נהורא נפישא · Nehora Nefisha — בראשית (2026-10-05)

נפיש"א נהורא
בראשית
1
נפיש"א נהורא
בראשית
נתנדב ע"י מוה"ר ישכר שרייבער הי"ו
לעילוי נשמת
הרה"ק רבינו משה בן ר' שמואל זצוקלה"ה
רבינו החתם סופר זי"ע
יודה"ל כ"ה תשרי
2
נפיש"א נהורא
בראשית
קדושת שבת בראשית וסגולתה לקדושת כל השנה
ואמר ,דהנה תיבת ‘נאך’ בלשון אידי"ש הנה פתח דבר יתבאר מענין מעלתה
תרי אפי לה :האחד הוא לשון ‘ לאחר’ - של שבת בראשית הבעל"ט ,ויש להבין
שכבר עומדים לאחר שחלף הדבר ולהשכיל מעט מזעיר מגודל קדושת
ועבר ,ועוד משתמשים בה לשון ‘ עדיין’ וסגולת שבת זו ,שבה נחתם ונשלם
-שטרם נפסק הדבר. סדר מועדי הקודש העעל"ט בעזרת
השי"ת.
ומה שאומרים בשבת שלאחר חג
השבועות ‘ -שבת נאך שבועות’ ,אין
הכוונה לומר שכבר עומדים אחר החג, ‘נאך שמחת תורה’ – המשכת קדושת
אלא פשר המילה הוא ‘שבת נאך החג והארתה
שבועות’ ‘ -עדיין חג השבועות’ ,שבת
שלאחר החג עוד הוא המשך אחד וראשית יש להקדים ולהביא בזה
מקושר עם החג. מאמר קדוש הנאמר משמיה דהרה"ק
רבי דוד משה מטשורטקוב זצ"לא,
ובפרט בשבת אחר חג השבועות, אשר דרש וביאר בלשון המורגל בפי
וכהא דאמרו ז"ל )שבת פו ע״ב( דלכולי ההמון ]בלשון אידיש[ שקוראים
עלמא בשבת ניתנה תורה ,ולכן יום לשבת שלאחר חג השבועות בשם
השבת עדיין היא המשך וחלק בלתי ‘ שבת נאך שבועות’.
נפרד מקבלת התורה של חג
א ראה דברי שמואל )סלונים( :השבת שאחרי יום טוב נקראת בלשון המדוברת באשכנז שבת נאך יום טוב ,והפירוש 'ס'איז נאך יום
טוב' .הרבי מטשארטקוב אמר זאת על שבת שאחרי שבועות ,ובפרט שבת שאחרי שמחת תורה ,והרי הכל מודים שבשבת ניתנה
התורה לישראל .כל ההשפעות הטובות שנמשכות לעולם הזה על ידי תורה ושבת הן באות.
ובבית אברהם )סלונים( כתב :שבת בראשית יש בו הארת חג שמחת תורה ,על פי מה שאמר אדמו"ר אבי ז"ל בשם הרה"ק מטשארטקוב
ז"ל ,על שבת שאחרי חג השבועות ,שהעולם קורין אותו שבת נאך )אחרי( שבועות .ואמר ,כי השבת הזה הוא נאך ,עוד ,שבועות,
כי בשבת שאחרי החג עדיין נמשכת הארת החג ,ואותו דבר בכל שבת שאחרי חג ,אם כן בשבת זה יש בו הארת שמחת תורה.
ובקול מבשר )פרשיסחא( :רגיל בפי העולם לומר שבת נאך )אחר( שבועות -שבת נאך )עדיין( שבועות .שבת קבלת התורה לכולי עלמא
בשבת ניתנה תורה לישראל ,וכ"ק אאז"ל פירש מה דאיתא שבת יעשה כולו תורה לעשות מהכל תורה .ובשבת זו קבלת התורה,
בוודאי צריך לעשות הכל תורה'דיג ,אלעס אויפהייבן ,ויש לה תשלומין כל שבעה ,אם כן עדיין שבועות.
בספר משכנות הרועים מביא :הרה"ק הפחד יצחק מבאיאן זי"ע ובניו הק ,אחריו היו רגילין תמיד לומר בשבת שאחרי שבועות:
'שבת נאהך שבועות' ,כלומר שהוא עדיין שבועות.
ג
נפיש"א נהורא
בראשית
וממנה יפרדו ,ש שבת זו היא יסוד השבועות .אלו הן דברי הרה"ק
היסודות לכל ימות השבת שבכל מטשו ר ט קו ב זי"ע.
השנה.
וכמו כן נמי יש לומר בשבת זו דהיא
‘ שבת נאך שמחת תורה’ ‘ ,עדיין שמחת
שבעים פנים לאורייתא :מפתח היסוד תורה’ ,עוד שורה עלינו בקדושתה!
לביאור התורה כולה
וה חידושי הרי"ם ג ,מביא מדברי הזוהר אב הראשה :יסוד ושורש כל שבתות
הקדוש על תיבת ‘בראשית’ ,דאיתא השנה כולה
שם שבמלת ‘בראשית’ נרמז שיש
צדיקי עליון הפליגו מאד בגודל
שבעים אנפין לאורייתא ,שיש שבעים
חשיבות שבת זו ,וידוע מ הרה"ק
אופנים ודרכים האיך לבארה .ואמר
מרוז’ין זי"ע ב ]אביו של הרה"ק
הרה"ק הרי"ם זצ"ל :חזינן מכאן דשבת
מטשורטקוב[ ,אשר דיבר בקודשו
בראשית היא היסוד של התורה כולה,
דשבת זו היא כמו אב ו יסוד ושורש
והיא המפתח והיסוד לבאר ולדעת
לכל שבתות השנה כולה .וכפי אשר
ולהבין את עומק דברי התורה של כל
ינהיג האדם את עצמו בשבת קודש זו,
השנה כולה] .ובאמת כל ספר תיקוני
כן ילכו ויתנהגו כל שבתות השנה כולה,
הזוהר הקדוש מיוסד על תיבת
יען כי כולן תלויות ועומדות בשבת זו
ב כן מביא בספר כנסת ישראל מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ"ל ,וזה לשונו :פתח ואמר ,שבת היא זכר למעשה
בראשית ,והיום הוא שבת בראשית ,שבת ההיא נעלה מאד .אבי ז"ל לה"ה ,הכ"מ ,אמר ,מפני מה נקרא שבת זה שבת בראשית,
הלא שבת תשובה היא שבת הראשון לשבתי השנה ,רק שבשבת הזה נכללין כל שבתות השנה .עד כאן.
וראה מה שכתב בספר אמת ליעקב )שנת תרכ"ט( ,מפני מה נקראת שבת זו שבת בראשית ,מה שאין קורין כן לשאר שבתות
השנה ,כמו נח ולך לך ,אלא אמר אבי ,לכך נקראת שבת זה שבת בראשית ,כי היא ראשונה לשבתות השנה ,והיא כלליות כל השנה.
שבת זו היא ראשונה לאחר כל הימים טובים ,ולכך כפי שהוא שבת זו ,כך הם שבתות כל השנה ,ע"כ.
וראה מה שכתב בספר דברי אלימלך )גרודזיסק ( לשמחת תורה ,וזה לשונו :והנה שמעתי בשם מורי הרב הקדוש מרוזין זצ"ל ,שכל
התורה נכלל בספר בראשית ,וכל ספר בראשית נכלל בתיבה הראשונה ,בתיבת בראשית ,ותיבת בראשית נכלל בב' של בראשית,
והב' נכלל בנקודה של תוך הב' .עד כאן.
וראה מש"כ בפרי צדיק )פרשת בראשית אות ד' ( וזה לשונו :ובתיקונים חשב ע' אנפין במלת בראשית ,והוא דבמאמר בראשית נכלל כל
הבריאה ,וכן נקראו ז' ימי בראשית ,והשבת נקרא שבת בראשית ,דבתיבת בראשית נכלל כל הבריאה ,ומעשה בראשית כולל כל
הדברי תורה ,ושבת תכלית מעשה שמים וארץ ,ושבת כלולה לכל אורייתא ,ועל כן דרש ע' פנים בתיבת בראשית ,וכן יש ע ,פנים
בכל תיבה ובכל התורה .ותיכף בכניסת שבת היא הזמן להרגיש הטעם המחודש בדברי תורה...
גהובא בשיח שרפי קודש )ח"ג אות קנ"ו( :הגיד ,כמו שהזוה"ק מפ' במלת בראשית ע' תרעין לאורייתא הרי ממלת בראשית ממשיך פנים
לכל התורה ,כ"כ בשבת בראשית נפתח פנים לכל התורה ,וכ"כ בשבת בראשית נפתח פנים לכל אחד מישראל ,וכ"כ ממשיך כל
השנה ,ע"כ .וראה עוד לשון הפרי צדיק הובא לעיל בהערה ב'.
ד
נפיש"א נהורא
בראשית
הכי צריך מכאן ולהבא להשתדל ‘בראשית’ .ואף שממשיך עוד ,מ"מ
ולהיטיב מעשיו. עיקר היסוד הוא על תיבת בראשית[.
שבת בראשית כנגד ראש השנה
ובדברי הרה"ק מסלונים זי"ע מצינו שבת בראשית -סדר חדש והוצאת
שאמר :ששבת בראשית היא מכוונת המחשבה אל הפועל
כנגד ראש השנה ד .ובביאור הדבר
נראה ,כי באמת יום ראש השנה היה ועוד איתא בספר ‘דברי יחזקאל’
סמוך ונראה לשבת הראשונה של שהקשה :מפני מה נקראת שבת זו
בריאת העולם .שהרי בשבוע הראשון בשם המיוחס ‘שבת בראשית’ ,ואילו
לעולם ,חל ראש השנה ביום השישי שבתות אחרות אינם נקראים ‘שבת
למעשה בראשית ]יום שנברא אדם נח’ ,או ‘שבת לך לך’? וביאר שם בשם
הראשון[ .ובשבת בראשית זו ,הרי אנו חותנו הארי’ דבי עילאה זי"ע ,דהנה כל
קוראים את כל סדר מעשה בראשית, איש ישראל בימים הנוראים וימי החג
ונמצא ששבת זו היא מעין ראש הק’ ,נתעורר בלבבו הרהור תשובה
השנה. וקיבל על עצמו קבלה טובה לשפר
*** מעשיו .ומשום הכי ,כאשר מגעת
שבת זו ,מעוררים אותו לזכור :הנה
מהיום עליך להתחיל סדר חדש,
בתחבולות תעשה מלחמה :התשובה על ומוטל עליך להוציא אל הפועל ההטבה
שלמות המצות והשיפור שקבלת.וזהו ענין ‘שבת
והנה נאמר עוד פשט נחמד ונעים בראשית’ ,שכל מה שאירע עד השעה
בשם הרה"ק רבי ישכר דו ב מבעלזא הזו – כבר עבר ואין ,ומ היום מתחיל
ז צ" ל ,אשר הביא ששמע מפ"ק של מראשית סדר חדש בקדושה .ומשום
ד בית אברהם )סלונים( .וז"ל :ואדמו"ר אדוני זקני בעל יסוד העבודה ז"ל אמר ,כי שבת בראשית הוא נגד ראש השנה ,נח נגד יום
הכיפורים ,לך נגד סוכות .וכן האמת ,כי בשבת קודש יש בו ב' הבחינות ,ראש השנה ושמחת תורה .בחינת ראש השנה ימי דין,
מרירות ושברון לב ,ורק על ידי זה באים למדרגת שמחה ,ובבחינת שמחת תורה מכל השמחה ,ועל ידי השמחה אמיתית זוכה
למרירות וחשבון הנפש פנימי ,הא בהא תליא.
ה
נפיש"א נהורא
בראשית
אלא מבאר הדבר כך :שמעתי מאבי אביו ,הרה"ק רבי יהושע מבעלזא
)מהר"י מבעלזא( שכאשר איש יהודי זי"ע ה ,בביאור הכתוב )בראשית ד ,ז( ‘ :הלוא
חפץ בכל לבו לעשות תשובה ,מיד אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח
היצר הרע מתייצב לנגדו ומונעו ואינו חטאת רבץ’ .ותרגם אונקלוס ‘הלא אם
מניח לו .ותיבת ‘לפתח’ -פירושו פתח תוטיב עובדך ישתבק לך’ ,ועל סיפא
התשובה ,כהא דאמרו חז"ל )שיר השירים דקרא דכתיב ‘ואתה תמשול בו’ תירגם
רבה פרשה ה ,פסוק ב( ‘פתחו לי פתח כחודו ‘ואם תתוב ישתבק לך’ .ודקדק הרה"ק
של מחט’ ..שזוהי התשובה .וכאשר מבעלזא זצ"ל דהיכן מרומז פירשו של
אדם רוצה לפתוח את פתח התשובה, התרגום במקרא? ועוד מפני מה
שם היצר הרע מתייצב לנגדו ,והוא בתחילה כשאמר ‘תטיב שאת’ ,תירגם
הנקרא ‘חטאת’ אשר הוא ‘רובץ’ שם. ‘אם תוטיב עובדך’ ואילו בסוף הפסוק
‘ואתה תמשול בו’ פירש באופן שונה
שאל ה מהרי"ד זצ"ל את אביו :אם כן, לגמרי דקאמר ‘ואם תתוב’ וכו’.
מאחר שהיצר רובץ בפתח ,מהו
ה מובא בלקט אמרי קודש )מאקוואווע חיבור( .בשם מהרי"ד )שנת תרנ"ה( ,וזה לשונו :הלא אם תיטיב שאת וגו' ,התרגום אונקלוס הלא
אם תטיב עובדך ישתבק לך ,ועל הסיפא דקרא ואתה תמשול בו ,ואם תטיב ישתבק לך .ושמעתי מפי אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל ,תמוז
בראשית תרנ"ה ,שדקדק היכן מרומז פירוש זה בסוף הפסוק ,וגם למה שינה התרגום לפרש כאן אם תטיב עובדך ,ובסוף הפסוק
אם תטיב וכו'.
ואמר לפרש על פי מה ששמע מפי אביו זצ"ל לה"ה זי"ע לפרש הפסוק לפתח חטאת רובץ ,דתשובה נקראת פתח כמו שאמרו
ז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ,וחטאת נקרא היצר הרע כמו שאמרו ז"ל ,וזהו הפירוש לפתח ,היינו אפילו כשאדם עושה
תשובה ,חטאת רובץ ומקטרג ואינו מניחו לשוב כראוי .והוסיף אמר אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל ,ששאל את אביו זצ"ל לחיי העולם
הבא ,מהו העצה שיוכל לשוב ולא יקטרג היצר הרע? ואמר לו דהעצה היא שיעשה מקודם תשובה על עובדין טובין ,דהיינו על
המצוות שעשה עד עתה שלא כראוי וכנכון.
וכמו שגם בעת אחרי שעברו עלינו הימים הקדושים והנוראים האלו ,והיו לפנינו מצוות הרבה במחשבה דיבור ומעשה ,מצוות
עשה דאורייתא ,מצוות עשה דרבנן ,וכשאדם נותן לבו שהיה באפשר לקיים אותן המצוות ביתר קדושה וטהרה ,ביתר השתוקקות
וגעגועין ,מורא יעלה על ראשו שחס ושלום אי אפשר לתקן ,אחרי שכבר עברו הימים הראשונים הנ"ל ,אל יאמר כן ואל יתייאש
מלשוב ,כי בעת היא השבת הראשונה משנה זו ,דהוא שייך עוד לימים הקדושים הנ"ל ,על כן יש בכח בשבת זה לתקן הכל על
נכון.
והנה ,כשאדם עושה תשובה על העובדין טובין כנ"ל ,אז אין כח ליצר הרע לקטרג ולרבוץ במקום בעל תשובה כהאי ,ותשובה הרי
היא אחת ממצות עשה שבתורה ,ומצוה גוררת מצוה ,והיינו שהיא גוררת מצוה אחרת שיוכל לשוב גם על עונותיו ,ולא יהיה כח
ליצר הרע לקטרג עליו.
ולפי זה שפיר יובן ,דהפסוק ‘הלא אם תיטיב שאת’ פירש התרגום ‘אם תטיב עובדך ישתבק לך' ,דהיינו שתתקן העובדין טובין
כנ"ל ,וזה ‘ ישתבק לך' ,וממילא תוכל לשוב גם על העונות .וזהו שמסיים הפסוק ‘ואתה תמשול בו" ,ופירש התרגום ‘ואם תסוב על
עונותיך גם כן ישתבק לך' ,מפני שמצוה גוררת מצוה .וכן קורין תמיד פרשת בראשית אחרי הימים הקדושים לרמז על הנ"ל .עד
כאן.
ו
נפיש"א נהורא
בראשית
וכבר מצוה גוררת מצוה .כך פירש הפתרון והעצה לזה? וכיצד אפשר
הרה"ק רבי י הושע מב ע לז א זי"ע. לאדם לעשות תשובה כאשר היצר
חוסם את הפתח?
בחינת ‘ימשמש’ במעשיו :זיקוק והשיב לו :העצה היעוצה היא ,לעשות
המעשים תשובה על המצוות! והכוונה שיאמר
האדם בלבו :הנה רציתי לעשות את
ועם יסוד זה נראה לבאר מאמרם ז"ל המצוה באופן נעלה וטוב יותר ,ולא
)עירובין יג‘ :(:ועכשיו שנברא יפשפש עשיתי אותה כל כך טוב כראוי לה.
במעשיו ,ואמרי לה ימשמש במעשיו’. ויע ש ה תשובה על ח סרון שלמות
והנה ידענו את הפשט הידוע שמביא המצוות! כגון שרצה להניח תפילין עם
הרב בעל ‘ מאור ושמש’ )פרשת שופטים יותר כוונה ,או שרצה להתפלל
ועוד( ,מה רב י מלובלין זצ"ל ו ,שחקר מהו בדבקות גדולה יותר.
‘יפשפש במעשיו’ ומהו ההבדל בין
‘יפשפש’ ל’ימשמש במעשיו’? ופירש וכאשר אדם עושה תשובה על מצותיו,
שם‘ :יפשפש במעשיו’ – היינו על אין ליצר הרע שום שליטה עליו ,ואינו
העבירות ,שיחפש בנקיקי לבבו אם אין יכול לעכבו בשום פנים ואופן ,יען כי
לו עבירות ,וישוב עליהן. במקום זה של המצוות אין ליצר הרע
שום אחיזה ומקום לרבוץ שם .ומתוך
ברם‘ ,ימשמש במעשיו’ – הוא לשון כך יקויים בו ‘מצוה גוררת מצוה’,
מישוש ,שהוא ענין בדיקת המצוות אם ומאחר שהתחיל לעשות תשובה על
נעשו בתכלית השלמות וההידור. המצוות ולשפרן ,כבר לאחר מכן יפתח
כדרך אדם שממשמש את האתרוג; לו הפתח ותוכל ידו לעשות תשובה
למה הוא מביט וממשמש בו כל כך? ג"כ על העבירות ,והיצר הרע לא
האם אינו יודע שזה אתרוג? מה הוא יעכבנו עוד ,מפני שכבר ניצחו ושבר
חושב ,שזה תפוח או אפרסק? אלא כוחו במה שעשה תשובה על המצוות,
ווז"ל )ריש פ' שופטים( :הענין הוא כך מי שהוא רוצה להיות עובד ה' באמת אזי מחויב תמיד להשגיח על מעשיו דהיינו לא מבעי' שלא
יעשה חלילה מעשה לא טוב אלא אפילו המעשים טובים שעושה ותפילתו ולימודו ימשמש היטיב אם היו בדחילו ורחימא כראוי
ואם הם זכים וצלולים בלי שום מחשבת פסול או אל איזה פנ י' וזהו שכוונו בגמרא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו
פי' יפשפש במעשיו הוא לראות אם לא עבר על לא תעשה או על עשה וימשמש במעשיו הכוונה היא למשמש במעשיו הטובים
אם הם בכל תקוני' בדחילא ורחימא ובלי מחשבת פיסול ופני' כן שמעתי מאדמו"ר הרב מוה' יעקב יצחק לאנציטר זלה"ה...
ז
נפיש"א נהורא
בראשית
ביאור התרגום על 'אם תיטב שאת' וכו' ודאי שהוא רוצה להביט אם הוא טוב,
ואם הוא נקי לחלוטין מכל מום ,וכל
ובדבר הזה הוסיף רבי ישכר דוב
כיוצא בזה .אם כן זהו ‘ימשמש’,
מב ע לזא זצ"ל ואמר :זהו עומק הכתוב
שהולך וממשמש אותו ומנתח אותו
ופירוש התרגום ‘אם תטיב שאת’ -
לפרטיו.
‘אם תוטיב עובדך ישתבק לך’ ,אם
תתקן ותעשה תשובה באופן של
כך הוא האדם ביחס למצוותיו ,שיעשה
‘תוטיב עובדך’ דהיינו על הדברים
‘ימשמש’ במצוות :האם התפלל
הטובים והמצוות ,אזי ‘שאת’ פי’
היטב? האם אמר כראוי את הברכות?
‘ישתבק לך’ ]יסלח לך[ ,וזהו פירוש
ויעשה תשובה על חסרון שלמותן.
נפלא על דרך הפשט.
וממילא יש לומר שזהו מה שאמרו
‘ואם לא תטיב’ -רק תלך ישירות
‘ואמרי לה ימשמש במעשיו’ שס"ל
לעשות תשובה רק על ה’לא תטיב’
שאין להתחיל עם יפשפש במעשיו
]העבירות[ ,מבלי לעשות תשובה
לעשות תשובה העבירות ,אלא הוא
תחילה על הדברים הטובים ,אזי
יעשה ‘ימשמש במעשיו’ לבדוק את
‘לפתח’ – שאתה רוצה לעשות תשובה
המצוות ,ואז לאחר מכן יוכל לעשות
על העבירות – ‘חטאת רובץ’ ,שהיצר
בקלות רבה ‘יפשפש במעשיו’ ,ותהא
הרע יתייצב שם ולא יניח לך .אבל אם
ידו קלה לעשות תשובה על העבירות.
אתה תעשה כפי שאני מורה לך לשוב
יען כי אם ילך האדם תיכף אל
על המצוות ,אזי ‘ואתה תמשול בו’ -
העבירות לעשות תשובה – שם היצר
וע"ז תרגם ‘ואם תתוב ישתבק לך’ -
הרע הולך ומעכב ורובץ בפתח ,ואינו
שתוכל לנצח את היצר הרע לחלוטין,
מניח לו לעשות תשובה על העוונות.
ותהא העצה מועלת לעשות תשובה
אבל אם יתחיל תחילה עם ‘ימשמש
על הכל ,שתוכל לעשות תשובה גם על
במעשיו’ על המצוות ,כבר נפתח לו
העבירות ,מפני ש’מצוה גוררת מצוה’.
הפתח להיכנס לשערי התשובה ,ויוכל
להיכנס לתשובה שלמה אפילו על
העבירות.
ח
נפיש"א נהורא
בראשית
כראוי וכיאות את מצוות סוכה וכל תיקון העבר :התבוננות לאחור על ימים
כיוצא בזה .וממילא האדם נמצא כמי הנוראים
שעושה תשובה על העבר ,וזהו
וממילא אמר :הנה עברנו ימים
‘ימשמש במעשיו’.
קדושים ונוראים .והאמת תורה דרכה,
ועל זה אמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא, ב"ה ,שהיו אלו ימים טובים ומרוממים.
שאל יתייאש האדם בחושבו כי כבר אבל איש יהודי שהוא אמיתי ,יהודי
חלפו ועברו הזמנים הקדושים ושוב שהוא ישר דרך ,תמיד לאחר עשית
אין בידו לתקן ,דבשבת בראשית - המצוה אינו שבע רצון מעצמו .אלא
שהיא שייך עוד אל הימים הקדושים אומר הוא :נכון שהיה טוב ,אבל רציתי
העעל"ט ,אדם יכול לעשות ‘ימשמש לעשות טוב יותר.
במעשיו’ ,לנתח ולבדוק את מעשיו.
ועוד ,כשאנו נזכרים באותם ימים
ועל ידי זה ,הוא נחשב כמי שמטיב את
קדושים של שמחת תורה ,איזו
המעשים כולם .ולאחר כך -על ידי
מדרגות רמות אדם יכול היה להשיג!
עשיית תשובה על המצות בשבת זו,
הרי עם כל ריקוד וריקוד שהוא רוקד,
הוא יכול להיטיב ולתקן את כל
הוא קו ר ע ומכניע את הקליפות,
המעשים של השנה כולה .זהו עומק
ומחליש את כח הטומאה ,ומתעלה
הענין של שבת בראשית.
לקדושה עליונה.
אדם שהוא בעל יראת שמים אמיתית
להפך החן הגשמי לחשק אלוקי במשנת -בכל מה שעשה במשך כל הימים
ה’קדושת לוי’ הקדושים ,חושב לאחור ואומר :נכון
שעשיתי ,אבל האמת היא שרציתי
והנה עוד דברים נפלאים מאוד על ל התפלל עם יותר כוונה ,רציתי לרקוד
שבת בראשית מובאים בשם עם יותר כח ודבקות .נמצא שאדם
הצדיקים ,ונזכיר עוד קצת מה שאמרו חושב לאחור ,ואינו שבע רצון מעצמו.
הצדיקים על שבת בראשית. והוא עושה ‘ימשמש במעשיו’,
שממשמש את המעשים ואינו שבע
הנה חזינן בשבוע הזה במדרש של רצון ,ואומר שהיה צריך לנצל את
פרשת השבוע ,שכתוב בה )בראשית ו ,ח(: אותם ימים טובים יותר ,ולא ניצל
ט
נפיש"א נהורא
בראשית
שהרשעים עושים בטומאה ,הוא ‘ונח מצא חן בעיני ה’ .הנה לפני כן
השתמש בזה להיפך ,כדי למצוא חן מביא הפסוק שהיו בני הדור חוטאים
בעיני ה’ לדברים של מצוות ,לעשות ומקולקלים עם בנות העולם .וביאר
אותם עם יותר חשק ,עם יותר נחת .כך שם ב’קדושת לוי’ :כאשר נח ראה שיש
פירש הרה"ק בעל קדושת לוי את חן של קליפה וחן של טומאה בעולם,
הכתוב ‘ונח מצא חן בעיני ה’ ז. חשב לעצמו בדעתו :הנה עלי לקחת
את כח החן הזה ולהפכו לקדושה!
*** שיהיה לו חן וחשק עצום למצוות,
שירצה וישתוקק שיהיה לו חן בעיני
בורא העולם.
כח מעשיו הגיד לעמו – התורה והשבת
בקיום הבריאה ואומר שם‘ :מצא חן’ ,פירוש הדבר,
כנגד החן הטמא הזה שהיה מצוי
בהתחלת פירושו על התורה מביא
ברחוב ,הוא לקח את כח החן
רש"י בשם רבי יצחק‘ :לא היה צריך
והשתמש בו בשביל ‘בעיני ה’ ,דהיינו
להתחיל את התורה אלא מפסוק
בשביל דברים של מצווה וקדושה.
‘החודש הזה לכם’ ,ומפני מה פתח
שאם בשביל דברי שטות ודברים של
בבראשית? משום ‘ כח מעשיו הגיד
הבל יש לאדם חן וחשק ,על אחת כמה
לעמו’ .ופירוש הפשוט ‘ כח מעשיו
וכמה וכל שכן וכל שכן כיצד צריך
הגיד לעמו’ -שבורא העולם רצה
שיהיה לאדם חן וחשק לדברים של
לספר כיצד עשה וברא את כל העולם.
קדושה ,שהם קיימים לעולם ולעולמי
עולמים ,ולא כמו חן של טומאה שהוא
ברם ,יש מפרשים ‘ :כח מעשיו הגיד
לפי שעה ואובד .וממילא נח השתמש
לעמו’ פירושו ‘ -התורה הקדושה’,
בהתעוררות הזו; כל מה שהוא ראה
ז וזה לשון ספר הק' קדושת לוי )סוף פרשת בראשית ( :עוד יבואר ונח מצא חן בעיני ה' ,דהכלל ,כל דבר שהצדיק רואה ממנו לוקח עבודת
ה' .ואם רואה חס ושלום איזה אדם מתאוה לעבירה ,לוקח הצדיק מזה התאוה עבודת ה' ,שאומר בלבו קל וחומר ,מה זה שמתאוה
לדבר עבירה שהיא קלה ונפסד בזמן מועט ,מכל שכן שראוי לו להתלהב לעבודת השם יתברך ,שעבודתו יהיה קיים לעולם.
והיות מקודם נאמר הקרא ‘ויראו בני האלהים את בנות האדם’ וכו' ,שמראה הכתוב שאז היה חן רע בעולם ,שאנשים מצאו להם
חן בעיני האנשים ,ומכח זה בחרו להם כל אשר רצו ,הודיע הכתוב ‘ונח מצא חן" ,פירוש מצא בעולם מדת חן שהיה לתאוות רעות
וכו' .ואמר הכתוב ‘ונח מצא חן בעיני ה'" ,שנח הגביה החן ההוא בעיני ה' לקדושה ,שממנו לקח עבודת ה' ,שאמר מה שיש חן
לתאוות רעות ,מכל שכן שיהיה אדם משתוקק שימצא חן בעיני ה' על ידי עבודתו ותורתו ויראתו ,ודו"ק .עכ"ל.
י
נפיש"א נהורא
בראשית
היתה כלי אומנותו של הקדוש ברוך שהתורה היא ‘כח מעשיו’ ח .כפי
הוא ,ועם כלי זה עשה את העולם .ואם שאומר הזוהר הקדוש :באורייתא ברא
כן ,כל העולם כולו עומד ומתקיים על קודשא בריך הוא עלמא ,שבורא
התורה .וממילא ,בשבת בראשית זו, העולם הביט בתורה ועשה את העולם.
צריך האדם לדעת לקבל עליו עול וממילא ,זהו ה’כח מעשיו’ .והתורה הרי
תורה. ידענו שהיא נקראת ‘חכמה’ ,ובתיבת
‘חכמה’ יש בה אותיות כ"ח .זהו הכח
ומצינו ששני דברים מקיימים את של העולם ושל מעשה בראשית.
העולם :התורה מקיימת את העולם
כנ"ל .ואילמלא התורה ,היה מחזיר את וזהו ‘ כח מעשיו הגיד לעמו’ – שהבורא
כל העולם כולו לתוהו ובוהו. כל עולמים רצה להודיע כוחה של
תורה .ומשום כך תרגום ירושלמי
וגם השבת מקיימת את העולם ,שהרי מפרש על תיבת בראשית –
ידוע מה אור החיים הק’ ט :שהעולם ‘בחוכמתא’ פירושו ב’תורה’ ,שהיא
נברא לששה ימים בלבד ,שנאמר החכמה .עם התורה עשה הקב"ה
‘ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת שמים וארץ .וכדאמרו חז"ל ,שהתורה
ח כ"כ בספה"ק מגיד דבריו ליעקב )ל"ד א( :כח מעשיו הגיד לעמו .התורה נקרא כח מעשיו כי באורייתא ברא הקב"ה עלמין והוא כח
מעשיו הגיד לשון המשכה לעמו שכשאדם לומד תורה באהבה ויראה אזי ע"י אותיות התורה ממשיך חיות לכל הברואים.
טוז"ל בפסוק כי בו שבת וכו) ,ב ,ג( :מצינו כי הקב"ה גילה הדבר במה שאמר )שמות כ ( בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה ,את
השמים וגו ,הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה ,כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו ,גם ידוע ליודעי אמת.
ונתחכם ה ,וברא יום אחד הוא ידוע לה ,ובו ביום חוזר ה ,ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים ,וכן על זה הדרך.
וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו ,וצריך ה ,להכינו פעם ב' ,ובאמצעות שבת העולם עומד .והוא
אומרו 'כי בו ,פירוש באמצעות יום זה 'שבת מכל מלאכתו' ,ופירש מה הוא המלאכה היא הבריאה עצמה ,כי לא מהתיקון שהוא
המעשה לבד שבת אלא גם מהבריאה ...ובאמצעות יום שבת משפיע בכללות העולמות רוח המקיימת עוד ששת ימים.
ולפי פירושינו זה מצאנו נחת רוח במאמר אחד שאמרו ז''ל )שבת קיט (:כל המקדש וכו ,ואומר ויכלו וגו ,כאילו נעשה שותף להקב''ה
במעשה בראשית ע''כ .ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה מי שמע כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו
אין אחר מעשה כלום ובמה יעשה שותף ...ולמה שפירשתי אמת יהגה חכם ודבר ה ,בפיהם אמת בטעם צודק כי להיות שהשבת
הוא המקיים העולם כל ששת ימים ואחר עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים ,ולך לדעת
כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו שמקיימים אותו כי אם אין מקיימים שבת אין שבת ...ולזה כל המקדש את השבת וכו ,פירוש
מקיים ושומר קדושתו באמצעות זה ישנו לשבת ומאמצעותו מתקיים העולם .הראת לדעת כי הוא המקיים העולם ואין לך שותף
גדול מזה כדין וכהלכה.
ולך לדעת כי מיום ברא אלהים אדם לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת כי אדם שומר שבת היה
ע''ה )ב''ר כב ( ואחריו קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור ואחריו כמה צדיקים וכשזה נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח וכו,
נח שם אברהם וכו ,ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל ואפילו במצרים היו שומרי שבתות כמאמרם ז''ל )שמו''ר פ''א ( ונכון...
יא
נפיש"א נהורא
בראשית
השבת שלו! וכי מפני שהשני מקיים, הארץ’ ,והיה העולם צריך להיחרב
האם לראשון אין זכות? אלא ודאי לאחר ששת הימים הללו .אך כאשר
שיש לו גם כן זכות שלמה ,כאילו הוא נשלמה השבת הראשונה ,והאדם
היה לבדו השומר ומקיים את העולם. השלים ושמר את השבת ,נתנה השבת
וממילא לכל אחד ואחד יש זכות כח לעולם להתקיים לעוד ששה ימים.
בקיום העולם .זהו הענין של כח וכך ,מאז בריאת העולם ,תמיד יש
השבת. לפחות צדיק אחד בעולם שמקיים את
השבת כהלכתה; בתחילה היה זה נח,
נמצא שהתורה היא כח הבריאה – ‘כח ואחר כך שם ,ואחר כך אברהם אבינו,
מעשיו הגיד לעמו’ ,והשבת היא כח ותמיד היה שומר שבת בעולם .ואילו
הקיום להמשיך את העולם. חלילה היתה שבת אחת בעולם שאף
אחד לא היה מקיים אותה ,היה העולם
וממילא אלו הם שני הכוחות של מגיע אל קצו ומסתיים ,יען כי לעולם
העולם ‘ .שבת’ ‘ בראשית’ – בראשית אין כח קיום מעצמו יותר מאשר
רומז בשביל תורה ובשביל ישראל, לששה ימים.
שבשביל שני דברים אלו נברא העולם.
ולתיבת ‘בראשית’ יש אותיות ירא
משום הכי ,אדם שמקיים שבת נעשה
שבת .ובראשית פירושו ‘ראשית
שותף למעשה בראשית .ומפני מה?
חכמה יראת השם’ ,שהיא יראת שמים
מפני שהוא נעשה שותף לזה שהעולם
המשולבת יחד עם חכמה ,כדאמר
לא יחרב ,והרי הוא כנותן קיום למעשה
התרגום ‘בחוכמתא’.
בראשית של השבוע הבא ,כדי שיוכל
העולם להתקיים.
סוד כ"ח האותיות של ‘יהא שמיה רבא’ ואם תאמר :הרי יש אלפי אלפים בני
אדם המקיימים שבת ,או מיליון בני
ועוד איתא בספה"ק י ש’כח מעשיו אדם המקיימים שבת ,ואם כן מהו כוחו
הגיד לעמו’ רומז ג"כ על עניית ‘אמן של היחיד? אין הדבר כן ,אלא לכל
יהא שמיה רבא’ .דהנה בתיבות ‘יהא אחד ואחד יש ק יום לעולם בזכות
י וז"ל הכל בו )סי' ז'( :ומצאתי שיש בקדיש ז׳ תיבות וכ״ח אותיו׳ כמו שיש בפסוק ראשון של בראשית ובפסוק שלפני עשרת הדברות
ועל זה סמך בדרש כל העונה אמן יהא שמיה רבא כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית וכמו ששמע עשרת
יב
נפיש"א נהורא
בראשית
ועוד יש להעיר ,דבתיבות ‘ כח מעשיו שמה רבא מברך לעלם ולעלמי
הגיד לעמו’ – אומרים המפרשים‘ :כח’ עלמיא’ יש כ"ח ] [28אותיות .וכן עניית
הוא כ"ח .והנה בפסוק הראשון ‘יהא שמיה רבא’ עד תיבות ‘דאמירן
שבתורה‘ ,בראשית ברא אלהים את בעלמא ואמרו אמן’ ]כמנהג מקומות
השמים ואת הארץ’ – יש כ"ח אותיות רבים לומר הכל יחד רצוף עד תיבת
בדיוק ! שבתוך כ"ח אותיות אלו גנוז בעלמא[ – יש בה כ"ח תיבות .לומר לך
ונמצא כל הכח של כל הבריאה כולה. ש’כ"ח’ ,כלומר -עניית אמן יהא שמיה
ואף שלאחר מכן אנו רואים שבורא רבא היא המקיימת את העולם.
העולם אמר מאמרות אחרים ונעשו כדאיתא בגמרא )שבת קיט ע״ב ועבודה זרה ג
דברים אחרים ,מ"מ בכח הכל כבר היה ע״א( שאמרו ז"ל :על מה העולם
עשוי ונברא בפסוק הראשון ,ולאחר מתקיים? על קדושה דסידרא ]קדושה
מכן רק יצא הדבר יותר מכח אל שאומרים בסדר ובא לציון[ שהיא
הפועל .אבל בכח – הכל היה ב’כח חשובה ועצומה מאוד ,שאומרים בה
מעשיו’ ,הכ"ח שהיה בהתחלה .כמו קדוש קדוש ובזה מתקיים העולם ,ועל
שכתוב ‘את השמים ואת הארץ’ ,וכפי עניית ‘יהא שמיה רבא’ דאגדתא.
דברי רש"י הק ’ )פסוק י״ד ד״ה יהי מאורות( שכאשר לומדים אגדה ודרוש,
והאוה"ח הק’ :שכל מה שהיה עתיד ואומרים לאחר מכן קדיש דרבנן ,על
לצאת בשמים ובארץ ,הכל כבר היה זה יהא שמיה רבא מתקיים העולם.
עשוי ונברא בהתחלה בפסוק הראשון,
אלא שלאחר מכן יצא מן הארץ מעתה‘ ,כח מעשיו’ רומז ג"כ על כח
החוצה בימי הבריאה ,אבל כבר היה עניית יהא שמיה רבא ,שסוד עניית
גנוז בתוך הארץ .הכל נכלל ונכנס בכח יהא שמיה רבא גנוזה ומרומזת בתיבת
מעשיו הגיד לעמו. בראשית.
דברות מפי הדבר לקיים מה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו .ועל כן אמרו ז״ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו ומתכוין
לדקדק בכ״ח אותיו׳ שבו מובטח לו שהוא בן העולם הבא .ומנין האותיות כ״ח ועל כן צריך לאמרו בכח .ולפי זה הטעם צריך
להזהר שלא לומר ולעלמי עלמיא כי יהא בו כ״ט אלא לעלמי עלמיא ויתברך.
ועיין בית יוסף )סי' נו ג'( באריכות ,וז"ל בתה"ד :ורבינו הגדול מהרי"א ז"ל כתב וז"ל ...ולזה אמרו שיש בעניית הקדיש ז' תיבות וכ"ח
אותיות כמו שיש בפסוק ראשון של תורה ובפסוק שלפני י' הדברות .ולזה רמזו באמרם העונה אמן יש"ר בכל כחו לכוין בכ"ח
אותיות ומנין אותיותיו כ"ח ולכן צריך לאמרו בכח וי"א שצריך לענות בקדיש כ"ח תיבות לקיים מה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו
וכ"ח תיבות יש מאיש"ר מברך עד דאמירן בעלמא...
יג
נפיש"א נהורא
בראשית
קבלת אחיה השילוני על השפעת שבת וממילא ,הנה השבת הזו ,כאשר
בראשית לשמחות השנה קוראים בה את פרשת בראשית ,יש
לה את השפעת הקדושה של שבת
והנה כתוב עוד דבר נשגב ונורא ,והיא
בראשית הראשונה של ימי הבריאה,
קבלה נאמנה המיוחסת לאחיה
כפי שהיה אז בזמן המקורי יא .וממילא
השילוני .הצדיקים לבית חב"ד הביאו
זהו הכח הניתן בכל השבתות של
דבר זה בשם הרב בעל התניא זי"ע,
השנה כולה .ועל כן צריך האדם להיות
אשר קיבל מ רבו המגיד ממזריטש
מכין את עצמו לשבת זו ,ולקיים אותה
זי"ע ,שהמגיד ממזריטש קיבל מרבו
עם גודל קדושה וטהרה ,למעט בה
הב על שם טוב הקדוש זי"ע ,והבעל
בדיבורים של חול .וינהג בקדושה,
שם טוב הקדוש קיבל מרבו המובהק
וממילא יהיה לו כח ועזר בתורה ,ותהיה
אחיה השילוני זכור לטוב יב :אמר
תורתו טובה יותר ,ויהיו לו שבתות
ש בשבת קודש זו ]שבת בראשית[
קדושות יותר בכל השנה ,ויהיה לו טוב
יורדים ונמשכים מן השמים כל
לעולמים.
האורות העל יונים ,כל האורות של
חכמה וקדושה ]ואמר עוד כמה
לשונות מבהילים ונוראים ,שאמר
מילה במילה כפי שאמר אחיה
השילוני[ לכל השנה כולה – כל החגים
יא כפי שמובא :בס' בוצינא דנהורא ,מהרה"ק רבי ברוך ממעזבוז ,על מתני דברכות ט; וזה לשונו :ברכות כ"ד ע"א משנה ,הקורא
מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה ,כי נודע שבכל נס ונס שנעשו לאבותינו ,כפי שתגיע העת הזאת נתעורר האור
והשמחה הזאת ,והעת הזאת מעורר את הקריאה ,הקריאת בתורה ענין הנס ,וכמו כן הקריאה מעוררת הזמן .למשל ,שבת שירה
הוא יומא דפגרא מפני שקורין השירה ,וגם שלא היה הנס בשבת זה ,רק מפני שקורין הפרשה הזאת נתעורר השמחה והנס ,וכן
בשבת של עשרת הדברות ,מפני שהקריאה מעורר הזמן כמו שהזמן מעורר הקריאה .וזהו כוונת המשנה ,הקורא קריאת שמע
מכאן ואילך ,אף על פי שעבר הזמן לא הפסיד ,מפני שהקריאה מעורר הזמן ,והוה כאדם הקורא בתורה כנ"ל.
וראה מש"כ בפרי-צדיק ,פר' בא ,אות יא .וז"ל :שמעתי בשם רבינו הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פרשת בא כעין ימים
ראשונים בפסח ,בשלח ימים אחרונים בפסח ,יתרו שבועות ,והוא כמו שאמרנו כמה פעמים .במש"נ ,שבת בשבתו ,כל שבת יש
לו קדושה מיוחדת ,והיינו דקדושת הפרשה שקוראין בו זהו קדושת השבת ,וכל שבת קריאה מחודשת ,ושבת זה קוראין יציאת
מצרים ,ובשלח קריעת ים סוף ,ויתרו מתן תורה.
ראה גם מש"כ בס' עירין-קדישין ,השלם ,פר ,בשלח ,מהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין; ויש מקור לזה בדברי השלה"ק ,מסכת פסחים,
פרק נר-מצוה ,בתחילתו ,לגבי קריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן :וכן בס' זכר-דוד ,מ"ג ,ר"פ צח ,לגבי שבת שירה ,שהביא כן
בשם חכמי האמת;
יב ספר המאמרים .ספר השיחות לריי"צ.
יד
נפיש"א נהורא
בראשית
תלויה בשבת הזו .זוהי מעלת שבת והמועדות של השנה ,ולא רק לימי
בראשית ,קבלה נאמנה מאחיה השבתות של השנה ,אלא כל חגי
השילוני. השנה ,ואפילו החגים והשמחות
הפרטיות שיש לאדם כגון שמחת בר
מצוה ,או יום תספורת ]חאלאק"ע[
וממילא צריך האדם לדעת שב שבת זו שמביאים את הילד הקטן לתלמוד
צריך לעשות את כל אשר מוטל עליו תורה ,או איזה שמחה פרטית שתהיה
לעשות בקדושה ובטהרה ,כדי שיוכלו לו לאדם – כל ה כח והשפע של כל
לקבל באמת השפעות טובות מן השמחות הללו יורד ונמשך בשבת זו!
המקור העליון ,וכדי שנוכל לזכות כל האורות וההשפעות והחיות של כל
לגילוי אליהו הנביא ולביאת גואל צדק השמחות כולה ,הכל יורד ונמשך
במהרה בימינו ,אמן. בשבת בראשית זו! החיות של כל זה
ברכת מזל טוב כפולה ומכופלת ,מעומקא דליבא מחברי המערכת וכלל אנשי שלומינו בכל אתר ואתר,
שלוחה קדם ידידנו הדגול ,הוא הגבר העומד בכל לב ונפש ובמסירות נפלאה לטובת מערכתנו ה"ה
הרה"ח המופלא והמפואר ר' שלמה אריה כוואהן שליט"א
מנאמני בית רבינו וחבר המערכת
לרגל שמחת אירוסי בנו החתן המופלג והנעלה ני"ו למזל טוב ולברכה בשטו"מ
עב"ג בת ידידנו היקר והנעלה העוסק בצרכי ציבור באמונה וברוח נדיבה
מוה"ר עמרם טייטלבוים הי"ו
גזבר נאמן של הקהילה והמוסדות
יהא רעוא מן קדמיה ,שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לראות דורות ישרים מבורכים ,בנים ובני בנים חכמים
ונבונים ,עוסקים בתורה ובמצוות ,ויזכו להכניס הזוג לחופה בשעה טובה ומוצלחת ,ומעונם יהא בנוי
לתלפיות ,עדי נזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו בביגו"צ בב"א
המאחלים בידידות עמוקה ובלב ונפש
חברי המערכת וכלל אנשי שלומינו
טו
