gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא נפישא · Nehora Nefisha — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: נהורא נפישא · Nehora Nefisha

שבוע: בראשית (2026-10-05)

נהורא נפישא · Nehora Nefisha — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫‪1‬‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫נתנדב ע"י מוה"ר ישכר שרייבער הי"ו‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ק רבינו משה בן ר' שמואל זצוקלה"ה‬ ‫רבינו החתם סופר זי"ע‬ ‫יודה"ל כ"ה תשרי‬ ‫‪2‬‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫קדושת שבת בראשית וסגולתה לקדושת כל השנה‬ ‫ואמר‪ ,‬דהנה תיבת ‘נאך’ בלשון אידי"ש‬ ‫הנה פתח דבר יתבאר מענין מעלתה‬ ‫תרי אפי לה‪ :‬האחד הוא לשון ‘ לאחר’ ‪-‬‬ ‫של שבת בראשית הבעל"ט‪ ,‬ויש להבין‬ ‫שכבר עומדים לאחר שחלף הדבר‬ ‫ולהשכיל מעט מזעיר מגודל קדושת‬ ‫ועבר‪ ,‬ועוד משתמשים בה לשון ‘ עדיין’‬ ‫וסגולת שבת זו‪ ,‬שבה נחתם ונשלם‬ ‫‪ -‬שטרם נפסק הדבר‪.‬‬ ‫סדר מועדי הקודש העעל"ט בעזרת‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ומה שאומרים בשבת שלאחר חג‬ ‫השבועות ‪ ‘ -‬שבת נאך שבועות’‪ ,‬אין‬ ‫הכוונה לומר שכבר עומדים אחר החג‪,‬‬ ‫‘נאך שמחת תורה’ – המשכת קדושת‬ ‫אלא פשר המילה הוא ‘שבת נאך‬ ‫החג והארתה‬ ‫שבועות’ ‪ ‘ -‬עדיין חג השבועות’‪ ,‬שבת‬ ‫שלאחר החג עוד הוא המשך אחד‬ ‫וראשית יש להקדים ולהביא בזה‬ ‫מקושר עם החג‪.‬‬ ‫מאמר קדוש הנאמר משמיה דהרה"ק‬ ‫רבי דוד משה מטשורטקוב זצ"לא‪,‬‬ ‫ובפרט בשבת אחר חג השבועות‪,‬‬ ‫אשר דרש וביאר בלשון המורגל בפי‬ ‫וכהא דאמרו ז"ל )שבת פו ע״ב( דלכולי‬ ‫ההמון ]בלשון אידיש[ שקוראים‬ ‫עלמא בשבת ניתנה תורה‪ ,‬ולכן יום‬ ‫לשבת שלאחר חג השבועות בשם‬ ‫השבת עדיין היא המשך וחלק בלתי‬ ‫‘ שבת נאך שבועות’‪.‬‬ ‫נפרד מקבלת התורה של חג‬ ‫א ראה דברי שמואל )סלונים(‪ :‬השבת שאחרי יום טוב נקראת בלשון המדוברת באשכנז שבת נאך יום טוב‪ ,‬והפירוש 'ס'איז נאך יום‬ ‫טוב'‪ .‬הרבי מטשארטקוב אמר זאת על שבת שאחרי שבועות‪ ,‬ובפרט שבת שאחרי שמחת תורה‪ ,‬והרי הכל מודים שבשבת ניתנה‬ ‫התורה לישראל‪ .‬כל ההשפעות הטובות שנמשכות לעולם הזה על ידי תורה ושבת הן באות‪.‬‬ ‫ובבית אברהם )סלונים( כתב‪ :‬שבת בראשית יש בו הארת חג שמחת תורה‪ ,‬על פי מה שאמר אדמו"ר אבי ז"ל בשם הרה"ק מטשארטקוב‬ ‫ז"ל‪ ,‬על שבת שאחרי חג השבועות‪ ,‬שהעולם קורין אותו שבת נאך )אחרי( שבועות‪ .‬ואמר‪ ,‬כי השבת הזה הוא נאך‪ ,‬עוד‪ ,‬שבועות‪,‬‬ ‫כי בשבת שאחרי החג עדיין נמשכת הארת החג‪ ,‬ואותו דבר בכל שבת שאחרי חג‪ ,‬אם כן בשבת זה יש בו הארת שמחת תורה‪.‬‬ ‫ובקול מבשר )פרשיסחא( ‪ :‬רגיל בפי העולם לומר שבת נאך )אחר( שבועות ‪ -‬שבת נאך )עדיין( שבועות‪ .‬שבת קבלת התורה לכולי עלמא‬ ‫בשבת ניתנה תורה לישראל‪ ,‬וכ"ק אאז"ל פירש מה דאיתא שבת יעשה כולו תורה לעשות מהכל תורה‪ .‬ובשבת זו קבלת התורה‪,‬‬ ‫בוודאי צריך לעשות הכל תורה'דיג‪ ,‬אלעס אויפהייבן‪ ,‬ויש לה תשלומין כל שבעה‪ ,‬אם כן עדיין שבועות‪.‬‬ ‫בספר משכנות הרועים מביא‪ :‬הרה"ק הפחד יצחק מבאיאן זי"ע ובניו הק‪ ,‬אחריו היו רגילין תמיד לומר בשבת שאחרי שבועות‪:‬‬ ‫'שבת נאהך שבועות'‪ ,‬כלומר שהוא עדיין שבועות‪.‬‬ ‫ג‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫וממנה יפרדו‪ ,‬ש שבת זו היא יסוד‬ ‫השבועות‪ .‬אלו הן דברי הרה"ק‬ ‫היסודות לכל ימות השבת שבכל‬ ‫מטשו ר ט קו ב זי"ע‪.‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫וכמו כן נמי יש לומר בשבת זו דהיא‬ ‫‘ שבת נאך שמחת תורה’‪ ‘ ,‬עדיין שמחת‬ ‫שבעים פנים לאורייתא‪ :‬מפתח היסוד‬ ‫תורה’‪ ,‬עוד שורה עלינו בקדושתה!‬ ‫לביאור התורה כולה‬ ‫וה חידושי הרי"ם ג‪ ,‬מביא מדברי הזוהר‬ ‫אב הראשה‪ :‬יסוד ושורש כל שבתות‬ ‫הקדוש על תיבת ‘בראשית’‪ ,‬דאיתא‬ ‫השנה כולה‬ ‫שם שבמלת ‘בראשית’ נרמז שיש‬ ‫צדיקי עליון הפליגו מאד בגודל‬ ‫שבעים אנפין לאורייתא‪ ,‬שיש שבעים‬ ‫חשיבות שבת זו‪ ,‬וידוע מ הרה"ק‬ ‫אופנים ודרכים האיך לבארה‪ .‬ואמר‬ ‫מרוז’ין זי"ע ב ]אביו של הרה"ק‬ ‫הרה"ק הרי"ם זצ"ל‪ :‬חזינן מכאן דשבת‬ ‫מטשורטקוב[‪ ,‬אשר דיבר בקודשו‬ ‫בראשית היא היסוד של התורה כולה‪,‬‬ ‫דשבת זו היא כמו אב ו יסוד ושורש‬ ‫והיא המפתח והיסוד לבאר ולדעת‬ ‫לכל שבתות השנה כולה‪ .‬וכפי אשר‬ ‫ולהבין את עומק דברי התורה של כל‬ ‫ינהיג האדם את עצמו בשבת קודש זו‪,‬‬ ‫השנה כולה‪] .‬ובאמת כל ספר תיקוני‬ ‫כן ילכו ויתנהגו כל שבתות השנה כולה‪,‬‬ ‫הזוהר הקדוש מיוסד על תיבת‬ ‫יען כי כולן תלויות ועומדות בשבת זו‬ ‫ב כן מביא בספר כנסת ישראל מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ"ל‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬פתח ואמר‪ ,‬שבת היא זכר למעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬והיום הוא שבת בראשית‪ ,‬שבת ההיא נעלה מאד‪ .‬אבי ז"ל לה"ה‪ ,‬הכ"מ‪ ,‬אמר‪ ,‬מפני מה נקרא שבת זה שבת בראשית‪,‬‬ ‫הלא שבת תשובה היא שבת הראשון לשבתי השנה‪ ,‬רק שבשבת הזה נכללין כל שבתות השנה‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫וראה מה שכתב בספר אמת ליעקב )שנת תרכ"ט(‪ ,‬מפני מה נקראת שבת זו שבת בראשית‪ ,‬מה שאין קורין כן לשאר שבתות‬ ‫השנה‪ ,‬כמו נח ולך לך‪ ,‬אלא אמר אבי‪ ,‬לכך נקראת שבת זה שבת בראשית‪ ,‬כי היא ראשונה לשבתות השנה‪ ,‬והיא כלליות כל השנה‪.‬‬ ‫שבת זו היא ראשונה לאחר כל הימים טובים‪ ,‬ולכך כפי שהוא שבת זו‪ ,‬כך הם שבתות כל השנה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וראה מה שכתב בספר דברי אלימלך )גרודזיסק ( לשמחת תורה‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬והנה שמעתי בשם מורי הרב הקדוש מרוזין זצ"ל‪ ,‬שכל‬ ‫התורה נכלל בספר בראשית‪ ,‬וכל ספר בראשית נכלל בתיבה הראשונה‪ ,‬בתיבת בראשית‪ ,‬ותיבת בראשית נכלל בב' של בראשית‪,‬‬ ‫והב' נכלל בנקודה של תוך הב'‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫וראה מש"כ בפרי צדיק )פרשת בראשית אות ד' ( וזה לשונו‪ :‬ובתיקונים חשב ע' אנפין במלת בראשית‪ ,‬והוא דבמאמר בראשית נכלל כל‬ ‫הבריאה‪ ,‬וכן נקראו ז' ימי בראשית‪ ,‬והשבת נקרא שבת בראשית‪ ,‬דבתיבת בראשית נכלל כל הבריאה‪ ,‬ומעשה בראשית כולל כל‬ ‫הדברי תורה‪ ,‬ושבת תכלית מעשה שמים וארץ‪ ,‬ושבת כלולה לכל אורייתא‪ ,‬ועל כן דרש ע' פנים בתיבת בראשית‪ ,‬וכן יש ע‪ ,‬פנים‬ ‫בכל תיבה ובכל התורה‪ .‬ותיכף בכניסת שבת היא הזמן להרגיש הטעם המחודש בדברי תורה‪...‬‬ ‫גהובא בשיח שרפי קודש )ח"ג אות קנ"ו(‪ :‬הגיד‪ ,‬כמו שהזוה"ק מפ' במלת בראשית ע' תרעין לאורייתא הרי ממלת בראשית ממשיך פנים‬ ‫לכל התורה‪ ,‬כ"כ בשבת בראשית נפתח פנים לכל התורה‪ ,‬וכ"כ בשבת בראשית נפתח פנים לכל אחד מישראל‪ ,‬וכ"כ ממשיך כל‬ ‫השנה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וראה עוד לשון הפרי צדיק הובא לעיל בהערה ב'‪.‬‬ ‫ד‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫הכי צריך מכאן ולהבא להשתדל‬ ‫‘בראשית’‪ .‬ואף שממשיך עוד‪ ,‬מ"מ‬ ‫ולהיטיב מעשיו‪.‬‬ ‫עיקר היסוד הוא על תיבת בראשית[‪.‬‬ ‫שבת בראשית כנגד ראש השנה‬ ‫ובדברי הרה"ק מסלונים זי"ע מצינו‬ ‫שבת בראשית ‪ -‬סדר חדש והוצאת‬ ‫שאמר‪ :‬ששבת בראשית היא מכוונת‬ ‫המחשבה אל הפועל‬ ‫כנגד ראש השנה ד‪ .‬ובביאור הדבר‬ ‫נראה‪ ,‬כי באמת יום ראש השנה היה‬ ‫ועוד איתא בספר ‘דברי יחזקאל’‬ ‫סמוך ונראה לשבת הראשונה של‬ ‫שהקשה‪ :‬מפני מה נקראת שבת זו‬ ‫בריאת העולם‪ .‬שהרי בשבוע הראשון‬ ‫בשם המיוחס ‘שבת בראשית’‪ ,‬ואילו‬ ‫לעולם‪ ,‬חל ראש השנה ביום השישי‬ ‫שבתות אחרות אינם נקראים ‘שבת‬ ‫למעשה בראשית ]יום שנברא אדם‬ ‫נח’‪ ,‬או ‘שבת לך לך’? וביאר שם בשם‬ ‫הראשון[‪ .‬ובשבת בראשית זו‪ ,‬הרי אנו‬ ‫חותנו הארי’ דבי עילאה זי"ע‪ ,‬דהנה כל‬ ‫קוראים את כל סדר מעשה בראשית‪,‬‬ ‫איש ישראל בימים הנוראים וימי החג‬ ‫ונמצא ששבת זו היא מעין ראש‬ ‫הק’‪ ,‬נתעורר בלבבו הרהור תשובה‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫וקיבל על עצמו קבלה טובה לשפר‬ ‫***‬ ‫מעשיו‪ .‬ומשום הכי‪ ,‬כאשר מגעת‬ ‫שבת זו ‪ ,‬מעוררים אותו לזכור‪ :‬הנה‬ ‫מהיום עליך להתחיל סדר חדש‪,‬‬ ‫בתחבולות תעשה מלחמה‪ :‬התשובה על‬ ‫ומוטל עליך להוציא אל הפועל ההטבה‬ ‫שלמות המצות‬ ‫והשיפור שקבלת‪.‬וזהו ענין ‘שבת‬ ‫והנה נאמר עוד פשט נחמד ונעים‬ ‫בראשית’‪ ,‬שכל מה שאירע עד השעה‬ ‫בשם הרה"ק רבי ישכר דו ב מבעלזא‬ ‫הזו – כבר עבר ואין‪ ,‬ומ היום מתחיל‬ ‫ז צ" ל‪ ,‬אשר הביא ששמע מפ"ק של‬ ‫מראשית סדר חדש בקדושה‪ .‬ומשום‬ ‫ד בית אברהם )סלונים(‪ .‬וז"ל‪ :‬ואדמו"ר אדוני זקני בעל יסוד העבודה ז"ל אמר‪ ,‬כי שבת בראשית הוא נגד ראש השנה‪ ,‬נח נגד יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לך נגד סוכות‪ .‬וכן האמת‪ ,‬כי בשבת קודש יש בו ב' הבחינות‪ ,‬ראש השנה ושמחת תורה‪ .‬בחינת ראש השנה ימי דין‪,‬‬ ‫מרירות ושברון לב‪ ,‬ורק על ידי זה באים למדרגת שמחה‪ ,‬ובבחינת שמחת תורה מכל השמחה‪ ,‬ועל ידי השמחה אמיתית זוכה‬ ‫למרירות וחשבון הנפש פנימי‪ ,‬הא בהא תליא‪.‬‬ ‫ה‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫אלא מבאר הדבר כך‪ :‬שמעתי מאבי‬ ‫אביו‪ ,‬הרה"ק רבי יהושע מבעלזא‬ ‫)מהר"י מבעלזא( שכאשר איש יהודי‬ ‫זי"ע ה‪ ,‬בביאור הכתוב )בראשית ד‪ ,‬ז( ‪ ‘ :‬הלוא‬ ‫חפץ בכל לבו לעשות תשובה‪ ,‬מיד‬ ‫אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח‬ ‫היצר הרע מתייצב לנגדו ומונעו ואינו‬ ‫חטאת רבץ’‪ .‬ותרגם אונקלוס ‘הלא אם‬ ‫מניח לו‪ .‬ותיבת ‘לפתח’ ‪ -‬פירושו פתח‬ ‫תוטיב עובדך ישתבק לך’‪ ,‬ועל סיפא‬ ‫התשובה‪ ,‬כהא דאמרו חז"ל )שיר השירים‬ ‫דקרא דכתיב ‘ואתה תמשול בו’ תירגם‬ ‫רבה פרשה ה‪ ,‬פסוק ב( ‘פתחו לי פתח כחודו‬ ‫‘ואם תתוב ישתבק לך’‪ .‬ודקדק הרה"ק‬ ‫של מחט’‪ ..‬שזוהי התשובה‪ .‬וכאשר‬ ‫מבעלזא זצ"ל דהיכן מרומז פירשו של‬ ‫אדם רוצה לפתוח את פתח התשובה‪,‬‬ ‫התרגום במקרא? ועוד מפני מה‬ ‫שם היצר הרע מתייצב לנגדו‪ ,‬והוא‬ ‫בתחילה כשאמר ‘תטיב שאת’‪ ,‬תירגם‬ ‫הנקרא ‘חטאת’ אשר הוא ‘רובץ’ שם‪.‬‬ ‫‘אם תוטיב עובדך’ ואילו בסוף הפסוק‬ ‫‘ואתה תמשול בו’ פירש באופן שונה‬ ‫שאל ה מהרי"ד זצ"ל את אביו‪ :‬אם כן‪,‬‬ ‫לגמרי דקאמר ‘ואם תתוב’ וכו’‪.‬‬ ‫מאחר שהיצר רובץ בפתח‪ ,‬מהו‬ ‫ה מובא בלקט אמרי קודש )מאקוואווע חיבור(‪ .‬בשם מהרי"ד )שנת תרנ"ה(‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬הלא אם תיטיב שאת וגו'‪ ,‬התרגום אונקלוס הלא‬ ‫אם תטיב עובדך ישתבק לך‪ ,‬ועל הסיפא דקרא ואתה תמשול בו‪ ,‬ואם תטיב ישתבק לך‪ .‬ושמעתי מפי אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל‪ ,‬תמוז‬ ‫בראשית תרנ"ה‪ ,‬שדקדק היכן מרומז פירוש זה בסוף הפסוק‪ ,‬וגם למה שינה התרגום לפרש כאן אם תטיב עובדך‪ ,‬ובסוף הפסוק‬ ‫אם תטיב וכו'‪.‬‬ ‫ואמר לפרש על פי מה ששמע מפי אביו זצ"ל לה"ה זי"ע לפרש הפסוק לפתח חטאת רובץ‪ ,‬דתשובה נקראת פתח כמו שאמרו‬ ‫ז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט‪ ,‬וחטאת נקרא היצר הרע כמו שאמרו ז"ל‪ ,‬וזהו הפירוש לפתח‪ ,‬היינו אפילו כשאדם עושה‬ ‫תשובה‪ ,‬חטאת רובץ ומקטרג ואינו מניחו לשוב כראוי‪ .‬והוסיף אמר אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל‪ ,‬ששאל את אביו זצ"ל לחיי העולם‬ ‫הבא‪ ,‬מהו העצה שיוכל לשוב ולא יקטרג היצר הרע? ואמר לו דהעצה היא שיעשה מקודם תשובה על עובדין טובין‪ ,‬דהיינו על‬ ‫המצוות שעשה עד עתה שלא כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫וכמו שגם בעת אחרי שעברו עלינו הימים הקדושים והנוראים האלו‪ ,‬והיו לפנינו מצוות הרבה במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬מצוות‬ ‫עשה דאורייתא‪ ,‬מצוות עשה דרבנן‪ ,‬וכשאדם נותן לבו שהיה באפשר לקיים אותן המצוות ביתר קדושה וטהרה‪ ,‬ביתר השתוקקות‬ ‫וגעגועין‪ ,‬מורא יעלה על ראשו שחס ושלום אי אפשר לתקן‪ ,‬אחרי שכבר עברו הימים הראשונים הנ"ל‪ ,‬אל יאמר כן ואל יתייאש‬ ‫מלשוב‪ ,‬כי בעת היא השבת הראשונה משנה זו‪ ,‬דהוא שייך עוד לימים הקדושים הנ"ל‪ ,‬על כן יש בכח בשבת זה לתקן הכל על‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כשאדם עושה תשובה על העובדין טובין כנ"ל‪ ,‬אז אין כח ליצר הרע לקטרג ולרבוץ במקום בעל תשובה כהאי‪ ,‬ותשובה הרי‬ ‫היא אחת ממצות עשה שבתורה‪ ,‬ומצוה גוררת מצוה‪ ,‬והיינו שהיא גוררת מצוה אחרת שיוכל לשוב גם על עונותיו‪ ,‬ולא יהיה כח‬ ‫ליצר הרע לקטרג עליו‪.‬‬ ‫ולפי זה שפיר יובן‪ ,‬דהפסוק ‘הלא אם תיטיב שאת’ פירש התרגום ‘אם תטיב עובדך ישתבק לך'‪ ,‬דהיינו שתתקן העובדין טובין‬ ‫כנ"ל‪ ,‬וזה ‘ ישתבק לך'‪ ,‬וממילא תוכל לשוב גם על העונות‪ .‬וזהו שמסיים הפסוק ‘ואתה תמשול בו"‪ ,‬ופירש התרגום ‘ואם תסוב על‬ ‫עונותיך גם כן ישתבק לך'‪ ,‬מפני שמצוה גוררת מצוה‪ .‬וכן קורין תמיד פרשת בראשית אחרי הימים הקדושים לרמז על הנ"ל‪ .‬עד‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫וכבר מצוה גוררת מצוה‪ .‬כך פירש‬ ‫הפתרון והעצה לזה? וכיצד אפשר‬ ‫הרה"ק רבי י הושע מב ע לז א זי"ע‪.‬‬ ‫לאדם לעשות תשובה כאשר היצר‬ ‫חוסם את הפתח?‬ ‫בחינת ‘ימשמש’ במעשיו‪ :‬זיקוק‬ ‫והשיב לו‪ :‬העצה היעוצה היא‪ ,‬לעשות‬ ‫המעשים‬ ‫תשובה על המצוות! והכוונה שיאמר‬ ‫האדם בלבו‪ :‬הנה רציתי לעשות את‬ ‫ועם יסוד זה נראה לבאר מאמרם ז"ל‬ ‫המצוה באופן נעלה וטוב יותר‪ ,‬ולא‬ ‫)עירובין יג‪‘ :(:‬ועכשיו שנברא יפשפש‬ ‫עשיתי אותה כל כך טוב כראוי לה‪.‬‬ ‫במעשיו‪ ,‬ואמרי לה ימשמש במעשיו’‪.‬‬ ‫ויע ש ה תשובה על ח סרון שלמות‬ ‫והנה ידענו את הפשט הידוע שמביא‬ ‫המצוות! כגון שרצה להניח תפילין עם‬ ‫הרב בעל ‘ מאור ושמש’ )פרשת שופטים‬ ‫יותר כוונה‪ ,‬או שרצה להתפלל‬ ‫ועוד(‪ ,‬מה רב י מלובלין זצ"ל ו‪ ,‬שחקר מהו‬ ‫בדבקות גדולה יותר‪.‬‬ ‫‘יפשפש במעשיו’ ומהו ההבדל בין‬ ‫‘יפשפש’ ל’ימשמש במעשיו’? ופירש‬ ‫וכאשר אדם עושה תשובה על מצותיו‪,‬‬ ‫שם‪‘ :‬יפשפש במעשיו’ – היינו על‬ ‫אין ליצר הרע שום שליטה עליו‪ ,‬ואינו‬ ‫העבירות‪ ,‬שיחפש בנקיקי לבבו אם אין‬ ‫יכול לעכבו בשום פנים ואופן‪ ,‬יען כי‬ ‫לו עבירות‪ ,‬וישוב עליהן‪.‬‬ ‫במקום זה של המצוות אין ליצר הרע‬ ‫שום אחיזה ומקום לרבוץ שם‪ .‬ומתוך‬ ‫ברם‪‘ ,‬ימשמש במעשיו’ – הוא לשון‬ ‫כך יקויים בו ‘מצוה גוררת מצוה’‪,‬‬ ‫מישוש‪ ,‬שהוא ענין בדיקת המצוות אם‬ ‫ומאחר שהתחיל לעשות תשובה על‬ ‫נעשו בתכלית השלמות וההידור‪.‬‬ ‫המצוות ולשפרן‪ ,‬כבר לאחר מכן יפתח‬ ‫כדרך אדם שממשמש את האתרוג;‬ ‫לו הפתח ותוכל ידו לעשות תשובה‬ ‫למה הוא מביט וממשמש בו כל כך?‬ ‫ג"כ על העבירות‪ ,‬והיצר הרע לא‬ ‫האם אינו יודע שזה אתרוג? מה הוא‬ ‫יעכבנו עוד‪ ,‬מפני שכבר ניצחו ושבר‬ ‫חושב‪ ,‬שזה תפוח או אפרסק? אלא‬ ‫כוחו במה שעשה תשובה על המצוות‪,‬‬ ‫ווז"ל )ריש פ' שופטים(‪ :‬הענין הוא כך מי שהוא רוצה להיות עובד ה' באמת אזי מחויב תמיד להשגיח על מעשיו דהיינו לא מבעי' שלא‬ ‫יעשה חלילה מעשה לא טוב אלא אפילו המעשים טובים שעושה ותפילתו ולימודו ימשמש היטיב אם היו בדחילו ורחימא כראוי‬ ‫ואם הם זכים וצלולים בלי שום מחשבת פסול או אל איזה פנ י' וזהו שכוונו בגמרא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו‬ ‫פי' יפשפש במעשיו הוא לראות אם לא עבר על לא תעשה או על עשה וימשמש במעשיו הכוונה היא למשמש במעשיו הטובים‬ ‫אם הם בכל תקוני' בדחילא ורחימא ובלי מחשבת פיסול ופני' כן שמעתי מאדמו"ר הרב מוה' יעקב יצחק לאנציטר זלה"ה‪...‬‬ ‫ז‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫ביאור התרגום על 'אם תיטב שאת' וכו'‬ ‫ודאי שהוא רוצה להביט אם הוא טוב‪,‬‬ ‫ואם הוא נקי לחלוטין מכל מום‪ ,‬וכל‬ ‫ובדבר הזה הוסיף רבי ישכר דוב‬ ‫כיוצא בזה‪ .‬אם כן זהו ‘ימשמש’‪,‬‬ ‫מב ע לזא זצ"ל ואמר‪ :‬זהו עומק הכתוב‬ ‫שהולך וממשמש אותו ומנתח אותו‬ ‫ופירוש התרגום ‘אם תטיב שאת’ ‪-‬‬ ‫לפרטיו‪.‬‬ ‫‘אם תוטיב עובדך ישתבק לך’‪ ,‬אם‬ ‫תתקן ותעשה תשובה באופן של‬ ‫כך הוא האדם ביחס למצוותיו‪ ,‬שיעשה‬ ‫‘תוטיב עובדך’ דהיינו על הדברים‬ ‫‘ימשמש’ במצוות‪ :‬האם התפלל‬ ‫הטובים והמצוות‪ ,‬אזי ‘שאת’ פי’‬ ‫היטב? האם אמר כראוי את הברכות?‬ ‫‘ישתבק לך’ ]יסלח לך[‪ ,‬וזהו פירוש‬ ‫ויעשה תשובה על חסרון שלמותן‪.‬‬ ‫נפלא על דרך הפשט‪.‬‬ ‫וממילא יש לומר שזהו מה שאמרו‬ ‫‘ואם לא תטיב’ ‪ -‬רק תלך ישירות‬ ‫‘ואמרי לה ימשמש במעשיו’ שס"ל‬ ‫לעשות תשובה רק על ה’לא תטיב’‬ ‫שאין להתחיל עם יפשפש במעשיו‬ ‫]העבירות[‪ ,‬מבלי לעשות תשובה‬ ‫לעשות תשובה העבירות‪ ,‬אלא הוא‬ ‫תחילה על הדברים הטובים‪ ,‬אזי‬ ‫יעשה ‘ימשמש במעשיו’ לבדוק את‬ ‫‘לפתח’ – שאתה רוצה לעשות תשובה‬ ‫המצוות‪ ,‬ואז לאחר מכן יוכל לעשות‬ ‫על העבירות – ‘חטאת רובץ’‪ ,‬שהיצר‬ ‫בקלות רבה ‘יפשפש במעשיו’‪ ,‬ותהא‬ ‫הרע יתייצב שם ולא יניח לך‪ .‬אבל אם‬ ‫ידו קלה לעשות תשובה על העבירות‪.‬‬ ‫אתה תעשה כפי שאני מורה לך לשוב‬ ‫יען כי אם ילך האדם תיכף אל‬ ‫על המצוות‪ ,‬אזי ‘ואתה תמשול בו’ ‪-‬‬ ‫העבירות לעשות תשובה – שם היצר‬ ‫וע"ז תרגם ‘ואם תתוב ישתבק לך’ ‪-‬‬ ‫הרע הולך ומעכב ורובץ בפתח‪ ,‬ואינו‬ ‫שתוכל לנצח את היצר הרע לחלוטין‪,‬‬ ‫מניח לו לעשות תשובה על העוונות‪.‬‬ ‫ותהא העצה מועלת לעשות תשובה‬ ‫אבל אם יתחיל תחילה עם ‘ימשמש‬ ‫על הכל‪ ,‬שתוכל לעשות תשובה גם על‬ ‫במעשיו’ על המצוות‪ ,‬כבר נפתח לו‬ ‫העבירות‪ ,‬מפני ש’מצוה גוררת מצוה’‪.‬‬ ‫הפתח להיכנס לשערי התשובה‪ ,‬ויוכל‬ ‫להיכנס לתשובה שלמה אפילו על‬ ‫העבירות‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫כראוי וכיאות את מצוות סוכה וכל‬ ‫תיקון העבר‪ :‬התבוננות לאחור על ימים‬ ‫כיוצא בזה‪ .‬וממילא האדם נמצא כמי‬ ‫הנוראים‬ ‫שעושה תשובה על העבר‪ ,‬וזהו‬ ‫וממילא אמר‪ :‬הנה עברנו ימים‬ ‫‘ימשמש במעשיו’‪.‬‬ ‫קדושים ונוראים‪ .‬והאמת תורה דרכה‪,‬‬ ‫ועל זה אמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא‪,‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬שהיו אלו ימים טובים ומרוממים‪.‬‬ ‫שאל יתייאש האדם בחושבו כי כבר‬ ‫אבל איש יהודי שהוא אמיתי‪ ,‬יהודי‬ ‫חלפו ועברו הזמנים הקדושים ושוב‬ ‫שהוא ישר דרך‪ ,‬תמיד לאחר עשית‬ ‫אין בידו לתקן‪ ,‬דבשבת בראשית ‪-‬‬ ‫המצוה אינו שבע רצון מעצמו‪ .‬אלא‬ ‫שהיא שייך עוד אל הימים הקדושים‬ ‫אומר הוא‪ :‬נכון שהיה טוב‪ ,‬אבל רציתי‬ ‫העעל"ט‪ ,‬אדם יכול לעשות ‘ימשמש‬ ‫לעשות טוב יותר‪.‬‬ ‫במעשיו’‪ ,‬לנתח ולבדוק את מעשיו‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬כשאנו נזכרים באותם ימים‬ ‫ועל ידי זה‪ ,‬הוא נחשב כמי שמטיב את‬ ‫קדושים של שמחת תורה‪ ,‬איזו‬ ‫המעשים כולם‪ .‬ולאחר כך ‪ -‬על ידי‬ ‫מדרגות רמות אדם יכול היה להשיג!‬ ‫עשיית תשובה על המצות בשבת זו‪,‬‬ ‫הרי עם כל ריקוד וריקוד שהוא רוקד‪,‬‬ ‫הוא יכול להיטיב ולתקן את כל‬ ‫הוא קו ר ע ומכניע את הקליפות‪,‬‬ ‫המעשים של השנה כולה‪ .‬זהו עומק‬ ‫ומחליש את כח הטומאה‪ ,‬ומתעלה‬ ‫הענין של שבת בראשית‪.‬‬ ‫לקדושה עליונה‪.‬‬ ‫אדם שהוא בעל יראת שמים אמיתית‬ ‫להפך החן הגשמי לחשק אלוקי במשנת‬ ‫‪ -‬בכל מה שעשה במשך כל הימים‬ ‫ה’קדושת לוי’‬ ‫הקדושים‪ ,‬חושב לאחור ואומר‪ :‬נכון‬ ‫שעשיתי‪ ,‬אבל האמת היא שרציתי‬ ‫והנה עוד דברים נפלאים מאוד על‬ ‫ל התפלל עם יותר כוונה‪ ,‬רציתי לרקוד‬ ‫שבת בראשית מובאים בשם‬ ‫עם יותר כח ודבקות‪ .‬נמצא שאדם‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ונזכיר עוד קצת מה שאמרו‬ ‫חושב לאחור‪ ,‬ואינו שבע רצון מעצמו‪.‬‬ ‫הצדיקים על שבת בראשית‪.‬‬ ‫והוא עושה ‘ימשמש במעשיו’‪,‬‬ ‫שממשמש את המעשים ואינו שבע‬ ‫הנה חזינן בשבוע הזה במדרש של‬ ‫רצון‪ ,‬ואומר שהיה צריך לנצל את‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬שכתוב בה )בראשית ו‪ ,‬ח(‪:‬‬ ‫אותם ימים טובים יותר‪ ,‬ולא ניצל‬ ‫ט‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫שהרשעים עושים בטומאה‪ ,‬הוא‬ ‫‘ונח מצא חן בעיני ה’‪ .‬הנה לפני כן‬ ‫השתמש בזה להיפך‪ ,‬כדי למצוא חן‬ ‫מביא הפסוק שהיו בני הדור חוטאים‬ ‫בעיני ה’ לדברים של מצוות‪ ,‬לעשות‬ ‫ומקולקלים עם בנות העולם‪ .‬וביאר‬ ‫אותם עם יותר חשק‪ ,‬עם יותר נחת‪ .‬כך‬ ‫שם ב’קדושת לוי’‪ :‬כאשר נח ראה שיש‬ ‫פירש הרה"ק בעל קדושת לוי את‬ ‫חן של קליפה וחן של טומאה בעולם‪,‬‬ ‫הכתוב ‘ונח מצא חן בעיני ה’ ז‪.‬‬ ‫חשב לעצמו בדעתו‪ :‬הנה עלי לקחת‬ ‫את כח החן הזה ולהפכו לקדושה!‬ ‫***‬ ‫שיהיה לו חן וחשק עצום למצוות‪,‬‬ ‫שירצה וישתוקק שיהיה לו חן בעיני‬ ‫בורא העולם‪.‬‬ ‫כח מעשיו הגיד לעמו – התורה והשבת‬ ‫בקיום הבריאה‬ ‫ואומר שם‪‘ :‬מצא חן’‪ ,‬פירוש הדבר‪,‬‬ ‫כנגד החן הטמא הזה שהיה מצוי‬ ‫בהתחלת פירושו על התורה מביא‬ ‫ברחוב‪ ,‬הוא לקח את כח החן‬ ‫רש"י בשם רבי יצחק‪‘ :‬לא היה צריך‬ ‫והשתמש בו בשביל ‘בעיני ה’‪ ,‬דהיינו‬ ‫להתחיל את התורה אלא מפסוק‬ ‫בשביל דברים של מצווה וקדושה‪.‬‬ ‫‘החודש הזה לכם’‪ ,‬ומפני מה פתח‬ ‫שאם בשביל דברי שטות ודברים של‬ ‫בבראשית? משום ‘ כח מעשיו הגיד‬ ‫הבל יש לאדם חן וחשק‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫לעמו’‪ .‬ופירוש הפשוט ‘ כח מעשיו‬ ‫וכמה וכל שכן וכל שכן כיצד צריך‬ ‫הגיד לעמו’ ‪ -‬שבורא העולם רצה‬ ‫שיהיה לאדם חן וחשק לדברים של‬ ‫לספר כיצד עשה וברא את כל העולם‪.‬‬ ‫קדושה‪ ,‬שהם קיימים לעולם ולעולמי‬ ‫עולמים‪ ,‬ולא כמו חן של טומאה שהוא‬ ‫ברם‪ ,‬יש מפרשים‪ ‘ :‬כח מעשיו הגיד‬ ‫לפי שעה ואובד‪ .‬וממילא נח השתמש‬ ‫לעמו’ פירושו ‪‘ -‬התורה הקדושה’‪,‬‬ ‫בהתעוררות הזו; כל מה שהוא ראה‬ ‫ז וזה לשון ספר הק' קדושת לוי )סוף פרשת בראשית (‪ :‬עוד יבואר ונח מצא חן בעיני ה'‪ ,‬דהכלל‪ ,‬כל דבר שהצדיק רואה ממנו לוקח עבודת‬ ‫ה'‪ .‬ואם רואה חס ושלום איזה אדם מתאוה לעבירה‪ ,‬לוקח הצדיק מזה התאוה עבודת ה'‪ ,‬שאומר בלבו קל וחומר‪ ,‬מה זה שמתאוה‬ ‫לדבר עבירה שהיא קלה ונפסד בזמן מועט‪ ,‬מכל שכן שראוי לו להתלהב לעבודת השם יתברך‪ ,‬שעבודתו יהיה קיים לעולם‪.‬‬ ‫והיות מקודם נאמר הקרא ‘ויראו בני האלהים את בנות האדם’ וכו'‪ ,‬שמראה הכתוב שאז היה חן רע בעולם‪ ,‬שאנשים מצאו להם‬ ‫חן בעיני האנשים‪ ,‬ומכח זה בחרו להם כל אשר רצו‪ ,‬הודיע הכתוב ‘ונח מצא חן"‪ ,‬פירוש מצא בעולם מדת חן שהיה לתאוות רעות‬ ‫וכו'‪ .‬ואמר הכתוב ‘ונח מצא חן בעיני ה'"‪ ,‬שנח הגביה החן ההוא בעיני ה' לקדושה‪ ,‬שממנו לקח עבודת ה'‪ ,‬שאמר מה שיש חן‬ ‫לתאוות רעות‪ ,‬מכל שכן שיהיה אדם משתוקק שימצא חן בעיני ה' על ידי עבודתו ותורתו ויראתו‪ ,‬ודו"ק‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫י‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫היתה כלי אומנותו של הקדוש ברוך‬ ‫שהתורה היא ‘כח מעשיו’ ח‪ .‬כפי‬ ‫הוא‪ ,‬ועם כלי זה עשה את העולם‪ .‬ואם‬ ‫שאומר הזוהר הקדוש‪ :‬באורייתא ברא‬ ‫כן‪ ,‬כל העולם כולו עומד ומתקיים על‬ ‫קודשא בריך הוא עלמא‪ ,‬שבורא‬ ‫התורה‪ .‬וממילא‪ ,‬בשבת בראשית זו‪,‬‬ ‫העולם הביט בתורה ועשה את העולם‪.‬‬ ‫צריך האדם לדעת לקבל עליו עול‬ ‫וממילא‪ ,‬זהו ה’כח מעשיו’‪ .‬והתורה הרי‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ידענו שהיא נקראת ‘חכמה’‪ ,‬ובתיבת‬ ‫‘חכמה’ יש בה אותיות כ"ח‪ .‬זהו הכח‬ ‫ומצינו ששני דברים מקיימים את‬ ‫של העולם ושל מעשה בראשית‪.‬‬ ‫העולם‪ :‬התורה מקיימת את העולם‬ ‫כנ"ל‪ .‬ואילמלא התורה‪ ,‬היה מחזיר את‬ ‫וזהו ‘ כח מעשיו הגיד לעמו’ – שהבורא‬ ‫כל העולם כולו לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫כל עולמים רצה להודיע כוחה של‬ ‫תורה‪ .‬ומשום כך תרגום ירושלמי‬ ‫וגם השבת מקיימת את העולם‪ ,‬שהרי‬ ‫מפרש על תיבת בראשית –‬ ‫ידוע מה אור החיים הק’ ט‪ :‬שהעולם‬ ‫‘בחוכמתא’ פירושו ב’תורה’‪ ,‬שהיא‬ ‫נברא לששה ימים בלבד‪ ,‬שנאמר‬ ‫החכמה‪ .‬עם התורה עשה הקב"ה‬ ‫‘ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת‬ ‫שמים וארץ‪ .‬וכדאמרו חז"ל‪ ,‬שהתורה‬ ‫ח כ"כ בספה"ק מגיד דבריו ליעקב )ל"ד א(‪ :‬כח מעשיו הגיד לעמו‪ .‬התורה נקרא כח מעשיו כי באורייתא ברא הקב"ה עלמין והוא כח‬ ‫מעשיו הגיד לשון המשכה לעמו שכשאדם לומד תורה באהבה ויראה אזי ע"י אותיות התורה ממשיך חיות לכל הברואים‪.‬‬ ‫טוז"ל בפסוק כי בו שבת וכו‪) ,‬ב‪ ,‬ג(‪ :‬מצינו כי הקב"ה גילה הדבר במה שאמר )שמות כ ( בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה‪ ,‬את‬ ‫השמים וגו‪ ,‬הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה‪ ,‬כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו‪ ,‬גם ידוע ליודעי אמת‪.‬‬ ‫ונתחכם ה‪ ,‬וברא יום אחד הוא ידוע לה‪ ,‬ובו ביום חוזר ה‪ ,‬ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים‪ ,‬וכן על זה הדרך‪.‬‬ ‫וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו‪ ,‬וצריך ה‪ ,‬להכינו פעם ב'‪ ,‬ובאמצעות שבת העולם עומד‪ .‬והוא‬ ‫אומרו 'כי בו‪ ,‬פירוש באמצעות יום זה 'שבת מכל מלאכתו'‪ ,‬ופירש מה הוא המלאכה היא הבריאה עצמה‪ ,‬כי לא מהתיקון שהוא‬ ‫המעשה לבד שבת אלא גם מהבריאה‪ ...‬ובאמצעות יום שבת משפיע בכללות העולמות רוח המקיימת עוד ששת ימים‪.‬‬ ‫ולפי פירושינו זה מצאנו נחת רוח במאמר אחד שאמרו ז''ל )שבת קיט‪ (:‬כל המקדש וכו‪ ,‬ואומר ויכלו וגו‪ ,‬כאילו נעשה שותף להקב''ה‬ ‫במעשה בראשית ע''כ‪ .‬ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה מי שמע כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו‬ ‫אין אחר מעשה כלום ובמה יעשה שותף‪ ...‬ולמה שפירשתי אמת יהגה חכם ודבר ה‪ ,‬בפיהם אמת בטעם צודק כי להיות שהשבת‬ ‫הוא המקיים העולם כל ששת ימים ואחר עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים‪ ,‬ולך לדעת‬ ‫כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו שמקיימים אותו כי אם אין מקיימים שבת אין שבת‪ ...‬ולזה כל המקדש את השבת וכו‪ ,‬פירוש‬ ‫מקיים ושומר קדושתו באמצעות זה ישנו לשבת ומאמצעותו מתקיים העולם‪ .‬הראת לדעת כי הוא המקיים העולם ואין לך שותף‬ ‫גדול מזה כדין וכהלכה‪.‬‬ ‫ולך לדעת כי מיום ברא אלהים אדם לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת כי אדם שומר שבת היה‬ ‫ע''ה )ב''ר כב ( ואחריו קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור ואחריו כמה צדיקים וכשזה נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח וכו‪,‬‬ ‫נח שם אברהם וכו‪ ,‬ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל ואפילו במצרים היו שומרי שבתות כמאמרם ז''ל )שמו''ר פ''א ( ונכון‪...‬‬ ‫יא‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫השבת שלו! וכי מפני שהשני מקיים‪,‬‬ ‫הארץ’‪ ,‬והיה העולם צריך להיחרב‬ ‫האם לראשון אין זכות? אלא ודאי‬ ‫לאחר ששת הימים הללו‪ .‬אך כאשר‬ ‫שיש לו גם כן זכות שלמה‪ ,‬כאילו הוא‬ ‫נשלמה השבת הראשונה‪ ,‬והאדם‬ ‫היה לבדו השומר ומקיים את העולם‪.‬‬ ‫השלים ושמר את השבת‪ ,‬נתנה השבת‬ ‫וממילא לכל אחד ואחד יש זכות‬ ‫כח לעולם להתקיים לעוד ששה ימים‪.‬‬ ‫בקיום העולם‪ .‬זהו הענין של כח‬ ‫וכך‪ ,‬מאז בריאת העולם‪ ,‬תמיד יש‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫לפחות צדיק אחד בעולם שמקיים את‬ ‫השבת כהלכתה; בתחילה היה זה נח‪,‬‬ ‫נמצא שהתורה היא כח הבריאה – ‘כח‬ ‫ואחר כך שם‪ ,‬ואחר כך אברהם אבינו‪,‬‬ ‫מעשיו הגיד לעמו’‪ ,‬והשבת היא כח‬ ‫ותמיד היה שומר שבת בעולם‪ .‬ואילו‬ ‫הקיום להמשיך את העולם‪.‬‬ ‫חלילה היתה שבת אחת בעולם שאף‬ ‫אחד לא היה מקיים אותה‪ ,‬היה העולם‬ ‫וממילא אלו הם שני הכוחות של‬ ‫מגיע אל קצו ומסתיים‪ ,‬יען כי לעולם‬ ‫העולם‪ ‘ .‬שבת’ ‘ בראשית’ – בראשית‬ ‫אין כח קיום מעצמו יותר מאשר‬ ‫רומז בשביל תורה ובשביל ישראל‪,‬‬ ‫לששה ימים‪.‬‬ ‫שבשביל שני דברים אלו נברא העולם‪.‬‬ ‫ולתיבת ‘בראשית’ יש אותיות ירא‬ ‫משום הכי‪ ,‬אדם שמקיים שבת נעשה‬ ‫שבת‪ .‬ובראשית פירושו ‘ראשית‬ ‫שותף למעשה בראשית‪ .‬ומפני מה?‬ ‫חכמה יראת השם’‪ ,‬שהיא יראת שמים‬ ‫מפני שהוא נעשה שותף לזה שהעולם‬ ‫המשולבת יחד עם חכמה‪ ,‬כדאמר‬ ‫לא יחרב‪ ,‬והרי הוא כנותן קיום למעשה‬ ‫התרגום ‘בחוכמתא’‪.‬‬ ‫בראשית של השבוע הבא‪ ,‬כדי שיוכל‬ ‫העולם להתקיים‪.‬‬ ‫סוד כ"ח האותיות של ‘יהא שמיה רבא’‬ ‫ואם תאמר‪ :‬הרי יש אלפי אלפים בני‬ ‫אדם המקיימים שבת‪ ,‬או מיליון בני‬ ‫ועוד איתא בספה"ק י ש’כח מעשיו‬ ‫אדם המקיימים שבת‪ ,‬ואם כן מהו כוחו‬ ‫הגיד לעמו’ רומז ג"כ על עניית ‘אמן‬ ‫של היחיד? אין הדבר כן‪ ,‬אלא לכל‬ ‫יהא שמיה רבא’‪ .‬דהנה בתיבות ‘יהא‬ ‫אחד ואחד יש ק יום לעולם בזכות‬ ‫י וז"ל הכל בו )סי' ז'(‪ :‬ומצאתי שיש בקדיש ז׳ תיבות וכ״ח אותיו׳ כמו שיש בפסוק ראשון של בראשית ובפסוק שלפני עשרת הדברות‬ ‫ועל זה סמך בדרש כל העונה אמן יהא שמיה רבא כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית וכמו ששמע עשרת‬ ‫יב‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫ועוד יש להעיר‪ ,‬דבתיבות ‘ כח מעשיו‬ ‫שמה רבא מברך לעלם ולעלמי‬ ‫הגיד לעמו’ – אומרים המפרשים‪‘ :‬כח’‬ ‫עלמיא’ יש כ"ח ]‪ [28‬אותיות‪ .‬וכן עניית‬ ‫הוא כ"ח‪ .‬והנה בפסוק הראשון‬ ‫‘יהא שמיה רבא’ עד תיבות ‘דאמירן‬ ‫שבתורה‪‘ ,‬בראשית ברא אלהים את‬ ‫בעלמא ואמרו אמן’ ]כמנהג מקומות‬ ‫השמים ואת הארץ’ – יש כ"ח אותיות‬ ‫רבים לומר הכל יחד רצוף עד תיבת‬ ‫בדיוק ! שבתוך כ"ח אותיות אלו גנוז‬ ‫בעלמא[ – יש בה כ"ח תיבות‪ .‬לומר לך‬ ‫ונמצא כל הכח של כל הבריאה כולה‪.‬‬ ‫ש’כ"ח’‪ ,‬כלומר ‪ -‬עניית אמן יהא שמיה‬ ‫ואף שלאחר מכן אנו רואים שבורא‬ ‫רבא היא המקיימת את העולם‪.‬‬ ‫העולם אמר מאמרות אחרים ונעשו‬ ‫כדאיתא בגמרא )שבת קיט ע״ב ועבודה זרה ג‬ ‫דברים אחרים‪ ,‬מ"מ בכח הכל כבר היה‬ ‫ע״א( שאמרו ז"ל‪ :‬על מה העולם‬ ‫עשוי ונברא בפסוק הראשון‪ ,‬ולאחר‬ ‫מתקיים? על קדושה דסידרא ]קדושה‬ ‫מכן רק יצא הדבר יותר מכח אל‬ ‫שאומרים בסדר ובא לציון[ שהיא‬ ‫הפועל‪ .‬אבל בכח – הכל היה ב’כח‬ ‫חשובה ועצומה מאוד‪ ,‬שאומרים בה‬ ‫מעשיו’‪ ,‬הכ"ח שהיה בהתחלה‪ .‬כמו‬ ‫קדוש קדוש ובזה מתקיים העולם‪ ,‬ועל‬ ‫שכתוב ‘את השמים ואת הארץ’‪ ,‬וכפי‬ ‫עניית ‘יהא שמיה רבא’ דאגדתא‪.‬‬ ‫דברי רש"י הק ’ )פסוק י״ד ד״ה יהי מאורות(‬ ‫שכאשר לומדים אגדה ודרוש‪,‬‬ ‫והאוה"ח הק’ ‪ :‬שכל מה שהיה עתיד‬ ‫ואומרים לאחר מכן קדיש דרבנן‪ ,‬על‬ ‫לצאת בשמים ובארץ‪ ,‬הכל כבר היה‬ ‫זה יהא שמיה רבא מתקיים העולם‪.‬‬ ‫עשוי ונברא בהתחלה בפסוק הראשון‪,‬‬ ‫אלא שלאחר מכן יצא מן הארץ‬ ‫מעתה‪‘ ,‬כח מעשיו’ רומז ג"כ על כח‬ ‫החוצה בימי הבריאה‪ ,‬אבל כבר היה‬ ‫עניית יהא שמיה רבא‪ ,‬שסוד עניית‬ ‫גנוז בתוך הארץ‪ .‬הכל נכלל ונכנס בכח‬ ‫יהא שמיה רבא גנוזה ומרומזת בתיבת‬ ‫מעשיו הגיד לעמו‪.‬‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫דברות מפי הדבר לקיים מה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו‪ .‬ועל כן אמרו ז״ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו ומתכוין‬ ‫לדקדק בכ״ח אותיו׳ שבו מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪ .‬ומנין האותיות כ״ח ועל כן צריך לאמרו בכח‪ .‬ולפי זה הטעם צריך‬ ‫להזהר שלא לומר ולעלמי עלמיא כי יהא בו כ״ט אלא לעלמי עלמיא ויתברך‪.‬‬ ‫ועיין בית יוסף )סי' נו ג'( באריכות‪ ,‬וז"ל בתה"ד‪ :‬ורבינו הגדול מהרי"א ז"ל כתב וז"ל ‪ ...‬ולזה אמרו שיש בעניית הקדיש ז' תיבות וכ"ח‬ ‫אותיות כמו שיש בפסוק ראשון של תורה ובפסוק שלפני י' הדברות‪ .‬ולזה רמזו באמרם העונה אמן יש"ר בכל כחו לכוין בכ"ח‬ ‫אותיות ומנין אותיותיו כ"ח ולכן צריך לאמרו בכח וי"א שצריך לענות בקדיש כ"ח תיבות לקיים מה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו‬ ‫וכ"ח תיבות יש מאיש"ר מברך עד דאמירן בעלמא‪...‬‬ ‫יג‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫קבלת אחיה השילוני על השפעת שבת‬ ‫וממילא‪ ,‬הנה השבת הזו‪ ,‬כאשר‬ ‫בראשית לשמחות השנה‬ ‫קוראים בה את פרשת בראשית‪ ,‬יש‬ ‫לה את השפעת הקדושה של שבת‬ ‫והנה כתוב עוד דבר נשגב ונורא‪ ,‬והיא‬ ‫בראשית הראשונה של ימי הבריאה‪,‬‬ ‫קבלה נאמנה המיוחסת לאחיה‬ ‫כפי שהיה אז בזמן המקורי יא‪ .‬וממילא‬ ‫השילוני‪ .‬הצדיקים לבית חב"ד הביאו‬ ‫זהו הכח הניתן בכל השבתות של‬ ‫דבר זה בשם הרב בעל התניא זי"ע‪,‬‬ ‫השנה כולה‪ .‬ועל כן צריך האדם להיות‬ ‫אשר קיבל מ רבו המגיד ממזריטש‬ ‫מכין את עצמו לשבת זו‪ ,‬ולקיים אותה‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהמגיד ממזריטש קיבל מרבו‬ ‫עם גודל קדושה וטהרה‪ ,‬למעט בה‬ ‫הב על שם טוב הקדוש זי"ע‪ ,‬והבעל‬ ‫בדיבורים של חול‪ .‬וינהג בקדושה‪,‬‬ ‫שם טוב הקדוש קיבל מרבו המובהק‬ ‫וממילא יהיה לו כח ועזר בתורה‪ ,‬ותהיה‬ ‫אחיה השילוני זכור לטוב יב‪ :‬אמר‬ ‫תורתו טובה יותר‪ ,‬ויהיו לו שבתות‬ ‫ש בשבת קודש זו ]שבת בראשית[‬ ‫קדושות יותר בכל השנה‪ ,‬ויהיה לו טוב‬ ‫יורדים ונמשכים מן השמים כל‬ ‫לעולמים‪.‬‬ ‫האורות העל יונים‪ ,‬כל האורות של‬ ‫חכמה וקדושה ]ואמר עוד כמה‬ ‫לשונות מבהילים ונוראים‪ ,‬שאמר‬ ‫מילה במילה כפי שאמר אחיה‬ ‫השילוני[ לכל השנה כולה – כל החגים‬ ‫יא כפי שמובא‪ :‬בס' בוצינא דנהורא‪ ,‬מהרה"ק רבי ברוך ממעזבוז‪ ,‬על מתני דברכות ט; וזה לשונו‪ :‬ברכות כ"ד ע"א משנה‪ ,‬הקורא‬ ‫מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה‪ ,‬כי נודע שבכל נס ונס שנעשו לאבותינו‪ ,‬כפי שתגיע העת הזאת נתעורר האור‬ ‫והשמחה הזאת‪ ,‬והעת הזאת מעורר את הקריאה‪ ,‬הקריאת בתורה ענין הנס‪ ,‬וכמו כן הקריאה מעוררת הזמן‪ .‬למשל‪ ,‬שבת שירה‬ ‫הוא יומא דפגרא מפני שקורין השירה‪ ,‬וגם שלא היה הנס בשבת זה‪ ,‬רק מפני שקורין הפרשה הזאת נתעורר השמחה והנס‪ ,‬וכן‬ ‫בשבת של עשרת הדברות‪ ,‬מפני שהקריאה מעורר הזמן כמו שהזמן מעורר הקריאה‪ .‬וזהו כוונת המשנה‪ ,‬הקורא קריאת שמע‬ ‫מכאן ואילך‪ ,‬אף על פי שעבר הזמן לא הפסיד‪ ,‬מפני שהקריאה מעורר הזמן‪ ,‬והוה כאדם הקורא בתורה כנ"ל‪.‬‬ ‫וראה מש"כ בפרי‪-‬צדיק‪ ,‬פר' בא‪ ,‬אות יא‪ .‬וז"ל‪ :‬שמעתי בשם רבינו הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פרשת בא כעין ימים‬ ‫ראשונים בפסח‪ ,‬בשלח ימים אחרונים בפסח‪ ,‬יתרו שבועות‪ ,‬והוא כמו שאמרנו כמה פעמים‪ .‬במש"נ‪ ,‬שבת בשבתו‪ ,‬כל שבת יש‬ ‫לו קדושה מיוחדת‪ ,‬והיינו דקדושת הפרשה שקוראין בו זהו קדושת השבת‪ ,‬וכל שבת קריאה מחודשת‪ ,‬ושבת זה קוראין יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬ובשלח קריעת ים סוף‪ ,‬ויתרו מתן תורה‪.‬‬ ‫ראה גם מש"כ בס' עירין‪-‬קדישין‪ ,‬השלם‪ ,‬פר‪ ,‬בשלח‪ ,‬מהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין; ויש מקור לזה בדברי השלה"ק‪ ,‬מסכת פסחים‪,‬‬ ‫פרק נר‪-‬מצוה‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬לגבי קריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן‪ :‬וכן בס' זכר‪-‬דוד‪ ,‬מ"ג‪ ,‬ר"פ צח‪ ,‬לגבי שבת שירה‪ ,‬שהביא כן‬ ‫בשם חכמי האמת;‬ ‫יב ספר המאמרים‪ .‬ספר השיחות לריי"צ‪.‬‬ ‫יד‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫בראשית‬ ‫תלויה בשבת הזו‪ .‬זוהי מעלת שבת‬ ‫והמועדות של השנה‪ ,‬ולא רק לימי‬ ‫בראשית‪ ,‬קבלה נאמנה מאחיה‬ ‫השבתות של השנה‪ ,‬אלא כל חגי‬ ‫השילוני‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ואפילו החגים והשמחות‬ ‫הפרטיות שיש לאדם כגון שמחת בר‬ ‫מצוה‪ ,‬או יום תספורת ]חאלאק"ע[‬ ‫וממילא צריך האדם לדעת שב שבת זו‬ ‫שמביאים את הילד הקטן לתלמוד‬ ‫צריך לעשות את כל אשר מוטל עליו‬ ‫תורה‪ ,‬או איזה שמחה פרטית שתהיה‬ ‫לעשות בקדושה ובטהרה‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫לו לאדם – כל ה כח והשפע של כל‬ ‫לקבל באמת השפעות טובות מן‬ ‫השמחות הללו יורד ונמשך בשבת זו!‬ ‫המקור העליון‪ ,‬וכדי שנוכל לזכות‬ ‫כל האורות וההשפעות והחיות של כל‬ ‫לגילוי אליהו הנביא ולביאת גואל צדק‬ ‫השמחות כולה‪ ,‬הכל יורד ונמשך‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בשבת בראשית זו! החיות של כל זה‬ ‫ברכת מזל טוב כפולה ומכופלת‪ ,‬מעומקא דליבא מחברי המערכת וכלל אנשי שלומינו בכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫שלוחה קדם ידידנו הדגול‪ ,‬הוא הגבר העומד בכל לב ונפש ובמסירות נפלאה לטובת מערכתנו ה"ה‬ ‫הרה"ח המופלא והמפואר ר' שלמה אריה כוואהן שליט"א‬ ‫מנאמני בית רבינו וחבר המערכת‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו החתן המופלג והנעלה ני"ו למזל טוב ולברכה בשטו"מ‬ ‫עב"ג בת ידידנו היקר והנעלה העוסק בצרכי ציבור באמונה וברוח נדיבה‬ ‫מוה"ר עמרם טייטלבוים הי"ו‬ ‫גזבר נאמן של הקהילה והמוסדות‬ ‫יהא רעוא מן קדמיה‪ ,‬שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לראות דורות ישרים מבורכים‪ ,‬בנים ובני בנים חכמים‬ ‫ונבונים‪ ,‬עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬ויזכו להכניס הזוג לחופה בשעה טובה ומוצלחת‪ ,‬ומעונם יהא בנוי‬ ‫לתלפיות‪ ,‬עדי נזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו בביגו"צ בב"א‬ ‫המאחלים בידידות עמוקה ובלב ונפש‬ ‫חברי המערכת וכלל אנשי שלומינו‬ ‫טו‬