מים חיים · Mayim Chayim — סוכות (2026-09-21)

בסייד
בלי
תשרי תשפ"ז
חסר מאתרוג
Cr U
צא"י "דברי שיר"
(ברכות ח').
בלעטלעך ,מהודר יותר
שרייבר זצ"יל).
הלכה בלבד"
ביהכ"נ
בשבת
הגר"פ
עם
רב -
אמות של
שזולים
שליט"א
בשאר ימים אתרוג שלם
בלעטלעך (מפי עד ראיה,
אב א ארבע
דינר הלוי
סוכות
מים
"אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו
מדיני סוכות ושמזות תורה
של
אריה
ראשון
הרב יהודה
ארבעת המינים בשבת
ד' מינים ,אפילו הוא
יום ביום שבת אינו נוטל
משום גזירה שמא יטלנו ד' אמות ברשהייר (שוייעס' תרנייח סעיף ב').
ההלכות נערכוע"י
גליון 599
se se
עוקצווכד' או נימוח או ניטל או נסדק שניקב אתרוג
אסור לטלטל את הלולב בשבת דהוי כאבן .כיון שהוא עץ בעלמא,
הראשון ולא בשאר הימים, פסול משום יחסריי ,ופסול רק ביום ואפילו לצורך גופו ומקומו (רמ"א ומשנ"ב שם) .אבל האתרוג מותר
ויייא להדר גם בשאר ימים כנייל .ניטלה פטמתו יש להחמיר גם בשאר
לטלטלו בשבת דראוי להריח בו ,מכיון שהוא שבתואינו נוטלו למצוה
בזה (משניב ס' תרמייט סייק לייו) ,וכן נסדק בחוטמו ,יש להחמיר ימים
(רמייאומשנייב שם).
סי הככהי בייביאור (כמבואר הימים, הדחק גם בשאר בשעת שלא
אייצ ה') קמייז סייק החזו"א (ס' שינוי) ולדעת יייב דייה סעיף תרמייח
ישסוברים שבזמננו שאין נוהגים להריח האתרוג ,ואינו עומד לכך,
להחמיר בזה.
ואדם מקפיד עליו ,ישלו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,בין בשבת לפני
הסנחרים נהדסים של אתרוג שרן נכל החנ רתוד רשרת וריו הח
ממראה בחוטם האתרוג שיש בו חזזית או שינוי אתרוג אויערבאך (הגרש"ז לפני סוכות אף שמוקצה לסחורה, המיועדים
שהוא ,ובשאר האתרוג פוסל בשנים או שלושה מקומות בכל פסול בששייב פ' כייב סייק נייה ,ויישלמי יהודה"י בשם הגריייש מובא זצייל,
החג (רמיא ס' תרמייט ימי ס' תרמייח סעיף י' יייב) ,ופסול זה בכל (שוייע אלישיב זצייל).
הדחק יש להקל בחזזית בשאר ימים (משנ"ב סייק מייט). ה') ובשעת בשבת הלך עם לולבו
המורכב והדס שוטה אתרוג הזכירו שכנו לולבו בידו בשבת, שיצא עם באחד מעשה שאלה:
החג ,מכיון (שאינו משולש) פסול לכל
סייק מייו).
שוטה הדס או מורכב
שאין זה מין כשר (משנ"יבס' תרמייט
אתרוג
או לולבו עם הביתה מותר לחזור ששבת היום ולא נוטלים לולב ,האם
חייב להפילו מיד?
ささ
בידים ,מותר להמשיך תשובה :כיון שכבר לקח את הלולב
והאתרוג
פחות מכשיעור איתם ולהחזירם למקומם בביתו (שעה"צס' תרנייד סייק ג' בשם פמייג,
פסול כל ימי החג הוא המינים, מארבעת באחד השיעור חסר אם יייג שייח סייק המשניב ס' רייביכורי יעקביי.ויש כהעיר שמשמע מדברי
ה'). (שוייע ס' תרמייט להמשיך לטלטלו מתירים גופו לא מחמת שבמוקצה אחרונים בשם
הגיליון.
סעיף
טלטול נרות ,ובס' תקייון סייק כייט, ס' שלייט סייקיייט לענין משנייב ועייע
גזול חלה ועודה בידו ,עיי שם). הפרשת לענין
משום ימצוה החג ימי בכל הוא פסול המינים ייגזוליי, אחד אם
הראשון חל בשבת ארבעת המינים כשהיום
שמור על קדוששת
הראה רוורורהש נשם)
מחמירים טובים (משום ספיקא דיומא) שני ימים בחוייל שנוהגים
בלי רשות רק הוא טוב שיום בארץ ישראל אבל הראשון, היום ביום השני בדיני
להיות צריך מחברו ,ולא בשאול להשתמש מותר החג ימי בשאר בימי המינים רק בשבת ,נוטלים את ארבעת יום אחד והשנה הוא חל
בארבעת המינים ימים להשתמש בשאר מותר ומהייט דוקא יישלויי, חוהיימ ויש להקל בכמה דינים.
ה'). סעיף של חברו ,אם יודע שאינו מקפיד עליו (רמיא
תרמייט ס' שנקטת ראשו לולר
משאייכ ביום ראשון שצריך לזכות בו ,אין כאן ניחא ליה (שעהייצ שם).
ראש הלולב פסול
נא
(מגייא ס' תרמייה סייקו', הימים שבעת כל נקטם
רבינו ירוחם).
קהלת מגילת בשם
בשבת ,נוהגים בארץ ישראל לקרוא את מגילת קהלת סוכות כשחל ראשו שנסדק לולב
בשמיני עצרת. של סוכות ,ובחוייל קוראים ראשון ביוייט אבל הראשון ביום רק כשנים) פסול כהימנק (נראה נסדק ראשו
ジャシャシミ
הימים כשר (שם). בשאר
השמשות בין לולב נטילת
בשבת ,למה לא תוקעים של רייה ושל סוכות כשחל יוייט שאלה: התיומית לולב שנחלקה
איסורי השמשות ,שהרי כל בין יוייט לולב במוצאי או נוטלים בשופר בשאר אבל רק ביום ראשון העליון (התיומית) פסול נחלק העלה
על האילן (כמבואר השמשות כגון לעלות בין לעשותם דרבנן מותר הימים כשר (שם).
דאורייתא? ובס' רס"א) ,ונקיים עכ"יפ ספק מצוה
בשוייעס' שמייב שנתיבשה התיומית לולב
תשובה:
סייק כייב). שם שבעה (עי' משנייב העליון פסול כל נתיבש העלה
שעדיין שתולין שבת בין השמשות משום שבות בערב לעשות מותר א.
לולב בעל עלה יחיד
שבת משום סוף של השמשות בבין מתירים יש הוא יום ,וכן
שתולין לקולא שכבר לילה ,אבל בזה ממיין אייא לתקוע וליטול מתחילת ברייתו כשר וכן אם העלה העליון
אינו כפול שבראשו
לולב ,כי אם זה יום הרי אסור לתקוע וליטול לולב ,ואם זה לילה ברכהיי בשם לשאר ימי החג (יישערי
סייק ה' ,בשם "מחזיק תשובהיי שם
הרי"ם'"). זמנו ("יחידושי בין כך כבר עבר שאולי פסול לכל ימי החג בזה ספר ייזרע אמתי) ויש מסתפקים
בין שבות ,אבל שבת התירו בערב שרק בין השמשות יש סוברים ב. (משנייבסייק יייג בשם הריטב"א) .ולפיייז כמו כן אם העלה לאמצעי לא
שבת (משני"ב משום חזקת התירו שבות לא שבת השמשות של סוף ימים תלוי שאר עלה א' ,לענין כמו שזהו דיש מחמירין מכסה רובו
בפלוגתא זו.
ליטול לולב. או בשופר אייא לתקוע שמייבבסייק ב') ,ואייכ ס'
עבר אם לגמרי ,ואפילו המצוה את שחזייל ביטלו לדעת הסוברים ג. חסר אתרוג
ודלא צייט יואביי קכייא קושיה מצוה (יחלקת קיים לא ותקע לייו ,:ורמ"א סוכה בגמ' החג (כמבואר ימי בשאר כשר חסר אתרוג
ענין ליטלו בבין השמשות. שום אייך אין כהגרעייא), ביצה נשתייך בו שיעור רובו קיים ,וגם בו שישאך תרסייט ה') ,ובלבד סי
עצמו גזרו בזה שמאיעבירנו ד' אמות ברשהייר, יייא היות שביוייט ד. שלא הימים גם בשאר דמיימ יש להדר (משנ"יב סייק מייג) ,ויש סוברים
בין השמשות. את לאסור גם בזה השמשות ,כללו גם בין וזה אסור לייר ,:ועייע סוכה רלייג ,מאירי ס' דעים" ייתמים (ראב"ד יהא חסר
שיהיה שצריכים סוד ימקראי קודשיי חייב ס' כייו) ,ויש סוברים עייפ
בסוכה מדיני ישיבה שלם כל השבעה(ייכף החייםיי ס' תרמייט סייק עייו).
בסוכות ברית מילה בביהב"ן חחר רועאר הימום
שם התפילהואין הנערכת בביהכ"נ מיד לאחר מילה שאלה :ברית וכן מעשה שהיה שהרבה השתמשו באתרוג של הייחזון איש"י ,ונפל
סוכה ,איך יש לנהוג בשתיית היין? הפיטם ,ושוב לא רצה להשתמש בו ,רק באתרוג פשוטיותר ,ואמר שגם
בימות השבוע (א' -ה'): שירי" , ,רח' זכר יה 4,בני ברק .פתוח ביהכיינ יידברי עייי הוראה בית
השעות 14:15.- 13:45-טלי03-6194741 : בין אחהייצ,
