השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 211 שמחת תורה -כ"ב תשרי תשפ"ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
הפירוש אותו במלחמה תענוג הבטחון
רבי משה דוד פאלוך זצ"ל ,מחשובי חסידי גור,
היה מספר את סיפור חייו: מדוע קרנו פניו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין ,מה גילה באוזני
כשהייתי בחור בפולין ,נסענו יחד עם ראש
הקבוצה (= קומדאנט) לחג השבועות לרבי ידידו רבי שלום שבדרון ,ומהי סיבת שמחתו הגדולה?
האמרי אמת. עליו בביטחון מוחלט של גמול עלי כבר זמן רב לא ראה המגיד הירושלמי
לאחר החג ,ראש הקבוצה שלח את הבחורים
הביתה ,ורצה להישאר כמה ימים אצל הרבי. אמו .ואכן ,יום יום חוויתי וראיתי עין הנודע רבי שלום שבדרון את רעו וידידו
אחרי שעזבנו את גור ,פגש אותו בן הרבי, בעין השגחה גלויה ומתמדת .לפעמים המשגיח הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין,
לימים הבית ישראל מגור ,ואמר לו שהוא הייתי מקבל לידי סכום כסף ,רבע שעה כשהוא כה שמח ומאושר .קורנות היו
חושב שישאל את הרבי אם ראוי להשאיר פניו של רבי יחזקאל באושר גדול,
בחורים לבד. בלבד בטרם הוצרכתי להחזיר חוב .ד'
האמרי אמת אמר לו שתפקידו להישאר עם זימן אלינו מיני מאכל או כלים שנדרשו ודומה היה כי בשורה טובה כלשהי
הבחורים. לנו ,בדיוק ברגע הנכון. מסבה לו עונג ושמחה.
ואמר לו" :אני רוצה למסור לך פסוק שתאמר הייתה זו תקופה נעלית מאין כמוה, "מה שלום כבוד המשגיח?!" פתח רבי
לבחורים היקרים".
ומסר לו את הפסוק שאומרים בכל יום בנוסח תקופה שאני כה מתגעגע אליה .ימים שלום בקולו הרם ובניגונו האופייני.
של "עלינו לשבח"" :וידעת היום"... בהם הרגשתי תענוג אמיתי של ביטחון, "רואה אני כי בשמחה גדולה שרוי מעלת
וככה הסביר האמרי אמת (פירוש זה מובא גם תחושה עמוקה שאני נמצא רק בידיים כבודו ,שמא יגלה לנו הרב לפשרה של
מרבי אהרן הגדול מקארלין) :אם יודעים בלב
שה' – רק הוא האלוקים ,רק הוא מנהיג את של אבא ,בידיו של הבורא אבינו אב אותה שמחה"...
הבירה ,אין עוד – יותר מזה לא צריך לדעת הרחמן שאין בלתו .אי אפשר לתאר את תחילה שתק המשגיח ,אולם לאחר מכן
כלום. המתיקות והתענוג שבידיעה והרגשה
ראש הקבוצה עוד הספיק את קבוצת הבחורים פתח והחל לספר:
בדרך. אלה.
"בימי קדם ,בשנים של לפני המלחמה,
הוא לקח את כל הבחורים ביער סמוך ואמר אחר כך הגיעו זמנים אחרים .התמניתי שימשתי כמשגיח בישיבת קלעצק
להם" :יש לי מתנה מהרבי ,פירוש מופלא על למשגיח בלומז'א ,במיר ובפוניבז'.
פסוק שאומרים אותו שלוש פעמים ביום". הנודעת ,ולאחר מכן במשך כמה שנים
וככה ,במשך כשעה ,צעק להם את הפירוש
המשכורת הגיעה כסדרה .גם אז ידעתי זיכני ד' לנהל את הישיבה הקדושה.
של הרבי שוב ושוב" :אין עוד – חוץ מזה לא כמובן שזה מאת ד' והכול מתנת הבורא לאחר תקופה עברתי ללמוד בישיבת
צריך לדעת כלום!" הזן ומפרנס .זכרתי שכל אלו אינם
רבי משה דוד המשיך וסיפר :לאחר מכן פרצה
מיר כאברך מן המניין.
מלחמת העולם השנייה.
אלא שליחים שלו ,אך בכל זאת לא
הייתה זו תקופת מעבר מאתגרת ביותר.
הדבר הכי מבוקש במלחמה היה "חדשות". היה המצב הזה דומה לאותה תחושה
כאשר שימשתי כמשגיח בישיבת
אנשים היו בטוחים שמידע יציל להם את שהייתה לי בהיותי אברך במיר.
החיים ,לדעת לאן לברוח. קלעצק ,קיבלתי משכורת גבוהה ונאה
אך כעת ,בתקופה האחרונה ,נקלעה יחסית לזו שמקבל אברך; וכעת ,כאברך
אני לא עניין אותי כלום .כל הזמן הדהד בי
הפירוש שהרבי מסר לי: הישיבה למצב קשה .כבר תקופה כולל ,המצב היה לא פשוט .לא הייתה
"אין עוד ,לא צריך לדעת כלום ,רק שה' מנהיג ארוכה אין המשכורות מגיעות כסדרן בידי פרוטה לפורטה ...עול המשפחה
את העולם". ובזמנן .אך לפני שעה קלה ערכתי
סיים רבי משה דוד" :תראו ,הרבה אנשים שהיו
וכלכלת הבית היה עליי ועל צווארי,
מעודכנים כל הזמן נכחדו ר"ל ,ואני ,שידעתי
חשבון ,וגיליתי שכבר שמונה חודשים הייתי צריך לדאוג לאוכל לפיות בני
ש'אין עוד' – חי ובריא כאן בארץ ישראל". לא קיבלתי משכורת ,ובכל זאת ברוך משפחתי ,והיו ימים שבהם המחסור
צדיקים אמרו שתכלית חודש תשרי היא ד' ,לא חסר לי מאומה! היה כה גדול ,עד שלא ידעתי מה נאכל
ה"אתה הראת" שאומרים בשמחת תורה.
כשאדם חי עם זה שה' מנהיג את העולם ,לא
שוב איני יודע מה נאכל למחר; חוזר אני למחר ואיך נתקיים!...
חסר לו שום דבר בעולם. לראות ולהרגיש בחוש את יד ד'! אולם בכל אותה תקופה ,גמרתי אומר
חג שמח אמור נא לי ידידי רבי שלום ,וכי יכול בליבי והחלטתי נחושות להשליך את
פינחס שפר אני שלא לשמוח בכך?!"... עצמי על הקדוש ברוך הוא ,ולסמוך
1 העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
נזכר :הישיבה שלו הייתה סמוכה למקום מגורים ,וכדרכם של לילה אחרי לילה
בחורים ,מפעם לפעם הם היו חוגגים סיום ,התחלה ,או סעודת
ראש חודש .בכל מיני הזדמנויות כאלה היה האברך ,אז בחור צעיר מספר ר' אברהם מושקוביץ שליט"א מבני ברק:
ונמרץ ,מכוון את ההגברה על עוצמה גבוהה ביותר ,שהכול ישמעו יום אחד ניגש אליי אברך ,ושיתף אותי בכך שהוא מתבייש מאוד
וירקדו בשיא המרץ. לעשות משהו שנראה לו שהוא חייב לעשות .שאלתי אותו" ,במה
הבעיה הייתה שלשכנים זה הזיק .הם התלוננו שהקולות הרמים העניין?"
מפריעים לילדיהם להירדם ,ולעיתים כשהיה ממש מאוחר ,זה והוא סיפר לי סיפורי אלף לילה ולילה .כן כן .לילה אחר לילה.
הפריע גם למבוגרים .אבל הבחור הזה חשב שהם סתם מגזימים, סיפור של שלוש מאות שישים וחמישה לילות לפחות.
וכי אסור לבחורים לשמוח קצת? הוא טען לעצמו שאלו סתם ברוך ד' ,לפני שנה נולד לו בנו בכורו ,תינוק בריא ושלם ,מתוק
ילדים מפונקים ,וכי גם ילדים אלו בעצמם בוודאי שומעים תזמורת וחמוד .כבר בימיו הראשונים ,ההתנהגות שלו במשך היום הייתה
בחתונות ונרדמים שם על שני כיסאות... סבירה לגמרי ,אבל בלילה הוא פתח ביללות .הוא בקושי ישן,
הוא המשיך במנהגו בחוסר התחשבות ,והפריע לשכנים לישון. ובלית ברירה העמיד את הוריו ערים בתורנות.
עכשיו ,מידה כנגד מידה ,התינוק שלו אינו נרדם בלילה. בתחילה חשב האברך שככה זה עם כל התינוקות ,אבל כשעברו
האברך מהסיפור שבספר הבין שעליו לבקש מחילה מהשכנים, חודש ועוד חודש והמצב לא השתנה ,הוא הבין שיש כאן משהו
ועם כל אי הנעימות שבדבר ,הוא כיתת את רגליו משכן לשכן חריג .חמותו ואמו טענו שבגיל שלושה חודשים התינוק כבר אמור
באזור וביקש מהם סליחה ,והם סלחו. לקלוט שהלילה הגיע ,וגם אם הוא מתעורר כדי לאכול הוא אמור
בלילה שאחרי מסע הסליחה הייתה הפעם הראשונה שהתינוק ישן להירדם מיד ,ואין לו כל סיבה להיות ער בשעות האלה .האברך
לילה שלם ברציפות. הסביר לילד את מה שהסבירו לו ,אבל התינוק לא שיתף פעולה
הסיפור הזה נגע לליבי ועורר את זיכרוני .גם לי יש עסק עם קולות עם ההסברים.
בלילה! גם אני הערתי בן אדם ולא נתתי לו לישון! אוי לי ואבוי לי "עברנו לשיטות רפואיות שונות" ,המשיך האברך בסיפורו" .הלכנו
שכך עלתה לי! יש דין ויש דיין! לפרופסור ,ביקרנו במעבדת שינה ,ניסינו רפלקסולוגיה וטיפולים
הייתי אז בחור נמרץ עם חוש מוסיקלי .בבית ,בחדרי ,היה לי אורגן, רגשיים .אמנם היה נדמה שהתינוק ישן קצת יותר ,אבל בסופו
ובשעות הערב והלילה הייתי מנגן בקול גדול בשתי הידיים – בקול של דבר שוב הוא קם לתחייה וליללה ,כמה שעות מעייפות לפני
טנור ובקול בס. שהבוקר הגיע.
השכן ,ניצול שואה ,היה יורד ומבקש ממני שאנמיך" .ה'בומבעס' החיים שלי הפכו לסיוט עייף ויגע .לא ישנתי בלילה ולא תפקדתי
שאתה משמיע מזכירים לי את הגרמנים עם היריות שלהם" ,הוא ביום ,חייתי בתוך ענן של עייפות ,ופחדתי שמא מרוב חוסר שינה
אמר. אגיע להתמוטטות .זו כבר לא הייתה רק מליצה .הבכיות של הבכור
הנמכתי כבקשתו ,אבל לא קלטתי את עומק העניין .לא תפסתי שלי עברו כל גבול אפשרי ,ומשיחות עם אברכים בני גילי קלטתי
שאני משחק באש .יהודי שהיה בגיהינום ויצא משם חי ,ובכל פעם כי זה ממש לא מוכרח להיות כך.
שאני משמיע את המנגינות שלי אני מחזיר אותו לשם בעל כורחו. החלטתי שאני צריך לשנות כיוון ,ולעשות השתדלות מסוג אחר.
לא תפסתי לאילו סיוטים אני מכניס אותו ,לא הבנתי שאני פוצע פניתי לאחד מצדיקי הדור וביקשתי ברכה לישועה .הצדיק הורה
את נפשו מחדש בכל פעם שאני מנגן גבוה מדי .הייתי מנמיך את לי לומר בכל יום עשרה פרקי תהילים ולבקש מד' שהתינוק יירדם
הנגינה ,אבל אחר כך מגביר להנאתי .הוא היה מעיר שוב ,ואני בקלות ויישן ברוגע ,ובירך שנראה ישועות.
הייתי מנמיך שוב ,אבל בהמשך הייתי מגביה ושר עם כל הליווי עשיתי כהוראתו .בכל יום אמרתי עשרה מזמורים ,ולאחר מכן
של ה'בסים' ,מה שהקפיץ את השכן שלי שוב ושוב ,עד שנמאס ביקשתי את בקשתי .אחרי כשבועיים ,ביום שבו סיימתי את כל
לו להעיר לי. ספר התהילים ,עברתי ליד חנות ספרים וראיתי שם ספר שמשך
האברך סיים את וידויו באוזניי – מספר הרב מושקוביץ – "אני יודע את ליבי.
שאני צריך לבקש ממנו סליחה ,אבל אני לא מסוגל". קניתי את הספר ,ובבית פתחתי אותו .באופן 'אקראי' הוא נפתח
אמרתי לאותו אברך שינסה להתגבר על הבושה ,כי חייו וחיי בנו בעמוד שמספר על אברך שהבן שלו אינו ישן ובוכה הרבה בלילות.
תלויים בכך ,אבל זה היה לו קשה מאוד .חשבנו יחד מה הוא יאמר זו הייתה הארה משמיים .בדיוק ביום שסיימתי את התהילים,
ואיך יאמר ,והחלטתי שלמחרת אשאל אותו האם הוא באמת הלך מצאתי סיפור בנושא שכל כך מעיק עליי.
לבקש סליחה. המשכתי לקרוא .סופר שם על אברך שהתינוק שלו בכה לילות
למחרת אמר לי האברך שהוא חשב על זה. שלמים במשך שלושה חודשים .הוא הלך לצדיק וביקש ממנו
גם למחרתיים .היה לו הרבה זמן לחשוב על זה בלילה ,כי התינוק ברכה .הצדיק עורר אותו לחשוב שמא פגע במישהו ,ואכן הוא
בתחילת הפרק השלישי – שינון שבעת העניינים הגורמים לבטחון:
פרק שלישי (א)
שהבורא מרחם ,יודע מה טוב ,חזק ,משגיח בפרטות ואינו מתעלם ,רק לו היכולת והתועלת,
השיר מיטיב חינם ,ואי אפשר לשנות רצונו.
והשער רּורן ַו ֲא ִמ ָּת ָתן ַמ ְק ֶד ֶמת
ָח ֵמׁש ַה ְק ָּדמֹותִּ .ב ָּטחֹון ַה ְׁש ָלמֹותְּ .ב ֵב ָ
ּקֹוד ֶמת:ִׁש ְב ַעת ָה ִענְ יָ נִ יםִּ .בנְ יָ נִ ים ִקנְ יָ נִ יםֶׁ .שּנִ ְת ָּב ֲארּו ַּב ִּפ ְס ָקה ַה ֶ
ּתֹוע ֶלתָ .חזָ ק ִמ ָּכל ָחזָ ק ַּב ֲע ֶצ ֶמת יעתֹו ַמה ֶ חֹומ ֶלת .יְ ִד ַָהנְ ָה ָגתֹו ַה ֶ
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון ְּפ ָר ִטית ַה ַה ְׁש ָּג ָחהְ .ו ַרק ּבֹו ִּב ְט ָחהֵ .מ ִטיב ָל ַעד ְּוגזֵ ָרתֹו ִמ ְת ַקּיֶ ֶמת
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”צ ר’ בעריש שנייבאלג שליט”א
שלו לא נתן לו לישון .עכשיו ,כשהוא הבין שהפתרון קיים ,הפכו הבכיות לתובעניות
המפתח להצלחה בעולם ביותר .נו נו ,לך כבר לבקש סליחה.
הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו דבר אחד: אמרתי לאברך שעכשיו ,כשכבר עבר זמן רב מאז ההטרדות שלו ,השכן בוודאי
לחיות על פיו .לכל השאר הוא ידאג .רוצים ירחם עליו וימחל לו .נדנדתי לו ועודדתי אותו לאזור אומץ ,עד שבסופו של דבר הוא
הוכחה? ובכן ,עם ישראל היה במדבר עשה מעשה .הוא שמע שהשכן עבר לבית אבות ,ויצר קשר עם בנו .שוב התגבר
במשך ארבעים שנה ,ושמלתם לא בלתה. על הבושה וסיפר לו את כל העניין" .בבקשה ממך ,תבקש מאביך סליחה בשמי".
לא היו זקוקים להחליף מידת נעליים .ולמה הבן סיפר כי לא תמיד אפשר לדבר עם אביו בצורה רגועה ,וצריך לתפוס את הרגע
האוכל ירד בכל יום מחדש? כי הבורא רצה הנכון .האברך הבין שזו משימה לא כל כך פשוטה ,והתפלל לד' שיעזור לו ,שהבן
שיחיו איתו ,שיזכרו שהכול על פיו. אכן יצליח לבקש סליחה בשמו ,והשכן ימחל לו.
ברוך ד' ,כעבור כמה ימים שמע השכן מבנו את הסיפור ,והגיב" :מחול לו ,מחול לו,
אין לקדוש ברוך הוא כל בעיה לתת
מחול לו".
מיליונים לכל נברא .הסיבה לכך שזה לא
כבר באותו לילה ניכרה הטבה .התינוק נרדם בלילה ,שעת השינה שלו התארכה,
קורה היא ,שעלינו לזכור לפנות לקדוש
והוא איפשר להוריו קצת מנוחה .המצב השתפר מלילה ללילה ,עד שכעבור שבועיים
ברוך הוא מתוך אמונה שרק הוא אחראי
התינוק ישן שתים עשרה שעות ברציפות!
על מפתח הפרנסה.
אביו של התינוק הגיע אליי בשמחה לבשר לי את הבשורה הטובה .הוא הודה
זו התשובה גם לכל התמודדות אחרת לי מאוד על שלא ויתרתי לו ושאלתי שוב ושוב האם כבר ביקש מחילה מהשכן.
שיש בעולם .ד' הוא בעל מלחמות – גם "בזכותך זכיתי לבקש ממנו מחילה עוד בחייו" ,הוא אמר לי בהתרגשות.
המלחמות של האדם עם המידות הרעות התינוק גדל מאז .הוא ישן היטב בלילה ,ורענן ביום .הודו לד' על חסדיו.
שבו ,שעליו לעבוד עליהן ולשנות אותן.
זה לא קורה בדקה ,וגם לא ביום .הגענו שושנת הצלה
לעולם הזה כדי לעבוד על עצמנו ולשבור
מספר הגה"ח ר' שואל לייב טאבאק שליט"א מבני ברק:
את המידות הרעות .בכל יום מחדש יש
אחרי כמה שנים שבחסדי ד' אני זוכה לומר שיעור בדף היומי בבית הכנסת של הרב
ניסיונות ,וזה תהליך שצריך לעבור אותו.
טוביאס שליט"א שבקריית ויז'ניץ בבני ברק ,כבר נוצר קשר חם ביני לבין משתתפי
העצה לכל דבר ,גם לעבודת המידות ,היא השיעור .כל אחד מהם מוסיף לשיעור נופך משלו – אם בסגנון ההקשבה ,אם בסגנון
לחיות עם הקדוש ברוך הוא .כשאתה כל השאלות ,ואם בהערות המחכימות – כך שכאשר אחד מהמשתתפים הקבועים נעדר
הזמן מתפלל – אתה בקשר עם הבורא. במשך כמה ימים ,כולנו הרגשנו זאת .לאחר כמה ימים שבהם הוא לא הופיע ,ביררתי
לא חושב לרגע להסתדר לבד ,אלא רק מה פשר הדבר ,והתברר לי שהוא סובל משושנה ברגל.
בעזרתו יתברך .כשזוכרים את הקדוש ברוך הלכתי אליו הביתה לקיים מצוות ביקור חולים ,ושם גיליתי שהשושנה אינה ורודה
הוא – זוכים לסייעתא דשמיא .רואים ניסים כל כך .ידידי סבל מחום גבוה וכאבים" .הייתי בבית החולים" ,הוא סיפר לי" ,ושם
גלויים. אמרו לי שאני צריך לקבל דרך הווריד עירוי של אנטיביוטיקה חזקה .בשביל זה חבל
לשכב בבית חולים .את הטיפול הזה אפשר לקבל גם בבית ,כמו שאתה רואה" ,והוא
כשאדם חי עם הקדוש ברוך הוא ,הוא יודע
הצביע על עמוד האינפוזיה שלצידו.
שהכול תלוי בו ,ושאין דבר שהוא יכול
ילדיו סובבו אותו במסירות והשתדלו להנעים לו ככל יכולתם .הם הזמינו רופא
להסתדר איתו לבד .אין צ'יק צ'ק ,אלא
משפחה שיבוא לבדוק את מצבו ,ובדיוק כשהייתי שם הגיע הרופא .הוא בדק את
יש דבר אחד :יהיה לך עול ,אתה תעשה המדדים ,בחן את הרגל ,ולא היה מרוצה" .הדלקת מתפשטת" ,הוא אמר" ,אני חושש
השתדלות ,וריבונו של עולם יביא את שהטיפול אינו מספיק .צריך ללכת לבית החולים" .הוא נתן הפניה למיון ,והזהיר את
ההצלחה והניצחון. בני הבית שיזדרזו עם העניין.
נכון ,את המלחמות הוא עושה ,אבל ממך נפרדתי מידידי בברכת רפואה שלמה ובתפילה להחלמתו המהירה .למחרת התקשרתי
הוא רוצה שתתמודד .אם כל הזמן אתה להתעניין במצבו ,וכך שמעתי על המהלך המצמרר שאירע:
חי עם הידיעה שהקדוש ברוך הוא רוצה כשתי דקות אחרי שידידי הגיע לבית החולים ,הוא קרס על הרצפה .הרופאים הובהלו
שתשתנה מבפנים ,בסייעתא דשמיא יהיה אליו ,הכניסו אותו במהירות על לבדיקות וצילומים ,וגילו שיש לו קרע בקיבה .זהו
לך שפע גדול. מצב מסכן חיים ,שגרם לדימום פנימי חמור .מיד עם האבחנה הכניסו אותו לחדר
ניתוח ,תפרו את הקרע ונתנו לו כמה מנות דם.
ד' יעזור שנזכה באמת לתשובה אמיתית,
"אילו אבא שלכם היה נשאר בבית במצב הזה" ,אמרו הרופאים" ,הוא לא היה שורד
שנזכה באמת להיות יראי ד' ולהיות
את זה ,חלילה וחס" .ההתפרצות של הדימום הייתה רק כשהוא היה בשטח בית
קשורים בקדוש ברוך הוא כל הזמן .שנזכה
החולים ,כאשר יכלו לטפל בו במהירות הבזק .במצב שכזה ההבדל בין חיים למוות,
לגאולה ולשמחה אמיתית ,שלא יחסר לנו
או בין בריאות לפגיעה בלתי הפיכה ,הוא עניין של כמה דקות.
שום דבר ,שלא נצטרך להגיע לידי ניסיונות,
ברוך ד' מצבו התייצב והוטב ,חייו ניצלו ,ואחרי תקופה הוא גם שב להשתתף
שלא נצטרך להגיע לשום תסבוכת ,וממילא
בשיעור שלנו.
ד' יעזור לנו שיהיו לכולנו שפע ,בריאות
הבעיה הפנימית שהייתה לו ,לא הייתה קשורה כלל לשושנה שברגל .הקדוש ברוך
ונחת ,והכול יסתדר כשורה.
הוא שלח אותה כדי להצילו מסכנה גדולה ולהאריך את ימיו ושנותיו בארץ החיים.
>>>
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
<<<
התמונה של רוזנטל
שליחות בלוס אנג’לס מתחתית ההר נראה הדגל קטן מדי ,לדעתו
מספר ר' מאיר שלאמע מציריך: של ג'ונסון .הוא רצה דגל גדול יותר ,כזה שכל
זה לי כבר כמה שנים שבמסגרת הארגון שאני מנהל ,אני עוסק בקירוב יהודים לאביהם החיילים שעל האי יוכלו לראות אותו .דגל
שבשמיים .בפרט אני עוסק עם נערים צעירים .נערים שלא קיבלו חינוך יהודי ,מקבלים בגודל מטר וארבעים על שני מטר וארבעים,
אצלנו מושגים ביהדות ,ויש מהם שמתקדמים עוד ועוד לשמירת מצוות ולימוד תורה. שנמצא באחת מהאוניות ,סיפק את רצונו.
ובארגון כמו בארגון ,צריך כסף .אמנם אין זו דרכי לצאת לאיסוף כספים ,אבל הפעם הוא שלח אותו אל הפסגה עם הרץ האישי
הבנתי שאין ברירה .ביקשתי ברכה מצדיק ,והרב אמר" ,תיסע ללוס אנג'לס ותצליח". שלו .הרץ מסר את הדגל לשישה חיילים
נסעתי עם הרבה תפילות .ידעתי שאני את שלי עושה ,אולם מי שבאמת פותח לבבות שפגש בפסגה ,וביקש מהם להניף אותו.
ומעביר אליי את התרומות זה הקב"ה .כמי שאמון על הרעיון שכל חיינו אינם אלא בדיוק באותו רגע הגיע לשם ג'ו רוזנטל ,צלם
שליחות בעולם הזה ,גם הנסיעה ללוס אנג'לס אינה אלא שליחות .אני חושב שאני הולך יהודי אמריקאי ששהה באי בשליחות סוכנות
לאסוף כסף ,אבל אין לי מושג איזו שליחות נוספת טמונה כאן. ידיעות .רוזנטל ראה נחתים עומדים סביב
ברוך ד' ,בלוס אנג'לס פגשתי באנשים טובים עם לב רחב ,ובאופן כללי ראיתי הצלחה. הדגל הראשון ,מחזיקים בידם דגל גדול יותר.
הייתי בנסיעה במונית עם דרייבר מתושבי המקום ,בשעה שקיבלתי טלפון מחבר" :אם
כהרף עין הוא קלט את ההזדמנות .התרחק
אתה כבר בלוס אנג'לס ,כדאי לך לגשת לביתו של יהודי טוב שגר בווברלי הייס" ,אמר
עשרה מטרים לאחור ,ערם כמה אבנים
לי חברי" .פעם הוא היה כאן בציריך ,ותרם יפה מאוד לארגונים .שווה לך לנסות" .הוא
נתן לי את הכתובת ואת מספר הטלפון ,וקבעתי פגישה. וטיפס עליהן" .לפתע ראיתי מזווית עיני
שהחיילים מתחילים להניף את הדגל",
כאשר הגעתי לפגישה ,הוא שאל אותי" :למה באת לכאן?"
תיאר רוזנטל" .הפניתי את המצלמה וקירבתי
עניתי לו כמשנת חיי" :אני לא באמת יודע למה הגעתי .אני מתכנן לבקש תרומה לארגון
אותה לפרצופי .ברגע המתאים צילמתי את
שלנו ,אולם איני יודע למה הקדוש ברוך הוא שלח אותי דווקא לכאן .אולי תספר לי אתה,
למה באמת הגעתי ללוס אנג'לס". התצלום .הדבר היחידי שיכולתי לעשות
לאחר מכן היה לקוות שהתצלום יצא בדיוק
"מה שם הארגון?" הוא שאל.
כפי שראיתי אותו דרך עדשת המצלמה
"'יד לנוער' ,בציריך".
שלי".
"במשך תקופה התגוררתי בציריך" ,ענה היהודי" .זה היה לפני שלושים ושמונה שנה ,ואם
אתה כאן בשליחות ,אולי תוכל לעזור לי". מיד כשירד מההר שלח רוזנטל את סרט
הצילום לפיתוח באי גואם הסמוך .התמונה
הוא סיפר שיש לו חוב מהזמן שבו התגורר בציריך" .באותה תקופה נסעתי לנופש
הצליחה מעל המשוער ,ורוזנטל שיגר אותה
באוסטריה ,ויהודי בשם מארק סידר לי שם דירה בשכירות .אחרי שהנופש הסתיים
ואחרי שכבר עברתי לכאן – ללוס אנג'לס ,הוא התקשר אליי ואמר לי שחייבו אותי לסוכנות הידיעות שלו .יומיים אחרי הנפת
בקנס של שלוש מאות פרנק .למה? – כי פיניתי את פח האשפה למקום שבו יש אזהרה הדגל התנוסס התצלום בעמודים הראשונים
'השלכת פסולת בשטח זה אסורה'. של העיתונים בארה"ב.
זה לא שהיה שם שלט שהזהיר כך ,אלא שבאוסטריה החוק נוקשה מאוד ,ואם זרקת פח היה זה לא הוגן בעליל .מיליוני אמריקאים
במקום שאינו מיועד לאשפה ,הקנס בדרך. התרגשו מהתמונה .ששת הנחתים שהופיעו
רגזתי מאוד על האוסטרים הקפדנים ,שלא מתחשבים בנופשים שלא יודעים את בה נתפסו בעיני כול כגיבורי המלחמה .איש
הכללים .טענתי באוזניו של מארק שאין להם שום הבנה ,שהחוק שלהם מרושע ,ושזה לא ידע שהתפקיד שלהם בכיבוש ההר היה
עוול לדרוש כל כך הרבה כסף על טעות כה קטנה .סיכמתי' :אני לא הולך לשלם את זה'. מזערי .הם רק הניפו את הדגל השני .איש לא
התעקשתי ,גם האוסטרים התעקשו ,ובסופו של דבר מארק שילם את הכסף מכיסו". שמע על הלוחמים שכבשו באמת את ההר,
היהודי התנצל" ,הייתי אז צעיר ,ולא קלטתי שבעצם אני עושה עוול .לפני כמה שנים שנלחמו בחירוף נפש למען המטרה.
ניסיתי לאתר את מארק כדי לשלם לו את החוב ,ואז התברר לי שהוא נפטר מהתקף לב צ'ארלס סיפר" :כשחזרתי הביתה לארצות
בגיל צעיר יחסית .לפני שלוש שנים התקשרתי למישהו בציריך שהיה חבר של מארק, הברית והתחלתי לדבר על החלק שלי בהנפת
וביקשתי ממנו שישיג לי קשר עם המשפחה .הוא אמר לי' ,למה להטריד את המשפחה? הדגל ,כינו אותי 'שקרן'" .לואיס הצלם
תתרום את הכסף לעילוי נשמתו' .אבל לא ידעתי האם מותר לעשות כך .עכשיו הייתי שלח לריימונד מכתב" :אתם עשיתם את
רוצה לבקש ,אם תוכל ,שתשיג לי קשר עם מישהו מהמשפחה ,שיאמר לי האם הם
כל העבודה השחורה ,ואילו אלה שהופיעו
מעוניינים שאחזיר את הכסף או שאתרום אותו ,ולמי .ועכשיו ,מעניין לדעת לאיזה ארגון
בתצלום של רוזנטל זכו לכל הקרדיט .זו
אתם מתרימים" ,הוא חזר להתחלה.
בושה עצומה שדווקא החיילים שכבשו את
אמרתי שוב'" ,יד לנוער'".
ההר לא זכו מעולם בהכרה המגיעה להם!"
"'יד לנוער'! שם הארגון זכור לי מאיזה מקום".
(מתוך מדור 'בעל מלחמות')
הוא דפדף ביומן שלו ,ולבסוף מצא .החבר ההוא של מארק אמר לו לפני שלוש שנים,
שיתרום ל'יד לנוער' לעילוי נשמתו.
מהרגע הזה הכול התגלגל באופן מופלא .הוא תרם לארגון סכום נכבד ביותר ,וביקש ממני מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
שאלך לקברו של מארק ואבקש סליחה בשמו .כשחזרתי הביתה לציריך ,נכנסתי לבית מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
החיים ,מרחק שש דקות נסיעה בלבד ,ואכן עשיתי כבקשתו. כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
עתה התברר לי פשר השליחות שלי עד לוס אנג'לס. להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
ומספר על השיחה שהייתה לו עם החבר ביום שישי בבוקר: אבן תזעק מקיר
אותו חבר התקשר אליי ,וסיפר לי שהדוד נפטר כבר לפני כמה
סיפור זה נשלח אלינו לפני מספר שנים על ידי הרב דוד פיירמן ז"ל
שנים ,והיום התקשרו אליו מבית הכנסת בכפר סבא ואמרו לו, מבית שמש ,ויהיו פרסום הדברים לעילוי נשמתו:
כי הגיע הזמן לפנות את האבן .הם נותנים לו אפשרות לקחת את
את הסיפור הבא סיפר לי חיים גיסי ,כשהתארח אצלנו בשבת
האבן עד השעה שתים עשרה בצהריים ,ואם לא יספיק עד אז, קודש:
הם יפנו אותה איכשהו ,אין לו מושג לאן" .תגיד לי אתה" ,הוא
היום התקשר אליי חבר מלפני עשרים שנה ,וביקש ממני עצה.
ביקש עצה" ,מה עושים עם האבן הזאת? דוד שלי זיכרונו לברכה
כדי שתבין את השאלה שלו ,אני צריך לספר לך מה הוא סיפר
טרח עליה ,ואני חושב שצריכים לשים אותה במקום מכובד".
לי לפני עשרים שנה .ובכן ,לפני עשרים שנה ,כשעבדנו יחד ,הוא
חשבתי מעט ,ועלה בדעתי רעיון" ,תבקש מהגבאי שיסתכל סיפר לי שהדוד שלו סיפר לו כך:
בצידי האבן או מאחור ,ויראה האם חקוק עליה השם של מי הלכתי ברחוב – כך הדוד מכפר סבא – ופתאום אני שם לב
שתרם את האבן הזאת". שלפניי רוכב ערבי על חמור ,שאליו קשורה עגלה ,ובתוכה נמצא
הוא עשה זאת ,וחזר אליי עם כל המידע שבידו" :השם שחקוק לוח שיש יפה .אני מתבונן קצת יותר לעומק במראה הלא שגרתי,
מאחורי השיש הוא 'צמח'". ומגלה לא פחות ולא יותר ,כי על אותו לוח שיש חקוקות המילים
של כל הפסוק "שיוויתי ד'" ,כמו שנהוג לתלות מעל מקומו של
"צמח?!" נדהמתי" .ומה שם המשפחה?" – "הרשלר!"
שליח הציבור בבית הכנסת.
"אתה יודע מי זה?" צעקתי לו בטלפון" ,זה אבא שלי! תגיד לי נחרדתי .מה עושה לוח יקר וקדוש כזה אצל ערבי? ניגשתי אליו
מהר ,לעילוי נשמת מי הוא תרם את האבן?" ושאלתי אותו" ,מה אתה מתכנן לעשות עם השיש?" והוא אמר
הוא התחיל לקרוא באוזניי שמות של דודות שלי ,אחיות של לי" ,אני לוקח אותו לריצוף".
אבא שנפטרו בגיל צעיר ,יכול להיות שנספו בשואה .הייתי המום החלטתי מיד שזה לא יקרה .ביקשתי לקנות ממנו את השיש,
מהגילוי .לא ידעתי שאבי תרם אבן כזאת ,ומה שמפעים עוד קצת התמקחתי על המחיר ,ובסופו של דבר השיש עבר אליי.
יותר ,זה שכאשר עומדים לפנות את האבן ,מכל המכרים שלו את השיש הבאתי לבית הכנסת בכפר סבא שבו אני מתפלל,
בעולם מחליט החבר להתקשר דווקא אליי ,ולגלות שזו אבן ושם אמרו לי הגבאים שזו אכן אבן יפה מאוד ,ובעזרת ד' כאשר
ייערכו שיפוצים בבית הכנסת ,ייקחו אותה ויקבעו אותה מעל
שתרם אבי זיכרונו לברכה!
מקומו של החזן.
כמובן עשיתי מיד מה שצריך ,שילמתי על הובלה וביקשתי
בינתיים ,הכניסו את האבן לחדר מחסן שמסונף לבית הכנסת
שיביאו את האבן אליי הביתה ,קודם כול.
והיא נחה שם על מקומה .השלב של השיפוצים הגיע ,הזמינו
זהו ,עד כאן הסיפור ששמעתי מחיים בליל שבת .האבן עדיין מעצב פנים ,אדריכל וכל מי שמבין בתחום ,בית הכנסת עבר
ניצבת בביתו ,ואם אתם מכירים בית כנסת שזקוק ללוח שיש שיפוץ רציני ,אך האבן לא התאימה לסגנון החדש ,ולכן נשארה
שמתאים לשלב מעל העמוד של החזן ,הוא ישמח לתרום את במחסן.
האבן ולהביאה לתיקונה ,לפאר בית מקדש מעט. עד כאן סיפורו של הדוד של החבר ,ועכשיו ממשיך חיים ,אורחי,
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
לכבוד מערכת עלון 'השגחה פרטית' ,השלום והברכה
שפתחה לו את השערים .זוהי ,למעשה ,תמצית האמונה זכיתי לעיין בעלון 204שפורסם בפרשת שופטים ,ודברי
– לדעת כי כל קורותינו מוכתבים מאיתו יתברך ,והמשפט החיזוק שבו הפיחו בי רוח של אמונה וביטחון .במיוחד
האמיתי אינו מתקיים בידי בשר ודם אלא מנוהל למעלה
בלבד. נחרט בליבי הסיפור המרטיט על אותו אברך שזכה
לישועתו על ידי קבלתו לשמור על דיבורו בשעת התפילה
אני חושב שדברי החיזוק הללו ילוו אותי ויזכירו לי תמיד וקריאת התורה .מרגש לראות את ההתעוררות הגדולה
כי עלינו להתחזק בעבודת ד' ,והישועות בוא תבואנה. הפוקדת כיום את הציבור כולו ,בהבנה ששעת התפילה
יישר כוחכם על הפצת דברים נעימים אלו. היא קדושה ואין לחללה בדיבורי חולין.
לא פחות מכך ריגש אותי מאוד המסר השני שבסיפור –
בברכת התורה, שההכרה כי השופט בבית המשפט אינו כלום ,וכי הדין
דוד צבי סגל ,אלעד נחרץ ב'בית דין של מעלה' על פי תשובתנו ותיקון האמיתי
מעשינו ,היא
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
יׁשה ָּב ְרחֹוב ֶה ָחׁשּוְך
ְּפ ִג ָ
מּואל וִ יזֶ ל ֵמ ַא ְׁשּדֹוד: ְמ ַס ֵּפר ְׁש ֵ
לַעׂשֹות לְפי ֲח ִס ִידיםֲ , נָס ְענּוּ ,כְ מֹו עֹוד ַא ֵלִק ַראת ַחג ִׂש ְמ ַחת ּת ָֹורה ַ נַחנּו ֲח ִס ֵידי וִ יזְ 'נִיץ ,וְ ָה ַא ְדמֹו"ר ֶׁשּלָ נּו ּגָ ר ִּב ְבנֵי ְּב ַרקְ .
ֲא ְ
לְא ֵר ַח א ָֹותנּוַּ .ב ָּׁשנָה ֶׁש ָעלֶיהלִיט"אַ .ס ְב ָּתא ֶׁשּלִי ּגָ ָרה ִּב ְבנֵי ְּב ַרקַ ,אְך ֹלא ָּת ִמיד ִהיא יְ כֹולָה ָ ֶאת ֶה ָחג ְּב ֵצל ָה ַא ְדמֹו"ר ְׁש ָ
לְה ְת ָא ֵר ַח ֶא ְצלָּה ֶּב ָחג ,וְ זֶ ה ָהיָ ה ַמ ָּמׁש ֻמ ְצלָח.ֲאנִי ְמ ַס ֵּפר ,זָ כִ ינּו ִ
נִמ ַׁשְך ,וְ ִה ְס ַּתּיֵ ם ְמ ֻא ָחר ְמאֹדְּ ,ב ֶא ְמ ַצע ַהּלַיְ לָה. נִמ ַׁשְך וְ ְ
נְעילַת ֶה ָחגַ .ה ִּטיׁש ְ נֶע ַרְך ִ'טיׁש' ֶׁשל ִ ְּבמ ָֹוצ ֵאי ִׂש ְמ ַחת ּת ָֹורה ֱ
אתי ֶאל ָה ְרחֹוב ַה ְּבנֵי ְּב ַר ִּקי ֶה ָחׁשּוְךְּ ,בתֹוְך ָק ָהל ָעצּום ֶׁשל ֲח ִס ִידים ֶׁשּיָ ְצאּו ּגַ ם ֵהם וְ ִה ְת ִחילּו לָלֶכֶ ת לְכִ ּוּונִים ׁשֹונִים. יָ ָצ ִ
לַּביִ ת ֶׁשללְבד ַ לַחזֹר ַ ּוח ּכְ ֵדי ְ לִמצֹא ֶאת ַא ָּבא ֶׁשּלִי ּכְ ֵדי לָלֶכֶ ת ִאּתֹוּ ,כִ י ֹלא ִה ְרּגַ ְׁש ִּתי ַמ ְס ִּפיק ָּבט ַ יתי ְ נִּס ִ
ְּב ֶמ ֶׁשְך ּכַ ָּמה ַּדּקֹות ִ
לְפי ַה ֲח ִס ִידים.
לִמצֹא אֹותֹו ּכָ אןֵּ ,בין ַא ֵ נְּתי ֶׁש ֵאין לִי ִסּכּוי ְ ַס ְב ָּתא ֶׁשּלִיְּ ,בוַ ַּדאי ֹלא ְּב ָׁש ָעה ְמ ֻא ֶח ֶרת ֶׁשּכָ זֹאתַ ...אְך ַמ ֵהר ְמאֹד ֵה ַב ִ
לִפנֵילִצעֹד ָּב ְרחֹובֹות ַה ֲחׁשּוכִ ים ,וְ ְ נַחנּו הֹולְכִ ים לְ אֹותֹו ַהּכִ ּוּוןִ .ה ְת ַחלְ נּו ְ ָח ֵבר ֶׁשּלִי ֵמ ַא ְׁשּדֹוד ָר ָאה א ִֹותי ,וְ ִה ִּצ ַיע לִי לָלֶכֶ ת ִאּתֹו יַ ַחדָ .ח ַׁש ְבנּו ֶׁש ֲא ְ
יתי ֶאת ַא ָּבא ּופ ְתאֹום ָר ִא ִ לְאטִ , לְּתי לָלֶכֶ ת ַ ּלַעׂשֹותִ .ה ְת ַח ִ
לַּבט ַמה ֲ נִׁש ַא ְר ִּתי ָּב ְרחֹובִ ,מ ְת ֵ
לְה ְת ַר ֵחק ַה ְר ֵּבה ,הּוא ָּפנָה לְכִ ּוּון ַא ֵחרְ . ֶׁש ִה ְס ַּפ ְקנּו ִ
יׁשהּו ,וְ ִתכְ נֵן
לְד ֵּבר ִעם ִמ ֶ לְּתי ְּב ִה ְת ַרּגְ ׁשּותַ .א ָּבא ָא ַמר לִי ֶׁשהּוא ְ'ס ָתם' יָ ָצא לְכָ אן ּכְ ֵדי ַ ֹוׂשה ּכָ אן?!" ָׁש ַא ִ "א ָּבאָ ,מה ַא ָּתה ע ֶ ֹומד ַּב ַּצדַ . ֶׁשּלִי ע ֵ
לְס ְב ָּתא ְּבעֹוד ּכַ ָּמה ַּדּקֹות... לַחזֹר ַ ְ
יתי ִאּתֹו יַ ַחדּ .כָ ְך ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית ִס ֵּדר לִי ד' ֶאת ַהּלִּוּוי. ּומאֹותֹו ֶרגַ ע ָהיִ ִ לִפּגֹׁש זֶ ה ָּבזֶ הֵ ,ָׂש ַמ ְחנּו ְמאֹד ְ
ַמ ֲע ָט ָפה ְי ָק ָרה ַּת ְר ֵּתי ַמ ְׁש ַמע
יֹוסי ֵמ ֶאלְ ָעד:
ְמ ַס ֵּפר ִ
אתי ּומ ָצ ִ
ּוׁשי ּת ָֹורה ,וְ ֹלא ָהיָ ה לִי ַּדףִ .ח ַּפ ְׂש ִּתי ַּב ַּׂש ִּקית ַה ְּמי ֶֹע ֶדת לִגְ נִיזָ ה ַּדף ּכְ ֵדי לִכְ ּתֹב ְּב ִצּדֹו ַה ֵּׁשנִיָ , יתי לִכְ ּתֹב ִחּד ֵ ַּפ ַעם ַא ַחת ָר ִצ ִ
לְדף ָראּוי. ינְתיִ םְ ,מ ַתכְ נֵן ֶׁש ַּב ֶה ְמ ֵׁשְך ַא ְע ִּתיק ֶאת ַהּכָ תּוב ַ לְב ַ
נָסיִ ם ֵ ּנַח ִּתי ְּבכִ יס ַה ִּמכְ ַ יתי ,וְ ִה ְ לֶיה ַמה ֶּׁש ָר ִצ ִ
ַמ ֲע ָט ָפהּ .כָ ַת ְב ִּתי ָע ָ
יסה. נָסיִ ם ַּבּכְ ִב ָ ָּב ֶע ֶרב ָׁשכַ ְח ִּתי ֵמ ָהא ָֹוצר ַהּיָ ָקר ,וְ ַׂש ְמ ִּתי ֶאת ַה ִּמכְ ַ
יסים ֵר ִיקים. לִבּדֹק ַה ִאם ַהּכִ ִ לִיטה ְ לַּמכֹונָהִ ,היא ֶה ְח ָ נָסיִ ם ְ נִיסה ֶאת ַה ִּמכְ ַ לִפנֵי ֶׁש ִא ָּמא ֶׁשּלִי ִהכְ ָ ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטיתֶ ,רגַ ע ְ
יצה ּגַ ם לְ תֹוְך לִׁשמֹרְּ .בכָ ל א ֶֹפןִ ,מּתֹוְך ֶה ְרּגֵ ל ִהיא ֵה ִצ ָ ּוׁשי ּת ָֹורה ֶׁשּלִי ֶׁש ָּצ ִריְך ְ ּלְתה ֶאת ַה ַּמ ֲע ָט ָפהֵ ,ה ִבינָה ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ְּב ִחּד ֵ ּכְ ֶׁשּגִ ָ
לָר ֶּב'ה ֶׁשּלִי ַּב ַּתלְ מּוד ּת ָֹורה .זֶ ה ָהיָ הּוחה נָחֹ ,לא ָּפחֹות וְ ֹלא י ֵֹותרֵ ,צ'ק ַה ְמי ָֹעד ֶ ...נִד ֲה ָמה! ְּבתֹוְך ַה ַּמ ֲע ָט ָפה ַה ְּפת ָ ַה ַּמ ֲע ָט ָפה ,וְ ְ
אתי ֵמ ַהּגְ נִיזָ ה ,וְ ֶׁשהּוא ִהּגִ ַיע לַּיָ ַדיִ ם ֶׁשל ִא ָּמא ֶׁשּלִי ֶרגַ ע
הֹוצ ִ ְסכּום ּגָ דֹול ֶׁשל ּכֶ ֶסףְּ ,וב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית ד' ּגִ לְּגֵ ל ֶׁש ְּב ִדּיּוק ֶאת זֶ ה ֵ
לָר ֶּב'ה.
לְה ְחזִ יר אֹותֹו ֶ ֹלְּתי ַ
יסהּ .כָ ְך יָ כ ִ
לִפנֵי ַהּכְ ִב ָ ְ
ְס ֵּפ ְי ְׁשל ַה ַּב ְי ָתה
יעין ִעּלִ ית: ּמֹוד ִ
ְמ ַס ֵּפר ֲחנַ נְ יָ ה וָ לֶ ס ִמ ִ
ּולְה ְת ָּב ֵרְך ְּב ִ'פ ְת ָקא ָט ָבא'.
לְב ֵרְך ִ לֶאכֹל ֶאת ְסע ַּודת ַהּיֹום וְ גַ ם ָ לְס ָּבא ֶׁשּלָ נּוֱ ,
הֹוׁש ְענָא ַר ָּבה ָהלַכְ נּו ַ ְּב ַ
לְׂש ְמ ַחת ּת ָֹורה.
ּולְה ְתּכֹונֵן ְּב ַע ְצ ֵמנּו ִ
ּולְא ְרּגֵ ןִ ,
לַחזֹר ַה ַּביְ ָתהּ ,כִ י ָׁשם ִחּכְ ָתה ֲעב ָֹודה ַר ָּבה – לְנַּקֹות ַ לְהזְ ָּד ֵרז ְ
לְא ַחר ַה ְּסע ָּודה ָהיִ ינּו ְצ ִריכִ ים ִ ַ
לְחּכֹות. לְהּגִ ַיעִ .ה ְת ָּב ֵרר ֶׁשּיֵ ׁש לָ נּו עֹוד ּכַ ָּמה ַּדּקֹות ַ
לַּת ֲחנָה ,וְ ָׁשם ִה ְת ַק ַּׁש ְרנּו ָּוב ַד ְקנּו ָמ ַתי ָהאֹוטֹוּבּוס ָאמּור ַ יָ ָצאנּו ַ
"לְאן ַא ֶּתם ְצ ִריכִ ים?" ּנֶהג ֵה ִציץ ִמּתֹוכֹו וְ ָׁש ַאלָ : לַחֹלףִּ ,פ ְתאֹום ָע ַצר לְיַ ד ַה ַּת ֲחנָה ֶרכֶ ב ,וְ ַה ָ ְּבתֹוְך א ָֹותן ַּדּקֹות יְ ָקרֹות ֶׁש ֵה ֵחּלּו ְ
נְס ָיעה הּוא ִס ֵּפר לָ נּו ֶׁשהּוא ִּבכְ לָל ֹלא ּגָ ר ָּב ְרחֹוב ֶׁשּלָ נּוֲ ,א ָבל הּוא ִח ֵּפׂש לַעלֹותּ .תֹוְך ּכְ ֵדי ִ
ָא ַמ ְרנּו לֹו ֶאת ַהּכְ ת ֶֹבת ֶׁשּלָ נּו ,וְ הּוא ִהזְ ִמין א ָֹותנּו ֲ
הֹוׁש ְענָא ַר ָּבה.
לַעׂשֹות ִמ ְצוָ ה ַּבּיֹום ַהּגָ דֹול ַהּזֶ ה ,יֹום ַ ֲ
לְחה ּנִׁש ָ
ּומ ַא ֲה ַבת ַה ֶח ֶסד .וְ ָד ָבר ֵׁשנִיִ ,מּג ֶֹדל ָה ֶעזְ ָרה ֶׁש ְ הּודי ַה ַחםֵ ,ִה ְת ַּפ ַעלְ נּו וְ ִה ְת ַרּגַ ְׁשנּוָּ :ד ָבר ִראׁשֹון ֵמ ַהּלֵב ַהּיְ ִ
ּנְס ָיעה ָה ֲא ֻרּכָ ה ֵּבין ַה ַּת ֲחנֹות
נֶח ְסכּו ֵמ ִא ָּתנּו ּגַ ם ַהּזְ ַמן ַהּיָ ָקר ֶׁשל ַה ַה ְמ ָּתנָה לָ אֹוטֹוּבּוסּ ,גַ ם ַה ִ ֵאלֵינּו ִמ ָּׁש ַמיִ ם! ּכָ ְך ְ
ּנֶהג ַה ַּצ ִּדיק ֵה ִביא א ָֹותנּו ַמ ָּמׁש יתנּו יֵ ׁש ּגֶ ֶרם ַמ ְד ֵרגֹות ּגָ דֹול ,וְ כָ ֵעת ַה ָ
לְב ֵ ֹוסף – ֵּבין ַה ַּת ֲחנָה ֵ ֶׁשּלְ א ֶֹרְך ַה ַּמ ְסלּולְּ ,ובנ ָ
לְט ֵּפס ֶאת ּכָ ל ַה ַּמ ְד ֵרגֹות. ּנִצ ָט ֵרְך ַ
ַעד ַה ִּבנְיָ ןְּ ,בלִי ֶׁש ְ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
חֹורף ָּב ִריא,ִה ְננּו ְל ָב ֵרְך ֶא ְת ֶכם ְּב ֶ
חֹורף ֶׁשל ִׂש ְמ ָחה,
ֶ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
מּונה ְו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית!
חֹורף ֶׁשל ֱא ָ ֶ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
ַּת ְק ִציר:
ר' יוֹ ֵסףָ ,א ִחיו ַה ָ ּגדוֹ ל ֶׁשל ר' ֵמ ִאיר ְׁשלוֹ מוֹ ִביץַ ,מ ִ ּג ַ
יע
ְל ַה ְח ִליף אוֹ תוֹ בַּ ִּפ ּקו ַּח ַעל ֶצוֶ ת ַההוֹ ָבלוֹ תּ ְ ,כ ֵדי ֶׁשר' ֵמ ִאיר
יו ַּכל ָל ֵצ את ִל ְמסֹר ִׁשעוּר ּתוֹ ָרהְ .ל ַא ַחר ֶׁש ַה ּפוֹ ֲע ִלים
פרק 3מתוך 4
ְ ּכ ַא ְרבָּ ִעים ָׁשנָ ה ְל ָאחוֹ ר: ַ ּכ ָּמה ָׁשנִ ים ָח ְלפ ּו ֵמ ָאז ִה ְתוַ ַדּ ְע ִּתי
ַל ּסוֹ ד ֶׁשל ִא ָּמא ...או ַּלי ַא ְר ָ ּב ִעים
ָׁשנָ ה ,או ַּלי יוֹ ֵתר...
ק ִשׁיוּוָ אוּ ...יֵ ׁש ָ ּכאן ֶּפ ַתח ָק ָטן! ְ ּב ֹ ִמי ֶׁשעוֹ ֵמד ֵמ ֲאחוֹ ַרי ו ִּמ ְ ּל ָפנַ י ו ִּמ ְ ּצ ָד ַדי,
רוֹ ִאים אוֹ תוֹ ...או ַּלי או ַּכל ְל ִה ְת ַח ֵ ּבא הוּא יִ ְהיֶ ה ָהעוֹ ֵמדֲ .אנִ י יוֹ ֵצא ְל ַח ֵּפ ׂש!
ּבוֹ ? ֲאנַ ֶ ּסה...
ַא ֲחֵרי ִ ּג ּלוּי ַה ֻּק ְפ ָסהִ ,א ָּמא ִס ְּפ ָרה ִלי יזה ְמ ַענְ יֵ ן... יוֵּ ...א ֶ
יטים יְ ָקִרים ְ ּביוֹ ֵתר, ְ ּב ֶׁש ֶקט ֶׁש ֵא ּל ּו ַּת ְכ ִׁש ִ יֵ ׁש ָ ּכאן ֻק ְפ ָסה
יה ִ ּב ֻיר ּ ָׁשהֵ ...הם ָׁשוִ ים הוֹ ן ֶׁש ָע ְבר ּו ֵא ֶל ָ ְ ּגדוֹ ָלה וְ ...יֵ ׁש ָ ּב ּה
ָע ֵתקִ ...היא ִ ּב ְּק ָׁשה ִמ ֶּמ ִ ּני ֶׁש ּלֹא ֲא ַס ֵּפר יטים!!! ָמ ֵלא ַּת ְכ ִׁש ִ
זֹאת ְל ַאף ֶא ָחד...
יקה ִהיא נִ ְפ ְט ָרה ַ ּב ֲח ָטףִ ...ל ְפנֵ י ֶׁש ִה ְס ִּפ ָ
ְל ַד ֵ ּבר ַעל ָ ּכ ְך ִא ָּתנוַּ ,היְ ָל ִדים ...וְ ַא ָ ּבא –
אוֹ יָ ,ק ֶׁשה ִלי ַל ְח ׁשֹב ַעל ָ ּכ ְךַ ...ה ִ ּז ָ ּכרוֹ ן
ֶׁש ּלוֹ נִ ְפ ַ ּגע ָ ּכל ָ ּכ ְך ...לֹא ֶּפ ֶלא ֶׁש ּ ָׁש ַכח יוֹ ָס ֶל'הָ ,מה ַא ָּתה עוֹ ֶׂשה
ֵמ ָהאוֹ ָצר ֶׁש ַ ּב ּבוֹ יְ ֶדם... ָׁשם?! ד' יִ ְׁשמֹרִּ ,ת ָ ּז ֵהר!
סוֹ ף סוֹ ף ִה ְׁש ַּת ְחֵרר ַה ְּפ ָקק! ְ ּבעוֹ ד
יקה!!! ִמי אוֹ י!!! ַה ֻּק ְפ ָסה ַהיְ ָק ָרה ֵר ָ
ה-ש ַּתיִ ם נַ ִ ּג ַ
יע ְל ַת ֲחנַ ת ָה ִא ּסוּף ַדּ ָּק ְׁ
יוֹ ֵד ַע ַה ִאם ֵאי ַּפ ַעם נִ ְז ֶ ּכה ִל ְראוֹ ת
ֶׁש ָ ּל ֶכם וְ תו ְּכל ּו ְ ּכ ָבר ָל ֶר ֶדת...
יטים ֶׁשל ִא ָּמא... ֶאת ַה ַּת ְכ ִׁש ִ
ידדֶּ ...ת ֶכף ָאנ ּו יוֹ ְר ִדים
ֵה ָ
ִעם ָהאוֹ ָצר...
אוֹ יַ ,מה ּקוֹ ֶרה ָ ּכאן?! ַה ֶדּ ֶלת
ְסגו ָּרה ְ ּבצו ָּרה ְמ ֻׁש ָ ּנה...
ישה ּו ִט ֵּפל ָ ּב ּה...
נִ ְר ֶאה ֶׁש ִּמ ֶׁ
7
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב כהן:
המקום :היישוב חשמונאים והעיר מודיעין
לפני כחודשיים פסקה מכונת הכביסה שבביתי מלפעול, נקודת החלוקה :בתי כנסת
ונאלצתי לקחת חופש מיום עבודה כדי לחכות לטכנאי שיגיע
הרב משה דרין פורש את פעילות ההפצה שלו על פני שני
לתקן אותה .הימים היו עמוסים ,וקשה היה לי לוותר על יום
מקומות – היישוב חשמונאים ,שם הוא מניח עלוני 'השגחה
עבודה שלם .באותו בוקר יצאתי כהרגלי להניח את עלוני
פרטית' במספר בתי כנסת ,והעיר מודיעין הסמוכה ,שם הוא
'השגחה פרטית' בבתי הכנסת שבשכונה ,מתכנן לחזור מהר
ממשיך את המלאכה בשני בתי כנסת נוספים.
הביתה ולהמתין לטכנאי.
הרב דרין מציין שאין לו הזדמנויות רבות לשוחח עם המתפללים
בדרכי נעצר לידי רכב ,ונהג ירד ממנו וניגש אליי בהתרגשות. באופן אישי ,ובכל זאת ,אודות הביקוש העצום יש לו עדות
הוא סיפר לי שהוא טכנאי מכונות כביסה ,ושבזכות עלון חזקה המדברת בעד עצמה – מקומות החלוקה .בשני המקומות
'השגחה פרטית' שאני מפיץ בשכונה ,ושהגיע לידו לפני כמה כאחד ,ביישוב ובעיר ,לא נותר עלון אחד .הכול נחטף.
שבועות ,התחזק מאוד באמונה .כעת הוא שמח לפגוש בי,
ודווקא בשתיקה הזו ,בהיעדר המילים ,מסתתרת העדות
במפיץ ,ואמר שהוא מחפש הזדמנות להחזיר לי טובה .כששמע
המשכנעת ביותר .אין צורך בסיפורים או בשיחות כדי להבין את
שיש לי תקלה במכונה ,הציע לבוא באותו רגע לבדוק אותה.
גודל הביקוש – די להביט בפינת החלוקה המתרוקנת במהירות.
כך ,בלי תור ובלי המתנה מיותרת.
המהירות שבה נעלמים העלונים מספרת סיפור שלם על צימאון
תוך פחות משעה המכונה תוקנה ,וכל היום שחשבתי כאבוד, אמיתי ,על אנשים המחכים בכיליון עיניים לדבר ד' ,לחיזוק,
התפנה לי מחדש .הייתי נרגש ,לאחר שראיתי שהעלון שהנחתי לתזכורת השבועית שיש מי שמשגיח על כל צעד ושעל.
בעצמי שבועות קודם לכן ,חזר אליי בדרך שלא יכולתי לתכנן.
וכך ,בין חשמונאים למודיעין ,נובע אותו מעיין של אמונה – עלון
ההשגחה העליונה סגרה מעגל שלם – ואת הטוב שהפצתי
'השגחה פרטית'.
לאחרים ,החזירה אליי בדיוק ברגע שהייתי זקוק לו.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
ת אור החיים
•
ו
להשיג בחנויו
חנוי
להשיג ב
שער הבטחון
תא
ו
ר החיים
על ידי הלימוד בספר,
מתוך הבנה ,תזכו
*ניתן להשיג גם בכריכה רכה
מחובת הלבבות בברכת רבינו בחיי:
האלוקים ישימנו
מן הבוטחים עליו
בדפוס נאה ומשובח ,באותיות מאירות עינים (חוה"ל ,סוף שער הבטחון)
עם ביאור משולב בשפה צחה ובהירה
עם חלוקה ללימוד יומי למשך שני חודשים
הספר שיבטיח לך חיים מאושרים
כריכה קשה ומהודרת
בנוסף ניתן לשמוע שיעור יומי על הסדר בקו השגחה פרטית:
שלוחה 2/6אחרי בחירת השפה. 1700.552.555
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי ,ותזכה מפיצים
אברהם בן ר' יוסף וחנה בת אפרת להצלחה וסייעתא דשמיא בכל
לישועות בכל העניינים! אמונה
העניינים ונחת מכל הילדים וסייעתא דשמיא לילדים במקומות לימודיהם
לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511- לע"נ הרב משה אהרון בן הרב בנימין זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה
בכל העולם
ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית 18:29 18:13 18:16 18:05 18:11 17:56 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה 19:26 19:07 19:08 19:08 19:08 19:06 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
19:58 19:43 19:46 19:45 19:44 19:47 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה.
