אלשיך · Alshich — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

ומתדבק עד כסא הכבוד .גם יתכן,
שבכלל מאמרם הוא מה שכתבנו,
התחזק בדבר אמונת אומן ,והוא,
באמרכם כי הלא לא יעדרו עכובים...
* קצורי * באורי * לקוטי *
שעושה שלום ודבקות לכסא הכבוד הוא כי ,אם יהיה ה' עוזר לנו במדת רחמיו,
האלשיך הק'
כח הדין עמו .והוא ,כי על ידי זכות
התשובה ,עושה ייחוד בשתי הבחינות
אולי מדת הדין תקטרג ,ויקרה להם עניני פסוקי אתה הראת
בימים ההם כאשר בזמן החרבן ,שעל ידי ~ ~ ~
ונפשו נדבקת שם ,כי על ידה נעשה ,והוא קטרוג מדת הדין נאמר וממקדשי תחלו
כשושבין בנתים ,ואז אין פחד קטרוג אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי ,ויחלו אתה הראת לדעת כי י-הוה הוא
כמדובר: בזקנים אשר פתח הבית ,הם צדיקים הא-להים אין עוד מלבדו:
ועל (מה שנדמה אשר ...עזב ה' אותם שבישראל... דברים פרק ד :אתה הראת ,כביכול את
ביד החצונים) אמר אין עוד מלבדו .כי גם אולי אחר החרבן שנסתלקה שכינה עצמו ,כמאמרם ז"ל מלמד שפתח שמים
זה הכירו אז ,כמדובר בקודם .ואם כן מהארץ ,עזב ה' אותם ביד החצונים ושמי השמים והראם את כבודו יתברך,
איפה איך יעלה על לב שלסיבת חרבן כאשר כתבנו בחבצלת השרון ,שהיה ומי כמוך יוכל לסבול זה מכל העמים.
הבית ,או על שום סיבה זולתה ,יסתלק דעת נבוכדנאצר ,עד הראהו יתברך את וזהו אומרו אתה הראת ,כלומר ,אתה
על השמים כבודו ותעזב ארץ ביד זולתו. כל הנוראות אשר ראו עיניו... ולא עם אחר זולתך.
כי אחר שאין מלבדו מי יעצור כח לקיים
העולם בלתו ,כי גם אילו יצוייר ימסור על ...קטרוג מדת הדין ,אמר אתה ~
העולם השפל ביד מלאך ,לא יהיה רק הראת לדעת כי ה' הוא הא-להים .והוא, לדעת כי ה' הוא הא-להים ,לבל יעלה
כצנור שעל ידו יורק וישתלשל השפע כי זולת הוראת כי הדין והרחמים אחדים על רוחך ספק .ולמען תדע כי אשר היה
מאתו יתברך ,ובלעדו לא יוכל לחדש המה ,ואין בהם מציאות פירוד חלילה, איש מלחמה על הים ,שהוא הוראת
בעולם אפילו על יתוש קטן .כי אין לו עוד הורה להם הוא יתברך במתן תורה, תואר א-להים ,הוא המלמד תורה
משלו כח כלל לעשות קטנה או גדולה, כי על ידי ששבו ישראל ממעשה ארץ לישראל ,ולא היה אז רשות אחד פועל
אם לא אשר יצווה ויתן לו הא-להים כח מצרים על ידי מילה וטבילה ,נעשה ייחוד דין ורשות אחד פועל רחמים חלילה .וזה
לעשות .כי על כן קצף ה' קצף על למעלה .כנודע מחכמי האמת ,כי כל פרי מאמרם ז"ל על פסוק אנכי ה' א-להיך כו',
המלאכים האומרים כי משחיתים אנחנו תורה ותשובה ומעשים טובים לייחד שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי המתראה
כו' ולא הניחם לשוב אל מחיצתם עד למעלה שני השמות הקדושים האלה, פה בבחינת רחמים ,הוא אשר הוצאתיך
מאה ושלשים ושמונה שנה כמאמרם להשפיע טובה לישראל .באופן שעל ידי מארץ מצרים במראה דין,
ז"ל ,על כי הוא יתברך הנותן להם כח ,ולא כן ,אפילו ממדת הדין יושפע טוב ,ומה גם
מהם ולא מהמונם. שלא יהיה קטרוג .ואם כן איפה ,גם אתה וזהו אומרו פה לדעת כי ה' הוא הא-להים:
ישראל אל תירא מקטרוג מדת הדין ועוד טעם שני ,והוא לדעת כי אין עוד
~
לעתיד ,כי על ידי מה שושבת עד ה' מלבדו .והוא גם מאמרם ז"ל על הפסוק
שמות פרק כ :אמרו אל משה רצוננו א-להיך ,שאמרתי שהוא עד עשות ייחוד הנזכר שאמר הוא יתברך ,הנני מתראה
לראות את מלכנו כו' .וכן עשה הוא בשני שמות אלו ,אל תירא מקטרוג כי גם ואומר אנכי ה' כו' אם יש זולתי יענה
יתברך שנאמר אתה הראת לדעת וכו' .וזה רצון יהיה לך. ויאמר לפני .באופן שנודע כי אין עוד
יתכן אומרו בנועם שיח סתרם באומרם וזהו אומרו עד ה' א-להיך ,שהם שני מלבדו .ואל מי מהעמים חש הקדוש
רואים את הנשמע .כי ראו מה שהיו שמותיו יתברך ה' הא-להים .כי תעשה ברוך הוא לעשות כדבר הגדול הזה,
שומעים .כלומר ,כי את אשר שמעו אנכי תשובה עד עשות אחדות בה' הוא מדת להעמידם על האמת לבלתי יחטאו עם
ה' ,ראו .כי את ה' ששמעו ראוהו. רחמים ,וא-להים הוא מדת הדין ,יהיה שעדיין לא היו כדאים כמוך.
~ בהם ייחוד ,עד יכונה הא-להים לא-להיך ~
דברים פרק ה :אמרו ,רצוננו לראות את שלך עושה רצונך:
הלא אמרתי לך כי אחר עבדך אלהים
מלכנו .וכן עשה הוא יתברך כי פתח וגם רבותינו ז"ל אמרו על אומרו עד ה' אחרים ,תשוב עד ה' וייטיב אחריתכם
שמים ושמי השמים והראם את כבודו, א-להיך ,גדולה תשובה שמגעת עד כסא כאשר נשבע לאבותיכם לתת להם .והנה
הה"ד אתה הראת. הכבוד ,כי זולת פשט מאמרם כי על ידי אפשר לכם יתחמץ לבבכם ויפג לבלתי
~
העון נפרד כד"א כי-אם ,עונותיכם היו
מבדילים כו' ,על ידי התשובה שם שב
1
אך הנה אמרו רבותינו ז"ל על פסוק חוזק לבם בראותם כי היתה הרווחה. ישעיהו פרק מג :אמרו רצוננו לראות
אנכי ה' א-להיך כו' .מפני שראו ישראל והוא ,כי היה הוא יתברך כמשחק בם, את מלכנו ,וכן עשה הוא ית' ,שנאמר
את הקדוש ברוך הוא בים כגבור עושה מראה להם הרוחה והוא לתת מקום אתה הראת לדעת וכו' ,ואומר מן השמים
מלחמה ,ובסיני כשליח צבור .אמר ,אל לחול אותותיו, הראך.
תהרהרו בשתי רשויות חלילה .כי הנה וזהו את אשר התעללתי – צחקתי - ~
אני ה' אשר הוצאתיך כו' ,עם שאז במצרים ,כדי שעל ידי כן ואת אותותי שמות פרק י :גם שעד כה ידעו ישראל
כשהוצאתיך ראיתני כגבור .והנה אם לא אשר שמתי בם .כי לא היה מקום לשום את ה' ,הלא צריך יתגלה למו עיקר עליון
היה מתראה לתינוקות כי-אם ,צח ,לא אותם בם אלא בדרך הזו. וגדול באמונה ,הלא הוא כי ה' בעל
יכירוהו על הים .על כן ראוהו צח ואדום, הרחמים הוא עצמו בעל הדין .והענין ,בל
כדי שיראוהו על הים כגבור ,אדום ואילו ידעו מצרים כי ה' הוא הא-להים,
שהרחמים יהיה להם לדין ורוגז בבא יתעו בבא עליהם טובה והמה הרשיעו
למצרים וצח לישראל ,ויאמרו זה אלי, להתיאש מן הפורענות ,כי לפעמים
ויחזיקו א-להותו יתברך לעיני השאר, עליהם טובה ,לא היו מתייאשים מן
הפורענות ,ולא היו מחזיקים לבם בראות אותם הרחמים הוא דין .וההקש בהפכו,
וידעו כי ה' הוא הא-להים: בהצר למו והם צדיקים ,ידעו כי צרתם
כי היתה הרוחה ,כי אותה ההרוחה אפשר
ובזה יאמר מלמעלה ,אשירה לה' ,הוא תביא עליהם רעה ,כי הרחמים הוא דין היא רחמים .ובזה תלויה האמונה לבלתי
מדת רחמים שבו הושיעני .כי הלא בשמו לפעמים ,וכן הפכו .כי הגויים ההם היו יחטאו .וזהו אשר התעללתי כו':
הגדול עצמו גאה גאה סוס כו' ,שבו עשה אטומים להשכיל האמת מה שאין כן ואומרו ששחק בהם ,הוא בשום לב
מלחמה במצרים והיה מטיב לי .ומי יאמר ישראל ,שמהבא אליהם תשכילו. תחת מה נתן ה' הצלה לקצת מקנה
כי שם ה' היה עושה משפט על הים ולא מצרים מיד הערוב ולא כילו את הכל ,וכן
מדת הדין .ומה גם כי הלא היה מתראה וזהו וידעתם כי אני ה' .כי וידעתם
ישראל כי אני בעל הדין ,אני ה' בעל במכת הדבר עד שנשאר גם כן שהכה
כגבור משקיע למצריים .לזה אמר ,אל הברד .וגם בברד למה ריחם ה' עליהם
תתמהו ,כי הנה זה אלי ,כשהיה מרחם הרחמים .ולא תתייאשו מהפורענות בבא
עליכם טובה ורווחה ,וגם לא תבעטו לאמר ועתה שלח העז את מקנך ולא
עלי בשדים כי אינק .שהיה מטיב לי הניחם באופן יכלה אותם הברד .ועוד
שהיה צח ואדום .שהוא ,כי לא יבצר היה ברעה בהיותכם צדיקים ,כי הדין הוא
לרחמים ,כי שתי המדות אחת הנה. עשותו יתברך פלאי פלאות לחטה
להם צער מחילות שהיה דין .עם כל זה, ולכוסמת שלא יוכו והלא טוב טוב היה
היה מניקם דבש וחלב שהוא רחמים, וזהו וידעתם כי אני ה' .והוא עיקר שכל לבלתי השאיר להם ברד דבר:
והוא אחדות הראות צח ואדום כאחד. הכשרון תלוי בו ,והוא יתברך משגיא
ואם כן ,כאשר היה אז מדת רחמים ,והיה לגוים ומאבדם למען השריש בנו שורש ואמנם הוא ,כי הוא יתברך משחק על
גם כן אדום .גם כן עתה הוא הוא .ועל כן האמונה לקיום העולם: הרשע ,ומנהלו כמרחם עליו ,והוא
ואנוהו ואפארהו ,על אשר עשה שני לרעתו ,לתת בו כח ודרך לקבל כדי
~ רשעתו במספר ובמשקל .והוא ,כי הנה
הפכים פה .כי מדת רחמים היא
מתהפכת לדין למצרים ,ומרחם אותנו: שמות פרק ז :אומרו הוא יתברך למען גזרה חכמתו יתברך להביא על המצריים
שיתי אותותי אלה בקרבו ,שישים אותות במצרים עשר מכות .והנה ,אם היה
~
ה' הנזכר בקרבו שיאמין בם בקרב לבו. הערוב מכלה כל המקנה ,במה יחול
שמות פרק טז :מציאותו יתברך וזה היה לו על הים שאמר מי כמוך באלים הדבר .ואם הדבר מכלה את כל הנשאר,
ואחדותו הכירו על הים ,והם השני ה' שראה דין ורחמים יחד כי ה' הוא במה תחול מכת הברד .ואם לא היה
עיקרים הראשונים .כי עיניהם ראו ולא הא-להים ,ועל זה נאמר וידעו מצרים כי מתרה הוא יתברך שלח העז את מקנך כו'
זר ,מראת א-להים צח ואדום ,שהוא דין אני ה' בהכבדי כו' ,כי אני שהוא מדת איך היתה מתקיימת מכת הים שמרכבות
ורחמים כאחת .ויאמרו זה אלי ואנוהו. א-להים הוא ה': פרעה וחילו ירה בים .והוא מאמרם ז"ל
ומה גם למה שאמרו ז"ל כי הילדים אשר ~ שכל מרכבות פרעה שירה בים היו
שמות פרק טו :מאמרם ז"ל שהיה ראוהו בהניק להם דבש וחלב מצור מהירא את דבר ה' שהניס כו' .ואם לא
מתראה הוא יתברך לתינוקות ההם החלמיש ,והיה נדמה להם לבחור צח היה עושה פלאי פלאות להשאיר החטה
כבחור צח ואדום .כי מהראוי לא יתראה ואדום בהיותו מטיב להם ,ובדמותו ההוא והכוסמת ,במה תחול מכת הארבה.
הכירוהו על הים בהכותו את מצרים על אדום ,כי מרחם היה. אך המצריים ,מה שהיה הוא יתברך
הים מאתים וחמשים מכות .אז אמרו זה כמטיב ומרחם עליהם לרעתם היה סבת
אלי וכו' ,ויכירו כי ה' הוא הא-להים .כי
2
כלומר נסתר ממני שאיני רואה את הצר, יואל פרק ב :אני ה' בעל הרחמים הוא אשר ראו מטיב להם מתחת לארץ בדבש
אחלה פניך תצרני שהוא הסוג השני כי עצמו מדת הדין ואין עוד ,כי אין שם וחלב הוא אשר ראו מכה את מצרים
לא אראנו .ושמא תאמר לא אכיר בנסיי אלקים דבר נוסף נפרד משם ה' חלילה, לעיניהם .הרי מציאותו וייחודו ,כי ה' הוא
ולא אודה את ה' ,לא כן הוא ,כי-אם ,אז לומר עליו שהוא עוד על שם ה' ,וזהו ואין הא-להים:
אשלם תודות ורני של פלטה תסובבני עוד ,דלא שייך ביה לומר עוד כי האחדות ~
סלה ,כאילו אתה בהצילך אותי מסבבני עצום. שמות פרק כח :שתי כתפות חוברות,
מהרני פלט שאשירה לך: ~ ~ ~ שהוא שני שמות שהם כתפות וסמוכות
ולפי דרכנו בהמשך המזמור ,יהיה הצר לעשה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם שעליהם יסמוך ,שהם ה' א-להים יהיו לו
היצר הרע שלפעמים יבוא איש בידו חסדו: חוברות שייחד אותם תמיד ,כי ה' הוא
חטא וינצל ,ולפעמים הקדוש ברוך הוא הא-להים ,שעם שהם על שני קצותיו מן
תהלים פרק קלו :לעושה נפלאות
מרחיקו מן החטא שאפילו לא יזדמן הקצה אל הקצה זה דין וזה רחמים ,עם כל
גדולות לבדו וכו' .ראו נא גודל מדתו
לפניו .יאמר ,אתה בהסתר לי שאיני מכיר זה וחבר שתמיד יחבר במחשבתו ואל
לעשות חסד ,כי כאשר ברא את העולם ימעט בעיניו המחשבה שאמרתי,
בנסי ,אתה מצר תצרני הוא היצר הרע אשר לא היה אז כי-אם ,הוא יתברך לבדו,
שלא יביא חטא לידי ,ולא תאמר שלא שהתרי"ג נעשים בה כפלים .וכן שגדולה
ולא היה במציאות מי שיעשה לו הוא מחשבת חיבור השתי כתפות .כי דע לך
ארגיש בנסי כדי להודות לך ,רק בבוא יתברך חסד ,עם כל זה עשה העולם
הצר ואתמלטה ממנו ,כי אדרבה רני פלט שהמחשבה אני מחשב אותם כמעשה
לעשות חסד עם העולם עצמו אשר גזרה עצמו:
תסובבני סלה ,כי תמיד אחשוב שאתה חכמתו לעשות ,ועל כן ראוי להודות
מצילני אלא שאיני יודע בנסי ,מה שאין כן לעושה וכו' ,שהוא שעשה נפלאות ~
אם היה הצר הוא היצר הרע פוגע בי גדולות בהיותו לבדו קודם היות עולם דברים פרק ו :הודיענו הייחוד ,כי ה' הוא
ותצילני מחרבו שלא הייתי מודה סלה, ושום נברא ,ועשה נפלאות הם מעשה הא-להים שפועל דין ורחמים כאחד,
רק בעת ההיא: בראשית על צד הפלא ,כי מי היה כבר שהרי האותות והמופתים לא היו רעים
~ שעשה חסד עמו בברוא עולם בשבילו, רק במצרים,
איוב פרק לז :הנודע מרז"ל ,שהיה (ה') לכן אמור כי בשביל עשות חסד עם אך לא בארץ גושן אשר שם בני ישראל,
העולם עצמו וברואיו שגזרה חכמתו מיישר (במדבר) המעקשים ,ומסקל כי שם לא היה ברד ,ולא חשך ,ולא ערוב,
יתברך לעשותם עדיין ,עשאם גם שלא המכשולות ,ומגביה החריצים ,ומשפיל ולא דבר ,ולא שום מכה .ולא עוד ,אלא
ההרים ,והורג הנחשים ועקרבים וכל קדם מקבל החסד: שאדרבה היה מגיע עליהם טובה על ידי
דברים הרעים ,ומכל זה לא היו ישראל ~ המכה ,כמו שאמרו ז"ל כי ממכת הדם
דברים פרק ב :אמר א-להים לאמר רואים ,רק שבלכתם היו מוצאים דרך העשירו ישראל ,שהיו המצריים קונים
לישראל ,קומו סעו ועברו את נחל ארנון .ישר לא יכשלו בו ,ולא היה נודע להם בדמים יקרים מים לשתות .באופן שהיה
ומאשר תראה בנחל ההוא ,תראה עין אשר הפליא לעשות הוא יתברך עמהם, דין למצרים ,ורחמים לישראל כאחד.
בעין כי נתתי לפניך את סיחון .כי אשר כי היה הוא ית' עושה נפלאות גדולות וזהו גדולים ורעים במצרים ,אך לא רעים
עשה נפלאות גדולות לבדו בלי ידיעתכם ,לבדו ,וז"א ,מפלאות תמים דעים ,כלומר בישראל .ואין זה כי-אם ,אחדות ,כי שתי
הוא ילחם עם מלכם ויתר האמורי אשר כי הוא לבדו ידעם: המדות אחת הנה:
~ ~ ~ אתו. ~
וזהו אומרו ועברו את נחל ארנון ראה אין כמוך בא-להים אדני ואין כמעשיך: דברים פרק ד :והשבות אל לבבך ,שהם
~
נתתי .כי מאשר תראה בנחל ארנון ,תהיה השני יצרים ,כנודע מהפרש שבין לב
כרואה בפירוש כי נתתי לפניך כו': ללבב .וכשהם מריבים זה עם זה ,תשיב
תהלים פרק פו :מה שאני מבקש ...על להם ותאמר ,כי ה' הוא הא-להים בשמים
~
ידי שם ה' ,הוא שם ההויה הגדול ,אינו, ממעל ועל הארץ מתחת ,כאשר ראית
תהלים פרק לב :לעושה נפלאות גדולות מחשבי חלילה ,כי שם אדנות אינו גדול בעיניך כאשר אתה הראת לדעת כי ה' הוא
לבדו ,כפירוש רבותינו ז"ל ,שאין בעל אצלי ,לחלות פניו ,יאזין ויקשיב ויענה הא-להים בשמים כו' אין עוד ,ותכניע בזה
הנס מכיר בנסו אלא ה' לבדו והנצול לא תפלתי חלילה ,כי הנה ,אין כמוך באלקים יצרך הרע:
ידע מאומה .אמר דוד אתה סתר לי א-דני ,שם אדנות ,ואין כמעשיך ,וכל גוים ~
3
ובכן ,מעתה ,מזמנכם (זמן יציאת כו' יבואו וישתחוו לפניך א-דני שם אדנות וזהו כי גדול אתה כו' .אך שקר הם
מצרים) יאות ,יהי שם ה' מבורך מעתה ויכבדו לשמך הנזכר ,כי גדול אתה שם אומרים ,כי האמת הוא כי אתה אלקים
ועד עולם ,כי על כל הנאה ,וכל מצוה אדנות ,ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך לבדך כאמונתנו:
והודאה ,תאמרו "ברוך אתה ה'" ,כאשר ~ ~ ~
בלי צורך לזולת:
היתה מאתו יתברך מאז ,כי אז ניתנה ~
התורה ,כי בכל פרטי העולם השגחתו במעשיו הוה -י ישמח לעולם הוה -י כבוד יהי
בשום לב אל ייתור אומרו א-דני ,כי
היה די יאמר "אין כמוך בא-להים" וידוע תהלים פרק קד :שיהי כבוד ה' לעולם ,לברכו עליהם .וכל זה הוא לשלול מה
ולא שיהיה כבודו בבנין בית המקדש ולא שממזרח שמש וכו' מהולל שם ה' ,אשר כי עם ה' ידבר!
כן בהחרב בעונות ,ויחזור יהי כבודו בבית הלולו הוא בגויים ,שיומרוהו למזמה ,כי,
אך יאמר ,כי הנה דרך הגוים לקנות שני ולא כן בחרבן הבית ,רק מעתה יהי רם על כל גוים ה' ,כי ירוממוהו ,עד סלק
אמונת אלקותו יתברך מצד מעשיו ,ומזה כבוד ה' לעולם ,כמעותד בשלישי .וגם השגחתו מעולם הגלגלים והשפל ,כי על
לא יגיעו להכיר כי הוא אלוק לבדו ואין תועלת אחר ,שהוא כי תמיד ישמח ה' השמים כבודו ולא בשמים ובארץ.
~ זולתו ,כי-אם ,כי גדול ה' ,אך את אלהיהם במעשיו ,ולא יתעצב כביכול ביני וביני
הם עובדים ,באומרם כי גם המה אלהים ,בפושעים בו מישראל ובמחריבים בה'
אחר ששני השמות נודעו ונתאמתו כי-אם ,שאינם גדולים כה' אלקינו ,אבל מהגויים:
שם ,כדי לעלות לקבל התורה אחרי ~ אנחנו עם בני ישראל מאמינים בני
ידיעת אמתת שמותיו יתברך ,הלא מאמינים ,יודעים כי כאשר הוא יתברך
אלוק ואדון על בני אדם ,כך הוא אלוק במדבר פרק ו :ישקיף וירא ה' משמים ,נסתפק ,כאשר נברך אלקינו על כל מיני
ואדון על כל אלהים באופן כי אין אלוק לתקן עולם במלכות ש-די .וישמח ה' הברכות ,ברכת הנהנים או כל מצוה או על
כל תפלה והודאה ,לאיזה שם נברך? זולתו ,ואמונה זו מבלי השקפה אל במעשיו ,וישראל ישמח בעושיו:
לזה אמר ,יהי שם ה' מבורך ,שתמיד ~ מעשיו ללמוד אלקותו מהם ,כי-אם,
שמתחלה האמונה מושרשת בנו ,ואחרי דברים פרק כו :כאדם השמח שפניו בשמו הגדול נברך ,בשמו הגדול הזה.
כן אנו מביטים נוסף על האמונה כי אין מצהיבות שהוא הוראת טוב לבו בפנים ,והנה היה מקום לומר ,שמיציאת מצרים
כן מקור שפע הברכה נפתח ומגלה עד למלחמת עמלק יאות לעשות כך ,אך, כמעשהו ,הפך הגוים:
וזה יאמר ,אין כמוך ולא שיש אלהים הפנימיות לחוץ .והוא ענין שמ"ח אורות ממלחמת עמלק והלאה ,שנשבע ה' שלא
זולתך אלא שאתה גדול מהם ,כי-אם ,שאמרו ז"ל על פסוק ,ישמח ה' במעשיו יצרף אותיות י-ה לאותיות ו-ה ,עד ינקם
שבאלקים אתה א-דני אדון עליהם ,כמו כי גלוי אורות השפע יתואר לשמחה מעמלק שנאמר כי יד על כס י-ה וכו',
כאדם השמח שפניו מצהיבות שהוא מאז ,נברך לשם י-ה! על האנשים,
לזה אמר ,מעתה ועד עולם ,והוא ,כי לא וזהו באלקים א-דני בשם אדנות ,לומר גילוי רצון הפנימי.
יעלה על לב חלילה יש פירוד בפועל ~ ~ ~ כי באלקים הוא אדון ,כי זולתו לא אלהים
הוא .וזהו לנו מפני שאין אלקותו מתחדש יהי שם י-הוה מברך מעתה ועד עולם :בשמו הגדול ,כי אין בשמו שינוי חלילה,
רק ,שמה שמורה (בפס' הנ"ל ,אשר) לנו ממעשיו ,כי-אם ,שאחר יודענו כי אין
בחינת התחברותם בלתי נמצא בעצם ~
כמוך באלקים ה' נוסף על זה אנו רואים כי
ואין כמעשיך .וזה הפך הגוים ,כי הנה ,כל תהלים פרק קיג :אמר המשורר דרך בשפע בעולם( ,אכן) יהיה אחרי כן
גוים אשר עשית ,עם היות שאתה עשיתם כלל ,אל כל העולם ,הללוי-ה ,לומר שם (לעתיד ,נתגלה בעולם) ,אך גדולתו
ולא זולתך ,יבאו וישתחוו ולא מצד שברא ב' העולמות .ומי יוכיח (ברוא) לעולם עומדת (אף שנעלם מאתנו).
ומצורף לזה (עוד טעם על ברכתינו שם אמונה ,כי-אם ,לשמך אשר שמעו את חידושם?
הויה ,אשר) בל יראה ,שהברכה היא על שמעך באומרם ,כי גדול אתה ועושה
לזה אמר ,הללו בייחוד ,את שם י-ה ,הנאות ושכר העולמות (וכאשר בזמה"ז נפלאות ,שהוא מפאת מעשיך ,ועל ידי כן
לא יאמרו כי אין זולתך ,כי-אם ,כי גדול עבדי ה' ,יוצאי מצרים ,כי אתם ,על ידי נעלם השפע ,נשתמש בחצי שמו .לא כן
אתה אך לא ישללו א-להות מזולתך כי -נסים שנעשו אז ,ראיתם חידוש הוא ,אלא ברכתינו אותו ית' הוא
העולמות ,בכל פרטיהם ...וגם אתם ,הכרתינו שהויה (אשר אמר לא שניתי) אם ,שאתה גדול מהם,
הללו את שם ה' ,כי אז נתאמת גודלו תמיד מבורך ומקור הברכה בעצם)
והשגחתו ,הפך מאמר פרעה מי ה' וכו'.
~
4
הצלת את עמך ושבו לקלקל ,והנה היית בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא תהלים פרק קטו :רוח הקדש ...אומרת
מציל על ידי מושיע בשר ודם ,ושנית מביא תקלה על ידן ,צדיקים עצמן לא כל לא תייחלו לברך עד תיגאלו ,רק מעתה
היית מניחם בקרב הגוים וקרוב ללמוד שכן: ועד עולם ...כאילו כבר קבלתם הטובה ,כי
מעשיהם, וזה יהיה מאמר שלמה בחכמתו ,הלא ודאית היא ולא תמוט:
אך הושיענו ה' אלקינו בעצמך ,כאשר אמרתי ,יהי ה' אלקינו עמנו כו' ,איני שואל ~ ~ ~
עתיד ,כמה דאת אמר ,חשף ה' את זרוע שינוי בחירה ,כי-אם ,שאל יעזבנו יהי י-הוה א-להינו עמנו כאשר היה עם
קדשו וראו וכו' ,וכן הוא אומר ,ונגלה כבוד מלשמור אותנו מן החטא ,כי בהיותו אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו:
ה' וכו' ,וגם וקבצנו מן הגוים פן נלמוד עמנו ,אנו נשמרים ,ועל ידי שאל יעזבנו
ממעשיהם .ואז אחר שנכנענו כל כך מעט ,לא יטשנו הרבה אחר כך: ~
בגליות ,לא נבקש גדולות וייעודים רבים, והוא סוף מאמרו באר היטב שאומר, מלכים א פרק ח :ברוך ה' אשר נתן
כי אחריך נרוצה כאריה ישאג ולא נבקש והיה לבבכם שלם עם ה' כו' כיום הזה, מנוחה כו' לא נפל דבר א' מכל דברו הטוב
רק להודות את שמך בלבד: שהוא כי אינו שינוי בחירה ,רק המשכת אשר דבר ,ועל כן יאות לנו לדאוג פן
כי גם שאין אנו משובחים וכדאים, הכשרון כיום הזה להיות כך תמיד: כאשר נתקיים הטוב יתקיים גם הרע
נחפוץ בזה להשתבח לקנות אנו שבח אשר ייעד ,אם חס וחלילה נשחית
~
בתהלתך. מעשינו לעשות את הרע בעיניו:
~ ~ ~ בראשית פרק כג :האבות הן הן על כן אוחילה לאל אחלה פניו ,יהי ה'
המרכבה ,ואין להם צורך בית המקדש, אלקינו עמנו כאשר היה עם אבתינו כו'.
י-הוה מלך ...י-הוה מלך ...י-הוה ימלוך כענין יהיה ה' א-להינו עמנו שיהא מרכבה
לעולם ועד: אברהם יצחק ויעקב שהן הם היו
עלינו ,כאשר היה עם אבותינו שהם המרכבה ,כן יזכנו נהיה אנחנו היכל ה',
~ האבות. שעל ידי כן יהיה בית המקדש קיים תמיד,
~
תהלים פרק י :ה' מלך כו' .והוא כי כענין היכל ה' המה ,ועל ידי כן אל יעזבנו
באמרנו ה' מלך ה' מלך כו' אנו מכוונים, שמות פרק כה :יהי ה' א-להינו עמנו, ואל יטשנו,
כי עד לא עשה ארץ וחוצות ,ה' מלך שתשרה שכינה בעצמנו ,כאשר היה עם והוא ,כי בתפלתו נרמזו גלות חרבן בית
(בסגול) ,ואחר היות יצורים בעולם ה' אבותינו אברהם יצחק וישראל עבדיו ,כי ראשון וחרבן בית שני אשר הראשון
מלך (בקמץ) ,וכאשר הארץ כבגד תבלה האבות הן הם המרכבה ,ועל ידי כן אל יתייחס לעזיבה ביד אויבינו ,והשני
כו' ה' ימלוך לעולם ועד. יעזבנו ואל יטשנו. לנטישה גדולה מעזיבה ,כי הראשון היה
~
כלל הענין שעם שמלכותיה מלכות שבעים שנה והשני ארוך עד ישקיף וירא
עלם ,אין מתייחס היות עולם ועד רק ויקרא פרק כג :ביום הראשון לחשבון וירחם ה' משמים ,ואמר כי על ידי היותו
באחרונה .ונבא אל הענין ,אומרים ישראל עונות נבטח בשם ה' ונשען ברוב חסדיו, עמנו אל יעזבנו בראשון ואל יטשנו בשני.
הגולים' ,מה לנו לבקש על גלותנו ,נבקש יהי עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ~
על העיקר ,שיהיה ה' מלך עולם ,שהוא ואל יטשנו ביד יצרנו.
אומרם ז"ל ,בגמרא שקרא יתברך
אחר צאת שכינה מהגלות ,ובכלל מאתים ~ ~ ~
אותנו כפויי טובה ,על שלא אמרנו אתה
מנה ,כי אחר שה' מלך עולם ועד ,אז כבר ואמרו הושיענו א-להי ישענו תן ,באומרו אלינו ,מי יתן והיה לבבם זה
אבדו גוים מארצו ,הוא כל הארץ ,שכולה וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות להם ליראה אותי כל הימים,
ארצו ,ובכלל הוא ,שנהיה גאולים ,שאם לשם קדשך להשתבח בתהלתך:
אין גוים ,אין גולים': כי הלא כמו זר נחשב ,איך נאמר אתה
(דברי הימים א' פט"ז :לה) תן (ותכריח אותנו) ,והכל בידי שמים
~
~ חוץ מיראת שמים ,והבחירה חפשית?
דניאל פרק ד :ה' מלך עולם ועד אבדו תהילים פרק קו :הושיענו י-הוה אך חשבתי למשפט ,כי מה שאין הוא
גויים מארצו ,כי מלך יקרא ,גם כי אבדו א-להינו וקבצנו מן הגוים להודות לשם יתברך עושה הוא לשנות הבחירה מרע
גוים מארצו כלה .ואומר ,ה' למבול ישב קדשך להשתבח בתהלתך :הושיענו ה' לטוב או הפכו ,אך לעזור את אשר הוא
וגו' ,לומר ,כי גם שלמבול ישב ,וימח את אלקינו וכו' .אנו גולת ישראל אומרים חסיד ,שלבבו שלם ,להמשיך צדקו,
לפני הקדוש ברוך הוא ,הנה פעמים רבות יעשה ,כי רגלי חסידיו ישמור ,ואפילו
5
בזמן ההוא ,היא ,אשר עשו צדק ומשפט, לבדו ,ולא ילכו איש בשם אלהיו ,אמר, כל היקום מאדם עד בהמה ,וישאר אך
כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ,הם עתה אמרו בגוים מה ירויחו בזה ,והוא, נח ,ישב מלך לעולם:
יהיו אז ,מכון כסאו ,מרכבה אל השכינה, אמור להם ,הנה ,ה' מלך ,שהוא ,כי יתואר וכן ענין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך,
עם היותה אש אוכלה שיתענגו בה, לעתיד בתואר "מלך" בקומו לערוץ שענינם היה עד לא נברא אדם ,והווה
והרשעים ,אין צריך לומר אש השכינה הארץ לשפוט כל הגוים ,כי על כן נקרא ויהיה לעולם ,ועד אחר סוף כל דורות
עצמה ,כי אפילו ,האש אשר לפניו תלך, תואר "מלך" ,לכן לה' תהיו מעתה ,ואם עולם .כמפורש על פי קדמונינו בסדר
הוא אש בהיקותו המבהיק ומתפשט טרם בוא יום ה' לא תשובו אל ה' ,ולא סליחה,
לפניו ,תלהט סביב צריו ,כי בבת אחת מה תתנו לו כבוד ועוז וכבוד שמו ולא תכירו
שמענג את הצדיק תלהט הרשעים: האמת ,הלא יקום לערוץ הארץ ,ועולם ועד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך
ימוט ,וידין העמים במדת רוגז ,ולא (בקמץ) ,ובהכינו וגו' ה' מלך (בסגול),
~
ישמחו בבואו ,לא שמים ולא ארץ, והארץ כבגד תבלה וגו' ,ה' ימלוך.
פרק צט :ה' מלך ירגזו עמים כו' .הנה כי מלכותו ית' בלתי תלוי בארץ וחוצות
במזמורים הקודמים ,הפליג משה רבנו אך ,אם תשמעו בקולי ,ככל הכתוב
למעלה ,טוב לכם וטוב לעולם עליונים וביצורי עולם:
ע"ה בעל י"א מזמורים אלו ,לדבר על ~
מלכותו ית' ,ואמר כמה פעמים ה' מלך, ותחתונים.
וב' פעמים אמר ,לפני ה' כי בא כו' שהוא וזהו אמרו ,תדעו אשר תרויחו בעצתי תהלים פרק צג :ה' מלך גאות לבש וכו'.
לעתיד ,והוא להשרות שכינתו בבית שתשובו אל ה' ,הלא הוא ,הנה ה' בעל דרך המלך שבמלכו מראה שפלות וגומל
המקדש ,בין ב' הכרובים ,וכל עניינים אלו הרחמים ,מלך ,ואין צריך לומר בחינת חסדים לעם לשיקבלוהו עליהם ,כמה
לא אמרם כמדבר עם ישראל ,כי-אם ,עם החסד ורחמים ,כי-אם ,אף תכון וכו', דאת אמר היום תהיה עבד לעם הזה וכו',
כל העמים. שגם לא תקטרג האף והרוגז שלו ,עם אמר כי לא כן מלך מלכי המלכים ,כי-אם,
היותו בא לערוץ הארץ ,כי-אם ,אדרבה, כאשר ה' מלך אז גאות לבש.
והנה אין ספק ,כי אפי' באמור ה' מלך
ירגזו עמים ,כי הלא כמו זר יחשב להם ,כי אפילו מדת אף ורוגז שלו ,תכון תבל בל ~
(ה') במי שאין בו שינוי ,הלא כמו זר תמוט ,כי לא יחריב תבל ,בכלות כל הגוים אומר המשורר ,כאשר ה' מלך שהוא
נחשב ,איך נאמר שימלוך שיורה (שינוי) הכופרים בו ,כי-אם ,אדרבה ,תכון תבל עד לא עשה ארץ וחוצות הנה תחלה
היות זמן משולל מלכות ,וזמן במלכות. וכו' ,והטעם ,כי הנה ,ידין עמים במישרים, השם הנזכר גאות לבש ,שהוא להתגאות
שהוא במדת רחמים וחסידות ,כי זה ענין למעלה מן העולם ,לבלתי הטפל בו ,כי-
ועוד ,כי יוצר הכל הוא ,והכל תחת מישרים ,כד"א ,ועשית הישר והטוב,
רגליו ,ומה צורך אליו למלוך ביצוריו, אם ,להניח את מדת הדין ,הוא האלקים,
ואמרו רבותינו ז"ל ,זו לפנים משורת הוא שכינה בלבד ,היא מדת הדין ,לברוא
ובידו נפש כולם. הדין: את העולם,
ואם על אמור ,ה' מלך ,ירגזו עמים ~
(היינו שיקשו כנ"ל) ,מה יעשו ,באמור, אך ,כאשר לבש ה' הגאות הנזכר ,אז,
פרק צז :ה' מלך תגל הארץ וכו' .הנה העוז שהוא התורה ,התאזר נגדו יתברך,
שהוא יושב הכרובים ,כי הלא ,תנוט במזמור הקודם אמר משה רבנו ע"ה ,בעל
הארץ ,שהיא תמיהא והרעשה יתירה, ואמר אף אתה עם מדת הדין ,ראוי ,תכון
המזמורים האלה ,כי כאשר ה' ימלוך, תבל ,באופן בל תמוט ,מה שאין כן ,אם
מהרגזה הנזכרת (הלא ,ביותר יקשו) ,כי ישמחו השמים ותגל הארץ מאור שפע
הלא ,מאשר יאמרו למזמה ירעשו, שם הרחמים גאות לבש ,ועולה ופורש מן
שיושפע טובה בעולם, העולם ,שתבל ימוט ואין עולם.
בשמוע כי ישב אלקים על הארץ ,ומה גם
מי ששמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, אמר עתה ,אשר אמרתי כי בהיות שה' ~
ישב במקום צר בארץ: מלך ,תגל הארץ היינו שישמחו איים
רבים ,הם הרחוקים ,אשר לא היצרו את פרק צו :אמרו בגוים ה' מלך וכו' .הנה
וזה אמר ,ה' מלך ,על זה ירגזו עמים ,כל ישראל ,אך ,לא הקרובים סביב ,כי-אם, ידוע כי תואר "מלך" עניינו דין ומשפט ,כי
שכן באמור ,ישב הכרובים ,כי מזה תנוט ענן וערפל סביביו ,שהם כוחות רוגז ודין על כן בימים הנוראים ,אשר הוא יתברך
הארץ ,אך ,לא יבינו ,כי הנה ,מה שהוא כנודע ,לקרובים סביביו ,כי הם אשר יושב על המשפט ,נתארהו בתואר "מלך"
יושב הכרובים ,כו' אינה קושיא ,כי הנה, היצרו את ישראל .והביטה וראה נפלאות לומר המלך הקדוש ,המלך המשפט.
ה' בציון גדול כו' .והוא ,כי אשר עולה על א-ל ,אשר יפליא בין הצדיקים לצריו ונבוא אל הענין ,אחר אומרו ,כי כל
רוח המקשים ,איך ישב אלקים על הארץ, יתברך ,כי הנה הצדיקים ,אשר צדקתם העכו"ם ,מעתה ,יאמינו באלוקי אמת
6
פ' קמו :עוד יש לכם משכון גדול להיות (בקמץ) ,מה שאין כן עתה ,כי מתנהג הוא (מפני) חשבם שגשמות הארץ
בטוחים ליגאל ,כי עתה כביכול שכינה בחסד ובצדקה עם המשפט ,עם שלא מעכבת ,מבוא בה ,רוחניות ית',
בגלות ,שאין מלכותו ניכר, יבצר ,כי מלכותו עולם ועד. והן אמת ,כי במלאכי השרת ,יצדק
ואז ,ה' ימלוך לעולם ועד .שהוא אשר וזה מאמר הכתוב ,ועוז מלך כו' לומר עניינם ,כי על כן ,בבוא המלאך אל העולם
סידרו לנו בתחינותינו ,עד לא עשה ארץ הנה עוז המתואר למלך ,שעליו יקרא השפל ,מתלבש מכח העולם הלז,
וחוצות ,ה' מלך ,ובהכינו וכו' ,ה' מלך ,ועתמלך ,הוא היותו משפט אהב ,שהוא התלבשות דק ,מעין העולם ,ובו מתראה
יקבץ וכו' ,ה' ימלוך לעולם ועד. משפט לבדו ,כלומר ,ועל כן ,על זמן לפני בני האדם ,כדמות איש ,אך ,אין זה
ועל חלוקה הזאת הג' ,אשר לא תבצר המיוחד למשפט ,נקרא "מלך" אליו ית', רק (למלאך וכדומה) למי שלא ברא את
חלילה ,אמר ,ימלוך ה' לעולם ,ובזה אנו לומר ה' מלך על העתיד .מה שאין כן עד העולם ,שאין העולם משועבד אליו,
בטוחים כי אז נגאל. כה ,כי הנה ,אתה כוננת מישרים ,להתנהג אך הוא ית' ,שהעולם משועבד אליו,
בחסידות ,הנקרא מישרים ,כד"א ,ועשית לא יעצור כח לעכבו ,מהיותו ית' בו
~ הישר ,ואמרו רבותנו ז"ל ,זו לפנים בקדושת רוחניות( ,ואעפ"כ) מבלי
משורת הדין ,וכן בכל הימים אשר תעשה הנה כי פסוק ה' ימלוך פירשוהו על יתלבש חלילה מעין העולם ,כמלאך
לנו משפט ,הוא משותף עם צדקה ,כי העתיד לבא ,בימות המשיח .ותהי בקשת הבא ,כי על כן ,לא נמנע מהיות גם העולם
משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ,על כן ,ישראל ,שיתקיים מאז יצאו ישראל הגשמי הלז מעשה ידיו ,כמקרא שכתוב,
לא תארנו תואר "מלך" על מה שעד כה ,ממצרים: ויבשת ידיו יצרו ,ויהיה המצאו בארץ,
ולשמא יאמר א-להינו יתברך ,כי לא כי-אם ,לעתיד לומר ה' מלך כמדובר: כבריאתו אותה.
יתכן יהיה זה מאז ,עד תתפרסם גדולתו ~ ~
שמות פט"ו :י-הוה ימלוך לעולם ועד :בעולם ,על ידי המשך הדורות ,מה שאין ועז מלך משפט אהב וכו' .הנה כתבנו כי
אמרו לא לנו ה' ,לא לנו ,אנו מבקשים זה ,בן בעת ההיא .כי הנה נס קריעת ים סוף על שני דברים יתחמץ לב העמים.
כי-אם על דבר כבוד שמך ,כי-אם כה שהיה גדול לעיני כל העמים ,הלא כל
תעשה לנטוע אותנו בארצך ובבית היושבים שם הם המצריים כבר מתו, א' ,על אמור ה' מלך (בקמץ) ,כי אין בו
המקדש העתיד ,מעתה ,הנה יהיה שה' ואיך יתפרסם שמו בעולם על ידי מתים? שינוי ,ואיך נאמר שמלך (בקמץ) ,שיורה
שהיה זמן משולל מלכות ,והוא שינוי,
ימלוך לעולם ועד ,כאשר בזמן הבית לזה אמר ,אין זה עיכוב ,כי הלא בא סוס ומה גם ,כי מאליו ,הוא היוצר הוא הבורא
השלישי .שלא יחלק מכבודו למלכיות פרעה כו' .כלומר ,כי סוס פרעה ורכבו הוא הכל ,ומה יתחדש לו במלכו,
בשר ודם ,ולא יתחלל כבוד מלכותו ופרשיו שבאו בים ,הם היו אשר וישב ה'
בחורבנות בית המקדש ,כי-אם שה' עליהם את מי הים ,אך לא את פרעה והשני הוא ,איך נאמר שהוא יושב
ימלוך לעולם ועד שהוא העתיד ,שתהיה עצמו ,כי הוא נשאר. הכרובים,
מלכותו גלוי וניכר לכל העמים בלי וזהו אומרו ,כי בא סוס פרעה ,עם היות והנה על זאת השנית דסליק מיניה ,כבר
הפסק ,כאשר סידרו קדמונינו באומרם :שגם בא פרעה עם סוסו .אך ,הוא לומר, דיבר ויישב הענין ,עתה בא למאי דפתח
עד לא עשה ארץ וחוצות ,ה' מלך .כי סוס פרעה כו' הם אשר וישב ה' עליהם ביה ואמר ,ועז מלך משפט אהב כו' .והוא,
ובהכינו יצורים כו' ,ה' מלך .ועת יקבץ את מי הים ,אך לא על פרעה .עם היות לומר כי הן אמת ,כי לא יבצר מהיותו יתב'
שהוא גם הוא בא ,לא נאמר עליו וישב ה' נפוצים כו' ,ה' ימלוך לעולם ועד. מאליו מולך בעולם ,אך ,הנה דרכו
עליהם כו' ,ועל כן אינו מזכיר ,אלא את מי להתנהג בחסידות ,וגם כי יעשה משפט,
~
שבא (סוס פרעה) ,וישב כו' .והוא יצרפנה עם צדקה ,ויש זמן שלא יהיה רק
תהילים פ"י :כי באמרנו ה' מלך ה' מלך מאמרם ז"ל בפסוק ולא נשאר בהם עד משפט לבדו ,שהוא לעתיד בקום
כו' אנו מכוונים כי עד לא עשה ארץ אחד ,כי אחד נשאר והיה במים עד גרונו למשפט אלקים ,כי יבוא לשפוט את
וחוצות ,ה' מלך ,ואחר היות יצורים ואמר מי כמוך ברפיון הכ"ף .ואם כן מי הארץ.
בעולם ,ה' מלך ,וכאשר הארץ כבגד יפרסם גדולתו יתברך יותר ממנו ,מאשר והנה ידוע ,כי תואר "מלך" הלא יאמר
תבלה כו' ה' ימלוך לעולם ועד .כלל הענין עיניו ראו ולא זר ,ואם כן איפה ,אין עיכוב על מציאות משפט לבדו ,כי זה הוא עוז
שעם שמלכותיה מלכות עלם ,אין מהעשות שאלתנו על זה: המתואר לכל מלך ,ועל כן על העתיד
מתייחס היות 'עולם ועד' רק באחרונה. שיהיה משפט לבדו ,נתאר אותו בתואר
~
~ "מלך" לומר על הזמן ההוא ה' מלך
7
להחזיק לו טובה שילך בתום ,אך ,אשר כאשר הוא יתברך ,עוזו כל כך גדול, י-הוה עז לעמו יתן י-הוה יברך את עמו
כח ,ואל ,לו ,כי רב חילו ,ועם כל זה רודף שבשב ואל תעשה יפעול ,וישודד וימלוך, בשלום:
שלום והולך בתום ,ראוי להחזיק לו כן ה' עוז לעמו יתן ,וגם הם ,על ידי שה' ~
טובה .וכמאמרנו על פסוק ,ה' עוז לעמו יברך את עמו בשלום ,שבלא חרב ובלא
יתן ה' יברך את עמו בשלום ,שאומר דוד, חנית ירדו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ תהלים פרק כט :רוב עוז וטובה תחטיא
ה' עוז לעמו יתן ,ולבל ירום לבם ולפניו יכרעו ציים כו': את ישראל ,להתקומם איש על חברו,
להתקומם על הזולת כי יבטחו בעוזם ,על והוא הדל משולל עוז ,הוא נכנע הרבה,
ובמה שאמרו רבותינו ז"ל ,כי ה' עוז ולא יריב עם אדם ,אך אשר לו עוז
כן זאת שנית אוחילה לפניך ,והיא ,כי ה' לעמו יתן נאמר על התורה שנקראת עוז,
יברך את עמו לתת להם שלום ,לאהוב מתקומם ,ועיקר הצרה אשר לנו בגלות
יאמר ענין מאמרם ז"ל ,כי כשבא הקדוש הזה הוא העדר שלום ,כי זה החריב ביתנו
ולרדוף שלום ,בל יגורו מלחמות מפאת ברוך הוא לברוא את האדם ,נעשו מלאכי והגלה אותנו ,לזה אמר ,כי גם זה יתוקן ,כי
עוזם. השרת כתין כתין וחבורות חבורות ,מהן הלא ,כאשר ה' עוז לעמו יתן ,ה' יברך את
~ אומרים יברא ,ומהם אומרים אל יברא, עמו בשלום ,שלא יתגאו על ידי העוז,
ישעיהו פרק נב :התורה נקראת עוז, חסד אומר יברא וכו' ,ואמת אומר אל לבעוט ולריב אלו עם אלו ,כי-אם ,שה'
כמשז"ל שבשמוע האומות קולות יברא וכו' ,צדק אומר יברא ,ושלום אומר ישפות שלום למו.
וברקים במתן תורה ,הלכו אצל בלעם אל יברא ,שכולו מלא קטטות ,מה עשה ~
ואמרו לו שמא הקדוש ברוך הוא מביא הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכה
לארץ כו' ,שהוא כמפורש אצלנו ,שנתן וישב ה' מלך לעולם כי אין כבוד מלכותו
מבול לעולם ,אמר להם ,ה' עוז לעמו יתן תלוי בעם :ואמר ,ולא עוד ,אלא שאין
היא תורה שנקראת עוז ,וענו ואמרו ה' את התורה הנקראת "אמת" בארץ,
שבעסוק בה ,יתוקן העדר האמת צריך לומר שאינו צריך לעמו יתנו לו עוז,
יברך את עמו בשלום, כי-אם ,אדרבה ,ה' עוז לעמו יתן ,כדי
מלשונם ,אך ,שלום עדיין נשאר במקומו.
וראוי לדעת למה נקראת עוז? ולמה ענו ועל שני המנגדים האלה ,גלו שתי שיעצרו כח לקבל ברכתו כי רבה היא
כך? פעמים ,אחד בגלות בבל שהוא על העדר מאד ,עד יבלו שפתיהם מלומר די.
אך הוא ,כי ע"י התורה ,יש להם חירות התורה ,שנאמר ,על מה אבדה הארץ? וזהו ,ה' עוז לעמו יתן ,על מה שה' יברך
ממלאך המות וממלכיות ,על כן ענו ויאמר ה' על עזבם את תורתי ,שהוא על את עמו בשלום ,כדי שיהיה להם עוז,
ואמרו ,מי יתן שלא יהיה העוז רק לינצל ביטול תורה ,כי ,ויתר הקדוש ברוך הוא לקבל הברכה כי עצומה היא מאד ,כענין,
ממנו ,ולא שישלטו עלינו, על עבודה זרה וכו' ,ולא ויתר על ביטול ופחדו אל ה' ואל טובו ,וכאשר היה בסיני,
תורה. שלא עצרו כח לסבול ויצאה נשמתם,
וזהו ה' יברך את עמו בשלום ,שלא יהיה ואמר ,כי ,עם היות להם שלום ,שהוא כלי
העוז למשול בנו. וזהו ,ותשלך אמת ארצה ועשתה מחזיק ברכה ,עם כל זה צריך עוז לעמו יתן
~ ~ ~
והצליחה ,כי ע"י שותשלך ישראל אמת לקבל אותה.
ארצה ע"י כן ועשתה בבל (גלותה), ~
ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה י-הוה והצליחה.
ויפוצו איביך וינסו משנאיך מפניך: הנה אין הקדוש ברוך הוא צריך עוז
ובגלות חורבן שני ,גלו על שנאת חנם, ותעצומות ,לא לאבד עולם ולא לקיימו,
~ שהיא העדר השלום.
לאבדו ,כי הנה ה' למבול ישב,
במדבר פרק י :ויהי בנסע הארן ויאמר על כן אומר עתה הוא יתברך ,כי יתקן
משה קומה יי ויפצו איביך וינסו משנאיך את שתיהם ,כי על האחד ,ה' עוז לעמו וגם לא לקיימו ,כי הנה מאז וישב ה',
מפניך .ובנוחה יאמר שובה יי רבבות אלפי יתן ,זו תורה הנקראת אמת ,ועל השנית בשב ואל תעשה ,נשאר מוראו בעולם,
ישראל( .לה-לו) :ראוי לשית לב אל לשון אמר ,ה' יברך את עמו בשלום ,באופן להיות מלך לעולם ,באופן ,כי לעצמו אין
ויהי שהוא לשון צער! יתוקנו השני מנגדים ולא יגלו עוד ,והוא צריך לפעול בעוז,
וגם ,למה ייחד הדברים ההם לנסיעה? מאמרנו על פסוק ,והאמת והשלום אהבו: אך ,העוז לעמו יתן ,לעתיד על כל
ואומרו שובה ה' לנייחא? ~
העולם ,ולא שיצטרכו למלוך ולמשול
בעולם על ידי מעוז זרועם ,כי-אם,
פרק יח :הנה המתנהג בתמימות והוא אך יהיה ,כענין תיקון תפלת יום הזכרון, אדרבה ,ה' יברך את עמו בשלום.
אין לאל ידו ולא רב חילו להלחם ,אין באומרו ,ובכן תן פחדך וכו' .והוא ,כי
~
8
(לארון) ליכנס ,אבקשה ממך ,כי גם ישעיהו פרק כו :פסוק כהנדוף כו' להיות היום ההוא יום דין ,אנו מחלים פני
שכהניך אז ילבשו צדק הם בגדי כהונה, שאמר המשורר ,משה אמר ,קומה ה' אל ,יתן פחדו על כל הגוים הבלתי יראים
וחסידיך שביניהם ירננו ,שיאמרו כמה בעל הרחמים ,ויפוצו אויביך וינוסו כו'. את ה' ,וייראוהו וישתחוו לו יתברך .אך,
רננות לשיכנס הארון ,עם כל זה בעבור שהוא שבהיות ע"י שם ה' ,לא ימסו בהיות עתות רצון ,אנו מחלים פניו
דוד עבדך אל תשב וכו' ,כי לא תהיה מפניו ,רק יפוצו או ינוסו, יתברך ,ירצנו וייטב לנו על דרך זה.
הכנסת הארון כי-אם ,בעבורי( ,בכדי) אך שאלתי היא ,יקום אלקים מדת הדין הנה ,כי אין ספק ,כי עת הטלטל הארון
שיוודע ,שמחלת לי על עון בת שבע, וימסו ,כהמס דונג מפני אש מפני אלקים. ממקום למקום ,שמייחסת בצד מה
בראות שבעבורי ,אינך משיב פני בנה אמר הנביא ,אחר כך הנני מוסיף ,כי אף טלטול אל השכינה כביכול .כמאמר
(שלמה) ,כאשר היה. אש צריך תאכלם ,לא יהיה( ,שם) הכתוב ואהיה מתהלך באהל ובמשכן,
~ האלקים ,שכהמס דונג ימסו מפניו ,כי- והוא עת בחינת רוגז.
אם ,שהאש תהיה ה' בעל הרחמים כי בחר ה' בציון וכו' .אמר ,הנה עוד וזהו אומרו ,ויהי בנסוע שהוא לשון
טעם שני לשתעשה בגיני ,שבעבורי ,אל שימסו מפניך ה'. צער ,הפך עת הנייחא ,שהוא רצון
תשב פני משיחך ,כי הלא ,כאשר בחר ה' ~ ~ ~ ומנוחה .ועל כן בנסיעה שהוא עת רוגז
קומה י-הוה למנוחתך אתה וארון עזך :בציון אוה למושב לו .והוא ,כי הנה על מה ,אז ,ויאמר משה קומה ה' והטל הרוגז
פסוק ,לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל על אויביך .שיפוצו וינוסו משנאיך:
כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו :בעבור ואבחר בדוד ,הקשו ז"ל ,נכנס בעיר ויצא ~
בדוד? והוה ליה למימר לא בחרתי בעיר דוד עבדך אל תשב פני משיחך:
ואבחר בציון או ואבחר בירושלים ,או לא ~
פרק ט :ובמה ש ...ראותם ,שנעשית
תהלים פרק קלב :קומה ה' למנוחתך בחרתי באיש ואבחר בדוד! (עמוד הענן) כמין קורה על מחנה יהודה.
לרמוז להם ,שעל ידי שיהודה קדש שם
הוא בית המקדש ,באופן שאתה ההווה אלא ,שמה שבוחר בעיר ,תלוי באיש, שמים ,וקבל קורת עול מלכות שמים
בעליון תהיה עם ארון עוזך שבארץ ,ולא שמשרה בו יתברך שכינתו. עליו בים שעבר ראשון ,נעשה ראשון
שבחינת הדום רגליך בלבד ,שבמשכן ובזה יאמר פה ,הלא אמרתי ,בעבור דוד לנסיעה וחניה ,כמקרא שכתוב היתה
וכו' הנה ראוי הוא כך ,שהרי כאשר בחר הנער ,יהיה עם ארון עוזך. יהודה לקדשו ,ועל ידי כן נעשו ישראל
ה' בציון אוה את דוד הנזכר ,למושב לו ~ ממשלותיו ,שהוא (יהודה) מושל עליהם.
קומה ה' למנוחתך היא בית עולמים ,כי יתברך ,שאם לא להיותך בוחר בדוד ובראותם כך ,נותנים אל לבם ,ונעשים
שם היא המנוחה לעולם ,ולא יהיה כאשר להיות לך מושב ומרכבה ,לא בחרת צדיקים ליקרא בני ישראל.
עד כה ,שהיה הארון מיטלטל ממקום בציון. וזהו לפי העלות ובמה שאחרי כן ,על ידי
~ למקום ,ויוצא למלחמה ,באופן שהיתה כן כאשר יסעו ,בני ישראל (נקראים)
שכינה בשני מקומות כאחת ,אחת בארץ וכהניה אלביש ישע וכו' .הלא מדברך בהרהור תשובה:
כנודע ,וגם במשכן שבשילה ,או נוב או שאמרת ,שבכניסת הארון לבית המקדש, וזהו שהיה אומר משה אז ,קומה ה'
גבעון ,ואינו כבוד מלך ,רק אתה וארון עם היות שכהני ילבשו צדק וחסידי ירננו, ויפוצו אויביך ,מהיות מקטרגים לפניו.
כמה רננות ,עם כל זה ,בעבור דוד אל תשב עוזך כאחד. כענין ,גם ה' העביר חטאתך ,בדוד .ואמר,
וכו' שלא יפתחו השערים ,כי-אם, ~ קומה ה' ויפוצו אויביך ,שהם כחות
כהניך ילבשו צדק וכו' .ידוע מרבותינו בעבורי ,שהוא ,למען יכירו שמחלתי לך, הטומאה ,העומדים לפניו יתברך ,לקטרג
ז"ל ,כי בבוא שלמה להכניס הארון בבית והנה זה יהיה לכהנים וחסידים העדר על העון אשר עשו במקום ההוא ,עליהם
כבוד (שלא נפתחו עבורם), יאמר ,ויפוצו אויביך .ועל הגוים היה
המקדש לא היה נכנס גם שאמרו כמה
רננות ,עד שאמר שלמה ,בעבור דוד עבדך אך אשלמה להם ,כי לעתיד ,כהנים אומר ,וינוסו משנאיך מפניך .כלומר ,כי
וכו' ומיד נכנס ,ואז נתכרכמו פני אויבי ילבשו ישע ,כי אין צריך לומר ,שלא אלו (בנ"י) ,כבר הם אוהביך ,כי שבו
דוד כשולי קדרה .ויתכן ,כי זה מאמר דוד יצטרכו לעשות קרבנות ,לשיוושעו ,כי- מחטאם .כי נתנו אל לבם בראות העלות
מעתה ,קומה ה' למנוחתך ,הוא בית אם ,שמאז ילבשו בגדי קדש יהיה להם (הענן) ,ובראות רמז הקורה על יהודה.
המקדש ,ואף על פי שאתה נמצא עם ישע. ~
~ ארון עוזך ,באופן שלהיותך עם הארון יקל
9
להיות ראש חולה לצדיקים ,ויהיו מראים מראים באצבע מה שיראו עיניהם ויאמרו פרק ל :מזמור שיר חנוכת כו' .הנה
הנה אלקינו זה. באצבע ואומרים זה אלי. אומרו "מזמור" ו"שיר" יראה כפל ענין!
~ שנית ,שיושלם שמו. ועוד שלא חנכו דוד!
ועל ב' הדברים אמר ,שנא' ,ביום ההוא תהלים פרק כד :מי זה מלך הכבוד על ויתכן ,יאמר במאמרם ז"ל בשמות
זה ה' שהם הב' דברים ,קוינו לו ,ולא על סובלו שמרקדים בהיכלו ,כי-אם, רבה ,שלא נכנס ארון אל הקדש עד בא
מה שנמשך לנו ע"י כן .רק עיקר מה אדרבה ,יגלה כבוד ה' וראו אותו כל ארון דוד ,ואמר שלמה ,בעבור דוד עבדך
שנגילה ונשמחה יהיה בשביל ישועתו של ישראל צדיקים ,כמאמרם ז"ל ,שעתיד אל תשב פני משיחך ,נמצא ,עיקר חנוך
הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה עצמו (ית'). הבית היה על ידי דוד .ובזה יאמר ,ברוח
לצדיקים ,והכל מראים באצבע ואומרים, ~
ה' דיבר בו ,הנה מזמור ושיר יאותו ,אחד,
הנה אלקינו זה .וזה יאמר ,מי הוא זה מלך על מציאות חנוכת הבית ,שנית ,להיות
ואמר ביום ההוא כו' לומר ,הלא אמרתי ,הכבוד כו' ולא אמר מי זה כאשר אמר לדוד להיות בעבור דוד ועל ידו ,על כן
כי אשקה לכל העמים בהר הזה שהוא למעלה ,כי-אם ,מי הוא זה .והוא ,כי ברוח הקדש משורר על הדבר מעתה:
בירושלים משתה שמרים שהוא דין יאמרו ,מי הוא הגדול הנסתר ,האם ,הוא, ~ ~ ~
ורוגז ,אמר ,הנה כ"כ תהיה נקמת ה' בהם ,זה מלך הכבוד ,אשר לא ראינוהו עד עתה,
עד שיקום איש ישראל ,ואמר ביום ההוא כי יהיו מראים באצבע כרואים ובלתי ואמר ביום ההוא הנה א-להינו זה .קוינו
הנה אלקינו זה ,שהוא שכינה ,שם אלקים ,מאמינים רב טוב גדול כזה ושמחים. לו ויושיענו .זה י-הוה קוינו לו נגילה
שיזכו להראותה באצבע ,ויאמרו הנה ונשמחה בישועתו:
~
נעשתה תאותנו שיצאה מהגלות ,והנה ~
לפנינו כי הנה אלקינו זה קוינו לו שיושיענו ,בראשית פרק מט :לישועתך קויתי ה':
שע"י צאתנו מהגלות נושע ,וזהו ויושיענו .הוא ענין מאמרם ז"ל בכמה מקומות, ישעיהו פרק כה :ואמר ביום ההוא הנה
אך ,זה ה' הוא השם הגדול שאנו מראים מצינו שתשועתו של הקדוש ברוך הוא אלקינו זה כו' .לעתיד בהתגלות להם
ואומרים ,זה לא עלה על לבנו לקוות לומר תשועתן של ישראל ,זה ה' קוינו לו נגילה שכינה ,הנה אלקינו זה מורה באצבע,
בו זה ה' ,רק מה שקוינו לו לא היה ונשמחה בישועתו ,ובהושיע את עצמו והנה ,תחלה בבית א' קוינו לו ,לא
להראות ,רק קוינו לו שנגילה ונשמחה יושיע אותנו. שתושע שכינה כביכול מגלות לגמרי .כי
~ בישועתו ,שיושלם כמדובר בהתחבר ד' אין זה רק לימות המשיח,
איכה פרק ג :טוב כו' ,לומר יהיה האדם אותיותיו: אך ,בבית שני ,לא היה ,רק ויושיענו,
ומה רב חסדו שהגדיל לעשות שגם לו טוב מוכן לקבל תשועה ויחיל .וגם אם יצר שיבא אלינו הקדוש ברוך הוא ,ויושיענו.
נראה (באצבע) ,ונאמר ,זה ה' מה שלא לו ביסורי הגלות ,וזולתם יהיה דומם ע"כ ,לא שמחנו לגמרי ,כי עדין נשאר ה'
חשבנו ,רק שם אלקים ,הוא שכינה ,ומקבל ,וזהו ודומם .ומה שאמרתי ויחיל, בלתי שלם ,והכסא כבוד בלתי שלם,
ולהיות ה' שלם ,ידוע ,שהוא ע"י נקמת הוא לתשועת ה' ,והוא מאמרם ז"ל ,כי שנא' ,יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק.
עמלק .וזאת נבקש מאתך ,שאחר שכל בכמה מקומות מצינו שתשועתו של אך ,עתה ,באחרון ,זה ה' קוינו לו
עיקר שמחתנו הוא על כבודך ,שתנקם הקדוש ברוך הוא תשועתן של ישראל ,כי שיושלם ,ולא לכוונה שיושיענו ,רק על
בעצם וראשונה ממואב כי נגעו בכבודך ,משכון גדול יש לנו ,כי לא יניח שכינתו הנוגע אליו ית' בצאת שכינה מהגלות
כי הם שלקחו ספרי תורתך ויסחבום בגלות ,ועל ידי כן נגילה ונשמחה בישועתו כביכול ,וע"י כן ,נגילה ונשמחה בישועתו,
כמ"ש ז"ל על פ' ,ידו פרש צר על כל שלו ,כי בהושיע שכינתו ,הוא יושיענו. של עצמו .כי ישועתו של הקדוש ברוך,
מחמדיה ,אשר צוית לא יבואו בקהל ,לך וזה יאמר ,מה שאמרתי ויחיל הוא הוא ישועתן של ישראל ,מה שלא נגמר
וזה יהיה בהתמדה ולא תטנף בהם הר לתשועת ה' ,כי ישועתו של הקדוש ברוך לגמרי בבנין בית שני ,כאשר בבנין הג'
הוא היא תשועתנו: קדשך: במהרה בימינו:
~ ~ ~ ~ ~
מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך ישעיהו פרק נב :עין בעין יראו בשוב ה' ב' דברים אנו מקויים:
בכל דור ודר: א' שנראה באצבע ,ונאמר זה .והוא ציון ,והוא משז"ל שעתיד הקדוש ברוך
~
מ"ש ז"ל ,שעתיד הקדוש ברוך הוא הוא להיות ראש חולה לצדיקים ,והם
10
שיר השירים פרק ד :שכל שבט הלוי היו פרק נב :לבשי עוזך ציון ,שהוא הלבוש, תהלים פרק קמה :מהו כבוד מלכותך
עוסקים תמיד בתורה ,ועמרם היה ראש שהוא עוזך ,מיוחד לך ,ציון הוא לבוש שיאמרו ,הלא הוא ,כי ,מלכותך מלכות כל
ישיבה ,והתורה נמשלה למים ,ועל ידה התורה ,כד"א ,כי מציון תצא תורה ,שע"י עולמים ,שמלכותו כולל כל העולמות
היו מתקיימים מאז ונעזרים ליגאל. עסק בה נעשה לך חירות ממלאך המות כאחת ,הרוחניים והשפל ,ולא יעצרנו
וזהו כמגדל דוד היא מצודת ציון ומשעבוד מלכיות ,שזה הוא עוז התורה, הגשם.
המיוחד לתורה ,כמה דאת אמר ,כי מציון ומתייחס לציון ,כי מציון תצא תורה, ועוד שנית ,כי וממשלתך בכל דור ודור,
תצא תורה .כן היה צוארך ,הוא שבט הלוי ועל ידי היותך חי לעולם ,תהיה כאדם והוא הפך סברת נבוכדנצר ...שעלה
המתייחסים לצואר המיוחד לעול ,כי עול הראשון טרם יחטא ,שחלוקא דרבנן היה ברוחו הקשה ,כי להיותו יתברך אלקי
תורה היה על צוארם .וגם עבודתם לו בגוף ונפש ,כי גם אתה כל יושבי ישראל ,מאז החריב בית המקדש על כי
מתייחסת לצואר ,כי רוממות אל בגרונם ירושלים ,לבשי בגדי תפארתך ,הן חלוקי חטאנו לו ,נסתלק וסילק השגחתו מן
בשירם וזמרם: דרבנן בירושלים ,כאשר היה לאדם בג"ע, העולם השפל ,ומסרה לשרי הגוים
~ ~ ~
כי אז ירושלים תהיה עיר הקדש ,כענין ולהוברי השמים ,עד שייסרהו יתברך
ולכבוד אהיה בתוכה ,והב' התעוררויות ויודיענו ש"מלכותיה מלכות עלם
אב הרחמים ,היטיבה ברצונך את ציון, שאמרתי ,שבהן תזכי לכך ,הלא הן, ושלטניה עם דר ודר" ,שהוא "עם דר"
תבנה חומות ירושלים: שתעשה שלא יוסיף יבא בך עוד ערל שבזמן הבית "ודר" שאחרי כן ,וזה יאמר,
~ וטמא ,ששני מיני יצה"ר שהא' נקרא ערל, וממשלתך בכל דור ודר ,שהוא ,בין בדור
תהלים פרק נא :הטיבה ברצונך את ציון שהוא תאות המותרות שתמאסם כי פת שאנו שלמים בין בדר שאנו חסרים ,ועל
כו' .הנה כעת אינך חפץ בזבח רק בהכנעת במלח תאכל וכו' ,באופן שלא תתן מקום כן דור ראשון מלא והשני חסר:
החוטא ,היטיבה ברצונך את ציון ,שיהיה לבא בך בחינת יצה"ר הנקרא ערל, ~ ~ ~
מחמת רצון שתזכנו להיות דור שכולו וכן תפרוש כ"כ מכל המביא לידי זמה, ...לכו ונעלה אל הר י-הוה ואל בית א-להי
זכאי ,ולא להיותנו דור שכולו חייב ,כי אז עד שלא תתן מקום לבא בך בחינת יצה"ר יעקב ,וירינו מדרכיו ונלכה בארחתיו,
נהיה צדיקים ויתקיים בנו מקרא שכתוב, הנקרא טמא ,שהיא קדושה גדולה ,שזה
כלם נקבצו באו לך הן כלם כעדי תלבשי... בקשו לעשות אנשי כנסת הגדולה ,ולא כי מציון תצא תורה ודבר י-הוה
שהוא מפאת צדקתם ,ואז תבנה בעצמך יכולו( ,לבטלה) בכח, מירושלים:
חומות ירושלם כמה דאת אמר ,אנכי אך אפשר (לבטלה) ע"י בחירה, ~
אהיה לה חומת אש סביב כו' ,כי על ידי כן מיכה פרק ד :לא נבטל יראותנו עד
רוח הטומאה המחטיאה תעבור מן ועוד מעט (לעתיד) ע"י שתי אלה:
נראה איזה טוב ,כי ויורנו מדרכיו ונלכה
הארץ ,כי אז נהיה משוללי עון ,ולא ~
באורחותיו,ולא תאמרו ,כי לזה ,בהר ,די
תהלים פרק קמט :ישמח ישראל נצטרך הכנעה. לנו ,מבלי נבא גם אל בית אלקי יעקב ,לא
~ בעושיו ,כי עתיד הקדוש ברוך הוא כן הוא כי הלא הן אמת ,כי מציון תצא
לעשותם שהוא להחזירם בתשובה ,תהלים פרק נא :אז יעלו ,כי בשני הבתים תורה ,אך ,ודבר ה' הוא מירושלים שהוא
שהתשובה היא עשיה כנודע ,שהחוטא ומשכן היו פרים נקרבים על המזבח מתוך בית המקדש.
הרשע בחייו קרוי מת ,ובשובו יקרא חי ,הולכים ומתמעטים ,ל'מה שלא יצדה ~
כי על כן מקבל יתברך תשובה באומרו העולם מהאומות מ"ה ותרבה עלינו חית ישעיהו פרק ב :ולמה לא יספיק לנו
כי פנים חדשות באו לכאן וכבריה חדשה השדה. שנבא אל ההר ,כי גם אל בית ה'?
אמנם ,כאשר תבנה חומות ירושלם, הוא.
הלא הוא ,כי מציון בלבד תצא תורה
ואשר אין צריכים תשובה שהם תופשי ואין פחד מהם ,אז לא ירדו על מזבחך הוא הר ה' ,אך ,ודבר ה' מירושלים אשר
התורה צדיקים הנקראים בני ציון ,כי ויתמעטו רק יעלו ויתרבו ,כי לא יהיו רק שם בית ה' ,ואנו מבקשים יורנו ה' מדרכיו,
מציון תצא תורה ,שאין צריכים עשיה ,כליל לה' ,ולכבודו יתברך לא יהיו יורדים על כן נחפוץ במקום אשר שם דבר ה'
ומתמעטים כי-אם ,עולים ומתרבים: יגילו במלכם: ששם יורנו מדרכיו:
~ ~ ~ ~
~
ALSHICHK@GMAIL. COM
11
להתברך מאיש כמוהו ,כי-אם אדרבה
ויאמר משה אליהם טרם יברכם,
הנה כיוון שני דברים בהקדמת ארבעה
פסוקים אלו.
* קצורי * באורי * לקוטי *
הקדמה ,להורות להם כי גדול ערכם אחד כי הלא בראותם שאין ברכותיהם
האלשיך הק'
לפני הקדוש ברוך הוא מאד ,ושגם את
עצמו אינו מחשיב לגדול מהם ,באופן כי
שוות כי-אם מרבה לאחד וממעיט פ' וזאת הברכה
לאחד ,פן יעלה על רוחם כי אך רחוק ~ ~ ~
גם שמפיו יתברך הם מתברכים ואין יהיה בין מדרגת אשר הרבה בו ובין
עיקר הברכה כי-אם ממנו יתברך: מדרגת אשר מיעט בברכתו. וזאת הברכה אשר ברך משה איש
וזהו ויאמר ה' מסיני בא ,לומר ראו הא-להים את בני ישראל לפני מותו (פל"ג:
שנית כי בראותם את משה מברך א) :ראוי לשים לב אל וא"ו של וזאת!
ענותנות משה ,כי גם הוא אמר ה' מסיני אותם שהוא בשר ודם ולא ברכם ה' ,חש
כו' ,שהוא הענין בעצמו להגיד איך ערכם פן יאמרו ישראל כי קלי הערך היו הרבה אך הנה היה מקום לחשוב ולומר ,כי
לפניו יתברך ,ושאינו מחשיב עצמו בני ישראל לפני הקדוש ברוך הוא בערך לא תערך קדושת מאמרי התורה
לגדול מכללותם .והענין ,ה' מסיני בא כו' שמבראשית ועד כאן שהם מאמרי פיו
משה ,על כן רב להם לישראל יתברכו יתברך ,אל ברכות אלו היוצאים מפי
לומר ,ראו עתה חביבותו יתברך אליכם, מפי משה ,כי גם בזה גדול מאד
כי הנה ,אין צריך לומר על הגוים ועל משה רבינו ע"ה אל ישראל ,ויהיו
חשיבותם כי הן מעט ערכם לפניו הדברים האלה ככל הברכות שיברך איש
הממלכות ,כי-אם ,גם על מלאכי יתברך.
מרכבתו גדלתם מאד והוא על האומות. צדיק מעצמו את בנו ודומה לו.
כי הלא ה' לישראל מסיני בא בכבודו על כן על שני הדברים האלה הקדים על כן הטיל וא"ו ,ולא אמר זאת
ובעצמו להקביל פניהם ,מה שאין כן ואמר, הברכה ,כלומר וזאת תוספות על הקודם
לעשו וישמעאל ,כי לא הלך אליהם ראו עתה מה גדול חשיבתכם לפניו ודומה לו .וזה משלשה טעמים.
בעצמו רק וזרח משעיר ,כי לא בא שמה יתברך ,כי הלא גדלתם מאד ,אין צריך אחד שהם דברי משה בלתי דומה
עיקר שכינה ,כי-אם ,ל'מה שמלא כל לומר על כל העובדי גילולים כי-אם גם לילידי אשה זולתו ,וזהו אשר ברך משה.
הארץ כבודו מאתו התפשטות כבודו אפילו על מלאכי עליון ,כי הנה ה' מסיני
הנמצא שם זרח לדבר עם השר. בא וכו' אף חובב עמים וכו': שנית להיותו איש האלוקים וסתם
דבריו מאתו יתברך המה מרוח קדשו,
וזהו אומרו ,משעיר שהוא מהנמצא ועל השנית אמר תורה צוה לנו כו' ויהי ומה גם להיות את בני ישראל שגם הם
משעיר .ועל דרך זה הופיע מהר פארן. כו' ,לומר כי כמעט שוה ערכו לערכם, בני אל חי ומשפיע ברכתם מאתו יתברך.
הנה לישראל יתרון עצום ורב על ומה גם בהיותם כל ישראל יחד שיש
האומות: שלישית שהוא לפני מותו סמוך
רבוי ואחדות מכל ישראל קדושים. למיתתו ,כי אז שכינה שורה עם הצדיק
וגם על מלאכי השרת ,כי הנה ,ואתה באופן שגם ברכתו אליהם מאתו יתברך ורוח יתירה ,כמו שאמרו בספר הזוהר
מרבבות קדש ,והוא שהיה לו לומר תתייחס ולא ממשה .כי כל אשר ברך על פסוק תוסף רוחם יגועון ,ומה גם
ברבבות ,אך הוא ,כי בבקשו להקביל פני אותם משה מה' הוא כאשר היחל לרמוז משה שעל תוספת ערכו וגדולתו תהיה
ישראל עזב בסיני את מרכבת מלאכיו, בפסוק ראשון: תוספתו.
ובא להקביל את ישראל ,ועשה מרכבה וביאור הכתובים ויאמר ה' מסיני בא וזהו לפני מותו ועל כן גדל יתרון ברכת
מישראל עמו, וכו' ,לומר הנה אמרה תורה וזאת הברכה כל צדיק בעת מותו מבקרב ימיו ,ועל כן
וזהו מרבבות ,ולא אמר ברבבות. כלומר אין הברכות מתייחסות לבשר משיגים אז יותר מבכל חייהם כאשר
ודם ,כי הלא הם ככל גופי תורה ,שהוא שמואל הקטן התנבא לפני מותו:
ומה מתוק מדבש מאמר התורה בזה ענין הוא"ו כמפורש כי כל דברי ברכתו
באומרו ,ואתה ולא אמר ובא ,והוא ,כי מאת ה' צבאות יצאו ,כי גדול משה כי
~ ~ ~
הנה ידענו מאמרם ז"ל ,כי נתקן הקדיש איש הא-להים הוא ,ומה גם בהיות לפני וזאת הברכה אשר ברך משה איש
בלשון תרגום ,לבל יקנאו מלאכי השרת מותו כמדובר בפסוק ראשון. הא-להים את בני ישראל לפני מותו :ויאמר
כי לא יבינוהו. י-הוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע
ועתה אומרת התורה ,הנה אשר רמזתי מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו
והלא יקשה כי הלא אין לך קנאה באומרי וזאת בוא"ו ,אל יעלה על רוחכם
גדולה מזו ,שתגלה התורה שבא ונסתלק אשדת דת למו :אף חבב עמים כל קדשיו
כי לא כן לב משה רק שהוא גדול מאד בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך :תורה
מהרבבות מלאכיו ועזב מרכבתם ויעשה בעת כל כללות ישראל יחד ,ושרב להם צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב( :א-ד)
12
תאמר ואיך הניחוה עשו וישמעאל, ויאמר י-הוה מסיני בא וזרח משעיר מרכבה מישראל ,ושיכתב בתורה
ויגעלו בכבוד ההוא? למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש ונקראו גלוי לכל העמים!
לזה אמר מימינו כו' ,לומר ממה מימינו אשדת דת למו (ב) :פן תאמרו אין על כן מה עשה הוא יתברך לא הכתיב
שבימין הלוחות שהם חמשה דברות זה יתרון ,כי למה בחר ה' באדם 'ובא' מרבבות ,כי-אם ,ואתה בלשון
ראשונות ,לא ניתן אש דת למו ,כי-אם מבמלאכי השרת ,אם שלא היתה נאותה תרגום ,כמעשה תיקון הקדיש ,לבל
למו לישראל ,אך לשעיר ופארן לא נתן, להם ,כי הם רוחניים ,והיא גשמית יקנאו:
כי-אם מהשמאל ,לא תרצח לא תגנוב. ופרטיים ,כמו שאמרו ז"ל ,שהשיבו
ולבל נאמר ולמה עשה כן? (האם) למלאכים ,תורה מה כתיב בה ,אדם כי ושמא תאמר ,איך יתכן יהיו בני אדם
לשיגעלו בה? ימות ,וכי מיתה יש בכם? למצרים מלובשים בחומר מרכבה אל השכינה?
ירדתם? לפרעה נשתעבדתם? לזה אמר, אל תתמה ,כי הלא מימינו יתברך היה
לזה אמר ,לא אמר מימינו דת למו ,כי- ואתה מרבבות קדש ,שעזב את מלאכיו,
אם ,אש דת ,לומר ,כי הנה לשעיר ופארן אש דת למו בסיני ,שהוא מצד גדולות
לתת תורה לישראל ,ולא נתנה לרבבות נפשותם ,כי חלק ה' אמרה נפשם ,ואיך
לא היה דת של אש רוחניות ראויה אז קדש ,עם היות שמימינו אש דת ,שהוא
להם, מלובשים בגוף עצרו כח לקבל אש דת,
דרך הסוד הרוחני ,הוא מתייחס למו אל ולא נכוו וסבלו רוחניות אש דתו יתברך?
וזהו אש דת ,למו שהם ישראל ראויה הרבבות הנזכר ,ועם כל זה ,אתה ובא אלא הוי אומר ,כי זה חסדו יתברך ,הנותן
להם ,ולא לפארן ושעיר. מהם ,ולא נתן דרך אש דת ,המתייחס בהם כח בהשתלשלות נשמותם להשיג
להם ,כי-אם לישראל ניתן ,גם את הכל. בגוף ונפש ,מה שאין אומה זולתה יכולה
ושיעור הכתוב ,מימינו שהוא מימין
הלוחות ,וגם היות אש דת ,למו לישראל וזהו ואתה מרבבות ,כי בא מהם ועזבם, לסבול .וזהו אומרו ,מימינו ולא אמר
הנזכר בפסוק הקודם היה ,ולא לשעיר עם היות שזולת הפשט היה מימינו אש בימינו ,לומר מצד חסד ימינו ,נמשך
ופארן .באופן ,כי לא היה הענין ,רק דת למו למלאכים ,עם כל זה לא נתנה היות מה שהוא אש דת למו ,ולא עצרם
להסיר פתחון פה מעשו ומישמעאל: להם רק לישראל: הגשם:
~ ~ ~
ושמא תאמר ,כי גם לפעמים מחבב ~ ~ ~
את העמים ,כענין נבוכדנצר שקראו מימינו כו' רצה לומר מימינו וחסדו יאמר ,איך יתכן יעשה מרכבה
עבדי ,ומסר ארצו ועמו בידו ,וכן לכורש יתברך היה לישראל ,שבא להם מסיני מחומריים ,והלא התורה שנתן להם אז
וכיוצא! אש דת ,שהוא הרוחניות שהוא אש, היה הפשט ,ולא הרוחניות הוא סוד
אינו דומה ,כי הנה לפי האמת אינו שהיה צודק היות דת למו לרבבות קדש פנימיות התורה!
מחבב אותם .ואף שתאמרו שהוא חובב הנזכר .ועם כל זה ,לא נתנה להם כי-אם לזה אמר ,הנה מימינו אש דת למו ,כי
עמים ,הנה ,גם אז בעת חביבותם ,אין לישראל ,ועלינו לשבח לאדון הכל כי גם הפשט שניתן למו ,ל'מה שהיתה
צריך לומר שהם אינם מערכך ,כי-אם, הפליא חסדו לנו: מימינו יתברך ,ולא על ידי השתלשלות
גם אז ,כל קדושיו יתברך בידך' ,כי ~ ~ ~ שליח ,גם אש היא ,מה שהיה דת למו.
מלאכיו יצוה למו' ,כענין גבריאל שהציל כי גם הפשט ,תוכיותו אש ורוחניות ,כמו
לחנניה וחביריו .וגם דניאל אמר ,א-להי ויאמר י-הוה מסיני בא וזרח משעיר
למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש שכתבנו בפירוש שיר השירים .כמאמר
שלח מלאכיה וסגר וכו' .והוא ענין כי רבותינו ז"ל באומרם ,על היות אש
מלאכיו יצוה לך .והם קדושיו הנזכרים, מימינו אשדת דת למו :אף חבב עמים כל
קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מלהטת סביבות בן עזאי והוא היה
במקום שאפשר שתוכו ותנגפו ,הם דורש ...חורז מתורה לנביאים ומנביאים
משמשים לרגלך .והוא מאמר הכתוב, מדברתיך (ב-ג) :הנה אמרתי וזרח
משעיר למו כו' ,כי הלך אל עשו לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן
על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך. מסיני .שהוא ,כי גם הפשט לאיש
ושמא תאמר ,איך ישרתוני (המלאכים) וישמעאל (לשאול) אם יקבלו התורה,
ואמרו רבותינו ז"ל ,שלעשו אמר ,שהיה מלובש יחשב ,כי הלא קול דברי פשט
בדברים גרועים כזה? והלא אנו צריכים היו ישראל שומעים בסיני ,אלא של'מה
להם ,שיהיו אמצעיים להעלות דברי כתוב בתורה לא תרצח ,ולישמעאל ,לא
תגנוב ,וזה אמר ,זאת ברכתי ,וזה אמר, שהיה מפיו יתברך ,אשר הוא עצם
תפלותינו לפניו יתברך? לזה אמר ,ישא הרוחניות ,ומתוך האש הגדולה .ובכלל
מדברותיך כי אינך צריך ,ומה גם זאת היא ברכתי ואומנותי ,ונסתלקו
מהתורה. הדבר ,כי גם הסוד הרוחני ניתן לישראל,
כללותיך (וכ"ש תפלות הכלל ,תפלת לזוכה בו ,כנודע:
הרבים ,אינם צריכים) אל מלאכיו וזה אפשר אמר ,הנה וזרח כו' ,וגם
ישאו דברותיך לפניו יתברך .כי הנה ,הוא כיבדם שאתה מרבבות קדש .ושמא ~ ~ ~
13
לזה אמר (משה) ,אם תאמרו תורה צוה וזהו אומרו יחד שבטי ישראל ,כי בעצמו ישא מדברותיך ,ויקבלם בלי
לנו משה ,דונו לאידך גיסא ,כי אלמלא כאשר היו יחד באחדות אחד ,אז שבטי אמצעי:
זכות ישראל ,לא היתה תורה ניתנה גם ישראל בשווי אחד יאמר להם ,בלי ~ ~ ~
הפרש ראשים ועם: לי ,כי הלא מורשה היא קהלת יעקב. אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו
~ ~ ~ והוא ,כי עד שקנו כל ישראל אחדות לרגלך ישא מדברתיך (ג) :מאמר הכתוב,
שלם ,לא זכו שתנתן להם תורה ,כמו וזאת ליהודה ויאמר שמע י-הוה קול תאות לבו נתת לו כו' ,והוא כי ,אם ישאלו
שכתבנו על פסוק ,ויחן שם ישראל נגד יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר לפני מלך שני בני אדם איש שאלתו,
מצריו תהיה (ז) :שמע ה' קול יהודה ,הוא ההר. והוא ידע שאלת כל אחד ,ולאחד יאמר
וגם משה לא היה מקבל כלל ,כמו דוד ...מאמרם ז"ל על וירד העיט על אל תדבר שאלתך כי ידעתי אותה
שאמרו ז"ל ,שאמר הקדוש ברוך הוא הפגרים כו' בקש דוד לכלות את כל ואתנה ,ולשני ישמע כל דבריו ,ואחר כך
למשה במעשה העגל( ,לך) רד האומות ,אלא שאברם לא הניחו .וזהו, יאמר ,ידעתי ואתן .את איזה מהם מחבב
מגדולתך ,כלום נתתי לך גדולה ,אלא וישב אותם אברם .ויהיה פירוש מאמרם יותר? הוי אומר את זה שעם יודעו
זה ,כי דוד המלך ע"ה אמר ,ארדוף אויבי בשביל ישראל. שאלתו ודעתו לעשותו ,ערבים עליו כל
ושיעור הכתוב מה שתורה שתאמרו ואשיגם ולא אשוב עד כלותם ,שבקש דבריו .ואחר כך יאמר ,ידעתי ויקשב
שצוה לנו משה ולא לעם ,הנה ,לא לו לכלות את כל האומות ,אך מנעו ה' מצד וישמע.
תתייחס קבלתה ,כי-אם ,לכם ,כי מורשה אברהם .והוא ,כי אברהם הסגירנו וזהו תאות לבו נתת ,ועם כל זה ,וארשת
היא אל קהלת יעקב על הקהלם למלכיות במקום גהינם ,ואם היה מכלה שפתיו בל מנעת סלה ,מלאומרו לפניך.
והתאחדם .כמו שכתבנו על ויחן שם אותם דוד המלך ע"ה ,לא ישארו וזה יאמר ,הנה אחר שכל קדושיו בידך
ישראל ,כי בזכות קהלתם (ואחדותם ,מלכיות להגלות את ישראל .ועל כן, והם תכו לרגלך לעשות רצונך ,ולינצל
היא גרמה) שצוה לנו משה ,שאם לא כן ,העיט שהוא דוד ,לא שוה לו (לאברהם) מכל צרה ,ואף על פי כן ישא וישמע
מה שהיה יורד על הפגרים ,שהם לא ניתנה לו ,ולא היה מצוה לנו דבר: ויקבל מדברותיך.
המלכיות הרמוזים במה שביתר אברהם ~ ~ ~
ושמא תאמרו ,כי לא על חנם הייתי (הבתרים).
בישראל מלך ,אם לא שיתרוני גדול על תורה צוה לנו משה מורשה קהלת
כלכם ,כי הלא גם ויהי בישרון ,משה אך אשר לא נתקיים בחיי דוד, יעקב .ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי
הנזכר בישרון מלך ,שיתרונו על ישראל אחשבה ,שבירך משה אותו (את עם יחד שבטי ישראל (ד-ה) :אחרי
כיתרון מלך על העם ,זה היה מתחלה ,יהודה) ,שיעשה משיח בן דוד ,שיתקיים אומרו הדבר הראשון ,שהוא להגיד
אך אחרי כן ,בהתאסף ישראל שהוא לעתיד. מעלת וחשיבות ישראל לפניו יתברך,
כשבא יתרו ,ונאמר ,ויעמד העם על וזהו שמע ה' קול יהודה ,אך לא עתה, התחיל הדבר השני ,שהוא ,שלא יעלה
משה ,שהיה קודם מתן תורה (שהיא רק ואל עמו תביאנו לעתיד ,כי דוד מלך על רוחם ,שמגדיל משה את עצמו על
הסברא היותר נכונה) ,אז ,בהתאסף ,ישראל חי וקיים ,והוא המוליך לעתיד כל כללות ישראל ,ושעל כן לא זכו
נעשו ראשי שרים ראשי עם ,שהיו עמו ,שאמר הכתוב ודוד עבדי נשיא להתברך על ידי הקדוש ברוך הוא ,כי-
בישראל ראשים לעם ,כי אז נתמנו שרי להם לעולם ,וכן נראה מספר הזוהר כי אם על ידי בשר ודם .והיה פתחון פה
אלפים ושרי מאות כו' .ואחרי כן במתן הוא הוא .וגם אמרו רבותינו ז"ל ,שזה להם לומר כן ,מאשר לו ניתנה התורה
תורה ,קנו אחדות ,כאומרו ויחן שם הוא ראשי תיבות של אדם אדם דוד בעצם ,ולא זכו ישראל לקבל ,כי-אם על
ישראל .אז במעשה זה ,כמעט היו כל משיח. ידו .ובכלל הדבר הוא ,כי גם על מאמרו
ישראל שוים ,כי כלם פסקה זוהמתן ,וזהו ,ואל עמו תביאנו שהוא לעתיד ,ואז למעלה ,כי ה' מסיני בא כו' שהחשיב את
וכולם התנבאו בהקיץ ופנים בפנים .כמה ידיו רב לו ,כי מה שתאות דוד לרדוף ישראל גם יותר מהמלאכים ,היה מקום
דאת אמר ,פנים בפנים דבר ה' אל כל אויביו ברגליו ,ולא ישוב עד כלותם בידיו, לומר ,כי גם כל הכבוד ההוא ,לא היה
קהלכם ,מעין נבואת משה רבינו עליו אז ידיו בלבד רב לו ,ולא יצטרך לרדוף העיקר רק לכבוד משה ,כי הלא משה
השלום ,שנאמר בו ודבר ה' אל משה ברגליו ,כאשר שאל במלכו תחלה ,כי- לבדו קבל תורה מידו יתברך ,והוא צוה
פנים אל פנים ,באופן ,כי אז על ידי אם ידיו בלבד רב ודי לו שיכלה בהם ,כי לנו ,אך בעצמו יתברך ,לנו ,לא החשיבו
אחדות ההוא ,בצד מה ,היו כל ישראל לעתיד כלם יבאו לפניו ,כמה דאת אמר, כל כך ,ואיך תגדיל חשיבותינו לפניו
שוים ,ליכלל בכלל שבטי ישראל ,כמוני לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו ,ולא יתברך?
יצטרך אל הרגלים לרדוף .ולא עוד ,אלא ככם ,בלי העדפה ויתרון זה על זה.
14
אך ,לא (תרצה) כל פועל ידיו ,גם של הנקראים ישראל אין צריך לדון אותם כי שועזר מצריו תהיה ,כי גם צריו יהיו לו
מכות חרב אויביו ,שלא ישובו (כאשר הם יעשו דין לעצמם רק ילמדום תורה, לעזר ,מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו,
בשכם) להתלמד בכלי חמס וזהו ותורתך לישראל: וישתחוו לו כו':
מכירותיהם .ועל כן ,אם יקומו עליהם, ועל מה ששמרו אמרתך יזכו שישימו ~ ~ ~
לא תניח המלחמה אליהם ,כי-אם ,מחץ קטורה באפך ,שאם יעלה אף על ישראל
אתה ה' ,מתנים קמיו .אך ,למשנאיו, וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך
חלילה כנגף ודומה לו בעונותם ,יעשו אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה.
הבלתי קמים ,רק שנאתם בלבד ,לא קטורת לבטל האף כאשר עשה אהרן
תמחץ מאז ישנאוהו ,רק מעת יקומון האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו
לעצור המגפה מעל ישראל, לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו
בפועל.
וזהו ישימו קטורה באפך לסלק אפך אמרתך ובריתך ינצרו .יורו משפטיך
וזהו ,ומשנאיו מן יקומון ,כי משנאיו בלי מעליהם ,כי אשר שמרו אמרתך ודבקו ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה
קימה לא תמחץ ,כי-אם ,מן יקומון ,ולא בך וברחו מטומאת העבודת גילולים ,הם באפך וכליל על מזבחך (ח-י) :הנה היה
טרם יקומון: ראויים לשים קטורה באפך לסלק כח על אהרן פתחון פה( ,שנדמה להם
ועל דרך רבותינו ז"ל ,האומרים ,כי חצוני מעל ישראל: שאשם) על מעשה העגל .על כן אמר,
אומרו (ברך ה') חילו ,הוא על הנכסים, ומאשר בריתך נצרו יעלו כליל על תמיך ואוריך ,שהם בלב אהרן לא ניתן לו
יאמר ,הנה שבט זה אין לו מעשה ידים, מזבחך ,לומר כי ישרתו בימים האלו רק להיות לאיש חסידך ,שאם היה רעה
להתברך מעשה ידיו (ככתוב ,יברכך ולעתיד שהקרבנות העתידים אז הם בלבבו חלילה ,לא ניתנו תמיך ואוריך
י-הוה א-להיך בכל מעשה ידך) ,כי הם כליל כי הם הרוב ,כי לא על חטא יזבחו, בלבו .והראיה ,אשר נסיתו במסה ,ויצא
עוסקים בעבודת שמים ,על כן צריך כמה דאת אמר ,אז תחפוץ זבחי צדק בנסיונו ,ועם כל זה ,תריבהו על מי
מאליך ,ברך חילו ,ועל ידי כן שיהיה להם עולה וכליל. מריבה ,שכללת אותו עמי ,לאמר ,יען לא
ברכה משלהם ,ופועל ידיו ,שהוא האמנתם בי ,ועל אשר מריתם פי .והנה,
בעבודתך תרצה ,כי לא יכוונו בעבודה ואחר אמרו ישימו קטורה באפך על הוא לא חטא ,כי אני לקחתי המטה
על הנאת חלקם מאשי ה' ,כי רב להם, הזמן הזה שיש חטא ואף ,וכליל על ואכה הסלע ,ולא הרהר ,ולא אמר ,מה
רק יכוונו לגמרי לשם שמים .ועל כן מזבחך בזמן שהכל עולה וכליל ואין אף עשיתי? כי זה יורה על חסידותו וטוהר
תהיה פועל ידיו לרצון בעצם, להביא על עון ,וזה לעומת מה שבריתך לבו:
ינצורו ,והוא מאמר תנא דבי אליהו ,כי מי
וזהו ברך כו' ופועל ידיו תרצה ,עד גדר ששמר בריתו מלטמאו ומזרע לבטלה, ועל יתר אישי השבט אמר על כהנים
רצוי עבודתו ,שבזכות פועל ידיו ,תמחץ שהוא ערב עליו שישמש לעתיד ככהן ולוים ,האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו כו'
מתנים קמיו וכו' ,כענין יון ביד חשמונאים. על המזבח גם שיהיה ישראל ,ואם כן ,כל שלא נשאו פנים בעגל לאב ולאם
וכן משנאיו ,בהיותם מן יקומון שהם שכן ,אם משבט לוי הוא .ובזה יתכן, לעשות משפט.
מאותם שהם הקמים הנזכרים ,אך לא יאמר ,אחר כי בריתך ינצורו יאות להם וגם כי שמרו אמרתך שאמרת בפיך
(תמחץ) אשר מישראל הם: שגם לעתיד שיעלו על מזבחך כליל: שהוא אנכי ולא יהיה לך .כי במצרים לא
~ ~ ~
~ ~ ~
עבדו עבודת גילולים כשאר שבטים.
לבנימן אמר ידיד יי ישכון לבטח עליו ברך יי חילו ופעל ידיו תרצה מחץ וגם בריתך ינצורו שקיימו שם ברית
חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן (יב): מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון (יא): מילה .וגם כיוון באומרו לשון נצירה,
בכולם נאמר בוי"ו ,וללוי וליוסף וכן יאמר על ברכת כהנים .והוא כי הוא שזולת מה שנימולו ,היו גם כן נוצרים
בכולם ,מה שאין כן בבנימין .אך הוא ,כי יתברך אמר ,ושמו את שמי על בני אותו מלטמאו בביאה אסורה ,ולא
נשתנה זה מכולם ,כי לבנימין אמר בלבד, ישראל ,ובזכות זה ואני אברכם את בהוצאת זרע לבטלה ,כי נצירה גדולה
ידיד ה' וכו' מה שאין כן לשאר .והוא כי הכהנים ,כענין ואברכה מברכיך .אמר, משמירה כנודע:
בנימין לא טעם טעם חטא מעולם, לא תהיה ברכתם אחר ברכם את על כן על שלש אלה ,תחת מה שלא
שהוא מארבעה שמתו בעטיו של נחש. ישראל ,כי-אם ,תחלה ברך ה' חילו, נשאו פנים במשפט בעגל ,על כן יורו
ועל כן ,ישכון לבטח ,בהיותו משוכני ואחר כך ופועל ידיו ,כשישאו ידיו אל משפטיך ליעקב ,כי האומר לאביו ולאמו
עפר ,יהיה לבטח ,שלא יצטרך להתגלגל, העם לברכם ,ודאי תרצה ,כי יהיה לרצון, לא ראיתיו הוא הראוי לדון שלא ישא
כי לא חטא ,וכל שכן שלא תשלוט בו כי תבא ברכתם מפי ברוך. פנים במשפט .והברכה היא שיזכם ה'
רמה ,כי יהיה לבטח ינוח ,עד יעמוד להורות משפט .ומה שצריך לשפוט הוא
לגורלו ,לקץ הימין .ולא עוד ,כי-אם, את יעקב הם הבלתי צדיקים ,כי
15
וכן וממגד ארץ ומלואה ,הוא יוסף, וזהו ענין הה"א שבמלת רדה ,שהיא השם הגדול הנזכר ,שהוא עליו ,למה
שהיה מגד ומיטב של ארץ ומלואה ,שזה רמז אל השכינה ,ועל כן נמשך (יעקב) שהוא ידידו ,יהיה חופף עליו כל היום,
כל העולם ,והיא הסבה השלישית. אחריו: שהוא עד עת קץ ,שהוא בגמר היום .אך,
ובהצטרף רצון שוכני סנה ,היא ועדיין צריך לשית לב ,למה זכה יוסף בין כתפיו ,שהוא המקדש ,לא יהיה
השכינה שרצונה בשכון בסנה היה להיות להיות משכן אל השכינה מכל אחיו? בעצם חופף ,רק שכן ,כי לא יהיה שם זה
עם ישראל בגלות .על כן ,את השכינה, חופף כל היום ,כאשר של בנימין עצמו,
אך הנה היו לו סבות ,אחת להיות כי בחרבן ,לא יהיה כן חופף תמיד כל
שרצית (ה') בהוראת הסנה ,להיות מתייחס אל האבות שהוא יעקב שהוא
(השכינה) עם ישראל בגלות מצרים ,על היום ,רק שכן ,כי לא יבצר מלשכון
בחיר שבאבות ,וזה היה זיו איקונין שלו שכינה בכותל מערבית:
כן ,תבואתה לראש יוסף ,שהוא( ,תבוא) דומה לו ,והיה לו מעין קדושתו .ועל כן
לחול בראש יוסף ,שיהיה (יוסף) לך כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף. ~ ~ ~
מרכבה ,בגלות ההוא ,מכל הטעמים ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם:
הנזכרים. שנית מצד רחל אמו שבמטתה היתה
שורה שכינה כמאמר יעקב לראובן וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה
ולהיות ,כי השכינה היתה מאז על ראש כשבלבל יצועי אביו כי עלית כו' אז תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:
יוסף ,וגם אחרי כן ,כי אפילו בארונו חללת יצועי עלה ,כמפורש אצלנו כי על בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם
היתה שורה שכינה ,שהיו מוליכין אותו ידי שבלבל יצועיו אז חילל הקדש ,כי עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות
במדבר ,ועודנה אתו .על כן ,נאמרה השכינה שהיתה שורה במטה של רחל אפרים והם אלפי מנשה (טו-יז) :מאמר
תיבה ,שתורה (שפירוש תבואתה הוא) עלתה ונסתלקה משם .ועל כן היה ראוי רבותינו ז"ל הלא הוא כי למה הקדים
על העבר ועל העתיד: יוסף גם מצד אמו להיות מרכבה אל יוסף לרדת מצרים קודם ליעקב ולכל
ואמר ,הנה היה מספיק תשרה שכינה השכינה. ביתו? אלא מפני כבוד יעקב אבינו ,כי
על יוסף בזמן הגלות ,אך גם הוסיף הוא ראוי היה יעקב לרדת למצרים
שלישית מצד עצמו ,שהוא אחר אביו בשלשלאות של ברזל ,אלא שהקדים
יתברך ,וישימהו לו למרכבה ,גם מאז היותר שלם שבכל העולם, הקדוש ברוך הוא להוריד ליוסף ,וירד
פרשו אחיו ממנו ומכרוהו ,והרחיקו אחריו יעקב .משל לפרה שהיו מושכים
אותו ממנו מעליהם, על כן עלה ברצונו יתברך ,בעלות
בגזירת חכמתו להיות שכינה בגלות, אותה לבית השחיטה ,ולא היתה
וזהו אומרו ,ולקדקד נזיר אחיו ,כי לא להיות שם יוסף לשרות ולחול עליו: נמשכת ,מה עשו? לקחו שם את בנה,
בלבד תבאתה אתה השכינה השוכנת ונמשכה אחריו ,כך ,כדי להמשיך את
סנה (בזמן גלותם במצרים) בראש יוסף, וזה מאמר הכתוב ומראש כו' ,והוא יעקב כו'.
כי-אם ,גם הוספת לחול ,בקדקד נזיר בהזכיר גם כן מאמרם ז"ל באומרם ,למה
נגלה הקדוש ברוך הוא בסנה ,לרמוז עוד אמרו בספר הזוהר ,למה הקדים
אחיו ,שהוא גם מאז היה נזיר ,ומפורש יוסף ,אלא מפני שהיו ישראל עתידים
מאחיו: גלות שכינה ,שהוא כביכול הוראת
שפלות: להיות גולים במצרים ,והיתה עתידה
נוסף על זה ,גם ישראל הבא ממנו, שכינה להיות שם עמהם ,על כן ,כדי
הוא יהושע ,אור והדר תורה ,שהיה ראש ונבא אל הענין ,אמר משה ,כמדבר עם שתקדים שם השכינה ,הוצרך להקדים
קבלת התורה של כל העולם ,אחר משה, השכינה שהיתה על ראש יוסף: יוסף ,שהיה שם מושב ומרכבה אל
כי משה קבל תורה מסיני ומסרה 'הנה מראש הררי קדם ,שהוא מצד השכינה.
ליהושע ,על כן יזכה ,שקרני ראם קרניו, ראש ובחיר שבאבות שהוא יעקב, והן אמת ,כי שני הדברים אמת (וצדקו
לנגח ולכבוש הארץ. שהאבות נקראו הררי כמו שאמרו ז"ל יחדיו) ,כי על כן נמשך יעקב אחר יוסף,
והוא ,כי שני בנים נתייחסו ליוסף, על פסוק ,אשא עיני אל ההרים ,ובפסוק על שידע כי שכינה עמו .והוא מאמר
שזוכים בזכות יוסף להוריש גוים מפני אל ההרים לא אכל ,ורבים כאלה .מצד יוסף ,באומרו שמני א-להים לאדון כו',
ישראל ,והם יהושע וגדעון ,והוא זכות יעקב ,שירד אחרי יוסף ,שהוא זיו כי א-להים הוא שכינה ,ועל כן ,רדה אלי,
מאמרם ז"ל בבראשית רבה על פסוק איקונין דומה לו: כלומר אחר שא-להים אשר הוא פה,
המלאך הגואל אותי כו' יברך את וגם ממגד גבעות עולם ,הם ארבעה למה שהוא עמי ,שמני לאדון ,על כן ,טוב
הנערים ,מנשה ואפרים .ועל פי דרכם נשי בני יעקב ,שמהם הושת העולם, לך ,רדה אלי ,ולא אל פרעה ,כי ברדתך
ז"ל ,שיחשבו שני אלה (יהושע וגדעון), מפאת זכות המגד ומיטב של ארבעתן, אלי ,אל א-להים אתה בא.
לבני יוסף ,יתייחס יהושע לבכור שהוא שהיא רחל ,שבמטתה היתה שכינה,
שהיא הסבה השנית.
16
ושיעור הכתוב ,כי שם ביששכר יזבחו שמח זבולון בצאתך כו' ,כמאמרם ז"ל הראשון .ועליו אמור ,בכור שורו שהוא
זבחים של צדק ,שהוא כל אחד את יצרו, על פסוק בצל החכמה כו' ,כי יש למהנים יהושע ,הנה הדר לו ,הוא הדר תורה,
במה ששפע ימים עליונים מאתו יתברך, תלמידי חכמים מנכסיהם( ,שכר) צל נוסף על זכות יוסף ,על כן יבורך ,שקרני
מהתורה ,יינקו .וגם ,מה שהם שפונים וחופות ,כעוסקים בתורה. ראם ,יהיו קרניו ,לנגח ולנצח את כל
תוך הדברים הטמונים בחול ,הוא תוך וזה יאמר ,שמח זבולון ,המאכיל את העולם.
הנשמות ,הטמונות בגופים ,שנקראים יששכר שיעסוק בתורה ,בצאתך מן
חול ,כי בתוכם ספונים סודות וחלקי וזהו ,בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ,
העולם ,כי הלא ויששכר הוא שם שהם שלשים ואחד מלכי ארץ ישראל,
התורה שקבלה כל נפש בסיני ,שעל ידי באהליך ,הוא צל החכמה ,כי 'אהלך'
יששכר יתגלו. כי אלה כל העולם ,כמו שאמרו ז"ל,
זבולון ,שפרנסת אותו ,יקרא ,כי בצל אפשר שבתחום ארץ ישראל היו אחד
והוא הכתוב אצלינו בביאור משלי ,כי החכמה בצל הכסף .ושם תסתופף ,עם ושלשים מלכים? אלא שהם מלכים
כל מה שקבלה כל נפש בסיני על ידי שלא עסקת בתורה רק בפרקמטיא: שבכל העולם ,אלא שלא היה מלך
יששכר יתגלו ,צריך יגיעת בית המדרש ~ ~ ~ בעולם שלא היה לו חלק ונחלה בארץ
לזכות להגלות ,ולבא מן הכח אל הפועל: ישראל .נמצא ,כי בנצוח את מלכי הארץ,
עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי
~ ~ ~
שפע עמים יינקו ושפני טמוני חול (יט): הוא כמנגח יחדו 'כל' אפסי ארץ כאחת.
ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן והנה אומרו ,עמים הר יקראו ,פירש והוא ,כי אחר שזכות יוסף היה
וטרף זרוע אף קדקד (כ) :הנה דרך המתרגם ,אומרו עמים על השבטים, המוציאם ממצרים ,לנחול את הארץ ,על
העולם ,כי אשר אשתו ובניו רחוקים כמה דאת אמר ,והיית לקהל עמים ,וכן ידי היותו שם מרכבה אל השכינה,
ממנו ,ושלא במקום בטוח ונשמר ,כי פירש רש"י ז"ל ,ואומרו ,הר יקראו, שאלמלא היתה שם ,לא היו נגאלים ,וגם
יהיה לבו מיצר וחרד מדאגת צרת בני פירש על הר בית המקדש .וזה לשון ליהושע ,זכות תורה המקיימת כל העולם,
ביתו .ועל כן כי יקרה לפניו בדרך איש המתרגם ,שבטיא דישראל לטור בית על כן ,הוא יכבוש את הארץ ,וגם הוא
צר ואויב ,והוא לבו בל עמו על צרת מקדשא יתכנשון .ועל פי דרכם ננקוט ככובש כל אפסי ארץ ,הנבראים בזכות
אשתו ובניו ,לא יעצור כח להתגבר על שעמים הם השבטים. התורה .ומה הם שני הקרנות ,האחד הם
האויב ,ולנצח מצרת לבו ,כי הנצחון ויאמר ,אל תתמה ,שכל כך הגדלתי רבבות אפרים והשני הם אלפי מנשה:
וההתקוממות לב להתגבר ,צריך רוחב מעלת זבולון על פרנסתו את יששכר,
לב ושמחה ,כי על כן במלחמות יקחו את ~ ~ ~
ואמרתי ,שזבולון באהל יששכר הוא
התוף בידם ,וחליל ומצלתים לשכח לעתיד לבא .כי הלא ,עמים שהם ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך
הדאגה להתגבר .ואם כן גד ,כאשר גדוד השבטים ,את יששכר הנזכר ,הר יקראו ויששכר באהליך (יח) :אינך כדרך
יגודנו ,בכיבוש ארץ ישראל ,הלא בדרך אותו ,הוא הר סיני ,שממנו תורה יוצאת התגרים ,שבצאתם ,ויפרשו בים
טבע ,יהיה לבו כלב אשה ,מצירה על לכל ישראל .ולא עוד ,אלא כי שם להסתחר ,הם עצבים ,כי לא ידעו מה
הנשים והטף ,אשר עזבו מעבר לירדן, ביששכר ,יזבחו זבחי צדק ,שיזבחו כל תהיה הצלחתם ,אם ירויחו או יפסידו,
במקום שאין אנשים ,פן יהיו לבז לגוים, אחד את יצרו. או מה תהיה עליהם מסערת הים
באופן ,יותש כחם לפני אויביהם ,ויפלו ומשודדים ,אך בשובם בהצלחה טובה
בנופלים. והוא ,כי מיששכר שפע ימים עליונים
של תורה יינקו .ועל כן ,היצר הרע נזבח אז ישמחו על הצלחתם הטובה .אמר,
אך ,לא כן היה ,כי-אם ,היה לבם כלב ונשחט ,כענין אם פגע בך מנוול כו'. בזה תשתנה מכל הסוחרים ,שלא תייחל
הארי ,בכח אמיץ הנה ,ועל אויביו לשמוח עד בואך בהצלחה באניות
יתגברו ,כי הן המה היו היוצאים חלוצים וגם ,שם ,יינקו שפוני טמוני חול .והוא, סחורתך ,כי-אם ,שמח בצאתך ,מעת
לפני בני ישראל בראש העם ,מכים כי כל השבטים אשר כל אחד קבלה צאתך להסתחר ,כי הלא ויששכר
לאלפים ולרבבות ,כי רחב לבם על נפשו בסיני חלק בתורה ,וכל אחד ,חלקו באהליך ,כי מדרשות יששכר שהם
אויבם ,ואין זה כי-אם ,מתת ה' .וזה טמון תוך נפשו ,ובלתי מתגלה ,אם לא האהלים משל זבולון הם.
יאמר ברוך מרחיב גד ,כלומר ,מרחיב על ידי שייגע בבית המדרש ,וימצא.
לבו ,עם היות שכלביא שכן ,שהיה שכנו וזהו שמח זבולון מעת צאתך ,על זכות
אמר ,על ידי יששכר ,בבתי מדרשם, שיששכר הוא עוסק בתורה באהלים
כלביא ,שבביתו לא ישכנו רגליו ,כי ירחק יינקו כל השבטים ,כל חלקי התורה,
מילדיו ,לבקש טרף .כן היה גד ,רחוק הטמונים תוך נפשות ישראל ,הקרויים שלך שהם מנכסיך:
משכנו ,ועם כל זה ,היה לו רחב לב חול ,כמה דאת אמר ושמתי את זרעך ~ ~ ~
להתגבר: כחול הים.
~ ~ ~
17
ועוד ,כי כל הצדקה אשר עשה ה' וזהו וירא ראשית לו .ומה הוא אשר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק
לישראל ,משה הוא העושה ,כי בזכותו הביט לו ,שהוא דבר הנוגע לו ,שעל כן ספון ויתא ראשי עם צדקת יי עשה
נעשה ,כי המן היה בזכות משה ,גם באר בחר במקום ההוא? הלא ,כי שם חלקת ומשפטיו עם ישראל (כא) :שמא תאמרו,
אחר סלוק מרים ,וענני כבוד אחר סילוק מחוקק ספון ,ורצה להסתופף בצלו... ובמה בטח לבו לעזוב נשיו וטפיו על פני
אהרן. ו ...למה קראו מחוקק? הארץ?
ועל דרך זה כל הצדקה וכל סליחה היה אך הוא לומר ,פן יאמרו ,מה יתן ומה לזה אמר ,וירא ראשית לו ,טרם יצא
על ידו ,בבקשתנו (ובתפלתינו). יוסיף לגד היות משה קבור שם ,שאין למלחמה ,ראה לו עזר סיוע ,כי שם
וזהו צדקת ה' עשה ,כי כל צדקת ה' שם רק הגוף ,אך ,נפשו עולה מעלה חלקת מחוקק ,ולא שניכר כי שם הוא,
עשה המחקק הנזכר ,אחר שהוא הסבה מעלה ,ומה יסכון לגד ,מה שנפשו רק ספון וטמון .ועל בטחון זה ,ויתא
על זכותו, בעולמות העליונים ,ושלא לעומת נחלת ראשי עם ,שיצא חלוץ בראש העם.
ומשפטיו של משה שהוא (יהיה) בני גד ,רק לעומת ארץ ישראל, ואשר (זכה להיות) בטח בזכות
מחקק ,שעשה לו הקדוש ברוך הוא, לזה אמר ,כי שם חלקת כו' ,לומר ,אל המחוקק ,הוא מפני כי צדקת ה' עשה
שלא יראה מלחמת ל"א מלכים ושלא ימעט בעיניך מקום אשר שם גופו של כו' .וכל זה לא היה רק לזכות את
יביא את ישראל לארץ ,וגם שלא נכנס משה ,כי הלא שם שכינה שורה, ישראל,
לארץ ,הלא לא למענו עשה ,רק לשיהיה כי הלא באצבעו שבגופו ,חקק בלוחות וזהו עם ישראל לטובתם ,ובזה בטח גד
המחקק עם ישראל פה .ולא ישארו חקק רוחני. שלא תאונה לו רעה:
בלעדו ,פן יאבדו ,כי על ידי היותו עמהם, ~ ~ ~
יש תקוה להם לעתיד לבא .וכמאמרם והוא ,כי בלוחות שניות שכתב משה,
ז"ל ,משל למי שנאבד לו איסר במקום גם בהן היה בחלל החקק רוחניות ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן
אפל ,ולא היה מוצא נר לבקשו ,מה עשה כנשמה אל הלוח .ועל כן ,גם בשניות היו וטרף זרוע אף קדקד :וירא ראשית לו כי
השליך שם דינר זהב ושאל נר לבקשו, מ"ם וסמ"ך עומדים בנס ,הנה ,כי גם גופו שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם
מיד נתנו לו ואגב הזהב מצא האיסר ,וזהו כח רוחניות היה בו. צדקת י-הוה עשה ומשפטיו עם ישראל
ומשפטיו עם ישראל: וזהו ,כי שם חלקת שדה ,של מי שהיה (כ-כא) :ולגד כו' ברוך מרחיב גד וכו',
מחוקק דבר ,ספון ונסתר ,שהוא רוחניות, כלומר ,לא יאשם על לכתו ובחר בחוץ
~ ~ ~
ולא דבר גשמי נגלה ,עם היות חוקק בידו לארץ ,בעבור מרעה צאנו ,כאמור ארץ
אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך הגשמית .ואם כן ,גם בגופו אשר הוא מקנה היא ולעבדיך מקנה ,כי הלא מה'
ובגאותו שחקים .מענה א-להי קדם שם ,לא תעדר ממנו שכינה ,כי גם הוא יצא מלא רוחב ארצו .ולכן ,ברוך מרחיב
ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב קדוש לא-להיו: גד ראוי לומר .כי הראיה כי ה' עמו ,כי
ויאמר השמד (כו-כז) ... :איך על ידי הלא ,כלביא שכן ,כי הלא יקרהו כלביא
תורה ומצות שכינה שורה בעולם השפל ובמה ראה גד כי זכות משה הוא בשכנו ,כי גם כאשר הוא חוץ מביתו ,אין
הגשמי? העומד לישראל? ואדרבא ,יש מקום נגש שם ממוראו ,כן גד בשכנו היה בטוח
לבעל דין לחלוק ולומר ,הלא ,אם על מהאויבים (כי לנגד עיניו ,ה' עמו) ,עם
אך הוא ,כי ל'מה שעולם הלזה השפל, עצמו לא היה לו כח ליכנס לארץ ,ואיך
וגם של הגלגלים גשמיים המה ,ואיככה היותו מעבר לירדן והלאה עם ישראל,
יועיל לאחרים? וטף ונשים בלבד במקומותם ,והוא
תשרה ,אשר אין קצה לרוחניותו ,בדבר
גשמי? לזה אמר ,הנה בכלל מה שראה גד מקום רחב ידים ,ואין חומד ארצו .וגם
הוא ,כי הנה המחוקק האמור ,הנה זכותו וטרף זרוע כו' במקום מלחמתו אשר הוא
אך הנה ידענו ,כי על ידי תורה ומצות הביא את ישראל ממצרים ,שאלמלא שרוי שם:
עולה אור קיומן למעלה עד ה' א-להינו זכותו לא יצאו.
יתברך, ושמא תאמר ,הלא הוא אמר ,ארץ
וזהו ויתא ראשי עם ,הם אשר היו מקנה היא ולעבדיך מקנה ,הרי כי על דבר
ומהתהפכות האור ,חוזר ויורד שפע ראשים ,שהיו אחד מחמשים או אחד המקנה היתה בחירתו במקום ההוא?
קדושה אל העולמות ,בהשתלשלות מחמש מאות ,שהוא היותר כשרים
מהעליון ,אל עולם המלאכים ,ומשם אל לא כן הוא ,כי הנה ,וירא ראשית לו,
הנקראים ראשים בערך כל שאר כלומר טרם וראשית הביטו אל הנוגע
עולם הגלגלים ,ומשם אל השפל ,נמצא, האובדים ,וזהו ויתא ראשי עם.
שעל ידי כן ,ברצות ה' לחול בעולם אל מקנהו ,ראה והביט לו לעצמו
ולהנאתו.
18
השמים הארץ כו' ,על כי בה מקיימים וזהו בשמים ,שהם עולם הגלגלים, הגלגלים ,או בשפל ,אינו שורה
העולמות בקיום התורה בבחירתם. אשר הם גשמיים ,שאינו שורה שם ,רק בגשמיות ,רק באור שפע קדושת
ובזה יאמר פה ,רוכב שמים בעזרך כו' בבחינה התחתונה שבשכינה .אך, ההתהפכות ,השורה בעולמות הגשמיים,
כי הוא יתברך שורה ורוכב שמים ,הוא בנקראים שחקים ,שהוא תחלת עולם האחרונים האלה:
עולם הגלגלים ,בעזר הצדיקים בזכותם, המלאכים ,שם בבחינה עליונה, ונבא אל הענין ,והוא ,כי אחרי אשר
ובהדרגה גדולה מאשר הוא בשמים, המתייחסת לגאותו יתברך רוכב בעזרך, ברך משה את בני ישראל ביום סלוקו מן
הוא גם כן בעזרך ,בשחקים ,הוא עולם כי רוחניות בו, העולם ,והיה עת הפרדו ,רצה לדבר על
המלאכים כמדובר ,כי משם הוא וזהו ו(ג"כ רוכב) בגאותו שחקים לבם ,בל יתעצבו אל לבם ,באומרם ,כי
התחלתו. (בעזרך)... עתה יסור צלם מעליהם ,ומה יעשו
וזהו ובגאותו שחקים ,כי באופן גאותו, מאמרנו על פסוק ,הן לה' א-להיך אחרי משה ,אשר כבן ירצה היה מרחמם
ובחינת גדולתו יתירה על מה שרוכב השמים ושמי השמים הארץ כו' ,והוא ,כי ומגן בעדם ,והיה בין המלך ובין העם
שמים ,הוא בשחקים שהוא עולם שם הערנו ,כי לא זה הסדר ,או יאמר, כאמצעי בתוכם ,כי הוא היה קרוב אליו
המלאכים .ולא ששמים ושחקים מלמטה למעלה ,הארץ ושמים ושמי יתברך מה שאין כן המה ,ולפי גודל
סובלים אותו ,אלא אדרבא ,הוא מעונו השמים ,או מלמעלה למטה ,שמי רוממתו יתברך ,אך רחוק יהיה ,בין
של עולם ,יתברך שמו ,ואין העולם השמים והשמים והארץ ,אך הוא ,כי המלך ה' צבאות ובין העם ,לולא משה
מעונו ,כי מעונה א-להי קדם: בהיות ישראל עושים רצונו של מקום, בחירו העומד בין ה' וביניהם לכל דבר.
ועל עולם השפל אמר ,ומתחת זרועות יותר חשובה הארץ לפניו יתברך ,מעולם על כן פיו פתח בחכמה וענה ואמר ,אין
עולם ,לומר אל יעלה על רוחכם כי גדול הגלגלים ומעולם המלאכים ,כי עיקר כאל ישרון ,לומר אל תחושו על פרידתי,
כבוד שמים ושחקים להשראת שכינה שכינה אצל הצדיקים היתה למטה ,כמו כי אין כאל להיטיב לכם אתם ישורון,
לפניו יתברך ,יותר מארץ .כי דעו איפה, שאמרו ז"ל על פסוק ,והיה כל מבקש ה' ואל יעלה על רוחכם לומר ,כי רם ה',
כי אדרבא ,ומתחת ,שהוא מהארץ, יצא אל אהל מועד ,כי אפילו מלאכי ואין לו מבוא לעולם גשמי ,ועל כן,
משם הוא זרועות עולם ,כי הצדיקים, השרת מעולמם ,היו באים לבקש את ה' בהיות משה (בחיים) ,אשר היה זך
אשר בה (בארץ) הם ,המקיימים למדרשו של משה. האיכות היה קרוב אליו יתברך ,ובכלל
העולמות ,בזרועות ,הסובלים אותם .ועל והוא כאומרם ז"ל במאמרם ,משנברא ביתו נאמן הוא ,כי הלא ,עם שאין כאל
כן סידרם כך ,השמים תחלה ,ואחר כך העולם נתאוה הקדוש ברוך הוא שתהיה לרוממיו רוחניותו ,לא יעצרנו הגשם של
שחקים ,ואחר כך הארץ מתחת. לו דירה בתחתונים ,והוא ,כי בני העולם העולמות השפלים ,מלהיותו יתברך
~ ~ ~
הזה ,הם על ידי תורה ומצות בהם,
המשלשלים השפע ומתקיימים כי הלא ,עם היות שאין כאל לאיכות
אומר הוא יתברך ,הנה בשמים הוא העולמים .כי על כן המה כללו את כלם,
עולם הגלגלים ,רוכב הוא יתברך, רוחניותו ,עם כל זה ,הוא רוכב שמים
הגוף מעולם השפל ,הנפש מעין עולם הוא עולם הגלגלים הגשמי.
שמשרה שם מציאות שכינה כרוכב על התנועה ,הרוח מעין עולם המלאכים,
סוס ,אך ,בהדרגה יתירה ,המתייחסת כמה דאת אמר עושה מלאכיו רוחות, ואל תתמה ,כי הלא רכיבתו יתברך על
לגאותו ,הוא רוכב בשחקים ,הוא עולם הנשמה מעין העליון. השמים ,הוא בעזרך ,שאתה עוזר את
המלאכים .ועדיין אינו כמתלבש בעולם, השמים ,שיוכלו לקבל קדושתו יתברך,
כי-אם ,כרוכב על סוס ,שלא יהיה על כן ,בקיים האדם תורה ומצות, שהוא על ידי תורה ומצות ,שנשפע על
התלבשות ,וגם אין הרוכב מסוג הסוס. בכללות חלקיו ,הכוללים העולמות, עצם השמים ,ועליו (על אור התורה
ישלשלו שפע מהעליון עד התחתון, והמצוות) מטה (ה') שכינתו יתברך,
אך ,אתה ישרון ,שאמרתי שהוא רוכב כמפורש אצלנו פרשת ויצא .על כן אמר
שמים ושחקים ,אינך עם ה' בגדר זה ,כי- השרוי על השמים.
משה ,בהיותנו צדיקים ,סדר הדרגת
אם ,אתה ממש מעונה של א-להי קדם, העולמות הוא מלמטה למעלה ,השמים וזהו ,רוכב שמים בעזרך ,שמה שרוכב
שאתה משכן לו יתברך כי היכל ה' המה, שהוא עולם הגלגלים ,ושמי השמים הם שמים ,לא שהם (השמים הגשמיים)
וכמאמר הכתוב ,ועשו לי מקדש ושכנתי עולם המלאכים ,ועליהם הארץ הוא כדאים לכך ,רק בעזרך ,שאתה בקיום
בתוכם ,ולא אמר בתוכו .ואמר ,א-להי, עולם השפל ,המקיים את כלם .ועל כן תורה ומצות ,תעזור את השמים ,שיוכנו,
לומר כמאמרם ז"ל ,כי משנברא העולם, סידרם כך ,באומרו השמים ושמי על ידי השפע המתהפך ,שעל ידי כן,
נתאוה שתהיה לו דירה בתחתונים ,והוא הוא (ית') רוכב שמים.
כי רבותינו ז"ל ,הטיבו אשר דברו
19
נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך בדקדוק לשונם ,שלא אמרו 'למטה',
ארץ יהודה עד הים האחרון .ואת הנגב ובגאותו שחקים (כו) וישכן ישראל בטח אלא בתחתונים ,שהוא באנשים ,כי היכל
ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף ה' המה.
צער (פל"ד :א-ג) :הנה בפרשת ואתחנן שמיו יערפו טל (כט) :הנה ,אמר משה וזה ,מעונה א-להי קדם ,כי אתה מעונה
(פ"ג :כז) נאמר ,עלה ראש הפסגה ושא לישראל ,בל ישיתו לב אם יפרד מהם ,כי של א-להי קדם ,על ,כי מקדם שברא
עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה( ,וראה אין כאל ישורון ,שאם משה מת ,הקדוש העולם ,היה לכך .ואל תתמה,
בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה) ברוך הוא נשאר .ואחר סיימו מאמרו שהחשיבך ה' על העולמות העליונים ,כי
אך בפרשה זו יראה הפך הסדר ההוא כמפורש ,באה התורה ותאמר ,אין צריך הלא ,מתחת ,שהוא מעולם השפל ,הוא
כי פה נזכר המזרח ראשונה באומרו, לומר בהקראם ישורון ,שהוא על זמן זרועות עולם ,כי הצדיקים אשר בארץ
עשותם רצונו של מקום יותר מאשר המה ,הם המקיימים את העולם כולו,
ויראהו כו' את הגלעד עד דן בהקראם ישראל ,כי-אם ,גם וישכון שכולל שמים ושחקים וארץ הלזו:
שהוא מזרחה, ישראל ,בהיות להם כשרון עד גדר
הקראם ישראל ,בטח ,גם שהיו בדד ושיעור הכתוב ,אין כאל ,שיעמוד לך,
ואחר כך ואת כל נפתלי ממשה ,כי האל הנזכר ,שאמר משה אתה הנקרא ישורון ,כלומר ,ואל תחוש
שהוא משך לצד צפון ,כי קדש נפתלי שיעמוד להם היה אתם. פרידתי ממך ,כי הלא הוא יתברך' ,טוב
הוא לצד ההוא, מעשרה ממני' ,כי הלא ראה ,אשר עשה
ולא עוד ,כי ,עם היות ,שהיו בלתי למענך ,ואשר הפליא חסדו לך,
ואחרי כן עד הים האחרון שלימי הכשרון ביניהם הנקראים בשם
יעקב כנודע ,כי על מיעוט שלמות, כי הנה ,הוא יתברך ,רוכב שמים בעזרך,
הוא ימה, ויותר בשחקים כמדובר ,ותקטן זאת
יקראו בשם יעקב ,כמה דאת אמר ,ולא
ואחר כך ואת הנגב כו' אותי קראת ,יעקב ,וכאשר יגעת בי, בעיניו ,כי-אם ,זולת היותו בשני עולמות
שלמעלה ממך ,בעזרך בעולם השפל,
שהוא דרום, תקרא ישראל. אתה מעונה אל א-להי קדם ,ולא כתואר
ואיך נהפך (סדר הראתו מן) סדר אמר ,כי היו ישראל בטח ,על כשרונם, רכיבה בלבד.
מאמרו יתברך אליו? עם היותם בדד ממשה ,עם היות שהעין והטעם ,כי מתחת ,זרועות עולם.
אך אמנם ,הנה שם כתבנו כי למען של הנקראים בשם יעקב ,לא היה כל
מגמתם אל שלמות הנפש ,שישבו בארץ והביטה וראה ,איך בהיותך מכונה
הכין אותו ולראות את כל ארץ ישראל לתואר ישורון ,שהוא מרוב כשרון,
תחתונה ,הראהו תחלה ארץ העליונה ישראל יותר מבחוץ לארץ ,כי-אם ,אל
שלמות ובריאות הגוף ,למה שהיא ארץ קדושתך עולה עד למעלה ,כי הלא,
שלעומתה למעלה. ויגרש מפניך אויב ,כי את השר השורר
דגן ותירוש ,שהדגן סעיד לבא וכן היין
וזהו אומרו שם ושא עיניך (בריש סעיד ומשמח. על אויביך בבואך להלחם בם מגרש הוא
הפסוק) ,מה שלא נאמר (כבסוף יתברך את האויב הוא השר ,ואחר כך,
הפסוק) וראה בעיניך! ועל כן היה ראוי ,שעל מגמת עיני ויאמר לך השמד את עמו.
הנקראים בשם יעקב ,ימנע ה' טל שמיו
אך הוא ,שנאמר לו שא עיניך למעלה המיוחדים ,הם שמים העליונים ,אשר והנה אין ספק ,כי מושב השר על
ממך ,ותראה מה שלמעלה ,שהיא ארץ שם אוצרו הטוב ,אחר שעם כל זה על השמים הוא ,ושם מגרשו יתברך ,כמה
העליונה ,שהוא מראות א-להים ,ואז זכות הנקראים בשם ישראל ,עם שעין דאת אמר ,יפקוד ה' על צבא המרום
תשיג בהדרגה מלמטה למעלה. הנקראים בשם יעקב לא היה רק על דגן במרום כו' ,ועם כל זה ,אני מגרשו מפניך,
וזהו אומרו ימה ,שיתחיל מבחינת ותירוש. כי זיו צלם א-להים שעל פניך ,מפלש
מערב ,שהיא בחינה תחתונה מהאחרות, ועולה עד מרום ,ושם מפניך ,שהוא
עם כל זה למען הנקראים ישראל ,אף מאור פניך ,אני מגרש אותו ,מחמת אור
ואחריה תהיה עולה ורואה צפונה ,ואחר שמיו של ישראל המיוחדים לשם ,ההוא
כך תימנה ,ואחריה מזרחה .והענין ,שעל פניך .ואם כן אמור מעתה ,כי אין זה ,רק
יערפו טל בהוציא להם דגן ותירוש: מאשר אתה מעונה ה' משכן לו ,שעל כן,
ידי קדימת ראייה ההיא ,כל מה
שלעומתם למטה ,בכל חלקיה, ~ ~ ~ אור פניך עולה עד צבא המרום במרום,
ושם ,מגרש את השר מפניך ,ואחר כך
ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו תשתעבד להראות לפניו ,לגמרי (שהוא
ויאמר השמד את עמו למטה בארץ:
ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יי מעל הטבע ,כי ,ד' מאות פרסה לא
את כל הארץ את הגלעד עד דן .ואת כל תראה בבת אחת על פי טבע) ~ ~ ~
20
חצונים לידבק בה ,בצאתה בחוץ לארץ, ועל דרך הפשט יאמר ,כי בא הוא ועל הראיה השנית ,שהיא לראות אגב
מה שאין כן ,כאשר תצא בארץ ישראל, יתברך לפייס את משה ,על בלתי עוברו העליונה ,התחתונה ,אמר אחר כך שם,
אשר הוא מושב השכינה ,כי אמה היא. את הירדן .ואמר לו ,הנה גדלת מאד וראה בעיניך ,לומר ,נוסף על מה שתשא
ועל כן בראות משה את נפשו מצירה במה שעשיתי לך ,כי הלא זאת הארץ עיניך השמים בעיני שכלך ראיה רוחנית,
מלצאת ,אמר לה ,היכן את עתידה שהוצרכתי לישבע שלש רגלים כדי גם וראה אגבה ,ראיה בעיניך ,הם עיני
לילך? האם השמים תעלה ,דרך אויר 'לאמר' לזרעך אתננה ,גדולה מזו עשיתי בשרך את הראיה השנית,
ארץ העמים ,ותמצא גם על השמים לך ,מבלי הכרח שבועה .והוא ,כי כי היא פליאה ,אם לא על ידי ההכנה
במקום תחום החיצונים ,עד תטה ותפנה הראיתיך בעיניך כי בעיני בשר לך ,השגת של מראות א-להים בארץ העליונה ,יוכל
משם אל הקדושה ,ותאמר לו ,אתהלך השגה גדולה (יותר) מהנתן הארץ לראות גם בעיני בשר לו את התחתונה,
לפני ה' בארצות החיים ,כי מעתה ,עם למקבליה. ארבע מאות פרסה על ארבע מאות
שאני יוצאת בחוץ לארץ ,לא אתהלך והוא ,כי הנתן הארץ לישראל ,הלא פרסה ,כאילו כולה תחת ארבע אמותיו.
(שם) ,ל'מה שאני לפני ה' ,רק בארצות הוא ,לזכך איכותם בקדושתה ,ואין ספק, ועל כן ,להיות הבחינה אחרונה ,אשר
החיים ,מיד.
שאין היושבים בה מכל זרעם ,ישיג גופו ראה מהארץ העליונה ,בחינת מזרח ,על
וזה יאמר פה הוא יתברך למשה ,אל זכוך עד גדר ,מבלתי מראה נבואיית ,רק כן משם היחל לראות בארץ התחתונה
תחוש על מה שלא תכנס לארץ ,פן בעיני בשר לו יראה כשולחן לפניו ארבע בהשתלשלות מה שהיה מביט למעלה
תעלה דרך כחות חצונים ,כי הלא ,זאת מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. נשתלשלה ראשונה ראייתו מיד במה
הארץ אשר נשבעתי וכו',ואם כן ,המעט בעיניך (משה) כי מבלי שהיה למטה ממנו:
לומר ,אם ,אפילו ארץ ישראל ,אתה שתעבור ,תשיג יותר ממה שישיגו וזהו מה שמספר פה על שלמטה
רואה כולה ,בעיני בשר לך ,כי כל ארץ העוברים ויושבים בה. ואומר ויראהו ה' את הגלעד עד דן שהוא
ישראל ,תשעבדה לגופך, וזהו אומרו ,זאת הארץ אשר על ידי לצד מזרח:
ומה גם עתה (כ"ש) לנפשך ,שארץ שלש שבועות לא היה רק לתת ,ולא ואחר כך לצפון שהוא ואת כל נפתלי,
ישראל שלפניך בה תהיה (ותשעבדה להשיג כמוך ,ואתה ,הראיתיך בעיניך ,עם ואחר כך עד הים האחרון ,ואחר כך ואת
היות ושמה לא תעבור ,כי מבלי עבור ,לנפשך) הנגב ,והוא סדר עלית המזבח מקרן
השגת יותר מהם בעברם ,כלומר ,ועל כן דרומית מזרחית ,בא לו לקרן מזרחית
ולא עוד ,אלא כי ושמה שהוא בארץ רב לך ,ולא תקוץ:
התחתונה שנשבעתי כו' ,הוא שלא צפונית ,ומשם לצפונית מערבית ,ואחר
תעבור ,כלומר ,אך ,בעליונה אתה עובר, ~ ~ ~ כך למערבית דרומית .ולהיות כי אין
מאמרם ז"ל ,שאמר משה כשהיה מסיח כי לא תעכב לך צאת נפשך בחוץ לארץ, עיקר הכונה פה ,רק על הנוגע אל של
עם נפשו' ,היכן את עתידה ללכת'? כי בארצות החיים תתהלך: מטה לספר הענין ,כי לא נכנס בארץ ,כי-
ואמרה לו ,אתהלך לפני ה' בארצות אם ,שראה אותו בלבד ,ולא סדר
~ ~ ~ השתלשלות ראייתה ,לא נכתב ענין
החיים ,והוא ,כי הלא כמו זר נחשב ,מה זו
שאלה ,הממנו יפלא ,שילך בארצות זאת הארץ אשר נשבעתי כדי 'לאמר' ראייתו תחלה ארץ העליונה ,רק ברמז.
לזרעך כו' שהיא ארץ התחתונה, החיים (בגן עדן)? והוא באומרו ,ויראהו ה' את כל הארץ,
אך ,הנה אמרו רבותינו ז"ל במדרש ,על הראיתיך בעיניך ,שבצאת נפשך ,ולא כי באומרו את ריבה גם כל ארץ העליונה,
הצדיקים המתים בחוץ לארץ ,ונקברים תצטרך לצאת מתחום חוץ לארץ, שקדמה ראייתה.
בארץ ישראל ,אמרו ,אינה דומה פולטתו ולעבור לארץ ישראל ,כי ושמה לא ~ ~ ~
תעבור (בצאת נפשך) ,כי-אם ,מעתה, בידי אמה ,לפולטתו בידי צרתה.
אתה (כבר עברת) בתוכיות קדושתה: ויאמר יי אליו זאת הארץ אשר נשבעתי
והוא ,כי חלל ארץ העמים טמא ,ובכן לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך
~ ~ ~ בצאת נפש ,החצונית ,אל הנגדיית (אל אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר
עולם הרוחני שנגד ומכוון מה) שבחוץ וימת שם משה עבד י-הוה בארץ מואב (ד) :הנה באומרו לאמר ,אמרו רבותינו
לארץ ,הלא תצטער ,עד עלותה על פי י-הוה (ה) :ושמא תאמר ,האם ז"ל ,שהוא ,שצוהו יתברך למשה ללכת
השמימה ,דרך אויר ארץ העמים ,ומשם ,יוכחש המוחש ,כי הוא מת בחוץ לארץ, בסילוקו ,לאמר לאבות ,כי אשר השם
עד תטה אשורה אל חלק השמים ,וצריך ללכת נפשו דרך אויר טמא של יתברך נשבע ,כבר קיימו.
שלעומת ארץ ישראל ,כי יבקשו כחות ארץ העמים ,עד עלותה למקומה?
21
ועל השנית אמר ,אל יעלה על רוחך, השם שתחתיו הוא כעבד ,והוא על (גבי) לזה אמר ,וימת שם משה ,לומר ,אל
שנטמן תוך עפר ארץ הגי ,כי הנה ,לא פי ה' ,משפיע על הנקרא פי ה' ,הוא יעלה על רוחך כי בחוץ לארץ מת משה,
ידע איש את קבורתו עד היום הזה .והוא, השכינה ,על ידי עבוד את ה' ,נמצא, כי-אם ,וימת שם משה ,כלומר שם
כי קברו עפר רוחני היה ,שנברא בין שהוא בין שני שמותיו יתברך. במקום הנזכר ,שהוא במקום שאמרתי,
השמשות ,בזמן שפע קדושת שבת, ואם כן איפה ,מה יחסיר ומה יגרע ושמה לא תעבור ,שהוא בארץ ישראל,
שהיה מה שנברא (אז) דבר משולל במותו בחוץ לארץ ,כי כל מקום אשר שם מת משה ,ומלת שם תראה מיותרת,
עכירות ,זך ונקי ,מעין אילו של יצחק ,כי ימות בו ,ימצא שם ה' ,ושכינתו .והוא אך ,הוא לומר ,כי גם שאת זולתו ,עם
על כן הועמד חי יותר מאלפים שנה והיה מסובב מהם ,והשכינה היא ארץ החיים. שצדיק יהיה ,לא למת בארץ ישראל
רועה תחת עץ החיים בגן עדן. ובכל מקום שתהיה ,שם איכות ארץ יחשב ,אם ימות בחוץ לארץ ,אין זה
ואחשוב ,כי אומרם ז"ל ,ויש אומרים, ישראל באמת .ולכן הטבתי אשר משה האיש ,כזולתו,
אף קברו של משה ,כי לדעת תנא קמא, אמרתי ,כי ,מת שם בארץ ישראל ,יאמר וזהו וימת שם ,למה שהוא משה ,כי מי
גדול היה יותר ,קברו של משה ,שהוא עליו: דומה לו ,בכל האדם.
למעלה מאיכות כל דברים הנבראים בין ~ ~ ~
ואם תאמר ,כי הלא ,אשר חושב למת
השמשות ,שהוא ,ל'מה שנקרא עפר ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית בחוץ לארץ ,אם ימות בה ,הלא הוא,
תחת כסא הכבוד. פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום אשר כח לחצונים למשול בו בצד מה,
כלל הדברים ,כי עפר קבורתו היה דבר הזה (ו) :ושמא תאמר ,הלא כל זה יהיה ונפשו יוצאה על ידי מלאך המות,
שלא שלטה בו עין איש ,כי רוחני היה. לנפש בצאתה ,כי כבוד ה' יאספה, כמאמר הכתוב ,יחיו מתיך ,ואמרו
וזהו ,ולא ידע איש קבורתו עד היום ותעלה גם עלה עמה ,אך גופו הנשאר על רבותינו ז"ל ,אלו מתי ארץ ישראל,
הזה ,הוא יום הגאולה ,שאז תראינה עיני הארץ ,הלא יקרנו ככל אשר ימות בחוץ נבלתי יקומון ,הם מתי חוץ לארץ.
ישראל ,במה שלא השיגו מקודם .ואם לארץ ,כי פירשה שכינה מהגוף ,וידבקו
בו חצונים! והוא כי נבלה יקראו ,שמתים בסכין
כן הוי אומר ,כי לא בעפר הגי נקבר ,כי פגום ,הוא מלאך המות ,אך משה ,הוא
בעפר רוחני נגנז ,ואותו עפר ,הוא 'על' אל תאמר כדבר הזה ,כי הלא גם ה', עבד ה' ,כלומר ,לא היה כשכיר ,יקוה
הגי מול בית פעור להכניע הקליפה לא פירש מגופו ,כי הלא ,פי ה' הנזכר, פעלו ,רק כעבד ,העובד את רבו ,שלא
ההיא: הוא שכינה ,קבר אותו, על מנת לקבל פרס ,כי כספו הוא ,ואינו
~ ~ ~
וזהו ויקבור אותו בגי. שכיר .ועל כן מת על פי ה' ,שהיא מיתת
ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא ושמא תאמר ,האם גוף של איש מת, נשיקה ,על ידי השכינה ,שמתדבקת
כהתה עינו ולא נס לחה (ז) :ושמא יקבור הוא יתברך ,וגם יעשה פעולה בנפשו ,ומושכה אליו ,ואם כן איפה,
תאמר ,אחר שנשאר גוף בלי נשמה, בעפר גשמי .לזה אמר ,לא יעלה על למה יחשב כמת בחוץ לארץ ,אם
למה נגנז תוך קדושה רוחניות? וטוב טוב דעתך שהושם תוך עפר ארץ מואב, בדבקות השכינה מסתלקת נפשו:
היה בעפר גשמי ,של ארץ ישראל? חלילה לקדוש כמוהו ,כי-אם שהגי הוא ~ ~ ~
לזה אמר ,ומשה בן מאה ועשרים שנה יהיה נותן טעם גדול אל דרך זה ,והוא בארץ מואב ,אך ,לא משה:
במותו וכו' ,והוא ,כי אינו כשאר כל אדם, ~ ~ ~ במה שהערנו ,כי לעיל קראו הכתוב איש
שבמותו חלפו ימיו ,ולא יאמרו על מי הא-להים ,ופה עבד ה'!
שחי מאה שנה ,שהוא בן מאה שנה ,אם ושמא עתה תאמר שני דברים ,אחד,
לא עודנו בחיים ,אך ,לא אחרי מותו, אך יהיה הענין ,כי הא-להים היא למה נקבר במקום תחום מואב?
לומר ,פלוני בן מאה שנה ,אך יאמרו, השכינה ,ולגבי דידה לאיש יתייחס ,כי שנית שאחר שנקבר בגי ,והגי הוא עפר
היה בן מאה שנה. במעשיו הטובים מוריד שפע מלמעלה ארץ מואב ,איך נקבר בגי ולא בעפר
וגם ,לא כשאר הצדיקים, אליה ,אך לגבי השם הגדול ,עבד יקרא( ,כאמור ,שהגי הוא בארץ מואב ,אך,
כי על ידי עבוד את ה' ,הוא מוריד שפע לא משה)?
שימיו מתקרבים בזמן הסילוק ,כי ,על אל הא-להים.
עשותו בהם מצות ומעשים טובים כי הנה ,על האחת הלא מה שהיה בגי,
ימיהם קיימים ,כמאמר ספר הזוהר על ובזה יאמר ,ראה נא ,איך למת בארץ הוא להיות מול בית פעור ,שהוא להגין
ישראל יתייחס ,כי הלא הוא בין שני על עון פעור ,להכניעו ממוראת קדושתו.
שמותיו יתברך ,כי הלא הוא עבד ה' ,הוא
22
כלומר ,בשביל האותות וכו' לא היה יכול לזה אמר ,זה אי אפשר ,כי הנה ,ולא ויקרבו ימי ישראל ,ויקרבו ימי דוד ,כי גם
לעשות עניינים אלו ,אם לא היה זך קם נביא עוד בישראל כמשה ,כי אינו בהם יתדבקו הימים הרוחניים ההם.
ובהיר בשיעור זה: בחק בן אדם ,להנבא כמדרגתו ,כי הלא, בנפש בלבד ,אך לא בגוף.
וכן (הוצרך) ,ולכל היד החזקה ,שהוא, זה משה ,היה בו כח לסבול ,אשר ידעו ה'
הוא אספקלריא המאירה ,ידעו כלומר אך משה ,גם אחר מותו ,יאמר עליו ,בן
כי שידו בלי מטה הא-להים היה קרע מאה ועשרים שנה,
הים ,בנטות ידו החומרית ,וכמו שאמרו השפיע בו ,כי זה הוא ענין ידעו ,כי
ז"ל ,כי ימין ה' רוממה ,שראה (הים) השפיע המשפיע במושפע תקרא ידיעה, ולא עוד ,כי-אם ,שגם ימיו ,לא בלבד
בימינו של משה ,ואיך יד זולת ,תכיל כמה דאת אמר והאדם ידע את חוה דבקו בנפשו ,כשאר צדיקים ,כי-אם ,גם
קדושה זו. אשתו ,ואיש לא ידעה ,רק אתכם ידעתי שהימים היו דבקים גם בגופו כי קדוש
מכל משפחות האדמה. היה גם גופו.
וכן (הוצרך) ,ולכל המורא הגדול ,שהיו
ישראל יראים ,פן תאכלם האש הגדולה, וזהו ,כי ידעו והשפיע בו ה' ,שהוא וזהו אומרו ,ומשה בן מאה ועשרים
אשר עשה אז משה על המורא ההיא ,כי אספקלריא המאירה ,הנקראת פנים, שנה גם במותו ,כי הגוף המת היה בן הסך
שם עצמו כשליח צבור והקב"ה כמו סניף. כלומר ,שלא על ידי שאינה מאירה, ההוא ,ולא כבני אדם שבמותם חלפו
וכל מה שאמרו ז"ל ,שהיה קולו של הנקראת אחוריים ,כמה דאת אמר, ימיהם ,שלא יאמרו על מת כך וכך שנים
הקדוש ברוך הוא מיטטרון למשה ,שהיה וראית את אחורי ,כי-אם פנים ,מבלי הוא עתה כי לא יספרו לו ימיו ,כי-אם,
הקדוש ברוך מצרף קולו בקולו של משה תתעבה השפע הנבואה של המאירה ,על עודנו חי ,אך במשה ,עליו יאמר ,כי גם
בשמונה הדברות ,ומשמיעם לישראל ,ומי ידי הבלתי מאירה ,ויכול לסבול משה. במותו ,הוא בן מאה ועשרים שנה.
גבר יעצר כח בפיו החומרי לעשות (כן)? וזהו אל פנים ,שהיו פני משה מוכנים ולא בלבד תהיה קדושת הימים עם
וזהו ,ולכל המורא הגדול ,כי בשביל לעומת פנים של מעלה ,ולא יגוע ,כאשר נפשו ,כי-אם ,גם עם גופו,
המורא הגדול ,כי אשר עשה אז משה, גועו ישראל בשומעם אנכי ולא יהיה לך. וזהו אומרו ,במותו שהוא לנקרא מת
היה לעיני כל ישראל ,כי כל ישראל וזהו ,שלא אמר פנים בפנים ,כאמור הוא 'הגוף'.
הכירו זה. בישראל ,כי גם המה שמעו פנים בפנים, ולא בלבד הימים שאחר שגדל ועשה
כמאמרנו על דבר אתה עמנו ונשמעה, אלא ,שלא עצרו כח לסבול ומתו ,אך מצות ומעשים טובים ,כי-אם ,כל ימיו,
שאמרו ,דבר אתה עמנו ,וידענו משה ,הוא אומר פנים אל פנים ,שידעו שמעת לידתו ,שהוא כל מאה ועשרים
שנשמעה ,כל מחנה ישראל שנים עשר ה' באספקלריא של שם זה שהיא שנה.
מיל על שנים עשר מיל ,כי אתה כדאי המאירה ,והיו פני משה מקבילים אל
פניו יתברך, ואל תתמה ,כי הלא גופו ,היה כנפש
שיצרף הקדוש ברוך הוא קולו עמך, זולתו ,כי הלא ,לא כהתה עינו ולא נס
וזהו ,ה"א יתירה שבונשמעה ,לרמוז וזהו פנים אל פנים ,כי אין זה רק כי לית לחה ,ואם כן ,לחי ורוחני יחשב ,ואיך
אל קול השכינה. דין בר נש ,כי איכות חומרו היה זך יטמן בעפר (גשמי)?
ובהיר ,מה שאין כן לשום בריה ,כלומר,
וכן אמרו ,ואת תדבר אלינו בלשון ~ ~ ~
נקבה (רמז לשכינה). ועל כן ,מה שהספיקו ידי משה להשפיע
ביהושע לא היה רק רוח חכמה ,שהוא ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר
וזה עשה משה לעיני כל ישראל ,ומי זך הוספה ברוחו של יהושע ,אך להוסיף על ידעו יי פנים אל פנים .לכל האתת
כמוהו לעשות כדבר הגדול הזה. איכות גופו ,לסבול כח הקדושה הנפלאת והמופתים אשר שלחו יי לעשות בארץ
וזהו ,ולכל המורא הגדול ,בשביל ההיא ומה גם בהקיץ ,זה אי אפשר מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו.
המורא הגדול אשר עשה משה וכו', להשפיע בו משה בחירו ,כח זה: ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול
אשר עשה משה לעיני כל ישראל (י-יב):
בשביל זה הוצרך ה' יברא הודו ויהיה ושמא תאמר ,אם כן ,מה היה ,שברא הלא אמרת ,שהיה מלא רוח חכמה ,על
האיש משה גדול מאד לעיני כל ישראל: יתברך (את משה) אדם על הארץ, כי סמך משה את ידיו עליו.
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם מאיכות גדול מכל האדם אשר על פני
האדמה ,זך ובהיר מהכל ,גם גופו. ושמא תאמר ,למה לרוח חכמה שוה
~ ~ ~ לו סמיכות ידיו ,ולא להשגת רוח
לזה אמר ,אל תתמה ,כי הוצרך לשעתו נבואה?
ALSHICHK@GMAIL.COM להיות כן לפי הצורך ,לכל האותות כו',
23
ובזה יאמר ,מה ששאלתי להטות
לבבנו אליו ,עם שהאבות לא הוצרכו
תן ,באומרו אלינו מי יתן והיה לבבם זה
להם ליראה אותי כל הימים,
* קצורי * באורי * לקוטי *
לכך ,ואני שואל ,תהיה עמנו כאשר היית כי הלא כמו זר נחשב ,איך נאמר 'אתה האלשיך הק'
עמהם ,הלא הוא ,כי המה לא היו
מצווים ,והיו עושים ,אך אנחנו מצווים,
תן' והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הפטרת שמיני עצרת
והבחירה חפשית!
והיצר הרע מגרה ביותר למצווים:
אך חשבתי למשפט ,כי מה שאין הוא
ושמחת תורה
וזהו אמרו מה שאמרתי להטות לבבנו יתברך עושה הוא לשנות הבחירה מרע ~ ~ ~
אליו כו' הלא הוא ,אשר צוה את אבותינו לטוב או הפכו ,אך לעזור את אשר הוא הפטרת שמיני עצרת (בחו"ל)
בסיני ,נמצא ,שאנו מצווים ,כי לא עליהם חסיד שלבבו שלם להמשיך צדקו,
בלבד היה הצווי ,כי-אם ,על כל זרעם עד מלכים א פרק ח( :נד-ס"א) ויהי ככלות
יעשה ,כי רגלי חסידיו ישמור ,ואפילו שלמה להתפלל אל י-הוה את כל התפלה
סוף כל הדורות ,כנודע כי נפש כל בשר בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך
איש שם היה ,באופן ,כי אשר צוה את והתחנה הזאת קם מלפני מזבח י-הוה
הוא מביא תקלה על ידן ,צדיקים עצמן מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים:
אבותינו ,היא צוואה לכלנו, לא כל שכן:
~
ויעמד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול
וזה יהיה מאמר שלמה בחכמתו ,הלא לאמר :ברוך י-הוה אשר נתן מנוחה לעמו
שמא תאמרו ,איך יתקיים זה ,שיתמיד אמרתי יהי ה' אלקינו עמנו כו' ,איני שואל ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד
שלומינו ,ועונות לא יעדרו ממנו בכל שינוי בחירה ,כי-אם ,שאל יעזבנו מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו:
דור? מלשמור אותנו מן החטא ,כי בהיותו יהי י-הוה א-להינו עמנו כאשר היה עם
לזה אמר ויהיו דברי אלה אשר התחננתי עמנו ,אנו נשמרים ,ועל ידי שאל יעזבנו אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו :להטות לבבנו
לפני ה' .הוא מדת הרחמים ,גם יהיו מעט( ,מלשמור אותנו מן החטא ,עי"ז אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו
קרובים אל שיתוף שתי המדות שהם ה' לא נחטא ,וע"כ) לא יטשנו הרבה אחר ומשפטיו אשר צוה את אבתינו :ויהיו דברי
אלקינו ,וזהו קרובים אל ה' אלוקינו, כך: אלה אשר התחננתי לפני י-הוה קרבים אל
והוא סוף מאמרו באר היטב שאומר, י-הוה א-להינו יומם ולילה לעשות משפט
ואיך יהיו לנו טובות ,הלא הוא ,לעשות עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו:
משפט עבדו ,ומשפט עמו ישראל דבר יום והיה לבבכם שלם עם ה' כו' כיום הזה,
שהוא ,כי אינו שינוי בחירה ,רק המשכת למען דעת כל עמי הארץ כי י-הוה הוא
ביומו ,שהוא ,שעם כל הטובה שתיטיב הא-להים אין עוד :והיה לבבכם שלם עם
לנו ,בין הטובות( ,בין שכר טוב לשכר הכשרון ,כיום הזה ,להיות כך תמיד:
י-הוה א-להינו ללכת בחקיו ולשמר
טוב ,ג"כ טוב לנו אשר) ייסרנו אשמת וגם הטיה מה ,להטות לבבנו אליו ,במה מצותיו כיום הזה:
כל יום ביומו ,ולא יתחברו אשמות רבות שבין אדם לחבירו ,ללכת בכל דרכיו ,מה
יחד ,כי לא נוכל לסובלן אחרי כן: הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון ויהי ככלות שלמה כו' קם מלפני מזבח
כו' ,ול'מה שבין אדם למקום אמר, ה' מכרוע על ברכיו .כי ל'מה שהיה
ובזה ידעו כל עמי הארץ כי ה' המטיב מתפלל לפני ה' היה בהכנעה בכריעה,
לנו ,הוא האלקים המייסרנו ביני וביני, ולשמור כו',
~ אך עתה שלא רצה רק לברך את העם
דבר יום ביומו ,וגם במה שלא יפלו קם מן הכריעה ,אך נשאר עדיין בכפיו
ישראל בידם לעולם ,יכירו ,כי אין עוד שמא תאמר (השי"ת) ,כי הקשתי פרושות השמים לפניו יתברך מתחנן
מלבדו וכל אלהי העכו"ם הבל המה: לשאול ,שתהיה עמנו כאשר היית עם אליו יקיים את ברכתו...
גם בתפלתי הוא כי והיה לבבכם שלם האבות ,והלא (האבות היו ראויים
יותר ,כי) המה לא היו צריכים סעד אוחילה לאל אחלה פניו ,יהי ה' אלקינו
עם ה' אלקינו .שהוא בשתי המדות ההוות עמנו כאשר היה עם אבתינו כו' ,אברהם
אתכם ללכת בחקיו כו' ,ואינו מן התימה, לתומכם ,ואיך תשאל אסעד אתכם,
להטות לבבכם אליו? יצחק ויעקב שהן הם היו המרכבה ,כן
יעזור הוא יתברך לשיהיה לבבכם שלם, יזכנו נהיה אנחנו היכל ה' ,שעל ידי כן
ולא נקפיד על היות ייסורין כאמור ,עם הלא הוא ,אשר צוה את אבותינו שהוא יהיה בית המקדש קיים תמיד ,כענין
היות שהבחירה בת חורין ,כי הלא הוא, בסיני ,והענין מאמרם ז"ל ,גדול המצווה היכל ה' המה,
כיום הזה ,שאינו לשנות הבחירה ,כי-אם, ועושה ממי שאינו מצווה ועושה: ~
להמשיכה תמיד כהיום הזה ,כענין אומרו אומרם ז"ל בגמרא שקרא יתברך וכתבנו למעלה טעם הראשונים בדבר,
יתברך ,היה לכם לומר' ,תן אתה' על אותנו כפויי טובה על שלא אמרנו אתה כי יותר מגרה היצר הרע את האדם
פסוק מי יתן והיה כמדובר בסמוך: במצווה ממה שמגרה בבלתי מצווה...
~ ~ ~
24
ושונה בדבר (עוד הפעם 'עבדי') בפסוק יא .ועוד אומרו לא יתיצב איש לפניך, הפטרת שמחת תורה
השני? כי הלא גם כל מלכי הארץ וחילם לא יהושע פרק א( :א-ה) ויהי אחרי מות
וקושיא ד .משה עבדי מת ,מה בא יתיצבו לפניו ,ומה גם איש אחד? משה עבד י-הוה ויאמר י-הוה אל יהושע
להודיענו? והיה לו לומר עתה קום יב .ועוד ,כי בכלל אומרו כאשר הייתי בן נון משרת משה לאמר :משה עבדי מת
וגו'!) עם משה אהיה עמך ,הוא הקודם (לא ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל
ואל יעלה על רוחך ,כי לנגוע בכבודך יתיצב איש לפניך) ולמה נאמר? העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם
באתי לומר שלא עבד לי הוא תוארך יג .ועוד אומרו לא ארפך ולא אעזבך, לבני ישראל :כל מקום אשר תדרך כף
אלא משרת עבדי ,כי לא יקל בעיניך כי ,אם לא ירפנו ,ודאי שלא יעזבנו ,כי רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל
גדרך בהקראך משרת משה ,כי הלא גם בכלל מאתים מנה! משה :מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר
בגדר הזה אתה שקול ככל ישראל .וזהו הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים
אתה וכל העם הזה ,כלומר קום עבור את אמנם בא יתברך להודיע כמה גדולה הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם :לא
הירדן כלומר עבור ברגליך כי אכרית השגחתו בעשות רצונו בשליחות הלזה. יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר
מימיו ,ולא בזכות הכללות שאתה והוא ענין האמור אצלנו במקומות רבים, הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא
מכללם ,כי-אם ,אתה וכל העם הזה, כי כל איש ישראל קונה איכות וקדושה אעזבך:
כלומר אתה לצד אחד וישראל לצד יתירה על ידי עשותו מצות ה' אשר
יצונו ,כענין נוסח ברכות המצות ,אשר ראוי לשים לב א .למה מתאר את
אחר ,כי שקול אתה ככולם (ובזה משה בתואר עבד ה' במקום הזה ,ושונה
נתיישב קושיא ה.אתה וכל העם ,כי קדשנו במצותיו .וזה יאמר הוא יתברך
ויהי אחרי מות משה הנקרא עבד ה' בדבר (עוד הפעם 'עבדי') בפסוק השני?
מלת אתה מיותרת!)
שהוא תואר עצום מאד ,כי אין בן חורין ב .ועוד אומרו משרת משה ,מי לא ידע
ואל יעלה על דעתך כי אולי זכותם קל גדול מהיות עבד ה' ,אז ויאמר ה' אל כי משרת משה היה ,כמאמר התורה ויען
מאד ,ועל כן גם כי תהיה שקול כנגדם יהושע ,הנה כעת שעדיין לא עשית יהושע משרת משה מבחוריו?
לא יגדל ערכך ,כי דע איפוא כי שלמים העבודה אשר אני בא לצוותך ,לא הגעת
הם ,כי הנה הן הם הראויים לתת להם ג .ועוד אומרו לאמר ,כי אינו לאמר
לתואר הקראך עבד ה' כי-אם משרת את לזולת ,כי כל הענין הזה הוא הודעתו
את הארץ מצד עצמם .וזהו אשר אנכי מי שהוא עבד ה' .וזהו משרת משה
נותן להם (ובזה נתיישב קושיא ו. יתברך את יהושע את אשר יתעתד
לאמר כלומר משרת משה הוא הראוי לעשות ,ואינן דברי שליחות בעצם ,ואם
הראוי יאמר אשר אני נותן לכם ,ולא לאמר לך ולא עבד ומשרת ה'( .ובזה
להם!) כן לשתוק ממלת לאמר!
נתיישב קושיא ב .משרת משה ,מי לא
והטעם ,על כי שלמים הם ראויים ידע כי משרת משה היה ,כמאמר ד .ועוד אומרו משה עבדי מת ,מה בא
ליקרא בני ישראל ,שהוא תואר המתואר התורה ויען יהושע משרת משה להודיענו? והיה לו לומר עתה קום וגו'!
עליהם בהיותם כשרים (ובזה נתיישב מבחוריו? ה .ועוד אומרו אתה וכל העם ,כי מלת
קושיא ז .לבני ישראל ,הוא מיותר!) וקושיא ג .לאמר ,כי אינו לאמר אתה מיותרת!
ועם כל זה אתה שקול כנגד כלם .ועל לזולת ,כי כל הענין הזה הוא הודעתו
יתברך את יהושע את אשר יתעתד
ו .וגם הראוי יאמר אשר אני נותן לכם,
פי דרכו הורה ,כי לא יתואר בישראל ולא להם!
איש לאיש תואר עבדות כי-אם שרות, לעשות ,ואינן דברי שליחות בעצם,
כי לא תואר ביהושע למשה תואר ואם כן לשתוק ממלת לאמר!) ז .וגם אומרו לבני ישראל ,הוא מיותר!
אלא שלהעדר משה הנקרא עבד ה' עבדות כי-אם משרת משה ,כי לה' לבדו ח .ועוד ,כי אחר היותו עתיד לומר
כל בני ישראל עבדים: אני מצוך השליחות הזה: המיצרים מהמדבר וגו' ועד כו' ,למה
~ ~ ~ משה עבדי מת ועתה קום עבור את אמר כל מקום אשר תדרוך וגו' שהוא
דבר בלתי מסויים!
הירדן הזה וכו' .וזהו משה עבדי ,שהיה לו כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו וכו'.
התואר הלז שהיה נקרא עבדי ,מת .ולכן וסיים מאמרו ואמר כל מקום כו' ,לומר ט .ועוד אומרו כאשר דברתי אל משה,
עתה שאיננו קום כו' ,מה שאין כן עודנו דע לך כמה שלמות קונה עושה מצותי. כי הלא אל משה לא אמר דריסת
חי ,כי שרגא בטיהרא היית לפניו( :ובזה כי עם היות הדבר קשה בטבע ,כבוש רגליהם לסימן?
נתיישב קושיא א .למה מתאר את ארץ שלושים ואחד מלכים ,עד גדר כי י .ועוד ,שקודם למשה דבר לאבות!
משה בתואר עבד ה' במקום הזה ,אין האיש עושה רק משים עצמו לעשות
ואז אני הוא העושה בעצם ולא הוא ,עם
25
(ו-ט) חזק ואמץ כי אתה תנחיל את קרח ,או כענין דתן שאמרו ז"ל שאמרו כל זאת משתלם וקונה איכות וקדושה
העם הזה את הארץ אשר נשבעתי ישראל נתנה ראש שהיו אומרים למנות גדולה כאילו עשאה .וזהו הלא אמרתי
לאבותם לתת להם :רק חזק ואמץ מאד את דתן במקום משה ואת אבירם לך ,שכעת אינך מתואר רק למשרת
לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך במקום אהרן ,וכן בדוד עם בנו ,ושלמה משה ולא לעבד ה',
משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול עם אדוניהו. הנה דע לך כי במה שצויתיך קום עבור
למען תשכיל בכל אשר תלך :לא ימוש ויש בחינה שנית ,והוא ניגוד עם וכו' ,אני הוא העושה ,שאין אתם עושים
ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם אויבים מיתר עמים הלוחמים בו. רק דורכים במקום ,ואני נותנו לכם ,כי כל
ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו מקום אשר תדרוך כו' לכם נתתיו( .ובזה
כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל :הלוא עוד שלישית ,והוא ניגוד מכוחות
חצונים המחטיאים אשר מהם מציל הוא נתיישב קושיא ח .אחר היותו עתיד
צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי לומר המיצרים מהמדבר וגו' ועד כו',
עמך י-הוה א-להיך בכל אשר תלך: יתברך את גדולי הצדיקים כמו שאמרו
ז"ל דמכרזי ברקיעא הזהרו בפלוני למה אמר כל מקום אשר תדרוך וגו'
הנה בחוזק הלז יש (תבות) ייתורים, ובתורתו ,ובכלל זה מכל מיני נזקי שהוא דבר בלתי מסויים!)
וחילופים (של לשונות) רבים. חצונים.ואיני אומר אתן ,כי-אם נתתיו כבר.
א .כי חזק היה מספיק ,מאי ואמץ? רביעית אחר מות ,שהנשמה מסתלקת ומתי היה זה ,הלא הוא מאז כאשר
ב .ועוד ,למה חזר וצוה רק חזק וכו', למעלה אל האלקים אשר נתנה, דברתי אל משה ,והוא כאשר דבר ואמר,
הלא צויתיך חזק כו' אל תערץ כו'? שאפשר יעשה הוא יתברך עיקר מהרוח, וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי
ג .ועוד אומרו ,רק חזק ,מה מיעט הרק אותם כו' ,מאז ניתנה לכם .וזהו נתתיו
ויעזוב הגוף לעפר רמה ותולעה:
הזה? כי אינו למעט בחוזק ,שאדרבה אמר על הבחינה הראשונה ,אל תירא כאשר דברתי אל משה.
מוסיף ואומר מאד! כי לא יתיצב איש ,כלומר חשוב שהוא ועל כן לא אמר כאשר דברתי אל
ד .ועוד אומרו ,אל תסור כו' למען תואר איש או אנשים שבמקרא ,לפניך אברהם כו' ,יען כי לאבות לא סיים איזה
תשכיל כו' ,שיורה שאין ציווי שמירת להשתרר כל ימי חייך( .ובזה נתיישב דור יהיה ,אך למשה סיים על הקטנים
התורה ,כי-אם על הצלחת המלחמות, והם אשר הכניס יהושע( .ובזה נתיישב קושיא יא .לא יתיצב איש לפניך ,כי
ולא מצד עצמה להיותה מאתו יתברך, הלא גם כל מלכי הארץ וחילם לא קושיא י .שקודם למשה דבר לאבות!)
ולא כן הדבר בלי ספק! יתיצבו לפניו ,ומה גם איש אחד?) ושיעור הכתוב אשר תדרוך כף רגליכם
ה .ועוד ,כי היה לו להקדים קריאת שלכם ,לכם ממש נתתיו מאז כאשר ועל אויבים מהאומות מיתר העמים,
התורה המביאה לידי מעשה אל דברתי אל משה .כי משמעות כאשר הוא אל תירא ,כי כאשר הייתי עם משה,
המעשה ,וא"כ היה לו לומר פסוק לא על הזמן ,כמה דאת אמרת כאשר בא שאמרתי לו באומרו ,מי אנכי כי אלך אל
ימוש ואח"כ פסוק רק חזק כו'! יעקב מצרימה (ובזה נתיישב קושיא ט .פרעה ,אמרתי לו כי אהיה עמך נגד
כאשר דברתי אל משה ,כי הלא אל פרעה.
ו .ועוד ,למה בפסוק ראשון תלה הדבר משה לא אמר דריסת רגליהם לסימן?)
בצווי משה (חזק ואמץ מאד לשמר (ובזה נתיישב קושיא יב .בכלל
לעשות ככל התורה אשר צוך משה), אומרו כאשר הייתי עם משה אהיה ועם כל זה שהכל אני העושה והנותן
ובשני במה שכתוב בתורה (לא ימוש עמך ,הוא הקודם (לא יתיצב איש ואין אתה והם עושים ,רק דורכים בלבד.
ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם לפניך) ולמה נאמר?) אעלה יתרונך על עשותך הציווי ,כי
ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב
ועל השלישית ,אמר לא ארפך. תעלה מגדר הקראך משרת משה ,אל
בו)? גדר אמור לך ,כאשר הייתי עם משה
ועל הרביעית ,אמר ולא אעזבך ,גם את ז .ועוד אומרו ,תצליח ...תשכיל, אהיה עמך ,כאשר ממשיך הדבור.
הגוף ,והוא כענין רבי אחאי בר יאשיה שנראה כי הכל אחד (ולמה כופל)? ~ ~ ~
שנשאר שלם בקברו.
ח .ועוד ,כי מלת ואז (תשכיל) מיותרת, לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך וכו'.
(ובזה נתיישב קושיא יג .לא ארפך שהיה לו לומר אז תצליח את דרכיך ו- הנה יקרה ,יצר למולך או מושל בעם,
ולא אעזבך ,כי ,אם לא ירפנו ,ודאי תשכיל! יהיה לו ניגוד וצרה באחד מארבע פנים.
שלא יעזבנו ,כי בכלל מאתים מנה!)
ט .וגם מלת דרכיך ,היה לו לומר על או מקרב עמו ,שיקום איש ויערער על
~ ~ ~
שתיהן ,ולא בין שתיהן! שררתו ,מתנשא לאמר אני אמלוך ולא
אתה ,כי כמוני כמוך ,וכיוצא מעין ענין
26
והוא על דרך שכתבנו בשלמה ,שאם אמנם יאמר ,כי הנה לכל איש ישראל ,רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל
היה שם לבו ,כי לא נאמר ,פן יסור לבבו, ומה גם כללותם ,או שר צבאם היוצא -התורה וכו' .אך רק מיעוט ,כלומר ,לא
כי-אם ,ולא יסור ,שאם היה אומר פן למלחמה על אויביו ,לא יבצר מלהיות כזה הוא סוג המלחמה האחרת ,היא
יסור ,היה בדבר ספק ,אך באומרו ,ולא מלחמת היצר הרע ,כי הלא ,לא בלבד שני סוגי מלחמות לפניו ,זו גדולה מזו.
יסור ,יורה שהוא ודאי ,שאומר במה חוזק מספיק ,כי-אם חוזק ואומץ מאד אחת ,מלחמת גוי אל גוי.
שלא ירבה ,הוא (הוא הוודאות) כי ולא (ובזה נתיישב קושיא ג .רק חזק ,מה
יסור ,הא שאם ירבה ,יסור ודאי: שניה ,מלחמת היצר הרע שבקרב איש מיעט הרק הזה? כי אינו למעט בחוזק,
שאדרבה מוסיף ואומר מאד!) ולב עמוק.
וכענין עמוני ולא עמונית מואבי ולא
מואבית ,שהיה דואג מנגד אל הקבלה, והנה רבים יבערו מהשכיל מי גדול ,והטעם הוא ,שאינה כראשונה שאני
באומרו אם כן ממזר ולא ממזרת ,ועל סוג מלחמת היצר הרע או סוג מלחמת העושה ,כי-אם לשמור לעשות אתה,
תשובתם ,שאין דרך נשים להקדים האויבים .והאמת הוא ככתוב אצלנו כמו שכתבנו שאומר הוא יתברך ,עשה
בלחם ובמים ,השיב ,שיקדמו אנשים פרשת כי תצא ,כי גדלה מאד מלחמת אתה את שלי וכבוש את אויבי הוא היצר
לאנשים ונשים לנשים ,ולא מצאו מענה, הרע ,ואני אעשה את שלך. היצר הרע,
עד שהלכו לשמואל הנביא ,ומצא להם וזהו אומרו למעלה( ,חזק ואמץ כי כי מלבד היותה בקרבו ,שהאויב יושב
סמך מהכתוב ,באומרו ,ואשר שכר עליך לו בחדרי בטנו וקשה לנצחו ,מאשר אתה תנחיל את העם הזה את הארץ
כו' ,ואין דרך נשים לשכור ,כמפורש (שיצרו) הוא מן הוא (מן האדם עצמו) אשר נשבעתי לאבותם) לתת להם,
במדרש חזית .וההיקש בזה בכל הקבלה, ופה (חזק ואמץ מאד) לשמור לעשות והלאה (לתוך פנימיותו).
השם לבו ומעיין על מקראי קדש עוד טעם אחר ,והוא כי מלחמת איש כו':
שבענין ,ימצא סעד והכרח אל הקבלה:
באיש ,ממלכה בממלכה ,לא לאדם היא ומה שאני צריך להזהירך ,הוא אל
וזה מאמרו יתברך אל יהושע ,הלא כי-אם לה' ,כי ה' איש מלחמה ,וסוס תסור ממנו ימין ושמאל .והוא ,פן יקרנו
אמרתי לך לא תסור מקבלת משה עבדי כשלמה שהלך אחר סברתו ,והניח מוכן כו' ולה' התשועה.
ימין ושמאל .ואם יתחמץ לבבך לומר אך מלחמת היצר הרע מוטלת על פשטו של מקרא ,באומרו מה טעם צוה
למה תניח הסברא ,הנה לזה לא ימוש האדם ,כי הבחירה חפשית ביד כל אדם ,יתברך לא ירבה לו נשים ,כדי שלא יסור
ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם כו' וידוע כי דרך המלך הקדוש יתברך לעד לבבו ,אנכי כי רבה חכמתי ,ארבה ולא
למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו ,כי הוא ,אומר לאדם ,עשה אתה את שלי ,אסור ,והיה לו זה למכשול כנודע .וזה
בהתמידך בו( ,תמצא ראיות להקבלה, וכבוש את יצרך ,ואני אעשה את שלך ,יאמר ,אל תסור ממנו ימין ושמאל (למען
כדי) תשמור לעשות ככל הכתוב בו ,כי תשכיל) ,כלומר אם יראה לך ימין שהוא
אז על ידי ספר התורה ,תצליח את דרכיך ואכבוש את אויבך:
שמאל לפי סברתך ,אל תשנה בחשבך
בתורה בל תמוט מהאמת ,ואז על ידי ובזה נבוא אל הענין .והוא ,שאומר הוא כי מתקן אתה ,כי הלא אם כה תעשה,
קיום המצות על פי התורה כמדובר, יתברך אל יהושע ,הנה לפניך שני סוגי לא תשכיל ,כי תכשל כמדובר (ובזה
תשכיל .הוא אשר אמרתי לך ,למען נתיישב קושיא ד .אל תסור כו' למען מלחמות,
תשכיל בכל אשר תלך (ובזה נתיישב דע כי הקלה היא מלחמת האויבים ,כי תשכיל כו' ,שיורה שאין ציווי שמירת
באופן ב' קושיא ד .אל תסור כו' למען הנה חזק ואמץ ,איני שואל ממך כי-אם ,התורה ,כי-אם ,על הצלחת המלחמות,
תשכיל כו' ,שיורה שאין ציווי שמירת ולא מצד עצמה להיותה מאתו יתברך,
התורה ,כי-אם על הצלחת המלחמות, שלא תהיה ירא ורך הלבב ,כי-אם ,חזק ,ולא כן הדבר בלי ספק!)
ולא מצד עצמה להיותה מאתו יתברך, וממציאות החוזק תבא לך מאתי אומץ.
ולא כן הדבר בלי ספק! וזהו חזק ואמץ (ובזה נתיישב קושיא א .לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית
וקושיא ו .למה בפסוק ראשון תלה בו יומם ולילה וכו' .ושמא תאמר ,למה חזק היה מספיק ,מאי ואמץ?)
הדבר בצווי משה (חזק ואמץ מאד אסמוך על קבלה ,יותר מעל הסברא?
לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך
והוא ,כי אתה תנחיל ,ואם המנחיל ירך
לבבו ,ימס את לבב אחיו כלבבו .ומה לזה אני אומר לך ,לא ימוש ספר
משה) ,ובשני במה שכתוב בתורה (לא
ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו שאמרתי שאין צריך רק זה ,הוא יען כי התורה וכו' .והוא ,כי דע ,שלא יבצר,
יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל אני הוא העושה את המלחמה ,כי אינך לשים לבו אל הכתובים שבתורה,
הכתוב בו)? רק מנחיל ,אך המלחמה אני העושה ,כי ממצוא בכתוב (חייב להיות ,שאם
וקושיא ט .מלת דרכיך ,היה לו לומר הלא נשבעתי לאבותם לתת להם ,כלומר ישים לבו לעיין בפסוקי התורה,
על שתיהן ,ולא בין שתיהן!) בוודאי ימצא) הכרח אל הקבלה ,כי היא שאני הנותן בידם כי אני העושה:
~ האמיתית ,מפי משה נאמן ביתו יתברך.
27
וחיילותיהם .על כן אמר ,הנה דרך המלך הזהרתיך חזק ואמץ ,תפול עליך אימתה מה שאמרתי כי אתה תנחיל כו'
או שר הצבא בהגיעם למלחמה להעביר ופחד ,באמור ,אם לא היה פחד גדול ,לא שאעשה מלחמתך ,שאתנם בידכם,
קול ולומר הכינו כלי קרב ומלחמה היה צריך להזהירני כל כך שאתחזק ,ועל כאומרו לתת להם ,אך בזאת ,שאתה
והתחזקו והיו לאנשים ,ואם ככה אני ידי כן תכנע בעצמך ,על כן אני אומר, תעשה מלחמתי ,ביצר הרע שלך .וזהו
עושה ,הלא ירך לבבם ,על כן ,העביר קול הלא תראה ,צויתיך חזק ואמץ ,אל תערוץ רק חזק ואמץ ,כי לזה צריך אומץ מאד
ואמר ,הכינו לכם צידה ,כלומר ,הטפלו ואל תחת מפני כך ,כי עמך ה' אלקיך וכו' (ובזה נתיישב קושיא ב .למה חזר וצוה
במה שצריך לכם ,כי מה שצריך לפעול (ובזה נתיישב עוד קושיא ב .למה חזר רק חזק וכו'?...
באויביכם ,שהוא כלי קרב ,אל תחושו, וצוה ...הלא צויתיך חזק כו' אל תערץ וקושיא ג .רק חזק ,מה מיעט הרק
כו'?) הזה? כי אינו למעט בחוזק ,שאדרבה
כי לא תדמו להולכים לכבוש ,כי-אם, מוסיף ואומר מאד!)
למי שהולך לנחול נחלת אבותיו אשר ~
הורישוהו .וזהו לבא לרשת את הארץ. הנה חזק ואמץ הוא להתגבר על אויביו. וכדי לקיים המצות ,צריך למוד המביא
ואומרו ,אל תערוץ ,הוא שלא יירא מהם. לידי מעשה ,כי לא ימוש ספר התורה,
ושמא תאמרו( ,איך תאמר שלא תדמו למען יביאך לידי מעשה ,לשמור לעשות
להולכים לכבוש,כי-אם ...למי שהולך ואם כן היה לו להקדים אל תערוץ כו' ככל הכתוב בו ,כי אז על ידי הלמוד,
לנחול )...הלא נגד עינינו רבים (מאתנו) ואחר כך חזק ואמץ! תצליח את דרכיך שלך ,שתתן הצלחה
לוחמים (לכבוש) ,ומה גם ,כי (מכיון
אך יאמר ,הלא צויתיך חזק ואמץ ,ולא אתה את הדרכים שלך עצמם ,כי דרכי
אשר) לא נחיה כל נשמה (ולא יוכלו
לברוח ,ולכן) ,וכל אחד (מהם) יעמוד על אמרתי שאל תערוץ מפניהם תחלה, התורה אשר קבלת ,תצליח אותם,
ואחר כך שתחזק עליהם ,הלא הוא ,כי שיפוצו לך דבר מתוך דבר ,ואז על ידי
נפשו( ,וא"כ מלחמה קשה יהיה)?
הנה ידעתי שאל תערוץ ואל תחת המעשה הטוב שימשך לך מהלמוד,
לזה אמר אשר ה' אלקיכם נותן לכם, מעצמך ,כי הנה (אתה ,לנגד עיניך תמיד תשכיל בכל אשר תלך ,שאמרתי לך
ואם הוא יתברך אדון הכל הנותן לכם, אשר) עמך ה' אלקיך כו' ,ואשר עמו ה', למעלה( :ובזה נתיישב קושיא ז.
הוא יפילם ,ועם הרוג תהרגו. לא יירא ,כמה דאת אמרת ה' לי לא תצליח ...תשכיל ,שנראה כי הכל אחד
אירא וכו'( :ובזה נתיישב עוד קושיא ב. (ולמה כופל)?
ויתכן ,כי להחזיק לבם בבטחון אמר וקושיא ח .מלת ואז (תשכיל)
להם כי וגו' אתם עוברים את הירדן, למה חזר וצוה ...הלא צויתיך חזק כו'
אל תערץ כו'?) מיותרת ,שהיה לו לומר אז תצליח את
עוברים ברגל ,כי יוביש הוא יתברך אותו דרכיך ו-תשכיל!
לפניכם .ובזה תדעו כי לבא לרשת אתם ~ ~ ~ ובאופן ב' קושיא ט .מלת דרכיך,
באים ,כי ה' אלקיכם הוא הנותן לכם (י-ט"ו) ויצו יהושע את שטרי העם היה לו לומר על שתיהן ,ולא בין
לרשתה ,כי יהיה לכם העברת הירדן לאמר :עברו בקרב המחנה וצוו את העם שתיהן!)
לסימן כי שלא בטבע הוא עניניכם, לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ~
שתהיו כיורשים ולא כלוחמים: ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא אמר רק חזק ,ואמר לשמור במחשבה,
והנה עדיין היה אפשר לומר ,כי הלא לרשת את הארץ אשר י-הוה א-להיכם כדי לעשות ,ואחר כך בדבור ,כך לא
בטח לבו בחלוץ העובר לפניהם בכלי נתן לכם לרשתה :ולראובני ולגדי ולחצי ימוש כו' והגית כו' ,כי אז על ידי דבור,
מלחמה ,שהם הראובני והגדי וחצי שבט שבט המנשה אמר יהושע לאמר :זכור (נוסף) על המחשבה תצליח את דרכיך
המנשה שהיו חמושים לפני כל ישראל. את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד י- במעשה ,ועל ידי כן ואז תשכיל בכבוש
הוה לאמר ,י-הוה א-להיכם מניח לכם הארץ ,שאמרתי לך ,למען תשכיל בכל
ועוד ,כי הלא גם יהושע לא יבצר שצוה ונתן לכם את הארץ הזאת :נשיכם טפכם אשר תלך (ובזה נתיישב קושיא ה .היה
להם יעברו חמושים ,כי כן צוה להם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה לו להקדים קריאת התורה המביאה
משה ,וא"כ מה הבטחון הזה אשר הורה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני לידי מעשה אל המעשה ,וא"כ היה לו
שהם כבאים לרשת ולא כלוחמים אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם :עד לומר פסוק לא ימוש ואח"כ פסוק רק
וכובשים? אשר יניח י-הוה לאחיכם ככם וירשו גם חזק כו'!
ובאופן ג' קושיא ט .מלת דרכיך ,היה
לזה אמר ,ראה נא את אשר התחכם המה את הארץ אשר י-הוה א-להיכם לו לומר על שתיהן ,ולא בין שתיהן!)
יהושע בדברו אליהם ,כי הנה ,ולראובני נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם
~
ולגדי כו' אמר יהושע ,כדי לאמר להם אותה אשר נתן לכם משה עבד י-הוה
שיעברו חמושים ,הקדים דבר ,שהורה בו בעבר הירדן מזרח השמש: הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ וכו'.
שלא בחרבם ובקשתם ,יבטחו בני ישראל, שמעתי בשם מהרי"ב (מורינו הרב יעקב
רצה יהושע להורות בטחון ,בל יתחמץ בירב) זלה"ה שהוא ,הלא מאשר תראה
כי לולא שרצו לנחול ארץ סיחון ועוג לא לב העם מאימת מלכי הארץ
28
היתה מצותך ,כי דע איפוא ,כי הראוי ובזה יאמר ,הנה משה נתן לכם מאז היה מצוה להם משה לעבור חלוצים לפני
לאמר הוא ,כל אשר צויתנו נעשה אפילו ובניתם ערים ,אך עדיין אפשר יהיה בני ישראל ,כי-אם ,על כי היחלו להטיל
לא היה ציווי משה ,ויוכיח סופנו ,כי הפסק אם לא תקיימו התנאי ,אך אם מורך לבב בישראל באומרם שלא היו
מעתה ואל כל אשר תשלחנו נלך( :אף תקיימו תהיה כירושה שאין לה הפסק. רוצים לעבור את הירדן ,כי באה נחלתם
שתשלחנו אתה ,זולת ציווי משה .ובזה וזהו ואתם תעברו וכו' ,ועל ידי כן אליהם ,על כן צוה למו משה ,שאדרבה
נתיישב קושיא ב .אשר צויתנו ,כי הלא וירשתם אותה ,כי תהיה ירושה מה שעד הם יעברו חלוצים ,לחזק את לב בני
לא (יהושע) הוא המצוה? רק מזכיר כה הוא אשר נתן לכם משה שהיא מתנה ישראל תחת אשר הטילו מורך .והראיה,
מה שצוה משה עבד ה'!)
שיש לה הפסק .נמצאתם עושים על ידי כי ,אם לא יעברו חלוצים ,אין ענשם ,רק
ואפשר בזה ,כי הזכיר שם יהושע בלתי קיום התנאי מהמתנה ירושה: שינחלו בארץ כנען ,ואם כן ,אם יאמרו
מיותר ,כי שיעור הכתוב הוא ויענו את ~ ~ ~ שלא יחפצו רק לנחול בארץ כנען ,לא
יהושע לאמר ,כי את יהושע גם שאינו יחייבום לצאת חלוצים לפני ישראל ,ויהיו
(טז-י"ח) ויענו את יהושע לאמר כל מגדר משה ,יאות לאמר בכל אשר כשאר העם .נמצא ,כי לא על גבורתם
אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו צויתנו ,והוא על דרך הקודם( :ובזה בטח משה ,כי-אם ,אדרבה ,למען הפיס
נלך :ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע נתיישב קושיא א .לאמר כמו זר נחשב דעתם ,למלאת שאלתם ,נאמר להם,
אליך רק יהיה י-הוה א-להיך עמך כאשר כי אינו לאמר לזולת!) שיעברו כל חלוץ לפני אחיהם למלחמה:
היה עם משה :כל איש אשר ימרה את
פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה
אליך וכו' .כי ככל אשר שמענו אל משה יומת רק חזק ואמץ: עבד ה' וכו' .וזה מאמר יהושע אליהם
וכו' ,אך בזאת שנראה שה' עמך כאשר זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה כו',
א .הנה אומרו לאמר כמו זר נחשב כי היה עם משה( ...ובזה נתיישב קושיא ג. לומר זכרו כי אשר צוה משה ,שהוא,
ככל אשר שמענו כו' ,יראה בלתי צריך אינו לאמר לזולת!
אל הענין!) שתעברו כל חלוץ למלחמה לפני
ב .ועוד אומרו אשר צויתנו ,כי הלא לא אחיכם ,לא היה ראוי להיות מבטח
(יהושע) הוא המצוה? רק מזכיר מה כי-אם אשר ימרה את פיך ולא ישמע את ישראל בכם ,כי-אם ,כדי לאמר ,שעל ידי
דבריך וגו' יומת ,ובזה כל העם ישמעו שצוה משה עבד ה'! כן ה' אלקיכם מניח אתכם שעושה לכם
ג .וכן אומרו ,ככל אשר שמענו כו' ,וייראו .ועל הדבר אשר סיימנו לאמר יומת, נחת רוח ,ונתן לכם את הארץ הזאת אשר
אנו אומרים רק חזק ואמץ .והוא ,כי פחדו בחרתם ,לומר ,שאם לא כן ,אלא
פן יקרנו כשאול שעל אשר אמרו מהעם יראה בלתי צריך אל הענין!
שהייתם חפצים בארץ כנען ,לא היה
ד .ועוד אומרו רק חזק ואמץ ,כי אחר מה יושיענו זה ,והיו חפצים להמיתם, מצוה לכם דבר ,ולא תעברו חלוצים ,כי
שיהיה ה' אלקיו עמו כאשר היה עם ואמר שאול ,לא יומת היום איש בישראל, לא בכם הבטחון חלילה:
והאשימוהו רז"ל כי מלך שמחל על כבודו משה ,ודאי שיחזק ויאמץ!
ה .ועוד ,כי תחלה לא אמרו כי-אם ,רק אין כבודו מחול ואדרבה עשה שלא כראוי, נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ
יהיה ה' אלקיך עמך כו' ,ועתה משתנים כי כך צריך לשתהיה אימתו על העם. אשר נתן לכם משה בעבר הירדן וכו'.
ושואלים תנאי אחר ,ואומרים רק חזק ,ואם ולהשמר מזה אמרו ,אשר ימרה כו' יומת, והענין הוא כי נשיכם וכו' ואתם תעברו
הוא ששאלו שני תנאים ,ידברו כמוסיפים רק בזה חזק ואמץ אל ירך לבבך לבלתי חמושים .כלומר כי לעוברים חמושים
המיתו ,כי-אם חזק ואמץ למען ייראוך: תחשבו ,ולא ללוחמים ,על כי כל אשר
על הראשון ויאמרו ורק חזק ואמץ! תפילום חללים ,הוא יתברך העושה ,כי
(ובזה נתיישב קושיא ד .רק חזק ואמץ,
אמנם הנה ראוי ,כי יהושע היה יכול כי אחר שיהיה ה' אלקיו עמו כאשר היה עם הרוג תהרגו .ואדרבה דעו ,כי נהפוך
לומר ,זכור את אשר נתחייבתם לצאת עם משה ודאי שיחזק ויאמץ! הוא ,כי אחיכם כל בית ישראל הבלתי
וקושיא ה .תחלה לא אמרו כי-אם, חמושים לפני ישראל ,ולא יאמר אשר עוברים חמושים זכותם תעמוד ,כי הם
רק יהיה ה' אלקיך עמך כו' ,ועתה צוה משה. הרבים ,וזכותם הוא העיקר ,ואתם
משתנים ושואלים תנאי אחר, תחשבו כעוזרים בעלמא להם .וזהו
אך באומרו כך (אשר צוה אתכם ואומרים רק חזק ,ואם הוא ששאלו
משה) ,היה נראה כאומר ,אני איני מצוה שני תנאים ,ידברו כמוסיפים על ועזרתם אותם ,כלומר עזר בלבד:
לכם ,כי-אם משה עבד ה' גדול ממני הראשון ויאמרו ורק חזק ואמץ!) עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם וכו' .וזה
~ ~ ~ ועשו מצותו. עד אשר יניח ה' וכו' שהוא עד אחר
ALSHICHK@GMAIL.COM על כן השיבו ואמרו ,אל יעלה בדעתך, כיבוש וחילוק ,ואז וירשתם אותה כו'.
שעל היות מצות משה נעשה ,ולא אם והוא ,כי ירושה אין לה הפסק ,ומתנה יש
לה הפסק כנודע משורת הדין.
29
ספר אמרי אמת הושענא רבה :תרצ"ה: הוא כדכתיב סיפא דקרא ,ואל ישובו ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
יום הושענא רבה הוא אושפיזא דדוד לכסלה ,שהתשובה תהיה דבר של ~ ~ ~
המלך ,והוא מעלה כל נפשות ישראל, קיימא,
כדכתיב כל הנשמה תהלל י' ,פסוק זה ספה"ק אמרי אמת
הוא סוף תהלים ,איתא בזוה"ק ,משה כתיב דלותי ולי יהושיע ,שבעל תשובה מרבה"ק ר' אברהם מרדכי אלתר מגור
שירותא בעלמא הוה וכו' ,סיומא מלכא צריך שיהיה שפל בעיני עצמו ,אף אחר
כך ,שבעל תשובה נשארים עוד אצלו הושענא רבה :תרפ"ד :יום זה הוא היום
משיחא הוא,
הסתרות המונעות מלראות ,כדי שישאר האחרון משבעת ימי הסוכות ,אושפיזא
איתא בזוה"ק פקודי ,ויקם משה את דדוד ,כתיב ,רבים קמים עלי ,רבים
המשכן וכו' פתח ואמר ,ביום ההוא אקים בדלותו,
אומרים לנפשי אין ישועתה לו וגו' ואתה
את סכת דוד הנופלת וכו' את פרציהן? אאזז"ל אמר ,שהדל"ת של שם דוד ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי.
את פרצה ,מבעי ליה וכו' ,דסוכת דוד הוא היא שפלות ,והוא"ו היא המשכה ,ואף
לשון יחיד ,ופרציהן לשון רבים? שהיא המשכה ,היינו שהשיג מדרגות, ואיתא שזה קאי על אומות העולם,
אלא ,וגדרתי את פרציהן ,ממאן מאינון מכל מקום אחר כך יש דל"ת ,היינו שאמרו על ישראל ,שלאחר חטא העגל,
חייבין וכו' ,הרשעים הם פורצי גדר, שנשאר שפל ,דלות, אין ישועתה לו,
כדכתיב אל תארוב רשע לנוה צדיק אל איתא ברד"ק ,על אמור לנפשי ישועתך אבל הקב"ה היה מגן בעדי ,כבודי ומרים
תשדד רבצו כי שבע יפול צדיק וקם, ראשי ,כבודי ,שהשרית שכינתך בתוכנו,
אני היינו שיביא חוזק בלבו ,בעל תשובה
כי שבע יפול ,הרבה נפילות, זקוק לחיזוק נפשו ,ובדוד גם כן כ' ,ויתחזק ואמרת ועשו לי מקדש וכו',
וזהו ,וגדרתי את פרציהן ,שלעתיד דוד בה' אלקיו ,והיינו שהבעל תשובה וכן נדרש פסוק זה על דוד המלך,
יתוקנו כל החטאים ,דוד המלך היה שפל צריך להתחזק בעצמו בכח הישועה השי"ת מחל לישראל ,וביום כפור ניתנו
מאד בעיני עצמו ,משום שהלך תמיד שנותנים לו ,שיוכל אחר כך להתחזק בכח לוחות האחרונות ,ואחר כך הוא סוכות,
במחשבה שאינו כשר לבוא בקהל ,ועל עצמו,
ידי זה הרים עמו כל השפלים. והיום האחרון הוא הושענא רבה,
כ' ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא רבים אומרים וגו' אין ישועתה לו וגו'
אאזז"ל אמר על שמו של דוד המלך, הלכתי בגדולות וגו' וזה קאי על אתרוג
שהד' הראשונה היינו דלות ,שפלות, ואתה ה' מגן בעדי וגו' ,איתא ,שז' ימי
הדס ולולב ,וכתיב שם ,אם לא שויתי סוכות ,הם יומי דקרבא ,גבי מלחמה
הוא"ו המשכה ומלכות ,והד' האחרונה
ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו' וזו כתיב ,כי ה' אלקיכם ההולך עמכם וגו'
היינו שעם כל זאת נשאר בדלותו
ושפלותו, הערבה שהיא פשוטה, להושיע אתכם .וכתיב ,לחם את לוחמי
זהו דכ' ,ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו' דוד המלך הוא הרביעי מהאבות החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי וגו' אמור
אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי והרביעי מהד' מינים, לנפשי ישועתך אני ,וכתיב בתהלים ,עזי
אמו, איתא באלשיך על כגמול עלי אמו וזמרת י' ויהי לי לישועה ,שכל ספר
איתא באלשיך על כגמול עלי אמו, שהמכוון על הזמן שהאם גומלת את בנה, תהלים נתייסד על זה ,הכניסו בתהלים
שזה קאי ,על שהתינוק בוכה וצועק שאז הוא משתוקק עדיין לינוק ,אע"פ כן פסוק זה שהוא מהתורה ,על עזי וזמרת
מחמת רעבון ,כשאמו גומלתו, האם גומלתו ,מפני שהיא יודעת שזה תרגם אונקלוס תוקפי ותשבחתי,
דוד המלך ידע שכל ההסתרות הם הוא לטובתו כדי שיתרגל להתפרנס איתא במדרש ,כיון שנעשה המשכן
כענין כגמול עלי אמו ,אף שנפשו של בעצמו, וכו' הלך משה והרכין אזנו במשכן ,אמר
התינוק עטופה ברעב ,אמו מתרחקת וכן הוא בבעל תשובה ,שאחר כך יש לו משה ,תאמר שיש בלבו של הקב"ה על
ממנו כדי שיוכל ויתרגל לפרנס את עצמו, הסתרות ,ומכל מקום אין לו ליפול ברוחו, ישראל? הה"ד ,אשמעה מה ידבר האל ה'
וכמו כן הוא בעבודת ה' ,שמסתירים אלא יתחזק בעצמו ,וידע שזה הוא וכו' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו,
בכוונה לעובד ה' ,כדי שיוכל להתגבר על לטובתו וזהו אמור לנפשי ישועתך אני: בסוכות מתחברים כולם ,חסידים
ההסתרות ,ויוכל לפרנס את עצמו שיוכל ואנשי מעשה ,ואנשים פשוטים ,והעיקר
~ ~ ~
לאכול מדיליה:
30
