gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונת חיים · Eminas Chaim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: אמונת חיים · Eminas Chaim

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

אמונת חיים · Eminas Chaim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תשכה ♦ שנה טו ♦ תשפ"ז‬ ‫שמיני עצרת ‪ -‬שמח"ת ♦ וזאת הברכה‬ ‫שמיני עצרת הוא חג מן התורה‪ ,‬שחל ביום השמיני של חג‬ ‫ביום השמיני עצרת תהיה לכם‪ ,‬כל מלאכת עבודה לא תעשו‬ ‫הסוכות‪ ,‬אולם הוא נחשב רגל בפני עצמו ואינו קשור לסוכות‪ ,‬אלא‬ ‫(במדבר כט‪ ,‬ל)‬ ‫סמוך לו בלבד‪ ,‬ודיניו כדיני יום טוב‪ .‬בארץ ישראל חל באותו היום‬ ‫נחלקו הפוסקים האם יום זה נקרא חג‪ ,‬דעת הרמ"א‪ ,‬שאין שום‬ ‫גם שמחת תורה‪ ,‬וזהו השם המוכר יותר ליום זה‪ .‬אולם אין מדובר‬ ‫מקום שמופיע בו שיום זה מכונה כחג ועל כן אין לקרותו חג‪ .‬וכן‬ ‫באותו החג כי שמיני עצרת הוא חג מן התורה‪ ,‬ואילו שמחת תורה‬ ‫נקבע רק ע"י החכמים‪ .‬בארצות חו"ל ‪" ,‬שבהן נהוג יום טוב שני‬ ‫כתב הרמ"ע פאנו דאין שמיני עצרת נקרא חג בכל התורה כולה‬ ‫של גלויות‪ ,‬ההבדלה בין שני החגים ברורה‪ :‬היום הראשון הוא‬ ‫ולא בדברי קבלה‪.‬‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬ולמחרתו נחגג יום שמחת תורה‪.‬‬ ‫אולם השו"ע ורוב הפוסקים נקטו‪ ,‬שיום זה נקרא חג (אור זרוע‬ ‫מובא בגמרא (שבת לא) מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ .‬אמר‬ ‫ואליה רבה והיא דעת הלבוש‪ ,‬מג"א ופרי מגדים)‪ .‬בביאורי‬ ‫לו‪ ,‬גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל‬ ‫הגר"א הביא מקור לכך שקרוי חג‪ ,‬מהגמרא בסוכה בדף מח‪,.‬‬ ‫אחת‪ .‬דחפו באמת הבניין שבידו‪ .‬בא לפני הלל‪ :‬גיירני‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫שם כתוב‪' ,‬והיית אך שמח' לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה‬ ‫דעלך סני‪ ,‬לחברך לא תעביד‪ ,‬מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך‬ ‫(וכ"ש היום שהלילה טפל אליו‪ ,‬רש"י שם)‪.‬‬ ‫פירש הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע‪ ,‬בדרך דרוש‪ :‬בקש אותו גר‬ ‫הנפק"מ בין הדעות‪ ,‬האם אומרים חג בנוסח התפילה‪ ,‬שלדעת‬ ‫שיגלה לו הלל את טעמו של שמיני עצרת‪ ,‬מפני מה הוא "רגל בפני‬ ‫עצמו"‪ .‬על כך השיב הלל‪" :‬דעלך סני לחברך לא תעביד" עצרת‬ ‫הרמ"א‪ ,‬אומרים בתפילת שמונה עשרה 'את יום שמיני עצרת‬ ‫היא חג האחדות‪ ,‬כדאיתא (ויקרא כג ‪,‬לו רש"י) דהקב"ה אומר על‬ ‫הזה'‪ .‬משא"כ בשו"ע מופיע הנוסח 'את יום שמיני חג העצרת‬ ‫החג הזה "קשה עלי פרידתכם"‪ .‬וזהו סוכת שלם‪ ,‬הסוכה עושה‬ ‫הזה'‪.‬‬ ‫השלום‪ ,‬הוא האחדות‪.‬‬ ‫נידון נוסף מופיע בפוסקים‪ ,‬ע"פ רוב הדעות ששמיני עצרת‬ ‫מסופר כי פעם בשמיני עצרת נכנס יהודי פשוט אל הגאון בעל‬ ‫נקרא חג‪ ,‬האם הוא מוגדר כחג בפני עצמו (דעת הגר"א)‪ ,‬או‬ ‫ה"תניא " וביקשו להסביר לו במילים פשוטות מה עניינו של שמיני‬ ‫שהוא המשך של חג הסוכות (ט"ז)‪ ,‬כפי המשמעות מכך שקרוי‬ ‫עצרת באופן שגם הוא יבין‪ .‬הרהר הרבי רגע‪ ,‬העביר ידו על מצחו‬ ‫'שמיני' וגם מהמשמעות 'עצרת'‪ ,‬כפי שמבאר רש"י עה"ת‬ ‫ואמר‪" :‬שמיני עצרת הוא כמו תמצית מרוכזת שרוקחים בצלוחית‬ ‫קטנה‪ ,‬ואחר נוטלים ממנה כמה טיפות‪ ,‬מערבבים אותה במים‬ ‫(ויקרא כ"ג ל"ו) שעצרת הכוונה 'שהיום השמיני עצרת ממנו'‪.‬‬ ‫ורוקחים בכמויות גדולות יותר‪ .‬כך שמיני עצרת הוא תמצית‬ ‫הט"ז מביא ראיה לשיטתו מפסק השו"ע ביו"ד סימן ר"כ ס"כ‪,‬‬ ‫השמחה של כל השנה‪ ,‬וממנו נמשכת השמחה לכל ימות השנה"‬ ‫שהאוסר את עצמו מבשר בחג הסוכות‪ ,‬אע"פ שלא אמר‬ ‫ביום שמיני עצרת תהיה " לכם" ולא להם‪ ,‬חג זה נועד רק לקב"ה‬ ‫בפירוש שיהיה אסור אף בשמיני עצרת‪ ,‬הדין הוא שאסור‬ ‫ולישראל עמו‪ .‬אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה‬ ‫בבשר גם בשמיני עצרת‪ ,‬מוכח א"כ שהוא חג אחד ולכן יהיה‬ ‫גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' וליהנות מזיו שכינתו‪ .‬על כך‬ ‫אסור בכולו כולל שמיני עצרת‪ .‬אולם בפרי מגדים דחה שאין‬ ‫אומרים שמיני חג העצרת הזה‪.‬‬ ‫ראיה משם‪ ,‬כי אפש"ל שהטעם הוא משום שהולכים אחר לשון‬ ‫ומסביר הרה״ק בעל הבאר משה מקוז׳ניץ זי״ע – דהנה ידוע‪ ,‬הגם‬ ‫בני אדם‪.‬‬ ‫שבהושענא רבה יוצאין הפתקין‪ ,‬עם כל זאת עדיין הם נעצרים עד‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬ועוד נותנים זמן לאדם שישוב בתשובה‪ ,‬ויקבל עליו‬ ‫הנפק"מ בין הדעות מתבטאת באופן אמירת הנוסח הנ"ל‪,‬‬ ‫עול מלכותו יתברך עול מלכות שמים שלימה‪.‬‬ ‫שלדעת הט"ז‪ ,‬אומרים בנוסח התפילה 'את יום שמיני עצרת‬ ‫וזהו ״ביום השמיני עצרת תהיה״ ‪ -‬שיהיה עוד עצרת דהיינו מעצור‬ ‫החג הזה' והפי' שהוא עצרת לחג הסוכות שהרי לשיטתו אינו‬ ‫ועיכוב להגזרין והפתקין‪ ,‬״לכם״ ‪ -‬אותיות מלך‪ ,‬שעוד נותנים לאדם‬ ‫חג לעצמו אלא המשך לחג שקדם לו‪ .‬אולם לגר"א מוילנא‪,‬‬ ‫זמן עד שמיני עצרת לקבל עליו מלכות שמים‪ ,‬ולשוב בתשובה‬ ‫עיקר הנוסח הוא כפי הנוסח המופיע בשו"ע‪ ,‬שאומרים 'את יום‬ ‫לפניו יתברך‪.‬‬ ‫שמיני חג העצרת הזה'‪.‬‬ ‫ואמר הרה״ק רכי מנחם מנדל מקוצק זי״ע על הפסוק ״אז איתם‬ ‫במהרש"ל מקיים את הנוסח של הט"ז על פני הנוסח של‬ ‫ונקיתי מפשע רב״ (תהילים יט‪ ,‬יד) ‪ -‬״אז״ עולה למניין ח׳‪ ,‬הוא‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬כלומר שבשמיני עצרת ״נקיתי מפשע רב״‪.‬‬ ‫השו"ע‪ ,‬אך מטעם אחר‪ ,‬כדי שלא להפסיק בין שמיני לעצרת‪,‬‬ ‫ואילו הרה״ק רבי מנחם מנדל מוארקא זי״ע אמר‪ :‬אנחנו עברנו‬ ‫שהרי בפסוק הם סמוכים זה לזה והוא שם אחד‪.‬‬ ‫כזה ראש השנה שהוא יום הדין הנורא‪ ,‬וכזה יום כיפור קדוש‪,‬‬ ‫בפרי מגדים כתב‪ ,‬שע"פ כל הנוסחאות אין לומר את המילה‬ ‫ואחריו נכנסנו לסוכה ואנחנו בשמחה‪ ,‬אומר לנו הקב״ה ‪ -‬״אם לא‬ ‫'העצרת' עם ה'‪ ,‬אלא צריך לומר 'עצרת'‪.‬‬ ‫תהיו שוטים אראה לכם עוד יותר טוב!״ וזה הוא ‪ -‬״שמיני עצרת״‪,‬‬ ‫ואסמכתא לכך ניתן לראות ממה שכתוב בתורה (שמות יג‪ .‬כ)‬ ‫הרימו "מעות יזכור"‬ ‫״ויסעו מסוכות ויחנו באיתם״ ‪ -‬אחרי שנוסעים מסוכות‪ ,‬חונים‬ ‫ב״איתם״‪ ,‬שרומז ל״אז איתם ונקיתי מפשע רב כנ״ל‪.‬‬ ‫לטובת מוסדות קראלי בארה"ק‬ ‫והיית אך שמח" (דברים טז‪ ,‬טו )‬ ‫חתן תורה וחתן בראשית‬ ‫"אך לרבות ליל יו"ט האחרון של חג" (סוכה מח‪ ,‬א) יש לתמוה‪,‬‬ ‫פעם ראו עם הארץ ששש ושמח בשמחת תורה‪ ,‬ושאלוהו לשמחה‬ ‫והלא 'אך' מיעוטא הוא בכל מקום‪ ,‬ואיך בא כאן לרבות? ויש ליישב‬ ‫מה זו עושה‪ ,‬וכי מה שייכות יש לך עם התורה הקדושה שאתה‬ ‫על פי דברי המדרש שעיקר מצות השמחה בשמיני עצרת היא‬ ‫שמח כל כך בשמחתה‪ ,‬וענה ואמר וכי ביום שמחתו של אחי‬ ‫לשמוח בה'‪ ,‬והנה אם האדם לא יעשה גבול לשמחתו בשבעה ימי‬ ‫העוסק בתורה לא אשמח עמו‪ .‬ולי נראה שלכן תקנו קדמונינו שתי‬ ‫החג ויאכל וישתה יותר מדי‪ ,‬לא יהיה ביכלתו לשמוח שמחה‬ ‫חתנים ביום הזה‪' ,‬חתן תורה' הוא העוסק בתורה שהשלים לחם‬ ‫שלימה בשמיני עצרת ‪ ,‬כמו שמצינו שבערב שבת או בערב יום‬ ‫חוקו ושש ושמח לגמרה של תורה‪ ,‬ו'חתן בראשית' הוא זה‬ ‫טוב ימעט באכילה כדי שיאכל בשבת לתיאבון‪ .‬על כן צריך האדם‬ ‫שמקבל על עצמו להתחיל מהיום‪ ,‬ואף הוא בכלל חתני השמחה‬ ‫לשמוח בימי החג במי דה ברורה כדי שיוכל לקיים את מצות שמיני‬ ‫(אמרות ופנינים)‬ ‫ביום גדול זה‪.‬‬ ‫עצרת כראוי‪ .‬זהו מה שכתוב "והיית אך שמח"‪ ,‬דהיינו שמיעוט‬ ‫'שמיני רגל בפני עצמו' (סוכה מח)‬ ‫השמחה בשבעת ימי החג הוא כדי שיוכל לשמוח אחר כך בשמיני‬ ‫מספרים על הרה"ק הדברי יואל זי"ע שסבל מייסורים נוראים‬ ‫עצרת שמחה שלימה‪.‬‬ ‫ברגליו‪ ,‬והזהירוהו הרופאים שלא ירקוד בשמיני עצרת ושמחת‬ ‫(דעת סופר)‬ ‫תורה‪ .‬אך לא שמע לציווי הרופאים‪ ,‬ואמר בדרך צחות‪' ,‬שמיני רגל‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫בפני עצמו' (סוכה מח) דהיינו‪ ,‬בימים אלו יש רגליים אחרות‪ .‬וידוע‬ ‫מימינו אש דת למו" (לג‪ ,‬ב )‬ ‫לפלא עבודת ההקפות אצל הרה"ק הנ"ל‪ ,‬ואירע פעם שהיה דם‬ ‫שותת ויורד‪ ,‬וכששאלו אותו איך יוכל לרקוד למחר במצב זה‪ .‬ענה‬ ‫אש דת שהייתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה‬ ‫שהרה"ק ר' מענדעל'ע מרימאנוב זי"ע‪ ,‬היה רגיל לומר בזה"ל‬ ‫(רש"י) יש להבין מהי אש שחורה ואש לבנה‪ .‬הנה בגמרא ביומא‬ ‫'‪ ,‬פיסעלעך הייבסט ענק‪ ,‬לכבוד די הייליגע תורה‪ ,‬עס וועט נאך‬ ‫דרשו חז"ל דהתורה היא כמו סם‪ ,‬זכה נעשית לו סם חיים‪ ,‬לא זכה‬ ‫קומען די צייט וואס עטץ וועט שוין רוען אין רוען' [רגלים‪ ,‬תרימו‬ ‫נעשית לו סם המות‪ .‬ביאר בזה בעל חובת הלבבות דמשום כך‬ ‫עצמכם לכבוד התורה הקדושה‪ ,‬עוד יגיע הזמן שתנוחו ותנוחו]‪,‬‬ ‫נמשלה התורה לאש משום דיש בה את שתי הבחינות שיש באש‪,‬‬ ‫עכלה"ק‪.‬‬ ‫מצד אחד היא מאירה ומחממת‪ ,‬אולם מאידך גיסא שורפת היא‬ ‫ישועות לכבוד התורה‬ ‫את מי שלא נזהר בה‪ .‬זהו שרמז רש"י דאמר "אש שחורה על גבי‬ ‫פעם אחת בשמחת תורה‪ ,‬בבית מדרשו של ה'ישמח ישראל'‬ ‫אש לבנה" דהתורה ביסודה היא אש לבנה המסמלת הצלחה‬ ‫מאלכסנדר‪ ,‬רקד אחד הנוכחים בדרך חריגה‪ ,‬הוא לא פסק לרגע‬ ‫לעוסק בה ועץ חיים לעושיה‪ ,‬אולם יש בה גם בחינה של אש‬ ‫מלרקוד‪ ,‬והניף את ידיו ורגליו בתנועות נמרצות‪ ,‬עד שכמה‬ ‫שחורה והיא למי שלא הולך בדרכה ובנתיבותיה‪.‬‬ ‫מהנוכחים הביטו בו בחיוך‪ ,‬כפי שמביטים באדם שאינו שפוי‬ ‫(כתב סופר)‬ ‫ל גמרי‪ .‬הגיב הרה"ק‪ ,‬על מיכל‪ ,‬בת שאול‪ ,‬שלעגה לריקודיו של דוד‬ ‫ועזר מצריו תהיה‪( .‬לג‪ ,‬ז) אפשר לומר דהכונה הוא דידוע דגם‬ ‫המלך לכבוד התורה‪ ,‬נאמר שלא היה לה ילד עד יום מותה‪ ,‬והרי‬ ‫היצה"ר הוא מלאך עושה רצון הבורא שלכך נברא כדי להסית‪ ,‬אם‬ ‫חז"ל אמרו שמידה טובה מרובה ממידת פורענות‪ ,‬לכן היהודי‬ ‫כן מן היצר הרע בעצמו יכולין ללמוד שמחויבים לשמוע בקול ה'‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬שמבזה את עצמו לכבוד התורה – בטוח אני שיהיה לו ילד‬ ‫שהוא היצר הרע שמסית הוא ג"כ אך ורק כדי למלאות רצון‬ ‫בקרוב‪ .‬ואכן‪ ,‬האיש הזה היה חשוך ילדים‪ ,‬ובאותה שנה נולד לו בן‬ ‫הבורא‪ ,‬וזהו ועזר מצריו תהיה מן היצר בעצמו תהיה עזר‪.‬‬ ‫רפואת הבת‬ ‫(אהבת ישראל)‬ ‫בתו של הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל חלתה בחג הסוכות‪,‬‬ ‫שמח זבולון בצאתך ‪( .‬לג‪ ,‬יח) אמר הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר‬ ‫וכשהגיע יום שמחת תורה הייתה ממש על ערש דוי‪ ,‬ל"ע‪ .‬כאשר‬ ‫זי"ע שמחה היא עצה לפרנסה כמו"ש (דברים ל"ג) שמח זבולון‬ ‫שמח הצדיק בשעת ההקפות כמנהגו ‪ ,‬נכנסו אליו החסידים‬ ‫בצאתך פירש"י הצלח בצאתך לסחורה‪ .‬למה הוציא הכתוב‬ ‫וביקשו שיטכס עצה בדבר ישועה ורחמים לבתו‪ .‬נכנס הצדיק‬ ‫הצלחה בלשון שמחה‪ ,‬ולא עוד דכתיב שמחה עוד לפני שהתחיל‬ ‫לחדרה וראה שהיא בדקות האחרונות לחייה‪ .‬נשא עיניו למרום‬ ‫בעסק כי בדרך כלל אחרי שעסק יכול ד לשמוח אלא ע"י השמחה‬ ‫ואמר‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬ציווית לתקוע בראש השנה ומאיר תקע‪,‬‬ ‫יהי' לו הצלחה עכ"ל‪ .‬ובזה יובן על והיית אך שמח תרגם יונתן‬ ‫ציווית להתענות ביום הכיפורים ומאיר התענה‪ ,‬ציווית לשבת‬ ‫ברם חדוון באצלחותא‪ ,‬היינו ע"י החדוה יהיה לו הצלחה וכאמור‪.‬‬ ‫בסוכה בחג ‪ -‬ומאיר ישב ‪ ,‬ציווית לשמוח בשמחת תורה ‪ -‬ומאיר‬ ‫(אמרי שאול)‬ ‫שמח‪ .‬והנה‪ ,‬עשית את בתו של מאיר חולה מאוד ומאיר צריך‬ ‫אשריך ישראל מי כמוך עם נושא וכו'‪( .‬לג‪ ,‬כט)‬ ‫לקבל את הדבר בשמחה‪ ,‬כי 'חייב אדם לברך על הרעה בשם‬ ‫הענין הוא דאסור להתגאות‪ ,‬רק זה מותר שלא לירא משום‬ ‫שמברך על הטובה'‪ .‬ולכן מקבל מאיר גם את זאת בשמחה‪ ,‬אולם‬ ‫דבר‪,‬להתגאות שיש לו פטרון אביו שבשמים‪ ,‬ואפשר על זה רמזו‬ ‫רבש"ע! הרי הלכה מפורשת היא 'אין מערבין שמחה בשמחה‪"'...‬‬ ‫חז"ל (סוטה ה‪ ).‬שמיני שבשמינית מותר‪ ,‬ועל ידי זה הורג‬ ‫מיד החלה החולה להזיע ונתרפא‪.‬‬ ‫הקליפות‪ .‬וזהו שאמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע כו' ואשר‬ ‫חסד בהקפה‬ ‫חרב גאותך‪ ,‬רצה לומר דזה הגאוה שאתה יודע שהשי"ת מגן‬ ‫מעשה שהיה עם הגה"ח ר' יוסל קאז׳ליק זצ"ל בשנים שעדיין היה‬ ‫עזרך‪ ,‬הוא לך חרב‪ ,‬שעל ידי זה תהרוג אותם ‪,‬ואתה על במותינו‬ ‫דר בזוועהיל‪ ,‬באמצע יום שמיני עצרת – שמחת תורה‪ ,‬פשטה‬ ‫תדרוך‪ ,‬כלומר על ידי גאוה שלך‪ ,‬הקליפות שמכונה בשם במה‬ ‫השמועה שצבאם של הרוסיים הגיעו אל תוככי זוועהיל‪ ,‬ובין אנשי‬ ‫(פרדס רמונים שער כג ערך במות)‪ ,‬לשון גבהות‪ ,‬תדרוך‪ ,‬דעל ידי‬ ‫הצבא היו הרבה יהודים‪ ,‬והללו לא אכלו ולא שתו כדבעי‪ .‬תיכף‬ ‫גאותם תהרוג אותם‪ ,‬דהם מתגאים בעצמם ולא בהשם יתברך ‪.‬‬ ‫פנה רבי שלומק'ע אל ר' יוסל ואמר לו‪ ,‬קח עמך שק ועבור בכל‬ ‫(קדושת לוי)‬ ‫בתי העיר לאסוף דברי מאכל עבור החיילים היהודים‪ .‬אמר לו ר'‬ ‫ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים‪.‬‬ ‫יוסל מיד אחר ה'הקפות' אעשה כדברי הרבי‪ ,‬אך רבי שלומק'ע‬ ‫(לד‪ ,‬י) מהו "ולא קם"‪ ,‬היה לו לכתוב 'ולא יקום' נביא בישראל‬ ‫לא הסכים לו ואמר – התורה הקדושה תגיל ותשמח גם מבלעדי‬ ‫כמשה'‪ .‬אלא‪ ,‬אחת ממעלות משה רבינו על כל שאר הנביאים‬ ‫השתתפותך בהקפות‪ ,‬ואילו לאנשי הצבא היהודים אין מה לאכול‬ ‫היתה‪ ,‬שכל הנביאים נפלו בהגלות אליהם הקב"ה‪ ,‬ואילו משה‬ ‫להשיב נפשם‪ .‬מיד עשה ר' יוסל כציווי הרבי‪ ,‬משחזר ר' יוסל‬ ‫היה עומד שעה שה' דיבר עמו פנים בפנים‪ .‬זהו שאמר הכתוב‬ ‫לבית המדרש ובידו שק מלא עד גדותיו בדברי מאכל שתרמו בני‬ ‫"ולא קם עוד נביא בישראל וגו'"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלא יהיה עוד כמשה‬ ‫העיר לצרכם של אותם יהודים‪ ,‬אורו פני רבי שלומק'ע‪ ,‬מיהר‬ ‫רבינו אשר ידעו ה' פנים בפנים‪ ,‬והוא "קם "ולא נפל‪ ,‬כי הם כן נפלו‬ ‫ולקח את השק‪ ,‬הניחו על כתפיו והחל לרקוד עם השק הקפות‬ ‫על פניהם ‪.‬‬ ‫סביב הבימה‪ .‬כי כל כך היה חשוב ונכבד אצלו כבודם של בני‬ ‫(הגה"ק האלוקי רבי שמשון מאוסטרופלי זי"ע)‬ ‫ישראל‪ ,‬והדאגה לצרכיהם‪.‬‬ ‫סחרחורת תקפה את ראשי‪ .‬הדם אזל מפני‪ .‬הרגשתי חולשה‬ ‫בכל מקום שמחים יהודים בשמחת‪-‬תורה‪ ,‬אבל מי שלא ראה‬ ‫ואין‪-‬אונים‪ .‬גרוני ניחר‪ .‬ביקשתי שיתנו לי לשתות ואני אתן‬ ‫את השמחה ב"בית הכנסת של החיילים"‪ ,‬בעיירה שברוסיה‬ ‫תשובה תוך שלושה ימים‪.‬‬ ‫הצארית‪ ,‬לא ראה שמחה טהורה ואמיתית מימיו‪.‬‬ ‫שלושת הימים הבאים היו הגרועים ביותר בחיי‪ .‬שכבתי על‬ ‫רוב המתפללים בבית‪-‬כנסת זה הם חיילים יהודים‪ ,‬אלה‬ ‫דרגשי‪ ,‬גופי בוער מכאב וראשי עמוס מחשבות קשות וכואבות‬ ‫שמכונים 'קאנטוניסטים'‪ .‬בעודם ילדים נגזלו מחיק אמהותיהם‬ ‫לא פחות‪ .‬תהיתי אם אוכל להחזיק מעמד‪ .‬אם יעמוד לי כוחי‪.‬‬ ‫וגוייסו לצבאו של הצאר‪ ,‬שם עברו עליהם רוב שנות חייהם‪.‬‬ ‫אולם הכינוסים היה מלא מפה לפה‪ .‬כל הטירונים ‪ -‬ביניהם‬ ‫ולמרות הכול‪ ,‬הם נשארו יהודים חמים ואף בית‪-‬כנסת משלהם‬ ‫יהודים רבים ‪ -‬הוזמנו‪ .‬השמד המצופה שלי היה מתוכנן להוות‬ ‫יש להם‪.‬‬ ‫הצגה מרשימה‪ .‬על הבמה ישבו אנשי הצבא הבכירים‪ .‬גם‬ ‫בתוך קהל הרוקדים אי‪-‬אפשר שלא להבחין ביהודי אחד‪ ,‬חייל‬ ‫הכומר נכח‪.‬‬ ‫ותיק‪ ,‬שאוחז בספר התורה בכל כוחו ורוקד במשנה מרץ‪ .‬רבים‬ ‫אחר כבוד הובלתי אל הבימה‪ .‬התבקשתי להכריז חגיגית על‬ ‫כבר התעייפו ופרשו הצידה לפוש קמעא‪ ,‬אך הוא עודנו רוקד‬ ‫רצוני לעזוב את היהדות ולהיות נוצרי‪ .‬לא השבתי מיד‪.‬‬ ‫כאילו אך זה עתה החלה השמחה‪ .‬ולפתע‪ ,‬ברגע של‬ ‫התבוננתי בחבריי היהודים‪ .‬אחר הרמתי את עיני והבטתי‬ ‫התלהבות יתירה‪ ,‬פתח היהודי בתנועה חדה את חולצתו וחשף‬ ‫בקיר שלפני‪ ,‬עליו הוצגו חרבות ושאר כלי‪-‬מלחמה‪.‬‬ ‫את זרועו וכתפו שצלקות עמוקות נראו היטב עליהן‪" .‬תורה‪,‬‬ ‫כהרף עין הורדתי מהקיר קרדום קטן‪ ,‬הנחתי על השולחן את‬ ‫תורה‪ ,‬אני אוהב אותך‪ ,‬אוהב אותך"‪ ,‬שר בניגון המיוחד רק‬ ‫אצבעות ידי‪ ,‬ועוד טרם הספיק מי מהנוכחים להגיב‪ ,‬הנפתי את‬ ‫לו‪...‬‬ ‫הקרדום וקיצצתי במכה אחת את קצות שלוש מאצבעותי‪" .‬זו‬ ‫ההקפות הסתיימו לא מכבר‪ .‬הצעירים התקבצו והקיפו את‬ ‫תשובתי לשלושת הימים שהקצבתם לי"‪ ,‬קראתי בלהט ונפלתי‬ ‫החייל מכל עבר‪ ,‬מאזינים בנשימה עצורה לסיפורו‪:‬‬ ‫מתעלף‪.‬‬ ‫הייתי כבן שמונה כשהתקבלה הגזירה להעמיד עשרים בחורים‬ ‫המאזינים לטשו עיניהם אל כף‪-‬ידו‪ ,‬אל אצבעותיו הקטועות‪.‬‬ ‫מעירנו לצבא הצאר‪ .‬בכל משפחה שהיו לה ילדים בני גילי‪,‬‬ ‫'הקאנטוניסט' לא המשיך עוד לספר‪ .‬אף לא הבחין במבטי‬ ‫היה זה יום אבל‪ .‬אילו מתו כל ילדי העיירה ממגיפה ביום אחד‪,‬‬ ‫ההערצה שננעצו בו‪ .‬הוא כבר שב אל בימת הריקודים‪ ,‬וקולו‬ ‫לא הייתה האווירה קשה יותר‪.‬‬ ‫הרם מתנגן וממלא‬ ‫ילד רך הייתי‪ ,‬אבל לא אוכל לשכוח את פניה האדומות מבכי‬ ‫(שיחת השבוע)‬ ‫של אמי‪" .‬אמא יקרה! אני אחזור" ‪ -‬הבטחתי לה‪ .‬אך אמי‪ ,‬יותר‬ ‫משדאגה לשלומי דאגה ליהדותי‪" :‬הייתי מעדיפה לראותך מת‪,‬‬ ‫מאשר לראותך גוי"‪ ,‬אמרה לי ולפתה את ראשה בשתי כפות‬ ‫ידיה‪" .‬תמיד אשאר יהודי"‪ ,‬השבתי לה בהחלטיות‪.‬‬ ‫גם אבא‪ ,‬רב העיירה‪ ,‬פנה אלי בדברים‪ .‬בעיניו לא נראו‬ ‫דמעות‪ .‬אולם אני ידעתי‪ ,‬חשתי‪ ,‬שליבו נשבר בקירבו‪ .‬שבוע‬ ‫ביום השמיני עצרת תהיה לכם‬ ‫לפני שנלקחתי נפטר אבא בפתאומיות‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪:‬‬ ‫אמא הסתירה אותי במרתף‪ .‬ישבתי מכווץ במקומי ופחדתי‬ ‫לגביר אחד הייתה בת כלילת המעלות‪ ,‬ובהגיע זמנה להינשא‬ ‫אפילו לנשום‪ .‬שמעתי קולות גסים בבית‪ ,‬ואחר רעש מוזר‬ ‫חיפש לה אביה חתן מופלג בתורה ויראת שמים ממשפחה‬ ‫כאילו אנשים מתגוששים‪ .‬משהו נפל לארץ‪ .‬היה נדמה לי שזה‬ ‫כערכם‪.‬‬ ‫גוף חסר חיים‪" .‬אמא!"‪ ,‬צווחתי‪" ,‬אמא‪ ,‬את בסדר?"‬ ‫לאחר דרישות וחקירות נמצא הבחור המבוקש והיה זה בנו של‬ ‫לא חלפה דקה‪ ,‬וזוג ידיים איתנות אחזו בי וגררו אותי החוצה‪.‬‬ ‫גביר מעיר אחרת והיה החתן בחיר הלמדנים ובעל מידות‬ ‫אמא שכבה מוטלת דומם על הרצפה‪" .‬הרגתם את אמי‪,‬‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫רשעים‪ ,‬הרגתם את אמא"‪ ,‬ייבבתי‪ ,‬ואיש לא שמע לבכיי‪.‬‬ ‫מצאה ההצעה חן בעיני המחותנים‪ ,‬ועד מהרה באו בברית‬ ‫כל העיירה יצאה כדי ללוותנו‪ .‬בתוך ההמון הבחנתי לפתע‬ ‫שידוכין‪.‬‬ ‫באמי‪ .‬את הרגע הזה לא אשכח‪ .‬איכשהו הצליחה אמא לחדור‬ ‫כיון שהיו השניים נכבדים מאד‪ ,‬איש איש בעירו‪ ,‬קבעו כי את‬ ‫בין השוטרים המזויינים שהקיפו את הקרון‪ ,‬והשליכה לעברי‬ ‫החתונה‪ ,‬משתה שבעת ימים‪ ,‬יערכו בעיר הגדולה הנמצאת‬ ‫חבילה קטנה עטופה‪" .‬אל תשכח את הבר‪-‬מצוה שלך"‪ ,‬אמרה‪.‬‬ ‫בחצי הדרך בין שתי הערים וכך יוכלו כל אורחיהם לבוא אל‬ ‫בחבילה היו זוג תפילין וסידור תפילה קטן‪.‬‬ ‫החתונה ללא כל טרחה‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים רצופות ניסו לשבור אותנו‪ .‬בשיטתיות‬ ‫בהגיע היום המיועד‪ ,‬נערכה החתונה ברוב עם ובהדרת מלך‪.‬‬ ‫הפעילו עלינו שטיפת‪-‬מוח‪ ,‬מכות ועינויים‪ .‬הצליפו בנו כשסרבנו‬ ‫ובמשך שבעת הימים לא פסק זרם של אנשים מכובדים להגיע‬ ‫לאכול בגילוי‪-‬ראש‪ .‬היכו כשהתעקשנו שלא לנשק לצלב‪.‬‬ ‫אל אולם המשתה‪.‬‬ ‫כבן הרב הייתי מנהיג החבורה‪ .‬ידעתי שחולשה שלי תגרור‬ ‫והמחותנים‪ ,‬ידיהם היו מלאות בעבודה‪ .‬בשמחתם טרחו כה‬ ‫כניעה כללית‪ .‬הרשעים הבחינו בעובדת היותי ראש הקבוצה‪,‬‬ ‫הרבה לפקח על המשתה ולתת לכל אורח את מלא תשומת‬ ‫והאחראי עלינו ריכז את כל מאמציו כדי לשבור אותי‪ .‬לא‬ ‫הלב‪ ,‬מעדנים‪ ,‬מאכל ומשקה‪.‬‬ ‫הייתה לו עבודה קלה‪ .‬יוכיחו החתכים‪ ,‬השריטות‪ ,‬הצלקות‪.‬‬ ‫ביום השביעי ניגש אב הכלה אל אב החתן ואמר לו‪" :‬מחותן‬ ‫באחד הימים‪ ,‬לאחר שהרביצו לי מכות‪-‬רצח הביאו אותי לפני‬ ‫יקר‪ ,‬במשך שבעת הימים דאגנו וטרחנו לאורחינו היקרים‪,‬‬ ‫הסמל‪ .‬בחדרו נכח גם כומר‪ .‬השניים החלו במסע שיכנוע‬ ‫ומתוך שכך‪ ,‬כמעט ולא פגשנו זה את זה… הבה נשב ונשמח‬ ‫משותף‪ .‬דיברו ללא הרף‪ .‬פרשו לפני את העתיד המזהיר‪,‬‬ ‫איש ברעהו…"‬ ‫הצפון לי אם אמיר את דתי‪ .‬איימו שאם אסרב להתנצר ‪ -‬לא‬ ‫והנמשל ברור מאליו‪:‬‬ ‫אשוב לראות את אמי‪ .‬אמות ככלב חוצות‪.‬‬ ‫כך גם אנו‪ ,‬במשך כל ימי החג טורחים ישראל ומקריבים‬ ‫הם דיברו ודיברו‪ ,‬ואני אפילו לא שמעתי‪ .‬הצמא שיתק את‬ ‫קרבנותיהם כנגד ‪ 70‬אומות העולם‪ ,‬עד שבא הקב"ה‬ ‫לשוני‪ .‬ביקשתי מעט מים‪ .‬הסמל מיהר למזוג מים בכוס‪ ,‬אך‬ ‫ואומר" ‪:‬ביום השמיני עצרת תהיה לכם – "הקריבו נא לפני‬ ‫אהה ‪ -‬כשהושטתי את ידי לקחתה‪ ,‬לא נתן לי‪ .‬בקשתו הייתה‬ ‫קרבן בשבילכם‪.‬‬ ‫שאשיב לו לפני שאשתה‪ .‬שאומר להם 'כן'‪ .‬שאסכים להשתמד‪.‬‬ ‫השתתפות אבל ל"ע בהקפות שניות‬ ‫לאבל להקיף במוצאי שמחת תורה סביב התיבה שבו מונח הס"ת‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫ללא ריקוד לקיים דברי רבנו האריז"ל‪ ,‬אבל ריקודין בשירים‬ ‫המו"צ הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫ומחולות אחר שיצא היו"ט‪ ,‬מאן דכר שמיה‪ ,‬דהא אפילו בשמחת‬ ‫על מה ששאלת האם "אבל" יכול להשתתף בהקפות שבשמחת‬ ‫בית השואבה בחג עצמו לא הושוו דעת כל הפוסקים להקל בזה‪,‬‬ ‫תורה ומה הדין לגבי הקפות שניות‬ ‫(עי' חזו"ע אבלות ח"ב עמ' שסד)‪ ,‬דלהלכה יש לתפוס כדעת‬ ‫א‪ .‬מנהג זה של ההקפות השניות כבר הזכיר הרה"ק רבי חיים‬ ‫המקילין באבל‪,‬‬ ‫ויטאל זצ"ל בשער הכוונות (שער ו') וזה לשונו‪ :‬מה שנהגו להוציא‬ ‫וכן כתב הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל בספרו קיצור המועדים‬ ‫הספרים מחוץ להכיל וגם להקיף עמהם בשחר ובמנחה ובערבית‬ ‫(סוכות פרק כד או' ס)‪ ,‬וכן העלה בספר נטעי גבריאל (פרק קא‬ ‫במוצאי יום טוב‪ ,‬מנהג אמיתי הוא וראיתי למורי (האריז"ל) נזהר‬ ‫סעי' ג')‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד‬ ‫ד למעשה‪ ,‬התיר הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"ב סי' לז‪ ,‬ציוני‬ ‫ולשורר לפניו בכל יכולתו בליל מוצאי אחר תפלת ערבית והיה‬ ‫הלכה עמ' תקכח) לאבל על אמו בתוך י"ב חודש "להשתתף‬ ‫מקפיד מאד לעשות אז ז' הקפות שלמות וכו'‪ ,‬גם ראיתיו בליל‬ ‫בהקפות בשמחת תורה‪ ,‬וגם בריקוד‪ .‬אלא שעליו למעט בריקוד‬ ‫מוצאי י"ט שהלך לב"ה אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא‬ ‫מכפי שהוא רגיל בכל השנים"‪ .‬וזאת בנימוק ש"הרמ"א (או"ח סי'‬ ‫ביהכ"נ אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם‪ .‬והחיד"א‬ ‫תרס סע' ב) לא דיבר בהקפות של שמחת תורה‪ ,‬אלא בהקפה‬ ‫בספרו לדוד אמת (סו"ס כו) כתב שכך גם נהג מהר"ש שרעבי‬ ‫בלולב‪ .‬והרבה נתחבטו בטעם הדבר‪ ,‬יש מבארים מפני שכהנים‬ ‫זלה"ה והיה אומר שיש רזין עילאין בזה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וגם הרב בן איש חי‬ ‫אבלים לא נכנסו להקיף בין האולם והמזבח‪ .‬והגר"א מבאר משום‬ ‫(סוף פרשת וזאת הברכה) הזכיר מדברי רבינו האר"י הנ"ל‪ .‬וכ"כ‬ ‫שעל ההקפה שבלולב נאמר "ושמחתם"‪ ,‬וכל הטעמים הללו לא‬ ‫בספר מעשה רב (סי' רכב) על הגר"א‪ ,‬וכ"כ בכה"ח (סי' תרסט או'‬ ‫שייכים בהקפות שמחת תורה‪ ,‬שהיא כשמחת סיום מסכת שמותר‬ ‫ל')‪ ,‬ובס' חזו"ע – סוכות (עמ' תס)‪.‬‬ ‫להשתתף‪ .‬אלא שמשום כבוד אביו צריך למעט"‪.‬‬ ‫ב) נראה דשרי לאבל להשתתף בהקפות שבשמחת תורה ואף‬ ‫ג‪ .‬מ"מ לענין הקפות שניות אחר שיצא היו"ט אין להקל ובפרט‬ ‫לרקוד בהם‪ ,‬וכן מותר להשתתף בשמחת בית השואבה לפי‬ ‫כשנערכים בהשתתפות כלי זמר ובשמחה יתרה‪.‬‬ ‫שאתי רגל דרבים ודחי אבלות דיחיד‪ ,‬ומכיון שהאבל חייב בשמחת‬ ‫ד‪ .‬אולם יכול להיות נוכח בהקפות שעורך רבו האדמו"ר‪ ,‬כל זמן‬ ‫החג מדין ושמחת בחגך‪,‬‬ ‫שרבו משתתף במעמד‪ .‬ולא ירקוד בגופו אלא כצופה‪.‬‬ ‫וכמ"ש בשו"ת זקן אהרן – הלוי (סי' ריג)‪ ,‬אין למונעו משמחה זו‪.‬‬ ‫כ"ד הק' יוסף מוזס אבד"ק קראלי‬ ‫אך לענין הקפות שניות‪ ,‬דהוי חול גמור‪ ,‬אין להתיר‪ .‬ונהי דשרי‬ ‫קהל הקודש קראלי בני ברק‬ ‫מ אות כבר נושעו! ומה איתך?‬ ‫רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה‪ ,‬אזכרה וכו'‬ ‫צהלי ורוני יושבת ציון‬ ‫תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של‬ ‫ברגשי גיל וחדווה מקבלים אנו את פני‬ ‫הוד מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫לרגל בואו ברינה לשבות‬ ‫כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון‬ ‫בשמחת תורה הבעל"ט‬ ‫רח' הרב אבוחצירא ‪ 12‬אשדוד‬ ‫בקרב אנשי שלומינו בבני ברק‬ ‫טל‪ 08-8659931.‬או ‪055-6798152‬‬ ‫יהא בואו לברכה ולהרמת קרן התורה והחסידות‬ ‫באימייל‪8659931@gmail.com :‬‬ ‫עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא‬ ‫ומעמד הישועות בהר הזיתים‬ ‫קול קראלי‬ ‫שיתקיים ביום ג' נח ב חשון הבעל"ט‬ ‫לרגל יומא דהילולא א' חשון של‬ ‫אידיש‬ ‫‪074-7962278‬‬ ‫הצדיק מקראלי‬ ‫מורינו ורבינו‬ ‫עברית‬ ‫‪03-7236730‬‬ ‫אביגדור בן ר' משה‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫מנו"כ בחלקת גניזת סת"ם סמוך לכביש לאוהל גור‬ ‫זכותו יגן עלינו והוא ימליץ טוב בעדינו‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הגה"ק משה זי"ע‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הרה"ק לוי יצחק זי"ע‬ ‫בן הרה"צ שמואל זיע"א‬ ‫אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫בן הרה"ק מאיר זיע"א‬ ‫בעל החתם סופר‬ ‫מברדיטשוב‬ ‫נלב"ע כ"ה בתשרי ה'ת"ר‬ ‫הגה"צ אביגדור מוזס זי"ע‬ ‫נלב"ע כ"ה בתשרי ה'תק"ע‬ ‫מקראלי‬ ‫בן אדמו"ר הגה"ק משה זי"ע‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מטשערעטעז‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגה"ח ישראל צבי ז"ל‬ ‫הגה"צ משה וועבר זצוק"ל‬ ‫בהרה"ח אברהם אלטר ז"ל‬ ‫נלב"ע שב"ק א' חשון תשנ"ח‬ ‫בהרה"צ מרדכי זצ"ל‬ ‫רויטמן‬ ‫ומנו"כ בהר הזיתים ירושלים‬ ‫נלב"ע כח תשרי תשפ"ג‬ ‫נלבע יב כסלו תשפא‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‬