אמונת חיים · Eminas Chaim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

גליון תשכה ♦ שנה טו ♦ תשפ"ז שמיני עצרת -שמח"ת ♦ וזאת הברכה
שמיני עצרת הוא חג מן התורה ,שחל ביום השמיני של חג
ביום השמיני עצרת תהיה לכם ,כל מלאכת עבודה לא תעשו הסוכות ,אולם הוא נחשב רגל בפני עצמו ואינו קשור לסוכות ,אלא
(במדבר כט ,ל) סמוך לו בלבד ,ודיניו כדיני יום טוב .בארץ ישראל חל באותו היום
נחלקו הפוסקים האם יום זה נקרא חג ,דעת הרמ"א ,שאין שום גם שמחת תורה ,וזהו השם המוכר יותר ליום זה .אולם אין מדובר
מקום שמופיע בו שיום זה מכונה כחג ועל כן אין לקרותו חג .וכן באותו החג כי שמיני עצרת הוא חג מן התורה ,ואילו שמחת תורה
נקבע רק ע"י החכמים .בארצות חו"ל " ,שבהן נהוג יום טוב שני
כתב הרמ"ע פאנו דאין שמיני עצרת נקרא חג בכל התורה כולה
של גלויות ,ההבדלה בין שני החגים ברורה :היום הראשון הוא
ולא בדברי קבלה. שמיני עצרת ,ולמחרתו נחגג יום שמחת תורה.
אולם השו"ע ורוב הפוסקים נקטו ,שיום זה נקרא חג (אור זרוע מובא בגמרא (שבת לא) מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי .אמר
ואליה רבה והיא דעת הלבוש ,מג"א ופרי מגדים) .בביאורי לו ,גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל
הגר"א הביא מקור לכך שקרוי חג ,מהגמרא בסוכה בדף מח,. אחת .דחפו באמת הבניין שבידו .בא לפני הלל :גיירני .אמר לו:
שם כתוב' ,והיית אך שמח' לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה דעלך סני ,לחברך לא תעביד ,מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך
(וכ"ש היום שהלילה טפל אליו ,רש"י שם). פירש הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ,בדרך דרוש :בקש אותו גר
הנפק"מ בין הדעות ,האם אומרים חג בנוסח התפילה ,שלדעת שיגלה לו הלל את טעמו של שמיני עצרת ,מפני מה הוא "רגל בפני
עצמו" .על כך השיב הלל" :דעלך סני לחברך לא תעביד" עצרת
הרמ"א ,אומרים בתפילת שמונה עשרה 'את יום שמיני עצרת
היא חג האחדות ,כדאיתא (ויקרא כג ,לו רש"י) דהקב"ה אומר על
הזה' .משא"כ בשו"ע מופיע הנוסח 'את יום שמיני חג העצרת החג הזה "קשה עלי פרידתכם" .וזהו סוכת שלם ,הסוכה עושה
הזה'. השלום ,הוא האחדות.
נידון נוסף מופיע בפוסקים ,ע"פ רוב הדעות ששמיני עצרת מסופר כי פעם בשמיני עצרת נכנס יהודי פשוט אל הגאון בעל
נקרא חג ,האם הוא מוגדר כחג בפני עצמו (דעת הגר"א) ,או ה"תניא " וביקשו להסביר לו במילים פשוטות מה עניינו של שמיני
שהוא המשך של חג הסוכות (ט"ז) ,כפי המשמעות מכך שקרוי עצרת באופן שגם הוא יבין .הרהר הרבי רגע ,העביר ידו על מצחו
'שמיני' וגם מהמשמעות 'עצרת' ,כפי שמבאר רש"י עה"ת ואמר" :שמיני עצרת הוא כמו תמצית מרוכזת שרוקחים בצלוחית
קטנה ,ואחר נוטלים ממנה כמה טיפות ,מערבבים אותה במים
(ויקרא כ"ג ל"ו) שעצרת הכוונה 'שהיום השמיני עצרת ממנו'.
ורוקחים בכמויות גדולות יותר .כך שמיני עצרת הוא תמצית
הט"ז מביא ראיה לשיטתו מפסק השו"ע ביו"ד סימן ר"כ ס"כ, השמחה של כל השנה ,וממנו נמשכת השמחה לכל ימות השנה"
שהאוסר את עצמו מבשר בחג הסוכות ,אע"פ שלא אמר ביום שמיני עצרת תהיה " לכם" ולא להם ,חג זה נועד רק לקב"ה
בפירוש שיהיה אסור אף בשמיני עצרת ,הדין הוא שאסור ולישראל עמו .אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה
בבשר גם בשמיני עצרת ,מוכח א"כ שהוא חג אחד ולכן יהיה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' וליהנות מזיו שכינתו .על כך
אסור בכולו כולל שמיני עצרת .אולם בפרי מגדים דחה שאין אומרים שמיני חג העצרת הזה.
ראיה משם ,כי אפש"ל שהטעם הוא משום שהולכים אחר לשון ומסביר הרה״ק בעל הבאר משה מקוז׳ניץ זי״ע – דהנה ידוע ,הגם
בני אדם. שבהושענא רבה יוצאין הפתקין ,עם כל זאת עדיין הם נעצרים עד
שמיני עצרת ,ועוד נותנים זמן לאדם שישוב בתשובה ,ויקבל עליו
הנפק"מ בין הדעות מתבטאת באופן אמירת הנוסח הנ"ל, עול מלכותו יתברך עול מלכות שמים שלימה.
שלדעת הט"ז ,אומרים בנוסח התפילה 'את יום שמיני עצרת וזהו ״ביום השמיני עצרת תהיה״ -שיהיה עוד עצרת דהיינו מעצור
החג הזה' והפי' שהוא עצרת לחג הסוכות שהרי לשיטתו אינו ועיכוב להגזרין והפתקין ,״לכם״ -אותיות מלך ,שעוד נותנים לאדם
חג לעצמו אלא המשך לחג שקדם לו .אולם לגר"א מוילנא, זמן עד שמיני עצרת לקבל עליו מלכות שמים ,ולשוב בתשובה
עיקר הנוסח הוא כפי הנוסח המופיע בשו"ע ,שאומרים 'את יום לפניו יתברך.
שמיני חג העצרת הזה'. ואמר הרה״ק רכי מנחם מנדל מקוצק זי״ע על הפסוק ״אז איתם
במהרש"ל מקיים את הנוסח של הט"ז על פני הנוסח של ונקיתי מפשע רב״ (תהילים יט ,יד) -״אז״ עולה למניין ח׳ ,הוא
שמיני עצרת ,כלומר שבשמיני עצרת ״נקיתי מפשע רב״.
השו"ע ,אך מטעם אחר ,כדי שלא להפסיק בין שמיני לעצרת,
ואילו הרה״ק רבי מנחם מנדל מוארקא זי״ע אמר :אנחנו עברנו
שהרי בפסוק הם סמוכים זה לזה והוא שם אחד. כזה ראש השנה שהוא יום הדין הנורא ,וכזה יום כיפור קדוש,
בפרי מגדים כתב ,שע"פ כל הנוסחאות אין לומר את המילה ואחריו נכנסנו לסוכה ואנחנו בשמחה ,אומר לנו הקב״ה -״אם לא
'העצרת' עם ה' ,אלא צריך לומר 'עצרת'. תהיו שוטים אראה לכם עוד יותר טוב!״ וזה הוא -״שמיני עצרת״,
ואסמכתא לכך ניתן לראות ממה שכתוב בתורה (שמות יג .כ)
הרימו "מעות יזכור" ״ויסעו מסוכות ויחנו באיתם״ -אחרי שנוסעים מסוכות ,חונים
ב״איתם״ ,שרומז ל״אז איתם ונקיתי מפשע רב כנ״ל.
לטובת מוסדות קראלי בארה"ק
והיית אך שמח" (דברים טז ,טו )
חתן תורה וחתן בראשית "אך לרבות ליל יו"ט האחרון של חג" (סוכה מח ,א) יש לתמוה,
פעם ראו עם הארץ ששש ושמח בשמחת תורה ,ושאלוהו לשמחה והלא 'אך' מיעוטא הוא בכל מקום ,ואיך בא כאן לרבות? ויש ליישב
מה זו עושה ,וכי מה שייכות יש לך עם התורה הקדושה שאתה על פי דברי המדרש שעיקר מצות השמחה בשמיני עצרת היא
שמח כל כך בשמחתה ,וענה ואמר וכי ביום שמחתו של אחי לשמוח בה' ,והנה אם האדם לא יעשה גבול לשמחתו בשבעה ימי
העוסק בתורה לא אשמח עמו .ולי נראה שלכן תקנו קדמונינו שתי החג ויאכל וישתה יותר מדי ,לא יהיה ביכלתו לשמוח שמחה
חתנים ביום הזה' ,חתן תורה' הוא העוסק בתורה שהשלים לחם שלימה בשמיני עצרת ,כמו שמצינו שבערב שבת או בערב יום
חוקו ושש ושמח לגמרה של תורה ,ו'חתן בראשית' הוא זה טוב ימעט באכילה כדי שיאכל בשבת לתיאבון .על כן צריך האדם
שמקבל על עצמו להתחיל מהיום ,ואף הוא בכלל חתני השמחה לשמוח בימי החג במי דה ברורה כדי שיוכל לקיים את מצות שמיני
(אמרות ופנינים) ביום גדול זה. עצרת כראוי .זהו מה שכתוב "והיית אך שמח" ,דהיינו שמיעוט
'שמיני רגל בפני עצמו' (סוכה מח) השמחה בשבעת ימי החג הוא כדי שיוכל לשמוח אחר כך בשמיני
מספרים על הרה"ק הדברי יואל זי"ע שסבל מייסורים נוראים עצרת שמחה שלימה.
ברגליו ,והזהירוהו הרופאים שלא ירקוד בשמיני עצרת ושמחת (דעת סופר)
תורה .אך לא שמע לציווי הרופאים ,ואמר בדרך צחות' ,שמיני רגל
פרשת וזאת הברכה
בפני עצמו' (סוכה מח) דהיינו ,בימים אלו יש רגליים אחרות .וידוע
מימינו אש דת למו" (לג ,ב )
לפלא עבודת ההקפות אצל הרה"ק הנ"ל ,ואירע פעם שהיה דם
שותת ויורד ,וכששאלו אותו איך יוכל לרקוד למחר במצב זה .ענה אש דת שהייתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה
שהרה"ק ר' מענדעל'ע מרימאנוב זי"ע ,היה רגיל לומר בזה"ל (רש"י) יש להבין מהי אש שחורה ואש לבנה .הנה בגמרא ביומא
' ,פיסעלעך הייבסט ענק ,לכבוד די הייליגע תורה ,עס וועט נאך דרשו חז"ל דהתורה היא כמו סם ,זכה נעשית לו סם חיים ,לא זכה
קומען די צייט וואס עטץ וועט שוין רוען אין רוען' [רגלים ,תרימו נעשית לו סם המות .ביאר בזה בעל חובת הלבבות דמשום כך
עצמכם לכבוד התורה הקדושה ,עוד יגיע הזמן שתנוחו ותנוחו], נמשלה התורה לאש משום דיש בה את שתי הבחינות שיש באש,
עכלה"ק. מצד אחד היא מאירה ומחממת ,אולם מאידך גיסא שורפת היא
ישועות לכבוד התורה את מי שלא נזהר בה .זהו שרמז רש"י דאמר "אש שחורה על גבי
פעם אחת בשמחת תורה ,בבית מדרשו של ה'ישמח ישראל' אש לבנה" דהתורה ביסודה היא אש לבנה המסמלת הצלחה
מאלכסנדר ,רקד אחד הנוכחים בדרך חריגה ,הוא לא פסק לרגע לעוסק בה ועץ חיים לעושיה ,אולם יש בה גם בחינה של אש
מלרקוד ,והניף את ידיו ורגליו בתנועות נמרצות ,עד שכמה שחורה והיא למי שלא הולך בדרכה ובנתיבותיה.
מהנוכחים הביטו בו בחיוך ,כפי שמביטים באדם שאינו שפוי (כתב סופר)
ל גמרי .הגיב הרה"ק ,על מיכל ,בת שאול ,שלעגה לריקודיו של דוד ועזר מצריו תהיה( .לג ,ז) אפשר לומר דהכונה הוא דידוע דגם
המלך לכבוד התורה ,נאמר שלא היה לה ילד עד יום מותה ,והרי היצה"ר הוא מלאך עושה רצון הבורא שלכך נברא כדי להסית ,אם
חז"ל אמרו שמידה טובה מרובה ממידת פורענות ,לכן היהודי כן מן היצר הרע בעצמו יכולין ללמוד שמחויבים לשמוע בקול ה',
הזה ,שמבזה את עצמו לכבוד התורה – בטוח אני שיהיה לו ילד שהוא היצר הרע שמסית הוא ג"כ אך ורק כדי למלאות רצון
בקרוב .ואכן ,האיש הזה היה חשוך ילדים ,ובאותה שנה נולד לו בן הבורא ,וזהו ועזר מצריו תהיה מן היצר בעצמו תהיה עזר.
רפואת הבת (אהבת ישראל)
בתו של הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל חלתה בחג הסוכות, שמח זבולון בצאתך ( .לג ,יח) אמר הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר
וכשהגיע יום שמחת תורה הייתה ממש על ערש דוי ,ל"ע .כאשר זי"ע שמחה היא עצה לפרנסה כמו"ש (דברים ל"ג) שמח זבולון
שמח הצדיק בשעת ההקפות כמנהגו ,נכנסו אליו החסידים בצאתך פירש"י הצלח בצאתך לסחורה .למה הוציא הכתוב
וביקשו שיטכס עצה בדבר ישועה ורחמים לבתו .נכנס הצדיק הצלחה בלשון שמחה ,ולא עוד דכתיב שמחה עוד לפני שהתחיל
לחדרה וראה שהיא בדקות האחרונות לחייה .נשא עיניו למרום בעסק כי בדרך כלל אחרי שעסק יכול ד לשמוח אלא ע"י השמחה
ואמר" :ריבונו של עולם ,ציווית לתקוע בראש השנה ומאיר תקע, יהי' לו הצלחה עכ"ל .ובזה יובן על והיית אך שמח תרגם יונתן
ציווית להתענות ביום הכיפורים ומאיר התענה ,ציווית לשבת ברם חדוון באצלחותא ,היינו ע"י החדוה יהיה לו הצלחה וכאמור.
בסוכה בחג -ומאיר ישב ,ציווית לשמוח בשמחת תורה -ומאיר (אמרי שאול)
שמח .והנה ,עשית את בתו של מאיר חולה מאוד ומאיר צריך אשריך ישראל מי כמוך עם נושא וכו'( .לג ,כט)
לקבל את הדבר בשמחה ,כי 'חייב אדם לברך על הרעה בשם הענין הוא דאסור להתגאות ,רק זה מותר שלא לירא משום
שמברך על הטובה' .ולכן מקבל מאיר גם את זאת בשמחה ,אולם דבר,להתגאות שיש לו פטרון אביו שבשמים ,ואפשר על זה רמזו
רבש"ע! הרי הלכה מפורשת היא 'אין מערבין שמחה בשמחה"'... חז"ל (סוטה ה ).שמיני שבשמינית מותר ,ועל ידי זה הורג
מיד החלה החולה להזיע ונתרפא. הקליפות .וזהו שאמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע כו' ואשר
חסד בהקפה חרב גאותך ,רצה לומר דזה הגאוה שאתה יודע שהשי"ת מגן
מעשה שהיה עם הגה"ח ר' יוסל קאז׳ליק זצ"ל בשנים שעדיין היה עזרך ,הוא לך חרב ,שעל ידי זה תהרוג אותם ,ואתה על במותינו
דר בזוועהיל ,באמצע יום שמיני עצרת – שמחת תורה ,פשטה תדרוך ,כלומר על ידי גאוה שלך ,הקליפות שמכונה בשם במה
השמועה שצבאם של הרוסיים הגיעו אל תוככי זוועהיל ,ובין אנשי (פרדס רמונים שער כג ערך במות) ,לשון גבהות ,תדרוך ,דעל ידי
הצבא היו הרבה יהודים ,והללו לא אכלו ולא שתו כדבעי .תיכף גאותם תהרוג אותם ,דהם מתגאים בעצמם ולא בהשם יתברך .
פנה רבי שלומק'ע אל ר' יוסל ואמר לו ,קח עמך שק ועבור בכל (קדושת לוי)
בתי העיר לאסוף דברי מאכל עבור החיילים היהודים .אמר לו ר' ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים.
יוסל מיד אחר ה'הקפות' אעשה כדברי הרבי ,אך רבי שלומק'ע (לד ,י) מהו "ולא קם" ,היה לו לכתוב 'ולא יקום' נביא בישראל
לא הסכים לו ואמר – התורה הקדושה תגיל ותשמח גם מבלעדי כמשה' .אלא ,אחת ממעלות משה רבינו על כל שאר הנביאים
השתתפותך בהקפות ,ואילו לאנשי הצבא היהודים אין מה לאכול היתה ,שכל הנביאים נפלו בהגלות אליהם הקב"ה ,ואילו משה
להשיב נפשם .מיד עשה ר' יוסל כציווי הרבי ,משחזר ר' יוסל היה עומד שעה שה' דיבר עמו פנים בפנים .זהו שאמר הכתוב
לבית המדרש ובידו שק מלא עד גדותיו בדברי מאכל שתרמו בני "ולא קם עוד נביא בישראל וגו'" ,כלומר ,שלא יהיה עוד כמשה
העיר לצרכם של אותם יהודים ,אורו פני רבי שלומק'ע ,מיהר רבינו אשר ידעו ה' פנים בפנים ,והוא "קם "ולא נפל ,כי הם כן נפלו
ולקח את השק ,הניחו על כתפיו והחל לרקוד עם השק הקפות על פניהם .
סביב הבימה .כי כל כך היה חשוב ונכבד אצלו כבודם של בני (הגה"ק האלוקי רבי שמשון מאוסטרופלי זי"ע)
ישראל ,והדאגה לצרכיהם.
סחרחורת תקפה את ראשי .הדם אזל מפני .הרגשתי חולשה בכל מקום שמחים יהודים בשמחת-תורה ,אבל מי שלא ראה
ואין-אונים .גרוני ניחר .ביקשתי שיתנו לי לשתות ואני אתן את השמחה ב"בית הכנסת של החיילים" ,בעיירה שברוסיה
תשובה תוך שלושה ימים. הצארית ,לא ראה שמחה טהורה ואמיתית מימיו.
שלושת הימים הבאים היו הגרועים ביותר בחיי .שכבתי על רוב המתפללים בבית-כנסת זה הם חיילים יהודים ,אלה
דרגשי ,גופי בוער מכאב וראשי עמוס מחשבות קשות וכואבות שמכונים 'קאנטוניסטים' .בעודם ילדים נגזלו מחיק אמהותיהם
לא פחות .תהיתי אם אוכל להחזיק מעמד .אם יעמוד לי כוחי. וגוייסו לצבאו של הצאר ,שם עברו עליהם רוב שנות חייהם.
אולם הכינוסים היה מלא מפה לפה .כל הטירונים -ביניהם ולמרות הכול ,הם נשארו יהודים חמים ואף בית-כנסת משלהם
יהודים רבים -הוזמנו .השמד המצופה שלי היה מתוכנן להוות יש להם.
הצגה מרשימה .על הבמה ישבו אנשי הצבא הבכירים .גם בתוך קהל הרוקדים אי-אפשר שלא להבחין ביהודי אחד ,חייל
הכומר נכח. ותיק ,שאוחז בספר התורה בכל כוחו ורוקד במשנה מרץ .רבים
אחר כבוד הובלתי אל הבימה .התבקשתי להכריז חגיגית על כבר התעייפו ופרשו הצידה לפוש קמעא ,אך הוא עודנו רוקד
רצוני לעזוב את היהדות ולהיות נוצרי .לא השבתי מיד. כאילו אך זה עתה החלה השמחה .ולפתע ,ברגע של
התבוננתי בחבריי היהודים .אחר הרמתי את עיני והבטתי התלהבות יתירה ,פתח היהודי בתנועה חדה את חולצתו וחשף
בקיר שלפני ,עליו הוצגו חרבות ושאר כלי-מלחמה. את זרועו וכתפו שצלקות עמוקות נראו היטב עליהן" .תורה,
כהרף עין הורדתי מהקיר קרדום קטן ,הנחתי על השולחן את תורה ,אני אוהב אותך ,אוהב אותך" ,שר בניגון המיוחד רק
אצבעות ידי ,ועוד טרם הספיק מי מהנוכחים להגיב ,הנפתי את לו...
הקרדום וקיצצתי במכה אחת את קצות שלוש מאצבעותי" .זו ההקפות הסתיימו לא מכבר .הצעירים התקבצו והקיפו את
תשובתי לשלושת הימים שהקצבתם לי" ,קראתי בלהט ונפלתי החייל מכל עבר ,מאזינים בנשימה עצורה לסיפורו:
מתעלף. הייתי כבן שמונה כשהתקבלה הגזירה להעמיד עשרים בחורים
המאזינים לטשו עיניהם אל כף-ידו ,אל אצבעותיו הקטועות. מעירנו לצבא הצאר .בכל משפחה שהיו לה ילדים בני גילי,
'הקאנטוניסט' לא המשיך עוד לספר .אף לא הבחין במבטי היה זה יום אבל .אילו מתו כל ילדי העיירה ממגיפה ביום אחד,
ההערצה שננעצו בו .הוא כבר שב אל בימת הריקודים ,וקולו לא הייתה האווירה קשה יותר.
הרם מתנגן וממלא ילד רך הייתי ,אבל לא אוכל לשכוח את פניה האדומות מבכי
(שיחת השבוע) של אמי" .אמא יקרה! אני אחזור" -הבטחתי לה .אך אמי ,יותר
משדאגה לשלומי דאגה ליהדותי" :הייתי מעדיפה לראותך מת,
מאשר לראותך גוי" ,אמרה לי ולפתה את ראשה בשתי כפות
ידיה" .תמיד אשאר יהודי" ,השבתי לה בהחלטיות.
גם אבא ,רב העיירה ,פנה אלי בדברים .בעיניו לא נראו
דמעות .אולם אני ידעתי ,חשתי ,שליבו נשבר בקירבו .שבוע
ביום השמיני עצרת תהיה לכם לפני שנלקחתי נפטר אבא בפתאומיות.
משל למה הדבר דומה: אמא הסתירה אותי במרתף .ישבתי מכווץ במקומי ופחדתי
לגביר אחד הייתה בת כלילת המעלות ,ובהגיע זמנה להינשא אפילו לנשום .שמעתי קולות גסים בבית ,ואחר רעש מוזר
חיפש לה אביה חתן מופלג בתורה ויראת שמים ממשפחה כאילו אנשים מתגוששים .משהו נפל לארץ .היה נדמה לי שזה
כערכם. גוף חסר חיים" .אמא!" ,צווחתי" ,אמא ,את בסדר?"
לאחר דרישות וחקירות נמצא הבחור המבוקש והיה זה בנו של לא חלפה דקה ,וזוג ידיים איתנות אחזו בי וגררו אותי החוצה.
גביר מעיר אחרת והיה החתן בחיר הלמדנים ובעל מידות אמא שכבה מוטלת דומם על הרצפה" .הרגתם את אמי,
נפלא. רשעים ,הרגתם את אמא" ,ייבבתי ,ואיש לא שמע לבכיי.
מצאה ההצעה חן בעיני המחותנים ,ועד מהרה באו בברית כל העיירה יצאה כדי ללוותנו .בתוך ההמון הבחנתי לפתע
שידוכין. באמי .את הרגע הזה לא אשכח .איכשהו הצליחה אמא לחדור
כיון שהיו השניים נכבדים מאד ,איש איש בעירו ,קבעו כי את בין השוטרים המזויינים שהקיפו את הקרון ,והשליכה לעברי
החתונה ,משתה שבעת ימים ,יערכו בעיר הגדולה הנמצאת חבילה קטנה עטופה" .אל תשכח את הבר-מצוה שלך" ,אמרה.
בחצי הדרך בין שתי הערים וכך יוכלו כל אורחיהם לבוא אל בחבילה היו זוג תפילין וסידור תפילה קטן.
החתונה ללא כל טרחה. במשך שלוש שנים רצופות ניסו לשבור אותנו .בשיטתיות
בהגיע היום המיועד ,נערכה החתונה ברוב עם ובהדרת מלך. הפעילו עלינו שטיפת-מוח ,מכות ועינויים .הצליפו בנו כשסרבנו
ובמשך שבעת הימים לא פסק זרם של אנשים מכובדים להגיע לאכול בגילוי-ראש .היכו כשהתעקשנו שלא לנשק לצלב.
אל אולם המשתה. כבן הרב הייתי מנהיג החבורה .ידעתי שחולשה שלי תגרור
והמחותנים ,ידיהם היו מלאות בעבודה .בשמחתם טרחו כה כניעה כללית .הרשעים הבחינו בעובדת היותי ראש הקבוצה,
הרבה לפקח על המשתה ולתת לכל אורח את מלא תשומת והאחראי עלינו ריכז את כל מאמציו כדי לשבור אותי .לא
הלב ,מעדנים ,מאכל ומשקה. הייתה לו עבודה קלה .יוכיחו החתכים ,השריטות ,הצלקות.
ביום השביעי ניגש אב הכלה אל אב החתן ואמר לו" :מחותן באחד הימים ,לאחר שהרביצו לי מכות-רצח הביאו אותי לפני
יקר ,במשך שבעת הימים דאגנו וטרחנו לאורחינו היקרים, הסמל .בחדרו נכח גם כומר .השניים החלו במסע שיכנוע
ומתוך שכך ,כמעט ולא פגשנו זה את זה… הבה נשב ונשמח משותף .דיברו ללא הרף .פרשו לפני את העתיד המזהיר,
איש ברעהו…" הצפון לי אם אמיר את דתי .איימו שאם אסרב להתנצר -לא
והנמשל ברור מאליו: אשוב לראות את אמי .אמות ככלב חוצות.
כך גם אנו ,במשך כל ימי החג טורחים ישראל ומקריבים הם דיברו ודיברו ,ואני אפילו לא שמעתי .הצמא שיתק את
קרבנותיהם כנגד 70אומות העולם ,עד שבא הקב"ה לשוני .ביקשתי מעט מים .הסמל מיהר למזוג מים בכוס ,אך
ואומר" :ביום השמיני עצרת תהיה לכם – "הקריבו נא לפני אהה -כשהושטתי את ידי לקחתה ,לא נתן לי .בקשתו הייתה
קרבן בשבילכם. שאשיב לו לפני שאשתה .שאומר להם 'כן' .שאסכים להשתמד.
השתתפות אבל ל"ע בהקפות שניות
לאבל להקיף במוצאי שמחת תורה סביב התיבה שבו מונח הס"ת, לכבוד
ללא ריקוד לקיים דברי רבנו האריז"ל ,אבל ריקודין בשירים המו"צ הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
ומחולות אחר שיצא היו"ט ,מאן דכר שמיה ,דהא אפילו בשמחת על מה ששאלת האם "אבל" יכול להשתתף בהקפות שבשמחת
בית השואבה בחג עצמו לא הושוו דעת כל הפוסקים להקל בזה, תורה ומה הדין לגבי הקפות שניות
(עי' חזו"ע אבלות ח"ב עמ' שסד) ,דלהלכה יש לתפוס כדעת א .מנהג זה של ההקפות השניות כבר הזכיר הרה"ק רבי חיים
המקילין באבל, ויטאל זצ"ל בשער הכוונות (שער ו') וזה לשונו :מה שנהגו להוציא
וכן כתב הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל בספרו קיצור המועדים הספרים מחוץ להכיל וגם להקיף עמהם בשחר ובמנחה ובערבית
(סוכות פרק כד או' ס) ,וכן העלה בספר נטעי גבריאל (פרק קא במוצאי יום טוב ,מנהג אמיתי הוא וראיתי למורי (האריז"ל) נזהר
סעי' ג') .ועוד. מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד
ד למעשה ,התיר הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"ב סי' לז ,ציוני ולשורר לפניו בכל יכולתו בליל מוצאי אחר תפלת ערבית והיה
הלכה עמ' תקכח) לאבל על אמו בתוך י"ב חודש "להשתתף מקפיד מאד לעשות אז ז' הקפות שלמות וכו' ,גם ראיתיו בליל
בהקפות בשמחת תורה ,וגם בריקוד .אלא שעליו למעט בריקוד מוצאי י"ט שהלך לב"ה אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא
מכפי שהוא רגיל בכל השנים" .וזאת בנימוק ש"הרמ"א (או"ח סי' ביהכ"נ אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם .והחיד"א
תרס סע' ב) לא דיבר בהקפות של שמחת תורה ,אלא בהקפה בספרו לדוד אמת (סו"ס כו) כתב שכך גם נהג מהר"ש שרעבי
בלולב .והרבה נתחבטו בטעם הדבר ,יש מבארים מפני שכהנים זלה"ה והיה אומר שיש רזין עילאין בזה ,ע"כ .וגם הרב בן איש חי
אבלים לא נכנסו להקיף בין האולם והמזבח .והגר"א מבאר משום (סוף פרשת וזאת הברכה) הזכיר מדברי רבינו האר"י הנ"ל .וכ"כ
שעל ההקפה שבלולב נאמר "ושמחתם" ,וכל הטעמים הללו לא בספר מעשה רב (סי' רכב) על הגר"א ,וכ"כ בכה"ח (סי' תרסט או'
שייכים בהקפות שמחת תורה ,שהיא כשמחת סיום מסכת שמותר ל') ,ובס' חזו"ע – סוכות (עמ' תס).
להשתתף .אלא שמשום כבוד אביו צריך למעט". ב) נראה דשרי לאבל להשתתף בהקפות שבשמחת תורה ואף
ג .מ"מ לענין הקפות שניות אחר שיצא היו"ט אין להקל ובפרט לרקוד בהם ,וכן מותר להשתתף בשמחת בית השואבה לפי
כשנערכים בהשתתפות כלי זמר ובשמחה יתרה. שאתי רגל דרבים ודחי אבלות דיחיד ,ומכיון שהאבל חייב בשמחת
ד .אולם יכול להיות נוכח בהקפות שעורך רבו האדמו"ר ,כל זמן החג מדין ושמחת בחגך,
שרבו משתתף במעמד .ולא ירקוד בגופו אלא כצופה. וכמ"ש בשו"ת זקן אהרן – הלוי (סי' ריג) ,אין למונעו משמחה זו.
כ"ד הק' יוסף מוזס אבד"ק קראלי אך לענין הקפות שניות ,דהוי חול גמור ,אין להתיר .ונהי דשרי
קהל הקודש קראלי בני ברק מ אות כבר נושעו! ומה איתך?
רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה ,אזכרה וכו'
צהלי ורוני יושבת ציון תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של
ברגשי גיל וחדווה מקבלים אנו את פני
הוד מרן רבינו עט"ר שליט"א
מרכז "אמונת חיים" קראלי
לרגל בואו ברינה לשבות כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון
בשמחת תורה הבעל"ט רח' הרב אבוחצירא 12אשדוד
בקרב אנשי שלומינו בבני ברק טל 08-8659931.או 055-6798152
יהא בואו לברכה ולהרמת קרן התורה והחסידות באימייל8659931@gmail.com :
עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא
ומעמד הישועות בהר הזיתים קול קראלי
שיתקיים ביום ג' נח ב חשון הבעל"ט
לרגל יומא דהילולא א' חשון של אידיש 074-7962278
הצדיק מקראלי
מורינו ורבינו עברית 03-7236730
אביגדור בן ר' משה שמעו ותחי נפשכם
מנו"כ בחלקת גניזת סת"ם סמוך לכביש לאוהל גור
זכותו יגן עלינו והוא ימליץ טוב בעדינו
לזכר עולם יהיה צדיק לזכר עולם יהיה צדיק
הגה"ק משה זי"ע
לזכר עולם יהיה צדיק הרה"ק לוי יצחק זי"ע
בן הרה"צ שמואל זיע"א אדונינו מורינו ורבינו בן הרה"ק מאיר זיע"א
בעל החתם סופר מברדיטשוב
נלב"ע כ"ה בתשרי ה'ת"ר הגה"צ אביגדור מוזס זי"ע נלב"ע כ"ה בתשרי ה'תק"ע
מקראלי
בן אדמו"ר הגה"ק משה זי"ע
לעילוי נשמת
מטשערעטעז
לעילוי נשמת
הגה"ח ישראל צבי ז"ל הגה"צ משה וועבר זצוק"ל
בהרה"ח אברהם אלטר ז"ל נלב"ע שב"ק א' חשון תשנ"ח
בהרה"צ מרדכי זצ"ל
רויטמן ומנו"כ בהר הזיתים ירושלים
נלב"ע כח תשרי תשפ"ג נלבע יב כסלו תשפא
זכותו יגן עלינו ועכי"א
