gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫שמיני עצרת‪-‬שמחת תורה תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪533‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫משיב הרוח‬ ‫מוריד הגשם בקמץ תחת הגימל או בסגול‬ ‫השו"ע (קי"ד א') פוסק מתחילין לומר בברכה שניה משיב‬ ‫תשובות והנהגות (א פ"א) כתב שבכמה ספרים מוכח‬ ‫הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של יו"ט האחרון של חג‪.‬‬ ‫שצריך לומר גשם בסגול דוקא‪ ,‬וכן בסידור יעב"ץ הנדפס‬ ‫הטעם שאמרים משיב הרוח בברכת אתה גיבור הוא מפני‬ ‫בחיי המחבר שהכל בדקדוק עצום כתוב גשם בסגול‪,‬‬ ‫שיש בה תחיית המתים והגשמים הם חיים לעולם כתחיית‬ ‫ובסידור בעל התניא זצ"ל בסגול‪ ,‬וכן כתב בספר אורחות‬ ‫המתים‪.‬‬ ‫רבינו שמרן בעל הקהלות יעקב זצוק"ל‪ .‬ויש שנשתבשו‬ ‫המשנה ברורה מפרש שהיה ראוי לומר משיב הרוח מיו"ט‬ ‫ע"י דברי משכיל אחד לומר בקמץ או הבינו שיש לדמות‬ ‫הראשון של חג שנידונין בו על המים אלא לפי שהגשמים‬ ‫דבר זה שכמו בתפלת גשם אומרים בקמץ כן בתפלת י"ח‪,‬‬ ‫הם סימן קללה בחג הסוכות שא"א לישב בסוכה בשעת‬ ‫וזה טעות דשם הוא סיום ענין ומסיימין לברכה ולא‬ ‫הגשם לכן אין מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫לקללה‪ ,‬לכן יש לומר בקמץ‪ ,‬אבל בתפלת י"ח יש המשך‬ ‫וראוי היה מן הדין להתחיל להזכיר מיד בליל יום טוב‬ ‫וצ"ל בסגול‪ .‬וכן שמעתי כמה וכמה פעמים מפי הגאון רבי‬ ‫האחרון אלא שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת‬ ‫ישראל וועלץ זצ"ל שצריך לומר בגשם בסגול דוקא‪ ,‬כי‬ ‫נמצא זה מזכיר וזה אין מזכיר ויעשו אגודות אגודות‪.‬‬ ‫צריך לחבר עם ההמשך מכלכל חיים בחסד‪ ,‬שצריך גשמי‬ ‫והטעם שאין מזכירין בשחרית יש שכתבו מפני שאסור‬ ‫רחמים ורצון להחיות‪ ,‬וגשם לבד אין בו תמיד ברכה‪ ,‬ולכן‬ ‫להזכיר הגשם עד שיכריז הש"ץ או השמש בקול רם מוריד‬ ‫אין להפסיק באתנחתא ולבטא בקמץ‪ ,‬אלא יש לומר‬ ‫הגשם קודם התפלה וזה א"א להכריז בשחרית מפני שצריך‬ ‫בסגול להמשיך למכלכל חיים‪.‬‬ ‫לסמוך גאולה לתפלה‪ .‬ועוד טעם אחר כתוב בט"ז בשם‬ ‫ומביא שהנצי"ב כתב שזה תלוי במחלוקת הפוסקים אם‬ ‫הירושלמי שלכשיזכירו בשחרית יש לחוש שיהיו כאלו‬ ‫מי ששכח ונזכר לאחר שגמר מחיה המתים יכול לומר‬ ‫שיסברו שכבר התחילו מבערב ולשנה הבאה יזכירו‬ ‫שמה משיב הרוח‪ ,‬דלשיטה דס"ל שאומר שם ואין מעכב‬ ‫מבערב‪ .‬ועוד טעם מובא בראשונים שאין דעתו של אדם‬ ‫שיהא באמצע הברכה ע"כ אומר בקמץ‪ ,‬שבקמץ אינו‬ ‫מתישבת עליו אלא בתפילת המוספים‪.‬‬ ‫חיבור לתחלת הברכה אלא כדבר בפני עצמו‪ ,‬ולשיטה דלא‬ ‫ומ"מ אם טעה והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם במעריב‬ ‫יכול להשלים הזכרה זו אחר מחיה המתים וחוזר לראש‬ ‫של שמ"ע או בשחרית אינו חוזר‪.‬‬ ‫כדי שיאמר תוך הברכה יש לומר גשם בסגול‪ ,‬דשייך‬ ‫השו"ע שם (סעיף ב) פוסק אסור להזכיר הגשם עד שיכריז‬ ‫כתחילה וחיבור למכלכל חיים בחסד‪ ,‬וכתב שיש לדחות‬ ‫ולכן קודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח‬ ‫דיש לומר דאף שיכול לאמרו לבד כששכח בסוף הברכה‪,‬‬ ‫ומוריד הגשם‪ ,‬כדי שהצבור יזכירו בתפלתן‪ .‬הלכך חולה או‬ ‫מ"מ לכתחילה ראוי לקשר ולאמרו בסגול‪.‬‬ ‫אנוס לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור‪ ,‬לפי שאסור להזכיר‬ ‫שכח‬ ‫השו"ע שם (סעיף ה) פוסק בימות הגשמים אם לא אמר‬ ‫משיב הרוח עד שיאמר הש"צ‪ ,‬אבל אם יודע שהכריז הש"צ‬ ‫מוריד הגשם מחזירין אותו‪ ,‬והני מילי שלא הזכיר טל‪ ,‬אבל‬ ‫אעפ"י שהוא לא שמע מזכיר‪ ,‬ולכן הבא לבית הכנסת‬ ‫אם הזכיר טל אין מחזירין אותו‪ .‬ודוקא כשסיים כל הברכה‬ ‫והצבור התחילו להתפלל יתפלל ויזכיר אע"פ שהוא לא‬ ‫והתחיל ברכה שאחריה אז חוזר לראש התפלה‪ ,‬אבל אם‬ ‫שמע מהש"צ‪.‬‬ ‫נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר‪.‬‬ ‫הנה אדם שאין טפל למנין מסוים יש לו להמתין עד שידוע‬ ‫המ"ב מפרש כי לא קבעו חכמים מקום בתוך הברכה אלא‬ ‫לו שהיה שם מנין אחד שהתפללו מוסף‪ ,‬וכפי הרגילות‬ ‫אמרו סתם מזכירין גשמים בתחיית המתים רק שנהגו‬ ‫בזמננו שלא ימלט שלא יהיה מנינים המתפללים בהשכמה‬ ‫לומר לפני מכלכל שהוא פרנסה וגשמים ג"כ פרנסה הלכך‬ ‫אין זקוק להמתין יותר‪ .‬אבל אדם הרגיל להתפלל במקום‬ ‫באיזה מקום שיזכור סגי‪ .‬ופשוט דאם נזכר לאחר שאמר‬ ‫מסוים‪ ,‬אלא שעתה מחמת חולי או כל אונס אחר מתפלל‬ ‫ונאמן אתה להחיות מתים דצריך לחזור ולומר ונאמן אתה‬ ‫ביחידות‪ ,‬הרי הוא נגרר אחר הציבור שעמם רגיל להתפלל‪,‬‬ ‫להחיות מתים דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה‪.‬‬ ‫ויכוון זמן תפילת מוסף לאחר זמן הכרזת הש"ץ בבית‬ ‫עוד כתב השו"ע אפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם‬ ‫מדרשו‪ ,‬ולדברי הפמ"ג אפילו אם מתפללים שם לאחר‬ ‫שהתחיל אתה קדוש אין צריך לחזור‪ ,‬אלא אומר משיב‬ ‫שבע שעות‪ ,‬ימתין עד תפילתם‪ ,‬שמוטב להתפלל אחר‬ ‫הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה‪ .‬המ"ב מפרש שכל שלא‬ ‫שבע שעות ולהזכיר גשם מלהתפלל קודם שבע בלא‬ ‫התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי‬ ‫להזכיר‪ .‬ואם יש בביהכ"נ אחד שני מניני תפילה או יותר‪,‬‬ ‫לענין כל הדברים שמחזירין אותו אף על פי שנקרא סיום‬ ‫הרי הוא נגרר אחר המנין שעימם רגיל להתפלל‪.‬‬ ‫לענין דברים שאין מחזירין אותו כגון הבדלה בחונן הדעת‬ ‫המשנה ברורה כתב בדיעבד אם לא הכריזו ואמר אחד‬ ‫וכל כה"ג שאין לאמרם כשסיים הברכה אע"פ שלא התחיל‬ ‫בקול רם בתוך תפלתו מוריד הגשם אף שאסור לעשות כן‬ ‫בברכה שלאחריה‪ .‬ויש פוסקים שחולקין ואומרים דאף‬ ‫שהרי לא שמע מן הש"ץ מ"מ מותרים השומעים להזכיר‬ ‫בדברים שמחזירין אותו תיכף משסיים הברכה כמו‬ ‫בתפלתם דזו גופא כהכרזה דמי‪ .‬ומ"מ מי שלא אמר משיב‬ ‫שהתחיל ברכה אחרת דמיא‪ .‬ולכן למעשה אם נזכר אחר‬ ‫הרוח בתפלה זו אין צריך לחזור דיש פוסקים שסוברים‬ ‫שאמר השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני‬ ‫דהכרזה לא מיקרי אא"כ שהוכרז קודם התפלה או ששמעו‬ ‫חוקיך ויהיה כקורא פסוק לבד ודינו כאלו עומד עדיין‬ ‫מש"ץ חזרת התפלה שהזכיר גשם‪.‬‬ ‫באמצע ברכה וחוזר למשיב הרוח‪.‬‬ ‫גליון ‪533‬‬ ‫שמיני עצרת‪-‬שמחת תורה תשפ"ז‬ ‫הפלא יועץ (ערך חתן) כתב מנהגן של ישראל שעושים חתני תורה בכל שמחת התורה וזמן שמחה‬ ‫הוא לכל ישראל ישמח ישראל בעושיו שמחה של מצוה לגומרה של תורה וכן המרבה לשמוח‬ ‫ובפרט בעת שעושים השבע הקפות מנהג חסידים ואנשי מעשה לפזז ולכרכר לפני הספרים‬ ‫בשירות ותשבחות ושמחות וגיל והיא סגולה נפלאה לזכות לו ולזרעו לכתרה של תורה‪.‬‬ ‫וכתב בספר אור גדליהו בשמחת תורה בשעה שרוקדים עם התורה ושמחים בה כדאי לחשוב‬ ‫אודות גדלות התורה ולקבל ללמוד בשמחה ביראה ולכבד את התורה כראוי‪ .‬ואומרים בשם‬ ‫הרה"ק מקוצק שאין אנו שמחים במה שלמדנו עד עכשיו כי מי יכול לומר שלמד כל מה שהיה‬ ‫יכול‪ ,‬רק שמחים אנו בתורה ובזכות שנוכל עוד ללמוד וללמד בשנה הבאה‪ .‬וגם אומרים בשמו‬ ‫שבשעת ההקפה שאוחזים בספר תורה הוא כמו נשבע בנקיטת חפץ שילמוד תורה‪.‬‬ ‫השם משמואל (שמחת תורה שנה תרעג) כתב בשם אדומו"ר הכהן הגדול מאלכסנדר שאמר‬ ‫שלכן אין מברכין ברכת כהנים בשמחת תורה כי הוא גנאי לברכות משה רבינו שנצטרך עמן עוד‬ ‫לברכות‪ .‬ומקשה על זה אם כן לעולם נמי‪ ,‬שהרי ברכות משה רבינו לעולם קיימות‪ .‬ומיישב‬ ‫שבעת שקורין את הברכות הוא כאילו משה רבינו עומד ומברך את הברכות‪ ,‬ואם היינו כלים‬ ‫הראוים לקבל כמו אז היו הברכות פועלות תיכף‪ ,‬כי הברכה לא חלה אלא לפי ערך הכנת המקבל‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (סוטה י"ג‪ ):‬היכן משה מת בחלקו של ראובן‪ ,‬והיכן משה קבור בחלקו של גד‪ ,‬ומחלקו‬ ‫של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין‪ ,‬אותן ארבעה מילין מי הוליכו‪ ,‬מלמד שהיה‬ ‫משה מוטל בכנפי שכינה‪ ,‬ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל‪ ,‬והקב"ה‬ ‫אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און‪ .‬וצריך ביאור מדוע לא מת משה באותו‬ ‫מקום שנקבר שם‪.‬‬ ‫המהרש"א כתב שהטעם שלא היה מיתתו וקבורתו במקום אחד הוא להורות להן שיצטערו על‬ ‫העדר מיתתו כי לא יהיה להן עוד עומד בפרץ ולכן אין להן להשען רק על התשובה שהוא מעשה‬ ‫ראובן שפתח בתשובה‪ ,‬והקבורה היתה בחלקו של גד לכפר להם על עון פעור‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (סוטה י"ג‪ ):‬היכן משה מת בחלקו של ראובן‪ ,‬והיכן משה קבור בחלקו של גד‪ ,‬ומחלקו‬ ‫של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין‪ ,‬אותן ארבעה מילין מי הוליכו‪ ,‬מלמד שהיה‬ ‫משה מוטל בכנפי שכינה‪ ,‬ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל‪ ,‬והקב"ה‬ ‫אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און‪ .‬וצריך ביאור מדוע לא מת משה באותו‬ ‫מקום שנקבר שם‪.‬‬ ‫המהרש"א כתב שהטעם שלא היה מיתתו וקבורתו במקום אחד הוא להורות להן שיצטערו על‬ ‫העדר מיתתו כי לא יהיה להן עוד עומד בפרץ ולכן אין להן להשען רק על התשובה שהוא מעשה‬ ‫ראובן שפתח בתשובה‪ ,‬והקבורה היתה בחלקו של גד לכפר להם על עון פעור‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪ madaneishabbos@gmail.com‬או להתקשר למספר ‪00447393019369‬‬