gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ישרה · Halacha Yeshurah — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: הלכה ישרה · Halacha Yeshurah

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

הלכה ישרה · Halacha Yeshurah — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫שיעור פ"ב‬ ‫הדורה‬ ‫מ יעית ‪-‬‬ ‫רב ורחבת‬ ‫מ‬ ‫שיעורי‬ ‫הלכה ישרה‬ ‫הלכות חול המועד [ע"פ א"ב]‬ ‫לא ללמוד בשעת התפילה וקריאת התורה‬ ‫הלכות חול המועד האסור והמותר ע"פ א"ב‬ ‫במסכת חגיגה (י”ח) דרשינן איסור מלאכה בחול המועד מן הפסוק (שמות כ”ג ט”ו) “את חג המצות‬ ‫תשמור שבעת ימים” ללמדך שחוה”מ אסור בעשית מלאכה‪.‬‬ ‫אמרו חז”ל‪“ :‬המבזה את המועדות”‪ ,‬שעושה בהן מלאכה (פרש”י)‪“ ,‬כאילו עובד ע”ז” (פסחים קי”ח) “ואין‬ ‫לו חלק לעוה”ב” (אבות פ”ג מ”ג‪ ,‬סנהדרין צ”ט)‪.‬‬ ‫א'‬ ‫אוכל נפש – מותר אפי' ע"י מלאכת אומן‪ ,‬ואפי' ע"י טירחא מרובה אך דווקא לצורך יו"ט‬ ‫וחוה"מ (סי' תקל"ז סט"ו‪ ,‬משנ"ב סי' תק"ל ס"ק א')‪.‬‬ ‫ומותר אף כאשר מוצא בשוק לקנות (סי' תקל"ז ס"ט ומשנ"ב סי' תקל"ג סק"א)‪.‬‬ ‫ואף 'אם כיוון לעשות בחוה"מ' (פירוש שהיה יכול לבשל מערב יו"ט‪ ,‬אבל היה נוח לו יותר לבשל‬ ‫בחוה"מ) (סי' תקל"ג ס"א)‪.‬‬ ‫אוכל נפש‪ ,‬באופן הערמה – המכין כמות מרובה על אחרי המועד בהערמה‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאומר שצריך הכל לצורך המועד ואינו ניכר שיש לו די צרכו‪ ,‬וגם יאכל מכל מאכל –‬ ‫אין מוחין בידו (משנ"ב סי' תקל"ג ס"ק ט')‪.‬‬ ‫אוכל נפש‪ ,‬להרבות בקדירה – מותר בכל אופן להוסיף לקדירה בחוה"מ‪ ,‬כאשר המאכל‬ ‫שמוסיף משביח את התבשיל שבקדירה (כבדיני יו"ט סי' תק"ג‪ ,‬ושם משנ"ב ס"ק ד')‪.‬‬ ‫אוכל נפש‪ ,‬לצורך מצוה – מותר להוסיף לצורך מצוה אף על אחר יו"ט (ס' פני השולחן סי'‬ ‫תל"ג אות ג' בשם שו"ת באר משה ח"ז ס"ס‪ ,‬שו"ת קנין תורה ח"ב סי' ז')‪.‬‬ ‫צרכי הגוף דינם כאוכל נפש – עיין אות צ' 'צרכי הגוף'‬ ‫אומן – 'להביא' כלי מבית האומן (‪ )Repair‬בחוה"מ‪ :‬מותר להביא מבית האומן כלי או בגד‬ ‫שתיקנם‪ ,‬אך רק אם ישתמש בכלי או בבגד במשך המועד (תקל"ד ס"ג)‪.‬‬ ‫'להוליך' לבית האומן בחוה"מ‪ :‬אבל אסור להוליך לבית האומן שום כלי או בגד כדי‬ ‫שיתקנם‪ ,‬ואפילו לצורך אוכל נפש‪ ,‬ואפילו לצורך המועד‪ ,‬חוץ אם נחוץ מאוד לתקן‬ ‫הכלי והבגד או שצריך דווקא בגד זה‪ ,‬מותר אז אף להוליך לבית האומן (מ"ב תק"מ כ"ז‪,‬‬ ‫מאמר מרדכי‪ ,‬וע' בס' פני השולחן כזה)‪.‬‬ ‫אופניים (‪ :)Bike‬מותר לתקן אופניים או תלת אופן (‪ )three-wheeler‬של ילדים‬ ‫קטנים אם נתרגלו בהם ודרכם תמיד לשחק ולנסוע עליהם וקשה להם‬ ‫בלי זה‪ ,‬ומותר אז אף במלאכת אומן (ביה"ל תק"מ‪ ,‬דרשו ‪ 2‬סי' תקל"ו)‪.‬‬ ‫אופניים (‪ )Bike‬לצורך ילדים גדולים‪ :‬אבל אסור לתקן‬ ‫ע"י מעשה אומן (כגון תיקון שרשרת‪ ,‬גלגל וכדומה) לצורך‬ ‫שמח‬ ‫והיית אך‬ ‫ללמדה‬ ‫ושמחת בחגך‬ ‫השיעורים‬ ‫לאסוף‬ ‫ילדים גדולים או למבוגרים‪ ,‬אך אם צריך להשתמש בהם מדי יום בחוה"מ בשביל‬ ‫נסיעה למקום מרוחק (וכדומה) – מותר אפילו במעשה אומן‪ ,‬אבל (לכתחילה) יתקן‬ ‫בצנעה (דרשו ‪ 2‬סי' תקל"ו‪ ,‬פנ"ש‪ ,‬סי' תקמ"א ס"ה)‪.‬‬ ‫אופניים בתיקון קל‪ :‬אם התיקון הוא ע"י מעשה הדיוט והוא דבר שקל לעשותו‪ ,‬מותר‬ ‫אז לתקן האופניים לכל הרוצה בכך לצורך חוה"מ (שם)‪.‬‬ ‫אופניים‪ ,‬הרכבתם (‪ :)Put together‬אסור להרכיב אופניים או תלת אופן של ילדים‬ ‫(‪ )Children Bike‬כיון שלא שייך להרכיב במעשה הדיוט‪ ,‬ובמעשה אומן אסור‪ ,‬כיון‬ ‫שעדיין לא הורגלו בהם ואינו צורך מועד כ"כ (דרשו ‪ 2‬סי' תקל"ו שם‪ ,‬תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫איגרות שלומים – כתיבתם בחוה"מ עיין אות כ' 'כתיבה'‬ ‫עלעקטראניקס (‪ :)Electronics‬מותר לתקן במעשה הדיוט כל מיני מכשירים עלעקטראניים‪,‬‬ ‫אך רק לצורך המועד‪ ,‬ורק אם אכן שייך לתקן במעשה הדיוט‪ ,‬אבל אם צריך טירחא‬ ‫מרובה או מעשה אומן – אסור (תק"מ מ"ב ב')‪.‬‬ ‫אמבטיה (‪ :)Bath, Bathtub‬מותר לתקן אמבטיה בחוה"מ‪ ,‬אך רק אם אין לו אופן אחר‬ ‫להתרחץ‪ ,‬כגון במקלחת (‪ ,)Shower‬או לצורך רחיצת קטנים שאין הדרך לרחצם במקלחת‬ ‫(מ"ב דרשו סי' תקמ"ד ז')‪.‬‬ ‫אכן אם יש בבית אמבטיה או מקלחת (‪ )Shower‬אחרת אסור לתקן בחוה"מ (עפ"י הגמ'‬ ‫במו"ק בדין מרחץ שבעיר‪ ,‬ודו"ק)‪.‬‬ ‫ב'‬ ‫בגדים‪ ,‬תיקונם‪ :‬בגד שנקרע וצריך לתקנו בתפירה לצורך מועד – מותר לתקנו ע"י שינוי‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬בתפירות רחבות ובלתי מסודרות‪ ,‬עולות ויורדות‪.‬‬ ‫כפתור לבגד‪ :‬מותר לתקן כפתור של בגד אם קשה עליו בלי זה‪ ,‬אך רק במעשה‬ ‫הדיוט‪ ,‬כגון בכפתור עם ד' נקבים‪ ,‬ישתמש רק בב' מהם‪ ,‬ואם יש רק ב' נקבים‪ ,‬יתפור‬ ‫ברפיון או שלא במקומו קצת (תקמ"א ס"ה‪ ,‬ביה"ל תק"מ)‪.‬‬ ‫ביגלען (גיהוץ)‪ :‬גיהוץ אינו בכלל 'גזירת ניוול'‪ ,‬ולכן‪ :‬א‪ .‬מותר ליישר קמטים (קנייטשן)‬ ‫לצורך מועד‪ .‬ב‪ .‬מותר ליישר בגד שצריך קמטים (פליטס) אם לא נתקלקלו הקמטים‬ ‫לגמרי‪ .‬ג‪ .‬אבל אסור לגהץ באופן מומחה‪ ,‬כגון בקלינערס או לעשות קמטים חדשים‬ ‫(עיין כל זה בפסק"ת ובשש"כ נ"ב)‪.‬‬ ‫שטריימל‪ :‬ראה אות ש'‬ ‫בעקיטשע‪ :‬בעקיטשע שנקרע וצריך לו למועד – מותר לתפרו ע"י מעשה הדיוט‪,‬‬ ‫פי' תפירות רחבות‪ ,‬עולות ויורדות (שם)‪.‬‬ ‫בעקיטשע שנתקלקל מאוד‪ :‬בעקיטשע‪ ,‬וכן כל בגד או נעליים שנתקלקלו מאוד –‬ ‫י"א שהיות שרגילים לקנותם מחדש מפעם לפעם – אסור לתקנם ע"י מעשה אומן‪,‬‬ ‫אלא יקנה חדשים (מ"ב סק"י וש"צ שם‪ ,‬מ"ב דרשו ‪.)'7 '9‬‬ ‫ג‬ ‫בגד יקר שנתקלקל‪ :‬בגד או כלי שנתקלקלו ביותר‪ ,‬וצריך מעשה אומן כדי לתקנם‪,‬‬ ‫והם מהדברים שאינו רגיל כ"כ לקנותם מפעם לפעם – יש מתירים לתקנם אף ע"י‬ ‫מעשה אומן (ט"ז)‪ ,‬וכן לתתו לאומן בצנעה לתקנו‪ ,‬אך רק אם צריך להם למועד‪ ,‬ואין‬ ‫לו אחר במקומו להשתמש בו (תקמ"א ס"ה)‪.‬‬ ‫בישול בחוה"מ‪ :‬מותר לבשל בחוה"מ אף ע"י טירחא מרובה‪ ,‬וגם אם יישאר לאחרי המועד‪,‬‬ ‫ואפילו כיוון מלאכתו במועד‪ ,‬פירוש שהיה יכול לבשל מערב יו"ט‪ ,‬אבל היה נוח לו יותר‬ ‫לבשל בחוה"מ – מכל מקום מותר (תקל"ז סקט"ו‪ ,‬תקל"ג ס"א)‪.‬‬ ‫בישול בחוה"מ כאשר מצוי לקנות‪ :‬מותר לבשל בחוה"מ כנ"ל אף אם יכול לקנות‬ ‫בנקל כל מה שרוצה לבשל (מ"ב תקל"ג א')‪.‬‬ ‫בישול על אחרי המועד‪ :‬אסור לבשל בחוה"מ במיוחד על אחרי המועד‪ ,‬ואפילו זמנו‬ ‫פנוי יותר במועד – אסור (שם ס"ק ט')‪.‬‬ ‫בישול בחוה"מ ע"י הערמה‪ :‬אם אומר שצריך הכל לצורך המועד וגם אינו ניכר שכבר‬ ‫יש לו די צרכו – אין מוחין בידו‪ ,‬אף שבאמת רוצה שיישאר על אחרי המועד (מ"ב‬ ‫תקל"ג ט')‪.‬‬ ‫בישול בחוה"מ‪ ,‬במתענג באפייה‪ :‬וכן אסור לאפות במועד שלא לצורך המועד אף‬ ‫אם מתענג הוא מעצם האפייה (תקל"ז ס"ק ט"ו‪ ,‬חומ"כ פ"ז הע' ז' ח')‪.‬‬ ‫בישול בחוה"מ‪ ,‬כשמשביח התבשיל‪ :‬באופן שע"י בישולו משביח תבשיל שצריך‬ ‫למועד – מותר אז לבשל בחוה"מ על אחרי המועד‪ ,‬ואפי' בכמות מרובה (תק"ג מ"ב ד')‪.‬‬ ‫בישול ואפייה לצורך מצוה 'של אחרי המועד'‪ :‬לצורך בר מצוה או ברית או שאר‬ ‫דבר מצוה של אחרי המועד – מותר להוסיף בחוה"מ על התבשילין שמבשל לצורך‬ ‫המועד (מ"ב תקל"ג ט')‪.‬‬ ‫בישול רב 'לצורך מצוה של אחרי המועד'‪ :‬אם צריך לבשל הרבה לצורך מצוה של‬ ‫אחרי המועד‪ ,‬וניכר שהוא בעיקר על אחרי המועד (וגם יש הפסד ממון) – ישאל שאלת‬ ‫חכם (באר משה ח"ז ס"ס‪ ,‬קנין תורה ח"ב סי' ז')‪.‬‬ ‫בית‪ :‬רחיצה ושטיפת ריצפת בית ראה אות ר'‬ ‫בית הכיסא (שירותים) שנסתם‪ :‬בית הכסא שנסתם – מותר לפתחו ע"י פלאנז'שער ביתי‪,‬‬ ‫ואם אין שם ביה"כ ‏אחר וצריך לכך – ‏מותר לפתחו אפילו ע"י מעשה אומן ובטירחא‬ ‫מרובה (תקמ"א ס"א‪ ,‬וה'‪ ,‬תקמ"ו ס"ה‪ ,‬ביה"ל ד"ה כל)‪.‬‬ ‫בית המדרש‪ ,‬תיקונו‪ :‬מותר לתקן ספסל שבבית המדרש לצורך המועד‪ ,‬ואפילו במלאכת‬ ‫אומן ובטירחא מרובה (תקמ"ד מ"ב א' ב')‪.‬‬ ‫מותר לתקן הלעקטער בבית המדרש‪ ,‬וכדומה בכל דבר שהוא לצורך גופם של‬ ‫הרבים ואי אפשר בלי תיקונו‪ ,‬כגון מקווה (שם)‪.‬‬ ‫כשאפשר גם ללא התיקון‪ :‬אם הציבור יכול להשתמש בלעקטער אף ללא התיקון‪ ,‬אז‬ ‫אין תיקונו מותר אלא במעשה הדיוט בלבד‪ ,‬אך לא במעשה אומן (תקמ"ה ס"א‪ ,‬מ"ב)‪.‬‬ ‫ד‬ ‫תיקונים בחדר קאווע ובברזים (‪ - )Faucets‬מותר לתקן כל הצריך תיקון בחדר‬ ‫הקאווע‪ ,‬בברזים (‪ ,)Faucets‬בפרידז'ש‪ ,‬בלוח המודעות ובכל דבר שהוא לרווחת‬ ‫הציבור ולהנאתם‪ ,‬ואפילו במעשה אומן ובטרחא מרובה (תקמ"ד מ"ב א' ב')‪.‬‬ ‫ג'‬ ‫גוי‪ ,‬עשיית מלאכת חוה"מ על ידו‪ :‬אסור לעשות שום מלאכה שאסורה בחוה"מ אפילו ע"י‬ ‫גוי (תקמ"ג ס"א)‪ ,‬כגון‪ :‬לכבס במקום שאסור כגון לגדולים וכדו'‪ ,‬לתלוש דבר ממחובר‪ ,‬לבשל‬ ‫על לאחר יו"ט‪ ,‬לבנות או לתקן האסור במועד וכדומה‪.‬‬ ‫לצורך מצוה‪ :‬לצורך מצוה מותר לעשות מלאכת חוה"מ ע"י גוי‪ ,‬אף במלאכה האסורה‬ ‫לישראל‪ ,‬אבל ישאל שאלת חכם באופן ההיתר (שם פמ"ג)‪.‬‬ ‫לשכור גוי על אחרי המועד‪ :‬מותר לשכור גוי למלאכה שיעשה אחרי המועד‪,‬‬ ‫ובאמירה בלבד‪ ,‬אך לא ימדוד וישקול בידיו (שם)‪.‬‬ ‫גוי שעשה המלאכה בתוך המועד‪ :‬גוי שנשכר למלאכה על אחרי המועד‪ ,‬אך למעשה‬ ‫עשה המלאכה בתוך המועד – מותר לו לישראל ליהנות מהמלאכה במועד (שם ותקל"ז‬ ‫מ"ב ל"ב דרשו ‪.)'20‬‬ ‫גילוח ותספורת (‪ :)Hair Cut‬אסור לגלח או לספר שערות של גדול בחוה"מ‪ ,‬אף אם גילח‬ ‫מערב יו"ט (תקל"א ס"א)‪.‬‬ ‫גילוח שיָ ירי שערות‪ :‬מותר להסיר קצת שערות שנשארו מהגילוח של ערב יו"ט‪,‬‬ ‫ובפרט כשמפריע או שמתבייש בזה (ס' חוהמ"כ פ"ג ו')‪.‬‬ ‫גילוח לנשים‪ :‬אשה מותרת לגלח לשם צניעות (שם סל"ז)‪.‬‬ ‫גילוח לשם טהרה‪ :‬וכן מותר לצורך טבי"מ‪ ,‬בין לחוה"מ ובין לצורך מוצאי יו"ט (שם)‪.‬‬ ‫גילוח מחמת כינים (לייז)‪ :‬מותר לגלח השערות כדי להסיר כינים (לייז) (שם)‪.‬‬ ‫גפרורים (‪ :)Matches‬מותר להדליק גפרור בחוה"מ (לקט יושר ע' ‪ 110‬ד"ה מה)‪.‬‬ ‫גיהוץ ‪ -‬עיין אות ב' ביגלען‬ ‫גוף‪ ,‬צרכיה בחוה"מ – עיין אות צ' צרכי הגוף‬ ‫גוף – עור‪ ,‬צפרניים‪ :‬תלישתם מהשפתיים או מהאצבע‪ ,‬עיין אות ע'‬ ‫ד'‬ ‫דבר האבד‪ ,‬פי' כל שמפסיד מן הקרן – מותר בחוה"מ אפילו מלאכה גמורה (שכמותה אסורה‬ ‫ביו"ט מה"ת)‪.‬‬ ‫אולם בשביל קלקול מיעוט אינו נקרא דבר האבד‪ ,‬כל שעיקר הדבר אינו נפסד (כמו‬ ‫בגדים ומנעלים שיתקלקלו יותר אם לא יתקנם)‪.‬‬ ‫כל שאין בו הפסד קרן‪ ,‬אבל יש בו הפסד שאינו מרוויח – מותר במלאכה מדרבנן‬ ‫(ולא מה"ת)‪ ,‬אך בתנאי שאין בה טורח‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מלאכה גמורה כדי להרוויח – אסור‪ ,‬ואפילו אין בה שום טורח (כגון התולש פירות‬ ‫וכדומה כדי להרוויח)‪.‬‬ ‫ולא עסקינן ב'מסחר'‪ ,‬שזה אסור כדלהלן‪ ,‬אלא בשאר הדברים שאפשר להרוויח‬ ‫מהם‪ ,‬ואינו מצוי תמיד‪.‬‬ ‫יש הרבה אופנים ש'מסחר' מותר‪ ,‬כגון ביש שם 'הפסד' או שהוא דבר האבד באופן‬ ‫'שימנע ממנו ריווח גדול שאינו שכיח'‪ ,‬או באופנים שיש 'הפסד קונים קבועים'‬ ‫וכדומה‪ ,‬אך פרטיהם רבים מדי מלפרטם בדפים הללו‪ .‬ועיין באריכות בשו"ע סי'‬ ‫תקל"ט ובנו"כ שם‪ ,‬ובאחרוני זמנינו בדין מסחר בזמנינו אנו‪.‬‬ ‫מעשה אומן‪ :‬באופן שדבר האבד מותר‪ ,‬אין צריך לעשות בו שום שינוי‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫מותר לעשותו ע"י מעשה אומן (ריש סי' תקל"ז)‪.‬‬ ‫אולם אף בדבר האבד – אסור ע"י טירחא מרובה (רמ"א ריש סי' תקל"ז‪ ,‬ומס"ב וס"ה והלאה)‪.‬‬ ‫אך כשיש הפסד מרובה או צורך גדול – מותר אף ע"י טירחא מרובה (סי' תקל"ח ס"א‪,‬‬ ‫ומשנ"ב סק"ו)‪.‬‬ ‫ספק דבר האבד‪ :‬אם מסתפק אם הוא דבר האבד – מותר (מ"א תקל"ז א')‪.‬‬ ‫דבר האבד – כאשר ניכר לכל שהוא דבר האבד‪ ,‬מותר לעשות אף בפרהסיא‪ ,‬אבל‬ ‫כשאינו הפסד ודאי‪ ,‬או שאין הפסדו ניכר – יעשה לכתחילה רק בצנעה (סי' תקל"ח‬ ‫ס"ב וביה"ל ד"ה וכן)‪.‬‬ ‫דבר האבד – כאשר כיוון מלאכתו למועד (פירוש שהיה יכול לבשל מערב יו"ט‪ ,‬אבל היה נוח‬ ‫לו יותר לבשל בחוה"מ)‪ ,‬אסור לעשותו אף בדבר האבד (טור שו"ע סי' תקל"ח ס"א)‪.‬‬ ‫דברי תורה‪ ,‬כתיבתם בחוה"מ‪ :‬מותר לכתוב דברי תורה בחוה"מ כדי שלא ישכחם ולא‬ ‫יפסידם‪ ,‬וכן מותר לכתוב ספר לתועלת הרבים או להעתיק מספר לצורך לימודו (תקמ"ד‬ ‫ס"ב וס"ט)‪.‬‬ ‫אולם לטייפען‪ ,‬ובפרט באופן יפה ומדוקדק‪ ,‬ואפילו לצורך הציבור נכנס למחלוקת‬ ‫אם זה מלאכת אומן שאסור אף בשביל הציבור (שהרי אינו מותר לציבור אלא מלאכת‬ ‫הדיוט‪ ,‬חוץ מלצורך הנאת גופם)‪.‬‬ ‫דגים‪ ,‬טחינתם‪ :‬מותר לטחון דגים בכל אופן לצורך המועד‪ ,‬ואפילו ע"י טירחא מרובה‪ ,‬ואף‬ ‫אם היה יכול לטחון מערב יו"ט‪ ,‬וכמו"כ מותר גם לתקן כלי הטחינה כשצריך לכך (מ"ב‬ ‫תק"ל‪ ,‬ס"ק א' תק"מ ח"י)‪.‬‬ ‫החלפת המים באקוועריום (‪ :)Aquarium, Fish tank‬אסור להחליף מים של אקוועריום‬ ‫בחוה"מ‪ ,‬כי יש בו משום איסור 'צידה' אף שמחזיר הדגים למים‪ ,‬אכן כשיש סכנה‬ ‫שהדגים ימותו ויש בו משום הפסד‪ ,‬וגם לא כיוון מלאכתו במועד – מותר (חומ"כ פ"ז‬ ‫הע' ז' ח'‪ ,‬ותקל"ז)‬ ‫צידת דגים (‪ :)Fishing‬לרוב הפוסקים אסור לצוד בחוה"מ לשם תענוג‪ ,‬אך יש כמה‬ ‫שמתירים‪ ,‬ואם משתמש בחלק מהדגים לצורך אכילה בחוה"מ או ביו"ט – מותר‬ ‫לכו"ע (שם)‪.‬‬ ‫"ודבר דבר"‪ ,‬אבל בחוה"מ מותר לדבר דיבור של‬ ‫ֵּ‬ ‫דיבורי חול‪ :‬אסור בשבת ויו"ט משום‬ ‫ו‬ ‫מלאכת איסור שרוצה לעשות לאחר יו"ט‪ ,‬או לסכם עם גוי על מלאכה של אחר יו"ט‪,‬‬ ‫ובלבד שלא יעשה מעשה‪ ,‬כגון למדוד (מעסטן) ולשקול (וועיגן) וכדומה או ליתן כסף (צאהלן‬ ‫מיט געלט) (סי' תקמ"ג ס"ג)‪.‬‬ ‫דירה‪ ,‬העברתה‪ :‬אסור להעביר דירה בחוה"מ‪ ,‬אך אם יש בו משום הפסד ודבר האבד –‬ ‫ישאל שאלת חכם (תקל"ד מ"ב ט"ו‪ ,‬תקל"ח מ"ב ד')‪.‬‬ ‫דליפה (‪ )Leak‬שבכיור או מן הגג‪ ,‬תיקונה – עיין אות ת' תיקון דליפה (‪)Leak‬‬ ‫ה'‬ ‫הדלקת אש וכיבויה‪ :‬מותר להדליק אש ולכבותה אף ללא צורך אוכל נפש‪ ,‬אבל אם אין‬ ‫בו שום צורך‪ ,‬אלא לתענוג בעלמא – אסור (לקט יושר שם)‪.‬‬ ‫הדלקת לעקטער וכיבויו‪ :‬מותר להדליק חשמל ולכבותו אפילו ללא שום צורך (שם)‪.‬‬ ‫הנאה ממלאכת איסור בחוה"מ‪ :‬אסור ליהנות ממלאכת איסור בחוה"מ‪ ,‬לכן מלאכה‬ ‫שנעשתה במזיד‪ ,‬יש להחמיר בכל אופן שלא ליהנות מזה בחוה"מ (סי' תקל"ח‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫סו"ס בדרשו בשם שבט הלוי והגרשז"א מזה)‪.‬‬ ‫אבל מותר ליהנות המלאכה שנעשתה ע"י גוי באיסור (עפ"י סי' תקל"ח ודרשו שם הע' ‪,3‬‬ ‫לשיטות דמלאכת חוה"מ אסורה מדרבנן‪ ,‬ועוד סניף להיתר‪ ,‬מהא דיש מתירין לכוון מלאכתו בדבר האבד‬ ‫ע"י גוי‪ ,‬וכשיש מתירין‪ ,‬מותר בדיעבד)‪.‬‬ ‫אם המלאכה נעשתה בשוגג‪ ,‬יש המתירין ליהנות גם בחוה"מ (עי' סי' שי"ח מ"ב סק"ג בשם‬ ‫הגר"א שפוסק בשוגג כר' מאיר)‪.‬‬ ‫לשיטות דמלאכת חוה"מ אסורה מדרבנן‪ ,‬אפשר להקל כבמלאכות דרבנן גבי שבת‬ ‫(עי' ריש סי' שי"ח ביה"ל בשם הגר"א וח"א)‪.‬‬ ‫הוצאה‪ :‬בחוה"מ מותר להוציא מרשות לרשות בכל אופן‪ ,‬ואף שלא לצורך המועד (שם)‪.‬‬ ‫העברת חפצים מבית לבית‪ :‬אסור להעביר חפצים מבית לבית באותו עיר (תקל"ד מ"ב ט"ו)‪.‬‬ ‫בחשש הפסד‪ :‬מותר להעביר חפצים כדי שלא ייגנבו או מפני נזק אחר‪ ,‬ואפילו מעיר‬ ‫לעיר‪ ,‬אך יעשה זאת בצנעה אם אפשר בכך (תקל"ח ס"א‪ ,‬מ"ב ו'‪ ,‬בה"ל וכן)‪.‬‬ ‫בכיוון מלאכתו במועד‪ :‬אם מלפני המועד כיוון מלאכתו וחשב לעשותה בחוה"מ‬ ‫היות שאז זמנו יותר פנוי – אסור אפילו בהפסד (תקל"ח ס"א)‪.‬‬ ‫הריגת שרצים חרקים וכדומה‪ :‬מותר להרוג כל מיני שרצים חרקים ויתושים (‪)Mosquitos‬‬ ‫אם יש בזה שום צורך‪ ,‬כגון שמציקים לו (ער ליידט פון זיי) (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫הריגתם ללא צורך‪ :‬אך אסור להרגם ללא צורך כלל (שם‪ ,‬ובה"ל תק"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫ו'‬ ‫וואנע (‪ :)Bathtub‬ראה אות א' אמבטיה‬ ‫ז‬ ‫ווייעלעשען (‪ :)Violation‬תיקון הנחוץ מצד חוקי המדינה‪ ,‬כגון דבר שנתקלקל‪ ,‬ואפשר‬ ‫שהמפקחים יבואו ויקנסו אותו – מותר לתקנו אפילו במעשה אומן‪ ,‬ככל ספק דבר האבד‬ ‫(מ"א תקל"ז א')‪.‬‬ ‫וילון (‪ )Blinds‬שנתלש ועומד ליפול‪ :‬וילון שנתלש ואפשר שכל הוילון ייפול מהחלון‬ ‫וכדומה‪ ,‬מותר לתקנו‬ ‫במעשה הדיוט לצורך מועד‪.‬‬ ‫אבל אם יפול באופן שיצטרך להביא אומן אחרי יו"ט‪ ,‬ויש בו משום ספק הפסד –‬ ‫מותר כבר עכשיו לתקנו ע"י מעשה אומן כדי שלא ייפול (שם)‪.‬‬ ‫ז'‬ ‫זבובים‪ :‬ראה אות ה' הריגת חרקים וכדומה‬ ‫זבל ואשפה‪ ,‬פינויים‪ :‬לא יפנה זבל ואשפה מחצרו בחוה"מ‪ ,‬ואם מפריעים לו ביותר – יפנה‬ ‫בצנעה (תקל"ד מ"ב א' ד')‪.‬‬ ‫פחי אשפה‪ :‬אבל מותר לפנות פחי אשפה (‪ )Garbage cans‬מהחצר‪ ,‬אך רק אם דרכו‬ ‫בכך באופן תדיר‪ ,‬וזה צורך המועד‪.‬‬ ‫זריעה‪ :‬הנחת בצל או אבוקאדו במים‪ :‬אין להטיל בצל או אבוקאדו במים בחוה"מ (ביה"ל‬ ‫תק"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫לכל דיני זריעה בחוה"מ‪ ,‬עיין אות צ' צמחים (‪)Plants‬‬ ‫ח'‬ ‫חובות‪ ,‬גבייתם‪ :‬מותר לגבות חובות בחוה"מ‪ ,‬ובפרט אם חושש שאחרי המועד יתקשה‬ ‫לגבותם‪ ,‬ובאופן שמותר ללכת לבית המשפט‪ ,‬ובפרט בחובות של גוים – גם בחוה"מ מותר‬ ‫(תקל"ג א"א סק"ו‪ ,‬מ"א תקל"ז א')‪.‬‬ ‫לשלם חובות‪ :‬נפק"מ בין חוב פרטי – שמותר‪ ,‬לחוב של ביזנעס (עי' בזה ספר חוהמ"כ)‪.‬‬ ‫חנות (געשעפט)‪ :‬חנות (געשעפט) או בעקעריי שהם לצורך יו"ט ולצורכי מועד‪ ,‬מותרים‬ ‫למכור ולאפות אפילו בגלוי‪ ,‬כיון שניכר שזהו לצורך המועד‪.‬‬ ‫באינו ניכר שזה לצורך המועד – כגון שמוכרים חבילות וקופסאות גדולות של‬ ‫סחורה עבור כל ימי מועד‪ ,‬צריך שיעשו זאת בצינעה‪.‬‬ ‫לצורך מוצאי יו"ט‪ :‬אם המכירה או העסק הוא עבור אחר יו"ט‪ ,‬אסור בכל אופן‬ ‫(הגרשז"א‪ ,‬ושש"כ)‪.‬‬ ‫חשמל‪ :‬עי' אות ל' לעקטער‬ ‫ח‬ ‫ט'‬ ‫טירחא בחוה"מ אסורה‪ :‬אפי' שלא במלאכה (סי' תקל"ד ס"ג משנ"ב ס"ק ט"ו‪ ,‬סי' תקל"ה ס"א מ"ב‬ ‫סק"א)‪.‬‬ ‫'לצורך המועד' – מותר ב'טירחא מותרת'‪ ,‬אבל 'טירחא מרובה' אסורה (וסי' תקל"ז‬ ‫מ"ב ס"ק ט"ו בשם פרמ"ג (עכ"פ שלא באוכל נפש לכו"ע אסור ודו"ק שם‪ ,‬וסי' תק"מ‬ ‫סוס"ק ז')‪.‬‬ ‫וטירחא כשהיא לצורך המועד מותרת אפי' בפרהסיא‪ ,‬אבל צריך שיהא ניכר שהיא‬ ‫לצורך המועד (סי' תקל"ה משנ"ב ס"ק ד')‪.‬‬ ‫גם לצורך מצוה מותר רק באופן שניכר שהיא לצורך מצוה (סי' תר"מ ס"ו ביה"ל ד"ה‬ ‫וסעודת‪ ,‬לבנות סוכה לצורך סעודת מצוה)‪.‬‬ ‫טירחא מרובה – לצורך דבר האבד שיש בו משום הפסד גדול‪ ,‬מותר (משנ"ב סי' תקל"ח‬ ‫סוסק"ו דרשו סי' תקל"ז סוף מס' ‪.)25‬‬ ‫אבל טירחא מרובה לצורך דבר האבד כשאין בו הפסד גדול‪ ,‬אסור (שם‪ ,‬וסי' תקל"ז ס"ב‬ ‫וס"ה מ"ב ס"ק ז'‪ ,‬ושו"ע סי' זה שם והלאה)‪.‬‬ ‫החזרת כלי פסח לסטארעדז'ש‪ :‬אסור להחזיר כלי פסח לסטארעדז'ש או למקומם‬ ‫במשך כל השנה כדי להרוויח זמן במוצאי יו"ט‪ ,‬או לשם עיסוק בעלמא‪.‬‬ ‫אבל אם הם מפריעים מחמת איזו סיבה שתהיה‪ ,‬מותר‪.‬‬ ‫עבודה קבועה בצרכי הבית‪ :‬כל דברים שרגילים לעשות בבית מותר לעשות ולטרוח‬ ‫בחול מועד‪ ,‬ובכלל זה שטיפת הריצפה‪ ,‬סידור כלים ובגדים הנעשים בכל העת‪ ,‬ניקוי‬ ‫חלונות לאלו העושים זה בקביעות מדי שבוע וכדומה‪ ,‬אבל אם נתלכלך ביותר –‬ ‫‏מותר בכל אופן לצורך המועד‪.‬‬ ‫סידור חפצים‪ ,‬ארון (שאפע)‪ :‬אסור לסדר שאפע‪ ,‬לנקות או לשטוף כל מיני חפצים‬ ‫מלכלוך ואבק‪ ,‬וכן ניקוי החצר שאינו עושה בקביעות‪ ,‬אסור שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫הכנות לפני חתונה‪ :‬אסור להכין דירה לזוג עבור אחרי החתונה (לאחר יו"ט)‪ ,‬לקנות‬ ‫צרכיהם‪ ,‬או לסדר ההזמנות (‪.)Invitations‬‬ ‫הליכה מרובה – מותרת‪ ,‬ואפי' יש בה טירחא מרובה וגם אינה מחמת הפסד (ארחות‬ ‫חיים הל' יו"ט‪ ,‬חוש"מ סי' ד')‪.‬‬ ‫טעלעפאן‪ :‬טעלפאן שצריך לחוה"מ – מותר לתקנו ע"י מעשה הדיוט (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫לצורך גדול – אם אין לו טעלעפאן בבית או שצריך הטעלעפאן לצורך גדול ממש‬ ‫– מותר אף ע"י מעשה אומן ובטירחא מרובה‪ ,‬אבל יעשה בצנעה (מ"ב תקמ"א ד'‪ ,‬דרשו‬ ‫‪.)'7 '9‬‬ ‫טעקסט (‪ :)Texting‬י"א דמותר לכו"ע מטעם כתב שאינו מתקיים דמותר (סי' תקמ"ה ברמ"א)‬ ‫(דעצם הכתב נמחק ורק שמור בתוך דיסק) (שמעתי מחכם אחד)‪.‬‬ ‫טעכנעלאגיע‪ :‬כל דבר שאינו בעצם מעשה אומן‪ ,‬אלא מלאכת הדיוט וכל אדם עושהו‪,‬‬ ‫אבל התוצאה מהפעולה הרי היא כמעשה ידי אומן‪ ,‬כגון – כל דבר שעושים ע"י מכונה‬ ‫ט‬ ‫אלעקטראנית (לעבלס וכדו')‪ ,‬או דפוס שעושים בו אותיות למאפה‪ ,‬או חותם של מיני צורות‪,‬‬ ‫או כל מכונת כתיבה וכדומה (טייפן)‪ ,‬נחלקו בזה האחרונים רבות ולכן‪:‬‬ ‫כל שאינו לצורך המועד‪ ,‬נכנס למחלוקת אם מלאכת חוה"מ אסורה מה"ת או מדרבנן‪.‬‬ ‫ואם הוא לצורך המועד‪ ,‬מקילים כמו כל מעשה הדיוט‪ ,‬אף שהתוצאה היא כמעשה‬ ‫אומן (עיין בארוכה בספרי אחרונים‪ ,‬דרשו סי' תקמ"א סו"ד הע' ‪ , 11‬ובפרט בס' פני השולחן ובס' חוהמ"כ‬ ‫פ"ו מספ"ט ואילך)‪.‬‬ ‫קטנים שעושים ע"י מכונה יש להקל לשם תענוג‪.‬‬ ‫י'‬ ‫ילדים‪:‬‬ ‫כיבוס בגדיהם‪ :‬ראה אות כ' כיבוס (אות י"א)‬ ‫אופניים (בייק) לתקן להם‪ :‬ראה אות א' אופניים‬ ‫ציורים‪ :‬ראה אות כ' כתיבה‬ ‫כ'‬ ‫כיבוס‪ :‬אסור בחוה"מ לכבס כל סוגי הכיבוסים‪ ,‬הן הרבה והן מעט‪ ,‬הן בידים – אע"ג‬ ‫שמשנה מדרכו‪ ,‬והן ע"י ‏מכונה (מאשין)‪ ,‬ואע"ג שמתכבס מאליו (תקל"ד ס"א)‪.‬‬ ‫כיבוס בגדי קטנים‪ :‬‏‏בגדי קטנים שמתלכלכים תמיד מותרים בכיבוס‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫שאין להם בגדים אחרים‪ ,‬ומותר לכבס אפילו הרבה ‏ביחד ולאו דווקא כל בגד לבד‬ ‫(חוהמ"כ בנספח לפרק ה')‪.‬‬ ‫כיבוס האנטעכער (מגבות)‪ :‬‏מותר לכבס האנטעכער שמתלכלכים תמיד‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫שאין לו אחרים‪ ,‬ונוהג להחליפם מדי ‏פעם (תקל"ד מ"ב סק"ד)‪.‬‬ ‫אבל אם רגיל להחליף ההאנטעכער רק פעם לשבוע וכדומה‪ ,‬אסור‪ ,‬וצריך לכבס‬ ‫מערב יו"ט מה שצריך ליו"ט (מ"ב שם)‪.‬‬ ‫האנטעכער שמנגבים בהם הגוף‪ ,‬חמורים יותר (עי' מ"ב סק"ו)‪ ,‬וע' ס' חוהמ"כ שמתיר‬ ‫בזה ע"י ריבוי בשיעורים‪ ,‬פי' יחד עם כביסה שמותרת בחוה"מ‪.‬‬ ‫בגדים שמתלכלכים תדיר‪ :‬תינוקות קטנים שמלכלכים כל הזמן בגדי אימהותיהם‪,‬‬ ‫הרי זה כדין האנטעכער שמותר לכבס באין להן אחרים‪.‬‬ ‫בגדי העסוקים במטבח (קיך)‪ :‬וכן הדין גבי נשים שעוסקות במטבח ובגדיהן מתלכלכים‬ ‫תדיר‪ ,‬הרי זה כהאנטעכער שמותרים בכיבוס באין להם אחרים‪.‬‬ ‫בגדים תחתונים וגרביים‪ :‬‏מותר לכבס לצורך המועד בגדים תחתונים וגרביים (אונטער‬ ‫וועש‪ ,‬זאקן)‪ ,‬אך בתנאי שאין לו אחרים‏ (שם)‪ ,‬ויותר טוב לקנות חדשים מלכבס‪.‬‬ ‫בגדי גדולים שנתלכלכו – אפילו בגד המיוחד למועד או כל בגד יפה שמשתמש בו‬ ‫במועד‪ ,‬אסור לכבסו בחוה"מ‪ ,‬חוץ אם אין לו בגד אחר שראוי ללבשו במועד‪ ,‬שאז‬ ‫י‬ ‫מותר לכבס הבגד (שם) או החלק מהבגד שנתלכלך (ובהיתר זה עדיף להוסיף על בגדי קטנים‬ ‫בעת כיבוסם)‪.‬‬ ‫להוסיף על בגדי קטנים‪ :‬‏אסור להוסיף בגד של גדול למכונה (מאשין) בעת כיבוס‬ ‫בגדי קטנים (שם)‪.‬‬ ‫ניקוי לכלוך או כתם‪ :‬בגד של גדול שנתלכלך או נכתם ביו"ט – יש להתיר לכבס רק‬ ‫הלכלוך או הכתם (סי' תקל"ד דרשו הע' ‪ 1‬בשם גדולי הפוסקים ע"ש)‪.‬‬ ‫גם לכלוך או כתם שהיה על הבגד קודם יו"ט מותר לנקותו‪ ,‬ובלבד שלא יכוון לנקותו‬ ‫דווקא במועד (שם בשם הגריש"א)‪.‬‬ ‫בחשש הפסד‪ :‬בגד של גדול שנתלכלך במועד שצריך לכבס כולו ואם ימתין עד‬ ‫אחר המועד עשוי הבגד להתקלקל‪ ,‬או שהכתם כבר לא ירד‪ ,‬מותר לכבס כל הבגד‬ ‫מדין דבר האבד (ובהיתר זה עדיף להוסיף על בגדי קטנים בעת כיבוסם) (עי' דרשו שם בשם הר"י‬ ‫מפאריש)‪.‬‬ ‫כביסה במקום קניית בגדים‪ :‬מותר לקנות בגדים בחוה"מ לצורך המועד (דהוי צרכי‬ ‫הגוף)‪ ,‬ולעולם יותר טוב לקנות חדשים מלכבס‪ ,‬אפילו כשיש להתיר‪.‬‬ ‫סדינים (בעטצייג)‪ :‬‏סדינים שנתלכלכו או שנזדמנו לו אורחים בחוה"מ ואין לו סדינים‬ ‫‏אחרים – מותר לכבסם (תקל"ד שם)‏‪.‬‬ ‫כובע ובגד‪ :‬יש אחרונים שמתירים לנקות (פיצן) בלי מים כובע או בגד מהאבק‬ ‫‏שעליהם (ויש לעיין בזה)‪ ,‬אבל בגד שנתמלא עם אבק ביו"ט – ודאי מותר ‏להסיר‬ ‫האבק (ואפילו עם מים) (חומ"כ פ"ה ל"ה)‪.‬‬ ‫כיור (‪ ,)Sink‬‏תיקונו‪ :‬מותר לתקן כיור בחוה"מ ע"י מעשה הדיוט ובתיקון קל בלבד‪ ,‬אבל‬ ‫אם צריך‏דווקא לכיור מסוים וקשה עליו להשתמש בכיור אחר – מותר‏אף במלאכת אומן‬ ‫(מ"ב תקמ"א ד' ותק"מ ח"י)‪.‬‬ ‫תיקון דליפה (‪ :)Leak‬‏אסור לתקן דליפה שבכיור וכן גבי דליפה מן הגג‪ ,‬אבל אם יש‬ ‫בה הפרעה כגון שעושה רעש או לכלוך גדול וכיוצ"ב – מותר במעשה הדיוט (תקמ"א‬ ‫ס"א‪ ,‬מ"ב ד')‪.‬‬ ‫ואם יש בו משום הפסד ממש או כאשר מציף את הבית‪ ,‬מותר במעשה אומן (עיין‬ ‫ביה"ל סי' תק"מ ד"ה סדקים שבבית)‪.‬‬ ‫כלי נגינה‪ :‬מותר לנגן בכלי נגינה אפילו בחוה"מ פסח (ספר מצות ספירת ‏העומר)‪ ,‬אבל אסור‬ ‫להתלמד לנגן (מ"ב תקל"ו ב')‪.‬‬ ‫תיקונם‪ :‬מותר לתקן כלי נגינה אם רוצה לנגן במועד‪ ,‬אך רק ע"י מעשה הדיוט‪ ,‬וגם‬ ‫בלי טורח (תקמ"א ס"א‪ ,‬תק"מ מ"ב ב')‏‪.‬‬ ‫כלי פסח להחזיר לסטארעדז'ש‪ :‬עי' אות ט' – טירחא במועד‬ ‫כתיבה באידיש‪ :‬נוהגין להקל לכתוב דברים בכתב פשוט ורגיל (כגון מה שכותבין רשימות‬ ‫קניות (‪ )Grocery lists‬או כתובות (‪ – )Addresses‬רק בכתב רגיל‪ ,‬וכן באנגלית –‬ ‫בכתב פשוט הנקרא ‪ Handwriting‬ולא באותיות מרובעות ויפות (תקמ"ה ס"ה‪ ,‬ביה"ל)‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ויכתוב בשינוי (אם אפשר) – כגון לעשות שורה עליונה עקומה‪ ,‬או להחזיק העט –‬ ‫(פען‪ )Pen ,‬בשינוי קצת‪ ,‬כיון שהרמ"א ועו"פ מחמירין בכל אופן (תקמ"ה מ"ב ס"ק ל"ה)‪.‬‬ ‫כתיבה יפה ומדוקדקת‪ :‬אסור לכתוב כתיבה יפה מדוקדקת‪ ,‬בלשון הקודש או שאר‬ ‫לשונות בכל אופן‪ ,‬וכן אסור בכתב אידיש ושאר מיני כתיבה אם כתבן באופן‬ ‫מדוקדק ויפה‪ ,‬ואפילו לצורך המועד (שם)‪.‬‬ ‫כתיבה בטשאק (גירים‪ :)Chalk ,‬מותר לכתוב בטשאק בחוה"מ בכל אופן‪ ,‬ובפרט‬ ‫ילדים שכותבים ברחוב או בחצר (שבה"ק סי' קס"ח)‪.‬‬ ‫אגרת שלומים‪ :‬מותר לכתוב אגרת שלומים בכתב פשוט‪ ,‬וי"א שצריך לשנות קצת‬ ‫ולעשות את השורה ראשונה עקומה וכנ"ל (ס"ה)‪.‬‬ ‫ציור תמונות‪ :‬מותר לילדים לצייר תמונות לצורך משחק בחוה"מ (וי"א שגם הגדולים‬ ‫מותרים – אם יש להם הכרח בשביל משחק וכו') (חומ"כ פ"ו ס"ד)‪.‬‬ ‫ציור בגדולים‪ :‬אין לגדולים לעשות אותיות מסודרות וכ"ש לצייר תמונות‪ ,‬ויש‬ ‫מתירין לצורך משחק (שם)‪.‬‬ ‫פאזל לילדים‪ :‬עיין אות פ'‬ ‫ל'‬ ‫לולב‪ :‬‏מותר להטיל לולב לתוך מים‪ ,‬וכן מותר להחליף המים בחוה"מ לצורך זה (שו"ע‬ ‫תרנ"ד)‪.‬‬ ‫לימוד נהיגה (‪ :)Driving Lessons‬אסור ללמוד נהיגה בחוה"מ‪ ,‬ואם כבר התחיל בלימודו –‬ ‫ואם לא ימשיך יהיה לו נזק או הפסד גדול – מותר‪ ,‬ויתלמד בצנעה (ולא במקום שרואים‏אותו)‪,‬‬ ‫וכדאי שישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫אך אם כיוון מלאכתו במועד‪ ,‬דהיינו שהכין עצמו להתלמד בחוה"מ – אסור‪.‬‬ ‫לעקטער (חשמל) מותר בחוה"מ להדליק חשמל ולכבותו‪ ,‬ואפילו ללא שום צורך (לקט יושר‬ ‫שם)‪.‬‬ ‫מנורה (לאמפ‪ :)Bulb ,‬מותר להחליף מנורה לצורך המועד‪ ,‬אבל אם יצטרך לטירחא‬ ‫מרובה – אסור (תקמ"א ס"א‪ ,‬תק"מ מ"ב ב')‪.‬‬ ‫ לצורך גדול‪ :‬אבל אם אי אפשר לו השימוש במקום ההוא ללא החלפת המנורה –‬ ‫מותר להחליף אפילו ע"י טירחא מרובה‪ ,‬ובאופן זה מותר גם לתקן הלעקטער ע"י‬ ‫מלאכת אומן (מ"ב תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫תיקונים לצורך אוכל נפש‪ :‬לצורך המועד מותר לתקן מכונה‪ ,‬כגון המאטאר (‪,)Motor‬‬ ‫החוט (‪ )Plug‬או האור (‪ )Light‬וכדומה של כל מיני מכשירי לעקטער (‪)Appliances‬‬ ‫במטבח (קיך)‪ ,‬ואפילו במעשה אומן (אולם להביא לאומן מותר רק לצורך גדול)‪.‬‬ ‫פלאג אין וואנט (‪ :)Outlet‬וכן מותר לתקן הפלאג כדי להכניס לתוך הלעקטער בקיר‬ ‫המטבח (‪ Plug‬אין וואנט) וכדומה‪ ,‬ואפילו במעשה אומן‪.‬‬ ‫אבל בשאר מקומות הבית מותר לתקן החוט (‪' )Plug‬לצורך מועד' רק במעשה הדיוט‪.‬‬ ‫בי‬ ‫מ'‬ ‫מועד‪ ,‬עי' אות צ' צורכי מועד‬ ‫מטבח (קיך‪ :)Kitchen ,‬‏מותר לתקן כל כלי המטבח שצריך לבישולו‪ ,‬כגון סירים‪ ,‬סכינים‪,‬‬ ‫‏מיקסער ‏(‪Mixer‬‏)‪ ,‬כלי טחינה (‪)Blender‬‏‏‪ ,‬וכן אם צריך תיקון בפרידז'ש (‪ ,)Fridge‬תנור‬ ‫(‪ ,)Oven‬כירה (‪ )Stove‬או לעיר קאנדישאן (‏‪Air-Condition‬‏) שבמטבח‪ ,‬ומותר אפילו‬ ‫במעשה אומן ובטירחא מרובה‪ ,‬אולם רק אם זקוק ‏לכלים הללו לצורך בישולו (מ"ב תק"מ‬ ‫ח"י)‪.‬‬ ‫ מכשירי אוכל נפש (כלי המטבח שצריך לבישולו)‪:‬‬ ‫מותר אפי' ע"י מעשה אומן‪.‬‬ ‫מותר אפילו ע"י טירחא מרובה (משנ"ב סי' תקל"ז ס"ק ט"ו)‪.‬‬ ‫מותר להביא מבית האומן מכשיר של אוכל נפש וכן כליו לצורך המועד (סי' תקל"ד‬ ‫ס"ג)‪.‬‬ ‫אולם להוליך לאומן כלי אוכל נפש שנשבר ביו"ט כדי לתקנו לצורך אוכל נפש‪,‬‬ ‫אפשר להקל לצורך גדול (משנ"ב תקל"ד ס"ק ט"ו‪ ,‬מאמר מרדכי סק"ד‪ ,‬ס' פני השולחן דף קל"ו)‪.‬‬ ‫מותר לתקן מכשירי אוכל נפש אף כשאפשר לשאול כמותם משכניו (משנ"ב סי' תקל"ד‬ ‫ס"ק כ"ח)‪.‬‬ ‫מכשירי אוכל נפש שנשברו לפני המועד‪ ,‬אסור לתקנם בחוה"מ (משנ"ב ס"ק תק"מ ס"ק‬ ‫כ"ז)‪.‬‬ ‫ מכשירי מכשירים של אוכל נפש‪:‬‬ ‫פירוש‪ ,‬לתקן כלים כדי לתקן על ידם מכשירי אוכל נפש (כגון לתקן דרילער או פלעשלייט‪,‬‬ ‫כדי אח"כ לתקן בהם כלים אחרים לצורך המטבח)‪.‬‬ ‫דינם כשאר צרכי מועד‪ ,‬ומותר לתקנם רק ע"י מעשה הדיוט (מחבר סי' תקמ"א ס"א‬ ‫משנ"ב ס"ק ב')‪.‬‬ ‫מלאכה בטירחא – עי' אות ט' טירחא בחוה"מ‬ ‫מלאכה שאינו צריך לחוה"מ‪ :‬אלו שסובלים מחוסר מנוחה (נערוון) כאשר מתבטלים‬ ‫ממלאכה‪ ,‬מותרים בכל מיני מלאכות שמותר לקטנים (עי' בפסק"ת)‪.‬‬ ‫וכן הדין גבי אלו שמרגישים מאוד לחוצים אם משאירים 'מלאכה המותרת' על לאחר‬ ‫יו"ט ורוחם קצרה מאד לסיים אותם מקודם לכן‪.‬‬ ‫מלאכה – הנאה ממלאכת איסור בחוה"מ‪ ,‬עיין אות ה' הנאה ממלאכת איסור‬ ‫'מעשה הדיוט' ו'מעשה אומן'‪:‬‬ ‫'מעשה הדיוט'‪ :‬פירושו‪ ,‬מלאכה שכל אדם יודע לעשותה בדרך יפה וטוב‪ ,‬אבל‬ ‫עכשיו עושה בדרך שינוי ולא יפה ואינו צריך תשומת לב מרובה לעשותה כתיקונה‬ ‫(עפ"י הרמב"ם פ"ז מהלכות יו"ט)‪ ,‬וכל אדם עושה אותה כפי מה שמזדמן לו ('אבי געמאכט')‬ ‫(מ"מ שם בשם הרמב"ן)‪.‬‬ ‫גי‬ ‫'מעשה הדיוט' – רק בשינוי‪ :‬כל דבר שמותר לעשות לצורך המועד צריך שיעשה‬ ‫ב'מעשה הדיוט' – ובשינוי (סי' תקל"א ביה"ל ד"ה ואלו‪ ,‬תק"מ מ"ב ס"ק ט"ז‪ ,‬תקמ"ב מ"ב סק"א)‪.‬‬ ‫'מעשה אומן'‪ :‬פירושו‪ ,‬כל דבר שאדם יודע לעשותו בדרך יפה וטוב אבל צריך‬ ‫תשומת לב מרובה כדי שייצא באופן הראוי כתיקונו (שם)‪.‬‬ ‫'מעשה אומן' נקרא גם – דבר שרק האומן עושה‪ ,‬ואין בידי כל אדם לעשותו‪ ,‬ואז‬ ‫אסור אף שאינו עושה דווקא בתשומת לב כנ"ל (מו"ק‪ :‬ר"ש בן היתום‪ ,‬וא"א בוטשאטש סי'‬ ‫תקמ"ה)‪.‬‬ ‫מקלחת (‏‪ :)‎Shower‬‏ראה אות א' אמבטיה‪.‬‬ ‫מצוה‪ :‬צרכי מצוה מותרים בחוה"מ – וגם במצוה של יחיד‪ ,‬ואפילו כאשר אינם לצורך‬ ‫המועד‪ ,‬אבל אסור לעשות מעשה אומן אף לצורך מצוה‪ ,‬לכן יעשה מעשה הדיוט בלבד‬ ‫(תקמ"ד ס"א מ"ב ח'‪ ,‬חוהמ"כ פ"ב ספ"ג)‪.‬‬ ‫לצורך מצוה עוברת – מותר אפילו במעשה אומן‪ ,‬ואפילו במצוה של יחיד (שם)‪.‬‬ ‫משקפיים (ברילן)‪:‬‏ ‏מותר לתקן משקפיים לצורך המועד‪ ,‬כגון להכניס הזכוכית או להתאים‬ ‫הידיות (הענטלעך) ע"י מעשה הדיוט (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‏‪.‬‬ ‫לצורך גדול – כאשר אינו יכול לראות בלי משקפיים‪ ,‬מותר אפילו ‏ע"י מעשה אומן‬ ‫ובטירחא מרובה (תקמ"ו ס"ה)‪.‬‬ ‫משחקים (‪ ,)Toys‬תיקון‪ :‬‏אין לתקן משחקים של קטנים אלא לצורך המועד וע"י מעשה‬ ‫הדיוט‪ ,‬ובלי טירחא מרובה‪ ,‬שהרי יש ‏להם משחקים אחרים (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה תק"ל בה"ל‬ ‫סוד"ה)‏‪.‬‬ ‫מתקן‪ :‬תיקון כלי לצורך המועד‪ ,‬שלא לצורך אוכל נפש – עיין אות ת' תיקון‬ ‫נ'‬ ‫נגינה‪ :‬ראה אות כ' כלי נגינה‬ ‫נייר‪:‬‏מותר לחתוך או לקרוע נייר או ניילון לפי מידה מסוימת‪ ,‬אבל רק לצורך המועד ובלי‬ ‫‏טירחא מרובה‪ ,‬ואם קורע בלי מידה מסוימת – מותר אף שלא לצורך המועד (שם)‪.‬‬ ‫נעליים‪ :‬‏אסור לתקן הנעליים‪ ,‬ואע"ג שיהיו נקרעים יותר מחמת השימוש (שם ס"ד)‪.‬‬ ‫אולם בחשש הפסד – כאשר חושש שבלי שיתקנם ייקרעו לגמרי‪ ,‬הרי הוא כדבר‬ ‫האבד‪ ,‬ומותר אף ע"י מעשה אומן‪ ,‬אבל מוטב שיקנה נעליים חדשים מלתקן ע"י‬ ‫מעשה ‏אומן (שם)‪.‬‬ ‫הברקת נעליים (‪ :)Shoe-polish‬‏דנו האחרונים אם מותר להבריק נעליים במשחה‪,‬‬ ‫ואפי' במשחה נוזלית (‪ ,)Liquid‬אבל הסרת ‏האבק ע"י מברשת – מותר לכו"ע (לבושי‬ ‫מרדכי או"ח ג'‪ ,‬שו"ת יגל יעקב סי' כ"ה‪ ,‬שערים מציינים‪ ,‬הגריש"א‪ ,‬שבט הלוי)‪.‬‬ ‫נעליים שנתלכלכו‪ :‬‏נעליים שנתלכלכו ביותר ואין כבודו להשתמש בהם כך וגם אין‬ ‫לו ‏נעליים אחרים – מותר לנקותם ע"י מריחת משחה‪ ,‬ובפרט אם נתלכלכו בתוך‬ ‫די‬ ‫המועד (וכנ"ל להמתירין)‪ ,‬אבל מוטב שייתן לגוי לנקותם‪ ,‬ומ"מ לא יבריק אותם (אויס‪-‬‬ ‫גלאנצן) (וכנ"ל להאוסרין)‪.‬‬ ‫נרות‪ ,‬פתילות‪ :‬להכין בחוה"מ פתילות שעושים מצמר גפן‪ ,‬עיין אות פ' פתילות לנרות‬ ‫ס'‬ ‫סוכה‪ ,‬תיקונה בחוה"מ‪ :‬‏מותר לתקן כל תיקון בסוכה לצורך ההשתמשות בסוכה‪ ,‬אך לא‬ ‫ע"י מעשה אומן‪ ,‬‏ולא בטורח הרבה (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‏‪.‬‬ ‫בנייתה בחוה"מ‪ :‬אם אין לו סוכה כדי לאכול ולישון בה – מותר לבנות בחוה"מ‪,‬‬ ‫ואפילו כיוון מלאכתו במועד‪ ,‬ובעת הצורך מותר אף ע"י מעשה אומן ובטירחא רבה‬ ‫(תרל"ז ביה"ל ד"ה עושה)‪.‬‬ ‫נוי וקישוט בסוכה ובבית‪ :‬‏מותר בחוה"מ לתלות נוי סוכה בתוך הסוכה‪ ,‬אך לא‬ ‫בקירות הבית‪ ,‬ודווקא ע"י מעשה הדיוט‪ ,‬כגון להדביקם או לחברם ע"י מסמר (נאגל)‪,‬‬ ‫אבל לא ע"י מעשה אומן או בטירחא מרובה (שם‪ ,‬תקמ"ד מ"ב ח')‏‪.‬‬ ‫סחורה (‪ :)Business‬‏דיני מסחר מורכבים ומסובכים מדי כדי לפרטם כל ‏צרכם‪ ,‬ולכן בכל‬ ‫אלו דלהלן ישאל שאלת חכם באופני ההיתר‪:‬‬ ‫מיסים ודמי שכירות‪ :‬כשצריך לשלם מיסים או דמי שכירות – ישאל שאלת חכם‬ ‫האם ‏מותר כדבר האבד‪.‬‬ ‫במקום ריווח גדול‪ :‬במקום שיש לו הזדמנות לריווח גדול שלא ימצא להרוויח אחרי‬ ‫המועד – ישאל מ‏חכם המבין בעניין ההוא‪.‬‬ ‫יום השוק (‪ :)Show-day‬יום השוק שאינו מזדמן אלא מפעם לפעם – ישאל שאלת‬ ‫חכם האם מותר לעסוק שם בסחורתו‪.‬‬ ‫קניית חפץ שלא לצורך המועד‪ :‬‏הזדמן לו חפץ שאין בו צורך המועד‪ ,‬אך לא ימצא‬ ‫לקנותו אחרי המועד‪ ,‬או שיימצא רק בדמים יקרים יותר‪ ,‬או שיצטרך ‏לנסוע לעיר‬ ‫אחרת עבור זה – ישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫אגענט מכירות (‪ :)Sales-person, Agent‬אדם המשמש כאגענט עבור קאמפעני‪,‬‬ ‫וייתכן שיהיה הפסד לקאמפעני אם לא יעבוד ‏עבורם בחוה"מ – ישאל שאלת‬ ‫חכם‪.‬‬ ‫פעולות בבאנק‪ :‬לכל הפעולות בבאנק‪ ,‬כגון הלוואות‪ ,‬טשעקס‪ ,‬זקיפת חוב בסחורה‪,‬‬ ‫משכונות וכדומה – ישאל ‏שאלת חכם‪.‬‬ ‫מכירת דירה או השכרתה‪ :‬בכל אופן שהזדמן לו למכור או להשכיר דירה או בית עסק‬ ‫וכדומה בתנאים טובים שלא יוצעו לו כן אחרי המועד – ישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫ספרים‪ :‬‏אסור לכרוך ספרים בחוה"מ‪ ,‬ואפילו לצורך הציבור (תקמ"ד מ"ב ד')‏‪.‬‬ ‫אולם מותר לתקן הדפים של ספרים וסידורים עם דבק ((‪ ,Tape‬מעשה הדיוט‪,‬‬ ‫ואפילו ‏לצורך יחיד‪ ,‬ובלבד שצריך להם לחוה"מ‪ ,‬כגון מחזור של חג או ספרים‬ ‫שלומד בהם במיוחד‏ (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫וט‬ ‫סידורים וספרים של ציבור‪ :‬‏מותר לתקן ספרים של הציבור ככל שאר צרכי ציבור‬ ‫שמותר‪ ,‬אף כאשר אין בהם צורך המועד‪ ,‬אולם דווקא כשזה לצורך מצוה‪ ,‬ויתקן‬ ‫ע"י מעשה הדיוט בלבד‪ ,‬אך לא ע"י מעשה אומן‪ ,‬כגון כריכת ספרים (בינדען) וכדומה‬ ‫(תקמ"ד מ"ב א')‪.‬‬ ‫ע'‬ ‫עור וציפורניים‪ :‬מותר לתלשם מהשפתיים או מהאצבע וכדומה – כאשר הם מפריעים‪,‬‬ ‫וכ"ש אם כואב או משום כבוד הבריות‪ ,‬כמו כל צרכי הגוף שמותר בחוה"מ בכל אופן‪.‬‬ ‫אבל אם מסירם מחמת הרגילות‪ ,‬בלי סיבה‪ ,‬יש למנוע מלתלשם – לשיטות הסוברים‬ ‫שכל מלאכה האסורה בשבת אסור לעשות בחוה"מ‪ ,‬וא"כ ה"נ אסור משום מלאכת‬ ‫גוזז (שלא לצורך המועד)‪.‬‬ ‫עיר קאנדישאן (‪ :)Air-Condition‬עיר קאנדישאן שבבית שמותקן מחוץ למטבח (קיך)‬ ‫– אין לתקנו כי אם ע"י 'מעשה הדיוט'‪ ,‬ולצורך גדול – מותר אף ע"י מעשה אומן (עיר‬ ‫קאנדישאן שבמטבח‪ ,‬עיין אות מ' מטבח) (מ"ב תקמ"א ד'‪ ,‬וע' ביה"ל סי' תק"מ‪ ,‬מ"ב דרשו סי' תקל"ו הע' ‪.)2‬‬ ‫עכברים וכדומה‪ ,‬צידתם‪ :‬ראה אות צ' צידה‬ ‫ענפים‪ ,‬תלישתם‪ :‬אסור לתלוש ענפים בחוה"מ‪ ,‬אף לא ע"י מעשה הדיוט‪ ,‬חוץ אם יש בה‬ ‫משום צורך המועד (שם‪ ,‬ושם)‪.‬‬ ‫ודיני תלישת פירות ולקיטתם (‪ – )Fruit-Picking‬עי' אות פ' פירות‬ ‫ערבות להושענות‪ :‬מותר לחתוך ערבות לצורך הלולב או הושענות‪ ,‬ואפילו ע"י מעשה אומן‬ ‫וטירחא מרובה (חומ"כ פ"ב ספ"ג)‪.‬‬ ‫אבל לצורך החלפה שבכל יום אסור (שהרי הותר רק לצורך מצוה גמורה‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫עשבים‪ ,‬קצירתם‪ :‬אסור לקצור עשבים בחוה"מ‪ ,‬אפילו ע"י מעשה הדיוט‪ ,‬וכ"ש שאסור ע"י‬ ‫מכונה המיועדת לכך (‪( )Grass-cutter‬תק"ל ביה"ל סוד"ה‪ ,‬תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫פ'‬ ‫פאה נכרית (שייטל)‏‪ :‬נחלקו הפוסקים בתיקון פאה נכרית‪ ,‬האם הוא בכלל צרכי הגוף ומותר‬ ‫בכל עניין כמו ‏בקישוטי אשה‪ ,‬או שנחשב כמתקן כלי‪ ,‬ואפילו לצורך יו"ט מותר רק ע"י‬ ‫מעשה הדיוט‪ ,‬אך לא ע"י מעשה אומן (א"מ י"ד‪ ,‬ב"מ ח"ז סל"א)‪.‬‬ ‫פאה נכרית שנתקלקלה‪ :‬פאה נכרית שנתקלקלה והאשה צריכה לה מאוד‪ ,‬ואין לה‬ ‫אחרת לצורך המועד – מותרת לתקנה אפילו ‏ע"י מעשה אומן‪ ,‬ואינה צריכה לקנות‬ ‫חדשה‪ ,‬ומותרת גם להביאה לבית האומן לתקנה כל ‏צרכה (מ"ב תקמ"א ד'‪ ,‬תקל"ד מ"ב ד'‪,‬‬ ‫תקל"ח מ"ב ד')‏‪.‬‬ ‫פאזל לילדים‪ :‬מותר לילדים לעשות פאזלים (‪ )Puzzles‬בחוה"מ‪ ,‬ואפילו ילדים גדולים יותר‬ ‫זט‬ ‫שצריכים למשחקים – מותרים (חומ"כ פ"ו ס"ד)‪.‬‬ ‫פועלים‪ :‬דיני פועלים מורכבים ומסובכים מדי כדי לפרטם כל‏צרכם‪ ,‬ולכן בכל אלו דלהלן‬ ‫יש לשאול שאלת חכם באופני ההיתר (ועיין כל פרטי הלכות בזה בספר חוה"מ כהלכתו פ"ט)‪:‬‬ ‫לשלם לפועל על מלאכה בחוה"מ‪ :‬אם אין מי שיעשה לו מלאכה המותרת בחוה"מ‬ ‫ויש הכרח לאותה המלאכה לצורך המועד‪ ,‬מותר לשכור ולשלם לפועל (ועיין הפרטים‬ ‫מזה בספר חוהמ"כ פ"ט ס"ב)‪.‬‬ ‫לשלם לפועל לצורך אוכל נפש‪ :‬אם צריך מלאכה לצורך אוכל נפש‪ ,‬לכתחילה יקח‬ ‫מישהו שיעשה בחינם‪ ,‬ואם אינו מוצא – מותר ליקח בשכר (עי' סי' תקמ"ב במ"ב וביה"ל‬ ‫שם)‪.‬‬ ‫לשלם לפועל על עבודה שאינה מלאכה ממש‪ :‬הדין קל יותר גבי שכירות פועל עבור‬ ‫עבודה שאינה מלאכה ממש‪ ,‬אלא אסורה משום טירחה‪.‬‬ ‫לשכור פועל בזול‪ :‬כשמצא לשכור פועל לצורך עבודה שאינו צריך עבור המועד‪,‬‬ ‫אבל אחרי המועד ימצא רק בדמים יקרים יותר (יען ‏שרבים רוצים עבודתם וכדומה) –‬ ‫ישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫לשכור פועל שאין לו מה יאכל‪:‬‏ יש אופנים שהותר לפועל לעשות מלאכה בחוה"מ‬ ‫אם אין לו מה לאכול‪ ,‬ויש הרבה דינים מה הפירוש שאין לו מה לאכול‪ ,‬וגם מה מותר‬ ‫לעשות לשכר (ע"ש פ"ט סי"ט)‪.‬‬ ‫בעה"ב עם פועליו‪ :‬בעה"ב המשלם לפועליו משכורתם בכל אופן‪ ,‬בין שעובדים בין‬ ‫שבטלים ‏מעבודתם – ישאל שאלת חכם באיזה אופן הוא כדבר האבד (ע"ש פ"ט‬ ‫סכ"ט‪ ,‬ושם בהערות על פרטי'ה)‪.‬‬ ‫הפסד לקוחות‪ :‬יש הרבה פרטי הלכות גבי החושש להפסד לקוחות אם לא יעביר להם‬ ‫סחורה‪ ,‬שמא גם אחרי המועד לא ‏יחזרו לקנות אצלו – וישאל שאלת חכם (ע"ש פ"ט‬ ‫סל"ב)‪.‬‬ ‫עבודה המוגבלת בזמן‪ :‬פועל שהתחייב לגמור עבודתו לזמן ידוע‪ ,‬ואם לא יעמוד‬ ‫בדיבורו‪ ,‬יש חשש הפסד מצד בעה"ב ‏זה או מצד אנשים אחרים שימנעו מלשכרו‬ ‫(ע"ש פ"ט סל"ג)‪.‬‬ ‫וויתור על ימי חופשה‪ :‬אם יצטרך הפועל לוותר על חופשה הפרטית שלו כדי להימנע‬ ‫מעבודה בחוה"מ (ע"ש פ"ט סל"ה)‪.‬‬ ‫פירות‪ ,‬לקיטתם (‪ :)Fruit-Picking‬‏אין ללקוט פירות בחוה"מ לשם תענוג‪ ,‬ואפילו אם יאכל‬ ‫‏מהם קצת – אסור‪ ,‬כי ניכר שהוא לתענוג בעלמא‪ ,‬אך יש מתירים לכתחילה אפילו לשם‬ ‫תענוג‪ ,‬ובלבד שיאכל מהם במועד (תק"ל ביה"ל סוד"ה‪ ,‬חומ"כ פ"ז הע' ס"ז וס"ח‪ ,‬המתירים אג"מ‪ ,‬ור'‬ ‫פישעלע)‪.‬‬ ‫לקטנים יש להקל ללקוט פירות בחוה"מ לשם תענוג‪.‬‬ ‫פסידא ודבר האבד‪ :‬ב‏כל הפסד קרן של איזה דבר או רכוש‪ ,‬כגון בגדים וכלים‪ ,‬או הפסד‬ ‫גדול בקרן שהושקע בעסק (ביזנעס) – לכו"ע הוי כדבר האבד‪ ,‬ומותר אפילו במעשה אומן‪,‬‬ ‫אבל רק בלי ‏טירחא מרובה‪ ,‬אך בשעת הדחק ממש – מותר אף ע"י טירחא מרובה (פמ"ג‬ ‫זי‬ ‫תקל"ג א"א סק"ו ב‪ ,‬תקל"ז ב' ה')‪.‬‬ ‫פתילות לנרות‪ :‬פתילות שעושים מצמר גפן‪ ,‬נכון להכין מערב יו"ט‪ ,‬כדי לא לשזרם (צוזאם‬ ‫דרייען וואטע פאר קנויטן) בחוה"מ‪ ,‬ובדיעבד כאשר אין לו מותר לשזור (עיין חיי אדם כלל ק"י ס"ט‪,‬‬ ‫מ"ב סי' תקמ"א סק"ג‪ ,‬חוהמ"כ פ"ח סס"ח)‪.‬‬ ‫פתילות שבאות מוכנות – מותר להכין בנרות בכל אופן בחוה"מ (חוהמ"כ שם)‪.‬‬ ‫פסיק רישא‪:‬‏פסיק רישא בחוה"מ מותר‪ ,‬אבל נחלקו האחרונים האם מותר אף שלא לצורך‬ ‫‏כלל‪ ,‬או דווקא לצורך המועד (תקל"ז ל"ב‪ ,‬מ"ב דרשו ‪.)20‬‬ ‫פרחים – השקאת פרחים שמתקלקלים‪ :‬מותר להשקות מים לפרחים שמתקלקלים‪ ,‬אבל‬ ‫אם אין בהם משום הפסד – אפשר שאסור‏‏ [אף ע"י גוי]‪ ,‬ואפילו רגילים להשקותם כל‬ ‫העת‪ ,‬וישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫צ'‬ ‫צביעה‪ :‬‏אסור בחוה"מ לצבוע קירות הבית‪ ,‬גדרות‪ ,‬כלים וארונות (תק"ל ביה"ל סוד"ה‪ ,‬חומ"כ פ"ז‬ ‫הע' ס"ז וס"ח)‪.‬‬ ‫צידת דגים‪ :‬ראה אות ד' דגים‬ ‫צידת עכברים‪ ,‬חרקים או נמלים (מוריטשקעס)‏‪ :‬מותר לצוד או להכין מצודה כדי שייצודו‬ ‫העכברים או שאר מיני חרקים‪ ,‬אך לא ע"י טירחא מרובה (תק"מ מ"ב ב')‪.‬‬ ‫לצורך גדול – אם העכברים מפריעים לו בביתו מאוד – מותר לצודם אפילו ע"י‬ ‫טירחה מרובה ‏ובמעשה אומן (מ"ב תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫הריגת זבובים ויתושים (‪ )Mosquitos‬שלא לצורך‪ :‬‏אסור להרוג כל מיני זבובים‬ ‫ויתושים שלא לצורך כלל (תק"ל ביה"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫ציור תמונות וצביעה (‪ :)Painting‬מותר לילדים לצייר תמונות לצורך משחק (וי"א שגם גדולים‬ ‫מותרים בשביל משחק – אם יש להם צורך בכך) (חומ"כ פ"ו ס"ד)‪.‬‬ ‫ציור בגדולים‪ :‬אין לגדולים לעשות אותיות מסודרות וכ"ש לצייר תמונות‪ ,‬ויש‬ ‫מתירין לצורך משחק (שם)‪.‬‬ ‫ציצית – מותר לקשור ציצית בחוה"מ‪.‬‬ ‫ואם צריך עבור חוה"מ‪ ,‬מותר אפילו לעשות נקבים על הבגד לצורך הטלת הציצית‬ ‫(חוה"מ כהלכתה)‪.‬‬ ‫צמחים (‪ :)Plants‬‏אסור בחוה"מ להשקות שום צמחים בגינה או בחצר‪ ,‬וכן אסור להשקות‬ ‫או לזלף על מיני צמחים שהם בתוך בית בעציצים (‪( )Vases‬שם)‪.‬‬ ‫הטלת מים סמוך לצמחים – מותר בחוה"מ ליטול ידיים או לשפוך מים בגינה או‬ ‫מרפסת (‏‪ ‎(Porch‬וכן לפתוח ‏ברז מים (קראן) לצורך כלשהו‪ ,‬אף שהמים יגרמו‬ ‫לזרעים לצמוח‪ ,‬אך בתנאי שאין כוונתו עבור הצמחים‪ ,‬וגם מעשיו יוכיחו כן (חומ"כ‬ ‫פ"ב)‪.‬‬ ‫חי‬ ‫ליטול ידיים על גבי צמחים‪ :‬אבל אסור ליטול ידיים ע"ג צמחים ממש‪ ,‬שאין זה פסיק‬ ‫רישא‪ ,‬אלא כזורע בכוונה (שם)‪.‬‬ ‫עציצים (‪ )Vases‬שעומדים להתייבש‪ :‬עציצים עם צמחים שאם לא ישקה אותם‬ ‫יתייבשו‪ ,‬מותר להשקותם מים‪ ,‬אבל יעשה ‏בצנעה‪ ,‬אבל אם אין בהם משום הפסד‪,‬‬ ‫אסור‏‏ אף ע"י גוי'טע (תקל"ז ס"ב‪ ,‬וס"ה‪ ,‬תקל"ח ס"א)‪.‬‬ ‫‏השקיית ירקות לאכילה‪ :‬השקיית ירקות לצורך אכילתן במועד – מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫פרחים – השקאת פרחים שמתקלקלים‪ ,‬ראה אות פ' פרחים‬ ‫צפורניים‪:‬‏אין נוטלין ציפורניים בחוה"מ‪ ,‬ואם נטל מערב יו"ט – מותר‪ ,‬ויש מתירין ליטלם‬ ‫‏ בערב שבת חוה"מ אף שלא נטלם מערב יו"ט (תקל"א מ"ב טו)‪.‬‬ ‫לצורך מצוה – כגון לטבילת מצוה או מוהל‪ ,‬מותר בכל אופן (סי' תקל"ב ובנו"כ שם)‪.‬‬ ‫צרכי הגוף דינם כאוכל נפש‪ :‬כל צרכי הגוף נידונים כאוכל נפש‪ ,‬ולכן מותר לעשות‬ ‫בחוה"מ לצורך הגוף אפילו מלאכות מן התורה‪ ,‬ואפילו בטירחא מרובה‪ ,‬כדין אוכל נפש‬ ‫(סי' תקמ"ו ס"ה‪ ,‬ושם ביה"ל ד"ה כל פמ"ג סי' תקל"א א"א סק"ח)‪.‬‬ ‫קישוטי אשה‪ :‬מותר לעשות כל המלאכות הנחוצות לקישוטי אשה (כ"כ במאירי י"ט‪.‬‬ ‫ד"ה כשתתבונן)‪.‬‬ ‫נחלקו האחרונים בתיקון פאה נכרית בשביל אשה‪ ,‬אם מותר מדין צרכי הגוף או‬ ‫שיש בזה גזירת גילוח (אג"מ י"ד‪ ,‬באר משה ח"ז סל"א)‪.‬‬ ‫תיקון אמבטיה‪ :‬מותר לתקן אמבטיה או מקלחת (הצריכים תיקון) כשאין לו אופן אחר‬ ‫להתרחץ בביתו (עי' ס' פני השולחן‪ ,‬משנ"ב דרשו סי' תקמ"ד אות ז')‪.‬‬ ‫אבל אם יש לו בביתו אמבטיה או מקלחת כתיקונן ודי לו בכך‪ ,‬אסור לתקן (במעשה‬ ‫אומן) את השני הצריך תיקון‪.‬‬ ‫הסרת עור וציפורניים‪ :‬מותר להסיר עור או ציפורניים מהשפתיים או מהאצבע‬ ‫וכדומה – כאשר הם מפריעים‪ ,‬וכ"ש כאשר כואב לו או משום כבוד הבריות‪ ,‬כמו‬ ‫כל צרכי הגוף שמותר בחוה"מ בכל אופן‪.‬‬ ‫אבל אם מסירם מחמת הרגילות בלי סיבה‪ ,‬יש להימנע מלתלוש‪ ,‬לשיטות הסו' שכל‬ ‫מלאכה האסורה בשבת אסור לעשות בחוה"מ‪ ,‬וא"כ ה"נ אסור משום מלאכת גוזז‬ ‫(שלא לצורך המועד)‪.‬‬ ‫קנייה לצורך מועד‪ :‬בחוה"מ מותר לקנות הכל מאכלים‪ ,‬בגדים‪ ,‬ושאר חפצים אבל רק‬ ‫אם הם לצורך מועד‪ ,‬דהוי צרכי הגוף‪.‬‬ ‫צורך המועד (שאינו אוכל נפש‪ ,‬ואינו צרכי הגוף)‪ :‬כל מלאכה שצריך לעשות לצורך המועד –‬ ‫שאינה אוכל נפש‪ ,‬ולא עבור צרכי הגוף – מותר 'במעשה הדיוט' ואסור במעשה אומן (סי'‬ ‫תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה‪ ,‬סי' תק"מ ס"ג)‪.‬‬ ‫לשם תענוג‪ :‬אסור לעשות לשם תענוג כל המלאכות האסורות שבת‪ ,‬אך יש מתירים‬ ‫לשם תענוג במועד אפילו מלאכות מן התורה‪ ,‬כגון צידת דגים‪ ,‬תלישת פירות או‬ ‫לצייר ציור (אג"מ‪ ,‬וכן שמעתי בשם רבי פישעלע‪ ,‬ועי' בס' חוה"מ כהלכתו פ"ז הע' ס"ז וס"ח כל הנידון‬ ‫בזה)‪.‬‬ ‫טי‬ ‫לכן גבי קטנים אפשר להקל במועד אפילו במלאכות מן התורה‪ ,‬אפילו לשם תענוג‬ ‫(כגון תלישת פירות‪ ,‬ציור וכדומה)‪.‬‬ ‫ספק צורך מועד‪ :‬ספק אם יש בו צורך המועד – מותר‪ ,‬כל שחושב שיש בו צורך‬ ‫המועד (משנ"ב סי' תקל"ז סק"א)‪.‬‬ ‫טירחא מרובה בשביל צורך המועד (שאינו אוכל נפש) – אסור (סי' תק"מ משנ"ב סוס"ק ב')‪.‬‬ ‫כל צרכי הבית הרגילים שאינם נחשבים כ'מלאכה'‪ ,‬כגון ניקיון רחיצה וכדומה –‬ ‫מותר‪ ,‬אבל כל שאינו נעשה בקביעות – אסור‪ ,‬משום טירחה בחול המועד‪.‬‬ ‫אם כיוון מלאכתן למועד – אסור (משנ"ב סי' תקמ"א סוס"ק ד')‪.‬‬ ‫אם יש דבר נחוץ מאוד לצרכי המועד‪ ,‬מותר לעשותו אף ע"י מעשה אומן‪ ,‬אע"ג‬ ‫שאינו אוכל נפש (כגון תיקון בבית שהוא נחוץ מאד) (עי' ביה"ל סי' תק"מ‪ ,‬משנ"ב דרשו סי' תקל"ו‬ ‫מס' ‪ '2‬בשם פוסקי זמנינו)‪.‬‬ ‫צרכי 'ציבור' במועד‪ :‬צרכי רבים ו'ציבור' שיש בהם צורך גופם – מותר בכל אופן (כגון צרכי‬ ‫רחצה ומקווה‪ ,‬שתיה ומאכלים‪ ,‬וכן תיקון דרכים הצריכין להם‪ ,‬או להסיר מכשולות ותקלות וכדו')‪ ,‬ואפי' אין‬ ‫בהם אלא משום הרווחה ולא משום הכרח (סי' תקמ"ד‪ ,‬חוהמ"כ פ"ב סע"ו בשם ריטב"א)‪.‬‬ ‫ומותר 'לצורך גופם' אפי' במלאכת אומן‪ ,‬בטירחא מרובה‪ ,‬אפילו כיוונו מלאכתם‬ ‫למועד‪ ,‬ואפי' בפרהסיא (שם‪ ,‬ובמשנ"ב ס"ק א' ב')‪.‬‬ ‫צרכי רבים שאינם צרכי הגוף – אסור במעשה אומן וכדלהלן‪ ,‬ואפי' צרכי בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואע"ג שאין להם מקום אחר להתפלל (שם)‪.‬‬ ‫צרכי רבים שלא לצורך המועד – מותר רק במעשה הדיוט (שם ט"ז ס"ק ב'‪ ,‬משנ"ב ס"ק‬ ‫ד')‪.‬‬ ‫אפילו דבר שהרבים לא יעשו אותו במשך השנה אלא אם כן מתקבצים יחד – מכל‬ ‫מקום אסור במעשה אומן‪ ,‬מאחר שאינו לצרכי מועד (מ"א סי' תקמ"ד ס"ק ג')‪.‬‬ ‫צרכי מצוה של רבים שלא לצורך גופם – מותר רק במעשה הדיוט‪ ,‬כגון מיני‬ ‫תיקונים או להכין מעמד לצורך ישיבה או לצורך מצוה אחרת‪ ,‬וזהו אפילו שלא‬ ‫לצורך המועד (סי' תקמ"ה ס"א‪ ,‬משנ"ב שם)‪.‬‬ ‫סידורים וספרים של ציבור‪ :‬‏מותר לתקן ספרים של הציבור ככל שאר צרכי ציבור‬ ‫שמותר‪ ,‬אף שאין בהם צורך המועד‪ ,‬ודווקא שזה לצורך מצוה‪ ,‬ויתקן ע"י מעשה‬ ‫הדיוט בלבד‪ ,‬אך לא ע"י מעשה אומן‪ ,‬כגון בחוזק רב עם דבק חזק וכדומה (תקמ"ד‬ ‫מ"ב א')‪.‬‬ ‫גבאי וממונה על צרכי ציבור‪ :‬גבאי או ממונה – מותרים לתקן צרכי ציבור אף שלא‬ ‫לצרכי מועד‪ ,‬אך במעשה ‏הדיוט דווקא (אם אינו מצרכי הגוף של הרבים)‪ ,‬ובתנאי שלא‬ ‫כיוון מלאכתו במועד‪ ,‬כי אסור לו לכוון מלאכתו למועד‪.‬‬ ‫ואם כיוון למועד – אסור לעשותו בחוה"מ‪ ,‬אף שהוא צורך הרבים (משנ"ב שם סק"א)‪.‬‬ ‫צפרנים ועור‪ :‬תלישתם מהשפתיים או מהאצבע‪ ,‬עיין אות ע' עור‬ ‫כ‬ ‫ק'‬ ‫קאר (רכב)‪ ,‬רחיצה ושטיפה (‪:)Car Wash‬‏לא ירחץ וישטוף רכבו בחוה"מ (שהרי הוא מהדברים‬ ‫שאינו עושה תדיר מדי שבוע) (תק"מ מ"ב ב')‪.‬‬ ‫נתלכלך מאוד – קאר שנתלכלך מאוד‪ ,‬וצריך להשתמש בו במועד ואינו לפי כבודו‬ ‫להשתמש בו בלכלוכו – מותר לנקותו בידיים‪ ,‬ומוטב שיתננו לשטיפת רכב (‪Car-‬‬ ‫‪ )wash‬אצל גוי (מ"ב תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫ניקויו מבפנים – לא ירחץ וינקה רכבו מבפנים‪,‬‏אבל אם צריך לו במועד‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫להשתמש בו בלי לנקותו – מותר (שם‪ ,‬ותק"מ ב')‪.‬‬ ‫נהיגה בו (‪:)Driving‬‏ ‏מותר בחוה"מ להשתמש בקאר לצורך טיול או להגיע למקום‬ ‫כלשהו לשם הנאה‏בעלמא‪ ,‬אבל יש להימנע מלנסוע חינם ללא צורך (מ"ב דרשו ‪.)'7 '9‬‬ ‫לימוד נהיגה (‪ :)Driving lessons‎‬‏אסור ללמוד נהיגה בחוה"מ‪ ,‬ואם כבר התחיל‬ ‫בלימודו ואם לא ימשיך יהיה לו היזק או הפסד גדול – מותר‪ ,‬ויתלמד בצנעה (ולא‬ ‫במקום שרואים ‏אותו)‪ ,‬וכדאי שישאל שאלת חכם‪.‬‬ ‫ומ"מ אם כיוון מלאכתו במועד – דהיינו שהכין עצמו להתלמד בחוה"מ – אסור (מ"ב‬ ‫תקמ"א ד'‪ ,‬דרשו ‪ ,'7 '9‬תקל"ח ביה"ל ד"ה וכן)‪.‬‬ ‫תיקון קאר‪ :‬‏מותר לתקן קאר שמשתמש בו מדי יום או כדי לנסוע למקום ‏מרוחק‪,‬‬ ‫ואפילו במעשה אומן‪ ,‬אבל יתקן בצנעה אם אפשר בכך (שם‪ ,‬ושם)‪.‬‬ ‫תיקון קל – בכל אופן מותר לתקן תיקון קל ומעשה הדיוט‪ ,‬כל זמן שמשתמש ‏בו‬ ‫בדרך כלל (ויהיה צורך מועד)‪ ,‬אך יעשה בצנעה (שם‪ ,‬ותק"מ ב')‪.‬‬ ‫תיקון המראה (שפיגל)‪ :‬מותר לתקן כל המראות של הרכב אם אינו צריך מעשה אומן‬ ‫כ"כ‪ ,‬ואז אפי' משתמש כך עם הקאר מדי יום – מ"מ מותר‪ ,‬ואם צריך לרכב בשביל‬ ‫לנסוע למקום מרוחק – מותר אף ע"י מעשה אומן‪.‬‬ ‫החלפת הגלגלים (‪ :)Tires‬‏מותר להחליף גלגלים של הקאר אם צריך לו לחוה"מ‪,‬‬ ‫ומוטב שיעשה ‏ע"י גוי (מ"ב תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫קוישיקלעך‪ :‬‏אסור לעשות קוישיקלעך בחוה"מ‪ ,‬שהרי הוא קשר של אומן (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה‬ ‫תק"ל ביה"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫קטנים‪ ,‬לכבס בגדיהם‪ :‬ראה אות כ' כיבוס‬ ‫ ציורים ותמונות‪ :‬ראה אות כ' כתיבה‬ ‫ תיקון משחקיהם‪ :‬אין לתקן משחקים של קטנים אלא ע"י מעשה הדיוט ולצורך‬ ‫המועד ובלי טירחא מרובה‪ ,‬שהרי יש ‏להם משחקים אחרים‪.‬‬ ‫קישוט הבית‪:‬‏אסור לתלות או לקבוע קישוט בקירות הבית ע"י מסמר וכדומה‪ ,‬אבל אם יש‬ ‫בו משום צורך המועד – יעשה ע"י מעשה הדיוט בלבד (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה)‪.‬‬ ‫אבל כיוון מלאכתו במועד והכין לעשותה ב‏חוה"מ – אסור לו לעשות מאומה‪ ,‬אפילו‬ ‫יש צורך גדול בכך (מ"ב תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫קנייה לצורך מועד‪ :‬מותר לקנות הכל לחוה"מ‪ :‬מאכלים‪ ,‬בגדים ושאר חפצים‪ ,‬אבל רק אם‬ ‫אכ‬ ‫הם לצורך מועד‪ ,‬דהוי צרכי הגוף‪.‬‬ ‫קריעה לפי מידה מסוימת‪ :‬‏קורע במידה יש בו משום מלאכת מחתך‪ ,‬ומותר רק לצורך‬ ‫המועד‪ ,‬ובלי טירחא ‏מרובה (תק"ל ביה"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫קריעת נייר וניילון‪ :‬ראה אות נ' נייר‬ ‫קשירה והתרה‪ :‬מותר בחוה"מ לקשור ולהתיר קשר של קיימא‪ ,‬ובלבד שלא יהיה קשר של‬ ‫אומן‪ ,‬ובלי ‏טירחא מרובה (שם)‪.‬‬ ‫ר'‬ ‫רבים‪ ,‬לצרכם‪ :‬מותר לתקן כל חפצי הרבים לצורך ‏תשמיש גופם במועד – אף ע"י מעשה‬ ‫אומן‪ ,‬ואפילו בטירחא ‏מרובה‪ ,‬כגון לתקן במקווה‪ ,‬לתקן המיחם בבית הקפה‪ ,‬וכן לעשות‬ ‫‏לשם הרווחת גופם בבית הכנסת כגון לתקן ספסל בבית הכנסת או לתקן הלעקטער ברחוב‬ ‫או בביהכ"נ (תקמ"ד)‪.‬‬ ‫לצורך מצוה של רבים‪ :‬‏אבל לצורך מצוותם של רבים (ולא לגופם)‪ ,‬כגון ‏בנין בית‬ ‫הכנסת וכדומה – אסור לעשות ע"י מעשה אומן‪ ,‬אבל מותר ע"י מעשה הדיוט (שם‪,‬‬ ‫ומ"ב ד')‪.‬‬ ‫לכוון מלאכת רבים לחוה"מ‪ :‬אסור לכוון מלאכת רבים במועד‪.‬‬ ‫אבל רבים שאין ‏להם ממונה – מותרים לכוון מלאכתם במועד (לעשות ולעסוק ביחד‬ ‫בדברים לצורך השנה)‪ ,‬היות שאז יש להם הזדמנות ‏לעשות (מ"א תקמ"ד ג')‪.‬‬ ‫רחיצת הבית‪ ,‬‏שטיפת הריצפה‪ :‬מותר לרחוץ ולשטוף ריצפת הבית אם עושה כן באופן‬ ‫תדיר‪ ,‬אך אם ‏אינו רוחץ אותה מדי שבוע – אסור‪ ,‬אבל אם נתלכלך ביותר – ‏מותר‪ ,‬ככל‬ ‫שהוא לצורך המועד (תק"מ מ"ב ב‪ ,‬מ"א תקל"ז א' תקל"ד מ"ב ד')‪.‬‬ ‫רכב‪ ,‬עי' אות ק' קאר‬ ‫רפואה ורופא‪ :‬מותר לקחת כל מיני רפואה ותרופות ווייטימינים וכדו' בחוה"מ‪.‬‬ ‫מותר לעשות כל צרכי רפואה וכל מיני מלאכות הצריכות לרפואה ולצורך שמירת‬ ‫הבריאות‪ ,‬ונכלל בזה התעמלות (‪ )Exercise‬ושאר טירחות לצורך בריאתו‪ ,‬וכ"ש‬ ‫לצורך חולה (חוהמ"כ פ"ז אות נ"ט)‪.‬‬ ‫אבל דברים שאינם צרכי רפואה ולא לצורך שמירת הבריאות‪ ,‬אסור אפילו לחולה‪.‬‬ ‫אסור להזמין תור (‪ )Appointment‬אצל רופא לימי חול המועד בגלל שאז יש לו‬ ‫יותר זמן פנוי והזדמנות‪ ,‬ובזה נכלל‪ :‬רופא שיניים‪ ,‬כל מיני בדיקות וטעסטס‪ ,‬כשהם‬ ‫שלא לצורך מועד ממש‪.‬‬ ‫ואם יש לו כבר הזמנה (‪ )Appointment‬בחוה"מ על אחת מהדברים הנ"ל‪ ,‬אולם יכול‬ ‫לדחות על אחר מועד‪ ,‬יעשה כן‪ ,‬ולא ילך במועד (אג"מ)‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫ש'‬ ‫שטיפת הבית‪ :‬ראה רחיצת הבית אות ר'‬ ‫שטריימל‪ :‬‏מותר לתקן שטריימל לצורך המועד‪ ,‬אך רק ע"י מעשה הדיוט (מ"ב תקל"ו דרשו‬ ‫‪.)'2‬‬ ‫שטריימל שנתקלקל‪ :‬אם נתקלקל באופן שצריך דווקא למעשה אומן – מותר‪,‬‬ ‫ובלבד‏שהוא לצורך המועד‪ ,‬וגם יעשה בצנעה‪ ,‬וכמו"כ מותר אז להביאו לבית האומן‬ ‫(מ"ב דרשו ‪.)'7 '9‬‏‬ ‫שרצים‪ ,‬הריגתם ללא צורך‪ :‬אסור להרגם ללא צורך כלל (שם‪ ,‬ובה"ל תק"ל סוד"ה)‪.‬‬ ‫ת'‬ ‫תיקון‪‎‬‏כלים‪,‬‏מכשירי אוכל נפש‪ :‬מותר לתקן כל כלי המטבח לצורך אוכל נפש‪ ,‬ואפילו ע"י‬ ‫מעשה אומן‪ ,‬‏ואפילו בטירחא מרובה (מ"ב תק"מ ח"י‪ ,‬תקל"ז ט"ו)‪.‬‬ ‫כלי שבור מערב יו"ט‪ :‬אבל אם הכלי היה שבור מערב יו"ט – אסור לתקנו ‏בחוה"מ‪,‬‬ ‫ואפילו במכשירי אוכל נפש (תק"מ מ"ב כ"ז)‪.‬‬ ‫תיקון כלי לצורך המועד – שלא לצורך אוכל נפש‪ :‎‬מותר לתקן כלי שאינו לצורך‬ ‫אוכל נפש – ככל שיש בו צורך המועד‪ ,‬כגון ספסל‪ ,‬שולחן‪ ,‬מיטה‪ ,‬ארון‪ ,‬טעלעפאן‬ ‫ביתי‪ ,‬חלון‪ ,‬דלת‪ ,‬לעקטער‪ ,‬מנורה‪ ,‬תמונות‪ ,‬וילון וכדומה‪ ,‬אבל מותר רק ע"י מעשה‬ ‫‏הדיוט בלבד‪ ,‬ולא ע"י מעשה אומן או בטירחא מרובה (תקמ"א ס"א‪ ,‬וס"ה‪ ,‬תק"מ מ"ב ב')‪.‬‬ ‫תיקון כלי שלא לצורך המועד‪ :‬כאשר אין שום צורך המועד – אסור לתקן שום כלי‪,‬‬ ‫אפילו במעשה הדיוט בלבד (תק"ל ביה"ל סו"ד)‪.‬‬ ‫תיקון כלים לצורך נחוץ מאד‪ :‬כל התיקונים שיש בהם הכרח ממש ואי אפשר‬ ‫בלעדיהם‪ ,‬מותרים אפילו במלאכת אומן ובטירחא מרובה‪ ,‬כגון לתקן הלעקטער‬ ‫בבית‪ ,‬‏דליפה בבית (‪ ,)Leak‬מנעול הדלת וכיוצ"ב (תקמ"א ד')‪.‬‬ ‫תיקו ‪‎‬ן למשחק או לתענוג‪ :‬אסור לתקן שום דבר אלקעטראני או שאר כלים כאשר‬ ‫אינו נחוץ לצורך המועד‪ ,‬אלא מתכוון עבור משחק או תענוג בעלמא‪ ,‬אך יש מתירים‬ ‫במעשה הדיוט בלבד‪ ,‬עכ"פ במעשה אומן אסור לכו"ע (חומ"כ פ"ז הע' ז' ח')‪.‬‬ ‫תיקון דליפה (‪:)Leak‬‏אסור לתקן כל דליפה שבכיור או מן הגג‪ ,‬אבל אם יש בו הפרעה כגון‬ ‫שעושה רעש או שעושה לכלוך גדול וכיוצ"ב – מותר במעשה הדיוט (תקמ"א ס"א‪ ,‬מ"ב ד')‪.‬‬ ‫אך אם יש בו משום הפסד ממש‪ ,‬כגון שמציף את כל הבית‪ ,‬מותר אף במעשה אומן‬ ‫(עיין ביה"ל סי' תק"מ ד"ה סדקים שבבית)‪.‬‬ ‫תפירה‪ :‬בגד שצריך תיקון לצורך המועד – צריך לשנות בתפירה‪ ,‬כגון תפירה רחבה וגם‬ ‫עולה ויורדת וכדומה (כדין 'צרכי מועד שאינו אוכל נפש' שמותרים רק 'במעשה הדיוט') (סי' תקמ"א ס"ה‪,‬‬ ‫ומשנ"ב שם)‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫וכאופן זה יעשה בתיקון כפתור אם צריך למלבוש במועד‪ ,‬או שיתפור רפוי ותלוי או‬ ‫שיתפור קצת שלא במקומו (שם‪ ,‬וע' דרשו מס ‪ 13#‬בשם פוסקים)‪.‬‬ ‫אם אינו יכול לעשות מעשה הדיוט‪ ,‬מ"מ אסור לתתו לגוי לתקנו‪ ,‬ואפילו לצורך‬ ‫המועד‪.‬‬ ‫לצורך גמור של המועד‪ ,‬כגון שצריך לבגד ונתקלקל מאוד וצריך תיקון מעשה אומן‬ ‫– יש מתירים בזה אפילו מעשה אומן‪ ,‬אך יעשה בצנעה (ס' פני השולחן‪ ,‬סי' תקמ"א ס"ה)‪.‬‬ ‫אולם אם קונה בגד כזה מפעם לפעם – י"א שצריך לקנות בגד אחר‪ ,‬ולכן לא יתקנו‬ ‫ע"י מעשה אומן (סי' תקמ"א ס"ה‪ ,‬משנ"ב סק"י ושעה"צ שם‪ ,‬ועי' משנ"ב דרשו מס' ‪.)'7 '9‬‬ ‫תעסוקה כדי להשקיט את הרוח (נערוון)‪ :‬עי' אות מ' מלאכה בגלל חוסר מנוחה‬ ‫‪W‬‬ ‫ברכות לרוב למזכים את הרבים בשמירת שבת כהלכתה‬ ‫זכור אותו האיש לטוב‪ ,‬זכות הרבים תלוי בו‬ ‫שמימן שיעור זה שמירת חול המועד כהלכתו לטובת הציבור הגדול לזכות‬ ‫יצחק מרדכי בן בלימא שרה‬ ‫חנה שרח בת בלימא‬ ‫זכות הרבים יגן עליכם ועל משפחתם להתברך ממעון הברכות ברוב ברכות ישועות‪,‬‬ ‫אך טוב וחסד ירדפוכם כל ימי חייכם‪ ,‬רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצאי חלציכם‪,‬‬ ‫בני חיי ומזוני מיט אלע פירושים‪ ,‬ולשנה טובה ומתוקה !‬ ‫אלע שאלות אין הלכות‬ ‫שבת | יום טוב | חול המועד‬ ‫דיינים מומחים משיבים ועונים על שאלתכם כל ימות השבוע‬ ‫קול‬ ‫הלכות שבת ‪929-4 SHABAS‬‬ ‫‪9 2 9 - 4‬‬ ‫‪7 4 - 2 2 2 7‬‬ ‫האטליין‬ ‫שבת | יום טוב | חול המועד‬