שמועה טובה · Shemuah Tovah — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

בס”ד
תשפ”ז | גליון ג
חג הסוכות
שמע”צ ושמח”ת
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | א
בס”ד
חג הסוכות
בו קדושה יותר משאר שבתות השנה וכבר הפליגו צדיקים בעניין הסוד שנכתב פנינים יקרים
והנפשות אשר אין להם עליה בשבתות השבת אצל הימים טובים ,כידוע מהרה"ק
השנה יש להם עליה בשבת חול המועד, ר' בונם מפשיסחה זיע"א שאמר מי שיגלה
שבת מאסף ומאחד את הכל ובשבת צריך סוד שנכתב שבת אצל ימים טובים יביא מצוות סוכה
להיות עומד מרובה על הפרוץ ובשבת חול חצי גאולה ומי יעמוד בסוד קדושים.
המועד גם פרוץ מרובה על העומד מהני אמנם ביחוד יש עניין השבת אצל מצוות מעלת מצוות סוכה וארבעת המינים
כדאיתא בגמרא מיגו דהויא דופן לענין סוכה בגודל קדושת וכך הביא באמרי עם מצוות שבת קודש יחדיו
סוכה הויא דופן לענין שבת... אמת ((גור) שבת חוה"מ סוכות תרפ"ב): בעזר קל עליון זוכים אנו בשנה זו
איתא בקדמונים ששבת חול המועד יש לקדושת שבת וקדושת יום טוב גם יחד.
קול מבשר
לזה מצא רמז "היא" נוטריקון י'ום ה'נף המר הזה ,ואין לנו דורש ומבקש אלא בתולדות יעקב יוסף פ' וילך מובא בשם
א'סור .וגם "היא" בגימטריא ט"ז ,היינו אתה 'למענך דורשינו'. הבעש"ט שכל יהודי יתפלל ביוה"כ על
ט"ז בניסן .וגם תקנה זו זכר למקדש נפשו שתצא מגלות לגאולה ,והוא מלבד
משום מהרה יבנה בית המקדש .ולפי מה אעל"ה -א'תרוג ע'רבה ל'ולב ה'דס. התפילה על כלל ישראל שיגאלו גאולה
שכתבתי לפני זה ,נכון מאוד שבארבעה הי"א -י'ום ה'נף א'סור הכללית ,אנו צריכים לבקש כל אחד על
מינים מצינו בתורה שכתבה אתרוג תחלה בספה"'ק מעשה רוקח כתב :במשנה נפשו ,כמ"ש בפיוט לכה דודי 'קרבה
כפי מה שיהיה לעתיד. (סוכה מא ,א) משחרב בית המקדש אל נפשי גאלה' ,שמבקשים מהשי"ת
התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל שיתקרב לנפשי ויגאלנה ,כי הנקודה
במדינה שבעה זכר למקדש ,ושיהא יום הפנימית שבנו מאד נסתרה ויצאה לגלות,
הסוכה דוגמת בית המקדש
הנף כולו אסור .דקדקו בתוס' (שם ד"ה וביוה"כ היא נגאלת משעבודה תחת
צריך להבין למה לא מצינו בשום מצוה
ושיהא) ,הא הרבה תקנות התקין רבי יוחנן חשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם.
שיהי' הנוי מצוה וגדול כ"כ כמו נוי סוכה
זכאי ,ואמאי נקט כאן הני תרתי ,אלא הנך ולאחר יוה"כ צריך להתחנן שנקודה
דמצינו בגמ' (סוכה י') "עטרה בקרמין
תרתי יחד וכו' .ועיין בתוי"ט מה שכתב הפנימית לא תחזור לגלותה ,כי בוודאי
וסדינין וגו'" והלא זה אלי ואנוהו קאי על
בשם הר"ן .ונלענ"ד טעם נכון למה באמת אתמול ביוה"כ כבר נגאלה הנקודה
כל המצות ,ואמר האדמו"ר מסאכטשוב
תיקן שתי אלה יחד .משום דבפסוק הפנימית ,ואנו צריכים להשתדל לא
זצללה"ה )שיח שרפי קודש סוכות אות
שהביא הגמרא שם ,מצא רמז לשתי אלה. לשלוח אותה חזרה לגלותה ח"ו .ונזכה
ה'( דהנה על זה אלי ואנוהו פי' התרגום
"ואבני לי' בית מקדשא" והגמ' (שבת קלג דקאמר בגמרא (סוכה שם) מנלן דעבדינן לשוב אליו יתברך מתוך שמחה וטוב לבב
ע"ב) דרשו “התנאה לפניו במצות" ,וי"ל זכר למקדש ,א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיה ונזכה לגאולת עולמים ברחמים גדולים
דאלו ואלו דא"ח ,דהנה ידוע דסוכה רומז ל ,יז) 'כי אעלה ארוכה לך וכו' ציון היא במהרה בימינו אכי"ר.
על בית המקדש ובית המקדש נקרא נמי דורש אין לה' ,מכלל דבעי דרישה.
"סוכת שלום" ובגמ' (סוכה ט') כשם שחל ולכאורה קשה למה מביא כל הפסוק ,לא
הושענא למענך דורשנו במצות השבת אבידה
ש"ש על חגיגה כך חל ש"ש על סוכה היה לו להביא אלא סוף הפסוק 'ציון היא
דורש אין לה' ,ובתוי"ט אינו מביא אלא בספר דבש השדה (אות קצא) .ומטו
עיי"ש ,וא"כ בסוכה שייכים הב' פירושים
סוף הפסוק .אלא כדכתבתי ,שבפסוק מיניה דהרה"ק ר' משה לייב מסאסוב
הנ"ל בדבר אחד לכן המצוה של נוי גדול
זה מצא ריב"ז סמך לשתי תקנות אלו זיע"א .הושענא למענך דורשנו הושענא
כאן בסוכה יותר מבכל המצות .ונזכה
ולעשות זכר למקדש ,בתיבת אעל"ה, (פיוט הושענות) .פירוש ,אנו מתפללין:
לגאולת עולמים ברחמים גדולים במהרה
נוטריקון ד' מינים ,א'תרוג ע'רבה ל'ולב רבונו של עולם אתה צויתנו בתורתך
בימינו אכי"ר.
ה'דס( .זוהר תצא ,רפג ,א) הקדושה במצות השבת אבידה 'והיה
עמך עד דרוש אחיך אותו' (דברים כב ,ב),
עוד יש דקדוק בפסוק ,דתיבת 'היא'
ואנחנו בעוונותינו הרבים אבודים בגלות
מיותר ,היה לו לכתוב 'ציון דורש אין לה'.
ב | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
סוכה ב ).ועל ידי מצות לולב או מצות שבת, מצוות הבאות מזמן לזמן הנדחות מפניה ועכשיו שמצאנו מצוות סוכה אצל השבת
שנתגלה המקיף הגדול ולזה אין שייך שום מחמת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר ,לכך מה נאמר לגבי מצוות ד' מינים שאין נוטלים
גזירה אטו שמא יעבירנו ,דלא ירעו וגו' "ויחן את פני העיר" ,וכפי שביארו במדרש בשבת כפי שצוינו חז"ל הק' .וכלשון
(ישעיה יא ,ט). ש"נכנס עם דמדומי חמה ,וקבע תחומין הרה"ק בעל התניא זי"ע בספה"ק ליקוטי
מבעוד יום" ,ומכאן למדו .חז"ל ששמר תורה (לר"ה)" :עוד יש לעורר ולשום לב מה
יעקב את השבת .והוסיף הרה"ק מדז'יקוב ראו חז"ל לעקור מ"ע דשופר ולולב אפילו
סוכה הגשמי הוא ענין רוחני מאד זי"ע בספה"ק אמרי נועם (פורים אות כא) עפ"י ביום ראשון בגבולין עכ"פ אפילו בזמן
כתב בדברי יחזקאל בגודל מעלת הסוכה, הנ"ל את הכתוב בסוף מגילת אסתר "דורש שאין בהמ"ק משום גזרה דרבה בעלמא
אמר רבה ,דאמר קרא (ויקרא כג מג) 'למען טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" ,והיינו והלא החשש הוא להדיוטים וקלי הדעת
ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני דמחמת ש"דורש טוב לעמו" והיינו מפאת ואיך מנעו המצוה לגמרי מכמה צדיקים
ישראל' ,עד עשרים אמה אדם יודע שהוא מעלת וקדושת השבת שהיא מתנה טובה גדולים וטובים ובפרט מצות שופר ולולב
דר בסכה ,למעלה מעשרים אמה אין אדם שדרש השי"ת ליתנה לעם ישראל ,לכך שהרבה כוונות תלויות בהם ליודעי דעת
יודע שהוא דר בסכה ,משום דלא שלטא בו "דובר שלם [כתיב חסר] לכל זרעו" ,כלומר שנוגעים עד רום המעלות" ומבאר כדרכו
עינא (סוכה ב .).פרש רש"י ז"ל' ,למען ידעו', שאת אלו הג' מצוות המרומזים בתיבת שם .ובוודאי אין בני ישראל חסרים כלום
עשה סכה שישיבתה נכרת לך ,דכתיב 'כי "שלם" וכנ"ל -אנו נאסרים מלקיים בפועל באופן זה .ובוודאי נשלם פעולתם באופן
בסכות הושבתי' צויתי לישב ,הכי דריש אלא רק בדיבור כח וזכירה .ובוודאי כאשר נעלה יותר כשחל בשב"ק כדאי' בספה"ק.
ליה ,ואף על גב דאין יוצא מידי פשוטו זוכים ששב"ק הוא יום א' דסוכות ובכח וכך אי' בספה"ק אמרי יוסף (פרשת וירא) על
דהקף ענני כבוד ,מיהו דרשינן ליה לדרשה. התורה באו חז"ל הק' וגילו לבנ"י רצונו הפסוק "וה' פקד את שרה כאשר אמר",
עד כאן דבריו .ולכאורה קשה דבכל מקום יתברך ,א"כ בוודאי לא נחסר מעבודת בנ"י. דהיינו שהשי"ת שמע בר"ה שחל בשבת
הפשוט הוא ענין גופני ,והדרש הוא ענין ועוד באופן נעלה יותר ,שהרי נרמז בתיבת רק זכרון תרועה ,שהרי פקידה היא מלשון
רוחני יותר פנימי מהפשוט ,וכאן הוא של"ם המורה על שלימות העניין. זכירה ,וזהו "כאשר אמר" ,כלומר כאשר
להפך ,דפשוט הוא הקף ענני כבוד שהוא הקב"ה עצמו אמר וציוה בתורתו שכשחל
ענין רוחני ,והדרש ירמז לסכה גשמי .ויש בשבת אין תוקעין בשופר אלא רק מזכירין.
לומר דרש"י ז"ל ירמז לנו בזה גדל כח כבר הפליגו צדיקים בעניין הסוד שנכתב יתרו) (פרשת ובספה"ק נועם מגדים
הסכה ,שסכה הגשמי הוא ענין רוחני מאד. השבת אצל הימים טובים ,כידוע מהרה"ק ש"קדושת שבת כי כמה רבה וגדולה היא
ר' בונם מפשיסחה זיע"א שאמר מי שיגלה דמשום חששא דחילול דידה נדחה מצוה
סוד שנכתב שבת אצל ימים טובים יביא רבה ויקירא והכרחית היא תקיעה עיטא
סוכות מלשון סכה ברוח הקדש
חצי גאולה ומי יעמוד בסוד קדושים .אמנם דיהב קדוש ברוך הוא לעמא קדישא",
בספה"ק בני יששכר (מאמרי חדש תשרי ,מאמר
ביחוד יש עניין השבת אצל מצוות סוכה וכמו שהביא בספה"ק אמרי נועם (מבן
י') .אמר הרב הקדוש המפורסים מהר"פ בגודל קדושתו. המחבר לפורים אות כא) מה שפירש בעל ברית
מקארעץ זצוק"ל ,נקרא החג סוכות מלשון וכך הביא באמרי אמת ((גור) שבת חוה"מ כהונת עולם (מאמר איליו של יצחק פכ"ז) בשם
סכה ברוח הקדש ,ונ"ל דבזה ידוקדק סוכות תרפ"ב) :איתא בקדמונים ששבת רבו הרה"ק המגיד ממעזריטש זיע"א את
בפסוק חג הסוכות תעשה לך וכו' [דברים חול המועד יש בו קדושה יותר משאר הפסוק (תהילים יז ד) "לפעולות אדם בדבר
טז יג] ,לך דייקא ,שתהא אתה סוכה ברוה שבתות השנה והנפשות אשר אין להם שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" ,והיינו
הקודש ,ואמר עוד הרב הקדוש הנ"ל עליה בשבתות השנה יש להם עליה בשבת שלפעמים מצווה שצריכה להיעשות ע"י
דלבעבור זה אנו אומרים זמן שמחתינו חול המועד ,שבת מאסף ומאחד את הכל פעולה ומעשה וכדוגמת השופר שמצווה
בחג הסוכות (עיין מ"ש לעיל במאמר ט') בשביל ובשבת צריך להיות עומד מרובה על לתקוע בו בפועל " -לפעולות אדם" -
שהיה בחג הסוכות זמן שואבה שמשם הפרוץ ובשבת חול המועד גם פרוץ מרובה נעשית רק "בדבר שפתיך" ,דהיינו בזכירה
היו שואבין רוח הקדש עכ"ד ,נ"ל כוונתו על העומד מהני כדאיתא בגמרא מיגו ובדיבור ,והטעם לזה הוא משום ש"אני
שהשכינה אינה שורה מתוך עצבות אלא דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שמרתי ארחות פריץ" ,דהיינו שאני שומר
מתוך שמחה [שבת ל ע"ב] כענין והיה שבת... אורחותי ודרכי שלא אטלטל ד' אמות
כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלקים [מ"ב ואי' מהרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע, ברה"ר שהוא מקום פרוץ וחשוף ,וכן הביא
ג טו] ,ונ"ל עוד דלבעבור זה אומרים זמן מצינו בסוכה גודל מעלתה משארי המצות, פירוש זה בספה"ק עקידת יצחק (פרשת וילך
שמחתינו היינו שהזמן הוא מסוגל לשמחה שכולם כמעט נדחים בשבת משום גזירה אות י).
וכו' ,על כן סגולת הזמן בעצמו יכול לפעול דרבה (סוכה מב ,ב) וסוכה אדרבה אמרו (שם וכתב הבני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ט אות
השגת רוח הקודש. ז ,א) מגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת, א) וכן כתב גם בספה"ק ייטב לב (פרשת וישלח),
ומקילין בשבת בעניני מחיצותיה איסור כי דחיית ג' מצוות אלו ,שופר ,לולב ומגילה,
סקילה משום קולא מחיצות דסוכה ,והוא מחמת יום השבת וקדושתו ,נרמזים בפסוק
מצוה שאדם נכנס בה עם ה'שטיוועל' לכאורה לפלא אדרבה הוי לן לגזור בסוכה "ויבא יעקב שלם וגו' ויחן את פני העיר",
(רמתים צופיםאמר אדמו"ר מפרשיסחא אטו שבת דעלמא .דגודל מצות סוכה והיינו כי יעקב שהוא בחי' שבת כידוע
ערך הרבי רבי בונם אות עז) ז"ל ,שאין לך חביב הוא מקיף הגדול אשר מי שיושב בצלא ראה את אלו הג' מצוות הנרמזים בתיבת
ממצות סוכה שהוא נכנס בכל איבריו דמהימנותא לא יוכל שום בריה לשלוט בו, "שלם" שהוא ר"ת שופר לולב מגילה וכיון
ומלבושיו ומנעליו לתוך המצוה .וכ"כ ורק שאין שולטת בו עין רק על ידי הדעת שראה והבחין כי קדושת השבת היא כה
כמ"ש (ויקרא כג ,מג) למען ידעו דורותיכם (עי' גדולה עד שהיא עדיפה יותר מאלו הג'
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | ג
בס”ד
שהוא פטור אבל אין צריך לבעוט בה וזה דירת ערא״י בשפתי צדיק (שפתי צדיק ליום א' של סוכות אות
זלזול רב במצוה .ואי' מבעל הדברי יואל כ״ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט״א ביאר יג ,וראה בחינה אחרת בשפתי צדיק שם אות ו') וזל"ק:
זיע"א לבאר .וקשה א .הרי הסוכה עשויה רמז נפלא :בתפלה שאומרים בעת שמעתי מפ"ק זקיני מו"ר ז"ל החי' הרי"ם
לצל ומדוע צריך לצאת ממנה ועוד ב. שנכנסים לסוכה מבקשים ״ותזכנו לישב מגור זה הלשון" :אין לנו מצוה כזו שנכנס
מדוע עושים הם סוכה בראש הגג ולא ימים רבים על האדמה אדמת קודש", בה עם השטיוואל" ,עכל"ק ,פירוש כמו
על הרצפה בחצר ביתם .ויש לפרש כי וידוע שבסוכה יש אויר ארץ ישראל, שהוא מסובב אף בגשמיות ,המצוה פורשת
הגויים לא מוכנים לארח אורחים וגם לא ובסוכה פסקינן דבעינן דירת ארעי ,ערא״י כנפי שכינה לקבלינו מתוך אהבה ,כדכתיב
להוציא כסף עבור מצוות ,ולכן לא בונים ראשי תיבות :עכו שהוא צפון ,רקם שהוא 'על כל פשעים תכסה אהבה'.
סוכה בחצר כדי שלא יבואו אורחים ,ועל במזרח ,אשקלון שהוא בדרום ,ים שהוא והנה מאמר זו מיוחס גם להרה"ק
הגג הם רוצים לחסוך דפנות ויש דין גוד במערב ,שהם הגבולות של ארץ ישראל. מראפשיץ זי"ע( ,וראה גם בספה"ק דברי יחזקאל
אסיק מחיצתא שמחיצות הבית נחשבות (אוצרותיהם של צדיקים)
לסוכות ד"ה בליל שמביא רעיון זו מדנפשיה) .ומסופר
שעולות למעלה בהמשך וא"כ על הגג לא (י"ג אורות ח"א עמ' שמו) שהגאון רבי מאיר אריק
צריך דפנות כי הקירות החיצוניות של זצ"ל שאל את הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע
הבית עולות למעלה כאילו יש מחיצות אי' בגמ' (ע"ז ג ).מצוה קלה יש לי וסוכה הי"ד ,בביאור דברי זקינו הנ"ל דהלא גם
ולא צריך רק סכך וא"כ כשהקב"ה מוציא שמה .שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם מצות עלייה לרגל עולה כל הגוף לראות
חמה אז שם בתוך הסוכה אין צל ,וחם שם ויאמרו למה לא נתן ה' להם את התורה, את פני ה' ,ענה הרה"ק מקאלאשיץ" :לכן
מאוד כי הדפנות אינם במציאות והם רק מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו לקיים בדיוק אמר זקיני ששונה מצוה זו שאדם
כשרים להלכה של גוד אסיק מחיצתא ,כי מצוה זו .ואז כל אחד עושה סוכה בראש נכנס בה עם ה'פאדקאוועס' (מנעלים),
אין הם רוצים להוציא כסף לקנות מחיצות, גגו והקב"ה מוציא חמה מנרתיקה וחם משא"כ מצות עולה רגל שצריכין לחלוץ
ולכן הם לא יכולים לסבול החום ובועטים להם בסוכה ואז הם יוצאים ובועטים המנעלים (ברכות פ"ט מ"ה)".
ויוצאים. בסוכה ,ומקשה בגמרא הרי מצטער
פטור מן הסוכה ,ועונה הגמרא ,אמת
יקרה מפנינים
סגולה על איזה מיחוש .ובאחת הקמיעות ה' ס'לחתי כ'דבריך ר"ת סוכ"ה עכ"ד סגולת לימוד מסכת סוכה בכל ימות השנה
אשר נתן קדוש זקיני ז"ל לחולים ,היה הנפלאים. שגור ורגיל היה בפה קדשו של הרה"ק
כתוב "דיבור תוספות שלם במסכת סוכה ומסופר בספר דרכי חיים ושלום שהיה מטאהש זצ"ל (ומובא בספרו עבודת
דף יב ע"א ד"ה בפסולת גורן ויקב" עכ"ד. נוהג ה'מנחת אלעזר' ללמוד מידי יום עבודה דף שפ"א) שזקינו הרה"ק רבי
(מתוך גיליון אור לישרים סוכות תשפ"ב) בבוקר קודם התפילה מסכת סוכה. אלימלך זצ"ל מטאהש ,הראה לו מאמר
חז"ל שהיה כתוב שם בהאי לישנא" :כל
ובספר המדות (ערך מריבה) כתב שלימוד
עיקר שמחת החג היא על יום סליחה של יוה"כ
הלומד מסכת סוכה ניצל מכל צרה וצוקה".
מסכת סוכה הוא מסוגל כנגד מחלוקת,
בדרשות חתם סופר (שבת שובה ,דף כט, והוסיף שהגמרא סוכה היה מסכת עולם
והרמז "תצפנם בסוכה -מריב לשונות.
א-ב) ...דצריך להבין מה ענין חג הסוכות הבא שלו ,ונהג ללמוד מסכתא זו הרבה
כיוצא בזה כתב המקובל הק' רבי מרדכי בכל ימות השנה בעיון רב עכ"ד.
לזכר ענני כבוד בימים ובזמן הלז דוקא,
שרעבי זצ"ל ,כי לימוד במסכת סוכה
הלא היו ענני כבוד בכל השנה מ' שנים. ובספר דברי תורה (מהדורא ז אות מ"ט)
משנה או גמרא ,עם מפרשים זה סגולה
ועוד קשיא מ"ט לא נעשה זכר למן להרה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש
לשלום בית ,שאנו אומרים בתפלה "סוכת
ולבאר ,ומ"ש ענני כבוד .אבל נראה לע"ד זצ"ל כתב" :הנה שמעתי ומקובל בשם
שלום" במשפט "הפורש סוכת שלום
עיקר שמחת החג היא על יום סליחה של גאוני וצדיקי אשכנז ז"ל ,כי מסוגל ללמוד
עלינו" ,שהסוכה מונעת ריב בבית (שערי
יוה"כ ,וכמו שאמרו במדרש (ויק"ר ל, בכל יום מסכת סוכה ,ועי"ז יפלו ויכנעו
ניסים עמ' רנא).
ב) שתופסין ד' מינים בידם כמי שחוזר אויביו וינצל מהם שלא יוכלו להרע לו.
ונסיים בדבר פלא המובא בחוט המשולש וי"ל כי רומז זה בכתוב" ,תסתירם בסתר"
ממלחמה ונצח ,שתופס כידון לאות ניצוח.
(מהדורת מכון דעת סופר ירושלים; עמ' -סתר בגימ' ד' פעמים דופ"ן עם סכ"ך
והנה הראיה הברורה שזכינו ביוה"כ ליום
קנה) ,מספר נכדו של הגה"ק רבי עקיבא שהוא הכשר סוכה לכתחילה" ,פניך
סליחה ,נלע"ד ,כי החוטאים בעגל פלטם
אייגר זצ"ל אף שלא היה דרכו של זקינו תצפנם בסכה" -כשילמדו המסכת סוכה,
ענני הכבוד ,וכשנסלח להם ביוה"כ וירד
לתת לתת קמיעות או סגולות ,אמנם "מריב לשנות" -שלא יקטרגו ולא יריבו
משה מחרת יוה"כ (מכילתא יתרו ,ב) וצוה
לפעמים נתן ליחידי סגולה קמיע או עמו שונאיו כנזכר ,ונתנו רמז ו'יאמר
על נדבת המשכן לכפר על העגל ,והם
ד | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
דירת עראי של קנים וקשים יתרצו להיות
אתנו( .אוצרותיהם של צדיקים) אושפיזין עלאין המקיים מצוות סוכה ולולב כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה
באגרות ותולדות רבינו מהר"ס שפירא
האושפיזין הלכו עם כל אחד מישראל מלובלין אי' :ב"ה ברא דמועדא דמטליא
אושפיזא דאברהם רחימא
האמרי אמת (ימים ראשונים סוכות לא ידוע השנה) תר"ץ .אל גאון ישראל וקדושו צדיק
הכנסת אורחים בסוכה
מביא :איתא בכתבים של אאז"ל בשם יסוד עולם ורשכבה"ג אדמו"ר הרבי מגור
רמז נפלא הביא בספר קרבן העני הא החידושי הרי"מ ז"ל על הפסוק כי בסוכות (שליט"א) [ה'אמרי אמת' זצוק"ל].
דמצינו בזוהר הק' וספרי מוסר שהחמירו הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ...בתיקון הו"ר בזוה"ק דמאן דיתיב עם
מאוד בחג הסוכות להכניס אורחים יותר מארץ מצרים שהאושפיזין הלכו עם כל מלכא ונטל לי' בלחודוהי כל מה דבעי
מכל מועדי ה' י"ל הטעם לפי שע"י הכנסת אחד מישראל למדבר... שאיל ויהיב לי' ,עלה בדעתי לפרש באופן
אורחים של אברהם אבינו זכינו למצוות שיהי' דבר השוה לכל נפש מישראל ,דהאי
סוכה .דאיתא במדרש דע"י שאמר אברהם "דיתיב ונטל" קאי על מצות סוכה ולולב,
אבינו ע"ה והשענו תחת העץ אמר הקב"ה בסוכה נאמר "ישיבה" ,ובלולב "לקיחה",
מזמינים האושפיזין בסוכות
בזכות זה יזכו בניך לעצי סוכה. ומברכין על נטילת לולב ומנענעין "ליחד"
וכך כתב הגה"ח רבי אהרן יוסף לוריא זצ״ל
הביא הגה״ח רבי חיים נחום ליכטנשטיין (בעל ״עבודת פנים״) במכתב ...היום באמצע שמא דקוב"ה .והלואי ויסכימו משמים
ז״ל אמר לי ידידי הרה״ח ר׳ ישראל יצחק תפילת שחרית עלה ברעיוני למה אין לפי' זה ,ויתקיים בכל ישראל כל מה דבעי
פינגרהוט ז״ל שהיה מרגלא בפומיה מזמינים האושפיזין בפסח כמו בחג שאיל ויהיב לי'.
דרבנן ,דאאע״ה נכנס ביום האושפיזין שלו הסוכות ,יש לומר שאנו מפחדים להזמינם ...החותם ביראת הכבוד כעבד השואל
בסוכות בנ״י ומתעכב שם עד הושענא שכשיראו אותנו משתרעים על ההסיבות בשלום רבו ,יהודא מאיר בן מרגלא (גיליון
רבה ,וע״ז כתיב ׳יושב פתח האהל׳ -כי בעולם השפל יברחו מאתנו ,אבל בסוכה מתיקות סוכות תשפ"ה)
'יושב׳ הוא לשון הווה ולשון עכבה ,׳האה״ל׳
יקרה מפנינים
בה ,כמבואר .ולכן ראוי להתרחק משיחה הביאו אליו נדבה בבוקר בבוקר עד ליל
והיתול ,אלא יקיים "וגילו ברעדה" (תהלים שבת שהעבירו קול במחנה ,והיא היתה
מבוי ,נר חנוכה ,סוכה.
ב ,יא) ,כי מקום רמז הסוכה היא שמחה ליל א' של סוכות ,לפי מ"ש תוס' בב"ק
באבודרהם (חנוכה) .שלשה דברים הם
ורעדה ,דמינה דינין מתערין ,וימי הסוכות (פ"ב ע"א ד"ה כדי) שירד משה ביום ב'
אם נתנו אדם למעלה מעשרים אמה
הם דין ,והעד ,כי בליל הושענא רבה הוא מחרת יוה"כ ,ואז כשנגמרה נדבת המשכן
פסולים .ואלו הן מבוי ,נר חנוכה ,סוכה,
חותם הדין ,וימים אלו צריכין שיהיו ממרה סליחת יוה"כ ,וקלט הענן אותן
ושלשתן יש להם רמז מן הפסוק .מבוי
בתשובה ורעדה ,שימים אלו ניתנו כדי שכבר פלט ,ועל כן יושבים בסוכה זכר
שנאמר (בראשית יט ,ח) כי על כן באו
להאריך על האדם שישוב בתשובה ,ואין לענני כבוד שקלטם.
בצ"ל קורתי .הקורה תהיה עד צ"ל טפחים
פתקות הגזרות נמסרים ביד השלוחים עד
ולא יותר ו"צל" טפחים הם עשרים אמה
ליל שמיני חג עצרת ,כדפירש בזוהר (פר' ישיבה בסוכה " -וגילו ברעדה"
באמה בת ששה טפחים .סוכה שנאמר
ויחי ,רכ ).וכו'. בראשית חכמה (שער הקדושה ,פרק יד(
(ישעיה ד ,ו) וסוכה תהיה לצ"ל יומם
מחורב .חנוכה (במדבר ז ,פד) זאת חנוכת “ ...הכלל העולה ,כי בכל מקום שיש בו
המזב"ח ביו"ם עולה למנין ק''כ. קדושה ,צריך לנהוג בו מורא וכו' .וכן היה
חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך
מנהג מורי ע"ה (-הרמ"ק זי"ע) שלא לדבר
רמז נפלא כתב על זה הגה"ק החיד"א ז"ל בשם החידושי הרי"ם ,כתוב (סוכה בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי
בספר פני דוד (פר' אמור אות ט) :במסרה יב ).מפסולת גורן ויקב דהיינו הזמורות תורה ,כי מצות סוכה קדושתה גדולה,
"כי בסכות הושבתי את בני ישראל" והקשין .ולכאורה ייפלא הדבר שהרי והעד ,שעצי הסוכה חל עליהם קדושה
(ויקרא כג ,מג) ברחוב נלין (בראשית יט), מצוה יש לקיימו בהידור מהפסוק "זה ואסורים כל שבעה ,כמו שאמרו רבותינו
כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו ,כג) .וכד א-לי ואנוהו" ,וכאן דווקא מפסולת גורן ז"ל (סוכה ט ,).וכן מצינו שפירש רשב"י
הוינא טליא שמעתי ,ששאלו לחכם אחד ויקב .ברם חג הסוכות שהוא זמן תשובה ע"ה (זוה"ק פר' אמור ,קג ):שהאבות
פירוש מסרה זו ,שרטט וכתב יכלמנסע"פ, מאהבה ,אזי גם זדונות נעשו לו כזכיות באים לסוכה וכו' .הרי שאדם בתוך הסוכה
ופירש שיחתו ,דיש ג' מצות ,נר חנוכה וגם הפסולת הופכת למצוות ולזכיות ,ולכך מוקף מאויר קדושה ,וכמה קדושות יש
סוכה עירוב ,דמצותן בעשרה כשר, גם בסכך נעשה מהפסולת מצוה :
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | ה
בס”ד
עוה״ז .והיינו דכתיב שצוה לו הקב״ה ר"ת ה׳ושענא ל׳מענך א'לוקינו ה׳ושענא
והרה״ק בעל ה׳אמרי חיים׳ מויזניץ זי״ע ״לך לך מארצך ...אל הארץ אשר אראך״, (ור״ת ה׳ושענא א'-ל ל׳מושעות ה׳ושענא) ,ואם זוכים
אמר ש״לך לך״ עולה בגימטריא ׳סכך' והוא ר״ל העצה לזכות לינצל מן הארציות מתעכב עד שמח״ת -אה״ל ר״ת א׳תה ה׳ראת
פלאי ,ולפי דברי הרה״ק מרימנוב זי״ע אתי והגשמיות היא שיברח אל הסוכה שמשם ל׳דעת ,ואם זוכים מתעכב עד חנוכה -פתח
שפיר ,שכן זו היתה העצה אותה שמע יראה אותו הקב״ה וכמו״כ יראה הוא משם האהל רמז ל׳פתח ביתו מבחוץ׳ ואם זוכים
אברהם אבינו מהקב״ה ,שכדי להפטר התגלות אלוקית ועי״ז יתבטלו מעליו כל מתעכב עד תשלום ימי החנוכה -אה״ל
מטרדות והבלי העולם הזה עליו לחסות הבאי עוה״ז. גי׳ ל״ו ,היינו הזמן שמסיימים להדליק כל
[והוסיף הרה"צ .דבר זה ניתן להאמר רק הל״ו נרות .ע״כ( .אוצרותיהם של צדיקים)
וללון בצל הסוכה ,ודפח״ח.
ברוח הקודש שכן בעל דרשן שלא ניחן בזו
המידה ,אינו יכול להעיד שכך בכה אברהם
אושפיזא דיצחק עקידתא לפני ה׳ כי זאת מנין לו ,שונים הם הצדיקים העצה לזכות לינצל מן הארציות והגשמיות
היא לבוא אל הסוכה
שברוח קדשם יכולים להעיד שזה היה
ע"י יראה בא לשמחה הרה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן זצ"ל (מפי
בכיו של אברהם וזו היתה עצת השי״ת...
פי' הרבי רבי העניך מאלכסנדר זי"ע( ,חשבה ספרים וסופרים) מובא ׳בארת המים׳ (לסוכות)
וכנראה אור זה הופיע גם בבית מדרשו של
לטובה עמ' עג) ,הנה בליל שני של סוכות זמן שבליל יו"ט ראשון של סוכות ליל
הרה״ק מרימנוב זיי׳ע ועל ידו גילה רזין.
שמחה ,היינו שאז מתחיל שמחת בית האושפיזא של אברהם אבינו ע״ה פתח
השואבה .ויש להבין ,כי הלוא אז הוא ובדרך צחות אמר כן מו״ר הגאון המפורסם הרה״ק רבי צבי הירש מרימנוב זי״ע ואמר,
אושפיזא של יצחק ,וזה דין ,כי יצחק הוא רבי יצחק דוב קאפעלמאן שליט״א בדברי שאברהם אבינו היה ירא מאד מהבלי
ה׳מסילת ישרים׳ (סוף פרק ב ,וע״ע פרק ה)
דין ,שהאדם מחשב בעצמו ,כי מה הוא העולם הזה ,ובכה מאד לפני השי״ת שיתן
לפני מלך גדול ונורא ואני שפל ונבזה ,ואז במש״כ ״הוא מה שהנביא צווח ואומר״ לו עצה ותושיה כדת מה לעשות ,ונתן
מגיע לו היראה ,ומכיון שמגיע לו היראה, דע״כ היה לו רוח הקודש לדעת שאכן לו הקב״ה מצות סוכה לסגולה שמשם
ממילא לא חסר לו כלום ,מכיון שאין נחשב הנביא צווח וצעק כדבר הזה]... יראה אותו הקב״ה ,ועי״ז ינצל מכל הבלי
יקרה מפנינים
מי שמשפיל עצמו הקב"ה עוזרו עבירות ,והאמינו אותו .והשטן עונה למה למעלה מעשרים אמה פסול .וזה רמז' ,כי
אמר הרב הקדוש הנ"ל [מהר"פ נתנו להסית אותם .וכי במסתרים שלהם בסכות' סוכה' ,כי ברחוב נלין' עירוב' ,כי
מקאריץ] ,סוכ"ה נוטריקון ס'ומך ו'עוזר הם תמימים ויאמינו לכל אחד ,אם יחפוץ נר מצוה' חנוכה ,והוא אשר ציין אותיות
כ'ל ה'נופלים וכו' ,וכל מי שמשפיל אחד חפץ ששווה זהוב שני זהובים ,האם הנזכרות ,והם ראשי תיבות י' כ'שר,
עצמו כאילו נופל הקב"ה עוזרו ומעמידו יתנו .ויחליט הדין שימתינו איזה ימים, ל'מעלה מ'עשרים נ'ר ס'וכה ע'ירוב פ'סול,
ומחזיקו ביד ימינו ,וזה דווקא למי שהוא ויחליטו אם יהודים קלי דעת רק עם עד כאן שמעתי.
בעיניו חשוב כאין כדאיתא בגמרא מי יצר הרע או גם בשאר ענינים .ואחר יום ויש להוסיף כי בג' פסוקים כתוב "כי",
שמשפיל עצמו הקב"ה מגביהו עכ"ד : הכיפורים כשיבואו לקנות ארבעה מינים שרמז עשרים עשרה ,שהוא דין המכר
ונותנים מקחים גדולים ,מראים להשטן שוה בשלשתן .ועיין בס' תורת חיים ריש
שגם בדיני ממונות יתנו עצמם לאונאה, עירובין.
טעם למנהג לתלות צלוחית שמן
לנוי סוכה ולהדליק בו בחנוכה וראיה שאתרוג ולולב ששילמו מחירים
המנהג פשט אצל חסידים ואנשי מעשה, גבוהים וגוי יתן איזה פרוטות ,ואם כן
לתלות בסוכה קנקן של שמן זית זך הדבר יש להאמין שגם עם עבירות נתנו ולקחתם לכם ביום הראשון[ .ראשון]
המיועד אחר כך לקיים בהם מצות הדלקת לאנות עצמם מיצר הרע ,ואחר זה נשאר לחשבון עוונות (תנחומא אמור סימן כ"ב).
נרות חנוכה ,ובפשטות הטעם דכיון יצר הרע בלי לשון ,והעבירות נמחקו .וזה בספר גן יוסף (הג"ר יוסף פאצאנאווסקי
דאיתעביד ביה מצוה חדא יתעבד ביה "ראשון לחשבון עוונות" ,ויתחיל קאנטא זצ"ל -מח"ס פרד"י) -בשם ה'תפארת
מצוה אחריתי .וכן מצויין במנהגי קודש ( -פתיחת חשבון -דף חדש) חדשה. שלמה' זיע"א :ה"תפארת שלמה" אמר
של הגאון מהר"ם א"ש זצ"ל בספר זכרון (גיליון מתיקות סוכות תשפ"ה) בצחות ,בשעה שבא השטן בימים נוראים
יהודה (אות רכ"ב) "השמן אשר היה תלוי עם חבילות עבירות ,יבואו מליצי יושר
בהסוכה הצניע למצות הדלקת נר חנוכה". ויטענו כי עברו בשוגג בטעות ,והשטן
מקור קדמון נפלא למנהג מקובל זה ,כותב חייב כי עונה בשקרים בהסיתו כי אין כלל
ו | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
אושפיזא דאהרן כהנא קדישא על שובע ,שנשפע שובע לעולם .הרמז בעצמו ,ומכיון שאין חסר לו כלום ,זה עיקר
"זמן שמחתנו" כנגד "וראך ושמח בלבו"
לזה הוא כי איתא בזוה"ק ובטור הל' ר"ה השמחה.
אדמו"ר מגור שליט"א אמר בזה רמז נפלא, כי סוכות רומז ליעקב אבינו ,כפי שכתוב
שמשה רבנו הלך לומר את שליחותו ויעקב נסע סוכותה ויעקב היה הראשון
יצחק אבינו ליוה את היהודי הקדוש
לבני ישראל בפעם הראשון ,חשש שיהיה שהתפלל על הפרנסה כמו שכתוב :ונתן
הרב הקדוש רבי שלמה לייב מלענטשא
נכנס בתחום של אהרן אחיו ,שאי' שהיה לי לחם לאכול ובגד ללבוש ,על כן נמשך
זי"ע סיפר בזה הלשון ,אצל היהודי הקדוש
להם לנביא ,והשיב לו הקב"ה 'הנה יוצא בחג זה שובע לעולם .עוד אפשר לרמז כי
היה שני סוכות ,אחד למעלה ואחד למטה,
לקראתך ושמח בלבו' ,שעוד שמח בלבו על כתבו התוס' (ר"ה יא ,א) שהמלאכים היו אצל
והיה הולך מסוכה של מעלה להסוכה
כך ,ואי' בחז"ל שהלב ששמח וכו' הוא יזכה אברהם אבינו ע"ה בחג הסוכות ,ובסעודה
של מטה לנוח עצמו ,והיה אז האושפיזא
ללבוש את החשן אם האורים ותומים על זו כתיב :ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ,על
של יצחק אבינו ע"ה .ובעת שבא היהודי
לבו ,והרי אי' בחז"ל שענני הכבוד בזכות כן נמשך שובע לעולם.
להסוכה ראינו שיצחק אבינו בא עמו,
אהרן ,ויסוד כל ענין חג הסוכות הוא זכר ומעת שהלך מהסוכה ראינו שיצחק אבינו
לענני הכבוד ,ומבאר שכל זה נמשך ממה הלך אתו ,ועבדנו בזה את יוצרינו ובוראינו
שכתוב 'וראך ושמח בלבו' ,שזה גרם ל'זמן אושפיזא דמשה רבינו רעיא מהימנא קדישא
עד הסדרה "ואלה תולדות יצחק"( .זכותא
שמחתנו' ,שזהו חג הסוכות ענני הכבוד "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". דאברהם עמ' קמב)
בזכות אהרן : פי' השפת אמת שבכל אחד מישראל גנוז
וטמון קדושתו של משה ,הוא רק צריך
לגלות את זה מן הכח אל הפועל. אושפיזא דיעקב שלימתא
בסוכות נמשך שובע לעולם
בשם כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע
שאמר ,איתא בשם האריז"ל דסוכות מרמז
יקרה מפנינים
ית' מצות סוכה .שקראו בזוה"ק צלא היו מורידין הכלים הנאותים מסוכה ,ואף הג"ר שלמה דומיניץ ז"ל מוויעלעטשקא
דמהמנותא .כי הראשונים הרגישו בחלות גם זאת ידענו שחסידים ואנשי מעשה [מחסידי הה"ק משינאווא זצ"ל] בספרו
שם שמים על הסוכה וראו האושפיזין. מטמינים השמן מנוי סוכה למצות הדלקת רמזי אלול (עמ' ו' אות ט"ז) עפ"י מה
ואנחנו אין אתנו יודע עד מה .ועכ"ז אנו נר חנוכה ,לכן בודאי מודים כי גם הכהן דאיתא במסכת שבת (כ"א ע"ב) בסוגיא
חסין בצלו כמאמר עם עני ודל וחסו בשם גדול שהוא משרידי עם ,רגיל היה להטמין דמאי חנוכה ,שכשנכנסו יוונים להיכל
ה'" ,עכל"ק. פך שמן מנוי סוכה שלו ,ימי סוכות ,המה טמאו כל השמנים שבהיכל ,וכשגברה
מימי החתימה ומסירת הפתקין ,ולזכר מלכות בית חשמונאי ונצחום ,בדקו ולא
ע"י מצוות סוכה נפטרין מכל הצרות זה היה 'חתום' הפך שמן בחותמו לסימן מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח
מצות סוכה היא לנו מחסה ומגן לכל כי הפך הזה מנוי סוכה ומיום 'החותם' בחותמו של כהן גדול ,ולא היה בו אלא
בנ"י להנצל מכל צרה ויגון .וז"פ "מצטער בא ,וביום גמר החותם שהוא אחרי כלות להדליק יום אחד וכו' ,והקשה" :מעולם
פטור מן הסוכה" ,ע"י הסוכה יהי’ פטור חודש כסליו יפתח ...וכיון שנודעת זאת, לא הבנתי דעתו של כהן גדול שהי' לו פך
מכל צער ,וזה ג"כ (שם כה ,א) "חולין היינו דאמרו בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שמן טמון בקרקע ,למה עשה זאת ,גם
ומשמשיהן פטורין מן הסוכה" ,שיהיו של שמן ,כי יותר מפך זה לא היה לו לכהן שעלתה על לב חשמונאים לבדוק ולחפש
נפטרין מכל חולי ומכאוב ויתרפאו רפואת גדול לנוי סוכה שהיה מונח בחותמו ,לזכר אחר איזה צלוחית שמן טהור.
הנפש ורפואת הגוף אמן( .תפארת שלמה החותם בימי שמונה"( .פרדס אליעזר). מתוך הלחץ זו הדחק יהיה לי לאחיעזר מה
לסוכות) שכבר הבאתי דברי קדושים באמרם שימי
אלול וגמר החתימה עם מסירת הפתקין
בדורות הללו חביב ביותר לפניו ית' מצות סוכה
אמר הרה"ק החי' הרי"ם מגור זי"ע עד ח' חנוכה נמשכים ועולים ...וכלפי מה
בזה"ל :ראש השנה יום הכיפורים וסוכות בספה"ק שפת אמת (לסוכות ,תרמ"ד), שאמרו (סוכה י' ע"א) שהיו תולין כוסות
כמו שיש לנו אם טובה ,מען בלאזט אונז אשר כתב לעורר אותנו על מעלת קיום שמנים ויינות לנוי סוכה .ועוד אמרו (שם
אפ -זה ראש השנה ,מען וואשט אונז מצות סוכה דייקא בדורות שפלים אלו ,כי מ"ח ע"א) אחר שגמר מלאכול בשביעי,
"אפשר כי בדורות הללו חביב ביותר לפניו
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | ז
בס”ד
שהיה לו תמיד צעקה גדולה בלבו מפני מפי חכמים ,כי תחיית המתים עתידה אושפיזא דיוסף צדיקא
שנדמה בעיניו תמיד שעדיין הוא עומד להיות בניסן ונצחת גוג ומגוג בתשרי, כל ישראל יש להם שייכות לאושפיזא דיוסף
בחוץ( .פרי צדיק סוכות אות כח) ומשום הכי בניסן מפטירין ‘העצמות אושפיזא זו יש שייכות לכל ישראל ,כי
היבשות' (יחזקאל לז ,ד) ובתשרי ( -בשבת חול
כל ישראל נקראו ע"ש בחינת "יוסף" ,בני
המועד סוכות) ‘ביום בא גוג' (שם לח ,א)"[ .וכעי"ז בריתך ,וכתיב "אלה תולדות יעקב יוסף",
איתא ב'מחזור ויטרי' (סי' שפא(] .וב'ליקוטי
כי כמו שכל כלל ישראל נקראו ע"ש יעקב
תורה' להאריז"ל (פר' שמות) כתב בתוך דבריו על בני ישראל ,בית יעקב ,הגם שיש לנו עוד
זמן שמחתנו מלחמת גוג ומגוג ..." :וכשיגאלו מידם אז אבות אברהם ויצחק ,אנו נקראים ע"ש
יהיה הושענא רבא”. יעקב וישראל ,מפני שהוא הכולל של
מי שהוא שמח כל חג הסוכות ואינו מצטער כלל - ובספה"ק 'אמרי נועם' (א' דסוכות ,אות כה) האבות ,כמו"כ הענפים שהם השבטים
מובטח לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח איתא" :ידוע אשר זמן המלחמה לעתיד תולדות האבות הגם שהיו י"ב ,נכללו
בספר 'פלא יועץ׳ (ערך ׳סוכה׳) כתב -ועוד שהיא המלחמה הגדולה ועת צרה ליעקב כולם ביוסף ,מפני שהוא הכולל של כולם
נלווה בחג הקדוש הזה מצות ׳שמחה של וממנה יושע ,זה יהיה בימי סוכות ,ועל כן שנקראו זרע ,כמו שנאמר 'כי ביצחק יקרא
מצוה' .ואם בכל הרגלים מצוה לשמוח ,על צועקין בתפלה ותחנונים בכל ימי סוכות לך זרע' ,ועיקר המכוון בזה הוא על בחינת
אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה ,אשר הוא ובפרט בהושענא רבה ,שאז תהיה גמר יוסף וכולנו נכללים בו( .תורת אמת שנת תרמא
'זמן שמחתנו׳ כאשר אנו אומרים בתפילה, המלחמה" וכו'. עמוד נח)
ועליה כתיב (דברים ט״ז ,י״ד ט"ו) ושמחת
ביום הזה יש צעקה גדולה בלב להוושע ישועה רבה
בחגך והיית אך שמח .אמנם לא ציוונו
היום הזה נקרא הושענא רבה מפני
יוצרנו אלא על שמחת הלב ,שיהיה שבע אושפיזא דדוד מלכא משיחא
שבא צעקה גדולה בלב להוושע בישועה
רצון ומלא שמחה של מצוה וכו' .וציוונו
רבה מאחר שמרגישין החוסר שעדין לא מובא ב'טור' (או"ח סי' תצ) ..." :הכי אמר רב
לשמוח שמחה של מצוה ,והוא סימן טוב
נושענו .והוא אושפיזא דדוד המלך ע"ה האי (תשובות הגאונים ח"ב רה"ג סי' יז) :שמעתי
לכל השנה ,כפי שכתבו גורי האר״י זכרונו
יקרה מפנינים
בשעת המלחמה לא היו בסוכה תחת הסוכה "מי שהיה ראשו ורובו בסוכה" -אם אצל אפ -זה יום הכיפורים ,מדעקט אונז צו
אי' בגמ' סוכה (דף יא ע"ב) דתניא: יהודי הראש ורוב הגוף נמצא בקדושה, -זה סוכות( .מאיר עיני הגולה מילואים
כי בסכות הושבתי את בני ישראל - אבל "שולחנו בתוך הבית" -בשעת והוספות אות ל’)
ענני כבוד היו (-סוכות שאמר הכתוב האכילה ושתיה הוא נמצא בבית ר"ל אין לבקש שותפים להשמחה
שהושיבם במדבר) ,דברי רבי אליעזר. שאינו בקדושה ,אזי "לא יצא ידי חובתו", אמר המשגיח הגה"ח רבי גד'ל אייזנר
רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם עכ"ל .וענה לו הרה"ק מקאמינקא :וכי זה ז"ל :יש ושואלים אחד ביו"ט מדוע אינו
( -מפני החמה ,בשעת חנייתן היו עושים חידושו ,הלא כך לימד אותו התנא כשלמד בשמחה ,והוא עונה שאין לו כאן את
סכות). משנה זו( .כתבי הרה"ח ר"י צלר ז"ל) חבריו כך שאין לו עם מי לשבת יחדיו
והביא אליה רבה (ריש סימן תרכה): להיות בשמחה ,וכשהוא לבדו קשה לו
והרוקח [הלכות סוכה ,סי' ריט] כתב מצות סוכה -סותרת כל הרעות וממתקת הדינים להיות בשמחה .אולם אילו היית מוצא
כשצרו על ארץ סיחון ועוג ועל כרכים בספה"ק מגן אברהם (להרה"ק רבי ברחוב סכום גדול של כסף הרי שאז כבר
שבארץ כנען אז ישבו בסוכות ,וזה למען אברהם המגיד מטריסק זי"ע (רמזי יום היית בשמחה לבדך ולא היית מחפש
ידעו וכו' ,שלא יחשבו מאבותינו אנחנו א של סוכות ,דף קג) :כי יצפנני בסכה שותפים לשמחתך( .כרמנו ,מסילות גד
יושבים בארץ ,אלא ידעו שיצאו ממצרים ביום רעה יסתירני (תהלים כז ,ה) .על ידי עמ' קמז)
וצרו על ערים. מצות סוכה שבני ישראל מקיימים ,על ידי
ופנינה יפה הביא בדרשות חתם סופר (דף זה המה נסתרים מכל הרעות ,ונמתקים "מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו
נב ,ג) כל האזרח בישראל ישבו בסוכת כל הדינים בחסדים וברחמים גמורים, בתוך הבית" (סוכה כח ,א) :הרה"ק רבי
וגו' כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי ונשפעים כל הטובות והברכות על כל שמואל מקאמינקא זי"ע ביקש פעם
אותם מארץ מצרים .ב' מיני סוכות ענני ישראל ,בכלל ופרט ,ברוחניות וגשמיות, מאיש אחד שהיה מחסידי הרה"ק מרוז'ין
כבוד וסוכות ממש בשעת מלחמת סיחון אמן. שיגיד לו איזה דברי תורה מרבו .ואמר לו
ועוג כמ"ש באלי' רבה .ואלו ואלו דא"ח. החסיד שהרה"ק פירש כוונת המשנה כך:
ח | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
למצוות ,הרי מאבדים קנייני העולם הזה שכשנמצאים בדירת ארעי ומכירים בכך שהעוה"ז לברכה -שמי שיהא שמח וטוב לב ולא
כולו הבל הבלים -או אז מגיעים לידי שמחה אמיתית
מחשיבותם ואין זה נחשב שעם ישראל יצטער כלל בחג הקדוש הזה ,מובטח לו
רבי צדוק הכהן זיע”א (צדקת הצדיק) מבאר,
קיבל עולם הזה .וזה גם אחד מהטעמים, שתעלה לו שנה טובה ,ויהיה לעולם שמח.
מהו עומק ענין השמחה הנמצא בחג
ממשיך ואומר הרה"ק רבי ישראל והוסיף הרה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן
הסוכות ,מדוע כה שמחים בחג הסוכות?
מטשורטקוב ,של חג הסוכות .שכאשר זצ"ל (מפי ספרים וסופרים (ימים נוראים ,עמ' ר״ח)),
אלא מפני שכשנמצאים בדירת ארעי
הושפעו בימי הרחמים שפע לישראל ובא אם יאמר אדם ,איך אפשר לשמוח כאשר
ומכירים בכך שהעוה"ז כולו הבל הבלים –
השטן לקטרג ולומר שעולם הזה שייך משתרגות על צווארו טרדות ודאגות של
או אז מגיעים לידי שמחה אמיתית .וזהו,
לאומות ולא לישראל ,אומרים לו ראה בריאות ופרנסה המונעים ממנו את היישוב
אמר רבי צדוק ,הטעם לכך שקוראים
שישראל בזים לקנייני העולם הזה והנה הדעת ,ע״ז אמר הרה״ק האמרי חיים
"קוהלת" בסוכות – לפי שאף ספר קוהלת
אפילו יצאו מדירת קבע לדירת ארעי. מויזניץ זיע״א ,שכתוב ׳והיית אך שמח',
מדבר מעניין זה של ההבלת ענייני העוה"ז.
והרה״ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זצ״ל והרמז בזה -שהתורה מצוה לאדם כשהוא
וכן מובא ששאל הרה"ק רבי ישראל
(״חשבה לטובה״) פי' ,והיית אך שמח ,דהנה בבחינת 'אך' ('אך' הוא לשון מיעוט) ,דהיינו,
מטשורטקוב :כתוב "חג הסוכות תעשה
אחר ראש השנה ויום הכיפורים ,לאחר שהוא במצב של מחסור וצמצום ,שיהא גם
לך ...כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך
התקיעות ואמירת הווידויין ,נזדככה הנפש אז בשמחה .והעצה לזה -שיתבונן בחסד
ובכל מעשי ידיך" ,כיצד מושפע שפע רב
הישראלית ,עד כי לא נותר בנפש היהודי ה׳ שהוא מחיה אותו בכל רגע ורגע אע״פ
כל כך על עם ישראל והרי חלוקה הייתה
כי אם שמחה. שמצד מעשיו אינו ראוי לכלום ,ואם כן כל
בין יעקב אבינו לעשיו שהעולם הבא שייך
ואמר הס״ק מסלונים :בחג הסוכות צריך מה שיש לו מתנת חנם היא ,וממילא יוכל
לעם ישראל ועולם הזה שייך לאומות?
יהודי להתחיל מחדש בעבודת ד׳ בשמחה. לשמוח במה שיש לו שהרי מן הדין גם לזה
ומסביר שכאשר אין חמודי העולם הזה
משל לבן מלך שברח מאביו המלך וחזר אינו ראוי וכדאי .השמחה לא תלויה במה
נחשבים בעיני ישראל למאומה ועוד
אליו ולעבודתו ,והמלך אינו חפץ להשלים שיש 'לך' אלא במה שיש 'בך'.
להיפך ,הם משתמשים בקנייני העולם הזה
אתו כי חושש שמא אין תשובתו מפנימיות לקיום המצוות ,כגון שמבזבזים ממונם
יקרה מפנינים
מצות סוכה שהיא ציור י"ד שתים כהלכתן וליישב ג"כ האזרח להוציא את הנשים
ושלישית אפילו טפח. אומות העולם אין להם כח הימים טובים (סוכה כ"ח ע"א) ,הא גם הם היו באותו
'רגליה"ם ולא יהלכו' ,רומז שאין להם רמז נפלא כתב בעטרת ישועה (מועדים, הנס .ועוד איך יוצדק על זה 'למען ידעו
שמיני עצרת ,כי שמיני עצרת הוא רגל סוכות אות ז) בפסוק פה להם ולא ידברו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' .והנה יש
בפני עצמו. וגו' [תהלים קטו ה] .יש לומר דהכתוב לחקור מאי רבותיה דסוכות של מלחמת
מרמז איך שהגוים יפלו תחתינו ,יען שאין סיחון ועוג טפי מכל מ' שנה שהיו יושבי
'לא יהגו בגרונם' ,רומז על חנוכה ופורים,
להם כח הימים טובים של ישראל .וזהו אוהלים וסוכות .ויש לומר כל מ' שנה הי'
שהמה נגד קנה וושט שבגרון ,כי פורים
'פ"ה להם ולא ידברו' ,רומז שאין להם חג סוכה שתחת סוכה שהרי על אהליהם היה
הוא לאכול ולשתות ,וחנוכה להודות
הפסח שהוא מלשון פ"ה ס"ח ,גם איתא ענני כבוד ,משא"כ במלחמת סיחון ועוג
ולהלל .ונרמזו בכאן כל המועדים של
בספר יצירה [פרק ה משנה ה] המליך אות ישבו בסוכות בלי ענני כבוד פרוש עליהם.
ישראל ,שאין להם לעכו"ם חלק בהם ,ועל
ה' בשיחה וברא בו ניסן. אלא שצריך להבין מ"ט לא נסעו ענני
ידי זה לא תהיה להם תקומה נגד ישראל.
'עיני"ם להם ולא יראו' ,היינו שאין להם הכבוד עמהם למלחמה .וי"ל כי לא באו
וכאן המקום להביא דיבור נאה שהביא
חג השבועות זמן מתן תורתנו ,שיש עי"ן למלחמה אלא אנשי הצבא ,אבל הנשים
אהבת ישראל (וויזניץ ,ליקוטים) לבאר
פנים לתורה' .אזנים להם ולא ישמעו', והטף דלאו בני כיבוש נשארו במחנה
הכתוב "מה עשיתי כי לך הכתני זה שלוש
רומז שאין להם ראש השנה שיש בו מצות ועליהם חפפו ענני הכבוד ,ע"כ ישבו
רגלים" (במדבר כב כח) ,ובפרש"י רמזה לו
תקיעת שופר שהוא בשמיעת האוזן. אנשי המלחמה בסוכות לבד ,נמצא במה
אתה מבקש לעקור אומה שחוגגת שלוש
'אף להם ולא יריחון' ,שאין להם סוד ריח שאנו יושבים בסוכה והנשים פטורים,
רגלים יש .להבין מדוע רמזה האתון דוקא
הקטורת ביום הכפורים ,שעם הקטורת בזה יש זכר לב' מיני סוכות ,לסוכות סיחון
למצוה זו דרגלים וי"ל דאיתא (יומא כא).
נכנס לקודש הקדשים ,וביום כפור נשלמו ועוג ,ולענני כבוד .והיינו דקאמר 'האזרח'
בשעה שישראל עולין לרגל עומדים
שס"ח מנה של הקטורת. להוציא הנשים 'למען ידעו דורותיכם'
צפופין ומשתחווים רווחין ,והיינו משום
כי בשני מיני סוכות הושבתי וגו'( .גיליון
שהגיעו לבחי' התפשטות הגשמיות, 'ידיה"ם ולא ימישון' ,שאין להם כח
מתיקות סוכות תשפ"ד)
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | ט
בס”ד
החגים הכתובים בה .את יום השבת קבעו של גלויות ,התכנסו כל אנשי הקהילה הרצון כי אם מיראת המלך .אכן כשרואה
הם להבדיל ביום הראשון ,את הפסח הפכו לשמחת בית השואבה בסוכת הרב. שעובד אותו בשמחה ובאהבה ,יודע כי שב
ל׳פסחא' ,וגם את ימי החנוכה ופורים בדברים שנשא במהלך השמחה ,עמד אליו בכל לב ,וזוהי בחי׳ סוכות( .״תורת אבות״
חוגגים הם בצורות שונות ומשונות"" .אך רבנו על הפליאה במה התייחד חג הסוכות עמ' קמד)
בשונה מכל אלו ,חג הסוכות הוא החג עד שזכה לכינוי 'זמן שמחתנו' ,הלא ישנם
היחיד שאין לו חיקוי ,היציאה מהבית עוד חגים ומועדים בהם שמחים אנו על
לסוכת עץ ארעית לא קיימת בשום אומה הניסים שעשה לנו ה' .זאת ועוד ,הרי חובת “ובשמחתו לא יתערב זר”
מלבד עם ישראל .חג שכזה לו נאה ולו ׳ושמחת בחגך׳ נכתבה בתורה בכללות על בימי הסליחות בשלהי שנת תרפ”ד ,הגיע
יאה להיקרא 'זמן שמחתנו' ,שכן הוא החג כל שלושת הרגלים ,אם כן למה נקרא הגה״ק רבי שאול בראך זי״ע לכהן פאר
המיוחד רק לנו ,מבלי שיתערבו זרים דווקא חג הסוכות בשם זה? על כך השיב כרבה של קאשוי .לקראת חג הסוכות
בשמחתנו"( .עפ"י ליקוט) רבי שאול ברעיון מבריק" :ידוע הדבר הקימה הקהילה סוכה רחבת ממדים בחצר
שאומות העולם העתיקו מתורתנו את כל ביתו של הרב החדש ,ובליל יום טוב שני
יקרה מפנינים
המשפט וכו' הר"י מליסא זצ"ל ,שנתקבלו אתרוג הדס ערבה ,שהוא צירוף והי"ה ע"כ השתחוו רווחין כי ,הרוחניות אינה
הוראותיו בכל קצוי עולם ,פעם אחת שם אחד מן י"ב צירופי הוי"ה ,והוא השם תופסת מקום .אבל בבלעם כתיב " ותלחץ
נסע אל רבינו רבי צבי הירש מזידיטשוב השייך לחודש תשרי היוצא מס"ת של רגל בלעם אל הקיר ויוסף להכותה" ,הרי
זצ"ל וביקר אותו בהיכלו ,ושאל לרבינו הפסוק (בראשית יב ,טז) וירא"ו אות"ה שבלחיצה קטנה חרה אפו כי הכאיבה לו
מוהרצ"ה שיבאר לו בדרך פשט ביאור שר"י פרע"ה כנודע (תקו"ז ט .):וחכמי ברגל הגשמית וזה שהוכיחתו האתון :
דברי תיקוני הזוהר ...והשיב לו ...והגאון המשנה סידרו עפ"י הצירוף של ויה"ה אתה שהנך מגושם ,כ"כ לחיצה קטנה אל
הר"י מליסא שיבח מאד את דברי קודשו השייך לחודש כסליו ,יען כי הוא מקובל הקיר הכאיבה עד כ"כ לך שהכיתני ,אתה
אלו .אח"כ אמר הגאון מליסא לרבינו מפי הקדמונים (מאיר עיני חכמים שער מבקש לעקור אומה שחוגגת ג' רגלים,
מוהרצ"ה ,אומר לכבודו דבר חידוש ,אשר יג פ"ב בשם הזהר) אשר כל המשכות היינו שזוכין להתפשטות הגשמיות ,דאף
ראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג החסדים של ימי הסוכות נגמרו בחנוכה. שעומדים אז צפופין הלא משתחווים
מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של ובקרא נאמר הצירוף הוי"ה היוצא רווחין.
שם הוי"ה ב"ה ,ודבר זה היה לחידוש גדול מהפסוק (דברים כז ,ט) ה'סכת ו'שמע
לפני רבינו מוהרצ"ה זלה"ה( .שם). י'שראל ה'יום השייך לחודש אב ,כי ידוע
(עי' מאור ושמש פ' פנחס ד"ה ובחדש) סדר ד' מינים בתורה – במשנה -בספרים
אשר כ"ב ימים של ימי המצרים הם נגד באמרי נועם (מהרה"ק ר' מאיר הורוויץ
עוד מסגולות מצות סוכה כ"ב ימים מן ראש השנה עד שמיני עצרת, זצוק"ל מדז'יקוב) :בטור או"ח הל' לולב
כתוב ב'זרע קודש' (לסוכות ,ד"ה כל ומר"ח אב ואילך מתחילין הימים שהם (סי' תרמ"ה) מתחיל בפסוק (ויקרא כג ,מ)
האזרח)" :יש לומר -שהבטיח ית"ש שכל נגד ימי הסוכות ,ע"כ השם יוצא מהפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון ,וכתב :והנני
היושבים בסוכה ,יהיו אזרחים וזקנים, הסכ"ת שהוא אתוון סכת"ה ,לזה סידר מסדר לפי סדר המשנה ,וכוונתו בזה :כי
ולכן 'אזרח' גימטריא 'גבורה' ,שיגיעו הקרא על צירופו של חודש אב .וממילא הפסוק מסדר "אתרוג לולב הדס ערבה",
לגבורות ,כמו שנאמר (תהלים צ ,י) 'אם תבין דברי הטור שהוא יסדר לפי סדר וחכמי המשנה סידרו "לולב הדס ערבה
בגבורות שמונים שנה'". המשנה ,לאשר יש שינוי בין סדר המשנה אתרוג" .ולהבין באמת מדוע לא סידרו
עוד איתא (שם ד"ה ואת יהודה שלח): לסדר הקרא .ותבין( .פטפוטי אורייתא) כסדר הקרא ,גם מדוע מורגל בכל הספרים
"שעל ידי שהולכין תחת צל סוכה ,צל מחכמי חידות ונוטריקון רגל על לשונם
צורת הוי"ה בשרשי אילן האתרוג
כנפיו ית"ש ,ממשיכין חכמה ופרנסה ,כמו "לולב אתרוג הדס ערבה" וזה הוא לא
ובתוספת להנ"ל ,דבר נפלא מביא הגאון
שנאמר (קהלת ז ,יב) 'בצל החכמה בצל כסדר הקרא ולא כחכמי המשנה .ונראה
רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות ז"ל
הכסף’". בדרך רמז ,כי ידוע (פרע"ח לולב פ"א)
בהקדמת הספה"ק "צבי לצדיק" הגהות
כיוצא בזה דרש ה'חתם סופר' (דרשות אשר ארבעה מינים נגד ארבע אותיות
הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל על תקוני זוהר
ח"א מב :באד"ה דבר [ב'[)" :ידוע כי מלבד הוי"ה ,ולולב הוא אות וא"ו ,ואתרוג אות
(שנדפסו עפ"י כתי"ק – עמוד כב בהג"ה),
מה שמצות סוכה היא מצוה רבה ,עוד בה ה' ,והדס אות יו"ד ,וערבה אות ה'.
וז"ל :הגאון האדיר בעל חוות דעת ונתיבות
לזאת מורגל בפי המקובלים לסדר לולב
י | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
אתר”ג שלם -א’מונה ,ת’שובה ,ר’פואה ,ג’אולה רמז נאה בענין ד’ מינים כתב באגרא
אי’ מאביר יעקב מסדיגורה (הרה"ק ר' אברהם דפרקא (אות של) ,על מצות ארבעה מינים
מצות ד' מינים
יעקב זיע"א) שאמר כמה פעמים ,אתרג ר”ת הנה מברכין על נטילת לולב דייקא .הנה
א’מונה שלימה ,ת’שובה שלימה ,ר’פואה כבר אמרנו רמז לדבר ,אמרתי אעל”ה
שלימה ,ג’אולה שלימה ,היינו הדברים בתמ”ר [שה”ש ז ט] ,רצ”ל אעל”ה ר”ת סוכה וד׳ מינים מגיע השמימה
המוזכרים בתפלת שמו”ע בלשון שלימה. א’תרוג ע’רבה ל’ולב ה’דס ,וזהו אמרתי אמר כ״ק מרן אדמו״ר מסקאליע זצוק״ל
(גיליון מתיקות סוכות תשפ"ה) אעלה ,אמירתי וברכתי על כל הד’ מינים רמז נפלא במעלת סוכה וד׳ מינים עפ”י
הוא בתמ”ר דייקא ,היינו לולב כפת תמרים, הפסוק“ ,סלם מוצב ארצה וראשו מגיע
והטעם ,אוחזה בסנסיניו ,הוא על פי מה השמימה” (בראשית כח ,לב) :סל”ם נוטריקון
ד’ מינים מצוותן בהידור לרמז על חיבה יתירה שרמזו רז”ל באמרם על שהוא גבוה מכולם ס’כה ל’ולב מ’ינים ,רמז שהם דברים
פאר וכבוד שיש לבני ישראל
[סוכה לז ע”ב]... גשמיים שגדלים מן הארץ ,אבל וראשם
כתב בשפת אמת ,אמרו חז”ל הדר זהו היינו שורשם מגיע השמימה( .הרב פרלוב
אתרוג שיהא נאה בתארו וגידולו ,ולפי בספרו אוצרותיהם של צדיקים)
שכל אלו הד’ מינים כתובים בפסוק אחד
למדים מזה שכל הארבעה מינים צריכים
להיות נאים ומהודרים .יש להתבונן מדוע
יקרה מפנינים
ימים שבין יום כיפור לסוכות עסוקין בסוכה -כמו בליל שמורים -אין קורין בקר"ש שעל יתר שאת ,הכנה להצלחת השנה בתבואת
המטה אלא פרשה ראשונה לבד
ישראל במצות ואין להם פנאי לחטוא. איתא בזוהר הקדוש (ח"ג דף ק' ע"ב): גורן ויקב וכל ציד מאכל".
נמצא ,שחמשה ימים בשנה ,מיום כיפור 'כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן וב'כף החיים' (סי' תרכו אות י) מובא
עד סוכות ,המה בלי עונות .והנה ,בשנה מקטרגא' .ולהבין ענין הגנת הסוכה מן בשם הגר"י פאלאג'י זצ"ל שכותב ב'יפה
יש שס"ה ימים ,וכיון שה' ימים הם נקיים מקטרגא ,יש לומר דהנה ,הסוכה -חל ללב' (ח"ה אות ג) "מאן דזהיר במצות
מעונות ,נשארו אם כן ש"ס ימים .וזו כוונת עליה שם שמים ,כידוע "מספר 'סוכה' סוכה ולעשותה כתיקונה מובטח לו שלא
הפסוק" :אלקים דיבר בקדשו -אעלוזה", גימטריא צ"א כגימטריא שני השמות ) יהיה מריבה בתוך ביתו אותו שנה" .עי"ש
רצה לומר ,אשמח להם לישראל ,אעלוז הוי"ה אדנ"י) ,והיא מסובבת מן השמות
ה ימים שהם בלי עונות ,ואמר הקב"ה הקדושים ,על כן אין ביכולת הכחות ושמחת בחגיך" " -והיית אך שמח" כל השנה
“אחלקה" -אחלק ה ימים בלי עונות, הרעים לבוא שמה להתדבק עם האדם. “...ועוד נלוה בחג הקדוש הזה מצות
מ"שכם" -שכם עולה למספר ש"ס - וכמו ששמעתי מכ"ק אבי אדומו"ר שמחה של מצוה ,ואם בכל הרגלים מצוה
מספר הימים שנשארו שבהם עושין ח"ו זצללה"ה (-בעל ה'אבני נזר' זי"ע) שאין לשמוח ,על אחת כמה וכמה בחג הקדוש
עונות .ועל כן אמר" :ועמק סכות אמדד", לקרות קריאת שמע שעל המטה בסוכה הזה ,אשר הוא 'זמן שמחתנו' כאשר אנו
רצ"ל ,דשיעור הכשר סוכה הוא שלש אלא פרשה ראשונה לבד ,כמו בליל אומרים בתפלה ,ועליה כתיב (דברים טז,
דפנות ,וכל דופן גבוה עד כ' אמה ,וכל אמה שמורים .וכמו למטה כן למעלה אין להם יד-טו) 'ושמחת בחגך' 'והיית אך שמח'.
היא בת ששה טפחים ,נמצא שבשלש יכולת להכנס ולקטרג .וזהו :כיון דיתבו אמנם לא צונו יוצרנו אלא על שמחת
דפנות יש שיעור ש"ס טפחים .הרי שכל בסוכות הא אשתזיבו מן מקטרגא” .שם הלב ,שיהיה שבע רצון ומלא שמחה של
טפח מכוון כנגד יום אחד בשנה ,כדי לכפר משמואל (סוכות ,תרע"ד( מצוה ...והוא סימן טוב לכל השנה ,שכתבו
על כל יום מימות השנה בהם חטאו ,וזהו
גורי האר"י ז"ל שמי שיהא שמח וטוב לב
שרמז הכתוב" :ועמק סוכות אמדד",
ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה ,מובטח
פירוש ,אמדוד עמקו וגבהו של שיעור מדות הסוכה לכפר על ימות השנה -מלבד הימים
שמיום כיפור עד סוכות לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם
הסוכה ,שעולין למספר ש"ס ,כדי לכפר
ביאור מופלא פי' כ"ק מרן מהרי"ד שמח .אי לזאת ,לו בכח יגבר איש לשכוח
על ש"ס ימי שנה בהם חטאו .וזה גם כן
מבעלזא זי"ע (מובא בספר 'פרדס שמאי' עצבו ורגזו וכל דבר המצערו ,ולשמוח בכל
הרמז בפסוק (תהלים לט ,ו)" :הנה טפחות
עה"ת ,פר' אמור) אלקים דבר בקדשו יום שמחה חדשה שמחה של מצוה" וכו’.
נתתה ימי" וגו' ,רצה לומר ,שהטפחים של
אעלוזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד פלא יועץ (ערך סוכה ,עעו"ש באריכות).
שיעור סוכה הם מכוונים נגד ש"ס ימים,
(תהלים ס ,ח) .השי"ת נתן לנו את יום [יו"ד של המחבר הגאון רבי אליעזר פאפו
בהם עושין עונות ,וטפחים אלו נתונים
הקדוש למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול זצ"ל הוא ביום כ' תשרי]
לכפר נגד ש"ס ימים אלו ,כאמור.
בו את כל עונותינו ,ואחר כך בארבעה
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | אי
בס”ד
ממעל שיהיו כולם למטה באדמה” ,ואמר אנו שמחים בחג הזה בד’ מינים הללו ומקלסים להבורא במצות ד’ מינים נאמר דין “הדר” ו”נוי”
ית”ש שנתן לנו שכל הזה איך לנער כל רשעי ארץ
אא״ז שדברים הללו הם באמת מכוונים יותר מכל מצוות שבתורה .ונראה דאמרו
(ויקרא כג, “ולקחתם לכם ביום הראשון”
לכוונת הנענועים מהאר׳׳י ז״ל ,כי ענין שנה בגמרא (תענית ט ).ענני כבוד שמשו בזכות
מ) .פי’ החתם סופר -רב אחא בר יעקב
הוא לשון שינה שבכל משך השנה ישינים אהרון הכהן ,ואהרון הכהן מדתו היא “הוד”
ממטי ליה ומייתי ליה (מוליך ומביא ומנענע
מתורה ומצות ,לזאת בר״ה הוא הרמז היינו פאר וכבוד ,והנה נצטווינו לעשות חג
הלולב) .אמר ,דין גירא בעיניה דשטנא (הרי
עורו ישינים מתרדמתכם (רמב"ם הל' תשובה הסוכות זכר לענני הכבוד ,ומבואר במשנה
זה לחץ בעיניו של שטן ,שרואה בעינו שאין בו כח
פ״ג ה״ד) והתקיעות הם בחינה התעוררות (סוכה כט ).מצוה לעטר הסוכה בקישוטים
לנתק מעלינו על מצוות)( .רש"י סוכה לח ).מפני מה
לבד בלי שום כח הדיבור ,כאחד שמעיר יפים וכלים נאים וכו’ ,וההסבר בזה דענני
מכוון החץ לעיניו של שטן? והביאור הוא,
עצמו משנתו ומתעורר ,צועק אוי אוי בלא הכבוד שניתנו לבנ”י היו כדי להראות
חג הסוכות בא בסמוך ליום הכיפורים,
דיבור .וכשבא יום כיפורים אזי מעמידים לכל שהם זכאין בדין ,וראויים הם לחיבה
אשר בו נתכפרו עוונותיהם של ישראל.
את הדעת ,ויש לו חרטה על העבר ומקבל יתירה ולכך זכו לתוספת פאר וכבוד ,נמצא
והנה ,יכול האדם מישראל לסבור שכיון
על להבא שלא יחטא ,אבל הוא בלי שמהות חג הסוכות הוא תוספת כבוד והדר
שנתכפרו עוונותיהם ,ממילא שוב אין
עשי׳ .ובחג הסוכות כשנוטלים הלולבים שהיה לבני ישראל במדבר ,ולכך כל מצות
השטן שולט בנו ,ושוב אין יצר הרע מנסה
והאתרוגים אזי ע”י עשיה ממשיכים על חג הסוכות דווקא נעשים בהידור.
להחטיא את האדם .ולמעשה ,אין הדבר
עצמו המידות הטובות היינו אהבה ויראה,
כן .אלא ,כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו
ומשליכין המידות הרעות שנבלעו בקרבו
(סוכה נב ,).ולעולם אין היצר אומר הרף ודי
במשך השנה ,וזה הוא כוונות האר”י .וזה “ועמך כולם צדיקים”
ולעולם אין הוא נח ממלחמתו בנו .ולפיכך,
הוא הכוונה מדברי בן הכפר הנ״ל( .הרב אי’ מהרה”ק רבי חנניה יו”ט ליפא מסיגעט
לאחר כפרת יום הכיפורים ,צריך להתחזק
מגראבאוויץ)( .אוצרותיהם של צדיקים) זי”ע (בעל ה"קדושת יום טוב") ,הכוונה באגידת
ולהוסיף אומץ במלחמתנו נגד היצר הרע.
לפיכך ,כשנטל רב אחא בר יעקב את הלולב הלולב עם שאר המינים ,מבוארת
ונענע בו ,אמר לשטן ,גירא בעיניך .שלא במפרשים ,שצריך לאגוד ביחד כל המינים,
תחשוב בלבבך שעל החץ להיות מופנה אף זה שאין בו לא טעם ולא ריח עם זה
אל עורף היצר שכביכול בורח ממנו ,וכמו שיש בו טעם וריח ,ומרמז על התחברות
הושענא רבה שנאמר “ידך בעורף אויבך” (בראשית מט ,ח), כל אחינו בני ישראל ,שאף הפחות והגרוע
אלא החץ מופנה אל עיניו של היצר ,פנים שבישראל צריך לעשות עימו התחברות.
אל פנים ,כדרך שעת המלחמה : ראיה לדבר שציוה הקב”ה לאגוד את
אושפיזא דדוד מלכא משיחא הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח עם
כתב בספר שער יששכר :ראיתי באוצר הלולב ,ואם לא אגדו פסול ואין שום
הספרים של הממשלה בברלין -כתב יד עוד אי’ בספה”ק דעת משה (קאזניץ) :על תועלת אף בזה שיש בו טעם וריח .כמו
עתיק בקלף ישן נושן (לפי חשבונם ובחינת ענין זה מורה גם כן ההולכה וההבאה עם כן היא אצל אחינו בני ישראל ,שאף צדיקי
השערתם) הרבה יותר מארבע מאות שנה, הלולב ,להורות נתן הגם כי הלך ונסוע הדור צריכים להתחברות עם פשוטי עם
מחזור לראש השנה ויום כיפור ויום טוב מאחרי הש”י ,מ”מ יוכל לעשות תיכף הבאה שאין בהם לא טעם ולא ריח .ולפי זה כל
(נכתב באיטליה) ,ושם כתב בפיוט ‘ונתנה להביא עצמו אל השי”ת ,וכנ”ל ,הגם כי כבר איש ואיש מישראל הוא כרבים צריכים לו,
תוקף’ “בראש השנה ‘ישפטון’ וביום כיפור נאמרו סודות עמוקות בכוונות הניענועי כי אף אם הוא הפחות והגרוע שבישראל,
‘יכתבון’ וביום הושענא רבא ‘יחתמון’, הלולב ,מ”מ גם זה אמת ויציב ,והבן. צריכים להתחברות שלו אף צדיקי הדור.
כמה יעברון” וכו’ וכו’ .ומזה מוכח כנראה,
אם נכתב זה המאמר קודם שנת שי”ח
שנדפס הזוהר הקדוש ,כי היה להם עוד והרה”ק רבי משה מראזוודוב זי”ע( ,מאמר כוונת הנענועים
זה מהוזה”ק (פרשת ויחי) בכתב יד ,ומקובל להושענא רבא ,תרמ"ט)ביאר :על ידי מצות סגולת המצוה זו רבה היא למאד ,וכמו
כי גמר החותם ומסירת הפתקין בהודענא ארבעה מינים ,ממשיכים מחילה סליחה שכתב הרא”ש (סוכה פ"ג אות כו) בשם
רבא ,על כן כתבו זה (בנוסח הנתנה תוקף]. וכפרה ,כי שמעתי מאאמו”ר (הרה"ק רבי הירושלמי דהנענועים בהלל הם “כדי
אליעזר מדזיקוב זי"ע) זצוקלל”ה שאמר ,כי לנענע כחו של קטיגור” [ואם הנענועים
מנענעים שלוש פעמים לכל צד ,חטאתי, האלו כך אע”פ שאינן מעיקר המצוה,
המגיד הקדוש מקאזניץ זי”ע היה רגיל עויתי ,פשעתי ,וממשיכים אל הלב מחילה, ק”ו בנענועים בשעת הברכה שהם עיקר
לפרש שלשה פירושים על שם היום סליחה ,כפרה. המצוה] ,וכן כתב מהרש”א (חא"ג סוכה לח.
הושענא רבה, ד"ה ממטי) שנענוע הלולב בא לעצור “כח
א גרויסע הילף ,שתהיה ישועה גדולה הטומאה מסטרא דשמאלא דסטנא” ,היינו
ורבה לבני ישראל. אי’ מכתי״ק הרה״ק רבי סיני מז׳מיגראד לבטל כח הרע שלא יוכל לקטרג.
הושענא רבה ,דער גרויסער זאל העלפן, זי״ע :אמר אא״ז הגה״ק בעל ״דברי חיים
שהבורא ב”ה דאיהו רב ושליט הוא יעזרנו. מצאנז” זי״ע ,שבן כפר אחד היה עושה
הנענועים עם הלולב ,ואמר ״יש לי שונאים
הושענא רבה ,דער גרויסער זאל געהאלפן
בצד זה ,וכמו כן בצד זה ,וכן בכל הצדדים,
ווערן ,שעיקר תכלית כל התפלות שביום
ואני מקווה להשם יתברך שהוא בשמים
בי | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
הי’ אתה ערב כי בזמן הבא נתקן מעשינו הזה צריכה להיות שהשכינה הק’ תצא
בתשובה ומע״ט ,ומעתה נוכל ללמוד את מגלותה וצערה ,כי בכל צרתם לו צר.
להמשיך בקדושת הסוכה
התוה”ק ונרגיש עריבות נעימות מתיקות, וכן אי’ מהרה”ק משינווא (דברי יחזקאל).
מובא ממכתב קודש הרה״ק רבי איציק׳ל
ולהשרידי העם העושים באמת תשובה קדם שהתחיל הושענא ,אמר בשם חותנו
מפשעווארסק זצוק״ל על פסוק (בראשית
שלימה להם הוא הפירוש כפשוטו ,שיהי׳ זקנו הקדוש הגאון מה”ר משה טיטלבוים
לג ,יז) “ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית
ערב ומתוק ושירגישו נעימות ומתיקות זלה”ה מאוהעל ,מה דאיתא בגמרא (סנהדרין
ולמקנהו עשה סוכות” אמר הרה״ק רבי
התורה ,אבל לפשוטי עם להם הוא הפירוש צז ).אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן
חנה מקאלאשיץ זצוק״ל עפ״י ב׳ הקדמות,
מלשון ערבות וכנ”ל ,וכן כאן ביום הזה הכיסא ,אין הכונה שתכלה הפרוטה מכיס
אחד מה שאמר זקינו הק׳ משינאווא זצ״ל
שהוא סיומא דחג הסוכות ופתקין נפקין, שלא ישאר חס ושלום פרוטה בכיס[ ,א]
על מערבית של שמ״ע (=שמיני עצרת) “פונים
ואולי לא עלה בידינו התשובה והתפילות אך מקבלני הפרוש שיצא מפי אליהו זכור
מסוכה לביתם לישב״ מה הוא השבח
והנענועים כראוי ,וע״ז ביום האחרון לטוב ,הינו עד שתכלה הפרטיות מכיס
של ישראל בזה .ואמר שפונים קדושת
הקב״ה נעשה ערב בעדנו שמוכנים אנחנו הלבב ,הינו שלא יהיה מבקש על שום דבר
הסוכה לביתם על כל השנה .והקדמה ב׳
לשמור פיקודין בכל לב ונפש מעתה ועד שנוגע לעצמו ,רק על כבוד הבורא יתברך
אשר הרה״ק ר״ר מענדילי מרומאנוב זצ״ל
עולם ,וזה נקרא יום ערבה. שמו שיתגדל ויתקדש לעיני כל ישראל.
אמר שזוכר איך היה מגולגל בצאן שהיה
יעקב אע״ה רועה אותם והכה אותו בשבט [ב]בפרט ביום הושענא רבה אין לנו לבקש
הרועה ,נמצא מובן מזה אשר מקנהו של ערבה וכינור שניהם מרמזים לצירוף רשעים עם הצדיקים
על שום דבר ,אפלו על מחילת עונות ,רק
יעא״ה היו הצאן קדשים מישראל ,וזה בספר עולמו של אבא :על ערבים בתוכה הושענא למענך אלקינו הושענא.
הפי’ ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית דהיינו תלינו כנורותינו (תהלים קלז) .וקשה למה תלו
לעצמו לקח קדושת הסוכה לבית ולמקנהו את כנורותיהם דוקא על ערבי נחל .ואמר
[=ר״ל כלל ישראל] עשה שיהיה בקדושה מחותני ר’ חיים אריה [כהנא] ז”ל לפרש פעם אחת בהושענא רבה קודם שהתחיל
עכ״פ בסוכות( .אוצרותיהם של צדיקים) ע”ד הרמז ,עפ”י ה’ישמח משה’ בפ’ חקת כי ההושענות ,פתח ואמר הרה”ק מראפשיץ
הכנור מרמז על אחדות וצירוף הרשעים זי״ע (עשר צחצחות) [בראשית כ”ג י”א],
עם הצדיקים ,מכיון שבכינור ישנם ארבעה ׳ויברך את הגמלים’ ,כביכול מסדר ומברך
מיתרים ואחד המיתרים צלילו עב ולא הגמלים ,היינו שזוכר המצוות ומעשים
עובדות צדיקים נעים ,ובכל זאת הוא משתלב בהרמוניא טובים שנקראים גמלים ,שגומלים חסד
עם שאר המיתרים .המדרש אומר כי עמו כביכול ,ל’עת ערב’ ,היינו שזוכר
תמימותו של הבעל עגלה גרם למתקת הדינים
הערבה מרמזת על הרשעים ,ולכן אנו לישראל המצוות ומעשים טובים שעושים
פעם אחת ישב הבעש"ט הק' זי"ע עם לעת ערב רצה לומר ׳ביום ערבה’ היינו
מצרפים לארבעה מינים את הערבה שאין
תלמידיו בסוכתו ,ולפתע נראתה בת שחוק ביום הושענא רבה ,׳לעת צאת השואבת’,
לה לא טעם ולא ריח ,לרמז על הצירוף
על פניו של הבעש"ט הק' תמהו התלמידים רצה לומר ,לעת שיוצאים משמחת בית
בין הצדיקים לרשעים ,נמצא כי הכינור
לפשר השחוק ,סיפר להם הבעש"ט הק' השואבה ,היינו ביום הושענא רבה שהיא
והערבה שניהן מרמזות אותו דבר ,לכן
מה שאירע זה עתה ,בעל עגלה נסע בדרך, זמן סילוק וגמר שמחת בית השואבה.
כתוב ‘על ערבים בתוכה תלינו כנירותינו’,
ולא היתה לו סוכה לאכול בה ולהשיב את ובספה”ק ישמח ישראל (אות ל״א) כ”ק
ודפח”ח( .גיליון מתיקות סוכות תשפ"ה)
נפשו ומרוב בורותו קרע את כובעו ועשה אאמו״ר זצללה”ה דיבר בקדשו על מה
בו חור וכיסה את החור בסכך ...וחשב שחז״ל כנוהו ליום שביעי של סוכות ׳יום
שבזה יצא ידי חובת סוכה ,וכשראו בשמים ערבה׳ וצריך טעם מדוע לא נקרא כל החג
סגולת היום
את מעשיו נעשה שחוק גדול ונתבטלו ע״ש הלולב ומיניו ,רק זה היום נקרא על
הרבה דינים. סגולה להתפלל כל השנה כראוי שמעתי
מאבותי הקדושים זי”ע שמקובל איש שם המין שנתקן בו ממנהג נביאים.
מפי איש מרבינו הקדוש מלובלין זי”ע אולי הענין בזה על פי דברי רש״י ז״ל
בשם רבינו הקדוש הבעש”ט זי”ע ,מפי [תהלים קי״ט ,קכ״ב] על פסוק ערוב
שמחתו של הרה"ק ר' שלמה קלוגר במצוות ד' מינים עבדך לטוב עיי״ש שהוא מלשון ערבות
אליהו ז”ל ,שמי שמתפלל כראוי לכוין לבו
מגדולתו ה"ה הגה"ק ר' שלמה קלוגר גריינטי בלע”ז ,כידוע שזה הוא שטר
באלו השלשת ימים ,הושענא רבה שמיני
זצוק"ל מ -השייך לענינא דיומא ,הביא ערבות שנותן אחד לחבירו ,והוא ,שתפילת
עצרת ושמחת תורה ,אז מסוגל להתפלל
בספר תולדות שלמה (עמ' קמב-קמג) :גודל דוד הי׳ שהשי״ת יערוב בעדו לטוב ,ועי״ז
כל השנה בכוונה כראוי ,כי אז הזמן לדבק
שמחתו במצוה אין ערך ואין קץ מי שלא ׳אל יעשקוני זדים’ ,וענין הערבות ידוע
עצמו בהשי”ת( .כרמנו ,שער יששכר מאמר זמן
ראה גודל שמחתו בעשיית הסוכה ובקנית שיפרע בזמן העתיד ,אף גם אם עתה אין
שמחתינו אות י"ז ול"ב ,הובא באבני זכרון אות תרסד)
הלולבים והאתרוגים לא ראה שמחה לו לשלם ישלם אח״כ בזמן הבא ,וכן הוא
מימיו ,ופזר ע"ז ממון רב ,למשל היום קנה הפירוש של ברכת התורה ׳והערב נא כו’,
אתרוג ומצא למחר אתרוג נאה הימנו קנה דהנה אם אדם חוטא לומד תורה הוא ח”ו
חביטת הערבה
אתרוג שני וכן השלישי וכן הרביעי ויותר, בבחי׳ זריעה לקוצים ,כי קודם התורה
והכל בדמים יקרים ,הגם שהרבה אנשים אי’ מהרה”ק רבי מרדכי מלכאוויטש זיע”א
חביטת הערבה מנהג נביאים .קיים לנו צריך להיות התשובה נירו לכם ניר ואל
רצו ליתן לו אתרוג מהודר במתנה ועכ"פ תזרעו אל קוצים ,והנה אף גם אם התשובה
למכור לו בזול ,לא רצה בשום אופן רק מנהג מבטל דין ,ובכן אני אומר שמנהג
חביטת הערבה יבטל כל הדינים מישראל. ותיקון המעשים עוד לא עלה בידינו
קנה הכל כשער העומד בשוק .והן דרכו כהוגן ,ע״ז מתפללים ׳והערב נא’ ,היינו
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | גי
בס”ד
וגם לא התקרב כל כך אל האיש .ואף (סוכות ,מאמר יז) וראה גם :דברי נפתלי בקודש הי' שלא לברך רק על אתרוג הבא
הפעם השיב האיש" :אין אלו רצועות שמעתי מכ"ק אאמו"ר הרה"צ האדמו"ר מקארסקיא או מיענעווא ,ועל אתרוג הבא
אלא הושענות" .ושוב מיד כשאמר המלה ואב"ד טשאקאווא זצוק"ל וכן שמעתי מפ"ק מקורפו לא רצה לברך ,ושנה אחת לא היו
"הושענות" ,נסוג המזיק והפעם במרחק הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד בנמצא כאן אתרוגים כאלו רק מקורפו,
יותר מקודם .בפעם השלישית שאל המזיק פעיה"ק ,משמיה דזקניה הגה"ק מנאסויד יגיעות יגע אותו צדיק ולא מצא ,והחליט
בקול ענות חלושה :להיכן אתה מוליך את זצוק"ל שסיפר אודות אא"ז הרה"ק בדעתו שלא לברך בשנה הזאת על האתרוג.
ה"מקלות" האלו? וכן היה כמה פעמים, מראפשיץ זיע"א שכל ימיו למד מס' סוכה ויהי בערב חג הסוכות בראותו כי אפס כל
ובכל פעם השיב האיש ש"הושענות" בידו, ועסק בכל מאודו ונפשו במצות סוכה, תקוה אשר יהי' לו אתרוג שיברך עליו הי'
עד שלבסוף נסתלק המזיק לגמרי ,והאיש ולא היה מחסר יום אחד שלא היה עוסק לו צער גדול ,מה שלא ישוער במוח כלל
בא לביתו בשלום .בבואו ,נכנס בבהלה ומדבר ממצוה זו .והגידו עליו ששורש לחם לא אכל ומים לא שתה מרוב דאבון
לרב העיר שהיה צדיק גדול ,וסח לו את נשמתו וחיותו הוא מהסוכה ,עד שלעת לבו .ואחר חצות היום פתאום בא הנושא
כל המאורע .אמר לו הצדיק :נס גדול היה זקנותו היה יום אחד שהיה חלוש מאד מכתבים ,והביא לו מכתב מהרב הגאון
לך שהחזקת את עצמך בכל הזמן לומר וכמעט שעבר כל היום ולא דיבר מהסוכה, המפורסים מו"ה בעריש מייזליש זצ"ל
בתוקף שהושענות בידך ,ועל ידי השם וחששו מאוד שלא מסמנא מילתא ובסוף אבד"ק ווארשא אשר בו כתוב לאמר :היות
הקדוש "הושענא" נתבטלה הקליפה כמעט פנה יום הזכיר לסובביו בענין החבל כי יודע אשר כבוד אא"ז זצ"ל אינו מברך על
וסטרא אחרא .ומכאן צריכים ליקח מוסר שקושרים הסוכה ,ונחה דעתם שהנה כבר שום אתרוג רק על קארסיקאער ויעניווער
כמה גדול שם של ישראל להושע בכל מיני הזכיר מענין הסוכה( .ושמעתי רמז בסוכה ליום ובשנה הזאת אינם בנמצאים כלל ,רק גביר
ישועות עי"ז ,ונזכר לגמר חתימה טובה. פטירתו ,כי יום פטירתו שהוא ביום י"א אייר חל ביום כ"ו אחד שלח לו מאטליא שני אתרוגים ממין
(דברי שלום דף קעח) (שם) לספירת העומר וזה הרמז סוכ"ה הוא אותיות כ"ו ספירת זה יפים ומהודרים ,לכן שולח לו אתרוג
העומר). אחד ע"י הפאסט [הדואר] במתנה לעשות
וסיפר עוד מהרה"ק הנ"ל ,דפעם אחת לו נחת רוח .ולעת ערב קודם הכנסת החג
מנין הטפחים של הכשר סוכה עולה כמנין צדק"ה - בערב סוכות כשגמרו לבנות את סוכתו הקדוש קיבל האתרוג מהפאסט והיה
מנין קרבנות המוספין של חג הסוכות ושמ"ע כמנין צדק"ה באמת יפה ומהודר למאוד ,ולמחרתו בירך
בצל קדשו נתעורר שאלות בהלכה
מובא בקדושת ציון (פרשת אמור עה"פ ולקחתם עליו בשמחה גדולה ועצומה עד שזלגו
בכשרות הסוכה ,ועמדו שני תלמידיו
לכם ביום הראשון) (הרה"ק ר' בנציון מבאבוב זצוק"ל עיניו דמעות ,ונתקיימה בו רצון יראיו
שרפי הקודש אא"ז הגה"ק מצאנז זיע"א
הי"ד) ...ידוע מכ"ק אא"ז הגה"ק מצאנז זי"ע יעשה ,כן מילא ד' כל משאלותיו בכל עת
והגה"ק מקאמינקא ויע"א ,ושקלי וטרי
שבערב סוכות פזר נתן לאביונים בהפלגה שהי' צריך( .גיליון מתיקות סוכות תשפ"ד)
בפלפולם זמן רב להכשיר הסוכה ,עד כי
יתירה .ופעם אחד חילק בערב סוכות ח"י
ינטו צללי ערב חג הסוכות הכשירו אותה
מאות רו"כ .ובפגישתי עם הרב גאון דורנו
בדוחק עם כל ההיתרים של דופן עקומה
ר' מאיר אריק ז"ל האבד"ק טארנא בשנת
גוד אחית גוד אסיק לבוד וכו' ,וכה היתה הרה"ק מרופשיץ זי"ע נשמתו ממצות סוכה -הנהגותיו בק'
תרפ"ג ,נשאלתי ממנו על התנהגותו של
אז סוכת קדשו של האי עיר וקדיש שלא בספר עשר צחצחות (מערכת ו -רבי נפתלי צבי
בעל דברי חיים בענין הזה ,כי מה ענין צדקה
הסיח דעתו מעולם ממצוה זו ,והוא לפלא. מרופשיץ אות ו) :כתב לי ידיד נפשי הרב הגאון
אצל סוכה .ואמרתי לו שמנין הטפחים של
והסביר זאת שרצה להעלות ולתקן על פי מורינו הרב אברהם סג"ל איטינגא הנזכר,
הכשר סוכה עולה כמנין צדקה ,דהסוכה
תורה את כל הסוכות של כל ישראל באיזה וזה לשונו :שמעתי שצדיקי דורו אמרו על
היא ז' על ז' טפחים היינו מ"ט טפחים
אופן ומצב שהם( .גיליון מתיקות סוכות תשפ"ה) רבינו נפתלי מרופשיטץ ,כי נשמתו היא מן
מרובעים ,זהו שיעור הסכך ,והדפנות אשר
מצות סוכה בתורה ,ובאמת היה עוסק כל
נצרכים להכשר סוכה היינו שתים כהלכתן
השנה במצות סוכה ,ובכל יום היה עושה
והשלישית טפח אשר הן בגובה עשרה
מסירות נפש להושענות איזה עבודה בסוכה שלו ,ביום אחד היה
טפחים ,הרי לכל דופן שבעים טפחים
(הליכות מובא בדברי יחזקאל החדש נועץ יתד בסוכה ,יום אחד למד במסכת
מרובעים ,והדופן השלישי שהוא רק טפח
והלכות) הרה"ק ר"ש מסטרופקוב בשעת סוכה ,וכה היה משפטו כל ימי חייו .ועל
בגובה עשרה הרי עשרה טפחים ,וביחד
קשור ההושענות אמר :אבי זצל"ה רבה"ק כל פנים כל יום מימות החמה היה מזכיר
הם ק"נ טפחים מרובעים ,ובצירוף שיעור
משינאווא ,היה רגיל לספר עובדא זאת השם 'סוכה' וסיבב דיבוריו עד שבא לדבר
הסכך של מ"ט טפחים מרובעים סך הכל
בכל שנה בזמן קשור ההושענות :איש מהסוכה.
קצ"ט טפחים מרובעים ,שעולה כמנין
צדק"ה ,הרי שבהכשר הסוכה בדפנותיה פשוט אחד וירא שמים יצא פעם ליער זאת ועוד מובא בספר :דברי חנה השלם
ובסככיה במדותיה ובטפחיה ,מרומז ענין הסמוך לקצוץ הושענות .בדרך חזרתו בא (תולדות ,פכ -א) הרה"ק ר' חנה האלברשטם
הצדקה ,וחושבנא דדין כחושבנא דדין. אליו מזיק אחד מן ה"חיצונים" ,וניגש אליו זצוק"ל מקאלאשיץ בכל יום דיבר הרה"ק
והוטב בעיניו וקלסה. בחימה עזה וצעק בקול גדול :להיכן אתה מראפשיץ מעניני סוכה ,או שעשה איזה
מוליך את השרביטים האלה? נבהל מאד דבר בסוכתו לתקנו .סוכתו היתה בנויה
[בספר 'זכרנו לחיים' (באבוב - ,אלול תשרי
האיש ,והשיב" :אין אלו שרביטים ,אלא עם כל הקולות שנאמרו בסוכה ,כגון לבוד,
עמ' קצז) הוסיף לסיפור זה :הגאבד"ק
הושענות" .תיכף כשהוציא מפיו את המלה דופן עקומה וכיוצ"ב( .רבינו נסתפק אם השתמש
טארנא ז"ללא עצר רוח מרוב התפעלות
"הושענות" ,נסוג המזיק למרחוק .אחר כך בכל הקולות במשך כל השנים יחדיו ,דהיינו שבכל שנה
ובהתרגשות רבה אמר "באבובער רב ,הרי
בא עוד הפעם המזיק וצעק :להיכן אתה השתמש בקולא אחת או שתים וכיו"ב ,או דילמא בבל
זהו רמז אמת לאמיתו קולע אל השערה
מוליך את ה"רצועות" הללו? אבל הפעם שנה ושנה היו בסוכתו כל הקולות כולם).
הלא זה חלקכם בתורה"] (שם)
צעק לא כל כך בקול גדול כבראשונה,
די | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
הקהל נענועים בלולב ואתרוג כדת היום, את הרויגין) .הנוכחים לא הבינו את פשר
הבחין האב בבנו שהאריך מאוד בנענועים, כוונתו הקדושה במילים אלו .באותה שנה
אמר המגיד מקאזניץ כל העבודות שאנו עובדים בימים
וחקר לדעת פשר דבר" .תינח מי שבקי השתוללה שם מלחמה נוראה והדרכים הנוראים ובחג הסכות כדי שיוכלו לשבר מידה רעה אחת
ביחודים ובכוונות האריז״ל" שאל אותו היו משובשות בגייסות ,כך שלא הייתה אצל המגיד מקאזניץ זי"ע נהוג היה בחג
״אבל סתם ככה להאריך?!״ כל אפשרות להשיג אתרוג בכל רחבי הסוכות ,שכל הרוצה לברך על ארבעת
השיבו הילד בתמימות :״ולא אקצר ,הלא המדינה .רק רבי הירש לייב ששהה מחוז המינים של הרבי ,היה יכול ליטול ולברך,
גם לי יש כוונות ...כשאני מנענע לצד למדינה הצליח להבריח בדרך לא דרך והמשמש הממונה על כך היה מגיש לכל
ימין הריני מכוון לבטל יצה״ר וקטרוגים אתרוג מהודר ולהביאו לרבו .או אז הבינו אחד את המינים ,ליטלם ולברך עליהם.
מאהב״י השרויים ברוח זו .וכשאני מנענע השומעים את כוונת הרבי .הירש לייב – עס פעם בהושענא רבא בא איש שהיה
לשמאל כוונתי לבטל כח השטן ולהמתיק רויגין ,הנשמע כמו ׳אתרוגים'. מפורסם ברשעותו ,היה ידוע כ"מסור"
הדינים מעל אחב״י השרויים ברוח וכל אנשי העיר שנאוהו ביותר ,וגם הוא
האחרת ,וכן בשאר הצדדים ,ואני מבקש ביקש לברך על הד' מינים ,אולם המשמש
מרבש״ע שיקבץ נדחינו ופזורינו מארבע מצוות ד' מינים של הרה"ק ר' הערש מרימנוב זיע"א כעס עליו ,והרהר ,היתכן ,איך מרהיב עוז
רוחות השמים ,וישפיע לכולם ממזלא הרה"ק רבי נפתלי ראפשיצער זי"ע ,שהכיר פושע ישראל שכזה לברך על ארבעת
עילאה כל מחסוריהם בגוף ובנפש ,ואת כל את גודל מעלתו של חבירו ותלמידו הרבי המינים של הרבי ,לכן לא רצה בשום אופן
הדינים והפורעניות ישליך על שונאיהם ר' הערש מרימנוב ,היה מעריצו ומעריכו ליתנם לו ,אבל הלה נטלם מידו בכח .רגז
של ישראל ...אם כן למה ואיך אקצר ביותר .פעם אחת בפרוס חג הסוכות ,מצאו המשמש ,ובכעסו שבר את הפיטם של
בנענועים...״ את הרה"ק מראפשיץ יושב בביתו וממרר האתרוג ופסלו ,לבל יוכל המסור להוציא
וכשמוע האב הרה״ק רבי צבי הירש בבכי .בני הבית שלא הורגלו בכך נזדעזו לפועל את מחשבתו .כשהגיע הדבר לאוזני
מרודניק זי״ע את תשובתו וראה עד היכן ובאו לפניו ודרשו לדעת על מה הרעש, המגיד מקאזניץ הצטער על כך מאוד ,ואמר
הדברים מגיעים -החריש לו (מפי הרה״ג יואל ומהו סיבת הבכי .ענה להם הרה"ק שהוא למשמשו" :ראה נא בני ,את כל העבודות
נחום מאשינסקי בשם הרה״ח ר׳ אליעזר קייגל ז״ל שהכיר מצטער על זה שאינו זוכה לקיים את שאנו עובדים בימים הנוראים ובחג הסכות
את רבינו זי״ע מילדותו)( .הרב פרלוב בספרו אוצרותיהם מצות ארבעה המינים כמו תלמידו הרבי מוכנים למסור ,כדי שיוכלו לשבר מידה
של צדיקים) ר' הערש .ואמר הראפשיצער רב" :הנה אני רעה אחת ,ואתה לא יכולת להתאפק?!"
קונה לפני החג אתרוג מהודר שבמהודרים
ללא שום פגם ,ומשלם אני בשביל אתרוג
זה הון תועפות ,ואח"כ בימי החג אני ניגש לענוים יתן חן
חיבוב המצוה
בחיל ורעדה לקיים את מצות בוראי .ואני סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז זי"ע"( ,שפע
לא אוכל לעצור במילין מלרשום לי
הרי בעל יחוס גדול ,נכדו של הרה"ק ר' חיים" ליוהכ"פ) ,עובדה ששמעתי מפי איש
למזכרת מה שראיתי בעיני את חיבוב
איציק'ל האמבורגער זי"ע ועוד ,ובכל זאת אחד שהיה נוכח אז בשולחנו הטהור של
המצוה שלו של הרה"ק רבי שלמה לייב
איני מגיע למדרגתו של נטילת הלולב של דו"ז הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" משינאווא
מלענטשא זי"ע ,כשתפס האתרוג היו הכל
ר' הערשעלע .שהוא קונה לעצמו אתרוג זי"ע ,ודיבר אז בשמחה על אודות האתרוג
רואים שכמעט שכלתה נפשו להמצוה.
פשוט בכמה פרוטות ,שהרי אין ידו משגת המהודר שנזדמן לו בחג הסוכות השתא,
והיה מנשק האתרוג בכל פעם בעת אמירת
ליותר מזה ,והוא בנו של יהודי פשוט בלי ונענה אחד מן המסובין שהיה מבני
הלל .וכל החג היה התיבה עם האתרוג
שום יחוס ,ובכל זאת הוא מרעיש בכל משפחתו ואמר ,האתרוג שלי יותר מהודר
מונח על שולחנו לפניו .וכל כך היה
העולמות ע"י נענועיו ,דבר שאני לא זכיתי מן האתרוג של הרבי .אמר לו דו"ז הק',
מסתכל בו באהבה רבה( .כרמנו ,רמתים צופים
לכך ,ולכן בוכה אני לפני הקב"ה שגם אני האתרוג שלך פסול הוא .מיהר הלה לביתו,
ערך הרה"ק מלענטשא אות יט)
אזכה למעלה זו"[ .הרה"ק ר' הערשעלע והביא את האתרוג שלו להראות את יופייה
רימנובער לא רצה לקבל על עצמו את עול לעין כל ,וכשלקחו דו"ז הק' ביד קדשו,
ההנהגה בעיר רימנוב ,ולא נתרצה לישב הסיר תיכף ומיד את הפיטום ,והראה איך
שמענו סיפור מאלפת מהרה"ק רבי יעקב
על כסא רבו הרבי ר' מענדעלע מרימנוב, שהיתה מחוברת ונעוצה שם ע"י מחט.
מפשעווארסק זי"ע[ ,וביררנו הדברים מכלי
כל זמן חיותו של הרה"ק ר' נפתלי צבי נענה הלה בהתפעלות ,יגיד נא הרבי מנין
ראשון הלוא הוא הרה"ח רבי משולם
מראפשיץ זי"ע .רק אחר אחת עשרה ידע זאת .ענהו דו"ז הק' ,הנה אתרוג הוא
זילבערמאן שליט"א נאמן ביתם לאדמור"י
שנים כשנפטר רבי נפתלי ראפשיצער, פרי עניו ,וכשראיתי את הגיאות שנגרם
'פשעווארסק' ואישר את הדברים] .הרה"ק
ניאות לבקשתם והפצרתם של חסידי לך ע"י האתרוג ,ידעתי בבירור שהאתרוג
רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע הלך פעם
ותלמידי הרבי ר' מענדעלע ולקח בידו את פסול.
בחול המועד סוכות לבקר חולה בביתו
שרביט ההנהגה ,ובמשך י"א שנים אלו היה
שהי' בנש"ק חשוב מאוד ,בליווי נאמן ביתו
מסתופף בראפשיץ כאחד מן התלמידים].
הרה"ח רבי משולם זילבערמאן שליט"א.
(עפ"י הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל) פעם בעת סעודת ט״ו בשבט בצילו של
בעודו שם התנצל החולה שיש לו סוכה
שצריכים לצאת דרך חלון לבאלקאן ,והיות מאריך בנענועים הרה״ק רמ"מ מקאצק זי״ע הגישו לשולחן
שהי' לו רק רגל אחת רח"ל ,אמר לו הרה"ק מעשה שארע בחג הסוכות ,כשהגיע כ״ק מנת דג מלוח .הרבי הוציא מתוך הדג
מפשעוואסק זי"ע שלטעימה הרי טוב פה מרן אדמו״ר מצאנז -קלויזנבורג זצוק״ל את ה׳רויגין׳ (-ביצי דג) והגיש אותם לגביר
בחדר ,והחולה הוציא לחיים והרבי שתה לגיל ״קטן היודע לנענע״ ואביו רכש עבורו רבי הירש לייב קאצקער שנוכח אז בבית.
בנעימות ואיחל לו לחיים ורפו"ש .בצאתו ד׳ מינים .כיון שהגיע לברכת ״הלל״ ועשו הרבי קרא" :הירש לייב עס רויגין" (-תאכל
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | וט
בס”ד
באמצע שאל הרה״ק מאפטא זי״ע את משם אמר הרבי למשמשו הנ"ל ,שהיתה זו
ימים ספורים קודם החג נודע להגרי"ז הגביר" :נו ,איך אתה מרגיש כשאתה יושב פעם הראשונה בחייו ששתה מחוץ לסוכה,
מבריסק זצ"ל על מקום סמוך לנהר בו ביני ובין מחותני הקדוש?!" והלה ענה ואף במצבים הקשים ביותר בסיביר מסר
גדלות ערבות מהודרות .אפס ,עקב בתמימות" :אני מרגיש ממש 'כשושנה נפשו ולא שתה חוץ לסוכה ...והוסיף
העובדה כי האזור שרץ חיילים נאצים בין החוחים"[ ,שיר השירים ב ,ב) ...ושחק שהעיקר היא "בכל דרכיך דעהו ולא רצה
רבים ומן הנמנע היה ליהודי להתקרב הרה״ק מאפטא זי"ע מאד לשמע התשובה. להטריח אדם חשוב וחולה"( .מתוך גיליון
להרה״ק מאפטא זי״ע היה איזה שריר דברים של טעם סוכות תשפ"א)
לשם ,דאג לשלוח נכרי שיקטוף עבורו את
הערבות .כאשר הנכרי הביאם לאכסניית בגופו שהיה מלא עם "מוגלה" ,וגרם לו סבל
הגרי"ז זצ"ל בליל התקדש החג ,התברר רב ,ולא מצא דרך להיפטר מזה ,ועתה ע״י
לאחר חקירה ודרישה מפיו ,כי הוא קטף השחוק הגדול התפוצץ השריר ,ויתרפא זמן שמחתנו מעלת השמחה
אותן לאחר שקיעת החמה ,וכיון שכך היו ממוגלתו ע"י השחוק והשמחה( .שיחת קודש כאשר הרים האויב הישמעאלי את טלפיו
אסורות בטלטול כדין מוקצה ,ולפיכך בעלזא -סיון תשס"ב) הרצחניות ב'אינתיפאדה השניה' ,אשר
השתמש הגרי"ז בערבות פשוטות יותר. החלה בערב ר"ה שנת תשס"א ,היו הכל
כאשר נודע להאדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' שרויים במתח ובחרדה גדולה ,מתייראים
מגור ,כי ברשותו של ה'בריסקער רוב' חשיבות חסידישע ווערטל מפני הבאות ,ובאותה שנה ,בשמחת בית
ערבות טריות הכשרות לכתחילה למצוה, עוד מעניין השמחה סיפר כ"ק אדמו"ר השואבה ,באמצע הריקודים ,רץ כ"ק
שלח אליו את אחד מחסידיו לבקש ,כי מבעלזא שליט"א (כ״א מנ״א תשס"ב) :הרה״ק ר׳ האדמו"ר רבי שמעון מלעלוב זצ"ל אל
יואיל להביא לו אותן במתנה על מנת משה׳לי הי״ד בנו של כ"ק מרן מהר״א זי׳׳ע המיקרופון והחל זועק בקול גדול" :דער
להחזיר ,מכיון שאלו שברשותו כמשו נפל פעם למשכב ,והכריחו אותו לנסוע טאטע פלעגט זאגין -אבא היה רגיל לומר
וכמעט יבשו עליהן .הגרי"ז זצ"ל נענה לרופא גדול בעיר לעמבערג ,ועגמה נפשו בשם הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע,
לבקשה ,ושלח את בנו עם הערבות אל על כך ביותר שיצטרך לנסוע לעיר גדולה אצל דמעות אמרו חז"ל (בבא מציעא נט,
האדמו"ר .כשהגיע אל ביתו כשהערבות כמו לעמבערג שרחובותיה הומים מכל א) שערי דמעות לא ננעלו ,אבל צריכים
בידו ,עמד הציבור קודם אמירת ההלל, סוגי האנשים ,ופן יכשל ח״ו בראייה שלא למצוא את השערים כדי להיכנס דרכם.
ומשהבחין בו פנה אליו האדמו"ר מגור כדת. אבל השמחה ,מעלתה גדולה יותר ופורצת
והחל לשוחח עמו אודות ענין מסוים .תוך את כל המחיצות ,ואין דבר שיעמוד
כשנכנס להיפרד מכ״ק מרן זי״ע ,ראה
כדי כך פנה אליו בנו זה שעתיד היה למלא בעדה!"” ומסופר" -המשיך הרבי הקדוש
כ״ק מרן זי״ע את צערו על פניו ,והמליץ
את מקומו ולשבת אחר פטירתו על כסאו ואמר בסערת אש קודש " -כי בשנה אחת
לו להשתתף טרם נסיעתו ב"קאווע" של
בהנהגת החסידות ,בעל ה"בית ישראל" במוצאי יום הכיפורים ,ישב הבעל שם טוב
היושבים ,להצטרף לשיחתם של תלמידי
זצ"ל והעיר לאביו כי לבטח ממתינים לרבי הק' בחדרו והמתין לצאת הלבנה על מנת
חכמים ,ובכך יפוג צערו .אחד הגבאים
יושע בער באכסנייתו ...מששמע כך ,נטל לקדשה ,כך המתין זמן מרובה והלבנה
ששמע זאת ,אמר לכ״ק מרן זי״ע" :לשם מה
האדמו"ר תיכף את הערבות מידיו ,ותוך עדיין לא נראתה .התלמידים ששהו מחוץ
ילך לשם?! האם לשמוע את הווערטליך
שהוא מפטיר :נפסק להלכה "נטלן אחד לחדרו ,פתחו בריקוד ,ואז יצאה הלבנה.
והמעשיות של ר' דוד געצילס?!" השיב
אחד יצא" ,נענע את הערבות לבדן ,למרות אמר להם הבעל שם טוב הק' 'גזירה קשה
לו כ״ק מרן זי״ע :שמעתי מאבי (כ"ק מרן
שלא אחז בידו את שאר המינים .כשהיה רח"ל היתה מתוחה על כלל ישראל ,ולא
מהרי"ד) ז״ל ששמע מאביו (כ"ק מרן מהר"י זי"ע)
הג"ר יושע בער מספר מעשה זה ,היה יכולתי לבטלה בשום אופן ,ואתם על ידי
ז״ל ששמע מאביו (כ״ק מרן מהר"ש זי"ע) ז"ל,
מציין בהתפעלות על זהירותו של ה"אמרי שפתחתם בריקוד של שמחה ,ביטלתם את
שכאשר יצא לאור הספר "ערוגת הבושם״
אמת" לטרחת הזולת ,אשר על כן למרות הגזירה' .ואז סיים הרבי בצעקה מחרידה
על שיר השירים מאת הרה״ק ר׳ משה
שלכתחילה יש ליטול את ארבעת המינים "מיט שמחה קען מען אלעס דורעך ברעכן
אוסטרר זצוק״ל ,הביאוהו אל הרה"ק החוזה
יחדיו ,ואף בדין "נטלן בזה אחר זה” שנויות -עם שמחה אפשר לשבר כל הגזירות
מלובלין זי״ע ,והרה״ק החוזה זי״ע עיין בזה
שיטות שונות בראשונים ,נטל האדמו"ר הרעות .כי בשמחה ת-צ-א-ו!” (גיליון יין ישן
ואמר בצחות כי ה״עיקר חסר מן הספר״,
את הערבות לבדן ,ולא אבה לעכבו ולו האזינו סוכות תשפ"ב)
ונתכוין בזה ,כי המחבר השכיל לכתוב
לרגע קט .אולם למעשה ,אמר לו רבי יושע פירושים על כל פסוקי "שיר השירים״ חוץ
בער ,כי עתותיו בידו ויכול הוא להתעכב מהפסוק (ה ,יג) ״לחייו כערוגת הבושם״ וגו',
זמן מה .כיון שכך ביקשו ה"אמרי אמת" כי שעל שם פסוק זה נקרא הספר ,ודייקא על המשכת רפואה ע"י שחוק ושמחה
יואיל להמתין לעת קריאת התורה ,על מנת פסוק זה לא כתב המחבר שום פירוש. פעם נתן גביר אחד סכום כסף גדול להרה״ק
שיכבדו בעליית לוי. מאפטא זי״ע עבור איזו מצוה חשובה
הוסיף כ״ק מרן מהר״ש זי"ע לאמר:
שהיה עוסק בה ,הרה״ק מאפטא זי״ע רצה
"באמת פירש המחבר גם פסוק זה ,אלא
להכיר לו טובה על כך ,ובהזדמנות אחת
שמשמים סיבבו שהמדפיס ישמיט בטעות
הסכך אינו אוהב כעס כאשר ישב הרה״ק מאפטא זי״ע במסיבה
את הפירוש על מילים אלו ,כדי שהרבי
סיפר הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע: עם מחותנו הרה״ק רבי ישראל מרוזין זי״ע,
מלובלין יאמר מילתא דבדיחותא".
אצל כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היה קרא לגביר הנ״ל ,והושיבו בינו לבין הרה״ק
הפטיר כ״ק מרן זי״ע" :הנך רואה מזה עד
משרת בשם יוסף -מרדכי ,ששימש מרוזין זי״ע כדי להביע בכך הכרת הטוב
כמה חשוב בשמים א חסידישע ווערטל"...
כמשרת עוד אצל כ"ק אאזמו"ר הצמח כלפיו.
זט | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
ונתעלה בקדושה לעילא ולעילא ,עד כדי הרימו אותו יחד עם הקורות ונשאו אותו צדק .אירע פעם שר' יוסף מרדכי נכנס
שלאחר מכן כשנכנס לבית הכנסת נפל ברחובות העיר ,וכבודו נרמס עד לעפר. לסוכה כשהוא כעוס ,ככל הנראה היה זה
פחד גדול על כל הנמצאים ,וייראו מגשת הכפרי הפשוט קיבל באהבה את הבזיונות המשך לכעס שהתעורר אצלו עוד בהיותו
אליו מחמת קירון אור פניו( .שיחת קודש והיסורים ,לא פצה פה ולא צפצף ,וכשהם במטבח קודם לכן ,וכך נכנס לסוכה
בעלזא – אדר תשס"א) החזירו אותו לסוכתו ,המשיך בשמחה כשפניו כעוסות .אמר לו הוד כ"ק אאזמו"ר
בעבודת הקודש -בניית הסוכה ,כאילו לא מוהר"ש" :יוסף מרדכי ,אמנם אתה מיוחס,
ארע דבר”.הן ,הן" .נענה המהרי"ל" :מצוה אולם בפני הסכך צריך להיות דרך ארץ!
סוכתו של הרה״ק ר' יצחק אייזיק מקאמארנא זי״ע זו של בניית הסוכה יחד עם הביזיונות הסכך אינו אוהב כעס( "...דרכי החסידות)
סוכתו של הרה״ק ר' יצחק אייזיק שהיו מנת חלקך ,היא החבילה שהניחו
מקאמארנא זי״ע היתה עשויה באופן המלאכים על כף המאזניים והכריעה את
שה"שלאק" שע״ג הסוכה מורכב משני דינך לחיים( .מתוך ספרי התולדות של מהרי"ל הכפרי הפשוט המשיך בשמחה בעבודת הקודש בניית
דיסקין זי"ע) הסוכה וזכה לחיים
נסרים רחבים ,ששניהם נפתחים לאמצע
היה זה בימי כהונתו של הגה"ק מהרי"ל
הסוכה (לא כמו "שלאק" רגיל שנפתח לצד הסוכה),
דיסקין זי"ע בלומז'ה .יהודי אחד ,תושב
ועומדים מעל הסכך (באופן שאם היו מונחים
כפר הסמוך ללומז'ה ,היה שרוי בתרדמה
בשכיבה היה רחבם ארבעה טפחים ,אבל עתה הם מונחים קדושת ארבעת המינים
עמוקה במשך שלושה ימים .הוא שכב בלי
על צידם ,בזקיפה ,ורחבם פחות משלשה טפחים). סיפר כ"ק האדמו"ר רבי יעקב מפשווארסק
הכרה ,והרופאים ניבאו לו רעות :כפי מצבו
בעיר קאמארנא היו הרבה מתנגדים, זצ"ל בענין קדושת הד' מינים ,שבחודש
כעת ,הוא לא ימשיך לחיות -הם אמרו.
והללו המתינו עד ליל התקדש החג ,ואז אלול תרצ"ט פרצה מלחמת העולם
אך רופא כל בשר החליט אחרת ,והנה
שלחו להודיעו שבשו״ת "פנים מאירות" השניה ,ובין יוכ"פ לסוכות ברח יחד עם
שבה אליו הכרתו ,והוא קם ממחלתו .דבר
(או״ח סימן סא) פוסל סוכה כזו (כמו בסכך פסול חותנו הרה"ק רבי איציקל זי"ע מעירם
הנס התפרסם והגיע לאזניו של הגאון רבי
שיש בו ארבעה טפחים ,ו"הפכן על צידיהן" כדי שיהיה פשווארסק ,והגיעו עד למברג ומשם
יהושע לייב דיסקין זי"ע .הוא קרא לו אליו
רחבם פחות משלשה ,דנקטינן שהם פוסלים את הסוכה. לסיביר שברוסיה .בימים אלו כבר היו לו
ושאל אותו מה הרגיש או ראה בימים אלו
סוכה יד ,ב; שו"ע או"ח תרכט ,יח). לרבי איציקל את ארבעת המינים ורצה
ששכב בלא הכרה? וסיפר האיש" :בעת
ליטלם יחד עמו ,אבל חשש מאוד מאימת
הצטער הרה״ק מקאמארנא זי״ע על כך, שהייתי בלא הכרה ,הרגשתי שנשמתי עולה
אנשי הצבא ליד הגבולות ,ואם ששאר
כי אף שלפי דעתו היתה סוכתו כשרה בלי לשמים ,ואני עומד למשפט על מעשיי כאן
המינים היה יכול להטמין בין חפציו ,אולם
פקפוק ,עם זאת ,מה יעשה עם דעת ה״פנים בעולם הזה .מאזניים גדולות עמדו במרכז,
הלולב הגבוה אי אפשר להטמין ,ולכן לקח
מאירות" שהלכה כמותו בכל מקום?! מתוך מצד ימין עמדו המצוות ,ובצד שמאל ניצבו
את הלולב ועטפו ועשהו כמקל וכך הלך
מחשבות אלו נהפכה שמחתו לתוגה, העבירות .ו...העבירות המרובות הכריעו
נשען עליו ...הרשעים כאשר ראוהו הולך
ולאחר התפילה לא הלך תיכף לסוכתו ,רק את כף המאזניים .והנה לפתע מגיחים מן
עם המקל ,אמרו עליו’:דער יּודע האט
נכנס אל ביתו ,ומחמת דכדוכה של נפש הצד מלאכים לבנים ,ובידם חבילה כבדה.
מָא זעס שטעקן' ( -ליהודי הזה יש את מקלו של ָ
התנמנם. כשהיא הונחה בכף המצוות ,היא הכריעה
משה רבינו!) ,ואמר על זה רבי איציקל ,שאיך
בחלומו נתגלה אליו דודו הרה״ק ר׳ צבי את נשמתי לזכות ,ואז התעוררתי ”...השרף
נפל בדעתם ובלשונם להתבטא כך ,אלא
הירש מזידיטשוב זי״ע ,ואמר לו :״אל מבריסק ביקש מהכפרי לספר לו על חייו,
כ"כ גדלה קדושתם של הארבעה מינים
תתעצב אל לבך ,הסוכה שלך כשרה בלי הוא רצה לתהות מעט על קנקנו ,ולבחון
שאפילו גוי מבין ורואה שקדושה טמונה
פקפוק ,וכן הסכימו עמך גם במתיבתא איזו מצוה חשובה עשה היהודי בימי חייו,
בהם( ...באר הגן ,גליון מח)
דרקיעא ,ואם שהגאון בעל 'פנים מאירות׳ שבכוחה להכריע את דינו לטובה .לאחר
אסר סוכה כזו ,חזר בו אח״כ מהוראתו״. שתיאר בפניו את סדר יומו ,הבין הרב
כשראה הרה״ק מקאמארנא זי"ע את כי מדובר ביהודי פשוט ,שמלבד התואר
הרה״ק ר׳ מנדל מוויטעפסק זי״ע בחג הסוכות בארץ ישראל
החיזיון ההוא ,קם בשמחה והלך אל סוכתו 'יהודי' אין דבר המעיד על כך ,הוא אינו
כאשר עלה הרה״ק ר׳ מנדל מוויטעפסק יודע ספר כלל ,אף לא להתפלל ולברך.
ולא פנה לתרועת מתנגדיו .ביום א' דחול
זי״ע מחו״ל לאר״י ,היה במצב ירוד מאד, בכל זאת ביקש ממנו הרב" :אנא ממך! נסה
המועד שלח שליח מיוחד אל הגאון ר׳
כי הוא נשאר לבדו ללא גבאים ומשמשים, להיזכר אם עשית מעודך איזו מצוה קלה?"
יצחק אהרן איטינגר זצ״ל ללבוב ,שיספר
ואף את ה״מוחין" לקחו ממנו משמים. הכפרי נזכר וסיפר ,ששנה אחת הוא שמע
לו את כל המאורע ,לקח הגאון הנ״ל את
בהגיע חג הסוכות הוצרך לבדו לבנות יהודים מדברים על מצוות 'סוכה' ,וכיון
הספר "פנים מאירות" ,ושלחו אל הרה״ק
סוכה ,והלך לקנות עצים וסכך ומסמרים שידע שהינו יהודי ,בירר על מהות המצוה,
מקאמארנא זי״ע ,וציין לו לעיין ב״קונטרס
וכו׳ ,והתחיל לבנות בעצמו .אולם ,מאחר ואף בירר כיצד מקיימים אותה .הדבר
אחרון" בסוף הספר ,ששם הוא חוזר בו
שלא הורגל בזה ,עלתה לו הבנייה בקושי משך את ליבו והחליט שגם הוא יקיים
מהוראתו הראשונה ,ומתיר סוכת כזו (וזו
רב ,כאשר דם רב ניגר מאצבעותיו בכל השנה מצוות סוכה .הוא קנה קרשים והחל
לשונו שם אות כ'" :מה שתמה עלי שרציתי למנוע מסוכה
הכאה והכאה ,והיה מצבו ב״קטנות״ במלאכת בניית הסוכה ,והנה ,כשהוא נשכב
שבאמצעיתה מונח דף אחד רחב הרבה אפילו מהופך
מכל הבחינות ,הן מהבחינה הגשמית והן על הקרשים כדי לסמן את גובה הסוכה
על צידו ..כי שגגה היה לפני" ,ואליבא דאמת אין הסוכה
מהבחינה הרוחנית. שיתאים לגובה שלו ,עברו שם חבורת
נפסלת בכך ,כי רק כשכל הסוכה או רובה מסוככת
ברם ,בליל חג הסוכות כאשר נכנס צעירים ריקים ופוחזים ,ולגלגו על מעשיו.
מנסרים רחבים ארבעה המונחים על צידם ,הסוכה
לסוכתו ,חזרו אליו כל ה״מוחין" ,ועלה הם לא הסתפקו בדיבורים ובלעג ,הם
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | זי
בס”ד
הבאים אל הסוכה ,ואף אחד לא היה זה לזה ולא שאלו ,ואמר לי בפרוטרוט פסולה משום "גזירת תקרה" ,משא"כ בנסר אחד או
יושב על זה הכסא המיוחד .ויהי בשמעו אפשר יש לך איזה קשיא .ושאלתי מדוע שתים לא שייך גזירה זו ,עיי"ש) .אז נתגלתה צדקת
כי ממש אי אפשר להיכנס אל הסוכה כתיב אצל סוכות 'למען ידעו דורתיכם' ולא הוראתו ,ופני שוטניו חפו( .שיחת קודש בעלזא
מרוב הגשמים ,נטל מן הבית את הכסא אצל שאר מצות .ותיכף סגר עיניו ופניו הי' -אלול תשס"ג)
המיוחד לכבוד האושפיזין ונכנס עמו אל כלפיד אש ,וכרגע פתח עיניו אלי ואמר
הסוכה ,ואמר בנוסח של תקיפות' :איך וויל לי בזה הלשון" :עס איז דיך רעכט" ,ושוב
זעהן עס זאל רעגענען( !'...אני רוצה לראות סגר עיניו ואמר בהתלהבות כאש בוער ,כי הגה"צ רבי מרדכי חיים סלונימער זצ"ל
אם ירדו גשמים ,)!...כלומר שצריכים הגשמים סוכה דומה למקוה שאדם הולך לסוכה סיפר שהרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז'
להתחשב עם כבוד האושפיזין הממתינים בכל הגוף כמו למקוה ,ודעת הוא טהרות, זי"ע היה מספר סיפורים שהיו טמונים
להיכנס אל הסוכה .והנה תיכף אחר שאמר ע"כ כתיב אצל סוכה 'למען ידעו דורתיכם' בהם סודות עמוקים ,ופעם אחת סיפר,
את הדברים האלו ,ממש בפתע פתאום לשון דעת ,וגם שלשה תיבות הללו ששלמה המלך ע"ה פגש פעם את הבעל
הפסיק הגשם ,ומטר לא ניתך ארצה ,וכך בגימטריא תתק"ס כשיעור מקוה שהוא דבר בחודש אלול והיו פניו רעים ,ושאלו
ישב הרה״ק מראפשיץ וערך את הסעודה תתק"ס לוגין ,ותיכף עמד מעל השולחן למה נפלו פניך ,והשיב" :מילא כל השנה,
בלי שיפריעו לו הגשמים בכלל .ויהי ואמר לנו "גוט יום טוב" ,זי"ע. אבל כשמגיע חודש אלול ,ומתחילים
אחר גמר הסעודה ,שב והחזיר את כסא לומר הסליחות וכו' ,איני מסוגל לשאת
האושפיזין אל ביתו ,וממש מיד חזרו ההתעוררות ,ולאחריו מגיע ר"ה ומקיימים
הגשמים לרדת בתוקף כבתחילה(.גיליון דעהו בזמנו מרן רה"י הגה"ק רבי אהרן לייב מצות שופר ואמירת מלכויות זיכרונות
סוכות תשפ"ו) שטיינמן זצוק"ל היה מחזר הרבה אחרי שופרות .ואם לא די בכך ,מגיע אח"כ
ארבע מינים והיה טורח רבות .לדוגמא, חג הסוכות עם מצות לולב שנוטלים
היה נשכב תחת העצים לראות איזה אתרוג אותו ומנענעים בו ,שבזה אני מרגיש
שנה אחת לפני חג הסוכות לא היו משובח יש על העץ ועוד .תלמידו ,הגאון כמו שדוקרים אותי בכידונים ורמחים
אתרוגים להשגה בכל גלילות ראפשיץ, רבי שמחה קסלר היה מתלווה אליו .פעם וכמחטים בבשר החי והוא גרוע מהכל!"
וכך קיבל הרה״ק מראפשיץ את חג הסוכות שאלו ,האם גם ה"חפץ חיים" היה טורח לשנה הבאה פגשו שוב ,והנה פניו צוהלות
בלי שהיו ברשותו ד' מינים .וכאשר סיפר כך ...אמר לו רבינו "לא!" שאלו רבי שמחה, ושמחות ,וכששאלו על כך ,השיבו ,כי מצא
זאת כ״ק מרן רבינו (בעל המנחת יהודה מסטוצין) אם כך למה רבינו טורח?! השיבו רבי עצה לכך ובשנה זו לא יסבול יותר .שאלו
זי״ע ,התבטא ואמר כי באותה שנה נכנס אהרן לייב" :בדורו של ה"חפץ חיים לא שלמה המלך" :ומה היא העצה שמצאת?",
הרה״ק מראפשיץ לתפלת שחרית של יו״ט היו וילונות ...אז לא היתה תביעה לטרוח ולא רצה לגלות לו .באותה שנה ניקבה
הראשון של חג הסוכות כמו שנכנסים בחג כל כך במצוות ,אבל בדורנו שיש וילונות הספינה שבה הובילו את האתרוגים ורובם
השבועות ...דהיינו בלי ארבעת המינים ועוד כמה וכמה דברים ,ואחרי דברים אלו התקלקלו .ומאחר שנותרו רק מספר
בידיו .וכך גם כבר התכוננו לעמוד ולומר אנשים טורחים ומחזרים ,נתבעים אנו אתרוגים בודדים ,היה כל אתרוג יקר
את ההלל בצורה זאת ,בלי ארבעת המינים לטרוח ולחזר אחר המצוות יותר!" והיה מאוד והוזילו אנשים מכספם הון רב כדי
ונענועים .אבל פתאום שמעו איזה קול רגיל לספר את מה שאמר לו הגאון רבי לזכות בהם ,ושאר כל האנשים שלא עלה
רעש מבחוץ ,והרה״ק מראפשיץ עשה סימן הלל זקס ,שדרכו היתה לקחת אתרוגים בידם לקנות אתרוג עמדו בתור זמן רב
בידיו הק' ֵֵשֵיֵ צאו לראות מה יש שם ,כמי מזנים שונים ,לצאת ידי שיטות נוספות. כדי לקיים מצות נטילת לולב .אחר סוכות
שיודע שבחוץ נמצא זה הדבר שממתינים אמרה לו אמו" :אבי ,ה"חפץ חיים" היה לו פגשו שלמה המלך שוב והנה הוא סר
עליו .יצאו אנשים ואכן ראו כי זה עתה אתרוג אחד וכי אתה מהדר יותר ממנו. וזועף ,ואמר לו היצה"ר" :השנה עוד היה
הגיע גוי בנסיעה מעיר 'קראקא' ,והוא "..ענה לה רבי הלל" :לסבא הספיקו לי יותר גרוע מבכל השנים ,כי עצתי הייתה
מחפש את ביתו של הרה״ק מראפשיץ .כי שתי חליפות ,לשבת ולחול ,לי יש הרבה לנקב חור בספינה כדי שלא יוכלו לקיים
אשה עשירה אחת ממשפחת 'פיצעלעס' חליפות ,לכן גם במצוות היה לו אתרוג אחד מצות לולב ,ולבסוף כל אחד שנותר מהם,
אשר בקראקא השיגה אתרוג מהודר ולי יש הרבה אתרוגים" .העולם השתנה דקר לי יותר מכל הלולבים שבכל שנה!”
לפני יום טוב ,ומיהרה ושלחה אותו עם -החומריות רבתה ,לא תהיה הרוחניות
שליח נכרי אל הרה״ק מראפשיץ .שמח כהנת כפונדקית! ("כאיל תערוג”)
הרה״ק מראפשיץ מאד על הדבר ,ופתח סוכה דומה למקוה שאדם הולך לסוכה בכל הגוף
באמירת ההלל עם ארבעת המינים ועבודת בספר צמח דוד על התורה :בשנת תרס"ט
הנענועים בהתלהבות גדולה .אחר התפלה פעם היה מעשה אצל הרה״ק מראפשיץ הייתי על ימים ראשונים של סוכות אצל
אמר הרה״ק מראפשיץ אודות האשה זי״ע בלילה הראשון של חג הסוכות ,שירדו דו"ז הרה"צ אדומו"ר מרן מאיר יהודא זצ"ל
הגבירה ששלחה לו את האתרוג' :אונז גשמים רבים ביותר ,ולא היה אפשר לשבת בעה"מ 'אור למאיר' אבד"ק בוקאווסק בן
וועלן נאך האבן אייניקלעך בשותפות' (עוד בסוכה ,אבל הרה״ק מראפשיץ רצה בכל א"ז הרה"צ הקוה"ט בעה"מ ספר צמח דויד
יהיו לנו נכדים משותפים) .ואכן הרה״ק בעל 'אמרי זאת להיכנס אל הסוכה .פנה אליו בנו זצ"ל אבד"ק דינאב .ודרכו בקודש הי' אחר
נועם' מדזיקוב זי״ע היה חתן אצל משפחה הרה״ק הרבי ר' אליעזר'ל מדזיקוב זי״ע סעודות יו"ט בסוכה גדולה ,הלך לסוכה
זו ,וכל צאצאיו הם נכדים משותפים של ואמר לו כי זה ממש בלתי אפשרי להיכנס קטנה לאכול פירות עם בנו הרה"צ וחתני'
הרה״ק מראפשיץ ואותה גבירה( .שם) עכשיו אל הסוכה ,כי הגשם שוטף בחזקה הרבנים זצ"ל ,וגם אני ועוד איזה מקורבים,
עד מאד .והנה הרה״ק מראפשיץ היה נוהג ואמר לנו לשאול איזה קושיא ,והסתכלו
לייחד בסוכתו כסא לכבוד האושפיזין
חי | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
שכב ר' זושא בקור גדול בסוכה ונכנסה חמימות עוברת עליו שבת אחת בלי שיחלל אותה
מסופר על הרר"ז זי"ע שפעם התארח כמה פעמים .ענה הרה״ק מסאטמאר ואמר הרה״ק מסאטמאר זי״ע היה ידוע בכוחו
בחג הסוכות אצל ידידו הרה"ק ר' ייב"י לו' :איר האט געהערט אויף מיינע הושענא המיוחד לעורר את לבותיהם של ישראל,
מאוסטראה זי"ע (מתלמידי המגיד זי"ע) ,והיה רבה'ס'? (שמעת על ההושענא רבה שלי?) ,ענה ובכל עת מצוא כאשר היה פותח את פיו
שם קור גדול וחזק והרה"ק ר' ייב"י זי"ע היה הרופא בחיוב ,כי ודאי לא רק שמע עליהם, בדברי כיבושין או התעוררות רחמים ,היו
ישן על מטה מוצעת בריבוי כרים וכסתות אלא הוא בעצמו נמצא שם ,וההתעוררות כל השומעים מתעוררים ושופכים דמעות
לחמם מפני הקרירות החזקה ,והרר"ז אמר גדולה כל כך .אמר לו הרה״ק מסאטמאר: כמים .וכך היה בכל שנה בבית מדרשו
שדרכו לישן על הארץ ,וא"צ לשום כר וכסת 'איך געב דיר אוועק איין הושענא רבה בהגיע יום הושענא רבה ,אשר בזה היום היה
לחימום .וכששכב הרר"ז על הארץ לישן, מיינע פאר דיין חילול שבת'! (אני מוסר לך חד
מרבה בתפלות ותחנונים לישועת השכינה
אמר 'מארי דכולא עלמא לזושא קר ,וזושא ה'הושענא רבה' שלי על החילול שבת שלך!) ,כלומר הק' מגלותה ,ובין ה'הושענות' היה מדבר
רוצה שיבא חמימות' ,ונכנסה חמימות שחילולי השבת של הרופא שוים אצלו דברי תורה המעוררים את הלבבות ,וכל בית
לסוכה ,עד שהוצרך הר"ר ייבי להסיר מעליו כמו ההושענא רבה שלו ,ובזה אכן נחה המדרש היה נעשה לחטיבה אחת של בכיות
חלק מהכסתות .והוסיף הרר"ז ואמר עוד דעתו של הרופא .ויש לציין דבר פלא ,איך ותחנונים לפני הבורא ית' .בוויליאמסבורג
פעם 'מארי דכולא עלמא לזושא קר ,וזושא דבריו של צדיק אינם הולכים לריק .כי אחר באותם שנים היה גר רופא יהודי בשם ד״ר
רוצה שיבא חמימות' ,ונכנסה עוד חמימות כמה שנים מאז אותו מעשה ,נפטר ד״ר בורשטין אשר כל היהודים היו באים אצלו,
לסוכה ,עד שהוצרך רבי ייבי להסיר את כל בורשטין בבוקר יום הושענא רבה .ולפני והוא היה חסיד וירא שמים והסתופף הרבה
הכסתות .וכשחשש ר' ייבי שהולך הרר"ז אמירת הדרשה וההושענות בבית מדרשו בצלו של הרה״ק מסאטמאר .ומפני שלא היה
לומר שוב כנ"ל ,אמר לו בבקשה שלא יוסיף של הרה״ק מסאטמאר ,יצא הרבי עם כל שם רופא אחר ,הזדמן לו כמעט בכל שב״ק
לבקש על עוד חמימות שלא תשרף הסוכה. החסידים להשתתף בהלויית הרופא .ובזה צורך לחלל את השבת מפני פיקוח נפש.
(גיליון מעינות הים סוכות תשפ"ה) נתקיים כפשוטו מה שאמר לו ,כי הוא מוסר פעם אחת נכנס הרופא בתלונות אל הרה״ק
לו את ההושענא רבה שלו(.שם)
מסאטמאר ,והתאונן לפניו כי הוא כבר נהיה
ה'שבת גוי' בוויליאמסבורג ...שהרי לא
שמיני עצרת ושמחת תורה
זמן רב ,עד שבא בעל הבית אצלו עם חשבון פנינים יקרים
גדול שישלם .אמר לו אין לי לשלם ,א"ל שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב
הבעה"ב אם כן אמסור אותך לשומרי החוק, במאור עינים (פר' אמור) .מעלת וסגולת
(סוכה מח) .אמר כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע,
שיעמידו אותך למשפט .אמר לו :מה יהיה עיצומו של יום ונקרא יום אחרון של חג
זקני כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע היה אומר:
לך מזה ,הלא לא תרוויח בזה כלום .אך כיון "שמחת תורה" ,שהוא שמחה לתורה עילאה
את גודל מעלת ויקר ערכם של הריקודים
שאין לי לשלם ,ארקוד לפניך ריקודים נאים ששבו ועלו אצלה ונתקרבו כל חלקי שרשי
בשמחת תורה אין לי רשות לגלות .ברם ,את
מה שאני מומחה ,ועל ידי זה יתרבו הבאים נשמות ישראל ונתאחדו בה ,כי כל אחד
זאת אוכל להגיד שכל התפילות והתחנונים
כאן בשביל לחזות ברקדן המופלא שמציע שב ע"י תיקון הזמן של מועדים להתורה
וכל מיני בקשות של בני ישראל מכל השנה
האכסניא לאורחיו ,ותרוויח עי"ז ממון הרבה שמשם שורש נשמתו .ועל כן המנהג שכל
והתפילות של הימים הקדושים האלו שלא
כפי התשלומים המגיעים לך .הנמשל הוא: ישראל עולין לתורה ביום שמח"ת ,שבאמת
היו כראוי ולא עלו לרצון לפני אדון כל ,וכן
שבכל הימים נוראים אנו מבקשים בני חיי אז עולין להתורה ברוחניות ג"כ ,שמקרבין
התקיעות שאנו תוקעים -בזה היום נאספים
ומזוני ,ומבטיחים להקב"ה להיטיב את שורש נשמתו וחלק אלוקי שבהן להתורה
יחד ועולים לרצון לפני אבינו שבשמים על ידי
מעשינו ,ובהגיע יום שמחת תורה ואין לנו שמשם שורש נשמתן כמבואר ,כנודע שיש
הריקודים .וזה הרמז בגמרא :שמיני רגל בפני
מה לשלם ,רוקדים ומכניסים בזה הרהורי ששים רבוא אותיות לתורה כמספר שרשי
עצמו לענין פז"ר קש"ב .ובזה מרומז הענין
תשובה בלבות בני ישראל ,ועל ידי זה יתרבו נשמות ישראל .ולכך קורין בפרשת "וזאת
הנ"ל :כל התפילות הפזורות של כל ימות
מצוות ומעשים טובים... הברכה" ,שאחר תיקון שנעשה בזמנים הללו
השנה שאין להם עליה -יקשיב להם השם
נשפע ברכה מלמעלה לכל אחד מישראל,
יתברך ביום זה; פזר הפזורות ,קשב יקשיב.
על ידי שנתיחדו בתורה ובבורא ב"ה שרשי
אי' בישמח ישראל ,בבקשה מכם עכבו עמו חלקי נשמות ישראל.
עוד יום אחד ,קשה עלי פרידתכם" ,ולכאורה אמר הרש"ב מליובביץ' :את השעות של
ההקפות בשמחת תורה
קשה ,מה יועיל לשהות עוד יום אחד כדי שמיני עצרת ושמחת תורה צריכים לייקר
ביאר הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע,
להקל על הפרידה שכה קשה ,ואדרבה מאוד ,בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות
משל לאחד שבא לאכסניא וציוה לתת לו
איפכא מסתברא ,שכאשר ֵֵרעים אהובים בדליים ובחביות בגשמיות וברוחניות ,וכל
מכל טוב מאכלים טובים ,וחדרים נאים
יתעכבו ביחידות עוד יום הרי הם מתקשרים זה על ידי הריקודים.
ביותר ,וכל מיני תענוגים .כך נשאר הדבר
יותר ויותר בעבותות אהבה ,ובתום היום
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | טי
בס”ד
בא בטרוניא עם בריותיו ,ואין הוא מבקש ההוא יקשה עליהם טפי להיפרד איש
איתא בשם ר' שלמה לייב מלנטשנא כי אם מילתא זוטרתא בעלמא" ,יום אחד" מעל אחיו .ויש לבאר בדרך משל ,לבן מלך
זצוק"ל :פירוש שמשה רבינו ע"ה ברך בלבד ,איין קליינע קבלה. שנשא אשה במדינה רחוקה מאד ,ולבו
את ישראל שכל אחד מישראל יהיה איש היה מלא געגועים עזים לאביו המלך ,אך
אלקים . מחמת המרחק הרב לא היה יכול לנסוע
פרשת "וזאת הברכה" אליו ,פעם אחת הגיע אביו לבקרו ושמח
עמו הבן עד מאד ,ובמשך הימים ששהה
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים עמו היה מלא שמחה וחדוה ,אולם בשעת
"מימינו אש דת למו" (לג ,ב) .אש דת שהייתה
את בני ישראל לפני מותו" (לג ,א).אמרו חז"ל פרידה נכנס הילד שעשועים בהתרפקות
כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי
(ילקוט שמעוני) לא זכה משה שיקרא איש לפני אביו ,והשתטח לפניו על הארץ ,ובכה
אש לבנה (רש"י) יש להבין מהי אש שחורה
האלוקים עד שבירך את ישראל בזה יש וצעק "כי חולת אהבה אני" ,והוא אינו
ואש לבנה .והנה בגמרא ביומא דרשו חז"ל
לבאר מדוע פתח הכתוב "וזאת הברכה" מסוגל בשום אופן שיפרד המלך ממנו,
דהתורה היא כמו סם ,זכה נעשית לו סם
עם וו' החיבור בתחילת הענין? אלא לומר, התנצל האב באזני בנו ואמר "בני יקירי,
חיים ,לא זכה נעשית לו סם המוות .וביאר
מלבד כל מה שפעל ועשה משה בימי חייו, אמנם אין לי תרופה לגעגועיך העזים ,אך
בזה בעל חובת הלבבות דמשום כך נמשלה
הוסיף לברך את בני ישראל ואז נקרא איש עצה אחת יש לי עבורך ,תכין עבורי דירה
התורה לאש משום דיש בה את שתי
"האלוקים" הרי לנו לימוד עצום ונורא ראויה אצלך שאוכל להתגורר שם ,"...וכמו
הבחינות שיש באש ,מצד אחד היא מאירה
.משה רבינו אב הנביאים ,אשר דבר עם כן מבקש הקב"ה מן האדם ,כיון שקשה
ומחממת .אולם מאידך גיסא שורפת היא
ה' פנים בפנים נותן התורה לעם ישראל, עלי פרידתכם אם כן עשו לי מקדש
את מי שלא נזהר בה .וזהו שרמז רש"י
עלה למעלה ארבעים יום וארבעים לילה ושכנתי בתוכו .ואם יאמר האדם הרי אני
דאמר "אש שחורה על גבי אש לבנה"
וכו' וכו' ,עם כל גדלותו הנוראה והעצומה קרוץ מחומר ,ואיך אוכל להכין משכן
דהתורה ביסודה היא אש לבנה המסמלת
לא נקרא "איש האלוקים" ,רק כאשר בירך קדוש הראוי למלך מלכי המלכים הגדול
הצלחה לעוסק בה ועץ חיים לעושיה ,אולם
את ישראל .ללמדנו כמה חשיבות ישנה הגבור והנורא ,לזאת אומר הקב"ה "עכבו
בברכה לזולת( .אוה"ח הק' זי"ע) עמי עוד יום אחד" ,שאין הבורא יתב"ש
יקרה מפנינים
ובהכרח נראה – אומר האדמו"ר מסקולען הקב"ה מבקש מאתנו שנהיה טובים שמיני רגל בפני עצמו
זי"ע – שקבלת התורה לבד אינה מספקת, ענין הקפות שבכל ימי הסוכות מסבבים הרה"ק בעל ה"בית אברהם" זי"ע הסביר
רק חייבים לעבור את ימי הקיץ על כל אנו את הספר תורה עד שמיני עצרת, את דברי הגמ' "שמיני עצרת רגל בפני
נסיונותיו לראות אם יקיים ויחזיק את ובשמיני עצרת מסבבים את הספר תורה עצמו" – הוא רגל שכל יהודי צריך להתבונן
התורה בפועל ג"כ ,ולהתנהג בחדשי הקיץ אותנו .כי עיקר החותם הוא בשמיני עצרת 'בפני' עצמו ...אחרי ימים כל כך קדושים
על פי תורה כראוי – לא רק "לקבל" – כידוע ,ועד שמיני עצרת אנו מסבבים את איך נראים הפנים שלו( ...בלשונו :וואס
ורק אח"כ אפשר לרקוד עם התורה... הספר תורה ומבקשים כל הטובות מאת פאר א פנים ער האט)...
(קונטרס ,נועם שיח) השי"ת ,דהיינו ספר תורה ,והסיבוב הוא
מבחינת תפלת עני המסבב על הפתחים.
ובשמיני עצרת כבר נעשה החותם לטובה, שישו ושמחו בשמחת תורה ,בשם אביו
גם פשוטי עם שמחים ביום הזה ומעתה כביכול מסבב אותנו כעני הסובב הרה"ק ז"ל ,להבין הלשון בשמחת תורה,
לכאורה למה לא נקראת 'שמחת ישראל', על הפתחים לבקש מאתנו שנהיה טובים שהיה לו לומר שישו ושמחו בתורה ,אלא
ונראה עפ"י משל כי עינינו רואות כאשר מעתה והלאה ,בכדי שנוכל לקבל כל הכוונה שצריך להיות בשמחה מהשמחה
יזכה איש פשוט שפל ערך להיות על הטובות ,והוא יקבל מאתנו כל הנחת רוח. שיש לתוה״ק ,שלא נפלה בידי האומות,
שמחת צדיק מפורסם כשעושה נישואין (דברי ישראל בסופו בשם הרה"ק רבי כשהקב"ה חזר עליהם שיקבלוה ,בשעיר
לבנו או לבתו ,והי' לו כמה יגיעות לכתת יחזקאל מקאזמיר זי"ע) והר פארן ,ואילו הייתה בידם לא היו
רגליו ממרחק רב ,וכאשר יזכה להיות יודעים להעריכה ולכבדה כמו עם ישראל
שמה על שמחתו אז משמח א"ע מאוד שמכבדים אותה ושמחים בשמחתה.
מאוד ומפזז ומכרכר בכל עוז ומרקד האדמו"ר מסקולען זי"ע אמר :הנה [״בית אברהם׳׳ שמחת הקפות שניות]
בכל כחו ,וכאשר שואלין אותו לשמחה חג השבועות ,הוא יום טוב של "קבלת (אוצרותיהם של צדיקים)
זו מה זו עושה ,ישיב על מה לא אשמח התורה" ,וא"כ יש לתמוה ,למה אין רוקדין
שאיש פשוט כמוני שפל ערך זכה להיות עם התורה כמו שעושין בשמחת תורה?
כ | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
שגם "בשרו" נקרא בשם משה כמו נשמתו, ימי בראשית ,ר"ל לפי בריאותם וטבעם יש בה גם בחינה של אש שחורה והיא למי
וזהו ע"כ יען שהפך גם חומרו לבחינת מששת ימי בראשית מוכנים כל ישראל שלא הולך כדרכה ובנתיבותיה( .כתב סופר)
אלקים ולכן נקרא גם גופו בשם משה א"כ ללמוד תורה.
בזה נוכל גם לדעת עד כמה עלה ונתעלה
משה רבינו להיות לגמרי צורה רוחנית ,והנה כל ישראל מוכנים ללמוד תורה לפי בריאותם וטבעם
בזה מבואר שמשה רבינו היה כמו בראשית "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר מששת ימי בראשית ואין מי שאינו הגון וראוי לכך
בריאות העולם קודם חטא אדם הראשון ידעו ה' פנים אל פנים (לד ,י) וגו' בראשית "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"..
שהיה כותנות אור באל"ף ולא כותנות עור, ברא אלקים" וגו'( .א ,א) ולכאורה קשה דהוי (לג ,ד) בגמרא מסכת סנהדרין (דף צא ע"ב)
יען שגם הגוף היה מזוכך ומקודש להאיר ליה למימר ולא קם עוד נביא בישראל. אמר רב יהודה אמר רב :כל המונע הלכה
באור צח ומצוחצח ועל דרך שפירש הרמ"ע ויש לפרש על פי מה שאמרו חז"ל משה מפי תלמיד -כאילו גוזלו מנחלת אבותיו,
מפאנו ז"ל כי הפסוק האדם יראה לעינים מן התורה מניין ,דכתיב בשגם הוא בשר שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת
וה' יראה ללבב ,כי קודם החטא היה האדם והביאור בזה על פי הנודע דמשה רבינו יעקב ,מורשה היא לכל ישראל מששת ימי
מוכשר בכל אבר ואבר לעשות הפעולה נקרא איש הוא האלקים יען שברוב קדושתו בראשית.
מה שהלב עושה עכשיו להתבונן ולחזות נזדכך בשר גופו להיות כולו צורה רוחנית ובמהרש"א (חדושי אגדות) כל המונע הלכה
בנועם ה' ,אמנם על ידי מה שראו בעיניהם ומלאכית ,וידוע דהשם של האדם הוא שם מפי תלמיד כאלו גוזלו כו' .ר"ל שאינו לומד
העץ הדעת והתאוו תאוה על ידי זה נתגשם נשמתו על דרך הפסוק נפש חיה הוא שמו, עם התלמיד כר' פרידא שהיה למד עם
איברי האדם ולא נשאר רק הלב מזוכך אמנם מי שהפך חומרו גם כן לרוחני ממילא תלמידו ד' מאות פעמים עד שהיתה שגורה
להבין ולהשיג וזה שאמר כי "האדם" יראה נקרא גם גופו בשמו ,וזה הוא שאלתם, לו בפיו ,וז"ש המונע הלכה מפי תלמידו
לעינים אצל חטא עץ הדעת זה גרם אשר משה מן התורה מנין ,כלומר היכן מרומז ללמוד עמו עד שתהא שגורה לו בפה לפי
על ידי זה ה' יראה אך "ללבב" שרק הלב בתורה גודל מעלת מדרגת משה רבינו עד שאומר הרב שאין התלמיד הגון וראוי לכך
יוכל להתבונן מגדולת השי"ת ונפלאותיו, כמה הגיע ,ע"ז אמר שמרומז בפסוק בשג"ם וא"א לו ללמדו ,הרי 'גוזלו מנחלת אבותיו'
אמנם הצדיקים שזיככו אבריהם אצלם בגימטריא עולה משה הוא "בשר" דהיינו שהתורה היא מורשה לכל ישראל מששת
יקרה מפנינים
הכתוב' ,ועצר את השמים' שהשם יתברך טובים ,אמר בזה"ל" :אז א רבים יודין טיען על שמחת בת מלך מלכי רבנן ,אשר כמה
יעצור ויסחוט את השמים העליונים ,על אפ א מצוה ווערט אין הימעל א עת רצון". אלפים אנשים גדולים חורי ארץ באו
דרך עצירת הזיתים והענבים ,ואז 'לא (שיח שרפי קודש ערך מועדים אות טו) לכאן ממרחק בהוצאות מרובים ואנכי עני
יהיה מטר' כלל למעלה בשמים ,כי אם ואביון שפל ונבזה ,זיכני השי"ת להיות ג"כ
שירד הכל למטה לארץ .וכן ואסחט אותם עמהם על שמחה זו .והנמשל מובן ,ולכן
(בראשית מ ,יא) תרגומו 'ועצרית' .ונענו כביכול יעצור ויסחוט לישראל אילו הי' נקרא ‘שמחת ישראל' ,הרוצה
השפע מעולמות העליונים
כל העם ע"י תפלתו זאת ,וירד להם הגשם בבאר משה (שמ"ע ,קצה ע"א) (מהרה"ק לשמוח היה צריך להיות בבחי' ישראל
לברכה .שהבורא יתברך שמו הוא הבוחן ר' משה אליקים בריעה מקוז'ניץ זיע"א): לקיים תורה ומצוות כראוי ,משא"כ
לבבות ויודע נסתרות ,ורחמנא לבא בעי, או יאמר בדרך צחות והוא קרוב לדרך כשנקרא ‘שמחת תורה' ,והוא שמחת
ע"כ ערבו עליו דברי האיש הזה ,יען היותם האמת ,ביום השמיני עצרת תהיה לכם הש"י ,כי כל התורה שמותיו של הקב"ה
בגודל כוונת הלב באמיתיות ופנימיות (במדבר כט ,לה) ,ע"ד מעשה רב שהיה והקב"ה וישראל חד ,לזה כל איש כקטן
לבבו .וענהו בתפלתו. בימי הרב הקדוש הבעש"ט זצ"ל ,שפעם כגדול ,אפילו השפל ערך צריך לשמוח
וכזה יש לרמז ג"כ במקרא שלפנינו 'ביום אחת נעצרו הגשמים .והיו גוזרים תענית בשמחתה ,וגם עוד יותר כמשל הנ"ל ,ולזה
השמיני' לשון שמנוניות ,שיושפע אליכם וזעקו בתפלה ובתחנונים הרבה ולא נענו, ראינו מפשוטי עם בני ישראל ששמחים
כל מיני שפע טוב ,ויחדש לכם שנה שמינה וראה ביניהם הבעש"ט איש אחד מעמי עוד יותר ויותר( .בית יעקב אלכסנדר פר'
מכל מיני השפעות טובות .וזהו שגמר הארץ ופשוטי העם ,והיה אומר פרשת בראשית)
אומר 'עצרת תהיה לכם' שכביכול יעצור ק"ש ,וכשהגיע להפסוק "ועצר את
ויסחוט השפע מהעולמות העליונים השמים ולא יהיה מטר" ,הי' אומרו בגודל
חסידים מרקדים במוצאי יו"ט
ומשמי השמים הפנימיות העליונים, הכוונה ובבכי וזעקה הרבה .ושאל אותו
'לכם' ישראל קדושים לבד ולא לזרים ח"ו הרב החסיד ר' נח ז"ל האבד"ק פיסעצנע
הבעש"ט זצ"ל .מה היתה כוונתך באומרך
אכיה"ר. הגיד בשם הרה"ק הרי"מ זצללה"ה מגור,
הפסוק הזה .והשיב לו ,שהיה מכוין פי'
מה שהחסידים מרקדים בכל מוצאי ימים
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | אכ
בס”ד
רגעים ואח"כ אמר :חושב אני שהוא מפני שעה התפלל על הגשמים והוא זמן באמת גם עדיין כל האיברים שוים .ולפי
שאם יכנס אדם מישראל לבית הכנסת המוספין .וע"כ מתחילים להזכיר "משיב זה אתי שפיר "ולא קם נביא" שישאר "עוד
בעת שכולם רוקדים ושמחים לכבוד הרוח ומוריד הגשם" דווקא בתפילת מוסף, בישראל כמשה" ,והרבותא בזה שאם אמנם
התורה ,וביודעו שהוא לא פתח ספר משום שהתפילה הראשונה על הגשם אשר ידעה ה' פנים אל פנים בשמים ממעל
במשך כל השנה יפול רוחו בקרבו דמה היתה בעת תפילת המוספין. ואעפ"כ לא נתפרד הגוף מהנפש אך בא
לו ולשמחה זו ,לכן מתחילים לקרוא ביום חזרה ונשאר עוד בישראל על הארץ מתחת.
זה מ"בראשית" ,לומר לו שמח גם אתה, משא"כ בשאר נביאים ,וזה היה יען שמשה
בשמחה של התורה ,ואם לא למדת עד כה על הסלע הך ויצאו מים רבים רבינו בא למדרגה הנשגבה להיות כמו בעת
בכל זאת לא תתייאש כי יש לך הזדמנות ביאר הרה״ק רבי ברוך מקאמארנא הי״ד בראשית ברא אלקים דאז קודם החטא היה
להתחיל עתה מחדש"( .נר ישראל" עמ' נג) (בן בתו של הרה״ק רבי ישראל הינוקא מסטולין זי"ע) הגוף מזוכך באור קדושה ,כמו כן זכה משה
״אמרי קודש – קאמרנא" (ירושלים תשנ״ז) ע' רבינו להעשות לגמרי צורה רוחנית ועל
ש"ל) :על מה שמזכירין בתפילת גשם ״על ידי זה היה האפשרות שאף שהיה בשמים
עם הארץ ששמח מאוד בשמחת תורה הסלע הך ויצאו מים" צריך להבין שהרי ממעל אעפ"כ נשאר בישראל( .הגה"ק רבי
עם הארץ אחד שמח מאוד בשמחת תורה רוצים להזכיר זכותו של משה רבנו ע״ה עקיבא אייגר זי"ע תקכ"ב-י"ג תשרי תקצ"ח)
והיה מפזז ומכרכר בכל עוז ויאמר אליו והלא זה היה חטא של מי מריבה .רק נראה
דיין אחד הלא מה שאתה שמח על התורה דהכוונה שהגם שהוא עשה זאת נגד הציווי
שלמדת אין לך חלק בתורה שבכתב ולא של ודברתם אל הסלע (במדבר כ׳ ח') ,וממילא להסמיך סיום התורה להתחלתה
נחלה בתורה שבע"פ ולשמחה מה זו הסלע לא היה צריך להוציא מים ,בכל זאת, ה״דגל מחנה אפרים״ (פר' בא) מביא בשם
עושה ,ויען הלה בחכמה מדוע אני מתוודה הקדוש ב״ה רצון יראיו יעשה והוסכם אחיו הרה״ק רבי ברוך ממעזיבוז זי״ע :״הנה
ביוה"כ ומכה על לבי ואומר על חטא בכפת על ידו לתת מים גם באופן כזה .והיה זה כל דברים המתחדשים בעולם הכול הוא על
שוחד ,האם לקחתי שוחד מעולם הן לא בבחינת צדיק גוזר והקדוש ב"ה מקיים. ידי התחדשות התורה ,שישראל מחדשים
דיין ולא בן דיין אנכי ,כבודו לקח שוחד מה שאנו מתפללים ,שבזכות משה רבינו בהסתכלותם בה וכפי עניין התחדשותם
ואני אתוודה ,אכן כל ישראל ערבים זה שהיה לו הכח לגזור והקב״ה מקיים נזכה בתורה כך נתחדש בעולם .כמו ששמעתי
לזה ,כבודו לקח שוחד ואני שמח שכבודו גם אנו למים( .ניצוצי תורה הרב פרלוב) בשם אחי הרב הקדוש המפורסם מו״ה
למד תורה"( ...אוצר שיחת צדיקים" עמ' קלד) ברוך נרו יאיר שאמר לצרף סיום התורה
בהתחלתה לעיני כל ישראל בראשית,
עובדות צדיקים
פירוש לפי עיני ישראל שמסתכלים בתורה
בגיליון רזא יקירא מהרה"צ ר' יצחק משה כפי הסתכלותם בתורה כך הוא ענין חידוש
ריקוד 'לשמה׳
ארלנגר (סוכות תשפ"א) הביא כמה מעשי מעשה בראשית שנתחדש בכל יום עד כאן.
פעם ניצב מרן הרה״ק רבי יהודה לייב
הצדיקים בעבודת יום שמחת תורה .וכה אשלג זי״ע [בעל ׳הסולם'] בשמחת
הביא צדיקי העולם יצאו מגדרם בעת תורה על יד חלון בית הכנסת שבשכונת
עריכת ההקפות ,וזה לשון ספה"ק אמרי תפלת גשם
הבוכרים ,היה זה בהשכמת הבוקר .הוא
פנחס" ,אלה מנהגי אדומו"ר זצוק"ל קרא לתלמידו ר׳ דוד מינצברג זצ״ל והחווה
והחידושי תורה ששמעתי ממנו (מהרה"ק רבי
לו בידו שיראה את המראה הנשקף מבעד ביאור נפלא פי' הגה"צ רבי יצחק ווייס
פנחס מקאריץ זי"ע) בענין ההקפות .א' ,אדמור לחלון .בחוץ פיזזו ורקדו בכל עוז חבורה אב"ד ווערבוי זצ"ל ,בענין תפלת גשם,
זצוק"ל היה לובש את הקאפיטא הלבן עם גדולה של בעלי בתים כשספר תורה בידם. בירושלמי במסכת תענית (פ"א ה"א) הקשה
החגורה והמצנפת הלבנה אל ההקפות אמר לו רבנו בעל הסולם' :תראה איד שהם מדוע מתחילים להזכיר גשם דווקא
כמו שהיה לובש ביום הכפורים ובליל רוקדים לשמה' .שאל ר' דוד :׳איך ייתכן בתפילת מוסף של שמיני עצרת ולא
פסח ,ואמר כי ביוה"כ אנחנו מתאמצים שאנשים פשוטים ירקדו לשמה?׳ ענה לו בליל החג בתפילת ערבית? ויישב ,משום
להתעלות ולהשתוות להמלאכים שנוכל רבנו :׳כי אין להם שום טעם והנאה מן שבלילה אין כולם בבית הכנסת וע"כ
לעמוד עמהם מעורבב ביחד ,וע"כ אנו התורה ,לכן הם רוקדים לשמה ,וללא שום אין מזכירים כן בלילה כדי שלא יעשו
לובשים לבנים כמו המלאכים ,ובעת פניות עצמיות ,אבל אם היתה להם הנאה אגודות אגודות .ויש ליישב עוד על פי מה
ההקפות בא הש"ית וכל פמליא דליה מן התורה ,היו רוקדים שלא לשמה אלא שכתוב ב"אבות דרבי נתן" (פ"א מ"ח) 'כיצד
לעולם הזה לשמוע ההקפות עם הזמירות לשם ההנאה׳"(...הסולם״ עמ' קנט)
נברא אדם הראשון ,שעה ראשונה הוצבר
והריקודין של ישראל כמו שבאים בליל עפרו ,שניה נברא צורתו וכו' ,שביעית
פסח לעולם הזה לשמוע ההגדה כדאיתא עמד על רגליו וכו'' .והוא הרי היה הראשון
בזוה"ק ,וע"כ אנו לובשים לבנים בליל פסח שהתפלל על הגשמים כמבואר ברש"י
מתחילים לקרוא בש"ת מ"בראשית",
להשתוות אל המלאכים שבאים בבתינו, כי יכול להתחיל עתה מחדש בפרשת בראשית (בראשית ד ,ה) וז"ל“ :ואדם
וכן גם בעת ההקפות שייך טעם זה... סיפר הרה״ח המפור׳ רבי הירשל מליעווא אין לעבוד את האדמה – ומאי טעמא לא
אדומו"ר זצוק"ל אמר באמצע השנה ע״ה ,שכאשר נכנס פעם ביום שמחת תורה המטיר ,לפי שאדם אין לעבוד את האדמה
להרבה אנ"ש שהיו נצרכים לישועות אל כ"ק מרן רבי נחום בער'ניו זי"ע נשאל ואין מכיר בטובתן של גשמים ,וכשבא אדם
גדולות ,וכאשר קרא הפתקאות שלהם ממנו" :הירשל ,למה מוסיפין היום לקרוא וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם
אמר להם שיבואו אליו על ימים האחרונים גם פרשת בראשית" ,ושתק כ"ק מרן כמה וירדו וצמחו האילנות והדשאים" ,ובאותה
בכ | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
הוא בעיני רבינו ענין גדול ,והנה זיכה אותם פעם אחת עלתה ההתלהבות ונתעצמה של חג הסוכות ויהיו אצלו בעת ההקפות,
השי"ת לשמח בו נפש רבינו ז"ל ,ולכן כבר על השנים הקודמות ,כששאלו גיסי חתנו ואני יודע ברור משמנה חשוכי בנים
היה להם גם הרגע ארוך ,ובכליון עינים ציפו מה יום מיומיים השיב ,תדע כי אבי ר' שבתי שנושעו בעת ההקפות שציוה אדומו"ר
לרגע שיבואו לפני רבינו ז"ל עם הדג הזה. יושב בג"ע באותו היכל עם ר' יוחאי אביו של זצוק"ל לכבדם עם הקפה ו'...
ויהי כבואם לזיכלין ונכנס מיד הר"ר הירש התנא האלוקי רשב"י ,והיום ביקש התנא פעם אחת קודם ההקפות אמר אדומו"ר
לייב ז"ל לפני רבינו ז"ל וקיבל שלום ובישר יוחאי מאבי שיוליכנו איתו אל ההקפות שלי זצוק"ל להרב החסיד ר' רפאל ז"ל בזה
לו הבשורה הטובה ההיא ,ותיכף אמר לו וחלף זה הוא יוליך את אבי בל"ג בעומר הלשון ,תדע רפאל שעד עתה עשינו
רבינו" :הא ,הירש לייב ,איבער אפאר גילדן הבא אל ההילולא של בנו רשב"י וכן עשה, הקפות והיה בידינו מאני קרבא גדולים
האנדעלט מען זיך ארויס צו ראטעווען א ומפני שהתנא יוחאי וכן אבי זללה"ה עמדו וחזקים שהם הד' מינים ,ועתה אנו הולכים
נשמה פון א צדיק פון א גוי'ס האנט ארויס, אצלי בשעת ההקפות לכן היה לי סיוע לעשות הקפות בידים ריקניות ,כי במה
וואס טיסטו אזוי ווען ער וויל דיר נישט מקדושתו לעשות ההקפות בשמחה גדולה שאנו תופסים הס"ת בעת ההקפה אין בזה
פארקויפן פאר וויפיל דו ווילסט" (-בעבור כמה ובהתלהבות יתירה .ובכן עמוד והשתאה קיום מצות עשה כמו בנטילת לולב ,נו
זהובים מתווכחים כדי להציל נשמת צדיק מידיים של גוי; לאיזה מדריגות הגיע המגיד הק' בעת זאג מיר רפאל ,וואס פאר א פנים האט א
מה היית עושה אילו לא היה מסכים לתת לך בעבור הסכום ההקפות (מתוך קונטרסי "חסידות" -אתה הראת פ"ג) מענטש אז ער מאכט הקפות מיט ליידיגע
שרצית) .וכששמע הר"ר הירש לייב דברי רבינו הענד ,נאר די עצה צו דעם איז ,שעתה
ז"ל ראה בחוש את רוח קדשו ,כי לא ידע יהיה האדם בעצמו קדוש כקדושת הד'
מזה עדיין שום איש מה שהיה לו הענין עם פעם אחת הלך הרה"ח ר' הירש לייב ז"ל מינים (אמור לי רפאל איזה פנים יש לו לאדם שעושה
האיכר עד שקנה אותו אצלו .ובליל שמיני מפלאצק לזיכלין ,עם עוד חסיד אחד ,על הקפות בידיים ריקניות ,אלא העצה היעוצה עבורו
עצרת ציוה רבינו להביא לפניו את ראש הדג בֵאם
הימים האחרונים של חג הסוכותֵ . שעתה יהיה קדוש כקדושת הד' מינים) ,ויהיה לבו
הזה ,ויהי בנגעו בו אמר רבינו" :הא הא ,א הדרך בא אליהם איכר אחד והראה להם בחינת אתרוג ,ושדרתו בחי' לולב ,ועיניו
צדיק גדול ,אך בדבר קטן היה מתעקש ,ועל דג גדול למכירה ,והמה השיבו כאשר אינם בחי' הדסים ,ושפתותיו בחי' ערבה ,ואז יש
ידי זה הוכרח להתגלגל ,אך מעתה כבר יכול נוסעים עתה הביתה רק לעיר אחרת לכן ביכולת לקחת הס"ת ולהקיף עמה בשמחה
לילך למקומו בעולם העליון" .ובין ה'עולם' אינם רוצים לקנותו .ויהי כאשר הפציר בהם וריקודין .וכאשר שמע הרב ר' רפאל
היה אז הענין לפלא ,כי רבינו ז"ל היה מדבר האיכר מאד ,שאלו אותו כמה הוא רוצה אלה הדברים זלגו עיניו דמעות ,ואמר לו
כל כך מהדג הזה ומהצדיק שהיה מגולגל בעבורו ,ואמר רובל כסף אחד ,ולא רצו אדומו"ר זצוק"ל בזה הלשון בדרך שחוק
בו אך את שם הצדיק לא אמר ,אמנם לבנו לתת לו והלכו הלאה לדרכם ,אז הלך האיכר מעט ,וויין נישט רפאל וויין נישט ,דיך וועל
יחידו הוא א"ז כ"ק אדמו"ר מרן (הרה"ק רבי אחריהם וביקש מהם שיתנו לו חצי רובל איך מיט נעמען אויף מיינע פלייצעס( .אל
משה נתנאל מזיכלין) זצ"ל גילה אז גם את שם כסף וגם כן לא רצו ,אבל האיכר הפציר בהם תבכה רפאל כי אותך אקח על אחריותי)...
הצדיק ההוא ,וסוד ה' ליראיו .שם (להב אש כל כך עד שנתן להם הדג בעד איזה גדולים, אדומו"ר זצוק"ל אמר שהשם הקפות
פרק ח מערכה ח אות כא) והמה לקחו הדג ושמו אותו באמתחותיהם הוא מלבד מה שמורה על פעולת ההקפה
והלכו הלאה .ויהי כי באו קרוב לזיכלין, מורה ג"כ על משמעות הלואה ע"ד שאיתא
ראו מרחוק את אחד מן המשמשים בקודש החנווני מקיף ,כי השי"ת מלוה לאדם על
אמר הרה׳׳ק ר׳ דוד משה מטשארטקוב של רבינו ז"ל נוסע לקראתם במרכבה ,ויהי השעה הזאת אור התורה .שמשה רבינו ע"ה
שהדור הזה יפה ונאה יותר מדור המדבר כראות המשמש אותם העלה אותם על
פ"א בשמיני עצרת אחר השולחן הקודש התענה ע"ז ארבעים יום וארבעים לילה,
מרכבתו ,והמה היו שמחים מזה כי כבר ועלינו לשלם הלואה זו מעט מעט בכל
היו העולם שמחים מאוד וגם אדמו״ר ציס"ע היו רגליהם עייפים ללכת .ושאל אותם
זי"ע הרה׳׳ק ר׳ דוד משה מטשארטקוב עמד השנה .עכלה"ק .וכן היה אצל כל הצדיקים
המשב"ק מה זאת באמתחותיכם דבר לח הקדושים עד הדור הזה אשר רואים בעליל
אז באמצע בהתלהבות ,בשמחה עצומה כל כך .והשיבו לו בשפה רפה' :כלום' .אך
בדביקות נפלאה ,עד וגילו ברעדה כדרכו את עוצם התגלות אלוקית בשעה הקדושה
הוא הפציר בהם מאד ,ואמרו לו' :דג' .ולא של ההקפות ,שאף שבעוונתינו אין עוד
בקודש .ואח״כ כבואו להיכלו קודש שאל סיפרו לו איך שקנו אותו ,כי היה להם זאת
להמקורבים שלו ,מה העולם שמח כל נביא ולא איתנו יודע עד מה עכ"ז יש
לענין קטן אשר אין כדאי לדבר מזה .ויהי רגעים של התגלות השכינה ממש והם הם
כך האם שתו משקה היום לרוב ,והשיבו אך כי שמע המשב"ק את השם דג ,צהבו
המקורבים הלא לא נשאר להם זמן שעת ההקפות הקדושות.
פניו מרוב שמחה ,וסיפר להם כי כל מטרת
לשתות ,כי אחר יציאה מביהכ״נ מהתפילה וכדי להוסיף את התשוקה נוסיף עוד לספר
נסיעתו היא בשביל זה ,כי כעת אין בנמצא
שנתאחרה מאד מיהרו תיכף לתפוס מקום מעשה אשר מצאנו בספה"ק מהקפות
בעיר זיכלין דגים לקנות על יו"ט ואף בדמים
בשולחן הקודש ומתי יכלו לשתות ,רק המגיד הק' מקאזניץ זי"ע .הרה"ק ר' יוסף
יקרים ,ולכן הוא נוסע בסביבות העיר זה כל
המה שמחים פשוט משמחת יו״ט ,אז מדאמברא סיפר בשם חותנו הרה"ק ר'
היום לחפש דגים לקנות ,אבל עדיין לא מצא
פתח כ"ק מרן את פי קדשו בהתלהבות משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע בנו של
אפילו כסא דהרסנא ,והוא היה שרוי בצער
גדולה ודביקות נוראה ויאמר ,האמת הוא המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע שאמר פעם
כמובן ,וכעת מה גדלה שמחתו במצאו אצלם
כשישראל מרגישים איזה התגלות לוא לחסידיו בל"ג בעומר היום תלכו אל ציון
דג גדול כל כך ,וגם אצלם גדלה שמחתם
יהי׳ אך מעט נתעורר בהם תיכף שמחה של אבי הרב המגיד זי"ע ויחשב לכם הדבר
לאין שיעור בשמעם זאת ,כי ראו בחוש
גדולה כי עוז וחדוה במקומו כן הוא נפש כאילו הייתם במירון ,וכך הוה עובדא אשר
שהוזמן להם מן השמים להביא לרבינו ז"ל
יהודי צריך להיות שמח ועלז משמחת יו"ט אבי הרב המגיד מקאזניץ היה נוהג לעשות
דגים על החג שמיני עצרת ,וכבר ידעו שזה
כשמרגיש איזה התגלות .אני אומר שהדור ההקפות בשמח"ת בהתלהבות עצומה,
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | גכ
בס”ד
חתנו ובקש לצאת לפרקמטיא ,בא לו אצל מצידינו כי איך נוכל להיות שמח וטוב לב הזה אשר הקב״ה מתנהג עמנו בהסתרה
אא”ז [הרה”ק רבי יחזקאל] מקאזמיר זצ”ל כשמרגישים אנחנו מיעוט מעשינו הטובים גדולה היא יפה ונאה יותר מדור המדבר,
לקבל ברכת הצלחה לעסק פרנסתו .אמר והימים עברו ,אך מצד חסדי ה׳ שכן ציוה הכי רבותא הוא שדור המדבר היו בעלי
לו אא”ז זצוק”ל ,הבט נא וראה כמה גדולים לנו בתוה״ק והיית אך שמח״. השגה גבוהה ודור דעה אחרי שהייתה להם
רזי חכמים ,שהרי בעת גלילת הספר תורה התגלות גדולה כזו שראתה שפחה על הים
בענין זה מסופר ,הגה״ק רבי מאיר מרגליות
צריך להעמידו על מקום התפירה שבין מה שלא ראה יחזקאל הנביא ,והיה להם
יריעה ליריעה (מגילה לב ).למה כן ,אלא זצ״ל בעל ׳מאיר נתיבים׳ ,היה נוהג להתפלל
מדי שנה בליל שמחת תורה בבית הכנסת מוחות גדולים וכוחות חזקים ורבם היה
במקום התפירה יש בקיעים וסדקים שבין
של החייטים ,שנמצא במרחק רב מביתו, משה רבנו ע״ה ,אבל עכשיו בהסתרה
היריעות וגם נקבי המחט ,ללמדך ,שאף
אחר גלילת התורה וסתימתה ,עוד ישאר כדי לקיים את שמחת ההקפות עם יהודים גדולה כזו ובמוחות מועטים כאלה ,ועכ״ז
מקום מוצא דרך הסדקים ,להפיק קוי פשוטים ותמימים ,שלא ידעו יותר מקריאה כשישראל מרגישים איזה מעט התגלות
נוגה וזיו זוהר אור התורה חוצה ,כן האברך בסידור .וכך היה אומר למקורביו :תלמידי המה מתרוממים ושמחים ,לזאת מה יפה
היוצא למסחר ועסק הפרנסה וסוגר חכמים ולמדנים מובהקים שמחים בתורה בעיני הדור הזה ,ואומר אבי שהדור הזה
הגמרא ,עוד ישאיר מוצא לזיו התורה בכל ימות השנה ,מתוך שזוכים לתענוג יפה הרבה מדור המדבר( .הרה"ק רבי דוד משה
להאיר נגד עיניו תמיד( :ישא ברכה) נפשי שאין למעלה הימנו ,ככתוב "פקודי ה' מטשארטקוב זצ״ל "דברי דוד")
ישרים משמחי לב" .ואילו חייטים פשוטים
אלה ,הטרודים כל ימות השנה בעמל כפיים
לילות החורף יש להם קדושת חול המועד מפרך ,אינם זוכים לטעום כיאות מנועם אמר הבעש״ט ,״טאנץ מיט חיות ,וועסטו האבן חיות״
הרה״ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי״ע ״זי התורה המתוקה מדבש .וכאשר יהודים אלה הרה״ק ר׳ שלמה זלמן זצ"ל ,זקינו של
וועלט זאגט אז דער יום טוב ענדיגט זיך מתכנסים בהמוניהם בשמחת תורה ,והם הרה״ק ר׳ יחזקאל מקוזמיר זיע״א ,היה
מיט א קויטיגע גרעט ,און מיט ליידיגע שרים ורוקדים כשידיהם המיובלות לופתות מגדולי החבורה אצל הבעש״ט הק' ,והיה
קעשענעס .חס ושלום! אויב מ איז ממשיך את ספרי התורה בדביקות -שמחתם היא פעם שריקדו בחצרו של הבעש״ט והוא לא
דעם יו”ט צו לילות החורף האבין זיי א "שמחה לשמה״ ,משום שהקב"ה ציווה רקד ,לתמיהת הבעש״ט הגיב ,איך אוכל
קדושת חול המועד״... לשמוח ביום זה .כיון שכך ,אף אני חש לשמוח עם כולם כשעדיין לא נפקדתי
כלומר :ישנם הסבורים שלאחר שחלף החג במחיצתם של יהודים תמימים אלו ״שמחת בפרי בטן ,ענה לו הבעש״ט ,״טאנץ מיט
נותרים אנו עם סל כביסה מלא וכיסים מרוקנים, תורה״ לשמה... חיות ,וועסטו האבן חיות״ (תרקוד בשמחה,
חס ושלום! אם ממשיכים את קדושת החג אל אזי יהיה לך שמחה) ,ורקד ולאחר זמן נפקד
לילות החורף יש להם קדושת חול המועד... בזש״ק .כעבור שנים היו לו ארבעה בנים,
כך היה נוהג לומר מרן הרה״ק מהר”י מבעלזא והוא קרא להם בשמות של חיות ,צבי ,לייב,
להמשיך את החג
דוב וזאב ,וכינום בכל מקומות מושבותיהם
זי״ע מידי שנה במעמד ה״שטייעדיגע תורה׳
״ארבעה חיות הקודש".
במוצאי שמחת תורה. אברך אחד שהיה כמה שנים אוכל מזונות
על שלחן חותנו ,והיה יושב על התורה ועל
העבודה ,כיון שכלה זמן המזונות שפסק לו
שמחה עם יהודים תמימים ופשוטים
ב״ישמח ישראל״ (לשמח״ת אותכה כתב
מא) :״שמחת תורה ,עיקר שמחתנו איננו
יומא דהילולא
הנותרים ,וינוסו בבהלה בעירום ובחוסר כל, לעסטרייך ,כשצבא רוסיה עמדו לכבוש
לכן מסר נפשו והעדיף להישאר בעיר .ואכן חלקים ממחוז בוקובינה ,ואנשי הצבא ט"ו תשרי (ה'תקמ"ח)
צבא חיל רוסיה כבשו ודחקו את הצבא הרוסי החלו להתקדם לכיוון ויזניצא ,נפל
יומא דהילולא קדישא
האוסטרי ,והצליחו להתקדם והגיעו עד על תושבי העיר היהודים אימה וחרדת
של בעל "ברית כהונת עולם"
סמוך לעיר ויזניצא ממש .ומחמת הפחד מוות ,מאחר שהם היו ידועים בתור שונאי
התאספו בחצר הס"ק קהל רב מתושבי ישראל מובהקים ,וככל שהללו התקרבו
הרה"ק רבי יצחק אייזיק הכהן כץ
העיר ,אשר חפצו להימצא בקרבת הצדיק נסוגו היהודים ונמלטו בכל דרך אפשרית זיע"א בן הרה"ק רבי יואל זיע"א
בעת מצוקתם ,הבכיות והיללות היו איומות, למרכז המדינה .בני ביתו של הסבא קדישא
והס"ק יצא אליהם להרגיעם ולחזק "אהבת ישראל" מוויזניץ זי"ע חרדו גם הם,
אותם בדברים .והנה בתוך כל המהומה והתחננו בפניו שימלטו גם הם ,אך הוא לא סיפור מופלא עד למאוד סיפר הרה"ק
שלח הס"ק לקרוא לבניו כדי ללמוד שעה לבקשתם ,באמרו שאם יעזוב את בעל אמרי חיים מויזניץ זצוק"ל ,שכאשר
אתם שעורו הקבוע בספר "ברית כהונת העיר בעת כזאת ,יביא מורך בלב היהודים פרצה מלחמת העולם הראשונה בין רוסיה
דכ | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
זי"ע בנו בכורו של הרה"ק רבי אהרן לייב אומרים לו משמים שיבא למעלה ויתרצו לו עולם" באמרו "וכי איך אפשר להחזיק מעמד
מפרעמישלאן זי"ע .והיה תלמיד מובהק את כל השאלות והקושיות ,אך הוא מעולם ולסבול את הצרות בלי למוד התורה" ,וכך
של הרה"ק רבי איציקעל מראדוויל זי"ע, לא התרעם ולא היה לו שום טענות וקושיות עסקו הצדיק ובניו בשיעורם הקבוע בספר
גם תלמידו של השרף מסטרעליסק זי"ע למרות שהיה לו קשיים עם אשתו וגם היה ברית כהונת עולם בלא להתייחס למהומה
וכמוהו עובד ד' באש להבה .נסע אל כ"ו סגי נהור ועוד צרות שהיו לו ר"ל ,בכל זאת הגדולה ששררה בחוצות .סוף דבר היה
צדיקים בעלי רוה"ק ,וביניהם הרה"ק הצדיק לא התרעם כלפי מעלה חלילה ולכן שהרוסים אכן נכנסו לעיר ,אבל היו שרויים
ה"אוהב ישראל" מאפטא והרה"ק רבי לא הצריכו להעלותו לשמים להסביר לו בחיפזון גדול להמשיך במלחמה ,והניחו להם
ישראל מרוז'ין זי"ע. סיבת הדברים שקרה אתו . לתושבי העיר.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
כשנתייתם מאביו בגיל רך (אביו נסתלק בתקצ"א פי' הרה"ק ר' שמעון מיארוסלאב ,אלה
בגיל מ"א שנה) נתגדל בבית דודו זקינו הרה"ק מועדי ה' (ויקרא כ"ג ,ד') אל"ה גימטריא ל"ו. ט"ו תשרי (או ט"ז תשרי) (ה'תר"י)
רבי מאיר'ל מפרעמישלאן זי"ע[ .שהי' היינו עם הל"ו צדיקים ,עשה הקב"ה מועדים. יומא דהילולא קדישא
הסנדק שלו והורה לקרוא לרך הנולד על שם ל"ו הצדיקים הם אלו אשר השיגו הדרגות של הרה"ק רבי שמעון
רבו הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע] דו"ז הגבוהות ביותר של קדושה בעוה"ז .הם מיארוסלאב זיע"א בן הרה"ק
זה כינהו בשם "מרדכי היהודי" והעיד עליו האהובים ביותר על ה' כיון שמסורים הם רבי בונם מנחם מנדל זיע"א
שיש לו תואר יוסף הצדיק ,והסמיכו להיות לעבודתו .החגים ,גם הם ,ימים קדושים,
בעל רוה"ק ופועל ישועות לאלפים. ואשר על כן הם אהובים ביותר על ה'.
ביכולתנו לקדש כל יום ויום ע"י שננהג כמו
הרה"ק ר' שמעון מיארוסלאב האריך ימים
אותם צדיקים ,על פי רצון ה'( .ספר תורת שמעון)
הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה שלח חוליית ביותר וזכה להסתופף אצל חמשה דורות של
ציצית שטווה במו ידיו אל הרה"ק הדברי אדמו"רים צדיקים ,מתחילה נסע להרה"ק
חיים .וזה הגיע אליו קודם התפילה ,והרה"ק עוד פי' הרה"ק ר' שמעון מיארוסלאב הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,ואחר
הדברי חיים השחיל החוטים בציצית ,ועשה "בסכת תשבו שבעת ימים כל אזרח בישראל פטירתו של הרבי ר' אלימלך נסע להסתופף
קשר אחד וכך התפלל ,וזה היה חידוש בעיני ישבו בסכת" הנה ידוע שיש שבעה רועים, אצל הרה"ק ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין
בנו הרה"ק משינאווא זי"ע ,ושאל את אביו: וזהו פירוש הפסוק בסוכות תשבו שבעת זי"ע ואצל הרה"ק ר' מענדל'ע רימנובער
מאי כולי האי? השיבו הדברי חיים :היודע ימים ,ר"ל הרועים המאירים כמו ימים ,ישבו זי"ע ,ואחר פטירתם הלך להסתופף במלוא
אתה מי שלח לי את הציצית ,היהודי עם עמנו בסכות ,וכן כל האזרח ,מלשון זריחה, ההכנעה אצל הרה"ק ר' נפתלי מראפשיץ
הבגדים הקרועים (כי רבי מרדכי מנדבורנה היה הולך ר"ל יזריחו הנשמות הקדושות ויהיו עמנו זי"ע ,ואחר פטירתו של הראפשיצער למרות
עם בגדים קרועים באומרו שבאחד מגלגוליו הקודמים היה בסכות ,כי תשבו לשון עכבה כמו ותשבו שהרה"ק ר' שמעון מיארוסלאב היה כבר
כהן גדול ולבש שמונה בגדים וגס דעתו ,וכתיקון לכך לבש בקדש ,ואם האדם זוכה ,יתעכבו עמו הרועים ידוע ומפורסם כאחד מצדיקי הדור מ"מ נסע
בגדים קרועים) אשר בעת שהוא מתפלל ,אין וכל הנשמות הקדושות והבן. ברוב ענוותנותו להסתופף בצל צדיקי דורו
הוא מוסר את תפילתו למלאכים שיעלוהו הלא המה הרה"ק ר' הערשל'ע רימנוב'ער,
לא די שסוכתו של האדם תתאים לאבותינו
למרום ,אלא הוא בעצמו מכניסם לפני והרה"ק ר' אשר'ל ראפשיצער ,והרה"ק
הקדושים ,אלא גם ביתו בו חי משך השנה
ולפנים וקושרם בכתרו של הקב"ה. ר' שלום מבעלזא זי"ע ,ואחר פטירתו של
כולה .עלינו לשאוף להגיע לדרגה בה אם
הרה"ק ר' אשר'ל ראפשיצער נסע להגה"ק
יפסע לתוך ביתנו בכל עת אדם גדול בתורה
ר' מנשה מראפשיץ והכניע את עצמו לפניו
הרה"ק מסאטמאר זי"ע הי' אומר עליו איך ללא הזמנה והתראה מראש ,לא נזדקק
כתלמיד לפני רבו ,וכששאלוהו תלמידיו איך
האב געקענט א קלארע בעל רוח הקודש, לחולל שום שינוי לכבודו( .ספר תורת שמעון).
יכול להכניע את עצמו כל כך לנסוע לרב
וסיפר דאביו הרה"ק הקדושת יו"ט זי"ע זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! צעיר לימים ,ענה להם שהנסיעה לצדיקי
סיפר לו ,דהי' אשכנזישע'ר יוד בעיר סיגעט כל הדורות הוא סגולה לאריכות ימים ושנים
של"ע לא נפקד בזש"ק עד עשר שנים כדכתיב צדק צדק תרדוף דהיינו שתרדוף
לאחר נישואיו ,וכפי ההלכה הלכו לבי"ד אחר כל צדיק וצדיק למען תחיה שעל ידי זה
וקבעו זמן על גט אצל הרב דמתא הקדושת
ט"ו תשרי (ה'תרנ"ה)
תזכה לחיים ארוכים ,והסביר את הדבר שאם
יו"ט ,וכשהגיע היום הלכו יחדיו על הדרך יומא דהילולא קדישא של
לא אסע להגה"ק ר' מנשה ,פירוש הדבר הוא
לבי"ד ,וזה הי' כמו לעבדיגע לוי' [כמו הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א שאני סובר שהוא אינו ראוי לרבנות וכיון
שקוברים אדם חי] ,דהי' להם שלום בית בן הרה"ק רבי ישכר בער'טשע שכן יעלו אותי לשמים להראות לי שראוי
טוב ,ורק בשביל זש"ק החליטו להתגרש, מנאדבורנא זיע"א הוא לאיצטלא זו ,ולכן אני מכניע את עצמי
ועל הדרך לבי"ד ראו באיזה בית הרבה תחת הנהגתו ואיני מערער אחר רבנותו ולכן
אנשים נכנסים ויוצאים ,ושאלו מה זה, משאירים אותי בעלמא הדין.
ואמר להם דהצדיק המפורסם הרבי ר' וכששאלו פעם אחד מתלמידיו ,רבינו במה
אביו רבי ישכר בער'טשע זי"ע היה בנו
מרדכיל'ע מתאכסן כאן ,אמרה האשה הארכת ימים ,ענה לו שכשאדם מתרעם אחר
של הרה"ק רבי איציקל מקאליש זי"ע
לבעלה אפשר תלך לבקש ברכה מהרבי מידותיו של הקב"ה ,ויש לו טענות ושאלות
אחיו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | הכ
בס”ד
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! יותר מהר ,ופי' בזה את הפסוק בתהלים, שנפקד בזש"ק ,ולא נצטרך להתגרש,
"עבדו את ה' בשמחה" באם עובדים את ה' והבעל שהי' אשכנזישע'ר ענה לה ,מה יוכל
בשמחה ,אז "בואו לפניו ברננה" אזי יכולים לעזור לנו לאחר י' שנים ,ועתה כבר יושב
להגיע אליו ית' אפי' רק בתיבות "נא ,נא". הרב בבי"ד ומחכה לנו ,והיא הפצירה בו,
ט"ו תשרי (ה'תש"ע) עד שנכנס הבעל ושאל את הגבאי אם יוכל
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
יומא דהילולא קדישא ליכנס להרבי ,והגבאי הביט עליו מכף רגל
של הרה"ק רבי שמואל צבי אלימלך ועד ראש ואמר לפני התפילה אתה רוצה
הכהן זיע"א רוזנפלד ליכנס [דידוע שהרבי ר' מרדכיל'ע התפלל
בן הרה"ק רבי יצחק מנשה זיע"א ט"ו תשרי (ה'תרפ"ו) מאוחר מאוד ,וקודם התפילה לא דיבר ולא
יומא דהילולא קדישא קיבל אנשים] ,והבעל החליט בדעתו שהוא
של הגה"ק רבי מאיר אריק זיע"א הולך עתה לבי"ד ,וכשרצה לצאת פתח הר"ר
בן הגה"ק רבי אהרן יהודה זיע"א מרדכיל'ע את הדלת ואמר בזה הלשון:
מגזע אראלים ותרשישים ,כ״ק אדמו"ר לא להתגרש ,יהי' לכם ,יהי' לכם ,יהי' לכם,
הגה"צ מוה״ר שמואל צבי אלימלך הכהן כשראה הבעל רוח הקודש כזו אמר לאשתו
רוזנפלד זי״ע ,שאיתקטיר בחד קטירא בשמחה לא הולכים לבי"ד אלא חוזרים אנו
במוצאי יו"ט ראשון דסוכות תש״ע. היה דור חמישי לבעל הט"ז. לבית .ולשנה נולד להם בן למזל"ט ,והלה
זכה לקירוב מיוחד אצל גדולי וצדיקי הדור. עובדא נפלאה התרחשה בעיר טורנא, רצה לכבד את המרא דאתרא הקדושת
כ״ק מרן האדמו״ר בעל ה״בית ישראל״ מגור שהתהוותה שאלה גורלית ביום טוב הראשון יו"ט בסנדקאות אבל התבייש דהוא הזמין
זי׳׳ע שחיבבו והעריכו במיוחד ,אמר לו פעם של סוכות ,והיה חשש שלא יהא בידי הקהל אצל הקדושת יו"ט זמן לגט ולא הגיע ,ע"כ
כשהגיע אליו עם קוויטל בשליחות החסיד ליטול לולב כדת היום ,והכי הוי עובדא: הלך לקדושת יו"ט והצטדק לפניו על מה
רבי משה בוים זצ״ל יחד ,אתה יכול לבד בימים ההם כשבא הגה"ק רבי מאיר אריק שלא הגיע לבי"ד וסיפר לו דאשתו הפצירה
לקרוא קוויטל ,אינך צריך להגיע אלי. (יומ"ד ט"ו תשרי) לכהן כאב"ד בעיר טורנא לא ליכנס לר"ר מרדכיל'ע ועתה נולד לו בן,
לפלא היה בשעתו ,שבאישפוזו בביה״ח היו בידי הקהל כי אם סט אחד של ד' מינים, ורוצה לכבד את הרב בסדנקאות ,אמר לו
בהיותו בחור ,הגיע לבקרו כ״ק מרן ה׳בית הַשמש של העיירה ,וכך שהיה מופקד אצל ַ הקדושת יו"ט אתה צריך להצטדק? ,אתה
ישראל׳ זי״ע ,וכששאלו המשב״ק הרה״ח במשך היום מנץ החמה ועד לשקיעה עברו צריך להודות להקב"ה שיש לך אשה חכמה,
רבי חנינא שיף ז"ל לפשר הביקור הנדיר כל אנשי העיר בסך ונטלו לולב כדת וכדין. איני יודע למה לא נתתי לך העצה ליכנס לר"ר
והמופלא בניגוד לנוהגו ,השיבו :דע לך ׳בחור הַשמשכמובן שבגדול החל ובקטן כילהַ . מרדכיל'ע .ע"כ סיפר הקדושת יו"ט לבנו
כה נקי וקדוש עדיין לא ראיתי׳ -.פעם אף שרצה שבניו הקטנים יספיקו ליטול לולב הסאטמאר רב זי"ע ,ולאחר המלחמה כשהי'
התבטא ואמר לזקנו רבי יהושע העשיל לפני השקיעה ,עוררם לפנות בוקר ומיד עם הסאטמאר רב בקליוולאנד שבאמריקע נכנס
זצ״ל ,לאחר שלא הגיע מספר פעמים 'אור הבוקר' נתן להם לקיים מצות הנטילה, אליו עם קויטעל יהודי יליד סיגעט ,וסיפר
לשולחנו הטהור ,ושאלו -איפה שמואל קודם שהספיקו ראשוני הבאים להגיע להסאטמאר רב כל המעשה הזה בפרטיות
הערש? ׳בחורים קדושים כאלו ,אני צריך'. לביתו .כשהתגלה הדבר שהשמש ִִה ְְקנה לבנו בדיוק כמו ששמע מאביו הקדושת יו"ט,
כ׳׳ק מרן האדמו״ר ממכנובקא זי״ע שהכירו הקטן את הד' מינים ,התחילה מהומה רבתית שאלו הסאטמאר רב מהיכן אתה יודע
מקרוב ,בהקדישו לילות כימים בלימוד דהרי אמרו חז"ל (סוכה מו ):שלא ַיַ ְְקנה האדם המעשה ,ענה לו איך בין דער דריטע 'יהיה
התורה בכולל חסידי 'מכנובקא' בב"ב ,שיבח ביום הראשון של סוכות את הלולב לבנו לכם' [אני בן השלישי שנולד מברכתו שבירך
מאד את גדלותו הענקית בתורה ועבודת הקטן ,משום שהקטן יכול רק לזכות בלולב יהיה לכם ג' פעמים שמהג' פעמים יהיה לכם
ה׳ -ואמר עליו בלש״ק ׳אם היו עוד 10 מדרבנן אבל אינו יכול להקנותו בחזרה ,וביום שאר הרבי ר' מרדכיל'ע נולד להם ג' ילדים
יהודים כמוהו ,משיח היה בא כבר מזמן׳. הראשון כתיב "ולקחתם לכם" שאין יוצאים והוא היה השלישי] .ואמר לו הסאטמאר רב
בעת שהעבירו את הכולל למקום אחר, ידי חובה אלא בלולב השייך לבעליו .בקיצור, איך האב געקנט א קלארע בעל רוה"ק( .עפ"י
התנה האדמו״ר שהוא יישאר ללמוד בבית אין לבני העיר טורנא לולב שיכולים לצאת הרה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן זצ"ל)
מדרשו ,באמרו 'את ר׳ שמואל צבי אני חייב בו ידי חובתם ,הריצו במהירות את השאלה
לידי' .יחד עם זאת בכל הזדמנות התבטא לרב החדש הגר"מ אריק ,מה עצה יוכל לעוץ
להם .הרב החדש מטורנא ענה להם בתוך אמר הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע
עליו באופן נדיר ומופלג על עבודתו הטמירה
כדי דיבור תשובה פשטנית וגאונית כאחד, קטנתי מכל החסדים (בראשית לב ,יא) על ידי
את בוראו בקדושה וטהרה בדביקות עילאית
אין בזה שום חשש ובעיה של "לכם" ,מפני מצות הצדקה והחסד יזכה האדם להיות
ונשגבה ,בכנותו אותו ׳הכהן הגדול׳.
שהַשמש קיבל סמכות בתורת שליחות מבני ַ ענו ושפל רוח בפני כל אדם וזהו קטונתי
פעם הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מוהר״י מכל החסדים ,פירוש מה שהביאני למדת
העיר להקנות לכל אחד ואחד את הלולב על
מבוהוש זי״ע לבקר אצל האדמו"ר השפלות 'מכל החסדים' על ידי מצות
מנת להחזיר ,וקיימא לן ששליח יכול רק
ממכנובקא זי׳׳ע ,כשיצא ללוותו אמר לו הצדקה והחסד.
לתקן ולא לקלקל – "לתקוני שדרתיך ולא
האדמו״ר -בוהושער רבי ״גיט נאר
לעוותי" (עי' קידושין מב ,):ובמילא לא היה יכול
אקיק הויף דעס אינגרמאן -סיא איז
להקנות הלולב לבנו כלל וכלל ,והכל בא על
דאך אפעס א-עקסטרע זאך״ (הבט נא על עוד אמר הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע,
מקומו בשלום (אור לישרים י"ד תשרי תשפ"א בשם
אברך זה ,הרי זה משהו מיוחד) אינו דומה אם מתפללין שלא בשמחה באם
כ"ק אדמו"ר מטולנא שליט"א).
מתפללין בשמחה ,וע"י שמחה יכולין לפעול
וכ | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
פעם אחת נתארח אצל הגה"ק מצאנז זי"ע ובבואו לביתו ,הוכיחתו אשתו הרבנית ,על כן זכה להערצה והערכה רבה ממרן בעל
תלמיד חכם ובר אבהן ,נכדו של הגאון האדיר אשר השפיל כבודו להתוכח עם ילד קטן בפני ה״קהילות יעקב״ זי״ע שהתייחס אליו באופן
רבי משולם איגרא מטיסמעניץ זצ"ל ,בעל קהל ועדה ,וענה לה ,הילד הקטן דרש דרוש מיוחד בעת ביקר אצלו ,כאשר כיבדו והוקירו
איגרא רמה ,והגה"ק כיבדהו הרבה מאוד, נפלא ,כאחד הגאונים המובהקים שבדור, עד למאד ,ועל אף שרבנו ביקש למונעו מכך,
כדרכו בקודש לכבד הנכדים וברי אבהן וכבר אמרו חז"ל :אל תסתכל בקנקן אלא לא אבה בשום אופן ,באומרו' ,הרי גם אני
קדישין ,וביחוד אם היו תלמידי חכמים, במה שיש בו ,והניח ידו על ראש בתו הילדה חייב בכבוד התורה׳.
שכבדם למעלה למעלה בראש שולחנו. שעמדה אצלו וברכה ,שתזכה להנשא לגברא תקופה מסוימת אף למד בחברותא עם
ובתוך הסעודה אמר הגה"ק אל נכד הנז', רבה דכוותי' .וברכתו נתקימה בה לאחר זמן, יבלחט״א מרן הגאון רבי ארי׳ לייב שטיינמן
ספר נא לנו מזקינך הקדוש בעל "איגרא כי נתגלגל הדבר ותהי לו לאשה בזווג שני. זצ"ל ,שהפליא תדיר את גודל צדקותו,
רמה" זי"ע .והוא התחיל לספר שם מגודל ובחוליו האחרון בא לבקרו בבית החולים,
תורתו ,ואיך שיומם ולילה ואפילו בשינה לא בהפטירו ׳הריני הולך לבקר צדיק אמת,
מש מדברי תורה. סיפר הגה"צ רבי יצחק ווייס זצ"ל אב"ד שהוא מופת של שפלות וענווה ומיוחד
ובתוך שיחותיו סיפר ,שזקינו בעל האיגרא ווערבוי :הגה"ק בעל שבט סופר זצ"ל סיפר בהתמדת התורה׳ ,ובשעת אשכבתיה דרבי
רמה היה מוחו תמיד טרוד ומוטרד ,ומלא לי ,שהגאון מרן רבי משולם מטיסמניץ זי"ע השתתף למשך שעה ארוכה.
וגדוש מחריפות התורה ועמקותיה ,עד היה מזמר בכל יום בעלות השחר פיוט הנורא
האדרת והאמונה בקולי קולות והתלהבות פעם ביקר אצל יבלחט״א מרן בעל ה״שבט
שהוא בעצמו ראה מדי יום ביומו ,באמצע הלוי׳׳ זצ"ל .כשעזב את הבית קרא מרן
תפלת שמונה עשרה ,שרצה לכוון התפלה, עצום ,עד שמעו קולו בכל רחוב בית דירתו,
ואמרו הת"ח שבק"ק פ"ב אז ,הנה לדעת לרבנית ,ואמר לה בואי לראות את חתנו
אבל מוחו היה מוטרד מעמקי פלפולי של האדמו״ר מלעלוב שהוא צדיק מדורות
וחריפות התורה ,והוא רצה לכוון התפלה ולא המהרי"ל המובא במ"א סי' תקס"ה ,אין
לשורר האדרת והאמונה אלא ביום הקדוש העבר .בעת שניחם את המשפחה התבטא
היה יכול ,ונשך בשיניו את ידיו ,בכדי שעל עליו שיודע הוא שהיה "צדיק יסוד עולם,
ידי זה יפנה את מוחו מתורה ,ויוכל לכוון הכפורים ,באשר הוא שיר המלאכים ,וביום
ההוא ישראל דומים למלאכים ,כמובא צדיק נסתר״.
בתפלתו ,ונשך עצמו כל כך בידיו ,עד שיצא
מפרד"א בטוא"ח סי' תר"ו( ,ושמעתי שמה"ט לימים אמר חותנו מרן האדמו״ר זצ״ל לכ״ק
דם מנשיכת ידיו ,והוא לא הרגיש הנשיכות
לא הניח הגאון ר' נטע וואלף ז"ל בביהכ"נ שהתפלל בו, האדמו״ר מלובלין זצ״ל ,כשהוא מחווה עליו
עצמו .וזה היה יום יום בתפלתו.
הנקרא ביהכ"נ ברילל ,לנגן האדרת והאמונה בשמחת 'ב"ה ,זכיתי לחתן בעל יראת שמים ,המופלא
תורה) ,אמנם הגה"ק רבי משולם שהוא דומה בקדושה ובטהרה -הוא ממש 'אתרוג נקי'.
הגה"ק ר' משה מינץ זצ"ל כאשר הספיד למלאך ה' צבאות (וכאשר נחקק תואר זה ג"כ על התבטלותו לצדיקים
את הגה"ק רבי משולם איגרא זי"ע אמר מצבתו) ,הוא רשאי לזמר שיר הנורא הזה בכל התבטל לצדיקי אמת והיה דבוק באורחות
בזה"ל ,דער בורא עולם האט גענומען רבי יום ויום. קדשם באופן נפלא ביותר .דבק בכל עוז
משולמ'ל אונד האט איהם אנגעבונדען אין ועוד סיפר לי הרה"ג ר' יודא פראנקפורטער באחיו הגדול כ״ק מרן האדמו״ר מפינסק
איין פעדעמעל ,אונד האט צוזאם גערופען מפה פ"ב ז"ל ששמע מדודו ,שפ"א במוצאי קארלין זי״ע ששיבחו מאד והתבטא עליו
דיע מלאכי השרת אונד האט זיע איהם יום הקדוש התקדרו השמים בעבים ,וכל בביטויים נדירים על גודל צדקתו וקדושתו,
געוויעזען ,און געזאגט ,פוק חזי בריה צבאות ישראל דפה הק"ק נצטערו מאוד באמרו בלש״ק "שההסתכלות בפניו הק׳ היא
שבראתי ,זייעט וואס פיר איין בריה איך האב על שלא יכלו לקדש הלבנה ,ועמד מרנא רבי סגולה ליראת שמים״.
אויף דער וועלט געבראכט. משולם איגרא ואמר ,רבש"ע בניך צמו ועינו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! עצמם בתענית כל היום ,ועתה למה יבצר
מהם נחת רוח זה לקבל פני השכינה ,הדבר
יצא מפי מרנא זי"ע ,נתקיים בו ותגזר אומר
ויקם לך ועל דבריך נג"ה אור ,ומיד זרחה ח"י תשרי (ה'תקס"ב)
ח"י תשרי (ה'תקע"א) הלבנה וקידשוה ברוב עם ושמחה עצומה. יומא דהילולא קדישא
יומא דהילולא קדישא של הרה"ק של הגה"ק רבי משולם איגרא זיע"א
רבי נחמן [בן פיגא] מברסלב זיע"א בן הגה"ק רבי שמשון זיע"א
בן הרה"ק רבי שמחה זיע"א עוד סיפר רבי משולם איגרא נסע פעם
לקרית חוצות להנפש ,עמד בראש הר גבוה
והתעמק ברמב"ם תמוה ,ולפתע מעד ונפל
למטה ,כל הקהל נחרדו בראותם שהרב נפל, בהיותו בגיל שש הציץ הבעש"ט הק' בפניו,
בספר "שיחות מהר"ן" מובא בזו הלשון: ירדו אליו והרימוהו ,והוא בשמחה רבה אומר ואמר לאביו שיש לו נשמה חדשה שלא
היצר הרע דומה לזה שהולך ורץ בין אנשים להם שמצא תירוץ על הרמב"ם ז"ל ואמר היתה מכמה דורות .כבר אז ידע את כל הפני
וידו סגור באגרופו ושואל לכל אחד ואחד להם התירוץ ,שהוא לא הרגיש כלל שנפל יהושע בעל פה .בגיל עשר דרש בבית הכנסת
לכוין מה בידו ולכל אחד נדמה ,כי בידו ולא ידע שהרימוהו ,אלא חשב שכולם באו הגדול בברודי ,לפני גדולי חכמי הקלויז ,וגם
אותו הדבר שהוא מתאוה לו ,ולכן הכל אליו לשמוע את התירוץ על הרמב"ם ,כל כך הגה"ק רבי יצחק הלוי איש הורוויץ אב"ד
רצים אחריו .ובסוף פותח להם את ידו היה מתעמק בתורה. האמבורגער זי"ע ,בא לשמוע הדרשה ,והי'
ומראה שאין בו כלום ,וכך ענינו של מתוכח עמו בשעת הדרשה ולא יכול לו,
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | זכ
בס”ד
מצוה זו בתיבת בראשית ,והגאון ז"ל השיבו לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי אשר היצה"ר :לכל אחד נדמה שהוא יכול למלא
כרגע ב'ר'א'ש'י'ת' ר"ת בנך ראשון אחר עמלתי בכל כחי .הוא ית"ש יתן לי חכמה תאוותו ורצים אחריו ,ולבסוף נוכחים שאין
שלשים יום תפדה ,והוא פלא והפלא– . מפיו דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי כל תקוה בו ,מפני שאין מי שתתמלא אצלו
מתיקות סוכות תשפ"ד יעשו כשתי מעיינות .ואדע כי מצאתי חן תאותו בשלימות ,עכ"ל ...הוא נפטר בשנת
בעיניו .ואיני רוצה אלא ממה שבתוך פיו. תקע"א בעיר אומאן פלך קיוב( .הרב פרלוב -
תלמידו הגאון רבי ישראל משקלוב
וההשגות על ידי המלאכים המגיעים ושרי הילולא דצדיקיא).
בהקדמת ס' פאת השולחן סיפר לי רב גדול
התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי
אחד ממדינתי שהוא היה בן ביתו [של
בהם חפץ.
הגר"א] בימי חורפו ,וקודם סוכות פעם בשם הרה"צ רבי יעקב מאיר שכטר
א' שמע שהוכיח להעומדים לפניו ,ואמר ובדידי הוה עובדא .ששלח רבינו אותי אצל
אחי הקטן וגדול ממני בכל מילי דמיטב שליט"א"( ,לקט אמרים" ,ח"א ,ע' כ"ה) מרגלא
כי חובה על כל תלמיד שיהיה בקי עכ"פ בפומיה דהרה"ק מסאטמאר זי"ע ,שמכל
במסכת אחת בעל פה ,למען לא יבטל מצות חסידא קדישא הגאון מהר"ש זלמן זללה"ה
לאמר לו בציווי משמו שלא יקבל שום מלאך הצדיקים כיון רבינו ביותר בדיבוריו הקדושים
והגית בעת לכתו בדרך ,או למאן דגני בבית לדורנו זה הנוכחי .דבורי ההתחזקות
אפל .וזה הרב כששמע מפורש יצא מפי מגיד אשר יבוא אצלו .כי בזמן לא כביר יבוא
אליו מלאך מגיד .ואמר אף כי מרן הב"י היה הנצרכים כאויר לנשימה לדור הזה נאמרים
קדשו של רבינו ,תיכף התגבר וחזר מס' ע"י רבינו בכל האופנים הנדרשים לכל איש
סוכה הרבה פעמים עד שידעה בע"פ ובחן לו מגיד .היה זה לפני ב' מאות שנה שהיו
הדורות כתקנן ,והיה שרוי על אדמת הקדש. ואיש בימינו .ויש שרואים רוח הקודש גלויה
א"ע בפני שומעים בגמ' ששגורה בע"פ באופן דיבוריו ,כאילו היה חי עמנו ממש וידע
ממש ,ובחול המועד בעת ישבו לפני רבינו לא כן עתה שרבו המתפרצים ובפרט בחו"ל
א"א כלל שיהיה כולו קדש קדשים בלי שום בדיוק את סוג הדיבורים הנצרכים ...ועיין
מסיבה של ת"ח גדולים ,בא זה הרב ואמר בספרו ויואל משה שמסיים על דברי רבינו
לפני רבינו :כבר למדתי מס' סוכה ויודע אני עירוב כלל .ובפרט הגילויים אשר בלא תורה.
נפשו בחלה בהם .ולא היו נחשבים אצלו כלל בזה"ל" :וזה ענין רוה"ק שראה מה הגיע
אותה בע"פ ,והשיב לו רבינו :רוצה אתה אלינו בעיקבתא דמשיחא"( .הרב פרלוב -הילולא
שאשאלך איזה דבר בזו המסכת שתשיב וכלל( .הרב פרלוב -הילולא דצדיקיא -הקדמת תלמידו
הגדול הגאון רבי חיים מוואלאז'ין זצ"ל ל"ביאור הגר"א" על
דצדיקיא).
לי ,והשיבו :הלא בע"פ ידעתיה כולה ,ושאלו
דבר א' ,ולא ידעה הרב הנ"ל ,היינו ששאלו ספרא דצניעותא) זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
רבינו כמה מחלוקת יש בזו המסכת בין ר"מ
ור"י ובין ר"ע ור"ט ובין רבה ור"י ואביי ורבא
ור"פ ור"ה בר"י וכל התנאים ואמוראים, מסופר על הגר"א שלפני הסתלקותו תפס
בציצית ובכה מה שיכולים לזכות בעוה"ז ,וזה י"ט תשרי (ה'תקנ"ח)
ואח"כ פתח רבינו את פיו הקדוש ,ומנה
היה בסוכות והיה יכול לתפוס לולב או אתרוג, יומא דהילולא קדישא
כמונה מרגליות ונתח לנתחים אברי כל
אך תפס דווקא ציצית ששמונת חוטים שבו של רבינו הגר"א מוילנא
המסכת ,כמה פעמים נזכרו המחלוקת בין
תנאים ואמוראים וכמה פעמים הלכה כזה מעוררים מעלת קיום המצוות בעוה"ז שעי"ז הגה"ק רבי אליהו זיע"א
או כזה ,וכמה סוגיות ושיטות יש וכמה דינים נמנים ח' ימים מיציא"מ עד קריע"ס כנ"ל. בן הגה"ק רבי שלמה זלמן זיע"א
מתוספתות וירושלמות ,וסוכות פסולות כי הגר"א הצדיק שזוכה לבחי' יפה שעה
כמנין סכה חסרה [( ]85עיין בהספד אדרת אליהו אחת בעוה"ז ,שפיר הוא בוכה על שהוא עוזב
על רבינו ז"ל" :ובמוצאי יוה"כ בבואו מבה"כ היה חוזר מס' עוה"ז שבו יכולים לעבוד את ה' ,משא"כ הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד
סוכה עם כל הדינים כו') ,וכך היה מונה הסוכות בעולם הבא: העדה החרדית ,בהיותו בחור צעיר נכנס פעם
כשירות הנזכרים במסכת זו ,וכך היה ותוס' למרן הרב מבריסק זצ"ל והציג את עצמו :אני
[-ותוספתא] וירו' [-וירושלמי] כמנין נין ונכד של הגר"א .הפטיר הרב לעומתו :איז
כתב הגאון רבי יצחק ווייס זצ"ל (אבד"ק ווערבוי,
סוכה מלאה [ ]91בקיאותו בכל התלמוד וואס? (נו ,אז מה) .אמר לו רבי משה :אני הוא
בבלי וירושלמי וכל התורה כולה ,ולא עוד אלף כתב ,ע' נ"א אות קל"ב ).הגיד לי הר"א לנדא
זה שהגאון התפלל עלי כל יום ב'ונהיה אנחנו
שידע כל התוספתא מכל הש"ס היכן מעיה"ק ירושלים ,נין נכד להגר"א בחורף
וצאצאינו ...מרן הרב מבריסק התפעל ונהנה
מרומזין במשניות. תרס"ג ,שמר זקנו התנא הגאון דווילנא זלה"ה
מתשובה קולעת זו.
בהיותו בגולה ,והגיע לעיר בערלין ,והיות היה
לו אתו עמו פנקסי תורה וגם ניירות אשר
רשם בהם חידושי תורה ,ובהיותו אצל בע"ב ...שמעתי מפיו הק' של הגר"א מוילנא זי"ע
תצפנם בסוכה מריב לשונות
א' בברלין ,ונפל להגאון זי"ע נייר א' על הארץ, שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים
רמז נפלא פי' הגר"א דהנה ידוע שיש
והבע"ב הגביהו ,ומצא שכתב בו הגאון ,כל מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים
חמשה מוצאות הפה ,כי האותיות זסשר"ץ
הש"ס בבלי וירושלמי תוספתא מכילתא למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל .ולא
מוצאן מהשיניים ,בומ"פ מהשפתיים,
המדרשים מרומזים בתורה שבכתב ,וכל הטה אזנו אליהם כלל .וא' מן המגידים הפציר
גיכ"ק מהחיך ,אהח"ע מהגרון ,ואותיות
תורה שבכתב מרומזת בס' בראשית ,וכל ס' בו מאד .עכ"ז לא הביט אל מראהו הגדול
דטלנ"ת מוצאן מהלשון ,והנה במילה
בראשית רמוז בפרשת בראשית ,וכל פרשת וענה ואמר לו איני רוצה שתהיה השגתי
"סוכה" נמצאים ארבעה מוצאות הפה
בראשית בתיבת בראשית .שאלו הבע"ב הנה בתורתו ית"ש ע"י שום אמצעי כלל וכלל.
וליכא שום אות ממוצא הלשון [דהיינו
נולד לי בן בכור אשר מחוייב אני לקיים בו רק עיני נשואות לו ית"ש מה שרוצה לגלות
אותיות דטלנ"ת ,דהא סמ"ך יוצאת על
מצות פדיון הבן ,יראה לי רבינו איה מרומז
חכ | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
ועכ"י שפירש (תהלים קמ"ו) עצביהם כסף השולחן .אמר היהודי הק' בצחות לשונו :הנה ידי השיניים ,וא"ו מהשפתיים ,כ"ף מהחיך
וזהב ,היינו עצבות העכו"ם היא תמיד רק המשמש משום שנשא את הפרי האדמה וה"א מהגרון] ,והיינו טעמא ,כי השיניים
עבור להרבות כסף וזהב" .חבור עצבים (-תפוח אדמה) ,אפילו עדיין לא אכל מהם ,כבר והשפתיים והחיך והגרון מסבבים ומצפינים
אפרים הנח לו" (הושע ד) היינו כשתחבר גרם לו שכחה ,ושכח להביא את הפלפלין... את הלשון "ושומרים אותו לבל יפרוץ בלשון
ותעיין בעצבות ישראל תראה שעיקר עצבות (נפלאות היהודי הק'). הרע" ,וזה מרומז בדברי נעים זמירות ישראל
שלהם תמיד אך 'הנח לו' פירוש שהונחו ידיו "תצפנם בסוכה מריב לשונות" שנטמנה
ורפו מעבודתו יתברך שמו באמת... הלשון בתיבת "סוכה" ,להכניע יצרו "מריב
לשונות" היינו שלא ידבר לשון הרע ודיבורים
בשם הרה"ק רבי ירחמיאל מפרשיסחא אסורים.
יראת הרבי מלובלין זי"ע (בן רבינו) וזל"ק :בשם אבי אדוני זקני דרש הגר"א (משלי לא ,כ"ה) "עוז והדר לבושה"
הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק זצללה"ה מורנו הרב ירחמיאל מפשיסחא זצלל"ה עוז – זה יוהכ"פ והדר – זה סוכות שהוא הדר
זי"ע אמר :הרבי מלובלין היו לו גוונים הרבה זי"ע שאמר ,אשר שוקלים בשמים אפילו ותשחק ליום אחרון – זה שמיני עצרת.
כתחש ,וכל אחד ואחד מתלמידיו לקח לו חס ושלום אם אדם עובר עבירה ,שוקלים אמר הגר"א :שתי מצוות ישנם ,אותן
גוון אחד ,זה תורה ,זה מצוות ,וזה מדות, בשמים כמה היה לו מלחמת היצר מקודם מקיימים עם כל הגוף כולו :מצוות ישיבת
אבל עיקר הרבי שהוא היראת שמים שלו, שעשה העבירה וכמה נסיונות היו לו( .דברי
א"י ומצוות סוכה .הוא שנא' "ויהי בשלם"
זה לקח הרבי היהודי הקדוש מפשיסחא בינה כי תצא ד"ה כי שמעתי)
שתי מצוות הן שהאדם עושה אותן כל כולן
זצללה"ה זי"ע[.נפלאות היהודי] בשלמות" :סוכו" ו"מעונתו בציון".
שמעתי שהיהודי הק' זצללה"ה הי' פ"א
סיפר עוד הרה"ק בעל תפארת שלמה חולה מאוד וגזרו צום ותשובה ותפלה וצדקה
בכ"ל = ב'סכת ...כ'ל ...ל'מען...
שליראה עילאה זכה מרן היהודי הק' אצל ובא איש כפרי אחד לעיר (פרשיסחא) ורצה
רבו הקדוש מרן הרבי מלובלין ששמותם היו לשתות צלוחית י"ש בבית המזיגה ,וצווחו בדברי אליהו :וה' ברך את אברהם בכל
שווים ,יעקב יצחק ,ועליהם המליץ הרה"ק עליו כולם ,שהיום יום תענית ציבור ,ובצרה (בראשית כד ,א) .פעם אחת בחוה"מ סכות בעת
רבי מאיר מפרימישלאן זצללה"ה זי"ע את גדולה רח"ל על מחלת היהודי הק' ,והתחיל שמחת החג שאל הגר"א זיע"א ,מניין שקיים
הפסוק (בראשית כז ,לג) ויחרד יצחק חרדה גם הכפרי הזה לבקש רחמים מלפני השי"ת אברהם אבינו מצות סוכה ,ולא היה מי שישיב
גדולה עד מאוד ,שזכו ליראת הרוממות בזה"ל ,רבש"ע עזור במהרה ותרפא את לו על זה .ויען ויאמר :איתא במדרש .וה' ברך
של יצחק אבינו .והוסיף שפעם אחת ישב היהודי הק' זצללה"ה כדי שאוכל לשתות את אברהם בכל -זו סוכה .ויהיו [שומעי
היהודי הקדוש אצל שולחן רבו הקדוש צלוחית י"ש ,ואח"כ שנתרפא היהודי הק' דברי הגר"א] כמתמיהים .ויאמר :ב'סכת
בלובלין בליל הסדר ,ובהגיעו באמירת אמר שתפלת האיש הכפרי הזה נתקבלה תשבו שבעת ימים ,כ'ל האזרח בישראל
ההגדה למאמר ‘ובמורא גדול זו גילוי שכינה' בשמים יותר מכל התפלות כי התפלל ישבו בסכת .ל'מען ידעו דרתיכם כי בסכות
הושבתי את בני ישראל [וגו']( .פרשת אמור כג,
פתח הרבי זי"ע את טליתו שבו היה מעוטף בתמימות גדול בלי שום פני' שאתרפא
מב-מג)( .קול דודי)
והסתכל בו ,והתחיל היהודי לרעוד כל כך עד במהרה כדי שיוכל לשתות י"ש ,והבן( .שיח
שנשרו שני שיניו( .גיליון אמרות טהורות אלכסנדר שרפי קודש ערך תפלה אות ד') זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
האזינו תשפ"ג)
הרבי ר' בונם זי"ע מפרשיסחא שאל את
י"ט תשרי (ה'תקע"ד)
רבו היהודי הק' זי"ע ,איך יתכן דבר כזה? יומא דהילולא קדישא
אימה ויראה רתת וזיע
היכן הוא היושר והצדק ,שעל הצדיק מוטל של היהודי הק' מפשיסחא
בהיות היהודי הקדוש אצל הצדיק הקדוש
עבודה קשה ומפרכת עד שזוכה להגיע למה הרה"ק רבי יעקב יצחק זיע"א
הרבי ר' מענדל'י מרימנוב זצללה"ה זי"ע
אמר עליו הרבי ר' מענדל'י שהוא נשמת רבי שמגיע ,והאדם הבא ומתחבר אליו יעלה בן הרה"ק רבי אשר זיע"א
זירא ,והוסיף כי זירא ראשי תיבות ז'יע י'ראה לו בקלות כזה שיתחשב כטהור בלא שום וכן יומא דהילולא קדישא
ר'תת א'ימה ,כענין שאמרו חז"ל (ברכות כב). יגיעה ,אתמהה .השיב לו היהודי הק' שאין זה של בנו הרה"ק רבי נחמיה יחיאל
שלימוד התורה צריך להיות באימה וביראה פשוט כלל כפי שחושבים ,שבאמת גם להיות מבעחיווע זיע"א (ה'תרי"ג)
ברתת ובזיע כנתינתה מסיני( .שם .וכן הובא "מחובר לטהור" צריך יגיעה גדולה ויתירה בן הרה"ק רבי יעקב יצחק זיע"א
בספה"ק רמתים צופים ,אליהו זוטא פרק כח אות כז ,בשם לזכות להתחבר להצדיק ,ולפעמים עוד קשה
הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זצללה"ה זי"ע). יותר להשיג דרגה זו להיות "מחובר לטהור"
מלהיות "טהור" בעצמו( .עפ"י הרה"צ ר' אליעזר
דוד פרידמן זצ"ל) היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל אמר
שמעתי בשם הרה"ק היהודי זצללה"ה זי"ע שפלפלין (-פלפל שחור) טוב לזיכרון .ופרי
על הכתוב )תהלים קכח ,א-ד) אשרי כל האדמה (קארטאפלעס-תפוח אדמה) קשה
ירא ה' ההולך בדרכיו וגו' הנה כי כן יבורך בספר תפארת היהודי ,קונ' תפארת בנים לשכחה .ובכל סעודה היה על שלחנו פלפלין,
גבר ירא ה' ,היינו כי הכתוב הולך ומונה (אות יז) :שמעתי אמרי קודש בשם מר אבי ופעם אחת הביא המשמש לפניו ה'פרי
את כל הטובה שיזכה לה הירא ה' ,יגיע אדמו"ר הרה"ק ר' נתן דוד זצללה''ה זי"ע אדמה' לאכול ,ושכח להביא פלפלין על
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | טכ
בס”ד
שיהיה זאת תיכף ולכך עשו תיכף מה שציוה דייקא .יראו את ד' קדושיו .היינו שעיקר כפיך כי תאכל וגו' ,אשתך כגפן פוריה וגו',
להם .היא"צ שלו הוא תמיד יום אחד לפני השמחה היה שזוכרין "אז מעהן איז א יוד" בניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך ,ועל זה
הושענה רבה אושפיזא דיוסף ,זי"ע ועכ"י. (שאנו יהודים) .וגם כי אין מחסור ליראיו ,כי אמר אח"כ 'הנה כי כן' -כלומר אם כן שכך
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! היו שואבין הק׳ מהאמונה כמש״כ וצדיק גדול כוחו של הירא את ה'' ,יבורך גבר' -אם
באמונתו יחיה ,ומהראוי כאו״א שלא יחסר אחד רוצה לברך את חבירו' ,ירא ה' -יברך
להם כלום ויהיו מושפעים בכל הטוב( .הרה״ק אותו שיהיה ירא שמים ,ממילא יזכה לרב טוב.
כ"ב תשרי (ה'תר"ט) רבי אהרן מסדיגורא זצ״ל ״קדושת אהרן" סוכות) [נפלאות היהודי עמ' כ]
יומא דהילולא קדישא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
של הרה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא
זיע"א בן הרה"ק רבי צבי הירש זיע"א עוצם יראתו
בקונטרס עץ אבות( ,מבנו של רבי אלעזר מפולטוסק
כ' תשרי (ה'תקנ"א) זי"ע ,הרה"ח רבי יהושע הכהן זי"ע ,הובא בזה הלשון :כאשר
יומא דהילולא קדישא של הרה"ק בא אאמו"ר לחדר קדשו (אדמו"ר זצ"ל מטשעכנוב) אמר
הנה שמעתי מפי החסיד המפורסם ר'
רבי יעקב יוסף מאוסטרהא [ר' ייב"י] לו נפשי איותה להסתופף בצילו הקדוש
אשר ז"ל מווארשא שהוא היה נוסע עוד
זיע"א בן הרה"ק רבי יודא לייב זיע"א ולהתחמם לאורו ,אך גם אבקש שיקרב
לאדמו"ר הקדוש הזקן זצללה"ה מווארקי
האנשים החסידים שיבואו להסתופף בצילו,
והי' לו חבר אחד המופלג והיי"ש ר' יודל
השיב לו אדמו"ר זצ"ל [מטשעכנוב] הן
געלבלאם ז"ל ור' יודל הנ"ל הי' מתנגד והי'
מעודי לא נטיתי מדרכי ולא שיניתי אפילו
קרובו של רבינו הקדוש ר"פ זצללה"ה הנ"ל כמה עובדות מלוקט מספר שבחי רב ייבי. דבר קל מהתנהגות שלי וכו' ,ואאמו"ר סיפר
פ"א עשה רבינו הק' ברי"מ בעת שהי' רב
דרכו הק' היה בעצמו טרח בכל המצוות איזה מעשה מהיהודי הקדוש ,עמד אדמו"ר
בגריצא ונסע ר' יודל הנ"ל ג"כ על הברי"מ
אף שהיה בידו לעשותו ע"י שליח והוא זצ"ל מכסאו ואמר לו :מהיהודי לא יביא לי
וכשבא לביתו אמר לחבירו ר' אשר הנ"ל
בעצמו ז"ל קנה הסכך להסוכה בשוק והוא הרב מפולטוסק ראיה ,כי הוא היה דבוק
הנני אספר לך התורה מרבך מווארקי [הוא
נשא אותו בכמה פעמים מהשוק לביתו ,כן ביראת שמים ,כי היה לו גיד תחת אזניו שהיה
אדמו"ר הסבא קדישא] שהיה ג"כ על
נהג בעצמו בכל עש"ק לילך בעצמו לתוך מתנועע כקנה בים מגודל יראת הרוממות.
הברי"מ ואמר תורה אפי' מתנגדים מוכרחים
החנויות לקבץ צדקה לעניים ולתמחוי. בעת החתונה הגדולה המפורסמת
להודות שהוא תורת אמת ומתוק לחיך,
ואמר על פסוק ע"כ אני מצוך לאמור פתוח באוסטילא קם הרה"ק רבי ירחמיאל
תפתח את ידך ,והיה מדייק מה זה לאמו"ר, מפשיסחא זצללה"ה זי"ע ממקומו ואמר
ומאוד מאוד היה מחבב מצות הסוכה ,ואמר
ואמר דהתוה"ק מצווה אותנו כשתתן צדקה בקול רם :אני יכול להעיד כי הרבי ר' בונם היה
זה הלשון ,מצות סוכה איז א טייערי מצוה
לעני תדבר לו דברי תנחומין שאל יפול לבו "דאס שפיצעל פון הארץ" [=נקודת הלב]
מע גייט אריין מיט די שטיוועל אין דער מצוה
בזה שהוא מוכרח לקבל צדקה אלא בבירור של אבי היהודי זצ"ל והיה חשוב אצלו כבבת
אריין ,כן נהג לעשות פאדלאגע על הארץ
יעזור לך השי"ת שגם אתה עוד תתן צדקה עינו ,ושמעתי ממנו שאמר בזה הלשון :את
ודופן עקומה בכל שנה ושנה כי היה אומר
וזהו לאמור פתוח תפתח את ידך( .אוצר סיפורי האוצר של יראת שמים הפקדתי ביד אהובי
משום שמוזכר בהגמ' דין דופן עקומה רוצה
הצדיקים -מערכת הרה"ק ר"פ מגריצא) רבי בונם !!
לעשותו .גם לא הלך חוץ מפתח הסוכה כל ימי
החג .אף כשהיה הגשם הולך ,ואמר על עצמו ואמר הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע היה
אף מי שיושב בזמן כזה בסוכה בעת שהוא אומר כי מה שמדברים מגדולתו וקדושתו
סיפר הצדיק ר' פייבלי מגריצא זצ"ל שפעם של היהודי זצ"ל זהו סגולה לבוא ליראת
פטור ממנה נקרא הדיוט רק אני רוצה להיות
אחת דיבר את כ"ק זקיני זצללה"ה מקאצק שמים (מאיר עיני הגולה)
אותו ההדיוט שהגמרא הק' קוראהו הדיוט.
דבר כסף והשיב לו כ"ק זקיני זצללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
בלשון מאוים" :מה אתה אומר כסף ,זה אני
שונא בתכלית" ,והיו נקבעים הדברים האלה הרב ייבי ז"ל נפטר ליום אושפזיה דיליה
בלב הצדיק ר' פייבלי זצ"ל עד כעבור איזה יוסף יום ד' דחוהמ"ס בשנת תקנ"א לפ"ק,
חדשים שהי' כסף נמאס בעיניו ולא הי' יכול באוסטראה עיר מולדתו ושם היה דיבר עמו י"ט תשרי (ה'תרע"ג)
להביט בו כלל( .שם משמואל אמור שנת תרעא) ל"ו שנים .וחי ג"ן שנים וכנגדם חיבר פי' על יומא דהילולא קדישא
ג"ן קפיטל תהלים ,בספרו הק' הרב ייבי ז"ל. של הרה"ק רבי אהרן מסדיגורא
ובאותו יום האחרון היה ג"כ מונח על מטתו זיע"א בן הרה"ק רבי ישראל זיע"א
ביאר ר' פייבלי מגריצא הכתוב ויודו שמים
חולה בסוכה כדלעיל אשר ימי חג הסוכות לא
פלאך ה' אף אמונתך בקהל קדושים (תהלים
זז ממנה .ואמר אז תורה על הקאפיטל נ"ד.
פט ,ו) .פי' השמים מספרים נפלאות ה',
אשר אח"כ כתבוהו תלמידיו( .כי ספרו היא בעצמו
דהכלל ישראל עם היותם מוכים ונתונים אחר הריקודין עמד על הפתח ועישן את
כתב) ובתוך האמירה אמר לתלמידיו פתאום
למשיסה ולבוזזים ,מ"מ אמונתך בוערת הלילקע ,ואמר בשעה שבית המקדש היה
בזה"ל ,כ"ז שאני מקיים מצות סוכה אין לו
בקהל קדושים ,ואינה דועכת בשום קיים היו שמחין בשמחת בית השואבה
שליטה עלי נשאוני תחת דופן עקומה ואך
מצב( .כתבי חסידים ,בשם זקני החסידים) שהיו שואבין רוה״ק .וכעת אומר אני כתיב
תיכף כאשר בא תחת דופן העקומה נפטר
האי גברא רבה בנשיקה ,כי תלמידיו לא ידעו טעמו וראו כי טוב ד' אשרי הגבר יחסה ב״ו
ל | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
הזדמנויות שמע מפי החתם סופר קודם ואע״פ שהיה לו היתר הוראה היה צריך לקבל הביא בישמח ישראל (שבועות אות כא) ,אמר
השיעור סיפורים על מרן הבעש״ט. היתר הוראה ג״כ מרב המדינה ובא לפני הג״ר (תהלים קי"ט, אא"ז זצללה"ה זי"ע עה"כ
מרדכי באנעט זצוק״ל שהיה רב המדינה ס"ו) "טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך
באותו זמן ,הגר״מ באנעט סיים את הכתב האמנתי" ,כי מי שלא יחפוץ לעשות מצות ד'
תלמיד החת"ס ,המהר״ם א׳׳ש ,סיפר בשם הוראה שנתן לו בתיבות :״והוא ישפוט תבל עד שידע טעמה זה מורה על חסרון אמונה,
החת״ס ששמע מרבו הגה״ק ר׳ נתן אדלר, בצדק״ ,היינו שיפסוק לכל העולם ובצדק ולזאת מסתירין ממנו טעמי המצוות ,כי לא
רבדים מבהילים בגדולת הרה"ק בעל נועם אליבא דהילכתא ,ואע״פ שהחת״ס היה אז באלה חפץ ד' ,רק לעשות המצו' באמונה
אלימלך ,וז"ל :״בעת שיש לי עליית נשמה עדיין צעיר לימים כבן ל״א שנה כבר כתב שלימה ,לזאת ביקש דהע"ה הודיעני ד' טעם
בגן עדן ,הנני רואה שמה מכבר את שנים עליו הגר״מ באנעט ברוח קודשו "והוא ועריבות המצו' ,כי אף אם לא אדע טעמה
האחים היקרים הרבי ר׳ אלימלך והרבי ישפוט תבל בצדק". אעשה אותה באמונה שלימה לזאת אל
ר׳ זושא .פ״א שמרתי לבוא לגן עדן בעת תסתר ממני טעמי ומתיקות המצוות.
השערים נעולים ,ותיכף כשפתחום מצאתי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
שמה את האחים הק' ,מהיכן נכנסו איני ״באחת הפעמים כשהחת״ס נסע
יודע ,לא לחינם אומרים שהפולנים אין להם למרחצאות בא אליו איזה יהודי עם שאלה,
דרך ארץ .כלום לא היה בידם להמתין עד והיות והגר״מ באנעט ג״כ היה שם על כן
פתיחת השערים"... אמר לו החת״ס שישאל את הגר״מ באנעט, כ"ד תשרי (ה'תקמ"ב)
לגבי יחסו של החת״ס לספה״ק "נועם והגר״מ באנעט אמר שרוצה שהחת״ס ישיב יומא דהילולא קדישא
אלימלך" ,סיפר הרה״ק ה״ויגד יעקב" מכיון שבשמים פוסקים כוותיה'( .בית סופריהם', של בעל ה"תולדות יעקב יוסף"
מפאפא ,שכאשר הגיע הספר לפני החת״ס גיליון יג)
הרה"ק רבינו יעקב יוסף זיע"א
הביט בתוכו ואמר שאנו "האלץ האקרעס״ בן הרה"ק רבי צבי זיע"א
(חוטבי עצים) לגביו.
שמענו פעמים רבות מהגאון רבי עקיבא
ערנפלד זצ"ל שמע מאביו הגאון רבי שמואל
גדולים וטובים העידו על דבר פלאי שראו זצ"ל הרב ממטרסדורף ,שהכיר את בתו של תלמיד מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב זיע"א
במחיצת קודשו ,כאשר בזמנים מקודשים החתם סופר שהיתה כבת עשרים בפטירת הרה"ק רבי משולם פייביש הלוי מזבארז'א
לא היה ניתן להביט על פני קודשו וזאת אביה החתם סופר ,ועלו אליה לשאול כיצד זי"ע בעל "יושר דברי אמת" כותב במכתב
מחמת שפניו הק׳ האירו באור יקרות שלא היה נראה ליל הסדר אצל החתם סופר, הדרכה שלו וזל"ק :והעיקר ללמוד גמרא
מעלמא הדין. וסיפרה שהחתם סופר היה אבא מאד טוב ופוסקים ,לידע כל ההלכות על בוריין ,כדי
וישב והסביר את ההגדה בשפה פשוטה לכל לשמור ולעשות וכו' ...ומה לי לכתוב עוד,
הג״ר פישל סופר זצ"ל כותב" :ולא היה
הילדים ותרגם אותה לאידיש מילה במילה הכל כתוב הדר בכל הספרים ,ובפרט בדברי
אפשר בשום אופן לראות בפני קודשו יותר
כדי שהכל יבינו .וכיון שראתה שציפה קדשו של הגאון בספריו הקדושים “פורת
מרגע קטנה ,כי היה ממש שורף בעין קודשו
לשמוע קצת יותר ,היא הוסיפה ואמרה ,כל יוסף" "תולדות יעקב יוסף" ,ושאר דבריו
בזקוקין דנהורא ,כל הרואה אותו ,בלי שום
זה היה רק עד חצי הלילה ,אך לאחר מכן כגחלי אש כזוהר הרקיע מזהירים למשכילים
גוזמה...״ ("זכרון למשה״ ,דף מד)
כל הנשים ברחו מהשולחן ולא יכלו להביט וכו' .ע"ש.
בתו הצדקנית מרת שמחה לעהמאן ע״ה אף בפניו מרוב אש קודש שבערה בו .ואף על פי
היא העידה שהיו תואר פניו זוהרים ומאירים שאש הקודש בערה בו מתחילת הסדר ,אך
באור יקרות והיה קשה להביט בפני משה כיון שמצוה לספר ביציאת מצרים 'והגדת מרן הבעש"ט זי"ע אמר על תלמידו בעל
אשר בקעו ממנו קרני הוד ,אך בליל ההקדש לבניך' ,היה כולא בתוכו את האש קודש כדי ה'תולדות יעקב יוסף' ,שדי לו בשכרו
חג הפסח אי אפשר היה בשוב אופן להביט שיוכל לקיים את המצוה בהידור ,אך לאחר שהעמיד 'יאס'לע' כזה בעולם...
בפני משה כי היו מפיקים נוגה ומאירים שיצא ידי חובה ,היתה האש מתפרצת מתוכו
כצאת השמש בגבורתו .ואכן ידוע שהחת״ס זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
עד שלא יכלו להשאר במחיצתו .כן מסופר
עצמו היה אומר שהרבה כוחות עולה לו בכדי שבסוף ימיו היה חלוש ולא היה יכול ללכת
שיוכל תלמיד או אחר להסתכל בו ובפניו. ברגליו ,והיו ארבעה בחורים לוקחים אותו
על כסא לבית המדרש .ואחד מנושאי הארון כ"ה תשרי (ה'ת"ר) יומא דהילולא
הגיע לגיל מופלג כבן מאה וחמש עשרה קדישא של בעל ה"חתם סופר"
סיפר לי ידידי החסיד ר׳ אליעזר חיים
שנה ,עלה אליו ר' נפתלי שטרן ז"ל ושאל הרה"ק רבי משה זיע"א בן הרה"ק
רייכערט נ״י ,שעמד במעמד ההוא שסיפרו
אותו כיצד היה מראה פניו של החתם סופר רבי שמואל זיע"א
לפני רבנו רבי שמואל אבא מזיכלין זצ״ל,
זצ"ל ,נזדעק ואמר מי היה יכול להסתכל על
מה שסיפר הגר״ש סופר זצוק״ל אב״ד
החתם סופר לרוב קדושתו( .גיליון בים דרך הרב
קראקא ,מה שהיה פעם אחת אצל אביו
זילבר שיעור י 48בראשית תשפד(
הגה״ק החת״ס שדלק אצלו בלילה
נר קטן שהיה לו לדלוק כחצי שעה, בשמים פוסקים כמותו
והעמיק אז בלימודו כל כך כל הלילה, סיפר כ״ק מרן אדמו׳׳ר מערלוי" :החת״ס
בספר זכרון למשה (דף קמה) מצטט תלמיד היה מהרבנים הראשונים של דרעזניץ,
והנר היה דולק ובהקיצו ממשנתו כבד החת״ס רבי בנימין מפעבינעק ,שבשתי
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | אל
בס”ד
על הכתב ,והוא הביט אתי על הכתב ואני לא שרה סאשא ,אמר שהוא המליץ הטוב ביותר האיר היום ,ובאותו רגע כבה הנר והיה לפלא,
ראיתי שם ,זולת נקודה קטנה כמקדם ,ואחר לישראל. (וכזה איתא בהקדמת ‘ים של שלמה׳ לב״ק ,שהראו לו מן
כך שאל אותי מה בקשתי ותעש ,וחשבתי השמים בנר של מצוה ,ועיין בזה ב’שם הגדולים׳ לההחיד”א
בדעתי ,מה לי לבקש ממנו ,בודאי לא אושע בערך המהרש”ל)
אצלו בביאת הגואל ,רק מכיון שהיה לי עוד הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע נהג ביום הפורים וכששמע רבנו את זאת ענה תיכף ואמר:
מרחק רב לביתי ויראתי שלא אשאר באם שעמד על שלחנו קנקן וכל מי שהביא וכי איזה חדשות היא זאת ,והלא כבר אמר
הדרך ,על כן בקשתי מהם שיתנו עגלה משקאות שפך בזה הקנקן ואמר הרה"ק שלמה המלך ‘טעמה כי טוב סחרה לא יכבה
בעבורי ,להוליכני לביתי ,וכן צוה תיכף ומיד, מבארדיטשוב שרבינו הקדוש ממעזריטש בלילה נרה׳ ,ובטח ידוע כי טוב היה לימודו
והביאו עגלת צב ,ונסעתי לדרכי לחיים זי"ע אמר כי יש לו תלמיד שיודע לצרף של הגה״ק החת״ס בעיני הקב״ה ,ולכן לא
ולשלום. האותיות כבריאת שמים וארץ כמו בצלאל, נכבה נרו( .ספר "להב אש")
ובבואי לביתי ,הנחתי את הכתב סגור וכיוון זאת עלי ,חבל לקלקל מוח כזה ,רק
ומסוגר ,בחשבי שיבוא עוד זמן להשתמש אם חז"ל אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא
בו בעת הצורך ,והנה כל משפחתי היו צריכים על זה מסירת נפש ושתה מהקנקן. סיפר רבי עקיבא יוסף שלזינגר [מאחרוני
מתנגדים לדרך החסידות ,רק אני לבדי הייתי הנימולים ע"י החת"ס ,וכתב בסוף ה'מוהלים
מהמתדבקים בדרכיהם ,ועקבותיהם ,והיה בוך' עקיבא יוסף שלזינגר מילה ופריעה ,והיה
סיפר נכדו הרה"ק מהרא"צ מה ששמע החת"ס נוהג שהוא היה חותך וחתנו רבי דוד
אחד מקרובי שהיה ת"ח גדול ,ואמר לי פעם
מאביו ,שסיפר לו חותנו רבינו הקדוש צבי היה פורע ,כי לא היה אז לחת"ס צפרניים
אחת :הלא יודע אתה שאני מתנגד לכולכם,
מפינטשוב ,שפעם אחת היה אצל רבו לעשות פריעה .ובבריתו של רבי עקיבא יוסף
אבל יען שאותך הנני מכיר לאיש נאמן וירא
הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע כמה שבתות, בנו של הצדיק רבי יחיאל שלזינגר ,לאחר
אלקים ,על כן תאמר לי באמת מה אתה רואה
ובתוכם ימי פורים ,ואחר זה אמר לרבו הק', החיתוך פנה החת"ס לחתנו רבי דוד צבי
אצל החסידים ואז אמרתי לו ,תבוא עמי
ברצוני היה להישאר פה עוד לשבת אחד, שיעשה הפריעה ,אך רד"צ לא היה שם ,והניח
החדרה ואראך דבר פלא ,מה שקרא אתי
אבל אז לא אוכל לבוא לביתי על ימי הפסח, החת"ס שני ידיו הקדושים ועשה פריעה,
וכאשר באתי שמה ,ופתחתי הארון שהיה
ובהכרח לי לנסוע לביתי ,וגם אני שמעתי ואמר אח"כ שאליהו הנביא עשה את הפריעה.
תמיד סגור ומסוגר מעיני כל ,ואבקשהו ולא
אומרים ,והלוואי אינו אמת ,כי נחלק מקומינו וכן כתוב בספר המוהלים 'הילד עקיבא יוסף
נמצא ,אז הבנתי כי זה מעשה שטן דייקא ,כי
לשני מדינות ,וצריכין תעודת הרשאה (פאס)
היה יכול לבוא מזה קידוש השם גדול ,על כן שלזינגר ,ה' יגדלהו לתורה ויראת שמים ,מילה
לעבור הגבול .ויען לי הרה"ק בזה הלשון: ופריעה' ].שאביו רבי יחיאל סיפר ,שכשהיה
נעלם הנייר.
ס'איז אפילו יא אמת ,נאר איך וועל דיר שוין בא שאלה קשה אל החת"ס ,היה עוצם עיניו
געבין א פאס .וכן היה ,שקודם נסיעתי באתי בדביקות בהשי"ת ,וראו על פניו הטהורים
סיפר רבינו (כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי
לבית רבי ,והרה"ק נטל נייר חלק ורשם עליו שאין כוונתו להתאמץ להיזכר באיזה תוס',
זצוק"ל -אוסטרובצא -דרך צדיקים) מעשה שהיה נקודה קטנה בעט ,וקיפלו ונתנו בידי ,ובירך אלא היה דבוק בהשי"ת .וראה החת"ס את רבי
אצל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב אותי שאסע לחיים ולשלום .ובבואי אל יחיאל מתפלא על שהוא מתדבק בהשי"ת כדי
זצוק"ל ,שפעם אחת בא בבוקר לבית גבול המדינה ,היה שם פקיד אחד ,שנטל להשיב על השאלה .ואמר החת"ס לרבי יחיאל,
המדרש וברך ברכות השחר בקול גדול כדרכו התעודות מכל אחד ,וכשנטל הכתב ממני, אל תתפלא על כך ,שהרי כתוב בתורה 'והדבר
בקודש ודילג ברכת שלא עשני גוי ,והיו הכל שאל אותי מה שמי ,ואמרתי‘ :אברהם אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו',
תמהים על זה .ופירש להם טעם הדבר כן ,כי הארוויטץ הפקיד הלך למשרד שם ,להראות היינו שכשיש דבר קשה מכם ,תקריבון אלי,
כאשר קם בבוקר ורצה להכין עצמו להתפלל, הכתבים להשר ,ואחר זמן קצר יצא החוצה, היינו להקב"ה ,כשהקב"ה ישמע את זה ,הוא
העמיק בדעתו לחשוב ולהתבונן ברוממות והחזיר התעודה לכל אחד ואחד ,והלכו כולם יתן לך דעת ושכל מה להשיב ,כי לא הפלפול
השי"ת ושפלות עצמו עד כי חשב שאין לדרכם ,אבל אני קבלתי פקודה ,שאבוא העיקר אלא הדביקות בהשי"ת .כך היה
גרוע בעולם כמוהו ,ונשבר לבו בקרבו מאד לבית השר ,ואמר רבינו אל חתנו הגה"ק החת"ס נוהג לפני כתיבת התשובה ,היה נכנס
עד שנפל בעצבות ולא היה יכול להרים ראשו מהרי"א מקאמארנא ,בעת ספרו לו כל לדביקות בהשי"ת.
ולחזק עצמו להתפלל בשמחה כדכתיב עבדו זאת ,בזה"ל :וואס קלערסטי אייזיק'ל ,כ'אב
מיך אפילו אביסעל געפארכטן ,הגם כ'האב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
את ה' בשמחה וגו' (תהלים ק ,ב) .ולכן התחיל
לחשוב לחפש בעצמו איזה נקודה טובה געהאט אמונה ,אבער אויך ביי יעקב אבינו
שיוכל לחזק עצמו להתפלל בשמחה ולא שטייט' ,וירא יעקב (בראשית לב ,ח) שמא יגרום כ"ה תשרי (ה'תק"ע)
מצא ,כי כל מצוה וכל מדה טובה שחיפש החטא ,וכפירש"י אבל נתחזקתי ,והזכרתי יומא דהילולא קדישא
בעצמו הסתכל וראה שלא עשה בה עדיין שם רבי לוי יצחק בן שרה סאסע ,וכך הלכתי של בעל ה"קדושת לוי"
כלום כפי גודל החיוב לעשותה לפני יוצר אל השר. הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב
כל היצורים מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ולכן וכראות אותי השר ,עמד מפני וכיבד אותי זיע"א בן הרה"ק רבי מאיר זיע"א
הלך נבוך בעשתונותיו ולא היה יכול לחזק לישב אצלו למעלה ושאל אותי מי אני,
עצמו להתפלל בשמחה .עד אשר עזרו אמרתי לו שהנני ראבינר אמר לי זאת אי
השי"ת שבהולכו בבית אנה ואנה ראה אפשר ,וחזרתי פעם שניה לאמר ,כי כן הוא.
דרך החלון נכרי אחד עובר בשוק והתחיל ושאל אותי אם כן מהיכן יש לו התקשרות בשעת פתיחת הארון לאמירת כל נדרי,
להתבונן בעצמו ולחשב גודל ההפרש גדול כל כך עם המלך ,שנתן עצם חתימת ידו קודם אור זרוע לצדיק הזכיר הרה"ק רבי
אליעזר מזדיקוב זי"ע השם לוי יצחק בן
בל | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
הבחורים" :אמרו לנו שאי אפשר" .כששמע זכוכית הארון בו היה מונח האתרוג ,והפטיר: אשר בינו לבין נכרי זה וגודל מעלתו עליו עד
זאת הח"ח ביקש לקרוא למנהל הישיבה "די עבירה זאל אויף מיר מגין זיין"! (שעבירה זו שבא לשמחה גדולה ונתלהב מאד מגודל
ואמר לו" :אני מבקש בקשה אישית שיכניסו תגן עלי!)( .מאיר החיים) שמחתו ולכן בירך מיד בשמחה עצומה ברכת
אותם לישיבה" .אמר המנהל" :הרבי יודע שלא עשני גוי ,ולכן שוב לא בירך עתה ברכה
שאי אפשר להכניס כי הוא זה ,אין מיטות, זו:
אין אוכל ,אין שום אפשרות" .אמר לו מרן הסב"ק מרוזין זיע"א כשהיה ילד בן
הח"ח" :אם כן הם אורחים שלי ,הם יישנו חמש או שש ,היה בבארדיטשוב על חג
אצלי ויאכלו אצלי ,והם יהיו כאן בישיבה". הסוכות ,והרה"ק מבארדיטשוב זיע"א אמר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע
ולא השאיר כל פתח להנהלת הישיבה את ההלל עם לולב ואתרוג בידו ,ומרוב ראה פעם יהודי אחד ההולך בשוק במרוצה
להשתמט מלקבלם לישיבה ,באומרו שהוא התלהבותו היה הלולב נשבר בכל עת ,והיו ובחפזון רב .שאלו הצדיק :עבור מה אתה
יסדר הכל על הצד היותר טוב ,כדי שיוכלו צריכים במשך כל זמן להחליף את הלולב, רץ כל כך? השיבו האיש :אני רודף אחר
הבחורים האלו להשאר כאן בישיבה .המנהל והסב"ק שהיה ילד קטן עמד שם תחת מזונותי ופרנסתי .אמר לו הצדיק :וכי מנין לך
המשיך לשאול את החפץ חיים" :רבי ,שהם העמוד עם לולב קטן ,ואמר :יש אדם שמרוב שפרנסתך הולכת לפניך ,שאתה רץ אחריה
יבואו לחודש חשון ,למה צריך לקבל כבר אהבת השי"ת שובר הכל ,ויש אדם שמרוב להשיגה? אולי היא נמצאת מאחוריך ,ונמצא
עכשיו"? אמר לו החפץ חיים" :ניין ,מיין פחד לא מנענע את עצמו כלל( .מנהגי קודש רוזין) שאתה בורח ממנה.
טייערער ברודער לעבן ...אני צריך אותם ויצויין למש"כ בספר ‘עירין קדישין' (עמ' פעם ראה הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב
באלול בישיבה ...באלול ובימים הנוראים שלד) שהאדמו"רים לבית רוזין היו נוהגים זי"ע איש אחד מהלך בחפזון ונראה בהול
אני צריך שיתפללו אתנו נכדים של רבי לוי לדבר מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מראש מאד לעסקיו .עכבו ושאלו :במה אתה
יצחק מבארדיטשוב ,שהוא היה סניגורן של השנה ועד אחרי שמח"ת כדי לעורר חסדים עוסק ,ר' יהודי? אין לי פנאי לדבר כעת עם
ישראל ,וזה יהיה זכות לכולנו" (מאת ר' ח .מ. מגולים על כלל ישראל (וכ"ה בס' 'מנהגי קודש רוזין' כבודו ,השיב האיש .הוסיף הרה"ק רבי לוי
גליק ,בני ברק הובא לגיליון עלים לתרופה סוכות תשפ"ה) עמ' סה( יצחק ושאלו :ובכל זאת במה עסקך? ענה
האיש :מבקש אני מכבודו לבל יעכבני הפעם
“אתה הראית" – בשמחת תורה
שעתי דחוקה מאד מפאת העסקים שלי .אך
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אחר חתונתו, ברצוני להביא בזה מעשה פלא מבעל הרה"ק רבי לוי יצחק לא הרפה ממנו ואמר
בשמחת תורה הראשון כיבדו הקהל אותו ה'חפץ חיים' זי"ע ,מה שסיפר הגאון רבי לו :ניחא ,ניחא ,העסקים דוחקים אותך,
שיאמר "אתה הראת" וגו' לפני התיבה ,וירד משה מרדכי שולזינגר זצ"ל והובא בספרו ורבים העסקים שלך .אבל אני שואל אותך
הרה"ק לפני התיבה ונתייצב שם .והטלית 'בין ההדסים' (עמ' נ) ,וכה סיפר :שמעתי פעם לא לעסקיך הרבים ,כי אם לעסקך האחד,
היה מונח על התיבה ,ונטל הטלית בידו מדודי הגה"צ ר' וועלוול צ'צ'יק זצ"ל שהיה במה אתה עוסק? הסתכל בו האיש בתמיהה
ללבשו ,הניחו מידו על התיבה חזרה ,כן עשה מספר ,כי באחת השנים לפני חודש אלול ולא הבין מה הוא סח .הסביר לו הרה"ק רבי
כמה פעמים .וכל הקהל עמדו בבית הכנסת הגיעו לראדין שני בחורים צעירים מגליציה לוי יצחק :הרי כל הטרחות שאתה טורח הן
בעינים צופים עליו שילביש הטלית ויתחיל או סביבתה ,ואמרו שהם רוצים להתקבל למען השם יתברך ,שהרי כוונתך לכלכל את
לומר "אתה הראת" ,והוא עומד בדד ודומם לישיבה בראדין ,ללמוד אצל החפץ חיים נפשך שהוא יתברך נתן לך .את המזונות הם
ופתאום נשמע קולו ואמר" :אם אתה למדן זצ"ל .הסבירו להם בהנהלת הישיבה שכעת עסקו של השם יתברך .ואילו עסקך הוא
ואתה חסיד אמור אתה 'אתה הראת'" ,ועזב בחודש אלול אין אפשרות לקבלם מכיון להתיירא מה' .ואם כך ,למה אתה מניח את
את התיבה והלך אל מקומו בבית הכנסת. שהכל מלא עד אפס מקום ,אי אפשר יותר עסקך היחיד ורץ אחרי עסקיו של הקדוש
והדבר הזה היה לפלא בעיני כולם ,וחותנו להכניס ,ולכן לא מקבלים בחורים כלל ,אולי ברוך הוא? דהרי אמרו חז"ל הכל בידי שמים
הגביר בראותו מעשה תעתועים אלו מחתנו אחר כך בחודש חשון יוכלו כן לקבל ,אבל חוץ מיראת שמים.
היה בוש מאוד בפני הקהל ,בכל זאת לא רצו לעת עתה לא מקבלים בחורים ,אין שום
לשאלו בכל משך זמן ההקפות .אחר ההקפות אפשרות .אמרו הבחורים ,אם לא מקבלים
לא עצרו מלשאלו על הדבר הזה מה ראה על אז לא ,אבל לכל הפחות שירשו להם להיכנס שמעתי אומרים בשם הרב הקדוש מוהר"ר
ככה ומה הגיע לו לעשות כן .והשיב ואמר: להחפץ חיים לקבל ממנו ברכה .השיבו להם צבי הירש זצללה"ה מזידיטשוב על הפסוק
אומר לכם האמת סיבת הדבר שעשיתי כן בחיוב והכניסו אותם להח"ח .הם נגשו אל (דברים כח ,סז) "בבוקר תאמר מי יתן ערב"
כך הוא ,שמיד שעמדתי לפני התיבה לקחת החפץ חיים ואמרו :אנחנו בחורים ומבקשים -זה ערב פסח ,שאיש ישראל משתוקק
הטלית על ראשי ולומר "אתה הראת”, אנו ברכה .החפץ חיים התחיל לשאול אותם: להגיע לליל שימורים" ,ובערב תאמר מי יתן
נשתתף עמי היצר הרע ואמר שהוא רוצה "מאיפה אתם"? והשיבו מאיזו עיירה הם. בוקר" -זה ליל סוכות ,כידוע מהרב הקדוש
לומר עמי יחד “אתה הראת" ,ושאלתי לו :מי שאלם החפץ חיים לשמם ולשם משפחתם, מבארדיטשוב זי"ע שהיה ניעור כל ליל א'
אתה שתהיה ראוי והגון לכך ,ושאלני חזרה וכשהשיבו ,אמר להם החפץ חיים" :זאת של סוכות מחמת געגועים להגיע את מצות
גם כלשון הזה :מי אתה וכו' ,והשבתי לו :אני אומרת שאתם נכדים של רבי לוי יצחק נטילת לולב וכו'(.אילה שלוחה להרה"ק מליטאוויסק
הוא למדן .והשיב לי ,גם הוא למדן .ושאלתי מבארדיטשוב"?! והם אישרו ואמרו "כן". זצ"ל פר' כי תבוא).
לו :איפוא למדת הלכות ,ש"ס ופוסקים, הוסיף הח"ח ושאל אותם" :בשביל מה
השיב לי חזרה :איפוא למדת אתה, באתם"? והם ענו אמרו שבאו בשביל
והשבתי לו :אצל הגאון פלוני ופלוני. להתקבל לישיבה .המשיך הח"ח ואמר: פעם סיפר מרן ה'אמרי חיים' זצ"ל המעשה
והשיב לי :גם שם עמך הייתי בלימודך, "נו ,הייתם כבר? מה אמרו לכם?" ,השיבו מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ,שמרוב
אם כן גם אני למדתי אצל הגאונים תשוקתו לנטילת לולב ואתרוג ,שבר את
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | גל
בס”ד
הק’ את חתימתו בזו הלשון "אלעזר מתניכם ושמע השי"ת לתפילתי ומילא שאלתי בזה. שחשבת אותם לפני .והשבתי לו :אבל חסיד
חגורים” ,ותיכף נסע משם ,לאחר שהחלו וכן היה שבאסרו חג של סוכות נחלה ,וביום אני ,והשיב לי :גם אני חסיד .ושאלתי לו:
לקרוא את שמות החתומים תמהו כולם, כ"ה תשרי גברו עליונים את התחתונים ועלה איפוא קבלת דרך החסידות ,והשיב לי חזרה:
מי הוא זה שחתם את שמו כך ,ומה פשר השמימה בשנת תק"ע לפ"ק .לזכר עולם איפוא קבלת אתה דרכי החסידות ,והשבתי
הדבר? ויבוקש ולא נמצא ויצא הכרוז ,שעל יהיה צדיק זי"ע ועכי"א .אילנא דחיי (אור לו :אנכי הייתי אצל הצדיקים .והשיב לי:
כל הרבנים שחתמו על ההיתר ,לבוא בעצמם הנר ,יוה"כ .וכעי"ז אי' בס' 'אור ישרים’ -מערכת הרה"ק גם שם עמך הייתי ,ולכן גם אני רוצה לומר
אל היריד אשר יהיה ביערוסלב ואכן לאחר מקאברין זצ"ל אות ס ,יעו"ש( עמך "אתה הראת" וכו' ,ובראותי כי אזלת יד
שנקבצו ובאו כולם אל היריד נודע מי הוא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! שאינו מניחני ועודו מחזיק בי בחזקה לומר
בעל החתימה הלזו ,וכי כוונתו היתה לרמוז עמי "אתה הראת" ,עזבתי את הטלית מתחת
על הפסוק "מתניכם חגורים” (שמות יב ,יא) ידי לגמרי והנחתי לו את שלו ,ואמרתי לו:
שתרגם שם אונקלוס "חרציכון יהון אסירין", "אם אתה למדן ואתה חסיד אמור אתה",
כלומר חריצי החלב יהיו אסורין ,והוכיח להם כ"ז תשרי (ה'תק"ב) יומא דהילולא וכי לא עשיתי כהוגן בזה .ותשובתו זאת
על פי הדין שגבינות אלו אסורות .מני אז יצא קדישא של בעל ה"מעשה רוקח" מצאה חן בעיני כולם( .אור ישרים (מערכת הרה"ק
שמו ותפארתו. הגה"ק רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם מקאברין זצ"ל ),מקור עובדא זו וביתר אריכות
וכעבור זמן מה בשנת תס"ט נקרא לכהן זיע"א בן הגה"ק רבי שמואל נמצא כבר בספר 'זכרון לראשונים’ -מערכת
בק"ק טארנא ולאחמ"כ בשנת תע"ד ,הוכתר שמעלקי מרגליות זיע"א הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל)
לרבה של ק"ק בראד ,שהיתה מפורסמת
בחכמי הקלויז שבה בבראדי שירת בקודש,
כאשר שמו הולך לפניו כגאון אדיר קדוש נכנס להקפות רק אחרי שהרגיש כשפל ונבזה
ומקובל אלקי ,עד יום כ"ז אלול תצ"ה בו אמו הייתה הצדיקת מרת טייבל בת הגה"ק שמעתי מכ"ק מו"ח [הרה"ק רבי יעקב
עלה לכהן פאר על כסא רם ונשא דק"ק ר' משה ראב"ד דקראקא ,בהגה"ק ר' יהושע יוסף מסקווירא] זצוק"ל ,אשר הרה"ק
אמשטרדם ,שהיתה עיר ואם בישראל .טרם אבד"ק לבוב בעל ה"מגיני שלמה" ,זי"ע. מבארדיטשוב זי"ע היה דרכו שלא נכנס
עזבו את ק"ק בראדי ,כינס את אנשי הקהילה להקפות בשמחת תורה עד שהיה ידוע לו
לאסיפת פרידה ,ונשא לפניהם דברים ,ובין בבירור גמור שהוא השפל והגרוע ביותר
שרשם מגזע אראלים ותרשישים ,וכפי
היתר אמר" :הייתי אצליכם רב הרבה שנים, מכל הקהל הנמצאים שם ,ופעם אחת
שמסר הגה"ק מהר"ם מבילגורייא בשם
ובמשך הזמן הזה לא היתה מקשה ללדת עבר על פתח ביתו של הרה"ק איש פשוט
אביו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא כי מסורת
ולא הפילה שום אשה ולד ,וכאשר שמעו שהיה בדרכו לראות ההקפות ,וחשב הרה"ק
בידם ,שיחוסם עולה י"ח דורות בן אחר בן
הבעלי בתים הדבר הזה ,חקרו ודרשו אחר לעצמו ,הרי מאדם פחות כזה ודאי אינני גרוע
עד לרבינו אלעזר מגרמיזא בעל ה"רוקח"
זה ,ונמצא אמת הדבר."... יותר ,והוצרך לעשות אחר כך חשבון בנפשו
ומבעלי התוספות.
במשך שתי שעות עד שבא להכרה שגם
ובשם הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא מאיש זה הוא פחות ממנו .אמרות טהורות -
רבות מסופר על הכבוד הגדול אשר הנחילו מובא שאמר שידוע לו בבירור ,שהגה"ק בעל מכ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א
לו בבואו לאמשטרדם ,כה רבתה השמחה מעשה רוקח מתייחס לגזע רש"י י"ג פעמים (זצ"ל) )פר' כי תשא ,עמ' שצא ,יעו"ש ביאור
בבואו של הצדיק ,עד שהנפיקו לכבודו מצד אביו ומצד אמו. הדברים)
מטבע כסף ,אשר בצדה האחד היתה חקוקה וכידוע שכל אדמור"י בית בעלזא מגזע בעל
דמות דיוקנו עם הכיתוב" :הק' מוהר"ר המעשה רוקח זיע"א.
אלעזר בן מהור"ר שמואל אבדק"ק בראד”, השתוקקותו לקיים מצות תפילין למחרת החג
ומצדה השני היה כתוב "נתקבל כאן יום ד' איתא מהרה"ק ה'קדושת לוי' זצללה"ה,
ז"ך אלול תצ"ה לפ"ק ,לאורך ימים טובים על מקור נשמתו אמר מרן הבעל שם טוב שבמוצאי פסח וסוכות היה ניעור כל הלילה
א"ס הוי מתפלל בשלומה של מלכות" ועוד זי"ע ,כי היתה לו נשמת דוד המלך עליו ומשתוקק לקיים מצות תפילין שכבר יצאו
כמה פסוקים מתהלים. השלום. שמונה ימים שלא הניח(.ליקוטי הרי"מ)
ואילו על מדרגתו הגבוהה הפליא הגה"ק
רבי יחזקאל לנדא מפראג זי"ע בעל 'נודע
כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע היה מספר ביהודה' ,באומרו" :כל עוד ורבי אלעזר עיכוב הסתלקותו מן העולם עד אחר עבור חג הסוכות
סיבת הדבר שניתנה הרשות מאת המלכות בחיים ,הלא כל העולם ניזון בשבילו”. והקדוש והטהור מרן בעל 'קדושת לוי'
להנפיק מטבע זה לכבודו ,וכך הוי עובדא זי"ע בשנה האחרונה אמר במוצאי יום
באותה תקופה התגלה כי סכנה אורבת הכיפורים להאנשים העומדים שמה ,תדעו
למדינת הולנד ,עקב נחילי תולעים וחרקים ראשית כהונתו ,בשנת תס"ה ,היתה בק"ק שהיום מלאו ימי וצריך אני להיפטר מן
רבים למיניהם אשר רמשו וניקרו באדמתה ראקוב ,סיפר כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בהיותו העולם כעת ,אך ביען כי מאוד צר לי לילך
הלחה ,דבר שגרם להרבה מפולות עפר שם התקיימה פעם אסיפת רבנים בלובלין, מן העולם כעת ששני מצוות שהם סוכה
וכדו' ,ראשי השלטון עמדו אין אונים שיצאו לדון בדבר היתר גבינות שנעשו מחלב ואתרוג באים לקראתנו ,והיאך יכולים לילך
נוכח סכנה איומה זו למדינה כולה, עכו"ם כשלא היה ישראל בשעת החליבה ,על ממצוות קדושות כאלה ,ועל כן התפללתי
שהיא כידוע חצי אי ,לאחר שניסו סמך אומדנא שלא היה שם דבר טמא יחד שיעוכב זמן פטירתי עד עבור ימי הסוכות
בכל מיני תחבולות לבער פגע- עם כל הרבנים שחתמו להיתר ,צירף רבינו
דל | חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז
בס”ד
לבחור בספינה שתיקחם לארץ ישראל, בשנת ת"ק גמר אומר לעלות ולחון את נגע זה ,ולא עלתה בידם .ולכן כשאך הגיע
לא הטיל הרה"ק מויטבסק את המשימה עפר ארץ הקודש .האמת היא ,כי מראשית עליהם שמע הצדיק הקדוש השוכן כבוד
על תלמידיו אלא יצא בעצמו אל הנמל, כזאת הודיע ועל דעת כן קיבל משרתו הרמה באמשטרדם ,פנו אליו בלית ברירה שיחלצם
שוטט בין האוניות שעגנו בו ,פסל את באמשטרדם ,וכפי שאנו קוראים במכתב ממיצר בכח תפילתו .ויצא הגה"ק רבי אלעזר
החדישות והמשופצות ובחר דוקא באוניה התשובה שהשיב להם על ההזמנה לכהן לשוח בשדה ,לשפוך שיח לפני בורא העולם
מיושנת וסדוקה .תלמידיו שחששו לעלות בעירם" :והנני מרכין ראשי ורובי להיות עבד ית"ש .בתום תפילתו ,ראה כל העם כיצד
במאותיהם על הספינה הרעועה ,ניסו ה’ ועבד לעם הזה בעבודת הקודש ...עד יזכני החוף כולו מאדים מדם ,והמון רב של נחילי
לשכנעו ולדבר על לבו של רבם הקדוש, ה' להוציא מחשבתי מכח אל הפועל ,שכבר תולעים וחרקים נשפכים אל הים ...או אז ידע
לבל יכניס את עצמו ואותם בסכנה גדולה, עלתה לפני במחשבה זה ימים רבים לעלות כל העם כי הסכנה חלפה מעליהם .לסיבה זו,
הם הצביעו על אוניות חזקות וחדישות לארץ הקדושה ...וכעת אולי יגולגל זכות לאות הוקרה ,הוטבעה מטבע לשמו ולזכרו
שעגנו בנמל ,ואף הצליחו להוכיח כי הנסיעה ע"י זכאים כמוכם ,אחר ישיבתי בקהלתכם של אותו צדיק.
באוניה הישנה אינה זולה יותר ,אולם הרה"ק המפוארה יצ"ו איזה שנים אם יגזור ה'
מויטבסק לא נכנע לתחנוניהם ולהפצרותיהם בחיים" ואמנם אחר כמה שנות שהיה
ועמד על דעתו שזו תהא האוניה שתובילם באמשטרדם ביקש להשלים מאוויו ולעלות מובא בהקדמת 'אוצר י"ד החיים' [לבוב
ארצה ישראל .שבועות המסע חלפו בשלום לא"י. תרצ"ד] להג"ר ישכר דב באב"ד אבדק"ק
ואף לא פעם אחת טולטלה האוניה ברוח בוסקא זצ"ל ,ששמע מפי נכד מרן הרה"ק רבי
זועפת או בגלי סער .ים רגוע השתרע מלוא יצחק מאלעסק זצוק"ל ,ששמע מפי קודשו
האופק ורוח נינוחה נשבה מכל עבר ,שלא כפי כ"ק מרן מהר"א זי"ע סיפר שרבינו היה של כ"ק מרן .סיפור דומה שלכאורה מכוון הוא
שהיה מקובל וידוע בקרב יורדי ים ותיקים. חוסך ממשכורתו כל חודש מאז בואו לק"ק לאותו מאורע ,מובא בשם כ"ק מרן מהר"ש
משהגיעו לחופי ארץ ישראל וירדו מהאוניה, אמסטרדאם כדי שיהי' לו הוצאות לנסיעתו מבעלזא זי"ע ,אשר סיפרו בשבתו במסיבת
סח להם רב החובל ברוב התפעלות ,כי מעודו לארץ ישראל. חסידיו בליל פורים :בתקופה שהתגורר
אינו זוכר נסיעה שקטה שכזו בה לא זעף ה'מעשה רוקח' באמסטרדם התמודדו
הים אף לא פעם אחת ,למרות שזה עשרות השלטונות עם מכתה של חיה מסוכנת אחת
שנים הוא מנחה את אותה אוניה בנתיבי ים, על תשוקתו ואהבתו לארץ הקודש אנו שהונחלה בים הסמוך לאמסטרדם והחלה
לפתע קרא" :הנה נזכר אני בנסיעה אחת למדין מהקדמתו לפי' המשניות שחיבר לחפור מתחת לאדמת האי ,ולא רחוקה היתה
שאף היא היתה שקטה ונינוחה באופן בלתי טרם נסיעתו .וכך כותב רבינו שם :לב יודע הסכנה שאדמת המדינה תקרוס ואמסטרדם
טבעי ,למעט סערה אחת שאף היא שקטה מרת נפשו ,ערכי השפל ,פחות שבערכין, וגלילותיה תטבענה אל תוך הים הגדול .לאחר
בפתע פתאום ולא נודעו עקבותיה היה זה שלא הייתי כדאי לזה לולי חסדו הגדול שכילו רבי השלטון את כוחותיהם ותכסיסיהם
לפני שלושים ושבע שנה ,כשנסע עמי רבם וזכות אבותי הקדושים שעמדה לי ,ואלהי במלחמתם נגד אותה חיה גדולה ולא יכלו
של יהודי אמסטרדם .הבינו תלמידיו של אבי היה בעזרי שהייתי לאב ולרב בכמה לה ,הגיעו שרי העיר אמסטרדם למעונו של
הרה"ק מויטבסק כי לא לחינם בחר רבם קהלות קדושות כידוע ומפורסם ,ותמיד היה ה'מעשה רוקח' זי"ע להגן על העיר ושלום
הקדוש באותה אוניה למרות יושנה ,אלא מוטל עלי עול הצבור במילי דשמיא ובמילי יושביה ,ובליל פורים באו אליו .נענה רבי
מתוך שהרגיש בה את קדושתו של רבי דעלמא ,ואמרתי בלבי מתי אעשה לביתי אלעזר ואמר" :מקובלני שאם שותים הרבה
אלעזר בעל ה'מעשה רוקח'. לעבוד את ה' ביראה ואהבה בלי שום פניה יין בליל פורים ,מסוגל הדבר להכניע את
שבעולם .בכן גמרתי בדעתי בע"ה שהבא השונאים" ,ויצו להביא יין אל השולחן והורה
לטהר מסייעין אותו .בא אלי התעוררות מן לכל באי ביתו להרבות בשתיה .לא האיר
ההספד שנשא עליו הגה"ק רבינו חיים כהן השמים מה לך נרדם ,קום קרא אל אלקיך השחר ובאו לבשרו שבאורח פלא בקע כרסה
רפפורט אבדק"ק לבוב על הרב המאוה"ג בארץ הקדושה ,ולך לך מארצך וממולדתך של אותה חיה ,עד שהאדים צבע הים מרוב
הגה"ק מוהר"ר אלעזר הרב מאמשטרדם וגו' ושם תמצא מנוח מכל טרדות הזמן .בכן דמה שנמזג במימיו.
זי"ע ,שמועה באה ונמס כל לב ורפו כל ידים מאסתי בכל הכבוד המדומה שהיה לי וגמרתי
ונשברה כל רוח ,וכל ברכים תלכנה מים ,על בדעתי בע"ה להוציא מחשבתי הטובה מכח
כי נפל גבור ויאבדו כלי מלחמה ,הוא ניהו אל הפועל לילך מהכא להתם דרך הים ,וה' כשישים שנה לאחר פטירת הגה"ק רבי
הגאון החסיד המפורסם בכל קצוי ארץ וים ברחמיו המרובים על מי מנוחות ינהלני אלעזר וקרוב לשבעים שנה מעת עזיבתו את
רחוקים ,כבוד המנוח מורינו ורבינו הרב רבי ויחזקני ואמצני לעבודתו ויראתו שאוכל בראדי ,פקד את העיר הרה"ק רבי אברהם
אלעזר ,שהורה צדק לעדת ד' קודש בק"ק לעבדו כאשר עם לבבי בקדושה וטהרה יהושע העשיל מאפטא זי"ע ,וכשסיים
בראד ובק"ק אמסטרדם ,ורגלוהי דלאו בר בארץ הקדושה ,ע"כ. את תפילתו בבית הכנסת של הגה"ק רבי
אינש אלא מלאך ,רגלו רגל ישרה ,לאתר אלעזר אמר" :בהיכנסי לבית הכנסת ראיתי
דמתבעי' תמן אובילו יתיה ,וזכה להקבר כמה תנאים ואמוראים ,ואמר כי בית הכנסת
בארץ הקדושה .לזאת יחרד לב כל ירא וחרד, שלושים ושבע שנים לאחר מכן ,בחודש הזה קדוש מאד ומרגישים בו קדושת בית
ויתר ממקומו וימלאו מתניו חלחלה ,וראוי אדר תקל"ז ,כשעלה הרה"ק רבי מנחם המקדש ,וכל זאת מכוח התפילות שהתפלל
להגדיל המספד ולהרבות הבכיה ,שלא מנדל מויטבסק זי"ע לארץ ישראל ,הגיע כאן ה'מעשה רוקח’
להכשל ח"ו בעונש המתעצל בהספדו של בנתיבי יבשה לאיסטנבול בירת האמפריה
חכם .זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! העותומנית שחופיה היו מרכז שיט עולמי
וכל נתיבי ים הסתעפו מהם ,כשהיה עליהם
חג הסוכות -שמע”צ ושמח”ת תשפ”ז | הל
בס”ד
ברכה מרובה
ברכה מרובה ברכה מרובה למכובדינו הדגול
למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול
הר"ר מאיר הלברשטאם הי"ו
הר"ר חיים דן הלוי רובינשטיין הי"ו הר"ר החפץ בעילום שם הי"ו בית שמש
בית שמש אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה, אשר נטל חלק בזיכוי הרבים
אשר נטל חלק בזיכוי הרבים להגדיל תורה ולהאדירה בהפצת גליונות חודש תשרי
לרגל כ' תשרי יומא דהילולא של זקינו לרגל שמחת הולדת בנו ני"ו בשעטו"מ
בהפצת גליונות חודש תשרי
ויזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה
לע"נ סבו הר"ר יהודה צבי ז"ל הגה"ח רבי יהושע העשיל הלטובסקי זיע"א
בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט
מגזע תרשישים ומנקיי הדעת שבירושלים
בן הר"ר יוסף ז"ל ולע"נ סבתו הרבנית הצדקנית מגארליץ
ימלא ה' כל משאלות לבו לטובה וזכות הצדיקים יגן בעדו
נלב"ע ר"ה תשפ"ז מרת יוכבד רבקה ע"ה
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל יוצ"ח
שיהי' למליץ יושר עבור כל יוצ"ח בת הגה"ק רבי מרדכי דוב מהארנסטייפל זיע"א
ולכל הטוב
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל נלב"ע י"ח תשרי ג' דחוה"מ סוכות
יוצ"ח ולכל הטוב זכותה תגן בעדו ותיהי' למליצה ישרה בעדו
ובעד כל משפחתו ויזכו לפתקא טבא לראות נחת
מכל יוצ"ח ולכל הטוב
ברכה מרובה ברכה מרובה ברכה מרובה
ברכה מרובה למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול
למכובדינו הדגול
למכובדינו הדגול
הר"ר ישראל הכהן טורובר הי"ו הר"ר יוסף יהודה כץ הי"ו הר"ר יצחק מאיר הכהן טורובר הי"ו
הר"ר מאיר קראוס הי"ו בני ברק בית שמש בית שמש
ניו יורק אשר נטל חלק בזיכוי הרבים אשר נטל חלק בזיכוי הרבים אשר נטל חלק בזיכוי הרבים
אשר נטל חלק בזיכוי הרבים בהפצת גליונות חודש תשרי בהפצת גליונות חודש תשרי בהפצת גליונות חודש תשרי
בהפצת גליונות חודש תשרי ולרגל י"ט תשרי יומ"ד של זקינו לרגל יומ"ד ט"ו תשרי ולרגל י"ט תשרי יומ"ד של זקינו
של זקינו הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א ה"יהודיהקדוש" מפשיסחא זיע"א
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת ה"יהודי הקדוש" מפשיסחא זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדו זכות הצדיקים יגן בעדו
מכל יוצ"ח ולכל הטוב זכות הצדיקים יגן בעדו
וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
מכל יוצ"ח ולכל הטוב
מכל יוצ"ח ולכל הטוב
ברכה מרובה ברכה מרובה ברכה מרובה ברכה מרובה
למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול
הר"ר יהודה ארי'ה ליב טאוב הי"ו הר"ר משה מרדכי גולדקנופף הי"ו הר"ר ישראל שטיינמץ הי"ו הר"ר ישראל חיים דוידוביץ הי"ו
ניו יורק בית שמש ניו יורק אשר נטל חלק בזיכוי הרבים
אשר נטל חלק בזיכוי הרבים אשר נטל חלק בזיכוי הרבים אשר נטל חלק בזיכוי הרבים בהפצת גליונות חודש תשרי
בהפצת גליונות חודש תשרי בהפצת גליונות חודש תשרי בהפצת גליונות חודש תשרי ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
מכל יוצ"ח ולכל הטוב מכל יוצ"ח ולכל הטוב מכל יוצ"ח ולכל הטוב
לזכרון עולם
לע"נ מורינו הר"ר יהודה ארי'ה ליב אלתר ז"ל
בן מורינו הר"ר שמעון נפתלי אלתר ז"ל לכל בית ישראל ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
נין להרה"ק בעל ה"אמרי אמת" זיע"א
נלב"ע י"ז תשרי תשס"ב
חג שמח הר"ר משה רוטשטיין הי"ו
שיהיה למליץ יושר עבור משפ' וכל יוצ"ח א פריילעכן בית שמש
אשר נטל חלק בזיכוי הרבים בהפצת גליונות חודש תשרי
יום טוב!
ת.נ.צ.ב.ה
הונצח ע"י נכדו הר"ר ישראל אלתר הי"ו ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
אך טוב וחסד ירדפום כל ימי חייהם חיים של ברכה עושר וכבוד
ויזכו לפתקא טבא ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בטלפון 054-844-3494 -
ניתן להשאיר הודעה
