gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ מרן רבי ש‪ .‬י‪ .‬ניסים בן רבי‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫נחום מאיר קרליץ זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 204‬שמחת תורה תשפ''ז‬ ‫ירושלמי יבמות סו‪-‬עב‬ ‫יש מי ששנה שיוצאים ביוה''כ באמפילייה ויש מי ששנה שלא יוצאים באמפילייה ואמר‬ ‫דף סו ר' חנניא הקשה שמשנתינו חולקת על דברי ר' יוחנן שחלק על ר''ל בעשה מלאכה‬ ‫רב חסדא שבשל בגד יוצאים ובשל עור לא יוצאים‪.‬‬ ‫בשני ימים טובים של גלויות שלר' יוחנן התראת ספק שמה התראה ולר''ל אינה התראה‪,‬‬ ‫חלצה בסנדל שיש לו עקב כשר ובבבל אמרו כגון הסנדל ששמו קנסורס שיש לו עקב‪,‬‬ ‫וכאן שנינו שאם הכה את שני הספיקות שהם אביו פטור ור' חנינא אמר בשם רבי שיו''ט‬ ‫ובא''י אמרו כגון הסנדל שלנו‪ ,‬ורב אמר לולא שראיתי את דודי ר' חייה הגדול שחלצו‬ ‫שני יכול להתברר מתי היה יו''ט והתגלה למפרע באיזה יום עשה מלאכה‪ ,‬אך כאן לא נוכל‬ ‫לפניו בסנדל ששמו שורציפא שיש לו לולאות שעובר בהם רצועה לא היה מלאני לבי לתת‬ ‫לברר מי אביו‪.‬‬ ‫לחלוץ בהם שנראה הן כנחלץ מאליו‪.‬‬ ‫שנינו במשנה שאם הכה או קילל את שניהם יחד חייב ור' יהודה פוטר ושאל ר' יוחנן שר'‬ ‫אחי אמו של רב כהנא חלץ בלילה ביחיד ובשבת סנדל של שעם ומעומד ואמר ר' זריקא‬ ‫יהודה עצמו סובר בגיד הנשה שאם אכל שני גידים של ימין ושמאל יחד לוקה רק ארבעים‬ ‫שהיא לא רקקה אמר רב מי יכול לעשות כך אלא רק אחי אמו של רב כהנא שעשה שלא‬ ‫ורואים שהוא לוקה למרות שלא ברור לו באיזה גיד אסרה התורה‪ ,‬ור' קרוספי אומר ששיטת‬ ‫כהלכה‪.‬‬ ‫ר' יהודה אינה מוחלפת ששם עיקר הלאו הוא ספק אם אסרה התורה בשמאל או בימין לכן‬ ‫דף סח שנינו במשנה שחליצה כשרה רק מהברך ולמטה ויש לפרש במשנה שלא מדובר‬ ‫לוקה כשאכל את שניהם אך כאן הלאו ידוע אלא שיש לנו ספק מי הוא האב לכן זה נקרא‬ ‫שנחתכה רגלו אלא שהוא קושר מהברך ולמטה ומהברך ולמעלה פסול‪.‬‬ ‫התראת ספק ור' יהודה פטר‪ ,‬ור' יודה הקשה שא''כ אם התערבה נבילה עם שחוטה ואין‬ ‫נאמר לגבי קידוש ידים ורגלים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם ושנו על כך‬ ‫בשחוטה רוב לבטלה יהיה פטור אם אכל אותה כיון שזה לא ספק בדין אלא בתערובת‪,‬‬ ‫שביד רוחץ עד הפרק וברגל עד הסובך שהוא הקרסול משמע שרגל הוא רק עד הקרסול‬ ‫אמר ר' יוסי שר' יהודה לא פטר בכל ספק אלא שרק כאן הוא דרש בפסוק מכה אביו שחייב‬ ‫ולגבי חליצה מכשירים עד הברך‪ ,‬יש לומר שבחליצה נאמר מעל רגלו וזה עד הברך אך‬ ‫רק על אביו ודאי ולא על אביו ספק וכן אמו ודאית ולא אמו שהוא מסופק בה כגון נשים‬ ‫קשה א''כ נכשיר גם יותר מהברך יש לומר שהתורה אמרה מעל ולא מעל ממעל‪ ,‬וכהנא‬ ‫שהתערבו ולדותיהן‪.‬‬ ‫הקשה מהפסוק ובשלייתה היוצאת מבין רגליה משמע שגם הירך נקרא רגל יש לומר שודאי‬ ‫שנינו במשנה שאם שניהם היו כוהנים הוא עלה במשמר של שניהם ויש להקשות מדוע‬ ‫אינה יוצאת מבין רגליה אלא שנראה כיוצאת מבין רגליה וכמו ששנינו כיור היה בין האולם‬ ‫יעלה שכל משמר ידחה אותו‪ ,‬ויש לומר שיש פגם משפחה שמי שרואה שאינו עובד יאמר‬ ‫למזבח ומושך כלפי דרום וכי הוא היה נתון ממש בין האולם למזבח הרי הוא היה משוך‬ ‫שהוא פסול‪ ,‬ומה ששנינו שאם היו במשמר אחד הוא חולק היינו כשהם מאותו בית אב‪.‬‬ ‫לדרום אלא שהיה נראה כבין האולם למזבח‪.‬‬ ‫פרק מצות חליצה‬ ‫הלכה ב משנה אם חלצה בסנדל שאינו שלו או בשל עץ או שהיה לבוש בשל שמאל בימין‬ ‫הלכה א משנה מצות החליצה נעשית בפני שלושה דיינים ואפילו הם הדיוטות‪ ,‬אם חלצה‬ ‫החליצה כשרה אם חלצה בגדול שהוא יכול ללכת בו או בקטן שחופה את רוב רגלו‬ ‫במנעל החליצה כשרה ואם חלצה במנעל אנפילייה של בגד החליצה פסולה ואם חלצה‬ ‫החליצה כשרה ור''א פוסל ואם חלצה בשמאל החליצה פסולה ור''א מכשיר‪ .‬גמרא ר''א‬ ‫בסנדל עם עקב כשרה ובלי עקב החליצה פסולה‪ ,‬חלצה מהברך ומטה החליצה כשרה‬ ‫מכשיר שופר של ע''ז ושל עיר הנדחת‪ ,‬ויש ברייתא שר' חייה הכשיר ור' הושעיא פסל‬ ‫ומהברך ומעלה החליצה פסולה‪ .‬גמרא אמנם בפסוק כתוב לפני הזקנים ומנין שהדיוטות‬ ‫ולכו''ע בלולב פסול ומבאר ר' יוסי שבלולב נאמר ולקחתם לכם משלכם‪ ,‬למעט משל איסור‬ ‫כשרים שנאמר חלוץ הנעל מכל מקום‪ ,‬יש מי ששנה שאם חלצה לפני גרים החליצה כשרה‬ ‫הנאה אך בשופר נאמר יום תרועה יהיה לכם ולכם לא נאמר על השופר אלא על היום‪ ,‬ור''א‬ ‫ויש מי ששנה שהחליצה פסולה המכשיר למד מהפסוק בישראל לרבות גרים והפוסל סבר‬ ‫שהטעם הוא שבלולב הוא יוצא בגופו אך בשופר הוא יוצא בקול שיוצא ממנו וקול אינו‬ ‫בישראל למעט גרים ויש להקשות לדעת הפוסל שלגבי סוכות שנינו האזרח למעט גרים‬ ‫אסור בהנאה‪.‬‬ ‫בישראל לרבות גרים ויש לומר ששם יש שני מיעוטים האזרח בישראל ומיעוט אחר מיעוט‬ ‫לכו''ע חליצה בסנדל של עיר הנדחת כשר שכתוב חלוץ הנעל מכל מקום ומבאר ר' מנא‬ ‫בא לרבות אך כאם כתוב מיעוט אחד למעט גרים‪.‬‬ ‫שכמו שבשופר כשר שכתוב יום תרועה מכל מקום כך בחליצת הנעל כשר מכל מקום‪.‬‬ ‫יש מי ששנה שחלצה לפני שנים פסולה ויש מי ששנה שכשרה ולכאורה הסובר שבשנים‬ ‫סנדל של עץ כשר רק אם הרצועות של עץ והסוליה של עור וכשר שעיקרו של עור ור' בא‬ ‫פסולה פסל גם בגרים שצריך ב''ד והמכשיר בשנים מכשיר בגרים‪ ,‬אך יש לומר שגם‬ ‫אמר בשם רב שכשר דוקא שרק המעמידים של הרצועות מעץ ובבבל אמרו בשם רב שרק‬ ‫המכשיר בגרים יפסול בשנים כמו שבדיני ממונות כשרים לפני גרים ופסול בשנים‪.‬‬ ‫התרסיות שהן הרצועות שלו הן מעץ‪ ,‬ור' הילא אמר בשם ר' יוחנן שגם אם כולו מעץ כשר‬ ‫יש מי ששנה שחליצה בלילה פסולה ויש מי ששנה שהיא כשירה ולכאורה הפוסל סבר‬ ‫ויש להוכיח כדברי ר' יוחנן ממה ששנינו שלר''ע סנדל של קש טמא מדרס ואשה חולצת‬ ‫שצריך ב''ד ופסל גם בגרים והמכשיר סובר שלא צריך ב''ד וכשר בגרים ולכן כשר גם‬ ‫בו ולחכמים אינו טמא מדרס וסנדל שנפסקו תרסיותיו או שאחת מכפיו פרשה טהור‪ ,‬ואם‬ ‫בלילה‪ ,‬ויש לומר שגם המכשיר גרים יודה שחליצה בלילה פסולה כמו דיני ממונות‬ ‫אחת מאזניו או אחת מחבטיו או אחת מתרסיותיו פרשה או שרק רוב כפיו פרשה הוא טמא‬ ‫שכשרה לפני גרים ותחילת פסול בלילה‪.‬‬ ‫מדרס ור' יהודה אומר שאם נפסקה הפנימית טמא שעדיין ניתן לתקנה אך אם נפסקה‬ ‫יש מי ששנה שבחליצה הדיינים צריכים לדעת לקרוא ויש מי ששנה שאינם צריכים לדעת‬ ‫החיצונה טהורה ור' יעקב בר אחא אמר בשם ר' טבליי‪ ,‬וחנין בר בא אמר בשם רב שהלכה‬ ‫לקרוא המכשיר סובר שאינם צריכים להקרות להם והפוסל סובר שהם צריכים להקרות להם‬ ‫כר' יהודה לענין שבת שאם הוא כלי לענין טומאה אינו אסור משום מוקצה ומותר לטלטלו‪,‬‬ ‫שכתוב וענתה ואמרה ועונה היינו מפי אחר ואמר ר' יוסי שההקראה היא מפי הדיין‪ ,‬אך לא‬ ‫ולר' שמואל בר רב יצחק היה מקרה כזה והוא שלח לשאול את ר' יעקב בר אחא שישאל‬ ‫נהגו כך ומקרים אפילו מפי אחרים‪.‬‬ ‫את ר' חייה בר בא והוא הורה שכמו שחלקו בטומאה כך חלקו לגבי שבת והורה לו כרבנן‪,‬‬ ‫שנינו במשנה שאם חלצה במנעל החליצה כשרה והחידוש הוא להוציא מדעת ר''מ שלא‬ ‫ושאל ר' שמואל הרי שמענו שהורו כר' יהודה‪ ,‬ולר' אחא בר יצחק היה מקרה והוא שאל‬ ‫חולצים במנעל‪ ,‬ושנו בברייתא שר' יוסי אמר שפעם הוא הלך לנציבין‪,‬‬ ‫את ר' זירא ור' זירא שאל את ר' אימי והוא אמר שהמטמא סובר שמותר לצאת בו בשבת‬ ‫דף סז וראיתי זקן אחד ואמרתי לו האם הכרת את ר' יהודה בן בתירה ואמר לי שהייתי‬ ‫והמטהר אוסר לצאת בו בשבת ולא הוציא ממנו כלום כמו מי ההלכה‪.‬‬ ‫שולחני בעירי והוא היה תדיר אצלי שאלתי אותו אם ראית שחלצו לפניו ובמה חלצו במנעל‬ ‫שנינו בשבת שסנדל שנפסק יטייל בו עד שיגיע לפתח חצירו והיה מקרה שר' אחא ור' זירא‬ ‫או בסנדל אמר לי וכי יש סנדל במקומינו אמרתי א''כ מה ראה ר''מ לפסול חליצה במנעל‪,‬‬ ‫טיילו בדרך ונפסק סנדלו של ר' אחא וכשהגיעו לשער הרחבה אמר ר' זירא כאן הוא פתח‬ ‫ור' בא אמר בשם רב יהודה בשם רב שאם אליהו יבא ויאמר שחולצים במנעל שומעים לו‬ ‫חצרך‪ ,‬ור' אחא כרך גמי על הסנדל ור' אבהו היה כורך מלבניקי שהוא עשב של רפואה‬ ‫ואם יאמר שלא חולצים בסנדל לא שומעים לו כיון שהרבים נהגו לחלוץ בסנדל ומנהג‬ ‫ושהוא סבר שהוא נקרא מהמוכן‪ ,‬וכשנפסקה סנדלו של ר' יונה הוא זרק אותו לחנות של‬ ‫מבטל את ההלכה‪ ,‬ור' בא סבר שלכתחילה לא חולצים במנעל‪ ,‬ור' זירא אמר בשם ר' ירמיה‬ ‫האופה למרות שבסמוך היה בית מדרשו של ר''א וזה היה מקום שמור יותר‪.‬‬ ‫בשם רב שאם אליהו יבא ויאמר שלא חולצים במנעל שומעים לו ואם יאמר שלא חולצים‬ ‫ר' ירמיה שאל את ר' זירא אם מותר להחליף בשבת את נעליו ימין לשמאל אמר לו שמותר‬ ‫בסנדל לא שומעים לו כיון שהרבים נהגו לחלוץ בסנדל ומנהג מבטל את ההלכה‪ ,‬ור' זירא‬ ‫ואמר לו בכל אופן שאל זקן נוסף שיוכל לסמוך עליו והוא יצא ומצא את ר' בא בר ממל‬ ‫סבר שחולצים מנעל לכתחילה אך אינו מנהג‪.‬‬ ‫והוא התיר לו ור' יוסי הוכיח שהוא מין מלבוש ממה ששנינו שאם חלצה של שמאל בימין‬ ‫ר' זירא הראה לר' בא שר' יצחק היה מורה לחולץ להתכופף לדחוק היטב את הרגל במנעל‬ ‫כשרה ומה ששנינו שטמא בנפסק הוא דוקא כשנפסק לרוחב הסנדל שעדיין ניתן ללבוש‬ ‫אמר לו וכי כך עושים אמר לו הרי ראינו שהוא הורה לכפוף ור' זירא הראה לר' בא בר יצחק‬ ‫כך‪,‬‬ ‫כיצד יעשה אמר לו שיקשור אותו עד שיוכל ללכת בו בלי שיפול מרגלו‪ ,‬ור' חנניה בן ר'‬ ‫דף סט אבל אם נפסק לאורך הוא טמא רק אם הוא חופה את רוב הרגל‪.‬‬ ‫הילל אומר שיענוב אותו באופן שיכול להתיר אותו ביד אחת‪ ,‬והאשה מתירה את הקשר‬ ‫ר''א פסל חליצה בלילה שכתוב לעיני הזקנים וחכמים למדו משם למעט ב''ד סומין‪ ,‬ור'‬ ‫בימין ותופסת את הנעל ביד שמאל ושומטת את העקב בימין וגוררת את הנעל בימין כדי‬ ‫יוחנן הקשה בשיטת ר''א שלענין מתן בהונות של מצורע הוא סבר שימין מעכבת ולגבי‬ ‫שהחליצה וההתרה תהיה בימין‪.‬‬ ‫חליצה הוא סבר שאינה מעכבת‪ ,‬ורמר ר' יוסי ששם נאמר הימנית לכן ימין מעכבת אך‬ ‫רב אמר שעיקר החליצה היא התרת הרצועה וכמו שאמר ר' בא בשם רב יהודה ור' זריקן‬ ‫בחליצה כתוב מעל רגלו ולא כתוב הימנית ואינה מעכבת‪.‬‬ ‫אמר בשם רב שלחכמים אם חלצה ולא רקקה לא עשתה כלום עד שתחלוץ ותרוק‪ ,‬ורב‬ ‫ר' יוסי ציידנייה שנה לפני ר' ירמיה שלמדו אוזן ברציעה מאוזן של מצורע שהיא הימנית‬ ‫מודה שעיקר החליצה היא התרת הרצועות‪ ,‬וכן לענין חזקה רב אמר שעיקר החזקה היא‬ ‫ולפ''ז נלמד גם רגלו של חולץ מרגל מצורע שיהיה דוקא בימין‪ ,‬ואמנם יש מי שלמד לר''א‬ ‫הכנסת הפירות ובכל זאת רב אמר שצריך שיראוהו מנכש ועודר אך עיקר החזקה היא‬ ‫אזן אזן למד גם רגלו רגלו והתנא של משנתינו לא דרש לדעת ר''א אוזן אוזן וגם לא רגלו‬ ‫הכנסת הפירות‪.‬‬ ‫רגלו‪.‬‬ ‫ר' ינאי אומר שאם הוא חלץ והיא התירה או שהיא חלצה והוא התיר החליצה פסולה ובכל‬ ‫הלכה ג משנה אם חלצה ורקקה ולא קראה החליצה כשרה ואם קראה ורקקה ולא חלצה‬ ‫זאת אם רצה לחזור לייבם אינו יכול‪ ,‬ויש להסתפק אם הפסול הוא ששני הדברים מעכבים‬ ‫החליצה פסולה ואם חלצה וקראה ולא רקקה ר''א פסל ור''ע מכשיר ור''א למד מהפסוק‬ ‫בחליצה או שאינם על הסדר והנ''מ תהיה אם חזרה והתירה הרי יש את שני הדברים אך‬ ‫ככה יעשה שדבר שהוא מעשה מעכב‪ ,‬ור''ע אמר אדרבה משם ראיה שכתוב ככה יעשה‬ ‫אינם כסדר‪.‬‬ ‫לאיש שרק מעשה שהוא באיש מעכב‪ .‬גמרא שמואל אמר שאם חלצה ולא רקקה תרוק‬ ‫ר''א אמר שבדברים שפסולים בחליצה יש מהם שהם פסולים לגמרי ואם רצה לייבם יכול‬ ‫וכר''א‪ ,‬ור' הילא אמר בשם ר''א האמורא שאם חלצה ולא קראה ולא רקקה פסולה וזה‬ ‫לייבם ויש מהם שאינו יכול יותר לייבם שאם חלצה בנעל מבגד או שחלצה לקטן החליצה‬ ‫כר''א התנא ולחכמים אמר ר' בא בשם ר' יהדוה וזריקן אמר בשם רב שאם חלצה ולא רקקה‬ ‫פסולה ואם רצה לייבם אינו יכול‪.‬‬ ‫או רקקה ולא חלצה אינו כלום עד שתחלוץ ותרוק‪.‬‬ ‫יש מי ששנה שאם חלצה באמפלייה החליצה כשרה ויש מי ששנה שהחליצה פסולה הסובר‬ ‫ר' בא שאל לפני ר' אימי מה הדין אם הקדימה רקיקה לחליצה אמר לו שאינו מעכב וזה‬ ‫שהיא פסולה דיבר באמפלייה של בגד והמכשיר הכשיר בשל עור‪ ,‬יש מי ששנה שאם היה‬ ‫כמו שעשה על הסדר‪ ,‬עוד שאל אותו אם קידש אשה בגופו של השטר ויש בו תנאי ויש‬ ‫לבוש באמפלייה ומנעל והיא חלצה לשניהם שהחליצה כשרה ויש מי ששנה שהחליצה‬ ‫בשטר שוה פרוטה האם קידש לפי תנאי השטר או בשויו‪ ,‬עוד שאל אם מותר לפתוח חלון‬ ‫פסולה המכשיר דיבר שהאמפלייה היתה של בגד והמנעל של עור שהבגד בטל כלפי העור‬ ‫מצרית למעלה מד' אמות לחצר משותפת שלו עם אחרים‪ ,‬אמר לו וכי הוא צריך לחסום את‬ ‫וזה חליצה גמורה ומי שפסל דיבר באמפלייה של עור ומנעל של עור והאמפלייה לא בטלה‬ ‫האויר שלא יפתח גם חלון קטן‪ ,‬אמר ר' נסא וכי מי שרוצה לעשות את ביתו כשובך‬ ‫כלפי המנעל וחליצת המנעל אינה חליצה שהתורה אמרה מעל רגלו ולא מעל של מעל‪.‬‬ ‫שהחלונות למעלה נמנעה בעדו‪.‬‬ ‫גמרא שנינו בעדויות שר' יהודה בן בבא העיד חמשה דברים ואחד מהם שממאנים את‬ ‫הלכה ד משנה חרש שנחלץ או חרשת שחלצה או החולצת לקטן החליצה פסולה קטנה‬ ‫הקטנות‪ ,‬וקשה איך נחלקו ב''ש וב''ה בעדות ויש לומר שהם נחלקו מה היתה העדות‬ ‫שחלצה תחלוץ שוב כשתגדיל ואם לא חלצה החליצה כשרה‪ .‬גמרא ר' יוחנן מבאר שחליצה‬ ‫שלב''ש רק ארוסות ממאנות ולב''ה גם נשואות‪ ,‬והקשו על ב''ה הרי בנשואה היא כאשתו‬ ‫בחרשים פסולה כיון שאינם שייכים באמר ואמרה אך קשה וכי הקריאה מעכבת ור' שמואל‬ ‫שזכאי במציאתה ובמעשה ידיה והפרת נדריה ואיך מועיל מיאון ויש לומר שחכמים תקנו‬ ‫בר יצחק אמר שהראוי לקריאה אין קריאה מעכבת בו ומי שאינו ראוי לקריאה הקריאה‬ ‫נישואין והם תקנו שאותם נישואין יפקעו ע''י מיאון‪ ,‬וב''ש סוברים שאם המיאון עוקר את‬ ‫מעכבת בו‪.‬‬ ‫הנישואין א''כ מתברר שמה שבעל עד עכשיו זה בעילת זנות‪ ,‬ואמר ר' אבין שב''ש סוברים‬ ‫שנינו בחגיגה הכל חייבים בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן ואמרו החברים בשם ר''א‬ ‫כר''א שגם פנוי שבא על פנויה שלא לשם אישות זה בעילת זנות‪.‬‬ ‫שלומדים מהפסוק למען ישמעון ולמען ילמדון והיינו מדבר ואינו שומע‪ ,‬ומנין ששומע‬ ‫יש לדקדק במשנה שלב''ש גם אם עברה ומיאנה מהנישואין אינו מיאון‪ ,‬ויש להסתפק לדעת‬ ‫ואינו מדבר פטור אמר ר' הילא בשם ר''א שדורשים את הפסוק למען ילמדון‪ ,‬למען ילַמֵ דּון‪,‬‬ ‫ב''ש בנכנסה לחופה ולא נבעלה אם היא כארוסה או כנשואה‪ ,‬וכן יש להסתפק בארוסה‬ ‫ואמר ר' יונה שכשרבי אמר כל אינו בדוקא ששנינו בביכורים שחרש המדבר ואינו שומע‬ ‫ביהודה שלבו גס בה אם היא כארוסה או כנשואה‪ ,‬ולכו''ע יש להסתפק שמי שהיתה שעה‬ ‫לא יתרום וסברו לומר שמדבר ואינו שומע הוא חרש וגם שומע ואינו מדבר הוא חרש‬ ‫אחת שאינה ראויה למיאון שנשאה ע''י אביה והתגרשה ואח''כ תקנו לה נישואין אם שייך‬ ‫ושנינו כאן חרש שנחלץ וחרשת שחלצה וחולצת לקטן חליצתה פסולה‪ ,‬ור' יוחנן ביאר את‬ ‫בה מיאון ואמנם שנינו בברייתא להדיא שקטנה שאביה השיאה והתגרשה והלכה ונשאת‬ ‫הטעם שאינם באמר ואמרה‪ ,‬ובתרומות שנינו חרש שדברו בו חכמים בכל מקום הוא שאינו‬ ‫היא חוזרת וממאנת‪.‬‬ ‫שומע ואינו מדבר רואים שהכלל של רבי אינו בדוקא‪.‬‬ ‫לב''ש אין מיאון ביבם והטעם הוא שדוקא בבעל שהתקדשה לו לרצונה היא ממאנת בו אך‬ ‫ר' ישמעאל בן ר' יוסי שאל את רבי מה החילוק בין קטן שחליצתו פסולה לקטנה שחליצתה‬ ‫ביבום שבא לה בעל כרחה אינה יכולה למאן וב''ה סוברים שאם היא ממאנת בבעל ק''ו‬ ‫כשרה אמר לו רבי שבפרשת יבום כתוב איש בפרשה ואילו באשה כתוב ונגשה יבמתו אליו‬ ‫שהיא ממאנת ביבם שבא מכוחו‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬ור' מנא אמר בסתם ור' יצחק בר ר' חיה אמר בשם ר' יונה שזה כדעת ר''מ‬ ‫ר' יוחנן סובר שמועיל מיאון ביבם להתרת צרה לאביה וכלה לחמיה שע''י עקירת הנישואים‬ ‫שלכתחילה לא חולצים ולא מייבמים את הקטנה שחוששים למיעוט שמא היא תמצא‬ ‫התברר שאינה כלתו‪ ,‬ורב ור''ל סוברים שלא מועיל מיאון ביבם לעקור זיקת המת להתיר‬ ‫איילונית‪.‬‬ ‫צרה לאביה וכלה לחמיה‪ ,‬ויש להקשות וכי הם סוברים כב''ש ויש לבאר שאם היא אומרת‬ ‫הלכה ה משנה אם חלצה לפני שנים או שלושה ואחד מהם נמצא קרוב או פסול חליצתה‬ ‫איני יכולה לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך מודים רב ושמואל שהיא עוקרת את היבום‬ ‫פסולה ור''ש ור' יוחנן הסנדלר מכשירים‪ ,‬והיה מעשה שאשה חלצה בינו לבינה ולבית‬ ‫כב''ה והם נחלקו כשהיא אמרה אי אפשי בנישואין שלר' יוחנן זה מיאון שעוקר את היבום‬ ‫האסורים בא המעשה לפני ר''ע והוא הכשיר‪ .‬גמרא‬ ‫ולרב ושמואל אינו עוקר כיון שהיא אומרת אי אפשי בנישואיך אך חפצתי בנישואי אחיך‬ ‫דף ע החליצה היתה בבית האסורים והמעשה בא לפני ר''ע כשהוא היה בבית האסורים‪,‬‬ ‫ולכן אינה יכולה לעקור את היבום‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו בתחלת המסכת וכולן שמתו‬ ‫שר' יוחנן הסנדלר עשה עצמו כרוכל ויום אחד הוא עבר לפני בית האסורים שהיה ר''ע‬ ‫או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות וכמו שנישואין היה בבעל כך‬ ‫חבוש בו והוא הכריז מי רוצה מחטים מי רוצה צינורות ואם חליצה בינו לבינה מה הדין‬ ‫המיאון הוא בבעל ולא ביבם כרב ור''ל‪ ,‬ור' חזקיה שנה שאם מיאנו או נתגרשו בחיי הבעל‬ ‫ור''ע הציץ מהחלון ואמר יש לך כוש יש לך כשר‪.‬‬ ‫צרותיהן מותרות ואם מיאנו לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מתייבמות‪ ,‬ור' יודן‬ ‫הלכה ו משנה מצות החליצה היא שהוא מגיע עם יבמתו לב''ד והם נותנים לו עצה לשאת‬ ‫אביו של ר' מתנייה ביאר בדברי ר' חזקיה שאם לא מיאנו קודם מיתה מיאון שאחר מיתה‬ ‫את ההגון לו כמו שכתוב וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים‬ ‫אינו עוקר את הזיקה והפירוש במשנה שמי שיכולה למאן ולא מיאנה בחיי הבעל ומתה‬ ‫לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה והם אומרים בלשון‬ ‫צרתה חולצת ולא מתייבמת ור' אבודימי אמר שגם אם היא קיימת נפטרה צרתה כשאין שם‬ ‫הקודש‪ ,‬ואח''כ ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק‬ ‫יבם אחר מלבד אביה‪ ,‬ורב ור''ל דברו באופן שיש עוד יבמים שכלפיהם שייך מיאון‪.‬‬ ‫הנראה לדיינים‪ ,‬וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן הקריאו‬ ‫ר' יונה ביאר במשנה שאם נמצאה איילונית נעקר צרת ערוה רק מהאירוסין כמו שבאיילונית‬ ‫לה ור' הורקנוס הקריא תחת האלה בכפר אבוס וגמר את כל הפרשה ומאז החזיקו להקריא‬ ‫זה קידושי טעות שנמצא שלא היתה צרת ערוה‪ ,‬ור' יוסי אומר שגם מנישואין שאין בה מקח‬ ‫את כל הפרשה‪ ,‬ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל הוא מצוה לדיינים ולא לתלמידים‪,‬‬ ‫טעות בכ''ז זה גזירת הכתוב שאיילונית אין צרתה צרת ערוה להפטר מיבום כיון שהיא לא‬ ‫ור' יהודה אומר שמצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל‪ .‬גמרא מה‬ ‫עולה ליבום‪,‬‬ ‫ששנינו ההוגן לו שאם הוא היה זקן אומרים לה מה לך זקן זה ואם היא זקנה אומרים לו‬ ‫דף עב וכשחזרו על המסכת שוב ר' יוסי חזר בו ואמר לו ר' פינחס הרי למדת אותנו גם‬ ‫למה לך זקנה זו ואם הוא זקן והיא צעירה אומרים לו מה לך אצל ילדה זו ואם היא זקנה‬ ‫מהנישואין אמר לו וכי זה קבוע אצלינו במסמר‪ ,‬ור' זירא אמר שר' יוסי צדק קודם שחזר‬ ‫והוא צעיר אומרים לה מה לך אצל צעיר זה‪ ,‬אם הוא רוצה לייבם והיא לא שומעים לה‬ ‫בו שכשבתו נפלה לנישואין ואינה איילונית צרתה לא נופלת ליבום וכי בגלל שנוסף בה‬ ‫וכופים אותו לחלוץ והכלל הוא שמי שמעכב ביבום שומעים לו ואם שניהם רוצים ואינם‬ ‫שהיא איילונית צרתה מותרת אמר לו ר' מנא שאם הערוה איילונית היא כמי שאינה בעולם‬ ‫שוים היה מעשה לפני ר' יוסי והוא אמר תוציא החוצה‪.‬‬ ‫שהרי אם נפלו שתי נשים ליבום ואחת מהן איילונית והיבם חלץ או בא עלה וכי חברתה‬ ‫ר' יוחנן שאל מי רודף אחר מי ליבום ור''א הקשה הרי נאמר ועלתה יבמתו השערה משמע‬ ‫נפטרה מיבום אלא שהאילונית כמי שאינה בעולם‪.‬‬ ‫שהיא הולכת אליו וכששמע ר' יוחנן אמר יפה לימד אותנו ר''א‪.‬‬ ‫יש להקשות איך יתכן בתו שממאנת הרי נישואיה גמורים ע''י אביה כמו שכתוב את בתי‬ ‫המשנה מקפידה על סדר הקריאה ואמנם לעיל שנינו שהקריאה אינה מעכבת וביאר ר'‬ ‫נתתי לאיש הזה ור' הונא אמר בשם ר''ל שמדובר שאביה השיאה התגרשה ואח''כ השיאה‬ ‫שמואל בר יצחק שמי שראוי לקריאה הקריאה אינה מעכבת בו ומי שאינו ראוי לקריאה‬ ‫את עצמה שהיא כיתומה בחיי אביה‪.‬‬ ‫הקריאה מעכבת‪ ,‬ואמר ר' מנא שגם לר' שמואל שהקריאה לא מעכבת אך כשהוא בא לומר‬ ‫שנינו שם במשנה שלא יתכן חמותו שמיאנה שהרי ילדה ואינה קטנה ור' אחא בן ר' חיננא‬ ‫הוא אומר על הסדר‪ ,‬ויש לדקדק שהיא לא תאמר מאן יבמי להקים לא אבה יבמי והוא אמר‬ ‫אמר בשם ר''ל שמוכח מכאן שקטנה אינה יולדת שאם לא כן היא יכולה להמתין עד שתגדל‬ ‫לא חפצתי לקחתה אלא שהיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי‬ ‫ותמאן בבעלה ותתיר את צרתה לחתנה‪ ,‬והיה מקרה שכלתו של ר' ישמעאל מיאנה ובנה‬ ‫והוא אומר לא חפצתי לקחתה‪.‬‬ ‫היה על כתיפה‪.‬‬ ‫בבבל כתבו בשטר החליצה קרבת קדמנא ושלפת סינה מעילוי רגלה דימינא ורקת קדמנא‬ ‫ר' המנונא אמר בשם אסי שמה שנחלקו ב''ש וב''ה במיאון ביבם מדובר כשהיבמה נפלה‬ ‫רוק דמתחזי על ארעא ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו‪.‬‬ ‫לפני שני יבמין ואחד מהם עשה בה מאמר שלב''ה היא ממאנת במאמרו ויכולה להנשא‬ ‫אמר ר' אבהו שאם ראו את הרוק יוצא מפיה אף שהרוח הפריחה אותו כשר‪ ,‬ואם רקקה דם‬ ‫לשוק ויש להקשות שהיא תמאן במאמר ותתיבם לאחיו‪ ,‬ויש לומר שהיא אומרת אי אפשי‬ ‫אמר ר' בא בשם ר' זריקן ויש שאמרו את זה בשם ר' ירמיה בשם אבא בר אבא ור' זירא‬ ‫בך שאינה מעוניינת כלל בזיקה‪ ,‬ור' הילא אמר בשם ר''ש בן יוסינא בשם ר' הושעיה‬ ‫אמר בשם שמואל שאם יש בו צחצוח רוק כשר‪.‬‬ ‫שהמשנה מדברת ביבמה שנפלה לפני חמשה יבמים ואחד מהם עשה בה מאמר היא ממאנת‬ ‫גידמת חולצת בשיניה‪.‬‬ ‫למאמר ויכולה להתיבם לאחיו ואין לומר שתנשא לשוק מדובר שאביה השיא אותה וזה‬ ‫בני העיר סימוניא בקשו מרבי להביא להם אדם שידרוש וידון ויהיה חזן ומלמד ספר ויעשה‬ ‫נישואי תורה אך המאמר הוא מאמר של יתומה בחיי אביה‪.‬‬ ‫את כל צרכיהם ורבי שלח להם את לוי בר סיסי והם עש ולו בימה גדולה והושיבוהו עליה‬ ‫ב''ה אמרו לב''ש שהיה מעשה שאשתו של פישון ה ַגמל מיאנה לפני חכמים שלא בפניו‬ ‫ושאלוהו במה גידמת חולצת והוא לא ענה שאלוהו מה הדין אם רקקה דם ולא ענה אמרו‬ ‫אמרו ב''ש שאדרבה משם יש ראיה שבגלל שהוא מדד לה בכלי בלי בית קיבול והזיק לה‬ ‫אולי אינו בעל הלכה נשאל אותו דבר אגדה שאלוהו מה ביאור הפסוק אבל אגיד לך את‬ ‫בנכסיה לכן נהגו עמו באותה מדה ויש להקשות וכי אם אדם אינו נוהג כשורה מתירים את‬ ‫הרשם בכתב אמת אם אמת מדוע רשום ואם רשום למה כתוב אמת ולא ענה להם באו לרבי‬ ‫הערוה שלו אמר רב חסדא שמוכח מכאן שגם לב''ש מיאון מועיל בנישואין למרות‬ ‫ואמרו לו האם זה מה שבקשנו ממך אמר להם רבי הבאתי לכם אדם כמותי ושלח לשאול‬ ‫שלכתחילה אינה ממאנת‪.‬‬ ‫אותו את מה ששאלוהו אמר לו לוי שאם רקקה דם ויש בו צחצוח רוק כשר גידמת חולצת‬ ‫ר' בא אמר בשם ר' חייה בר אשי שהיה מעשה שתינוקת אחת ירדה לכבס בנהר ואמרו לה‬ ‫בשיניה‪ ,‬ופירוש הפסוק שקודם גזר דין זה רק רשום ואחר גזר דין זה נעשה אמת אמר לו‬ ‫הנה הארוס שלך עובר והיא אמרה שישא את אמי ואמרו חכמים שאין מיאון יותר גדול‬ ‫רבי מדוע לא ענית להם אמר לו לוי שהם עשו לו בימה גדולה והושיבו אותי עליה ורוחי‬ ‫מזה‪ ,‬ור' חנינה אמר שהיה מעשה שתינוקת אחת באה לקנות פשתן מפשתני ואמרו לה הנה‬ ‫רמה עלי וגרמה לי לשכוח ורבי קרא עליו את הפסוק אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה‬ ‫הארוס שלך עובר והיא אמרה שישא את אמי ואמרו חכמים שאין מיאון גדול מזה‪ ,‬ושנו‬ ‫מי גרם לך להבזות בדברי תורה הגדולה שעשו לך‪.‬‬ ‫בשם ר' יהודה שגם אם נכנסה לקנות משהו מהחנוני והיא אמרה בעצמה איני חפצה בפלוני‬ ‫שנו בברייתא שחליצה מוטעית כשרה וביאר ר''ל שאומרים לו חלוץ לה והיה תהיה מותרת‬ ‫בעלי אין מיאון גדול מזה‪.‬‬ ‫לך אח''כ‪ ,‬ור' יוחנן אמר שאמש שניתי שהם הוא מתכוון והיא לא או שהיא מתכוונת והוא‬ ‫יש להקשות איך ב''ד ישבו במיאונים הרי שנינו ברח משלוש והדבק בשלוש הדבק בחליצה‬ ‫לא זה החליצה פסולה עד ששניהם יתכוונו‪ ,‬ולר' יוחנן חליצה מוטעית הכוונה שאומרים‬ ‫והתרת נדרים והבאת שלום וברח ממיאונין ולהיות ערב ולהיות בעל פקדון ור''ש בר בא‬ ‫לו חלוץ לה והיא תתן לך מאה מנה ור' מנא אמר שאם הוא אמר על מנת היא תצטרך לקיים‬ ‫שיש לקרוא לפקדון פוקדון שהוא אומר לו פוק היינו צא לדון ור' ברכיה הוכיח מהפסוק‬ ‫את התנאי‪ ,‬וכשבא מקרה כזה לפני רב הונא הוא נהג כר''ל וכשבא הדבר לפני ר' יוחנן הוא‬ ‫בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך‪ ,‬ויש לומר שב''ד לא באים לשבת במיאון אלא כשישבו‬ ‫אמר שיש לכפותו לחלוץ שוב‪ ,‬וכשבא מקרה כזה לפני ר' חייה בר בא הוא אמר לו בני‬ ‫בא לפניהם מיאון‪.‬‬ ‫אשה זו אינה רצה להנשא לך דרך יבום אלא חלוץ לה והיא תנשא לך דרך נישואין רגילים‬ ‫שנינו במשנה שלב''ש ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא יש לדקדק שלא תתארס‬ ‫ואחר שחלץ לה אמר לו ר' חייה שגם אם יבואו משה ושמואל הם לא יתירו לך להנשא‬ ‫משמע שלב''ש אם עברה ומיאנה מנישואין המיאון חל‪.‬‬ ‫וקרא החלוץ על ר' חייה חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו‪.‬‬ ‫ר' אחא אמר בשם ר' תנחום בר חייה שלב''ש נשואה אינה ממאנת שיש קול לנשואה אך‬ ‫יש מי ששנה שחליצה היא גנאי ויש מי ששנה שזה עדיף ואמר רב חסדא שלמשנה ראשונה‬ ‫אין קול לארוסה שאשה יכולה להטמין עצמה ולומר לא התארסתי אך אינה יכולה לומר‬ ‫עדיף לייבם ולמשנה אחרונה עדיף לחלוץ שלא התכוונו לשם מצוה ור' יוסי אומר שבין‬ ‫לא נשאתי שיש לזה קול‪.‬‬ ‫למשנה ראשונה ובין למשנה אחרונה מי שאמר חליצה גנאי היינו שאחר שפגם בדבר אחד‬ ‫הלכה ב משנה קטנה שצריכה למאן היינו שאחיה ואמה השיאוה לדעתה ואם השיאוה שלא‬ ‫מהתורה שלא קיים מצות יבום הוא נוטל את הפגם וקוראים לו בית חלוץ הנעל‪ ,‬ומי שאמר‬ ‫מדעתה אינה צריכה למאן‪ ,‬ור' חנניה בן אנטיגנוס אומר שתינוקת שאינה יכולה לשמור את‬ ‫שעדיף לחלוץ שכתוב כאן קריאה ובמנשה ואפרים נאמר ויקרא בהם שמי כמו ששם‬ ‫קידושיה אינה צריכה מיאון ור''א אומר שאין מעשה קטנה כלום אלא היא כמפותה ובת‬ ‫הקריאה היא שבח כך כאן היא שבח‪.‬‬ ‫ישראל לכהן אינה אוכלת תרומה בת כהן לישראל יכולה עדיין לאכול תרומה‪ .‬גמרא‬ ‫פרק בית שמאי‬ ‫דף עא‬ ‫שאחיה ואמה השיאוה לדעתה היינו שעושים לה חופה ותכשיטים ומסבירים לה שיש לה‬ ‫הלכה א משנה לב''ש מיאון הוא רק בארוסות ולב''ה גם בנשואות ולב''ש רק בבעל ולב''ה‬ ‫בעל‪.‬‬ ‫גם ביבם‪ ,‬לב''ש מיאון הו דוקא בפני הבעל ולב''ה גם שלא בפניו‪ ,‬לב''ש דוקא בב''ד‬ ‫ולב''ה גם שלא בב''ד‪ ,‬וב''ה אמרו לב''ש שקטנה יכולה למאן אפילו ד' וה' פעמים אמרו‬ ‫להם ב''ש שבנות ישראל אינן הפקר אלא ממאנת רק פעם אחת עד שתגדל ותמאן ותנשא‪.‬‬