תורת המגיד · Toras Hamagid — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

שיעור הכנה
להושענא רבא
ושמחת תורה
מאת הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
נמסר בחג הסוכות תשפ"ו
בבית המדרש ארי שבחבורה
תיקון פגם הלבנה על ידי ההתבטלות לרבש"ע ביום הושענא רבה
מהות יום הושענא רבה להשפיע על המקומות הנמוכים יותר
מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ע
החליל של ניסוך המים ועוצמת אהבת ה' לעם ישראל
כוח הערבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני עצרת
סיום והעלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר והיחוד ביום שמיני
יו"ל חג הסוכות תשפ"ז
לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל
עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע :שיחות
לפרשת שבוע | סדרות השיעורים | שיעורי הכנה
לקראת מועדים | גליונות השבוע בספה"ק :תורת
המגיד ,פרי הארץ ,אור המאיר
ולכל שאלה /הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ אלתר
שליט"א בחסידות ודרכי העבודה ,ניתן לשלוח
לכתובת המערכת
מכון 'תורת א"ם'
tam522511@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
א תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
תיקון פגם הלבנה ﬠל ידי ההת בטלות לרבש"ﬠ ביום הושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
ההכנה ליום טוב מהווה חלק ממנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
התגלות פנימיות ימי הושﬠנא רבה ושמיני ﬠצרת לק ראת הגאולה הﬠתידה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
שנת חמה וקבי ﬠות יום הכיפורים והושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
ﬠבודת בני ישראל לתקן את מיﬠוט ה ירח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
כוח היצר וﬠבודת התשובה נרמזו במיﬠוט ה ירח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
א ריכות התיקון הרוחני מחמת פגם הלבנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
הת בוננות בא ור הלבנה בליל הושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
מהות יום הושﬠנא רבה להשפיﬠ ﬠל המקומות הנמוכים יותר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
הושﬠנא רבה כהשלמה לראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
השפﬠת הקדושה ﬠל כל פ רטי ה בריאה ביום הושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
ﬠבודתם ש ל אדם נח ואברהם בימי ראש השנה יום הכיפורים והושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
הארת חשכ ת הﬠולם הזה באור הקדושה -בתפילת הושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ﬠ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
מלכותו של דוד המלך ויום הושﬠנא רבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
מידת ההתבטלות וההשתוקקות של דוד המלך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
הﬠרבות השפלות ותיקון פגם הירח בתחושת ההתבטלות לרבש"ﬠ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
החליל של ניסוך המים וﬠוצמת אה בת ה' לﬠם ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
הכנת ה'שיתין' שבמזבח ﬠל ידי דוד המלך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ניסוך המים מורה ﬠל פﬠולת ﬠבודת בני ישראל בחלל ה בריאה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
הﬠמידה נגד כוח היצר הרﬠ ﬠל ידי התבטלות מוחלטת לרבש"ﬠ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
לרבש"ﬠ חשוב הקשר שלנו ﬠימו יותר מכל דבר אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
ﬠוצם האיחוד והחיבור שלנו ﬠם הרבש"ﬠ המתגלה בשמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
גילוי אה בת הרבש"ﬠ לכל יהודי ביום שמחת תורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
כוח הﬠרבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . .יג
בכוח ההת בטלות ביום הושﬠנא רבה זוכים לגילוי הקשר לרבש"ﬠ בשמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
שי יכות ﬠנין הושﬠנא רבה לדורות הנמוכים והשפלים יותר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ זוכים לקבל את התורה ﬠד מקומנו הנמוך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
ﬠ רבה מורה ﬠל הנחת רוח של הרבש"ﬠ גם מאנשים נמוכים ושפלים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
סיום והﬠלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר וה יחוד ביום שמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
בשמיני ﬠצרת אנו נקיים מטומאת אומות הﬠולם וראויים להתייחד ﬠם הרבש"ﬠ . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
הקב"ה מייחס את מ ﬠשה המצוות אלינו ואנו מחזירים הכול אליו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
הﬠלאת ﬠבודת ירח האיתנים לרבש"ﬠ ביום שמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
גילוי רצון ה' כ פי ﬠומק היחוד והקשר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
גדול יום הגשמים -מﬠלת יום שמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת ב
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה
לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
תיקון פגם הלבנה ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ ביום הושﬠנא רבה
הראשונים רואים שיש ביום הושענא רבה ההכנה ליום טוב מהווה חלק ממנו
תוכן מיוחד ומנהגים שונים משאר ימי חג ההכנה לכל יום טוב הוא ממש חלק ﬠנין
הסוכות ,ובדברי המשנה מוזכר יום הושענא מעצמיות היום טוב כמו שמבואר
רבה בשם 'אותו היום' )סוכה מה (.וכבר ביארנו בגמרא שיום טוב מכין לחברו )עי' ביצה יז ,(.וכן
במקום אחר את המשמעות שבלשון נסתר צרכי סעודת יום טוב דורשים הכנה מבעוד
בכינוי 'אותו היום' .וכל ההתייחסות ליום יום )ביצה ב ,(:וכל מהותם של הימים טובים היא
הושענא רבה כיום נעלה ומרומם מעל שאר בכדי להכין אותנו לזמן העתיד לבוא 'ביום
ימי חג הסוכות – הולך ומתחזק במשך ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' על כן גם
הדורות כי ככל שהדורות יורדים ומתקדמים כשעסוקים עדיין עם יו"ט של סוכות ושרויים
לקראת הגאולה הקרובה ,מתחזק ענין יום בתוכו ,יש מקום וצורך להתכונן כראוי
הושענא רבה ביתר שאת .ולפי פנימיות להושענא רבה ושמיני עצרת.
הדברים הרי שכך באמת צריך להיות – שככל
ויתקרבו אל הגאולה העתידה תתגלה ותתחזק התגלות פנימיות ימי הושﬠנא
השפעת יום הושענא רבה יותר ויותר. רבה ושמיני ﬠצרת לקראת
הגאולה הﬠתידה
שנת חמה וקביﬠות יום הכיפורים הימים
והושﬠנא רבה
האחרונים של חג הסוכות שהם
הושענא רבה ושמיני עצרת ,הם
מנין ימות השנה – איתא בגמרא )סוכה בﬠנין ימים נעלמים ונסתרים מאוד ,כי בתורה לא
כט (.שאנו מונים לפי שנת לבנה ולא נאמר בפירוש מהו עניינם ומה תוכן מהות
למנין שנת חמה ,כאשר 'שנת חמה' יתירה על יש עצרת שמיני ולגבי הללו, הימים
שנת לבנה קרוב לאחד עשר יום )ערכין ט .(:ויש התייחסות בתורה שהוא יום טוב ואסור
להקשות לפי זה -מדוע בכמה מקומות בדברי בעשיית מלאכה וכו' ,אבל לא מבואר מה
חז"ל אנו מוצאים כי השנה האמיתית היא הטעם והסיבה ליום טוב זה .ולעומתו יום
שנת חמה של שס"ה ימים ,כגון מה שאמרו הושענא רבה הוא יותר נסתר ,כי אין שום
חז"ל )מכות כג (:שימות השנה הם שס"ה כנגד בדברי ורק כלפיו, בתורה התייחסות
ג ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
יראנו נפלאות תורתו' .עולה מדבריו כי אין שס"ה מצוות לא תעשה שבתורה .וכן דברי
אנו מתייחסים רק לשנת הלבנה אלא גם הגמרא )נדרים לב (:ש'השטן' עולה בגימטריא
לשנת חמה ,ושנת חמה יש לה חלק מרכזי שס"ד כמנין ימות השנה חסר יום אחד -
יותר -שהיא הגורם לקביעת ימי ראש השנה, מכיון שביום הכיפורים אין לשטן רשות
יום הכיפורים ,והושענא רבה. לקטרג .וכן הגמרא )כריתות ו (.אומרת שבקטורת
היה שס"ה מנים כנגד שס"ה ימות החמה.
ﬠבודת בני ישראל לתקן את ועוד מביאה הגמרא )יומא סה (:את שיטת רבי
מיﬠוט הירח ששנה תמימה היא שס"ה ימים.
ובביאור
הרי
הענין נראה לומר כי הרי הקב"ה
מיעט את הירח כמבואר בגמרא שנראה מכל מקורות אלו שהשנה
)חולין ס (:מפני שאמרה 'אין שני מלכים האמיתית היא שס"ה ימים כמנין שנת
משמשים בכתר אחד' ,ואנו בני ישראל חמה וכיצד עולים הדברים בקנה אחד עם כך
נמשלים לירח על כן יש לנו שייכות עם ענין שאנו מונים לשנת לבנה )וכן פסק ברמב"ם בהל' קידוש
מיעוט הירח )מדרש רבה שמות טו ,כו( ,ומיעוט הירח החודש פ"א ה"א( .וליישב הדבר יש לומר על פי
אינו רק בכך שאור הלבנה מועט יותר מאור מה שכתב הלבוש )או"ח סימן תרס"ד סק"א(,
החמה ואינו מסלק את חשכת הלילה לגמרי, שההפרש האמיתי בין שנת לבנה לשנת חמה
אלא גם העובדה ששנת הלבנה קצרה משנת הוא עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים
חמה נכללת במיעוט הירח ,וכמו שכתבו שהם כמעט י"א ימים ,ואם כן בשנה
החתם סופר )דרשות ,דרוש לט' טבת ק"ו ע"ג(, הראשונה במחזור השנים – כאשר מסתיימת
והשל"ה )תורה שבכתב שמות סימן א'( לבאר בטעם שנת הלבנה ומגיע שוב ראש השנה לפי
הדבר שכתבו בספרי הקדמונים שבשנה חשבון ימות הלבנה ,עולה שרק ביום
מעוברת יש לנהוג את תענית שובבי"ם יותר הכיפורים של שנת הלבנה הוא ראש השנה
מכל שנה -מכיון שבשנה מעוברת מתגלה של שנת החמה החדשה ,ובשנה שלאחריו
החיסרון של שנת הלבנה מול שנת חמה ,כיון שכבר נחסר משנת הלבנה עוד קרוב לי"א
שטעם לעיבור השנה הוא מפני ההבדל שיש ימים ,נופל ראש השנה של שנת החמה
בין שנת חמה לשנת לבנה ,על כן מתעורר ובשנה רבה, הושענא ביום השלישי
הצורך לתקן את פגם הלבנה ,ואנו צריכים וחוזר מעוברת שנה עושים שלאחריה
להתענות ולתקן את חיסרון הלבנה ,וכוח החשבון לפי הסדר הזהא ,וזה הסוד של יום
התיקון של בני ישראל לתקן את פגם הלבנה הכיפורים והושענא רבה ,ומסיים דבריו 'זה
נרמז בכוח עיבור השנה שניתן לעם ישראל. נראה לי טעם ברור בסודות התורה ,ה' יתברך
א .אמנם מציין שם כי יש פעמיים בכל מחזור שנים שאין הדבר כן.
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת ד
ובכך מבאר הצל"ח את מאמר חז"ל 'הביאו הרי שמיעוט הלבנה מתבטא גם בכך ששנת
עלי קרבן' וכו' שכביכול הרבש"ע הלבנה קצרה יותר משנת חמה ,וכתב ה'דברי
אומר לעם ישראל שנוטל על עצמו את חיים' מצאנז )פרשת תצוה( שלעתיד לבוא לא
האחריות לכך שברא את היצר והכניס אותנו יהיה צורך לעבר את השנה מכיון ששנת
לעבודה קשה במלחמה נגדו ובכך יש פתחון הלבנה תהיה שווה לשנת חמה ,כי אז יהיה
פה לעם ישראל ,ובדרך זו מבאר הצל"ח את אור הלבנה כאור החמה ונכלל בזה שאורך
טעם השופר ,עיי"ש .ומעין זה כבר כתב 'רבנו השנה יהיה שווה לשנת החמה ,והבריאה
בחיי' )במדבר כח ,טו( בביאור המאמר 'הביאו עלי תגיע לדרגת השלמות.
קרבן' וכו' שיש בכך פתחון פה לבעלי
תשובה ,כי כמו שהקב"ה התפייס עם הלבנה
כך גם ימחול רבש"ע לנו על כל חטאתנו כוח היצר וﬠבודת התשובה נרמזו
שאנו מרצים ומפייסים אותו עליהם ומבקשים במיﬠוט הירח
איתא
את סליחתו ,וההתבוננות בזה נותנת כוח
בגמרא )חולין ס' (:אמר הקב"ה הביאו
לחזור בתשובה.
עלי קרבן שמיעטתי את הירח',
אריכות התיקון הרוחני מחמת
ובדרושי הצל"ח )דרוש י"ב אות יח'( מבאר את
פגם הלבנה
פנימיות מאמר זה -שהרי בטבע העולם היה
יש
צריך להיות שנשמת ישראל תזרח ותאיר
להוסיף ולבאר את דברי הלבוש שכתב כאור החמה וכשמש בצהרים על כל העולם
שבפנימיות יום הכיפורים מונח הכוח כולו לגלות בו את האור האלוקי המסתתר
הרוחני של ראש השנה משנה שעברה,
בקרבו ,וטעם הדבר מדוע אין זה כך הוא
ובהושענא רבה יש בפנימיות את ראש השנה
מפני מיעוט הירח שבכך גם נתמעט כוחם של
של לפני שנתיים ,על פי דברי האר"י ז"ל )שער
ישראל ,כי עם ישראל נקראו על שם הירח
הכוונות צ (:שכתב כי קודם חטא אדם הראשון
וכאשר נתמעט הירח מתבטא הדבר אצל בני
היה צריך להיות התיקון הרוחני של חודש
ישראל במציאות שבה נמצא עם ישראל
תשרי ביום אחד ,אלא שאחרי החטא נמשך
בעולם ואין הדבר משפיע על כל הבריאה
הדבר באריכות מראש השנה עד שמיני עצרת
כולה לגלות בה את האור האלוקי ,ועל כן
שהם כ"א ימים -במקום יום אחד כבתחילה.
אמרו חז"ל 'אמר הקב"ה ללבנה שהצדיקים
וכ ן הדבר בכל עניני עבודת ה' כי קודם חטא ייקראו על שמך מפני שממעטים עצמם בפני
אדם הראשון היה כוח הדעת של האדם היצר' )ילקוט שמעוני בראשית א ,ח( ,הרי שמיעוט
חזק ביותר ,ואילו היינו חיים היום עם דעת הירח מתבטא אצל עם ישראל בעבודת היצר
מרוממת כזו -הרי שגם תינוק קטן היה רואה שצריכים למעט עצמם לפניו.
ה ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
שעברה ,ובהושענא רבה נמצאים עניינים את הרבש"ע בכל פעולות העולם הזה
הקשורים עדיין לראש השנה וליום הכיפורים, הגשמיות ,כי מכיון שבעוד האדם עדיין קטן
משום שהענין הפנימי מתפשט יותר משנה הרי וחזקה, ברורה דעה לו יש כבר
אחת ,וזהו עומק דברי הלבוש שמכיון שההתבוננות במעשה בראשית תביא לידי
שנתמעטה הלבנה הוצרך התיקון הרוחני של התפעלות הנפש וחיזוק האמונה ברבש"ע,
ראש השנה להתפשט על פני שלוש שנים. ומכיון שאין לנו היום דעת ברורה וחזקה כל
כך על כן בגיל קטן אין אנו מתפעלים
התבוננות באור הלבנה בליל
ומתבוננים במעשי הבריאה לראות בהם את
הושﬠנא רבה
הרבש"ע ,וכאשר אנו גדלים ומקבלים את
ויתכ ן
ה'דעת' הראויה כבר אין אנו מתפעלים
שזהו טעם הדבר למנהג המוזכר מפעולות הבריאה כיון שאנו רגילים אליהם.
בדברי הראשונים
והדבר
)רמב"ן במדבר יד ,ט(
שבליל הושענא רבה היו יוצאים לראות את דומה לשקיעת החמה הנעשית
הצל באור הלבנה ,ומי שאינו רואה את הצל בשלבים ולא בבת אחת ,כאשר
שלו באור הלבנה – סימן לכך שלא ישלים בזמן שבנתיים יש זמן שאינו לא יום לילה
שנתו )והובאו דבריו ברמ"א או"ח סימן תרס"ד ס"א ,אלא אלא מעורב משניהם יחדיו ,כך גם התבוננות
שכתב שטוב יותר שלא לבדוק ולקיים 'תמים תהיה עם ה' הנמשכת על פני זמן ארוך יותר משפיעה
אלוקיך'( ,ובפשטות נראה תמוה הדבר מה פחות על נפש האדם .וכן בענין התיקון
השייכות של הלבנה לליל הושענא רבה הפנימי של ראש השנה ,קודם חטא האדם
ומדוע יש לראות את הצל באור הלבנה דוקא, הראשון היה הדבר אמור להימשך יום אחד,
ולפי המתבאר לעיל יש לומר כי מכיון שבו היינו יכולים להתעלות בבת אחת עד
שבהושענא רבה מסתיימת העבודה הפנימית לדרגת 'אתה הראת לדעת' של שמיני עצרת,
של ראש השנה דאשתקד ,על כן כל מי ואחרי החטא שכל הבריאה נסוגה אחור -
שקשור אל הלבנה וגורם בעבודתו את תיקונה נדרשים כ"א ימים בכדי להגיע אל התיקון
זורח עליו אור הלבנה ,ומי שכבר סיים את הנרצה ולהכרה האמיתית של 'אתה הראת
תפקידו והושלמה עבודתו – ניכר הדבר לדעת' .ומשום כך בשנת לבנה יש עדיין ביום
בחיסרון האור מעל ראשו. הכיפורים חלקים מראש השנה של שנה
מהות יום הושﬠנא רבה להשפיﬠ ﬠל המקומות הנמוכים יותר
בדרך רמז -כי משום כך התורה קראה לראש הושﬠנא רבה כהשלמה לראש השנה
השנה 'יום תרועה' )במדבר כט ,א( כיון שהוא יום מה שביארנו כי עבודת ראש השנה לפי
שבור ומחולק לשלושה חלקים כאשר חלק מתחלקת לשלושה חלקים ,יש לומר
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת ו
השנה ויום הכיפורים עם הושענא רבה כאחד ביום והשאר השנה בראש נתקן אחד
היה בכך עבודה שלימה ,אבל מכיון שמחטא הכיפורים ובשמיני עצרת בשנים שאחר כך,
אדם הראשון אין אנו יכולים לעסוק בריבוי וכבר בדברי הפוסקים מוזכר הקשר של יום
עניינים רוחניים בבת אחת -כמו שנתבאר הכיפורים לתקיעת שופר – בכך שנהגו לתקוע
לעיל ,על כן נמשך הדבר מראש השנה שהוא במוצאי יום הכיפורים )שבלי הלקט סימן שכ"ב( ,וכן
יום ההמלכה ,עד יום הכיפורים והושענא ביום הושענא רבה מוזכר בדברי הפוסקים
רבה ,שבאריכות הזמן אנו יכולים לפעול את שיש שנהגו לתקוע ביום זה )סדר היום ,סדר יום
כל העניינים הללו בקרבנו ולהשפיע על הושענא רבה( ,מפני שימים אלו הם ימי השלמה
הבריאה כולה. לעבודת ראש השנה משנים קודמות .וכאשר
האדם נכנס לעבודת הושענא רבה עם
הסתכלות של השלמת עבודת ראש השנה
ﬠבודתם של אדם נח ואברהם ויום הכיפורים ,יוכל להגיע ליום שמיני עצרת
בימי ראש השנה יום הכיפורים ממקום גבוה יותר ופנימי יותר.
והושﬠנא רבה
בספ ר המנהגים )מנהג של סוכות הגה"ה רט"ז( הביא השפﬠת הקדושה ﬠל כל פ רטי
את דברי המדרש' :אמר הקב"ה ה בריאה ביום הושﬠנא רבה
ובביאור הדברים על דרך עבודה יש לומר,
לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום
המיוחד לכפר בו עונותיהם זהו הושענא
יום הוא השנה ראש שהרי
רבה' .ומבאר ספר המנהגים בכוונת הדברים ההמלכה שבו ממליכים את הקב"ה ,וביום
כי הקב"ה נקרא בשם אהי"ה שהוא בגמטריא הכיפורים העבודה היא להתרומם ולהתנתק
כ"א ,ואברהם אבינו היה דור עשרים ואחד מעניני העולם הזה ,ועל כן עוסקים אז רק
מאדם הראשון ,כי 'עשרה דורות מאדם עד בחלק הרוחני של הבריאה ומבקשים סליחה
נח' ו'עשרה דורות מנח עד אברהם' נמצא אם מחילה וכפרה ,ומתקשרים בקשר אמיץ וחזק
כן שאברהם אבינו היה דור עשרים ואחד עם הרבש"ע ללא שום מקום לדברים
מבריאת העולם ,על כן נתן לו הקב"ה את יום הגשמיים .ולעומת זה יום הושענא רבה הוא
הושענא רבה שהוא חל בכ"א תשרי .ומסיים להיפך ממש מיום הכיפורים ,כי בתפילות
המדרש ' -אמר לו הקב"ה לאברהם אם אין הושענא רבה אנו מבקשים על כל פרט ופרט
ביום יהיה השנה בראש לבניך כפרה בבריאה ' -הושע נא ילק מחסיל' וכו'
הכיפורים ואם לאו יהיה בהושענא רבה ,וזה ומכניסים את הבורא אל תוך כל פרטי
אחדותו של שמי וזהו הושענא רבה' עכ"ד. הבריאה ,ואם היתה אפשרות לשלב את ראש
ז ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
את ויקבלו שיתעדנו שבאדם הבהמיות מדבריו שיום ראש השנה קשור מתבאר
ובכך מהרבש"ע, להם הראויה ההארה לעניינו של אדם הראשון שהוא
מתבטא כוחו של אברהם אבינו ביום הושענא היה ראשית ותחילת הבריאה ,כמו שאנו
רבה ,שבו אנו מתעסקים להעלות את חלקי אומרים בראש השנה ' -זה היום תחילת
הבריאה לדרגה רוחנית יותר. מעשיך זיכרון ליום ראשון' .וכעבור עשרה
ימים חל יום הכיפורים שהוא כנגד נח שהיה
הארת חשכ ת הﬠולם הזה באור דור עשירי מבריאת העולם ונכנס לתיבה בזמן
הקדושה -בתפילת הושﬠנא רבה המבול ,וכך היא גם העבודה ביום הכיפורים
בדרך זו ניתן להבין מדוע בתפילת הושענא
להתנתק מכל ענייני העולם – מאכילה ושתיה
וכו' ולהתעלות לדביקות עם הבורא ,כדוגמת
רבה משלבים בפסוקי דזמרה גם
נח שנכנס לתיבה בזמן שכל היקום נמחה
חלקים מתפילת יום טוב ,ויש מנהגים שונים
ונמחק מעל פני האדמה' ,וישאר אך נח' -
בדבר כיצד להתייחס לתפילת הושענא רבה
להשאר עם ההתעלות והדביקות בבורא.
אם כתפילת יום טוב או כתפילת חול המועד.
ואילו יום הושענא רבה הוא יומו של אברהם
ולכאורה אינו מובן מדוע מערבים ומשלבים
אבינו שהייתה עבודתו לגלות לכל באי עולם
יחדיו תפילת יום טוב עם תפילת חול
כי יש מנהיג לבירה ,ואברהם אבינו היה
המועד ,אלא זו נקודת העבודה בהושענא
מתעסק עם כל הערבים והכנענים לגלות
רבה -להשלים את ראש השנה ויום
הכיפורים ,על כן אנו צריכים לתת מקום ולהאיר את עיניהם להאמין במי שאמר והיה
לחלק היום טוב שבו כיון שהוא יום מרומם העולם ,ובכך הכניס אברהם אבינו את האור
כיום הכיפורים וראש השנה ,אבל אי אפשר האלוקי לכל מקום בעולם.
כמו כן גם בהושענא רבה אנו מתפללים על
לתת לו רק יחס של קודש ,כי התפקיד של
הושענא רבה בהשלמת עבודת יום הכיפורים
הוא בכך שנותנים מקום לענייני החולין כל העניינים הגשמיים ומזכירים אותם
ומעלים אותם לדרגה רוחנית נעלית יותר, בהושענות ,על מנת שיתעלו כל פרטי הבריאה
ובדומה לאור הלבנה שמאיר בלילה ואינו למקום רוחני יותר ויתגלה בהם מציאות
מבטל לגמרי את חשכת הלילה ,כך גם הבורא באופן הראוי ,כי כשמבקשים 'הושענא
העבודה שלנו כדוגמת הירח צריכה להיות עדרים מדלות' ו'הושענא אדם ובהמה' וכו',
בדרך זו ,שנותנים מקום לגשמיות ולענייני אין מתפללים רק על הצלחה גשמית ותו לא,
העולם הזה שנמשל ללילה )פסחים ב ,(:אבל אלא מבקשים על דעת אלוקית שתתגלה
מרוממים אותם למקום רוחני יותר. בפרטי הבריאה הגשמיים ביותר ,ועל חלקי
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת ח
מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ﬠ
להוסיף על דבריו שגם הערבות וגם ויש מלכותו של דוד המלך ויום
חלוקי האבנים נקראים על שם ה'נחל' הושﬠנא רבה
כי לכתחילה יש לקחת ערבות נחל דוקא )טור
של יום הושענא רבה הוא דוד האושפיזא
או"ח סימן תרמ"ז( ,וביאור הדבר הוא על פי מה
המלך שאף הוא קשור לעניין
שכתבו הספרים )מאור עינים תולדות עה"פ ויבואו עבדי
)ראש השנה כה(. הלבנה ,כמו שמובא בגמרא
יצחק וכו' ובעוד ספרים( ש'נחל' הוא ראשי תיבות
שכאשר רצו לרמוז על חידוש מולד הלבנה
'נפשנו חיכתה לה'' )תהלים לג ,כ( ,כי המהות של
אמרו 'דוד המלך חי וקיים' ,ובזוהר מבואר
הערבות מבטאת את האפסיות של האדם ואת
שדוד המלך חי בהרגשה תמידית שאין
העובדה שאין לו משל עצמו כלום אלא כל
המלכות שלו אלא כמו הירח ש'לית ליה
כולו תלוי במתנת ה' עליו מלמעלה .וכן
מגרמיה כלום' )זוהר ח"ג דף שב (.ואין לו משל
הייתה דרכו של דוד המלך במלחמתו נגד
עצמו שום דבר ,כך גם דוד המלך חי ופעל
גלית ,כי גם כאשר שאול המלך הביא לו
בדרך זו על כן הייתה מידתו כמידת הירח ועל
ירידתו קודם שלו את השריון ללבוש
כן יום האושפיזא שלו הוא בהושענא רבה.
למלחמה ,ובדרך נס התאים השריון למידת
גופו של דוד )ילקוט שמעוני רמז קכ"ז( ,עם כל זה
סירב דוד המלך ללבוש את השריון אלא הלך
מידת ההתבטלות וההשתוקקות של
להילחם נגד גלית הפלישתי בחמישה חלוקי
דוד המלך
אחת ממלחמותיו של דוד המלך הייתה נגד
נחל בלבד ,כיון שדוד המלך הרגיש שאם הוא
ילבש את השריון הרי שיחסר לו בתחושה של
גלית הפלישתי שחירף וגידף מערכות
'נפשנו חיכתה לה'' ובהתבטלות המוחלטת
אלוקים חיים )שמואל א יז ,כו( וביטל את ישראל
להנהגת הבורא.
מקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים
הﬠרבות השפלות ותיקון פגם הירח
במשך ארבעים יום )סוטה מב ,(:כי הקליפה של
בתחושת ההתבטלות לרבש"ﬠ
גלית נלחמה נגד קבלת עול מלכות שמים
והסתירה על כבוד ה' שלא יתגלה בבריאה,
שמידתו של דוד המלך הייתה מידת מכיון ובמלחמה נגדו ירד דוד אל הנחל ולקח משם
ההתבטלות לרבש"ע ,על כן ביום 'חמישה חלוקי אבנים' ובהם ניצח את גלית
הושענא רבה שהוא יומו של דוד המלך שבו הפלישתי )שם ,מ( .וכתב הרמח"ל שחמשת בדי
אנו עוסקים בתיקון הירח -המורה על ענין זה ערבות שאנו נוטלים ביום הושענא רבה הם
של מידת ההתבטלות ,אנו נוטלים בידנו את )קיצור כנגד אותם חמשה חלוקי אבני נחל
הערבות שעניינם הוא תחושת הריקנות הכוונות לרמח"ל ,סוד הסוכה הלולב ומיניו(.
ט ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
עלים ,אבל מעיקר הדין ככל שהערבה יותר העצמית וההבנה כי בלי הבורא יתברך אין
עלובה ושפלה ,הדבר מורה יותר על אפסיות אנו יכולים לעשות ולפעול כלום ,והכוח של
האדם ועל כך שאנו תלויים אך ורק יום הושענא רבה הוא להרגיש זאת.
בהשפעתו של הרבש"ע עלינו ולולי זה אין
בנו כלום ,וככל שהאדם מגיע ל'יום ערבה' לומר כי מטעם זה מעיקר הדין אין ויש
עם הפנמת הדבר שהוא אינו שווה כלום צריך חמישה ערבות אלא די בבד אחד
באמת אלא תלוי אך ורק בשפע האלוקי שיש בו עלה אחד אלא שכתבו הפוסקים
עליו ,כך יהיה לו יותר קשר ושייכות ליום )או"ח סימן תרס"ד רמ"א סעיף ד'( שמכוער הדבר
הושענא רבהב . לקחת כזו ערבה אלא יש לקחת ערבה עם
החליל של ניסוך המים וﬠוצמת אה בת ה' לﬠם ישראל
להסירו משם בכדי להכין את השיתין הכנת ה'שיתין' שבמזבח ﬠל ידי
למזבח ,אמר לו החרס שלא יסירנו משם כיון דוד המלך
שהוא מונח במקום ההוא משעה שאמר בגמרא )סוכה מט .ירושלמי פ"ד ה"ו( כי איתא
הקב"ה 'אנכי ה' אלוקיך' ורצו מי התהום השיתין שהיו למזבח שבהם היו
להציף את העולם ,ואם דוד המלך יסיר משם מנסכים את היין של הנסכים ואת המים של
את החרס יחזור התהום לעלות ולהציף את ניסוך המים היו מגיעים עד התהום ,והקב"ה
כל העולם ,אבל דוד המלך לא שם אל ליבו ברא אותם כבר בששת ימי בראשית כנרמז
מכיון שהיה עסוק בבניית בית המקדש כראוי בפסוק 'בראשית' – ברא 'שית'.
והסיר משם את החרס ,ואכן התחילו מי
התהום לעלות ולהציף את העולם ,ואמר דוד )ילקוט שמעוני תהלים רמז מבואר במדרש ﬠוד
המלך שאם יש מי שיודע כיצד ניתן לפתור תתע"ח( שבשעת מתן תורה עמד התהום
את הדבר עליו לומר זאת ואם לא יאמר להציף את כל העולם דרך אותם שיתין ועל
תרבוץ עליו קללה חמורה מאוד ,ואחיתופל כן ניתנה בתוכם חתיכת חרס שיחזיק את מי
היה שם ולמד קל וחומר מ'השקאת סוטה' התהום שלא יפרצו החוצה ,וכאשר דוד
שמשום שלום בית של איש ואשתו אמרה המלך רצה לבנות את בית המקדש וחפר את
תורה למחות את שם ה' על המים )במדבר ה, היסודות לצורך כך ,הגיע עד אותו חרס ורצה
ב .ובטעם הדבר שנוטלים חמישה ערבות ,יש לומר שמכיון שעצם היום קשור לאברהם אבינו – שהוא
הראשון במנין האושפיזין ,ולדוד המלך – האחרון באושפיזין ,אנו לוקחים עוד חמישה ערבות שהם
מורים על חמשת האושפיזין האמצעיים לשלבם יחד עם אברהם ודוד ,אבל במדרש יש טעמים אחרים
לדבר ,ואכמ"ל.
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת י
מקום ריק וחלול כדוגמת השיתין ,ואנו חיים כג( ,קל וחומר למקרה כזה בו המים יכולים
בעולם הזה ומקיימים מצוות באופן החוזר לכלות את כל היקום שמותר למחות את שם
על עצמו כל העת ,בלימוד התורה ובתפילות ה' ,ואכן הניחו שם חרס שכתוב עליו שם ה'
היום ובמעשים טובים לפי סדר היום ומעגל והמים נחו מזעפם ,ע"כ.
ויש
השנה ,ומה התועלת בכך עבורנו ועבור
להתבונן במעשה זה מדוע בשעת מתן
הבריאה כולה בכך שאנו שוב ושוב מתפללים
תורה עמדו מי התהום להציף ולכלות
את אותם התפילות ומקיימים את אותם
את כל הבריאה ,וכן מדוע בזמן שדוד המלך
המצוות בסדר החוזר על עצמו בתמידות?
עסק בהכנת היסודות של בית המקדש הציפו
אלא הענין הוא כי כאשר יהודי מקיים תורה
המים את העולם ולא יכלו להישאר במקומם.
ומצוות בימי חייו כאן בעולם הרי הוא
ניסוך המים מורה ﬠל פﬠולת ﬠבודת
משפיע על כל ה'חלל הפנוי' של הבריאה
בני ישראל בחלל ה בריאה
ומאיר בעולם את האור האלוקי ,ובכך
ובביאור הענין יש לבאר תחילה את מהות
הופכים את ה'חלל' להיות 'חליל' ששר שירה
לרבש"ע כי מתווסף בו האות 'י' שזה היהודי
שמקיים תורה ומצוות בעולם ,שזו היא שבעצם המזבח, של השיתין
עבודת בני ישראל להוסיף את ה'י' המורה על היותם חלולים הם מבטאים את מהות
גילוי הבורא – בבריאה ,וכן נרמז הדבר הבריאה שהקב"ה ברא בששת ימי בראשית,
בתיבת 'אויר' כי כשנסיר את האות 'י' מ'אויר' שאז היקום כולו היה מקום 'חלל פנוי' וריק
ייוותר 'אור' ,כי היהודי מגלה את האור מתוכן רוחני ,ובעבודת ניסוך המים לתוך
האלוקי בחלל אויר העולם ,ותפקידו של השיתין מתבטאת עבודת בני ישראל בעולם,
היהודי הוא להפוך את ה'אויר הפנוי' לחליל כי ניסוך המים היה באופן שהיו שואבים
ומקום מואר באורו של הרבש"ע. מים ממעין השילוח שנמצא בתחתית ההר
מתחת לבית המקדש ,והיו עולים ומטפסים
על הר הבית עד שעולים במעלות העזרה
הﬠמידה נגד כוח היצר הרﬠ ﬠל ידי ומשם היו מעלים את המים על גבי המזבח,
התבטלות מוחלטת לרבש"ﬠ ומנסכים אותם אל השיתין ששם הגיעו המים
ויש
חזרה עד התהום ,ולכאורה הדבר תמוה
לומר שמשום כך פרק הגמרא העוסק
ביותר ,מהו הענין לקחת מים מהתהום
בניסוך המים במסכת סוכה נקרא פרק
ולהעלותם אל מקום גבוה – השיתין ,ומשם
נקראת השואבה בית ושמחת 'החליל',
להחזירם אל התהום?
במשנה בשם ה'חליל' ,והרע"ב פירש כי טעם
הדבר הוא מפני שכלי החליל קולו נשמע בכך באה לידי ביטוי עבודת בני אלא
יותר חזק משאר כלים )סוכה פ"ה מ"א( ,אבל לפי ישראל בעולם הזה ,כי העולם הוא
יא ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
בתוכו ,מה שאין כן בשאר כלים שיש להם המתבאר כאן יש לומר שהביאור הוא – כיון
חשיבות בפני עצמם על כן מקבלים טומאה שזהו מטרת עבודת 'ניסוך המים' להורות על
מגבםג ,וכן עבודתו של היהודי צריכה להיות עבודת בני ישראל להשפיע על החלל הפנוי.
כדוגמת כלי חרס שיבין ויפנים כי לו עצמו ומשום כך נבראו השיתין כבר בששת ימי
אין שום חשיבות אלא רק בתוכן הרוחני שיש בראשית להראות כי עבודת בני ישראל היא
בקרבו ובהתבטלות לרבש"ע. להשפיע על החלל הפנוי שנברא בבריאת
העולם ולהאיר בו את האור האלוקי ,ובמתן
לרבש"ﬠ חשוב הקשר שלנו ﬠימו
תורה כל הבריאה קיבלה צורה חדשה כיון
יותר מכל דבר אחר שעל ידי התורה יש את הכוח להאיר את
כאשר
האור האלוקי בבריאה ביתר שאת ,ולעומת
דוד המלך עסק בבנין בית המקדש
זאת התחדש כוחו של היצר גם כן באופן
אירע שוב החשש ממי התהום
שיש עבודה וניסיונות על כל דבר וענין
שיציפו את העולם ,מכיון שבית המקדש הוא
בעבודת ה'.
בדרגה גבוהה יותר מקבלת התורה ,כי התורה
והדרך
והמצוות הם קיום רצונו של הקב"ה וגילוי
להתמודד מול כוח היצר הרע
האור האלוקי בבריאה ,אבל בית המקדש
המתבטא במי התהום המתפרצים
מביא את הקשר הגדול של 'בין שדי ילין'
ועולים במטרה להציף את כל העולם – היא
ו'כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך'
על ידי חרס המונח שם על המים ,המורה על
זו ודביקות קשר יהיה לבוא שלעתיד
לרבש"ע וההתבטלות השפלות כוח
בהתגלות ,וכאשר התחיל הגילוי של בית
שבאמצעות זה ניתן להינצל מכוחו של היצר
המקדש להתגלות בבריאה ,התעורר עוד פעם
הרע ,כי המהות של חרס היא שהוא רק גוש
כוח המים להחריב את העולם כיון שלכאורה
עפר ואדמה ללא כל חשיבות.
אין זה לפי כבודו של הקב"ה לרדת ולהתאחד
ומטﬠם
כל כך בקשר ודביקות עם בני ישראל.
זה מבאר החידושי הרי"ם )שפת אמת
והתשובה על כך הייתה מלימוד הקל וחומר שלח תרל"ג( מדוע כלי חרס מקבל
שמותר למחות שמו של הקב"ה טומאה רק מתוכו ולא מגבו בשונה משאר
עבור 'שלום בית' של איש ואשתו קל וחומר כלים המקבלים טומאה מגבם – כיון שלכלי
עבור הצלת העולם ,ובכך רצה הקב"ה ללמד חרס אין שום חשיבות בפני עצמו אלא כל
אותנו כי בכדי להתקשר עימנו בקשר קרוב מהותו מתבטאת רק בתוכן שלו ובמה שיש
ג .ביאור זה מובא בשם הגר"ח מבריסק אבל כבר קדמו החידושי הרי"ם.
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת יב
ואשתו' 'איש כדוגמת לרבש"ע בינינו כל כך כדוגמת 'איש ואשתו' מותר למחות את
ו'אשכול הכופר דודי לי בין שדי ילין' – שמו על המים ,וכביכול הרבש"ע מוותר על
במעלה יתרה מהקשר שיש בכל השנה. כל העניינים הנעלמים והגבוהים שאינם
שייכים לדרגתנו ולהשגתנו ומתייחד עמנו
כפי היכולת שלנו להכיל ולהשיג ,כי רצונו
גילוי אה בת הרבש"ﬠ לכל יהודי של הקב"ה שנהיה דבוקים בו בקשר אמיץ
ביום שמחת תורה וחזק מאוד וזה חשוב לו יותר מכל.
בדרך זו ניתן לבאר מדוע ביום שמחת תורה
יש כמה דברים בהם אנו מקילים
ﬠוצם האיחוד והחיבור שלנו ﬠם
בהלכה באופן נדיר ,כי בכל השנה אין עולים
הרבש"ﬠ המתגלה בשמיני ﬠצרת
נמצא אם כן שכל קיום הבריאה כיום הוא
לתורה בקריאה שכבר קראו ,ואפילו לילדים
וקטנים אין מקילים בזה מפני חשש 'ברכה
מכוח אותו הקל וחומר ,מכיון שהמים
לבטלה' ,גם בכל ימות השנה אסור להוציא
עמדו לשטוף ולהציף את כל היקום והדבר
ספר תורה מארון הקודש אם לא מעוניינים
האחרון שעצר אותם היה מכוח הקל וחומר
לקרוא בו )או"ח סימן קל"ה סעיף י"ד( חוץ ממקרים
המורה לנו על עוצם אהבת הקב"ה לעמו
מיוחדים ואופנים מסויימים בהם מתירים
ישראל ,וזהו תכלית הבריאה ואל החיבור הזה
להוציא את הס"ת מן הארון קודש ,ואילו
אנו מחכים ומצפים שיתגלה לעתיד לבוא
ביום שמחת תורה אנו מוציאים את ספרי
בתוקף גדול ובגילוי ממש.
התורה מארון הקודש בכדי לרקוד עימם ,וגם
מעלים אנשים לתורה גם כאשר כבר גמרו ובכך ניתן להבין את ייחודו של יום שמיני
לקרוא את הקריאה ולא חוששים לכבוד עצרת ושמחת תורה ,כי לאחר שבראש
הספר תורה או לחשש ברכה לבטלה ,כי בכך השנה המלכנו את הקב"ה על עצמנו ועל כל
מתבטא בבחינה מסויימת מה שאמרו בגמרא הבריאה כולה ,וביום הכיפורים התעלנו מעל
'ימחה שמי על המים' עבור הטלת שלום בין הבריאה והגענו לדביקות הגדולה ברבש"ע,
איש ואשתו ,על כן בשמחת תורה לא מגיע אחר כך יום הושענא רבה -יום ערבה,
חוששים לאסור את הדברים הללו בכדי לתת שעניינו הוא להיות כחרס הנשבר לפני
לכל יהודי את התחושה שיש לו קשר עם הקב"ה ולהתבטל אליו בתכלית הביטול
הרבש"ע ברמה הגבוהה ביותר שיש ,וביום ולהבין שאין לנו משל עצמנו כלום ,ומכוח
שמיני עצרת מתגלה הקשר המיוחד והנעלה יום זה אנו נכנסים לשמיני עצרת ושמחת
הזה שיש בינינו לרבש"ע. תורה ,שאז מתגלה היחוד והקשר העצום
יג ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
כוח הﬠרבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני ﬠצרת
כן אמר להם הקב"ה שדוקא משום כך שהם בכוח ההתבטלות ביום הושﬠנא
מרגישים שפלים כל כך ,והם רואים את רבה זוכים לגילוי הקשר לרבש"ﬠ
המצב של בית שני כמה הוא רחוק מעוצמת בשמיני ﬠצרת
הגילוי של הבית הראשון ,משום זה עצמו הנביא חגי היה אחד מהנביאים שתיקנו את
הקב"ה מחזקם 'רוחי עומדת בקרבכם' וכו', מצות ערבה ביום הושענא רבה,
כי כאשר האדם משפיל ומבטל את עצמו כמבואר ברש"י )סוכה נד .ד"ה יסוד נביאים( שחגי
לרבש"ע ,זוכה אח"כ לקשר ודביקות נפלאה זכריה ומלאכי תיקנו את מצות ערבה ,ובספר
עם הרבש"ע. חגי מופיעה נבואה שנאמרה לחגי בחודש
ומשום
השביעי בעשרים ואחד בו – הוא יום הושענא
כך מסיים הנביא שם "גדול יהיה
רבה ,ושם הקב"ה אומר לחגי הנביא לומר
כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון
לאותם הזקנים שזכרו עוד את הבית הראשון
אמר ה' צבקות ,ובמקום הזה אתן שלום נאם
וכאשר בנו את הבית השני נפלה רוחם
ה' צבקות" )שם ט( ,שבכוח ההתבטלות
בקרבם כיון שזכרו את עוצם ההתגלות
לרבש"ע יזכו ל'שלום' כדוגמת שלום בין
שהיתה בבית ראשון וראו שהבית השני הוא
'איש לאשתו' האמור לעיל המורה על דרגת
בדרגה נמוכה יותר מהראשון ,על כן למרות
הקשר הגבוהה ביותר עם הרבש"ע .וזה הוא
שכל עם ישראל באותו הדור שמחו מאוד
עבודת יום הושענא רבה -להתבטל לרבש"ע,
בחנוכת בית המקדש השני אבל הם שזכרו את
ומכוח השפלות וההתבטלות זוכים אחר כך
הבית הראשון היו עצובים ,על כן אמר להם
ביום שמיני עצרת לקרבת ה' עצומה בדרגה
הקב"ה לחזק את רוחם" :מי בכם הנשאר
הגבוהה ביותר שאפשר בבחינת 'ישיש עליך
אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה
אלוקיך כמשוש חתן על כלה'.
אתם רואים אתו עתה הלוא כמהו כאין
בעיניכם .ועתה חזק זרבבל נאם ה' וחזק
שייכות ﬠנין הושﬠנא רבה לדורות יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם
הנמוכים והשפלים יותר הארץ נאם ה' ועשו כי אני אתכם נאם ה'
השפת
צבקות .את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם
אמת בכמה מקומות )סוכות תרל"ט תר"מ
ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו" )חגי
ועוד( כותב כי ביום הושענא רבה
ב ,ג-ה(.
יכולים גם בדורות השפלים לפעול את
הדורות של והכוח השלימה, הגאולה זו מתאימה ליום בו נאמרה – יום ונבואה
הנמוכים לפעול הוא דוקא בידיעה שהם הושענא רבה ,שהוא יום בו העבודה
נמוכים ובשפל המצב ועם כל זה הבורא נמצא היא להשפיל עצמו ולהתבטל לרבש"ע ,ועל
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת יד
הירושלמי מכך שבבבל היו נוהגים להביא את איתם ומכירים בכוחם לבקש ולפעול ,ועל כן
הספר תורה לפני ה'ריש גלותא' לקרוא בו משיח יגיע לדורות נמוכים כאלו דוקא.
ודברים אלו אמר השפת אמת על דורו ,כל
ואפילו שלא היה אדם גדול בתורה ,ומיישב
הירושלמי כי מכיון שה'ריש גלותא' היה
שכן בדורות שלנו שהם נמוכים
מזרעו של דוד המלך על כן נהגו להביא לפניו
הרבה יותר בודאי שהעבודה של יום הושענא
את הספר תורה לקרוא בו.
רבה שייכת אלינו ,כי כאשר האדם יתבונן
ובפשטות כוונת הירושלמי לומר כי המנהג
במצבו האישי ובמצב הדור כולו יכול
לפעמים לקבל חלישות הדעת ,כיון שבדורות
המשיך עוד מזמן דוד המלך
הקודמים היו בעלי השגה ורוח הקודש שהיו
ואפילו כאשר ה'ריש גלותא' לא היה אדם
דבוקים ברבש"ע באופן נעלה מאוד ואנו
בדברי לבאר ניתן אבל בתורה, גדול
נמצאים בדרגות נמוכות הרבה יותר ,וכאשר
הירושלמי כי זרע בית דוד ,היו הולכים בדרכו
מגיעים לשפלות כזו שייכת נבואת חגי
של דוד המלך שהייתה במידת השפלות
לדורות שראו את הבית הראשון והשוו בינו
וההתבטלות לגמרי לפני הרבש"ע ,ומשום כך
ובין הבית השני וראו שהבית השני לא מגיע
נוהג אצלם מנהג זה שמביאים את הספר
לקצה הדרגה של הבית הראשון ,אז נאמרה
תורה עד למקומם ואין צריכים להגיע אל
נבואת ה' לחגי – 'אתן שלום' ו'רוחי
הספר תורה ,כי מי שמבטל עצמו לרבש"ע
ודביקות לקשר זוכים שאז בקרבכם',
לגמרי ראוי הוא לכך שיביאו לפניו את הספר
ברבש"ע יותר מכל.
תורה ,וכן ביום הושענא רבה -על ידי כוח
ההתבטלות וההרגשה כי אין לנו משל עצמנו
כלום אלא רק מההשפעה מלמעלה עלינו, ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ זוכים
זוכים ומגיעים ליום שמיני עצרת ושמחת לקבל את התורה ﬠד מקומנו הנמוך
תורה ,ומקבלים את התורה עד למקום בו אנו שביום )פ"ז מ"א( יומא במשנה איתא
נמצאים וזוכים לקשר חדש עם התורה בכל הכיפורים היה הכהן גדול קורא
מקום ובכל מצב -על ידי ההתבטלות ועבודת בתורה ,והיו מוצאים עבורו את הספר תורה
הערבה שביום הושענא רבה. ומביאים לפניו בכדי לקרוא בו .ובירושלמי
)יומא פ"ז ה"א( מבאר בטעם הדבר שהיו מביאים
ﬠרבה מורה ﬠל הנחת רוח של
את הספר תורה לכהן גדול ,אף על פי שבכל
הרבש"ﬠ גם מאנשים נמוכים ושפלים
מקום האדם צריך לבוא אל הספר תורה ולא
מביאים את הספר תורה אליו -כי מכיון
)ח"ג דף פה (:איתא :כי הרוצה ללמוד בזוהר שהכהן גדול הוא גם גדול בתורה על כן מפני
תורה ואינו מוצא מי שילמדו ולומד כבודו מביאים את הספר אליו ,אבל מקשה
טו ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
שהשפלות וככל נחל, הערבי גדלים מעצמו ומגמגם בדבריו עושה בכך נחת רוח
וההתבטלות גדולה יותר – כך גם הערבי נחל גדולה לרבש"ע ,והקב"ה לוקח את הדברי
גדולים יותר ,כי ענין הערבה מורה על הנחת תורה שלו ונוטע אותם בסמוך לנחל העליון
רוח שיש להקב"ה גם מאנשים נמוכים הרוחני ונעשה מכך אילנות גדולות שהם –
ושפלים המבטלים את עצמם איליו ,וזה הוא ערבי נחל ,כמו שאמר הכתוב" :באהבתה
עבודת יום ערבה -להתבטל בתכלית הביטול תשגה תמיד" )משלי ה ,יט( ע"כ .הרי שכוח
אל הרבש"ע ולהפנים כי אין לנו משל עצמנו הערבה נעשה מאותם שמשתוקקים ללמוד
כלום ,ובכך לזכות לקרבת ה' הגדולה ולעשות תורה ואינם יודעים כיצד לעשות זאת והם
לרבש"ע נחת רוח יתרה. מגמגמים את התורה שהם רוצים ללמוד ומכך
סיום והﬠלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר והיחוד ביום שמיני ﬠצרת
אומות העולם ,ופירוש הדברים הוא שרוח בשמיני ﬠצרת אנו נקיים מטומאת
הטומאה של השבעים אומות נדבק גם בנו עד אומות הﬠולם וראויים להתייחד
שהרבש"ע כביכול אינו יכול להנות מאותם ﬠם הרבש"ﬠ
הקרבנות ,אבל ביום שמיני עצרת אחרי חז"ל שבשמיני עצרת הקב"ה אומר כתבו
שהתנקינו מכל כוחות הטומאה של אומות לבני ישראל להביא קורבנות 'כדי
העולם שדבקו בנו ,הרבש"ע יכול להיות עמנו שאהנה ממך' )סוכה נה ,(:ורש"י )שם ד"ה שאהנה(
בקשר ולגלות לנו גילויי קשר וקרבה ולהנות ישראל לעם אומר שהקב"ה מפרש
ממנו לבד. שמהשבעים פרים שהקריבו בחג הסוכות אין
הקב"ה מייחס את מﬠשה המצוות
לו הנאה כיון שהם כנגד אומות העולם על
אלינו ואנו מחזירים הכול אליו
כן ציוה ה' על יום שמיני עצרת בכדי שיהנה
במדרש
מעם ישראל .ויש להבין לכאורה מדוע
סוף פרשת פנחס )מדרש רבה במדבר פכ"א השבעים פרים אינם נחשבים הנאה לרבש"ע
כ"ה( על הפסוק 'עצרת תהיה לכם' מעם ישראל ,והרי עם ישראל הם אלו
)במדבר כט ,לה( איתא" :תהיה לכם ,מהו תהיה שהקריבו משל עצמם עבור הגויים ומדוע יום
לכם אמר להם המועדים נאים לכם ,שאל שמיני עצרת שונה בהנאה שיש בו לרבש"ע
עובד כוכבים אחד את רבי עקיבא למה אתם מישראל -יותר משאר ימי חול המועד של
עושים מועדות ,לא כך אמר לכם הקדוש חג הסוכות.
ברוך הוא )ישעיה א ,יד( חדשיכם ומועדיכם
שנאה נפשי .אמר לו רבי עקיבא אילו אמר אלא ביאור הדבר הוא ,כי בימי חול המועד
©
ומועדי שנאה נפשי היית אומר ,לא ©
חדשי שהקרבנו שבעים פרים אף על פי שהיו
אמר אלא חדשיכם ומועדיכם -בשביל אותן הפרים משלנו אבל הקרבתם הייתה עבור
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת טז
רק של הקב"ה חסר בשליחות שלנו ,וכך )מלכים א ,יב( מועדות שעשה ירבעם שנאמר
היא דרכו של הקב"ה לתת לאדם לפעול ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בט"ו יום
במעשיו הטובים באופן שיחשוב כי הוא זה לחדש כחג אשר ביהודה ,ויעל על המזבח
שמכוח עצמו הגיע לדרגות אלו ועשה ופעל אשר עשה בבית קל בחדש אשר בדא מליבו
את כל המעשים והדברים הרוחניים ,אבל ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח
העבודה היא לדעת ולזכור כי באמת הכל להקטיר ,אבל המועדות האלו אינן בטלים
מכוחו של הקב"ה. לעולם ולא החדשים ,למה שהן להקדוש
ובכך מבאר את הפסוק 'ולך ה' חסד כי אתה
ברוך הוא שנאמר )ויקרא כג ( אלה מועדי ה' ,וכן
)שם( אלה הם מועדי ,וכן וידבר משה את
)תהלים סב ,יג( תשלם לאיש כמעשהו'
מועדי ה' ,ולכך אין עתידים ליבטל ועליהם
שהמפרשים מתקשים בביאור הפסוק כיון
נאמר )תהלים קיא( סמוכים לעד לעולם עשויים
שהדברים פשוטים הם ,שהקב"ה נותן שכר
באמת וישר" עכ"ד.
רק לפי מעשי האדם ,אלא מבאר השפת אמת
כי הקב"ה עושה כביכול המעשים הם של דברי המדרש סותרים מתחילתם ולכאורה
האדם עצמו ,אפילו שבאמת הרבש"ע הוא זה לסופם כי בתחילה אומר המדרש
שפעל ונתן את הכוח לקיים את התורה שהקב"ה אומר לישראל 'המועדים נאים לכם'
והמצוות .ובכך יתבארו דברי המדרש כי מתייחסת המועדים פעולת כי משמע
ואנו להקב"ה שייכים המועדים באמת לישראל ,ובהמשך מבאר המדרש בשם רבי
אלא אליו, המעשים כל את מקשרים עקיבא כי המועדים שייכים לרבש"ע.
ונראה לבאר על פי מה שכתב השפת אמת
שהקב"ה אומר 'עצרת תהיה לכם' ונותן לנו
את התחושה כאילו אנו עושים ופועלים ,אבל
)כי תצא תרל"א( כלל גדול בעבודת ה',
אנו עם בני ישראל מעלים ומחזירים לרבש"ע
שכל יהודי צריך לדעת שכל מעשיו ומצוותיו
את הכל ,ואומרים 'מועדי ה'' ו'אלה הם
הם רק בכוחו של הקב"ה ואין הם שלו כלל,
מועדי' וכו'.
ומי שאינו חי עם הידיעה הזו הרי גם אם
הﬠלאת ﬠבודת ירח האיתנים
פועל גדולות ונפלאות בתורה ומצות אין
לרבש"ﬠ ביום שמיני ﬠצרת
לזה את החשיבות הראויה ,מכיון שכל
פעולת המצות שלנו היא רק כמו מעשה
יום שמיני עצרת הוא הסיום של חודש תשרי שליח שנשלחנו על ידי הקב"ה לקיים בעולם
שבו התעוררו בני ישראל להתקרב אל הזה את התורה ואת המצות ,ובהלכות
בוראם ,החל מחודש אלול וראש השנה בו שליחות נפסק שהשליחות צריכה לחזור אל
המלכנו את הבורא יתברך על כל העולמות המשלח )גיטין כד .שו"ע אבה"ע סימן קמ"א סעיף א'(,
כולם ,ואחר כך ימי התשובה ויום הכיפורים וכאשר חסר בהכרה כי כל מעשנו הם באמת
יז ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת
התורה בנסכי קרבנות חג הסוכות שרמוז בהם שעוברים בכל שנה מתוך רגשי הלב באופן
'מים' )תענית ב.(: נעלה ביותר ,ולאחריהם הימים שבינתיים
וביום
וימי חג הסוכות שהיינו עסוקים עם הסוכה
הושענא רבה אנו נוהגים מנהגים
וכו', והשמחה וההלל המינים וארבעת
שכלל אין להם מקור בתורה ,אלא
וכשמגיע היום האחרון של שמיני עצרת
הם מנהגים חדשים מדורות אחרונים יותר,
נהיה הקשר והייחוד הגדול בין עם ישראל
כמו מצות ערבה שהיא תקנת נביאים ,והמנהג
לרבש"ע ובו אומר לנו הקב"ה 'עצרת תהיה
להיות נעורים בליל הושענא רבה וכדומה
לכם' ומייחס אלינו את כל העבודה של
שהונהגו בדורות אחרונים יותר.
חודש אלול ותשרי ,אבל אנו עומדים לפני
הדבר הוא כי כאשר שני חברים וביאור הרבש"ע ומחזירים את השליחות לבעליה,
מתקרבים זה אל זה ,ומכירים זה את ואומרים להקב"ה שכל ההתקרבות ועבודת
רצונותיו של זה ,הם אינם נצרכים להוראה ההמלכה והתשובה והשמחה וכו' שעברו על
מפורשת של החבר בכדי לקיים את רצונו כלל ישראל בירח האיתנים -מגיע ממנו
אלא הם יודעים לבד מהו הרצון של החבר, יתברך ,ובכך מתבטא פן נוסף ביחוד השלם
כך עם ישראל בראש השנה מקבלים עליהם וב'אתן שלום' של שמיני עצרת ,שבו אנו
עול מלכות שמים ולקיים את כל הכתוב מתקשרים ומתחברים אל הרבש"ע כ'איש
בתורה ,ועל כן העיסוק בראש השנה הוא ואשתו' ביחוד וקשר ברמה הגבוהה ביותר,
סביב 'ככתוב בתורתיך' ,אבל ביום הכיפורים ונעשה בכך שלום בין פמליא של מעלה
שבו אנו מתעלים לקרבת ה' ברמה גבוהה לפמליא של מטה.
יותר ומגיעים להרגשה 'כי אנו עמיך ואתה
גילוי רצון ה' כ פי ﬠומק היחוד והקשר
אלוקינו אנו בניך ואתה אבינו אנו רעייתך
ואתה דודינו' וכו' אנו כבר יכולים להגיע אל
הרצון הפנימי יותר של התורה ,ובחג הסוכות ראש השנה עסקנו בפסוקים של בתפילות
שבו 'הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך' תורה ואמרנו 'ככתוב בתורתיך'
)שיר השירים ד,ד( – מתגלה לנו יותר ויותר וכו' ,ואילו ביום הכיפורים ישנם חלקים
פנימיות הרצון האלוקי ,וביום הושענא רבה בעבודת כהן גדול בבית המקדש שאנו
אנו כבר מקיימים מעצמנו כמה וכמה דברים פוסקים הלכה כפי השיטה שפסוקי התורה
ועניינים שהם רצון הבורא ,עד שבשמיני אינם כסדרם )יומא לב .רמב"ם הל' עבודת יום הכיפורים
עצרת אנו נוהגים להוציא את הספרים מארון פ"ב ה"ב( ובכך יש עשרה קידושים וחמש
הקודש ורוקדים ושמחים עם הרבש"ע ללא טבילות ,ובחג הסוכות יש את מצוות ניסוך
כל ציווי והוראה לעשות כך ,כיון שביום הזה המים שאינו כתוב בתורה אלא הוא הלכה
מתגלה הקשר הגבוה ביותר שלנו עם למשה מסיני וחז"ל מצאו רמז לכך בפסוקי
ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת יח
לשמיני עצרת ,פרי צדיק שמיני עצרת אות ל"ה( שענין זה הרבש"ע ,על כן ברור לנו מהו רצון הבורא
שייך גם בשמיני עצרת בו אנו מבקשים על מאתנו באופן הפשוט ביותר ,ולדרגה זו זוכים
הגשמים ,כי בשמיני עצרת שהוא יום הסיום ערבה, ביום ההתבטלות אחרי להגיע
והגמר של כל ירח האיתנים ,שבו התקרבנו כשמפנימים שאין לנו משל עצמנו כלום ואנו
לרבש"ע וכל כלל ישראל מתעלים כל כך ,על מחזירים את השליחות למשלח ויודעים כי
כן מתגלה ביום הזה נקודת הקשר של הקב"ה הכל ממנו יתברך.
לכל יהודי באשר הוא ,ובאמת רק בכוחו של
הרבש"ע אנו יכולים להגיע לעבודת הזמנים גדול יום הגשמים -מﬠלת יום
המרוממים ולכל רגשות ההלב שבהם ,עם שמיני ﬠצרת
נקודת הקשר הפנימית ביותר המתעוררת בגמרא )תענית ז (.גדול יום הגשמים איתא
בימים אלו ,ולזכות להמשיך מהם אור וחיות כיום שניתנה בו תורה וכיום תחיית
אלוקי לכל המשך השנה. המתים ,וכתבו הספרים הקדושים )עבודת ישראל
