gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עלוני ריינר · Alonei Reiner — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: עלוני ריינר · Alonei Reiner

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

עלוני ריינר · Alonei Reiner — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שמחת תורה‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫מענה על שאלות רבות בפרשה‬ ‫חידושים מקוריים וחיזוקים עצומים‬ ‫לשמחת החתונה‬ ‫של ש"ב הרב יהודה בנימין פרז'נסקי שליט"א‬ ‫בנו החתן יוסף יחזקאל הלוי הי"ו‬ ‫עב"ג‬ ‫ש‬ ‫דינה רחל תחי'‬ ‫************************************ ה*****************************עם‬ ‫בגולה‪.‬חשוון תשפ"ז‬ ‫ישראלאור לב'‬ ‫היושב בציון ‪ ,‬ולהצלת תימן ילדי‬ ‫שתתקיים‬ ‫בורא עולם בקניין השלם זה הבניין‬ ‫ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל‬ ‫באהבה ואחווה ושלום ורעות ‪ -‬בשורוק‬ ‫ב"ה כבר יצאו לאור ‪ 4‬כרכי "וטהר לבנו"‬ ‫שמות ‪ -‬ויקרא ‪-‬במדבר ‪ -‬דברים‬ ‫ובס"ד כרך "בראשית" – יצא השבוע אי"ה‬ ‫בס"ד תמיד‬ ‫שותפי רבי אברהם בן שושן‬ ‫ואנא התפללו להצלחת‬ ‫מתוך ה‪ 1000‬סטים נשארו בודדים ממש‪ ,‬אצל המחבר יוחנן ריינר ‪ 0527120333‬בבני ברק‪" ,‬בחינם" ללומדים בספר‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫הברכה לפני מותו – מדוע שמחת תורה לא בז' אדר ביום פטירת משה???‬ ‫רק לאחר כמה שנים בפלפולו תמורה ט"ז‪ ,‬לכן לא רצו לחגוג ביום‬ ‫משה רבינו סיים את כתיבת ספר התורה ביום מותו‪ ,‬ולפי‬ ‫זה את סיום התורה‪.‬‬ ‫זה סיום כתיבת הספר ומסירתה המושלמת היה בז' באדר‪.‬‬ ‫ואפשר עוד לפרש שהנה לא כל עם ישראל בכו ‪ 30‬יום‬ ‫בפטירת משה וכפי שדייקו רש"י והמפרשים‪ ,‬וייתכן שיש‬ ‫אז אם כן למה אנחנו חוגגים את סיום קריאת ספר התורה‬ ‫כאלו שבכו קצת פחות כי שמחו בשמחת שלימות התורה‪.‬‬ ‫בשמחת תורה ולא בז' באדר?? דהיינו למה לא סידרו חז"ל‬ ‫על כן מחמת שהיה חוסר אחדות בלב ובמעשים אצל עם‬ ‫שתסתיים קריאת התורה בז' באדר עת סיום כתיבתה או‬ ‫ישראל בעניין זה וביום זה‪ ,‬לכן נקבע יום שמחת תורה‬ ‫בשבת הסמוכה לה?????‬ ‫בתאריך אחר שבו כולם התאחדו כאיש אחד בלב אחד‪.‬‬ ‫ונראה לתרץ בפשטות שחז"ל רצו להטעות את המן‬ ‫ולהכשילו‪ ,‬כי כידוע המן הרשע חיפש תאריך שבו יוכל‬ ‫והיום שנבחר הוא יום לאחר שבוע של סוכות‪ ,‬שבו היה‬ ‫להשמיד את עם ישראל‪ ,‬ומצא את חודש אדר בו נפטר‬ ‫איחוד ‪ 4‬המינים שהם מסמלים את איחוד כל חלקים עם‬ ‫ישראל שהתאחדו במטרה לעשות רצון אבינו שבשמים‪,‬‬ ‫משה‪ .‬אבל אם היו חוגגים אז את שמחת סיום התורה אז‬ ‫המן לא היה בוחר תאריך זה!! כפי שהגמרא במגילה י"ג‬ ‫וזה היום המתאים ביותר‪ ,‬כי כך ביחד נחגוג באחדות את‬ ‫אומרת שאם המן היה יודע שמשה רבינו גם נולד בז' אדר‬ ‫סיום קריאת ספר התורה‪ ,‬בדיוק כפי שבאו וקבלו את‬ ‫הוא לא היה בוחר ביום זה‪.‬‬ ‫התורה בסיני כאיש אחד בלב אחד באחדות מושלמת!!!!‬ ‫ואכן התורה מסתיימת ב"לעיני כל ישראל"‪ ,‬כי באמת‬ ‫וייתכן עוד לתרץ‪ ,‬שהיות ובפטירת משה נשתכחו שלושת‬ ‫אז כל עם ישראל מאוחדים ביחד בעיניים פקוחות לראות‬ ‫אלפים הלכות‪ ,‬שזה דבר מצער מאוד שהיה חוסר‬ ‫את מאור התורה ולהתקרב לה'‪.‬‬ ‫בשלימות התורה באופן מוחשי‪ ,‬ואכן עתניאל בן קנז החזירם‬ ‫אז הבה נתאחד כולנו כאיש אחד בלב אחד ונחגוג את שמחת התורה מתוך ידיעת התורה‪ ,‬או לפחות מתוך שאיפה אמתית‬ ‫להגיע לידיעת התורה מושלמת‪ ,‬או לפחות להשתתף ולתמוך בלומדי תורה‪ ,‬והעיקר לעשות רצון אבינו מתוך אחדות עם‬ ‫ישראל אמן ואמן‪.‬‬ ‫וזאת הברכה – כולם עולים לתורה‬ ‫ועלינו לדעת ולזכור שעל כל ברכה שברך משה הוא‬ ‫בשמחת תורה הציבור ואפילו הילדים הקטנים עולים‬ ‫התפלל‪ ,‬ואכן בתהילים יש ‪ 11‬מזמורים שאמרם משה על‬ ‫לתורה בשמחת תורה‪ ,‬וקוראים שוב ושוב את ברכות משה‪,‬‬ ‫‪ 11‬ברכות השבטים‪ ,‬וזה מתחיל מתפילה למשה איש‬ ‫עד אחרון העולים‪ ,‬כי כך מתקיים "שימה בפיהם" גם‬ ‫האלוקים תהילים צ' – ק"א עד מזמור לתודה כולל‪.‬‬ ‫בברכות משה‪.‬‬ ‫ויש במדרשים מחלוקת מה קדם למה‪ ,‬האם התפילות‬ ‫וייתכן שכל זה בזכות שמשה רבינו קיים בשלימות את‬ ‫קדמו לברכות או הברכות קדמו לתפילות‪.‬‬ ‫מצות הבורא "ושימה בפיהם" בשירת האזינו‪ ,‬לכן זכה‬ ‫ובפשטות לפני ברכה צריך תפילה בכדי שהברכה תתקיים‪,‬‬ ‫וזכינו שאת ברכותיו שהם דבריו האחרונים שבהם נפרד‬ ‫אבל גם אם נאמר שהתפילות היו אחרי הברכות במקרה‬ ‫מעם ישראל‪ ,‬גם בזה יתקיים "שימה בפיהם"‪.‬‬ ‫של ברכות משה זה מובן‪ ,‬כי קדם לברכות שירת האזינו‬ ‫ושימה בפיהם וזה כוחו גדול מאוד‪ ,‬וכפי שהעיד משה שלא‬ ‫ומשה רבינו שהשתוקק במשך ‪ 40‬שנה לברך את ישראל‬ ‫דבר ריק הוא מכם‪ ,‬ולכן יכול היה משה לברכם גם קודם‬ ‫ולא הצליח כי השטן הפריע לו‪ ,‬אז עכשיו הוא מתענג מאוד‪,‬‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫על שברכותיו בסוף חייו חרוטים בפינו לדורי דורות‪.‬‬ ‫ואולי יש עניין לקרוא בשמחת תורה את המזמורים הללו שאמרם משה בעת הברכות‪.‬‬ ‫אך לא שמעתי כן מעודי‪ ,‬ואשמח למקורות‪.‬‬ ‫וזאת הברכה אשר ברך משה את בני ישראל לפני מותו‬ ‫ומברך ברכות התורה‪ ,‬ואפילו ילד קטן מברך לבד‬ ‫שואלים המפרשים מה הכוונה לפני מותו‪ ,‬ברור‬ ‫ומקבל עליה לתורה כגדול‪ ,‬שזה התירו ונהגו‬ ‫שזה היה לפני מותו ולא לאחר מותו‪ ,‬והיות וזה‬ ‫לעשות רק שמחת תורה בלבד‪.‬‬ ‫היה יומו האחרון‪ ,‬מה ההדגשה "לפני מותו"???‬ ‫ועליית "כל הנערים" שעושים בסוף העליות‬ ‫עונה החתם סופר שהיות וזה היה לפני מותו לא‬ ‫לכל הפעוטות‪ ,‬זה אולי בא לרמז כפי שנהג משה‬ ‫היה לו מספיק זמן לברך כל אחד ואחד מבני‬ ‫רבינו‪ ,‬כי אכן גם משה בסוף הברכות כללם כולם‬ ‫ישראל בנפרד לכן בירך כל שבט ושבט ביחד‪.‬‬ ‫ביחד בברכות‪ ,‬וכפי שכתב רבינו בחיי על הפסוק‬ ‫"אין כאל ישורון"‪ ,‬אחר שסיים לברך השבטים‬ ‫ונראה להוסיף‪ ,‬שאולי להשלים את הרצון‬ ‫אחד אחד התחיל עתה לדבר ולברך את כולם‬ ‫הקדוש שכל יהודי יקבל ברכה באופן אישי ייתכן‬ ‫באופן כללי‪.‬‬ ‫שלכן בשמחת תורה כל יהודי מקבל 'עליה'‬ ‫ויהי רצון שנזכה להתברך כל אחד באופן אישי וגם להתברך יחד עם הכלל‪ ,‬והכל תוך כדי שמחת התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬ושלכל אחד מאתנו יהיה חלק אישי בתורה הקדושה אמן ואמן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫ויהי בישרון מלך יחד שבטי קה'‬ ‫מדוע כתוב "ויהי" לשון צער?? ויתכן כפי פירוש מפרשי הפסוק עם ישראל מתפאר שעם ישראל כולו מקבלים את מלכות‬ ‫ה' עליהם‪ ,‬אבל הצער הוא שמשה רבינו ידע שזה לא מתקיים בכל הדורות‪ ,‬ולכן כתוב "ויהי" לשון צער‪.‬‬ ‫שמרו אמרתך ובריתך ינצרו‪ ,‬יורו משפטיך ותורתך‪ ,‬ישימו קטורה‪ ,‬ברך ה' חילו‬ ‫אבל שימו לב שלפני ה"ישימו קטורת באפך" צריך "שמרו‬ ‫שבט לוי שלמד תורה כל שנות גלות מצרים ושמרו על רצף‬ ‫אמרתך" וצריך "בריתך ינצורו" וזה גם קודם הפצת תורה‬ ‫של ישיבה בעם ישראל כהמשך של האבות הקדושים עד‬ ‫וחיזוק העם "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"‪,‬‬ ‫למתן תורה בלי הפסק כלל‪ ,‬וקיימו מצוות במסירות נפש‬ ‫וכוח המצוות והקדושה והפצת התורה הם אלו שנותנים‬ ‫במצרים‪ ,‬וגם עשו ברית מילה כשהיתה סכנה מוחשית כי‬ ‫את הכוח המיוחד שיש בקטורת‪ ,‬וגם לתוצאה של "ברך‬ ‫במדבר לא נשבה רוח צפונית‪ ,‬לכן כמו שפי' רש"י ראויים‬ ‫השם חילו" שזה עשירות‪.‬‬ ‫הם "שיורו משפטיך ליעקב"‪.‬‬ ‫וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה‬ ‫שלמרות שאפרים ומנשה נולדו וגדלו בארץ‬ ‫איפה יוסף עשה נגיחות?? ובאיזה קרניים???‬ ‫טמאה וחיו כנסיכים בין ילדי השרים הגויים‬ ‫ואולי הכוונה שבשעת הניסיון עם אשת פוטיפר‪,‬‬ ‫הטמאים ביותר‪ ,‬בכל זאת הם שמרו על קדושתם‬ ‫יוסף הצדיק עצר את עצמו ברגע האחרון למנוע‬ ‫כאילו גדלו עם יעקב אבינו ועם כל משפחת בני‬ ‫עצמו מטומאה על ידי שנעץ את ציפורניו בכל‬ ‫הכוח‪ ,‬וזה בוודאי היה נגיחה עצומה יותר מנגיחה‬ ‫יעקב הקדושה‪.‬‬ ‫של שור‪.‬‬ ‫ולכן זכה יוסף הצדיק ובצדק שלא עורר שוב את‬ ‫וזה מנגח את העמים הקמים עלינו‪ ,‬ואת האפסים שבארץ‬ ‫שמטמאים את גופם‪ ,‬כי כוח הקדושה כוח ההתגברות בכל‬ ‫קנאת האחים שממנו יצאו ‪ 2‬שבטים‪ ,‬כי עבודתו‬ ‫הכוח על הטומאה זה הכוח שלנו להשבית אויב וכוחות‬ ‫ועבודתם הייתה כפולה במאמץ ובסיכון‪ ,‬ולזה כל‬ ‫הרשע עד עצם היום הזה‪ .‬ובזכות התגברותו זו‪ ,‬זכה‬ ‫השבטים הבינו שמגיע להם ביושר‪.‬‬ ‫ל"והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה"‪.‬‬ ‫תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו‬ ‫יוסף הצדיק לא חטא!! וגם יוסף הצדיק מעולם עד‬ ‫מה הכוונה "ראש יוסף"?? ומה הכוונה "קדקוד‬ ‫סוף חייו הוא לא שנא אותם!!‬ ‫נזיר אחיו"?? ממתי יוסף היה נזיר???‬ ‫ולא נהג כנקמה לרדת מדרכם‪ ,‬כמו שיש צעירים‬ ‫שסבלו בבית כנקמה הם יורדים מהחינוך שקיבלו‬ ‫ואולי הכוונה שלמרות שהיה מסלסל בשערו‬ ‫בבית‪ ,‬ולכן יוסף שרק עלה והתעלה עוד יותר‬ ‫שגירה בו יצר הרע‪ ,‬ולמרות ששנאו אותו אחיו‪,‬‬ ‫מעליהם הפך ל"קדקוד אחיו"‪.‬‬ ‫שריחקו אותו כנזיר המתנזר מטומאה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך‬ ‫וראיתי תירוץ נפלא שכתב הגאון רבי יעקב‬ ‫כתב רש"י‪ ,‬זבולון ויששכר עשו שותפות‪ ,‬זבולון‬ ‫קמניצקי זצ"ל‪ ,‬שהרי כל עובר לומד תורה מפי‬ ‫לחוף ימים ישכון ויוצא למסחר בספינות ומרוויח‬ ‫המלאך‪ ,‬ואם כן זבולון בעולם הבא ייזכר במה‬ ‫ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים‬ ‫שלימדו המלאך במעי אמו‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של‬ ‫יששכר ע"י זבולון הייתה‪.‬‬ ‫ולפי דבריו אפשר לתרץ לשון רש"י‪ ,‬שאכן זבולון‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬הרי רש"י דיבר על פועלו של כל‬ ‫עוסק במסחר ויששכר יושב ועוסק בתורה‪ ,‬אבל‬ ‫אחד מהם בלשון יחיד מדוע בהמשך כתב "והם‬ ‫בעולם הבא "הם ‪ -‬שניהם ישבו ויעסקו בתורה"‪.‬‬ ‫יושבים ועוסקים בתורה"‪ ,‬ולא כתב והוא יששכר‬ ‫יושב ועוסק בתורה‪ ,‬שהרי זבולון יוצא למסחר???‬ ‫ובפשטות כוונת רש"י שעל יששכר לפנות מזמנו‬ ‫ועוד ראיתי ששאלו האחרונים‪ ,‬מה יעשה זבולון‬ ‫ולדאוג שימצא לזבולון זמן‪ ,‬וגם זבולון העשיר‬ ‫למעלה בשמים הרי לא למד תורה‪ ,‬והרי למעלה‬ ‫בעצמו חייב למצוא זמן פנוי ללמוד בחברותא עם‬ ‫בשמים זו ישיבה של מעלה ואין דבר אחר בו חוץ‬ ‫יששכר גם בעולם הזה‪.‬‬ ‫מלהתענג על התורה???‬ ‫ואין לכם מושג באיזו אהבת תורה וחשק לימודים ילמד יששכר את זבולון שתורם לו‪ ,‬הרי יששכר ירצה‬ ‫להטעים את הלימוד על זבולון שתורם לו‪ ,‬שידע על מה הוא תורם ויעריך את חשיבות התורה שתורם לה‬ ‫מכספו‪ ,‬וזה לימוד באיכות גדולה מאוד בחשקת התורה ובסבלנות אין קץ‪ ,‬ואכן מומלץ לחדש דבר כזה‬ ‫‪2‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫מושלם בעם ישראל שהתורמים ילמדו עם התלמיד חכם שתרמו לו באופן אישי כך שירגישו את הקשר‬ ‫באמת ושניהם יצמחו לתפארת עם ישראל‪.‬‬ ‫שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך‬ ‫שלך הפרטי‪ ,‬ולכן זבולון כשאתה הולך לפרנס את יששכר‪,‬‬ ‫זבולון שמח בצאתו‪ ,‬כי למרות שהוא עוסק בגשמיות‬ ‫עליך לזכור שהבית שלך קודש!!‬ ‫ובמסחר‪ ,‬בכל זאת אצלו המסחר שלו זה כמו תשמיש‬ ‫קדושה‪ ,‬שמחזיק את יששכר שלומד תורה בזכותו‪.‬‬ ‫ועליך לצאת לשוק אבל אתה חייב לשמור על קדושתך‪ ,‬כי‬ ‫הבית שלך קדוש‪ ,‬בית של תורה!!! ובבית של תורה חייבים‬ ‫אבל‪ ,‬גם הלימוד של יששכר בבית מדרש לא נחשב מקום‬ ‫להתעלות ולא לשקוע בגשמיות ותאוות חלילה‪.‬‬ ‫זר לך זבולון‪ ,‬אלא זה נחשב שהוא לומד "באהליך"‪ ,‬בבית‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שתמיכה בלומדי תורה זה לא פטור גורף מעול תורה ומצוות כגויי הארץ שנותנים כסף לכומר והוא מוחל להם על‬ ‫כל הרציחות והפשעים שעשו‪ ,‬אלא אדרבה זה מקפצה ודחיפה לחיות בבית של תורה ולהתעלות בעבודת השם אמן ואמן‪.‬‬ ‫וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש‬ ‫במצב של קצת מים כמו עין מים שזה מעיין קטן‪ ,‬שזה משל‬ ‫יתכן אולי לפרש בדרך דרש את הפסוק הזה‪ ,‬שכאשר עם‬ ‫למצב שעם ישראל בגלות‪ ,‬זו גדלותו של העם היהודי וזה‬ ‫ישראל מחליט במצב שהוא בטוח וטוב לו – דהיינו לא‬ ‫מקדם אותו אל הגאולה ואל ארץ ישראל המושלמת בקרוב‬ ‫במצב של גלות‪ ,‬לשבת "בדד מהגויים" ומתרבותם ודבקים‬ ‫אמן ואמן‪.‬‬ ‫כשהוא "עין יעקב" ‪ -‬דהיינו‬ ‫בדרך ישראל סבא‪ ,‬וגם‬ ‫ואפילו‬ ‫אף שמיו יערפו טל ‪ -‬ד"ש התחדשות מהשמים‬ ‫לנו התורה‪ ,‬וכאילו היום ה' ציוונו לקיים תורה ומצוות‪ ,‬כך‬ ‫התפלאתי בשיעור עם תלמידי מכיתה ד' תשפז' ת"ת תורת‬ ‫נעבוד את ה' בשמחה ובחשק של התחדשות‪.‬‬ ‫אמת ב"ב מה מיוחד בטל שיצחק בירך את יעקב בזה "ויתן‬ ‫לך האלוקים מטל השמים"‪ ,‬וגם משה בירך את בני ישראל‬ ‫כמו כן‪ ,‬טל משפיע במיוחד במקומות מדבר לצמחית‬ ‫לפני מותו בברכות כעין יעקב‪ ,‬שהשמים יערפו טל‪ ,‬והרי טל‬ ‫המדבר ולזוחלי המדבר‪ ,‬וגם לזרעים עדינים שגשם יכול‬ ‫אין ברכתו גדולה ומשמעותית כל כך לעומת גשם וכו'?‬ ‫רק להרוס אותם‪ ,‬ובעצם טל מלמד אותנו להשקיע‬ ‫בהתחדשות כל יום אפילו באנשים ובתלמידים שהם כמו‬ ‫אלא טל זה דרישת שלום מהשמים על הבוקר‪ ,‬בבחינת‬ ‫מדבר יבשים ממי התורה‪ ,‬או חלשים לקבל שפע גשם של‬ ‫המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית‪ ,‬ולעורר‬ ‫תורה‪ ,‬שגם הם יתחדשו בלימוד התורה‪.‬‬ ‫אותנו להתחדש כל יום בעבודת הבורא‪ ,‬כאילו היום ניתנה‬ ‫כי כל יהודי בכל מקום בעולם‪ ,‬מידי יום מקבל כעין התעוררות מלמעלה להתחדש בעבודת הבורא אמן ואמן‪.‬‬ ‫סיום ברכות משה – לדרוך על צווארי השונאים??‬ ‫"ואשר חרב גאוותו"‪ ,‬שיהודי ישתמש בסם התורה לנצח‬ ‫ברכות משה מסתיימות "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע‬ ‫את היצר הרע‪ ,‬ולהתגאות בכל ניצחון על הצר הרע שכך‬ ‫בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה‬ ‫מגביר בו עונג מול תאוות היצר‪ ,‬וכמובן להודות לה'‬ ‫על במותימו תדרוך"‪ ,‬והוקשה בשיעור עם תלמידי‬ ‫ולהתחנן על העתיד‪.‬‬ ‫היקרים בכיתה ד' ת"ת תורת אמת תשפ"ז‪ ,‬וכי השפלה שנעשה‬ ‫לגויים זה המילה האחרונה לברכות משה ופרידתו מעם‬ ‫"ויכחשו אויבך לך"‪ ,‬שאם נתמיד בהתמדה בתורה‬ ‫ישראל לפני מותו? וכי לא מתאים יותר לברכם שיהיו‬ ‫ובהתגברות על היצר הרע‪ ,‬נגיע למצב שהמרעיבו שבע‪,‬‬ ‫צדיקים ויראי שמים תמיד?‬ ‫שנחלש בנו תאוות היצר‪.‬‬ ‫אלא יתכן שכל הפסוק האחרון של ברכת משה הוא על‬ ‫השונא הגדול ועל המלחמה הגדולה שהיא מלחמת היצר‪,‬‬ ‫ואז נזכה לפסגת ניצחון היצר "ואתה על במותימו תדרוך"‪,‬‬ ‫שתחילה אדם נלחם אוהב תאוות והיצר כאילו חבר שלו‬ ‫שנגיע למצב של "אוהבי ה' שנאו רע"‪ ,‬ואין כבר תאווה‬ ‫שנותן לו הנאות מהעולם הזה‪ ,‬והקב"ה מושיע אותנו‬ ‫ליצר הרע‪ ,‬אלא שנאה לכל תאוות היצר שהם כבר לא‬ ‫מתאוות היצר‪ ,‬ומגן עלינו מהיצר מכוח מתיקות התורה‪,‬‬ ‫פיתוי ותאווה אלא רוע אכזרי בציפוי מגרה שקרי של‬ ‫וגם כל ניצחון על היצר הרע אם אין הקב"ה עוזרו אין יכול‬ ‫מתיקות מזויפת וקטלנית‪.‬‬ ‫לו כדברי הגמרא‬ ‫ויעל משה – משה רבינו קפץ‬ ‫והנה את קברו של משה רבינו לא ימצאו כי בורא‬ ‫שאלני ידידי ר' שרון שושן מעפולה הי"ו היתכן ש‪12‬‬ ‫עולם הסתיר אותו‪ ,‬והנה אם יש ‪ 12‬מדרגות לפני‬ ‫המדרגות שהיו לפני משה קודם פטירתו זה כנגד ‪12‬‬ ‫מערת קבורת משה אם כן לכאורה יהיה פשוט‬ ‫השבטים??‬ ‫מאוד למצוא את פתח המערה‪ ,‬כי נחפש איפה יש‬ ‫הר עם ‪ 12‬מדרגות!!‬ ‫עניתי לו שאכן כתוב בגמרא בסוטה יג' שמשה רבינו עלה‬ ‫אותם בפסיעה אחת‪ ,‬ואם כן לפי החידוש הנפלא של ידידי‬ ‫אבל היות ולא מוצאים את ההר ולא שייך למצוא‬ ‫זה מובן להפליא‪ ,‬שמשה רבינו כשעלה לפטירתו מן העולם‬ ‫את ההר סימן שאין כבר את ה‪ 12‬מדרגות‪ ,‬וכל כך‬ ‫למרות שבירך כל שבט בנפרד כאן כביכול הוא איחד את‬ ‫למה?? כי ה‪ 12‬מדרגות נוצרו במיוחד לרגע פטירת‬ ‫כל ה‪ 12‬שבטים לאחד‪ ,‬כי מאוד היה חשוב למשה רבינו‬ ‫משה רבינו‪ ,‬לסמל על אחדות עם ישראל‪.‬‬ ‫להיפטר מהעולם בסימן של אחדות ישראל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫קפץ את כל ה‪ 12‬מדרגות‪ ,‬ולא כמו במבול שגם כתוב עצם‬ ‫היום הזה שה' שלח חיות טורפות להרוג את המפריעים‬ ‫ואכן מיד לאחר מכן נעלמו המדרגות‪ ,‬ועל כן קבורת משה‬ ‫מנוח להיכנס לתיבה‪ ,‬ולא כמו במצרים שכתוב שיצאו‬ ‫נעלמה לחלוטין מבשר ודם ואין כל רמז ודרך למוצאו כלל‪.‬‬ ‫ממצרים בעצם היום הזה‪ ,‬ששם היו המצרים עסוקים‬ ‫לקבור את מתיהם‪.‬‬ ‫ויש עוד סיבה לקפיצת משה רבינו ‪ 12‬מדרגות‪ ,‬כי עם‬ ‫ישראל כפי שכתב רש"י במאמר הבא ניסו למנוע ממשה‬ ‫ואילו כאן כל עם ישראל המשיכו להיות מכונסים במדרגות‬ ‫רבינו לעלות להר‪.‬‬ ‫וה' לא פיזרם בכדי לתת למשה מעבר‪ ,‬כי ה' אהב את‬ ‫רצונם הטהור שמשה רבינו ימשיך לחיות‪ ,‬ומשה הצליח‬ ‫ויתכן שלכן נעשה ‪ 12‬מדרגות בהר כי יתכן שעם ישראל עלו‬ ‫לעלות כציוי ה'‪ ,‬כי הרבה דרכים למקום‪.‬‬ ‫במדרגות בכדי לחסום את דרכו של משה‪ ,‬ולכן משה רבינו‬ ‫והנה יש לנו עוד ‪ 2‬סיבות מדוע אנחנו קופצים באמירת משה אמת ותורתו אמת‪ ,‬כי משה רבינו קפץ את כל ה‪ 12‬מדרגות‬ ‫בבת אחת בזכות התורה ובזכות אחדות עם ישראל‪.‬‬ ‫בעצם היום הזה‬ ‫משה עלה להר קבורתו בחצות היום אבל נפטר לאחר שעות כדברי התוס'‬ ‫ויישר כוח להרב מאיר לוין שליט"א שבזכותו הגעתי לחידוש זה‬ ‫שמשה יראה את חיי ישראל בזמן המשיח מדוע א"כ ראה‬ ‫כתב רש"י שהיות וכתוב בפטירת משה "בעצם היום‬ ‫רק עד תחיית המתים? כמו כן מדוע תחיית המתים זה‬ ‫הזה"‪ ,‬זה מלמד שמשה עלה להר קבורתו בחצות היום‬ ‫נחשב היום האחרון?‬ ‫לעיני כל ישראל שלא הצליחו לעכבו – כי עלה בקפיצה את‬ ‫כל ה‪ 12‬מדרגות‪ ,‬אומנם למעלה בהר הקב"ה במשך שעות‬ ‫ואולי כי עד תחיית המתים יולידו ילדים שבכל יום יהיה‬ ‫הראה למשה את כל ארץ ישראל בישובה ובחורבנה‪,‬‬ ‫הריון ולידה ויגדלו מיד שכך כל דור יהיה קצר ביותר‪ ,‬שכך‬ ‫והראה לו עד הים האחרון – ויש הסבר ברש"י שהכוונה‬ ‫יתקיים הבטחת החסד לאלפי דורות‪ ,‬דהיינו שתוך ‪200‬‬ ‫עד היום האחרון כל מה שיקרה לעם ישראל עד תחיית‬ ‫שנה מביאת המשיח יסתיימו להיוולד כל האלפיים דורות‪.‬‬ ‫המתים‪.‬‬ ‫והיות והקב"ה דרש ממשה להעיד לאבות הקדושים שה'‬ ‫ולפי זה אין סתירה לדברי תוס' מנחות ל' שמשה רבינו נפטר‬ ‫קיים הבטחתו‪ ,‬לכן היה על משה לראות את קיום‬ ‫בשעת המנחה‪ ,‬כי לקח זמן של שעות מאז עליית משה‬ ‫ההבטחה שה' נוצר חסד לאלפים‪.‬‬ ‫רבינו לראש ההר עד שנפטר‪ ,‬כי במשך השעות ה' הראה‬ ‫כמו כן‪ ,‬עד תחיית המתים יהיה גשמיות מרובה לעם‬ ‫למשה את כל הדורות בכל ארץ ישראל ואולי גם את כל‬ ‫ישראל כפיצוי על שנות הגלות‪ ,‬אבל מתחיית המתים‬ ‫קורות עם ישראל בגלות בארצות הגויים עד תחיית‬ ‫ישתוו לקדושת המתים שהיו רוחניים בגן עדן‪ ,‬ויפחיתו‬ ‫המתים‪.‬‬ ‫בגשמיות ויתרבו ברוחניות עד שקרוב לסוף האלף של שנות‬ ‫ואגב זה פלא עצום מה יש למשה לראות עד תחיית המתים‪,‬‬ ‫המשיח עם ישראל יהיה כולו רוחני בלי גשמיות‪ ,‬וכדברי‬ ‫הרי תחיית המתים זה כ‪ 200‬שנה לאחר ביאת המשיח‬ ‫רש"י בסוף זכריה יד'‪.‬‬ ‫לדעת הרבנו בחיי ולכאורה גם לדעת הרמב"ן? ואם חשוב‬ ‫ויקבר אתו בגי מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה‬ ‫היום כוחו גדול מבעבר‪ ,‬ואין כוח להילחם כנגדו‪ ,‬דע לך‬ ‫ולמה לא?? ואולי כי היצר הרע של בעל פעור משתנה כל‬ ‫שגם כוח הקדושה משתנה‪ ,‬שקברו של משה מתוקן מששת‬ ‫הזמן‪ ,‬ולכן גם מקום קבורת משה כל הזמן מחליף מקום‬ ‫ימי בראשית‪ ,‬שזה לעומת זה ברא אלוקים לכל הדורות‪.‬‬ ‫ומצב ככוח נגד לטומאה‪ ,‬אז אל תאמר שהיצר הרע של‬ ‫לכן גם אנחנו מיד מתחדשים בכל שנה מחדש בקריאת התורה‪ ,‬מ"בראשית"‪ ,‬ככה נחדש את כוח התורה שיגן עלינו מכל‬ ‫הניסיונות המתחדשים ובאים לעולם‪ ,‬שבכוח התחדשות התורה נצליח לעברם בהצלחה אמן ואמן‪.‬‬ ‫ולא ידע איש מקום קבורתו – של משה‬ ‫שאין לו מקום‪ ,‬אבל בדרך פשוטה יותר‪ ,‬נראה שהקב"ה‬ ‫יתכן שהטעם הוא‪ ,‬שהיות ומשה היה איש האלוקים‬ ‫רצה שעם ישראל לא יתייחסו שמשה רבינו נפטר‪ ,‬כמו‬ ‫כשיכול חצי אדם וחצי אלוקים‪ ,‬לכן מצד א' משה נפטר‬ ‫שהרומאים רצו וחיפשו‪ ,‬אלא שעם ישראל יחפש את‬ ‫ומת‪ ,‬ומצד שני מקום קבורתו נעלם‪ ,‬והרומאים שחיפשו‬ ‫המשה החי‪ ,‬שהוא גדול הדור ושר התורה שבכל דור ודור‪.‬‬ ‫אותו למעלה ראו את קברו למטה וכן להיפך‪ ,‬כי כמו ה'‬ ‫ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬כך שלא היה בו שום זכר לגוף ולגשמיות‪ ,‬וזה‬ ‫כתוב בספרי‪ :‬ויש אומרים שאפילו משה בעצמו לא ידע‬ ‫הכוונה "ולא ידע איש את קבורתו"‪.‬‬ ‫את מקום קבורתו‪ ,‬שנאמר "ולא ידע איש את קבורתו"‬ ‫אומנם מצאנו בתוספות בסוטה יד' בשם מדרש‬ ‫ואין איש אלא משה שנאמר "והאיש משה עניו מאוד"‪.‬‬ ‫אגדה שבכל שנה ושנה בעת שחטאו ישראל בבנות‬ ‫ומסביר המשך חכמה שהכוונה שמשה רבינו שאפילו‬ ‫מואב באותו פרק בית פעור עולה למעלה כדי‬ ‫בחייו היה איש אלוקים כולו דבוק בבורא עולם‪ ,‬על כן‬ ‫לקטרג ולהזכיר עון וכשהוא רואה קברו של משה‬ ‫לאחר פטירתו נשמתו נפרדה מהגוף ומיד דבקה לחלוטין‬ ‫‪4‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫ואכן מפורש ברש"י בפרשה "כי שם חלקק מחוקק‬ ‫חוזר ושוקע‪ ,‬שמשה רבינו (בעבר) שקעו בקרקע עד‬ ‫טמון" שבני גד ביקשו נחלה ליד קבר משה רבינו כי בוודאי‬ ‫חוטמו‪ ,‬וכל שעה שעולה חוזר ונשקע למקום‬ ‫יש קדושה והשפעה טובה בקברו של משה רבינו גם כאשר‬ ‫לא נודע בדיוק מקום קבורתו המדויק אלא אזור מקום‬ ‫ששקעו משה רבינו (בעבר)‪ .‬ולפי זה יוצא לכאורה‬ ‫קבורתו‪ ,‬כי קברו של צדיק משפיע על כל האזור‪.‬‬ ‫שכוחו של משה נמצא גם בקברו ולא רק בנשמתו‪.‬‬ ‫וגם הרי כל דבר תורה שאומרים הרי זה תורת משה‬ ‫אך התשובה פשוטה היא‪ ,‬שלא כתוב שמשה‬ ‫וממילא שפתותיו של משה דובבות בקבר‪ ,‬ואם כן לכאורה‬ ‫רבינו משקיע את בעל פעור כל שנה ושנה‪ ,‬אלא בעל‬ ‫כן יש למשה ידיעה במה שקורה עמו בקבר‪ ,‬כי שפתותיו‬ ‫פעור מעצמו כשרואה את קברו של משה רבינו‬ ‫דובבות זה שבח ומתנה כביכול לצדיק‪ ,‬שכביכול גופו עדיין‬ ‫נבהל ושוקע מעצמו עד מקום בו הטמינו משה עוד‬ ‫חי וממשיך לקיים מצוות מכוח זיכוי הרבים של דברי‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫תורתו שנלמדים בעולם‪.‬‬ ‫ומלבד זאת ברור שיש קדושה בקבר צדיק גם‬ ‫אבל יתכן‪ ,‬שמשה רבינו יודע מה קורה עם גופו מכוח‬ ‫אם נשמתו כולה נמצאת בעולם האמת‪ ,‬שהרי‬ ‫ששפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬אבל אין לו ידיעה ואכפתיות‬ ‫אפילו מטה אלישע החיה מתים‪ ,‬וכל שכן קבר שבו‬ ‫איפה נמצאים עצמותיו‪ ,‬דהיינו איפה בדיוק נמצא קברו‪,‬‬ ‫כי אדרבא אם שפתותיו דובבות אז הוא כביכול חי ולא‬ ‫טמונים עצמות הצדיק בוודאי יש בהם קדושה‪,‬‬ ‫קבור‪ ,‬ואולי זה כלול בדברי חז"ל שצדיקים במיתתן‬ ‫ובפרט שכל גופו של משה היה משועבד לבורא‬ ‫קרואים חיים‪.‬‬ ‫עולם בוודאי יש בהם עוצמה גם לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫ויבכו ישראל – ולא כל ישראל בכו בפטירת משה רבינו‬ ‫ואכן מצאנו כדבריו‪ ,‬אצל אשת קורח שגרמה לו לחלוק על‬ ‫כתב רש"י שאצל פטירת משה רבינו לא כתוב ויבכו כל‬ ‫משה רבינו‪ ,‬אבל מאידך מצאנו להיפך באשת און בן פלת‬ ‫ישראל כמו אצל אהרן‪ ,‬ותירץ רש"י שאצל אהרן גם הנשים‬ ‫שהצילה את בעלה מלחלוק על משה‪ ,‬כך שאין הכרח לטעון‬ ‫בכו כי היה רודף שלום‪ ,‬ועשה הרבה שלום בית‪.‬‬ ‫שהנשים הם הגורמות לבעליהם לפקפק בדעת גדולי הדור‪.‬‬ ‫ומרן ראש הישיבה זצ"ל שואל וכי מעלת גדול הדור לא‬ ‫ואולי בגלל שכתוב שכל העם קינאו למשה במחנה דהיינו‬ ‫מספיק שכולם יבכו עליו כמו הנשים??‬ ‫שחשדוהו באשת איש ולכן כל אחד קינא לאשתו שלא‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬נראה כשאשה בוכה בבית ממילא הבעל‬ ‫תתייחד עם משה רבינו כשלקח את אוהלו אל מחוץ‬ ‫משתתף עמה בבכי‪ ,‬ואכן אצל אהרן מתוך בכי הנשים‬ ‫למחנה‪ ,‬זה גרם שגם כאשר הבעלים הבינו שהיה זה רשעות‬ ‫נדבקו גם הבעלים‪.‬‬ ‫והוצאת שם רע מחריד‪.‬‬ ‫אבל אצל משה הנשים כמעט לא בכו וממילא גם הגברים‬ ‫בכל זאת להוציא זלזול זה מהנשים שהתבזו מבעליהם‬ ‫פחות בכו‪ ,‬כי לא הושפעו להתרגשות מנשיהם‪..‬‬ ‫בגלל משה שבעליהם נאלצו לקנא ולהזהירן מפני משה‪ ,‬זה‬ ‫לא נמחק מהנשים‪ ,‬וגם גרם לפקפוק או לפחות לקרירות‬ ‫ועל שאלת מרן זצ"ל‪ ,‬למה הנשים לא בכו עדיין צריך עיון‪.‬‬ ‫מצד הנשים כלפי משה רבינו והן לא הצטערו עליו כראוי‬ ‫והאדמו"ר מגור הלב שמחה זצ"ל כותב‪ ,‬שעל גדול הדור‬ ‫וזה כאמור השפיע גם על הבכי של הבעלים‪.‬‬ ‫לא כולם תמימי דעים עמו‪ ,‬ולכן לא כולם בכו על משה‬ ‫ולפ"ז דברי האדמו"ר זצ"ל מובנים פלאי פלאים‪ ,‬וגם‬ ‫רבינו‪ ,‬אבל זה פלא מדוע זה התבטא דווקא כלפי הנשים‪,‬‬ ‫קושיית מרן ראש הישיבה זצ"ל מתורצת בשלימות בס"ד‪.‬‬ ‫וכי הנשים יותר ביקורתיות כלפי גדול הדור?‬ ‫לעיני כל ישראל‬ ‫מצערות‪ ,‬ולמה דווקא לסיים את התורה בדבר‬ ‫משה רבינו סיים את התורה ב"לעיני כל ישראל"‬ ‫שאינו טוב בשלימותו?‬ ‫ופירש רש"י שהכוונה על שבירת הלוחות‪ ,‬ולמרות‬ ‫שזה מקרה לכאורה עצוב מאוד!!! בכל זאת משה‬ ‫ונראה‪ ,‬שבעת פטירת משה‪ ,‬כל עם ישראל זכו‬ ‫רבינו סיים בזה‪.‬‬ ‫להכרה שמשה רבינו היה מסור לטוב לעם ישראל‬ ‫ומרן ראש הישיבה זצ"ל ביאר כי שבירת הלוחות‬ ‫באופן המושלם ביותר‪ ,‬שגם שבירת הלוחות‬ ‫היה בזה הצלה לעם ישראל שנדונו כפנויה זינתה‬ ‫שציער מאוד את עם ישראל‪ ,‬עכשיו הם הבינו שגם‬ ‫ולא כאשת איש כביכול שזינתה‪ ,‬לכן זה מעשה‬ ‫זה היה אך ורק לטובתם‪,‬‬ ‫טוב ושמח‪ ,‬ואף ה' אמר למשה יישר כוח ששיברת‪.‬‬ ‫וזה סיום מושלם לספר התורה ולפטירת משה‪,‬‬ ‫ובכל זאת עדיין קשה‪ ,‬שהרי זה היה כרוך‬ ‫שכולם הבינו שהיה מושלם בכל המצבים ובכל‬ ‫בנסיבות מצערות מאוד‪ ,‬ונכון שיש בזה נקודה‬ ‫פעליו ומעשיו‪.‬‬ ‫חיובית טובה‪ ,‬אבל עדיין זה עטוף בנסיבות מאוד‬ ‫חזק חזק ונתחזק!!‬ ‫אחרי שהסתיימו החגים שהיו מלאים בעשייה רוחנית‪ ,‬פתאום יש חלל‪ ,‬והוא מסוכן‪ ,‬כי יש רעב דחוף‬ ‫לסיפוקים‪ ,‬והיצר מפתה להגיע לסיפוקים קלים וזמינים של עבירות או מראות אסורות‪ ,‬אפילו בנפילות‬ ‫קטנות‪ ,‬כי כך דרכו לקרר ולהפיל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫ורבים וטובים נפלו בלילה של יציאת שמחת תורה רח"ל‪ ,‬וכן בימים הבאים הללו‪ ,‬לכן ידידי אחי ורעי‪,‬‬ ‫אין ברירה עלינו להתאמץ ולתת לעצמנו סיפוק רוחני טהור ‪ -‬ללמוד תורה קדושה ‪ -‬וסוגיות תלמודיות‪,‬‬ ‫או אפילו להנאות עם המשפחה באווירה טובה ומהנה אבל כשרה‪ ,‬אבל חלילה לא להתבטל ולחפש‬ ‫תעסוקה פרטית אלקטרונית שנגמרת בעבירות‪ ,‬רק חזק ואמץ‪ ,‬וזכור את החזק חזק ונתחזק תמיד אמן‪.‬‬ ‫הקפות – והקפות שניות‬ ‫והנה אנחנו מחזירים כביכול באותו מטבע‪ ,‬וכביכול ב‪14‬‬ ‫באמצע ההקפות התחדש בס"ד חידוש נחמד‪ ,‬מדוע‬ ‫ההקפות אנחנו ממשיכים את סוכות שבו הקרבנו ‪14‬‬ ‫עושים ‪ 14‬הקפות דהיינו ‪ 7‬בלילה ועוד ‪ 7‬בבוקר‪ ,‬וגם למה‬ ‫כבשים כל יום כנגד עם ישראל‪ ,‬כי ברצונו להחזיר אהבה‬ ‫דווקא על שמחת תורה אומרים שמיני עצרת "החג הזה"?‬ ‫להקב"ה שאנחנו כביכול ממשיכים את חג הסוכות‪.‬‬ ‫והתשובה היא כי חג שמחת תורה זה חג כמו‬ ‫ויתכן שלכן עושים עוד ‪ 7‬הקפות שניות במוצאי שמחת‬ ‫הפתעה ותוספת‪ ,‬וכלשון בני אדם "בונוס"‪,‬‬ ‫תורה בכדי להראות לבורא עולם שלמרות שבשמחת תורה‬ ‫עשינו ‪ 14‬הקפות כהמשך לסוכות כלפי מספר קורבנות‬ ‫שבורא עולם באהבתו לעם ישראל נותן להם חג‬ ‫הכבשים‪ ,‬אבל אנחנו רוצים גם לחדד בהקפות שניות את‬ ‫נוסף על סוכות‪ ,‬והיות וזה חג הפתעה ותוספת‬ ‫ה‪ 7‬כבשים שהקריבו בשמחת תורה החג החדש והמיוחד‪.‬‬ ‫ובונוס מיוחד לשם חג‪ ,‬לכן אומרים עליו "החג‬ ‫הזה"‪.‬‬ ‫ובעצם בהקפות שניות שעושים דווקא במוצאי החג‪,‬‬ ‫רצוננו לבטאות שרק מעכשיו כביכול נגמר אצלנו‬ ‫אבל למרות שהוא כמו חג מיוחד‪ ,‬בכל זאת בחג שמיני‬ ‫סוכות ורק מעשיו אנחנו מתחילים את שמחת תורה‬ ‫עצרת מקריבים ‪ 7‬כבשים כמו כל חג רגיל‪ ,‬כי בימים‬ ‫הקודמים לו בחג הסוכות הקריבו כל יום ‪ 14‬כבשים כנגד‬ ‫שתמשיך כל השנה‪ ,‬וזה כביכול התוספת שאנחנו‬ ‫עם ישראל‪ ,‬ודווקא בגלל ההבדל החד במספר מתחדד‬ ‫מחזירים להקב"ה כתודה ובשמחה‪ ,‬כנגד התוספת‬ ‫ההבדל ומתקבל ייחודיותו של חג שמיני עצרת לעומת חג‬ ‫שהוסיף לנו עוד יום‪.‬‬ ‫הסוכות‪.‬‬ ‫פשר מנהג הקפיצות בעת אמירת "משה אמת ותורתו אמת" – הסבר א'‬ ‫ובשמחת תורה התעלינו עוד יותר‪ ,‬כי בכוח‬ ‫ביום כיפור כביכול התנתקנו מהגוף והשקענו‬ ‫הצטברות הקדושה ומכוח קדושת התורה‬ ‫בנשמה‪ ,‬ובסוכות מכוח עבודת וצום יום כיפור‬ ‫ושמחת התורה אנו יוצאים – גוף ונשמה‬ ‫ומכוח ההכנות למצוות ד' מינים והסוכה‪ ,‬ומכוח‬ ‫יחד מהעולם הגשמי כולו‪ ,‬כי בריקוד אנו‬ ‫קיומם‪ ,‬אנו מתעלים נשמה יחד עם הגוף בכך‬ ‫שאנחנו מתנתקים מביתנו הגשמי החוצה לסוכת‬ ‫עולים טפח מהארץ‪.‬‬ ‫ארעי‪.‬‬ ‫הסבר ב'‬ ‫למטה‪ ,‬והם מתחת האדמה צועקים משה אמת ותורתו‬ ‫יתכן שהיות ומשה רבינו עלה למרום וקיבל תורה‬ ‫אמת‪ ,‬ואכן בני קרח שצעקו מיד עם נפילתם "משה אמת‬ ‫משמים‪ ,‬לכן גם אנחנו קופצים לאוויר בכדי לסמל שאנחנו‬ ‫ותורתו אמת" ניצלו בכך שנוצר להם מדף בגיהינום ומשם‬ ‫מאמינים שמשה עלה למרום והוריד מהשמים את התורה‪.‬‬ ‫הצליחו לקפוץ ולצאת החוצה מהגיהינום התחתי לאוויר‬ ‫העולם‪ ,‬וכנראה בעת הצלתם וקפיצתם למעלה והחוצה‬ ‫ומי שלא האמין בתורת משה שהיא תורה מסיני ירד ונבלע‬ ‫צעקו "משה אמת ותורתו אמת"‪.‬‬ ‫בעומק האדמה‪ ,‬והראיה שקרח ועדתו נבלעו באדמה‬ ‫ונלמד מזה שגם אנחנו נתעלה על ידי אמונה תמימה ומוחלטת ואמירת "משה אמת ותורתו אמת"‪ ,‬ואולי בשעת ניסיון‬ ‫נקפוץ ונצעק "משה אמת ותורתו אמת"‪ ,‬ואולי כשם שבני קרח יצאו מהגיהינום ברגע האחרון לפני הנפילה המוחלטת כך‬ ‫גם אנחנו נצליח לצאת ולברוח מהנפילה של הניסיון של יצרנו הרע ולצאת לאוויר הטהור חיים בלי חטא חלילה אמן‪ ,‬ושוב‬ ‫לא נסתי זאת ואדרבא אשמח לדעת האם סגולה זו נכונה ופועלת ומצלת מהחטא‪ ,‬ואם כן אפרסם זאת ברבים לזיכוי הרבים‪.‬‬ ‫למה קופצים באמירת משה אמת ותורתו אמת – טעם נוסף‬ ‫הרוחנית בחודש אלול‪ ,‬שה' אומר למשה שעוג כבר נמסר‬ ‫בספרי בחג סוכות בד"ה "מדוע חוגגים את חג סוכות‬ ‫בידי ישראל עוד בראש השנה‪ ,‬וכל זה מחמת עבודת‬ ‫בתשרי ולא בניסן?? – חשיבות התמדה בתורה בסוכה"‪,‬‬ ‫האלול של עם ישראל‪,‬‬ ‫הבאתי מדרש תנחומא ורבה שמלחמת סיחון עשו באלול‪,‬‬ ‫ועשו את כל חגי תשרי ורק לאחר מכן עשו את מלחמת עוג‪.‬‬ ‫והנה משה רבינו מובא בגמרא ברכות דף נד' היה בגובה‬ ‫‪ 10‬אמות וקפץ קפיצה אדירה ביותר בגובה שלו עצמו‪,‬‬ ‫והוכחנו שם שעם ישראל כבשו וניצחו את סיחון על ידי‬ ‫ובגרזן ארוך ‪ 10‬אמות הצליח והגיע והיכה את עוג‬ ‫שלאחר חודש שלם של אב שעשו מצווה שבכו על אהרן‬ ‫בקרסולו‪ ,‬ומזה נפל עוג‪ ,‬ומת כי ההר שתלש להרוג בו את‬ ‫הכהן כל עם ישראל במשך ‪ 30‬יום (שאולי בזה התכפר‬ ‫עם ישראל נתקע בפניו ובשיניו שהשתרבבו החוצה‪ ,‬ואולי‬ ‫הבכי של ט' באב‪ ,‬שיתהפך לחג)‪ ,‬צרו על סיחון במשך חודש‬ ‫לזכר קפיצת משה רבינו בכל כוחו מיד אחרי החגים ומכוח‬ ‫אלול ולמדו בסוכות שהכינו מחוץ לענני הכבוד בהתמדה‬ ‫מצוות החגים הצליחו לנצח את עוג כדברי הש"ך‪ ,‬לכן‬ ‫רבה בתורה והתעלו מאוד גם מחוץ לענני הכבוד‪ ,‬ובכך‬ ‫אנחנו קופצים באמירת משה אמת ותורתו אמת‪.‬‬ ‫כבשו את סיחון‪ ,‬ועד כדי כך השפיע התמדתם והתעלותן‬ ‫‪6‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫שנאמר "וירדפם אסא והעם אשר עמו וגו'"‪ ,‬כי‬ ‫אך ביתר עומק יתכן שהנה יש להעמיק מדוע לא היה נס‬ ‫נשברו לפני אסא אין כתיב כאן אלא כי "נשברו‬ ‫מוחלט בהכאת עוג‪ ,‬מדוע היה צורך בפעולה גשמית‬ ‫לפני ה'"‪.‬‬ ‫עוצמתית של משה?? ויתכן שכאשר יהודי ברמה רוחנית‬ ‫מאוד גדולה גם יכול לנצל את כוח הטבע בעוצמה יותר‬ ‫עמד יהושפט ואמר "אין בי כח לא להרוג ולא‬ ‫מאחרים ולהצליח יותר מאחרים לא רק בדרך נס גמור‬ ‫לרדוף" אלא הריני "אומר שירה ואתה עושה"‬ ‫אלא גם בדרך הטבע‪.‬‬ ‫אמר לו הקב"ה אני עושה כן שנאמר "ובעת החלו‬ ‫וכפי שנלמד מהמדרש רבה איכה ד' טו' ובילקוט‬ ‫ברנה נתן ה' מארבים"‪.‬‬ ‫שמעוני שמואל ב' כב' רמז קסג' ארבעה מלכים מה‬ ‫עמד חזקיה ואמר "אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף‬ ‫שתבע זה לא תבע זה‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬דוד‪ ,‬ואסא‪,‬‬ ‫ולא לומר שירה" אלא הריני "ישן במטתי ואתה‬ ‫יהושפט‪ ,‬וחזקיהו‪.‬‬ ‫עושה"‪ .‬א"ל הקב"ה אני עושה כן שנאמר "ויצא‬ ‫מלאך ה' ויך במחנה אשור"‪.‬‬ ‫דוד אמר "ארדוף אויבי ואשיגם וגו'"‪ ,‬אמר לו‬ ‫הקדוש ברוך הוא אני עושה כן שנאמר "ויכם דוד‬ ‫ולכן משה רבינו בכוח עוצמת התורה וחיזוק עם‬ ‫מהנשף ועד הערב"‪.‬‬ ‫ישראל והתמדתם בתורה באלול גרם שאפילו‬ ‫בדרך הטבע קיבל משה תעצומות והצליח להפיל‬ ‫עמד אסא ואמר "אין בי כח להרוג" אלא "אני‬ ‫את עוג ולקרב את מיתתו גם בדרך הטבע‪.‬‬ ‫רודף ואתה עושה" אמר הקב"ה אני עושה כן‬ ‫ואנחנו קופצים במשה אמת ותורתו אמת‪ ,‬להכריז גם אנחנו עשינו עבודת אלול וחגי תשרי‪ ,‬וגם סיימנו‬ ‫את תורת משה בשמחת תורה‪ ,‬והתעלנו בתורה וביראת שמים‪ ,‬ולכן הלוואי מכוחנו יהיה ויש למשה כוח‬ ‫להרוג את עוג אז וגם עכשיו‪.‬‬ ‫כי היצר הרע נראה לנו כהר ענק וכמלאך עצום שאי אפשר להכריעו אבל בכוח תורת משה וקדושת‬ ‫התורה וההתעלות מאלול נצליח לנצח את יצרנו הרע אמן ואמן‪.‬‬ ‫מהות שמחת תורה – חג העצרת יום ‪ 50‬כמו חג השבועות‬ ‫מ"מי" אירא‪ ,‬שיש לנו פחד לעבוד נכון וכראוי את ‪ 50‬יום‬ ‫החינוך במצווה שכז' כתב יום כ"ב בתשרי‪ ,‬זה נקרא חג‬ ‫שזה עולה כמניין "מי"‪ ,‬ותודה להגאון הצדיק הבחור רבי‬ ‫העצרת‪ .‬ואמרו זכרונם לברכה שהוא נקרא כן לפי שהוא‬ ‫רפאל ישראל פלדמן שעוררני בעניין "מי" שעולה ל‪.50‬‬ ‫סוף המועדים‪ ,‬ועל דרך משל הוא‪ ,‬כאילו אמר הקדוש ברוך‬ ‫הוא לישראל עכבו עמי יום אחד שקשה עלי פרידתכם‪:‬‬ ‫וכמו כן מצאתי במדרש תנחומא חוקת מהו "ויפנו ויעלו"‬ ‫ובמצווה של' כתב החינוך מפי החכמים שמעתי שבעניין‬ ‫– להילחם בעוג? הרי הם התקדמו מסיחון לכיוון ארץ‬ ‫היובל סוד נפלא שלא גילוהו‪ ,‬וכי בו נרמז כל ימי עולם‬ ‫ישראל ובכיוון זה היה עוג ולא היה להם צורך לפנות??‬ ‫ושניו‪ .‬גם בעניין ה‪ ,7‬שנצטווינו למנות ‪ 7 7‬ולא ‪ 8 8‬וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫מתרץ רבי יוחנן (במדרש רבה הגירסה יש אומרים) שמלחמות‬ ‫וממשיך החינוך שהמספר ‪ 7‬משמש בהרבה מצוות‪ ,‬שבת‬ ‫סיחון עשו באלול‪ ,‬ועשו את חגי תשרי‪ ,‬ואחרי חגי תשרי‬ ‫מנוחה ביום ה‪ ,7‬שמיטה בשנה ה‪ ,7‬ואחרי ‪ 7‬כפול ‪ 7‬שנים‬ ‫עשו מלחמת עוג‪ ,‬ככתוב שאחרי החגים "ופנית בבקר‬ ‫נשבות שנה אחת ‪ -‬יובל‪ ,‬וכן פסח ‪ 7‬ימים‪.‬‬ ‫והלכת לאוהליך" דברים טז' אם כן כאן שכתוב "ויפנו"‬ ‫הכוונה לאחר החגים‪.‬‬ ‫וכן סוכות ‪ 7‬ימים (בחודש ה‪ )7‬ואחרי ה‪ 7‬חוגגים עצרת‪.‬‬ ‫ובש"ך על התורה חוקת כא' לג' כתב שכוונת המדרש לומר‬ ‫וכמו כן נמנה ‪ 7‬כפול ‪ 7‬שבתות מפסח עד עצרת – ספירת‬ ‫שהמצוות של חודש תשרי הגינו עליהם‪ ,‬שהיה מלך גדול‪,‬‬ ‫העומר‪ ,‬ואחרי זה חוגגים חג שבועות‪ .‬וכן כריתת ברית‬ ‫כמו שאמר במדרש תנחומא דברים ד' קשין היו סיחון ועוג‬ ‫לקיום ענין‪ ,‬על חשבון ‪ ,7‬ככתוב "כי את ‪ 7‬כבשות תקח‬ ‫יותר מפרעה וחיילותיו‪ ,‬וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה‬ ‫מידי"‪ .‬וכן בלעם שהיה חכם‪ ,‬עשה ‪ 7‬מזבחות‪ .‬וכן לשון‬ ‫וחיילותיו כך היו ראוים לומר שירה על מפלתו של עוג‪ ,‬אלא‬ ‫שבועה‪ ,‬שהוא מתורגם קיום‪ ,‬פירשוהו מלשון ‪.7‬‬ ‫שבא דוד ואמר עליהם שירה‪ ,‬שנאמר תהלים קל"ו‪ ,‬י' "למכה‬ ‫מצרים ואחר כך אמר למכה מלכים גדולים כי לעולם חסדו"‪.‬‬ ‫והתבוננתי בס"ד שמחודש אלול שהוא כט' ימים בחודש‬ ‫עד הושענא רבה יוצא ‪ 50‬יום‪ ,‬ובעצם זה כבר כמו חג‬ ‫שהעבודה התחילה מאלול שאז צרו על סיחון כשישבו‬ ‫השבועות שאחרי ‪ 49‬יום יש עבודה מיוחדת של חג‬ ‫בתוך סוכות מחוץ לענני הכבוד ולמדו בהתמדה‪ ,‬וביחד עם‬ ‫השבועות‪ ,‬ואכן הושענא רבה זה יום תפילה מיוחד במינו‬ ‫חגי תשרי זכו לנצח את עוג מלך הבשן‪ ,‬ואם כן יוצא לנו‬ ‫שקשור מאוד למספר ‪ 7‬שמקיפים בו ‪ 7‬פעמים את המזבח‪.‬‬ ‫שכבר בזמן משה רבינו היו ימי אלול וחגי תשרי מחוברים‬ ‫בעבודת ה' מיוחדת‪.‬‬ ‫וב"ה מצאתי בילקוט שמעוני פנחס רמז תשפב ששואל הרי‬ ‫אומנם בכל זאת היום ה‪ 51‬מאלול הוא נקרא חג העצרת‪,‬‬ ‫שבועות ושמחת תורה נקראים עצרת‪ ,‬מדוע אם כן אין ‪50‬‬ ‫ולמה ‪?51‬‬ ‫יום בשמחת תורה כמו שיש בין פסח לשבועות?? ומכוח‬ ‫ונראה לתרץ שעלינו להוריד מהחשבון את יום כיפור‪ ,‬כי‬ ‫השאלה רואים אנו שאכן תחילת דברינו נכונים הם שיש‬ ‫יום כיפור כי זה יום שבעיקרון קיבלנו אותו מתנה מאת ה'‬ ‫להשוות בין שבועות לשמחת תורה כלפי עבודת ‪ 50‬יום‪.‬‬ ‫יום טהרה מיוחד‪ ,‬יום שהקב"ה מטהר אותנו כמקווה ויש‬ ‫דעת רבי אפילו בלי עבודה שלנו‪.‬‬ ‫ואכן מצאנו שאומרים מזמור "לדוד ה' אורי וישעי ממי‬ ‫והיות ואנחנו הפכנו אותו ליום תפילה וליום‬ ‫י"‪ ,‬מתחילת אלול עד סוף חגי תשרי‪ ,‬וזה מלמדנו שאכן כל‬ ‫תשובה מצדנו‪ ,‬וכביכול הקדשנו חזרה את כל‬ ‫אלול ותשרי מחוברים לאחד‪ ,‬ואולי לדוד ה' אורי וישעי‬ ‫‪7‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫ושם הביא את מדרש תנחומא פנחס טו'‪ ,‬יו"ט האחרון –‬ ‫היום להקב"ה כמתנה (ועיין עוד במה שכתבתי על יום‬ ‫שמחת תורה נחשב סיום לימות החג‪ ,‬ככתוב "עצרת תהיה‬ ‫כיפור בד"ה "מתן הלוחות השניות היה ביום כיפור הראשון –‬ ‫לכם"‪.‬‬ ‫ולכן חובה לחגוג ולאכול בתשיעי" על היום כיפור הראשון‬ ‫שהתחיל מעם ישראל שהחליטו לצום לקראת סיום ‪ 40‬יום‬ ‫וממשיך המדרש‪ ,‬ואכן הייתה ראויה להיות אחר החג ‪50‬‬ ‫האחרונים של משה רבינו שיזכה להוריד לוחות חדשות)‪ .‬לכן‬ ‫יום‪ ,‬כשם שעצרת אחר הפסח ‪ 50‬יום‪ ,‬אלא אמר הקב"ה‪,‬‬ ‫הקב"ה באהבה מושלמת אומר אתם נתתם לי יום‬ ‫חורף הוא ואינן יכולים להניח בתיהן לבוא לכאן‪ ,‬אלא עד‬ ‫מיוחד שלא נחשב לכם כיום ספירה‪ ,‬לכן אני‬ ‫שהן אצלי יעשו עצרת‪ ,‬ונלמד זאת‪ ,‬ממה שקראו "ביום‬ ‫השמיני עצרת"‪.‬‬ ‫מחזיר לכם יום אהבה שתשמחו בו והוא שמחת‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫והכוונה מבאר הרמב"ן כמו שמצינו בגמרא פסחים סח'‬ ‫ומוסיף החברותא היקר רבי אלדר נתנזון שליט"א‬ ‫הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם – שצריך אדם להנות‬ ‫שביום כיפור עם ישראל כמלאכים ולכן יום זה לא בספירה‬ ‫בגופו באכילה ושתיה ביום עצרת‪ ,‬כי יום שניתנה בו‬ ‫כי מלאכים הם מעל הספירה‪ ,‬וגם לכן השטן לא יכול‬ ‫תורה ‪",‬שביקשו לרמז בכך שחג השבועות זמן מתן‬ ‫לקטרג ביום זה כי הוא כביכול לא במספר‪.‬‬ ‫תורתנו הוא כנגד "שמיני עצרת"‪.‬‬ ‫והגאון הגדול מבאר סיבת ‪ 2‬העבודות‪ ,‬בכך‬ ‫וב"ה נזכרתי שמפורש במנחת חינוך מצווה שט' אות ב'‬ ‫שספירת העומר עניינו לסלק הטומאה או בבחינת‬ ‫שבברייתא סדר עולם המובא בגמ'‪ ,‬בערב שבת יצאו‬ ‫ממצרים ובשבת ניתנה תורה והיה אז ו' בסיון‪ ,‬כי ערב‬ ‫עבודה מתוך יראה ככתוב במתן תורה שהיה‬ ‫שבת היה ר"ח ניסן‪ ,‬ואייר היה ביום א' ע"פ סדר‬ ‫קולות וברקים וחושך ונחרדו כל העם אשר‬ ‫החדשים‪ ,‬וסיון ביום שני‪ ,‬והיה אז שבת יום ה‪ 50‬יום‬ ‫במחנה‪ ,‬וככתוב שכל זה נעשה בעבור רצון ה'‬ ‫ההינף בו' בסיון‪ ,‬שניתנה בו תורה וזה כדעת רבנן‪ ,‬א"כ‬ ‫ש"מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי"‪,‬‬ ‫ניתנה תורה ביו"ט יום ה‪ 50‬שבו הסתיים ספירת העומר‪.‬‬ ‫ואילו עבודת אלול ותשרי זה לתקן ‪ 7‬מידות וכן‬ ‫אבל לפי הברייתות האחרות ‪ -‬יצאו ממצרים ביום‬ ‫לעבוד את ה' מתוך אהבה‪ ,‬כי ברגע שחוזרים‬ ‫חמישי‪ ,‬א"כ שבת שניתנה בו תורה היה יום ‪ 51‬לספירה‬ ‫בתשובה בר"ה ויוכ"פ הכל נהפך לזכויות‪ ,‬בפרט‬ ‫ולא היה אז יו"ט‪ ,‬כי יו"ט יום ההינף היה ביום ‪50‬‬ ‫שתכף עובדים את ה' מתוך אהבה ושמחה בסוכות‬ ‫לספירת העומר‪ ,‬שיצא ביום ששי‪.‬‬ ‫ושמחת תורה בשירה וריקודים‪.‬‬ ‫ולפי הברייתות האחרות יוצא מדויק‪ ,‬שכמו שהיה יום ‪50‬‬ ‫והוסיף הגאון הגדול רבי אהרון פסין שליט"א‪,‬‬ ‫לספירה חג‪ ,‬ולמוחרתו יום ‪ 51‬היה מתן תורה‪ ,‬כך גם ביום‬ ‫שכן דרשו על הפסוק בבראשית י"ט כ'‪" :‬הנה נא‬ ‫‪ 50‬מאלול כולל יום כיפור יוצא יום מיוחד של הושענא‬ ‫רבה‪ ,‬וביום ‪ 51‬חוגגים שמחת תורה‪.‬‬ ‫העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה‬ ‫נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי"‪ .‬דהיינו‪,‬‬ ‫ואולי יש גם בחינה של חידוש הנעשה ונשמע‪ ,‬שנעשה זה‬ ‫שאמלט מהעבירות בנ"א ימים שבין אלול לשמיני‬ ‫מה שסיימנו בשמחת תורה את התורה‪ ,‬ונשמע שאנחנו‬ ‫עצרת – ותחי נפשי‪ .‬כמ"כ המנהג לומר "אורי‬ ‫מיד התחלנו את קריאת בראשית מחדש‪.‬‬ ‫וישעי" ‪ 51‬ימים‪ ,‬וכן מביאים בשם הגאון ז"ל‪,‬‬ ‫הושע נ"א‪ ,‬נ"א יום לימי סליחה‪.‬‬ ‫וכמו כן לפי זה אפשר להוסיף שכמו שמשה רבינו במתן‬ ‫תורה הוסיף יום אחד מדעתו – שבת פז'‪ ,‬כך הקב"ה החזיר‬ ‫ועוד בעניין נ"א יום‪ :‬בזוהר הקדוש (רעיא מהימנא ויקרא דף‬ ‫לנו בשמחת תורה שהוסיף לנו יום אחד כביכול מדעתו‬ ‫קט‪ ).‬מונה נ"א מצוות שהיו בזמן בית המקדש והיום‬ ‫מיוחד רק לנו‪.‬‬ ‫חסרות לנו‪ ,‬ולפי זה יש להעמיס כוונה נוספת באמירת‬ ‫"סלח נא לעוון העם הזה"‪ ,‬שמכוונים ומבקשים שיסלח ה'‬ ‫ואולי זה מרומז ב "אני לדודי ודודי לי"‪ ,‬שזה ר"ת אלול‪,‬‬ ‫לעוונותינו ויבנה את בית המקדש‪ ,‬ואז נוכל לשוב ולקיים‬ ‫שהיות ומשה רבינו שהוא כנגד עם ישראל כמפורש ברש"י‬ ‫את נ"א המצוות הנ"ל‪ .‬וכן אפשר לדרוש בפסוק (תהלים‬ ‫יתרו יח' א' הוסיף יום אחד מדעתו‪ ,‬שזה בבחינת אני לדודי‪,‬‬ ‫קי"ט ע"ו)‪" :‬יהי נא חסדך לנחמני"‪ .‬שננוחם‬ ‫אזי דודי לי הקב"ה הוסיף לנו מדעתו כביכול יום נוסף‬ ‫בקיום נ"א המצוות הנ"ל‪.‬‬ ‫שהוא מיוחד לנו את יום שמחת תורה‪.‬‬ ‫וכן בהושע (י"ד ג')‪" :‬ונשלמה פרים שפתנו"‪ ,‬והיום‬ ‫על כל פנים‪ ,‬יוצא שכל חצי שנה יש עבודה חשובה של ‪51‬‬ ‫התפילה היא במקום עבודת הקורבנות‪ ,‬ובתהלים (קי"ט‬ ‫יום של עבודת ה' מיוחדת שבהם עלינו להתעלות‬ ‫ק"ח)‪" :‬נדבות פי רצה נא ה'"‪ ,‬שבקשתנו בפני השי"ת‬ ‫ולהתקדש במעלות התורה והקדושה‪.‬‬ ‫שתפילותינו (נדבות פינו) שהם במקום העבודה בביהמ"ק‪,‬‬ ‫וברוך ה' הטוב והמטיב‪ ,‬זכיתי לקבל מהגאון הגדול רבי‬ ‫ירצו ויתקבלו לפניו‪ ,‬ובזכותם נחזור לקיים‬ ‫פנחס פרידמן שליט"א מרבני החסידות וראש הכוללים של‬ ‫את נ"א המצוות בביהמ"ק ולא נסתפק בתחליפיהן בלבד‪.‬‬ ‫חסידות בעלזא הוספות ממאמר דומה שכתב בעצמו בשנת תשע"ט‪,‬‬ ‫ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד – אין פסוק כזה!!‬ ‫והסבר "מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור"‬ ‫כשהתבוננתי אין כזה פסוק‪ ,‬אלא זה צירוף מ‪3‬‬ ‫זה מופיע כפסוק בפסוקי אתה הורית לדעת‬ ‫פסוקים‪.‬‬ ‫שאומרים לפני ההקפות בשמחת תורה‪ ,‬ובעצם זה‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מדוע אין פסוק כזה?? הרי הוא‬ ‫נאמר בהרבה תפילות‪ ,‬הן ב"יהי כבוד" בכל ביום‬ ‫בשימוש כה חשוב ומדוע אינו בפסוק אחד אלא מפוזר?? ו‬ ‫בשחרית‪ ,‬והן בימים נוראים בתפילות‪ ,‬אומנם‬ ‫‪8‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫עם‪ ,‬אבל איפה החוזקה בממשלת ה' בכל דור‪ ,‬נכון שכתב‬ ‫‪ 3‬חלקיו נמצאים‪ :‬בתורה שמות טו' יח' ובתהילים י' טז'‪,‬‬ ‫שבכל דור מתחדש תגליות בטבע ופלאות שנעשים בכל דור‪,‬‬ ‫ובתהילים צא' א'‪.‬‬ ‫אבל איפה ה"חוזקה"‪ ,‬הרי גם בזה לא מכירים גויים‬ ‫שמנכסים את הטבע להם‪ ,‬ולא לחוכמת הבורא?‬ ‫ויתכן‪ ,‬כי רק ביום ההוא – בזמן הגאולה‪ ,‬רק אז יהיה ה'‬ ‫אחד ושמו אחד‪ ,‬וזה פסוק מפורש בזכריה יד' ט' "והיה ה'‬ ‫והנה מבואר בגמרא פסחים נו' שכשיעקב אבינו‬ ‫למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪,‬‬ ‫כשביקש לגלות את הקץ לבניו לפני שברכם‬ ‫אבל קודם לגאולה השלימה כביכול חסר באחד‪ ,‬כלפי‬ ‫ונסתלקה ממנו רוח הקודש‪ ,‬חשש שמא יש בהם‬ ‫מלכות ה' על הבריות שלא כולם מקבלים עול מלכותו‬ ‫פגם חלילה לכן אמרו כל השבטים יחדיו "שמע‬ ‫עליהם‪ ,‬ולכן זה מפוזר ב ‪ 3‬פסוקים‪ ,‬אבל בזמן הגאולה‬ ‫ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬שכולנו מאוחדים‬ ‫נאמר "ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים‬ ‫בה' יתברך‪ ,‬ואז יעקב אבינו אמר "ברוך שם כבוד‬ ‫ויטו שכם אחד לעובדך"‪.‬‬ ‫מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬ ‫אומנם לכאורה יש פסוק בתהילים המופיע ב"אשרי"‬ ‫ואולי המשמעות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫שמאחד הכל בסגנון אחר‪" ,‬מלכותך מלכות כל עולמים‬ ‫ועד"‪ ,‬שיעקב אבינו נתן לבניו ולעם ישראל ידיעה‬ ‫וממשלתך בכל דור ודור"‪ ,‬כי באמת ה' אחד ומלכותו בכל‬ ‫חשובה‪ ,‬שנכון שמלכות ה' תהיה מוכרת בכל‬ ‫משלה‪ ,‬ואין חסרון חלילה‪ ,‬רק בנו בבריות החיסרון שעד‬ ‫הגאולה רוב בני האדם לא מכירים במלכות ה'‪ ,‬ואינם‬ ‫העולם רק בזמן הגאולה‪ ,‬אבל בכל ימי הגלות דעו‬ ‫עובדים אותו כראוי‪.‬‬ ‫ש"כבוד מלכותו וממשלתו" נמצא בכל מקום‬ ‫בעולם ובכל דור ודור‪ ,‬כי בלי כוח ה' אין קיום‬ ‫ואכן רש"י בסוף ואתחנן פירש את הפסוק "שמע ישראל ה'‬ ‫לבריאה‪.‬‬ ‫אלוקינו"‪ ,‬שעכשיו ה' אלוקינו כי לא מוכר אצל הגויים‪,‬‬ ‫אבל "ה' אחד" בזמן הגאולה כל העולם יכיר במלכות ה'‬ ‫כי כל חומר הקיים בעולם עשוי מאטומים ובתוך כל אטום‬ ‫ויעבדו אותו‪.‬‬ ‫אלקטרונים נעים סביב הגרעין‪ ,‬והם נעים בלי מטען חשמל‬ ‫או סוללות והכוח לא נגמר‪ ,‬כי כוח ה' נמצא בכל חומר חזק‬ ‫אבל קצת קשה שכתוב בתהילים קמה' יג' "מלכותך‬ ‫שבעולם‪ ,‬וזה אולי כוונת המלבי"ם שממשלת ה' זה‬ ‫מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור"‪ ,‬והרי ממשלת ה'‬ ‫בחוזקה שבהנהגת הטבע‪ ,‬ואולי זה נכלל במלא כל הארץ‬ ‫תהיה בזמן הגאולה שאז כולם יכירו כוח מלכותו ויעבדו‬ ‫כבודו וכן בכבודו מלא עולם‪ ,‬ואולי גם בכוחו וגבורותו מלא‬ ‫אותו‪ ,‬אז איך מתקיים "וממשלתך בכל דור ודור"? ואם‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫תאמר הרי גם מלכותך מלכות כל עולמים עדיין לא ניכר‬ ‫ומלבד מה שיעקב אבינו רצה לנחם את עם ישראל שלמרות‬ ‫כוח מלכותו‪ ,‬רק היות ובמציאות ה' מלך עולם ועד אפילו‬ ‫שיש גלות ואולי ארוכה כי לא גילה להם מתי יגיע הקץ‪,‬‬ ‫שלא כולם מכירים בו אז גם כך ממשלתו בכל דור למרות‬ ‫ולפי מדרש אחד גילה להם ומיד נשכח מהם‪ ,‬אבל בכל אופן‬ ‫שאין כל הגויים מכירים במלכותו‪.‬‬ ‫יתכן שהבינו שהגלות ארוכה‪ ,‬ואם כן השמע ישראל‬ ‫ואולי לכן האבן עזרא פי' שמלכות כל מלכי בשר ודם‬ ‫שאמרו בני יעקב הצדיקים שמאמינים בה' אחד‪ ,‬אבל היות‬ ‫פוסקת אבל מלכות ה' לא פוסקת לעולם‪ ,‬וכן ממשל כל‬ ‫ו"ה' אלוקינו" ועדיין לא מוכר בכל העולם‪ ,‬בכדי שלא‬ ‫גויים נפסקת ואילו ממשלת ה' אינה פוסקת לעולם‪.‬‬ ‫יתקררו באמונת ה'‪ ,‬אז חיזקם ב"ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫לעולם ועד"‪ ,‬וכאמור קודם‪.‬‬ ‫אבל לכאורה בפשטות הפסוק מתייחס אך ורק למלכות‬ ‫אבל מה הכוונה "שם" כבוד מלכותו? ואולי יעקב אבינו‬ ‫ה' ולא ביחס למלכות בשר ודם‪ ,‬וכן משמע בתרגום יונתן‬ ‫ציווה את בניו עד סוף כל הדורות‪ ,‬שתפקיד בני ישראל ועם‬ ‫והמצודת דוד והמלבי"ם‪ ,‬ואם כן חוזרת השאלה הקודמת‪,‬‬ ‫ישראל בכל הדורות עד הגלות הארוכה‪ ,‬לדעת ולפרסם‬ ‫וכמו כן היות וכתוב מלכות וממשלה הכפילות מלמדת‬ ‫שכל הטבע בעולם זה מתוך ממשלת ה' בעולם שמחזיק‬ ‫אותנו שהם שני עניינים‪.‬‬ ‫בחוזקה את כל החומר שבטבע‪ ,‬כי התבוננות בכוח ממשלת‬ ‫ה' בטבע גורמת לראות בזה את כבוד ה' שמלא בכל העולם‬ ‫ואכן מצאתי כן במלבי"ם שכתב שאין לנו השגות במלכות‬ ‫ועל ידי זה הם מקיימים "שם" כבוד מלכותו‪ ,‬ובכך‬ ‫ה' כי היא בכל העולמות שאין להם סוף‪ ,‬ולנצח‪ ,‬וכן אין‬ ‫מקרבים את הגאולה‪.‬‬ ‫לנו השגות ב"ממשלתך" דהיינו בהנהגתו כפי הפלאות‬ ‫והטבע שזה נקרא ממשלתו‪ ,‬שה"מושל הוא בחזקה"‪,‬‬ ‫וברוך ה' מצאתי כעיין דברי ששם ה' הכוונה‬ ‫משא"כ "המלך בהסכמת ובחירת העם"‪ ,‬כי ממשלתך היא‬ ‫לגבורת ה' שיגדיל שמו של ה' בעולם‪ ,‬בנביא‬ ‫בכל דוד ודור ‪ -‬שהפלאות (והטבע) יתחדשו בכל דור לפי‬ ‫ישעיהו פרק ל' פסוק כז' שכתוב "הנה שם ה' בא‬ ‫הדור ומי יוכל לספרם אחר שהם משתנים לפי מעשה‬ ‫ממרחק" בוער אפו‪ ,‬וכבד משאה‪ ,‬שפתיו מלאו‬ ‫הדורות‪:‬‬ ‫זעם‪ ,‬ולשונו כאש אוכלת‪ :‬ומפרש רש"י "שם ה'‬ ‫– גבורתו" שתהא לו לשם מה שיעשה לסנחריב‪.‬‬ ‫וקצת התקשתי בהסברו של המלבי"ם‪ ,‬שהסביר‬ ‫שממשלה זה בחוזקה‪ ,‬שקיים כל דור גם לפני ביאת‬ ‫בא ממרחק ‪ -‬שיתקיים מה שהבטיח זה ימים‬ ‫המשיח‪ ,‬ולמרות שהגויים לא מכירים את מלכות ה'‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫ומלכות זה כביכול בהכרת העם‪ ,‬כפי האמרה אין מלך בלי‬ ‫כבודו מלא עולם‪ ,‬משרתיו שואלים איה מקום כבודו‪ ,‬ברוך כבוד ה' ממקומו ‪ -‬המשך‬ ‫ברוך כבוד ה' ממקומו‪ - :‬ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון‬ ‫מצד אחד מתחילים בקדושה שבמוסף קדוש קדוש קדוש‬ ‫עם המיחדים שמו ערב ובקר בכל יום תמיד‪ .‬פעמים‬ ‫ה' צבקות "מלוא כל הארץ כבודו"‪ :‬ומצד שני ממשיכים‬ ‫באהבה שמע אומרים‪:‬‬ ‫משרתיו שואלים זה לזה "איה מקום כבודו"‪ .‬ומצד שלישי‬ ‫‪9‬‬ ‫וטהר לבנו – שמחת תורה‬ ‫שפעם ראשונה במתן תורה ה' הוריד את כל ‪7‬‬ ‫ונראה‪ ,‬כפי שכתבתי קודם‪ ,‬שכבודו מלא עולם‪ ,‬זה גבורת‬ ‫הרקיעים כמצע על הר סיני‪ ,‬וכך כסא הכבוד‬ ‫ה' וכוחו שמחזיק את כל הטבע שבעולם כאמור קודם‬ ‫כביכול ירד על הר סיני‪ ,‬ואז ה' השמיע את עשרת‬ ‫שבכל אטום יש סביב גרעינו הפנימי אלקטרונים שנעים כל‬ ‫הדברות ובחר בנו לעם‪ ,‬כך מכסא הכבוד ה' בזמן‬ ‫הזמן בלי מקור אנרגיה‪ ,‬כי זה כוח ה' וגבורתו וכבודו מלא‬ ‫הגאולה ישמיענו שבחר בנו לעם הנבחר למרות‬ ‫עולם בכל חלקיק שבעולם‪.‬‬ ‫שבזמן הגאולה כל הגויים שיישארו יקבלו עול‬ ‫מלכות שמים וה' ימלוך בגלוי על כל העולם כולו‪.‬‬ ‫אבל המלאכים שואלים איה מקום כבודו דהיינו‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬וכידוע מלאך אומר שירה בפני‬ ‫בכל זאת גם אז הגוים יעבדו את ה' מתוך אימה‬ ‫הקב"ה דהיינו לפני כיסא הכבוד פעם אחת בלבד‪,‬‬ ‫ופחד‪ ,‬ואילו עם ישראל יהיו ממלכת כהנים וגוי‬ ‫ואכן מכסא קודשו הקב"ה יפן ברחמיו לעמו‬ ‫קדוש‪ ,‬שיעבדו את ה' בשמחה וישרים יעלוזו‬ ‫וישמענו ברחמיו שנית לעיני כל חי להיות לכם‬ ‫וחסידים ברינה‪.‬‬ ‫לאלוקים‪.‬‬ ‫מתנת פרידה וצידה לדרך‬ ‫וההליכה מהבית וחזור לבית יקח זמן רב בכל זאת הברכה‬ ‫חיזוק עצום מאוד מאוד שהתחדש כמתנת סיום החגים‬ ‫שלא יחמוד איש את ארצך תתקיים עד שובך לביתך‬ ‫בתפילת ערבית‪ ,‬לאחר כאב בליבי שכל העבודה של ימים‬ ‫המרוחק‪.‬‬ ‫נוראים שהתחילו באלול עכשיו הסתיימו ‪...‬‬ ‫וממילא במשך כל הימים הללו שמתחילים משמחת‬ ‫אבל הקב"ה ברחמיו נתן חידוש לחזקני ולחזק יהודים‬ ‫תורה עד ז חשוון יש צורך לשמור על קדושת כפי שהתעלינו‬ ‫צדיקים כמוכם שאתם פאר עם ישראל ומצווה להפיץ זאת‬ ‫בסוכות ולא לפגום חלילה‪ ,‬כך נזכה לגשמיות בשפע ברכה‪,‬‬ ‫לחיזוק עם ישראל אמן‪.‬‬ ‫כי שמרנו על רצף קדושה עד בקשת הגשמים בז' חשוון‪.‬‬ ‫אז קדימה לעבודה!! שמרו על הקדושה‪ ,‬תחגגו בשבת‬ ‫הנה בשמחת תורה התחלנו לומר משיב הרוח ומוריד‬ ‫בראשית אם לא נפלתם בימי החול שנותרו עד שבת‬ ‫הגשם‪ ,‬וכידוע גשם זה ברכה להצלחה בגשמיות‪ .‬אבל‬ ‫בראשית‪ ,‬וגם תחגגו בראש חודש חשוון אם הצלחתם‬ ‫אנחנו עדיין לא מבקשים גשם‪ ,‬רק מזכירים את גבורת‬ ‫לסיים את תשרי בקדושה‬ ‫השם שבכוחו להוריד גשמים‪.‬‬ ‫ואז שמחה גדולה בז חשוון כי הצלחתם במשימה‬ ‫ואת בבקשתנו לגשמים אנו דוחים ומבקשים רק בז'‬ ‫החשובה‪ ,‬ובעזרת השם תקבלו שפע בגשמיות כברכת השם‬ ‫חשוון‪ ,‬וזאת בשביל שהאחרונים מעולי הרגלים יגיעו‬ ‫הטוב אמן‪.‬‬ ‫לארצם חזרה מעלייתם לבית המקדש בחג סוכות‪ .‬ולפי זה‬ ‫יתכן שבעצם זה גורם שסוכות משפיע עד ז חשוון‪.‬‬ ‫ואומנם יש המשך‪ ,‬המשימה הבאה היא חנוכה בכותל‬ ‫בקדושה‪ ,‬שנוכל לשיר בהלל נדרי להשם אשלם בחצרות‬ ‫כי הברכה המיוחדת שניתנה לעולי רגלים‪" ,‬כי אוריש גוים‬ ‫בית השם בתוככי ירושלים הללו קה אמן‪ ,‬בברכת המשך‬ ‫מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמוד איש את ארצך‬ ‫שנה טובה ומתוקה וקדושה לכולכם‪ ,‬אתכם במאמץ‬ ‫בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלש פעמים בשנה"‪,‬‬ ‫לשמור את ההתעלות הלאה אמן ואמן‪.‬‬ ‫והמשמעות של הפסוק שלמרות שיהודים יגורו רחוק‬ ‫משיב הרוח ומוריד הגשם‬ ‫וממילא "מוריד הטל"‪ ,‬זה שהגשמיות תרד‬ ‫ביום שמחת תורה התחלנו לומר משיב הרוח‬ ‫ותתמעט‪ ,‬ויש בו גם משמעות לטל של תחיית‬ ‫ומוריד הגשם‪ ,‬ונשאלת השאלה מדוע מזכירים‬ ‫המתים‪.‬‬ ‫זאת בתחיית המתים‪ ,‬וייתכן כי בתחילת ימות‬ ‫המשיח יהיה גשמיות בשפע רב לפצות על צער‬ ‫ומוריד הגשם‪ ,‬יש בו משמעות כפולה‪ ,‬להוריד‬ ‫הגוף בגלות‪ ,‬ככתוב זכריה א' יז' "כה אמר ה'‬ ‫שפע כפי שיהיה בתחילת ימות המשיח‪ ,‬ומשמעות‬ ‫צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם ה' עוד את‬ ‫הפוכה שירד כמות הגשמיות‪ ,‬אבל הרוח יהיה‬ ‫ציון ובחר עוד בירושלים"‪.‬‬ ‫משיב שכל הזמן נקבל הרבה רוחניות בימות‬ ‫ואולי מכאן מתוך מכלול הנושא והרעיון נשרש‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫המילה "פיצויים"‪ ,‬למרות שבפסוק הכוונה‬ ‫שיתפזר טוב מכל צד והרבה טוב‪ ,‬אבל התוצאה‬ ‫וברצוני לברך אותכם שנזכה לברכה בגשמיות‬ ‫היא שיהיה פיצוים על סבל הגלות‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫וברוחניות‪ ,‬אבל שנזכור שהרוחניות תהיה יותר‬ ‫שלחם יצמח על עץ‪ ,‬וכן בגדים יגדלו על עצים‪.‬‬ ‫מהגשמיות‪ ,‬שהיא העיקר בחיים‪ ,‬ונזכור שכל‬ ‫וכמה שנתקדם יותר לכיוון האלף השביעי יתחיל‬ ‫הגשמיות בעולם נעצרה וחיכתה לתפילתו של אדם‬ ‫הגשמיות לרדת ואילו הרוחניות לגדול‪ ,‬עד שלפני‬ ‫הראשון שירד גשם‪ ,.‬וכמו שכתב רש"י בתחילת‬ ‫ערב של אלף שנות המשיח יהיה אור רק רוחניות‬ ‫בראשית על הפסוק "טרם יצמח"‪.‬‬ ‫כדברי רש"י סוף זכריה ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בס"ד‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬בראשית‬ ‫והודו לה' בספר חמישי זה‬ ‫"הושלם" כל סט "חמישה חומשי תורה"‬ ‫ואנא התפללו ששותפי הנכבד אברהם בן שושן ני"ו‬ ‫יצליח ושתשרה ברכה גדולה בעסקיו אמן‪.‬‬ ‫אפשר לקבל את בראשית חינם –‬ ‫ושאר כרכי הסט כרגע נגמר מתוך ה‪ 1000‬שהודפסו – אפשר להזמין‪ ,‬ובקרוב ב"ה יצא עוד‬ ‫או בבני ברק רח'‬ ‫אצל‪ :‬יוחנן ריינר אשדוד – רבא ‪ 9/16‬מהיום =‬ ‫דבורה הנביאה ‪ 11‬רק לאחר החגים ‪0527120333‬‬