עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק סוכות – שמחת תורה תשפ"ז גליון קנ"ד
19:45 19:08 18:11
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
מגילה פרק קמא (י"ג) כשנפל הפור על חודש אדר ,שמח זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על הפיוט
המן ואמר :שנפל לו הפור בחודש שמת משה רבן ,והוא שאומרים בתפילת נעילה יחביאנו צל ידו תחת כנפי
לא היה יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר השכינה ,מבאר דאפשר לומר דהכוונה על צל הסוכה
נולד משה ,והמבואר ממאמר זה -דגם באומות היו יודעין אשר מצוותה אחר יום הקדוש ,צילא דמהימנותא.
שכל מעמד ישראל תלוי בתורה ,וסבר המן שע"י מיתת
ועוד מזקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"כ
משה רבינו נתמעט התורה בישראל ,וסבר שבאותו עת
(תהילים ק"ו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו,
עצמו יוגרם (ח"ו) פורעניות לישראל ,וטעה במחשבתו
ומפרש' :ימלל' הוא מלשון 'מולל מלילות' היינו 'משבר' -
שאדרבה ע"י מיתת משה אז הכירו אותו ,כדרך טבע
מי שרוצה לשבר כל הדינים אזי יאמר כל ספר תהילים
האנושי שדבר שרואים אותו יום יום אינם שמים על
בפעם אחת ,כי דוד המלך הכניס בתהילים ברוח קדשו כל
לב ,ואינם מתפעלים ממנו ,ואינם מחשיבים אותו
כללות ישראל וכל איש פרטי וכל נגעי לבבו עד ביאת
להכיר גדולתו ותפארתו ,אבל ע"י ההעדר ניכר גדלו
המשיח ,כי הוא (דוד) עליו השלום (זוה"ק בראשית) היה
ותפארתו וכל היד החזקה והמורא הגדול ,וזקנים
רגל רביעי למרכבה ,והוא כולל בנפש כל כללות ישראל.
שבדור אמרו :פני משה כפני חמה וכו' ,וראו 'שלא קם
ומוסיף הרה"ק זי"ע :כל אחד לפי כוח כוונתו ועומק
נביא עוד כמשה' ,וממילא מגדולת משה ניכר נצחיות
מחשבתו בקירות לבו והכנתו בכל אבריו וחושיו.
התורה ומעלות המעשים הטובים (אשר עשה משה) ולכן
ביום שמת בו -בו ביום נולד אהבתו ויראתו והשפעות זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע מבאר ה'מדרש' (שיר
דבריו תורתו ומצוותיו ,ולזה אמר ויבכו בני ישראל את השירים) רבי היה יושב ודורש ,ראה הציבור מתנמנם,
משה שלושים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ,היינו :שנעשו ביקש לעוררן ,אמר :מעשה באשה אחת שילדה ס' ריבוא
עי"ז 'תמימים' -וא"כ ,יום מותו גרם שלימות לישראל. בכרס אחד ,והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ב"ר יוסי
שמו ,אמר :מאן הוית כן ?! ואמר להם (רבי) זו יוכבד
בזוה"ק פר' האזינו ,אמר רבי יהודה וכו' וכבר בארנו
שילדה את משה ,ששקול משה כנגד שישים ריבוא של
לפני רבי שמעון ש'אמן' ממשיך ברכות מהמעין
ישראל ,ומובן בזה' :כשראה הציבור מתנמנם' ,ר"ל
למלך ,וכו' נמשכות ויוצאות הברכות משם לעליונים
שראה כי עבור צרכי ציבור הם מתנמנמים ואין איש שם
ולתחתונים ומתפשטות בכל ,וקול יוצא :שתו ממשקה
על לב ,אמר :מעשה באשה אחת שילדה וכו' היינו ילדה
הברכות שהוציא פלוני עבד המלך הקדוש ,וכאשר ישראל
את משה רבינו ששקול ס' ריבוא ,ולולא משה שהשליך
למטה נזהרים לענות 'אמן' לכוון ליבם כהוגן ,כמה פתחי
נפשו מנגד עבור כלל ישראל לא היה ח"ו תקומה להם,
ברכות נפתחים למעלה ,כמה טובות נמצאות בכל
מזה נוכל ללמוד גודל מעלת עסק צרכי ציבור באמונה,
העולמות ,כמה שמחה בכל ,ומה הוא השכר לישראל
ואם לאו -אין חשיבות לאדם.
שגרמו זאת ,שכרם בעוה"ז ובעוה"ב ,בעולם הזה -בשעה
שמצרים להם והם מתפללים לפני קונם ,קול מכריז בכל ועוד מזקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע עה"פ (ל"ד) ויתמו
העולמות :פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים ,אל ימי בכי אבל משה ,ומפרש בקדשו :דאיתא במסכת
מתפלל ומבקש על כלל ישראל' ,ויחל משה' ועוד ,ובאהרן תקרי 'אמונים' אלא 'אמנים'' - ,פתחו שערים' כמו
הכהן ג"כ מצינו (בתרגום בפרשת חוקת) שבהסתלקותו שישראל פתחו את שערי הברכות -כך עתה ייפתחו
של אהרן היה משרע"ה בוכה ואומר :ווי לי עליך אהרן שערים ותתקבל תפילתם על המצרים להם כך בעוה"ז,
אחי עמוד צלותהון של ישראל ,וא"כ מצינו שמשה ואהרן בעולם הבא מה שכרם -שכאשר יוצא האדם מן העולם
שניהם היו עמודי התפילה ,ומכיון שהערבה דומה הזה והיה נזהר לענות אמן ,מהו נזהר ?! כלומר :שם ליבו
לשפתיים שמרמז על כוח התפילה שיש לכלל ישראל ,על לברכה שאמר המברך וממתין לו לענות אמן כהוגן אז
כן הוי שני בדי ערבה כנגד משה ואהרן עמודי התפילה. עולה נשמתו ומכריזין לפניה 'פתחו שערים' לפניה כמו
הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא מספרי יראים לפרש שהוא היה פותח שערים בכל יום כאשר היה שומר
נוסח הברכה 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את אמונים.
תורתו' דאנו בני ישראל עם ה' זכינו ללמוד דבר שהקב"ה ואיתא במהרש"א בסוף מסכת נזיר על דברי הגמ' רבי
בעצמו לומד כמאחז"ל (מסכת ע"ז ג') דגם הקב"ה לומד יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך ,וזל"ק :ויש
את התורה ,אמנם בלבושים אחרים ,אבל זאת התורה היא, לכוון בזה לפי שמזונותיו של אדם קשים כקרי"ס ,וע"כ
ואורייתא כולה -שמותיו של הקב"ה ,היש זכיה גדולה ציוה הקב"ה להאוכל ושבע לברך עליו ,כמ"ש ואכלת
מזו?! ומה מאד יזדרז האדם לעסוק בתורה בהתבוננו ושבעת וברכת וגו' שעי"ז הקב"ה משפיע ברכותיו להיות
בכך ,זהו 'אשר בחר בנו מכל העמים ,ונתן לנו את תורתו' לו ברווח מזונות ,ואלו הברכות הם המליצים יושר
'תורתו' דייקא שהקב"ה עצמו לומדה. וסנגורים טובים לנגד המקטרגים ועניית 'אמן' הם (כנגד)
ועוד מהרה"ק הישועות משה זי"ע עה"פ (ל"ג) שמח הגיבורים לנצח המלחמה נגד המקטרגים..
זבולון בצאתך ויששכר באהליך ,ופירש"י :זבולון הרה"ק הצמח צדיק זי"ע על הא דמובא בחז"ל (מסכת
ויששכר עשו שותפות ,זבולון לחוף ימים ישכון ,יוצא סוכה כ"ה) המצטער פטור מן הסוכה ,ר"ל :מי שיש לו
לפרקמטיא בספינות ומשתכר ,ונותן לתוך פיו של צער ,אז נפטר מצערו ע"י ישיבתו בסוכה ,ובשם יסוד
יששכר ,והם יושבים ועוסקים בתורה ,לפיכך הקדים העבודה זי"ע עה"פ (דברים ל"ב) מחצתי ואני ארפא,
זבולון ליששכר ,שתורתו של יששכר על ידי זבולון 'מחצתי' רומז על מחיצות הסוכה ,דהם מרפא לכל
הייתה ,ויש להבין הלשון 'ונותן לתוך פיו' ,הול"ל החולאים.
שזבולון מפרנסו ומסייעו ,אלא יש לומר בדרך רמז:
בבני יששכר (מאמרי חודש תשרי) מביא בשם הרה"ק
שכאשר היה זבולון בא לתת ליששכר את פרנסתו ,לתמוך
רבי פינחס מקאריץ זי"ע שאמר :סוכ"ה ר"ת ס'ומך
בלומדי התורה ,היה משכיל להיטיב ,דהרי היוקר מאמיר
ו'עוזר כ'ל ה'נופלים,
ואין כל הזמנים שווים ,ולכן היה מקדים ונותן לתוך פיו
שלו עצמו (של זבולון) והיה עורך את החשבון ובודק כמה ובספר יודעי בינה להרה"ק הבני יששכר זי"ע עה"פ
הוא צריך לעצמו לחיי נפשו ובני ביתו ,ובה במידה היה שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך ,ומפרש :אדם
נותן ליששכר, היוצא לפרקמטיא הוא בספק אם יצליח או לא ואינו שמח,
אך זבולון התומך תורה הרי כשיוצא למסחרו ברי לו
ומביא הרה"ק זי"ע פירוש ששמע על המשנה (אבות
שבזכות זה יצליח ,ולכן כתיב שמח זבולון בצאתך ,שכבר
פ"א) ויהיו עניים בני ביתך -כשם שלבני הבית מתרווח
ביציאתו הוא שמח.
תמיד המקום והמזון ,כך יש לנהוג כלפי הנצרכים ,זאת
יש לזכור :כל מה שאדם עושה הוא לעצמו ,זו השקעה הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע על הנוסח שאומרים ביהי
לאורך שנים ,כאשר יבוא יום החשבון לאחר אריכות ימיו רצון בשעת איגוד הלולב :שני בדי ערבה כנגד משה
ושנותיו -אז נביט סביב ,נתור ונחפש אחר זכויות נוספות, ואהרן וצריך להבין מה השייכות ,ואמר הרה"ק זי"ע
נחפש מעשי חסד שעשינו ,נתבונן לכמה יהודים עזרנו, דאחז"ל (מדרש רבה ויקרא) ד'ערבה' רומז ל'שפתיים',
כמה עזרנו להקים בתים נאמנים בישראל ,האם נבוא וע"כ הערבה רומז על כוח התפילה שיש לכלל ישראל
ונתייצב בידים ריקות ?! ויש להתכונן היטב ולהכין את שמתפללים והשי"ת מאזין ומקבל את תפילותיהם
התשובות.. ובקשתם ,והנה אצל משה רבינו ע"ה מצינו שכסדר היה
לעניננו אם לא יעשה בתחילת היום יסוד חזק יוקשה עליו בספה"ק דגל מחנה אפרים איתא עה"פ ימצאהו בארץ
להתנהג כל היום כראוי בעבודת ה' וזהו כוונת הכתוב מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנו
יתיצב על דרך לא טוב (היינו בבוקר) אזי ח"ו רע לא כאישון עינו ,דמרמז על עבודת חודש תשרי' :ימצאהו
ימאס (במשך כל היום) ,והנה עוד גם זאת מעלה יתירה בארץ מדבר' 'מדבר' הוא מקום השראת הדינים כדאיתא
איכא במי שמשכים בבוקר להגות ולעסוק בתורה כי עסקו בזוה"ק ,רומז על ראש השנה שהוא יום הדין ,ביום זה
בתורה מסוגל להשראת השכינה ,וכמאמר חז"ל (אבות מוצא הקב"ה את ישראל ,יסובבנהו רומז לסוכות שבו
פ"ג) כי אפילו אחד שישב ועוסק בתורה שכינה שרויה הסוכה מקפת ומסבבת את האדם' ,יבוננהו' מלשון 'בנין'
עמו ,לכן כשעומד להתפלל על אותו המקום שעסק בו כי מעבודת הימים הללו נבנה בנין ,ואף שהתחלת הבנין
בתורה ,תפילתו עולה למעלה ברחמים וברצון ,מאחר הוא בדין בימי ר"ה ויו"כ -עיקר קיום הבנין הוא בגמר
שהשכינה שורה באותו מקום, הבנין שנעשה בחג הסוכות שהוא חסד ,וזהו 'יסובבנהו
ולפי"ז אפשר לפרש כוונת דברי הגמ' (מסכת ברכות) יבוננהו' כלומר :עיקר גמר וקיום הבנין תלוי בחג הסוכות.
אמר רב חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו בספה"ק מאור עיניים עה"פ (ל"ד) ולא ידע איש את
אלוקי אברהם בעזרו ,ויש לומר :דכוונת חז"ל כל הקובע קבורתו ,עפ"י מה שאמרו רז"ל :אתפשטותא דמשה בכל
מקום לתפילתו 'מקום' היינו הקב"ה מקומו של עולם, דרא ודרא ,היינו :כי משה רבינו ע"ה הוא כללות הדעת
היינו שקובע תפילתו 'במקום' היינו במקומו של עולם של כל ישראל ,וכל איש ישראל יש בו מבחינת משה ,כל
שהוא במקום עסק ולימוד התורה שיש שם השראת חד וחד כפום שיעורא דיליה ,לזה אמר הכתוב 'ולא ידע
השכינה ולכן תפילתו מקובלת לרחמים ולרצון. איש את קבורתו -כי באמת הוא גנוז וקבור בלב ודעת כל
בספה"ק מאור ושמש עה"פ ברך ה' חילו ופועל ידיו אחד מישראל.
תרצה וגו' ,וזל"ק :חילו (רומז לתפילה) לשון ויחל משה כ"ק גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הרה"ק
שהוא לשון תפילה ,פירוש :שיברך ה' את תפילתו רבי משה אריה זי"ע מביא בשם אביו זי"ע על הא דהגמ'
שתעשה פרי( ,וממשיך בקרא) ופועל ידיו תרצה ,פירוש: קוראת למצוות סוכה 'מצוה קלה' (מסכת ע"ז) ומבאר:
שגם תנועות הידים אשר אדם עושה בעת תפילתו לעורר דמצינו ש'יתוש' נקרא בריה קלה מכיוון שאוכל ואינו
לבבו אל זכות התפילה -גם זה יעלה לרצון לפניו מוציא ,והרמז לזה במצוות סוכה -שאדם מכניס ומקבל
(ובהמשך הכתוב) מחץ מתנים קמיו ,מלת 'מתניים' לשון השפעות ואינו מוציאם..
'לימוד' {כמו תנויי ,מתניתין} ,וביאורו :כי ועוד מכ"ק גאב"ד ירושלים זי"ע ,וזל"ק:
הכתוב נתן עצה לזה שיהיה תפילתו מקובלת זמני היום
מובא במדרש (תנחומא) אמר להן הקב"ה
ומרוצה -ע"י שימחץ בלימודו תחילה את כל שמחת תורה
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ
לישראל :הוו זהירין בתפילה ,שאין מידה
קמיו הם הקליפות העומדים לעכבו ,ומשנאיו באופק בני ברק
אחרת יפה ממנה וכו' ,ובספרים הק' הפליגו
מן יקומון -לבל יהיה להם תקומה כלל נגדו. זמן הדה"נ18:02 :
בגודל מעלת ההשכמה בבוקר לעבודת הבורא
מוצאי יו"ט18:59 :
בספה"ק תפארת שלמה עה"פ והיו הכרובים ב"ה -שהוא היסוד על כל היום כולו ,וידוע
זמן ר"ת19:36 :
פורסי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על מה שכתבו לפרש הפסוק (תהילים ל"ו)
הכפורת ,וזל"ק :י"ל בזה הרמז על הסוכה ,כי 'סכ"ך' גימ' יתייצב על דרך לא טוב רע לא ימאס ,כי אם תיכף בעת
'מא"ה' נגד מאה ברכאין ,וחג הסוכות הוא אחר ר"ה ויו"כ עמדו ממשכבו בבוקר -הרי הוא משעבד כל גופו ונפשו
-כי הם מעולם התשובה והכפרה ,והם הקדמה לחג לעבודת ה' ,ומזרז עצמו לקום ממטתו בזריזות יתירה
הסוכות ועיקר התשובה נגמר בחג הסוכות וכאשר נמתקין לעבודת בוראו -אזי בניקל יוכל לעבוד את בוראו במשך
הדינים נמשך מאה ברכאין מבריכה העליונה וז"פ סוככים כל היום ,ועל דרך משל :להבונה ומקים בית -שאם היסוד
בכנפיהם לשון סכ"ך על הכפורת לשון כפר"ה. הוא חזק ואמיץ כראוי הרי גם כל הבנין עומד כדבעי ,וכן
