gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק סוכות – שמחת תורה תשפ"ז גליון קנ"ד‬ ‫‪19:45‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫מגילה פרק קמא (י"ג) כשנפל הפור על חודש אדר‪ ,‬שמח‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על הפיוט‬ ‫המן ואמר‪ :‬שנפל לו הפור בחודש שמת משה רבן‪ ,‬והוא‬ ‫שאומרים בתפילת נעילה יחביאנו צל ידו תחת כנפי‬ ‫לא היה יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר‬ ‫השכינה‪ ,‬מבאר דאפשר לומר דהכוונה על צל הסוכה‬ ‫נולד משה‪ ,‬והמבואר ממאמר זה ‪ -‬דגם באומות היו יודעין‬ ‫אשר מצוותה אחר יום הקדוש‪ ,‬צילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫שכל מעמד ישראל תלוי בתורה‪ ,‬וסבר המן שע"י מיתת‬ ‫ועוד מזקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"כ‬ ‫משה רבינו נתמעט התורה בישראל‪ ,‬וסבר שבאותו עת‬ ‫(תהילים ק"ו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו‪,‬‬ ‫עצמו יוגרם (ח"ו) פורעניות לישראל‪ ,‬וטעה במחשבתו‬ ‫ומפרש‪' :‬ימלל' הוא מלשון 'מולל מלילות' היינו 'משבר' ‪-‬‬ ‫שאדרבה ע"י מיתת משה אז הכירו אותו‪ ,‬כדרך טבע‬ ‫מי שרוצה לשבר כל הדינים אזי יאמר כל ספר תהילים‬ ‫האנושי שדבר שרואים אותו יום יום אינם שמים על‬ ‫בפעם אחת‪ ,‬כי דוד המלך הכניס בתהילים ברוח קדשו כל‬ ‫לב‪ ,‬ואינם מתפעלים ממנו‪ ,‬ואינם מחשיבים אותו‬ ‫כללות ישראל וכל איש פרטי וכל נגעי לבבו עד ביאת‬ ‫להכיר גדולתו ותפארתו‪ ,‬אבל ע"י ההעדר ניכר גדלו‬ ‫המשיח‪ ,‬כי הוא (דוד) עליו השלום (זוה"ק בראשית) היה‬ ‫ותפארתו וכל היד החזקה והמורא הגדול‪ ,‬וזקנים‬ ‫רגל רביעי למרכבה‪ ,‬והוא כולל בנפש כל כללות ישראל‪.‬‬ ‫שבדור אמרו‪ :‬פני משה כפני חמה וכו'‪ ,‬וראו 'שלא קם‬ ‫ומוסיף הרה"ק זי"ע‪ :‬כל אחד לפי כוח כוונתו ועומק‬ ‫נביא עוד כמשה'‪ ,‬וממילא מגדולת משה ניכר נצחיות‬ ‫מחשבתו בקירות לבו והכנתו בכל אבריו וחושיו‪.‬‬ ‫התורה ומעלות המעשים הטובים (אשר עשה משה) ולכן‬ ‫ביום שמת בו ‪ -‬בו ביום נולד אהבתו ויראתו והשפעות‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע מבאר ה'מדרש' (שיר‬ ‫דבריו תורתו ומצוותיו‪ ,‬ולזה אמר ויבכו בני ישראל את‬ ‫השירים) רבי היה יושב ודורש‪ ,‬ראה הציבור מתנמנם‪,‬‬ ‫משה שלושים יום ויתמו ימי בכי אבל משה‪ ,‬היינו‪ :‬שנעשו‬ ‫ביקש לעוררן‪ ,‬אמר‪ :‬מעשה באשה אחת שילדה ס' ריבוא‬ ‫עי"ז 'תמימים' ‪ -‬וא"כ‪ ,‬יום מותו גרם שלימות לישראל‪.‬‬ ‫בכרס אחד‪ ,‬והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ב"ר יוסי‬ ‫שמו‪ ,‬אמר‪ :‬מאן הוית כן ?! ואמר להם (רבי) זו יוכבד‬ ‫בזוה"ק פר' האזינו‪ ,‬אמר רבי יהודה וכו' וכבר בארנו‬ ‫שילדה את משה‪ ,‬ששקול משה כנגד שישים ריבוא של‬ ‫לפני רבי שמעון ש'אמן' ממשיך ברכות מהמעין‬ ‫ישראל‪ ,‬ומובן בזה‪' :‬כשראה הציבור מתנמנם'‪ ,‬ר"ל‬ ‫למלך‪ ,‬וכו' נמשכות ויוצאות הברכות משם לעליונים‬ ‫שראה כי עבור צרכי ציבור הם מתנמנמים ואין איש שם‬ ‫ולתחתונים ומתפשטות בכל‪ ,‬וקול יוצא‪ :‬שתו ממשקה‬ ‫על לב‪ ,‬אמר‪ :‬מעשה באשה אחת שילדה וכו' היינו ילדה‬ ‫הברכות שהוציא פלוני עבד המלך הקדוש‪ ,‬וכאשר ישראל‬ ‫את משה רבינו ששקול ס' ריבוא‪ ,‬ולולא משה שהשליך‬ ‫למטה נזהרים לענות 'אמן' לכוון ליבם כהוגן‪ ,‬כמה פתחי‬ ‫נפשו מנגד עבור כלל ישראל לא היה ח"ו תקומה להם‪,‬‬ ‫ברכות נפתחים למעלה‪ ,‬כמה טובות נמצאות בכל‬ ‫מזה נוכל ללמוד גודל מעלת עסק צרכי ציבור באמונה‪,‬‬ ‫העולמות‪ ,‬כמה שמחה בכל‪ ,‬ומה הוא השכר לישראל‬ ‫ואם לאו ‪ -‬אין חשיבות לאדם‪.‬‬ ‫שגרמו זאת‪ ,‬שכרם בעוה"ז ובעוה"ב‪ ,‬בעולם הזה ‪ -‬בשעה‬ ‫שמצרים להם והם מתפללים לפני קונם‪ ,‬קול מכריז בכל‬ ‫ועוד מזקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע עה"פ (ל"ד) ויתמו‬ ‫העולמות‪ :‬פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים‪ ,‬אל‬ ‫ימי בכי אבל משה‪ ,‬ומפרש בקדשו‪ :‬דאיתא במסכת‬ ‫מתפלל ומבקש על כלל ישראל‪' ,‬ויחל משה' ועוד‪ ,‬ובאהרן‬ ‫תקרי 'אמונים' אלא 'אמנים'‪' - ,‬פתחו שערים' כמו‬ ‫הכהן ג"כ מצינו (בתרגום בפרשת חוקת) שבהסתלקותו‬ ‫שישראל פתחו את שערי הברכות ‪ -‬כך עתה ייפתחו‬ ‫של אהרן היה משרע"ה בוכה ואומר‪ :‬ווי לי עליך אהרן‬ ‫שערים ותתקבל תפילתם על המצרים להם כך בעוה"ז‪,‬‬ ‫אחי עמוד צלותהון של ישראל‪ ,‬וא"כ מצינו שמשה ואהרן‬ ‫בעולם הבא מה שכרם ‪ -‬שכאשר יוצא האדם מן העולם‬ ‫שניהם היו עמודי התפילה‪ ,‬ומכיון שהערבה דומה‬ ‫הזה והיה נזהר לענות אמן‪ ,‬מהו נזהר ?! כלומר‪ :‬שם ליבו‬ ‫לשפתיים שמרמז על כוח התפילה שיש לכלל ישראל‪ ,‬על‬ ‫לברכה שאמר המברך וממתין לו לענות אמן כהוגן אז‬ ‫כן הוי שני בדי ערבה כנגד משה ואהרן עמודי התפילה‪.‬‬ ‫עולה נשמתו ומכריזין לפניה 'פתחו שערים' לפניה כמו‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא מספרי יראים לפרש‬ ‫שהוא היה פותח שערים בכל יום כאשר היה שומר‬ ‫נוסח הברכה 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את‬ ‫אמונים‪.‬‬ ‫תורתו' דאנו בני ישראל עם ה' זכינו ללמוד דבר שהקב"ה‬ ‫ואיתא במהרש"א בסוף מסכת נזיר על דברי הגמ' רבי‬ ‫בעצמו לומד כמאחז"ל (מסכת ע"ז ג') דגם הקב"ה לומד‬ ‫יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך‪ ,‬וזל"ק‪ :‬ויש‬ ‫את התורה‪ ,‬אמנם בלבושים אחרים‪ ,‬אבל זאת התורה היא‪,‬‬ ‫לכוון בזה לפי שמזונותיו של אדם קשים כקרי"ס‪ ,‬וע"כ‬ ‫ואורייתא כולה ‪ -‬שמותיו של הקב"ה‪ ,‬היש זכיה גדולה‬ ‫ציוה הקב"ה להאוכל ושבע לברך עליו‪ ,‬כמ"ש ואכלת‬ ‫מזו?! ומה מאד יזדרז האדם לעסוק בתורה בהתבוננו‬ ‫ושבעת וברכת וגו' שעי"ז הקב"ה משפיע ברכותיו להיות‬ ‫בכך‪ ,‬זהו 'אשר בחר בנו מכל העמים‪ ,‬ונתן לנו את תורתו'‬ ‫לו ברווח מזונות‪ ,‬ואלו הברכות הם המליצים יושר‬ ‫'תורתו' דייקא שהקב"ה עצמו לומדה‪.‬‬ ‫וסנגורים טובים לנגד המקטרגים ועניית 'אמן' הם (כנגד)‬ ‫ועוד מהרה"ק הישועות משה זי"ע עה"פ (ל"ג) שמח‬ ‫הגיבורים לנצח המלחמה נגד המקטרגים‪..‬‬ ‫זבולון בצאתך ויששכר באהליך‪ ,‬ופירש"י‪ :‬זבולון‬ ‫הרה"ק הצמח צדיק זי"ע על הא דמובא בחז"ל (מסכת‬ ‫ויששכר עשו שותפות‪ ,‬זבולון לחוף ימים ישכון‪ ,‬יוצא‬ ‫סוכה כ"ה) המצטער פטור מן הסוכה‪ ,‬ר"ל‪ :‬מי שיש לו‬ ‫לפרקמטיא בספינות ומשתכר‪ ,‬ונותן לתוך פיו של‬ ‫צער‪ ,‬אז נפטר מצערו ע"י ישיבתו בסוכה‪ ,‬ובשם יסוד‬ ‫יששכר‪ ,‬והם יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים‬ ‫העבודה זי"ע עה"פ (דברים ל"ב) מחצתי ואני ארפא‪,‬‬ ‫זבולון ליששכר‪ ,‬שתורתו של יששכר על ידי זבולון‬ ‫'מחצתי' רומז על מחיצות הסוכה‪ ,‬דהם מרפא לכל‬ ‫הייתה‪ ,‬ויש להבין הלשון 'ונותן לתוך פיו'‪ ,‬הול"ל‬ ‫החולאים‪.‬‬ ‫שזבולון מפרנסו ומסייעו‪ ,‬אלא יש לומר בדרך רמז‪:‬‬ ‫בבני יששכר (מאמרי חודש תשרי) מביא בשם הרה"ק‬ ‫שכאשר היה זבולון בא לתת ליששכר את פרנסתו‪ ,‬לתמוך‬ ‫רבי פינחס מקאריץ זי"ע שאמר‪ :‬סוכ"ה ר"ת ס'ומך‬ ‫בלומדי התורה‪ ,‬היה משכיל להיטיב‪ ,‬דהרי היוקר מאמיר‬ ‫ו'עוזר כ'ל ה'נופלים‪,‬‬ ‫ואין כל הזמנים שווים‪ ,‬ולכן היה מקדים ונותן לתוך פיו‬ ‫שלו עצמו (של זבולון) והיה עורך את החשבון ובודק כמה‬ ‫ובספר יודעי בינה להרה"ק הבני יששכר זי"ע עה"פ‬ ‫הוא צריך לעצמו לחיי נפשו ובני ביתו‪ ,‬ובה במידה היה‬ ‫שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך‪ ,‬ומפרש‪ :‬אדם‬ ‫נותן ליששכר‪,‬‬ ‫היוצא לפרקמטיא הוא בספק אם יצליח או לא ואינו שמח‪,‬‬ ‫אך זבולון התומך תורה הרי כשיוצא למסחרו ברי לו‬ ‫ומביא הרה"ק זי"ע פירוש ששמע על המשנה (אבות‬ ‫שבזכות זה יצליח‪ ,‬ולכן כתיב שמח זבולון בצאתך‪ ,‬שכבר‬ ‫פ"א) ויהיו עניים בני ביתך ‪ -‬כשם שלבני הבית מתרווח‬ ‫ביציאתו הוא שמח‪.‬‬ ‫תמיד המקום והמזון‪ ,‬כך יש לנהוג כלפי הנצרכים‪ ,‬זאת‬ ‫יש לזכור‪ :‬כל מה שאדם עושה הוא לעצמו‪ ,‬זו השקעה‬ ‫הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע על הנוסח שאומרים ביהי‬ ‫לאורך שנים‪ ,‬כאשר יבוא יום החשבון לאחר אריכות ימיו‬ ‫רצון בשעת איגוד הלולב‪ :‬שני בדי ערבה כנגד משה‬ ‫ושנותיו ‪ -‬אז נביט סביב‪ ,‬נתור ונחפש אחר זכויות נוספות‪,‬‬ ‫ואהרן וצריך להבין מה השייכות‪ ,‬ואמר הרה"ק זי"ע‬ ‫נחפש מעשי חסד שעשינו‪ ,‬נתבונן לכמה יהודים עזרנו‪,‬‬ ‫דאחז"ל (מדרש רבה ויקרא) ד'ערבה' רומז ל'שפתיים'‪,‬‬ ‫כמה עזרנו להקים בתים נאמנים בישראל‪ ,‬האם נבוא‬ ‫וע"כ הערבה רומז על כוח התפילה שיש לכלל ישראל‬ ‫ונתייצב בידים ריקות ?! ויש להתכונן היטב ולהכין את‬ ‫שמתפללים והשי"ת מאזין ומקבל את תפילותיהם‬ ‫התשובות‪..‬‬ ‫ובקשתם‪ ,‬והנה אצל משה רבינו ע"ה מצינו שכסדר היה‬ ‫לעניננו אם לא יעשה בתחילת היום יסוד חזק יוקשה עליו‬ ‫בספה"ק דגל מחנה אפרים איתא עה"פ ימצאהו בארץ‬ ‫להתנהג כל היום כראוי בעבודת ה' וזהו כוונת הכתוב‬ ‫מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנו‬ ‫יתיצב על דרך לא טוב (היינו בבוקר) אזי ח"ו רע לא‬ ‫כאישון עינו‪ ,‬דמרמז על עבודת חודש תשרי‪' :‬ימצאהו‬ ‫ימאס (במשך כל היום)‪ ,‬והנה עוד גם זאת מעלה יתירה‬ ‫בארץ מדבר' 'מדבר' הוא מקום השראת הדינים כדאיתא‬ ‫איכא במי שמשכים בבוקר להגות ולעסוק בתורה כי עסקו‬ ‫בזוה"ק‪ ,‬רומז על ראש השנה שהוא יום הדין‪ ,‬ביום זה‬ ‫בתורה מסוגל להשראת השכינה‪ ,‬וכמאמר חז"ל (אבות‬ ‫מוצא הקב"ה את ישראל‪ ,‬יסובבנהו רומז לסוכות שבו‬ ‫פ"ג) כי אפילו אחד שישב ועוסק בתורה שכינה שרויה‬ ‫הסוכה מקפת ומסבבת את האדם‪' ,‬יבוננהו' מלשון 'בנין'‬ ‫עמו‪ ,‬לכן כשעומד להתפלל על אותו המקום שעסק בו‬ ‫כי מעבודת הימים הללו נבנה בנין‪ ,‬ואף שהתחלת הבנין‬ ‫בתורה‪ ,‬תפילתו עולה למעלה ברחמים וברצון‪ ,‬מאחר‬ ‫הוא בדין בימי ר"ה ויו"כ ‪ -‬עיקר קיום הבנין הוא בגמר‬ ‫שהשכינה שורה באותו מקום‪,‬‬ ‫הבנין שנעשה בחג הסוכות שהוא חסד‪ ,‬וזהו 'יסובבנהו‬ ‫ולפי"ז אפשר לפרש כוונת דברי הגמ' (מסכת ברכות)‬ ‫יבוננהו' כלומר‪ :‬עיקר גמר וקיום הבנין תלוי בחג הסוכות‪.‬‬ ‫אמר רב חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו‬ ‫בספה"ק מאור עיניים עה"פ (ל"ד) ולא ידע איש את‬ ‫אלוקי אברהם בעזרו‪ ,‬ויש לומר‪ :‬דכוונת חז"ל כל הקובע‬ ‫קבורתו‪ ,‬עפ"י מה שאמרו רז"ל‪ :‬אתפשטותא דמשה בכל‬ ‫מקום לתפילתו 'מקום' היינו הקב"ה מקומו של עולם‪,‬‬ ‫דרא ודרא‪ ,‬היינו‪ :‬כי משה רבינו ע"ה הוא כללות הדעת‬ ‫היינו שקובע תפילתו 'במקום' היינו במקומו של עולם‬ ‫של כל ישראל‪ ,‬וכל איש ישראל יש בו מבחינת משה‪ ,‬כל‬ ‫שהוא במקום עסק ולימוד התורה שיש שם השראת‬ ‫חד וחד כפום שיעורא דיליה‪ ,‬לזה אמר הכתוב 'ולא ידע‬ ‫השכינה ולכן תפילתו מקובלת לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫איש את קבורתו ‪ -‬כי באמת הוא גנוז וקבור בלב ודעת כל‬ ‫בספה"ק מאור ושמש עה"פ ברך ה' חילו ופועל ידיו‬ ‫אחד מישראל‪.‬‬ ‫תרצה וגו'‪ ,‬וזל"ק‪ :‬חילו (רומז לתפילה) לשון ויחל משה‬ ‫כ"ק גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הרה"ק‬ ‫שהוא לשון תפילה‪ ,‬פירוש‪ :‬שיברך ה' את תפילתו‬ ‫רבי משה אריה זי"ע מביא בשם אביו זי"ע על הא דהגמ'‬ ‫שתעשה פרי‪( ,‬וממשיך בקרא) ופועל ידיו תרצה‪ ,‬פירוש‪:‬‬ ‫קוראת למצוות סוכה 'מצוה קלה' (מסכת ע"ז) ומבאר‪:‬‬ ‫שגם תנועות הידים אשר אדם עושה בעת תפילתו לעורר‬ ‫דמצינו ש'יתוש' נקרא בריה קלה מכיוון שאוכל ואינו‬ ‫לבבו אל זכות התפילה ‪ -‬גם זה יעלה לרצון לפניו‬ ‫מוציא‪ ,‬והרמז לזה במצוות סוכה ‪ -‬שאדם מכניס ומקבל‬ ‫(ובהמשך הכתוב) מחץ מתנים קמיו‪ ,‬מלת 'מתניים' לשון‬ ‫השפעות ואינו מוציאם‪..‬‬ ‫'לימוד' {כמו תנויי‪ ,‬מתניתין}‪ ,‬וביאורו‪ :‬כי‬ ‫ועוד מכ"ק גאב"ד ירושלים זי"ע‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫הכתוב נתן עצה לזה שיהיה תפילתו מקובלת‬ ‫זמני היום‬ ‫מובא במדרש (תנחומא) אמר להן הקב"ה‬ ‫ומרוצה ‪ -‬ע"י שימחץ בלימודו תחילה את כל‬ ‫שמחת תורה‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ‬ ‫לישראל‪ :‬הוו זהירין בתפילה‪ ,‬שאין מידה‬ ‫קמיו הם הקליפות העומדים לעכבו‪ ,‬ומשנאיו‬ ‫באופק בני ברק‬ ‫אחרת יפה ממנה וכו'‪ ,‬ובספרים הק' הפליגו‬ ‫מן יקומון ‪ -‬לבל יהיה להם תקומה כלל נגדו‪.‬‬ ‫זמן הדה"נ‪18:02 :‬‬ ‫בגודל מעלת ההשכמה בבוקר לעבודת הבורא‬ ‫מוצאי יו"ט‪18:59 :‬‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה עה"פ והיו הכרובים‬ ‫ב"ה ‪ -‬שהוא היסוד על כל היום כולו‪ ,‬וידוע‬ ‫זמן ר"ת‪19:36 :‬‬ ‫פורסי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על‬ ‫מה שכתבו לפרש הפסוק (תהילים ל"ו)‬ ‫הכפורת‪ ,‬וזל"ק‪ :‬י"ל בזה הרמז על הסוכה‪ ,‬כי 'סכ"ך' גימ'‬ ‫יתייצב על דרך לא טוב רע לא ימאס‪ ,‬כי אם תיכף בעת‬ ‫'מא"ה' נגד מאה ברכאין‪ ,‬וחג הסוכות הוא אחר ר"ה ויו"כ‬ ‫עמדו ממשכבו בבוקר ‪ -‬הרי הוא משעבד כל גופו ונפשו‬ ‫‪ -‬כי הם מעולם התשובה והכפרה‪ ,‬והם הקדמה לחג‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬ומזרז עצמו לקום ממטתו בזריזות יתירה‬ ‫הסוכות ועיקר התשובה נגמר בחג הסוכות וכאשר נמתקין‬ ‫לעבודת בוראו ‪ -‬אזי בניקל יוכל לעבוד את בוראו במשך‬ ‫הדינים נמשך מאה ברכאין מבריכה העליונה וז"פ סוככים‬ ‫כל היום‪ ,‬ועל דרך משל‪ :‬להבונה ומקים בית ‪ -‬שאם היסוד‬ ‫בכנפיהם לשון סכ"ך על הכפורת לשון כפר"ה‪.‬‬ ‫הוא חזק ואמיץ כראוי הרי גם כל הבנין עומד כדבעי‪ ,‬וכן‬