נהלך ברגש · Nehaleh Beregesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

Ncy nju. kxhpur
בס"ד
פרשת וזאת הברכה| עלון מס' 199 'לבד -ואני לא לבד'
שמיני עצרת
המשמעות שלנו לחג שמיני עצרת? מה הביטוי שלנו לחג שמיני עצרת?
בשורש העניין ננסה להבין את השתלשלות בארץ ישראל אנחנו חוגגים את חג שמיני עצרת ושמחת תורה
העניינים – בתורה מובא הפסוק (במדבר כט. באותו היום ...אך בחו"ל החג הינו מפוצל ליומיים ,בתחילה חוגגים
לה). את שמיני עצרת שהוא יום טוב בפני עצמו ולמחרת חוגגים את חג
שמיני עצרת הוא שמחת תורה...
חג בפני עצמו ,הוא אינו המשך של סוכות.
חג שמח ויש להבין -כאן בארץ ישראל במה יש ביטוי לחג שמיני עצרת,
ושבת שלום והרי כל היום כולו נסוב סביב שמחת התורה והחגיגה הגדולה עם
ומבורך סיום קריאת כל התורה והתחלתה שוב מבראשית ...אז מה
המשמעות אומר אלינו חג שמיני עצרת?
בס"ד
לכך וכך ימים ,כיון שהגיע זמנן להפטר אמר ,בני ,בבקשה מכם
תורה ,יש כאן רעיון אחר לגמרי -שמחת תורה זה התפרצות של עכבו עמי עוד יום אחד ,קשה עלי פרידתכם:
הרגש ...הקשר והשייכות ...שיש לנו עם התורה ועם נותן התורה ...מה
אנחנו עושים בשמחת תורה? רוקדים עם ספר התורה לא לומדים ביום אחרי המערכת שעברנו כעת בימים הנשגבים הקב"ה מבקש
הזה משהו מיוחד ..שמחים ורוקדים עם התורה.. תתעכבו איתי עוד יום ...עצרת היינו -תעצרו עוד יום..
אם נתבונן יש שני דרגות בתורה :א .תורה שאני לומד ומבין -זה בשכל. מובא בילקוט שמעוני (במדבר ל) מביא את המשל הידוע
ב .תורה שהיא עצם אחד עם הקב"ה ' -אורייתא וקוב"ה כולא חד' ..זה
הרגש ...בשמחת תורה אנחנו שמחים לא בגלל שאנחנו מבינים עוד דף
גמרא ...אנחנו שמחים בעצם זה שיש לנו את התורה ...בזה שהיא
שלנו ...בזה שיש לנו שייכות איתה ...בשמחת תורה מתגלה כי הקשר
שלנו לתורה שהוא הרבה יותר עמוק וגבוה ...הריקוד ..ההקפות..
הקפיצות במשה אמת -זה פריצת הגבולות ..זה משהו הרבה יותר ומכיוון שהוא חג בפני עצמו מברכים שהחיינו מחדש..
עמוק ..משהו פנימי שכוסף ורוצה להביע את השמחה העצומה שלנו... לעומת זאת חג 'שמחת תורה' הוא אינו חג מהתורה בכלל ...המקור
אם בשמיני עצרת הבנו שהקב"ה שמח בנו ...אז שמחת תורה זה אנחנו שלו הוא מימי הגאונים בבבל ,משום שבבבל היו מסיימים את
שמחים בתורה ובנותן התורה ...אנחנו שמחים עד כדי ריקוד בלי גבול... קריאת התורה פעם בשנה ,ואילו בארץ ישראל סיימו פעם בשלוש
שנים ,אז בארץ כלל לא היה שמחת תורה .רק כשמנהג בבל
כאשר הקשר הוא של לימוד -אני לומד את התורה ,אז היום אני מבין, התקבל בכל העולם ,קבעו את סיום התורה בשמיני עצרת.
מחר אני לא מבין .היום אני מתמיד ,מחר נפלתי .הקשר הזה עולה ויורד
לפי המצב שלי .אך כאשר הקשר של שייכות -היא שלי ואני שלה זה ובספר הזוהר (פ' פנחס) .מביא -
לא משתנה אף פעם .כמו שאתה לא מפסיק להיות הבן של אבא שלך
גם אם אתה רב איתו.
א"כ זו התשובה לשאלה -מכיוון שבפועל סיימנו את התורה ...לא עם ולמה נקבע זמנה דווקא בשמיני עצרת? הסיבה שכתובה
שכל ...לא בגלל ההבנה ...ולא בגלל ההשקעה ..ולא בזכות העמל ..עצם במפרשים :כי הוא 'סוף כל המועדות' ורוצים לסיים את התורה
המציאות שאנחנו שייכים לתורה ...שייכים לקודשא בריך הוא ...זה בסוף מערכת החגים פסח שבועות וסוכות ...וטעם נוסף שמובא
שמחה שפורצת גבולות ...ואנחנו סומכים אותה על יום שמיני עצרת.. -אחרי יום הכיפורים והסליחה ,אנחנו במדרגת בעלי תשובה,
והשמחה בתורה גדולה יותר.
וזה ההבדל -בסיום מסכת -זה סיום של קניין ..אני מסיים כי אני
קניתי ..רכשתי את המסכת בהשקעה ...בעמל ..כמו אדם שקנה בית ולכן בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה זה אותו יום -כ"ב
השמחה היא על העמל שלו ...לכן עושים סיום דווקא על מסכתא -כי בתשרי ,ביום עושים גם תפילת גשם וגם הקפות וסיום התורה אך
שם זה על העמל שלך... בחו"ל זה יומיים נפרדים -כ"ב בתשרי -זה שמיני עצרת ,כ"ג
בתשרי -זה שמחת תורה.
שמחת תורה -זה סיום של שייכות -אני מסיים לא בגלל הקניין ,אלא
כי יש לי חלק בדבר הגדול הזה ..התורה לא ניתנה ליחידים ,היא ניתנה אם נתבונן לכל החגים יש איזו סיבה חיצונית לחג -פסח -יציאת
לכלל ישראל .כשאנחנו מסיימים את התורה בבית כנסת ,זה לא אתה מצרים .שבועות -מתן תורה .סוכות -ענני הכבוד .אך שמיני
סיימת ולא אני סיימתי -אנחנו סיימנו ..כלל ישראל סיים ...לכן זה עצרת זה החג היחיד שאין לו שום סיבה חיצונית .הוא לא על איזה
נקרא 'שמחת תורה' אנחנו שמחים בתורה עצמה ,לא בהישג שלנו בה. נס שהקב"ה עשה לעם ישראל ,אלא על מי שאנחנו בשבילו.
שמיני עצרת זה
ונחזור לשאלה הראשונה א"כ מה הביטוי בארץ ישראל ליום טוב של
שמיני עצרת זו בחינה של עצם המהות שלנו כיהודים ...כבניו של מקום ...לא
בגלל שאנחנו לומדים ...לא בגלל שאנחנו צדיקים ...לא כי אנו
שמעתי מכמה רבנים שליט"א שאמרו לי כך -בתפילה -אנחנו בשמיני מקיימים מצוות ...פשוט כי אנחנו בנים שלו .אולי זה המשמעות
עצרת ...אנחנו אומרים 'משיב הרוח ומוריד הגשם' פעם ראשונה של תפילת -גשם ..גשם זה שפע גשמי שה' נותן לנו מעצם אהבתו,
בשנה ...אנחנו מזכירים את חג שמיני עצרת ...וזה הרגע הפנימי.. כמו אבא שנותן לבן שלו בלי חשבון .מהות העבודה של שמיני
השקט ...הרגע שבו אנחנו עומדים מול הקב"ה ואומרים לו -אבא ,אני עצרת :זה להיות ...אנחנו לא צריכים לעשות כלום ...פשוט להיות
שלך ...לא בזכות מה שלמדתי ,או מה שעשיתי ...אלא בעצם – אני עם הקב"ה...
בלי סוכה ...בלי לולב... שלך ..אני בן שלך..
רק אתה ואני -בבית כנסת ...בשמיני עצרת הגענו להשגה - שמחת תורה
אין כלום מלבדו ...ואחרי
מהי השמחה הגדולה ביום זה?
ההשגה הזו ...השמחה האדירה מתפרצת מאליה...
לכאורה יש להבין -מה השמחה הגדולה בשמחת תורה ,וכי אדם
לעומת זאת -בהקפות -אנחנו בשמחת תורה ...סיימנו להתפלל? שישב ועמל על מסכתא בש"ס ..הקדיש מזמנו ..יגע ...עמל...
עכשיו יצאנו מהקשר הפנימי והשקט להתפרצות של הלבה הפנימית... כאשר הוא מסיים ישנה חגיגה רבתי ...בהחלט מגיע לו ...אך
כעת ניגשים לרקוד ולשמח עם הספר תורה ...זה מה שעושים בהקפות בסיום התורה שממילא קראו אותה בשבת בבוקר בביה"כ לא
-אתה לוקח את ספר התורה ,מחבק אותו ורוקד .אתה כעת לא מנסה השקענו איזה מאמץ כ"כ גדול ...והגענו לסיום ממילא ..אז מה
להבין אותו ,אתה אומר לו אתה שלי... הסיבה לחגיגה הגדולה?
ולכן עבודת יום 'השמיני עצרת' זה להרגיש אפי' לזמן מועט את ה'קשה לצורך העניין עלינו להבין מהו בכלל השמחה הגדולה בשמחת
עלי פרידתכם' ..ואחרי זה מגיעה עבודת ה'שמחת תורה' -זמן לרקוד תורה – יש כאן רעיון אחר לגמרי -שמחת תורה זה התפרצות של
באמת עד כלות ...בלי לחשוב מה יגידו... הרגש ...והקשר ...והשייכות ...שיש לנו עם התורה ועם נותן
התורה ...מה אנחנו עושים בשמחת תורה? רוקדים עם ספר
התורה לא לומדים ביום הזה משהו מיוחד ..שמחים ורוקדים עם
התורה..
אם נתבונן יש שני דרגות בתורה :א .תורה שאני לומד ומבין -זה
