מבשר טוב · Mevaser Toiv — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

סוכות תשפ"ז
מאמרים נבחרים
מתורתו של רבינו בעל
המבשר טוב מביאלא זיע"א
דבריהם כגחלי אש
ּ�ַּג ַַח ָָלת ֹֹו
הגות ועיון מתורתו של רבינו
'בשמחתו לא יתערב זר'
מאמינים בני מאמינים בני אברהם יצחק ויעקב ,וזהו 'חייב האחרון ,אפילו דברים הגשמיים -אל הקצה הראשון, מצינו במצוות סוכה שמיוחדת היא דווקא לבני ישראל,
אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי' (תנא דבי אליהו לשרשן' ,עכל"ק. ויש קפידא שלא יתערבו הגויים בשמחתם ,וכמו שייסד
פרק כה) ,היינו נגיעה בכח האמונה שלהם. ולמצוות סוכה מוכרח להיות כח של אמונה ,ואף מי הפייטן (יום ב' של חג הסוכות) 'וזר לא יהיה במוצאותיה ,ונכר
ובאמת 'דור דור ודורשיו' ובכל דור ודור יש בחינת שהוא מלא בדעת ,מוכרח להגיע לכח האמונה בשביל לא יעבור בתוצאותיה ,וערל לא ישותף במחיצותיה ,ועובד
שבעה רועים ,ובאמת שבעה רועים הם כנגד שבעה שמות מצוות סוכה ,ויתרה מכך ,דווקא על ידי אמונה זו זוכה אליל לא ירמוס בחצרותיה'.
שיש לו ליצר הרע כדאיתא בגמרא סוכה (נב ,):וכל רועה להגיע לדעת ,כמו דכתיב גבי מצוות סוכה 'למען ידעו ובספה"ק (עי' שפת אמת סוכות תרמ"ב) מבואר שזהו
נתן בבני ישראל את הכח לעמוד כנגד היצה"ר שכנגד דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' (ויקרא כג מב) מה שהקריבו שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים
בחינתו ,מעין מה דאיתא בגמרא יומא (לה ):יוסף מחייב שעל ידי האמונה יוכלו להגיע לדעת ,והוא מדריגה גבוהה אומות (עיין סוכה נה ):לתת להם חלקם ,בכדי שלא יתערבו
את הרשעים ,הלל מחיב את העניים וכו' ,עיי"ש. יותר מהבחינה ההפוכה 'דע את אלוקי אביך ועבדהו' (דברי בשמחתנו .ובזה ביארו את הפסוק במשלי (יד י) 'לב יודע
על כל פנים בוודאי שעל ידי מה שמאמין בגדלות הימים ח ,ט) שעל ידי ידיעה מגיע לאמונה. מרת נפשו בשמחתו לא יתערב זר' ,שאחר שבני ישראל
מצוות סוכה ,ומאמין שהוא בצל השי"ת בכל עת וזמן, ובאמת זה מידתו של יעקב אבינו ע"ה' :אדם ובהמה מרי נפש ביום הכיפורים מחמת עוונותיהם ,זוכים לחג
ממשיך על ידי זה שיהיה חג הסוכות אצלו 'אדמת קודש' תושיע ה ' (תהלים לו ז) ,וביארו בגמרא חולין (ה' ):אלו בני הסוכות ש'בשמחתו לא יתערב זר' והוא שמחה מיוחדת
כמו שאומרים אנו בתפילה בכניסה לסוכה 'ותזכנו לישב אדם שהן ערומין בדעת ומשימים עצמם כבהמה' והיינו שאף לבני ישראל .ויש להבין את מהות יסוד החג ,ומפני מה
על האדמה אדמת קודש' ,והכח לזה הוא על ידי האמונה, שערומים הם בדעת מכל מקום משימים עצמם כבהמה ללא מיוחד הוא דווקא לבני ישראל.
וכמו שכתב דו"ז על הפסוק 'כי המקום אשר אתה עומד דעת ,וזה השריש יעקב אבינו בבני ישראל ,שאף במצב של ונראה ,דהנה ,הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא' והיינו
עליו אדמת קדש' (שמות ג א) שכל מקום שצדיק עומד הרי גבהות והשגות יוכלו לבטל עצמם ולהגיע לכח האמונה (עי' שיסודה הוא אמונה ,ונראה ביאור הדברים ,שחלוקה
הוא אדמת קודש ,וכן הוא בדברי אא"ז בספה"ק דברי בינה בספה"ק שפת אמת לבעל יושר דברי אמת ,פרשת תולדות). מצוות סוכה משאר מצוות ,שראש השנה ויום הכיפורים
על הפסוק 'בכל מקום אשר אועד לך שמה קדש קדשים' וזה מה דאיתא בגמרא שבת (לא' ):מאמין בחי העולמים וכדו' הם מצוות רוחניות ,מה שאין כן סוכה היא מצווה
(שמות ל לו) שמקום שהשי"ת מתוועד עם הצדיקים נעשה וזורע' שיכול להגיע לדרגה זו של אמונה ,שלמרות כל הנעשית בגשמיות ,מפסולת גורן ויקב ,ומכל מקום בכוחה
קודש קדשים ,וכן הוא גם על ידי האמונה בכח מצוות השתדלות הגשמית ,מכל מקום הכל הוא על ידי אמונה. להפוך את הגשמיות לאדמת קודש.
סוכה 'ועמך כולם צדיקים'. ולדבר זה שאפשר גם בדברים גשמיים ובפעולות
וכמאמר חז"ל 'בא חבקוק והעמידם על אחת וצדיק
ועל ידי אמונה זו זוכים להגיע לשמחה ,ובכח השמחה באמונתו יחיה' (מכות כד ,).שבדורות אלו של עקבתא גשמיות לחסות בצל הבורא יתברך צריכים אמונה ,ומעין
נדחים מהאדם כל הצרות והמעיקים ,ומה שאי אפשר דמשיחא אפשר על ידי אמונה לפעול בתורה ומצוות שלנו מה שכתב אא"ז בספה"ק תולדות אדם שהאדם יכול לקבל
לתקן על ידי ראש השנה ויום הכיפורים ,ניתן לתקן על ידי כמו בדורות הקודמים. לעבודת השי"ת כוחות בלתי טבעיים ,כן במצוות סוכה,
השמחה שבחג הסוכות ,ואפילו אותם אנשים מרי נפש וכל צריכים לכח האמונה בכדי שהסוכה תשפיע עלינו אף
איש מצוק ,מעין אותם אלו ד' מאות איש שהלכו עם דוד ורק על ידי בחינה זו של אמונה זוכים להחזיק מעמד שיסודה הוא מדברים הגשמיים.
המלך ע"ה (שמואל א ,כב) ,דאיתא מהחידושי הרי"ם (מאיר
בגלות הזו .וזה הטעם שחג הסוכות מגיע לאחר ראש השנה
ויום הכיפורים ,שרק לאחר שעוברים ימים קדושים אלו ובלא כח האמונה ,אין בכח מצווה גשמית לפעול על
עיני הגולה תקט"ו) שאמר שאנשים פחותים אלו אינו יכול האדם ,ורק על ידי האמונה יש כח לחסות בצל הבורא
לתקנם ,ורק דוד המלך יכול היה לתקנם ,מכל מקום בכח אפשר לזכות לאמונה זו.
יתברך בסוכה .ובאמת ,שיעור השפעת מצוות סוכה על
חג הסוכות להעלות ולתקן גם אנשים אלו. ודבר זה מיוחד לבני ישראל שהם מאמינים בני האדם הכל הוא כפי ערך אמונתו במצוות השי"ת ,וגם
והדברים מבוארים ברמב"ם (הלכות יו"ט פ"ו ה"ח) וז"ל: מאמינים ,ולא אצל אומות העולם ,ולכן לעתיד לבוא לעתיד לבוא שעתיד השי"ת לעשות סוכה מעורו של
וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה ינסה הבורא יתברך את הגויים במצוות סוכה והם מבעטים לוויתן הוא על ידי מצוות סוכה של בני ישראל לאורך כל
עם שאר העניים האומללים אבל מי שנועל דלתות חצרו ויוצאים (עבודה זרה ג ,):שאין ביכולתם להגיע לאמונה זו הדורות ,בפרט בגלות המר בקור ובצינה וכדומה.
ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה בהשי"ת.
וזה מה שמצינו ענין ה'אושפיזין' דווקא בחג הסוכות,
לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו ולכן מבואר בספה"ק שאין לדבר עם עכו"ם בסוכה דמכיוון שאמונה הוא מלשון המשכה ,כלשון הפסוק 'ויהי
וכו' ,עיי"ש ,הרי שבכלל מצוות שמחת יו"ט לשמח את (עיין ש"ך עה"ת פרשת אמור ,חקל יצחק פרשת וירא) ,מכיוון שאין אומן את הדסה' (אוהב ישראל בראשית ז ז) ,ויסוד חג הסוכות
העניים האומללים ואותם 'מרי נפש' ועניים כלול בזה גם להם שייכות כלל למצווה זו ,והרי הם פוגמים בסוכה ,ולכן כאמור הוא אמונה ,ועל ידי האמונה זוכים אנו להמשיך
'עני בדעת' כמבואר בגמרא נדרים (מא ,).ואם מבואר רואים אנו שאומות העולם בחוץ לארץ מפריעים לקיום את האושפיזין גם למצב הגשמי הפחות בו נמצאים ,ובכל
ברמב"ם שצריך לעזור להם ,על כרחך שיש להם תיקון מצוות סוכה בכל מיני אופנים ,שסוד הסוכה הוא ייחוד של מצב של גשמיות שנמצאים בני ישראל יורדים אליהם
מכח שמחת יו"ט ,ועל ידי שישפיע עליהם כן יושפע בני ישראל עם השי"ת בכח האמונה. האושפיזין ,ודו"ק.
עליו באור חוזר להתרומם מכל חלקי העניות והמרירות והנה ,בגמרא פסחים (עא ):איתא :והיית אך שמח ובטור (סימן תי"ז) איתא ששלושה רגלים הם כנגד
נפש שיש בו ,ויכול לבוא לתיקון השלם .ובזה משיג כלים לרבות לילי יו"ט אחרון של חג ,ע"כ ,ונראה שנרמז כאן שלושה האבות הקדושים ,פסח כנגד אברהם ,שבועות כנגד
להשאיר את השפעות החג אצלו ,וכמו דאיתא בספה"ק הבטחה לבני ישראל כאשר שומרים את השמחה בשבעת יצחק ,וסוכות כנגד יעקב ,כדכתיב 'ולמקנהו עשה סוכות',
נועם אלימלך (בהעלותך) שלמצוות זמניות צריך הכנה בכדי ימי החג כדבעי ,זוכים לשמחה בלילי יו"ט אחרון ,שזה והנה ,מבואר באריז"ל שצאנו של יעקב היה שישים רבוא
שיישאר בקרבו הרושם על לאחר זמן. רומז לגלויות האחרונות ,וכידוע שהזמן האחרון שלפני (בראשית רבה עג ,יב) כנגד שישים רבוא נשמות ישראל,
ויהי רצון שתהא שמחתנו שלמה ורצויה לפני המקום בקיעת האור הוא החושך הגדול ביותר ,ועל ידי ששומרים ועבודת קדשו של יעקב אבינו ע"ה היה להכין את הדרך
ונוכל להוציא מלבנו המרירות נפש ולעבדו בשמחה ומרב את שבעת ימי החג בשמחה ,זוכים לשמחה גם בזמנים לבניו עם עבודה הגשמית ,וכמו שכתב אא"ז בספה"ק
כל ,ונזכה לשמחה הכללית של ביאת גואל צדק במהרה קשים הללו ,וכל זה משיגים על ידי כח האמונה שמאמינים תולדות אדם (פרשת שלח) שזה שורש עבודתו של יעקב,
בימינו ,אכי"ר. בגדלות התורה והמצוות ושהם פועלים גדולות ונצורות. וזל"ק' :ויעקב איש תם' (בראשית כה כז) ,ויעקב נקרא הבריח
[עפ"י כת"י סוכות תשמ"ז] ובאמת כח האמונה ירושה היא לנו מאבותינו ,ואנו התיכון אשר מבריח מקצה אל הקצה ,היינו :מן הקצה
א
זה רחאה גחלים עוממות
מבשר טוב -פנינים על חג הסוכות
דש! יוצא לראשונה לאור עולם מעצם כתבי ידיו הקדושים
[בתוספת מילות קישור והסבר מינימליות -בסוגריים מרובעות]
אריה ישנה שאלה דאיכא שמחה ,ומדוע השמחה בסוכות -כי מבין לזה ,ולעתיד לבוא ליום שכולו שבת הסכך מורה שלמעלה אין
כנראה נבחר חג הסוכות על שורש שכל צער הוא ארעי וחולף ומנוחה. ענין ליחוס וכשרונות
השמחה וביה מפורש בתורה הקדושה [כת"י סוכות תשנ"ט] במקום אחר אמרתי לבאר הרמז
אך צריך עיון טובא שהרי ישנם
ענין השמחה ושמחת בית השואבה, ששמעתי בענין סוכה ,שכל אחד ואחד
ולא חג השבועות ו[חג ה]פסח שמורים
ג' רגלים ,ואפילו בראש השנה לשאגת
יכול לעשות המחיצות אחרות ,אבל
לכאורה יותר על שמחה[ ,שיש בפסח] הסכך אצל כולם שוה ,דהיינו למעלה
יציאת מצרים מעבדות לחרות ,וכן חג אין ענין יחוסים וכשרונות אלא איש
מתן תורה הקדושה וכו' שנתנה בגילה לפי מעשיו יתעלל.
ורעדה ,וחג הסוכות ענינו כמבואר [מתוך כת"י סוכות תשכ"ה -מה שאמרתי
בגמרא 'צא מדירת קבע לדירת ארעי' בארה"ק ת"ו]
וכו' ,ובפשטות קשה ענין השמחה בזמן סוכות תשכ"ה
שהוא ארעי ואינו מיושב.
אמנם אם משתמשים במעלת הסוכה מורה שאפשר לחסות
ארעי ,אז יכול לחשוב בזמן שיש לו בצל השי"ת אף במצב ארעי
עגמת נפש מאיזה דבר שהוא ארעי בגמרא עבודה זרה יהיה נסיון
ומיד יעבור ,אין גורם לעגמת נפש וכו'... [מהקדוש ברוך הוא ל]אומות העולם
ושורש הדברים שסוכות הוא לעתיד לבוא בסוכה שמצוה קלה [והם
בגדלות מיוחדת של שמחה ,והוא מבעטין בסוכה ויוצאין] ,יש לדקדק
שכתוב בסוכות ג' פעמים שיהיו בשמחה, מדוע [סוכה היא] מצוה קלה.
ובשאר המועדים שבועות [שהוא] ויש לומר מכיון שנכנס כולו ואפילו
זמן מתן תורתנו ,ופסח שיצאו לחרות ביושן מקיים המצוה ,אם כן אפשר שבזה
[בהם] כתוב רק פעם אחת ,משום שאם אין צריך כל כך כונה [כמו] בשאר מצות,
משיגים מדרגת 'ארעי' -אז על כל דבר שהרי נכנס כולו במצוה ,ומצוות אחרות
חלילה של עגמת נפש ויסורים ,יכול שהראש מתכון לדברים אחרים [פוחת
לחשוב שזה 'ארעי' ויעבור בקרוב או מעלת המצוה] ,ולכן נקראת [מצוה] קלה
מיד ,ולכן יכול להיות בשמחה. [-שאין צריך כל כך כונה].
[מתוך כת"י סוכות -שמחת בית השואבה והטעם דהקדוש ברוך הוא בוחן
מלון דן לוגאנא -תש"ס] במצות סוכה ,משום שהיא צילא
דמהמנותא בחינת תחת השכינה ,ובכל
זאת הרי ענין סוכה [היא] גלות ,כמו
החילוק בין סוכות לשאר שאומרים ביהי רצון [קודם כניסה לסוכה]
מועדים -שמשפיעה שיצא לגלות מביתו[ ,שסוכה היא] דירת
מבחוץ לבפנים סוכות תשנ"ט
ארעי[ ,ויש לומר ,דהנה] שכינתא [היא]
הנה מצינו בסוכות שני דברים שלא בגלותא ,ובני ישראל על ידי קיום מצות
מצינו במצוות אחרים ,והוא [אחד] סוכה יכולים בכל אופן של ארעי להיות
המצטער פטור מן הסוכה( ,סוכה דף כ"ה תחת כנפי השכינה לחסות בצלו של
ב') ,וכן הפסוק כל "האזרח" בישראל השי"ת [כדכתיב] 'לכתך אחרי במדבר'
ישבו בסוכות (פרשת אמור) ,ועיין בסוכות וכו'[ ,כי השכינה היא בגלות ,וישראל
מה שכתבנו [חידושי סוגיות -מבש"ט חוסים בצלו יתברך אף בזמן הגלות].
סוכה] בשם ראשונים שלומדים מזה
[אבל] הגוים אינם מרגישים טוב
שצריך להיות בחינת 'אזרח רענן' ,ומזה
בגלות ,ובועטים מיד בהזדמנות ראשונה
נלמד על כל פנים לסלקא דעתך [עיין
סוכות תש"ס שלא נח להם[ ,והיינו ש]אינם רוצים
סוכה כה ]:הרבה דינים ,עיין שם מקור
להיות שלא בנח אפילו תחת צלו של
חז"ל בזה המובא במנורת המאור [פרק
השי"ת ,ולכן אינם יכולים להיות גם
ב' -סוכה (עמוד ,])415עיין שם היטב.
לעתיד לבוא בצלו של השי"ת ולקבל
ולכאורה מאי שנא משאר מצוות. שכר.
ואשר יראה בזה דהנה כתוב בישמח וממוצא הדברים [נמצא] המכוון
ישראל על סוכות סוף סק"ה ,דהא דנלמד של מצות סוכה שנוכל לחסות בצלו
בגמרא סוכה דף כ"ז גזירה שוה ט"ו - של הקדוש ברוך הוא בכל האופנים,
ט"ו מחג המצות ,שעיקר חיוב סוכה אפילו במצב ארעי ובגלות ,ועל ידי זה
בלילה כזית כמו בפסח ,הוא משום הזוהר זוכים לשבת בסוכת לויתן ,כמו שכתב
הקדוש דמצה הוא מיכלא דמהימנותא, זקני בספר הקדוש תולדות אדם מכל
וסוכה הוא צלא דמהימנותא ,היינו הסוכות נעשה הסוכה של לויתן ,ובני
דשניהם יש במצוותן סגולתן לאמונה. ישראל בונים זאת כמו שהם בונים
ועיקר אמונה בלילה ,כמו שכתוב הבית המקדש ,ולכן יש להם שייכות
סוכות תשל"ז
ב
שעולם לא זכו לאור תורת היהודי 'ואמונתך בלילות' ,היינו בחשכות ,שאינו
הקדוש ,והיינו משום שבחינה גבוהה משיג רק מאמין[ ,כי] אם משיג ורואה,
ועל שם העתיד ,אבל בודאי הוא מוצפן אם כן אינו אמונה.
ומוסתר ולא היה ח"ו לאיבוד ,ולעתיד אך ישנו נפקא מינה בין מצות מצה
לבוא יתגלה אור תורתו בשלימות. שהיא נבלעת באבריו ,והיינו השפעה
ולעת עתה צריך [להת]גלות קמעה מבפנים ,ל[בין] סוכה שהוא אור מקיף
קמעה כדמיון הגמרא ביומא דף כ' מבחוץ ,והיינו שמשפיע מבחוץ לבפנים,
אילת השחר מפציע אורו מעט ,ומתגלה והוא החילוק היסודי שבין מצוות סוכה
גם בזמן הזה מעט ומכל הצירופים ביחד לשאר מצוות.
יגלה לגמרי בביאת גואל צדק במהרה ומובן מה שמצינו לרבותינו תלמידי
בימינו ,יהי רצון שנזכה לזה ,אכי"ר. הבעל שם טוב שאמרו שמתביישים
ובמדרש רבה קהלת ובעוד מקומות ליכנס בגוף כזה לסוכה ,היינו מטעם
שהתורה של עכשיו הבל לפני תורתו הנ"ל שהשפעה לגוף ונכנס עם הגוף
של מלך המשיח ,היינו בחינת הלימוד לסוכה ,ולא מצינו שאמרו כן בשאר
אז -הגילוים ,ולכן יעשה הקב"ה גם אז מצוות ,מכיון שהשפעה צריך לבוא
סוכה מעורו של לויתן להביאנו מהר מבחוץ לבפנים ,ולכן אם מצטער
לבחינה זו ,ויהי רצון שנזכה לזה. או שחסר בתנאי של 'אזרח' אין יכול
ויש להוסיף בזה עוד על פי מה להשפיע וליכנס מבחוץ לפנימיות.
שכתבנו בשבועות על פי התולדות אדם והוא הענין שמצינו במצות [סוכה]
ליקוטים שבועות ,וזקני בספר הקדוש 'למען ידעו דורותיכם' ,שישנו ענין של
דברי בינה דמה שרצו בני ישראל לישון ידיעה [כפי שפירש בזה] בחידושי
לפני קבלת התורה הוא להשיג את התורה הרי"ם ,ועיין ארן עדות שישנו ענין של
הקדושה בחינה גבוהה של שינה ,וכן 'ישיבה' בסוכה ,והוא ענין של 'ישוב
למד יעקב אבינו כדרשו חז"ל אל תקרא הדעת' מה שלא מצינו בשאר מצוות.
משנתו אלא ממשנתו ,עיי"ש. [כת"י סוכות תשל"ז]
ואומנם אף שבעולם הזה עיקר
יגיעת המח והגוף ולשברו בלימוד תורה
הקדושה ,אכן לעתיד לבוא ילמדו בלי טעם השינה בסוכה -לזכות
יגיעה ,דלעתיד לבוא הוא בחינה רק למדרגת נסיעה בענני הכבוד
לקבל שכר ,ועיין בחידושי על ברכות והשגת סודות התורה
מה שכתבנו מזה בשיטות הראשונים. ראיתי בספר הקדוש דבש לפי
ואם כן לפי הנתבאר שלעתיד לבוא להחיד"א שמפרש מדוע צריך לישון
ילמדו סודות התורה בסוכה שתעשה בסוכה ,והיינו שהקושיא שלא מצינו
בעורו של לויתן ,אם כן בזמן הזה חיוב מצוות בזמן שישן ,ולכאורה חסר
שמכינים סוכה זו ,ועל ידה היא תעשה בקיום מצוה בזמן שיושנים.
בהעתיד ,אם כן צריך להיות גם כן הכנה ומפרש על פי הש"ך על התורה
של שינה בסוכה לזכות להשיג סודות שמקשה איך יכלו בני ישראל ללכת
התורה הקדושה דלעתיד לבוא שתהא במדבר ביום ובלילה ,וזה צער גדול שלא
בחינה זו של שינה. יכלו לישון ,ומתרץ שבלילה היו יושנים
[כת"י סוכות תשד"מ -ליא"צ של בענני הכבוד ,ועננים היו מוליכים אותם
היהודי הקדוש] דומיא דספינה.
ואם כן מכיון שסוכה זכר לענני
סוכות תשד"מ
הכבוד ,על כן חסידים יושנים ויושבים
ולעתיד לבוא יהיה סוכה של לויתן בסוכה ואוכלים וכמעט שאינם יוצאים
שנעשה מכל הסוכות שעשו בני ישראל
פרנס הגליון
וכו' עיין שם.
עד הגאולה ,כמו שכתב זקני בספר
ואם כן כמו שבזמן המדבר יוצא
הקדוש תולדות אדם מכיון שזה הביא
שהיו נוסעים על ידי ענני הכבוד אפילו
לגאולה ,ולכן הוא חלק [בזה] ,ומי שישב
בזמן השינה לתכלית שלהם ,והוא לארץ
הרב מרדכי ישראל קרויזר שליט"א [לעתיד] בסוכות לויתן גם כן יזכה בודאי
לבחינת נסיעה מהירה ומדרגות בזמן
הקודש ,שהרי היו מוכרחים לעבור ענין
זה של גלות ונסיעה ותיקונים שונים
לע"נ אמו האשה הצדקנית המשיח ,שישתו מיין המשומר מששת
ימי בראשית ,וכתב בצל"ח ברכות דף
במדבר מה שתקנו לדורות ,וזה היה
אפילו בחינת שינה ,והוא מכח הסיוע
מרת מידי מיטא (קרויזר) ע"ה ל"ד שהכונה [של] יין הוא סודות ,והוא
גילוי של סודות התורה שעוד לא נתגלו.
של ענני הכבוד ,ובודאי ביותר מהירות
ממה שהולכים ברגל דהרי [בעננים הוא]
בת הגה"ח ולכן חל יום פטירת היהודי הקדוש
בסוכות ,מכיון דגם הוא גילה דרך חדש
בחינת נסיעה.
ולכן בזמן הזה כל התיקונים שצריך
בעבודת הבורא יתברך ,וגילוים חדשים
ר' אשר אנשל ברוך (זילבר) זצ"ל הם בסוכות ,ובחינות עבודה שלו כמו
לעבור במדבר הגדול של הגלות -
אם יושנים ויושבים בסוכה -יוצא
שנתבאר שהיה ביסורים וצרות כמו
נלב"ע ט"ו כסלו תשפ"ו תורה שבעל פה בבבל.
שמתקנים הרבה יותר בנקל ,ולכן כל
כך גדולה מצוות סוכה [שמתקנים כנ"ל
וידוע מה שאמר החדושי הרי"ם אפילו בזמן שיושנים].
ג
גחלת העבודה
משנתו של רבינו בדרכי עבודה וחסידות
המשכת המועדים לכל השנה בלימוד מהסוכה שיש בה קדושה בכל מעשה גשמי שכולם לשם שמים
לריח ניחוח לה' ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני. פועל ועושה בחייו ,בענייני צרכי הגוף ומשא ומתן ושאר דברים באופן נוסף נראה ליישב על דרך הפשט' ,בל תהי מצות
ויסוד זה נרמז גם בתפילה שאנו מתפללים במעמד הפרידה שצריך אדם להתעסק בעולמו – ,שגם הם כולם יש בהם עבודה סוכה בעיניך קלה' ,שהחשש הוא אכן בקלות מצות הסוכה
בצאתנו מן הסוכה הקדושהְ" :יְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן ִִמְּל�ְ ָפָ ֶנֶ ָיָך ה' ֱֱאֹל ֵֵֹקינ ּּו ֵוֵ אֹל ֵֵֹקי שלמה ,שעובד בהם איש ישראל את קונו .כי באמת איש ישראל עצמה ,ודייקא במצוה זו יש לחוש שלא תהא קלה בעיניך יותר
ֲֲאבֹוֹ ֵֵתינּוְּּ ,כ�ְ � ֵֵׁשם � ֶֶׁש ִִּק� ַַּי� ְְמִּת�ִ י ְוְ ָיָ � ַַׁש ְְבִּת�ִ י ְְּב� ּּס ּּוָּכ�ָ ה זּוֵּּ ,כ�ֵ ן ֶֶאְזְ ֶּכ�ֶ ה ְלְ � � ָָּׁשָנָ ה ַַה ָָּב� ָָאה נברא ונולד בעולם בשביל לעבוד את השם יתברך ,ובכל פעולה משאר המצוות.
ֵלֵ � ֵיֵׁשב ְְּב� ֻֻסַּכ�ַ ת עֹוֹ רֹוֹ � ֶֶׁשל ִלִ ְוְ ָיָ ָָתן" – .הנה 'עורו של לויתן' אינו אלא ומעשה שעושה יש בה עבדות השם יתברך .כאשר יעשה אותה דהנה משונה היא מצוה זו של סוכה משאר מצוות התורה,
מעור גופו של הלווייתן ,עור גשמי ועבה ,וממנו יתקין השם בכוונה הרצויה והנכונה ,כשאוכל ושותה וישן כדי שיהא בריא שאין בה 'מעשה מצוה' מיוחד כבכל המצוות ,כי במצות התפילין
יתברך את הסוכה הגדולה של מלך המשיח עם הצדיקים לעתיד בעולמו ,וכן כדי שיוכל ללמוד תורה ולעבוד השי"ת כראוי – .הרי הרי מתעסק האדם במעשה הנחת התפילין ,וכן בציצית וארבעת
לבוא ,בעת אשר 'אריסטון לצדיקי יתקן בטלולא דלווייתן' (שירת שנמצא ועולה מכל זה ,שהכל עבודת השם יתברך ,ואין לך דבר המינים וכל כיוצא בהם ,שיש בהם מעשה מיוחד שעושה האדם
אקדמות). של רשות בעולם ,שניתן להקל ולזלזל בו ,כל דבר ודבר גם מעשים ופועל בשביל מעשה המצוה.
והיינו הרמז' ,כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו' ,שאין בה כי גשמיים פשוטים ,יש בהם חשיבות של עבודת הבורא ברוך הוא. מה שאין כן סוכה זו אין בה שום מעשה מיוחד שאנו
אם אכילה שתיה ושינה והתעסקות בדברים גשמיים ,ואף על פי ובזה נמצינו למדין דבר מתוך דבר ,מתחילה מלמדנו הפייט נצרכים לעשות בשביל המצוה ,אלא אדרבה עיקרה של מצוה
כן נהפכו למצוה גדולה ונעלה' – .כן אזכה לישב בסוכת עורו של על מצות הסוכה עצמה ,שלא תהא קלה בעיניך בשביל שאין בה היא שכל המעשים הגשמיים הפשוטים והרגילים שעושה האדם
לווייתן' ,שבה יכירו וידעו בחוש שאף כל דבר גשמי שבעולם, רק אכילה ושתיה ושינה דברים גשמיים בפעולות הגוף וענייניו, בחיי גופו עלי אדמות יעשה אותם בסוכה ,וזו כל ענין מצוותה.
לא נועד כי אם לצרכי שמים ,ואפילו העור של הלווייתן נברא ואף על פי כן מקיימים אנו במעשים גשמיים אלו מצוה רבתא כדקיימא לן בה (סוכה כח" :):כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו
בשביל סוכתו של מלך המשיח. וחשובה של ישיבת סוכה – .ושוב באה סוכה זו ללמדנו על כל קבע וביתו עראי ,כיצד ,היו לו כלים נאים מעלן לסוכה ,מצעות
ובאותה עת לעתיד לבוא יתגלה אורו יתברך הזורח ושופע ימות השנה כולה ,כידוע שלכן נקראים 'רגלים' מלשון רגל ,בהיותם נאות מעלן לסוכה ,אוכל ושותה ומטייל בסוכה" ,ע"כ.
בכל נברא ונברא ,להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ, הרגליים שכל השנה נשענת עליהם ,ואנו צריכים להוציא וללמוד ולפיכך יש כאן מקום לחוש ,שתהא מצות סוכה קלה בעיניך,
ואין שום דבר הנעשה סתם בגשמיות העולם ,וידע כל פעול כי מוסר השכל ממצוה רבתי זו בצאתנו עתה מן הסוכה ,ומכל כאשר אין בה שום מעשה של מצוה ,כי אם אוכל ושותה ומטייל
אתה פעלתו ,ויבין כל יציר כי אתה יצרתו ,לעשות ולפעול בכל העבודה הנעלה של ירח האיתנים דתקיפי ביה במצוות ,אל ימות וישן בסוכה ,שכן עצם מעשה בנין הסוכה והקמתה כבר העמיד
דבר ודבר שעושה איש ישראל בעולמו ,וגם הדברים הגשמיים החולין הגשמיים והפשוטים ,שלא להשתקע חלילה בהתגשמות אותה הכן מלפני החג ,אבל במצוה עצמה הרי זה אוכל ושותה
הנמוכים ,כולם מלאים אור אין סוף ב"ה ,ומלוא כל הארץ כבודו. הבלי עולם הזה ,כי אם לרוממם ולהעלותם לעבודה הנעלה. ישן ומטייל ,ומתוך כך יש לחוש שיזלזל במצוה זו ותהא קלה
יעזור השם יתברך שנזכה להשכיל להוציא עימנו את כל כשנבין להשכיל שאף כל אלו המעשים הפשוטים שאנו בעיניו ,כשאין בה שום מעשה המיוחד למצוה.
הקניינים הללו ,שלמדנו ופעלנו במצות הסוכה ,לכל ימות השנה, יוצאים להתעסק בהם בימי החולין ,גם הם מלאים כולם בעבודת לפיכך הזהירנו על כך" :בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה",
לעשות כל מעשינו ופעולותינו אף בדברים הגשמיים לשם השם יתברך ,ועשיית רצונו ,כתכלית חיי האדם בעולם 'לעשות גם המעשים הגשמיים שלך ,שנדמים בעיניך כמעשים פשוטים
שמים ,ולעשות נחת רוח ליוצרנו לבורא יתברך שמו ,ובזה נזכה נחת רוח לבורא יתברך שמו' ,שזה רצונו מאיתנו ,שנתעסק גם של חיי הגוף ,גם הם יש בהם חשיבות גדולה ,ובפרט כשמצוה
מהרה לביאת משיח צדקנו ולישב בסוכת עורו של לווייתן, בצרכי הגוף ושאר ענייני החיים ,כדי שנחיה בבריאות איתן גדולה ונעלה זו של סוכה השקולה כנגד כל המצוות מתקיימת
בביאת גואל צדק במהרה בימינו ,אמן. ובכל צרכי החיים בני חיי ומזוני רויחי ,כדי שנוכל ללמוד התורה במעשים גשמיים הללו.
[מתוך מאמר פרידה מהסוכה -תשפ"ד] הקדושה ולקיים המצוות בעבודת השם יתברך כראוי וכנכון, וללמד על הכלל כולו יצא ,בכל מעשים הגשמיים שאדם
אש האהבה
גחלת אחת
נקודת זכות וטובה ממאמרי רבינו
עובדות ודרך חיים של רבינו
בל תהי מצוות סוכה בעינך קלה
שבת היא קביעא וקיימא, מנהג אביו רבינו החלקת יהושע זיע"א שלא היה יוצא כלל מן
הסוכה ואף את תפילות החג היה מתפלל בה .אך רבינו זיע"א היה לו
מצוות סוכה היתה חביבה ביותר אצל רבינו זיע"א ,השהות בסוכה
היתה בבת עינו וחשובה אצלו עד מאוד .אפילו בכניסת היום טוב,
שיש בה כוח של קביעות דרך וכיוון שלא להתמיה את הבריות ,הוא לא חפץ לעשות דברים
שנראים בעני העולם למוזרים .כי אביו הקדוש היה בכל השנה
לאחר תפילת מנחה ולפני תפילת מעריב כאשר היתה נערכת בבית
המדרש הפסקה קצרה היה אץ רץ כבר לשבת בתוך הסוכה .וכאשר היו
לנפש האדם ,ואילו סוכות מתפלל בחדרו הפרטי ,אבל הוא זיע"א שהתפלל בבית המדרש לא
חפץ לשנות את זה .אך הרצון מאוד בעבע בו ,הוא חשק בזה אך
עוברים לפניו להתברך בברכת החג היה רבינו זיע"א כבר יושב בסוכה
ושם מקבל את פני העם .בשנים הראשונות היתה הסוכה צרה ולא נוחה
הוא בחינת זמן ארעי, עצר את עצמו.
אמנם במהלך השנים כבר לא יכל להסתיר את רצונו העז לשבת
כל כך למעבר ובכל זאת לא וויתר על זה.
באחד השנים כאשר ביקר אצל רבינו זיע"א כ"ק האדמו"ר מגור
וכאשר חל יום טוב סוכות אך ורק בצילה של הסוכה ,ואת השיעורים היה אומר רק בסוכה ,כך
גם בריתות המילה שנערכו בצל קדשו נערכו בסוכה ,בשנת תשפ"א
שליט"א נענה לו רבינו ואמר :מה טעם יש מצוות שמחה בחג הסוכות
יותר משאר יו"ט ,וענה :כי חג זה הוא זכר לענני כבוד שהם נתנו
בשבת ,הרי יש כח בשבת החל להתפלל תפילות מנחה ומעריב בסוכה .הוא אמיר אז :תפילת
שחרית לא כי קשה לציבור ,חם שם עם הטליתות וכו' ,אבל מנחה
לבני ישראל רק משום חביבות ,ולא כמו המן והבאר שהם נתנו להם
כביכול מחובה מחמת שזה נצרך לקיום הגוף .חביבות זאת נכרה אצל
להכניס קדושה לכל הזמנים מעריב אפשר .ובענוונותו ביקש שישאלו לגבאי בית המדרש אם זה
מפריע להם שיתחיל להתפלל בסוכה.
רבינו זיע"א ביתר שאת.
אף אמר פעם שפלא הוא עבורו שבכל השנה כמעט ואינו ישן
הארעיים של כל השנה, רבינו זיע"א היה יוצא מידי פעם להתעסק עבור בריאות גופו,
והנה בחג הסוכות תשפ"ג שאלו לפניו אם ירצה גם השנה .אמר רבינו
ברציפות ,ואילו בסוכה הוא ישן לילה שלם ,ואכן בכל השנה היו
מכינים לו שלשה ספלים מחמת שניעור בלילה ,ואילו בסוכות אינו
שקשה לו מאוד לעזוב את הסוכה ,אך יעשה זאת רק כי חיממו כבר מבקש זאת.
שבכל מצב עראי וחולשה, וטרחו עבורו .אמנם בחג הסוכות תשפ"ד סירב רבינו לצאת מהסוכה, בשנות מגוריו בלוגאנו הידר רבינו זיע"א לבנות את סוכתו
וכל התפילות נערכו בסוכה. מקירות עבים ביותר קירות המשמשים לבניית מבנים ,הבניה היתה
נמשיך בקביעות להתחזק אמנם ככל דרכו והנהגתו בכל עת היו גם יוצאים מן הכלל .אירע מתבצעת על ידי חברה שמקצועה בכך ,והכל בכדי שיוכל לשבת
בחג הסוכות כשרבינו זיע"א עוד התגורר בלוגאנו התקשר אחד מאנ"ש בסוכה גם בקור האירופי.
בעבודת השי"ת. לרבינו לבשר שמצב ביתו טוב -לאחר שנסע לחו"ל לטפל ברפואתה. כשירד גשם בחג הסוכות ראו על רבינו זיע"א שזה מאוד מפריע
הוא ביקש מהרבנית לקרוא לרבינו והיא אמרה לו שהרבי בסוכה כעת לו ,הוא התבטא כמה פעמים "סאיז נישט באטעמט" .אך כדרכו תמיד
[של"ס שבת יו"ט ראשון של סוכות אך היא תקרא לו כיון שהוא בודאי ישמח. אמר שעל כל דבר צריך רחמי שמים ,וביום אחר שירד גשם אמר
ואכן לאחר כמה דקות רבינו בא לביתו וענה בטלפון .התנצל שבכל דבר צריך לראות גם את הטוב שבו ואמר שמבואר בספרים
תשפ"א -נדפס בספר ירח האיתנים האברך על כך שהטריח את רבינו ,ועוד גרם שיצא מהסוכה .אז שחשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשהו מעלה עליו הכתוב
כאילו עשאה ,וזה יותר מקיום המצווה בפועל דהוי מצווה בשלימות
תשפ"א מאמר י"ז] אמר לו הרבי :מה תאמר ,הרי אני פטור מהסוכה ,חולים ומשמשיהם
פטורים מהסוכה. וא"כ כשעם ישראל רוצים לקיים המצווה ונאנסים הרי זה דבר גדול.
השתתפו בעריכת התוכן:
הרב יעקב משה הכהן צוקרמן ,הרב אברהם רוטנברג ,הרב יצחק מרדכי קרויז ,הרב אברהם אבא הכהן צוקרמן ד
