gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבשר טוב · Mevaser Toiv — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: מבשר טוב · Mevaser Toiv

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מבשר טוב · Mevaser Toiv — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סוכות תשפ"ז‬ ‫מאמרים נבחרים‬ ‫מתורתו של רבינו בעל‬ ‫המבשר טוב מביאלא זיע"א‬ ‫‪ ‬דבריהם כגחלי אש ‪‬‬ ‫ּ�ַּג ַַח ָָלת ֹֹו‬ ‫הגות ועיון מתורתו של רבינו‬ ‫'בשמחתו לא יתערב זר'‬ ‫מאמינים בני מאמינים בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וזהו 'חייב‬ ‫האחרון‪ ,‬אפילו דברים הגשמיים ‪ -‬אל הקצה הראשון‪,‬‬ ‫מצינו במצוות סוכה שמיוחדת היא דווקא לבני ישראל‪,‬‬ ‫אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי' (תנא דבי אליהו‬ ‫לשרשן'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ויש קפידא שלא יתערבו הגויים בשמחתם‪ ,‬וכמו שייסד‬ ‫פרק כה)‪ ,‬היינו נגיעה בכח האמונה שלהם‪.‬‬ ‫ולמצוות סוכה מוכרח להיות כח של אמונה‪ ,‬ואף מי‬ ‫הפייטן (יום ב' של חג הסוכות) 'וזר לא יהיה במוצאותיה‪ ,‬ונכר‬ ‫ובאמת 'דור דור ודורשיו' ובכל דור ודור יש בחינת‬ ‫שהוא מלא בדעת‪ ,‬מוכרח להגיע לכח האמונה בשביל‬ ‫לא יעבור בתוצאותיה‪ ,‬וערל לא ישותף במחיצותיה‪ ,‬ועובד‬ ‫שבעה רועים‪ ,‬ובאמת שבעה רועים הם כנגד שבעה שמות‬ ‫מצוות סוכה‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬דווקא על ידי אמונה זו זוכה‬ ‫אליל לא ירמוס בחצרותיה'‪.‬‬ ‫שיש לו ליצר הרע כדאיתא בגמרא סוכה (נב‪ ,):‬וכל רועה‬ ‫להגיע לדעת‪ ,‬כמו דכתיב גבי מצוות סוכה 'למען ידעו‬ ‫ובספה"ק (עי' שפת אמת סוכות תרמ"ב) מבואר שזהו‬ ‫נתן בבני ישראל את הכח לעמוד כנגד היצה"ר שכנגד‬ ‫דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' (ויקרא כג מב)‬ ‫מה שהקריבו שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים‬ ‫בחינתו‪ ,‬מעין מה דאיתא בגמרא יומא (לה‪ ):‬יוסף מחייב‬ ‫שעל ידי האמונה יוכלו להגיע לדעת‪ ,‬והוא מדריגה גבוהה‬ ‫אומות (עיין סוכה נה‪ ):‬לתת להם חלקם‪ ,‬בכדי שלא יתערבו‬ ‫את הרשעים‪ ,‬הלל מחיב את העניים וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫יותר מהבחינה ההפוכה 'דע את אלוקי אביך ועבדהו' (דברי‬ ‫בשמחתנו‪ .‬ובזה ביארו את הפסוק במשלי (יד י) 'לב יודע‬ ‫על כל פנים בוודאי שעל ידי מה שמאמין בגדלות‬ ‫הימים ח‪ ,‬ט) שעל ידי ידיעה מגיע לאמונה‪.‬‬ ‫מרת נפשו בשמחתו לא יתערב זר'‪ ,‬שאחר שבני ישראל‬ ‫מצוות סוכה‪ ,‬ומאמין שהוא בצל השי"ת בכל עת וזמן‪,‬‬ ‫ובאמת זה מידתו של יעקב אבינו ע"ה‪' :‬אדם ובהמה‬ ‫מרי נפש ביום הכיפורים מחמת עוונותיהם‪ ,‬זוכים לחג‬ ‫ממשיך על ידי זה שיהיה חג הסוכות אצלו 'אדמת קודש'‬ ‫תושיע ה ' (תהלים לו ז)‪ ,‬וביארו בגמרא חולין (ה‪' ):‬אלו בני‬ ‫הסוכות ש'בשמחתו לא יתערב זר' והוא שמחה מיוחדת‬ ‫כמו שאומרים אנו בתפילה בכניסה לסוכה 'ותזכנו לישב‬ ‫אדם שהן ערומין בדעת ומשימים עצמם כבהמה' והיינו שאף‬ ‫לבני ישראל‪ .‬ויש להבין את מהות יסוד החג‪ ,‬ומפני מה‬ ‫על האדמה אדמת קודש'‪ ,‬והכח לזה הוא על ידי האמונה‪,‬‬ ‫שערומים הם בדעת מכל מקום משימים עצמם כבהמה ללא‬ ‫מיוחד הוא דווקא לבני ישראל‪.‬‬ ‫וכמו שכתב דו"ז על הפסוק 'כי המקום אשר אתה עומד‬ ‫דעת‪ ,‬וזה השריש יעקב אבינו בבני ישראל‪ ,‬שאף במצב של‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה‪ ,‬הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא' והיינו‬ ‫עליו אדמת קדש' (שמות ג א) שכל מקום שצדיק עומד הרי‬ ‫גבהות והשגות יוכלו לבטל עצמם ולהגיע לכח האמונה (עי'‬ ‫שיסודה הוא אמונה‪ ,‬ונראה ביאור הדברים‪ ,‬שחלוקה‬ ‫הוא אדמת קודש‪ ,‬וכן הוא בדברי אא"ז בספה"ק דברי בינה‬ ‫בספה"ק שפת אמת לבעל יושר דברי אמת‪ ,‬פרשת תולדות)‪.‬‬ ‫מצוות סוכה משאר מצוות‪ ,‬שראש השנה ויום הכיפורים‬ ‫על הפסוק 'בכל מקום אשר אועד לך שמה קדש קדשים'‬ ‫וזה מה דאיתא בגמרא שבת (לא‪' ):‬מאמין בחי העולמים‬ ‫וכדו' הם מצוות רוחניות‪ ,‬מה שאין כן סוכה היא מצווה‬ ‫(שמות ל לו) שמקום שהשי"ת מתוועד עם הצדיקים נעשה‬ ‫וזורע' שיכול להגיע לדרגה זו של אמונה‪ ,‬שלמרות כל‬ ‫הנעשית בגשמיות‪ ,‬מפסולת גורן ויקב‪ ,‬ומכל מקום בכוחה‬ ‫קודש קדשים‪ ,‬וכן הוא גם על ידי האמונה בכח מצוות‬ ‫השתדלות הגשמית‪ ,‬מכל מקום הכל הוא על ידי אמונה‪.‬‬ ‫להפוך את הגשמיות לאדמת קודש‪.‬‬ ‫סוכה 'ועמך כולם צדיקים'‪.‬‬ ‫ולדבר זה שאפשר גם בדברים גשמיים ובפעולות‬ ‫וכמאמר חז"ל 'בא חבקוק והעמידם על אחת וצדיק‬ ‫ועל ידי אמונה זו זוכים להגיע לשמחה‪ ,‬ובכח השמחה‬ ‫באמונתו יחיה' (מכות כד‪ ,).‬שבדורות אלו של עקבתא‬ ‫גשמיות לחסות בצל הבורא יתברך צריכים אמונה‪ ,‬ומעין‬ ‫נדחים מהאדם כל הצרות והמעיקים‪ ,‬ומה שאי אפשר‬ ‫דמשיחא אפשר על ידי אמונה לפעול בתורה ומצוות שלנו‬ ‫מה שכתב אא"ז בספה"ק תולדות אדם שהאדם יכול לקבל‬ ‫לתקן על ידי ראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ניתן לתקן על ידי‬ ‫כמו בדורות הקודמים‪.‬‬ ‫לעבודת השי"ת כוחות בלתי טבעיים‪ ,‬כן במצוות סוכה‪,‬‬ ‫השמחה שבחג הסוכות‪ ,‬ואפילו אותם אנשים מרי נפש וכל‬ ‫צריכים לכח האמונה בכדי שהסוכה תשפיע עלינו אף‬ ‫איש מצוק‪ ,‬מעין אותם אלו ד' מאות איש שהלכו עם דוד‬ ‫ורק על ידי בחינה זו של אמונה זוכים להחזיק מעמד‬ ‫שיסודה הוא מדברים הגשמיים‪.‬‬ ‫המלך ע"ה (שמואל א‪ ,‬כב)‪ ,‬דאיתא מהחידושי הרי"ם (מאיר‬ ‫בגלות הזו‪ .‬וזה הטעם שחג הסוכות מגיע לאחר ראש השנה‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬שרק לאחר שעוברים ימים קדושים אלו‬ ‫ובלא כח האמונה‪ ,‬אין בכח מצווה גשמית לפעול על‬ ‫עיני הגולה תקט"ו) שאמר שאנשים פחותים אלו אינו יכול‬ ‫האדם‪ ,‬ורק על ידי האמונה יש כח לחסות בצל הבורא‬ ‫לתקנם‪ ,‬ורק דוד המלך יכול היה לתקנם‪ ,‬מכל מקום בכח‬ ‫אפשר לזכות לאמונה זו‪.‬‬ ‫יתברך בסוכה‪ .‬ובאמת‪ ,‬שיעור השפעת מצוות סוכה על‬ ‫חג הסוכות להעלות ולתקן גם אנשים אלו‪.‬‬ ‫ודבר זה מיוחד לבני ישראל שהם מאמינים בני‬ ‫האדם הכל הוא כפי ערך אמונתו במצוות השי"ת‪ ,‬וגם‬ ‫והדברים מבוארים ברמב"ם (הלכות יו"ט פ"ו ה"ח) וז"ל‪:‬‬ ‫מאמינים‪ ,‬ולא אצל אומות העולם‪ ,‬ולכן לעתיד לבוא‬ ‫לעתיד לבוא שעתיד השי"ת לעשות סוכה מעורו של‬ ‫וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה‬ ‫ינסה הבורא יתברך את הגויים במצוות סוכה והם מבעטים‬ ‫לוויתן הוא על ידי מצוות סוכה של בני ישראל לאורך כל‬ ‫עם שאר העניים האומללים אבל מי שנועל דלתות חצרו‬ ‫ויוצאים (עבודה זרה ג‪ ,):‬שאין ביכולתם להגיע לאמונה זו‬ ‫הדורות‪ ,‬בפרט בגלות המר בקור ובצינה וכדומה‪.‬‬ ‫ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬ ‫וזה מה שמצינו ענין ה'אושפיזין' דווקא בחג הסוכות‪,‬‬ ‫לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו‬ ‫ולכן מבואר בספה"ק שאין לדבר עם עכו"ם בסוכה‬ ‫דמכיוון שאמונה הוא מלשון המשכה‪ ,‬כלשון הפסוק 'ויהי‬ ‫וכו'‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬הרי שבכלל מצוות שמחת יו"ט לשמח את‬ ‫(עיין ש"ך עה"ת פרשת אמור‪ ,‬חקל יצחק פרשת וירא)‪ ,‬מכיוון שאין‬ ‫אומן את הדסה' (אוהב ישראל בראשית ז ז)‪ ,‬ויסוד חג הסוכות‬ ‫העניים האומללים ואותם 'מרי נפש' ועניים כלול בזה גם‬ ‫להם שייכות כלל למצווה זו‪ ,‬והרי הם פוגמים בסוכה‪ ,‬ולכן‬ ‫כאמור הוא אמונה‪ ,‬ועל ידי האמונה זוכים אנו להמשיך‬ ‫'עני בדעת' כמבואר בגמרא נדרים (מא‪ ,).‬ואם מבואר‬ ‫רואים אנו שאומות העולם בחוץ לארץ מפריעים לקיום‬ ‫את האושפיזין גם למצב הגשמי הפחות בו נמצאים‪ ,‬ובכל‬ ‫ברמב"ם שצריך לעזור להם‪ ,‬על כרחך שיש להם תיקון‬ ‫מצוות סוכה בכל מיני אופנים‪ ,‬שסוד הסוכה הוא ייחוד של‬ ‫מצב של גשמיות שנמצאים בני ישראל יורדים אליהם‬ ‫מכח שמחת יו"ט‪ ,‬ועל ידי שישפיע עליהם כן יושפע‬ ‫בני ישראל עם השי"ת בכח האמונה‪.‬‬ ‫האושפיזין‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫עליו באור חוזר להתרומם מכל חלקי העניות והמרירות‬ ‫והנה‪ ,‬בגמרא פסחים (עא‪ ):‬איתא‪ :‬והיית אך שמח‬ ‫ובטור (סימן תי"ז) איתא ששלושה רגלים הם כנגד‬ ‫נפש שיש בו‪ ,‬ויכול לבוא לתיקון השלם‪ .‬ובזה משיג כלים‬ ‫לרבות לילי יו"ט אחרון של חג‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ונראה שנרמז כאן‬ ‫שלושה האבות הקדושים‪ ,‬פסח כנגד אברהם‪ ,‬שבועות כנגד‬ ‫להשאיר את השפעות החג אצלו‪ ,‬וכמו דאיתא בספה"ק‬ ‫הבטחה לבני ישראל כאשר שומרים את השמחה בשבעת‬ ‫יצחק‪ ,‬וסוכות כנגד יעקב‪ ,‬כדכתיב 'ולמקנהו עשה סוכות'‪,‬‬ ‫נועם אלימלך (בהעלותך) שלמצוות זמניות צריך הכנה בכדי‬ ‫ימי החג כדבעי‪ ,‬זוכים לשמחה בלילי יו"ט אחרון‪ ,‬שזה‬ ‫והנה‪ ,‬מבואר באריז"ל שצאנו של יעקב היה שישים רבוא‬ ‫שיישאר בקרבו הרושם על לאחר זמן‪.‬‬ ‫רומז לגלויות האחרונות‪ ,‬וכידוע שהזמן האחרון שלפני‬ ‫(בראשית רבה עג‪ ,‬יב) כנגד שישים רבוא נשמות ישראל‪,‬‬ ‫ויהי רצון שתהא שמחתנו שלמה ורצויה לפני המקום‬ ‫בקיעת האור הוא החושך הגדול ביותר‪ ,‬ועל ידי ששומרים‬ ‫ועבודת קדשו של יעקב אבינו ע"ה היה להכין את הדרך‬ ‫ונוכל להוציא מלבנו המרירות נפש ולעבדו בשמחה ומרב‬ ‫את שבעת ימי החג בשמחה‪ ,‬זוכים לשמחה גם בזמנים‬ ‫לבניו עם עבודה הגשמית‪ ,‬וכמו שכתב אא"ז בספה"ק‬ ‫כל‪ ,‬ונזכה לשמחה הכללית של ביאת גואל צדק במהרה‬ ‫קשים הללו‪ ,‬וכל זה משיגים על ידי כח האמונה שמאמינים‬ ‫תולדות אדם (פרשת שלח) שזה שורש עבודתו של יעקב‪,‬‬ ‫בימינו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫בגדלות התורה והמצוות ושהם פועלים גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫וזל"ק‪' :‬ויעקב איש תם' (בראשית כה כז)‪ ,‬ויעקב נקרא הבריח‬ ‫[עפ"י כת"י סוכות תשמ"ז]‬ ‫ובאמת כח האמונה ירושה היא לנו מאבותינו‪ ,‬ואנו‬ ‫התיכון אשר מבריח מקצה אל הקצה‪ ,‬היינו‪ :‬מן הקצה‬ ‫א‬ ‫זה רחאה‬ ‫‪ ‬גחלים עוממות ‪‬‬ ‫מבשר טוב ‪ -‬פנינים על חג הסוכות‬ ‫דש!‬ ‫יוצא לראשונה לאור עולם מעצם כתבי ידיו הקדושים‬ ‫[בתוספת מילות קישור והסבר מינימליות ‪ -‬בסוגריים מרובעות]‬ ‫אריה ישנה שאלה דאיכא שמחה‪ ,‬ומדוע‬ ‫השמחה בסוכות ‪ -‬כי מבין‬ ‫לזה‪ ,‬ולעתיד לבוא ליום שכולו שבת‬ ‫הסכך מורה שלמעלה אין‬ ‫כנראה נבחר חג הסוכות על שורש‬ ‫שכל צער הוא ארעי וחולף‬ ‫ומנוחה‪.‬‬ ‫ענין ליחוס וכשרונות‬ ‫השמחה וביה מפורש בתורה הקדושה‬ ‫[כת"י סוכות תשנ"ט]‬ ‫במקום אחר אמרתי לבאר הרמז‬ ‫אך צריך עיון טובא שהרי ישנם‬ ‫ענין השמחה ושמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫ששמעתי בענין סוכה‪ ,‬שכל אחד ואחד‬ ‫ולא חג השבועות ו[חג ה]פסח שמורים‬ ‫ג' רגלים‪ ,‬ואפילו בראש השנה לשאגת‬ ‫‪‬‬ ‫יכול לעשות המחיצות אחרות‪ ,‬אבל‬ ‫לכאורה יותר על שמחה‪[ ,‬שיש בפסח]‬ ‫הסכך אצל כולם שוה‪ ,‬דהיינו למעלה‬ ‫יציאת מצרים מעבדות לחרות‪ ,‬וכן חג‬ ‫אין ענין יחוסים וכשרונות אלא איש‬ ‫מתן תורה הקדושה וכו' שנתנה בגילה‬ ‫לפי מעשיו יתעלל‪.‬‬ ‫ורעדה‪ ,‬וחג הסוכות ענינו כמבואר‬ ‫[מתוך כת"י סוכות תשכ"ה ‪ -‬מה שאמרתי‬ ‫בגמרא 'צא מדירת קבע לדירת ארעי'‬ ‫בארה"ק ת"ו]‬ ‫וכו'‪ ,‬ובפשטות קשה ענין השמחה בזמן‬ ‫סוכות תשכ"ה‬ ‫שהוא ארעי ואינו מיושב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמנם אם משתמשים במעלת‬ ‫הסוכה מורה שאפשר לחסות‬ ‫ארעי‪ ,‬אז יכול לחשוב בזמן שיש לו‬ ‫בצל השי"ת אף במצב ארעי‬ ‫עגמת נפש מאיזה דבר שהוא ארעי‬ ‫בגמרא עבודה זרה יהיה נסיון‬ ‫ומיד יעבור‪ ,‬אין גורם לעגמת נפש וכו'‪...‬‬ ‫[מהקדוש ברוך הוא ל]אומות העולם‬ ‫ושורש הדברים שסוכות הוא‬ ‫לעתיד לבוא בסוכה שמצוה קלה [והם‬ ‫בגדלות מיוחדת של שמחה‪ ,‬והוא‬ ‫מבעטין בסוכה ויוצאין]‪ ,‬יש לדקדק‬ ‫שכתוב בסוכות ג' פעמים שיהיו בשמחה‪,‬‬ ‫מדוע [סוכה היא] מצוה קלה‪.‬‬ ‫ובשאר המועדים שבועות [שהוא]‬ ‫ויש לומר מכיון שנכנס כולו ואפילו‬ ‫זמן מתן תורתנו‪ ,‬ופסח שיצאו לחרות‬ ‫ביושן מקיים המצוה‪ ,‬אם כן אפשר שבזה‬ ‫[בהם] כתוב רק פעם אחת‪ ,‬משום שאם‬ ‫אין צריך כל כך כונה [כמו] בשאר מצות‪,‬‬ ‫משיגים מדרגת 'ארעי' ‪ -‬אז על כל דבר‬ ‫שהרי נכנס כולו במצוה‪ ,‬ומצוות אחרות‬ ‫חלילה של עגמת נפש ויסורים‪ ,‬יכול‬ ‫שהראש מתכון לדברים אחרים [פוחת‬ ‫לחשוב שזה 'ארעי' ויעבור בקרוב או‬ ‫מעלת המצוה]‪ ,‬ולכן נקראת [מצוה] קלה‬ ‫מיד‪ ,‬ולכן יכול להיות בשמחה‪.‬‬ ‫[‪-‬שאין צריך כל כך כונה]‪.‬‬ ‫[מתוך כת"י סוכות ‪ -‬שמחת בית השואבה‬ ‫והטעם דהקדוש ברוך הוא בוחן‬ ‫מלון דן לוגאנא ‪ -‬תש"ס]‬ ‫במצות סוכה‪ ,‬משום שהיא צילא‬ ‫‪‬‬ ‫דמהמנותא בחינת תחת השכינה‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת הרי ענין סוכה [היא] גלות‪ ,‬כמו‬ ‫החילוק בין סוכות לשאר‬ ‫שאומרים ביהי רצון [קודם כניסה לסוכה]‬ ‫מועדים ‪ -‬שמשפיעה‬ ‫שיצא לגלות מביתו‪[ ,‬שסוכה היא] דירת‬ ‫מבחוץ לבפנים‬ ‫סוכות תשנ"ט‬ ‫ארעי‪[ ,‬ויש לומר‪ ,‬דהנה] שכינתא [היא]‬ ‫הנה מצינו בסוכות שני דברים שלא‬ ‫בגלותא‪ ,‬ובני ישראל על ידי קיום מצות‬ ‫מצינו במצוות אחרים‪ ,‬והוא [אחד]‬ ‫סוכה יכולים בכל אופן של ארעי להיות‬ ‫המצטער פטור מן הסוכה‪( ,‬סוכה דף כ"ה‬ ‫תחת כנפי השכינה לחסות בצלו של‬ ‫ב')‪ ,‬וכן הפסוק כל "האזרח" בישראל‬ ‫השי"ת [כדכתיב] 'לכתך אחרי במדבר'‬ ‫ישבו בסוכות (פרשת אמור)‪ ,‬ועיין בסוכות‬ ‫וכו'‪[ ,‬כי השכינה היא בגלות‪ ,‬וישראל‬ ‫מה שכתבנו [חידושי סוגיות ‪ -‬מבש"ט‬ ‫חוסים בצלו יתברך אף בזמן הגלות]‪.‬‬ ‫סוכה] בשם ראשונים שלומדים מזה‬ ‫[אבל] הגוים אינם מרגישים טוב‬ ‫שצריך להיות בחינת 'אזרח רענן'‪ ,‬ומזה‬ ‫בגלות‪ ,‬ובועטים מיד בהזדמנות ראשונה‬ ‫נלמד על כל פנים לסלקא דעתך [עיין‬ ‫סוכות תש"ס‬ ‫שלא נח להם‪[ ,‬והיינו ש]אינם רוצים‬ ‫סוכה כה‪ ]:‬הרבה דינים‪ ,‬עיין שם מקור‬ ‫להיות שלא בנח אפילו תחת צלו של‬ ‫חז"ל בזה המובא במנורת המאור [פרק‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולכן אינם יכולים להיות גם‬ ‫ב' ‪ -‬סוכה (עמוד ‪ ,])415‬עיין שם היטב‪.‬‬ ‫לעתיד לבוא בצלו של השי"ת ולקבל‬ ‫ולכאורה מאי שנא משאר מצוות‪.‬‬ ‫שכר‪.‬‬ ‫ואשר יראה בזה דהנה כתוב בישמח‬ ‫וממוצא הדברים [נמצא] המכוון‬ ‫ישראל על סוכות סוף סק"ה‪ ,‬דהא דנלמד‬ ‫של מצות סוכה שנוכל לחסות בצלו‬ ‫בגמרא סוכה דף כ"ז גזירה שוה ט"ו ‪-‬‬ ‫של הקדוש ברוך הוא בכל האופנים‪,‬‬ ‫ט"ו מחג המצות‪ ,‬שעיקר חיוב סוכה‬ ‫אפילו במצב ארעי ובגלות‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫בלילה כזית כמו בפסח‪ ,‬הוא משום הזוהר‬ ‫זוכים לשבת בסוכת לויתן‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫הקדוש דמצה הוא מיכלא דמהימנותא‪,‬‬ ‫זקני בספר הקדוש תולדות אדם מכל‬ ‫וסוכה הוא צלא דמהימנותא‪ ,‬היינו‬ ‫הסוכות נעשה הסוכה של לויתן‪ ,‬ובני‬ ‫דשניהם יש במצוותן סגולתן לאמונה‪.‬‬ ‫ישראל בונים זאת כמו שהם בונים‬ ‫ועיקר אמונה בלילה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫הבית המקדש‪ ,‬ולכן יש להם שייכות‬ ‫סוכות תשל"ז‬ ‫ב‬ ‫שעולם לא זכו לאור תורת היהודי‬ ‫'ואמונתך בלילות'‪ ,‬היינו בחשכות‪ ,‬שאינו‬ ‫הקדוש‪ ,‬והיינו משום שבחינה גבוהה‬ ‫משיג רק מאמין‪[ ,‬כי] אם משיג ורואה‪,‬‬ ‫ועל שם העתיד‪ ,‬אבל בודאי הוא מוצפן‬ ‫אם כן אינו אמונה‪.‬‬ ‫ומוסתר ולא היה ח"ו לאיבוד‪ ,‬ולעתיד‬ ‫אך ישנו נפקא מינה בין מצות מצה‬ ‫לבוא יתגלה אור תורתו בשלימות‪.‬‬ ‫שהיא נבלעת באבריו‪ ,‬והיינו השפעה‬ ‫ולעת עתה צריך [להת]גלות קמעה‬ ‫מבפנים‪ ,‬ל[בין] סוכה שהוא אור מקיף‬ ‫קמעה כדמיון הגמרא ביומא דף כ'‬ ‫מבחוץ‪ ,‬והיינו שמשפיע מבחוץ לבפנים‪,‬‬ ‫אילת השחר מפציע אורו מעט‪ ,‬ומתגלה‬ ‫והוא החילוק היסודי שבין מצוות סוכה‬ ‫גם בזמן הזה מעט ומכל הצירופים ביחד‬ ‫לשאר מצוות‪.‬‬ ‫יגלה לגמרי בביאת גואל צדק במהרה‬ ‫ומובן מה שמצינו לרבותינו תלמידי‬ ‫בימינו‪ ,‬יהי רצון שנזכה לזה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב שאמרו שמתביישים‬ ‫ובמדרש רבה קהלת ובעוד מקומות‬ ‫ליכנס בגוף כזה לסוכה‪ ,‬היינו מטעם‬ ‫שהתורה של עכשיו הבל לפני תורתו‬ ‫הנ"ל שהשפעה לגוף ונכנס עם הגוף‬ ‫של מלך המשיח‪ ,‬היינו בחינת הלימוד‬ ‫לסוכה‪ ,‬ולא מצינו שאמרו כן בשאר‬ ‫אז ‪ -‬הגילוים‪ ,‬ולכן יעשה הקב"ה גם אז‬ ‫מצוות‪ ,‬מכיון שהשפעה צריך לבוא‬ ‫סוכה מעורו של לויתן להביאנו מהר‬ ‫מבחוץ לבפנים‪ ,‬ולכן אם מצטער‬ ‫לבחינה זו‪ ,‬ויהי רצון שנזכה לזה‪.‬‬ ‫או שחסר בתנאי של 'אזרח' אין יכול‬ ‫ויש להוסיף בזה עוד על פי מה‬ ‫להשפיע וליכנס מבחוץ לפנימיות‪.‬‬ ‫שכתבנו בשבועות על פי התולדות אדם‬ ‫והוא הענין שמצינו במצות [סוכה]‬ ‫ליקוטים שבועות‪ ,‬וזקני בספר הקדוש‬ ‫'למען ידעו דורותיכם'‪ ,‬שישנו ענין של‬ ‫דברי בינה דמה שרצו בני ישראל לישון‬ ‫ידיעה [כפי שפירש בזה] בחידושי‬ ‫לפני קבלת התורה הוא להשיג את התורה‬ ‫הרי"ם‪ ,‬ועיין ארן עדות שישנו ענין של‬ ‫הקדושה בחינה גבוהה של שינה‪ ,‬וכן‬ ‫'ישיבה' בסוכה‪ ,‬והוא ענין של 'ישוב‬ ‫למד יעקב אבינו כדרשו חז"ל אל תקרא‬ ‫הדעת' מה שלא מצינו בשאר מצוות‪.‬‬ ‫משנתו אלא ממשנתו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫[כת"י סוכות תשל"ז]‬ ‫ואומנם אף שבעולם הזה עיקר‬ ‫‪‬‬ ‫יגיעת המח והגוף ולשברו בלימוד תורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬אכן לעתיד לבוא ילמדו בלי‬ ‫טעם השינה בסוכה ‪ -‬לזכות‬ ‫יגיעה‪ ,‬דלעתיד לבוא הוא בחינה רק‬ ‫למדרגת נסיעה בענני הכבוד‬ ‫לקבל שכר‪ ,‬ועיין בחידושי על ברכות‬ ‫והשגת סודות התורה‬ ‫מה שכתבנו מזה בשיטות הראשונים‪.‬‬ ‫ראיתי בספר הקדוש דבש לפי‬ ‫ואם כן לפי הנתבאר שלעתיד לבוא‬ ‫להחיד"א שמפרש מדוע צריך לישון‬ ‫ילמדו סודות התורה בסוכה שתעשה‬ ‫בסוכה‪ ,‬והיינו שהקושיא שלא מצינו‬ ‫בעורו של לויתן‪ ,‬אם כן בזמן הזה‬ ‫חיוב מצוות בזמן שישן‪ ,‬ולכאורה חסר‬ ‫שמכינים סוכה זו‪ ,‬ועל ידה היא תעשה‬ ‫בקיום מצוה בזמן שיושנים‪.‬‬ ‫בהעתיד‪ ,‬אם כן צריך להיות גם כן הכנה‬ ‫ומפרש על פי הש"ך על התורה‬ ‫של שינה בסוכה לזכות להשיג סודות‬ ‫שמקשה איך יכלו בני ישראל ללכת‬ ‫התורה הקדושה דלעתיד לבוא שתהא‬ ‫במדבר ביום ובלילה‪ ,‬וזה צער גדול שלא‬ ‫בחינה זו של שינה‪.‬‬ ‫יכלו לישון‪ ,‬ומתרץ שבלילה היו יושנים‬ ‫[כת"י סוכות תשד"מ ‪ -‬ליא"צ של‬ ‫בענני הכבוד‪ ,‬ועננים היו מוליכים אותם‬ ‫היהודי הקדוש]‬ ‫דומיא דספינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ואם כן מכיון שסוכה זכר לענני‬ ‫סוכות תשד"מ‬ ‫הכבוד‪ ,‬על כן חסידים יושנים ויושבים‬ ‫ולעתיד לבוא יהיה סוכה של לויתן‬ ‫בסוכה ואוכלים וכמעט שאינם יוצאים‬ ‫שנעשה מכל הסוכות שעשו בני ישראל‬ ‫‪ ‬פרנס הגליון ‪‬‬ ‫וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫עד הגאולה‪ ,‬כמו שכתב זקני בספר‬ ‫ואם כן כמו שבזמן המדבר יוצא‬ ‫הקדוש תולדות אדם מכיון שזה הביא‬ ‫שהיו נוסעים על ידי ענני הכבוד אפילו‬ ‫לגאולה‪ ,‬ולכן הוא חלק [בזה]‪ ,‬ומי שישב‬ ‫בזמן השינה לתכלית שלהם‪ ,‬והוא לארץ‬ ‫הרב מרדכי ישראל קרויזר שליט"א‬ ‫[לעתיד] בסוכות לויתן גם כן יזכה בודאי‬ ‫לבחינת נסיעה מהירה ומדרגות בזמן‬ ‫הקודש‪ ,‬שהרי היו מוכרחים לעבור ענין‬ ‫זה של גלות ונסיעה ותיקונים שונים‬ ‫לע"נ אמו האשה הצדקנית‬ ‫המשיח‪ ,‬שישתו מיין המשומר מששת‬ ‫ימי בראשית‪ ,‬וכתב בצל"ח ברכות דף‬ ‫במדבר מה שתקנו לדורות‪ ,‬וזה היה‬ ‫אפילו בחינת שינה‪ ,‬והוא מכח הסיוע‬ ‫מרת מידי מיטא (קרויזר) ע"ה‬ ‫ל"ד שהכונה [של] יין הוא סודות‪ ,‬והוא‬ ‫גילוי של סודות התורה שעוד לא נתגלו‪.‬‬ ‫של ענני הכבוד‪ ,‬ובודאי ביותר מהירות‬ ‫ממה שהולכים ברגל דהרי [בעננים הוא]‬ ‫בת הגה"ח‬ ‫ולכן חל יום פטירת היהודי הקדוש‬ ‫בסוכות‪ ,‬מכיון דגם הוא גילה דרך חדש‬ ‫בחינת נסיעה‪.‬‬ ‫ולכן בזמן הזה כל התיקונים שצריך‬ ‫בעבודת הבורא יתברך‪ ,‬וגילוים חדשים‬ ‫ר' אשר אנשל ברוך (זילבר) זצ"ל‬ ‫הם בסוכות‪ ,‬ובחינות עבודה שלו כמו‬ ‫לעבור במדבר הגדול של הגלות ‪-‬‬ ‫אם יושנים ויושבים בסוכה ‪ -‬יוצא‬ ‫שנתבאר שהיה ביסורים וצרות כמו‬ ‫נלב"ע ט"ו כסלו תשפ"ו‬ ‫תורה שבעל פה בבבל‪.‬‬ ‫שמתקנים הרבה יותר בנקל‪ ,‬ולכן כל‬ ‫כך גדולה מצוות סוכה [שמתקנים כנ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫וידוע מה שאמר החדושי הרי"ם‬ ‫אפילו בזמן שיושנים]‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪ ‬גחלת העבודה ‪‬‬ ‫משנתו של רבינו בדרכי עבודה וחסידות‬ ‫המשכת המועדים לכל השנה בלימוד מהסוכה שיש בה קדושה בכל מעשה גשמי שכולם לשם שמים‬ ‫לריח ניחוח לה'‪ ,‬נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני‪.‬‬ ‫פועל ועושה בחייו‪ ,‬בענייני צרכי הגוף ומשא ומתן ושאר דברים‬ ‫באופן נוסף נראה ליישב על דרך הפשט‪' ,‬בל תהי מצות‬ ‫ויסוד זה נרמז גם בתפילה שאנו מתפללים במעמד הפרידה‬ ‫שצריך אדם להתעסק בעולמו‪ – ,‬שגם הם כולם יש בהם עבודה‬ ‫סוכה בעיניך קלה'‪ ,‬שהחשש הוא אכן בקלות מצות הסוכה‬ ‫בצאתנו מן הסוכה הקדושה‪ְ" :‬יְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן ִִמְּל�ְ ָפָ ֶנֶ ָיָך ה' ֱֱאֹל ֵֵֹקינ ּּו ֵוֵ אֹל ֵֵֹקי‬ ‫שלמה‪ ,‬שעובד בהם איש ישראל את קונו‪ .‬כי באמת איש ישראל‬ ‫עצמה‪ ,‬ודייקא במצוה זו יש לחוש שלא תהא קלה בעיניך יותר‬ ‫ֲֲאבֹוֹ ֵֵתינּוּ‪ְּ ,‬כ�ְ � ֵֵׁשם � ֶֶׁש ִִּק� ַַּי� ְְמִּת�ִ י ְוְ ָיָ � ַַׁש ְְבִּת�ִ י ְְּב� ּּס ּּוָּכ�ָ ה זּוּ‪ֵּ ,‬כ�ֵ ן ֶֶאְזְ ֶּכ�ֶ ה ְלְ � � ָָּׁשָנָ ה ַַה ָָּב� ָָאה‬ ‫נברא ונולד בעולם בשביל לעבוד את השם יתברך‪ ,‬ובכל פעולה‬ ‫משאר המצוות‪.‬‬ ‫ֵלֵ � ֵיֵׁשב ְְּב� ֻֻסַּכ�ַ ת עֹוֹ רֹוֹ � ֶֶׁשל ִלִ ְוְ ָיָ ָָתן"‪ – .‬הנה 'עורו של לויתן' אינו אלא‬ ‫ומעשה שעושה יש בה עבדות השם יתברך‪ .‬כאשר יעשה אותה‬ ‫דהנה משונה היא מצוה זו של סוכה משאר מצוות התורה‪,‬‬ ‫מעור גופו של הלווייתן‪ ,‬עור גשמי ועבה‪ ,‬וממנו יתקין השם‬ ‫בכוונה הרצויה והנכונה‪ ,‬כשאוכל ושותה וישן כדי שיהא בריא‬ ‫שאין בה 'מעשה מצוה' מיוחד כבכל המצוות‪ ,‬כי במצות התפילין‬ ‫יתברך את הסוכה הגדולה של מלך המשיח עם הצדיקים לעתיד‬ ‫בעולמו‪ ,‬וכן כדי שיוכל ללמוד תורה ולעבוד השי"ת כראוי‪ – .‬הרי‬ ‫הרי מתעסק האדם במעשה הנחת התפילין‪ ,‬וכן בציצית וארבעת‬ ‫לבוא‪ ,‬בעת אשר 'אריסטון לצדיקי יתקן בטלולא דלווייתן' (שירת‬ ‫שנמצא ועולה מכל זה‪ ,‬שהכל עבודת השם יתברך‪ ,‬ואין לך דבר‬ ‫המינים וכל כיוצא בהם‪ ,‬שיש בהם מעשה מיוחד שעושה האדם‬ ‫אקדמות)‪.‬‬ ‫של רשות בעולם‪ ,‬שניתן להקל ולזלזל בו‪ ,‬כל דבר ודבר גם מעשים‬ ‫ופועל בשביל מעשה המצוה‪.‬‬ ‫והיינו הרמז‪' ,‬כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו'‪ ,‬שאין בה כי‬ ‫גשמיים פשוטים‪ ,‬יש בהם חשיבות של עבודת הבורא ברוך הוא‪.‬‬ ‫מה שאין כן סוכה זו אין בה שום מעשה מיוחד שאנו‬ ‫אם אכילה שתיה ושינה והתעסקות בדברים גשמיים‪ ,‬ואף על פי‬ ‫ובזה נמצינו למדין דבר מתוך דבר‪ ,‬מתחילה מלמדנו הפייט‬ ‫נצרכים לעשות בשביל המצוה‪ ,‬אלא אדרבה עיקרה של מצוה‬ ‫כן נהפכו למצוה גדולה ונעלה‪' – .‬כן אזכה לישב בסוכת עורו של‬ ‫על מצות הסוכה עצמה‪ ,‬שלא תהא קלה בעיניך בשביל שאין בה‬ ‫היא שכל המעשים הגשמיים הפשוטים והרגילים שעושה האדם‬ ‫לווייתן'‪ ,‬שבה יכירו וידעו בחוש שאף כל דבר גשמי שבעולם‪,‬‬ ‫רק אכילה ושתיה ושינה דברים גשמיים בפעולות הגוף וענייניו‪,‬‬ ‫בחיי גופו עלי אדמות יעשה אותם בסוכה‪ ,‬וזו כל ענין מצוותה‪.‬‬ ‫לא נועד כי אם לצרכי שמים‪ ,‬ואפילו העור של הלווייתן נברא‬ ‫ואף על פי כן מקיימים אנו במעשים גשמיים אלו מצוה רבתא‬ ‫כדקיימא לן בה (סוכה כח‪" :):‬כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו‬ ‫בשביל סוכתו של מלך המשיח‪.‬‬ ‫וחשובה של ישיבת סוכה‪ – .‬ושוב באה סוכה זו ללמדנו על כל‬ ‫קבע וביתו עראי‪ ,‬כיצד‪ ,‬היו לו כלים נאים מעלן לסוכה‪ ,‬מצעות‬ ‫ובאותה עת לעתיד לבוא יתגלה אורו יתברך הזורח ושופע‬ ‫ימות השנה כולה‪ ,‬כידוע שלכן נקראים 'רגלים' מלשון רגל‪ ,‬בהיותם‬ ‫נאות מעלן לסוכה‪ ,‬אוכל ושותה ומטייל בסוכה"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בכל נברא ונברא‪ ,‬להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ‪,‬‬ ‫הרגליים שכל השנה נשענת עליהם‪ ,‬ואנו צריכים להוציא וללמוד‬ ‫ולפיכך יש כאן מקום לחוש‪ ,‬שתהא מצות סוכה קלה בעיניך‪,‬‬ ‫ואין שום דבר הנעשה סתם בגשמיות העולם‪ ,‬וידע כל פעול כי‬ ‫מוסר השכל ממצוה רבתי זו בצאתנו עתה מן הסוכה‪ ,‬ומכל‬ ‫כאשר אין בה שום מעשה של מצוה‪ ,‬כי אם אוכל ושותה ומטייל‬ ‫אתה פעלתו‪ ,‬ויבין כל יציר כי אתה יצרתו‪ ,‬לעשות ולפעול בכל‬ ‫העבודה הנעלה של ירח האיתנים דתקיפי ביה במצוות‪ ,‬אל ימות‬ ‫וישן בסוכה‪ ,‬שכן עצם מעשה בנין הסוכה והקמתה כבר העמיד‬ ‫דבר ודבר שעושה איש ישראל בעולמו‪ ,‬וגם הדברים הגשמיים‬ ‫החולין הגשמיים והפשוטים‪ ,‬שלא להשתקע חלילה בהתגשמות‬ ‫אותה הכן מלפני החג‪ ,‬אבל במצוה עצמה הרי זה אוכל ושותה‬ ‫הנמוכים‪ ,‬כולם מלאים אור אין סוף ב"ה‪ ,‬ומלוא כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫הבלי עולם הזה‪ ,‬כי אם לרוממם ולהעלותם לעבודה הנעלה‪.‬‬ ‫ישן ומטייל‪ ,‬ומתוך כך יש לחוש שיזלזל במצוה זו ותהא קלה‬ ‫יעזור השם יתברך שנזכה להשכיל להוציא עימנו את כל‬ ‫כשנבין להשכיל שאף כל אלו המעשים הפשוטים שאנו‬ ‫בעיניו‪ ,‬כשאין בה שום מעשה המיוחד למצוה‪.‬‬ ‫הקניינים הללו‪ ,‬שלמדנו ופעלנו במצות הסוכה‪ ,‬לכל ימות השנה‪,‬‬ ‫יוצאים להתעסק בהם בימי החולין‪ ,‬גם הם מלאים כולם בעבודת‬ ‫לפיכך הזהירנו על כך‪" :‬בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה"‪,‬‬ ‫לעשות כל מעשינו ופעולותינו אף בדברים הגשמיים לשם‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ועשיית רצונו‪ ,‬כתכלית חיי האדם בעולם 'לעשות‬ ‫גם המעשים הגשמיים שלך‪ ,‬שנדמים בעיניך כמעשים פשוטים‬ ‫שמים‪ ,‬ולעשות נחת רוח ליוצרנו לבורא יתברך שמו‪ ,‬ובזה נזכה‬ ‫נחת רוח לבורא יתברך שמו'‪ ,‬שזה רצונו מאיתנו‪ ,‬שנתעסק גם‬ ‫של חיי הגוף‪ ,‬גם הם יש בהם חשיבות גדולה‪ ,‬ובפרט כשמצוה‬ ‫מהרה לביאת משיח צדקנו ולישב בסוכת עורו של לווייתן‪,‬‬ ‫בצרכי הגוף ושאר ענייני החיים‪ ,‬כדי שנחיה בבריאות איתן‬ ‫גדולה ונעלה זו של סוכה השקולה כנגד כל המצוות מתקיימת‬ ‫בביאת גואל צדק במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ובכל צרכי החיים בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬כדי שנוכל ללמוד התורה‬ ‫במעשים גשמיים הללו‪.‬‬ ‫[מתוך מאמר פרידה מהסוכה ‪ -‬תשפ"ד]‬ ‫הקדושה ולקיים המצוות בעבודת השם יתברך כראוי וכנכון‪,‬‬ ‫וללמד על הכלל כולו יצא‪ ,‬בכל מעשים הגשמיים שאדם‬ ‫‪ ‬אש האהבה ‪‬‬ ‫גחלת אחת‬ ‫נקודת זכות וטובה ממאמרי רבינו‬ ‫עובדות ודרך חיים של רבינו‬ ‫בל תהי מצוות סוכה בעינך קלה‬ ‫שבת היא קביעא וקיימא‪,‬‬ ‫מנהג אביו רבינו החלקת יהושע זיע"א שלא היה יוצא כלל מן‬ ‫הסוכה ואף את תפילות החג היה מתפלל בה‪ .‬אך רבינו זיע"א היה לו‬ ‫מצוות סוכה היתה חביבה ביותר אצל רבינו זיע"א‪ ,‬השהות בסוכה‬ ‫היתה בבת עינו וחשובה אצלו עד מאוד‪ .‬אפילו בכניסת היום טוב‪,‬‬ ‫שיש בה כוח של קביעות‬ ‫דרך וכיוון שלא להתמיה את הבריות‪ ,‬הוא לא חפץ לעשות דברים‬ ‫שנראים בעני העולם למוזרים‪ .‬כי אביו הקדוש היה בכל השנה‬ ‫לאחר תפילת מנחה ולפני תפילת מעריב כאשר היתה נערכת בבית‬ ‫המדרש הפסקה קצרה היה אץ רץ כבר לשבת בתוך הסוכה‪ .‬וכאשר היו‬ ‫לנפש האדם‪ ,‬ואילו סוכות‬ ‫מתפלל בחדרו הפרטי‪ ,‬אבל הוא זיע"א שהתפלל בבית המדרש לא‬ ‫חפץ לשנות את זה‪ .‬אך הרצון מאוד בעבע בו‪ ,‬הוא חשק בזה אך‬ ‫עוברים לפניו להתברך בברכת החג היה רבינו זיע"א כבר יושב בסוכה‬ ‫ושם מקבל את פני העם‪ .‬בשנים הראשונות היתה הסוכה צרה ולא נוחה‬ ‫הוא בחינת זמן ארעי‪,‬‬ ‫עצר את עצמו‪.‬‬ ‫אמנם במהלך השנים כבר לא יכל להסתיר את רצונו העז לשבת‬ ‫כל כך למעבר ובכל זאת לא וויתר על זה‪.‬‬ ‫באחד השנים כאשר ביקר אצל רבינו זיע"א כ"ק האדמו"ר מגור‬ ‫וכאשר חל יום טוב סוכות‬ ‫אך ורק בצילה של הסוכה‪ ,‬ואת השיעורים היה אומר רק בסוכה‪ ,‬כך‬ ‫גם בריתות המילה שנערכו בצל קדשו נערכו בסוכה‪ ,‬בשנת תשפ"א‬ ‫שליט"א נענה לו רבינו ואמר‪ :‬מה טעם יש מצוות שמחה בחג הסוכות‬ ‫יותר משאר יו"ט‪ ,‬וענה‪ :‬כי חג זה הוא זכר לענני כבוד שהם נתנו‬ ‫בשבת‪ ,‬הרי יש כח בשבת‬ ‫החל להתפלל תפילות מנחה ומעריב בסוכה‪ .‬הוא אמיר אז‪ :‬תפילת‬ ‫שחרית לא כי קשה לציבור‪ ,‬חם שם עם הטליתות וכו'‪ ,‬אבל מנחה‬ ‫לבני ישראל רק משום חביבות‪ ,‬ולא כמו המן והבאר שהם נתנו להם‬ ‫כביכול מחובה מחמת שזה נצרך לקיום הגוף‪ .‬חביבות זאת נכרה אצל‬ ‫להכניס קדושה לכל הזמנים‬ ‫מעריב אפשר‪ .‬ובענוונותו ביקש שישאלו לגבאי בית המדרש אם זה‬ ‫מפריע להם שיתחיל להתפלל בסוכה‪.‬‬ ‫רבינו זיע"א ביתר שאת‪.‬‬ ‫אף אמר פעם שפלא הוא עבורו שבכל השנה כמעט ואינו ישן‬ ‫הארעיים של כל השנה‪,‬‬ ‫רבינו זיע"א היה יוצא מידי פעם להתעסק עבור בריאות גופו‪,‬‬ ‫והנה בחג הסוכות תשפ"ג שאלו לפניו אם ירצה גם השנה‪ .‬אמר רבינו‬ ‫ברציפות‪ ,‬ואילו בסוכה הוא ישן לילה שלם‪ ,‬ואכן בכל השנה היו‬ ‫מכינים לו שלשה ספלים מחמת שניעור בלילה‪ ,‬ואילו בסוכות אינו‬ ‫שקשה לו מאוד לעזוב את הסוכה‪ ,‬אך יעשה זאת רק כי חיממו כבר‬ ‫מבקש זאת‪.‬‬ ‫שבכל מצב עראי וחולשה‪,‬‬ ‫וטרחו עבורו‪ .‬אמנם בחג הסוכות תשפ"ד סירב רבינו לצאת מהסוכה‪,‬‬ ‫בשנות מגוריו בלוגאנו הידר רבינו זיע"א לבנות את סוכתו‬ ‫וכל התפילות נערכו בסוכה‪.‬‬ ‫מקירות עבים ביותר קירות המשמשים לבניית מבנים‪ ,‬הבניה היתה‬ ‫נמשיך בקביעות להתחזק‬ ‫אמנם ככל דרכו והנהגתו בכל עת היו גם יוצאים מן הכלל‪ .‬אירע‬ ‫מתבצעת על ידי חברה שמקצועה בכך‪ ,‬והכל בכדי שיוכל לשבת‬ ‫בחג הסוכות כשרבינו זיע"א עוד התגורר בלוגאנו התקשר אחד מאנ"ש‬ ‫בסוכה גם בקור האירופי‪.‬‬ ‫בעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫לרבינו לבשר שמצב ביתו טוב ‪ -‬לאחר שנסע לחו"ל לטפל ברפואתה‪.‬‬ ‫כשירד גשם בחג הסוכות ראו על רבינו זיע"א שזה מאוד מפריע‬ ‫הוא ביקש מהרבנית לקרוא לרבינו והיא אמרה לו שהרבי בסוכה כעת‬ ‫לו‪ ,‬הוא התבטא כמה פעמים "סאיז נישט באטעמט"‪ .‬אך כדרכו תמיד‬ ‫[של"ס שבת יו"ט ראשון של סוכות‬ ‫אך היא תקרא לו כיון שהוא בודאי ישמח‪.‬‬ ‫אמר שעל כל דבר צריך רחמי שמים‪ ,‬וביום אחר שירד גשם אמר‬ ‫ואכן לאחר כמה דקות רבינו בא לביתו וענה בטלפון‪ .‬התנצל‬ ‫שבכל דבר צריך לראות גם את הטוב שבו ואמר שמבואר בספרים‬ ‫תשפ"א ‪ -‬נדפס בספר ירח האיתנים‬ ‫האברך על כך שהטריח את רבינו‪ ,‬ועוד גרם שיצא מהסוכה‪ .‬אז‬ ‫שחשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשהו מעלה עליו הכתוב‬ ‫כאילו עשאה‪ ,‬וזה יותר מקיום המצווה בפועל דהוי מצווה בשלימות‬ ‫תשפ"א מאמר י"ז]‬ ‫אמר לו הרבי‪ :‬מה תאמר‪ ,‬הרי אני פטור מהסוכה‪ ,‬חולים ומשמשיהם‬ ‫פטורים מהסוכה‪.‬‬ ‫וא"כ כשעם ישראל רוצים לקיים המצווה ונאנסים הרי זה דבר גדול‪.‬‬ ‫השתתפו בעריכת התוכן‪:‬‬ ‫הרב יעקב משה הכהן צוקרמן‪ ,‬הרב אברהם רוטנברג‪ ,‬הרב יצחק מרדכי קרויז‪ ,‬הרב אברהם אבא הכהן צוקרמן‬ ‫ד‬