לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

א
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
סוכות
שבת חוה''מ
וזאת הברכה שמיני עצרת
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה הלוי צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
שם שאבו רוח הקדש בשמחת בית
השואבה ,מכח הכנסת אורחים של
סוכות
אברהם אבינו שאמר יֻּקַּ ח נָּׁא ְמעַּ ט
לאושפיזין אברהם
מַּ יִ ם.
והוא כנגד ספירת החסד
וְ ַּרחֲצּו ַּרגְ לֵיכֶּם שנטהרים לכבוד היינו דכתיב שאמר אברהם אבינו
הרגל ,ואקחה לשון תפילה כנאמר למלאכים וְ ִהשָּׁ עֲנּו תַּ חַּ ת הָּׁ עֵץ
קחו עמכם דברים ומובא במדרש (בראשית י"ח ,ד') .ומובא בבראשית
ויקרא רבה שהוא לשון תפילה ,והיינו רבה (פרשה מ"ח ,י') שכך אמר לו
תפילת חג ,פת לחם היינו סעודת חג, הקב"ה לאברהם ,אַּ תָּׁ ה אָּׁ מַּ ְרתָּׁ וְ ִהשָּׁ עֲנּו
והשענו היינו הושענות ,והוא נטילת ּפֹור ַּע לְ בָּׁ נֶּיָך
תַּ חַּ ת הָּׁ עֵץ ,חַּ יֶּיָך שֶּ ֲאנִ י ֵ
לולב ,תחת העץ היינו מצות סוכה, בַּ ִמ ְדבָּׁ ר וכו'[ ,שאני מושיבם תחת ענני
תחת הסכך. הכבוד] שֶׁ ֶׁנאֱמַ ר (תהלים קה ,לט):
ּפ ַָּּׁרׂש ָּׁענָּׁן לְ מָּׁ סָּׁ ְך ,ה ֲֵרי בַ ִּמדְ בָּ ר .ולו זו
ואע"פ שהיה זה בניסן ,היינו ניסן בלבד אלא גם בבואם לארץ ,ולעתיד
היינו תשרי .כמובא בגזירה שוה ט"ו לבוא .בָּׁ אָּׁ ֶּרץ ִמנַּיִ ן שנאמר (ויקרא
ט"ו .והיינו שקיים תשרי בניסן וניסן כג ,מב) :בַּ סֻּכֹּ ת תֵ ְשבּו ִש ְבעַּת י ִָּׁמים.
בתשרי .תשרי מלשון שּורּו וראו, ֶּל ָּׁע ִתיד לָּׁבֹוא ִמנַּיִ ן ,שֶּ ֶּנאֱמַּ ר (ישעיה
וניסן מלשון נסים .וכאומרו ,שּורּו ד ,ו) :וְ ֻּסכָּׁה ִת ְהיֶּה לְ צֵ ל יֹומָּׁ ם.
בתשרי וראו מה היה בניסן ,נסים של
ענני כבוד ,ונסים אלו תקיימו בתשרי, ועוד יש לומר ,לעומקו של מקרא,
בחג הסוכות. על הפסוק הנ"ל יֻקַ ח נָּא ְמעַט מַ ִּים
וְ ַרחֲצּו ַרגְ לֵיכֶׁם וְ אֶׁ קְ חָּ ה פַת לֶׁחֶׁ ם ,יֻּקַּ ח
ועוד יש לומר ,השענו תחת העץ. נָּׁא ְמעַּט מַּ יִ ם היינו בסוכות ושאבתם
הושענא תחת הסכך .כלומר ,מתי הוא מים בששון ,מע"ט ירמוז למקום
הזמן שבו מתקרבים ביותר לקב"ה בית המקדש אשר היה נמוך כ"ג אמה
לצעוק הושענא ,בסוכות ,כשנמצאים מעין עיטם ,כרש"י עה"פ לְ בִּ נְ י ִָּּמן
ענני הכבוד .וענני כבוד היינו הסכך. אָּ מַ ר וגו' ובין כְ תֵ י ָּׁפיו שָּׁ כֵן (דברים
לג,יב') ,וכן מע"ט ר"ת מעין עיטם.
ג
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
שבגבורה שנתן עצמו לשחיטה בעבור והושענות אלו הן חסד ה' הנמשך
כבוד שמו ית' .ולכן זכה שיצא ממנו עלינו דרך החסד של אברהם אבינו
יעקב שהוא התפארת. שעשה עם אושפיזיו.
ולזה נקבעו לאושפיזין אברהם ^^^^
יצחק ויעקב ,שנמצא אברהם ביצחק
ויצחק ביעקב ,בחיבור ימי הסוכות, לאושפיזין יצחק
ולכן אומרים ליעול יצחק ועמיה והוא כנגד ספירת הגבורה
ליעול אברהם וגו' .שעל ידי העליה
של יצחק לעקידה ,נתעלה עמו אברהם
היינו דכתיב ויצא יצחק לשוח
ונתברך בכל הברכות ככתוב יַּעַּ ן
בשדה .לשוח היינו תפילה ,והיינו
ֲאשֶּ ר ָּׁע ִׂשיתָּׁ אֶּ ת-הַּ דָּׁ בָּׁ ר הַּ זֶּה וְ ל ֹּא
הושענא ,בשדה היינו ד' מינים של
ידָךֶֽ ִ :כי-בָּׁ ֵרְך
חָּׁ ׂשַּ כְ תָּׁ אֶּ תִ -בנְ ָך אֶּ ת-יְ ִח ֶּ ֶֽ
השדה .אז ירננו כל עצי יער .יצחק
ֲאבָּׁ ֶּרכְ ָך וגו' (בראשית כב ,טז-יז).
ירנן .והיינו בסוכות .ותפילה היא
כנגד גבורה ,וכפי שלמד יעקב מיצחק
^^^^
אביו ,שנאמר ביעקב בחרבי ובקשתי,
וכתרגום :בצלותי ובבעותי ,ופירושו:
לאושפיזין יעקב
בתפילתי ובבקשתי.
והוא כנגד ספירת התפארת
ועוד יש לומר ,כמובא באוהב
היינו דכתיב( ,בראשית לג,יז') וְ ַּיעֲקֹּ ב ישראל מאפטא ,ויאמר יצחק אל
נָּסַ ע סֻכֹּ תָּ ה וַיִּ בֶׁ ן לֹו בָּ יִּת ּולְ ִּמקְ נֵהּו עָּשָּ ה אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני
סֻּכֹּ ת עַל-כֵן קָּ ָּרא שֵ ם-הַ מָּ קֹום ֻּס ֶֽכֹות. בני .אבי ,אתה עמוד החסד כיצד
תשחט אותי .עונה לו אברהם הנני
ולמקנהו .בפשט הכתוב למקנה הצאן. בני .עתה שאני צריך לעשות רצון אבי
ולעומקו של מקרא ירמוז לכל קניניו שבשמים הנני מידתו של בני .הנני
הרוחניים .שבסוכה זוכים לקנינים גבורה .ובאותה שעה היה אברהם
רוחניים עליונים ,ולאחר שבוע גבורה שבחסד ,ויצחק היה חסד
סוכות ,יכניס מן הסוכה לבית את כל שבגבורה ,שנתלבש במידת חסד
ד
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
לאושפיזין משה קניניו הרוחניים ,אל תוך ביתו .ולכן
והוא כנגד ספירת הנצח כתיב ויבן לו בית ,לשון הבנה.
שהבית יכול לעמוד רק על הקנינים
היינו דכתיב ומשה לא ידע כי קרן הרוחניים שהבין והשיג ביציאתו
עור פניו .שמתוך שהיה שפל וענוותן, מהבית לסוכה .שם היה סוכֶׁה ברוח
עד שלא ידע בקירון אור עור פניו, הקדש .ויהיה ערך הדברים כך :ויבן לו
מתוך כך הגדילו הקב"ה ונשאו על בית ,לו ולקניניו הרוחניים אשר קבל
גבי כל הדורות .וכן כתיב בסוכה, בסוכה.
כי בסוכות למען ידעו דורותיכם, ועוד יש לומרויבא יעקב שלם.
הושבתי את בני ישראל .ומתוך שבטלו הסמיך הפרשיות לומר שהשלמות
את עצמם כנגד ענני הכבוד ,ציוה אפשר להשיג ע"י הסוכה .ולכן סוכות
הקב"ה בישיבת הסוכה למען ידעו אחרי ר"ה ויו"כ .שהם התחלת
דורותיכם .ומה היא הידיעה ,שעיקר השלימות ,והסוכה חותם השלימות.
הסוכה היא השפלות והענוה שבה וכן כתיב ,וַּיְ ִהי ְבשָּׁ לֵם סֻּכֹו (תהלים
נמצא האדם בצאתו מביתו החוצה ,אל עו,ג').
דירת עראי .ומשה מתוך שהיה שפל
וענו ,מתוך כך קרן עור פניו אור וזו היא תפארתו של האדם להשיג
לדורות .וכן בסוכה ,מתוך שמשפיל שלימות על ידי הקניינים הרוחניים
ומנמיך עצמו מתענוגות העולם הזה אל שלו .היא התורה הקדושה שעליה
דירת עראי ,מתוך כך ידעו דורותיכם נאמר כל שהיא תפארת לעושיה
ַּל ֶּנצַּ ח ,כי בסוכות הושבתי את בני ותפארת לו מן האדם[ .פרקי אבות
ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. פרק ב משנה א]
ואשר על כן זכה להיות אושפיזין לבני
ישראל לדורותם ,וכמידתו שהיא ֶּנצַּ ח.
^^^^
^^^^
ה
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
מבית קבע לקיים מצות סוכת עראי, לאושפיזין אהרון
ומשיג בזה שלימות השמחה. והוא כנגד ספירת ההוד
ועל דרך הסוד ,ספירת ההוד היא
בפשטות זכה אהרן להיות אושפיזין
מסטרא ְדיִ ְראָּׁ ה ,ואשר על כן השלמתה
היא באהבה כדרך שיראה מביאה בסוכה ,מדה כנגד מדה שבשבילו זכו
לאהבה ,והאהבה נמשכת ממידת כל בני ישראל לישב תחת ענני הכבוד,
היראה עד שהיא מתמזגת עמה וכפי זכה הוא לדורותיו להיות אושפיזין
שמובא בספרים הק' שאותיות אה בסוכה שהיא כנגד ענני הכבוד.
בסוף תיבת היראה ,הן אותן אותיות
אה של תחילת התיבה אהבה ,כזה: לעומקו של מקרא יֵאָּ מֵ ר שזכה
יראהבה .ואשר על כן מידתו של
לאושפיזין בסוכה על שם הכתוב
אהרן הכהן היא לברך את עם ישראל
"וְ ָּ ָֽראֲךָ֖ וְ ׂשָּׁ ַּ ַ֥מח בְ לִּ ָֽבֹו"[ ,שמות ד,יד']
באהבה ,הנמשכת ממידת היראה של
משה רבנו אשר אמר מה ה' אלקיך ואותה שמחה האמורה באהרן הכהן
שואל מעמך כי אם ליראה .ולכן הוא היא המקרינה לשמחת בית השואבה
נקרא אוהב שלום ורודף שלום ,אוהב בחג הסוכות ככתוב ושמחת בחגך ,וכן
את הבריות ומקרבן לתורה .זו מידת והיית אך שמח.
הביטול והענווה כפי שהתבטל אהרן
לגבי משה ,כדכתיב וראך ושמח בלבו.
ועוד יש ליתן טעם לאושפיזין אהרן,
כי מידת השמחה בזולת באה מתוך
התבטלות אליו .וכן מידת ההוד נעשית שהיה אוהב שלום ורודף שלום ,וירמוז
כעין צינור להעביר שפע ההוד מפניו בזה לסוכת שלום ,כנאמר ַויְהִּ י בְ שָּ לֵם
הקורנות של משה אשר בספירת הנצח סֻכֹו (תהלים עו,ג') שהיה אהרון
אל היסוד ומשם למלכות אשר בה משכין שלום בין אדם לחבירו ובין
מבקשים בני ישראל ממלכם ברכנו איש לאשתו בהנהגותיו ,ובין אדם
אבינו באור פניך ,כי באור פניך נתת למקום על ידי ברכותיו "וישם לך
לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה
שלום" ,ולו ראוי להיות אושפיזין
וברכה ורחמים וחיים ושלום .היא
סוכת שלום שבה אהרן הכהן בסוכת שלום.
אושפיזין לברך את עמו ישראל וכל זאת מתוך ביטול של וראך ושמח
בשלום. בלבו .הוא הביטול שיש לאדם בצאתו
^^^^
ו
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
שביהוסף היינו אדנות ,אדנ"י בגימ' לאושפיזין יוסף
ס"ה הוי .יחד סוכה .והוא מה והוא כנגד ספירת היסוד
שמובא בספרים הק' שסוכה תרמז על
הוי"ה בתוך אדנות .כזה: שם יש לעיין במה זכה יוסף להיות
יאהדונהי .לקיים יהו'ה בהיכל קדשו. מהאושפיזין בסוכה .ולעומקו של
והיכל קדשו הוא אדנ'י על פי הסוד. מקרא ,יש לומר שזכה לכך לפי
והיינו כ"ו בתוך ס"ה .סוכ"ה .לרמז שכשבאו אחיו להתחנן לפניו שיסלח
על השכינה הק' השורה בסוכה. להם ,ענה להם בנחת ולא ברוגז:
ַוי ֹּאמֶׁ ר ֲאלֵהֶׁ ם יֹוסֵ ף אַ לִּ -ת ָּיראּו כִּ י
נותר מן המילה ביהוסף ף סופית ֹלהים ָּׁ ֶֽאנִ י .ורבנו בחיי הֲתַּ חַּ ת אֱ ִ
של הפ כנגד והיא לדרשה. אומר שדבריו לא נאמרו כשאלה אלא
כקביעה .אני תחת אלקים .ובזה זכה
האושפיזין .והוא רמז לאושפיזין להיות אושפיזין תחת הסכך.
יוסף.
ונרמז בזה בשמו שהוא ביום הששי, ומנין שביום הששי מובא בספרים
שכן האות ף שהיא כנגד אושפיזין, הק' שיוסף זכה להיות אושפיזין ביום
היא האות הששית הכתובה במילה הששי[ ,לפי אחת השיטות] שהוא יום
ביהוסף. ספירת ה"יסוד" ,מתוך שעמד בנסיון
של שמירת הברית שהיא כנגד ספירת
ובנוסף לכך נמצא עוד רמז להיותו היסוד.
ביום הששי ,כמאמר אליהו הנביא
בתיקוני הזהר תיקון כ"ב ,אותיות
ולעומקו של מקרא נרמז יוסף
הוי"ה כנגד מח לב פה והבל הפה .מח
[תהלים כאושפיזין בסוכה בפסוק
כנגד י' ,לב כנגד ה' ,פה כנגד ו' ,הבל
פא,ו'] "עֵדּות בִּ יהֹוסֵ ף שָּ מֹו בְ צֵ אתֹו עַל-
הפה כנגד ה' .ולפיכך פ' כנגד האות ו'.
אֶׁ ֶׁרץ ִּמצְ ָּר ִּים" .ביהוסף .ב'י' הם ב'
והוא על דרך הצח ,שיוסף ביום
פעמים י' ,כלומר :כ' .עם ו' של
הששי.
כו ,הוא ביהוסף היינו אותיות
וכן ענינה של ספירת היסוד היא
ההתקשרות של כל המידות ,והורדתם גימטרי' של שם הוי'ה .ואותיות סה
ז
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
בּורה .כֹוס ִד ְב ָּׁרכָּׁה מַּ לְ כּות ִּמצַ ד בִּ ינָּה
ִּדגְ ָּ לידי מעשה בספירת המלכות .ואשר
הַ נִּקְ ֵראת אֱֹלהִּ ים .וְ נִּקְ ָּרא עֲטָּ ָּרה ִּמצַ ד על כן יוסף שהוא היסוד ממנו משיח
הַ כֶׁתֶׁ ר .חַ ''יִּ ,מצַ ד יְ סֹוד ,הַ נִּקְ ָּרא שָּ לֹום, בן יוסף והוא הכנה לספירת המלכות
לֹומי ל ֹּא
שֶׁ ֶׁנאֱמַ ר (ישעיה נד) ּובְ ִּרית ְש ִּ של משיח בן דוד אשר יבוא במהרה
תָּ מּוט אָּ מַ ר ְמ ַרחֲמֵ ְך ְייָּ' .מָּ לֵאִּ ,מצַ ד להכריז על מלכות השם בעולם.
ִּתפְ אֶׁ ֶׁרתְ .מקַ בְ לֹו בִּ ְשתֵ י יָּדָּ יו ,ה' ה']. ואשר על כן הוא ביום הששי כהכנה
והיא השביעית ,והוא אושפיזין שביעי ליום השביעי בו מתגלית ספירת
כנגד מלכות. המלכות.
ועוד ,כל משאת נפשו של דוד ^^^^
המלך לבנות בית המקדש .ואע"פ כן
מנע ממנו הקב"ה תכלית זאת .ודוד לאושפיזין דוד
בענוותנותו ויתר על משאת נפשו מפני והוא כנגד ספירת המלכות
רצון השם ונתנה לשלמה בנו .בזכות
ענוה זו זכה להיות אושפיזין לשכינה. "וַּיְ ִהי ְבשָּׁ לֵם סֻּכֹו"( .תהלים עו,ג').
שמבֵ ין כל
כמובא בחז''ל [פסחים קיטִּ ]: זה שכתוב (עמוס ט') בַּ יֹום הַּ הּוא
האושפיזין דוד הוא זה שלקח את אָּׁ קִ ים אֶּ ת ֻּסכַּת דָּׁ וִ ד הַּ נֹּ ֶּפלֶּת .שנאמר
הכוס ואמר לי נאה לברך שנאמר כוס בדוד "כוס ישועות אשא ובשם ה'
ישועת אשא .ולכאורה תמוה שהרי אין אקרא" .כו"ס ישועות אש"א ,אשא
זה דרך הענוה .אלא לפי המובא לעיל במספר קטן ה' ,יחד עם כו"ס היינו
מובן ,שבענוותנותו ויתר על משאת סוכה .סוכה שבה מתפללים על
נפשו לבנות בית המקדש .ואע''פ ישועות .אקר"א בגימ' אש"א .שהוא
שהקב''ה מנע ממנו לבנות בית המתנש"א לכל לראש והיינו מלכות
המקדש ,מכל מקום ,קבל זאת באהבה, הוא אושפיזין השביעי.
להפוך את הדיעבד למצב של
לכתחילה ,כאומר :אם הקב''ה אינו ומובא בזהר הק' דברים רע"ב כֹוס
רוצה הריני מוותר על מאויי לבי מפני ּוש ִּטיפָּ''ה,ִד ְב ָּׁרכָּׁה מַּ לְ כּות[ .הַ דָּ חָּ ''ה ְ
רצונו .ועל זה נאמר[ :פרקי אבות פרק ב כְ מֹו (ויקרא טז) וְ טִּ הֲרֹו וְ קִּ ְדשֹו .הַ טָּ ה ֲָּרה
ִּמי ִָּּמין הַ חֶׁ סֶׁ ד .וְ הַ קְ דּושָּ ה ִּמ ְשמ ֹּאל
ח
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
אלקים על ראשי ,זכה להיות אושפיזין משנה ד] ,בַּ טֵ ל ְרצֹונְ ָך ִּמפְ נֵי ְרצֹונֹו כְ דֵ י
בזמן ישועות ,בזמן סוכות. שֶׁ ְיבַ טֵ ל ְרצֹון אֲחֵ ִּרים ִּמפְ נֵי ְרצֹונֶׁך.
^^^^ והוינן בה ,מה הוא שאמר התנא כְ דֵ י
מנהגים בסדר האושפיזין שֶׁ ְיבַ טֵ ל ְרצֹון אֲחֵ ִּרים ִּמפְ נֵי ְרצֹונֶׁך .הרי
ועוד יש לומר בעניין האושפיזין באומרו כְ דֵ י ,נראה הדבר כאילו עושה
והספירות ,שגם לנוהגים אושפיזין על מנת טובתו שלו ולא לשם שמים.
יוסף לאחר יעקב ,ספירותיהם אינן
משתנות ,אלא שהן מופיעות אתם גם אלא כך יש להבין :בַּ טֵ ל ְרצֹונְ ָך ִּמפְ נֵי
שלא לפי סדרם והם כנגד עבודת ְרצֹונֹו ,ועד כמה יש להשתדל לבטל
המלאכים של "רצוא ושוב" ,שלעתים רצונך מפני רצונו? עד כְ דֵ י כך
יוצאים מגדרם לפי עבודת האדם. שיבטל רצון אחרים מפני רצונך .וזה
ומבואר בחסידות ש"רצוא" היא היה ויתורו של דוד המלך בענותנותו.
העבודה מלמטה למעלה ו"ושוב" היא ואשר על כן זכה לשכינה הק'.
העבודת מלמעלה למטה ,כמבואר אצל
המלאכים בחלום יעקב "עולים שהרי כל רצונו של דוד המלך
ויורדים בו" ,וכן בעבודת האדם כעין להשרות שכינה בישראל ע''י בנין בית
תפילה שהיא מלמטה למעלה ותורה המקדש .וכאשר נשא את הכוס ,מיד
שהיא מלמעלה למטה ,להורדת שפע שרתה שכינה על ישראל ולכן אמר
השם על ברואיו ,ובזה מתכללות כל יתי לי,
לי נאה לברך ,כאומרו תֵ ִּ
הספירות במלכות על ידי הורדת קבלתי שכרי שויתרתי לבני שיבנה
השפע והתגלות מלכו של עולם ביה"מק .ומכיון שהיתה משאת נפשו
כבמעמד הר סיני בשביעי לשמחת להשרות שכינה בישראל ,לכן זכה
התורה בשמיני. לאושפיזין שבזכותו תשרה שכינה
בישראל.
^^^^ ועוד ,כוס בגימטריה אלהי"ם.
שמונים ושש .ומכיון שאמר בתהלים
כו"ס ישועות אשא ,שתהיה שכינת
ט
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
העשייה .ולכן מכים בערבות ,כאן
בעולם העשייה .ועוד ,שהערבה לית
לארבעת המינים
ליה מגרמיה כלום ,ולכן היא נמצאת
בשפלות וענווה ,ולכן היא אשר תוריד בשים לב לדרשת חז"ל ט"ו ט"ו
בחיבוטה את שפע הברכה מן השמים. לגזירה שוה בין סוכות לפסח ,לעומקו
של מקרא יש לומר שארבעת המינים
ועוד יש לומר ,שהם כנגד ארבעת נגזרים מארבעה בנים שכנגדם דברה
המינים של המיטהר בנגע הצרעת ,ומן תורה .אחד חכם הוא האתרוג .ואחד
הצרעת הנטהרת ביום השמיני רשע כנגד הערבה ,ואחד תם ,כנגד
מגיעים לשמיני עצרת ,מטוהרים. הלולב שהוא בעל תיומת ותמים אל
והאתרוג כנגד הצפור ,ועל שניהם ראשו ,ואחד שאינו יודע לשאול הוא
נאמר דר באילנו ,והעץ ארז כנגד ההדס ,שיש לו ריח במצוות ואין לו
הלולב ,שנאמר בהם כארז בלבנון טעם בתורה ,ולכן לא יודע לשאול.
ישגה ,והלולב כנגד ויגבה לבו בדרכי ועל ידי האגודה אחת נהיים כולם
ה' ,והשני תולעת כנגד ההדסים ,ורמז תמימים לעבודת השם ומקבלים דֵ ין
לדבר שני תולעת ,שני הרי שנים ִמן דֵ ין ,והרשע מחכים ושאינו יודע
תולעת אחד הרי יחד שלשה ,הם ג' לשאול נפתח פיו והתם הוא הלולב
עלים בקן אחד ,והם ג' הדסים בלולב. שהוא בעל טעם בתורה וחסר מצוות
והאזוב כנגד הערבה ,ששניהם הוא עיקר המעשה של הנענועים,
בשפלות .וכנגד שטובלים הארבע ובכך משלים עצמו גם במעשה.
מינים של הצרעת במים ומזים ,הרי והאתרוג הוא נותן ואינו מקבל ,ואשר
הארבע מינים מנענעים והוא מלשון: על כן הוא נפרד מן האגד.
ֲענֵנּו בנענועינו ,להוריד המים החיים
מן העננים ,ומן הצרעת עד העצרת בה ועוד יש לומר בנענועי ארבעת
מתפללים על הטללים והגשמים .ובעוד המינים ,שמגיע נענועיהם בכל ארבע
שהמצורע חטא בלשונו ,בסוכות אנו עולמות אבי"ע .בזכות האתרוג יגיעו
מתקנים פגם הלשון ומהללים עד עולם האצילות ,ובזכות הלולב אל
ומשבחים להקב"ה. עולם הבריאה ,ובזכות ההדסים אל
עולם היצירה ובזכות הערבות בעולם
י
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
{א} ִהנֵ ַ֥ה יֶֽ ֹוםָּ֖ ָּׁ -בא ַּ ֶֽליהוָּׁ 'ה וְ ח ַּ ַֻּ֥לק ואשר על כן נתנה לנו תורתנו
ְשל ֵ ָָּּׁ֖לְך ְבקִ ְר ֵ ֶֽבְך{ :ב} וְ אָּׁ סַּ פְ ִּ֨ ִתי אֶּ ת- הק' את חג הסוכות לאחר יום כפור,
ּגֹויַ֥ם | ֶּ ֶֽאל-יְ רּושָּׁ ַּל ִם֮ ל ִַּמלְ חָּׁ מָּׁ ה
כָּׁל-הַּ ִ שבו התודינו בפינו ,ועתה ,אותו הפה
וגו'. שהתוודה יהלל להקב"ה עם נענועי
הלולב .ויש להזכיר כאן ג' הבחינות
הם חיל גוג ומגוג .ומדוע באו, של ראש השנה ,יום כפור וסוכות,
להתאסף ולבוא אל ירושלים שהם ג' בחינות של האדם ,המתוקנות
בימים אלו .מחשבה דיבור ומעשה.
למלחמה. ראש השנה שהוא יום הזכרון הוא
ולאחר שימצאו גוג ומגוג את מותם כנגד המחשבה ,יום כפור שהוא יום
בשדה הקרב נאמר על שאר הגויים: הוידוי הוא כנגד מחשבה ודיבור ,וחג
הסוכות שהוא חג האסיף הוא כנגד
מחשבה דבור ומעשה גם יחד.
{טז} וְ הָּׁ יָּׁה כָּׁל הַּ נֹותָּׁ ר ִּמכָּל הַ ּגֹויִּ ם
שהסוכה היא כנגד המחשבה ,שכתוב
הַ בָּ ִּאים עַל ְירּושָּ ָּל ִּם וְ עָּלּו ִּמדֵ י שָּ נָּה
בה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות
בְ שָּ נָּה לְ הִּ ְשתַ חֲֹות לְ מֶׁ לְֶׁך יְהוָּה צְ בָּ אֹות
הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם
וְ לָּחֹּ ג אֶׁ ת חַ ג הַ סֻכֹות:
מארץ מצרים .ויש לכוון את הטעם
הזה במצות הסוכה כדי שתהיה מצוה
ויש ליתן טעם לכך שיבואו הגויים שלימה .וההלל השלם כל ימי החג הוא
לחג את חג הסוכות. כנגד בחינת הדיבור ,ונטילת הלולב
ונענועיו הוא כנגד בחינת המעשה.
בדרך הפשט יכוון הכתוב לפסוק ט'
וְ הָּׁ יָּׁה יהו'ה לְ מֶּ לְֶּך עַּ ל כָּׁל הָּׁ אָּׁ ֶּרץ בַּ יֹום ^^^^
ּושמֹו אֶּ חָּׁ ד,הַּ הּוא יִ ְהיֶּה יהו'ה אֶּ חָּׁ ד ְ
ומי שלא יקבל מלכותו ישא עונשו.
וחג הסוכות מראה בעליל מלכות ה' להפטרת סוכות
בעולם ,שמשרה שכינתו על כל בזכריה י''ד והוא בעניין גוג
הברואים כסכך הסוכך על הסוכה.
ומגוג ושאר העמים
[כפירוש המלבי''ם]
יא
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
ועל דרך הרמז והסוד ,היינו שֵ ם ּובכֵן
וכפי נוסח התפילה בראש השנה ְ
הַ שֵ ם השולט בחדש תשרי ,היוצא תֵ ן ּפ ְַּח ְדָך ה ' ֱאלהֵ ינּו עַּל כָּׁל מַּ עֲׂשֶּ יָך.
מסופי התיבות: יראּוָך וְ אֵ ימָּׁ ְתָך ַּעל כָּׁל מַּ ה שֶּ בָּׁ ָּׁראתָּׁ .וְ יִ ָּׁ
ויראו אותה שרי פרעה הוא השם כָּׁל הַּ מַּ ע ֲִׂשים .וְ יִ ְשתַּ חֲוּו לְ פָּׁ נֶּיָך כָּׁל
רּואים.
הַּ ְב ִ
הק' והי"ה .שהוא לשון שמחה ,והם
חגי תשרי ,שאין שמחה כשמחת
התשובה והכפרה ,וצילא דמהימנותא ולעומקו של מקרא ֵיאָּׁ מֵ ר ,שלאחר
בחג הסוכות[ .וכן בהקדמה לתיקוני מפלת גוג ומגוג ,יבואו כל העמים
הזהר]. כולם להודות על הקרבת שבעים פרי
החג שהם כנגד שבעים אומות ,ויבואו
וְ יִ ָּׁלמֵ ד מהמשך הפסוק ,וַיִּ ְראּו אֹּ תָּ ה להתברך ולבקש רחמים על עצמם,
שלא יארע להם כפי שארע לגוג
שָּ ֵרי פ ְַרעֹּ ה וַּיְ הַּ לְ לּו אֹּ תָּׁ ה אֶּ ל ְ
ּפַּרעֹּ ה.
ומגוג.
(בראשית י"ב ט"ו) .שרי פרעה הם
שהרי ּפ ֵָּׁרי החג שהם כנגד שבעים
שרי מעלה של שבעים אומות,
אומות ,הולכים ופוחתים משלשה
ומהללים אותה ,את שרה ,המשולה
עשר פרים ועד שבעה ,ואשר על כן
לכנסת ישראל ,ככתוב ׂשָּׁ ָּׁר ִתי הם מהללים לכנסת ישראל שלא יהיה
בַּ ְמ ִדינֹות( ,איכה א,א') על כל מעשיה בהם זה הגרעון.
הטובים .והם התשובה בראש השנה,
הכפרה ביום הכיפורים ,ושמחת ד' וכנאמר בפרשת האזינו :הַּ ְר ִנִ֤ינּו גֹויִ ם֙
המינים וישיבת הסוכה בסוכות ַּועֲלִ יָּׁה
עַּ ּ֔מֹו ִ ַ֥כי דַּ ם-עֲבָּׁ ָּׁ ָּ֖דיו יִ קֹום וְ נָּׁקָּׁ ם֙
לרגל במועדים.
י ִ ִָּׁׁ֣שיב לְ צָּׁ ָּׁ ּ֔ריו וְ כִ ֶּּפַ֥ר אַּ ְדמָּׁ ָּ֖תֹו עַּ ֶֽמֹו
(לב,מג')
זה שאמר הפסוק :הַּ ְר ִנִ֤ינּו גֹויִ ם֙ ּ֔
עַּמֹו.
כעין אז יאמרו בגויים הגדיל ה'
ופירש רש"י לאותו הזמן ישבחו
לעשות עם אלה .לומר לך ששמחת
האומות את ישראל ,ראו מה ִּשבְ חָּ ה
הרגלים היא מעין זמן הגאולה לעתיד
של אומה זו ,שדבקו בהקב"ה בכל
לבא.
התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו,
^^^^ יודעים היו בטובו ובשבחו.
יב
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
והיוצאים מכלל זה הן פרשת כי
תשא ופרשת ראה ,כמבואר:
קריאת התורה
בשבת חוה"מ סוכות
בפרשת כי תשא ,השבת אינה
מוזכרת לפני המועדים אלא בתוך
המקראי קדש ,בין פסח לשבועות: יש לעיין מדוע נקבעה קריאת
ּצֹות ִּת ְשמֹּ ֒ר ִּשבְ ַַ֨עת י ִִָּּ֜מים אֶּ תִׁ֣ ַּ -חג הַּ מַּ ֘ התורה של שבת חול המועד "ראה
ת ֹּאכַ ֵ֤ל מַ צֹות֙ וגו'ֵ֤ ֵ ,ששֶׁ ת י ִָּּמים֙ ַ ָֽתע ֶ֔ ֲֹּבד אתה אומר אלי" וגו' (שמות לג ,יב')
יעי ִת ְשבֹּ ת ֶׁ ָֽבחָּ ִּ ֥ריש ּובַ קָּ ִּ ָ֖ציר ּובַּ יַ֥ ֹום הַּ ְש ִב ִ ָּ֖ בין בפסח בין בסוכות.
כּורי
ִּת ְשבָֹּֽ ת :וְ ַּ ִ֤חג ָּׁ ֶֽשבֻּעֹּ ת֙ ַ ָֽתע ֶׁ ֲָּ֣שה לְ ֶ֔ך בִּ ֵ ָ֖ ומובא בחזקוני ,בפרשת כי תשא,
קְ ִּ ָּ֣ציר חִּ ִּ ֹ֑טים וְ חַּ ג֙ ָּׁ ֶֽהאָּׁ ִּ֔סיף ְתקּופַ ָ֖ת הַ שָּ ָּנָֽה: שם ,מה שקורין פרשה זו בשבת חולו
(לד ,יח'-כב'). של מועד לפי שהוזכרה בה שבת
באמצע הרגלים.
התחיל עם חג המצות ,את חג
המצות תשמר ,המשיך עם של שבת כלומר ,כל פרשה שהוזכרו בה מקראי
וביום השביעי תשבת ,וסיים עם חג קדש ,השבת מוזכרת בראש ,כגון:
שבועות וחג האסיף .הרי שבת פרשת אמור ויקרא כג ,פס' ב-ה' :דַ ֵּ֞ ֵבר
שבתוך המועדים והוא רמז לשבת חול אֶׁ ל-בְ נֵ ֵ֤י י ְִּש ָּראֵ ֙ל וְ ָּ ָֽאמַ ְר ָּ ָּ֣ת ֲאל ֶ֔ ֵֶׁהם ָֽמֹוע ֵ ֲָּ֣די
המועד ,הנמצאת בתוך הרגל .ואשר יְהֹּ ֶ֔ ָּו'ה אֲשֶׁ רִּ -תקְ ְר ֥אּו אֹּ ָּ ָ֖תם ִּמקְ ָּר ֵ ָּ֣אי קֹֹּ֑ דֶׁ ש
על כן תיקנו לקרוא קריאה זו בשבת ׂשה ים ֵ ֶֽתעָּׁ ֶּ ִׁ֣
ששֶּ ת י ִָּׁמ ֘ ֵ ַ֥אלֶּה ֵ ָּ֖הם ֶֽמֹוע ָּׁ ֲֶֽדיִׁ֣ ֵ :
שבתוך הרגל ,היינו בשבת חול יעי שַּ ַּ ִ֤בת שַ בָּ תֹון֙ ְמלָּׁאכָּׁה ּובַּ יִׁ֣ ֹום הַּ ְש ִב ִ֗ ִ
המועד .כן דברי החזקוני. וממשיך וגו' ִּמקְ ָּראֹּ ֶ֔ -קדֶׁ ש
אשֹון בְ אַ ְרבָּ עָּ ֥ה במועדים :בַ חָֹּּ֣ דֶׁ ש ָּ ָֽה ִּר ׁ֗
ולפי דבריו זו היא עיקר הקריאה ָּשר לַחָֹּ֖ דֶׁ ש ֵבָּ֣ין ָּ ָֽהע ְַר ָּ ֹ֑ב ִּים ֶּּפָּ֖סַּ ח וגו' .הרי ע ָּ ָׂ֛
בשבת שבתוך המועד .אלא שהזכיר הכתוב את השבת תחילה
שמתחילין מ"ראה אתה אומר משום חשיבותה .ולכן אומרים
אלי" ,כדי שיהיו מספיק פסוקים בקידוש ליל שבתְ ,ת ִחלָּׁה לְ ִמקְ ָּׁראֵ י
לשבעה קרואים. קדֶּ ש .וכן רובן של פרשות המועדים.
השבת ְת ִחלָּׁה להם משום חשיבותה.
יג
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
בפרשה זו שבה יש מציאת חן של ועדיין יש לשאול ,מדוע נכתבה
משה רבנו וכל עם ישראל בעיני השבת שבתוך המועדים דווקא כאן,
הקב"ה .ואין לך זמן יותר טוב ב"ראה אתה אומר אלי" .והרי יכולה
למציאת חן מאשר חולו של מועד, היתה השבת להיות גם כאן תחילה
שאז גם החול נהיה קודש והשבת למקראי קדש ,ולהכתב בתוך
קדש קדשים. המועדים בפרשה אחרת.
ולכן פתח משה רבנו ואמר ראה
אתה אומר אלי. ויש לעיין ב"ראה אתה אומר
אלי" ,מה יש בה שאין בפרשות
ויש לכאורה לתמוה ,וכי כך יפנה עבד אחרות להיות אכסניה טובה לשבת
לרבו ,ראה! אלא יש לומר ,משה רבנו שבתוך המועד.
נקט כאן שם קודש של אחד מע"ב
שמות הקודש ,בשם ראה .והוא השם ונראה בעליל ,כי בפרשה זו יש
הקדוש של המלאך הממונה להראות חידוש של מציאת חן ,לאחר מחילת
תועים דרכם .וכאילו אומר משה העוון של מעשה העגל .כגון :ואתה
רבנו ,ראה ,נחני נא על ידי המלאך
אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן
הק' המכונה בשם הקדוש ראה ,איזו
הדרך אשר אלך בה לראות חסדיו של בעיני וגו' ועתה אם נא מצאתי חן
מקום למצוא חן בעיניך. בעיניך הודיעני נא את דרכך ואדעך
למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך
וכן בפרשת ראה מצינו כל המועדים הגוי הזה וגו' ּובַּ מֶּ ה יִ ּוָּׁדַּ ע אֵ פֹוא כִ י
מבלי שתקדים לכך השבת .לא אתי חֵ ן ְבעֵינֶּיָך הלוא בלכתך עמנו מָּׁ צָּׁ ִ
בתחילתה ולא באמצעה .והוא בדברים ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על
פרק טז פס' א :שָּׁ מֹור֙ אֶּ ת-חִֹּׁ֣ דֶּ ש פני האדמה ,ויאמר ה' אל משה גם את
ָּׁ ֶֽהאָּׁ ִּ֔ביב וְ ָּׁע ִ ִׁׂ֣שיתָּׁ ּפֶּּ֔ סַּ ח וגו' .ואשר על כן
הדבר הזה אשר דברת אעשה כי
יש לשאול איך נאמר בה תחילה
למקראי קדש. מצאת חן בעיני ואדעך בשם( .שמות
לד ,יב-יז').
ולעומקו של מקרא ובשימת לב יש
לומר כי המעיין יראה נכוחה שתקדים ולפיכך י"ל ,שלא מצא הקב"ה מקום
למועדים בפרשת ראה שבת הארץ חביב יותר ַלשַ בָּ ת שבתוך המועד אלא
יד
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
אשר לו לפני בוראו .ולו נאה ולו יאה המפורשת בפרק שלפניו ,פרק טו
לדרוש בעניין המציאת חן .ואשר על ֲׂשה
פסוק א'ִ :מ ֵ ַ֥קץ ֶּ ֶֽשבַּ ע-שָּׁ ִנָּ֖ים ַּ ֶֽתע ֶּ ַ֥
כן יש לבאר ולומר :החן הא' הוא חן ְש ִמ ָּׁ ֶֽטה .ואע''פ שאין זה סמוך ממש
המקום על יושביו ,המקום הוא בפסוק שלפניו ,מכל מקום מתקיים בו
הקב"ה הנקרא מקום ,שהוא מקומו הכלל של תחילה למקראי קדש.
של עולם ואין העולם מקומו .וכל ^^^^
המציאת חן היא מתנת שמים ממנו ית'.
וכן הוא אומר בפרשתנו כי מצאת חן
לעניין המציאת חן
בעיני ואדעך בשם. שבפרשת כי תשא
החן הב' הוא חן אשה על בעלה. שבת חוה''מ
והיא מציאת חן של כנסת ישראל מובא בגמ' סוטה מז .אמר רבי יוחנן
בעיני הקב"ה .וכן הוא אומר שלשה חינות הן .חן המקום על
בפרשתנו כי מצאתי חן בעיניך אני יושביו חן אשה על בעלה וחן מקח
ועמך.
על מקחו.
החן הג' הוא מציאת חן של התורה
ובהסבר הדברים לפי פשטם,
הקדושה בעיני לומדיה .והיא
שהמציאת חן משפיעה על בחירת
הנקראת עריבות התורה .וזה שאמר ר'
האדם ללא הגיון מסתבר על הדעת.
יוחנן ,חן מקח על מקחו .והתורה
מדוע יגור אדם במקום מסוים אע"פ
נקראת לקח ,כי לקח טוב נתתי לכם.
שמקום אחר היה אולי יותר ראוי לו,
ומשלשה אלה נגזרים כל החינות
וכן מדוע יקח לאשה דוקא זו ולא
שבעולם .וכן הוא אומר בפרשתנו אם
אחרת וכן מדוע ירכוש חפץ זה ולא
נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את
אחר ואפילו בדמים יותר מרובים.
דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך.
אלא מציאת חן היא שמחליטה את
הקניין.
ומעתה יובן ,מדוע נסמכה פרשת
שבת חול המועד לפרשת "ראה אתה
ולעומקו של מקרא בהבנת מאמרו
אומר אלי" .שאין לך פרשה מתאימה
של ר' יוחנן יש לומר ,ששמו יו-חנן
יותר לשבת חול המועד מאשר מציאת
מעיד עליו על מציאת חן המיוחדת
טו
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
מוצא אלא הקב"ה מוצא .והיה צריך חן של עם ישראל בעיני הקב"ה,
לומר אם מצאתָּ את חיני בעיניך. ומציאת חן של הקב"ה בעיני בניו,
ומדוע הפך הסדר. ומציאת חן של התורה הק' על לומדיה.
ויש לומר ,שהרי כל עניין
המציאת חן היא מתנת שמים מאת ומציאת חן זו היא יסוד מצוות
הקב"ה ,לכן לא שייך לומר שהקב"ה הראיה שברגלים .וכשם שבא לראות
הוא המוצא .והרי הוא היוצר של כן בא ליראות .במידה שאדם מודד כן
האדם והוא יצר את המציאת חן אצל מודדים לו .כמידת המציאת חן בעיני
האדם ,לכן לא שייך לומר שהוא הבא לראות ,כן מידת המציאת חן של
המוצא .אלא תיקון הוא כלפי מעלה. הבא ליראות .ואפשר לומר שעולת
לומר מצאתי חן בעיניך ה'. הראיה נקראת על שם זה ,שהמציאת
חן בעיני ה' מעלה את חשיבות הראייה
לכן אומר משה רבנו ועתה אם של הבא לראות כשם שבא ליראות.
נא מצאתי חן בעיניך ,למען אמצא
חן בעיניך ,כי מצאתי חן בעיניך אני וזה גם המציאת חן שיש בארבע
ועמך ,והקב"ה משיבו כלשונו ,ואומר מינים בכלל ובאתרוג בפרט שנאמר
כי מצאת חן בעיני ,וגם מצאת חן בו "מרגג למחזי" שהוא התרגום
בעיני .ולא אמר מצאתי חינך ,כביכול של כָּׁל-עֵץ נ ְֶּחמָּׁ ד לְ מַּ ְראֶּ ה.
מסכים לתיקון של משה כלפי מעלה
שלא יזלזלו הבריות לומר שיש מציאה ועוד ,יש לעיין לעניין הלשון של
לפני ה' .שהרי הכל מצוי לפניו ,שהוא המציאת חן .אומר הקב"ה למשה
יוצר הכל ,גם את המציאת חן .ואשר רבנו כי מצאת חן בעיני .ולפי הלשון
על כן יתפלל כל אדם לפני בוראו קשה .שהיה צריך לומר כביכול שכך
למציאת חן בעיני המקום שימציא חינו מצאתי את חִּ נְ ך בעיני.
ִ אומר הקב"ה
בעיני בריותיו ,ושימציא חן תורתו ומה זה שאמר מצאתָּׁ חן בעיני .והרי
לפניו. הקב"ה הוא המוצא ולא משה .וכן בכל
עניני המציאת חן ,לכאורה הלשון
הפוך .שאומר משה להקב"ה אם
^^^^ מצאתי חן בעיניך .והרי לא משה
טז
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
מפרש רש"י במקום :פרק ט' פס' להפטרת שבת חול המועד
י"ח :ויקח שם ויפת .אין כתיב ויקחו מפטירין בעניין גוג ומגוג אשר
אלא ויקח ,לימד (ב"ר לו ,ו ).על שם
ביחזקאל:
שנתאמץ במצוה יותר מיפת ,לכך זכו
בניו לטלית של ציצית ,ויפת זכה
וְ הָּׁ יָּׁה בַּ יֹום הַּ הּוא אֶּ תֵ ן לְ גֹוג ְמקֹום
לקבורה לבניו ,שנאמר אתן לגוג
מקום שם קבר (יחזקאל לט ,יא.). שָּׁ ם קֶּ בֶּ ר ְביִ ְׂש ָּׁראֵ ל וגו' וְ קָּׁ ְברּו שָּׁ ם
וחם שבזה את אביו ,נאמר בזרעו כן אֶּ ת ּגֹוג וְ אֶּ ת כָּׁל הֲמֹונֹּ ה וְ קָּׁ ְראּו ּגֵיא
ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת הֲמֹון ּגֹוגּ :וקְ בָּׁ רּום בֵ ית יִ ְׂש ָּׁראֵ ל
גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף לְ מַּ עַּן טַּ הֵ ר אֶּ ת הָּׁ אָּׁ ֶּרץ ִש ְבעָּׁה
וחשופי שת וגו' (ישעיה כ ,ד.). חֳדָּׁ ִשים( .יחזקאל ,לט,יב)
יוצא איפוא ששם ויפת זכו במידה ויש להבין על מה ולמה נצטוו בני
כנגד מידה לכיסוי של כבוד .הם ישראל לקבור את גוג שבעה חדשים.
כיסוהו בכיסוי של כבוד שלא יתבזה, ואם תאמר כדי לטהר את הארץ ,מדוע
לכן יזכו לכיסוי של כבוד .שם ,יזכו יהיה מוטל דוקא על ישראל .והרי
בניו לטלית של ציצית ,ויפת יזכה בימי גוג ומגוג יהיו הכל לעבדים
שיכסו את גוג ומגוג בניו בעפר ,לאחר לישראל.
מלחמת גוג ומגוג ,ולא יהיה למאכל ויש לומר שמזמן נח כבר נצטוו
עוף השמים. על הדבר ,כפי שמביא רש"י בפירושו
עה"ת .והיא תכנית של קורא הדורות
ורש"י נתן טעם מדוע שפר חלקו מראש .אשר בעת הִּ ְשתַ ֵכר נח ונתגלה
של שם ,יותר מיפת .שהרי שניהם קלונו ,באו שם ויפת להציל כבודו של
נתאמצו במצוה .אלא ששם נתאמץ אביהם ,שנתבזה על ידי חם אחיהם.
יותר .שנאמר וַּיִ קַּ ח שֵ ם ָּׁויֶּפֶּת אֶּ ת- ושם נאמר :וַּיִ קַּ ח שֵ ם ָּׁויֶּפֶּ ת אֶּ ת-
הַּ ִש ְמלָּׁה ,פרסם הכתוב את שם לפני הַּ ִש ְמלָּׁה ַּוי ִָּׁׂשימּו ַּעלְ -שכֶּם ְשנֵיהֶּ ם
יפת .ועוד שכתוב ויקח ולא ויקחו. ו ֵַּיֶֽלְ כּו אֲחֹּ ַּרנִ ית וַּיְ כַּסּו אֵ ת ע ְֶּרוַּת
כלומר שהאחד נתאמץ יותר ואיזה הוא ֲא ִביהֶּ ם ּופְ נֵיהֶּ ם אֲחֹּ ַּרנִ ית וְ ע ְֶּרוַּת
זה שם שכתוב ראשונה .וַּיִקַּ ח שֵ ם. א ֲִביהֶּ ם ל ֹּא ָּׁר ֶֽאּו.
יז
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
יצית ,הֵ יְך מָּ ה נֹותֵ ן לְ בָּׁ נֶּיָך ִמ ְצוַּת ִצ ִ לכן מבני בניו של שם יזכו לכיסוי של
ְדאַ ְת אָּ מַ ר (במדבר טו ,לח) :וְ נ ְָּתנּו עַל כבוד בתפילה היא הטלית של
ּומתַ ְרּגְ ִּמינַן
צִּ יצִּ ת הַ ָּכנָּף פְ ִּתיל ְת ֵכלֶׁתְ , ציצית ,וגוג ומגוג מצאצאיו של יפת
חּוטָּׁ א ִד ְתכֶּלְ תָּׁ א. יזכו לקבורה.
ועל כך יש לשאול ,והרי יש לפניו
היוצא איפוא ,שמצות טלית יתברך דרכים רבות לזכות את ברואיו.
ניתנה לבני שם .ועדין איני יודע ומדוע יבחר ליפת דוקא לזכותו
כביכול מי יקבלנה .וכאשר בא אברהם במותו ,ולא בחייו .ויש לומר ,על דרך
ואמר אם אקח מחוט וגו' ולא תאמר מה שהכתיב בתורה וחי בהם.
אני העשרתי את אברם ,נבחר אברהם שהמצוות נתנו לחיות בהם .ושם
אבינו מכל צאצאי שם להיות זוכים נתאמץ במצות כיבוד אב ,שניתנה גם
בטלית עם ציצית. לגויים .ולכן זכה בחייו לטלית נאה
לבני בניו ,הם עם בני אברהם .ויפת
ודייקא נמי ברש"י כדלעיל ,על שנתאמץ פחות במצוה יזכה במותו
שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת ,לכך בלבד לכיסוי של כבוד והוא להיקבר,
זכו בניו לטלית של ציצית .והיינו, שתכסהו האדמה ולא יהיה למאכל עוף
שעל ידי שם זכו לטלית בלבד .והיא השמים.
של ציצית ,אבל עדין ללא ציצית.
ובציצית עצמה זכו רק בבא אברהם, ועדַּ יִ ן יש לשאול ,והרי בנים רבים
ובזכות שאמר אם אקח מחוט וגו' ,זכו היו לשם ,וממנו עממים רבים ,ומנין
בזכותו לפתיל תכלת הוא הציצית שיזכו לטלית דוקא בני אברהם ,אלא
להיות על הטלית שניתנה להם על יש לומר על פי המדרש רבה,
ידי שם. (בראשית ,פרשיה מג ,ט') שכאשר
אמר אברהם למלך סדום (בראשית
ולעומקו של מקרא יש לומר יד ,כג') ִאםִ -מחּוט֙ וְ ַּעִׁ֣ד ְׂש ֶֽרֹוְךַּּ֔ -נעַּל
שבזכות הכיסוי כבוד של הציצית, ֹּאמרוְ ִאם-אֶּ ַּ ָּ֖קח ִמכָּׁלֲ -אשֶּ רָּׁ -לְך וְ ִׁ֣ל ֹּא ת ּ֔ ַּ
וציצית דומה לרקיע ,זכו אחרי כן כל ֱש ְר ִתי אֶּ ת-אַּ ְב ָּׁ ֶֽרם אָּ מַ ר ַרבִּ י ֲא ִנָּ֖י הֶּ ע ַּ ַ֥
עם ישראל על ידי אהרון גם לכיסוי אַ בָּ א בַ ר מַ מָּ ל אָּ מַ ר לֹו הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך
כבוד של ענני כבוד .כי אהרון הכהן הּוא אַ ְת אֲמַ ְר ְת ִּאם ִּמחּוט ,חַּ יֶּיָך שֶּ ֲאנִי
יח
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
שלום .שאם בן יכבד אב ועבד אדוניו, נתכהן בבגדי כבוד ,של כהונה ,ולכן
אזי שלום יהיה לו .ודוד המלך ראה ראוי שיהיו ענני כבוד על ידו .וכל
לתקן את הדבר הזה משרשו לכן היקר הזה על ידי התאמצות במצות
אמר בני אבשלום בני בני וגו' שמונה כיבוד אב ,שהיא דוגמא לכיבוד
פעמים ,להעלותו ולהחזירו לשרשו. אבינו שבשמים .ויפת שלא נתאמץ
ואמרו בגמ' (סוטה י' עמ'ב') שבע במצוה זכה לכיסוי של כבוד אף הוא,
פעמים להוציאו מגיהנום ,ופעם אמנם ,אך לכיסוי של האדמה והיינו
שמינית להביאו לעולם הבא .כלומר הקבר .ויש לומר שלכן קוראים את
להחזירו לשרשו .ויש לומר שעל ידי קבורת גוג בסוכות .שעל ידי כך
תפילת דוד המלך ,החזירו לשרשו של מתבררת מתנת קורא הדורות מראש
אברהם אבינו שאמר ליצחק הנני בני, לבני בניהם של שם ואברהם ,בעודנו
ונאמר שם בני ,שבע פעמים. יושבים תחת צילא דמהימנותא היא
כיסוי כבוד זכר לענני הכבוד .ולכן
ובחזרה לעניין ההפטרה ,יש נקראת סוכה כך ,מלשון כיסוי.
לומר ,לעומקו של מקרא ,שלכן
נצטוו ישראל לקבור את גוג שבעה וחז"ל רמזו לזה במסכת ברכות,
חדשים .שעל ידי התאמצות (דף י' עמ'א) למה נסמכה פרשת
בקבורתם ,שבעה חדשים ,מעלים גם אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר
הם שבע פעמים את מצות כיבוד אב לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו
לשרשה ,שהיא כיבוד אבינו שבשמים. [והכוונה לגוג ומגוג שבא למרוד
ואשר על כן ראוי לקרותה בחג בהקב"ה] אף אתה אמור לו כלום יש
הסוכות הוא חג כיבוד אבינו מלכנו בן שמורד באביו ,אלא הוה [שכך היה
שבשמים ובארץ ,תחת צילא עם אבשלום שמרד באביו] הכא נמי
דמהימנותא ,עם ארבעת המינים מודים הוה [בגוג שמרד ברבו].
ומשבחים לבוראנו על כל הטוב אשר
גמלנו ,והוציאנו זכאים במשפט .כן כאן גילה הכתוב ,על ידי אבשלום,
יזכנו במהרה לבנין בית מקדשנו בבא שכל מה שגוג מורד ברבו כבר נמצא
משיח צדקנו בב"א. בשרשים של זלזול בכיבוד אב על ידי
^^^^ יפת מאבותיו .ושמו מוכיח עליו ,אב-
יט
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
ובודאי לא במותו .לכן כתב בגי בלי
א' ,כי גיא עם אל''ף מורה על גאוה.
וזאת הברכה
לכן כתב בלי א' ְבקָּׁ ְברֹו את עצמו
שלא תהיה בו לחלוחית של גאוה גם דרשת וַּיִ קְ בִֹּּ֨ ר אֹּ ִ֤תֹו בַּ ּגַּי֙
לא במותו.
ּובֵ אּור הֵ ִּמ ְש ָּנה" :עֲׂשָּׁ ָּׁרה ְדבָּׁ ִרים
ובשימת לב ,בַּ ּגַּי֙ מוטעם בטעם עֶּרב שַּ בָּׁ ת בֵ ין ְב ֶּ נִ ְב ְראּו
פשטא .שֶׁ ִּמקִּ בְ רֹו מתפשטת תורתו בּורתֹו
הַּ ְשמָּׁ שֹות" ובהם מקום קְ ָּׁ
ויראתו של משה על פני כל החיים ,עד
שֶּ ל משֶּ ה אבות פ"ה מ"ו
אשר ת''ח יכונו בשם משה" ,משה -
שפיר קאמרת!". מֹואב ָּ֖מּול
ּ֔ ָּׁ וַּיִ קְ בִֹּּ֨ ר אֹּ ִ֤תֹו בַּ ּגַּי֙ ְב ֶּ ִׁ֣א ֶּרץ
ֵ ִׁ֣בית ּפְ עֹור וְ ֶֽל ֹּא-י ַּ ַָּׁ֥דע ִאיש֙ אֶּ ת-
ולעומקו של מקרא ֵיאָּ מֵ ר ,כי לא קְ בֻּ ִָּׁׁ֣ר ּ֔תֹו ַּעָּ֖ד הַּ יַ֥ ֹום הַּ ֶּזֶֽה (לד ,ו')
רק תורתו ויראתו ,אלא גם ענותנותו
של משה תתפשט על כל לומדי התורה וַּיִ קְ בִֹּּ֨ ר אֹּ ִ֤תֹו בַּ ּגַּי֙
ועוסקיה ,ודבר זה נרמז במלה בַּ ּגַּי֙ , פירש"י הקב"ה בכבודו .רבי
ויכוון בזה ר' ישמעאל לי''ג מדות ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו.
שהתורה נדרשת בהן ,שנאמר בַּ ּגַּי֙ .
בי''ג. לעומקו של מקרא ,ועל דרך הרמז,
לדעה הראשונה ברש"י שהקב''ה
וכמו התורה והיראה שאינן ירושות, בכבודו קברו למשה ,יש רמז במלה
אלא ניתנות למי שעמל בהן ,כן מדת בַּ ּגַּי֙ .שהיא בגימטרי' י"ה .וכאילו
הענוה אינה ירושה אלא ניתנת למי כתוב ויקבר אותו י-ה.
שעמל בה .וכמאמר אור החיים הק'
שגם משה לא ירש את ענותנותו ולא ולדעה השניה ברש''י ,לדעת ר'
קבלה במתנה ,אלא עמל על מדת ישמעאל ,שמשה קבר את עצמו יש
הענוה ,ואשר על כן משבחת אותו לומר גם שנרמז במילה בַּ ּגַּי֙ .שכן חסר
שה עָּׁ נָּׁ ִׁ֣ו
התורה על עמלו :וְ הָּׁ ִ ַ֥איש מֹּ ֶּ ָּ֖ א' .ומשה ענו מכל אדם לא יסבול
שר עַּ לּ-פְ נֵ ַ֥י ְמאֹּ ד ִמכֹּ ֙ל ָּׁ ֶֽהאָּׁ ּ֔ ָּׁדם אֲ ֶּ ָּ֖ גאוה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא,
כ
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
קבורתו לעולם יהיה טופח על פני כל ָּׁ ֶֽהאֲדָּׁ ָּׁ ֶֽמה[ .במדבר יב,ג'] ולזה אין אדם
מי שיאחז ח''ו במדת פעור. משיג לעמוד בכוחו לשמוע קול אלהים
חיים זולת האיש אשר הפך חומרו
ועוד יש לומר ,שהטעם טפחא הוא ועשאו צורה כמו שרשמנו במקומות
טעם מפסיק לומר לך שאין חיבור בין אחרים שזה אין לו גוף ויכול שאת
ישראל לבעל פעור ,אפילו כטפח, דבר מלך .כן לשון האוה''ח הק'.
ובזה מתבטל הקטרוג על הנצמדים ונרמז במה שנאמר וַּיִ קְ בִֹּּ֨ ר אֹּ ִ֤תֹו בַּ ּגַּי֙
לבעל פעור ,וזה שפירש רש''י לכפר מֹואב ָּ֖מּול ֵ ִׁ֣בית ּפְ עֹורָּ֖ ,מּול ּ֔ ָּׁ ְב ֶּ ִׁ֣א ֶּרץ
על מעשה פעור. בטיפחא ,הנקרא גם טרחא .ולדעת ר'
ישמעאל שקבר את עצמו ,כלומר
ולעומקו של מקרא ,יש ליתן את כשם שטרח בקבורתו כן טרח
הדעת על כל אותן דברים שנבראו בענותנותו.
בערב שבת בין השמשות ,מדוע
דוקא הם ומדוע דוקא בזמן זה .וכי ָּ֖מּול ֵ ִׁ֣בית ּפְ עֹור ,פירש רש"י
לא יכולים להברא כל אחד ביומו קברו היה מוכן שם מששת ימי
הראוי לו או בזמנו שלו .מדוע חברו בראשית לכפר על מעשה פעור ,וזה
כולם לזמן מיוחד זה של ערב שבת בין אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת
השמשות. בין השמשות.
ובשים לב לדברים שנאמרו במשנה ולעומקו של מקרא ,ועל דרך הרמז
(אבות פ"ה מ"ו): והטעמים ,נרמזו הדברים בטעמי ֵ ִׁ֣בית
עֶּרב שַּ בָּׁ ת בֵ ין עֲׂשָּׁ ָּׁרה ְדבָּׁ ִרים נִ ְב ְראּו ְב ֶּ ּפְ עֹור שהם מונח אתנחתא .שמקום
הַּ ְשמָּׁ שֹות ,וְ אֵ לו הֵ ןּ ,פִ י הָּׁ אָּׁ ֶּרץּ ,ופִ י קבורתו ָּ֖מּול ֵ ִׁ֣בית ּפְ עֹור מונח למנוחתו
הַּ ְבאֵ רּ ,ופִ י הָּׁ אָּׁ תֹון ,וְ הַּ קֶּ שֶּ ת ,וְ הַּ מָּׁ ן, של משה מששת ימי בראשית.
וְ הַּ מַּ טֶּ ה ,וְ הַּ שָּׁ ִמיר ,וְ הַּ כְ תָּׁ ב ,וְ הַּ ִמכְ תָּׁ ב,
אֹומ ִרים ,אַּ ף הַּ מַּ זִיקִ ין, וְ הַּ לּוחֹות .וְ יֵש ְ שכן ָּ֖מּול הם ראשי תיבות :מ-ו-ל :
בּורתֹו שֶּ ל משֶּ ה ,וְ אֵ ילֹו שֶּ ל ּוקְ ָּׁ
ִמ ששה לבריאה .והמלה ָּ֖מּול
אֹומ ִרים ,אַּ ף ְצבָּׁ ת אַּ ְב ָּׁרהָּׁ ם אָּׁ ִבינּו .וְ יֵש ְ
מוטעמת בטיפחא לומר לך שמקום
ִב ְצבָּׁ ת עֲׂשּויָּׁה.
כא
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
ְשתֵ י ּפְ ע ִָּׁמים ,שֶׁ ֶׁנאֱמַ ר (ישעיה כה, ויש לעיין תחילה בזמן המיוחד הזה
ֹלהינּו ח,ט) :וְ אָּ מַ ר֙ בַ יָּ֣ ֹום הַ ֶ֔הּוא ִה ִֵּ֨נה אֱ ֵ ַ֥ של ערב שבת בין השמשות .שהוא
ֹושיעֵ ֹ֑נּו זֶּ ִ֤ה יְ ה ָּׁו'ה֙ קִּ ִּ ָּּ֣וינּו
זֶּ ֶ֛ה קִּ ִּ ּ֥וינּו לָ֖ ֹו וְ יָֽ ִּ הערב שבת הראשון של הבריאה.
נִּש ְמ ָּחָ֖ה בִּ ישּוע ָָּֽתֹו:
ֶ֔לֹו נ ִָּּג֥ילָּה וְ ְ הוא הזמן המיוחד שרק הקב"ה יודע
עתיו ורגעיו ,ואין כל בריה יכולה
^^^^ לעמוד עליו.
מֹורא
ּולְ כֹּ ל הַּ יָּׁד הַּ ֲחזָּׁקָּׁ ה ּולְ כֹּ ל הַּ ָּׁ ואשר על כן אין רגע מקודש
הַּ ּגָּׁדֹול אֲשֶּ ר עָּׁׂשָּׁ ה מֹּ שֶּ ה לְ עֵ ינֵי כָּׁל- ממנו ,מרגע של התקדש היום .ולכן
יִ ְׂש ָּׁר ֵ ֶֽאל נבראו הדברים האלה שבמשנתנו
ברגע קדוש זה של ערב שבת בין
השמשות ,כדי שֶּ יִ ינְ קּו וישאבו
פירש רש"י שנשאו לבו לשבור
מקדושת השבת ,ובבוא העת כאשר
הלוחות לעיניהם ,שנאמר ואשברם
יצטרכו להם יהיה בזה קדוש השם
לעיניכם (דברים ט ,יז ,).והסכימה
לעיני כולם.
דעת הקב"ה לדעתו ,שנאמר אשר
שברת (שמות לד ,א ,).יישר כחך
ובתוך הרשימה הקדושה הזאת
ששברת (שבת פז.).
מקום קבורתו של משה .אשר משום
קדושתו אין מי שיכול לעמוד עליו,
ואם ישאלך אדם מדוע התורה
ולכן נאמר ולא ידע איש את קברתו
מסתיימת בדבר עצוב כשבירת
ַּעָּ֖ד הַּ יַ֥ ֹום הַּ ֶּזֶֽה.
הלוחות שאנו מתענים על כך בי"ז
בתמוז ,ועוד ביום שמחתנו שמחת
תורה ,אף אתה אמור לו שאין התורה ומאי ַּעָּ֖ד הַּ יַ֥ ֹום הַּ ֶּזֶֽה יש לומר עד היום
ניתנת במתנה ,אלא צריך לְ שַ בֵ ר עצמו של תחית המתים שבו נאמרִ :ה ִֵּ֨נה
עליה .ולכן אמר לו הקב"ה יישר כחך ֹלהינּו זֶּ ֶ֛ה וכמאמר ר' ברכיה במדרש ֱא ֵ ַ֥
ששברת ,כאומרו חילך לאורייתא. שמות רבה :אָּ מַ ר לָּהֶׁ ם הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך
בכח זה תשבר ותפרק כל הפירכות הּוא לְ י ְִּש ָּראֵ ל ,בָּ עֹולָּם הַ זֶׁה אֲמַ ְרתֶׁ ם
והקושיות ויתורצו כל התירוצים לְ ָּפנַי ַפעַם אַ חַ ת זֶּה אֵ לִ י ואנוהו ,אֲבָּ ל
וממילא רווחא שמעתתא ,ותתרבה אֹומ ִּרים אֹותֹו דָּ בָּ ר
ֶּל ָּׁע ִתיד לָּׁבֹוא אַ תֶׁ ם ְ
כב
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
ישראל ,כנאמר :וְ עַּ תָּׁ ה קּום עֲבֹּ ר אֶּ ת התורה בישראל .ואשר על כן אין בזה
הַּ י ְַּרדֵ ן הַּ זֶּה אַּ תָּׁ ה וְ כָּׁל הָּׁ עָּׁם הַּ זֶּה אֶּ ל עצב כלל ,אלא אדרבה ,מתאים הוא
הָּׁ אָּׁ ֶּרץ ֲאשֶּ ר אָּׁ נֹּ כִ י נֹּ תֵ ן לָּׁהֶּ ם לִ ְבנֵי בזה ליום של שמחה.
יִ ְׂש ָּׁראֵ ל:
ועוד יש לומר ,שיהושע נצטווה במה ^^^^
שנאסר על משה רבינו קּום עֲבֹּ ר אֶּ ת
הַּ י ְַּרדֵ ן הַּ זֶּה.
ועוד יש לומר ,על פי תחילת פרקי
להפטרת וזאת
אבות משה קבל תורה מסיני ומסרה הברכה
ליהושע .שכן מצינו כאן מסירת
התורה באומרו{ :ח} ל ֹּא יָּׁמּוש סֵ פֶּר
יהושע פרק א
תֹורה הַּ זֶּה ִמּפִ יָך וְ הָּׁ גִ יתָּׁ בֹו יֹומָּׁ ם
הַּ ָּׁ
ָּׁולַּיְ לָּׁה וכפי שנאמר בהמשך ההפטרה בביאור ההפטרה
[פסוק ז'] ַּרק ֲחזַּק וֶּאֱמַּ ץ ְמאֹּ ד לִ ְשמֹּ ר ושייכותה לפרשה
תֹורה אֲ שֶּ ר ִצּוְ ָך מֹּ שֶּ הַּלעֲׂשֹות כְ כָּׁל הַּ ָּׁ
ע ְַּב ִדי. שייכותה של ההפטרה לפרשת וזאת
הברכה ,לכאורה נראה בעליל בכמה
ובשימת לב נאמר ארבע פעמים עניינים ,כגון:
בהפטרתנוֲ ,חזַּק וֶּאֱמַּ ץ [פס' ו,ז,ט,יח],
ולעומקו של מקרא תכוון ההפטרה ההפטרה מתחלת בעניין שבו הפרשה
בזה למאמר חכמים במסכת ברכות מסתיימת{ :א} וַּיְ ִהי אַּ ח ֲֵרי מֹות מֹּ שֶּ ה
[לב:]: עֶּבֶּ ד יְ ה ָּׁו'ה ַּוי ֹּאמֶּ ר יְ הו'ָּׁה אֶּ ל יְ הֹושֻּ ַּע
ִבן נּון ְמשָּׁ ֵרת מֹּ שֶּ ה לֵאמֹּ ר{ :ב}
ת''ר ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן: מֹּ שֶּ ה ע ְַּב ִדי מֵ ת וגו'
תורה ומעשים טובים תפלה ודרך
ארץ. ועוד ,שיש כאן המשך מפעל חייו של
משה רבנו ,והוא הנחלת הארץ לבני
כג
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
למפטיר ופירש רש''י בגמרא שם :צריכין
חזוק .שיתחזק אדם בהם תמיד בכל
שמיני עצרת כחו.
תורה ומעשים טובים מנין שנא'
בַּ יֹום הַּ ְש ִמינִ י עֲצֶּ ֶּרת ִת ְהיֶּה ָּׁלכֶּם {יהושע א,ז'} ַּרק ֲחזַּק ֶּואֱמַּ ץ ְמאֹּ ד
וגו' וְ ִהקְ ַּר ְבתֶּ ם עֹּ לָּׁה וגו' ּפַּ ר אֶּ חָּׁ ד תֹורהֲ ,חזַּק לִ ְשמֹּ ר ַּלעֲׂשֹות כְ כָּׁל הַּ ָּׁ
אַּ יִ ל אֶּ חָּׁ ד( .במדבר ,כט ,לה-לו') בתורהֶּ ,ואֱמַּ ץ במעשים טובים.
תפלה מנין שנא' קַּ ּוֵה אֶּ ל ה' ֲחזַּק
פירש רש''י על פי מדרש רבי וְ ַּיאֲמֵ ץ לִ בֶּ ָך וְ קַּ ּוֵה אֶּ ל ה' [תהלים כז
תנחומא :לימדה תורה דרך ארץ, יד'].
שמי שיש לו אכסנאי ,יום ראשון דרך ארץ [עיסוק פרנסתו] מנין שנא'
מאכילו פטומות ,למחר מאכילו דגים, {שמואל ב י-יב} ֲחזַּק וְ נִ ְתחַּ זַּק ְבעַּד
למחר מאכילו בשר בהמה ,למחר ּובעַּד ע ֵָּׁרי ֱאֹלהֵ ינּו .ופירש רש''י עַּמֵ נּו ְ
מאכילו קטניות ,למחר מאכילו ירק, שם :דרך ארץ .אם אומן הוא
פוחת והולך כפרי החג. לאומנתו ,אם סוחר הוא לסחורתו ,אם
איש מלחמה הוא למלחמתו.
ויש לעיין מה דרך ארץ יש כאן
שהולך ופוחת מהכנסת אורחים .וי"ל ועל דרך הצח ידרשו כולם ללימוד
דדרך ארץ הוא לא כלפי האורח ,אלא התורה שנאמרַ :רק ֲחזַק ֶׁו ֱאמַ ץ ְמאֹּ ד
כלפי הקב"ה .שלא יהיה בשר ודם תֹורה ,וכן לִּ ְשמֹּ ר ַלעֲשֹות כְ כָּל הַ ָּ
מכובד יותר מן הקב"ה .מה קרבנות שיתחזק בתפילה להצלחתו בלימוד,
לה' הולכים ופוחתים ,אף מה וכן שיתחזק לימודו הלכה למעשה
שמכבדים את האורח יהיה הולך והיינו מעשים טובים ,וכן שיתחזק
ופוחת. במלחמתה של תורה וכפירוש רש''י
ועל דרך המוסר :לעולם יִ ְראֶּ ה אדם שם אם איש מלחמה הוא למלחמתו.
עצמו כאורח לפני האלקים. ובזה מתקיים יעוד מסירת התורה לכל
הדורות.
^^^^ ^^^^
כד
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
עִּ מָּ כֶׁם ְדבָּ ִּרים וְ שּובּו אֶׁ ל ה' ,וְ ת ֹּאמַ ר אֵ לֶּה תַּ עֲׂשּו ַּלה' ְבמֹועֲדֵ יכֶּם לְ בַּ ד
שֶׁ הּוא ְמקֻ בָּ ל .אָּ מַ ר הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא, ִמנִ ְד ֵריכֶּם וְ נִ ְדבֹּ תֵ יכֶּם לְ עֹּ ֹלתֵ יכֶּם
ּפָּׁרים ְׂשפָּׁ תֵ ינּו (הושע יד, הֵ ןּ ,ונְ שַּ לְ מָּׁ ה ִ ּולְ ִמנְ חֹּ תֵ יכֶּם ּולְ נִ ְסכֵיכֶּם ּולְ שַּ לְ מֵ יכֶּם:
ג) ,הכי נמי לגבי לימודּ :ונְ שַּ לְ מָּׁ ה (כט,לט')
ּפ ִָּׁרים ְׂש ָּׁפתֵ ינּו. סיים הכתוב את פרשת פנחס בשש
פעמים יכ"ם ברציפות .ועוד יכ"ם
ועל דרך הצח :אל תקרי ּונְ שַּ לְ מָּׁ ה אחד של במועדיכם ונאמר בו לבד,
אלא וְ ל ִַּמ ְשנָּׁה .וְ ל ִַּמ ְשנָּׁה -פרים שעל ידי זה יכם לעובדי כוכבים
שפתינו[ .עפ''י צדיק כתמר] בעבור ששת אלפים שנה מכה רבה,
ועוד מכה אחת שביעית באלף
ועוד יש לומר ,שיש בפסוק האחרון השביעי ,בעת מלחמת גוג ומגוג ,מכה
אחת עשרה תיבות ,חמש כנגד ניצחת .לרומם ולפאר עמו ישראל,
חמישה חומשי תורה ַּוי ֹּאמֶּ ר מֹּ שֶּ ה אֶּ ל ולכן יהיו השבעים פרים שהם כנגד
ְבנֵי יִ ְׂש ָּׁראֵ ל ,ועוד שש כנגד ששה האומות בסדר הולך ופוחת.
סדרי משנה. ועוד יש לומר שיש כאן שש פעמים
מ"ם ברציפות .ללמד על ששה סדרי
ואשר על כן סיים ענין הקרבנות משנה ,שמתחילים באות מ"ם
בפסוק " ַּוי ֹּאמֶּ ר מֹּ שֶּ ה אֶּ ל ְבנֵי יִ ְׂש ָּׁראֵ ל
מאימתי ומסתיימים באות מ"ם ה' עז
כְ כֹּ ל ֲאשֶּ ר ִצּוָּׁה ה' אֶּ ת מֹּ שֶּ ה" לרמז
על ה' חומשי תורה וששה סדרי לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
משנה. וירמוז בזה למה שאמר רבי יצחק
[מנחות קי]מאי דכתיב {ויקרא ו-יח}
זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם
^^^^ כל העוסק בתורת חטאת כאילו
הקריב חטאת וכל העוסק בתורת
אשם כאילו הקריב אשם וכעין
שאמרו במדרש תנחומא לגבי וידוי
ּומי שֶׁ אֵ ין לֹו סֹּ לֶׁת וְ ל ֹּא
[פרשת צו,ו] ִּ
כְ לּום ,יָּבִּ יא ְדבָּ ִּרים ,שֶׁ ֶׁנאֱמַ ר :קְ חּו
כה
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
נמצאת כל התורה כולה מקשה
אחת שתכליתה ותחילתה חד הם ,וכן
לסיומה של תורה
נעוץ תחילתה וסיומה של התורה זה ולתחילתה
בזה. "שוקיו עמודי שש מיוסדים על
אדני פז" [שה"ש ה,טו']
וכן יִ דָּׁ ֵרש: בתנחומא ובמדרש רבה נדרשו
אשית בָּׁ ָּׁ ִׁ֣רא לְ עֵ ינֵ ָּ֖י כָּׁל-יִ ְׂש ָּׁר ֵ ֶֽאל ְב ֵר ִ ָּ֖ בשני אופנים המשלימים זה את
אֱֹלהים ֵ ַ֥את הַּ שָּׁ ַּ ָּ֖מיִ ם וְ ֵ ַ֥את הָּׁ ָּׁ ֶֽא ֶּרץ.
ִ זה.
בתנחומא בהר ,נאמר במדרש אין
שלעיני כל ישראל שנקראו ראשית, לך כל פרשה ופרשה בתורה שאין לה
גלוי וידוע כי למענם ברא הקב"ה כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה .פי'
את העולם. סוף הפרשה נעוץ בתחילתה והוא כעין
סיכום ומסקנה של תחילתה.
או כלך לדרך זו :נאמר בראתי ובמדרש רבה פר' נשא מביא
יצה"ר ,בראתי לו תורה תבלין. המדרש אין לך כל פרשה ופרשה
והתורה היתה כתובה לפניו אש שאינה נדרשת לפניה ולאחריה .כעין
שחורה על גבי אש לבנה תתקע"ד נזיר ,נדרש לאחריו שכשם שאין הנזיר
דורות לפני בריאת העולם .והקב"ה רשאי לשתות יין ,כן אין הכהנים
הסתכל בתורה וברא עלמא .וישראל רשאים לשתות יין בברכתם
נקראים על שם אותיות התורה שכן ובעבודתם .וכשם שראו כולם את
אמרו: הקלקול שהיין גורם לסוטה ,יזירו
עצמם מן היין כנזיר.
יש ששים רבוא אותיות לתורה ,ר"ת ובהתחבר שני המדרשים יחדיו ,יוצא
ישראל .נמצאו ישראל קיימים יחד איפוא שלא רק כל פרשה ופרשה בפני
עם התורה תתקע"ד דורות לפני עצמה נעוץ סופה בתחילתה ,אלא כל
בריאת העולם .היינו דכתיב פרשה ופרשה נעוץ הפרשה הבאה
שהקב"ה ברא את העולם לעיני כל בפרשה הקודמת.
ישראל.
כו
לעומקו של מקרא
סוכות -וזאת הברכה
או כלך לדרך זו :מעמד קריאת
התורה באזני בני ישראל הרי הוא
כהתהוותה של התורה לעיניהם,
ואשר על כן כל התהוות הבריאה
היא לעינינו ממש בעת סיום
התורה ותחילתה:
אֱֹלהים ֵ ַ֥את הַּ שָּׁ ַּ ָּ֖מיִ ם אשית בָּׁ ָּׁ ִׁ֣רא ְִב ֵר ִ ָּ֖
וְ ֵ ַ֥את הָּׁ ָּׁ ֶֽא ֶּרץ
לְ עֵ ינֵ ָּ֖י כָּׁל-יִ ְׂש ָּׁר ֵ ֶֽאל
וכאומרו:
לְ עֵ ינֵ ָּ֖י כָּׁל-יִ ְׂש ָּׁר ֵ ֶֽאל
אֱֹלהים ֵ ַ֥את הַּ שָּׁ ַּ ָּ֖מיִ ם אשית בָּׁ ָּׁ ִׁ֣רא ְִב ֵר ִ ָּ֖
וְ ֵ ַ֥את הָּׁ ָּׁ ֶֽא ֶּרץ
חזק חזק ונתחזק
^^^^
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה הלוי צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
