gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הצדיקים | ‪91/1‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ -‬הרב מ ֶׁ‬ ‫ֹׁשה יַעֲ קֹ ב הַ כֹהֵ ן ָר ִביקֹוב זצ"ל‪ -‬הַ סַ נְּ ְּדלָ ר הַ ָקדֹוׁש‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הצדיק הנסתר רבי משה יעקב הכהן רביקוב זצ"ל‪ ,‬הידוע בכינוי 'הסנדלר הקדוש'‪ -‬נולד‬ ‫בחודש סיוון ה'תרל"ג (‪ )1873‬בייז'ורי שבפלך גרודנה שבליטא (כיום בלארוס)‪ ,‬כאשר אביו‬ ‫היה כבן ‪ .70‬בשנת ה'תרע"ג (‪ )1913‬עלה לארץ עם משפחתו והתיישב תחילה בכפר אוריה‪.‬‬ ‫לאחר מכן עבר ליפו ופתח סנדלריה ברח' שבזי‪ .‬בהמשך התגורר ברח' רב אשי פינת השחר‬ ‫בתל אביב‪ ,‬בבית דל‪ .‬רבינו בחר להתפרנס מיגיע כפיו מעבודתו כסנדלר‪ ,‬ובד בבד הקדיש‬ ‫שעות רבות ללימוד התורה‪ .‬טרם יצא לעבודתו למד שבע שעות רצופות‪ ,‬ואף לא התקין‬ ‫חשמל בסנדלריה כדי שמיד עם חשיכה ישוב ללימוד התורה‪ .‬בחדר עבודתו נמצאו ספרי‬ ‫קודש לצד כלי הסנדלרות‪ .‬בצעירותו נהג מדי יום חמישי לצאת למאפיות שבאזור‪ ,‬לאסוף‬ ‫חלות ולחלקן בבתי יתומים ואלמנות‪ .‬כששאלו אותו‪" :‬מהיכן הוא יודע אילו משפחות זקוקות‬ ‫לעזרה?"‪ ,‬היה משיב בחיוך‪" :‬אני יודע"‪ .‬את כספו חילק בסתר לנזקקים‪.‬‬ ‫ענוותן מופלא‪ ,‬גאון בנגלה ובנסתר‪ ,‬למדן מופלג וירא שמיים‪ .‬מרן החזון אי"ש העיד עליו כי‬ ‫הוא מראשי הצדיקים הנסתרים שבדור‪ .‬בכתבי ידו מופיעים דברים על גילוי אליהו הנביא‪.‬‬ ‫לאחר שהתפרסם נהרו אליו רבים כדי לקבל את ברכתו בענייני רפואה‪ ,‬שידוכים‪ ,‬פרנסה‪ ,‬פרי‬ ‫בטן ועוד‪ ,‬וסיפורי ניסים ומופתים רבים נקשרו בשמו‪ .‬דרכו הייתה בתכלית הפשטות‪ ,‬ולעיתים‬ ‫היה מורה על קריאת פרקי תהילים או נותן מרשמים פשוטים שניתן היה להשיג בבית‬ ‫המרקחת‪ .‬ביום פטירתו ביקש מבנו לקרוא עימו פרק קמ"ו שבתהילים‪ ,‬מילה במילה‪.‬‬ ‫כשהגיעו לפסוק " ֵּתצֵּ א רּוחו יָשֻׁ ב ְלאַ ְדמָ תו" (תהילים קמ"ו‪ ,‬ד')‪ ,‬הבין בנו למה ירמזו הדברים‬ ‫וברח מן הבית‪ .‬לאחר מכן ביקש הצדיק מעובר אורח שיקרא עימו את הפרק‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫החזיר את נשמתו לבוראו‪ .‬נפטר בשמחת תורה‪ ,‬כ"ב בתשרי ה'תשכ"ז (‪ .)1966‬חי כ־‪93‬‬ ‫שנים‪ .‬ציונו בבית החיים שומרי שבת בבני ברק‪ ,‬בסמוך לציונו של מרן החזון אי"ש‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' יוסף (שימש כחייט ובכך הסתיר את תורתו‪ .‬חי כ־‪ 98‬שנים)‪ .‬אימו‪ :‬מרת מרים‪.‬‬ ‫אשתו‪ :‬מרת רבקה לאה (בת ר' מנחם לאם‪ .‬נישאו בשנת ה'תרנ"ה [‪ .)]1895‬ילדיו‪ :‬ר' יוסף‪ ,‬מרת‬ ‫רחל‪ ,‬מרת זהבה ומרת רוחמה‪ .‬מרבותיו‪ :‬אביו ר' יוסף‪ ,‬המקובל רבי שלמה אלישיב (מחבר‬ ‫הספר 'לשם שבו ואחלמה')‪ .‬מתלמידיו‪ :‬המקובל רבי אברהם יחיאל פיש (המכונה 'הבנאי‬ ‫הקדוש')‪ .‬מספריו‪ • :‬לקוטי רבי משה יעקב‪ -‬דברי תורה והנהגות שנאספו מתורתו של רבינו‪.‬‬ ‫ערב מבצע סיני צפה את המלחמה והודיע על כך למקורביו‪ ,‬והוסיף כי 'היהודים ינצחו'‪ .‬לפני פטירתו‬ ‫הותיר בקבוק יין סגור והורה לפותחו רק לאחר הניצחון על גמאל עבדול נאצר שר"י‪ .‬חצי שנה לאחר‬ ‫פטירתו נערכה מלחמת ששת הימים‪ ,‬שבה נוכחו לראות כולם את חסדי הבורא ואת הניצחון הגדול על‬ ‫ארצות ערב ולאחריה נפתח בקבוק היין‪ ,‬כפי שציווה בעת פטירתו‪ .‬אותו יין שלגימה ממנו נחשבה‬ ‫לסגולה ורבים שזכו לראות ישועות‪.‬‬ ‫בים נושעו באמצעות הרב‪ .‬סיפר יהודי אחד‪ ,‬כיצד נושע באמצעות רבינו מספר פעמים ועל העובדה שהרב היה בעל רוח‪-‬הקודש‪:‬‬ ‫ר‬ ‫"כשעלינו לארץ‪ ,‬הייתה באותו זמן תקופת ה'צנע' בה אנשים קיבלו תלושים ובאמצעותם רכשו מזון‪ .‬אבי‪ ,‬רכש מסעדה לפרנסתו בשערי‬ ‫בית‪-‬הרפואה בלינסון (הקיוסק קיים עד היום)‪ .‬המסעדה סיפקה מזון לפועלים שעבדו בקרבת מקום‪ ,‬למחרת הגיעה מפקחת ממשרד‬ ‫המסחר והתעשיה ושאלה את אבי‪' :‬מה מעשיך במסעדה?'‪' -‬מה פירוש מה מעשיי כאן? קניתי את המקום' ותמה לפשר השאלה‪ .‬אך‬ ‫המפקחת המשיכה‪' :‬איך קנית מקום השייך למשרד המסחר והתעשייה ולחברת סולל בונה?'‪ .‬ובמקום הוציאה צו סגירה למקום"‪.‬‬ ‫"עיניו של אבי חשכו‪ ,‬שכן כל הכסף אשר חסך ירד לטמיון‪ ,‬והגיע הביתה בעיניים דומעות מבכי‪ .‬בעודו עומד מחוץ לפתח הבית הבחינה בו‬ ‫השכנה גב' חייקין‪ ,‬אשר הייתה בעלת פרדס‪ .‬היא התעניינה לפשר הדבר‪ ,‬ואבי שטח בפניה את כל הסיפור‪ ,‬על החנות אשר רכש‪ ,‬ועל‬ ‫המפקחת ממשרד המסחר והתעשיה שסגרה לו את המקום‪ .‬השכנה בתמימותה השיבה‪' :‬תן לי חמש לירות‪ ,‬ואני אסע לצדיק שלי בתל‬ ‫אביב ואבקש את ברכתו‪ ,‬את העודף מהנסיעות אחזיר לך'‪ ,‬אבא נתן לה את מבוקשה‪ ,‬והיא מיד נסעה לצדיק‪ .‬כעבור מספר שעות היא‬ ‫חזרה ואמרה‪ ,‬שאין לו מה לדאוג שכן כך אמר הצדיק"‪.‬‬ ‫דברים אלו לא הרגיעו את אבי‪ ,‬שכן לא ידע מהיכן תגיע הישועה‪ .‬אולם למחרת עם בוקר הגיעה המפקחת ממשרד המסחר והתעשיה‬ ‫ואמרה לאבא‪' :‬כל הלילה אני מחפשת אותך להתנצל על עוגמת הנפש‪ ,‬אשר גרמתי לך' ונקבה בשעה המדויקת שבה נזרקה במוחה‬ ‫המחשבה על מה שהיא עוללה לאב המפרנס את משפחתו ואב לילדים רכים‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא אף נפסק לו פיצוי לקבל מנות יתר של‬ ‫סוכר תה ושאר מצרכי מזון אשר היה זכאי לקבל‪ .‬בדקו ומצאו‪ ,‬כי השעה בה התהפך לב המפקחת היתה השעה המדויקת אשר השכנה‬ ‫הזכירה את הבעיה אצל ה'סנדלר'‪.‬‬ ‫"הסיפור לא נגמר בזה‪ ,‬המקום סבל מפריצות‪ ,‬שהיו לגל גנבות גואה‪ ,‬הנזק והפחד היו עצומים‪ ,‬וכל בוקר היה אבא פותח את המסעדה‬ ‫ומגלה עוד פריצה מהערב‪ ,‬נזקים שהסבו לו עגמת נפש רבה וטרדות נפש עצומות‪ ,‬החלטתי‪ ,‬שאני הולך לבקש את ברכת ה'סנדלר' אולם‬ ‫מכיוון שלא חשתי בטוב‪ ,‬העליתי בכתב את פרטי המעשה‪ ,‬את המכתב תפרתי בחוטים ושלחתי עם חבר‪ ,‬הלה נסע ל'סנדלר' והעביר את‬ ‫שליחותי ובקשתי"‪.‬‬ ‫"משחזר הלה‪ ,‬שאלתיו‪" :‬נו‪ ,‬מה היה אצל ה'סנדלר?'‪ .‬סיפר הלה‪ ,‬כי הצדיק בירך אותנו לישועה‪ .‬שאלתי‪' :‬האם הוא ראה את המכתב?'‪-‬‬ ‫'לא'‪ .‬עברו מספר חודשים והזדמן לי לבוא בעצמי אל ה'סנדלר'‪ ,‬לפליאתי אני רואה‪ ,‬כי המעטפה שלי עדיין סגורה עם התפירה‪ ,‬והוא‬ ‫משתמש בה כדף כתיבה מצידה האחורי‪ .‬שאלתי‪' :‬מה טיבו של מכתב זה אשר הינו כותב עליו?' והצדיק עונה לי בבטחה‪' :‬הרי כבר‬ ‫הסתדר העניין אשר כתבת לי‪ ,‬הלא כן? אם כן מהן טענותיך?'‪ .‬הייתי המום‪ ,‬והבטתי על עצמי‪ ,‬כיצד ייתכן ו'הסנדלר' ידע מה שכתוב‬ ‫במכתב‪ ,‬למרות שהוא נשאר סגור בתפירה הרמטית‪ ,‬וכיצד קרא הוא את מחשבתיי וענה לי בדיוק מה שעלה בליבי אז?"‪.‬‬ ‫קרדיט תמונה‪ :‬אביר על סוס‪ -Cc-by-sa-3.0 ,‬לאחר עיבוד‬ ‫הצדיקים | ‪91/2‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ָ -‬מ ָרן ַה ָגאֹון ָה ַרב ְּׁש ַמ ְּריָהּו ֵ‬ ‫יֹוסף נִ ִסים ָק ֵר ִליץ זצ"ל‬ ‫מרן הגאון הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬י"ח באב ה'תרפ"ו (‪ )1926‬בקוסובה‬ ‫שבבלרוס‪ .‬בשנת ה'תרצ"ו (‪ )1935‬עלה לארץ ישראל עם הוריו ולמד בישיבת 'תפארת ציון'‪.‬‬ ‫בהמשך למד בישיבת לומז'ה ולאחר מכן בישיבת פוניבז'‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬היה ר"מ בישיבת ויז'ניץ‬ ‫בבני ברק‪ .‬בשנת ה'תשי"ט (‪ ,)1959‬עם פטירת אביו‪ ,‬התחיל לשמש תחתיו כראש כולל 'חזון‬ ‫אי"ש' וכרב בית הכנסת הליגמן‪ ,‬מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק‪ .‬בשנת ה'תשכ"ח (‪)1967‬‬ ‫הקים את בית דין צדק בני ברק‪ ,‬שבראשו עמד כיובל שנים‪ ,‬בעידודו של הצדיק ר' יעקב ישראל‬ ‫קניבסקי זצ"ל (ה'סטייפלר' זיע"א)‪ .‬בנוסף שימש כרב שכונת 'רמת אהרן' בבני ברק‪ .‬בשנת‬ ‫ה'תשל"ז (‪ )1976‬מונה כחבר במועצת גדולי התורה‪ .‬בשנת ה'תשמ"ט (‪ ,)1988‬עם הקמת מועצת‬ ‫גדולי התורה של דגל התורה‪ ,‬עבר אליה ושימש כחבר בה‪ .‬מבכירי פוסקי ההלכה החרדים‬ ‫הליטאים‪ .‬ענוותן מופלא‪ .‬השכין שלום בית בין זוגות רבים‪ .‬אהבתו לזולת הייתה מופלאה והוא‬ ‫סייע בכל כוחו‪ .‬נפטר במוצאי שמחת תורה‪ ,‬כ"ג בתשרי ה'תש"פ (‪ .)2019‬חי כ‪ 93-‬שנים‪ .‬ציונו‬ ‫בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' נחום מאיר‪ .‬אימו‪ :‬מרת בתיה (אחותו של מרן החזון אי"ש)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת לאה (בת ר' צבי‬ ‫קופשיץ מירושלים)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאון ר' מיכל יהודה ליפקוביץ‪ .‬בניו‪ :‬ר' שאול (משמש כראש כולל‬ ‫'חזון אי"ש')‪ ,‬ר' אברהם ישעיהו (רב בית הכנסת הליגמן וחבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעייני‬ ‫הישועה)‪ ,‬ר' מרדכי (שימש כראש עיריית בני ברק מטעם מפלגת דגל התורה)‪ ,‬ר' נחום (רב קהילה‬ ‫בבאר שבע)‪ ,‬ר' שמואל הלל (ניהל את בית דין צדק בני ברק)‪ .‬מחתניו‪ :‬ר' שריאל רוזנברג (ראש בית‬ ‫דין צדק בני ברק)‪ ,‬ר' מנדל לובין (דיין ומו"צ)‪ ,‬ר' אהרן אוסטרן (ר"מ בישיבת ארחות תורה ורב בית‬ ‫הכנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן בבני ברק)‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר' שריאל רוזנברג (חתנו‬ ‫וממלא מקומו בבית הדין)‪ ,‬ר' יהודה סילמן (דיין ורב ביה"כ 'קהל חסידים' בשכונת רמת אלחנן)‪ ,‬ר' שבח‬ ‫צבי רוזנבלט (ראש רשת בתי הוראה‪ ,‬רב קהילת שיח יצחק במודיעין עילית וחבר בד"צ שארית ישראל)‪,‬‬ ‫ר' אברהם יצחק הכהן רובין (רב קהילת בני תורה ברחובות וחבר בד"צ שארית ישראל)‪ ,‬ר' יצחק‬ ‫מרדכי רובין (רב קהילת בני תורה בהר נוף)‪ ,‬ר' יהודה אריה דינר (רב ביה"כ 'דברי שיר' בבני ברק)‪ ,‬ר'‬ ‫שמעון גלאי (דיין)‪ .‬מספריו‪• :‬שיעורי הגר"נ‪ -‬על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם‬ ‫•חוט שני‪ -‬על הלכות ריבית‪ ,‬נידה‪ ,‬שבת‪ ,‬שמיטה‪ ,‬יום טוב וחול המועד‪ ,‬פסח‪ ,‬ראש השנה וימים‬ ‫נוראים‪ ,‬תלמוד תורה ותפילין •קובץ הערות ומראי מקומות‪ -‬חמישה כרכים‪ .‬מתורתו‪• :‬נשיח‬ ‫בחוקיך‪ -‬עלון שבת היוצא ע"י תלמידיו ובו מדברי תורתו‪.‬‬ ‫גר”י זילברשטיין סיפר על אישה אחת שבאה לפני רבינו‪ .‬היא התלוננה בפניו שהיא מאוכזבת מאוד מבעלה‪ .‬לפני החתונה שמעה עליו‬ ‫ה‬ ‫דברים נפלאים על שקידתו הרבה בתורה‪ .‬והנה עכשיו נוכחת לראות שלא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬ולכן ברצונה להתגרש‪ .‬רבינו שאל אותה‬ ‫תוך כדי דיבור‪“ :‬אם אקבע ללמוד בחברותא עם בעלך‪ ,‬האם תסכימי להישאר איתו ולא להתגרש?”‪ .‬האישה המופתעת השיבה מיד‬ ‫בחיוב‪ .‬למרות סדר יומו שהיה עמוס ביותר‪ ,‬למען השכנת שלום רבינו לא היסס מליטול לעצמו חברותא חדשה עם כל הקושי הכרוך בכך‪.‬‬ ‫רב ישעיהו קרליץ‪ ,‬יד ימינו של מרן הגאב”ד‪ ,‬סיפר ותיעד‪ :‬היה זה לקראת אסיפה מצומצמת של רבנים אודות מינוי של יהודי מסוים‬ ‫ה‬ ‫לתפקיד ציבורי בבני ברק‪ .‬רבינו היה סבור שאין למנות את האיש לתפקיד המדובר‪ ,‬בשום אופן! לפני שיצאתי עם הרב לאסיפה הוא‬ ‫התבטא באוזני‪“ :‬אני לא אתן בשום אופן שימנו אותו”‪ .‬כאשר הרב מתבטא כך זה אומר את כל התקיפות ההשקפתית מבחינתו‪.‬‬ ‫האסיפה המצומצמת של הרבנים נפתחה והתנהלה בטוב טעם כמו כל האסיפות בראשות שני פוסקי ההלכה‪ ,‬מרן הגאון ר' שלמה הלוי‬ ‫ואזנר זצ”ל ורבינו‪ .‬מלבד כמה פרטים נוספים שנידונו באסֵּ יפה‪ ,‬מינו בה את האיש המדובר לתפקיד‪ ,‬כמובן למורת רוחו של מרן הרב‪ .‬אני‬ ‫עמדתי משתומם מהצד‪ .‬לא ידעתי מה קורה כאן‪ .‬מדוע הרב שתק ולא אמר מילה בנושא‪.‬‬ ‫בדרך חזרה לביתו‪ ,‬שאלתי בתמיהה‪“ :‬מה קרה שהרב לא דיבר מאומה ולא הביע את דעתו הכאובה?!”‪ .‬הרב השיב לי במילים בודדות‪:‬‬ ‫“הרב ואזנר החליט”‪ .‬כלומר‪ ,‬תמיד באסיפות כאלו‪ ,‬לפני שמרן הרב ואזנר הביע את דעתו היה פונה אל מרן הרב ושאל‪“ :‬מה אתם אומרים‬ ‫על כך?”‪ ,‬הפעם‪ ,‬משום מה‪ ,‬היה ברור לו כי כולם בדעה אחת‪ ,‬ולכן פתח ואמר‪“ :‬התאספנו כאן למנות את פלוני אלמוני לתפקיד”‪ .‬לכן‪ ,‬מרן‬ ‫הרב לא דיבר מאומה‪ .‬כי אם מרן הרב ואזנר לא שואל‪ ,‬רבינו לא מביעַ דעה‪ .‬אם מישהו מבין את המימד של הענוה וההתגברות בעניין‬ ‫ציבורי‪ ,‬שמרן הרב היה סבור עקרונית שלטובת הכלל אין למנותו‪ .‬למרות זאת הבליג בגלל כבודו של מרן הגר”ש ואזנר‪( .‬מעובד מתוך‬ ‫מוסף ש”ק 'יתד נאמן')‬ ‫עשה היה בגיורת אחת שלפני שהתגיירה היתה נשואה עשר שנים‪ .‬הרופאים אמרו לה שלא תוכל לזכות לזש”ק‪ .‬לאחר שהתגיירה אצל‬ ‫מ‬ ‫רבינו ביקשה ברכה‪ .‬רבינו אמר לה‪“ :‬הרי על גר נאמר כקטן שנולד דמי‪ .‬אם כן כל הבעיות שהיו קודם לא שייכות לעכשיו”‪ ,‬ובירך אותה‬ ‫שיהיו לה ילדים‪ .‬כעבור שנה נולד לה ילד והיא באה איתו לקבל ברכה מרבינו‪'( .‬הליכות שני')‬ ‫רה”ג ר”ש גריינמן שליט”א סיפר מעשה מופלא על רבינו‪ :‬יום אחד ניגש לרבי ניסים שכן שגר בבניין‪ .‬הוא טען שנגרם לו נזק גדול מכיוון‬‫ה‬ ‫שסיידו אצל הרב בבית ושפכו את שאריות הצבע לביוב וזה עשה סתימה והיה צריך להזמין אינסטלטור לתקן ושילם לו ‪ 600‬ש”ח‪ .‬לכן הוא‬ ‫תובע מרבי ניסים שישלם לו את כל ההוצאות‪.‬‬ ‫באין אומר ודברים רבי ניסים הוציא מיד מהכיס ‪ 600‬ש”ח ונתן לשכן‪ .‬אחרי שהלך‪ ,‬רבי ניסים אמר כי לפי האמת יש שלוש סיבות שהוא‬ ‫פטור מלשלם‪“ :‬סיבה ראשונה‪ :‬כששופכים צבע זה לא עושה סתימה‪ ,‬זה נשטף‪ .‬סיבה שניה‪ :‬הקו ביוב של השכן הוא מהצד השני של‬ ‫הבניין ולא משותף עימנו‪ .‬סיבה שלישית‪ :‬אנחנו כלל לא צבענו את הבית‪ .”...‬שאלו אותו‪“ :‬אז מדוע שילמתם?”‪ ,‬רבינו השיב‪“ :‬עם שכנים‬ ‫קרדיט תמונה‪ ,Yechiel :‬רישיון ‪CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons‬‬ ‫צריך לדעת לחיות טוב ובשלום”‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/3‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב ָד ִוד ַהלֵ ִוי יּונְּ גְּ ַריְּז זצ"ל‬ ‫הגאון הרב דוד הלוי יונגרייז זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬י"ג בשבט ה'תרנ"ח (‪ )1898‬בירושלים‪ .‬נקרא על‬ ‫שם אבי אימו‪ ,‬ר' דוד יולס מברזווה‪-‬ירושלים‪ .‬כבר מילדותו ניכר כי לגדולות נועד‪ .‬אביו השקיע‬ ‫מאמצים גדולים ובחר במלמדים פרטיים עבור רבינו והשגיח עליו מאוד‪ .‬פעם אחת אביו לקח‬ ‫את רבינו‪ ,‬כשהיה כבן ‪ ,12‬לשמוע שיעור מאת הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין‪ .‬לאחר מכן שאל‬ ‫אם הבין את השיעור‪ .‬רבינו ענה‪" :‬כן"‪ ,‬וחזר על כל השיעור בתוספת קושיה על דבריו‪.‬‬ ‫כשהיה בחור למד בישיבת 'אוהל משה'‪ .‬לאחר נישואיו התמנה על ידי הרב יצחק ירוחם‬ ‫דיסקין לכהן כר"מ בישיבת 'אוהל משה'‪ .‬בהמשך מסר שיעורים בישיבת 'חתם סופר'‪ .‬כיהן‬ ‫כראש ישיבת 'אנשי מעמד' וכן מסר שיחות בישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬בשנת ה'תרפ"ט (‪)1929‬‬ ‫התמנה על ידי העדה החרדית לשמש כרב שכונת 'ימין משה' במקומו של הגאון ר' מרדכי‬ ‫לייב רובין‪ .‬בשנת ה'תרצ"א (‪ ,)1931‬כשהיה כבן שלושים ושלוש שנים בלבד‪ ,‬מונה על ידי‬ ‫הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד"ץ העדה החרדית‪.‬‬ ‫לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון‪ ,‬הלך יחד עם קבוצת הנשים בשביל להצילן מאיסור‬ ‫שבויה‪ ,‬ובזכות זאת ניצל מהשבי לאחר שהנשים שוחררו‪ .‬בהמשך התמנה לכהן כראב"ד‬ ‫העדה החרדית‪ ,‬תפקיד אותו מילא עד יומו האחרון‪ .‬בתפקידו כדיין התבלט בזהירותו‬ ‫המופלגת מאיסור שוחד והיה מקפיד שלא לדון אדם שעשה לו בעבר טובה כלשהי‪ ,‬זניחה‬ ‫ככל שתהיה‪ .‬הגאון מרן ראש הישיבה ר' יהודה צדקה זצ"ל נהג להביא את רבינו לישיבת 'פורת יוסף' כדי שייתן שיחות חיזוק‬ ‫לתלמידים‪.‬‬ ‫פעם מרן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל התבטא ששיחותיו של רבינו תואמות לשיחותיו של הגאון ר' יונתן אייבשיץ בספרו‬ ‫'יערות דבש'‪ .‬ענוותן מופלא‪ .‬נפטר במוצאי שמחת תורה‪ ,‬כ"ג בתשרי ה'תשל"ב (‪ .)1971‬חי כ‪ 73-‬שנים‪ .‬ציונו בהר הזיתים‬ ‫בירושלים‪ .‬נטמן ליד אביו‪.‬‬ ‫סבא (מצד האב)‪ :‬ר' משה (אב"ד קאשוי)‪ .‬אביו‪ :‬ר' ברוך ראובן שלמה (מעסקני ורבני היישוב החרדי בירושלים וממקימי 'העדה‬ ‫החרדית')‪ .‬אימו‪ :‬מרת אלטא פרל‪ .‬אשתו‪ :‬מרת פועה מרים (בת ר' אשר זוסמן דיליאון‪ ,‬מרבני ישיבת 'עץ חיים' ומראשי ועד הכללי‬ ‫כנסת ישראל)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' שמשון אהרן פולונסקי‪ ,‬ר' ירוחם פישל פרלא‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאון ר' יעקב בלוי (חבר בד"ץ)‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬אור דוד‪ -‬דברי תורה ודרשות על התורה וכן תשובות וחידושים בהלכה‪ ,‬שיצאו לאור על ידי משפחתו לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫גה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א סיפר על גודל ענוותנותו של רבינו‪ :‬יום אחד התעוררה בביתנו 'שאלה' על כשרותו של עוף שנשחט‬ ‫ה‬ ‫עבורנו‪ .‬בימים ההם‪ ,‬בטרם עידן המשחטות המסודרות והמשוכללות כבימינו‪ ,‬היו צריכים לדאוג לבד לכל השלבים של הכנת העוף‪:‬‬ ‫שחיטה‪ ,‬בדיקה‪ ,‬מליחה‪ ,‬הכשרה וכו'‪ .‬אדוני אבי מורי זצ"ל שלח אותי אל רבינו עם העוף בידי כדי שיפסוק את כשרותו של העוף‪.‬‬ ‫כשהגעתי לביתו של רבינו הוא התבונן היטב בעוף מכל צדדיו‪ .‬לאחר מכן פנה אלי בחביבות ואמר‪" :‬ראה נא‪ ,‬אני כשלעצמי איני יכול‬ ‫לפסוק על שאלה זו‪ ...‬הבה נלך יחדיו אל הפוסק הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצוק"ל" (ששימש כדיין באותה עת בעדה החרדית)‪ .‬לפני‬ ‫שיצאנו מהבית‪ ,‬רבינו עצר לרגע ואמר‪" :‬אולי ספר ה'שולחן ערוך' בבית של הדיין מונח למעלה במקום גבוה בארון‪ .‬הוא אדם מבוגר ואין‬ ‫זה נכון להטריח אותו בטיפוס מיותר‪ ."...‬רבינו לקח בידו האחת את ספר ה'שולחן ערוך' יורה דעה (ח"א) הגדול שבביתו ובידו השניה תפס‬ ‫בידי‪ ,‬כשאני מחזיק היטב בעוף‪.‬‬ ‫צעדנו ביחד במבואות העתיקים והקדושים של ירושלים עד שהגענו אל שכונת 'בתי ורשה'‪ ,‬מקום מגוריו של הגאון רבי ישראל יצחק‪ .‬שני‬ ‫האריות ישבו להם יחדיו בפלפולה של תורה‪ ,‬ולנו בבירור עומקה של הלכה‪ ,‬מתוך אהבה וכבוד הדדי מיוחד במינו‪ .‬תוך כדי ליבון הדינים‬ ‫והצדדים בין שני גדולי הדור‪ ,‬עלתה שאלה מסוימת שיש לברר אצל השוחט‪.‬‬ ‫אני שומע את רבינו אומר לרבי ישראל יצחק‪" :‬אי אפשר לשלוח את הילד לבד אל בית השוחט‪ ,‬הוא עדיין ילד‪ .‬אני אגש אל בית השוחט‬ ‫ואברר אצלו ואשוב עם תשובתו כדי להעלות פסק של תורה!"‪ .‬עמדתי נבוך מהצד‪ ,‬מלא בושה‪ ,‬עד כמה נטריח את הרב בשביל העוף‬ ‫שלנו? למזלי הגדול בדיוק באותה השעה שבה רבינו רצה לצאת אל בית השוחט‪ ,‬הגיע לפתע אדוני אבי מורי זצ"ל אל בית הרב‪ .‬הוא דאג‬ ‫בגלל שראה כי הזמן עובר ועדיין לא שבתי הביתה עם העוף‪ .‬לכן הוא יצא לקראתי לעבר הבית של רבי דוד‪.‬‬ ‫כשהגיע לשם הרבנית אמרה לו שהרב יצא ביחד עם הילד לשכונת בתי ורשה‪ ,‬לבית של רבי ישראל יצחק‪ .‬כך מן השמיים אבי הגיע ממש‬ ‫כשעמדנו בפתח הבית‪ ,‬כשרבינו כבר מוכן לצעוד איתי לבית השוחט‪ .‬אבי הבין מיד מה קורה וסידר הכל על הצד היותר טוב‪ ,‬שלא‬ ‫להטריח א ת כבוד הרבנים החשובים‪ .‬רבן של ישראל‪ ,‬גאון עצום ונפלא‪ ,‬הרב הגדול בעצמו! לא פחות ולא יותר מוכן 'לבזבז' שעתיים‬ ‫תמימות מזמנו על שאלה של ילד קטן‪ .‬בנוסף לזאת אינו רוצה בשום אופן לפסוק בעצמו ולסמוך על דעתו הרחבה והקדושה‪( ...‬מעובד‬ ‫מתוך 'דרשו')‬ ‫גאון ר' אליעזר טורק סיפר ששמע מדודו‪ ,‬הגאון רבי ישראל אהרן קופשיץ שליט"א‪ ,‬מראשי ישיבת 'תורה אור'‪ :‬רבי דוד קבע את מקום‬ ‫ה‬ ‫תפילתו בבית הכנסת שבשכונת בתי אונגרין בירושלים‪ .‬לאחר התפילה היו המתפללים עוברים על פניו של רבינו כדי לאחל לו 'א גוטע'ן‬ ‫שבת'‪ .‬שבת אחת לאחר שסיימו כל המתפללים לעבור על פניו‪ ,‬רבינו צעד בצעדים זריזים אל מחוץ לבית הכנסת‪ ,‬התקדם לעבר אחד‬ ‫הבתים בפאתי השכונה‪ ,‬ונקש בעדינות על הדלת‪.‬‬ ‫בני המשפחה פתחו ונדהמו לגלות את רבינו עומד בפתח ביתם‪ .‬רבי דוד הסביר בענווה ובפשטות‪" :‬כעת עברו המתפללים לאחל לי 'א‬ ‫גוטע'ן שבת'‪ ,‬אחד הילדים בשכונה‪ ,‬כמדומה שהוא בן משפחתכם‪ ,‬גם הוא עבר‪ .‬בדיוק באותו רגע אחד המתפללים עיכב אותי בשאלה‬ ‫הלכתית‪ .‬לכן לא השבתי לו כהוגן על איחוליו‪ ,‬באתי לכאן כדי להשיב לו 'א גוטע'ן שבת'‪( ...".‬מעובד מתוך 'אוצרותיהם אמלא')‬ ‫‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/4‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ּפֹולנְּ אָ ה זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב יַעֲ קֹ ב ֵ‬ ‫יֹוסף כַ"ץ ִמ ְּ‬ ‫הרב יעקב יוסף כ"ץ הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה זצ"ל‪ -‬נולד לפי אחת המסורות‪ ,‬בשנת‬ ‫ה'ת"ע (‪ .)1705‬בן למשפחת המקובלים ר' שמשון מאוסטרופולי זצ"ל‪ ,‬ר' יוסף כ"ץ זצ"ל (מח"ס‬ ‫'יסוד יוסף')‪ ,‬ולמשפחת ר' יום טוב ליפמן הלר (מח"ס 'תוספות יום טוב')‪ .‬בתחילת דרכו התנגד‬ ‫לבעש"ט‪ ,‬אולם כאשר הבעש"ט הקדוש הגיע לעיר שארגורוד‪ ,‬בה שימש רבינו כאב"ד‪ ,‬משך‬ ‫הצדיק את רבינו והוא הפך לתלמידו המובהק (ישנן גרסאות שונות כיצד הבעש"ט הקדוש משך את‬ ‫רבינו להיות חסיד)‪ .‬הלמדנות והקבלה ציינו את דרכו והשפיעו עליו השפעה מכרעת‪.‬‬ ‫שימש כדיין וכאב"ד בשארגורוד שבפודוליה‪ .‬לאחר הפיכתו לחסיד גורש ממשרתו על ידי בני‬ ‫עירו המתנגדים‪ .‬בהמשך שימש כאב בית הדין בראשקוב‪ ,‬נימירוב ופולנאה‪ .‬הנהגותיו מופלאות‬ ‫לאין ערוך‪ .‬בכל היום היה מעוטף בטלית ותפילין ולא פסק מלימוד‪ .‬למד לא פחות משבעה דפי‬ ‫גמרא בכל יום וקם בחצות הלילה להגות בתורה‪ .‬הרבה להתענות‪ .‬במשך שש שנים רצופות צם‬ ‫במשך היום ואכל בלילה‪ ,‬ושבוע אחד בכל חודש ערך תענית הפסקה ממוצאי שבת קודש ועד‬ ‫לקידוש של השבת שלאחר מכן‪.‬‬ ‫גאון בנגלה ובנסתר‪ .‬לפי המסורת החסידית התעוררה התנגדות חריפה לספרו 'תולדות יעקב‬ ‫יוסף'‪ .‬מסופר כי ר' יעקב שמשון משפיטיווקא נסע לפראג בעקבות יחסו של ה'נודע ביהודה'‬ ‫לספר‪ ,‬התחפש לעני והקשה עליו בעת שיעורו‪ .‬לבסוף סיפר שהוא הצעיר שבתלמידי רבינו‪,‬‬ ‫ולאחר שנוכח ה'נודע ביהודה' בגדלותו בתורה השתנה יחסו לספר‪ .‬ר' דב בער‪ ,‬המגיד‬ ‫ממזריטש‪ ,‬אמר כי רבינו זכה לגילוי אליהו הנביא והשיג מדרגות גבוהות‪ ,‬ור' פינחס שפירא‬ ‫מקוריץ טען כי תורתו של רבינו היא מן השמיים‪ .‬נפטר בפולנאה בכ"ד בתשרי ה'תקמ"ב (‪.)1781‬‬ ‫לפי מסורת זו‪ ,‬חי כ‪ 76-‬שנים‪ .‬ציונו בפולנאה‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' צבי הכהן‪ .‬בנו‪ :‬ר' אברהם שמשון כ"ץ‪ .‬מחתניו‪ :‬ר' אברהם דב אוירבך מחמילניק‪ ,‬ר'‬ ‫צבי צאנזר‪ .‬מרבותיו‪ :‬ר' ישראל בעל שם טוב הקדוש‪ .‬מתלמידיו‪ :‬ר' יעקב שמשון משפיטיווקא‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬תולדות יעקב יוסף‪ -‬תורת הבעש"ט ויסודות תורת החסידות‪ .‬הספר נדפס בשנת‬ ‫ה'תק"ם (‪ )1780‬ונחשב לספר החסידי הראשון שנדפס •בן פורת יוסף •צפנת פענח‪ -‬פירושים‬ ‫•כתונת פסים‪ .‬בשמות כל ספריו מופיע ברמז השם יוסף‪.‬‬ ‫יצד הרב יעקב יוסף מפולנאה התקרב ונעשה לתלמידו המובהק של הבעל שם‪-‬טוב הוא מופלא‬ ‫כ‬ ‫ביותר‪ ,‬ידוע כי רבינו התנגד לחסידות‪ .‬פעם אחד‪ ,‬אחד מתלמידיו המובהקים ביקש ממנו לבוא לחתונתו‪,‬‬ ‫והיות ותלמיד זה היה חביב מאוד בעיני הרב‪ ,‬הסכים הרב לבוא‪ .‬החתונה נערכה במזבוז'‪ ,‬עיירתו של‬ ‫הבעש"ט הקדוש‪ ,‬והוא התנה עם תלמידו שלא יגשו לבעש"ט‪ .‬כשהגיעו סמוך לעיירה‪ ,‬הם שכנו‬ ‫באכסניה‪ .‬הרב ראה כי אב התלמיד החל מתלחש וכי את החתונה יערוך הבעש"ט היות ואביה של הכלה‬ ‫הוא תלמיד הבעש"ט‪ .‬הרב כעס על כך ועל ביטול התורה של זמן הנסיעה ולא רצה ללכת איתם‪.‬‬ ‫לאחר מכן התרכך היות ואף תלמידי חכמים היו מבטלים את תורתם על‪-‬מנת לשמח חתן‪-‬וכלה‪ .‬בהגיעו למזבוז' שאל היכן תערך החתונה‪,‬‬ ‫ואז נודע לו כי בביתו של הבעש"ט‪ .‬הוא החליט לגשת שם ולהוכיח לכולם כי חס‪-‬וחלילה הבעש"ט אינו צדיק כפי שכולם חושבים‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫הגיע לבית ונדחק שם בין האנשים הרבים‪ ,‬והיות ולא הכירוהו‪ ,‬לא התייחסו אליו‪.‬‬ ‫הוא שומע את הבעש"ט אומר‪" :‬אתם אנשי פולנאה‪ ,‬הרב יעקב יוסף הוא גדול בתורה‪ .‬אבל השנה עברו עליו שני מקרים‪ .‬המקרה הראשון‪,‬‬ ‫בערב פסח‪ ,‬היות ואשתו ניקתה לפסח‪ ,‬הוא עלה לעליית הגג ללמוד תורה‪ .‬לאחר זמן הוא היה צמא‪ .‬דרך החלון ראה את שואב המים עובר‬ ‫שם‪ .‬הוא קרה לו‪ ,‬אבל שואב המים עשה את עצמו כאינו שומע‪ .‬הרב ירד למטה וצעק עליו‪" :‬אני מרא דאתרא ואתה לא שומע לי?"‪ .‬למרות‬ ‫היותו כמרא דאתרא לא נכון עשה‪ ,‬משום ששואב המים הנו אחד מ‪-‬ל"ו הצדיקים ומיהר עם המים שלנו לצורך אפיית מצה"‪ .‬הרב שומע‬ ‫ומשתומם‪ ,‬אולם אמר לעצמו‪" :‬אולי שואב המים סיפר זאת"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬הבעש ממשיך "ט ואומר‪" :‬עוד מקרה שעבר הרב‪ .‬בערב תשעה באב‪ ,‬בעודו בוכה על חורבן הבית‪ ,‬הרב ברגיש חלישות נוראה וכי‬ ‫הוא עומד להתעלף‪ .‬אחד מתלמידיו ניגש אליו והגיש לו תפוח ואמר שמדובר בפיקוח נפש‪ .‬הרב בירך "בורא פרי העץ" ואז חשב לעצמו‪:‬‬ ‫"הפחות שבפחותים צם‪ ,‬ואני לא? הרי אני צם משבת לשבת" (באותו זמן נהגו מדי פעם להתענות ממוצאי‪-‬שבת ועד כניסת השבת לאחר‬ ‫מכן ברצף) ולא אכל את התפוח‪.‬‬ ‫מרוב צער על הברכה לבטלה נרדם‪ .‬בחלום הוא רואה שהוא מסתובב בעיירה ומולו עומד גן בעל עצי פרי‪ .‬הרב השתומם‪ ,‬הרי הוא גר שם‬ ‫ומעולם לא ראה גן זה‪ .‬הוא חיפש את שומר הגן ושאל‪" :‬של מי הגן הזה?"‪ .‬השומר ענה לתדהמתו כי הגן שייך לרב מפולנאה‪ .‬הרב התפלא‬ ‫ואמר‪" :‬אני הרב‪ ,‬ואין לי אוכל אפילו די מחסורי‪ ,‬מהיכן יהיה לי גן?" השומר ענה‪" :‬הגן נוצר מהברכה לבטלה של הרב"‪ .‬הרב באותו רגע‬ ‫הקיץ והבין כי מדובר בחלום אמיתי‪ .‬הוא ניגש לספר התהילים אבל נזכר כי מדובר בתשעה באב‪ .‬לאחר חצות לילה התחיל קורא בדמעות‬ ‫את ספר ראשון מהתהילים ונרדם‪ .‬בחלום אמרו לו כי העלים הקטנים שהיו על כל העצים נפלו‪ ,‬מעוצמת קריאת התהילים‪ ,‬ואז התעורר‪.‬‬ ‫הרב מיד החל לקרוא את הספר השני מהתהילים בבכיות ונרדם‪ ,‬והנה מודיעים לו כי כבר נפלו כל הפירות ואז הרב התעורר‪ .‬מיד החל‬ ‫לקרוא את הספר השלישי מהתהילים בזעקות רמות ונרדם‪ ,‬והנה מודיעים לו כי כבר נפלו כל הפרחים מהעצים והוא התעורר‪ .‬מיד הוא‬ ‫החל לקרוא את הספר הרביעי מהתהילים בעצבות ובבכיות ונרדם‪ ,‬והנה מודיעים לו כי כבר נפלו כל הענפים מהעצים והוא התעורר‪ .‬מיד‬ ‫הוא החל לקרוא את הספר החמישי בזעקות שבר של ממש ונרדם‪ ,‬והנה בחלומו מודיעים לו כי כבר נפלו כל הגזעים‪.‬‬ ‫"ובכן‪ ,‬אנשי פולנאה" המשיך הבעש"ט‪" ,‬אומנם יש לכם רב גדול‪ ,‬אבל הרב לא הצליח לעקור לגמרי את הגזעים והם רק נפלו‪ .‬כדי לעקור‬ ‫את הגזעים הרב חייב לבוא אלי"‪ .‬רבינו מקשיב ולא מאמין למשמע אוזניו‪ ,‬כל מה שהבעש"ט הקדוש סיפר בדיוק קרה לו ולא החסיר‬ ‫מאומה‪ .‬הוא ניגש לבעש"ט הקדוש וכשעיניו זולגות דמעות אמר‪" :‬הרב‪ ,‬באוזננו שמענו והיינו כחולמים" וקיבל את הבעש"ט כרבו המובהק‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/5‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים – ָה ַרב ַהצַ ִדיק י ָ‬ ‫ְּהּודה מּועָ לֵ ם זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הצדיק הרב יהודה מועלם זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬כ' בשבט ה'תרפ"א (‪ .)1921‬התייתם מאביו‬ ‫כשהיה בן חודשיים ימים בלבד‪ .‬בצעירותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון'‪ ,‬ובהיותו כבן עשר‬ ‫החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף'‪ ,‬שם שקד על התורה הקדושה‪ .‬בשנת ה'תש"ג (‪,)1943‬‬ ‫בהיותו כבן ‪ ,22‬מונה לשמש כחזן ורב בבית הכנסת טוויג בשכונת 'מקור ברוך' בירושלים‪.‬‬ ‫בשנת ה'תש"ט (‪ ,)1949‬בהיותו כבן ‪ ,28‬התמנה לר"מ בישיבת 'פורת יוסף' על ידי ראש‬ ‫הישיבה הגאון ר' עזרא עטיה‪ ,‬ובה הרביץ תורה במשך עשרות שנים ועד יומו האחרון‪.‬‬ ‫מגדולי הדור‪ .‬גאון בנגלה ובנסתר‪ .‬ענוותן מופלג‪ .‬לא הסכים ללבוש מעיל ארוך כיאה‬ ‫למעמדו הרוחני‪ ,‬עד שהכריחוהו בכך‪ ,‬ונעתר משום חשש לביזיון התורה ולומדיה‪ .‬קירב‬ ‫לתורה רבים‪ .‬התנהל בפשטות מופלאה וסירב לקבל עוזרים ומשמשים‪ .‬מסר את נפשו למען‬ ‫התורה הקדושה ותלמידיו‪ .‬דייקן‪ .‬בכל ימות השנה היה מגיע לישיבה ללמד ברגליו ולא‬ ‫ברכב‪ .‬מסופר כי תפילותיו לא שבו ריקם ורבים שפנו אליו נושעו‪ .‬נודע כבעל רוח הקודש‪.‬‬ ‫מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל היה רגיל לשלוח אליו אנשים כדי שרבי יהודה יעשה עבורם‬ ‫פדיון נפש ויברכם‪ .‬הרביץ תורה למעלה מ‪ 60-‬שנים‪ .‬סלד מן הכבוד כבורח מן האש‪ .‬נפטר‬ ‫ב‪-‬כ"ד תשרי ה'תשע"א (‪ ,)2010‬בשעת המנחה של שבת בראשית‪ .‬חי כ‪ 90-‬שנים‪ .‬ציונו בהר‬ ‫המנוחות בירושלים‪ ,‬בסמוך לציונו של החיד"א זצ"ל‪.‬‬ ‫סבא (מצד האם)‪ :‬ר' יהושע שרעבני‪ .‬אביו‪ :‬ר' יצחק‪ .‬אמו‪ :‬מרת שמחה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת רחל‬ ‫(נישאו בשנת ה'תש"ד)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאון ר' עזרא עטיה‪ .‬חברותא‪ :‬מרן הרה"ג עובדיה יוסף‪,‬‬ ‫הרה"ג בן ציון אבא שאול‪ ,‬הרה"ג מרדכי רביבו והרה"ג המקובל ר' יצחק כדורי‪.‬‬ ‫מתלמידיו‪ :‬המקובלים והגאונים חכם מנצור בן שמעון‪ ,‬הרה"ג יוסף עדס‪ ,‬הרה"ג יעקב יוסף‪,‬‬ ‫הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א‪ .‬מספריו‪• :‬דרש יהודה‪ -‬סדרת ספרים מדברי תורתו‪.‬‬ ‫ל אחר חופשת החגים של סוכות‪ ,‬נכנס הרב בתחילת "זמן חורף" למסור את שיעורו‪ ,‬הביט הוא‬ ‫בתלמידו הרב רועי כהן ואמר לו‪" :‬החורף הזה אתה מתחתן"‪ ,‬ואכן‪ ,‬אותו תלמיד בא בקשרי‬ ‫נישואין בחודש טבת‪ ,‬והתחתן ביום א' ניסן‪.‬‬ ‫סיפר הרב יעקב ששון על כוחו של הפדיון‪ ,‬שהרב עשה‪ :‬פעם אחת‪ ,‬נכנסה אשה לביתו של מרן‬ ‫הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬לפני קרוב לחמישים שנה‪ ,‬ובכתה בפניו‪ ,‬שלא זכתה לזרע של קיימא‪ ,‬כי‬ ‫תמיד היא מפילה את פרי בטנה‪ .‬מרן הביט בה ואמר‪" :‬לכי לחכם יהודה מועלם‪ ,‬שגר ברחוב יונה‪,‬‬ ‫הוא יעשה לך פדיון נפש‪ ,‬והוא יכול לעזור לך"‪ .‬מיד הלכה האשה לרב‪ ,‬והוא עשה לה פדיון נפש‬ ‫ובירכה‪ ,‬שתזכה לזרע של קיימא‪ ,‬וזכתה אחר כך לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה‪.‬‬ ‫על הנהגותיו המופלאות‪ ,‬כיצד סירב להינות ולא הטריח את הזולת‪ :‬סיפר על עצמו‪ ,‬כי מאז שנשא‬ ‫את אשתו הרבנית שתחיה‪ ,‬לפני כשבעים שנה‪ ,‬ועד היום‪ ,‬כשרצה לשתות כוס קפה‪ ,‬מעולם לא‬ ‫הכין רק לעצמו‪ ,‬אלא תמיד הכין גם לאשתו‪ .‬הקשה נכדו‪" :‬ומה יקרה‪ ,‬אם סבתא לא תרצה?" ענה‬ ‫לו‪" :‬אני את שלי עשיתי"‪.‬‬ ‫כיוצא בזה סיפר המקובל הרב בניהו שמואלי שליט"א‪" :‬פעם אחת הגיע הרב בשעת לילה מאוחרת לביתו‪ ,‬הדלת הייתה נעולה‪ ,‬ובכיסו‬ ‫לא היה המפתח‪ .‬מאחר ולא רצה להפריע את מנוחת אשתו‪ ,‬לא נקש על הדלת‪ ,‬אלא נותר מחוץ לבית במשך כל הלילה"‪.‬‬ ‫סיפר הרב יעקב יוסף זצ"ל על מעשה החסד של הרב‪ :‬לפני זמן לא רב הגיע הרב לתחנת "מגן דוד אדום" במטרה לקבל טיפול רפואי‪.‬‬ ‫כשהגיע הרב ברגליו (ולא בסיוע רכב) הזדעזע בעל התחנה‪ ,‬בראותו את הרב הישיש‪ ,‬ומיד חש לטפל בו‪ .‬הרב פנה אליו ואמר‪" :‬לא בי‬ ‫תטפל‪ ,‬כי אם באדם שליוויתי הנה!"‪ .‬בעל התחנה העיד‪ ,‬כי הרב ליווה בעצמו את אחד מעניי העיר‪ ,‬שהיה מחוסר דיור‪ ,‬המוכר לתחנה‪,‬‬ ‫והדבר היה לפלא‪ ,‬איך הרב ברוב חמלתו חס על האדם וחשש לבריאותו והוליך אותו ברגליו לתחנה‪ ,‬כדי שיקבל טיפול רפואי הולם‪ ,‬על אף‬ ‫גילו המבוגר והמאמץ הגופני הנדרש ממנו בליווי זה‪ .‬המתין הרב‪ ,‬עד שיקבל את הטיפול הרפואי‪ ,‬ולאחר מכן החזירו במונית לביתו‪.‬‬ ‫אחד מתלמידי הרב סיפר‪" :‬במשך תקופה ארוכה התקשיתי למצוא את זיווגי‪ .‬באחד הימים נפגשתי עם בחורה‪ ,‬ונראה היה לי‪ ,‬כי ישנה‬ ‫התאמה בינינו‪ ,‬ונוכל לבנות בית נאמן בישראל‪ .‬אולם למגינת לבי‪ ,‬הבחורה סירבה להמשיך להיפגש‪ ,‬מכיוון שעבדתי לפרנסתי במשך כל‬ ‫היום‪ ,‬ואילו היא ביקשה תלמיד ישיבה‪ ,‬שילמד חצי יום‪ .‬סיפרתי זאת בצער לרב‪ .‬בו במקום חייג הצדיק לבחורה ואמר לה‪" :‬מדבר יהודה‬ ‫מועלם! אני ערב עבור הבחור‪ ,‬שילמד חצי יום"‪ .‬הרב לא הסתפק בכך‪ ,‬אלא נטל את קולמוסו וכתב מכתב חם עבורי‪ ,‬ואת התחייבותו‬ ‫האישית‪ ,‬שאלמד חצי יום"‪ .‬הוסיף הבחור בהתרגשות‪" ,‬היכן ניתן למצוא רב שכזה‪ ,‬שישפיל את עצמו כדי לעזור לתלמידו?!"‪.‬‬ ‫מספר ימים לפני פטירתו הזמין אבי הבן את הרב לברית מילה של בנו‪ ,‬הסכים הרב‪ ,‬למרות שמדובר היה על חשבון מנוחת הצהריים שלו‪.‬‬ ‫התפלא אבי הבן‪ ,‬והבין‪ ,‬שהרב סבור שהוא יישב סנדק‪ .‬כדי שלא תיגרם אי נעימות‪ ,‬הודיע אבי הבן לרב שאין בכוונתו לכבדו בסנדקאות‪.‬‬ ‫אמר הרב לסובבים אותו‪" :‬מאחר שאינני הסנדק עדיף לי לנוח ולאגור כוחות להמשך היום מאשר ללכת לברית‪ .‬אבל‪ ,‬בכל זאת אלך‪.‬‬ ‫ואם תשאלו מדוע‪ ,‬כדי שלא יחשבו המזמינים‪ ,‬שנעלבתי שלא כיבדונו בסנדקות‪ ,‬ויהיה להם חוסר נעימות מכך"‪.‬‬ ‫על ענוותנותו המופלאה‪ ,‬ניתן ללמוד מן הסיפור שלפנינו‪ :‬לפני כעשרים שנה ביקשו ממנו ראשי הישיבה דאז שילבש פראק כראוי לר"מ‬ ‫בישיבה‪ ,‬אך הרב סירב בכל בתוקף‪ .‬לקחו את המידות שלו והוציאו לו מהארון את כל החליפות והשאירו לו רק פראק‪ .‬כשבא בבוקר‬ ‫ללבוש חליפה ראה שיש רק ארוך‪ .‬מיד לקח מספריים וגזר מהאורך‪.‬‬ ‫כשהגיע לישיבה‪ ,‬ראו זאת הרבנים ואמרו לו שאין מה לעשות‪ ,‬הוא חייב ללבוש פראק‪ .‬אמר להם‪" :‬אני אעשה הסכם‪ ,‬קודם כל זה לא‬ ‫יהיה פראק‪ ,‬אלא מעיל ארוך‪ .‬ודבר שני‪ ,‬אתם טענתם‪ ,‬שזה בגדי עבודה‪ .‬אני אלבש רק בישיבה ומחוצה לה אמשיך בבגדים קצרים"‪ .‬וכך‬ ‫היה‪ ,‬כשהיה הולך להתפלל בבוקר שחרית‪ ,‬היה לובש קצר וכשיוצא לישיבה יוצא עם ארוך‪ .‬גם בצהריים אחרי הישיבה לא היה הולך בבגד‬ ‫ארוך‪ ,‬אלא קודם כל מחליף את החליפה‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/6‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים – ָה ַרב ַהצַ ִדיק י ָ‬ ‫ְּהּודה מּועָ לֵ ם זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫יפר הרב ניסים בן פורת הי"ו על התמדתו המופלאה של הרב בכל מקום ובכל מצב‪" :‬לפני עשר שנים אושפז הרב בביה"ח 'הר הצופים'‬ ‫ס‬ ‫בעקבות שבר ברגלו‪ .‬מופלאה היה לראות את הרב שוקד על לימודו למרות הכאב שאחזו‪ .‬הייתי מגיע אל הרב בשעות אחה"צ ללמוד עם‬ ‫הרב 'משנה ברורה'‪ .‬אי אפשר היה לתאר את בקיאותו‪ .‬כל הספר שגור על לשונו מילה במילה‪ .‬באחד מימי שישי בתום הלימוד נפרדתי‬ ‫מהרב תוך קביעה שבעז"ה ביום ראשון נמשיך את לימודנו‪ .‬כאשר חזרתי לביה"ח גיליתי לתדהמתי כי הרב סיים את כל הספר‪ ,‬וזאת‬ ‫לאחר שביום שישי היינו באמצע הספר"‪.‬‬ ‫דהים היה לראות כיצד הרב מתנתק מהמתרחש סביבו‪ ,‬וכולו נמצא רק בתורה‪ .‬באחד הימים‪ ,‬מצאתי את הרב לומד בלובי של‬ ‫מ‬ ‫המחלקה‪ .‬מכשיר הטלוויזיה דלק כאשר מסביבו היו עשרות אנשים צופים במשחק כדור‪-‬רגל‪ .‬במרכז הלובי‪ ,‬הייתה קבוצת בני‪-‬מיעוטים‬ ‫משחקים דמקה בקול רם‪ .‬ואילו הרב‪ ,‬שקוע כל כולו בתורה הקדושה ולומד 'משנה ברורה'‪ .‬משל נמצא הוא בתוככי הישיבה‪.‬‬ ‫אחד הימים פנה אחד הפרופסורים לרב ושאל‪" :‬תגיד לי! מי זה שבא כל יום ללמוד איתך‪ ,‬בן או‬ ‫ב‬ ‫נכד?"‪ .‬השיב לו הרב‪" :‬זה תלמידי לשעבר‪ ,‬הוא בכלל לא קרוב משפחה"‪ .‬ניכר היה בפני הרופא – שהוא מנסה להסתיר את תדהמתו‬ ‫הרבה‪" .‬מה‪ ,‬כך התלמידים מכבדים אצלכם את הרבנים?! אצלנו באוניברסיטה אין בכלל כבוד למרצים‪ ,‬חבל שאני לא למדתי בישיבה"‪.‬‬ ‫ראה הרב‪ ,‬כי הוכשרה השעה ולבו נפתח ליהדות‪ ,‬דיבר על ליבו על חשיבות הנחת התפילין‪ ,‬ואכן לא ניתן היה להאמין‪ ,‬הפרופסור החל‬ ‫להניח תפילין מידי יום ביומו‪ .‬ואין הוא היחידי‪ ,‬הרב שהיה בעל מתק שפתיים שכנע בדרכי נועם עוד מספר אנשים להניח תפילין מידי יום‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ביוזמת הרב‪ ,‬מאז אשפוזו החלו להתקיים תפילות מנחה וערבית בבית הכנסת של בית החולים‪.‬‬ ‫ידי שבת בשבתו היה מגיע בשעות הבוקר לביהכ"נ טוויג שבשכונת "מקור ברוך" שבירושלים לשמש כחזן‪ ,‬ושוב היה חוזר לפני צאת‬ ‫מ‬ ‫השבת כדי למסור את דרשתו הקבועה‪ .‬מעולם לא החסיר ולא איחר לדרשתו‪ .‬לא משנה מה היה מזג האוויר בחוץ‪ :‬חמסין‪ ,‬גשום ואפילו‬ ‫כאשר השלג נערם ברחובות‪ .‬באחת השבתות הגיע הרב באיחור של פחות מחמש דקות לדרשתו‪ .‬לפתע קם אחד מהמתפללים והחל‬ ‫לצעוק על הרב לעיני כל מתפללי בית הכנסת‪" :‬מה זה אתה מאחר? בשביל מה אנחנו משלמים לך?"‪.‬‬ ‫הרב לא הגיב במאומה לדבריו‪ ,‬צעד כדרכו בענווה יתירה אל מקומו ונשא את דרשתו‪ .‬לאחר התפילה הרגיש הלה‪ ,‬כי הגזים בתגובתו‬ ‫ופגע ברב ולפיכך בא לבקש את סליחתו‪ ,‬מה הופתע לשמוע את הצדיק אומר‪" :‬אין צורך בבקשת סליחה‪ ,‬אני בכלל לא שמתי לבי‬ ‫לדברים"‪ .‬רק נציין כעובדה כי "המשכורת" השנתית של הרב באותם הימים הייתה אלף ש"ח בלבד!! המשכורת כללה את התפילות עבור‬ ‫ימים נוראים‪ ,‬חגים ומועדים‪ ,‬תקיעת שופר ושיעורי תורה לרוב‪ .‬הרב למעשה היה מגיע אך ורק לשם שמיים‪.‬‬ ‫רב רגיל היה להעלות על הכתב את חידושיו הנפלאים והעמוקים בגמרא‪ ,‬אך לאחר מכן היה גונזם‪ ,‬כדי שלא יחשיבוהו כגאון ושלא‬ ‫ה‬ ‫ייכשל ח"ו בגאווה‪ .‬חלק מהגיליונות מסר רבנו לתלמידו‪ ,‬הלה אספם וניתן היה לאגוד מהם ספר עב כרס‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר שהרב הזהירו‬ ‫שלא יפרסם בשום פנים ואופן את חידושיו‪ ,‬ונמנע מכך‪ .‬באחד מן הימים גילה הרב כי לנכדו נודע אודות הכתבים הללו‪ .‬תפס הרב את‬ ‫תלמידו ושלא כדרכו הקפיד עליו וגער בו‪" :‬הרי הזהרתי אותך שלא תגלה!!!"‪.‬‬ ‫רב יאיר אבא שאול סיפר על כוחן של ברכות הרב וכיצד התקיימו במלואן ‪ -‬ולהלן סיפור אחד מני רבים‪ :‬אחת המשפחות בשכונת "מקור‬ ‫ה‬ ‫ברוך" נערכה לקראת מסיבת ה"בר‪-‬מצווה" של בנם‪ .‬אולם ההורים לא תכננו לערוך את האירוע בהפרדה‪ ,‬כפי המתבקש‪ .‬כל רבני השכונה‬ ‫ניסו לדבר על ליבם להניאם מכך אך ללא הועיל‪.‬‬ ‫שמועה זו גונבה לאוזנו של הרב‪ ,‬קרא הרב להורי חתן הבר‪-‬מצווה ואמר להם‪" :‬אתם תקיימו את מסיבת הבר‪-‬מצווה של בנכם בצניעות‪,‬‬ ‫תוך כדי הפרדה בין הגברים לנשים‪ ,‬ואני מבטיח לכם בן בתוך שנה!"‪ .‬ההורים לא יכלו לסרב להצעה‪ ,‬מאחר שהם מחכים לבן במשך ‪8‬‬ ‫שנים!!! ניאותו ההורים וערכו את האירוע בצניעות ובהפרדה המתבקשת‪ .‬דברי הרב התקיימו במלואם‪ ,‬בתוך שנה זכו ההורים‬ ‫לתאומים‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/7‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון הָ ַרב חַ יִ ים זָאנְּ וִויל אַ ְּב ָר ִ‬ ‫מֹוביץ זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון הרב חיים זאנוויל אברמוביץ מריבניץ זצ"ל‪ -‬נולד לפי אחת המסורות‪ ,‬בשנת‬ ‫ה'תרנ"ח (‪ )1898‬בבוטושאן שברומניה‪ .‬בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו ועבר להתגורר‬ ‫בבית האדמו"ר ר' אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט‪ ,‬שלא היו לו ילדים‪ .‬הרבי אימצו‬ ‫ולימדו תורה‪ .‬רבינו סיפר שבגיל שמונה עשרה שנים בלבד כבר ידע את כל הש"ס עם פירוש‬ ‫רש"י בעל פה‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬בעת חוליו של הרבי משטפנשט אמר לו הרבי‪" :‬שלושה דברים‬ ‫אני מעביר לך‪ :‬את רוח הקודש שלי‪ ,‬את הצורה שלי ואת החן שלי"‪ .‬לאחר פטירת רבו עבר‬ ‫לשאץ‪ .‬לאחר נישואיו התגורר ליד חותנו ביאס ובהמשך עבר לקישינב ולריבניצה‪.‬‬ ‫לאחר השואה נשאר להתגורר בריבניצה תחת השלטון הקומוניסטי‪ ,‬שאסר פעילות יהודית‪,‬‬ ‫והחל לשמש כאדמו"ר‪ .‬הוא מסר שיעורי תורה‪ ,‬מל ושחט במסירות נפש‪ ,‬ולכן היה נתון תחת‬ ‫מעקב השלטונות‪ .‬הקפיד על טבילה במקווה במסירות נפש אפילו בקרח‪ .‬בכל לילה ערך‬ ‫תיקון חצות באריכות גדולה ובבכיות‪ ,‬ולעיתים נמשכה עבודתו שעות רבות‪ .‬הלך עם שק‬ ‫תחת בגדיו והרבה בתעניות‪ .‬גאון עצום‪ .‬רבים פנו אליו ונושעו‪ .‬על פי המסופר‪ ,‬היה בעל רוח‬ ‫הקודש ואף העיד על עצמו כי ביכולתו לראות "מקצה העולם ועד סופו"‪.‬‬ ‫בשנת ה'תשל"ג (‪ )1972‬עלה לארץ ישראל‪ .‬בתחילה התגורר בקריית באבוב בבת ים‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן בבני ברק ובהמשך בירושלים‪ .‬נודע כקדוש עליון וכבעל מופתים‪ .‬בשנת ה'תשל"ד (‪)1973‬‬ ‫עבר לארצות הברית והתגורר במיאמי‪ ,‬בקראון הייטס‪ ,‬בסי גייט שבברוקלין ולבסוף במונסי‪.‬‬ ‫תושבי מונסי כינו אותו ה'בבא סאלי' של האשכנזים‪ .‬נפטר באיסרו חג סוכות‪ ,‬כ"ד בתשרי‬ ‫ה'תשנ"ו (‪ .)1995‬לפי מסורת שנת לידתו ה'תרנ"ח‪ ,‬חי כ‪ 97-‬שנים‪ .‬ציונו בבית העלמין‬ ‫במונסי‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' משה (היה תלמיד של האדמו"ר ר' אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט)‪ .‬אימו‪ :‬מרת יוטא‬ ‫ציפורה‪ .‬נשותיו‪ :‬מרת שרה (זיווג ראשון)‪ ,‬מרת פרידא מלכה (זיווג שני)‪.‬‬ ‫מרבותיו‪ :‬האדמו"ר ר' אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט‪ ,‬הגאון ר' יהודה ליב צירלסון (הרב‬ ‫מקישינב) והגאון ר' יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן‪ .‬חברותות‪ :‬האדמו"ר ר' יעקב יוסף‬ ‫טברסקי מסקווירא והאדמו"ר ר' אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולן‪.‬‬ ‫יפר ר' צבי הירש גרז'וי‪ ,‬שאביו שימש כמשב"ק של הצדיק‪" :‬ידוע כי הרבי היה הולך לטבול גם בימי‬ ‫ס‬ ‫החורף הקרים ביותר‪ ,‬כשהנהר היה קפוא כולו‪ .‬הוא היה יוצא מן הנהר כחול כולו‪ .‬באחד הימים הגיעו‬ ‫נערים לא יהודים לנהר וראו את הרב נכנס לנהר‪ .‬הם החלו לזרוק לעברו אבנים‪ .‬הרבי יצא מן המים‬ ‫לאחר כמה דקות והביט בהם לרגע אחד קצר‪ .‬אחד מהם באותו הרגע הפך למשותק וכך נשאר עד‬ ‫יומו האחרון‪ .‬העיר כולה הייתה בהלם למראה קדושת רבינו"‪.‬‬ ‫וד סיפר ר' צבי הירש ג רז'וי כי באחד הימים ביקש הרבי מאביו שיסיע אותו לאחת העיירות‬ ‫ע‬ ‫הרחוקות ביותר‪ ,‬כדי לעשות שם ברית מילה‪ .‬הנסיעה ארכה כמה שעות‪ .‬אחרי כמחצית מזמן‬ ‫הנסיעה ראה אבי כי הדלק עומד להיגמר והוא אמר שחייבים לעצור בעיירה הקרובה כדי להיכנס‬ ‫לתחנת דלק‪ .‬הצדיק לא התייחס לדברים ואמר‪" :‬לא צריך למלא דלק"‪.‬‬ ‫ואכן כך היה‪ .‬הם הגיעו עד אותה עיירה בלי שמילאו דלק‪ .‬אחרי שהגיעו למקום‪ ,‬הרב אמר לאבי‬ ‫שייסע לריבניץ לבדו‪ .‬אבי סמך על דברי רבינו וגם כעת לא מילא את הרכב בדלק ונסע את כל הדרך‬ ‫חזור בלי דלק‪ .‬כשהגיע לעיירה‪ ,‬נכנס לבית הרבי כדי להניח שם דבר מה‪ .‬שם פגש את הרבנית‬ ‫שסימנה לו להיות בשקט‪ .‬הוא שאל‪" :‬מה קרה?"‪ ,‬והיא השיבה שהרבי כבר הגיע לפני מספר שעות‬ ‫וכעת הוא נח בחדרו‪.‬‬ ‫בינו הרבה בטבילות‪ ,‬ומדי יום טבל ש"י ‪ 310‬טבילות‪ .‬כשנשאל על כך השיב‪" :‬יש כל כך הרבה‬ ‫ר‬ ‫צרות‪ ,‬אבל יהודי צריך לעשות מה שצריך‪ .‬התפקיד שלי לפעול ישועות"‪ .‬וכך פעל באמצעות‬ ‫הטבילות‪ .‬באחת הפעמים היה הרב צריך להיות מסדר הקידושין באיזור תל‪-‬אביב‪ .‬הרבי היה צריך‬ ‫לנסוע לחתונה ועדיין לא התפלל שחרית‪ .‬כיוון שרצו שהרב יספיק עוד להגיע לחתונה‪ ,‬הביאו את‬ ‫הרב למקווה מים שהיה בקרבת מקום‪ .‬אלא שהרבי אמר‪" :‬זה לא מקווה‪ ,‬זה מים"‪.‬‬ ‫כשנשאל מד וע אומר הוא כן‪ ,‬אמר‪" :‬תבררו אצל ר' אברהם מאיר פקשר אם המקווה בסדר"‪( .‬מדובר ביהודי בשכונת סנהדריה בירושלים‬ ‫שהיה אחראי על החלפת המים במקווה)‪ .‬כשהתקשרו אליו‪ ,‬היה הלה בהלם וסיפר כי לפני מספר שעות הוא החליף את המים והיה צריך‬ ‫לתקן משהו‪ ,‬ולכן ניתק את המקווה מהבור והוסיף‪" :‬המקווה הוא מהודר‪ ,‬אבל באותה שעה הוא לא היה מחובר לבור"‪ .‬ותהה‪" ,‬כמה‬ ‫אנשים כאלה יש‪ ,‬שיכולים להרגיש שזה רק מים?"‪.‬‬ ‫אחת הפעמים הגיע אדם לבקש ברכה מרבינו מכיוון שרצה להיכנס לעסק מסוים‪ .‬הצדיק הביט לעברו ואמר לו‪" :‬אל תיכנס לעסק הזה!"‪.‬‬ ‫ב‬ ‫אותו האדם אמר‪" :‬אבל רבינו‪ ,‬זה משתלם מאוד‪ ,‬אפשר להרוויח פה הרבה!"‪ .‬אבל הצדיק המשיך ואמר‪" :‬לא כדאי לך!"‪ .‬אותו אדם לא שמע‬ ‫לקול רבינו כי הרגיש שרק רצה לקבל ברכה ולא יעוץ‪ .‬בסופו של דבר סיפר שהוא שילם על כך ביוקר וכל העסק לא השתלם כלל וכלל כדברי‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫יפרה אשתו הרבנית‪ -‬פעם הלכנו לטייל‪ .‬כל יום הוא נהג ללכת לטיול קצר‪ .‬במהלך ההליכה הוא אמר‪" :‬כשאני מרגיש טוב‪ ,‬אני יכול לראות‬ ‫ס‬ ‫מקצה העולם ועד סופו"‪ .‬בנוסף אמר‪" :‬יש דברים שאני יודע‪ ,‬אך אין לי רשות לספר‪ .‬זה ממש מתפוצץ בתוכי"‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/8‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ֹהן ְּׁשו ְַּרץ זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הצַ ִדיק ָה ַרב אַ ְּב ָר ָהם י ָ‬ ‫ְּהּודה ַהכ ֵ‬ ‫הצדיק הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬א' אב ה'תקפ"ד (‪ )1824‬בעיר מאד‬ ‫בהונגריה‪ .‬יחוסו מגיע עד אהרון הכהן‪ .‬בגיל שנה אמו נפטרה‪ .‬רבינו נלקח לבית אם אמו‬ ‫מרת זיסל שגידלה אותו במסירות‪ .‬לאחר תקופה אביו לקחו חזרה לביתו במאד‪ .‬בהתחלה‬ ‫למד אצל הגאון ר' אברהם דנציגר זצ״ל‪ ,‬בהמשך עבר ללמוד אצל הגאון ר' יהושע זעליג‬ ‫סג״ל באניהאד זצ״ל‪ .‬עוד משחר טל ילדותו ניכר עליו חריפות שכלו והתמדתו‪ .‬אחד‬ ‫מהדברים שהתבלט בהם‪ ,‬היתה ידיעת התרי״ג מצוות התורה‪ .‬הוא ידע לומר אותם לפי‬ ‫הסדר וזכר כל מצווה מה מספרה ומקומה בסדר התרי״ג מצוות‪ .‬כאשר היה כבן עשר‬ ‫שנים‪ ,‬כבר התפרסם שמו במרחקים לעילוי גדול‪ .‬אביו שלח אותו ללמוד בישיבת הרב‬ ‫המרא דאתרא‪ ,‬הגאון ר' יצחק נתן ליפשיץ‪ .‬ביום הבר‪-‬מצווה דרש פלפול נפלא וחריף‬ ‫שחידש מדעתו בסוגיא דחזקה דרבא (נדה מו‪ .).‬כל השומעים התפלאו על גודל חריפותו‪.‬‬ ‫בגיל ארבע‪-‬עשרה נסע לפרשבורג‪ .‬מרן החת"ם סופר קיבל אותו כתלמיד מן המניין למרות‬ ‫שבד"כ למדו אצלו רק מבני שמונה‪-‬עשרה שנים ומעלה‪ .‬בישיבה עלה והתעלה ולמד‬ ‫בהתמדה רבה‪ .‬שם זכה לגילוי אליהו הנביא‪ .‬למרות שהיה צעיר התלמידים‪ ,‬שמו יצא‬ ‫לתהילה בקרב בני הישיבה‪ .‬לאחר שנה וחצי נפטר רבו והוא עבר ללמוד בישיבת וורבוי‬ ‫אצל ר' בנימין וולף לעוו‪ .‬לאחר נישואיו נשאר לגור בעיר אוהעל אצל חותנו‪ .‬רבינו הרבה‬ ‫להסתופף בצל צדיקי דורו‪ .‬בשנת ה'תר"ה (‪ )1845‬חזר לעיר מולדתו מאד‪ .‬שם למד כמה‬ ‫שנים בשקידה ובהתמדה נפלאה‪ .‬כבר אז התפרסם בעולם בחריפותו ובחסידותו‪ ,‬והיה‬ ‫שמו כאחד הגדולים‪ .‬במאד החזיק בישיבה והרביץ תורה לבחורים מופלגים וחריפים‬ ‫במשך כמה שנים‪ .‬רבינו ישן בתחילת הלילה ובשעה אחת‪-‬עשרה למד עם תלמידיו בעיון‬ ‫עד אור הבוקר‪ .‬בשנת תרכ"א (‪ )1861‬התקבל לרב בעיר ברגסס‪ ,‬שם יסד ישיבה ועמד‬ ‫בראשה‪ .‬צדקת פזרונו היתה מופלאה‪ .‬בין עניי העיר ובין עוברי אורח שפסחו על הפתחים‬ ‫נהנו ממנו במידה גדושה‪ .‬מלבד הנתינה שהושיט לכל אחד קירבם בסבר פנים יפות‪,‬‬ ‫האכילם והשקם‪ .‬לרבינו היה כח קדוש לעורר לבבות לתשובה‪ ,‬לפשפוש ותיקון המעשים‪.‬‬ ‫כאשר פתח פיו בדברי התעוררות‪ ,‬אנשים רבים בכו וחזרו בתשובה‪ .‬בשנת ה'תרמ"א‬ ‫(‪ )1881‬מונה לרבה של מאד‪ .‬שמו יצא בארץ כפועל ישועות‪ .‬ביום הושענא רבה באמצע‬ ‫הקפה שניה התעלף‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬רופא שבדק אותו קבע כי מרוב בכיותיו וצעקותיו נקרע‬ ‫אחד מעורקי הלב רח"ל‪ ,‬וזה הגורם למחלתו‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ד תשרי ה'תרמ"ד (‪ )1883‬כשאמר‬ ‫את התיבות "ובידך אפקיד רוחי"‪ .‬חי כ‪ 59-‬שנים‪ .‬נקבר למחרת בבית החיים בעיר מאד‪.‬‬ ‫סבא (מצד האב)‪ :‬ר' משה הכהן (מזאמבור)‪ .‬אביו‪ :‬ר' פינחס זליג הכהן (הראשון)‪.‬‬ ‫אמו‪ :‬מרת הענדל (בת ר' מרדכי צבי שוורץ ורעייתו מרת זיסל)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת פייגא (בת הנגיד‬ ‫הצדיק ר' משה ליב גינצלר מאוהעל)‪ .‬ילדיו‪ :‬חמישה בנים ושש בנות‪ .‬ביניהם‪ :‬מרת הענדל ריזל‬ ‫(נישאה לר' יעקב עהרענרייך זצ"ל מפאבראנץ)‪ ,‬ר' נפתלי (ממלא מקום אביו ואב"ד מאד)‪ ,‬ר' אהרן‬ ‫מקראקא‪ ,‬ר' שלום מברגסס‪ ,‬מרת רבקה (נישאה לר' אליעזר צוקר ראב"ד ברגסס)‪ ,‬מרת זיסל‬ ‫(נישאה לר' יהושע קארן מקראקא)‪ ,‬ר' מרדכי זאב מקראקא‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' אברהם‬ ‫דנציגר‪ ,‬ר' יהושע זעליג סג"ל מבאניהאד‪ ,‬ר' יצחק נתן ליפשיץ‪ ,‬מרן ר' משה סופר (החת"ם‬ ‫סופר)‪ ,‬ר' בנימין וולף לעוו‪ ,‬ר' אשר ישעיה רובין מרופשיץ והאדמו"ר ר' חיים הלברשטאם מצאנז‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הצדיקים ר'‬ ‫מרדכי חנה פוקס מווילחאוויץ‪ ,‬ר' נתנאל פריד מבלמזויוורוש ור' יהודה גרינפלד‪ .‬מספריו‪• :‬קול אריה‪ -‬שו"ת‪ ,‬ביאורים‪,‬‬ ‫מכתבי תורה‪ ,‬חידושי תורה ופלפולים על התורה והמועדים‪.‬‬ ‫אשר בנו הגה״ק ה'בית נפתלי' זצ"ל גר בווישאווא‪ ,‬בשכנותו גר ערל רשע אחד שציער אותו ואת בני ביתו מאוד‪ .‬כאשר נסע לבקר את‬ ‫כ‬ ‫אביו רבינו‪ ,‬הגידה לו זוגתו הרבנית‪ ,‬שיזכיר אצל אביו את צרתו‪ ,‬ויבקש ממנו שיהיה להם מנוחה מן השכן הערל‪ .‬כאשר הזכיר את‬ ‫המבוקש‪ ,‬רבינו שאל את שמו ושם אמו של הגוי‪ ,‬אז רבינו אמר לו‪ :‬״לעקור ערל מן השורש דבר קטן הוא‪ ,‬זולת אם יש לו שר למעלה‪ ,‬אז‬ ‫הוא עניין קשה״‪ ,‬כאשר בא הבית נפתלי לביתו‪ ,‬כבר היה הערל מת‪ ,‬כן יאבדו כל אויביך ה׳‪.‬‬ ‫עם אחת איש בא לפני רבינו ושפך לפניו את מר לבו‪ ,‬שנכרית אחת העלילה עליו בפלילים עלילות ברשע‪ .‬הוא אמר שאם יאמינו‬ ‫פ‬ ‫לדבריה הוא יענש עונש חמור‪ ,‬ועתה נפשו בשאלתו‪ ,‬לעמוד לימינו ולהושיעו‪ .‬רבינו ענה לו‪" :‬אל ידאג מאומה‪ .‬לא יאונה לך כל רעה"‪ .‬בבוא‬ ‫זמן המשפט‪ ,‬והאשה היתה צריכה לומר את דבריה לפני השופט‪ ,‬נסתתם פתאום דיבורה‪ ,‬ולא יכלה להוציא אף הגה אחד‪ .‬על כל השאלות‬ ‫של השופט ענתה בשתיקה מוחלטת‪ ,‬כי היתה כאלם לא יפתח פיו‪ ,‬וממילא כל העניין התבטל‪ ,‬והיהודי יצא לחופשי‪ ,‬ויהי הדבר לנס‪.‬‬ ‫כדו הגאון ר' מנחם ישעיה בן בנו ה'בית נפתלי' כתב‪ :‬״שמעתי מאאמו״ר הגה״צ זצ״ל‪ ,‬שזקנו הרב הגדול החכם החסיד המפורסם מו״ה‬ ‫נ‬ ‫פינחס זעליג הכהן ז״ל‪ ,‬כשהיה לעת זקנתו סמוך על שולחן בנו רבינו זצ״ל ברגסס‪ ,‬הניח לבנו עושר רב‪ ,‬בערך ארבעים אלפים כסף‪.‬‬ ‫במשך שנתיים כבר לא נמצא בידו אפילו פרוטה אחת‪ .‬זקנתי הצדקת המפורסמת ביקשה מרבינו מעות כדי שתוכל לקנות בגד‪ .‬רבינו פתח‬ ‫את הארגז שהיה כספו מונח שמה‪ ,‬והראה לה כי הוא ריק מכל‪ ,‬ומתוך זה נודע לה צדקת פיזרונו הרב‪ ,‬שהיה משיא נערות עניות‪ ,‬והיא‬ ‫חשבה שקיבץ עבור תכלית זה מנדיבי עמנו‪ ,‬אבל את הכל שילם מכיסו״‪( .‬הסיפורים מעובדים מתוך 'תולדות הקול אריה')‬ ‫הצדיקים | ‪91/9‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬ר ִבי מ ֶׁ‬ ‫ֹׁשה סֹופֵ ר ֶׁהחָ ת"ם סֹופֵ ר זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫מרן הרב משה סופר זצ"ל‪ -‬החת"ם סופר‪ ,‬על שמו ועל שם ספריו (חידושי תורת משה)‪ ,‬מגדולי רבני‬ ‫הונגריה‪ ,‬נולד בז' בתשרי ה'תקכ"ג (‪ )1762‬בפרנקפורט דמיין שבגרמניה‪ .‬בהגיעו לגיל תשע למד‬ ‫בישיבתו של ר' נתן אדלר בפרנקפורט דמיין‪ .‬בגיל ‪ 13‬כבר דרש בענייני הלכה‪ .‬נסמך להוראה על‬ ‫ידי ר' נתן אדלר הכהן ור' מרדכי בנט‪ .‬נשא לאישה את בתו של ר' משה ידוויץ בפרוסניץ‪ .‬מחוסר‬ ‫פרנסה קיבל על עצמו משרת רבנות בעיר דרזניץ‪ ,‬ובשנת ה'תקנ"ח (‪ )1798‬עבר למטרסדורף ועמד‬ ‫בראש הישיבה כחמש שנים‪ .‬בשנת ה'תקס"ג (‪ ,)1803‬לאחר פטירת הגאון ר' משולם איגרא‪ ,‬נקרא‬ ‫לפרשבורג לכהן כרב העיר וכראש הישיבה‪ .‬תחת הנהגתו התפתחה הישיבה והייתה לאחת‬ ‫הישיבות החשובות באירופה‪ ,‬ומאות תלמידים הגיעו ללמוד בה‪ .‬עוד בטרם הגיע לפרשבורג כבר‬ ‫נודע כגאון וגדול בתורה‪ .‬שימש כרב וכראש הישיבה בפרשבורג כ‪ 36-‬שנים‪ ,‬עד יום פטירתו‪ .‬על‬ ‫רבינו העיד נכדו‪ ,‬ששמע מפיו‪ ,‬כמובא בספר 'חוט המשולש'‪ ,‬שכך היה סדר לימודו במשך תקופה‪:‬‬ ‫במוצאי שבת קודש למד ‪ 24‬שעות רצופות ללא אכילה ושינה‪ .‬בליל שני אכל וישן עד השעה אחת‬ ‫עשרה בלילה‪ ,‬קם ולמד עד ליל שלישי‪ ,‬התפלל ערבית‪ ,‬אכל ונשאר ללמוד כל הלילה‪ ,‬וכך בכל שני‬ ‫ימים ישן פעם אחת בלבד ולמשך שעות בודדות‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬כך נהג במשך שנתיים רצופות‪.‬‬ ‫נפטר בכ"ה בתשרי ה'ת"ר (‪ .)1839‬חי כ‪ 77-‬שנים‪ .‬ציונו בבית העלמין היהודי בפרשבורג‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' שמואל‪ .‬אימו‪ :‬מרת רייזל‪ .‬נשותיו‪ :‬בת ר' משה ידוויץ מפרוסניץ (זיווג ראשון)‪ ,‬מרת שרה‬ ‫סורל (זיווג שני‪ -‬בת הגאון ר' עקיבא איגר)‪ ,‬אלמנת ר' צבי הירש הלר (זיווג שלישי)‪ .‬בניו‪ :‬ר' אברהם‬ ‫שמואל בנימין (בעל ה'כתב סופר')‪ ,‬ר' שמעון (בעל ה'מכתב סופר')‪ ,‬ר' יוסף יוזפא ור' יצחק לייב‬ ‫(נפטר בילדותו)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' נתן אדלר הכהן‪ ,‬ר' פינחס לוי הורוביץ (בעל ה'הפלאה')‪ ,‬ר'‬ ‫משולם זלמן חסיד‪ ,‬ר' יעקב משה דוד טבלי שייאר‪ ,‬ר' מנחם ליליג ור' נתן מאאז‪ .‬מתלמידיו‪:‬‬ ‫הגאונים ר' אברהם שמואל בנימין (בנו‪ ,‬ה'כתב סופר')‪ ,‬ר' הלל ליכטנשטיין‪ ,‬ר' משה שיק (המהר"ם‬ ‫שיק)‪ ,‬ר' אריה מבייא ור' מאיר איזנשטטר (המהר"ם א"ש)‪ .‬מספריו‪• :‬חת"ם סופר‪ -‬חידושים על‬ ‫הש"ס •שו"ת חת"ם סופר‪ -‬תשובות בהלכה •תורת משה‪ -‬פירוש וחידושים על התורה •פירוש על‬ ‫הגדת פסח •צוואת משה •שירת משה‪ -‬שירים ופיוטים בדרך הקבלה •ספר זכרון‪ -‬תיאור‬ ‫המאורעות והצרות שעברו עליו ועל קהילת פרשבורג בעת המצור בתקופת מלחמות נפוליאון‪.‬‬ ‫העיד נכדו ששמע מפי סבו (ספר חוט המשולש)‪ ,‬שכך היה סדר לימודו של רבינו‪ :‬במוצ"ש קודש למד ‪24‬‬ ‫שעות רצופות ללא אכילה ושינה‪ ,‬בליל שני אכל אכילתו וישן עד שעה ‪ 11‬בלילה‪ ,‬קם ולמד עד ליל ג'‪ ,‬התפלל‬ ‫ערבית אכל ונשאר ללמוד כל הלילה וכו' כך שכל ב' מעת לעת ישן רק פעם אחת‪ ,‬וכן נהג שנתיים רצופות‪.‬‬ ‫מ סופר על הגאון ר' משה סופר זצ"ל‪ ,‬שפעם בא להתקבל לישיבתו בחור שלא ידע כלל צורת אותיות של א"ב‪,‬‬ ‫וכשעמדו על טיבו הבחינו בו שלא ידע כלום‪ ,‬והוא גם קשה תפיסה‪ ,‬וגם אינו זוכר דבר ממה שמלמדים אותו‪,‬‬ ‫אבל החת"ם סופר הבחין בו שהוא ירא שמיים והסכים לקבלו לישיבתו‪ ,‬וביקש מתלמידיו שיקבעו אתו סדרי‬ ‫לימוד‪ .‬בתקופה הראשונה כשלמדו עימו היה קשה כקריעת ים סוף‪ .‬מפעם לפעם היו התלמידים פונים לרבם‬ ‫בטענה שיש כאן מקח טעות מעיקרו‪ ,‬והבחור אינו ראוי כלל ללימוד‪ .‬אבל החת"ם סופר עודדם וחיזקם‬ ‫שלא יתייאשו וסוף ההצלחה לבוא‪ .‬ואכן לאחר עבודה קשה ומייגעת שנמשכה זמן רב‪ ,‬החל התלמיד‬ ‫להתקדם מדרגה לדרגה עד שהגיע לדרגה שכבר יכול היה ללמוד גמרא‪.‬‬ ‫לאחר שנים רבות קיבל החת"ם סופר מכתב מדיין אחד‪ ,‬עם שאלות בהלכה‪ .‬והשואל מפלפל בטוב טעם ודעת‬ ‫בראיות מהש"ס ומהפוסקים‪ .‬החת"ם סופר הראה את המכתב לבנו‪ ,‬ולאחר שבנו קרא בעיון את המכתב‪,‬‬ ‫שאלו‪" :‬מה דעתך על שאלת הדיין?"‪ .‬ובנו ענה לו‪ ,‬שהמכתב נכתב ע"י גאון בישראל‪ .‬להפתעתו גילה לו‬ ‫אביו‪ " :‬דע לך בני‪ ,‬שהשואל הוא לא אחר מאשר אותו תלמיד שבשעתו כולם נתייאשו ממנו מללמדו תורה‪ ,‬ורק בזכות שעודדנו את‬ ‫תלמידנו שיתמידו עמו בלימודו‪ ,‬הצליח אותו תלמיד להחזיק מעמד‪ ,‬ובמשך הזמן התמיד בלימודו וזכה להעלות ולהתעלות עד הלום"‪.‬‬ ‫ה אדמו"ר מקלויזבורג סיפר בשם ר' יחזקאל משינווה‪ ,‬שהעיד כי בפרשבורג עירו של החת"ם סופר‪ ,‬גר אדם רשע בשם שמחה‪ .‬ועינו הייתה‬ ‫צרה בתלמידי החת"ס העוסקים בתורה‪ ,‬עד שאיים שילשין עליהם למלכות כי משתמטים הם מעבודת הצבא‪ .‬הוא התרברב כי ילבישם‬ ‫מכנסיים אדומים‪ .‬כאשר נוכחו ראשי הקהל בסכנה המרחפת על הישיבה נכנס מיד לרבינו ונכנסו אליו בעיצומו של השיעור‪ ,‬רמז להם לומר‬ ‫מה בפיהם‪ ,‬והם בכו וסיפרו לו על הסכנה המרחפת על ראשם‪ .‬החת"ס המשיך בשיעורו כאילו דבר לא קרה‪ ,‬והעסקנים הנאמנים נשארו‬ ‫לעמוד‪ ,‬תוך שהם לוחשים לו שצריך לפעול ללא דיחוי‪ .‬הורה הרב על הגמרא ואמר‪" :‬אנו עושים"‪ .‬והמשיך בשיעורו ללא כל הפסק‪ .‬לאחר‬ ‫השיעור הלך הרב אל אותו רשע וניסה לדבר על לבו שיחזור בו מכוונתו‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬והרשע לא קם ולא זע בפניהם ועוד העיז פניו לומר‪,‬‬ ‫שאין מה לדבר איתו ובכוונתו לשטוח למחרת בבוקר‪ ,‬את כל דבריו בפני בית‪-‬המשפט‪ .‬נענה החת"ם סופר ואמר‪" :‬בוקר ויודע ה' את אשר‬ ‫לו"‪ .‬מיד כאשר עזב את הבית נשתרבבה לשונו של אותו רשע וגרמה לחנק בגרונו‪ .‬אשתו של המלשין אשר ראתה כי חיי בעלה בסכנה‪,‬‬ ‫רצה אל החת"ם סופר והתחננה לפניו שיתפלל לרפואתו‪ .‬השיב לה הרב‪" :‬אני מתפלל עבורו תפילה ההוגנת לו‪' -‬ולמלשינים אל תהי‬ ‫תקווה'‪ ,‬ותוך כדי דיבור יצאה נשמתו‪ .‬הרב‪ ,‬ברצותו לקדש שם שמיים ברבים‪ ,‬יצא להלווייתו של אותו רשע‪ ,‬וליד מיטתו פתח ואמר‪" :‬שמחה‬ ‫לארצך‪ -‬שמחה מובל לקבורה בארץ‪ ,‬וששון לעירך‪ -‬העיר פרשבורג צהלה ושמחה"‪.‬‬ ‫סבו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל (הצדיק ר' יוסף שמואל זצ"ל) נמנה על מקורביו של החת"ם סופר‪ .‬כאשר הקשתה בתו ללדת‬ ‫וישבה ארבעה ימים על המשבר‪ ,‬ביקש מהחת"ם סופר שיעתיר ויתפלל עבורה‪ .‬ואכן תפלתו עשתה פרי והאשה ילדה בשעה טובה‬ ‫ומוצלחת את עקיבא יוסף‪ .‬עם שחר‪ ,‬בא ר' יוסף שמואל לבשר לרב את הבשורה המשמחת‪" .‬מתי ילדה?"‪ ,‬התעניין החת"ם סופר‪" .‬כחצות‬ ‫הלילה" ‪ -‬השיב‪" .‬ומדוע לא באת לבשרני מיד?"‪ ,‬שאל הרב‪" .‬כי לא רציתי להעיר את רבינו" הייתה התשובה‪" .‬להעיר?!" תמה החת"ם‬ ‫סופר‪" ,‬הרי היית מחייה את נפשי בבשורה! שכן זה הלילה הרביעי שלא ישנתי מרוב צער וחרדה לשלומה!"‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/01‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬ר ִבי מ ֶׁ‬ ‫ֹׁשה סֹופֵ ר ֶׁהחָ ת"ם סֹופֵ ר זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הסדר בישיבתו של רבינו בפרשבורג היה‪ ,‬שהוא מסר סדרת שיעורים בעשרים וארבע סוגיות‪ .‬סדרת השיעורים התפרסה על‪-‬פני שלוש‬ ‫שנים‪ ,‬ובשנה הרביעית היה מתחיל את סדרת השיעורים מחדש‪ ,‬בעבור תלמידים חדשים‪ .‬יצחק‪-‬אהרון לנדסברג היה תלמיד מצטיין‬ ‫בישיבה‪ ,‬ושמו הלך לפניו כאחד העילויים שבחבורה‪ .‬הוא נכנס לישיבה בגיל צעיר‪ ,‬ועל‪-‬כן נשאר בה שנה נוספת‪ ,‬דבר שלא היה מקובל‪.‬‬ ‫עם תחילת הלימודים של השנה החדשה סח לפי תומו באוזני תלמידי הישיבה החדשים‪ ,‬כי עדיין זוכר הוא היטב את השיעור הראשון‬ ‫ששמע מפי רבינו בבואו לישיבה‪ .‬התלמידים הצעירים ביקשו שיחזור על השיעור והוא והחל להרצות בשפה קולחת ובוטחת את שיעורו‬ ‫של החת"ם‪-‬סופר בסוגיה הנלמדת‪.‬‬ ‫אך סיים יצחק‪-‬אהרון את 'שיעורו'‪ ,‬הגיע רבינו ופתח בשיעורו‪ .‬התלמידים החליפו ביניהם מבטי פליאה‪ .‬הם זכרו היטב את מילותיו של‬ ‫יצחק‪-‬אהרון‪ ,‬בשעה שחזר על השיעור‪ ,‬ואלה היו כמעט אותן מילים שיצאו זה עתה מפי ראש‪-‬הישיבה‪ .‬כעבור כמה דקות קלט רבינו‬ ‫את חילופי המבטים וביקש הסבר לדבר‪ .‬מבוכה השתררה בחדר‪ .‬לבסוף בחר באחד התלמידים ותבע ממנו להסביר‪ .‬התלמיד נאלץ‬ ‫לספר‪ ,‬כי זה עתה חזר התלמיד לנדסברג בדיוק על אותו שיעור‪ .‬רבינו שקע בהרהורים ולבסוף אמר‪" :‬האומנם הבחור יצחק‪-‬אהרון‬ ‫לנדסברג הקדימני באמירת השיעור? אם כך‪ ,‬אין לי מה לחדש הפעם"‪ .‬סגר את הגמרא ויצא‪.‬‬ ‫עזיבת רבינו באמצע השיעור השרתה אווירה קשה בקרב התלמידים‪ .‬יותר מכולם חש יצחק‪-‬אהרון תחושת אשם עמוקה‪ .‬בלב נשבר‬ ‫ובראש מורכן ההסתגר בחדרו‪" .‬מה עוללתי לרבי היקר!"‪ ,‬מלמל בעיניים זולגות דמעות‪" ,‬איך גבה ליבי וכיצד העזתי להחציף פני כל‪-‬כך!"‪.‬‬ ‫תלמידי הישיבה הבינו לרוחו של יצחק‪-‬אהרון ולא הפריעו לו‪ .‬חלפה שעה‪ ,‬חלפו שעתיים‪ ,‬חלף הלילה‪ ,‬ויצחק‪-‬אהרון עודנו מסתגר בחדר‪.‬‬ ‫העניין היה לנושא השיחה היחיד בישיבה‪ :‬האם חטא יצחק‪-‬אהרון במעשהו‪ ,‬או שמא עשה זאת בתום‪-‬לב מוחלט ואין להאשימו? האם‬ ‫נכון נהג הנשאל כשגילה לראש הישיבה את האמת‪ ,‬או שזה מקרה שבו מותר ומוטב היה 'לשנות' מן האמת? האם על יצחק‪-‬אהרון‬ ‫להתנצל לפני החת"ם‪-‬סופר? ואולי ראוי שמשלחת גדולה‪ ,‬המייצגת את כלל התלמידים‪ ,‬תתייצב לפניו ותבקש את מחילתו?‬ ‫את הדיונים הבלתי‪-‬פוסקים בסוגיה קטעה הודעתו של החת"ם‪-‬סופר‪ .‬בהודעה נקראו כל תלמידי הישיבה‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬להתכנס‬ ‫באולם ביהמ"ד בשעה הנקובה‪ .‬בתוך דקות החלו שמועות וניחושים‪ ,‬בשאלה מה יגיד ראש‪-‬הישיבה‪ .‬האופטימיים‪ ,‬ואלה היו במיעוט‪,‬‬ ‫הניחו שהוא ישמיע כמה מילות מוסר ויסיים את הפרשה‪ .‬הפסימיים נעו בניחושיהם בין שיחה קשה ונוקבת‪ ,‬ובין הגרוע מכול‪-‬‬ ‫הודעה על נטישתו את כס ראש‪-‬הישיבה‪ ,‬הואיל ו"אין לי עוד מה לחדש"‪ .‬המתח באוויר הורגש היטב‪ .‬כארבע‪-‬מאות תלמידי הישיבה‬ ‫המתינו לתחילת דבריו של ראש הישיבה‪ .‬הרב סקר את התלמידים בעיניים לחות ושתק‪.‬‬ ‫לפתע פרץ בבכי‪" .‬בני היקרים"‪ ,‬פתח ואמר‪" ,‬מאז אתמול אינני מוצא מרגוע לנפשי‪ .‬מה עשיתי! ביזיתי את תלמידי יצחק‪-‬אהרון‪.‬‬ ‫במקום לשבח תלמיד יקר זה‪ ,‬שקלט וזוכר את שיעורי מלפני שלוש שנים‪ ,‬נחפזתי לבטל את שיעורי וגרמתי לו עוגמת‪-‬נפש וצער‬ ‫עמוק‪ .‬אספתי את כולכם לצורך דבר אחד"‪ .‬מבטו עבר מתלמיד לתלמיד עד שמצא את מבוקשו‪ .‬בקצה האולם‪ ,‬בפינה‪ ,‬הצטנף לו‪ ,‬חיוור‬ ‫ורועד‪ ,‬יצחק‪-‬אהרון‪ .‬ראש הישיבה קרא לעברו‪" :‬אנא‪ ,‬תלמידי היקר‪ ,‬אנא סלח לי!"‪ .‬צמרמורת הרעידה את מאות התלמידים‪ .‬ראש‬ ‫ישיבתם‪ ,‬הגאון הנודע‪ ,‬מכנס אותם רק כדי לבקש בנוכחותם מחילה מתלמידו‪ .‬המאורע המסעיר העסיק את בחורי הישיבה בפרשבורג‬ ‫עוד זמן רב‪ .‬התלמידים הצעירים‪ ,‬שהצטערו על שהפסידו שיעור מפי רבם‪ ,‬הבינו כי זכו לשיעור יקר הרבה יותר‪ ,‬שיעור מיוחד‬ ‫באהבת‪-‬ישראל ובענווה‪ ,‬שיעור לכל החיים‪ .‬ואילו התלמיד העילוי‪ ,‬מוקד הפרשה‪ ,‬גדל והיה לרבי יצחק‪-‬אהרון לנדסברג‪ ,‬לימים אב‪-‬‬ ‫בית‪-‬דין של גרויסורדין‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/11‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫חֹובס ִקי זצ"ל‬ ‫ְּ‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב אַ ְּב ָרהָ ם גְּ נִ‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬א' תשרי ה'תרצ"ז (‪ )1936‬בתל‪-‬אביב‪ .‬כבר‬ ‫בצעירותו ניכר היה‪ ,‬כי עדיו לגדולות‪ .‬התמדתו הייתה מופלאה‪ .‬למד בישיבת אור ישראל‬ ‫בפתח תקווה‪ .‬לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' לתקופה קצרה‪ ,‬וכעבור זמן עבר ללמוד‬ ‫בישיבת סלבודקה בבני ברק‪ .‬חברו לספסל הלימודים היה הרב משה מרדכי שולזינגר‪,‬‬ ‫והשניים נחשבו בולטים בכשרונותיהם ובהתמדתם‪ .‬חמותו נישאה בזיווג שני לגאון ר' דב‬ ‫בריש וידנפלד מטשיבין‪ .‬לאחר נישואיו התקרב לרב ויידנפלד‪ ,‬והוא יחד עם הגאון ר' יוסף‬ ‫שלום אלישיב‪ ,‬הסמיכו להוראה‪ .‬במשך שנים למד בכולל של ישיבת סלבודקה‪ ,‬ובמשך‬ ‫תקופה כיהן כר"מ בישיבת חמד בראשות רב המושב הרב שלמה נח קרול‪ .‬בשנת‬ ‫ה'תשכ"ז (‪ , )1967‬כשנתיים לאחר פטירת הרב ויידנפלד‪ ,‬התמנה על פי צוואתו לכהן‬ ‫כאחד מראשי ישיבת טשיבין בירושלים‪ ,‬שבה כיהן במשך ‪ 45‬שנה והעמיד תלמידים‬ ‫רבים‪ .‬כיהן גם כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה‪ .‬במקביל לתפקידו בישיבה מסר‬ ‫שיעורי תורה רבים בבתי מדרש ובבתי כנסת של קהילות וחוגים שונים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫לצד עיסוקיו התורניים הרבה לעסוק בפעולות צדקה וחסד‪ .‬ענוותן מופלג‪ .‬בקיאותו‬ ‫נודעה בכל התורה כולה‪ .‬בעל מידות מופלאות‪ .‬התרחק מגינוני שררה וכבוד והיה מחלק‬ ‫בעצמו חבילות של קמחא דפסחא לנצרכים‪ .‬היה נוסע כאחד האדם בקו ‪ 400‬לירושלים‬ ‫עד לימי מחלתו בחודשים האחרונים‪ ,‬בהם חלה במחלה הארורה וכבר קשה עליו היה‬ ‫לנסוע ורק אז הסכים להיעזר ברכב תלמידו‪ .‬על אף מחלתו וכאביו העצומים סירב לבטל‬ ‫את שיעורו ולצורך כך נשאוהו ממיטת חוליו בבית‪-‬הרפואה אל היכל הישיבה‪ .‬נפטר ב‪-‬‬ ‫כ"ה תשרי ה'תשע"ג (‪ .)2012‬חי כ‪ 76-‬שנים‪ .‬ציונו בבית החיים 'שומרי שבת' זכרון מאיר‪.‬‬ ‫בהלוויתו השתתפו יותר מחמישה עשר אלף אנשים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬הרב אליהו משה‪ .‬אמו‪ :‬מרת גיטה (בת הגאון הרב דובער נוחימובסקי‪ ,‬אב"ד גולדינגן)‪.‬‬ ‫אשתו‪ :‬מרת אסתר הדסה (בתו של הרב הגאון רפאל יונה ברנפלד‪ ,‬מצאצאי מרן החת"ם סופר)‪.‬‬ ‫ילדיו‪ :‬הרב שלמה יוסף‪ ,‬הרב רפאל יונה ז"ל (נפטר בחייו לאחר מחלה)‪ .‬חתנו‪ :‬הרב בנימין‬ ‫מאיר‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים הרב יוסף רוזובסקי‪ ,‬הרב יחזקאל אברמסקי‪ .‬מספריו‪• :‬בית‬ ‫אמי‪ -‬חדר הורתי‪ -‬על מסכת הוריות •בר אלמוגים •בני ראם‪ -‬שיעורים ודרשות שמסר‬ ‫בלילות שבת בבתי כנסת שונים (יצא לאחר פטירתו על ידי תלמידיו)‬ ‫סיפורים הובאו בקונטרס שנכתב ע"י תלמידו ר' שמואל אהרן פיש למלאת שלושים לפטירתו‪ :‬רגישותו של הגאון רבי אברהם גניחובסקי‬ ‫ה‬ ‫זצ''ל לכבודו של הזולת‪ ,‬קטן כגדול‪ .‬היה לשם דבר‪ .‬אף פיקחותו הגדולה עמדה לסייע לו בעניין זה‪ .‬התושייה המופלאה שלו באה לידי ביטוי‬ ‫גם בכל פעם שהיה צורך לחלץ מאן דהוא ממבוכה‪ .‬פעם אירע שליווה בחור לפסיכיאטר‪ .‬והנה בחדר ההמתנה הוא פוגש יהודי מוכר שהחל‬ ‫לנוע בחוסר נוחות מכך ש'נתפס' במקום כזה‪ ...‬לא חלפה שניה ורבי אברהם כבר רץ לעבר היהודי כשדמעתו על לחיו ומבקש בתחנונים‪:‬‬ ‫"אנא ממך‪ ,‬אל תגלה לאיש שפגשת אותי כאן‪"...‬‬ ‫סיומה של אחת החופות בה סידר קידושין‪ ,‬הועמדה לרשותו מונית על ידי בעל השמחה‪ .‬אולם לפתע הבחין באוטובוס‪ ,‬ויתר רבי אברהם‬ ‫ב‬ ‫על המונית ורץ לאוטובוס‪ .‬מקום אחד נשאר לו שם ליד יהודי לוקה בנפשו‪ ,‬שישב עם צרורותיו והודיע לו כי יש לו עבורו רק חצי מקום‪...‬‬ ‫"זה בסדר‪ ,‬לי מספיק רבע מקום" ־ הרגיע אותו ראש הישיבה הדגול‪.‬‬ ‫אברכים נרעשים שראו זאת התחננו לפניו שיחליף עמם מקום‪ .‬אך הוא הכריז‪ :‬גם עבור מיליון דולר לא אשנה את מקומי‪ ...‬לאורך כל הדרך‬ ‫הוא סבל מפטפוטי הסרק של אותו מסכן‪ .‬ומשהחל הלה לדבר שלא כדת‪ ,‬אמר לו רבי אברהם‪" :‬אני עייף וייתכן שארדם‪ ,‬תעיר אותי אם‬ ‫אפסיד משהו חשוב‪ ."...‬בסיומה של הנסיעה חיבק את שותפו לדרך ואמר לו בנעימות מיוחדת‪" :‬כל כך נהנתי לשבת לידך‪"...‬‬ ‫עם הרב עמד בתחנה כדי לנסוע לירושלים‪ ,‬והיה עמו ת"ח מופלג אחד ועצר טנדר אחד לצדיק 'טרמפ' והציע שייקחם לירושלים ועלו‬ ‫פ‬ ‫שניהם‪ .‬וכאשר התחילו בנסיעה‪ ,‬החכם שעלה יחד עם רבינו התחיל בהצעת שאלה בענייני חו"מ ומיד התחיל מו"ר לשאלו על הג'ירפה‬ ‫שבגן החיות‪ ,‬היאך נראה לו שהביאו אותה מחו"ל הרי היא גבוהה מאד ועוד כיו"ב בכל מיני הבלים ודברים בטלים וכך כל הדרך עד‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫בהגיעם שאל הת"ח את מו"ר‪" :‬מה הייתה פשר הנהגתו זו?" וענה לו רבנו‪" :‬אשתו של הנהג גם‪-‬כן נסעה ברכב והיות והנהג גם כן לת"ח‬ ‫יחשב שכן הוא פותח ספר‪ .‬אולם הדברים שביקשת לדבר הינם עמוקים ולא היו לפי השגותיו של הנהג‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬כאשר רעייתו תראה שלא‬ ‫יהיה לבעלה מה להוסיף‪ -‬ייתכן שהיא תזלזל בבעלה ושלום הבית שלהם ייפגם"‪ .‬ועוד שרצה להראות שמותר לת"ח לדבר בעוד כל מיני‬ ‫עניינים‪ ,‬משום שידע מו"ר שיש צורך בדבר זה להשכנת השלום‪.‬‬ ‫גאון רבי דב מלר שליט"א סיפר שנתלווה עם רבנו בתענית אסתר לנסיעה בקו ‪ 402‬לירושלים והיה מו"ר מותש מעייפות כיוון שלא ישן‬ ‫ה‬ ‫בלילה הקודם‪ .‬והנה הגיע אוטובוס וכולו מלא ועלה מו"ר והנה יושב בחור ולידו מקום ריק‪ ,‬ושאלו הצדיק‪" :‬האם אפשר לשבת?"‪ .‬ואמר‬ ‫הבחור‪" :‬אני שומר את המקום לחברי שיעלה בתחנה הבאה"‪ ,‬ואמר מו"ר‪" :‬אתה עושה מצוין‪ ,‬שאתה דואג לחבריך!"‪.‬‬ ‫והמשיך הרב להיכנס באוטובוס‪ ,‬והנה יושב אדם ובנו לצידו והציע למו"ר‪ ,‬שייקח את הבן על ברכיו ויוכל הרב לשבת לצידו‪ ,‬ואמר רבנו‬ ‫שאינו מוכן בשום אופן‪ .‬ונעמד הצדיק במדרגות שע" י הדלת האחורית‪ ,‬והנה מגיעים כמה מהיושבים ומציעים את מקומם‪ ,‬ואמר להם מו"ר‪:‬‬ ‫"תרחמו על בן אדם שרוצה ללמוד הרי כאשר אני אשב ארדם מיד!"‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/21‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ -‬הָ ַרב לֵ וִי יִצְּ חָ ק ִמבֶׁ ְּר ִדיצֶׁ 'ב זצ"ל‪ָ -‬סנ ָ‬ ‫ֵגֹורם ֶׁׁשל י ְִּש ָראֵ ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיצ ;'ב זצ"ל‪' -‬סנגורם של ישראל'‪ -‬נולד בשנת ה'ת"ק (‪)1740‬‬ ‫בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל‪ ,‬למשפחת רבנים שבמשך כ"ו דורות לא הוסר ממנה כתר‬ ‫תורה‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬בשעה שנולד אמר הבעל‪-‬שם טוב הקדוש לתלמידיו כי ירדה נשמה‬ ‫גדולה מהשמיים שתמליץ טוב על ישראל‪ .‬בגיל שבע החל ללמוד ראשונים ואחרונים‪.‬‬ ‫בנעוריו נודע בכינויו 'העילוי מירוסלב'‪ .‬בגיל שתים‪-‬עשרה עבר לירוסלב והתפרסם כעילוי‪.‬‬ ‫נודע בזיכרונו המופלא והיה גאון בנגלה ובנסתר‪ .‬לאחר נישואיו ישב בבית חותנו שבלברטוב‬ ‫ועסק בתורה‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' שמואל שמלקא הלוי הורביץ מניקלשבורג השפיע עליו להגיע למגיד ממזריטש‪,‬‬ ‫ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד‪ .‬בשנת ה'תקכ"א (‪ ,)1761‬לאחר שחותנו ירד‬ ‫מנכסיו‪ ,‬נאלץ לקבל עליו משרת רבנות בריצ'וואל‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬המתנגדים לחמו בו‪ ,‬ובהושענא‬ ‫רבה הכניסו אותו לחבית אשפה עד צווארו כדי שלא יוכל לומר דבר שבקדושה‪ ,‬קשרו את ידיו‬ ‫והוציאוהו מחוץ לעיר מעבר לתחום שבת‪ .‬רבינו ברח לביתו של ר' ישראל הופשטיין‪ ,‬המגיד‬ ‫מקוז'ניץ‪ ,‬כשהוא מתפלל לבורא עולם שלא יעניש את הפוגעים בו‪.‬‬ ‫בשנת ה'תקכ"ה (‪ )1765‬התקבל לרב בז'ליחוב‪ .‬רדיפות המתנגדים לא פסקו‪ ,‬ובשנת ה'תקל"א‬ ‫(‪ )1771‬עבר לפינסק‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬גם שם התנכלו לו מתנגדיו ואף התנפלו על ביתו ושדדו‬ ‫אותו‪ .‬בשנת ה'תקמ"ה (‪ )1785‬החל לכהן כרב בברדיצ'ב‪ .‬על אף הרדיפות הרבות שסבל‬ ‫ממתנגדיו‪ ,‬סנגר על מעשיהם והוסיף ללמד זכות על ישראל‪ .‬נודע בענוותנותו המופלאה‬ ‫ובאהבת ישראל שלו‪ .‬מסופר כי רבים פנו אליו לברכה ולישועה‪ .‬הרבה לעסוק בפדיון שבויים‬ ‫ובהכנסת כלה וכן הרבה בסיגופים ובתעניות‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ה בתשרי ה'תק"ע (‪ )1809‬בברדיצ'ב‬ ‫שבאוקראינה‪ .‬לאחר הסתלקותו אמר ר' נחמן מברסלב‪" :‬מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי‬ ‫כבה אור העולם"‪ .‬חי כ‪ 69-‬שנים‪ .‬מרוב הערצתם לרבם לא קיבלו עוד בני ברדיצ'ב רב לקהילתם‬ ‫במעמדו‪ ,‬וגדולי התורה שכיהנו בעיר אחריו נשאו בתואר דיין ומורה הוראה‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' מאיר (שימש כאב"ד זמושץ')‪ .‬אמו‪ :‬מרת שרה סאשע‪ .‬אשתו‪ :‬מרת פרל (בת ר' ישראל‬ ‫פרץ מלברטוב‪ .‬נישא לה בהיותו כבן ‪ 17‬שנים והיא האריכה ימים למעלה ממאה שנים)‪ .‬בניו‪ :‬ר' מאיר‬ ‫(מח"ס 'כתר תורה'‪ ,‬נפטר בחיי אביו)‪ ,‬ר' ישראל (רבה של פיקוב וממלא מקום אביו) ור' דוב בער‪.‬‬ ‫בנותיו‪ :‬מרת אסתר‪ ,‬מרת גולדה‪ ,‬מרת גיטל ומרת תרצה‪ .‬מרבותיו‪ :‬אביו ר' מאיר‪ ,‬ר' דב בער‬ ‫(המגיד ממזריטש)‪ ,‬ר' שמואל שמלקא הלוי הורביץ‪ .‬חברותות‪ :‬ר' יוסף תאומים (בעל ה'פרי‬ ‫מגדים')‪ ,‬ר' אריה ליבוש פרץ (אחיו של חותנו)‪ .‬מתלמידיו‪ :‬ר' אהרן מז'יטומיר‪ ,‬ר' אברהם דוב‬ ‫מבוטשאטש‪ ,‬ר' חיים יוסף מפיסטין‪ ,‬ר' אברהם מרדכי מפינטשוב‪ ,‬ר' יוסף מנמירוב‪ ,‬ר' ישכר‬ ‫דוב (מח"ס 'הזכירה') ור' צבי חסיד‪ .‬מספריו‪• :‬קדושת לוי‪ -‬על התורה‪.‬‬ ‫בשנת ה'תקכ"א‪ ,‬כשמלאו לרבינו ‪ 21‬שנים בלבד‪ ,‬התמנה לכהן כרבה של רוטשוול‪ ,‬במקום ר' שמלקה‪,‬‬ ‫שעבר לכהן כרבה של שינווא‪ .‬גדלותו בתורה והליכותיו הנעימים משכו אחריו את הערצת ההמונים‪ .‬רבינו‬ ‫לא חס על כבודו והיה יוצא אל בני עדתו‪ ,‬ומשוחח כשווה בן שווים עם פשוטי העם ובתוך כך נוטע בהם‬ ‫יראת שמיים ומקרבם לתורה‪.‬‬ ‫התנהגות זו של הרב לא מצאה חן בעיני תקיפי הקהל‪.,‬הם ראו בכך פגיעה בכבודם‪ .‬הם החלו להציק‬ ‫ולמרר את חייו‪ ,‬כדי שיסתלק מהרבנות‪ .‬רבינו שליבו גדוש באהבת הבריות‪ ,‬היה שופך את צקון לחשו‬ ‫לפני יושב מרומים‪ ,‬שלא יעניש את אלה המצערים אותו‪ .‬מעשה היה‪ ,‬ואשה אחת‪ ,‬שבעלה היה מראשי‬ ‫המתנגדים והחולקים עליו‪ ,‬שפכה על הרב דלי של מים דלוחים ואף הטיחה בפניו חרפות וגידופים‪.‬‬ ‫נכנס רבינו לביה"כ‪ ,‬ניגש לארון הקודש ואמר‪" :‬ריבונו של עולם! סלח ומחל לאשה זו‪ ,‬שביקשה בכעסה‬ ‫לגרום לי בושה וכלימה‪ .‬הרי אשה זו עשתה רצון בעלה‪ ,‬וחכמינו זצ"ל אמרו‪ :‬איזוהי אשה כשרה?‬ ‫העושה רצון בעלה"‪ .‬עד שפעם אחת גברו ההצקות ובהושענא רבה נאלץ לברוח מהעיר‪ ,‬כשהוא הולך‬ ‫ברגל והאתרוג והלולב בידו ונמלט לבית רבו במזריטש‪ .‬ישב אפוא הרב בבית מדרשו של המגיד ועסק‬ ‫בתורה ולא סיפר לאיש מאומה‪ ,‬מכל אשר עבר עליו‪.‬‬ ‫אשתו הצדקנית וילדיו הפעוטים נשארו ברוטשוול‪ .‬חששו תקיפי הקהל‪ ,‬שמא יעיז לשוב רבינו לביתו‪.‬‬ ‫הם הרסו את ביתו ושמו את בני ביתו בעגלת אשפה ושלחו אותם מהעיר‪ ,‬תוך שהם ממנים רב אחר במקומו‪ .‬אחד מנאמניו של הרב‬ ‫נסע למזריטש וסיפר לצדיק על כך‪ .‬רבינו החל מיד להתפלל בדמעות‪ ,‬וביקש מהקב"ה כי המתנכלים לא ייענשו‪ .‬כשראו תלמידיו את‬ ‫גודל צדקתו של רבם‪ ,‬נמנו וגמרו אומר לנסוע לז'יטומיר‪ ,‬למגיד ר' זאב וולף ה'אור המאיר' ולבקש ממנו להתפלל לעונשם של מתנגדי‬ ‫רבינו‪ .‬כשהגיעו אליו וביקשוהו‪ ,‬נאנח ר' זאב אנחה ואמר‪" :‬מה יכול אני לעשות? עד שאני אטול את סידור התפילה לידי‪ ,‬כבר עמד ר'‬ ‫יצחק לוי להתפלל עליהם‪ ,‬שלא ייגרם להם חלילה עונש על ידו!"‪.‬‬ ‫על ציפייתו למשיח של "סנגורם של ישראל" יעיד הסיפור המופלא הבא‪ :‬בביתו של הרב עשו סעודת "תנאים" לאחד מנכדותיו וקבעו את‬ ‫זמן החתונה ל"שבת נחמו"‪ .‬הסופר כתב בתוך התנאים‪" :‬החתונה תהיה אם ירצה ה' בשבת נחמו בעיר ברדיצ'ב"‪ .‬כשקרא רבי יצחק את‬ ‫התנאים‪ ,‬קרעם לגזרים ואמר מתוך כאב‪" :‬איך כותבים כי החתונה תהיה בברדיצ'ב‪ ,‬בשעה שאנחנו מאמינים ומצפים בכל יום למשיח‬ ‫שיבוא ויגאלנו ויקבץ את נפוצותינו לארצנו הקדושה? אלא שכך צריך לכתוב‪ :‬החתונה תהיה אי"ה בשבת נחמו בירושלים עיר קודשינו‪,‬‬ ‫ואם חלילה עד אז לא יבוא משיח צדקנו‪ ,‬תהיה החתונה בברדיצ'ב"‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/31‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ -‬הָ ַרב לֵ וִי יִצְּ חָ ק ִמבֶׁ ְּר ִדיצֶׁ 'ב זצ"ל‪ָ -‬סנ ָ‬ ‫ֵגֹורם ֶׁׁשל י ְִּש ָראֵ ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫ושאל‪" :‬אולי כבודו לא יודע מה התאריך היום?"‪ .‬הלה ענה‪" :‬היום תשעה‬ ‫;‬ ‫פעם אחת ראה רבינו יהודי שאוכל בתשעה באב‪ .‬הרב פנה אליו‬ ‫באב"‪ .‬הרב המשיך ושאל‪" :‬אולי אינך יודע מה קרה היום?"‪" -‬היום נחרבו שני בתי המקדש‪ ,‬ולכן כולם צמים!"‪ .‬הרב הביט בו בעיניים‬ ‫רחמניות ושאל‪" :‬אולי אינך מרגיש טוב ולכן אתה אוכל?"‪" -‬אני בריא כמו שור!" ענה בחוצפה‪ .‬הרב הביט לשמיים ואמר‪" :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫תראה כיצד ילדיך אינם מסוגלים לשקר‪ .‬גם כאשר הם אוכלים בתשעה באב‪ ,‬הם אומרים רק את האמת!"‪.‬‬ ‫פעם אחת בערב פסח לאחר חצות אמר לשמשו‪" :‬בוא ונצא לשוק"‪ .‬ראו גוי שממבריחי המכס היה‪" .‬יש לך בד מחוץ לארץ?"‪" -‬יש"‪ ,‬השיב‬ ‫הגוי‪" .‬כמה מטרים של בד יש ברשותך?"‪" -‬כמה שתרצה"‪ ,‬ענה הגוי‪ .‬רבינו הלך ופגע באדם מישראל ושאל אותו‪":‬יש לך חמץ?"‪" -‬חמץ?"‪,‬‬ ‫נרתע‪" ,‬אסור‪ ,‬אנחנו לאחר שעה שישית כעת"‪ .‬פגע ביהודי שני ושאל‪" :‬יש לך חמץ?"‪" -‬מה סח רבינו"‪ ,‬השיב הלה‪" ,‬חמץ בשעה כזו?‬ ‫כלום יצאתי חלילה מכלל ישראל?" רבינו נשא את עיניו כלפי מעלה ואמר‪" :‬ריבון העולמים‪ ,‬הבט משמים וראה את עמך ישראל‪ ,‬כמה‬ ‫חרדים הם על דבריך וזהירים במצוותך‪ .‬קיסר רוסיה מלך אדיר‪ ,‬כמה שרים‪ ,‬שוטרים ושופטים‪ ,‬ובתי כלא יש ברשותו‪ .‬חיילים העמיד על‬ ‫הגבולות‪ ,‬שלא להכניס סחורה תוצרת חוץ ואף על פי כן מכניסים כל מיני סחורות ומצויות הן למכירה בשוק‪ .‬ואתה כתבת עלינו בתורתך‬ ‫'לא יראה לך חמץ' ואין שוטר ואין נוטר‪ ,‬ובערב פסח מבעוד יום לא יראה ולא ימצא משהו חמץ בכל גבול ישראל"‪.‬‬ ‫פעם אחת במוצאי יום כיפורי הגיע ר' שמואל‪ ,‬תלמיד רבינו לבית רבו לראות כיצד הוא מרגיש לאחר הצום מאחר ורבינו עבד את הבורא‬ ‫כל היום בשקידה עצומה למעלה מכוח אנוש‪ .‬למרות שעברו שעות מהצום‪ ,‬הצדיק עדיין לא שתה‪ .‬כשראה את תלמידו אמר‪" :‬טוב שבאת‪,‬‬ ‫אספר לך מה שהתרחש‪ .‬השטן קטרג היום לפני בית דין של מעלה וטען‪" :‬אתם בית דין צדק‪ .‬הגידו לי מדוע אם אדם גזל מחברו רובל‬ ‫אחד אתם שוקלים את העברה במשקל המטבע‪ ,‬ואם אדם נתן נדבה רובל אחד אתם שוקלים את העני ואת כל בני ביתו שנהנו מהנדבה‪.‬‬ ‫מדוע אינכם מסתפקים גם כאן במשקל המטבע? או מדוע אינכם שמים בכף המאזנים את הנגזל ואת כל בני ביתו שסבלו מהנזק?"‪,‬‬ ‫ניגשתי והסברתי‪" :‬הנדבן רוצה לקיים את נפש בני האדם‪ ,‬לפיכך צריך לשקול את בני האדם‪ .‬ואילו הגזלן אינו מבקש אלא את הכסף‬ ‫בלבד ואינו נותן דעתו על בני אדם‪ .‬לכן אין לשקול כאן אלא את המטבע בלבד‪ .‬כך סתמתי את פיו"‪.‬‬ ‫מעשה ברבי ר’ יצחק מניסכיז שהיה נשוי לנכדתו של רבינו ואכל על שולחן של חותנו במשך ארבע שנים‪ .‬לפני שהתחתן ביקש שרבינו‬ ‫יסכים להסמיך אותו ליותר מארבע שנים‪ .‬אבל הצדיק‪ ,‬טען‪ ,‬שבשום אופן אינו יכול להבטיח מזונות לזוג יותר מארבע שנים‪ .‬והיה אז‬ ‫הדבר לפלא בעיני כל‪ .‬אך לבסוף התברר הדבר ככלות ארבע שנים ביום האחרון‪ ,‬נפטר הצדיק מברדיטשב‪.‬‬ ‫מאמרותיו‪ :‬הלוואי ואזכה לאהוב את הגדול והצדיק שבעם ישראל‪ ,‬כמו שהקב"ה אוהב את הרשע ביותר בעם ישראל‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/41‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬הגָ אֹון ָה ַרב ָ‬ ‫יֹורם ִמיכָאֵ ל אַ בָ ְּרגֶׁ'ל זצ"ל‬ ‫הגאון הרב יורם מיכאל אברג'ל זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬י"ז בסיוון ה'תשי"ז (‪ )1957‬במושב ברוש‪,‬‬ ‫לאחר שהוריו עלו ממרוקו‪ .‬למד בישיבת בני עקיבא 'בית יהודה' שחרי"ת בכפר מימון‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן למד בישיבת 'תפארת צבי' ובישיבת 'הנגב'‪ .‬עוד בהיותו אברך צעיר עסק בהפצת תורה‪.‬‬ ‫לאחר נישואיו עבר לנתיבות‪ .‬למד גם בכולל 'בית ישראל' ובכולל להוראה בשדרות‪ .‬בנתיבות‬ ‫התקרב למקובל ר' ישראל אבוחצירא‪ ,‬ה'בבא סאלי' ובמשך כחמש שנים זכה לשמשו‬ ‫במסירות‪ .‬בשנת ה'תשמ"ה (‪ )1985‬הקים בנתיבות את כולל 'קול רינה רב פעלים'‪ ,‬בהשראת‬ ‫ה'בבא סאלי'‪ .‬בתחילה שכן הכולל במקלט‪ ,‬ועם התרבות הלומדים התפתחה פעילותו לרשת‬ ‫גדולה של כוללים ומוסדות חינוך‪ .‬הקים את רשת החינוך 'באר מים חיים'‪ ,‬הכוללת מעונות‬ ‫יום‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬בתי ספר יסודיים לבנים 'בניהו' בנתיבות ו'באר מים חיים' בבאר שבע‪ ,‬ביה"ס‬ ‫היסודי לבנות 'יבוא ברינה' ע"ש אמו‪ ,‬תיכון לבנות 'שפתי רננות' וישיבה קטנה 'תפארת‬ ‫בחורים'‪ .‬הלימוד ברשת הכוללים התקיים לאורך שעות היממה‪ ,‬במסגרת כוללי יום‪ ,‬כוללי‬ ‫חצות וכוללים עם הנץ החמה‪ ,‬שבהם עסקו במקצועות התורה השונים‪ .‬הרשת מנתה עשרות‬ ‫כוללים ברחבי הארץ ונקראה ע"ש החכם ר' יוסף חיים מבגדאד‪ ,‬ה'בן איש חי'‪ .‬במסגרת‬ ‫מוסדותיו פעל גם ארגון החסד 'ברכת יוסף ופעולת צדיק'‪ ,‬שסייע למשפחות נזקקות‪.‬‬ ‫כמו כן שימש כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה‪ .‬העמיד אלפי תלמידים ופעל רבות‬ ‫להפצת תורה ולקירוב יהודים לעולם התורה‪ .‬נודע כבעל חסד וכענוותן מופלג‪ ,‬התבטל בפני‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬שימש כאב מסור לתלמידיו והסתפק במועט‪ .‬מאור פניו‪ ,‬חיוכו החם והלבבי‬ ‫ואישיותו הכובשת נגלו לעין כל‪ .‬הקדיש את חייו למען הזולת ודאג לרווחתם של אחרים‪ .‬נפטר‬ ‫בליל שבת פרשת בראשית‪ ,‬כ"ז בתשרי ה'תשע"ו (‪ ,)2015‬לאחר שהזדכך בייסורים קשים‬ ‫ממחלה קשה וקיבלם באהבה‪ .‬חי כ‪ 58-‬שנים‪ .‬ציונו בנתיבות‪ .‬בניו‪ ,‬ר' חיים יוסף דוד ור'‬ ‫ישראל‪ ,‬המשיכו את דרכו‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' חנניה‪ .‬אמו‪ :‬מרת רינה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת גאולה (לבית דדון)‪ .‬בניו‪ :‬ר' חיים יוסף דוד‪ ,‬ר'‬ ‫ישראל‪ .‬בנותיו‪ :‬מרת נחמה‪ ,‬מרת רינה‪ ,‬מרת רות‪ ,‬מרת רחל‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאון ר' יששכר‬ ‫מאיר (ראש ישיבת הנגב)‪ .‬מספריו ומתורתו‪• :‬בצור ירום‪ -‬שיעורים על ספר התניא‪ 17 ,‬כרכים‬ ‫•אמרי נועם‪ -‬על התורה והמועדים •ירום ונישא‪ -‬מתורתו‪.‬‬ ‫אנחנו הורים לארבעה ילדים וגרים בקרית עקרון‪ .‬בחודש תשרי ה'תשע"ד‪ ,‬נולד לנו ב"ה בן לאחר‬ ‫שלוש בנות וקראנו את שמו איתמר‪ .‬בגיל ארבעה חודשים הוא החל לרדת במשקל באופן חריג‪.‬‬ ‫בדיקות הדם אימתו את החשש והרופאה שלחה אותנו בדחיפות לבית‪-‬הרפואה 'שניידר'‪ .‬לאחר‬ ‫בדיקות דם מקיפות מנהל המחלקה אמר כי הילד נמצא במצב קשה מאוד והוא סובל ל"ע מבעיה‬ ‫מטבולית ומפגיעה קשה בכבד‪ .‬הוא אושפז במחלקה והחלו לטפל בו בצורה אינטנסיבית כדי לייצב‬ ‫את מצבו‪ .‬למחרת האשפוז נסעתי לרבינו לקבל את ברכתו לרפואת איתמר‪ ,‬והוא אמר חד משמעית‪:‬‬ ‫"הילד יהיה בריא‪ ,‬אל תדאג"‪ .‬גם הרב ניסים מויאל אמר‪" :‬אתפלל עליו שהכל יהיה בסדר הוא יהיה‬ ‫בריא"‪ .‬חלפו מספר ימים‪ .‬כל ניסיונות ההאכלה של איתמר עלו בתוהו וגם החיבור לזונדה לא עזר‪.‬‬ ‫הרופאים החליטו שחייב לעשות לו עירוי תוך ורידי‪ ,‬דבר שנעשה בחדר ניתוח ובהרדמה מלאה‪.‬‬ ‫עוד באותו הערב הייתי בבית מרן הרב שטיינמן ומרן הרב חיים קניבסקי‪ .‬שניהם ברכו את איתמר‬ ‫לרפואה שלימה‪ .‬הרב קניבסקי אמר שעלי לקבל על עצמי שרוולים ארוכים ולגדל זקן‪ ,‬כמובן‬ ‫שהסכמתי‪ .‬בדרכנו חזרה מבני ברק לבית הרפואה הרופאה התקשרה ואמרה‪" :‬הילד במצב קשה‪,‬‬ ‫הכבד פגוע‪ .‬אנחנו מכניסים אותו שוב לחדר ניתוח בהרדמה מלאה להחדרה נוספת של עירוי תוך‬ ‫ורידי כפול"‪ .‬מחדר הניתוח הוא הועבר למחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומחובר למכונת הנשמה!‬ ‫לילה אחד בעודו מונשם ומורדם‪ ,‬התעוררתי בשעה שתיים בלילה‪ .‬הסתכלתי עליו‪ :‬קטן‪ ,‬חסר אונים‬ ‫ומחובר לאינספור צינוריות וחוטים‪ .‬אז הבנתי את העוצמה של ברכות השחר‪" :‬בא"י‪...‬מתיר אסורים"‬ ‫איתמר שכב במיטה‪ .‬גופו וראשו כבולים בצינורות הנשמה והזנה‪ .‬כולו נפוח מהנוזלים והתרופות‪.‬‬ ‫לאחר שבוע שבו היה מונשם ומורדם איתמר פקח עיניים‪ .‬הרופאים אמרו שמצב הכבד שלו קשה‬ ‫מאוד‪ .‬המנהל המחלקה לחדרו‪" .‬אני רוצה שתדעו שמצבו קשה ביותר‪ .‬כדאי שתחשבו על השתלת כבד‪ .‬מחר תבוא מתאמת השתלות‬ ‫ותדבר אתכם"‪ .‬הסתכלנו עליו ואמרנו‪" :‬ד"ר‪ ,‬אתם רופאים טובים ושליחים נאמנים אבל אנחנו מאמינים בקב"ה ונזכה בעז"ה לנס גלוי!"‪.‬‬ ‫למחרת נסעתי לקבל חיזוק וברכה מרבינו‪ .‬סיפרתי שלפי תוצאות הבדיקות איתמר במצב קריטי‪ ,‬הכבד פגוע מאוד ומדברים על השתלה‬ ‫דחופה‪ .‬הרב אמר‪" :‬הילד יבריא בלי ניתוחים ובלי השתלות!"‪ .‬בוקר אחד‪ ,‬במהלך ביקור רופאים שגרתי נכנסו לחדרו כל הרופאים הבכירים‪.‬‬ ‫מנהל המחלקה הביט בו ופנה ליתר הרופאים ואמר‪" :‬אני מודאג מהילד הזה‪ ,‬הכבד שלו במצב קריטי‪ .‬תוך כמה ימים הכבד יתפורר"‪.‬‬ ‫הימים הבאים עברו בציפייה דרוכה לנס המיוחל‪ .‬היינו בטוחים בתפילות ובברכתם של גדולי הדור‪ .‬כמה ימים לאחר הפורים בדיקות הדם‬ ‫הראו שיפור מדהים‪ .‬הכל התהפך לטובה‪ .‬מדדים שליליים שהרקיעו שחקים צנחו תוך מספר ימים פי שלוש בצורה בלתי מוסברת מבחינה‬ ‫רפואית‪ .‬הצהבת צנחה מ ‪ 24‬ל ‪ ,9‬הכבד התחיל להתאושש בצורה שהדהימה את הרופאים‪ ,‬שלא האמינו שזה הילד ששכב גוסס לפני כמה‬ ‫ימים‪ .‬לאחר כשלושה שבועות בטיפול נמרץ הועברנו למחלקה רגילה‪ .‬כעבור חמישה ימים שוחררנו לביתנו כשהכבד כמעט בריא‪ .‬הרופאה‬ ‫שטיפלה בו בטיפול נמרץ הביטה בו ביום השחרור כשדמעות על לחייה מסרבת להאמין שזה התינוק שהיה במצב אנוש ועל סף השתלה‬ ‫לפני ימים ספורים ועכשיו מחייך אליה‪ .‬מנהל מחלקת טיפול נמרץ הביט ואמר‪" :‬אני מאושר‪ ,‬אין ספק שזכינו לראות נס! הילד הזה נס‬ ‫קרדיט תמונה‪ :‬קול רינה‪ ,‬רישיון ‪CC0 1.0, Wikimedia Commons‬‬ ‫רפואי !!!"‪( .‬רב פעלים)‬ ‫הצדיקים | ‪91/51‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬הגָ אֹון ָה ַרב ָ‬ ‫יֹורם ִמיכָאֵ ל אַ בָ ְּרגֶׁ'ל זצ"ל‬ ‫כל יום היו ממתינים עשרות אנשים מחוץ לחדרו של רבינו מי לברכה ומי לעצה ותושיה מהצדיק‪ .‬בין הבאים היו אנשים שביקשו ברכה‬ ‫ב‬ ‫לזיווג הגון‪ ,‬לפרנסה בשפע‪ ,‬לבריאות איתנה‪ ,‬לרפואה שלמה‪ ,‬הצלחה בחינוך הילדים ועוד שאר צרכי עם ישראל‪ .‬הללו היו שופכים את‬ ‫תוך לבם בחדרו של הרב‪ ,‬והצדיק היה מאזין לדבריהם ולכל אחד מהאנשים היה מנסה לסייע ככל יכולתו‪.‬‬ ‫אולם בפיהם של בני הזוג‪ ,‬שפקדו באותו יום את חדרו של הרב‪ ,‬הייתה הפעם בקשה שונה‪ .‬בני הזוג הללו היו נשואים למעלה מעשר‬ ‫שנים‪ ,‬ועדיין לא זכו להיפקד בזרע בר‪-‬קיימא‪ .‬הם השקיעו הון רב בטיפולים רפואיים יקרים ומסובכים‪ ,‬אך לשווא‪ ,‬כל הטיפולים אצל‬ ‫הרופאים לא הניבו תוצאות‪.‬‬ ‫אחד הרופאים הבכירים אף הגדיל לעשות והתבטא בעניין מפורשות באומרו‪" :‬כשיצמחו לי שערות כאן‪ ,‬בכף היד‪ ,‬יהיו לכם ילדים!"‬ ‫אמר כשהוא מנופף מולם בכף ידו הפרושה‪ .‬כמובן שמלים אלו שברו את רוחם‪ .‬כל כך הרבה ציפו‪ ,‬יחלו‪ ,‬השתוקקו‪ -‬והנה אותו‬ ‫פרופסור גדע באחת את תקוותם‪ .‬בני הזוג המדוכאים‪ ,‬לאחר זמן מה עיכלו את הבשורה המרה ולבסוף החליטו להגיע לרבינו‪ .‬עתה‬ ‫משהמתינו מחוץ לחדרו של הרב‪ ,‬לא באו לבקש ממנו שיהפוך עבורם את השמיים‪.‬‬ ‫הם באו בסך הכל כדי לשמוע דברי נוחם ועידוד‪ .‬הם רצו לבקש מהרב‪ ,‬שיברך אותם שיוכלו לעמוד בניסיון הקשה‪ ,‬ושרוחם לא‬ ‫תישבר נוכח הבשורה המרה‪ .‬הם למעשה 'השלימו עם אותה בשורה' של אותו רופא בכיר‪ .‬אלא שבפנים‪ ,‬בחדרו של הרב‪ ,‬המתינה‬ ‫להם הפתעה‪.‬‬ ‫הרב שמע את סיפורם הקשה‪ ,‬ולאחר מכן אמר‪" :‬בעזרת השם‪ ,‬השנה יהיה לכם ילד!"‪ .‬בני הזוג לא האמינו למשמע אוזנם‪ .‬האומנם!?‬ ‫הבטחה מפורשת מפי הצדיק הסעירה את רוחם‪ .‬הם לא חלמו אף לרגע אחד לשמוע משפט שכזה מפיו של הצדיק‪ .‬הם קמו והלכו‬ ‫לדרכם‪ ,‬נרגשים ומאושרים עד עמקי נשמתם וסיפרו לכל הסובבים עימהם את שמע הבשורה‪.‬‬ ‫אולם מכריהם וידידיהם בשומעם זאת ניסו להנמיך את ציפיותיהם‪ ,‬כדי שאם לא תתקיים הבטחת הרב‪ -‬סביר להניח שהפעם ירגישו‬ ‫הללו 'מכה עצומה הנוחתת על גבם' ועלולים הפעם להישבר לחלוטין!‪ .‬ולכן אמרו להם בעדינות‪" :‬חבל לכם לצפות ולהתאכזב שוב‪...‬‬ ‫חבל‪ ,‬הלא הרופאים אמרו זאת במפורש‪ ,‬שלא יהיה לכם ילדים״‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬בני הזוג היו חדורים באמונת חכמים חזקה‪ ,‬יוקדת ואיתנה‪ .‬הם קיבלו את דבריו של הרב ללא עוררין‪ ,‬ולא הסכימו שהסובבים‬ ‫יחלישו את רוחם ואמונתם‪ .‬הם התפללו לבורא העולמים שישלח להם את ישועתו בזכות הצדיק‪ .‬ואכן‪ ,‬ברכתו של הרב פעלה את‬ ‫פעולתה‪ ,‬כנגד כל תחזיותיהם השחורות של הרופאים‪.‬‬ ‫עשרה חודשים חלפו‪ ,‬ובני הזוג הגיעו שוב אל חדרו של רבינו‪ .‬אולם הפעם בדמעות שמחה וגיל באו להזמינו לשבת כסנדק‬ ‫בברית המילה של בנם בכורם! (מעובד מתוך 'רב פעלים')‬ ‫הצדיקים | ‪91/61‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים ‪ָ -‬ה ַרב אֶׁ ְּלעָ ָזר ָ‬ ‫רֹוקח זצ"ל‬ ‫הגאון הקדוש רבי אלעזר רוקח זצ"ל‪ -‬נולד בקראקוב שבגליציה בשנת ה'תמ"ה (‪ .)1685‬על פי‬ ‫מסורת המשפחה‪ ,‬ייחוסו עולה עד רבינו אלעזר מגרמיזא‪ ,‬בעל ה"רוקח"‪ ,‬ומבעלי התוספות ואף‬ ‫לרש"י הקדוש‪ .‬משפחתו הייתה ממשפחת מרגליות‪ ,‬ומצאצאיו התפתחה לימים משפחת רוקח‪,‬‬ ‫שממנה יצאו בין השאר אדמו"רי חסידות בעלז‪ .‬כבר בצעירותו נודע בגאונותו בנגלה ובנסתר‪,‬‬ ‫בחסידותו ובפרישותו‪ .‬בשנת ה'תס"ה (‪ )1705‬החל לכהן כרב בראקוב שבפולין‪ ,‬ובשנת ה'תס"ט‬ ‫(‪ )1709‬עבר לכהן כרבה של טרנוב‪ .‬בהמשך התמנה לאב"ד ברודי שבגליציה‪ .‬בתקופת כהונתו‬ ‫בברודי הקים בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האריז"ל‪ .‬נודע בהנהגותיו הקדושות‬ ‫והיה יושב במשך היום עטוף בטלית ובתפילין‪.‬‬ ‫בשנת ה'תצ"ה (‪ )1735‬נבחר לכהן כרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם‪ .‬לכבוד בואו התקבל‬ ‫בכבוד גדול‪ ,‬ובתקופת כהונתו שם המשיך לעסוק בתורה‪ ,‬בקבלה ובהנהגת הקהילה‪.‬‬ ‫באמסטרדם הדפיס בשנת ה'ת"ק (‪ )1740‬את ספרו הנודע "מעשה רוקח" על המשנה‪ ,‬שבו גילה‬ ‫רמזים וסודות בקבלה הטמונים בדברי המשנה‪ .‬למרות מעמדו הרם החליט לעזוב את רבנות‬ ‫אמסטרדם ולעלות לארץ ישראל‪ .‬בשנת ה'תק"א (‪ )1741‬הגיע לצפת והתיישב בה‪ .‬יש מקורות‬ ‫המתארים אותו כנשיא ארץ ישראל או כנשיא הקהילה‪ ,‬ובמסגרת תפקידו עסק גם בענייני‬ ‫התמיכה בעניי ארץ ישראל‪ .‬רבינו נודע כגאון בנגלה ובנסתר וכמלומד בניסים‪ .‬החיד"א כתב‬ ‫ששמע נפלאות על חסידותו ובקיאותו‪ .‬במסורת החסידית נקשר שמו גם במרן הבעל שם טוב‬ ‫הקדוש‪ ,‬וסיפורים רבים נמסרו על מדרגתו וקדושתו‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ז בתשרי ה'תק"ב (‪ ,)1741‬זמן‬ ‫קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל‪ .‬חי כ־‪ 56‬שנים‪ .‬לפי המסורת המרכזית נטמן בבית העלמין‬ ‫העתיק בצפת‪ ,‬במערת האשכנזים‪ .‬קיימת גם מסורת שלפיה מקום קבורתו בחברון‪.‬‬ ‫סבו (מצד האב)‪ :‬ר' אליעזר מרגליות (אב"ד לומבלא)‪ .‬אביו‪ :‬ר' שמואל שמלקה מרגליות (אב"ד ליסקא ועלקוש שבפולין)‪ .‬אימו‪:‬‬ ‫מרת טייביל‪ .‬אשתו‪ :‬מרת חוה (בת הגאון ר' שמואל שמעלקי הלוי הורוביץ‪ ,‬אב"ד טארנא)‪ .‬בניו‪ :‬ר' משה (אב"ד זלוטשוב וז'בראז')‪,‬‬ ‫ר' שלום (אב"ד טיקטין)‪ .‬מרבותיו‪ :‬אביו ר' שמואל שמלקה‪ ,‬ר' נחום‪ .‬מספריו‪• :‬מעשה רוקח‪ -‬על התורה ועל המשנה‪ ,‬ובו‬ ‫רמזים וסודות בקבלה בתוך דברי המשניות •ארבעה טורי אבן‪ -‬שו"ת ופירושים על 'משנה תורה' לרמב"ם‪.‬‬ ‫בתקופת כהונת רבינו באמסטרדם הוציאה ממשלת הולנד לכבודו מטבע‪ .‬בצדה האחד הייתה חקוקה צורתו עד חצי גופו ובצדה השני היה‬ ‫רשום‪" :‬נתקבל כאן‪ ,‬יום ד' כ"ז אלול ה'תצ"ה (‪ 1735‬לפ"ק)‪ ,‬לאורך ימים טובים‪ ,‬הווי מתפלל בשלומה של מלכות" (שלא ברצון רבינו ולאחר‬ ‫מכן נגנזה)‪ .‬סיפר מכ"ק מרן מהר"א על סיבת הוצאת המטבע‪ :‬בתקופת רבינו באמסטרדם‪ ,‬אנשי המדע של הולנד גילו שעקב תולעים‬ ‫רבות הנמצאות בבטן האדמה המנקרות ומחטטות בה‪ ,‬דבר מסכן את קיום המדינה כולה‪ ,‬שהיא כידוע חצי אי‪ .‬ראשי המדינה עמדו אין‬ ‫אונים נוכח סכנה איומה זו‪ .‬השמועה הגיעה למלך על הרב הצדיק והקדוש שבעיר אמסטרדם‪ ,‬שיכול בכוח תפילתו לחלץ את המדינה‬ ‫מסכנה זו‪ .‬בלית ברירה פנו ראשי המדינה אל רבינו שיתפלל להצלת המדינה‪ .‬רבינו יצא לשדה כדי לשפוך שם את שיחו לפני בורא עולם‪.‬‬ ‫בתום תפילתו ראה כל העם כיצד המוני תולעים יוצאות מן האדמה והולכות להטביע עצמן בתוך הים‪ ,‬אז ידע כל העם כי הסכנה‬ ‫חלפה‪ ,‬לאות הוקרה על פעולתו זו הוציאה הממשלה ההולנדית את המטבע‪.‬‬ ‫סיפר מרן הגאון ר' יששכר דב רוקח מבעלזא זי"ע‪ ,‬כי בעת שהגיע זקנו (רבינו) לאמסטרדם‪ ,‬המתה כל העיר לקראתו‪ ,‬בני ברית ושאינם‬ ‫בני ברית נהרו להקביל פניו‪ ,‬לחזות בזיו תארו ולהשתתף במעמד הכביר של קבלת הפנים שהוכן לכבודו‪ .‬בין המצטופפים ברחובה‬ ‫הראשי של אמסטרדם הייתה גם בתו הצעירה של מלך הולנד‪ ,‬ולמרבה הצער נפלה הילדה בין רגלי הנדחקים ונרמסה למוות‪.‬‬ ‫התעורר רעש גדול ודבר האסון נשמע בית המלך‪ .‬אך כפסע היה עד שיורה המלך לסלק את הרב מחולל המהומות‪ ,‬ואולי אף לגרש את כל‬ ‫יהודי הולנד מתחומי הממלכה‪ .‬בתוך דקות הגיעו הדברים גם לאוזניהם של ראשי הקהילה‪ ,‬שהיו סמוכים לרבינו בראש השיירה‪ ,‬ואלו‬ ‫הזדרזו לספר לו על המצב העדין והמסוכן‪ .‬נשא רבינו תפילה לשלומה של בת המלך‪ ,‬ומכוח תפילתו שבה לתחיה‪ .‬ויהי לנס‪.‬‬ ‫אחיו הגדול‪ ,‬ר' אהרון‪ ,‬היה אביה של שפרינצה‪ ,‬אשת רבי אלימלך מליז'נסק בעל ה'נועם אלימלך'‪ .‬אחיה יהושע היה לבקן ונולד ל"ע עיוור‪.‬‬ ‫התינוק הוחזק במרתף אפל‪ ,‬על פי החלטת הרופאים‪ .‬בביקור של רבינו אצל אחיו‪ ,‬בירך את כל בני הבית‪ ,‬ושם את ידיו הקדושות על‬ ‫עיני יהושע‪ ,‬שנפקחו באותו הרגע והוא החל לראות‪ .‬באותו מעמד בירך את שפרינצה‪ ,‬שבעתיד תלד בן‪ ,‬וביקש שזה ייקרא על שמו‪,‬‬ ‫לזכר הנס‪ .‬וכך עשתה‪ .‬בן זה הוא רבי אלעזר ויסבלום מליז'נסק‪.‬‬ ‫כידוע אמסטרדאם יושבת על הנהר‪ ,‬וסכר עבה מגן עליה לבל ישטפו המים את העיר‪ ,‬פעם בתענית אסתר עלו בנהר רבבות דגים בעלי‬ ‫חרצובות בראשיהם ובחרצובותיהם החלו לנגוח על הסכר והיה נראה‪ ,‬שבתוך זמן מועט יבקע הסכר וכל העיר תשטף במי הנהר‪ .‬שלח‬ ‫המלך לקרוא לרבינו‪ ,‬והזהירו‪ ,‬שאם תוך שלשת ימים לא יסוגו הדגים מהסכר‪ ,‬יוציא המלך כתב גירוש מיידי לכל יהודי הולנד‪ .‬ענה‬ ‫רבינו‪ ,‬שיש בכוחו למלא את בקשתו‪ ,‬בתנאי שהמלך יממן מקופת המלוכה יין לרוב מחר ביום הפורים‪ ,‬שיוכלו היהודים לשתות כאוות‬ ‫נפשם‪ .‬בתחילה כעס המלך ולאחר מכן הסכים לעשות כן‪ .‬המלך הוציא צו‪ ,‬לפיו יממן יין לרוב על חשבון המלכות לכל היהודים‪ ,‬והיהודים‬ ‫הציבו ברחובות העיר חביות גדולות לרוב מלאיות יין והעיר אמסטרדם צהלה ושמחה בטוב לב ומשתה‪ ,‬והשמחה גאתה שחקים‪ ,‬עד שלא‬ ‫זכורה שמחת פורים באמסטרדם כאותו פורים‪ ,‬ויהי בפורים לעת ערב בשעת סעודת היום הגיע שליח מאת המלך לבית רבינו והודיעו‪,‬‬ ‫שכל הדגים נסוגו‪ ,‬והעיר ניצלה מסכנת שיטפון‪.‬‬ ‫בזמן הפלגתו לארץ ישראל בליל ראש השנה הייתה סערה גדולה בים‪ ,‬והספינה עמדה להיבקע‪ ,‬ונעשה נקב גדול שדרכו נכנסו מים‪.‬‬ ‫האנשים התאמצו מאוד לשאוב את המים‪ ,‬והיו בסכנה גדולה‪ ,‬אך רבינו ישב ספון בחדרו‪ .‬שני האנשים שהיו עמו לשמשו באו אליו וצעקו‪:‬‬ ‫"בצרה גדולה אנחנו ועוד מעט תטבע הספינה"‪ .‬כאשר שמע כך אמר רבינו בהתלהבות‪" :‬פוקד אני עליכם שתזמינו עצמכם בזריזות רבה‪,‬‬ ‫שתיכף בעת שיאיר עמוד השחר תעמדו הכן‪ ,‬ונתקע בשופר‪ ,‬לקיים את מצוות היום"‪ ,‬וכן היה‪ .‬אמנם כאשר תקע רבינו בשופר‪ ,‬אז עבר‬ ‫רוח אלקים על פני המים וישוכו המים‪ ,‬ויקם סערה לדממה ויחשו גלי הים‪ ,‬ויבואו בשלום אל מחוז חפצו לארץ הקודש‪ .‬והסביר ר'‬ ‫בונם מפשיסחא שרבינו לא כיוון בתקיעת השופר לסגולה‪ ,‬אלא רק השתוקק לזכות לקיים את המצווה הקדושה והבורא חס עליהם‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/71‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ -‬הצדיק ָה ַרב ָמ ְּר ְּד ַכי ָׁשלֹום ִאיפֶׁ ְּר ָגן זצ"ל‬ ‫הצדיק הרב מרדכי שלום איפרגן זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬י' סיוון ה'תש"א (‪ )1941‬בקזבלנקה שבמרוקו‪.‬‬ ‫במרוקו שימש ככתב בעיתון "לריזין מרוקאן"‪ ,‬ובהמשך עבר לאוסטרליה‪ .‬בגיל ‪ 33‬עלה לארץ‪.‬‬ ‫באותם הימים הגיע לאוזניו שמעו של מרן רבי ישראל יעקב קניבסקי זצ"ל‪ ,‬בעל ה"קהילות‬ ‫יעקב"‪ ,‬הסטייפלר זיע"א‪ .‬הסטייפלר‪ ,‬כדרכו בקודש‪ ,‬גער בו וגירש את רבינו מביתו‪ .‬הרב עמד‬ ‫נבוך מחוץ לביתו ותהה מדוע מרן הסטייפלר גירש אותו‪ .‬אחד מבאי ביתו של מרן 'קהילות‬ ‫יעקב' הבחין בו והציע לו להיכנס שוב ולשאול מדוע הרב גירש אותו מביתו‪ .‬הרב איפרגן נכנס‬ ‫שוב אל הסטייפלר וסיפר לו שנפשו איוותה ללמוד תורה‪ .‬הסטייפלר חייך לעברו לנוכח העזתו‬ ‫ועקשנותו להיכנס בשנית לאחר שגירש אותו ואמר לו‪" :‬אם תלמד תורה בהתמדה וברצינות‪,‬‬ ‫אז אחרי מותי תהיה יותר מפורסם ממני ותוכל לברך יהודים!"‪.‬‬ ‫רבינו הקדיש את חייו ללימוד התורה ולזיכוי הרבים‪ .‬הרב נכנס לכולל בישיבת דיסקין של הרב‬ ‫רוטנשטיין בגבעת שאול בירושלים‪ ,‬שם הסתגר כעשר שנים רצופות והקדיש את ימיו ולילותיו‬ ‫ללימוד התורה בהתלהבות ובהתמדה‪ .‬ברכת הסטייפלר התקיימה בו‪ .‬רבו‪ ,‬הרב רוטנשטיין‪,‬‬ ‫הבחין ביכולותיו המופלאות של תלמידו ובכושר הדיבור שלו ושלח אותו לדרוש ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫כך זכה לכינוי "הדרשן הירושלמי"‪ .‬בלילות היה מכתת את רגליו ברחבי הארץ ובכל יום מסר‬ ‫כמה שיעורים‪ .‬כיתת את רגליו יומם ולילה‪ ,‬בשבתות ובחגים‪ .‬גם ביום הכיפורים ובליל הסדר‬ ‫לא ויתר על מסירת שיעורי תורה‪ .‬אחד ממקורביו סיפר בעת ההלוויה‪" :‬שנה אחת התלוויתי‬ ‫לרב ביום כיפור לתשע דרשות ברחבי לוד מקצה לקצה"‪.‬‬ ‫הקים כ־‪ 30‬מוסדות חינוך בישראל תחת השם "שובה ישראל – עם כל הנשמה"‪ .‬בלוד הקים‬ ‫שלושה כוללים שבהם לומדים אברכים הפועלים בעיר לחיזוקם ולחונכותם של ילדים ובני נוער‬ ‫בסיכון‪ .‬היה מוכר בציבור הרחב כפועל ישועות‪ ,‬ורבים היו מבקשים את עצותיו‪ ,‬את הקשבתו‬ ‫ובעיקר את ברכתו‪ .‬נודע כמומחה בפירוק שמות ובהכנסת ברכה‪ ,‬מזל ותקווה בהם‪ .‬היה אוהב‬ ‫כל אחד ואחד מעם ישראל בצורה מופלאה‪ ,‬וברכותיו היו מתקיימות‪.‬‬ ‫ביום י"ז בטבת ה'תשפ"ב (‪ )2021‬נפטר בנו הגדול‪ ,‬ר' יונתן‪ .‬כאשר רבינו היה בדרכו לסדרת‬ ‫דרשות בדימונה ובבאר שבע‪ ,‬חש ברע‪ ,‬אולם סירב לוותר והגיע בשארית כוחותיו למסור את‬ ‫דרשותיו‪ .‬לאחר סדרת בדיקות התברר כי בגופו מקננת המחלה הנוראה‪ .‬למרות זאת התגבר‬ ‫כארי והשתדל להמשיך בסדר יומו הרגיל והתובעני של זיכוי הרבים ומתן ברכות ועצות‪.‬‬ ‫כחמשת אלפים ניסים פלאיים שהתחוללו בזכות תפילותיו וגזירותיו הקדושות נאספו בארבעה‬ ‫ספרים‪ .‬נפטר ב‪-‬כ"ח תשרי ה'תשפ"ג (‪ ,)2022‬בגיל ‪ .81‬ציונו בהר המנוחות בירושלים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' יעקב‪ .‬אימו‪ :‬מרת מרים‪ .‬מילדיו‪ :‬ר' יונתן (נפטר בחיי רבינו)‪ ,‬ר' משה (ממלא מקום אביו)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הרב רוטשטיין‪.‬‬ ‫עם הגיעו לפניו נציגים של בני משפחה פילנטרופים מפורסמים באנגליה אשר סכסוך ירושה של עשרות מיליוני שטרלינג היו מוקפאים‬ ‫פ‬ ‫בחשבון הבנק בשל הסכסוך שנמשך מעל שלושים שנה‪ .‬הרב הבטיח להם שתוך שנה הכל יסתדר בתנאי שיקבלו על עצמם לסייע ולו‬ ‫במעט לכולל הצדיק משטפנשט‪ .‬אכן הפלא העצום התרחש כעבור מחצית השנה העולם היהודי עצר נשמתו כשהתברר שהסכסוך בא אל‬ ‫פתרונו וכספי הירושה חולקו לכל היורשים כפי שהבטיח‪.‬‬ ‫בינו היה מבטל מחלות ללא מורא ופחד‪" .‬אין לך שום דבר"‪ ,‬היה אומר בביטחון‪ .‬למשל "מרים ‪ -‬מחלות רעות ילכו מיד"‪ ,‬וכן על זה‬ ‫ר‬ ‫הדרך‪ .‬כאשר נאמרו הדברים‪ ,‬מקורביו חששו מה יהיה אם חלילה לא יהיה כדבריו‪ .‬אולם הרב ביטל את החששות‪" :‬אני לא רק מברך‪ ,‬אני‬ ‫מתחייב לכם" היה אומר בבטחה‪ .‬אולם לאחר שהתחייב היה מקבל על עצמו תעניות ותפילות למען התגשמות הבטחותיו‪ .‬לפעמים גם‬ ‫היה נוקב בתאריך בו תחול הישועה‪.‬‬ ‫עם היה שכן שהתנכל לפעילות מוסדות שטפנשט‪ .‬היה זה ביום ל"ג בעומר‪ .‬הרב אמר כי עד ראש השנה השכן יעזוב את המקום‪.‬‬ ‫פ‬ ‫הדבר היה מופרך ותלוש מהמציאות‪ ,‬לקראת ההילולא של הצדיק משטפנשט ב‪-‬כ"א תמוז אנשי המוסד פנו אל הרב ושאלו‪" :‬מה יהיה‪,‬‬ ‫השכן ממשיך להציק ולהפריע!"‪.‬‬ ‫הרב חשב לרגע ופתאום אמר‪" :‬אני אשב על הארץ בתפילה ארבעים יום עד שיעזוב את המקום"‪ .‬ביום הארבעים בדיוק‪ ,‬השכם בבוקר‬ ‫השכן המציק נקש על דלת המשרד‪ .‬לפתע שינה את עורו והודיע כי הוא עוזב את המקום במהרה‪ .‬הנוכחים שצפו במתרחש לא האמינו‬ ‫למשמע אוזניהם‪ ,‬כאשר בדקו בפתק הקוויטל שכתבו לרב התברר כי זה היום הארבעים בדיוק!‬ ‫ברת מרים‪ .‬פ‪ .‬סיפרה‪ :‬נכדתי בת עשרה חודשים גילו לה ל"ע גידול בריאה‪ .‬היא היתה צריכה לעבור ניתוח‪ .‬התקשרתי לרב‪ .‬הצדיק‬ ‫ג‬ ‫אמר למרוח את השמן שקיבלתי מהשכנה (השמן הגיע ממך)‪ .‬מרחתי על הצד של התינוקת והכל נעלם‪ .‬הילדה החלימה!‬ ‫ישה אחת סיפרה‪ :‬הלכתי אל הרב כדי לקבל ברכה‪ .‬ביקשתי להיפקד בילדים‪ .‬הרב ביקש ממני שאקבל על עצמי לברך את ברכת המזון‬ ‫א‬ ‫וקיבלתי זאת על עצמי‪ .‬הרב בירך‪ .‬בזכות קבלה זו זכיתי לתאומים‪ :‬בן ובת‪ -‬רבקה ויצחק‪.‬‬ ‫ברת ליזה מספרת‪ :‬בוקר אחת קמתי כולי מתגרדת ומלאה פצעים ונפיחויות בכל איזורי הגוף‪ .‬משעה לשעה המצב החמיר‪ :‬ידיים‪,‬‬ ‫ג‬ ‫רגליים‪ ,‬פנים‪ ,‬גב‪ ,‬אצבעות אפילו בתוך העיניים‪ .‬ביקרתי אצל רופאים אבל הבעיה לא עברה‪ .‬חברה שמכירה את הרב ראתה אותי בוקר‬ ‫אחד בוכה ברחוב‪ .‬היא לקחה אותי מיד לרב‪ .‬הצדיק בירך אותי ונתן לי את השמן‪ .‬הוא הבטיח שבתוך יומיים הכל יעבור‪ .‬אחרי פחות‬ ‫מיומיים שמרחתי את השמן‪ ,‬הכל נעלם כלא היה‪.‬‬ ‫הצדיקים | ‪91/81‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬ ‫אנו מבקשים ממי שיש לו תמונות טובות יותר של הצדיקים או של הקברים‬ ‫או אם לא שמנו את תמונת הצדיק או הקבר‬ ‫ויש לו תמונה שהוא צילם או שקיבל ממישהו ששהוא צילם ונתן לו את זכויות יוצרים‬ ‫להשתמש בה ולא הוריד אותה מאתר באינטרנט‪ ,‬אנא שלחו למייל‬ ‫‪PnineZadikim@gmail.com‬‬ ‫למעוניינים לקבל את העלון ישירות למייל‪ ,‬יש לשלוח‬ ‫בקשה ‪PnineZadikim@gmail.com‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואה והצלחת רחל ברכה בת פדילה דליה הי"ו ובני‪-‬ביתה‬ ‫רפואת יהודה אריה בן רחל ברכה‪ -‬רפואת הנפש ורפואת הגוף‬ ‫ולהצלחת כל עם ישראל ובתוכם יוסף ליאור בן דליה אפרת ומשפחתו‬ ‫והצלחה בכל העניינים‪ ,‬נחת יהודי מכל יוצאי חלציו וכן בחינוך הילדים‬ ‫הצדיקים | ‪91/91‬‬ ‫| פניני הצדיקי‬ ‫–כ"ח תשרי תשפ"ז | גיליון ‪29‬‬ ‫תשרי תשפ"ז –כ"ח‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי‬