דבר המלך · Dvar Hamelech — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

5:55
7:01
7:37
שמחת תורה
המחזיק תורה זוכה לשפע כל טוב בעולם הזה ובבא כדרך שאר משא ומתן .אולם חלילה לחשוב כן ,וכי ימכור תלמיד
חכם אפילו שעה אחת מחיי עולם הבא ,אשר היא יפה מכל חיי שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך
מסביר החפץ חיים שעושה עסקים פוחד שמה לא יצלח עולם הזה ,וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי
בעסקיו שמה יפול בעסקיו אבל המחזיק תורה -זבולון אומר עולם הבא .אלא הענין הוא ,שכל אחד מהם מקבל שכרו משלם.
החפץ חיים הוא שמח עוד כשהוא קונה את הסחורה ועדין משל למי שמדליק נר מנר שאין מחסור לאורו ,כן המחזיק
לא מכר ולא חושש שיתקע עם הסחורה והוא בטוח שיצליח בתלמיד חכם ,נוטל שכרו מאת השם יתברך,
למכור את הסחורה ומודע כיון שיששכר באהלך דהיינו וכן כתב האור החיים הקדוש פרשת כי תשא ששקל הקודש כפול
היה ולא יגרע בגלל שחבירו מפרנסו ויקבל לומד התורה שכר שלם שמחזיק זבולון את יששכר
מלא ע"כ ועוד פוסקים ולאחר שבשו"ת יביע אומר (שם) ,הביא בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו
כידוע שכל כלי במשכן מסמל לדבר מסוים כגון השולחן את כל האמור לעיל ,והעתיק עוד פוסקים רבים הסבורים כך
מסמל את העושר והזר שסביבו מסמל כתר מלכות ,מנורה סיים שכך הלכה שלא נגרע מהלומד כלום וסיים הפסוק" :כי
מסמלת את חכמה כמאמר חז"ל הרוצה להעשיר יצפין טוב סחרה (של התורה) מסחר כסף" ,כי השותפים במסחר
להחכים ידרים מזבח הזהב והזר הסובב את מזבח הזהב במקנה וקנין ,כל אחד מהשותפים מקבל מחצית מן הריוח בלבד,
מסמל את כתר כהונה ,הארון מסמל את לומדי התורה ואילו בהחזקת תורה ,החכם והמחזיק כל אחד מהם מקבל שכרו
והתלמידי חכמים ,הזר זהב שעליו מסמל את כתר תורה משלם ,כי בצל החכמה בצל הכסף .ע"כ.
וכידוע היה בארון שני מוטות שבהם הרימו את הארון וזה וראוי לציין שסיפר אברך שהיה בכולל שהתברר לו שהראש כולל
מרמז על מחזיקי התורה שגם הם נמצאים יחד עם הארון חתם על הסכם יששכר וזבולון וסיפר האברך לגאון הרב בן ציון
אבא שאול ואמר לו הרב לעזוב את הכולל ולחפש כולל אחר בקודש הקודשים כמו לומדי התורה שהם קודש קודשים
יתא בְ ִמ ְד ָרׁש ַרבָ ה קֹהֶ ֶלת (פרשה ב') :ר' מאיר בעל הנס היה כשעם ישראל חצו את הירדן בכניסתם לארץ נעשה נס גדול וְ ִא ָ
שהמים עלו כלפי מעלה עד גובה 300מיל כשעלה האחרון סופר מומחה ,והיה עמל [ומרויח] שלשה סלעים כל שבוע ,והיה
שבישראל מן הירדן חזרו מים ,הכהנים מצד אחד של הירדן אוכל באחד ומתכסה באחד ומפרנס החכמים באחד .היינו למרות
וישראל מצד שני שכבר עברו את הידרן הארון נשא את שעסק בתורה גם החזיק תלמידי חכמים [רואים מכאן שנתן יותר
הכהנים לעבר השני לעם ישראל היינו שהארון נשא את מחומש שהרי נתן סלע להחזקת תלמידי חכמים שהוא שליש
נושאיו (ובזה שגג עוזה כשדוד הביא את הארון מבית עובד הכנסתו ואף שאמרו בכתובות שלא יפזר לצדקה יותר מחומש
כשחשב עוזה שהארון עומד לנפול החזיק בארון והוא טעה מכאן ראיה לפוסקים שלהחזקת תורה יכול לתת יותר משליש
כמבואר ] הגמרא במסכת בבא בתרא דף יא .מביאה שמונבז שאם את נושאיו הוא מרים ק"ו את עצמו )
כתב הכלי יקר (בד"ה ונועדתי לך שם (כב) כתב מצינו (סוטה המלך בזבז אוצרותיו לצדקה הקשה ה'עיון יעקב' [הובא
לה ).שהיה הארון נושא את נושאיו כדלעיל ,והוא כדמות רמז בחברותא שם ]דהלא אסור לאדם לבזבז יותר מחומש .ודוחק
למחזיקים בידי לומדי התורה נראים נושאות והם נשואות מן לומר שאכן בזבז רק חומש .ותירץ שמלך אף פעם לא יבא לעוני
לומדי התורה ע"כ דהיינו אדם חושב כשתורם ללומדי ובספר אהבת חסד חלק ב' פרק כ' ,הביא שיש ששה אופנים
התור ה הוא מחסר מכספו אבל האמת היא שזה הפוך ארון שמותר לבזבז יותר מחומש .א .במקום פיקוח נפש .ב .היכן שיש
נשא את נושאיו לומדי התורה בזכותם הוא מצליח בעסקיו הרבה עניים .ג .בעשיר מופלג ומלך דינו כעשיר ד .כשמשתכר
ובכלכלו ובבריאותו לבד מהשכר בעולם הבא שהוא עצום ורב במלאכה קבועה כדי מחיתו ויותר ,יכול לתת את המותר לצדקה
זוכה ללמוד אחרי מאה ועשרים את מה שלמד מי שתמך בו אף אם הוא יותר מחומש[ .וכן כתב בביאור הלכה סימן תרנ"ו
המחזיק ידי תלמידי חכמים ,אף שאיננו עמל בתורה בעצמו ,ד"ה אפי'] .ה .להחזקת תורה .ו .מי שמבזבז מעותיו להבלים ,כגון
הוא שותף מלא בלימודם ,וכן מצינו באחיו של הרמב"ם לבושי רקמה וריבוי משרתים ולדור בהיכלי כבוד ,עדיף שיתן כסף
שאמר לו" :אני אצא להביא פרנסה ואתה עסוק בתורה ,אני זה לצדקה].
ֶיה
יקים בָ ּה; וְ ת ְֹמכ ָ
אחלוק איתך את הממון שארוויח ואתה תחלוק איתי את כתוב (משלי ג ,יח)" :עֵ ץ-חַ יִים ִהיא ,לַמַ חֲ זִ ִ
ְמאֻ שָ ר" :המחזיקים בתורה זוכים לאושר התורה מברכת אותם שכר העולם הבא".
החיד"א ('מדבר קדמות' מ ,לו) כתב" :מחזיק לתלמיד חכם ואת ממונם ושומרת עליהם חוץ מהשכר עצום לעולם הבא
להנותו מנכסיו שיוכל לעסוק בתורה לעולם הבא ,אף אם מסופר בישיבת שובו בנים למשרדי הישיבה התקשרה אישה
בוכייה .בנה חלה לא עלינו בחיידק מסוכן ,הרופאים כבר אמרו הוא עם הארץ מלמדין אותו".
מספרים על הגר"ח מוואלוז'ן זצ"ל שפעם נתקשה באיזו נואש והקציבו שעות בודדות בלבד לחייו ר"ל .האישה אמרה
משנה ולא הבין אותה ,ובא אליו בחלום כפרי אחד [שנפטר שאמנם אפסו כל הסיכויים אך היא רוצה שמצפונה יהיה נקי,
חודש קודם,שהחזיק בישיבה וביקש מהרב חיים שלאחר שלא ישאר דבר שלא עשתה עבור בנה .האברך שענה לה הרגיע
פטירתו ילמד משניות לעילוי נשמתו] והסביר לו את המשנה .אותה ואמר" :לרופא ניתנה אמנם רשות לרפא ,אבל הכל בידי
שאלו הגאון" :מהיכן יודע אתה ביאור משנה זו?!" ,ענה לו שמים ורק ה' קובע ,את תהי מוכנה לעשות כל מה שאומר לך?",
הנפטר" :כיון שבימי חיותי הייתי מחזיק תלמידי חכמים ,האישה השיבה מיד ללא היסוס" :כן! אין לי מה להפסיד" .אמר
זכיתי להיכנס לגן עדן ולימדו אותי תורה תוך זמן קצר לה האברך" :אנו תלמידי הישיבה נתאסף ליד מיטת בנך ונקרא
מאד".התפעל רבי חיים שלומד התורה שלא היה בר אורין בצוותא "תיקון הכללי" ואת תתרמי סכום כסף לטובת הישיבה
לפדיון נפש עבור בנך ,הסכימה האישה ומיד חתמה על הוראת ומסביר לו את המשנה,כך שכרן של מחזיקי תורה
בגמרא כתובות (קה :):תניא ,כל המביא דורון לתלמיד חכם קבע לטובת הישיבה בסך מאה ושמונים ש"ח כמניין עשר פעמים
כאילו הקריב ביכורים .ועיין יומא (עא ).שהרוצה להקריב ח"י .כעבור שעתיים להפתעת הרופאים מצב הילד התייצב ,ועד
הבוקר השתפר מצבו לעיני הרופאים הנדהמים ,וכעבור זמן קצר נסכים על גבי המזבח ,ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין.
שוחרר מבית החולים וברוך ה' החלים לחלוטין. המחזיק תורה לא יגרע חלקו של לומד התורה משום כך
עשה שותפות עם התורה וזכה לעשירות מופלגת בשו"ת יביע אומר (חלק ז יו"ד סימן יז) ,הביא שכתב רבינו
החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת מ אות לו) בשם ספר עץ יהודי ממונסי שכשפגשתי אותו לפני כמה שנים בתחילת דרכי,
הוא התלהב ונתן שלשת אלפים דולר לכולל ,אותו יהודי היה אף החיים ,שהמחזיק ביד תלמידי חכמים ,יש לו מעלה כמי
שלומד ממש ,שמהני ליה לימוד התורה של אותו תלמיד חכם הוא בתחילת דרכו בעסקים ואת הכסף שהוא נתן לכוללים הוא
לווה מאחרים ,את המעשה הזה הוא עשה לאחר שהראיתי לו את להצילו מהיצר הרע .יעו"ש .והגמרא אומרת שאלמלי תורה
דבריו של רבינו יונה באגרת התשובה "שהרוצה להינצל מהעוון אי אפשר לנצח את יצר הרע וכשתומך בלומדי תורה ניצול
והעונש המר יתעסק בצרכי הרבנים והתלמידים" בשנה שלאחריה הימנו כמו שהוא עוסק בתורה והביא שם שמשמע מדברי
הש"ך שמנכים חצי משכרו של העוסק בתורה ,ונותנים אותו הוא לקח על עצמו להחזיק שלשה אברכים ,אחרי כמה חודשים
אני מקבל ממנו טלפון בו הוא מבשר לי שהוא נכנס עכשיו לעסק למי שהחזיק בו,
ומרן החיד"א ז"ל בספרו ראש דוד (פ' קדושים) הביא גדול והוא מבטיח את כל המעשרות לכולל ,והוא רוצה ברכה
שמהר"ש פרימו ז"ל כתב מסברה ,שהחצי שנוטלת אשת לעסק ממו"ר ראש הישיבה .הלכתי וסיפרתי לו על בקשת אותו
החכם ,כמבואר בסוטה (דף כא) שזוכות לכך בשכר זה יהודי ,תגובתו הייתה תגיד לו למה רק מעשר? שייתן חמישים
שממתינות ושולחות את בעליהם ובניהם לבית המדרש ,אינו אחוז שיעשה שותפות עם הקב"ה .אותו יהודי הסכים ומאז הוא
נגרע מחלקו ,כיון שלא התנו על כך ,רק שהקדוש ברוך הוא הצליח בעסקים עד שהוא העלה את סכום התמיכה שלו פי עשר,
מאתו יתברך .מה שאין כן כיום אותו יהודי עשיר מופלג והוא מתקשר ומספר את סיפורו בחסדו ,נותן לה החצי מבעלה ִ
העשיר שהתנה עמו על כך ,אכן נוטל חצי משכר תורתו .ע"כ .לכל מי שרק מעוניין לשמוע ,הוא עושה בשבילי את העבודה .כל
מתקשר אליו ומשכנע אותו עד הואצבןיגאללהצלחת אליו
מוקדששאני מגיע העלון
נדיב חדש וחיד"א סבירה ליה שאין נגרע מחלקו כלום וכן ההפלאה
בקרובהזו
השותפות שיזכו
לעשות אתורעיתו ציון
כדאי לו בן כמה בהקדמתו (פתחא זעירא אות מג) שכתב :יש שחושבים שעל
ידי החזקתם בתלמיד חכם ,הם קונים ממנו חלק מתורתו ,ממש לראות בחתונת בנותיהם
המבטא את מתנת התורה ,עד כמה היא נותנת חיים ויכולת תפקוד בקור סיפורים מחזקים-שמחת תורה
רוח ומתוך סיפוק עצמי גם בתנאים הקשים ביותר .וזה דבר המעשה:
היה זה בעת שואת יהודי אירופה .להבות ענק הבעירו באש עוצמתית את התפילות שלא עלו ,עולות בריקוד שמחת תורה נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא
אירופה היהודית כולה ,מכלות כל זכר לחיים יהודיים פוריים שפיעמו בה לנו עוז ואורה פעם אמר הרה"ק רבי שר שלום מבלעז זיע"א :מה הם הריקודים
בעוז בעבר .מכל ריכוזי היהדות נשלחו רכבות המוות ,שעשו דרכן במהירות ביום שמיני עצרת ושמחת תורה ,איני יכול להגיד ,אבל זאת אני כן אומר ,כי כל
מזוויעה אל מחנה אושוויץ ,אל תאי הגזים המעלים חלחלה רק עם הזכרת התפילות שאין להן עליה בכל ימות השנה ,עולים ביום זה על ידי הריקוד
שמם ...היה זה בבוקרו של יום .מפקד הבלוק במחנה אושוויץ הורה, .הקבלה בשמחה הביא ישועה
ושלוחיו הקלגסים יצאו לפעולה' .לשלוח את בלוק מס' 15למקלחות' ,ציוה אין מערבין שמחה בשמחה מסופר :שנה אחת ,בחודש החגים ,חלתה בתו של
הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זיע"א ,וכשהגיע יום שמחת -תורה ,החריפה
המפקד ,והכל יודעים כי המקלחות המדוברות הן תאי הגזים ,בהם נרצחו מחלתה וכבר עמדה קרוב לגסיסה רח"ל .בני ביתו של הצדיק התפרצו לבית
יהודים חיים בצורה שיטתית ואכזרית.בבלוק מס' ,15 המדרש ,בדיוק בשעה שרבי מאיר היה שרוי בעיצומה של שמחת ההקפות ,וזעקו
היתה גם קבוצה לא גדולה של בחורי חמד עובדי השם ,שהוגלו כאחים שיתפלל למען חיי בתו .עזב הצדיק את בית המדרש ונכנס לחדר שבו שכבה בתו
יחדיו לבלוק משותף .עם הישמע הפקודה מיהרו לעזוב את הבלוק תחת החולה .הוא ראה את מצבה ,חזר לבית המדרש וקרא" :ריבונו של עולם ציווית
שמירה הדוקה ,ולעשות את הדרך הקצרה אל המשרפות .והנאצים חגים לתקוע בשופר בראש השנה ומאיר'ל תקע ,ציווית להתענות ביום הכיפורים
סביבם כזאב המשחר לטרף ,דוחפים בכוח עוד ועוד יהודים אל פנים ומאיר'להתענה ,ציווית לשבת בסוכה בחג הסוכות ומאיר'ל ישב ,ציווית לשמוח
המשרפות...בין אותם בחורי חמד ,נמנה גם בחור אחד ,שגם אוקיינוס בשמחת תורה ומאיר'ל שמח .והנה ,עכשיו עשית את בתו של מאיר'ל חולה,
החשיכה והכאב שראה סביבו לא יכלו לאמונתו הטהורה .מיד עם דחיפתו ומאיר'ל חייב לקבל זאת בשמחה ,שכן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על
אל תאי הגזים בכח ,קרא לחברו' :הידעת ,היום הוא יום שמחת תורה ,הבה הטובה .אבל ,ריבונו של עולם ,הרי כתבת בתורתך שאין מערבין שמחה בשמחה!".
נרקוד ,נגיל ונשיש לכבוד התורה כי היא לנו עוז ואורה'...הביטו בו חבריו, חזר רבי מאיר לשמחת ההקפות ,וזמן קצר אחר כך חל שיפור ניכר במצבה של
בעיניים שנשקף מהן כל התימהון שבעולם .האומנם? כאן ,בתוך גיא החולה וחזרה לעצמה.
ההריגה ,בתוך אוקיינוס התופת ,כאן ,לרקוד? אך אותו בחור בשלו – 'שמחת ניגון של שמחת תורה הקל משא האבן הכבידה
תורה היום ,מה ענין מצבנו עתה לחג הנפלא הזה ,לשמחה העצומה על כי ומעשה שהיה בתקופת השואה עם הרב הקדוש הרב נובינר (מזקני ישיבת תורה
זכינו בתורה? שמחת תורה היום ,יש לערוך הקפות ,הבה נרקוד'...לא בקלות אור) שליט"א ,שיום אחד נרדם מרוב עייפות באמצע העבודה .אצל הנאצים ימ"ש
עלה בידיו לשכנע את חבריו להצטרף לריקודו הנלהב ,אך אחרי ששמחתו זה לא עובר בשתיקה כידוע ,ואת כל מי שהיה נרדם לקחו לחדר גדול .שם כל אחד
סחפה כל כך – הם לא יכלו עוד לעמוד בדרכו .וכך ,ממש בדלת הכניסה היה נאלץ להרים אבן כבדה מאוד ,ולהוליכה מהצד אחד של החדר לצד השני המון
למשרפות נראה מחזה חסר תקדים :כעשרה בחורי חמד רוקדים ועולצים פעמים ,עד שיקבל אישור להפסיק .ומי שח"ו יעיז לעשות הפסקה באמצע -זו
בשמחה לרגל חג שמחת תורה...בשמחה של מצוה ,פיזזו ועלו הבחורים, היתה הפסקה נצחית ,דהיינו היו רוצחים אותו במקום .כל מי שהיה מגיע למקום
כאשר הקהל מצטרף אליהם בהדרגה ...תחילה שפשפו היהודים עיניהם העינוי הזה כמעט ולא היה יוצא בחיים ,וכשהרב נובינר שליט"א הגיע לשם ,במשך
שעתיים וי ותר הם נתנו לו לסחוב את האבן ,שהיתה כבידה אולי יותר ממנו ,ולא
בתימהון לנוכח המחזה ,אך עד מהרה נסחפו בלהט הריקודים ,נשאבו גם עשה שום הפסקה עד שהנאצים התעייפו ,ובסופו של דבר אמרו לו שהוא עבר
הם אל תוך המעגלים .בריקוד לוהט של שמחה ,מעורב בדמעות רותחות על בשלום .אחר כך הרב סיפר לתלמידיו שכשהוא הרים את האבן הכבידה הוא נזכר
הגיע רגע מסירות נפשם ,שוררו בשמחה בתוך אוקיינוס הכאב' :ברוך הוא שבשמחת תורה הוא היה אצל הרב מסאטמער שניגן ניגון מיוחד לכבוד התורה.
אלוקינו שבראנו לכבודו ...והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת'... הוא זכר את הניגון ,ובכל הזמן שהוא הרים את האבן הכבידה -לא הפסיק לנגן
קשה לתאר את המראה הזה .בפתחן של משרפות בעיצומו של יום שמחת את הניגון לכבוד התורה של הרב מסאטמער .כך הוא הרגיש את האבן כמו נוצה,
תורה ,עולה שירה אדירה בשמחה פורצת גבולות' :איי...ונתן לנו תורת אמת וכל עייפותו פגה[ .ובחרת בחיים]
' - - -וכאילו אינם מרגישים כי המוות במרחק פסיעה ,נמשכה השירה הריקוד שהוריד גשם
והתעצמה' :אוי ,וחיי עולם נטע ,נטע בתוכנו ...וחיי עולם נטע ...נטע הבעל שם טוב שהסתיר את עצמו בתחילה הגיע לעיירה ושמע קול ממרחק .הוא
בתוכנו ...ברוך הוא אלוקינו - - - '...אין כאן מוות ,כביכול אין בכלל איום החל לצעוד בעקבות הקול וזה הוליך אותו אל בית -הכנסת .האולם היה מלא מפה
על החיים ...יש רק שמחה עצומה ,ריקודים סוחפים ,על מתנת התורה אל פה .הגברים גדשו את עזרת הגברים והנשים והטף מילאו עד אפס מקום את
המטעינה כוחות ואנרגיות גם ברגעים קשים כאלה .הרגליים מתרוממות אל עזרת הנשים .הכול היו מרוכזים בתפילה ובזעקה למרום .כשנכנס לבית -הכנסת
על ,גופות שדופות לא מביטות בלהט החרב המתהפכת עליהן ,רק נסתיימה התפילה ועל הבימה עלה מגיד -מוסר והחל לייסר את קהל המתכנסים.
מתרוממות טפח וטפחיים בהודאה עצומה' :נגיל ונשיש בזאת התורה ,כי בקול גדול הטיח דברים קשים כגידים ביהודים הפשוטים .מתוכן דבריו הבין
היא לנו עוז ואורה ,נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה ...מה הבעש"ט את הסיבה להתכנסות הדחופה" .גשם ומטר אתם מבקשים?! יבול
אהבתי תורתך ,כל היום היא שיחתי ,מה אהבתי תורתך ,כל היום היא ופרנסה אתם שואלים?! האם את חובכם כלפי שמיא כבר מילאתם?! הלוא אתם
שיחתי ,אייי איי איי מה אהבתי תורתך'...הקלגסים הנאצים ,הביטו בצאן חיים כבהמות ממש ומנהלים את חייכם כהדיוטות חסרי -דעת!" ,זעם הדרשן.
שהובילו לטבח ,במבט המום ,כועס ,מופתע וזועם גם יחד .היהודונים הללו, "עצירת הגשמים היא רק ההתחלה של העונשים הצפויים לכם",
לא זו בלבד שהם מובלים עכשיו לשחיטה ,עוד מעיזים לרקוד! אך היהודים פניהם של הגברים הביעו אימה וחרדה .הם אפילו לא העזו להישיר מבט אל
כלל לא שמו לב למבטיהם ,שקועים היו בריקוד המרומם...כשהבינו הנאצים הדרשן ,שהוסיף לשפוך על ראשם אש וגפרית ולאיים בעונשים איומים ונוראים.
האם תושבי העיירה הם שהזמינו את המגיד כדי לעוררם לתשובה או שמא נקלע
כי לא יוכלו להתגבר על התקרית המוזרה ,החליטו להזעיק את המפקד .מיד הוא ,כדרכם של מגידים נודדים ,לעיירה ובשמעו על מצוקת התושבים החליט
בראותו את הריקוד הסוחף בשערי המשרפות ,חמתו בערה בו עד להשחית לייסרם בשוטים -דבר זה לא היה ברור לבעש"ט .אולם סגנון דיבורו הקשה כלפי
ושני ענני עשן נזעמים יצאו מנחיריו' .הוציאו אותם מהאולם הזה' שאג היהודים התמימים והפשוטים הסעיר את רוחו עד שלא היה יכול להבליג עוד.
בכעס' ,עלי להמית אותם במיתה איטית ואכזרית ,אלמד אותם איך רוקדים היפנו מבטים משתאים לעבר הבחור הצעיר .גם המגיד שעל "שא ,שא!" ,נשמע
מייסורים כל הדרך אל המוות' ,...הוציאו החיילים את היהודים הרוקדים לפתע קול צעיר מפינת בית -הכנסת .הכול הבימה הביט בתדהמה בצעיר עוטה
והעבירום לאולם סמוך ,עד אשר יחליט המפקד באיזה צורה משונה 'יטפל' הפרווה שהעז להסותו .זה נעץ בו את עיניו היוקדות וקרא לעברו בקול גדול" :מי
בהם .אלא שבאותו יום קיבל המפקד קריאה לשוב לברלין מידית ,וכך נותרו שמכם לבוא הנה ולהתעמר בבניו -יקיריו של הקב"ה! מי התיר לכם להתעלל שעה
אותם יהודים באולם ,עד לשחרור המחנה כעבור כמה חודשים ,אז הבינו כי ארוכה בנשמותיהם הטהורות של יהודים פשוטים ,העובדים את בוראם
באותו ריקוד היתה להם נפשם לשלל... בתמימות!" ...הם היפנו את פניהם אל הבחור ,שהופיע להם כמלאך מושיע ותלו בו
כוחה של לימוד התורה עיניים מייחלות" .יהודים יקרים ,דעו כי הקב"ה אוהב אתכם יותר משאוהבים
מספרים על הגה"ק ר' יחזקאל אברמסקי זיע"א ,שפעם אמרלו יהודי שהיה הורים את בנם -יחידם .אין הוא רוצה לדכא את רוחכם ולייסרכם .הוא רוצה
חכם בעיניו ורחוק מתורה ומצוות ,רבי ,מוכן אני לחזור בתשובה ,ובתנאי שתעבדו אותו בשמחה ובטוב -לבב .אין זה אלא ניסיון שנועד לבחון את עוצמת
שתפתור ותתרץ לישלש קושיות חמורות שיש לי נגד התורה .השיבו הרב אמונתכם .אם ברצונכם לבטל את הגזירה ולזכות לגשמי -ברכה ,עשו זאת
מוכן אני לשמוע את קושיותיך ולתרצם רק בעוד שלושה חודשים ,ובתנאי בשמחה ,רק בשמחה!" ...כל הקהל היה מרוכז עתה בדברי הבחור הצעיר ,שהוסיף
שבתקופה זאת תלמד בישיבה .הסכים הנ"ל ונכנס לישיבה .עברו למעלה לעודד את רוח האנשים .המגיד ירד בצעדים כושלים מהבמה .ונאמין כי ישועת ה'
מארבעה חודשים ,פגשוהרב בדרך ושאלו והרי סיכמנו שתבא אלי לאחר כהרף -עין .נוכיח למי שמשיב הרוח ומוריד "יהודים יקרים" ,המשיך הצעיר,
שלשה חודשים ,ומדוע לא באת? השיבו הנ"ל ,רבי ,מאותו זמן שהתחלתי "הבה נצא עתה בריקוד שמח הגשם ,כי למרות הבצורת הקשה ,לא נפגמה אמונתנו
ללמוד תורה פרחו ממני כל הקושיות נגד התורה ,ועל כן לא ראיתי צורך בו .הבה נניח יד איש על כתף רעהו ונישא רגלינו בריקוד של שמחה וביטחון".
לבוא אליך הדברים סחפו אחריהם את כל בני העיירה לריקוד שמח ,שעליו ניצח האורח
הצעיר .עם כל סיבוב נוסף גברה האמונה והשמחה בלבבות הרוקדים ,עד שהכול
שמחת תורה אצל מרן הגאון רבינו יהודה מאיר שפירא זיע"א!!. רקדו בעוז ובחדווה שנבעו מאמונה יהודית פשוטה ויוקדת .פניהם כבר היו
בשמחת תורה (האחרון בחייו) ,ציוה הרב שפירא על תלמידיו (תלמידי שטופות זיעה מהריקוד הנמרץ ,כאשר חשו לפתע רטיבות אחרת שניגרת על פניהם.
ישיבת "חכמי לובלין") להקיף את הבימה בגמרות שבידיהם ,והיו ההקפות בתחילה לא קלטו במה מדובר ,אבל כעבור דקות מעטות גברו הטיפות ועיניהם
של אותה שנה בספרי תורה שבכתב ובספרי תורה שבעל פה. הנישאות של יהודי העיירה נרטבו אף הן בגשם הנדבות שהחל ניתך ארצה...
נֹותן צְ דָ קֹות לָ רֹב .פַ עַ ם ,בְ יֹום הֹוׁשַ עְ נָא בִּ זְ כּות הָ ֶא ְתרֹוגִּ ים מַ עֲשֶ ה בְ ָא ָדם ׁשֶ הָ יָה ֵ מה שלמדו בזכות החזקת התורה שלך ,תדע הכל אחרי מאה ועשרים
ַרבָ ה ,נ ְָתנָה לֹו ִא ְׁשּתֹו עֶ שֶ ר מַ ְטבְ עֹות ׁשֶ יִ ְקנֶה מַ שֶ הּו מֵ הַ שּוק לִבְ נֵי הַ בַ יִ ת .כַ אֲ ׁשֶ ר יָצָ א, גביר אחד שאל את מרן הרב שך זצ"ל" :האם כדאי לי למכור את עסקיי
ֲסּוקים ָאנּו עַ ָּתה בְ ִמצְ וָ ה חֲ ׁשּובָ ה לְ הַ ִשיא כַלָ ה פָגְ ׁשּו אֹותֹו גַבָ ֵאי צְ דָ ָקה וְ ָא ְמרּו לֹו :ע ִ ולהקדיש את כל שעותיי ללימוד כי חשקה נפשי בתורה?" .השיב לו מרן זצ"ל:
יְ תֹומָ ה .נ ַָתן לָ הֶ ם ֶאת כָל עֶ שֶ ר הַ מַ ְטבְ עֹות ׁשֶ הָ יּו לֹו ,וְ ִה ְתבַ יֵׁש לַ חֲ זֹר לְבֵ יתֹו בְ יָדַ יִ ם
לָדים הַ ְקטַ נִים ֵריקֹות .הָ לְַך לְבֵ ית הַ כְ נֶסֶ ת וְ ָר ָאה ׁשָ ם ֶאת הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ֶׁשל הַ יְ ִ "אינני יכול להשיב לך באופן פרטי ,אך אספר לך סיפור עם מרן החפץ חיים :
ּומלֵ א ֶאת שַ קֹו בָ ֶא ְתרֹוגִ ים .הָ לְַך ָאנֶה וָ ָאנָה עַ ד אֲ ׁשֶ ר ׁשֶ ְמשַ חֲ ִקים בָ הֶ ם ,לָ ַקח מֵ הֶ ם ִ שאל גביר אחד את הח"ח האם להיות זבולון ולהחזיק הרבה אברכים כמו
אֹותּה ְמ ִדינָהנְשָ אּוהּו ַרגְ לָ יו לִ ְמ ִדינָה ַאחַ ת .כֵ יוָ ן ׁשֶ ִהגִ יעַ ָׁשם ,פִ ְתאֹום ִקבֵ ל הַ מֶ לֶ ְך ׁשֶ ל ָ שעושה ,או לעזוב הכל וללמוד כל היום תורה ?ענה לו הח"ח ואמר" :דע לך,
כְ ֵאבֵ י מֵ עַ יִ ם חֲ זָ ִקיםּ ,ובָ אּו ֵאלָ יו בַ חֲ לֹום וְ ָא ְמרּו לֹוׁ ,שֶ ל ֹא יִ ְת ַרפֵ א ֶאלָ א ִאם י ֹאכַ ל כי מי שמחז יק תורה בממונו ,אזי יהיה לו קנין בתורה עצמה שנלמדת בזכותו.
הּודים ׁשֶ ִמ ְתפַלְלִ ים עִ מָ ם בְ חַ ג הַ סֻ כֹות בְ יֹום הֹוׁשַ עְ נָא ַרבָ הִ .חפְ שּו מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ׁשֶ ל הַ יְ ִ מסכת הלומדים אברכים מחזיק ואם
ְׁשלִיחֵ י הַ מֶ לֶ ְך מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים הַ לָלּו -וְ ל ֹא מָ צְ אּו .לְפֶ ַתע מָ ְצאּו ֶאת הָ ִאיׁש ַהזֶ ה יֹוׁשֵ ב עַ ל ואין בה גוזמאות? כגון מה שכתוב שמשה רבינו לא אכל ארבעים יום וארבעים
הַ שַ ק ׁשֶ לֹוְׁ ,ש ָאלּוהּו :מַ ה יֵׁש לְ ָך בַ ַשק? ָאמַ ר לָ הֶ םִ :איׁש ִמ ְסכֵ ן אֲ נִי ,וְ ֵאין לִי כְ לּום לילה .השיב לו רבי יהונתן ,ראה ,התורה אומרת שלא ידע איש את קבורתו של
ּומצְ אּו מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים הַ לָ לּוָ .א ְמרּו לֹו :מֵ ַאיִן ֵאלֶ ה? ָאמַ ר לָ הֶ ם: לִ ְמכֹרִ .חפְ שּו בְ שַ קֹו ָ משה רבינו ,ואם כן מה היה הקושי לומר שמשה רבינו לא מת ועלה חי
הּודים ִמ ְתפַלְלִ ים עִ מָ ם בְ חַ ג הַ סֻ כֹות .לָ ְקחּו ֶאת הַ שַ ק וֶ הֱ בִ יאּוהּו מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ׁשֶ הַ יְ ִ השמימה? אלא מכאן שכל מה שאומרת התורה אמת לאמיתה.
ינְרי
ּומלְ אּוהּו ִד ֵ לִפְ נֵי הַ מֶ לְֶךָ .אכַל הַ מֶ לְֶך וְ ִה ְת ַרפֵ אּ .ופִ נּו ֶאת הַ שַ ק ִמכָל הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ִ הריקוד לכבוד ה' יתברך בשמחת תורה בתאי הגזים שהציל
זָ הָ ב ,וְ חָ זַ ר לְבֵ יתֹו בְ כָ בֹוד גָדֹול( .ויקרא רבה לז ב)
סיפר משגיח ישיבת טשעבין ,הגאון רבי מרדכי רימר זצ"ל ,סיפור מצמרר
משה אמת ותורתו אמת
דזה אינו ניכר כמו אויר ,מיהו ביום תשיעי אחר שקידש ואכל חוץ לסוכה, בן איש חי והליכות עולם פ' זאת הברכה דיני שמחת תורה
מותר לו לאכול בצהרים או במנחה בתוך הסוכה שכבר ניכר דלא עבר על לא
תוסיף מאחר שבלילה וגם ביום אכל חוץ לסוכה ,ולא חיישינן למצוות עשה [א] מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה ,כי הוא סיום נ"א יום שנתנו
אורחים שנכנסין לביתו בשעת מנחה ורואין אוכל בסוכה ועיין בכורי יעקב: לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם ,והם שלשים
[יז] ההקפות עושין בחוץ לארץ בש"ע ובש"ת ואין חוש לחששה של הגאון דאלול מיום ראשון של ראש חו דש וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא
חיד"א ז"ל ,כי הזמן נשתנה עתה ונפתחו עיניהם של בני אדם ולא אתו לשון בקשה לכך נתנו נ"א יום לצורך הבקשות ותחנונים ויום זה הוא סיום
לזלזולי[ ,ה"ע -יש נוהגים לעשות הקפות גם ביום טוב של שמיני עצרת וגם יום נ"א ,ולכן נקרא הושענ"א רבא כלומר הושע את יום נ"א שהוא רבא
ביום טוב שני של גלויות ויש להם על מה שיסמוכו ]וכפי רבינו הרשם שמים דהכל הולך אחר החתום:
ז"ל צריך להניח ספר תורה על התיבה ויאחזנו אדם ירא שמים כל משך [ב] בליל הושענא רבא בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון
ההקפות ,ומנהגו של רבינו האר"י ז"ל להקיף בספר תורה גם מנהגו של רבינו למעלה ,כי ביום הכיפורים נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר ,ולכן
האר"י לעשות הקפות ליל אסור חג אחר התפילה ,וכן ראוי לעשות כל אדם: בהושענא רבא נמסרין בפתקין ,ואף על פי שנמסרו בפתקין יש עוד זמן
[יח] מה שמרבים בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה ,ובכל דבר יכוין להצלה עד יום שמיני עצרת ,ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא
האדם לשם שמים ויזהר מלערב בתוך השמחה של תורה שחוק וקלות ראש רבא ויהיה לבו חרד בתשובה כל היום כולו:
ח"ו ,ואיתא במדרש ודוד מכרכר בכל עוז לפניה' ,מהו בכל עוז בכל כוחו ,מהו [ג] ילמוד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות כי בלימוד ספר משנה תורה
מכרכר שהיה מכה ידיו זה על גבי זה וטופח ואומר וכו' ,ופי' באור שבעת [ספר דברים] נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה ,ומעט קודם חצות
הימים שהיה מכוין להגביר הימין על השמאל ,וחסד על גבורה ורחמים על לילה יאמרו קריאת שמע שעל המטה עם הפסוקים שיש עמה ,ואחר חצות
הדין ,והיה מכוין למתק על ידי זה חמשה גבורות הרמוזים בחמש אצבעות לילה יאמר ברכות השחר ,ורק ברכת התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד
הימין ,וחמש פעמים חמש בהכאה הם כ"ה ,סימן לדבר כה תברכו את בני השחר[ :ד] יתפללו שחרית ומוסף בכונה והתלהבות ,כי מלבד החיוב שיש
ישראל ומכאן סמך למנהג ישראל בשמחת התורה: בזה מכח קדושת יום עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו
כתב בספר יסוד ושורש העבודה שער ו (הניצוץ) פרק ב השינה ויבא לידי כמה טעיות בתפלה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה
...ואחר שעלתה לו שנה בשנה שנית בלימוד משניות כנ"ל[,לסיים בשעה את ניעור כל הלילה:
ש"ם משניות ] אף שיתחיל אח"כ בלימודים אחרים ,גם מזה אל תנח ידך [ה] אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הושענא רבא עד אחר יציאתם
ועשה תורתך קבע גם שיעור משניות בכל ימי חייך דבר יום ביומו ,כמבואר מבית הכנסת ויש מסירין אפיל ו הארנק מחיקם ,מיהו אם דרכו ליתן צדקה
בזה"ק הנ"ל :בכל יומא תדיר ,ויקבע לימודו במשניות פרק ומחצה בכל יום, לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים
בכדי שיש לים כל הש"ס משניות בכל שנה ,ויעשה ג"כ סיום על משניות בכל ויברך דוד ,לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו:
שנה ביום שמחת תורה .וכתב בשער יא (האיתון) פרק טז ויזהר האדם מאוד [ו] אחר שנכנסו כל החסדים ביום זה על ידי סוכה ולולב ושבעה הקפות ,אז
ומאוד ביום זה של שמיני עצרת ,לפשפש במעשיו היטיב ,כי עיקר מסירת נכנסים החמשה גבורות אחר קדיש תתקבל ,ואלו הה"ג נכנסים על ידי חבטת
הגז"ד של האדם הוא ביום זה ,כמבואר במאמר הזה"ק הנ"ל ,שאע"פ חמשה בדים של ערבה ,על כן אחר קדיש תתקבל של סדר ז' הקפות יקח כל
שנמסרו הפתקין ביום ה"ר ,עדיין לא ניתן רשות להשליחים לפעול דבר עד אדם חמשה בדים של ערבה שיהיו כשרים כדין ערבה שבלולב ,ויחבוט חמשה
שמיני עצרת ,שביום הזה אם לא עשה תשובה גמורה ואמתית ,נותנים רשות פעמים על הקרקע ,ויכוין בחבטות אלו כדי לתת בבחינת ה"א אחרונה שבשם
לשלוחים של מעלה שקבלו הפתקין מאתמול ,שיעשו ויענישו כפי מה שכתוב הוי"ה ב"ה שה"ס המלכות חמשה גבורות מנצפ"ך ,ויכוין בכל חבטה באות
בפתקין .וכתב בשער יא (האיתון) פרק טז וישתדל אדם לקנות לעצמו חתן אחד דמנצפ"ך כפי סדר זה ולא כסדר כמנצפ"ץ:
תורה ואם לא ישיג לחתן תורה ישתדל לקנות חתן בראשית ,וישמח ויגיל בלבו [ז] יקשור חמשה בדים אלו ביחד ,ויחבוט בהם בכח על הקרקע ,ולא תהיה
שמחה עצומה מאוד שזכה למצוה רבה זו ,וביחוד בחתן תורה בסיומה של מרוצפת באבנים או בעצים דקרקע צריך בדבר זה ,ויחבוט בהם בכח ,ראוי
תורתינו הקדושה והתמימה והנחמדה .וישתדל מאוד שיהיה הס"ת כשירה שיהיו הבדים בכשרותם ושלימותם בכל החבטות כולם[:ה"ע -במקום הצורך
ומוגה ,ואם ידע בבירור שאינה מוגהת כראוי ,אז טוב ההעדר. אפשר שלאחר שחבט בערבה בקרקע חמש פעמים ימסרנה לחבירו שיחבוט
דרשות ר"י אבן שועיב [אחד מהראשונים ]דרשה ליום שמיני חג עצרת וחבירו לחבירו ,ויקפיד בכל חביטות הערבה שתהיה בשלימותה ולפחות
ועוד יש בזה היום רמז לעניינו שאנו גומרין התורה וקורין פרשת וזאת הברכה רוב עלים שבה] [ח] ערבה זו דינה כערבה שבלולב שאין לפסוע עליה ולא
ואנו עושין שמחת תורה לגמרה של תורה ,כמו בענין שלמה שאחר שגמר לזלזל בה ,ומנהגינו להצניע ערבה זו עד הפסח לשרוף בה את החמץ ,והלולב
התורה ולמד כולה ברוח הקדש והבין עניינה וסודותיה וגמר אותה עשה ישרפו אותו בתנור שמסיקין בערב פסח למצת מצוה:
משתה לכל עבדיו ,דכתיב ויק ץ שלמה והנה חלום ,כלומ' ראה חלומו צפור [ט] יש לקרות ביום הושענא רבא נבואת חגי סי' ב' בשביעי בעשרים ואחד
מצפצף ידע מה אומר ,חמור נוער ידע מה אומר הוי והנה חלום עומד על כנו, לחודש וכו' עד אתן שלום נאם ה' צבאות והם ט' פסוקים כמו שכתב רב
מיד ויבא ירושלם וגו' ,ויעש משתה ,מכאן דרש ר' עקיבא שעושין שמחה יעב"ץ ז"ל ,גם קורין ביום הושענא רבא ביהושע סי' וא"ו וסבותם את העיר
לגומרה של תורה ,ולכן אנו גומרין התורה בשמיני חג העצרת .וקורין פרשת כל אנשי המלחמ ה וכו' ,עד ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' לכם את
וזאת הברכה שמספרת ב שבח משה בראשה ובסופה ובשבח ישראל באמצע, העיר ,וידוע מה שכתוב בירושלמי בהא ששנינו על הושענא רבא שהיו מקיפין
הזכיר תחלה משה איש האלקים ,להודיע מעלתם אף על פי שמצינו בדוד המזבח שבע פעמים שהוא זכר לנס הנזכר ביריחו ע"ש ,ובאמת כל איש בלבבו
ואליהו איש האלקים אינו כמעלת משה דכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא ,ולכן יבין כי סוד הקפות אלו שהם שש ושבע הקפות אלו הכל עולה בקנה אחד על
ביאר בסוף הפרשה ולא קם נביא עוד ,כמו שביאר .ורז"ל דרשו בענין איש כן דבר בעתו מה טוב:
האלקים המוזכר במשה שהיה יכול לבטל שבועת אלקים ,דכתיב אישה [י] אתרוג של לולב בשביעי אסור לאכלו ,ולבני ארץ ישראל מותר ביום שמיני
יקימנו ואישה יפירנה והוא ענין גדול עצרת ,אבל לבני חוץ לארץ אסור בשמיני עצרת ומותר בשמחת תורה שהוא
זוהר הקדוש -עד שמיני עצרת אפשר לשנות את הדין לטובה יום טוב שני ,ואם חל שמיני עצרת בשבת יש אוסרין האתרוג לבני חוץ לארץ
ּומ ְתגַדֵ ל וְ ַנעֲשֵ ית מֵ הַ ַפ ְרצּוף הַ ֶזה
ב ֹא ְר ֵאהַ ,הצֶ ֶלם ַה ָקדֹוׁש הַ זֶה ,כְ ֶׁשהֹולְֵך ָאדָ ם ִ גם בתשיעי שהוא אחר השבת:
ּומ ְתחַ בְ ִרים כְ ֶא ָחד ,וְ זֶה נֹוטֵ ל ֶאת זֶה .בְ ׁשָ עָ ה הַ ְדמּות ׁשֶ לֹוַ ,נעֲשֶ ה צֶ ֶלם ַאחֵ רִ , [יא] סוכה ונויה אסורים לבני חוץ לארץ להנות מהם גם בתשיעי שהוא יום
רּוח ְׁשרּויָה בְ תֹוכֹו.ׁשֶ נ ְִמצָ ִאים ְׁשנֵי צְ ָל ִמים ׁשָ מּור הּוא הָ ָאדָ ם ,וְ גּופֹו ְב ִקיּום ,וְ ַ ש"ת ,והוא הדין דאסור לטלטלם ,ויזהר כל ימי המועד לבלתי יקח מן הסוכה
בְ ׁשָ עָ ה ׁשֶ ְק ֵרבִ ים י ָָמיו ,הֵ ם עֹובְ ִרים ִממֶ נּו ,וְ זֶ ה עֹולֶה ָלזֶה ,וְ ִנ ְׁש ָאר ָאדָ ם בְ לִי אפילו קיסם לחצוץ בו שיניו בין מהסכך בין מהדפנות וגם אחר המועד
עֹורר
ָפּוח הַ יֹום וְ נָסּו הַ צְ ָללִיםְׁ ,ש ַנ ִים .ב ֹא ְר ֵאה ,כְ ׁשֶ ִמ ְת ֵ
ירהָ ,אז (שיר ב) עַ ד ׁשֶ י ַ ְׁש ִמ ָ כשמוריד סוכתו לא יפסע על עצי הסוכה דתשמשי קדושה הם ,אך מותר
ִדין בָ עֹו ָלם ,כְ ׁשֶ הַ ָקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא יֹוׁשֵ ב עַ ל כִ ֵסא ִדין ָלדּון ֶאת הָ עֹו ָלם ,צָ ִריְך ָאדָ ם לשרפם בתנור ,ונהגו להצניעם להגעלה לצורך הפסח:
ְעֹורר [בדין] ְּתׁשּו בָ ה ׁשֶ יָׁשּוב מֵ ָה ֶרׁשַ ע [מחטאיו]ׁ ,שֶ הֲ ֵרי אֹותֹו יֹום נִכְ ָּת ִבים ל ֵ [יב] ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה ,ואם טעה ואמר את
פְ ָת ִקים ,וְ ֻכ ָלם נִ ְמצָ ִאים ְב ִתיק כְ תּובִ יםִ .אם ָז ָכה ָאדָ ם ׁשֶ יָׁשּוב לִ פְ נֵי ִרבֹונֹו, חג הסוכות הזה חוזר ,ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג
קֹורעִ ים ֶאת הַ פְ ָת ִקים ׁשֶ עָ לָיוַ .א ַחר כְָך ַה ָקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא מַ זְ ִמין ִלפְ ֵני הָ ָאדָ ם ֶאת ְ הסוכות אינו חוזר[ :ה"ע גם ידע שהוא שמיני עצרת וטעה בלשונו ואמר חג
פּורים ,יֹום ַה ְּתׁשּובָ הִ .אם ׁשָ ב מֵ חֲ טָ ָאיו -טֹובִ .אם ל ֹא ְ -מצַ ּוֶה הַ מֶ ֶלְך יֹום הַ כִ ִ הסוכות חוזר]
ל ְַחּתֹם פְ ָת ִקים .אֹוי כִ י הַ ְּתׁשּובָ ה רֹוצָ ה ְל ִה ְס ַּת ֵלק ִממֶ נּוִ .אם ָזכָה בִ ְתׁשּובָ ה וְ ל ֹא [יג] אין מברכים בחוץ לארץ בש"ע על הסוכה ,אבל חייבים לישב בה ולישן
ְׁשלֵמָ ה כ ָָראּוי ּ -תֹולִים לֹו עַ ד אֹו תֹו יֹום ַאחֲ רֹון ׁשֶ ל עֲצֶ ֶרתׁ ,שֶ הּוא ְׁש ִמינִ י לֶחָ גִ .אם בה כשאר ימי החג ואין לזלזל בזה כלל ,ורק תהיה הישיבה בלא ברכה,
אֹותם פְ ָת ִקים ָ עָ שָ ה ְתׁשּובָ ה ְׁשלֵמָ ה לִפְ נֵי ִרבֹונֹו ִ -נ ְק ָרעִ ים .וְ ִאם ל ֹא זֹו ֶכה - ומברכין שהחיינו בליל ש"ע ובליל ש"ת בקדוש הלילה ,וצריך לילה ודאי
יֹוצ ִאים ִמבֵ ית הַ מֶ לְֶך וְ ִנ ְמסָ ִרים ִבידֵ י מַ ל ְַאְך ַה ִדין ,וְ הַ ִדין ַנעֲשֶ הּ ,ופְ ָת ִקים יֹו ֵתר ל ֹא ְ בקדוש בש"ע בשביל ברכת לישב בסוכה דאין מברכין ,ובשמחת תורה בשביל
חֹוזְ ִרים עֹוד לְבֵ ית הַ מֶ לְֶךָ .אז מָ עֳבָ ִרים הַ צְ ָל ִמים ִממֶ נּו וְ ל ֹא ִנ ְמצָ ִאים עִ מֹו .כֵיוָ ן ישיבת סוכה דאין יושבין בה ואוכלין בחוץ:
ׁשֶ עָ בְ רּו ִממֶ נּו ,הֲ ֵרי ַו ַדאי ׁשֶ ֹענֶׁש הַ ֶמלְֶך ַי ֲעבֹר עָ לָיו וְ יִ ְטעַ ם ִמכֹוס הַ מָ וֶ תּ .ובְ אֹותֹו [יד] אסור להזכיר היחיד גשם בתפלת מוסף ביום ש"ע קודם שיכריז שליח
נֹוטלִים ֶאת הַ פְ ָת ִקים. ִיׁשים ְמזֻמָ נִ ים ,וְ ְ ַל ְילָה ׁשֶ ל חַ ג הָ ַאחֲ רֹוןַ ,המַ ְל ָאכִ ים הַ מַ ֲענ ִ ציבור ,ולכן המתפלל יחיד בביתו ימתין עד שידע בבירור שהכריז השליח
אֹותם ,מָ עֳבָ ִרים הַ ְצל ִָמים ,וְ ל ֹא ִנ ְמצָ ִאים [ואם נמצאים פגומים, ָ וְ ַאחַ ר ׁשֶ נ ְָטלּו ציבור באיזה בית הכנסת שאותה העיר וכל אדם ששכח ואמר מוריד הטל
יעבר עליו מחלות וכו'] בָ הֶ ם י ַָד ִים .וְ ִאם נִ ְמצָ ִאים בָ הֶ ם י ַָד ִים ִ -דין גָרּועַ ,אֹו ַי ֲעבֹר ולא אמר מוריד הגשם אינו חוזר[ :טו] שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת
ּוב ִספְ ִרי ַה ַק ְדמֹונִים
עָ לָיו ִדין ׁשֶ ל מַ חֲ לֹות ָרעֹות בַ פְ גָם ׁשֶ לָ הֶ ם ,וַהֲ ֵרי בֵ ַא ְרנּו ֶאת זֶהְ . וזאת הברכה יקראנה ביום הושענא רבא ולא ביום ש"ע מפני התרגום ,ואם
יֹותר ,כְ ׁשֶ הָ ר ֹאׁש ִנגְ ָרע וְ יִ מָ צֵ א הַ גּוף -בְ נֹו אֹו ִא ְׁשּתֹו יִ מָ ְצאּו ,וְ הּוא אֹומ ִרים ֵ ְ שכח ולא קראה ביום הושענא רבא יקראנה ביום ש"ע אחר מנחה:
י ְִס ַּתלֵ ק .וְ זֶ ה ְמדֻבָ ר כְ ׁשֶ ל ֹא חָ זַ ר ָכל אֹותֹו זְ מַ ן ִב ְתׁשּובָ ה .אֲ בָ ל ִאם חָ ַזר ,טַ עַ ם הַ ָמ ֶות [טז] בליל תשיעי ויום תשיעי בחוץ לארץ אסור לאכול ולישן בסוכה משום בל
י ְִטעַ ם וְ י ְִת ַרפֵ א[ .ויחי דף רך]. תוסיף ,ואין תקנה לפרוס על הסכך סדין על כולו דהוי ליה סכך פסול משום
אמרי חז"ל :בספר יעלזו חסידים כתב וז''ל :וכדי שיהיה חשוב ''קבע'' צריך שאותה שעה שלומד ,מינה לא יזוע לא יחליפנו ולא ימיר אותו ,אם לא מחמת אונס
גמור כו' ויזכה לרב טוב עכ''ל וכן כתוב בשו"ע סימן קנה :יקבע עת ללימודו ולא יבטלנו אפילו סבור להרויח ממון הרבה ***כתבו במסכת סנהדרין (דף צ"ב).
א"ר אלעזר כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע"ז כתיב הכא והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים*** .כתוב במסכת כלה רבתי פרק ב
הלכה יא ..ר' עקיבא אומר כל שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו .מה יעשה אדם ויהי לו בנים ,ר' אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים ,שנאמר פזר נתן
לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד*** ,כתב הרמב"ם במור ה נבוכים מהביא הרב מזוז זצוק"ל בספרו [אסף המזכיר? עמוד רלח ] מה שאדם עושה
להורים שלו יעשו לו הילדים שלו ***וכתוב במדרש תנחומה פ' קדושים שהוא סגולה לזכות לבנים מי הקדימני ואשלם מי זה שכיבד את אביו ואמו ולא נתתי לו
בנים והוא מדה כנגד מדה כמו שהוא מכבד את הוריו יזכה לבנים שיכבדו אותו*** כחה של מילה טובה ִ ,אׁשָ ה ַאחַ תׁ ,שֶ ָכעֲסָ ה עַ ל בַ עְ לָּהִ ,חכְ ָתה ׁשֶ ִי ָכנֵס לַבַ יִ ת לָ ֵתת לֹו
מָ נָה הֲ גּונָהּ ,ולְ בֵ ינְ ַת ִים ִס ְד ָרה ֶאת ַהבַ יִת כְ דֵ י ׁשֶ ל ֹא יִ ְהיֶה פִ ְתחֹון פֶה לְ בַ עְ לָּהּ ,וכְ ׁשֶ בָ א בַ עְ לָּהִ ,מיָד ִה ְס ַּת ֵכל עַ ל ִסדּור הַ בַ ִית וְ ָז ַרק ָלּה ִמלָה טֹובָ ה ,וְ ִהנֵה כָל הַ ַכעַ ס יָצָ א ִממֶ נָה
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"א
שאלה :ראובן גזל אתרוג מגינת שמעון ונטלו ביו"ט ראשון ובחול המועד פייס לבעליו ומחל לו מחילה גמורה אם מועילה מחילה זו למפרע ואמרינן
דמעיקרא קנאו ונמצא יצא י"ח ביו"ט ראשון או לאו תשובה :כת ב בשו"ת תורה לשמה סימן קעט המחילה היא במקום פירעון ואינה חשובה כמו
התרת חכם שעוקר הנדר מעיקרו אלא הרי הוא כאילו פרע לו באותה השעה שמחל לו וגם אם מחל לו ועשה קנין על המחילה עכ"ז זה יספיק לו לקנות
האתרוג מעת הקניין ואילך אבל לא לקנותו למפרע הברכי יוסף (אור ח חיים סימן תרנח אות ז )הביא את המשאת משה שאם מחל לו יוצא ידי חובה
וקונה למפרע וז"ל כתבו האחרונים משם מהרשד"ם א"ח סי' כ"א ,דאם מכר לולב לחבירו על מנת שלא יטלו הקהל ,ונטלו ,הוא והקהל כולם לא יצאו.
בעזה"י
למוכר בדמים ,יצאו .ומזה למד הרב משאת מש ה בראשון סי' ד' ,במי שגזל אתרוג מגינת חבירו ונטלו בי"ט ,ובתוך המועד שב ואם הלוקח ,חזר ופייס
ורפא לו ,ופייס לבעל הגינה ,ומחל לו ,אם תיהני ליה מחילה למפרע ויצא ידי חובה בי"ט ראשון ,ופשיט לה מהוראת מהרשד"ם הנז' ,דלמפרע קרינן ביה
משלכם ,ויצא ידי חובתו .עש"ב .ועיין שם שהברכי יוסף שרצה להביא קצת ראיה(לשון הבר"י) מהראב"ד למשאת משה ובהערות על הברכי יוסף הביא
שהוי ראיה הפוכה שאין יכול למחול למפרע עיין שם וכן בספר פתח עניים לחיד"א סוכה דף ל' הקשה על המשאת משה
שאלה גזל עצים ובנה מהם סוכה האם יצא ידי חובה תשובה:שו"ע סימן תרל"ז ס"ג כותב שגזל עצים ועשה בהם סוכה יצא ידי חובתו ומשלם לו דמי
עצים בלבד משום תקנת מריש שתקנו שכל גזל המחובר לקרקע משלם רק דמי עצים אבל אם גזל עצים ועשה בהם סוכה בטנדר כיון שלא מחובר
לקרקע לא עשו פה תקנה ולא יצא ידי חובה וכותב ילקוט יוסף דווקא שדעתו לשלם את דמי העצים
,אני משתתף שנים רבות ,ומיד בכניסתי אני שומע שהמגיד .
שיעור עונה לשאלת אחד ממשתפי השיעור :כזאת שאלה החזקת תורה
מתאימה לבעל אילת השחר ראיתי בזה השגחה פרטית ולכן שח הרב יהושע ויסבורד שליט"א המחזיק כוללים :
התקשרתי אליך. היה זה כמה ימים לפני מועד חלוקת המלגות ובחשבון לא
להיות ירא שמים הייתה אף פרוטה אחת ,לא ידעתי מה לעשות? נכנסתי לבית
לפני כמה חודשים באו לראש ישיבה זצוק"ל שני גבירים מורי ורבי ראש הישיבה זצוק"ל ודנתי לפניו :ישנם כמה
צעירים ,אחד מהם היה נשוי והשני עדיין לא ,הם ידעו רק גבירים שיש להם לב פתוח והם מוכנים לתת כל מה שצריך,
אנגלית אף מילה לא בעברית או באידיש ,הצגתי אותם רק להפעיל קצת לחץ להעמיד אותם מול חומרת המצב ,במצב
ואמרתי שאני אשמש כמתורגמן הוא נעץ בהם את מבטו ואמר כזה יש את מירב הסיכויים שהם יפתחו את ליבם ואת כיסם
תגיד להם :שצריך להיות יהודי חרדי ,צריך לשמור תורה וכך תבוא הרווחה.ראש הישיבה זצוק"ל קם ממקומו וניגש
ומצוות ,וצריך להיות ירא שמים .הייתי המום לא ידעתי מה אל הארון הוציא גמרא בבא בתרא דפדף לדף ח' עמוד ב'
לעשות פחדתי מהתגובה שלהם ,אבל מי שעמד יחד עימי בחדר והתחיל לקרוא את דברי הגמרא :ופקדתי על כל לוחציו אמר
דחק בי לתרגם את הדברים ,ואז אזרתי אומץ ותרגמתי את ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב :ואפי' על גבאי
הדברים.שניהם החווירו ויצאו החוצה ,מעיניו של אחד מהם צדקה .שאלתי את מו"ר מה לעשות? והוא אמר לי ללכת
זלגו דמעות ,בקושי הם הצליחו להתאושש מן המהלומה ,מתוך להתפלל וד' יעזור ,אבל אין שום רשות ללחוץ על גבירים לתת
דבריהם התברר שראש הישיבה זצוק"ל קלע אל המטרה הם כסף ,גם לא במצבים שנראה שהכל עומד לקרוס.
אכן היו בדרגה רוחנית נמוכה מאוד, במקום לבכות לגבירים תבכה לקב"ה לך להתפלל
שניהם חזרו בתשובה שלימה.באותה תקופה היה דבר דומה, היה פעם ששה ימים לפני חלוקת המלגות שלא הייתה פרוטה
מישהו הביא לראש הישיבה זצוק"ל עשרה גבירים חרדים אחת בחשבון ,גם לאחר כל המאמצים שעשיתי העליתי חרס
שהגיעו לביקור בארץ .הוא לחץ את ידי הגבירים וברכם בידי ,כדרכי באתי לשאול אם להתקשר לגבירים בחו"ל,
כשהגיע לידיו של אחד מהם נעצר וסיפר לו :פעם בכה רבינו ולבכות בפניהם על המצב ,ידעתי על כמה כאלו שאם אבכה
החפץ חיים כשתפס את ידו של גביר מחזיק תורה גדול ואמר בפניהם יש סיכוי שיפתחו את כיסם .התשובה הייתה נוקבת:
לו :חבל על יד זהב כזאת המחזיקה ידי לומדי תורה שתישרף אם לבכות! לך לבכות בפני הקב"ה ,לך להתפלל!
בגהינום מחמת חילול שבת ,אותו גביר יצא מן הבית חיוור בו במקום יצאתי עם אחד מאנשי הצוות למירון להתפלל ,אני
כולו ומיד התברר שהוא אכן יש לו על מה לחזור בתשובה.לפני הצלחתי לומר רק חצי תהילים ,והשותף שנסע איתי אמר את
תקופה התקשר אלי גביר גדול שהרוויח סכום עצום והוא רצה כל התהילים ,באותו יום היה ראש כולל אחר בארץ אירופית
לתרום חלק ממנו לכוללים ,כשראש הישיבה הגאון הגדול רבי כלשהי שגילה גביר חדש ,אותו גביר היה זקוק לישועה גדולה
אי"ל זצוק"ל שמע על הדרך בה הרוויח את הסכום הוא אמר בעניין שהעיק עליו שנים רבות .אותו ראש כולל פתח וסיפר לו
על גביר אחר שנושע בעניין זה לאחר שקיבל על עצמו להחזיק
לי מיד :תגיד לו שזה הונאה ,הכסף הזה לא כשר. את אחד הכוללים של יששכר באוהליך ,הוא אפילו הציע לו
שיהיו מרוצים להתקשר אלי ולברר את הסיפור .תגובתו של אותו גביר
בזמן שירד הדולר והמלגה בסך חמש מאות דולר אינה הייתה קשה ,הוא לא רצה לשמוע מילה אחת בנושא ושילח
מספקת ,ושאלו את רבנו זצוק"ל האם יש להוסיף לאברכים את אותו ראש כולל ריקם .ביום ראשון מתקשר אלי אותו
עוד חמישים דולר כדי לאזן את ירידת ערך הדולר?התשובה גביר אירופאי ושואל אותי אם הסיפור שסיפר לו אותו ראש
הייתה :כן .תוסיף!הדאגה להחזקת תורה היא לא רק להוסיף כולל ביום חמישי הוא נכון .אישרתי לו את הסיפור .הגביר
עוד אברכים לכוללים ,אלא צריך לדאוג למצב רוח של האברך שאל אם הראש ישיבה זצוק"ל יכול להבטיח לו ישועה דומה
בעצמו.הוספתי לשאול הלא בסכום כזה אפשר לפתוח עוד כמה אם הוא יקח על עצמו סכום גדול כל חודש? נסעתי מיד לבית
כוללים? והתשובה שקיבלתי הייתה אין לזה שום קשר מו"ר ראש הישיבה זצוק"ל אם הוא מוכן להבטיח ישועה
לאברכים ,תוסיף עוד חמישים דולר ופרט לזה יהיה סייעתא לאותו גביר והתשובה הייתה :שהוא מוכן לברך אבל לא
דשמיא לפתוח עוד כוללים ,באותו אירוע נכח יחד עימי בחדר להבטיח.העברתי את התשובה לאותו גביר והוא הודיע לי מיד
אחד מתומכי רשת הכוללים כשיצאנו תמה הגביר בכמה שהוא מגיע ארצה בעוד כמה שעות ,לאחר כמה שעות הוא
מסתכמת התוספת? ואמרתי לו את הסכום ,ומיד התחייב ליתן הגיע וביקש הבטחה לישועה,
אותו לכמה חודשים. והוא קיבל את התשובה הידועה :לברך כן אבל לא להבטיח.
יזמתי ונמכרתי אותו גביר עמד והתחנן על נפשו אך ללא הועיל ,עד שבהבזק
לפני חודשיים ,כמה ימים לפני ראש חודש שבט ,היה חסר של רגע הוא הודיע שהוא מוכן להעלות את הסכום פי כמה
סכום גדול התיישבתי במוצאי שבת בתחילת הערב וניסיתי וכמה ממה שאמר בהתחלה.מיד כששמע ראש הישיבה
לתפוס קשר עם כמה וכמה גבירים שהיו אמורים להעביר לי זצוק"ל את הדברים הוא החל לברר אצלו אם נתינה כזאת
סכומים גדולים ,אולם אותו יום היה יום אידם ,המשרדים היו היא בגדר "מסירות נפש" בשבילו ,או שהוא יכול לעמוד בזה
סגורים כך שלא היה שייך לתפוס אף אחד בשעה חמש לפנות בקלות ,לאחר שאותו גביר הוכיח שהסכום הזה הוא בגדר
בוקר כשהייתי מיואש כמעט לגמרי מלהצליח לתפוס מישהו, יציאה מגדרו.אמר לו ראש הישיבה זצוק"ל" :אם אתה מוכן
נכנסתי אל ראש הישיבה זצוק"ל ושאלתי אותו אם אוכל לצאת מגדרך למען החזקת תורה ,אצא אף אני מגדרי
לפנות לכמה גבירים ולדבר דברים חריגים כדי שיתעוררו ואשתדל וארבה עבורך תחינה ובקשה באופן מיוחד" ,בו
ויצילו את המצב .ראש הישיבה זצוק"ל פתח את הסידור דפדף במקום נערך הסכם כתוב וחתום.לאחר שיצאנו מן הבית
ל זמירות של מוצאי שבת לזמר איש חסיד והחל לקרוא :יזמתי שואל אותי אותו גביר ששמע עלי לראשונה לפני כמה ימים,
ונמכרתי להעבידי לכבודך ולא לכבודי ,אל תעשה כלום לך אם יש לי תוכנית סדורה ,איך להחזיק את הכוללים ,אמרתי
לביתך והתפלל והקב"ה יעזור לך ,עשיתי כדבריו ולאחר לו שאין לי שום תוכנית הכל עובד על ניסים ,אותו גביר
ארבעים ושמונה שעות התקשר גביר אחד מעצמו ושילם את כל התלהב ואמר אתה עוד לא יודע איזה נס היה לך!כשראש
כולל פלוני הגיע לביתי ,וסיפר לי על הישועה שהייתה לגביר
הסכום החסר לאותו חודש[ ..דרשו ] פלוני באמצעות התרומה לכוללים שלך ,דחיתי אותו מביתי,
אולם מיד לאחר שיצאתי מן הבית הגעתי לשיעור תורני בו
מילי דבדיחותא :בחור תמים רצו להציע לו בחורה שלא הולמת כלל את רמתו הרוחנית ואצילות נפשו הבחורה בפגישה התנהגה מצוין בכל
כמה דקות הבחור זרק עין אמרה הבחורה לשדכנית אני לא מעונינת הוא כל כמה דקות זורק עין הוא לא שפוי וכך נפל השידוך שאל אותו חברו
מדוע זרקת עין אמר לו ששאלתי את הרב אני מעולם לא הסתכלתי על אישה מה אעשה בפגישה אמר לי הרב מידי פעם זרוק עין
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם :חדד אשר ,דוד ושרה חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת
ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד ,משה טרבלסי ורעיתו ,זבולון וברברה חדד ,משה חיים בן אביבה ,עמי ושושנה כהן ,אליהו ורות נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון,
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, יהורם בן טיטה חדד וב"ב :שה' יתברך
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית מסס ,ר' יעקב צבאן ,דוד ואילנה ביתן ,ר' יעקב אזוביב ,כהן רחמים וסוזי ,בר רבקה ובן ,מזושן יונתן ,לרפואה שלמה :שרה יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
בת טיטה ,יוסף בן טיטה ,לזיווג הגון :מוריה רחל בת בת שבע ,,רבקה בת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס[ .כולל יום ,כולל ליל הפסוקיםובאו עליך כל הברכות האלה
שישי ,כולל ערב ,כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות
ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה ,לחיים טובים ומוצלחים ,ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים והשיגוך וכל אשר יעשה יצליח ,ימלא ה'
אכי"ר .לע"נ :יורם בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר כל משאלויתך
