gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

דבר המלך · Dvar Hamelech — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪5:55‬‬ ‫‪7:01‬‬ ‫‪7:37‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫המחזיק תורה זוכה לשפע כל טוב בעולם הזה ובבא כדרך שאר משא ומתן‪ .‬אולם חלילה לחשוב כן‪ ,‬וכי ימכור תלמיד‬ ‫חכם אפילו שעה אחת מחיי עולם הבא‪ ,‬אשר היא יפה מכל חיי‬ ‫שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך‬ ‫מסביר החפץ חיים שעושה עסקים פוחד שמה לא יצלח עולם הזה‪ ,‬וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי‬ ‫בעסקיו שמה יפול בעסקיו אבל המחזיק תורה ‪-‬זבולון אומר עולם הבא‪ .‬אלא הענין הוא‪ ,‬שכל אחד מהם מקבל שכרו משלם‪.‬‬ ‫החפץ חיים הוא שמח עוד כשהוא קונה את הסחורה ועדין משל למי שמדליק נר מנר שאין מחסור לאורו‪ ,‬כן המחזיק‬ ‫לא מכר ולא חושש שיתקע עם הסחורה והוא בטוח שיצליח בתלמיד חכם‪ ,‬נוטל שכרו מאת השם יתברך‪,‬‬ ‫למכור את הסחורה ומודע כיון שיששכר באהלך דהיינו וכן כתב האור החיים הקדוש פרשת כי תשא ששקל הקודש כפול‬ ‫היה ולא יגרע בגלל שחבירו מפרנסו ויקבל לומד התורה שכר שלם‬ ‫שמחזיק זבולון את יששכר‬ ‫מלא ע"כ ועוד פוסקים ולאחר שבשו"ת יביע אומר (שם)‪ ,‬הביא‬ ‫בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו‬ ‫כידוע שכל כלי במשכן מסמל לדבר מסוים כגון השולחן את כל האמור לעיל‪ ,‬והעתיק עוד פוסקים רבים הסבורים כך‬ ‫מסמל את העושר והזר שסביבו מסמל כתר מלכות ‪,‬מנורה סיים שכך הלכה שלא נגרע מהלומד כלום וסיים הפסוק‪" :‬כי‬ ‫מסמלת את חכמה כמאמר חז"ל הרוצה להעשיר יצפין טוב סחרה (של התורה) מסחר כסף"‪ ,‬כי השותפים במסחר‬ ‫להחכים ידרים מזבח הזהב והזר הסובב את מזבח הזהב במקנה וקנין‪ ,‬כל אחד מהשותפים מקבל מחצית מן הריוח בלבד‪,‬‬ ‫מסמל את כתר כהונה ‪,‬הארון מסמל את לומדי התורה ואילו בהחזקת תורה‪ ,‬החכם והמחזיק כל אחד מהם מקבל שכרו‬ ‫והתלמידי חכמים‪ ,‬הזר זהב שעליו מסמל את כתר תורה משלם‪ ,‬כי בצל החכמה בצל הכסף‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכידוע היה בארון שני מוטות שבהם הרימו את הארון וזה וראוי לציין שסיפר אברך שהיה בכולל שהתברר לו שהראש כולל‬ ‫מרמז על מחזיקי התורה שגם הם נמצאים יחד עם הארון חתם על הסכם יששכר וזבולון וסיפר האברך לגאון הרב בן ציון‬ ‫אבא שאול ואמר לו הרב לעזוב את הכולל ולחפש כולל אחר‬ ‫בקודש הקודשים כמו לומדי התורה שהם קודש קודשים‬ ‫יתא בְ ִמ ְד ָרׁש ַרבָ ה קֹהֶ ֶלת (פרשה ב')‪ :‬ר' מאיר בעל הנס היה‬ ‫כשעם ישראל חצו את הירדן בכניסתם לארץ נעשה נס גדול וְ ִא ָ‬ ‫שהמים עלו כלפי מעלה עד גובה ‪ 300‬מיל כשעלה האחרון סופר מומחה‪ ,‬והיה עמל [ומרויח] שלשה סלעים כל שבוע‪ ,‬והיה‬ ‫שבישראל מן הירדן חזרו מים ‪,‬הכהנים מצד אחד של הירדן אוכל באחד ומתכסה באחד ומפרנס החכמים באחד‪ .‬היינו למרות‬ ‫וישראל מצד שני שכבר עברו את הידרן הארון נשא את שעסק בתורה גם החזיק תלמידי חכמים [רואים מכאן שנתן יותר‬ ‫הכהנים לעבר השני לעם ישראל היינו שהארון נשא את מחומש שהרי נתן סלע להחזקת תלמידי חכמים שהוא שליש‬ ‫נושאיו (ובזה שגג עוזה כשדוד הביא את הארון מבית עובד הכנסתו ואף שאמרו בכתובות שלא יפזר לצדקה יותר מחומש‬ ‫כשחשב עוזה שהארון עומד לנפול החזיק בארון והוא טעה מכאן ראיה לפוסקים שלהחזקת תורה יכול לתת יותר משליש‬ ‫כמבואר ] הגמרא במסכת בבא בתרא דף יא‪ .‬מביאה שמונבז‬ ‫שאם את נושאיו הוא מרים ק"ו את עצמו )‬ ‫כתב הכלי יקר (בד"ה ונועדתי לך שם (כב) כתב מצינו (סוטה המלך בזבז אוצרותיו לצדקה הקשה ה'עיון יעקב' [הובא‬ ‫לה‪ ).‬שהיה הארון נושא את נושאיו כדלעיל‪ ,‬והוא כדמות רמז בחברותא שם ]דהלא אסור לאדם לבזבז יותר מחומש‪ .‬ודוחק‬ ‫למחזיקים בידי לומדי התורה נראים נושאות והם נשואות מן לומר שאכן בזבז רק חומש‪ .‬ותירץ שמלך אף פעם לא יבא לעוני‬ ‫לומדי התורה ע"כ דהיינו אדם חושב כשתורם ללומדי ובספר אהבת חסד חלק ב' פרק כ'‪ ,‬הביא שיש ששה אופנים‬ ‫התור ה הוא מחסר מכספו אבל האמת היא שזה הפוך ארון שמותר לבזבז יותר מחומש‪ .‬א‪ .‬במקום פיקוח נפש‪ .‬ב‪ .‬היכן שיש‬ ‫נשא את נושאיו לומדי התורה בזכותם הוא מצליח בעסקיו הרבה עניים‪ .‬ג‪ .‬בעשיר מופלג ומלך דינו כעשיר ד‪ .‬כשמשתכר‬ ‫ובכלכלו ובבריאותו לבד מהשכר בעולם הבא שהוא עצום ורב במלאכה קבועה כדי מחיתו ויותר‪ ,‬יכול לתת את המותר לצדקה‬ ‫זוכה ללמוד אחרי מאה ועשרים את מה שלמד מי שתמך בו אף אם הוא יותר מחומש‪[ .‬וכן כתב בביאור הלכה סימן תרנ"ו‬ ‫המחזיק ידי תלמידי חכמים‪ ,‬אף שאיננו עמל בתורה בעצמו‪ ,‬ד"ה אפי']‪ .‬ה‪ .‬להחזקת תורה‪ .‬ו‪ .‬מי שמבזבז מעותיו להבלים‪ ,‬כגון‬ ‫הוא שותף מלא בלימודם‪ ,‬וכן מצינו באחיו של הרמב"ם לבושי רקמה וריבוי משרתים ולדור בהיכלי כבוד‪ ,‬עדיף שיתן כסף‬ ‫שאמר לו‪" :‬אני אצא להביא פרנסה ואתה עסוק בתורה‪ ,‬אני זה לצדקה‪].‬‬ ‫ֶיה‬ ‫יקים בָ ּה; וְ ת ְֹמכ ָ‬ ‫אחלוק איתך את הממון שארוויח ואתה תחלוק איתי את כתוב (משלי ג‪ ,‬יח)‪" :‬עֵ ץ‪-‬חַ יִים ִהיא‪ ,‬לַמַ חֲ זִ ִ‬ ‫ְמאֻ שָ ר"‪ :‬המחזיקים בתורה זוכים לאושר התורה מברכת אותם‬ ‫שכר העולם הבא"‪.‬‬ ‫החיד"א ('מדבר קדמות' מ‪ ,‬לו) כתב‪" :‬מחזיק לתלמיד חכם ואת ממונם ושומרת עליהם חוץ מהשכר עצום לעולם הבא‬ ‫להנותו מנכסיו שיוכל לעסוק בתורה לעולם הבא‪ ,‬אף אם מסופר בישיבת שובו בנים למשרדי הישיבה התקשרה אישה‬ ‫בוכייה‪ .‬בנה חלה לא עלינו בחיידק מסוכן‪ ,‬הרופאים כבר אמרו‬ ‫הוא עם הארץ מלמדין אותו"‪.‬‬ ‫מספרים על הגר"ח מוואלוז'ן זצ"ל שפעם נתקשה באיזו נואש והקציבו שעות בודדות בלבד לחייו ר"ל‪ .‬האישה אמרה‬ ‫משנה ולא הבין אותה‪ ,‬ובא אליו בחלום כפרי אחד [שנפטר שאמנם אפסו כל הסיכויים אך היא רוצה שמצפונה יהיה נקי‪,‬‬ ‫חודש קודם‪,‬שהחזיק בישיבה וביקש מהרב חיים שלאחר שלא ישאר דבר שלא עשתה עבור בנה‪ .‬האברך שענה לה הרגיע‬ ‫פטירתו ילמד משניות לעילוי נשמתו] והסביר לו את המשנה‪ .‬אותה ואמר‪" :‬לרופא ניתנה אמנם רשות לרפא‪ ,‬אבל הכל בידי‬ ‫שאלו הגאון‪" :‬מהיכן יודע אתה ביאור משנה זו?!"‪ ,‬ענה לו שמים ורק ה' קובע‪ ,‬את תהי מוכנה לעשות כל מה שאומר לך?"‪,‬‬ ‫הנפטר‪" :‬כיון שבימי חיותי הייתי מחזיק תלמידי חכמים‪ ,‬האישה השיבה מיד ללא היסוס‪" :‬כן! אין לי מה להפסיד"‪ .‬אמר‬ ‫זכיתי להיכנס לגן עדן ולימדו אותי תורה תוך זמן קצר לה האברך‪" :‬אנו תלמידי הישיבה נתאסף ליד מיטת בנך ונקרא‬ ‫מאד"‪.‬התפעל רבי חיים שלומד התורה שלא היה בר אורין בצוותא "תיקון הכללי" ואת תתרמי סכום כסף לטובת הישיבה‬ ‫לפדיון נפש עבור בנך‪ ,‬הסכימה האישה ומיד חתמה על הוראת‬ ‫ומסביר לו את המשנה‪,‬כך שכרן של מחזיקי תורה‬ ‫בגמרא כתובות (קה‪ :):‬תניא‪ ,‬כל המביא דורון לתלמיד חכם קבע לטובת הישיבה בסך מאה ושמונים ש"ח כמניין עשר פעמים‬ ‫כאילו הקריב ביכורים‪ .‬ועיין יומא (עא‪ ).‬שהרוצה להקריב ח"י‪ .‬כעבור שעתיים להפתעת הרופאים מצב הילד התייצב‪ ,‬ועד‬ ‫הבוקר השתפר מצבו לעיני הרופאים הנדהמים‪ ,‬וכעבור זמן קצר‬ ‫נסכים על גבי המזבח‪ ,‬ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין‪.‬‬ ‫שוחרר מבית החולים וברוך ה' החלים לחלוטין‪.‬‬ ‫המחזיק תורה לא יגרע חלקו של לומד התורה משום כך‬ ‫עשה שותפות עם התורה וזכה לעשירות מופלגת‬ ‫בשו"ת יביע אומר (חלק ז יו"ד סימן יז)‪ ,‬הביא שכתב רבינו‬ ‫החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת מ אות לו) בשם ספר עץ יהודי ממונסי שכשפגשתי אותו לפני כמה שנים בתחילת דרכי‪,‬‬ ‫הוא התלהב ונתן שלשת אלפים דולר לכולל‪ ,‬אותו יהודי היה אף‬ ‫החיים‪ ,‬שהמחזיק ביד תלמידי חכמים‪ ,‬יש לו מעלה כמי‬ ‫שלומד ממש‪ ,‬שמהני ליה לימוד התורה של אותו תלמיד חכם הוא בתחילת דרכו בעסקים ואת הכסף שהוא נתן לכוללים הוא‬ ‫לווה מאחרים‪ ,‬את המעשה הזה הוא עשה לאחר שהראיתי לו את‬ ‫להצילו מהיצר הרע‪ .‬יעו"ש‪ .‬והגמרא אומרת שאלמלי תורה‬ ‫דבריו של רבינו יונה באגרת התשובה "שהרוצה להינצל מהעוון‬ ‫אי אפשר לנצח את יצר הרע וכשתומך בלומדי תורה ניצול‬ ‫והעונש המר יתעסק בצרכי הרבנים והתלמידים" בשנה שלאחריה‬ ‫הימנו כמו שהוא עוסק בתורה והביא שם שמשמע מדברי‬ ‫הש"ך שמנכים חצי משכרו של העוסק בתורה‪ ,‬ונותנים אותו הוא לקח על עצמו להחזיק שלשה אברכים‪ ,‬אחרי כמה חודשים‬ ‫אני מקבל ממנו טלפון בו הוא מבשר לי שהוא נכנס עכשיו לעסק‬ ‫למי שהחזיק בו‪,‬‬ ‫ומרן החיד"א ז"ל בספרו ראש דוד (פ' קדושים) הביא גדול והוא מבטיח את כל המעשרות לכולל‪ ,‬והוא רוצה ברכה‬ ‫שמהר"ש פרימו ז"ל כתב מסברה‪ ,‬שהחצי שנוטלת אשת לעסק ממו"ר ראש הישיבה‪ .‬הלכתי וסיפרתי לו על בקשת אותו‬ ‫החכם‪ ,‬כמבואר בסוטה (דף כא) שזוכות לכך בשכר זה יהודי‪ ,‬תגובתו הייתה תגיד לו למה רק מעשר? שייתן חמישים‬ ‫שממתינות ושולחות את בעליהם ובניהם לבית המדרש‪ ,‬אינו אחוז שיעשה שותפות עם הקב"ה‪ .‬אותו יהודי הסכים ומאז הוא‬ ‫נגרע מחלקו‪ ,‬כיון שלא התנו על כך‪ ,‬רק שהקדוש ברוך הוא הצליח בעסקים עד שהוא העלה את סכום התמיכה שלו פי עשר‪,‬‬ ‫מאתו יתברך‪ .‬מה שאין כן כיום אותו יהודי עשיר מופלג והוא מתקשר ומספר את סיפורו‬ ‫בחסדו‪ ,‬נותן לה החצי מבעלה ִ‬ ‫העשיר שהתנה עמו על כך‪ ,‬אכן נוטל חצי משכר תורתו‪ .‬ע"כ‪ .‬לכל מי שרק מעוניין לשמוע‪ ,‬הוא עושה בשבילי את העבודה‪ .‬כל‬ ‫מתקשר אליו ומשכנע אותו עד‬ ‫הואצבן‬‫יגאל‬‫להצלחת אליו‬ ‫מוקדששאני מגיע‬ ‫העלון‬ ‫נדיב חדש‬ ‫וחיד"א סבירה ליה שאין נגרע מחלקו כלום וכן ההפלאה‬ ‫בקרובהזו‬ ‫השותפות‬ ‫שיזכו‬ ‫לעשות את‬‫ורעיתו‬ ‫ציון‬ ‫כדאי לו‬ ‫בן כמה‬ ‫בהקדמתו (פתחא זעירא אות מג) שכתב‪ :‬יש שחושבים שעל‬ ‫ידי החזקתם בתלמיד חכם‪ ,‬הם קונים ממנו חלק מתורתו‪ ,‬ממש לראות בחתונת בנותיהם‬ ‫המבטא את מתנת התורה‪ ,‬עד כמה היא נותנת חיים ויכולת תפקוד בקור‬ ‫סיפורים מחזקים‪-‬שמחת תורה‬ ‫רוח ומתוך סיפוק עצמי גם בתנאים הקשים ביותר‪ .‬וזה דבר המעשה‪:‬‬ ‫היה זה בעת שואת יהודי אירופה‪ .‬להבות ענק הבעירו באש עוצמתית את‬ ‫התפילות שלא עלו‪ ,‬עולות בריקוד שמחת תורה נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא‬ ‫אירופה היהודית כולה‪ ,‬מכלות כל זכר לחיים יהודיים פוריים שפיעמו בה‬ ‫לנו עוז ואורה פעם אמר הרה"ק רבי שר שלום מבלעז זיע"א‪ :‬מה הם הריקודים‬ ‫בעוז בעבר‪ .‬מכל ריכוזי היהדות נשלחו רכבות המוות‪ ,‬שעשו דרכן במהירות‬ ‫ביום שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬איני יכול להגיד‪ ,‬אבל זאת אני כן אומר‪ ,‬כי כל‬ ‫מזוויעה אל מחנה אושוויץ‪ ,‬אל תאי הגזים המעלים חלחלה רק עם הזכרת‬ ‫התפילות שאין להן עליה בכל ימות השנה‪ ,‬עולים ביום זה על ידי הריקוד‬ ‫שמם‪ ...‬היה זה בבוקרו של יום‪ .‬מפקד הבלוק במחנה אושוויץ הורה‪,‬‬ ‫‪ .‬הקבלה בשמחה הביא ישועה‬ ‫ושלוחיו הקלגסים יצאו לפעולה‪' .‬לשלוח את בלוק מס' ‪ 15‬למקלחות'‪ ,‬ציוה‬ ‫אין מערבין שמחה בשמחה מסופר‪ :‬שנה אחת‪ ,‬בחודש החגים‪ ,‬חלתה בתו של‬ ‫הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זיע"א‪ ,‬וכשהגיע יום שמחת‪ -‬תורה‪ ,‬החריפה‬ ‫המפקד‪ ,‬והכל יודעים כי המקלחות המדוברות הן תאי הגזים‪ ,‬בהם נרצחו‬ ‫מחלתה וכבר עמדה קרוב לגסיסה רח"ל‪ .‬בני ביתו של הצדיק התפרצו לבית‬ ‫יהודים חיים בצורה שיטתית ואכזרית‪.‬בבלוק מס' ‪,15‬‬ ‫המדרש‪ ,‬בדיוק בשעה שרבי מאיר היה שרוי בעיצומה של שמחת ההקפות‪ ,‬וזעקו‬ ‫היתה גם קבוצה לא גדולה של בחורי חמד עובדי השם‪ ,‬שהוגלו כאחים‬ ‫שיתפלל למען חיי בתו‪ .‬עזב הצדיק את בית המדרש ונכנס לחדר שבו שכבה בתו‬ ‫יחדיו לבלוק משותף‪ .‬עם הישמע הפקודה מיהרו לעזוב את הבלוק תחת‬ ‫החולה‪ .‬הוא ראה את מצבה‪ ,‬חזר לבית המדרש וקרא‪" :‬ריבונו של עולם ציווית‬ ‫שמירה הדוקה‪ ,‬ולעשות את הדרך הקצרה אל המשרפות‪ .‬והנאצים חגים‬ ‫לתקוע בשופר בראש השנה ומאיר'ל תקע‪ ,‬ציווית להתענות ביום הכיפורים‬ ‫סביבם כזאב המשחר לטרף‪ ,‬דוחפים בכוח עוד ועוד יהודים אל פנים‬ ‫ומאיר'להתענה‪ ,‬ציווית לשבת בסוכה בחג הסוכות ומאיר'ל ישב‪ ,‬ציווית לשמוח‬ ‫המשרפות‪...‬בין אותם בחורי חמד‪ ,‬נמנה גם בחור אחד‪ ,‬שגם אוקיינוס‬ ‫בשמחת תורה ומאיר'ל שמח‪ .‬והנה‪ ,‬עכשיו עשית את בתו של מאיר'ל חולה‪,‬‬ ‫החשיכה והכאב שראה סביבו לא יכלו לאמונתו הטהורה‪ .‬מיד עם דחיפתו‬ ‫ומאיר'ל חייב לקבל זאת בשמחה‪ ,‬שכן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על‬ ‫אל תאי הגזים בכח‪ ,‬קרא לחברו‪' :‬הידעת‪ ,‬היום הוא יום שמחת תורה‪ ,‬הבה‬ ‫הטובה‪ .‬אבל‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬הרי כתבת בתורתך שאין מערבין שמחה בשמחה!"‪.‬‬ ‫נרקוד‪ ,‬נגיל ונשיש לכבוד התורה כי היא לנו עוז ואורה'‪...‬הביטו בו חבריו‪,‬‬ ‫חזר רבי מאיר לשמחת ההקפות‪ ,‬וזמן קצר אחר כך חל שיפור ניכר במצבה של‬ ‫בעיניים שנשקף מהן כל התימהון שבעולם‪ .‬האומנם? כאן‪ ,‬בתוך גיא‬ ‫החולה וחזרה לעצמה‪.‬‬ ‫ההריגה‪ ,‬בתוך אוקיינוס התופת‪ ,‬כאן‪ ,‬לרקוד? אך אותו בחור בשלו – 'שמחת‬ ‫ניגון של שמחת תורה הקל משא האבן הכבידה‬ ‫תורה היום‪ ,‬מה ענין מצבנו עתה לחג הנפלא הזה‪ ,‬לשמחה העצומה על כי‬ ‫ומעשה שהיה בתקופת השואה עם הרב הקדוש הרב נובינר (מזקני ישיבת תורה‬ ‫זכינו בתורה? שמחת תורה היום‪ ,‬יש לערוך הקפות‪ ,‬הבה נרקוד'‪...‬לא בקלות‬ ‫אור) שליט"א‪ ,‬שיום אחד נרדם מרוב עייפות באמצע העבודה‪ .‬אצל הנאצים ימ"ש‬ ‫עלה בידיו לשכנע את חבריו להצטרף לריקודו הנלהב‪ ,‬אך אחרי ששמחתו‬ ‫זה לא עובר בשתיקה כידוע‪ ,‬ואת כל מי שהיה נרדם לקחו לחדר גדול‪ .‬שם כל אחד‬ ‫סחפה כל כך – הם לא יכלו עוד לעמוד בדרכו‪ .‬וכך‪ ,‬ממש בדלת הכניסה‬ ‫היה נאלץ להרים אבן כבדה מאוד‪ ,‬ולהוליכה מהצד אחד של החדר לצד השני המון‬ ‫למשרפות נראה מחזה חסר תקדים‪ :‬כעשרה בחורי חמד רוקדים ועולצים‬ ‫פעמים‪ ,‬עד שיקבל אישור להפסיק‪ .‬ומי שח"ו יעיז לעשות הפסקה באמצע ‪ -‬זו‬ ‫בשמחה לרגל חג שמחת תורה‪...‬בשמחה של מצוה‪ ,‬פיזזו ועלו הבחורים‪,‬‬ ‫היתה הפסקה נצחית‪ ,‬דהיינו היו רוצחים אותו במקום‪ .‬כל מי שהיה מגיע למקום‬ ‫כאשר הקהל מצטרף אליהם בהדרגה‪ ...‬תחילה שפשפו היהודים עיניהם‬ ‫העינוי הזה כמעט ולא היה יוצא בחיים‪ ,‬וכשהרב נובינר שליט"א הגיע לשם‪ ,‬במשך‬ ‫שעתיים וי ותר הם נתנו לו לסחוב את האבן‪ ,‬שהיתה כבידה אולי יותר ממנו‪ ,‬ולא‬ ‫בתימהון לנוכח המחזה‪ ,‬אך עד מהרה נסחפו בלהט הריקודים‪ ,‬נשאבו גם‬ ‫עשה שום הפסקה עד שהנאצים התעייפו‪ ,‬ובסופו של דבר אמרו לו שהוא עבר‬ ‫הם אל תוך המעגלים‪ .‬בריקוד לוהט של שמחה‪ ,‬מעורב בדמעות רותחות על‬ ‫בשלום‪ .‬אחר כך הרב סיפר לתלמידיו שכשהוא הרים את האבן הכבידה הוא נזכר‬ ‫הגיע רגע מסירות נפשם‪ ,‬שוררו בשמחה בתוך אוקיינוס הכאב‪' :‬ברוך הוא‬ ‫שבשמחת תורה הוא היה אצל הרב מסאטמער שניגן ניגון מיוחד לכבוד התורה‪.‬‬ ‫אלוקינו שבראנו לכבודו‪ ...‬והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת‪'...‬‬ ‫הוא זכר את הניגון‪ ,‬ובכל הזמן שהוא הרים את האבן הכבידה ‪ -‬לא הפסיק לנגן‬ ‫קשה לתאר את המראה הזה‪ .‬בפתחן של משרפות בעיצומו של יום שמחת‬ ‫את הניגון לכבוד התורה של הרב מסאטמער‪ .‬כך הוא הרגיש את האבן כמו נוצה‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬עולה שירה אדירה בשמחה פורצת גבולות‪' :‬איי‪...‬ונתן לנו תורת אמת‬ ‫וכל עייפותו פגה‪[ .‬ובחרת בחיים]‬ ‫‪' - - -‬וכאילו אינם מרגישים כי המוות במרחק פסיעה‪ ,‬נמשכה השירה‬ ‫הריקוד שהוריד גשם‬ ‫והתעצמה‪' :‬אוי‪ ,‬וחיי עולם נטע‪ ,‬נטע בתוכנו‪ ...‬וחיי עולם נטע‪ ...‬נטע‬ ‫הבעל שם טוב שהסתיר את עצמו בתחילה הגיע לעיירה ושמע קול ממרחק‪ .‬הוא‬ ‫בתוכנו‪ ...‬ברוך הוא אלוקינו‪ - - - '...‬אין כאן מוות‪ ,‬כביכול אין בכלל איום‬ ‫החל לצעוד בעקבות הקול וזה הוליך אותו אל בית‪ -‬הכנסת‪ .‬האולם היה מלא מפה‬ ‫על החיים‪ ...‬יש רק שמחה עצומה‪ ,‬ריקודים סוחפים‪ ,‬על מתנת התורה‬ ‫אל פה‪ .‬הגברים גדשו את עזרת הגברים והנשים והטף מילאו עד אפס מקום את‬ ‫המטעינה כוחות ואנרגיות גם ברגעים קשים כאלה‪ .‬הרגליים מתרוממות אל‬ ‫עזרת הנשים‪ .‬הכול היו מרוכזים בתפילה ובזעקה למרום‪ .‬כשנכנס לבית‪ -‬הכנסת‬ ‫על‪ ,‬גופות שדופות לא מביטות בלהט החרב המתהפכת עליהן‪ ,‬רק‬ ‫נסתיימה התפילה ועל הבימה עלה מגיד‪ -‬מוסר והחל לייסר את קהל המתכנסים‪.‬‬ ‫מתרוממות טפח וטפחיים בהודאה עצומה‪' :‬נגיל ונשיש בזאת התורה‪ ,‬כי‬ ‫בקול גדול הטיח דברים קשים כגידים ביהודים הפשוטים‪ .‬מתוכן דבריו הבין‬ ‫היא לנו עוז ואורה‪ ,‬נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה‪ ...‬מה‬ ‫הבעש"ט את הסיבה להתכנסות הדחופה‪" .‬גשם ומטר אתם מבקשים?! יבול‬ ‫אהבתי תורתך‪ ,‬כל היום היא שיחתי‪ ,‬מה אהבתי תורתך‪ ,‬כל היום היא‬ ‫ופרנסה אתם שואלים?! האם את חובכם כלפי שמיא כבר מילאתם?! הלוא אתם‬ ‫שיחתי‪ ,‬אייי איי איי מה אהבתי תורתך‪'...‬הקלגסים הנאצים‪ ,‬הביטו בצאן‬ ‫חיים כבהמות ממש ומנהלים את חייכם כהדיוטות חסרי‪ -‬דעת!"‪ ,‬זעם הדרשן‪.‬‬ ‫שהובילו לטבח‪ ,‬במבט המום‪ ,‬כועס‪ ,‬מופתע וזועם גם יחד‪ .‬היהודונים הללו‪,‬‬ ‫"עצירת הגשמים היא רק ההתחלה של העונשים הצפויים לכם"‪,‬‬ ‫לא זו בלבד שהם מובלים עכשיו לשחיטה‪ ,‬עוד מעיזים לרקוד! אך היהודים‬ ‫פניהם של הגברים הביעו אימה וחרדה‪ .‬הם אפילו לא העזו להישיר מבט אל‬ ‫כלל לא שמו לב למבטיהם‪ ,‬שקועים היו בריקוד המרומם‪...‬כשהבינו הנאצים‬ ‫הדרשן‪ ,‬שהוסיף לשפוך על ראשם אש וגפרית ולאיים בעונשים איומים ונוראים‪.‬‬ ‫האם תושבי העיירה הם שהזמינו את המגיד כדי לעוררם לתשובה או שמא נקלע‬ ‫כי לא יוכלו להתגבר על התקרית המוזרה‪ ,‬החליטו להזעיק את המפקד‪ .‬מיד‬ ‫הוא‪ ,‬כדרכם של מגידים נודדים‪ ,‬לעיירה ובשמעו על מצוקת התושבים החליט‬ ‫בראותו את הריקוד הסוחף בשערי המשרפות‪ ,‬חמתו בערה בו עד להשחית‬ ‫לייסרם בשוטים ‪ -‬דבר זה לא היה ברור לבעש"ט‪ .‬אולם סגנון דיבורו הקשה כלפי‬ ‫ושני ענני עשן נזעמים יצאו מנחיריו‪' .‬הוציאו אותם מהאולם הזה' שאג‬ ‫היהודים התמימים והפשוטים הסעיר את רוחו עד שלא היה יכול להבליג עוד‪.‬‬ ‫בכעס‪' ,‬עלי להמית אותם במיתה איטית ואכזרית‪ ,‬אלמד אותם איך רוקדים‬ ‫היפנו מבטים משתאים לעבר הבחור הצעיר‪ .‬גם המגיד שעל "שא‪ ,‬שא!"‪ ,‬נשמע‬ ‫מייסורים כל הדרך אל המוות'‪ ,...‬הוציאו החיילים את היהודים הרוקדים‬ ‫לפתע קול צעיר מפינת בית‪ -‬הכנסת‪ .‬הכול הבימה הביט בתדהמה בצעיר עוטה‬ ‫והעבירום לאולם סמוך‪ ,‬עד אשר יחליט המפקד באיזה צורה משונה 'יטפל'‬ ‫הפרווה שהעז להסותו‪ .‬זה נעץ בו את עיניו היוקדות וקרא לעברו בקול גדול‪" :‬מי‬ ‫בהם‪ .‬אלא שבאותו יום קיבל המפקד קריאה לשוב לברלין מידית‪ ,‬וכך נותרו‬ ‫שמכם לבוא הנה ולהתעמר בבניו‪ -‬יקיריו של הקב"ה! מי התיר לכם להתעלל שעה‬ ‫אותם יהודים באולם‪ ,‬עד לשחרור המחנה כעבור כמה חודשים‪ ,‬אז הבינו כי‬ ‫ארוכה בנשמותיהם הטהורות של יהודים פשוטים‪ ,‬העובדים את בוראם‬ ‫באותו ריקוד היתה להם נפשם לשלל‪...‬‬ ‫בתמימות!"‪ ...‬הם היפנו את פניהם אל הבחור‪ ,‬שהופיע להם כמלאך מושיע ותלו בו‬ ‫כוחה של לימוד התורה‬ ‫עיניים מייחלות‪" .‬יהודים יקרים‪ ,‬דעו כי הקב"ה אוהב אתכם יותר משאוהבים‬ ‫מספרים על הגה"ק ר' יחזקאל אברמסקי זיע"א‪ ,‬שפעם אמרלו יהודי שהיה‬ ‫הורים את בנם‪ -‬יחידם‪ .‬אין הוא רוצה לדכא את רוחכם ולייסרכם‪ .‬הוא רוצה‬ ‫חכם בעיניו ורחוק מתורה ומצוות‪ ,‬רבי‪ ,‬מוכן אני לחזור בתשובה‪ ,‬ובתנאי‬ ‫שתעבדו אותו בשמחה ובטוב‪ -‬לבב‪ .‬אין זה אלא ניסיון שנועד לבחון את עוצמת‬ ‫שתפתור ותתרץ לישלש קושיות חמורות שיש לי נגד התורה‪ .‬השיבו הרב‬ ‫אמונתכם‪ .‬אם ברצונכם לבטל את הגזירה ולזכות לגשמי‪ -‬ברכה‪ ,‬עשו זאת‬ ‫מוכן אני לשמוע את קושיותיך ולתרצם רק בעוד שלושה חודשים‪ ,‬ובתנאי‬ ‫בשמחה‪ ,‬רק בשמחה!"‪ ...‬כל הקהל היה מרוכז עתה בדברי הבחור הצעיר‪ ,‬שהוסיף‬ ‫שבתקופה זאת תלמד בישיבה‪ .‬הסכים הנ"ל ונכנס לישיבה‪ .‬עברו למעלה‬ ‫לעודד את רוח האנשים‪ .‬המגיד ירד בצעדים כושלים מהבמה‪ .‬ונאמין כי ישועת ה'‬ ‫מארבעה חודשים‪ ,‬פגשוהרב בדרך ושאלו והרי סיכמנו שתבא אלי לאחר‬ ‫כהרף‪ -‬עין‪ .‬נוכיח למי שמשיב הרוח ומוריד "יהודים יקרים"‪ ,‬המשיך הצעיר‪,‬‬ ‫שלשה חודשים‪ ,‬ומדוע לא באת? השיבו הנ"ל‪ ,‬רבי‪ ,‬מאותו זמן שהתחלתי‬ ‫"הבה נצא עתה בריקוד שמח הגשם‪ ,‬כי למרות הבצורת הקשה‪ ,‬לא נפגמה אמונתנו‬ ‫ללמוד תורה פרחו ממני כל הקושיות נגד התורה‪ ,‬ועל כן לא ראיתי צורך‬ ‫בו‪ .‬הבה נניח יד איש על כתף רעהו ונישא רגלינו בריקוד של שמחה וביטחון"‪.‬‬ ‫לבוא אליך‬ ‫הדברים סחפו אחריהם את כל בני העיירה לריקוד שמח‪ ,‬שעליו ניצח האורח‬ ‫הצעיר‪ .‬עם כל סיבוב נוסף גברה האמונה והשמחה בלבבות הרוקדים‪ ,‬עד שהכול‬ ‫שמחת תורה אצל מרן הגאון רבינו יהודה מאיר שפירא זיע"א‪!!.‬‬ ‫רקדו בעוז ובחדווה שנבעו מאמונה יהודית פשוטה ויוקדת‪ .‬פניהם כבר היו‬ ‫בשמחת תורה (האחרון בחייו)‪ ,‬ציוה הרב שפירא על תלמידיו (תלמידי‬ ‫שטופות זיעה מהריקוד הנמרץ‪ ,‬כאשר חשו לפתע רטיבות אחרת שניגרת על פניהם‪.‬‬ ‫ישיבת "חכמי לובלין") להקיף את הבימה בגמרות שבידיהם‪ ,‬והיו ההקפות‬ ‫בתחילה לא קלטו במה מדובר‪ ,‬אבל כעבור דקות מעטות גברו הטיפות ועיניהם‬ ‫של אותה שנה בספרי תורה שבכתב ובספרי תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫הנישאות של יהודי העיירה נרטבו אף הן בגשם הנדבות שהחל ניתך ארצה‪...‬‬ ‫נֹותן צְ דָ קֹות לָ רֹב‪ .‬פַ עַ ם‪ ,‬בְ יֹום הֹוׁשַ עְ נָא‬ ‫בִּ זְ כּות הָ ֶא ְתרֹוגִּ ים מַ עֲשֶ ה בְ ָא ָדם ׁשֶ הָ יָה ֵ‬ ‫מה שלמדו בזכות החזקת התורה שלך ‪,‬תדע הכל אחרי מאה ועשרים‬ ‫ַרבָ ה‪ ,‬נ ְָתנָה לֹו ִא ְׁשּתֹו עֶ שֶ ר מַ ְטבְ עֹות ׁשֶ יִ ְקנֶה מַ שֶ הּו מֵ הַ שּוק לִבְ נֵי הַ בַ יִ ת‪ .‬כַ אֲ ׁשֶ ר יָצָ א‪,‬‬ ‫גביר אחד שאל את מרן הרב שך זצ"ל‪" :‬האם כדאי לי למכור את עסקיי‬ ‫ֲסּוקים ָאנּו עַ ָּתה בְ ִמצְ וָ ה חֲ ׁשּובָ ה לְ הַ ִשיא כַלָ ה‬ ‫פָגְ ׁשּו אֹותֹו גַבָ ֵאי צְ דָ ָקה וְ ָא ְמרּו לֹו‪ :‬ע ִ‬ ‫ולהקדיש את כל שעותיי ללימוד כי חשקה נפשי בתורה?"‪ .‬השיב לו מרן זצ"ל‪:‬‬ ‫יְ תֹומָ ה‪ .‬נ ַָתן לָ הֶ ם ֶאת כָל עֶ שֶ ר הַ מַ ְטבְ עֹות ׁשֶ הָ יּו לֹו‪ ,‬וְ ִה ְתבַ יֵׁש לַ חֲ זֹר לְבֵ יתֹו בְ יָדַ יִ ם‬ ‫לָדים הַ ְקטַ נִים‬ ‫ֵריקֹות‪ .‬הָ לְַך לְבֵ ית הַ כְ נֶסֶ ת וְ ָר ָאה ׁשָ ם ֶאת הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ֶׁשל הַ יְ ִ‬ ‫"אינני יכול להשיב לך באופן פרטי‪ ,‬אך אספר לך סיפור עם מרן החפץ חיים ‪:‬‬ ‫ּומלֵ א ֶאת שַ קֹו בָ ֶא ְתרֹוגִ ים‪ .‬הָ לְַך ָאנֶה וָ ָאנָה עַ ד אֲ ׁשֶ ר‬ ‫ׁשֶ ְמשַ חֲ ִקים בָ הֶ ם‪ ,‬לָ ַקח מֵ הֶ ם ִ‬ ‫שאל גביר אחד את הח"ח האם להיות זבולון ולהחזיק הרבה אברכים כמו‬ ‫אֹותּה ְמ ִדינָה‬‫נְשָ אּוהּו ַרגְ לָ יו לִ ְמ ִדינָה ַאחַ ת‪ .‬כֵ יוָ ן ׁשֶ ִהגִ יעַ ָׁשם‪ ,‬פִ ְתאֹום ִקבֵ ל הַ מֶ לֶ ְך ׁשֶ ל ָ‬ ‫שעושה‪ ,‬או לעזוב הכל וללמוד כל היום תורה ?ענה לו הח"ח ואמר‪" :‬דע לך‪,‬‬ ‫כְ ֵאבֵ י מֵ עַ יִ ם חֲ זָ ִקים‪ּ ,‬ובָ אּו ֵאלָ יו בַ חֲ לֹום וְ ָא ְמרּו לֹו‪ׁ ,‬שֶ ל ֹא יִ ְת ַרפֵ א ֶאלָ א ִאם י ֹאכַ ל‬ ‫כי מי שמחז יק תורה בממונו‪ ,‬אזי יהיה לו קנין בתורה עצמה שנלמדת בזכותו‪.‬‬ ‫הּודים ׁשֶ ִמ ְתפַלְלִ ים עִ מָ ם בְ חַ ג הַ סֻ כֹות בְ יֹום הֹוׁשַ עְ נָא ַרבָ ה‪ִ .‬חפְ שּו‬ ‫מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ׁשֶ ל הַ יְ ִ‬ ‫מסכת‬ ‫הלומדים‬ ‫אברכים‬ ‫מחזיק‬ ‫ואם‬ ‫ְׁשלִיחֵ י הַ מֶ לֶ ְך מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים הַ לָלּו ‪ -‬וְ ל ֹא מָ צְ אּו‪ .‬לְפֶ ַתע מָ ְצאּו ֶאת הָ ִאיׁש ַהזֶ ה יֹוׁשֵ ב עַ ל‬ ‫ואין בה גוזמאות? כגון מה שכתוב שמשה רבינו לא אכל ארבעים יום וארבעים‬ ‫הַ שַ ק ׁשֶ לֹו‪ְׁ ,‬ש ָאלּוהּו‪ :‬מַ ה יֵׁש לְ ָך בַ ַשק? ָאמַ ר לָ הֶ ם‪ִ :‬איׁש ִמ ְסכֵ ן אֲ נִי‪ ,‬וְ ֵאין לִי כְ לּום‬ ‫לילה‪ .‬השיב לו רבי יהונתן‪ ,‬ראה‪ ,‬התורה אומרת שלא ידע איש את קבורתו של‬ ‫ּומצְ אּו מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים הַ לָ לּו‪ָ .‬א ְמרּו לֹו‪ :‬מֵ ַאיִן ֵאלֶ ה? ָאמַ ר לָ הֶ ם‪:‬‬ ‫לִ ְמכֹר‪ִ .‬חפְ שּו בְ שַ קֹו ָ‬ ‫משה רבינו‪ ,‬ואם כן מה היה הקושי לומר שמשה רבינו לא מת ועלה חי‬ ‫הּודים ִמ ְתפַלְלִ ים עִ מָ ם בְ חַ ג הַ סֻ כֹות‪ .‬לָ ְקחּו ֶאת הַ שַ ק וֶ הֱ בִ יאּוהּו‬ ‫מֵ הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ׁשֶ הַ יְ ִ‬ ‫השמימה? אלא מכאן שכל מה שאומרת התורה אמת לאמיתה‪.‬‬ ‫ינְרי‬ ‫ּומלְ אּוהּו ִד ֵ‬ ‫לִפְ נֵי הַ מֶ לְֶך‪ָ .‬אכַל הַ מֶ לְֶך וְ ִה ְת ַרפֵ א‪ּ .‬ופִ נּו ֶאת הַ שַ ק ִמכָל הָ ֶא ְתרֹוגִ ים ִ‬ ‫הריקוד לכבוד ה' יתברך בשמחת תורה בתאי הגזים שהציל‬ ‫זָ הָ ב‪ ,‬וְ חָ זַ ר לְבֵ יתֹו בְ כָ בֹוד גָדֹול‪( .‬ויקרא רבה לז ב)‬ ‫סיפר משגיח ישיבת טשעבין‪ ,‬הגאון רבי מרדכי רימר זצ"ל‪ ,‬סיפור מצמרר‬ ‫משה אמת ותורתו אמת‬ ‫דזה אינו ניכר כמו אויר‪ ,‬מיהו ביום תשיעי אחר שקידש ואכל חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' זאת הברכה דיני שמחת תורה‬ ‫מותר לו לאכול בצהרים או במנחה בתוך הסוכה שכבר ניכר דלא עבר על לא‬ ‫תוסיף מאחר שבלילה וגם ביום אכל חוץ לסוכה‪ ,‬ולא חיישינן למצוות עשה‬ ‫[א] מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה‪ ,‬כי הוא סיום נ"א יום שנתנו‬ ‫אורחים שנכנסין לביתו בשעת מנחה ורואין אוכל בסוכה ועיין בכורי יעקב‪:‬‬ ‫לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם‪ ,‬והם שלשים‬ ‫[יז] ההקפות עושין בחוץ לארץ בש"ע ובש"ת ואין חוש לחששה של הגאון‬ ‫דאלול מיום ראשון של ראש חו דש וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא‬ ‫חיד"א ז"ל‪ ,‬כי הזמן נשתנה עתה ונפתחו עיניהם של בני אדם ולא אתו‬ ‫לשון בקשה לכך נתנו נ"א יום לצורך הבקשות ותחנונים ויום זה הוא סיום‬ ‫לזלזולי‪[ ,‬ה"ע ‪ -‬יש נוהגים לעשות הקפות גם ביום טוב של שמיני עצרת וגם‬ ‫יום נ"א‪ ,‬ולכן נקרא הושענ"א רבא כלומר הושע את יום נ"א שהוא רבא‬ ‫ביום טוב שני של גלויות ויש להם על מה שיסמוכו ]וכפי רבינו הרשם שמים‬ ‫דהכל הולך אחר החתום‪:‬‬ ‫ז"ל צריך להניח ספר תורה על התיבה ויאחזנו אדם ירא שמים כל משך‬ ‫[ב] בליל הושענא רבא בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון‬ ‫ההקפות‪ ,‬ומנהגו של רבינו האר"י ז"ל להקיף בספר תורה גם מנהגו של רבינו‬ ‫למעלה ‪ ,‬כי ביום הכיפורים נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר‪ ,‬ולכן‬ ‫האר"י לעשות הקפות ליל אסור חג אחר התפילה‪ ,‬וכן ראוי לעשות כל אדם‪:‬‬ ‫בהושענא רבא נמסרין בפתקין‪ ,‬ואף על פי שנמסרו בפתקין יש עוד זמן‬ ‫[יח] מה שמרבים בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה‪ ,‬ובכל דבר יכוין‬ ‫להצלה עד יום שמיני עצרת‪ ,‬ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא‬ ‫האדם לשם שמים ויזהר מלערב בתוך השמחה של תורה שחוק וקלות ראש‬ ‫רבא ויהיה לבו חרד בתשובה כל היום כולו‪:‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬ואיתא במדרש ודוד מכרכר בכל עוז לפניה'‪ ,‬מהו בכל עוז בכל כוחו‪ ,‬מהו‬ ‫[ג] ילמוד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות כי בלימוד ספר משנה תורה‬ ‫מכרכר שהיה מכה ידיו זה על גבי זה וטופח ואומר וכו'‪ ,‬ופי' באור שבעת‬ ‫[ספר דברים] נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה‪ ,‬ומעט קודם חצות‬ ‫הימים שהיה מכוין להגביר הימין על השמאל‪ ,‬וחסד על גבורה ורחמים על‬ ‫לילה יאמרו קריאת שמע שעל המטה עם הפסוקים שיש עמה‪ ,‬ואחר חצות‬ ‫הדין‪ ,‬והיה מכוין למתק על ידי זה חמשה גבורות הרמוזים בחמש אצבעות‬ ‫לילה יאמר ברכות השחר‪ ,‬ורק ברכת התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד‬ ‫הימין‪ ,‬וחמש פעמים חמש בהכאה הם כ"ה‪ ,‬סימן לדבר כה תברכו את בני‬ ‫השחר‪[ :‬ד] יתפללו שחרית ומוסף בכונה והתלהבות‪ ,‬כי מלבד החיוב שיש‬ ‫ישראל ומכאן סמך למנהג ישראל בשמחת התורה‪:‬‬ ‫בזה מכח קדושת יום עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו‬ ‫כתב בספר יסוד ושורש העבודה שער ו (הניצוץ) פרק ב‬ ‫השינה ויבא לידי כמה טעיות בתפלה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה‬ ‫‪...‬ואחר שעלתה לו שנה בשנה שנית בלימוד משניות כנ"ל‪[,‬לסיים בשעה את‬ ‫ניעור כל הלילה‪:‬‬ ‫ש"ם משניות ] אף שיתחיל אח"כ בלימודים אחרים‪ ,‬גם מזה אל תנח ידך‬ ‫[ה] אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הושענא רבא עד אחר יציאתם‬ ‫ועשה תורתך קבע גם שיעור משניות בכל ימי חייך דבר יום ביומו‪ ,‬כמבואר‬ ‫מבית הכנסת ויש מסירין אפיל ו הארנק מחיקם‪ ,‬מיהו אם דרכו ליתן צדקה‬ ‫בזה"ק הנ"ל‪ :‬בכל יומא תדיר‪ ,‬ויקבע לימודו במשניות פרק ומחצה בכל יום‪,‬‬ ‫לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים‬ ‫בכדי שיש לים כל הש"ס משניות בכל שנה‪ ,‬ויעשה ג"כ סיום על משניות בכל‬ ‫ויברך דוד‪ ,‬לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו‪:‬‬ ‫שנה ביום שמחת תורה‪ .‬וכתב בשער יא (האיתון) פרק טז ויזהר האדם מאוד‬ ‫[ו] אחר שנכנסו כל החסדים ביום זה על ידי סוכה ולולב ושבעה הקפות‪ ,‬אז‬ ‫ומאוד ביום זה של שמיני עצרת‪ ,‬לפשפש במעשיו היטיב‪ ,‬כי עיקר מסירת‬ ‫נכנסים החמשה גבורות אחר קדיש תתקבל‪ ,‬ואלו הה"ג נכנסים על ידי חבטת‬ ‫הגז"ד של האדם הוא ביום זה‪ ,‬כמבואר במאמר הזה"ק הנ"ל‪ ,‬שאע"פ‬ ‫חמשה בדים של ערבה‪ ,‬על כן אחר קדיש תתקבל של סדר ז' הקפות יקח כל‬ ‫שנמסרו הפתקין ביום ה"ר‪ ,‬עדיין לא ניתן רשות להשליחים לפעול דבר עד‬ ‫אדם חמשה בדים של ערבה שיהיו כשרים כדין ערבה שבלולב‪ ,‬ויחבוט חמשה‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬שביום הזה אם לא עשה תשובה גמורה ואמתית‪ ,‬נותנים רשות‬ ‫פעמים על הקרקע‪ ,‬ויכוין בחבטות אלו כדי לתת בבחינת ה"א אחרונה שבשם‬ ‫לשלוחים של מעלה שקבלו הפתקין מאתמול‪ ,‬שיעשו ויענישו כפי מה שכתוב‬ ‫הוי"ה ב"ה שה"ס המלכות חמשה גבורות מנצפ"ך‪ ,‬ויכוין בכל חבטה באות‬ ‫בפתקין‪ .‬וכתב בשער יא (האיתון) פרק טז וישתדל אדם לקנות לעצמו חתן‬ ‫אחד דמנצפ"ך כפי סדר זה ולא כסדר כמנצפ"ץ‪:‬‬ ‫תורה ואם לא ישיג לחתן תורה ישתדל לקנות חתן בראשית‪ ,‬וישמח ויגיל בלבו‬ ‫[ז] יקשור חמשה בדים אלו ביחד‪ ,‬ויחבוט בהם בכח על הקרקע‪ ,‬ולא תהיה‬ ‫שמחה עצומה מאוד שזכה למצוה רבה זו‪ ,‬וביחוד בחתן תורה בסיומה של‬ ‫מרוצפת באבנים או בעצים דקרקע צריך בדבר זה‪ ,‬ויחבוט בהם בכח‪ ,‬ראוי‬ ‫תורתינו הקדושה והתמימה והנחמדה‪ .‬וישתדל מאוד שיהיה הס"ת כשירה‬ ‫שיהיו הבדים בכשרותם ושלימותם בכל החבטות כולם‪[:‬ה"ע‪ -‬במקום הצורך‬ ‫ומוגה‪ ,‬ואם ידע בבירור שאינה מוגהת כראוי‪ ,‬אז טוב ההעדר‪.‬‬ ‫אפשר שלאחר שחבט בערבה בקרקע חמש פעמים ימסרנה לחבירו שיחבוט‬ ‫דרשות ר"י אבן שועיב [אחד מהראשונים ]דרשה ליום שמיני חג עצרת‬ ‫וחבירו לחבירו ‪,‬ויקפיד בכל חביטות הערבה שתהיה בשלימותה ולפחות‬ ‫ועוד יש בזה היום רמז לעניינו שאנו גומרין התורה וקורין פרשת וזאת הברכה‬ ‫רוב עלים שבה] [ח] ערבה זו דינה כערבה שבלולב שאין לפסוע עליה ולא‬ ‫ואנו עושין שמחת תורה לגמרה של תורה‪ ,‬כמו בענין שלמה שאחר שגמר‬ ‫לזלזל בה‪ ,‬ומנהגינו להצניע ערבה זו עד הפסח לשרוף בה את החמץ‪ ,‬והלולב‬ ‫התורה ולמד כולה ברוח הקדש והבין עניינה וסודותיה וגמר אותה עשה‬ ‫ישרפו אותו בתנור שמסיקין בערב פסח למצת מצוה‪:‬‬ ‫משתה לכל עבדיו‪ ,‬דכתיב ויק ץ שלמה והנה חלום‪ ,‬כלומ' ראה חלומו צפור‬ ‫[ט] יש לקרות ביום הושענא רבא נבואת חגי סי' ב' בשביעי בעשרים ואחד‬ ‫מצפצף ידע מה אומר‪ ,‬חמור נוער ידע מה אומר הוי והנה חלום עומד על כנו‪,‬‬ ‫לחודש וכו' עד אתן שלום נאם ה' צבאות והם ט' פסוקים כמו שכתב רב‬ ‫מיד ויבא ירושלם וגו'‪ ,‬ויעש משתה‪ ,‬מכאן דרש ר' עקיבא שעושין שמחה‬ ‫יעב"ץ ז"ל‪ ,‬גם קורין ביום הושענא רבא ביהושע סי' וא"ו וסבותם את העיר‬ ‫לגומרה של תורה‪ ,‬ולכן אנו גומרין התורה בשמיני חג העצרת‪ .‬וקורין פרשת‬ ‫כל אנשי המלחמ ה וכו'‪ ,‬עד ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' לכם את‬ ‫וזאת הברכה שמספרת ב שבח משה בראשה ובסופה ובשבח ישראל באמצע‪,‬‬ ‫העיר‪ ,‬וידוע מה שכתוב בירושלמי בהא ששנינו על הושענא רבא שהיו מקיפין‬ ‫הזכיר תחלה משה איש האלקים‪ ,‬להודיע מעלתם אף על פי שמצינו בדוד‬ ‫המזבח שבע פעמים שהוא זכר לנס הנזכר ביריחו ע"ש‪ ,‬ובאמת כל איש בלבבו‬ ‫ואליהו איש האלקים אינו כמעלת משה דכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא‪ ,‬ולכן‬ ‫יבין כי סוד הקפות אלו שהם שש ושבע הקפות אלו הכל עולה בקנה אחד על‬ ‫ביאר בסוף הפרשה ולא קם נביא עוד‪ ,‬כמו שביאר‪ .‬ורז"ל דרשו בענין איש‬ ‫כן דבר בעתו מה טוב‪:‬‬ ‫האלקים המוזכר במשה שהיה יכול לבטל שבועת אלקים‪ ,‬דכתיב אישה‬ ‫[י] אתרוג של לולב בשביעי אסור לאכלו‪ ,‬ולבני ארץ ישראל מותר ביום שמיני‬ ‫יקימנו ואישה יפירנה והוא ענין גדול‬ ‫עצרת‪ ,‬אבל לבני חוץ לארץ אסור בשמיני עצרת ומותר בשמחת תורה שהוא‬ ‫זוהר הקדוש ‪-‬עד שמיני עצרת אפשר לשנות את הדין לטובה‬ ‫יום טוב שני‪ ,‬ואם חל שמיני עצרת בשבת יש אוסרין האתרוג לבני חוץ לארץ‬ ‫ּומ ְתגַדֵ ל וְ ַנעֲשֵ ית מֵ הַ ַפ ְרצּוף הַ ֶזה‬ ‫ב ֹא ְר ֵאה‪ַ ,‬הצֶ ֶלם ַה ָקדֹוׁש הַ זֶה‪ ,‬כְ ֶׁשהֹולְֵך ָאדָ ם ִ‬ ‫גם בתשיעי שהוא אחר השבת‪:‬‬ ‫ּומ ְתחַ בְ ִרים כְ ֶא ָחד‪ ,‬וְ זֶה נֹוטֵ ל ֶאת זֶה‪ .‬בְ ׁשָ עָ ה‬ ‫הַ ְדמּות ׁשֶ לֹו‪ַ ,‬נעֲשֶ ה צֶ ֶלם ַאחֵ ר‪ִ ,‬‬ ‫[יא] סוכה ונויה אסורים לבני חוץ לארץ להנות מהם גם בתשיעי שהוא יום‬ ‫רּוח ְׁשרּויָה בְ תֹוכֹו‪.‬‬‫ׁשֶ נ ְִמצָ ִאים ְׁשנֵי צְ ָל ִמים ׁשָ מּור הּוא הָ ָאדָ ם‪ ,‬וְ גּופֹו ְב ִקיּום‪ ,‬וְ ַ‬ ‫ש"ת‪ ,‬והוא הדין דאסור לטלטלם‪ ,‬ויזהר כל ימי המועד לבלתי יקח מן הסוכה‬ ‫בְ ׁשָ עָ ה ׁשֶ ְק ֵרבִ ים י ָָמיו‪ ,‬הֵ ם עֹובְ ִרים ִממֶ נּו‪ ,‬וְ זֶ ה עֹולֶה ָלזֶה‪ ,‬וְ ִנ ְׁש ָאר ָאדָ ם בְ לִי‬ ‫אפילו קיסם לחצוץ בו שיניו בין מהסכך בין מהדפנות וגם אחר המועד‬ ‫עֹורר‬ ‫ָפּוח הַ יֹום וְ נָסּו הַ צְ ָללִים‪ְׁ ,‬ש ַנ ִים‪ .‬ב ֹא ְר ֵאה‪ ,‬כְ ׁשֶ ִמ ְת ֵ‬ ‫ירה‪ָ ,‬אז (שיר ב) עַ ד ׁשֶ י ַ‬ ‫ְׁש ִמ ָ‬ ‫כשמוריד סוכתו לא יפסע על עצי הסוכה דתשמשי קדושה הם‪ ,‬אך מותר‬ ‫ִדין בָ עֹו ָלם‪ ,‬כְ ׁשֶ הַ ָקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא יֹוׁשֵ ב עַ ל כִ ֵסא ִדין ָלדּון ֶאת הָ עֹו ָלם‪ ,‬צָ ִריְך ָאדָ ם‬ ‫לשרפם בתנור‪ ,‬ונהגו להצניעם להגעלה לצורך הפסח‪:‬‬ ‫ְעֹורר [בדין] ְּתׁשּו בָ ה ׁשֶ יָׁשּוב מֵ ָה ֶרׁשַ ע [מחטאיו]‪ׁ ,‬שֶ הֲ ֵרי אֹותֹו יֹום נִכְ ָּת ִבים‬ ‫ל ֵ‬ ‫[יב] ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה‪ ,‬ואם טעה ואמר את‬ ‫פְ ָת ִקים‪ ,‬וְ ֻכ ָלם נִ ְמצָ ִאים ְב ִתיק כְ תּובִ ים‪ִ .‬אם ָז ָכה ָאדָ ם ׁשֶ יָׁשּוב לִ פְ נֵי ִרבֹונֹו‪,‬‬ ‫חג הסוכות הזה חוזר‪ ,‬ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג‬ ‫קֹורעִ ים ֶאת הַ פְ ָת ִקים ׁשֶ עָ לָיו‪ַ .‬א ַחר כְָך ַה ָקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא מַ זְ ִמין ִלפְ ֵני הָ ָאדָ ם ֶאת‬ ‫ְ‬ ‫הסוכות אינו חוזר‪[ :‬ה"ע גם ידע שהוא שמיני עצרת וטעה בלשונו ואמר חג‬ ‫פּורים‪ ,‬יֹום ַה ְּתׁשּובָ ה‪ִ .‬אם ׁשָ ב מֵ חֲ טָ ָאיו ‪ -‬טֹוב‪ִ .‬אם ל ֹא ‪ְ -‬מצַ ּוֶה הַ מֶ ֶלְך‬ ‫יֹום הַ כִ ִ‬ ‫הסוכות חוזר]‬ ‫ל ְַחּתֹם פְ ָת ִקים‪ .‬אֹוי כִ י הַ ְּתׁשּובָ ה רֹוצָ ה ְל ִה ְס ַּת ֵלק ִממֶ נּו‪ִ .‬אם ָזכָה בִ ְתׁשּובָ ה וְ ל ֹא‬ ‫[יג] אין מברכים בחוץ לארץ בש"ע על הסוכה‪ ,‬אבל חייבים לישב בה ולישן‬ ‫ְׁשלֵמָ ה כ ָָראּוי ‪ּ -‬תֹולִים לֹו עַ ד אֹו תֹו יֹום ַאחֲ רֹון ׁשֶ ל עֲצֶ ֶרת‪ׁ ,‬שֶ הּוא ְׁש ִמינִ י לֶחָ ג‪ִ .‬אם‬ ‫בה כשאר ימי החג ואין לזלזל בזה כלל‪ ,‬ורק תהיה הישיבה בלא ברכה‪,‬‬ ‫אֹותם פְ ָת ִקים‬ ‫ָ‬ ‫עָ שָ ה ְתׁשּובָ ה ְׁשלֵמָ ה לִפְ נֵי ִרבֹונֹו ‪ִ -‬נ ְק ָרעִ ים‪ .‬וְ ִאם ל ֹא זֹו ֶכה ‪-‬‬ ‫ומברכין שהחיינו בליל ש"ע ובליל ש"ת בקדוש הלילה‪ ,‬וצריך לילה ודאי‬ ‫יֹוצ ִאים ִמבֵ ית הַ מֶ לְֶך וְ ִנ ְמסָ ִרים ִבידֵ י מַ ל ְַאְך ַה ִדין‪ ,‬וְ הַ ִדין ַנעֲשֶ ה‪ּ ,‬ופְ ָת ִקים יֹו ֵתר ל ֹא‬ ‫ְ‬ ‫בקדוש בש"ע בשביל ברכת לישב בסוכה דאין מברכין‪ ,‬ובשמחת תורה בשביל‬ ‫חֹוזְ ִרים עֹוד לְבֵ ית הַ מֶ לְֶך‪ָ .‬אז מָ עֳבָ ִרים הַ צְ ָל ִמים ִממֶ נּו וְ ל ֹא ִנ ְמצָ ִאים עִ מֹו‪ .‬כֵיוָ ן‬ ‫ישיבת סוכה דאין יושבין בה ואוכלין בחוץ‪:‬‬ ‫ׁשֶ עָ בְ רּו ִממֶ נּו‪ ,‬הֲ ֵרי ַו ַדאי ׁשֶ ֹענֶׁש הַ ֶמלְֶך ַי ֲעבֹר עָ לָיו וְ יִ ְטעַ ם ִמכֹוס הַ מָ וֶ ת‪ּ .‬ובְ אֹותֹו‬ ‫[יד] אסור להזכיר היחיד גשם בתפלת מוסף ביום ש"ע קודם שיכריז שליח‬ ‫נֹוטלִים ֶאת הַ פְ ָת ִקים‪.‬‬ ‫ִיׁשים ְמזֻמָ נִ ים‪ ,‬וְ ְ‬ ‫ַל ְילָה ׁשֶ ל חַ ג הָ ַאחֲ רֹון‪ַ ,‬המַ ְל ָאכִ ים הַ מַ ֲענ ִ‬ ‫ציבור‪ ,‬ולכן המתפלל יחיד בביתו ימתין עד שידע בבירור שהכריז השליח‬ ‫אֹותם‪ ,‬מָ עֳבָ ִרים הַ ְצל ִָמים‪ ,‬וְ ל ֹא ִנ ְמצָ ִאים [ואם נמצאים פגומים‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫וְ ַאחַ ר ׁשֶ נ ְָטלּו‬ ‫ציבור באיזה בית הכנסת שאותה העיר וכל אדם ששכח ואמר מוריד הטל‬ ‫יעבר עליו מחלות וכו'] בָ הֶ ם י ַָד ִים‪ .‬וְ ִאם נִ ְמצָ ִאים בָ הֶ ם י ַָד ִים ‪ִ -‬דין גָרּועַ ‪ ,‬אֹו ַי ֲעבֹר‬ ‫ולא אמר מוריד הגשם אינו חוזר‪[ :‬טו] שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת‬ ‫ּוב ִספְ ִרי ַה ַק ְדמֹונִים‬ ‫עָ לָיו ִדין ׁשֶ ל מַ חֲ לֹות ָרעֹות בַ פְ גָם ׁשֶ לָ הֶ ם‪ ,‬וַהֲ ֵרי בֵ ַא ְרנּו ֶאת זֶה‪ְ .‬‬ ‫וזאת הברכה יקראנה ביום הושענא רבא ולא ביום ש"ע מפני התרגום‪ ,‬ואם‬ ‫יֹותר‪ ,‬כְ ׁשֶ הָ ר ֹאׁש ִנגְ ָרע וְ יִ מָ צֵ א הַ גּוף ‪ -‬בְ נֹו אֹו ִא ְׁשּתֹו יִ מָ ְצאּו‪ ,‬וְ הּוא‬ ‫אֹומ ִרים ֵ‬ ‫ְ‬ ‫שכח ולא קראה ביום הושענא רבא יקראנה ביום ש"ע אחר מנחה‪:‬‬ ‫י ְִס ַּתלֵ ק‪ .‬וְ זֶ ה ְמדֻבָ ר כְ ׁשֶ ל ֹא חָ זַ ר ָכל אֹותֹו זְ מַ ן ִב ְתׁשּובָ ה‪ .‬אֲ בָ ל ִאם חָ ַזר ‪,‬טַ עַ ם הַ ָמ ֶות‬ ‫[טז] בליל תשיעי ויום תשיעי בחוץ לארץ אסור לאכול ולישן בסוכה משום בל‬ ‫י ְִטעַ ם וְ י ְִת ַרפֵ א‪[ .‬ויחי דף רך‪].‬‬ ‫תוסיף‪ ,‬ואין תקנה לפרוס על הסכך סדין על כולו דהוי ליה סכך פסול משום‬ ‫אמרי חז"ל ‪ :‬בספר יעלזו חסידים כתב וז''ל ‪ :‬וכדי שיהיה חשוב ''קבע'' צריך שאותה שעה שלומד‪ ,‬מינה לא יזוע לא יחליפנו ולא ימיר אותו‪ ,‬אם לא מחמת אונס‬ ‫גמור כו' ויזכה לרב טוב עכ''ל וכן כתוב בשו"ע סימן קנה ‪:‬יקבע עת ללימודו ולא יבטלנו אפילו סבור להרויח ממון הרבה ***כתבו במסכת סנהדרין (דף צ"ב‪).‬‬ ‫א"ר אלעזר כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע"ז כתיב הכא והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים‪*** .‬כתוב במסכת כלה רבתי פרק ב‬ ‫הלכה יא ‪..‬ר' עקיבא אומר כל שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו‪ .‬מה יעשה אדם ויהי לו בנים‪ ,‬ר' אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים‪ ,‬שנאמר פזר נתן‬ ‫לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד‪*** ,‬כתב הרמב"ם במור ה נבוכים מהביא הרב מזוז זצוק"ל בספרו [אסף המזכיר? עמוד רלח ] מה שאדם עושה‬ ‫להורים שלו יעשו לו הילדים שלו ***וכתוב במדרש תנחומה פ' קדושים שהוא סגולה לזכות לבנים מי הקדימני ואשלם מי זה שכיבד את אביו ואמו ולא נתתי לו‬ ‫בנים והוא מדה כנגד מדה כמו שהוא מכבד את הוריו יזכה לבנים שיכבדו אותו*** כחה של מילה טובה ‪ִ ,‬אׁשָ ה ַאחַ ת‪ׁ ,‬שֶ ָכעֲסָ ה עַ ל בַ עְ לָּה‪ִ ,‬חכְ ָתה ׁשֶ ִי ָכנֵס לַבַ יִ ת לָ ֵתת לֹו‬ ‫מָ נָה הֲ גּונָה‪ּ ,‬ולְ בֵ ינְ ַת ִים ִס ְד ָרה ֶאת ַהבַ יִת כְ דֵ י ׁשֶ ל ֹא יִ ְהיֶה פִ ְתחֹון פֶה לְ בַ עְ לָּה‪ּ ,‬וכְ ׁשֶ בָ א בַ עְ לָּה‪ִ ,‬מיָד ִה ְס ַּת ֵכל עַ ל ִסדּור הַ בַ ִית וְ ָז ַרק ָלּה ִמלָה טֹובָ ה‪ ,‬וְ ִהנֵה כָל הַ ַכעַ ס יָצָ א ִממֶ נָה‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪:‬ראובן גזל אתרוג מגינת שמעון ונטלו ביו"ט ראשון ובחול המועד פייס לבעליו ומחל לו מחילה גמורה אם מועילה מחילה זו למפרע ואמרינן‬ ‫דמעיקרא קנאו ונמצא יצא י"ח ביו"ט ראשון או לאו תשובה‪ :‬כת ב בשו"ת תורה לשמה סימן קעט המחילה היא במקום פירעון ואינה חשובה כמו‬ ‫התרת חכם שעוקר הנדר מעיקרו אלא הרי הוא כאילו פרע לו באותה השעה שמחל לו וגם אם מחל לו ועשה קנין על המחילה עכ"ז זה יספיק לו לקנות‬ ‫האתרוג מעת הקניין ואילך אבל לא לקנותו למפרע הברכי יוסף (אור ח חיים סימן תרנח אות ז )הביא את המשאת משה שאם מחל לו יוצא ידי חובה‬ ‫וקונה למפרע וז"ל כתבו האחרונים משם מהרשד"ם א"ח סי' כ"א‪ ,‬דאם מכר לולב לחבירו על מנת שלא יטלו הקהל‪ ,‬ונטלו‪ ,‬הוא והקהל כולם לא יצאו‪.‬‬ ‫בעזה"י‬ ‫למוכר בדמים‪ ,‬יצאו‪ .‬ומזה למד הרב משאת מש ה בראשון סי' ד'‪ ,‬במי שגזל אתרוג מגינת חבירו ונטלו בי"ט‪ ,‬ובתוך המועד שב‬ ‫ואם הלוקח‪ ,‬חזר ופייס‬ ‫ורפא לו‪ ,‬ופייס לבעל הגינה‪ ,‬ומחל לו‪ ,‬אם תיהני ליה מחילה למפרע ויצא ידי חובה בי"ט ראשון‪ ,‬ופשיט לה מהוראת מהרשד"ם הנז'‪ ,‬דלמפרע קרינן ביה‬ ‫משלכם‪ ,‬ויצא ידי חובתו‪ .‬עש"ב‪ .‬ועיין שם שהברכי יוסף שרצה להביא קצת ראיה(לשון הבר"י) מהראב"ד למשאת משה ובהערות על הברכי יוסף הביא‬ ‫שהוי ראיה הפוכה שאין יכול למחול למפרע עיין שם וכן בספר פתח עניים לחיד"א סוכה דף ל' הקשה על המשאת משה‬ ‫שאלה גזל עצים ובנה מהם סוכה האם יצא ידי חובה תשובה‪:‬שו"ע סימן תרל"ז ס"ג כותב שגזל עצים ועשה בהם סוכה יצא ידי חובתו ומשלם לו דמי‬ ‫עצים בלבד משום תקנת מריש שתקנו שכל גזל המחובר לקרקע משלם רק דמי עצים אבל אם גזל עצים ועשה בהם סוכה בטנדר כיון שלא מחובר‬ ‫לקרקע לא עשו פה תקנה ולא יצא ידי חובה וכותב ילקוט יוסף דווקא שדעתו לשלם את דמי העצים‬ ‫‪ ,‬אני משתתף שנים רבות‪ ,‬ומיד בכניסתי אני שומע שהמגיד‬ ‫‪.‬‬ ‫שיעור עונה לשאלת אחד ממשתפי השיעור‪ :‬כזאת שאלה‬ ‫החזקת תורה‬ ‫מתאימה לבעל אילת השחר ראיתי בזה השגחה פרטית ולכן‬ ‫שח הרב יהושע ויסבורד שליט"א המחזיק כוללים ‪:‬‬ ‫התקשרתי אליך‪.‬‬ ‫היה זה כמה ימים לפני מועד חלוקת המלגות ובחשבון לא‬ ‫להיות ירא שמים‬ ‫הייתה אף פרוטה אחת‪ ,‬לא ידעתי מה לעשות? נכנסתי לבית‬ ‫לפני כמה חודשים באו לראש ישיבה זצוק"ל שני גבירים‬ ‫מורי ורבי ראש הישיבה זצוק"ל ודנתי לפניו‪ :‬ישנם כמה‬ ‫צעירים‪ ,‬אחד מהם היה נשוי והשני עדיין לא‪ ,‬הם ידעו רק‬ ‫גבירים שיש להם לב פתוח והם מוכנים לתת כל מה שצריך‪,‬‬ ‫אנגלית אף מילה לא בעברית או באידיש‪ ,‬הצגתי אותם‬ ‫רק להפעיל קצת לחץ להעמיד אותם מול חומרת המצב‪ ,‬במצב‬ ‫ואמרתי שאני אשמש כמתורגמן הוא נעץ בהם את מבטו ואמר‬ ‫כזה יש את מירב הסיכויים שהם יפתחו את ליבם ואת כיסם‬ ‫תגיד להם‪ :‬שצריך להיות יהודי חרדי‪ ,‬צריך לשמור תורה‬ ‫וכך תבוא הרווחה‪.‬ראש הישיבה זצוק"ל קם ממקומו וניגש‬ ‫ומצוות‪ ,‬וצריך להיות ירא שמים‪ .‬הייתי המום לא ידעתי מה‬ ‫אל הארון הוציא גמרא בבא בתרא דפדף לדף ח' עמוד ב'‬ ‫לעשות פחדתי מהתגובה שלהם‪ ,‬אבל מי שעמד יחד עימי בחדר‬ ‫והתחיל לקרוא את דברי הגמרא‪ :‬ופקדתי על כל לוחציו אמר‬ ‫דחק בי לתרגם את הדברים‪ ,‬ואז אזרתי אומץ ותרגמתי את‬ ‫ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב‪ :‬ואפי' על גבאי‬ ‫הדברים‪.‬שניהם החווירו ויצאו החוצה‪ ,‬מעיניו של אחד מהם‬ ‫צדקה‪ .‬שאלתי את מו"ר מה לעשות? והוא אמר לי ללכת‬ ‫זלגו דמעות‪ ,‬בקושי הם הצליחו להתאושש מן המהלומה‪ ,‬מתוך‬ ‫להתפלל וד' יעזור‪ ,‬אבל אין שום רשות ללחוץ על גבירים לתת‬ ‫דבריהם התברר שראש הישיבה זצוק"ל קלע אל המטרה הם‬ ‫כסף‪ ,‬גם לא במצבים שנראה שהכל עומד לקרוס‪.‬‬ ‫אכן היו בדרגה רוחנית נמוכה מאוד‪,‬‬ ‫במקום לבכות לגבירים תבכה לקב"ה לך להתפלל‬ ‫שניהם חזרו בתשובה שלימה‪.‬באותה תקופה היה דבר דומה‪,‬‬ ‫היה פעם ששה ימים לפני חלוקת המלגות שלא הייתה פרוטה‬ ‫מישהו הביא לראש הישיבה זצוק"ל עשרה גבירים חרדים‬ ‫אחת בחשבון‪ ,‬גם לאחר כל המאמצים שעשיתי העליתי חרס‬ ‫שהגיעו לביקור בארץ‪ .‬הוא לחץ את ידי הגבירים וברכם‬ ‫בידי‪ ,‬כדרכי באתי לשאול אם להתקשר לגבירים בחו"ל‪,‬‬ ‫כשהגיע לידיו של אחד מהם נעצר וסיפר לו‪ :‬פעם בכה רבינו‬ ‫ולבכות בפניהם על המצב‪ ,‬ידעתי על כמה כאלו שאם אבכה‬ ‫החפץ חיים כשתפס את ידו של גביר מחזיק תורה גדול ואמר‬ ‫בפניהם יש סיכוי שיפתחו את כיסם‪ .‬התשובה הייתה נוקבת‪:‬‬ ‫לו‪ :‬חבל על יד זהב כזאת המחזיקה ידי לומדי תורה שתישרף‬ ‫אם לבכות! לך לבכות בפני הקב"ה‪ ,‬לך להתפלל!‬ ‫בגהינום מחמת חילול שבת‪ ,‬אותו גביר יצא מן הבית חיוור‬ ‫בו במקום יצאתי עם אחד מאנשי הצוות למירון להתפלל‪ ,‬אני‬ ‫כולו ומיד התברר שהוא אכן יש לו על מה לחזור בתשובה‪.‬לפני‬ ‫הצלחתי לומר רק חצי תהילים‪ ,‬והשותף שנסע איתי אמר את‬ ‫תקופה התקשר אלי גביר גדול שהרוויח סכום עצום והוא רצה‬ ‫כל התהילים‪ ,‬באותו יום היה ראש כולל אחר בארץ אירופית‬ ‫לתרום חלק ממנו לכוללים‪ ,‬כשראש הישיבה הגאון הגדול רבי‬ ‫כלשהי שגילה גביר חדש‪ ,‬אותו גביר היה זקוק לישועה גדולה‬ ‫אי"ל זצוק"ל שמע על הדרך בה הרוויח את הסכום הוא אמר‬ ‫בעניין שהעיק עליו שנים רבות‪ .‬אותו ראש כולל פתח וסיפר לו‬ ‫על גביר אחר שנושע בעניין זה לאחר שקיבל על עצמו להחזיק‬ ‫לי מיד‪ :‬תגיד לו שזה הונאה‪ ,‬הכסף הזה לא כשר‪.‬‬ ‫את אחד הכוללים של יששכר באוהליך‪ ,‬הוא אפילו הציע לו‬ ‫שיהיו מרוצים‬ ‫להתקשר אלי ולברר את הסיפור‪ .‬תגובתו של אותו גביר‬ ‫בזמן שירד הדולר והמלגה בסך חמש מאות דולר אינה‬ ‫הייתה קשה‪ ,‬הוא לא רצה לשמוע מילה אחת בנושא ושילח‬ ‫מספקת‪ ,‬ושאלו את רבנו זצוק"ל האם יש להוסיף לאברכים‬ ‫את אותו ראש כולל ריקם‪ .‬ביום ראשון מתקשר אלי אותו‬ ‫עוד חמישים דולר כדי לאזן את ירידת ערך הדולר?התשובה‬ ‫גביר אירופאי ושואל אותי אם הסיפור שסיפר לו אותו ראש‬ ‫הייתה‪ :‬כן‪ .‬תוסיף!הדאגה להחזקת תורה היא לא רק להוסיף‬ ‫כולל ביום חמישי הוא נכון‪ .‬אישרתי לו את הסיפור‪ .‬הגביר‬ ‫עוד אברכים לכוללים‪ ,‬אלא צריך לדאוג למצב רוח של האברך‬ ‫שאל אם הראש ישיבה זצוק"ל יכול להבטיח לו ישועה דומה‬ ‫בעצמו‪.‬הוספתי לשאול הלא בסכום כזה אפשר לפתוח עוד כמה‬ ‫אם הוא יקח על עצמו סכום גדול כל חודש? נסעתי מיד לבית‬ ‫כוללים? והתשובה שקיבלתי הייתה אין לזה שום קשר‬ ‫מו"ר ראש הישיבה זצוק"ל אם הוא מוכן להבטיח ישועה‬ ‫לאברכים‪ ,‬תוסיף עוד חמישים דולר ופרט לזה יהיה סייעתא‬ ‫לאותו גביר והתשובה הייתה‪ :‬שהוא מוכן לברך אבל לא‬ ‫דשמיא לפתוח עוד כוללים‪ ,‬באותו אירוע נכח יחד עימי בחדר‬ ‫להבטיח‪.‬העברתי את התשובה לאותו גביר והוא הודיע לי מיד‬ ‫אחד מתומכי רשת הכוללים כשיצאנו תמה הגביר בכמה‬ ‫שהוא מגיע ארצה בעוד כמה שעות‪ ,‬לאחר כמה שעות הוא‬ ‫מסתכמת התוספת? ואמרתי לו את הסכום‪ ,‬ומיד התחייב ליתן‬ ‫הגיע וביקש הבטחה לישועה‪,‬‬ ‫אותו לכמה חודשים‪.‬‬ ‫והוא קיבל את התשובה הידועה‪ :‬לברך כן אבל לא להבטיח‪.‬‬ ‫יזמתי ונמכרתי‬ ‫אותו גביר עמד והתחנן על נפשו אך ללא הועיל‪ ,‬עד שבהבזק‬ ‫לפני חודשיים‪ ,‬כמה ימים לפני ראש חודש שבט‪ ,‬היה חסר‬ ‫של רגע הוא הודיע שהוא מוכן להעלות את הסכום פי כמה‬ ‫סכום גדול התיישבתי במוצאי שבת בתחילת הערב וניסיתי‬ ‫וכמה ממה שאמר בהתחלה‪.‬מיד כששמע ראש הישיבה‬ ‫לתפוס קשר עם כמה וכמה גבירים שהיו אמורים להעביר לי‬ ‫זצוק"ל את הדברים הוא החל לברר אצלו אם נתינה כזאת‬ ‫סכומים גדולים‪ ,‬אולם אותו יום היה יום אידם‪ ,‬המשרדים היו‬ ‫היא בגדר "מסירות נפש" בשבילו‪ ,‬או שהוא יכול לעמוד בזה‬ ‫סגורים כך שלא היה שייך לתפוס אף אחד בשעה חמש לפנות‬ ‫בקלות‪ ,‬לאחר שאותו גביר הוכיח שהסכום הזה הוא בגדר‬ ‫בוקר כשהייתי מיואש כמעט לגמרי מלהצליח לתפוס מישהו‪,‬‬ ‫יציאה מגדרו‪.‬אמר לו ראש הישיבה זצוק"ל‪" :‬אם אתה מוכן‬ ‫נכנסתי אל ראש הישיבה זצוק"ל ושאלתי אותו אם אוכל‬ ‫לצאת מגדרך למען החזקת תורה‪ ,‬אצא אף אני מגדרי‬ ‫לפנות לכמה גבירים ולדבר דברים חריגים כדי שיתעוררו‬ ‫ואשתדל וארבה עבורך תחינה ובקשה באופן מיוחד"‪ ,‬בו‬ ‫ויצילו את המצב‪ .‬ראש הישיבה זצוק"ל פתח את הסידור דפדף‬ ‫במקום נערך הסכם כתוב וחתום‪.‬לאחר שיצאנו מן הבית‬ ‫ל זמירות של מוצאי שבת לזמר איש חסיד והחל לקרוא‪ :‬יזמתי‬ ‫שואל אותי אותו גביר ששמע עלי לראשונה לפני כמה ימים‪,‬‬ ‫ונמכרתי להעבידי לכבודך ולא לכבודי‪ ,‬אל תעשה כלום לך‬ ‫אם יש לי תוכנית סדורה‪ ,‬איך להחזיק את הכוללים‪ ,‬אמרתי‬ ‫לביתך והתפלל והקב"ה יעזור לך‪ ,‬עשיתי כדבריו ולאחר‬ ‫לו שאין לי שום תוכנית הכל עובד על ניסים‪ ,‬אותו גביר‬ ‫ארבעים ושמונה שעות התקשר גביר אחד מעצמו ושילם את כל‬ ‫התלהב ואמר אתה עוד לא יודע איזה נס היה לך!כשראש‬ ‫כולל פלוני הגיע לביתי‪ ,‬וסיפר לי על הישועה שהייתה לגביר‬ ‫הסכום החסר לאותו חודש‪[ ..‬דרשו ]‬ ‫פלוני באמצעות התרומה לכוללים שלך‪ ,‬דחיתי אותו מביתי‪,‬‬ ‫אולם מיד לאחר שיצאתי מן הבית הגעתי לשיעור תורני בו‬ ‫מילי דבדיחותא‪ :‬בחור תמים רצו להציע לו בחורה שלא הולמת כלל את רמתו הרוחנית ואצילות נפשו הבחורה בפגישה התנהגה מצוין בכל‬ ‫כמה דקות הבחור זרק עין אמרה הבחורה לשדכנית אני לא מעונינת הוא כל כמה דקות זורק עין הוא לא שפוי וכך נפל השידוך שאל אותו חברו‬ ‫מדוע זרקת עין אמר לו ששאלתי את הרב אני מעולם לא הסתכלתי על אישה מה אעשה בפגישה אמר לי הרב מידי פעם זרוק עין‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪ ,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב"ב‪ :‬שה' יתברך‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫הפסוקיםובאו עליך כל הברכות האלה‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים‬ ‫והשיגוך וכל אשר יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה'‬ ‫אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪ ,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫כל משאלויתך‬