אור הדעת · Ohr Hadaas — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

א ﬣדעﬨ אוﬧ
,י
בעזהשי"ת
א
ַ םיַ
ק שם ה ַוא הַ ַאלַ
ַעת כַי הַ ַ
תַ ַל ַד
ו
ַ ע ין הַרַ ַא
ד ַלַ
מ תַה
ַבדוַַ ַא
אור הדעת
ֲעבוֹדַתַ ָה ָא ָ ַדםַ ְּבעוֹלָ מ ַוַֹ ִּבפְּ נִּ ִּימיוַתַהתוֹ ָ ַרהַוְּ ה ֲח ִּסידוַתַ ַ
סוכות
הַגדוֹלָ ה ַ ִּש ְּמ ָח ְּ
ֵּביתַה ָייִּ ַן ַ
יח ַ
ָטעםַוְּ ֵּר ַ
עַבנִּ ַי ַ ד ְּ
ַ
משיעורי
רבי יצחק זעקל הלוי פולק שליט'א
רב ור"מ בית המדרש 'וידבר משה'
ﬣדעﬨ ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים אוﬧ ב
תֹּכן ִענְ יָ נִ ים
ִׂש ְמ ָחה גְ דֹולָ ה ........................................................................................ד
ַאְך ָׂש ֵמ ַח ..........................................................................................ד
ַמאי ִׂש ְמ ָׂחה ........................................................................................ה
יִׂ ְש ַמח ָׂא ָׂדם ........................................................................................ה
ַמ ָׂבט ּׁשֹונָׂ ה .........................................................................................ו
יסה.......................................................................................ו ִׂאּׁשּור כְ נִׂ ָׂ
זֶ ֶפת ִׂשחֹור .........................................................................................ז
ִׂסּפּוק ַהנֶ ֶפש ......................................................................................ט
ִׂד ַירת ַא ְר ַעי .......................................................................................ט
אּוש ִּׂפיזִׂ ין ִׂעלָׂ ִׂאין ...................................................................................י
ְ
דּוע לַ ֲהרֹס .....................................................................................יא ַמ ַ
יֹותר ....................................................................................יא ַה ָׂש ֵמ ַח ְב ֵ
ָׂה ֱא ֶמת ָׂה ֲא ִׂמ ִׂתית .................................................................................יא
סֹוד ָׂה ֱא ֶמת .......................................................................................יב
ִׂמזָׂ ָׂהב לְ ָׂע ָׂפר .....................................................................................יג
וְ ָׂש ַמ ְח ָׂת ְב ַחגַ יִׂ ְך ...................................................................................יד
עֹולָׂ ם ֲא ָׂר ִׂעי ......................................................................................טו
ָׂהעֹולָׂ ה ִׂמכָׂ ל זֶ ה ..................................................................................טז
ֵּבית ַהיָ יִׂ ן .............................................................................................יז
הּודי ֶשל יַ יִׂ ן ......................................................................................יז
יְ ִׂ
ְס ִׂתירֹות ֲעצּומֹות .................................................................................יז
יְ ַר ֵחם ַה ֵּׁשם .......................................................................................יח
תֹורה ...................................................................................יח ְסגּולָׂ ה כְ ָׂ
יַ יִׂ ן ִׂב ְק ֻד ָּׁׂשה .......................................................................................יט
ַד ַעת זְ ֵקנִׂ ים .......................................................................................כ
ִׂש ְמ ָׂחה ַביַ יִׂ ן ......................................................................................כא
ָׂהעֹולָׂ ה ִׂמכָׂ ל זֶ ה .................................................................................כא
יח ..........................................................................................כג
ָט ַעם וְ ֵּר ַ
ג ﬣדעﬨ ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים אוﬧ
ְב ֵעינָׂ יו ֶשל ָׂש ָׂטן .................................................................................כג
ֵעת ַה ִׂדין ........................................................................................כד
ָׂשנָׂ ה ְשנִׂ יָׂ ה .......................................................................................כד
ִׂא ְשתֹו ִׂמ ְת ָׂע ֶר ֶבת ................................................................................כה
ְשנֵ י ְר ָׂב ִׂדים ......................................................................................כה
ּוש ָׂע ָׂרה ...................................................................................כו
ְש ָׂע ָׂרה ְ
כָׂ ל ְש ָׂע ָׂרה ........................................................................................כז
נִׂ ְש ַמת ָׂהאֹוכֵ ל ....................................................................................כז
יח ַה ֵּׁשם .....................................................................................כח ָׂמ ִׂש ַ
ָׂהעֹולָׂ ה ִׂמכָׂ ל זֶ ה .................................................................................כח
ַדע ְבנִׂ י .............................................................................................כט
ַמאי ַ'ד ַעת' ......................................................................................כט
לְ יֶ ֶתר ִׂב ָׂטחֹון ....................................................................................כט
ַה ְת ִׂפלָׂ ה ָׂה ִׂראשֹונָׂ ה ................................................................................ל
בֹודה .....................................................................................ל
ִׂע ָׂקר ָׂה ֲע ָׂ
כֹוח ַה ְמ ַק ֵּׁשר ....................................................................................לא ַ
ֵהיכָׂ ן ָׂהרֹאש .....................................................................................לא
ימה ְמפ ֶֹר ֶטת ................................................................................לא ְר ִׂש ָׂ
ָׂהעֹולָׂ ה ִׂמכָׂ ל זֶ ה .................................................................................לב
קול היכל 'אור הדעת'
ארץ ישראל02.500.4499 :
ארה"ב1585.280.2888 :
לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע
שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים
B025004499@gmail.com
מהדורת ביקורת ,טיוטה -אינו מוגה כלל
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ ד
ִש ְמ ָחה גְ דֹולָ ה
בצאתנו בשלום מן הקודש ,מיום הכפורים ,אחרי עשרה ימים קדושים
'שמֹאלֹו ַת ַחת
ונעלים ,שבין ראש השנה ליום הכיפורים ,שאז הוא בחינת ְ
ֹאשי' שהיא בנין הנוקבא ,עתה מתחיל התיקון הנפלא של ימים גבוהים לְ ר ִׂ
ונעלים של 'וימינו תחבקנו' ,כדאיתא בשיר השירים (ב ,ו)ְ :שמֹאלֹו ַת ַחת
ימינֹו ְת ַח ְב ֵקנִׂ י' ,מגלה רבינו האריז"ל ,מעלת ימים נעלים אלו (שער
ֹאשי וִׂ ִׂ
לְ ר ִׂ
הכוונות ,דרושי ראש חדש)' :הא למה זה דומה למעין הנוטף טיפין טיפין וארובות
השמים נפתחו לרוב ,ולא ניכרו אותם טיפין הנוטפין ,כי נתבטלו בריבוי
המים היורדין מן השמים ועל זה הדרך תקיש לשאר המועדים'.
וברחבת העזרה היתה השמחה פורצת ַאְך ָש ֵּמ ַח
ועולה .כל אחד ואחד אחז בכלי
שיר שהוא יודע לנגן בו ,ומי שיודע בפה אחת המצוות בחג הסוכות הוא מצוות
-בפה ,וכך היו רוקדים וסופקים כפיים השמחה כפי שהתורה הק' מצווה
ומפזזים ומכרכרים ,כל אחד ואחד כפי (דברים טז ,יג -יד)ַ :חג ַה ֻסכֹת ַת ֲע ֶשה לְ ָך ִׂש ְב ַעת
שיודע .וחסידים ואנשי מעשה היו ּומיִׂ ְק ֶבָך ,וְ ָש ַמ ְח ָת יָׂ ִׂמים ְב ָׂא ְס ְּפָך ִׂמגָׂ ְרנְ ָך ִׂ
אומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות ּוב ֶתָך וְ ַע ְב ְדָך וַ ֲא ָׂמ ֶתָךּובנְ ָך ִׂ ְב ַחגֶּ ָך ַא ָׂתה ִׂ
לה' יתברך. וְ ַהלֵ וִׂ י וְ ַהגֵ ר וְ ַהיָׂ תֹום וְ ָׂה ַאלְ ָׂמנָׂ ה ֲא ֶשר
גדולי ומנהיגי הדור ,הסנהדרין ,ראשי ֹלהיָךִׂב ְש ָׂע ֶריָךִׂ ,ש ְב ַעת יָׂ ִׂמים ָׂתחֹג לַ ה' ֱא ֶ
הישיבות ,חכמי התורה -הם אלו ֹלהיָך
ַב ָׂמקֹום ֲא ֶשר־יִׂ ְב ַחר ה' כִׂ י יְ ָׂב ֶרכְ ָך ה' ֱא ֶ
שרקדו ,שרו וניגנו! אמרו עליו על רבן ית ַאְך ּובכֹל ַמ ֲע ֵשה יָׂ ֶדיָך וְ ָהיִׂ ָ בּוא ְתָך ְ
ְבכֹל ְת ָׂ
שמעון בן גמליאל ,כשהיה בשמחת בית ָש ֵּמ ַח'.
השואבה ,היה נוטל שמונה אבוקות של
אּור ,וזורק אחת ונוטל אחת ,ואין נוגעות הרמב"ם פוסק (הלכות לולב פ"ח ,ה"יב – י"ד) ' ַאף
זו בזו! וכשהוא משתחוה -נועץ שני מֹועדֹות ִׂמ ְצוָׂ הַעל ִּׂפי ֶשכָׂ ל ַה ֲ
גודליו בארץ ,ושוחה ונושק את הרצפה לִׂ ְשמ ַֹח ָׂב ֶהןְ ,ב ַחג ַה ֻסכֹות ָׂהיְ ָׂתה ַב ִׂמ ְק ָׂדש יֹום
וזוקף ,ואין כל בריה יכולה לעשות כן! 'ּוש ַמ ְח ֶתם
ִׂש ְמ ָׂחה יְ ֵת ָׂרה ֶשנֶ ֱא ַמר (ויקרא כג-מ) ְ
הכל נעשה מתוך התלהבות והתלהטות ֹלהיכֶ ם ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמים'.
לִׂ ְפנֵ י ה' ֱא ֵ
של קדושה! אותם גדולי עולם וענקי רוח
ֹאמ ְרנָׂ ה -ה' ִׂמי
מתי ת ַ
היו בבחינת "כָׂ ל ַע ְצ ַ
כָׂ מֹוָך!" (תהלים לה י) בכל רמ"ח אבריהם ,היו גדולה ועצומה היתה השמחה בבית
מתלהבים ושמחים לכבודו של ה' יתברך! המקדש ,מקהלת הלויים עמדה
במקומה על חמש עשרה מעלות היורדות
כך נמשכו השירה והריקודים והשמחה עד מעזרת ישראל לעזרת נשים [שהן כנגד חמש
אור הבוקר .בהאיר השחר ,היו שני עשרה "שיר המעלות" שחיבר דוד המלך בספר התהילים].
כהנים תוקעים בחצוצרות ,ואז היו היתה זו מקהלה אדירה של מאות מאות
המשתתפים יורדים ברוב עם ברחובות לויים ,המנגנים בכינורות ובנבלים,
ירושלים התחתית -אל בריכת השילוח. במצלתים ובחצוצרות ,ובכלי שיר בלא
הכהן היה לוקח צלוחית של זהב ,המכילה מספר.
ה ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
יִׂ ְש ַמח ָא ָדם שלושה לוגים [כליטר] ,וממלא מן השילוח,
בשמחה ובששון .משם חזרו שוב לבית
כותב הרמב"ם (הלכות לולב פ"ח ,הט"ו): המקדש והיו נכנסים דרך "שער המים",
' ַה ִׂש ְמ ָׂחה ֶשיִׂ ְש ַמח ָׂא ָׂדם ַב ֲע ִׂשיַ ת אשר היה סגור במשך שאר ימות השנה.
בֹודה
ּוב ַא ֲה ַבת ָׂה ֵאל ֶש ִׂצּוָׂ ה ָׂב ֶהןֲ ,ע ָׂ
ַה ִׂמ ְצוָׂ ה ְ גם שם הכהנים תקעו והריעו ותקעו,
גְ דֹולָׂ ה ִׂהיא .וְ כָׂ ל ַהמֹונֵ ַע ַע ְצמֹו ִׂמ ִׂש ְמ ָׂחה זֹו תקיעות של שמחת מצוה.
ָׂראּוי לְ ִׂה ָּׂפ ַרע ִׂמ ֶמנּו ֶשנֶ ֱא ַמר (דברים כח-מז)
ֹלהיָךַ'ת ַחת ֲא ֶשר ֹלא ָׂע ַב ְד ָׂת ֶאת ה' ֱא ֶ ַמאי ִׂש ְמ ָחה
ּובטּוב לֵ ָׂבב'.
ְב ִׂש ְמ ָׂחה ְ מהי השמחה הגדולה שישנה בחג הסוכות,
'וְ ֵּאין ַהגְ ֻדלָׂ ה וְ ַהכָׂ בֹוד ֶאלָׂ א לִׂ ְשמ ַֹח לִׂ ְפנֵ י ה' שאין בשאר המועדים? כשמתבוננים
ֶשנֶ ֱא ַמר (שמואל ב ו-טז) 'וְ ַה ֶמלֶ ְך ָׂדוִׂ ד במצות 'שמחה' נגלה דבר עצום,
ּומכַ ְרכֵ ר לִׂ ְפנֵ י ַה ֵּׁשם'.
ְמ ַפזֵ ז ְ שהשאיפה הגדולה ביותר של האדם עלי
אדמות הוא להיות 'שמח' ,הוא עושה הכל
כיצד מקיימים מצות 'שמחה של מצוה', בשביל כך ,הוא עמל ויגע ומוכן לסכן את
כותב המגיד משנה' :ועיקר הדבר חייו ורוב עמלו וזמנו עלי אדמות הם רק
הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות בשביל 'שמחה'.
מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס כשמתבוננים ,נראה שכל הפעולות
בעשייתן אלא חייב לעשותן והוא שמח הן עושה, שאדם
בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב באכילה ,והן בהלבשה ,וכל הדברים (רכישת
ויבחר באמת מצד שהוא אמת ויקל מוצרים ,בית ,רכב) וכל מיני הנאות שאדם
בעיניו טרחן ויבין כי לכך נוצר לשמש דואג לעצמו ,הוא בשביל שיהיה לו נוח,
את קונו וכשהוא עושה מה שנברא וכדי להיות 'שמח'.
בשבילו ישמח ויגיל לפי ששמחת שאר
דברים תלוים בדברים בטלים שאינן אין ספור דוגמאות שאדם עושה בחיים,
קיימים ,אבל השמחה בעשיית המצות הכלול באוצר מילים ,כגון ,אוכל,
ובלמידת התורה והחכמה היא השמחה שתיה ,שיהיה טוב ,ערב לחיכו ,בריא,
האמיתית ,וזהו ששלמה בדרכי מוסרו נחמד ,נעים ,הנאה ,דאצ'ה ,חופשה,
שבח שמחת החכמה ואמר בני אם חכם התאווררות, התעמלות, נופש,
לבך ישמח לבי גם אני'. וכדו',הנקודה שעומדת מתחת לכל
המילים האלו ,הם 'שמחה'.
מטבע הדברים ,כשרוצים להמחיש את
ענין השמחה ,מביאים דוגמא כשנתבונן יותר ויותר ,נראה שכל העמל
שלא מצאנו שהעשירים הגדולים שמחים, שאדם עצל ויגע בעולם הזה,
אך האמת גם לא מצאנו שהעניים שמחים, הוא ורק כדי להיות קצת שמח ומאושר,
אז מי כן שמח ,התשובה מי שיש לו סיפוק נשאלת השאלה ,כיצד מגיעים לשמחה
הנפש ,היא הגורמת לשמחה ,לא משנה זו? שכל היקום ובתוכם מילארדי אנשים
כמה עמל ויגע והשקעה מונחת מתחת כאן בעולם הזה ,כה חפצים ומשתוקקים
לעבודה זו ,אם יש סיפוק יש שמחה. להגיע אליו?
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ ו
לקיוסק .כאשר הגיע לקיוסק ,ביקש: ַמ ָבט ּׁשֹונָ ה
אדוני תן לי שלוש סוכריות "מחירן
עשרים גרוש" אמר המוכר. הנזיר ובן המלך דיברו ביניהם כידוע,
בספר העתיק" :בן המלך והנזיר".
הוציא הילד את היהלום ואמר" :אין לי בן המלך היה שקוע בתאות העולם,
עשרות אגורות ,אבל יש לי והנזיר המשיל לו את משלו -משל
יהלום" בעל הקיוסק הביט ביהלום ועיניו לתרנגול :התרנגול יודע כי אחרי שבת יש
נצצו ,חשב רגע קצר ואמר לו :ילדי ,לא הרבה שיירי מאכל באשפה ,זה יום גדול
אתן לך תמורתו סוכריות .כי אם אעשה בשבילו ,הוא שמח מאד וניגש לפחי
כן ,כאשר אתה תגדל ותבין ,תשלח לי האשפה .באותו פח אליו התקרב ,שפכה
הזמנה לבית משפט ,תתבע אותי ותאמר, אשה אחת את שאריות השבת ביחד עם
וכי בשביל שאני הייתי טיפש וקטן לקחת טבעת ,כלומר ,הטבעת מזהב טהור נפלה
ממני יהלום תמורת שלוש סוכריות?! א"כ מידה כאשר רוקנה את הזבל.
מה יהיה לי מכל הסיפור ,אשב בבית
הסוהר מאחורי סורג ובריח .לכן ,לא אתן התרנגול נקר ,דחף ברגליו ובפיו את
לך סוכריות. הלכלוך עד שמצא לעצמו
כזית לחם ,נפלא .סחורה טובה מאד -
אתה קטן ואינך מבין!" סיים החפץ חיים לחם עם זבל! הוא המשיך לחטט עוד,
אילו ידע האדם את ערך "אמן יהא הסיט הצידה את השקיות ושאר הדברים
שמיה רבא" אם היתה לו ידיעה בערכה שאינם ראויים למאכל ,עד שגילה תפוח
של התאפקות אחת מלפגוע בזולת ,הוא אדמה מהטשולנט -מצוין!
היה תופס את הטבעות הללו במקום את
האשפה שנשארה בפח אחרי שבת. פתאום המקור שלו נתקל בטבעת ,הוא
הבעיה שהוא רוצה להחליף יהלום כעס ,שטויות ,העיף את הטבעת
בשלושה סוכריות ,וטבעת בתפוחי לצדדים בזעם והמשיך בחיטוטיו ...קרא
אדמה .רבותי ,כמה גדול צחוקו של מי הנזיר לבן המלך :אל תהא כתרנגול
שזכה לאסוף הרבה מצוות .שלמה המלך באשפה ,תחשוב קצת ,את מה אתה מסיט
אומר "ותשחק ליום אחרון" ומסבירים הצידה בחייך ,אלו טבעות זהב הנך מסיט,
חז"ל כי מי שניווט את חייו לתכלית ומה אתה לוקח לעצמך ...נוטל את תענוג
הראויה ,ברגעיו האחרונים עלי אדמות - הנשמה שאין ערוך לו ,מסיטו לצדדים
מראים לו את שכרו הצפון לו -והוא ושמח עם הנאות של אשפה.
צוחק ,ומתוך אותו אושר הנשמה עולה
למעלה... החפץ חיים סיפר על ילד פלוני שהתייתם
מאביו העשיר ,בפתע פתאום.
יסה
ִׂאּׁשּור כְ נִׂ ָ אבא היה סוחר יהלומים עבד בביתו ,ומת
באמצע מלאכת ליטוש יהלום.
רק מה? יצר הרע חברמ'ן ,כמו שסיפר
החפץ חיים את סיפורו הידוע :שר הילד נותר בבית עם אמו האלמנה ,אמא
גדול שניצח במלחמות ,הגיע לימי הזקנה היתה כאובה ושבורה ,לא יצאה
וביקש לפרוש מתפקידו .המלך אמר לו מהבית לחנות לקנות ,והבית התרוקן עד
כי רצונו לשלם ,ולו מעט ,על שירותו שהם החלו לרעוב .מה עשה הילד המסכן,
למען העם שנים רבות .תמהו יועצי פתח את אחת המגירות הוציא יהלום ורץ
ז ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
אבל כבר היה מאוחר .יועצי המלך חככו המלך :האם ישנה אפשרות תשלום לאיש
ידיהם בהנאה ,על הסיום המוצלח שעשה רבות כל כך למען המדינה ,העם
של הרעיון .העולם שלנו מלא ניגונים והמלך? השיב להם המלך ,נכון ,אבל
וגלידות ,קולות ומראות ,התופים דופקים אעשה את המעט אשר ביכולתי.
בכל הכח ,רק שתסתכל לעברם ושתסיח
דעת מהאוצרות .רבינו יונה בשערי החליט המלך והעניק לו אישור כניסה
תשובה כאשר מסביר איך מקיימים את לאוצר המלוכה למשך רבע שעה,
ה"חרטה" הוא אומר בין הדברים שיחשוב להוציא כל אשר יעלה על רוחו ...שמע
לעצמו "איך החלפתי עולם חולף בעולם על כך שר האוצר ונזעק ,מיהר למלך:
עומד לעד" כלומר איזה סוחר פושט רגל אדוני המלך ,וכי אתה יודע מה אפשר
אני ,וכי זה מסחר הגון?! להוציא ברבע שעה ,ישנה אפשרות
לרוקן את האוצרות מנכסיהם העיקריים.
במקום לעסוק במצות ששכרן לאין ערוך למה הבטחת לו כזו תשורה? כינס המלך
עסקתי באשפתות .חז"ל אומרים את יועציו שנית ,מה עושים איך יוצאים
"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" היינו מהענין ,בלי לפגוע בהחלטה הראשונה
שאין בעולם הזה שכר על מצוות למה? שכבר ניתנה בפרסום ובמעמד אנשים
מסביר החפץ חיים כי "ליכא במאי רבים?
לאישתלומי" אין מטבעות לשלם עימם
על מצוה .יכנס לו אדם לבנק בבני ברק הוחלט ,שהיות ואותו שר אוהב עד מאוד
ובידו צ'ק על סך מליון דולר "אין גלידה וכלי זמר (אולי גלידה חלבית)
אצלינו" יענו לו "אין לנו לתת לך ,לך יעסיקו אותו בכל הכח והמח בעניני
לבנק המרכזי ושם תקבל"... גלידה באותה רביעית השעה ...כן עשו.
כך הן המצוות ,אין להשיג בעולם שטרות העמידו בפתח האוצר גלידות בכל
בעלי ערך ,והנאות בעלי שווי - הטעמים ובכל הצבעים ריחות
לשלם עבור מצוה ,רק בעולם ההוא ,שרק ומראות באופן הנאה שרק היה
נבין מה היא מצוה. באפשרותם והכריזו "גלידה בחינם! היום
זֶּ ֶּפת ִׂשחֹור מלקקים גלידה חינם אין כסף!" ובצידי
הדוכנים השמיעו כלי נגינה .הוא רק ראה
מסופר על הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל גלידה החל לחטוף .כשסיים את הבהילות
אחר שעלה והתיישב בארץ חלפו כבר חמשה רגעים הוא התעשת
ישראל שימש כמשגיח בישיבת 'כפר והתקדם לעבר הכספת של האוצר.
חסידים'. מטרים ספורים לפני הכניסה הציבו את
הכנר המיוחד (מנגן בכינור) לו אהב להאזין.
פעם הלך ברחובה של עיר ,והנה הוא
רואה קבוצת אנשים שלפרנסתם כך התעכב עוד רגעים נוספים ,אח"כ
עוסקים בזיפות הכביש ,והיו תוארם נכנס והחל לחטוף משהו ,אבל יצא
שחור משחור מעבודת הפרך ומשפיכת רק עם מתנות בשווי של כמה אלפים ,לא
הזפת ,בין הפועלים הכיר שנים מהם יותר ,ורבע השעה הסתיימה" .מה
שהתגוררו בעירו לפני מלחמת העולם עשית?" גערו בני המשפחה והוא גער
השניה ,ואחר שניצלו בעור שיניהם בעצמו "מה עשיתי?!"
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ ח
מתלמודם ,זולת בפעם הזאת) וסיפר לבחורים, מציפורניהם של הגרמנים האכזרים
שזה עתה פגש שנים מצאצאי אברהם הארורים ימש"ו עלו לארץ ישראל
יצחק ויעקב ,ופני שניהם כשולי קדרה והתפרנסו מעבודה קשה זו.
מחמת רוב עמל ויגיעה במעשה ידיהם
כדי להרוויח מטה לחמם ,אך התוצאה של אך שונים היו זה מזה ,כי האחד פרק עול
כל אחד שונה ,שהמבט של כל אחד הוא תורה ומצוות בשנות המלחמה
שונה "אולם שונים הם זה מזה כרחוק בראותו את הצרות והיסורים הנוראים
מזרח ממערב ,כי האחד עוסק במעשה שעברו כלל ישראל בשנות הזוועה (ואין
ידיו בעבור כמה פרוטות לשעה ,ואילו דנים לאדם בעת צערו) ,ואילו חבירו נשאר איתן
חבירו זוכה ביגיעתו לגן עדן אשר אין כל באמונתו והמשיך לדקדק על קלה
מלאך ובריה יכול לשער"... כבחמורה.
ובזה רצה ללמד לתלמידים ,שיתכן ושני ויהי כאשר התקרב אליהם בירך את
אנשים יעשו מעשה זהה ,ואעפ"כ הראשון לשלום והתחיל לשוחח
אין שכרם שווה ,כי זה עמל עבור כמה עמו על מצבו ,נענה האיש ,שהוא עמל
פרוטות שחוקות ,ואילו חבירו נוחל עולם למשכורתו הזעומה מבוקר ועד ערב ,וכל
הבא. שכרו אינו כי אם כמה פרוטות לשעה,
ומכל מקום הוא מרוצה בזה שיש בידו
אקדים רקע לאמירת איש זפת ,לפני לקנות לחם וגבינה להחיות את נפשו
שנים רבות ,בימים ההם ,אנשי ואינו מת ברעב.
הזפת היו מדליקים מדורת אש קטנה עם המשיך הגר"א וניגש אל הפועל השני
חבית ובתוכו זפת וממיסים בתוכו ,עשן שהיה שומר תורה ומצוות ,ושאל
שחור היה עולה ומיתמר ובהתאם הריח אותו למצבו ולמעשיו ,מיד כראות האיש
היה בלתי נסבל. את הצדיק הניח את כליו ביראת הכבוד,
ופתח לספר שאף הוא עובד ביגיעת כפים
תוך כדי מריחת הזפת עמדתי בצד, מן הבוקר ועד הערב ,ובזה הוא גומל חסד
ושאלתי את איש הזפת המזיע כולו, עם אנשים.
תוך שמעלה עם חבל דליי זפת רותחים
לקומה שלישית ומזיע כולו ,כיצד מסוגל תמה הגר"א ושאלו איזה חסד הוא עושה,
לסבול זאת? עבודה כה קשה ,ריח כה נענה האיש ואמר ,והלא אם לא יהיו
נורא ,סתם למרוח זפת על גג תחת שמש הכבישים סלולים יתקשו האנשים בדרך
יוקדת ,ענה הלה בתמימות והאמת ניכרת הילוכם ,והם עלולים להיתקל בכל צעד
מבין עיניו ,יום ללא זפת ,אינני יכול ושעל וליפול ח"ו ,ועל ידי שאני מרצף
לנשום ,זה לא יום מבחינתי ,האדם הזה, את הכביש בזפת הריני גורם להקל על
הסיפוק שלו ,הוא 'זפת'! זה מה שעושה יושבי ארץ ישראל שיוכלו לצעוד בקלות
לו טוב בחיים. ובבטחה ,ואין לך גמילות חסד יותר מזה.
הנקודה המרכזית ,היא כל אחד מייצר לו ויהי כשמוע הגר"א לופיאן את דבריו
סיפוק ושמחת חיים ממה שהוא התפעל מאד ,ומיד נכנס לישיבתו
מבין שזה טוב ,אין לכך כל קשר אם הוא ובאמצע ה'סדר' דפק על הבימה (אמרו,
עני או עשיר או כמה מאמץ הוא משקיע. שמעולם לא עשה כדבר הזה להפסיק את הבחורים
ט ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
ִׂדי ַרת ַא ְר ַעי ִׂסּפּוק ַהנֶּ ֶּפש
אני מכיר משפחות שכל שמחה הם
כתב הגה"ק החיד"א זי"ע מבאר טעם עושים לבד את הכל ,וכולם
מצות סוכה" :והנה ,נודע ביהודה מאושרים ושמחים ,לדוגמא להכין 'שבת
ובישראל כי אחד מטעמי פשוטי מצות שבע ברכות' ,ישנו המון עבודה להכין
סוכה הוא להעיר אוזן שומעת ועין רואה שבת כזו ,אך מרוצים מאוד ,ושמחים
כי ישיבת עולם הזה דירת עראי כסוכה. באופן שלא ניתן לתאר ,ומספרים שאוכל
וכשיסתכל האדם בעין יפה כי העולם הזה הוא ביתי לא תעשייתי ,וכדו'.
הבל ,וישיבתו בו עראי והנאותיו עראי
דעראי ,לא ילך בעצת יצרו ,וישיב מאוייו לעומת זאת ,האחרים מזמינים קייטרינג
בדבר הקיים ,שהם תורה ומצוות. יוקרתי ומהודר ,ורוטנים כל
הזמן ,שוב אין כללים ,אך הרעיון שכל
אחד מחליט מה נותן לו סיפוק.
וצוונו מצוה זו בזמן שמחתינו ,הוא הרגל
הקדוש "חג הסוכות זמן יכול אדם לנסוע למרחקים לשליחות
שמחתינו" ,לרמז כי העולם הזה עראי מסוימת תוך כדי הרפתקאות
והשמחה היא לזמן מועט .ועוד רמז: ואחריות קשה עליו ,וחוזר מאושר ושמח,
כאשר נסתכל בסוכה ונדע שאנחנו עראי ואדם אחר ,יישב בטרקלין מפואר ולא
בעולם הזה ,אז יהיה זה שמחתנו ,כי בזה יחסר לו כלום ,ואינו מרוצה אף כועס על
לא נלך בעצת יצרנו לבלות עצמנו כל העולם.
בהכנות העולם הזה והבליו כי הם הבל
ואבל כבד .ואז נפנה לדבר הנצחי והושר ומהו הסיפוק האמיתי ,הנותן שמחת
התדירי – עסק התורה והמצוות"... תמידית ואמיתית ולא מזויפת ,הרי
הנאות גשמיות כמו מאכלים ערבים ,הם
טובים מהפה עד הגרון ,כמה שניות אלו
ענין מצות סוכה מגלה רבינו החיד"א הוא עד הבליעה זו הנאה רגעית שחולפת ,ולא
לזכור שהעולם הוא ארעי ,וסופו אמיתית ,הפוך פעמים שגורם לכל מיני
לעפר! מעולם לא ראיתי שאדם שמח מיחושים בריאותיים ,גם 'עושר' כסף רב,
שבו הוא מזכירים לו את יום האחרון, הוא הנאה רגעית שהרי מי שיש לו מנה
היום שגופתו מושלכת עמוק בקבר לרמה רוצה מאתיים ,ואין אדם מת וחצי תאוותו
ותולעה? בידו ,ברגע שהרוויח סכום גדול ,באותו
רגע רוצה סכום כפול ,נמצא שאינו נהנה
רגע ממה שהרוויח.
לכאורה מה היה מתאים לעשות את
הסוכה בתוך סלון הבית ברוב התקשר אלי אדם ,שהפסיד חמשה מיליון
פאר והדר ,עם כל הקישוטים המנצנצים דולר ,אמרתי לו תהיה שמח,
מאשר בסוכת עץ תחת כיפת השמים, התפלא הלה ,אמרתי לו שאברכים אצלי
קטנה וצפופה ,צריך לרדת כמה קומות בבית המדרש אין להם חמשה מיליון
בשביל שיהיה מקום ,פעמים שגשם שוטף דולר להפסיד ,בקושי מאה דולר ...מי
את האדם מכף רגלו ועד קדקדו ,וכי זה שיש לו להפסיד חמשה מיליון דולר ,סימן
מביא שמחה?! שהוא עשיר גדול מאוד בכסף.
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ י
זַ כָׂ ָׂאה חּולָׂ ֵקיהֹון ְדיִׂ ְש ָׂר ֵאלִׂ ,דכְ ִׂתיב( ,דברים לב) אּוש ִּׂפיזִׂ ין ִׂעלָ ִׂאין
ְ
כִׂ י ֵחלֶ ק ה' ַעמֹו וְ גֹו' ,וַ ֲהוָׂ ה יָׂ ִׂתיב;
כשנכנסים לסוכה מזמינים את ְ
אּוש ִּׂפיזִׂ ין
ישין ,ואומרים: ִׂעלָׂ ִׂאין ַק ִׂד ִׂ
תרגום הדברים' :בֹא ְר ֵאהְ ,ב ָׂש ָׂעה ֶש ָׂא ָׂדם
ישין ,עּולּו ַא ְב ָׂהן אּוש ִּׂפיזִׂ ין ִׂעלָׂ ִׂאין ַק ִׂד ִׂ
עּולּו ְ
יֹושב ַב ָׂמדֹור ַהזֶ הֵ ,צל ָׂה ֱאמּונָׂ ה, ֵ נּותא ימ ָׂ יתב ְב ִׂצלָׂ א ִׂד ְמ ֵה ְ ישין ,לְ ֵמ ַ ִׂעלָׂ ִׂאין ַק ִׂד ִׂ
יה ָׂעלָׂ יו ִׂמלְ ַמ ְעלָׂ ה,
ּפֹור ֶסת ֶאת כְ נָׂ ֶפ ָׂ ַה ְּׁשכִׂ ינָׂ ה ֶ ִׂעלָׂ ָׂאה ְב ִׂצלָׂ א ְדקב"ה .לֵ יעּול ַא ְב ָׂר ָׂהם וְ ִׂע ֵמּה
יקים ֲא ֵח ִׂרים ָׂש ִׂמים ֶאת וְ ַא ְב ָׂר ָׂהם וַ ֲח ִׂמ ָּׁׂשה ַצ ִׂד ִׂ יֹוסף וְ ָׂדוִׂ ד.
יִׂ ְצ ָׂחק וְ יַ ֲעקֹב ,מ ֶֹשה ַא ֲהרֹן ֵ
דֹורם ִׂעמֹוָׂ .א ַמר ַר ִׂבי ַא ָׂבאַ ,א ְב ָׂר ָׂהם ְמ ָׂ
יקים וְ ָׂדוִׂ ד ַה ֶמלֶ ְך ָׂש ִׂמים וַ ֲח ִׂמ ָּׁׂשה ַצ ִׂד ִׂ גילוי עצום ונורא מובא בזוהר הקדוש (ח"ג
יהם ִׂעמֹו .זֶ הּו ֶשכָׂ תּובַ ,ב ֻסכֹת ֵת ְשבּו דֹור ֶ ְמ ֵ פ' אמור ,ק"ג ע"ב) השכינה פורסת את
ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמיםִׂ .ש ְב ַעת יָׂ ִׂמים כָׂ תּוב ,וְ ֹלא כנפיה על הסוכה מלמעלה ,ואברהם
ְב ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמים .כְ מֹו זֶ ה כָׂ תּוב (שמות לא) כִׂ י אבינו וכל האושפיזין קדישין מגיעים
ֵש ֶשת יָׂ ִׂמים ָׂע ָׂשה ה' ֶאת ַה ָּׁׂש ַמיִׂ ם וְ גֹו'. אלינו לסוכה ,וז"ל הזוהרָׂ ' :תא ֲחזֵ י,
וְ ָׂצ ִׂריְך ָׂא ָׂדם לִׂ ְשמ ַֹח ְבכָׂ ל יֹום וָׂ יֹום ְב ָׂפנִׂ ים דֹורא ָׂדאִׂ ,צלָׂ א ְב ַש ֲע ָׂתא ְד ַבר נָׂ ש יָׂ ִׂתיב ְב ָׂמ ָׂ
ּׁשֹורים ִׂעמֹו'. אֹור ִׂחים ַהלָׂ לּו ֶש ִׂ ְמ ִׂאירֹות ָׂב ְ נּותאְ ,שכִׂ ינְ ָׂתא ַּפ ְר ָׂסא גַ ְד ָׂפ ָׂהא ָׂעלֵ יּה ימ ָׂ
ִׂד ְמ ֵה ְ
יקיָׂ יא ִׂמלְ ֵעילָׂ א ,וְ ַא ְב ָׂר ָׂהם וַ ֲח ִׂמ ָּׁׂשה ַצ ִׂד ַ
'וְ ָא ַמר ַר ִׂבי ַא ָׂבא ,כָׂ תּוב ַב ֻסכֹת ֵת ְשבּו דֹוריהֹון ִׂע ֵמיּהָׂ .א ַמר ִׂר ִׂבי ָׂא ֳח ָׂרנִׂ ין ַשוְ יָׂ ין ָׂמ ֵ
ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמים ,וְ ַא ַחר כָׂ ְך יֵ ְשבּו יקיָׂ יא ,וְ ָׂדוִׂ ד
ַא ָׂבאַ ,א ְב ָׂר ָׂהם וַ ֲח ִׂמ ָּׁׂשה ַצ ִׂד ַ
ַב ֻסכֹתָׂ .ב ִׂראשֹונָׂ ה ֵת ְשבּו ,וְ ַא ַחר כָׂ ְך יֵ ְשבּו. דֹוריהֹון ִׂע ֵמיּה. ַמלְ כָׂ אַ ,שוְ יָׂ ין ָׂמ ֵ
אֹור ִׂחיםַ ,ה ֵּׁשנִׂ י לִׂ ְבנֵ י ֶאלָׂ א ָׂה ִׂראשֹון לָׂ ְ
ֲה ָדא הּוא ִׂדכְ ִׂתיבַ ,ב ֻסכֹות ֵת ְשבּו ִׂש ְב ַעת
אֹור ִׂחים ,כְ מֹו ֶש ַרב ָׂהעֹולָׂ םָׂ .ה ִׂראשֹון לָׂ ְ
ַה ְמנּונָׂ א ָׂס ָׂבא ,כְ ֶש ָׂהיָׂ ה נִׂ כְ נָׂ ס לַ ֻסכָׂ ה ָׂהיָׂ ה יָׂ ִׂמיםִׂ .ש ְב ַעת יָׂ ִׂמים כְ ִׂתיב ,וְ לָׂ א
ְב ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמים .כְ גַ וְ ונָׂ א ָׂדא כְ ִׂתיב( ,שמות לא)
עֹומד ַעל ֶּפ ַתח ַה ֻסכָׂ ה ִׂמ ַבחּוץ ָׂש ֵמ ַח ,וְ ֵ
אֹור ִׂחיםְ .מ ַס ֵדר (נסדר) ֶאת אֹומר :נְ זַ ֵמן לָׂ ְ
וְ ֵ כִׂ י ֵש ֶשת יָׂ ִׂמים ָׂע ָׂשה ה' ֶאת ַה ָּׁׂש ַמיִׂ ם וְ גֹו'.
אֹומר: ּומ ָׂב ֵרְך וְ ֵ
עֹומד ַעל ַרגְ לָׂ יוְ , ַה ֻּׁשלְ ָׂחן ,וְ ֵ יֹומא,יֹומא וְ ָׂ ּוב ֵעי ַבר נָׂ ש לְ ֶמ ְח ֵדי ְבכָׂ ל ָׂ ָׂ
אֹור ִׂחיםַב ֻסכֹות ֵת ְשבּו ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמיםְ .שבּו ְ אּוש ִּׂפיזִׂ ין ִׂאלֵ ין ְד ַש ְריָׂ ין
ְב ַאנְ ִּׂפין נְ ִׂה ִׂיריןְ ,ב ְ
אֹור ֵחי ָׂה ֱאמּונָׂ הְ ,שבּו. ֶעלְ יֹונִׂ יםְ ,שבּוְ .שבּו ְ ִׂע ֵמיּה.
ֵה ִׂרים (רחץ) יָׂ ָׂדיו וְ ָׂש ַמח ,וְ ָׂא ַמרַ :א ְש ֵרי וְ ָא ַמר ִׂר ִׂבי ַא ָׂבא ,כְ ִׂתיב ַב ֻסכֹות ֵת ְשבּו
ֶחלְ ֵקנּוַ ,א ְש ֵרי ֶחלְ ָׂקם ֶשל יִׂ ְש ָׂר ֵאלֶ ,שכָׂ תּוב ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמיםּ ,ולְ ָׂב ַתר יֵ ְשבּו ַב ֻסכֹות.
יֹושב'. (דברים לב) כִׂ י ֵחלֶ ק ה' ַעמֹו וְ גֹו' .וְ ָׂהיָׂ ה ֵ יתא ֵת ְשבּוּ ,ולְ ָׂב ַתר יֵ ְשבּוֶ .אלָׂ א, ְב ַק ְד ִׂמ ָׂ
אּוש ִּׂפיזֵ יִׂ .תנְ יָׂ ינָׂ א ,לִׂ ְבנֵ י ָׂעלְ ָׂמא.
ַק ְד ָׂמ ָׂאה לְ ְ
אבקש לשאול ,וכי לא מתאים יותר אּוש ִּׂפיזֵ י ,כִׂ י ָׂהא ְד ַרב ַה ְמנּונָׂ א ַק ְד ָׂמ ָׂאה לְ ְ
להזמינם את האושפיזין קדישין ָׂס ָׂבא ,כַ ד ֲהוָׂ ה ָׂעיֵ יל לַ סּוכָׂ ה ֲהוָׂ ה ַח ֵדי ,וְ ָׂק ִׂאים
לליל הסדר בפסח ,הבית נקי אחרי ַעל ִּׂפ ְת ָׂחא לַ סּוכָׂ ה ִׂמלְ גָׂ או ,וְ ָׂא ַמר נְ זַ ֵמן
בדיקת חמץ ,הכל מצוחצח לתוך הבית תֹורא ,וְ ָׂק ִׂאיםאּוש ִּׂפיזִׂ יןְ .מ ַס ֵדר (נ''א נסדר) ָּׂפ ָׂ לְ ְ
פנימה ,בסלון המרווח ,ממוזג ,עם שולחן אֹומר ַב ֻסכֹות ֵת ְשבּו ּומ ָׂב ֵרְך ,וְ ֵ לֹוהיְ ,
ַעל ַרגְ ִׂ
סלוני וכסאות עץ עם ריפוד ,באופן אּוש ִּׂפיזִׂ ין ִׂעלָׂ ִׂאיןִׂ ,תיבּו.
ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמיםִׂ .תיבּו ְ
מכובד וראוי ,מאשר להזמינם לתוך סוכת נּותאִׂ ,תיבּוָׂ .א ִׂרים (ס''א ימ ָׂ
אּוש ִּׂפיזֵ י ְמ ֵה ְ
ִׂתיבּו ְ
עץ קטנה צפופה תחת כיפת השמים? אסחי) יְ דֹוי ,וְ ַח ֵדי ,וְ ָׂא ַמר זַ כָׂ ָׂאה חּולָׂ ָׂקנָׂ א,
יא ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
ביותר בשכונתינו ואדם השמח ביותר ,לא דּוע לַ ֲהרֹס
ַמ ַ
הבנתי דבריו ,הוא סותר את עצמו ,אם
הוא בעל ייסורים ,שיכל ילדים ,בזיונות, יש סיפור נורא בחז"ל (ברכות לא ,א) :חכמים
ועוד הרבה דברים שאיני יכול לעלות על ביקשו בחתונה של בנו של רבינא,
הכתב ,אך הוא השמח ביותר ,אתמה מ'רב המנונא' שישיר לכבוד שמחת חתן
מאוד... וכלה שיר משמח מאוד ,שהריקודים יהיה
במצב רציני מאוד ,הרי חתונה זה ענין
אזרתי עוז ,עליתי אל ביתו ,ופניתי אליו, שמחה גדולה רוקדים ושמחים ,שמחה
רבי ,מהיכן אתה שואב את גדולה.
השמחה ,הרי כל כך הרבה הרפתקאות
עדו עליך ,אין לך יום ללא בזיונות ואז הוא שר לחן חדש ,ניגון משהו משהו,
נוראים ,שבעת מדורי גיהונום הנך עובר אמר להו :ווי לן דמיתנן ,ווי לן
כאן עלי אדמות ,והנך האדם השמח דמיתנן! תרגום הזמר ששר בחתונה' :אוי
ביותר בשכונה ומשמח את כולם ,פלא לנו שאנחנו הולכים למות ,אוי לנו שאנו
פלאים ,ילמדינו רבינו? הולכים למות'....
צעיר הייתי ,הכנתי את עצמי לגערה כשלמדתי חז"ל זה ,בשיעורי ברבים לפני
במקרה הטוב ,וזריקה מהמדרגות עשרות יהודים מקשיבים ,קם
במקרה הפחות טוב ,היא הכניס אותי יהודי על רגליו בתמיהה עצומה על רב
לביתו במשך שעה ארוכה וביאר לי המנונא מדוע הוא הורס לחתן וכלה את
בחביבות יתירה את סודו הרגשתי יום שמחתם ,יום חתונתם ,ומזכיר את
שנגעתי לו בסוד חייו ,בכדי שנרד לעומק עניין "המוות" ,יהודי זה ממש לא הבין
הרעיון ,אקדים מדוע אדם הוא עצוב את רב המנונא ,מדוע עשה זאת?
ומריר ,מדוע אדם כועס ,מה יש ,מה
קרה? אודה ,ישבו אצלי בשיעור קרוב לשישים
יהודים כולם שתקו ,הייתה מבוכה
התשובה לכך ,אדם מצפה ,היינו גדולה ,כיצד מסבירים חז"ל זה ,מה
הציפיות שאדם מייצר, משמח במוות ,לוייה ,קבורה ,רימה
וברגע שמתנפץ הצפייה ,נגרמת לו ותולעה ...כיצד מחברים "מוות"" ,לקול
האכזבה ,הגורם למרירות ולתסכול ,אדם ששון וקול שמחה ,קול חתן וקול כלה".
מצפה שיכבדוהו ,ואין אדם שם על לב,
הוא נעלב עמוקות ,נפגע קשות ,ומדוע שתיקה רועמת הייתה בחלל האוויר,
הוא ציפה לכבוד ,ליחס וכדו' ,וכלום הוא אחד הדברים שאנשים מדחיקים
מרגיש אוויר רואה ואינו נראה ,שקוף ולא מעונינים לחשוב על כך זה עניין
לגמרי! המוות ,כולם בטוחים 'לי זה לא יקרה' ,אז
נשאלת השאלה מה משמח בזה?
ָהא ֶּמת ָה ֲא ִׂמ ִׂתית
יֹותר
ַה ָש ֵּמ ַח ְב ֵּ
הכעס והמרירות נובעים מהצפייה ,אז
הוא התאכזב ,הוא בנה הר של לא עברו ימים ,אבי מורי שליט"א אמר לי
דמיון ,הר שכולם חייבים לו ,והמציאות כך ,אתה רואה את היהודי הזה,
טפחה על פניו ,לא דובים ולא יער. בהצביעו לעבר יהודי בעל ייסורים הגדול
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ יב
סֹוד ָהא ֶּמת ציפה להיות עשיר ,ומזלו לא שפר עליו,
הכל הלך על צד שמאל ,ציפה
"האמת" ,היא הסוד השמחה ,הסוד 'לבניך כשתילי זיתים' ,וילדיו לא בדיוק
העצום לחיים מאושרים ,אל הולכים כפי שהוא רצה ,כל אחד התפזר
תצפה מידי בשר ודם לכלום! אל תצפה על פני ד' קצוות ,וכל אחד יש לו קהילה
מילדיך לכלום! אל תצפה ממי שעזרת לו אחרת וכדו'.
והצלת לו את החיים לכלום ,כי לא תקבל
כלום!
הוא כועס ,מדוע ,כי הוא החליט ,ציפה,
הפוך ,המציאות היא ,כמה שאדם נותן רצה ,חשב ,תכנן ,דמיין ,וזה לא הלך
יותר ,יש יותר טענות עליו כפי שחשב ...במילה אחת ,אך לפני
והסברים כמה הוא לא בסדר ,לא מזמן המילה אחת ,שטמון בכל הענין הזה ,אל
ישבתי עם אנשי חסד עצומים המחזיקים תכעסו ,אך מילה זה טמון 'האמת
מאות משפחות בסכומי כסף עצומים האמיתית' ,אמת שאין בלתה.
פשוט "בחסד" ,הם סיפרו כמה טענות יש
עליהם ,כמה לשון הרע לאלו שהצילו ומה המילה הזאת "שקר" ,לא הכוונה
אותם הם מקבלים? לשקרן ,שמבטיח נדל"ן על הירח,
או לאדם שהונה אחרים ,הכוונה לאדם
שיהיה ברור ,האדם החומרי לא ניתן שמשקר את עצמו ,דהיינו ,מדוע אתה
לצפות ממנו לכלום 'אל תבטחו מצפה ,מדוע החלטת שהולך להיות כך
בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה', וכך ,וכי משהו ביד אדם מעפר?
נקודה.
מסופר על אדם ערירי שלא היה לו כלום, השתתף אצלי יהודי יקר ,מזקני ירושלים
לא אשה ,לא ילדים ,לא בית ,לא באחד השיעורים ,רבי שלמה
פרנסה ,פשוט כלום אחד גדול ,תמיד היה לוברובם ז"ל אשר זכה לראות גדולי ונקיי
שמח ומאושר ,הוא נשאל ,לשמחה מה זו הדעת שבירושלים ,היה חוזר בפני אמרות
עושה? ענה בחיוך ,אדם מעפר וסופו שנונות מ'חכמי ירושלים' ,פעם הוא אמר
לעפר ,בדרך (מהלידה עד הפטירה) ניתן לשתות לי ווארט עצום ,מי שמפנים אותי ומבין
אותו נכון ,ווארט זה שוה 'חיים' (הרבה יותר
קצת יי"ש וכי לא נהיה שמח ומאושר.
מימילארדים) הוא אמר זאת ביידיש
עומק הדברים ,אדם מטבעו רגיל לקבל ירושלימית עסיסית 'וואס א מענטש
כל הזמן ,בעת שהיה תינוק ,ילד, מאכט זיך אליין אן קען עם נישט דע
בחור ,אברך ,הוא נמצא במצב של 'לקבל גרעסטער שונא מאכן' אתרגם זאת' :מה
ולקבל' ,אם אינו מקבל מה שהוא חפץ שאדם עושה לעצמו השונא הגדול ביותר
הוא מתחיל לחפש סיבה ,מי הוא אשם לא יכול לעשות לו!'.
כאן ,זה שאדם כועס ,עצוב ,עצבני ,או
ממורמר ,היות ויש לו ציפיות ורצונות, אדם מחליט כיצד לקבל את הדבר ,גם
שלא מתגשמים ,אז התוצאה היא כעס הדבר הטוב ,וחלילה דבר שאינו
ועצבות. נראה טוב.
יג ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
ודר וסחרת ...העשיר ישב במפרסת היינו ימי שנותיו של האדם אומר נעים
הפונה אל הרחוב ,שקוע בספרי זמירות ישראל דוד המלך ע"ה
חשבונותיו. נֹותינּו ָׂב ֶהם ִׂש ְב ִׂ ֢
עים ָׂשנָׂ ה י־ש ֵ (תהלים צ ,י) :יְ ֵמ ְ
וְ ִׂאם ִׂבגְ בּורֹת ְשמֹונִׂ ים ָׂשנָׂ ה וְ ָׂר ְה ָׂבם ָׂע ָׂמל
התקרב העני הושיט ידו וקרקש וָׂ ָׂאוֶ ן כִׂ י־גָׂ ז ִׂחיש וַ נָׂ ֻע ָׂפה ,כשתבונן מהו
במטבעותיו ,לעורר את האדם ,בשר גידים ועצמות ,נוצר מעפר,
תשומת לבו של העשיר .והעשיר לא היה ואז לא מגיע ולא מצפה לכלום ,מה שאני
רע לב ואטם רגש .להיפך ,היה מוכן לתת מקבל הכל רווח ,קצת משקה חריף כבר
נדבה ,וביד נדיבה אבל לא עכשיו ,לא שאני שמח!
כרגע" .המתן מעט" ,הפטיר לעבר העני,
"אני מחשב עתה את שווי נכסי ,ואסור לי ִׂמזָ ָהב לְ ָע ָפר
להסיח דעתי ,פן אתבלבל בחשבוני".
נשא הרעיון חן בעיני העני .מדוע לא בראש השנה ,ניגש אלי יהודי ירושלמי
יחשב גם הוא את שווי נכסיו ,נפנה לפינת וכה אמר לי ,שאביו מתקרב לגיל
השולחן וערם את כל הפרוטות שבכיסי המאה ,לאחרונה הוא חולה מאוד ל"ע
בגדיו ,ומנה אותן אחת לאחת ,סדרן במחלה קשה מאוד ,והוא אומר לילדיו
בקבוצות של עשר עשר .נשא אליו להתכונן ...בנו אמר לו אבא ,חס ושלום!
העשיר מבט משעשע :עני מרוד זה אריכות ימים ושנים טובות ,אביו ,אדם
מבקש לעשות כמעשהו ,אלא שבהבדל ירושלמי השיב לו ,אומרים בתפילת ראש
קטן :זה מונה רכוש במיליונים ,וזה סופר השנה ויום הכיפורים 'אדם מעפר וסופו
פרוטות .סנט בעני בזחיחות דעת ,ואמר: לעפר' ,כולם בוכים ,למה בוכים הוא
"מה יש לך לחשב ,כלום מבקש אתה שואל ,מילא אדם מ'מזהב וסופו לעפר',
לדעת כמה חסר לך כדי להגיע לעושרי". ההפסד הוא גדול ,אך אם האדם הוא
חוורו לרגע פניו של העני ,אך מיד מעפר וסופו לעפר ,אז מה הבכי....
התעשת ואמר" :לא ,לא! זאת אינך צריך האמת שהוא צודק ,אין מה לבכות ,הבכי
לחשב .זאת בררתי בעבר ,ואני יודע הוא שאדם באמת חשב שהוא
משכבר" .נעורה סקרנותו של העשיר: מזהב! ולכן הוא בוכה!
"מה בררת ,מה ההפרש בינינו" "אמנם
כן" ,ענה העני. הנאות גשמיות הגדולות ביותר ,הם
סיפוקים רגעיים בלבד ,ולא
"ולאיזו תוצאה הגעת" -שאל העשיר, אמיתיים ,אחרי ימים קדושים ונעלים
משועשע" .הגעתי למסקנה אלו ,באה התורה ללמד אותו לכל השנה
שאיננו רחוקים זה מזה .כל ההפרש ביננו כולה ,שמחה אמיתית הוא במינימום
מסתכם בעשרה זהובים בלבד" - ,ענה הסתפקות במועט.
העני" .הבלים תדבר" ,הפטיר העשיר,
ושב לחשבונותיו" .עשרה זהובים" - ,שב כפי שמסופר על הלך עני ,שהיה מסובב
העני ואמר" ,ואין זה על פי אמדן או מבית לבית ,הולך מדלת לדלת
השערה! שאלתי מבינים ויודעי ענין ,והם ופושט יד לנדבה ,פרוטה לפרוטה
אמתו את הנתונים שבידי" .סקרנותו של הצטרפה ,ואפשרה את מחייתו הדלה,
העשיר התעוררה .אחד מן השניים :או פעם אחת הגיע לווילתו של עשיר אחד.
שלפניו אחד הקמצנים – עשיר מופלג החי וילה מפוארת ,רחבת ידיים ,בהט ושש
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ יד
הבתים .הדבר לא נתן לו מנוח ,בסוכתו כקבצן ,שעושרו רב למאד ואין הוא ראוי
אווירת נכאים ,ואילו ממול בסוכת שכינו לנדבה ,או שלפניו עני עז פנים המתקלס
העני ,אווירת יום טוב ושמחה עד לב בו ,וגם הוא אינו ראוי לנדבה" ...פרש נא
השמים .שנה אחת החליט מרוב קנאה דבריך" ,תבע .בבקשה! פשוט מאד! –
ושנאה :אין לי כוח לעבור עוד פעם
"סוכות" כזה ,אני מוכרח לעשות משהו התעניינתי אצל הקברן ,והוא אמר לי
כנגדו ,אני לא אתן שלחסיד זה יהיה שיש שני סוגי תכריכים
סוכה .ומכיוון שהוא היה עשיר גדול מאד, בלבד ,לעניים ולעשירים .ההפרש
וכמעט כל פרנסת אנשי העיר הייתה במחירם הוא עשרה זהובים!....
תלויה בו ,אמר הוא לכולם:
וְ ָש ַמ ְח ָת ְב ַחגַ יִׂ ְך
"מי שייתן אפילו חתיכת עץ אחת לחסיד
– העני ,יפסיד את עבודתו" .ומפני הרה"ק רבי אהרון מקרלין זי"ע היה
שלעני זה לא היה אף פעם כסף לקנות מספר את הסיפור הבא מידי
עצים לסוכה ,ומידי שנה היה אוסף מכל שנה בעת "שמחת בית השואבה"
שכניו ומכריו עוד קרש ועוד קרש ,בשנה שנערכה בבית מדרשו .בעיירה אחת לא
זו לא הצליח להשיג אף לא קרש אחד! רחוק מקרלין ,חיו שני אנשים .האחד
לכל מי שהיה מבקש בעירו הייתה "מתנגד" עשיר מופלג .היה לו הכל ולא
בקשתו חוזרת ריקם מכיוון שאף אחד לא היה חסר שום דבר ,רק דבר אחד אין לו:
רצה לסבך את עצמו ופרנסתו בגלל אין לו שמחה בלב! הוא תמיד מלא
הוראתו של העשיר. מרירות וכעס ,ובשבת קודש עת היה
הולכים ומתקרבים הימים לחג ,והחסיד יושב עם משפחתו היו נשמעים מביתו
צעקות וטרוניות ,וכמובן הם לא שרים
אינו יודע מה לעשות! איפה הוא
זמירות ,מפני שלא מוכרחים.
יישב עם משפחתו בחג בעוד הוא חושב
ומהרהר לעצמו ,פתאום הבריק לו רעיון:
הרי זה לא דין ...והשני באותו הרחוב,
בפאתי העיר עומדת לה "בית הקברות" מול ביתו של העשיר התגורר
ושם בחצר מונחים בערימה ה"חסיד" עני ואביון ,בקושי יש לו מה
מאות קרשים ועליהם כתוב :פ"נ,פ"נ. לאכול ,אבל תמיד הוא בשמחה .ובביתו
מוכנים הם לעת הצורך ר"ל ,חשב הוא היה תמיד נשמעים שירות ותשבחות,
בליבו הרי לא ימותו כל כך הרבה אנשים וזמירות שבת שהיו ערבים ומגיעים לאזני
בסוכות ,אלך אני ואקח את אותם קרשים כל הרחוב ,המתנגד הזה חוץ מכך שהיה
ויבנה מהם סוכה ,ולאחר החג אחזירם במרירות עצמית וללא שמחה ,כאב וחרה
למקומם ,וכך הווה ,הלך העני ובנה מכל לו מאד איך יכול להיות שכזה עני מרוד
אותם הקרשים סוכה – כך שבכל דפנות כל הזמן שמח ,ואילו אני שיש לי כל טוב,
הסוכה מכל צדדיו הופיע המילים: הנני מלא כעס ומרירות.
פ"נ,פ"נ...
בכל ימות השנה הצליח איכשהו המתנגד
בהגיע ליל יו"ט ,שש ושמח העני ובני להעביר מליבו את הרהורי הקנאה
משפחתו על הזכות שהם זוכים בחסיד זה ,אך עם הגיע חג הסוכות
שוב לשבת בסוכה כשירה ,ופיזמו לעצמם כשכולם יושבים בסוכותיהם בחצרות
טו ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ
הכל ואין לי שום שמחה .ואתה ,אין לך זמירות ותשבחות כמידי שנה ושנה .והנה
כלום .אז מאיפה את לוקח את כל השמחה ממול יושב לו העשיר וצופה מבעד
הזאת? אמר לו החסיד בוא איתי מחר לחלונו ורואה כי העני יושב כרגיל ושר
"לשמחת בית השואבה" אצל הרבי ושם ושמח כאילו לא קרה כלום ,לא יכל
תילמד מה היא שמחה אמיתית ,ובפרט העשיר להתאפק ולא שלט בעצמו ,פרץ
בחג הסוכות ,הגיעו הם למחרת לרבי הוא לסוכתו של העני ,ושאלו" :מי נתן
בעת השמחה ,פנה אליו הרבי ואמר: לך את העצים"?!
ושמחת בחגיך -בחג חייבים לשמוח.
והיית אך – אבל מה עושה אדם שהוא אמר לו החסיד :תירגע תירגע .אני שמח
כעוס וזעוף וכל היום הוא מתענה :אך שבאת לבקרני בסוכתי ,בא ותשב
אך! שמח – חייבים להיכנס כל כך ואספר לך את השתלשלות הענינים:
בשמחה עד שמימלא כל העצבות
ומרירות מסתלקין ובטילים ממנו.... כפי שקיווית שיקרה ,מאחר שציווית על
כל היהודים שלא יביאו לי עצים
עֹולָ ם ֲא ָר ִׂעי לסוכתי ,באמת לא יכולתי לבנות סוכה,
ולכן לא היה לי מה לעשות והסתובבתי
כתב הגה"ק החיד"א זי"ע" :והנה ,נודע בטל מרוב צער ,בלילה שלפני החג אני
מטייל ברחוב ,ופתאום את מי אני רואה?
ביהודה ובישראל כי אחד מטעמי
את ידידי הוותיק מלאך המוות! ואני
פשוטי מצות סוכה הוא להעיר אוזן
אומר לו שלום לך אחי ,ידידי מלאך
שומעת ועין רואה כי ישיבת עולם הזה
המוות! איזה כבוד לראותך ,מה אתה
דירת עראי כסוכה .וכשיסתכל האדם
עושה כאן בעירנו?
בעין יפה כי העולם הזה הבל ,וישיבתו בו
עראי והנאותיו עראי דעראי ,לא ילך והוא אומר לי :אהה אני כאן בשליחות
בעצת יצרו ,וישיב מאוייו בדבר הקיים, מיוחדת" .באתי להרוג את הגביר
שהם תורה ומצוות .וצוונו מצוה זו בזמן הזה"! אז אמרתי למלאך המוות אל תהרוג
שמחתינו ,הוא הרגל הקדוש "חג הסוכות אותו .אל תבזבז את האנרגיה שלך על
זמן שמחתינו" ,לרמז כי העולם הזה עראי האיש הזה .הוא כבר מת ,הוא יותר ממת!
והשמחה היא לזמן מועט .ועוד רמז: הוא מת מיתה משונה אלף פעמים ביום,
כאשר נסתכל בסוכה ונדע שאנחנו עראי הלא הוא מלא כעס .אין לו טיפת שמחה
בעולם הזה ,אז יהיה זה שמחתנו ,כי בזה בעצמות .זה מתחת מכבודך להתעסק עם
לא נלך בעצת יצרנו לבלות עצמנו סחורה כזאת .אמר לי מלאך המוות" :אני
בהכנות העולם הזה והבליו כי הם הבל מודה לך מעומק הלב ,חסכת לי עבודה
ואבל כבד .ואז נפנה לדבר הנצחי והושר ואנרגיה .ולאות הוקרה ,אני נותן לך
התדירי – עסק התורה והמצוות"... במתנה את העצים של בית הקברות" הנה
אתה רואה :פ"נ ,פ"נ.
כמה מתאים כאן הסיפור הבא! מעשה
בהלך עני ,שהיה מסובב מבית כמו חיצים חדרו דברי החסיד לליבו של
לבית ,הולך מדלת לדלת ופושט יד הגביר ,והוא התחיל לבכות מעומק
לנדבה .פרוטה לפרוטה הצטרפה, הלב ...לבסוף הוא אמר לחסיד :מה אני
ואפשרה את מחייתו הדלה .פעם אחת יכול לעשות? אני לא יכול להוציא את
הגיע לחווילתו של עשיר אחד .חוילה העצבות מהלב שלי .תסביר לי :לי יש
ﬣדעﬨ ִש ְמ ָחה ְגדוֹּ לָ ה אוﬧ טז
העני ואמר" ,ואין זה על פי אמדן או מפוארת ,רחבת ידיים ,בהט ושש ודר
השערה! שאלתי מבינים ויודעי ענין ,והם וסחרת ...העשיר ישב במפרסת הפונה
אמתו את הנתונים שבידי" .סקרנותו של אל הרחוב ,שקוע בספרי חשבונותיו.
העשיר התעוררה .אחד מן השניים :או
שלפניו אחד הקמצנים – עשיר מופלג החי התקרב העני הושיט ידו וקרקש
כקבצן ,שעושרו רב למאד ואין הוא ראוי במטבעותיו ,לעורר את
לנדבה ,או שלפניו עני עז פנים המתקלס תשומת לבו של העשיר .והעשיר לא היה
בו ,וגם הוא אינו ראוי לנדבה" ...פרש נא רע לב ואטם רגש .להיפך ,היה מוכן לתת
דבריך" ,תבע .בבקשה! פשוט מאד! – נדבה ,וביד נדיבה אבל לא עכשיו ,לא
כרגע" .המתן מעט" ,הפטיר לעבר העני,
התעניינתי אצל הקברן ,והוא אמר לי "אני מחשב עתה את שווי נכסי ,ואסור לי
שיש שני סוגי תכריכים להסיח דעתי ,פן אתבלבל בחשבוני".
בלבד ,לעניים ולעשירים .ההפרש נשא הרעיון חן בעיני העני.
במחירם הוא עשרה זהובים!....
מדוע לא יחשב גם הוא את שווי נכסיו,
ָהעֹולָ ה ִׂמכָ ל זֶּ ה נפנה לפינת השולחן וערם את כל
הפרוטות שבכיסי בגדיו ,ומנה אותן אחת
רב המנונא גילה לחתן ולכלה ביום לאחת ,סדרן בקבוצות של עשר עשר.
שמחתם סוד האושר והשמחה ,אל נשא אליו העשיר מבט משעשע :עני
תצפו לא תתכזבו ,באי עלמא כבי הילולא מרוד זה מבקש לעשות כמעשהו ,אלא
דמי ,זהו השמחה הגדולה ביותר. שבהבדל קטן :זה מונה רכוש במיליונים,
אנו עומדים בחג הסוכות זמן השמחה, וזה סופר פרוטות .סנט בעני בזחיחות
דעת ,ואמר" :מה יש לך לחשב ,כלום
שמחה שמשפיע לכל השנה ,המתקת
מבקש אתה לדעת כמה חסר לך כדי
החסדים ,הוא דווקא על ידי הסתפקות
להגיע לעושרי" .חוורו לרגע פניו של
במועט ,לכאן ,דוקא לסוכה מזמינים את
העני ,אך מיד התעשת ואמר" :לא ,לא!
האושפיזין עילאין ,אושפיזין קדישין
זאת אינך צריך לחשב .זאת בררתי
שישפיעו שפע עצום ולימוד לכל השנה
בעבר ,ואני יודע משכבר" .נעורה
כולה.
סקרנותו של העשיר" :מה בררת ,מה
יהי רצון שנזכה לשבת בסוכות עורו של ההפרש בינינו" "אמנם כן" ,ענה העני.
לויתן במהרה בימנו ,ואותן מלאכים "ולאיזו תוצאה הגעת" -שאל העשיר,
הקדושים השיכים למצות סכה ולמצות משועשע" .הגעתי למסקנה
ד' מינים לולב ואתרוג הדס וערבה
שאיננו רחוקים זה מזה .כל ההפרש ביננו
הנוהגים בחג הסכות ,הם יתלוו עמנו
מסתכם בעשרה זהובים בלבד" - ,ענה
בצאתנו מן הסכה ,ויכנסו עמנו לבתינו
העני" .הבלים תדבר" ,הפטיר העשיר,
לחיים ולשלום ,ולהיות תמיד עלינו
ושב לחשבונותיו" .עשרה זהובים" - ,שב
שמירה עליונה ממעון קדשך אכי"ר.
יז ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ
ֵּבית ַהיָ יִ ן
שֹותים יַ יִׂ ן ֶשל יִׂ ְש ָׂר ֵאל ֶשנַ ֲע ָׂשה ִׂ דברי הזוהר הקדוש'ִׂ :מּׁשּום כָׂ ְך יִׂ ְש ָׂר ֵאל
ּומ ְת ָׂב ֵרְך ְבאֹותֹו יַ יִׂ ן
ּׁשֹותה וְ נִׂ ְש ָׂרש ִׂ
כָׂ ָׂראּוי ִׂב ְק ֻד ָּׁׂשה ,כְ מֹו ֶשיִׂ ְש ָׂר ֵאל לְ ַמ ְעלָׂ ה ֶש ֶ
ֶעלְ יֹון ָׂקדֹוש' ,מה טמון באותו משקה ה'יין' שמקיף אותנו בהאי עלמא,
הרי כל דבר של קדושה הוא על יין ,בברכת המזון ,בעת נישואין ,בחופה,
בברית מילה ,כוס של ברכה.
מעלתו של היין עצומה ,עד שחז"ל הּודי ֶּשל יַ יִׂ ן
יְ ִׂ
קובעים שביומא טבא שיש
מצוה של 'ושמחת בחגך' קובעים חז"ל כשנתבונן נראה שבכל דבר של קדושה
(פסחים קט ,א)' :אין שמחה אלא ביין ,שנאמר הוא על יין ,אם זה לקדש על
ויין ישמח לבב אנוש'. היין בשבת קודש ,הוא על היין (פסחים קו,
א)' :תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו
ְס ִׂתירֹות ֲעצּומֹות -זוכרהו על היין' .הבדלה במוצאי שבת
על היין (שבועות יח ,ב)' :אמר רבי חייא בר
המתבונן בעצם תכונת היין ימצא אבא אמר רבי יוחנן כל המבדיל על
סתירות עצומות ,מחד גדלה היין '...בליל הסדר ,ארבעה כוסות על
מעלת היין עד שבכלל חמשה דברים היין (פסחים קח ,ב)' :תנו רבנן :הכל חייבין
המשיבים את הלימוד מנו חז"ל (הוריות י"ג בארבעה כוסות הללו ,אחד אנשים ואחד
ע"א) גם את הרגיל ביין ובשמים וקאמר נשים ,ואחד תינוקות'.
בגמ' שם דמסייע ליה לרבא דקאמר
חמרא וריחני פקחין' ,ולא ששתיה חד בברכת המזון ,בעת נישואין ,בחופה
פעמית מועלת ,שהרי סתמא דגמ' משמע מקדשים על היין ,בעת ברית
דהיינו דווקא הרגיל'. מילה ,ברכת המזון על היין ,יהודי בכל
מהלך חייו היין הוא דבר רוחני שמקיף
גדלה מעלתו למאוד עד שמנסכים ממנו את היהודי.
על גבי מזבח ,משמשת שפיכתו על
גבי מזבח בכלל הדביקות והשייכות עם ומדוע ,לא במשקאות אחרים משובחים?
'ושכנתי בתוכם' ,אכן קשה הדבר לבטא עד כדי שחז"ל רוצים לשבח
בשפתים ואך רשאים אנו לחזור על אשר שידוך נאה ,השבח הוא על יין (פסחים מט,
מפורש נאמר עליו במשלו של יותם א)' :תנו רבנן :לעולם ימכור אדם כל מה
ֹאמר לָׂ ֶהם ַהגֶ ֶפן ֶה ֳח ַדלְ ִׂתי
(שופטים ט ,יג)' :וַ ת ֶ שיש לו וישא בת תלמיד חכם ,וישיא בתו
ירֹושי ַה ְמ ַש ֵּמ ַח אֹל ִׂקים וַ ֲאנָ ִׂשים
ֶאת ִׂת ִׂ לתלמיד חכם .משל לענבי הגפן בענבי
נּוע ַעל ָׂה ֵע ִׂצים' ,וביארו חז"ל וְ ָׂהלַ כְ ִׂתי לָׂ ַ הגפן ,דבר נאה ומתקבל'.
(ברכות לה ,א) :מנין שאין אומרים שירה אלא
על היין -שנאמר ותאמר להם הגפן מדוע ,לא בפירות אחרים ,משבעת
החדלתי את תירושי המשמח אלהים המינים ,כמו התמר ,הנמשל
ואנשים ,אם אנשים משמח -אלהים במה לצדיק כתמר יפרח ,או לתאנה ולתפוח,
משמח? מכאן ,שאין אומרים שירה אלא מה יש ביין יותר מיוחד משאר פירות
על היין! שבעת המינים המובחרים?
ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ יח
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וכתיב החיבה של כנסת ישראל מבטא החכם
וישת מן היין וישכר ויתגל ,מי גרם לו מכל האדם שלמה מלכא קדישא,
להתבזז היין וגרם לו להביא קללה על הוא ב'יין' ,כמובא בשיר השירים שהוא
זרעו שנא' (שם בראשית ט') ויאמר ארור כנען, יאנִׂ י
שיר קודש קדשים (שיר השירים ב ,ד)ֱ ' :ה ִׂב ַ
ולכך הזהרו מן היין כי היין מביא את ֶאל ֵבית ַהיָׂ יִׂ ן וְ ִׂדגְ לֹו ָׂעלַ י ַא ֲה ָׂבה'( ,שיר השירים
האדם לכל עבירות שבעולם לזנות רבה (וילנא) פרשה ב)' :ומהו הביאני אל בית
ולשפכיות דמים ולגניבה ולכל עבירות היין ,אמרה כנסת ישראל הביאני הקדוש
שבעולם'. ברוך הוא למרתף גדול של יין זה סיני,
ונתן לי שם דגלי תורה ומצות ומעשים
יין טוב מועיל ומקדש ומרומם ,או חלילה טובים ובאהבה גדולה קבלתי אותם ,רבי
רע וגרוע ומוריד לאשפתות? אבא בשם ר' יצחק אמר אמרה כנסת
ישראל הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף
גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה
תֹורה
ְסגּולָ ה כְ ָ
שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים
טמא'.
חז"ל במס' (שבועות יח ,ב)' :אמר רבי חייא
בר אבא אמר רבי יוחנן כל המבדיל חז"ל (עירובין סה ,א)' :אמר רבי חנינא :כל
על היין במוצאי שבתות -הויין לו בנים המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו,
זכרים ...רבי יהושע בן לוי אמר :בנים שנאמר וירח ה' את ריח הניחח וגו' .אמר
ראוין להוראה ,דכתיב :להבדיל ולהורות. רבי חייא כל המתיישב ביינו -יש בו דעת
שבעים זקנים ,יין ניתן בשבעים אותיות,
פלא פלאות ,אין סגולה כתורה ,חז"ל וסוד ניתן בשבעים אותיות ,נכנס יין יצא
מבטיחים שכל העושה הבדלה סוד'.
במוצאי שבת על היין ,יזכה לבנים ראויים 'אמר רבי חנין בר פפא :כל שאין יין
להוראה ,מה יש יותר טוב מזה ,הבטחת נשפך בתוך ביתו כמים -אינו
חז"ל! בכלל ברכה ,שנאמר וברך את לחמך ואת
מימיך .מה לחם שניקח בכסף מעשר -
נכנסתי אל שר התורה מרן הגר"ח אף מים שניקח בכסף מעשר .ומאי ניהו
קניבסקי זצ"ל בשאלה האם -יין ,וקא קרי ליה מים'.
ניתן לקיים מאמר חז"ל זה ב'מיץ ענבים'?
השיב בקצרה ובאופן ברור כדרכו :רק יְ ַר ֵּחם ַה ֵּּׁשם
ביין! מאידך חורבנות גדולות גורם היין (מדרש
תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן יא)' :ראו
יין מתוק קשה לי לשתות ,יין יבש אז לא מה כתיב בבני אהרן שהיו סגני כהונה
הייתי מסוגל לשתות ,אבל חז"ל ושגו ביין כי כן אז"ל כי שתויי יין היו,
מבטיחים ,מה עושים ,החילותי לתור אחר ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא אחר מיתתן
יין טוב שלא יהיה מתוק ולא יהיה יבש, להזהיר על היין ,שנאמר יין ושכר אל
עד שבשלב מסוים עשיתי כמה שנים לבד תשת אתה ובניך אתך ,אמר הקדוש ברוך
יין ,כדי לקיים חז"ל זה ,הן לקידוש הוא הזהרו על היין ,ראו מה עשה נח
ולהבדלה והן לארבע כוסות. שהוא התחיל לשגות בו שנאמר (בראשית ט)
יט ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ
והתפלאתי על הדבר ,מה פתאום היקב שאלתי את 'מביני היין' ,אניני הטעם,
ממציא המצאות חדשות, כולם פה אחד אמרו לי רק יין
הרמתי טלפון ליקב ושאלתי מה המקור יבש ,והציעו לי סוגי וזני יין ,תקח סוג
לזה ,בעל היקב הפנה אותי לזוהר הק', כזה ,זן כזה ,אך רק יין יבש ולא יין מתוק,
שאומר דברים עצומים ונפלאים על יין נקודה.
שנעשה בקדושה וז"ל (חלק ג דף מ/א)ְ ' :בגִׂ ין
כַ ְך יִׂ ְש ָׂר ֵאל ַש ְתיָׂ ין יַ יִׂ ן ְדיִׂ ְש ָׂר ֵאלְ ,ד ִׂא ְת ָׂע ִׂביד תלמיד חכם מופלג אמר לי שלו אסור לו
דּוּׁשה ,כְ גַ וְ ונָׂ א ְדיִׂ ְש ָׂר ֵאל כַ ְד ָׂקא ֲחזֵ י ִׂב ְק ָׂ לעשות ברכה עם יין יבש,
לְ ֵעילָׂ אְ ,ד ָׂש ֵתי וְ ִׂא ְש ָׂת ְר ָׂשא וְ ִׂא ְת ָׂב ְרכָׂ א מבחינתו זה יין שהחמיץ או יין מקולקל,
ישא ,וְ לָׂ א ָׂש ָׂתאן יַ יִׂ ן ְב ַההּוא יַ יִׂ ן ִׂעלָׂ ָׂאה ַק ִׂד ָׂ יש אנשים ש'יין יבש' לא מסוגלים
ּומ ִׂס ְט ָׂראִׂ בּותא,
ִׂב ְמ ָׂס ֲא ָׂ ְד ִׂא ְת ָׂע ִׂביד להכניס לפה ,מצד שני ריבוי חנות היין
רּוחא ָׂ בּותאְ ,ד ָׂהא ֵביּה ַש ְריָׂ א ִׂד ְמ ָׂס ֲא ָׂ הולך ומתפתח ,אנשים מוזילים ממיטב
ּומאן בּותא( .ולאו הוא מסטרא דישראל) ַ ִׂד ְמ ָׂס ֲא ָׂ כספם ומשלמים טבין תקילין דוקא על
רּוחיּה, ֵ ְד ָׂש ֵתי לֵ יּה (בהדייהו)ִׂ ,א ְס ְת ַאב 'יין יבש' ,מה קורה כאן?
וְ ִׂא ְס ְת ַאב ִׂאיהּו ,וְ לָׂ או הּוא ִׂמ ִׂס ְט ָׂרא
ְדיִׂ ְש ָׂר ֵאל ,וְ לֵ ית לֵ יּה חּולָׂ ָׂקא ְב ָׂעלְ ָׂמא ְד ָׂא ֵתי. התבוננתי בתהליך ייצור היין ,כפי
ְד ָׂהא ַההּוא ָׂעלְ ָׂמא ְד ָׂא ֵתי ,יַ יִׂ ן ְד ִׂמנְ ְט ָׂרא שנמצא בחז"ל ,אחד הדברים
ִׂאיהּו. בעת עשיית היין חייבים להיות בשקט
(כריתות ו ,ב)' :מסייע ליה לר' יוחנן ,דאמר
ישיןַ ,ב ְעיָׂ ין לְ נַ ְט ָׂרא ָׂדא וְ ַעל ָׂדא יִׂ ְש ָׂר ֵאל ַק ִׂד ִׂ רבי יוחנן :כשם שהדיבור רע ליין ,כן
ַעל כֹלָׂ אְ ,בגִׂ ין ְד ִׂא ְת ְק ַשר ַב ֲא ַתר הדיבור יפה לבשמים'.
ּובגִׂ ין כָׂ ְךְ ,ביַ יִׂ ן ִׂא ְת ְב ִׂריְך ְד ָׂעלְ ָׂמא ְד ָׂא ֵתיְ .
קּוד ָׂשא ְב ִׂריְך הּוא יַ ִׂתיר ִׂמכֹלָׂ אְ ,בגִׂ ין ְד ִׂאיהּו ְ מענין ,הדיבורים 'רעים ליין' ,יין חייב
ותא ִׂדילֵ יּה ּובגֹו ֶח ְדוָׂ ָׂ
ַח ֵדי לְ ִׂס ְט ָׂרא ְש ָׂמאלָׂ אְ , שקט ,יין חייב טרמפטורה מדודה
ימינָׂ א .וְ כַ ד ִׂא ְת ָׂע ִׂביד כֹלָׂ א ִׂא ְתכְ לִׂ יל ִׂב ִׂ אחרת הוא עלול להחמיץ ,לרב הונא
ּוב ְרכָׂ אן ישא ְב ֵחידּוִׂ , יְ ִׂמינָׂ א ,כְ ֵדין ְש ָׂמא ַק ִׂד ָׂ החמיצו ארבע מאות חביות יין ,היין
עֹוב ָׂדא ִׂדלְ ַת ָׂתא ּוב ָׂ ִׂמ ְש ַתכְ ֵחי ְבכֻ לְ הּו ָׂעלְ ִׂמיןְ . מושפע מסוג החבית ,מסוג העץ שעשוי
עֹוב ָׂדא ִׂדלְ ֵעילָׂ א ,וְ ַעל ָׂדא ְמזַ ְמנֵ י יַ יִׂ ן יִׂ ְת ַער ָׂ החבית ,היכן גדלו ענבים ,שילוב של
לָׂ ֳק ֵביל יַ יִׂ ן. זנים ,זמן ההתיישנות ,ישנם סודות
גדולים בעשיית היין בכדי להוציא יין
תרגום הדבריםִׂ ' :מּׁשּום כָׂ ְך יִׂ ְש ָׂר ֵאל ִׂ
שֹותים משובח.
יַ יִׂ ן ֶשל יִׂ ְש ָׂר ֵאל ֶשנַ ֲע ָׂשה כָׂ ָׂראּוי
ּׁשֹותה
ִׂב ְק ֻד ָּׁׂשה ,כְ מֹו ֶשיִׂ ְש ָׂר ֵאל לְ ַמ ְעלָׂ ה ֶש ֶ יַ יִׂ ן ִׂב ְק ֻד ָּׁשה
ּומ ְת ָׂב ֵרְך ְבאֹותֹו יַ יִׂ ן ֶעלְ יֹון ָׂקדֹוש, וְ נִׂ ְש ָׂרש ִׂ
ּומ ַצדשֹותים יַ יִׂ ן ֶשנַ ֲע ָׂשה ְב ֻט ְמ ָׂאה ִׂ ִׂ וְ ֹלא יום אחד אני רואה פרסום על 'יין שנעשה
רּוח ַה ֻט ְמ ָׂאה (ואיננו
שֹורה ַ ַה ֻט ְמ ָׂאהֶ ,ש ֲה ֵרי בֹו ָׂ בקדושה' ,שנעשה על ידי אברכים
ּׁשֹותה אֹותֹו (אתם) ,נִׂ ְט ֵמאת ּומי ֶש ֶ מצד ישראל)ִׂ . שטבלו במקוה ,יראי השם ועוד ,וכמובן
רּוחֹו ,וְ הּוא נִׂ ְט ָׂמא ,וְ ֵאינֹו ִׂמ ַצד ֶשל יִׂ ְש ָׂר ֵאל, המחיר בהתאם ,כל בקבוק סכום עתק!
וְ ֵאין לֹו ֵחלֶ ק לָׂ עֹולָׂ ם ַה ָׂבאֶ ,ש ֲה ֵרי אֹותֹו חשבתי בליבי עוד דרך לעשות כסף,
עֹולָׂ ם ַה ָׂבא הּוא יַ יִׂ ן ַה ְמ ֻש ָׂמר. פרסום נפלא.
ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ כ
והנה זה השפע שיונקים החיצונים הוא דֹושים ְצ ִׂריכִׂ ים לִׂ ְשמֹר ֶאת וְ ַעל כֵ ן יִׂ ְש ָׂר ֵאל ְק ִׂ
דין קשה והוא יין עכור מלא שמרים ,והוא זֶ ה ַעל ַהכֹלִׂ ,מּׁשּום ֶשנִׂ ְק ָׂשר ִׂב ְמקֹום
בלוע תוך העקביים של לאה דמיון היין ּומּׁשּום כָׂ ְך ַה ָׂקדֹוש ָׂברּוְך הּוא ָׂהעֹולָׂ ם ַה ָׂבאִׂ .
הבלוע תוך הענבים ,וחוה סחטה אותם יֹותר ֵמ ֲא ֶשר ַבכֹלִׂ ,מּׁשּום ִׂמ ְת ָׂב ֵרְך ְביַ יִׂ ן ֵ
הענבים ,וכוונתה שעל ידי הסחיטה ההיא ּובתֹוְך ֶשהּוא ְמ ַש ֵמ ַח ֶאת ַצד ַה ְשמֹאלְ ,
יצאו השמרים הבלועים שם ,ומהם שתו ִׂש ְמ ָׂחתֹו נִׂ כְ לָׂ ל ַביָׂ ִׂמיןּ .וכְ ֶש ַהכֹל נַ ֲע ֶשה יָׂ ִׂמין,
אדם וחוה מן היין ההוא כוס התרעלה ּוב ָׂרכֹות נִׂ ְמ ָׂצאֹות ָׂאז ַה ֵּׁשם ַה ָׂקדֹוש ְב ִׂש ְמ ָׂחהְ ,
חלק החיצונים הנקראים סטרא דמותא, עֹורר
ּוב ַמ ֲע ֶשה ֶשלְ ַמ ָׂטה יִׂ ְת ֵ ְבכָׂ ל ָׂהעֹולָׂ מֹותַ .
ולכן נענשו בענין המיתה וגרמו עליהם ַמ ֲע ֶשה ֶשלְ ַמ ְעלָׂ ה ,וְ ַעל כֵ ן ַמזְ ִׂמינִׂ ים יַ יִׂ ן כְ נֶ גֶ ד
מיתה .והבט נא וראה כי ענבים יַ יִׂ ן'.
בגימטריא עק"ב כנ"ל ,ולכן אין הענבים
נדרכים להוציא מתוכם יינם אלא ע"י ַד ַעת זְ ֵּקנִׂ ים
העקביים'...
יש חז"ל פלאי (עירובין סה ,א) :אמר רבי
חנינא :כל המתפתה ביינו יש בו
מבאר השל"ה הקדוש (תולדות אדם -בית דוד, מדעת קונו ,שנאמר וירח ה' את ריח
בֹותינּו זַ "ל ָׂא ְמרּו (בראשית רבה
קמא)ַ :ר ֵ הניחח וגו' .אמר רבי חייא כל המתיישב
פי"ט ס"ה)ַ ,חּוָׂ ה ָׂס ֲח ָׂטה ֶא ְשכֹול ֶשל ֲענָׂ ִׂבים, ביינו -יש בו דעת שבעים זקנים ,יין ניתן
עֹודן ֲענָׂ ִׂבים וְ יֵ ש ָׂבזֶ ה ֶר ֶמז גָׂ דֹולִׂ .הנֵ ה ְב ָׂ בשבעים אותיות ,וסוד ניתן בשבעים
דּוע ( ֶשיֵ ש) ָׂשם ְש ָׂמ ִׂריםֲ ,א ָׂבל ְמע ָֹׂר ִׂבים יָׂ ַ אותיות ,נכנס יין יצא סוד.
סֹוחט ָׂא ָׂדם וְ ֵאינָׂ ם נִׂ כָׂ ִׂריםִׂ ,אם ֹלא כְ ֶש ֵ
ֶא ְשכֹול ֲענָׂ ִׂבים וְ נַ ֲע ֶשֹה יַ יִׂ ןָׂ ,אז נִׂ ְב ָׂדלִׂ ים יוסף הצדיק שלח לאביו יעקב אבינו
ּומה ֶּׁש ָׂהיּו ִׂמ ְת ִׂחלָׂ ה ַה ְּׁש ָׂמ ִׂרים ֵמ ַהיַ יִׂ ןַ , מתנה 'מטוב מצרים' אחרי עשרים
ַה ְּׁש ָׂמ ִׂרים ְבכ ַֹח וְ ֹלא ְבפ ַֹעל ,כִׂ י ָׂהיּו נֶ ֱעלָׂ ִׂמים, ושתיים שנה שלא ראו זה את זה ,ומאי
יעּותא לַ ְּׁש ָׂמ ִׂרים, חּוצה ,וְ יֵ ש גְ ִׂר ָׂ
ַע ָׂתה יָׂ ְצאּו ָׂ היא ,אומרים חז"ל (מגילה טז ,ב) :מאי מטוב
כִׂ י ִׂמ ְת ִׂחלָׂ ה ֹלא ָׂהיּו נִׂ כָׂ ִׂרים ,וְ ָׂהיּו ִׂמ ְת ַא ֲח ִׂדים, מצרים? אמר רבי בנימין בר יפת אמר
וְ ַע ָׂתה נַ ֲעשֹּו ְש ָׂמ ִׂרים וְ ֵהם ָׂר ִׂעיםֲ ,א ָׂבל יֵ ש רבי אלעזר :שלח לו יין (ישן) ,שדעת זקנים
יֹותר לְ ַהיַ יִׂ ן ,כִׂ י נַ ֲע ָׂשֹה יּותא ַע ָׂתה ְב ֵ ְמ ַעלְ ָׂ נוחה הימנו.
ָׂצלּול ,וְ ֵאין בֹו שּום ִׂסיג ַרק ַהכֹל נָׂ ִׂקי ,וְ ַהיַ יִׂ ן
לֹומרְ ,מ ֻסלָׂ ק ַ נִׂ ְש ָׂאר ְמ ֻש ָׂמרְ ,רצֹונִׂ י בפנימיות הדברים ,רבינו האריז"ל מגלה
ֵמ ַה ְּׁש ָׂמ ִׂרים ,כְ מֹו ַעל יְ ֵדי ִׂמ ְש ֶמ ֶרת ,וְ הּוא זַ ְך סודות עצומים בענין תיקון
יטה. יֹותר ִׂמ ַמה ֶש ָׂהיָׂ ה ק ֶֹדם ַה ְס ִׂח ָׂ
ּוב ִׂהיר ֵ ָׂ היין ,ושמרי היין ,חטא אדם הראשון וחוה,
דברים מכבשונו של עולם ,בעץ חיים (שער
ל"ח פרק ד' ,מ"ת אוצרות חיים ,שער רחל ולאה -פרק ד')
כָ ְך הּוא ָׂה ָׂא ָׂדם ,כְ ֶש ָׂהיָׂ ה ְבכָׂ ְתנֹות אֹור כֻ לֹו מגלה סודות נפלאים ,וז"ל' :גם ענין זה
עֹוררּות טֹובִׂ ,מכָׂ ל ָׂמקֹום ָׂהיָׂ ה בֹו כ ַֹח ִׂה ְת ְ הוא חטאו של אדם הראשון בעץ הדעת
הֹוציאלְ ַה ְקלִׂ ּפֹות ְב ַהנֶ ֱעלָׂ םֲ ,א ָׂבל ַע ָׂתה ְב ִׂ טוב ורע ...הם בחינת ענבים כי ענבי"ם
חּוצהֶ ,ב ֱא ֶמת נַ ֲע ֵשֹית ְקלִׂ ָּׂפה ָׂר ָׂעה הּוא ָׂ בגימטריא עק"ב בסוד עקב ענוה
ַה ָׂש ָׂטן ַהיֵ ֶצר ָׂה ָׂרע כּו'ִׂ ,מכָׂ ל ָׂמקֹום ִׂמי שנתבאר לעיל ,והיין שבענבים הם
ּומ ַב ְטלֹו לְ גַ ְמ ֵריָׂ ,אז
ּומכְ נִׂ יעֹו ְכֹובש אֹותֹו ַ ֶש ֵ הדינים אשר בעקביים האלו כנ"ל ,ונודע
ָׂחלַ ף ָׂהלַ ְך לֹו ,וְ ַהטֹוב ַהנִׂ ְש ָׂאר הּוא טֹוב שאין החיצונים ניזונים אלא מפסולת היין
ּוברּור זַ ְך ְבלִׂ י ְש ָׂמ ִׂרים:
ָׂב ִׂהיר ָׂ ומשמרים שבו שהם שיורי הדין הקדוש,
כא ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ
בטעם מסוים ,או סוכר בטעם מאכל זה, ִׂש ְמ ָחה ַביַ יִׂ ן
וכן ענין הבישול ,יין אמיתי ומשובח זהו
יין שראוי לנסך על גבי המזבח ,ללא סוכר השמחה ביום טוב הוא על ידי שתיין
ואינו מבושל ,נטו יין ,ולא פלא שכה צריך היין ,יין מעורר את נקודת
להפיק את היין במומחיות כה גדולה, האמת ,של נכנס יין יין יצא סוד כפי
להפיק את המירב ,ויין שנעשה בקדושה שאמרו חז"ל (פסחים קט ,א) :תנו רבנן :חייב
משפיע דברים עצומים על נשמת האדם. אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל ,שנאמר
ושמחת בחגך ,במה משמחם -ביין...
המהר"ל מבטא את מעלת משקה היין ועכשיו שאין בית המקדש קיים -אין
בזה הלשון (גבורות ה' פרק ס)' :ודבר שמחה אלא ביין ,שנאמר ויין ישמח לבב
זה ידוע כי המשקה יותר דק ויותר רחוק אנוש.
מן הגשמי מאשר האוכל ,ובפרט היין כי
משקה היין הוא נבדל מחומר וגסות לא פלא שחז"ל מפליגים בענין היין
הענב ,ולפיכך היין בפרט מורה על דבר מעלות ותשבחות גדולים מאוד שאין
שהוא יותר נבדל מן הגשמי .והערך אומרין שירה אלא על היין (ברכות לה ,א):
והיחוס הוא שוה כי כשם שיש עם 'מכאן ,שאין אומרים שירה אלא על היין!'
האכילה שהיא גשמית השתיה שהיא יותר ב־אנֹוש לְ ַה ְצ ִׂהיל
(תהלים קד ,טו) :וְ יַ יִׂ ן יְ ַש ַמח לְ ַב ֱ
דקה ויותר רחוק מן עבות גשמי ,כך עם ָּׂפנִׂ ים ִׂמ ָּׁׂש ֶמן וְ לֶ ֶחם לְ ַבב־ ֱאנֹוש יִׂ ְס ָׂעד:
החירות המורה עליו אכילת מצת מצוה וביטוי של משהו טוב מאוד אומר החכם
כמו שהתבאר ,יש עם זה מדריגה שהיא מכל האדם שלמה המלך ע"ה (שיר השירים ז,
יותר עליונה והם ארבע מדריגות אשר הם יש ִׂריםדֹודי לְ ֵמ ָׂ
י) :וְ ִׂחכֵ ְך כְ יֵ ין ַהטֹוב הֹולֵ ְך לְ ִׂ
יותר במעלה'. דֹובב ִׂש ְפ ֵתי יְ ֵשנִׂ ים:
ֵ
'והשתיה ממשקה שהוא דק וכל שכן מלבד הסודות הנפלאים מכבשונו של
כאשר המשקה הוא יין נבדל עולם הטמונים ביין ,יש ביין
ויוצא מן הענב שהיה נסתר לשם ,וכמו מעלה שאין באף משקה אחר ואף לא
שאמרו (תנחומא חוקת) יין נתן בשבעים וסוד דומה לו.
נתן בשבעים ,ואין הפירוש בלבד
הגימטריא שבשביל כך נכנס יין יצא סוד, היא נקודת 'האמת' ,ומה הכוונה וכי יש
אבל הוא דבר אמתי מצד עצמו ,כי היין יין של שקר ,מה הכוונה אמת ביין,
הוא משקה נסתר יוצא מהסתר הענב אסביר באחד הפעמים נפגשתי עם יהודי
ומפנימית הענב ,ולפיכך היין שהוא גדל תלמיד חכם ,יש לו יקב של יין ושאליתיו
בנסתר ובפנימית הענב בגימטריא סוד, על ענין היין היבש ,מה טעם יש בה?
לפי שהוא נסתר ,וכאשר נכנס היין באדם ההוא ענה לו תשובה נפלאה ומנומקת,
מוציא הסוד כי הוא בא עד הנסתר כפי
וגילה את צפני ליבו ,וכה אמר:
מדריגתו ומוציאו'.
בימים עברו גם אני סברתי כך ,יין יבש
ָהעֹולָ ה ִׂמכָ ל זֶּ ה אסור לקדש עליו ,הוא אינו ראוי ,אך
כשהתבוננתי ראיתי שהסוכר הוא שקרן,
אין אומרים שירה אלא על היין ,היין הוא הבישול הוא שקרן גדול יותר ,שהרי סוכר
הכלי שמברכים עליו בשבת ,בליל ובישול ממתקים את המר והופכים כל
הסדר ,בחופה מקדשים על היין ,יין זה מוצר למתוק ,כל מוצר נהפך לסוכר
ﬣדעﬨ ֵּבית ַה ָייִ ן אוﬧ כב
נקודת האמת ,זה הנקודה שמשמחת ביין, נקודת האמת ,הרמב"ם הוא יין שראוי
היין מתיישן הוא משתבח ולא לנסך על גבי המזבח ,ללא תוספת ,וזה
מתקלקל כמשקאות אחרים ,יהי רצון ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה
שנזכה במהרה לשתות מיין המשומר ומתקבל.
בסעודת המשיח במהרה בימנו אכי"ר.
קול היכל 'אור הדעת'
ארץ ישראל02.500.4499 :
ארה"ב1585.280.2888 :
לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע
שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים
B025004499@gmail.com
מהדורת ביקורת ,טיוטה -אינו מוגה כלל
כג ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ
ָט ַעם וְ ֵּר ַיח
לעתיד ,במהרה בימינו ,מעלת מלך המשיח בריח ,כפי שהנביא (ישעיהו יא,
יח',
ג)' :וַ ֲה ִׂריחֹו ְביִׂ ְר ַאת ה' וְ ֹלא לְ ַמ ְר ֵאה ֵעינָׂ יו יִׂ ְשּפֹוט וְ ֹלא לְ ִׂמ ְש ַמע ָׂאזְ נָׂ יו יֹוכִׂ ַ
טעם וריח ,חמימות ודבקות ,גישמעק והתלהבות ,התבוננות והתעמקות,
במי ברא את אלה ,מתיקות התורה ,התבלין הגדול נגד השטן וכל הפגעים
רעים ומרעין בישין.
המדרש רבה (ויקרא פרשה ל' י"ב) ד"א פרי עץ ְב ֵּעינָ יו ֶּשל ָש ָטן
הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם
ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם ממה מפחד כל אדם ,גם נשיא ארצות
שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים, הברית טראמפ עם מטוסי ִׂבי ,2פחד
כפות תמרים אלו ישראל ,מה התמרה הזו עצום ,עד שאימתו מוטלת עליו ולא רוצה
יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש לפגוש אותו בשום פנים ואופן ,התשובה
בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים זהו 'מלאך המוות'.
טובים ,וענף עץ עבות אלו ישראל ,מה
הדס יש בו ריח ואין בו טעם ,כך ישראל אומרים חז"ל בסוכה (דף ל"ז ע"ב)' :במערבא
יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין מתנו הכי ,אמר רבי חמא בר
בהם תורה ,וערבי נחל אלו ישראל ,מה עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא :מוליך
ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח ,כך הם ומביא -כדי לעצור רוחות רעות ,מעלה
ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא ומוריד -כדי לעצור טללים רעים .אמר
תורה ולא מעשים טובים ,ומה הקב"ה רבי יוסי בר אבין ,ואיתימא רבי יוסי בר
עושה להם לאבדן אי אפשר אלא אמר זבילא :זאת אומרת רב אחא בר יעקב
הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה ממטי ליה ומייתי ליה ,אמר :דין גירא
אחת והן מכפרין אלו על אלו... בעיניה דסטנא.
נשאלת השאלה ,הרי טעם וריח אין כאן רש"י מבאר( ,סוכה דף לח ע"ב) :גירא בעיניה
דבר ממשי ,מה טמון בטעם והריח? דסטנא -הרי זה לחץ בעיניו של
שטן ,שרואה בעיניו שאין בו כח לנתק
בכדי להעמיק בענין זה ,נקדים ,היה מעלינו עול מצות ,גילוי עצום ,הלולב
בארץ "עוץ" אדם ששמו "איוב", מציק לשטן ,הוא מלאך המוות ,על ידי
הקב"ה מעיד עליו :שאותו אדם ששמו נענועי הלולב ,מציקים לו ומתגרים בו.
"איוב" היה צדיק ,לא סתם צדיק (איוב פרק
ֹלהים וְ ָׂסר ֵמ ָׂרע'.
א') ' ָׂתם וְ יָׂ ָׂשר וִׂ ֵירא ֱא ִׂ נשאלת שאלה ,משמע מחז"ל שבנטילת
לולב ,אנו נלחמים עם השטן,
בנוסף היה לו משפחה מכובדת 'וַ יִׂ ּוָׂ לְ דּו לֹו כפי שרש"י מבאר שאין בכוח לנתק
ִׂש ְב ָׂעה ָׂבנִׂ ים וְ ָׂשלֹוש ָׂבנֹות' ,היה גם מעלינו עול המצוות ,והדבר פלא ,מדוע
עשיר גדול מאוד 'וַ יְ ִׂהי ִׂמ ְקנֵ הּו ִׂש ְב ַעת השטן מפחד ונרתע מכמה עלים ירוקים?!
ֹלשת ַאלְ ֵפי גְ ַמלִׂ ים וַ ֲח ֵמש ּוש ֶַאלְ ֵפי צֹאן ְ
ֵמאֹות ֶצ ֶמד ָׂב ָׂקר וַ ֲח ֵמש ֵמאֹות ֲאתֹונֹות הפלא הוא ,שגם ארבעת המינים גם
וַ ֲע ֻב ָׂדה ַר ָׂבה ְמאֹד וַ יְ ִׂהי ָׂה ִׂאיש ַההּוא גָׂ דֹול נמשלה לטעם וריח ...שהרי
ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ כד
ּובנְ ָׂע ִׂרים וַ תֹאכְ לֵ ם וָׂ ִׂא ָׂמלְ ָׂטה ַרק ֲאנִׂ י
ַבצֹאן ַ ִׂמכָׂ ל ְבנֵ י ֶק ֶדם' ,בן פורת יוסף ,איוב זכה
לְ ַב ִׂדי לְ ַהגִׂ יד לָׂ ְך'. לתורה וגדולה במקום אחד ,נפלא מאוד!
אסון שלישי' :עֹוד זֶ ה ְמ ַד ֵבר וְ זֶ ה ָׂבא ֵּעת ַה ִׂדין
אשים ֹלשה ָׂר ִׂ ֹאמר כַ ְש ִׂדים ָׂשמּו ְש ָׂ וַ י ַ
וַ יִׂ ְפ ְשטּו ַעל ַהגְ ַמלִׂ ים וַ יִׂ ָׂקחּום וְ ֶאת ַהנְ ָׂע ִׂרים הגיע ראש השנה ,שכל באי עולם עוברים
ִׂהכּו לְ ִׂפי ָׂח ֶרב וָׂ ִׂא ָׂמלְ ָׂטה ַרק ֲאנִׂ י לְ ַב ִׂדי לְ ַהגִׂ יד כבני מרון' :וַ יְ ִׂהי ַהיֹום וַ יָׂ בֹאּו ְבנֵ י
לָׂ ְך'. ֹלהים לְ ִׂה ְתיַ ֵצב ַעל ה' וַ יָׂ בֹוא גַ ם ַה ָׂש ָׂטן ָׂה ֱא ִׂ
ְבתֹוכָׂ ם ,ואז הקב"ה שואל את השטן
ֹאמר אסון רביעיַ ' :עד זֶ ה ְמ ַד ֵבר וְ זֶ ה ָׂבא וַ י ַ ֹאמר ה' ֶאל ַה ָׂש ָׂטן ֵמ ַאיִׂ ן ָׂתבֹא וַ יַ ַען ַה ָׂש ָׂטן 'וַ י ֶ
נֹותיָך אֹכְ לִׂ ים וְ ש ִֹׂתים יַ יִׂ ן ּוב ֶ ָׂבנֶ יָך ְ ּומ ִׂה ְת ַהלֵ ְך ָׂבּה?'
ֹאמר ִׂמּׁשּוט ָׂב ָׂא ֶרץ ֵ ֶאת ה' וַ י ַ
רּוח גְ דֹולָׂ ה ַ יהם ַה ְבכֹור ,וְ ִׂהנֵ ה ְב ֵבית ֲא ִׂח ֶ
ָׂב ָׂאה ֵמ ֵע ֶבר ַה ִׂמ ְד ָׂבר וַ יִׂ גַ ע ְב ַא ְר ַבע ִּׂפנֹות ֹאמר ה' ֶאל הקב"ה מעיד על איוב 'וַ י ֶ
ַה ַביִׂ ת וַ יִׂ ּפֹל ַעל ַהנְ ָׂע ִׂרים וַ יָׂ מּותּו וָׂ ִׂא ָׂמלְ ָׂטה ַה ָׂש ָׂטן ֲה ַש ְמ ָׂת לִׂ ְבָך ַעל ַע ְב ִׂדי ִׂאיֹוב
ַרק ֲאנִׂ י לְ ַב ִׂדי לְ ַהגִׂ יד לָׂ ְך'. כִׂ י ֵאין כָׂ מֹהּו ָׂב ָׂא ֶרץ ִׂאיש ָׂתם וְ יָׂ ָׂשר יְ ֵרא
ֹלהים וְ ָׂסר ֵמ ָׂרע'.
ֱא ִׂ
וַ יָ ָקם ִׂאיֹוב וַ יִׂ ְק ַרע ֶאת ְמ ִׂעלֹו וַ יָׂ גָׂ ז ֶאת רֹאשֹו
ֹאמר ָׂערֹם וַ יִׂ ּפֹל ַא ְר ָׂצה וַ יִׂ ְש ָׂתחּו ,וַ י ֶ פותח השטן את פיו' :וַ יַ ַען ַה ָׂש ָׂטן ֶאת ה'
אתי ִׂמ ֶב ֶטן ִׂא ִׂמי וְ ָׂערֹם ָׂאשּוב ָׂש ָׂמה ה' נָׂ ַתן
יָׂ ָׂצ ִׂ ֹלהיםֲ ,הֹלא ֹאמר ַה ִׂחנָׂ ם יָׂ ֵרא ִׂאיֹוב ֱא ִׂוַ י ַ
וה' לָׂ ָׂקח יְ ִׂהי ֵשם ה' ְמב ָֹׂרְךְ ,בכָׂ ל זֹאת ֹלא ּוב ַעד כָׂ לּוב ַעד ֵביתֹו ְ ַא ָׂתה ַשכְ ָׂת ַב ֲעדֹו ְ
אֹלהים.
ָׂח ָׂטא ִׂאיֹוב וְ ֹלא נָׂ ַתן ִׂת ְפלָׂ ה לֵ ִׂ ּומ ְקנֵ הּו
ֲא ֶשר לֹו ִׂמ ָׂס ִׂביב ַמ ֲע ֵשה יָׂ ָׂדיו ֵב ַרכְ ָׂת ִׂ
פלא פלאות ,איוב עומד בניסיונות ָּׂפ ַרץ ָׂב ָׂא ֶרץ ,וְ אּולָׂ ם ְשלַ ח נָׂ א יָׂ ְדָך וְ גַ ע ְבכָׂ ל
הקשים ומרים ,ואומר :ה' נָׂ ַתן וה' ֲא ֶשר לֹו ִׂאם ֹלא ַעל ָּׂפנֶ יָך יְ ָׂב ֲרכֶ ךָׂ'.
לָׂ ָׂקח יְ ִׂהי ֵשם ה' ְמב ָֹׂרְך!
אמר השטן לפני השם יתברך זהו שאיוב
ָשנָ ה ְשנִׂ יָ ה צדיק גדול ,היות ולא חסר לו כלום,
יש לו כל טוב וטוב ,עושר וגדולה
מגיע שנה שניה ,עת הדין מגיע' :וַ יְ ִׂהי במרקום אחד ,תנסה אותו ,ואז נראה אם
ֹלהים לְ ִׂה ְתיַ ֵצב ַהיֹום וַ יָׂ בֹאּו ְבנֵ י ָׂה ֱא ִׂ יעמוד בצדקותו ,נותן הקב"ה לשטן
ַעל ה' וַ יָׂ בֹוא גַ ם ַה ָׂש ָׂטן ְבתֹכָׂ ם לְ ִׂה ְתיַ ֵצב ַעל ֹאמר ה' ֶאל ַה ָׂש ָׂטן ִׂהנֵ ה רשות לנסותו 'וַ י ֶ
ֹאמר ה' ֶאל ַה ָׂש ָׂטן ֵאי ִׂמזֶ ה ָׂתבֹא וַ יַ ַען ה' ,וַ י ֶ כָׂ ל ֲא ֶשר לֹו ְביָׂ ֶדָך ַרק ֵאלָׂ יו ַאל ִׂת ְשלַ ח יָׂ ֶדָך
ּומ ִׂה ְת ַהלֵ ְךֹאמר ִׂמ ֻּׁשט ָׂב ָׂא ֶרץ ֵ
ַה ָׂש ָׂטן ֶאת ה' וַ י ַ ּובנָׂ יו
וַ יֵ ֵצא ַה ָׂש ָׂטן ֵמ ִׂעם ְּפנֵ י ה' ,וַ יְ ִׂהי ַהיֹום ָׂ
ֹאמר ה' ֶאל ָׂבּה ,אומר הקב"ה לשטן' :וַ י ֶ יהם ּובנ ָֹׂתיו אֹכְ לִׂ ים וְ ש ִֹׂתים יַ יִׂ ן ְב ֵבית ֲא ִׂח ֶ
ְ
ַה ָׂש ָׂטן ֲה ַש ְמ ָׂת לִׂ ְבָך ֶאל ַע ְב ִׂדי ִׂאיֹוב כִׂ י ֵאין ַה ְבכֹור ,ואז מה קורה?
ֹלהים כָׂ מֹהּו ָׂב ָׂא ֶרץ ִׂאיש ָׂתם וְ יָׂ ָׂשר יְ ֵרא ֱא ִׂ
יתנִׂ יוְ ָׂסר ֵמ ָׂרע וְ ע ֶֹדנּו ַמ ֲחזִׂ יק ְב ֻת ָׂמתֹו וַ ְת ִׂס ֵ אסון ראשון' :וַ ִׂתּפֹל ְש ָׂבא וַ ִׂת ָׂק ֵחם וְ ֶאת
בֹו לְ ַבלְ עֹו ִׂחנָׂ ם' ,עונה השטן 'וַ יַ ַען ַה ָׂש ָׂטן ַהנְ ָׂע ִׂרים ִׂהכּו לְ ִׂפי ָׂח ֶרב וָׂ ִׂא ָׂמלְ ָׂטה ַרק
ֹאמר עֹור ְב ַעד עֹור וְ כֹל ֲא ֶשר ֶאת ה' וַ י ַ ֲאנִׂ י לְ ַב ִׂדי לְ ַהגִׂ יד לָׂ ְך'.
לָׂ ִׂאיש יִׂ ֵתן ְב ַעד נַ ְפשֹו ,אּולָׂ ם ְשלַ ח נָׂ א יָׂ ְדָך
וְ גַ ע ֶאל ַע ְצמֹו וְ ֶאל ְב ָׂשרֹו ִׂאם ֹלא ֶאל ָּׂפנֶ יָך אסון שני' :עֹוד זֶ ה ְמ ַד ֵבר וְ זֶ ה ָׂבא וַ י ַ
ֹאמר
יְ ָׂב ֲרכֶ ךָׂ'. ֹלהים נָׂ ְפלָׂ ה ִׂמן ַה ָּׁׂש ַמיִׂ ם וַ ִׂת ְב ַער
ֵאש ֱא ִׂ
כה ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ
בראת גן עדן ,בראת גיהנם; בראת טוען השטן ,נכון שאיוב עבר ניסיונות
צדיקים ,בראת רשעים ,מי מעכב על קשים ומרים ,נכון שחטף ללא
ידך? רחמנות ,אך הוא אישית לא קיבל כלום,
רק מסביבו ,כשהוא יחטוף ,עורו ובשרו
נשאלת השאלה ,כיצד נפלו גיבורים? יסבול ,אז נראה אם עדיין מחזיק בתמותו,
איוב שהקב"ה מעיד עליו "איש כלשון 'עור בעד עור' ,וכל אשר יתן לו
תם וישר וירא אלוקים וסור מרע" ,בליבו בעד נפשו.
חטא ,הייתכן שנפל והתחיל להתריס?
ֹאמר ה' ֶאל נותן הקב"ה רשות לשטן' :וַ י ֶ
ומה התשובה שענו לאיוב' :ברא הקדוש ַה ָׂש ָׂטן ִׂהנֹו ְביָׂ ֶדָך ַאְך ֶאת נַ ְפשֹו ְשמֹר,
ברוך הוא יצר הרע ,ברא לו תורה תבלין'. וַ יֵ ֵצא ַה ָׂש ָׂטן ֵמ ֵאת ְּפנֵ יה' וַ יַ ְך ֶאת ִׂאיֹוב
ִׂב ְש ִׂחין ָׂרע ִׂמכַ ף ַרגְ לֹו וְ ַעד ָׂק ְד ֳקדֹו ,וַ יִׂ ַקח
"תורה תבלין" ,האם תורה זה קצת
לֹו ֶח ֶרש לְ ִׂה ְתגָׂ ֵרד בֹו וְ הּוא י ֵֹשב ְבתֹוְך
פפריקה ופלפל שחור? מה ָׂה ֵא ֶפר.
הכוונה תבלין דבר שנותן טעם ,וריח טוב
באוכל ,קצת מלח ,פלפל כוסברה ,זה ִׂא ְשתֹו ִׂמ ְת ָע ֶּר ֶּבת
תורה?
ואז מתערבת אשתו' :וַ ת ֶ
ֹאמר לֹו ִׂא ְשתֹו
ְשנֵּ י ְר ָב ִׂדים ֹלהים
ע ְֹדָך ַמ ֲחזִׂ יק ְב ֻת ָׂמ ֶתָך ָׂב ֵרְך ֱא ִׂ
וָׂ ֻמת' ,תראה מה קורה ,מדוע אתה מאמין?
העולם יש לו שני רבדים רובד חיצוני
ורובד פנימי לדוגמא "שערות", יה כְ ַד ֵבר ַא ַחתֹאמר ֵאלֶ ָׂ עונה לה איוב' :וַ י ֶ
כמה שערות יש לאדם? אפשר לספור ַהנְ ָׂבלֹות ְת ַד ֵב ִׂרי גַ ם ֶאת ַהטֹוב נְ ַק ֵבל
זאת ,לא! מדוע נצטווה המצורע לשם ֹלהים וְ ֶאת ָׂה ָׂרע ֹלא נְ ַק ֵבל ְבכָׂ ל ֵמ ֵאת ָׂה ֱא ִׂ
טהרתו לגלח את כל שערו ,מה שלא זֹאת ֹלא ָׂח ָׂטא ִׂאיֹוב ִׂב ְש ָׂפ ָׂתיו'.
מצינו אצל נטמאים אחרים שהוצרכו
לטהר עצמם? ֹלשת ֵר ֵעי באו חבריו לנחמו' :וַ יִׂ ְש ְמעּו ְש ֶ
ִׂאיֹוב ֵאת כָׂ ל ָׂה ָׂר ָׂעה ַהזֹאת ַה ָׂב ָׂאה ָׂעלָׂ יו
אלא מסביר הגה"ק בעל ה"בן איש חי" ּובלְ ַדד ימנִׂ י ִׂ
יפז ַה ֵת ָׂ וַ יָׂ בֹאּו ִׂאיש ִׂמ ְמקֹמֹו ֱאלִׂ ַ
זי"ע – הסבר נפלא עד למאד צֹופר ַהנַ ֲע ָׂמ ִׂתי וַ יִׂ ּוָׂ ֲעדּו יַ ְח ָׂדו לָׂ בֹוא
ּׁשּוחי וְ ַ
ַה ִׂ
שבתוכו מוסר השכל גדול! יהם ֵמ ָׂרחֹוק לָׂ נּוד לֹו ּולְ נַ ֲחמֹו ,וַ יִׂ ְשאּו ֶאת ֵעינֵ ֶ
וְ ֹלא ִׂהכִׂ ֻירהּו וַ יִׂ ְשאּו קֹולָׂ ם וַ יִׂ ְבכּו וַ יִׂ ְק ְרעּו
כפי שמובא בחז"ל ,נגע הצרעת באה על יהם אש ֶ ִׂאיש ְמ ִׂעלֹו וַ יִׂ זְ ְרקּו ָׂע ָׂפר ַעל ָׂר ֵ
האדם בעוון לשון הרע שמדבר ַה ָּׁׂש ָׂמיְ ָׂמה ,וַ יֵ ְשבּו ִׂאתֹו לָׂ ָׂא ֶרץ ִׂש ְב ַעת יָׂ ִׂמים
האדם על חבירו .ומדוע פותח האדם את וְ ִׂש ְב ַעת לֵ ילֹות וְ ֵאין ד ֵֹבר ֵאלָׂ יו ָׂד ָׂבר כִׂ י ָׂראּו
פיו לדבר רעה על חבירו? כי חושב כִׂ י גָׂ ַדל ַהכְ ֵאב ְמאֹד'.
שחבירו עשה לו רע ,פגע בו ,לקח ממנו,
ויש לו תרעומת עליו .אך אם האדם היה חז"ל מגלים שאיוב היה לו טענות (בבא
מתבונן לרגע כפי שיהודי מאמין צריך בתרא דף ט"ז ע"א) 'בקש איוב לפטור
להתבונן ,הוא היה מבין ,שהאדם הפוגע את כל העולם כולו מן הדין ,אמר לפניו:
בו ,כלל לא פגע בו ברצונו .הוא רק היה רבונו של עולם ,בראת שור פרסותיו
שליח מאתה' .איננו מבינים חשבונות סדוקות ,בראת חמור פרסותיו קלוטות;
ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ כו
לאויב?! "ובסערה השיבוהו" – דכתיב: שמים מדוע זה דווקא היה צריך להגיע
ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר :שוטה על ידו .אך כך זה נקבע מלמעלה.
שבעולם ,הרבה נימין בראתי בראשו של
אדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא לפעמים ,אף נראה לאדם שחבירו לקח
בפני עצמה ,כדי שלא יהיו שתי נימות ממנו ,מנע ממנו איזה טובת
יונקות בגומא אחת ,שאלמלי כן הנאה ,ובליבו הוא כועס ואינו רגוע ,אבל
מכחישות מאור עיניו שלאדם .בין גומא כשמתבונן כפי יהודי היודע את לשון
לגומא לא נתחלף לי ,בין איוב לאויב הגמרא שקיבלו חכמינו זכרונם לברכה
יתחלף לי!? מסיני (חולין ז ע"ב)" :אין אדם נוקף אצבעו
מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו
א"כ ,זהו הטהרה של בעל הלשון הרע - מלמעלה" ,כלומר כל דבר שנמצא
לגלח את כל שערו ולהבחין בבירור בבריאה ,הכל מכל כל -וזהו כלל שאין
כי אף אחד לא גונב ממך ,אף אחד אינו לו יוצא מן הכלל -מושגח ע"י הרבש"ע,
יכול להרע לך ,מה שנגזר עליך מלמעלה אין לו לאדם להתרעם ,הרי זה לא הוא
תקבל לטוב ולמוטב ,ללא שום תרעומת עשה לי ,זה רבון כל העולמים עשה לי...
ולשון הרע על דא ועל הא ,כי הכל מאת
מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!... לכן נצטוה המצורע לגלח את כל שערו,
בכדי ללמדו שכל דבר הקורה עמו,
ּוש ָע ָרה
ְש ָע ָרה ְ
זה מאת הבורא יתברך בהשגחה פרטית
"מעשה באדם אחד שהיה יושב ודורש ומיוחדת .איך הוא ילמד מכך? בואו
ואמר אין לך כל נימא ונימא ונראה :כשאדם מתבונן בשערות ראשו,
שלא ברא לה הקב"ה גומא בפני עצמו הוא יכול לחשוב :שהשערות כולם גדלים
כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה זה על זה ,דוחפים זה את זה ,לוקחים את
א"ל אשתו ועכשיו אתה מבקש לצאת מקומו של השני .אך האמת הוא ,שלכל
לתור פרנסתך תוב ובורייך קאים לך, שערה ושערה יש גומא מיוחדת שממנה
שמע לה ויתיב ליה וקם ליה בורייה" ,כהן היא יוצאת .לאדם שמתבונן מלמעלה ,זה
פלוני מרואי הנגעים בארץ ישראל "אדם נראה שהשערות גונבות ולוקחות את
כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת וכו' מקומם האחד של השני ,אך האמת הוא
והובא אל הכהן ,וראה הכהן" ,התקשה לא כן ,זה רק נראה כך ,לכל שערה
בפרנסתו ,עד שגמלה בלבו החלטה ושערה יש מקום מיוחד שנתן לו הבורא.
לעזוב את הבית לתקופה ממושכת לצאת
לחו"ל ,להביא טרף לביתו ,לצורך מתי רואים זאת בבירור יותר ,כשהאדם
פרנסה .הכהן אמר לאשתו כך ,כיון מגלח את שערותיו ,הוא יכול
שבקרוב אני יוצא מהארץ בהסכמתך, להתבונן ולראות שלכל שערה יש את
והרי בני אדם רגילים לבוא אלי להראות הגומא שלה ,אף אחד לא גונב ולוקח את
נגעים ,קשה לי לעזוב את הארץ ללא מקומו של השני ,ואף אינו רשאי לקחת
ממלא מקום .איך אפשר להשאיר בני את מקומו של השני .כדאיתא בילקוט
אדם ללא מענה?! שמעוני (איוב פרק ט') ,א"ר אבא" :איוב
בסערה חרףובסערה השיבוהו"" ,בסערה
לכן בואי ואלמדך -כיצד לראות נגעים, חרף" -אמר לפניו :רבש"ע ,שמא רוח
תמלאי את מקומי .הוא החל ללמד סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב
כז ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ
תבונון תפקח עינים יגלחו לך כל אותה .מיד בשיעור הראשון ,לגבי מראה
מגדלות תביא השערות השערות בתוך הנגע "והנה שער בנגע
ותתבונן ,לכל שערה יש גומא ,הנפילה הפך לבן וכו'" הוא הקדים ואמר לה פרט
של איוב ,תתבונן תתעמק ....אל תהיה יסודי" :אם ראית שערו של אדם שיבש
שטחי. המעין שלו ,תהא יודעת שהוא לקה .לפי
שכל שער ושער ברא לו הקב"ה מעין
בפני עצמו שיהא שותה ממנו ,יבש המעין
נִׂ ְש ַמת ָהאֹוכֵּ ל יבש השער".
כָ ל ְש ָע ָרה
לפי שאומות העולם מונין "מה טעם יש
בה" ,גויים אינם מבינים מהי 'עונג אם חלילה נראה בראשו של אדם או בכל
שבת' ,מהי התענוג הרוחני של 'ליל מקום אחר בגוף ,שערות שיבשו
הסדר' או נעילה ביום כיפור. לגמרי ,משמע שהוא לקה ,כי התיבשו
בגופו גומות של חיים ,כי לכל שערה יש
את הטעם הזה ,גוי לעולם לא יוכל להבין גומה בפני עצמה משם יונקת את חיותה,
בשום צורה שהיא ,לפני שנים נכנסתי ואם יבש השער משמע שנסתם ויבש
לחנות תבלינים ,מולי עמדו קופסאות המעיין הרי הוכחה שהוא לקה.
גדולות של כל מיני סוגי תבלינים ,לא שמעה אשתו את הדברים והבינה את
הורגלתי בכך ,יש תבלינים המגיעים
משמעותם .היא הזדעזעה .פתחה
בחנויות ,זה מה שהכרתי ,בין מדפי
ואמרה לו :כמה שערות יש לאדם בגופו?
הסופר הענק ,ישנו מדף של קופסאות
אלפים ורבבות .לכל אחת יש גומה
תבלינים קטנות ,התפלאתי מאוד 'חנות
פרטית עם יניקה בפני עצמה ,אין אחת
שלימה של תבלינים' ,היה מוזר בעיני,
נוגעת בחברתה ,לאלפי השערות בגופך
שאלתי את בעל החנות ,מה זה ,ענה
יש מקור פרנסה אלפי מעינות! ולך
בתום לב ,אלו תבלינים טריים ואיכותיים
עצמך הקב"ה לא יכול לתת פרנסה?!
מאוד ,עדיין לא הבנתי ,נו ...בשביל זה
צריך חנות שלימה ,תמהתי. "אמרה לו אשתו ומה אם כל שער ושער
ברא לו הקב"ה מעין בפני עצמו
הוא הבין שאני לא מבין ,כיצד אדם פותח שיהא שותה ממנו ,אתה שאתה בן אדם
חנות גדולה של תבלינים ,ואני כמה שערות יש בך .ובניך מתפרנסים על
מסתכל עליו כאדם מוזר... ידך ,לא כל שכן שיזמן לך הקב"ה פרנסה
לפיכך לא הניחה אותו לצאת חוצה
לארץ"" .אינני מסכימה שתצא לחו"ל!
אז מתוך קירות ליבו ,אמר את המשפט הכריזה .הוא שמע להצהרתה ,נשאר
הבא 'התבלין ,זה הנשמה של האוכל!', בארץ .והזדמנו לו מקורות פרנסה טובים.
אוי כמה הוא הגדיר זאת נכון ,בקר ,דגים רבותי ,הוא התחזק באמונה בזכות אשתו,
איכותים ביותר ,ללא תבלינים הם טפלים ונותר לו זמן פנוי לעסוק בתורה
ואינם ראויים למאכל! ולהתחזק עוד יותר באמונה....
ﬣדעﬨ יח
ָט ַעם וְ ֵּר ַ אוﬧ כח
'תתבונן הענין ,דהנה על ידי חטא אדם זה מה שהשיבו ,חבריו של איוב ,נכון
הראשון נתערב בכל דבר טוב שנראה שאין בחירה ,כמו חמור ושור,
ורע ,ומן הצורך לאדם לברר מכל דבר אך יש דבר הנקרא 'טעם' ,טעם זה הוא
הטוב מן הרע ,וזה פעולת נפש הישראלי הנשמה ,ולנשמה יש כוחות נפלאים
בעודנו בעולם הזה ,הנה אי אפשר לו ומיוחדים בחיישנים עדינים ומרקם עז,
לחיות מבלי מאכל ומשתה ושאר עניני בכדי להתגבר על כל הקשיים והניסיונות,
עולם הזה ,ועל כל דבר ניתקן ברכה ,ועל 'נשמת' אחד ,מכלה ים של קשיים.
ידי הברכה היא הכנה לבירור ומבררים
הטוב לחלקו יתברך שמו ,דהיינו שנעשה אם ב'טעם' עסקינן ,נהג מונית סיפר לי
מהנאה ההוא דם ובשר על האדם וילך דבר שהזדעזתי מפשר הדבר ,הוא
בכח האכילה ההוא לתורה ולמצות הלך לעשות ניתוח בפה ,היות והייתה לו
והמותרות הוא הרע נדחה מן הגוף כנודע תאונה משלל הטעמים שאדם מרגיש
[שער המצוות להאר"י פ' עקב] ,והנה כל החושים בפה ,הוא איבד את 'טעם החריף' וזהו
נזכרו אצל חטא האדם ותרא האשה וכו' חסר לו מאוד בחיים ,הוא חייב את הטעם
ותקח וכו' ותאכל וכו' ותתן ויאכל של 'הסחוג התימני' ,ללא זה ,הוא פשוט
וישמעו ויאמר וכו' [בראשית ג ו] אבל חוש לא יכול.
הריח לא נזכר ,הנה נראה כי חוש הריח
לא נפגם כל כך בחטא אדם כמו שארי ָמ ִׂשי ַח ַה ֵּּׁשם
החושים ,על כן חוש הריח הוא רוחניי
הנשמה נהנית ממנו ולא הגוף'. משיח ה' ,ישפוט על ידי הריח ,כפי
שנאמר 'וַ ֲה ִׂריחֹו ְביִׂ ְר ַאת ַה ֵּׁשם',
'ומעתה כיון שחוש הריח לא נתפגם כל שהוא בחינת החוטם ,שהוא גילוי מיוחד,
כך בחטא אדם כשאר החושים, שאין בבחינת האזנים והעניים ,שהרי
על כן לעתיד לבא במהרה בימינו כאשר הנביא אומר" :וְ ֹלא־לְ ַמ ְר ֵאה ֵעינָׂ יו יִׂ ְשּפֹוט
יתוקן העולם מן חטא אדם בביאת משיח יח".וְ ֹלא־לְ ִׂמ ְש ַמע ָׂאזְ נָׂ יו יֹוכִׂ ַ
צדקנו ,הנה בזה תגדל מעלתו בחוש הזה
אשר נשאר לברכה גם בזמן החטא ,אז כדכתיב בישעיהו (יא ,ב -ג)' :וְ נָׂ ָׂחה ָׂעלָׂ יו
והריחו ביראת ה' ובחוש הזה תגדל רּוח
ַ ּובינָׂ ה
רּוח ָׂחכְ ָׂמה ִׂ
ַ רּוח ה'
ַ
מעלתו מן שאר החושים'.
רּוח ַד ַעת וְ יִׂ ְר ַאת ה' :וַ ֲה ִׂריחֹו
בּורה ַ ֵע ָׂצה ּוגְ ָׂ
ָהעֹולָ ה ִׂמכָ ל זֶּ ה ְביִׂ ְר ַאת ה' וְ ֹלא־לְ ַמ ְר ֵאה ֵעינָׂ יו יִׂ ְשּפֹוט וְ ֹלא־
יח'.
לְ ִׂמ ְש ַמע ָׂאזְ נָׂ יו יֹוכִׂ ַ
העולה מכל זה ,בארבעת המינים יש דבר
שמפחיד את השטן ,הוא הטעם מבאר הרה"ק הבני יששכר זיע"א (מאמרי
והריח ,החיות והגישמאק של יהודי חודש סיון מאמר ד -מעלת החג)' :מה
המכריע את היהודי לכף זכות ,כשיש שהתנבא ישעיה הנביא שלעתיד במהרה
טעם וריח אין השטן יכול לעמוד בו ,וזה בימינו יהיה מעלת מלך המשיח בריח
מה שענו חבריו של איוב ,בראת יצר והריחו ביראת ה' [ישעיה יא ג] ,ומאי אולמיה
הרע ,והתשובה נגדו זה תורה תבלין, דחוש הריח משארי החושים ,אשר הובטח
כשהנשמה דביקה ומחוברת ,אין היצר למלך המשיח חוש הריח דייקא ,וטעמא
הרע יכול לשלוט בו. בעי.
כט ﬣדעﬨ ַדע ְבנִ י אוﬧ
ַדע ְבנִ י
דוד המלך ע"ה לבנו (דברי הימים א כח ,ט) זה מה שהורה נעים זמירות ישראל
ּובנֶ ֶפש ֲח ֵפ ָׂצה כִׂ י ֹלהי ָׂא ִׂביָך וְ ָׂע ְב ֵדהּו ְבלֵ ב ָׂשלֵ ם ְ ת־א ֵֹה־בנִׂ י ַדע ֶא ֱ
'וְ ַא ָׂתה ְשֹלמ ְ
ם־ת ְד ְר ֶשנּו יִׂ ָׂמ ֵצא לָׂ ְך וְ ִׂאם־
דֹורש ה' וְ כָׂ ל־יֵ ֶצר ַמ ֲח ָׂשבֹות ֵמ ִׂבין ִׂא ִׂ כָׂ ל־לְ ָׂבבֹות ֵ
יחָך לָׂ ַעד' ,דעת לימד החכם מכל האדם שלמה המלך ע"ה את ַת ַעזְ ֶבנּו יַ זְ נִׂ ֲ
ן־דוִׂ ד ֶמלֶ ְך יִׂ ְש ָׂר ֵאל :לָׂ ַד ַעת ָׂחכְ ָׂמה בני ישראל (משלי א ,א – ב) ' ִׂמ ְשלֵ י ְשֹלמֹה ֶב ָׂ
ּומּוסר לְ ָׂה ִׂבין ִׂא ְמ ֵרי ִׂבינָׂ ה'.
ָׂ
'עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ַמאי ' ַד ַעת'
ממש והוא התחתון במדרגה שאין
תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יש מוח הנקרא 'מוח החכמה' ישנו מוח
יתברך וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא הנקרא 'מוח הבינה' ,מאי מוח הנקרא
קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש 'מוח הדעת'?
לומר אני ואפסי עוד'.
בפרט בימים קדושים ונשגבים אלו,
מה בין חכמה לדעת ,ישנם דברים שאדם תכלית אלול היא ראש השנה,
יודע ומבין ,אך למעשה לא בא לידי עשי"ת ,יום כיפור ,סוכות ,הושענא רבא,
ביטוי במציאות ,יש אמרה שנונה ,שיש הכל כדי להגיע ל ַ'א ָׂתה ָׂה ְר ֵא ָׂת לָׂ ַד ַעת' ,מאי
עשרה טעמים שלא לאכול שוקלד ,אך היא 'דעת'?
הטעם של השוקלד גובר על כולם!
מעודי התקשיתי במאמרי חז"ל ,שהרי
לְ יֶּ ֶּתר ִׂב ָטחֹון מוח החכמה ,גדול ממוח הדעת,
מרן החזו"א זיע"א ,קורא להם 'זמרי ומדוע ההדגש העיקרי ,הוא ענין הדעת,
הביטחון' ,יש אנשים שתשאל ועוד חזינן בחז"ל שגם מי שיש בו חכמה
אותם :אתם מאמינים ,עצם השאלה תפגע ועושר ומעלת נוספות ,אך חסר בו ענין
בהם קשות ,איך עולה על דעתכם כזה הדעת מוגדר כעני ,עד שחז"ל קבעו
שאלה ,כך בעניים תקיפות ונעלבות יגיבו שאסור לרחם עליו.
על עצם השאלה.
רבינו האדמו"ר הזקן ,בעל התניא (תניא
אך למעשה ,כשיגיע ניסיון ,יראו כמו ליקוטי אמרים פרק לו)' :והנה מודעת
אותו אדם שדפק על הבימה וזעק זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה
בקול רעש גדול" :ביטחון!" לא לפחד הוא שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו
מכלום! אין עוד מלבדו ,ואז הוסיף ,גם דירה בתחתונים'.
אם כלב גדול מפחיד נכנס לבית המדרש,
לא לפחד כלל ,אין עוד מלבדו! ומבאר ,לשם מה נברא העולם' :אלא
ביאור הענין כי קודם שנברא
למזלו הרב ,בסיום דבריו 'ברוך הבא', העולם היה הוא לבדו יתברך ,יחיד
הכלב הגדול והמפחיד נכנס ,ההוא ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו
תפס רגליים וברח ,בקושי יכול לנשום העולם ,וגם עתה כן הוא לפניו יתברך'.
ﬣדעﬨ ַדע ְבנִ י אוﬧ ל
ַה ְת ִׂפלָ ה ָה ִׂראשֹונָ ה מרוב פחד ,נעליו נפלו בדרך ,ופחד
להרימם מחשש הכלב ,זעק אחד לעברו,
ברכות בתפילת שמונה עשרה שתיקנו מה עם 'ביטחון?' ענה תוך כדי מנוסותו
אנשי כנסת הגדולהַ ,א ָׂתה חֹונֵ ן זה "ליתר ביטחון".
ּומלַ ֵמד לֶ ֱאנֹוש ִׂבינָׂ הָׂ .חנֵ נּולְ ָׂא ָׂדם ַד ַעתְ ,
ֵמ ִׂא ְתָך ָׂחכְ ָׂמה ִׂבינָׂ ה וָׂ ָׂד ַעתָׂ .ברּוְך ַא ָׂתה ה',
חֹונֵ ן ַה ָׂד ַעת. חכמה זה מערכת של הבנת מושכלות
עמוקות ,כל דרדקי יכול לומר
דעת הוא מה שחז"ל מקפידים ומכנים דרשה שלמה בענין אמונה וביטחון,
אותו 'עני' למי שאין לו דעת, מתובל עם סיפורי צדיקים ,מדרשי חז"ל,
כדאיתא בנדרים (מא ,א)' :אמר אביי, ועוד סיפור אישי ,זהי החכמה ,השאלה,
נקטינן :אין עני אלא בדעה .במערבא מה אם הלמעשה...
אמרי :דדא ביה כולא ביה ,דלא דא ביה
מה ביה ,דא קני מה חסר ,דא לא קני מה כשהנסיון מגיע בפתע פתאום ,אינו יודע
קני' ,וביתר שאת ,אומרים חז"ל שאסור מימינו לשמאלו ,פחד גדול
חרים עליו ,כדאיתא בברכות (לג ,א)' :וכל נופל עליו ,מה עושים? איך אז הוא מגיב.
מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' .מהי
אשמתו שאין לו דעת.
"דעת" ,היא המערכת המחברת בין
ִׂע ָקר ָה ֲעבֹו ָדה "המוחין" ,ל"מדות" ,לחלק הלמעשה.
ביאור הדברים ,שעיקר עבודתו של יהודי
בזה העולם ,הוא להיות דבוק תכלית בריאת העולמות ,שיהיה דירה
בבורא עולם ,כדאיתא בזהר הק' שמצוות בתחתונים ,כאן בעולם העשיה,
התורה ,הוא תרי"ג עצות להדבק בבורא עם כל הניסיונות העצומים והקשיים
רּותא עולם וז"ל( :חלק ב דף צו/ב) 'תּוַ ,אזְ ָׂה ָׂ הנוראיים ,כל אחד עם ה"פקאלע' שלו,
לְ ַבר נָׂ ש (בהאי עלמא) ִׂאית ְב ָׂהנֵ י ְק ָׂר ֵאי ,וְ כַ ָׂמה כאן היכן "הדעת" שלו כעת עומד ,זו
יטין ָׂט ִׂבין ִׂעלָׂ ִׂאין ִׂאינּוןְ ,בכָׂ ל ִׂמילֵ י ֵע ִׂ השאלה.
יתא ,וְ כֻ לְ הּו ְקשֹוטְ ,בא ַֹרח ְקשֹוט, אֹוריְ ָׂ
ְד ַ
ימיןְ ,דיַ ְד ֵעי וְ ַאזְ לֵ י מֹוד ָׂען לְ גַ ֵבי ַחכִׂ ִׂ
וְ ִׂא ְש ְת ְ וזה מה שהורה נעים זמירות ישראל דוד
ְבא ַֹרח ְקשֹוט'. המלך ע"ה לבנו (דברי הימים א כח ,ט)
לא די שאדם לומד ומבין ,ויודע כל ֹלהי ָׂא ִׂביָך ת־א ֵ ֹה־בנִׂ י ַדע ֶא ֱ וְ ַא ָׂתה ְשֹלמ ְ
ּובנֶ ֶפש ֲח ֵפ ָׂצה כִׂ י כָׂ ל־ וְ ָׂע ְב ֵדהּו ְבלֵ ב ָׂשלֵ ם ְ
התורה כולה ,אך בכך נמדדת
דֹורש ה' וְ כָׂ ל־יֵ ֶצר ַמ ֲח ָׂשבֹות ֵמ ִׂבין לְ ָׂבבֹות ֵ
מעלתו ,הוא צריך ל'דעת' להכניס זאת
יחָך
ם־ת ַעזְ ֶבנּו יַ זְ נִׂ ֲ
ם־ת ְד ְר ֶשנּו יִׂ ָׂמ ֵצא לָׂ ְך וְ ִׂא ַ
ִׂא ִׂ
ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,שאין עוד
לָׂ ַעד:
מלבדו ,לזכך את החומר הגס והעב,
ולהיות מחובר ומקושר בזיכוך המדות
ובאמונה תמימה ,ובקבלת הנסיונות דעת לימד החכם מכל האדם שלמה המלך
באהבה גדולה' ,בכל נפשיך ובכל מאדך', ע"ה את בני ישראל (משלי א ,א – ב)
ולעלות מדרגה לדרגה להיות מוכן ומזומן ן־דוִׂ ד ֶמלֶ ְך יִׂ ְש ָׂר ֵאל :לָׂ ַד ַעת
' ִׂמ ְשלֵ י ְשֹלמֹה ֶב ָׂ
לחיות על קידוש השם למען שמו יתברך. ּומּוסר לְ ָׂה ִׂבין ִׂא ְמ ֵרי ִׂבינָׂ ה'.
ָׂ ָׂחכְ ָׂמה
לא ﬣדעﬨ ַדע ְבנִ י אוﬧ
ומשטר ,ולחסוך לעצמו זמן יקר .נטל עט כֹו ַח ַה ְמ ַק ֵּּׁשר
ודף ניר ,ועל כל בגד שפשט ציין את
מקומו בדף ,הגלימה על הכסא ,הטלית איתא בבית אהרן ([קרלין] לפורים שנת תרכ"א):
קטן על המתלה ,החולצה על הריצפה ,וכן 'והנה מה הוא דרכו של הקב"ה,
על זו הדרך ,לפני שעמד להיכנס למיטה מה הוא רחום היינו העיקר להדבק
ולהניח ראשו על הכר .הקדים וכתב: במדותיו יתברך שמו ,היינו לעשות יחוד
"וראשי על הכר" ...שבע רצון קרא בנין המדות ולהעלות הכל על ידי הדעת
קריאת שמע שעל המיטה ונרדם. למעלה ראש ,ובכל מקום יש דעת,
והדעת הוא המקשר והוא המתפשט ,כי
דעת הוא לשון התקשרות ,וגם לשון
בבוקר קם ונטל ידיו .נטל את דף הניר, התפשטות ,כי באמת העיקר היא נקודה
ואסף את חפציו כעמיר גורנה, קטנה שאין בה שום גוון כלל וממנה
בגד אחר בגד -תוך רגע קט .שמח על מתפשטות כל האותיות'.
הרעיון הנפלא ,שחסך לו זמן רב .ואמר
בליבו" :כמה נפלא להיות אדם מסודר", שורש הדעת ,הוא החיבור ,כמובא בחסד
וכך עבר פריט פריט ...הגיע לסוף לאברהם (ביאור עשר ספירות על דרך
הרשימה ,ושם כתוב" :וראשי על הכר" העבודה)' :ולכן נקרא הזיווג בלשון דעת
הביט בכר ,ואין עליו דבר .חוורו פניו. מפני שהוא לשון התקשרות ,וזהו בחינת
קם ,נטל את הכר ,חבט בו ,ולא נשר ממנו הדעת התחתון המתפשט במדות
דבר. ומתלבש בהן להחיותן ולקיימן ,ויש
בחינת דעת העליון שהוא בחינת
התקשרות וחיבור מקור השכל המשיג
אבוי ,ראשו אייה ,ועדין עומד הוא
עומק המושג שהוא כנקודה ,וכברק
ומחפש ,עד עצם היום הזה!...
המבריק על שכלו שמתפשט למטה
למעשים טובים ומביא עומק המושג לידי
והנמשל ,מובן .רבים מהדרים במצווה הבנה'.
על כל פרטיה ודקדוקיה ,הכל
ככתוב ,דבר לא נעדר .פרט לאחד: לכן בשבת חול המועד סוכות ,קוראים
הראש ,איננו! וכשהראש לא במקום ,מה את דברי החכם מכל האדם שלמה
שווה כל ההכנות והטרחות הרבות. המלך ע"ה בו מתאר אין נראה העולם הזה
בתגלמותו.
ְר ִׂשי ָמה ְמ ֹפ ֶּר ֶּטת ֵּהיכָ ן ָהרֹאש
לא די ,שאנו יודעים מה צריך לעשות,
בעל ה'חפץ חיים' זי"ע המשיל משל :על אלא יש ליישם זאת למעשה ,להתגבר
עשיר אחד שהיה לו בית מלא כל על תאוות הלב ושמירת המחשבה ,ולא
טוב וטוב ,חיכו ממתקים וכולו מחמדים, נהיה ככסיל אחד ,שכל ערב בשכבו לישון
כמו כן היה לו ציפור חכם ביותר עליו היה פושט בגדיו ומשליכם זה בכה וזה
שמר הוא מכל משמר והיה נוהג בכה ,ובבוקר היה טורח שעה ארוכה
להשתעשע עמו בכל יום ויום ,באחד לחפש אחריהם ולמצאם ,בזה אחר זה .יום
הימים הוצרך אותו גביר לצאת למסע אחד גמר בליבו להכניס בהליכותיו סדר
ﬣדעﬨ ַדע ְבנִ י אוﬧ לב
כאותו המשרת אנו כולנו בעת שאנו בעקבות עסקיו ,הלכך פנה אל אחד
קורין שמע בכל יום ומזכירין ממשרתיו והניחו להיות הממונה על ביתו
יציאת מצרים ,אך איננו מתבוננים לקיים בכל אותן הימים בהם יעדר.
בפועל את זכירת יציאת מצרים ,היינו
לעוררה בלב על ידי אמונה טהורה
הגביר רשם לו רשימה מפורטת של חלב
העומדת לעד.
העיזים וביצי התרנגולים אותם
אותה התפשטות הקרויה "דעת" עליו לשמור בכל יום ,וכן כל שאר הבית
אותם יעמיד מדי יום על מכונם ,ואחרון
המעבירה את ההכרה השכלית
חביב רשם לו בפרוטרוט על אופן הטיפול
באמיתת יחוד השם יתברך שבראש ,אל
באותו ציפור היקר כל כך לליבו ,ואת
האיברים ,שהם עיקר האדם.
דרך אכילתו כמה פעמים בכל יום,
רשימה זו ,אמר העשיר למשרתו ,תקרא
הגדיר הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זיע"א
אותה בכל יום ויום בדקדוק לזכור את כל
בספרו אמרי פנחס (שער ד' -שבת
הוראותי.
ומועדים ,רפ"ד)' :הדעת הוא שומר את האדם.
והתינוק שאין לו דעת הוא צריך שמירה,
ועל כן בשעת שינה שנסתלק הדעת צריך לאחר כמה שבועות משחזר העשיר
שמירה ,ויש צדיק גדול וחכם שיש לו מוח ממסעו חשכו עיניו בראותו את
גדול ,והדעת שלו הוא שומר סביבו ,על הבית כולו הפוך ואינו מסודר ,החלב
כמה וכמה פרסאות ,ולכך בפסח שנכנסו והביצים השפוכים לכל עבר ,ואילו
כל המוחין דגדלות הוא ליל שמורים .וזהו הציפור אותה אהב כל כך שוכבת מתה
כולנו מסובין ,הוא מלשון סביב .שהוא בתוך הכלוב ,תיכף רץ העשיר למשרתו
מקיפין'. והחל לגעור בו על שהזניח את הבית
ואחרון הכביד על שמנע אכילה מהציפור
ָהעֹולָ ה ִׂמכָ ל זֶּ ה מה שגרם למיתתה ,תירץ המשרת את
עצמו לאדונו באמרו ,אבל אדוני הלא
העולה מכל זה ,כי תכלית עבודת ירח עשיתי ככל אשר ציוויתני ובכל בקרו של
האיתנים הוא להוציא את הכוח יום תיכף לאחר אמירת 'מודה אני'
למעשה ,ולא די במערכת החכמה ,אלא נעמדתי וקראתי בעיון רב את כל מה
להכניסו לרמ"ח אברים ושס"ה גידים. שכתבת אלי.
