לענין הלכה · Le'inyan Halacha — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

לענין הלכה
בס"ד סוכות ושמחת תורה תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ועניני סוכות [ ]2ושמחת תורה
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 602
והכל לפי הענין ,דבזמננו בארץ ישראל רגילים לישון בסוכה, נפלו עלים של ערבות
ובחול המועד שרבים נעורים לשמחת בית השואבה וישנים
בסוכה ביום כמה שעות ,מצוי יותר שהסוכה אינו פנויה ללמוד בו לכתחילה יש להדר שכל העלים יהיו קיימים בכל בד ,אבל מצד
במנוחת הנפש. הדין אף אם נפלו מקצת העלים כל עוד שרוב העלים קיימים
רגיל ללמוד בבית המדרש :כתב בשו"ע הרב (שם סעיף ד) כללו הערבה כשרה (ע' שו"ע ס' תרמז סע' א) .וצריך לשים לב לזה כי
של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא מצוי שהעלים נושרים ע"י תחיבתם בקשר של הלולב או ע"י
היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו. הנענועים ואם נפלו רוב העלים צריך לקחת ערבות חדשות שאם
לפיכך כל שבעת הימים צריך לקרות וללמוד בתוך הסוכה (אלא לא כן לא יצא חובת המצוה וגם הברכה שמברך על הלולב תהיה
אם כן קורא ולומד בבית המדרשא) ואם הוא מבין ומדקדק לבטלה (הערת שערי חג הסוכות עמ' קלו).
כשלומד יכול ללמוד חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו בדיעבד נטל רק בד אחד של ערבה :וע' מ"ב ס' תרנא ס"ק ג
שרוחב האויר יפה לו להרחיב דעתו (הו"ד בכף החיים ס' תרלט שאם נטל בד אחד של ערבה צריך לחזור ולטול ולברך .יתכן
ס"ק סג)ב( .וע' מקור חיים להחו"י ס' תרלט). שצריך לברך על הערבה בלבד ,וכמו שמבואר במ"ב סי' תרנא
וכתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל (קיצור הל' מועדים סוכות פי"ד ס"ק נו ,שאם היה עוד ערבה בביתו באופן שאין צריך להפסיק
הערה מד) שטוב לעשות סוכה בבית הכנסת ולקבוע שם את בינתיים ,יקח ארבעתם ביחד ויברך 'על נטילת ערבה'.
השיעורים הנלמדים לרבים (ע"ש שהביא דנחלקו הפוסקים האם [משא"כ אם נטל בדיעבד רק הדס אחד יש מכשירים בדיעבד
עדיף להתפלל בסוכה מאשר בית הכנסת ,ובפרט מי שחשקה נפשו ולענין ברכה ע' מ"ב שם ס"ק ו)] ,וכיון שלפעמים נופלים עלי
לקיים מצות סוכה ויושב בה יומם ולילה ע"ש ,וי"א דישיבת סוכה עדיף ערבות כגון שאינם טריים ,ללא תשומת לב יכול להיכשל בברכה
מאשר ברוב עם הדרת מלך) וכתב (שם) אך מעיקר הדין נראה דרק לבטלה].
במקום ללמוד בביתו יש ללמוד בסוכה אבל אם לומד תמיד בבית נקטם ראש הערבה פסול
המדרש גם בסוכות יכול ללמוד שם (וכדאיתא בהדיא בסוכה נ"ג
ע"א ומשם לבית המדרש) מיהו בודאי עדיף ללמוד בסוכה גם יש לשים לב שלא יהא הערבות 'נקטם ראשו' שהוא פסול,
ולקיים ע"י זה גם מצות סוכה בשעת לימודו (דגם בגמרא הנ"ל שתי ערבות הם לעיכובא (שו"ע ס' תרמז סע' ב).
הכוונה שלמדו בסוכה של בית המדרש) עכ"ד. ניטל פטמתו בשאר הימים
וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סימן רה) שדן לומר שאם רגיל כתב הרמ"א (ס' תרמט סע' ה) שנטל פטמתו דינו כחסר וכשר
ללמוד עיון בבית המדרש ,שאינו נכון ללמוד בסוכה ,אך סיים מיום ראשון ואילך.
(בענין אלו שרגילים ללמוד בעיון בבית) וז"ל ומיהו בזמנינו אכן ע' מ"ב (שם ס"ק לו) דהביא המג"א דיש פוסקים שסוברין
שלומדים בעיון בבית ,צריך ללמוד גם בסוכה בעיון ,וכן מבואר דנטל פטמתו הוא משום הדר ,והוא מצדד גם כן כותיהו ,ועל כן
בשעה"צ (ס"ק נ"ג) כמ"ש ,ושפיר בזה"ז אינו ראוי שיהיה חוץ אין להקל בניטל הפטמה כל שבעה ,ומכל מקום אם אי אפשר
לסוכה ,רק בסוכה שזהו דירתו עראי ,ואין להקל במצות סוכה למצוא אחר יש לסמוך על המקילין ,דבלאו הכי רוב הפוסקים
שהיא מצוה דאורייתא כל שבעה עכ"ד. סוברין כהרמב"ם ,דאף אותן שפסולין משום הדר כשר בשאר
וכתב בס' קובץ הלכות (פסקי הגר"ש קמינצקי שליט"א סוכה יומי [אליה רבה].
פי"ד סע' יח) כל שבעת ימים קורא ולומד בתוך הסוכה ואפי' דבר ברכה בשאר ימים כשניטל פטמתו :וכתב המ"ב (שם) דיש
עיון אם דעתו מיושבת עליו ויכול ללמוד בעיון בסוכה יש לעשות מפקפקין לענין ברכה ,אכן אם יצטרף עוד ספק אם ניטלה
כן ,ומי שרגיל ללמוד בבית המדרש מותר לו ללמוד שם גם בחג פטמתו (ע' לעיל מ"ב תרמח סע' ז) ,בודאי יוכל לברך בשאר יומי.
ואינו חייב ללמוד בסוכהג. וע' שם במ"ב – כגון שניטל הדד אבל לא נעשה מקומו גומא ,שהביא
ובשערי חג הסוכות (להגר"י טשזנר שליט"א עמ' ט) כתב שאם במ"ב (שם ס"ק ל) מחלוקת הפוסקים האם זה בכלל ניטל דדו,
יש סדר לימוד לרבים בבית המדרש ,ילך ללמוד שם עכ"ד. דשיטת הט"ז דכשר אם לא נעשה גומא ע"ש .וכמו כן באתרוג שחסר
אין מזגן בסוכה :בזמננו בארץ ישראל שרגילים ללמוד בבית מקצת מהעץ שכתב במ"ב שם שיש מחמירים גם בזה.
המדרש עם מזגן (ע"ע להלן בזה) ,אם אין מזגן בסוכה ,בהרבה תשבו כעין תדורו – לימוד התורה בסוכה
מי שלומד דברים קלים שהוא יכול ללמוד בסוכה ,יש לדון האם
א ויש שכתבו ע"פ כללי הגר"ח נאה בספרי שו"ע הרב ,שהגר"ז הסתפק יש חשש ביטול מצות עשה .וכתב השו"ע (ס' תרלט סע' ד) כל
בדין זה ולכן כתבו בסוגריים (ע' ס' שנות חיים סוכות עמ' תקפד). שבעת הימים קורא ולומד בתוך הסוכה ,וכשמבין ומדקדק במה
ב עוד כתב השו"ע הרב (שם) ומכל מקום הכל לפי הענין שאם יש לו שיקרא (וילמד ,יכול ללמוד) חוץ לסוכה ,כדי שתהא דעתו מיושבת
מנוחה בסוכה צריך ללמוד בסוכה ואם צריך ללמוד מתוך ספרים הרבה
אם אפשר לו להכין להם מקום בסוכתו בענין שלא יצטרך לפנותם עליו .וכתב המ"ב (שם ס"ק כט) דאם דעתו מיושבת בסוכה ,שיש
מסוכתו בעת האכילה והשינה ולחזור ולהכניסן בעת הלימוד צריך לו מנוחה שם ,לומד בסוכה [ולפעמים מצוי שיש קור ,ומצטער
ללמוד בתוך הסוכה אבל אם אי אפשר לו להכין להם מקום בקל בלא אם ישב שם הרבה לקרות ולעיין בלימודו ,והוא פטור] .ואם יש
טורח רב ויש לו טורח רב לפנותם ולחזור ולהכניסם יכול ללמוד חוץ לו טורח רב להביא ספרים הרבה ללמדו בסוכה ,אפשר דפטור.
לסוכה לפי שכל טרחא יתירה שאין האדם מצטער ומונע את עצמו אכן אם יש לו מקום להניחם שם כל החג ,חייב ,דאין זה טורח
מטרחא זו כדי לישב בביתו בקביעות אין מחויב לטרוח כדי לישב עכ"ד.
בסוכתו בקביעות. וכתב בשער הציון (סימן תרלט ס"ק נג) בשם המגן אברהם ,וכעין
ג ובהערה שם כתב בשם הגר"ש קמינצקי אמר מו"ר שליט"א דמי זה כתב בפרישה ,שעכשיו בזמננו שרוב בני ביתו אינם בסוכה כל
שרגיל ללמוד בבית המדרש בדרך כלל לא יהא דעתו מיושבת עליו כ"כ היום כי אם בשעת אכילה ,צריך ללמוד אפילו דבר עיון בסוכה
כמו בביהמ"ד ומפריע ללימודו עכ"ד וכן נרא' כוונת השו"ע הרב סי' עכ"ל [פ' כיון שאין לו הפרעות מבני הבית בסוכה רוב שעות היום]
תרלט סעי' ד.
שליט"א) וז"ל והנה בקידוש היום מנהג העולם לקדש על מיני מקרים זה כבר טעם שאין לו מנוחת הנפש וישוב הדעת בסוכה,
מזונות ,אמנם בליל שבת כתב הג"ר יצחק אלחנן ספקטור )שו"ת ובפרט בימים חמים ,וילך ללמוד בבית המדרש או בבית עם מזגן
עין יצחק או"ח סי' י"ב) שאם אפשר ראוי לחשוש לשיטות (והכל לפי הענין ,שאם אינו מפריע לו בלי מזגן ,או המזג אויר קר
הראשונים ולקדש על סעודת פת ,ובפמ"ג (א"א סי' רע"ג ג') כתב יכול ללמוד בסוכה וכנ"ל).
שאף שיוצא ביין לכתחילה טוב לקדש על סעודת פת .ועל כן [ולכתחילה מצוה לסדר מזגן בסוכה בביתו ,כדי שיכול ללמוד
למעשה אם אפשר יקדש ויטול ידיו לסעודה מיד ,אבל מי שקשה בסוכה בביתו כמו שלומד בביתו בכל השנה].
לו לאכול את הסעודה מיד ,יכול להקל לקדש על מיני מזונות, בחורי ישיבות :מצוי מאוד שיותר קשה לבחור ללמוד בסוכה
מללמוד בישיבת בין הזמנים בבית המדרש עם חברותא .כמו כן
ואחר זמן ליטול ידיו לסעודה עכ"דה .וראה בהערהו שבמקום כאשר יש ילדים בבית (וכ"ש בסוכה) יש יותר ישוב הדעת בעסק
צער שצמא לשתות אפשר להקל בזה [וכ"ש אם מצטער הרבה כשזה התורה בבית המדרש.
בגדר צער ביו"ט ,ראוי לסמוך על המ"ב ולקדש על מזונות]. [לפעמים יש אפשרות ללמוד בסוכה שעל יד בית המדרש,
לברך שוב ברכת קידוש בבית :כדי להוציא בני ביתו שלא שמעו ולפעמים יש יותר ישוב הדעת בבית המדרש דוקא ,והכל לפי
קידוש ,והרי לבניו שהגיעו לחינוך יכול לברך עבורם .ואף לנשים הענין].
נחלקו הפוסקים אם הם בכלל ערבות ,והכרעת המ"ב שהן בכלל [ועכ"פ בזמנים שרגילים יותר ללמוד בבית (כגון בשבת ויו"ט
ערבות [בדברים שמחויב בהם] ויכול להוציאם (ס' רעא ס"ק ה). וכו') צריך ללמוד בסוכה אם יש ישוב הדעת שם].
אכן אין זה לכתחילה להוציאם כשהם בקיאים ,כמבואר במשנה תהילים ושנים מקרא :אכן אמירת תהילים ושמו"ת כשאומרם
ברורה ס' רעג ס"ק כ ,ועדיף שיעשו קידוש בעצמן .מ"מ כתב בבית יש לאומרם דוקא בסוכה (הל' חג בחג סוכות עמ' לח).
המשנה ברורה בהל' קריאת המגילה (ס' תרצב ס"ק י וכן ראה
בהל' ר"הז) שמנהג העולם להוציא הנשים בברכות אע"ג שהן הטענת הפלאפון בהושענא רבה
יודעין לברך בעצמן. מי שיש לו טלפון סלולרי ורוצה להטעינו בחול המועד לפני יום
קידוש בשמחת תורה לפני מוסף טוב אחרון (ומשאירו בתקע במשך על היו"ט האחרון) ,כיון
שלהיום אינו צריך לזה כלל (כיון שיש בו עודף חשמל לכמה
וז"ל בשו"ת תשובות והנהגות בשמחת תורה נהגו לקדש אחר שעות) ,נמצא שמטעינו בחשמל רק לצורך של אחרי היו"ט ,והרי
שחרית ,אמנם לאכול מזונות יותר מכביצה הרבה ,זה אסור, זה מלאכה שלא לצורך המועד ואסור (גליון מים חיים להגרי"א
דקודם מוסף לא הותר לרוב הפוסקים רק טעימה ,ומזונות יותר דינר שליט"א).
מכביצה אינו טעימה (וע' שש"כ שם דברי הגרש"ז אויערבך
זצ"ל)( .ע' בשו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' ק"פ) שהנהיג לסדר לקחת חפצים לישיבה בחול המועד
מוסף מיד אחר הלל ,ואז לקדש על מזונות ולחזור להקפות שאלה :האם מותר בחול המועד לקחת בגדים וחפצים לישיבה
וקריאת התורה ובאופן זה כל אחד יכול לאכול כרצונו). לצורך זמן חורף ,מכיון שיש לו אפשרות לקחתם ע"י רכב? ןכן
שמחת תורה -עשרה שומעים לקריאת התורה כשנוסע לשמחת תורה ,האם אפשר לקחת עוד דברים.
תשובה :ע' בשו"ע (ס' תקלה סע' א) ,אין מפנים מחצר לחצר
כתב הגרי"א דינר שליט"א (גליון מים חיים )223צריך מאוד אפילו מכעורה לנאה וכו' שאינם לצורך המועד ,ומפרש המ"ב
להיזהר כשחוזרים הרבה פעמים על קריאת התורה כדי לאפשר ס"ק א) משום טרחה ע"ש .נמצא שאסור לקחת לישיבה בגדים
לכולם לעלות לתורה ,שיש לפחות עשרה ששומעים את או חפצים שלא לצורך המועד ,אבל בתוך אותה מזוודה אפשר
הקריאה שבירכו עליה ,דאל"כ הרי ברכות המברך לבטלה (בה"ל לקחת עוד דברים .וכעין שמצינו אפילו ביו"ט שממלא קדירה
ס' קמו ד"ה ולקרות ,וע"ש שכתב שאם אחד ישן או קורא שנים בשר אע"פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת ,מכיון שזו פעולה
מקרא ,אינם נחשבים כחלק מהעשרה) .וכן יש להיזהר לברך אחת (ע' שו"ע ס' תקג) וא"כ ה"נ היות שיש דברים בתוך
בקול רם כדי שלפחות עשרה שומעים את הברכה .ע"ע בה"ל ס' המזוודה לצורך יו"ט או חול המועד יכול לכתחילה להוסיף שם
קלט סע' ו שבדיעבד אין לברך שוב. עוד דברים אבל רק באותה מזוודה ,שנמצא שלא מוסיף שום
פעולה יותר (גליון מים חיים שם).
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - בישול בן א"י בחול המועד עבור יום טוב שני
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית)
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com :
מי שיש לו אורחים ליו"ט שני של שמחת תורה לדעת הגר"נ
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי קרליץ זצ"ל (חוט שני חול המועד עמ' רמג) אסור לבן ארץ
ישראל לבשל בחול המועד לצורך בן חוץ לארץ ביום טוב שני שלו
ע"ש [ויש עצה להרבות בבישול לצורך יו"ט ראשון ולאכול מכל
תבשיל ותבשיל כיון שרבוי שיעורים מותר בחול המועד חוט שני
ה ועוד טעם שראוי להימנע מלקדש ולאכול מיני מזונות לפני הסעודה, שם] ,ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשש"כ (פ' סו הע' כז)
מבואר בבה"ל (סי' רמט סוד"ה מותר) שכיון שסעודת שבת מקיים רק בפת, שמדינא מותר אם קשה לו לאורח לבשל בעצמו ע' שו"ת מנחת
אם יאכל קודם לכן מיני מזונות לא יוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון,
וחמור יותר מאכילה בערב שבת כמש"כ שם .אך בבה"ל הביא (שם) שו"ע שלמה (ח"א ס' יט אות ב) כיון שבני ארץ ישראל מחויבים לראות
הרב שלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה בקידושא רבא ,וכתב שאין ולהשתדל שבני חוץ לארץ ישמחו ביו"ט שניד.
למחות ביד המקילין בזה .וכתב שיש אנשי מעשה שמחמירין לעצמן במקום קידוש בליל שמחת תורה על מזונות
שאפשר ,ועכ"פ לכו"ע נכון להדר שלא למלא כריסו משארי אכילות קודם
סעודת הפת ,עכ"ד. אסור לטעום משקידש היום בבין השמשות ואף שהתפללו ערבית
ו וכן יש הנוהגים כן בישיבות בליל שמחת תורה (וע' ארחות רבינו (ח"ב עמ' בלא קידוש ,ויש נוהגין אחר תפילת ערבית קודם ההקפות לעשות
שיד) שכ ן נהג החזון איש (אך לא הובא שם אם נהג כן אף כששמחת תורה קידוש על מזונות הואיל ומאריכין בהקפות ,וכן נהגו אצל מרן
חל בשבת) ,ובישיבת סלבודקה נוהגים לקדש על מזונות בליל ש"ת אף החזון איש והקהלות יעקב זצ"ל (ארחות רבינו ח"ב עמ' שיד) וע'
כשחל שמחת תורה בשבת[ .ויתכן שיש אופנים כשמזיע וצמא הרבה שיש מ"ב ס' רעג (בשער הציון ס"ק כט) דרק על יין שיחשב כקידוש
ענין של צער ביו"ט שלא לקדש על מזונות (וכן שמענו מהגר"י קנר שליט"א במקום סעודה אין לסמוך בקידוש בלילה ולא לענין קידוש על פת
שבאופן זה יכול (ואולי ראוי) לקדש .ומסתמא הגדר של צער הוא כשלא
יכול להסיח דעתו מהצמאון[ .וע"ע ס' שלמי מועד עמ' קעג שהגרש"ז הבא בכיסנין .ובלבד שלא ישתכרו ולכן יש נוהגין שאין מקדשין
אויערבך זצ"ל לא הסכים לזה ועמד על כך בכל תוקף שלא לשנות את עד אחר ההקפות (ע' הל' חג בחג שם מס' משמרת השלום).
המנהג לקדש בלילה בשעת הסעודה דוקא ע"ש (ויתכן שכל זה הוא [וכן מבואר בשו"ע ובמ"ב (בס' רעג ס"ק כה) שיכול לעשות כן [גם
בפרהסיא ,אבל ביחיד שמצטער ביו"ט לא נאמר)]. בליל שבת] ,וכ"כ בס' שש"כ (פנ"ד סע' כב).
ומבואר בשער הציון (ס' רעג ס"ק כט ובס' רפו סק"ה) דבשתיית כוס של יין במקום צער -שצמא לשתות :ומצינו במי שקשה לו להתחיל
לבד אין להקל לכתחלה בקידוש בליל שבת אבל על מזונות יכול לכתחלה
לסמוך ע"ז לקידוש במקום סעודה (ע"ש במ"ב ושער הציון דמשמע שמדינא סעודה גדולה מיד אחר הצום (עשה בטבת שחל ביום שישי) יכול
סגי בעוד רביעית מלבד מלא לוגמיו – שהוא ביחד 140סמ"ק) וסיים יש לקדש ולאכול מזונות ולאחר זמן לאכול את הסעודה ,אכן אין זה
לעיין האם לסמוך על שתי כוסות וע' שש"כ פנ"ד סע' כג דיוצא בזה]. לכתחילה כמו לקדש על פת ,והובא מהגר"ש וואזנר זצ"ל (מבית
ז וכן רא ה דברי המשנה ברורה בהל' ר"ה ס' תקפה ס"ק ה שנהגו שהבעל לוי הל' עשרה בטבת החל ביום שישי ע"י הגר"מ שטיין
תוקע מוציא הציבור בברכות אע"ג שהוא כבר יצא והם בקיאים וכתב ואין
למחות בידן כי כן הוא עיקר מדינא כמו שכתב הפרי חדש והגר"א[ ,אכן
כשהשומעים הם נשים כתב הרמ"א (ס' תקפט סע' ו) שאם כבר יצא ,אין ד האוסף כסף מבן א"י עבור צרכי יו"ט שני לבן חו"ל ,אין זה 'גניבת דעת',
יכול לברך להן ,אלא הן יברכו לעצמן]. דשפיר הוה צרכי יו"ט.
