gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד סוכות ושמחת תורה תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ועניני סוכות [‪ ]2‬ושמחת תורה‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪602‬‬ ‫והכל לפי הענין‪ ,‬דבזמננו בארץ ישראל רגילים לישון בסוכה‪,‬‬ ‫נפלו עלים של ערבות‬ ‫ובחול המועד שרבים נעורים לשמחת בית השואבה וישנים‬ ‫בסוכה ביום כמה שעות‪ ,‬מצוי יותר שהסוכה אינו פנויה ללמוד בו‬ ‫לכתחילה יש להדר שכל העלים יהיו קיימים בכל בד‪ ,‬אבל מצד‬ ‫במנוחת הנפש‪.‬‬ ‫הדין אף אם נפלו מקצת העלים כל עוד שרוב העלים קיימים‬ ‫רגיל ללמוד בבית המדרש‪ :‬כתב בשו"ע הרב (שם סעיף ד) כללו‬ ‫הערבה כשרה (ע' שו"ע ס' תרמז סע' א)‪ .‬וצריך לשים לב לזה כי‬ ‫של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא‬ ‫מצוי שהעלים נושרים ע"י תחיבתם בקשר של הלולב או ע"י‬ ‫היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו‪.‬‬ ‫הנענועים ואם נפלו רוב העלים צריך לקחת ערבות חדשות שאם‬ ‫לפיכך כל שבעת הימים צריך לקרות וללמוד בתוך הסוכה (אלא‬ ‫לא כן לא יצא חובת המצוה וגם הברכה שמברך על הלולב תהיה‬ ‫אם כן קורא ולומד בבית המדרשא) ואם הוא מבין ומדקדק‬ ‫לבטלה (הערת שערי חג הסוכות עמ' קלו)‪.‬‬ ‫כשלומד יכול ללמוד חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו‬ ‫בדיעבד נטל רק בד אחד של ערבה‪ :‬וע' מ"ב ס' תרנא ס"ק ג‬ ‫שרוחב האויר יפה לו להרחיב דעתו (הו"ד בכף החיים ס' תרלט‬ ‫שאם נטל בד אחד של ערבה צריך לחזור ולטול ולברך‪ .‬יתכן‬ ‫ס"ק סג)ב‪( .‬וע' מקור חיים להחו"י ס' תרלט)‪.‬‬ ‫שצריך לברך על הערבה בלבד‪ ,‬וכמו שמבואר במ"ב סי' תרנא‬ ‫וכתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל (קיצור הל' מועדים סוכות פי"ד‬ ‫ס"ק נו‪ ,‬שאם היה עוד ערבה בביתו באופן שאין צריך להפסיק‬ ‫הערה מד) שטוב לעשות סוכה בבית הכנסת ולקבוע שם את‬ ‫בינתיים‪ ,‬יקח ארבעתם ביחד ויברך 'על נטילת ערבה'‪.‬‬ ‫השיעורים הנלמדים לרבים (ע"ש שהביא דנחלקו הפוסקים האם‬ ‫[משא"כ אם נטל בדיעבד רק הדס אחד יש מכשירים בדיעבד‬ ‫עדיף להתפלל בסוכה מאשר בית הכנסת‪ ,‬ובפרט מי שחשקה נפשו‬ ‫ולענין ברכה ע' מ"ב שם ס"ק ו)]‪ ,‬וכיון שלפעמים נופלים עלי‬ ‫לקיים מצות סוכה ויושב בה יומם ולילה ע"ש‪ ,‬וי"א דישיבת סוכה עדיף‬ ‫ערבות כגון שאינם טריים‪ ,‬ללא תשומת לב יכול להיכשל בברכה‬ ‫מאשר ברוב עם הדרת מלך) וכתב (שם) אך מעיקר הדין נראה דרק‬ ‫לבטלה]‪.‬‬ ‫במקום ללמוד בביתו יש ללמוד בסוכה אבל אם לומד תמיד בבית‬ ‫נקטם ראש הערבה פסול‬ ‫המדרש גם בסוכות יכול ללמוד שם (וכדאיתא בהדיא בסוכה נ"ג‬ ‫ע"א ומשם לבית המדרש) מיהו בודאי עדיף ללמוד בסוכה‬ ‫גם יש לשים לב שלא יהא הערבות 'נקטם ראשו' שהוא פסול‪,‬‬ ‫ולקיים ע"י זה גם מצות סוכה בשעת לימודו (דגם בגמרא הנ"ל‬ ‫שתי ערבות הם לעיכובא (שו"ע ס' תרמז סע' ב)‪.‬‬ ‫הכוונה שלמדו בסוכה של בית המדרש) עכ"ד‪.‬‬ ‫ניטל פטמתו בשאר הימים‬ ‫וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סימן רה) שדן לומר שאם רגיל‬ ‫כתב הרמ"א (ס' תרמט סע' ה) שנטל פטמתו דינו כחסר וכשר‬ ‫ללמוד עיון בבית המדרש‪ ,‬שאינו נכון ללמוד בסוכה‪ ,‬אך סיים‬ ‫מיום ראשון ואילך‪.‬‬ ‫(בענין אלו שרגילים ללמוד בעיון בבית) וז"ל ומיהו בזמנינו‬ ‫אכן ע' מ"ב (שם ס"ק לו) דהביא המג"א דיש פוסקים שסוברין‬ ‫שלומדים בעיון בבית‪ ,‬צריך ללמוד גם בסוכה בעיון‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫דנטל פטמתו הוא משום הדר‪ ,‬והוא מצדד גם כן כותיהו‪ ,‬ועל כן‬ ‫בשעה"צ (ס"ק נ"ג) כמ"ש‪ ,‬ושפיר בזה"ז אינו ראוי שיהיה חוץ‬ ‫אין להקל בניטל הפטמה כל שבעה‪ ,‬ומכל מקום אם אי אפשר‬ ‫לסוכה‪ ,‬רק בסוכה שזהו דירתו עראי‪ ,‬ואין להקל במצות סוכה‬ ‫למצוא אחר יש לסמוך על המקילין‪ ,‬דבלאו הכי רוב הפוסקים‬ ‫שהיא מצוה דאורייתא כל שבעה עכ"ד‪.‬‬ ‫סוברין כהרמב"ם‪ ,‬דאף אותן שפסולין משום הדר כשר בשאר‬ ‫וכתב בס' קובץ הלכות (פסקי הגר"ש קמינצקי שליט"א סוכה‬ ‫יומי [אליה רבה]‪.‬‬ ‫פי"ד סע' יח) כל שבעת ימים קורא ולומד בתוך הסוכה ואפי' דבר‬ ‫ברכה בשאר ימים כשניטל פטמתו‪ :‬וכתב המ"ב (שם) דיש‬ ‫עיון אם דעתו מיושבת עליו ויכול ללמוד בעיון בסוכה יש לעשות‬ ‫מפקפקין לענין ברכה‪ ,‬אכן אם יצטרף עוד ספק אם ניטלה‬ ‫כן‪ ,‬ומי שרגיל ללמוד בבית המדרש מותר לו ללמוד שם גם בחג‬ ‫פטמתו (ע' לעיל מ"ב תרמח סע' ז)‪ ,‬בודאי יוכל לברך בשאר יומי‪.‬‬ ‫ואינו חייב ללמוד בסוכהג‪.‬‬ ‫וע' שם במ"ב – כגון שניטל הדד אבל לא נעשה מקומו גומא‪ ,‬שהביא‬ ‫ובשערי חג הסוכות (להגר"י טשזנר שליט"א עמ' ט) כתב שאם‬ ‫במ"ב (שם ס"ק ל) מחלוקת הפוסקים האם זה בכלל ניטל דדו‪,‬‬ ‫יש סדר לימוד לרבים בבית המדרש‪ ,‬ילך ללמוד שם עכ"ד‪.‬‬ ‫דשיטת הט"ז דכשר אם לא נעשה גומא ע"ש‪ .‬וכמו כן באתרוג שחסר‬ ‫אין מזגן בסוכה‪ :‬בזמננו בארץ ישראל שרגילים ללמוד בבית‬ ‫מקצת מהעץ שכתב במ"ב שם שיש מחמירים גם בזה‪.‬‬ ‫המדרש עם מזגן (ע"ע להלן בזה)‪ ,‬אם אין מזגן בסוכה‪ ,‬בהרבה‬ ‫תשבו כעין תדורו – לימוד התורה בסוכה‬ ‫מי שלומד דברים קלים שהוא יכול ללמוד בסוכה‪ ,‬יש לדון האם‬ ‫א ויש שכתבו ע"פ כללי הגר"ח נאה בספרי שו"ע הרב‪ ,‬שהגר"ז הסתפק‬ ‫יש חשש ביטול מצות עשה‪ .‬וכתב השו"ע (ס' תרלט סע' ד) כל‬ ‫בדין זה ולכן כתבו בסוגריים (ע' ס' שנות חיים סוכות עמ' תקפד)‪.‬‬ ‫שבעת הימים קורא ולומד בתוך הסוכה‪ ,‬וכשמבין ומדקדק במה‬ ‫ב עוד כתב השו"ע הרב (שם) ומכל מקום הכל לפי הענין שאם יש לו‬ ‫שיקרא (וילמד‪ ,‬יכול ללמוד) חוץ לסוכה‪ ,‬כדי שתהא דעתו מיושבת‬ ‫מנוחה בסוכה צריך ללמוד בסוכה ואם צריך ללמוד מתוך ספרים הרבה‬ ‫אם אפשר לו להכין להם מקום בסוכתו בענין שלא יצטרך לפנותם‬ ‫עליו‪ .‬וכתב המ"ב (שם ס"ק כט) דאם דעתו מיושבת בסוכה‪ ,‬שיש‬ ‫מסוכתו בעת האכילה והשינה ולחזור ולהכניסן בעת הלימוד צריך‬ ‫לו מנוחה שם‪ ,‬לומד בסוכה [ולפעמים מצוי שיש קור‪ ,‬ומצטער‬ ‫ללמוד בתוך הסוכה אבל אם אי אפשר לו להכין להם מקום בקל בלא‬ ‫אם ישב שם הרבה לקרות ולעיין בלימודו‪ ,‬והוא פטור]‪ .‬ואם יש‬ ‫טורח רב ויש לו טורח רב לפנותם ולחזור ולהכניסם יכול ללמוד חוץ‬ ‫לו טורח רב להביא ספרים הרבה ללמדו בסוכה‪ ,‬אפשר דפטור‪.‬‬ ‫לסוכה לפי שכל טרחא יתירה שאין האדם מצטער ומונע את עצמו‬ ‫אכן אם יש לו מקום להניחם שם כל החג‪ ,‬חייב‪ ,‬דאין זה טורח‬ ‫מטרחא זו כדי לישב בביתו בקביעות אין מחויב לטרוח כדי לישב‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫בסוכתו בקביעות‪.‬‬ ‫וכתב בשער הציון (סימן תרלט ס"ק נג) בשם המגן אברהם‪ ,‬וכעין‬ ‫ג ובהערה שם כתב בשם הגר"ש קמינצקי אמר מו"ר שליט"א דמי‬ ‫זה כתב בפרישה‪ ,‬שעכשיו בזמננו שרוב בני ביתו אינם בסוכה כל‬ ‫שרגיל ללמוד בבית המדרש בדרך כלל לא יהא דעתו מיושבת עליו כ"כ‬ ‫היום כי אם בשעת אכילה‪ ,‬צריך ללמוד אפילו דבר עיון בסוכה‬ ‫כמו בביהמ"ד ומפריע ללימודו עכ"ד וכן נרא' כוונת השו"ע הרב סי'‬ ‫עכ"ל [פ' כיון שאין לו הפרעות מבני הבית בסוכה רוב שעות היום]‬ ‫תרלט סעי' ד‪.‬‬ ‫שליט"א) וז"ל והנה בקידוש היום מנהג העולם לקדש על מיני‬ ‫מקרים זה כבר טעם שאין לו מנוחת הנפש וישוב הדעת בסוכה‪,‬‬ ‫מזונות‪ ,‬אמנם בליל שבת כתב הג"ר יצחק אלחנן ספקטור )שו"ת‬ ‫ובפרט בימים חמים‪ ,‬וילך ללמוד בבית המדרש או בבית עם מזגן‬ ‫עין יצחק או"ח סי' י"ב) שאם אפשר ראוי לחשוש לשיטות‬ ‫(והכל לפי הענין‪ ,‬שאם אינו מפריע לו בלי מזגן‪ ,‬או המזג אויר קר‬ ‫הראשונים ולקדש על סעודת פת‪ ,‬ובפמ"ג (א"א סי' רע"ג ג') כתב‬ ‫יכול ללמוד בסוכה וכנ"ל)‪.‬‬ ‫שאף שיוצא ביין לכתחילה טוב לקדש על סעודת פת‪ .‬ועל כן‬ ‫[ולכתחילה מצוה לסדר מזגן בסוכה בביתו‪ ,‬כדי שיכול ללמוד‬ ‫למעשה אם אפשר יקדש ויטול ידיו לסעודה מיד‪ ,‬אבל מי שקשה‬ ‫בסוכה בביתו כמו שלומד בביתו בכל השנה]‪.‬‬ ‫לו לאכול את הסעודה מיד‪ ,‬יכול להקל לקדש על מיני מזונות‪,‬‬ ‫בחורי ישיבות‪ :‬מצוי מאוד שיותר קשה לבחור ללמוד בסוכה‬ ‫מללמוד בישיבת בין הזמנים בבית המדרש עם חברותא‪ .‬כמו כן‬ ‫ואחר זמן ליטול ידיו לסעודה עכ"דה‪ .‬וראה בהערהו שבמקום‬ ‫כאשר יש ילדים בבית (וכ"ש בסוכה) יש יותר ישוב הדעת בעסק‬ ‫צער שצמא לשתות אפשר להקל בזה [וכ"ש אם מצטער הרבה כשזה‬ ‫התורה בבית המדרש‪.‬‬ ‫בגדר צער ביו"ט‪ ,‬ראוי לסמוך על המ"ב ולקדש על מזונות]‪.‬‬ ‫[לפעמים יש אפשרות ללמוד בסוכה שעל יד בית המדרש‪,‬‬ ‫לברך שוב ברכת קידוש בבית‪ :‬כדי להוציא בני ביתו שלא שמעו‬ ‫ולפעמים יש יותר ישוב הדעת בבית המדרש דוקא‪ ,‬והכל לפי‬ ‫קידוש‪ ,‬והרי לבניו שהגיעו לחינוך יכול לברך עבורם‪ .‬ואף לנשים‬ ‫הענין]‪.‬‬ ‫נחלקו הפוסקים אם הם בכלל ערבות‪ ,‬והכרעת המ"ב שהן בכלל‬ ‫[ועכ"פ בזמנים שרגילים יותר ללמוד בבית (כגון בשבת ויו"ט‬ ‫ערבות [בדברים שמחויב בהם] ויכול להוציאם (ס' רעא ס"ק ה)‪.‬‬ ‫וכו') צריך ללמוד בסוכה אם יש ישוב הדעת שם]‪.‬‬ ‫אכן אין זה לכתחילה להוציאם כשהם בקיאים‪ ,‬כמבואר במשנה‬ ‫תהילים ושנים מקרא‪ :‬אכן אמירת תהילים ושמו"ת כשאומרם‬ ‫ברורה ס' רעג ס"ק כ‪ ,‬ועדיף שיעשו קידוש בעצמן‪ .‬מ"מ כתב‬ ‫בבית יש לאומרם דוקא בסוכה (הל' חג בחג סוכות עמ' לח)‪.‬‬ ‫המשנה ברורה בהל' קריאת המגילה (ס' תרצב ס"ק י וכן ראה‬ ‫בהל' ר"הז) שמנהג העולם להוציא הנשים בברכות אע"ג שהן‬ ‫הטענת הפלאפון בהושענא רבה‬ ‫יודעין לברך בעצמן‪.‬‬ ‫מי שיש לו טלפון סלולרי ורוצה להטעינו בחול המועד לפני יום‬ ‫קידוש בשמחת תורה לפני מוסף‬ ‫טוב אחרון (ומשאירו בתקע במשך על היו"ט האחרון)‪ ,‬כיון‬ ‫שלהיום אינו צריך לזה כלל (כיון שיש בו עודף חשמל לכמה‬ ‫וז"ל בשו"ת תשובות והנהגות בשמחת תורה נהגו לקדש אחר‬ ‫שעות)‪ ,‬נמצא שמטעינו בחשמל רק לצורך של אחרי היו"ט‪ ,‬והרי‬ ‫שחרית‪ ,‬אמנם לאכול מזונות יותר מכביצה הרבה‪ ,‬זה אסור‪,‬‬ ‫זה מלאכה שלא לצורך המועד ואסור (גליון מים חיים להגרי"א‬ ‫דקודם מוסף לא הותר לרוב הפוסקים רק טעימה‪ ,‬ומזונות יותר‬ ‫דינר שליט"א)‪.‬‬ ‫מכביצה אינו טעימה (וע' שש"כ שם דברי הגרש"ז אויערבך‬ ‫זצ"ל)‪( .‬ע' בשו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' ק"פ) שהנהיג לסדר‬ ‫לקחת חפצים לישיבה בחול המועד‬ ‫מוסף מיד אחר הלל‪ ,‬ואז לקדש על מזונות ולחזור להקפות‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר בחול המועד לקחת בגדים וחפצים לישיבה‬ ‫וקריאת התורה ובאופן זה כל אחד יכול לאכול כרצונו)‪.‬‬ ‫לצורך זמן חורף‪ ,‬מכיון שיש לו אפשרות לקחתם ע"י רכב? ןכן‬ ‫שמחת תורה ‪ -‬עשרה שומעים לקריאת התורה‬ ‫כשנוסע לשמחת תורה‪ ,‬האם אפשר לקחת עוד דברים‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬ע' בשו"ע (ס' תקלה סע' א)‪ ,‬אין מפנים מחצר לחצר‬ ‫כתב הגרי"א דינר שליט"א (גליון מים חיים ‪ )223‬צריך מאוד‬ ‫אפילו מכעורה לנאה וכו' שאינם לצורך המועד‪ ,‬ומפרש המ"ב‬ ‫להיזהר כשחוזרים הרבה פעמים על קריאת התורה כדי לאפשר‬ ‫ס"ק א) משום טרחה ע"ש‪ .‬נמצא שאסור לקחת לישיבה בגדים‬ ‫לכולם לעלות לתורה‪ ,‬שיש לפחות עשרה ששומעים את‬ ‫או חפצים שלא לצורך המועד‪ ,‬אבל בתוך אותה מזוודה אפשר‬ ‫הקריאה שבירכו עליה‪ ,‬דאל"כ הרי ברכות המברך לבטלה (בה"ל‬ ‫לקחת עוד דברים‪ .‬וכעין שמצינו אפילו ביו"ט שממלא קדירה‬ ‫ס' קמו ד"ה ולקרות‪ ,‬וע"ש שכתב שאם אחד ישן או קורא שנים‬ ‫בשר אע"פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת‪ ,‬מכיון שזו פעולה‬ ‫מקרא‪ ,‬אינם נחשבים כחלק מהעשרה)‪ .‬וכן יש להיזהר לברך‬ ‫אחת (ע' שו"ע ס' תקג) וא"כ ה"נ היות שיש דברים בתוך‬ ‫בקול רם כדי שלפחות עשרה שומעים את הברכה‪ .‬ע"ע בה"ל ס'‬ ‫המזוודה לצורך יו"ט או חול המועד יכול לכתחילה להוסיף שם‬ ‫קלט סע' ו שבדיעבד אין לברך שוב‪.‬‬ ‫עוד דברים אבל רק באותה מזוודה‪ ,‬שנמצא שלא מוסיף שום‬ ‫פעולה יותר (גליון מים חיים שם)‪.‬‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫בישול בן א"י בחול המועד עבור יום טוב שני‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫מי שיש לו אורחים ליו"ט שני של שמחת תורה לדעת הגר"נ‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫קרליץ זצ"ל (חוט שני חול המועד עמ' רמג) אסור לבן ארץ‬ ‫ישראל לבשל בחול המועד לצורך בן חוץ לארץ ביום טוב שני שלו‬ ‫ע"ש [ויש עצה להרבות בבישול לצורך יו"ט ראשון ולאכול מכל‬ ‫תבשיל ותבשיל כיון שרבוי שיעורים מותר בחול המועד חוט שני‬ ‫ה ועוד טעם שראוי להימנע מלקדש ולאכול מיני מזונות לפני הסעודה‪,‬‬ ‫שם]‪ ,‬ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשש"כ (פ' סו הע' כז)‬ ‫מבואר בבה"ל (סי' רמט סוד"ה מותר) שכיון שסעודת שבת מקיים רק בפת‪,‬‬ ‫שמדינא מותר אם קשה לו לאורח לבשל בעצמו ע' שו"ת מנחת‬ ‫אם יאכל קודם לכן מיני מזונות לא יוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון‪,‬‬ ‫וחמור יותר מאכילה בערב שבת כמש"כ שם‪ .‬אך בבה"ל הביא (שם) שו"ע‬ ‫שלמה (ח"א ס' יט אות ב) כיון שבני ארץ ישראל מחויבים לראות‬ ‫הרב שלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה בקידושא רבא‪ ,‬וכתב שאין‬ ‫ולהשתדל שבני חוץ לארץ ישמחו ביו"ט שניד‪.‬‬ ‫למחות ביד המקילין בזה‪ .‬וכתב שיש אנשי מעשה שמחמירין לעצמן במקום‬ ‫קידוש בליל שמחת תורה על מזונות‬ ‫שאפשר‪ ,‬ועכ"פ לכו"ע נכון להדר שלא למלא כריסו משארי אכילות קודם‬ ‫סעודת הפת‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אסור לטעום משקידש היום בבין השמשות ואף שהתפללו ערבית‬ ‫ו וכן יש הנוהגים כן בישיבות בליל שמחת תורה (וע' ארחות רבינו (ח"ב עמ'‬ ‫בלא קידוש‪ ,‬ויש נוהגין אחר תפילת ערבית קודם ההקפות לעשות‬ ‫שיד) שכ ן נהג החזון איש (אך לא הובא שם אם נהג כן אף כששמחת תורה‬ ‫קידוש על מזונות הואיל ומאריכין בהקפות‪ ,‬וכן נהגו אצל מרן‬ ‫חל בשבת)‪ ,‬ובישיבת סלבודקה נוהגים לקדש על מזונות בליל ש"ת אף‬ ‫החזון איש והקהלות יעקב זצ"ל (ארחות רבינו ח"ב עמ' שיד) וע'‬ ‫כשחל שמחת תורה בשבת‪[ .‬ויתכן שיש אופנים כשמזיע וצמא הרבה שיש‬ ‫מ"ב ס' רעג (בשער הציון ס"ק כט) דרק על יין שיחשב כקידוש‬ ‫ענין של צער ביו"ט שלא לקדש על מזונות (וכן שמענו מהגר"י קנר שליט"א‬ ‫במקום סעודה אין לסמוך בקידוש בלילה ולא לענין קידוש על פת‬ ‫שבאופן זה יכול (ואולי ראוי) לקדש‪ .‬ומסתמא הגדר של צער הוא כשלא‬ ‫יכול להסיח דעתו מהצמאון‪[ .‬וע"ע ס' שלמי מועד עמ' קעג שהגרש"ז‬ ‫הבא בכיסנין‪ .‬ובלבד שלא ישתכרו ולכן יש נוהגין שאין מקדשין‬ ‫אויערבך זצ"ל לא הסכים לזה ועמד על כך בכל תוקף שלא לשנות את‬ ‫עד אחר ההקפות (ע' הל' חג בחג שם מס' משמרת השלום)‪.‬‬ ‫המנהג לקדש בלילה בשעת הסעודה דוקא ע"ש (ויתכן שכל זה הוא‬ ‫[וכן מבואר בשו"ע ובמ"ב (בס' רעג ס"ק כה) שיכול לעשות כן [גם‬ ‫בפרהסיא‪ ,‬אבל ביחיד שמצטער ביו"ט לא נאמר)]‪.‬‬ ‫בליל שבת]‪ ,‬וכ"כ בס' שש"כ (פנ"ד סע' כב)‪.‬‬ ‫ומבואר בשער הציון (ס' רעג ס"ק כט ובס' רפו סק"ה) דבשתיית כוס של יין‬ ‫במקום צער ‪ -‬שצמא לשתות‪ :‬ומצינו במי שקשה לו להתחיל‬ ‫לבד אין להקל לכתחלה בקידוש בליל שבת אבל על מזונות יכול לכתחלה‬ ‫לסמוך ע"ז לקידוש במקום סעודה (ע"ש במ"ב ושער הציון דמשמע שמדינא‬ ‫סעודה גדולה מיד אחר הצום (עשה בטבת שחל ביום שישי) יכול‬ ‫סגי בעוד רביעית מלבד מלא לוגמיו – שהוא ביחד ‪ 140‬סמ"ק) וסיים יש‬ ‫לקדש ולאכול מזונות ולאחר זמן לאכול את הסעודה‪ ,‬אכן אין זה‬ ‫לעיין האם לסמוך על שתי כוסות וע' שש"כ פנ"ד סע' כג דיוצא בזה]‪.‬‬ ‫לכתחילה כמו לקדש על פת‪ ,‬והובא מהגר"ש וואזנר זצ"ל (מבית‬ ‫ז וכן רא ה דברי המשנה ברורה בהל' ר"ה ס' תקפה ס"ק ה שנהגו שהבעל‬ ‫לוי הל' עשרה בטבת החל ביום שישי ע"י הגר"מ שטיין‬ ‫תוקע מוציא הציבור בברכות אע"ג שהוא כבר יצא והם בקיאים וכתב ואין‬ ‫למחות בידן כי כן הוא עיקר מדינא כמו שכתב הפרי חדש והגר"א‪[ ,‬אכן‬ ‫כשהשומעים הם נשים כתב הרמ"א (ס' תקפט סע' ו) שאם כבר יצא‪ ,‬אין‬ ‫ד האוסף כסף מבן א"י עבור צרכי יו"ט שני לבן חו"ל‪ ,‬אין זה 'גניבת דעת'‪,‬‬ ‫יכול לברך להן‪ ,‬אלא הן יברכו לעצמן]‪.‬‬ ‫דשפיר הוה צרכי יו"ט‪.‬‬