משיבת נפש · Meshivas Nufesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוקדש להצלחת התורמים היקרים ובני משפחתם :אור בן רחל ,אמיליו בן סמדר ,ניב בן לימור ,עמית בן לימור ,לימור בת חנה ,טל שירה בת חוה ,נעמי בת דייזי ,רוני בן בלה ,יעקב בן מירב ,אריאל יצחק בן אסנת ,ברק נחמן בן
אסתר ,יחזקאל בן מרים ,אביב בן גלית ,משה בן עליזה ,שי בן ענת ,בר בן רחל ,יוסאל בן שושנה ,איתמר בן שושנה ,ליעד בן אורנה ,עידן בן איריס ,דור בן אסתר ,שילת בת נורית .וכן ל :איתי בן ענת ,מור בן כרמלה ,נדב בן
ולהבדיל ,לע"נ :עליזה בת מרים ,רחל שלומית ,עומרי בן רינה ,אביאור בן איריס ,עידן בן צביה ,קורל בת יהודית ,גיא בן רחל ,עידן בן איריס ,שמואלי נתנאל בן חגית ,אליעד בן ויקטוריה ,עומרי בן ז׳קלין ,עידן בן אילן ,מתן בן תקווה
בת מלכה ,רון בן סימה ,עמרם בן לולו ,בלה בת שרה חיה ,אורי בן פרלה ,דייזי בת נעימה ,חנה בת סילביה ,.אברהם בן ימנה ,יצחק בן מזל ,מטילדה בת שרית ,דוד בן ג'וליה ,פרידה בת בתיה ,עמית בן מזל.
ע"פ פסק של
הרב זילברשטיין
גיליון: אנו מבקשים
236
לא לקרוא
בשעת התפילה
וקריאת התורה
תשפ"ז שלא יצא
שכרו בהפסדו
שמחת תורה
והטעם לאמירת תהילים באותו הלילה ,שהרי באותו נביא ממעלת הימים שלפנינו המובא בספר הנפלא שפתי חן
הלילה ,דוד המלך עליו השלום הוא האושפיזא וצריך לעורר וז"ל :אכן בזוהר הקדוש האיר עינינו בסגולת היום הושענא
מידתו ע"י אמיר תהילים ,ובכלל עיקר החותם בלילה זה רבה ,שלכן מרבים בתפילה ביום הזה כיון שהוא המשך
נעשה ע"י החלטה נחושה שויהי מה הוא ימשיך להתעקש לימים הנוראים ,ראש השנה ויום כיפור ,ובו ביום נעשה
על עומדו ,ולנסות בכל פעם להתחיל מחדש ,והעיקר חותם הכללי על כל המאורעות של האדם בכל השנה הבאה
שיחליט שהוא לא יפסיק לנסות ולחתור להתקרב אליו שנכתב ונחתם בימים הנוראים שעברו עלינו לטובה.
יתברך וזה עיקר החותם לטובה ,והעיקר ע"י צעקה. ובהמשך -ותיכף אחר גמר החותם ,נמסרים הפתקין שבהם
וכן ענין תהילים ותפילה זה עיקר מידתו של דוד שאמר- נכתב ונחתם הפסק דין ,לשלוחים הממונים לקיים את
"ואני תפילה" -כי עיקר החותם לטובה שאדם מחליט שעל הפסק הנכתב ונחתם ,אך גילה לנו מרן האריז"ל דגם אחר
כל פנים יהיה עקשן בתפילה ובעבודת הרצון שהוא יעורר שהפתקין כבר נמסרים ,עדיין אין השלוחין יכולין לקיים
הרצון הטוב ויוציאו בפה ,וזה עיקר העבודה ועיקר פסק לא טוב חס ושלום כי ניתן לנו מן השמים אריכות הזמן
החתימת דין לטובה על האדם כמה מחזיק בעבודה זו של לשוב בתשובה ,כל יום הושענא רבה עד יום שמיני עצרת
רצון ותפילה. בעת תפילת מוסף שעד אז עדיין יכולין להחזיר את הממונה
לקרוע את הפתקא הלא טובה ולשנות הצירופים של
יום שמיני עצרת הפתקין לטוב ,כגון להפך תיבת 'נגע' ל'ענג' וכיוצא בזה,
ביום זה זוכים לעיקר גמר ותכלית הימים הנוראים ובשפתי ולזה נקרא כל היום הלזה בשם יום החותם כיון שבכל היום
חן סוכות (הקדמה יד') והיום הזה גדול ומעולה יותר מכל ימי עדיין יכולין להפך החותם לטוב.
עולם ,שהרי אמרו רבותינו ז"ל (תענית ז ).גדול יום הגשמים ולכן נתקן לקרות בליל הושענא רבה קודם חצות ספר
כיום שנתנה בו תורה שנאמר יערוך כמטר לקחי ...רבא אמר דברים שהוא משנה תורה ,שבה נשנו ונכפלו ד' ספרים
יותר מיום שנתנה בו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי מי הקודמים שבקריאה הזאת מתעורר החותם השני ...המחזק
נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול עד כאן דברי הגמרא. את החותם של יום הכיפורים ,וכיון שהחותם הזה נעשה
ומסביר המגיד מקאזניץ בספרו עבודת ישראל שיום בלילה ,נתייחד כל הלילה לעבוד את עבודת ה' בעבודה
הגשמים שגדול מיום מתן תורה הכוונה לשמיני עצרת וכינו מיוחדת.
אותו חז"ל בשם יום הגשמים על שם שמברכים בו מוריד
וסדר עבודת תיקון הלילה מתחיל תכף אחר סעודת הלילה
הגשם ונעשה בחינת גשמים יורדים .ומתורף דבריו
של חול המועד ,ומן הנכון לטבול במקוה קודם התחלת
הקדושים ,שיום זה יקר יותר מכל הימים ואפילו מיום קבלת
עבודת הלילה ואחר כך קורין משנה תורה (ספר דברים) עד
התורה עד כאן מדברי השפתי חן.
קרוב לחצות שאז הוא זמן גמר החותם לטובה כנזכר לעיל,
ובאמת אנו רואים ממעלת הימים הנפלאים שבכוחם לבטל ואם עדין נשאר זמן פנוי עד חצות יעסוק בסתרי תורה,
גם את הפיתקאות עם גזרות רעות ולא רק אלא שגם ואחר חצות יאמר כל ספר תהילים (עד כאן תוכן דברי
להופכם לגזרות טובות והכל בכח העבודה בימים אלו ימי הספר).
שם משמואל הסוכות הושענא רבה ויום שמיני עצרת שמחת תורה
השם משמואל מסביר שעבודה בשמחה זה מפחיד את מה כ"כ גבוה בשמחה?
השטן כי נדמה לו שהיהודי יחזור בתשובה מאהבה וכמו ובאמת יש להבין ענין השמחה כמה הוא יקר מאוד בעיני
שכתב הרב אביישיץ בהסבר מדוע תקיעת שופר מערבבת השם יתברך ואיך שבכח השמחה אנו יכולים לבטל את כל
את השטן והסביר על פי דברי רש"י שרואה שישראל הגזרות שנגזר על האדם.
מחבבין את המצוות חושש שכיון שם מקיימים מצות מובא בספרים על הפסוק בפרשת כי תבא שנקראת גם
בשמחה אז הם סוף כל סוף יעשו תשובה מאהבה וממילא פרשת התוכחה' -תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך
הוא לא מקטרג ,שהרי הכל יתהפך לזכויות ,ולמה לו בשמחה ובטוב לבב מרב כל' שנכתב לקראת סוף התוכחה,
לקטרג ,ולכן צריך לדעת שכשיהודי עושה מצוות בשמחה קושיא שהקשו הרבה מן המפרשים (ליקוטי הלכות ,שם
גם אם הוא לא שלם ,גם אם אתמול או לפני שעה הוא נפל משמואל ועוד) שלכאורה זה נראה כנתינת טעם לעונש,
באיזה מעשה לא טוב ,על כל פנים שניגש למצוה הוא שזה שלא עבדו בשמחה ,זה הטעם לעונשים הכבדים.
מקיימה בשמחה שעל כל פנים זכה לקיים את מצות השם והרי אנו יודעים שהעונשים הרי באו על עבירות חמורות,
למרות שהוא כמו שהוא אז בכח השמחה במצוות הוא זוכה והרמב"ן ידוע שפירש שהתוכחה הזאת היא על חרבן בית
שאין השטן יכול לקטרג ,וכן הוא לענין מצות חג הסוכות שני ואיך יתכן להגיד שהעונש בא על חוסר שמחה ,וכבר
ושמחת תורה ,שבכח השמחה בתורה הקדושה השטן שאלנו את השאלה הזאת כמה פעמים בעלון ונכתוב
מתערבב ולא יכולים המלאכים להוציא הפתקים לרעה כי בקצרה ג' מהלכים:
בכח השמחה מבטל הצרופים הרעים והופכם לטובים
הסבר שלישי ליקוטי הלכות
רבי נתן מסביר שאכן העונשים באו על העבירות החמורות
כבר הארכנו בפרשת כי תבא בענין זה שכשיהודי מקבל את שנאת חינם וכו' אמנם הסיבה שגרמה ליפול לכאלו מקומות
הנהגת ה' יתברך עמו בשמחה אז הוא ממתיק הדין וכמו נמוכים להגיע לשנאת חינם ולעבירות חמורות היא שלא
שהבאנו שם בשם הבן איש חי שע"י אמירת כל מאן דעביד היתה להם שמחה במצוות ,וככה הוא מפרש את הגמרא
רחמנא לטב עביד הופך את הגזירות הרעות לטובות ,וכן שדורשת מהפסוקים שהטעם לחורבן שלא ברכו בתורה
כתב הרב שלמה קלוגר לומר אחרי תפילת ראש השנה כל תחילה ומסביר מוהרנ"ת שהכוונה שלא היו שמחים בתורה,
מאן דעביד רחמנא לטב עביד ,ואנו נמצאים בסיום הימים כי למרות שהאדם פעמים יש לו ירידה והוא נופל במעשה
הנפלאים האלו ואין אנו יודעים מה נכתב לכל אחד אך בכח לא טוב הוא עדין צריך להיות בשמחה ולהחיות את עצמו
השמחה שהיא צעקה גדולה שאני שמח בהנהגתו יתברך מה במעשים הטובים שלו ואפילו שהם לא שלמים
שהוא עושה עמי ואני שמח שיש לי קרבה לתורה אפילו
מעט אז בזה אנו הופכים את הגזרות הרעות לטובות ,ולכן תבנה אפילו שהיא דירת עראי
נזדרז מאוד בחג הקדוש לשמוח מאוד מאוד עם התורה ולכן אנו יוצאים מיום הכיפורים לסוכות ובונים את הסוכה
הקדושה כי בכח השמחה מבטלים את כל הדינים ואין דין שהיא דירת עראי ,לומר לך שהגם שהבנין של הקדושה שלך
יכול לחול על האדם ששמח בתורת השם יתברך השם הוא לא קבוע ,תבנה אותו למרות זאת ,אל תאמר והרי אני
יתברך ישמחנו בתורתו ונזכה לשמוח ולרקוד הרבה עם לא יכול להחזיק בזה הרבה זמן ,למה לי לעשות זאת וזה
התורה הקדושה ובזכות זה נמשיך שמחה לכל השנה כולה בחינה שצריך לשמוח גם במעשים קטנים ואפילו שהם לא
שנה מלאה בתורה ומצות בשמחה גדולה שנזכה לתשובה שלמים ולא קבועים תשמח בהם וזה בנין הסוכה לבנות גם
מאהבה משהו זמני אל תזלזל בזה ,ומוהרנ"ת מסביר שבגלל שזלזלו
ולא שמחו במה שהם כן עושים אז נפלו מהכל.
שבת שלום וזה ששאלו על מה חרבה הארץ? ,כלומר איך הגיעו לכאלו
עבירות שבגינם חרבה הארץ ומסביר מוהרנ"ת כי לא היו
וחג שמח! שמחים במעט טוב שעדין החזיקו בו ,כי אם היו שמחים
בזה ,לא היו נופלים נמצא שהגם שהאדם ראה את מעשיו
ביום הכיפורים וראה שהוא אכן לא שלם כלל ,למרות זאת
עכשיו העבודה לשמוח מאוד גם במעט טוב שלך שזה
בחינת סוכות ושמחת ותורה ובכח זה האדם יזכה להישאר
קיים בקדושה ולא ליפול יותר ולא רק אלא שגם יקום
ותתהפך הירידה לעליה
להנצחה או סיוע בהפצת העלון ,להזמנת שיעורים וכן לפניות ותגובות ,ניתן לפנות
בטלפון 055-6791214 :או במייל SH0500148@gmail.com :
