gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיבת נפש · Meshivas Nufesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: משיבת נפש · Meshivas Nufesh

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

משיבת נפש · Meshivas Nufesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מוקדש להצלחת התורמים היקרים ובני משפחתם‪ :‬אור בן רחל‪ ,‬אמיליו בן סמדר‪ ,‬ניב בן לימור‪ ,‬עמית בן לימור‪ ,‬לימור בת חנה‪ ,‬טל שירה בת חוה‪ ,‬נעמי בת דייזי‪ ,‬רוני בן בלה‪ ,‬יעקב בן מירב‪ ,‬אריאל יצחק בן אסנת‪ ,‬ברק נחמן בן‬ ‫אסתר‪ ,‬יחזקאל בן מרים‪ ,‬אביב בן גלית‪ ,‬משה בן עליזה‪ ,‬שי בן ענת‪ ,‬בר בן רחל‪ ,‬יוסאל בן שושנה‪ ,‬איתמר בן שושנה‪ ,‬ליעד בן אורנה‪ ,‬עידן בן איריס‪ ,‬דור בן אסתר‪ ,‬שילת בת נורית‪ .‬וכן ל‪ :‬איתי בן ענת‪ ,‬מור בן כרמלה‪ ,‬נדב בן‬ ‫ולהבדיל‪ ,‬לע"נ‪ :‬עליזה בת מרים‪ ,‬רחל‬ ‫שלומית‪ ,‬עומרי בן רינה‪ ,‬אביאור בן איריס‪ ,‬עידן בן צביה‪ ,‬קורל בת יהודית‪ ,‬גיא בן רחל‪ ,‬עידן בן איריס‪ ,‬שמואלי נתנאל בן חגית‪ ,‬אליעד בן ויקטוריה‪ ,‬עומרי בן ז׳קלין‪ ,‬עידן בן אילן‪ ,‬מתן בן תקווה‬ ‫בת מלכה‪ ,‬רון בן סימה‪ ,‬עמרם בן לולו‪ ,‬בלה בת שרה חיה‪ ,‬אורי בן פרלה‪ ,‬דייזי בת נעימה‪ ,‬חנה בת סילביה‪ ,.‬אברהם בן ימנה‪ ,‬יצחק בן מזל‪ ,‬מטילדה בת שרית‪ ,‬דוד בן ג'וליה‪ ,‬פרידה בת בתיה‪ ,‬עמית בן מזל‪.‬‬ ‫ע"פ פסק של‬ ‫הרב זילברשטיין‬ ‫גיליון‪:‬‬ ‫אנו מבקשים‬ ‫‪236‬‬ ‫לא לקרוא‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫וקריאת התורה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שלא יצא‬ ‫שכרו בהפסדו‬ ‫שמחת תורה‬ ‫והטעם לאמירת תהילים באותו הלילה‪ ,‬שהרי באותו‬ ‫נביא ממעלת הימים שלפנינו המובא בספר הנפלא שפתי חן‬ ‫הלילה‪ ,‬דוד המלך עליו השלום הוא האושפיזא וצריך לעורר‬ ‫וז"ל‪ :‬אכן בזוהר הקדוש האיר עינינו בסגולת היום הושענא‬ ‫מידתו ע"י אמיר תהילים‪ ,‬ובכלל עיקר החותם בלילה זה‬ ‫רבה‪ ,‬שלכן מרבים בתפילה ביום הזה כיון שהוא המשך‬ ‫נעשה ע"י החלטה נחושה שויהי מה הוא ימשיך להתעקש‬ ‫לימים הנוראים‪ ,‬ראש השנה ויום כיפור‪ ,‬ובו ביום נעשה‬ ‫על עומדו‪ ,‬ולנסות בכל פעם להתחיל מחדש‪ ,‬והעיקר‬ ‫חותם הכללי על כל המאורעות של האדם בכל השנה הבאה‬ ‫שיחליט שהוא לא יפסיק לנסות ולחתור להתקרב אליו‬ ‫שנכתב ונחתם בימים הנוראים שעברו עלינו לטובה‪.‬‬ ‫יתברך וזה עיקר החותם לטובה‪ ,‬והעיקר ע"י צעקה‪.‬‬ ‫ובהמשך‪ -‬ותיכף אחר גמר החותם‪ ,‬נמסרים הפתקין שבהם‬ ‫וכן ענין תהילים ותפילה זה עיקר מידתו של דוד שאמר‪-‬‬ ‫נכתב ונחתם הפסק דין‪ ,‬לשלוחים הממונים לקיים את‬ ‫"ואני תפילה"‪ -‬כי עיקר החותם לטובה שאדם מחליט שעל‬ ‫הפסק הנכתב ונחתם‪ ,‬אך גילה לנו מרן האריז"ל דגם אחר‬ ‫כל פנים יהיה עקשן בתפילה ובעבודת הרצון שהוא יעורר‬ ‫שהפתקין כבר נמסרים‪ ,‬עדיין אין השלוחין יכולין לקיים‬ ‫הרצון הטוב ויוציאו בפה‪ ,‬וזה עיקר העבודה ועיקר‬ ‫פסק לא טוב חס ושלום כי ניתן לנו מן השמים אריכות הזמן‬ ‫החתימת דין לטובה על האדם כמה מחזיק בעבודה זו של‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬כל יום הושענא רבה עד יום שמיני עצרת‬ ‫רצון ותפילה‪.‬‬ ‫בעת תפילת מוסף שעד אז עדיין יכולין להחזיר את הממונה‬ ‫לקרוע את הפתקא הלא טובה ולשנות הצירופים של‬ ‫יום שמיני עצרת‬ ‫הפתקין לטוב‪ ,‬כגון להפך תיבת 'נגע' ל'ענג' וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫ביום זה זוכים לעיקר גמר ותכלית הימים הנוראים ובשפתי‬ ‫ולזה נקרא כל היום הלזה בשם יום החותם כיון שבכל היום‬ ‫חן סוכות (הקדמה יד') והיום הזה גדול ומעולה יותר מכל ימי‬ ‫עדיין יכולין להפך החותם לטוב‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬שהרי אמרו רבותינו ז"ל (תענית ז‪ ).‬גדול יום הגשמים‬ ‫ולכן נתקן לקרות בליל הושענא רבה קודם חצות ספר‬ ‫כיום שנתנה בו תורה שנאמר יערוך כמטר לקחי ‪ ...‬רבא אמר‬ ‫דברים שהוא משנה תורה‪ ,‬שבה נשנו ונכפלו ד' ספרים‬ ‫יותר מיום שנתנה בו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי מי‬ ‫הקודמים שבקריאה הזאת מתעורר החותם השני‪ ...‬המחזק‬ ‫נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול עד כאן דברי הגמרא‪.‬‬ ‫את החותם של יום הכיפורים‪ ,‬וכיון שהחותם הזה נעשה‬ ‫ומסביר המגיד מקאזניץ בספרו עבודת ישראל שיום‬ ‫בלילה‪ ,‬נתייחד כל הלילה לעבוד את עבודת ה' בעבודה‬ ‫הגשמים שגדול מיום מתן תורה הכוונה לשמיני עצרת וכינו‬ ‫מיוחדת‪.‬‬ ‫אותו חז"ל בשם יום הגשמים על שם שמברכים בו מוריד‬ ‫וסדר עבודת תיקון הלילה מתחיל תכף אחר סעודת הלילה‬ ‫הגשם ונעשה בחינת גשמים יורדים‪ .‬ומתורף דבריו‬ ‫של חול המועד‪ ,‬ומן הנכון לטבול במקוה קודם התחלת‬ ‫הקדושים‪ ,‬שיום זה יקר יותר מכל הימים ואפילו מיום קבלת‬ ‫עבודת הלילה ואחר כך קורין משנה תורה (ספר דברים) עד‬ ‫התורה עד כאן מדברי השפתי חן‪.‬‬ ‫קרוב לחצות שאז הוא זמן גמר החותם לטובה כנזכר לעיל‪,‬‬ ‫ובאמת אנו רואים ממעלת הימים הנפלאים שבכוחם לבטל‬ ‫ואם עדין נשאר זמן פנוי עד חצות יעסוק בסתרי תורה‪,‬‬ ‫גם את הפיתקאות עם גזרות רעות ולא רק אלא שגם‬ ‫ואחר חצות יאמר כל ספר תהילים (עד כאן תוכן דברי‬ ‫להופכם לגזרות טובות והכל בכח העבודה בימים אלו ימי‬ ‫הספר)‪.‬‬ ‫שם משמואל‬ ‫הסוכות הושענא רבה ויום שמיני עצרת שמחת תורה‬ ‫השם משמואל מסביר שעבודה בשמחה זה מפחיד את‬ ‫מה כ"כ גבוה בשמחה?‬ ‫השטן כי נדמה לו שהיהודי יחזור בתשובה מאהבה וכמו‬ ‫ובאמת יש להבין ענין השמחה כמה הוא יקר מאוד בעיני‬ ‫שכתב הרב אביישיץ בהסבר מדוע תקיעת שופר מערבבת‬ ‫השם יתברך ואיך שבכח השמחה אנו יכולים לבטל את כל‬ ‫את השטן והסביר על פי דברי רש"י שרואה שישראל‬ ‫הגזרות שנגזר על האדם‪.‬‬ ‫מחבבין את המצוות חושש שכיון שם מקיימים מצות‬ ‫מובא בספרים על הפסוק בפרשת כי תבא שנקראת גם‬ ‫בשמחה אז הם סוף כל סוף יעשו תשובה מאהבה וממילא‬ ‫פרשת התוכחה‪' -‬תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך‬ ‫הוא לא מקטרג ‪ ,‬שהרי הכל יתהפך לזכויות‪ ,‬ולמה לו‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרב כל' שנכתב לקראת סוף התוכחה‪,‬‬ ‫לקטרג‪ ,‬ולכן צריך לדעת שכשיהודי עושה מצוות בשמחה‬ ‫קושיא שהקשו הרבה מן המפרשים (ליקוטי הלכות‪ ,‬שם‬ ‫גם אם הוא לא שלם‪ ,‬גם אם אתמול או לפני שעה הוא נפל‬ ‫משמואל ועוד) שלכאורה זה נראה כנתינת טעם לעונש‪,‬‬ ‫באיזה מעשה לא טוב ‪ ,‬על כל פנים שניגש למצוה הוא‬ ‫שזה שלא עבדו בשמחה‪ ,‬זה הטעם לעונשים הכבדים‪.‬‬ ‫מקיימה בשמחה שעל כל פנים זכה לקיים את מצות השם‬ ‫והרי אנו יודעים שהעונשים הרי באו על עבירות חמורות‪,‬‬ ‫למרות שהוא כמו שהוא אז בכח השמחה במצוות הוא זוכה‬ ‫והרמב"ן ידוע שפירש שהתוכחה הזאת היא על חרבן בית‬ ‫שאין השטן יכול לקטרג‪ ,‬וכן הוא לענין מצות חג הסוכות‬ ‫שני ואיך יתכן להגיד שהעונש בא על חוסר שמחה‪ ,‬וכבר‬ ‫ושמחת תורה‪ ,‬שבכח השמחה בתורה הקדושה השטן‬ ‫שאלנו את השאלה הזאת כמה פעמים בעלון ונכתוב‬ ‫מתערבב ולא יכולים המלאכים להוציא הפתקים לרעה כי‬ ‫בקצרה ג' מהלכים‪:‬‬ ‫בכח השמחה מבטל הצרופים הרעים והופכם לטובים‬ ‫הסבר שלישי‬ ‫ליקוטי הלכות‬ ‫רבי נתן מסביר שאכן העונשים באו על העבירות החמורות‬ ‫כבר הארכנו בפרשת כי תבא בענין זה שכשיהודי מקבל את‬ ‫שנאת חינם וכו' אמנם הסיבה שגרמה ליפול לכאלו מקומות‬ ‫הנהגת ה' יתברך עמו בשמחה אז הוא ממתיק הדין וכמו‬ ‫נמוכים להגיע לשנאת חינם ולעבירות חמורות היא שלא‬ ‫שהבאנו שם בשם הבן איש חי שע"י אמירת כל מאן דעביד‬ ‫היתה להם שמחה במצוות‪ ,‬וככה הוא מפרש את הגמרא‬ ‫רחמנא לטב עביד הופך את הגזירות הרעות לטובות‪ ,‬וכן‬ ‫שדורשת מהפסוקים שהטעם לחורבן שלא ברכו בתורה‬ ‫כתב הרב שלמה קלוגר לומר אחרי תפילת ראש השנה כל‬ ‫תחילה ומסביר מוהרנ"ת שהכוונה שלא היו שמחים בתורה‪,‬‬ ‫מאן דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬ואנו נמצאים בסיום הימים‬ ‫כי למרות שהאדם פעמים יש לו ירידה והוא נופל במעשה‬ ‫הנפלאים האלו ואין אנו יודעים מה נכתב לכל אחד אך בכח‬ ‫לא טוב הוא עדין צריך להיות בשמחה ולהחיות את עצמו‬ ‫השמחה שהיא צעקה גדולה שאני שמח בהנהגתו יתברך מה‬ ‫במעשים הטובים שלו ואפילו שהם לא שלמים‬ ‫שהוא עושה עמי ואני שמח שיש לי קרבה לתורה אפילו‬ ‫מעט אז בזה אנו הופכים את הגזרות הרעות לטובות‪ ,‬ולכן‬ ‫תבנה אפילו שהיא דירת עראי‬ ‫נזדרז מאוד בחג הקדוש לשמוח מאוד מאוד עם התורה‬ ‫ולכן אנו יוצאים מיום הכיפורים לסוכות ובונים את הסוכה‬ ‫הקדושה כי בכח השמחה מבטלים את כל הדינים ואין דין‬ ‫שהיא דירת עראי‪ ,‬לומר לך שהגם שהבנין של הקדושה שלך‬ ‫יכול לחול על האדם ששמח בתורת השם יתברך השם‬ ‫הוא לא קבוע‪ ,‬תבנה אותו למרות זאת‪ ,‬אל תאמר והרי אני‬ ‫יתברך ישמחנו בתורתו ונזכה לשמוח ולרקוד הרבה עם‬ ‫לא יכול להחזיק בזה הרבה זמן‪ ,‬למה לי לעשות זאת וזה‬ ‫התורה הקדושה ובזכות זה נמשיך שמחה לכל השנה כולה‬ ‫בחינה שצריך לשמוח גם במעשים קטנים ואפילו שהם לא‬ ‫שנה מלאה בתורה ומצות בשמחה גדולה שנזכה לתשובה‬ ‫שלמים ולא קבועים תשמח בהם וזה בנין הסוכה לבנות גם‬ ‫מאהבה‬ ‫משהו זמני אל תזלזל בזה‪ ,‬ומוהרנ"ת מסביר שבגלל שזלזלו‬ ‫ולא שמחו במה שהם כן עושים אז נפלו מהכל‪.‬‬ ‫שבת שלום‬ ‫וזה ששאלו על מה חרבה הארץ?‪ ,‬כלומר איך הגיעו לכאלו‬ ‫עבירות שבגינם חרבה הארץ ומסביר מוהרנ"ת כי לא היו‬ ‫וחג שמח!‬ ‫שמחים במעט טוב שעדין החזיקו בו‪ ,‬כי אם היו שמחים‬ ‫בזה‪ ,‬לא היו נופלים נמצא שהגם שהאדם ראה את מעשיו‬ ‫ביום הכיפורים וראה שהוא אכן לא שלם כלל‪ ,‬למרות זאת‬ ‫עכשיו העבודה לשמוח מאוד גם במעט טוב שלך שזה‬ ‫בחינת סוכות ושמחת ותורה ובכח זה האדם יזכה להישאר‬ ‫קיים בקדושה ולא ליפול יותר ולא רק אלא שגם יקום‬ ‫ותתהפך הירידה לעליה‬ ‫להנצחה או סיוע בהפצת העלון‪ ,‬להזמנת שיעורים וכן לפניות ותגובות‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫בטלפון‪ 055-6791214 :‬או במייל ‪SH0500148@gmail.com :‬‬