gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חודש תשרי ‪ -‬חלק ב'‬ ‫תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמה‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫חג הסוכות‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין שבת חול המועד סוכות תשפ"ו‬ ‫'בכל דרכיך דעהו' העסק בענייני גשמיות לשם שמים הנלמד מהסוכה�������������������������������ה‬ ‫'והארץ נתן לבני אדם' הכוונה בענייני הארציות לשם שמים · 'והוא יישר אורחותיך' כל מה שעובר‬ ‫עלינו הוא בישרות ובהשגחה · 'למען ידעו דורותיכם' בסוכות נשפעת בחינת הדעת · 'וראך ושמח‬ ‫בליבו' שלמות אהרן הכהן במידה זו · 'קשה עלי פרידתכם' המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה‬ ‫‪‬‬ ‫הושענא רבא‬ ‫‪‬‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות קודם אמירת ההושענות‬ ‫הושענא רבא תשפ"ו‬ ‫'הושענא למענך אלקינו' צעקה ותפילה לרומם כבוד השכינה הקדושה �����������������������������יד‬ ‫‪‬‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ו‬ ‫'זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי' המשכת החיזוק מחודש תשרי להתאזר בעוז‬ ‫ותעצומות������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������יח‬ ‫'ה' מעוז חיי ממי אפחד' ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד · 'חסד ומשפט אשירה' החיזוק מדוד‬ ‫המלך לזמר להשי"ת בכל מצב · 'הושענא עניה סוערה' השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה · 'כי לא‬ ‫תשכח מפי זרעו' התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫פרטי דיני המצויים ביום טוב שחל בשבת ��������������������������������������������������������������������כד‬ ‫הזכרת יום טוב ושבת בתפילה · שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם · שיטת החיי אדם שיצא בהזכרת‬ ‫אחד מהם · שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר של שבת לחוד ודאי יצא · מה הדין בכל זה לענין‬ ‫קידש · החילוק בין נוסח התפילה בין שבת יו"ט לשבת חוה"מ · טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה‬ ‫של יו"ט והזכיר בה של שבת · טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה של שבת והזכיר היום טוב‬ ‫ביעלה ויבוא · נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט שחל להיות בשבת · יו"ט שחל בשבת ובירך רק‬ ‫להדליק נר של שבת · יו"ט שחל בשבת ובירך רק להדליק נר של יו"ט · האם אפשר להדליק תיכף‬ ‫עוד נר ולברך עליו · נוסח הברכה כשמברכת שוב · האם אפשר לברך אחר ההדלקה · אם נתכוין‬ ‫להדליק רק לשבת או רק ליו"ט · בירך ביו"ט להדליק נר של שבת ושל יו"ט · דינים היוצאים‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין שבת חול המועד סוכות תשפ"ו‬ ‫'בכל דרכיך דעהו'‬ ‫העסק בענייני גשמיות לשם שמים הנלמד מהסוכה‬ ‫'והארץ נתן לבני אדם' הכוונה בענייני הארציות לשם שמים · 'והוא יישר‬ ‫אורחותיך' כל מה שעובר עלינו הוא בישרות ובהשגחה · 'למען ידעו דורותיכם'‬ ‫בסוכות נשפעת בחינת הדעת · 'וראך ושמח בליבו' שלמות אהרן הכהן במידה‬ ‫זו · 'קשה עלי פרידתכם' המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה‬ ‫ויש לדעת מה השייכות בין מצות נטילת‬ ‫בפסוקי החג נאמר (כג מ‪-‬מג) 'ולקחתם‬ ‫לולב למצות ישיבה בסוכה שהוסמכו‬ ‫לכם ביום הראשון פרי עץ‬ ‫זה לזה בכתובים‪ ,‬ובפרט לפי הידוע‬ ‫הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי‬ ‫מהאריז"ל (שער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש א)‬ ‫נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת‬ ‫שיש ליטול ולברך על הלולב דווקא בתוך‬ ‫ימים‪ .‬וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים‬ ‫הסוכה‪ ,‬וכך נהגו אחריו רבותינו תלמידי‬ ‫הבעש"ט זי"ע‪ ,‬ומה שייכות יש בין הלולב‬ ‫בשנה חוקת עולם לדורותיכם בחודש‬ ‫לסוכה‪.‬‬ ‫השביעי תחוגו אותו‪ .‬בסוכות תשבו שבעת‬ ‫ב'יהי רצון' שקודם אגידת הלולב אומרים‬ ‫ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪.‬‬ ‫שההדסים מכוונים כנגד האות‬ ‫למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי‬ ‫יו"ד שבשם הוי"ה ב"ה‪ ,‬הלולב כנגד ה"א‬ ‫את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ‬ ‫ראשונה‪ ,‬הערבות מכוונים לאות וא"ו‪,‬‬ ‫מצרים אני ה' אלקיכם'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הוא מקיים בכך מצוה גדולה וחביבה של‬ ‫והאתרוג הוא כנגד הה"א אחרונה שבשם‬ ‫ישיבת סוכה‪.‬‬ ‫הוי"ה הקדוש‪ .‬ויש להבין למה האתרוג‬ ‫בפרט לאור חידושו הנפלא של הרה"ק‬ ‫שהוא המעולה שבכל המינים ומכוון כנגד‬ ‫מצאנז זי"ע (דברי חיים לסוכות ד"ה‬ ‫הצדיקים שיש להם טעם וריח ומלאים‬ ‫בסוכות תשבו) שגם כאשר האדם אינו נמצא‬ ‫בתורה ומצוות (ויקרא רבה ל יב)‪ ,‬דווקא הוא‬ ‫בפועל בתוך הסוכה נחשב לו כאילו יושב‬ ‫רומז לה"א האחרונה שהיא הפחותה‬ ‫הוא בסוכה‪ ,‬כיון שכלל גדול בידינו 'תשבו‬ ‫שבאותיות שם הוי"ה‪.‬‬ ‫כעין תדורו' (סוכה כח‪ ,):‬וכמו שבשאר ימות‬ ‫מראפשיץ זי"ע (זרע קודש לסוכות‬ ‫הרה"ק‬ ‫השנה גם כשיוצא האדם מביתו ונמצא הוא‬ ‫ליל א ד"ה בסוכות תשבו) מביא על‬ ‫עלי אורח וכדומה‪ ,‬אין זה נחשב שהוא גר‬ ‫דברי חז"ל (סוכה כב‪ .‬עיין שו"ע או"ח סי' תרלא ס"ג)‬ ‫ברחוב‪ ,‬אלא שהוא בעצם גר בביתו ורק‬ ‫שבסוכה צריך שיוכלו לראות מתוכה את‬ ‫כעת נמצא באופן ארעי ברחוב העיר‪ ,‬כמו‬ ‫הכוכבים‪ ,‬שתיבת כוכ"ב היא אותיות כ"ו‬ ‫כן בחג הסוכות כולנו גרים בסוכה וכל‬ ‫כ"ב כנגד שם הוי"ה שעולה למספר כ"ו‬ ‫יציאתנו משם היא רק בדרך ארעי‪ ,‬ונמצא‬ ‫וכנגד כ"ב האותיות‪ ,‬עי"ש מה שכתב בזה‬ ‫שנחשב הדבר כאילו יושבים אנחנו בסוכה‬ ‫לדרכו בקודש‪ ,‬ויש לומר בזה עוד רמז‪.‬‬ ‫שבעת ימים‪.‬‬ ‫חז"ל (סוכה כח‪ ):‬אומרים 'כל שבעת הימים‬ ‫ממילא בחג זה יש לנו התעוררות‬ ‫אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי‬ ‫מוחשית וברורה לדרך בה‬ ‫כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות‬ ‫עלינו לחיות בכל השנה כולה‪ ,‬שיש‬ ‫נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל‬ ‫בידינו להשקיע קצת מחשבה ולהפוך את‬ ‫בסוכה'‪ ,‬כי בחג הסוכות אדם עושה דירתו‬ ‫כל מעשינו ועסקנו למצוות‪ ,‬וכגון בענין‬ ‫דירת ארעי וסוכתו דירת קבע‪ .‬ויש לבאר‬ ‫האכילה‪ ,‬שעל ידי מעט מחשבה שהאדם‬ ‫הענין בזה‪ ,‬שהנה בחג הסוכות זמן שמחתנו‬ ‫חושב בדעתו שהוא עומד כעת לאכול כדי‬ ‫מצינו ענין נפלא שאינו בכל השנה כולה‪,‬‬ ‫שיהיה לו כח וישוב הדעת לתורה ולעבודת‬ ‫שבשבעת ימים אלו של חג הסוכות כל‬ ‫הבורא‪ ,‬הופך הוא את הכל למצוה גדולה‬ ‫מה שהאדם עושה בסוכה הרי הוא מקיים‬ ‫ויקרה‪ ,‬וכן הוא בשאר כל ענייני הגשמיות‪,‬‬ ‫בכך מצוה של ישיבה בסוכה‪ ,‬לא מיבעיא‬ ‫ומופת ברור לזה רואים בחג הסוכות‪ ,‬בו כל‬ ‫כשהוא לומד או מתפלל בסוכתו‪ ,‬אלא אף‬ ‫מעשי האדם נחשבים למצוה גדולה‪.‬‬ ‫כשהוא אוכל ושותה ישן או מטייל בסוכה‪,‬‬ ‫ו‬ ‫לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא‬ ‫מפיאסעצנע זי"ע הי"ד (בספרו דרך‬ ‫הרה"ק‬ ‫יתעלה‪ ,‬כדכתיב בכל דרכיך דעהו (משלי‬ ‫המלך פרשת מקץ דף סג) מוסיף ומבאר‬ ‫ג ו) ואמרו חכמים ז"ל (אבות פ"ב מי"ב) ויהיו‬ ‫שענין זה הוא התיקון לפגם הגדול שהיה‬ ‫כל מעשיך לשם שמים‪ ,‬וכן סדר ה"ר יונה‬ ‫ביום ראש השנה בחטא אדם הראשון‪,‬‬ ‫הענין בפרקי אבות (שם) ויהיו כל מעשיך‬ ‫שמובא בחז"ל (זוהר חדש יח‪ ):‬שהקדוש‬ ‫לשם שמים‪ ,‬אפילו דברים של רשות כגון‬ ‫ברוך הוא ציווה לאדם 'מכל עץ הגן אכול‬ ‫האכילה והשתיה וההליכה והישיבה‬ ‫תאכל' (בראשית ב טז)‪ ,‬ולא היה זה רק הצעה‬ ‫והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך‬ ‫ורשות בעלמא כי אם מצוה גמורה וחיוב‪,‬‬ ‫יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם‬ ‫ומצד שני מעץ הדעת נצטווה בפירוש (שם)‬ ‫עבודתו'‪.‬‬ ‫שלא לאכול‪ .‬אמנם הנחש הקדמוני שורש‬ ‫הרע בא ופיתה את אדם הראשון שאין‬ ‫ומסיים הטור‪' :‬כללו של דבר חייב אדם‬ ‫הדבר כן אלא 'מכל עץ הגן תאכל' והיינו‬ ‫לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול‬ ‫שהרשות בידו לאכול מכל העצים או שלא‬ ‫את כל מעשיו במאזני שכלו‪ ,‬וכשרואה‬ ‫לאכול כלום‪ ,‬והכל רק רשות בלי מצוה או‬ ‫דבר שיבא לידי עבודת הבורא יתעלה‬ ‫עבירה‪ ,‬ובזה בא הנחש לקעקע את האמת‬ ‫יעשהו ואם לאו לא יעשנו‪ ,‬ומי שמדות הללו‬ ‫הברורה שאין בעולם כלל דברי רשות‪,‬‬ ‫מצויות בו נמצא עובד את בוראו כל ימיו‬ ‫אלא הכל הוא מצוה או עבירה‪ ,‬כהגדרת‬ ‫אפילו בשעת שבתו וקומו והילוכו ובשעת‬ ‫החובות הלבבות (שער עבודת האלקים פ"ד)‪.‬‬ ‫משאו ומתנו‪ ,‬ואפילו באכילתו ושתייתו‬ ‫ולתקן חטא זה מתחזקים אנו בחג הסוכות‬ ‫ואפילו בתשמישו ובכל צרכיו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫להבין ולדעת‪ ,‬שיש ביד היהודי ומוטל עליו‬ ‫ומקור הדבר הוא בדברי הגמרא (ברכות סג‪).‬‬ ‫להפוך את כל מעשיו ואף הגשמיים שבהם‬ ‫'דרש בר קפרא איזו היא פרשה קטנה שכל‬ ‫למצוות ולקיום רצון הבורא‪ ,‬ולא כפיתוי‬ ‫גופי תורה תלויין בה‪ ,‬בכל דרכיך דעהו‬ ‫השטן שהכל הוא רק דברי רשות בעלמא‪.‬‬ ‫והוא יישר אורחותיך (משלי ג ו)'‪.‬‬ ‫אכן בחג הסוכות הדבר עולה יותר‬ ‫'והארץ נתן לבני אדם'‬ ‫הכוונה בענייני הארציות לשם שמים‬ ‫בנקל‪ ,‬שכן אף בלא שום מחשבה‬ ‫מקיים האדם מצוה באכילתו או בשינתו‬ ‫יסודם של דברים מבואר באריכות‬ ‫בסוכה‪ ,‬אמנם בכל ימות השנה הדבר‬ ‫בדברי הטור והשלחן ערוך‬ ‫תלוי ועומד בתוספת מחשבה קטנה‪,‬‬ ‫בסימן רל"א שבאורח חיים‪ ,‬וזה לשון‬ ‫וכדברי הרה"ק מקאזניץ זי"ע (עבודת ישראל‬ ‫הטור שם‪' :‬בכל מה שיהנה בעולם הזה‬ ‫ז‬ ‫(אגרת הקודש סימן ט)‬ ‫וכך כותב התניא‬ ‫פרשת שלח ד"ה דבר אל בני ישראל) שמביא בשם‬ ‫שכאשר יוצא האדם לעבודתו לא יצא כמו‬ ‫הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע שהאופן לעלות‬ ‫הגוי שאינו חושב כלום מעבר לכסף שהוא‬ ‫את הניצוצות הקדושים ולהעלות את כל‬ ‫כעת עושה‪ ,‬אלא יכוון שרוצה לעשות‬ ‫האכילה‪ ,‬היא על ידי שהאדם יעצור לרגע‬ ‫השתדלות לפרנסתו כדי שיהיה לו ממון‬ ‫ויחשוב‪ ,‬שהלא בוודאי אם רצון הבורא היה‬ ‫לשלם שכר לימוד ולהוצאת שבת ויום טוב‬ ‫שהוא יוכל להתקיים בלא אכילה היה כן‬ ‫ולקיום נפשו ונפש בני ביתו לקיום התורה‪,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬ונמצא שהוא כעת אוכל כי כן גזרה‬ ‫ובזה רומם והגביה את הכל‪.‬‬ ‫חכמתו ית"ש שהאדם יצטרך לאכול מספר‬ ‫דברים אלו הם יסודות של כל איש‬ ‫פעמים ביום כדי להחזיק את חיות גופו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ובזה ניכר חילוקו‬ ‫במחשבה זו גופא שכבר הכניס את‬ ‫והבדלתו מהגוי ששקוע רק בגשמיות‬ ‫השי"ת לתמונה‪ ,‬מיד הוא‬ ‫ובארציות‪ .‬ויש לומר שלכן נכתבה הלכה זו‬ ‫העלה בזה את כל האכילה‪ .‬ובזה מפרש‬ ‫דוקא בסימן רל"א‪ ,‬שכן תיבת 'ישראל' היא‬ ‫הרה"ק מקאזניץ את מאמר הכתוב (במדבר‬ ‫אותיות 'יש רל"א'‪ ,‬שלכל איש ישראל יש‬ ‫טו יח) 'בבואכם אל הארץ אשר אני מביא‬ ‫את הכח לקיים את המבואר בסימן רל"א‪.‬‬ ‫אתכם שמה'‪ ,‬שכאשר האדם ניגש ובא‬ ‫באשר ידוע כי הסימנים המצויינים בשלחן‬ ‫אל דברי הארציות‪ ,‬יחזור ויזכור שרק ה'‬ ‫ערוך יש בהם רמזים וכוונות‪ ,‬וכגון הלכות‬ ‫מביא אותו לשם ובדברו הוצרך הוא לאכול‬ ‫שופר הם בסימן תקפ"ו שהוא גימטריא‬ ‫כעת‪ .‬ונמצא שבמחשבה קלה ופשוטה זו‬ ‫'שופר'‪ ,‬וכ"ק מורי חמי [מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫כבר זוכה האדם להגביה ולרומם את כל‬ ‫מתולדות אהרן] זי"ע אמר פעם שהלכות‬ ‫אכילתו‪ ,‬והופך אותה מדבר גשמי לדבר‬ ‫שילוח הקן הם דייקא בסימן רצ"ב שביורה‬ ‫רוחני ולמצוה רבה‪.‬‬ ‫דעה‪ ,‬לרמז על לישנא דקרא (דברים כב ו)‬ ‫זהו כח מופלא שיש ביד בשר ודם‪ ,‬שיכול‬ ‫'והאם רובצת על האפרוחים'‪.‬‬ ‫הוא להפוך דבר גשמי ופשוט למצוה‪,‬‬ ‫לכן יש להתעורר בראות גודל הזכיה שיש‬ ‫ואם אצל אברהם אבינו היה הנס שהחול‬ ‫בידינו‪ ,‬שבמקום להשאיר את‬ ‫והעפר שזרק נהפכו לחיצים ולחרבות‪,‬‬ ‫המעשה הגשמי בגשמיותו שיהיה הבל‬ ‫כאן יש נס גדול הרבה יותר‪ ,‬שמהעפר‬ ‫וריק וכעבור כמה רגעים לא נשאר ממנו‬ ‫והגשמיות עושה האדם יהלומים ואור אין‬ ‫זכר‪ ,‬יכולים אנו במאמץ קטן ובהשקעת‬ ‫סוף של מצוה‪ ,‬והכל על ידי משהו של‬ ‫רגע של התבוננות ומחשבה‪ ,‬להפוך את‬ ‫מחשבה וכוונה שהאדם מכניס בפעולתו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫עשה הכל כראוי ומתוך ביטול גמור לרצון‬ ‫זה לאור נצחי של קיום רצון ה' ולמצוה‬ ‫הבורא‪ ,‬הרי שהוא אכן הביא את היום‬ ‫רבה ונשגבה‪ ,‬שאין בידינו כלל להשיג מה‬ ‫הזה לתיקונו השלם כפי התכנית האלקית‬ ‫פירושה של מצוה אחת‪ ,‬וצער גדול הוא‬ ‫שנגזרה עליו כבר בראשית הבריאה‪.‬‬ ‫לאבד מרגלית יקרה כזו‪.‬‬ ‫כפי המסופר על הגה"צ ר' אליהו לופיאן‬ ‫'והוא יישר אורחותיך'‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שפעם ראה אותו תלמידו‬ ‫כל מה שעובר עלינו הוא בישרות ובהשגחה‬ ‫כשהוא עומד בחצר ביתו ללא מלבוש‬ ‫עוד נכלל בזה את המשך הפסוק של‬ ‫עליון ועסוק בפתיחת הביוב שנחסם ועלה‬ ‫'והוא יישר אורחותיך'‪ ,‬והוא מה‬ ‫על גדותיו‪ ,‬ולפליאת התלמיד שאין זה‬ ‫שכבר דיברנו הרבה פעמים באריכות‪,‬‬ ‫לכבוד הרב‪ ,‬נענה ואמר שהוא כעת עושה‬ ‫שמצוי אצל האדם שהוא מתעורר בבוקרו‬ ‫בדיוק את מה שעשה הכהן הגדול בקודש‬ ‫של יום וגומר בדעתו כי היום יעשה כך‬ ‫הקדשים ביום הכיפורים‪ ,‬כי שניהם עושים‬ ‫וכך ויעסוק במצוה זו ובלימוד כך וכך דפי‬ ‫את מה שרצון הבורא מאיתם לעשות‪,‬‬ ‫גמרא ושלחן ערוך‪ ,‬וכדומה‪ .‬אמנם כעבור‬ ‫מהכהן הגדול רצה ה' שיעשה את העבודה‬ ‫זמן מה הקדוש ברוך הוא מסובב שהוא‬ ‫הקדושה לפני ולפנים‪ ,‬ואילו ממנו רוצה‬ ‫מוכרח לעסוק בעניינים אחרים שכלל לא‬ ‫השי"ת כעת שיעסוק לפתוח את סתימת‬ ‫תכנן לעסוק בהם‪ ,‬אם זה ללכת עם בנו‬ ‫הביוב‪ ...‬ובמעשה זה הפך את הביוב‬ ‫לרופא ל"ע או לתקן את מכונת הכביסה‬ ‫לקטורת לפני ולפנים כביכול‪ ,‬וזוהי אמת‬ ‫שנשברה‪ ...‬וכדומה בשאר עניינים הנראים‬ ‫לאמיתה‪.‬‬ ‫לו כפחותים ושפלים‪ ,‬ובסופו של יום הוא‬ ‫אם כן על ידי שהאדם מחדיר בנפשו‬ ‫מתבונן וחושב לעצמו שהיה לו יום 'הפוך'‬ ‫ובמוחו שכל דרכיו הם מהשי"ת‬ ‫ויום משונה‪ ,‬שכלום לא היה כפי התכנון‬ ‫ומקיים בעצמו את הכתוב 'בכל דרכיך‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫דעהו'‪ ,‬ומכניס את השי"ת לכל דרכיו‪ ,‬בזה‬ ‫אמנם האמת היא שמה שהפוך הוא‬ ‫נמצא שהשי"ת מקיים כנגדו את ההמשך‬ ‫האדם בעצמו ולא היום‪ ...‬שהרי‬ ‫של 'והוא יישר אורחותיך'‪ ,‬שכל הימים‬ ‫מי עשה את כל זה‪ ,‬הלא רק השי"ת בעצמו‬ ‫והדרכים והעסקים שלו יהיו ישרים ולא‬ ‫החליט וגזר שהוא יצטרך לעסוק היום‬ ‫יחשוב שהם הפוכים‪ ,‬שהרי הוא זוכר ויודע‬ ‫בעניינים אלו‪ ,‬ואם כן בוודאי שזה מה שהוא‬ ‫שכך בדיוק היה אמור להיות יום זה‪ ,‬וכך‬ ‫היה אכן אמור לעשות היום‪ ,‬ואם הוא‬ ‫ט‬ ‫שבטפלים‪ ,‬ואילו את הסוכה שהיא המקום‬ ‫כבר נגזר לפני יותר מחמשת אלפים ושבע‬ ‫בו מקיימים אנו כל כך הרבה מצוות עושים‬ ‫מאות שנה בבריאת העולם‪.‬‬ ‫לדירת קבע ולעיקר המגורים‪ .‬ושוב יש‬ ‫כמה מאושר הוא הזוכה לחיות עם אמת‬ ‫לנו את הכח לכל השנה להכניס גם בבית‬ ‫זו‪ ,‬שאינו בא לידי כעס ודאגות‬ ‫פנימה את השי"ת ולחיות עם קיום רצון‬ ‫ועצבות כשיש דברים שאינם מתנהלים כפי‬ ‫ה' בכל פרט ופרט מכל מעשינו בכל היום‬ ‫תכנונו שלו‪ ,‬והוא מיד מבטל את רצונו שלו‬ ‫כולו‪ ,‬ולכן החג הזה הוא 'זמן שמחתנו' כי‬ ‫לרצון הבורא‪ ,‬וזוכר שהוא כעת ככהן גדול‬ ‫מה שמחה יש יותר מזה‪ ,‬שביכולתו לקיים‬ ‫המשרת לפני ולפנים‪ ,‬ונשאר רגוע ושמח‬ ‫מצוות רבות בכל מעשה שלנו במשך כל‬ ‫בכל מקרה שמגיע אליו‪ .‬וכמבואר בדברי‬ ‫היום‪.‬‬ ‫הרשב"א (בתשובה ח"א סי' קצא) שהביא הבית‬ ‫יוסף (או"ח סימן ד ד"ה ומשמע מדברי הרא"ש)‬ ‫כל זה נשפע בחג הסוכות‪ ,‬וכלישנא‬ ‫דקרא (ויקרא כג מג) 'למען ידעו‬ ‫שלכן נוטלים ידיים בבוקר קודם תחילת‬ ‫דורותיכם'‪ ,‬שנשפע בחינת 'בכל דרכיך‬ ‫עבודת הבורא של היום החדש‪ ,‬שכן כל‬ ‫יהודי הוא ככהן הנוטל ידיים בתחילת‬ ‫דעהו' לעשות הכל לשם שמים ובכוונה‬ ‫עבודתו במקדש‪ .‬וכמה שמחה יש לאדם‬ ‫נכונה ונעלה‪ .‬וזה נותן לנו את השמחה‬ ‫בזוכרו שהוא כעת ממש ככהן הגדול לפני‬ ‫השלמה והאמיתית של 'זמן שמחתנו'‬ ‫ולפנים שעושה נחת רוח ליוצרו‪ ,‬שהרי היינו‬ ‫לראות את רוב אושרנו וגודל מעלתנו‪ ,‬שאנו‬ ‫משלמים כל הון דעלמא לזכות להיכנס‬ ‫הופכים במחשבה קטנה את הגשם לרוח‬ ‫לקודש הקדשים ולהקטיר קטורת ביום‬ ‫ועושים מכל העוה"ז עטרה לחי העולמים‬ ‫הקדוש לפני ולפנים‪.‬‬ ‫כביכול‪ .‬וגדלה מאוד חשיבות עבודה זאת‬ ‫שהאדם הופך גשמיות לרוחניות‪ ,‬וכהפלגת‬ ‫'למען ידעו דורותיכם'‬ ‫החתם סופר (חתם סופר עה"ת פרשת האזינו ד"ה‬ ‫בסוכות נשפעת בחינת הדעת‬ ‫בהנחל עליון גוים) על הפסוק [שנקרא ביום שמיני‬ ‫את החיזוק לכל זה נוטלים אנו מחג‬ ‫עצרת הבעל"ט] בפרשת וזאת הברכה (דברים‬ ‫הסוכות‪ ,‬שבחג הזה מתחזקים אנו‬ ‫לג יז) 'בכור שורו הדר לו'‪ ,‬שעל ידי כוונה‬ ‫להבין ולזכור שכל מעשינו יכולים להפוך‬ ‫נכונה יכול האדם להפוך כזית בשר שור‬ ‫למצוות‪ ,‬וחיים עם השי"ת כ"ד שעות‬ ‫לבחינת אתרוג פרי עץ הדר‪ ,‬בכך שהוא‬ ‫ביממה‪ ,‬ועושים את הבית המפואר שעלה‬ ‫אוכלו לשם מצוה ולשם שמים‪.‬‬ ‫כמה מליוני שקלים לדירת עראי ולטפל‬ ‫י‬ ‫לך'‪ ,‬ומשלים בזה את רצון ה' ומתקן את‬ ‫זה נרמז בארבעת המינים‪ ,‬שהערבה‬ ‫בחינת המלכות דלית ליה מגרמיה כלום‪.‬‬ ‫שהיא מלשון עריבות ומתיקות‪,‬‬ ‫ורומזת אל הפחות שמחפש את העריבות‬ ‫'וראך ושמח בליבו'‬ ‫ואת התענוג בעולם הזה ואינו משכיל‬ ‫שלמות אהרן הכהן במידה זו‬ ‫להעלות הכל אל הקדושה‪ ,‬עבודה זו אין‬ ‫עבודה קדושה זו מצינו וראינו אצל‬ ‫בה טעם וריח כי אין נחת רוח מעבודה‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום‪,‬‬ ‫כזאת‪ ,‬אמנם הצדיק שנרמז באתרוג‪,‬‬ ‫כפי שקראנו ביום ראש השנה את הפסוק‬ ‫שיש בו טעם וריח כי הוא מעלה את כל‬ ‫(בראשית כא לג) 'ויטע אשל בבאר שבע ויקרא‬ ‫פעולותיו הגשמיות לשם שמים ואינו מחפש‬ ‫שם בשם ה' אל עולם'‪ ,‬ודרשו חז"ל (סוטה י‪):‬‬ ‫את הטעם הגשמי שבהם‪ ,‬הוא המרכבה‬ ‫שהיה מאכיל ומשקה את העוברים ושבים‪,‬‬ ‫לה"א אחרונה שהיא מידת מלכות דלית‬ ‫ובזה פרסם את אלקותו ית"ש בעולם‬ ‫ליה מגרמיה כלום (זוה"ק פרשת וישב קפא‪ ,).‬כי‬ ‫ולימדם להכיר שהכל מאת ה'‪ ,‬ונמצא‬ ‫אין לו כלום לעצמו ואת הכל הוא מעלה‬ ‫שרוב עסקו של ראש האומה אברהם‬ ‫להשי"ת ולקיום מצוותיו‪.‬‬ ‫אבינו היה בענייני מאכל ומשתה‪ ,‬ועשה‬ ‫לכן אמר הכתוב בפרשת האזינו [שקראנו‬ ‫בזה עבודה נשגבה של קידוש ה' בעולם‪.‬‬ ‫בשבת האחרונה] (דברים לב יב) 'ה' בדד‬ ‫ולכן מצינו שהשי"ת הוסיף לו את האות‬ ‫ינחנו ואין עמו אל נכר'‪ ,‬תיבת בד"ד היא‬ ‫הה"א בשמו וקרא שמו אברהם (בראשית יז‬ ‫ראשי תיבות 'בכל דרכיך דעהו'‪ ,‬ומורה‬ ‫ה)‪ ,‬כי האות ה"א רומזת לעולם הזה וכנ"ל‪,‬‬ ‫הכתוב שהצדיק החי עם 'בכל דרכיך דעהו'‪,‬‬ ‫ואברהם השכיל להעלות אותה לשורשו‬ ‫אין עמו עוד חשבונות גשמיים בעשיותיו‪,‬‬ ‫ולתקן את בחינת מידת המלכות הרמוזה‬ ‫אלא את הכל הוא עושה רק לשם שמים‪.‬‬ ‫בה"א אחרונה‪ ,‬על ידי שעשה מהכל‬ ‫ולכן שירת האזינו רמוזה בתיבות 'הזיו‬ ‫התגלות מלכות שמים‪.‬‬ ‫לך' (ר"ה לא‪ ,).‬להורות שהזוכה לחיות כך‬ ‫היום הוא אושפיזא דאהרן כהנא קדישא‪,‬‬ ‫מעלה את בחינת הה"א שרומזת לעולם‬ ‫שבזכותו זכו ישראל למתנה של ענני‬ ‫הזה שנברא בה"א (מנחות כט‪ ,):‬והוא משכיל‬ ‫הכבוד (תענית ט‪ ).‬שהסוכה שאנו יושבים בה‬ ‫להפוך את בחינת העוה"ז ולעשות ממנה‬ ‫היא זכר לענני הכבוד (זוה"ק פרשת אמור קג‪,).‬‬ ‫זיו והדר לבורא ית"ש‪ ,‬ומתקן את בחינת‬ ‫והנה אצל אהרן הכהן נאמר (שמות ד יד)‬ ‫הה"א אחרונה ועושה ממנה זיו להשי"ת‬ ‫'וראך ושמח בליבו'‪ ,‬והיינו שאף שאהרן‬ ‫כנרמז בתיבות 'הזיו לך' והייינו 'ה"א ‪ -‬זיו‬ ‫אי‬ ‫בו אנו כביכול ביחודא שלים ויושבים עם‬ ‫הכהן כבר התנבא לישראל במצרים עוד‬ ‫המלך בלחודוהי (זוה"ק פרשת נח סד‪ ,):‬כי אנו‬ ‫קודם שמשה רבינו התמנה להיות הנביא‬ ‫ממשיכים את הכח לחיות עם השי"ת בכל‬ ‫הגואל וכמו שהביא רש"י (שם פסוק י ד"ה גם‬ ‫סדר היום שלנו‪ .‬וזה נרמז בדברי חז"ל (רש"י‬ ‫מתמול וגו')‪ ,‬מכל מקום אמר השי"ת למשה‬ ‫במדבר כט לג‪-‬לד ומקורו בגמ' סוכה נה‪ ):‬שביום זה‬ ‫כי כעת כשישמע אהרן שמשה נבחר‬ ‫אומר השי"ת 'קשה עלי פרידתכם‪ ,‬עשו‬ ‫לנביא לא יהיה לו שום קנאה וצער אפילו‬ ‫לי סעודה קטנה'‪ ,‬ורומז לפרשה קטנה של‬ ‫בליבו וכל שכן על פניו‪ ,‬אלא ישמח עם‬ ‫'בכל דרכיך דעהו'‪ ,‬שעל ידה נעלה אף את‬ ‫משה ויקבלו בשלום ובשמחה‪ ,‬וזהו מופת‬ ‫כל הסעודות והאכילות והגשמיות לעבודת‬ ‫גדול שזכה אהרן לעקור מליבו כל משהו‬ ‫ה'‪ ,‬וכך נחיה בכל השנה עם הבורא ית"ש‪.‬‬ ‫של מחשבה עצמית ורצונות והנאות מצד‬ ‫וכפי שאכן אנו אומרים קודם ההקפות‬ ‫הגשמיות‪ ,‬וזיכך את ליבו שיהיה נקי וישר‬ ‫'לא נתפרש מינך ולא תפרוש מינן אדון‬ ‫וזכך בלא רבב‪.‬‬ ‫הכל' (פיוט 'אדון הכל' לבעל החרדים)‪ ,‬כי זוהי כל‬ ‫לכן זכה אהרן הכהן בשכר זה לחושן‬ ‫תשוקתנו וחפצנו ביום הקדוש הזה‪.‬‬ ‫על ליבו כמאמר חז"ל (שבת קלט‪,).‬‬ ‫לכך באותו יום הוא גם יום 'שמחת תורה'‬ ‫כי חש"ן אותיות נח"ש‪ ,‬כי הוא ההיפך‬ ‫בארץ הקודש‪ ,‬כי את העבודה הזו‬ ‫של הנחש וכח הרע שכל עסקו ורצונו הוא‬ ‫להכניס את השי"ת בכל העניינים הגשמיים‬ ‫ההנאה מהעולם הזה ועוסק בכל דבר‬ ‫אפשר לעשות רק על ידי התורה‪ ,‬לחיות‬ ‫לשם הגשמיות שבו בלי שום עליה וכוונה‬ ‫על פי התורה בכל דבר‪ .‬וזה הרמז בדברי‬ ‫רוחנית‪ ,‬ולכן חג הסוכות מכוון לאהרן הכהן‬ ‫הרה"ק מראפשיץ הנ"ל שתיבת 'כוכב'‬ ‫שעל ידו זכינו לענני הכבוד‪ ,‬שבו רואים‬ ‫הנראה בסוכה הוא נוטריקון כ"ו כ"ב‪ ,‬שכן‬ ‫נקודה זו שהכל נהפך למצוות ואין שום‬ ‫אנו ממשיכים מחג זה את הכח להכניס את‬ ‫רצון עצמי והנאה גשמית אשר זהו עניינו‬ ‫שם הוי"ה מספר כ"ו לכל דרכינו‪ ,‬וזאת‬ ‫של החג הזה כנ"ל‪.‬‬ ‫בכח כ"ב אותיות התורה כנ"ל‪ .‬ובפרט‬ ‫לאור דברי הטור הנ"ל שהכוונה הנעלה‬ ‫'קשה עלי פרידתכם'‬ ‫היא שהאדם אוכל וישן כדי שיהיה לו כח‬ ‫המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה‬ ‫ללמוד את התורה ולקיים את מצוותיה‪.‬‬ ‫חיזוק זה נוטלים אנו מחג סוכות לכל‬ ‫דבר זה פועל המתקה גדולה למעלה‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬ולכן תיכף בסיום חג זה‬ ‫וכשהשטן מתחיל ביום הראשון‬ ‫נכנסים אנו ליום שמיני עצרת הקדוש‪,‬‬ ‫בי‬ ‫קראנו היום את ההפטרה של מלחמת גוג‬ ‫לחשבון עוונות לחפש את עוונות בני‬ ‫ומגוג שרומזת לגאולה העתידה‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא נוכח לראות שהם מקיימים‬ ‫ובימים אלו אנחנו מרבים מאוד בתפילות‬ ‫מצוות בכל רגע מהיום על ידי ישיבתם‬ ‫ובתחנונים לזכות כבר לישועה הגדולה‪,‬‬ ‫באמירת ההושענות ובתפילת המוספין‬ ‫בסוכה‪ ,‬והוא מתבלבל לגמרי וסותם את‬ ‫ועוד‪ ,‬ובוודאי שכל התפילות פועלות‬ ‫פיו‪ .‬ובפרט בראותו את הסכומים הגדולים‬ ‫למעלה ואינם חוזרות ריקם‪ ,‬וכן כל הנענועים‬ ‫שבני ישראל משלמים ומוציאים בחביבותם‬ ‫פועלים המתקות גדולות ומשברים את כל‬ ‫למצות ארבעה מינים‪ ,‬שהם מעלים בזה‬ ‫כחות הקליפה‪ .‬ויעזור השי"ת שאכן נזכה‬ ‫את כל העולם הזה והממון לצורך גבוה‬ ‫כבר לביטול כל כח הרע‪ ,‬ומתוך שפע רב‬ ‫בכל העניינים‪ ,‬חיי בני ומזוני רוויחי‪ ,‬נזכה‬ ‫ולמצוות‪ ,‬בזה נסתתמו כל טענותיו ואין‬ ‫לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫מענה בפיו‪ ,‬ובני ישראל יוצאים זכאים בדין‪.‬‬ ‫גי‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות קודם אמירת ההושענות‬ ‫הושענא רבא תשפ"ו‬ ‫'הושענא למענך אלקינו'‬ ‫צעקה ותפילה לרומם כבוד השכינה הקדושה‬ ‫חז"ל במשנה (שקלים פ"ה מ"ה) 'מי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב'‪,‬‬ ‫אמרו‬ ‫ופירשו צדיקים (עי' ייטב פנים להושענא רבה ד"ה ויצא יצחק בשם המפרשים) שהכוונה ליום‬ ‫הגדול של הושענא רבא שאנו עומדים בו‪ ,‬כי הנה בראש השנה יכתבון וביום צום‬ ‫כיפור יחתמון‪ ,‬ובהושענא רבא יש בו חתימה נוספת שיהא חותם בתוך חותם‬ ‫(שעה"כ דרושי חג הסוכות דרוש ו)‪ ,‬ומי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב שהוא יום הערבה‬ ‫ממנהג נביאים‪ ,‬ושתי פעמים תיבת 'חותם' עולה כמנין שם מ"ב היוצא מראשי‬ ‫תיבות 'שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות' שהוא שם שקוצי"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫בגימטריא ב' פעמים חותם‪ ,‬לרמז כי ביום זה שבו יש את החותם השני מתכנסים‬ ‫בני ישראל בבתי כנסיות וצועקים ומשוועים להשי"ת הרבה פעמים 'הושענא נא‬ ‫הושענא נא'‪.‬‬ ‫הקדושים נהגו להזכיר ביום הושענא רבא את דברי השל"ה הקדוש‬ ‫אבותינו‬ ‫(מסכת סוכה תורה אור אות ע)‪ ,‬שמבאר את דברי הגמרא (ר"ה יח‪ ).‬שאמרו על‬ ‫הפסוק 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' (ישעיה נה ו) שהזמן בו השי"ת הוא‬ ‫מצוי וקרוב הוא 'אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים'‪ ,‬ומקשה‬ ‫השל"ה הק' שהרי בין ראש השנה ליום הכיפורים אין עשרה ימים אלא רק שבעה‬ ‫ימים‪ .‬ומבאר שכוונת הגמרא לעשרה הימים שבין יום הקדוש להושענא רבא‪ ,‬כיון‬ ‫שגם יום כיפור מכונה בכתוב (יחזקאל מ א) בשם 'בראש השנה בעשור לחודש'‪ ,‬ויום‬ ‫די‬ ‫הושענא רבא גם הוא בחינת יום הקדוש‪ ,‬כי גם בו יש סליחה וכפרה‪ ,‬וביום זה‬ ‫ניתן לנו עוד הזדמנות ואפשרות לתקן מעשינו ולהתחנן שייטיב לנו החתימה‪.‬‬ ‫הבני שלשים זי"ע (בהקדמה ד"ה מה שתראה) מבאר את דברי השל"ה הק' למה‬‫זקה"ק‬ ‫נצרכו שתי מיני העשרת ימי תשובה‪ ,‬כי בכחות הרע יש שתי מיני קליפות‪,‬‬ ‫אחת הנקראת מחל"ת שהיא המביאה את האדם להוללות ושחוק וקלות ראש‪,‬‬ ‫והשנית היא הנקראת לילי"ת שהיא המביאה את האדם לעצבות ומרה שחורה‬ ‫בזמן שצריך להיות בשמחה כאשר מקיים מצוות ומעשים טובים‪ .‬ולזה בעשרת‬ ‫ימי תשובה הראשונים מראש השנה עד יום הכיפורים עסקנו בתשובה בבכיה‬ ‫בדמעות ובתענית כדי להכניע את קליפת לילי"ת שהביאה את האדם להיות‬ ‫בעצבות שלא בזמנו‪ ,‬ובימים אלו של זמן שמחתנו ששמחנו עם מצוות השי"ת‬ ‫בישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים יש לנו עשרת ימי תשובה להכניע את קליפת‬ ‫מחל"ת שהביאה את האדם לשמוח בדברי הבל‪.‬‬ ‫ורבותי!! בוודאי צריך האדם להיות בשמחה על שזכה להיות מהעם הנבחר‬ ‫מורי‬ ‫ולהיות עובד ה' ולקיים מצוות ה'‪ ,‬אבל כאשר עומדים אנו ביום זה כאשר‬ ‫כלל ישראל נמצא במצב של עת צרה וצוקה נוראה עד למאוד‪ ,‬כי אם לפני שנתיים‬ ‫(בשנת תשפ"ד) חשבנו שכלו כל הקיצין בעת אשר דם ישראל נשפך כמים בשחיטות‬ ‫ורציחות משונות ונוראות‪ ,‬אבל בעת הזאת שהמצב הוא שאחינו מבני ישראל‬ ‫הם יושבי חושך וצלמוות בבית האסורים רק מחמת חפצם לעשות רצון ה' זוהי‬ ‫צרה גדולה ועמוקה הרבה יותר‪ ,‬היאך יתכן כזאת שכחות הרע יהיה להם שליטה‬ ‫על נשמות בני ישראל‪ ,‬דער עולם איז פארשלאפן ואין עומדים על עומק הצרה‬ ‫הנוראה אז מ'רייסט שטיקער פון אידישע קינדער‪ ,‬ואין אנו יודעים מה עוד עומד‬ ‫לפתחנו ומה עוד הם זוממים לגזור עלינו‪.‬‬ ‫גדול ונשגב זה נקרא יום הערבה‪ ,‬ואיתא בזוהר הקדוש (ח"א כה‪ ).‬שיש חמישה‬‫יום‬ ‫מיני כחות של ערב רב שראשי תיבות שלהם הוא נג"ע ר"ע‪ ,‬והם נפילים‬ ‫גיבורים עמלקים רפאים ענקים‪ ,‬וכאן עומדים ושולטים תרבות אנשים חטאים‬ ‫של ערב רב‪ ,‬וצדיקים מראשית כזאת אמרו וגילו ברוח קדשם שכך יהיה‪ ,‬ואכן‬ ‫עבר זמן רב של כשבעים וחמש שנה עד שנתקיימה נבואתם‪ ,‬אבל כעת הגענו‬ ‫למצב הנורא הזה‪ ,‬היאך יתכן מצב כזה שיהודי ישב אסור באזיקים בבית הכלא‬ ‫רק מפני שהוא רוצה לצעוק 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ולהשאר נאמן לה'‬ ‫ולתורתו?!‬ ‫וט‬ ‫לומר שלכן ביום הזה אנו לוקחים את החמש ערבות‪ ,‬שהערבות הוא מרמז‬ ‫יש‬ ‫על הערב רב‪ ,‬ומכים בהם על הארץ לבטל את חמש כחותיהם של כחות הרע‬ ‫ולעשותם כעפרא דארעא שיתבטלו מכל וכל‪ .‬הגזירה היא נוראה עד למאוד‪,‬‬ ‫ואנו מתחננים וצועקים‪ :‬אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו!! והכל תלוי בנו‪ ,‬אבינו‬ ‫שבשמים משקיף ומביט עלינו לראות כמה אנו מוכנים להקריב למען כבוד שמו‬ ‫הגדול‪ ,‬כי החילול השם המתחולל כעת בראש כל חוצות הוא איום ונורא!!‬ ‫האושפיזא של דוד המלך ע"ה‪ ,‬והוא אומר בספר תהלותיו (מזמור מד) 'הלא‬ ‫היום‬ ‫אלקים יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות לב'‪ ,‬היינו שהשי"ת מביט עלינו‬ ‫ובוחן כליות ולב לראות כמה איכפת לנו מכבודו המושפל כל כך‪ ,‬ואנחנו אומרים‬ ‫וזועקים לפניו 'עורה למה תישן הקיצה אל תזנח לנצח'‪ ,‬רבש"ע אל תעזבנו ואל‬ ‫תטשנו‪' ,‬למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצנו'‪ ,‬הרי אנחנו שרויים כבר אלפיים‬ ‫שנה בגלות ו'שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו'‪.‬‬ ‫עבודתנו ביום הזה לזעוק ולהריע לאוקמא שכינתא מעפרא‪ ,‬ובעת נטילת‬ ‫זוהי‬ ‫הערבות יש לנו את ההזדמנות להתחנן הושענא למענך אלקינו הושענא נא‪,‬‬ ‫ולהכניע ולבטל את חמש כחות הקליפות הנ"ל לבל ישלטו על נשמות בני ישראל‪.‬‬ ‫שבת הגדול אנו אומרים את דברי הנביא מלאכי (ג ד) 'וערבה לה'‬ ‫בהפטרת‬ ‫מנחת יהודה וירושלים'‪ ,‬כבר הגיע העת שיהיה ערב ומתוק לבני‬ ‫ישראל 'כימי עולם וכשנים קדמוניות'‪ ,‬והנביא מלאכי אומר שבבוא העת יגלה‬ ‫לעין כל מי היה חשוב לפני השי"ת‪.‬‬ ‫הרה"ק‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי ליקוטים חדשים נ"ך ד"ה היחברך) מבאר את הפסוק‬ ‫(תהלים צד כ) 'היחברך כסא הוות יוצר עמל עלי חק'‪ ,‬כי צריך האדם שיכאב‬ ‫לבו ויקרע בשרו תמיד בכל עת ובכל רגע על אשר בעוונותינו הרבים עדיין אין‬ ‫הכיסא שלם ואין השם שלם‪ ,‬ועד מתי יהיה זאת לנו אם לא עכשיו עד אימתי‪,‬‬ ‫וירגיש בליבו על זה צער ומכאוב כמו מחבורות ופצעים‪ ,‬ובכל רגע ורגע מימי‬ ‫חייו יראה לתקן ולהשלים כל מה דאפשר עד כמה שידו מגעת‪ ,‬כל אחד לפי‬ ‫מדרגתו ובחינתו בתורה ומצוות ומעשים טובים‪ .‬וזה הפירוש 'היחברך' האם‬ ‫יש לך חבורות ומכאובות מזה אשר 'כסא הוות' היינו שהכיסא שבורה כביכול‬ ‫בעוונותינו הרבים?!‬ ‫זט‬ ‫כן דארפן מיר זיך נעמען און שרייען מיט אלע כוחות!! ולכל אחד מבני‬ ‫על‬ ‫ישראל זאל וויי טוהן היאך יתכן שאחינו מבני ישראל נרדפים ונדכאים תחת‬ ‫שיעבוד הערב רב?! ואין אתנו יודע מי יהיה הבא בתור ה' ישמרנו ויצילנו‪ .‬ואין‬ ‫לנו שום כח רק להישען אל אבינו שבשמים ולבקש מלפניו על עמו עורה למה‬ ‫תישן‪ ,‬כי כביכול כביכול נראים פני הדברים שהשי"ת ישן כאיש נרדם כגיבור לא‬ ‫יוכל להושיע‪ ,‬ואנחנו מתחננים לפניו 'הקיצה אל תזנח לנצח'‪ ,‬למה נראה שיש‬ ‫הסתרת פנים ושכחת מאתנו‪ ,‬הרי אין לנו מפגיע בעדנו ואין לנו על מי להישען כי‬ ‫אם עליך לבד בטחנו!!‬ ‫ה' שיהיה לכולנו א גוט קויטל וחתימה טובה‪ ,‬ויושפע בכל בתי בני ישראל‬ ‫יעזור‬ ‫ביום הערבה עריבות ומתיקות‪ ,‬לגדל את הצאצאים בדרך התורה ולרוות‬ ‫עהרליכע אידישע נחת בלי מחלות ח"ו‪ ,‬אלא כולם יהיו בריאים בבני חיי ומזוני‬ ‫רוויחי ולהיות דבוקים בתוה"ק‪ ,‬ויבטל כל הקליפה של הערב רב אכי"ר‪.‬‬ ‫נעמוד כעת לשאוג ולזעוק בקול גדול ובאמת‪' :‬הושענא למענך אלקינו‬ ‫הבה‬ ‫הושענא'‪.‬‬ ‫זי‬ ‫דברות קודש‬ ‫נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ו‬ ‫'זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי'‬ ‫המשכת החיזוק מחודש תשרי להתאזר בעוז ותעצומות‬ ‫'ה' מעוז חיי ממי אפחד' ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד · 'חסד ומשפט‬ ‫אשירה' החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב · 'הושענא עניה סוערה'‬ ‫השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה · 'כי לא תשכח מפי זרעו' התוה"ק היא‬ ‫נצחית וקיימת לעד‬ ‫ולפחד משום דבר שבעולם‪ ,‬מחמת כי‬ ‫'ה' מעוז חיי ממי אפחד'‬ ‫'ה' מעוז חיי'‪ .‬ואומר לנו דוד המלך מאלו‬ ‫ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד‬ ‫דברים אין לירא 'בקרוב עלי מרעים לאכול‬ ‫עומדים אנו בנעילת הימים הנעלים‬ ‫את בשרי'‪ ,‬האויבים והשונאים זוממים‬ ‫שעברו עלינו והתפילות‬ ‫לכלות אותי עד כדי שחפצים לאכול את‬ ‫המרוממות שהתפללנו בחודש תשרי‪,‬‬ ‫בשרי‪' ,‬צרי ואויבי לי' האויבים עשו לי‬ ‫ובמשך כל חודשי אלול ותשרי עד היום‬ ‫מצבים של צר ודוחק‪ ,‬אבל 'המה כשלו‬ ‫אמרנו את דברי דוד המלך בתהלים (מזמור‬ ‫ונפלו' סוף דבר האויבים והשונאים יכשלו‬ ‫כז) לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז‬ ‫ברגלם ויפלו על פניהם במפלה גדולה‪' ,‬אם‬ ‫חיי ממי אפחד'‪' ,‬ה' אורי' השי"ת מאיר לי‬ ‫תחנה עלי מחנה' אפילו אם יבואו האויבים‬ ‫בכל מיני מצבי החשכות וההסתר‪' ,‬וישעי'‬ ‫ויצאו כנגדי במלחמה עם צבא גדול של‬ ‫השי"ת עומד לי לישועה ולעזרה בכל מצב‪,‬‬ ‫חיילים ולוחמים‪ ,‬עם כל זאת 'לא יירא לבי'‪,‬‬ ‫'ממי אירא' דוד המלך אומר לנו שאין לירא‬ ‫חי‬ ‫אמנם אנחנו מתחזקים בדבריו של‬ ‫דוד המלך לא פחד משום דבר‪ ,‬כי אפילו‬ ‫דוד המלך‪ ,‬שבמשך ימי חייו‬ ‫'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח'‪.‬‬ ‫עברו עליו תלאות ורדיפות‪ ,‬ובמשך שמונה‬ ‫הרבה צריך לחזור ולהתחזק עם דברי דוד‬ ‫ועשרים שנה עד שנעשה למלך היה מבוזה‬ ‫המלך אלו‪ ,‬שהמה דברי חיזוק‬ ‫ונדחה ממשפחתו ובית אביו כי התביישו‬ ‫בכל מעמד ומצב שיבוא על האדם‪ ,‬לדעת‬ ‫עמו ואמרו עליו שהוא ממזר (ילקוט המכירי על‬ ‫שאין שום דבר ואין שום אדם בעולם שיכול‬ ‫תהלים קיח כז)‪ ,‬ובזכות זה קיבלנו מתנה טובה‬ ‫להרע או להיטיב‪ ,‬וכמו שאמרנו בהלל‬ ‫את ספר התהלים‪ ,‬ובכל עת צרה חיבר‬ ‫(תהלים קיח ו‪-‬יא) 'ה' לי לא אירא מה יעשה‬ ‫מזמור להשי"ת‪ .‬וכאשר אומרים את מזמורי‬ ‫לי אדם‪ ,‬ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי'‪,‬‬ ‫התהלים של דוד המלך בהתעוררות הלב‬ ‫מתוך אמונה שלמה שהבורא ית"ש הוא‬ ‫והשתפכות הנפש מקבלים כחות הנפש‬ ‫עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ .‬ואומר‬ ‫מדוד המלך‪ ,‬וכמו שאמר דוד (תהלים קט ד)‬ ‫דוד המלך שאם נחיה עם אמונה זו אזי‬ ‫'ואני תפילה'‪ ,‬ועל ידי התפילות והחיזוקים‬ ‫אפילו אם יהיה מצב של 'כל גוים סבבוני'‬ ‫בכל מצב עלה ונתעלה למעלות רמות עד‬ ‫אף על פי כן כאשר יודעים שהולכים 'בשם‬ ‫שהגיע למדרגה הנעלית ביותר להיות מלך‬ ‫ה'' אזי 'כי אמילם'‪' ,‬סבוני גם סבבוני בשם‬ ‫על ישראל ורגל רביעי במרכבה העליונה‪.‬‬ ‫ה' כי אמילם' וגו'‪.‬‬ ‫'חסד ומשפט אשירה'‬ ‫התחלנו את חודש תשרי עם התפילות על‬ ‫החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב‬ ‫'וידע כל פעול כי אתה פעלתו‬ ‫הרה"ק מקאצק זי"ע ביאר במאמר חז"ל‬ ‫ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל‬ ‫(סנהדרין צב‪ ):‬שנבוכדנצר הרשע‬ ‫אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך‬ ‫התחיל לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫ומלכותו בכל משלה'‪ ,‬דיבורים אלו הפיחו‬ ‫ואלמלא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש‬ ‫רוח חיים בליבות עם בני ישראל‪ ,‬ובמשך‬ ‫לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד‬ ‫רוב ימי חודש תשרי זכינו לחסות בצילא‬ ‫בספר תהלים‪ .‬ופירש רש"י (ד"ה ביקש) שהיה‬ ‫דמהימנותא בבית המדרש בתפילות‬ ‫מסדר שבחות נאות יותר מדוד‪ ,‬ואילו‬ ‫ותחנונים לפני שומע תפילה‪ ,‬וכעת הגיע‬ ‫אמרן הקדוש ברוך הוא היה נוטה אחריהן‬ ‫הזמן לחזור לימות החול שבהם יצא אדם‬ ‫יותר מאחרי השירות שעשה דוד‪ .‬ולכאורה‬ ‫לפעלו ולעבודתו‪ ,‬ואין אתנו יודע מה יהיה‬ ‫אם אכן היה נבוכדנצר רוצה לומר שירות‬ ‫איתנו ומה עומד להיות במשך השנה‬ ‫ותשבחות להשי"ת באופן נאה כזה‪ ,‬אם כן‬ ‫הבעל"ט‪.‬‬ ‫טי‬ ‫איזה מכה וצרה שהוא בבחינת סטרו על‬ ‫מדוע עשה ה' ככה לשלוח מלאך לסוטרו‬ ‫פיו‪ ,‬והבה נראה עתה כאשר אינך יושב‬ ‫על פיו כדי למנעו מאמירת השירות האלו‪,‬‬ ‫בשלוה‪ ,‬בזמן שיש לך איזה צער ובלבול‬ ‫והלא הקדוש ברוך הוא אין לפניו לא עוולה‬ ‫המטריד אותך ממנוחתך ומשלוותך‪,‬‬ ‫ולא משוא פנים‪ ,‬ואם חפץ נבוכדנצר לומר‬ ‫האם גם במצב כזה אתה מסדר זמירות‬ ‫שירה‪ ,‬הרי הדין נותן שיניחוהו לומר שירה‪.‬‬ ‫ותשבחות להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ומיד נודע‬ ‫ופירש הרה"ק מקאצק שטעם הדבר הוא‬ ‫ונתברר ההבדל העצום בין מעלת דוד‬ ‫כי נבוכדנצר הרשע כשהיה‬ ‫המלך לבין שיריו של נבוכדנצר הרשע‪,‬‬ ‫מסדר שירות ותשבחות נאות להשי"ת‬ ‫שלא נאמרו אלא בזמן שלוה ומנוחה ולא‬ ‫עשה כל זאת בהיותו ברום המעלה‪ ,‬יושב‬ ‫בזמן צרה וצוקה‪.‬‬ ‫בשלוה ומושפע בכל טובה‪ ,‬ובבחינה כזו‬ ‫כי זהו כחם המיוחד של בני ישראל שיודעים‬ ‫אין רבותא אם הוא מסדר זמירות ושירות‬ ‫ומכירים שכל המאורעות והקורות הוא‬ ‫להשי"ת שהרי לא חסר לו דבר‪ ,‬וכל אשר‬ ‫רק מאת אבינו אב הרחמן והכל הוא רק‬ ‫שאלו עיניו מצא והשיג‪ .‬מה שאין כן דוד‬ ‫חסד ורחמים‪ .‬בזה יש לפרש מה שאמרנו‬ ‫המלך היה מזמר ומשבח להקדוש ברוך‬ ‫בהושענות 'הושע נא דביר המוצנע'‪ ,‬שהנה‬ ‫הוא בנעים זמירות ישראל בכל מצב שהוא‪,‬‬ ‫יש לשון אמירה ולשון דיבור‪ ,‬ואמירה הוא‬ ‫בין כשהיה ברום המעלות בשלווה ותוקף‪,‬‬ ‫לשון רכה ודיבור הוא לשון קשה‪ ,‬כדברי‬ ‫ובין כשהיה נרדף ומוקף צרות ויגונים‪,‬‬ ‫רש"י בפרשת וארא (שמות ו ב)‪ ,‬ומבקשים‬ ‫בכל מצב ובכל זמן שהוא היה מסדר את‬ ‫מאבינו שבשמים שיושיע את בחינת‬ ‫תהלותיו להקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫הדיבור שנראה בחיצוניות כדבר קשה אבל‬ ‫(תהלים קא א) 'חסד ומשפט אשירה' ודרשו‬ ‫באמת לאמיתו 'מוצנע' בו לשון רכה מתוך‬ ‫חז"ל (ברכות ס‪ ):‬אם חסד אשירה ואם משפט‬ ‫חסד ורחמים פשוטים‪ ,‬ומתחננים שהשפעת‬ ‫אשירה‪.‬‬ ‫הטוב והחסד יהיה נראה ונגלה לעין בשר‪.‬‬ ‫ורצה הקדוש ברוך הוא להראות את‬ ‫ועל דרך מה שפירש הישמח משה (פרשת‬ ‫ההבדל הגדול בין שיריו של‬ ‫כי תשא ד"ה ויאמר אני אעביר) מה שאנו אומרים‬ ‫נבוכדנצר הרשע לבין שיריו של דוד‬ ‫בתפילה 'שבענו מטובך'‪ ,‬כי מפי עליון לא‬ ‫המלך‪ ,‬ולפיכך כשנבוכדנצר היה מסדר‬ ‫תצא הרעות והכל לטובה‪ ,‬אלא שהאדם‬ ‫שבחות נאות יותר מדוד‪ ,‬בא מלאך וסטרו‬ ‫אינו מבין הדבר לאשורו ונראה בעיניו‬ ‫על פיו‪ ,‬כאילו אומר לו נראה אם גם עכשיו‬ ‫כאילו הוא לרע ח"ו‪ ,‬ולכן הגם כי הקדוש‬ ‫כשקיבלת סטירה‪ ,‬דהיינו שהביא עליו‬ ‫כ‬ ‫באמונה שלמה שכל התפילות שהתפללנו‬ ‫ברוך הוא בוודאי עושה טובות בכל עת‪,‬‬ ‫במשך כל החודש בוודאי בקעו רקיעים‬ ‫מכל מקום אין אנו מרגישין בהם כי הסומא‬ ‫ועלו למעלה לפני כסא הכבוד‪ ,‬ובטוחים אנו‬ ‫אינו שבע משום שאינו רואה (יומא עד‪ ,):‬וזוהי‬ ‫שנוושע במהרה‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך‬ ‫בקשתנו שבענו מטובך דהיינו שיהיה לנו‬ ‫'צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו'‪ .‬ובוודאי‬ ‫נסים וטובות גלויים ואז נוכל לשבוע מטובו‪.‬‬ ‫יהיה כך ויתקיים בשלמות הגם שאין ידוע‬ ‫העצה היחידה והדרך לבוא לידי כך היא‬ ‫לנו היאך זה יהיה‪ ,‬אבל אין אנחנו צריכים‬ ‫לחזור ולשנן ולהשריש בקרבנו‬ ‫לייעץ להשי"ת היאך להכניע ולהפיל את‬ ‫את האמת כי 'ה' לי לא אירא מה יעשה לי‬ ‫אויבי ישראל‪ ,‬אבל בוודאי כך יהיה כי‬ ‫אדם וגו' בשם ה' כי אמילם'‪ ,‬והגם שאמרנו‬ ‫מצב זה אינו יכול להמשיך יותר‪ ,‬ורק אבינו‬ ‫פסוק זה הרבה פעמים במשך היום טוב‬ ‫שבשמים שומר ומציל אותנו משטף המים‬ ‫שעעל"ט‪ ,‬אבל צריך שתכנס ידיעה והכרה‬ ‫הזדונים של עוקרי הדת‪ ,‬כי לפי החלומות‬ ‫זו בנפשנו ולחיות עם ההכרה הזאת על‬ ‫ורצונות שלהם כבר מזה זמן כביר לא היתה‬ ‫כל צעד ושעל‪ .‬וכאשר יודעים ש'ה' מעוז‬ ‫לנו תקומה‪ ,‬אבל אנו יודעים שרק בעזרתו‬ ‫חיי' ממילא 'ממי אפחד'‪ .‬ועל זה מסיימים‬ ‫יתברך ויתעלה אנו חיים וקיימים‪ ,‬וכאשר‬ ‫את המזמור 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך‬ ‫מגיעים למצב של 'שחה לעפר נפשנו דבקה‬ ‫וקוה אל ה''‪ ,‬על דרך מאמר חז"ל (ברכות‬ ‫לארץ בטננו' אזי מתקיים 'קומה עזרתה לנו‬ ‫לב‪ ):‬אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור‬ ‫ופדנו למען חסדך'‪.‬‬ ‫ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ‬ ‫זכורני שבליל א' דראש השנה שנת‬ ‫לבך וקוה אל ה'‪ ,‬היינו שאף אם אין רואים‬ ‫תשנ"ט עליתי למעונו של הגה"ק‬ ‫שנענו ונתקבלה התפילה אף על פי כן ח"ו‬ ‫ר' בנימין ראבינאוויטש זצ"ל יחד עם אחד‬ ‫להתייאש אלא יש להתחזק ושוב לקוות אל‬ ‫מגיסיי שליט"א להתברך בברכת השנים‪,‬‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וכאשר הבחין בנו נעמד על רגליו ואמר לנו‪,‬‬ ‫האם אתם יודעים שלפני כחמישים שנה‬ ‫'הושענא עניה סוערה'‬ ‫השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה‬ ‫שרר כאן בארץ הקודש פחד גדול‪ ,‬מאחר‬ ‫שאותו רשע הראש ממשלה הראשון‬ ‫על יום גדול זה של שמיני עצרת אמרו‬ ‫הצהיר והכריז בדברים ברורים שבדעתו‬ ‫בזוהר הקדוש (ח"א סד‪ ):‬שהוא בבחינת‬ ‫לעשות שלא יראו שום צורת יהודי עם‬ ‫דיתיב ביה מלכא בלחודוהי‪ ,‬ואז כל מאי‬ ‫זקן ופאות‪ ,‬והוא לא יניח את כל המראות‬ ‫דבעי שאיל ויהיב ליה‪ ,‬ומאמינים אנו‬ ‫אכ‬ ‫בני ישראל אינם יכולים להינתק מהשי"ת‬ ‫המיושנות שהיו עד היום‪ ,‬והוסיף שרק‬ ‫ומהתורה הקדושה‪ ,‬כמו שאמרנו‬ ‫יהודי אחד ישאיר הוא כצורתו בכדי שיהיה‬ ‫בסוכות 'הושענא חבוקה ודבוקה בך'‪ ,‬כי‬ ‫למזכרת שיראו היאך היה נראה פעם צורת‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו‬ ‫יהודי‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬ ‫ורצית בנו‪ ,‬וכך היה במשך כל הדורות‪ ,‬בזמן‬ ‫ואמר ר' בנימין בלהט והתלהבות 'וכי‬ ‫האינקוויזיציה והדייטש שהם חשבו שהם‬ ‫אתם סבורים שלא היה זאת‬ ‫יצליחו לעשות סוף וקץ לכלל ישראל‪ ,‬וסוף‬ ‫ביכולתו לעשות'?! היו לו את כל האמצעים‬ ‫דבר היה שהכבשה ניצחה את השבעים‬ ‫זאבים‪ .‬וכבר הארכנו בזה הרבה פעמים‪,‬‬ ‫להפיק את זממו‪ ,‬והיה זה פחד גדול עד‬ ‫שהוא פלא עצום ונורא היאך כלל ישראל‬ ‫למאוד שמא ח"ו יבצע את דבריו ואכן‬ ‫שהם מתי מספר ממש לעומת מיליארדי‬ ‫יוציא את מזימותיו לפועל‪ .‬והיו אז כמה‬ ‫הגויים שיש בעולם‪ ,‬ובכל זאת הם חיים‬ ‫יחידים ממש שאמרו והחליטו שאין נפקא‬ ‫וקיימים לעד ולנצח נצחים וכל רוחות שבעולם‬ ‫מינה מה הוא כן יכול ומה הוא אינו יכול‬ ‫אין מזיזות אותם ממקומם ואמונתם‪.‬‬ ‫לעשות‪ ,‬עלינו מוטל לעשות את מלאכתנו‬ ‫בלי שום חשבונות‪ ,‬ואמר לגיסיי שאביכם‬ ‫'כי לא תשכח מפי זרעו'‬ ‫היה מהיחידים האלו שעשו מה שצריך‬ ‫התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד‬ ‫בלי שום חשבונות ופחדים‪ .‬והנה כעת‬ ‫תורתנו הקדושה היא דבר נצחי שלא‬ ‫חמישים שנה לאחר מכן וברוך ה' שהעיר‬ ‫ימוט לעולם‪ ,‬וכעת כשהפסיקו‬ ‫ירושלים מלאה בבתי מדרשות ותלמודי‬ ‫הרשעים לתת תקציבים וכספים למוסדות‬ ‫תורה בישיבות וכוללים‪ ,‬ובהם אלפי בני‬ ‫התורה אנשים מעלים מורא ופחד בליבם‬ ‫ישראל יראים ושלמים ששומרים תורה‬ ‫שמא התורה תמוט וח"ו תפסק תורה‬ ‫ומצוות‪ .‬ואותו רשע וחבר מרעיו כבר נעשו‬ ‫מישראל‪ ,‬והרי זו שטות והבל גדול‪ ,‬הרי‬ ‫התורה הקדושה נמצאת בתוכנו כבר‬ ‫פגרים מתים מזה זמן רב‪ ,‬ואילו עם ישראל‬ ‫קרוב לאלפיים וחמש מאות שנה‪ ,‬ומי‬ ‫היתה לגוי ומוסיף לפרוח ולהתרחב כהנה‬ ‫החזיק אותה עד היום?! אלא הטעות היא‬ ‫וכהנה‪ ,‬וממילא אין לנו מה לירא מהרשע‬ ‫שהולכים ומתחברים לרשעים עד שנעשים‬ ‫הזה העומד עלינו כעת לכלותינו‪ ,‬והוא יגיע‬ ‫חבר לאיש משחית‪ ,‬וכעת נעשים אובדי‬ ‫לאותה 'מנוחה' נכונה השמורה לו לרעתו‬ ‫עצות מפני הגזירה הנוראה והאיומה‬ ‫כמו אלו הקודמים לו‪ ,‬ואנחנו עם התורה‬ ‫שהפסיקו לתת תקציבים‪ ,‬ומה נעשה בלי‬ ‫הקדושה נשאר לנצח נצחים‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫תורה מישראל' (שבת קלח‪ .):‬כל זה הם דברים‬ ‫המקור של הבורות נשברים‪ ...‬ואולי אכן‬ ‫פשוטים מאוד‪ ,‬ועלינו לחזור שוב ושוב 'ה' לי‬ ‫זו המטרה של כל המצב כעת‪ ,‬שיבואו‬ ‫לא אירא מה יעשה לי אדם'‪ ,‬חודש תשרי הוא‬ ‫להכרה שהתחברו לרשעים ונעשו שרים‬ ‫ים ומעיין נובע של אמונה ובטחון לכל השנה‪,‬‬ ‫בממשלה שהוא כנגד דעת כל גדולי‬ ‫וכל שאר דברי העולם הזה הכל הבל הבלים‬ ‫ישראל בלי שום יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫כמו שקראנו בחג הזה את מה שאמר שלמה‬ ‫ברוך ה' לא חסר כסף אצל כלל ישראל‪,‬‬ ‫המלך שהעיד על עצמו 'אני קהלת הייתי מלך‬ ‫הרה"ק ר' משה'לע מבאיאן זי"ע‬ ‫על ישראל בירושלים' (קהלת א יב) ואומר שהיו‬ ‫אמר שלפני ביאת המשיח יהיה שפע גדול‬ ‫לו את כל תענוגות העולם למיניהם‪ ,‬ומכל‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬והראיה כי ברכת 'ברך‬ ‫מקום אמר (שם פסוק ב) 'הבל הבלים אמר‬ ‫עלינו' הוא סמוכה לפני ברכת 'תקע בשופר‬ ‫קהלת הבל הבלים הכל הבל'‪ ,‬לא מנקה‬ ‫גדול לחרותינו'‪ .‬ואכן רואים זאת בחוש‬ ‫הרחובות אמר את זה‪ ...‬אלא שלמה המלך‬ ‫בזמננו אנו‪ ,‬כאשר בכל העולם בני ישראל‬ ‫שהיה מלך והיו לו את כל העולם הזה ועם כל‬ ‫המה בעלי יכולת ועושים חיל בעסקיהם‬ ‫זה הבל הבלים אמר קהלת‪.‬‬ ‫וברכת ה' מצויה בהם בשפע רב וגדול‪ ,‬ורק‬ ‫שכן הדבר היחיד שיש בעולם הוא רק‬ ‫צריך לפעול אצל כל הגבירים שאכן ישכילו‬ ‫התורה והמצוות וחיי הדבקות‬ ‫ויתרמו מכספם להחזיק את התורה בכלל‬ ‫והאמונה והבטחון בהשי"ת‪ ,‬ולא כל‬ ‫ישראל‪ .‬הרה"ק מסאטמאר זי"ע בשנותיו‬ ‫ההבלים שבן לילה היו ובן לילה אבדו‪ ,‬אלא‬ ‫הראשונות באמריקה הרבה לדבר ולעורר‬ ‫רק החיים האמיתיים של קיום התורה‪ ,‬ואת‬ ‫על האיסור ליטול וליהנות מממונם של‬ ‫כל זה אנו לוקחים איתנו הלאה מהחג הזה‬ ‫הרשעים‪ ,‬ואמר שכדי להחזיק לומדי תורה‬ ‫ומכל חודש תשרי‪ .‬ומתפללים אנו להשי"ת‬ ‫צריך לעשות לבד את הכסף‪ ,‬ואכן כך הווה‬ ‫'יהא רעווא קדמיה דתשרי על עמיה‬ ‫ובימינו חלק הארי של החזקת התורה בכל‬ ‫דיתענג לשמיה'‪ ,‬שנוכל להמשיך לחיות‬ ‫העולם הוא מסאטמאר‪.‬‬ ‫עם השי"ת‪ ,‬ללמוד את התורה ולקיים את‬ ‫זאת עלינו ללמוד מהיום טוב להחזיק‬ ‫המצוות מתוך שמחה בכל השנה כולה‪,‬‬ ‫בתורה הקדושה ביסוד איתן שלא‬ ‫מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש‪ ,‬שפע‬ ‫ימוט‪ ,‬כי התורה היא נצחית וחיי עולם נטע‬ ‫רב בכל המצטרך‪ ,‬חיי בני ומזוני רוויחי‪,‬‬ ‫בתוכנו‪ ,‬ואינה צריכה עזרה וסיוע משום‬ ‫גוטע שידוכים ונחת דקדושה‪ ,‬ובקרוב נזכה‬ ‫בשר ודם‪ ,‬וכבר אמר רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫כבר לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫כי הובטחנו מהשי"ת 'חס ושלום שתשתכח‬ ‫גכ‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫שיעורים‪ ,‬חידו"ת ובירורי הלכה‬ ‫הלכות חג בחג‬ ‫פרטי דיני המצויים ביום טוב שחל בשבת‬ ‫מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ז‬ ‫הזכרת יום טוב ושבת בתפילה • שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם • שיטת‬ ‫החיי אדם שיצא בהזכרת אחד מהם • שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר‬ ‫של שבת לחוד ודאי יצא • מה הדין בכל זה לענין קידש • החילוק בין נוסח‬ ‫התפילה בין שבת יו"ט לשבת חוה"מ • טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה‬ ‫של יו"ט והזכיר בה של שבת • טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה של שבת‬ ‫והזכיר היום טוב ביעלה ויבוא • נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט שחל להיות‬ ‫בשבת • יו"ט שחל בשבת ובירך רק להדליק נר של שבת • יו"ט שחל בשבת‬ ‫ובירך רק להדליק נר של יו"ט • האם אפשר להדליק תיכף עוד נר ולברך עליו‬ ‫• נוסח הברכה כשמברכת שוב • האם אפשר לברך אחר ההדלקה • אם נתכוין‬ ‫להדליק רק לשבת או רק ליו"ט • בירך ביו"ט להדליק נר של שבת ושל יו"ט •‬ ‫דינים היוצאים‬ ‫היות ובשנה זו יש לנו בירח האיתנים ‪ -‬הוא חודש תשרי התקיף במצוות ‪ -‬שלשה‬ ‫ימים טובים החלים ביום שבת קודש‪ ,‬ה"ה יום ראשון של ראש השנה‪ ,‬ויום טוב‬ ‫ראשון של סוכות ושמיני עצרת‪ ,‬אשר על כן נברר בס"ד כמה שאלות המצויות‬ ‫באופן זה‪.‬‬ ‫תפילה של יום טוב ומזכירים בו של שבת‬ ‫הזכרת יום טוב ושבת בתפילה‬ ‫הן בתוך הברכה והן בחתימה שאומרים‬ ‫א‪ .‬הנה לענין נוסח התפילה הרי באופן‬ ‫מקדש השבת וישראל והזמנים‪ ,‬ובראש‬ ‫זה שחל יום טוב בשבת מתפללים‬ ‫דכ‬ ‫והזמנים‪ ,‬כל שלא חתם הכי שינה מטבע‬ ‫השנה מסיימים מקדש השבת וישראל‬ ‫חכמים וחוזר‪ .‬ואפילו תימא דבראש חודש‬ ‫ויום הזכרון‪.‬‬ ‫וחול המועד שחלו להיות בשבת במוספין‬ ‫ויש לברר מה הדין במי שהזכיר תוך‬ ‫אם לא חתם אלא מקדש השבת יצא‪ ,‬י"ל‬ ‫הברכה הן שבת והן יום‪ ,‬ואולם‬ ‫דשאני התם שבתפילות שחרית וערבית‬ ‫בחתימה אמר רק אחד מהם והיינו מקדש‬ ‫ומנחה אינו קובע ברכה לראש חודש וחול‬ ‫השבת או מקדש ישראל והזמנים‪ ,‬האם זה‬ ‫המועד אלא שכולל מעין המאורע בעבודה‪,‬‬ ‫מעכב או לא‪ .‬ולמעשה יש לנו בזה שלש‬ ‫ולפיכך אף שתיקנו לחתום מקדש השבת‬ ‫שיטות‪.‬‬ ‫ישראל וראשי חדשים אינו אלא לכתחילה‪,‬‬ ‫אבל ביום טוב שחל להיות בשבת צריך‬ ‫שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם‬ ‫להתפלל שבע ולחתום בשתיהם ואי‬ ‫ב‪ .‬הפרי חדש (סימן תפ"ז סעי"ק א') כתב‬ ‫לא לא יצא‪ .‬וכן מסתברא לי שאם חתם‬ ‫בזה"ל‪ :‬ומה שכתב וחותם מקדש‬ ‫מקדש ישראל והשבת והזמנים דחוזר‪ ,‬כן‬ ‫השבת וישראל והזמנים‪ .‬ואם לא הזכיר‬ ‫נראה לי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫של שבת בחתימה שחתם מקדש ישראל‬ ‫שיטת החיי אדם‬ ‫והזמנים כתב בספר כנסת הגדולה [הגה"ט]‬ ‫שיצא בהזכרת אחד מהם‬ ‫דיצא ואין צריך לחזור‪ ,‬ויראה שטעמו ממה‬ ‫שכתוב לעיל בסימן רס"ח (סעיף ד') שאם‬ ‫ג‪ .‬כתב החיי אדם (כלל כ"ח סעיף י')‪ :‬ואם חתם‬ ‫הזכיר של שבת בתוך י"ח‪ ,‬אף על פי שלא‬ ‫מקדש ישראל והשבת והזמנים‪ ,‬או‬ ‫קבע ברכה לשבת יצא‪ .‬ויש לדחות‪ ,‬דשאני‬ ‫שלא חתם בשל שבת אלא רק מקדש‬ ‫התם דבדין הוא (דאי בעי) [דבעי] לצלויי‬ ‫ישראל והזמנים‪ ,‬אף על גב שהזכיר של‬ ‫שבת באמצע או שלא חתם רק מקדש‬ ‫י"ח ומפני כבוד שבת לא אטרוחוהו רבנן‪,‬‬ ‫השבת לבד או אפילו שאמר מקדש השבת‬ ‫ולפיכך בהזכרת שבת בלא חתימה סגי‪.‬‬ ‫וישראל ולא אמר והזמנים‪ ,‬כל זה לפרי‬ ‫ותדע דהא איכא מאן דאמר התם דאפילו‬ ‫חדש‪ ,‬מיקרי שינוי מטבע בברכה וצריך‬ ‫אם לא הזכיר שבת כלל יצא‪ ,‬אבל הכא‬ ‫לחזור‪ .‬ואם לא עקר רגליו‪ ,‬חוזר לאתה‬ ‫לפחות בעינן ברכת שבע וליכא‪.‬‬ ‫בחרתנו‪ .‬ואם עקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש‪ .‬ולי‬ ‫וכן נראה לי שאם לא חתם ישראל‬ ‫נראה דאין צריך לחזור‪ ,‬דכל ברכה שמזכיר‬ ‫והזמנים אלא מקדש השבת לחוד‪,‬‬ ‫בה ב' דברים וסיים באחד מהן‪ ,‬בין שחתם‬ ‫כיון דלא קיימא לן כבית הלל דסבירא להו‬ ‫במה שהוא עיקר הברכה ובין שחתם במה‬ ‫דמסיים בשל שבת אלא כרבי דסבירא‬ ‫שכלל בה‪ ,‬יצא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ליה דבעי למחתם מקדש השבת ישראל‬ ‫הכ‬ ‫ויש הוכחה לזה מהירושלמי דשם אתמר‬ ‫(סק"ב וסק"ז)‬‫וראה בנשמת אדם שם‬ ‫בשם רבי גופא כב"ה דהכא‪ ,‬והכי‬ ‫מש"כ בזה להביא ראיה לדבריו‪.‬‬ ‫איתא שם‪ ,‬אית תנויי תני פותח בשל‬ ‫שבת וחותם בשל יום טוב‪ ,‬ואית תנויי תני‬ ‫שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר‬ ‫של שבת לחוד ודאי יצא‬ ‫פותח בשל יום טוב וחותם בשל שבת‪,‬‬ ‫רבי אומר פותח בשל שבת וחותם בשל‬ ‫ד‪ .‬והמשנה ברורה (סימן תפ"ז סק"ז) כתב כך‪:‬‬ ‫שבת ומזכיר של יום טוב בינתים‪ ,‬אמר‬ ‫ובדיעבד אם לא הזכיר רק שבת‬ ‫ר"ש בן פזי משום ריב"ל הלכה כרבי‪ ,‬עכ"ל‬ ‫או ישראל והזמנים לבד יש דעות בין‬ ‫הירושלמי‪ .‬הרי דרבי נקט שם ממש כב"ה‬ ‫האחרונים אם צריך לחזור או לא‪ ,‬ועיין‬ ‫דהכא‪ ,‬ופסקינן גם שם דהלכה כרבי‪ ,‬ושלא‬ ‫בביאור הלכה (אות ב) שהכרענו‪ ,‬דאם לא‬ ‫יסתור דברי רבי אהדדי וגם הפסק הלכה‬ ‫הזכיר רק שבת לבד בוודאי אין לחזור‬ ‫אהדדי‪ ,‬צ"ל דשם קאי על עיקר נוסח‬ ‫הברכה משום זה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫הברכה ואליבא דב"ה דמודי רבי דעיקר‬ ‫והנה טעמא דמילתא דפשיטא ליה‬ ‫נוסח הברכה [אף לענין דיעבד שלא יצא אם‬ ‫ששבת לחוד ודאי מועיל‪ ,‬ביאר‬ ‫שינה] הוא לסיים בשל שבת‪ ,‬דלא פליג‬ ‫בבה"ל שם וז"ל‪ :‬והיינו דבגמרא איתא‬ ‫בזה על ב"ה‪ ,‬וע"ז אתמר שם הלכה כרבי‪,‬‬ ‫מחלוקת ב"ש וב"ה בשבת ויו"ט‪ ,‬דלב"ש‬ ‫והכא בגמרא דילן אמרינן משמיה דהוסיף‬ ‫מתפלל שמונה ולב"ה שבע‪ ,‬ופותח בשל‬ ‫מדיליה לסיים אף בשל יום טוב נמי‪ ,‬אבל‬ ‫שבת וחותם בשל שבת ומזכיר יום טוב‬ ‫הוא רק לכתחילה‪ ,‬דאין זה מעיקר נוסח‬ ‫באמצע‪ ,‬רבי אומר אף חותם בה מקדש‬ ‫הברכה‪ ,‬ופסק הש"ס גם בזה הלכה כרבי‪,‬‬ ‫השבת וישראל והזמנים‪ ,‬ומסקינן שם‬ ‫והיינו דלכתחילה צריך לסיים בשל שניהם‪,‬‬ ‫דהלכה כרבי‪.‬‬ ‫אבל בדיעבד בשל שבת לחוד סגי וכההיא‬ ‫ובהמשך דבריו שם ‪ -‬ולענ"ד היה נראה‬ ‫דירושלמי‪.‬‬ ‫לחלק‪ ,‬דאם דילג של שבת לא‬ ‫וכן ראיתי בנשמת אדם שצידד ג"כ דרבי‬ ‫יצא ואם דילג של יום טוב יצא‪ ,‬די"ל דאף‬ ‫קאי רק אלכתחילה‪ ,‬ולפי"ז יש חילוק‬ ‫לרבי דהוסיף לחתום אף בשל יום טוב‬ ‫בין שבת ויו"ט דאם דילג בשל יום טוב‬ ‫היינו רק לכתחילה אבל בדיעבד אם לא‬ ‫יצא‪ ,‬אבל דילג של שבת לא יצא דעיקר‬ ‫חתם רק בשל שבת מודה דיצא‪ ,‬דבוודאי‬ ‫נוסח הברכה הוא של שבת‪ ,‬ומה שסיים‬ ‫לא פליג על ב"ה דעיקר נוסח הברכה היא‬ ‫בשל יום טוב לא הועיל כלום וכאילו לא‬ ‫רק לחתום בשל שבת אלא דלכתחילה‬ ‫חתם כלל דבוודאי לא יצא‪ ,‬עכ"ל המשנ"ב‪.‬‬ ‫הוסיף אף בשל יום טוב‪.‬‬ ‫וכ‬ ‫איזה ברכה ענין שבת נמי יצא‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫ובהמשך דבריו הביא שיטת הח"א הנ"ל‬ ‫השו"ע (סימן רס"ח סעיף ד') שמי שהתפלל‬ ‫וראייתו מן הירושלמי‪ ,‬ופקפק‬ ‫תפילה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת‬ ‫בזה הרבה‪ ,‬וסיים‪ :‬וצ"ע למעשה‪ .‬אכן אם‬ ‫לא יצא‪ ,‬ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח אף‬ ‫סיים בשל שבת לחוד והתחיל רצה‪ ,‬בוודאי‬ ‫על פי שלא קבע ברכה לשבת‪ ,‬יצא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫א"צ לחזור‪.‬‬ ‫וא"כ זהו דין הזכרה‪ ,‬ובזה חידש החיי אדם‬ ‫ולהלכה למעשה הורה בזה הגרשז"א‬ ‫שכל שמזכיר נוסח של אחד מהם ומזכיר‬ ‫דכיון שהמשנ"ב נשאר בזה‬ ‫השני יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫בספק הו"ל ספק ברכות ולהקל ולא יחזור‬ ‫אבל בקידוש הרי חיוב הקידוש הוא‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫מחמת השבת או היום טוב‪ ,‬וא"כ‬ ‫יש כאן שני חיובים ולכל אחד מהם יש‬ ‫מה הדין בכל זה לענין קידש‬ ‫חיוב ברכה עם חתימה ואין לנו שום מקור‬ ‫ה‪ .‬וכעת נבוא לברר מה הדין בכל זה כלפי‬ ‫שדי לחתום באחד מהם‪ ,‬ומנא לן שזה‬ ‫ברכת הקידוש אשר גם שם מזכירים‬ ‫טפל לזה‪.‬‬ ‫גם שבת וגם יום טוב הן בתוך הברכה והן‬ ‫בחתימה‪ ,‬וראיתי בספר פסקי תשובות‬ ‫החילוק בין נוסח התפילה בין שבת‬ ‫(סימן תפ"ז אות ד') שכתב לדמות זה לנדון‬ ‫יו"ט לשבת חוה"מ‬ ‫המשנ"ב הנ"ל לענין תפילה‪ ,‬ועפי"ז‬ ‫ו‪ .‬והנה בשבת שחל בו יום טוב‪ ,‬נוסח‬ ‫הסיק שם כך‪ :‬טעה רק בחתימה וסיים‬ ‫התפילה הוא תפילת יום טוב ומזכירים‬ ‫רק "מקדש השבת" יצא בדיעבד‪ .‬סיים‬ ‫בו שבת‪ ,‬אבל בשבת חול המועד מתפללים‬ ‫רק "מקדש ישראל והזמנים" ‪ -‬דינו כנ"ל‬ ‫תפילת שבת והיינו אתה קדשת בליל‬ ‫(היינו פלוגתת הפר"ח והח"א והמשנ"ב)‪ ,‬וכנתבאר‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬וישמח משה ביום השבת‪ ,‬ובמנחה‬ ‫ישתדל לשמוע שוב קידוש מאחר ולצאת‬ ‫של שבת אומרים אתה אחד‪ ,‬ואת המאורע‬ ‫י"ח‪.‬‬ ‫מזכירים ביעלה ויבוא שבברכת רצה‪,‬‬ ‫ונשאלתי בזה למעשה במי שטעה והחליף‬ ‫ואולם לאחר העיון נראה כי אין לדמות‬ ‫של זה בזה‪.‬‬ ‫בזה כלל ברכת הקידוש לתפילה‪,‬‬ ‫דתפילה שאני שחיוב התפילה אינו נובע‬ ‫טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה‬ ‫לא מכח שבת ולא מכח יום טוב‪ ,‬כי חיוב‬ ‫של יו"ט והזכיר בה של שבת‬ ‫תפילה הוא חיוב תמידי‪ ,‬ורק שכיון שהוא‬ ‫והנה בכף החיים (סימן רס"ח אות י"ח)‬ ‫ז‪.‬‬ ‫שבת צריך להזכיר של שבת‪ ,‬ותדע שהרי‬ ‫כתב על דברי השו"ע הנ"ל שאם‬ ‫אם התפלל תפילת י"ח והזכיר באמצע‬ ‫זכ‬ ‫עוד יש להעיר כי לכאורה כל דברי הכה"ח‬ ‫התפלל תפילה של חול בשבת והזכיר‬ ‫בדין זה הם רק לשיטת הח"א‬ ‫של שבת שיצא‪ ,‬וז"ל‪ :‬ונראה דהוא הדין‬ ‫והמשנ"ב הנ"ל שהחתימה של יום טוב‬ ‫אם היה שבת וחול המועד דהיה צריך‬ ‫אינה מעכבת‪ ,‬ובפרט לסברת המשנ"ב‬ ‫להתפלל של שבת ולהזכיר יום טוב ביעלה‬ ‫שעיקר הברכה הוא של שבת‪ ,‬וא"כ יתכן‬ ‫ויבא‪ ,‬והוא התפלל של יום טוב והזכיר‬ ‫דה"ה בזה שבירך כל הנוסח של שבת‪,‬‬ ‫שבת באמצע כדרך שמתפללין כשחל יום‬ ‫והזכיר המועד ביעלה ויבוא ברצה‪ ,‬אבל‬ ‫טוב בשבת‪ ,‬דיצא כיון שהזכיר שבת‪.‬‬ ‫לדעת הפר"ח הרי אפילו הזכירו בברכה זו‬ ‫ולכאורה דבריו אינן מוכרחים כי‬ ‫החתימה מעכבת‪ ,‬וא"כ כ"ש בזה‪.‬‬ ‫תפילת י"ח שאני שזהו‬ ‫תקנת חז"ל בכל יום ומועיל גם לשבת‪,‬‬ ‫נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט‬ ‫אבל להכליל השבת בתוך נוסח של יום‬ ‫שחל להיות בשבת‬ ‫שלא תקנו ביום זה אין לנו ראיה ברורה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬והנה ביו"ט שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫מברכים בשעת הדלקת הנרות‬ ‫טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה‬ ‫להדליק נר של שבת ושל יו"ט‪ ,‬ובעיקר‬ ‫של שבת והזכיר היום טוב ביעלה ויבוא‬ ‫ענין זה במקיים כמה מצוות בבת אחת‬ ‫ח‪ .‬עוד כתב הכה"ח שם‪ :‬והוא הדין נמי‬ ‫‪ -‬האם יכול לכוללם בברכה אחת‪ ,‬כבר‬ ‫כשחל יום טוב בשבת דהיה צריך‬ ‫הארכנו במק"א (ראה זכרון משולם גליון א')‪ ,‬ושם‬ ‫להתפלל של יום טוב ולהזכיר שבת‬ ‫נתבארו כמה אופנים שיש בזה‪ .‬ונדון דידן‬ ‫באמצע‪ ,‬והוא התפלל של שבת והזכיר יום‬ ‫הוי במי שעושה פעולה אחת ובפעולה זו‬ ‫טוב בעבודה ביעלה ויבוא כדרך שמתפללין‬ ‫לבד יש ב' מצוות שעניינם אחד‪ ,‬שהרי יש‬ ‫בשבת שחל בחול המועד‪ ,‬דיצא‪.‬‬ ‫כאן ב' חיובים להדליק נרות‪ ,‬א' מצד שבת‬ ‫ולפי האמור גם זה אינו ברור‪ ,‬דסו"ס‬ ‫ב' מצד יו"ט‪ ,‬ובזה יש לדון האם מברך ב'‬ ‫שינה לגמרי הנוסח‪ .‬ושוב הראוני כי‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫הגרי"י קנייבסקי זצ"ל בעל הקהלות יעקב‬ ‫והנה בראשונים לא נזכר להדיא מהו‬ ‫כבר נסתפק בזה (הובא באורחות רבינו ח"ב עמוד‬ ‫נוסח הברכה בכה"ג‪ ,‬אכן הרמ"א‬ ‫פ"ט)‪ ,‬וביאר שאין להביא ראיה מהא דאם‬ ‫בהלכות יוה"כ (סימן תר"י ס"א) כתב לענין‬ ‫התפלל של חול ביום טוב והזכיר יעלה‬ ‫שבת שחל בו יוה"כ‪ ,‬שמברכים להדליק‬ ‫ויבוא דיצא‪ ,‬דשאני התם דמעיקר הדין‬ ‫נר של שבת ושל יוה"כ [והיינו לנוהגים לברך‬ ‫היה לנו להתפלל י"ח ברכות גם בשוי"ט‪,‬‬ ‫גם ביוה"כ גרידא‪ ,‬וכמש"כ הגר"א שם]‪ ,‬ובחיי‬ ‫ומ"מ הכריע דלא יחזור ויתפלל דספק‬ ‫אדם (כלל צ"ה סי"ד) מפורש כן להדיא לענין‬ ‫ברכות להקל‪.‬‬ ‫חכ‬ ‫יו"ט שחל בשבת‬ ‫יו"ט שחל בו שבת שמברכים להדליק נר‬ ‫ובירך רק להדליק נר של שבת‬ ‫של שבת ושל יו"ט‪ ,‬והעתיקו המשנ"ב‬ ‫י‪ .‬ועתה נבוא לבאר מה הדין בדיעבד אם‬ ‫בסימן רס"ג (סקכ"ד) ובסימן תקי"ד (סקכ"ח)‪,‬‬ ‫טעה ולא הזכיר בברכה גם שבת וגם‬ ‫וכן הוא מנהג העולם ולא שמענו מעולם מי‬ ‫יו"ט רק אחד מהם‪.‬‬ ‫שפקפק בזה‪ ,‬וע"כ צ"ל שזה עדיף משאר‬ ‫והנה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן‬ ‫כל האופנים שדנו הפוסקים אם אפשר‬ ‫קי"ב) דן בענין זה כלפי יו"ט שחל‬ ‫לכוללם בברכה אחת (וכפי שהובא בגליון הנ"ל)‪,‬‬ ‫בשבת שצריך לברך להדליק נר של שבת‬ ‫מפני שיש בזה כמה דברים למעליותא‪,‬‬ ‫ושל יו"ט‪ ,‬מה הדין באשה שבירכה רק‬ ‫ואלו הם‪:‬‬ ‫להדליק נר של שבת‪ ,‬וצידד שיוצאת יד"ח‬ ‫א] שמקיים את ב' המצוות בפעולה אחת‪.‬‬ ‫הברכה‪ ,‬ואינה צריכה לחזור ולברך‪ ,‬וטעם‬ ‫ב] שב' המצוות ענין אחד להם‪,‬‬ ‫הדבר הוא לפי שאף יו"ט איקרי שבת‪,‬‬ ‫שהם מצד דין כבוד שבת ויו"ט‪[ .‬וכמבואר‬ ‫והרי זה דומה למי שטעה בתפילתו ביו"ט‬ ‫ברמב"ם בהלכות שבת (פרק ל' מהלכות שבת‬ ‫שחל בשבת וסיים רק מקדש השבת‬ ‫ה"ה) וז"ל‪ :‬ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך ומיטה‬ ‫שיצא יד"ח‪ ,‬הגם דהתם הרי הזכיר יו"ט‬ ‫מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן‪[ ,‬ושאר כל‬ ‫באמצע בפירוש‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫דיני הדלקת נרות נתפרשו בדברי הרמב"ם‬ ‫והנה עיקר דין זה לגבי טעות בתפילה‪,‬‬ ‫שם בפרק ה']‪ .‬ובהלכות יו"ט השמיט הרמב"ם‬ ‫מבואר בדברי נו"כ השו"ע באו"ח‬ ‫לגמרי ענין הדלקת נרות‪ ,‬וכפי הנראה סמך על‬ ‫(סימן תפ"ז)‪ ,‬והמג"א שם בתו"ד העלה סברא‬ ‫מש"כ שם (פ"ו הט"ז) בזה"ל‪ :‬כשם שמצוה‬ ‫זו דאם סיים רק בשל שבת יצא דגם יו"ט‬ ‫לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים‪ ,‬שנאמר‬ ‫איקרי שבת‪ ,‬וראיתי בספר שש"כ (פמ"ד‬ ‫לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן‬ ‫ס"ה) שסתם כן להלכה לגבי דין הדלקת‬ ‫מקרא קודש‪ ,‬וכבר ביארנו הכיבוד והעינוג‬ ‫הנרות‪ ,‬וע"ע בדבריו בפרק מ"ה (סט"ו) לגבי‬ ‫בהלכות שבת‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וראה בביאור הגר"א (סימן‬ ‫יו"ט שני של גלויות שחל בשבת‪ ,‬דבן א"י‬ ‫תקכ"ט) שביאר החילוק בין כבוד לעונג‪ ,‬שכבוד‬ ‫יכול לכוון להוציא את בן חו"ל בהדלקת‬ ‫הוא בער"ש להדליק נרות וללבוש בגדי שבת‪,‬‬ ‫הנרות וברכתם‪ ,‬ואף שבן א"י מברך רק‬ ‫ועונג הוא בשבת ממש ע"י אכילה ושתיה‬ ‫להדליק נר של שבת מ"מ זה מועיל גם‬ ‫וכדומה]‪ .‬ג] שנוסח הברכה שווה בשתיהן‪,‬‬ ‫לבן חו"ל דיו"ט איקרי שבת‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שלעולם מברכים 'להדליק נר של'‪ ,‬ונמצא‬ ‫אבל באמת שאין בזה ברור כלל וכפי‬ ‫שאין צריך לחדש נוסח חדש כדי לכלול ב'‬ ‫שהעיר ההתעוררות תשובה‬ ‫הברכות יחד‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ולברך פעם שנית‪ ,‬דהרי על מצות נרות‬ ‫בעצמו‪ ,‬דהתם שאני דמיירי בהזכיר יו"ט‬ ‫שבת לא בירכה כלל‪ ,‬ונמשך שם אחר‬ ‫באמצע‪ ,‬אבל אם לא הזכיר כלל לכו"ע‬ ‫הוראת המג"א בסימן רס"ג‪ ,‬וכ"ה בשו"ע‬ ‫לא יצא‪ ,‬ואין מועיל לזה הסברא דיו"ט‬ ‫הרב שם‪ ,‬דבדיעבד אם לא בירכה סמוך‬ ‫איקרי שבת‪ ,‬וגם בעיקר דברי המג"א שם‬ ‫להדלקה יכולה לברך גם אח"כ‪ ,‬ואולם דעת‬ ‫נחלקו האחרונים בביאור דבריו‪ ,‬כאשר‬ ‫הא"ר דזהו רק אם עדיין מותר להדליק‬ ‫יראה המעיין במחצית השקל ובדגול‬ ‫אבל לאחר כניסת השבת אסור כבר לברך‪,‬‬ ‫מרבבה ובחידושי רעק"א שם‪ ,‬ולדעת כמה‬ ‫וכן הסכים להלכה המשנ"ב שם‪ .‬אכן גם‬ ‫אחרונים לא נשאר כלל סברא זו במסקנת‬ ‫לדבריהם משכח"ל נפק"מ באופן שעדיין‬ ‫המג"א‪ ,‬ומיהו הבה"ל הכריע שם לדינא‬ ‫הוא זמן היתר להדליק‪.‬‬ ‫דאם חתם רק בשל שבת לחוד יצא‪,‬‬ ‫ובאמת שעיקר דין זה הוא חידוש‪ ,‬דזה‬ ‫אבל טעמו מפני שהוא סובר שזהו עיקר‬ ‫מיירי אפילו באופן שבשעת‬ ‫החתימה וכנ"ל יעו"ש‪.‬‬ ‫הדלקה כיוונה גם לשבת וגם ליו"ט‪ ,‬ונמצא‬ ‫ובעיקר סברא זו דיו"ט איקרי שבת יש‬ ‫שאין שום חסרון בקיום המצוה‪ ,‬וגם‬ ‫להעיר עוד דזה שייך יותר‬ ‫הברכה לכאורה אינה ברכה לבטלה‪ ,‬אלא‬ ‫ביו"ט לחוד‪ ,‬אם אמר אז של שבת‪ ,‬דאז‬ ‫שהחסירה פרט אחד בברכה ומ"מ צריך‬ ‫י"ל ששם שבת מתפרש גם על יו"ט‪ ,‬אבל‬ ‫לחזור ולברך‪.‬‬ ‫ביו"ט שחל בשבת הרי צריך להזכיר גם‬ ‫יו"ט וגם שבת והאיך נכללו שניהם בתיבת‬ ‫האם אפשר להדליק תיכף עוד נר‬ ‫שבת לחוד‪ ,‬ומהיכן אנו רואים שהוא‬ ‫ולברך עליו‬ ‫מדליק את הנרות גם ליו"ט ולא לשבת‬ ‫יב‪ .‬והנה בהתעוררות תשובה שם הוסיף‬ ‫גרידא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שאם עדיין לא קבלה ע"ע את השבת‬ ‫אזי ראוי ונכון שתוסיף להדליק עוד נר‬ ‫יו"ט שחל בשבת‬ ‫אחד‪ ,‬ותברך עובר וסמוך להדלקת נר זה‪,‬‬ ‫ובירך רק להדליק נר של יו"ט‬ ‫דהרי יש מצוה בתוספת אורה‪ ,‬וגם אפשר‬ ‫יא‪ .‬וכעת נברר מה הדין אם בירך רק‬ ‫לברך על זה וכמבואר בפוסקים לענין כמה‬ ‫להדליק נר של יו"ט לחוד‪ ,‬האם צריך‬ ‫נשים שמדליקות נרות בחדר אחד וכולן‬ ‫לחזור ולברך או לא‪.‬‬ ‫מברכות‪.‬‬ ‫והנה בשו"ת התעוררות תשובה הנ"ל‬ ‫ובספר שש"כ (פרק מ"ג הערה קס"ד) המליץ‬ ‫כתב שאם טעתה האשה ובירכה‬ ‫על עצה זו מדנפשיה בכל אופן‬ ‫רק להדליק נר של יו"ט לחוד צריכה לחזור‬ ‫ל‬ ‫ברכה סימן רס"ח סק"ט)‪ ,‬ובארחות חיים (סימן‬ ‫ששכחה מלברך בשעת הדלקה ומברכת‬ ‫ת"צ סק"ט)‪ ,‬וכן נקט בפשיטות בשו"ת‬ ‫אח"כ‪ ,‬שתדליק עוד נר ותברך כמו‬ ‫אגרות משה (או"ח ח"ד סימן ע' אות יד)‪.‬‬ ‫שמברכים על תוספת אורה שיש בו משום‬ ‫שלום בית ושמחה יתרה‪.‬‬ ‫ואולם דעת המטה אפרים (סימן תקפ"ב‬ ‫סכ"א) שלעולם אינו יוצא יד"ח‬ ‫ואולם לענ"ד אין טעם לדברים אלו‪,‬‬ ‫עד שיתפלל תפילה אחת כהוגן‪ ,‬ויכלול‬ ‫דמש"כ הפוסקים לברך על‬ ‫תוספת אורה‪ ,‬הני מילי כלפי מי שלא‬ ‫בה גם של שבת וגם של יו"ט‪ ,‬ולדבריו‬ ‫קיים עדיין מצות נרות שבת והוא מחוייב‬ ‫יתכן דה"ה כלפי הדלקת הנרות‪ ,‬ומיהו יש‬ ‫במצוה זו‪ ,‬אלא דלכאורה אינו יכול לקיים‬ ‫מקום לחלק בין תפילה לברכת הנרות‪ ,‬וזה‬ ‫מצותו בחדר זה שהוא כבר מואר‪ ,‬ולזה‬ ‫תלוי אם הברכה והתפילה הראשונה הם‬ ‫מועיל הסברא של תוספת אורה‪ ,‬אבל הכא‬ ‫לבטלה או שיצא יד"ח במה שאמר אלא‬ ‫שכבר קיימה את מצות הדלקת הנרות הן‬ ‫שלא אמר את כל מה שהיה צריך לומר‪.‬‬ ‫של שבת והן של יו"ט‪ ,‬מה בצע כי תוסיף‬ ‫להדליק עוד נרות‪ ,‬ואטו אשה שהדליקה‬ ‫האם אפשר לברך אחר ההדלקה‬ ‫ובירכה יכולה לחזור ולהדליק ולברך שוב‪,‬‬ ‫יד‪ .‬ואגב יש להעיר בעיקר דברי המג"א‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫שאפשר לברך גם לאחר ההדלקה אף‬ ‫שאינו סמוך למצוה‪ ,‬ובישועות יעקב (שם‬ ‫נוסח הברכה כשמברכת שוב‬ ‫סק"ב) כתב הטעם דכ"ז שהנרות דולקים‬ ‫יג‪ .‬ועדיין יש לדון מה תחזור ותברך‬ ‫חשיב עובר לעשייתו‪ ,‬והיינו דס"ל דזה‬ ‫בכה"ג‪ ,‬ובהתעוררות תשובה שם‬ ‫נידון כמצוה נמשכת‪.‬‬ ‫העלה דלכתחילה תברך שוב כהוגן ותאמר‬ ‫של שבת ושל יו"ט‪ ,‬ובדיעבד אם בירכה‬ ‫ובספר שש"כ (שם) העיר דיש שסוברים‬ ‫של שבת לחוד יצאה יד"ח‪ ,‬כיון שעל יו"ט‬ ‫דהכלל של מצוה שיש לה‬ ‫כבר בירכה‪ ,‬וכתב לדמות דין זה למי ששכח‬ ‫המשך זמן הוא רק באופן שיכול להסיר‬ ‫בתפילתו ביו"ט שחל בשבת להזכיר שבת‬ ‫את המצוה ולחזור ולעשותה וכגון בציצית‬ ‫והזכיר רק יו"ט או להיפך שחוזר ומתפלל‬ ‫ותפילין‪ ,‬משא"כ בהדל"נ שאחר קבלת‬ ‫כהוגן‪ ,‬ומזכיר שניהם‪ ,‬ואם חזר והתפלל רק‬ ‫הנרות אסור לכבות הנר‪ ,‬ולענ"ד י"ל דהכא‬ ‫מה ששכח יצא בדיעבד‪.‬‬ ‫נמי הרי יכול לצאת מביתו ושוב אין בזה‬ ‫ויש לציין דעיקר דין זה כלפי תפילה‬ ‫קיום מצוה‪.‬‬ ‫מבואר כבר בדברי החיד"א (מחזיק‬ ‫אל‬ ‫עוד דוגמא מצאנו לזה ביו"ט שני של‬ ‫אם נתכוין להדליק רק לשבת‬ ‫גלויות שחל בשבת לענין הבדלה‬ ‫או רק ליו"ט‬ ‫האם צריך בן חו"ל לכוין ולפטור בעשיית‬ ‫טו‪ .‬וכל זה באופן שבשעת ההדלקה כיון‬ ‫להדליק גם לשבת וגם ליו"ט והטעות‬ ‫הבדלה‪ ,‬גם מצות הבדלה של מוצ"ש וגם‬ ‫היתה רק בברכה‪ ,‬אבל אם שכח כלל שהוא‬ ‫של יו"ט‪ ,‬או שמא הכל חיוב אחד להבדיל‬ ‫שבת והדליק רק לשם יו"ט‪ ,‬או להיפך‪ ,‬יש‬ ‫יום זה מהיום שלאחריו‪ .‬וכן יש בזה נפק"מ‬ ‫לדון על עיקר קיום מצות הדלקת הנרות‬ ‫אם בן א"י יכול להוציא אז את בן חו"ל‬ ‫האם קיימו או לא‪ ,‬וראה בשו"ת מהר"ם‬ ‫בהבדלה‪ ,‬וראה בספר יו"ט שני כהלכתו‬ ‫בריסק (ח"ב סימן מ"ד) שכבר דן בזה בארוכה‪,‬‬ ‫שהביא דעות גדולי זמננו לכאן ולכאן‪ ,‬אך‬ ‫ומסקנתו שזה תלוי בסוגיא דמצוות‬ ‫מש"כ שם דאם הוא מכוין להדיא להוציאו‬ ‫צריכות כוונה‪ ,‬ובמחלוקת הפוסקים אם‬ ‫שפיר דמי לכו"ע‪ ,‬וכן מבואר בשש"כ הנ"ל‬ ‫מצוות דרבנן צריכות כוונה‪ ,‬ועיי"ש מה‬ ‫(הערה ס"ז) לענין הדלקת הנרות בערב יו"ט‬ ‫שהכריע בזה לדינא‪ ,‬ועיין גם בשו"ת קנין‬ ‫תורה (ח"ו סי"א) ובהגהת בן המחבר שם‪.‬‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬צ"ב דהרי לכאורה אינו בר‬ ‫חיוב כלפי הבדלה של יו"ט‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫וע"ע בשש"כ (פרק מ"ה הערה ס"ז) מש"כ‬ ‫בענין זה בשם הגרשז"א זצ"ל לענין‬ ‫בירך ביו"ט להדליק נר של שבת‬ ‫יו"ט שני של גלויות שחל בשבת אם יכול‬ ‫ושל יו"ט‬ ‫בן א"י לפטור את בן חו"ל בהדלקת הנרות‪.‬‬ ‫טז‪ .‬ואגב נבאר עוד פרט אחד באשה‬ ‫וכעי"ז יש לחקור לסוברים דטבילת‬ ‫שטעתה בהדלקת הנרות ביו"ט‬ ‫כלים בעי כוונה‪ ,‬מה הדין בכלי‬ ‫שחל בחול ובירכה להדליק נר של שבת‬ ‫הנקנה מן הגוי ומלבד זאת גם נטמא‪,‬‬ ‫ונמצא שיש על הכלי שני חיובי טבילה‪,‬‬ ‫ושל יו"ט‪ ,‬דיתכן דמה שאמרה של שבת‬ ‫וטבל רק לשם כוונה אחת‪ ,‬האם הועילה‬ ‫הוי הפסק באמצע הברכה שהרי אינו שייך‬ ‫טבילתו‪ ,‬ויש לחלק‪.‬‬ ‫כלל לכאן [ואף דיו"ט איקרי שבת הרי הזכירה‬ ‫ולענין נטילת ידים לסעודה אם כיון לשם‬ ‫יו"ט בהדיא‪ ,‬וא"כ ע"כ כוונתה לשבת ממש]‪,‬‬ ‫נטילה אחרת משמע מדברי‬ ‫ואף דתוך כדי דיבור אפשר לתקן את‬ ‫הפוסקים באו"ח סימן קס"ד לגבי נוטל‬ ‫הטעות‪ ,‬היינו כשמתכוין בפירוש לעקור‬ ‫ידיו שחרית דלא מהני נטילתו לסוברים‬ ‫את מה שאמר בתחילה משא"כ כאן‪ ,‬וצ"ע‬ ‫דנטילה בעי כוונה‪ ,‬יעו"ש ובשו"ע הרב‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בל‬ ‫דינים היוצאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬יו"ט שחל בשבת והתפלל תפילת יו"ט כראוי וכנכון‪ ,‬אך בחתימה צריך‬ ‫לחתום מקדש השבת וישראל והזמנים‪ ,‬ואם הזכיר רק של שבת לחוד‬ ‫הכרעת המשנ"ב שיצא ודלא כהפר"ח שהחמיר בזה‪ ,‬ואם הזכיר של יו"ט לחוד‬ ‫לדעת החיי אדם יצא‪ ,‬והמשנ"ב פקפק בדבריו וסיים בצ"ע למעשה‪ ,‬ולהלכה‬ ‫ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ואולם לענין ברכת הקידוש אם אמר קידוש של יו"ט והזכיר שבת באמצע‬ ‫ובחתימה הזכיר רק אחד מהם‪ ,‬יש שהבינו שזה דומה לדין תפילה וכנ"ל‪ ,‬אך‬ ‫לכאורה נראה יותר דבאופן זה לכו"ע לא יצא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ואם טעה והתפלל תפילת שבת חוה"מ והיינו שאמר נוסח של שבת לבד‬ ‫והזכיר המאורע רק בעבודה‪ ,‬דעת הכה"ח שיצא ידי חובתו‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וכן להיפך בשבת חוה"מ והתפלל של שבת שחל בו יו"ט יצא ידי חובתו‬ ‫לדעת הכה"ח‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יום טוב שחל בשבת אזי בהדלקת הנרות בערב שבת צריך לברך להדליק‬ ‫נר של שבת ושל יום טוב‪ ,‬ואם טעו ובירכו רק להדליק נר של יום טוב דעת‬ ‫ההתעוררות תשובה שלא יצא יד"ח ויחזור ויברך‪ ,‬ואין זה ברור שהרי הברכה‬ ‫אינה מעכבת ואין זה עיקר המצוה‪ ,‬ואם קיבלה עליה שבת הרי אסור להדליק‬ ‫ונחלקו האחרונים האם שייך עדיין לברך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ואם בירכו רק להדליק נר של שבת לדעת ההתעוררות תשובה קיל טפי כי‬ ‫יו"ט איקרי שבת‪ ,‬ויש לפקפק בסברא זו‪ ,‬אך כבר נתבאר כי יש צד עוד‬ ‫שלעולם אין צריך לחזור ולברך בכה"ג‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ולענין הדלקת הנרות ביו"ט שחל בחול‪ ,‬אם בירכו בטעות להדליק נר של‬ ‫שבת ושל יו"ט‪ ,‬יתכן דמה שאמרה של שבת הוי הפסק באמצע הברכה‬ ‫שהרי אינו שייך כלל לכאן‪ ,‬ועיין‪.‬‬ ‫גל‬ ‫נשגר בזה ברגשי הלב קדם ידידינו מאוד נעלה‪ ,‬מוכתר בכל מידה ומעלה‪ ,‬האי גברא רבא‬ ‫יקירא‪ ,‬איש האשכולות ורב תבונות‪ ,‬חוב״ט‪ ,‬בקי בכל מכמני תורה‪ ,‬אוצ״ר כל כלי חמדה‪,‬‬ ‫מלא מדע וחכמ״ה‪ ,‬מושך בעט סופר‪ ,‬איש מהיר במלאכתו – מלאכת שמים‪ ,‬העושה‬ ‫מלאכתו נאמנה‪ ,‬ותהי ידיו אמונ״ה‪ ,‬לנצו״ר דא״ח‪ ,‬להשקות צמאי חסידיך החפצים ללמוד‬ ‫ולקיים‪ ,‬ולהרוות הצאן מבאר המים‪ ,‬מעיינות רבוה״ק דברי אלוקים חיים‪ ,‬וממנו תוצאות‬ ‫חיים‪ ,‬לערוך בשולחן לחם חמודות‪ ,‬לעשות ולקיים תורת 'שלוש סעודות'‪ ,‬דולה ומשקה‬ ‫לאחרים‪ ,‬ובחכמה ובתבונה משולבים‪ ,‬מוציא מתח״י דברים נאים ומתוקנים‪ ,‬להגות בהם‬ ‫ולשמח אלוקים ואנשים‪ ,‬וללמד אנוש בינה ודרכי הפעולה בכל עת וצוקה‪ ,‬לראות חסדי‬ ‫ה׳ בכל תנועה ותנועה‪ ,‬בדרכי רבוה״ק העולים במסיל״ה‪ ,‬המכלכל דבריו במשפט‪ ,‬שלא‬ ‫לפסוח על דבר קטן‪ ,‬להנציח הדברים בלשון ערומים‪ ,‬דברי חכמים אשר בנחת נשמעים‪,‬‬ ‫להעלותן על שולחן מלכים‪ ,‬שייף עייל ושייף נפיק‪ ,‬ובהשקט ובטח פרי כפיו יפיק‪,‬‬ ‫בהצנע לכת עם השם‪ ,‬החפץ בעילום שם‪ ,‬ברוך הכשרונות עושה גדולות‪ ,‬ה״ה‬ ‫הרה''ג ר' אברהם יצחק שליט״א‬ ‫מייסד וראש 'מכון אמונים נצר קאסאן'‬ ‫העומד לימיננו ללא לאות בכל עת ועונה‪,‬‬ ‫לערוך הדברים בהשכל וחכמה‪ ,‬מידי שבת בשבתו‬ ‫ומועד במועדי במסירות אין קץ‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב‬ ‫ברכותינו שירווה רוב נחת דקדושה מתוך שמחה ונחת והרחבת הדעת‪ ,‬ויזכה להמשיך‬ ‫בפעולותיו הכבירות והברוכות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ולהרחיב גבולי הקדושה‬ ‫כשאיפתו הטהורה ויראה ברכה בעמלו ובכל אשר יפנה יעשה ויצליח ואך טוב וחסד‬ ‫ירדפוהו כל ימי חייו מתוך בית ה׳ לאורך ימים ושנים אמן‬ ‫המברכים מקרב לב‬ ‫ב‪ /‬מכון אמונים נצר‬ ‫קהל״א קדישא קדין‬ ‫חברי המערכת‬ ‫וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלוקים‬ ‫בהדרת כבוד ובחדוותא דליבא מגישים אנו כסא דברכתא ברכת מזלא טבא‬ ‫וגדיא יאה קדם אבינו רועינו עמוד האורה ההולך לפנינו‪ ,‬להאיר דרכינו‬ ‫ולכונן מעשינו‪ ,‬ובנחלי אמונה ובטחון תמידין כסדרן להחיותינו‪ ,‬אשר בצילו‬ ‫אנו חוסים ומימיו הזכים אנו שותים‪ ,‬עטרת ראשינו ותפארתינו‬ ‫כ״ק מרן רבינו אב״ד שליט״א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת נכדתו אצל בנו חביבו‬ ‫הרה"ג רבי אברהם יצחק ראטטנבערג שליט״א‬ ‫ומצלאין אינון לחיי מלכא‪ ,‬שיזכה כ״ק רבנו שליט״א לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה‬ ‫ממנו ומכל יוצ״ח‪ ,‬מתוך בריות גופא ורעותא דליבא‪ ,‬ועל מי מנוחות ינהלנו‪,‬‬ ‫ומשמחה זו יושפע שפע רב ושובע שמחות לכל ישראל עדי נזכה‬ ‫לשמחת עולם על ראשינו בביאת משיח צדקנו בב״א‬ ‫המברכים בקידה‬ ‫חברי המערכת הקוראים רבנן ותלמידהון‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י‬ ‫שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' אברהם יצחק ראטטנבערג‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו‬ ‫למזל טוב‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב משה עמרם טויב‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו‬ ‫למזל טוב‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' פלטיאל קליין‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב עזרא חיים פאנעט‬ ‫לזיכוי הרבים‬ ‫לרגל זמן שמחתנו‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב שלום אליעזר מינקין‬ ‫לרגל שמחת הבר מצווה לבנו הבה"ח ישראל אלימלך ני"ו ביומא‬ ‫דהילולא קדישא של הרה"ק מקאז'ניץ זי"ע – י"ד תשרי‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫קוויטל!‬ ‫גוט‬ ‫א‬ ‫און‬ ‫יו"ט‬ ‫פריילעכן‬ ‫בברכת מועדים לשמחה ‪ -‬והיית אך שמח‬ ‫א‬ ‫המערכת‬