gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הנר · Ohr Haner — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: אור הנר · Ohr Haner

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

אור הנר · Ohr Haner — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫יˆ‡ ל‡ור ע"י‬ ‫‚‡ל‡נט‡‬ ‫דברי תורה ‪ -‬סיפורי קודש ‪ -‬מנהגי קודש‬ ‫של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא‬ ‫ח‚ ‪‰‬סוכו˙‬ ‫‚ליון נ' \ ˘נה ו' \ ח‚ הסוכו˙ ˙˘פ"ז‬ ‫˙וכן ‪‚‰‬ליון‬ ‫‡ור ה˙ורה‬ ‫רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫יחבי‡נו ˆל י„ו ˙ח˙ כנפי ‪˘‰‬כינ‪‰ ‰‬יינו ˆל ‪‰‬סוכ‪‰‬‬ ‫‡חר יום ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫‡ור הˆ„י˜ים‬ ‫הרה"ק בעל בני יששכר כותב פירוש נפלא מרבה"ק‬ ‫סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬על הפיוט שאומרים בימי‬ ‫הסליחות‪ ,‬וביום הכיפורים בנעילה "יחביאנו צל ידו תחת‬ ‫‡ור הבהיר‬ ‫כנפי השכינה" וכו'‪ ,‬וזלה"ק‪ :‬נוהגין לומר בתפלת נעילה‬ ‫„ברי ˙ורה ˘ל כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡ ‡ˆל‬ ‫וכן בעשרת ימי תשובה 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי‬ ‫הה˜פו˙ ב˘˘על"ט‪.‬‬ ‫השכינה' והוא לפלא בעיני‪ ,‬כי תחת כנפי השכינה הוא רק‬ ‫נשמות הגרים‪ ,‬מה שאין כן נשמות ישראל על כנפי‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫השכינה‪ ,‬ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש‬ ‫המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל‪ ,‬ואמר‬ ‫‡ו„ו˙ מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לנענע בהו„ו‬ ‫שנוכל לפרש הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום‬ ‫לה' ˘בסוף – ב˘ניה ול‡ בר‡˘ונה‬ ‫הקדוש צילא דמהימנותא‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫)במ‡מרי חו„˘ ˙˘רי מ‡מר ח' ‡ו˙ ח'(‬ ‫טעם ˘מברכין ברכ˙ לולב בסוכ‪‰‬‬ ‫טעם למה מברכין ברכת לולב בסוכה )פרע"ח שכ"ט‪ ,‬פ"ג(‬ ‫וכו'‪ ,‬כי 'אתרוג ערבה לולב הדס' עם 'סכך'‪ ,‬עולה המנין‬ ‫לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙‬ ‫]הפסוק[ 'שמע ישראל'‪.‬‬ ‫נא לפנות למכון אור הנר‬ ‫)עטר˙ ˆבי ח"ב „ף ע"ב(‬ ‫על הטל ‪1929-884-9433‬‬ ‫או על המעיל ‪oiherhaner@gmail.com‬‬ ‫~א~‬ ‫‡ף ˘פטור מסוכ‪ ‰‬ל‡ יˆ‡ מ‪‰‬סוכ‪‰‬‬ ‫הה˘˙ו˜˜ו˙ והה˙להבו˙ למˆו˙ לולב‬ ‫כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא )פסחים פ"ו ע"ב(‪,‬‬ ‫בספר הקדוש אילה שלוחה פרשת כי תבא מביא משמיה דרבה"ק‬ ‫הנה 'סוכה' בגמטריא 'צא'‪ ,‬דאף שהגשמים יורדים ופטור ופטור‬ ‫רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬על הפסוק שבתוכחה 'בבוקר תאמר‬ ‫ממצות סוכה והוא נקרא הדיוט‪ ,‬אף על פי כן לא יצא מהסוכה‪.‬‬ ‫מי יתן ערב‪ ,‬ובערב תאמר מי יתן בקר' לפרשו לטובה ולברכה‪ ,‬על פי‬ ‫)‡וסף מכ˙בים „ף רמ"‪(‰‬‬ ‫הידוע מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שהיה ער כל ליל ראשון דחג‬ ‫הסוכות מחמת גודל געגועיו למצות לולב‪ ,‬וזהו פירוש 'בערב' זה ליל‬ ‫סוכות‪ ,‬שכל הלילה מהערב ישתוקק 'מי יתן בוקר' לקיים מצות‬ ‫רבה"˜ מהרי"‡ מזי„ט˘וב זי"ע‬ ‫ארבעה מינים‪ ,‬וכן 'בבוקר' של ערב חג הפסח ישתוקק 'מי יתן ערב'‬ ‫לקיים מצות ליל הסדר‪ ,‬עד כאן דברי קדשו‪.‬‬ ‫על כן ˆיו‪˘‰ ‰‬י"˙ ‡נטלויפן ‡ין „י סוכ‪‡ ‰‬ריין‬ ‫ועובדא קודש זו מובא בכמה ספרי קודש להראות דוגמא‬ ‫סיפר לי הרבני החסיד הר׳ וואלף מבוקין‪ ,‬שפעם אחת שמע בחג‬ ‫להשתוקקות לקיים מצות ה'‪ ,‬וכן הביאו ספה"ק 'ישמח ישראל'‬ ‫הסוכות בשלחן רבינו הרב הקדוש ]מהרי״א[ מזידיטשוב‬ ‫)פרשת קדושים אות א'‪ ,‬שבועות אות י"ז( בזה"ל‪" :‬ונודע שהקדושת‬ ‫זצללה״ה‪ ,‬שאמר בזה הלשון‪" :‬נאך דיא אלע הייליגע טעג שעבר‬ ‫לוי לא היה ישן בליל א' של סוכות כי היה יושב ומצפה בכליון עינים‬ ‫עלינו‪ ,‬וואלט זיך געקענט דאס חיות ארויס לאזין צום לעבעדיגען‬ ‫שיאיר אור השחר לקיים מצות נטילת ארבע מינים"‪.‬‬ ‫גאט‪ ,‬על כן ציוה השי״ת אנטלויפן אין די סוכה אריין"‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫וכן כתב הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זי"ע בספרו הק' 'תולדות‬ ‫)עטר˙ יע˜ב י˘ר‡ל‪„ ,‬ף י׳ ע״ב(‬ ‫אדם' )פר' וירא( בשם אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע‬ ‫יˆח˜ ‡בינו סיכך ‡˙ ‪‰‬סוכ‪ ‰‬מ‪˘ ˘˜‰‬לו‬ ‫]מגדולי תלמידי הרמ"מ מרימנוב והחוזה מלובלין זי"ע[ לפרש במה‬ ‫שאמר הפסוק 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים' ולכאורה‬ ‫ויזרע יצחק בארץ ההיא‪ ,‬וימצא בשנה ההיא מאה שערים‬ ‫צריך לדקדק שהיה לו לומר 'שמונה ימים'‪ ,‬אך פירושו "כמו ששמעתי‬ ‫)בראשית כו‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫בשם כבוד הרב הגאון הקדוש אלקי מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע בעת‬ ‫שמעתי מדודי מורי ורבי הגאון הקדוש מוהרי״מ מספינקא‬ ‫שהיה מגיע לעת קיום מצות לולב ואתרוג‪ ,‬היה ניעור כל הלילה ושאג‬ ‫זללה״ה‪ ,‬בתחילת נסיעתו לרבינו מהרי״א מזידיטשוב ששמע‬ ‫כארי ורקד ושמח‪ ,‬מי יתן ויגיע הזמן שאטול הלולב והאתרוג לידי‬ ‫מרבינו הקדוש‪ ,‬ששאל מה עשה יצחק אבינו ע״ה עם הקש שהיה‬ ‫ולברך עליהם"‪ ,‬כך אברהם אבינו עליו השלום התלהב וחשק למול‬ ‫לו מאותן התבואות‪ ,‬ואמר שסיכך עמהם הסוכה‪.‬‬ ‫את בנו יחידו‪ ,‬ולזאת כתיב 'שמונת ימים' שהיה מצפה למצוה זו כל‬ ‫שמונת הימים מיום הראשון עד יום השמיני‪ ,‬משום הכי היה נחשב כל‬ ‫)מ‚יל˙ ס˙רים‪ ,‬ב‪„˜‰‬מ‪ ‰‬לספר ˙˘וב‪˘ ‰‬לימ‪(‰‬‬ ‫יום מהשמונה ימים כאילו קיים בו מצות מילה‪ ,‬עכ"ד הקדושים שם‪.‬‬ ‫וכמה נאה הדבר למי שאומרו כאשר כותב תלמידו של רבי שלמה‬ ‫‡מרו˙ טהורו˙ מספר ˘מע יע˜ב‬ ‫ליייב זי"ע‪ ,‬ה"ה הרה"ק רבי שמואל משינאווא חתן הרה"ק ר' אברהם‬ ‫מטשעכנוב בספרו רמתים צופים )ח"ב סימן ב'(‪ ,‬שמתאר אופן‬ ‫‪‰‬ו˘ענ‡ למענך „ור˘ינו ‪‰‬ו˘ענ‡‬ ‫לקחית ד' מינים אצל רבו הקדוש‪ ,‬וההלהבה שהיתה עצורה בקרבו‬ ‫הפי׳ שאנו מתפללין‪' ,‬רבש״ע אתה צויתנו בתורתך הקדושה‬ ‫בבוא המצוה‪ ,‬וז"ל‪ :‬כמעט לא אוכל לעצור במילין מלרשום לי‬ ‫במצות השבת אבידה )דברים כ״ב ב(‪ ,‬יהי׳ עמך עד דרוש אחיך‬ ‫למזכרת מה שראיתי בעיני את חיבוב המצוה של אדמו"ר הקדוש‬ ‫אותו‪ ,‬ואנחנו בעוה״ר אבודים בגלות המר הזה‪ ,‬ואין לנו דורש‬ ‫האלקי מוהרי' ר' שלמה לייב ז"ל‪ ,‬כשתפס האתרוג היו הכל רואים‬ ‫ומבקש אלא אתה‪ ,‬למענך דורשינו‪.‬‬ ‫שכמעט שכלתה נפשו להמצוה‪ ,‬והיה מנשק האתרוג בכל פעם בעת‬ ‫)˘מע יע˜ב ב˘ם ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ‡˘ר מר‡פ˘י‪ ı‬זˆו˜״ל(‬ ‫אמירת הלל וכל החג היה התיבה עם האתרוג מונח על שולחנו לפניו‪,‬‬ ‫וכל כך היה מסתכל בו באהבה רבה‪ ,‬וכן היה נוהג בשופר שהיה מונח‬ ‫בכח בסכ˙ ˙˘בו ˘בע˙ ימים זוכ‪ ‰‬ל‪˜‰‬יף נפ˘ו בחס„ים‬ ‫לפניו כל ימי אלול‪ ,‬וכל פעם לקחו בידיו אל פיו כמו שרוצה לתקוע בו‪,‬‬ ‫גם בעת שישב לשולחנו בליל שבת קודש היה מביט בחלות ומחמת‬ ‫בסכת תשבו שבעת ימים )ויקרא כ״ג מ״ב(‪ ,‬ומי שמקיים מצות‬ ‫חיבוב המצוה לא עצר כח מלנשק בהם‪ ,‬ופעם אחת אזדמן מילתא‬ ‫סוכה כתיקונה‪' ,‬כאלו מקיים כל תלמוד תורתיך'‪ ,‬ישיבת סוכה‬ ‫שהיה רב אחד אצלו על שבת קודש‪ ,‬וכשראה זאת לקח הרב חלה‬ ‫הוא חשוב בעיני הקב״ה 'כשמירת השבת'‪ ,‬וזו הוא בסכ״ת עולה‬ ‫אחת קטנה מהי"ב חלות ונשק גם כן אותו‪ ,‬ומאז והלאה לא נשק עוד‪,‬‬ ‫בתלמו״ד‪ ,‬תשב״ו עולה השב״ת והכולל‪ ,‬ובכח בסכת תשבו שבעת‬ ‫עכ"ל המסופר שם‪.‬‬ ‫ימים ומקיים כתיקונה‪ ,‬זכה ז׳ רועים יהיו אושפיזין שלו‪ ,‬וזכות‬ ‫אבות לבנים תזכור‪ ,‬כי בכח בסכת תשבו שבעת ימים זוכה להקיף‬ ‫וידועין דברי השל"ה הקדוש )פסחים נר מצוה כט( שהעיד ומספר‬ ‫נפשו בחסדים בסכת חס״ד בזכות ז׳ רועים‪ ,‬וזו הוא בסכ״ת תשב״ו‬ ‫"על בני עליה ראיתי המחבבים מצוות היו מנשקין המצות והמרור וכל‬ ‫שבע״ת‪ ,‬עולה סכ״ת חס״ד אברה״ם יצח״ק יעק״ב מש״ה אהר״ן‬ ‫המצוות בעת מצוותן‪ ,‬וכן הסוכה בכניסתם וביציאתם‪' ,‬וכן ארבעה‬ ‫יוס״ף דו״ד והכולל‪.‬‬ ‫מינים שבלולב'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫)˘מע יע˜ב ב˘ם רב‪‰‬״˜ ר׳ נחום מבור˘טין זˆו˜״ל(‬ ‫~ב~‬ ‫‪‰‬ו˘ענ‡ ‡ום ‡ני חומ‪‰ ‰‬ו˘ענ‡‬ ‫˘מח˙ ˙ורה‬ ‫המגיד מקאזניץ אמר שהם חזקים כחומה לקבל כל הבא‬ ‫עליהם בגודל אהבה ואינם מהררים ח״ו נגדו יתברך‪ ,‬ועל כל‬ ‫הבא עליהם הם מצדיקים את הדין עליהם‪ ,‬ואומרים מסתמא‬ ‫ראוין לכך מצד מעשינו‪.‬‬ ‫רבה"˜ מהˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫)˘מע יע˜ב ב˘ם ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ מ˘‪‡ ‰‬לי˜ים בריע‪ ‰‬מ˜‡זני‪ ı‬זˆו˜״ל(‬ ‫˘מיני עˆר˙ יע˜ב רי˘‡ לח„וו˙‡‬ ‫‪‰‬ו˘ענ‡ מרוט˙ לחי ‪‰‬ו˘ענ‡‪.‬‬ ‫כתב בזוה"ק )פרשת אמור‪ ,‬דף ק"ד‪ ,‬ב'( על שמיני עצרת החג‬ ‫הזה‪ ,‬והאי יומא יעק"ב איהו רישא לחדוותא‪ ,‬וקמו בה כל‬ ‫הרה״ק ר׳ ברוך ממעזיבוז זצ״ל אמר ״מרוטת לחי״‪ ,‬היינו‬ ‫מפרשי הזוה"ק‪ ,‬וזקיני רבינו מזידיטשוב זי"ע פירוש דהנה‬ ‫העלף די אידן וועלכע רייסען זיך ״לחי״ עולמים‪.‬‬ ‫בכוונת שמיני עצרת היוא לכוין ביום הזה שם הוי' ומלואו ע"ב‬ ‫)˘מע יע˜ב ב˘ם ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ברוך ממעזיבוז זˆו˜״ל(‬ ‫כזה י"הו' יו"ד ה"י וי"ו ה"י כל אות בניקוד פתח‪ ,‬הנה השני‬ ‫שמות אלו עם נקודתם גי' יעק"ב‪ ,‬ע"כ ודפח"ח‪.‬‬ ‫***‬ ‫)‡ור מל‡‪ ,‬ל˘מ"ע ו˘מח"˙(‬ ‫***‬ ‫רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע‬ ‫בגמ' )סוכה מח‪ (:‬ולמנסך אומרים הגבה את ידך וכו' ורגמוהו‬ ‫באתרוגיהם‪ ,‬דהנה ניסך המים אינו מפורש בתורה אלא דרשת‬ ‫רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫חכמים כידוע‪ ,‬ואתרוג ג"כ הוא דרשת חכמים דבתורה כתוב‬ ‫רק פרי עץ הדר‪ ,‬ודרשו רז"ל זה אתרוג‪ ,‬וכיון שראו שזה אינו‬ ‫ע„ ˘מיני עˆר˙ ל‡ י˙פלל על ‚˘מיו˙‬ ‫מקיים מצוות ניסוך המים מפני שדרשת חכמים ח"ו אינו אמת‪,‬‬ ‫בשם רבינו ]מהרי"א[ מזידיטשוב זצ"ל‪ ,‬שבל הימים הקדושים‬ ‫א"כ למה לנו האתרוגים אם אינם מקיימין דרש חכמים‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫לא ישים אדם תפילתו על שום עניני גשמיות עד יום שמיני‬ ‫***‬ ‫עצרת‪.‬‬ ‫בפיוט של יום שני אהלל בפה ולשון‪ ,‬כנם ולקחחם לכם ביום‬ ‫)זרע‡ ˜„י˘‡‪ ,‬עמו„ ˘פ"‚ ב‪‰‬ער‪(‰‬‬ ‫הראשון‪ ,‬דהנה איתא במדרש שארבעה מינים מרמזים לגופו‬ ‫של אדם אתרוג נגד הלב וכו'‪ ,‬והנה כדי לתקן הכל מה שפגמנו‬ ‫מ‡טל ח˙ן – מ‡טל נער‬ ‫באברים לוקחים דוגמתם את הד' מינים‪ ,‬גם מובא מה שאנו‬ ‫מתפללים בפה אפילו שהקב"ה יודע ומבין את המחשבות‬ ‫הרה"ק בעל החקל יצחק מספינקא זי"ע היה רגיל לספר בעת‬ ‫שבאדם כדי לתקן מה שפגמנו בפה בלה"ר וכדומה‪ ,‬וזהו הפי'‬ ‫נעילת החג‪ ,‬אשר היה לרבינו הק' רבי צבי הירש מזידיטשוב‬ ‫אהלל בפה ולשון ר"ל אנו נהלל להקב"ה בפה ולשון אע"פ‬ ‫זי"ע בחור משמש שלא היה חכם גדול‪ ,‬ושמו היה 'מאטל' והיו‬ ‫שהוא שומע קול לחשון‪ ,‬כנם ולקחתם לכם ביום הראשון היינו‬ ‫קורין אותו 'מאטל נער'‪ ,‬כשנעשה חתן הפסיקו מלקרוא אותו‬ ‫דוגמת לקיחת הד' מינים שהוא לתקן את הפגמים שבגוף כן‬ ‫מאטל נער‪ ,‬וקראוהו 'מאטל חתן'‪ ,‬ביום חופתו ראה רבו הק'‬ ‫מתפללין בפה לתקן מה שחטאנו בפה וכנ"ל וד"ל‪.‬‬ ‫שהוא בוכה מאד‪ ,‬ושאל אותו למה הוא בוכה‪ ,‬והשיב 'רבי עד‬ ‫***‬ ‫שנעשיתי חתן הייתי מאטל נער‪ ,‬וכשנעשיתי חתן התחילו‬ ‫טעם למה עושין סכות בתשרי ולא בניסן שאז היה יצי"מ‪,‬‬ ‫לקרוא אותי מאטל חתן‪ ,‬עכשיו אחר הנישואין יתחילו לקרוא‬ ‫דהנה איתא בספרים כי ר"ת של סוכה היא‪ ,‬סומך ועוזר כל‬ ‫אותי שוב מאטל נער כמו מקדם‪ ,‬ועל זה אני בוכה'‪.‬‬ ‫הנופלים‪ ,‬שמצות סוכה משפיע לכל השנה כל מיני טובות‬ ‫והוסיף עלה החקל יצחק‪ ,‬כן הוא גם אצל כל אדם במשך‬ ‫והשפעות‪ ,‬אבל רק למי שמשפיל עצמו בבחי' נופל‪ ,‬והנה‬ ‫בחדש ניסן כשהבית עדיין ריק אין בזה רבותא כשיוצא לסוכה‪,‬‬ ‫השנה נכשלים וחוטאים ואין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו‬ ‫אבל בחדש תשרי כשהבתים מלאים כל טוב ועוזב את ביתו‬ ‫רוח שטות )סוטה ג‪ ,(.‬ונעשה 'מאטל נער' ובהגיע הימים‬ ‫ויוצא לסוכה לקיים מצות בוראו זהו דבר גדול‪ ,‬וז"כ הפסוק‬ ‫נוראים‪ ,‬יום חתונתו ויום שמחת לבו‪ ,‬זה יום הכיפורים )תענית‬ ‫חג הסכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקביך‪ ,‬היינו כשכבר‬ ‫כו‪ ,(:‬נעשים 'מאטל חתן'‪ ,‬אך כשעוברים הימים הנעלים הללו‬ ‫אספת לביתך ומלאת אותו בכל טוב אז תקיים מצות סוכה‬ ‫צריכין להתפלל ולבקש רחמים שלא יחזור שוב להשם הישן‬ ‫וכהנ"ל וק"ל‪.‬‬ ‫שהיה לו‪ ,‬ואדרבה אם התעלו בימים אלו‪ ,‬שיוכל ליקח זאת‬ ‫)‡ור פני י‪‰‬ו˘ע(‬ ‫עמו להלאה שיוכל לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫~ג~‬ ‫פ˘ט נפל‡ ˘‡מר רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע לה‚‡ון החוו˙ „ע˙ ‪ -‬ה‚ילוי ˘‡מר ה‚‡ון החוו˙ „ע˙ לרבה"˜‬ ‫מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע בענין ‡ילן ה‡˙רו‚ – בי‡ור ב‡יסור ל˜יח˙ ‡˙רו‚ מורכב‬ ‫ובבכורים נאמר אדמתך‪ ,‬דאינו נוהג בחו"ל רק בארץ‪ ,‬ולכך איצריך לומר‬ ‫הנה התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי עשה שבעים תיקונים על תיבת‬ ‫דנוהג בחו"ל‪ ,‬עכ"ד התוס'‪.‬‬ ‫'בראשית'‪ ,‬והם נכתבים בספר הקדוש 'תיקוני זהר'‪ ,‬וכתב שם בתיקון י"ד‬ ‫עפ"י הקדמה זו מבאר רבה"ק מהרצ"ה להגאון ה'חוות דעת' שתיכף‬ ‫אשית ִ ּבכּ ֵורי ַא ְד ָמ ְָתךּ ָת ִביא ֵבית ה' ֱא ֶ‬ ‫להיך‬ ‫)דף ל‪' (.‬בראשית‪ ,‬עלה אתמר ֵר ִ‬ ‫לא ְת ַ ּב ׁ ֵשל גְ ִדי ַב ֲחלֵ ב ִ ּאמֹו'‪] .‬וכזה דרשו חז"ל במדרש 'בראשית‪ ,‬בשביל‬ ‫שפתח רשב"י לבאר פסוק זה‪ ,‬קרא לאליהו הנביא שיבאר את סמיכות‬ ‫ביכורים שנקראו ראשית'[‪.‬‬ ‫הפסוק‪ ,‬וכמו שאכן דרש הפסוק 'דלא יתון למיכל בשר בחלב'‪ ,‬כי הייתי‬ ‫אומר שידרשו כהרשב"ם שאין בשר בחלב נוהג בחו"ל כשם שאין‬ ‫ובהמשך דברי הזוהר הקדוש שם‪' :‬וסמיך ליה לראשית בכורי אדמתך‬ ‫ביכורים נוהגים בחו"ל רק בארץ‪ ,‬לזה קם רשב"י ופתח בקול גדול וקרא‬ ‫וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו‪ ,‬והקשה במדרש שם 'מאי האי לגבי האי'‬ ‫והזמין לאליהו הנביא זל"ט שירד כאן לאנהיר עיינין‪ ,‬וכיון שהפסוק נדרש‬ ‫]מה ענין סמיכות מצות ביכורים אצל בשר בחלב[ 'קם רבי שמעון על‬ ‫לדרשה אחרת שוב אין לחשוש שיפרש הסמיכות לאפוקי מפי' הרשב"ם‬ ‫רגלוי‪ ,‬פתח בקלא סגיא ואמר‪ ,‬אליהו אליהו נחית הכא ברשותא דמארך‪,‬‬ ‫הנ"ל שאינו נוהג בחו"ל‪ .‬וכששמע החוו"ד את דבריו בביאור דברי הזוהר‬ ‫ואנהיר עינוי דאלין סבין בהאי מלה‪ ,‬דלא יתון למיכל בשר בחלב' ]ביקש‬ ‫הקדוש‪ ,‬שיבח מאד את הפירוש הזה‪ ,‬ונתפעל מאד מגאונותו של רבה"ק‬ ‫מאליהו הנביא זכור לטוב שירד לכאן ברשות הקב"ה ויאיר עיני הזקנים‬ ‫מהרצ"ה‪.‬‬ ‫בענין זה כדי שלא יכשלו באכילת בשר בחלב[‪' .‬אדהכי הא אליהו קא‬ ‫נחית ולא אתעכב‪ ,‬אמר בוצינא קדישא‪ ,‬והא רזא דא ודאי איהו רזא דלא‬ ‫באותו מעמד שדיבר החוות דעת עם רבה"ק מהרצ"ה‪ ,‬אמר לכבודו דבר‬ ‫תחרוש בשור ובחמור יחדיו'‪ .....‬ירד אליהו מיד ולא התעכב‪ ,‬וגילה להם‬ ‫חידוש אשר ראה בספר קדמון בענין עץ האתרוג שלוקחים פירותיו‬ ‫סוד הענין‪.‬‬ ‫למצות ה'‪ ,‬ודרך שורשי האילנות שיש להם כמה מיני צורות‪ ,‬זה בעומק‬ ‫וזה בגובה‪ ,‬וכשמתבוננים בצורת שורשי אילן האתרוג‪ ,‬הרי הם מסודרים‬ ‫בספר הקדוש 'צבי לצדיק' פירוש על דברי 'תיקוני הזוהר' הנכתב ע"י‬ ‫כצורת שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬ודבר זה היה לחידוש גדול לפני רבה"ק‬ ‫רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצוקללה"ה‪ ,‬פירוש זה על 'תיקוני זהר'‬ ‫מזידיטשוב‪.‬‬ ‫נתגלגלה הזכות לידי הגה"צ המפורסם המקובל הירושלמי הריא"ז‬ ‫מרגליות ז"ל‪ ,‬והגיעו לידו ביאוריו חידושיו והגהותיו של רבה"ק‬ ‫ע"פ דברי החוות דעת הנ"ל בצורת שרשי האילן של אתרוג‪ ,‬ביאר שם‬ ‫מזידיטשוב זיע"א על ספר תיקוני הזוהר הקדוש‪ ,‬חמודה גנוזה זאת היתה‬ ‫רבי א"ז מרגליות ז"ל דברי הזוה"ק בחומש בראשית )דף רכ‪ (:‬ע"פ הפסוק‬ ‫ספונה וטמונה במשך שנים רבות ונתגלגלה למקומות שונות‪ ,‬ועד‬ ‫)ישעי' מג‪ ,‬ז( 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'‪,‬‬ ‫שהגיעה לידי הרה"ג רבי יעקב יצחק ווייסבלום זצ"ל מחיפה‪ ,‬הוא אשר‬ ‫ובזוה"ק דרש 'כל הנקרא בשמי' היינו פרי עץ הדר‪' ,‬ולכבודי בראתיו' היינו‬ ‫מסרה בקנין ובמנין לידי הריא"ז מרגליות‪ ,‬על מנת שיעשה אזניים לתורה‬ ‫כפות תמרים‪' ,‬יצרתיו' ענף עץ עבות‪' ,‬אף עשיתיו' ערבי נחל‪ .‬וביאר ע"פ‬ ‫מפוארה זו‪ ,‬ואכן עשה הריא"ז מרגליות זצ"ל את מלאכתו נאמנה והוציא‬ ‫הגילוי שאמר החוו"ד שיש בשורשי אילן האתרוג שם הויה ב"ה‪ ,‬יתכן‬ ‫לאור דבר יפה ומתוקן‪.‬‬ ‫שזהו שכתב בזוה"ק 'כל הנקרא בשמי היינו פרי עץ הדר' כי שמו ית'‬ ‫מצויר בשם הוי"ה ב"ה‪.‬‬ ‫ובהקדמה שם שנכתב ע"י המוציא לאור רבי א"ז מרגליות ז"ל‪ ,‬סידר הרב‬ ‫ז"ל תולדות רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב באופן מסודר כדי שימצא‬ ‫והנה ראה זה פלא דעי' מה שכתב תלמיד הגדול של רבה"ק‪ ,‬ה"ה הרה"ק‬ ‫הקורא בספרו הקדוש לידע בפני מי אתה לומד‪ ,‬ובין התולדות הביא‬ ‫ר' יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו הק' זוהר חי )שלח דף קעה ע"ב(‪,‬‬ ‫וז"ל‪ :‬ורשימין בכתיבה דשמא קדישא‪ ,‬כי על אילן האתרוג נכתוב שם‬ ‫הגאון הנ"ל מעשה שהיה עם רבה"ק בשעה שפעם אחת נסע הגאון‬ ‫הגדול רבי יעקב מליסא זי"ע בעל ה'חוות דעת' להתוועד אצל רבה"ק‬ ‫יהו"ה‪ ,‬כך שמעתי משם הגאון מוהר"ר יעקב ליסא‪ ,‬עכלה"ק‪ ,‬היינו‬ ‫מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע לבקר בהיכלו‪ ,‬והביא שם דין ודברים שהיה בין‬ ‫שהביא ענין זה ג"כ מהחוות דעת‪.‬‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה עם החוות דעת‪ ,‬שביקש ה'חוות דעת' שמהרצ"ה יבאר‬ ‫והנה ידוע שבמשך הדורות נתעוררה מחלוקת גדולה בדין 'אתרוג‬ ‫לו את דברי הזוה"ק הנזכר לעיל‪ ,‬ואך אמר לו שיפרש לו את הדברים לא‬ ‫המורכב'‪ ,‬ועד היום הענין בתוקפו וצריך לזה שמירה גדולה‪ ,‬כי טבעו של‬ ‫ע"ד הסוד המבואר בספרו 'עטרת צבי'‪ ,‬אלא שיבאר לו על דרך הפשט‪.‬‬ ‫אילן האתרוג שבבסיסו הוא חלוש מאד‪ ,‬ולכן לוקחים האתרוג סוחרים‬ ‫ותיכף ומיד ביאר לו רבה"ק מהרצ"ה את הענין ע"ד הפשט ע"פ דברי‬ ‫בסיס מאחד ממשפחת ההדרים‪ ,‬לעמו"ן וכדומה‪ ,‬ומנקבים בתוך עצו‬ ‫התוס' במס' חולין )קג‪ :‬ד"ה כל הבשר( וזלה"ק 'כל הבשר אסור לבשל‬ ‫ומרכיבים עליו עץ של אתרוג‪ ,‬ונוטעים אותם כך ביחד‪ ,‬ובזה עץ האתרוג‬ ‫בחלב‪ .‬תימה דלא תני בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין‬ ‫גדל חזק מאד‪.‬‬ ‫ובמוקדשין כמו בהנך פירקין' ]שאר פרקי מסכת חולין‪ ,‬כגון כיסוי הדם‪,‬‬ ‫וכתב הגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל ב'דברי ישראל' )או"ח קפ"ג( רשימה‬ ‫גיד הנשה‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬ושילוח הקן‪ ,‬זרוע לחיים והקבה‪ ,‬פותחין בהקדמה‬ ‫ארוכה של פוסקים שהתירו את האתרוג המורכב‪ ,‬ועיקר טענתם שמצד‬ ‫זו נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית‪ ,‬בחולין‬ ‫הקרקע האתרוג כשר לנטוע בו‪ ,‬ומה לי אם בתחתיתו נמצאת ַ ּכ ָנה של‬ ‫ובמוקדשים‪ ,‬ולכן תוס' שואל מדוע פרק 'כל הבשר' לא נפתח בנוסח‬ ‫לימון וכדומה‪ ,‬אם הוא אתרוג והוא מוציא אתרוגים‪ ,‬מה לי לדעת מאיפה‬ ‫הזה[ ובתוספתא תני להו‪ ,‬ושמא מאי דשייר במתניתין פירש בברייתא‬ ‫באה היניקה‪ ,‬אמנם כתב הוא ז"ל אחר כל הנ"ל כי לאחר שהחוו"ד גילה‬ ‫ואשמעינן דחייל איסור בשר בחלב אאיסור מוקדשין‪ .‬ורשב"ם פירש‬ ‫לרבה"ק מהרצ"ה סוד זה ששורשי האילן הם כציור ד' אותיות שם הוי'ה‬ ‫]מדוע פירשו בברייתא דנוהג גם בחו"ל‪ ,‬מה ההו"א שלא?[ 'דאיצטריך‬ ‫ב"ה‪ ,‬אם כן מעתה צריך שבאתרוג יהיו גם שורשי האילן‪ ,‬ולכן אם הוא‬ ‫משום חו"ל דס"ד דאינו נוהג בחו"ל משום דאיתקש לבכורים בחד קרא‬ ‫מרכיב את האתרוג על כַ נה של לימון‪ ,‬גם אם הוא יוציא אתרוגים ועצו‬ ‫)שמות כג‪ ,‬יט( ראשית בכורי אדמתך‪ ....‬לא תבשל גדי בחלב אמו'‪,‬‬ ‫אתרוג‪ ,‬כיון ששורשיו אינם של אילן האתרוג‪ ,‬הרי הוא ענין אחר לגמרי‪.‬‬ ‫~ד~‬ ‫דברי תורה של כ"ק מרן רבינו שליט"א אצל ההקפות בשעל"ט‬ ‫השלום‪ ,‬שהעלה הארון אל עיר דוד‪ ,‬והרבה שמחה לכבוד ה'‪ ,‬כמאמר‬ ‫הכתוב "ודוד מכרכר בכל עוז למני ה'"‪ ,‬והנה כאשר מיכל בת שאול‬ ‫ה˜„מה לה˜פו˙‬ ‫זלזלה והקניטה אותו נענשה‪ ,‬שלא היה לה ולד עד יום מותה‪ ,‬ואם כן‬ ‫קודם ההקפות מזמרים הפיוט ידיד נפש וכו'‪" ,‬הגלה נא ופרוס חביבי‬ ‫בוודאי מדה טובה מרובה יש ביום הזה‪ ,‬וכאשר שמחים ומרקדים‬ ‫עלי את סוכות שלומיך תאיר ארץ מכבודיך נגילה ונשמחה בך‪ ,‬מהר‬ ‫בהתלהבות עם התורה‪ ,‬הוא להיפך‪ ,‬שיכולים לזכות לבנים‪.‬‬ ‫אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם"‪.‬‬ ‫יש לפרש דברי הפיוט‪ ,‬כי הנה בזוה"ק איתא דכשאדם מתפלל ולומד‬ ‫ה˜פה ‚'‬ ‫תורה‪ ,‬הנשמה אינו רוצה להיות בגוף הגשמי ומנתק עצמה לצאת מן‬ ‫יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך‪.‬‬ ‫הגוף‪ ,‬ולכן מנענע הגוף את עצמו‪ ,‬שהנשמה רוצה לצאת‪ ,‬והנה אצל‬ ‫ע"י ההקפות יוכל להמשיך כל מיני חסדים‪ ,‬אבל הוא לפי הכחות‬ ‫הצדיקים רואין שלא רק נשמתם רוצים להתדבק למעלה‪ ,‬רק כל גופם‬ ‫שמשקיע בשמחת התורה וכמה מרקד לפני הבורא ית' כי בזה ממתיק‬ ‫כל כך מעובד אשר גם החומר רוצה להתדבק לשרשה‪ ,‬ולפעמים רואים‬ ‫כל הדינים‪ ,‬ומרומז בהפסוק )שמואל ב' ו' י"ד( ודוד מכרכר בכל עז‪,‬‬ ‫אצל סתם אנשים אשר לפעמים אוחזים בהתעוררות גדול וג"כ רוצים‬ ‫היינו כשהיה שליטת הגבורה בעולם שהוא בבחי' עז‪ ,‬היה דוד מכרכר‬ ‫להיות כזה להתדבק לשורשו‪.‬‬ ‫בכל כחו להמתיקם‪ ,‬ובפרט שע"י ההקפות נעשה אור המקיף‬ ‫והנה עכשיו אחר הימים הנוראים וימי הסוכות אשר כל אחד עיבד גם‬ ‫סביבותינו שלא יוכלו החיצו' לחטוף שום השפעת החסד הבא עלינו‪,‬‬ ‫את גופו להיות כצורה‪ ,‬נמצא שהחומר רוצה ג"כ לעלות למעלה אל‬ ‫ועפי"ז י"ל יהי חסדך ה' עלינו‪ ,‬כאשר יחלנו לך מלשון מחול שהוא‬ ‫מקור חצבה‪ ,‬ולכן רואין בעת ההקפות אשר כל גוף מתעורר ומעלה‬ ‫הריקוד‪ ,‬לפי מה שאנחנו שמחים במחול לפי"ז יומתקו הגבורות וימשך‬ ‫עצמו למעלה מעצמו להתדבק לשרשה‪ ,‬אמנם צריך לעמוד על‬ ‫לנו החסד‪.‬‬ ‫המשמר וליזהר שישאר בקנין זה גם לאחר זמן‪ ,‬ולא שתהא רק קנין‬ ‫לזמן‪.‬‬ ‫ה˜פה „'‬ ‫והנה הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע כותב )במאמרי חודש תשרי מאמר‬ ‫ח' אות ח'( פירוש נפלא מדודי רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬על‬ ‫ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו‪.‬‬ ‫הפיוט שאומרים בימי הסליחות‪ ,‬וביום הכיפורים בנעילה "יחביאנו צל‬ ‫יש לומר פירוש עפ"י המימרא שהביא אאמו"ר בשמע יעקב )יום‬ ‫ידו תחת כנפי השכינה" וכו'‪ ,‬וזלה"ק‪ :‬נוהגין לומר בתפלת נעילה וכן‬ ‫כיפור( מהרה"ק מרוזי'ן זי"ע‪ ,‬וזה"ל שם‪ :‬פעם אחת בערב יום כיפור‬ ‫בעשרת ימי תשובה 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה' והוא לפלא‬ ‫בעת השלחן אמר הרה"ק ר' ישראל מרוזי'ן‪' ,‬רבונו של עולם למשפטיך‬ ‫בעיני‪ ,‬כי תחת כנפי השכינה הוא רק נשמות הגרים‪ ,‬מה שאין כן נשמות‬ ‫עמדו היום'‪ ,‬היינו שישראל עמדו היום לשפוט אותך‪' ,‬כי הכל עבדיך'‪,‬‬ ‫ישראל על כנפי השכינה‪ ,‬ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש‬ ‫היינו כל מה שבא אליהם בגלות הצרות והיסורים והדחקות‪ ,‬יען‬ ‫המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל‪ ,‬ואמר שנוכל לפרש‬ ‫שמחמת שהם עבדיך‪ ,‬עכה"ל שם‪ ,‬היינו שפירש הפסוק הנ"ל‪ ,‬שלכן‬ ‫הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום הקדוש צילא דמהימנותא‪,‬‬ ‫אנו קוראין לך במשפט על הרדופות וצרות שיש לנו‪ ,‬בשביל שאנו‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫עבדיך‪.‬‬ ‫ולכאורה יל"ע בדבריו הקדושים‪ ,‬דהנה מה ענין תפילה לכאן‪ ,‬ונראה‬ ‫ויש לפרש פסוק הנ"ל על דרך אחר‪ ,‬דהנה אנו אומרים בתפילת שבת‬ ‫לומר דכל התפילה הוא על סוכה של מעלה‪ ,‬שאנו מתפללים שיחבקני‬ ‫בשמונה עשרה דשחרית‪' ,‬ישמח משה במתנת חלקו‪ ,‬כי עבד נאמן‬ ‫הקב"ה תחת כנפי הסוכה של מעלה‪ ,‬ונמצא דאף שנשמתו של אדם‬ ‫קראת לו'‪ ,‬ויש לומר פי' כי אמרו חז"ל )בקידושין כ' ע"א – כ"ב ע"א –‬ ‫הוא מקושר למעלה עם הקב"ה‪ ,‬מ"מ אנו מתפללים דגם הגוף יזדכך‬ ‫ערכין ל' ע"ב( "תניא כי טוב לו עמך‪ ,‬עמך במאכל עמך במשתה‪ ,‬שלא‬ ‫כ"כ שג"כ יתדבק אל כנפי השכינה‪.‬‬ ‫תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר‪ ,‬אתה שותה יין ישן והוא‬ ‫וזה י"ל פירוש בדברי הפיוט הנ"ל‪' ,‬הגלה נא ופרוס חביבי עלי' שאנו‬ ‫שותה יין חדש‪ ,‬אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי קרקע‪ ,‬מכאן‬ ‫מתפללים שיגלה הקב"ה החביבות עלי‪' ,‬את סוכת שלומיך' היינו ע"י‬ ‫אמרו הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו‪ ,‬ע"כ‪ ,‬והנה הקב"ה אדון‬ ‫הסוכה של מעלה‪' ,‬תאיר ארץ מכבודיך' דעי"ז יאיר גם הארציות שלנו‪,‬‬ ‫העולמים‪ ,‬יש לו עולם אחד שאין כזה אלא אחד‪ ,‬וזה עולם הכתר שאין‬ ‫'נגילה ונשמחה בך' קאי על שמחת תורה )ב"ך‪-‬כ"ב תשרי(‪ ,‬והיינו דע"י‬ ‫שם שום פירוד‪ ,‬ואם יש לאדון כתר אחד מחויב לתת לעבדו‪ ,‬וזה יש‬ ‫שיאיר לנו גם הארציות נמצא דגם הארציות יתעורר לדבק לשרשה‬ ‫לומר פי'‪' ,‬ישמח משה במתנת חלקו' במה שקבל מאדונו‪' ,‬כי עבד‬ ‫כמו הנשמה‪ ,‬ועי"ז נוכל לרקד ולשמח ביותר בשמחת תורה ולשמוח‬ ‫נאמן קראת לו' ואם יש לאדון רק אחד צריך לתתו לעבדו‪ ,‬לכן 'כליל‬ ‫עם הקב"ה‪.‬‬ ‫תפארת בראשו נתת לו‪ ,‬בעמדו לפניך על הר סיני'‪ ,‬כי עולם הכתר יש‬ ‫רק אחד‪.‬‬ ‫והאופן להישאר בקנין זו לכל חייו הוא ע"י ש'אוהב את המועד'‪ ,‬ועי"ז‬ ‫עומד על המשמר לשמר את הזמן‪ ,‬עי"ז יכול להיות שהקב"ה יחנן לנו‬ ‫ובזה יש לומר פי' הפסוק כפי' הנ"ל‪' ,‬למשפטיך עמדו היום' אנו קוראין‬ ‫הארה זו ל'ימי עולם'‪.‬‬ ‫לך במשפט כביכול עמנו על כל הצרות‪ ,‬כי הכל עבדיך ואדרבה צריך‬ ‫אתה לתת לנו מבחי' הכתר‪ ,‬שמשם נשפע כל השפעות טובות‪ ,‬כמו‬ ‫ה˜פה ‡'‬ ‫שאומרים 'כתרו ישועה'‪.‬‬ ‫נראה דבשמחת תורה הוא עת מוכשר ויכולין לפעול ישועות על בנים‪,‬‬ ‫וראיה גדולה לדבר נראה לומר‪ ,‬דהנה אנו רואין אצל דוד המלך עליו‬ ‫~ה~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫שרשי אילן האתרוג גדלין בארץ‬ ‫˘˘לחו עמו לזי„יט˘וב ל‪‰‬פ˜„ ב„בר י˘וע‪‰‬‬ ‫בצורת שם הוי"ה‬ ‫ורחמים בימים ‪„˜‰‬ו˘ים‪ ,‬פ˙‡ום ב‡ ‪‰‬מ˘ב״˜‬ ‫אברהם אבינו ע"ה בא אלינו אל‬ ‫לבי‪‰‬מ״„ ור‡‪‰ ˙‡ ‰‬חסי„ ‪‡‰‬ורח‪‡˘ ,‬ל‬ ‫הסוכה‬ ‫ב‪„˜‰‬מ‪ ‰‬לספר ˆבי לˆ„י˜ כו˙ב ‪‡‚‰‬ון רי‡"ז‬ ‫ל‪‰‬חסי„‪‡‰ ,‬ם ‪‰‬ב‡˙ עמך פ„יונו˙‪ ,‬ענ‪ ‰‬ו‡מר‬ ‫מר‚ליו˙ ז"ל מספר על ‪‡‚‰‬ון ‪„‡‰‬יר בעל‬ ‫סיפר ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מ˜‡מ‡רנ‡‬ ‫‪‰‬ן‪‡ .‬מר לו ‪‰‬מ˘מ˘‪‡ ,‬ם כן ˘ע˙ רˆון ‪‰‬ו‡‬ ‫‪‰‬חוו˙ „ע˙ זˆ"ל ˘נ˙˜בל ‪‰‬ורי‡ו˙יו בכל‬ ‫זˆ"ל‪˘ ,‬פעם ‡ח˙ ‪‰‬י' „ו„ו ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי ˆבי‬ ‫כע˙ ˘יכולין ליכנס ‡ל ‪˜‰‬ו„˘ פנימ‪ ,‰‬כי‬ ‫˜ˆבי ˙בל‪˘ ,‬פעם ‡ח˙ נסע לרב‪ ˜"‰‬רבי ˆבי‬ ‫‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זˆ"ל חול‪ ‰‬מ‡ו„ ל"ע‪,‬‬ ‫„ח˜ו˙ ‚„ול ‪‰‬ו‡ בבי˙ ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ועל כן ‡ר˘‪ ‰‬לך‬ ‫‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע לב˜ר ‡ו˙ו ב‪‰‬יכלו‪,‬‬ ‫ב‪‰‬יו˙ו בלובלין על ‪‰‬מוע„ים‪ ,‬ו‪‡˙‰‬כסן בחˆר‬ ‫ליכנס עם ‪‰‬פ„יונו˙‪ ,‬ונכנס ‪‰‬חסי„ לפ‚י‬ ‫ו‪‰‬י‪˘ ‰‬ו‡ל מרב‪‰ ˜"‰‬עטר˙ ˆבי „בר ˘‪‰‬י‪‰‬‬ ‫˜„˘ו ˘ל רבו ‪ '˜‰‬מלובלין זי"ע‪ ,‬ובליל ר‡˘ון‬ ‫‪‰‬ר‪‰‬״˜‪‡ ,‬חר ˜רי‡˙ ‪‰‬פ˙˜‡ו˙ ‡מר לו ‪‰‬ר‪‰‬״˜‪,‬‬ ‫˜˘‪ˆ‡ ‰‬לו‪ ,‬ו‪‰‬י‪˘ ‰‬ו‡ל לו לי˘ב על „רך‬ ‫˘ל ח‚ ‪‰‬סוכו˙ ‪‰‬פˆיר ˘יעלו‪‰‬ו על ‪‰‬עלי‪‡ ‰‬ל‬ ‫‪‰‬נ‪‰ ‰‬חיי˙ ‡˙ נפ˘י עם ‪‰‬פ„יונו˙ וע˙‪‡˘ ‰‬ל‬ ‫‪‰‬פ˘ט‪ ,‬וענ‪ ‰‬לו רב‪ ˜"‰‬מי„‪ ,‬ו‡ח"כ ‪‰‬י‪‡ ‰‬ומר‬ ‫‪‰‬סוכ‪˜ ‰‬טנ‪˘ ‰‬ל ‪‰‬רבי מלובלין ל‡כול ˘ם‬ ‫מ‪„ ‰‬בעי˙‪‡ ,‬מר ‪‰‬חסי„‪ ,‬רבי‪ ,‬ברוך ‪˘‰‬ם ‡ין‬ ‫‪‰‬חוו˙ „ע˙ לכבו„ו „בר חי„ו˘ ‡˘ר ר‡‪‰‬‬ ‫כזי˙‪ ,‬ור' יע˜ב מ˘מ˘ו ‪‰‬לך ל‪‰‬בי‡ לו מעט‬ ‫חסר לי כלום‪ ,‬ר˜ ‡ח˙ ˘‡ל˙י ו‡ו˙‪‡ ‰‬ב˜˘‬ ‫ב‡יז‪ ‰‬ספר ˜„מון‪˘˘ ,‬ר˘י ‡ילן ‪˙‡‰‬רו‚‬ ‫מר˜ לסוכ‪ ,‰‬ובב‡ ‪‰‬מ˘מ˘ עם ‪‰‬מר˜ מˆ‡ כי‬ ‫˘‡זכ‪ ‰‬לעבו„ ‡˙ ‪˘‰‬״י כ„בעי‪ ,‬ענ‪ ‰‬ו‡מר‬ ‫מונחין ו‚„לין ב‡ר‪ ı‬בˆור˙ ‡ו˙יו˙ ˘ל ˘ם‬ ‫ז˜ן ‡ח„ ‪‰‬בל˙י ניכר לו יו˘ב ‡ˆל ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫‪‰‬ר‪‰‬״˜‪‡ ,‬ם כן ˘ז‡˙ ‡˙‪ ‰‬מב˜˘‪˙ ,‬מˆ‡‪‰‬ו‪.‬‬ ‫‪‰‬וי"‪ ‰‬ב"‪ ,‰‬ו„בר ז‪‰ ‰‬י‪ ‰‬לחי„ו˘ ‚„ול לפני‬ ‫מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬ב‪‰‬סוכ‪ ,‰‬ו˙‪‰‬י' לפל‡ בעיני ‪‰‬ר' יע˜ב‬ ‫רבינו מו‪‰‬רˆ"‪ ‰‬זי"ע‪.‬‬ ‫עברו ב˘לום ימים ‪‰‬נור‡ים ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ויום‬ ‫‪‰‬מ˘מ˘‪ ,‬ונ˙ן לו ˘לום‪ ,‬ו‡חרי זמן נעלם ממנו‪,‬‬ ‫‪‰‬כיפורים‪ ,‬ב‪‚‰‬יעו ימי ‪‰‬סוכו˙‪ ,‬וכי„וע ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ו˘‡ל לרבו מ‪ ‰‬טובו ˘ל ז˜ן ז‪˘ ,‰‬ל‡ ר‡‪‡ ‰‬ו˙ו‬ ‫ו‪‰‬וסיף ˘ם ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬נ"ל‪ ‰"‡ :‬ו‡ולי בז‪ ‰‬יבו‡ר‬ ‫„רכו ˘ל רבינו ‪‰‬עטר˙ ˆבי‪˘ ,‬ל‡ ‪‰‬ניח נוי‬ ‫נכנס ול‡ ר‡‪‡ ‰‬ו˙ו יוˆ‡‪‡ ,‬מר לו ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫מ˘"כ בזח"‡ „ף ר"כ‪ ,‬כל ‪‰‬נ˜ר‡ ב˘מי ‪‰‬יינו‬ ‫סוכ‪ ‰‬בסוכ˙ו‪ ,‬וי‪‰‬י בליל ‡׳ רסוכו˙ ב‪‚‰‬יע‬ ‫מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מכיון ˘ר‡י˙ ‡ו˙ו ˘מע מינ‪˘ ‰‬ר‡וי‬ ‫„כ˙יב פרי ע‪„‰ ı‬ר‪ ,‬ו„"ל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪‰‬חסי„ ‪‰‬נ״ל ל˙וך ‪‰‬סוכ‪˘ ‰‬ל ‪‰‬עטר˙ ˆבי‪,‬‬ ‫‡˙‪ ‰‬לכך‪ ,‬לכן „ע לך כי ז‪‰ ‰‬י' ‡בר‪‰‬ם ‡בינו‬ ‫)ˆבי לˆ„י˜ ב‪„˜‰‬מ‪(‰‬‬ ‫‪‰‬ר‪‰‬ר ב„ע˙ו‪‰ ,‬ן ב˘נ‪˘ ‰‬עבר‪‰ ‰‬יי˙י בˆל‬ ‫ע"‪‡‰ ‰‬ו˘פיז‡ ˘ל ‪‰‬יום ‪‰‰‬ו‡ ˘ב‡ ‡לינו ‡ל‬ ‫מורי ‪„˜‰‬ו˘ מר‡פ˘י‪˘ ,ı‬ם ‪‰‬י‪ ‰‬סוכ‪ ‰‬בכל‬ ‫‪‰‬סוכ‪.‰‬‬ ‫עי' מ‪˘ ‰‬כ˙ב ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬ר' יˆח˜ ‡ייזי˜‬ ‫‪‰‬יופי ו‪„‰‰‬ר‪ ,‬ס„ינין מˆוײרין וכו' וכו׳‪ ,‬וכ‡ן‬ ‫)ע˘ר ˜„ו˘ו˙ מערכ˙ ב' ‡ו˙ ל"‡ ‪ˆ -‬בי לˆ„י˜ עמ'‬ ‫מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע בספרו ‪ '˜‰‬זו‪‰‬ר חי‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫˘ל‬ ‫‪‰‬ז‪‰‬‬ ‫‪‰‬סוכ‪‰‬‬ ‫נר‡‪‰‬‬ ‫‪‡‰‬יך‬ ‫מ"ו(‬ ‫ור˘ימין בכ˙יב‪˘„ ‰‬מ‡ ˜„י˘‡‪ ,‬כי על ‡ילן‬ ‫מזי„יט˘וב‪ .‬וכ‡˘ר עמ„ ‪‰‬חסי„ עמו˜‬ ‫‪˙‡‰‬רו‚ נכ˙וב ˘ם י‪‰‬ו"‪ ,‰‬כך ˘מע˙י מ˘ם‬ ‫במח˘בו˙יו‪ ,‬נכנס פ˙‡ום ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬ל‪˘‰‬לחן‬ ‫‪‡‚‰‬ון מו‪‰‬ר"ר יע˜ב ליס‡‪ ,‬עכל‪.˜"‰‬‬ ‫נוי סוכה של רבה"ק מהרצ"ה זי"ע‬ ‫וב‡מˆע „רכו למ˜ומו עמ„ ‡ˆל ‪‰‬חסי„ ‪‰‬נ"ל‪,‬‬ ‫)זו‪‰‬ר חי על זו‪˘ ˜"‰‬לח „ף ˜ע‪ ‰‬ע"ב(‬ ‫ופ˙ח ו‡מר בנוסחו ‪„˜‰‬ו˘ פז‪‰ ‰‬ל˘ון‪:‬‬ ‫שמות הקדושים‬ ‫ר‡פ˘י‪‡ ı‬י„ „‡ך מלכו˙‪‡ ,‬בער ‡ונזער נוי‬ ‫‡י˘ חסי„ ‪‰‬י‪‰˘ ,‰‬י‪ ‰‬ר‚יל ל‪‰‬ס˙ופף בˆל‬ ‫סוכ‪‡ ‰‬יז ׳˘מו˙ ‪„˜‰‬ו˘ים׳‪‡ ,‬ונז פל‡סטער‬ ‫‪‰‚‰‬״˜ מר‡פ˘י‪ ı‬זˆו˜״ל‪ ,‬ובכל ˘נ‪ ‰‬ו˘נ‪‰‬‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה זי"ע התגלה בחלום‬ ‫מיר ‡ריס „י סוכ‪ ‰‬מיט ׳˘מו˙ ‪„˜‰‬ו˘ים׳‪.‬‬ ‫כ˘‪‚‰‬יעו ימי ‡לול נסע לר‡פ˘י‪ ,ı‬ו˘‪˘ ‰‰‬ם‬ ‫להכשיר סוכת הרה"ק מקאמארנא‬ ‫ו‪‰‬חסי„ ‪‰‬נ״ל ‡רכבו˙יו „‡ ל„‡ נ˜˘ן‪ ,‬בר‡ו˙ו‬ ‫בˆל ˜„˘ו ע„ ‡חר ˘מח˙ ˙ור‪ ,‰‬כ„רך‬ ‫זי"ע‬ ‫עיניו ‪‰‬ט‪‰‬ורים ו˜„ו˘˙ו ˘ל רבינו ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫‪‰‬חסי„ים ו‡נ˘י מע˘‪ ‰‬בימים ‪‰‰‬ם‪‡ ,‬חר‬ ‫‪‰‬ו‪ ‰‬עוב„‡ ˘ע˘‪ ‰‬לו ‪‰‚‰‬״˜ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜‬ ‫מזי„יט˘וב זיעועכי״‡‪.‬‬ ‫‪‰‬ס˙ל˜ו˙ רבו ‪ ˜"‰‚‰‬מר‡פ˘י‪ ı‬ב˘נ˙ ˙˜פ״ז‪,‬‬ ‫מ˜‡מ‡רנ‡ זי״ע סוכ‪ ‰‬לימי ‪‰‬ח‚‪‰˘ ,‬יו ל‪‰‬‬ ‫ב‪‚‰‬יע ימי ‡לול ח˘ב ‪‰‬חסיר לנפ˘ו‪‰ ,‬ן כל‬ ‫)מוע„י ˜„˘יך‪ ,‬ח״ב „ף ˘ˆ"ו(‬ ‫ב‡מˆע ‪˙˘ ‚‚‰‬י „ל˙ו˙ ˘נפ˙חו למעל‪,‰‬‬ ‫‪˘‰‬נים נסע˙י לרבי ‪‰‬מוב‪ ˜‰‬וכ‪‰‬יום נ˘‡ר˙י‬ ‫ו‪‰‬חו„ ˘ל‪‰‬ן ‪‰‬י‪˜˘ ‰‬וף על פני רוחב ‪‰‬סכך‬ ‫בלי רוע‪‡ ‰‬יך ‡‚˘ ‡ל ‪‰‬ימים ‪‰‬נור‡ים ‪‰‬ב‡ים‪,‬‬ ‫ב‡מˆע‪.‬‬ ‫רואה שהסוכה מליאה משמות‬ ‫ער ˘‚מר ב„ע˙ו ליסע לזי„יט˘וב ל˘בו˙‬ ‫ר‡ו ז‡˙ מ˙נ‚„יו ˘ל ‪‰‚‰‬״˜ ו‪‰‬חרי˘ו ע„ ליל‬ ‫הקדושים‬ ‫בˆל רבינו ‪‰‬עטר˙ ˆבי זˆו˜״ל‪ ,‬וכן ע˘‪ ‰‬ונסע‬ ‫‪‰ ˘„˜˙‰‬ח‚‪ ,‬ו‡ז ˘לחו לו ˘סוכ˙ו פסול‪ ,‰‬כי‬ ‫˘מע˙י ממו"ר ‪‰‬רב מב‡רניב זˆו˜"ל‪˘‡ ,‬ר‬ ‫לזי„יט˘וב‪.‬‬ ‫כן פס˜ במפור˘ ‪‚‰‬׳ בעל "פנים מ‡ירו˙"‪,‬‬ ‫פעם ‡ח˙ בליל ח‚ ‪‰‬סוכו˙ עמ„ רב‪˜"‰‬‬ ‫וסיפר ‪‰‬חסי„ ‪‰‬נ״ל ‡ופן ‪‚‰‬יעו ‡ל ‪‰‬ר‪‰‬״˜‪:‬‬ ‫לפסול בסוכ‪ ‰‬כזו ממ˘‪.‬‬ ‫מו‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘ו‪ ‰‬זˆו˜לל‪ˆ‡ ‰"‰‬ל פ˙ח‬ ‫˘‪‚‰‬יע ל˘ם ביום ער˘״˜ ב‡˘מור˙‪ ,‬ו˘מע‬ ‫‪‰‬לך ‡ז ‪‰‚‰‬״˜ לבי˙ מ„ר˘ו ל‪˙‰‬פלל ˙פיל˙‬ ‫סוכ˙ו‪ ,‬ו‡מר ˘מ˙ביי˘ לבו‡ ל˙וך ‪‰‬סוכ‪,‰‬‬ ‫מ‪‰‬חסי„ים ˘ב˙˜ופ‪‡‰ ‰‬חרונ‪ ‰‬ס‚ר עˆמו‬ ‫‪‰‬ערב ˘ל ליל ר‡˘ון ˘ל ח‚‪ ,‬ונˆטער מ‡ו„ כי‬ ‫מ˘מו˙‬ ‫מלי‡‪‰‬‬ ‫‪‰‬סוכ‪‰‬‬ ‫‡˘ר‬ ‫˘רו‡‪‰‬‬ ‫‪‰‬עט״ˆ בח„רו ‪‰‬מיוח„‪ ,‬ו‡ין נו˙נים ר˘ו˙‬ ‫‡עפ״י ˘לפי „ע˙ו סוכ‪ ‰‬זו כ˘יר‪ ‰‬בלי פ˜פו˜‪,‬‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ים‪ ,‬ו‡יך יבו‡ ביני‪‰‬ם‪.‬‬ ‫ליכנס ל˘ום ‡„ם‪ ,‬כי כן ‪‰‬י‪„ ‰‬רכו ב˜ו„˘‬ ‫‡בל מי ז‪ ‰‬י„ון עם ˘˙˜יף ממנו‪ ,‬עם בעל ˘ו״˙‬ ‫)ˆבי לˆ„י˜ ב‪„˜‰‬מ‪(‰‬‬ ‫בימים ‪‰‬נור‡ים‪‰ ,‬חסי„ ‪‰‬נ״ל ‪‰‬י‪ ‰‬בי„ו ‪‰‬רב‪‰‬‬ ‫‡נ˘ים‬ ‫פ˙˜‡ו˙ עם פ„יון נפ˘‪ ,‬מכמ‪‰‬‬ ‫~ו~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫„מ˘‪ ‰‬ו‡‪‰‬רן‪ ,‬ומ˜ור ˘יט˙ם ‪‰‬ו‡ בזו‪‰‬ר‬ ‫ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ˜‡מרנ‡ 'מ˙פל‡ ‡ני על ‡ביך‬ ‫"פנים מ‡ירו˙"‪‰˘ ,‬לכ‪ ‰‬כמו˙ו בכל מ˜ום‪ .‬ומ‪‰‬‬ ‫‪„˜‰‬ו˘‪ ,‬וכמו ˘י˙ב‡ר‪.‬‬ ‫˘י‡מר כן‪ ,‬כי ‪‰‬ל‡ בעינינו ר‡ינו בח‚ ‪‰‬סוכו˙‬ ‫י‡מרו ‪‰‬בריו˙?‪.‬‬ ‫בעטר˙ ˆבי בסוף ‪‰‬ספר ב‪‰‚‰‬ו˙ ו‪‰‬וספו˙‬ ‫˘עבר ‡יך ˘נכנס ‡ˆלנו בסוכ‪ ‰‬מ˘‪ ‰‬רבינו‬ ‫ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬לו ל‪‰‚‰‬״˜ ספר ז‪ ‰‬בבי˙ו‪‡ ,‬בל נ‡מנ‪‰‬‬ ‫מכ˙ב י„ ˜„˘ו ‡חר פר˘˙ ויחי „ף רס"‡ ע"ב‬ ‫ע"‪˜ ‰‬ו„ם ליוסף ‪„ˆ‰‬י˜'‪.‬‬ ‫עליו ע„ו˙ם ˘ל מ˙נ‚„יו‪‚˘ ,‬ם ‪‰‬ם ל‡ ‪‰‬יו‬ ‫כ˙ב רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב בז‪"‰‬ל‪:‬‬ ‫)ע˘ר ˜„ו˘ו˙(‬ ‫˜טלי ˜ני ב‡‚מ‡‪ ,‬ו‡ח„ מ‪‰‬ם ‪‰‬י‪ ‰‬חסי„‬ ‫בזו‪˘ ˜"‰‬ם '„ביומ‡ רביע‡‪ ‰‬ל˜בל יוסף'‪,‬‬ ‫מפורסם ˘‡ח״כ נע˘‪‚ ‰‬ם ‪‰‬ו‡ לרבן ˘ל‬ ‫ו˙ימ‡ ‪‰‬ל‡ כפי ‡˘ר סו„ר לנו ‪‡‰‬ריז"ל‬ ‫כל צדיק ראה את מי שהזמין תחילה‬ ‫חסי„ים ו˜נ‪ ‰‬לו ˘ם בעולם ‪‰‬חסי„ו˙ ו˜נ‪ ‰‬לו‬ ‫ב˙פל˙ ‪‰‰‬ו˘ענו˙ בסוכ‪ ‰‬ובלולב „יום רביעי‬ ‫˘ם ‡חר פטיר˙ו ˘ל ‪‰‚‰‬״˜‪ ,‬ו˘מח˙ יו״ט‬ ‫רבי‪ ˜"‰‬ממ‡טמ‡ר זˆ"ל בע˙ ˘סיפר מע˘‪‰‬‬ ‫נ‚„ מ˘‪ ,‰‬ולמ‪ ‰‬נ˘˙נ‪ ‰‬בכ‡ן בענין ‪˜‰‬רבנו˙‪,‬‬ ‫נ‪‰‬פכ‪ ‰‬לו ל‪‰‚‰‬״˜ ל˙ו‚‪ ,‰‬נ˙בלבל‪˙ ‰‬פל˙ו‪.‬‬ ‫זו ‪‰‬וסיף נופך‪˘˘ ,‬לח ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי יˆח˜ ‡ייזי˜‬ ‫ונלענ"„ ˆבי ˘‪‰‬ו‡ ע"„ ‡מרם ז"ל בפר˜ י˘‬ ‫ו‡חר ‪˙‰‬פל‪ ‰‬ל‡ ‪‰‬לך כמנ‪‚‰‬ו ˙מי„ י˘ר ‡ל‬ ‫מ˜‡מ‡רנ‡ זˆ"ל ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי יˆח˜ ‡ייזי˜‬ ‫נוחלין '‡מר רב ‡מי‪ ,‬בי˘יב‪‰ ‰‬לך ‡חר חכמ‪,‰‬‬ ‫‪‰‬סוכ‪ ‰‬כי ‡ם ‡ל בי˙ו‪ ,‬ומ˙וך „כ„וכ‪˘ ‰‬ל נפ˘‬ ‫מזי„יט˘וב זˆ"ל "ר‡יו˙ ו‪‰‬וכחו˙ ˘ˆריכין‬ ‫במסיב‪‰ ‰‬לך ‡חר ז˜נ‪ ,'‰‬עיי"˘ בפר˘ב"ם‪ ,‬לכן‬ ‫נ˙נמנם‪ .‬ור‡‪ ˙‡ ‰‬מורו „ו„ו רבינו מ‪‰‬רˆ״‪‰‬‬ ‫לומר ס„ר ‪‡‰‬ו˘פיזין כנוסח ‡˘כנז ל‪„˜‰‬ים‬ ‫ב˜רבנו˙ ‪‰‬רומזים לסעו„‪ ‰‬וכו' יוסף ˜„ים‪,‬‬ ‫בחלום‪ ,‬ו‡מר לו ‡ל ˙˙עˆב ‡ל לבך‪‰ ,‬סוכ‪‰‬‬ ‫‡˙ יוסף לפני מ˘‪ ,‰‬ו‡ח˙ ‪‰‰‬וכחו˙ כלפי‬ ‫ובי˘יב˙ סוכ‪„ ‰‬רומז לי˘יב‪ ,‰‬כמ‪˜˙„ ‰‬ינו‬ ‫˘לך כ˘ר‪ ‰‬בלי פ˜פו˜‪ ,‬וכן ‪‰‬סכימו עמך ‚ם‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב ‪‰‬י˙‪ ‰‬ז‡˙ ˘‪‰‬ו‡‬ ‫רבנן בלי˘נ‡ „ברכ‪ ‰‬לי˘ב בסוכ‪ ‰‬וכו' וכן‬ ‫במ˙יב˙‡ „ר˜יע‡‪ ,‬ו‡ם ˘‪‡‚‰‬ון בעל "פנים‬ ‫רו‡‪ ‰‬במו עיניו ‡˙ יוסף ‪„ˆ‰‬י˜ ˘מ˜„ים לב‡‬ ‫בלולב‪ ,‬מ˘‪„˜ ‰‬ים „‪‰‬ו‡ מופל‚ בחכמ‪,‰‬‬ ‫מ‡ירו˙" ‡מר לפסול סוכ‪ ‰‬כזו‪ ,‬חזר בו ‡ח״כ‬ ‫‡ל סוכ˙ו יום ‡ח„ לפני מ˘‪ ,"‰‬ו‪˘‰‬יב ע"ז‬ ‫עכל‪ ,˜"‰‬ולפי „בריו נמˆ‡ „‡ף ˘מ„ברי‬ ‫מ‪‰‬ור‡˙ו‪.‬‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב זˆ"ל ˘ז‪ ‰‬פל‡‬ ‫‪‰‬זו‪ ˜"‰‬נר‡‪˘ ‰‬יוסף ˜„ים למ˘‪ ‰‬מ"מ ז‪ ‰‬ר˜‬ ‫בעיניו כי ‡ˆלו ‪‰‬ו‡ רו‡‪˘ ‰‬מ˘‪ ‰‬מ˜„ים לבו‡‬ ‫כ˘ר‡‪‰‚‰ ‰‬״˜ ‡˙ ‪‰‬חזיון ‪‰‰‬ו‡‪˜ ,‬ם ב˘מח‪‰‬‬ ‫ב˜רבנו˙ ˘על ז‪ ‰‬מוסב ‪‰‬זו‪‡ ˜"‰‬מנם בי˘יב‪‰‬‬ ‫לפני יוסף‪.‬‬ ‫ו‪‰‬לך ‡ל סוכ˙ו ול‡ פנ‪ ‰‬ל˙רוע˙ מ˙נ‚„יו‪.‬‬ ‫‪‰‬יינו בי˘יב˙ סוכ‪ ,‰‬מ˘‪„˜ ‰‬ים‪.‬‬ ‫וביום ‪‰‬ר‡˘ון „חו‪‰‬״מ ˘לח ˘ליח מיוח„‬ ‫וסיים רבי‪ ˜"‰‬מס‡טמ‡ר זˆ"ל ‡˙ סיפורו‬ ‫חילו˜ רב‪‰ ˜"‰‬עטר˙ ˆבי זי"ע ב˘ם ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫ללבוב‪‡ ,‬ל ‪‡‚‰‬ון ר׳ יˆח˜ ‡‪‰‬רן ‡יטינ‚ר זˆ״ל‬ ‫ו‪‰‬סביר ˘כל ˆ„י˜ ר‡‪ ˙‡ ‰‬מי ˘‪‰‬זמין ˙חל‪‰‬‬ ‫ממונ˜וט˘ בין ס„ר י˘יב˙ סוכ‪ ‰‬ו‪‰‬ס„ר‬ ‫]בעל ˘ו״˙ מ‪‰‬רי״‡ ‪‰‬לוי[‪˘ ,‬סח לו כל ‪‰‬מ‡ורע‪,‬‬ ‫לפי בחינ˙ נפ˘ו ומ„ר‚˙ו‪ ,‬וכפי ˘מזמינים‬ ‫‪‰‬לימו„‬ ‫ל˜ח ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬נ״ל ‡˙ ‪‰‬ספר "פנים מ‡ירו˙"‪.‬‬ ‫‡ו˙ם כך ב‡ים ‪‡‰‬ו˘פיזין‪.‬‬ ‫ופל‡ לˆיין „כז‪ ‰‬כו˙ב ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל מנח˙‬ ‫ו˘לחו ל‪‰‚‰‬״˜‪ ,‬וˆיין במ‪„‰‬ור‡ ב˙ר‡ ˘בספר‬ ‫)מו˘יעין ˘ל י˘ר‡ל ח"ב פי"ט‪ ,‬מחזור „ברי יו‡ל‬ ‫‡לעזר ממונ˜‡ט˘ זי"ע בספרו ˘ער י˘˘כר‬ ‫ז‪ ‰‬בסופו‪˘˘ ,‬ם ‪‰‬ו‡ חוזר בו מ‪‰‬ור‡˙ו‬ ‫מנ‪‚‰‬י ˜ו„˘ ‡ו˙ מ"‡ ‪‰‬ער‪ ‰‬ב'(‬ ‫מפי ‪˘‰‬מוע‪˘˘ ‰‬מע ז‡˙ מרב‪ ,˜"‰‬וז"ל‪ :‬ביום‬ ‫‪‰‬ר‡˘ונ‪ ‰‬ומ˙יר סוכ‪ ‰‬כזו‪.‬‬ ‫„' „סוכו˙ ‪‰‬ו‡ ‡ו˘פיז‡ „מ˘‪ ‰‬לפי ס„ר‬ ‫‪‰‬בי‡ ‪˘‰‬ליח ‡˙ ‪‰‬ס׳ ‪‰‬נ״ל ‡ל ‪‰‚‰‬״˜‪ ,‬ונ˙‚ל˙‪‰‬‬ ‫‪‰‬מ„ו˙‪‡ ,‬מנם ב˙וספ˙‡ וזו‪ ˜"‰‬בר‡˘י˙ מ"ז‬ ‫היה מבוכה אצל תלמידי רבה"ק‬ ‫על י„ו ˆ„˜˙ ‪‰‬ור‡˙ו‪‡ ,‬חר ח‚ כ˙ב לו ‪‡‚‰‬ון‬ ‫ע"ב‪ ,‬מייחס בז‪‡‰ ‰‬ו˘פיז‡ יוסף ליום „'‬ ‫מהרצ"ה מזידיטשוב‬ ‫‪‰‬נ״ל ˙˘וב‪‡ ‰‬רוכ‪ ‰‬בענין ‪‰‰‬ו‡‪˘ ,‬ב‪ ‰‬עמ„‬ ‫„סוכו˙‪ ,‬ומ˘‪ ‰‬ליום ‪ ,'‰‬ו‡‪‰‬רן ליום ו' עיי"˘‪,‬‬ ‫ועוב„‡ כזו ‡י˙‡ בספר נחל˙ יע˜ב )ל‪‚‰‬רי"ח‬ ‫לימינו בכל ˙ו˜ף‪˘˙) ,‬וב‪ ‰‬זו נ„פס‪‡ ‰‬ח״כ‬ ‫ו‪‚‰‬ם „‡נן ל‡ נ‪‰‬י‚ין כן‪ ,‬ר˜ ‡ומרים כפי ס„ר‬ ‫‡מסעל ז"ל‪ ,‬ב˘ם ‡ביו( ˘‪‰‬י‪ ‰‬מבוכ‪ ‰‬בענין ז‪‰‬‬ ‫ב˘ו״˙ מ‪‰‬רי״‡ ‪‰‬לוי מ‪„‰‬״˜ סי׳ ˜י"ז( ופני‬ ‫‪‰‬מ„ו˙ וז' רועים )ועי' בע"ח ˘ער ‪‡‰‬ר˙‬ ‫בס„רן ˘ל ‪˘‡‰‬ופוזין ‡ˆל ˙למי„י ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל‬ ‫˘וטניו חפו‪.‬‬ ‫‪‰‬מוחין פ"ו(‪ ,‬מכל מ˜ום ˘מע˙י ב˘ם ‪‰‬רב‬ ‫עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זˆ"ל‪ ,‬ח„ מ‚„ולי‬ ‫)ספר ‡מרי ˜ו„˘ ˜‡מ‡רנ‡ עמ׳ רע״ז(‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬מ˜ובל מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב‬ ‫˙למי„יו רˆ‪ ‰‬לע˘ו˙ כן ל‪‰‬לכ‪ ‰‬למע˘‪,‰‬‬ ‫זˆ"ל‪‚‰˘ ,‬י„ סמוכין ל„ברי ‪˙‰‬וספ˙‡ וזו‪˜"‰‬‬ ‫ובטרם ˘‪‰‬חליט ‪‰‬מ˙י˜ סו„ עם ב"„ וחבירו‬ ‫בר‡˘י˙ מ"ז ע"ב‪ ,‬ו˘י˘ לנ‪‰‬ו‚ כן ב‡מיר˙‬ ‫איזה אישפוזא קודם יוסף או משה ‪-‬‬ ‫‚‡ון ו˜„ו˘ ˘‪‰‬י‪ ‰‬מ‡ח„ ‪‰‬מיוח„ מ˙למי„י רבו‬ ‫‪‡‰‬ו˘פיזין‪ ,‬ו‪‰‬יינו עפ"י „ברי חז"ל )ב"כ ˜"כ(‬ ‫‪˜‰‬ו„ו˘ מזי„יט˘וב‪ ,‬ו‪˘‰‬יב לו ˘‪‰‬ו‡ ר‡‪ ‰‬ס„ר‬ ‫היה נחלקו בזה רבה"ק מהרי"א‬ ‫'בי˘יב‪‰ ‰‬לך ‡חרי חכמ‪ ,‰‬במסיב‪‰ ‰‬לך ‡חר‬ ‫בי‡˙ ‪‡‰‬ו˘פיזין ונ˙וו„ע לו כי מ˘‪„˜ ‰‬ים‪.‬‬ ‫מזידיטשוב זי"ע עם הרה"ק מהרי"א‬ ‫ז˜נ‪ '‰‬ע"כ‪ ,‬כ˘לומ„ים ס„ר ‪‰‬מ„ו˙ ו‪‰‬ז' רועים‬ ‫)נחל˙ יע˜ב(‬ ‫מקאמארנא זי"ע‬ ‫ו‪‰‬יינו בי˘יב‪‡ ,‰‬ז מ˘‪ ‰‬רבינו ˜ו„ם ליוסף‪,‬‬ ‫בע˘ר ˜„ו˘ו˙ מסופר כך‪ :‬פעם ‡ח˙ על‪‰‬‬ ‫„‪‰‬ו‡ רבינו ועל י„ו ני˙נ‪˙ ‰‬ור˙ינו‪ ,‬מ˘‡"כ‬ ‫במסיב‪˜˘ ‰‬ורין ‡ז ‪‡‰‬י˘פיזין בע˙ סעו„‪,‰‬‬ ‫חילוק רבה"ק העטרת צבי זי"ע בין‬ ‫ב„ע˙ ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מ˜‡מרנ‡ זי"ע‬ ‫ל‪„˜‰‬ים בח‚ ‪‰‬סוכו˙ ‡ו˘פיז‡ „יוסף ˜ו„ם‬ ‫‡ז ‪‰‬לך ‡חר ‪‰‬ז˜נ‪ ,‰‬על כן יוסף ˜˘י˘ ו˜ו„ם‬ ‫סדר ישיבת סוכה וסדר הקרבנות‬ ‫ל‡ו˘פיז‡ „מ˘‪ ‰‬רעי‡ מ‪‰‬ימנ‡‪ ,‬ו˘לח ‡˙ בנו‬ ‫ב„ורו˙ למ˘‪ ,‰‬ע"כ מ˙ייחסים ל˜רו˙ו ל‪‰‬סב‬ ‫ו‪‰‬נ‪‡ ‰‬כן כן ‪‰‬ו‡ מנ‪˘‡‰ ‚‰‬כנזים בס„ר‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי ‡ליעזר מ˜‡מרנ‡ זי"ע ‡ל ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫עמנו ביום „' ˜ו„ם למ˘‪ ‰‬רבנו ˘‪‰‬ו‡ ביום ‪,'‰‬‬ ‫‪˘‡‰‬פוזין‪ ,‬ל‪„˜‰‬ים ‡˘פוז‡ „יוסף ל‡˘פוז‡‬ ‫רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‪ ,‬ל˘מוע‬ ‫חוו˙ „ע˙ו בז‪ ,‰‬נענ‪‰ ‰‬ר‪ ˜"‰‬מזי„יט˘וב ו‡מר‬ ‫~ז~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫זˆ״ל ˘ל‡ נכנע מפניו‪ ,‬מפני ˘‪‰‬י‪„‚ ‰‬ול ממנו‬ ‫עיין ז‪„ ‚"‰‬ף ‚' „' עיי"˘( ו‚ם בסעו„‪ ‰‬בע˙‬ ‫כך ˘מע˙י ב˘מו ‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬נזכר זי"ע‪ ,‬עכ"ל‬ ‫ב˘נים‪ ,‬ובכל ז‡˙ ב‪‚‰‬יע ימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙ ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫‪‰‬סעו„‪ ‰‬בסוכ‪‡ ,‰‬ז ˙לך ‡חר ‪‰‬ז˜נ‪ ‰‬כי יוסף‬ ‫‪˘‰‬ער י˘˘כר‪.‬‬ ‫ב‡ ל˜בל פני רבינו‪ ,‬פ״‡ ˘‡ל ‡ו˙ו ‡ח„‬ ‫˜˘י˘ ו˜„ם ב„ורו˙ לפני מ˘‪ ,‰‬ע"כ‬ ‫)˘ער י˘˘כר ליום „' „סוכו˙ ‡ו˙ ‚'(‬ ‫מˆעירי ‪‰‬חסי„ים‪‡ :‬י מלכ‡ ‪‰‬ו‡ ע„ ‪‡‰‬י„נ‡‬ ‫מ˙ייחסים ל˜רו˙ו ל‪‰‬סב עמנו ביום „' ˜ו„ם‬ ‫‡מ‡י ל‡ ‡˙י˙ ל‚בי?‪˘‰ ,‬יבו ר' מיכל‬ ‫מ˘‪ ‰‬רבינו ˘‪‰‬ו‡ ביום ‪ ,'‰‬ונ˙פל‡ ‡ו˙ו ‪‡‚‰‬ון‬ ‫ולכ‡ור‪„ ‰‬בריו ‪„˜‰‬ו˘ים פלי‡ים כי ‪‰‬ו‡ ‪‰‬יפך‬ ‫ב˙מימו˙ ו‡מר לו‪ :‬בני! מ‪ ‰‬ז‪ ‰‬יפל‡ בעיניך‪,‬‬ ‫מ‡„ מ˙˘וב˙ו ו˜לס‪‰‬ו י‡מר „ברי פ‪ ‰‬חכם חן‪,‬‬ ‫„ברי רב‪ ˜"‰‬ב‪‰‚‰‬ו˙יו‪„ ,‬בי˘יב‪‰ ‰‬יינו בי˘יב˙‬ ‫‪‰‬ל‡ ‡נכי יו„ע וע„ מ‪‡˘ ‰‬מר „ו„י רבינו‬ ‫עכ"ל ספ‪˘ ˜"‰‬ם‪ ,‬ו‪‰‬נ‪‡ ‰‬ח"כ ‪‰‬בי‡ „ברי‬ ‫סוכ‪ ‰‬מ˘‪˜ ‰‬ו„ם ליוסף‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ פי' „מסיב‪‰‬‬ ‫מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬זˆ"ל ˘נ˘מ˙ מ‪‰‬רי״‡ ב‡‪‡ ‰‬ליו מן‬ ‫‪‰‬מנח˙ ‡לעזר ו‚ם ˆיין ˘ם „לימים מˆ‡‬ ‫‪‰‬יינו י˘יב˙ סוכ‪ ‰‬יוסף ˜ו„ם למ˘‪ ,‰‬ור˜‬ ‫‪˘‰‬מים ב‡ח„ מימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪‡ ,‬ל ˙וך סוכ˙ו‪,‬‬ ‫‪‰‬כ˙ב י„ ˘ל רבינו ‪‰ '˜‰‬נ"ל‪.‬‬ ‫ללמו„ בז‪ ‰‬מ˘‪˜ ‰‬ו„ם ליוסף‪.‬‬ ‫ובכן ‡ני ב‡ ‡ליו ביחו„ ‡ך בימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙ כ„י‬ ‫)‪„˜‰‬מ˙ ‪‰‬ספר ˆבי לˆ„י˜(‬ ‫חילו˜ רב‪‰ ˜"‰‬עטר˙ ˆבי זי"ע ב˘ם ‪ˆ‰‬בי‬ ‫לר‡ו˙ ‡יז‪ ‰‬פנים י˘ לו כ˘‪‰‬ו‡ יו˘ב בסוכ‪,‰‬‬ ‫לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע בין ס„ר י˘יב˙ סוכ‪‰‬‬ ‫וב‡מ˙ ספרו חסי„י רבינו‪‡˘ ,‬ע״פ ˘כל ימו˙‬ ‫ב„ברי ‪ˆ‰‬בי לˆ„י˜ נר‡‪˘ ‰‬חילו˜ בין 'י˘יב‪‰‬‬ ‫וס„ר ‪˜‰‬רבנו˙ וסעו„‪ ‰‬בסוכ‪‰‬‬ ‫‪˘‰‬נ‪‰ ‰‬י‪ ‰‬רבינו ‡˘ לו‪‰‬ט‪‰ .‬נ‪ ‰‬בח‚ ‪‰‬סוכו˙‬ ‫בסוכ‪ ,'‰‬ו'סעו„‪ ‰‬בסוכ‪ ,'‰‬כי 'י˘יב‪ ‰‬בסוכ‪'‰‬‬ ‫כ˘י˘ב ב˙וך ‪‰‬סוכ‪‰ ‰‬י‪‡ ˘‡ ‰‬וכל‪ ˘‡ ‰‬ממ˘‪,‬‬ ‫ו‪‰‬נ‪ ‰‬כז‪‰ ‰‬בי‡ ‪ˆ‰ ˜"‰‚‰‬בי לˆ„י˜ מבל‡זוב‬ ‫‪‰‬ו‡ ב‚„ר י˘יב‪˘ ‰‬מ˘‪˜ ‰‬ו„ם ליוסף‪ ,‬מ˘‡"כ‬ ‫כ‡˘ר יסופר מז‪ ‰‬ל‪‰‬לן כ˘נ‚יע לימי ‚„ול˙ו‬ ‫˙למי„ מוב‪ ˜‰‬לרבינו ‪ '˜‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב‬ ‫‪'‰‬סעו„‪ ‰‬בסוכ‪‰ '‰‬ו‡ ב‚„ר מסיב‪˘ ‰‬יוסף‬ ‫˘ל רבינו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬וכ‪ ‰‬כו˙ב‪ :‬עו„ ˘מע˙י ˘פעם ‡ח˙ נסע‬ ‫˜ו„ם למ˘‪ ,‰‬ובכך י˘ לי˘ב „ברי ‪‰‬מנח˙‬ ‫רבינו מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב ב„רך‪ ,‬ונפ‚˘ ב‡ח„‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ‡' ‡ו˙ ‡'(‬ ‫‡לעזר „לעיל ˘כ˙ב „במסיב‪‰ ‰‬יינו בסוכ‪‰‬‬ ‫מ‚‡וני ‪„‰‬ור‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ ‚ם ‪‰‬ו‡ למ„ ‪‰‬רב‪ ‰‬בזו‪,˜"‰‬‬ ‫יוסף ˜ו„ם למ˘‪ ,‰‬כי ‡פ˘ר „כונ˙ו לחל˜‬ ‫ו‡מר לרבינו ‡˘‡ל מכבו„ מעל˙כם‪‰ ,‬נ‪ ‰‬י˘‬ ‫לא היה בכח לרבה"ק מהרצ"ה לטפל‬ ‫‪‰‬סעו„‪ ‰‬בסוכ‪ ‰‬ול˘ונו מוכח כן ˘כ˙ב‬ ‫לי ס˙יר‪ ‰‬ב„ברי ‪‰‬זו‪‡ ,˜"‰‬בל רוˆ‪‡ ‰‬ני ˘יפר˘‬ ‫"מ˘‡"כ במסיב‪˜˘ ‰‬ורין ‡ז ‪‡‰‬י˘פיזין בע˙‬ ‫עם נשמת רבה"ק מהרי"א ושלח‬ ‫ויב‡ר לי ז‡˙ ב„רך נ‚ל‪ ‰‬ול‡ ב„רך סו„‪‡ ,‬מר לו‬ ‫סעו„‪˘˘ ‰‬ם יוסף ˜ו„ם למ˘‪ ,"‰‬ו‪‰‬ו‡ כ„ברי‬ ‫לאחיו‬ ‫רבינו וכי י˘ חילו˜ בין נ‚לו˙ ‪˙‰‬ור‪ ‰‬וסו„י‪‰‬‬ ‫‪ˆ‰‬בי לˆ„י˜‪.‬‬ ‫‡לו ו‡לו „ברי ‡ל˜ים חיים ו‡מ˙ ‪‰‬ם‪ ,‬ו‡עפי"כ‬ ‫בספר ‡‚ר‡ „בי ‪‰‬ילולי )פיטסבור‚(‪ ,‬מוב‡˙‬ ‫י˘‡ל נ‡ מר‪ ,‬ו˘‡ל לו ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬נזכר‪‰ ,‬נ‪ ‰‬י„וע‬ ‫˜בל‪ ‰‬זו ב˙וספ˙ נופך‪ ,‬כפי ˘סיפר‪„‡‰ ‰‬מו"ר‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה זי"ע שלח נשמת‬ ‫‪‰‬ו‡ כפי ס„ר ‪‰‬זו‪ ˜"‰‬ו‪˙‰‬י˜ונים וכ˙בי‬ ‫רבי ‡בר‪‰‬ם ‡ב‡ לייפער מפיטסבור‚ זˆ"ל‪:‬‬ ‫רבה"ק מהרי"א שבא אל סוכתו‪,‬‬ ‫‪‡‰‬ריז"ל וכן נו‪‚‰‬ים ‪‰‬חסי„ים ל‡מר ב‡מיר˙‬ ‫פעם ‡ח˙ פנ‪‰ ‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ‪‰‬יר˘ל'י מזי„יט˘וב‬ ‫לאחיו ר' בעריש‬ ‫‪‡‰‬ו˘פיזין )מ˜ור ל‡מיר˙ ‪‡‰‬ו˘פיזין מוב‡‬ ‫ל‡חיו ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ בערי˘ זי״ע ו‡מר לו‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ ר' יˆח˜ ‡ייזי˜ זˆ״ל ‪„‡‰‬מו"ר‬ ‫בזו‪ ˜"‰‬ח"‚ „˜"‚ ע"ב עיי"˘( ס„ר ‪‰‬ז' רועים כפי‬ ‫˘מ˘מים רˆו ל˙˙ לו ביו״ט סוכו˙ נ˘מ‪‰‬‬ ‫מזי„יט˘וב )ב‚‡ליˆי‡ ‪‰‬מזרחי˙( נול„ ב˘נ˙‬ ‫ס„ר ‪‰‬מ„ו˙‪‡ '‚‰ ,‬בו˙ ‪‰‬ם חס„ ‚בור‪˙ ‰‬פ‡ר˙‪,‬‬ ‫‚בו‪ ‰‰‬מ‡ו„ ˘ל‡ ‪‰‬י˙‪ ‰‬בעולם ז‪˘ ‰‬מונ‪‰‬‬ ‫˙˜ס״‪ ,‰‬בן יחי„ ל‪‰‬וריו ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬ר' י˘כר בערי˘‬ ‫מ˘‪ ‰‬בנˆח‪‰‡ ,‬רן ב‪‰‬ו„‪ ,‬יוסף ביסו„‪„ ,‬ו„‬ ‫מ‡ו˙ ˘נ‪‡ ,‰‬בל ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬בכוחו ל‪‰‬טפל ‡לי‪,‰‬‬ ‫זˆ״ל‪‡ ,‬חיו ˘ל רבינו ‪„˜‰‬ו˘ מו‪‰‬״ר ˆבי ‪‰‬יר˘‬ ‫במלכו˙‪ ,‬ומנ‪˘‡‰ ‚‰‬כנזים ל‡מר ב‡מיר˙‬ ‫ולכן מסר‪ ‰‬לו ל‡חיו ‪„‚‰‬ול ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ בערי˘‪,‬‬ ‫‪„‡‰‬מו״ר ‪‰‬ז˜ן מזי„יט˘וב‪ ,‬ו‡˘˙ו ‪‰‬רבני˙‬ ‫‪‡‰‬ו˘פיזין ביום רביעי „סוכו˙ יוסף‪ ,‬ביום‬ ‫וז‪‰‬ו ‪‰‬ר‪‰‬״˜ מ‪‰‬רי״‡ זי״ע‪ ,‬ע׳׳כ‪.‬‬ ‫‪„ˆ‰‬י˜˙ מר˙ עטי‡ זˆ״ל‪‡ ,‬חרי ˘‪‰‬יו ח˘וכי‬ ‫‪‰‬חמי˘י מ˘‪ ,‰‬וכן מוב‡ )ב‪˘‰‬מטו˙ זח"‡‬ ‫)‡‚ר‡ „בי ‪‰‬ילולי )פיטסבור‚(‪ ,‬עמ׳ רנ"‚(‬ ‫„רס"‡ ע"‡( וז"ל ביומ‡ רביע‡‪ ‰‬ל˜בל „ר‚‡‬ ‫בנים ל‚מרי ע„ ‡מˆע ˘נו˙י‪‰‬ם‪.‬‬ ‫„יוסף ביומ‡ חמי˘‡‪ ‰‬ל˜בל „ר‚‡ „מ˘‪ ‰‬כו'‬ ‫˜בל‪ ‰‬בי„ ‪‰‬חסי„ים מ˘מו ˘ל רבינו מ‪‰‬רˆ״‪‰‬‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה ותלמידיו לקחו יותר‬ ‫עיי"˘‪ ,‬וכן נו‪‚‰‬ים ‪˘‡‰‬כנזים ‪‰‬ב‡ים בסו„ ‪'‰‬‬ ‫˘‡מר ˘ב‡ח„ ‪‰‬ימים ˘ל ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪˘ ,‬לחו‬ ‫ל‡מר ‡מיר˙ ‪‡‰‬י˘פיזין בס„ר ז‪ ,‰‬ו‪˘‰‬יב לו‬ ‫ט' בדים הדסים‬ ‫לו מן ‪˘‰‬מים ‡ל ˙וך סוכ˙ו‪ ,‬נ˘מ‪ ‰‬עליונ‪‰‬‬ ‫רבינו „‡י˙‡ בפ' י˘ נוחלין בב‡ ב˙ר‡ „˜"כ‬ ‫ל‡ יטול יו˙ר מלולב ‡ח„ ו‡˙רו‚ ‡ח„ ‡בל‬ ‫‚„ול‪ ‰‬ו˜„ו˘‪ ‰‬מ‡„‪˘ ,‬ל‡ ‪‰‬י˙‪ ‰‬בז‪‰ ‰‬עולם ז‪‰‬‬ ‫בי˘יב‪‰ ‰‬לך ‡חר חכמ‪ ‰‬במסיב‪‰ ‰‬לך ‡חר‬ ‫בערב‪ ‰‬ו‪„‰‬ס מוסיף ב‪ ‰‬כל מ‪˘ ‰‬ירˆ‪,‰‬‬ ‫מ‡ו˙ ב˘נים‪ ,‬ו‡˙ ‪‰‬נ˘מ‪‰‰ ‰‬י‡ ˘לח ‡ל ‡חיו‬ ‫בי˘יב‪‰‬‬ ‫וע"כ‬ ‫בר˘ב"ם‪,‬‬ ‫ועיי"˘‬ ‫ז˜נ‪,‰‬‬ ‫ו‪‰‬מ„˜„˜ים ‡ינם מוסיפים על ˘˙י ערבו˙‬ ‫‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר' בערי˘‪ ,‬וב‡ו˙ו פר˜ נפ˜„‪˙˘‡ ‰‬ו‬ ‫כ˘לומ„ים ס„ר ‪‰‬מ„ו˙ ו‪‰‬ז' רועים ו‪‰‬יינו‬ ‫ו˘ל˘‪„‰ ‰‬סים עבו˙ )‡ור"ח סימן ˙רנ"‡‬ ‫ו˙‪‰‬ר ו˙ל„ ‡˙ רבינו מ‪‰‬רי״‡ זˆ״ל‪.‬‬ ‫בי˘יב‪ ,‰‬ו‚ם בי˘יב˙ סוכ‪„ ‰‬רומז לי˘יב‪‰‬‬ ‫ס˜ט"ו( ו‪‰‬נ‪ ‰‬נ‡ י„ע˙י בבירור כי רבינו ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫ע„ כמ‪‰ ‰‬י˙‪˜ ‰‬בל‪ ‰‬זו מ˜ובל˙ ‡ˆל כל בני‬ ‫„˙˜ינו רבנן בלי˘נ‡ „ברכ‪ ‰‬לי˘ב בסוכ‪‡ ,‰‬ז‬ ‫מו‪‰‬רˆ׳״‪ ‰‬זל‪‰‬״‪ ‰‬מזי„יט˘וב ו˙למי„יו ‡חריו‬ ‫מ˘פח˙ רבינו ˙עי„ ‪‰‬עוב„‡‪˘ ,‬כ‡˘ר נ˙‚„ל‬ ‫מ˘‪˜ ‰‬ו„ם ליוסף‪‰„ ,‬ו‡ מופל‚ בחכמ‪ ‰‬ו‪‰‬ו‡‬ ‫ל‡ ‪‰‬י‪‰ ‰‬ליכ˙ם ו„רכם ב˜ו„˘ עפ״י סי„ור‬ ‫רבינו ו‡לפי חסי„ים ‪˙‰‬חילו ל˘˜ו„ על‬ ‫נ˜ר‡ מ˘‪ ‰‬רבינו ועל י„ו ני˙נ‪˙‰ ‰‬ור‪‰‬‬ ‫מ‪‰‬רי״˜ ז"ל כלל‪ ,‬כי ‡ם עפ״י מ˘נ˙ חסי„ים‬ ‫„ל˙ו˙יו‪‰ ,‬י‪ ‰‬בעירו ˙״ח וחסי„ ז˜ן ‡ח„ ו˘מו‬ ‫‪„˜‰‬ו˘‪ ,‰‬מ‪‡˘ ‰‬ין כן במסיב‪ ‰‬ב˜רבנו˙‬ ‫וסי„ור ר׳ ‡˘ר ז"ל וכל מעיינם בם ‪‰‬י‪„ ‰‬יי˜‡‪,‬‬ ‫ר׳ מיכל ז״ל בן „ו„י ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ מ˘‪ ‰‬מס‡מבור‬ ‫‪‰‬רומזים לסעו„‪ ‰‬וזוו‚ בסו„ ‡כל"ו רעים )‡"‪‰‬‬ ‫~ח~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫‡ני ל‡ ‡וכל ל„פו˜ על „ל˙ו˙ ‡בי יום יום‪,‬‬ ‫בי„יו ‪‰‬ו‡ ו‪‰‬עביר ‡˙ כל כליו וחפˆיו וספריו‬ ‫‡ל‡ ע״כ מ‪˘ ‰‬נטלו ט׳ ב„ים ‪‰‬י‡ טעמים‬ ‫נמלך ר׳ ‪‰‬יר˘ בר׳ יˆח˜ יוסף ז״ל נ‡מן בי˙ו ˘ל‬ ‫ל˙וכ‪.‰‬‬ ‫‪‡‰‬מורים‪˘] .‬ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬ל‪‰‬ם ‪„‰‬סים לחים ר˜‬ ‫רבינו‪˘ ,‬לו‪‡ ‰‬ו˙ו ממי ‚לו˙ו בכל מסעיו‪‡ ,‬מר‬ ‫בח‚ ‪‰‬סוכו˙ עבר‪ ‰‬יר‡˙ו ו˜„ו˘˙ו כל ‚בול‬ ‫‪„‰‬סים י˘ינים‪ ,‬ומח˘˘ נ˘רו עליו ‡ו נ˜טם‬ ‫לו ר׳ יˆח˜ יוסף ˘יעמו„ על ‪‰‬מ„רי‚ו˙‬ ‫‡נו˘י‪ ,‬כמעט יו˙ר מבימים ‪‰‬נור‡ים‪ ,‬ו‡ם ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ר‡˘ו וכ„ומ‪ ‰‬ל˜חו ט׳ ב„ים כי בו„‡י ימˆ‡‬ ‫‪‰‬מוליכו˙ מן בי‪‰‬מ״„ לח„ר ‪‰‬עלי‪˘ ‰‬ל רבינו‪,‬‬ ‫בכל ‪˘‰‬נ‪ ‰‬כל‪ ‰‬נור‡ על כל סביביו‪‰ ,‬נ‪ ‰‬בימי‬ ‫ב‪‰‬ם ‚׳ כ˘רים‪ ,‬ו‚ם מטעם ˘יו˙ר מ‪‰‬ו„ר בי˙ר‬ ‫וכ˘יחזור רבינו מבי˙ מ„ר˘ו לבי˙ו יזכיר ‡˙‬ ‫ח‚ ‪‰‬סכו˙ ‪‰‬י˙‪ ‰‬י˘יב˙ו ב˙וך ‪‰‬סוכ‪ ‰‬ר˜‬ ‫מ‚׳[‪.‬‬ ‫חו˙נו לפניו‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ יב‡ וימל‡ ‡חרי „בריו‪.‬‬ ‫ביר‡˙ ‪‰‬׳ כל ‪‰‬יום‪‡˘ ,‬פילו בניו ‪‰‬י׳ יר‡ים‬ ‫)˘ו״˙ ‡בני ˆ„˜ סימן פ"‪(‰‬‬ ‫ע˘‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ כעˆ˙ו ועמ„ בס˙ר ‪‰‬מ„ר‚‪,‰‬‬ ‫מ‚˘˙ ‡ליו‪ ,‬בכל יום ויום מימי ‪‰‬ח‚ ערב וב˜ר‬ ‫וכ˘עבר רבינו לפניו ור׳ יˆח˜ יוסף עמו‪‡ ,‬מר ר׳‬ ‫‪ˆ‰‬בור‪,‬‬ ‫עם‬ ‫יח„‬ ‫בסעו„‪‰‬‬ ‫מסיב‬ ‫‪‰‬י‪‰‬‬ ‫סוכתו של רבה"ק מהרי"א זי"ע‬ ‫יˆח˜ יוסף לרבינו‪‰ ,‬נ‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ רוˆ‪ ‰‬ל‪‰‬זכיר‬ ‫ו‡רכבו˙י‪‰‬ם ˘ל ‪‰‬מסובים ‪‰‬יו „‡ ל„‡ נ˜˘ן‪,‬‬ ‫לפני רבינו ‡˙ חו˙נו ‪‰‬חול‪ˆ‰ ,‰‬י‪ ı‬בו רבינו‬ ‫ונ˘מרו לנפ˘ו˙ם ˘ל‡ לע˘ו˙ ˙נוע‪ ‰‬כל‬ ‫„יר˙ו ˘ל רבינו ‪‰‬י˙‪ ‰‬פ˘וט‪ ‰‬ל‚מרי‪‰ ,‬י‡‬ ‫ו‡מר‪ :‬מי ‪‰‬ו‡?‪ .‬ענ‪ ‰‬ר׳ יˆח˜ יוסף ו‡מר‪‰ :‬ל‡‬ ‫˘‪‰‬ו‪˘ ,‬ל‡ לבטל ‡ו˙ו מ„ב˜ו˙ו‪.‬‬ ‫‪‰‬י˙‪ ‰‬ב˙ ˘ני ח„רים ‡ח„ ˜טן‪ ,‬ח„ר ‪‰‬חיˆון‪,‬‬ ‫ז‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ ח˙ן ר׳ ‡בר‪‰‬ם ˜רובו ˘ל רבינו‪,‬‬ ‫˘בו ‪‰‬י‪ ‰‬י˘ן ‪‰‬נער ˘˘מ˘ ‡ו˙ו‪ ,‬ו‡ח„ ‚„ול‬ ‫˘‡ל ‡ו˙ו רבינו ˘וב‪ :‬ומי ‡˙‪ ?‰‬נס˙˙מו „בריו‬ ‫כ"כ היה גדול מוראו של רבה"ק‬ ‫ממנו‪˘ ,‬בו י˘ב רבינו ועס˜ ב˙ור‪ ,‰‬ובו ˜בל ‡˙‬ ‫˘ל ר׳ יˆח˜ יוסף וכ˘ר‡‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ ˘רבינו‬ ‫‡ורחיו‪ ,‬ובו ‚ם ‡כל סעו„ו˙יו ‪„‰‬לו˙‪ ,‬וי˘ן‬ ‫מהרי"א בסוכות‪ ,‬שאפילו בעניני‬ ‫˙פו˘ כ״כ ברוב ˘רעפיו‪˘ ,‬ל‡ ‪‰‬כיר ל‡ ‡ו˙ו‬ ‫˘י˙ין נ˘מי ˘לו בליל‪.‰‬‬ ‫סכנת נפשות יראו לגשת אליו‬ ‫ל‡ ‡˙ נ‡מן בי˙ו‪ ,‬ל‡ רˆ‪ ‰‬לבלבל ‡ו˙ו ול‡ יסף‬ ‫ר‪‰‬יטי ח„רו ‪‰‬יו כלי ע‪ ı‬פ˘וטים‪ ,‬מט‪˘ ,‰‬לחן‪,‬‬ ‫לנסו˙ ל‪‰‬זכיר ‡˙ חו˙נו לפניו‪ ,‬כל כך ‪‰‬י‪„‚ ‰‬ול‬ ‫סיפר לי ר׳ ‪‰‬יר˘ מי‡מניˆ‡ ז" ל )חסי„ חריף‬ ‫כס‡‪‡ ,‬רונו˙ ספרים‪‡ ,‬רון ˘ל ב‚„ים‪ ,‬ו˘עון‬ ‫מור‡ו ˘ל רבינו בימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪‡˘ ,‬פילו‬ ‫וממול‡ ˘נ˙„ב˜ ‡ל רבנו עו„ בטרם נ˙פרסם‬ ‫˘על ‪˜‰‬יר‪ ,‬ומנור‪˘ ‰‬ל נחו˘˙ כלל ב˙ כמ‪‰‬‬ ‫בעניני סכנ˙ נפ˘ו˙ יר‡ו ל‚˘˙ ‡ליו ל„בר‬ ‫˘מו בעולם‪ ,‬ובבי˙ו ל‡ ‪‰‬יו ע„יין „י כס‡ו˙‬ ‫˜נים ˘‪‰‬י˙‪˙ ‰‬לוי‪ ‰‬ויור„˙ מן ˙˜ר˙ ‪‰‬ח„ר‪,‬‬ ‫עמו‪.‬‬ ‫ל‪‰‬ו˘יב עלי‪‰‬ן ‡˙ ‪‡‰‬ורחים ‪‰‬מעטים ˘ב‡ו‬ ‫ו˘מ˘‪ ‰‬ל‪„‰‬לי˜ ב‪ ‰‬נרו˙ לכבו„ ˘ב˙‪ ,‬מלב„‬ ‫‡ליו‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ ז‪ ‰‬יו˘ב על ˙יב‪˜ ‰‬טנ‪‰‬‬ ‫‪˘‰‬עון ˘‪‰‬י‪ ‰‬בע˙ ‪‰‰‬ו‡ כלי י˜ר ול‡ ‪‰‬י‪ ‰‬מˆוי‬ ‫רבה"ק מהרי"א מתרעם על הדפסת‬ ‫˘‪‰‬י˙‪ ‰‬מיוח„˙ בעי˜ר ל‡ לי˘יב‪ ‰‬כי ‡ם‬ ‫ר˜ בב˙י ‪‰‬ע˘ירים‪‰ ,‬י׳ כל ˘‡ר ‪‰‬כלים‪ ,‬כלי‬ ‫ל‪ˆ‰‬ניע‪ ‰‬ב‪ ‰‬ב‚„י‪-‬כביס‪‰˘ ,(‰‬י‪ ‰‬פ״‡ ‡ˆל‬ ‫בעל‪-‬בי˙ בינוני ˘ל‡ על‪ ‰‬ערכם על מ‡‪ ‰‬כסף‪.‬‬ ‫פי׳ כסא מלך בצדו של התקונים הק'‬ ‫רבינו במ˘ך כל ‪‰‬ע˘ר˙ ימי ˙˘וב‪ ‰‬ונ˘‡ר‬ ‫סיפר לי חסי„ ‡ח„ ˘פ״‡ ‡יחר רבינו לב‡‬ ‫מח„רו ‪‰‬וביל מס„רון ˆר ו‡פל ‡ל ח„ר ‚„ול‬ ‫‡ˆלו ‚ם לימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪ ,‬חו˙נו ˘ל ר׳ ‪‰‬יר˘ ז‪‰‬‬ ‫לסעו„˙ ‪‰‬ערב ב‡ח„ מלילי חו‪‰‬״מ ˘ל ח‚‬ ‫ורחב י„ים‪˘ ,‬ל‡ נ˘˙מ˘ו בו כל ימו˙ ‪˘‰‬נ‪,‰‬‬ ‫‪‰‬י‪˜ ‰‬רובו ˘ל רבינו וחברו מימי ˜טנו˙ו‬ ‫‪‰‬סוכו˙‪ ,‬י˘בו כל ‪‰‬חסי„ים ו‪‰‬מ˙ינו ע„ ˘סוף‬ ‫בח„ר ז‪‰ ‰‬י˙‪ ‰‬סוכ˙ו ˘ל רבינו בימי ח‚‬ ‫˘˜נטרו ב„ברים ב˘ע‪˘ ‰‬ר‡‪‡ ‰‬ו˙ו לבו˘‬ ‫סוף ב‡ )לסעו„ו˙יו עם ‪ˆ‰‬בור ‪‰‬י˙‪ ‰‬לו סוכ‪‰‬‬ ‫‪‰‬סוכו˙‪ ,‬ומ˘ום ‪„‰‬ור מˆו‪‰ ‰‬י‪ ‰‬ח„ר ז‪ ‰‬מˆויר‬ ‫בכפ˙ו ‪‰‬ח„˘‪) ‰‬ר‡‪ ‰‬למעל‪ ‰‬פר˜ ב( ו˘‪„‚‰‬יל‬ ‫‚„ול‪ ‰‬מיוח„˙ סמוך לבי˙ מ„ר˘ו(‪ ,‬ר‡ו כל‬ ‫בˆיורים נ‡ים‪ ,‬בנ‚ו„ לח„ריו ˘„ר ב‪‰‬ם כל‬ ‫‪‰‬חזי˜ בי„ו ˜ו„ם ו‡חר ‪‚˙‰‬לו˙ו‪ ,‬נחל‪ ‰‬פ˙‡ום‬ ‫‪‰‬מסובים כי ‪‰‬ו‡ כולו ‡˘ לו‪‰‬ט ו‡וריי˙‡ ˜‡‬ ‫‪˘‰‬נ‪‰˘ ,‰‬יו מסוי„ים בסי„ לבן‪.‬‬ ‫חו˙נו ז‪ ‰‬מן כס‡ לע˘ור ומחל˙ו כב„‪ ‰‬עליו‬ ‫מר˙ח‡ בי‪ ,‰‬וע״כ מ˘כו ‡˙ עˆמם לˆ„„ין‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ‪('‰‬‬ ‫ב‡ו ˘ליחים בכל יום מן ‪‰‬חול‪‡ ‰‬ל ח˙נו ר'‬ ‫˘ל‡ לפ‚ו˘ י˘ר ‡˙ מבטו‪.‬‬ ‫‪‰‬יר˘ לזרזו ˘יעיר ‡וזן רבינו ˘יב˜˘ עליו‬ ‫בו בפר˜ נ„פס בלבוב ספר ‪˜˙‰‬ונים עם ‪‰‬פי׳‬ ‫רחמים‪ ,‬מ‪˘ ‰‬ע˘‪ ‰‬כמ‪ ‰‬פעמים‪ ,‬בנ˙יים ב‡‬ ‫יום טוב סוכות אצל רבה"ק מהרי"א‬ ‫'כס‡ מלך' על ‪„‰‬ף בˆ„ו‪ ,‬ומ„פיסי לבוב ˘‪‰‬יו‬ ‫˘ליח ב‪‰‬ו„ע‪‰˘ ‰‬חול‪ ‰‬מסוכן למו˙‪ ,‬ו‪‰‬ימים‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‬ ‫מחסי„י רבינו ‪‰‬בי‡ו ‪‰‬ספר ‡ל רבינו‪‡ ,‬חר‬ ‫ימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙ ורבינו י˘ב מ˙בו„„ ב˙וך‬ ‫‡ם ‪‰‬י‪ ‰‬רבינו ב˘ב˙ו˙ וכל ימו˙ ‪˘‰‬נ‪˘‡ ‰‬‬ ‫˙פל˙ מעריב „חו‪‰‬״מ סכו˙ ‪‰‬נ"ל י˘ב רבינו‬ ‫סוכ˙ו‪ ,‬ומי ז‪ ‰‬י‪‰‬ין ליכנס ‡ליו‪ ,‬פנ‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘‬ ‫מ˙ל˜ח˙ ונור‡ על כל סביביו‪‰ ,‬נ‪ ‰‬בח„˘י‬ ‫ועבר ע״פ ‡ו˙ו ‪‰‬ספר מר‡˘ו וע„ סופו‪ ,‬וע״כ‬ ‫בב˜˘˙ו ‡ל ר׳ ‡לי‪‰‬ו בנו ˘ל רבנו ˘יזכיר ‡˙‬ ‫‪‰‬רחמים ו‪‰‬רˆון‪‰ ,‬חל מר״ח ‡לול ע„ ‡חרי ימי‬ ‫‡יחר לב‡ ‡ל סעו„˙ ‪‰‬ערב‪ ,‬וי‪‰‬י ב˙וך‬ ‫חו˙נו ‪‰‬חול‪ ‰‬לפניו‪ ,‬מ˘ום פ˜ו״נ נע˙ר לו ר׳‬ ‫ח‚ ‪‰‬סוכו˙ ‪‰‬י‪ ‰‬בוער כ‡˘ ממ˘‪ ,‬ול‡ יכלו‬ ‫‪‰‬סעו„‪ ‰‬נ˙ל‪‰‬ב רבינו ו‡מר ב˙לונ‪‡ :‰‬ר‪ ı‬נ˙נ‪‰‬‬ ‫‡לי‪‰‬ו ופ˙ח ‡˙ ‪„‰‬ל˙ ˘ל ‪‰‬סוכ‪ ‰‬כחו„ו ˘ל‬ ‫בכלל לעמו„ במחיˆ˙ו‪.‬‬ ‫בי„י מ„פיסים‪ ,‬ו‪‰‬זו‪‰‬״˜ ו‪˜˙‰‬ונים נע˘ו‬ ‫מחט‪ ,‬ו„רך ‪‰‬ס„˜ ‡מר ‡ל ˙וך ‪‰‬חלל ˘ל‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"‚ ‡ו˙ ‡'(‬ ‫‪‰‬פ˜ר‪ ,‬ל‪„‰‬פס בˆ„ם על ‪„‰‬ף כל ‪‰‬פירו˘ים‬ ‫‪‰‬סוכ‪˘ ‰‬פלוני ‪‰‬חול‪ˆ ‰‬ריך לרחמים ‚„ולים‪,‬‬ ‫ככל ‪‰‬עול‪ ‰‬על רוחם!‪ .‬מי בי˜˘ ז‡˙ מי„ם‬ ‫ומי„ ע˜ר ‡˙ ר‚ליו ו‪‰‬לך לו‪ ,‬מבלי ל‪‰‬מ˙ין על‬ ‫ל‪„‰‬פס ‡˙ ‪‰‬פי׳ "כס‡ מלך" בˆ„ו ˘ל ‪˜˙‰‬ונים‬ ‫˙˘וב˙ו ˘ל רבינו‪ ,‬ביום ‪˘‰‬ני ב‡ ˘וב ˘ליח‬ ‫ממחר˙ יו‪‰‬״כ פטר רבינו ‡˙ ‡ורחיו בפנים‬ ‫‪„˜‰‬ו˘?‪‡ ,‬ם ‡ני ‡ו מי ˘‪‰‬ו‡ ירˆ‪ ‰‬לעיין בפי׳‬ ‫ו˘וב ˘מוע‪ ‰‬ל‡ טוב‪‰ ,‰‬חול‪ ‰‬כפ˘ע בינו ובין‬ ‫מ‡ירו˙ וב˘מח‪ ,‰‬ו‪˙‰‬חיל לעסו˜ בסוכ˙ו‪,‬‬ ‫ז‪ ,‰‬נב˜˘נו ונמˆ‡נו ‚ם ‡ם י‪‰‬י‪ ‰‬נ„פס בפני‬ ‫‪‰‬מו˙‪ ,‬פנ‪ ‰‬ר׳ ‪‰‬יר˘ „נן ˘וב ‡ל ר׳ ‡לי‪‰‬ו‪‡ ,‬בל‬ ‫‪‰‬י˙‪ ‰‬זו ‡מנם מוכנ‪ ‰‬ועומ„˙ מ˘נ‪ ‰‬ל˘נ‪‰‬‬ ‫עˆמו‪.‬‬ ‫‪‰‬פעם ‪˙˘‰‬מט ו‡מר לו "˘לח נ‡ בי„ ˙˘לח"‪,‬‬ ‫‡בל ‡עפ״כ טפל ב‪ ‰‬בעˆמו‪ ,‬ו‪‰‬ניח ‡˙ ‪‰‬סכך‬ ‫~ט~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫וכ˘פ˙חו ור‡‪˘ ‰‬כן ב‡מ˙ כ˙וב בספר ז‪‰‬‬ ‫זˆ״ל ˘נ„פסו ‡ז על ‪„‰‬ף ˘ל ‪˘‰‬ו״ע יו״„‪,‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"„(‬ ‫נ˙ר‚ז מ‡„‪ ,‬ובחמ˙ רוח ˜רע ‡˙ ‪„‰‬ף ‪‰‰‬ו‡ מן‬ ‫‡עפ״כ ˘‪‰‬י‪‡‚‰ ‰‬ון ‡ו‪‰‬בו ˘ל רבינו‪ ,‬ב˜ו˘י ‪-‬‬ ‫‪‰‬ספר ו‪ˆ‰‬י˙ו ב‡˘‪ ,‬וˆע˜‪ :‬וכי כך כו˙בים על‬ ‫‡מר רבינו ‪˙‰ -‬ירו פירו˘ים ‡˙ ‪„‰‬בר ל‪„‰‬פס‬ ‫על יחסו ˘ל ‪‰‚‰‬״˜ מˆ‡נז זˆ״ל ‡ל רבנו כבר‬ ‫מ˘יח ˆ„˜נו?!‪.‬‬ ‫‡˙ פר˘״י ע‪‰‬״˙ בˆ„ו ˘ל ‪‰‬חומ˘ מפני ˘‪‰‬כל‬ ‫„ברנו ב‡רוכ‪ ‰‬בספרי ‪‰‬נ״ל‪ ,‬פ‪ ‰‬רוˆ‪‡ ‰‬ני לספר‬ ‫כ˘נ„פס ‡ח״כ ‪‰‬ספר ‪‰‬נ״ל מח„˘ ב‪‰‬סכמ˙ו‬ ‫ˆריכים לפירו˘ו‪‡ ,‬חרי כן ‪˙‰‬ירו ˆ„י˜ים‬ ‫פרט ˜טן ‡ח„‪˘ ,‬פ״‡ ‪‰‬י‪‰‚‰ ‰‬״˜ ‪‰‬נ״ל חול‪‰‬‬ ‫˘ל ‪‚‰‬רי״˘ נטזון זˆ״ל מלבוב‪‰ ,‬עי„ ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬נ״ל‬ ‫ל‪„‰‬פס ‡˙ ‪‡‰‬ור ‪‰‬חיים ‪„˜‰‬ו˘ בˆ„ם ˘ל‬ ‫ו˘לח רבנו ‡˙ בניו ‪˜‰‬׳ ר׳ סנ„ר ליפ‡ ור׳ בער˘‬ ‫על מ‡מר ז‪ ‰‬וכ˙ב ˘חלו בו י„י כ˙ ˘״ˆ ימ״˘‬ ‫‪‰‬חומ˘ים מפני ˜„ו˘˙ו ‪‰‬מופל‚˙ ˘ל‬ ‫זˆ״ל לב˜רו בחליו‪ ,‬ונלו‪‡ ‰‬לי‪‰‬ם ‚ם נכ„ו ‪‰‬ר‪‰‬״˜‬ ‫˘‪‰‬כניסו ב˘ע˙ם ‡ל ˙וך כמ‪ ‰‬ספרים „ברים‬ ‫‪‡‰‬ו‪‰‬״ח‪ ,‬ועכ˘יו ‪‰‬ו˙ר‪‰ ‰‬רˆוע‪ ‰‬כל ‪‰‬רוˆ‪‰‬‬ ‫ר׳ בער˘ זˆ״ל מווערˆ˜י‪‰˘ ,‬י‪‡ ‰‬ז ע„יין ˆעיר‬ ‫˘‪‡˙‰‬ימו לרוחם‪ ,‬ו‪‰‬ער‪ ‰‬זו נ„פס‪ ‰‬ל‡ ר˜‬ ‫ליטול ‡˙ ‪˘‰‬ם ב‡ ונוטל!‪.‬‬ ‫לימים‪˘ .‬מע ˘‡מר ‪‰‚‰‬״˜ ל‡ביו ול„ו„ו ‪˜‰‬׳‬ ‫ב‪‰‬סכמ˙ו בר‡˘ ‪‰‬ספר‪ ,‬כ״‡ ‚ם ב˙וך ‪‰‬ספר‬ ‫בנו‚ע למ‡מרו ˘ל רבינו מ‪‰‬רˆ״‪‡˘ ‰‬מר‬ ‫בני רבנו‪˘ :‬מע˙י ˘‡ביכם מ˙רעם עלי‪ ,‬על‬ ‫‡ˆל ‪‰‬מ‡מר ‪‰‬נ״ל‪‡ ,‬בל רבינו ב˙ום לבבו ל‡‬ ‫ל‪‰‚‰‬״˜ מר‡פ˘י‪ ı‬זˆ״ל‪ ,‬נמסר לי ממ˜ור נ‡מן‬ ‫˘נ˙˙י ‪‰‬סכמ‪ ‰‬על ‪„‰‬פס˙ ‪‰‬ספר כס‡ מלך‬ ‫ב˜˘ ח˘בונו˙ רבים ול‡ נכנס בפ˘רו˙ כלל „ן‬ ‫כי ‚ופ‡ „עוב„‡ ‪‰‬כי ‪‰‬ו‪ ,‰‬כמסופר למעל‪‰‬‬ ‫על ‪˜˙‰‬ונים‪‡ .‬מר לו בן רבנו רס״ל‪ :‬חם ו˘לום‪,‬‬ ‫‡˙ ‪‰‬מ‡מר ב˘ריפ‪ ‰‬ו‡˙ ‪‰‬ספר ב‚ניז‪.‰‬‬ ‫)בפר˜ ר‡˘ון( ב˜ר ‪‰‚‰‬״˜ מר‡פ˘י‪ ı‬זˆל ‡˙‬ ‫‡בי מ˙רעם ר˜ על ˘‪„‰‬פיסו ‡˙ ‪‰‬ס׳ ‪‰‬נ"ל על‬ ‫רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬זˆ״ל בבי˙ו‪ ,‬וכ˘נסע ממנו לו‪‰‬‬ ‫‪„‰‬ף ˘ל ‪˜˙‰‬ונים בˆ„ו‪‡ ,‬מר ‪‰‚‰‬״˜‪‡ :‬ביכם‬ ‫הרה"ק מסאדיגורא היה מבכר פי'‬ ‫‡ו˙ו ע„ ‪‰‬עיר ‪‰‬סמוכ‪ ‰‬ר‡ז„ול‪‰ ,‬י‪‡ ‰‬ז יום‬ ‫‪‰‬ו‡ ‚‡ון ויו„ע ‡˙ כל ‪‰‬ז‪‰‬״˜ ו‪˜˙‰‬ונים בע״פ‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה זי"ע על פירושים‬ ‫˘ל‚ ו˜ור עמ„ רבינו )מ‪‰‬רי״‡( על ‪˜‰‬ר˘‬ ‫ו‡ינו ˆריך ל˘ום פירו˘‪‡ ,‬בל מ‪ ‰‬יע˘‪‡ ‰‬נו˘‬ ‫‪‰‬בולט מ‡חורי ‪‰‬ע‚ל‪‡ ,‰‬חורי כ˙פי‪‰‬ם ˘ל‬ ‫כערכי‪ˆ‰ ,‬ריך לפירו˘ על ‪„‰‬ף‪ ?ֈ‬כ˘˘מע‬ ‫אחרים‬ ‫˘ני ‪„ˆ‰‬י˜ים ‪‡‰‬ל‪ ,‰‬לבו˘יו ל‡ ‪‰‬יו חמים‬ ‫ז‡˙ ‪‰‬ר‪‰‬״˜ מווערˆ˜י ו‪‰‬ו‡ ל‡ י„ע כלל מז‪‰‬‬ ‫‚„ול‪ ‰‬מזו ספר ‪‰‬ר‪‰‬״ˆ ר׳ ‡ורי ‪‰‬כ‪‰‬ן מס‡מבור‬ ‫ביו˙ר ו‪˜‰‬ור ח„ר ‡ל כל עˆמו˙יו‪‚ ,‬ם עמי„˙ו‬ ‫˘ז˜נו רבנו מ˙רעם על ‪„‰‰‬פס‪‰ ‰‬נ״ל‪ ,‬כ˘נסע‬ ‫מ‪˘˘ ‰‬מע מפ‪˘„˜ ‰‬ו ˘ל ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר' ‡בר‪‰‬ם‬ ‫על ‪˜‰‬ר˘ ל‡ ‪‰‬י˙‪ ‰‬בטוח‪ ‰‬ביו˙ר‪ ,‬ועלול ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫לבי˙ו מכר ‡˙ ס׳ ‪˜˙‰‬ונים עם ‪‰‬פירו˘ ‪‰‬נ״ל‬ ‫יע˜ב זˆ״ל מס‡„י‚ור‡‪ ,‬כ˘˘‡ל ‡ו˙ו מ„וע‬ ‫בכל ˙נוע‪˘ ‰‬ל ‪‰‬ע‚ל‪ ‰‬לנפול ל‡ר‪ ı‬ולרוˆ‪˙‡ ı‬‬ ‫˘‪‰‬י‪ ‰‬לו בין ספריו‪ ,‬כ„י ˘ל‡ לעבור על „ע˙‬ ‫‪‰‬ו‡ מבכר ‡˙ ‪‰‬ספר עטר˙ ˆבי ˘על ‪‰‬זו‪‰‬״˜‬ ‫‚ל‚ל˙ו‪‡ ,‬בל כ„י ל‪˘˜‰‬יב סו„ ˘יח ˘רפי‬ ‫ז˜נו ‪˜‰‬׳‪) .‬וכן נכ˙ב לי מ˘מו ˘ל בנו ‪‰‚‰‬״˜ ר׳‬ ‫מרבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬ע״פ ‪‰‬ס׳ מ˜„˘ מלך ˘˜„ם לו‬ ‫˜ו„˘ כ„‡י ‪‰‬י˙‪ ‰‬לו לסכן ‡˙ נפ˘ו‪ ,‬כ˘‪‚‰‬יע‬ ‫מ˘‪˘ ‰‬ליט"‡ ‡ב„״˜ זי„ט˘וב(‪.‬‬ ‫בזמן‪ ,‬ע״ז ‪˘‰‬יב לו ‪‰‬ר‪‰‬״˜ מס״‚ זˆ״ל‪‡ ,‬יך ז‪‰‬‬ ‫לר‡ז„ול נכנסו ˘ני ‪„ˆ‰‬י˜ים לבי˙ו ˘ל בעל‪-‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ ˙נינ‡ סוף פר˜ ˘לי˘י(‬ ‫‡פ˘ר ל‪‰‬עמי„ ‡˙ ‪‰‬מ˜״מ כ˘ור‪‡ ‰‬ח˙ עם‬ ‫בי˙ ‡ח„‪ ,‬ורבינו נ˘‡ר במס„רון ‪˜‰‬ר ‡ˆל‬ ‫‪‰‬עטר˙ ˆבי?‪‰ .‬ר‪‰‬״˜ בעל עט״ˆ כ˘‪‰‬י‪‡ ‰‬ברך‬ ‫‪‰‬פ˙ח מבחו‪ ı‬וע˘‪‡ ˙‡ ‰‬זניו כ‡פרכס‬ ‫סמוך על ˘לחן חו˙נו בכפר רי„‡ ‪‰‬סמוך לעיר‬ ‫רבה"ק מהרי"א זי"ע התלונן על‬ ‫ל‪˘˜‰‬יב ‡˙ ‡˘ר י„ברו ביני‪‰‬ם ˘ני רבו˙יו‬ ‫ר‡ז„ול‪ ,‬י˘ב כל ‪‰‬יום ועס˜ בנ‚לו˙ ‪˙‰‬ור‪‰‬‬ ‫‡ל‪.‰‬‬ ‫פירושים שנדפסו בצד הספר‬ ‫ובליל‪ ‰‬עס˜ בס˙רי ˙ור‪ ,‰‬ומפני ˘חסרו לו‬ ‫כ„‡י ל‪‰‬עיר ˘בנו‚ע לספרים ‪‰‬י‪ ‰‬רבינו )כרבו‬ ‫בנ˙יים ‪‰‬ר‚י˘ בו רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬כי ‪‰‬ו‡ עומ„‬ ‫ספרים בכפר ‪‰‰‬ו‡‪‰ ,‬י‪‰ ‰‬ולך לעיר ר‡ז„ול‬ ‫רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ (‰‬מב˜ר ˜˘‪ ‰‬מ‡ו„‪ ,‬ובס‪‰‬״˜ ע״˙‬ ‫מבחו‪ ,ı‬ופ˙ח ‡˙ ‪„‰‬ל˙ ו‪‰‬כניסו ‪‰‬ח„ר‪ ,‰‬מˆ‡‬ ‫‡ח˙ ב˘בוע ‡ל ‪‰‬ב‪‰‬מ״„ „˘ם ˘‪‰‬יו בו ספרים‬ ‫)פי ויר‡ מ״ו ע״ב( ‪‰‬ו‡ מבי‡ מ˘מו ˘ל רבו‬ ‫‡˙ ‪‰‚‰‬״˜ מר‡פ˘י‪ ı‬כ˘‪‰‬ו‡ עומ„ ‡ˆל ‡רון‪Œ‬‬ ‫‪‰‬רב‪ ,‰‬ו˘‪˘ ‰‰‬ם יום ‡ו יומים וחזר לבי˙ו‪ ,‬פ״‡‬ ‫רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬זˆ״ל ˘‡מר ל‪‰‰‬״˜ ר׳ נפ˙לי‬ ‫‪‰‬ספרים ומוˆי‡ ממנו ספר ‡חר ספר ומ„פ„ף‬ ‫ב‡ לכ‪‰‬מ״„ ‪‰‬נ״ל ומˆ‡ ספר ח„˘ ˘נ„פס ‡ז‬ ‫זˆ״ל ‪‰‬רב מר‡פ˘י‪ ı‬בז‪‰‬״ל ˘‡סור ללמו„‬ ‫בו‪ ,‬פנ‪ ‰‬ו‡מר לרבינו מ‪‰‬רˆ״‪‰" ‰‬נני ‡ו‪‰‬ב מ‡„‬ ‫"רז‡ מ‪‰‬ימנ‡" ˘נ˙חבר מˆ„י˜ נס˙ר ‡ח„‬ ‫מ‡יז‪ ‰‬ספר ע„ ˘‪‰‬ו‡ מ˜ובל ‡י˘ מפי ‡י˘‬ ‫‡˙ ‪˙‰‬ו„‪ ,‰‬ו‡ם ‡ני מוˆ‡ ‪‰‬ז„מנו˙ לר‡ו˙‬ ‫˘‪‰‬י‪˘ ‰‬רב בכפר סמוך לפרעמיסל‡‪ ,‬בליל‪‰‬‬ ‫˘‪‰‬ו‡ מפי ‡לי‪‰‬ו‪ ,‬ובכן ל‡ יפל‡ כלל ‡ם‬ ‫‡יז‪ ‰‬ספר ח„˘ ˘ל‡ ר‡י˙יו ע„יין ‪‰‬נני ˘מח‬ ‫‡חרי ˘נ˘‡ר יחי„י בב‪‰‬מ״„ עיין ‪‰‬ר‪‰‬״˜ בעל‬ ‫‪˙‰‬לונן על ˘‪„‰‬פיסו ‡˙ ‪‰‬פי׳ כס‡ מלך ב„ף‬ ‫עליו כמוˆ‡ ˘לל רב"‪ ,‬ענ‪ ‰‬רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬חל˜ו‬ ‫עט״ˆ בספר ‪‰‰‬ו‡ ע„ ˘˙˜פ‪ ‰‬עליו ˘נ˙ו וי˘ן‬ ‫‡ח„ עם ס׳ ‪˜˙‰‬ונים‪ ,‬ובפרט ‪‰‬ל‡ יו„עים‬ ‫‚ם ‪‰‬ו‡ ˘מ˜ובל בי„ו מרבו˙יו ˘‡ין ללמו„ ר˜‬ ‫ע„ ‡ור ‪‰‬בו˜ר‪ ,‬כ˘‪˜‰‬י‪ˆ‰ ı‬טער מ‡„‪ ,‬כי‬ ‫‡נחנו כי רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬ב‪‰‬רב‪ ‰‬מ˜ומו˙ בספרו‬ ‫מ˙וך ספר ˘מ˜ובל לנו ‡י˘ מפי ‡י˘ ˘‪‰‬ו‡‬ ‫מעולם ל‡ עבר‪ ‰‬עליו חˆו˙ ליל‪ ‰‬ב˘נ‪,‰‬‬ ‫על ‪‰‬זו‪‰‬״˜ ב˜ר ‡˙ בעל ‪‰‬מ˜„˘ מלך )˘‪‰‬ו‡‬ ‫מפי ‡לי‪‰‬ו‪.‬‬ ‫נ˘‡ר בב‪‰‬מ״„ ‚ם בליל‪˘ ‰‬ל‡חריו ו˘וב עיין‬ ‫‚ם בעל כס‡ מלך( ב˜ר˙ ˜˘‪ ‰‬מ‡„‪.‬‬ ‫בספר ‪‰‬נ"ל בח˘˜ כנ"ל‪ ,‬ו˘וב נפל‪ ‰‬עליו‬ ‫פ״‡ ספרו לרבינו ˘נמˆ‡ו חסי„ים ˘˙לו‬ ‫עˆמם ב‡ילן ‚„ול‪ ,‬במ‪˘ ‰‬נמˆ‡ במ„ר˘‬ ‫ול‡ לב„ על ‪„‰‬פס˙ ‪‰‬פי׳ ‪‰‬ז‪ ‰‬ביח„ עם ‪‰‬זו‪‰‬״˜‬ ‫˙ר„מ‪ ‰‬וחז˜‪ ‰‬עליו ˘נ˙ו ע„ ˘‪‡‰‬יר ‪˘‰‬חר‪,‬‬ ‫˙לפיו˙ )ב˘ער ‪‡‰‬ו˙יו˙ ערך מ˘יח( ˘כ˙ב‬ ‫‪˙‰‬לונן רבינו‪ ,‬כי ‡ם ‚ם כ˘נז„מנו לי„ו‬ ‫וי‪‰‬י בב˜ר ו˙פעם רוחו‪ ,‬ופ˘פ˘ במע˘יו‬ ‫ב˘ם ‪‰‬זו‪‰‬״˜ "˘מ˘יח ˆ„˜נו ˜ו„ם ˘י˙‚ל‪‰‬‬ ‫‪‰‬חומ˘ים ˘נ„פס בˆ„ם פירו˘יו ˘ל ˆ„י˜‬ ‫ו‪˙‰‬ענ‪ ‰‬כמ‪‰ ‰‬פס˜ו˙ ע״ז ˘בטל עונו˙ ˙˜ון‬ ‫י‪‰‬יו נר‡ים ממנו מע˘ים מכוערים" ח״ו‪ ,‬ל‡‬ ‫‚„ול ו˜„ו˘ ב„ורו‪ ,‬פירו˘ים ˘כ˘‪‰‬ם לעˆמם‬ ‫חˆו˙ ז‪ ‰‬פעמים‪ ,‬ו‪‰‬ו„יעו לו בחלום מן‬ ‫‪‡‰‬מין רבינו ל˘מוע‪ ‰‬זו וˆו‪ ‰‬ל‪‰‬בי‡ ‡˙‬ ‫נ˙ן רבינו ‪‰‬סכמ˙ו עלי‪‰‬ם‪˜ ,‬לל רבינו ‡˙‬ ‫‪˘‰‬מים‪˘ ,‬ב‡ לי„י כך ר˜ מפני ˘עיין בספר‬ ‫‪‰‬מ„ר˘ ˙לפיו˙ ˘ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬בין ספריו בבי˙ו‪,‬‬ ‫‪‰‬מ„פיסים ו‡מר‪‡" ,‬ני ‡ע˜ור ‡ו˙ם מ˘ר˘ם"‬ ‫‪‰‬נ"ל ˘מחברו ‡מנם ‪‰‬י‪‡ ‰‬י˘ ˆ„י˜ ו˜„ו˘‪,‬‬ ‫וכ‪˜ ‰‬ר‡ ˙‚ר ‚ם על ‪‰‚‰‬ו˙יו ˘ל ‪‡‚‰‬ון מלבוב‬ ‫~י~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ו‪‰‬ט‪‰‬ור בז‪‰ ‰‬ל˘ון‪ :‬׳פין ‡יין סוכו˙ ˜‡ן מען‬ ‫ב‡לחוב‪‡ ,‬ח„ מ‚„ולי ˙למי„יו‪˘ ,‬במוˆ‡י‬ ‫‡בל מפני ˘חי ב„ורו ˘ל רבינו ‡לימלך זˆ״ל‬ ‫‡ויף ‪‰‬ייבין ‡לע יו„ין׳"‪ֈ‬‬ ‫˘מח˙ ˙ור‪ ‰‬כ˘‪‡‰‬ריכו ‪‰‬חסי„ים ב˘מח˙‬ ‫מליזענס˜ ו„ר ב‚ליל ˘לו ול‡ נסע ‡ף פעם‬ ‫)נ„פס בסוף ‪‰‬ספר ‪‰‬נ״ל(‬ ‫יו"ט ו‪‰‬וסיפו מחול ‡ל ‪˜‰‬ו„˘ ע„ ‡˘מור‪‰‬‬ ‫‡ח˙ ל˜בל פני ˆ„י˜‪„‰-‬ור ‪‰‬ז‪‡ ,‰‬ינו כ„‡י‬ ‫בליל‪ ,‰‬על‪ ‰‬בל‡ט ‡ל עלי˙ו ˘ל רבינו לר‡ו˙‬ ‫˘יעיין ‪‰‬ו‡ )בעל ‪‰‬עט״ˆ( בספרו‪ ,‬וז‪ ‰‬לך ‪‡‰‬ו˙‪,‬‬ ‫מ‪ ‰‬מע˘‪‰‬ו‪ ,‬ומˆ‡ ‡ו˙ו כ˘‪‰‬ו‡ לבו˘ כבר ב‚„י‬ ‫כי בספר ‪‰‬נ"ל י˘ ערכים על ס„ר ‪‡‰‬״ב ור˜‬ ‫רבה"ק מהרי"א זי"ע בירך בכל יום‬ ‫חול ו‡ומר ˙˜ון חˆו˙ בנ‪‰‬ימ‪.‰‬‬ ‫‪‡‰‬ו˙ "ˆ„י˜" ‡ין בו‪ ,‬נס˙ל˜‪ ‰‬ממנו ˘כינ‪‰‬‬ ‫ויום על אתרוג אחר‬ ‫ב‡ו˙ ז‪ ‰‬מפני ˘ל‡ ˜בל ‡˙ פני ˆ„י˜ ‪„‰‬ור‪,‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"„(‬ ‫מלבו˘יו ˘ל רבינו ‪‰‬י׳ ˙מי„ נ˜יים‪ ,‬וכל רבב ל‡‬ ‫וסיים ‪‰‬ר‪‰‬״˜ מס‡„י‚ור‡ זˆ״ל מע˙‪‰ ‰‬ל‡ יבין‬ ‫נמˆ‡ ב‪‰‬ם‪ ,‬ב˘ב˙ ‪‰‬יו ב‚„יו לבנים‪‚ ,‬ם טלי˙ו‬ ‫מר מ„וע ‪‰‬נני נו˙ן מ˘פט ‪‰‬בכור‪ ‰‬ל‪‰‬ספר‬ ‫התלהבות רבה"ק מהרי"א זי"ע‬ ‫‪‰‬י‪˙ ‰‬מי„ לבן כ˘ל‚ ומˆופ‪ ‰‬בעטר˙ כסף‬ ‫עטר˙ ˆבי על ‪‰‬מ˜„˘ מלך‪.‬‬ ‫‚„ול‪ ,‰‬בין חסי„יו ‪‰‬יו בעלי ˙ע˘י‪˘ ‰‬ל‬ ‫בתפילת הושענא רבה‬ ‫‡˙ ‪„‰‬ברים ‪‡‰‬ל‪ ‰‬ספר לי ˙״ח ‡ח„ ˘˘מע‬ ‫טלי˙ים ועטרו˙‪ ,‬ו‪‰‬ם ‪‰‬בי‡ו לו בכל ˘נ‪ ‰‬ו˘נ‪‰‬‬ ‫ביום ‪‰‬ו˘ענ‡ רכ‪˘ ‰‬ל ˘נ˙ ˙ר״ח נסע רבינו‬ ‫‡ו˙ם מפי ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ‡ורי מס‡מבור זˆ״ל‪ ,‬וי˙כן‬ ‫טלי˙ ועטר‪ ‰‬מ˘ל‪‰‬ם‪ ,‬ורבינו ‪‰‬י‪ ‰‬נו˙ן טלי˙ו‬ ‫]רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ זי"ע[ לב˜ר ‡˙ בן „ו„ו ‪‰‚‰‬״˜‬ ‫כי ‚ם מע˘‪‰‰ ‰‬י‡ ‪‰‬י‡ ‡ח˙ ‪‰‬סיבו˙ ˘„˜„˜‬ ‫‪‰‬י˘ן במ˙נ‪ ‰‬למ˜ורביו‪.‬‬ ‫ר׳ יו„‡ ˆבי מר‡ז„יל זˆ״ל ˘חל‪‡ ‰‬ז ‡˙ חליו‬ ‫רבינו מ‪‰‬רˆ״‪ ‰‬כל כך ˘ל‡ ללמו„ ר˜ מ˙וך ספר‬ ‫בכל ליל‪˘-‬ני ˘ל ר״‪‰ ‰‬י‪ ‰‬לוב˘ ב‚„ ח„˘‬ ‫˘מ˙ בו‪ ,‬כב„ו ‪‰‚‰‬״˜ לעבור לפני ‪˙‰‬יב‪‰‬‬ ‫˘מ˜ובל ˘‪‰‬ו‡ מפי ‡לי‪‰‬ו ז״ל‪ ,‬ורבינו נ‪‚‰‬‬ ‫לכללו בברכ˙ ˘‪‰‬חיינו )עי' ‡ו"ח סי' ˙״ר( מ‪‰‬‬ ‫ול‪˙‰‬פלל ‪‰‬לל ו‪‰‬ו˘ענו˙ לפני ‪ˆ‰‬בור‪ ,‬עמ„‪‰‬‬ ‫‡חריו ככל ˙‪‰‬לוכו˙יו ב˜ו„˘‪.‬‬ ‫˘נע˘‪ ‰‬לו ע״פ רוב ע״י ‡ח„ מע˘ירי חסי„יו‪,‬‬ ‫מט˙ו ˘ל ‪‰‚‰‬״˜ ‪‰‬חול‪ ‰‬בב‪‰‬מ״„ סמוך ‡ˆל‬ ‫לח‚ ‪‰‬סוכו˙ ˘לחו לו סוחרי‪˙‡-‬רו‚ים ˙מי„‬ ‫‪‰‬בימ‪ ,‰‬וכ˘עבר רבינו לפניו ב˘ע˙ ‪˜‰‰‬פו˙‬ ‫תפילות חג הסוכות אצל רבה"ק‬ ‫‡˙רו‚ים מובחרים‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מברך בכל יום על‬ ‫˘ל ‪‰‰‬ו˘ענו˙‪‚‰ ,‬יע‪˙‰ ‰‬ל‪‰‬בו˙ו ˘ל רבינו‬ ‫מהרי"א זי"ע‬ ‫‡˙רו‚ ‡חר ˘ל‡ חלו בו י„ים ע„יין‪ ,‬ו‡ע״פ‬ ‫למ„‪ ‰‬מופל‚˙ כזו ע„ ˘מˆ‡ ‪‰‬חול‪„˜‰ ‰‬ו˘‬ ‫כ‪‰ ‰‬י‪ ‰‬רבינו ‡˘ לו‪‰‬ט˙ בכל ימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪,‬‬ ‫˘ככלל נ‪ ‚‰‬רבינו בי˙ו כ„רך בעל‪-‬בי˙ בינוני‬ ‫לנחו‪ ı‬ל‡חוז בכנף טלי˙ו כמ‪ ‰‬פעמים‬ ‫‪˙‰‬פלו˙ ביום ‪‰‬ו˘ענ‡ רב‪‰ ‰‬יו סוערו˙ כמו‬ ‫בכל ז‡˙ ב˙˘מי˘י ˜„ו˘‪ ‰‬ו‪„‰‬ורי מˆו‪‰ ‰‬י‪‰‬‬ ‫ולמ˘וך ‡ו˙ו כ„י ל‪‰‬פסי˜ו מעט מ„ב˜ו˙ו‪ ,‬כי‬ ‫בימי ר״‪ ‰‬ויו״כ‪˜‰ ,‬פו˙יו עם ‪˙‡‰‬רו‚ ו‪‰‬לולב‬ ‫‡ˆלו ‪‰‬כל מ˙וך רחב˙ י„ים ועו˘ר‪.‬‬ ‫יר‡ ˘ל‡ י‚יע לכלו˙ ‪‰‬נפ˘ ב˙פל‪ ‰‬זו‪.‬‬ ‫‪‰‬יו מחרי„ו˙‪ ,‬ל‡ ‡מר רבינו ‡מנם ‡˙‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ו'(‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ˘י˘י ‡ו˙ ‪('‰‬‬ ‫‪‰‬פיוטים ˘‡חרי ˘בע ‪˜‰‰‬פו˙ כי ‡ם‬ ‫‪‰‬חרוזים ˘בר‡˘ם כ‚ון "‡נ‡ ‡ל נ‡ סלח נ‡"‬ ‫בערב סוכות אחר כיסוי הסוכה היה‬ ‫'פין איין סוכות קאן מען אויף הייבין‬ ‫ו„ל‚ על ‪‡˘‰‬ר‪‡ ,‬כל ב‪‰‰‬לל ו‪˜‰‰‬פו˙ לב„ן‬ ‫בדיחא דעתיה‪ ,‬אבל בערב הושע״ר‬ ‫זעזעו ‡˙ כל ‪‰‬נפ˘ו˙‪˙‰ ,‬ור‪‡˘ ‰‬מר ביום‬ ‫אלע יודין'‬ ‫‪‰‰‬ו‡ ‪‰‬י˙‪ ‰‬נור‡‪‚ ‰‬ם ‪‰‬י‡‪.‬‬ ‫הוא גורם ליראה ופחד‬ ‫כ˙ב בספ‪‰‬״˜ "לי˜וטי ˙ור‪ ‰‬מ‪‰‬ר״י" )מ‪‰‬ר‪‰‬״˜‬ ‫בליל ˘מיני עˆר˙ ו˘מח˙ ˙ור‪‰ ‰‬יו ‪˜‰‬פו˙יו‬ ‫וסיפר מ‪‰‬רי"‡ ‡ייכענ˘טיין מ˜יווי‡˘„‬ ‫רבי בערי˘ מ„‡לינ‡(‪ ,‬וז״ל‪˘" :‬מע˙י מפ‪‰‬‬ ‫ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪ ‰‬מ‡„‪ ,‬ליום ‪‰‬ח‚ ‪‡‰‬חרון‬ ‫˘˘מע מפי ‪‰‬י˘י˘ ר׳ מ˘‪‰ ‰‬ער˘˜‡וויט˘‬ ‫˜„˘ו ˘ל ‡„ונינו מורינו ורבינו ‪‰‬רב ‪„ˆ‰‬י˜‬ ‫נ˜בˆו ˙מי„ כל ‚„ולי ˙למי„יו מרחו˜ ומ˜רוב‪,‬‬ ‫ז״ל בן ‪„‰‬יין „מונ˜‡ט˘ ‪‰‬רב ר׳ ‡בר‪‰‬ם ז״ל‪,‬‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ ו‪‰‬ט‪‰‬ור רבינו ‡י˘ ‪‡‰‬לו˜ים ˜ו„˘‬ ‫˘מפני ˘‪‰‬יו מ˘ועב„ים לע„˙ם ל‡ יכלו לב‡‬ ‫˘כ˘‪‰‬י‪ ‰‬עלם כבן י״ב ˘נים ל˜חו ‡ביו ‡˙ו‬ ‫‪˘„˜‰‬ים מו״‪ ‰‬יˆח˜ ‡ייזי˜ זˆו˜לל‪‰"‰‬‬ ‫לימי ר״‪ ‰‬ויו‪‰‬״כ‪ ,‬וב‡ו ע˙‪ ‰‬ל‪˘‰‬לים ‪‰‬חסרון‪,‬‬ ‫לזי„יט˘וב לרבינו זי״ע לימי ‪‰‬סוכו˙ ו‪‚‰‬יעו‬ ‫מזי„יט˘וב זי״ע‪˘˘ ,‬מע˙י מפיו ‪˜‰‬׳ בח‚‬ ‫ומספר ˙למ„ו ‪‰‚‰‬״ˆ ר' יוסף מ‡יר זˆ״ל‬ ‫לבי˙ רבינו בערב ‪‰‬ח‚ ‡חר כיסוי ‪‰‬סוכ‪ ‰‬בסכך‪,‬‬ ‫‪‰‬סוכו˙ בבו‡י לר‡ו˙ פני ˜„˘ו ולפרו˘ עלינו‬ ‫מספינ˜‡ )ב‪„˜‰‬מ˙ו לספרו ˘ל רבינו ס„ר‬ ‫וכ˘נכנס ‡ביו ‪‰‬רב ר׳ ‡בר‪‰‬ם לח„ר רבינו ˜בלו‬ ‫סוכ˙ ˘לומו‪‡ ,‬מר בז‪‰ ‰‬ל˘ון‪ :‬בפסו˜ )וי˜ר‡‬ ‫„ברים( ˘פ״‡ ב˘ע˙ ‪˜‰‰‬פו˙ ‡מר בז‪‰‬״ל‪:‬‬ ‫רבינו בסבר פנים יפו˙ ו‡מר לבנו ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר'‬ ‫כ‚‪ ,‬מב( כל ‪‡‰‬זרח בי˘ר‡ל י˘בו בסוכו˙‪,‬‬ ‫"˙‡מינו לי ˘‡ין ‡ני טוע‪‰˘ ‰‬חסי„ים ב‡ים‬ ‫‡לי‪‰‬ו‪" :‬ר׳ ‡לי‪‰‬ו ‚יב ‡ריין ‡ ביטעל˜ע וויין"‬ ‫ב‚מר‡ סוכ‪ ‰‬ב„ף כז ע״ב בפלו‚˙‡ „רבי‬ ‫‡לי לכבו„י‪‡ ,‬ני יו„ע ˘‪‰‬ם ב‡ים לב˜˘ ‡˙‬ ‫ו˘‡ל על ‪‰‬עלם כו׳‪ ,‬ל˘נ‪‰ ‰‬ב‡‪˘ ‰‬וב נסע ‪‰‬רב‬ ‫‡ליעזר ורבנן‪ ,‬מלמ„ ˘כל י˘ר‡ל ר‡ויים לי˘ב‬ ‫‪‰‬כח ˘ל רבינו" ˙ל‪ ‰‬רבינו ‡˙ בי‡˙ם ˘ל ‚„ולי‬ ‫ר׳ ‡בר‪‰‬ם עם בנו ז‪ - ‰‬ר׳ מ˘‪ - ‰‬לזי„יט˘וב על‬ ‫בסוכ‪‡ ‰‬ח˙‪˘ ,‬ממˆוו˙ סוכ‪‡ ‰‬ח˙‪ ,‬פירו˘‬ ‫חסי„יו ‡ליו בזכו˙ רבו‪‰˘ ,‬ם ב‡ו לב˜˘ ‡˙ כח‬ ‫ימים ‡חרונים‪ ,‬ו‪‚‰‬יע בחו‪‰‬״מ ערב ‪‰‬ו˘ענ‡‬ ‫מימי סוכו˙ ‡ח„ ˘יו˘בים בסוכ‪ ,‰‬יכולים‬ ‫‪˙‰‬ור‪˘ ‰‬לו ל‪‰‬זכיר נ˘כחו˙ ˘ל ‪‰‬ימים‬ ‫רב‪ ,‰‬וכ˘נכנסו ל˜בל ˘לום בין כל ‪‰‬ב‡ים‬ ‫ל‪‰‬מ˘יך י˘וע‪ ‰‬על כל י˘ר‡ל‪ .‬וז‪˘ ‰‬רמזו‬ ‫‪‰‬ר‡˘ונים‪ ,‬כ˘‪˙‰‬חממו ל‡ורו‪.‬‬ ‫‪‰‬ו˘יט לו רבינו ‡˙ י„ו ‪„˜‰‬ו˘‪ ‰‬בין ‪‡˘‰‬ר‪,‬‬ ‫ב„ברי‪‰‬ם ‪„˜‰‬ו˘ים ׳מלמ„'‪˙‰˘ ,‬ור‪ ‰‬מור‪‰‬‬ ‫˘מח ‡מנם רבינו ב˘מח˙ ˙ור‪‡ ,‰‬בל יר‡˙ו‬ ‫ו‪‰‬י‪ ‰‬פח„ ו‡ימ‪˘ ‰‬ורר ‡ז‪ .‬ו˘‡ל ‪‰‬עלם מ˘‪‰‬‬ ‫‡ו˙נו ל‪‰‬עלו˙ כל י˘ר‡ל בסכו˙ ‡ח„‬ ‫‪„‚‰‬ול‪ ‰‬ל‡ זז‪ ‰‬ממ˜ומ‪˙ ,‰‬פל˙ ‚˘ם ו‡פילו‬ ‫‡˙ ‡ביו למ‪˜ „˜˙˘‡ ‰‬יבלו בפנים ˘וח˜ו˙‬ ‫ול‪‰‬וˆי‡ם מכל רע‪ ‰‬לי˘בם על מכונם ועל‬ ‫˙פל˙ מוסף ˘ל ˘מח˙ ˙ור‪‰ ‰‬יו מחרי„ו˙‪,‬‬ ‫ו‡מר לו לי˘ב וכיב„ו‪ ,‬וכע˙ ל‡ „יבר כלום?!‪,‬‬ ‫מ˜ומם ב˘לום‪ ,‬ע״כ ˘מע˙י מפיו ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫ספר ‪‰‬ר‪‰‬״‚ ‪„ˆ‰‬י˜ ר׳ ‡‪‰‬רן מ‡יר זˆ״ל ‪‡‰‬ב„״˜‬ ‫~ יא ~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ולערב‪ -‬זיי‚ער ˆע‪‰‬ן )ב˘ע‪ ‰‬ע˘ר( בליל‪‰‬‬ ‫‡לי‪‰‬ו ו‡ח„ ‡לי˘ע‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬פלי‡‪ ‰‬עו„ ‚„ול‪‰‬‬ ‫ו‪˘‰‬יב לו ‡ביו ˘‡˘˙˜„ ‪‰‬י׳ בערב סוכו˙ ‡חר‬ ‫כ‡˘ר ˘כב על ‪‰‬מט‪ ,‰‬פ˙ח ‡˙ פיו ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫בעיני ‪˘‰‬מ˘‪ ,‬כי ל‡ ‪‰‬יו מחזי˜ין ‡˙ ‪‰‬רב‬ ‫כיסוי ‪‰‬סוכ‪ ‰‬ו‪‰‬י‪˘ ‰‬מח וב„יח‡ „ע˙י‪‡ ,‰‬בל‬ ‫ו‡מר‪‰" :‬ר‪‰ ˜"‰‬רבי ר' ‪‰‬יר˘לע מזי„יט˘וב‬ ‫ב‪‰‬עיר ‪‰‰‬ו‡ ל‡י˘ ˜„ו˘ כז‪‡˘ ,‰‬לי‪‰‬ו‬ ‫כע˙ ‪‰‬זמן בערב ‪‰‬ו˘ע״ר ‪‰‬ו‡ ‚ורם ליר‡‪‰‬‬ ‫זי"ע ‪‰‬י‪ ‰‬פעם חל˘ מ‡ו„ בליל ˘מיני עˆר˙‪,‬‬ ‫ו‡לי˘ע ילכו ‡ˆלו ללמו„‪ ,‬ו‚ם ‪‰‬י‪ ‰‬מנ‪ ‚‰‬ב‡ו˙ו‬ ‫ופח„ ‪.‬‬ ‫ו˘כב במיט˙ו‪ ,‬וב˘ע‪ ‰‬ע˘ר בליל‪‡ ‰‬מר‬ ‫‪‰‬עיר ‡˘ר בכל ˘ב˙ ˜ו„˘ ‡חר ˙פל˙ ˘חרי˙‬ ‫)מכ˙״י ‪‰‚‰‬״ˆ מ‪‰‬רי״‡ ‡ייכענ˘טיין מ˜יווי‡˘„‪,‬‬ ‫ל‪‰‬עומ„ים ˘ם ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪' ‰‬מל‡כים‬ ‫˜ו„ם ˜רי‡˙ ‪˙‰‬ור‪‡ ,‰‬מר ‪‰‬רב „ברי מוסר‬ ‫˘נע˙˜ ע״י בנו(‬ ‫ו˘רפים ˘מחים עכ˘יו ב˘מח˙ ‪˙‰‬ור‪ ,‰‬ו‡נו‬ ‫‚„ול‪ ,‬ו‚ם ‪‰‬י‪ ‰‬בפ˜ו„˙ ‪‰‬רב בכל ˙ו˜ף ועוז‬ ‫˘וכבים כע˙ במיט‪ '‰‬ו˜ם ועמ„ על ר‚ליו וערך‬ ‫˘ל‡ ל˘יח ˘ום ˘יח‪ ‰‬ו„יבור בבי˙ ‪‰‬כנס˙‪,‬‬ ‫הסיפור שסיפר רבה"ק מהרי"א זי"ע‬ ‫‡˙ ‪˜‰‰‬פו˙ ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪ ,"‰‬ו‪‡‰‬ריך ימים‬ ‫ובפרט ב˘ע˙ ‪˙‰‬פל‪.‰‬‬ ‫‡חר כך‪‡ ,‬נו ‚ם ננס‪‰ ‰‬יום כן"‪ ,‬ויר„ מן ‪‰‬מיט‪‰‬‬ ‫בכל חג הסוכות‪ ,‬בענין גלוי אליהו‬ ‫ו‪˘‰‬מ˘ ל‡ יכול ‪‡˙‰‬פ˜‪ ,‬וסיפר ‪‰‬מע˘‪‰ ‰‬זו‬ ‫ו‪˙‰‬פלל ˙פיל˙ ערבי˙ ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪‰‬‬ ‫לפני ‪‰‬בעלי ב˙ים‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬חי„ו˘ ופל‡ ‚„ול‬ ‫בספר זב„ טוב )ל‪‰‬חסי„ מו‪‰‬ר״ר ז‡ב וו‡לף‬ ‫כ„רכו ב˜ו„˘ ל‪˙‰‬פלל כמעט במסירו˙ נפ˘‪,‬‬ ‫בעיני‪‰‬ם‪ ,‬וכ‡˘ר ב‡ו ב˘ב˙ ˜ו„˘ כל ‪‰‬בעלי‬ ‫ע״‪ ,‰‬בנו ˘ל ‪‰‬סופר ‪‰‬מפורסם ‪‰‬חסי„ מו‪‰‬״ר ר׳‬ ‫‡חר כך ‪˙‰‬חיל לע˘ו˙ ‪˜‰‰‬פו˙ ‚ם כן‬ ‫ב˙ים לבי˙ ‪‰‬כנס˙ ‪‰‬י‪ ‰‬מז‪ ‰‬סיפור ‚„ול בבי˙‬ ‫נ˙נ‡ל סופר זˆ״ל( ‪‰‬בי‡ סיפור ˘סיפר רב‪˜"‰‬‬ ‫ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪ ,‰‬ויע˘ ‪˜‰‬פ‪‡ ‰‬ח˙ ול‡ יו˙ר‪,‬‬ ‫‪‰‬כנס˙‪ ,‬ו‚ם ב˘ע˙ ‪˙‰‬פל‪ ,‰‬ו‡חר ˙פל˙‬ ‫מ‪‰‬רי"‡ זי"ע במלו‪ ‰‬מלכ‪ ‰‬חו‪"‰‬מ סוכו˙ בענין‬ ‫ומסר ‪‰‬ספר ˙ור‪ ‰‬לבנו ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי מ˘‪‰‬ל'י‬ ‫˘חרי˙ ב˙וך „ברי ‪‰‬מוסר ˆע˜ עלי‪‰‬ם ‪‰‬רב‬ ‫‚וילוי ‡לי‪‰‬ו‪.‬‬ ‫מ˘ינ‡וו‡ זי"ע‪‡ ,‬חר ז‪˜ ‰‬י„˘ על ‪‰‬יין וי˘ב‬ ‫‡ו„ו˙ מ‪‰˘ ‰‬יו מ„ברים בבי˙ ‪‰‬כנס˙‪ ,‬ומ‪‚ ‰‬ם‬ ‫בספר ‡ור ‪‰‬נˆח )ל‪ ˆ"‰‚‰‬רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין‬ ‫לסעו„ ‡˙ סעו„˙ יום טוב‪.‬‬ ‫ב˘ע˙ ‪˙‰‬פל‪ ,‰‬כי ‪‰‬ו‡ ‡יסור ‚„ול‪ ,‬ומ‪ ‰‬ז‪‰‬‬ ‫מזי„יט˘וב ז"ל( ‪‰‬בי‡ ˘סיפור ז‪ ‰‬סיפור‬ ‫וב˙וך ‪‰‬סעו„‪ ‰‬פ˙ח ‡˙ פיו ‪„˜‰‬ו˘ כ„רכו‬ ‫‪‰‬יום מיומים ˘עוברים על פ˜ו„˙ו‪ ,‬ו‪‰‬בעלי‬ ‫רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ זי"ע 'בכל ˘נ‪ ‰‬בח‚ ‪‰‬סוכו˙'‪,‬‬ ‫ב˜ו„˘ לספר ב„ברים ‪‰‬עומ„ים ברומו ˘ל‬ ‫ב˙ים ‪‰‬י‪ˆ ‰‬ר ל‪‰‬ם מ‡„‪ ,‬ומ˙מרמרים על לבם‬ ‫ו‪‰‬סיפור ‪‰‬ו‡ כ„ל‪‰‬לן‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬ו‡מר "‪‰‬פל‡ ופל‡ ‪‰‬ר‪‰ ˜"‰‬רבי ר'‬ ‫מ‪˘ ‰‬ל‡ נ‪‚‰‬ו בו כבו„ ב‪‰‬רב כר‡וי לו‪ ,‬ו‪‰‬לכו‬ ‫בז‪"‰‬ל‪ :‬מע˘‪˘˘ ‰‬מע˙י מ‡„ומ״ו ‪„˜‰‬ו˘ רבי‬ ‫‡לימלך מליזענס˜ זי"ע ר‡‪ ‰‬פעם ‡ח˙ ‡חר‬ ‫כולם בבי˙ ‪‰‬כנס˙ ונפלו לפני ר‚ליו בבכי‪‰‬‬ ‫יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זˆו˜לל‪‰‬״‪ ‰‬מפיו‬ ‫‪˜‰‬פ‪ ‰‬ר‡˘ונ‪ ˙‡ ‰‬בניין בי˙ ‪‰‬מ˜„˘ ‚מור‪,‬‬ ‫‚„ול‪ ,‰‬ונ˘˜ו לו‪ ,‬וב˜˘ו מכבו„ו ˘ימחול ל‪‰‬ם‬ ‫‪„˜‰‬ו˘‪ ,‬במוˆ‡י ˘ב˙ ˜ו„˘ בסעו„˙ מלו‪‰‬‬ ‫ו„בר מועט עו„ חסר בו‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ ‪˙‰‬ווכח‪ ,‬ורˆ‪‰‬‬ ‫˘ל‡ נ‪‚‰‬ו בכבו„ו כל כך ע„ ‪‰‬נ‪ ,‰‬כי ל‡ י„עו‬ ‫מלכ‪ ‰‬בחול ‪‰‬מוע„ סוכו˙ ˘נ˙ ˙רכ״ז לפ״˜‪,‬‬ ‫˘יוו˙רו וי˙נו ‚ם „בר מועט ז‪ ,‰‬ול‡ וי˙רו‪ ,‬ל‡‬ ‫מ‡˙ו מ‡ומ‪ ‰‬ע„ ‪‰‬נ‪ ,‰‬ו˘‡ל ‡ו˙ם ‪‰‬רב מ‪ ‰‬ז‪,‰‬‬ ‫‡חר זמיר˙ ‪‰‬זמר ׳‡לי‪‰‬ו ‪‰‬נבי‡׳‪˘ ,‬ני‚ן בנו ‪‰‬רב‬ ‫רˆ‪‰ ‰‬רבי ר' ‡לימלך ל‪‰‬מ˘יך לערוך ‡˙‬ ‫וסיפרו לו כל ‪‰‬מע˘‪˘ ‰‬סיפר ל‪‰‬ם ‪˘‰‬מ˘‪,‬‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ ר׳ ‡לי‪‰‬ו זˆ״ל‪ ,‬וז‪ ‰‬ל˘ונו ‪„˜‰‬ו˘‪‰ :‬י‪‰‬‬ ‫‪˜‰‰‬פו˙ ומסרם לבנו ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי ‡לעזר‬ ‫ו‪˘‰‬יב ל‪‰‬ם ‪‰‬רב ב˙מימו˙ ‚„ול‪‡‰ ,‬ם ‡ˆליכם‬ ‫רב ‡ח„ בעיר ‡ח˙‪ ,‬ו‪‰‬י‪‡ ‰‬י˘ ˙מים‪ ,‬ו‪‰‬י‪‰‬‬ ‫מליזענס˜ זי"ע ˘ימ˘יך לנ‪‰‬ל ‡˙ ‪˜‰‰‬פו˙"‪,‬‬ ‫ל‡ ב‡ ‡לי‪‰‬ו ללמו„‪‡‰ ,‬ם למי ‡י˘ י‪‰‬ו„י ל‡‬ ‫‪‰‬מנ‪ ‚‰‬ב‡ו˙ו ‪‰‬עיר‪ ,‬כ‡˘ר ‪˘‰‬מ˘ ‪‰‬לך ˜ו„ם‬ ‫וסיים ‪‰" ˜"‰‰‬פל‡ ופל‡ כבר עבר מ‡ז יו˙ר‬ ‫ב‡ ‡לי‪‰‬ו ‡ם ‪‰‬ולך ב„רך ‪‰‬י˘ר וכו'‪.‬‬ ‫‡ור ‪‰‬בו˜ר זיי‚ער ‡רבע וחˆי ל‪‰‬עיר עם‬ ‫ממ‡‪˘ ‰‬נ‪ ,‰‬ול‡ רוˆים עו„ לוו˙ר ול˙˙ ‪„‰‬בר‬ ‫ו‡חר סיפור ‪‰‬מע˘‪ ‰‬סיים ‡„ומו״ר‪˘‡ ,‬ר ‡ו˙ו‬ ‫‪‰‬פטי˘‪˜˘ ,‬ורין ׳חˆו˙ ˜ל‡פין׳‪ ,ֈ‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מנ‪‚‰‬‬ ‫מועט"‪ ,‬ע"כ ‪‰‬מסופר ˘ם‪.‬‬ ‫‪‡‰‬י˘ ˘ר‡‪˘‰ ‰‬מ˘ ר‪‰ ,ı‬י‪‚ ‰‬יחזי‪˘‡ ,‬ר ר‪ı‬‬ ‫ב‡ו˙ו עיר ˘‪˘‰‬מ˘ ‪‰‬י‪ ‰‬מוכרח ל‪‰‬יו˙ ˜ו„ם‬ ‫ע„ ‪‰‬נ‪‡ ‰‬חר ‡לי˘ע‪ ,‬ול‡ יכול ל‪‚‰‬יעו‪ ,‬ע„ כ‡ן‬ ‫‡ˆל ‪‰‬רב‪ ,‬וכן ע˘‪ ‰‬ול‡ ˘ינ‪ ‰‬ב˘ום פעם‪.‬‬ ‫בנוסח ˘ונ‪ ‰‬מסופר בספר בי˙ ‡לימלך‪,‬‬ ‫ל˘ונו ‪„˜‰‬ו˘‪.‬‬ ‫ופעם ‡ח˙ ‪‰‬לך מ‪‰‬רב ל‪‰‬עיר עם ‪‰‬פטי˘‬ ‫˘‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‡פט‡ זי"ע ‪‰‬י‪ ‰‬נו‪ ‚‰‬ליסע לימים‬ ‫‪‡‰‬חרונים ˘ל ח‚ ‪‰‬סוכו˙ לליזענס˜‪ ,‬ופעם‬ ‫)זב„ טוב‪ ,‬ל‪‰‬חסי„ מו‪‰‬ר״ר ז‡ב וו‡לף ע״‪ ,‰‬בנו ˘ל‬ ‫לע˘ו˙ מל‡כ˙ו כמנ‪‚‰‬ו‪ ,‬ר‡‪˘‰ ‰‬מ˘ ˘ני‬ ‫‪‰‬סופר ‪‰‬מפורסם ‪‰‬חסי„ מו‪‰‬״ר ר׳ נ˙נ‡ל סופר זˆ״ל‬ ‫‡נ˘ים יפים מ˙ו‡רים ב˜ומ‪ ‰‬נ‡‪˘ ,‰‬ל‡ ר‡‪‰‬‬ ‫‡ח„ ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬יכול לנסוע בימי ‪‰‬ח‚ ונסע ‡חר‬ ‫– ‡ור ‪‰‬נˆח‪ ,‬ל‪ ˆ"‰‚‰‬רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין‬ ‫מעולם כ‡נ˘ים ‪‰‰‬ם‪ ,‬ו˘‡ל ‡ו˙ם‪ ,‬ל‪‰‬יכן ‪‰‬ם‬ ‫‪‰‬ח‚ ל˘ב˙ ‡ח„‪‡ ,‬מר ‪‰‬ר‪‰ ˜"‰‬רבי ר' ‡לימלך‬ ‫מזי„יט˘וב ז"ל(‬ ‫זי"ע ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‡פט‡‪˘ ,‬ב˘ע˙ ‪˜‰‰‬פו˙ ‪‰‬ר‡ו‬ ‫‪‰‬ולכים‪ ,‬ו‪˘‰‬יבו ל‪˘‰‬מ˘‪‡ ,‬נו ‪‰‬ולכים בכל ‡ור‬ ‫לי ‪‰‬מ˘כן עם ‪‰‬כלים‪‰˘ ,‬י‪˜ ‰‬טרו‚ ‚„ול על בני‬ ‫‪‰‬בו˜ר ‡ˆל ‪‰‬רב ללמו„‪ ,‬ול‡ ˘‡ל ‡ו˙ם מי ‪‰‬ם‪,‬‬ ‫י˘ר‡ל‪ ,‬ו‪‰‬רבי ר' ‡לימלך רˆ‪ ‰‬ל‪˘‰‬פיע‬ ‫'מלאכים ושרפים שמחים עכשיו‬ ‫וכ‡˘ר ‪‰‬לך ב‪‰‬עיר יו˙ר לע˘ו˙ מל‡כ˙ו ‪‰‬נ״ל‪,‬‬ ‫ול‪‰‬מ˘יך על בני י˘ר‡ל כל טוב‪ ,‬ול‡ יכול מפני‬ ‫בשמחת התורה‪ ,‬ואנו שוכבים כעת‬ ‫‪‰‬י‪ˆ ‰‬ר לו מ‡„ ‡˘ר ל‡ ˘‡ל ‡ו˙ם מי ‪‰‬ם‪ ,‬כי‬ ‫‪˜‰‬טרו‚‪ ,‬ע„ ˘ע˘‪‰ ‰‬רבי ר' ‡לימלך כל מיני‬ ‫‪‰‬יו לפל‡ בעיניו‪‡‰ ,‬נ˘ים ‪‰‰‬ם ˘ל‡ ר‡‪ ‰‬עו„‬ ‫במיטה'‬ ‫ונס˙ל˜ו‬ ‫‪˜‰‬טרו‚‬ ‫וביטל‬ ‫‪„˙˘‰‬לויו˙‪,‬‬ ‫כמו‪‰‬ם‪ ,‬ו‚ם מ‪‰˘ ‰‬ולכים ‡ˆל ‪‰‬רב ללמו„‪.‬‬ ‫מסופר בספר מר‡‪„) ˘‡ ‰‬ף נ‡‪ :(:‬ב˘נ˙ ˙רמ"‡‬ ‫‪‰‬מ˜טר‚ים‪ ,‬ונע˘‪ ‰‬ע˙ רˆון למעל‪ ,‰‬ע„‬ ‫וכ‡˘ר ‪‰‬לך עו„ יו˙ר ב‪‰‬עיר ר‡‪ ‰‬ל‡ח„ ‡˘ר‬ ‫‪‰‬יי˙י ל˜בל פני ‡„מו"ר ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי יחז˜‡ל‬ ‫˘‪‰‬ר‡ו ל‪‰‬רבי ר' ‡לימלך ‡˙ ‪‰‬מ˘כן עם‬ ‫ר‪ ı‬מ‡„‪ ,‬ו˘‡ל ל‪˘‰‬מ˘‪‡‰ ,‬ם ר‡י˙ כע˙ ‪‰‰‬ו‡‬ ‫˘ר‚‡ מ˘ינ‡וו‡ זי"ע על ימים ‪‡‰‬חרונים ˘ל‬ ‫‪‰‬כלים‪ ,‬ר˜ ‪‰‬פרוכ˙ ל‡ ‪‰‬ר‡ו לו‪.‬‬ ‫˘ני ‡נ˘ים ‡˘ר ‪‰‬יו ‪‰‬ולכים‪ ,‬ו‪˘‰‬יב ‪˘‰‬מ˘‪,‬‬ ‫סוכו˙‪ ,‬ו‡חר ‪‰‰‬ו˘ענו˙ נחל˘ ‪‰‬ר‪ ,˜"‰‬ול‡‬ ‫‪‰‬ן‪ ,‬ר‡י˙ים כמו ע˙‪‡˘ .‰‬ל ‪˘‰‬מ˘ ל‪‡‰‬י˘‬ ‫ו‡מר ‪‰‬רבי ר' ‡לימלך זˆ"ל ל‪‰‬רב מ‡פט‡ זˆ"ל‪,‬‬ ‫י˘ב עם ‪‰‬עולם ‡ˆל ‪‰‬סעו„‪ ,‰‬ו‡ף ˙פיל˙‬ ‫‪‰‰‬ו‡‪ ,‬מי ‪‰‬ם ‡ו˙ם ‡נ˘ים‪ ,‬ו‪˘‰‬יב לו‪‡ ,‬ח„ ‪‰‬ו‡‬ ‫"‡ולי ‡ם כבו„ו ‪‰‬י‪ ‰‬בכ‡ן ב˘ע˙ ‪˜‰‰‬פו˙‪‰ ,‬י‪‰‬‬ ‫מנח‪˙‰ ‰‬פלל בח„רו עם מניין מˆומˆם‪,‬‬ ‫~ יב ~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫במוצאי שמחת תורה היו עושים כעין‬ ‫ו‪‰‬נ‪ ‰‬ב‡˙ פחז כמים ובלבל˙ יˆיעו‪˜‰ ,‬יˆו˙ו‬ ‫ע˙ רˆון ‚„ול‪ ,‬ו‡ולי ‪‰‬יו מר‡ים ‚ם ‡˙ ‪‰‬פרוכ˙‪,‬‬ ‫מ˘נ˙ו‪ ,‬ו‪‰‬פס˜˙ ‡˙ כניס˙ו ‪‰‬סכל˙ ע˘ו"‪.‬‬ ‫ו‪‰‬יי˙‪‡‚‰ ‰‬ול‪˘‰ ‰‬לימ‪ ,"‰‬ע"כ ‪‰‬מסופר ˘ם‪.‬‬ ‫מכירה במחירים נמוכים‪ ,‬כדי לפעול‬ ‫בשמים שלא יהיו הדברים ביוקר‬ ‫)ˆבי לˆ„י˜ „ף כ״ח(‬ ‫מע˘‪ ‰‬כזו מסופר בספר ˆבי לˆ„י˜ לסיפורים‬ ‫על רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב וכך מסופר ˘ם‬ ‫בזי„יט˘וב ‪‰‬י‪‰ ‰‬מנ‪˘ ,‚‰‬במוˆ‡י ˘מח˙‬ ‫)ב˜טע ‪‰‬ב‡(‪:‬‬ ‫˙ור‪‰ ‰‬יו ‪„ˆ‰‬י˜ים עו˘ים בע˙ נעיל˙ ‪‰‬ח‚‬ ‫איך יכולים לדבר בחוץ בשעת‬ ‫כעין מכיר‪˘ ‰‬מכרו מיני מ‡כלים כמו ˜מח‬ ‫ההקפות‬ ‫כבר עמדו רגליו של רבה"ק על סוף‬ ‫ו˙פוחי ‡„מ‪ ‰‬ו׳מע„׳‪ ,‬ו‪‰‬יו נעמ„ים ומכריזים‬ ‫פעם ‡ח˙ בזמן ‪˜‰‰‬פו˙ ‪‰‬י׳ ˙למי„ו ]˘ל‬ ‫היכלו של משיח ונפסק כניסתו‬ ‫ונו˜בים מחירים נמוכים‪ ,‬בכ„י לפעול ב˘מים‬ ‫‪‰‬ר‪‰‬״˜ בעל ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡[ ‪‡‚‰‬ון בעל‬ ‫˘ל‡ י‪‰‬יו ‪„‰‬ברים ביו˜ר במ˘ך ‪˘‰‬נ‪‰‬‬ ‫כמ‪‰ ‰‬י‪ ‰‬רבינו ]‪‰‬ר‪‰‬״˜ מ‪‰‬רˆ״‪‰‬‬ ‫ע„‬ ‫י‚ל יע˜ב ממי˘˜‡ל‪ ı‬זˆ״ל‪ˆ ,‬ריך לˆרכיו‪ ,‬ויˆ‡‬ ‫‪‰‬בעל״ט‪.‬‬ ‫מזי„יט˘וב זי״ע[ ‚„ול בעיני רבו מלובלין י˘‬ ‫לחו‪ ,ı‬ר‡‪˘ ‰‬כמ‪‡ ‰‬נ˘ים מ˙ו˘בי ‪‰‬עיר‬ ‫לר‡ו˙ מן ‪‰‬סיפור „ל‪‰‬לן‪˘ ,‬נ˘מע פ"‡ מכ"˜‬ ‫)‡ור ‪‰‬נˆח‪ ,‬ל‪ ˆ"‰‚‰‬רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין‬ ‫עומ„ים בחו‪ ı‬ומ˘וחחים‪ ,‬ח˘ב לעˆמו ‪‰‬י˙כן‬ ‫˘ל רבינו מ‪‰‬רי״‡ זˆ״ל מזי„יט˘וב‪ ,‬ומע˘‪‰‬‬ ‫מזי„יט˘וב ז"ל(‬ ‫‪‰‬רי ב˘ע‪ ‰‬זו עומ„ כ‡ן רבינו ו‡ומר רז‡ „רזין‪,‬‬ ‫˘‪‰‬י‪ ‰‬כך ‪‰‬י‪ :‰‬פ״‡ ‪‰‬י‪ ‰‬רבינו ‡ˆל רבו בלובלין‬ ‫ופניו ‪‰‬ם ˘ל‪‰‬ב˙ ‡˘‪ ,‬ו‡יך יכולים ‡נ˘ים ‡ל‪‰‬‬ ‫ביו״ט ‪‡‰‬חרון ˘ל ח‚‪˘ ,‬חל בו יום ˘מח˙‬ ‫מאטל חתן – מאטל נער‬ ‫לעמו„ בחו‪.ı‬‬ ‫˙ור‪ ‰‬בערב ˘ב˙‪‰ .‬י‪ ‰‬רבינו עיף מ‡ו„‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ‪‰‬ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡ זי"ע ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫כ˘נכנס חזר‪˙‰ ‰‬חיל רבינו ב‪˜‰‬פ‪ ‰‬ח„˘‪,‰‬‬ ‫מעבו„˙ ‪˜‰‬ו„˘ ˘ל ‪‰‬ו˘ענ‡ רב‪ ‰‬ו‪˜‰‰‬פו˙‬ ‫ר‚יל לספר בע˙ נעיל˙ ‪‰‬ח‚‪˘‡ ,‬ר ‪‰‬י‪ ‰‬לרבינו‬ ‫ו‪‰‬ו˘יט רבינו ל˙למי„ו ‪‡‚‰‬ון ממי˘˜‡ל‪˙‡ ı‬‬ ‫˘ל ˘ני ימי ‪‰‬ח‚‪ ,‬ורˆ‪ ‰‬לנוח מעט למען ‪‰‬חליף‬ ‫‪ '˜‰‬רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע בחור‬ ‫‪‰‬ספר ˙ור‪˜‰ ‰‬טן ‪‰‬מיוח„ ˘לו‪ ,‬ו‡מר לו רבינו‪,‬‬ ‫כח לכבו„ יום ‪˘‰‬ב˙‪ ,‬וע״כ ‪˙‰‬פלל מנח‪‰‬‬ ‫מ˘מ˘ ˘ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬חכם ‚„ול‪ ,‬ו˘מו ‪‰‬י‪' ‰‬מ‡טל'‬ ‫פעם ‪‰‬יי˙י ב˘מח˙ ˙ור‪ˆ‡ ‰‬ל מורי ורבי‬ ‫מבעו„ יום ו˘כב על מט˙ו ל˘ע‪˜ ‰‬טנ‪‡ ,‰‬בל‬ ‫ו‪‰‬יו ˜ורין ‡ו˙ו 'מ‡טל נער'‪ ,‬כ˘נע˘‪ ‰‬ח˙ן‬ ‫‪‰‬מ‪‰‬רי״‡ מזי„יט˘וב זי״ע ו‪‰‬יי˙י ˆריך‬ ‫˙˜פ˙ו ˘ינ‪‡ ‰‬רוכ‪ ,‰‬ובינ˙ים נ˙˜„˘ ‪˘‰‬ב˙‪.‬‬ ‫‪‰‬פסי˜ו מל˜רו‡ ‡ו˙ו מ‡טל נער‪ ,‬ו˜ר‡ו‪‰‬ו‬ ‫ב‡מˆע ‪˜‰‰‬פו˙ לˆ‡˙ ‪‰‬חוˆ‪ ,‰‬ר‡י˙י ‡יז‪‰‬‬ ‫ב‡ רבינו מלובלין לבי˙ מ„ר˘ו ל˙פל˙ ˜בל˙‬ ‫'מ‡טל ח˙ן'‪ ,‬ביום חופ˙ו ר‡‪ ‰‬רבו ‪‰˘ '˜‰‬ו‡‬ ‫‡נ˘ים מ˙ו˘בי ‪‰‬עיר זי„יט˘וב עומ„ים‬ ‫˘ב˙ ובר‡ו˙ו כי ‡ין רבינו בבי‪‰‬מ״„‪‡˘ ,‬ל עליו‪,‬‬ ‫בוכ‪ ‰‬מ‡„‪ ,‬ו˘‡ל ‡ו˙ו למ‪‰ ‰‬ו‡ בוכ‪ ,‰‬ו‪˘‰‬יב‬ ‫בחו‪ ,ı‬ו‪˙‰‬פל‡˙י ‡יך י˙כן ˘יעמ„ו בחו‪ı‬‬ ‫‪‰‬לכו לבי˙ מלונו ומˆ‡ו‪‰‬ו י˘ן‪‰ ,‬ו„יעו ז‡˙‬ ‫'רבי ע„ ˘נע˘י˙י ח˙ן ‪‰‬יי˙י מ‡טל נער‪,‬‬ ‫ב˘ע‪˘ ‰‬מורי עומ„ ו„ור˘ בעבו„˙ ‪‰‬׳‪.‬‬ ‫לרבו ו˘‡לו ‡ו˙ו ‡ם ל‪˜‰‬יˆו מ˘נ˙ו‪‡ ,‬מר‬ ‫וכ˘נע˘י˙י ח˙ן ‪˙‰‬חילו ל˜רו‡ ‡ו˙י מ‡טל‬ ‫)‡˘ ˙מי„ „ף ˘נ׳׳ח(‬ ‫ל‪‰‬ם ‪„ˆ‰‬י˜‪ :‬חס ו˘לום‪‰ ,‬ו‡ י˘ן ˘ינ‪ ‰‬טוב‪,‰‬‬ ‫ח˙ן‪ ,‬עכ˘יו ‡חר ‪‰‬ני˘ו‡ין י˙חילו ל˜רו‡ ‡ו˙י‬ ‫‡ל ˙˜יˆו ‡ו˙ו )בל˘ון ˜„˘ו‪ :‬״ער ˘ל‡פט ‚וט‪,‬‬ ‫˘וב מ‡טל נער כמו מ˜„ם‪ ,‬ועל ז‪‡ ‰‬ני בוכ‪.'‰‬‬ ‫הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב התגלה‬ ‫ל‡זט ‡י‪‰‬ם ˘ל‡פען״(‪.‬‬ ‫ו‪‰‬וסיף על‪‰ ‰‬ח˜ל יˆח˜‪ ,‬כן ‪‰‬ו‡ ‚ם ‡ˆל כל‬ ‫לבנו הרה"ק ר' אלי'‬ ‫עבר‪˙ ‰‬פל˙ ליל ˘ב˙ ו‪‚‰‬יע זמן ‪‰‬סעו„‪.‰‬‬ ‫‡„ם במ˘ך ‪˘‰‬נ‪ ‰‬נכ˘לים וחוט‡ים ו‡ין ‡„ם‬ ‫˜ו„ם ‪˜‰‬י„ו˘ ˘‡ל ˘וב רבו עליו‪ ,‬וכ˘‪‰‬ו‚„ לו‬ ‫חוט‡ ‡ל‡ ‡ם כן נכנס בו רוח ˘טו˙ )סוט‪,(.‚ ‰‬‬ ‫˘מע˙י מ‪‰‬ר‪‰‬״ח מו‪‰‬״ר „ו„ מ‡יר ווייס‬ ‫˘עו„נו י˘ן‪‰ ,‬ז‪‰‬יר ˘וב בל˘ון ‪‰‰‬ו‡‪ :‬״‪‰‬ו‡ י˘ן‬ ‫ונע˘‪' ‰‬מ‡טל נער' וב‪‚‰‬יע ‪‰‬ימים נור‡ים‪ ,‬יום‬ ‫˘ליט״‡‪˘˘ ,‬מע מ‡ביו ‪‡‚‰‬ון ‡ב״„ נו‪‰‬‬ ‫˘ינ‪ ‰‬טוב‪‡ ,‰‬ל ˙˜יˆו ‡ו˙ו״‪ ,‬ב˘ע˙ ‪‰‬סעו„‪‰‬‬ ‫ח˙ונ˙ו ויום ˘מח˙ לבו‪ ,‬ז‪ ‰‬יום ‪‰‬כיפורים‬ ‫‡חיעזר ב״ב‪˘ ,‬סיפר מ˘ם ז˜נו ‪‰‚‰‬״ˆ‬ ‫‪‰‬ניח רבו ב˘בילו ˘יריים מכל מ‡כל ומ‡כל‪,‬‬ ‫)˙עני˙ כו‪ ,(:‬נע˘ים 'מ‡טל ח˙ן'‪‡ ,‬ך‬ ‫מבנע„י˜‡ווי‪ ı‬זˆ״ל‪‰˘ ,‬י‪‡ ‰‬י˘ ‡ח„ מחסי„י‬ ‫וכ˘˘‡ל ˘וב עליו בפעם ‪˘‰‬לי˘י˙‪ ,‬פ˜ע‪‰‬‬ ‫כ˘עוברים ‪‰‬ימים ‪‰‬נעלים ‪‰‬ללו ˆריכין‬ ‫זי„יט˘וב ˘‡חר פטיר˙ מרן מ‪‰‬רי״‡ זי״ע‬ ‫סבלנו˙ו ˘ל חסי„ ‡ח„ ו‪‰‬לך לבי˙ מלונו‪,‬‬ ‫ל‪˙‰‬פלל ולב˜˘ רחמים ˘ל‡ יחזור ˘וב‬ ‫מזי„יט˘וב‪ ,‬ל‡ ‪‰‬מ˘יך לנסוע לבנו ‪ ˜"‰‚‰‬ר'‬ ‫ופ˙ח ‡˙ „ל˙ ח„רו ˘ל‡ בז‪‰‬ירו˙‪ ,‬ומ˙וך‬ ‫ל‪˘‰‬ם ‪‰‬י˘ן ˘‪‰‬י‪ ‰‬לו‪ ,‬ו‡„רב‪‡ ‰‬ם ‪˙‰‬עלו‬ ‫‡לי' זי״ע‪ ,‬וב‡ ‡ליו בחלום ‪‰‬ליל‪‰ ‰‬מ‪‰‬רי״‡ ז״ל‬ ‫פ˙יח‪‚ ‰‬ס‪ ‰‬זו ‪˜‰‬י‪ ı‬רבינו מ˘נ˙ו‪˜ ,‬ם ורח‪ı‬‬ ‫בימים ‡לו‪˘ ,‬יוכל לי˜ח ז‡˙ עמו ל‪‰‬ל‡‪‰‬‬ ‫ו˘‡לו ‡ם נוסע לזי„יט˘וב‪ ,‬ו‡מר לו בו‡‬ ‫י„יו נ˙עטף בטלי˙ לכבו„ ‪˘‰‬ב˙ ועמ„‬ ‫˘יוכל לעבו„ ‡˙ ‪.'‰‬‬ ‫לזי„יט˘וב ו‚ם ‡ני ‡‪‰‬י‪˘ ‰‬ם‪ ,‬ו‪‰‬ל‪ ‰‬נסע‬ ‫ל‪˙‰‬פלל‪.‬‬ ‫ל˘מח˙ ˙ור‪ ,‰‬ו‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ‡לי׳ ר˜„ ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙‬ ‫עˆומ‪ ‰‬יו˙ר מ‪‰‬ר‚יל‪ ,‬ו‡חר כך ‡מר ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳‬ ‫ר‪ ı‬חסי„ ז‪ ‰‬ו‪‰‬ו„יע לרבינו מלובלין‪˘ ,‬כבר‬ ‫‡לי ז״ל‪' ,‬על ˙˙פל‡ו ˘ר˜„˙י יו˙ר מ‪‰‬ר‚יל‬ ‫‪˜‰‬י‪ ı‬רבינו‪˜‰ .‬פי„ עליו ‪„ˆ‰‬י˜ ו‡מר לו‪:‬‬ ‫‡ˆלנו‪‡˘ ,‬בי ‪˜‰‬׳ י˘ב על כ˙פי ול‡ יר„‪ ,‬ולכן‬ ‫"˘וט‪‡ ‰‬ח„ י‡ב„ טוב‪‰ ‰‬רב‪) ‰‬מל˘ון ‪‰‬פסו˜‬ ‫ל‡ יכול˙י ל‪‰‬פסי˜ לר˜ו„'‪ ,‬ו‪‰‬י‪‰‬ו„י ‪‰‬ז‪‰ ‰‬ו‡‬ ‫ב˜‪‰‬ל˙ ט׳ י״ח(‪ ,‬ר׳ ‪‰‬יר˘ל'י טפס ועל‪ ‰‬ב˘נ˙ו‬ ‫ע„י ˘ז‪‡ ‰‬מ˙‪.‬‬ ‫מן ‪‰‬עולם וע„ ‪‰‬עולם‪ ,‬וכבר עמ„ו ר‚ליו על‬ ‫)זמרו ל˘מו „ף ˘י׳׳ז(‬ ‫סוף ‪‰‬יכלו ˘ל מ˘יח‪ ,‬וי„ו ‡וחז˙ בכפ˙‬ ‫‪‰‬מנעל לפ˙וח ‪„‰‬ל˙ וליכנס ‡ל ‪‰‰‬יכל פנימ‪,‰‬‬ ‫~ יג ~‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜'‬ ‫ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל‬ ‫ב‡יזה הו„ו לה' מנענעים‬ ‫‡ף „מס˜נ˙ הפוס˜ים ב˘לחון ערוך וברמ"‡ הו‡ לנענע בהו„ו ˘בסוף ˘ני פעמים בין בפ˘וטה ובין כ˘כופלין‬ ‫‡ו˙ו‪ ,‬ו‡ף ˘˙למי„י בע˘"ט נ˜טו עפ"י ה‡ריז"ל לנענע ר˜ פעם ‡ח˙‪‡ ,‬מנם עפ"י רוב נ˜טו הˆ„י˜ים לנענע ר˜‬ ‫בהו„ו לה' הר‡˘ון ול‡ בכפילו‪‡ ,‬מנם רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב וסטרעטין נה‚ו לנענע ר˜ בהו„ו ה˘ניה‬ ‫כ˘כופלין ‡ו˙ו‪ ,‬ובסיע˙‡ „˘מי‡ ס„רנו מ‡מר מיוח„ לברר ולב‡ר המנה‚ ול˘ר˘ ‡חריה‪.‬‬ ‫הודו‪ ,‬וכן ביאמרו נא יראי ה'‪" ,‬הצבור מנענעים על‬ ‫כל הודו והודו שעונין"‪ ,‬אבל שליח צבור לא ינענע‪,‬‬ ‫‡ם י˘ לנענע בכל מ˜ום ˘‡ומרים‬ ‫„ברי המ˘נה היכן מנעענים‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ומובא גם באור זרוע )סי' שי"א( בשם רבי‬ ‫הו„ו ב‡מˆע הלל‬ ‫שמשון ב"ר אברהם הר"ש משאנץ‪.‬‬ ‫בסדר הנענועים יש בו הרבה חלקים בין באיזה‬ ‫אמנם האחרונים טרחו לברר אם גם בכל מקום‬ ‫אופן מנענעים‪ ,‬ובין מתי מנענעים‪ ,‬במשנה מסכת‬ ‫ולפי דעה זו נמצא כי חיוב הנענוע הוא תלוי‬ ‫שאומרים הודו לה' באמצעית ההלל‪ ,‬כי הנה בעת‬ ‫סוכה דף לז ע"ב מתחיל לדרוש מתי מנענים‬ ‫בקריאתו כי כל פעם שקוראין הודו לה' מנענעים‬ ‫שהקהל אומרים את ההלל בצבור‪ ,‬מנהג מפורסם‬ ‫"והיכן היו מנענעין"‪ ,‬וזאת כיון שהיה פשוט ליה‬ ‫וכמו שכתב כן התשב''ץ )ח"ב סי' ר"ה( דלפי‬ ‫הוא לקרותו כסדר דברי הטור )סי' תכב(‬ ‫להמשנה דאכן מנענעים‪ ,‬והסבירו בגמרא כי כבר‬ ‫שיטה זו מספר הנענועים ישתנה הנענעים כפי‬ ‫"מתחילין 'מה אשיב' עד 'הודו'‪ ,‬וכל הצבור קורין‬ ‫שנינו דיש ללולב להיות טפח כדי לנענע בו‪ ,‬ועל זה‬ ‫המנהג לכפול את הפסוקים‪ ,‬אם כופלין מנענעין‬ ‫ביחד‪ ,‬וקורא שליח צבור לבדו 'הודו' כלומר 'הודו‬ ‫קאי והיכן מנענעים‪ ,‬אמנם שואל 'היכן מנענים'‬ ‫בכל פעם שכופלין‪ ,‬ואם פושטין אין חייבין לכפלו‬ ‫לה' כי טוב כי לעולם חסדו' וכן להלן‪ ,‬והקהל עונין‬ ‫כלומר באיזה מקום‪.‬‬ ‫כדי להוסיף נענוע שהנענוע תלוי בקריאה‪.‬‬ ‫אחריו 'הודו' וקורא שליח צבור פסוק 'יאמר נא‬ ‫ומתרץ המשנה שאלתם 'בהודו לה' תחלה וסוף'‪,‬‬ ‫ישראל' והקהל עונין אחריו 'הודו'‪ ,‬וכן אומר שליח‬ ‫וב'אנא ה' הושיעה נא' דברי ביה הלל‪ ,‬ובית שמאי‬ ‫˘י' הריטב"‡ והר"ן ˘‡ין לנענע‬ ‫צבור 'יאמרו נא בית אהרן' ועונין הקהל אחריו‬ ‫אומרים אף ב'אנא ה' הצליחה נא'‪ ,‬אמר רבי‬ ‫בכל פעם‬ ‫'הודו'‪ ,‬וכן אומר שליח צבור 'יאמרו נא יראי ה''‬ ‫עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע שכל‬ ‫ועונין הקהל אחריו 'הודו'‪) ,‬ראה ב"י למקור מנהג‬ ‫העם היו מנענעין את לולביהן‪ ,‬והן לא נענעו אלא‬ ‫אבל הריטב"א )לז ע"ב( חלק על דברי התוספות‬ ‫זה‪ ,‬וכן ראה מ"ב סי' תכ"ב ס"ק כ' בזה(‪.‬‬ ‫באנא ה' הושיעה נא‪ ,‬עד כאן דברי המשנה‪) ,‬כאן‬ ‫ורא"ש‪ ,‬וסובר שהצבור אינו צריך לנענע בכל פעם‬ ‫ועכשיו יש לחקור אם גם מנענעים בכל מקום‬ ‫כתוב קודם ב"ה ואח"כ ב"ש‪ ,‬והוא משונה מכל‬ ‫שמשיבים 'הודו'‪ ,‬והצבור אינו מנענע בתחילת‬ ‫שאומרים הודו‪ ,‬כשהציבור אומר הודו לה' אחר‬ ‫המשניות שהוסיף על ב"ה כמ"ש התוס' יו"ט‪ ,‬ויש‬ ‫הפרק אלא פעם אחת ב'הודו'‪ ,‬ואף על פי שהקהל‬ ‫שהש"ץ אומר יאמר נא ישראל וכו'‪ ,‬וכן הספק‬ ‫בראשונים שגורסים להיפך(‪.‬‬ ‫כופלין אותו אינו אלא שעולה להם במקום קריאת‬ ‫נופל בהודו לה' שבסוף ההלל וכופלין אותו פעם‬ ‫ההלל‪ ,‬וכשם שאין הקריאה צריכה נענוע‪ ,‬כך‬ ‫'העניה אינה צריכה נענוע'‪ ,‬אבל האחרון כלומר‬ ‫שניה‪ ,‬האם גם שם מנענעים‪ ,‬כי יש לומר‬ ‫לפי „ברי המ˘נה מנענעים „'‬ ‫דכשתיקנו חז"ל לנענע בהודו‪ ,‬תקנו בכל מקום‬ ‫ב'הודו' שבסוף הפרק שכופלים בו החזן והצבור‬ ‫שמזכירין הודו לה'‪ ,‬לעומת זה יש לומר דכשאומר‬ ‫פעמים‬ ‫אינו נראה דרך עניה‪ ,‬אלא דרך קריאה ממש‪ ,‬וכיון‬ ‫הודו אחר יאמרו נא וכו'‪ ,‬אין זה בכלל אמירת הודו‪,‬‬ ‫והנה בפירוש דברי המשנה תחילה וסוף נפל‬ ‫שכן כשם שמנענע שני פעמים ב'אנא ה' הושיעה‬ ‫כי הוא רק על דרך עניה על השליח ציבור‪ ,‬ולאו‬ ‫מחלוקת גדול בין הראשונים האיך לפרשו‪ ,‬האם‬ ‫נא' כך הוא מנענע ב'הודו' בתרא‪ ,‬אבל ב'הודו'‬ ‫בכלל קריאת הלל הוא‪ ,‬וכמו כן השאלה‬ ‫תחילה וסוף הפרק או תחילה וסוף הפסוק‪ ,‬אמנם‬ ‫קמא אינו מנענע אלא פעם אחת‪ ,‬וכן נהגו‪ ,‬אבל‬ ‫כשאומרים הודו לה' בסוף הפרק‪ ,‬וכופלין אותו‬ ‫להלכה נקטו דפירושו הוא תחילה וסוף הפרק‪ ,‬ועל‬ ‫בתוספות אומרים שמנענעין שתי פעמים ב'הודו'‬ ‫לומר פעמים‪ ,‬ולאלו שאומרים שיש לנענע‬ ‫המחלוקת שבמשנה בין ב"ה לב"ש פסקינן כבית‬ ‫קמא‪ ,‬ומה שכתבנו עיקר מפי רבינו נר"ו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בתחילה וסוף היינו תחילת הפרק וסוף הפרק‪,‬‬ ‫הלל דמנענעין רק באנא ה' הושיעה נא‪ ,‬ולכן‬ ‫ואף הר"ן שם חלק על דברי התוספות‪ :‬ואינו מחוור‬ ‫האם יש לנענע גם בהודו שניה שהוא רק טפל‬ ‫מנענעים בכל ב' פעמים באנא ה' הושעה נא וגם‬ ‫שכיון שמה שעונין הצבור לחזן 'הודו' אינו אלא‬ ‫להודו ה' העיקר‪.‬‬ ‫כשכופלין אותו‪ ,‬ונמצא דמנענעים לפי פשטות‬ ‫כדי לצאת מ'יאמר נא' ו'יאמרו נא' שאומר החזן‬ ‫דברי המשנה ד' פעמים להלכה‪ ,‬פעם אחת בהודו‬ ‫תחילה‪ ,‬כשם ש'יאמר נא' ו'יאמרו נא' אין צריך‬ ‫˘י' הר‡"˘ וה˙וס' ˘י˘ לנענע‬ ‫לה' בתחילה‪ ,‬באנא ה' שתי פעמים‪ ,‬והרביעי בהודו‬ ‫נענוע כך עניית 'הודו' של הצבור על פסוקים אלו‬ ‫שלבסוף‪.‬‬ ‫צריכה נענוע‪ ,‬ולפיכך אין הצבור מנענעין ב'הודו‬ ‫בכל פעם‬ ‫לה'' שבתחילה אלא פעם אחד‪.‬‬ ‫וכאמור מצינו בדברי הראשונים שכבר טרחו בזה‪,‬‬ ‫וגם הר"ן שם מסיק כי ב'הודו לה'' שבסוף‬ ‫והביא התוספות )שם ד"ה בהודו( וגם ברא"ש‬ ‫שכופלים אותו ש"ץ הצבור מנענעין בו על כל פעם‬ ‫)שם סי' כ"ו( שיטה זו וזה לשונם‪ :‬ועכשיו שנהגו‬ ‫ששליח צבור אומר יאמר נא ישראל‪ ,‬והצבור עונין‬ ‫~ יד ~‬ ‫ב‡ריז"ל ובמ˜ובלים ˘מנענעים „'‬ ‫בהודו לה' פעם אחת‪) ,‬וכן יעשה הצבור כאשר‬ ‫ופעם גם החזן וגם הצבור‪ ,‬וכן ב'אנא ה' הושיעה‬ ‫משיב לו(‪ ,‬ובהודו לה' שבסוף שכופלים אותו‬ ‫נא' כדברי בית הלל‪ ,‬וכן נהגו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫פעמים בהלל עˆמו‬ ‫שליח צבור והצבור‪ ,‬מנענעין שתי פעמים‪ ,‬וכן‬ ‫אולם במקום שכן מבואר בזוהר הק' ובתקונים כי‬ ‫ב'אנא ה' הושיעה נא' מנענע ש"ץ והקהל שתי‬ ‫חילו˜ בין טעם הריטב"‡ לטעם‬ ‫פעמים לפי שכופלים אותו‪ ,‬והיינו כדברי הריטב"א‬ ‫יש לנענע ע"פ סוד באנא ה' רק 'פעם אחד' כדי‬ ‫ור"ן דלעיל‪ ,‬וכן הוא מנהג הספרדים‪.‬‬ ‫הר"ן‬ ‫להגיע למספר ע"ב‪ ,‬אמנם אין זה דעת המקובלים‬ ‫בדברי האריז"ל שנמסר ע"י תלמידו הרה"ק רבי‬ ‫ואילו בדרכי משה )אות ו'( כתב הרמ"א כי אנו‬ ‫והנה הריטב"א והר"ן אף שהסכימו שניהם לדבר‬ ‫חיים וויטאל זי"ע‪ ,‬ואף אשר תורתם היה נבנה על‬ ‫נוהגין כדעת התוספות והרא"ש שכתבו שהצבור‬ ‫אחד שאין לנענע רק בהודו לה' שבתחילה וסוף‪,‬‬ ‫דברי הזוהר הק'‪ ,‬מכל מקום נקטו דרך אחרת‬ ‫מנענעין בכל הודו שמשיבים לחזן‪ ,‬אבל לא שליח‬ ‫ולא כל מקום שכופלין אותו‪ ,‬אמנם נראה שנחלקו‬ ‫בחשבון מנין ע"ב נענועים‪ ,‬דמה שהם 'ארבע‬ ‫צבור שמנענע רק כשאומר בעצמו 'הודו' שלא‬ ‫בטעם הדבר‪ ,‬כי הריטב"א כותב שאין לנענע בכל‬ ‫פעמים' ח"י‪ ,‬הוא בקריאת ההלל עצמו‪ ,‬מבלי‬ ‫כדעת הי"מ שם בתוס'‪ ,‬והוסיף הרמ"א וציין כי‬ ‫מקום כיון שאין זה דרך קריאה והוא רק עניה על‬ ‫צירוף הנענועים שבשעת נטילת הלולב‪,‬‬ ‫במהרי"ל )סדר תפלות חג הסוכות סי' ה'( כתב‬ ‫יאמרו נא וכו'‪ ,‬וכיון שכן אין לנענע כי על זה לא‬ ‫שנענועים ההם אינם בא בכלל חשבון ע"ב‬ ‫שאף שליח צבור ינענע ב'יאמר נא ישראל' אבל‬ ‫כיונו חז"ל לנענע במקום עונה‪ ,‬אמנם בדברי הר"ן‬ ‫נענועים‪ ,‬ולפי זה אכן יש לנענע באנא ה' הושיעה‬ ‫לא באחרים והוא‪ ,‬וכן הוא במנהגים שם )עמ'‬ ‫נראה שכותב דסיבה שאין מנענעים על הודו לה'‬ ‫נא 'שני פעמים'‪ ,‬בשעה שכופלין אותו‪.‬‬ ‫קכ"ז(‪ ,‬וגם בהגהות הרמ"א פוסק שם שיש לנענע‬ ‫בכל פעם ופעם הוא כיון שהוא תחת אמירת יאמרו‬ ‫בכל פעם שעונין הודו לה' והוא מנהג האשכנזים‪.‬‬ ‫נא שהבעל תפילה אומר‪ ,‬נמצא דהלכתו של‬ ‫וכה מפורש הדבר בכתבי מרן האריז"ל ע"י‬ ‫אמירת הודו זה הוא כמו אמירת יאמרו נא‪ ,‬וכמו‬ ‫תלמידו המובהק רבי חיים וויטאל זצ"ל בדרושיו‬ ‫וכן כתבו הרבה ספרי מנהגים יש שאומרים שיש‬ ‫שבזה אין מנענעים גם בהודו לה' שלו אין‬ ‫שבספר שער הכוונות )דרושי חג הסוכות‪,‬‬ ‫לנענע רק בהודו לה' שבתחילה‪ ,‬ויש שאומרים‬ ‫מנענעים‪.‬‬ ‫בהקדמה( סך מספר הפעמים של נטילת לולב הם‬ ‫שיש לנענע גם בכל הודו‪ ,‬וכולם כתבו שיש לנענע‬ ‫פעם אחת בעת הברכה‪ ,‬ואח"כ ארבע פעמים‬ ‫גם בהודו לה' שבסוף כשכופלין אותו וכדבדי הר"ן‬ ‫אמנם לשניהם בהודו שלבסוף כתבו שיש לנענע‬ ‫אחרות באמצע סדר ההלל‪ ,‬והם בהודו לה' כי טוב‬ ‫והריטב"א דלעיל‪.‬‬ ‫בין בהודו הראשון ובין בהודו הכפילא‪ ,‬כי לטעם‬ ‫הראשון פעם אחת‪ ,‬ובאנא ה' הושיעה נא יכפול‬ ‫שניהם צריך לנענע שם‪.‬‬ ‫שתי פעמים‪ ,‬ובהודו לה' כי טוב האחרון פעם‬ ‫מנה‚ ה‡ריז"ל ו˙למי„י בע˘"ט‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫י"מ ˘ה˘"‪"‚ ı‬כ מנענע ‡‚ב‬ ‫ה˜' לנענע ר˜ פעם ‡ח˙ בהו„ו‬ ‫עוד כתב מהרח"ו בספרו פרי עץ חיים )ח"ג שער‬ ‫ˆיבור‡‬ ‫הלולב( ובהלל אנו מנענעין בארבע מקומות‪,‬‬ ‫˘לבסוף‬ ‫עוד כתבו התוס' דאלו שסוברים שיש לנענע בכל‬ ‫בהודו לה' פעם אחד‪ ,‬שלושה נענועים לכל רוח‬ ‫אמנם אנו הנוהגים כפי האריז"ל מנענעים רק‬ ‫פעם שמזכירין הודו לה'‪ ,‬בזה גם נחלקו לשניהם‪,‬‬ ‫לכל ששה רוחות‪ ,‬הרי ח"י נענועים‪" ,‬ובאנא ה'‬ ‫בהודו הראשון‪ ,‬ובהודו אחרון שכופלין אותו אין‬ ‫כי יש שכתבו שגם השליח ציבור בשעה שאומר‬ ‫הושיעה ב' פעמים שכופלין אותו"‪ ,‬ובהודו לה'‬ ‫מנענעים שני פעמים רק פעם אחת‪ ,‬ושלא כדברי‬ ‫יאמרו נא ויאמר נא ג"כ מנענע אגב ציבורא‪ ,‬וכתב‬ ‫בסוף פעם אחד‪ ,‬הרי ע"ב נענועין בכל יום בהלל‪,‬‬ ‫המחבר והרמ"א שיש לנענע בהודו אחרון שני‬ ‫התוס' וז"ל‪ :‬וי"מ דאף שליח צבור מנענע אגב‬ ‫"מלבד פעם ראשונה כשאנו מברכין על הלולב"‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬שהמקובלים פסק כן להלכה כפי סודות‬ ‫ציבורא שעונין בכל פעם ופעם הודו ומנענעין‪,‬‬ ‫המקובלים שיש בזה‪ ,‬ועל פי דברי הזוהר הקודש‬ ‫מנענע נמי שליח צבור ביאמר נא וביאמרו נא‪,‬‬ ‫˙י' רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב‬ ‫שיש לנענע רק ד' פעמים‪ ,‬ויש אריכת בזה אמנם‬ ‫ומובא גם באור זרוע )שם(‪.‬‬ ‫זי"ע לי˘ב „ע˙ הזוהר ה˜' עם‬ ‫אין לנו עסק בנסתרות‪ ,‬ורק נביא ראשי הדברים‪.‬‬ ‫והנה כמה מראשונים מביאים ג"כ מנהג זה שגם‬ ‫„ע˙ ה‡ריז"ל‬ ‫„ברי הזוה"˜ לנענע „' פעמים‬ ‫הש"ץ מנענע באלו מקומות‪ ,‬אמנם כמה כתבו דזה‬ ‫הוא רק ביאמר נא ולא ביאמרו נא‪ ,‬עי' בהגהות‬ ‫ולכאורה יוקשה דלכאורה דעת האריז"ל סותר עם‬ ‫ביום ‡' בנטיל˙ו ו‚' בהלל‬ ‫אשר"י שהביא הב' דיעות וכן כתב באור זרוע‪ ,‬וכן‬ ‫דעת הזוה"ק‪ ,‬דדעת הזוה"ק הוא לחשוב הנענועים‬ ‫נפסק ברמ"א‪ ,‬וציין לדברי המהרי"ל שכתב כן‪ ,‬וגם‬ ‫שבשעת הברכה לחשבון של ד' פעמים ח"י‪ ,‬ולא‬ ‫כי הנה מצינו בדברי הזוה"ק שצריך לנענע בכל יום‬ ‫המהרש"ל בספרו חכמת שלמה כתב כן‪.‬‬ ‫לנענע שני פעמים באנא ה'‪ ,‬ודעת רבינו האריז"ל‬ ‫'ארבע פעמים' כיון שבכך הם ד' פעמים ח"י‬ ‫לנענע באנא ה' שני פעמים ובכך להגיע למספר ד'‬ ‫נענועים‪ ,‬והכל עולה כמספר ע"ב‪ ,‬והזוהר מפרט‬ ‫ועי' בטו"ז וגם בהלבוש שכתבו לטעום בטעם‬ ‫פעמים ח"י‪ ,‬ולישב סתירת המקובלים עם דברי‬ ‫מקום הנענעוים ולפי חשבון זה יוצא שבאנא ה'‬ ‫הדבר‪ ,‬כיון שכשאומר יאמר נא ישראל מזכיר כל‬ ‫הזוהר הקדוש האריכו המקובלים בכאן וכאמרו‬ ‫מנענעים רק 'פעם אחת' ח"י נענועים‪ ,‬דחשבון ד'‬ ‫ישראל בשוה‪ ,‬לכך מנענעין שם‪ ,‬וכדברי הט"ז‬ ‫אין לנו עסק בנסתרות‪ ,‬נביא רק גרגיר שישוב‬ ‫פעמים הם‪ ,‬א‪ .‬בנטילת הלולב‪ ,‬ב‪ .‬בהלל בהודו לה'‬ ‫דמזכיר בכך לכל ישראל‪ ,‬משא"כ יאמרו נא יראי‬ ‫רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע שר בית‬ ‫תחלה‪ ,‬ג‪ .‬בהודו לה' בסוף‪ ,‬ד‪' .‬פעם אחת' באנא ה'‪,‬‬ ‫ה' ובית אהרן שאינו עולה על כל ישראל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫הזוהר‪ ,‬שיתישב דברי הזוהר עם דברי האריז"ל‪ ,‬אך‬ ‫ובכך הם ארבע פעמים ח"י נענועים‪ ,‬שהם ע"ב‪.‬‬ ‫ועי' גם בב"ח שכתב לחדש שבסוף קאי על יאמר‬ ‫הוא העלה בתירוצו דבר חידוש אשר בעלי הזוהר‬ ‫וכה לשון קדשו של הזוהר )רע"מ ח"ג דף רנ"ו‬ ‫נא‪ ,‬ולכך יש לצאת ידי שניהם לנענע גם שם‪.‬‬ ‫'אולי לא הי' להם סוכה כלל'‪ ,‬כי כל ישיבתם‬ ‫ע"א( דנענועין דהלל אינון משותפין בנענועין‬ ‫וחנייתם במערות צורים ובפרישותם במדבריות‪,‬‬ ‫והמנהגים רבו בזה וגם כל אחד בטעמו המיוחד‪,‬‬ ‫דנטילת לולב‪ ,‬ואינון ח"י באנא‪ ,‬ח"י ח"י בהודו‬ ‫ובכן לא הצריכו להפסיק בין הברכה לקריאת‬ ‫ואין היריעה מספיק לכל זה‪.‬‬ ‫תחלה וסוף‪ ,‬ח"י דנטילת לולב‪ ,‬הרי ע"ב‪ ,‬ע"כ‬ ‫ההלל כדי לברך בתוך הסוכה‪ ,‬כלומר לברך‬ ‫הלשון הקדוש שם‪) ,‬ועי' גם בתיקוני זוהר תי' ו'‬ ‫בבוקר בביתו או לילך לסוכה אחר תפלת‬ ‫דכ"ג ע"א‪ ,‬וכ"כ בתי' כ"א דנ"ו(‪.‬‬ ‫פס˜ להלכה המחבר והרמ"‡‬ ‫העמידה‪ ,‬מאחר שלא הי' להם סוכה‪ ,‬ושפיר היה‬ ‫להלכה פסק המחבר )סי' תרנ"א סע' ח'( לנענע רק‬ ‫חזי בעלי הזוהר לאצטרופי נענועים שבנטילת‬ ‫בהודו לה' שבתחילת הפרק וינענע השליח צבור‬ ‫~ טו ~‬ ‫מנה‚ זי„יט˘וב לנענע‬ ‫הלולב עם נענועים דהלל‪ ,‬כיון‬ ‫שבירכו על הלולב אחר התפלה‬ ‫בהו„ו ה˘ניה‬ ‫סמוך לקריאת ההלל בלי פירוד‬ ‫„ברי ה‡ריז"ל ˘מנענים – חס"„ נענועים‬ ‫אמנם מצינו בספר ילקוט אברהם‬ ‫כלל‪ ,‬אמנם אנו שיש לנו סוכה ואנו‬ ‫להג"ר אברהם ליפשיץ ז"ל )סי'‬ ‫„ברי הבני י˘˘כר והרה"˜ מט˘ערנ‡בל – ˆ„י"˜‬ ‫מפסיקין אם נענועים שבסוכה‬ ‫תרנ"א בהשמטות( שכותב על זה‬ ‫נענעועים‬ ‫לנענועים שבהלל‪ ,‬שפיר יש לנענע‬ ‫דאכן כן הוא פשטות הדבר‪ ,‬אמנם‬ ‫שני פעמים באנא ה' כדי שיצטרף‬ ‫ציין ממשמעות סידור העמדון וכך‬ ‫כמבואר בפנים המאמר דמנין הנענועים לפי הזוה"ק הוא‬ ‫לד' פעמים ח"י‪ ,‬כי הם נענועים‬ ‫שמע מנכדי זידיטשוב וסטרעטין‬ ‫לנענע ד' פעמים בכל יום‪ ,‬בכל כי היכי שיעלה למנין ע"ב‪,‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫דמנענעים בהודו בתרא‪ ,‬וכה‬ ‫וע"י שמנענע ד' פעמים ח"י נענועים‪ ,‬עולה למנין ע"ב‪ ,‬וסדר‬ ‫וכה הם דברי רבינו הקדוש בספרו‬ ‫כותב‪ :‬הנה מנהגינו כמ"ש בסה"ק‬ ‫הנענועים הוא אחד בשעת הנטילה‪ ,‬ושלש נענעים בשעת‬ ‫פרי קודש הלולים על פרע"ח שם‪,‬‬ ‫בשם האריז"ל שאין בהודו שבסוף‬ ‫הלל‪ ,‬אמנם לפי האריז"ל הוא כל הארבעה בשעת הלל‪,‬‬ ‫"אבל באתי לומר אשר לא יקשה‬ ‫שכופלין אותו רק פעם אחת‪,‬‬ ‫קושית‪ ,..‬נ"ל כי למה לא נצרף אחר‬ ‫והארבעה שבהלל עולה למנין ע"ב‪ ,‬והבאנו בפנים שטרחו‬ ‫ונמצא שמנענין ד' פעמים ע"ש‬ ‫שהכוונה אחת‪ ,‬למה צוה רבינו‬ ‫בדבריהם הקדושים‪ ...‬והנה זאת‬ ‫המקובלים לישב דברי הזוהר הק' עם דברי האר"י הק'‪.‬‬ ‫שיהיו כל הד' נענועים בהלל‪ ,‬כי‬ ‫לא מתבאר מדברי המקובלים ז"ל‬ ‫חידוש נפלא מצינו בספר בני יששכר להרה"ק רבי צבי‬ ‫רבינו צוה שיהי' הנענועים הברכה‬ ‫הנ"ל דכשמנענעין אותו הודו‬ ‫בסוכה‪ ,‬ולכן לא מצטרף כי הוי‬ ‫שלבסוף שכופלין אותו אם‬ ‫אלימלך מדינוב זי"ע‪ ,‬כי לפי דברי האריז"ל יש לחשוב כל‬ ‫הפסק‪ ,‬אבל בעלי הזוהר קדושי‬ ‫מנענעין בו קודם ואחר כך‬ ‫הנענועים כחמשה פעמים ח"י‪ ,‬כי חד נענועים בשעת‬ ‫עליון הי' כל ישיבתם וחנייתם‬ ‫כשכופלין אותו אומרין אותו בלא‬ ‫הנטילה כדברי הזוה"ק‪ ,‬וארבעה בשעת הלל כדברי‬ ‫במערות צורים ובפרישותם‬ ‫נענוע‪ ,‬או שקודם אומרין אותו‬ ‫האריז"ל‪ ,‬ועי"ז יעלה למנין צ' – צדי"ק‪ ,‬ולפי"ז מרמז לנו‬ ‫במדבריות‪ ,‬כמו שכתב בשער‬ ‫ההודו בלא נענועים וכשכופלין‬ ‫הבני יששכר פי' יפה בפיסקא יהללוך שבהלל‪ ,‬וז"ל הבני‬ ‫הקרושה למהרח"ו ז"ל‪ ,‬ובאפשר‬ ‫אותו אז מנענעים בו‪ ,‬והשכל נותן‬ ‫לא הי' להם סוכה כלל‪ ,‬כדאשכחן‬ ‫יששכר )במאמרי תשרי מאמר י"א אות י"ד(‪ :‬בנוסח ברכה‬ ‫שבפעם הראשון מנענעים באותו‬ ‫בגמ' )סוכה מ"ז( רב הונא בר ביזנא‬ ‫הודו ואחר כך בפעם השני אומרים‬ ‫אחרונה של הלל‪ ,‬יהללוך וכו' וחסידיך צדיקים עושי רצונך‪,‬‬ ‫וכל גדולי הדור גמירי דמאפר אתי‪,‬‬ ‫אותו הודו בלא נענועים‪ ,‬ונראה‬ ‫אינו מובן דהנה צדיק הוא עושה המצות כתיקונן עפ"י הדין‬ ‫ופי' רש"י ותוס' שמן האפר באו‬ ‫מסידור מהר"י עמדין ז"ל שהוא‬ ‫וההלכה‪ ,‬וחסיד נקרא המדקדק לעשות לפנים משורת הדין‬ ‫שבהמותיהן היו רועות שם‪ ,‬ולא‬ ‫כתב סדר הנענועים קודם אצל‬ ‫ומילי דחסידי‪ ,‬ויתכן לפרשו בהלל של חג הסוכות‪ ,‬שצריכין‬ ‫ישבו בסוכה כל ימי החג‪ ,‬ע"ש‪,...‬‬ ‫הודו שבראשונה‪ ,‬ואחר כך כתב‬ ‫לאומרו עם נטילת הד' מינין ולנענע ע"ב נענועים מנין חס"ד‬ ‫ואלה הפרושים בעלי הזוהר קדושי‬ ‫סדר הנענועים בהשני אנא ה'‬ ‫הקדושים מי יודע אם הי' להם‬ ‫הושיעה נא‪ ,‬ואחר כך קודם ההודו‬ ‫להמשיך החסדים כידוע )שעה"כ סוכות דרוש ה'‪ ,‬פע"ח‬ ‫סוכה‪ ,‬ואם הי' להם סוכה באפשר‬ ‫שכופלין אותו כתב "בסוכות‬ ‫שער הלולב פ"ג(‪ ,‬הנה העושים כן נקראים חסידים להיות‬ ‫התפללו גם כן בסוכה‪ ,‬כתי'‬ ‫מנענעים פעם אחת‪ ,‬ואחר ההודו‬ ‫שממשיכין החסדים וכמו"ש איזהו חסיד המתחסד עם קונו‬ ‫מהרש"ו בהג' לשעה"כ הנז"ל‪ ,‬יהי'‬ ‫הראשון שנכתב כל הפסוק נרשם‬ ‫)זוה"ק ח"ב קי"ד ע"ב(‪ ,‬אבל ישראל מגודל תשוקתם‬ ‫להם לברך אחר העמידה כמ"ש‬ ‫הכפילה תיבת הודו באותיות‬ ‫למצוה אין ממתינין במצוה הלזו עד זמן אמירת ההלל‪,‬‬ ‫רבינו לקמן"‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫קטנות ע"ש ודו"ק היטב‪" ,‬אחר כך‬ ‫ובפרט שרוצים לקיים המצוה בתוך הסוכה‪ ,‬הנה מברכים‬ ‫שמעתי מנכד הקדושים זידיטשוב‬ ‫ב‡יזה הו„ו מנענעים‬ ‫וסטרעטין שהקדושים הנ"ל גם כן‬ ‫על המצוה קודם התפלה בסוכה ומנענעים ח"י נענועים‬ ‫נהגו כן דהיינו לנענע בהודו השני"‪,‬‬ ‫כדין‪ ,‬אם כן הם 'צדי"ק נענועים'‪ ,‬אם כן נקראים בזה‬ ‫לבסוף‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫החסידים גם כן צדיקים‪ ,‬על שממהרין לעשות רצונך‪ ,‬עכ"ל‬ ‫אמנם באיזה הודו‪-‬שבסוף מנענעין‬ ‫ואכן כך נרשם במנהגי מהרי"א‬ ‫הבני יששכר‪.‬‬ ‫אם בראשון אם באחרון‪ ,‬לא מצינו‬ ‫מזידיטשוב )אות ר"ל( שבהודו‬ ‫אם כונת המקובלים קאי דפעם‬ ‫שבסוף היה מנענע אחר שכבר‬ ‫ומצינו שכתב כזה ממש הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל‬ ‫אחת על הודו הראשון או על הודו‬ ‫הזכיר פעם ראשון הודו‪.‬‬ ‫זצ"ל בספרו ליקוטי תורה )לסוכות ד"ה וזהו בסוכות מלא(‪:‬‬ ‫השני‪ ,‬ואכן מנהג רוב חצרות‬ ‫'עכשיו בימי הסוכות כשמקיים ענין מצות לולב בע"ב‬ ‫קדושת לתלמידי הבעש"ט הק'‬ ‫אך יש לציין לדברי ספה"ק יסוד‬ ‫נענועין שהוא מכוון כנגד שם ע"ב‪ ,‬ויכוון להמשיך על עצמו‬ ‫הוא שמנענעים בהודו הראשון כפי‬ ‫שורש ועבודה שכתב בזה"ל‪:‬‬ ‫מהיראה עליונה כמו חסידים הראשונים‪ ,‬ועם אותן ח"י‬ ‫פשטות הדברים‪ ,‬ועי' גם בכף‬ ‫ולדעת האריז"ל אין מנענעין‬ ‫החיים )אות פ"ט( וז"ל‪ :‬ובהודו לה'‬ ‫בהודו לה' בסוף אלא פעם אחת‬ ‫נענועים שקודם התפלה נעשה בחינת צדי"ק'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שבסוף וכו'‪ ,‬ולפי דברי האריז"ל אין‬ ‫באמירת פעם ראשון ולא כשכופל‬ ‫לנענע רק פ"א כנז"ל‪ ,‬והיינו בפעם‬ ‫אותו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הראשון אבל בפעם ב' שכופלים‬ ‫אותו אין מנענעים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫~ טז ~‬