gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור המאיר · Ohr Hameir — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: אור המאיר · Ohr Hameir

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

אור המאיר · Ohr Hameir — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור הכנה‬ ‫להושענא רבא‬ ‫ושמחת תורה‬ ‫מאת הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫נמסר בחג הסוכות תשפ"ו‬ ‫בבית המדרש ארי שבחבורה‬ ‫תיקון פגם הלבנה על ידי ההתבטלות לרבש"ע ביום הושענא רבה‬ ‫מהות יום הושענא רבה להשפיע על המקומות הנמוכים יותר‬ ‫מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ע‬ ‫החליל של ניסוך המים ועוצמת אהבת ה' לעם ישראל‬ ‫כוח הערבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני עצרת‬ ‫סיום והעלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר והיחוד ביום שמיני‬ ‫יו"ל חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪ :‬שיחות‬ ‫לפרשת שבוע | סדרות השיעורים | שיעורי הכנה‬ ‫לקראת מועדים | גליונות השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת‬ ‫המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪ ,‬אור המאיר‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ אלתר‬ ‫שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪ ,‬ניתן לשלוח‬ ‫לכתובת המערכת‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תיקון פגם הלבנה ﬠל ידי ההת בטלות לרבש"ﬠ ביום הושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫ההכנה ליום טוב מהווה חלק ממנו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫התגלות פנימיות ימי הושﬠנא רבה ושמיני ﬠצרת לק ראת הגאולה הﬠתידה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫שנת חמה וקבי ﬠות יום הכיפורים והושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫ﬠבודת בני ישראל לתקן את מיﬠוט ה ירח ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫כוח היצר וﬠבודת התשובה נרמזו במיﬠוט ה ירח ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫א ריכות התיקון הרוחני מחמת פגם הלבנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫הת בוננות בא ור הלבנה בליל הושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫מהות יום הושﬠנא רבה להשפיﬠ ﬠל המקומות הנמוכים יותר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫הושﬠנא רבה כהשלמה לראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫השפﬠת הקדושה ﬠל כל פ רטי ה בריאה ביום הושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫ﬠבודתם ש ל אדם נח ואברהם בימי ראש השנה יום הכיפורים והושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫הארת חשכ ת הﬠולם הזה באור הקדושה ‪ -‬בתפילת הושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ﬠ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫מלכותו של דוד המלך ויום הושﬠנא רבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫מידת ההתבטלות וההשתוקקות של דוד המלך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫הﬠרבות השפלות ותיקון פגם הירח בתחושת ההתבטלות לרבש"ﬠ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫החליל של ניסוך המים וﬠוצמת אה בת ה' לﬠם ישראל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫הכנת ה'שיתין' שבמזבח ﬠל ידי דוד המלך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל פﬠולת ﬠבודת בני ישראל בחלל ה בריאה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫הﬠמידה נגד כוח היצר הרﬠ ﬠל ידי התבטלות מוחלטת לרבש"ﬠ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫לרבש"ﬠ חשוב הקשר שלנו ﬠימו יותר מכל דבר אחר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ﬠוצם האיחוד והחיבור שלנו ﬠם הרבש"ﬠ המתגלה בשמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫גילוי אה בת הרבש"ﬠ לכל יהודי ביום שמחת תורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫כוח הﬠרבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫בכוח ההת בטלות ביום הושﬠנא רבה זוכים לגילוי הקשר לרבש"ﬠ בשמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫שי יכות ﬠנין הושﬠנא רבה לדורות הנמוכים והשפלים יותר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ זוכים לקבל את התורה ﬠד מקומנו הנמוך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫ﬠ רבה מורה ﬠל הנחת רוח של הרבש"ﬠ גם מאנשים נמוכים ושפלים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫סיום והﬠלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר וה יחוד ביום שמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫בשמיני ﬠצרת אנו נקיים מטומאת אומות הﬠולם וראויים להתייחד ﬠם הרבש"ﬠ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫הקב"ה מייחס את מ ﬠשה המצוות אלינו ואנו מחזירים הכול אליו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫הﬠלאת ﬠבודת ירח האיתנים לרבש"ﬠ ביום שמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫גילוי רצון ה' כ פי ﬠומק היחוד והקשר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫גדול יום הגשמים ‪ -‬מﬠלת יום שמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫ב‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה‬ ‫לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫תיקון פגם הלבנה ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ ביום הושﬠנא רבה‬ ‫הראשונים רואים שיש ביום הושענא רבה‬ ‫ההכנה ליום טוב מהווה חלק ממנו‬ ‫תוכן מיוחד ומנהגים שונים משאר ימי חג‬ ‫ההכנה לכל יום טוב הוא ממש חלק‬ ‫ﬠנין‬ ‫הסוכות‪ ,‬ובדברי המשנה מוזכר יום הושענא‬ ‫מעצמיות היום טוב כמו שמבואר‬ ‫רבה בשם 'אותו היום' )סוכה מה‪ (.‬וכבר ביארנו‬ ‫בגמרא שיום טוב מכין לחברו )עי' ביצה יז‪ ,(.‬וכן‬ ‫במקום אחר את המשמעות שבלשון נסתר‬ ‫צרכי סעודת יום טוב דורשים הכנה מבעוד‬ ‫בכינוי 'אותו היום'‪ .‬וכל ההתייחסות ליום‬ ‫יום )ביצה ב‪ ,(:‬וכל מהותם של הימים טובים היא‬ ‫הושענא רבה כיום נעלה ומרומם מעל שאר‬ ‫בכדי להכין אותנו לזמן העתיד לבוא 'ביום‬ ‫ימי חג הסוכות – הולך ומתחזק במשך‬ ‫ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' על כן גם‬ ‫הדורות כי ככל שהדורות יורדים ומתקדמים‬ ‫כשעסוקים עדיין עם יו"ט של סוכות ושרויים‬ ‫לקראת הגאולה הקרובה‪ ,‬מתחזק ענין יום‬ ‫בתוכו‪ ,‬יש מקום וצורך להתכונן כראוי‬ ‫הושענא רבה ביתר שאת‪ .‬ולפי פנימיות‬ ‫להושענא רבה ושמיני עצרת‪.‬‬ ‫הדברים הרי שכך באמת צריך להיות – שככל‬ ‫ויתקרבו אל הגאולה העתידה תתגלה ותתחזק‬ ‫התגלות פנימיות ימי הושﬠנא‬ ‫השפעת יום הושענא רבה יותר ויותר‪.‬‬ ‫רבה ושמיני ﬠצרת לקראת‬ ‫הגאולה הﬠתידה‬ ‫שנת חמה וקביﬠות יום הכיפורים‬ ‫הימים‬ ‫והושﬠנא רבה‬ ‫האחרונים של חג הסוכות שהם‬ ‫הושענא רבה ושמיני עצרת‪ ,‬הם‬ ‫מנין ימות השנה – איתא בגמרא )סוכה‬ ‫בﬠנין‬ ‫ימים נעלמים ונסתרים מאוד‪ ,‬כי בתורה לא‬ ‫כט‪ (.‬שאנו מונים לפי שנת לבנה ולא‬ ‫נאמר בפירוש מהו עניינם ומה תוכן מהות‬ ‫למנין שנת חמה‪ ,‬כאשר 'שנת חמה' יתירה על‬ ‫יש‬ ‫עצרת‬ ‫שמיני‬ ‫ולגבי‬ ‫הללו‪,‬‬ ‫הימים‬ ‫שנת לבנה קרוב לאחד עשר יום )ערכין ט‪ .(:‬ויש‬ ‫התייחסות בתורה שהוא יום טוב ואסור‬ ‫להקשות לפי זה ‪ -‬מדוע בכמה מקומות בדברי‬ ‫בעשיית מלאכה וכו'‪ ,‬אבל לא מבואר מה‬ ‫חז"ל אנו מוצאים כי השנה האמיתית היא‬ ‫הטעם והסיבה ליום טוב זה‪ .‬ולעומתו יום‬ ‫שנת חמה של שס"ה ימים‪ ,‬כגון מה שאמרו‬ ‫הושענא רבה הוא יותר נסתר‪ ,‬כי אין שום‬ ‫חז"ל )מכות כג‪ (:‬שימות השנה הם שס"ה כנגד‬ ‫בדברי‬ ‫ורק‬ ‫כלפיו‪,‬‬ ‫בתורה‬ ‫התייחסות‬ ‫ג‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫יראנו נפלאות תורתו'‪ .‬עולה מדבריו כי אין‬ ‫שס"ה מצוות לא תעשה שבתורה‪ .‬וכן דברי‬ ‫אנו מתייחסים רק לשנת הלבנה אלא גם‬ ‫הגמרא )נדרים לב‪ (:‬ש'השטן' עולה בגימטריא‬ ‫לשנת חמה‪ ,‬ושנת חמה יש לה חלק מרכזי‬ ‫שס"ד כמנין ימות השנה חסר יום אחד ‪-‬‬ ‫יותר ‪ -‬שהיא הגורם לקביעת ימי ראש השנה‪,‬‬ ‫מכיון שביום הכיפורים אין לשטן רשות‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬והושענא רבה‪.‬‬ ‫לקטרג‪ .‬וכן הגמרא )כריתות ו‪ (.‬אומרת שבקטורת‬ ‫היה שס"ה מנים כנגד שס"ה ימות החמה‪.‬‬ ‫ﬠבודת בני ישראל לתקן את‬ ‫ועוד מביאה הגמרא )יומא סה‪ (:‬את שיטת רבי‬ ‫מיﬠוט הירח‬ ‫ששנה תמימה היא שס"ה ימים‪.‬‬ ‫ובביאור‬ ‫הרי‬ ‫הענין נראה לומר כי הרי הקב"ה‬ ‫מיעט את הירח כמבואר בגמרא‬ ‫שנראה מכל מקורות אלו שהשנה‬ ‫)חולין ס‪ (:‬מפני שאמרה 'אין שני מלכים‬ ‫האמיתית היא שס"ה ימים כמנין שנת‬ ‫משמשים בכתר אחד'‪ ,‬ואנו בני ישראל‬ ‫חמה וכיצד עולים הדברים בקנה אחד עם כך‬ ‫נמשלים לירח על כן יש לנו שייכות עם ענין‬ ‫שאנו מונים לשנת לבנה )וכן פסק ברמב"ם בהל' קידוש‬ ‫מיעוט הירח )מדרש רבה שמות טו‪ ,‬כו(‪ ,‬ומיעוט הירח‬ ‫החודש פ"א ה"א(‪ .‬וליישב הדבר יש לומר על פי‬ ‫אינו רק בכך שאור הלבנה מועט יותר מאור‬ ‫מה שכתב הלבוש )או"ח סימן תרס"ד סק"א(‪,‬‬ ‫החמה ואינו מסלק את חשכת הלילה לגמרי‪,‬‬ ‫שההפרש האמיתי בין שנת לבנה לשנת חמה‬ ‫אלא גם העובדה ששנת הלבנה קצרה משנת‬ ‫הוא עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים‬ ‫חמה נכללת במיעוט הירח‪ ,‬וכמו שכתבו‬ ‫שהם כמעט י"א ימים‪ ,‬ואם כן בשנה‬ ‫החתם סופר )דרשות‪ ,‬דרוש לט' טבת ק"ו ע"ג(‪,‬‬ ‫הראשונה במחזור השנים – כאשר מסתיימת‬ ‫והשל"ה )תורה שבכתב שמות סימן א'( לבאר בטעם‬ ‫שנת הלבנה ומגיע שוב ראש השנה לפי‬ ‫הדבר שכתבו בספרי הקדמונים שבשנה‬ ‫חשבון ימות הלבנה‪ ,‬עולה שרק ביום‬ ‫מעוברת יש לנהוג את תענית שובבי"ם יותר‬ ‫הכיפורים של שנת הלבנה הוא ראש השנה‬ ‫מכל שנה ‪ -‬מכיון שבשנה מעוברת מתגלה‬ ‫של שנת החמה החדשה‪ ,‬ובשנה שלאחריו‬ ‫החיסרון של שנת הלבנה מול שנת חמה‪ ,‬כיון‬ ‫שכבר נחסר משנת הלבנה עוד קרוב לי"א‬ ‫שטעם לעיבור השנה הוא מפני ההבדל שיש‬ ‫ימים‪ ,‬נופל ראש השנה של שנת החמה‬ ‫בין שנת חמה לשנת לבנה‪ ,‬על כן מתעורר‬ ‫ובשנה‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫הושענא‬ ‫ביום‬ ‫השלישי‬ ‫הצורך לתקן את פגם הלבנה‪ ,‬ואנו צריכים‬ ‫וחוזר‬ ‫מעוברת‬ ‫שנה‬ ‫עושים‬ ‫שלאחריה‬ ‫להתענות ולתקן את חיסרון הלבנה‪ ,‬וכוח‬ ‫החשבון לפי הסדר הזהא ‪ ,‬וזה הסוד של יום‬ ‫התיקון של בני ישראל לתקן את פגם הלבנה‬ ‫הכיפורים והושענא רבה‪ ,‬ומסיים דבריו 'זה‬ ‫נרמז בכוח עיבור השנה שניתן לעם ישראל‪.‬‬ ‫נראה לי טעם ברור בסודות התורה‪ ,‬ה' יתברך‬ ‫א‪ .‬אמנם מציין שם כי יש פעמיים בכל מחזור שנים שאין הדבר כן‪.‬‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫ד‬ ‫ובכך מבאר הצל"ח את מאמר חז"ל 'הביאו‬ ‫הרי שמיעוט הלבנה מתבטא גם בכך ששנת‬ ‫עלי קרבן' וכו' שכביכול הרבש"ע‬ ‫הלבנה קצרה יותר משנת חמה‪ ,‬וכתב ה'דברי‬ ‫אומר לעם ישראל שנוטל על עצמו את‬ ‫חיים' מצאנז )פרשת תצוה( שלעתיד לבוא לא‬ ‫האחריות לכך שברא את היצר והכניס אותנו‬ ‫יהיה צורך לעבר את השנה מכיון ששנת‬ ‫לעבודה קשה במלחמה נגדו ובכך יש פתחון‬ ‫הלבנה תהיה שווה לשנת חמה‪ ,‬כי אז יהיה‬ ‫פה לעם ישראל‪ ,‬ובדרך זו מבאר הצל"ח את‬ ‫אור הלבנה כאור החמה ונכלל בזה שאורך‬ ‫טעם השופר‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ומעין זה כבר כתב 'רבנו‬ ‫השנה יהיה שווה לשנת החמה‪ ,‬והבריאה‬ ‫בחיי' )במדבר כח‪ ,‬טו( בביאור המאמר 'הביאו עלי‬ ‫תגיע לדרגת השלמות‪.‬‬ ‫קרבן' וכו' שיש בכך פתחון פה לבעלי‬ ‫תשובה‪ ,‬כי כמו שהקב"ה התפייס עם הלבנה‬ ‫כך גם ימחול רבש"ע לנו על כל חטאתנו‬ ‫כוח היצר וﬠבודת התשובה נרמזו‬ ‫שאנו מרצים ומפייסים אותו עליהם ומבקשים‬ ‫במיﬠוט הירח‬ ‫איתא‬ ‫את סליחתו‪ ,‬וההתבוננות בזה נותנת כוח‬ ‫בגמרא )חולין ס‪' (:‬אמר הקב"ה הביאו‬ ‫לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫עלי קרבן שמיעטתי את הירח'‪,‬‬ ‫אריכות התיקון הרוחני מחמת‬ ‫ובדרושי הצל"ח )דרוש י"ב אות יח'( מבאר את‬ ‫פגם הלבנה‬ ‫פנימיות מאמר זה ‪ -‬שהרי בטבע העולם היה‬ ‫יש‬ ‫צריך להיות שנשמת ישראל תזרח ותאיר‬ ‫להוסיף ולבאר את דברי הלבוש שכתב‬ ‫כאור החמה וכשמש בצהרים על כל העולם‬ ‫שבפנימיות יום הכיפורים מונח הכוח‬ ‫כולו לגלות בו את האור האלוקי המסתתר‬ ‫הרוחני של ראש השנה משנה שעברה‪,‬‬ ‫בקרבו‪ ,‬וטעם הדבר מדוע אין זה כך הוא‬ ‫ובהושענא רבה יש בפנימיות את ראש השנה‬ ‫מפני מיעוט הירח שבכך גם נתמעט כוחם של‬ ‫של לפני שנתיים‪ ,‬על פי דברי האר"י ז"ל )שער‬ ‫ישראל‪ ,‬כי עם ישראל נקראו על שם הירח‬ ‫הכוונות צ‪ (:‬שכתב כי קודם חטא אדם הראשון‬ ‫וכאשר נתמעט הירח מתבטא הדבר אצל בני‬ ‫היה צריך להיות התיקון הרוחני של חודש‬ ‫ישראל במציאות שבה נמצא עם ישראל‬ ‫תשרי ביום אחד‪ ,‬אלא שאחרי החטא נמשך‬ ‫בעולם ואין הדבר משפיע על כל הבריאה‬ ‫הדבר באריכות מראש השנה עד שמיני עצרת‬ ‫כולה לגלות בה את האור האלוקי‪ ,‬ועל כן‬ ‫שהם כ"א ימים ‪ -‬במקום יום אחד כבתחילה‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל 'אמר הקב"ה ללבנה שהצדיקים‬ ‫וכ ן הדבר בכל עניני עבודת ה' כי קודם חטא‬ ‫ייקראו על שמך מפני שממעטים עצמם בפני‬ ‫אדם הראשון היה כוח הדעת של האדם‬ ‫היצר' )ילקוט שמעוני בראשית א‪ ,‬ח(‪ ,‬הרי שמיעוט‬ ‫חזק ביותר‪ ,‬ואילו היינו חיים היום עם דעת‬ ‫הירח מתבטא אצל עם ישראל בעבודת היצר‬ ‫מרוממת כזו ‪ -‬הרי שגם תינוק קטן היה רואה‬ ‫שצריכים למעט עצמם לפניו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫שעברה‪ ,‬ובהושענא רבה נמצאים עניינים‬ ‫את הרבש"ע בכל פעולות העולם הזה‬ ‫הקשורים עדיין לראש השנה וליום הכיפורים‪,‬‬ ‫הגשמיות‪ ,‬כי מכיון שבעוד האדם עדיין קטן‬ ‫משום שהענין הפנימי מתפשט יותר משנה‬ ‫הרי‬ ‫וחזקה‪,‬‬ ‫ברורה‬ ‫דעה‬ ‫לו‬ ‫יש‬ ‫כבר‬ ‫אחת‪ ,‬וזהו עומק דברי הלבוש שמכיון‬ ‫שההתבוננות במעשה בראשית תביא לידי‬ ‫שנתמעטה הלבנה הוצרך התיקון הרוחני של‬ ‫התפעלות הנפש וחיזוק האמונה ברבש"ע‪,‬‬ ‫ראש השנה להתפשט על פני שלוש שנים‪.‬‬ ‫ומכיון שאין לנו היום דעת ברורה וחזקה כל‬ ‫כך על כן בגיל קטן אין אנו מתפעלים‬ ‫התבוננות באור הלבנה בליל‬ ‫ומתבוננים במעשי הבריאה לראות בהם את‬ ‫הושﬠנא רבה‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬וכאשר אנו גדלים ומקבלים את‬ ‫ויתכ ן‬ ‫ה'דעת' הראויה כבר אין אנו מתפעלים‬ ‫שזהו טעם הדבר למנהג המוזכר‬ ‫מפעולות הבריאה כיון שאנו רגילים אליהם‪.‬‬ ‫בדברי הראשונים‬ ‫והדבר‬ ‫)רמב"ן במדבר יד‪ ,‬ט(‬ ‫שבליל הושענא רבה היו יוצאים לראות את‬ ‫דומה לשקיעת החמה הנעשית‬ ‫הצל באור הלבנה‪ ,‬ומי שאינו רואה את הצל‬ ‫בשלבים ולא בבת אחת‪ ,‬כאשר‬ ‫שלו באור הלבנה – סימן לכך שלא ישלים‬ ‫בזמן שבנתיים יש זמן שאינו לא יום לילה‬ ‫שנתו )והובאו דבריו ברמ"א או"ח סימן תרס"ד ס"א‪ ,‬אלא‬ ‫אלא מעורב משניהם יחדיו‪ ,‬כך גם התבוננות‬ ‫שכתב שטוב יותר שלא לבדוק ולקיים 'תמים תהיה עם ה'‬ ‫הנמשכת על פני זמן ארוך יותר משפיעה‬ ‫אלוקיך'(‪ ,‬ובפשטות נראה תמוה הדבר מה‬ ‫פחות על נפש האדם‪ .‬וכן בענין התיקון‬ ‫השייכות של הלבנה לליל הושענא רבה‬ ‫הפנימי של ראש השנה‪ ,‬קודם חטא האדם‬ ‫ומדוע יש לראות את הצל באור הלבנה דוקא‪,‬‬ ‫הראשון היה הדבר אמור להימשך יום אחד‪,‬‬ ‫ולפי המתבאר לעיל יש לומר כי מכיון‬ ‫שבו היינו יכולים להתעלות בבת אחת עד‬ ‫שבהושענא רבה מסתיימת העבודה הפנימית‬ ‫לדרגת 'אתה הראת לדעת' של שמיני עצרת‪,‬‬ ‫של ראש השנה דאשתקד‪ ,‬על כן כל מי‬ ‫ואחרי החטא שכל הבריאה נסוגה אחור ‪-‬‬ ‫שקשור אל הלבנה וגורם בעבודתו את תיקונה‬ ‫נדרשים כ"א ימים בכדי להגיע אל התיקון‬ ‫זורח עליו אור הלבנה‪ ,‬ומי שכבר סיים את‬ ‫הנרצה ולהכרה האמיתית של 'אתה הראת‬ ‫תפקידו והושלמה עבודתו – ניכר הדבר‬ ‫לדעת'‪ .‬ומשום כך בשנת לבנה יש עדיין ביום‬ ‫בחיסרון האור מעל ראשו‪.‬‬ ‫הכיפורים חלקים מראש השנה של שנה‬ ‫מהות יום הושﬠנא רבה להשפיﬠ ﬠל המקומות הנמוכים יותר‬ ‫בדרך רמז ‪ -‬כי משום כך התורה קראה לראש‬ ‫הושﬠנא רבה כהשלמה לראש השנה‬ ‫השנה 'יום תרועה' )במדבר כט‪ ,‬א( כיון שהוא יום‬ ‫מה שביארנו כי עבודת ראש השנה‬ ‫לפי‬ ‫שבור ומחולק לשלושה חלקים כאשר חלק‬ ‫מתחלקת לשלושה חלקים‪ ,‬יש לומר‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫ו‬ ‫השנה ויום הכיפורים עם הושענא רבה כאחד‬ ‫ביום‬ ‫והשאר‬ ‫השנה‬ ‫בראש‬ ‫נתקן‬ ‫אחד‬ ‫היה בכך עבודה שלימה‪ ,‬אבל מכיון שמחטא‬ ‫הכיפורים ובשמיני עצרת בשנים שאחר כך‪,‬‬ ‫אדם הראשון אין אנו יכולים לעסוק בריבוי‬ ‫וכבר בדברי הפוסקים מוזכר הקשר של יום‬ ‫עניינים רוחניים בבת אחת ‪ -‬כמו שנתבאר‬ ‫הכיפורים לתקיעת שופר – בכך שנהגו לתקוע‬ ‫לעיל‪ ,‬על כן נמשך הדבר מראש השנה שהוא‬ ‫במוצאי יום הכיפורים )שבלי הלקט סימן שכ"ב(‪ ,‬וכן‬ ‫יום ההמלכה‪ ,‬עד יום הכיפורים והושענא‬ ‫ביום הושענא רבה מוזכר בדברי הפוסקים‬ ‫רבה‪ ,‬שבאריכות הזמן אנו יכולים לפעול את‬ ‫שיש שנהגו לתקוע ביום זה )סדר היום‪ ,‬סדר יום‬ ‫כל העניינים הללו בקרבנו ולהשפיע על‬ ‫הושענא רבה(‪ ,‬מפני שימים אלו הם ימי השלמה‬ ‫הבריאה כולה‪.‬‬ ‫לעבודת ראש השנה משנים קודמות‪ .‬וכאשר‬ ‫האדם נכנס לעבודת הושענא רבה עם‬ ‫הסתכלות של השלמת עבודת ראש השנה‬ ‫ﬠבודתם של אדם נח ואברהם‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬יוכל להגיע ליום שמיני עצרת‬ ‫בימי ראש השנה יום הכיפורים‬ ‫ממקום גבוה יותר ופנימי יותר‪.‬‬ ‫והושﬠנא רבה‬ ‫בספ ר המנהגים )מנהג של סוכות הגה"ה רט"ז( הביא‬ ‫השפﬠת הקדושה ﬠל כל פ רטי‬ ‫את דברי המדרש‪' :‬אמר הקב"ה‬ ‫ה בריאה ביום הושﬠנא רבה‬ ‫ובביאור הדברים על דרך עבודה יש לומר‪,‬‬ ‫לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום‬ ‫המיוחד לכפר בו עונותיהם זהו הושענא‬ ‫יום‬ ‫הוא‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫שהרי‬ ‫רבה'‪ .‬ומבאר ספר המנהגים בכוונת הדברים‬ ‫ההמלכה שבו ממליכים את הקב"ה‪ ,‬וביום‬ ‫כי הקב"ה נקרא בשם אהי"ה שהוא בגמטריא‬ ‫הכיפורים העבודה היא להתרומם ולהתנתק‬ ‫כ"א‪ ,‬ואברהם אבינו היה דור עשרים ואחד‬ ‫מעניני העולם הזה‪ ,‬ועל כן עוסקים אז רק‬ ‫מאדם הראשון‪ ,‬כי 'עשרה דורות מאדם עד‬ ‫בחלק הרוחני של הבריאה ומבקשים סליחה‬ ‫נח' ו'עשרה דורות מנח עד אברהם' נמצא אם‬ ‫מחילה וכפרה‪ ,‬ומתקשרים בקשר אמיץ וחזק‬ ‫כן שאברהם אבינו היה דור עשרים ואחד‬ ‫עם הרבש"ע ללא שום מקום לדברים‬ ‫מבריאת העולם‪ ,‬על כן נתן לו הקב"ה את יום‬ ‫הגשמיים‪ .‬ולעומת זה יום הושענא רבה הוא‬ ‫הושענא רבה שהוא חל בכ"א תשרי‪ .‬ומסיים‬ ‫להיפך ממש מיום הכיפורים‪ ,‬כי בתפילות‬ ‫המדרש ‪' -‬אמר לו הקב"ה לאברהם אם אין‬ ‫הושענא רבה אנו מבקשים על כל פרט ופרט‬ ‫ביום‬ ‫יהיה‬ ‫השנה‬ ‫בראש‬ ‫לבניך‬ ‫כפרה‬ ‫בבריאה ‪' -‬הושע נא ילק מחסיל' וכו'‬ ‫הכיפורים ואם לאו יהיה בהושענא רבה‪ ,‬וזה‬ ‫ומכניסים את הבורא אל תוך כל פרטי‬ ‫אחדותו של שמי וזהו הושענא רבה' עכ"ד‪.‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬ואם היתה אפשרות לשלב את ראש‬ ‫ז‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫את‬ ‫ויקבלו‬ ‫שיתעדנו‬ ‫שבאדם‬ ‫הבהמיות‬ ‫מדבריו שיום ראש השנה קשור‬ ‫מתבאר‬ ‫ובכך‬ ‫מהרבש"ע‪,‬‬ ‫להם‬ ‫הראויה‬ ‫ההארה‬ ‫לעניינו של אדם הראשון שהוא‬ ‫מתבטא כוחו של אברהם אבינו ביום הושענא‬ ‫היה ראשית ותחילת הבריאה‪ ,‬כמו שאנו‬ ‫רבה‪ ,‬שבו אנו מתעסקים להעלות את חלקי‬ ‫אומרים בראש השנה ‪' -‬זה היום תחילת‬ ‫הבריאה לדרגה רוחנית יותר‪.‬‬ ‫מעשיך זיכרון ליום ראשון'‪ .‬וכעבור עשרה‬ ‫ימים חל יום הכיפורים שהוא כנגד נח שהיה‬ ‫הארת חשכ ת הﬠולם הזה באור‬ ‫דור עשירי מבריאת העולם ונכנס לתיבה בזמן‬ ‫הקדושה ‪ -‬בתפילת הושﬠנא רבה‬ ‫המבול‪ ,‬וכך היא גם העבודה ביום הכיפורים‬ ‫בדרך זו ניתן להבין מדוע בתפילת הושענא‬ ‫להתנתק מכל ענייני העולם – מאכילה ושתיה‬ ‫וכו' ולהתעלות לדביקות עם הבורא‪ ,‬כדוגמת‬ ‫רבה משלבים בפסוקי דזמרה גם‬ ‫נח שנכנס לתיבה בזמן שכל היקום נמחה‬ ‫חלקים מתפילת יום טוב‪ ,‬ויש מנהגים שונים‬ ‫ונמחק מעל פני האדמה‪' ,‬וישאר אך נח' ‪-‬‬ ‫בדבר כיצד להתייחס לתפילת הושענא רבה‬ ‫להשאר עם ההתעלות והדביקות בבורא‪.‬‬ ‫אם כתפילת יום טוב או כתפילת חול המועד‪.‬‬ ‫ואילו יום הושענא רבה הוא יומו של אברהם‬ ‫ולכאורה אינו מובן מדוע מערבים ומשלבים‬ ‫אבינו שהייתה עבודתו לגלות לכל באי עולם‬ ‫יחדיו תפילת יום טוב עם תפילת חול‬ ‫כי יש מנהיג לבירה‪ ,‬ואברהם אבינו היה‬ ‫המועד‪ ,‬אלא זו נקודת העבודה בהושענא‬ ‫מתעסק עם כל הערבים והכנענים לגלות‬ ‫רבה ‪ -‬להשלים את ראש השנה ויום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬על כן אנו צריכים לתת מקום‬ ‫ולהאיר את עיניהם להאמין במי שאמר והיה‬ ‫לחלק היום טוב שבו כיון שהוא יום מרומם‬ ‫העולם‪ ,‬ובכך הכניס אברהם אבינו את האור‬ ‫כיום הכיפורים וראש השנה‪ ,‬אבל אי אפשר‬ ‫האלוקי לכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫כמו כן גם בהושענא רבה אנו מתפללים על‬ ‫לתת לו רק יחס של קודש‪ ,‬כי התפקיד של‬ ‫הושענא רבה בהשלמת עבודת יום הכיפורים‬ ‫הוא בכך שנותנים מקום לענייני החולין‬ ‫כל העניינים הגשמיים ומזכירים אותם‬ ‫ומעלים אותם לדרגה רוחנית נעלית יותר‪,‬‬ ‫בהושענות‪ ,‬על מנת שיתעלו כל פרטי הבריאה‬ ‫ובדומה לאור הלבנה שמאיר בלילה ואינו‬ ‫למקום רוחני יותר ויתגלה בהם מציאות‬ ‫מבטל לגמרי את חשכת הלילה‪ ,‬כך גם‬ ‫הבורא באופן הראוי‪ ,‬כי כשמבקשים 'הושענא‬ ‫העבודה שלנו כדוגמת הירח צריכה להיות‬ ‫עדרים מדלות' ו'הושענא אדם ובהמה' וכו'‪,‬‬ ‫בדרך זו‪ ,‬שנותנים מקום לגשמיות ולענייני‬ ‫אין מתפללים רק על הצלחה גשמית ותו לא‪,‬‬ ‫העולם הזה שנמשל ללילה )פסחים ב‪ ,(:‬אבל‬ ‫אלא מבקשים על דעת אלוקית שתתגלה‬ ‫מרוממים אותם למקום רוחני יותר‪.‬‬ ‫בפרטי הבריאה הגשמיים ביותר‪ ,‬ועל חלקי‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫ח‬ ‫מלכותו של דוד המלך מתבטאת במידת התבטלותו לרבש"ﬠ‬ ‫להוסיף על דבריו שגם הערבות וגם‬ ‫ויש‬ ‫מלכותו של דוד המלך ויום‬ ‫חלוקי האבנים נקראים על שם ה'נחל'‬ ‫הושﬠנא רבה‬ ‫כי לכתחילה יש לקחת ערבות נחל דוקא )טור‬ ‫של יום הושענא רבה הוא דוד‬ ‫האושפיזא‬ ‫או"ח סימן תרמ"ז(‪ ,‬וביאור הדבר הוא על פי מה‬ ‫המלך שאף הוא קשור לעניין‬ ‫שכתבו הספרים )מאור עינים תולדות עה"פ ויבואו עבדי‬ ‫)ראש השנה כה‪(.‬‬ ‫הלבנה‪ ,‬כמו שמובא בגמרא‬ ‫יצחק וכו' ובעוד ספרים( ש'נחל' הוא ראשי תיבות‬ ‫שכאשר רצו לרמוז על חידוש מולד הלבנה‬ ‫'נפשנו חיכתה לה'' )תהלים לג‪ ,‬כ(‪ ,‬כי המהות של‬ ‫אמרו 'דוד המלך חי וקיים'‪ ,‬ובזוהר מבואר‬ ‫הערבות מבטאת את האפסיות של האדם ואת‬ ‫שדוד המלך חי בהרגשה תמידית שאין‬ ‫העובדה שאין לו משל עצמו כלום אלא כל‬ ‫המלכות שלו אלא כמו הירח ש'לית ליה‬ ‫כולו תלוי במתנת ה' עליו מלמעלה‪ .‬וכן‬ ‫מגרמיה כלום' )זוהר ח"ג דף שב‪ (.‬ואין לו משל‬ ‫הייתה דרכו של דוד המלך במלחמתו נגד‬ ‫עצמו שום דבר‪ ,‬כך גם דוד המלך חי ופעל‬ ‫גלית‪ ,‬כי גם כאשר שאול המלך הביא לו‬ ‫בדרך זו על כן הייתה מידתו כמידת הירח ועל‬ ‫ירידתו‬ ‫קודם‬ ‫שלו‬ ‫את השריון‬ ‫ללבוש‬ ‫כן יום האושפיזא שלו הוא בהושענא רבה‪.‬‬ ‫למלחמה‪ ,‬ובדרך נס התאים השריון למידת‬ ‫גופו של דוד )ילקוט שמעוני רמז קכ"ז(‪ ,‬עם כל זה‬ ‫סירב דוד המלך ללבוש את השריון אלא הלך‬ ‫מידת ההתבטלות וההשתוקקות של‬ ‫להילחם נגד גלית הפלישתי בחמישה חלוקי‬ ‫דוד המלך‬ ‫אחת ממלחמותיו של דוד המלך הייתה נגד‬ ‫נחל בלבד‪ ,‬כיון שדוד המלך הרגיש שאם הוא‬ ‫ילבש את השריון הרי שיחסר לו בתחושה של‬ ‫גלית הפלישתי שחירף וגידף מערכות‬ ‫'נפשנו חיכתה לה'' ובהתבטלות המוחלטת‬ ‫אלוקים חיים )שמואל א יז‪ ,‬כו( וביטל את ישראל‬ ‫להנהגת הבורא‪.‬‬ ‫מקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים‬ ‫הﬠרבות השפלות ותיקון פגם הירח‬ ‫במשך ארבעים יום )סוטה מב‪ ,(:‬כי הקליפה של‬ ‫בתחושת ההתבטלות לרבש"ﬠ‬ ‫גלית נלחמה נגד קבלת עול מלכות שמים‬ ‫והסתירה על כבוד ה' שלא יתגלה בבריאה‪,‬‬ ‫שמידתו של דוד המלך הייתה מידת‬ ‫מכיון‬ ‫ובמלחמה נגדו ירד דוד אל הנחל ולקח משם‬ ‫ההתבטלות לרבש"ע‪ ,‬על כן ביום‬ ‫'חמישה חלוקי אבנים' ובהם ניצח את גלית‬ ‫הושענא רבה שהוא יומו של דוד המלך שבו‬ ‫הפלישתי )שם‪ ,‬מ(‪ .‬וכתב הרמח"ל שחמשת בדי‬ ‫אנו עוסקים בתיקון הירח ‪ -‬המורה על ענין זה‬ ‫ערבות שאנו נוטלים ביום הושענא רבה הם‬ ‫של מידת ההתבטלות‪ ,‬אנו נוטלים בידנו את‬ ‫)קיצור‬ ‫כנגד אותם חמשה חלוקי אבני נחל‬ ‫הערבות שעניינם הוא תחושת הריקנות‬ ‫הכוונות לרמח"ל‪ ,‬סוד הסוכה הלולב ומיניו(‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫עלים‪ ,‬אבל מעיקר הדין ככל שהערבה יותר‬ ‫העצמית וההבנה כי בלי הבורא יתברך אין‬ ‫עלובה ושפלה‪ ,‬הדבר מורה יותר על אפסיות‬ ‫אנו יכולים לעשות ולפעול כלום‪ ,‬והכוח של‬ ‫האדם ועל כך שאנו תלויים אך ורק‬ ‫יום הושענא רבה הוא להרגיש זאת‪.‬‬ ‫בהשפעתו של הרבש"ע עלינו ולולי זה אין‬ ‫בנו כלום‪ ,‬וככל שהאדם מגיע ל'יום ערבה'‬ ‫לומר כי מטעם זה מעיקר הדין אין‬ ‫ויש‬ ‫עם הפנמת הדבר שהוא אינו שווה כלום‬ ‫צריך חמישה ערבות אלא די בבד אחד‬ ‫באמת אלא תלוי אך ורק בשפע האלוקי‬ ‫שיש בו עלה אחד אלא שכתבו הפוסקים‬ ‫עליו‪ ,‬כך יהיה לו יותר קשר ושייכות ליום‬ ‫)או"ח סימן תרס"ד רמ"א סעיף ד'( שמכוער הדבר‬ ‫הושענא רבהב ‪.‬‬ ‫לקחת כזו ערבה אלא יש לקחת ערבה עם‬ ‫החליל של ניסוך המים וﬠוצמת אה בת ה' לﬠם ישראל‬ ‫להסירו משם בכדי להכין את השיתין‬ ‫הכנת ה'שיתין' שבמזבח ﬠל ידי‬ ‫למזבח‪ ,‬אמר לו החרס שלא יסירנו משם כיון‬ ‫דוד המלך‬ ‫שהוא מונח במקום ההוא משעה שאמר‬ ‫בגמרא )סוכה מט‪ .‬ירושלמי פ"ד ה"ו( כי‬ ‫איתא‬ ‫הקב"ה 'אנכי ה' אלוקיך' ורצו מי התהום‬ ‫השיתין שהיו למזבח שבהם היו‬ ‫להציף את העולם‪ ,‬ואם דוד המלך יסיר משם‬ ‫מנסכים את היין של הנסכים ואת המים של‬ ‫את החרס יחזור התהום לעלות ולהציף את‬ ‫ניסוך המים היו מגיעים עד התהום‪ ,‬והקב"ה‬ ‫כל העולם‪ ,‬אבל דוד המלך לא שם אל ליבו‬ ‫ברא אותם כבר בששת ימי בראשית כנרמז‬ ‫מכיון שהיה עסוק בבניית בית המקדש כראוי‬ ‫בפסוק 'בראשית' – ברא 'שית'‪.‬‬ ‫והסיר משם את החרס‪ ,‬ואכן התחילו מי‬ ‫התהום לעלות ולהציף את העולם‪ ,‬ואמר דוד‬ ‫)ילקוט שמעוני תהלים רמז‬ ‫מבואר במדרש‬ ‫ﬠוד‬ ‫המלך שאם יש מי שיודע כיצד ניתן לפתור‬ ‫תתע"ח( שבשעת מתן תורה עמד התהום‬ ‫את הדבר עליו לומר זאת ואם לא יאמר‬ ‫להציף את כל העולם דרך אותם שיתין ועל‬ ‫תרבוץ עליו קללה חמורה מאוד‪ ,‬ואחיתופל‬ ‫כן ניתנה בתוכם חתיכת חרס שיחזיק את מי‬ ‫היה שם ולמד קל וחומר מ'השקאת סוטה'‬ ‫התהום שלא יפרצו החוצה‪ ,‬וכאשר דוד‬ ‫שמשום שלום בית של איש ואשתו אמרה‬ ‫המלך רצה לבנות את בית המקדש וחפר את‬ ‫תורה למחות את שם ה' על המים )במדבר ה‪,‬‬ ‫היסודות לצורך כך‪ ,‬הגיע עד אותו חרס ורצה‬ ‫ב‪ .‬ובטעם הדבר שנוטלים חמישה ערבות‪ ,‬יש לומר שמכיון שעצם היום קשור לאברהם אבינו – שהוא‬ ‫הראשון במנין האושפיזין‪ ,‬ולדוד המלך – האחרון באושפיזין‪ ,‬אנו לוקחים עוד חמישה ערבות שהם‬ ‫מורים על חמשת האושפיזין האמצעיים לשלבם יחד עם אברהם ודוד‪ ,‬אבל במדרש יש טעמים אחרים‬ ‫לדבר‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫י‬ ‫מקום ריק וחלול כדוגמת השיתין‪ ,‬ואנו חיים‬ ‫כג(‪ ,‬קל וחומר למקרה כזה בו המים יכולים‬ ‫בעולם הזה ומקיימים מצוות באופן החוזר‬ ‫לכלות את כל היקום שמותר למחות את שם‬ ‫על עצמו כל העת‪ ,‬בלימוד התורה ובתפילות‬ ‫ה'‪ ,‬ואכן הניחו שם חרס שכתוב עליו שם ה'‬ ‫היום ובמעשים טובים לפי סדר היום ומעגל‬ ‫והמים נחו מזעפם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ויש‬ ‫השנה‪ ,‬ומה התועלת בכך עבורנו ועבור‬ ‫להתבונן במעשה זה מדוע בשעת מתן‬ ‫הבריאה כולה בכך שאנו שוב ושוב מתפללים‬ ‫תורה עמדו מי התהום להציף ולכלות‬ ‫את אותם התפילות ומקיימים את אותם‬ ‫את כל הבריאה‪ ,‬וכן מדוע בזמן שדוד המלך‬ ‫המצוות בסדר החוזר על עצמו בתמידות?‬ ‫עסק בהכנת היסודות של בית המקדש הציפו‬ ‫אלא הענין הוא כי כאשר יהודי מקיים תורה‬ ‫המים את העולם ולא יכלו להישאר במקומם‪.‬‬ ‫ומצוות בימי חייו כאן בעולם הרי הוא‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל פﬠולת ﬠבודת‬ ‫משפיע על כל ה'חלל הפנוי' של הבריאה‬ ‫בני ישראל בחלל ה בריאה‬ ‫ומאיר בעולם את האור האלוקי‪ ,‬ובכך‬ ‫ובביאור הענין יש לבאר תחילה את מהות‬ ‫הופכים את ה'חלל' להיות 'חליל' ששר שירה‬ ‫לרבש"ע כי מתווסף בו האות 'י' שזה היהודי‬ ‫שמקיים תורה ומצוות בעולם‪ ,‬שזו היא‬ ‫שבעצם‬ ‫המזבח‪,‬‬ ‫של‬ ‫השיתין‬ ‫עבודת בני ישראל להוסיף את ה'י' המורה על‬ ‫היותם חלולים הם מבטאים את מהות‬ ‫גילוי הבורא – בבריאה‪ ,‬וכן נרמז הדבר‬ ‫הבריאה שהקב"ה ברא בששת ימי בראשית‪,‬‬ ‫בתיבת 'אויר' כי כשנסיר את האות 'י' מ'אויר'‬ ‫שאז היקום כולו היה מקום 'חלל פנוי' וריק‬ ‫ייוותר 'אור'‪ ,‬כי היהודי מגלה את האור‬ ‫מתוכן רוחני‪ ,‬ובעבודת ניסוך המים לתוך‬ ‫האלוקי בחלל אויר העולם‪ ,‬ותפקידו של‬ ‫השיתין מתבטאת עבודת בני ישראל בעולם‪,‬‬ ‫היהודי הוא להפוך את ה'אויר הפנוי' לחליל‬ ‫כי ניסוך המים היה באופן שהיו שואבים‬ ‫ומקום מואר באורו של הרבש"ע‪.‬‬ ‫מים ממעין השילוח שנמצא בתחתית ההר‬ ‫מתחת לבית המקדש‪ ,‬והיו עולים ומטפסים‬ ‫על הר הבית עד שעולים במעלות העזרה‬ ‫הﬠמידה נגד כוח היצר הרﬠ ﬠל ידי‬ ‫ומשם היו מעלים את המים על גבי המזבח‪,‬‬ ‫התבטלות מוחלטת לרבש"ﬠ‬ ‫ומנסכים אותם אל השיתין ששם הגיעו המים‬ ‫ויש‬ ‫חזרה עד התהום‪ ,‬ולכאורה הדבר תמוה‬ ‫לומר שמשום כך פרק הגמרא העוסק‬ ‫ביותר‪ ,‬מהו הענין לקחת מים מהתהום‬ ‫בניסוך המים במסכת סוכה נקרא פרק‬ ‫ולהעלותם אל מקום גבוה – השיתין‪ ,‬ומשם‬ ‫נקראת‬ ‫השואבה‬ ‫בית‬ ‫ושמחת‬ ‫'החליל'‪,‬‬ ‫להחזירם אל התהום?‬ ‫במשנה בשם ה'חליל'‪ ,‬והרע"ב פירש כי טעם‬ ‫הדבר הוא מפני שכלי החליל קולו נשמע‬ ‫בכך באה לידי ביטוי עבודת בני‬ ‫אלא‬ ‫יותר חזק משאר כלים )סוכה פ"ה מ"א(‪ ,‬אבל לפי‬ ‫ישראל בעולם הזה‪ ,‬כי העולם הוא‬ ‫יא‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫בתוכו‪ ,‬מה שאין כן בשאר כלים שיש להם‬ ‫המתבאר כאן יש לומר שהביאור הוא – כיון‬ ‫חשיבות בפני עצמם על כן מקבלים טומאה‬ ‫שזהו מטרת עבודת 'ניסוך המים' להורות על‬ ‫מגבםג ‪ ,‬וכן עבודתו של היהודי צריכה להיות‬ ‫עבודת בני ישראל להשפיע על החלל הפנוי‪.‬‬ ‫כדוגמת כלי חרס שיבין ויפנים כי לו עצמו‬ ‫ומשום כך נבראו השיתין כבר בששת ימי‬ ‫אין שום חשיבות אלא רק בתוכן הרוחני שיש‬ ‫בראשית להראות כי עבודת בני ישראל היא‬ ‫בקרבו ובהתבטלות לרבש"ע‪.‬‬ ‫להשפיע על החלל הפנוי שנברא בבריאת‬ ‫העולם ולהאיר בו את האור האלוקי‪ ,‬ובמתן‬ ‫לרבש"ﬠ חשוב הקשר שלנו ﬠימו‬ ‫תורה כל הבריאה קיבלה צורה חדשה כיון‬ ‫יותר מכל דבר אחר‬ ‫שעל ידי התורה יש את הכוח להאיר את‬ ‫כאשר‬ ‫האור האלוקי בבריאה ביתר שאת‪ ,‬ולעומת‬ ‫דוד המלך עסק בבנין בית המקדש‬ ‫זאת התחדש כוחו של היצר גם כן באופן‬ ‫אירע שוב החשש ממי התהום‬ ‫שיש עבודה וניסיונות על כל דבר וענין‬ ‫שיציפו את העולם‪ ,‬מכיון שבית המקדש הוא‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫בדרגה גבוהה יותר מקבלת התורה‪ ,‬כי התורה‬ ‫והדרך‬ ‫והמצוות הם קיום רצונו של הקב"ה וגילוי‬ ‫להתמודד מול כוח היצר הרע‬ ‫האור האלוקי בבריאה‪ ,‬אבל בית המקדש‬ ‫המתבטא במי התהום המתפרצים‬ ‫מביא את הקשר הגדול של 'בין שדי ילין'‬ ‫ועולים במטרה להציף את כל העולם – היא‬ ‫ו'כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך'‬ ‫על ידי חרס המונח שם על המים‪ ,‬המורה על‬ ‫זו‬ ‫ודביקות‬ ‫קשר‬ ‫יהיה‬ ‫לבוא‬ ‫שלעתיד‬ ‫לרבש"ע‬ ‫וההתבטלות‬ ‫השפלות‬ ‫כוח‬ ‫בהתגלות‪ ,‬וכאשר התחיל הגילוי של בית‬ ‫שבאמצעות זה ניתן להינצל מכוחו של היצר‬ ‫המקדש להתגלות בבריאה‪ ,‬התעורר עוד פעם‬ ‫הרע‪ ,‬כי המהות של חרס היא שהוא רק גוש‬ ‫כוח המים להחריב את העולם כיון שלכאורה‬ ‫עפר ואדמה ללא כל חשיבות‪.‬‬ ‫אין זה לפי כבודו של הקב"ה לרדת ולהתאחד‬ ‫ומטﬠם‬ ‫כל כך בקשר ודביקות עם בני ישראל‪.‬‬ ‫זה מבאר החידושי הרי"ם )שפת אמת‬ ‫והתשובה על כך הייתה מלימוד הקל וחומר‬ ‫שלח תרל"ג( מדוע כלי חרס מקבל‬ ‫שמותר למחות שמו של הקב"ה‬ ‫טומאה רק מתוכו ולא מגבו בשונה משאר‬ ‫עבור 'שלום בית' של איש ואשתו קל וחומר‬ ‫כלים המקבלים טומאה מגבם – כיון שלכלי‬ ‫עבור הצלת העולם‪ ,‬ובכך רצה הקב"ה ללמד‬ ‫חרס אין שום חשיבות בפני עצמו אלא כל‬ ‫אותנו כי בכדי להתקשר עימנו בקשר קרוב‬ ‫מהותו מתבטאת רק בתוכן שלו ובמה שיש‬ ‫ג‪ .‬ביאור זה מובא בשם הגר"ח מבריסק אבל כבר קדמו החידושי הרי"ם‪.‬‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫יב‬ ‫ואשתו'‬ ‫'איש‬ ‫כדוגמת‬ ‫לרבש"ע‬ ‫בינינו‬ ‫כל כך כדוגמת 'איש ואשתו' מותר למחות את‬ ‫ו'אשכול הכופר דודי לי בין שדי ילין' –‬ ‫שמו על המים‪ ,‬וכביכול הרבש"ע מוותר על‬ ‫במעלה יתרה מהקשר שיש בכל השנה‪.‬‬ ‫כל העניינים הנעלמים והגבוהים שאינם‬ ‫שייכים לדרגתנו ולהשגתנו ומתייחד עמנו‬ ‫כפי היכולת שלנו להכיל ולהשיג‪ ,‬כי רצונו‬ ‫גילוי אה בת הרבש"ﬠ לכל יהודי‬ ‫של הקב"ה שנהיה דבוקים בו בקשר אמיץ‬ ‫ביום שמחת תורה‬ ‫וחזק מאוד וזה חשוב לו יותר מכל‪.‬‬ ‫בדרך זו ניתן לבאר מדוע ביום שמחת תורה‬ ‫יש כמה דברים בהם אנו מקילים‬ ‫ﬠוצם האיחוד והחיבור שלנו ﬠם‬ ‫בהלכה באופן נדיר‪ ,‬כי בכל השנה אין עולים‬ ‫הרבש"ﬠ המתגלה בשמיני ﬠצרת‬ ‫נמצא אם כן שכל קיום הבריאה כיום הוא‬ ‫לתורה בקריאה שכבר קראו‪ ,‬ואפילו לילדים‬ ‫וקטנים אין מקילים בזה מפני חשש 'ברכה‬ ‫מכוח אותו הקל וחומר‪ ,‬מכיון שהמים‬ ‫לבטלה'‪ ,‬גם בכל ימות השנה אסור להוציא‬ ‫עמדו לשטוף ולהציף את כל היקום והדבר‬ ‫ספר תורה מארון הקודש אם לא מעוניינים‬ ‫האחרון שעצר אותם היה מכוח הקל וחומר‬ ‫לקרוא בו )או"ח סימן קל"ה סעיף י"ד( חוץ ממקרים‬ ‫המורה לנו על עוצם אהבת הקב"ה לעמו‬ ‫מיוחדים ואופנים מסויימים בהם מתירים‬ ‫ישראל‪ ,‬וזהו תכלית הבריאה ואל החיבור הזה‬ ‫להוציא את הס"ת מן הארון קודש‪ ,‬ואילו‬ ‫אנו מחכים ומצפים שיתגלה לעתיד לבוא‬ ‫ביום שמחת תורה אנו מוציאים את ספרי‬ ‫בתוקף גדול ובגילוי ממש‪.‬‬ ‫התורה מארון הקודש בכדי לרקוד עימם‪ ,‬וגם‬ ‫מעלים אנשים לתורה גם כאשר כבר גמרו‬ ‫ובכך ניתן להבין את ייחודו של יום שמיני‬ ‫לקרוא את הקריאה ולא חוששים לכבוד‬ ‫עצרת ושמחת תורה‪ ,‬כי לאחר שבראש‬ ‫הספר תורה או לחשש ברכה לבטלה‪ ,‬כי בכך‬ ‫השנה המלכנו את הקב"ה על עצמנו ועל כל‬ ‫מתבטא בבחינה מסויימת מה שאמרו בגמרא‬ ‫הבריאה כולה‪ ,‬וביום הכיפורים התעלנו מעל‬ ‫'ימחה שמי על המים' עבור הטלת שלום בין‬ ‫הבריאה והגענו לדביקות הגדולה ברבש"ע‪,‬‬ ‫איש ואשתו‪ ,‬על כן בשמחת תורה לא‬ ‫מגיע אחר כך יום הושענא רבה ‪ -‬יום ערבה‪,‬‬ ‫חוששים לאסור את הדברים הללו בכדי לתת‬ ‫שעניינו הוא להיות כחרס הנשבר לפני‬ ‫לכל יהודי את התחושה שיש לו קשר עם‬ ‫הקב"ה ולהתבטל אליו בתכלית הביטול‬ ‫הרבש"ע ברמה הגבוהה ביותר שיש‪ ,‬וביום‬ ‫ולהבין שאין לנו משל עצמנו כלום‪ ,‬ומכוח‬ ‫שמיני עצרת מתגלה הקשר המיוחד והנעלה‬ ‫יום זה אנו נכנסים לשמיני עצרת ושמחת‬ ‫הזה שיש בינינו לרבש"ע‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬שאז מתגלה היחוד והקשר העצום‬ ‫יג‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫כוח הﬠרבה בדורות הנמוכים מביא להתגלות היחוד ביום שמיני ﬠצרת‬ ‫כן אמר להם הקב"ה שדוקא משום כך שהם‬ ‫בכוח ההתבטלות ביום הושﬠנא‬ ‫מרגישים שפלים כל כך‪ ,‬והם רואים את‬ ‫רבה זוכים לגילוי הקשר לרבש"ﬠ‬ ‫המצב של בית שני כמה הוא רחוק מעוצמת‬ ‫בשמיני ﬠצרת‬ ‫הגילוי של הבית הראשון‪ ,‬משום זה עצמו‬ ‫הנביא חגי היה אחד מהנביאים שתיקנו את‬ ‫הקב"ה מחזקם 'רוחי עומדת בקרבכם' וכו'‪,‬‬ ‫מצות ערבה ביום הושענא רבה‪,‬‬ ‫כי כאשר האדם משפיל ומבטל את עצמו‬ ‫כמבואר ברש"י )סוכה נד‪ .‬ד"ה יסוד נביאים( שחגי‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬זוכה אח"כ לקשר ודביקות נפלאה‬ ‫זכריה ומלאכי תיקנו את מצות ערבה‪ ,‬ובספר‬ ‫עם הרבש"ע‪.‬‬ ‫חגי מופיעה נבואה שנאמרה לחגי בחודש‬ ‫ומשום‬ ‫השביעי בעשרים ואחד בו – הוא יום הושענא‬ ‫כך מסיים הנביא שם "גדול יהיה‬ ‫רבה‪ ,‬ושם הקב"ה אומר לחגי הנביא לומר‬ ‫כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון‬ ‫לאותם הזקנים שזכרו עוד את הבית הראשון‬ ‫אמר ה' צבקות‪ ,‬ובמקום הזה אתן שלום נאם‬ ‫וכאשר בנו את הבית השני נפלה רוחם‬ ‫ה' צבקות" )שם ט(‪ ,‬שבכוח ההתבטלות‬ ‫בקרבם כיון שזכרו את עוצם ההתגלות‬ ‫לרבש"ע יזכו ל'שלום' כדוגמת שלום בין‬ ‫שהיתה בבית ראשון וראו שהבית השני הוא‬ ‫'איש לאשתו' האמור לעיל המורה על דרגת‬ ‫בדרגה נמוכה יותר מהראשון‪ ,‬על כן למרות‬ ‫הקשר הגבוהה ביותר עם הרבש"ע‪ .‬וזה הוא‬ ‫שכל עם ישראל באותו הדור שמחו מאוד‬ ‫עבודת יום הושענא רבה ‪ -‬להתבטל לרבש"ע‪,‬‬ ‫בחנוכת בית המקדש השני אבל הם שזכרו את‬ ‫ומכוח השפלות וההתבטלות זוכים אחר כך‬ ‫הבית הראשון היו עצובים‪ ,‬על כן אמר להם‬ ‫ביום שמיני עצרת לקרבת ה' עצומה בדרגה‬ ‫הקב"ה לחזק את רוחם‪" :‬מי בכם הנשאר‬ ‫הגבוהה ביותר שאפשר בבחינת 'ישיש עליך‬ ‫אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה‬ ‫אלוקיך כמשוש חתן על כלה'‪.‬‬ ‫אתם רואים אתו עתה הלוא כמהו כאין‬ ‫בעיניכם‪ .‬ועתה חזק זרבבל נאם ה' וחזק‬ ‫שייכות ﬠנין הושﬠנא רבה לדורות‬ ‫יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם‬ ‫הנמוכים והשפלים יותר‬ ‫הארץ נאם ה' ועשו כי אני אתכם נאם ה'‬ ‫השפת‬ ‫צבקות‪ .‬את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם‬ ‫אמת בכמה מקומות )סוכות תרל"ט תר"מ‬ ‫ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו" )חגי‬ ‫ועוד( כותב כי ביום הושענא רבה‬ ‫ב‪ ,‬ג‪-‬ה(‪.‬‬ ‫יכולים גם בדורות השפלים לפעול את‬ ‫הדורות‬ ‫של‬ ‫והכוח‬ ‫השלימה‪,‬‬ ‫הגאולה‬ ‫זו מתאימה ליום בו נאמרה – יום‬ ‫ונבואה‬ ‫הנמוכים לפעול הוא דוקא בידיעה שהם‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬שהוא יום בו העבודה‬ ‫נמוכים ובשפל המצב ועם כל זה הבורא נמצא‬ ‫היא להשפיל עצמו ולהתבטל לרבש"ע‪ ,‬ועל‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫יד‬ ‫הירושלמי מכך שבבבל היו נוהגים להביא את‬ ‫איתם ומכירים בכוחם לבקש ולפעול‪ ,‬ועל כן‬ ‫הספר תורה לפני ה'ריש גלותא' לקרוא בו‬ ‫משיח יגיע לדורות נמוכים כאלו דוקא‪.‬‬ ‫ודברים אלו אמר השפת אמת על דורו‪ ,‬כל‬ ‫ואפילו שלא היה אדם גדול בתורה‪ ,‬ומיישב‬ ‫הירושלמי כי מכיון שה'ריש גלותא' היה‬ ‫שכן בדורות שלנו שהם נמוכים‬ ‫מזרעו של דוד המלך על כן נהגו להביא לפניו‬ ‫הרבה יותר בודאי שהעבודה של יום הושענא‬ ‫את הספר תורה לקרוא בו‪.‬‬ ‫רבה שייכת אלינו‪ ,‬כי כאשר האדם יתבונן‬ ‫ובפשטות כוונת הירושלמי לומר כי המנהג‬ ‫במצבו האישי ובמצב הדור כולו יכול‬ ‫לפעמים לקבל חלישות הדעת‪ ,‬כיון שבדורות‬ ‫המשיך עוד מזמן דוד המלך‬ ‫הקודמים היו בעלי השגה ורוח הקודש שהיו‬ ‫ואפילו כאשר ה'ריש גלותא' לא היה אדם‬ ‫דבוקים ברבש"ע באופן נעלה מאוד ואנו‬ ‫בדברי‬ ‫לבאר‬ ‫ניתן‬ ‫אבל‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫גדול‬ ‫נמצאים בדרגות נמוכות הרבה יותר‪ ,‬וכאשר‬ ‫הירושלמי כי זרע בית דוד‪ ,‬היו הולכים בדרכו‬ ‫מגיעים לשפלות כזו שייכת נבואת חגי‬ ‫של דוד המלך שהייתה במידת השפלות‬ ‫לדורות שראו את הבית הראשון והשוו בינו‬ ‫וההתבטלות לגמרי לפני הרבש"ע‪ ,‬ומשום כך‬ ‫ובין הבית השני וראו שהבית השני לא מגיע‬ ‫נוהג אצלם מנהג זה שמביאים את הספר‬ ‫לקצה הדרגה של הבית הראשון‪ ,‬אז נאמרה‬ ‫תורה עד למקומם ואין צריכים להגיע אל‬ ‫נבואת ה' לחגי – 'אתן שלום' ו'רוחי‬ ‫הספר תורה‪ ,‬כי מי שמבטל עצמו לרבש"ע‬ ‫ודביקות‬ ‫לקשר‬ ‫זוכים‬ ‫שאז‬ ‫בקרבכם'‪,‬‬ ‫לגמרי ראוי הוא לכך שיביאו לפניו את הספר‬ ‫ברבש"ע יותר מכל‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬וכן ביום הושענא רבה ‪ -‬על ידי כוח‬ ‫ההתבטלות וההרגשה כי אין לנו משל עצמנו‬ ‫כלום אלא רק מההשפעה מלמעלה עלינו‪,‬‬ ‫ﬠל ידי ההתבטלות לרבש"ﬠ זוכים‬ ‫זוכים ומגיעים ליום שמיני עצרת ושמחת‬ ‫לקבל את התורה ﬠד מקומנו הנמוך‬ ‫תורה‪ ,‬ומקבלים את התורה עד למקום בו אנו‬ ‫שביום‬ ‫)פ"ז מ"א(‬ ‫יומא‬ ‫במשנה‬ ‫איתא‬ ‫נמצאים וזוכים לקשר חדש עם התורה בכל‬ ‫הכיפורים היה הכהן גדול קורא‬ ‫מקום ובכל מצב ‪ -‬על ידי ההתבטלות ועבודת‬ ‫בתורה‪ ,‬והיו מוצאים עבורו את הספר תורה‬ ‫הערבה שביום הושענא רבה‪.‬‬ ‫ומביאים לפניו בכדי לקרוא בו‪ .‬ובירושלמי‬ ‫)יומא פ"ז ה"א( מבאר בטעם הדבר שהיו מביאים‬ ‫ﬠרבה מורה ﬠל הנחת רוח של‬ ‫את הספר תורה לכהן גדול‪ ,‬אף על פי שבכל‬ ‫הרבש"ﬠ גם מאנשים נמוכים ושפלים‬ ‫מקום האדם צריך לבוא אל הספר תורה ולא‬ ‫מביאים את הספר תורה אליו ‪ -‬כי מכיון‬ ‫)ח"ג דף פה‪ (:‬איתא‪ :‬כי הרוצה ללמוד‬ ‫בזוהר‬ ‫שהכהן גדול הוא גם גדול בתורה על כן מפני‬ ‫תורה ואינו מוצא מי שילמדו ולומד‬ ‫כבודו מביאים את הספר אליו‪ ,‬אבל מקשה‬ ‫טו‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫שהשפלות‬ ‫וככל‬ ‫נחל‪,‬‬ ‫הערבי‬ ‫גדלים‬ ‫מעצמו ומגמגם בדבריו עושה בכך נחת רוח‬ ‫וההתבטלות גדולה יותר – כך גם הערבי נחל‬ ‫גדולה לרבש"ע‪ ,‬והקב"ה לוקח את הדברי‬ ‫גדולים יותר‪ ,‬כי ענין הערבה מורה על הנחת‬ ‫תורה שלו ונוטע אותם בסמוך לנחל העליון‬ ‫רוח שיש להקב"ה גם מאנשים נמוכים‬ ‫הרוחני ונעשה מכך אילנות גדולות שהם –‬ ‫ושפלים המבטלים את עצמם איליו‪ ,‬וזה הוא‬ ‫ערבי נחל‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‪" :‬באהבתה‬ ‫עבודת יום ערבה ‪ -‬להתבטל בתכלית הביטול‬ ‫תשגה תמיד" )משלי ה‪ ,‬יט( ע"כ‪ .‬הרי שכוח‬ ‫אל הרבש"ע ולהפנים כי אין לנו משל עצמנו‬ ‫הערבה נעשה מאותם שמשתוקקים ללמוד‬ ‫כלום‪ ,‬ובכך לזכות לקרבת ה' הגדולה ולעשות‬ ‫תורה ואינם יודעים כיצד לעשות זאת והם‬ ‫לרבש"ע נחת רוח יתרה‪.‬‬ ‫מגמגמים את התורה שהם רוצים ללמוד ומכך‬ ‫סיום והﬠלאת ירח האיתנים בגילוי הקשר והיחוד ביום שמיני ﬠצרת‬ ‫אומות העולם‪ ,‬ופירוש הדברים הוא שרוח‬ ‫בשמיני ﬠצרת אנו נקיים מטומאת‬ ‫הטומאה של השבעים אומות נדבק גם בנו עד‬ ‫אומות הﬠולם וראויים להתייחד‬ ‫שהרבש"ע כביכול אינו יכול להנות מאותם‬ ‫ﬠם הרבש"ﬠ‬ ‫הקרבנות‪ ,‬אבל ביום שמיני עצרת אחרי‬ ‫חז"ל שבשמיני עצרת הקב"ה אומר‬ ‫כתבו‬ ‫שהתנקינו מכל כוחות הטומאה של אומות‬ ‫לבני ישראל להביא קורבנות 'כדי‬ ‫העולם שדבקו בנו‪ ,‬הרבש"ע יכול להיות עמנו‬ ‫שאהנה ממך' )סוכה נה‪ ,(:‬ורש"י )שם ד"ה שאהנה(‬ ‫בקשר ולגלות לנו גילויי קשר וקרבה ולהנות‬ ‫ישראל‬ ‫לעם‬ ‫אומר‬ ‫שהקב"ה‬ ‫מפרש‬ ‫ממנו לבד‪.‬‬ ‫שמהשבעים פרים שהקריבו בחג הסוכות אין‬ ‫הקב"ה מייחס את מﬠשה המצוות‬ ‫לו הנאה כיון שהם כנגד אומות העולם על‬ ‫אלינו ואנו מחזירים הכול אליו‬ ‫כן ציוה ה' על יום שמיני עצרת בכדי שיהנה‬ ‫במדרש‬ ‫מעם ישראל‪ .‬ויש להבין לכאורה מדוע‬ ‫סוף פרשת פנחס )מדרש רבה במדבר פכ"א‬ ‫השבעים פרים אינם נחשבים הנאה לרבש"ע‬ ‫כ"ה( על הפסוק 'עצרת תהיה לכם'‬ ‫מעם ישראל‪ ,‬והרי עם ישראל הם אלו‬ ‫)במדבר כט‪ ,‬לה( איתא‪" :‬תהיה לכם‪ ,‬מהו תהיה‬ ‫שהקריבו משל עצמם עבור הגויים ומדוע יום‬ ‫לכם אמר להם המועדים נאים לכם‪ ,‬שאל‬ ‫שמיני עצרת שונה בהנאה שיש בו לרבש"ע‬ ‫עובד כוכבים אחד את רבי עקיבא למה אתם‬ ‫מישראל ‪ -‬יותר משאר ימי חול המועד של‬ ‫עושים מועדות‪ ,‬לא כך אמר לכם הקדוש‬ ‫חג הסוכות‪.‬‬ ‫ברוך הוא )ישעיה א‪ ,‬יד( חדשיכם ומועדיכם‬ ‫שנאה נפשי‪ .‬אמר לו רבי עקיבא אילו אמר‬ ‫אלא ביאור הדבר הוא‪ ,‬כי בימי חול המועד‬ ‫©‬ ‫ומועדי שנאה נפשי היית אומר‪ ,‬לא‬ ‫©‬ ‫חדשי‬ ‫שהקרבנו שבעים פרים אף על פי שהיו‬ ‫אמר אלא חדשיכם ומועדיכם ‪ -‬בשביל אותן‬ ‫הפרים משלנו אבל הקרבתם הייתה עבור‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫טז‬ ‫רק של הקב"ה חסר בשליחות שלנו‪ ,‬וכך‬ ‫)מלכים א‪ ,‬יב(‬ ‫מועדות שעשה ירבעם שנאמר‬ ‫היא דרכו של הקב"ה לתת לאדם לפעול‬ ‫ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בט"ו יום‬ ‫במעשיו הטובים באופן שיחשוב כי הוא זה‬ ‫לחדש כחג אשר ביהודה‪ ,‬ויעל על המזבח‬ ‫שמכוח עצמו הגיע לדרגות אלו ועשה ופעל‬ ‫אשר עשה בבית קל בחדש אשר בדא מליבו‬ ‫את כל המעשים והדברים הרוחניים‪ ,‬אבל‬ ‫ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח‬ ‫העבודה היא לדעת ולזכור כי באמת הכל‬ ‫להקטיר‪ ,‬אבל המועדות האלו אינן בטלים‬ ‫מכוחו של הקב"ה‪.‬‬ ‫לעולם ולא החדשים‪ ,‬למה שהן להקדוש‬ ‫ובכך מבאר את הפסוק 'ולך ה' חסד כי אתה‬ ‫ברוך הוא שנאמר )ויקרא כג ( אלה מועדי ה'‪ ,‬וכן‬ ‫)שם( אלה הם מועדי‪ ,‬וכן וידבר משה את‬ ‫)תהלים סב‪ ,‬יג(‬ ‫תשלם לאיש כמעשהו'‬ ‫מועדי ה'‪ ,‬ולכך אין עתידים ליבטל ועליהם‬ ‫שהמפרשים מתקשים בביאור הפסוק כיון‬ ‫נאמר )תהלים קיא( סמוכים לעד לעולם עשויים‬ ‫שהדברים פשוטים הם‪ ,‬שהקב"ה נותן שכר‬ ‫באמת וישר" עכ"ד‪.‬‬ ‫רק לפי מעשי האדם‪ ,‬אלא מבאר השפת אמת‬ ‫כי הקב"ה עושה כביכול המעשים הם של‬ ‫דברי המדרש סותרים מתחילתם‬ ‫ולכאורה‬ ‫האדם עצמו‪ ,‬אפילו שבאמת הרבש"ע הוא זה‬ ‫לסופם כי בתחילה אומר המדרש‬ ‫שפעל ונתן את הכוח לקיים את התורה‬ ‫שהקב"ה אומר לישראל 'המועדים נאים לכם'‬ ‫והמצוות‪ .‬ובכך יתבארו דברי המדרש כי‬ ‫מתייחסת‬ ‫המועדים‬ ‫פעולת‬ ‫כי‬ ‫משמע‬ ‫ואנו‬ ‫להקב"ה‬ ‫שייכים‬ ‫המועדים‬ ‫באמת‬ ‫לישראל‪ ,‬ובהמשך מבאר המדרש בשם רבי‬ ‫אלא‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫המעשים‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫מקשרים‬ ‫עקיבא כי המועדים שייכים לרבש"ע‪.‬‬ ‫ונראה לבאר על פי מה שכתב השפת אמת‬ ‫שהקב"ה אומר 'עצרת תהיה לכם' ונותן לנו‬ ‫את התחושה כאילו אנו עושים ופועלים‪ ,‬אבל‬ ‫)כי תצא תרל"א( כלל גדול בעבודת ה'‪,‬‬ ‫אנו עם בני ישראל מעלים ומחזירים לרבש"ע‬ ‫שכל יהודי צריך לדעת שכל מעשיו ומצוותיו‬ ‫את הכל‪ ,‬ואומרים 'מועדי ה'' ו'אלה הם‬ ‫הם רק בכוחו של הקב"ה ואין הם שלו כלל‪,‬‬ ‫מועדי' וכו'‪.‬‬ ‫ומי שאינו חי עם הידיעה הזו הרי גם אם‬ ‫הﬠלאת ﬠבודת ירח האיתנים‬ ‫פועל גדולות ונפלאות בתורה ומצות אין‬ ‫לרבש"ﬠ ביום שמיני ﬠצרת‬ ‫לזה את החשיבות הראויה‪ ,‬מכיון שכל‬ ‫פעולת המצות שלנו היא רק כמו מעשה‬ ‫יום שמיני עצרת הוא הסיום של חודש תשרי‬ ‫שליח שנשלחנו על ידי הקב"ה לקיים בעולם‬ ‫שבו התעוררו בני ישראל להתקרב אל‬ ‫הזה את התורה ואת המצות‪ ,‬ובהלכות‬ ‫בוראם‪ ,‬החל מחודש אלול וראש השנה בו‬ ‫שליחות נפסק שהשליחות צריכה לחזור אל‬ ‫המלכנו את הבורא יתברך על כל העולמות‬ ‫המשלח )גיטין כד‪ .‬שו"ע אבה"ע סימן קמ"א סעיף א'(‪,‬‬ ‫כולם‪ ,‬ואחר כך ימי התשובה ויום הכיפורים‬ ‫וכאשר חסר בהכרה כי כל מעשנו הם באמת‬ ‫יז‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫התורה בנסכי קרבנות חג הסוכות שרמוז בהם‬ ‫שעוברים בכל שנה מתוך רגשי הלב באופן‬ ‫'מים' )תענית ב‪.(:‬‬ ‫נעלה ביותר‪ ,‬ולאחריהם הימים שבינתיים‬ ‫וביום‬ ‫וימי חג הסוכות שהיינו עסוקים עם הסוכה‬ ‫הושענא רבה אנו נוהגים מנהגים‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫והשמחה‬ ‫וההלל‬ ‫המינים‬ ‫וארבעת‬ ‫שכלל אין להם מקור בתורה‪ ,‬אלא‬ ‫וכשמגיע היום האחרון של שמיני עצרת‬ ‫הם מנהגים חדשים מדורות אחרונים יותר‪,‬‬ ‫נהיה הקשר והייחוד הגדול בין עם ישראל‬ ‫כמו מצות ערבה שהיא תקנת נביאים‪ ,‬והמנהג‬ ‫לרבש"ע ובו אומר לנו הקב"ה 'עצרת תהיה‬ ‫להיות נעורים בליל הושענא רבה וכדומה‬ ‫לכם' ומייחס אלינו את כל העבודה של‬ ‫שהונהגו בדורות אחרונים יותר‪.‬‬ ‫חודש אלול ותשרי‪ ,‬אבל אנו עומדים לפני‬ ‫הדבר הוא כי כאשר שני חברים‬ ‫וביאור‬ ‫הרבש"ע ומחזירים את השליחות לבעליה‪,‬‬ ‫מתקרבים זה אל זה‪ ,‬ומכירים זה את‬ ‫ואומרים להקב"ה שכל ההתקרבות ועבודת‬ ‫רצונותיו של זה‪ ,‬הם אינם נצרכים להוראה‬ ‫ההמלכה והתשובה והשמחה וכו' שעברו על‬ ‫מפורשת של החבר בכדי לקיים את רצונו‬ ‫כלל ישראל בירח האיתנים ‪ -‬מגיע ממנו‬ ‫אלא הם יודעים לבד מהו הרצון של החבר‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ובכך מתבטא פן נוסף ביחוד השלם‬ ‫כך עם ישראל בראש השנה מקבלים עליהם‬ ‫וב'אתן שלום' של שמיני עצרת‪ ,‬שבו אנו‬ ‫עול מלכות שמים ולקיים את כל הכתוב‬ ‫מתקשרים ומתחברים אל הרבש"ע כ'איש‬ ‫בתורה‪ ,‬ועל כן העיסוק בראש השנה הוא‬ ‫ואשתו' ביחוד וקשר ברמה הגבוהה ביותר‪,‬‬ ‫סביב 'ככתוב בתורתיך'‪ ,‬אבל ביום הכיפורים‬ ‫ונעשה בכך שלום בין פמליא של מעלה‬ ‫שבו אנו מתעלים לקרבת ה' ברמה גבוהה‬ ‫לפמליא של מטה‪.‬‬ ‫יותר ומגיעים להרגשה 'כי אנו עמיך ואתה‬ ‫גילוי רצון ה' כ פי ﬠומק היחוד והקשר‬ ‫אלוקינו אנו בניך ואתה אבינו אנו רעייתך‬ ‫ואתה דודינו' וכו' אנו כבר יכולים להגיע אל‬ ‫הרצון הפנימי יותר של התורה‪ ,‬ובחג הסוכות‬ ‫ראש השנה עסקנו בפסוקים של‬ ‫בתפילות‬ ‫שבו 'הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך'‬ ‫תורה ואמרנו 'ככתוב בתורתיך'‬ ‫)שיר השירים ד‪,‬ד( – מתגלה לנו יותר ויותר‬ ‫וכו'‪ ,‬ואילו ביום הכיפורים ישנם חלקים‬ ‫פנימיות הרצון האלוקי‪ ,‬וביום הושענא רבה‬ ‫בעבודת כהן גדול בבית המקדש שאנו‬ ‫אנו כבר מקיימים מעצמנו כמה וכמה דברים‬ ‫פוסקים הלכה כפי השיטה שפסוקי התורה‬ ‫ועניינים שהם רצון הבורא‪ ,‬עד שבשמיני‬ ‫אינם כסדרם )יומא לב‪ .‬רמב"ם הל' עבודת יום הכיפורים‬ ‫עצרת אנו נוהגים להוציא את הספרים מארון‬ ‫פ"ב ה"ב( ובכך יש עשרה קידושים וחמש‬ ‫הקודש ורוקדים ושמחים עם הרבש"ע ללא‬ ‫טבילות‪ ,‬ובחג הסוכות יש את מצוות ניסוך‬ ‫כל ציווי והוראה לעשות כך‪ ,‬כיון שביום הזה‬ ‫המים שאינו כתוב בתורה אלא הוא הלכה‬ ‫מתגלה הקשר הגבוה ביותר שלנו עם‬ ‫למשה מסיני וחז"ל מצאו רמז לכך בפסוקי‬ ‫ﬠבודת ההתבטלות בהושﬠנא רבה מביאה לגילוי ﬠוצם היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫יח‬ ‫לשמיני עצרת‪ ,‬פרי צדיק שמיני עצרת אות ל"ה( שענין זה‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬על כן ברור לנו מהו רצון הבורא‬ ‫שייך גם בשמיני עצרת בו אנו מבקשים על‬ ‫מאתנו באופן הפשוט ביותר‪ ,‬ולדרגה זו זוכים‬ ‫הגשמים‪ ,‬כי בשמיני עצרת שהוא יום הסיום‬ ‫ערבה‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫ההתבטלות‬ ‫אחרי‬ ‫להגיע‬ ‫והגמר של כל ירח האיתנים‪ ,‬שבו התקרבנו‬ ‫כשמפנימים שאין לנו משל עצמנו כלום ואנו‬ ‫לרבש"ע וכל כלל ישראל מתעלים כל כך‪ ,‬על‬ ‫מחזירים את השליחות למשלח ויודעים כי‬ ‫כן מתגלה ביום הזה נקודת הקשר של הקב"ה‬ ‫הכל ממנו יתברך‪.‬‬ ‫לכל יהודי באשר הוא‪ ,‬ובאמת רק בכוחו של‬ ‫הרבש"ע אנו יכולים להגיע לעבודת הזמנים‬ ‫גדול יום הגשמים ‪ -‬מﬠלת יום‬ ‫המרוממים ולכל רגשות ההלב שבהם‪ ,‬עם‬ ‫שמיני ﬠצרת‬ ‫נקודת הקשר הפנימית ביותר המתעוררת‬ ‫בגמרא )תענית ז‪ (.‬גדול יום הגשמים‬ ‫איתא‬ ‫בימים אלו‪ ,‬ולזכות להמשיך מהם אור וחיות‬ ‫כיום שניתנה בו תורה וכיום תחיית‬ ‫אלוקי לכל המשך השנה‪.‬‬ ‫המתים‪ ,‬וכתבו הספרים הקדושים )עבודת ישראל‬