gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מקשיבים לקולך · Makshivim Lekoilchu — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: מקשיבים לקולך · Makshivim Lekoilchu

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מקשיבים לקולך · Makshivim Lekoilchu — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שמחת‪-‬תורה‬ ‫וילך‪-‬יום הכיפורים‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים מידי יום ביומו‬ ‫להאזנה חייגו לקו הישיר‪:‬‬ ‫‪0733-71-81-57‬‬ ‫כמו"כ ניתן גם להוריד את השיעורים בעמדות ובאתר‬ ‫קול הלשון‬ ‫‪makshivim10@gmail.com‬‬ ‫©‬ ‫להזמנת הרב להרצאות ושיעורי תורה ‪052-765-4865‬‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫כל החיים שלנו‪ ,‬בימים האלו נקבע מה‬ ‫קווים שמשתנים!!!‬ ‫יהיה איתם‪ ,‬ומה שהכי חשוב להבין‬ ‫שעד הושענא רבה זה לא נגמר‪ ,‬וגם מי‬ ‫תלמיד חכם חשוב מירושלים שקורא‬ ‫שלא הצליח לעלות על הרכבת אפשר‬ ‫בכף יד יש סימנים ביד שיש כאלה‬ ‫עדיין לפני שמוסרים את הפתקים‬ ‫שיודעים לפרש לך מה הם אומרים‬ ‫לשנות שם משהו‪ ,‬וזה על ידי כך‬ ‫ואם אתה אמור להמשיך עם הסובארו‬ ‫שאנחנו מקבלים על עצמנו לשמור על‬ ‫‪ 84‬שפעם היא לוקחת אותך ופעם אתה‬ ‫קשר עם בורא עולם גם אחרי הימים‬ ‫דוחף אותה‪ ,‬עושים תורנות 😜 או‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫שתעבור ל ‪ ,2026‬וכן בעוד הרבה‬ ‫עניינים בחיים לאן הם יתקדמו‪.‬‬ ‫אנחנו בימים שקיבלנו הרבה הארות‬ ‫רוחניות ומי שחכם לא משאיר את‬ ‫אותו אדם לא מקבל מראש השנה עד‬ ‫הרוממות הזו בבויידעם‪ ...‬עד לשנה‬ ‫אחרי הושענא רבה אנשים‪ ,‬שאלו‬ ‫הבאה‪ ,‬אלא לוקח מהן קצת ליום יום‪.‬‬ ‫אותו‪ :‬למה אתה לא מקבל קהל? האם‬ ‫אתה עייף מהסליחות? מבניית‬ ‫והמסר החשוב שאנחנו צריכים לקחת‬ ‫הסוכה??? או שאתה לוקח אתרוג‬ ‫מכאן‪ ,‬שזה עדיין לא נגמר‪ ,‬ואנחנו‬ ‫תימני בגודל של אבטיח שאחרי נטילת‬ ‫בימים שיכולים לשנות את כל‬ ‫ארבעת המינים אתה צריך מנוחה כמה‬ ‫התמונה‪ ,‬ולכן בסליחות של הושענא‬ ‫ימים‪ ,‬אם אתה לא בכושר 😜‪.‬‬ ‫רבה אומרים "חתמנו לחיים"‪.‬‬ ‫ענה להם‪ :‬הסיבה שאני לא מקבל‬ ‫אנשים‪ ,‬היא‪ :‬בגלל שבכל הימים‬ ‫האלה הקווים משתנים‪ ...‬ומי שמבין‪,‬‬ ‫שיצלם את הכף יד שלו בתחילת‬ ‫הימים האלה ויראה שקיים הבדל‪.‬‬ ‫א‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫על זה אומרים "תירוצים יש הרבה‪,‬‬ ‫איזה תירוץ לא עובד‬ ‫תשובה יש רק אחת" אם אתה בכל‬ ‫בחג???‬ ‫פעם לא מוצא זמן למה שאתה צריך‬ ‫לעשות‪ ,‬אז פשוט‪ ,‬תפסיק כל היום‬ ‫"מֹוע ֲֵדי ה' אֲשֶׁ ר ִּת ְק ְראּו אֹ תָ ם‬ ‫לחפש תירוצים‪ ,‬אם זה היה מעניין‬ ‫ִּמ ְק ָראֵ י קֹ ֶׁדש אֵ לֶׁ ה הֵ ם מֹוע ֲָדי"‬ ‫אותך היית מוצא זמן‪.‬‬ ‫[ויקרא כ"ג‪ ,‬ב']‬ ‫ראיתי ביאור יפה שמביא ר' ראובן‬ ‫אומר ר' ראובן‪ :‬אם "מועדי ה'" אצלך‬ ‫קרלינשטיין זצ"ל‪ :‬שבדרך כלל‬ ‫הם "מקראי קודש"‪ ,‬אם אתה מנצל‬ ‫במועדים ובחגים יש יותר זמן פנוי‪ ,‬ואז‬ ‫את הזמן לרוחניות‪ ,‬אז "אלה הם‬ ‫נמדד האדם‪ ,‬האם הוא מנצל את זמנו‬ ‫מועדי" את המועדים האלה אני אוהב‪,‬‬ ‫או שהוא מבזבז אותו? האם שיעור‬ ‫אומר ה'‪.‬‬ ‫תורה חשוב אצלו או לא כל כך? ולמה‬ ‫אחרי שיחה שמסרתי על הנושא הזה‪,‬‬ ‫דוקא בחגים? כיון שבחגים לא עובדים‬ ‫שמעתי טענות של אנשים‪ ,‬שפשוט אין‬ ‫ויש זמן פנוי‪ ,‬והשאלה‪ :‬האם תופסים‬ ‫להם זמן בחגים לפתוח ספר‪ :‬הרב‪ ,‬אני‬ ‫ספר או שתופסים עיתון?‬ ‫כל היום עם המשפחה‪ ,‬והם רוצים‬ ‫לטייל‪ ,‬וכדי לפתוח ספר וללמוד‪ ,‬הם‬ ‫במשך כל השנה‪ ,‬אם נשאל אדם‪ :‬למה‬ ‫מעדיפים שאני לא אעשה את זה על‬ ‫אתה לא בא לשיעור תורה??? הוא‬ ‫חשבון הזמן שלהם‪.‬‬ ‫יענה לך‪ :‬אין לי שניה לנשום‪ ,‬אני‬ ‫עובד מצאת החמה עד צאת הנשימה‬ ‫אמרתי לו פתרון פשוט‪ :‬הרי לצאת‬ ‫והנשמה 😜‪.‬‬ ‫לתפילות אתה יוצא‪ ,‬אז תצא קצת‬ ‫יותר מוקדם לתפילה ושם תפתח ספר‪,‬‬ ‫אבל במועדים‪ ,‬התירוץ הזה כבר לא‬ ‫וכן בין תפילת מנחה לתפילת ערבית‬ ‫עובד‪ ...‬צריך לחפש תירוץ אחר‪ ,‬יש‬ ‫תנצל את הזמן ללימוד‪ ,‬במקום לצאת‬ ‫כאלה שכל היום רק מתרצים את‬ ‫ולפטפט על המועמד לבחירות 😜‬ ‫עצמם‪ ,‬הוא לא עושה מה שצריך‬ ‫שביננו הדיבורים שלנו לא מעלים ולא‬ ‫לעשות‪ ,‬והוא יתרץ לך את זה עם‬ ‫מורידים‪...‬‬ ‫מיליון ואחד תירוצים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫אני זוכר את ראש הישיבה‪ ,‬הרב‬ ‫כשאתה נמצא כבר בבית המדרש‪,‬‬ ‫גבריאל יוסף לוי שליט"א‪ ,‬שהיה‬ ‫הנסיון הוא הרבה יותר קל‪ ,‬מאשר‬ ‫מדבר על זה‪ ,‬שאם בחור מרגיש עייף‪,‬‬ ‫כשאתה נמצא בבית‪.‬‬ ‫עדיף שישאר בבית המדרש ויניח את‬ ‫הראש על הסטנדר‪ ,‬מאשר שיעלה‬ ‫כי כאשר אתה נמצא בבית‪ ,‬אתה‬ ‫לחדר לנוח‪ ,‬כיון שאם הוא אומר‬ ‫אומר‪ :‬מה עכשיו לצאת‪ ,‬אין לי כח‪,‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬אני נמצא פה בין עייף בין‬ ‫הנסיון הרבה יותר קשה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫שאני לא עייף‪ ,‬בין בכוונה בין שלא‬ ‫כאשר אתה נמצא כבר בבית הכנסת‪,‬‬ ‫בכוונה 😜 זה גורם שלא יהיה לו נסיון‬ ‫שהשאלה היא‪ :‬האם להישאר או לא‪,‬‬ ‫אם להישאר ב"סדר" או לא‪.‬‬ ‫כאן הניסיון יותר קל‪.‬‬ ‫אבל אם על כל בדיל של עייפות‪ ,‬הוא‬ ‫בכל התמודדות שיש לאדם‪ ,‬החכמה‬ ‫יוצא מבית המדרש‪ ,‬אז על כל סדר‬ ‫היא להרחיק ממנו את הנסיון כמה‬ ‫לימוד יהיה לו גם נסיון‪ :‬האם לבוא או‬ ‫שיותר‪ ,‬הגמרא ב"מסכת סוכה" [נ"ב]‬ ‫לא לבוא‪.‬‬ ‫אומרת‪" :‬אם פגע בך מנוול זה משכהו‬ ‫ובנוסף‪ ,‬כשהוא נשאר בבית המדרש‪,‬‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬אם אבן הוא נימוח אם‬ ‫רק אם הוא באמת עייף הוא יניח את‬ ‫ברזל הוא מתפוצץ"‪.‬‬ ‫הראש‪ ,‬אבל אם הוא יוצא לחדר‪,‬‬ ‫ולכאורה‪ ,‬זה דבר שצריך ביאור‪ ,‬אם‬ ‫בהרבה מקרים‪ ,‬הוא לא יישן וסתם הוא‬ ‫אתה רואה את יצר הרע‪ ,‬אם היו‬ ‫יבזבז את הזמן‪.‬‬ ‫שואלים אותי‪ :‬מה לעשות במצב כזה?‬ ‫לפעמים‪ ,‬אדם עייף ויש לו נסיון אם‬ ‫הייתי אומר‪ :‬תעיף אותו כמה שיותר‬ ‫ללכת לשיעור תורה או לתפילה ואין‬ ‫רחוק‪ ,‬אל תביא אותו למצב שהוא‬ ‫לו כח לצאת‪ ,‬ומתחילות להיכנס לו‬ ‫בכלל יהיה באזור שלך‪ ,‬אבל פה‬ ‫מחשבות‪ :‬אם אני אלך אולי ארדם‪,‬‬ ‫בגמרא‪ ,‬כתוב‪" :‬משכהו לבית‬ ‫ולכן אולי לא כדאי שאלך בכלל‪.‬‬ ‫המדרש" כיון שבזה שאתה מושך‬ ‫והחכמה במצבים כאלה‪ ,‬היא קודם כל‬ ‫אותו לבית המדרש‪ ,‬אתה מרחיק ממך‬ ‫לצאת מהבית‪ ,‬ואז כשאתה בחוץ‪,‬‬ ‫את הנסיון‪.‬‬ ‫ג‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫סיפר האבא‪ :‬יצאנו לבחוץ והיינו‬ ‫אחרי שעברת את הקושי של‬ ‫המומים‪ ,‬והתחלנו לבכות בבכיות‬ ‫ה"לצאת" הכל נראה אחרת‪.‬‬ ‫נוראיות על כך שהילדה שלנו לא‬ ‫שומעת‪ ,‬פחות התעסקנו במצב הכללי‬ ‫שלה שהיה מצוין‪ ,‬מה שעכשיו עמד‬ ‫לנגד עינינו‪ ,‬זו העובדה שהיא מתחילה‬ ‫שתל שנשאר בארון!!!‬ ‫את החיים כשהיא לא שומעת‪.‬‬ ‫סיפור בלעדי לקוראי הגיליון‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬אני ואשתי היינו‬ ‫ולמאזיני‬ ‫לקולך"‬ ‫"מקשיבים‬ ‫רחוקים משמירת תורה ומצוות‪ ,‬עד‬ ‫השיעורים‪ ,‬סיפר אדם‪ :‬נולדה לנו‬ ‫כדי כך שגם את השבת לא שמרנו‪,‬‬ ‫ילדתנו הראשונה‪ ,‬והכל היה נראה טוב‬ ‫אמרתי לאשתי‪ :‬תשמעי‪ ,‬אני רוצה‬ ‫ומצוין‪ ,‬תמיד אחרי הלידה‪ ,‬ישנן‬ ‫לעשות נחת לבורא עולם‪ ,‬כדי שירחם‬ ‫בדיקות בסיסיות שבודקים ורואים‬ ‫עלינו‪ ,‬ולכן אנחנו נקבל עלינו לשמור‬ ‫שהכל תקין‪ ,‬והנה במקום לקבל את דף‬ ‫את השבת‪.‬‬ ‫התוצאות שהכל תקין‪ ,‬ולומר לנו שאת‬ ‫המשך מעקב ההתפתחות נעשה‬ ‫אשתי בהתחלה חששה שזה גדול‬ ‫בטיפת חלב‪ ,‬הרופא יוצא אלינו‪ ,‬עם‬ ‫עלינו‪ ,‬אבל כאשר היא ראתה את‬ ‫פנים לא שמחות‪ ...‬ואומר לנו‪ :‬תיכנסו‪,‬‬ ‫הנחישות שלי‪ ,‬היא הלכה על זה‪,‬‬ ‫אני רוצה לדבר איתכם‪.‬‬ ‫והצטרפה אלי בשמירת השבת‪.‬‬ ‫נכנסנו ללחץ‪ ,‬מה קרה??? הילדה‬ ‫שבת ראשונה הגיעה‪ ,‬ושמרנו שבת‬ ‫נושמת??? הכל טוב???? אמר לנו‬ ‫כמו גדולים‪ ,‬לא מעשנים‪ ,‬לא מדליקים‬ ‫הרופא‪ :‬הילדה מרגישה מצוין‪ ,‬רק‬ ‫אור‪ ,‬לא נוסעים בשבת‪ ,‬ואפילו אני‬ ‫שגילינו שהיא לא שומעת‪ ,‬ואם מגלים‬ ‫הלכתי לבית הכנסת‪.‬‬ ‫את זה בגיל מוקדם‪ ,‬אז אפשר להכניס‬ ‫שתל מיוחד שהוא יגרום לה לשמוע‬ ‫שבת שניה הגיעה‪ ,‬וגם אותה אנחנו‬ ‫בעתיד‪ ,‬וכדאי שתקבעו תור לשתל‬ ‫שומרים בעוז ובגאון‪ ,‬כבר חלק‬ ‫כמה שיותר מוקדם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫נראה שהילדה הגיבה לרעש‪ ,‬אני‬ ‫מהחברים שלנו יודעים שאם רוצים‬ ‫אשמח אם תבדוק את העניין לפני‬ ‫להשיג אותנו‪ ,‬אנחנו זמינים ‪ 24\6‬ואי‬ ‫הכנסת השתל‪.‬‬ ‫אפשר להשיג אותנו בשבת‪.‬‬ ‫הרופא בדק את הילדה‪ ,‬הוא לקח‬ ‫שבת שלישית אנחנו שומרים בעוז‬ ‫מפתחות והרעיש איתם ליד האוזן‬ ‫ובגאון‪ ,‬וזה לא פשוט להתחיל לשמור‬ ‫שלה‪ ,‬והופס!!! לא להאמין‪ ,‬הילדה‬ ‫שבת באמצע החיים‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫מסתובבת לכיוון המפתחות‪ ,‬הסתכלנו‬ ‫עומדים בזה כמו גדולים‪.‬‬ ‫ה‪-‬מ‪-‬ו‪-‬מ‪-‬י‪-‬ם!!! הרופא ממשיך לנסות‬ ‫גם באוזן השנייה‪ ,‬והנה שוב היא‬ ‫אחרי שבת שלישית שאנחנו שומרים‬ ‫מסתובבת לכיוון המפתחות‪.‬‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬אני מחזיק את הילדה‪,‬‬ ‫לפתע הדלת של הבית נטרקה‪ ,‬ושמתי‬ ‫הרופא נתן לנו את הילדה לידיים‪,‬‬ ‫לב שהילדה זזה‪ ,‬צעקתי לאשתי‪ :‬אני‬ ‫ואמר לנו‪ :‬אני לא מבין מי שלח אתכם‬ ‫לא מאמין!!! ראיתי שהילדה זזה‪ ,‬היא‬ ‫לכאן?! הילדה שומעת מצוין‪.‬‬ ‫כנראה שומעת‪...‬‬ ‫עם דמעות בעיניים אמרנו לרופא‪:‬‬ ‫אשתי אומרת לי‪ :‬אולי הילדה הרגישה‬ ‫את הרוח‪ ,‬ולכן היא זזה‪.‬‬ ‫אנחנו לא מאמינים‪ ,‬יואוו איזה נס‪ ,‬הכל‬ ‫בזכות השבת‪ ,‬השבת היא מקור‬ ‫אבל ההרגשה שלי היתה שהכל יכול‬ ‫הברכה‪ ,‬היא הביאה לנו את הרפואה‬ ‫להשתנות‪ ...‬כמו שאמר אחד הרבנים‪:‬‬ ‫לילדה שלנו‪.‬‬ ‫אם האנשים משתנים‪ ,‬אז גם האבחנות‬ ‫הרפואיות משתנות לטובה‪.‬‬ ‫ועד היום‪ ,‬אנחנו שומרים את השבת‬ ‫בזכות אותו נס שראינו בעיניים‪.‬‬ ‫בדיוק למחרת‪ ,‬על הבוקר‪ ,‬היה לנו תור‬ ‫לרופא‪ ,‬כדי לשים לילדה שתל‪ ,‬הגענו‬ ‫כדי לאמת את הסיפור‪ ,‬מספר הסיפור‬ ‫לרופא‪ ,‬פניתי אליו ואמרתי לו‪ :‬תשמע‬ ‫התקשר לבת שלו‪ ,‬ושם את השיחה‬ ‫דוקטור‪ ,‬אני רוצה לספר לך משהו‪,‬‬ ‫ברמקול‪ ,‬ושאל אותה‪ :‬תגידי‪ ,‬את‬ ‫אתמול בבית הדלת נטרקה‪ ,‬וזה היה‬ ‫ה‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫אמר לו המלך‪ :‬את זה אני מחפש‪ ,‬אמר‬ ‫יודעת למה אנחנו שומרים שבת????‬ ‫לו הבחור‪ :‬טוב‪ ,‬אם המלך אומר‪ ,‬מי‬ ‫ענתה לו הבת‪ :‬בטח‪ ,‬בגלל שלא‬ ‫אני שאסרב‪ ,‬ועוד שמדובר בבת המלך‬ ‫שמעתי‪.‬‬ ‫זו הזכות שלי‪ ,‬נפגש הבחור עם בת‬ ‫המלך‪ ,‬והתחילו לקדם את החתונה‪,‬‬ ‫מ‪-‬ד‪-‬ה‪-‬י‪-‬ם!!!‬ ‫הבחור היה במתח שלא "עובדים‬ ‫עליו" ולא היה רגוע‪ ,‬וכל זמן ההכנות‬ ‫מהו הכח של שמירת השבת!!!‬ ‫כולם שמחים‪ ,‬ורק הוא לא רגוע‪,‬‬ ‫ושואל את עצמו‪ ,‬איזה מום יש לה‬ ‫שבגללו לקחו אותי בחור פשוט כחתן?‬ ‫איזה כדורים היא לוקחת שלא סיפרו‬ ‫לי עליהם?‬ ‫למה לא חוגגים שמחת תורה בחג‬ ‫השבועות?‬ ‫הגיע יום החתונה‪ ,‬וגם בחתונה החתן‬ ‫המגיד מדובנא עונה על כך במשל‪:‬‬ ‫לא היה רגוע‪ ,‬הסתיימה החתונה‪,‬‬ ‫למלך שרצה חתן לבתו‪ ,‬וכיון שהכיר‬ ‫למחרת‪ ,‬החתן מדבר עם אשתו‪ ,‬ורואה‬ ‫את כל בני המלכים מקרוב‪ ,‬את כל‬ ‫שהיא עם מידות טובות‪ ,‬ובעלת לב‬ ‫הגאווה שיש בהם‪ ,‬החליט שיקח לבתו‬ ‫טוב‪ ,‬אמר לעצמו‪ ,‬בטח היא "משחקת‬ ‫חתן עני בן טובים‪ ,‬שיש בו מידות‬ ‫אותה"‪ ,‬כמו שאומרים‪[ :‬מטאטא חדש‬ ‫טובות‪ ,‬ומדבר בגובה העיניים‪.‬‬ ‫מנקה טוב 😜] בהתחלה כולם‬ ‫נחמדים‪.‬‬ ‫שליחי המלך יצאו לברר על בחור כזה‪,‬‬ ‫ולאחר כמה ימים חזרו עם שם של‬ ‫לאחר חודש אמר לעצמו‪ ,‬אולי כשהיא‬ ‫בחור‪ ,‬ואמרו למלך‪ :‬זה הבחור שאתה‬ ‫מתעצבנת היא "מתהפכת"‪ ,‬הוא ניסה‬ ‫מחפש‪ ,‬המלך שלח שיקראו לו‪,‬‬ ‫לעצבן אותה‪ ,‬והנה הוא רואה שהיא‬ ‫וכשהגיע‪ ,‬אמר לו המלך‪ :‬אני רוצה בך‬ ‫רגועה‪ ,‬אחרי תקופה שעקב אחריה‪,‬‬ ‫כחתן‪ ,‬שאל הבחור‪ :‬אותי? אני איש‬ ‫שהיא לא נוטלת שום כדורים‪ ,‬ושהיא‬ ‫פשוט מה מצאת בי?‬ ‫ו‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫אדם הגיע לאירוע של ידידו הטוב‪,‬‬ ‫נורמלית‪ ,‬ויש לה לב טוב ומידות‬ ‫שחיתן את בתו‪ ,‬ובלחיצת היד של‬ ‫טובות‪,‬‬ ‫המזל טוב‪ ,‬השחיל לחברו מעטפה עם‬ ‫צ'ק לכבוד החתונה‪ ,‬בתור עזרה‬ ‫הוא הלך למלך ואמר לו‪ :‬שהוא רוצה‬ ‫בהוצאות‪ ,‬חברו שקיבל ממנו את‬ ‫לחגוג את שמחת הנשואין עם בתו‪,‬‬ ‫המעטפה הודה לו‪ ,‬ואפילו הוסיף ואמר‬ ‫המלך לא הבין מה עובר עליו‪ ,‬ושאל‬ ‫לו‪" :‬לא היית צריך‪ ,‬עצם זה שאתה‬ ‫אותו‪ :‬מה נזכרת עכשיו? אמר החתן‬ ‫בא זו כבר מתנה"‪.‬‬ ‫למלך‪ :‬שבזמן החתונה הוא לא היה‬ ‫רגוע‪ ,‬כיון שפחד ש"עובדים עליו"‪,‬‬ ‫הסתיימה החתונה ולמחרת‪ ,‬ישבו‬ ‫ונותנים לו אשה לא בריאה‪ ,‬אבל‬ ‫לפתוח את המעטפות‪ ,‬וכשראה את‬ ‫עכשיו‪ ,‬לאחר שחי איתה תקופה‪,‬‬ ‫המעטפה של הידיד שלו‪ ,‬היה בהלם‬ ‫ורואה כמה שהיא מיוחדת ובריאה‪,‬‬ ‫כשראה את הסכום שהיה בצ'ק‬ ‫עכשיו הוא רגוע‪ ,‬ולכן עכשיו הוא‬ ‫‪ 10.000‬דולר‪.‬‬ ‫רוצה לחגוג‪.‬‬ ‫מיד התקשר לחבר שלו והודה לו על‬ ‫כך בחג השבועות‪ ,‬קבלנו את התורה‪,‬‬ ‫המתנה‪ ,‬ושממש "הגזים"‪ ,‬שאל אותו‬ ‫ולא ידענו מה כתוב בה‪ ,‬אבל בשמחת‬ ‫החבר‪ :‬אבל כבר אמרת לי "תודה"‬ ‫תורה‪ ,‬מסיימים את התורה‪ ,‬ואז רואים‬ ‫בחתונה? ענה לו‪ :‬אני אמרתי לך‬ ‫כמה היא מתוקה‪ ,‬וכמה היא כוללת כל‬ ‫תודה‪ ,‬כשעדיין לא ראיתי את הסכום‪,‬‬ ‫הטובות שבעולם‪ ,‬ולכן עכשיו אנחנו‬ ‫ועכשיו שאני רואה את הסכום התודה‬ ‫חוגגים‪.‬‬ ‫היא אחרת‪.‬‬ ‫אותו דבר‪ ,‬אנחנו עולים לתורה‬ ‫ומברכים לפני שקראנו בתורה‪,‬‬ ‫ומברכים "אשר בחר בנו‪ "...‬מודים על‬ ‫להתקשר פעמיים על אותו צ'ק!!!‬ ‫עצם זה שבחר בנו‪.‬‬ ‫ישנה שאלה‪ ,‬מדוע שעולים לתורה‬ ‫אבל אחרי שקראנו בתורה ורואים‬ ‫מברכים פעמיים‪ ,‬גם כשעולים לתורה‬ ‫כמה שהיא טובה‪ ,‬אז מודים ומברכים‪:‬‬ ‫לפני הקריאה‪ ,‬וגם לאחר הקריאה?‬ ‫ז‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫מבוגר הלבוש בכובע ובחליפה‪,‬‬ ‫"אשר נתן לנו‪ "...‬על זה שהקב"ה נתן‬ ‫שנראה רב וביקש אם יש להם משהו‬ ‫לנו את התורה‪.‬‬ ‫שעוזר לראייה‪ ,‬כיון שראייתו נחלשה‬ ‫מאוד‪ ,‬והוא רואה לא טוב כבר תקופה‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫דמעות של מבוגר!!!‬ ‫וסיפרה שהם הראו לו שולחן ששמים‬ ‫כשיש מתיקות הכל נראה אחרת‪.‬‬ ‫את הספר וזה מקרין על מסך בכתב‬ ‫ענק מה שכתוב בספר‪ ,‬והם רצו‬ ‫וכמו שאומר ה"אור החיים" הקדוש‬ ‫להראות לו דוגמא ולקחו גזיר עיתון‬ ‫זיע"א‪ :‬אם היו בני אדם מרגישים‬ ‫שהיה להם שם‪ ,‬ושמו בשולחן בשביל‬ ‫במתיקות ועריבות טיב התורה‪ ,‬היו‬ ‫להראות לו איך זה עובד‪.‬‬ ‫משתגעים ומתלהטים אחריה‪.‬‬ ‫והוא אמר להם שהוא הולך וחוזר בעוד‬ ‫יש ליד קיבוץ געש חנות שיש בה‬ ‫רבע שעה‪ ,‬וחזר עם ספר שכתוב עליו‬ ‫מוצרים המיועדים לאנשים עם‬ ‫"תלמוד בובלי" [תלמוד בבלי] ושם‬ ‫מוגבלות ראייה‪ ,‬כל מיני עזרים‬ ‫את הספר בשולחן המיוחד‪ ,‬ואיך‬ ‫שעוזרים להם להתמודד עם זה ביום‬ ‫שהאותיות הקטנות הופיעו על המסך‬ ‫יום‪ ,‬ל"ע ול"ע‪.‬‬ ‫בהגדלה‪ ,‬אמר בקול כשכולו מרוגש‪:‬‬ ‫גמרא! גמרא!‬ ‫יום אחד נכנס לחנות הזו אדם הלבוש‬ ‫ומרוב התרגשות התחילו לרדת לו‬ ‫בכובע ובחליפה והתעניין על מכשיר‬ ‫דמעות‪ ,‬וכך בהתרגשות גדולה הוא‬ ‫מסויים‪ ,‬אחת העובדות‪ ,‬אשה שלא‬ ‫מזיז את הספר ימין ושמאל ואומר‪:‬‬ ‫זכתה לשמור תורה ומצוות פנתה אליו‬ ‫גמרא! גמרא! כשכולו דומע‬ ‫בבקשה שיסביר לה מקרה שקרה‬ ‫מהתרגשות‪.‬‬ ‫אצלה בחנות ואין לה הסבר לזה‪.‬‬ ‫מספרת העובדת‪ ,‬ניגשנו אליו ושאלנו‬ ‫שאל אותה‪ :‬במה העניין? אמרה לו‪:‬‬ ‫אותו‪ :‬הכל בסדר? רוצה לשתות‬ ‫שנכנס לכאן לפני כמה שבועות אדם‬ ‫ח‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫ש"האור החיים" הקדוש אומר‪ :‬ולא‬ ‫משהו? פחדנו שיקרה לו משהו‪ ,‬ואחרי‬ ‫יחשב בעיניהם מלוא עולם למאומה‪,‬‬ ‫חצי שעה שישב מול הספר והתרגש‬ ‫הכל נראה אחרת‪ ,‬הכל מתגמד מול‬ ‫עם דמעות‪ ,‬קם ניגב את הדמעות‬ ‫עוצמת התורה!‬ ‫והזמין כזה שולחן לבית‪.‬‬ ‫ולפני שיצא מהחנות‪ ,‬היא שאלה‬ ‫אותו‪ :‬מה קרה פה? וממה הוא התרגש‬ ‫עד דמעות? הוא חשב כמה דקות‪ ,‬ואז‬ ‫מדוע לבשה האמא את שמלת‬ ‫אמר לה‪:‬‬ ‫החג?‬ ‫על הפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר‬ ‫אני חושב שאני לא יכול להסביר לך‪,‬‬ ‫נתן לך ה' אלוקיך" [דברים כ"ו‪-‬י"א]‬ ‫את לא תביני את זה! אי אפשר‬ ‫ה"אור החיים" הקדוש מפרש‪ :‬שזה‬ ‫להסביר כמה שזה מתוק!!! כמה קשה‬ ‫מכוון על השמחה בתורה‪ ,‬ואין טוב‬ ‫לא לראות לאחד שהתרגל ללמוד‪ ,‬זה‬ ‫אלא תורה‪.‬‬ ‫כאילו לקחת לו את החמצן‪.‬‬ ‫וכך כותב ה"אור החיים הקדוש" את‬ ‫ולכן התרגש עד כדי דמעות‪ ,‬כיון‬ ‫דבריו המדהימים והמפורסמים על‬ ‫שהחזירו לו אוויר לנשימה ולנשמה‪.‬‬ ‫התורה‪" :‬אם היו בני אדם מרגישים‬ ‫במתיקות ועריבות טיב התורה‪ ,‬היו‬ ‫יש אבא שרוצה לתת לבנו מעדן‪ ,‬והבן‬ ‫משתגעים ומתלהטים אחריה‪ ,‬ולא‬ ‫אומר שהוא לא רוצה‪ ,‬כמה שינסה‬ ‫יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב‬ ‫האבא להסביר לבנו שזה טעים‪ ,‬אם‬ ‫למאומה‪ ,‬כי התורה כוללת כל הטובות‬ ‫יקח כפית ויתן לו לטעום‪ ,‬פה כבר‬ ‫שבעולם"‪ ,‬עכ"ל‪[ ,‬זה לא רק מילים‬ ‫ירגיש שזה טעים‪ ,‬ובלי לטעום לא‬ ‫של שיר 😜]‬ ‫יעזרו כל ההסברים‪.‬‬ ‫סיפור מדהים שסיפר ר' פנחס ארלנגר‪:‬‬ ‫מי שחווה את החוויה של כמה שעות‬ ‫על גביר מארצות הברית‪ ,‬שכל מי‬ ‫לימוד תורה‪ ,‬יכול להרגיש מה‬ ‫ט‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫והיה בחור אחד שהוא היה אחראי‬ ‫שהיה מגיע אליו עם בקשת עזרה‪ ,‬לא‬ ‫לסדר את הבחורים שבישיבה לאנשים‬ ‫משנה מי ומה‪ ,‬הוא היה מקבל ממנו‬ ‫טובים‪ ,‬שבטוב ליבם‪ ,‬הם היו מוכנים‬ ‫‪ 18$‬דולר‪ ,‬ואחד מראשי הישיבות‬ ‫להאכיל בחור כל יום צהריים‪-‬ערב זה‬ ‫שבא אליו לצורך הישיבה‪ ,‬הוא נתן לו‬ ‫היה האוכל של הבחורים‪ ,‬כי בישיבה‬ ‫סכום גדול לישיבה‪ ,‬בעוד שלכל שאר‬ ‫עצמה לא היה מטבח‪.‬‬ ‫הפונים הוא היה נותן סכום קבוע של‬ ‫‪ 18$‬דולר‪.‬‬ ‫ניגשתי לאחראי על ה"ימים" והוא‬ ‫אמר לי שהרשימה מלאה‪ ,‬ונשארה‬ ‫פעם אחת שאל ראש הישיבה את‬ ‫כתובת אחת‪ ,‬ומראש הזהיר אותי שזה‬ ‫הגביר‪ :‬מדוע לישיבה אתה נותן‬ ‫בית של אלמנה עם כמה יתומים‬ ‫סכומים כאלה בעוד שלשאר המטרות‬ ‫קטנים‪ ,‬ושאני אזהר כיון שכל תוספת‬ ‫אתה נותן רק ‪ 18$‬דולר? במה זכתה‬ ‫אוכל שאבקש‪ ,‬זה עלול להחסיר‬ ‫הישיבה שכל כך אתה מפרגן לה‬ ‫מהילדים‪.‬‬ ‫בנתינה כזו גדולה? ענה לו הגביר‪ :‬אני‬ ‫אספר לך‪ :‬הייתי יתום בגיל קטן‪ ,‬והיינו‬ ‫האמת‪ ,‬שלא היה לי חשק ללכת לשם‬ ‫אני ואמא שלי לבד‪.‬‬ ‫ולקחת מהאוכל של היתומים‪ ,‬ובפרט‬ ‫אחרי האזהרה של האחראי‪ ,‬שאמר לי‬ ‫כשגדלתי והגעתי לגיל שצריך ללכת‬ ‫לא לבקש תוספת‪ ,‬אבל הרעב הכריע‬ ‫לישיבה‪ ,‬אמא שלי עם דמעות ולב‬ ‫אותי ולכן הלכתי חצי שעה עד‬ ‫כבד שלחה אותי לישיבה בוילנא‪,‬‬ ‫שהגעתי אליהם‪ ,‬ועדיין אני מהסס אם‬ ‫הגעתי באותו יום עם גמרא של אבי‬ ‫להכנס או לא‪.‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬ישבתי בישיבה והתחלתי ללמוד‪,‬‬ ‫אחרי סדר של כמה שעות‪ ,‬שאלתי את‬ ‫בסוף החלטתי שאין ברירה ואני מוצא‬ ‫אחד הבחורים‪ :‬איפה נמצא כאן חדר‬ ‫את עצמי דופק בדלת‪ ,‬ואז הדלת‬ ‫האוכל? וענה לי הבחור‪ :‬שכאן‬ ‫נפתחת‪ ,‬וכמה ילדים קטנים בפתח‪,‬‬ ‫בישיבה אין חדר אוכל‪ ,‬אלא אוכלים‬ ‫והאמא שואלת אותם‪ :‬מי בדלת? ענו‬ ‫אצל אנשים מהעיירה‪ ,‬וזה היה מושג‬ ‫לה הילדים‪ :‬זה "התלמיד חוכם"‬ ‫שאוכלים "ימים"‪.‬‬ ‫י‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫שיבקשו‪ ,‬ואז באו אלי כל הילדים‪,‬‬ ‫ואז אמרה להם‪ :‬אז תכניסו אותו‪ ,‬מיד‬ ‫ואמרו לי‪ :‬תלמיד חוכם תברך אותנו‬ ‫אמרו לי להיכנס‪ ,‬ותוך כדי משכו אותי‬ ‫שנזכה לגדול בתורה‪.‬‬ ‫גם לתוך הבית והם התלהבו שבאתי‪,‬‬ ‫ואז ראיתי שעל השולחן היו מונחות‬ ‫אומר הגביר‪ :‬הם הכניסו בי אהבת‬ ‫שש צלחות מלאות באוכל‪ ,‬וצלחת‬ ‫תורה כזו‪ ,‬ששנים רבות היא בוערת בי‪,‬‬ ‫במרכז ריקה‪ ,‬וכולם ישבו סביב‬ ‫ורק אני שומע "ישיבה" אני תורם‬ ‫לשולחן‪ ,‬והאמא אמרה להם‪ :‬ילדים‪,‬‬ ‫בעין יפה‪ ,‬ואמנם‪ ,‬בדיוק באותה שנה‬ ‫אתם יודעים מה עלינו לעשות?!‬ ‫פרצה המלחמה‪ ,‬ולא נשארתי בישיבה‪,‬‬ ‫ויצא שהתגלגלתי לארצות הברית‪,‬‬ ‫ומיד‪ ,‬כל ילד תפס את הצלחת שלו‬ ‫ונהייתי איש עסקים‪ ,‬אבל את אהבת‬ ‫והוריד ממנה כמות נכבדת לצלחת‬ ‫התורה שהם הבעירו בי אי אפשר היה‬ ‫הריקה שתוך רגע התמלאה מהאוכל‬ ‫לקחת לי‪ ,‬ולכן לכולם אני נותן רק ‪18$‬‬ ‫של הילדים‪ ,‬וכך קיבלתי את הצלחת‬ ‫דולר‪ ,‬אבל לך שאתה בא לצורך‬ ‫שהיתה מלאה‪ ,‬ותוך כדי הארוחה‪,‬‬ ‫ישיבה‪ ,‬לכן אני נותן לך בלי‬ ‫הילדים פונים אלי "תלמיד חוככככם"‬ ‫פרופורציה‪.‬‬ ‫לא אכלת מהמלפפון שלי‪ ,‬קח!‬ ‫הרב ישראל יעקב פינקוס שליט"א רב‬ ‫וילד אחר אומר‪ :‬לא אכלת מהקציצה‬ ‫הקהילה באופקים סיפר‪ :‬שבהיותו ילד‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬קח! ורק מתי שהם היו בטוחים‬ ‫אמא שלו הכינה לו למסיבת "סיום"‬ ‫ששבעתי‪ ,‬אז הם ניגשו לסיים את מה‬ ‫עוגה גדולה ומיוחדת‪ ,‬ואמר שאיזו‬ ‫שנשאר להם בצלחת‪ ,‬סיימנו לאכול‪,‬‬ ‫מסכת סיים הוא לא זוכר‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ברכתי ואמרתי להם תודה מכל הלב‪,‬‬ ‫זוכר את ההרגשה של השמחה‬ ‫ושהם החיו אותי‪ ,‬ואז האמא אמרה‬ ‫שהעוגה הנפלאה הזו גרמה לו‪ ,‬היתה‬ ‫להם‪ :‬נו ילדים‪ ,‬התלמיד חוכם רוצה‬ ‫לו שמחה עצומה בסיום המסכת‪.‬‬ ‫ללכת‪ ,‬מה תבקשו ממנו?‬ ‫הוא דיבר על הצורך של ההורים‬ ‫אני מבחינתי‪ ,‬אחרי כל מה שראיתי‬ ‫לדאוג לתת הרגשה טובה ונפלאה‪,‬‬ ‫שנתנו לי‪ ,‬הייתי מוכן לתת להם כל מה‬ ‫יא‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫שגרם לו להרבה אהבת תורה‪ ,‬וכך‬ ‫במסיבת סידור‪ ,‬חומש‪ ,‬ובסיומי מסכת‪,‬‬ ‫היה‪ :‬יום אחד הוא חוזר מהתלמוד‬ ‫ובכל התקדמות תורנית של הילד‪.‬‬ ‫תורה וכולו זורח מאושר ואומר‪ :‬אמא‬ ‫סיימנו מסכת "בבא קמא"‪,‬‬ ‫סיפר הרב יצחק הוטנר‪ :‬שבזמנו‪,‬‬ ‫כשהיה בחור‪ ,‬המשכילים "שמו עליו‬ ‫והאמא שאלה אותו‪ :‬מה‪ ,‬את כל‬ ‫עין" ורצו להורידו ברוחניות‪ ,‬והיו‬ ‫המסכת???‬ ‫תמיד אומרים לו ומשכנעים אותו‪:‬‬ ‫אתה כזה כשרוני‪ ,‬תתקדם‪ ,‬תלמד‬ ‫והוא אמר לה‪ :‬כן!!!‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬וכל פעם הוא היה דוחה‬ ‫הלכה האמא ופרשה על השולחן את‬ ‫אותם‪ ,‬אבל לא הירפו ממנו‪ ,‬וכל הזמן‬ ‫מפת השבת‪ ,‬ולבשה את הבגד שאביו‬ ‫היו באים אליו שוב ושוב‪ ,‬והוא בסך‬ ‫קנה לה לכבוד יום טוב‪ ,‬וכשכולה‬ ‫הכל בחור בן ‪ , 18‬ואחרי תקופה ארוכה‬ ‫זורחת מאושר‪ ,‬עמדה עם בגדי יום טוב‬ ‫הדברים שלהם התחילו לאט לאט‬ ‫החדשים ליד השולחן שהיה מוכן‬ ‫לחלחל‪.‬‬ ‫וערוך כמו בערב שבת‪ ,‬וכשדמעות של‬ ‫יום אחד באו אליו ואמרו לו שהוא‬ ‫גיל בעיניה‪ ,‬היא ברכה שהחיינו על‬ ‫צריך להחליט אם הוא רוצה לבוא‬ ‫הבגד החדש‪.‬‬ ‫לאוניברסיטה‪ ,‬כי זה רק היום‪ ,‬ומחר‬ ‫אמר לה הבן שלימים הפך לר' יצחק‬ ‫כבר לא יוכל לבוא‪ ,‬מספר הרב יצחק‬ ‫הוטנר‪ :‬אמא‪ ,‬אבל אבא קנה לך את‬ ‫הוטנר‪ ,‬שכל הלילה הוא התהפך‬ ‫הבגד ליו"ט‪ ,‬ועכשיו לא יו"ט?‬ ‫במיטתו‪ ,‬כן או לא ללכת איתם? ואז‬ ‫בשעה ‪ 3‬בלילה‪ ,‬הוא החליט שבשום‬ ‫ענתה לו האמא‪ :‬כשהבן שלי סיים‬ ‫פנים ואופן הוא לא ילך איתם‪.‬‬ ‫מסכת בגמרא‪ ,‬זה היום טוב שלי! זה‬ ‫היום הכי טוב שיש לי!!! וכולה היתה‬ ‫מה הביא אותו להחלטה הזו? הוא‬ ‫זורחת מאושר‪ ,‬וישבו סביב "שולחן‬ ‫סיפר ברבות הימים‪ ,‬שעמדה לו דמות‬ ‫השבת" עם מיני מתיקה כשהם חוגגים‬ ‫אימו לנגד עיניו‪ ,‬החום ואהבת התורה‬ ‫באושר את סיום המסכת שלו‪ ,‬זה מה‬ ‫שהיא נתנה לו‪ ,‬ובמיוחד הסיפור הבא‬ ‫יב‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫מי שחווה את החוויה של כמה שעות‬ ‫שגרם לו לומר למשכילים שניסו‬ ‫לימוד תורה‪ ,‬יכול להרגיש מה‬ ‫להטותו מדרך הישר‪ ,‬שהוא בוחר‬ ‫שה"אור החיים" הקדוש אומר‪ :‬ולא‬ ‫להישאר בישיבה ולא ללכת איתם‬ ‫יחשב בעיניהם מלוא עולם למאומה‪,‬‬ ‫לאוניברסיטה בשום פנים ואופן!!!‬ ‫הכל נראה אחרת‪ ,‬הכל מתגמד מול‬ ‫עוצמת התורה!‬ ‫סיפר לי הרב אהוד אדרי שליט"א‬ ‫במשפחה גדולה‪ ,‬הסבא שם ל"ע ול"ע‬ ‫מראשי ישיבת "הדרת תורה" שהסבא‬ ‫חלה במחלת האלצהיימר‪ ,‬זו מחלה‬ ‫מסלבודקה בזמנו‪ ,‬אמר לר' יצחק‬ ‫שפוגעת בזיכרון‪ ,‬ה' ישמור‪ ,‬והאדם לא‬ ‫הוטנר‪ :‬שכדי להתגבר על הניסיונות‬ ‫זוכר כלום‪ ,‬ולפעמים‪ ,‬הוא לא מזהה גם‬ ‫של המשכילים‪ ,‬שיוציא חיבור בעיון‬ ‫בני משפחה קרובים‪ ,‬שלא נדע‪.‬‬ ‫על מסכת מהש"ס‪ ,‬ואז הוא חיבר את‬ ‫הספר "תורת נזיר" בגיל ‪ 18‬שנים‪ ,‬וזה‬ ‫הנכד הראשון של אותו סבא התארס‬ ‫מה שנתן לו כוח להמשיך ולא‬ ‫בשעה טובה‪ ,‬והחליטו במשפחה‪ ,‬כיון‬ ‫להתפתות אחריהם‪ ,‬אפילו שהוא‬ ‫שזה הנכד הראשון של הסבא‪ ,‬לכן‬ ‫התגבר‪ ,‬אבל צריך למלא בתוכן כדי‬ ‫לקראת החתונה הם יקנו לו איזו‬ ‫להתגבר‪.‬‬ ‫תרופה שעולה כמה אלפי דולרים‪,‬‬ ‫שאם חולה אלצהיימר לוקח אותה‬ ‫הזיכרון חוזר לו ל‪ 12-‬שעות‪.‬‬ ‫קנו לסבא את התרופה הזו ונתנו לו‬ ‫לאן נעלם הסבא עם‬ ‫לשתות אותה‪ ,‬והנה הסבא חזר לעצמו‪,‬‬ ‫האלצהיימר????‬ ‫והתחיל להכיר את כל הסובבים‪,‬‬ ‫יש אבא שרוצה לתת לבנו מעדן‪ ,‬והבן‬ ‫הילדים‪ ,‬הנכדים וברך את כולם‪ ,‬וכל‬ ‫אומר שהוא לא רוצה‪ ,‬כמה שינסה‬ ‫בני המשפחה שמחו בחתונה וכיבדו‬ ‫האבא להסביר לבנו שזה טעים‪ ,‬אם‬ ‫אותו‪ ,‬הם נתנו לו ברכה שביעית‪.‬‬ ‫יקח כפית ויתן לו לטעום‪ ,‬פה כבר הבן‬ ‫החתן והכלה היו מאושרים‪ ,‬אחרי‬ ‫ירגיש שזה טעים‪ ,‬ובלי לטעום לא‬ ‫שסיימו את החופה והתיישבו לסעודה‪,‬‬ ‫יעזרו כל ההסברים‪.‬‬ ‫יג‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫לבזבז את זה על אוכל‪ ,‬שתייה ומוזיקה‪,‬‬ ‫הם שמים לב שהסבא לא נמצא‬ ‫אני מעדיף לשבת ולהתחבר לגמרא‬ ‫באולם‪.‬‬ ‫שכל כך התגעגעתי‪ ,‬ולנצל כל רגע‬ ‫הם התחילו לחפש אותו‪ ,‬אך לא‬ ‫לתורה‪ ,‬אין לי עוד הרבה זמן‪.‬‬ ‫מוצאים‪ ,‬אולי הוא הלך ליטול ידיים?‬ ‫לא‪ ,‬הוא לא נמצא שם‪ ,‬גם לא בפינת‬ ‫מול כזו טענה לא היה להם מה‬ ‫העישון‪ ,‬בקיצור הסבא נ‪-‬ע‪-‬ל‪-‬ם!!!‬ ‫להשיב‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬כל אחד ואחד יש לנו הרבה‬ ‫המשפחה התחילה להילחץ שאולי פג‬ ‫יותר מ ‪ 12‬שעות‪ ,‬כמה חשוב לשים לב‬ ‫התוקף של השפעת הכדור‪ ,‬ורק שהוא‬ ‫לא לבזבז את הזמן על שטויות‪...‬‬ ‫לא שכח מי הוא‪ ,‬ואיפה הוא גר‪,‬‬ ‫והתפזרו כמה מבני המשפחה והתחילו‬ ‫ורואים‪ ,‬מה זו הסתכלות של אדם‬ ‫לחפש באזור האולם‪ ,‬אחרי חצי שעה‬ ‫שמרגיש במתיקות ועריבות טיב‬ ‫בא הנכד ואמר‪ :‬מצאתי את סבא!‬ ‫התורה‪ ,‬שכל העולם הזה לא נחשב‬ ‫בעיניו לכלום‪ ,‬אלא‪ ,‬רוצה רק את‬ ‫איפה מצאת אותו? שאלו כולם‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬כי התורה כוללת כל הטובות‬ ‫שבעולם!‬ ‫אמר להם‪ :‬הוא יושב בבית כנסת קרוב‬ ‫ולומד גמרא‪ ,‬מיד הלכו אליו הילדים‬ ‫ולסיום‪ ,‬סיפר אבי מורי שליט"א‪ :‬על‬ ‫שלו‪ ,‬ורואים אותו יושב ולומד גמרא‬ ‫אדם שקנה רכב אוטונומי חדש‬ ‫ולא מרים את העיניים‪ ,‬ולומד בקול עם‬ ‫"מהניילונים" בא לרב שטיינמן זצ"ל‬ ‫ניגון של "י‪-‬ה אכסוף" ממש‬ ‫ואמר לו‪ :‬הרב יברך אותי שלא תהיה‬ ‫תענוג!!!!!‬ ‫עלי עין הרע‪ ,‬ושלא יקנאו בי‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬סבא! עכשיו החתונה‪ ,‬איפה‬ ‫שאל אותו הרב שטיינמן‪ :‬למה אתה‬ ‫נעלמת? תלמד אחרי זה!‬ ‫מפחד שיקנאו בך?‬ ‫אמר לרב‪ :‬כי קניתי רכב חדש מיוחד‬ ‫ענה הסבא‪ :‬קיבלתי ‪ 12‬שעות שהראש‬ ‫משהו שלא רואים כל יום‪.‬‬ ‫חזר לצלילות הדעת‪ ,‬איך אני יכול‬ ‫יד‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫שינה להם את החיים‪ ,‬ואחרי שהם‬ ‫שאל אותו הרב שטיינמן‪ :‬האם אתה‬ ‫הכניסו את זה ליום יום‪ ,‬הם ראו כמה‬ ‫יודע את כל הש"ס בעל פה?‬ ‫שמויתור לא מפסידים‪ ,‬ואפילו‬ ‫מרוויחים‪.‬‬ ‫ענה לו‪ :‬מה פתאום‪ ,‬הלוואי!‬ ‫וכמובן‪ ,‬כאשר מדברים על ויתור זה גם‬ ‫שאל אותו הרב‪ :‬ויש איזה סדר שלם‬ ‫כשאתה צודק או יותר נכון רק כשאתה‬ ‫צודק‪ ,‬במקרה שאתה לא צודק זה לא‬ ‫שאתה יודע? ענה לו‪ :‬לא‪ ,‬הלוואי‬ ‫נקרא לוותר‪ ...‬כל הויתור מתחיל‬ ‫שאני אדע‪.‬‬ ‫ממקרה מסויים שמגיע לך ביושר‪ ,‬וזה‬ ‫שמולך לא כל כך משלים עם זה‪ ,‬ושם‬ ‫שאל אותו שוב הרב שטיינמן‪ :‬ואולי‬ ‫בורא עולם מצפה ממך לא לעמוד על‬ ‫יש איזו מסכת אחת שאתה יודע בעל‬ ‫שלך אלא לוותר‪.‬‬ ‫פה?‬ ‫הבאנו דוגמא לאדם שנכנס לדואר‬ ‫ענה לו ‪ :‬לא‪.‬‬ ‫ועוקף את כל התור ואנשים מתחילים‬ ‫לכעוס עליו‪ ,‬הלו‪ ,‬מה אתה עושה???‬ ‫אמר לו הרב שטיינמן זצ"ל‪ :‬אין לך‬ ‫למה אתה עוקף??? ואז הוא עונה‪:‬‬ ‫מה לפחד‪ ,‬אף אחד לא יקנא בך‪ ,‬במה‬ ‫אתם יודעים מה‪ ,‬אני אוותר לכם ואלך‬ ‫לקנא בחתיכת פח צבוע?!‬ ‫לסוף התור‪.‬‬ ‫פשששש איזה גבר!!! כל הכבוד‬ ‫שויתרת ממש נזר הבריאה!!!‬ ‫מל"מ‪ ,‬נוסחה שמצילה חיים!!!‬ ‫כל אחד מבין שזה לא נקרא לוותר‪,‬‬ ‫כיון שהוא לא אמור לעקוף את כולם‪,‬‬ ‫על החשיבות של מל"מ קוראי‬ ‫וזה שהוא בסוף לא עוקף‪ ,‬הוא לא‬ ‫"מקשיבים" חיים את זה‪ ,‬והרבה‬ ‫נהיה בזה בבא סאלי‪ ,‬עם כל הכבוד‪,‬‬ ‫תגובות ב"ה‪ ,‬מאנשים שאומרים שזה‬ ‫טו‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫לא בדיוק חייבים‪ ,‬אבל מל"מ מויתור‬ ‫לוותר‪ ,‬זה אם מישהו בא ועוקף אותך‬ ‫לא מפסידים‪.‬‬ ‫והתור שלך הגיע‪ ,‬אם אתה אומר לו‪:‬‬ ‫לא נורא‪ ,‬שיהיה לך לבריאות‪ ,‬זה‬ ‫אחרי כמה ימים‪ ,‬הם דברו עם מתקין‬ ‫נקרא לוותר‪ ,‬וכמובן כל מקרה ועניינו‪.‬‬ ‫שהגיע וסידר להם את המדחס מתחת‬ ‫לחלון אחר‪.‬‬ ‫סיפור שקרה לא מזמן בבני ברק‬ ‫עד כאן החלק הראשון בסיפור‪ ,‬אבל‬ ‫משפחה שהתקינו מזגן בחדר השינה‪,‬‬ ‫יש חלק שני‪ ...‬לפני תקופה קטנה‬ ‫הם שמו את המדחס מחוץ לחלון‪.‬‬ ‫בעלת הבית ניקתה בחדר השני את‬ ‫החלון והתכופפה כנראה יותר מידי‪...‬‬ ‫אחרי חודשיים מגיע השכן ונוקש‬ ‫ופשוט נפלה‪ ,‬אבל היה משהו שעצר‬ ‫בדלת ואומר להם שהרעש של המזגן‬ ‫אותה וזה הויתור שהיא עשתה‪,‬‬ ‫מפריע לו כי זה ליד החדר שינה שלו‪,‬‬ ‫המדחס במקומו החדש מנע ממנה את‬ ‫וכמה שהוא ניסה להתעלם מזה הוא‬ ‫ההתרסקות‪.‬‬ ‫לא מצליח וכל רעש קטן מפריע לו‬ ‫אם המדחס היה נשאר במקומו‬ ‫והוא מבקש שהם יזיזו את המדחס‬ ‫הראשון‪ ,‬היום היא היתה במקום‬ ‫למקום אחר‪.‬‬ ‫אחר‪ ...‬והויתור שהיא עשתה הציל‬ ‫אותה כפשוטו‪.‬‬ ‫להזיז צנרת של מזגן זה לא כל כך‬ ‫זו העוצמה בויתור‪ ,‬שאתה רק מרויח‬ ‫פשוט‪ ,‬זה להביא מתקין שצריך ברוב‬ ‫מזה‪ ,‬וגם אם ברגע הראשון אתה לא‬ ‫המקרים להחליף את כל הצנרת ליותר‬ ‫רואה את זה‪ ,‬אבל בסוף תמיד תבין‬ ‫ארוכה‪ ,‬בקיצור‪ ,‬זה לא פשוט וגם‬ ‫כמה שבורא עולם מציל אותך ומשפיע‬ ‫העלות היא לא פשוטה‪.‬‬ ‫עליך בזכות שאתה לא רב ולא עומד‬ ‫על שלך‪ ,‬אלא מעביר ומוותר‪.‬‬ ‫אבל אותה משפחה שמעו על המל"מ‬ ‫אז חסמו לך את הרכב דקה? סו וואט‬ ‫והחליטו‪ ,‬שאף על פי שהרעש הוא‬ ‫[אז מה]? מה קרה? על מה כל‬ ‫נורמלי‪ ,‬אבל הם יעשו מה שהם יכולים‬ ‫העצבים???‬ ‫כדי שכולם יהיו מרוצים ואפילו שהם‬ ‫טז‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫הוגן ואל תעשה חסד על חשבון מישהו‬ ‫לפני תקופה‪ ,‬לקחתי מישהו איתי ברכב‬ ‫אחר‪ ,‬אבל אם מישהו עשה את זה‪,‬‬ ‫והוא קולט שרכב לפני עצר ומדבר עם‬ ‫תבוא בסבלנות כלפיו‪ ,‬לא תפסיד מזה‪.‬‬ ‫מישהו‪ ,‬והוא רואה שאני מחכה‬ ‫בסבלנות של חוצניק‪ 😜 ...‬והוא אומר‬ ‫כשבורא עולם רואה שאנחנו מתנהגים‬ ‫לי תצפור לו שיזוז‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬הוא‬ ‫בצורה טובה אחד לשני‪ ,‬בורא עולם‬ ‫ראה אותי‪ ,‬תן לו דקה של חסד‪ ,‬לא‬ ‫ישפיע עלינו שפע של נחת‪ ,‬שפע של‬ ‫צריך ישר לקפוץ עליו‪ ,‬מה קרה אם‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫תחכה דקה?! הוא אומר לי‪ :‬אם לא‬ ‫תצפור לו‪ ,‬אתה תיתקע פה‪.‬‬ ‫ותאמינו לי בורא עולם רוצה לתת לנו‪,‬‬ ‫אבל הוא לא יכול לראות שאנחנו‬ ‫אמרתי לו‪ :‬מנסיון שלי‪ ,‬אין לך מה‬ ‫אוכלים אחד את השני‪ ,‬אם הוא רואה‬ ‫לדאוג‪ ,‬הוא ראה אותי ותראה שהוא‬ ‫שאנחנו אוכלים אחד את השני הוא‬ ‫תוך דקה יזוז לבד‪ ,‬ותתפלאו לשמוע‬ ‫אומר‪ :‬טוב‪ ,‬יש להם מה לאכול‪ ,‬אז הם‬ ‫צדקתי‪ ,‬ולא שאני נביא ואין לי רוח‬ ‫לא צריכים שאני אביא להם‪ ...‬וזה‬ ‫הקודש‪ ,‬אולי רוח הקוטג'‪...‬‬ ‫גורם להוריד את השפע‪ ,‬אבל אם‬ ‫אנחנו מכבדים אחד את השני זה מביא‬ ‫אבל מנסיון שלי אתה נותן לאנשים‬ ‫עלינו שפע של נחת‪ ,‬שפע של שמחה‬ ‫דקה להתאפס על עצמם‪ ,‬והם רק‬ ‫שפע של בריאות‪.‬‬ ‫מעריכים את זה יותר שאתה לא בא‬ ‫עם לחץ‪ ,‬מה קרה??? גם אם אתה‬ ‫ממהר‪ ,‬ומישהו עוצר רגע לשאול על‬ ‫כתובת‪ ,‬להוריד מישהו‪ ,‬תן לו דקה של‬ ‫חסד‪.‬‬ ‫באופן אישי‪ ,‬אני חושב שאם אדם‬ ‫צריך להוריד נוסע מהרכב שיעצור‬ ‫במקום שלא מפריע לאף אחד‪ ,‬תהיה‬ ‫יז‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫ורמז את זה על ידי הפסוק "שמח‬ ‫זבולון בצאתך" בגימטריא ‪-‬מניח מהונו‬ ‫וזאת הברכה‬ ‫לצרכי ישיבה ב"ה‪ ,‬ראשי תיבות של‬ ‫ב"ה בשעת הפטירה יש לו מה לשמוח‪.‬‬ ‫מדור חדש "בן לאשרי"‬ ‫מתורתו של ר' יצחק הכהן‬ ‫והשמחה היא על כך שהוא לוקח איתו‬ ‫הוברמן זיע"א‬ ‫את הזכויות‪ ,‬פתאום הוא יבין שהוראת‬ ‫הקבע שהוא נתן‪ ,‬והתרומה שהוא‬ ‫תרם‪ ,‬הם הדברים היחידים שנשארו לו‬ ‫מכל העושר‪.‬‬ ‫ואוייששש‪ ,‬כמה שהוא יתחרט‪ ,‬למה?‬ ‫למה לא נתתי יותר???‬ ‫אבל את הנעשה אין להשיב‪ ,‬ומה‬ ‫שנתת בעולם הזה עבור התורה‪ ,‬רק זה‬ ‫"וְ ִּלזְ בּולֻ ן אָ מַ ר ְשמַ ח זְ בּולֻ ן ְבצֵ אתֶׁ ך‬ ‫ילך איתך‪ ,‬כל שאר המיליונים יתחלקו‬ ‫וְ יִּ שָ שכָ ר ְבאֹ הָ לֶׁ יך" [ל"ג‪ ,‬י"ח]‬ ‫בין הילדים שישמשו להם לחופשות‬ ‫בחו"ל‪ ,‬לטיולים‪ ,‬לרכבים‪ ,‬או‬ ‫אומר הצדיק מרעננה רבינו יצחק‬ ‫הכהן הוברמן זיע"א בספרו "בן‬ ‫לממתקים 😜‪.‬‬ ‫לאשרי‪-‬ברכה משולשת " על התורה‪,‬‬ ‫שהתורה באה לרמז על אדם שנותן‬ ‫סיפר הרב גלינסקי זצ"ל שהוא היה‬ ‫כסף להחזקת תורה‪ ,‬החזקת בחור‬ ‫בהרצאה בכלא‪ ,‬ובא אליו אדם ואמר‬ ‫ישיבה או החזקת אברך שעל ידי זה‬ ‫לו שהוא כועס על הרב כהנמן זצ"ל‬ ‫הוא מקבל חלק בלימודם גם אחרי‬ ‫הרב מפוניבז'‪.‬‬ ‫מותו‪.‬‬ ‫יח‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫אבל כשכבר מבינים שאין דרך חזור‬ ‫שאל אותו הרב גלינסקי‪ :‬מה יש לך‬ ‫מתחרטים למה לא עשיתי עם הכסף‬ ‫לכעוס עליו? הוא הרי לא פגע בזבוב‪.‬‬ ‫דברים שהיו נשארים לי‪.‬‬ ‫ענה לו‪ :‬אני כועס עליו שהוא בא‬ ‫אבל אמר מי שאמר‪ ,‬את הגלגל לאחור‬ ‫לבקש ממני כסף לישיבה בכזו עדינות‪,‬‬ ‫אי אפשר להשיב‪ ,‬לא תמיד אפשר‬ ‫ולכן לא הבאתי לו סכומים גדולים‪.‬‬ ‫לחשב מסלול מחדש‪.‬‬ ‫והיום הבולשביקים לקחו לי את הכל‬ ‫ולא נשאר לי כלום‪ ,‬מה נשאר לי זה‬ ‫מה שנתתי צדקה‪ ,‬ואני כועס עליו למה‬ ‫הוא לא הכריח אותי לתת לו יותר‪.‬‬ ‫אתם שומעים‪ ,‬כשהרב מפוניבז' הגיע‬ ‫אליו הוא עשה לו פוזות‪ ,‬תשמע אני‬ ‫לא יכול‪ ,‬כבר תרמתי‪ ,‬כל המשפטים‬ ‫האלה‪...‬‬ ‫יט‬ ‫לקולך‬ ‫חג שמחת‪-‬תורה תשפ"ז‬ ‫מקשיבים‬ ‫כ‬ ‫גיליון זה מוקדש לרפואה והצלחה‬ ‫אימי מורתי‬ ‫אבי מורי‬ ‫לאה בת חסיבה חסידה תחי'‬ ‫דינה בת ריקה תחי'‬ ‫ר' שלום בן עישה שליט"א‬ ‫רבקה בת סעדה תחי'‬ ‫משפחת אדרי הי"ו‬ ‫ר' רפאל ישראל בן מזל הי"ו‬ ‫רבקה בת חסיבה חסידה תחי'‬ ‫רבקה בת לאה תחי' להצלחה ברו"ג‬ ‫החתן יצחק בן לאה הי"ו והכלה‬ ‫לזיווג הגון והצלחה‪ ,‬אושר‬ ‫רפאל בן לאה הי"ו אלחנן בן לאה‬ ‫מיכל בת ענבל תחי' שיזכו לבנין‬ ‫רפאל בן רבקה הי''ו לברכה‬ ‫להצלחה ברו"ג‬ ‫עדי עד מתוך בריאות נחת אושר‬ ‫והצלחה בתורה ויראת שמיים‬ ‫ועושר אמן‬ ‫מרגלית בת סוזן תחי'‬ ‫לינוי בת שירה תחי'‬ ‫יעקב בן מז'ינה הי"ו‬ ‫סוזנה בת רחל תחי'‬ ‫מאיר בן לינוי ני"ו‬ ‫דניס בת צביה תחי'‬ ‫הילדה מוריה בת רחל תחי'‬ ‫להצלחת לידור יוסף בן דגנית הי"ו‬ ‫ציונה בת שושנה תחי' דניאל יעקב‬ ‫רחל בת מתנה כרמלה תחי'‬ ‫ואפרת בת רחל תחי'‬ ‫בן חנה הי"ו לזרע בר קיימא‬ ‫לזיווג הגון ולהצלחה ברו"ג‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫ר' רחמים בן ריקה הי"ו שולמית בת‬ ‫צבי בן שמחה הי"ו‬ ‫תמר עמר בת רשל תחי'‬ ‫סוליקה תחי'‬ ‫יעקב בן פריחה הי"ו לרפואה‬ ‫ישראל עמר בן תמר ויעל הי"ו להצלחה‬ ‫עינת ועוז עטיה הי"ו‬ ‫שלימה ברמ"ח אבריו ושס"ה‬ ‫בכל מעשי ידיהם‬ ‫להצלחה ונחת מהבנות עופרי ועומר‬ ‫גידיו‪.‬‬ ‫שלומי ושירן עמר הי"ו להצלחה בכל‬ ‫מאורי הי"ו‪.‬‬ ‫מעשי ידיהם‬ ‫לזיווג הגון אברהם בן יוכבד‬ ‫שמעון בן חנה הי"ו‬ ‫ניסים בן חסיבה הי"ו‬ ‫סיגל בת מימי ובנה הי"ו לבריאות‬ ‫דורית בת סולטנה מלכה תחי'‬ ‫סולטנה מלכה בת עישה תחי'‬ ‫והצלחה‬ ‫עומרי יוסף‪ ,‬ליאל‪ ,‬תהל‪ ,‬ויהלי‬ ‫דוד בן חנה הי"ו‬ ‫יונתן בן אביבה הי"ו לבריאות הנפש‬ ‫בני דורית להצלחה בכל‬ ‫חנה בת מרים הי"ו‬ ‫והגוף‪.‬‬ ‫לזיווגים הגונים דוד בן אירית‬ ‫לזיווג הגון שיראל בת דינה תחי'‬ ‫הקדישו ריבוע זה לרפואה להצלחה‬ ‫הי"ו בן ציון בן אירית הי"ו‬ ‫מירב בת דינה תחי'‬ ‫תמורת ‪ ₪ 50‬להפצת הגיליון‬ ‫הרב פנחס אליהו פרץ הי"ו בן‬ ‫דוד בן הומה הי"ו לרפואה שלימה‬ ‫הקדישו ריבוע זה לרפואה להצלחה‬ ‫דינה דוניז תחי' לרפו"ש‬ ‫תמורת ‪ ₪ 50‬להפצת הגיליון‬ ‫גיליון זה מוקדש לע"נ הנפטרים‬ ‫ר' מרדכי פרץ בר שמחה ז"ל עישה‬ ‫חמותי הרבנית‬ ‫מור חמי הרה"ג רפאל אדרי זצוק"ל‬ ‫בת סלטנה ע"ה‬ ‫חסיבה חסידה בת סוליקה ע"ה‬ ‫"הצדיק מרעננה"‬ ‫לע"נ אברהם יהודה ג'ררד קורן בן‬ ‫הרב אילן דראי בר סוזן ז"ל‬ ‫סבא וסבתא ר' פינחס אליהו כהן בר‬ ‫מרי ז"ל‬ ‫פאני פריחה אביטן בת תמר ע"ה‬ ‫שמחה ז"ל וריקה בת עזיזה ע"ה‬ ‫איתמר אילוס בן מרגלית ז"ל‬ ‫הרבנית הצדקת מרת לאה בת‬ ‫הצדיק מרעננה ר' יצחק הכהן‬ ‫אייר בת מרגלית ע"ה‬ ‫רבקה ע"ה לבית הוברמן‬ ‫הוברמן בן זלאטא אסתר זיע"א‬ ‫ר' אורן בן רחל רשל ז"ל‬ ‫עליזה מועלם בת סימי ע"ה‬ ‫משה סרג' עטיה בן אורידה ז"ל‬ ‫ישראל קיסוס ז"ל בן רחל חיה תחי'‬ ‫הבחור אהרן בן אורית ז"ל‬ ‫ישי בן חמו ז"ל בן רותי תחי'‬ ‫האוה"ח הקדוש ר' חיים בן עטר‬ ‫חיים דוד בן פאני פריחה ז"ל‬ ‫משה [מושיטו] עמר בר תמו ז"ל‬ ‫זיע"א‬ ‫לאה בת פאני פריחה ע"ה‬ ‫שלמה מומי טויזר ז"ל‬ ‫אברהם אדרי בר יקוט ז"ל חנינה‬ ‫סמ"ר נהוראי סעיד ז"ל בן זוהר‬ ‫בן סוליקה‬ ‫חנה בת שמחה ע"ה דוד אדרי בן‬ ‫וחגית הי"ו מסר נפשו ב‪-‬כ"ב תשרי‬ ‫חנינה חנה ז"ל‬ ‫בעיר אופקים‬ ‫לידיה בת ליזט ע"ה‬ ‫יפה בת סימי ע"ה לבית כהן‬ ‫יצחק יחיא בן סעדה ז"ל‬ ‫חיים בן רימה ז"ל לבית פרפרה‬ ‫ששה‪-‬מלקמו בת לאויטה ע"ה‬ ‫רבקה בת חנה ע"ה‬ ‫הקדש לע"נ יקירך ב ‪ ₪ 50‬לשבוע‬ ‫יעקב דוקרקר בן שרה ז"ל‬ ‫יוסף אהרן בן מרגלית ז"ל‬