gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשרי התשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר ַוי ְִהי ַאחֲ ֵרי מֹות מֹשֶׁ ה (יהושע א)‬ ‫פרשת וְ ז ֹאת הַ בְ ָר ָכה‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת וְ ז ֹאת הַ בְ ָר ָכה ‪ 41‬פסוקים = ֵאלִי‬ ‫אתָך ְּליֵשַׁ ע עַׁ מָּ ְך‪ .‬כֵן הֹושַׁ ע נָּא (סדר הושענות)‬ ‫כְּ הֹושַׁ עְּ ָּת ֵאלִים בְּ לּוד עִ מָּ ְך‪ .‬בְּ צֵ ְּ‬ ‫הושענא רבה – מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה‪ ,‬כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה‬ ‫ותתקבל תשובתם‪ ,‬והם שלושים דאלול מיום ראשון של ר"ח וכ"א יום דתשרי רמז לדבר ֵאין נָא ֶׁאלָא לְשֹון בַ ָקשָ ה לכך נתנו נ"א יום‬ ‫לצורך הבקשות ותחנונים ויום זה הוא סיום יום נ"א‪ ,‬ולכן נקרא הושענ"א רבה כלומר הושע את יום נ"א שהוא רבה דהכל הולך אחר‬ ‫החתום‪ .‬בליל הו"ר בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה‪ ,‬כי ביוה"כ נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר‪ ,‬ולכן‬ ‫בהו"ר נמסרין הפתקין‪ ,‬ואע"פ שנמסרו הפתקין יש עוד זמן להצלה עד יום שמיני עצרת‪ ,‬ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהו"ר‬ ‫ויהיה לבו חרד בתשובה כל היום כולו‪( .‬בא"ח וזאת הברכה)‬ ‫עֹוררֹות ּו ִמ ְּס ַׁתּיְּמֹות‬ ‫זוהר הקדוש – בַׁ ּיֹום הַׁ ְּשבִ יעִ י שֶׁ ל הֶׁ חָּ ג‪ ,‬הּוא ִסּיּום הַׁ ִדין שֶׁ ל הָּ עֹולָּם‪ ,‬וְּ הַׁ פְּ ָּת ִקים יֹוצְּ ִאים ִמבֵ ית הַׁ מֶׁ ֶׁלְך‪ ,‬וְּ הַׁ גְּ בּורֹות ִמ ְּת ְּ‬ ‫ְּעֹורר גְּ בּורֹות לַׁמַׁ יִם‪ּ ,‬ולְּהַׁ ִקיף שֶׁ בַׁ ע פְּ עָּ ִמים כְּ דֵ י ל ְַּׁרּוֹות ֶׁאת הַׁ ִמזְּ בֵ חַׁ הַׁ ֶׁזה מֵ הַׁ מַׁ יִם שֶׁ ל יִצְּ חָּ ק‪,‬‬ ‫בַׁ ּיֹום הַׁ זֶׁה‪ ,‬וְּ עַׁ ְּרבֵ י נַׁחַׁ ל (תלויים) בָּ הֶׁ ם‪ּ .‬וצְּ ִריכִ ים ל ֵ‬ ‫אֹותּה‬ ‫ָּ‬ ‫ִמשּום שֶׁ הַׁ בְּ ֵאר הַׁ זֹו שֶׁ ל יִצְּ חָּ ק ִמ ְּתמַׁ לֵאת מַׁ יִם‪ּ ,‬וכְּ שֶׁ ִמ ְּתמַׁ ֵלאת‪ ,‬כָּ ל הָּ עֹולָּם ִמ ְּתבָּ ֵרְך בְּ מַׁ ִים‪ּ .‬ובַׁ ּיֹום הַׁ זֶׁה צְּ ִריכִ ים גְּ בּורֹות לַׁמַׁ יִם‪ּ ,‬ולְּסַׁ ּיֵם‬ ‫עֹוררּות וְּ ִסּיּום‪ .‬וְּ ָּלכֵן‬ ‫אֹותם בַׁ ַׁק ְּר ַׁקע שֶׁ ל ֹּא יִמָּ צְּ אּו‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי זֶׁהּו יֹום שֶׁ ל ִה ְּת ְּ‬ ‫ּומשּום כְָּך צְּ ִריכִ ים ל ְַּׁחבֹּט ָּ‬ ‫ַׁאחַׁ ר כְָּך‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי בַׁ ּיֹום הַׁ זֶׁה ִמ ְּס ַׁתּיֵם הַׁ ִדין‪ִ .‬‬ ‫עֹושים בְּ עַׁ ְּרבֵ י נַׁחַׁ ל‪( .‬פרשת צו דף לא ב – מתורגם)‬ ‫עֹוררּות וְּ ִסּיּום הּוא שֶׁ ִ‬ ‫ִה ְּת ְּ‬ ‫מאד מאד יזהר בתפילות שמיני עצרת לאומרם בכוונה גדולה כי מלבד שכל תיקון של הימים מיום ראש השנה עד שמיני עצרת הוא‬ ‫נשלם והכל תלוי ביום הזה‪ ,‬עוד בה כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה' לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה‪ .‬הנה מבואר מלשון‬ ‫הזוהר הקדוש דכל מה ששואל מהקב"ה‪ ,‬מתקבל תפילתו ועושה בקשתו‪ ,‬ואם כן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם קונו ללמוד‬ ‫בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתו‪( .‬מועד לכל חי סימן כה)‬ ‫שאלה – מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של סוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה‪.‬‬ ‫תשובה – כדי להטעות את השטן שלא ידע מתי יהיה ראש השנה שהוא יום הדין ולא יקטרג על ישראל‪ ,‬וכיון שנדחה הסיום והתחלה‬ ‫מיום ראש השנה‪ ,‬דחוהו עד כלות כל הימים הטובים‪ ,‬כדי שלא יצטרכו להפסיק בפרשיות שקוראים ביו"ט‪( .‬טעמי המנהגים בשם לבוש תרס"ט)‬ ‫ּוממֶ גֶד ג ֶֶרש יְ ָר ִחים‪ .‬וכו' (יג‪-‬יד)‬ ‫ּוממֶ גֶד ְתבּואֹ ת שָ מֶ ש ִ‬ ‫ּומ ְתהֹום רֹ בֶ צֶ ת תָ חַ ת‪ִ .‬‬ ‫ּולְ יֹוסֵ ף אָ מַ ר ְמבֹ ֶרכֶת יְ ‪-‬הֹ וָה אַ ְרצֹו ִממֶ גֶד שָ מַ יִ ם ִמטָ ל ִ‬ ‫שאלה – מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר מכל השבטים‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שכשחטא אדם הראשון על ידי אשתו‪ ,‬נתקללה האדמה‪ ,‬ולפי שנתקללה על ידי מי ששמע בקול אישה‪ ,‬נתברכה על ידי יוסף שלא‬ ‫ֲבּורָך (בראשית ג יז) אבל יוסף שלא שמע לקול האישה כדכתיב‬ ‫רּורה הָ אֲ דָ מָ ה בַ ע ֶ‬ ‫שמע לקול אדונתו‪( .‬הרא"ש) דכתיב כִ י שָ מַ עְ תָ לְ קֹול ִא ְשתֶ ָך‪ ..‬אֲ ָ‬ ‫וְ ל ֹא שָ מַ ע אֵ לֶיהָ (שם לט י) לפיכך ְמבֹ ֶר ֶכת יְ ‪-‬הֹ וָה אַ ְרצֹו‪( .‬החזקוני) כתב האוה"ח ‪ -‬אולי לפי שעתידין לומר בני יוסף ליהושע שצר להם המקום‬ ‫להיותם עם רב (יהושע יז יד) לזה ברך ארצם להתרחב‪ .‬עוד לפי שיוסף זן ופרנס כל ישראל‪ ,‬ומצינו שהעלה ה' עליו בשביל זה כאילו ילדם דכתיב‬ ‫(תהלים עז טז) ְבנֵי ַיעֲקֹ ב וְ יֹוסֵ ף סֶ לָה‪ ,‬ואמרו ז''ל (סנהדרין יט‪ ):‬לפי שפרנסם נקראו על שמו‪ ,‬לזה ברכו ברוב טובת הארץ מדה כנגד מדה‪ .‬כתב‬ ‫ּומנַשֶ ה כִ ְראּובֵ ן וְ ִש ְמעֹון יִ ְהיּו לִ י‪.‬‬ ‫המלבי"ם ‪ -‬ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים שבזה נתקיים (בראשית מח) אֶ פְ ַריִ ם ְ‬ ‫הטעם שכפל ברכות יוסף יותר מכל שאר השבטים – לפי שיוסף היה ראוי לשתי ברכות‪ .‬אחת כנגד זמן השביה והמאסר‪ ,‬והשני כנגד זמן‬ ‫המלוכה‪ ,‬שלא גבה לבו ולא רמו עיניו‪ ,‬וזהו תָ בֹואתָ ה לְ ר ֹאש יֹוסֵ ף ּולְ קׇ ְדקֹ ד נְ זִיר אֶ חָ יו כלומר קצת הברכות היו ראויות לו מצד יוסף הצדיק‬ ‫השליט על הארץ‪ .‬וקצת הברכות על שהיה נזיר אחיו ופרוש מהם בזמן העוני והמאסר‪ .‬וכן אמר יעקב ִב ְרכֹ ת אָ ִביָך ג ְָברּו עליך יותר מכל האחרים‪,‬‬ ‫וזהו ִת ְהיֶין ָ לְ ר ֹאש יֹוסֵ ף זהו יוסף בכבודו ובמלכותו נְ זִיר אֶ חָ יו בזמן שאחיו היו פרושים ממנו‪ .‬ולכן משה כפל ברכותיו‪( .‬צרור המור)‬ ‫אדם הראשון שהיה מושל על כל האדמה כאשר חטא נתקלל כל מה שהיה לו‪ ,‬וגם יוסף כאשר כפה יצרו ונתברך‪ ,‬נתברך כל אשר שלו‪(.‬מושב זקנים)‬ ‫ּותהֵ א אַ ְּרצֹו ְּמבֹ ֶרכֶת מֵ ְּרצֹונֹו‬ ‫ּומֹלאָ ּה ְּורצֹון שֹ כְ נִ י ְסנֶה תָ בֹואתָ ה לְ ר ֹאש יֹוסֵ ף ּולְ קׇ ְדקֹ ד נְ זִיר אֶ חָ יו‪( .‬לג טז) פרש"י ‪ -‬כְּ מֹו 'ׁשֹוכֵן ְּסנֶה'‪ְּ :‬‬ ‫ּוממֶ גֶד אֶ ֶרץ ְ‬ ‫ִ‬ ‫וְּ נַחַ ת רּוחֹו ׁשֶ ל הַ קָּ דֹוׁש בָּ רּוְך הּוא‪ ,‬הַ נִּ גְּ לֶה ָּעלַי ְּתחִּ לָּה בַ ְּסנֶה‪.‬‬ ‫אמרו רז"ל במה שנמכר יוסף לעבד כיפר העבדות מגזירת ַועֲבָ דּום וְ עִ ּנּו אֹ תָ ם אַ ְרבַ ע מֵ אֹות שָ נָה (בראשית טו יג) ולא נשאר אלא העינוי‪ .‬ואם כן‬ ‫אלמלא נמכר יוסף היה מתקיים גם גזירת ַועֲבָ דּום בישראל והיתה השכינה בגלות ח"ו‪ .‬ועתה יוסף כיפר העבדות וכל השעבוד היה קי"ו שנים‪,‬‬ ‫כמ"ש בסדר עולם 'נמצא משמת לוי ועד שיצאו ישראל ממצרים קי"ו שנה ואין השעבוד יותר על כן ולא פחות מפ"ו שנים בשנותיה של מרים ולמה‬ ‫נקרא שמה מרים על שם מירור'‪ .‬וכל זה גרם יוסף שלא היה גלות לשכינה כי אם קי"ו שנים כמנין ְסנֶה (‪ 116‬עם הכולל)‪ .‬וזהו זכות ליוסף ובזה יכלו‬ ‫לצאת שאם לאו היו נטמעים ועי"ז זכו לארץ ישראל וא"כ דין הוא שתהיה ְמבֹ ֶרכֶת יְ ‪-‬הֹ וָה אַ ְרצֹו‪( .‬חומת אנך)‬ ‫אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים כׇל קְ דֹשָ יו ְביָדֶ ָך וְ הֵ ם תֻּ כּו לְ ַרגְ לֶָך יִ שָ א ִמדַ ְברֹ תֶ יָך‪( .‬לג ג)‬ ‫עַמים מלמד שלא חָּ לַק הקדוש ברוך הוא חִּ בָּ ה לאומות כמו שחבב לישראל‪( .‬ילקו"ש ח"א רמז תתקנא)‬ ‫במדרש – דבר אחר אַ ף חֹ בֵ ב ִ‬ ‫שאלה – קשה במה שהזכיר לשון אַ ף‪ ,‬שהרי במקום ִחבָ ה היינו חֹבֵ ב לא שייך אַ ף שהוא לשון קֶ צֶ ף‪.‬‬ ‫תשובה – רצה לומר ׁשֶ חִּ בֵ ב את ישראל ומחמת חִּ בַ תָּ ן טומאתן‪ ,‬כדי שלא יעשה אדם תַ ְּרוָּד מעצמות אביו (משנה ידים ד)‪ .‬היינו לשון אַ ף מורה שיש‬ ‫אַ ף וָּקָּ צֶ ף בישראל שהם ְּמטַ ְּמ ִּאין‪ .‬והפסוק מפרש שישראל ְּמטַ ְּמ ִּאין הוא מחמת חֹ בֵ ב‪ ,‬ומחמת חִּ בַ תָּ ן טומאתן‪ .‬ואמרינן בגמרא (בב"ק כז‪ ):‬מי שבועט‬ ‫ברגלו זהו בושת גדול‪ .‬וזהו כוונת הפסוק אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים רצה לומר שחבב ישראל מהעמים‪ ,‬באם מביא אַ ף עליהם‪ ,‬כי כׇל קְ דֹ שָ יו ְביָדֶ ָך מכה אותם‬ ‫רצה לומר בלא מכת ביזיון ובושת‪ ,‬מה שאין כן העמים אומות העולם כשמכה אותם מכה אותם ברגלו לכן אמר וְ הֵ ם תֻּ כּו לְ ַרגְ לֶָך במכת בושה‬ ‫וחרפה‪( .‬ווי העמודים פרק כ"ג מב) וכתב רבינו בחיי ‪ -‬אף בשעה שקראם העם שהוא לשון גנאי כענין שכתוב (במדבר כה) ַויָחֶ ל הָ עָ ם‪( ,‬שם כא) וַיְ דַ בֵ ר‬ ‫הָ עָ ם‪( ,‬שמות לב) וַיִ קָ הֵ ל הָ עָם‪( ,‬שם) ַוי ְַרא מֹ שֶ ה אֶ ת הָ עָ ם‪ ,‬הרי הוא מחבבן‪ .‬או יאמר אַ ף חֹ בֵ ב אף בשעת האף הרי הוא מחבבן ולא תזוז אהבתו‬ ‫מהם‪ ,‬למה לפי שהם עַ ִמים שלו‪ ,‬כׇל קְ דֹשָ יו ְביָדֶ ָך‪ ,‬כל המקודשים שבישראל והם בני לוי שמסרו את עצמם למיתה בידך‪ ,‬וזה היה בעון העגל‬ ‫שבאו כל קרוביהם ועשו רצונך‪.‬‬ ‫אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים אפילו בשעת זעמו הוא מחבב לישראל שנאמר (חבקוק ג ב) ְב ֹרגֶז ַרחֵ ם ִתזְכֹור‪ ,‬אַ ף לשון כעס‪ .‬חֹ בֵ ב בגימטריא י"ב‪ ,‬הם י"ב שבטים‪.‬‬ ‫כׇל קְ דֹ שָ יו כלומר כל הצדיקים המקודשים לפניו בכל דור ודור‪ְ ,‬ביָדֶ ָך בגימטריא ל"ו‪ַ ,‬וי ֹאמֶ ר לֹו כֹ ה יִּהְּ יֶה ַז ְּר ֶעָך‪( .‬בראשית טו ה) אַ ְּׁש ֵרי כׇּל חֹוכֵי לֹו‬ ‫ּומ ְּמ ִּדי ָּנה לִּ ְּמדִּ ינָּה לִּ לְּ מֹד‬ ‫ּומכ ְַּת ִּתין אֶ ת ַרגְּ לֵיהֶ ם מֵ עִּ יר לְּ עִּ יר ִּ‬ ‫תֹורה ְּ‬ ‫עֹוסקִּ ין בַ ָּ‬‫(ישעיה ל יח)‪ .‬תֻּ כּו לְ ַרגְ לֶָך נעשו כתותים בשבילך 'אֵ לּו תַ לְּ ִּמידֵ י ֲחכ ִָּּמים ׁשֶ ְּ‬ ‫תֹורה' תנחומא וזאת הברכה ה‪ ,‬ובעבור כבוד תורתך סובלים עול מלכויות‪ .‬יִ שָ א ִמדַ ְברֹ תֶ יָך יראה מדבורך‪ ,‬דכתיב (איוב מא יז) ִמשֵ תֹו יָגּורּו אֵ לִ ים‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫‪1‬‬ ‫מֹורשָ ה קְ ִהלַת ַיעֲקֹ ב‪ ,‬לומר לך כל האומר תהלים בכל יום כאילו קיים כל‬ ‫תֹורה ִצּוָה לָנּו מֹ שֶ ה ָ‬ ‫תֻּ כּו לְ ַרגְּ לֶָך יִ שָּ א ִמדַ בְּ רֹ תֶ יָך ר"ת תלים‪ ,‬וסמיך ליה ָ‬ ‫התורה כולה‪ ,‬ולכך יש בתהלים חמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים אפילו בזמן שהקב"ה מחבב את העמים כׇל קְ דֹשָ יו ְביָדֶ ָך‪ ,‬כי כל העמים נמסרו לשלטון השרים‪ ,‬ואילו עם ישראל נתון להשגחת‬ ‫השי"ת‪ ,‬כי כשבאה טובה לאומה היא באה ע"י המזל‪ ,‬וְ הֵ ם תֻּ כּו לְ ַרגְ לֶָך האומות מסורים למזלות שהם תחת רגלי השכינה כביכול‪ ,‬שיכול לשנות‬ ‫את השר והמזל‪ ,‬ולמה זכו ישראל לכך יִ שָ א ִמדַ ְב ֹרתֶ יָך שזכו לשמוע ב' דברות הראשונות מפי הקב"ה‪ ,‬ואנו שומרים אותם‪ ,‬כמו שאומר אח"כ‬ ‫מֹורשָ ה קְ ִהלַת ַיעֲקֹ ב ואין הדבר עלינו למשא ח"ו אלא אנחנו שומרים התורה והמצות כנחלה יקרה שמקבל אדם מאביו‪ ,‬וכן‬ ‫תֹורה ִצּוָה לָנּו מֹ שֶ ה ָ‬ ‫ָ‬ ‫קבלנו על עצמנו לשמור התורה והמצות עד סוף כל הדורות‪( .‬מעם לועז)‬ ‫אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים הם שאר אומות שכל קדושיהם נותנין עצמן בידך ומתגיירין‪ ,‬אבל וְ הֵ ם כלומר ישראל תֻּ כּו לְ ַרגְ לֶָך שעמדו בתחתית הר סיני במתן‬ ‫תורה לקבל את התורה ויתרון רב להם‪( .‬פענח רזא) אַ ף חֹ בֵ ב עַ ִמים בגימטריא גרים (‪ )253‬שאף גרים העתידין להתגייר עמדו בסיני‪( .‬בעה"ט)‬ ‫אַ ף חֹ בֵ ב מתחיל בא' ומסיים בָך כמו בעשרת הדברות‪ ,‬זהו (תהלים עג) אַ ְך טֹוב לְּ יִּ ְּש ָּראֵ ל א‪ֹ-‬להִּ ים‪( .‬הרוקח)‬ ‫יהי ְמתָ יו ִמ ְספָ ר‪( .‬ל"ג ו) תרגום אונקלוס ‪ -‬יֵיחֵ י ְּראּובֵ ן בְּ חַ יֵי ָּעלְּ מָּ א ּומֹותָּ א ִּת ְּנ ָּינָּא לָּא יְּ מּות וִּ יקַ בְּ לּון בְּ נֹוהִּ י אַ חְּ סָּ נ ְַּתהֹון בְּ ִּמנְּ יָּנְּהֹון‪.‬‬ ‫יְ ִחי ְראּובֵ ן וְ אַ ל ָי ֹמת וִ ִ‬ ‫תֹורה? ׁשֶ נֶאמַ ר‪' :‬יְ ִחי ְראּובֵ ן וְ אַ ל ָימֹ ת'‪' .‬יְּ חִּ י ְּראּובֵ ן' – בָּ עֹולָּם הַ זֶה‪' ,‬וְּ אַ ל יָּמֹ ת' – ָּלעֹולָּם‬ ‫גמרא (סנהדרין צב‪ ).‬אָּ מַ ר ָּרבָּ א‪ִּ :‬מ ַנ ִּיין לִּ ְּתחִּ יַית הַ מֵ ִּתים ִּמן הַ ָּ‬ ‫הַ בָּ א‪ .‬פרש"י ‪ׁ -‬שֶ ל ֹא יִּ ָּזכֵר לֹו מַ עֲשֵ ה בִּ לְּ הָּ ה‪.‬‬ ‫שאלה – מהיכן ניתן להביא ראיה מהפסוק עצמו שהכוונה לעולם הבא‪.‬‬ ‫תשובה – מאחר וכתיב יָמֹ ת בכתיב חסר ו' משמע שאין הכוונה מיתה ממש אלא מיתה בעולם הבא‪ ,‬לכך כתיב חסר‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫יְ ִחי ְראּובֵ ן וְ אַ ל יָמֹ ת – לא אומרים יְ ִחי אלא למי שמת וזה ראובן שהמית עצמו בשק ובתעניות שהיה מתענה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל (ב"ר פ"ד י"ט) על‬ ‫ַויָשׇ ב ְראּובֵ ן אֶ ל הַ בֹור (בראשית לז כט) ָּעסּוק הָּ יָּה בְּ שַ קֹו ּובְּ תַ עֲנִּ יתֹו‪ ,‬עַל ׁשֶ בִּ לְּ בֵ ל יְּצּועֵי אָּ בִּ יו‪ ,‬והוא פתח בתשובה תחילה והביא חיים לעולם‪ ,‬לזה יְ ִחי‬ ‫ְראּובֵ ן וְ אַ ל יָמֹ ת ‪ .‬מי שמת בלא תשובה הוא מת‪ ,‬אבל כשמת אחר שעשה תשובה הוא חי‪ ,‬וזהו שתרגם ּומֹותָּ א ִּתנְּ ָּינָּא לָּא ְּימּות‪ ,‬שלא יבוא בגלגול‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬נמצא שמת כמה מיתות עד שבאו למספר‪ְ ,‬מתָ יו בשו"א אין משמעות מתים אלא אנשים‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫ּולְ אָ שֵ ר אָ מַ ר בָ רּוְך ִמבָ נִ ים אָ שֵ ר יְ ִהי ְרצּוי אֶ חָ יו וְ טֹ בֵ ל בַ שֶ מֶ ן ַרגְ לֹו‪( .‬לג כד)‬ ‫פרש"י – ָּר ִּא ִּיתי בִּ סִּ פְּ ֵרי 'אֵ ין לְּ ָך בְּ כָּל הַ ְּשבָּ טִּ ים ׁשֶ נִּ ְּתבָּ ֵרְך בְּ בָּ ִּנים כְּ אָּ ׁשֵ ר'‪ .‬וְ אֵ ינִ י יֹודֵ עַ כֵיצַ ד‪.‬‬ ‫מבאר השל"ה – ע"פ הגמרא (בב"ב י ב) מָּ ה ַיעֲשֶ ה אָּ דָּ ם וְּ יִּהְּ יּו לֹו בָּ נִּ ים ְּזכ ִָּּרים? ַרבִּ י אלִּ י ֶעזֶר אֹומֵ ר‪ :‬יְּ ַפזֵר ְּמעֹותָּ יו ַל ֲע ִּניִּ ים‪ .‬כתיב (משלי כא כא) רֹ דֵ ף‬ ‫ׁש ַע בֶ ן לֵוִּ י אָּ מַ ר‪ :‬כׇּל הָּ ָּרגִּ יל ַלעֲשֹות צְּ דָּ קָּ ה – זֹוכֶה‪ ,‬הָּ וְּ יִּ ין לֹו בָּ ִּנים בַ ֲעלֵי חׇּ כְּ מָּ ה‪ ,‬בַ ֲעלֵי עֹוׁשֶ ר‪ ,‬בַ ֲעלֵי אַ גָּדָּ ה‪.‬‬ ‫צְּ דָּ קָּ ה וָּחָּ סֶ ד יִּ ְּמצָּ א חַ ִּיים צְּ דָּ קָּ ה וְּ כָּבֹוד‪ַ ,‬רבִּ י יְּ הֹו ֻׁ‬ ‫בַ ֲעלֵי חׇּ כְּ מָּ ה – ִּדכְּ ִּתיב‪' :‬יִּ ְּמצָּ א חַ יִּים'‪ .‬בַ ֲעלֵי עֹוׁשֶ ר – ִּדכְּ ִּתיב‪' :‬צְּ דָּ קָּ ה'‪ .‬בַ ֲעלֵי אַ גָּדָּ ה – דִּ כְּ ִּתיב‪' :‬וְּ כָּבֹוד' – כְּ ִּתיב הָּ כָּא‪' :‬וְּ כָּבֹוד'‪ּ ,‬וכְּ ִּתיב הָּ תָּ ם‪' :‬כָּבֹוד ֲחכ ִָּּמים‬ ‫יִּ נְּ חָּ לּו'‪ .‬ונראה לפרש על דרך הנזכר לעיל‪ ,‬ונרמז גם כן (בראשית מט כ) מֵ אָ שֵ ר ְשמֵ נָה ל ְַחמֹו ולמה וְ הּוא יִ תֵ ן מַ עֲדַ ּנֵי מֶ לְֶך‪ ,‬כלומר שאינו נותן לעני‬ ‫מהגרוע אלא מעדנים‪ ,‬לקיים (ויקרא ג טז) כׇל חֵ לֶב לַי‪-‬הֹ וָה‪( .‬אוצרות השל"ה)‬ ‫כָל הָ ָרגִ יל ַלעֲׂשֹות צְ דָ קָ ה‪ ,‬זֹוכֶ ה לְ בָ נִים בַ ֲעלֵי חָ כְ מָ ה‪ ,‬בַ ֲעלֵי עֹ שֶ ר‪ .‬שאלה – מה הקשר בין מצוות הצדקה לכך שזֹוכֶה לְּ בָּ נִּ ים בַ ֲעלֵי חָּ כְּ מָּ ה‪ ,‬בַ ֲעלֵי עֹ ׁשֶ ר‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שהיא מדה כנגד מדה‪ ,‬הּוא החיה את העני זוכה לבעלי חכמה דכתיב בחכמה וְ הַ חָ כְ מָ ה ְתחַ יֶה ְבעָ לֶיהָ (קהלת ז‪ ,‬יב)‪ .‬הּוא חיסר ממונו‬ ‫ועושרו בצדקה זו זוכה לבנים בעלי עושר‪ .‬הּוא כיבד את העני בצדקה זו שנתן לו שלא נתבזה בעיני הבריות יזכה לבנים בעלי כבוד‪( .‬בן יהוידע שם)‬ ‫ִמבָּ נִּ ים אָ ׁשֵ ר יְ הִּ י ְרצּוי ראשי תיבות מאיר‪ ,‬על שם השמן שמאיר במנורה‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫ׂש ָראֵ ל ִמי כָמֹוָך עַ ם נֹושַ ע בַ י‪ -‬הֹ וָה מָ גֵן עֶ ז ְֶרָך וַאֲ שֶ ר חֶ ֶרב גַאֲ וָתֶ ָך וְ יִ ָכחֲשּו אֹ יְ בֶ יָך לְָך וְ אַ תָ ה עַ ל בָ מֹותֵ ימֹו ִת ְדרֹ ְך‪( .‬לג כט)‬ ‫אַ ְש ֶריָך יִ ְ‬ ‫שמחת תורה – היום האחרון של חג הסוכות נקרא בפי כל ישראל 'שמחת תורה'‪ ,‬ושמחים ביום ההוא עם התורה‪.‬‬ ‫אּוׁשפִּ יזֵי חֲדָּ אָּ ן עִּ מֵ יּה‪ .‬וְּ ַעל דָּ א כְּ ִּתיב‪,‬‬ ‫איתא בזוהר (אמור מה) וְּ עַל דָּ א כְּ ִּתיב‪ ,‬עֲצֶ ֶרת‪ ,‬תַ ְּרגּומֹו‪ :‬כְּ נִּ יׁשּו‪ .‬וְּ הַ אי יֹומָּ א‪ַ ,‬יעֲקֹ ב הּוא ֵריׁשָּ א לְּ חֶ דְּ וָּותָּ א‪ ,‬וְּ כָּל ִּאינּון ְּ‬ ‫(דברים ל״ג‪:‬כ״ט) אַ ְּׁש ֶריָך יִּ ְּש ָּראֵ ל ִּמי כָּמֹוָך‪ּ .‬וכְּ ִּתיב‪( ,‬ישעיהו מ״ט‪:‬ג׳) ַוי ֹאמֶ ר לִּ י עַבְּ דִּ י אָּ תָּ ה יִּ ְּש ָּראֵ ל אֲׁשֶ ר בְּ ָך אֶ ְּתפָּאָּ ר‪.‬‬ ‫אֹוריָּאן ְּתלִּ יתַ אי‪ ,‬לְּ עַם ְּתלִּ יתַ אי‪ ,‬עַל ְּידֵ י ְּתלִּ יתַ אי‪ ,‬בְּ יֹום‬ ‫וכיון דיעקב מדת אמת ִתתֵ ן אֱ מֶ ת לְ ַיעֲקֹ ב (מיכה ז כ) הוא התורה תורת אמת‪ ,‬בְּ ִּריְך ַרחֲמָּ נָּא ִּדיהַ ב ְּ‬ ‫ְּתלִּ יתַ אי‪ ,‬בְּ י ְַּרחָּ א ְּתלִּ יתַ אי (שבת פח‪ ,).‬ויעקב שלישי לאבות‪ ,‬ונקרא היום הזה יום שמחת תורה‪( .‬בני יששכר תשרי מאמר יג ה)‬ ‫וַיִ קְ בֹ ר אֹ תֹו בַ גַי ְבאֶ ֶרץ מֹואָ ב מּול בֵ ית פְ עֹור וְ ל ֹא יָדַ ע ִאיש אֶ ת קְ ב ָֻּרתֹו עַ ד הַ יֹום הַ זֶה‪( .‬לד ו)‬ ‫בּורתֹו ׁשֶ ל מֹ ׁשֶ ה‪.‬‬ ‫משנה (אבות ה ו) עֲשָּ ָּרה ְּדבָּ ִּרים נִּבְּ ְּראּו בְּ ע ֶֶרב ׁשַ בָּ ת בֵ ין הַ ְּשמָּ ׁשֹות וכו' ּוקְּ ָּ‬ ‫אמרו רז"ל (סוטה יד‪' ).‬וַיִ קְ בֹ ר אֹותֹו בַ גַיְ ְבאֶ ֶרץ מֹואָ ב מּול בֵ ית פְ עֹור' ‪ .‬אָּ מַ ר ַרבִּ י בֶ ֶרכְּ יָּה‪ :‬סִּ ימָּ ן בְּ תֹוְך ִּסימָּ ן‪ַ ,‬ואֲפִּ ילּו הָּ כִּ י‪' :‬וְּ ל ֹא יָּדַ ע ִּאיׁש אֶ ת קְּ ב ָֻּׁרתֹו'‪.‬‬ ‫ּוכְּ בָּ ר ׁשָּ לְּ חָּ ה מַ לְּ כּות הָּ ְּרׁשָּ עָּה אֵ צֶ ל ג ְַּס ְּט ָּרא ׁשֶ ל בֵ ית פְּ עֹור‪ :‬הַ ְּראֵ נּו הֵ יכָּן מֹ ׁשֶ ה קָּ בּור‪ .‬ע ְָּּמדּו לְּ מַ עְּ לָּה — נִּ דְּ מָּ ה לָּהֶ ם לְּ מַ טָּ ה‪ ,‬לְּ מַ טָּ ה — ִּנ ְּדמָּ ה לָּהֶ ם לְּ מַ עְּ לָּה‪.‬‬ ‫עֹומדִּ ים לְּ מַ עְּ לָּה — נִּ דְּ מָּ ה לָּהֶ ן לְּ מַ טָּ ה‪ ,‬לְּ מַ טָּ ה — ִּנ ְּדמָּ ה לָּהֶ ן לְּ מַ עְּ לָּה‪ ,‬לְּ קַ ֵיים מַ ה שֶ נֶאמַ ר 'וְּ ל ֹא יָּדַ ע ִּאיׁש אֶ ת קְּ ב ָֻּׁרתֹו'‪.‬‬ ‫נֶחְּ לְּ קּו לִּ ְּׁשתֵ י כִּ יתֹות‪ ,‬אֹותָּ ן ׁשֶ ְּ‬ ‫מפני מה הוסתר קברו של משה מעיני בשר ודם‪ ,‬כדי שלא יבואו בני ישראל לְּ קִּ בְּ רֹו לפני גלותם‪ ,‬ויתחננו לפניו בבכיה שיתפלל בעדם וכך יבטל‬ ‫משה רבינו את גזירת הגלות הארוכה‪.‬‬ ‫שאלה – וכי רצה הקב"ה להרע לישראל כ"כ ח"ו‪ ,‬עד שרוצה לסתום להם את כל דרכי התפילה‪ ,‬ואמרו רז"ל (ילקו"ש) שהקב"ה מתאוה לתפילתן‬ ‫של צדיקים‪ ,‬והרי עם סגולתו אנחנו‪.‬‬ ‫תשובה – כדי להגיע לגאולה אמיתית ותיקון השלם דרושים מעשינו‪ .‬רק כאשר יתעורר כל איש ישראל לתקן עצמו שישוב הוא בתשובה‬ ‫שלימה‪ ,‬אז תבוא הגאולה במהרה בימינו‪ .‬הסתרת קבורתו של משה טומנת בתוכה מסר הקב"ה רוצה בכם רשאים אתם לזכות בתפילת הצדיקים‬ ‫בעבורכם‪ ,‬אמנם עליכם להיות ראויים בעצמכם ולהביא את התיקון לידי גמר ושלימות ולשוב בתשובה אמיתית וכאשר אתם ראויים להתקרב את‬ ‫השם יחיש את גאולתכם במהרה‪( .‬ברכת אבות פ"ה מ"ו)‬ ‫חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה‪ ,‬ג' נגלות וב' נסתרות‪ ,‬הגלויים הם‪ :‬אברהם ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪ ,‬יעקב ולאה‪ .‬והנסתרות הם ‪:‬אדם וחוה‬ ‫משה וציפורה‪( .‬ספר התמונה ‪ -‬מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל(‬ ‫ׂש ָראֵ ל‪( .‬יהושע א ב) מפטיר לשמחת תורה‬ ‫מֹ שֶ ה עַ ְב ִדי מֵ ת וְ ַעתָ ה קּום ֲע ֹבר אֶ ת הַ י ְַרדֵ ן הַ זֶה אַ תָ ה וְ כׇל הָ עָ ם הַ זֶה אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ שֶ ר אָ נֹ כִ י ֹנתֵ ן לָהֶ ם לִ ְבנֵי יִ ְ‬ ‫אָּ מַ ר ַרב יְּ הּודָּ ה‪ ,‬אָּ מַ ר ַרב‪ :‬בְּ ׁשָּ עָּה ׁשֶ נִּ פְּ טַ ר מֹ ׁשֶ ה ַרבֵ ינּו לְּ גַן ֵעדֶ ן‪ ,‬אָּ מַ ר לֹו לִּ יהֹוׁשֻׁ ַע‪ְּׁ :‬שאַ ל ִּממֶ ִּני כָּל סְּ פֵיקֹות ׁשֶ יֵׁש לְָּך‪ .‬אָּ מַ ר לֹו‪ַ :‬רבִּ י‪ ,‬כְּ לּום הִּ נַחְּ ִּתיָך ׁשָּ עָּה‬ ‫ּומשָ ְרתֹו יְ הֹושֻּ עַ ִבן נּון נַעַ ר ל ֹא י ִָמיש ִמתֹוְך הָ אֹ הֶ ל'? ִּמיָּד תָּ ׁשַ ׁש כֹ חֹו ׁשֶ ל יְּ הֹוׁשֻׁ עַ‪ ,‬וְּ נִּ ְּׁשתַ כְּ חּו ִּממֶ נּו ְּׁשֹלׁש‬ ‫אַ חַ ת וְּ הָּ לַכְּ ִּתי לְּ מָּ קֹום אַ חֵ ר? ל ֹא כְָּך כָּתַ בְּ תָּ בִּ י ' ְ‬ ‫טֹורדֵ ן בְּ ִּמלְּ חָּ מָּ ה‪,‬‬ ‫מֵ אֹות ֲהלָּכֹות‪ ,‬וְּ נֹולְּ דּו לֹו ְּׁשבַ ע מֵ אֹות סְּ פֵיקֹות‪ ,‬וְּ ע ְָּּמדּו כׇּל יִּ ְּש ָּראֵ ל לְּ הׇּ ְּרגֹו‪ .‬אָּ מַ ר לֹו הַ קָּ דֹוׁש בָּ רּוְך הּוא‪ :‬לֹומַ ר לְָּך ִּאי אֶ פְּ ׁשָּ ר‪ ,‬לְֵך וְּ ְּ‬ ‫ׁשֶ נֶאמַ ר‪' :‬וַיְ ִהי אַ ח ֲֵרי מֹות מֹ שֶ ה עֶבֶ ד יְ ‪-‬הֹ וָה ַוי ֹאמֶ ר יְ ‪-‬הֹ וָה' וְּ גֹו'‪( .‬תמורה טז‪).‬‬ ‫שאלה – למה לא רצה הקב"ה להזכיר לו מה ששכח‪ ,‬הרי אין זה הלכה חדשה 'וְּ כִּ י מַ ְּדכְּ ִּרי לֵיּה ִּמ ְּדכַר' כאשר מזכירים לו דבר שלמד באותה שעה נזכר‪.‬‬ ‫תשובה – הכוונה שכל מה שהקב"ה היה צריך לומר בתורה כבר אמר למשה ויותר מזה אין צורך שהכל כבר נכלל בתורה ואפשר למצאו וצריך‬ ‫ליגע על זה וראיה שהרי עתניאל באמת החזירן מפלפולו ועל זה אמר לו 'לֹומַ ר לְָּך ִּאי אֶ פְּ ׁשָּ ר' היינו שאין צורך לומר ואם תיגע תמצא הכל בתורה‬ ‫וזה עבודת האדם בכל הדורות לברר הכל על ידי התורה ואין שייך לומר זה מן השמים‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫חידה בפרשה – מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִ י ִבינָה! (רבינו אפרים)‬ ‫הביאור ‪ :‬מניין התיבות של חמשת הפסוקים האחרונים החותמים כל אחד מחמשת חומשי התורה‪ ,‬מגיעים בדיוק למספר זה‪.‬‬ ‫‪ 11‬תיבות‬ ‫סוף חומש בראשית ַויָמָ ת יֹוסֵ ף בֶ ן מֵ אָ ה וְ עֶ ׂשֶ ר שָ נִ ים ַויַחַ נְ טּו אֹ תֹו וַיִ שֶ ם בָ אָ רֹון ְב ִמ ְצ ָריִ ם‪.‬‬ ‫‪ 16‬תיבות‬ ‫סוף חומש שמות כִ י ֲענַן יְ ‪-‬הוָה עַ ל הַ ִמ ְשכָן יֹומָ ם וְ אֵ ש ִת ְהיֶה לַיְ לָה בֹו לְ עֵ ינֵי כָל בֵ ית יִ ְׂש ָראֵ ל ְבכָל מַ ְסעֵ יהֶ ם‪.‬‬ ‫‪ 12‬תיבות‬ ‫סוף חומש ויקרא אֵ לֶה הַ ִמ ְצֹות אֲ שֶ ר ִצּוָה יְ ‪-‬הוָה אֶ ת מֹ שֶ ה אֶ ל ְבנֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ְבהַ ר ִסינָי‪.‬‬ ‫סוף חומש במדבר אֵ ֶלה הַ ִמ ְצֹות וְ הַ ִמ ְשפָ ִטים אֲ שֶ ר ִצּוָה יְ ‪-‬הוָה ְביַד מֹ שֶ ה אֶ ל ְבנֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ְבעַ ְר ֹבת מֹואָ ב עַ ל י ְַרדֵ ן יְ ֵרחֹו‪ 16 .‬תיבות‬ ‫‪ 12‬תיבות‬ ‫מֹורא הַ גָדֹול אֲ שֶ ר עָׂשָ ה מֹ שֶ ה לְ עֵ ינֵי כָל יִ ְׂש ָראֵ ל‪.‬‬ ‫סוף חומש דברים ּולְ כֹ ל הַ יָד הַ ֲחזָקָ ה ּולְ כֹ ל הַ ָ‬ ‫בּורה‪ .‬אֲ נִ י חמשת החומשים הללו בגימטריא ִבינָה (‪.)67‬‬ ‫תּושיָה אֲ נִ י ִבינָה לִ י גְ ָ‬ ‫הרי ס"ז תיבות‪ ,‬לכך משבחת התורה ואומרת (משלי ח יד) לִ י עֵ צָ ה וְ ִ‬ ‫כמה פעמים מוזכר משה רבינו בתורה – משה נזכר בתורה ‪ 592‬פעמים‪ ,‬וכן ישראל‪ .‬ללמד ששקול משה כנגד כל ישראל‪( .‬מנחת יהודה בשם מגלה עמוקות)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬