דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורני נעם
ירושלים וזאת הברכה -תשפ"ז | גליון | 205שע"י
הפקה ועריכה :הרב
שכתב המהר"ל ,והענין בזה כי כל כוחות העולם הזה נתונים האקי את
ני מה אי ר אר
הרכה
"וזאת
תחת רשותו של יעקב אבינו ,וזהו גדר אני אלוה בתחתונים, יראל
לפני מת) "דברי לג ,א(.
שאמר יעקב אבינו.
משה איש האלקים
והנה גם משה רבינו נקרא בשם אלקים ,אלא שנקרא בשם
יש לעיין בתואר 'איש האלקים' דנכתר בו משה ,וגם מה
'איש האלקים' ,וצריך ביאור בהגדרה זו ,וכתב רבינו בחיי
הענין להכתב דוקא כאן את משה בתואר זה – 'איש
)בריש פרשת וזאת הברכה(' ,אמר ר' יהודה בר סימון למה נקרא
האלקים'.
'איש האלקים' מה האיש הזה אם מבקש להפר נדרי אשתו
יקימנּ ּו ׁ
ואיש ּה "איש ּה
מיפר ואם מבקש מקיים שנאמר ׁ אמרו חז"ל בדברים רבה )פרשה יא אות ג( :זהו שאמר הכתוב
יפרנּ ּו" )במדבר ל ,יד( ,כך משה כביכול אמר לו להקדוש ברוך עלית על ּכ ּל נה" )משלי לא ,כט( ,מהו ואת
חיל ּ
עש ּו
"רבוֹ ת ּבנוֹ ת ׂ
ּ
"ש ּו בה ה'" )במדבר י ,לה-לו( .והדברים ׁ הוא "ק ּו מה ה'" "ואת עלית על כולנה" ,מדבר במשה על שנתעלה יותר מן
מפליאים ,שהנה פירש לשון איש האלקים כביכול אדוני הכל ,כיצד ,יעקב אומר למשה אני גדול ממך שנפגשתי עם
האלקים ,והוא פלאי. המלאך ונצחתי אותו ,אומר לו משה ,אתה נפגשת עם
המלאך בפירבורין שלך ,ואני עולה אצלך בפירבורין שלהן,
ואשר נראה ,דהנה כאשר עלה משה למרום טענו המלאכים
צבאוֹ ת ידּ ד ּון ידּ ד ּון"
"מלכי
והן מתייראין ממני ,מנין שנאמר
לפני הקדוש ברוך הוא 'חמודה גנוזה וכו' אתה מבקש
וגו' )תהלים סח ,יג( ,לפיכך אמר שלמה "רבות בנות עשו חיל
ליתנה לבשר ודם וכו' ,תנה הודך על השמים' )שבת פח ,ב(,
ואת עלית על כולנה" ,אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ונתעלה
וכבר ביארו דאם משה מקבל התורה ,הרי נלקחת בזה
מן הכל הוא יברך את ישראל" ,וזאת הברכה".
התורה מן השמים ,והיינו דמשה נעשה בעלים על התורה,
ומאז שקיבל משה התורה היא נעשית שלו -ו"א
במים מזב ח
שם ּ
"ו ּי ּצב ׁ
הנה אצל יעקב אבינו כתיב )בראשית לג ,כ(
היא" )עירובין נה ,א( ,וכל הבעלות על התורה וההכרעה בה ראל" ,ופירש רש"י 'ורבותינו דרשו יש
אקי ׂ
קרא לוֹ אל
ו ּ י
אינה אלא ביד מקבלי התורה שיסודם הוא משה רבינו - שהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל' )עיין מגילה יח ,א(.
משה
עבדּ י" )מלאכי ג ,כב( ומקבלת התורה נקראת "זכר ּו ּתוֹ רת ׁ
ובבראשית רבה )פרשה עט אות ח( 'אמר ר"ל "ויקרא לו אל אלקי
התורה 'תורת משה' ,וכמבואר ענין זה באר היטב )בבא מציעא ישראל" ,אמר ]היינו יעקב[ אתה אלוה בעליונים ,ואני אלוה
נט ,ב( בפלוגתת רבי אליעזר הגדול עם חביריו ,ובדברי ר' בתחתונים".
יהושע בן חנניא שם " -לא בשמים היא" ,והדברים עתיקין. ועיין ב"גור אריה" על רש"י )בראשית שם( שכתב' ,ויש לך
וזוהי אם כן בעלות משה רבינו כביכול על הקדוש ברוך הוא להבין גם כן למה קרא הקדוש ברוך הוא ליעקב – אל שהוא
-בעלות על התורה ,ו"קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא" אלוה בתחתונים ,כי העולם התחתון נתן הקדוש ברוך הוא
)זוהר חלק ג אחרי מות דף עג ,(.ואם כן גדר שם אלקים שיש למשה לבני אדם וכו' וכל האומות נתן הקדוש ברוך הוא תחת
רבינו ,הוא גדר אלקות על החלק השמימי ,על התורה ,שהיא ישראל וכו' ואין ספק כי הם עליונים על כל האומות ,וכל
חד עם קודשא בריך הוא ,על מלאכים ושרפי מעלה ,כי האומות תחת רשותם וממשלתם בעשותם רצון בוראם,
ההכרעות שהיו צריכים לבא מלמעלה " -תנה הודך על ומקודשים ומובדלים מכלל כל הנמצאים ,ויעקב יצא ממנו
השמים" ,אותה תורה שהיתה גנוזה בשמים ,עליה נעשה האומה הישראלית שנקרא ישראל על שמו והוא סיבה להם,
משה רבינו בגדר אלקים. ולפיכך אמר הכתוב "ויקרא לו אל אלקי ישראל" שהקדוש
זוהי תשובתו אל יעקב אבינו – 'אתה נפגשת עם המלאך ברוך הוא קראו אל בתחתונים שכל התחתונים תחת רשותו'
בפירבורין שלך' )דברים רבה פרשה יא סימן יג( ,היינו בעולם הזה, וכו' ,עיין שם.
ששם הוא גדר אל דיעקב אבינו ,אבל משה רבינו ניצח את וזהו אם כן גדר נצחונו של יעקב אבינו על המלאך ,משום
המלאכים בגדר אל בעליונים -בפירבורין שלהן ,וזוהי דגדרו של יעקב הוא אל בתחתונים ,ואלקים פירושו בעל
עליונותו של משה רבינו גם על יעקב אבינו. היכולת ובעל הכח ,וכאן בעולם הזה יעקב אבינו הוא בעל
והנה גדר ברכותיו של יעקב הם התפשטות וריבוי בגדר היכולת ובעל הכח ,וכאשר בא המלאך בגבולו של יעקב,
העולם הזה ,שענין זה הוא כוחו של יעקב -כח אל בעולם פשיטא שלא יהיה בכוחו לעמוד כנגד יעקב ,ואף שהמלאך
הזה ,אבל ברכותיו של משה רבינו הם ברכות בגדר עולם בא לייצג איזה שהוא כח שיש כאן בתחתונים ,והיינו כוחו
העליון ,ברכות הנובעות מעצמותה של תורה ,שעליה משה של עשו ,שהרי היה מלאך זה שרו של עשו ,מכל מקום כוחו
רבינו הוא בגדר אלקים. זה של עשו הרי נתון תחת רשותו וממשלתו של יעקב ,וכמו
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []1
מעיר למוֹ ,
וזרח
יני ּבא
מס
אמר ה' ּ "ו ּי
וזהו שאמר אחרי זה , ואשר על כן פתיחת ברכותיו של משה רבינו היתה ענין מתן
מימינוֹ אשדת למוֹ ", קדש מרבבת ׁ
ואתה ארן
מהר ּפ
פיע
הוֹ יני ּבא" וגו' )דברים לג ,ב( ,והיינו שבא משה
מס
תורה " -ה' ּ
בא להודיע להם ,החבה שחבב הקב"ה אותם מכל העמים, להקדים את כח הברכה דידיה ,והיא כח התורה ,ומכח תורה
ונתן להם תורה הקדושה'. זו גדרו של משה ושמו הוא -איש האלקים ,וכל זה נמסר
בתורה כהקדמה לברכותיו של משה.
ויעויין במדרש תנחומא )פרשת ויחי אות טז ,הובא בילקוט שמעוני שם(
אם נזקקת לברכתה של תורה אף אני מברך אותך
צוה ה ּזאת" )דברים ל ,יא( ,ד"א המ "כי ּ
במדרש רבה )ח ,ב( מובאּ : על הכתוב בפרשת בסיום ברכותיו של יעקב אבינו ויחי
אמר הקב"ה אם נזקקת לברכתה של תורה ,אף אני מברך ויבר אוֹ תם",
אביהם
להם
אשר דּ ּבר
"וזאת ׁ
)בראשית מט ,כח(
אזכיר את ׁ ש מי"אשר ּ המקוֹ ם ׁ "ב כל ּ אותך שנאמר )שמות כ ,כא( ּ 'זאת' אין כתיב כאן אלא "וזאת" ,אמר ,עתיד אדם כיוצא בי
וגו' ,ד"א רבנן אמרי אמר הקב"ה אם ברכת את התורה, לברך אתכם ,וממקום שפסקתי הוא מברך אתכם שנאמר
ירב ּו
ימי "כי בי ּ לעצמך אתה מברך ,מנין שנאמר )משלי ט ,יא( ּ "וזאת אשר דבר להם אביהם" ,וכיון שעמד משה פתח להם
ויוֹ סיפ ּו ּל ׁ שנוֹ ת ח ּ יים". "וזאת הברכה" מהיכן שפסק להם אביהם ,עיין שם.
והן הן הדברים ,שברכתו של יעקב מוגבלת בתחתונים
בעולם הזה ,וממקום שפסק מתחלת ברכתו של משה רבינו,
כי באמצעות התורה ישתנו למעלה מכל האומות שאינם בני תורה
שהיא מתפשטת מעולם הזה לעולם העליון ,ברכות התורה
ב"אור החיים" הק' בפרשת כי תבוא ,ביאר הברכות מעל ,ומפורש בתנחומא )שם( 'אמר להם אומר אני לכם
בפסוקים )כח ,א-ח( ,על העוסק בתורה ,וז"ל' :כנגד תלמוד אימתי מגיעות לכם הברכות האלו משעה שתקבלו את
עליּ כלעליוֹ ן וגו' ּו בא ּו אהי
נתנ ה'
תורה ,יעד ברכת " ּו התורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה' ,עיין שם.
והיג ,"ופירש הכתוב ,שזה יהיה כנגד האלה הברכוֹ ת ּ ּ
ונראה דנקבעה קריאתה של פרשה זו -וזאת הברכה ביום
תש מע ּבקוֹ ל "כי ׁ
שמוֹ ע" וגו' ,במה שגמר אומר ּ "אם ׁשכר
שמחת תורה ,לא זו בלבד שבה מסיימים התורה ,אלא משום
אקי ,"הרי שיעוד זה הוא כנגד שכר תלמוד תורה, ה'
שבפרשה זו מתגלית כח שייכותנו אל התורה ,שייכות של
והוא גם מכוון אליו ,כי באמצעות התורה ישתנו למעלה
בעלות על התורה ,בעלות המתבטאת כבעלות על העליונים
אתה ּב עיר" "בר ּוּ מכל האומות שאינם בני תורה ... ,אומרו ּ
והתחתונים ,והברכה הנובעת מכת התורה ,היא ברכה
וגו' ,על דרך אומרם ז"ל )ע"ז יט ,ב( ,דבר זה כתוב בתורה
שאינה מוגבלת כלל וכלל ,היא ברכה בגדר של איש
ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ,כל העוסק בתלמיד תורה
האלקים ,ברכה המתפשטת מכל העולמות אל כל העולמות,
בטנ ,"צא ולמד "בר ּוּ פ רי
נכסיו מוצלחים" .ואומרו ּ
ומכאן השמחה העצומה שיש לנו עם התורה -ובתורה,
מעובד אדום הגיתי אשר נכנס אצלו ארון התורה )ש"ב ו ,יא(
)מודע לבינה רבי צבי רוטברג( ודו"ק.
אתה "בר ּוּ מה עצמו פרי בטנו בזמן מועט ."...ואומרו ּ
צאת ,"שתהיה יציאתו מן העולם בלא אתה ּב באּ ו בר ּוּ
ּב
חטא וכו' ,וזה יהיה באמצעות תלמוד תורה שתגין עליו
האקי את
ני מה אי ר אר
הרכה
"וזאת
מהחטא'.
יראל
לפני מת) "דברי לג ,א(.
הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם ,משעה שתקבלו את התורה
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה
מפרש הרמב"ן )לג ,א( וז"ל" ...' :זאת הברכה" ,הוא שאמר
הל
חת" ,אל תקרא חרות אלא המשנה באבות )פ"ו מ"ב[ אומרת
"חרוּ ת על ּ
פקדיּ
נצרתי" ...כיון היתה ּלי ּכי ּ
"זאת
דוד )תהלים קיט ,נו(
חירות ,שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה .ובגמרא במסכת עירובין )נד ,א(
שעמד משה רבינו פתח להם ב"וזאת הברכה" ...אמר להם,
מובא 'רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם ,משעה שתקבלו את
בהן שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות'. התורה ,שכתוב בה "וזאת התורה" וגו' ,כי המלה ,הזאת,
תרמוז לברכה שהיא התורה ,והיא הברית דכתיב )בראשית יז,
תורת חיים "זאת ּב
ריתי".'... י(
ובמדרש רבה )י ,א( מובא וז"ל' :רבנן אמרי מבקש אתה שלא
לחוש באזניך ולא אחד מאבריו ,הטה אזנך לתורה ואת נוחל
'תדעו שהברכה תלויה בקיום התורה'
אלי ׁש מע ּו
אזנכם ּו לכ ּו
"הט ּו
חיים מנין שנאמר )ישעיהו נה(ּ ,
בספר "פתוחי חותם" כתב וז"ל' :אי נמי "וזאת הברכה"
"כינפש כם" .וכן במדרש רבה )ח ,ד[ "זש"ה )משלי ד ,כב( ּ תחי ׁ
ּו
גימטריא "זו היא התורה" ,אמר להם ,הזהרו בעסק התורה
למצאיהם" וגו' ,א"ר חייא ...דכתיב )משלי ג ,ח( ח ּ יים הם
כראוי כי היא חייכם ואורך ימיכם ,והיא ,עיקר התדבקותכם
"כי ח ּ יים הם
לעצמוֹ תי ."ד"א ּ וש ּק ּוי
לשרּ ׁ
"רפא ּות ּת הי ׁ
עם קב"ה ושכינתיה ,ולפיכך אמר להם תדעו ,שהברכה
למצאיהם" ,למי שמוציאן מפיו'.
תלויה בקיום התורה ,כשתהיו מחזיקים בה ,ואין אתם נרפים
ממנה ,זהו עיקר ברכתכם ,ואמר להם ,דעו מעלת התורה
אין לך דבר המחליש כח הסיטרא אחרא כי אם עסק התורה וכמה היא חביבה אצל הקב"ה ,וכמה נפלאות ונוראות עשה
הרמח"ל בספר "דרך עץ החיים" כתב וז"ל' :כי אין תרופה לכם בנתינתה להראות לכם חבתה ,כמה היא חביבה בעיניו,
למכותינו כי אם בעסק התורה ,כי אין לך דבר המחליש כח ולזה סמך מיד הפסוקים שאחרי זה ,מדברים בענין נתינתה,
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []2
כלומר ,האמירה זו כלפיהם ,בעצם אומרת שאבותיהם הם הסיטרא אחרא כי אם עסק התורה ...הרי תדע ותבין שכל
חטאים ,ולכך טוען כלפיו הקב"ה וכי אברהם יצחק ויעקב הקבלות שנתתי לך עד הנה הן אמת ,ולימוד תורתינו ,ליצר
שהם אבותיהם של בני גד ובני ראובן ,וכי הם חטאים היו?! הרע ולסיטרא אחרא הוא סם המוות ,ולאחינו בית ישראל
ומעתה דבאמירה זו כלל את אבות האומה תחת שם זה של הוא סם חיים'.
"חטאים" א"כ הרי גם כלל את עצמו תחת שם זה ,וזהו
ששואלים חז"ל ,מצד אחד משה רבינו בעצמו כותב בתורה
שהוא בבחינת "ענו מאוד" ומצד שני הוא בעצמו מכליל את האקי את
ני מה אי ר אר
הרכה
"וזאת
עצמו תחת שם "חטאים" ,היתכן? זוהי שאלת המדרש. יראל
לפני מת) "דברי לג ,א(.
ותשובת חז"ל היא 'הוי ,קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו', "איש האלקים" .כתב ב"אור החיים" הק' ,שנתכוון במאמר
כלומר אכן כן ,משה מכליל את עצמו תחת שם "חטאים" זה להעיד עליו כי כל התעצמו במידות הטובות הידועות לו
משום שידע את עצמו כאדם קשה ,אלא שבעבודה מוסריית לא היו אלא לצד יראתו מאלוקיו .לא שהיה טבעו מסייעו
שיפר את מדותיו עד שהיה ל"ענו מאוד". אל הדבר וכו' .והן האיש משה יש מקום לחשוב שהיה עניו
מטבעו והיה בכולן מטבעו ,לזה העידה התורה עליו שכל
מעתה דמצאנו שחז"ל אומרים על משה רבינו שביסודו היה
התעצמותו ותגבורתו הרמוז בתיבת "איש" היה לצד
אדם קשה ,שוב יוסרו הטענות מעל בעל ה"תפארת ישראל",
"האלוקים" היה ירא ,והוא אומרו איש האלוקים.
על דבריו בסוף מסכת קידושין.
וכיסוד דבריו ,ידוע מה שהביא בפירוש "תפארת ישראל"
נביא בזה את דבריו בשלימותם ואת אשר טענו כלפיו,
סוף מסכת קידושין )פ"ד מי"ד( מעשה במלך ערבי אחד ששלח
ונראה וניווכח שדבריו נכוחים ושלמים.
לצייר את פני משה רבנו איש האלוקים ושאל את חכמיו
וז"ל' :שכשהוציא משרע"ה את ישראל ממצרים שמעו לידע תכונות אותו איש ,והשיבוהו החכמים דע כי זה האיש
עמים ירגזון ,ויתמהו מאוד על זה האיש משה כי על ידו הוא רע מעללים בכל החסרונות שבעולם שיגנו נפש אדם
נעשו כל הגבורות והנפלאות האלו. המעלה ,והמלך תמה מאד למשמע הדברים ובא לפני משה
ולכן התעורר מלך ערבי אחד וישלח צייר מובחר לצייר רבנו עצמו לשאלו האם נכונים דברי חכמיו ,והשיבו משה
תמונת המנהיג הגדול הזה ולהביאו אליו ,וילך הצייר ויצייר כי האמת אתם כי אני בכח אמיץ הנה התחזקתי ורדיתי
תמונתו ויביאהו לפני המלך ,וישלח שוב המלך ויביא ויאסף וכבשתי אותם ,עד אשר קניתי לי הפוכם לטבע שני ,ולכן
יחדיו כל חכמי חרשים אשר לו וישאל להם לשפוט על פי ובעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ מתחת,
פרצוף פניו של משה כפי המצוייר לדעת תכונות טבעו ע"כ ,ואמנם שהרבה מפקפקים על סיפור הדברים ההם
ומדותיו ,ובמה כוחו גדול. ]וכעין סיפור זה הובא בשיטמ"ק נדרים )לב ,ב([ ,אבל יסוד
וישיבו כל החכמים יחדיו אל המלך ואמר ,אם נשפוט על פי הדבר איתא גם בספר "נוצר חסד" על מסכת אבות )פ"ג משנה
ציור קלסתר פניו של האיש הזה המפורסם לגדול נאמר ט"ו( ,ובספר "אור פני משה" פ' חוקת ,שכולם נקטו שמשה
לאדונינו כי הוא רע מעללים בגאות וחמדת הממון רבינו לא היה בטבעו איש האלוקים רק עבד על תכונותיו
ובשרירות הלב ובכל חסרונות שבעולם ...ויקצוף המלך ועל טבעיו ,וכן מפורש בילקוט שמעוני פ' בהעלותך )רמז
מאוד ...הלא בכל אלה שמעתי מכל עבר ופינה בהיפך מאד" )במדבר יב ,ג( ענו משה "והאיש ׁ
תשל"ט( וז"ל :כתיב ׁ
מזה ...ויתנצלו ...הצייר אמר אני ציירתיו כהוגן והחכמים חט אים"
אנשים ּ
רב ּות ׁ
אבתיכם ּת ּ
קמתם ּת חת
"והנּ ה ּ
וכתיב
שגו בידיעתם ,והחכמים גללו כל החסרון על הצייר... )במדבר לב ,יד( הוי קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו ,ע"כ.
והמלך אשר נכסף לדעת מי משניהם יצדק ונסע ברכבו )משחת שמן(
ובפרשו ויבוא אל תוך מחנה ישראל ,ובבואו וישא עיניו
וירא את משה איש האלקים מרחוק וימהר ויקח את הציור
הרחבת הענין מתוך ספר "פני מלך"
מתוך חצנו ויבט והנהו כתמונתו וכצלמו כאשר ציירו
ענו
מאד" וכו' )במדבר יב ,ג(. משה
"והאיש ׁ
כתיב ׁ
הצייר ...ויתמה עד מאוד וילך ויבוא בעצמו אל אהל איש
האלוקים ויכרע וישתחוה לאביו ויספר למשה כל הדברים איתא בילקוט שמעוני )רמז תשלט(' :כתיב והאיש משה ענו
האלה אשר נעשו ,ויאמר עוד ...הנה קודם ראותי פניך פני רב ּות ׁ
אנשים אבתיכם ּת ּ
קמתם ּת חת
"והנּ ה ּ
מאוד וכתיב
אלוקים אמרתי אך אולי הצייר שגה במלאכתו לבעבור חט אים" )במדבר לב ,יד(? -הוי ,קשה היה אלא שהיה שולט ּ
חכמי מפורסמים לבקיאים מאוד בחכמת הפיזיאנאמי ואין ביצרו'.
דוגמתם ,אך עתה אחרי ראותי כי תמונתך מכוונת אל הציור והדברים ממש כמדרש פליאה המה ,מה הסתירה בין "האיש
אשר הביא הצייר לא נותר בי נשמה רק לומר כי חכמי בגדו משה ענו מאוד" לבין אמירתו לבני גד ובני ראובן "קמתם
בי ...ויען משה איש האלוקים ויאמר ,לא כן ,גם הצייר ,גם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים" ,ומהו התירוץ על
חכמיך נפלאים הם בידיעתם וחכמתם ,אולם דע לך כי לולי סתירה זו.
הייתי בטבע באמת כפי ששמעת ממדותי ,לא טוב אנכי ונראה ע"פ מה דאיתא בתנחומא דטען הקב"ה כלפי משה
מבול עץ יבש ,כי גם ממנו נמנעו ונחסכו כל חסרונות דהיאך אמר כלפי בני גד ובני ראובן "והנה קמתם תחת
האדם ..אמנם כן ידידי ,לא אבוש לומר לך כי כל החסרונות אבותיכם תרבות אנשים חטאים" -ואברהם ויצחק ויעקב
אשר שפטו עלי חכמיך ,כולם קשורים בי בטבע ,ואפשר עוד חטאים היו ,שאמרת לבניהם כך?
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []3
תארו של משה כמלאך אלקים' ,ובפירוש הטור כתב ד"טוב" יותר מאשר שפטו חכמיך ,ואני בכח אמיץ הנה התחזקתי
היינו יפה ,וא"כ אם יפה היה ,אזי איך קבעוהו החכמים ורדיתי וכבשתי אותם עד אשר קניתי לי היפוכם לטבע שני,
הערביים לרע לפי תואר פניו? וראיתי בספר זכר יהוסף ולכן ובעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ
להגאון רבי יוסף זכריה שטרן זצ"ל אב"ד שאוולי שבחלק מתחת'.
תהלוכות האגדות שבספרו )פ"ט ,ה( מביא טענה זו מהמגיד ר' והנה כל דברי ה"תפארת ישראל" הללו ,מתומצתים במילים
יצחק דוד מוילקומיר שדימה סיפור זה שבתפא"י לכפירה, הקצרות שבילקוט 'הוי ,קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו'.
והגאון רבי יוסף זכריה כותב דבעל המאמר אך אחז בדרך בטבעו ,קשה היה ,אך בעבודתו המוסרית ובשליטתו ביצרו
מליצה כאילו היה העניו בפועל אך מטרתו אחת היא הגביה עד לשמי רום.
להראות שבקדושתו הכניע כוחותיו החומריים והראנו בזאת והנה בקונטרס "כליל תפארת" להמגיד מוילקומיר טען כנגד
שאפשר להגיע למדריגה גבוהה גם אם לא נולדים עמה סיפור מעשה זה דאיך יכלו הצייר והמלך ליכנס פנימה אל
בטבע. תוך מחנה לויה אשר שם היה משה ,והלא הענן היה מקיף
ובאמת שאין צריך לומר דאך מליצה היא ,והא שנולד משה ומכסה ואיך אפשר שנכנסו שם מבעד לענני הכבוד?
יפה ,אין מזה כל סתירה לכך שראו החכמים ע"פ תואר פניו ונראה דהא לא קשיא ,וזאת ע"פ דברי הילקוט שמעוני
דתכונתו הבסיסית -המולדת רעה היא ,דהלא אין בין יפי סביבת
האהל" אתם
עמד
"ו ּי
בפרשה זו )בהעלותך רמז תשלז(
המראה ולבין התכונות המובעות דרך תוי הפנים ולא כלום, )במדבר יא ,כד( -באהל הדברות שהוא חוץ מן המחנה .שני
אפשר אדם שתוארו רע ואינו נאה כלל ומביני חכמת אהלים עשו ,אהל לעבודה ואהל לדברות ,וכמדת הפנימי כך
הפרצוף יזהו דרך פניו תכונות מפליגות בשבח ,וגם אפשר היה החיצון ,והלוים היו משמשין זה וזה בעגלות ..וכן ארכו
להיפך דאדם יפה ביותר ויהיו תכונותיו תכונות קלון ,לא שלשים אמה על רוחב עשר כפנימי ,שכן אתה מוצא ויאסוף
היופי הכללי הוא המייצג את התכונות אלא פרטי פרטים שבעים איש ומזקני העם ויעמד אותם סביבות האהל,
המרכיבים את תואר הפנים וכדאיתא בזוה"ק )יתרו עח ,א( העמידן ל' בצפון ול' בדרום ועשרה במזרח ומשה כנגדן
אנשי
חיל העם ׁ
מכל
תחזה ּ
"ואתה
עה"פ שאומר יתרו למשה ּ במערב ואחד היה עומד בתוך אמה'.
אמת" וכו' וז"ל הזוהר' :תבחר' לא כתיב אנשי
אקים ׁ
יראי
הנה מפורש דהיה זה אהל מחוץ למחנה ,וזהו שאומר
אלא "תחזה" ,לפום חיזו דעייניו ,במאי? בדיוקנא דבר נש.. האהל
ונטה לוֹ יקח את משה ּ
הכתוב בפרשת כי תשא " ּו ׁ
בשערא ..במצחא ..באנפין ..בעיינין ..בשפוון ..בידיו אהל מוֹ עד" וכו' וקרא לוֹ
חנה המ הרחק מן ּ
חנה
למ
מח ּוץ ּ
בשרטוטיהון ,ע"כ ,כל פרט ופרט מתואר הפנים מגלה על )שמות לג ,ז( ,ומאחר והיה חוץ למחנה ,לא יפלא היאך יכלו
תכונה ,השיער ,המצח ,העיניים השפתיים וכו'. המלך והצייר לבא שמה ולראות פני משה.
ובאמת ראה שם בזוה"ק דמשה רבינו לא שמע בזאת ליתרו, שאלה נוספת המוצגת כנגד מעשה זה היא המובאת בספר
ולא בחר על דרך זו את הדיינים אלא ברוח הקודש ידע "אור פני משה" ,וטענתו היא דהיאך יתכן דמי שהתורה
ובחר ,ואפשר שדוקא הוא ידע שלא לבחור ע"פ ידיעת מעידתו כ"ענו מאוד" יבוא ויתאר את מעלותיו ואת עבודת
הפרצוף ,שהרי הוא עצמו אם יהא נשפט ע"פ תואר פניו המדות שלו?
הלא היה מוכרע לרעה ,וא"כ איך יכריע מי מישראל לרעה ובאמת דלאו פליאה היא כלל ,ואדרבה ,רק מי שהתורה
ע"פ פניו כאשר אפשר ואותו אחד היפך מדותיו ושיפר מעידה בו כך ,והיא עצמו כותב כן בתורה על עצמו ,לגביו
תכונותיו. ענוה אינה איזו מעלת שבח שיש להצניעה ,לגביו ענוה היא
כמו יד ,כמו רגל ,כמו חלק אינטגרלי ממנו ,ומאחר וכן היא,
כמה מתאימים לזה דבריו של הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל
אם כן לא יפלא על אדם המציין את עובדת היות לו יד או
ב"פחד יצחק" )אגרות וכתבים אגרת קכח( וז"ל 'רעה חולה היא
רגל ,וכך לא יפלא למשה מלהודיע ענוותו או את עבודתו
אצלינו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו,
המוסרית.
הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם ,מספרים אנו על
דרכי השלימות שלהם ,בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק ומקור נפלא לדבר נמצא בלשון הילקוט שמעוני
)איוב יז(
הפנימי שהתחולל בנפשם ,הרושם של שיחתינו על הגדולים צדּ יק דּ ּ
רכוֹ " -בשעה שהכעיסו המרגלים הקב"ה, "ויאחז
מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. אמר משה רבש"ע תפוס דרכך תפוס אומנותך שכל הצדיקים
הכל משוחחים מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון תפסו אומנותם ,אברהם תפס את המילה ,יצחק את התפילה,
של בעל החפץ חיים זצ"ל ,אבל מי יודע מן כל המלחמות, יעקב את האמת ..משה את הענוה ,והאיש משה ענו מאוד,
המאבקים ,המכשולים ,הנפילות והנסיגות לאחור שמצא אהרן את השלום ..אף אתה תפוס אומנותך ..אל רחום
החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע ,משל אחד וחנון" וכו'.
מני אלף ..אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב עומד משה ומפציר בקב"ה שיראה איך הוא תפס אומנותו,
בבחינת חד הוא ,לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי את הענוה .כאן למדנו איך תפס משה את ענוותו ,ומעתה וכי
עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנשיות השפלות שייך לתמוה על משה בדבריו אל המלך.
והנמוכות .ובזמן שהינך מרגיש בקרבך סערת היצר ,דע לך "ותרא
אתוֹ טענה נוספת מתבססת על האמור בלידת משה ּ
שבזה הנך מדתמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה ּכי טוֹ ב ה ּוא" )שמות ב ,ב( ,ומה שאמרו חז"ל בזה דנתמלא
שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה'. הבית אורה ,ובפרקי דר"א איתא ד'ראו אבותיו של משה
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []4
גבוהות וגדולות כמו האבות הקדושים ,אבל גופו לא נמשך הנה חשף לעינינו ה"פחד יצחק" את מלחמת החפץ חיים
אחר ההשגות שלו. ביצרו הרע כפי שחשפו לעינינו חז"ל את מלחמת משה
והוא בבחינה שכתב הרמב"ם שאריסטו הגיע לקרוב רבינו בנטיותיו הרעות ,חשיפות אלו מקרבות אותנו אל
לנבואה ,וראה באגרות הרמב"ם )אגרת לרבי שמואל אבן תבון(: גדלותם ולא מרחיקות חלילה.
'דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם ,מלבד מי שנשפע אף חז"ל לא רצו לראות במשה מלאך ,אלא אדרבה,
עליהם השפע האלקי ,עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר כשחיפשו מקור למשה מן התורה ,אמרו בגמ' )חולין קלט ,ב(
אין מעלה למעלה ממנה' ,עכ"ל .וכבר צווחו עליו בזה בשר" )בראשית ו ,ג(,שגּ ם ה ּוא ׂ
"ב ׁ
'משה מן התורה מניןּ ,
הקדמונים .ולפי עניות דעתי נראה ביאור דבריו ,שכוונתו וכמבואר גם במדרש )ב"ר פכ"ו( ד"בשגם" בגימטריא "משה",
לומר שבא לדרגת נבואה בהשגות .אבל לא בעצם .כמו דוקא פסוק זה המורה על משה רבינו כבשר ודם הוא הפסוק
שמובא שאריסטו לעת זקנותו .נפל בצודה של אשה ושאלו של משה בתורה .לא את "מלאכיותו" מלמדת לנו התורה
אותו איך עשה מעשה מגונה כזה והשיב שכעת אינו אריסטו אלא את "בשריותו" ,גם הוא בשר ,ובכוחות של בשר ודם
הפילוסוף הגדול. הפך עצמו מבשר למלאך ,זהו משה ,זהו כוחו של אדם.
וראה מה שכתב בזה ה"בני יששכר" )מאמרי חודש סיון מאמר ה -
שוב לאחר שהועמדו דברי ה"תפארת ישראל" על מכונם,
מעלת התורה( .וזל"ק" :דכל דבר הנעשה על פי יסוד שכל נראה לבאר בזה מה דאיתא במדרש )שמו"ר כח ,א( על אותה
האנושי ,הנה יוכל להיות סוף וקץ לדבר כיון שהוא מפאת שעה שעלה משה ליטול את התורה' ,באותה שעה בקשו
שכל האנושי שיש לו תכלית ,והנה הוא בסכנה שבאיזה זמן מלאכי השרת לפגוע במשה ,עשה בו הקב"ה קלסטירין של
מן הזמנים יבא ח"ו לעבור את פי ה' כמו שתראה אריסטו פניו של משה דומה לאברהם' ,ומדוע אין די בקלסטרו של
היוני שהיה החכם הגדול שבאומות ,וסיפרו מדותיו שגינה משה בעצמו?
כל תחמודות תבל רק הכל במדה ומשקל להכרח הקיום,
ואחר כך סיפרו עליו שנלכד בתואר אשה יפה ,וזה היה סיבת ולהמבואר י"ל דקלסטרו של משה היה כשל אדם רע וקשה,
מותו .והוא לבעבור שכל מדותיו ותמימות דרכיו לא היו ולכך רצו לפגוע בו דאין ראוי לו לקבל התורה ,לכך עשה
מצד ציווי השם יתברך בתורה ,רק מפאת שכל אנושי שיש לו הקב"ה קלסטרו כשל אברהם ,אף אברהם בא מתרח,
לו תכלית וסוף ,מה שאין כן אנחנו בני ישראל בנים לאל חי, "מי ּ
יתן נולד מתוך טמא ובא לידי טהרה ,וכדדרשו בו חז"ל
תמימות דרכינו הוא מצד המצוה ב"ה ,ושכל אלקי הוא אין מט מא" )איוב יד ,ד( -זה אברהם מתרח ,וכשם שכך היה
טהוֹ ר ּ
סוף ,הבן הדבר" .עכל"ק. באברהם ,אף משה יכול ובכוחו להפוך כוחות רוע שבו
)פני מלך – הרב אלימלך גוטליב( לכוחות טהרה ולקבל התורה.
וידוע ,שבסוף ימיו חזר בו והודה שמשה אמת ותורתו אמת,
ושאר החכמות הבל ורעות רוח ,כמ"ש בספר רחמי האב
]יום ל'[ ,הועתק מספר עמוד העבודה המביא בשם שלשלת
עוד הרחבה מתוך ספר "מבשר טוב":
הקבלה ,וז"ל' :ראיתי בחיבור ישן אלה הדברים העתקתים
הצדיקים מתרוממים למדרגות גבוהות משא"כ נביאי אומות העולם
פה מלה במלה והם :אני מעיד עדות ברורה ,ששמעתי מפי
החכם דון אברהם בן זרזר בהיותו בליסבונא ,והיה אומר כי "וא קם
נביא ...אף שאמרו במדרש )במדבר רבה יד כ(' :תני
החכם ישמעלי בן אלכטיב שהיה אומר עליו שלא היה משה" )דברים לד ,י( ,בישראל לא קם ,אבל ראל ּכ ׁ
יש
עוֹ ד ּב ׂ
כמוהו בדורו בחכמה ובחסידות ,ששמע שהיה בעיר באומות העולם קם .כדי שלא יהא פתחון פה לאומות
אלקהרה ספר אחד מאריסטו שחיבר בסוף ימיו ,ושחזר בו העולם ,לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים
מכל מה שכתב בתחילה .והחכם דון אברהם בן זרזר שלח להקב"ה .ואיזה נביא היה להם כמשה ,זה בלעם בן בעור
בעד הספר ,וראה בין בענין ההשגחה ,בין בענין השראת וכו'' ,ע"כ .מכל מקום דבר זה קאי על השגות גדולות שהיו
הנפש ,וכן בענין חידוש בעולם ,והיה אומר בכל דבר ודבר לו ,אבל בלעם בעצמו ,למרות השגותיו ,לא היה לו שייכות
מאלו ובכמה דברים טבעיים .והחזירנו השמעתי מזאת לזה .והראיה הברורה היא ,שלא הגביהו אותו השגות הללו
הסברא במופת כך וכך ,ובטענות כך וכך ,והיה כתוב בסוף למעלות רוחניות ,וגם לא נתעלה למדרגות רמות כמבואר
הספר :כתב אחד ששלח אריסטו למלך אלכס נדרוס בחז"ל.
תלמידו ,וזה נוסח הכתב :ברוך האלקים פוקח עורים מורה וכן מצינו שעשו הרשע היה בהשגות גדול מיעקב אבינו
חטאים בדרך ,ישתבח שבח הראוי לו אשר גמלני ברחמיו ע"ה ,כמ"ש בארוכה אא"ז בסה"ק "דברי בינה" )פרשת תולדות
וברוב חסדיו והוציאנו מן הסכלות הגמור אשר הייתי בו כל ד"ה ואלה תולדות דף קמב( ,וזל"ק' :דהנה מו"ח ז"ל זי"ע אמר:
ימי חיי ,בהתעסקי 'בחכמת הפלוסופיא' והייתי דן כל שנשמת עשו בשורשה למעלה היתה גבוהה במעלתה ,עוד
הדברים על דעת השכל ,וחברתי בזה ספרים כחול הים יותר מנשמת יעקב .רק אחר כך ,כשיצא נשמתו למטה על
יתנודדו כל ראי בם ,עד אשר בסוף ימי נתוכחתי עם חכם ידי שהיתה מדת הדין הקשה ,כדאיתא בזוהר הקדוש
אחד מחכמי ישראל ,והראני את ידו החזקה אותות ומופתים ]בפרשן קלז .[:נדבק בו כח הרע ,ונפל ממדריגתו למטה עד
בשמות הקודש אמתיים ונגלים לחוש ,ואני בער בלתי יודע שנעשה רשע ובעל עבירה ,עד כאן דבריו הקדושים',
כי רוב הדברים הם למעלה מן השכל וכאשר ראיתי זה נתתי עכל"ק .וכן כתב שם עוד ]דף נ[ ,יעויין שם היטב .ולכן
לבי להתבונן בכל כוחי להתבונן בדת היהודים והנה כולם אמרו בגמרא סוטה ]יג ,א[ ,שראשו של עשיו נקבר במערת
מוסדים על אבנים שלמות לא כחמת בפלוסופיא החשיכה'. המכפלה .והטעם לזה ,משום שראשו היה מלא השגות
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []5
הטוב לקרוא לו טוב .כי הוא בבחירתו טוב .עד כאן שמעתי. 'תלמידי הנעים אלכסנדר המלך הגדול ,אל ישיאוך ספרי גם
הגם שיש לפקפק בתשובה זו אשר השיב יראה מיעוט ענוה, לחבירך פלוסופים ,כי אלו הייתי יכול לקבץ כל ספרי אשר
ואצל משה רבינו ע"ה נאמר והאיש משה ענו מאד כו' .מכל נתפשטו באפסי ארץ ,הייתי שורפם באש בל ישאר אחד
מקום אאמין כי כך היה צריך להשיב כזה בכדי שלא יתחלל לעיני השרים והסגנים ,כדי שלא ישתבשו בם הדעות ,כי
שם שמים על ידו ח"ו ,באמרם שמשה רבן של ישראל צורתו ידעתי שאקבל עונש גדול מהקל ,כי חטאתי והחטאתי את
מוכחת כזו ,לכך השיב האמת ודו"ק כי הוא דקדוק נכון', הרבים .לכן בני אלכסנדר אני מודיע לך ולכל באי עולם:
עכל"ק. שרוב הדברים הידועים על פי השכל הם בדאים ,כי גבוה
והאריך בזה בסה"ק "סדורו של שבת" )שורש השישי ענף ג ט(. מעל גבוה שומר ,ואחרי שמזלי גדר שספריי נתפשטו
וזל"ק' :כי הנה יש בעובדי ה' שתי סוגי אנשים :א' -הוא בארצות המערב ,הנני מודיעם בידיעה נאמנה שאין ראוי
הנקרא צדיק וטוב לו .כלומר :שטוב ונוח לו ויפה לפניו להסתכל בהם ולא להגות בהם ,כי ההגיון עץ והפלוסופיא
מאוד עבודת ה' ,כי נברא בטבע תולדתו נוטה ונמשך אחרי בדאות ,ועתה הנני נקי מן השם כי חטאתי בלי ידיעה ,ואוי
הטוב .ומעולם חפץ באהבת בוראו .ולעשות לו תענוג ונחת להם למסתכלים בהם ,כי ילכו בדרך נכוחה לאבדון'.
רוח בכל מה שיוכל .ואין לו מניעה מצד גשמיות גופו שהוא 'ודע כי כמר שהראני החכם כל חכמתינו זאת ניבא גם כן
עפר מן האדמה ונוטה לחומריות ולתאוות תאות דברים שלמה בן דוד במשליו באמרו לשמרך מאשה זרה ,וכתיב
שלמטה ,כי הוא בעת בריאתו נברא במזג דק וזך .ונמשך אל ישט אל דרכיה לבך ,וכתיב כל באיה לא ישובון אוי
אחר דברים הזכים והנאים .ואינו נוטה אחר עבות וחומריות לעינים שכך רואות ואוי לאוזנים שכך שומעות אוי לי אללי
גשמיות עולם הזה להיות מן המתאווין בעם .וזה בא לו מצד לי ,כי בכך בלותי גופי וכליתי ימי בדברים מזיקים ולא
כח כוונת אב ואם בעת זיווגם ]כו'[ .וע"כ הוא צדיק וטוב מועילים מורידים ולא מעלים ,ולמה שאמרם לי כי יצא לי
לו ,שטוב לו בעבודתו וכל כוחי הגוף מסכימים עמו לעשות שם בכל האומות שחיברתי ספרים רבים והיה לי שם בכל
טוב ויצא מבחינת אוי לי מיצרי .כי גם יצרו ישלים אתו העולם .דע כי הייתי בוחר שיהיה לי שם בספר תורה,
לעשות דברים הרצויים לפני בורא כל. משיהיה לי שם בספרי מינות ,והייתי בוחר בחנק נפשי
'והסוג השני הוא בהיפך ממש מזה :כי הוא נברא בטבע משיתפשטר ספרי כי תופשי התורה ילכו לאור באור החיים,
ומזג רע למאוד .וכח הגוף שבו נוטה ונמשך אחרי חומריות ותופסי הפלוסופיא ילכו לבאר שחת ,וגם אני עתיד להענש
העולם הזה ותאוותיו .וחפץ להתאלס באהביו .ולא יערב לו כנגד כולם .ולא כתבתי לך זאת קודם זה הזמן כדי שאם
כלל עבודת ה' יתברך ,כי רבתה בו גשמיות עפר הארץ. תכעוס עלי והיית עושה לי רעה ידעתי כי קודם שיגיע אליך
ונמשך אחר שורשו .וכשהוא רוצה בכח נשמתו ושכלו כתבי זה אהיה מת מושכב בארון ושלום .מאת מלמדך
לעבוד לבוראו ולפרוש מכל התאוות ונופת צוף העולם הזה אריסטו ההולך לבית עולמו לאלכס נדרוס המלך הגדול'.
מחמדי גופו ,מה מאד קשה לו לעבור על תאוותיו וחמדת ע"כ.
לבבו שבו מיום הולדו ,ואוי לו מיצרו הקשה העומד לנגדו אמנם בצדיקים מצינו להיפך ,שנולדו עם מדות רעות מאוד
ככל כוחו ומבקש לטורדו מן העולם .וזה נקרא צדיק ורע לו, והפכו עצמם לטוב ,כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה ,שכתב
כי הוא צדיק גמור בכל דרכיו ומעביר על כל מדותיו הקשים בסה"ק "אור פני משה" )ריש חוקת( ,וזל"ק:
שנברא עמהם .ומבטל רצונו מפני רצון בוראו ומתגבר עצמו "זאת חוקת" ,שמעתי אומרים דאיתא בס' :מעשה מלך אחד
בכל עוז נגד כוחי גופו עד שעובד ה' בכל לבבו ונפשו .ואך שמע מכל אשר עשה משה איש האלקים נפלאות ותעלומות,
שרע לו שכל ימיו הוא נלחם במלחמה כבדה עם מלך והמלך הזה היה מכיר בצורת הפרצוף ,והסכים בדעתו ושלח
הצפון ,זה שצפון וטמון בקרבו ומבקש להעבירו על דעת צייר אומן המדברה אל משה לצייר דמות תבניתו .ויהי
קונו ח"ו .וזה נקרא נהנה מיגיע כפו ,שהנה הוא טורח ויגע כאשר בא אל המלך ויפן כה וכה ,וירא כי אין איש בעולם
מאוד עד שיבוא לעבוד את ה' וגם זה נמשך מכוונת אב ואם, רע מהתואר צורת הפרצוף הזה שהיה מראה סימני מדות
]כו'[. רעות ומגונות להיות נואף ורוצח וכל מדות רעות שבעולם.
ומאד תיקר נפש האדם הלז אצל הבורא ב"ה ,כי יקר בעיני ויצו המלך להרוג את הצייר הזה באמת באמור שמעל
ה' המותה לחסידיו אלו הממיתין עצמן בחייהן ומשברין בשליחות המלך .ויקח המלך בדברים את הצייר השני ואמר
ומכניעים כל כוחי גופם עד אשר לא ישאר בו מקום להתאות לו כזה וכזה .ויהי כאשר בא הצייר השני אל משה וירא פניו
לשום תאוה שבעולם מכל עסקי העולם הזה כקטן כגדול. והנה כתבנית אשר הביא אתו הצייר הראשון .ותסמר שערות
והמה בבחינת צדיקים במיתתן קרוים חיים ,כי מדביקין בשרו באמרו כי למיתה ילך גם הוא בבואו אל המלך .וערב
עצמן במקור החיים ויכולין לבא עם זה לבחינת אליהו אל לבו ויגש אל משה ויאמר לו כך וכך .והנה בקשתי
התשבי שהוא חי עד הנה"] .עי"ש בהמשך[ .עד כאן לשון שתאמר לי מדוע פניך רעים ,ואתה אינך דומה לשום בן אדם
סה"ק סדורו של שבת .עיי"ש אריכות דבריו מה שהאריך אשר על פני האדמה .ויען משה רבינו עליו השלום ויאמר:
בזה ,שזה היה עבודת יעקב אבינו ע"ה משה רבינו ע"ה ודוד אתה בן אדם קרוץ מחומר אשר טח עיניך מראות ולבך
המלך ע"ה ,שמצד עצמותם נבראו רעים -ופעלו בכל צפנת השכל הטוב טוב יאמר למי אשר פניו מורים ומוכיחים
כוחותיהם לתקן עצמם. להיות טוב .הלא זה הוא כבהמה לפי טבעו הוא טוב .וזה
ועיין בסה"ק "פרי הארץ" )בלק( ,וזל"ק' :וידוע הוא שעיקר הדבר הטוב מי אשר פניו רעים עד מאד והוא גובר על
בריאת העולם היה עבור עולם הגשם הזה החומרי ,אף על החומריות ומהפכו לטוב ,זה הוא אשר בעצם אמר לו משפט
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []6
שיחשדו אותו באשת איש .ופירוש הוא ז"ל כי משה רבינו פי שהוא גוף קשה ,אף על פי כן יהיה מלא כל הארץ כבודו,
נולד בבחינת שיהיה רשע גמור ,והיה לו כל המדות הרעות, כו' .וממילא משמע ומובן ,מי שהוא מוטבע בתכלית מדות
אך שהוא היפך ושיבר כל המדות רעות ,והשתדל רק להכניס הרעות והתגבר על יצרו ונגלה כבוד ה' ,זהו תכלית בריאת
עצמו במדות טובות עד כאן ,עכל"ק. העולם ,שאמר ונעשה רצונו אפילו בגשם היותר תכלית
וכן הביא עוד ה"דגל מחנה אפרים" )כי תשא שם( .וזל"ק' :כי והתגלות האפשרי בתכלית .וכמו כן מי שהוא בעל מעלות
ידוע מה שנזכר בתיקונים מהות האדם ומעשהו ,הן טב הן טובות התכלית וענותן זהו התכלית הנחת רוח לפניו יתברך
ביש .ניכר בשרטוטין שלו שעל פניו וידיו עיין שם .והנה שמו ,שהוא גם כן התגלות לאלהותו כנזכר .וכולן היה
כשנולד בודאי היו השרטוטין שלו מרמזים על בחינת הרע במשה רבינו עליו השלום ,כידוע מפי ספרים שמשה רבינו
שלו שנולד בזה .והוא שאמר כי קרן .היינו האיר עור פני עליו השלום היה מוטבע בתכלית המדות רעות ,וכבש את
משה .עור דוקא היינו השרטוטין שלו שנתהפך מביש לטב. מדותיו לתכלית הטוב האפשרי והיה בעל מעלת האפשרי
והיו מראה על בחינת הטוב והאמת שהתדבק בו' ,עכל"ק. באדם והיה עניו מכל האדם' ,עכל"ק.
וכבר נדפס בירושלים קונטרס בשם "קנאת האמת" ,שהביא ובשיטה מקובצת )נדרים לב ,ב( הביא כעין זה .וז"ל' :כי ההוא
גדולים הצווחים כנגד דברי ה"תפארת ישראל" ו"נועם מעשה בחכם אחד שלח דמות פרצופו לחכם אחר שהיה
המידות" ,איך אפשר לאמר שמשה רבינו ע"ה נולד עם מכיר בדמות הפרצופין .נטמן מפני מביעתותיה דההוא
מדות רעות שהרי אמרו חז"ל )מדרש רבה שמות א ,כ(' :בשעה פרצוף לסוף שאל לו למה נטמן ממנו וענה אותו הפרצוף
שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה'. מאדם רע שאין ]כ[דמותו חמדן ונואף וליסטים ואין להביט
אכן להנתבאר אתי שפיר ,דאף כי מצינו בלידת משה רבינו אליו .והמביאו נתירא מלשוב אל אדניו עד ששלח אליו
לוי ו ּ י ּקח את ּבת
מבית
איש ּ
"ו ּי לׁ
ע"ה דכתיב )שמות ב ,א-ב( : שלא יירא ממנו ושאל לו כל הענין .ואמר לו כל מה ששמע
צפ נה ּו
ות ּ
אתוֹ ּכי טוֹ ב ה ּוא ּ ותרא
ות לד ּבן ּ
האה ּ
ות הר לויּ ,
ולכן יראתי לשוב אליך .אמר בודאי אין חכם כמו אותו בעל
ירחים" ואמרו במדרש )שם(" :ותרא אותו כי טוב שה ׁש ׁ הפרצוף שמן הכל אמר אמת שיצרי מגרה בי ומסית אותי
הוא" וכו' ,בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אורה, לעשות כל זאת אבל החכמה שבי מונעת אותי מכל זה.
כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא" ,וכתיב התם )בראשית א( והחכמה תעוז לחכם להדריכו בדרכי יושר' ,עכ"ל.
אהים את האוֹ ר ּכי טוֹ ב" ,ע"כ. "ו ּי רא
וכך כתב בסה"ק "אך פרי תבואה" )מצוה( ,וזל"ק' :והנה
הנראה בזה ,שבודאי האור האמור היה מאור נשמתו שמעתי בשם המדרש שאחד צייר צורת משה רבינו עליו
הגדולה ,אכן גופו מצד בריאתו נטה לתאוות ,והצליח משה השלום לפני המלך ,ורצה המלך להרגו על שהיה צורתו
רבינו לזכך את עצמו ,עד שהגיע לדרגת איש אלקים .ומה מראה על מדות גרועות .והשיב לו שבאמת זהו גופא היה
שהאיר בלידתו ,היה זה משום ההשגות העצומות שלו ,אך מעלת משה רבינו ע"ה שהיפך הרע לטוב' ,עכל"ק .וכן
בעצם לידתו היה טבעו רע .והקב"ה סיבב בדווקא שיוולד הביא מעשה זה דמשה רבינו ע"ה ב"תפארת ישראל" )קידושין
משה רבינו ע"ה עם טבע רע כמו שנתבאר לעיל ,שעל ידי פ"ד אות ע"ז( .וכן כתב ב"נועם המדות" להר"ן )אוח ח' סימן ע"א(.
זה יהיה לו כח להפוך בבני ישראל הרע לטוב. וכבר איתא במדרש רבה )ב"ר לו ,ג(' :אמר רבי ברכיה חביב
)מבשר טוב רבי בצלאל רבינוביץ כ"ק אדמו"ר מביאלא(
משה מנח ,נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה ,אבל
משה משנקרא איש מצרי -נקרא איש האלהים'"] .שהיה
מתעלה והולך בקודש" עץ יוסף[.
מהר
אר" הפיע
מעיר למ וזרח מיני א
"ואמר ה'
"מכל
ומפורש עוד בילקוט שמעוני ]בהעלותך תשלט[ּ :
וגו' )דברי לג ,ב(.
האדמה" )במדבר יב ,ג( ולא מאבות ,רבי אשר על ּ פ ני האדם ׁ
המליץ הכתוב במלותיו לשבחן של ישראל ,כי מה שסבב
יוסי אומר אף מאבות ולא ממלאכי השרת .כתיב ׁ
"והאיש
כביכול עם התורה על האומות והם לא רצו לקבלה ולמולם
אבתיכם ּת ּ
רב ּות קמתם ּת חת
"והנּ ה ּ
מאד" וכתיב עניו משה ׁ
ישראל ברצון קבלוה ,זאת היתה תפארת זכות על עם
חט אים" הוי קשה היה -אלא שהיה שולט ביצרו, אנשים ּ ׁ
ישראל" ,וזרח" משעיר למו ,מהצעת התורה לשעיר זרח אור
ע"כ.
נגוהות למו לישראל" ,הופיע" מהר פארן ,הבהיק שמשם
של ישראל על שבני ישמעאל דחו אותה ולעומתם ישראל ורמז לזה ה"אור החיים" הקדוש )כאן(' :להעיד עליו כי כל
)תורת מהרי"ץ רבי יוסף דושינסקי( ששו לקראתה וקבלוה. התעצמו במידות הטובות הידועות לו ,לא היו אלא לצד
יראתו מאלהיו ,לא שהיה טבעו מסייעו אל הדבר' .עכל"ק.
ובסה"ק "דגל מחנה אפרים" )כי תשא ,ד"ה וראוי( ,הביא כן בשם
"מימינ א ת
למ) "דברי לג ,ב(. ראל את ּ פ ני
יש בני ׂ
"ורא ּו הבעל שם טוב הקדוש וזל"ק :
"אש דת" ,שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי סוה על ּפ ניו"
המ משה את ּ והשיב ׁ משה ׁ
קרן עוֹ ר ּ פ ני ׁ
משה ּכי
ׁ
אש לבנה נתן להם בלוחות כתב יד ימינו )רש"י(] .פי' ,כמנהג וגו' )שמות לד ,לה( .יש בזה דברים עמוקים ונפלאים אשר
העולם לכתוב בדיו על הנייר .והקרא מסורס לפי פירוש זה הראני ה' בזה על דרך ששמעתי מן אא"ז זללה"ה על הא
כאילו כתיב מימינו למו דת אש ,ויהיה פירושו דקרא הכי דאמר )בכורות ה ,א( משה רבכם קוביוסטוס הוא או גונב
מכתב יד ימינו נתן למו דת דהיא התורה כתובה באש משה" )שמות לג, אחרי ׁ "והביט ּו נפשות .להבין זה ,גם להבין ּ
שחורה על גבי אש לבנה )רא"ם([. ח( ,איך דור דעה כדורו של משה יביטו אחרי משה ,ובפרט
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []7
ואין זה סתם משל ודוגמא ,אלא לומדים מזה כמה דינים בשל"ה הק' פרשת בשלח )פרק תוכחת מוסר( מביא מהזוהר הק'
למעשה .כגון מה שאמרו )ברכות כב ,א( לענין בעל קרי שהוא נאדּ רי ּב ּכ ח
"ימינ ה'
)בפרשה שם נח (.לפרש הפסוק )שמות טו ,ו(
מותר בתלמוד תורה' ,מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי רעץ אוֹ יב" ,בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא ימינ ה' ּת
תורה אינן מקבלין טומאה' .וגם מה שאמרו )חגיגה כז ,א( שאין הנתנה בימין אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דעכו"ם,
אור של גיהנם שולטת בתלמידי חכמים כיון שכל גופם הוא ושוברים חילו ותוקפו של היצר הרע הוא האויב הגדול של
אש ,ועוד ענינים .ונראה להוסיף עוד ענינים שבהם התורה האיש הישראלי ,ועל דרך שאמרו ז"ל )קידושין ל ,ב( שע"י אש
דומה לאש. התורה מגרשים את היצר הרע ואם ברזל הוא מתפוצץ
ענין אחד הוא כח הטהרה ,והיינו כשם שלאש יש כח ישכפט ׁ נאם ה' ּו ּ אש
דברי ּכ ׁ
כה "הלוֹ א
שנאמר )ירמיה כג ,כט(
להפליט בליעות איסור מדופני הכלי ,כך התורה מטהרת את סלע". יפצץ
האדם מהחומריות והגשמיות שנדבקו בו .כי אורייתא ובזה צריכים אישי ישראל לידע את ערך כוחה הרב של אש
וקוב"ה חד ,והלומד תורת ה' הרי הוא מתדבק בקדושת התורה הקדושה ,שבכוחה לשרוף ולכלות את כל חלקי הרע
הקב"ה בכבודו ובעצמו ,והכוחות הגשמיים והחומריים שבו שבנפש האדם.
נחלשים ,וממילא נטהר גופו והוא נעשה רוחני יותר. אמנם ידעו נא ,אשר לא כאש גשמית היא אש התורה .וכמו
וגם יש בה כח לטהר את האדם מכל טומאה ועוון .כי הנה שאמר הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל ,שמלפנים אם היה מאן
יש שני מיני הכשר כלי ,האחד הוא הגעלה במים חמים, דהו שואל לרעהו למה הינך מתחמם כנגד המדורה ויושב
כוחה הוא רק להפליט את הבליעות שנבלעו בכלי ע"י על יד התנור ,אם כה קר לך בעצמותיך מוטב שתכנס אל
בישול במים .ואילו בליעות איסור שנבלעו ע"י אש ממש, התנור פנימה ,היו מחשיבים אותו לשוטה גמור -כי אם יכנס
וכגון שיפוד שצולים בו בשר על האש ממש ,אינן יוצאות אל תוך האש ישרף לגמרי ולא יתחמם .והמשיל על כך,
מדופני הכלי אלא ע"י ליבון באש ]וכמו שנפסק בשו"ע שענייני העולם הזה משולים לאש ממש שאם יכנס האדם
)או"ח תנ"א ,ה־ו ,יו"ד קכ"א([ .וכן התורה שנמשלה לאש ממש הרי אל תוכם כל כולו -ישרוף את נשמתו ח"ו ,ואין לו לאדם
היא כמו הליבון ,וממילא יש בה כח לטהר אפילו מי שעבר להתקרב אל האש הגשמית הזו אלא כדי צרכו לקיום גופו
עבירות חמורות והוא מלא חטא ועוון וטומאה ,שהתשובה ולחיזוק כוחו ולא יותר מזה ,רק להתחמם נגד האש .אבל
מכפרת על עוונותיו ,והתורה חוזרת ומטהרתו מלכלוך לא כן היא אש התורה הקדושה ,שאליה צריך לקפוץ כל
וטומאת החטא ]וכלשון ה"רוח חיים" )אבות פ"ו מ"א(: כולו לתוך האש בלא שום חשש ופחד ,ואדרבה ,ככל
'ומכשרתו להיות צדיק וכו' ,ואך אש התורה מכשיר את שישתקע בה ויחמם נשמתו יותר כך יזכה יותר לשמירה
הנפש להתם חטאת ולהסר פשע כי הלא דברי כאש'[. ולהתגוננות מעולה מפני האויב זה היצר הרע וחיילותיו,
עוד ענין יש במשל האש ,שכשם שהאש מאירה ,כך התורה ותהא התורה לו נר מצוה ותורה אור להגן ולהציל מכל צרה
היא אור לנו בעולם הזה שהוא עולם של חשך ,ללמדנו מהו וצוקה.
טוב ומהו רע ,ומה יכול לגרום לאדם להיכשל ח"ו .והיא ומן הראוי להביא את דברי המגיד למרן הבית יוסף )ספר מגיד
מאירה לאדם את דרך החיים בכל הענינים ,במעשה בדיבור מישרים פרשת בא( וז"ל :אילו היה ניתן רשות לעין לראות ,היית
ובמחשבה ,ומלמדת את ההשקפה הנכונה גם במילי רואה מלא עיניך לכל צד כולו מלא חיילות מהם ,הנבראים
דעלמא. מהבל פיך כשאתה עוסק במשנה ,ואלו הם חונים סביבותך
עוד תכונה של האש היא כח החימום ,שמי שהוא מרגיש וסובבים כל חיילותי ואתה בתווך כולם כמלך בגדוד ,וכלהו
קרירות בגופו ,האש מחממתו ומטיבה את מצבו .וכן אמר מכריזי ואמרי הבו יקר לדיוקנא קדישא דמלכא ,ע"כ.
דוד המלך בדברו על חשיבות התורה )תהלים יט ,ט( "פקודי ה' וזוהי שמירת האש שזוכים לה באמצעות לימוד התורה
ישרים משמחי לב" ,דהיינו שיש בתורה כח לחמם את הקדושה ,שמלאכי אש שומרים על האיש הישראלי
האדם ,ואפילו מי שנמצא במצב של עצבות או חוסר חיות, מלא ה'"חנה
ומגוננים עליו כמאמר הכתוב )תהילים לד ,ח(
אם יעסוק בתורה ,התורה תשמחו ותוציאו ממצבו הקשה. צם" ,וכמו שכתב מהרש"א )ח"א מכות י ,ב( ויחל
ליראיו ּ
סביב
ובשעה שעמד משה רבינו מקבל התורה לפני פטירתו מן אהא דאמרו רז"ל בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו,
העולם ,רצה להזכירם ולהזהירם על גודל החשיבות דלא קאמר שמוליך אותו הקב"ה אלא מוליכין אותו ,כי כל
והמעלות של התורה ,במה שנמשלה לאש .ומי שמתדבק מחשבה ודיבור ומעשה האדם הנה הוא בורא לו מלאך ,ואם
בתורה הרי הוא מתדבק בהקב"ה עצמו ,ויזכה לאור התורה. רצונו ודעתו של אדם טוב לתורה ולמצוה מוליכין אותו
ועלינו להתעורר מכאן להתדבק בתורה ולעסוק בדבריה אותן המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו.
בכל כוחנו ,ובזה יזדכך גופנו ונזכה לאור התורה) .עץ החיים( )משחת שמן(
צה לנ
מה" )דברי לג ,ב ד(. רה
"מימינ א ת למ ,
"מימינ א ת
למ) "דברי לג ,ב(.
ב"חידושי מרן רי"ז הלוי" ביאר" ,מימינו אש דת למו" - אש התורה
היינו תורה שבכתב ,שניתנה מימינו של הקב"ה עצמו. הנה התורה נקראת כאן אש דת ,וזה המקור למה שמצינו
"תורה צוה לנו" -היינו תורה שבעל פה ,וכמו שכתב בכמה מקומות בחז"ל שהתורה נמשלה לאש .ועוד מקור
הרמב"ם בהקדמתו שהמצוה היינו תורה שבעל פה. אש
נאם ה'". דברי ּכ ׁ
כה
"הלוֹ א
לזה מהכתוב )ירמיה כג ,כט( ,
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []8
נשארת לו כארוסתו ותלמיד חכם העוסק בה בפניו כאילו והביא על כך בספר "שומר אמת" ,שמובא במדרש' :משה
בועל ארוסתו ,יע"ש. נפש
מאד מר ׁ
המר לּ ו ׁ ש
"רק אומר לישראל )דברים ד ,ט(
ונראה להסביר דלפי דבריו ז"ל מתבאר היטב גם מה שאמר עיני ,"מהו "את הדברים" אשר רא ּו
ברים ׁ
הדּ
ּפן ּת ׁ ש ּכח את
רבי חייא 'גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם -אלו דברים שאתה רואה אותן שהם כתובים בכתבּ " ,ו פן
יותר משנאה ששונאים עובדי כוכבים את ישראל' ,עפי"מ בב - "אלו הדברים שנתתי לך על פה'. מל
יס ּור ּו ּ
דאיתא בגמ' )שבת פט ,א( מאי הר סיני הר שירדה שנאה ולפי זה יש לפרש מה שמבקשים בברכת אהבה רבה" :והאר
לעכו"ם עליו ,פירש רש"י ז"ל ,שנאה לעכו"ם שלא קבלו בו עינינו בתורתך" -היינו על תורה שבכתב ,שקוראים בעיניהם
תורה ,יע"ש .והנה עמי הארץ שקבלו את התורה ואינם מספר התורה" .ודבק לבנו במצותיך" -היינו תורה שבעל
רוצים להתיגע בה הם מקנאים בתלמידי חכמים העוסקים פה ,שדבר זה תלוי בהבנת הלב ,אשר על זה אמר המדרש
ומתיגעים בתורה ,וגדולה קנאתם ושנאתם לתלמידי חכמים "ופן יסורו מלבבך" -אלו הדברים שנתתי לך על פה.
יותר מקנאת ושנאת העובדי כוכבים לישראל ,מפני והנה בתנחומא )פר' נח ג( מובא על התורה שבעל פה שאין
שהעכו"ם לא קיבלו את התורה והשנאה היא על מה שלא לומד אותה אלא מי שאוהב את הקב"ה בכל לבו .וזהו
קיבלו ,אבל עמי הארץ שהיו בכלל קבלת התורה ואפילו הכי שמוסיפים מיד לבקש "ויחד לבבנו לאהבה" ,והיינו שעל
לא משיגים כתלמידי חכמים והתורה אצלו הוא רק כאשה ידי זה יוכל ללמוד את מה שביקש" ,ודבק לבנו במצותיך"
ארוסה שאינו זוכה לנושאה ,והתלמיד חכם העוסק בה בפני -היינו תורה שבעל פה ,כאמור ]ומה שכתב
עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו כמש"כ המהרש"א "במצותיך"לשון רבים ,היינו כל חלקי התורה בפשט רמז
)אמרי דעת רבי מאיר אריה סגל( ז"ל. )שנים מקרא( דרוש וסוד[.
בדברי המהרש"א הנ"ל הוציאו מלת מורשה מלשון ירושה קהת
יעקב" )דברי לג ,ד(. מרה
מה
צה לנ
"רה
שאינה ירושה לך וע"כ דרשוהו מלשון מאורסה ,יע"ש, פעם אחת ביקר רבי אלחנן וסרמן הי"ד בברלין ,ובהיותו
צריך טעם למה באמת כתוב מורשה ולא מאורסה. בביהכ"נ אמר כמה מילים ,וזאת אשר דיבר להם :בפסוק
ונראה דיתבאר עפי"מ דאיתא במדרש ס' תרומה )פ' ל"ג ס"ח( עזב ּו" )משלי ד ,ב( קשיארתי אל ּת
לכם ּתוֹ
נתתי
לקח טוֹ ב ּ
"כי
ּ
אל תקרי מורשה אלא ירושה ,ירושה היא לישראל לעולם, לכאורה רישא אסיפא ,מצד אחד נאמר "כי לקח טוב" לשון
משל לבן מלכים שנשבה כשהוא קטן למדינת הים אפילו לקיחה ,ומאידך גיסא נאמר "נתתי" לשון נתינה ומתנה.
לאחר כמה שנים אינו בוש מפני שהוא אומר לירושת אבותי אלא ,שהקב"ה ברא תבל ומלואה ,וכל זה בשביל האדם
אני חוזר ,כך תלמיד הכם שהוא פורש מן התורה והלך שיקבל את התורה .זאת אומרת ,הקב"ה קנה את כל העולם
והתעסק בדברים אחרים אפילו לאחר כמה שנים הוא מבקש למטרה זו ,ולקיחה זו נתן לעם ישראל במתנה .ומדוע ראה
לחזור אינו בוש מפני שאומר לירושת אבותי אני חוזר יע"ש, הקב"ה צורך להודיעם דבר זה .וניתן להבין זאת על פי
ולהכי קאמר קרא "מורשה" -כדי ללמד על ענין ירושה משל :ילד ,שאמו קנתה בעבורו צעצוע והודיעה לו את
שלא יהא בוש לחזור להתורה שהרי לירושת אבותיו הוא המחיר היקר ששלמה ,ודאי ישמור היטב על החפץ .כך
)אמרי דעת רבי מאיר אריה סגל( חוזר. הקב"ה מודיענו את המחיר היקר ששילם בעבור התורה ,כדי
שאת תורת ה' 'אל תעזובו'! )'מנהג אבותינו בידינו'(
קהת
יעקב" )דברי לג ,ד(. מרה
מה
צה לנ
"רה
חכמי התורה אשר על ידי למודם אותה ישיגו אורה הגנוז, קהת
יעקב" )דברי לג ,ד(. מרה
מה
צה לנ
"רה
ש ּי דע ּו ,כי תורתנו
לעולם ירשו חיי נצח .אך זה בתנאי ׁ איתא בגמ' )פסחים מט ,ב( :תנא רבי חייא ,כל העוסק בתורה
הקדושה היא אצולה ממרומים וחכמה אלוקית היא, לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו ]של עם הארץ[ בפניו
המביאה את עוסקיה לחיי העולם .אך אלה אשר יחשבוה ]משום שהתורה נחשבת כארוסתו של עם הארץ ,והלומד
לחכמה כשאר החכמות ולא יאמינו בקדושתה ,לא יבואו על תורה בפניו מביישו בכך שאינו עוסק בתורה[ שנאמר "תורה
ידי לימודה לחיי העולם הבא. צוה לנו משה מורשה" ,אל תקרי מורשה אלא מאורסה
]שהתורה נחשבת כמאורסה לכל קהילת יעקב ,ואף עמי
לכן אמרו חז"ל 'אם יאמר לך אדם יש תורה בגוים אל
ארצות בכלל זה[ .גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד
תאמין ,יש חכמה תאמין' ,כי לבלתי מאמינים בקדושתה
הכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל
היא אינה במדרגת 'תורה' ,כי אם 'חכמה' בלבד.
ונשותיהן ]של עמי הארץ[ יותר מהן.
זהו שאמר הכתוב "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת
וכתב המהרש"א שם בזה"ל :הוציאו מלת "מורשה" מלשון
יעקב" ,ואמרו חז"ל שהיא ירושה ומאורסה .רצה לומר,
ירושה ,ע"פ מה שאמרו 'שאינה ירושה' לך והיא מונחת
שהתורה היא נחלת עולם ,ומעוררת אהבה ודביקות בה'
בקרן זוית כל מי שרוצה ליטול יטול ,ועל כן דרשוהו מלשון
יתברך ,דוקא ל"קהלת יעקב" המאמינים בה.
מאורסה כי התורה נמשלה לאשה בכמה מקומות ,ובתחלת
)פה קדוש רבי יצחק מוואלוז'ין(
נתינתה לישראל הרי היא כארוסה עד אחר שילמדה
שנעשית לו כאשה ,וא"כ עם הארץ שאיננו לומד הרי היא
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []9
בהם ,אלא כי הטעם שלא נשבה רוח צפונית על בני ישראל מתיו
מסר" )דברי לג ,ו(. ויהי
ימת
ואל
ראב
"יחי
היה מפני שהיו נזופים על עוון העגל ששגו בו ,אבל בני לוי פירש רש"י ז"ל" ,יחי ראובן" בעולם הזה" ,ואל ימות"
שלא חטאו בעגל נעשה להם נס ונשב להם דייקא רוח לעולם הבא.
צפונית או דבר אחר כיוצא בו ונכנס בחדרי משכבי הילדים וקשה ,דאיך אמר 'יחי ראובן בעולם הזה' והרי כבר מת.
הנימולים לרפאם ,ולכן היו מחויבים למול את בניהם. ונראה על פי מה שכתב הרב "כסף נבחר" ,שידוע
ולהבין דברי הספורנו איך מסרו נפשם על זה ,הלוא במקום שהשבטים באו בגלגול כדי לקבל עונש בסיבת מכירת יוסף
סכנה היו פטורים מן המצוה דומיא דמתו אחיו מחמת מילה ונדונים בעינויים קשים .חוץ מראובן שנתגלגל ברבי אלעזר,
שפטור מלמול עצמו .וראיתי מי שמדמה נדונם למה שכתב וניצול ,שלא נהרג .ואתי שפיר 'יחי ראובן בעולם הזה'.
ה"חתם סופר" בתשובות )יור"ד סימן רמה( לגבי מי שמתו אחיו )תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
מחמת מילה אי מותר למול את עצמו ,ומביא דתליא מילתא
במחלוקת הפוסקים )עי' ש"כ יו"ד רסי' קנ"ז( אם רוצה אדם למסור
נפשו על מצוה קלה הרשות בידו וקדוש יאמר לו או שהוא האמר
לאביו חסיד וגו' ,
לאי וארי
י אמר "ללוי
מתחייב בנפשו על זה כיון שהתורה אומרת יעבור ואל יהרג, ניו א
ידע ואת היר
אחיו א ואת
ראיתיו
לא א
ולסוברים שמותר למסור הנפש על שאר מצוות הרי מצות ברית
ינצר) "דברי לג ,חט(. אמרת
מר י
מילה בכלל .ולפי זה הוא הדין בנידון דבני לוי היו ,מותרים הנה גדול כח התורה שהיא שומרת ומגינה ומצלת את האדם
למסור נפשם על המילה. מכל חטא ועון ומונעת ממנו כל מיני נסיונות קשים ומרים
אמנם בשו"ת כתב סופר )יו"ד סי' קיח( לא נקט כשיטת אביו כדי שיוכל להתחזק באמונתו הטהורה ,וגדול מה שנאמר
מאוה"ג זצ"ל ,וס"ל שדווקא במצוה שמוטלת על האדם בלוי ממה שנאמר ביוסף הצדיק ,שיוסף אמנם בא לידי נסיון
לקיים ונכרי רוצה להורגו אם יקיים ,בזה ס"ל דהרשות אלא שזכה ונראית לו דמות דיוקנו של אביו ואמר לו עתידין
נתונה לו למסור נפשו כדי לקיים מצוה המוטלת עליו ,והוא אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה
בר חיובא ובר קיימא של מצוה ,אבל במתו אחיו מחמת שמך מביניהם )סוטה לו ,ב( ,נמצא שיוסף היה זקוק לכח אביו
מילה וכדומה ,שפטור הוא מן המצוה משום סכנתא ואין ואחיו כדי שינצל ,אבל שבט לוי לא בא לכלל זה" ,וללוי
עליו חיוב המצוה כלל ,ואדרבא עבירה הוא לגבי' ,בזה כולי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך" ,היינו בכח התורה שבהם
עלמא ס"ל דאסור למסור נפשו .וצריך להוסיף דהא דלא וכמו שמסיים אח"כ בהם "יורו משפטיך ליעקב ותורתך
בר רע" )קהלת ח, ידע דּ מצוה א "שוֹ מר אמרינן הכא הכלל ׁ לישראל" ,עי"כ הגיעו למדרגה כזו "האומר לאביו ולאמו
ה( ,דבמקום דשכיחא הזיקא שאני. לא ראיתיו" ,כלומר לא הוצרך לראות דמות דיוקניהם של
ובספר "הדרת יהושע" מדמה לזה מה שכתב ב"העמק דבר" אביו ואמו שיצילו אותו מעבירה" ,ואת אחיו לא הכיר" ,לא
עמד"ו ּי
בפירוש הפסוק האמור בפרשת העגל )שמות לב ,כו( הופחד מלהיות נטרד מבין אחיו בגלל איזה חטא ,ואמר עוד
אליו ּכל ּב ני
אספ ּו
אלי ו ּי
אמר מי לה' חנה ו ּי
המ
ש ער ּ
משה ּב ׁ
ׁ "ואת בניו לא ידע" ,ע"ד שאחז"ל )סנהדרין קד ,א( ברא מזכה
לוי" ,שהיה משה דורש וחוקר מי יודע בעצמו שהוא אך לה' אבא עיי"ש ,נמצא שגם הבנים במעשיהם הטובים ,יכולין
למסור נפשו וכל אשר לו לאהבת ה' וכבודו שאינו עובד את להציל את אבותיהם מדינה של גיהנם ,אבל אלו לא נצרכו
עצמו כלל רק הוא מופרש לה' ,ונדרש משה לשאלה זו, לכל אלה" ,כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו יורו משפטיך
משום דאע"ג דשלוחי מצוה אינם ניזוקין ,זה אינו אלא ליעקב ותורתך לישראל" וגו' ,ואין לך זכות גדול מכח
במקום שלא שכיחא הזיקא כידוע ,וא"כ לא היה משה יכול )תורת מהרי"ץ רבי יוסף צבי דושינסקי( התורה.
להכניס את ההורגים בסכנה עצומה כזה .משום הכי חקר
"מי לה' אלי" ,דזה הכלל דשכיחא הזיקא שאני אינו אלא מי
שעושה מצוה כטבע האדם לקוות שכר וגמול אם בעוה"ז היר
ואת אחיו א ואת
ראיתיו
לא א לאביו
"האמר
אם בעוה"ב ,אבל מי שהוא מופרש לה' בלי שום רצון עצמו ברית
ינצר) "דברי לג ,ט(. אמרת
מר
ידע י
נו א
כלל ,אינו ראוי לפחד משום דבר אפילו מהזיקא דשכיחא, "ובריתך ינצרו" -ברית מילה ,שאותם שנולדו במדבר של
ע"כ דבריו. ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם
ולפי זה יש לומר כאן ,הא דלא מיחה משה בבני לוי שמסרו )רש"י(.
נפשם על מצות מילה ,כיון שהכיר בהם שלא יבואו לידי ולכאורה צריך עיון איך היו בני לוי מלין את בניהם ,הלוא
סכנה בהיותם מופרשים לה' בלי שום רצון עצמם כלל .וזהו הטעם שלא מלו כלל ישראל את בניהם היה מפני הסכנה
שאמר "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" וגו' ופירש רש"י מכיון שלא נשבה להם רוח צפונית במדבר כל אותם
דקאי על שעת חטא העגל שמסרו נפשם להרוג איש את אבי ארבעים שנה.
אמו והוא מישראל או את אחיו מאמו או את בן בתו ,והיינו ובספורנו כתב ,שאמר "ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך"
שמסרו עצמם לקיים מצות ה' בלא פחד ומורא .ולכן מסרו על בני לוי ,לומר גדולתם שלא הקפיד על חיי בניו במדבר
נפשם גם עבור מצוות המילה ואפילו דשכיחא הזיקא .אך כדי לשמור אמרתך ,והוא מצות מילת הבנים ,אף על פי
פירוש זה אינו כדברי הספורנו ,שלדעתו אכן מתו רבים מהם שהיו מתים רבים מהם מפני רוח צפונית שלא נשבה.
)משחת שמן הרב חיים שאול קויפמאן( מחמת המילה. אמנם בשו"ת "חתם סופר" כתב )או"ח סי רח( שאי אפשר לומר
ככה שהניחם משה רבנו ע"ה למול ולסכן בניהם ולא מיחה
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []10
יששכר עלי עצ"ב שהוצרך משה רבינו ע"ה לומר "שמח לא א
ראיתיו" )דברי לג ,ט(. לאביו
"האמר
זבולון" וכו'. לפי שמשה האריך בברכת לוי קרובו יותר מבשאר השבטים,
ואפשר לומר במאי דפליגי הראשונים ומהר"ש פרימו, ואולי יאמרו ישראל שהיה מחניף לבב שבטו ,לזה אמר
דהראשונים סברי דאף אם החכם לומד שלא לשמה ותורתו שאינו כן ,כי אין בזה השבט חנופה אפילו על אביהם
היא נעשת לו סם המות ,המחזיק בידו האיש העשיר לא וקרוביהם ,ואחר שזה לא נמצא בכל השבט ,כל שכן בי!
הפסיד דהוא נתן את מעותיו על דעת שהחכם ילמוד לשמה, )'צרור המור' לרבי אברהם סבע(
ואם הוא למד שלא לשמה לגרמיה הוא דעבד והעשיר לא
הפסיד .ומהר"ש פרימו חלק עליה ,דאם התורה היא שלא
לשמה העשיר הפסיד ,דאם המקור משחת מאין תמצא מים היר
ואת אחיו א ואת
ראיתיו
לא א לאביו
"האמר
במורד .ואנו בעניותנו כתבנו שם דבהא פליגי ר' יצחק ורב ברית
ינצר) "דברי לג ,ט(. אמרת
מר
ידע י
נו א
נחמן בר יצחק פ"ק דבתרא ע"ש ,והשתא לדעת מהר"ש והדקדוק מבואר .ויובן ברמז נכון ,שמשה רבינו עליו
פרימו העשיר הנותן מעותיו ירא וחרד אשר פזר נתן לחכם השלום ניבא על דורות הראשונים שהיה להם חשק ללמוד
המניח את הכלכל"ה ומי יודע אם החכם ילמד שלא לשמה תורה ,והיו הולכין למדבריות והיו מתעכבין שם במדבריות
ויהיה יגיעו לריק ,גם אם ישתתף עם החכם שהוא יעסוק שנים הרבה וכשהיו חוזרים לביתם לא היו מכירין אבותיהם
בתורה והוא בסחורה ויחלקו ביניהם ועל זה סומך ועוסק ואימותם )עיין כתובות סב ,ב( על דרך מה שפירש רש"י על
בסחורה תמיד לאמר יש לי רב אחי ושותפי הלומד בשבילי הכרה ּו".
והם א ּ
אחיו
"ו ּי ּכר יוֹ סף את
הפסוק )בראשית מב ,ח(
ואם ילמוד שלא לשמה העשיר מפסיד המעות ומפסיד שלא ועל זה בא הרמז "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו
עסק בתורה ,על כן בא משה רבינו ע"ה לאסוקי סברת לא הכיר" ,והטעם למה כל כך" ,כי שמרו אמרתך ובריתך
מהר"ש הנז' ולהורות דהעיקר כסברת הראשונים ,לזה אמר שהיא התורה ינצורו" ,ועל ידי כן לא הכירו כאמור ודו"ק.
"שמח זבולון בצאתך" על אשר יששכר באהלך ,כי בכל )תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
אופן שמח דגם אם ח"ו ילמוד שלא לשמה אין נגרע מחלקך
כי "ה' יראה ללבב" דכונתך רצויה ורב טוב יש לו לשלם לך
גם ששותפך לימודו סם המות שם ס"מ לו ,ואתה תגיל בה' מטי
ליעקב ינצר ,יר ברית
אמרת
מר
י
דיש לו לשלם לך כאשר בהיות הלמדן לומד שלא לשמה, ותרת
ליראל" )דברי לג ,טי(
ודבר גדול דיבר הנביא באומרו "שמח זבולון". אם שומר אדם את פיו ,את אמרותיו ]"אמרתך"[ ,לבל יאמר
ולדעת מהר"ש פרימו יש לפרש דהוא כתב שם ,שאם החכם דברים שאינם מהוגנים ,הרי ממילא "ובריתך ינצורו" -
לומד לשמה ותורה דיליה תורה שלימה אף אם המחזיק הריהו בא לידי שמירת הברית ,לפי ששני הדברים הללו
שלא לשמה נוטל חלקו משלם ,והוא אשר רמז משה רבינו תלויים הם זה בזה; ואם שומר אדם על שניהם מתקיים בו:
ע"ה "שמח זבולון" ,אשר כי בכל אופן תשמח אף שאתה "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" -זוכה הוא ללמוד
עושה שלא לשמה בכל אופן "שמח זבולון". )שפתי צדיקים( ולהורות הלכה לאמיתה של תורה...
ואפשר לומר עוד דזבולון יעלה על לבו שהקב"ה ברא יצר
הרע וברא לו תורה תבלין ,והתינח ששיתוף יששכר יועיל
לעה"ב שיהיה לי חצי לימודו ,אמנם בעה"ז אני בלא עול ידיו
רצה" )דברי לג ,יא(. פעל
"ר ה' חיל
תורה יוצא לחוץ ודבר דבר עם כל סוחר ופועל והיצה"ר ומהכא יליף במכות )יב ,א( ובקידושין )סו ,ב( ,דחלל שעבד
יתגבר עלי כי אין תורה להעבירו ,לזה בא ואמר "שמח עבודתו כשירה.
זבולון בצאתך" ,והענין במ"ש הרב מופת הדור מהרח"א בשו"ת "חות יאיר" )סימן קי"ג( מובא שם עובדא באחד
בס' "עץ החיים" סוף פ' ויקהל כי גדלה מעלת המחזיק שהחזיק עצמו בכהונה וגם פדה הרבה בכורים ,וכתב שם
לת"ח דניצול מיצה"ר כי היכי דתורה מצלא מיצה"ר ,ויש דרק לענין עבודה נאמר האי הלכתא דעבודתו כשירה ולא
לו יתרון למחזיק דאלו הת"ח בעידנא דלא עסיק בתורה לא לענין פדיון .וכן הביא משמה"ל בשם בית יצחק ודובב
מצלא מיצה"ר ,והמחזיק עושה סחורה וניצול מיצה"ר, מישרים דל"מ חלל.
סף" )קהלת ז ,יב( הכ
החכמה ּב צל ּ
"כי ּב צל
ואסמכיה אקרא ּ הנה ברור הוא דהאי עובדא דהחו"י היה דנתברר שהוא
ע"ש ,וז"ש "שמח זבולון בצאת"ך" לסחורה ולא תתעצב חלל ,אבל אי נתברר שהוא זר ממש אז אין ראוי דבר זה
שמא יסיתך היצה"ר אחר שאתה בטל מהלימוד ,אלא שמח להכניסו לפנים .ועי' בהגה"ה על המאירי קידו' ס"ו ב' מה
כי אין היצה"ר שולט בו מטעם שיששכר באהלך ותורתו דמביא שם דהקשו על החו"י ,ולדברינו מיושב.
)ראש דוד – רבינו החיד"א( מצילך מיצה"ר. )שומר אמת – רבי מאיר שצ'יגל(
וישכר
אהלי) "דברי לג ,יח(. צאת
זבל
"מח
)דברי וישכר
אהלי" צאת
זבל
מח
אמר
"ולזבל
ותרגם אונקלוס 'חדי זבולון במפקד לאגחא קרבא על בעלי לג ,יח(.
דבבך' .והנה אף דגם שאר שבטים הלכו למלחמה ואם כן זבולון ויששכר אשר ברכם "שמח זבולון בצאתך ויששכר
מה היא האי שמחה מיוחדת אצל זבולון במלחמה. באהלך" ,ויש להרגיש דמה היה עולה על הדעת דזבולון או
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []11
)דברי לג, מלא
רת ה'" בע רצ
נפלי
אמר
"לנפלי
רגלינ ּו ּב ׁ ש
ערי "עמדוֹ ת הי ּו
אמנם כיון דבמכות )י ,א( איתא
כג(. לם" )תהלים קכב ,ב( ,מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, ש
יר ּו ׁ
שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה ,וכיון דזבולון שותף
הנה ידוע )מנחות מג ,ב( שחייב אדם להשלים מאה ברכות בכל
בלימוד תורה עם יששכר וא"כ גם בעת צאת זבולון
ראל מה ה'
יש
"ועתה ׂ
יום ,כמו שאמר הכתוב דברים )י ,יב( ּ
למלחמה יש להם שותפים שאז ממש הם עוסקים בתורה,
ליראה" ,אל תקרי מה אלא מאה. מעמּ כי אם
אהיׁ ש אל ּ
ולכן שמחים הם ובטוחים שינצחו במלחמה.
ובשבת דליכא מאה ברכות ,משלים בפירות .והנה ארצו של
)שומר אמת – רבי מאיר שצ'יגל(
נפתלי היתה מלאה פירות ,כדכתב רש"י ז"ל ,זה אומרו
"נפתלי שבע רצון" ,רצה לומר ישבע בפירות ,ועל ידי זה
"ומלא ברכת ה'" שמשלים בפירות.
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון( וישכר
אהלי) "דברי לג ,יח(. צאת
זבל
"מח
יובן על פי מה שאמרו חז"ל ,המשתתף עם תלמיד חכם
כאשר היה זבולון ויששכר שותפים ,הן בעודנו חי ואף כי
רת ה' י
ודר מלא
בע רצ נפלי
אמר
"לנפלי
אחרי מותו הוא ציוה שיפרנסהו מנכסיו ,מה גדול מאד
ירה" )דברי לג ,כג(. שכרו .שכל התורה שלומד החכם אחר פטירתו הנה שכרו
פירש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל במשנה )אבות פרק ד' משנה א'(
אתו .ונמצא דאף אחר פטירתו מרויח כמה מצוות ,ותלמוד
'איזהו עשיר השמח בחלקו' ,ובזה הקב"ה נותן לו ברכה תורה כנגד כולם .שחולק בעולם הבא עם החכם בתורה
במעשה ידיו .זה אומרו על ידי שהוא שבע רצון ושמח ובמצוות .ובזה יובן הכתוב ברמז נכון שמח זבולון בצאתך
בחלקו הנה שכרו איתו ומלא ברכת ה' ,ודו"ק כי נכון. מעולם הזה ,כי אף שאתה בקבר שאין שם תורה ומצוות
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
ולימוד תורה ,אתה נתעלית כי "יששכר באהליך" ,והוא
נשען על התלמיד חכם המחזיק בידו .ובשביל שאתה גרמת
ליששכר באהליך שיושב ולומד ,אף עכשיו לאחר מיתה הוא
שוכב בקבר ,ויששכר לומד תורה וחולק עמו בשכר זה
הלעד עד ) "דברי לד ,א(.
האר את
"וראה ה' את ל
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון( לעולם הבא ודו"ק.
טעם שהראהו למשה את הארץ
"את כל הארץ" -הראהו את כל ארץ ישראל בשלותה
והמציקין העתידים להיות מציקין לה" .עד דן" -הראהו בני
דן עובדים עבודה זרה וכו' והראהו שמשון שעתיד לצאת )דברי וישכר
אהלי" צאת
זבל
מח
אמר
"ולזבל
ממנו למושיע )רש"י(. לג ,יח(.
צריך לבאר מה התועלת שהתכוון בה הקב"ה להראותו זבולון שהוא שם נרדף לסוחר ,חייב לשמוח כאשר יששכר
מראה זה. הלמדן ויושב האוהל יושב באמת באהלו .רע ומר יהיה אם
הרמב"ן כתב בזה דברים נפלאים וז"ל :וטעם המראה הזאת יששכר הלמדן יהפוך את היוצרות והוא יהיה היוצא ...לכן
חייב זבולון לדאוג דאגת פרנסתו...
אשר הראהו ,בעבור שהיתה הארץ מלאה כל טוב צבי לכל
)אמרי דעת רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין(
הארצות ,ומאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה
ש ּמחוֹ ּב רבוֹ ת הטובה ּב ראוֹ ת עיניו.
רבינו אוהב את ישראלׂ ,
אולם דבריו אינם תואמים למה שהביא רש"י מדברי חז"ל
שהראהו גם את הפורעניות. מטיו ע
יראל" )דברי לג ,כא(. עה
"צדקת ה'
"הראיתי
בעיני "למען תברכנה. והספורנו )פסוק ד( כתב ביאורו ,כי ראינו לפעמים אחד שיושב בתענית כל ימיו ,ואם
יבואו לבקש נדבה ממנו בעד עני שאין לו מה יאכל ,אז
ולדבריו אתי שפיר ,שאכן התכוון להראות לו כל מאורעות
יענה :האם הוא ראוי וטוב יותר ממני שגם אנכי יושב
הדורות העתידים לבוא ,כדי שיראה כל דור ודור וטובותיו
בתענית ,ולא יתפעל מאומה .אבל משה רבנו ע"ה ,אף
לצד חסרונותיו ויברכו את הברכה הראויה לו .ומשום טעם
שלחם לא אכל ומים לא שתה שאל מה' שלא יחסר
זה הראהו גם את מנהיגי כל דור ודור ,כדי שיברך אותם
ממזונותם של כלל ישראל .וזה שאמר השבח על משה רבינו
ויתפלל עליהם שיצליחו במלאכתם להנהיג את ישראל .ולפי
ע"ה ]כבסוטה יג ,ב שאמרו זה מלאכי השרת על משה[ ,הגם
זה אפשר שלכן נקראו החכמים בשם 'משה' כדאיתא בגמרא
שצדקת ה' עשה להתנהג בכל מעשיו בפרישות מעולם הזה,
כמה פעמים משה 'שפיר קאמרת' ,היינו כי משה רבנו
מכל מקום עשה משפטיו עם ישראל לידע מה שצריכים .וכן
השפיע מברכות קדשו לברך את חכמי הדורות ואצל עליהם
היה מעלת אברהם אבינו ,אף שבוודאי הפשיט את עצמו
מכוחו.
מכל עדוני העולם הזה ,מכל מקום בעת ההיא שבאו אליו
וב"אבני נזר" כתב ,שעל ידי שראה משה רבנו את הארץ
אורחים ידע איך להתנהג עמם וליתן להם אכילה ושתיה.
השפיע בה מקדושתו בכח ההבטה ,ומכוח זה נתברכה
)רבי יעקב יוסף מ"מ דווילנא(
הארץ שיהיה אוירא דארץ ישראל מחכים ,כדאיתא בגמ'
)בבא בתרא קנח ,ב(.
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []12
ני אל
ידע ה'
אר
מה יראל
נביא עד
"וא ק ועיין ב"שם משמואל" )מועדים שמ"ע ושמ"ת שנח תרע"ו( שהראה
ני) "דברי לד ,י(. לו הקב"ה למשה שני מראות כאחד ,הראה לו בני דן
עובדים עבודה זרה ואעפי"כ עומד מהם שופט אשר יעקב
לאחר פסוקי פטירתו של משה רעיא מהימנא מפרש הכתוב
אע"ה כסבור עליו שהוא משיח ,ובזה הראה לו שישראל
שבחו "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" וגו' ,ויש לדקדק,
אינם נעשים ח"ו אבודין לעולם ,ואפילו ח"ו עובדים עבודה
למה לא אמר 'ולא היה בישראל' מהו שתפס לשון 'קימה',
זרה עוד לא אבדה תקותם ,כי השורש טוב וקיים לעולם ואם
ומה בא להשמיענו בזה.
נטע"קציר ּכמוֹ
ועשה
יפרח ׂ
מים
ו"מריח
יכרת עוד יחליף ,
בספר "תכלת מרדכי" ,פירש על דרך שפירשו בספרי המוסר )משחת שמן( )איוב יד ,ט(.
"מי
יעלה את מאמרו של נעים זמירות ישראל )תהילים כד ,ג(
קדשוֹ " ,שבא להורות שלא יסתפק בהר ה' ּו מי יקוּ ם ּב מקוֹ ם ׁ
האדם הישראלי במה שזוכה להיות 'עולה' בהר ה' ,אלא מה
עבד ה'" )דברי לד ,ה(. "ומת
עיקר המעלה הוא רק כאשר 'יקום במקום קדשו' ,דהיינו
בספר "איזהו מקומן" )מנחות ל ,א( מביא זוה"ק דנפשו של
שלא די כאשר עולה ומתעלה אם מיד לאחר מכן הוא חוזר
משה חזרה לגופו והוא כתב את הפסוקים "וימת שם משה",
ונופל ,אלא העיקר הוא כאשר עומד ומתקיים במקום
מימה" ,והיינו ע"י "תוֹ רת ה' ּת וזהו מה שכתוב )תהלים יט ,ח( ּ
העליון ,דהיינו שישאר איתן במצבו הנעלה וימשיך עמידתו
יש
ראל בני ׂ
בכ ּו
"ו ּ י ּ
נפש" .וחידוש הוא לי הא כתוב יבת ׁ "מש
ׁ
במדריגה העליונה אשר זכה והשיג .ויש לומר שזהו השבח
בכי
אבל ימי שים יוֹ ם ו ּ י ּתמ ּו
ערבת מוֹ אב ׁ ש ׁ
משה ּב את ׁ
שהכתוב מעיד במדרגתו הנשגבה של משה רבנו ע"ה ,שאם
משה" )דברים לד ,ח( ,וא"כ לפי זה חזרה הנפש אחרי ל' יום ׁ
אכן בני ישראל זכו במשך שנות יציאתם ממצרים והליכתם
מהקבורה.
במדבר להתגלות כבוד השכינה ולמדרגות נפלאות של
קרבת ה' ,ומה עוד במעמד קבלת התורה כאשר דיבר עמהם והנה כיוצא בזה ראיתי מובא מספר "עוד יוסף חי" עובדא
פנים בפנים מתוך האש ,ובאותה שעה נאמר עליהם )תהילים מזמן רב שרירא גאון אשר אדם אחד זכה בירושה בספר
כם" )עבודה זרה ה,עליוֹ ן ּכ ּל
בני
אתם ּו אקים ּ
אמרתי "אני ּ פב ,ו( תורה אשר כתבה עזרא הסופר ע"ה בידו ונתקנא בו מומר
א( ,אבל הם לא החזיקו במעמדם הגבוה ולא התקיימו אחד על אשר יורש זה ויתר על סכום עצום ממון בגלל הספר
במעלתם ,כי חבלו מעשיהם ועשו את העגל ככלה עלובה תורה ,והלך בצינעא ומחק אות מהספר בפרשה שיקראו
המזנה בתוך חופתה .אבל משה רבנו לא סר ולא ירד מעולם באותה שבוע ,וכשמצאו באמצע הקריאה את הפסול נפל
ממדרגה שעלה אליה ,ועל זה מעיד עליו הכתוב "ולא קם אותו אדם למשכב ,דאף אם יתקנו האות מ"מ כבר אין זה
וגו' עוד בישראל כמשה" ,שלא היה אחד בתקומה כמוהו, ספר של עזרא .ובאותו מוצאי שבת בא אביו בחלומו לבנו
שהתקיים ועמד בקדושתו העליונה כל ימיו. וא"ל דנפסק מן בית דין של מעלה שיבוא עזרא הסופר
בעצמו ויתקן את הספר שכתב ,וכן היה כאשר אמר האב,
ועבודה זו היא תכלית עבודת ימים אלו ,ימי ירח האיתנים.
שראו הספר תורה מתוקן .חזינן דיש דבר כזה ומהני לתיקון
כי הרי במהלך ימים קדושים אלו זוכה כל אדם להתעלות,
הספר תורה .ועי' כתו' ק"ג ,א בגהש"ס דרבינו הק' אחר
לטהר ולזכך את נפשו בעבודת התשובה ובעסק המצוות,
פטירתו הי' בא לביתו ופוטר הרבים בקידוש היום.
אמנם דא עקא כי יצרו מתגבר עליו בכל יום להכשילו
)שומר אמת רבי מאיר שצ'יגל(
ולהורידו ממדריגתו ,ומנסה בכל האופנים והנסיונות להפילו
שלא יחזיק במה שזכה להשיג ,וצריך האדם להתחזק בתוקף
ולקרוא מלחמה כנגדו ולבקש עצות ותחבולות לנפשו איך
להתקיים במדרגות העליונות ולעמוד בהם לאורך ימים. כהתה עינ וא
מת א נה וערי
מאה
"מה
נס
לחה" )דברי לד ,ז(.
ובספר "מנחת יצחק" על המועדים ,מפרש על זה הענין את
בש לם ס ּו ּכוֹ ּו מעוֹ נתוֹ
"ויהי ׁ
לשון הכתוב בתהלים )עו ,ג( למה הוזכרו דוקא שתי דוגמאות אלו ,כדי להבליט את
בצ ּיוֹ ן" ,כי בימי הרגלים היו עולים להיראות את פני ה' בבית רעננותו?
המקדש וזוכים לשאוב רוח הקודש בשמחת בית השואבה, שכן ,כיום כשמנהיג עולה לגדולה הוא מתעלם ממעשי
אמנם אם לאחר מכן בחזרו לביתו היה שב האיש לקדמותו עוולה ומבליע דברי נבלה שנעשה על ידי מקורביו .אולם
ומפטיר כדאשתקד ,בשכחו כליל את מעמדו הטוב משה ,למרות היותו מנהיג ורבו של ישראל ,לא העלים עין
ומדרגותיו הנעלים שזכה להם במשך הימים הקדושים ,הרי משום דבר עוול ,אלא מיד בראותו מעשה שלא כשורה
נתגלה בזה שבאמת לא קנה את כל המדרגות בשלמות והמה השתדל בכל מרצו ּ
לתקנוֹ ,אפילו אם התיקון יפגע במישהו
עדיין חסרים מנפשו ,וזהו כוונת המזמור "ויהי בשלם סוכו" או יגרום עלבון למישהו.
מתי אפשר לומר שהשיג את מתנת החג בשלמות" ,ומעונתו אצל משה רבינו נתקיים" :לא כהתה עינו" -לאמור :לא
בציון" כאשר גם במעונו וביתו הוא ממשיך את קדושת ציון ניסה לעצום עין לבלי ראות את הנעשה ,וגם "לא נס ליחו"
וירושלים ,להיות באותה מדריגה נעלית של קדושה וטהרה הוא לא ניסה להבליע את המעשה הרע -לומר לך שבחו של
)משחת שמן( כבהיותו לפני האלוקים. )אמרי דעת רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין( משה...
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []13
ולזה המציא הקב"ה בטבע הבריאה שיראו הכל מציאות זו, יראל
מה" )דברי לד ,י(. נביא עד
"וא ק
שהכל נראה והכל נשמע .וכן הוא לענין נפלאות הבריאה,
וקשה דהיה לו לכתוב 'ולא יקום עוד נביא בישראל כמשה'.
שהקב"ה גילה לנו נפלאות הבריאה ,שהקב"ה גילה לנו
ויובן כי ידוע מעלת משה רבנו ע"ה מכל הנביאים )רמב"ם
נפלאות אלו בזמנינו ,כדי לחזק את האמונה אצלינו.
הלכות יסודי התורה פ"ז ה"ו( ,שכל הנביאים ז"ל בהגלות הקב"ה
נמצינו למדים שהאמונה בבורא עולם היא ברורה לעין כל,
ית"ש עליהם נפלו על פניהם .דכתיב )יחזקאל א ,כח; דניאל ח ,יז(
וכל הרוצה להתחזק בקנין אמונה חושית בו יתברך ,יש לו
"ואנכי נפלתי על פני" .אבל משה בהגלות הקב"ה עליו עמד
רק להתבונן באותות ובמופתים של יציאת מצרים ושל מתן
עמ די" ,ולזה אמר "ולא עמד ּ
"ואתה ּפה
דכתיב )דברים ה ,כז( ּ
תורה ,ולהתעורר מהחכמה הנפלאה של הבריאה ,ובלימוד
קם נביא עוד בישראל כמשה" ,ר"ל שלא יוכל שום נביא
הספרים העוסקים בזה ,כגון שער הבחינה בספר חובות
לעמוד בהגלות הקב"ה עליו כמשה וק"ל.
הלבבות .ועל ידי זה ישריש בלבו האמונה שאין עוד מלבדו,
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
ויבוא לקבל עול מלכותו יתברך קבלה נאמנה ,לטוב לו בזה
)עץ החיים( ובבא.
לעת
אר לח ה' אר והפתי
האתת "לכל
הד
החזקה" )דברי לד ,יב(. "לכל
הד
החזקה לכל
ארצ ,לכל
עבדיו
לכל
לפרעה
מצרי
עבודת האדם הוא בחטיפה
לעיני ל
יראל מה עה אר הדל הרא
לכל
איתא בירושלמי )תענית פ"ד הלכה ה( :ביקש הקב"ה לחוטפן )דברי לד ,יאיב(.
)הלוחות( מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו וזהו תחילת התורה וסופה – אמונה
"ולכל היד החזקה". "ולכל המורא הגדול" ,זו מתן תורה )רמב"ן בשם הספרי(.
לכאורה הדברים נראים כמדרש פליאה ,וגם אין מובן מה הנה סיום התורה הוא בענין הנסים הגדולים שהיו ביציאת
בא זה ללמדינו? מצרים ובמדבר לעיני כל ישראל .ולדברי הספרי ,נזכר גם
אמנם אם כי איני יודע מה היה עבודת האדם קודם חטא מעמד הר סיני שהיה לעיני כל ישראל ,שאז הכירו כולם
אתם ּו
בני אקים ּ
אמרתי
"אני ּ
העגל כשהיו במדריגה של בחוש באחדות ה' בעולם .וכמו שכתוב )ואתחנן ד ,לה( "אתה
עליוֹ ן ּכ ּל כם" )תהלים פב ,ו( ,והיה להם חירות מן המלאך המות
הראת לדעת כי ה' הוא הוא האלקים אין עוד מלבדו" ,וכמו
)שמות רבה לב ,א( ]והרי אמרו ז"ל )ב"ב טז ,א( הוא מלאך המות שפירש רש"י שם ,שהקב"ה קרע את הרקיעים העליונים
הוא יצר הרע[ ,אבל אחר חטא העגל כל עבודתינו צריך וראו שהא יחידי.
להיות בחטיפה .וזהו מעלת הזריזות שהכל בחטיפה ,וזה ונראה לבאר הטעם שסיימה התורה בהזכרת הנסים
יסוד גדול בכל עבודת האדם .וזה הביאור בהירושלמי הגדולים ,ובפרט במעמד הר סיני ,על פי מה שכתבו
שגברה ידו של משה וכו' ,שמשה רבינו רצה ללמדינו בזה המפרשים ,שסוף התורה נעוץ בתחילתה וגם מגלה על
שמעכשיו עבודתינו שיהיה הכל בחטיפה. תחילתה .ולכן הנסים הגדולים שנזכרו בסיום התורה,
זכורני כאשר הייתי נוכח בהחתונה של הג' הר' חיים ובפרט מעמד הר סיני ,מוכיחים על הבריאה שנכתבה
שמואלביץ זצ"ל וכל הרבנים היו יושבים בראש השולחן, בתחילת התורה ,שהיא בריאת הטבע ,שכולה היא מעשי
היו משלחין המגשים והעוגות אל ראש השולחן ,וכמה הקב"ה לבדו .וכדברי הרמב"ן הידועים )סוף פרשת בא( ,שמתוך
בחורים חטפו העוגות קודם שהגיע לשם .פתאום נעמד הנסים הגדולים והמפורסמים האלו ,יודה כל אחד בנסים
חותנו הג' הר' אליעזר יהודה פינקל זצ"ל על השולחן לדבר, הנסתרים ,וידע שהקב"ה הוא הבורא והמנהיג את כל
וסברו כולם שהולך לומר מוסר בוער כאש על התנהגות העולם.
הבחורים ,אך הוא אמר ,זהו עבודת האדם בעוה"ז לחטוף, ויש לומר עוד ,שסוף התורה גם מגלה על תחילתה באופן
כדאמרו במסכת עירובין )נד ,א( 'א"ל שמואל לרב יהודה אחר .שכשם שהנסים נעשו בפרסום גדול ,וראו כל ישראל
שיננא חטוף ואכול וחטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה בחוש את אמיתת הבורא ,כן הוא באמת לענין האמונה
כבי הילולא דמי' ]פירש רש"י ,היום ישנו ולמחר איננו, בבריאת העולם ,שכל אחד המתבונן קצת בנפלאות של
)נועם המוסר רבי נתן מאיר וואכטפויגל( דומה לחופה שהולכת מהר[. הבריאה יכול לראות בברירות שיש בורא עולם ,וכמו
אחזה אלוֹ ּה" )איוב יט ,כו( ,ונמצא שגם
ש רי
מב ׂ
שכתוב " ּו ּ
בריאת העולם היא לעיני כל ישראל.
עה
מה אר
הדל הרא
לכל החזקה
הד
"לכל
ובזמנינו מתגלית חכמת הקב"ה בבריאה הרבה יותר
לעיני ל
יראל" )דברי לד ,יב(. מבזמנים קדמונים ,וקל יותר לקנות את האמונה בו יתברך.
שבירת הלוחות ההכנה הראויה לקבלת התורה ויש לומר הטעם לזה ,שהוא כעין מה שכתב מרן החפץ חיים
"לעיני כל ישראל" ,שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, זצ"ל )בספר שם עולם ,בחתימת הספר( ,לענין כל הכלים שנתחדשו
"ואש ּברם
לעיניכם" )עקב ט ,יז( ,והסכימה דעת הקב"ה שנאמר ׁ כמו הטלפון וכדומה ,שהטעם להתפתחות זו מפני שבימים
לדעחו ,שנאמר 'אשר שברת' )כי תשא לד ,א( ,יישר כחך הקדמונים כשלמד אדם שיש עין רואה ואוזן שומעת היה
ששברת )רש"י(. מאמין בזה באמונה שלימה .אבל בזמנינו נחלשה האמונה,
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []14
היו מונחים בארון שבקודש הקדשים ,שהוא מקום חיבור הנה התורה מסיימת בכמה דברים גדולים ונוראים שעשה
עליונים ותחתונים. משה רבינו ,והדבר האחרון הכתוב בתורה הוא מה ששבר
אולם כשחטאו כלל ישראל בעגל חזרה זוהמתם ,ואיבדו את את הלוחות ,והדבר צריך ביאור איזה דבר גדול היה בזה.
מעלתם הרוחנית ,ועל ידי ירידה זו חזרה העולם להתגשם, ועוד יש להעיר שהרי אין מסיימין אלא בדבר טוב ,ואילו
עד כדי שהלוחות הרוחניים לא היו שייכים לעולם מגושם שבירת הלוחות היא ענין של פורענות ,והיא אחת מן
כזה ,וממילא הוצרך משה רבינו לשבור את הלוחות .ולכן הסיבות לתענית שבעה עשר בתמוז ,ואם כן צ"ב מדוע
מתענים בשבעה עשר בתמוז -על אבידת מעלות אלו של סיימה התורה בדבר של פורענות.
חיבור ודביקות ,שנעשתה בשבירת הלוחות .כי מאחר אבל באמת שבירת הלוחות היתה דבר גדול מאוד ,לפי שעל
שנשתברו הלוחות הראשונות ,לא זכו עוד למדריגות אלו ידה הציל משה רבינו את כלל ישראל .וכמו שכתב רש"י
של השראת השכינה ,ואבידה זו היתה אבידה לדורות. בפרשת כי תשא )לד ,א(' ,משל למלך שהלך למדינת הים
ועל פי זה נראה לבאר את גדלות מעשה משה רבינו במה והניח ארוסתו עם השפחות ,מתוך קלקול השפחות יצא
ששיבר את הלוחות .והוא על דרך מה שאמר מו"ר המשגיח עליה שם רע ,עמד שושבינה וקרע כתובתה ,אמר ,אם יאמר
רבי דוד קראנגלאס זצ"ל לבאר דברי חז"ל )מובא ברש"י קידושין המלך להורגה ,אומר לו עדיין אינה אשתך' וכו' .הרי
לא ,ב( ,שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו בעצים ששבירת הלוחות היתה כמו קריעת הכתובה ,שהיתה מורה
ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל שאלמלא על החיבור שהיה בין הקב"ה וישראל .וכיון שנתפרדה
כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד .ומאמר זה נראה החבילה ,לא נענשו כלל ישראל כל כך .נמצא שבשבירת
כתמוה ,שכילה הקב"ה חמתו בשריפת העצים והאבנים של הלוחות עשה משה רבינו דבר גדול להציל את ישראל ,וכמו
בית המקדש ,וכאילו הקב"ה התנהג ח"ו כבשר ודם שבשעת שאר האותות והמופתים שעשה למען הצלת ישראל.
רוגזו הוא משבר עצים ואבנים בחמתו ,ועל ידי זה נח רוגזו. ולפי זה יש לקשר סוף התורה לתחילתה .שבפשטות היה
וגם צ"ב האיך נח מרוגזו על ידי זה. נראה כאילו התורה פתחה וסיימה בדברים הפוכים ,שהרי
ואמר לבאר הענין ,שבזמן שבית המקדש היה קיים והקב"ה התורה מתחילה בענין בריאת שמים וארץ ,שזהו "בנין",
השרה שכינתו בישראל ,היתה עליהם תביעה גדולה ומסתיימת בענין שבירת הלוחות ,שנראה כמו "חורבן".
כשחטאו ,וממילא נתחייבו בעונש גדול יותר .אבל משחרב אבל לפי מה שנתבאר ,גם שבירת הלוחות היתה בנין ,שהיא
המקדש ונסתלקה השכינה ,לא היתה התביעה גדולה כל כך, הביאה להצלת כלל ישראל .והוא על דרך מה שאמרו חז"ל
וממילא נחלש חרון האף על מעשיהם .וזהו מה שאמרו )מגילה לא ,ב( 'סתירת זקנים בנין'.
חז"ל שכילה הקב"ה את חמתו בעצים ואבנים ,ר"ל שהחריב ונראה להוסיף עוד בעומק דברי רש"י הנ"ל ,שדימה את
את בית המקדש כדי להצילם מכליה. שבירת הלוחות לקריעת הכתובה .ובהקדם נבאר את מהות
ועל פי דבריו י"ל שכן היה ענין שבירת הלוחות ,שהרי כבר האסון הגדול של שבירת הלוחות ,שמחמתו מתענים לדורי
נתבארה מעלת הלוחות הראשונות ,שהיו מחברים העליונים דורות.
והתחתונים ,ועל ידם היו כלל ישראל מתחברים להקב"ה הנה על הלוחות הראשונות כתיב )כי תשא לב ,טז(ׂ ,
"מעשה
כחתן וכלה ,וכאילו הם עומדים לפני המלך ,וממילא היתה אקים ה ּוא" ,והיינו שעצם מכתב
כתב ּ
והמ ּ
המה ּ
אקים ּ
תביעה גדולה עליהם במה שחטאו בעגל .ולכן שיבר משה הלוחות וגם הכתב שעל הלוחות היו מעשה הקב"ה .ולכן
רבינו את הלוחות ,וניתק את חיבורם זה להקב"ה ,וכמו באמת הלוחות שייכים לעולם הרוחני ומקומם הוא בשמים,
שכתב רש"י שקרע את הכתובה .וכיון שאבדו חיבור זה ,לא וכמש"כ בספר "דרך ה'" )חלק ד' פרק ו' אות י"ג( שגדר של
היתה התביעה עליהם חזקה כל כך ,וניצלו מהעונש החמור 'עולם' הוא ,שכל הנמצאים בו יש להם שייכות זה לזה.
שהגיע להם. אולם לאחר שקיבלו ישראל את התורה ופסקה זוהמתן,
וכן איתא בגמרא )שבת פז ,א( שמשה רבינו עשה ק"ו' ,ומה כמבואר בחז"ל )שבת קמו ,א( ,התגבר כח נשמתם ונזדכך גופם,
פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא וכן נזדכך כל העולם ,עד שהגיעו למדריגה גבוהה כל כך,
יאכל בו ]והיינו שקדושת מצות פסח אינה סובלת טומאת שהיו ראויים לקבל את הלוחות שהן מעולם רוחני .ולכן נתן
בן נכר[ ,התורה כולה כאן וישראל מומרים על אחת כמה הקב"ה למשה את הלוחות השייכים לעולם הרוחני,
וכמה' .והיינו שמשה רבינו הבין שמכיון שחטאו אינם להורידם לעולם הגשמי.
יכולים לקבל את הלוחות השייכים לעולם העליון ,כי לזה ומבואר בספרים שענין הורדת הלוחות היה להביא השראת
צריכים להיות ראויים ומוכשרים ,וכיון שחטאו ישראל השכינה לעולם ,שהרי אין הקב"ה נפרד מן התורה ,ואם
בעגל ,לא היו מוכנים לתורה .נמצא שמצד אחד היתה הלוחות כאן ,הקב"ה כאן .והיה מחבר בזה את העליונים
שבירת הלוחות דבר רע מאד לישראל ,שבזה אבדו הרבה והתחתונים חיבור גדול ,עד שיתקדש העולם הגשמי
מהשראת השכינה ,אבל מצד אחר היה דבר טוב מאד ,שאם בקדושה גדולה ,מקדושה השייכת לעולם הרוחני .ואם היו
לא כן היו הם עצמם ח"ו נענשים עונש נורא. זוכים לזה ,לא היתה התורה משתכחת כלל ,וכמו שאמרו
ונמצינו למידים מענין שבירת הלוחות ,את גודל האחריות חז"ל )עירובין נד ,א(" ,אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא
המוטלת על מי שבא להתדבק בהקב"ה ובתורתו .שכל נשתכחה תורה מישראל" ,וכמבואר בספרים שהשכחה באה
הקרוב יותר לתורה עליו להתנהג כראוי לפי התקרבותו מכח הגשמיות .ומטעם זה מצינו שהלוחות ושברי הלוחות
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []15
לכל
האתת מה וגו'
יראל
נביא עד "וא ק להקב"ה ,ולהכין את עצמו הכנה ראויה ,ולהכשיר עצמו
הד
החזקה לכל
לעת וגו'
לח ה' אר והפתי
בארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם ,ביראת שמים
לעיני ל
יראל" מה
עה
אר הדל
הרא
לכל
ובמדות טובות .ורק בזה יוכל לזכות להיות ראוי לקנות את
)עץ החיים( התורה.
)דברי לד ,ייב(.
הנה יש להעיר על הדרשה שהביא רש"י ז"ל על "לעיני כל
ישראל" ,שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם ,וכי למה
דרשו בסיום התורה דבר שהוא לכאורה גנותן של ישראל עה
מה אר
הדל הרא
לכל החזקה
הד
"לכל
שהוצרך משה לשבור את הלוחות בעבור חטאם .ועוד דיוק, לעיני ל
יראל" )דברי לד ,יב(.
מהי נשיאות הלב שהיה למשה רבינו ע"ה בשבירת הלחות.
וסמיך ליה "בראשית" .יובן לפרש על פי מה שאמרו ז"ל
אבל באמת חד מתורץ בחבירו ,שהרי הורונו חז"ל )ע"ז ד ,ב( )ירושלמי תענית פ"ד ה"ה( "ולכל היד החזקה" שקבל משה רבנו
לא היו ישראל ראויין לאותו מעשה אלא להורות תשובה את התורה בלוחות בידיו .גם נקדים מה שכתוב )ירמיהו לג ,כה(
לדורות ,א"כ אדרבה משום שהיו דור דעה וזכו למה שלא ש ּ
מתי". וארץ א ׂ
מים
ש
חקוֹ ת ׁ
ולילה ּ
בריתי יוֹ מם
"אם א
זכו דורות לפניהם ולאחריהם "לכל היד החזקה" לקבל ובזה יובן "ולכל היד החזקה" שהיא התורה אשר הוריד
התורה מידו של הקב"ה "ולכל המורא הגדול" נסים משה ,וזהו "אשר עשה משה" ,ר"ל עשה יד חזקה ופועל
וגבורות שבמדבר הגדול והנורא ,משום כך היו הם הראויים שלקח התורה והביא לעיני כל ישראל ,הטעם משום
להראות לדורות כח הגדול של התשובה ,שלמרות עוצם המים" וכו' .משום בריאת אהים את ראשית ּברא "ב ׁ
ּ
גדולתם נכשלו ובכל זאת נתקבלו בתשובה שלימה ,וא"כ העולם צריך לקיימה ,ואם לא נתן התורה לא נתקיימו שמים
לאמתו של דבר אין בשבירת הלוחות כל גנאי לישראל, וארץ .וזהו משום ש"בראשית ברא אלהים את השמים ואת
אדרבה יש בזה משום הוכחה לרום מעלתם להורות הארץ"" ,ואם לא בריתי" וגו' .וזהו הסמיכות "לעיני כל
התשובה לדורות ,וזה היה גם נשיאה הלב של משה לשבור ישראל" ,שנתחזק עם המלאכים ולקח את התורה ,משום
הלוחות ולהראות גדולת עם ישראל שהם נקיים וטהורים "בראשית ברא" שתברא העולם ותתקיים ודו"ק.
)תורת מהרי"ץ רבי יוסף צבי דושנסקי( מכל חטא. )תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
י"ח בתשרי ה'תקס"ג :הגאון רבי משולם איגרא זצ"ל
רבי אריה לייב איש הורוויץ האבד״ק סטניסלאב ,ובן גיסו רבי נפתלי זצ״ל 'להגאון הנשר הגדול בעל הכנפים ,מופת הדור ,שבחו מלספר חדול .אביר
האבד״ק ראפשיץ ,ועוד .שם יצא טבעו בעולם לגאון אדיר ,אשר לחריפותו הרועים ,רכב ישראל ופרשיו ,הגאון האמתי רשכבה״ג ,שר התורה ,נהירין לי׳
ועומק שכלו אין חקר לתבונתו ,וגדולי הדור הריצו אליו שאלותיהם וייחלו על שבילין דאורייתא כאור בהיר ,אור העולם ,אספקלריא המאירה ,מנורה הטהורה,
הכרעתו להלכה. צבי עטרת תפארת ישראל ,אתו המדע וחכמה על אמתתו להקימה'( .כך כתב עליו
בספר "ויגד יעקב" כתב שמעתי ענין נחמד שמרן החתם סופר ז״ל בבואו לבקר רבי חיים טשערנוביץ בראש ספרו "סדורו של שבת" ח״ב תשובה ב׳).
את הגאון הנורא הר״ר משולם מטיסמיניץ ז״ל וחשב בדעתו אולי על גאון כזה נולד בעיר בוטשאטש לאביו רבי שמעון .גאונותו ניכר בו בהיותו ילד .ומספרים
ראוי לברך ברכה [חכם הרזים] ובבואו לחצרות קדשו פיו פתח בחכמה ואמר שבהיותו בן עשר שנים ,דרש בבית הכנסת דק׳ בראדי ,לפני גדולי חכמי הקלויז,
רבינו יש לי קושיא על הרמב״ם שהשמיט הך מימרא דעל חכם הרזים צריך וגם הגאון רבי יצחק הלוי איש הורוויץ ז״ל ,בא לשמוע הדרשה ,והיה מתווכח
לברך ברוך אתה ה׳ א׳ מלך העולם חכם הרזים ובירך בשם ומלכות דרך סיפור עמו בשעת הדרשה ולא יכול לו ,ובבואו לביתו הוכיחתו אשתו הרבנית ,על אשר
ולימוד .והשיב לו הגאון הנ״ל תוך כדי דיבור ,כי הרמב״ם לא הביא רק הלכה השפיל כבודו להתווכח עם ילד קטן בפני קהל ועדה ,וענה לה ,הילד הקטן דרש
שנוהג עתה או אפילו לעתיד ,אבל בזה כעת אין לנו חכם כזה ,ולעתיד לבא דרוש נפלא כאחד הגאונים המובהקים שבדור ,וכבר אמרו חז״ל' :אל תסתכל
כתיב "ומלאה הארץ דעה" ואין מקום לברכה זו .ונענה החתם סופר זי״ע דבזה בקנקן אלא במה שיש בו' ,והניח ידו על ראש בתו הילדה שעמדה אצלו וברכה
נתיישב לו עוד רמב״ם דקשה שהשמיט דמרחיקין אילן סרק מהעיר חמשים שתזכה להנשא לגברא רבה דכוותיה .וברכתו נתקיימה בה לאחר זמן ,כי נתגלגל
אמה אבל לפי הנ״ל אתי שפיר דהלכה זו דוקא בארץ ישראל ובזמן שישראל הדבר ותהי לו לאשה בזווג שני ,בזווג ראשון היה רבינו ,חתן הגביר הקצין ר׳
שרויין על אדמתן ולעתיד עתידין כל אילני סרק שיטענו פירות ודפח״ח וש״י שמואל ביק ז״ל מבראדי ,אבל להיותו קדוש מבטן אמו ,והי׳ פרוש מכל עניני
עכ״ל. עוה״ז ומיום עמדו על דעתו לא שח שיחה בטלה ,ולא הלך ד׳ אמות בלא תורה,
ביום א׳ של חג הסוכות ,שנת תקס״ג ,בעת אמירת ההלל וארבע מינים בידו, מעודו לא אכל לשובע נפשו ,רק פעם אחת ביום כדי להחיות את נפשו ,ולא
נתעלף והביאוהו אל ביתו וחלה את חליו .וארבעה ימים שכב על מטתו בעינים היה ישן במטה רק בליל שבת ,ובכל יום ויום טבל במקוה כשרה ,ואשתו הגבירה
סגורות ושפתותיו נעות ,כי חזר אז על תלמודו ,בעת ההוא היה אחד מתלמידיו לא הפיקה רצון מזה ,בעבור זה הזמינה אותו לדין ודרשה ממנו גט כריתות.
שבמדינת פולין בעיר ווין ,ובשומעו כי רבו הגאבד״ק פרעשבורג חולה נסע הביד״צ השתוממו ואמרו לה ,הלא הוא ספר תורה ממש ואת תרצה להפרד ממנו?
שמה לבקרו ,וכאשר פתח את הדלת ,אז פתח רבנו משולם את עיניו ,ושאל והשיבה :אמת שהוא ספר תורה ,וכי יכולין לדור עם ספר תורה במדור אחד ,ובכן
אותו ,האם יזכור את הפלפול אשר אמר לו ביום פלוני ,והשיב כי כן ,עוד יזכור נתן לה גט .ואחריה לקח לו את בת רבי יצחק הלוי איש הורוויץ ז״ל.
אותו ,וצוה לו לחזור לפניו ואחרי אשר גמר דבריו ,אמר רבנו לכל האנשים רבי ישעיה פיק בעל "מסורת הש״ס" סיפר מענין הגירושין שלימים הגיע אליו
הנצבים ,כי לא חסר לו מלימודו רק הפלפול הזה ,ויברך את בני ביתו ואת כל תשובה מרבי משולם איגרא לרבי ישעיה פיק חתום בשם ״משולם איגרא״ -
העם ,וסגר את עיניו ויצאה נשמתו ,ונח נפשיה בשנת תקס״ג. כשתשובתו הפליאה את רבי ישעיה פיק ניסה לברר מי הוא צעיר גאון זה ,ופגש
החתם סופר הספידו ואמר עליו (מובא בדרשת חתם סופר) "הגאון הגדול המפורסם, באותו גביר וסיפר לו שקיבל תשובה מצעיר לימים שגאונותו מפליאתו -אותו
מוהר״ר משולם איגרא זצ״ל ,שהי׳ אב״ד ור״מ בק׳ פרעשבורג ,שהיו שני גביר מיד התעלף .לכשעוררו אותו שאלו על פשר התרגשותו .אמר 'חתן זה היה
זרועותיו כשני ספרי תורה ,עין ראתה ותעידהו ,אשר ממש אי אפשר לשער, בביתי וגרשתיו' ,אמר לו רבי ישעיה פיק ,אם כך "תשוב ותתעלף".
גודל הבקיאות ומהירות החריפות אשר חוברו יחדיו .לא יאומן כי יסופר"... בהיותו בן שבע עשרה שנה נתקבל לרב אבד״ק טיסמיניץ ,שהיתה אז קהלה
חיבוריו שיצאו לאחר מותו "שו״ת רבי משולם איגרא" וספר "איגרא רמה". גדולה ,מלאה חכמים וסופרים ,ושם הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה ,ומהם
(גדולי הדורות-הרב יחיאל שטרן) הגאונים המפורסמים ,רבי יעקב מליסא בעמח״ס "חוות דעת" וכו' ,ובן גיסו
ןוילג | ז"פשת -הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" []16
