gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫להערות והארות‪yoelf@asiatec.co.il :‬‬ ‫דברי תורה‬ ‫שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪0533194867 :‬‬ ‫יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫המכון התורני נעם‬ ‫ירושלים‬ ‫וזאת הברכה ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪| 205‬שע"י‬ ‫הפקה ועריכה‪ :‬הרב‬ ‫שכתב המהר"ל‪ ,‬והענין בזה כי כל כוחות העולם הזה נתונים‬ ‫הא‪‬קי‪ ‬את ‪ ‬‬ ‫‪‬ני‬ ‫מ‪‬ה ‪‬אי‪   ‬‬ ‫‪‬ר‪  ‬‬‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רכה ‪ ‬‬ ‫"וזאת ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחת רשותו של יעקב אבינו‪ ,‬וזהו גדר אני אלוה בתחתונים‪,‬‬ ‫י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫לפני מ‪‬ת‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫שאמר יעקב אבינו‪.‬‬ ‫משה ‪ ‬איש האלקים‬ ‫והנה גם משה רבינו נקרא בשם אלקים‪ ,‬אלא שנקרא בשם‬ ‫יש לעיין בתואר 'איש האלקים' דנכתר בו משה‪ ,‬וגם מה‬ ‫'איש האלקים'‪ ,‬וצריך ביאור בהגדרה זו‪ ,‬וכתב רבינו בחיי‬ ‫הענין להכתב דוקא כאן את משה בתואר זה – 'איש‬ ‫)בריש פרשת וזאת הברכה(‪' ,‬אמר ר' יהודה בר סימון למה נקרא‬ ‫האלקים'‪.‬‬ ‫'איש האלקים' מה האיש הזה אם מבקש להפר נדרי אשתו‬ ‫יקימנּ ּו ‪ׁ  ‬‬ ‫ואיש ּה‬ ‫"איש ּה ‪  ‬‬ ‫מיפר ואם מבקש מקיים שנאמר ‪ׁ ‬‬ ‫אמרו חז"ל בדברים רבה )פרשה יא אות ג(‪ :‬זהו שאמר הכתוב‬ ‫יפרנּ ּו" )במדבר ל‪ ,‬יד(‪ ,‬כך משה כביכול אמר לו להקדוש ברוך‬ ‫‪ ‬‬ ‫עלית ‪‬על ּ‪‬כ ּ‪‬ל ‪‬נה" )משלי לא‪ ,‬כט(‪ ,‬מהו‬ ‫ואת ‪ ‬‬ ‫חיל ‪ּ  ‬‬ ‫עש ּו ‪ ‬‬ ‫"רבוֹ ת ּ‪‬בנוֹ ת ‪ׂ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫"ש ּו ‪‬בה ה'" )במדבר י‪ ,‬לה‪-‬לו(‪ .‬והדברים‬ ‫ׁ‬ ‫הוא "ק ּו ‪‬מה ה'"‬ ‫"ואת עלית על כולנה"‪ ,‬מדבר במשה על שנתעלה יותר מן‬ ‫מפליאים‪ ,‬שהנה פירש לשון איש האלקים כביכול אדוני‬ ‫הכל‪ ,‬כיצד‪ ,‬יעקב אומר למשה אני גדול ממך שנפגשתי עם‬ ‫האלקים‪ ,‬והוא פלאי‪.‬‬ ‫המלאך ונצחתי אותו‪ ,‬אומר לו משה‪ ,‬אתה נפגשת עם‬ ‫המלאך בפירבורין שלך‪ ,‬ואני עולה אצלך בפירבורין שלהן‪,‬‬ ‫ואשר נראה‪ ,‬דהנה כאשר עלה משה למרום טענו המלאכים‬ ‫צבאוֹ ת ‪‬ידּ ‪‬ד ּון ‪‬ידּ ‪‬ד ּון"‬ ‫"מלכי ‪ ‬‬ ‫והן מתייראין ממני‪ ,‬מנין שנאמר ‪  ‬‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא 'חמודה גנוזה וכו' אתה מבקש‬ ‫וגו' )תהלים סח‪ ,‬יג(‪ ,‬לפיכך אמר שלמה "רבות בנות עשו חיל‬ ‫ליתנה לבשר ודם וכו'‪ ,‬תנה הודך על השמים' )שבת פח‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫ואת עלית על כולנה"‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ונתעלה‬ ‫וכבר ביארו דאם משה מקבל התורה‪ ,‬הרי נלקחת בזה‬ ‫מן הכל הוא יברך את ישראל‪" ,‬וזאת הברכה"‪.‬‬ ‫התורה מן השמים‪ ,‬והיינו דמשה נעשה בעלים על התורה‪,‬‬ ‫ומאז שקיבל משה התורה היא נעשית שלו ‪ -‬ו"‪‬א ‪   ‬‬ ‫ב‪‬מים‬ ‫מזב ‪‬ח‬ ‫שם ‪ּ  ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ּ‪‬צב ׁ‪‬‬ ‫הנה אצל יעקב אבינו כתיב )בראשית לג‪ ,‬כ( ‪‬‬ ‫‪‬היא" )עירובין נה‪ ,‬א(‪ ,‬וכל הבעלות על התורה וההכרעה בה‬ ‫ראל"‪ ,‬ופירש רש"י 'ורבותינו דרשו‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫א‪‬קי ‪ׂ  ‬‬ ‫קרא לוֹ ‪‬אל ‪ ‬‬ ‫‪‬ו ‪ּ ‬י ‪ ‬‬ ‫אינה אלא ביד מקבלי התורה שיסודם הוא משה רבינו ‪-‬‬ ‫שהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל' )עיין מגילה יח‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫משה ‪  ‬‬ ‫עבדּ י" )מלאכי ג‪ ,‬כב( ומקבלת התורה נקראת‬ ‫"זכר ּו ּתוֹ ‪‬רת ‪ׁ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובבראשית רבה )פרשה עט אות ח( 'אמר ר"ל "ויקרא לו אל אלקי‬ ‫התורה 'תורת משה'‪ ,‬וכמבואר ענין זה באר היטב )בבא מציעא‬ ‫ישראל"‪ ,‬אמר ]היינו יעקב[ אתה אלוה בעליונים‪ ,‬ואני אלוה‬ ‫נט‪ ,‬ב( בפלוגתת רבי אליעזר הגדול עם חביריו‪ ,‬ובדברי ר'‬ ‫בתחתונים"‪.‬‬ ‫יהושע בן חנניא שם ‪" -‬לא בשמים היא"‪ ,‬והדברים עתיקין‪.‬‬ ‫ועיין ב"גור אריה" על רש"י )בראשית שם( שכתב‪' ,‬ויש לך‬ ‫וזוהי אם כן בעלות משה רבינו כביכול על הקדוש ברוך הוא‬ ‫להבין גם כן למה קרא הקדוש ברוך הוא ליעקב – אל שהוא‬ ‫‪ -‬בעלות על התורה‪ ,‬ו"קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא"‬ ‫אלוה בתחתונים‪ ,‬כי העולם התחתון נתן הקדוש ברוך הוא‬ ‫)זוהר חלק ג אחרי מות דף עג‪ ,(.‬ואם כן גדר שם אלקים שיש למשה‬ ‫לבני אדם וכו' וכל האומות נתן הקדוש ברוך הוא תחת‬ ‫רבינו‪ ,‬הוא גדר אלקות על החלק השמימי‪ ,‬על התורה‪ ,‬שהיא‬ ‫ישראל וכו' ואין ספק כי הם עליונים על כל האומות‪ ,‬וכל‬ ‫חד עם קודשא בריך הוא‪ ,‬על מלאכים ושרפי מעלה‪ ,‬כי‬ ‫האומות תחת רשותם וממשלתם בעשותם רצון בוראם‪,‬‬ ‫ההכרעות שהיו צריכים לבא מלמעלה ‪" -‬תנה הודך על‬ ‫ומקודשים ומובדלים מכלל כל הנמצאים‪ ,‬ויעקב יצא ממנו‬ ‫השמים"‪ ,‬אותה תורה שהיתה גנוזה בשמים‪ ,‬עליה נעשה‬ ‫האומה הישראלית שנקרא ישראל על שמו והוא סיבה להם‪,‬‬ ‫משה רבינו בגדר אלקים‪.‬‬ ‫ולפיכך אמר הכתוב "ויקרא לו אל אלקי ישראל" שהקדוש‬ ‫זוהי תשובתו אל יעקב אבינו – 'אתה נפגשת עם המלאך‬ ‫ברוך הוא קראו אל בתחתונים שכל התחתונים תחת רשותו'‬ ‫בפירבורין שלך' )דברים רבה פרשה יא סימן יג(‪ ,‬היינו בעולם הזה‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ששם הוא גדר אל דיעקב אבינו‪ ,‬אבל משה רבינו ניצח את‬ ‫וזהו אם כן גדר נצחונו של יעקב אבינו על המלאך‪ ,‬משום‬ ‫המלאכים בגדר אל בעליונים ‪ -‬בפירבורין שלהן‪ ,‬וזוהי‬ ‫דגדרו של יעקב הוא אל בתחתונים‪ ,‬ואלקים פירושו בעל‬ ‫עליונותו של משה רבינו גם על יעקב אבינו‪.‬‬ ‫היכולת ובעל הכח‪ ,‬וכאן בעולם הזה יעקב אבינו הוא בעל‬ ‫והנה גדר ברכותיו של יעקב הם התפשטות וריבוי בגדר‬ ‫היכולת ובעל הכח‪ ,‬וכאשר בא המלאך בגבולו של יעקב‪,‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שענין זה הוא כוחו של יעקב ‪ -‬כח אל בעולם‬ ‫פשיטא שלא יהיה בכוחו לעמוד כנגד יעקב‪ ,‬ואף שהמלאך‬ ‫הזה‪ ,‬אבל ברכותיו של משה רבינו הם ברכות בגדר עולם‬ ‫בא לייצג איזה שהוא כח שיש כאן בתחתונים‪ ,‬והיינו כוחו‬ ‫העליון‪ ,‬ברכות הנובעות מעצמותה של תורה‪ ,‬שעליה משה‬ ‫של עשו‪ ,‬שהרי היה מלאך זה שרו של עשו‪ ,‬מכל מקום כוחו‬ ‫רבינו הוא בגדר אלקים‪.‬‬ ‫זה של עשו הרי נתון תחת רשותו וממשלתו של יעקב‪ ,‬וכמו‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]1‬‬ ‫מ‪‬עיר ‪‬למוֹ ‪,‬‬ ‫וזרח ‪  ‬‬ ‫יני ּ‪‬בא ‪  ‬‬ ‫מס ‪‬‬ ‫אמר ה' ‪ּ ‬‬‫"ו ּי‪ ‬‬ ‫וזהו שאמר אחרי זה‪ ,‬‬ ‫ואשר על כן פתיחת ברכותיו של משה רבינו היתה ענין מתן‬ ‫מימינוֹ אשדת ‪‬למוֹ "‪,‬‬ ‫קדש ‪ ‬‬‫מרבבת ‪ׁ ‬‬ ‫ואתה ‪   ‬‬ ‫ארן ‪  ‬‬ ‫מהר ּ‪‬פ ‪‬‬ ‫פיע ‪ ‬‬ ‫הוֹ ‪ ‬‬ ‫יני ּ‪‬בא" וגו' )דברים לג‪ ,‬ב(‪ ,‬והיינו שבא משה‬ ‫מס ‪‬‬ ‫תורה ‪" -‬ה' ‪ּ ‬‬ ‫בא להודיע להם‪ ,‬החבה שחבב הקב"ה אותם מכל העמים‪,‬‬ ‫להקדים את כח הברכה דידיה‪ ,‬והיא כח התורה‪ ,‬ומכח תורה‬ ‫ונתן להם תורה הקדושה'‪.‬‬ ‫זו גדרו של משה ושמו הוא ‪ -‬איש האלקים‪ ,‬וכל זה נמסר‬ ‫‪‬‬ ‫בתורה כהקדמה לברכותיו של משה‪.‬‬ ‫ויעויין במדרש תנחומא )פרשת ויחי אות טז‪ ,‬הובא בילקוט שמעוני שם(‬ ‫אם נזקקת לברכתה של תורה אף אני מברך אותך‬ ‫צוה ‪‬ה ּז‪‬את" )דברים ל‪ ,‬יא(‪ ,‬ד"א‬ ‫המ ‪ ‬‬‫"כי ‪ּ ‬‬ ‫במדרש רבה )ח‪ ,‬ב( מובא‪ּ :‬‬ ‫על הכתוב בפרשת בסיום ברכותיו של יעקב אבינו ויחי‬ ‫אמר הקב"ה אם נזקקת לברכתה של תורה‪ ,‬אף אני מברך‬ ‫ויבר‪ ‬אוֹ ‪‬תם"‪,‬‬ ‫אביהם ‪   ‬‬ ‫להם ‪  ‬‬ ‫אשר ‪‬דּ ּ‪‬בר ‪ ‬‬ ‫"וזאת ‪ׁ ‬‬ ‫)בראשית מט‪ ,‬כח( ‪ ‬‬ ‫אזכיר ‪‬את ׁ ‪‬ש ‪‬מי"‬‫אשר ‪ּ  ‬‬‫המקוֹ ם ‪ׁ ‬‬ ‫"ב ‪‬כל ‪ּ ‬‬ ‫אותך שנאמר )שמות כ‪ ,‬כא( ּ‪‬‬ ‫'זאת' אין כתיב כאן אלא "וזאת"‪ ,‬אמר‪ ,‬עתיד אדם כיוצא בי‬ ‫וגו'‪ ,‬ד"א רבנן אמרי אמר הקב"ה אם ברכת את התורה‪,‬‬ ‫לברך אתכם‪ ,‬וממקום שפסקתי הוא מברך אתכם שנאמר‬ ‫ירב ּו ‪ ‬‬ ‫ימי‪‬‬ ‫"כי ‪‬בי ‪ּ  ‬‬ ‫לעצמך אתה מברך‪ ,‬מנין שנאמר )משלי ט‪ ,‬יא( ּ‪‬‬ ‫"וזאת אשר דבר להם אביהם"‪ ,‬וכיון שעמד משה פתח להם‬ ‫‪‬ויוֹ ‪‬סיפ ּו ּ‪‬ל‪ ׁ ‬שנוֹ ת ‪‬ח ‪ּ ‬יים"‪.‬‬ ‫"וזאת הברכה" מהיכן שפסק להם אביהם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫והן הן הדברים‪ ,‬שברכתו של יעקב מוגבלת בתחתונים‬ ‫‪‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬וממקום שפסק מתחלת ברכתו של משה רבינו‪,‬‬ ‫כי באמצעות התורה ישתנו למעלה מכל האומות שאינם בני תורה‬ ‫שהיא מתפשטת מעולם הזה לעולם העליון‪ ,‬ברכות התורה‬ ‫ב"אור החיים" הק' בפרשת כי תבוא‪ ,‬ביאר הברכות‬ ‫מעל‪ ,‬ומפורש בתנחומא )שם( 'אמר להם אומר אני לכם‬ ‫בפסוקים )כח‪ ,‬א‪-‬ח(‪ ,‬על העוסק בתורה‪ ,‬וז"ל‪' :‬כנגד תלמוד‬ ‫אימתי מגיעות לכם הברכות האלו משעה שתקבלו את‬ ‫עלי‪ּ ‬כל‬‫עליוֹ ן וגו' ּו ‪‬בא ּו ‪ ‬‬‫א‪‬הי‪  ‬‬ ‫נתנ‪ ‬ה' ‪ ‬‬ ‫תורה‪ ,‬יעד ברכת " ּו ‪  ‬‬ ‫התורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה'‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫וה‪‬יג‪ ,"‬ופירש הכתוב‪ ,‬שזה יהיה כנגד‬ ‫האלה ‪   ‬‬ ‫הב‪‬רכוֹ ת ‪ּ  ‬‬‫‪ּ ‬‬ ‫ונראה דנקבעה קריאתה של פרשה זו ‪ -‬וזאת הברכה ביום‬ ‫תש ‪‬מע ּ‪‬בקוֹ ל‬ ‫"כי ‪ ׁ ‬‬ ‫שמוֹ ‪‬ע" וגו'‪ ,‬במה שגמר אומר ּ‪‬‬ ‫"אם ׁ‪‬‬‫שכר ‪‬‬ ‫שמחת תורה‪ ,‬לא זו בלבד שבה מסיימים התורה‪ ,‬אלא משום‬ ‫א‪‬קי‪ ,"‬הרי שיעוד זה הוא כנגד שכר תלמוד תורה‪,‬‬ ‫ה' ‪ ‬‬ ‫שבפרשה זו מתגלית כח שייכותנו אל התורה‪ ,‬שייכות של‬ ‫והוא גם מכוון אליו‪ ,‬כי באמצעות התורה ישתנו למעלה‬ ‫בעלות על התורה‪ ,‬בעלות המתבטאת כבעלות על העליונים‬ ‫אתה ּ‪‬ב ‪‬עיר"‬ ‫"בר ּו‪ּ  ‬‬ ‫מכל האומות שאינם בני תורה‪ ... ,‬אומרו ּ‪‬‬ ‫והתחתונים‪ ,‬והברכה הנובעת מכת התורה‪ ,‬היא ברכה‬ ‫וגו'‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )ע"ז יט‪ ,‬ב(‪ ,‬דבר זה כתוב בתורה‬ ‫שאינה מוגבלת כלל וכלל‪ ,‬היא ברכה בגדר של איש‬ ‫ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים‪ ,‬כל העוסק בתלמיד תורה‬ ‫האלקים‪ ,‬ברכה המתפשטת מכל העולמות אל כל העולמות‪,‬‬ ‫בטנ‪ ,"‬צא ולמד‬ ‫"בר ּו‪ּ ‬פ ‪‬רי ‪  ‬‬ ‫נכסיו מוצלחים"‪ .‬ואומרו ּ‪‬‬ ‫ומכאן השמחה העצומה שיש לנו עם התורה ‪ -‬ובתורה‪,‬‬ ‫מעובד אדום הגיתי אשר נכנס אצלו ארון התורה )ש"ב ו‪ ,‬יא(‬ ‫)מודע לבינה ‪ ‬רבי צבי רוטברג(‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫"בר ּו‪ּ  ‬‬‫מה עצמו פרי בטנו בזמן מועט‪ ."...‬ואומרו ּ‪‬‬ ‫צאת‪ ,"‬שתהיה יציאתו מן העולם בלא‬ ‫אתה ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫בא‪ּ ‬ו ‪‬בר ּו‪ּ  ‬‬ ‫ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫חטא וכו'‪ ,‬וזה יהיה באמצעות תלמוד תורה שתגין עליו‬ ‫הא‪‬קי‪ ‬את ‪ ‬‬ ‫‪‬ני‬ ‫מ‪‬ה ‪‬אי‪   ‬‬ ‫‪‬ר‪  ‬‬‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רכה ‪ ‬‬ ‫"וזאת ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהחטא'‪.‬‬ ‫י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫לפני מ‪‬ת‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם‪ ,‬משעה שתקבלו את התורה‬ ‫אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה‬ ‫מפרש הרמב"ן )לג‪ ,‬א( וז"ל‪" ...' :‬זאת הברכה"‪ ,‬הוא שאמר‬ ‫הל ‪‬‬ ‫חת"‪ ,‬אל תקרא חרות אלא‬ ‫המשנה באבות )פ"ו מ"ב[ אומרת ‪‬‬ ‫"חרוּ ת ‪‬על ‪ּ ‬‬ ‫פק‪‬די‪ּ    ‬‬ ‫נצרתי"‪ ...‬כיון‬ ‫היתה ּ‪‬לי ּ‪‬כי ‪ּ ‬‬ ‫"זאת ‪  ‬‬ ‫דוד )תהלים קיט‪ ,‬נו( ‪‬‬ ‫חירות‪ ,‬שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה‪ .‬ובגמרא במסכת עירובין )נד‪ ,‬א(‬ ‫שעמד משה רבינו פתח להם ב"וזאת הברכה"‪ ...‬אמר להם‪,‬‬ ‫מובא 'רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת‬ ‫הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם‪ ,‬משעה שתקבלו את‬ ‫בהן שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות'‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬שכתוב בה "וזאת התורה" וגו'‪ ,‬כי המלה‪ ,‬הזאת‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרמוז לברכה שהיא התורה‪ ,‬והיא הברית דכתיב )בראשית יז‪,‬‬ ‫תורת חיים‬ ‫"זאת ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫ריתי"‪.'...‬‬ ‫י( ‪‬‬ ‫ובמדרש רבה )י‪ ,‬א( מובא וז"ל‪' :‬רבנן אמרי מבקש אתה שלא‬ ‫‪‬‬ ‫לחוש באזניך ולא אחד מאבריו‪ ,‬הטה אזנך לתורה ואת נוחל‬ ‫'תדעו שהברכה תלויה בקיום התורה'‬ ‫אלי ׁ‪‬ש ‪‬מע ּו‬ ‫אזנכם ּו ‪‬לכ ּו ‪ ‬‬ ‫"הט ּו ‪   ‬‬ ‫חיים מנין שנאמר )ישעיהו נה(‪ּ  ,‬‬ ‫בספר "פתוחי חותם" כתב וז"ל‪' :‬אי נמי "וזאת הברכה"‬ ‫"כי‬‫נפש ‪‬כם"‪ .‬וכן במדרש רבה )ח‪ ,‬ד[ "זש"ה )משלי ד‪ ,‬כב( ּ‪‬‬ ‫תחי ‪ׁ  ‬‬ ‫ּו ‪ ‬‬ ‫גימטריא "זו היא התורה"‪ ,‬אמר להם‪ ,‬הזהרו בעסק התורה‬ ‫למצאיהם" וגו'‪ ,‬א"ר חייא ‪ ...‬דכתיב )משלי ג‪ ,‬ח(‬ ‫‪‬ח ‪ּ ‬יים ‪‬הם ‪    ‬‬ ‫כראוי כי היא חייכם ואורך ימיכם‪ ,‬והיא‪ ,‬עיקר התדבקותכם‬ ‫"כי ‪‬ח ‪ּ ‬יים ‪‬הם‬ ‫לעצמוֹ ‪‬תי‪ ."‬ד"א ּ‪‬‬ ‫וש ּק ּוי ‪  ‬‬ ‫לש‪‬רּ ‪ ׁ  ‬‬ ‫"רפא ּות ּ‪‬ת ‪‬הי ‪ׁ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עם קב"ה ושכינתיה‪ ,‬ולפיכך אמר להם תדעו‪ ,‬שהברכה‬ ‫למצאיהם"‪ ,‬למי שמוציאן מפיו'‪.‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫תלויה בקיום התורה‪ ,‬כשתהיו מחזיקים בה‪ ,‬ואין אתם נרפים‬ ‫‪‬‬ ‫ממנה‪ ,‬זהו עיקר ברכתכם‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬דעו מעלת התורה‬ ‫אין לך דבר המחליש כח הסיטרא אחרא כי אם עסק התורה‬ ‫וכמה היא חביבה אצל הקב"ה‪ ,‬וכמה נפלאות ונוראות עשה‬ ‫הרמח"ל בספר "דרך עץ החיים" כתב וז"ל‪' :‬כי אין תרופה‬ ‫לכם בנתינתה להראות לכם חבתה‪ ,‬כמה היא חביבה בעיניו‪,‬‬ ‫למכותינו כי אם בעסק התורה‪ ,‬כי אין לך דבר המחליש כח‬ ‫ולזה סמך מיד הפסוקים שאחרי זה‪ ,‬מדברים בענין נתינתה‪,‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]2‬‬ ‫כלומר‪ ,‬האמירה זו כלפיהם‪ ,‬בעצם אומרת שאבותיהם הם‬ ‫הסיטרא אחרא כי אם עסק התורה‪ ...‬הרי תדע ותבין שכל‬ ‫חטאים‪ ,‬ולכך טוען כלפיו הקב"ה וכי אברהם יצחק ויעקב‬ ‫הקבלות שנתתי לך עד הנה הן אמת‪ ,‬ולימוד תורתינו‪ ,‬ליצר‬ ‫שהם אבותיהם של בני גד ובני ראובן‪ ,‬וכי הם חטאים היו?!‬ ‫הרע ולסיטרא אחרא הוא סם המוות‪ ,‬ולאחינו בית ישראל‬ ‫ומעתה דבאמירה זו כלל את אבות האומה תחת שם זה של‬ ‫הוא סם חיים'‪.‬‬ ‫"חטאים" א"כ הרי גם כלל את עצמו תחת שם זה‪ ,‬וזהו‬ ‫‪‬‬ ‫ששואלים חז"ל‪ ,‬מצד אחד משה רבינו בעצמו כותב בתורה‬ ‫שהוא בבחינת "ענו מאוד" ומצד שני הוא בעצמו מכליל את‬ ‫הא‪‬קי‪ ‬את ‪ ‬‬ ‫‪‬ני‬ ‫מ‪‬ה ‪‬אי‪   ‬‬ ‫‪‬ר‪  ‬‬‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רכה ‪ ‬‬ ‫"וזאת ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫עצמו תחת שם "חטאים"‪ ,‬היתכן? זוהי שאלת המדרש‪.‬‬ ‫י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫לפני מ‪‬ת‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ותשובת חז"ל היא 'הוי‪ ,‬קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו'‪,‬‬ ‫"איש האלקים"‪ .‬כתב ב"אור החיים" הק'‪ ,‬שנתכוון במאמר‬ ‫כלומר אכן כן‪ ,‬משה מכליל את עצמו תחת שם "חטאים"‬ ‫זה להעיד עליו כי כל התעצמו במידות הטובות הידועות לו‬ ‫משום שידע את עצמו כאדם קשה‪ ,‬אלא שבעבודה מוסריית‬ ‫לא היו אלא לצד יראתו מאלוקיו‪ .‬לא שהיה טבעו מסייעו‬ ‫שיפר את מדותיו עד שהיה ל"ענו מאוד"‪.‬‬ ‫אל הדבר וכו'‪ .‬והן האיש משה יש מקום לחשוב שהיה עניו‬ ‫מטבעו והיה בכולן מטבעו‪ ,‬לזה העידה התורה עליו שכל‬ ‫מעתה דמצאנו שחז"ל אומרים על משה רבינו שביסודו היה‬ ‫התעצמותו ותגבורתו הרמוז בתיבת "איש" היה לצד‬ ‫אדם קשה‪ ,‬שוב יוסרו הטענות מעל בעל ה"תפארת ישראל"‪,‬‬ ‫"האלוקים" היה ירא‪ ,‬והוא אומרו איש האלוקים‪.‬‬ ‫על דבריו בסוף מסכת קידושין‪.‬‬ ‫וכיסוד דבריו‪ ,‬ידוע מה שהביא בפירוש "תפארת ישראל"‬ ‫נביא בזה את דבריו בשלימותם ואת אשר טענו כלפיו‪,‬‬ ‫סוף מסכת קידושין )פ"ד מי"ד( מעשה במלך ערבי אחד ששלח‬ ‫ונראה וניווכח שדבריו נכוחים ושלמים‪.‬‬ ‫לצייר את פני משה רבנו איש האלוקים ושאל את חכמיו‬ ‫וז"ל‪' :‬שכשהוציא משרע"ה את ישראל ממצרים שמעו‬ ‫לידע תכונות אותו איש‪ ,‬והשיבוהו החכמים דע כי זה האיש‬ ‫עמים ירגזון‪ ,‬ויתמהו מאוד על זה האיש משה כי על ידו‬ ‫הוא רע מעללים בכל החסרונות שבעולם שיגנו נפש אדם‬ ‫נעשו כל הגבורות והנפלאות האלו‪.‬‬ ‫המעלה‪ ,‬והמלך תמה מאד למשמע הדברים ובא לפני משה‬ ‫ולכן התעורר מלך ערבי אחד וישלח צייר מובחר לצייר‬ ‫רבנו עצמו לשאלו האם נכונים דברי חכמיו‪ ,‬והשיבו משה‬ ‫תמונת המנהיג הגדול הזה ולהביאו אליו‪ ,‬וילך הצייר ויצייר‬ ‫כי האמת אתם כי אני בכח אמיץ הנה התחזקתי ורדיתי‬ ‫תמונתו ויביאהו לפני המלך‪ ,‬וישלח שוב המלך ויביא ויאסף‬ ‫וכבשתי אותם‪ ,‬עד אשר קניתי לי הפוכם לטבע שני‪ ,‬ולכן‬ ‫יחדיו כל חכמי חרשים אשר לו וישאל להם לשפוט על פי‬ ‫ובעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ מתחת‪,‬‬ ‫פרצוף פניו של משה כפי המצוייר לדעת תכונות טבעו‬ ‫ע"כ‪ ,‬ואמנם שהרבה מפקפקים על סיפור הדברים ההם‬ ‫ומדותיו‪ ,‬ובמה כוחו גדול‪.‬‬ ‫]וכעין סיפור זה הובא בשיטמ"ק נדרים )לב‪ ,‬ב([‪ ,‬אבל יסוד‬ ‫וישיבו כל החכמים יחדיו אל המלך ואמר‪ ,‬אם נשפוט על פי‬ ‫הדבר איתא גם בספר "נוצר חסד" על מסכת אבות )פ"ג משנה‬ ‫ציור קלסתר פניו של האיש הזה המפורסם לגדול נאמר‬ ‫ט"ו(‪ ,‬ובספר "אור פני משה" פ' חוקת‪ ,‬שכולם נקטו שמשה‬ ‫לאדונינו כי הוא רע מעללים בגאות וחמדת הממון‬ ‫רבינו לא היה בטבעו איש האלוקים רק עבד על תכונותיו‬ ‫ובשרירות הלב ובכל חסרונות שבעולם‪ ...‬ויקצוף המלך‬ ‫ועל טבעיו‪ ,‬וכן מפורש בילקוט שמעוני פ' בהעלותך )רמז‬ ‫מאוד‪ ...‬הלא בכל אלה שמעתי מכל עבר ופינה בהיפך‬ ‫מאד" )במדבר יב‪ ,‬ג(‬ ‫ענו ‪ ‬‬‫משה ‪ ‬‬‫"והאיש ‪ׁ ‬‬ ‫תשל"ט( וז"ל‪ :‬כתיב ‪ׁ   ‬‬ ‫מזה‪ ...‬ויתנצלו‪ ...‬הצייר אמר אני ציירתיו כהוגן והחכמים‬ ‫חט ‪‬אים"‬ ‫אנשים ‪ּ ‬‬ ‫רב ּות ‪ ׁ  ‬‬ ‫אבתיכם ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫קמתם ּ‪‬ת ‪‬חת ‪   ‬‬ ‫"והנּ‪ ‬ה ‪ּ  ‬‬ ‫וכתיב ‪ ‬‬ ‫שגו בידיעתם‪ ,‬והחכמים גללו כל החסרון על הצייר‪...‬‬ ‫)במדבר לב‪ ,‬יד( הוי קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫והמלך אשר נכסף לדעת מי משניהם יצדק ונסע ברכבו‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫ובפרשו ויבוא אל תוך מחנה ישראל‪ ,‬ובבואו וישא עיניו‬ ‫‪‬‬ ‫וירא את משה איש האלקים מרחוק וימהר ויקח את הציור‬ ‫הרחבת הענין מתוך ספר "פני מלך"‬ ‫מתוך חצנו ויבט והנהו כתמונתו וכצלמו כאשר ציירו‬ ‫ענו ‪ ‬‬ ‫מאד" וכו' )במדבר יב‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫משה ‪ ‬‬ ‫"והאיש ‪ׁ ‬‬ ‫כתיב ‪ׁ   ‬‬ ‫הצייר‪ ...‬ויתמה עד מאוד וילך ויבוא בעצמו אל אהל איש‬ ‫האלוקים ויכרע וישתחוה לאביו ויספר למשה כל הדברים‬ ‫איתא בילקוט שמעוני )רמז תשלט(‪' :‬כתיב והאיש משה ענו‬ ‫האלה אשר נעשו‪ ,‬ויאמר עוד‪ ...‬הנה קודם ראותי פניך פני‬ ‫רב ּות ‪ ׁ  ‬‬ ‫אנשים‬ ‫אבתיכם ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫קמתם ּ‪‬ת ‪‬חת ‪   ‬‬ ‫"והנּ‪ ‬ה ‪ּ  ‬‬ ‫מאוד וכתיב ‪ ‬‬ ‫אלוקים אמרתי אך אולי הצייר שגה במלאכתו לבעבור‬ ‫חט ‪‬אים" )במדבר לב‪ ,‬יד(? ‪ -‬הוי‪ ,‬קשה היה אלא שהיה שולט‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫חכמי מפורסמים לבקיאים מאוד בחכמת הפיזיאנאמי ואין‬ ‫ביצרו'‪.‬‬ ‫דוגמתם‪ ,‬אך עתה אחרי ראותי כי תמונתך מכוונת אל הציור‬ ‫והדברים ממש כמדרש פליאה המה‪ ,‬מה הסתירה בין "האיש‬ ‫אשר הביא הצייר לא נותר בי נשמה רק לומר כי חכמי בגדו‬ ‫משה ענו מאוד" לבין אמירתו לבני גד ובני ראובן "קמתם‬ ‫בי‪ ...‬ויען משה איש האלוקים ויאמר‪ ,‬לא כן‪ ,‬גם הצייר‪ ,‬גם‬ ‫תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים"‪ ,‬ומהו התירוץ על‬ ‫חכמיך נפלאים הם בידיעתם וחכמתם‪ ,‬אולם דע לך כי לולי‬ ‫סתירה זו‪.‬‬ ‫הייתי בטבע באמת כפי ששמעת ממדותי‪ ,‬לא טוב אנכי‬ ‫ונראה ע"פ מה דאיתא בתנחומא דטען הקב"ה כלפי משה‬ ‫מבול עץ יבש‪ ,‬כי גם ממנו נמנעו ונחסכו כל חסרונות‬ ‫דהיאך אמר כלפי בני גד ובני ראובן "והנה קמתם תחת‬ ‫האדם‪ ..‬אמנם כן ידידי‪ ,‬לא אבוש לומר לך כי כל החסרונות‬ ‫אבותיכם תרבות אנשים חטאים" ‪ -‬ואברהם ויצחק ויעקב‬ ‫אשר שפטו עלי חכמיך‪ ,‬כולם קשורים בי בטבע‪ ,‬ואפשר עוד‬ ‫חטאים היו‪ ,‬שאמרת לבניהם כך?‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]3‬‬ ‫תארו של משה כמלאך אלקים'‪ ,‬ובפירוש הטור כתב ד"טוב"‬ ‫יותר מאשר שפטו חכמיך‪ ,‬ואני בכח אמיץ הנה התחזקתי‬ ‫היינו יפה‪ ,‬וא"כ אם יפה היה‪ ,‬אזי איך קבעוהו החכמים‬ ‫ורדיתי וכבשתי אותם עד אשר קניתי לי היפוכם לטבע שני‪,‬‬ ‫הערביים לרע לפי תואר פניו? וראיתי בספר זכר יהוסף‬ ‫ולכן ובעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ‬ ‫להגאון רבי יוסף זכריה שטרן זצ"ל אב"ד שאוולי שבחלק‬ ‫מתחת'‪.‬‬ ‫תהלוכות האגדות שבספרו )פ"ט‪ ,‬ה( מביא טענה זו מהמגיד ר'‬ ‫והנה כל דברי ה"תפארת ישראל" הללו‪ ,‬מתומצתים במילים‬ ‫יצחק דוד מוילקומיר שדימה סיפור זה שבתפא"י לכפירה‪,‬‬ ‫הקצרות שבילקוט 'הוי‪ ,‬קשה היה אלא שהיה שולט ביצרו'‪.‬‬ ‫והגאון רבי יוסף זכריה כותב דבעל המאמר אך אחז בדרך‬ ‫בטבעו‪ ,‬קשה היה‪ ,‬אך בעבודתו המוסרית ובשליטתו ביצרו‬ ‫מליצה כאילו היה העניו בפועל אך מטרתו אחת היא‬ ‫הגביה עד לשמי רום‪.‬‬ ‫להראות שבקדושתו הכניע כוחותיו החומריים והראנו בזאת‬ ‫והנה בקונטרס "כליל תפארת" להמגיד מוילקומיר טען כנגד‬ ‫שאפשר להגיע למדריגה גבוהה גם אם לא נולדים עמה‬ ‫סיפור מעשה זה דאיך יכלו הצייר והמלך ליכנס פנימה אל‬ ‫בטבע‪.‬‬ ‫תוך מחנה לויה אשר שם היה משה‪ ,‬והלא הענן היה מקיף‬ ‫ובאמת שאין צריך לומר דאך מליצה היא‪ ,‬והא שנולד משה‬ ‫ומכסה ואיך אפשר שנכנסו שם מבעד לענני הכבוד?‬ ‫יפה‪ ,‬אין מזה כל סתירה לכך שראו החכמים ע"פ תואר פניו‬ ‫ונראה דהא לא קשיא‪ ,‬וזאת ע"פ דברי הילקוט שמעוני‬ ‫דתכונתו הבסיסית ‪ -‬המולדת רעה היא‪ ,‬דהלא אין בין יפי‬ ‫סביבת ‪  ‬‬ ‫האהל"‬ ‫אתם ‪  ‬‬ ‫עמד ‪ ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪ ‬‬ ‫בפרשה זו )בהעלותך רמז תשלז( ‪‬‬ ‫המראה ולבין התכונות המובעות דרך תוי הפנים ולא כלום‪,‬‬ ‫)במדבר יא‪ ,‬כד( ‪ -‬באהל הדברות שהוא חוץ מן המחנה‪ .‬שני‬ ‫אפשר אדם שתוארו רע ואינו נאה כלל ומביני חכמת‬ ‫אהלים עשו‪ ,‬אהל לעבודה ואהל לדברות‪ ,‬וכמדת הפנימי כך‬ ‫הפרצוף יזהו דרך פניו תכונות מפליגות בשבח‪ ,‬וגם אפשר‬ ‫היה החיצון‪ ,‬והלוים היו משמשין זה וזה בעגלות‪ ..‬וכן ארכו‬ ‫להיפך דאדם יפה ביותר ויהיו תכונותיו תכונות קלון‪ ,‬לא‬ ‫שלשים אמה על רוחב עשר כפנימי‪ ,‬שכן אתה מוצא ויאסוף‬ ‫היופי הכללי הוא המייצג את התכונות אלא פרטי פרטים‬ ‫שבעים איש ומזקני העם ויעמד אותם סביבות האהל‪,‬‬ ‫המרכיבים את תואר הפנים וכדאיתא בזוה"ק )יתרו עח‪ ,‬א(‬ ‫העמידן ל' בצפון ול' בדרום ועשרה במזרח ומשה כנגדן‬ ‫אנשי ‪ ‬‬ ‫חיל‬ ‫העם ‪ׁ  ‬‬ ‫מכל ‪ ‬‬ ‫תחזה ‪ּ ‬‬ ‫"ואתה ‪  ‬‬ ‫עה"פ שאומר יתרו למשה ‪ּ  ‬‬ ‫במערב ואחד היה עומד בתוך אמה'‪.‬‬ ‫אמת" וכו' וז"ל הזוהר‪' :‬תבחר' לא כתיב‬ ‫אנשי ‪ ‬‬ ‫א‪‬קים ‪ׁ  ‬‬ ‫יראי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הנה מפורש דהיה זה אהל מחוץ למחנה‪ ,‬וזהו שאומר‬ ‫אלא "תחזה"‪ ,‬לפום חיזו דעייניו‪ ,‬במאי? בדיוקנא דבר נש‪..‬‬ ‫האהל ‪  ‬‬ ‫ונטה לוֹ‬ ‫יקח ‪‬את ‪  ‬‬‫משה ‪ּ ‬‬ ‫הכתוב בפרשת כי תשא " ּו ‪ׁ ‬‬ ‫בשערא‪ ..‬במצחא‪ ..‬באנפין‪ ..‬בעיינין‪ ..‬בשפוון‪ ..‬בידיו‬ ‫אהל מוֹ ‪‬עד" וכו'‬ ‫וקרא לוֹ ‪ ‬‬ ‫חנה ‪  ‬‬‫המ ‪ ‬‬‫הרחק ‪‬מן ‪ּ ‬‬ ‫חנה ‪  ‬‬ ‫למ ‪ ‬‬ ‫‪‬מח ּוץ ‪ּ ‬‬ ‫בשרטוטיהון‪ ,‬ע"כ‪ ,‬כל פרט ופרט מתואר הפנים מגלה על‬ ‫)שמות לג‪ ,‬ז(‪ ,‬ומאחר והיה חוץ למחנה‪ ,‬לא יפלא היאך יכלו‬ ‫תכונה‪ ,‬השיער‪ ,‬המצח‪ ,‬העיניים השפתיים וכו'‪.‬‬ ‫המלך והצייר לבא שמה ולראות פני משה‪.‬‬ ‫ובאמת ראה שם בזוה"ק דמשה רבינו לא שמע בזאת ליתרו‪,‬‬ ‫שאלה נוספת המוצגת כנגד מעשה זה היא המובאת בספר‬ ‫ולא בחר על דרך זו את הדיינים אלא ברוח הקודש ידע‬ ‫"אור פני משה"‪ ,‬וטענתו היא דהיאך יתכן דמי שהתורה‬ ‫ובחר‪ ,‬ואפשר שדוקא הוא ידע שלא לבחור ע"פ ידיעת‬ ‫מעידתו כ"ענו מאוד" יבוא ויתאר את מעלותיו ואת עבודת‬ ‫הפרצוף‪ ,‬שהרי הוא עצמו אם יהא נשפט ע"פ תואר פניו‬ ‫המדות שלו?‬ ‫הלא היה מוכרע לרעה‪ ,‬וא"כ איך יכריע מי מישראל לרעה‬ ‫ובאמת דלאו פליאה היא כלל‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬רק מי שהתורה‬ ‫ע"פ פניו כאשר אפשר ואותו אחד היפך מדותיו ושיפר‬ ‫מעידה בו כך‪ ,‬והיא עצמו כותב כן בתורה על עצמו‪ ,‬לגביו‬ ‫תכונותיו‪.‬‬ ‫ענוה אינה איזו מעלת שבח שיש להצניעה‪ ,‬לגביו ענוה היא‬ ‫כמו יד‪ ,‬כמו רגל‪ ,‬כמו חלק אינטגרלי ממנו‪ ,‬ומאחר וכן היא‪,‬‬ ‫כמה מתאימים לזה דבריו של הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל‬ ‫אם כן לא יפלא על אדם המציין את עובדת היות לו יד או‬ ‫ב"פחד יצחק" )אגרות וכתבים אגרת קכח( וז"ל 'רעה חולה היא‬ ‫רגל‪ ,‬וכך לא יפלא למשה מלהודיע ענוותו או את עבודתו‬ ‫אצלינו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו‪,‬‬ ‫המוסרית‪.‬‬ ‫הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם‪ ,‬מספרים אנו על‬ ‫דרכי השלימות שלהם‪ ,‬בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק‬ ‫ומקור נפלא לדבר נמצא בלשון הילקוט שמעוני‬ ‫)איוב יז(‬ ‫הפנימי שהתחולל בנפשם‪ ,‬הרושם של שיחתינו על הגדולים‬ ‫צדּ יק ‪‬דּ ‪ּ ‬‬ ‫רכוֹ " ‪ -‬בשעה שהכעיסו המרגלים הקב"ה‪,‬‬ ‫"ויאחז ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם‪.‬‬ ‫אמר משה רבש"ע תפוס דרכך תפוס אומנותך שכל הצדיקים‬ ‫הכל משוחחים מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון‬ ‫תפסו אומנותם‪ ,‬אברהם תפס את המילה‪ ,‬יצחק את התפילה‪,‬‬ ‫של בעל החפץ חיים זצ"ל‪ ,‬אבל מי יודע מן כל המלחמות‪,‬‬ ‫יעקב את האמת‪ ..‬משה את הענוה‪ ,‬והאיש משה ענו מאוד‪,‬‬ ‫המאבקים‪ ,‬המכשולים‪ ,‬הנפילות והנסיגות לאחור שמצא‬ ‫אהרן את השלום‪ ..‬אף אתה תפוס אומנותך‪ ..‬אל רחום‬ ‫החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע‪ ,‬משל אחד‬ ‫וחנון" וכו'‪.‬‬ ‫מני אלף‪ ..‬אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב‬ ‫עומד משה ומפציר בקב"ה שיראה איך הוא תפס אומנותו‪,‬‬ ‫בבחינת חד הוא‪ ,‬לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי‬ ‫את הענוה‪ .‬כאן למדנו איך תפס משה את ענוותו‪ ,‬ומעתה וכי‬ ‫עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנשיות השפלות‬ ‫שייך לתמוה על משה בדבריו אל המלך‪.‬‬ ‫והנמוכות‪ .‬ובזמן שהינך מרגיש בקרבך סערת היצר‪ ,‬דע לך‬ ‫"ות‪‬רא ‪‬‬ ‫אתוֹ‬ ‫טענה נוספת מתבססת על האמור בלידת משה ‪ּ ‬‬ ‫שבזה הנך מדתמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה‬ ‫ּ‪‬כי טוֹ ב ה ּוא" )שמות ב‪ ,‬ב(‪ ,‬ומה שאמרו חז"ל בזה דנתמלא‬ ‫שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה'‪.‬‬ ‫הבית אורה‪ ,‬ובפרקי דר"א איתא ד'ראו אבותיו של משה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]4‬‬ ‫גבוהות וגדולות כמו האבות הקדושים‪ ,‬אבל גופו לא נמשך‬ ‫הנה חשף לעינינו ה"פחד יצחק" את מלחמת החפץ חיים‬ ‫אחר ההשגות שלו‪.‬‬ ‫ביצרו הרע כפי שחשפו לעינינו חז"ל את מלחמת משה‬ ‫והוא בבחינה שכתב הרמב"ם שאריסטו הגיע לקרוב‬ ‫רבינו בנטיותיו הרעות‪ ,‬חשיפות אלו מקרבות אותנו אל‬ ‫לנבואה‪ ,‬וראה באגרות הרמב"ם )אגרת לרבי שמואל אבן תבון(‪:‬‬ ‫גדלותם ולא מרחיקות חלילה‪.‬‬ ‫'דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם‪ ,‬מלבד מי שנשפע‬ ‫אף חז"ל לא רצו לראות במשה מלאך‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫עליהם השפע האלקי‪ ,‬עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר‬ ‫כשחיפשו מקור למשה מן התורה‪ ,‬אמרו בגמ' )חולין קלט‪ ,‬ב(‬ ‫אין מעלה למעלה ממנה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכבר צווחו עליו בזה‬ ‫בשר" )בראשית ו‪ ,‬ג(‪,‬‬‫שגּ‪ ‬ם ה ּוא ‪ׂ ‬‬ ‫"ב ׁ‪‬‬ ‫'משה מן התורה מנין‪ּ ,‬‬ ‫הקדמונים‪ .‬ולפי עניות דעתי נראה ביאור דבריו‪ ,‬שכוונתו‬ ‫וכמבואר גם במדרש )ב"ר פכ"ו( ד"בשגם" בגימטריא "משה"‪,‬‬ ‫לומר שבא לדרגת נבואה בהשגות‪ .‬אבל לא בעצם‪ .‬כמו‬ ‫דוקא פסוק זה המורה על משה רבינו כבשר ודם הוא הפסוק‬ ‫שמובא שאריסטו לעת זקנותו‪ .‬נפל בצודה של אשה ושאלו‬ ‫של משה בתורה‪ .‬לא את "מלאכיותו" מלמדת לנו התורה‬ ‫אותו איך עשה מעשה מגונה כזה והשיב שכעת אינו אריסטו‬ ‫אלא את "בשריותו"‪ ,‬גם הוא בשר‪ ,‬ובכוחות של בשר ודם‬ ‫הפילוסוף הגדול‪.‬‬ ‫הפך עצמו מבשר למלאך‪ ,‬זהו משה‪ ,‬זהו כוחו של אדם‪.‬‬ ‫וראה מה שכתב בזה ה"בני יששכר" )מאמרי חודש סיון מאמר ה ‪-‬‬ ‫שוב לאחר שהועמדו דברי ה"תפארת ישראל" על מכונם‪,‬‬ ‫מעלת התורה(‪ .‬וזל"ק‪" :‬דכל דבר הנעשה על פי יסוד שכל‬ ‫נראה לבאר בזה מה דאיתא במדרש )שמו"ר כח‪ ,‬א( על אותה‬ ‫האנושי‪ ,‬הנה יוכל להיות סוף וקץ לדבר כיון שהוא מפאת‬ ‫שעה שעלה משה ליטול את התורה‪' ,‬באותה שעה בקשו‬ ‫שכל האנושי שיש לו תכלית‪ ,‬והנה הוא בסכנה שבאיזה זמן‬ ‫מלאכי השרת לפגוע במשה‪ ,‬עשה בו הקב"ה קלסטירין של‬ ‫מן הזמנים יבא ח"ו לעבור את פי ה' כמו שתראה אריסטו‬ ‫פניו של משה דומה לאברהם'‪ ,‬ומדוע אין די בקלסטרו של‬ ‫היוני שהיה החכם הגדול שבאומות‪ ,‬וסיפרו מדותיו שגינה‬ ‫משה בעצמו?‬ ‫כל תחמודות תבל רק הכל במדה ומשקל להכרח הקיום‪,‬‬ ‫ואחר כך סיפרו עליו שנלכד בתואר אשה יפה‪ ,‬וזה היה סיבת‬ ‫ולהמבואר י"ל דקלסטרו של משה היה כשל אדם רע וקשה‪,‬‬ ‫מותו‪ .‬והוא לבעבור שכל מדותיו ותמימות דרכיו לא היו‬ ‫ולכך רצו לפגוע בו דאין ראוי לו לקבל התורה‪ ,‬לכך עשה‬ ‫מצד ציווי השם יתברך בתורה‪ ,‬רק מפאת שכל אנושי שיש‬ ‫לו הקב"ה קלסטרו כשל אברהם‪ ,‬אף אברהם בא מתרח‪,‬‬ ‫לו תכלית וסוף‪ ,‬מה שאין כן אנחנו בני ישראל בנים לאל חי‪,‬‬ ‫"מי ‪ּ ‬‬ ‫יתן‬ ‫נולד מתוך טמא ובא לידי טהרה‪ ,‬וכדדרשו בו חז"ל ‪‬‬ ‫תמימות דרכינו הוא מצד המצוה ב"ה‪ ,‬ושכל אלקי הוא אין‬ ‫מט ‪‬מא" )איוב יד‪ ,‬ד( ‪ -‬זה אברהם מתרח‪ ,‬וכשם שכך היה‬ ‫‪‬טהוֹ ר ‪ּ ‬‬ ‫סוף‪ ,‬הבן הדבר"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫באברהם‪ ,‬אף משה יכול ובכוחו להפוך כוחות רוע שבו‬ ‫)פני מלך – הרב אלימלך גוטליב(‬ ‫לכוחות טהרה ולקבל התורה‪.‬‬ ‫וידוע‪ ,‬שבסוף ימיו חזר בו והודה שמשה אמת ותורתו אמת‪,‬‬ ‫ושאר החכמות הבל ורעות רוח‪ ,‬כמ"ש בספר רחמי האב‬ ‫‪‬‬ ‫]יום ל'[‪ ,‬הועתק מספר עמוד העבודה המביא בשם שלשלת‬ ‫עוד הרחבה מתוך ספר "מבשר טוב"‪:‬‬ ‫הקבלה‪ ,‬וז"ל‪' :‬ראיתי בחיבור ישן אלה הדברים העתקתים‬ ‫הצדיקים מתרוממים למדרגות גבוהות משא"כ נביאי אומות העולם‬ ‫פה מלה במלה והם‪ :‬אני מעיד עדות ברורה‪ ,‬ששמעתי מפי‬ ‫החכם דון אברהם בן זרזר בהיותו בליסבונא‪ ,‬והיה אומר כי‬ ‫"ו‪‬א ‪‬קם ‪ ‬‬ ‫נביא‬ ‫‪ ...‬אף שאמרו במדרש )במדבר רבה יד כ(‪' :‬תני ‪‬‬ ‫החכם ישמעלי בן אלכטיב שהיה אומר עליו שלא היה‬ ‫משה" )דברים לד‪ ,‬י(‪ ,‬בישראל לא קם‪ ,‬אבל‬ ‫ראל ּ‪‬כ ‪ׁ ‬‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫עוֹ ד ּ‪‬ב ‪ׂ  ‬‬ ‫כמוהו בדורו בחכמה ובחסידות‪ ,‬ששמע שהיה בעיר‬ ‫באומות העולם קם‪ .‬כדי שלא יהא פתחון פה לאומות‬ ‫אלקהרה ספר אחד מאריסטו שחיבר בסוף ימיו‪ ,‬ושחזר בו‬ ‫העולם‪ ,‬לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים‬ ‫מכל מה שכתב בתחילה‪ .‬והחכם דון אברהם בן זרזר שלח‬ ‫להקב"ה‪ .‬ואיזה נביא היה להם כמשה‪ ,‬זה בלעם בן בעור‬ ‫בעד הספר‪ ,‬וראה בין בענין ההשגחה‪ ,‬בין בענין השראת‬ ‫וכו''‪ ,‬ע"כ‪ .‬מכל מקום דבר זה קאי על השגות גדולות שהיו‬ ‫הנפש‪ ,‬וכן בענין חידוש בעולם‪ ,‬והיה אומר בכל דבר ודבר‬ ‫לו‪ ,‬אבל בלעם בעצמו‪ ,‬למרות השגותיו‪ ,‬לא היה לו שייכות‬ ‫מאלו ובכמה דברים טבעיים‪ .‬והחזירנו השמעתי מזאת‬ ‫לזה‪ .‬והראיה הברורה היא‪ ,‬שלא הגביהו אותו השגות הללו‬ ‫הסברא במופת כך וכך‪ ,‬ובטענות כך וכך‪ ,‬והיה כתוב בסוף‬ ‫למעלות רוחניות‪ ,‬וגם לא נתעלה למדרגות רמות כמבואר‬ ‫הספר‪ :‬כתב אחד ששלח אריסטו למלך אלכס נדרוס‬ ‫בחז"ל‪.‬‬ ‫תלמידו‪ ,‬וזה נוסח הכתב‪ :‬ברוך האלקים פוקח עורים מורה‬ ‫וכן מצינו שעשו הרשע היה בהשגות גדול מיעקב אבינו‬ ‫חטאים בדרך‪ ,‬ישתבח שבח הראוי לו אשר גמלני ברחמיו‬ ‫ע"ה‪ ,‬כמ"ש בארוכה אא"ז בסה"ק "דברי בינה" )פרשת תולדות‬ ‫וברוב חסדיו והוציאנו מן הסכלות הגמור אשר הייתי בו כל‬ ‫ד"ה ואלה תולדות דף קמב(‪ ,‬וזל"ק‪' :‬דהנה מו"ח ז"ל זי"ע אמר‪:‬‬ ‫ימי חיי‪ ,‬בהתעסקי 'בחכמת הפלוסופיא' והייתי דן כל‬ ‫שנשמת עשו בשורשה למעלה היתה גבוהה במעלתה‪ ,‬עוד‬ ‫הדברים על דעת השכל‪ ,‬וחברתי בזה ספרים כחול הים‬ ‫יותר מנשמת יעקב‪ .‬רק אחר כך‪ ,‬כשיצא נשמתו למטה על‬ ‫יתנודדו כל ראי בם‪ ,‬עד אשר בסוף ימי נתוכחתי עם חכם‬ ‫ידי שהיתה מדת הדין הקשה‪ ,‬כדאיתא בזוהר הקדוש‬ ‫אחד מחכמי ישראל‪ ,‬והראני את ידו החזקה אותות ומופתים‬ ‫]בפרשן קלז‪ .[:‬נדבק בו כח הרע‪ ,‬ונפל ממדריגתו למטה עד‬ ‫בשמות הקודש אמתיים ונגלים לחוש‪ ,‬ואני בער בלתי יודע‬ ‫שנעשה רשע ובעל עבירה‪ ,‬עד כאן דבריו הקדושים'‪,‬‬ ‫כי רוב הדברים הם למעלה מן השכל וכאשר ראיתי זה נתתי‬ ‫עכל"ק‪ .‬וכן כתב שם עוד ]דף נ[‪ ,‬יעויין שם היטב‪ .‬ולכן‬ ‫לבי להתבונן בכל כוחי להתבונן בדת היהודים והנה כולם‬ ‫אמרו בגמרא סוטה ]יג‪ ,‬א[‪ ,‬שראשו של עשיו נקבר במערת‬ ‫מוסדים על אבנים שלמות לא כחמת בפלוסופיא החשיכה'‪.‬‬ ‫המכפלה‪ .‬והטעם לזה‪ ,‬משום שראשו היה מלא השגות‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]5‬‬ ‫הטוב לקרוא לו טוב‪ .‬כי הוא בבחירתו טוב‪ .‬עד כאן שמעתי‪.‬‬ ‫'תלמידי הנעים אלכסנדר המלך הגדול‪ ,‬אל ישיאוך ספרי גם‬ ‫הגם שיש לפקפק בתשובה זו אשר השיב יראה מיעוט ענוה‪,‬‬ ‫לחבירך פלוסופים‪ ,‬כי אלו הייתי יכול לקבץ כל ספרי אשר‬ ‫ואצל משה רבינו ע"ה נאמר והאיש משה ענו מאד כו'‪ .‬מכל‬ ‫נתפשטו באפסי ארץ‪ ,‬הייתי שורפם באש בל ישאר אחד‬ ‫מקום אאמין כי כך היה צריך להשיב כזה בכדי שלא יתחלל‬ ‫לעיני השרים והסגנים‪ ,‬כדי שלא ישתבשו בם הדעות‪ ,‬כי‬ ‫שם שמים על ידו ח"ו‪ ,‬באמרם שמשה רבן של ישראל צורתו‬ ‫ידעתי שאקבל עונש גדול מהקל‪ ,‬כי חטאתי והחטאתי את‬ ‫מוכחת כזו‪ ,‬לכך השיב האמת ודו"ק כי הוא דקדוק נכון'‪,‬‬ ‫הרבים‪ .‬לכן בני אלכסנדר אני מודיע לך ולכל באי עולם‪:‬‬ ‫עכל"ק‪.‬‬ ‫שרוב הדברים הידועים על פי השכל הם בדאים‪ ,‬כי גבוה‬ ‫והאריך בזה בסה"ק "סדורו של שבת" )שורש השישי ענף ג ט(‪.‬‬ ‫מעל גבוה שומר‪ ,‬ואחרי שמזלי גדר שספריי נתפשטו‬ ‫וזל"ק‪' :‬כי הנה יש בעובדי ה' שתי סוגי אנשים‪ :‬א' ‪ -‬הוא‬ ‫בארצות המערב‪ ,‬הנני מודיעם בידיעה נאמנה שאין ראוי‬ ‫הנקרא צדיק וטוב לו‪ .‬כלומר‪ :‬שטוב ונוח לו ויפה לפניו‬ ‫להסתכל בהם ולא להגות בהם‪ ,‬כי ההגיון עץ והפלוסופיא‬ ‫מאוד עבודת ה'‪ ,‬כי נברא בטבע תולדתו נוטה ונמשך אחרי‬ ‫בדאות‪ ,‬ועתה הנני נקי מן השם כי חטאתי בלי ידיעה‪ ,‬ואוי‬ ‫הטוב‪ .‬ומעולם חפץ באהבת בוראו‪ .‬ולעשות לו תענוג ונחת‬ ‫להם למסתכלים בהם‪ ,‬כי ילכו בדרך נכוחה לאבדון'‪.‬‬ ‫רוח בכל מה שיוכל‪ .‬ואין לו מניעה מצד גשמיות גופו שהוא‬ ‫'ודע כי כמר שהראני החכם כל חכמתינו זאת ניבא גם כן‬ ‫עפר מן האדמה ונוטה לחומריות ולתאוות תאות דברים‬ ‫שלמה בן דוד במשליו באמרו לשמרך מאשה זרה‪ ,‬וכתיב‬ ‫שלמטה‪ ,‬כי הוא בעת בריאתו נברא במזג דק וזך‪ .‬ונמשך‬ ‫אל ישט אל דרכיה לבך‪ ,‬וכתיב כל באיה לא ישובון אוי‬ ‫אחר דברים הזכים והנאים‪ .‬ואינו נוטה אחר עבות וחומריות‬ ‫לעינים שכך רואות ואוי לאוזנים שכך שומעות אוי לי אללי‬ ‫גשמיות עולם הזה להיות מן המתאווין בעם‪ .‬וזה בא לו מצד‬ ‫לי‪ ,‬כי בכך בלותי גופי וכליתי ימי בדברים מזיקים ולא‬ ‫כח כוונת אב ואם בעת זיווגם ]כו'[‪ .‬וע"כ הוא צדיק וטוב‬ ‫מועילים מורידים ולא מעלים‪ ,‬ולמה שאמרם לי כי יצא לי‬ ‫לו‪ ,‬שטוב לו בעבודתו וכל כוחי הגוף מסכימים עמו לעשות‬ ‫שם בכל האומות שחיברתי ספרים רבים והיה לי שם בכל‬ ‫טוב ויצא מבחינת אוי לי מיצרי‪ .‬כי גם יצרו ישלים אתו‬ ‫העולם‪ .‬דע כי הייתי בוחר שיהיה לי שם בספר תורה‪,‬‬ ‫לעשות דברים הרצויים לפני בורא כל‪.‬‬ ‫משיהיה לי שם בספרי מינות‪ ,‬והייתי בוחר בחנק נפשי‬ ‫'והסוג השני הוא בהיפך ממש מזה‪ :‬כי הוא נברא בטבע‬ ‫משיתפשטר ספרי כי תופשי התורה ילכו לאור באור החיים‪,‬‬ ‫ומזג רע למאוד‪ .‬וכח הגוף שבו נוטה ונמשך אחרי חומריות‬ ‫ותופסי הפלוסופיא ילכו לבאר שחת‪ ,‬וגם אני עתיד להענש‬ ‫העולם הזה ותאוותיו‪ .‬וחפץ להתאלס באהביו‪ .‬ולא יערב לו‬ ‫כנגד כולם‪ .‬ולא כתבתי לך זאת קודם זה הזמן כדי שאם‬ ‫כלל עבודת ה' יתברך‪ ,‬כי רבתה בו גשמיות עפר הארץ‪.‬‬ ‫תכעוס עלי והיית עושה לי רעה ידעתי כי קודם שיגיע אליך‬ ‫ונמשך אחר שורשו‪ .‬וכשהוא רוצה בכח נשמתו ושכלו‬ ‫כתבי זה אהיה מת מושכב בארון ושלום‪ .‬מאת מלמדך‬ ‫לעבוד לבוראו ולפרוש מכל התאוות ונופת צוף העולם הזה‬ ‫אריסטו ההולך לבית עולמו לאלכס נדרוס המלך הגדול'‪.‬‬ ‫מחמדי גופו‪ ,‬מה מאד קשה לו לעבור על תאוותיו וחמדת‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫לבבו שבו מיום הולדו‪ ,‬ואוי לו מיצרו הקשה העומד לנגדו‬ ‫אמנם בצדיקים מצינו להיפך‪ ,‬שנולדו עם מדות רעות מאוד‬ ‫ככל כוחו ומבקש לטורדו מן העולם‪ .‬וזה נקרא צדיק ורע לו‪,‬‬ ‫והפכו עצמם לטוב‪ ,‬כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה‪ ,‬שכתב‬ ‫כי הוא צדיק גמור בכל דרכיו ומעביר על כל מדותיו הקשים‬ ‫בסה"ק "אור פני משה" )ריש חוקת(‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫שנברא עמהם‪ .‬ומבטל רצונו מפני רצון בוראו ומתגבר עצמו‬ ‫"זאת חוקת"‪ ,‬שמעתי אומרים דאיתא בס'‪ :‬מעשה מלך אחד‬ ‫בכל עוז נגד כוחי גופו עד שעובד ה' בכל לבבו ונפשו‪ .‬ואך‬ ‫שמע מכל אשר עשה משה איש האלקים נפלאות ותעלומות‪,‬‬ ‫שרע לו שכל ימיו הוא נלחם במלחמה כבדה עם מלך‬ ‫והמלך הזה היה מכיר בצורת הפרצוף‪ ,‬והסכים בדעתו ושלח‬ ‫הצפון‪ ,‬זה שצפון וטמון בקרבו ומבקש להעבירו על דעת‬ ‫צייר אומן המדברה אל משה לצייר דמות תבניתו‪ .‬ויהי‬ ‫קונו ח"ו‪ .‬וזה נקרא נהנה מיגיע כפו‪ ,‬שהנה הוא טורח ויגע‬ ‫כאשר בא אל המלך ויפן כה וכה‪ ,‬וירא כי אין איש בעולם‬ ‫מאוד עד שיבוא לעבוד את ה' וגם זה נמשך מכוונת אב ואם‪,‬‬ ‫רע מהתואר צורת הפרצוף הזה שהיה מראה סימני מדות‬ ‫]כו'[‪.‬‬ ‫רעות ומגונות להיות נואף ורוצח וכל מדות רעות שבעולם‪.‬‬ ‫ומאד תיקר נפש האדם הלז אצל הבורא ב"ה‪ ,‬כי יקר בעיני‬ ‫ויצו המלך להרוג את הצייר הזה באמת באמור שמעל‬ ‫ה' המותה לחסידיו אלו הממיתין עצמן בחייהן ומשברין‬ ‫בשליחות המלך‪ .‬ויקח המלך בדברים את הצייר השני ואמר‬ ‫ומכניעים כל כוחי גופם עד אשר לא ישאר בו מקום להתאות‬ ‫לו כזה וכזה‪ .‬ויהי כאשר בא הצייר השני אל משה וירא פניו‬ ‫לשום תאוה שבעולם מכל עסקי העולם הזה כקטן כגדול‪.‬‬ ‫והנה כתבנית אשר הביא אתו הצייר הראשון‪ .‬ותסמר שערות‬ ‫והמה בבחינת צדיקים במיתתן קרוים חיים‪ ,‬כי מדביקין‬ ‫בשרו באמרו כי למיתה ילך גם הוא בבואו אל המלך‪ .‬וערב‬ ‫עצמן במקור החיים ויכולין לבא עם זה לבחינת אליהו‬ ‫אל לבו ויגש אל משה ויאמר לו כך וכך‪ .‬והנה בקשתי‬ ‫התשבי שהוא חי עד הנה"‪] .‬עי"ש בהמשך[‪ .‬עד כאן לשון‬ ‫שתאמר לי מדוע פניך רעים‪ ,‬ואתה אינך דומה לשום בן אדם‬ ‫סה"ק סדורו של שבת‪ .‬עיי"ש אריכות דבריו מה שהאריך‬ ‫אשר על פני האדמה‪ .‬ויען משה רבינו עליו השלום ויאמר‪:‬‬ ‫בזה‪ ,‬שזה היה עבודת יעקב אבינו ע"ה משה רבינו ע"ה ודוד‬ ‫אתה בן אדם קרוץ מחומר אשר טח עיניך מראות ולבך‬ ‫המלך ע"ה‪ ,‬שמצד עצמותם נבראו רעים ‪ -‬ופעלו בכל‬ ‫צפנת השכל הטוב טוב יאמר למי אשר פניו מורים ומוכיחים‬ ‫כוחותיהם לתקן עצמם‪.‬‬ ‫להיות טוב‪ .‬הלא זה הוא כבהמה לפי טבעו הוא טוב‪ .‬וזה‬ ‫ועיין בסה"ק "פרי הארץ" )בלק(‪ ,‬וזל"ק‪' :‬וידוע הוא שעיקר‬ ‫הדבר הטוב מי אשר פניו רעים עד מאד והוא גובר על‬ ‫בריאת העולם היה עבור עולם הגשם הזה החומרי‪ ,‬אף על‬ ‫החומריות ומהפכו לטוב‪ ,‬זה הוא אשר בעצם אמר לו משפט‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]6‬‬ ‫שיחשדו אותו באשת איש‪ .‬ופירוש הוא ז"ל כי משה רבינו‬ ‫פי שהוא גוף קשה‪ ,‬אף על פי כן יהיה מלא כל הארץ כבודו‪,‬‬ ‫נולד בבחינת שיהיה רשע גמור‪ ,‬והיה לו כל המדות הרעות‪,‬‬ ‫כו'‪ .‬וממילא משמע ומובן‪ ,‬מי שהוא מוטבע בתכלית מדות‬ ‫אך שהוא היפך ושיבר כל המדות רעות‪ ,‬והשתדל רק להכניס‬ ‫הרעות והתגבר על יצרו ונגלה כבוד ה'‪ ,‬זהו תכלית בריאת‬ ‫עצמו במדות טובות עד כאן‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬שאמר ונעשה רצונו אפילו בגשם היותר תכלית‬ ‫וכן הביא עוד ה"דגל מחנה אפרים" )כי תשא שם(‪ .‬וזל"ק‪' :‬כי‬ ‫והתגלות האפשרי בתכלית‪ .‬וכמו כן מי שהוא בעל מעלות‬ ‫ידוע מה שנזכר בתיקונים מהות האדם ומעשהו‪ ,‬הן טב הן‬ ‫טובות התכלית וענותן זהו התכלית הנחת רוח לפניו יתברך‬ ‫ביש‪ .‬ניכר בשרטוטין שלו שעל פניו וידיו עיין שם‪ .‬והנה‬ ‫שמו‪ ,‬שהוא גם כן התגלות לאלהותו כנזכר‪ .‬וכולן היה‬ ‫כשנולד בודאי היו השרטוטין שלו מרמזים על בחינת הרע‬ ‫במשה רבינו עליו השלום‪ ,‬כידוע מפי ספרים שמשה רבינו‬ ‫שלו שנולד בזה‪ .‬והוא שאמר כי קרן‪ .‬היינו האיר עור פני‬ ‫עליו השלום היה מוטבע בתכלית המדות רעות‪ ,‬וכבש את‬ ‫משה‪ .‬עור דוקא היינו השרטוטין שלו שנתהפך מביש לטב‪.‬‬ ‫מדותיו לתכלית הטוב האפשרי והיה בעל מעלת האפשרי‬ ‫והיו מראה על בחינת הטוב והאמת שהתדבק בו'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫באדם והיה עניו מכל האדם'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫וכבר נדפס בירושלים קונטרס בשם "קנאת האמת"‪ ,‬שהביא‬ ‫ובשיטה מקובצת )נדרים לב‪ ,‬ב( הביא כעין זה‪ .‬וז"ל‪' :‬כי ההוא‬ ‫גדולים הצווחים כנגד דברי ה"תפארת ישראל" ו"נועם‬ ‫מעשה בחכם אחד שלח דמות פרצופו לחכם אחר שהיה‬ ‫המידות"‪ ,‬איך אפשר לאמר שמשה רבינו ע"ה נולד עם‬ ‫מכיר בדמות הפרצופין‪ .‬נטמן מפני מביעתותיה דההוא‬ ‫מדות רעות שהרי אמרו חז"ל )מדרש רבה שמות א‪ ,‬כ(‪' :‬בשעה‬ ‫פרצוף לסוף שאל לו למה נטמן ממנו וענה אותו הפרצוף‬ ‫שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה'‪.‬‬ ‫מאדם רע שאין ]כ[דמותו חמדן ונואף וליסטים ואין להביט‬ ‫אכן להנתבאר אתי שפיר‪ ,‬דאף כי מצינו בלידת משה רבינו‬ ‫אליו‪ .‬והמביאו נתירא מלשוב אל אדניו עד ששלח אליו‬ ‫לוי ‪‬ו ‪ּ ‬י ּ‪‬קח ‪‬את ּ‪‬בת‬ ‫מבית ‪ ‬‬ ‫איש ‪ּ ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪‬ל‪ׁ  ‬‬ ‫ע"ה דכתיב )שמות ב‪ ,‬א‪-‬ב(‪ :‬‬ ‫שלא יירא ממנו ושאל לו כל הענין‪ .‬ואמר לו כל מה ששמע‬ ‫צפ ‪‬נה ּו‬ ‫ות ‪ּ ‬‬ ‫אתוֹ ּ‪‬כי טוֹ ב ה ּוא ‪ּ ‬‬‫ות‪‬רא ‪‬‬ ‫ות ‪‬לד ּ‪‬בן ‪ּ ‬‬ ‫הא‪‬ה ‪ּ ‬‬ ‫ות ‪‬הר ‪  ‬‬ ‫לוי‪ּ  ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולכן יראתי לשוב אליך‪ .‬אמר בודאי אין חכם כמו אותו בעל‬ ‫ירחים" ואמרו במדרש )שם(‪" :‬ותרא אותו כי טוב‬ ‫‪‬שה ‪  ‬‬ ‫ׁ‪‬ש ׁ‪‬‬ ‫הפרצוף שמן הכל אמר אמת שיצרי מגרה בי ומסית אותי‬ ‫הוא" וכו'‪ ,‬בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אורה‪,‬‬ ‫לעשות כל זאת אבל החכמה שבי מונעת אותי מכל זה‪.‬‬ ‫כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא"‪ ,‬וכתיב התם )בראשית א(‬ ‫והחכמה תעוז לחכם להדריכו בדרכי יושר'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫א‪‬הים ‪‬את ‪‬האוֹ ר ּ‪‬כי טוֹ ב"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכך כתב בסה"ק "אך פרי תבואה" )מצוה(‪ ,‬וזל"ק‪' :‬והנה‬ ‫הנראה בזה‪ ,‬שבודאי האור האמור היה מאור נשמתו‬ ‫שמעתי בשם המדרש שאחד צייר צורת משה רבינו עליו‬ ‫הגדולה‪ ,‬אכן גופו מצד בריאתו נטה לתאוות‪ ,‬והצליח משה‬ ‫השלום לפני המלך‪ ,‬ורצה המלך להרגו על שהיה צורתו‬ ‫רבינו לזכך את עצמו‪ ,‬עד שהגיע לדרגת איש אלקים‪ .‬ומה‬ ‫מראה על מדות גרועות‪ .‬והשיב לו שבאמת זהו גופא היה‬ ‫שהאיר בלידתו‪ ,‬היה זה משום ההשגות העצומות שלו‪ ,‬אך‬ ‫מעלת משה רבינו ע"ה שהיפך הרע לטוב'‪ ,‬עכל"ק‪ .‬וכן‬ ‫בעצם לידתו היה טבעו רע‪ .‬והקב"ה סיבב בדווקא שיוולד‬ ‫הביא מעשה זה דמשה רבינו ע"ה ב"תפארת ישראל" )קידושין‬ ‫משה רבינו ע"ה עם טבע רע כמו שנתבאר לעיל‪ ,‬שעל ידי‬ ‫פ"ד אות ע"ז(‪ .‬וכן כתב ב"נועם המדות" להר"ן )אוח ח' סימן ע"א(‪.‬‬ ‫זה יהיה לו כח להפוך בבני ישראל הרע לטוב‪.‬‬ ‫וכבר איתא במדרש רבה )ב"ר לו‪ ,‬ג(‪' :‬אמר רבי ברכיה חביב‬ ‫)מבשר טוב ‪ ‬רבי בצלאל רבינוביץ כ"ק אדמו"ר מביאלא(‬ ‫משה מנח‪ ,‬נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה‪ ,‬אבל‬ ‫‪‬‬ ‫משה משנקרא איש מצרי ‪ -‬נקרא איש האלהים'‪"] .‬שהיה‬ ‫מתעלה והולך בקודש" עץ יוסף[‪.‬‬ ‫מהר ‪ ‬‬ ‫‪‬אר‪"‬‬ ‫ה‪‬פיע ‪ ‬‬ ‫מ‪‬עיר ‪‬למ‪  ‬‬‫וזרח ‪  ‬‬‫מ‪‬יני ‪‬א ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ה' ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫"מכ‪‬ל‬ ‫ומפורש עוד בילקוט שמעוני ]בהעלותך תשלט[‪ּ  :‬‬ ‫וגו' )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫האדמה" )במדבר יב‪ ,‬ג( ולא מאבות‪ ,‬רבי‬ ‫אשר ‪‬על ּ ‪‬פ ‪‬ני ‪   ‬‬‫האדם ‪ׁ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫המליץ הכתוב במלותיו לשבחן של ישראל‪ ,‬כי מה שסבב‬ ‫יוסי אומר אף מאבות ולא ממלאכי השרת‪ .‬כתיב ‪ׁ   ‬‬ ‫"והאיש‬ ‫כביכול עם התורה על האומות והם לא רצו לקבלה ולמולם‬ ‫אבתיכם ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫רב ּות‬ ‫קמתם ּ‪‬ת ‪‬חת ‪   ‬‬ ‫"והנּ‪ ‬ה ‪ּ  ‬‬ ‫מאד" וכתיב ‪ ‬‬ ‫עניו ‪ ‬‬ ‫משה ‪ ‬‬‫‪ׁ ‬‬ ‫ישראל ברצון קבלוה‪ ,‬זאת היתה תפארת זכות על עם‬ ‫חט ‪‬אים" הוי קשה היה ‪ -‬אלא שהיה שולט ביצרו‪,‬‬ ‫אנשים ‪ּ ‬‬‫‪ׁ  ‬‬ ‫ישראל‪" ,‬וזרח" משעיר למו‪ ,‬מהצעת התורה לשעיר זרח אור‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫נגוהות למו לישראל‪" ,‬הופיע" מהר פארן‪ ,‬הבהיק שמשם‬ ‫של ישראל על שבני ישמעאל דחו אותה ולעומתם ישראל‬ ‫ורמז לזה ה"אור החיים" הקדוש )כאן(‪' :‬להעיד עליו כי כל‬ ‫)תורת מהרי"ץ ‪ ‬רבי יוסף דושינסקי(‬ ‫ששו לקראתה וקבלוה‪.‬‬ ‫התעצמו במידות הטובות הידועות לו‪ ,‬לא היו אלא לצד‬ ‫יראתו מאלהיו‪ ,‬לא שהיה טבעו מסייעו אל הדבר'‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובסה"ק "דגל מחנה אפרים" )כי תשא‪ ,‬ד"ה וראוי(‪ ,‬הביא כן בשם‬ ‫"מימינ‪ ‬א‪ ‬ת ‪‬‬ ‫למ‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ראל ‪‬את ּ ‪‬פ ‪‬ני‬ ‫יש‪ ‬‬‫בני ‪ׂ  ‬‬ ‫"ורא ּו ‪ ‬‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש וזל"ק‪  :‬‬ ‫"אש דת"‪ ,‬שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי‬ ‫סוה ‪‬על ּ‪‬פ ‪‬ניו"‬ ‫המ ‪ ‬‬ ‫משה ‪‬את ‪ּ ‬‬ ‫והשיב ‪ׁ ‬‬ ‫משה ‪ ׁ  ‬‬ ‫קרן עוֹ ר ּ ‪‬פ ‪‬ני ‪ׁ ‬‬ ‫משה ּ‪‬כי ‪ ‬‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫אש לבנה נתן להם בלוחות כתב יד ימינו )רש"י(‪] .‬פי'‪ ,‬כמנהג‬ ‫וגו' )שמות לד‪ ,‬לה(‪ .‬יש בזה דברים עמוקים ונפלאים אשר‬ ‫העולם לכתוב בדיו על הנייר‪ .‬והקרא מסורס לפי פירוש זה‬ ‫הראני ה' בזה על דרך ששמעתי מן אא"ז זללה"ה על הא‬ ‫כאילו כתיב מימינו למו דת אש‪ ,‬ויהיה פירושו דקרא הכי‬ ‫דאמר )בכורות ה‪ ,‬א( משה רבכם קוביוסטוס הוא או גונב‬ ‫מכתב יד ימינו נתן למו דת דהיא התורה כתובה באש‬ ‫משה" )שמות לג‪,‬‬ ‫אחרי ‪ׁ ‬‬ ‫"והביט ּו ‪  ‬‬‫נפשות‪ .‬להבין זה‪ ,‬גם להבין ‪ּ  ‬‬ ‫שחורה על גבי אש לבנה )רא"ם([‪.‬‬ ‫ח(‪ ,‬איך דור דעה כדורו של משה יביטו אחרי משה‪ ,‬ובפרט‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]7‬‬ ‫ואין זה סתם משל ודוגמא‪ ,‬אלא לומדים מזה כמה דינים‬ ‫בשל"ה הק' פרשת בשלח )פרק תוכחת מוסר( מביא מהזוהר הק'‬ ‫למעשה‪ .‬כגון מה שאמרו )ברכות כב‪ ,‬א( לענין בעל קרי שהוא‬ ‫נאדּ ‪‬רי ּ‪‬ב ּכ‪ ‬ח‬ ‫"ימינ‪ ‬ה' ‪  ‬‬ ‫)בפרשה שם נח‪ (.‬לפרש הפסוק )שמות טו‪ ,‬ו( ‪  ‬‬ ‫מותר בתלמוד תורה‪' ,‬מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי‬ ‫רעץ אוֹ ‪‬יב"‪ ,‬בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא‬ ‫ימינ‪ ‬ה' ּ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תורה אינן מקבלין טומאה'‪ .‬וגם מה שאמרו )חגיגה כז‪ ,‬א( שאין‬ ‫הנתנה בימין אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דעכו"ם‪,‬‬ ‫אור של גיהנם שולטת בתלמידי חכמים כיון שכל גופם הוא‬ ‫ושוברים חילו ותוקפו של היצר הרע הוא האויב הגדול של‬ ‫אש‪ ,‬ועוד ענינים‪ .‬ונראה להוסיף עוד ענינים שבהם התורה‬ ‫האיש הישראלי‪ ,‬ועל דרך שאמרו ז"ל )קידושין ל‪ ,‬ב( שע"י אש‬ ‫דומה לאש‪.‬‬ ‫התורה מגרשים את היצר הרע ואם ברזל הוא מתפוצץ‬ ‫ענין אחד הוא כח הטהרה‪ ,‬והיינו כשם שלאש יש כח‬ ‫יש‬‫כפט ׁ‬ ‫נאם ה' ּו ‪ּ  ‬‬ ‫אש ‪ ‬‬ ‫דברי ּ‪‬כ ‪ׁ ‬‬ ‫כה ‪  ‬‬‫"הלוֹ א ‪‬‬ ‫שנאמר )ירמיה כג‪ ,‬כט( ‪‬‬ ‫להפליט בליעות איסור מדופני הכלי‪ ,‬כך התורה מטהרת את‬ ‫סלע"‪.‬‬ ‫יפצץ ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫האדם מהחומריות והגשמיות שנדבקו בו‪ .‬כי אורייתא‬ ‫ובזה צריכים אישי ישראל לידע את ערך כוחה הרב של אש‬ ‫וקוב"ה חד‪ ,‬והלומד תורת ה' הרי הוא מתדבק בקדושת‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬שבכוחה לשרוף ולכלות את כל חלקי הרע‬ ‫הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬והכוחות הגשמיים והחומריים שבו‬ ‫שבנפש האדם‪.‬‬ ‫נחלשים‪ ,‬וממילא נטהר גופו והוא נעשה רוחני יותר‪.‬‬ ‫אמנם ידעו נא‪ ,‬אשר לא כאש גשמית היא אש התורה‪ .‬וכמו‬ ‫וגם יש בה כח לטהר את האדם מכל טומאה ועוון‪ .‬כי הנה‬ ‫שאמר הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל‪ ,‬שמלפנים אם היה מאן‬ ‫יש שני מיני הכשר כלי‪ ,‬האחד הוא הגעלה במים חמים‪,‬‬ ‫דהו שואל לרעהו למה הינך מתחמם כנגד המדורה ויושב‬ ‫כוחה הוא רק להפליט את הבליעות שנבלעו בכלי ע"י‬ ‫על יד התנור‪ ,‬אם כה קר לך בעצמותיך מוטב שתכנס אל‬ ‫בישול במים‪ .‬ואילו בליעות איסור שנבלעו ע"י אש ממש‪,‬‬ ‫התנור פנימה‪ ,‬היו מחשיבים אותו לשוטה גמור ‪ -‬כי אם יכנס‬ ‫וכגון שיפוד שצולים בו בשר על האש ממש‪ ,‬אינן יוצאות‬ ‫אל תוך האש ישרף לגמרי ולא יתחמם‪ .‬והמשיל על כך‪,‬‬ ‫מדופני הכלי אלא ע"י ליבון באש ]וכמו שנפסק בשו"ע‬ ‫שענייני העולם הזה משולים לאש ממש שאם יכנס האדם‬ ‫)או"ח תנ"א‪ ,‬ה־ו‪ ,‬יו"ד קכ"א([‪ .‬וכן התורה שנמשלה לאש ממש הרי‬ ‫אל תוכם כל כולו ‪ -‬ישרוף את נשמתו ח"ו‪ ,‬ואין לו לאדם‬ ‫היא כמו הליבון‪ ,‬וממילא יש בה כח לטהר אפילו מי שעבר‬ ‫להתקרב אל האש הגשמית הזו אלא כדי צרכו לקיום גופו‬ ‫עבירות חמורות והוא מלא חטא ועוון וטומאה‪ ,‬שהתשובה‬ ‫ולחיזוק כוחו ולא יותר מזה‪ ,‬רק להתחמם נגד האש‪ .‬אבל‬ ‫מכפרת על עוונותיו‪ ,‬והתורה חוזרת ומטהרתו מלכלוך‬ ‫לא כן היא אש התורה הקדושה‪ ,‬שאליה צריך לקפוץ כל‬ ‫וטומאת החטא ]וכלשון ה"רוח חיים" )אבות פ"ו מ"א(‪:‬‬ ‫כולו לתוך האש בלא שום חשש ופחד‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬ככל‬ ‫'ומכשרתו להיות צדיק וכו'‪ ,‬ואך אש התורה מכשיר את‬ ‫שישתקע בה ויחמם נשמתו יותר כך יזכה יותר לשמירה‬ ‫הנפש להתם חטאת ולהסר פשע כי הלא דברי כאש'[‪.‬‬ ‫ולהתגוננות מעולה מפני האויב זה היצר הרע וחיילותיו‪,‬‬ ‫עוד ענין יש במשל האש‪ ,‬שכשם שהאש מאירה‪ ,‬כך התורה‬ ‫ותהא התורה לו נר מצוה ותורה אור להגן ולהציל מכל צרה‬ ‫היא אור לנו בעולם הזה שהוא עולם של חשך‪ ,‬ללמדנו מהו‬ ‫וצוקה‪.‬‬ ‫טוב ומהו רע‪ ,‬ומה יכול לגרום לאדם להיכשל ח"ו‪ .‬והיא‬ ‫ומן הראוי להביא את דברי המגיד למרן הבית יוסף )ספר מגיד‬ ‫מאירה לאדם את דרך החיים בכל הענינים‪ ,‬במעשה בדיבור‬ ‫מישרים פרשת בא( וז"ל‪ :‬אילו היה ניתן רשות לעין לראות‪ ,‬היית‬ ‫ובמחשבה‪ ,‬ומלמדת את ההשקפה הנכונה גם במילי‬ ‫רואה מלא עיניך לכל צד כולו מלא חיילות מהם‪ ,‬הנבראים‬ ‫דעלמא‪.‬‬ ‫מהבל פיך כשאתה עוסק במשנה‪ ,‬ואלו הם חונים סביבותך‬ ‫עוד תכונה של האש היא כח החימום‪ ,‬שמי שהוא מרגיש‬ ‫וסובבים כל חיילותי ואתה בתווך כולם כמלך בגדוד‪ ,‬וכלהו‬ ‫קרירות בגופו‪ ,‬האש מחממתו ומטיבה את מצבו‪ .‬וכן אמר‬ ‫מכריזי ואמרי הבו יקר לדיוקנא קדישא דמלכא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דוד המלך בדברו על חשיבות התורה )תהלים יט‪ ,‬ט( "פקודי ה'‬ ‫וזוהי שמירת האש שזוכים לה באמצעות לימוד התורה‬ ‫ישרים משמחי לב"‪ ,‬דהיינו שיש בתורה כח לחמם את‬ ‫הקדושה‪ ,‬שמלאכי אש שומרים על האיש הישראלי‬ ‫האדם‪ ,‬ואפילו מי שנמצא במצב של עצבות או חוסר חיות‪,‬‬ ‫מלא‪ ‬ה'‬‫"חנה ‪  ‬‬ ‫ומגוננים עליו כמאמר הכתוב )תהילים לד‪ ,‬ח( ‪‬‬ ‫אם יעסוק בתורה‪ ,‬התורה תשמחו ותוציאו ממצבו הקשה‪.‬‬ ‫צם"‪ ,‬וכמו שכתב מהרש"א )ח"א מכות י‪ ,‬ב(‬ ‫ויחל ‪‬‬ ‫ליראיו ‪ּ   ‬‬ ‫סביב ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובשעה שעמד משה רבינו מקבל התורה לפני פטירתו מן‬ ‫אהא דאמרו רז"ל בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬רצה להזכירם ולהזהירם על גודל החשיבות‬ ‫דלא קאמר שמוליך אותו הקב"ה אלא מוליכין אותו‪ ,‬כי כל‬ ‫והמעלות של התורה‪ ,‬במה שנמשלה לאש‪ .‬ומי שמתדבק‬ ‫מחשבה ודיבור ומעשה האדם הנה הוא בורא לו מלאך‪ ,‬ואם‬ ‫בתורה הרי הוא מתדבק בהקב"ה עצמו‪ ,‬ויזכה לאור התורה‪.‬‬ ‫רצונו ודעתו של אדם טוב לתורה ולמצוה מוליכין אותו‬ ‫ועלינו להתעורר מכאן להתדבק בתורה ולעסוק בדבריה‬ ‫אותן המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו‪.‬‬ ‫בכל כוחנו‪ ,‬ובזה יזדכך גופנו ונזכה לאור התורה‪) .‬עץ החיים(‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צ‪‬ה ‪‬לנ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ה" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ב‪ ‬ד(‪.‬‬ ‫‪‬רה ‪ ‬‬ ‫"מימינ‪ ‬א‪ ‬ת ‪‬למ‪ ,‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫"מימינ‪ ‬א‪ ‬ת ‪‬‬ ‫למ‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ב"חידושי מרן רי"ז הלוי" ביאר‪" ,‬מימינו אש דת למו" ‪-‬‬ ‫אש התורה‬ ‫היינו תורה שבכתב‪ ,‬שניתנה מימינו של הקב"ה עצמו‪.‬‬ ‫הנה התורה נקראת כאן אש דת‪ ,‬וזה המקור למה שמצינו‬ ‫"תורה צוה לנו" ‪ -‬היינו תורה שבעל פה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫בכמה מקומות בחז"ל שהתורה נמשלה לאש‪ .‬ועוד מקור‬ ‫הרמב"ם בהקדמתו שהמצוה היינו תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫אש ‪ ‬‬ ‫נאם ה'"‪.‬‬ ‫דברי ּ‪‬כ ‪ׁ ‬‬ ‫כה ‪  ‬‬ ‫"הלוֹ א ‪‬‬ ‫לזה מהכתוב )ירמיה כג‪ ,‬כט(‪ ,‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]8‬‬ ‫נשארת לו כארוסתו ותלמיד חכם העוסק בה בפניו כאילו‬ ‫והביא על כך בספר "שומר אמת"‪ ,‬שמובא במדרש‪' :‬משה‬ ‫בועל ארוסתו‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫נפש‪  ‬‬ ‫מאד‬ ‫מר ‪ ׁ  ‬‬ ‫ה‪‬מר ‪‬ל‪ּ ‬ו ׁ ‪‬ש ‪‬‬ ‫"רק ‪  ‬‬ ‫אומר לישראל )דברים ד‪ ,‬ט( ‪‬‬ ‫ונראה להסביר דלפי דבריו ז"ל מתבאר היטב גם מה שאמר‬ ‫עיני‪ ,"‬מהו "את הדברים"‬ ‫אשר ‪‬רא ּו ‪ ‬‬ ‫ברים ‪ׁ ‬‬ ‫הדּ ‪ ‬‬ ‫ּ‪‬פן ּ‪‬ת ׁ ‪‬ש ּ‪‬כח ‪‬את ‪ ‬‬ ‫רבי חייא 'גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם‬ ‫‪ -‬אלו דברים שאתה רואה אותן שהם כתובים בכתב‪ּ " ,‬ו ‪‬פן‬ ‫יותר משנאה ששונאים עובדי כוכבים את ישראל'‪ ,‬עפי"מ‬ ‫בב‪ - "‬אלו הדברים שנתתי לך על פה'‪.‬‬ ‫מל ‪ ‬‬ ‫‪‬יס ּור ּו ‪ּ ‬‬ ‫דאיתא בגמ' )שבת פט‪ ,‬א( מאי הר סיני הר שירדה שנאה‬ ‫ולפי זה יש לפרש מה שמבקשים בברכת אהבה רבה‪" :‬והאר‬ ‫לעכו"ם עליו‪ ,‬פירש רש"י ז"ל‪ ,‬שנאה לעכו"ם שלא קבלו בו‬ ‫עינינו בתורתך" ‪ -‬היינו על תורה שבכתב‪ ,‬שקוראים בעיניהם‬ ‫תורה‪ ,‬יע"ש‪ .‬והנה עמי הארץ שקבלו את התורה ואינם‬ ‫מספר התורה‪" .‬ודבק לבנו במצותיך" ‪ -‬היינו תורה שבעל‬ ‫רוצים להתיגע בה הם מקנאים בתלמידי חכמים העוסקים‬ ‫פה‪ ,‬שדבר זה תלוי בהבנת הלב‪ ,‬אשר על זה אמר המדרש‬ ‫ומתיגעים בתורה‪ ,‬וגדולה קנאתם ושנאתם לתלמידי חכמים‬ ‫"ופן יסורו מלבבך" ‪ -‬אלו הדברים שנתתי לך על פה‪.‬‬ ‫יותר מקנאת ושנאת העובדי כוכבים לישראל‪ ,‬מפני‬ ‫והנה בתנחומא )פר' נח ג( מובא על התורה שבעל פה שאין‬ ‫שהעכו"ם לא קיבלו את התורה והשנאה היא על מה שלא‬ ‫לומד אותה אלא מי שאוהב את הקב"ה בכל לבו‪ .‬וזהו‬ ‫קיבלו‪ ,‬אבל עמי הארץ שהיו בכלל קבלת התורה ואפילו הכי‬ ‫שמוסיפים מיד לבקש "ויחד לבבנו לאהבה"‪ ,‬והיינו שעל‬ ‫לא משיגים כתלמידי חכמים והתורה אצלו הוא רק כאשה‬ ‫ידי זה יוכל ללמוד את מה שביקש‪" ,‬ודבק לבנו במצותיך"‬ ‫ארוסה שאינו זוכה לנושאה‪ ,‬והתלמיד חכם העוסק בה בפני‬ ‫‪ -‬היינו תורה שבעל פה‪ ,‬כאמור ]ומה שכתב‬ ‫עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו כמש"כ המהרש"א‬ ‫"במצותיך"לשון רבים‪ ,‬היינו כל חלקי התורה בפשט רמז‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי מאיר אריה סגל(‬ ‫ז"ל‪.‬‬ ‫)שנים מקרא(‬ ‫דרוש וסוד[‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדברי המהרש"א הנ"ל הוציאו מלת מורשה מלשון ירושה‬ ‫קה‪‬ת ‪  ‬‬ ‫יעקב" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫מ‪‬ר‪‬ה ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫צ‪‬ה ‪‬לנ‪  ‬‬ ‫"‪‬רה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאינה ירושה לך וע"כ דרשוהו מלשון מאורסה‪ ,‬יע"ש‪,‬‬ ‫פעם אחת ביקר רבי אלחנן וסרמן הי"ד בברלין‪ ,‬ובהיותו‬ ‫צריך טעם למה באמת כתוב מורשה ולא מאורסה‪.‬‬ ‫בביהכ"נ אמר כמה מילים‪ ,‬וזאת אשר דיבר להם‪ :‬בפסוק‬ ‫ונראה דיתבאר עפי"מ דאיתא במדרש ס' תרומה )פ' ל"ג ס"ח(‬ ‫עזב ּו" )משלי ד‪ ,‬ב( קשיא‬‫רתי ‪‬אל ּ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫לכם ּתוֹ ‪ ‬‬ ‫נתתי ‪ ‬‬ ‫לקח טוֹ ב ‪ּ  ‬‬ ‫"כי ‪ ‬‬ ‫ּ‪‬‬ ‫אל תקרי מורשה אלא ירושה‪ ,‬ירושה היא לישראל לעולם‪,‬‬ ‫לכאורה רישא אסיפא‪ ,‬מצד אחד נאמר "כי לקח טוב" לשון‬ ‫משל לבן מלכים שנשבה כשהוא קטן למדינת הים אפילו‬ ‫לקיחה‪ ,‬ומאידך גיסא נאמר "נתתי" לשון נתינה ומתנה‪.‬‬ ‫לאחר כמה שנים אינו בוש מפני שהוא אומר לירושת אבותי‬ ‫אלא‪ ,‬שהקב"ה ברא תבל ומלואה‪ ,‬וכל זה בשביל האדם‬ ‫אני חוזר‪ ,‬כך תלמיד הכם שהוא פורש מן התורה והלך‬ ‫שיקבל את התורה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הקב"ה קנה את כל העולם‬ ‫והתעסק בדברים אחרים אפילו לאחר כמה שנים הוא מבקש‬ ‫למטרה זו‪ ,‬ולקיחה זו נתן לעם ישראל במתנה‪ .‬ומדוע ראה‬ ‫לחזור אינו בוש מפני שאומר לירושת אבותי אני חוזר יע"ש‪,‬‬ ‫הקב"ה צורך להודיעם דבר זה‪ .‬וניתן להבין זאת על פי‬ ‫ולהכי קאמר קרא "מורשה" ‪ -‬כדי ללמד על ענין ירושה‬ ‫משל‪ :‬ילד‪ ,‬שאמו קנתה בעבורו צעצוע והודיעה לו את‬ ‫שלא יהא בוש לחזור להתורה שהרי לירושת אבותיו הוא‬ ‫המחיר היקר ששלמה‪ ,‬ודאי ישמור היטב על החפץ‪ .‬כך‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי מאיר אריה סגל(‬ ‫חוזר‪.‬‬ ‫הקב"ה מודיענו את המחיר היקר ששילם בעבור התורה‪ ,‬כדי‬ ‫‪‬‬ ‫שאת תורת ה' 'אל תעזובו'! )'מנהג אבותינו בידינו'(‬ ‫‪‬‬ ‫קה‪‬ת ‪ ‬‬ ‫יעקב" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫מ‪‬ר‪‬ה ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫צ‪‬ה ‪‬לנ‪  ‬‬ ‫"‪‬רה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫חכמי התורה אשר על ידי למודם אותה ישיגו אורה הגנוז‪,‬‬ ‫קה‪‬ת ‪  ‬‬ ‫יעקב" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫מ‪‬ר‪‬ה ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫צ‪‬ה ‪‬לנ‪  ‬‬ ‫"‪‬רה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ש ּ‪‬י ‪‬דע ּו‪ ,‬כי תורתנו‬ ‫לעולם ירשו חיי נצח‪ .‬אך זה בתנאי ׁ‪‬‬ ‫איתא בגמ' )פסחים מט‪ ,‬ב(‪ :‬תנא רבי חייא‪ ,‬כל העוסק בתורה‬ ‫הקדושה היא אצולה ממרומים וחכמה אלוקית היא‪,‬‬ ‫לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו ]של עם הארץ[ בפניו‬ ‫המביאה את עוסקיה לחיי העולם‪ .‬אך אלה אשר יחשבוה‬ ‫]משום שהתורה נחשבת כארוסתו של עם הארץ‪ ,‬והלומד‬ ‫לחכמה כשאר החכמות ולא יאמינו בקדושתה‪ ,‬לא יבואו על‬ ‫תורה בפניו מביישו בכך שאינו עוסק בתורה[ שנאמר "תורה‬ ‫ידי לימודה לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫צוה לנו משה מורשה"‪ ,‬אל תקרי מורשה אלא מאורסה‬ ‫]שהתורה נחשבת כמאורסה לכל קהילת יעקב‪ ,‬ואף עמי‬ ‫לכן אמרו חז"ל 'אם יאמר לך אדם יש תורה בגוים אל‬ ‫ארצות בכלל זה[‪ .‬גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד‬ ‫תאמין‪ ,‬יש חכמה תאמין'‪ ,‬כי לבלתי מאמינים בקדושתה‬ ‫הכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל‬ ‫היא אינה במדרגת 'תורה'‪ ,‬כי אם 'חכמה' בלבד‪.‬‬ ‫ונשותיהן ]של עמי הארץ[ יותר מהן‪.‬‬ ‫זהו שאמר הכתוב "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת‬ ‫וכתב המהרש"א שם בזה"ל‪ :‬הוציאו מלת "מורשה" מלשון‬ ‫יעקב"‪ ,‬ואמרו חז"ל שהיא ירושה ומאורסה‪ .‬רצה לומר‪,‬‬ ‫ירושה‪ ,‬ע"פ מה שאמרו 'שאינה ירושה' לך והיא מונחת‬ ‫שהתורה היא נחלת עולם‪ ,‬ומעוררת אהבה ודביקות בה'‬ ‫בקרן זוית כל מי שרוצה ליטול יטול‪ ,‬ועל כן דרשוהו מלשון‬ ‫יתברך‪ ,‬דוקא ל"קהלת יעקב" המאמינים בה‪.‬‬ ‫מאורסה כי התורה נמשלה לאשה בכמה מקומות‪ ,‬ובתחלת‬ ‫)פה קדוש ‪ ‬רבי יצחק מוואלוז'ין(‬ ‫נתינתה לישראל הרי היא כארוסה עד אחר שילמדה‬ ‫‪‬‬ ‫שנעשית לו כאשה‪ ,‬וא"כ עם הארץ שאיננו לומד הרי היא‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]9‬‬ ‫בהם‪ ,‬אלא כי הטעם שלא נשבה רוח צפונית על בני ישראל‬ ‫מתיו ‪  ‬‬ ‫מס‪‬ר" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫ויהי ‪ ‬‬ ‫ימת ‪ ‬‬ ‫ואל ‪ ‬‬ ‫רא‪‬ב‪  ‬‬ ‫"יחי ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫היה מפני שהיו נזופים על עוון העגל ששגו בו‪ ,‬אבל בני לוי‬ ‫פירש רש"י ז"ל‪" ,‬יחי ראובן" בעולם הזה‪" ,‬ואל ימות"‬ ‫שלא חטאו בעגל נעשה להם נס ונשב להם דייקא רוח‬ ‫לעולם הבא‪.‬‬ ‫צפונית או דבר אחר כיוצא בו ונכנס בחדרי משכבי הילדים‬ ‫וקשה‪ ,‬דאיך אמר 'יחי ראובן בעולם הזה' והרי כבר מת‪.‬‬ ‫הנימולים לרפאם‪ ,‬ולכן היו מחויבים למול את בניהם‪.‬‬ ‫ונראה על פי מה שכתב הרב "כסף נבחר"‪ ,‬שידוע‬ ‫ולהבין דברי הספורנו איך מסרו נפשם על זה‪ ,‬הלוא במקום‬ ‫שהשבטים באו בגלגול כדי לקבל עונש בסיבת מכירת יוסף‬ ‫סכנה היו פטורים מן המצוה דומיא דמתו אחיו מחמת מילה‬ ‫ונדונים בעינויים קשים‪ .‬חוץ מראובן שנתגלגל ברבי אלעזר‪,‬‬ ‫שפטור מלמול עצמו‪ .‬וראיתי מי שמדמה נדונם למה שכתב‬ ‫וניצול‪ ,‬שלא נהרג‪ .‬ואתי שפיר 'יחי ראובן בעולם הזה'‪.‬‬ ‫ה"חתם סופר" בתשובות )יור"ד סימן רמה( לגבי מי שמתו אחיו‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫מחמת מילה אי מותר למול את עצמו‪ ,‬ומביא דתליא מילתא‬ ‫במחלוקת הפוסקים )עי' ש"כ יו"ד רסי' קנ"ז( אם רוצה אדם למסור‬ ‫‪‬‬ ‫נפשו על מצוה קלה הרשות בידו וקדוש יאמר לו או שהוא‬ ‫האמר ‪  ‬‬ ‫לאביו‬ ‫חסיד‪ ‬וגו'‪   ,‬‬ ‫לאי‪   ‬‬‫וא‪‬רי‪  ‬‬ ‫‪‬י‪  ‬‬ ‫אמר ‪ ‬‬‫"‪‬ללוי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מתחייב בנפשו על זה כיון שהתורה אומרת יעבור ואל יהרג‪,‬‬ ‫‪‬ניו ‪‬א ‪ ‬‬ ‫ידע‬ ‫ואת ‪ ‬‬‫ה‪‬יר ‪ ‬‬ ‫אחיו ‪‬א ‪ ‬‬ ‫ואת ‪ ‬‬ ‫ראיתיו ‪ ‬‬ ‫‪‬לא‪ ‬א ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולסוברים שמותר למסור הנפש על שאר מצוות הרי מצות‬ ‫‪‬ברית‪   ‬‬ ‫ינצר‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬ח‪‬ט(‪.‬‬ ‫אמרת‪   ‬‬ ‫‪‬מר‪    ‬‬‫‪‬י ‪ ‬‬ ‫מילה בכלל‪ .‬ולפי זה הוא הדין בנידון דבני לוי היו‪ ,‬מותרים‬ ‫הנה גדול כח התורה שהיא שומרת ומגינה ומצלת את האדם‬ ‫למסור נפשם על המילה‪.‬‬ ‫מכל חטא ועון ומונעת ממנו כל מיני נסיונות קשים ומרים‬ ‫אמנם בשו"ת כתב סופר )יו"ד סי' קיח( לא נקט כשיטת אביו‬ ‫כדי שיוכל להתחזק באמונתו הטהורה‪ ,‬וגדול מה שנאמר‬ ‫מאוה"ג זצ"ל‪ ,‬וס"ל שדווקא במצוה שמוטלת על האדם‬ ‫בלוי ממה שנאמר ביוסף הצדיק‪ ,‬שיוסף אמנם בא לידי נסיון‬ ‫לקיים ונכרי רוצה להורגו אם יקיים‪ ,‬בזה ס"ל דהרשות‬ ‫אלא שזכה ונראית לו דמות דיוקנו של אביו ואמר לו עתידין‬ ‫נתונה לו למסור נפשו כדי לקיים מצוה המוטלת עליו‪ ,‬והוא‬ ‫אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה‬ ‫בר חיובא ובר קיימא של מצוה‪ ,‬אבל במתו אחיו מחמת‬ ‫שמך מביניהם )סוטה לו‪ ,‬ב(‪ ,‬נמצא שיוסף היה זקוק לכח אביו‬ ‫מילה וכדומה‪ ,‬שפטור הוא מן המצוה משום סכנתא ואין‬ ‫ואחיו כדי שינצל‪ ,‬אבל שבט לוי לא בא לכלל זה‪" ,‬וללוי‬ ‫עליו חיוב המצוה כלל‪ ,‬ואדרבא עבירה הוא לגבי'‪ ,‬בזה כולי‬ ‫אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך"‪ ,‬היינו בכח התורה שבהם‬ ‫עלמא ס"ל דאסור למסור נפשו‪ .‬וצריך להוסיף דהא דלא‬ ‫וכמו שמסיים אח"כ בהם "יורו משפטיך ליעקב ותורתך‬ ‫בר ‪‬רע" )קהלת ח‪,‬‬ ‫ידע ‪‬דּ ‪‬‬ ‫מצוה ‪‬א ‪ ‬‬‫"שוֹ ‪‬מר ‪  ‬‬‫אמרינן הכא הכלל ׁ‬ ‫לישראל"‪ ,‬עי"כ הגיעו למדרגה כזו "האומר לאביו ולאמו‬ ‫ה(‪ ,‬דבמקום דשכיחא הזיקא שאני‪.‬‬ ‫לא ראיתיו"‪ ,‬כלומר לא הוצרך לראות דמות דיוקניהם של‬ ‫ובספר "הדרת יהושע" מדמה לזה מה שכתב ב"העמק דבר"‬ ‫אביו ואמו שיצילו אותו מעבירה‪" ,‬ואת אחיו לא הכיר"‪ ,‬לא‬ ‫עמד‬‫"ו ּ‪‬י ‪ ‬‬ ‫בפירוש הפסוק האמור בפרשת העגל )שמות לב‪ ,‬כו( ‪‬‬ ‫הופחד מלהיות נטרד מבין אחיו בגלל איזה חטא‪ ,‬ואמר עוד‬ ‫אליו ּ‪‬כל ּ‪‬ב ‪‬ני‬ ‫אספ ּו ‪ ‬‬ ‫אלי ‪‬ו ּ‪‬י ‪ ‬‬ ‫אמר ‪‬מי ‪‬לה' ‪ ‬‬‫חנה ‪‬ו ּי‪ ‬‬ ‫המ ‪ ‬‬ ‫ש ‪‬ער ‪ּ ‬‬ ‫משה ּ‪‬ב ׁ‪‬‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫"ואת בניו לא ידע"‪ ,‬ע"ד שאחז"ל )סנהדרין קד‪ ,‬א( ברא מזכה‬ ‫לוי"‪ ,‬שהיה משה דורש וחוקר מי יודע בעצמו שהוא אך לה'‬ ‫‪‬‬ ‫אבא עיי"ש‪ ,‬נמצא שגם הבנים במעשיהם הטובים‪ ,‬יכולין‬ ‫למסור נפשו וכל אשר לו לאהבת ה' וכבודו שאינו עובד את‬ ‫להציל את אבותיהם מדינה של גיהנם‪ ,‬אבל אלו לא נצרכו‬ ‫עצמו כלל רק הוא מופרש לה'‪ ,‬ונדרש משה לשאלה זו‪,‬‬ ‫לכל אלה‪" ,‬כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו יורו משפטיך‬ ‫משום דאע"ג דשלוחי מצוה אינם ניזוקין‪ ,‬זה אינו אלא‬ ‫ליעקב ותורתך לישראל" וגו'‪ ,‬ואין לך זכות גדול מכח‬ ‫במקום שלא שכיחא הזיקא כידוע‪ ,‬וא"כ לא היה משה יכול‬ ‫)תורת מהרי"ץ ‪ ‬רבי יוסף צבי דושינסקי(‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫להכניס את ההורגים בסכנה עצומה כזה‪ .‬משום הכי חקר‬ ‫"מי לה' אלי"‪ ,‬דזה הכלל דשכיחא הזיקא שאני אינו אלא מי‬ ‫‪‬‬ ‫שעושה מצוה כטבע האדם לקוות שכר וגמול אם בעוה"ז‬ ‫ה‪‬יר ‪ ‬‬ ‫ואת‬ ‫אחיו ‪‬א ‪ ‬‬‫ואת ‪ ‬‬ ‫ראיתיו ‪ ‬‬ ‫‪‬לא‪ ‬א ‪  ‬‬‫לאביו ‪ ‬‬ ‫"האמר ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אם בעוה"ב‪ ,‬אבל מי שהוא מופרש לה' בלי שום רצון עצמו‬ ‫‪‬ברית‪   ‬‬ ‫ינצר‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫אמרת‪   ‬‬ ‫‪‬מר‪    ‬‬ ‫ידע ‪‬י ‪ ‬‬ ‫‪‬נו ‪‬א ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלל‪ ,‬אינו ראוי לפחד משום דבר אפילו מהזיקא דשכיחא‪,‬‬ ‫"ובריתך ינצרו" ‪ -‬ברית מילה‪ ,‬שאותם שנולדו במדבר של‬ ‫ע"כ דבריו‪.‬‬ ‫ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם‬ ‫ולפי זה יש לומר כאן‪ ,‬הא דלא מיחה משה בבני לוי שמסרו‬ ‫)רש"י(‪.‬‬ ‫נפשם על מצות מילה‪ ,‬כיון שהכיר בהם שלא יבואו לידי‬ ‫ולכאורה צריך עיון איך היו בני לוי מלין את בניהם‪ ,‬הלוא‬ ‫סכנה בהיותם מופרשים לה' בלי שום רצון עצמם כלל‪ .‬וזהו‬ ‫הטעם שלא מלו כלל ישראל את בניהם היה מפני הסכנה‬ ‫שאמר "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" וגו' ופירש רש"י‬ ‫מכיון שלא נשבה להם רוח צפונית במדבר כל אותם‬ ‫דקאי על שעת חטא העגל שמסרו נפשם להרוג איש את אבי‬ ‫ארבעים שנה‪.‬‬ ‫אמו והוא מישראל או את אחיו מאמו או את בן בתו‪ ,‬והיינו‬ ‫ובספורנו כתב‪ ,‬שאמר "ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך"‬ ‫שמסרו עצמם לקיים מצות ה' בלא פחד ומורא‪ .‬ולכן מסרו‬ ‫על בני לוי‪ ,‬לומר גדולתם שלא הקפיד על חיי בניו במדבר‬ ‫נפשם גם עבור מצוות המילה ואפילו דשכיחא הזיקא‪ .‬אך‬ ‫כדי לשמור אמרתך‪ ,‬והוא מצות מילת הבנים‪ ,‬אף על פי‬ ‫פירוש זה אינו כדברי הספורנו‪ ,‬שלדעתו אכן מתו רבים מהם‬ ‫שהיו מתים רבים מהם מפני רוח צפונית שלא נשבה‪.‬‬ ‫)משחת שמן הרב חיים שאול קויפמאן(‬ ‫מחמת המילה‪.‬‬ ‫אמנם בשו"ת "חתם סופר" כתב )או"ח סי רח( שאי אפשר לומר‬ ‫‪‬‬ ‫ככה שהניחם משה רבנו ע"ה למול ולסכן בניהם ולא מיחה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]10‬‬ ‫יששכר עלי עצ"ב שהוצרך משה רבינו ע"ה לומר "שמח‬ ‫‪‬לא‪ ‬א ‪  ‬‬ ‫ראיתיו" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫לאביו ‪ ‬‬ ‫"האמר ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫זבולון" וכו'‪.‬‬ ‫לפי שמשה האריך בברכת לוי קרובו יותר מבשאר השבטים‪,‬‬ ‫ואפשר לומר במאי דפליגי הראשונים ומהר"ש פרימו‪,‬‬ ‫ואולי יאמרו ישראל שהיה מחניף לבב שבטו‪ ,‬לזה אמר‬ ‫דהראשונים סברי דאף אם החכם לומד שלא לשמה ותורתו‬ ‫שאינו כן‪ ,‬כי אין בזה השבט חנופה אפילו על אביהם‬ ‫היא נעשת לו סם המות‪ ,‬המחזיק בידו האיש העשיר לא‬ ‫וקרוביהם‪ ,‬ואחר שזה לא נמצא בכל השבט‪ ,‬כל שכן בי!‬ ‫הפסיד דהוא נתן את מעותיו על דעת שהחכם ילמוד לשמה‪,‬‬ ‫)'צרור המור' לרבי אברהם סבע(‬ ‫ואם הוא למד שלא לשמה לגרמיה הוא דעבד והעשיר לא‬ ‫‪‬‬ ‫הפסיד‪ .‬ומהר"ש פרימו חלק עליה‪ ,‬דאם התורה היא שלא‬ ‫לשמה העשיר הפסיד‪ ,‬דאם המקור משחת מאין תמצא מים‬ ‫ה‪‬יר ‪ ‬‬ ‫ואת‬ ‫אחיו ‪‬א ‪ ‬‬‫ואת ‪ ‬‬ ‫ראיתיו ‪ ‬‬ ‫‪‬לא‪ ‬א ‪  ‬‬‫לאביו ‪ ‬‬ ‫"האמר ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫במורד‪ .‬ואנו בעניותנו כתבנו שם דבהא פליגי ר' יצחק ורב‬ ‫‪‬ברית‪   ‬‬ ‫ינצר‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫אמרת‪   ‬‬ ‫‪‬מר‪    ‬‬ ‫ידע ‪‬י ‪ ‬‬ ‫‪‬נו ‪‬א ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫נחמן בר יצחק פ"ק דבתרא ע"ש‪ ,‬והשתא לדעת מהר"ש‬ ‫והדקדוק מבואר‪ .‬ויובן ברמז נכון‪ ,‬שמשה רבינו עליו‬ ‫פרימו העשיר הנותן מעותיו ירא וחרד אשר פזר נתן לחכם‬ ‫השלום ניבא על דורות הראשונים שהיה להם חשק ללמוד‬ ‫המניח את הכלכל"ה ומי יודע אם החכם ילמד שלא לשמה‬ ‫תורה‪ ,‬והיו הולכין למדבריות והיו מתעכבין שם במדבריות‬ ‫ויהיה יגיעו לריק‪ ,‬גם אם ישתתף עם החכם שהוא יעסוק‬ ‫שנים הרבה וכשהיו חוזרים לביתם לא היו מכירין אבותיהם‬ ‫בתורה והוא בסחורה ויחלקו ביניהם ועל זה סומך ועוסק‬ ‫ואימותם )עיין כתובות סב‪ ,‬ב( על דרך מה שפירש רש"י על‬ ‫בסחורה תמיד לאמר יש לי רב אחי ושותפי הלומד בשבילי‬ ‫הכ‪‬רה ּו"‪.‬‬ ‫והם ‪‬א ‪ּ ‬‬ ‫אחיו ‪ ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ּ‪‬כר יוֹ ‪‬סף ‪‬את ‪ ‬‬ ‫הפסוק )בראשית מב‪ ,‬ח( ‪‬‬ ‫ואם ילמוד שלא לשמה העשיר מפסיד המעות ומפסיד שלא‬ ‫ועל זה בא הרמז "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו‬ ‫עסק בתורה‪ ,‬על כן בא משה רבינו ע"ה לאסוקי סברת‬ ‫לא הכיר"‪ ,‬והטעם למה כל כך‪" ,‬כי שמרו אמרתך ובריתך‬ ‫מהר"ש הנז' ולהורות דהעיקר כסברת הראשונים‪ ,‬לזה אמר‬ ‫שהיא התורה ינצורו"‪ ,‬ועל ידי כן לא הכירו כאמור ודו"ק‪.‬‬ ‫"שמח זבולון בצאתך" על אשר יששכר באהלך‪ ,‬כי בכל‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫אופן שמח דגם אם ח"ו ילמוד שלא לשמה אין נגרע מחלקך‬ ‫‪‬‬ ‫כי "ה' יראה ללבב" דכונתך רצויה ורב טוב יש לו לשלם לך‬ ‫גם ששותפך לימודו סם המות שם ס"מ לו‪ ,‬ואתה תגיל בה'‬ ‫מ‪‬טי‪   ‬‬ ‫ליעקב‬ ‫ינצר‪ ,‬י‪‬ר‪    ‬‬ ‫‪‬ברית‪   ‬‬ ‫אמרת‪   ‬‬ ‫‪‬מר‪    ‬‬ ‫‪‬י ‪ ‬‬ ‫דיש לו לשלם לך כאשר בהיות הלמדן לומד שלא לשמה‪,‬‬ ‫ות‪‬רת‪     ‬‬ ‫לי‪‬ראל" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬ט‪‬י(‬ ‫‪  ‬‬ ‫ודבר גדול דיבר הנביא באומרו "שמח זבולון"‪.‬‬ ‫אם שומר אדם את פיו‪ ,‬את אמרותיו ]"אמרתך"[‪ ,‬לבל יאמר‬ ‫ולדעת מהר"ש פרימו יש לפרש דהוא כתב שם‪ ,‬שאם החכם‬ ‫דברים שאינם מהוגנים‪ ,‬הרי ממילא "ובריתך ינצורו" ‪-‬‬ ‫לומד לשמה ותורה דיליה תורה שלימה אף אם המחזיק‬ ‫הריהו בא לידי שמירת הברית‪ ,‬לפי ששני הדברים הללו‬ ‫שלא לשמה נוטל חלקו משלם‪ ,‬והוא אשר רמז משה רבינו‬ ‫תלויים הם זה בזה; ואם שומר אדם על שניהם מתקיים בו‪:‬‬ ‫ע"ה "שמח זבולון"‪ ,‬אשר כי בכל אופן תשמח אף שאתה‬ ‫"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" ‪ -‬זוכה הוא ללמוד‬ ‫עושה שלא לשמה בכל אופן "שמח זבולון"‪.‬‬ ‫)שפתי צדיקים(‬ ‫ולהורות הלכה לאמיתה של תורה‪...‬‬ ‫ואפשר לומר עוד דזבולון יעלה על לבו שהקב"ה ברא יצר‬ ‫‪‬‬ ‫הרע וברא לו תורה תבלין‪ ,‬והתינח ששיתוף יששכר יועיל‬ ‫לעה"ב שיהיה לי חצי לימודו‪ ,‬אמנם בעה"ז אני בלא עול‬ ‫ידיו ‪  ‬‬ ‫‪‬רצה" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪‬פעל ‪ ‬‬ ‫"‪‬ר‪ ‬ה' ‪‬חיל‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תורה יוצא לחוץ ודבר דבר עם כל סוחר ופועל והיצה"ר‬ ‫ומהכא יליף במכות )יב‪ ,‬א( ובקידושין )סו‪ ,‬ב(‪ ,‬דחלל שעבד‬ ‫יתגבר עלי כי אין תורה להעבירו‪ ,‬לזה בא ואמר "שמח‬ ‫עבודתו כשירה‪.‬‬ ‫זבולון בצאתך"‪ ,‬והענין במ"ש הרב מופת הדור מהרח"א‬ ‫בשו"ת "חות יאיר" )סימן קי"ג( מובא שם עובדא באחד‬ ‫בס' "עץ החיים" סוף פ' ויקהל כי גדלה מעלת המחזיק‬ ‫שהחזיק עצמו בכהונה וגם פדה הרבה בכורים‪ ,‬וכתב שם‬ ‫לת"ח דניצול מיצה"ר כי היכי דתורה מצלא מיצה"ר‪ ,‬ויש‬ ‫דרק לענין עבודה נאמר האי הלכתא דעבודתו כשירה ולא‬ ‫לו יתרון למחזיק דאלו הת"ח בעידנא דלא עסיק בתורה לא‬ ‫לענין פדיון‪ .‬וכן הביא משמה"ל בשם בית יצחק ודובב‬ ‫מצלא מיצה"ר‪ ,‬והמחזיק עושה סחורה וניצול מיצה"ר‪,‬‬ ‫מישרים דל"מ חלל‪.‬‬ ‫סף" )קהלת ז‪ ,‬יב(‬ ‫הכ ‪‬‬ ‫החכמה ּ‪‬ב ‪‬צל ‪ּ ‬‬ ‫"כי ּ‪‬ב ‪‬צל ‪   ‬‬ ‫ואסמכיה אקרא ּ‪‬‬ ‫הנה ברור הוא דהאי עובדא דהחו"י היה דנתברר שהוא‬ ‫ע"ש‪ ,‬וז"ש "שמח זבולון בצאת"ך" לסחורה ולא תתעצב‬ ‫חלל‪ ,‬אבל אי נתברר שהוא זר ממש אז אין ראוי דבר זה‬ ‫שמא יסיתך היצה"ר אחר שאתה בטל מהלימוד‪ ,‬אלא שמח‬ ‫להכניסו לפנים‪ .‬ועי' בהגה"ה על המאירי קידו' ס"ו ב' מה‬ ‫כי אין היצה"ר שולט בו מטעם שיששכר באהלך ותורתו‬ ‫דמביא שם דהקשו על החו"י‪ ,‬ולדברינו מיושב‪.‬‬ ‫)ראש דוד – רבינו החיד"א(‬ ‫מצילך מיצה"ר‪.‬‬ ‫)שומר אמת – רבי מאיר שצ'יגל(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫וי‪‬שכר ‪   ‬‬ ‫‪‬אהלי‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫‪‬צאת‪    ‬‬ ‫זב‪‬ל‪   ‬‬ ‫"‪‬מח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)דברי‪‬‬ ‫וי‪‬שכר ‪   ‬‬ ‫‪‬אהלי‪"‬‬ ‫‪‬צאת‪    ‬‬ ‫זב‪‬ל‪   ‬‬ ‫‪‬מח ‪ ‬‬ ‫אמר ‪ ‬‬ ‫"ולזב‪‬ל‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ותרגם אונקלוס 'חדי זבולון במפקד לאגחא קרבא על בעלי‬ ‫לג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫דבבך'‪ .‬והנה אף דגם שאר שבטים הלכו למלחמה ואם כן‬ ‫זבולון ויששכר אשר ברכם "שמח זבולון בצאתך ויששכר‬ ‫מה היא האי שמחה מיוחדת אצל זבולון במלחמה‪.‬‬ ‫באהלך"‪ ,‬ויש להרגיש דמה היה עולה על הדעת דזבולון או‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]11‬‬ ‫)דברי‪ ‬לג‪,‬‬ ‫‪‬מלא ‪  ‬‬ ‫‪‬ר‪‬ת ה'"‬ ‫‪‬בע ‪‬רצ‪  ‬‬ ‫נפ‪‬לי ‪ ‬‬ ‫אמר ‪   ‬‬ ‫"‪‬לנפ‪‬לי ‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫רגלינ ּו ּ‪‬ב ׁ ‪‬ש ‪  ‬‬ ‫ערי‪‬‬ ‫"עמדוֹ ת ‪‬הי ּו ‪  ‬‬ ‫אמנם כיון דבמכות )י‪ ,‬א( איתא ‪ ‬‬ ‫כג(‪.‬‬ ‫לם" )תהלים קכב‪ ,‬ב(‪ ,‬מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה‪,‬‬ ‫ש ‪‬‬ ‫‪‬יר ּו ׁ‪‬‬ ‫שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה‪ ,‬וכיון דזבולון שותף‬ ‫הנה ידוע )מנחות מג‪ ,‬ב( שחייב אדם להשלים מאה ברכות בכל‬ ‫בלימוד תורה עם יששכר וא"כ גם בעת צאת זבולון‬ ‫ראל ‪‬מה ה'‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫"ועתה ‪ׂ  ‬‬ ‫יום‪ ,‬כמו שאמר הכתוב דברים )י‪ ,‬יב( ‪ּ  ‬‬ ‫למלחמה יש להם שותפים שאז ממש הם עוסקים בתורה‪,‬‬ ‫ליראה"‪ ,‬אל תקרי מה אלא מאה‪.‬‬ ‫מעמ‪ּ ‬כי ‪‬אם ‪   ‬‬ ‫א‪‬הי‪ׁ ‬ש‪ ‬אל ‪ּ  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ולכן שמחים הם ובטוחים שינצחו במלחמה‪.‬‬ ‫ובשבת דליכא מאה ברכות‪ ,‬משלים בפירות‪ .‬והנה ארצו של‬ ‫)שומר אמת – רבי מאיר שצ'יגל(‬ ‫נפתלי היתה מלאה פירות‪ ,‬כדכתב רש"י ז"ל‪ ,‬זה אומרו‬ ‫"נפתלי שבע רצון"‪ ,‬רצה לומר ישבע בפירות‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫‪‬‬ ‫"ומלא ברכת ה'" שמשלים בפירות‪.‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫וי‪‬שכר ‪   ‬‬ ‫‪‬אהלי‪) "‬דברי‪ ‬לג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫‪‬צאת‪    ‬‬ ‫זב‪‬ל‪   ‬‬ ‫"‪‬מח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫יובן על פי מה שאמרו חז"ל‪ ,‬המשתתף עם תלמיד חכם‬ ‫כאשר היה זבולון ויששכר שותפים‪ ,‬הן בעודנו חי ואף כי‬ ‫‪‬ר‪‬ת ה' ‪‬י‪  ‬‬ ‫ודר‪‬‬ ‫‪‬מלא ‪  ‬‬ ‫‪‬בע ‪‬רצ‪  ‬‬ ‫נפ‪‬לי ‪ ‬‬ ‫אמר ‪   ‬‬ ‫"‪‬לנפ‪‬לי ‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫אחרי מותו הוא ציוה שיפרנסהו מנכסיו‪ ,‬מה גדול מאד‬ ‫‪ ‬‬ ‫יר‪‬ה" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫שכרו‪ .‬שכל התורה שלומד החכם אחר פטירתו הנה שכרו‬ ‫פירש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל במשנה )אבות פרק ד' משנה א'(‬ ‫אתו‪ .‬ונמצא דאף אחר פטירתו מרויח כמה מצוות‪ ,‬ותלמוד‬ ‫'איזהו עשיר השמח בחלקו'‪ ,‬ובזה הקב"ה נותן לו ברכה‬ ‫תורה כנגד כולם‪ .‬שחולק בעולם הבא עם החכם בתורה‬ ‫במעשה ידיו‪ .‬זה אומרו על ידי שהוא שבע רצון ושמח‬ ‫ובמצוות‪ .‬ובזה יובן הכתוב ברמז נכון שמח זבולון בצאתך‬ ‫בחלקו הנה שכרו איתו ומלא ברכת ה'‪ ,‬ודו"ק כי נכון‪.‬‬ ‫מעולם הזה‪ ,‬כי אף שאתה בקבר שאין שם תורה ומצוות‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫ולימוד תורה‪ ,‬אתה נתעלית כי "יששכר באהליך"‪ ,‬והוא‬ ‫נשען על התלמיד חכם המחזיק בידו‪ .‬ובשביל שאתה גרמת‬ ‫‪‬‬ ‫ליששכר באהליך שיושב ולומד‪ ,‬אף עכשיו לאחר מיתה הוא‬ ‫שוכב בקבר‪ ,‬ויששכר לומד תורה וחולק עמו בשכר זה‬ ‫ה‪‬לעד ‪‬עד ‪) "‬דברי‪ ‬לד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫האר‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫"ו‪‬ראה‪ ‬ה' ‪‬את ‪‬ל ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫לעולם הבא ודו"ק‪.‬‬ ‫טעם שהראהו למשה את הארץ‬ ‫"את כל הארץ" ‪ -‬הראהו את כל ארץ ישראל בשלותה‬ ‫‪‬‬ ‫והמציקין העתידים להיות מציקין לה‪" .‬עד דן" ‪ -‬הראהו בני‬ ‫דן עובדים עבודה זרה וכו' והראהו שמשון שעתיד לצאת‬ ‫)דברי‪‬‬ ‫וי‪‬שכר ‪   ‬‬ ‫‪‬אהלי‪"‬‬ ‫‪‬צאת‪    ‬‬ ‫זב‪‬ל‪   ‬‬ ‫‪‬מח ‪ ‬‬ ‫אמר ‪ ‬‬ ‫"ולזב‪‬ל‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ממנו למושיע )רש"י(‪.‬‬ ‫לג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫צריך לבאר מה התועלת שהתכוון בה הקב"ה להראותו‬ ‫זבולון שהוא שם נרדף לסוחר‪ ,‬חייב לשמוח כאשר יששכר‬ ‫מראה זה‪.‬‬ ‫הלמדן ויושב האוהל יושב באמת באהלו‪ .‬רע ומר יהיה אם‬ ‫הרמב"ן כתב בזה דברים נפלאים וז"ל‪ :‬וטעם המראה הזאת‬ ‫יששכר הלמדן יהפוך את היוצרות והוא יהיה היוצא‪ ...‬לכן‬ ‫חייב זבולון לדאוג דאגת פרנסתו‪...‬‬ ‫אשר הראהו‪ ,‬בעבור שהיתה הארץ מלאה כל טוב צבי לכל‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין(‬ ‫הארצות‪ ,‬ומאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה‬ ‫ש ּ‪‬מחוֹ ּ‪‬ב ‪‬רבוֹ ת הטובה ּ‪‬ב ‪‬ראוֹ ת עיניו‪.‬‬ ‫רבינו אוהב את ישראל‪ׂ  ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אולם דבריו אינם תואמים למה שהביא רש"י מדברי חז"ל‬ ‫שהראהו גם את הפורעניות‪.‬‬ ‫‪‬מ‪‬טיו ‪‬ע‪    ‬‬ ‫י‪‬ראל" )דברי‪ ‬לג‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫ע‪‬ה ‪   ‬‬ ‫"צדקת ה' ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הראיתי‪   ‬‬ ‫בעיני‪ "‬למען תברכנה‪.‬‬ ‫והספורנו )פסוק ד( כתב ‪   ‬‬ ‫ביאורו‪ ,‬כי ראינו לפעמים אחד שיושב בתענית כל ימיו‪ ,‬ואם‬ ‫יבואו לבקש נדבה ממנו בעד עני שאין לו מה יאכל‪ ,‬אז‬ ‫ולדבריו אתי שפיר‪ ,‬שאכן התכוון להראות לו כל מאורעות‬ ‫יענה‪ :‬האם הוא ראוי וטוב יותר ממני שגם אנכי יושב‬ ‫הדורות העתידים לבוא‪ ,‬כדי שיראה כל דור ודור וטובותיו‬ ‫בתענית‪ ,‬ולא יתפעל מאומה‪ .‬אבל משה רבנו ע"ה‪ ,‬אף‬ ‫לצד חסרונותיו ויברכו את הברכה הראויה לו‪ .‬ומשום טעם‬ ‫שלחם לא אכל ומים לא שתה שאל מה' שלא יחסר‬ ‫זה הראהו גם את מנהיגי כל דור ודור‪ ,‬כדי שיברך אותם‬ ‫ממזונותם של כלל ישראל‪ .‬וזה שאמר השבח על משה רבינו‬ ‫ויתפלל עליהם שיצליחו במלאכתם להנהיג את ישראל‪ .‬ולפי‬ ‫ע"ה ]כבסוטה יג‪ ,‬ב שאמרו זה מלאכי השרת על משה[‪ ,‬הגם‬ ‫זה אפשר שלכן נקראו החכמים בשם 'משה' כדאיתא בגמרא‬ ‫שצדקת ה' עשה להתנהג בכל מעשיו בפרישות מעולם הזה‪,‬‬ ‫כמה פעמים משה 'שפיר קאמרת'‪ ,‬היינו כי משה רבנו‬ ‫מכל מקום עשה משפטיו עם ישראל לידע מה שצריכים‪ .‬וכן‬ ‫השפיע מברכות קדשו לברך את חכמי הדורות ואצל עליהם‬ ‫היה מעלת אברהם אבינו‪ ,‬אף שבוודאי הפשיט את עצמו‬ ‫מכוחו‪.‬‬ ‫מכל עדוני העולם הזה‪ ,‬מכל מקום בעת ההיא שבאו אליו‬ ‫וב"אבני נזר" כתב‪ ,‬שעל ידי שראה משה רבנו את הארץ‬ ‫אורחים ידע איך להתנהג עמם וליתן להם אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫השפיע בה מקדושתו בכח ההבטה‪ ,‬ומכוח זה נתברכה‬ ‫)רבי יעקב יוסף מ"מ דווילנא(‬ ‫הארץ שיהיה אוירא דארץ ישראל מחכים‪ ,‬כדאיתא בגמ'‬ ‫)בבא בתרא קנח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]12‬‬ ‫‪‬ני‪ ‬אל‬ ‫ידע‪ ‬ה' ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫‪‬מ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫נביא ע‪‬ד ‪    ‬‬ ‫‪"‬ו‪‬א ‪‬ק‪  ‬‬ ‫ועיין ב"שם משמואל" )מועדים שמ"ע ושמ"ת שנח תרע"ו( שהראה‬ ‫‪‬ני‪) "‬דברי‪ ‬לד‪ ,‬י(‪.‬‬‫‪‬‬ ‫לו הקב"ה למשה שני מראות כאחד‪ ,‬הראה לו בני דן‬ ‫עובדים עבודה זרה ואעפי"כ עומד מהם שופט אשר יעקב‬ ‫לאחר פסוקי פטירתו של משה רעיא מהימנא מפרש הכתוב‬ ‫אע"ה כסבור עליו שהוא משיח‪ ,‬ובזה הראה לו שישראל‬ ‫שבחו "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" וגו'‪ ,‬ויש לדקדק‪,‬‬ ‫אינם נעשים ח"ו אבודין לעולם‪ ,‬ואפילו ח"ו עובדים עבודה‬ ‫למה לא אמר 'ולא היה בישראל' מהו שתפס לשון 'קימה'‪,‬‬ ‫זרה עוד לא אבדה תקותם‪ ,‬כי השורש טוב וקיים לעולם ואם‬ ‫ומה בא להשמיענו בזה‪.‬‬ ‫נטע"‬‫קציר ּ‪‬כמוֹ ‪ ‬‬ ‫ועשה ‪ ‬‬ ‫יפרח ‪ׂ  ‬‬ ‫מים ‪   ‬‬ ‫ו"מריח ‪ ‬‬ ‫יכרת עוד יחליף‪   ,‬‬ ‫בספר "תכלת מרדכי"‪ ,‬פירש על דרך שפירשו בספרי המוסר‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫)איוב יד‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫"מי ‪  ‬‬ ‫יעלה‬ ‫את מאמרו של נעים זמירות ישראל )תהילים כד‪ ,‬ג( ‪‬‬ ‫קדשוֹ "‪ ,‬שבא להורות שלא יסתפק‬ ‫בהר ה' ּו ‪‬מי ‪‬יקוּ ם ּ‪‬ב ‪‬מקוֹ ם ‪ׁ  ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫האדם הישראלי במה שזוכה להיות 'עולה' בהר ה'‪ ,‬אלא‬ ‫מ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫עבד ה'" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫"ו‪‬מת ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עיקר המעלה הוא רק כאשר 'יקום במקום קדשו'‪ ,‬דהיינו‬ ‫בספר "איזהו מקומן" )מנחות ל‪ ,‬א( מביא זוה"ק דנפשו של‬ ‫שלא די כאשר עולה ומתעלה אם מיד לאחר מכן הוא חוזר‬ ‫משה חזרה לגופו והוא כתב את הפסוקים "וימת שם משה"‪,‬‬ ‫ונופל‪ ,‬אלא העיקר הוא כאשר עומד ומתקיים במקום‬ ‫מימה"‪ ,‬והיינו ע"י‬ ‫"תוֹ ‪‬רת ה' ּ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫וזהו מה שכתוב )תהלים יט‪ ,‬ח( ּ‬ ‫העליון‪ ,‬דהיינו שישאר איתן במצבו הנעלה וימשיך עמידתו‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫ראל‬ ‫בני ‪ׂ  ‬‬ ‫בכ ּו ‪ ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ּ ‬‬ ‫נפש"‪ .‬וחידוש הוא לי הא כתוב ‪‬‬ ‫יבת ‪ׁ  ‬‬‫"מש ‪‬‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫במדריגה העליונה אשר זכה והשיג‪ .‬ויש לומר שזהו השבח‬ ‫בכי ‪ ‬‬ ‫אבל‬ ‫ימי ‪ ‬‬ ‫‪‬שים יוֹ ם ‪‬ו ‪ּ ‬י ּ‪‬תמ ּו ‪ ‬‬ ‫ערבת מוֹ ‪‬אב ׁ ‪‬ש ׁ ‪‬‬ ‫משה ּ‪‬ב ‪  ‬‬‫‪‬את ‪ׁ ‬‬ ‫שהכתוב מעיד במדרגתו הנשגבה של משה רבנו ע"ה‪ ,‬שאם‬ ‫משה" )דברים לד‪ ,‬ח(‪ ,‬וא"כ לפי זה חזרה הנפש אחרי ל' יום‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫אכן בני ישראל זכו במשך שנות יציאתם ממצרים והליכתם‬ ‫מהקבורה‪.‬‬ ‫במדבר להתגלות כבוד השכינה ולמדרגות נפלאות של‬ ‫קרבת ה'‪ ,‬ומה עוד במעמד קבלת התורה כאשר דיבר עמהם‬ ‫והנה כיוצא בזה ראיתי מובא מספר "עוד יוסף חי" עובדא‬ ‫פנים בפנים מתוך האש‪ ,‬ובאותה שעה נאמר עליהם )תהילים‬ ‫מזמן רב שרירא גאון אשר אדם אחד זכה בירושה בספר‬ ‫כם" )עבודה זרה ה‪,‬‬‫עליוֹ ן ּ‪‬כ ּ‪‬ל ‪‬‬ ‫בני ‪ ‬‬ ‫אתם ּו ‪ ‬‬‫א‪‬קים ‪ּ ‬‬ ‫אמרתי ‪ ‬‬‫"אני ‪ּ   ‬‬‫פב‪ ,‬ו( ‪ ‬‬ ‫תורה אשר כתבה עזרא הסופר ע"ה בידו ונתקנא בו מומר‬ ‫א(‪ ,‬אבל הם לא החזיקו במעמדם הגבוה ולא התקיימו‬ ‫אחד על אשר יורש זה ויתר על סכום עצום ממון בגלל הספר‬ ‫במעלתם‪ ,‬כי חבלו מעשיהם ועשו את העגל ככלה עלובה‬ ‫תורה‪ ,‬והלך בצינעא ומחק אות מהספר בפרשה שיקראו‬ ‫המזנה בתוך חופתה‪ .‬אבל משה רבנו לא סר ולא ירד מעולם‬ ‫באותה שבוע‪ ,‬וכשמצאו באמצע הקריאה את הפסול נפל‬ ‫ממדרגה שעלה אליה‪ ,‬ועל זה מעיד עליו הכתוב "ולא קם‬ ‫אותו אדם למשכב‪ ,‬דאף אם יתקנו האות מ"מ כבר אין זה‬ ‫וגו' עוד בישראל כמשה"‪ ,‬שלא היה אחד בתקומה כמוהו‪,‬‬ ‫ספר של עזרא‪ .‬ובאותו מוצאי שבת בא אביו בחלומו לבנו‬ ‫שהתקיים ועמד בקדושתו העליונה כל ימיו‪.‬‬ ‫וא"ל דנפסק מן בית דין של מעלה שיבוא עזרא הסופר‬ ‫בעצמו ויתקן את הספר שכתב‪ ,‬וכן היה כאשר אמר האב‪,‬‬ ‫ועבודה זו היא תכלית עבודת ימים אלו‪ ,‬ימי ירח האיתנים‪.‬‬ ‫שראו הספר תורה מתוקן‪ .‬חזינן דיש דבר כזה ומהני לתיקון‬ ‫כי הרי במהלך ימים קדושים אלו זוכה כל אדם להתעלות‪,‬‬ ‫הספר תורה‪ .‬ועי' כתו' ק"ג‪ ,‬א בגהש"ס דרבינו הק' אחר‬ ‫לטהר ולזכך את נפשו בעבודת התשובה ובעסק המצוות‪,‬‬ ‫פטירתו הי' בא לביתו ופוטר הרבים בקידוש היום‪.‬‬ ‫אמנם דא עקא כי יצרו מתגבר עליו בכל יום להכשילו‬ ‫)שומר אמת ‪ ‬רבי מאיר שצ'יגל(‬ ‫ולהורידו ממדריגתו‪ ,‬ומנסה בכל האופנים והנסיונות להפילו‬ ‫שלא יחזיק במה שזכה להשיג‪ ,‬וצריך האדם להתחזק בתוקף‬ ‫‪‬‬ ‫ולקרוא מלחמה כנגדו ולבקש עצות ותחבולות לנפשו איך‬ ‫להתקיים במדרגות העליונות ולעמוד בהם לאורך ימים‪.‬‬ ‫כהתה ‪‬עינ‪ ‬ו‪‬א‬ ‫‪‬מת‪ ‬א ‪  ‬‬ ‫‪‬נה ‪ ‬‬ ‫וע‪‬רי‪  ‬‬ ‫מאה ‪   ‬‬ ‫"‪‬מ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬נס ‪ ‬‬ ‫לחה" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫ובספר "מנחת יצחק" על המועדים‪ ,‬מפרש על זה הענין את‬ ‫בש ‪‬לם ס ּו ּכוֹ ּו ‪‬מעוֹ ‪‬נתוֹ‬ ‫"ויהי ‪ׁ ‬‬ ‫לשון הכתוב בתהלים )עו‪ ,‬ג( ‪  ‬‬ ‫למה הוזכרו דוקא שתי דוגמאות אלו‪ ,‬כדי להבליט את‬ ‫בצ ּיוֹ ן"‪ ,‬כי בימי הרגלים היו עולים להיראות את פני ה' בבית‬ ‫‪ ‬‬ ‫רעננותו?‬ ‫המקדש וזוכים לשאוב רוח הקודש בשמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫שכן‪ ,‬כיום כשמנהיג עולה לגדולה הוא מתעלם ממעשי‬ ‫אמנם אם לאחר מכן בחזרו לביתו היה שב האיש לקדמותו‬ ‫עוולה ומבליע דברי נבלה שנעשה על ידי מקורביו‪ .‬אולם‬ ‫ומפטיר כדאשתקד‪ ,‬בשכחו כליל את מעמדו הטוב‬ ‫משה‪ ,‬למרות היותו מנהיג ורבו של ישראל‪ ,‬לא העלים עין‬ ‫ומדרגותיו הנעלים שזכה להם במשך הימים הקדושים‪ ,‬הרי‬ ‫משום דבר עוול‪ ,‬אלא מיד בראותו מעשה שלא כשורה‬ ‫נתגלה בזה שבאמת לא קנה את כל המדרגות בשלמות והמה‬ ‫השתדל בכל מרצו ‪ּ  ‬‬ ‫לתקנוֹ ‪ ,‬אפילו אם התיקון יפגע במישהו‬ ‫עדיין חסרים מנפשו‪ ,‬וזהו כוונת המזמור "ויהי בשלם סוכו"‬ ‫או יגרום עלבון למישהו‪.‬‬ ‫מתי אפשר לומר שהשיג את מתנת החג בשלמות‪" ,‬ומעונתו‬ ‫אצל משה רבינו נתקיים‪" :‬לא כהתה עינו" ‪ -‬לאמור‪ :‬לא‬ ‫בציון" כאשר גם במעונו וביתו הוא ממשיך את קדושת ציון‬ ‫ניסה לעצום עין לבלי ראות את הנעשה‪ ,‬וגם "לא נס ליחו"‬ ‫וירושלים‪ ,‬להיות באותה מדריגה נעלית של קדושה וטהרה‬ ‫הוא לא ניסה להבליע את המעשה הרע ‪ -‬לומר לך שבחו של‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫כבהיותו לפני האלוקים‪.‬‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין(‬ ‫משה‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]13‬‬ ‫ולזה המציא הקב"ה בטבע הבריאה שיראו הכל מציאות זו‪,‬‬ ‫‪‬י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫‪‬מ‪‬ה" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫נביא ע‪‬ד ‪    ‬‬ ‫‪"‬ו‪‬א ‪‬ק‪  ‬‬ ‫שהכל נראה והכל נשמע‪ .‬וכן הוא לענין נפלאות הבריאה‪,‬‬ ‫וקשה דהיה לו לכתוב 'ולא יקום עוד נביא בישראל כמשה'‪.‬‬ ‫שהקב"ה גילה לנו נפלאות הבריאה‪ ,‬שהקב"ה גילה לנו‬ ‫ויובן כי ידוע מעלת משה רבנו ע"ה מכל הנביאים )רמב"ם‬ ‫נפלאות אלו בזמנינו‪ ,‬כדי לחזק את האמונה אצלינו‪.‬‬ ‫הלכות יסודי התורה פ"ז ה"ו(‪ ,‬שכל הנביאים ז"ל בהגלות הקב"ה‬ ‫נמצינו למדים שהאמונה בבורא עולם היא ברורה לעין כל‪,‬‬ ‫ית"ש עליהם נפלו על פניהם‪ .‬דכתיב )יחזקאל א‪ ,‬כח; דניאל ח‪ ,‬יז(‬ ‫וכל הרוצה להתחזק בקנין אמונה חושית בו יתברך‪ ,‬יש לו‬ ‫"ואנכי נפלתי על פני"‪ .‬אבל משה בהגלות הקב"ה עליו עמד‬ ‫רק להתבונן באותות ובמופתים של יציאת מצרים ושל מתן‬ ‫עמ ‪‬די"‪ ,‬ולזה אמר "ולא‬ ‫עמד ‪ּ ‬‬ ‫"ואתה ּפ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫דכתיב )דברים ה‪ ,‬כז( ‪ּ  ‬‬ ‫תורה‪ ,‬ולהתעורר מהחכמה הנפלאה של הבריאה‪ ,‬ובלימוד‬ ‫קם נביא עוד בישראל כמשה"‪ ,‬ר"ל שלא יוכל שום נביא‬ ‫הספרים העוסקים בזה‪ ,‬כגון שער הבחינה בספר חובות‬ ‫לעמוד בהגלות הקב"ה עליו כמשה וק"ל‪.‬‬ ‫הלבבות‪ .‬ועל ידי זה ישריש בלבו האמונה שאין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫ויבוא לקבל עול מלכותו יתברך קבלה נאמנה‪ ,‬לטוב לו בזה‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫ובבא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לע‪‬ת ‪  ‬‬ ‫‪‬אר‪‬‬ ‫‪‬לח‪ ‬ה' ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬‫וה‪‬פתי‪  ‬‬ ‫האתת ‪   ‬‬‫"לכל ‪  ‬‬‫‪‬‬ ‫ה‪‬ד ‪   ‬‬ ‫החזקה" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫"‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד ‪   ‬‬ ‫החזקה‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫ארצ‪  ,‬‬‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫עבדיו ‪ ‬‬ ‫‪‬לכל ‪  ‬‬ ‫לפרעה ‪ ‬‬ ‫מצרי‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫עבודת האדם הוא בחטיפה‬ ‫לעיני ‪‬ל ‪   ‬‬ ‫י‪‬ראל‬ ‫מ‪‬ה ‪  ‬‬‫ע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬‫ה‪‬ד‪‬ל ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬‫‪ ‬‬ ‫איתא בירושלמי )תענית פ"ד הלכה ה(‪ :‬ביקש הקב"ה לחוטפן‬ ‫)דברי‪ ‬לד‪ ,‬יא‪‬יב(‪.‬‬ ‫)הלוחות( מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו וזהו‬ ‫תחילת התורה וסופה – אמונה‬ ‫"ולכל היד החזקה"‪.‬‬ ‫"ולכל המורא הגדול"‪ ,‬זו מתן תורה )רמב"ן בשם הספרי(‪.‬‬ ‫לכאורה הדברים נראים כמדרש פליאה‪ ,‬וגם אין מובן מה‬ ‫הנה סיום התורה הוא בענין הנסים הגדולים שהיו ביציאת‬ ‫בא זה ללמדינו?‬ ‫מצרים ובמדבר לעיני כל ישראל‪ .‬ולדברי הספרי‪ ,‬נזכר גם‬ ‫אמנם אם כי איני יודע מה היה עבודת האדם קודם חטא‬ ‫מעמד הר סיני שהיה לעיני כל ישראל‪ ,‬שאז הכירו כולם‬ ‫אתם ּו ‪ ‬‬ ‫בני‬ ‫א‪‬קים ‪ּ ‬‬ ‫אמרתי ‪ ‬‬ ‫"אני ‪ּ   ‬‬ ‫העגל כשהיו במדריגה של ‪ ‬‬ ‫בחוש באחדות ה' בעולם‪ .‬וכמו שכתוב )ואתחנן ד‪ ,‬לה( "אתה‬ ‫עליוֹ ן ּ‪‬כ ּ‪‬ל ‪‬כם" )תהלים פב‪ ,‬ו(‪ ,‬והיה להם חירות מן המלאך המות‬ ‫‪‬‬ ‫הראת לדעת כי ה' הוא הוא האלקים אין עוד מלבדו"‪ ,‬וכמו‬ ‫)שמות רבה לב‪ ,‬א( ]והרי אמרו ז"ל )ב"ב טז‪ ,‬א( הוא מלאך המות‬ ‫שפירש רש"י שם‪ ,‬שהקב"ה קרע את הרקיעים העליונים‬ ‫הוא יצר הרע[‪ ,‬אבל אחר חטא העגל כל עבודתינו צריך‬ ‫וראו שהא יחידי‪.‬‬ ‫להיות בחטיפה‪ .‬וזהו מעלת הזריזות שהכל בחטיפה‪ ,‬וזה‬ ‫ונראה לבאר הטעם שסיימה התורה בהזכרת הנסים‬ ‫יסוד גדול בכל עבודת האדם‪ .‬וזה הביאור בהירושלמי‬ ‫הגדולים‪ ,‬ובפרט במעמד הר סיני‪ ,‬על פי מה שכתבו‬ ‫שגברה ידו של משה וכו'‪ ,‬שמשה רבינו רצה ללמדינו בזה‬ ‫המפרשים‪ ,‬שסוף התורה נעוץ בתחילתה וגם מגלה על‬ ‫שמעכשיו עבודתינו שיהיה הכל בחטיפה‪.‬‬ ‫תחילתה‪ .‬ולכן הנסים הגדולים שנזכרו בסיום התורה‪,‬‬ ‫זכורני כאשר הייתי נוכח בהחתונה של הג' הר' חיים‬ ‫ובפרט מעמד הר סיני‪ ,‬מוכיחים על הבריאה שנכתבה‬ ‫שמואלביץ זצ"ל וכל הרבנים היו יושבים בראש השולחן‪,‬‬ ‫בתחילת התורה‪ ,‬שהיא בריאת הטבע‪ ,‬שכולה היא מעשי‬ ‫היו משלחין המגשים והעוגות אל ראש השולחן‪ ,‬וכמה‬ ‫הקב"ה לבדו‪ .‬וכדברי הרמב"ן הידועים )סוף פרשת בא(‪ ,‬שמתוך‬ ‫בחורים חטפו העוגות קודם שהגיע לשם‪ .‬פתאום נעמד‬ ‫הנסים הגדולים והמפורסמים האלו‪ ,‬יודה כל אחד בנסים‬ ‫חותנו הג' הר' אליעזר יהודה פינקל זצ"ל על השולחן לדבר‪,‬‬ ‫הנסתרים‪ ,‬וידע שהקב"ה הוא הבורא והמנהיג את כל‬ ‫וסברו כולם שהולך לומר מוסר בוער כאש על התנהגות‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫הבחורים‪ ,‬אך הוא אמר‪ ,‬זהו עבודת האדם בעוה"ז לחטוף‪,‬‬ ‫ויש לומר עוד‪ ,‬שסוף התורה גם מגלה על תחילתה באופן‬ ‫כדאמרו במסכת עירובין )נד‪ ,‬א( 'א"ל שמואל לרב יהודה‬ ‫אחר‪ .‬שכשם שהנסים נעשו בפרסום גדול‪ ,‬וראו כל ישראל‬ ‫שיננא חטוף ואכול וחטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה‬ ‫בחוש את אמיתת הבורא‪ ,‬כן הוא באמת לענין האמונה‬ ‫כבי הילולא דמי' ]פירש רש"י‪ ,‬היום ישנו ולמחר איננו‪,‬‬ ‫בבריאת העולם‪ ,‬שכל אחד המתבונן קצת בנפלאות של‬ ‫)נועם המוסר ‪ ‬רבי נתן מאיר וואכטפויגל(‬ ‫דומה לחופה שהולכת מהר[‪.‬‬ ‫הבריאה יכול לראות בברירות שיש בורא עולם‪ ,‬וכמו‬ ‫‪‬‬ ‫אחזה ‪‬אלוֹ ּ‪‬ה" )איוב יט‪ ,‬כו(‪ ,‬ונמצא שגם‬ ‫ש ‪‬רי ‪  ‬‬ ‫מב ‪ׂ‬‬ ‫שכתוב " ּו ‪ּ ‬‬ ‫בריאת העולם היא לעיני כל ישראל‪.‬‬ ‫ע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫מ‪‬ה‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫החזקה ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד ‪   ‬‬ ‫"‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובזמנינו מתגלית חכמת הקב"ה בבריאה הרבה יותר‬ ‫לעיני ‪‬ל ‪   ‬‬ ‫י‪‬ראל" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מבזמנים קדמונים‪ ,‬וקל יותר לקנות את האמונה בו יתברך‪.‬‬ ‫שבירת הלוחות ‪ ‬ההכנה הראויה לקבלת התורה‬ ‫ויש לומר הטעם לזה‪ ,‬שהוא כעין מה שכתב מרן החפץ חיים‬ ‫"לעיני כל ישראל"‪ ,‬שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם‪,‬‬ ‫זצ"ל )בספר שם עולם‪ ,‬בחתימת הספר(‪ ,‬לענין כל הכלים שנתחדשו‬ ‫"ואש ּ‪‬ב‪‬רם ‪   ‬‬ ‫לעיניכם" )עקב ט‪ ,‬יז(‪ ,‬והסכימה דעת הקב"ה‬ ‫שנאמר ‪ׁ  ‬‬ ‫כמו הטלפון וכדומה‪ ,‬שהטעם להתפתחות זו מפני שבימים‬ ‫לדעחו‪ ,‬שנאמר 'אשר שברת' )כי תשא לד‪ ,‬א(‪ ,‬יישר כחך‬ ‫הקדמונים כשלמד אדם שיש עין רואה ואוזן שומעת היה‬ ‫ששברת )רש"י(‪.‬‬ ‫מאמין בזה באמונה שלימה‪ .‬אבל בזמנינו נחלשה האמונה‪,‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]14‬‬ ‫היו מונחים בארון שבקודש הקדשים‪ ,‬שהוא מקום חיבור‬ ‫הנה התורה מסיימת בכמה דברים גדולים ונוראים שעשה‬ ‫עליונים ותחתונים‪.‬‬ ‫משה רבינו‪ ,‬והדבר האחרון הכתוב בתורה הוא מה ששבר‬ ‫אולם כשחטאו כלל ישראל בעגל חזרה זוהמתם‪ ,‬ואיבדו את‬ ‫את הלוחות‪ ,‬והדבר צריך ביאור איזה דבר גדול היה בזה‪.‬‬ ‫מעלתם הרוחנית‪ ,‬ועל ידי ירידה זו חזרה העולם להתגשם‪,‬‬ ‫ועוד יש להעיר שהרי אין מסיימין אלא בדבר טוב‪ ,‬ואילו‬ ‫עד כדי שהלוחות הרוחניים לא היו שייכים לעולם מגושם‬ ‫שבירת הלוחות היא ענין של פורענות‪ ,‬והיא אחת מן‬ ‫כזה‪ ,‬וממילא הוצרך משה רבינו לשבור את הלוחות‪ .‬ולכן‬ ‫הסיבות לתענית שבעה עשר בתמוז‪ ,‬ואם כן צ"ב מדוע‬ ‫מתענים בשבעה עשר בתמוז ‪ -‬על אבידת מעלות אלו של‬ ‫סיימה התורה בדבר של פורענות‪.‬‬ ‫חיבור ודביקות‪ ,‬שנעשתה בשבירת הלוחות‪ .‬כי מאחר‬ ‫אבל באמת שבירת הלוחות היתה דבר גדול מאוד‪ ,‬לפי שעל‬ ‫שנשתברו הלוחות הראשונות‪ ,‬לא זכו עוד למדריגות אלו‬ ‫ידה הציל משה רבינו את כלל ישראל‪ .‬וכמו שכתב רש"י‬ ‫של השראת השכינה‪ ,‬ואבידה זו היתה אבידה לדורות‪.‬‬ ‫בפרשת כי תשא )לד‪ ,‬א(‪' ,‬משל למלך שהלך למדינת הים‬ ‫ועל פי זה נראה לבאר את גדלות מעשה משה רבינו במה‬ ‫והניח ארוסתו עם השפחות‪ ,‬מתוך קלקול השפחות יצא‬ ‫ששיבר את הלוחות‪ .‬והוא על דרך מה שאמר מו"ר המשגיח‬ ‫עליה שם רע‪ ,‬עמד שושבינה וקרע כתובתה‪ ,‬אמר‪ ,‬אם יאמר‬ ‫רבי דוד קראנגלאס זצ"ל לבאר דברי חז"ל )מובא ברש"י קידושין‬ ‫המלך להורגה‪ ,‬אומר לו עדיין אינה אשתך' וכו'‪ .‬הרי‬ ‫לא‪ ,‬ב(‪ ,‬שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו בעצים‬ ‫ששבירת הלוחות היתה כמו קריעת הכתובה‪ ,‬שהיתה מורה‬ ‫ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל שאלמלא‬ ‫על החיבור שהיה בין הקב"ה וישראל‪ .‬וכיון שנתפרדה‬ ‫כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד‪ .‬ומאמר זה נראה‬ ‫החבילה‪ ,‬לא נענשו כלל ישראל כל כך‪ .‬נמצא שבשבירת‬ ‫כתמוה‪ ,‬שכילה הקב"ה חמתו בשריפת העצים והאבנים של‬ ‫הלוחות עשה משה רבינו דבר גדול להציל את ישראל‪ ,‬וכמו‬ ‫בית המקדש‪ ,‬וכאילו הקב"ה התנהג ח"ו כבשר ודם שבשעת‬ ‫שאר האותות והמופתים שעשה למען הצלת ישראל‪.‬‬ ‫רוגזו הוא משבר עצים ואבנים בחמתו‪ ,‬ועל ידי זה נח רוגזו‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לקשר סוף התורה לתחילתה‪ .‬שבפשטות היה‬ ‫וגם צ"ב האיך נח מרוגזו על ידי זה‪.‬‬ ‫נראה כאילו התורה פתחה וסיימה בדברים הפוכים‪ ,‬שהרי‬ ‫ואמר לבאר הענין‪ ,‬שבזמן שבית המקדש היה קיים והקב"ה‬ ‫התורה מתחילה בענין בריאת שמים וארץ‪ ,‬שזהו "בנין"‪,‬‬ ‫השרה שכינתו בישראל‪ ,‬היתה עליהם תביעה גדולה‬ ‫ומסתיימת בענין שבירת הלוחות‪ ,‬שנראה כמו "חורבן"‪.‬‬ ‫כשחטאו‪ ,‬וממילא נתחייבו בעונש גדול יותר‪ .‬אבל משחרב‬ ‫אבל לפי מה שנתבאר‪ ,‬גם שבירת הלוחות היתה בנין‪ ,‬שהיא‬ ‫המקדש ונסתלקה השכינה‪ ,‬לא היתה התביעה גדולה כל כך‪,‬‬ ‫הביאה להצלת כלל ישראל‪ .‬והוא על דרך מה שאמרו חז"ל‬ ‫וממילא נחלש חרון האף על מעשיהם‪ .‬וזהו מה שאמרו‬ ‫)מגילה לא‪ ,‬ב( 'סתירת זקנים בנין'‪.‬‬ ‫חז"ל שכילה הקב"ה את חמתו בעצים ואבנים‪ ,‬ר"ל שהחריב‬ ‫ונראה להוסיף עוד בעומק דברי רש"י הנ"ל‪ ,‬שדימה את‬ ‫את בית המקדש כדי להצילם מכליה‪.‬‬ ‫שבירת הלוחות לקריעת הכתובה‪ .‬ובהקדם נבאר את מהות‬ ‫ועל פי דבריו י"ל שכן היה ענין שבירת הלוחות‪ ,‬שהרי כבר‬ ‫האסון הגדול של שבירת הלוחות‪ ,‬שמחמתו מתענים לדורי‬ ‫נתבארה מעלת הלוחות הראשונות‪ ,‬שהיו מחברים העליונים‬ ‫דורות‪.‬‬ ‫והתחתונים‪ ,‬ועל ידם היו כלל ישראל מתחברים להקב"ה‬ ‫הנה על הלוחות הראשונות כתיב )כי תשא לב‪ ,‬טז(‪ׂ   ,‬‬ ‫"מעשה‬ ‫כחתן וכלה‪ ,‬וכאילו הם עומדים לפני המלך‪ ,‬וממילא היתה‬ ‫א‪‬קים ה ּוא"‪ ,‬והיינו שעצם‬ ‫מכתב ‪ ‬‬ ‫כתב ‪ּ  ‬‬ ‫והמ ‪ּ ‬‬ ‫המה ‪ּ  ‬‬ ‫א‪‬קים ‪ּ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תביעה גדולה עליהם במה שחטאו בעגל‪ .‬ולכן שיבר משה‬ ‫הלוחות וגם הכתב שעל הלוחות היו מעשה הקב"ה‪ .‬ולכן‬ ‫רבינו את הלוחות‪ ,‬וניתק את חיבורם זה להקב"ה‪ ,‬וכמו‬ ‫באמת הלוחות שייכים לעולם הרוחני ומקומם הוא בשמים‪,‬‬ ‫שכתב רש"י שקרע את הכתובה‪ .‬וכיון שאבדו חיבור זה‪ ,‬לא‬ ‫וכמש"כ בספר "דרך ה'" )חלק ד' פרק ו' אות י"ג( שגדר של‬ ‫היתה התביעה עליהם חזקה כל כך‪ ,‬וניצלו מהעונש החמור‬ ‫'עולם' הוא‪ ,‬שכל הנמצאים בו יש להם שייכות זה לזה‪.‬‬ ‫שהגיע להם‪.‬‬ ‫אולם לאחר שקיבלו ישראל את התורה ופסקה זוהמתן‪,‬‬ ‫וכן איתא בגמרא )שבת פז‪ ,‬א( שמשה רבינו עשה ק"ו‪' ,‬ומה‬ ‫כמבואר בחז"ל )שבת קמו‪ ,‬א(‪ ,‬התגבר כח נשמתם ונזדכך גופם‪,‬‬ ‫פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא‬ ‫וכן נזדכך כל העולם‪ ,‬עד שהגיעו למדריגה גבוהה כל כך‪,‬‬ ‫יאכל בו ]והיינו שקדושת מצות פסח אינה סובלת טומאת‬ ‫שהיו ראויים לקבל את הלוחות שהן מעולם רוחני‪ .‬ולכן נתן‬ ‫בן נכר[‪ ,‬התורה כולה כאן וישראל מומרים על אחת כמה‬ ‫הקב"ה למשה את הלוחות השייכים לעולם הרוחני‪,‬‬ ‫וכמה'‪ .‬והיינו שמשה רבינו הבין שמכיון שחטאו אינם‬ ‫להורידם לעולם הגשמי‪.‬‬ ‫יכולים לקבל את הלוחות השייכים לעולם העליון‪ ,‬כי לזה‬ ‫ומבואר בספרים שענין הורדת הלוחות היה להביא השראת‬ ‫צריכים להיות ראויים ומוכשרים‪ ,‬וכיון שחטאו ישראל‬ ‫השכינה לעולם‪ ,‬שהרי אין הקב"ה נפרד מן התורה‪ ,‬ואם‬ ‫בעגל‪ ,‬לא היו מוכנים לתורה‪ .‬נמצא שמצד אחד היתה‬ ‫הלוחות כאן‪ ,‬הקב"ה כאן‪ .‬והיה מחבר בזה את העליונים‬ ‫שבירת הלוחות דבר רע מאד לישראל‪ ,‬שבזה אבדו הרבה‬ ‫והתחתונים חיבור גדול‪ ,‬עד שיתקדש העולם הגשמי‬ ‫מהשראת השכינה‪ ,‬אבל מצד אחר היה דבר טוב מאד‪ ,‬שאם‬ ‫בקדושה גדולה‪ ,‬מקדושה השייכת לעולם הרוחני‪ .‬ואם היו‬ ‫לא כן היו הם עצמם ח"ו נענשים עונש נורא‪.‬‬ ‫זוכים לזה‪ ,‬לא היתה התורה משתכחת כלל‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫ונמצינו למידים מענין שבירת הלוחות‪ ,‬את גודל האחריות‬ ‫חז"ל )עירובין נד‪ ,‬א(‪" ,‬אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא‬ ‫המוטלת על מי שבא להתדבק בהקב"ה ובתורתו‪ .‬שכל‬ ‫נשתכחה תורה מישראל"‪ ,‬וכמבואר בספרים שהשכחה באה‬ ‫הקרוב יותר לתורה עליו להתנהג כראוי לפי התקרבותו‬ ‫מכח הגשמיות‪ .‬ומטעם זה מצינו שהלוחות ושברי הלוחות‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]15‬‬ ‫לכל ‪  ‬‬ ‫האתת‬ ‫‪‬מ‪‬ה וגו' ‪ ‬‬ ‫‪‬י‪‬ראל ‪  ‬‬ ‫נביא ע‪‬ד ‪    ‬‬ ‫‪"‬ו‪‬א ‪‬ק‪  ‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ולהכין את עצמו הכנה ראויה‪ ,‬ולהכשיר עצמו‬ ‫ה‪‬ד ‪   ‬‬ ‫החזקה‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫לע‪‬ת וגו' ‪ ‬‬ ‫‪‬לח‪ ‬ה' ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬‫‪‬וה‪‬פתי‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם‪ ,‬ביראת שמים‬ ‫לעיני ‪‬ל ‪   ‬‬ ‫י‪‬ראל"‬ ‫מ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫ע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובמדות טובות‪ .‬ורק בזה יוכל לזכות להיות ראוי לקנות את‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫)דברי‪ ‬לד‪ ,‬י‪‬יב(‪.‬‬ ‫הנה יש להעיר על הדרשה שהביא רש"י ז"ל על "לעיני כל‬ ‫‪‬‬ ‫ישראל"‪ ,‬שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם‪ ,‬וכי למה‬ ‫דרשו בסיום התורה דבר שהוא לכאורה גנותן של ישראל‬ ‫ע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫מ‪‬ה‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ‪ ‬‬ ‫ה‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫החזקה ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד ‪   ‬‬ ‫"‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שהוצרך משה לשבור את הלוחות בעבור חטאם‪ .‬ועוד דיוק‪,‬‬ ‫לעיני ‪‬ל ‪   ‬‬ ‫י‪‬ראל" )דברי‪ ‬לד‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מהי נשיאות הלב שהיה למשה רבינו ע"ה בשבירת הלחות‪.‬‬ ‫וסמיך ליה "בראשית"‪ .‬יובן לפרש על פי מה שאמרו ז"ל‬ ‫אבל באמת חד מתורץ בחבירו‪ ,‬שהרי הורונו חז"ל )ע"ז ד‪ ,‬ב(‬ ‫)ירושלמי תענית פ"ד ה"ה( "ולכל היד החזקה" שקבל משה רבנו‬ ‫לא היו ישראל ראויין לאותו מעשה אלא להורות תשובה‬ ‫את התורה בלוחות בידיו‪ .‬גם נקדים מה שכתוב )ירמיהו לג‪ ,‬כה(‬ ‫לדורות‪ ,‬א"כ אדרבה משום שהיו דור דעה וזכו למה שלא‬ ‫ש ‪ּ ‬‬ ‫מתי"‪.‬‬ ‫וארץ ‪‬א ‪ׂ‬‬ ‫מים ‪  ‬‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫חקוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫ולילה ‪ּ ‬‬ ‫בריתי יוֹ ‪‬מם ‪   ‬‬ ‫"אם ‪‬א ‪  ‬‬‫‪‬‬ ‫זכו דורות לפניהם ולאחריהם "לכל היד החזקה" לקבל‬ ‫ובזה יובן "ולכל היד החזקה" שהיא התורה אשר הוריד‬ ‫התורה מידו של הקב"ה "ולכל המורא הגדול" נסים‬ ‫משה‪ ,‬וזהו "אשר עשה משה"‪ ,‬ר"ל עשה יד חזקה ופועל‬ ‫וגבורות שבמדבר הגדול והנורא‪ ,‬משום כך היו הם הראויים‬ ‫שלקח התורה והביא לעיני כל ישראל‪ ,‬הטעם משום‬ ‫להראות לדורות כח הגדול של התשובה‪ ,‬שלמרות עוצם‬ ‫ה‪‬מים" וכו'‪ .‬משום בריאת‬ ‫א‪‬הים ‪‬את ‪   ‬‬ ‫ראשית ּ‪‬ב‪‬רא ‪ ‬‬‫"ב‪ ׁ ‬‬ ‫ּ‪‬‬ ‫גדולתם נכשלו ובכל זאת נתקבלו בתשובה שלימה‪ ,‬וא"כ‬ ‫העולם צריך לקיימה‪ ,‬ואם לא נתן התורה לא נתקיימו שמים‬ ‫לאמתו של דבר אין בשבירת הלוחות כל גנאי לישראל‪,‬‬ ‫וארץ‪ .‬וזהו משום ש"בראשית ברא אלהים את השמים ואת‬ ‫אדרבה יש בזה משום הוכחה לרום מעלתם להורות‬ ‫הארץ"‪" ,‬ואם לא בריתי" וגו'‪ .‬וזהו הסמיכות "לעיני כל‬ ‫התשובה לדורות‪ ,‬וזה היה גם נשיאה הלב של משה לשבור‬ ‫ישראל"‪ ,‬שנתחזק עם המלאכים ולקח את התורה‪ ,‬משום‬ ‫הלוחות ולהראות גדולת עם ישראל שהם נקיים וטהורים‬ ‫"בראשית ברא" שתברא העולם ותתקיים ודו"ק‪.‬‬ ‫)תורת מהרי"ץ ‪ ‬רבי יוסף צבי דושנסקי(‬ ‫מכל חטא‪.‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫י"ח בתשרי ה'תקס"ג‪ :‬הגאון רבי משולם איגרא זצ"ל‬ ‫רבי אריה לייב איש הורוויץ האבד״ק סטניסלאב‪ ,‬ובן גיסו רבי נפתלי זצ״ל‬ ‫'להגאון הנשר הגדול בעל הכנפים‪ ,‬מופת הדור‪ ,‬שבחו מלספר חדול‪ .‬אביר‬ ‫האבד״ק ראפשיץ‪ ,‬ועוד‪ .‬שם יצא טבעו בעולם לגאון אדיר‪ ,‬אשר לחריפותו‬ ‫הרועים‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪ ,‬הגאון האמתי רשכבה״ג‪ ,‬שר התורה‪ ,‬נהירין לי׳‬ ‫ועומק שכלו אין חקר לתבונתו‪ ,‬וגדולי הדור הריצו אליו שאלותיהם וייחלו על‬ ‫שבילין דאורייתא כאור בהיר‪ ,‬אור העולם‪ ,‬אספקלריא המאירה‪ ,‬מנורה הטהורה‪,‬‬ ‫הכרעתו להלכה‪.‬‬ ‫צבי עטרת תפארת ישראל‪ ,‬אתו המדע וחכמה על אמתתו להקימה'‪( .‬כך כתב עליו‬ ‫בספר "ויגד יעקב" כתב שמעתי ענין נחמד שמרן החתם סופר ז״ל בבואו לבקר‬ ‫רבי חיים טשערנוביץ בראש ספרו "סדורו של שבת" ח״ב תשובה ב׳)‪.‬‬ ‫את הגאון הנורא הר״ר משולם מטיסמיניץ ז״ל וחשב בדעתו אולי על גאון כזה‬ ‫נולד בעיר בוטשאטש לאביו רבי שמעון‪ .‬גאונותו ניכר בו בהיותו ילד‪ .‬ומספרים‬ ‫ראוי לברך ברכה [חכם הרזים] ובבואו לחצרות קדשו פיו פתח בחכמה ואמר‬ ‫שבהיותו בן עשר שנים‪ ,‬דרש בבית הכנסת דק׳ בראדי‪ ,‬לפני גדולי חכמי הקלויז‪,‬‬ ‫רבינו יש לי קושיא על הרמב״ם שהשמיט הך מימרא דעל חכם הרזים צריך‬ ‫וגם הגאון רבי יצחק הלוי איש הורוויץ ז״ל‪ ,‬בא לשמוע הדרשה‪ ,‬והיה מתווכח‬ ‫לברך ברוך אתה ה׳ א׳ מלך העולם חכם הרזים ובירך בשם ומלכות דרך סיפור‬ ‫עמו בשעת הדרשה ולא יכול לו‪ ,‬ובבואו לביתו הוכיחתו אשתו הרבנית‪ ,‬על אשר‬ ‫ולימוד‪ .‬והשיב לו הגאון הנ״ל תוך כדי דיבור‪ ,‬כי הרמב״ם לא הביא רק הלכה‬ ‫השפיל כבודו להתווכח עם ילד קטן בפני קהל ועדה‪ ,‬וענה לה‪ ,‬הילד הקטן דרש‬ ‫שנוהג עתה או אפילו לעתיד‪ ,‬אבל בזה כעת אין לנו חכם כזה‪ ,‬ולעתיד לבא‬ ‫דרוש נפלא כאחד הגאונים המובהקים שבדור‪ ,‬וכבר אמרו חז״ל‪' :‬אל תסתכל‬ ‫כתיב "ומלאה הארץ דעה" ואין מקום לברכה זו‪ .‬ונענה החתם סופר זי״ע דבזה‬ ‫בקנקן אלא במה שיש בו'‪ ,‬והניח ידו על ראש בתו הילדה שעמדה אצלו וברכה‬ ‫נתיישב לו עוד רמב״ם דקשה שהשמיט דמרחיקין אילן סרק מהעיר חמשים‬ ‫שתזכה להנשא לגברא רבה דכוותיה‪ .‬וברכתו נתקיימה בה לאחר זמן‪ ,‬כי נתגלגל‬ ‫אמה אבל לפי הנ״ל אתי שפיר דהלכה זו דוקא בארץ ישראל ובזמן שישראל‬ ‫הדבר ותהי לו לאשה בזווג שני‪ ,‬בזווג ראשון היה רבינו‪ ,‬חתן הגביר הקצין ר׳‬ ‫שרויין על אדמתן ולעתיד עתידין כל אילני סרק שיטענו פירות ודפח״ח וש״י‬ ‫שמואל ביק ז״ל מבראדי‪ ,‬אבל להיותו קדוש מבטן אמו‪ ,‬והי׳ פרוש מכל עניני‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫עוה״ז ומיום עמדו על דעתו לא שח שיחה בטלה‪ ,‬ולא הלך ד׳ אמות בלא תורה‪,‬‬ ‫ביום א׳ של חג הסוכות‪ ,‬שנת תקס״ג‪ ,‬בעת אמירת ההלל וארבע מינים בידו‪,‬‬ ‫מעודו לא אכל לשובע נפשו‪ ,‬רק פעם אחת ביום כדי להחיות את נפשו‪ ,‬ולא‬ ‫נתעלף והביאוהו אל ביתו וחלה את חליו‪ .‬וארבעה ימים שכב על מטתו בעינים‬ ‫היה ישן במטה רק בליל שבת‪ ,‬ובכל יום ויום טבל במקוה כשרה‪ ,‬ואשתו הגבירה‬ ‫סגורות ושפתותיו נעות‪ ,‬כי חזר אז על תלמודו‪ ,‬בעת ההוא היה אחד מתלמידיו‬ ‫לא הפיקה רצון מזה‪ ,‬בעבור זה הזמינה אותו לדין ודרשה ממנו גט כריתות‪.‬‬ ‫שבמדינת פולין בעיר ווין‪ ,‬ובשומעו כי רבו הגאבד״ק פרעשבורג חולה נסע‬ ‫הביד״צ השתוממו ואמרו לה‪ ,‬הלא הוא ספר תורה ממש ואת תרצה להפרד ממנו?‬ ‫שמה לבקרו‪ ,‬וכאשר פתח את הדלת‪ ,‬אז פתח רבנו משולם את עיניו‪ ,‬ושאל‬ ‫והשיבה‪ :‬אמת שהוא ספר תורה‪ ,‬וכי יכולין לדור עם ספר תורה במדור אחד‪ ,‬ובכן‬ ‫אותו‪ ,‬האם יזכור את הפלפול אשר אמר לו ביום פלוני‪ ,‬והשיב כי כן‪ ,‬עוד יזכור‬ ‫נתן לה גט‪ .‬ואחריה לקח לו את בת רבי יצחק הלוי איש הורוויץ ז״ל‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬וצוה לו לחזור לפניו ואחרי אשר גמר דבריו‪ ,‬אמר רבנו לכל האנשים‬ ‫רבי ישעיה פיק בעל "מסורת הש״ס" סיפר מענין הגירושין שלימים הגיע אליו‬ ‫הנצבים‪ ,‬כי לא חסר לו מלימודו רק הפלפול הזה‪ ,‬ויברך את בני ביתו ואת כל‬ ‫תשובה מרבי משולם איגרא לרבי ישעיה פיק חתום בשם ״משולם איגרא״ ‪-‬‬ ‫העם‪ ,‬וסגר את עיניו ויצאה נשמתו‪ ,‬ונח נפשיה בשנת תקס״ג‪.‬‬ ‫כשתשובתו הפליאה את רבי ישעיה פיק ניסה לברר מי הוא צעיר גאון זה‪ ,‬ופגש‬ ‫החתם סופר הספידו ואמר עליו (מובא בדרשת חתם סופר) "הגאון הגדול המפורסם‪,‬‬ ‫באותו גביר וסיפר לו שקיבל תשובה מצעיר לימים שגאונותו מפליאתו ‪ -‬אותו‬ ‫מוהר״ר משולם איגרא זצ״ל‪ ,‬שהי׳ אב״ד ור״מ בק׳ פרעשבורג‪ ,‬שהיו שני‬ ‫גביר מיד התעלף‪ .‬לכשעוררו אותו שאלו על פשר התרגשותו‪ .‬אמר 'חתן זה היה‬ ‫זרועותיו כשני ספרי תורה‪ ,‬עין ראתה ותעידהו‪ ,‬אשר ממש אי אפשר לשער‪,‬‬ ‫בביתי וגרשתיו'‪ ,‬אמר לו רבי ישעיה פיק‪ ,‬אם כך "תשוב ותתעלף"‪.‬‬ ‫גודל הבקיאות ומהירות החריפות אשר חוברו יחדיו‪ .‬לא יאומן כי יסופר‪"...‬‬ ‫בהיותו בן שבע עשרה שנה נתקבל לרב אבד״ק טיסמיניץ‪ ,‬שהיתה אז קהלה‬ ‫חיבוריו שיצאו לאחר מותו "שו״ת רבי משולם איגרא" וספר "איגרא רמה"‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬מלאה חכמים וסופרים‪ ,‬ושם הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה‪ ,‬ומהם‬ ‫(גדולי הדורות‪-‬הרב יחיאל שטרן)‬ ‫הגאונים המפורסמים‪ ,‬רבי יעקב מליסא בעמח״ס "חוות דעת" וכו'‪ ,‬ובן גיסו‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הכרבה תאזו "הרות ירבד"בד"" [‪]16‬‬