gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קל"ח (שנה ג') | תשרי תשפ"ז‬ ‫שמחת תורה‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬‫פרשת וזאת הברכה –‬ ‫פנינים מאירים‬ ‫לשולחן השבת‬ ‫פרד"ס התורה‬ ‫ְלְ ֵֵעיֵנֵ י ָּכָ ל ִי ְְִׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫פשט‬ ‫בּוַרת ֹמ ֶֶֹׁשה‬ ‫ְְּב ָָרכֹות ְְל ִִׁש ְְב ֵֵטי ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל • ִִמ ַיַתת ְּוְק ַ‬ ‫'תומים ואורים'‪ ,‬או 'אורים ותומים'?‬ ‫ִיְִׂש ָָר ֵֵאל � ֶֶׁש ִִּק� ְְּב� ל�ּו ּו ְְּמ ַַקְּי� ְִִמים‬ ‫נֹוֹ ְׂש�ְ ֵֵאי ַהַ ָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‪ְְׁ � :‬שַבַ ח ְ �‬ ‫ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה ָָה ַַא ֲֲחרֹוֹ ָנָה ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה – ָּפ� ָ ָָר � ַַׁשת 'ְוְ ֹזֹאת ַַה ְְּב� ָָרָכָ ה'‪,‬‬ ‫ַַה ּּתֹוֹ ָָרה • ְְּב� ָָרָכָ ה ְלְ ָכָ ל � ֵֵׁשֶבֶ ט • ְְּב� ָָרָכָ ה ְְּכ� ָלָ ִלִ ית ְלְ ָכָ ל ְ �‬ ‫ִיְִׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫ִִּכ� � ְְׁש ָָמ ּּה ֵֵּכ� ן ִִהיא‪ :‬עֹוֹ ֶֶס ֶֶקת ַַּב� ְְּב� ָָרכֹוֹ ת � ֶֶׁש ֵֵּב� ֵֵר ְְך ֹמ � ֶֶֹׁשה ֶֶאת‬ ‫ְוְאּוֶריָך ְלְ ִִאיׁש ֲֲח ִִס ֶיֶדָך (דברים לג‪ ,‬ח)‬ ‫ֻֻּת ֶֶּמיָך ֶ‬ ‫� ֶֶׁשה' ׁשֹׁוֹ ְְמ ָָרם • ֲֲעִלִ ַַּי�ת ֹמ � ֶֶֹׁשה ְלְ ַַהר ְנְ בֹוֹ ִלִ ְְראֹוֹ ת ָָה ָָא ֶֶרץ •‬ ‫� ִִׁשְבְ ֵֵטי ִיְִׂש�ְ ָָר ֵֵאל ְְּב� יֹוֹ ם מֹוֹ תֹוֹ ‪ְְּ .‬ב� ִבִ ְְרכֹוֹ ָָתיו ִִהְזְ ִִּכ� יר ְְּב� ָָרכֹוֹ ת‬ ‫יָך'‪ ,‬תומים לפני אורים‪ ,‬והלא בכל מקום נאמר 'אורים‬ ‫יָך ְוְ אּו ֶֶּר ָ‬ ‫מדוע נאמר כאן ' ֻֻּת� ֶּמ�ֶ ָ‬ ‫ֹמ � ֶֶֹׁשה ָָר ָָאה ֶֶאת ָָה ֲֲע ִִתידֹוֹ ת • ִִמ ַיַתת ּו ְְּקבּו ַַּרת ֹמ � ֶֶֹׁשה •‬ ‫ְוְ ִִת � ְְׁש ָָּב� חֹוֹ ת ְְמ ָֻיָֻחדֹוֹ ת ְלְ ָכָ ל � ֵֵׁשֶבֶ ט‪ְ ,‬וְ ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה ִִמ ְְס ַַּת� ֶֶּי� ֶֶמת‬ ‫ותומים'? ביאר הגאון מווילנא זי"ע‪ ,‬כי הנה אמרו חז"ל (יומא עג‪ ,‬ב) למה נקראו‬ ‫ַַהְנְ ָָהַגַ ת ְיְהֹוֹ � ֻֻׁש ַַע • ֹלֹא ָָקם ָנָ ִבִ יא ְְּכ� ֹמ � ֶֶֹׁשה‪.‬‬ ‫ְְּב� ִִמ ָיָתתֹוֹ ּו ְְּקבּו ָָּרתֹוֹ � ֶֶׁשל ֹמ � ֶֶֹׁשה‪.‬‬ ‫שמם אורים ותומים? אורים ‪ -‬שמאירים את דבריהם‪ ,‬תומים ‪ -‬שמשלימים את‬ ‫דבריהם‪ ,‬דהיינו שכאשר שאלו בחושן היו מאירות האותיות באבני החושן‪ ,‬והכהן‬ ‫באויבים‪ .‬לשבחם ייאמר שהם‬ ‫"ֶהֶ ְְר ָָאהּוּ ֶֶאת �ָָּכל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ �ְְׂש ָָר ֵֵאל ְ�ְּב � ַַׁשְלְ ָוָ ָָתּהּ ְוְ ַהַ �ְְּמ ִ�ִּצ ִיִקין‬ ‫א‪ .‬שבח וזכות‬ ‫ידע ברוח הקודש לצרף האותיות בסדר הנכון למילים הנכונות‪ .‬לכן בדרך כלל כתוב‬ ‫עברו חלוצים במלחמה לפני העם‬ ‫סמוך למותו בירך משה את‬ ‫ָהָ ֲֲע ִִת ִיִדים ִלִ ְְהיֹוֹ ת ְְמִצִ ִיִקין ָלָ ּהּ "‬ ‫'אורים' תחילה‪ ,‬שקודם האירו האותיות‪ ,‬ואחר כך 'ותומים' ‪ -‬כשידעו לצרפם‬ ‫כפי שהתחייבו בתמורה לקבלת‬ ‫(רש"י דברים לד‪ ,‬א)‬ ‫ישראל‪ ,‬וכהקדמה לברכות‬ ‫ולהשלימם‪ .‬ברם‪ ,‬כל זה הוא רק ביחס לכהן השואל‪ ,‬אבל כאשר משה מדבר אל‬ ‫נחלה בארץ סיחון ועוג‪.‬‬ ‫המאורעות שהראה ה' למשה רבינו‪:‬‬ ‫הקדים להזכיר את שבח‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הרי אצלו מתחילה נשלם הענין המדובר‪ ,‬ואחר כך הוא מגלה לנו הדבר‬ ‫ברכת דן‪ :‬הם יהיו גיבורים‪ ,‬וירשו‬ ‫הבורא‪ ,‬בשילוב דברי זכות‬ ‫יָך'‪ ,‬ואחר כך 'אּו ֶֶּר ָ‬ ‫יָך'‪.‬‬ ‫באותיות המאירות‪ ,‬לכן לפניו יתברך שייך לומר קודם 'ֻּת�ֻ ֶּמ�ֶ ָ‬ ‫נחלה בשני מקומות בארץ‪ ,‬תחילה‬ ‫ארץ הגלעד‪ ,‬ובני דן שיעשו פסל ויעבדו עבודה זרה‬ ‫על ישראל שהם ראויים‬ ‫בצפון‪-‬מערב ארץ ישראל‪ ,‬ואחר‬ ‫שמשון שעתיד לצאת מבני דן להושיע את ישראל‬ ‫וכדאיים שתחול עליהם‬ ‫רמז‬ ‫כך גם בצפון‪-‬מזרח הארץ‪.‬‬ ‫ארץ נפתלי בשלוותה וחורבנה‪ ,‬ודבורה וברק מ'קדש‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫ברכת נפתלי‪ :‬ארצו מלאה בברכת‬ ‫נפתלי' נלחמים עם סיסרא וחיילותיו‬ ‫בדבריו שיבח את ישראל‪,‬‬ ‫רמז לרבי מאיר בעל הנס‬ ‫ה'‪ ,‬והם ירשו את הכנרת ואת‬ ‫ארץ אפרים ומנשה בשלוותה וחורבנה‪ ,‬ויהושע‬ ‫שכל האומות לא רצו לקבל‬ ‫ֶּׁש ֶֶמן ַַרְגְ לֹו (דברים לג‪ ,‬כד)‬ ‫ּוְלְ ָָא ֵֵׁשר ָָא ַַמר ָּבָ רּוְך ִִמָּבָ ִנִים ָָא ֵֵׁשר ְי ְִִהי ְְרצּוי ֶֶא ָָחיו ְוְ ֹטֵֹבֵ ל ַּבַ ֶ �‬ ‫הקרקע הסמוכה‪.‬‬ ‫שבא מאפרים‪ ,‬נלחם עם מלכי כנען‬ ‫את התורה‪ ,‬ורק ישראל‬ ‫כותב הגאון רבי רפאל אוחנה זי"ע מחכמי עיה"ק טבריא‪ ,‬בספרו 'טובת מראה'‪,‬‬ ‫ברכת אשר‪ :‬בנחלתו יש ריבוי שמן‪.‬‬ ‫גדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועם עמלק‬ ‫קיבלו עליהם עול התורה‬ ‫שבפסוק זה יש רמז שהתנא רבי מאיר בעל הנס נטמן בעיה"ק טבריא‪ ,‬כי התיבות‬ ‫הוא התברך בבנים‪ ,‬ובנותיו נישאו‬ ‫כל ארץ יהודה בשלוותה וחורבנה‪ .‬מלכות בית דוד‬ ‫בסיני‪ ,‬והם לא יעזבו את‬ ‫ִִמ' ָָּב� ִנִ ים ָָא � ֵ‬ ‫'ֵׁשר ְיְ ִ'ִהי ְְר'צּוּי – ראשי תיבות 'מאיר'‪ ,‬והתיבות ְיְ ִ'ִהי ְְר'צּוּי ֶֶא ָ'ָחיו (ְוְ )ֹטֹ'ֵבֵ ל‬ ‫לכהנים גדולים ולמלכים הנמשחים‬ ‫והניצחון שלהם‬ ‫התורה לעולם‪ ,‬והם נושאים‬ ‫'ֶּׁש ֶֶמן – הן ראשי תיבות 'טבריא'‪.‬‬ ‫ַַּב� � � ֶ‬ ‫בשמן‪-‬זית‪.‬‬ ‫הצד המערבי של הארץ‪ ,‬הסמוכה לים‪ ,‬בשלוותה‬ ‫על עצמם תמיד את עול‬ ‫וחורבנה‪ .‬וכל המאורעות שיהיו בארץ 'עד היום האחרון'‬ ‫מלכות הבורא‪.‬‬ ‫מוסיף על כך בספר 'רביד הזהב'‪ :‬רבי מאיר נרמז בפסוק 'ברוך מבנים'‪ ,‬לרמז‬ ‫ג‪ .‬ה' שומרך‬ ‫‪ -‬עד תחיית המתים‬ ‫על שיטת רבי מאיר (קידושין לו‪ ,‬א) שבין אם ישראל עושים רצונו של מקום‬ ‫משה בירך ברכה כללית לכל‬ ‫ארץ הנגב בדרום הארץ‪ ,‬ומערת המכפלה אשר בנגב‬ ‫ב‪ .‬וזאת הברכה‬ ‫או להפך‪ ,‬תמיד נקראים 'בנים'‪ .‬וכן נרמז דווקא בפסוק 'וטובל בשמן'‪ ,‬לרמז על‬ ‫ישראל‪ ,‬שגיבוריו שומרים על‬ ‫ברכת ראובן‪ :‬שיימחל לו‬ ‫שלמה המלך יוצק את כלי המקדש על גבי אדמת‬ ‫הסגולה להתנדב שמן למאור לכבוד רבי מאיר בעל הנס‪.‬‬ ‫הגבול‪ ,‬ומההרים בגבולות ארץ‬ ‫ככר הירדן‬ ‫מעשה בלהה‪ ,‬ויחיה בזה‬ ‫ישראל חוצבים ברזל ונחושת‪ .‬עוד‬ ‫ובבא‪.‬‬ ‫דרוש‬ ‫בירכם שגם ימי הזקנה יהיו טובים‬ ‫ברכת יהודה‪ :‬שעצמותיו‬ ‫כימי הנעורים‪ ,‬וכל הארצות יזרימו כסף לארץ כשירכשו‬ ‫תחזורנה למקומן לאחר שהתגלגלו בארון ‪ 40‬שנה‬ ‫כוס של ברכה לנפתלי‬ ‫את פירותיהם‪.‬‬ ‫במדבר לפי שקיבל עליו נידוי‪ .‬תתקבלנה תפילות מלכי‬ ‫ּוָמֵלֵ א ִּבִ ְְרַּכַ ת ה' ָיָם ְָוְָדרֹום ְי ְָָר ָָׁשה (דברים לג‪ ,‬כג)‬ ‫ּוְלְ ַנְַפְ ָָּתִלִ י ָָא ַַמר ַנְַפְ ָָּתִלִ י ְְׂשַבַ ע ָָרצֹון ָ‬ ‫יהודה‪ ,‬וינצחו במלחמות עם אויביהם‪.‬‬ ‫ה' הרוכב בשמים‪ ,‬הוא בעזרתם לשמור עליהם ולגרש‬ ‫במסכת ברכות (נא‪ ,‬א) דרשו פסוק זה על כוס של ברכה‪ ,‬שכל המברך על כוס‬ ‫אויביהם‪ ,‬וכך ישראל יושבים בטח על ארצם‪ .‬הכל‬ ‫שבט שמעון‪ :‬לא התברכו בברכה פרטית‪ ,‬בגלל מה‬ ‫מלא ‪ -‬נותנין לו נחלה בלי מצרים‪ ,‬שנאמר 'ומלא ברכת ה'' (ועיי"ש בתוספות‬ ‫שלכם! אשריך ישראל! אתה ַַעם אשר תשועתך היא‬ ‫שעשו בהיותם בשיטים‪ .‬אולם בלשון הברכה ליהודה‬ ‫עוד דרשות)‪.‬‬ ‫בה'‪ ,‬שהוא מגן עזרך!‬ ‫'שמע' ה' קול יהודה‪ ,‬נרמזת ברכה לשמעון‪.‬‬ ‫מבאר הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע בספרו 'טעמא דקרא'‪ ,‬מדוע נרמז ענין זה‬ ‫ד‪ .‬עד היום האחרון‬ ‫התלוננו‬ ‫לא‬ ‫ברכת לוי‪ :‬הם עמדו בניסיונות במדבר‪,‬‬ ‫דווקא אצל נפתלי‪ ,‬משום שמובא בחז"ל (תרגום יונתן בראשית מט‪ ,‬כא) שנפתלי‬ ‫משה עלה להר נבו‪ ,‬שם ראה את כל הארץ‪ ,‬והראהו‬ ‫בחטא‬ ‫וכן‬ ‫מריבה‪,‬‬ ‫על המים ברפידים‪ ,‬ולא חטאו במי‬ ‫בישר ליעקב אבינו שיוסף חי‪ ,‬ובצרור המור כתב (ויחי‪ ,‬עה"פ הנותן אמרי שפר)‬ ‫ה' את כל המאורעות שיהיו בארץ ישראל עד תחיית‬ ‫העגל לא חטאו אלא הרגו את החוטאים אפילו מקרובי‬ ‫שנפתלי בישר תמיד בשורות טובות‪ ,‬והנה אמרו בגמרא (חולין פז‪ ,‬א) שהמבשר‬ ‫המתים [ראה חלון]‪ .‬משה הלך אל שלשת האבות‪,‬‬ ‫משפחתם‪ ,‬כמו כן רק שבט לוי נימולו במדבר‪ .‬לכן‬ ‫בשורה טובה נותנים לו כוס של ברכה‪ ,‬לכן דווקא אצל נפתלי דרשו את דיני כוס‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬לומר להם שה' קיים שבועתו לתת‬ ‫זכו להורות הוראה ולהקריב קרבנות‪ .‬משה בירכם‬ ‫של ברכה‪.‬‬ ‫את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫שעבודתם במקדש תתקבל לרצון‪ ,‬והחשמונאים יצליחו‬ ‫במלחמה‪.‬‬ ‫סוד‬ ‫ה‪ .‬מיתת נשיקה‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫ותשרה‬ ‫המקדש‬ ‫יוקם‬ ‫בארצו‬ ‫בנימין‪:‬‬ ‫ברכת‬ ‫עד יומו האחרון היה משה רבינו בריא וחזק בכל אבריו‪,‬‬ ‫שמות הקדושים במזוזה‬ ‫ובהיותו בן ‪ 120‬שנה מת במיתת נשיקה על ראש ההר‪,‬‬ ‫ברכת יוסף‪ :‬ארצו מבורכת בכל מיני פירות מתוקים‪,‬‬ ‫ונקבר בעמק אשר בארץ מואב מול בית פעור‪ ,‬אך‬ ‫ויהושע מזרעו יהיה כוחו כקרני שור לנגח את מלכי ארץ‬ ‫ֹאֶמר ַַה ְְׁש ֵֵמד וגו' (דברים לג‪ ,‬כז)‬ ‫ּוִמ ַַּת ַַחת ְזְ ֹרֹֹעֹת עֹוָלָ ם ַוַ ְיְָגָ ֶֶרׁש ִִמ ָָּפֶנֶיָך אֹוֵיֵב ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫ֹלֵקי ֶֶק ֶֶדם ִ‬ ‫ְְמֹעָֹנָה ֱֱא ֵ‬ ‫מקום קבורתו אינו ידוע לאיש‪ .‬בני ישראל הזכרים בכו‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מבאר הגה"ק רבי שלום משאץ זי"ע בספרו 'אור גנוז'‪ :‬ידוע שאחורי המזוזה‬ ‫ברכת זבולון ויששכר‪ :‬בני זבולון זכו לשפע ממון‪ ,‬בזכות‬ ‫והתאבלו עליו שלושים יום‪ ,‬וקיבלו עליהם את הנהגת‬ ‫כותבים את השם הקדוש שד‪-‬י‪ ,‬וכן את השמות הקדושים כוז"ו במוכס"ז‪ ,‬שהם‬ ‫יהושע‪ ,‬ולא קם עוד נביא בישראל כמשה‪.‬‬ ‫אוצרות שמוציאים מהים ומהחול‪ ,‬והם עשו שותפות‬ ‫האותיות שאחרי אותיות השמות הוי"ה אלקינו הכתובים בתוך המזוזה בפסוק‬ ‫עם יששכר‪ ,‬שהם יתמכו בהם כדי שיוכלו לעסוק‬ ‫שמע‪ .‬וזה סוד הכתוב‪ְְ :‬מֹעָֹנָ ה – בביתו ובמעונו של כל יהודי‪ ,‬כתובים במזוזה‬ ‫השמות הקדושים הללו‪ֱֱ :‬אֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם – בקדם המזוזה‪ ,‬כתובים השמות הקדושים‬ ‫'הוי"ה אלקינו'‪ּ ,‬ו ִִּמ ַַּת� ַַחת – מאחורי המזוזה‪ ,‬שם כתוב השם שד"י‪ ,‬שהוא שמירה‬ ‫ֲֲחַזַ ק ֲֲחַזַ ק ְוְ ִנִ ְְת ַַח ֵ �ֵּזק ‪- - -‬‬ ‫בתורה‪ ,‬על כך בירך משה את שני השבטים‪ :‬שזבולון‬ ‫יצליח וישמח בצאתו למסחר‪ ,‬ויששכר יצליח וישמח‬ ‫ַַה ְְד ָָרן ֲֲעָלָ ְְך ָָּכ� ל ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ֻֻּכ� ָָּל� ּּה‬ ‫בעיסוקו בתורה‪ ,‬ויצליח לעבר‪-‬שנים ולקבוע‪-‬חודשים‪,‬‬ ‫על הבית בבחינת האבות שהם ְזְ ֹרֹֹעֹת עֹוֹ ָלָ ם (כמובא בזוהר הק' שהאבות עם זרועות‬ ‫ְ‬ ‫ועל ידי קביעת המועדים יתאספו כל ישראל למקדש‬ ‫ֹאֶמר ַַה � ְְׁש ֵֵמד‪ַ ,‬וַ ִִּי� � ְְׁשֹּכ� ֹן ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ֶֶּב� ַַטח‬ ‫עולם)‪ ,‬ובזכות שמות אלו ‪ַ -‬וַ ְיְ ָגָ ֶֶרׁשׁ ִִמָּפ� ָ ֶנֶ ָ‬ ‫יָך אֹוֹ ֵיֵ ב ַוַ ֹּי� ֶ‬ ‫ְוְ ַַד ְְעָּת�ָ ן ֲֲעָלָ ְך ָָּכ� ל ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ֻֻּכ� ָָּל� ּּה‬ ‫ושם יקריבו קרבנות בשלשת הרגלים‪.‬‬ ‫ָָּב� ָָדד ֵֵעין ַיַ ֲֲעֹקֹב‪.‬‬ ‫ֹל ֹא �ִִּתת � ִַנִַׁשי ִִמיָנָן‪ְ ,‬וְ ֹל ֹא ְִנְִת � �ֵַנֵַּׁשי ִִמי ְָנְָך ּתֹּוֹ ָָרה � ֶֶׁש ִ �ִּבְכְ ָָתב!‬ ‫ברכת גד‪ :‬הם ישבו על הגבול‪ ,‬ויהיו גיבורים להילחם‬ ‫מובטח שיהיה במתיבתא דרש"י‬ ‫חיים של תורה‬ ‫אמר הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע‪ :‬מי שלומד וגומר בכל שבוע ושבוע פירוש רש"י על התורה‪ ,‬מובטח הוא שבעולם האמת הוא יהיה‬ ‫(ספר 'דברי יצחק' סוואליווא)‬ ‫ ‬ ‫במתיבתא דרש"י‪ .‬ויהיה איך שיהיה‪ ,‬הוא לא יידחה ממתיבתא דרש"י‪.‬‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫ה' מושיענו‬ ‫יהודים מאמינים בני מאמינים‪ ,‬בוטחים בני בוטחים‪ ,‬אין סומכים‬ ‫ַַא � ְְׁש ֶֶר ָיָך ִיְִׂש�ְ ָָר ֵֵאל ִִמי ָכָ מֹוֹ ָָך ַַעם נֹוֹ � ַַׁשע ַַּב� ה' ָָמֵגֵ ן ֶֶע ְֶזְֶר ָָך ַוַ ֲֲא � ֶֶׁשר‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫על שוקי האיש ועל גבורות הסוס‪ ,‬אלא בוטחים רק בה' אשר‬ ‫ֶֶח ֶֶרב ַַּג� ֲֲאָוָ ֶֶת ָָך (דברים לג‪ ,‬כט)‬ ‫הוא מושיענו והוא יושיענו‪ ,‬הוא מגן עזרנו וחרב גאוותנו‪ ,‬וברוב‬ ‫ּו ִִּמֶּמ�ֶ ֶגֶ ד ְְּת� ב ּּוֹאֹת � ָָׁש ֶֶמׁשׁ ּו ִִּמֶּמ�ֶ ֶגֶ ד ֶֶּג� ֶֶרׁשׁ ְָיְָר ִִחים‬ ‫ֶֶּג� ֶֶרׁשׁ ְיְ ָָר ִִחים‬ ‫בטחונם אין יראים מפני רבבות עם אשר סביב קמו עליהם‪.‬‬ ‫ְּת�ְ ׁשּׁו ָָּע ְְת ָָך ַַּב� ה'‪ֲֲ ,‬א � ֶֶׁשר הּוּא ָָמֵגֵ ן ֶֶעְזְ ֶֶרָך ְוְ ֶֶח ֶֶרב ַַּג� ֲֲאָוָ ֶֶתָך (רש"י)‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫(דברים לג‪ ,‬יד)‬ ‫בברכתו של משה רבינו לשבט יוסף‪ ,‬הזכיר שארצו מבורכת בכמה‬ ‫אפילו טיפה אחת! מרוב בטחונו המופלא בהשי"ת!‬ ‫לדעת את הסכנה‪ ,‬ולבטוח!‬ ‫מיני ברכות‪ ,‬וביניהם‪ּ' :‬ו ִִּמֶּמ�ֶ ֶגֶ ד ֶֶּג� ֶֶרׁשׁ ְָיְָר ִִחים'‪ ,‬רש"י מסביר 'ֶּמ�ֶ ֶגֶ ד' ‪ -‬מלשון‬ ‫בחודשי הקיץ שנת תש"ח‪ ,‬כאשר הוכרזה הפוגה‬ ‫מעדנים וממתקים‪ ,‬דהיינו שיגדלו בחלקו מיני מתיקה של ' ֶֶּג� ֶֶרׁשׁ‬ ‫שקית עם עבירות‬ ‫במלחמה שניטשה בימים ההם‪ ,‬החליט מרן הגרי"ז‬ ‫ְָיְָר ִִחים' – דהיינו תבואות ופירות שהארץ מוציאה ומגרשת מתוכה‪,‬‬ ‫בתקופה בה רומניה היתה נתונה תחת שלטון קומוניסטי‪,‬‬ ‫מבריסק זי"ע‪ ,‬לעזוב את ירושלים עד יעבור זעם‪ .‬במורד‬ ‫והם מתבשלים בכח הירח‪ ,‬דהיינו קישואים ודלועים‪ ,‬שהירח מכניסה‬ ‫היה יהודי שחיפש תחבולות כדי לצאת מהמדינה‪ ,‬אך לא‬ ‫בהם לחות (תולדות יצחק)‪.‬‬ ‫הדרך מירושלים‪ ,‬עצרו חיילים ערביים את הרכב למטרת‬ ‫היה לו את האישור המתאים‪ .‬הוא נכנס אל הרה"ק רבי‬ ‫פירוש נוסף‪ְָ :‬יְָר ִִחים – הוא מלשון חודשי השנה‪ ,‬דהיינו מיני מתיקה‬ ‫ביקורת‪ .‬דקות ארוכות עברו כאשר הערבים עדיין לא‬ ‫אליעזר זוסיא מסקולען זי"ע‪ ,‬בעל 'נועם אליעזר'‪ ,‬וסיפר‬ ‫של פירות שהארץ מוציאה ומגרשת מדי חודש בחודשו‪ ,‬וביארו‬ ‫הניחו לרכב להמשיך במסע‪.‬‬ ‫הראשונים (בכור שור; חזקוני; הדר זקנים) שבכל חודש מוציאה הארץ‬ ‫על חששותיו לבקש אישור יציאה מהפקידים‪ ,‬משום‬ ‫כל אותה עת ישב הרב מבריסק ברכב והחל מהרהר‬ ‫פירות אחרים בעת חידוש הירח‪ ,‬בחודש אחד מוציאה תאנים‪ ,‬בחודש‬ ‫שבספרי המדינה כבר רשומים עליו הרבה האשמות‬ ‫בקול על המצב המסוכן שאליו נקלעו‪ ,‬כשהוא מפרט‬ ‫שהצטברו עליו במשך השנים‪ ,‬וברגע שייגש לפקידים‬ ‫שני זיתים‪ ,‬בשלישי תמרים וכו'‪.‬‬ ‫את הסכנות האורבות לפתחם‪ ,‬כגון שהערביים יכולים‬ ‫הם יעצרו אותו וישליכוהו לכלא לכל ימי חייו‪.‬‬ ‫להחליט לקחת את כל הנוסעים לשבי‪ ,‬ועוד סכנות‬ ‫אמר לו הרבי‪ :‬איעצך ויהי אלקים עמך‪ ,‬גש אל הפקידים‪,‬‬ ‫נוראיות‪ .‬כאשר תהה בנו הגאון רבי יוסף דב זי"ע מה‬ ‫ובכל העת שתדבר איתם תחשוב שאינך מפחד מאף‬ ‫העניין לחשוב ולדבר על האפשרויות היותר גרועות‪,‬‬ ‫הבנת מילה‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫בריה שבעולם‪ ,‬כי איש אינו יכול לעשות כלום בלי רשות‬ ‫אמר הגרי"ז‪ :‬מצות הביטחון בה'‪ ,‬אין פירושה להתעלם‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬ ‫מן המצב בדרך הטבע‪ ,‬חובת הבטחון היא להיות מודעים‬ ‫ַוַ ִּי� � ְְִׁשֹּכ� ֹן ִיְִׂש�ְ ָָר ֵֵאל ֶֶּב� ַַטח ָָּב� ָָדד ֵֵעין ַיַ ֲֲעֹקֹב (דברים לג‪ ,‬כח)‬ ‫ֵֵעין‬ ‫היהודי עשה כך והלך בביטחון אמיץ בה'‪ .‬הפקידים‬ ‫לכל הדברים החמורים ביותר שהמצב עלול להביא‪ ,‬ועם‬ ‫למילה ֵ'ֵעין' ישנם כמה פירושים‪ ,‬לפעמים הכוונה לעין כפשוטו‪,‬‬ ‫הורו לו להמתין עד שיגיע תורו‪ .‬אך הזמן חלף ועבר‪ ,‬כל‬ ‫כל זה להיות שרויים בביטחון בה' ולסמוך עליו שהוא‬ ‫דהיינו האבר שבו האדם רואה‪ ,‬כגון (שמות כא‪ ,‬כו) ְוְ ִכִ י ַיַ ֶֶּכ� ה ִִאיׁשׁ ֶֶאת‬ ‫האנשים אשר חיכו בתור כבר הלכו‪ ,‬והוא עדיין מחכה‪.‬‬ ‫יציל אותנו מכל הדברים הקשים הללו!‬ ‫ֵֵעין ַַעְבְ ּדּ ֹוֹ ‪ .‬לפעמים הכוונה למעיין מים כגון (בראשית כד‪ ,‬מג) ִנִ ָָּצ� ב‬ ‫פחד החל למלא את לבו על הצפוי לו‪ ,‬אבל מיד התחזק‬ ‫טיפת יין לא נשפכה‬ ‫ַַעל ֵֵעין ַַהָּמ�ָ ִיִם‪.‬‬ ‫שלא לפחד משום אדם‪ .‬בתוך כך עבר שם פקיד אחד‪,‬‬ ‫בחג הסוכות שנת תר"פ‪ ,‬בעיצומה של מלחמת העולם‬ ‫אך לפעמים הפירוש של המילה ֵ'ֵעין' היא‪ :‬מראה ותואר‪ ,‬כמו בפסוק‬ ‫וכששאל אותו למה הוא מחכה‪ ,‬ענה היהודי שהוא מחכה‬ ‫הראשונה‪ ,‬נכבשה קייב בידי קלגסים שערכו פרעות‬ ‫בפרשת המן (במדבר יא‪ ,‬ז) ְוְ ֵֵעינֹוֹ ְְּכ� ֵֵעין ַַה ְְּב� ֹדַֹלַ ח‪ ,‬שפירושו‪ :‬מראה המן‬ ‫שיקראו לו לקבלת אישור יציאה מהארץ‪ .‬כעבור דקות‬ ‫ביהודי העיר‪ .‬אימה ופחד נפלו על כל יושבי העיר‪ ,‬רק‬ ‫היה כמראה הבדולח‪ .‬גם על הפסוק בפרשת נגעים (ויקרא יג‪ ,‬ה) ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה‬ ‫הגיע הפקיד ומסר לו שקית ובתוכה אישור היציאה‪,‬‬ ‫ַַה ֶֶּנ� ַגַ ע ָָע ַַמד ְְּב� ֵֵעיָנָ יו‪ ,‬מפרש רש"י‪' :‬בעיניו ‪ -‬במראהו ובשיעורו הראשון'‪.‬‬ ‫ה'סבא' מנובהרדוק‪ ,‬הגאון רבי יוסף יוזל הורוויץ זי"ע‪,‬‬ ‫ועוד הרבה מסמכים ואמר לו שיכול ללכת‪ .‬כשהציץ‬ ‫ואמנם הגור אריה שם הקשה שהראה הלשון 'עין' שייך רק על מראה‪,‬‬ ‫נשאר בוטח בה' ללא שמץ פחד‪ .‬בליל שמחת תורה יצא‬ ‫ולמה הזכיר רש"י גם 'שיעור'‪ ,‬ולכן הוא כותב‪ ,‬שרש"י סובר שלשון‬ ‫היהודי פנימה בתוך השקית‪ ,‬ראה שהגוי לא שם לב‪,‬‬ ‫לרקוד הקפות בשמחה רבה‪ ,‬ובסיום ההקפות עמד לקדש‬ ‫ובטעות הכניס לשקית את כל המסמכים בהם נרשמו כל‬ ‫"עין" נאמר על כל דבר שהוא דומה לדבר שני‪ ,‬כי אף שעיקר לשון‬ ‫על היין‪ .‬והנה‪ ,‬באותו רגע כאשר כוס הקידוש בידו‪ ,‬חלפו‬ ‫"עין" נאמר על המראה‪ ,‬מפני שהעין רואה את מראה הדבר‪ ,‬מכל‬ ‫ההאשמות עליו ממה שעשה במשך השנים‪ ,‬ורק בזכות‬ ‫הפורעים על פני הבית‪ ,‬והם ירו ברוביהם אל תוך הבית‪.‬‬ ‫מקום יבוא זה הלשון על כל דבר שווה לחברו‪.‬‬ ‫בטחונו בה' לבדו‪ ,‬אירע טעות והגוי ראה רק את אישור‬ ‫כל הנוכחים השתטחו על הריצפה מרוב אימה‪ ,‬זולת ר'‬ ‫היציאה ולא הבחין כלל במסמכים האחרים ומסר לו את‬ ‫יוזל‪ ,‬אשר החזיק בידו את כוס הקידוש‪ ,‬לא קם ולא זע‪,‬‬ ‫כל הניירות‪.‬‬ ‫ידו לא רעדה כדי ניע קל‪ ,‬ומן הכוס המלאה לא נשפכה‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל או ֵ‬ ‫ְּכ�ֵּא‪-‬ל‬ ‫ּוּמּוָּסר ְְל ָָה ִִבין‬ ‫ָָל ַַד ַַעת ָָחְכְ ָָמה ָ‬ ‫ֵֵאין ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל � ֻ‬ ‫ְיְֻׁשרּוּן (דברים לג‪ ,‬כו)‬ ‫'אנא שלח לי לחג אתרוג הגדל בארץ ישראל‪ ,‬כי אין בכל העולם‬ ‫פניני מוסר‪ ,‬חכמה‪ ,‬וחיזוק‪ ,‬מתוך פסוקי הפרשה‬ ‫ָּכ�ֶּא ֶֶרץ‪-‬ישראל'‪ .‬כתב ר' מאיר באגרת לחברו ר'‬ ‫מקום קדוש ֶ‬ ‫עזריאל שהשיב לו יחד עם האתרוג את המסר הבא‪" :‬אין מנקדים‬ ‫כעס על שבט שמעון שחטאו במעשה זמרי ולכן לא‬ ‫הוי גולה למקום תורה‬ ‫'ְּכ�ֶּא ֶֶרץ‪-‬ישראל'!"‪.‬‬ ‫'ָּכ�ֶּא ֶֶרץ‪-‬ישראל'‪ ,‬אלא‪ֶ :‬‬ ‫ֶ‬ ‫בירך אותם‪ ...‬מיד הפסיקו הרב מבריסק ואמר לו‪ :‬לא כך‬ ‫ְיְֻׁשרּוּן' מפרש רש"י‪ֵ'ֵ :‬אין ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל‬ ‫על הפסוק בפרשתנו ֵ'ֵאין ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל � ֻ‬ ‫ִּכ�‬ ‫ָָהֹא ֵֵֹמר ְלְ ָָא ִִביו ּוְּלְ ִִא ּּמֹוֹ ֹל ֹא ְְר ִִא ִיִתיו ְוְ ֶֶאת ֶֶא ָָחיו ֹל ֹא ִִה ִ יר וגו'‬ ‫ְיְֻׁשרּוּן ‪ַַּ -‬ד� ע ְלְ ָָך ְיְ ׁשּׁוּרּוּן! � ֶֶׁש ֵֵאין ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל ְְּב� ָכָ ל ֱֱאֹל ֵֵֹהי ָָה ַַעִּמ�ִ ים‪ְ ,‬וְ ֹלֹא ְְּכ� צּו ְְּר ָָך‬ ‫�ֻ‬ ‫אומרים! אלא כך‪ :‬מפני ששבט שמעון חטאו במעשה זמרי‪,‬‬ ‫ַיֲַעֹקֹב וגו' (דברים לג‪ ,‬ט‪-‬י)‬ ‫יֹוֹ ר ּּו ִִמ � ְְׁשָּפ� ָ ֶֶט ָיָך ְלְ ֲ‬ ‫צּו ָָּרם'‪.‬‬ ‫לכן לא היתה נבואה מהשי"ת למשה שיברך אותם!‪...‬‬ ‫אומר היה רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע לתלמידיו שבאו‬ ‫מסבירים המפרשים (ראה גור אריה‪ ,‬לשון חיים) שכוונת רש"י‬ ‫מוסיף על כך הגאון רבי משה‬ ‫לבאר‪ ,‬שאין כוונת הכתוב‪ :‬אין כמו הא‪-‬ל של ישורון‪ ,‬שאז תהיה‬ ‫מארצות רחוקות ללמוד תורה‬ ‫מרדכי שולזינגר זי"ע בקונטרס‬ ‫תיבת 'הא‪-‬ל' דבוקה לתיבת 'ישורון'‪ ,‬אלא כוונת הכתוב היא‪ ,‬אין‬ ‫בישיבתו הרמה‪ ,‬וקבלו על עצמם‬ ‫'שירת הלוי'‪ :‬ואם ישאל השואל‪,‬‬ ‫הלא באמת וזה הוא לשון רש"י‬ ‫ילדותנו‬ ‫אשרי‬ ‫עול גלות‪ :‬מי שעומד בניסיון זה‪,‬‬ ‫כמו הא‪-‬ל!‪ ,‬ואת זאת תדע אתה ישורון!‪ .‬כך שתיבת 'כא‪-‬ל' אינה‬ ‫יזכה להיות מורה הוראה בישראל‪,‬‬ ‫דבוקה לתיבת 'ישורון'‪.‬‬ ‫כאן 'שהיה בלבו עליו על מה‬ ‫ּוְכְ ָי ֶֶָמיָך ָָּדְבְ ֶֶאָך (דברים לג‪ ,‬כה)‬ ‫כדי להבין את ההכרח לכך‪ ,‬נקדים כמה כללים‪:‬‬ ‫כדבר הכתוב‪ָָ :‬הֹא ֵֵֹמר ְלְ ָָאִבִ יו ּוְּלְ ִִא ּּמֹוֹ‬ ‫שעשה בשטים'! אף אתה אמור‬ ‫טֹוִבים ְלְ ָך‪ֶֶׁ ,‬ש ֵֵהן ְיְ ֵֵמי‬ ‫ּוְכְ ָיָ ִִמים ֶֶׁש ֵֵהם ִ‬ ‫א‪ .‬כאשר יש אות ה' הידיעה‪ ,‬לפני מילה המתחילה באות א'‪ ,‬אזי‬ ‫וגו'‬ ‫ֹל ֹא ְְר ִִא ִיִתיו ְוְ ֶֶאת ֶֶא ָָחיו ֹל ֹא ִִה ִִּכ� יר‬ ‫לו לשואל היקר‪ :‬זהו מה שבא מרן‬ ‫עּוֶריָך‪ֵּ ,‬כֵ ן ִיִ ְְהיּו ְיְ ֵֵמי ִזִ ְְקָנָ ְְתָך‬ ‫ְְת ִִח ָָּל ְְתָך ְיְ ֵֵמי ְנְ ֶ‬ ‫האות ה' תהיה מנוקדת בניקוד קמ"ץ‪ ,‬כמו למשל‪ָָ :‬הארץ‪.‬‬ ‫(רש"י)‬ ‫– העוזב מאחוריו את כל משפחתו‬ ‫הגרי"ז ללמדנו! איך מפרשים לשון‬ ‫ב‪ .‬מילה המתחילה באות א'‪ ,‬ורוצים להוסיף בתחילתה גם ה'‬ ‫כפי מה שהתאמץ במיטב‬ ‫וגולה מאמריקה לישיבה בעיירה‬ ‫זה בחז"ל הקדושים וברש"י הק'!‬ ‫הידיעה‪ ,‬וגם אות שימוש מהאותיות ב‪.‬כ‪.‬ל‪ .‬כגון שרוצים לומר‪:‬‬ ‫שאי אפשר בשום אופן שתהיה‬ ‫את‬ ‫לעבוד‬ ‫הבחרות‪,‬‬ ‫ימי‬ ‫ימיו‪,‬‬ ‫ּו‬ ‫קטנה בליטא‪ ,‬אצלו יתקיים יֹוֹ ר ּ‬ ‫לרב‬ ‫יזכה‬ ‫כך‬ ‫כראוי‪,‬‬ ‫השי"ת‬ ‫ִִמ � ְְׁשָּפ� ָ ֶֶט ָיָך ְלְ ֲַיֲַעֹקֹב וגו'‪.‬‬ ‫'כהארץ'‪ ,‬אזי האות ה' הידיעה נשמטת‪ ,‬ונקודת הקמ"ץ של האות‬ ‫הכוונה והפירוש כפשטות הלשון‪,‬‬ ‫טוב בימי הזקנה‪.‬‬ ‫'ָּכ�ָּא ֶֶרץ'‪.‬‬ ‫ה' עוברת לאות השימוש‪ ,‬כך שאומרים ָ‬ ‫כי אין כאן ענין פרטי של משה‬ ‫(בית ישראל)‬ ‫איך לומדים רש"י?‬ ‫ג‪ .‬לעולם לא תבוא ה' הידיעה לפני מילה שהיא דבוקה למילה‬ ‫רבינו בטענה על שבט שמעון‪ ,‬וגם‬ ‫שאחריה‪.‬‬ ‫ֹאַמר � ְְׁש ַַמע ה' קֹוֹ ל‬ ‫ְוְ ֹזֹאת ִלִ יהּו ָָּדה ַוַ ֹּי� ַ‬ ‫לא משה הוא בעל כח הברכה‪ ,‬אלא‬ ‫בכן יבוארו דברי רש"י‪ :‬אם היה פירוש הכתוב אין כמו הא‪-‬ל של‬ ‫ְיְ הּו ָָּדה (דברים לג‪ ,‬ז)‬ ‫שהשי"ת שם בפיו את הברכות‪ ,‬ושכינה מדברת מתוך‬ ‫ישורון‪ ,‬שאז תיבת 'הא‪-‬ל' דבוקה לתיבת 'ישורון'‪ ,‬אזי לא היה‬ ‫גרונו‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות במגילה (לא‪ ,‬ב ד"ה משה)‬ ‫ָָּכ� אן ָָר ַַמז ְְּב� ָָרָכָ ה ְלְ � ִִׁש ְְמעֹוֹ ן וכו' ּו ִִּמְּפ� ְ ֵנֵי ָָמה ֹלֹא ִֵיִֵחד לֹוֹ ְבְ ָָרָכָ ה ִִּב� ְְפֵנֵי‬ ‫ניקוד קמ"ץ תחת האות כ' של ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל‪ ,‬אלא היה צריך להיות כתוב‬ ‫שמשה רבינו מעצמו אמרם וברוח הקודש‪ ,‬ולא שייך כלל‬ ‫ָׂשה ְְּב� � ִִׁש ִִּט� ים (רש"י)‪.‬‬ ‫ַַע ְְצמֹוֹ ‪ֶֶׁ � ,‬ש ָָהָיָה ְְּב� ִלִ ּבּ ֹוֹ ָָעָלָ יו ַַעל ַַמה � � ֶֶּׁש ָָע ָ �‬ ‫' ְְּכ� אל‪-‬ישורון'‪ ,‬כי הניקוד קמ"ץ באות כ' היא במקום ה' הידיעה‪,‬‬ ‫לומר דבר כזה שמפני שכעס משה על שבט שמעון לא‬ ‫באחת השנים‪ ,‬במוצאי שמחת תורה‪ ,‬נכנס איזה מגיד‬ ‫ובמילה הדבוקה למילה אחרת אין ה' הידיעה לפניה‪ .‬ולכן בהכרח‬ ‫בירכם‪ ,‬שאין כאן שום ענין פרטי של משה‪ ,‬אלא הכוונה‪,‬‬ ‫מישרים לביתו של מרן הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב‬ ‫שהפירוש הוא‪ :‬אין כמו הא‪-‬ל! את זאת תדע אתה ישורון!‪ ,‬כך‬ ‫שלפי שחטאו לא הגיעה ללבו של משה נבואה מהקב"ה‬ ‫סולובייצ'יק זי"ע‪ ,‬והתחיל להגיד לפני הרב מאמרותיו‪,‬‬ ‫שתיבת 'הא‪-‬ל' אינה דבוקה לתיבת 'ישורון'‪ ,‬ולכן הניקוד הוא‬ ‫לברך את שבט שמעון‪.‬‬ ‫כשהוא פותח ואומר‪ :‬למדנו היום בפרשה שמשה רבינו‬ ‫ָָּכ� ֵֵא‪-‬ל‪.‬‬ ‫סוגיות בגמרא‬ ‫לאור פסוקי הפרשה‬ ‫תורה שבעל פה‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫שור של ישראל שנגח שור של נכרי‬ ‫אָרן (דברים לג‪ ,‬ב)‬ ‫המשנה במסכת בבא קמא (לז‪ ,‬ב) אומרת‪,‬‬ ‫הֹוִפ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָָּפ ָ‬ ‫ִ‬ ‫אמוראים אינם בקיאים בפסוקים?!‬ ‫שני מהלכים‬ ‫ששור של ישראל שנגח לשור של נכרי‪ ,‬בין‬ ‫כשמבואר בגמרא שאמורא אמר שאינו יודע פסוק‪ ,‬והתוספות כותבים‬ ‫בביאור תירוץ הגמרא נאמרו שני מהלכים‬ ‫שהיה השור תם‪ ,‬ובין שהיה השור מועד‪,‬‬ ‫שפעמים שלא ידעו האמוראים פסוקים – האם אכן הכוונה כפשוטו?‬ ‫במפרשים‪:‬‬ ‫הרי הישראל פטור מלשלם לנכרי‪ .‬ואילו‬ ‫א‪ .‬המהרש"ל כתב בחכמת שלמה‪ ,‬וכן‬ ‫שור של נכרי שנגח לשור של ישראל‪ ,‬בין‬ ‫ערך אמוראים‪ ,‬אות רצט) מאריך כדרכו‬ ‫לרגל יום שמחת לבנו‪ ,‬שמחת סיום לימוד‬ ‫בספרו ים של שלמה (סי' ח)‪ ,‬וכן הוכיח‬ ‫שהיה השור תם‪ ,‬ובין שהיה השור מועד‪,‬‬ ‫בעניין זה‪ ,‬וכתב בשם המבי"ט‪ ,‬שאין הכוונה‬ ‫כל התורה שבכתב‪ ,‬יחד עם שמחת התחלת‬ ‫המהר"ם מדברי הנימוקי יוסף‪ ,‬שכוונת‬ ‫הרי הנכרי משלם נזק שלם לישראל‪.‬‬ ‫שהאמוראים לא ידעו כלל פסוקים מפורשים‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬נעקוב אחרי פולמוס מרתק‬ ‫הגמרא בתירוץ היא‪ ,‬שלעולם "רעהו"‬ ‫בתורה‪ ,‬אלא התוספות דקדקו בלשונם וכתבו‪:‬‬ ‫העוסק בשאלה‪ :‬היתכן שתלמיד חכם‪ ,‬גדול‬ ‫דווקא‪ ,‬כך שחיובי התשלומים מוגבלים רק‬ ‫רעהו דווקא?‬ ‫'פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים'‪ ,‬והכוונה‬ ‫בתורה‪ ,‬לא יידע פסוקים מפורשים בתורה‬ ‫לישראל‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬שור של ישראל שנגח‬ ‫שואלת על כך הגמרא (לח‪ ,‬א) ממה נפשך‪,‬‬ ‫שלפעמים יארע שגם הבקי במקרא ישכח‬ ‫שבכתב?‬ ‫שור של נכרי הרי הוא פטור‪ ,‬כי אינו רעהו‪,‬‬ ‫אם הכתוב 'כי יגח שור איש את שור רעהו'‪,‬‬ ‫איזה פסוק לפי שעה‪ ,‬ואחר כך יזכרנו מעצמו‬ ‫ומכל מקום שור של נכרי שנגח שור של‬ ‫עוסק רק ברעהו‪ ,‬דהיינו דווקא בישראל‪,‬‬ ‫או על ידי מעורר‪ ,‬וכן מצינו בגמרא (עבודה‬ ‫איני יודע אם נאמר‬ ‫ישראל הרי הוא חייב נזק שלם בין במועד‬ ‫אם כן שור של נכרי שנגח שור של ישראל‬ ‫הגמרא מספרת במסכת בבא קמא (נד‪ ,‬ב‪-‬נה‪,‬‬ ‫ובין בתם‪ ,‬משום שהקב"ה התיר והפקיר‬ ‫זרה נב‪ ,‬ב) 'מקרא היה בידינו ושכחנוהו'‪.‬‬ ‫גם ייפטר‪ ,‬שהרי אינו רעהו‪ .‬ואם "רעהו"‬ ‫א) ששאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא‬ ‫את ממון הגוים [אם משום שלא קיימו‬ ‫לאו דוקא‪ ,‬אם כן אפילו שור של ישראל‬ ‫כן הביא עוד השדי חמד (שם באות כא)‬ ‫בר אבא‪ :‬מפני מה בדברות הראשונות לא‬ ‫שבע מצוות‪ ,‬או בגלל שלא קיבלו התורה‬ ‫שנגח שור של נכרי‪ ,‬יהיה חייב‪ ,‬ומה הסברא‬ ‫בשם 'רבי אברהם מתתיהו חלפון'‪ ,‬שהכוונה‬ ‫נאמר בהם 'טוב'‪ ,‬ובדברות האחרונות נאמר‬ ‫מסיני]‪ ,‬דהיינו שקנס הקב"ה את הגוים‬ ‫לחלק‪ ,‬שהישראל פטור על של נכרי‪ ,‬ואילו‬ ‫שלפעמים שכחו פסוק באמצע שהיו עסוקים‬ ‫שישלמו לישראל אם יזיקו להם‪.‬‬ ‫בהם 'טוב' [פירש רש"י ‪ -‬גבי כיבוד אב ואם‬ ‫הנכרי חייב על של ישראל?‬ ‫בתורה בהתמדה ובלי הפסק‪.‬‬ ‫דכתיב בהן (דברים ה‪ ,‬כו) למען ייטב לך]?‬ ‫בביאור קנס זה‪ ,‬יש שכתבו שקנס זה‬ ‫התיר ממונם‬ ‫אין הדברים כפשוטם‬ ‫אמר לו‪ :‬עד שאתה שואלני למה נאמר בהם‬ ‫נמסר בהלכה למשה מסיני‪ ,‬והפסוקים‬ ‫הם אסמכתא בעלמא (קרית ספר‪ ,‬נזקי‬ ‫מתרץ רבי אבהו‪ ,‬משום שנאמר (חבקוק ג‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו‪ ,‬שאיני‬ ‫אולם כמה וכמה אחרונים נקטו בפשיטות‬ ‫ממון‪ ,‬פרק ח)‪ ,‬ויש שכתבו שהקנס הוא‬ ‫ו) ָָע ַַמד ַוַ ְיְ ֹמ ֶֶֹדד ֶֶא ֶֶרץ ָָר ָָאה ַוַ ַַּי� ֵּת�ֵ ר ּגּ ֹוֹ ִיִ ם‪ ,‬ודרשו‬ ‫יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו‪ ,‬כלך אצל ר'‬ ‫שלא יתכן ולא יעלה על הדעת שאמוראים‬ ‫רק מדרבנן‪ ,‬והסמיכו דברים על פסוק זה‬ ‫חכמים‪ ,‬ראה הקב"ה שקיבלו עליהם בני‬ ‫תנחום בר חנילאי וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לא יידעו פסוקים מפורשים‪ ,‬ואפילו לא שייך‬ ‫(שיטה מקובצת בשם רבינו יהונתן; מנחת‬ ‫נח את שבע מצוות ולא קיימו אותם‪ ,‬ולכן‬ ‫שישכחו פסוק מפורש לפי שעה‪ ,‬ולכן כתבו‬ ‫כשלומדים את הגמרא בפשטות‪ ,‬רואים כאן‬ ‫חינוך מצוה נז)‪.‬‬ ‫עמד והתיר והפקיר את ממונם לישראל‪.‬‬ ‫הרבה פירושים בדברי הגמרא במסכת בבא‬ ‫דבר פלא נשגב‪ ,‬שהאמורא רבי חייא בר אבא‬ ‫ב‪ .‬אולם ב"שיטה מקובצת" כתב בשם‬ ‫ורבי יוחנן אמר‪ ,‬דבר זה נלמד מהכתוב‬ ‫קמא‪ ,‬שמה שאמר רבי חייא בר אבא 'שאיני‬ ‫אמר על עצמו כשנשאל על פסוק מפורש‬ ‫תלמיד הר"פ‪ ,‬מהלך אחר‪ ,‬שכוונת התירוץ‬ ‫אָרן' ‪ -‬מפארן‬ ‫בפרשתנו 'הֹוֹ ִִפ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָּפ� ָ ָ‬ ‫יודע אם נאמר בהן טוב'‪,‬‬ ‫בפרשת ואתחנן‪' :‬איני יודע אם נאמר בהן טוב‬ ‫הוא‪ ,‬שלעולם "רעהו" לאו דוקא‪ ,‬וזה כולל‬ ‫הופיע ממונם לישראל‪ ,‬ופירש רש"י‪,‬‬ ‫אין הכוונה כלל כפשוטו‪,‬‬ ‫אם לאו'‪.‬‬ ‫גם גוי‪ ,‬ולכן נכרי שנגח את ישראל חייב‪,‬‬ ‫הופיע ‪ -‬גילה ממונן והתירו‪ .‬מפארן ‪-‬‬ ‫אלא כמו כל דברי אגדה‬ ‫ומכל מקום ישראל שנגח לנכרי פטור‪,‬‬ ‫כשסיבב והחזיר התורה על כל האומות ולא‬ ‫כל הקורא‬ ‫לא היו בקיאים‬ ‫שבש"ס‪ ,‬יש בכך רמזים‬ ‫בפסוקים‬ ‫משום שהקב"ה התיר ממונם‪.‬‬ ‫קיבלוה‪.‬‬ ‫ועניינים בדרך דרוש ורמז‪.‬‬ ‫ישתומם על‬ ‫כך אנו מוצאים עוד‬ ‫כן כתב החיד"א בספרו‬ ‫ככה‪ ,‬וכי גברא‬ ‫בסוגיית הגמרא במסכת‬ ‫יעיר אזן (שם) בשפה‬ ‫רבה כר' חייא‬ ‫קורות חייו • רבותיו‬ ‫תלמידיו • חיבוריו‬ ‫תולדות רש"י הק'‬ ‫מליצית כדרכו בקודש‪:‬‬ ‫'וסוגית קמא אינה ראיה‪,‬‬ ‫היה‬ ‫בר אבא לא‬ ‫בבא בתרא (קיג‪ ,‬א) שרב‬ ‫נחמן בר יצחק אמר שרק‬ ‫בפסוק אחד נאמר 'ידבקו'‪,‬‬ ‫דשערי תשוב"ה לא ננעלו‪,‬‬ ‫יודע חלילה‬ ‫ושואלת הגמרא שהרי גם‬ ‫הפרק האחרון‪ :‬פרק כ"ד – בסערה השמימה‬ ‫וכבר המפרשים אסברוה‬ ‫מה שתינוקות‬ ‫בפסוק השני כתוב 'ידבקו'‪,‬‬ ‫שנכתב בדור הראשונים‪ ,‬ובו‪" :‬ובשנת‬ ‫בשנותיו האחרונות של רש"י הק'‪ ,‬כפי‬ ‫תתס"ה כבה נר ישראל‪ ,‬ונפלה עטרת‬ ‫שנזכר בפרקים הקודמים‪ ,‬התגברו צרות‬ ‫ניהלן'‪.‬‬ ‫של בית רבן‬ ‫וכותבים שם התוספות‪:‬‬ ‫תפארת‪ ,‬וישכב עם אבותיו בטרוו"ש"‪.‬‬ ‫ישראל למעלה מראש‪ ,‬עם מסעות הצלב‬ ‫איני יודע מי אמרם‬ ‫יודעים?!‬ ‫'פעמים שלא היו בקיאין‬ ‫הרי לנו עדות שנכתב בדור סמוך לרש"י‪,‬‬ ‫בהם נחרבו ונהרסו קהילות מפוארות‬ ‫בפסוקים'‪ ,‬והוכיחו כן‬ ‫נציין בזאת בקצרה שני‬ ‫מדברי הגמרא במסכת‬ ‫שרש"י נקבר במקום קבורת אבותיו‬ ‫מישראל‪ ,‬נהרגו על קידוש השם אלפים‬ ‫בטרויש‪.‬‬ ‫מישראל‪ ,‬ונעקרו מרכזי תורה‪ .‬צרות אלו‬ ‫מהלכים שכתבו המפרשים‬ ‫בבא קמא שאמר 'איני‬ ‫פצעו את לבו הטהור של רש"י הטהור‬ ‫בדברי הגמרא על דרך הדרש‪:‬‬ ‫יודע אם נאמר בהן טוב'‪.‬‬ ‫בדורות הקודמים אכן היה ידוע מקום‬ ‫קבורתו המדויק של רש"י בטרויש‪,‬‬ ‫והחלישו את כוחותיו‪ ,‬אך הוא המשיך‬ ‫א‪ .‬הפני יהושע כתב‪ ,‬שבוודאי ידע רבי חייא‬ ‫כמובא בספר איתן האזרחי (קונטרס‬ ‫במסירות נפש להרביץ תורה לעדרים‪,‬‬ ‫בר אבא פסוק מפורש שבדברות הראשונות‬ ‫כל הקורא משתומם‬ ‫אחרון פרשת וישב) ובספה"ק עבודת‬ ‫לכתוב תשובות בהלכה‪ ,‬והמשיך בכתיבת‬ ‫לא נאמר בהם טוב‪ ,‬אלא מה שהשיב רבי‬ ‫אולם‪ ,‬כל העובר על דברים אלו עומד‬ ‫ישראל (פרשת וישב)‪ ,‬עדות על רבי‬ ‫פירושו על מסכתות הש"ס‪.‬‬ ‫משתומם‪ ,‬היעלה על הדעת שהאמוראים לא‬ ‫חייא 'איני יודע' הכוונה איני יודע אם‬ ‫שמואל בר נחמני שהלך להשתטח על‬ ‫עד לאותו יום מר ונמהר‪ ,‬יום חמישי‬ ‫יידעו פסוקים מפורשים בתורה?! וכלשונו‬ ‫כ"ט בתמוז שנת ד' אלפים תתס"ה‪,‬‬ ‫נאמרו התיבות 'למען ייטב לך' מפי הגבורה‪,‬‬ ‫קברו של רש"י לבקש רחמים שיזכה‬ ‫של הפני יהושע (בבא קמא שם)‪' :‬כל הקורא‬ ‫להבין את דברי רש"י‪.‬‬ ‫כאשר רש"י הקדוש בן שישים וחמש‬ ‫והחסרון הוא רק בכתיבה‪ ,‬או שמא הקב"ה‬ ‫שנים‪ ,‬כשעדיין לא השלים את פירושו‬ ‫לא אמר תיבות אלו‪ ,‬רק משה הוסיפם כמו‬ ‫ישתומם על ככה‪ ,‬וכי גברא רבה כר' חייא בר‬ ‫אך בצוק העתים‪ ,‬נעלם המקום המדויק‬ ‫אבא לא היה יודע חלילה מה שהתינוקות של‬ ‫של קברו של רש"י בבית החיים אשר‬ ‫על מסכת בבא בתרא‪ ,‬ותוך כדי שהוא‬ ‫שהוסיף כמה פסוקים בחומש דברים‪.‬‬ ‫בטרויש‪ ,‬ועד היום לא הצליחו החוקרים‬ ‫עוסק בכתיבת פירושו על מסכת מכות‬ ‫בית רבן יודעים?!'‪.‬‬ ‫למצוא קצה חוט לפתרון חידת מקום‬ ‫דף י"ט ע"ב‪ ,‬כשסיים לכתוב את המילים‬ ‫לא נאמר השכר‬ ‫בתורה תמימה (פרשת ואתחנן‪ ,‬פ"ה הערה‬ ‫קבורתו המדויק של רש"י בטרויש‪.‬‬ ‫"כי אם רחץ‪ ,‬הא רחץ טהור‪ ,‬דטבל ועלה‬ ‫ב‪ .‬בספר "ענף יוסף" על "עין יעקב" הביא‬ ‫יב) מחדד את התמיהה‪ ,‬שהרי מובא במסכת‬ ‫אוכל במעשר"‪ ,‬בפתע פתאום יצאה‬ ‫בשם הגר"א מווילנא‪ ,‬שבוודאי לא יתכן‬ ‫אמנם אין אנו יודעים את מקום קברו‬ ‫נשמתו בטהרה‪ ,‬ועלתה מישיבה של מטה‬ ‫כתובות (ח‪ ,‬ב) שרבי חייא בר אבא היה גם‬ ‫המדויק‪ ,‬אבל אין לנו אלא לצטט את‬ ‫שרבי חייא לא ידע פסוק ערוך‪ ,‬אלא שרבי‬ ‫מלמד מקרא ודורש בפסוקים‪ ,‬ואיך לא ידע‬ ‫לישיבה של מעלה‪ ,‬וכל בית ישראל יבכו‬ ‫דבריו של הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג‬ ‫את השריפה אשר שרף ה'‪.‬‬ ‫חנינא היה מפרש מה שאמרה תורה‪" :‬למען‬ ‫פסוק מפורש בתורה?‬ ‫זצ"ל בעל 'שרידי אש' באחת משיחותיו‪:‬‬ ‫יאריכון ימיך" היינו בעולם הבא‪ ,‬ו"למען ייטב‬ ‫גם החיד"א זי"ע בספרו יעיר אזן (מערכת‬ ‫"במסכת בבא בתרא בחזקת הבתים כתוב‬ ‫ולא ידע איש את קבורתו‬ ‫לך" היינו בעולם הזה‪ ,‬ושאלתו היתה‪ :‬למה‬ ‫האלף‪ ,‬אות קיט) תמה על דברי התוספות‬ ‫'כאן מת רש"י ‪ -‬ומכאן מתחיל פירוש‬ ‫אמנם בספר 'סדר הדורות' (מערכת‬ ‫לא נאמר בדברות הראשונות הבטחה לעולם‬ ‫רשב"ם'‪ ,‬והנה אנשי המחקר לא גילו עד‬ ‫בבבא בתרא‪ ,‬שקשה לומר שהאמוראים לא‬ ‫ספרים‪ ,‬רש"י) כותב שרש"י נקבר בפראג‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬אלא לעולם הבא בלבד‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫היום את הקבר של רש"י‪ ,‬הם לא יודעים‬ ‫אולם על פי המסורת נקבר רש"י בעיר‬ ‫ידעו פסוקים‪ ,‬שהרי כתב רש"י בפרשת כי‬ ‫היכן הוא נמצא‪ ,‬אבל הלומדים יודעים‬ ‫לו רבי חייא "איני יודע"‪ ,‬כלומר‪ :‬איני יודע‬ ‫תשא (שמות לא‪ ,‬יח) שתלמיד חכם צריך‬ ‫הולדתו ומרכז פועלתו טרויש [טרואה]‬ ‫‪ -‬רש"י נמצא בפירושו שהשאיר אחריו‪,‬‬ ‫אשר בצרפת‪.‬‬ ‫האם נאמרה כלל הבטחה לעולם הזה‪ ,‬אפילו‬ ‫להיות בקי בעשרים וארבעה ספרים‪.‬‬ ‫שם אפשר למצוא את רש"י!"‪.‬‬ ‫כך גם התפרסם לפני עשר שנים בקובץ‬ ‫בדברות האחרונות ובכל התורה‪ ,‬כי הוא סובר‬ ‫זכותו הקדושה תגן עלינו ועל כל‬ ‫'עץ חיים' (קובץ כז‪ ,‬ניסן שנת תשע"ז‪,‬‬ ‫כרבי יעקב [ראה קידושין לט‪ ,‬ב]‪ ,‬ש"שכר‬ ‫רק לפי שעה‬ ‫ישראל אמן‪.‬‬ ‫עמוד)‪ ,‬כתב יד עתיק של "סדר היחס"‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא"‪.‬‬ ‫בספר שדי חמד (מערכת האל"ף‪ ,‬כללים‪,‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫החוב בשמחת תורה‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫רצוני לשתף אתכם בחיבור שלי ל'תורה שבכתב'‪ .‬הנה עד תחילת חומש בראשית‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫בשנת תשפ"ה ברוך ה' זכיתי להיות מיושבי בית המדרש‪ ,‬אך בענין השלמת‬ ‫פרשיותי עם הציבור‪ ,‬ובפרט עם פירוש רש"י‪ ,‬לא תמיד הצלחתי‪ ,‬כך שהייתי‬ ‫כמונח בקופסא‬ ‫יוסיף דעת‬ ‫חידוד בפרשה‬ ‫רושם לעצמי במשך השנה מה למדתי ומה עדיין לא‪ ,‬אך הנה הגעתי לשמחת תורה‬ ‫איך פסע פסיעה גסה?‬ ‫תשפ"ו עם חוב של יותר מעשר פרשיות שלא זכיתי להשלים‪.‬‬ ‫מחוקק‬ ‫ימים ונהרות‪:‬‬ ‫בפרשת השבוע נאמר‬ ‫על הכתוב (דברים לד‪ ,‬א) ַוַ ַַּי� ַַעל ֹמ � ֶֶֹׁשה ֵֵמ ַַע ְְרֹבֹת מֹוֹ ָָאב ֶֶאל ַַהר‬ ‫היכן נזכר בפרשתנו‪ ,‬בחומש ו‪/‬או‬ ‫אך בזכות הפעילות והעידוד שלכם להיבחן מדי יום על הלימוד היומי‪ ,‬ברוך ה' זכיתי‬ ‫ְנְ בֹוֹ ‪ ,‬כותב רש"י‪ַַּ ' :‬כ� ָּמ�ָ ה ַַמ ֲֲעלֹוֹ ת ָָהי ּּו ּּוְפְ ָָס ָָען ֹמ � ֶֶֹׁשה ִִּב� ְפְ ִִס ָיָעה‬ ‫לעשות את כל המבחנים ולדעת את הפרשה‪ ,‬אני אמנם אברך כולל‪ ,‬אבל לרגל סיום‬ ‫(דברים לג‪ ,‬כא) ַוַ ַַּי� ְְרא‬ ‫ברש"י‪:‬‬ ‫אִׁשית לֹוֹ ִִּכ� י � ָָׁשם ֶֶחְלְ ַַקת‬ ‫ֵֵר � ִ‬ ‫ַַא ַַחת'‪ ,‬ויש לתמוה שתי תמיהות‪:‬‬ ‫החומש ערכתי "סיום חומש"‪ ,‬כשהבאתי 'לחיים' בבית המדרש‪ ,‬לציין את שמחתי‬ ‫א‪ .‬נהר היוצא מתוך מערה‪.‬‬ ‫ְְמֹח ֵֵֹקק ָָספּוּן‪ .‬היכן מצאנו‬ ‫א‪ .‬הרי אמרו חז"ל (ברכות מג‪ ,‬א) שתלמיד חכם לא יפסיע‬ ‫הרבה שזכיתי ללמוד ולהבין חומש שלם בתורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ריבוי של משקה כמו מעיין מים‬ ‫עוד בחמשה חומשי‬ ‫פסיעה גסה‪ ,‬ואיך פסע משה רבינו כאן פסיעה גסה?‬ ‫י‪ .‬פוזן‪ ,‬פעיה"ק ירושלים‬ ‫ב‪ .‬ביותר תמוה לפי השיטות שמשה רבינו מת בשבת‪ ,‬הרי‬ ‫הנמשך‪.‬‬ ‫תורה שמשה רבינו‬ ‫נקרא בשם 'מחוקק'?‬ ‫הלכה היא (שו"ע או"ח סי' ש"א‪ ,‬א) שאסור לפסוע בשבת‬ ‫ג‪ .‬זרימה של כסף וזהב כמו נוזל הזורם‪.‬‬ ‫המתאחדת בתורתך‬ ‫פסיעה גסה‪ ,‬ואיך פסע משה פסיעה גסה‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מים העולים מלמטה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫אחרי ברכות החיים והשלום והתודות על הפעולות שלכם לחיזוק לימוד התורה‬ ‫שבכתב עם פירוש רש"י‪ ,‬שכידוע יש בו גם סגולות לטהרת האמונה ועוד הרבה‬ ‫סגולות‪ ,‬רצוני לציין עוד מעלה ותועלת שהיתה לי באופן אישי‪:‬‬ ‫אני יהודי מבוגר ובא בשנים המתגורר בארץ הקודש‪ ,‬ובני שיחי' מתגורר החל‬ ‫ָָק ָָטן ַַהּיֹּוֹ ֵֵד ַַע‬ ‫ַיַ ִ �ִּניק ְְו ַַח �ִִּכים‬ ‫מנישואיו באמריקה‪ ,‬ומשתדל להתקשר בטלפון כל יום‪ ,‬אך עד היום לא היה לנו‬ ‫סּוֵּקי ַַה �ָָּפ ָָר � ָָׁשה‬ ‫ּדּּוִּדים ְ �ְּב ֵֵתבֹוֹ ת ְּוְּפ ֵ‬ ‫ִִח ִ‬ ‫� ְְׁש ֵֵאלֹוֹ ת ַַמ ְְח �ִִּכימֹוֹ ת ִִמּתֹּוֹ ְְך ַַה �ָָּפ ָָר � ָָׁשה‬ ‫כמעט איזה נושא לשוחח עליו‪ ,‬מלבד התעניינות שגרתית בשלומו‪ ,‬כך שהשיחה‬ ‫ְלְ ֶֶרֶגֶ ל ִׂש�ִ ְְמ ַַחת ּּתֹוֹ ָָרה‪:‬‬ ‫א‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְְּב� ָָפ ָָר � ָָׁש ֵֵתנ ּּו ַַס ָָּב� א ַַה ִִּנ� ְְק ָָרא ָ'ָאב'‪ְ ,‬וְ ֶנֶ ֶכֶ ד ַַה ִִּנ� ְְק ָָרא ' ֵֵּב� ן'?‬ ‫הסתיימה בכל יום מהר וללא כל תוכן‪ .‬אבל לאחרונה‪ ,‬סיפרתי לבן שלי על המפעל‬ ‫א‪ְְ .‬מ ָָצא ְְּב� ָָפ ָָר � ָָׁש ֵֵתנ ּּו ֶֶר ֶֶצף � ֶֶׁשל � ָָׁש ֹֹלׁשׁ ִִמ ִִּל� ים � ֶֶׁש ֵֵהן ָָר � ֵ‬ ‫אֵׁשי ֵּת�ֵ בֹוֹ ת‬ ‫ב‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְְּב� ָָפ ָָר � ַַׁשת ַַה � � ָָּׁשבּו ַַּע ַַמְזְ ִִּכ� יר ֹמ � ֶֶֹׁשה ַַר ֵֵּב� נ ּּו ֶֶאת � ְְׁשמֹוֹ 'ֹמ � ֶֶֹׁשה'?‬ ‫של תורה שבכתב‪ ,‬ואמנם הוא מתגורר באמריקה אבל הוא הצטרף משם למערכת‬ ‫(ֶׁשֹּל� ֹא ְְּכ� ִִס ְְדרֹוֹ )‪.‬‬ ‫'ָׂש ֵֵמ ַַח' � ֶ‬ ‫ָ�‬ ‫בארץ הקודש‪ ,‬ולומד ונבחן מדי יום‪ ,‬מה שאני גם עושה כבר למעלה משנתיים‪,‬‬ ‫ג‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְְּב� ָָפ ָָר � ָָׁש ֵֵתנ ּּו ָּפ� ָ סּוּק ַַה ֶֶּנ� ֱֱא ָָמר ִִּב� ְְפסּו ֵֵּקי 'ְוְ ִיִ ֵּת�ֵ ן ְלְ ָָך'?‬ ‫ומאז – בכל שיחת טלפון יש לנו כבר מה לשוחח‪ ,‬שכן בכל שיחה יש לו הרבה‬ ‫ב‪ָָ .‬מ ָָצא ְְּב� ָָפ ָָר � ָָׁש ֵֵתנ ּּו ֶֶר ֶֶצף � ֶֶׁשל ‪ִִ 4‬מ ִִּל� ים � ֶֶׁש ּּסֹוֹ ֵֵפי ֵּת�ֵ בֹוֹ ת � ֶֶׁש ָָּל� ֶֶהן הּוּא‬ ‫הארות ועניינים בפרשת השבוע חומש ורש"י‪ ,‬השיחות הפכו ממש לתענוג רוחני‬ ‫(ֶׁשֹּל� ֹא ְְּכ� ִִס ְְדרֹוֹ )‪ִ .‬לִ � ְְׁש ֵֵאָלָ ה זֹוֹ ֵיֵ ׁשׁ ‪ְּ 3‬ת�ְ ׁשּׁוּבֹוֹ ת!‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה" � ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ד‪ְ .‬וְ ֵֵהיָכָ ן ְְּב� ָָפ ָָר � ָָׁש ֵֵתנ ּּו ָּפ� ָ סּוּק ַַה ֶֶּנ� ֱֱא ָָמר ַַּב� ּּמּו ָָּסף � ֶֶׁשל ֹֹראׁשׁ ַַה � � ָָּׁשָנָ ה?‬ ‫של דיון מעמיק בפרשת השבוע‪ .‬יישר כוחכם‪ ,‬זכותכם רבה מאוד!‬ ‫מוקירכם‪ :‬י‪.‬ש‪ .‬מלמד‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫שהם באו בערמה ולא קיבל אותם כגרים‪ ,‬וממילא מתורץ שבאמת‬ ‫לא נימולו ולא נתגיירו‪.‬‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫פתרונות‬ ‫ט‪ .‬רק בתוך ענני הכבוד לא היתה רוח צפונית (מהרש"א יבמות עא‪,‬‬ ‫יוסף דעת – גירות בלי מילה?‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ב)‪ ,‬והם נימולו מחוץ לענני הכבוד‪ ,‬והיו שם ג' מישראל בשעת המילה‪.‬‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫י‪ .‬החתם סופר כתב ששבט לוי נימולו במדבר כי במחנה לוייה נשבה‬ ‫"ְמַלַ ֵּמ�ֵ ד � ֶֶׁש ָָּב� א ּּו‬ ‫רש"י כותב בתחילת פרשת נצבים (דברים כט‪ ,‬י)‪ְ :‬‬ ‫בפרשת כי תבוא‬ ‫רוח צפונית‪ .‬א"כ ייתכן שבמחנה לוייה מלו את הגרים בימי משה‪.‬‬ ‫ְְּכ� ַנַ ֲֲעִנִ ים ְלְ ִִה ְְת ַַּג� ֵֵּי�ר ִִּב� ֵיֵמי ֹמ � ֶֶֹׁשה‪ְְּ ,‬כ� ֶֶד ֶֶר ְְך � ֶֶׁש ָָּב� א ּּו ִִּג� ְבְ עֹוֹ ִנִ ים ִִּב� ֵיֵמי ְיְ הֹוֹ � ֻֻׁש ַַע"‪ .‬ויש‬ ‫להקשות‪ ,‬איך קיבלו ישראל גרים בהיותם במדבר‪ ,‬והלא אמרו בגמרא‬ ‫יא‪ .‬יש לומר‪ ,‬דגם למ"ד טבל ולא מל אינו גר‪ ,‬זה רק בימינו שכל‬ ‫(יבמות מו‪ ,‬א) 'לעולם אין גר עד שימול ויטבול'‪ ,‬והרי ידוע (רש"י‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫ישראל נימולים‪ ,‬אבל כיון שבאותו זמן היו רוב ישראל אינם מולים‪,‬‬ ‫דברים לג‪ ,‬ט) שישראל לא נימולו כמדבר מחמת סכנת נפשות משום‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב אריה רובין ‪ -‬תפרח‪ ,‬דעת שלמה | הרב אברהם‬ ‫שפיר יכולים היו הגבעונים להתגייר על ידי טבילה לבד‪.‬‬ ‫שלא נשבה רוח צפונית‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫בנדיקט ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בראד | הרב שלמה הרשקופ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬הר המור | סיכום‬ ‫יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב ישראל גולדברג ‪ -‬נוף הגליל‪ ,‬תורת משה אהרון | הרב חיים‬ ‫חידוד בפרשה – הלב‪:‬‬ ‫הלפרין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬צאנז | הבה"ח אברהם יעקב ולס ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תומכי תמימים‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫| הרב שמעון פרל ‪ -‬בית שמש‪ ,‬ביאלה | הרב צבי מושקוביץ ‪ -‬חיפה‪ ,‬צאנז | הרב‬ ‫היכן נזכר בפרשת נצבים‪-‬וילך‪ ,‬בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב‪:‬‬ ‫אביגדור ראב ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דארג | הרב אברהם פרץ ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אהבת שלום |‬ ‫א‪ .‬שהלב יכול לראות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ישראל לא מלו מפני חשש סכנת נפשות שלא נשבה להם רוח‬ ‫הרב מנחם לסקר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אהל יוסף | הרב ישראל גנזלר ‪ -‬חיפה | הרב אלעזר‬ ‫ב‪ .‬שהלב יכול להיות עם ערלה‪.‬‬ ‫צפונית‪ ,‬ואף שברוב פעמים אין בזה סכנה‪ ,‬אין הולכין בפיקוח נפש‬ ‫לוינשטיין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬זכרון שמואל | הרב משה מרקוביץ ‪ -‬בית שמש | הבה"ח‬ ‫דוד פולוטובסקי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬איתרי | הרב שלמה שמואל ‪ -‬מודיעין עילית | הרב‬ ‫ג‪ .‬שאת התורה לומדים בפה ובלב‪.‬‬ ‫אחר הרוב‪ ,‬וזה שייך רק בישראל שאסור להם למסור נפש על כל‬ ‫מנחם שבזמן ‪ -‬ירושלים | הבה"ח גבריאל יוסף גרינפלד ‪ -‬אלעד‪ ,‬ויזניץ | הרב יעקב‬ ‫ד‪ .‬חזרה בתשובה בכל הלב‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬שנאמר וחי בהם‪ ,‬אבל הנכרים שבאו להתגייר היו יכולין‬ ‫מנחם קרישבסקי ‪ -‬ירושלים | הרב צבי וויינברגר ‪ -‬בית שמש | הרב נוריאל באסיל‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫להכניס עצמן בספק סכנה כדי שיתגיירו ויקיימו כל המצות (פנים‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הרב מרדכי עבאדי ‪ -‬אשדוד‪ ,‬ברכת אליהו | הרב מרדכי ארליך‬ ‫יפות)‪.‬‬ ‫‪ -‬ירושלים | הרב שמואל קצבורג ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬עמוד היומי | הרב אהרן זילבר ‪-‬‬ ‫א‪ .‬רש"י דברים כט‪ ,‬יח‪ :‬בשררות לבי אלך ‪ -‬במראית לבי‪ ,‬כמו (במדבר‬ ‫ב‪ .‬אולי הם באו לתגייר רק כשהיו ישראל בערבות מואב סמוך‬ ‫אשדוד‪ ,‬בעלזא | הבה"ח יעקב רדליך ‪ -‬בני ברק | הרב יהודה קצנלנבוגן ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫כד‪ ,‬יז) אשורנו ולא קרוב‪ ,‬כלומר מה שלבי רואה לעשות‪.‬‬ ‫לכניסתם לארץ‪ ,‬ושם כבר נימולו כל ישראל וגם הגרים‪ ,‬כי הסכנה‬ ‫וזאת ליהודה | הרב יעקב לוי ‪ -‬אלעד‪ ,‬דרך החיים | הרב יהודה מלכה ‪ -‬אופקים |‬ ‫יָך ֶֶאת ְלְ ָבָ ְבְ ָָך ְוְ ֶֶאת ְלְ ַבַ ב ְַזְַר ֶֶע ָָך ְלְ ַַא ֲֲהָבָ ה ֶֶאת ה'‬ ‫ב‪ .‬דברים ל‪ ,‬ו‪ּ :‬ו ָָּמל ה' ֱֱאֹל ֶֶֹק ָ‬ ‫היתה רק במדבר ולא בערבות מואב שאינו מדבר אלא ארץ נושבת‬ ‫הרב יוסף מלול ‪ -‬אשדוד‪ ,‬זוהר התורה | הבה"ח נתן גראף ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬עמלה של‬ ‫יָך ְְּב� ָכָ ל ְלְ ָבָ ְבְ ָָך ּוְּבְ ָכָ ל ַנַ ְְפ � ְְׁש ָָך ְלְ ַַמ ַַען ַַח ֶֶּי� ָ‬ ‫יָך‪.‬‬ ‫ֱֱאֹל ֶֶֹה ָ‬ ‫תורה | כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הבה"ח אליהו פינקלשטיין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פוניבז' | הרב‬ ‫ושם נשבה רוח צפונית‪.‬‬ ‫משה לינק ‪ -‬ביתר עילית| חידוד בפרשה ‪ :₪ 100 -‬הבה"ח חיים קבלו ‪ -‬בית שמש‪,‬‬ ‫יָך ּוִּבִ ְלְ ָבָ ְבְ ָָך‪ ,‬וברש"י‬‫יָך ַַה ָָּד� ָבָ ר ְְמֹאֹד ְְּב� ִִפ ָ‬ ‫ג‪ .‬דברים ל‪ ,‬יד‪ִִּ :‬כ� י ָָקרֹוֹ ב ֵֵאֶלֶ ָ‬ ‫ג‪ .‬אולי שאצל גוף של גוי אין זה מזיק מה שאין נושבת רוח צפונית‪,‬‬ ‫תורה בתפארתה | הרב משה יהודה אייזנבך ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬אוצר דעת | יוסיף‬ ‫שהכוונה על תורה שבכתב ושבעל פה‪.‬‬ ‫כמו שאמרו בגמרא (שבת פו‪ ,‬ב) שהגוים חביל גופייה שאוכלים‬ ‫דעת ‪ :₪ 100 -‬הרב יצחק ידידיה שוייצר ‪ -‬ירושלים | הרב יצחק קסלר ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫יָך ְְּב� ָכָ ל ְלְ ָבָ ְבְ ָָך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דברים ל‪ ,‬י‪ִִּ :‬כ� י ָָתׁשּׁוּב ֶֶאל ה' ֱֱאֹל ֶֶֹק ָ‬ ‫שרצים‪ ,‬וכידוע מדברי החת"ס שאי אפשר ללמוד כללי רפואה מגוף‬ ‫מיר | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך בדרך‪ :‬הרב אליהו אליעזר קולר ‪ -‬ביתר עילית‪,‬‬ ‫של גוי לגוף של יהודי‪.‬‬ ‫ברכת מרדכי | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב משה מרדכי איינשטיין ‪ -‬ביתר עילית‪,‬‬ ‫אמשינוב | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב איתמר לוי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬יהודי תורתך | הרב אלון‬ ‫כמונח בקופסא – מה הפירוש 'העידותי'?‬ ‫ד‪ .‬הם מלו עצמם בארץ כנען עוד בטרם באו אל משה‪ ,‬ולא היו זקוקים‬ ‫עמרן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דרכי איש | הרב משה רוחמקין ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬בית מדרש לכהנים |‬ ‫בפרשת נצבים כתוב (דברים ל‪ ,‬יט) ַַה ִִעֹד ִִֹתי ָבָ ֶכֶ ם ַַה ּּיֹוֹ ם ֶֶאת ַַה � � ָָּׁש ַַמִיִם‬ ‫במדבר אלא להטפת דם ברית‪ ,‬ועל זה לא היתה סכנה‪.‬‬ ‫הרב נועם אריאלי ‪ -‬אשדוד‪ ,‬אורות חיים ומשה‬ ‫ְוְ ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ‪ ,‬ופירש רש"י‪' :‬יהיו עדים שאני התרתי בכם בכל זאת'‪,‬‬ ‫ה‪ .‬בדוחק יש לחדש שאולי באו להתגייר רק נשים‪ ,‬שהם זקוקות רק‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫הרי שפירש כאן 'העידותי' מלשון 'עשיתי אותם לעדים'‪ .‬אולם באחת‬ ‫לטבילה בלי מילה‪ ,‬ואחר כך נולדו להם בנים זכרים במדבר‪ ,‬והם היו‬ ‫הפרשיות בחמשה חומשי תורה מבואר ברש"י ש'העידותי בכם'‬ ‫חוטבי עצים וכו'‪.‬‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר אברהם ארליך ‪ -‬בני ברק‪ ,‬זיו התורה | יניק‬ ‫וחכים כמר מאיר ברטלר ‪ -‬בני ברק | סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר ינון חורי ‪-‬‬ ‫האמור כאן הוא לשון 'התריתי בכם'‪ ,‬כי יש לשון עדות בתורה שהיא‬ ‫ו‪ .‬אולי במקום סכנה אפשר להתגייר בלי מילה‪ ,‬כמו במתו אחיו‬ ‫תל ציון‪ ,‬איילת השחר | יניק וחכים כמר חיים אליעזר קליין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חקרי לב |‬ ‫לשון 'התראה'‪ ,‬היכן דברי רש"י אלו?‬ ‫מחמת מילה שלכאורה יכול להתגייר בלי מילה‪.‬‬ ‫הבה"ח בניה פישמן ‪ -‬עתניאל‪ ,‬דרך חיים | הבה"ח מנחם מנדל ארנסטר ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ז‪ .‬ברש"י שם (דברים לג‪,‬ט) מובא ששבט לוי כן נימולו במדבר‪ ,‬והטעם‬ ‫חיי משה | יניק וחכים כמר רפאל סטפנסקי ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬בית שמואל | יניק וחכים‬ ‫בפרשת מקץ‪ ,‬רש"י בראשית מג‪ ,‬ג‪ָ'ָ :‬ה ֵֵעד ֵֵה ִִעד ‪ -‬לשון התראה‪ ,‬שסתם‬ ‫שלא חששו לסכנה מבואר במפרשים משום שהסכנה הייתה רק‬ ‫כמר דוד אהרן קורשון ‪ -‬אלעד‪ ,‬קהל חסידים | הבה"ח מרדכי קצנלבוגן ‪ -‬בני ברק‪,‬‬ ‫לשאר השבטים משום שחטאו בעגל‪ ,‬ולכן הגרים היו יכולים למול‪.‬‬ ‫אהבת תורה | הבה"ח אברהם ישעיהו רואש ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬דרכה של תורה |‬ ‫התראה מתרה בו בפני עדים‪ ,‬וכן (דברים ל‪ ,‬יט) העידותי בכם‪( ,‬שמות‬ ‫יניק וחכים כמר ישי עמרם מור יוסף ‪ -‬אופקים‪ ,‬חניכי הישיבות | הבה"ח חיים פנחס‬ ‫יט‪ ,‬כא) רד העד בעם'‪.‬‬ ‫ח‪ .‬יש דעות במפרשים (ראה מדרש תנחומא) שבאמת משה ידע‬ ‫וינברג ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אור אליעזר | יניק וחכים כמר ישראל ארנפלד ‪ -‬אשדוד‪ ,‬כלל‬ ‫� ְְׁשָלָ חֹוֹ ' הוי"ה' ַלַ ֲֲעׂשֹׂוֹ ת'‪.‬‬ ‫חסידי | יניק וחכים כמר שלמה גוזלן ‪ -‬צפת‪ ,‬קפלן | הבה"ח יעקב קינן ‪ -‬בית שמש‪,‬‬ ‫ֹאֶמר' הוי"ה' ֵֵאָלָ יו' ֹזֹאת'‪ .3 \ .‬דברים לד‪ ,‬יא‪ֲֲ :‬א � ֶֶׁשר'‬ ‫קטן היודע‪ :‬א‪ .‬דברים לג‪ ,‬כא‪ָָׁ � :‬ש'ם ֶֶח'ְלְ ַַקת ְְמ'ֹח ֵֵֹקק‪ .‬ב‪ .1 .‬דברים לג‪ ,‬יג‪ָָ :‬א ַַמר' ְְמֹב ֶֶֹרֶכֶ ת' הוי"ה' ַַא ְְרצֹוֹ '‪ .2 \ .‬דברים לד‪ ,‬ד‪ַ :‬וַ ֹּי� ֶ‬ ‫באר מרדכי | הבה"ח מלכיאל אליבייב ‪ -‬נתיבות‪ ,‬שער המלך | הבה"ח אלחנן בן פורת‬ ‫אֵׁשי ָָעם ַיַ ַַחד � ִִׁשְבְ ֵֵטי ְ �‬ ‫ִיְִׂש ָָר ֵֵאל‪.‬‬ ‫ִיְִׂש ָָר ֵֵאל ִִמי ָכָ מֹוֹ ָָך ַַעם נֹוֹ � ַַׁשע ַַּב� ה' וגו'‪ .‬ד‪ .‬דברים לג‪ ,‬ה‪ַ :‬וַ ְִיְִהי ִבִ � ֻ‬ ‫יֻׁשרּוּן ֶֶמֶלֶ ְְך ְְּב� ִִה ְְת ַַא ֵֵּס� ף ָָר � ֵ‬ ‫ַַא � ְְׁש ֶֶר ָ‬ ‫יָך ְ �‬ ‫‪ -‬צפת‪ ,‬רבבות אפרים | הבה"ח בנימין כהן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬כסא רחמים | יניק וחכים כמר‬ ‫מישראל‪ ,‬או את אחיו מאמו‪ ,‬או את בן בתו‪ ,‬וכן עשו‪ .‬ואי אפשר לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש וכו'‪ .‬ב‪ .‬דברים לג‪ ,‬ד‪ּּ :‬תֹוֹ ָָרה ִִצ ָָּו� ה ָלָ נ ּּו ֹמ � ֶֶֹׁשה‪ .‬ג‪ .‬דברים לג‪ ,‬כט‪:‬‬ ‫הלל אלבאז ‪ -‬ירושלים‪ ,‬גדולת יעקוב | יניק וחכים כמר יהונתן קדוש ‪ -‬בית שאן‪,‬‬ ‫תשובות למדורי 'קטן היודע' ו'יניק וחכים'‪ :‬יניק וחכים‪ :‬א‪ .‬דברים לג‪ ,‬ט‪ָָ :‬הֹא ֵֵֹמר ְלְ ָָאִבִ יו ּוְּלְ ִִא ּּמֹוֹ ֹלֹא ְְר ִִא ִיִתיו ְוְ ֶֶאת ֶֶא ָָחיו ֹלֹא ִִה ִִּכ� יר ְוְ ֶֶאת בנו ָָּב� ָנָ יו ֹלֹא ָיָ ָָדע‪ ,‬ופירש רש"י‪' :‬אבי אמו והוא‬ ‫חניכי הישיבות | יניק וחכים כמר ברוך בטלר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אבי עזרי | יניק וחכים‬ ‫כמר יוסף מיטלמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מנחת חינוך | הבה"ח חיים רוטמן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬מעלות‬ ‫התורה | כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח ישראל קרויס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תולדות אהרן |‬ ‫חידוד בפרשה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר אשר רודא ‪ -‬פתח תקווה‪ ,‬ברכת יעקב |‬ ‫מבחן שבועי ‪ :₪ 100 -‬יניק וחכים כמר יצחק מיליקובסקי ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬אור עולם‬ ‫| יניק וחכים כמר מאיר נתן לרנר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תורת הבית‬ ‫היכונו!‬ ‫החל מהשבוע הבא ‪-‬‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫פרשת בראשית הבעל"ט‬ ‫מתחילים‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מבראשית‬ ‫גיליוננו מתחדש בס"ד‬ ‫עם מגוון מדורים חדשים‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫לצד ריענון ושיפור‬ ‫המדורים הקיימים בעז"ה‬ ‫בהתחדשות!‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב!‬ ‫ֹ‬ ‫ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ְּב�‬ ‫ׂ‬ ‫ִׂש�‬ ‫ָנִָגִיל ְְוָנ ָ ִ יׂש ְ ֹז ֹאת ַַה ֹּתֹו ָָרה‬ ‫ת הרגעים והשעות הללו אנו חווים מדי שנה‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת ההתרגשות והשמחה רק גוברים ומתעצמים‬ ‫א‬ ‫ִִּכ�י ִִהיא ָָלנּו ּ ֹעז ְְואֹו ָָרה‬ ‫משנה לשנה‪.‬‬ ‫ריקודי הקפות‬ ‫ריקוד ההקפות בשמחת תורה‪ ,‬כשאנו אוחזים בספר‬ ‫התורה‪ ,‬מאמצים אותו אל לבנו ומחבקים אותו בדבקות‬ ‫עזה‪ ,‬ונחשול ענק של שמחה רוחנית צרופה ומזוקקת‬ ‫מציפה את חדרי הלב ונשפכת על גדותיו‪ ,‬רגלינו ובעיקר‬ ‫נשמתנו נישאים על גלי השמחה‪ ,‬טפחיים מעל הקרקע‪.‬‬ ‫עם החומש‪...‬‬ ‫לומדי ונבחני 'תורה שבכתב'‪ ,‬בוודאי אינם יכולים לכלוא את‬ ‫דמעות ההתרגשות הבוקעות מעיניהם שעה שהם מקבלים‬ ‫לידם את ספר התורה לריקוד‪ .‬הלב הומה וסוער כשהם‬ ‫נזכרים ויודעים שאכן‪ ,‬הם זכו גם השנה ללמוד ולסיים את‬ ‫כל הכתוב בספר התורה הזה; הם זוכים היום לסיים חמשה‬ ‫חומשי תורה עם פירוש רש"י‪ ,‬בהבנה ובידיעה; באהבת עזה‬ ‫הם מצמידים את ספר התורה לחיקם ולוחשים לעצמם‪' :‬לא‬ ‫תתנשי מינן ולא נתנשי מינך'‪---‬‬ ‫מנהג ישראל תורה המקודש מדור דור‪ ,‬כפי שקבעו‬ ‫מקרן פרה‪ ,‬ולתקוע בו בראש השנה בתוך המחנה‪ .‬בהגיע חג‬ ‫והתפלאו על המחזה‪ .‬המה ראו כן תמהו לשמחה מה זו עושה?‬ ‫הקדמונים והמקובלים זי"ע‪ ,‬לרקוד בשמחת תורה דווקא‬ ‫הסוכות הוא ישב בסוכה שבנה לעצמו סמוך לצריף‪ ,‬ובהגיע‬ ‫לרקוד ולשורר ברפת בקר בתוך צרה? וזה אל זה שואלים‬ ‫עם ספרי תורה‪ ,‬ולא עם ספר קדוש אחר‪ ,‬כי בקדושתם ידעו‬ ‫יום שמחת תורה נערכו בצריף שלו 'הקפות'‪ ,‬לא היה להם‬ ‫מה קרה לאנשים האלה? וכי אינם מרגישים צרותיהם וצרות‬ ‫קדמוננו שהתיקונים הגדולים נעשים בשמים דווקא בריקוד‬ ‫ספר תורה לרקוד עמו‪ ,‬אך היה בידם 'חומש' בודד‪ ,‬ועמו רקדו‬ ‫משפחותיהם אשר הובלו למקום ההריגה?‪ ...‬באמת כן היה!‬ ‫עם ספרי תורה‪.‬‬ ‫המתפללים את ריקוד ההקפות בתוככי מחנה ההשמדה‪---‬‬ ‫– העיד הויחי יוסף ‪ -‬בעת ההקפות התעלינו והסחנו דעתנו‬ ‫אולם‪ ,‬לא בכל הדורות ולא בכל המקומות ניתנה האפשרות‬ ‫(ספר 'הרבי הקדוש מראדושיץ')‬ ‫לחלוטין מכל הצרות! באותה שעה שכחנו לגמרי היכן אנחנו!‬ ‫ליהודים לרקוד בשמחת תורה עם ספרי תורה‪ .‬בצוק‬ ‫(ספר 'תולדות בעל ויחי יוסף מפאפא')‬ ‫העתים ותהפוכות העולם‪ ,‬היו זמנים שיהודים מצאו את‬ ‫עצמם ביום שמחת תורה ללא ספרי תורה‪ .‬במקרים כאלו‬ ‫נטלו בידם כרך חמשה חומשי תורה‪ ,‬או כרך של חומש‬ ‫הקפות עם גמרות בישיבת חכמי לובלין‬ ‫אחד‪ ,‬וערכו עמו את ההקפות והריקודים ובכך ששו ושמחו‬ ‫בשמחת התורה כי הוא להם עוז ואורה‪ .‬במקרים אחרים‪,‬‬ ‫על הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל מובא שהנהיג‬ ‫ריקודי הקפות במחנה סקרזיסקו בפולין‬ ‫כשלא היה בידם גם חומש‪ ,‬רקדו עם ספרים קדושים‬ ‫מנהג מקורי‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬מלבד ההקפות עם ספרי תורה‪,‬‬ ‫האדמו"ר הגה"ק רבי יצחק שמואל אליהו מפיעטריקוב‬ ‫אחרים‪ ,‬כפי שנראה במחרוזת העובדות שלפנינו‪.‬‬ ‫להקיף גם עם גמרות מש"ס סלאוויטא‪ ,‬וכך העידו תלמידיו‪:‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬הנהיג קהל עדת קודש של מאות חסידים בפיעטריקוב‪.‬‬ ‫"היו אלה הקפות עין לא ראתה‪ ,‬כל מי שנוכח באותו מעמד‬ ‫בפרוץ שואת אירופה הוא הובל למחנה 'סקרזיסקו' בפולין‪,‬‬ ‫קרא מלבו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך בעולם הזה‪.‬‬ ‫שם נצרף בכור העינויים במשך כשנה‪ .‬אך גם שם במחנה‬ ‫בראש‪ ,‬צעד הגאון וספר תורה קטן בידו‪ ,‬פניו המאירים קרנו‬ ‫רק חומשים הכתובים בגלילה‬ ‫העבודה בעמק הבכא היה הצריף שלו למרכז רוחני‪ .‬במקום‬ ‫בשלל גוונים ונגוהות‪ ,‬אחריו הקיפו תלמידיו וגמרות מש"ס‬ ‫בפתח הדברים נקדים שאמנם היה מי שהסתייג מעריכת‬ ‫סלאויטה בידיהם‪ ,‬כי הרב זצ"ל נהג להקיף לא רק בתורה‬ ‫זה בו הוא נאלץ לעבוד בעבודת כפייה בייצור נשק לגרמנים‪,‬‬ ‫הקפות עם חומשים‪ ,‬גם במקום שאין ספרי תורה כלל‪,‬‬ ‫שבכתב אלא גם בתורה שבעל פה‪ ,‬והצהלה והשירה האדירה‬ ‫הוא התגבר כארי והוא הצליח בדרך לא דרך להכין שופר‬ ‫כפי שאנו מוצאים בשו"ת שיח יצחק (סימן שכ) שם פותח‬ ‫סחפה בסערת עוזה את הכל"‪.‬‬ ‫בשאלה‪' :‬נשאלתי מבני היקר משולם נ"י‪ ,‬בבית הכנסת‬ ‫(ספר 'אלף כתב')‬ ‫שאין להם ספר תורה‪ ,‬אם יכולים להקיף בשמחת תורה‬ ‫כמה יהודים בעולם יודעים‬ ‫בחומשים?' בתשובתו הוא מציין למובא בהלכה (באו"ח סי'‬ ‫מה כתוב בחומש?‬ ‫קמ"ג סעיף ב') שבמקום שאין להם ספר תורה‪ ,‬קורין מתוך‬ ‫הקפות עם דפי משניות‬ ‫בל נהיה כפויי טובה על מה‬ ‫החומש‪ ,‬ובמגן אברהם (ס"ק ב') שהחזן קורא בקול רם עיין‬ ‫להלן תיאור מרטיט על עבודת קדשו של מרן הרה"ק בעל‬ ‫שאנו יודעים!‬ ‫שם‪ ,‬אך הוא כותב שאין להוכיח מכך שאם אין ספרי תורה‬ ‫יערכו הקפות עם חומשים‪ ,‬לכן הוא מסיק‪' :‬לזאת לענ"ד‬ ‫'שפע חיים' מצאנז זי"ע‪ ,‬בהיותו תחת ידי הצוררים‪ ,‬כאשר‬ ‫באחת מדרשותיו הכובשות לבבות וחוצבות להבות‪,‬‬ ‫אם אין להם ספר תורה‪ ,‬אל יקיפו בחומשים‪ ,‬ואפשר שאם‬ ‫ערך הקפות במסירות נפש עם כמה דפי משניות‪:‬‬ ‫המגיד הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬הלהיב את‬ ‫כתובים בגלילה‪ ,‬ועי"ז נראו כס"ת אפשר שאז יקיפו בהם'‪,‬‬ ‫השומעים על השמחה ביום שמחת תורה עם סיום חמשה‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫'כשהיה הרבי במחנה העבודה והכפייה מיהאלדארף גמר‬ ‫חומשי תורה‪ .‬לשמוח בכל מילה ופסוק שיודעים בתורה‬ ‫בלבו בנחישות‪ ,‬יעבור עלי מה‪ ,‬אני לא אלך בשום פנים‬ ‫אולם במחרוזת העובדות והעדויות שלפנינו נראה כמה וכמה‬ ‫שבכתב‪:‬‬ ‫עובדות מרטיטות ומרגשות על גדולי הדורות שבמקרים‬ ‫לעבודה ביום שמיני עצרת‪ .‬הוא נשאר בצריפו להתייחד עם‬ ‫הבורא ית"ש כדת היום‪ ,‬אך הנה התקיימה ספירה של כל‬ ‫"לא בכדי תיקנו חז"ל לשמוח בשמחת תורה בסיום‬ ‫מסוימים בשעת הדחק וכהוראת שעה‪ ,‬או לילדי ישראל‪,‬‬ ‫האנשים העצירים לעבודה במיהלדארף‪ ,‬והתברר חיש מהר‬ ‫קריאת חמשה חומשי תורה‪ .‬אני נתקל בבני ישיבה‬ ‫אמרו לרקוד בהקפות עם חומשה חומשי תורה‪ ,‬או בספרים‬ ‫כי חסר אדם אחד‪ .‬מיד נשלחו זקיפים אחדים לחפש אחריו‬ ‫קודרים ומיואשים‪ ,‬מדוע? כי אינם מבינים את שיעורו‬ ‫קדושים אחרים‪.‬‬ ‫בצריפים‪ ,‬שם מצאו את האדמו"ר עומד שקוע בתפילתו‪,‬‬ ‫של ראש הישיבה‪ ...‬אינם יודעים את הסוגיא על בוריה‪...‬‬ ‫וסחבו אותו באכזריות רבה אל מקום הספירה‪ ,‬שם ספג עונש‬ ‫מביטים הם בקנאה על המוכשרים והמצליחים והמשננים‬ ‫הקפות עם חומשים ברפת בקר‪...‬‬ ‫לעיני כל העצירים ‪ 25‬מלקות בכפליים‪ ,‬דהיינו שהעמידו‬ ‫והמחדשים‪.‬‬ ‫השתמר בידינו תיאור מרטיט על הקפות בעמק הבכא עם‬ ‫עליו מזה ומזה שני רשעים נאצים ימ"ש‪ ,‬אשר כל אחד מהם‬ ‫ואני קורא לעברם‪ :‬איי! כעכברים הרובצים על דינרי‬ ‫חומשים ביד‪ ,‬בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי יוסף גרינוואלד‬ ‫מצדו היכה וחבט בו ברצועה ללא רחם‪ ,‬הוא יצא מתחת ידם‬ ‫הזהב! היש לכם מושג בערכה של מלה אחת בתורה!‬ ‫מפאפא זי"ע‪ ,‬בעל 'ויחי יוסף'‪:‬‬ ‫פצוע וזב דם‪ ,‬כמעט לא נותרה בו נשמה‪ ,‬אח"כ נלקח מיד אל‬ ‫נתחיל מ"בראשית"! כמה יהודים בעולם יודעים לקרוא‬ ‫ביום ראש השנה שנת תש"ה‪ ,‬כאשר שהה במחנות עבודות‬ ‫צריף החולים לטיפול רפואי‪.‬‬ ‫באותיות רש"י? כמה יהודים בעולם יודעים מה כתוב‬ ‫הכפייה‪ ,‬התפלל הרבי בציבור ועבר כשליח ציבור לפני‬ ‫היהודים האומללים שראו במחזה‪ ,‬ושיצאו לאחר מכן אל‬ ‫בחומש? כמה יהודים בעולם קוראים מדי שנה בשנה‬ ‫התיבה לחלות ולחנן פני שוכן מרומים כמנהגו בכל שנה‪.‬‬ ‫העבודה‪ ,‬בטוחים היו שהרבי לא עצר כח להחזיק מעמד‪,‬‬ ‫חמשה חומשי תורה שנים מקרא ואחד תרגום ושומעים‬ ‫התפילות התקיימו ברפת של בקר אשר פונתה כדי לאכסן‬ ‫ובודאי כבר נפח את נשמתו מרוב יסורים‪ ,‬אך הנה להפתעתם‪,‬‬ ‫קריאתם בבית הכנסת בצבור?‬ ‫את עובדי הכפיה לנוח שם בלילה על גבי תבן‪ ,‬ונמשלו‬ ‫כשחזרו אחרי שקיעת החמה מעבודת הפרך אל המחנה‪,‬‬ ‫תיקנו לנו לרקוד על סיום חמשה חמשי תורה! כי‬ ‫כבהמות נדמו‪ .‬התפילות עברו בשיברון לב ובדמעות שליש‪,‬‬ ‫מצאוהו חי וקיים‪ ,‬לגודל תדהמתם ראו אותו בפנים צריף‬ ‫אמנם כל השאר‪ ,‬כל דרגה ודרגה בתורה הוא עולם‬ ‫אך גם בהתרוממות הרוח‪.‬‬ ‫הלינה שלו‪ ,‬כשהוא מדדה רגליו סביב שרפרף (כסא) נמוך‬ ‫מלא‪ ,‬תוספת אורה‪ ,‬אבל שלא נהיה כפויי טובה על מה‬ ‫לשיא השמחה וההתעלות הרוחנית הגיע בעל 'ויחי יוסף'‬ ‫סחור סחור‪ ,‬ומחזיק בידיו דפים אחדים מספר 'משניות' קטן‬ ‫שאנו יודעים את חמשה חומשי תורה! שנאמר קודם‬ ‫ביום שמחת תורה‪ ,‬שהוא יומא דעצרתא‪ ,‬והקב"ה אומר בו‬ ‫וקרוע‪ ,‬ככה‪ ,‬הבינו‪ ,‬עורך הוא 'הקפות' של שמחת תורה ‪- - -‬‬ ‫כל 'אשרינו מה טוב חלקנו‪ ,‬ומה נעים גורלנו‪ ,‬ומה יפה‬ ‫לכל איש יהודי 'בואו ונשמח אני ואתם'‪ .‬באותה רפת בקר‬ ‫(ספר 'לפיד האש')‬ ‫ירושתנו‪ ,‬שאנו מעריבים ומשכימים בבתי כנסיות ובבתי‬ ‫עלובה ערך כעת עם אנשיו את ההקפות בשירה ובזמרה‬ ‫מדרשות ואומרים פעמים באהבה שמע ישראל ה'‬ ‫כמנהג ישראל קדושים‪ ,‬ובמקום ספרי תורה החזיקו‬ ‫אלקינו ה' אחד'‪ ,‬קודם כל וראשית לכל להודות על כך‬ ‫בידיהם סידורים וחומשים שהצליחו להביא עמהם אל תוך‬ ‫שאיננו בסיביר הקפואה‪ ,‬אחים רבים כל כך קפאו שם‬ ‫המחנה‪---‬‬ ‫למוות‪ ,‬ואנו בחסדי שמים זוכים גם לומר אמן‪ ,‬וגם אמן‬ ‫קח חומש בראשית‪ ,‬ותרקוד עם זה!‬ ‫יהא שמיה רבה וגם מילה של תלמוד תורה‪ ,‬נגיל ונשמח‬ ‫לימים כשתיאר בעל 'ויחי יוסף' את אותן הקפות ציין שכמה‬ ‫לא רק במחנות האימה והצלמוות רקדו עם חומשים‪ ,‬אלא גם‬ ‫בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה! ושלב אחר שלב‬ ‫אנשי המחנה‪ ,‬יהודים אשר רח"ל התרחקו מתורת ה'‪ ,‬שהיו‬ ‫בימי שלווה ומנוחה אנו מוצאים עדויות על ריקודי הקפות‬ ‫נעלה מעלה מעלה!"‪.‬‬ ‫אף הם ממגוייסי המחנה‪ ,‬עמדו ברפת מן הצד כמשקיפים‬ ‫ַַה ְְד ָָרן ֲֲע ָָל ְְך �ָָּכל ַַהּתֹּוֹ ָָרה!‬ ‫המשך מעמוד ה'‬ ‫עם חומש בקרב נערי ישראל‪.‬‬ ‫שנה אחת בעצם יום שמחת תורה פנה מרן ראש‬ ‫שעשועי תורה‪ ,‬תמיהות חידות וחידודים על כל חמשה חומשי תורה‬ ‫הישיבה הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זי"ע אל‬ ‫נינו הצעיר‪ ,‬ושאל אותו‪ :‬האם רקדת כבר עם ספר‬ ‫להגיד שבחו‬ ‫התורה? והנין השיב‪ :‬לא רקדתי‪ ,‬כי מה אעשה שאין‬ ‫על מי והיכן נאמר הביטוי‪:‬‬ ‫נותנים לי ספר תורה‪ ...‬אמר לו מרן ראש הישיבה‬ ‫זי"ע‪' :‬אומר לך מה תעשה‪ ,‬קח חומש בראשית‬ ‫ט‪' .‬להגיד שבחן' ששמעו לקול משה‪.‬‬ ‫א‪' .‬הואיל והזכירו סיפר שבחו'‪.‬‬ ‫ותרקוד עם זה!‪...‬‬ ‫י‪' .‬להגיד שבחן' שלא הטו ימין ושמאל‪.‬‬ ‫ב‪' .‬להודיע שבחו' שלא עיכב למול עצמו‪.‬‬ ‫(קובץ 'תל תלפיות')‬ ‫יא‪' .‬להגיד שבחו' שלא היה לובשן לגדולתו‪.‬‬ ‫ג‪' .‬להגיד שבחה' שלא למדה ממעשי אביה‪.‬‬ ‫יב‪' .‬להגיד שבחו' שלא שינה‪.‬‬ ‫ד‪' .‬להגיד שבחן' שלא פשטו ידם בגזל‪.‬‬ ‫יג‪' .‬להגיד שבח העושים' שאחד מהם לא עיכב‪.‬‬ ‫ה‪' .‬להודיע שבחו' שהתכוון להסיר חרפה מאחיו‪.‬‬ ‫הקפות עם ספרי נביאים‪ ,‬גמרות‪,‬‬ ‫ושלחן ערוך‬ ‫יד‪' .‬להודיע שבחו' שלא נמנע מלקנא לחילול השם‪.‬‬ ‫ו‪' .‬בשבחו דיבר הכתוב' שישב בכבודו של עולם ויצא‬ ‫כן אנו מוצאים תיאור על ההנהגה בבית מדרשו‬ ‫טו‪' .‬להגיד שבח' של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אל המדבר‪.‬‬ ‫של הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע‪ ,‬רבה של‬ ‫ז‪' .‬להגיד שבחן' שלא הפילו דבר ממצוות משה ואהרן‪.‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫טז‪' .‬להודיע שבחו' שהיו מלכים מתאווים להידבק‬ ‫"בשמחת תורה‪ ,‬תוך כדי ההקפות‪ ,‬מקהיל רבי‬ ‫בזרעו‪.‬‬ ‫ח‪' .‬מגיד שבחן' שלא אמרו היאך נצא למדבר‪.‬‬ ‫יוסף חיים את כל ילדי שכונת 'בתי מחסה ומשלבם‬ ‫בשמחתה של תורה‪ .‬הגדולים מקיפים את הבימה‬ ‫שקולים‬ ‫בספרי תורה‪ ,‬ואילו לילדים הוא מחלק את כל‬ ‫על מי והיכן נאמר‪:‬‬ ‫ספרי הנביאים (‪-‬הכתובים על קלף) שבבית הכנסת‪.‬‬ ‫כאשר אין מספיק נביאים בבית הכנסת‪ ,‬הוא מוציא‬ ‫ה‪ .‬מכה השקולה כמו כל המכות‪.‬‬ ‫א‪ .‬שהיה שקול כנגד כל ישראל‪.‬‬ ‫מהארון את הספרים המודפסים‪ ,‬משניות‪ ,‬גמרות‪,‬‬ ‫ו‪ .‬ברכה השקולה כנגד הכל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שהיה שקול כנגד י"ב אלף איש‪.‬‬ ‫שלחן ערוך‪ ,‬ומחלקם בידי הילדים והוא עורך את‬ ‫ההקפות"‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מצוה השקולה כנגד כל המצוות (‪ 2‬תשובות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שני אחים שהיה שקולין ושווים כאחד‪.‬‬ ‫(הגדה של פסח 'פניני חיים')‬ ‫ח‪ .‬עבירה השקולה כנגד כל העבירות (‪ 2‬תשובות)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שהיה שקול כמו משה ואהרן‪.‬‬ ‫רוח הקודש‬ ‫היכן מצאנו?‬ ‫הקפות עם ספר הסמ"ג‬ ‫ו‪ .‬רוח הקודש אצל יהודה בן יעקב‪.‬‬ ‫א‪ .‬רוח הקודש אצל אברהם אבינו‪.‬‬ ‫על מנהגו של רבינו החפץ חיים זי"ע מסופר מפי‬ ‫תלמידיו עדות מופלאה‪:‬‬ ‫ז‪ .‬רוח הקודש אצל משה רבינו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רוח הקודש אצל שרה אמנו (‪ 2‬מקורות)‪.‬‬ ‫'הנערים היו עורכים הקפות בשמחת תורה עם‬ ‫ח‪ .‬רוח הקודש אצל בצלאל וחכמי הלב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רוח הקודש אצל שם בן נח‪.‬‬ ‫ספרי נביאים‪ ,‬ולא פעם קרה שהנערים רבו ביניהם‬ ‫מי יטלם ראשונה להקיף בהם‪ ,‬ופעמים היו הדברים‬ ‫ט‪ .‬גורל שנעשה ברוח הקודש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רוח הקודש אצל רבקה אמנו (‪ 2‬מקורות)‪.‬‬ ‫מגיעים לידי מכות‪ ,‬נתן החפץ חיים לבנו הגרא"ל‬ ‫י‪ .‬רוח הקודש אצל צאצאי קרח‪.‬‬ ‫ה‪ .‬רוח הקודש אצל יעקב אבינו (‪ 4‬מקורות)‪.‬‬ ‫את ספר הסמ"ג שיקיף עמו באמרו כי ספר זה מעלה‬ ‫גדולה יש בו הוא מקיף תורה שבכתב ותורה שבעל‬ ‫פה'‪.‬‬ ‫יוסיף דעת‬ ‫(ספר 'הימים הנוראים במחיצת החפץ חיים')‬ ‫א‪ .‬אשר בחר בנו מכל העמים‬ ‫בשולי הדברים נציין את המובן מאליו‪ ,‬שריקודים‬ ‫אָרן'‪ ,‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫ֹאַמר ה' ִִמִּס�ִ יַנַי ָָּב� א ְוְ ָזָ ַַרח ִִמ � ֵֵּׂש� ִִעיר ָלָ מֹוֹ הֹוֹ ִִפ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָּפ� ָ ָ‬ ‫בפרשת וזאת הברכה נאמר (דברים לג‪ ,‬ב)‪ַ' :‬וַ ֹּי� ַ‬ ‫אלו עם החומשים‪ ,‬או שאר ספרים‪ ,‬כמובן נעשו‬ ‫אָרן ‪ֶֶׁ � -‬ש ָָהַלַ ְְך � ָָׁשם ּו ָָּפ ַַתח ִלִ ְבְ ֵנֵי � ְ‬ ‫ִיְִׁש ָָמ ֵֵעאל‬ ‫'ְוְ ָזָ ַַרח ִִמ � ֵֵּׂש� ִִעיר ָלָ מֹוֹ ‪ֶֶׁ � -‬שָּפ� ָ ַַתח ִלִ ְבְ ֵנֵי ֵֵעָׂש�ָ ו � ֶֶׁשְּי� ְַַק ְְּב� ל ּּו ֶֶאת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְוְ ֹל ֹא ָָרצּוּ‪ֵֵ .‬מ ַַהר ָּפ� ָ ָ‬ ‫רק בשעת הדחק או לילדים‪ ,‬אך בימים כתיקונם‬ ‫אין לשנות ממנהג ישראל תורה לרקוד דווקא‬ ‫� ֶֶׁשְּי� ְַַק ְְּב� לּו ָָּה‪ְ ,‬וְ ֹל ֹא ָָרצּוּ'‪.‬‬ ‫עם ספרי תורה כפי שיסדו הקדמונים‪.‬‬ ‫לאור זאת יש להקשות‪ :‬מה פשר הברכה שתיקנו לברך בכל יום בברכת התורה‪ ,‬וכן לפני קריאת התורה‪' ,‬אשר בחר‬ ‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'‪ ,‬והלא עוד בטרם שנתן את התורה לבני ישראל הלך הקב"ה תחילה להציע את‬ ‫והעיקר שלא לשכוח העיקר‪:‬‬ ‫התורה לבני עשיו וישמעאל‪ ,‬אלא שהם לא רצו לקבל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה הכוונה שהקב"ה בחר רק בנו מכל העמים‪ ,‬הרי גם‬ ‫לפזז ולרקוד על העבר‪ ,‬ולגיל ולרנן על העתיד!‬ ‫לעמים הציע תחילה את התורה‪ .‬וצריך עיון!‬ ‫לעלוז על השנה הנוספת בו זכינו ללמוד מדי יום‬ ‫חומש ורש"י ולסיים את כל חמשה חומשי תורה‬ ‫ב‪ .‬לסיים בדבר טוב‬ ‫בהבנה‪ ,‬ובעיקר – להתמלא שמחה של מצוה עם‬ ‫הקבלה על העתיד‪ ,‬לשנה נוספת בו נזכה בעזרת‬ ‫בפסוק האחרון שבתורה נאמר (דברים לד‪ ,‬יב) ּוְּלְ ֹכֹל ַַה ָָּי�ד ַַה ֲֲחָזָ ָָקה ּוְּלְ ֹכֹל ַַה ּּמֹוֹ ָָרא ַַה ָָּג� דֹוֹ ל ֲֲא � ֶֶׁשר ָָעָׂש�ָ ה ֹמ � ֶֶֹׁשה ְלְ ֵֵעיֵנֵי ָָּכ� ל‬ ‫ה' להמשיך לקבוע לימוד יומי בחומש עם פירוש‬ ‫יֵנֵיֶהם"‪.‬‬ ‫ִיְִׂש�ְ ָָר ֵֵאל‪ ,‬ופירש רש"י‪ְ" :‬לְ ֵֵעיֵנֵי ָָּכ� ל ִיְִׂש�ְ ָָר ֵֵאל ‪ֶֶׁ � -‬שְּנ�ְָׂש�ָ אֹוֹ ִלִ ּּבֹוֹ ִלִ � ְְׁשֹּב� ֹר ַַהּלּ ּוּחֹוֹ ת ְלְ ֵֵע ֶ‬ ‫רש"י‪ ,‬כך נוכל בעז"ה גם בשנה הבאה‪ ,‬בשמחת‬ ‫ויש להקשות‪ :‬שהרי הרמ"א כותב בשלחן ערוך הלכות קריאת התורה (סי' קלח‪ ,‬א) וז"ל‪' :‬ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא‬ ‫תורה של שנת תשפ"ח‪ ,‬לאחוז את ספר התורה‬ ‫בדבר טוב‪ ,‬ויסיים בדבר טוב'‪ ,‬ואם כן‪ ,‬איך יתכן שהתורה מסתיימת בדבר שאינו טוב‪ ,‬של שבירת הלוחות‪ ,‬וצריך עיון!‬ ‫ולשמוח בשמחתה!‬ ‫המב‬ ‫פתוחי חנים‬ ‫ליוםם עד‬ ‫פרש ג'‬ ‫ת‬ ‫הבעל"לך לך‬ ‫�ֻֻּכ ָ�ָּלנּוּ יֹוֹ ְְד ִִעים ֶֶאת ַַהּתֹּוֹ ָָרה!‬ ‫ט‬ ‫אחרי שנת עמל ולימוד התורה הקדושה זה הזמן לשנן ולהפוך את הלימוד לאוצר מנוצר וקנין נצחי בקרבכם!‬ ‫מבחן 'בקיאות בתורה'‬ ‫מבחן 'ידיעת התורה'‬ ‫מגוון מבחנים ושעשועי תורה‬ ‫‪ 30‬שאלות בקיאות במרחבי חמשה חומשי תורה‬ ‫‪ 100‬שאלות ידיעה והבנה‬ ‫פתוחים במערכת‬ ‫ובנוסף‪ ,‬חידודי ושעשועי התורה‬ ‫במרחבי חמשה חומשי תורה‬ ‫לסיכום‪ ,‬שינון וידיעת‬ ‫כפי שתחזינה עיניכם כאן‬ ‫(מחולק לפי החומשים)‬ ‫כל התורה כולה‬ ‫מתן שכרה בצדה‬ ‫בין המשיבים נכונה והמשתתפים ייערכו הגרלות עם עשרות זוכים בפרסים יקרי ערך‬ ‫ּ ִָכי הֵ ם ַַח ֵ ּיינ ֹּו ֹוְ א ֶָֹר ְְך ָי ֵֵמינ ֹּו‬ ‫נִָגִ יַל ֹוְ ָנ ִׂׂשי ׂׂש ְּבֹזֹאּת הַ ּּתֹו ָָֹרה‬ ‫ֹּובָ הֶ ם נֶהְ ִּגֶה יֹו ֵָֹמם ֹוָ ַלַ יְַלָ ה‬ ‫ּ ִָכי הִ יא ַָלנ ֹּו ֹעֹֹז ֹוְ אֹו ָָֹרה‬ ‫ּ ְּתנ ֹּו ָכָ בֹוֹד ַַל ּּתֹו ָָֹרה‬ ‫ברוב יקר והערכה‪ ,‬נשגר את זאת הברכה‪ ,‬מעומק ליבנו שגורה וערוכה‬ ‫תעודה ברכה ללומדי התורה‬ ‫גם ברכות יעטה מורה‪ ,‬ידידנו החשובים הבקיאים בחמשה חומשי תורה ואף בפירוש רש"י עוטים אורה‬ ‫במלאות שנה שלמה‪ ,‬של לימוד תורת ד' תמימה‪ ,‬ביגיעה והשקעה עצומה‬ ‫יום יום לימוד קבוע בשפה ברורה‪ ,‬את כל התורה שבכתב מרישא ועד גמירא‪ ,‬לראשך נזר תפארה‬ ‫ה"ה‪ ,‬ידידינו החשובים והנכבדים האברכים‪ ,‬הבחורים והילדים‪,‬‬ ‫זקנים עם נערים מכל קצוות ארץ מכל העדות והחוגים‬ ‫מאות אלפי בני לגיונו של מלך‬ ‫יקירי חבורת 'תורה שבכתב'‬ ‫כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫ברכת מזל טוב נאמנה לעת גמרה של תורה‬ ‫לכבוד סיום לימוד חמשה חומשי תורה‬ ‫ועמדם בכור המבחן בהצלחה כבירה וידיעה ברורה‬ ‫על דברי התורה הקדושה עם פירוש רש"י הק' מלא אורה‬ ‫לכבוד גמרה של תורה‪ ,‬נביאה בזאת סיכום כולל של הציונים והמבחנים לכל שנת תשפ"ו העעל"ט‪:‬‬ ‫סה"כ מבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ"ו‬ ‫סה"כ מבחנים שנערכו במערכת החל מהקמת המפעל העולמי‬ ‫‪7,874,000‬‬ ‫ובמילים‪ :‬שבעה מיליון שמונה מאות שבעים וארבע אלף מבחנים!‬ ‫‪16,154,000‬‬ ‫ובמילים‪ :‬ששה עשר מיליון‪ ,‬ומאה וחמישים וארבע אלף מבחנים!‬ ‫פירוט המבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ''ו‪:‬‬ ‫סה"כ מבחנים שבועיים בסיסי ‪ /‬עיון‬ ‫סה"כ סיכומים יומיים בסיסי ‪ /‬עיון‬ ‫‪1,150,200‬‬ ‫‪6,042,000‬‬ ‫ממוצע ציונים‪88.70% :‬‬ ‫ממוצע ציונים‪83.11% :‬‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫‪326,130‬‬ ‫‪230,050‬‬ ‫‪240,700‬‬ ‫‪265,220‬‬ ‫גמרא‬ ‫מבחן‬ ‫השתתפות במגוון מדורי‬ ‫'תורתך שעשועי'‬ ‫מבחן הפטרה מבחנים מיוחדים‬ ‫*המספרים משקפים את פעילות 'תורה שבכתב' בארה"ק בלבד‪ ,‬ללא הפעילות בחו"ל שם ישנם עוד כהנה וכהנה כ"י‬ ‫ויהא רעוא מן קדם נותן התורה ברוך הוא‪ ,‬כי יזכו להמשיך ולהגות באהלה של תורה כל הימים‪,‬‬ ‫וחפץ ד' בידם יצליח להגשים שאיפת לבבם הטהור ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את‬ ‫כל דברי תלמוד תורתך באהבה‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬סייעתא דשמיא ורוב ברכה‬ ‫והצלחה בכל משלח ידם‪ ,‬זכות התורה ורבבות אלפי לומדיה‪ ,‬תגן בעדם להיוושע בכל מילי‬ ‫דמיטב ובכל הברכות האמורות בספר תורת משה רבינו ע"ה‪ ,‬בשפע חיים וברכאן טבין משמי‬ ‫מעל‪ ,‬עדי נזכה כולנו לביאת משיח צדקנו ובנין בית הבחירה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בברכת התורה‪ ,‬חילכם לאורייתא‬ ‫ההנהלה‬ ‫כל זה ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫בס"ד‬ ‫מפעלות 'תורה שבכתב' בארץ הקודש‬ ‫ידיעות | עדכונים | חדשות | הוספות‬ ‫לכבוד התחלת לימוד המחזור הרביעי במפעלינו הקדוש – פרשת בראשית הבעל"ט‬ ‫מתן שכרה בצדה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מס‪+‬לו‪+‬לי המבחנים‬ ‫חדש!‬ ‫חקור דבר‬ ‫סיכום יומי‬ ‫חדש!‬ ‫‪ 375‬זוכים מדי חודש‬ ‫חקירה למדנית בפרשת השבוע‬ ‫‪ 5‬שאלות על הלימוד היומי‬ ‫בסך למעלה מ‪!₪ 56,000-‬‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫‪ 1 +‬שאלת בונוס‬ ‫ׁ‬ ‫וְ ִש ּנ ָּ‬ ‫ַנְתם ‪ -‬חזרה על לימוד יום האתמול‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫בקיאות בחמשה חומשי תורה‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול בסיסי‬ ‫חדש!‬ ‫חדש!‬ ‫לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה‬ ‫מחודדים‬ ‫‪ 10‬שאלות ידיעה על כל הפרשה‬ ‫הגרלת 'להבין ולהשכיל'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫שאלות מרתקות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫‪ 2 +‬שאלות בונוס‬ ‫מיוחד לקוראי‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫חדש וייחודי ‪ -‬לכל המשפחה‪:‬‬ ‫ָל ַד ַעת ‪ -‬בקיאות בפרשת השבוע‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫ָק ָטן ַה ּיוֹדֵ עַ ‪ -‬חִ דּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹת וּפְ סו ֵּקי ַה ּ ָפ ָרׁ ָשה‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫ע"ס ‪₪ 100‬‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול עיון‬ ‫‪ X 3‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית ‪-‬‬ ‫מבצע מיוחד לשולחן השבת המשפחתי!‬ ‫‪ 6‬שאלות עיוניות מרחבי הפרשה‬ ‫מבחן רש"י ותרגום‬ ‫הגרלת 'חקור דבר'‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫חדש!‬ ‫ע"ס ‪ X 5 ₪ 100‬זוכים‬ ‫קו 'קו‪+‬ל התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫‪ 3‬שאלות להבנת הפשט ע"פ רש"י ואונקלוס‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫מבחן אמריקאי הפוך!‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 150‬זוכים‬ ‫הגרלת 'מבחן רש"י‬ ‫ואונקולוס'‬ ‫מבחר שיעורי תורה‪:‬‬ ‫חדש! מבחן מיוחד לקוראי הגיליון השבועי!‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫סיכום יומי מתומצת | שיעור יומי מורחב | שיעור שבועי מסכם‬ ‫להבין ולהשכיל‬ ‫כרך מסדרת 'על התורה' |‬ ‫במגוון שפות וסגנונות‪ :‬עברית | לשון הקודש | אידיש‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫‪ X 3‬זוכים‬ ‫הבנה בעומק הפשט של פירוש רש''י‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫אגף 'הבוחר בתורה'‬ ‫חבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫חדש!‬ ‫חדש!‬ ‫לתלמידי ישיבה קטנה וילדים‬ ‫מבחן שבועי מצטבר‪ ,‬מיוחד למשנני התורה‬ ‫חדש!‬ ‫'קטן היודע'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫חבורות 'תורה שבכתב' בהיכלי הישיבות הקדושות‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬נבחנים על הפרשה החדשה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫מבחנים ייעודיים לתלמידי הישיבה | פרסומים וחומרי עזר ודרבון‬ ‫‪ +‬כל הפרשות הקודמות משך כל השנה!‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫| שת"פ עם חברות הטלפוניה בהיכלי הישיבות לעריכת מבחנים‬ ‫הפרטים המלאים – במודעה המיוחדת למסלול זה‬ ‫זכיה‬ ‫הגרלה נוספת במיוחד‬ ‫חינם | התקנת עמדות מבחנים למעוניינים | הגרלות ייעודיות‬ ‫ישירה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫לכל ישיבה | משלוח שבועי של הגיליון השבועי לישיבה‬ ‫ללא‬ ‫לפותרים בשולחן השבת‬ ‫הגרלה!‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫מכון ההוצאה לאור‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית‬ ‫·‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 ₪ 50‬זוכים‬ ‫גוון‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫הניוזלטר היומי‬ ‫מכון תורה שבכתב‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫מדורים‬ ‫נוספת במיוחד לפותרים‬ ‫התורה'‬ ‫מחדשים‬ ‫בשולחן השבת‬ ‫מלא וגדוש בתוכן איכותי‬ ‫הפקת חומרי עזר וסיוע | חוברות‬ ‫עם תוכן עשיר ומרתק על פרשת‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫שימתיק לכם את היום‬ ‫וקונטרסים | מהדורות חומש ורש"י‬ ‫השבוע עם פירוש רש"י הק'‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫מופץ להמוני מנויים‬ ‫המבואר בהוצאה מיוחדת | ספרי‬ ‫מופץ באלפי נקודות הפצה‬ ‫בעולם כולו‬ ‫תורה שבכתב | ועוד‬ ‫בכ‪ 40-‬ערים ברחבי הארץ‬ ‫ע"ס ‪ X 10 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערוך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬