נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

בס"ד
מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א ,אבד"ק ברכת מנחם
גליון י"ג
"אחרי רבים"
קשיי הנפש של אלו החיים על פי 'מה יאמרו הבריות'
להכיר מה טוב ונכון עבורו ,ומה ראוי
לעשות בהתאם למצבו.
תוכן הענינים: מדוע אנשים מחפשים ‘מלווה’
בדרכם?
והמציאות מוכחת כמאה עדים ,שמי מצוי לראות כשיוצאים מבית המדרש
א .אנשים מפחדים ללכת לבדם,
שהורגל לחיות את חייו על דעת המקום ומחפשם מלווה בדרכם. לאחר התפלה ,אדם העומד על פתח
ועל דעת הקהל ולא על פי מה שהוא ב .הדרך שבה משנים לקטן את הבית מבחוץ ,ומחפש לראות האם יש
באמת -אף שהרבה פעמים הדבר ההרגלים. מי שיוכל להתלוות אליו בדרכו ,הוא נגש
אינו עולה בקנה אחד עם הכבוד מצד ג .מציאות של 'קטן הצריך לאמו' לאחד ושואלו‘ :האם הנך הולך למקום
הבריות ,שרוי במצוקת נפש פנימית כל החיים. פלוני ונוכל ללכת יחדיו’ ,ואם הלה משיב
תמיד ,לפי שמעשיו אינם תואמים את ד .הורדוס המלך העמיד יונים לו בלאו ,הוא אינו מתייאש ,וממתין עבור
מהותו ומעמדו האמיתי ומביאים לו שקראו לפניו שהוא מלך ,כיון אחרים הבאים לקראתו ,ושואלם גם
סיפוק והנאה ,והוא חי בתוך חייו של שלא האמין במלכותו והיה תלוי
בדעת אחרים. כן לאן מועדות פניהם ,בתפלת תקוה
חברו וסביבתו שאינם לפי טבעו ודרגתו, שמחוז חפצו של אחד מהם יהיה קרוב
והוא דומה לאדם הנכנס לחנות נעליים ה .הטעם שהמן הרשע רצה
להשמיד להרוג ולאבד את כל לשלו והוא ימצא ‘חברותא’ ללכת עמו
שמבקש לקנות מנעל שיש לחברו אף היהודים רק כי מרדכי לא כרע יחד.
על פי שהם גדולים ממידתו רק כי כך והשתחווה לו.
יש לכל בני גילו ,ואין בו תבונה שהמידה בשמם של דרשנים ומגידים שמעתי
ו .ביאור עומק ענין משתה
הטובה עבור אחרים אינה טובה עבורו, אחשורוש והכעס על ושתי. אומרים הלצה שיש בה הרבה מן
ואם יתעקש ללכת עם מנעלים גדולים האמת :מהו הטעם שאנשים מסרבים
ממידת רגלו ,הרי שילך וייפול אפיים ללכת לבדם ,וטורחים ומתייגעים רבות
ארצה ויחבל ,כי לכל אחד יש דרך משלו, טומן בקרבו כאמור -עומק רב ומוסר למצוא ‘מלוה’ לדרכם ,אף שפרק זמן
והדרך הראויה לחברו אינה טובה עבורו. נוקב ,שעליו נייסד את מאמרנו זה ,לפיו החיפוש והמציאה עולה לפעמים על
אחד מהקשיים הגדולים ביותר להגיע משך זמן ההליכה לבד ,משום ש’אדם
לשלוות הנפש בהשקט ובטח ,היא מפחד ללכת עם מי שהוא אינו מכיר’,
‘קטן הצריך לאמו’ בכל ימות שאדם אינו מכיר מי הוא ומה מהותו ,מה ולפי שרבים אינם מכירים את עצמם ,הם
חייו הם מעלותיו ומגרעותיו ,וחי את חייו על מחפשים נואשות אחר חבר קרוב שאותו
עיקר הטעם שאדם נוטה לחשוב פי זה ,אלא פועל ועושה את מעשיו רק הם מכירים ,כדי שלא ללכת בדרך עם
ולשפוט את אורחותיו מ’מה יאמרו מצד ‘מה יאמרו הבריות’ .כלומר ,איזה איש זר.
הבריות’ ,נובע מכך ,שבגיל הילדות דבר יתן לו כבוד וחן בסביבתו ,מבלי מעשה זה שיש בו מילתא דבדיחותא,
1 גליון י"ג
עת ובכל שעה הוא חי בבית
האסורים לפי שאינו עושה
ימי האדם חלוקים המח אינו מפוקח דיו לשפוט
לבד כדת מה לעשות ,וכל אנא נפשי
מה שנכון עבורו ,לעת כזאת לשלשה :בקטנותו - ההכרעות בשכלו הם רק לפי כתבית יהבית
שאין איש סביבו ,הוא אינו חשיבות הענין אצל חבריו
יודע כלל מה לפעול ,והוא הוא טועה וסבור שכולם ורעיו הקרובים ,אף שפעמים והנה ,שום מלך לא עשה
חושבים עליו ,ומשתדל
מוצא את עצמו חדל מעש. רבות ההיפך הוא הנכון ,ומה כזאת רק הורדוס ,כי על כן
הם נקראים 'יוני הרדסיאות',
ואדרבה ,קטן שהגדיל שמאוס בעיני העולם הוא
לרצות את כולם .כשהוא
והוא שתול על עומק כוחות
בשכלו וכבר אינו צריך הרצוי והחשוב ,ומה שנחשב הטבעיים ,כי הורדוס היה
ונחשק בעיניהם ממנו יש
לאמו ולסביבתו לדעת מה
נכון עבור טבעו ומהותו, מתגדל ובא לבינה, לנוס ולברוח ,ומהלך מחשבה
עבד שמרד במלכו והרגו
ותפס את השלטון ,והיה יודע
אין לו צורך לשמוע כסדר
זמירות שירות ותשבחות
הוא מגיע לידי החלטה זו ממשיך אצלו גם כשכבר
נזרק בו שיבה וזקנה.
היטב שבאמת איננו מלך,
ושגם אחרים מביטים עליו
על מעשיו או שיבטיחו לו שלא להשגיח יותר על ולהבנת הדברים נרחיב
כעל עבד שמרד ולא כעל
מלך וכמבואר בבבא בתרא
בשכר זה מתנות וכדו’ ,לפי
שהוא יודע שהאמת איתו מה ישיחו אודותיו והוא מעט ,כשמבקשים להרגיל
ילד קטן לאכול מאכלים
דף ד' עמוד א ,וכדי להשקיט
רגש הנחיתות שקינן בלבו,
ודרך זו מביאה לו עונג
ושמחה וסיפוק רב ,אף אם
עושה רק מה שטוב מסוימים -שיהיו ערבים השתדל להתבלט בכל הד־
רכים להורות שהוא באמת
לחכו ,מראה לו אימו את
הדבר אינו נראה ‘מכובד’ דיו עבורו .וכשנעשה גדול המאכל וקוראת אליו בד בבד
מלך ממש ,ולא הסתפק במה
שנהג מלוכה ביד רמה בקרב
עבור סביבתו ,ואלו הם חייו
האמיתיים הנטולים דאגות יותר ,הוא מבין שהאמת בשמחה והתרגשות ,ואומרת
לו מילים טובות על ‘גבורתו’
העם ,עד שהעמיד עופות שי־
צעקו יומם ולילה 'מלך מלך'
ופחד ממה יאמרו הבריות.
ומה גם שכשבא לידי דעת
היא שמעולם לא היה מי זו לאכול מאכל חדש ,כדי -שש עשרה שורות באורך
מיל.
הוא רואה בבירור שהעולם שחשב עליו. שלא יוציא את הדבר מפיו
ויתרגל לאוכלו. (חיי עולם – פרק י עמוד רעג)
כולו לא הביטו על בו כלל,
וכמאמר העולם שימי האדם הנה ,כשנתבונן בפעולה זו
חלוקים לשלשה :בקטנותו - שעושה האם ,דעת לנבון נקל חכמה בגויים תאמין:
שטעם המאכל אינו משתנה ונעשה ערב יותר צ'ארלס הורטון קּוִלִ י [Charles
הוא טועה וסבור שכולם חושבים עליו ,ומשתדל
]Horton Cooleyמחכמי אומות
לרצות את כולם .כשהוא מתגדל ובא לבינה ,הוא לחיך הילד מפאת ההתרגשות והעסק שעושים
שעסק רבות בחקר תכונות
מגיע לידי החלטה שלא להשגיח יותר על מה סביבו ,אלא שעל ידי זה גורמים לו להסכים
האדם והתנהגותו ,היטיב לה־
ישיחו אודותיו והוא עושה רק מה שטוב עבורו. לאכול עתה את המאכל שאינו מתוק לו ורע גדיר את צורת ההתנהגות של
וכשנעשה גדול יותר ,הוא מבין שהאמת היא לפי הבנת שכלו ,כדי לקבל בתמורת זה ‘מנת אלו שלא השכילו עדיין לד־
שמעולם לא היה מי שחשב עליו. כבוד’ שישבחוהו וימחאו לפניו כף ,ודבר זה יקר רוש ולהכיר את מהותם ועצ־
וחשוב בעיניו אף שבעצמיותו הוא סולד ממאכל מיותם ,במילים ספורות שיש
בהן כדי לצמצם את דברינו:
זה ,ונמצא ,שהוא מסכים לבטל את עצמיותו
הורדוס ידע בפנימיותו שהוא אינו ואהבתו ,כדי לקבל אהבה גדולה יותר מאמו.1
'האדם אינו מה שהוא חושב
שהוא ,ואף אינו מה שאחרים
מלך ,ולכן העמיד לפניו יונים שיאמרו אלא שמצב זה שאדם הוא כ’קטן הצריך לאמו’ חושבים עליו שהוא ,האדם
עליו שהוא מלך וחי את חייו לפי מה שהקהל מריעים סביבו אף הוא מה שהוא חושב שאח־
בעל ה’קהילות יעקב’ זצ”ל – הסטייפלער, רים חושבים שהוא'.
על פי שאין עצמיותו כך ,נמשכת לפעמים גם
בספרו ‘חיי עולם’ (פרק י עמוד רעג) מסמיך בימי הגדלות ,שבמקום להתיישב ולראות בכל
ליסוד זה ראיה עמוקה ,ממה ששנו חז”ל (חולין פעולה וענין מהי דרך האמת הנכונה עבורו,
פי"ב מ"א) ש’יוני הרדסיאות’ פטורות משילוח עושה האדם מעשים רק כי הוא סבור שבכך
הקן .וביארו שם בגמרא (קלט ,ב) שישנן יונים תרום קרנו בכבוד .ולכן ,כשמכל סיבה שהיא
הגדלות בבית הקרויות ‘יוני הרדסיאות’ על שם ה’עולם -גולם’ מפסיק לומר לו מה לעשות או
שהורדוס הרשע גידלן בביתו ,כדי שיעמדו לפניו להתייחס למעשיו ,הוא מוצא את עצמו כערער
ויאמרו לו ‘קירי קירי’ ‘ -אדוני אדוני’ ויעידו עליו בערבה ואינו יודע אם דרכו נכונה ומה ראוי
שהוא מלך ,והם הפטורים ממצות שילוח הקן. לעשות ,כי כמו שביארנו ,מי שאין ‘חוט שדרה’
ומספר רב כהנא‘ :לדידי חזיין [אני ראיתי את ותלוי בדעת אחרים ,לא זו בלבד שתמיד בכל
.1וכעין שאמר אחד מהצדיקים לשבר את האוזן עד כמה קשה מידת הכבוד וצריך לעמול על תיקונה ,שנינו במשנה (אבות פ"ד מכ"א) שהתאוה והכבוד מוציאים
את האדם מן העולם .הכבוד היא הקשה מכולם ולכך נשתנה באחרונה ,והראיה ,שכשאדם יושב לפני אנשים חשובים על שולחן הערוך במיני מטעמים ,אף על פי
שהמאכל ערב לו והוא תאב לאוכלם ,הכבוד העצמי שלו שלא יאמרו עליו שהוא גרגרן ,גדול מתאוות האוכל ,כי היחס לדעת הבריות חשובה בעיני האדם יותר
מטובתו האמיתית במאכל ומשתה.
גליון י"ג 2
החיים תלויה ועומדת רק בדעת אחרים,
אזי כשיסוד זה מתערער ונופל ,אין
ועל כרחנו להסיק, בני בניהן של אותן יוני הורדוס] ,וקיימן
[והיו עומדות] שיתסר דרי [שש עשרה
לאדם עצמיות וכח אמיתי לעמוד בעוז שהמן הרשע ידע היטב שורות] בפתי מילא [כשכל שורה רוחבה
ולהילחם ,והוא נופל ויורד עד שמתנהג מיל] .והוה קרא [ואותן היונים היו קו־
באכזריות ובקטנוניות על לא דבר. שבמהותו ובמציאותו ראות ואומרות] קירי ,קירי’ [אדוני ,אדוני
הוא עבדו של מרדכי לכבודו של הורדוס] .וממשיך רב כהנא
להעיד‘ :הוה חד מינייהו דלא הוה קרי
המן הרשע רצה שיכרעהו לפניו (מגילה טו ,ב) והספר של [היתה מבין היונים אחת שלא קראה]
כדי לנוס ולברוח מהמציאות ‘קירי קירי’ [כחברותיה] .אמרה לה
האמיתית שהיה עבד במהותו כפר קרצום (שם טז ,א) [חברתה] :סומא [שוטה שאינה רואה את
בזאת נבין בטוב טעם ודעת ,מדוע
המן הרשע שפסוקי המגילה מאריכים
ומה שעלה לגדולה הוא העתיד] ,אמרי [גם את] קירי קירי [כמונו].
אמרה לה [היונה ששתקה] :סומא ,אמרי
לספר כיצד גידלו המלך אחשורוש ְוְ ָָׂשמֹו רק כי היה רשע שהשעה [את] קירי בירי [אדוני הוא עבד ,לפי
שהורדוס היה עבד בראשיתו ,ואחר כך
‘מעל כל השרים אשר איתו’ וצוה לכולם
לכרוע ולהשתחוות לו ברך (אסתר ג, משחקת לו, מרד .מיד באו עבדים שהשתיירו מעבדי
א-ב) כדי לרוממו ולהאדירו ,חרה לו על הורדוס] ,אתיוה [את אותה יונה] ושח־
שיהודי אחד ויחידי אינו כורע לו ,עד טוה’.
הורדוס והעמיד נגד עיניו רבבות
שאמר בפסקנות‘ :וכל זה איננו שווה ציפורים שיאמרו ללא הרף ‘קירי קירי’ – ולמראה הדברים השאלה קמה וגם
לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי ‘מלך מלך’ ויודיעו לכל כי הוא מלך בכל ניצבה ,דהנה מודעת זאת בכל הארץ
היהודי יושב בשער המלך’ (שם ה ,יג), הארץ ,ודבר זה הצליח להשקיט מעט הורדוס הרשע היה אחד מהמלכים
שתענוג זה שאלפים ורבבות כורעים את הידיעה העמוקה שקיננה בלבו על הגדולים ביותר שמלכו ביהודה
ומשתחווים לו ומכבדים אותו אינו שווה היותו עבד כנעני במהותו .ולכן כשעמדה ובירושלים ,ועל פי חשבון פשוט ,מיליוני
בעיניו ,רק כי מרדכי היהודי לא קם ולא ציפור אחת ואמרה ‘קירי בירי’ והודיעה אנשים היו כפופים למשמעתו ,ולשם מה
זע ממנו ,שהוא פלא עצום כיצד יכול לכל כיצד כל רבבות היונים אינן יכולות הוא היה צריך יונים שיקרקרו לפניו ללא
אדם בר דעת לומר ולהרגיש כך. לבטל את האמת שהורדוס הינו עבד הרף ‘קירי קירי’ ויאמרו לו שהוא מלך,
ועל כרחנו להסיק ,שהמן הרשע ידע אך על פי שכולם צועקים אחרת ,לא וכי הוא לא ידע על כך לבדו ,עד שהיה
היטב שבמהותו ובמציאותו הוא עבדו ידעו עבדי הורדוס מה לעשות בנפשם, צריך לשמוע זאת מציפור כנף.
של מרדכי (מגילה טו ,ב) והספר של כפר ואף על פי שהדברים נאמרו על ידי אין זה אלא שהורדוס ועבדיו אחריו
קרצום (שם טז ,א) ומה שעלה לגדולה בריה קטנה שאין ממש בדבריה ,ולא התהלכו בידיעה עמוקה בלבם ,שלדעת
הוא רק כי היה רשע שהשעה משחקת היה איש ששמע את הדין ודברים שהיו חכמי ישראל הוא אינו בר ישראל
לו ,וכדי לדחוק ולדחות מחשבה זו מלבו, ביניהם זולתם [שכן היונים דברו על ידי כלל הראוי למלוכה ודינו כעבד כנעני
פעל אצל אחשורוש שבכל מקום שרגליו כישוף (גמרא שם)] ,גבר כעסם עליהם (קידושין ע ,ב) ,ועל מנת להשקיט אמת
ישאהו לשם ,יעמדו כולם ויעידו עליו והם הרגו אותה .כי כנתבאר ,כשמהות זו שידע שהיא נכונה (שם) ,התחכם
ואספר מעשה
בהמשך אותו היום הגיע קונה חדש לאסוף את הדגים שהזמין, מסופר על מוכר דגים ,שתלה שלט גדול ומאיר עיניים בפתח
ושאל את בעל הבית :למה לך לכתוב 'טריים' ,וכי מי הוא הפתי חנותו ,וכתב עליו באותיות גדולות הנראות למרחוק' :כאן מוכרים
שיבוא לקנות דגים שאינם 'טריים' .קיבל האיש את הדברים ומחק דגים חיים וטריים בכל יום ויום'.
גם את המילה 'טריים' .וכך נותר בכל השלט המפואר רק תיבה
אחת ויחידה' :דגים'. למחרת היום עם שחר ,ניגש אליו ידיד לאחר מנין שחרית
ושאלו :מדוע כתבת על פתח החנות שהיא פתוחה 'בכל יום ויום',
לימים ,עברו בפתח החנות קבוצת אנשים שריח הדגים עלה והרי פשוט ומובן שהינך משתכר לפרנסתך בעסק הדגים ,ובוודאי
באפם ,והם שאלו את המוכר' :למה לך לתלות שלט שכתוב עליו שהחנות פתוחה 'בכל יום ויום' .סבר האיש וקיבל ,ומחק את
'דגים' ,הלא כבר ממרחק פרסה מרגישים היטב את ריח העיפוש המילים 'בכל יום ויום'.
והסירחון העולה מן החנות' .סבר המוכר וקיבל ,והוריד גם את
תיבה זו ,וכך נותר על פתח החנות שלט ללא אומר ודברים כחוכא במהלך היום נכנס ובא לחנות אדם שאמר :התבוננתי בשלט
ואטלולא לעין כל .עד שלא ארכו הימים והוא סגר את עסק הדגים שם נכתב שהדגים הם 'חיים וטריים' ונפלאת היא בעיני מה
משום שלא ידעו שהחנות קיימת כלל. הכריחך לכתוב כך ,שכן אם דגים 'חיים' הם ,ממילא הם 'טריים'.
שמע המוכר ומחק את התיבה 'חיים'.
כמו כן נראה מי שאינו מכיר את עצמו ועבודתו ,והולך שובב
אחר הבריות ללא דעת עצמית ,שסופו עגמת נפש וצער ,ולא עוד זמן מה לאחר מכן נכנס ובא אדם נוסף לחנות והעיר :מדוע
אלא שנהפך למשל ושנינה בעיני כל רואיו המלעיגים על חולשתו, נצרך לכתוב 'כאן' ,והרי בודאי שהחנות היא כאן ולא במקום אחר.
ויכול להגיע לידי הפסד מרובה וכאב לב שאחריתו מי ישורנה. הסכים המוכר לדבריו והוסיף למחוק גם את המילה 'כאן'.
3 גליון י"ג
לפניו שהוא מלך .ואחשורוש שהיה תלוי
רק ב’מה יאמרו עליו הבריות’ איבד ברגע 'הלוואי שהבריות יחשבו שהוא משנה למלך וחשוב מאד ויכרעו
לפניו בהדרת כבוד עד שכולם יסכימו
אחד את שיקול דעתו וצוה להורגה,
והוציא כרוז משונה ‘להיות כל איש שורר
עלינו רבות כל כך ,כפי לכך .ולכן ,כשעמד מרדכי היהודי לנגדו
והראה לו שהוא יודע היטב מה מהותו
בביתו’ (שם פסוק כב) ,לפי שאכן לא שאנו חושבים שהם הפנימית ,והעסק שהוא עושה סביבו
היה מלך שיש לו שיקול דעת ורוחב לב אינו אלא כדי לדחוק ממנו את מציאותו
כיצד להעניש ,אלא שומר סוסים שכולם חושבים עלינו'. האמיתית ,חרה לו עד מאד ‘ויבז בעיניו
צועקים לפניו ‘מלך מלך’ אף שאינו ראוי לשלוח יד במרדכי וכו’ ויבקש המן
למלוכה כלל. להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים
בלשאצר (מגילה יב ,ב) ,וכדי להשקיט אשר בכל מלכות אחשורוש’ (אסתר ג ,ו),
היוצא מן האמור למעשה זאת ,עשה משתה שלא היה כדוגמתו לולי רחמי ה’ ‘אשר הניא עצת גוים ,ויפר
כשאדם יודע ומשכיל לדעת מה מאז ,במטרה אחת שכולם יודו ויאמרו לו מחשבות ערומים’.
מהותו האמיתית ומה הם כוחותיו ,אין שהוא ראוי למלוכה ויכירו ב’שבת המלך
לו צורך שישבחו את מעשיו ,ואין לו על כסא מלכותו’.
ענין ב’מה יאמרו הבריות’ ,לפי שהוא ומטעם זה ,כש’ותמאן המלכה ושתי מטרת משתה אחשורוש ,לשמוע
חש ומרגיש בכל רגע ורגע סיפוק והנאה לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים’ מאחרים שהוא ראוי למלוכה
מדרכו ולבו בטוח בקרבו ,אף אם אנשים (אסתר א ,יב) בערה חמתו של אחשורוש זהו גם העומק במה שמגילת אסתר
אחרים מביטים עליו בתמיהה ,ביודעו כי בו עד שצוה להרגה ,וכפי שמפרש הגאון מאריכה לגולל ולספר על משתה
הוא עושה את המוטל עליו. מוילנא זי”ע (שם) שכעסו העיקרי של אחשורוש שהראה לעין כל ‘את עושר
זהו גם ההסבר למה שעינינו רואות, אחשורוש לא היה זה שמיאנה לבוא כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו’
שאנשים בעלי דעה שחננם ה’ בממון, אליו ,אלא ששלחה ואמרה שבלשאצר למשך מאה ושמונים יום ,מה שלא היה
עושים על פי רוב שמחות שאינן מנקרות אביה היה יכול לשתות יין רב והוא שומר עדיין מעולם כעין זה.
עינים ומדאיבות נפש ,ודווקא אותם הסוסים שלו משתטה כל כך ,שבקשה
כי גם אחשורוש היה חי בפחד ובידיעה
שאין הפרנסה מצויה אצלם מפזרים לרמוז לו שהוא במהותו שומר סוסים
בעומק לבו שהוא אינו ראוי להיות כלל
ממון רב כשהשמחה במעונם עבור למרות שהעולם כולו טועים בו ואומרים
מלך ,ובאמיתתו הוא שומר הסוסים של
דברי הבל ורוח שאין בהם ממש שבין
לילה היה ובין לילה אבד ,כי אותם
אנשים שהתברכו ב”ה בעסקיהם ,אינם
צריכים להוכיח לכל את כבוד עושרם נקודות העולות
ורוב ממונם ,והם שלווים בתוך תוכם מן המבואר:
ואינם מתפעלים כלל מאורחים שהדבר
אינו מוצא חן בעיניהם ,לפי שנפשם
בריאה בקרבם ,ודווקא אותם שפרנסתם דחיקת האדם להכיר את טבעו ומהותו ,וצורת התנהגותו בימי חייו כתינוק
בצמצום הם שחוששים ללא הרף מפני הצריך לאמו המתפעל ממה יאמרו הבריות.
הבריות ,ומכלים את ממונם בהבל לריק
היודע את טבעו ,אינו צריך לשמוע מה אומרים עליו ,כי הוא בטוח ורגוע במעשיו.
כדי שיאמרו עליהם שהם עשירים,
ובסופו של דבר הם מתוודעים לראות, הורדוס העמיד לפניו יונים שיאמרו עליו ללא הרף שהוא ראוי למלכות ,כי ידע
שמעולם לא בקשו לבודקם ולמדוד שלאמיתו של דבר הוא עבד כנעני.
את מעשיהם ,וכמאמר הפיקח‘ :הלוואי
שהבריות יחשבו עלינו רבות כל כך, כעסו של המן על מרדכי שלא כרע והשתחווה לו ,היה זה שמרדכי הוכיחו שגם
כפי שאנו חושבים שהם חושבים עלינו’. אם כולם משתחווים לו ,עדיין במהותו הוא עבד ואין לו שייכות למלכות.
ואדרבה ,כפי מה שאדם מכיר את מקומו הטעם שאחשורוש כעס כל כך על ושתי שלא קיימה את דבריו ,עד שצוה
וטבעו ,ועושה את מעשיו כראוי לו ,כך להרגה ללא שיקול דעת נכון.
הוא מגיע למנוחה שלימה בגוף ונפש.
לקבלת הגליון והשיעורים ,להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל
office@nafshyyeshoveiv.org
קו השיעורים 718-400-7566בארץ ישראל077-850-9310 :
גליון י"ג 4
