gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון מיוחד‬ ‫לרגל התחלת‬ ‫התורה מ'בראשית'‬ ‫בטאון המפעל העולמי‬ ‫'תורה שבכתב'‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫בראשית‬ ‫בשבילך‪ ,‬נברא העולם!‬ ‫על פי התורה‬ ‫אשר יורוך‬ ‫במחיצתם ובהיכלם של‬ ‫ארזי הלבנון‪ ,‬אדירי התורה מרנן‬ ‫ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א‬ ‫זיכה רבים וזכה‬ ‫שלא שינו!‬ ‫הסודות שמאחורי הצימאון‬ ‫מחקר היסטורי‬ ‫פאנל מרגש עם עשרה מפיצי אורה‬ ‫מקיף במנהרת הזמן‬ ‫בדרך התורה נלך‬ ‫חיבור‬ ‫מסמך חינוכי מאלף‬ ‫חובה לכל מחנך והורה!‬ ‫לדורות‬ ‫סיפור מטלטל‬ ‫בנ ֶיך ָ‬ ‫ו ְׁשִ ּנַנְּתָם ל ְ ָ‬ ‫פל ָא ל ְיַלְדֵי 'ּתֹורָה ׁשֶ ּבִכְתָב'‬ ‫מ ְ‬ ‫עֹול ָם ּתֹכ ֶן ֻ‬ ‫סיפור מרתק | ראיון מרגש | ידע מעשיר | חידונים ומבצעים‬ ‫בשבועות הקרובים בעז"ה בחנויות הספרים‬ ‫שלוחה ‪8‬‬ ‫לאחר בחירת שפה‬ ‫דבר העורך‬ ‫עולים כיתה‬ ‫אם עד עכשיו עסקנו בעיקר בהחדרת תודעת חובת לימוד חומש ורש"י‬ ‫'מה כבר אפשר לחדש בשנה הרביעית?' – ריחפה השאלה בחדר הישיבות‬ ‫מדי יום‪ ,‬ובהנגשת אמצעים ועזרי לימוד להמונים‪ ,‬הרי שכעת – לאחר‬ ‫במשרדי המפעל העולמי 'תורה שבכתב' – שעה שישובים היו באסיפת‬ ‫הסייעתא דשמיא הגדולה‪ ,‬עת מאות אלפים כבר נכנסו ללמוד בבית‬ ‫היערכות עם ראשי ועורכי המפעל התורני הכביר‪.‬‬ ‫מדרשו של רש"י הקדוש‪ ,‬כעת הגיע הזמן להיכנס לפני ולפנים‪ ,‬היכל‬ ‫היו אשר לא הבינו את פשר השאלה וטענו‪ :‬מי אומר שצריך לחדש דבר‬ ‫לפנים מהיכל‪ ,‬אל היכל חומש ורש"י בהעמקה‪ ,‬בהבנה‪ ,‬בעיון!‬ ‫מה? מה היה רע עד עכשיו? הבה נמשיך באותו קו ללא כל שינוי‪ ,‬לא נרד‬ ‫במאסף התורני שבידכם מובאים דברי ההדרכה אשר השמיע מרן גאון‬ ‫מטה ולא נעלה מעלה‪ ,‬נסעה ונלכה באותו רכב ובאותה מהירות‪ ,‬על אותו‬ ‫ישראל ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א‪ ,‬בשיחתו המיוחדת לראשי‬ ‫נתיב ולאותו כיוון‪ .‬מה שהיה ‪ -‬הוא שיהיה‪.‬‬ ‫'תורה שבכתב'‪ .‬בתוך דבריו הדגיש מרן שליט"א כי לימוד חומש ורש"י‬ ‫אחרים אף הקצינו וחידדו‪ :‬למדנו חומש ורש"י כשהיינו ילדים בתלמוד‬ ‫הוא לימוד עיוני עמוק‪ ,‬ובכל דיבור ברש"י טמונים רבדים עמוקים עד מאד‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬למדנו כבחורים בישיבה‪ ,‬למדנו מדי יום בשנת תשפ"ד‪ ,‬תשפ"ה‪,‬‬ ‫כמלאך המכה על כל עשב ואומר לו 'גדל'‪ ,‬העמיד מרן שליט"א בפנינו את‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬וזה מה שנעשה גם בשנת תשפ"ז‪ .‬אם זו ההלכה‪ ,‬וזה מה שה'‬ ‫האתגר‪ :‬עליכם לחבר את הציבור אל העומק שברש"י! לצלול אל המים‬ ‫שואל מאתנו‪ ,‬נמשיך לעשות זאת‪ .‬למה לחפש חידושים?‪...‬‬ ‫העמוקים!‬ ‫ואז‪ ,‬ביקש מי שביקש למשול משל לילד שסיים בהצלחה את כתה ג'‪.‬‬ ‫הוא למד משניות מסכת סוכה ותענית‪ ,‬וגם פרק אלו מציאות‪ .‬הוא סיים‬ ‫נכונים הדברים כלפינו‪ ,‬ונכונים הם גם כלפי כל אחד ואחד מישראל‪.‬‬ ‫גם ספר יהושע ושופטים וכמה סימנים בקיצור‪-‬שלחן‪-‬ערוך‪ ,‬ואפילו ספר‬ ‫מסילת ישרים‪ .‬בסוף השנה זכה לתעודת הצטיינות בה הרעיף המלמד‬ ‫אם עד עכשיו הסתפקנו בלימוד חומש ורש"י בהבנה נכונה‪ ,‬אך בסיסית‬ ‫עליו שבחים רבים‪ ,‬וכמים הפנים לפנים גם הילד מצידו חלק שבחים רבים‬ ‫ורגילה‪ ,‬הרי בעזרת ה' ובסייעתא דשמיא‪ ,‬כולנו מתחילים את שנת תשפ"ז‬ ‫ותודות למלמד וביקש מהוריו לשלוח לו ברכה חמה‪.‬‬ ‫בהתחלה חדשה של לימוד חומש רש"י‪ ,‬והפעם‪ ,‬לראשונה – בעיון נכון‪.‬‬ ‫עם תחילת השנה הבאה‪ ,‬בישר האבא לילד בקול צהלה‪'' :‬עולים לכתה ד'‪,‬‬ ‫והדברים שווים לכל נפש! כל אחד יכול!‬ ‫למלמד החדש! השנה תלמד כבר פרק ארבעה אבות עם רש"י ותוספות!''‪.‬‬ ‫כמובן שהחיוב ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י‪,‬‬ ‫אך הילד‪ ,‬מנגד‪ ,‬החמיץ פנים וטען‪" :‬מה היה רע בכיתה ג'? הצלחתי שם כל‬ ‫והזכות לשמור על לימודי יומי‪ ,‬נאמר גם למי שאין לו את הזמן או היכולת‬ ‫כך‪ ,‬בשביל מה חסר כל השינוי הזה? להחליף מלמד‪ ,‬לעבור לכיתה אחרת‪,‬‬ ‫להעמיק וללמוד בעיון‪ ,‬וגם מי שלומד בהבנה בסיסית אשרי חלקו‪ ,‬אך‬ ‫ללמוד פרק אחר? אני רוצה להישאר עוד שנה בכיתה ג'‪ ,‬להתחיל שוב‬ ‫המטרה והיעד צריכים להיות להגיע ללימוד חומש ורש"י בעומק ובהבנה‪.‬‬ ‫מהתחלה"‪.‬‬ ‫בין בתרי המאסף הבאנו גם שיחת הדרכה מאלפת מאת הגאון רבי אהרן‬ ‫המשל‪ ,‬נחמד‪ .‬כל אחד מבין שסיפור כזה לא התרחש ולא יתרחש מעולם‪.‬‬ ‫שפירא שליט"א‪ ,‬בה הוא מעניק כלים מעשיים כיצד כל אחד יכול לגלות‬ ‫מעולם גם לא אירע שבחור בישיבה קטנה לא שאף לעלות לישיבה גדולה‪,‬‬ ‫את העומק ברש"י‪ ,‬ולרדת אל עומק הפשט‪ ,‬עונג הפשט‪.‬‬ ‫ולא שמענו על בחור בשיעור א' בישיבה גדולה שלא רצה לעלות לשיעור‬ ‫וכאן המקום לחשוף‪ ,‬כי גם הגיליון השבועי מבית 'תורה שבכתב' לבש‬ ‫ב'‪.‬‬ ‫פנים חדשות בעז"ה החל מגיליון פרשת בראשית‪ ,‬עם מדורים חדשים‬ ‫יהודי נמצא תמיד בעלייה מתמדת‪ ,‬בהתחדשות בלתי פוסקת‪.‬‬ ‫וגם ישנים‪ ,‬אשר שונו בתכלית או בשיפורים משמעותיים שמטרתם אחת‬ ‫יהודי אינו יכול לדרוך על אותו מקום‪ .‬או שהוא עולה‪ ,‬או חלילה ‪ -‬להיפך‪.‬‬ ‫היא‪ :‬להעניק לכל אחד את האפשרות לגלות נפלאות ממצולות העומק‬ ‫החכם מכל האדם שלמה המלך אומר (משלי טו‪ ,‬כד) "א ַֹרח ַח ִ ּיים לְ ַמ ְעלָ ה‬ ‫שבפירוש רש"י‪ ,‬ולהעלות במצודתו מרגליות ממעמקי ים התורה‪.‬‬ ‫לְ ַמשְׂ ִּכיל לְ ַמ ַען סוּר ִמ ּׁ ְשאוֹ ל ָמ ָּטה"‪ ,‬רק אם נכוון כלפי מעלה – למעלה‬ ‫למשכיל‪ ,‬זו הערובה היחידה למען סור משאול מטה‪.‬‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫מילה אחת שמבטאת התחלה והתחדשות‪ ,‬וכמה נפלא להתעמק דווקא‬ ‫ונאים הדברים ביותר ובמיוחד בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬לימוד החוזר על עצמו‬ ‫כעת בדבריו הבהירים והקדושים של ה'שפת‪-‬אמת' זי"ע‪:‬‬ ‫מדי שנה בשנה‪:‬‬ ‫"הקב"ה שהוא מנהיג ומחדש העולם בכל יום בסדר חדש‪ ,‬כן צריך האדם‬ ‫שוב אנו מתחילים כעת חומש בראשית‪ ,‬אנו נכנסים אל המסלול הקבוע‪,‬‬ ‫לחדש הילוך בעבדות הבורא בכל יום ויום‪ ...‬אבל על‪-‬כל‪-‬פנים צריך להיות‬ ‫שבוע אחר שבוע‪ ,‬מרוץ החיים שוטף‪ ,‬השגרה שוחקת‪ ,‬ובשלב כל שהוא‬ ‫נמצא בכל יום התעוררות מחדש בעבודת ה'‪( ."...‬פרשת בא שנת תרנ"ט‪,‬‬ ‫מתפשטת תחושת רפיון בעצמותינו‪ ,‬וקול עלום מזמזם באוזננו‪ :‬למדנו‬ ‫בפסוק והיה לאות)‪.‬‬ ‫כבר בשנים הקודמות‪ ,‬נבחנו‪ ,‬ידענו‪ ,‬אנו זוכרים היטב‪ ,‬מקסימום בשבת‬ ‫ואילו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת רבינו חיים ברלין‪ ,‬מתבטא‬ ‫אחר הצהריים נעבור במהירות על פירוש רש"י רק לרענן את הזיכרון‪ ,‬וזהו‪,‬‬ ‫בביטוי עז בספרו (פחד יצחק‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬מאמר כ"ז)‪:‬‬ ‫נצא ידי חובה‪.‬‬ ‫"כנסת ישראל קשורה בנשמתה אל המגמה של חידוש העולם‪ ,‬הנביאים‬ ‫ככה זה כאשר לא מתחדשים ולא מתרעננים‪.‬‬ ‫מתנבאים על ארץ חדשה ושמים חדשים‪ ,‬וחכמים שונים עתיד הקב"ה‬ ‫התפקיד שלנו‪ ,‬של כולנו‪ ,‬היא להציב את הבשורה ההפוכה בתכלית לקראת‬ ‫לחדש את עולמו"‪.‬‬ ‫שנת התשפ"ז‪ ,‬בשורת ההתחדשות‪.‬‬ ‫עם ישראל הוא עם ההתחדשות‪ .‬פרשת בראשית היא פרשת ההתחדשות‪.‬‬ ‫אח יקר‪ ,‬כולנו יוצאים לדרך חדשה בלימוד חומש ורש"י בהעמקה‪ ,‬בהבנה‪,‬‬ ‫נחזור אפוא ונשתף אתכם בהחלטה הדרמטית שהתקבלה בישיבת‬ ‫בעיון‪.‬‬ ‫המערכת‪ ,‬בתיאורה פתחנו את טורנו זה‪:‬‬ ‫כולנו עולים כיתה‪ .‬אל תישאר מאחור!‬ ‫עולים כיתה!‬ ‫‪3‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫‪6‬‬ ‫אדירי התורה‬ ‫מרנן ורבנן שליט"א‬ ‫מורים את הדרך נלך בה‬ ‫הרב יוסף ש‪ .‬טורק‬ ‫גיליון מיוחד לרגל‬ ‫‪28‬‬ ‫‪18‬‬ ‫התחלת התורה‬ ‫מ'בראשית'‬ ‫תשרי התשפ"ז‬ ‫מרבה ישיבה‬ ‫מעתיקי השמועה‬ ‫מארג היסטורי על חומש ורש''י‬ ‫כשהמדפיס או המעתיק‬ ‫בעולם הישיבות‬ ‫מחליט על דעת עצמו‬ ‫הרב אלעזר גריינמן‬ ‫הרב יעקב לויפר‬ ‫‪46‬‬ ‫‪36‬‬ ‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫המפעל העולמי תורה שבכתב‬ ‫טל ‪02-500-20-18‬‬ ‫אורה זו תורה‬ ‫ללמוד ללמד‬ ‫ת‪.‬ד‪18362 .‬‬ ‫הגיגים מחביוני ליבם של מפיצי אור התורה‬ ‫כך לומדים ומלמדים חומש ורש''י‬ ‫מיקוד‪9118202 :‬‬ ‫הרב אביאל חיים חורי‬ ‫הרב אברהם בנימין מאיר בוים‬ ‫דוא״ל‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫עורך אחראי‪:‬‬ ‫הרב אברהם בנימין מאיר בוים‬ ‫‪60‬‬ ‫‪54‬‬ ‫כותבים ומשתתפים‪:‬‬ ‫הרב אברהם בנימין מאיר בוים‪,‬‬ ‫הרב יעקב לויפר‪ ,‬הרב אביאל‬ ‫חיים חורי‪ ,‬הרב יוסף ש‪ .‬טורק‪,‬‬ ‫הרב יהושע כהן‪ ,‬הרב משה גוטמן‪,‬‬ ‫הרב אלעזר גריינמן‪ ,‬הרב שלמה‬ ‫שטרנברג‬ ‫מישהו לסמוך עליו‬ ‫מסכמים תשפ''ו‬ ‫מסע מטלטל ומרגש‬ ‫סיקור נרחב ממפעלות‬ ‫הגהה וביקורת‪:‬‬ ‫שמרעיד את נימי הנפש‬ ‫תורה שבכתב‬ ‫הרב נפתלי צבי מרמורשטיין‬ ‫הרב יקותיאל אליאס‬ ‫הרב משה גוטמן‬ ‫הרב שלמה שטרנברג‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫יוסי לוי‬ ‫הדפסה‪:‬‬ ‫הדפוס החדש‬ ‫מּוסַף יְלָדִים ו ְנֹעַר‪:‬‬ ‫תמונות וצילומים‪:‬‬ ‫קובי הר צבי‪ ,‬משה גולדשטיין‪ ,‬דוד‬ ‫מיֻחָד‬ ‫מ ַרּתֵק‬ ‫ּתֹכ ֶן ְ‬ ‫מ ַרּג ֵׁש ּבִ ְ‬ ‫ּו ְ‬ ‫ו ְׁשִּנ ַנְּתָם‬ ‫ארזני‪ ,‬עזרא טרבלסי‬ ‫לְכ ָל‬ ‫הּג ִילָאִים‬ ‫ַ‬ ‫לְבָנ ֶיך ָ‬ ‫יש לשמור על קדושת הגליון‬ ‫היות ומוזכרים בו דברי תורה‬ ‫‪73‬‬ ‫עריכה והפקה‪ :‬ש‪ .‬מנדל‬ ‫כתיבה‪ :‬ר‪ .‬זונשיין‪ ,‬ר‪ .‬שטייר‪ ,‬כ‪ .‬בנדיקט‪ ,‬ר‪ .‬מן | איור‪ :‬ר‪ .‬מייברג | ניקוד‪ :‬ח‪ .‬רבי‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪4‬‬ ‫בשער הגליון‬ ‫אִׁשית‬ ‫ְְלַה ְְַת ִִחיל ִִמ ְְּב ֵֵר ִ‬ ‫יש דברים‪ ,‬שאתה לא רוצה לפספס!‬ ‫יש דברים בחיים שהם חשובים ויקרים‪ ,‬מועילים ומסייעים‪ ,‬ובכל זאת האדם יכול‬ ‫אווירת חג עמדה בהיכל ישיבת לוצרן שבשוויץ בליל שמחת תורה‪ ,‬זה עתה יצאו‬ ‫להרשות לעצמו לוותר עליהם‪ .‬כל אדם מוגבל בזמן ובכוח‪ ,‬כל אחד עמוס בסדר‬ ‫מהיום הנשגב של שמיני עצרת‪ ,‬ועברו אל יום טוב שני של גלויות‪ ,‬יום שמחת תורה‪.‬‬ ‫יומו‪ ,‬והוא חייב לנהל את זמניו בצורה נבונה‪ ,‬להחליט מה חשוב ומה אפשר לדחות‬ ‫התלמידים ובראשם רבני הישיבה‪ ,‬לצד רבים מתושבי העיר‪ ,‬התכוננו בהתרגשות‬ ‫להזדמנות אחרת‪ .‬וכבר נודע מאמר החכם 'מה שהלב חושק – הזמן עושק'‪.‬‬ ‫לקראת ההקפות והריקודים לכבודה של תורה‪ ,‬אך אז נשמע קולו של ראש הישיבה‪,‬‬ ‫אך יש דברים שיהודי לא יכול להרשות לעצמו לוותר‬ ‫הגאון הגדול רבי יצחק דב קופלמן זצ"ל‪ ,‬שנעמד וקרא‬ ‫עליהם!‬ ‫מנהמת לבו ברגש רב‪:‬‬ ‫לימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו‪ ,‬הוא היסוד של התורה‪,‬‬ ‫"עם מה אנו שמחים היום? לכבוד מה שמחים היום?‬ ‫המקור של היהדות‪ ,‬ועל היסוד אי אפשר לדלג‪ ,‬את היסוד‬ ‫לגומרה של תורה! אנו שמחים על שסיימנו היום שוב את‬ ‫חייבים לבסס היטב היטב ללא פשרות!‬ ‫כל חמשה חומשי תורה! אבל שוו בנפשכם‪ ,‬בן ישיבה‪,‬‬ ‫זו הלכה פסוקה‪ ,‬שבימינו שאין מבינים את התרגום יש‬ ‫שעושה 'סיום הש"ס' ‪ -‬בלי רש"י‪ ,‬כמובן שהשמחה תהיה‬ ‫לכל אחד ללמוד את פרשת השבוע עם פירוש רש"י‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬אבל היא לא תהיה דומה לשמחה העצומה של‬ ‫מי שזכה לסיים את הש"ס עם רש"י‪ ,‬אם כן‪ ,‬כיצד שייך‬ ‫זו גם זכות שאין למעלה הימנה‪ .‬גדולי וצדיקי הדורות‬ ‫לשמוח היום כשגומרים כך את התורה שבכתב בלי ללמוד‬ ‫ראו בלימוד זה מקור לאמונה‪ ,‬ליראת שמים‪ ,‬לשמירה‬ ‫פירוש רש"י כל שבוע? בני תורה צריכים לקבל על עצמם‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬לשמחה ולישועות ולכל ההשפעות‬ ‫ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י‪ ,‬רק‬ ‫הטובות‪.‬‬ ‫אז שייך לשמוח בגומרה של תורה"!‬ ‫אתה לא רוצה לוותר על כך‪.‬‬ ‫בכל שנה‪ ,‬מתחילים מ'בראשית'‪.‬‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬אם עדיין לא עשית זאת עד היום – בעודך‬ ‫אך משמים העניקו לנו השנה‪ ,‬שנת תשפ"ז‪ ,‬מתנה נדירה‬ ‫הגרי"ד קופלמן זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת לוצרן קורא שורות אלו‪ ,‬זה הזמן לקבל החלטה אחת ונכונה‪,‬‬ ‫ויקרת ערך‪ ,‬שאינה מצויה בכל שנה‪.‬‬ ‫החלטה שתשנה את חייך‪ ,‬ותרומם אותך לגבהים‪,‬‬ ‫ההחלטה הנחושה‪ :‬מהיום והלאה אני מצטרף אל מאות אלפי לומדי ונבחני 'תורה‬ ‫השנה יש לנו שבוע שלם ללימוד פרשת בראשית!‬ ‫שבכתב' מדי יום ביומו‪ .‬תורתי אל תעזובו!‬ ‫כל פרשה בתורה‪ ,‬היא "מסכת שלימה"‪ ,‬המורכבת מסוגיות ומערכות‪ ,‬אולם פרשת‬ ‫אם אתה כבר חלק מלגיונו של מלך ‪ -‬אם כבר למדת בשנים האחרונות חומש ורש"י‬ ‫בראשית‪ ,‬היא מהמסכתות הגדולות והחמורות שבתורה‪ .‬פרשה זו‪ ,‬על ‪ 146‬הפסוקים‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬אליך תצא הקריאה מעומק הלב ‪ -‬אל תרד מהרכבת!‬ ‫שבתוכה‪ ,‬מכילה ים של אוצרות‪ ,‬אוצרות של עיקרי האמונה ושל יסודות היהדות‪,‬‬ ‫אוצרות של דיבורים רבים וארוכים ברש"י‪ ,‬אשר כל אחד מהם יש בו עומק לפנים‬ ‫אם עד היום למדת בלימוד מהיר ופשוט‪ ,‬זה הזמן לקבל החלטה להתחיל ללמוד‬ ‫מעומק‪ ,‬עיון לפנים מעיון‪.‬‬ ‫את פירוש רש"י בעומק ובעיון‪ ,‬ולגלות את האוצרות והמרגליות המסתתרים בכל‬ ‫ולמרבה הצער והמבוכה‪ ,‬דווקא פרשה זו‪ ,‬הראשונה שבתורה‪ ,‬נשמטת לנו מבין‬ ‫דיבור ברש"י‪.‬‬ ‫האצבעות‪ .‬שכן ברוב השנים אין כמעט זמן להקדיש ללימוד הפרשה בעיון ובהבנה‬ ‫אם כבר למדת עד היום חומש ורש"י בעיון ובעומק מדי יום – עבורך‪ ,‬אין צורך‬ ‫נכונה‪ ,‬מאחר ויום שמחת תורה חל בדרך כלל באמצע השבוע‪ ,‬ונותרים רק ימים‬ ‫להכביר במילים‪ ,‬שכן מי שטעם את נועם מתיקות הלימוד הזה‪ ,‬אינו מסוגל לעזוב‬ ‫בודדים ללימוד פרשת בראשית‪ ,‬ובחלק מהשנים יש רק יום אחד ללימוד הפרשה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬אתה יכול רק לקרוא בקריאה של חיבה לכל חבריך ומכריך‪ :‬טעמו וראו כי טוב!‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אצל רבים מאיתנו‪ ,‬מבוססת הידיעה בחומש ורש"י על שנות הילדות‬ ‫בתלמוד תורה‪ ,‬ומשכך‪ ,‬מתלווה כאן עובדה נוספת שבימים אלו בדרך כלל אין סדרי‬ ‫אחרי חודש עמוס קבלות טובות ומעשים טובים ‪ -‬בראשית‪ ,‬היא ההזדמנות הטובה‬ ‫לימוד בתלמוד תורה‪ ,‬והניסיון להשלים בהמשך את לימוד פרשת בראשית‪ ,‬משאיר‬ ‫ביותר‪ ,‬לצאת לדרך אל השנה החדשה‪ ,‬להתחיל ליישם בפועל את שאיפות לבבך‬ ‫חלקים נרחבים מהפרשה מאחור‪ ,‬כך שחללים אלו נותרים פתוחים למשך כל החיים‪,‬‬ ‫הטהור‪.‬‬ ‫כשהפרשה המיוחדת והראשונה בתורה‪ ,‬כמעט ואינה נלמדת‪.‬‬ ‫כאן המקום והזמן‪ ,‬לקבל על עצמך קבלה טובה אחת ‪' -‬חבר אני לכל אשר יראוך'!‬ ‫השנה‪ ,‬קיבלנו כאמור מתנה‪ :‬יש לנו שבוע שלם ללימוד פרשת בראשית!‬ ‫להצטרף אל מאות אלפי לומדי ונבחני המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‪ ,‬הלומדים‬ ‫השנה‪ ,‬בשמחת תורה כשנרקוד כולנו בעוז ותעצומות עם ספרי התורה חבוקים‬ ‫ונבחנים חומש ורש"י מדי יום בעיון ובהבנה‪.‬‬ ‫בידינו‪ ,‬נזכור שיש לנו שמחה רבתית נוספת‪ ,‬ולצידה קבלה טובה ממנה לא נסור ולא‬ ‫אין לנו ספק שאם נוכל להיכנס לליבך ברגעים אלו‪ ,‬נמצאים על קירות הלב את‬ ‫נזוע בסייעתא דשמיא‪ :‬ביום ראשון‪ ,‬אסרו חג שמחת תורה‪ ,‬כ"ג בתשרי התשפ"ז‬ ‫השורות הבאות‪:‬‬ ‫‪ -‬נפתח כולנו שוב את חומש בראשית‪ ,‬ונתחיל בלימוד היומי המתוק והקבוע של‬ ‫"ההחלטה התקבלה‪ :‬בסייעתא דשמיא גם אני מתחבר השנה אל היסוד‪ ,‬גם אני רוצה‬ ‫פרשת השבוע ‪ -‬חומש ורש"י‪.‬‬ ‫להיות חלק מהאור‪ .‬ועל כך באתי על החתום‪ :‬הקורא הנכבד של שורות אלו!"‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫את‬ ‫יודעים‬ ‫כולנו‬ ‫נבונים‪,‬‬ ‫כולנו‬ ‫חכמים‪,‬‬ ‫כולנו‬ ‫–‬ ‫מתחילים מבראשית‪ ,‬והפעם‬ ‫אשריך!‬ ‫‪5‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ַַע ל ִּפִ� י ַַה ּתֹּוֹ ָָר ה ֲֲא ֶׁש ֶ� ר יֹוֹ ר ּּו ָָך ְוְ ַַע ל‬ ‫מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א‬ ‫במעמד המפואר לרגל יומא דהילולא דרש"י הק' זיע"א‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪6‬‬ ‫ַַה �ִִּמ ְׁש� ְ ָּפָ� ט ֲֲא ֶׁש ֶ� ר ֹֹי א ְְמ ר ּּו ְלְ ָָך �ַַּת ֲֲע ֶ �ֶׂש ה ‪:‬‬ ‫מרנן ורבנן‪ ,‬עיני העדה וגדולי הדור‪ ,‬ראשי ישיבות ואדמורי"ם שליט"א‬ ‫בדברי ברכה וחיזוק למפעל העולמי "תורה שבכתב"‪:‬‬ ‫"לימוד חומש ורש"י‬ ‫בקביעות ובהבנה‪,‬‬ ‫הוא ענין עצום ונשגב‪,‬‬ ‫ויסוד התורה‬ ‫והיהדות"‬ ‫הרב יוסף ש‪ .‬טורק‬ ‫סייע‪ :‬הרב יהושע כהן‬ ‫לארץ‪ ,‬חבר הפטרונים הנדיבים הדגולים‪ ,‬אנשי‬ ‫חיל ורבי הפעלים לה' ולתורתו‪ ,‬חסידים ואנשי‬ ‫מעשה‪ ,‬עמודי התווך המוזילים זהב מהונם בכל‬ ‫לב ובכל נפש ובכל מאד‪ ,‬למען החזקת המפעל‬ ‫העולמי 'תורה שבכתב'‪ ,‬בשאיפה קדושה ובמטרה‬ ‫ולהבא‪ ,‬ולהשמיע ברמה את התפעלותם המרובה‬ ‫מכל הפעולות הקדושות והנשגבות של מפעל‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬להרחיב גבולות הקדושה‪ ,‬להגדיל‬ ‫תורה ולהאדירה‪ ,‬ולחולל מהפכה עצומה להחזיר‬ ‫ליושנה את עטרת לימוד חומש ורש"י הק'‪ ,‬כפי‬ ‫לי התרגשות ונהרות חיזוק שטפו את מאות‬ ‫אלפי לומדי 'תורה שבכתב'‪ ,‬בשלהי חודש‬ ‫תמוז העעל"ט‪ ,‬עם פרסום דברי העידוד‬ ‫ג‬ ‫החיזוק‪ ,‬והברכה וההדרכה‪ ,‬מפיהם של מרנן ורבנן‪,‬‬ ‫עיני העדה‪ ,‬ארזי הלבנון אדירי התורה‪ ,‬מנהיגי‬ ‫אחת ויחידה לקרב את ישראל אל ה' ואל תורתו‬ ‫ישראל וצדיקי הדור‪ ,‬ראשי הישיבות והאדמורי"ם‬ ‫הקדושה‪ .‬מרנן שליט"א ציינו שזהו מסודות‬ ‫ההצלחה של מפעל 'תורה שבכתב'‪ ,‬שאין הם‬ ‫העידו מרנן ורבנן‬ ‫שליט"א‪ ,‬במסגרת סדרת כינוסים שנערכו כהוקרה‬ ‫למאות אלפי לומדי מפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫זוכים למימון משום גוף או גורם שאינו על טהרת‬ ‫הקודש‪ ,‬אלא כל הפעולות הקדושות המסתכמות‬ ‫עדות אישית‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבה של רבן של ישראל‪ ,‬רבי‬ ‫שלמה יצחקי ‪ -‬רש"י הקדוש זיעוכ"י‪.‬‬ ‫בהון עתק – הן רק ממקור טהור על טהרת‬ ‫הקודש‪ ,‬שמן זית זך‪ ,‬מתרומת ידם של נדיבים‬ ‫על תלמידיהם‬ ‫בחרדת קודש התקבלו ראשי המפעל העולמי‬ ‫'תורה שבכתב' במעונם של ארזי הלבנון אדירי‬ ‫יראי ה' וחושבי שמו‪.‬‬ ‫ברכות לראש משביר עיטרו מרנן ורבנן שליט"א‬ ‫שזכו להתעלות‬ ‫התורה‪ ,‬מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א‪ ,‬בין‬ ‫כותלי ביתם הספוגים בעשרות שנות תורה‬ ‫לראשו של הפטרון הנכבד‪ ,‬הטפסר הדגול‪ ,‬איש‬ ‫שר ואוהב את התורה ולומדיה‪ ,‬הנגיד המרומם‬ ‫גדולה בזכות‬ ‫ועבודה‪ ,‬וכן בהתכנסויות והמעמדים המיוחדים‬ ‫שנערכו ברוב פאר לכבוד יומא דהילולא של רש"י‬ ‫ומאד נעלה‪ ,‬הרבני החסיד רבי משה רובין שליט"א‪,‬‬ ‫מאבני נזר המתנוססות לתפארה בברוקלין ניו‪-‬‬ ‫המבחנים של‬ ‫מאז הקמתו של מפעל 'תורה שבכתב'‪ ,‬זוכים אנו‬ ‫הק'‪.‬‬ ‫'תורה שבכתב'‬ ‫יורק‪ ,‬העומד בראש מערכת נדיבי העם ופועל‬ ‫שמרנן ורבנן שליט"א מכוונים את אורחותינו‪,‬‬ ‫ומפעיל בכל ליבו למען הרחבת גבולות התורה‬ ‫סוללים את המסילות‪ ,‬ומתווים את דרכי הפעילות‬ ‫שבכתב וריבוי המוני לומדיה לתפארת ולשם‪.‬‬ ‫על כל צעד ושעל‪ ,‬בעצה ותושיה‪ ,‬בדעת תורה‬ ‫שהעידו מרנן ורבנן שליט"א שהדברים ידועים‬ ‫צרופה‪ ,‬ובהשקפה הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫להם מקרוב בעדות אישית אצל תלמידיהם‬ ‫בהיכלו של מרן גאון ישראל ראש הישיבה‬ ‫המסורה לנו מרבותינו להרבות תורה בישראל‪.‬‬ ‫רבי דוב לנדו שליט"א‬ ‫ושומעי לקחם אשר זכו להתעלות גדולה בתורה‬ ‫במסגרת היכרותם הקרובה של מרנן ורבנן שליט"א‬ ‫וביראת ה' בזכות הלימוד היומי והמבחנים של‬ ‫עם כל הפעילות הברוכה של 'תורה שבכתב'‪,‬‬ ‫חומש ורש"י הוא לימוד עמוק מאד‪,‬‬ ‫'תורה שבכתב'‪.‬‬ ‫הקדישו כעת מזמנם היקר‪ ,‬והטריחו את עצמם‬ ‫ויש ללמוד אותו בעומק העיון!‬ ‫כן הביעו מרנן ורבנן שליט"א ברכות תודה‬ ‫ממרום שנותיהם ורוב טרדותיהם‪ ,‬לבוא ולהביע‬ ‫בהוד קדומים‪ ,‬פוסעים אנו לאיטנו במעלה ההר‬ ‫והוקרה על ראשם של האורחים הנכבדים מחוץ‬ ‫את הוקרתם והערכתם לכל הלומדים החשובים‬ ‫הגבוה והמשופע אשר בראשו מתנוססים לתפארה‬ ‫שלמדו ונבחנו עד עתה‪ ,‬ולאלו שיצטרפו מכאן‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪8‬‬ ‫כשלומדים ויודעים‬ ‫"גם בגיליונות הללו‪ ,‬אתם צריכים לתת את הדגש‬ ‫עם רש"י זה אחד מהיסודות להיות תלמיד חכם‬ ‫להטמיע את לימוד העיון‪ ,‬להחדיר בקרב הלומדים‬ ‫ולזכות לכל המעלות‪ ,‬זה היסוד של הכל! מה‬ ‫שיש ברש"י הרבה עומק בפשט‪ ,‬פחות להביא‬ ‫סתם ווארטים ופרפראות‪ ,‬אלא להתמקד בעומד‬ ‫שמפעל 'תורה שבכתב' עושה הוא דבר גדול‬ ‫וחשוב עד מאד!"‬ ‫את הפרשה‬ ‫העיון והפשט‪ ,‬שהרי אלו כמים אשר אין להם‬ ‫סוף"‪.‬‬ ‫בהמשך נכנס מרן שליט"א לשיחה נרחבת על‬ ‫הצורה הנכונה בה צריך ללמוד חומש ורש"י‪ .‬כמו‬ ‫חומש עם פירוש‬ ‫מלווים וטעונים בחיזוק עצום‪ ,‬יוצאים אנו בחרדת‬ ‫קודש מלשכת הגזית‪ ,‬לא לפני שזוכים אנו לברכה‬ ‫גיצי אש ניתזים מפיו כשהוא משמיע בלהט קודש‬ ‫את משנת חייו‪ ,‬על החובה להיות שקוע בתורה‬ ‫ורש"י‪ ,‬התועלת‬ ‫מעומקא דליבא‪:‬‬ ‫בכל לב ונפש‪ ,‬בלימוד עיוני מעמיק‪ ,‬ולא להסתפק‬ ‫בלימוד שטחי‪:‬‬ ‫גדולה עד מאד! זה‬ ‫"ה' יברך את כולכם‪ ,‬שכולם יזכו לכל טוב ולברכה‬ ‫והצלחה ברוחניות ובגשמיות ובכל העניינים"‪.‬‬ ‫"כשלומדים חומש בלי רש"י בוודאי שאין מבינים‬ ‫דבר גדול וחשוב‬ ‫מאד‪-‬מאד!‬ ‫מאומה‪ ,‬ואפילו לא פירוש המילות‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫לדעת שגם כשלומדים רש"י אין הכוונה ללמוד‬ ‫בהיכלו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול‬ ‫מקופיא‪ ,‬לא רק לומר את המילים‪ ,‬אלא ללמוד‬ ‫מבצרי עוז של ישיבת 'סלבודקה'‪ ,‬בכל פסיעה‬ ‫רבי משה הלל הירש שליט"א‬ ‫בהבנה עמוקה‪ .‬פירוש רש"י הוא לימוד עמוק‪-‬‬ ‫ופסיעה‪ ,‬חשים שאכן טיפסנו ועלינו למקום גבוה‪,‬‬ ‫עמוק‪ ,‬מלא עיון‪ ,‬ויש הרבה מה להתבונן ולהעמיק‪.‬‬ ‫זה דבר נפלא מאד! חומש ורש"י‬ ‫פירוש רש"י הוא פירוש קשה ועמוק‪ ,‬ולא לחינם‬ ‫בבחינת 'וקמת ועלית אל המקום'‪ .‬עוד רגעים‬ ‫הוא היסוד להבנת התורה‬ ‫התחברו עליו הרבה פירושים‪ ,‬כמו המזרחי‪,‬‬ ‫אחדים‪ ,‬ורטט של התרגשות אפופת הוד אוחז‬ ‫שבעל פה!‬ ‫הלבוש‪ ,‬גור אריה‪ ,‬ועוד רבים‪ .‬ללמוד ולהבין היטב‬ ‫בנו‪ ,‬עת דורכים אנו על מפתן ביתו של מרן גאון‬ ‫ישראל ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א‪ .‬אנו‬ ‫עודנו נתונים תחת הרושם הכביר‪ ,‬ופוסעים אנו‬ ‫את פירוש רש"י אין זה דבר של מה בכך‪ ,‬ודבר‬ ‫מצפים בדריכות סמוך לפתח ביתו הצנוע אשר‬ ‫חיש אל עבר הסמטה הסמוכה‪ .‬שם עתידים אנו‬ ‫טוב וחשוב אתם עושים במבחנים המעודדים את‬ ‫במרומי רחוב הרב שר בבני ברק וממתינים לאות‪.‬‬ ‫להתקבל זה עתה במעונו של מרן ראש הישיבה‬ ‫הלומדים ללמוד היטב ולא מקופיא"‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬מכל החלונות סביב בוקע ומשתפך קול‬ ‫הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א‪ .‬בחדרו‬ ‫עוד זמן רב ישוב מרן שליט"א‪ ,‬ובידיו צרור‬ ‫התורה הזך והמטהר את אוויר העולם‪ ,‬בנייני‬ ‫הצמוד להיכל ישיבת סלבודקה‪ ,‬אנו מבחינים‬ ‫הגיליונות שהונחו לפתחו‪ ,‬כשהוא מעיין באוצרות‬ ‫הישיבה כמו מעטרים את פסגת ההר‪ ,‬ובסמוך‬ ‫בבחורים הנכנסים ויוצאים להתפלפל עם ראש‬ ‫הבלתי נדלים של דברי תורה ויראה המונגשים‬ ‫אליהם‪ ,‬בבית פשוט וצנוע בקומת הקרקע‪,‬‬ ‫הישיבה בסוגיה הנלמדת כעת‪ ,‬לצידם ניכר תור‬ ‫בצורה רחבה לרבבות אלפי ישראל מדי שבוע‪,‬‬ ‫ניצבת לשכת הגזית של דורנו‪ ,‬הבית הגדול אשר‬ ‫ארוך של יהודים מכל קצווי ארץ‪ ,‬רבנים ואישי‬ ‫ומרן שליט"א חוזר ומחדד אודות הצורך להעמיק‬ ‫עיני ישראל נשואות אליו מכל קצוי תבל‪ ,‬החל‬ ‫ציבור‪ ,‬ראשי קהילות ואנשי מעש‪ ,‬המבקשים‬ ‫בלימוד ולא להסתפק בשטחיות‪:‬‬ ‫מגאוני תורה ותלמידי חכמים מופלגים המשגרים‬ ‫לכאן את ספיקותיהם בסוגיות עמוקות בקדשים‬ ‫וטהרות‪ ,‬עבור בראשי ישיבות ומשגיחים הבאים‬ ‫לקבל עצה והדרכה בדרכי הנהגת הדור‪ ,‬לצד‬ ‫אנשים מן השורה המבקשים להיכנס רק לכמה‬ ‫רגעים לשאול שאלה דחופה הנוגעת לפיקוח‬ ‫נפש‪ ,‬כי צרכי עמך ישראל מרובים‪.‬‬ ‫במאור פנים ובשמחה רוחנית פנימית‪ ,‬המשולבת‬ ‫באורח פלאי בחריפות ותקיפות בבחינת 'אורייתא‬ ‫קא מרתחא ליה'‪ ,‬בשילוב נדיר של אהבה ויראה‪,‬‬ ‫נושא מרן ראש הישיבה שליט"א את משא העם‬ ‫ומשמיע את דבר ה' בבהירות ובחדות שאינו‬ ‫מותירה מקום לספיקות‪ .‬כשאנו זוכים להיכנס‬ ‫לפני ולפנים‪ ,‬מבקש מרן ראש הישיבה שליט"א‬ ‫לשמוע על כל הפעולות של תורה שבכתב‪.‬‬ ‫הוא מעיין בגיליונות 'תורה שבכתב'‪ ,‬וכן בשלל‬ ‫החוברות של חומרי העזר שיצאו לאור על ידי‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬חוברת 'ויקרא אני יודע' לסיוע‬ ‫בהבנת חומש ויקרא‪ ,‬והחוברת המיוחדת להבנת‬ ‫דיני נגעים‪ .‬מרן שליט"א מביע התפעלות עצומה‬ ‫מכל המדורים המושקעים‪ ,‬המאדירים את לימוד‬ ‫חומש ורש"י בעיון ובהבנה‪ ,‬וראש הישיבה אינו‬ ‫מסתיר את התרגשותו‪:‬‬ ‫"כשלומדים יודעים את הפרשה חומש עם פירוש‬ ‫ורש"י‪ ,‬התועלת גדולה עד מאד! זה דבר גדול‬ ‫וחשוב מאד‪-‬מאד! לימוד פרשת השבוע חומש‬ ‫‪9‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫לכל העולם כולו‪ ,‬למבקשים לקבל הכרעות‬ ‫כמו שיש חיוב‬ ‫להתקבל בחדרו של ראש הישיבה שליט"א‪,‬‬ ‫והוראות בשאלות חמורות כקלות בכל מקצועות‬ ‫התורה‪ ,‬ולשמוע את דבר ה' זו הלכה‪ ,‬ודרכי‬ ‫בכל שנה להשלים‬ ‫מגדולי קברניטי דורנו‪ ,‬המנווט בדעת תורה וברוח‬ ‫עצה וגבורה את ספינת עולם התורה בתוך סערת‬ ‫השקפה בהירה‪.‬‬ ‫הפרשיות שנים‬ ‫הזמן‪ ,‬ולצד זאת אף יורד מן ההר אל העם ומקבל‬ ‫בסבר פנים יפות כל אדם מנער ועד זקן‪.‬‬ ‫ומקרא ואחד‬ ‫תל תלפיות אשר אליו פונים מכל קצוי תבל –‬ ‫הוא בית זה‪ ,‬לכאן זורמים בכל שעות היום והלילה‬ ‫בדרכו הייחודית הצרופה מעשרות שנות עמל‬ ‫והרבצת תורה ויראה‪ ,‬מאזין מרן שליט"א בקשב‬ ‫תרגום‪ ,‬כך יש חיוב‬ ‫מיחידים ומראשי קהילות המבקשים לשמוע את‬ ‫רב לדבריו של כל הנכנס לחדרו‪ ,‬מברר את כל‬ ‫דבר ה' זו הלכה‪ ,‬ודרכי השקפה וההנהגה בענייני‬ ‫הפרטים ביישוב הדעת ובכובד ראש‪ ,‬ובמילים‬ ‫בכל שנה ללמוד‬ ‫ההנהגה‪ .‬זה קרוב ל‪ 80-‬שנה אשר שמועותיו של‬ ‫קצרות פותר לבטיו ומכריע את ספיקותיו‪.‬‬ ‫מרן פוסק הדור שליט"א מתבדרות בי מדרשא‪,‬‬ ‫בהגיענו תורנו‪ ,‬התקבלנו אל חדרו של מרן‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫ופסיקותיו הבהירים ותשובותיו בהלכה הפכו לאבן‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר לו היכרות קרובה עם כמה מראשי‬ ‫יסוד בעולם ההוראה‪ ,‬ועתה זוכים אנו להציג בפני‬ ‫העורכים במפעל תורה שבכתב‪ ,‬התרגש לשמוע‬ ‫הדר גאונו את מפעלות תורה שבכתב‪ ,‬ולשמוע‬ ‫דברי חיזוק וברכה‪:‬‬ ‫"הרי כבר נפסק בשלחן ערוך (או"ח רפה) שירא‬ ‫שמים יקרא בכל שבוע את הפרשה עם רש"י‪.‬‬ ‫כמו שיש חיוב בכל שנה מחדש להעביר הסדרה‬ ‫שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬כך גם יש ללמוד כל‬ ‫שנה מחדש את פירוש על פרשת השבוע‪ ,‬גם מי‬ ‫שחושב שכבר יודע וזוכר את פירוש רש"י משנה‬ ‫שעברה‪ ,‬הרי זה חיוב מצד ההלכה ללמוד בכל שנה‬ ‫גם פירוש רש"י"‪.‬‬ ‫"יש לדעת שכמו שצריך להוציא בפה את שנים‬ ‫מקרא ולא די בהרהור‪ ,‬כך אין די בלימוד רש"י‬ ‫בהרהור‪ ,‬אלא יש להוציא את פירוש רש"י בפה"‪.‬‬ ‫אנו מציגים לפני מרן שליט"א את תוכניות‬ ‫המבחנים ואת נתוני רבבות הבחורים והאברכים‬ ‫הנבחנים על חומש ורש"י דבר יום ביומו‪ ,‬כשמרן‬ ‫שליט"א מביע קורת רוח מרובה ואומר‪:‬‬ ‫אבל דברי תורה צריכים חיזוק‪ ,‬ובוודאי שכל אחד‬ ‫"בימי נעורי בישיבה היה מורי ורבי הגה"צ רבי‬ ‫חייב להשלים פרשיותיו עם פירוש רש"י כמובא‬ ‫סקירה נרחבת על כל הפעולות של תורה שבכתב‪,‬‬ ‫משה שניידר זצ"ל דורש מכלל בחורי הישיבה‬ ‫בהלכה"‪.‬‬ ‫כשהוא חוקר ודורש בהשתאות על המהפך העצום‬ ‫ללמוד ולהיבחן מדי שבוע על חומש ורש"י‬ ‫שהתחולל בשנים האחרונות‪ ,‬ובפרט התעניין מרן‬ ‫זמנו של מרן שליט"א מדוד וקצוב‪ ,‬אי מי דואג‬ ‫(מלבד בחינות נוספות על משנה ברורה והלכות‬ ‫שליט"א על החיזוק הרב אשר רבבות אלפי בחורי‬ ‫לסמן לנו כי בעוד דקות ספורות יעמוד ראש‬ ‫לשון הרע ועוד)‪ .‬גם כ"ק האדמו"ר מגור בעל בית‬ ‫ישיבות התחזקו בלימוד חומש ורש"י בזכות‬ ‫הישיבה לפני קונו לתפילת ערבית בהיכל הישיבה‪,‬‬ ‫ישראל זי"ע ביקש פעם ממני שבכל שבוע אקפיד‬ ‫מפעל תורה שבכתב‪ .‬ראש הישיבה הרעיף דברי‬ ‫אולם מרן שליט"א אינו נחפז לסיים‪ ,‬עודנו ספונים‬ ‫ללמוד פירוש רש"י על התורה‪ ,‬והפטיר הרבי‬ ‫חיזוק ועידוד ואמר‪:‬‬ ‫באוהלו‪ ,‬מאזינים לדברי ההדרכה הבהירים וזוכים‬ ‫ואמר לי בדרך צחות‪ :‬זו טובה אישית בשבילי‪"...‬‬ ‫לחיזוק עצום‪ ,‬לדעת את הדרך נלך בה‪.‬‬ ‫"מה שאתם עושים הוא דבר נפלא מאד! אתם‬ ‫קשה עליו הדיבור‪ ,‬ומרן שליט"א מתאמץ בכל‬ ‫מזכים את הרבים‪ ,‬בזכותכם זוכים בחורים ואברכים‬ ‫כוחו כדי להביע את גודל חיבתו לכל העושים‬ ‫בני תורה לקנות לעצמם קנין נצחי על ידי לימוד‬ ‫והמעשים לדבר נשגב וקדוש זה‪:‬‬ ‫בהיכלו של מרן פוסק הדור הגאון הגדול‬ ‫פרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬כשהייתי בחור‬ ‫"זהו דבר גדול עד מאד מה שהנכם עושים לחזק‬ ‫רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫גם אני זוכר שבחורים מצאו לעצמם זמנים בין‬ ‫הסדרים להשקיע בלימוד חומש ורש"י‪ .‬כשבחור‬ ‫לימוד זה וביותר על ידי בחינות וסיכומים שזה‬ ‫מצד ההלכה יש ללמוד חומש‬ ‫או אברך לומדים ויודעים היטב את כל חומש‬ ‫הדרך לזכור הלימוד ולידע על בוריים את דברי‬ ‫ורש"י‪ ,‬וכן הורה לנו מו"ר הגר"מ‬ ‫ויקרא עם פירוש רש"י‪ ,‬יש להם קניינים גדולים‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬יצו ד' אתכם את הברכה ותזכו‬ ‫שניידר זי"ע‬ ‫ונחוצים בדיני קדשים‪ ,‬טהרות‪ ,‬נגעים‪ ,‬ועוד‪ .‬קניין‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה ולראות ברכה בעמלכם‬ ‫ביראת הרוממות ובהדרת כבוד עומדות היו רגלינו‬ ‫גדול מאד בתורה! וזה מסייע מאד להבנת סוגיות‬ ‫בריבוי לומדי התורה שבכתב וזכות התורה תגן‬ ‫ברחוב קצנלבוגן בשכונת הר נוף בירושלים‪,‬‬ ‫הש"ס"‪.‬‬ ‫בעדכם ובעד כל הלומדים לכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫בשערי מעונו של מרן עמוד ההוראה ופוסק הדור‪,‬‬ ‫"לימוד חומש ורש"י הוא היסוד לכל התורה‬ ‫ברכה מיוחדת לכל התורמים והתומכים‪ ,‬עץ חיים‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ‪ ,‬שריד לדור דעה‪ ,‬ממעתיקי‬ ‫כולה ובוודאי שצריך להתחיל מהיסוד ולהיות‬ ‫הוא למחזיקים בה ותומכיה מאושר! שיזכו לכל‬ ‫השמועה‪ ,‬הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך‬ ‫בקיא ושלם בתורה שבכתב כיסוד ומבוא ללימוד‬ ‫הברכות שבתורה!"‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬הבית אשר ממנו תצא תורה והוראה‬ ‫התורה שבע"פ‪ .‬בעבר היה זה פשוט וברור לכל‪,‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪10‬‬ ‫"אם אמרו חז"ל שכל המשלים פרשיותיו עם‬ ‫הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו‪ ,‬קל וחומר‬ ‫שהבטחה זו אמורה למי שלומד גם רש"י שזוכה‬ ‫לכל הברכות הללו"‪.‬‬ ‫"דבר גדול הוא לעודד את בני התורה שלא ישכחו‬ ‫ולא יזניחו את לימוד היסוד שהוא התורה שבכתב‬ ‫עם פירוש רש"י‪ .‬אי אפשר בלי זה!"‪.‬‬ ‫"אני מלא התפעלות לשמוע ולראות כמה המפעל‬ ‫שלכם הכפיל והשליש את עצמו בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫ימה וקדמה צפונה ונגבה‪ ,‬בזכותכם רבבות לומדים‬ ‫חומש רש"י בכל שבוע‪ ,‬וגם מקפידים על עקביות‬ ‫להבחן מידי יום‪ .‬כמה מעלות טובות יש בלימוד‬ ‫חומש רש"י בעיון ובמתינות‪ ,‬וכמה ברכה אדירה‬ ‫יש למי שמקפיד על זה בכל יום תמיד‪ ,‬גם בימי‬ ‫'בין הזמנים'‪ .‬אצלינו בישיבה אין 'בין הזמנים'‬ ‫רשמי‪ ,‬אבל המסגרת מאפשרת יציאה‪ ,‬וב"ה אנחנו‬ ‫זוכים ובאים ולומדים בכל יום‪ ,‬ואנחנו מקפידים‬ ‫ללמוד איתם‪ ,‬מלבד הגמרות והמוסר‪ ,‬גם חומש‬ ‫רש"י דבר יום ביומו"‪.‬‬ ‫אנו מציגים בפני מרן שליט"א את הביאור המיוחד‬ ‫על סדר קריאת שמע ע"פ פירוש רש"י שהופץ‬ ‫לרבבות אלפי ישראל לכבוד פרשיות לימוד‬ ‫בהיכלו של מרן ראש הישיבה הגאון‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬ומרן שליט"א מביע את קורת רוחו‬ ‫העצומה‪:‬‬ ‫הלומד הפרשה‬ ‫הגדול רבי משה צדקה שליט"א‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'פורת יוסף'‬ ‫"היום למדתי עם התלמידים את פרשת השבוע‪,‬‬ ‫פסוקי קריאת שמע עם פירוש רש"י‪ ,‬ואני מאד‬ ‫עם רש"י בוודאי‬ ‫גם אצלנו בישיבה למדתי היום עם‬ ‫הבחורים חומש ורש"י‬ ‫נהנה לראות שהוצאתם לאור חוברת מיוחדת של‬ ‫קריאת שמע מבוארת על פי פירוש רש"י‪ .‬יבורכו‬ ‫יזכה לברכת חז"ל‬ ‫בהתרגשות וברטט זכינו לעלות למעונו של‬ ‫משמים כל הלומדים שיזכו לראות פרי בעמלם‬ ‫ויעלו בתורה ויראת ה' טהורה"‪.‬‬ ‫שיאריכו לו ימיו‬ ‫מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה צדקה‬ ‫שליט"א ראש ישיבת 'פורת יוסף'‪ ,‬מגדולי מנהיגי‬ ‫ושנותיו‬ ‫הדור‪ ,‬אשר ממשיך שושלת אביו בהנהגת ישיבת‬ ‫'פורת יוסף'‪ ,‬ובעמידה בפרץ על משמר קדושת‬ ‫בהיכלו של מרן הגאון הגדול‬ ‫המחנה וטהרתו‪ .‬רבבות תלמידים זוכה להעמיד‬ ‫רבי ראובן אלבז שליט"א‪,‬‬ ‫בפני שומעי לקחו‪ ,‬חומש עם פירש"י בעיון‪.‬‬ ‫ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬עשרות בשנים‪ ,‬במסירות‬ ‫שיעור בו היו לומדים את כל הפרשה הבאה‪ .‬וזאת‬ ‫ראש ישיבת 'אור החיים'‬ ‫מלבד מה שבשעת קריאת שמו"ת מתוך ספר‬ ‫ובאהבה עצומה‪.‬‬ ‫מה נפלא הדבר שמוציאים לאור‬ ‫תורה‪ ,‬בכל יום שישי‪ ,‬מקפיד ללמוד גם את הרש"י‬ ‫זכינו כבר לפני שנתיים ימים לבקר בהיכלו של‬ ‫גיליונות המסייעים להבין מושגים‬ ‫כסדר (לא בכדי לוקח לו לימוד זה כשעתיים‪-‬‬ ‫מרן שליט"א‪ ,‬אז התפרסמו דברי ההוד בגיליון‬ ‫בתורה שבכתב‬ ‫שלש בכל שבוע)‪ .‬ובנוסף נוהג מרן שליט"א לחזור‬ ‫'תורתי' ועוררו הדים נרחבים בקרב שוחרי התורה‬ ‫וללמוד בצוותא עם בני ביתו את הרש"י ומפרשים‬ ‫ולומדיה‪ .‬בביקורנו זה‪ ,‬יצא מרן שליט"א מגדרו‬ ‫בשעה שצעדנו פנימה אל עבר היכל ישיבת 'אור‬ ‫בדברי עידוד ושבח כששמע על ההתרחבות‬ ‫החיים' המעטירה לא האמנו למראה עינינו‪ .‬בדקנו‬ ‫נוספים‪ ,‬בליל שבת אחרי הסעודה‪ .‬עד כדי כך‬ ‫דבוק רבנו בלימוד הרש"י‪ ,‬ומחשיב זאת כלימוד‬ ‫הגדולה של מפעל 'תורה שבכתב'‪ ,‬שכן לימוד זה‬ ‫שוב ושוב את התאריך בלוח השנה‪ ,‬שפשפנו עיננו‬ ‫יסודי שיש לאחוז בו ללא הרף‪.‬‬ ‫של חומש ורש"י קרוב מאד לליבו‪.‬‬ ‫בתמהון‪ ,‬והיה מפליא לראות את בית המדרש מלא‬ ‫וגדוש במאות בחורים שיושבים ושקועים בעמלה‬ ‫הזכרנו כעת את השיחה המיוחדת שזכינו לקיים‪,‬‬ ‫תלמידיו הקרובים מספרים‪ ,‬כי לא פעם ולא‬ ‫של תורה‪ .‬היו אלו ימי חודש מנחם אב‪' ,‬בין‬ ‫כאמור‪ ,‬במעונו של מרן שליט"א לפני שנתיים‪,‬‬ ‫פעמיים מעודד מרן שליט"א את לימוד רש"י‬ ‫הזמנים' בעיצומו ברוב הישיבות אך כאשר נכנסנו‬ ‫לשמוע דברי הדרכה וחיזוק‪ ,‬וכמה רחב לבו של‬ ‫על התורה‪ ,‬ומעורר רבות על גודל החובה והזכות‬ ‫אל היכל בית המדרש הגדול‪ ,‬בשעת ערב‪ ,‬היה‬ ‫מרן שליט"א לשמוע שמאז ועד עתה צמח הארגון‬ ‫בלימוד והבנת המקרא כפשוטו‪ ,‬וכאומרו‪:‬‬ ‫מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ראובן אלבז‬ ‫שבעתיים וקיבל תנופה אדירה‪ ,‬כאשר מאות‬ ‫"הורגלנו לייגע עצמנו שעות וימים תמימים על‬ ‫שליט"א בעיצומה של מסירת שיעור עמוק‪ ,‬בני‬ ‫אלפים לומדים חומש רש"י בכל שבוע כסדר‪ ,‬וגם‬ ‫קטעי גמרא ודיבורי התוספות‪ ,‬ואף על תיבות‬ ‫הישיבה והאברכים מביטים במורם ורבם בהערצה‬ ‫מקפידים על עקביות להבחן מידי יום‪.‬‬ ‫ספורות בהם‪ ,‬ומדוע יגרע חלקו של פסוק או‬ ‫וברתק‪ ,‬ואף אחד לא מוכן להפנות אלינו מבט או‬ ‫נהרה של שמחה נשפכה על פני מרן שליט"א‬ ‫תיבה בתורה מלהבינו על בוריו‪ .‬כל אות ותיבה בו‬ ‫חלילה להשחיל מילה ולספר לנו מתי השיעור‬ ‫למשמע הדברים‪ ,‬והראה אותות של קורת רוח‬ ‫כדבעי"‪.‬‬ ‫עומד להסתיים‪ .‬היו אלו רגעים מרגשים של‬ ‫מרובה ומיוחדת‪ ,‬והשמיע דברי חיזוק ועידוד‬ ‫ונאה דורש ‪ -‬נאה מקיים‪ .‬במשך שנים נהג מרן‬ ‫אהבת תורה‪ ,‬שקשה היה להשאר אדיש למולם‪.‬‬ ‫מיוחדים‪:‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬מידי יום ראשון‪ ,‬למסור שיעור קבוע‬ ‫‪11‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫מעמד מרומם ורווי הוד‪ ,‬משולב בסעודת הילולא‪,‬‬ ‫התקיים בליל כ"ט בתמוז‪ ,‬יומא דהילולא של רש"י‬ ‫הקדוש‪ ,‬בעיה"ק ירושלים‪ ,‬כאות הוקרה והערכה‬ ‫לאורחים הנדיבים החשובים שליט"א‪ ,‬וכאות עידוד‬ ‫להמשך הפעילות ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬ ‫במעמד מפואר ואדיר זה זכינו שמרנן ורבנן‬ ‫שליט"א‪ ,‬מכל העדות והקהילות הקדושות‪ ,‬הגיעו‬ ‫במיוחד לבטא את חשיבות הפעולות של תורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬ולהשמיע דברי עידוד וברכה‪ ,‬השקפה‬ ‫והדרכה‪ ,‬לכל הלומדים שליט"א‪.‬‬ ‫כאן נביא קטעים נבחרים וזהרורי אורה מתוך‬ ‫משאות הקודש ודברי הברכה שהשמיעו מרנן‬ ‫ורבנן שליט"א‪ ,‬במעמדים הנשגבים‪ ,‬דברים אשר‬ ‫בוודאי יהיו כטללי תחיה וכרביבי חיזוק על מאות‬ ‫אלפי לומדי תורה שבכתב‪ ,‬הן אלו שלמדו עד‬ ‫עכשיו ויוסיפו חיל ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬והן‬ ‫לרבבות המצטרפים החדשים לרגל תחילת לימוד‬ ‫חומש בראשית‪.‬‬ ‫כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א‬ ‫לבו‪:‬‬ ‫כעבור כעשרים דקות של המתנה הסתיים השיעור‪,‬‬ ‫"פלא פלאים! ברוך ה' מצודתכם פרוסה גם בחוץ‬ ‫זכינו להתקבל אצל מרן ראש הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫הלומד חומש ורש"י זוכה ליראת‬ ‫לארץ‪ ,‬שמעתי עדויות על יהודים בחו"ל‪ ,‬תלמידי‬ ‫נאמר לנו תחילה שזמנו של מרן שליט"א קצוב‬ ‫שמים ולאמונה בה'‬ ‫חכמים‪ ,‬אברכים ובני ישיבות‪ ,‬שבזכות המפעל‬ ‫ומדוד שכן נחפז הוא לכמה מעמדים חשובים של‬ ‫בחרדת קודש קיבלו כל משתתפי סעודת‬ ‫'תורה שבכתב' הם לא עוברים יום בלי ללמוד‬ ‫הרבצת תורה‪ ,‬אולם כאשר אך שמע על הפעולות‬ ‫ההילולא‪ ,‬את פני קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫חומש רש"י ולענות על השאלות של 'תורה‬ ‫הנשגבות של 'תורה שבכתב'‪ ,‬כמו נעצר שעון‬ ‫מראחמיסטריווקא שליט"א‪ ,‬מגדולי צדיקי דורנו‬ ‫שבכתב'‪ ,‬כמה זכות גדולה יש למפעל כביר שכזה‪,‬‬ ‫הזמן מלכת‪.‬‬ ‫המאיר לארץ ולדרים באש להבתו‪ ,‬ברחימאיות‬ ‫שמרבה תורה וכבוד תורה בישראל‪ .‬כמה רחב‬ ‫השתוממנו לראות את מרן שליט"א מפנה את‬ ‫מיוחדת בפשטות ובענוות חן‪ .‬כאורים ותומים‬ ‫לבי לראות שאתם מכבדים את הלומדים במכתבי‬ ‫זמנו בנחת עבורנו‪ ,‬במאור פניו הייחודיות קיבל‬ ‫מאיר מורה ומדריך לאלפי מישראל‪ ,‬מנווט את‬ ‫הוקרה ובמתנות נאות‪ ,‬וגם מקפידים לאחד את כל‬ ‫ראש הישיבה סקירה נרחבת על כל הפעולות‪ ,‬עיין‬ ‫המעשה אשר יעשון‪ .‬בנועם‪-‬אצילות מיוחד‬ ‫כלל ישראל מכל העדות וכל החוגים‪ ,‬ומעניקים‬ ‫זמן רב בגיליונות השבועיים‪ ,‬ובחוברות שיצאו‬ ‫יחס של כבוד לכולם! אשריכם!"‪.‬‬ ‫לאור בשנה האחרונה‪ ,‬בהפקה והשקעה רבתית‪,‬‬ ‫"ברכות מרובות על ראש רבבות הלומדים‪ ,‬אשר‬ ‫והביע את קורת רוחו המרובה‪.‬‬ ‫שומרים על חיבור יומיומי עם התורה שבכתב‪,‬‬ ‫"כמה כבוד התורה יש בזה! אני מלא התפעלות‬ ‫אשר היא מאחדת ומחברת את כלל ישראל מכל‬ ‫והתרגשות מההשקעה הרבה שמשקיעים במפעל‬ ‫העדות והחוגים"‪.‬‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬במבחנים ובעלונים ובכל חוברות‬ ‫העזר‪ ,‬החוברות לסיוע בלימוד חומש רש"י על‬ ‫•‬ ‫חומש ויקרא‪ .‬זו יוזמה אדירה ומבורכת‪ ,‬אשר‬ ‫מנגישה ומחברת כל לומד וצורב ללימוד רש"י‬ ‫כמה כבוד התורה‬ ‫בהבנה ובשלימות"‪.‬‬ ‫"כמה זכות אדירה יש לכם‪ ,‬לעודד יהודים ללמוד‬ ‫יש בפעולות אלו‪,‬‬ ‫חומש עם רש"י‪ .‬אשריכם ואשרי חלקכם‪ ,‬ירבו‬ ‫כמותכם בישראל‪ .‬כמה טוב ונפלא שאתם‬ ‫כמה רחב הלב‬ ‫משקיעים להוציא גליונות מיוחדים להסביר‬ ‫מושגים קשים ופחות מוכרים"‪.‬‬ ‫שאתם מכבדים‬ ‫כמה מרגש היה כאשר כמה מבני הישיבה‪,‬‬ ‫תלמידיו כבניו‪ ,‬החלו לספר על עצמם באופן אישי‬ ‫מנהיג ומורה דרך ללגיונות של חסידים ואנשי‬ ‫את הלומדים‬ ‫שהלימוד שלהם במסגרת 'תורה שבכתב' חולל‬ ‫בקרבם מהפך והביא אותם להתעלות בתורה‬ ‫מעשה מובהקים ההולכים לאורו‪ .‬בירושת אבות‬ ‫שטופחה בעמל ויגיעה עצמיים‪ ,‬ביראת אלקים‬ ‫האופפת את כל הליכותיו‪ ,‬ובהוד של ענווה‬ ‫בכבוד הראוי להם‬ ‫ובאמונה‪ .‬מרן שליט"א לא חסך בברכות רבות‬ ‫כמה זכות גדולה יש למפעל כביר שכזה‪ ,‬שמרבה‬ ‫תורה וכבוד תורה בישראל‪ ,‬וענה ואמר מעומק‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪12‬‬ ‫והצטנעות האופפים את ביטוייו‪ ,‬את אמירותיו‬ ‫וכל מה שמסביב‪ ,‬מקרבם לתורה וחסידות‪.‬‬ ‫צדיקים אמרו‬ ‫לכבודם של מאות אלפי לומדי תורה שבכתב‪,‬‬ ‫פינה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מזמנו היקר‪ ,‬והגיע‬ ‫שעל ידי לימוד‬ ‫במיוחד אל המעמד המרומם‪ ,‬כשהוא מרעיף‬ ‫דברי התפעלות וחיזוק על המפעל הקדוש הזה‪,‬‬ ‫חומש ורש"י‬ ‫ועל מאות אלפי הלומדים מכל העדות והחוגים‬ ‫הצטרפו וקיבלו על עצמם עול תורה בקביעות‪,‬‬ ‫זוכים ליראת‬ ‫ללמוד חומש רש"י על כל הפרשה בכל יום ויום‬ ‫ובכל שבוע ושבוע‪ ,‬ולעמוד על כך בכור המבחן‬ ‫שמים לאמונה‬ ‫מדי יום ביומו ומדי שבוע בשבוע‪.‬‬ ‫הס הושלך בקהל כאשר כ"ק מרן האדמו"ר‬ ‫טהורה‬ ‫שליט"א השמיע מדברות קדשו‪ ,‬ונביא כאן חלקים‬ ‫נבחרים ממשא הקודש‪:‬‬ ‫"דבר גדול הוא‪ ,‬שזוכים לזַ כות את הרבים ללמוד‬ ‫מהרי"צ דושינסקיא זי"ע אף העיד על עצמו‪,‬‬ ‫חומש ורש"י‪ .‬צדיקים אמרו שלימוד חומש ורש"י‬ ‫שבכל שבוע הוא חוזר על הפרשה עם פירוש רש"י‬ ‫מובא בספה"ק מגן אברהם מהרה"ק מטריסק‬ ‫מסוגל להביא לידי יראת שמים‪ ,‬וביארו בזה‬ ‫כשבע או שמונה פעמים! כי בכל יום למד חומש‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבשביל רש"י הקדוש נברא העולם‪ ,‬יעזור‬ ‫המובא בשו"ע סימן רפ"ה סעיף א' נפסק‪' :‬חייב‬ ‫ורש"י לפני הבחורים‪ ,‬והיה מכין את עצמו ללימוד‬ ‫ה' שזכותו של רש"י הק' תגן על כל הלומדים‪,‬‬ ‫לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע‬ ‫הזה‪ ,‬וכן בחן בחומש ורש"י את כל הבחורים ואז‬ ‫ועל כל אלו המסייעים שיהודים ילמדו‪ ,‬ובזכותו‬ ‫שנים מקרא ואחד תרגום'‪ .‬ובסעיף ב' מובא‪' :‬אם‬ ‫חזר פעם נוספת‪ ,‬ומלבד זאת למד עוד כמה פעמים‬ ‫של רש"י נזכה לכל הישועות‪ ,‬ונינצל מהגזירה‬ ‫למד הפרשה בפירוש רש"י ‪ -‬חשוב כמו תרגום‪,‬‬ ‫חומש ורש"י בערב שבת קודש ובשבת קודש‪.‬‬ ‫האיומה שגזרו לקחת לצבא בחורים ואברכים‪,‬‬ ‫וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י'‪.‬‬ ‫כן גם בנו ממשיך דרכו כ"ק מהרי"ם דושינסקיא‬ ‫ובזכותו של רש"י הק' יעזור השי"ת יומשכו‬ ‫ופירשו צדיקים הכוונה‪ ,‬שללמוד חומש רש"י על‬ ‫זי"ע‪ ,‬גאב"ד ירושלים‪ ,‬המשיך במסורת אבות‬ ‫ישועות לכל ישראל‪ ,‬כל החולים יזכו לרפואה‬ ‫הסדרה מביא יראת שמים"‪.‬‬ ‫לחזק את לימוד ורש"י מדי יום‪ ,‬וכן ממשיך דרכם‬ ‫שלימה‪ ,‬והבריאים יתמידו בבריאותם‪ ,‬ויושפע בני‬ ‫"ונפלאים הדברים המובאים מהרה"ק רבי פנחס‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א עומד על‬ ‫חיי ומזוני רויחי‪ ,‬בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫מקאריץ זי"ע‪ ,‬מגדולי תלמידי הבעל שם טוב‬ ‫כך בישיבות הקדושות שיהיה כל יום סדר של‬ ‫ובמצוות‪ ,‬פרנסה בהרחבה‪ ,‬זיווגים הגונים וכל‬ ‫הק' זי"ע‪ ,‬בספה"ק 'אמרי פנחס' השלם (שער‬ ‫לימוד חורש"י‪.‬‬ ‫השפעות טובות‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫התורה אותיות ל"ו‪-‬ל"ט)‪' :‬הזהיר הרה"ק רבי‬ ‫במרכז סעודת ההילולא‪ ,‬הביע כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫פנחס מקאריץ שיהיה תמיד מונח אצל האדם‬ ‫חומש עם פירוש רש"י לעיין בו בכל שעה‪,‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א‬ ‫מדושינסקיא שליט"א את קורת רוחו מכל‬ ‫הפעולות הנאדרות בקודש שעל ידי מפעל 'תורה‬ ‫כמ"ש 'והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו' וגו'‬ ‫שבכתב'‪ ,‬כשהוא מתבטא בנועם דבריו‪:‬‬ ‫כל אחד ואחד צריך חיזוק בלימוד‬ ‫'למען ילמד ליראה' וינצל ג"כ מהרהורי עבודה‬ ‫"מי יוכל לומר שאינו צריך חיזוק בלימוד חומש‬ ‫חומש ורש"י! כולם צריכים בזה‬ ‫זרה‪ .‬ועוד‪ ,‬אז זיי וועלן קענען רש"י על חומש‬ ‫ורש"י? כולם צריכים חיזוק! גם אנשים גדולים‬ ‫חיזוק!‬ ‫‪ -‬כשיידעו בניכם רש"י על חומש‪ ,‬מובטחני‬ ‫ותלמידי חכמים צריך להתחזק בדבר זה!"‪.‬‬ ‫גם כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א‪ ,‬אתא‬ ‫שיהיו אנשים כשרים…' – הרי שלימוד חומש‬ ‫"אצלנו בישיבה הק' יסדו אבותינו הק'‪ ,‬סדר‬ ‫ובא במטרה לחזק ולאמץ את לבב המייחלים לה'‪,‬‬ ‫רש"י מביא לדביקות בהשי"ת‪ ,‬לאמונת בשי"ת‪,‬‬ ‫לימוד מיוחד לבחורים בחומש ורש"י‪ ,‬אבל דברי‬ ‫ולהביע את תמיכתו ועידודו במפעלות הקודש‬ ‫וליראת שמים‪.‬‬ ‫תורה צריכים חיזוק‪ ,‬ולכן דבר גדול וחשוב עד‬ ‫של 'תורה שבכתב'‪ .‬בענוות חן מופלגת ובהוד‬ ‫מאד עושים במפעל 'תורה שבכתב' שמחזקים‬ ‫והדר‪ ,‬הופיע מרן שליט"א במעמד המיוחד‪ ,‬לא‬ ‫ומעודדים וממריצים בפעולות שונות את לימוד‬ ‫לפני שהביע את רצונו העז ליטול חלק בכנסיה‬ ‫חומש ורש"י דבר יום ביומו‪ ,‬אשריכם ותחזקנה‬ ‫זו המתכנסת לשם שמים כדי להעלות על נס את‬ ‫ידיכם!"‪.‬‬ ‫לומדי ונבחני התורה שבכתב‪ ,‬כשהוא מפנה מזמנו‬ ‫היקר והחשוב כל כך בהיות יהודים רבים משחרים‬ ‫לפתחו ליהנות הימנו עצה ותושיה‪.‬‬ ‫מרן המשגיח עמוד היראה‬ ‫הגה"צ רבי דן סגל שליט"א‬ ‫לימוד חומש ורש"י הוא כידוע מאבני היסוד אשר‬ ‫בחצר הקודש דושינסקיא מדור דור‪ ,‬כ"ק הגה"צ‬ ‫כל הלומדים וכל המסייעים בידם‬ ‫רבי יוסף צבי דושינסקי זי"ע גאב"ד ירושלים‪,‬‬ ‫יתברכו בכל הברכות שבתורה‬ ‫קבע שיעור מיוחד עם התלמידים בכל יום בחומש‬ ‫לקירבה מיוחדת זכו וזוכים ראשי מפעל הקודש‬ ‫ורש"י‪ ,‬עד שבעש"ק גמרו כל הסדרה עם פירוש‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬בהיכלו של מרן המשגיח הגאון‬ ‫רש"י‪ ,‬וביום ראשון בשבוע שלאחרי זה לאחר‬ ‫הצדיק עמוד היראה ואוצר העבודה רבי דן סגל‬ ‫שבחנם על גפ"ת‪ ,‬בחן אותם ג"כ על החומש‬ ‫שליט"א‪ ,‬מגדולי חכמי המוסר וראשי המשפיעים‬ ‫ורש"י‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫מה רבה זכותכם שזכיתם להקים דבר חשוב כזה‪,‬‬ ‫אוצרות חיזוק לרבבות מישראל בכל קצוי תבל‬ ‫ומה רבה זכותם של רבבות הלומדים! ברכתי‬ ‫נתונה בזאת מעומק הלב לכל הלומדים החשובים‪,‬‬ ‫כאשר מחזקים‬ ‫הצמאים לשמוע את דברותיו החוצבים להבות‬ ‫אש‪.‬‬ ‫שיתברכו בכל מילי דמיטב‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפום‬ ‫כל ימי חייהם ויזכו לשבת בבית ה' לאורך ימים!"‬ ‫את לימוד חומש‬ ‫דלתו של מרן המשגיח שליט"א פתוחה תמיד‬ ‫ורש"י‪ ,‬הרי‬ ‫לראשי מפעל 'תורה שבכתב'‪ ,‬הזוכים לעצותיו‬ ‫באופן חריג ונדיר שהה מרן המשגיח שליט"א‬ ‫הבהירים והדרכותיו הטהורות‪ ,‬ואף גם כעת לרגל‬ ‫יומא דהילולא של רש"י הק'‪ ,‬הגיע מרן המשגיח‬ ‫זה חיזוק לכל‬ ‫במעמד במשך שעה ארוכה מאד‪ ,‬כשהוא מאציל‬ ‫מהודו ומשמיע מדברות קדשו דברי חיזוק משיבי‬ ‫שליט"א אל סעודת ההילולא במיוחד לאמץ את‬ ‫נפש‪ ,‬ואף משורר שירי דבקות והתעוררות‪ ,‬שירי‬ ‫ידי הלומדים במפעל תורה שבכתב‪.‬‬ ‫אהבת תורה וקרבת אלקים‪.‬‬ ‫היהדות‬ ‫בין השאר אמר בהתרגשות‪:‬‬ ‫"אשרי חלקו של המפעל הגדול והקדוש הזה –‬ ‫הגאון הגדול‬ ‫תורה שבכתב‪ ,‬מה טוב חלקכם ומה נעים גורלכם‪,‬‬ ‫רבי יעקב חיים סופר שליט"א‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'כף החיים'‬ ‫כמעט אין שלש מילים ברש"י בלי‬ ‫חידוש‪ ,‬ובמילה אחת יסלק חבילות‬ ‫הגאון הגדול רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט''א‪ ,‬ראש ישיבת עטרת שלמה‬ ‫של קושיות‬ ‫חומש ורש"י הוא היסוד לכל בנין התורה‪ ,‬ולכל בנין נפשו של יהודי!‬ ‫משא חיזוק מיוחד ומאלף זכינו לשמוע במרכז‬ ‫אחד מרגעי השיא של המעמד המרומם לכבוד יומא דהילולא של רש"י הקדוש‪ ,‬היה עם הופעתו‬ ‫סעודת ההילולא‪ ,‬מפיו של מרן הגאון הגדול‬ ‫כבוד של הגאון הגדול רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט''א‪ ,‬ראש ישיבת 'עטרת שלמה' המעטירה‪,‬‬ ‫רבי יעקב חיים סופר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת כף‬ ‫הזוכה להעמיד לגיונות של תלמידי חכמים ובני תורה‪.‬‬ ‫החיים‪ ,‬שידוע כאחד מגדולי גאוני הדור‪ ,‬ספריו‬ ‫בתוך יומו העמוס לעייפה של ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬ראה לעצמו זכות וחובה להגיע במיוחד אל‬ ‫וחיבוריו מעידים על גאונות ובקיאות מבהילה‬ ‫המעמד המיוחד כדי לחזק את ידי לומדי המפעל העולמי 'תורה שבכתב' לעידוד לימוד חומש עם‬ ‫המשאירה את הלומד משתומם ומשתאה כיצד‬ ‫רש"י‪ ,‬בקרבו של כל יהודי בכלל‪ ,‬ובפרט בקרב בני התורה שרוב זמנם קבוע ללימוד סוגיות הגמרא‬ ‫יכול יהודי להגיע להשגות גבוהות כאלו בידיעת‬ ‫בעיון‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬הוא גם מפורסם וידוע בשקידתו‬ ‫בהתרגשות גדולה האזינו כל הנוכחים למשאו של ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬אשר הלהיב את השומעים‬ ‫והתמדתו עד כלות הכוחות יומם ולילה‪ ,‬והכל‬ ‫על שגב מעלת לימוד חומש ורש"י‪ ,‬שהוא‪-‬הוא היסוד לכל התורה כולה‪ ,‬ובין השאר אמר‪:‬‬ ‫בהצנע לכת ובענוות חן הרחק מעין רואים‪.‬‬ ‫"אנכי באופן אישי חש קירבה מיוחדת לחיזוק ענין זה של חומש ורש"י‪ ,‬כי אני בעצמו זוכה מדי‬ ‫ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬אשר אינו מרבה‬ ‫שבוע ללמוד בחברותא עם שלשה תלמידים את פרשת השבוע‪ ,‬חברותא אחת עם תלמיד בישיבה‪,‬‬ ‫להשתתף באירועים‪ ,‬עקב התמדתו העצומה‪,‬‬ ‫ועוד שני חברותות עם אברכים תלמידי חכמים‪ .‬כן בקודש חזיתי אצל הוריי ע"ה‪ ,‬אבי הגאון זצ"ל‬ ‫ועקב בריחתו מעין הזרקורים ורצונו להצניע‬ ‫ששימש כחמישים שנה ראש ישיבה באמריקה‪ ,‬היה כל ימיו "חי" את לימוד חומש ורש"י‪ ,‬הוא למד‬ ‫לכת עם אלקיו‪ ,‬ראה לעצמו זכות להגיע בזאת‬ ‫לימוד זה כלימוד יסודי לכל דבר כמו שלומדים מסכת בבא קמא"‪.‬‬ ‫הפעם לחזק את ידי לומדי 'תורה שבכתב'‪ ,‬שכן‬ ‫הוא רואה בכך ערך עליון וחשוב עד מאד‪ .‬גם‬ ‫"שמעתי על הגה"צ רבי ירוחם זצ"ל‪ ,‬משגיח ישיבת מיר‪ ,‬שהוא היה "רב רבנן"‪ .‬חלק גדול מגדולי‬ ‫בחיבוריו הגאוניים של ראש הישיבה שמור‬ ‫מרביצי התורה בדור האחרון היו תלמידיו‪ ,‬וכפי שכתב עליו תלמידו הגאון רבי לייב מאלין זצ"ל‪,‬‬ ‫שהוא היה "רבן של כל בני הישיבות בדורו!"‪ .‬עליו מסופר שכאשר החלו לבוא לישיבתו בחורים‬ ‫מחוץ לליטא‪ ,‬דהיינו מאמריקה וגרמניה וכדו'‪ ,‬מדינות שהחינוך היהודי היה שם רופף‪ ,‬החל רבי‬ ‫ירוחם למסור לכלל בחורי הישיבה שיעור חומש ורש"י‪ ,‬ונימוקו עמו‪" :‬חומש ורש"י הוא היסוד‪ ,‬מי‬ ‫שרכש יסוד זה‪ ,‬יכול לבנות עליו בנין של לימוד ש"ס ושלחן ערוך‪ ,‬ויכול לבנות על יסוד זה בניין‬ ‫של 'חידושי רבי חיים'‪ ,‬אבל תלמידים אלו שלא למדו חומש ורש"י במדינות אלו‪ ,‬חסד להם היסוד‪,‬‬ ‫ולכן אני צריך ללמדם חומש ורש"י!"‪.‬‬ ‫"זהו דבר שכל אחד יכול לראות גם בימינו‪ ,‬שההבדל בין מי שלומד ויודע חומש ורש"י‪ ,‬ובין מי‬ ‫שאינו לומד ואינו יודע חומש ורש"י‪ ,‬מתבטא גם בידיעת הגמרא‪ ,‬בהבנת התוספות‪ ,‬וביכולת‬ ‫להעמיק בחידושי רבי חיים מבריסק!‪ ...‬כי חומש ורש"י הוא היסוד שעליו עומד כל הבנייין! ואם‬ ‫יש כאלו שיש אצלם רפיון בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬והיסוד רעוע אצלם‪ ,‬אזי יש לכך השלכות על כל‬ ‫בניין חייהם‪ ,‬התורה שלהם היא אחרת‪ ,‬היראת שמים‪ ,‬התפילה‪ ,‬הכל שונה!‬ ‫יש לנו דרך סלולה שיסדו לנו חז"ל כיצד נבנה בניין נפשו של יהודי‪ ,‬והסדר הוא שהיסוד הוא חומש‬ ‫ורש"י‪ ,‬ועל יסוד זה אפשר להוסיף קומה של משנה וגמרא ושלחן ערוך ולומדות‪ ,‬אבל בלי היסוד‬ ‫הראשון – הבניין כולו אינו עומד כהוגן!‬ ‫אשרינו שזכינו בדורנו בהקמת המפעל "תורה שבכתב" לחזק את לימוד חומש ורש"י בקרב כלל‬ ‫ישראל‪ .‬כאמור‪ ,‬החיזוק בלימוד זה הוא לא חיזוק בלימוד "עוד" איזה לימוד‪ ,‬אלא מדובר ביציקת‬ ‫היסודות לכל בניין התורה והיהדות!‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪14‬‬ ‫בשערי המצוינים בהלכה כאחד מגדולי פוסקי‬ ‫שבירושלים עיה"ק‪ ,‬ישנה קבוצה גדולה של‬ ‫מקום של כבוד לבירור כללים בפירוש רש"י על‬ ‫הדור‪ ,‬בגאונות מופלאה ובבהירות נדירה‬ ‫כמה מאות בחורים אשר חברו יחדיו תחת דגל‬ ‫התורה‪ ,‬כללים פלאיים שאסף איש טהור מתוך‬ ‫בכל ארבע חלקי שלחן ערוך‪ ,‬כאשר אלפים‬ ‫המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‪ ,‬וזכו למסלול‬ ‫ספרי מפרשי רש"י‪.‬‬ ‫מתדפקים על דלת ביתו לשמוע דבר ה' זו‬ ‫ייחודי המותאם במיוחד לבחורי הישיבה‪ ,‬בו הם‬ ‫בתוך משאו דרוש דרש ראש הישיבה שליט"א‪:‬‬ ‫הלכה‪ ,‬לצד היותו מגדולי וחשובי הרבנים‬ ‫לומדים ונבחנים מדי שבוע על פרשת השבוע‬ ‫"אשריו ואשרי חלקו של מי שיש לו חלק‬ ‫המעבירים את מסורת ההלכה וההוראה‬ ‫חומש ופירוש רש"י‪ ,‬ולפי עדותם של ראשי‬ ‫בלימוד פירוש רש"י על התורה‪ .‬ואשרי המפעל‬ ‫ומשגיחי הישיבה רואים הבחורים בכך תועלת‬ ‫לתלמידים‪ ,‬ומגדולי גודרי גדר‪ ,‬לגדור את‬ ‫העולמי תורה שבכתב שזוכים לקחת חלק בדבר‬ ‫עצומה והתעלות נפלאה‪.‬‬ ‫מחיצת הכרם שנפרצה בניסיונות הזמן מבית‬ ‫גדול ועצום זה"‪.‬‬ ‫ומחוץ‪ ,‬ומול נסיונות הזמן בפגעי הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫בהדרת כבוד ויקר קיבלו המשתתפים‪ ,‬את פניו‬ ‫של מרן ראש ישיבת מיר‪ ,‬הגאון הגדול רבי‬ ‫"רש"י הוא ראשי תיבות 'רבן של ישראל'‪ .‬רש"י‬ ‫חיבה יתירה נודעת לו להגאון שליט"א‬ ‫אליעזר יהודה פינקל שליט"א‪ ,‬הזוכה לעמוד‬ ‫זכה לזכות עצומה שדבריו התפשטו בכל ישראל‪,‬‬ ‫למפעל העולמי 'תורה שבכתב'‪ ,‬כשהוא‬ ‫בראש ממלכת התורה אשר רבבות בני תורה‬ ‫ומובא בספרים שרש"י זכה לכך בזכות מידת‬ ‫עוקב מקרוב אחרי כל הפעולות‪ ,‬הן בהפצת‬ ‫חוסים בצלו והוגים בו בתורה יומם ולילה‪ .‬ראש‬ ‫הענווה שלו‪ ,‬כי הענווה גדולה מכל המידות‪.‬‬ ‫הגליונות מדי שבוע‪ ,‬והן במבחנים ובשאר‬ ‫הישיבה שליט"א הנושא את עול הישיבה כאשר‬ ‫בלימוד רש"י יש הרבה מטמוניות ומרגליות‬ ‫הפעולות‪ ,‬ובמעמד זה לרגל יומא דהילולא‬ ‫יישא האומן את היונק‪ ,‬כיבד ופיאר את המעמד‬ ‫המסתתרות בכל מילה ואות‪ ,‬רק צריך להעמיק‬ ‫הביע שוב ושוב את הוקרתו והערכתו למפעל‬ ‫במשך שעה ארוכה‪ ,‬כשהוא מביע בפה מלא את‬ ‫כל שנה מחדש ולגלות נפלאות מתורת ה'‪ .‬מובא‬ ‫תורה שבכתב‪ ,‬ולכל הגליונות היוצאים מדי‬ ‫התפעלותו העצומה מכל הפעלות הנשגבות‪,‬‬ ‫בראשונים שכמעט אין שלש תיבות ברש"י בלי‬ ‫ואף התבטא בין השאר‪:‬‬ ‫חידוש‪ .‬וכן ידוע כי במילה אחת בדברי רש"י ניתן‬ ‫שבוע בשבוע‪ ,‬ואף השמיע דברי חיזוק וברכה‬ ‫"הן כבר ענו ואמרו דברים הרבה במעלת לימוד‬ ‫לתרץ קושיות גדולות‪ .‬כפי שכתב רבינו המאירי‬ ‫מופלגים בהתרגשות גדולה‪:‬‬ ‫חומש ורש"י‪ .‬גם בישיבת מיר ישבה קבוצה‬ ‫בהקדמתו למסכת אבות‪' :‬וראש לכל החיבורים‬ ‫"המפעל הקדוש הזה של 'תורה שבכתב' הוא‬ ‫שנתחברו דרך פירוש ‪ -‬הם פירוש רש"י ז"ל‪...‬‬ ‫גדולה ונכבדה של בחורים שהצטרפו למפעל‬ ‫באמת‪-‬באמת דבר חשוב ומבורך‪ .‬לחזק את‬ ‫אין מעלתו ניכרת רק ליחידים‪ ,‬כי במלה אחת‬ ‫העולמי תורה שבכתב‪ ,‬ונבחנים בקביעות‬ ‫לימוד חומש ורש"י – הוא דבר נשגב ונחוץ‬ ‫בכל שבוע ושבוע‪ ,‬והמה מעידים על תועלת‬ ‫יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות'‪...‬‬ ‫עד מאד‪ .‬ואשרינו שזכינו בדורנו לדבר כזה‪,‬‬ ‫גדולה ונפלאה‪ ,‬והתעלות בכל התחומים‪ ,‬שהם‬ ‫ואשרי כל המתעסקים בכך‪ .‬אני מכיר מקרוב‬ ‫מרגישים בזכות לימוד זה"‪.‬‬ ‫הרבה יהודים שזכו לתועלת גדולה בזכות‬ ‫הגאון הגדול‬ ‫מפעל זה‪ ,‬שהחלו ללמוד ולדעת היטב חומש‬ ‫רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א‪,‬‬ ‫ורש"י‪ .‬גם תלמידי חכמים מופלגים ולמדנים‬ ‫הגאון הגדול‬ ‫ראש ישיבת מיר‬ ‫צריכים חיזוק בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬הפעולות‬ ‫רבי שמואל בראנדסדארפער שליט''א‪,‬‬ ‫הרבה בחורים מעידים על תועלת‬ ‫של תורה שבכתב הם נשגבות וגדולות ועשו‬ ‫חבר הבד''ץ העדה החרדית‬ ‫גדולה ונפלאה שיש להם מלימוד‬ ‫ממש מהפך נפלא‪ .‬גם הגליונות הנפלאים‬ ‫הגיליונות של תורה שבכתב‪,‬‬ ‫חומש ורש"י‬ ‫של 'תורה שבכתב' היוצאים לאור מדי שבוע‬ ‫הם מלאים תוכן משובח ומזוקק‬ ‫ללימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו יש מסורת‬ ‫בשבוע‪ ,‬אני מעיין בהם הרבה והם מלאים‬ ‫והתועלת מרובה‬ ‫עתיקה בישיבת מיר של מעלה‪ ,‬כידוע שמרן‬ ‫בתוכן משובח ומזוקק‪ ,‬פלאי פלאים‪ ,‬ויש מכך‬ ‫הגאון הגדול רבי שמואל בראנדסדארפער‬ ‫המשגיח רבי ירוחם זי"ע קבע בישיבתו שיעור‬ ‫הרבה תועלת"‪.‬‬ ‫שליט''א‪ ,‬חבר הבד''ץ העדה החרדית‪ ,‬נודע‬ ‫יומי בחומש ורש"י‪ .‬גם בימינו‪ ,‬בישיבת מיר‬ ‫‪15‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫וְ ַע ָּתה ִ ּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַהׁ ּ ִש ָירה ַה ֹזּאת וְ לַ ְ ּמ ָד ּה ֶאת ְ ּבנֵ י יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫בשיאו של מעמד זה‪ ,‬החלו גם‬ ‫בכתיבת ספר התורה שבכתב‪ ,‬אשר‬ ‫נכתב בימים אלו ברוב הידור ופאר‪,‬‬ ‫לעילוי נשמת רבן של כל ישראל –‬ ‫רש"י הקדוש זי"ע‪ ,‬ולזכותם של מאות‬ ‫אלפי לומדי ונבחני 'תורה שבכתב'‪.‬‬ ‫בכתיבת האותיות הק' הראשונות‪,‬‬ ‫התכבדו מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר האצילו מברכותיהם‬ ‫הנלהבות לכל הלומדים והנבחנים‪.‬‬ ‫מסע כתיבת האותיות בספר התורה‪,‬‬ ‫המשיך גם בימים הסמוכים ליומא‬ ‫דהילולא‪ ,‬במעון קדשם של מרנן ורבנן‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר ששו ושמחו לקחת‬ ‫חלק בכתיבת ספר תורה זה אשר‬ ‫נכתב לעילוי נשמת רש"י הקדוש‪,‬‬ ‫וכאות הוקרה והערכה לכל הלומדים‬ ‫החשובים אף השמיעו ברמה את דבר‬ ‫ה' בדברי הדרכה וחיזוק ללומדי תורה‬ ‫שבכתב‪.‬‬ ‫ש ָימ ּה ְ ּב ִפ ֶיהם לְ ַמ ַען ִּת ְהיֶ ה ִּלי ַהׁ ּ ִש ָירה ַה ֹזּאת לְ ֵעד ִ ּב ְבנֵ י יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫ִׂ‬ ‫כל זה ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫בס"ד‬ ‫מפעלות 'תורה שבכתב' בארץ הקודש‬ ‫ידיעות | עדכונים | חידושים | הוספות‬ ‫לכבוד התחלת לימוד המחזור הרביעי במפעלינו הקדוש – פרשת בראשית הבעל"ט‬ ‫מתן שכרה בצדה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מס‪+‬לו‪+‬לי המבחנים‬ ‫חדש!‬ ‫חקור דבר‬ ‫סיכום יומי‬ ‫חדש!‬ ‫‪ 375‬זוכים מדי חודש‬ ‫‪ 5‬שאלות על הלימוד היומי‬ ‫בסך למעלה מ‪!₪ 56,000-‬‬ ‫חקירה למדנית בפרשת השבוע‬ ‫‪ 1 +‬שאלת בונוס‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫ׁ‬ ‫וְ ִש ּנ ָּ‬ ‫ַנְתם ‪ -‬חזרה על לימוד יום האתמול‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫בקיאות בחמשה חומשי תורה‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול בסיסי‬ ‫חדש!‬ ‫לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה‬ ‫חדש!‬ ‫הגרלת 'להבין ולהשכיל'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫מחודדים‬ ‫‪ 10‬שאלות ידיעה על כל הפרשה‬ ‫‪ 2 +‬שאלות בונוס‬ ‫מיוחד לקוראי‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫שאלות מרתקות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫ָל ַד ַעת ‪ -‬בקיאות בפרשת השבוע‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫ע"ס ‪₪ 100‬‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫חדש וייחודי ‪ -‬לשלחן השבת המשפחתי‪:‬‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול עיון‬ ‫‪ X 3‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית ‪-‬‬ ‫ָָק ָָטן ַַהּיֹּוֵֹדֵ ַעַ ‪ִ -‬חִ ִ‬ ‫ּדּּוִּדים ְ �ְּב ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ ס ֵּוֵּקי ַַה � ָָּפ ָָר� ָָׁשה‬ ‫‪ 6‬שאלות עיוניות מרחבי הפרשה‬ ‫מבחן רש"י ותרגום‬ ‫הגרלת 'חקור דבר'‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫חדש!‬ ‫ע"ס ‪ X 5 ₪ 100‬זוכים‬ ‫קו 'קו‪+‬ל התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫‪ 3‬שאלות להבנת הפשט ע"פ רש"י ואונקלוס‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫מבחן אמריקאי הפוך!‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 150‬זוכים‬ ‫הגרלת 'מבחן רש"י‬ ‫ואונקולוס'‬ ‫מבחר שיעורי תורה‪:‬‬ ‫חדש! מבחן מיוחד לקוראי הגיליון השבועי!‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫סיכום יומי מתומצת | שיעור יומי מורחב | שיעור שבועי מסכם‬ ‫להבין ולהשכיל‬ ‫כרך מסדרת 'עונג הפרשה'‬ ‫במגוון שפות וסגנונות‪ :‬עברית | לשון הקודש | אידיש‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫| ‪ X 3‬זוכים‬ ‫הבנה בעומק הפשט של פירוש רש''י‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫אגף 'הבוחר בתורה'‬ ‫חבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫חדש!‬ ‫חדש!‬ ‫לתלמידי ישיבה קטנה וילדים‬ ‫מבחן שבועי מצטבר‪ ,‬מיוחד למשנני התורה‬ ‫חדש!‬ ‫'קטן היודע'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫חבורות 'תורה שבכתב' בהיכלי הישיבות הקדושות‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬נבחנים על הפרשה החדשה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫מבחנים ייעודיים לתלמידי הישיבה | פרסומים וחומרי עזר ודרבון‬ ‫‪ +‬כל הפרשיות הקודמות משך כל השנה!‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫| שת"פ עם חברות הטלפוניה בהיכלי הישיבות לעריכת מבחנים‬ ‫הפרטים המלאים – במודעה המיוחדת למסלול זה‬ ‫זכיה‬ ‫הגרלה נוספת במיוחד‬ ‫חינם | התקנת עמדות מבחנים למעוניינים | הגרלות ייעודיות‬ ‫ישירה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫לכל ישיבה | משלוח שבועי של הגיליון השבועי לישיבה‬ ‫ללא‬ ‫לפותרים בשולחן השבת‬ ‫הגרלה!‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫מכון ההוצאה לאור‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית‬ ‫·‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 ₪ 50‬זוכים‬ ‫גוון‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫הניוזלטר היומי‬ ‫מכון תורה שבכתב‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫מדורים‬ ‫מחדשים‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫נוספת במיוחד לפותרים‬ ‫התורה'‬ ‫בשולחן השבת‬ ‫מלא וגדוש בתוכן איכותי‬ ‫הפקת חומרי עזר וסיוע | חוברות‬ ‫עם תוכן עשיר ומרתק על פרשת‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫שימתיק לכם את היום‬ ‫וקונטרסים | מהדורות חומש ורש"י‬ ‫השבוע עם פירוש רש"י הק'‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫מופץ להמוני מנויים‬ ‫המבואר בהוצאה מיוחדת | ספרי‬ ‫מופץ ב‪ 70,000-‬עותקים‪ ,‬באלפי נקודות‬ ‫בעולם כולו‬ ‫תורה שבכתב | ועוד‬ ‫הפצה‪ ,‬בכ‪ 40-‬ערים ברחבי הארץ‬ ‫ע"ס ‪ X 10 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫ותזכה‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬ ‫ממעללי המעתיקים‪ :‬כשהמדפיס או המעתיק מח‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪18‬‬ ‫ליט על דעת עצמו לשלב ולחבר כמה נוסחאות‪:‬‬ ‫הרב יעקב לויפר‬ ‫מחקר מרתק וסיור מפעים במנהרת הזמן‪ ,‬לאורך ‪ 900‬שנות היסטוריה‬ ‫‪ -‬מימי רש"י הקדוש ועד ימינו‪ ,‬במעקב צמוד אודות גלגוליהם‬ ‫ותהפוכותיהם של שינויי הנוסחאות והבדלי הגרסאות בפירוש רש"י |‬ ‫תגליות מרעישות‪ ,‬וחשיפות מופלאות‪ ,‬בליווי צילומי כתבי‪-‬יד ודפוסים‬ ‫קדומים‪ ,‬שישאירו אתכם פעורי פה‪ ,‬וישפכו על הלימוד שלכם אור‬ ‫בהיר ליישוב קושיות רבות ותמיהות שהתחבטו בהן גדולי המפרשים‬ ‫‪19‬‬ ‫בהמשך השנים‪ ,‬עם התפתחות עולם הדפוס‪ ,‬הצטרפו גם המדפיסים שניסו‬ ‫להכריע או לשלב בין הגרסאות‪ ,‬והתוצאה לפעמים היתה שיבוש בהבנת הדברים‪,‬‬ ‫ורק העיון במקורות הקדומים שופך אור בהיר על דברי רש"י‪.‬‬ ‫ירוש רש"י על התורה הוא החיבור התורני הנפוץ ביותר בעולם היהודי‪.‬‬ ‫אין עוד חיבור שחיבר אחד מחכמי הראשונים והאחרונים שזכה לתפוצה‬ ‫רחבה כל כך כמו פירוש רש"י על התורה‪ ,‬אשר מאז כתיבתו לפני כ‪900-‬‬ ‫שנה ועד היום‪ ,‬שפתותיו של רש"י הק’ דובבות ללא הפסקה של רגע‪ ,‬כאשר בכל‬ ‫פ‬ ‫ההוספות – כבר בדורות הראשונים!‬ ‫פינות ומחנות מסביב לכדור הארץ הוגים ויושבים זקנים עם נערים בפירוש רש"י‪.‬‬ ‫לא רבים יודעים כמה רחב הוא היקף התופעה‪ ,‬ולמעשה יתכן שלא שייך כבר בשום‬ ‫פירושו הקדוש התפרסם בהיקף גדול כבר בדורם של רש"י ותלמידיו‪ .‬כמובן‬ ‫אופן לעמוד על פירוש רש"י המקורי כפי שיצא מתחת ידי מחברו‪ ,‬שכן ההוספות‬ ‫שבימים ההם טרם עידן הדפוס‪ ,‬הרי שהדברים התפרסמו בהעתקים בכתב יד‬ ‫הוכנסו אפילו על ידי תלמידיו‪.‬‬ ‫שכל אחד העתיק לעצמו‪ ,‬כך עברו הדברים מאיש לאיש‪ ,‬מיד ליד‪ ,‬מכלי לכלי‪,‬‬ ‫הדוגמאות רבות‪ ,‬אך לשם משל נציין את דברי החזקוני בפרשת לך לך‪ ,‬על הפסוק‬ ‫מעיר לעיר וממדינה למדינה‪ ,‬היקף העתקותיו היה עצום ונרחב‪ ,‬מה שגרם באופן‬ ‫“ ּולְ ַאבְ ָרם ֵה ִיטיב ַּב ֲעבו ָּר ּה" (בראשית יב‪ ,‬טז)‪ ,‬החזקוני כותב‪“ :‬עיין פרש"י שהזכיר‬ ‫טבעי לשינויים והבדלים בנוסחאות‪ ,‬חסרות ויתרות‪ ,‬ואף הוספות שונות ומשונות‬ ‫הכתוב‪ ,‬ולא פירש עליו שום דבר"‪ .‬ואילו בנוסח רש"י שלפנינו כתוב 'ולאברם‬ ‫שנכנסו על ידי המעתיקים לתוך הפירוש‪ ,‬לפעמים הוסיפו המעתיקים מעצמם‬ ‫היטיב ‪ -‬פרעה בעבורה" ובא רש"י כנראה לשלול את הפירוש המובא בתורה‬ ‫ביאורים שהיה נראה להם בהבנת רש"י‪ ,‬ולפעמים הוסיפו בתוך פירוש רש"י‪,‬‬ ‫תמימה בשם מהרש"א שמילת 'היטיב’ מוסבת על הקב"ה‪ ,‬והוא זה שהיטיב‬ ‫חידושים שהם עצמם חידשו ומעולם לא יצאו מקולמוסו של רש"י‪.‬‬ ‫לאברם‪ .‬מכיון שנוסח זה מובא גם בכתבי היד‪ ,‬והחזקוני מעיד לאידך גיסא שאין‬ ‫כפי שמעיד למשל סופרו של פירוש רש"י לתורה בכ"י מינכן ‪:5‬‬ ‫רש"י מפרש כלום‪ ,‬יש מקום לשער שתוספת זו נכתבה על ידי אחד מן הקדמונים‬ ‫"אלו פירושי חומש יסוד המאור הגדול רבינו שלמה ברבי יצחק‪ ,‬ויש בתוכן טעמים‬ ‫לאחר החזקוני‪.‬‬ ‫ומדרשים שאינן מיסודו‪ ,‬ונוספים על פתרונו"‪ .‬א‬ ‫במקרים כגון אלו אין הדבר נורא‬ ‫כל כך‪ ,‬שכן הבנת דברי רש"י לא‬ ‫נשתבשה אלא לכל היותר קוראים‬ ‫אנו פירוש שאינו שייך לרש"י‪.‬‬ ‫א‬ ‫אלא שלפעמים אי ההבדלה בין‬ ‫עיקר לתוספת גורמת לאי הבנה‬ ‫בדברי רש"י‪ .‬במאמר זה נעמוד על‬ ‫דוגמאות שונות מפירושו של רש"י‬ ‫על התורה‪ ,‬ונראה בעזרת כתבי יד‬ ‫ודפוסים ראשונים ‪ -‬כיצד לעיתים‬ ‫הלכו הדברים והסתבכו‪.‬‬ ‫כ"י מינכן ‪5‬‬ ‫"וַ ֲאכַ ְל ֶּתם אֹת ֹו ְּב ִח ּ ָפזוֹן ּ ֶפ ַסח ה ּוא ַלה'"‬ ‫האם רש"י פירש שני פירושים על פסוק זה?‬ ‫ומי הכניס את המילים "דבר אחר" בפירושו של רש"י?‬ ‫א‬ ‫החידוש לא היה של ונציה‪ ,‬כבר בחמשה חומשי תורה עם תרגום ורש"י שנדפסו‬ ‫בפרשת בא (שמות יב‪ ,‬יא) על הפסוק "וַ ֲאכַ לְ ֶּתם אֹתוֹ ְּב ִח ּ ָפזוֹ ן ּ ֶפ ַסח הוּא לַ ה'" – נדפס‬ ‫בליסבון שבספרד בשנת רנ"א רואים את ההרכבה הזאת‪ .‬ד‬ ‫בחומשים הנפוצים פירוש רש"י בלשון הזה‪" :‬פסח הוא לה' ‪ -‬הקרבן קרוי פסח‬ ‫ואילו בדפוס זאמורה (ספרד‪ ,‬בשנת הגירוש רנ"ב)‪ ,‬שילבו זאת ע"י ו' החיבור‪" ,‬לשם‬ ‫על שם הדילוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ‬ ‫שמים ודרך דילוג וקפיצה"‪ .‬ה‬ ‫ממצרי למצרי‪ ,‬וישראל אמצעי נמלט‪ .‬ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך‬ ‫דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח‪ ,‬וגם פשׂ ק"א לשון פסיעה"‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬המילים 'דבר אחר' לא שרדו‪ .‬במהדורות נפוצות כמו 'רב פנינים'‪ ,‬או‬ ‫הדפוס עם פירוש מלבי"ם (הישן)‪ ,‬כבר הסגירו מלים אלו בסוגריים‪ ,‬ובמהדורות‬ ‫המשפט 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה' נראה לכאורה‬ ‫מאוחרות עוד יותר‪ ,‬כמו לוין־אפשטיין ועוד‪ ,‬כבר מחקו מילים אלו לגמרי‪ .‬אך יש‬ ‫תמוה‪ :‬מה ענין ה'לשם שמים' כאן? הלא עיקר הענין הוא לעשותו דרך דילוג‬ ‫לציין שבמהדורת 'המאור' החזירו את ה'דבר אחר' בסוגריים מרובעות‪ ,‬וכן בחומש‬ ‫וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח‪.‬‬ ‫'כליל תפארת' (ווינפלד)‪.‬‬ ‫עיון ב'שפתי חכמים' יבהיר לנו שהיה כתוב 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים‪,‬‬ ‫מדוע מחק מהרש"ל מילים אלו? מובן למדי‪ .‬שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף‪,‬‬ ‫דבר אחר ‪ -‬דרך דילוג וקפיצה' אלא שמהרש"ל מחק מילים אלו (א"ה‪ :‬לא מצאתי‬ ‫ייווצר כאן קושי‪ :‬רש"י כותב בתחילת דבריו 'הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג‬ ‫הגהה זו בפירוש 'יריעות שלמה' למהרש"ל על התורה)‪ .‬כלומר‪ ,‬שיש כאן שני‬ ‫והפסיחה'‪ ,‬מה נוסף כאן איפוא ב'דבר אחר דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי‬ ‫פירושים נפרדים ברש"י‪ ,‬פירוש אחד‪ :‬לשם שמים‪ ,‬ופירוש שני‪ ,‬דרך דילוג וקפיצה‪.‬‬ ‫פסח'‪ ,‬הלא זהו לכאורה מה שכתב רש"י לעיל? גם הלשון 'דרך דילוג וקפיצה' נראה‬ ‫ואכן‪ ,‬במהדורות ישנות כמו דפוסי ונציה (רע"ח‪ ,‬רפ"ד ורפ"ה) כתובות המלים 'דבר‬ ‫תמוה‪ .‬לכן לכאורה העדיף מהרש"ל למחוק את המילים 'דבר אחר' ולגרוס 'ואתם‬ ‫אחר'‪ .‬ב ג‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪20‬‬ ‫ב‬ ‫מקראות גדולות ונציה רע"ח ‪ -‬הדפוס הראשון בעולם של מקראות גדולות (עותק הספריה הלאומית‪ ,‬ישראל)‬ ‫ג‬ ‫עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך‬ ‫דילוג וקפיצה'‪ .‬אמנם הלשון הזה גם‬ ‫כן תמוה וזר‪' ,‬לשם שמים דרך דילוג‬ ‫וקפיצה'?‪.‬‬ ‫את הפתרון המרתק לתעלומה זו‬ ‫אנו מגלים לאחר עיון בדפוס אישאר‬ ‫(נדפס בספרד בשנת ר"נ)‪ .‬ברש"י כתב‬ ‫חמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד‬ ‫יד כתוב בזה הלשון‪" :‬פסח הוא לה'‬ ‫‪ -‬הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה‬ ‫ד‬ ‫או על שם הדילוג‪ .‬ועשו כל עבודתו‬ ‫דרך דילוג וקפיצה‪ ,‬זכר לשמו הקרוי‬ ‫פסח‪ .‬וגם פאשׂ קואה לשון פציעא [כך‬ ‫במקור‪ .‬ברוב דפוסים ישנים וכתבי יד‬ ‫כתוב 'לשון פסיעה' הוא]‪ .‬ו‬ ‫חמשה חומשי תורה דפוס ליסבון רנ"א (עותק האק' למדעים‪ ,‬ליסבון)‬ ‫שימו לב‪ ,‬שאין בנוסחא זו את המילים‬ ‫'לשם שמים' [וגם חסר כל המשפט‬ ‫ה‬ ‫'שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין‬ ‫בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי‪,‬‬ ‫וישראל אמצעי נמלט']‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬קשר הדברים ברור מאוד לפי‬ ‫נוסחא זו‪ .‬רש"י בא לבאר את לשון‬ ‫חמשה חומשי תורה דפוס זאמורה (עותק בהמ"ל ניו יורק)‬ ‫הכתוב ואכלתם אותו בחפזון פסח‬ ‫הוא לה'‪ .‬שהמילים 'פסח הוא לה'' הן‬ ‫ו‬ ‫נתינת טעם מדוע צריך לאכול בחיפזון‪,‬‬ ‫היות והקרבן קרוי 'פסח' על שם‬ ‫הדילוג‪ ,‬ולכן יש לעשות את עבודתו‬ ‫דרך דילוג‪ ,‬כלומר לאוכלו ב'חפזון'‬ ‫שזהו דרך דילוג וקפיצה‪ ,‬לפי שהנחפז‬ ‫דפוס אישאר (עותק הספריה הלאומית‪ ,‬ישראל)‬ ‫הוא מדלג וקופץ [ומה שכתב רש"י‬ ‫'וגם פאשיקואה לשון פציעא הוא'‪,‬‬ ‫ז‬ ‫בא לומר שהמילה 'פסח' בצרפתית‬ ‫דהיינו 'פשקואה' פירושה לשון פסיחה‬ ‫ודילוג‪ ,‬עיין אוצר לעזי רש"י לר' משה‬ ‫קטן ז"ל‪ ,‬הכותב‪ :‬רש"י רומז כפי הנראה‬ ‫לפועל הצרפתי ‪( passer‬לעבור) או‬ ‫רש"י דפוס רג’יו דה קלבריה (עותק ספריית הפלטינה בפרמה)‬ ‫לשם ‪( passage‬מעבר)‪ ,‬שמשמעותם‬ ‫תואמת את הסברו האטימולוגי‪ ,‬כמו‬ ‫'פסח' ו'פסע']‪.‬‬ ‫נוסח זה עמד לפני הרא"ם‪ ,‬כפי שעולה‬ ‫לו] שם הנוסח הוא‪" :‬פסח הוא לה' ‪ -‬הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה שהקב"ה‬ ‫מביאורו‪" :‬דאם לא כן מה טעם אומרו ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' ‪-‬‬ ‫מדלג בתי בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי‪ ,‬וישראל אמצעי‬ ‫שפירושו‪ :‬בעבור שהוא פסח לה'‪ ,‬שהוא מענין דילוג"‪ .‬וכוונתו לפרש את דברי‬ ‫נמלט‪ ,‬ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים"‪ .‬ז‬ ‫רש"י כמו שכתבנו‪.‬‬ ‫לפי נוסח דפוס זה בא רש"י לבאר רק את המילים 'פסח הוא לה'‪ .‬דהיינו שאת‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬את המילים 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים' אנו מוצאים‬ ‫המילים 'פסח הוא' ‪ -‬מבאר רש"י שהכתוב בא לומר ‪ -‬קרבן דילוג הוא‪ ,‬ועל זה‬ ‫בדפוס ריג'יו דה קלבריאה‪ ,‬שנת רל"ה [היה מקובל כספר העברי הראשון שנדפס‬ ‫הוא אומר 'הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג והקפיצה'‪ .‬ואת המילה 'לה'' ‪ -‬הוא‬ ‫בעולם‪ ,‬אולם כיום סבורים שדפוס רומא (בערך סביב השנים ר"ל‪-‬רל"ב) קדם‬ ‫‪21‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫כ"י מינכן ‪5‬‬ ‫כ"י לייפציג ‪1‬‬ ‫כ"י לייפציג ‪1‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מבדיקת כתבי היד ודפוסים קדומים עולה שנוסחת רובם היא כנוסחת‬ ‫מבאר לכאורה לפי דרשת המכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דפסחא‪ ,‬פרשה ז)‬ ‫דפוס אישאר‪ ,‬נביא דוגמא מכתב היד החשוב ביותר שיש לנו‪ ,‬הוא כ"י ספריית‬ ‫"פסח הוא לה' ‪ -‬שיהיו כל מעשיו לשם שמים"‪.‬‬ ‫לייפציג ‪ 1‬שנכתב על ידי ר' מכיר בן קרשביא‪ ,‬שהעתיקו מכתב ידו של ר' שמעיה‪,‬‬ ‫הוי אומר‪ ,‬הנוסחאות חלוקות איפוא ביסודן‪ :‬לפי הנוסח שבדפוס אישאר בא רש"י‬ ‫תלמידו של רש"י (אבל בכ"י וינה‪ ,‬וכן כ"י מינכן ‪ 5‬משנת ד' אלפים תתקצ"ג‬ ‫לבאר את המשפט "ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'" ‪ -‬כנתינת טעם; ואכלתם‬ ‫הנוסח הוא כמו בדפוס רג'יו‪ ).‬ח‬ ‫אותו בחפזון ‪ -‬לפי שפסח הוא לה'‪ .‬בהתאם לכך מפרש רש"י 'ועשו כל עבודתו דרך‬ ‫ואולי הנוסח של דפוס רג'יו משתקף במיעוט כתבי יד‪ ,‬כמו כ"י מינכן ‪ .5‬ט‬ ‫דילוג וקפיצה'‪ ,‬כלומר‪ :‬בחיפזון ‪ -‬פירושו דרך דילוג וקפיצה‪ ,‬שכן השורש 'חפז'‬ ‫השילוב בתוספת 'דבר אחר' נמצא כאמור בכמה דפוסים מוקדמים כאמור לעיל‪.‬‬ ‫מורה על תנועה מהירה ומבוהלת‪.‬‬ ‫כעת ניתן לשער כך‪ :‬לפני המדפיסים של דפוסים אלו [או מעתיקי כתב היד‬ ‫ואילו לפי נוסח דפוס רג'יו רואה רש"י את 'פסח הוא לה'' כמשפט העומד בפני‬ ‫שהעתיקו ממנו] היו שתי הנוסחאות ברש"י שפותחות במלים 'ו[אתם] עשו כל‬ ‫עצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא כנתינת טעם לאכילה בחפזון‪ ,‬אלא שהתורה רק באה לומר‬ ‫עבודותיו' ‪ -‬כשיש להן שני המשכים‪ :‬האחד הוא 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם‬ ‫שהקרבן נקרא פסח על שם הדילוג‪ ,‬וכמו כן ‪ -‬שייעשה לשם שמים‪.‬‬ ‫שמים'‪ ,‬והשני הוא 'ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה'‪ .‬החליט אפוא‬ ‫הבה נעמיד את שתי הנוסחאות זו מול זו‪:‬‬ ‫המדפיס לשלב בין השניים ולכתוב כך‪' :‬ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דבר‬ ‫אחר (כלומר‪ :‬נוסח אחר) ‪ -‬דרך דילוג וקפיצה'‪.‬‬ ‫דפוס אישאר‬ ‫“פסח הוא לה’ ‪ -‬הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג‪ .‬ועשו כל עבודתו‬ ‫כלומר‪ ,‬כאשר המדפיס כתב 'דבר אחר' לא היתה כוונתו ל'פירוש אחר'‪ ,‬אלא‬ ‫דרך דילוג וקפיצה‪ ,‬זכר לשמו הקרוי פסח‪ .‬וגם פאשׂ קואה לשון פציעא הוא"‪.‬‬ ‫ל"נוסח אחר"‪ ,‬וכוונתו היתה שנבין שיש כאן שתי נוסחאות‪ .1 :‬ואתם עשו כל‬ ‫דפוס ִרג'יו דה קלבריה‬ ‫עבודותיו לשם שמים; ‪ .2‬ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה‪ .‬אך במשך‬ ‫“פסח הוא לה’ ‪ -‬הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה [שהקב"ה היה מדלג בתי‬ ‫הדורות המילים 'דבר אחר' התפרשו‪ ,‬כמקובל‪ ,‬כשני פירושים שרש"י עצמו בא‬ ‫בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט] ואתם עשו‬ ‫לפרש‪.‬‬ ‫כל עבודותיו לשם שמים"‪.‬‬ ‫כך קרה מה שקורה פעמים רבות‪ :‬המילים 'דבר אחר' התפרשו מעתה כלשונו של‬ ‫(בכ"י אחר של רש"י (כ"י וינה) אין את כל המוסגר בסוגריים אלא רק‪ :‬הקרבן קרוי‬ ‫רש"י עצמו‪ ,‬וכאילו רש"י בא לפרש שני פירושים‪.‬‬ ‫פסח על שם הפסיחה‪ ,‬ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים)‬ ‫"אֶ ת ה' הֶ ֱא ַמ ְר ָּת הַ ּיוֹם וַ ה' הֶ ֱא ִמ ְיר ָך הַ ּיוֹם"‬ ‫האם רש"י חזר בו מפירושו על הפסוק 'את ה' האמרת'? או שמא אחד מהתלמידים הוסיף בדברי רש"י את‬ ‫המילים 'ומצאתי להם עד'?‬ ‫ב‬ ‫כל הלומד דברי רש"י אלו‪ ,‬מרגיש מיד בהערה הזועקת מאליה‪ .‬רש"י פותח ואומר‬ ‫את ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת‬ ‫שהוא לא מצא בכל המקרא עד מוכיח לפירוש המילים האמרת והאמירך‪ ,‬והוא‬ ‫"את ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם‪ ,‬וַ ה'‬ ‫בפרשת כי תבוא (דברים כו‪ ,‬יז) עומד רש"י על המילים ֶ‬ ‫מפרש מעצמו שהוא לשון הבדלה והפרשה‪ ,‬ואילו בסיום דבריו הוא לכאורה סותר‬ ‫ֶה ֱא ִמ ְיר ָך ַה ּיוֹ ם"‪ .‬המילים האלו שהן יחידאיות במקרא הצריכו פירוש‪ ,‬כמעט בכל‬ ‫את עצמו וכותב שהוא מצא להם עד מלשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און‪.‬‬ ‫החומשים הנדפסים בימינו נדפס בפירוש רש"י בנוסח זה‪" :‬האמרת‪ ,‬והאמירך‪ ,‬אין‬ ‫והוא פלא גדול‪ .‬אם מצא להם ֵעד – מדוע כתב תחילה שאין להם ֵעד מוכיח? זאת‬ ‫להם ֵעד מוכיח במקרא‪ .‬ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה‪ ,‬הבדלתו לך מאלהי‬ ‫ועוד‪' :‬לשון תפארת' הוא פירוש אחר‪ ,‬ואין זה ֵ'עד' למה שכתוב לעיל‪.‬‬ ‫הנכר להיות לך לאלקים‪ ,‬והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה‪.‬‬ ‫שוב מסייעים לנו כאן כתבי היד והדפוסים הישנים‪ :‬ברובם כלל לא נמצא כל הקטע‬ ‫ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יִ ְת ַא ְּמר ּו ָּכל ּפ ֲֹעלֵ י ָאוֶ ן (תהלים צד‪ ,‬ד)"‪.‬‬ ‫'ומצאתי להם עד'‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪22‬‬ ‫הנכר להיות לך לאלקים"‪ ,‬המילה 'הבדלתי' תמוהה‪ ,‬שהרי רש"י מדבר על‬ ‫נתפוס לדוגמא את כ"י לייפציג ‪ ,1‬ניתן לראות שהוא מסתיים במילים 'לעם‬ ‫ההבדלה שעם ישראל הבדיל את ה' להיות לו לאלוקים‪ .‬ומסתבר כנוסח דפוס ר'‬ ‫סגולה'‪ ,‬ואז מתחיל דיבור חדש‪' ,‬כאשר דבר לך'‪ .‬י‬ ‫שלמה אלקבץ הכותב 'הבדלתו לך'‪ ,‬וכך הוא בעוד מקורות‪.‬‬ ‫כך גם המצב בדפוסים הראשונים‪ ,‬לדוגמא נציג את דפוס‬ ‫רומא ר"ל‪ ,‬הקודם לכולם‪ ,‬גם שם המצב כמו בכ"י לייפציג‪ ,‬יא‬ ‫וכך המצב גם ברוב הדפוסים העתיקים כמו בולוניה רמ"ב‪,‬‬ ‫שונצינו רמ"ז‪ ,‬אישאר ר"ן‪ ,‬ארימיני רפ"ה‪.‬‬ ‫יא‬ ‫הדפוס הקדום ביותר עם 'ומצאתי להם עד' הוא כנראה דפוס‬ ‫רבי שלמה אלקבץ (סבו של רבי שלמה אלקבץ המפורסם‬ ‫בעל 'לכה דודי') שנדפס בעיר ואדי אל חג'ארה שבספרד‪,‬‬ ‫בשנת רל"ו‪ ,‬דפוס ליסבון רנ"א‪ ,‬וכן דפוסי ונציה‪ .‬יב יג‬ ‫אין ספק אפוא שזו הוספה מאוחרת של מישהו שמגיב על‬ ‫רש"י על התורה דפוס רומא (עותק ספריית‬ ‫דברי רש"י ש'אין להם ֵעד במקרא' באומרו "ואני מצאתי להם‬ ‫פרמה‪ ,‬אוסף דה רוסי ‪)1242‬‬ ‫עד – והוא לשון תפארת"‪.‬‬ ‫השאלה רק אם זה הוספה של אחד מתלמידי רש"י או מאוחר‬ ‫יב‬ ‫יותר‪ ,‬או שמא זו הערה של רש"י עצמו‪ ,‬שחזר בו בהמשך‪,‬‬ ‫וכתב 'ומצאתי להם עד'‪ .‬ורגליים לדבר שלכאורה רש"י עצמו‬ ‫חזר בו ‪ -‬שהרי בפירושו של רש"י לתהלים (צד‪ ,‬ד) הוא כותב‬ ‫"יתאמרו ‪ -‬ישתבחו כמו האמרת והאמירך"; ישתבחו הוא‬ ‫כמו יתפארו‪ .‬כך גם ברש"י במסכת ברכות (ו‪ ,‬א) וז"ל שם‪:‬‬ ‫'האמרת לשון חשיבות ושבח‪ ,‬כמו יתאמרו כל פועלי און'‪,‬‬ ‫וכעין זה ברש"י במסכת חגיגה (ג‪ ,‬א)‪ .‬אך לעומת זאת רש"י‬ ‫דפוס ר"ש אלקבץ (סריקת 'אוצרות התורה’)‬ ‫במסכת גיטין (נז‪ ,‬ב) מפרש את המילה הארמת 'יִ ַח ְד ָּת'‪ ,‬והוא‬ ‫כמו הפירוש הראשון כאן מלשון הפרשה והבדלה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫אמנם בספר בספר הקדמון 'יוסף דעת'‪ ,‬שנדפס בפראג לפני‬ ‫כ‪ 400-‬שנה‪ ,‬כותב שתלמידו של רש"י הוסיפו‪ ,‬וז"ל‪" :‬אתה‬ ‫בן גילי אל ימהר לבך לשאול הלוא דברי רש"י כסתרי אהדדי‪,‬‬ ‫דפוס ליסבון (עותק האק' למדעים‪ ,‬ליסבון)‬ ‫כי באמת אין זה מדברי רש"י ז"ל‪ ,‬רק איזו תלמיד כתבו על‬ ‫הגליון‪ ,‬והמדפיס חשב שהן דברי רש"י ז"ל‪ ,‬ותדע שכן הוא‪,‬‬ ‫שברש"י קלף ישן נושן לא מצאתי‪ ,‬תאמין לי גם בדפוס ישן‬ ‫יד‬ ‫אינו שם‪ ,‬יעיין האינו מאמין"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אולם רבינו הט"ז בפירוש דברי דוד על פירוש רש"י‪ ,‬כותב‬ ‫שרש"י כתב את פירושו בכמה מהדורות‪ ,‬בתחילה במהדורא‪-‬‬ ‫קמא כתב רש"י שלא מצא עד‪ ,‬ופירש אז מעצמו שהוא לשון‬ ‫הפרשה והבדלה‪ ,‬אך לאחר זמן‪ ,‬במהדורא‪-‬בתרא מצא רש"י‬ ‫עד בפסוק יתאמרו כל פועלי און‪ ,‬שהוא לשון תפארת‪ ,‬ורש"י‬ ‫כ"י ספריית קלאו (עותק סינסינטי ‪)1‬‬ ‫השאיר את שתי הגירסאות בתוך פירושו‪ .‬וכך גם כתב לבאר‬ ‫ב'צידה לדרך'‪.‬‬ ‫טו‬ ‫ההוכחה שרש"י חזר בו ונקט רק כפירוש השני ניתן לראות‬ ‫גם מתוך כ"י ספריית קלאו (עותק סינסינטי ‪ ,)1‬שם מופיע‬ ‫רק התוספת "האמרת והאמירך ‪ -‬לשון תפארת‪ ,‬כמו יתאמרו‬ ‫כל פועלי און"‪ ,‬בלי 'ומצאתי להם עד'! יד‬ ‫בכ"י פרנקפורט ‪ 24‬אין את המשפט 'ואני מצאתי להם עד'‪,‬‬ ‫אלא 'דבר אחר' טו‬ ‫כ"י ספריית אונ’ פרנקפורט ‪24‬‬ ‫בכ"י פרנקפורט ‪ 19‬מופיעה התוספת בתור פירוש ראשון‪,‬‬ ‫ואחריה כתוב 'כך הורו מורים'‪ ,‬ואחריה הפירוש של המשכה‬ ‫טז‬ ‫והבדלה‪ .‬טז‬ ‫כך או כך‪ ,‬מדובר בשני פירושים סותרים החלוקים אחד‬ ‫על השני‪ .‬בין אם נניח שבעל ההוספה הוא רש"י עצמו‬ ‫שחזר בו מהפירוש הראשון‪ ,‬או שזה אחד מתלמידיו [שכן‬ ‫ההוספה ודאי קדומה‪ ,‬ומתועדת בכתבי יד ובאחד הדפוסים‬ ‫הראשונים]‪.‬‬ ‫אגב עיסוקנו בדברי רש"י כאן‪ ,‬מן הראוי לציין שתי נקודות‬ ‫נוספות‪ :‬בדפוסים שלנו כתוב ברש"י "הבדלתי לך מאלהי‬ ‫‪23‬‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪19‬‬ ‫כ"י ספריית אונ' תשרי‬ ‫פרנקפורט‬ ‫אמר ּו ֶ ּג ׁש הָ ְלאָ ה"‬ ‫"וַ ּי ֹ ְ‬ ‫'גש הלאה' הוא לשון נחת או נזיפה? מתברר שבעניין זה היה לו לרבי יוסף קרא וויכוח עם רש"י רבו‪,‬‬ ‫והמדפיסים חיברו את שני הפירושים יחד‬ ‫ג‬ ‫הפתרון‪ ,‬כפי שאתם כבר משערים‪ ,‬נעוץ בנוסחאות של רש"י‪ .‬יש כאן שתי שיטות‬ ‫אנשי סדום צרים על בית לוט שהמלאכים נמצאים בו‪ ,‬לוט יוצא אליהם ומתחנן 'אל‬ ‫מנוגדות בתכלית וחלוקות ביניהם ‪ -‬והן עורבבו זו בזו כמעט בלי היכר‪.‬‬ ‫נא אחי תרעו' (בראשית יט‪ ,‬ז)‪ ,‬ואף מציע להוציא את בנותיו‪ ,‬אנשי סדום בתגובה‬ ‫הבה נתבונן בצילום נוסח דפוס רג'יו דה קלבריאה (הפיסוק והניקוד‪ ,‬הסוגריים‬ ‫"ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט"?‬ ‫עונים לו ֶ ּ'ג ׁש ָהלְ ָאה' ומוסיפים‪ָ :‬‬ ‫ופתיחת קיצורים – אינם במקור)‪ :‬יז‬ ‫המילים 'גש הלאה' נשמעות מובנות למדי‪ ,‬בשפה בת ימינו היו קוראים לזה 'זוז‬ ‫ֹאמר ּו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ‪ -‬המשך להלן‪ ,‬כמו זְ ֵרה ָהלְ ָאה‪ .‬ודבר נזיפה הוא‪ ,‬לומר אין אנו‬ ‫וַ ּי ְ‬ ‫הצידה'‪ .‬אולם כשמעיינים בפירוש רש"י על אתר ‪ -‬אנו רואים אריכות גדולה מאוד‪,‬‬ ‫יך ַאל ִּת ַ ּגע (במקור כתוב ַאל ִּת ַ ּג ׁש ִּבי‪ִּ ).‬בי‪ ,‬וכן ְ ּג ׁ ָשה ִּלי‬ ‫חוששין לך‪ .‬ודומה לו ְק ַרב ֵאלֶ ָ‬ ‫ואף מבלבלת‪ .‬נעתיק את לשון רש"י במהדורות הנפוצות (הפיסוק אינו במקור)‪:‬‬ ‫וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה ‪ -‬המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך [ואל תתמה על לשון גשה האמור כאן‪,‬‬ ‫ֹאמר ּו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ‪ -‬קרב להלאה‪ ,‬כלומר התקרב לצדדין והתרחק ממנו‪ .‬וכן כל הלאה‬ ‫וַ ּי ְ‬ ‫יך (ישעיה סה‪ ,‬ה)]‪ ,‬ועל שאתה‬ ‫שכן דרך המקראות לדבר כן כמו ָהא ְֹמ ִרים ְק ַרב ֵאלֶ ָ‬ ‫שבמקרא לשון ִרחוּק‪ ,‬כמו זְ ֵרה ָהלְ ָאה (במדבר יז‪ ,‬ב)‪ ,‬הנה החצי ממך והלאה (שמואל‬ ‫מליץ על האורחים‪ ,‬איך מלאך לבך? ָה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר ‪ -‬אדם נכרי יחידי אתה בינינו‬ ‫א' כ‪ ,‬כב)‪ּ ֶ ,‬ג ׁש ָהלְ ָאה ‪ִ -‬ה ָּמ ׁ ֵש ְך להלן‪ ,‬בלשון לע"ז טרי"י טי"י ד"י נו"ש [‪-‬משוך‬ ‫שבאת לגור‪ ,‬וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט ‪ -‬נעשית מוכיח אותנו?!‬ ‫את עצמך מאיתנו (אוצר לעזי רש"י לר"מ קטן)‪ ].‬ודבר נזיפה הוא‪ ,‬לומר‪ :‬אין אנו‬ ‫יך ַאל ִּת ַ ּג ׁש ִּבי (ישעיה סה‪ ,‬ה)‪ ,‬וכן ְ ּג ׁ ָשה ִּלי וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה‬ ‫חוששין לך‪ .‬ודומה לו ְק ַרב ֵאלֶ ָ‬ ‫אפשר לראות שנוסחת הדפוסים שלנו מכילה תוספות שונות מעבר לדפוס זה‪,‬‬ ‫כמו פסוקים נוספים ושינויי מילים‪ ,‬אולם ההבדל העיקרי הוא בכך שכל הקטע על‬ ‫(ישעיה מט‪ ,‬כ) ‪ִ -‬ה ָּמ ׁ ֵש ְך לצדדין בעבורי ואשב אצלך‪ ,‬אתה מליץ על האורחים? איך‬ ‫ה'לשון נחת' לא קיים כלל בדפוס זה‪[ .‬כמו כן‪ :‬הקטע שהקפנו בסוגריים מרובעות‬ ‫מלאך לבך?! על שאמר להם על הבנות אמרו לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה‪ ,‬לשון נחת‪ .‬ועל שהיה‬ ‫נראה הוספה‪ ,‬מאחר שהפסוק המצויין שם כבר הובא לעיל‪ ,‬וזה נראה תוספת ביאור‬ ‫מליץ על האורחים אמרו‪ָ :‬ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר ‪ -‬אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור‪,‬‬ ‫שנכתבה בצד הגליון ואחר כך הוכנסה פנימה]‪.‬‬ ‫וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט ‪ -‬ונעשית מוכיח אותנו?!‬ ‫למעשה אנו כבר יכולים להבין את כל מפרשי רש"י זולת ה'גור אריה' על שלא‬ ‫המעיין ברש"י יוכל להבחין על נקלה שיש כאן סתירה מתחילת הדברים לסופם‪:‬‬ ‫התייחסו לקושיא זו‪ .‬שכן אם אך הנוסח שעמד לפניהם היה כמו זה שבדפוס רג'יו ‪-‬‬ ‫בתחילה כותב רש"י ש'גש הלאה' הוא לשון ריחוק ‪ -‬משוך את עצמך הלאה‬ ‫הרי שהסתירה לא היתה קיימת כלל‪ .‬אולם ה'גור אריה' שהתייחס רק לפירוש של‬ ‫והתרחק‪ ,‬ואף מדגיש 'ודבר נזיפה הוא'‪ .‬ואילו בהמשך הוא כותב "על שאמר להם‬ ‫'לשון נחת' הכיצד זה לא הקשה על הסתירה בדברי רש"י?‬ ‫על הבנות‪ ,‬אמרו לו 'גש הלאה' לשון נחת"‪ .‬כיצד 'לשון נחת' זה מתיישב עם 'דבר‬ ‫כעת נביט בדפוס רבי שלמה אלקבץ שנדפס שנה אחרי דפוס רג'יו‪ :‬יח‬ ‫נזיפה הוא' שכתב רש"י קודם לכן?‬ ‫הגה"ק רבי דוד פארדו‪ ,‬מחותנו של החיד"א‪ ,‬אכן עומד בספרו 'משכיל לדוד' על‬ ‫ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ‪ -‬כשאמר להם על הבנות אמרו לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה‪ ,‬לשון נחת‪ .‬ועל שאתה מליץ‬ ‫קושיא זו‪ ,‬ומתרץ‪:‬‬ ‫על האורחים ‪ -‬כפי שנראה בצילום‪-‬איך מלאך לבך? ָה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר ‪ -‬אדם נכרי‬ ‫יחידי אתה בינינו שבאת לגור‪ ,‬וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט ‪ -‬ונעשית מוכיח אותנו?!‬ ‫גש הלאה לשון נחת וכו' ‪ -‬לאו דוקא נחת‪ ,‬דהא בסמוך קאמר שדבר נזיפה הוא לומר‬ ‫אין אנו חוששין לך‪ .‬אלא כלומר לשון נחת לגבי מה שאמרו על האורחים‪ .‬שאמרו‬ ‫כעת מובנים להפליא דברי ה'גור אריה'‪ :‬לפניו עמד כנראה נוסח כמו זה שבדפוס‬ ‫לו‪ :‬האחד בא לגור וכו' עתה נרע לך וכו'‪.‬‬ ‫אלקבץ‪ .‬וכאן באמת כותב רש"י רק את ההבדל בין 'גש הלאה' שהוא לשון נחת לבין‬ ‫'האחד בא לגור' וכו' שהם דברים קשים‪ .‬ושוב ‪ -‬אין שום סתירה‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬אמנם 'גש הלאה' הוא דבר נזיפה‪ ,‬אבל ביחס לדיבורים הקשים שבאו לאחר‬ ‫מכן כולל האיום 'עתה נרע לך מהם' עדיין 'גש הלאה' הוא לשון נחת‪.‬‬ ‫הסתירה נוצרה כשמדפיס כלשהוא הלך ולש את שתי הנוסחים לעיסה אחת‪ .‬כבר‬ ‫בדפוס ונציה רע"ח מופיעים שני הנוסחים ביחד‪ ,‬בצורה מקוצרת יותר‪ ,‬ובדפוס‬ ‫אבל אם נעיין מה אומרים שאר מפרשי רש"י‪ ,‬כמו הרא"ם וה'גור אריה'‪' ,‬לבוש‬ ‫ונציה רפ"ה כבר מופיע נוסח כמעט זהה לדפוסים שלנו‪.‬‬ ‫האורה' לרבי מרדכי יפה‪' ,‬דברי דוד' להט"ז‪ ,‬וה'שפתי חכמים' ‪ -‬נראה פליאה‬ ‫גדולה‪ :‬הם אינם מתייחסים כלל לתמיהה בולטת זו! הרא"ם למשל עוסק בפירוש‬ ‫מהו נוסח רש"י האמיתי? ובכן כמו בהרבה מקרים ‪ -‬היה קשה לדעת מהו‪ .‬אלא‬ ‫המילים 'גש הלאה' לפי תחילת דבריו של רש"י שהכוונה 'התקרב לצדדים והתרחק‬ ‫שכאן בא לעזרתנו הדפוס הראשון‪ ,‬רומא ר"ל‪ ,‬שם מוזכר במפורש שמו של בעל‬ ‫מאיתנו'‪ ,‬ומכאן הוא עובר לביאורו של רש"י על המילים 'האחד בא לגור'‪ ,‬בלא‬ ‫ההוספה! וזה הלשון (הפיסוק וסימני הקריאה אינם במקור)‪:‬‬ ‫להזכיר אפילו את הרעיון ש'גש הלאה' הוא לשון נחת‪ .‬לעומתו‪ ,‬ה'גור אריה'‬ ‫גש הלאה ‪ -‬כשאמר להם על הבנות אמרו 'גש הלאה'‪ ,‬לשון נחת ועל שאתה מליץ‬ ‫מתייחס רק לדברי רש"י אודות 'גש הלאה' שהוא לשון נחת‪ ,‬ולא מזכיר כלל את‬ ‫על האורחין אמרו לו 'איך מלאך לבך'! ור' יוסף בר' שמעון אומר‪ :‬הלא גש הלאה‬ ‫העובדה שלעיל כתב רש"י שזה דבר נזיפה‪ .‬מדוע מתעלמים כל המפרשים האלו מן‬ ‫אינו אלא לשון דחייה ודחיפה‪ ,‬כמו 'קרב אליך אל תגע בי' וכמו 'ואת האש זרה‬ ‫הקושיא המדוברת?‬ ‫הלאה (במדבר יז‪ ,‬ב) וכמו 'והגלתי אתכם מהלאה לדמשק' (עמוס ה‪ ,‬כז)‪ ,‬שאף‬ ‫יח‬ ‫יז‬ ‫דפוס ר' שלמה אלקבץ (סריקת 'אוצרות התורה')‬ ‫דפוס רג'יו דה קלבריאה (עותק ספריית פרמה)‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪24‬‬ ‫כאן לוט היה מתחבט לפניהם על האכסנאים‪,‬‬ ‫יט‬ ‫והם אומרים לו 'קרב אליך אל תפגע בנו'‪ ,‬שאם‬ ‫אתה אומר 'קרב אלינו ושמע דברינו הוא' הוא‪,‬‬ ‫מה צורך לדבר זה? והלא לוט קרוב אליהם עומד‪,‬‬ ‫כמו שמצינו 'ויצא אליהם לוט הפתחה' אלא על‬ ‫כרחך לשון הרחקה הוא‪ ,‬כלומר 'לך מעמנו'‪ ,‬והודה‬ ‫המורה לדבריו‪ָ .‬ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר ‪ -‬אדם נכרי יחידי‬ ‫אתה בינינו שבאת לגור‪ ,‬וַ ִ ּי ׁ ְש ּפוֹ ט ׁ ָשפוֹ ט ‪ -‬נעשית‬ ‫מוכיח אותנו?! יט‬ ‫ר' יוסף בר' שמעון הוא רבי יוסף קרא‪ ,‬תלמיד‬ ‫חבר של רש"י‪ ,‬שכתב בעצמו פירוש על חלקים‬ ‫גדולים מהתנ"ך‪ ,‬מעט מזה מודפס ב'מקראות‬ ‫גדולות' הנפוצים‪ .‬ומתוך הקטע הזה אנו למדים‬ ‫שהרעיון של 'גש הלאה' ‪ -‬לשון דחיה ודחיפה‬ ‫דפוס רומא ר"ל (עותק ספריית פרמה)‬ ‫[ונזיפה] היה חידוש שלו שהוא התווכח עמו 'עם‬ ‫כ‬ ‫המורה'‪ ,‬דהיינו רש"י‪' ,‬והודה המורה לדבריו'‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הפירוש ש'גש הלאה' הוא לשון נחת‪,‬‬ ‫הוא מרש"י עצמו [וכעין זה בבראשית רבה (נ‬ ‫ג) "לוט היה ארכי הדיינים שבכולן‪ ,‬בשעה שהיה‬ ‫אומר להם דברים שהם ערבים להם הן אומרים‬ ‫לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ‪ -‬סק לעיל (כלומר‪ ,‬עלה למעלה אל‬ ‫מקום מכובד‪ ,).‬ובשעה שהיה אומר להם דברים‬ ‫שאין ערבים להם‪ ,‬היו אומרים לו‪ :‬האחד בא לגור‬ ‫וישפוט שפוט‪ ].‬ואילו הפירוש השני הוא של רבי‬ ‫יוסף קרא‪.‬‬ ‫באופן דומה למדי נמצאים הדברים בכ"י מינכן ‪,5‬‬ ‫שם הוא מכונה בכינוי ר' יוסף קרא‪ .‬כ‬ ‫בכמה כתבי יד מחולקים הדברים כך‪ ,‬בתוך העמוד‬ ‫כתוב [או מודפס] הנוסח כמו שהוא בדפוס‬ ‫אלקבץ‪ ,‬ובצד הגליון ישנה הגהה בלשון הזה‬ ‫[העתקנו כאן מכ"י הספריה הלאומית ‪:]3°2009‬‬ ‫כ"י מינכן ‪5‬‬ ‫רבי יוסף ב"ר שמעו' פירש‪ :‬אין ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה אלא‬ ‫כא‬ ‫לשון דחייה ודחיפה‪ ,‬כלומר‪ :‬לך מעמנו‪ .‬כמו ְ ּג ׁ ָשה‬ ‫ִּלי וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה שפתרונו 'הרחק ממנו'‪ .‬אף זה‪ ,‬גש‬ ‫הלאה‪ ,‬הרחק עצמך ממנו הלאה [‪ ]...‬כמו וְ ֶאת‬ ‫ָה ֵא ׁש זְ ֵרה ָהלְ ָאה‪ .‬שאף כאן לוט היה מליץ על‬ ‫האכסנאים‪ .‬ואם הם אומרים 'קרב אצלינו ושמע‬ ‫דברינו' מה צורך לדבר זה? והלא לוט קרוב אליהם‬ ‫היה שנאמר וַ ֵ ּי ֵצא ֲאלֵ ֶהם לוֹ ט ַה ּ ֶפ ְת ָחה‪ .‬אלא על‬ ‫כרחך לשון הרחקה הוא‪ ,‬כמו לך מעמנו‪ ,‬והודה‬ ‫המורה לדבריו‪ .‬כא‬ ‫בשלב כלשהוא נשמט שמו של ר"י קרא‪ ,‬ושני‬ ‫הפירושים נבללו ביחד כאילו רש"י אמרם‪,‬‬ ‫ואפילו 'דבר אחר' כדי לציין שמדובר בפירוש‬ ‫אחר ‪ -‬אין‪ .‬כך הוא כבר המצב בדפוס ליסבון‬ ‫רנ"א‪ ,‬בנוסח שכבר משקף את המצב בדפוסים‬ ‫הנפוצים בימינו‪ ,‬אם כי עדיין 'מקוצר' הרבה‬ ‫יותר‪:‬‬ ‫ויאמרו גש הלאה ‪ -‬לפי פשוטו המשך להלן‬ ‫והתרחק מעלינו‪ .‬וכן כל 'הלאה' שבמקרא לשון‬ ‫הפרדה להלן‪ ,‬כמו 'זרה הלאה'‪ ,‬ודבר נזיפה הוא‪,‬‬ ‫לומר אין אנו חוששין לך‪ .‬ודומה לו 'קרב אליך‬ ‫כ"י הספריה הלאומית‪ ,‬ישראל‬ ‫אל תגש בי כי קדשתיך'‪ ,‬וכן 'גשה לי ואשבה' ‪-‬‬ ‫המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך‪ .‬ואל תתמה‬ ‫על לשון גישה האמור כאן‪ ,‬שדרך המקראות לדבר‬ ‫‪25‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫נלקח ארון האלקים קודש הקדשים‬ ‫“נלקח ארון האלקים‪ ,‬קדש קדשים‪ ,‬הרב הגדול רבנו שלמה זצ"ל בן‬ ‫שעה שאנו עוסקים בחקר כתבי יד עתיקים של נוסחאות רש"י‪ ,‬כאן המקום‬ ‫הקדוש ר’ יצחק הצרפתי זצ"ל‪ ,‬מאתנו שנת תתס"ה בכ"ט בתמוז ביום‬ ‫להביא צילום של כתב‪-‬יד עתיק יומין של פירוש רש"י לתורה‪ ,‬כת"י יד‬ ‫חמישי‪ ,‬ובן ס"ה שנה היה כשנתבקש בישיבה של מעלה"‪.‬‬ ‫פרמה (אוסף דה רוסי ‪ ,)175‬שכתיבתו נשלמה במרחשוון ד’ אלפים ס"ו‪,‬‬ ‫‪ 200‬שנה לאחר פטירת רש"י‪ ,‬ובסיום הפירוש על התורה‬ ‫מופיע תיעוד על תאריך פטירתו של רש"י הקדוש‪ ,‬זהו‬ ‫מהמקורות הקדומים בו אנו מוצאים מקור ברור שרש"י‬ ‫אכן הסתלק לישיבה של מעלה ביום כ"ט בתמוז‪ ,‬ואגב‬ ‫אנו מוצאים כאן גם את התואר “הקדוש" על אביו של‬ ‫רש"י “רבי יצחק הצרפתי"‪:‬‬ ‫הנוסח של הדפוסים הנפוצים היום נמצא כבר ‪ -‬בשינויים קטנים ‪ -‬החל ממקראות‬ ‫כן‪ .‬כמו 'האומרים קרב אליך ואל תגש בי'‪ .‬גש הלאה‪ ,‬על שאמר להם על הבנות‬ ‫גדולות ונציה רע"ח‪ ,‬ראו למשל צילום מחמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד‪ ,‬הכל של‬ ‫אמרו לו גש הלאה‪ ,‬לשון נחת‪ ,‬וכו'‪ .‬כב‬ ‫דפוס בומברג המפורסם (וכך גם במקראות גדולות ונציה רפ"ה)‪ .‬כג‬ ‫"אָ ז ה ּו ַחל"‬ ‫אם בחומשים שלנו כתוב ברש"י ש'הוחל' הוא לשון חולין‪ ,‬מדוע כותב הרא"ם שרש"י‬ ‫לא פירש כלום אם התיבות 'אז הוחל' הוא לשון התחלה או לשון חולין?‬ ‫ד‬ ‫מדברי הרא"ם עולה באופן ברור שברש"י שלפניו לא היו כתובות המילים 'לשון‬ ‫בפרשת בראשית (סוף פרק ד) מפרש רש"י את הפסוק 'אז הוחל לקרוא בשם ה'‪' :‬אז‬ ‫חולין'‪ .‬ואכן כשמסתכלים בדפוסים קדומים כמו רומא‪ ,‬רג'יו‪ ,‬אלקבץ‪ ,‬דפוסי ונציה‪,‬‬ ‫הוחל – לשון חולין – לקרוא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב"ה‬ ‫אישאר‪ ,‬ליסבון‪ ,‬אויגשפורג (רצ"ד)‪ ,‬ועוד‪ ,‬רואים שהמילים 'לשון חולין' אינן‬ ‫לעשותן עבודה זרה ולקרותן אלהות‪'.‬‬ ‫קיימות‪ .‬הן היו כנראה פירוש שנכתב בצד הגליון על ידי מישהו שהבין כך‪ ,‬ולאחר‬ ‫מלשונו של רש"י נראה שהוא מפרש את 'הוחל' מלשון חילול או חולין – ולא‬ ‫מכן – כדרכם של הגהות בגליון – הן הסתננו לתוך דברי רש"י‪.‬‬ ‫מלשון התחלה כפשוטו של מקרא‪ ,‬וכפי שמפרשים רשב"ם ראב"ע רמב"ן והתרגום‬ ‫המיוחס ליונתן‪.‬‬ ‫ה'חשודה' האולטימטיבית להוספות כאלו היא מהדורת אמשטרדם ת"מ‪ ,‬שתוספות־‬ ‫מאוחרות רבות בלשון רש"י (פעמים רבות בסוגריים עגולים) נזקפות לחובתה‪ .‬כד‬ ‫יתירה מזו‪ :‬הרא"ם‪ ,‬המסתפק אם לפרש לשון חולין או לשון התחלה‪ ,‬מתעלם לגמרי‬ ‫מדברי רש"י אלו‪ ,‬וכותב‪" :‬אבל רש"י לא פירש כלום אם הם מעניין התחלה‪ ,‬ופירוש‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬בדפוס רומא הלשון הוא 'אז הוחל לקרוא – אז התחילו לקרוא' וכו'‪.‬‬ ‫'אז הוחל' – אז התחיל לקרוא את שמות האדם והעצבים כו'‪ ,‬או מעניין חלול‪ :‬אז‬ ‫אמנם לא מצאנו לשון זה בשום מקור אחר‪ ,‬ומסתבר שאינו מקורי‪ .‬אבל ודאי כותב‬ ‫נתחלל השם לקרוא שמות האדם והעצבים כו'‪ .‬אלא אדרבה‪ ,‬גלה דעתו בפסוק 'וזה‬ ‫הנוסח הזה הבין את כוונת רש"י מענין התחלה ולא מענין חילול‪ .‬כה‬ ‫החילם' שהוא מעניין התחלה"‪.‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫פירוש רש"י על התורה לא קפא על שמריו מעת שכתבו המורה הגדול‪ ,‬רש"י עצמו כנראה הוסיף תוספות ותיקונים בפירושו‪ ,‬שלא כולן נכנסו לכל ההעתקות שהתחילו‬ ‫להתפזר בכל תפוצות העולם היהודי עוד בימיו‪ .‬תלמידיו עוד הוסיפו רבות‪ ,‬והוספותיהן לפעמים נתפסו ככאלו של רש"י‪ .‬עד שהגיע הדפוס לא היה שייך לדבר בכלל על נוסח‬ ‫אחיד של רש"י‪ ,‬כי לידי המדפיסים הגיעו כתבי יד שונים זה מזה בשינויים גדולים בפרטים רבים ומגוונים‪ .‬גם בדפוסים הראשונים עדיין נשתנו הנוסחאות שינוי גדול למדי‪.‬‬ ‫נוסח אחיד כלשהו התחיל להתגבש בעקבות דפוסי ונציה‪ ,‬שהם היו בדרך כלל אבות אבותיהם של כל הדפוסים שבאו מכאן והלאה‪ ,‬ועדיין עד היום יש שינויים רבים גם בינם‬ ‫ובין הנוסח הנפוץ‪ ,‬וגם בין מהדורות שונות של דפוסים אפילו בימינו‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬שכאשר הלומד פירוש רש"י נתקל בקושיות ובחוסר הבנה‪ ,‬עליו לדעת שלפעמים יכול להיות שהתשובה על תמיהה זו נעוצה בטעות הדפוס והמעתיקים‪ .‬אם כי‬ ‫כמובן לא כל אחד יכול לקבוע על דעת עצמו שיש כאן טעות סופר‪ ,‬אלא שהדברים צריכים תמיד בירור מעמיק ויסודי במקורות נאמנים‪.‬‬ ‫כד‬ ‫כב‬ ‫חמשה חומשי תורה דפוס אמשטרדם ת"מ (עותק הספריה הלאומית)‬ ‫חמשה חומשי תורה דפוס ליסבון רנ"א (עותק האק' למדעים‪ ,‬ליסבון)‬ ‫כה‬ ‫כג‬ ‫רש"י על התורה דפוס רומא ר"ל (עותק ספריית פרמה)‬ ‫חמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד (עותק הספריה הלאומית‪ ,‬ישראל)‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪26‬‬ ‫בס"ד‬ ‫חבורת 'דב_קים בתורה'‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫מהות התוכנית והמבחן‬ ‫מה?‬ ‫בני חבורת יודעי ומשנני התורה שבכתב‪ ,‬יוכלו להשתתף‬ ‫במערך מבחנים בסגנון שבועי מצטבר ומאתגר‪ ,‬לשינון וידיעת‬ ‫כל חמשה חומשי תורה על בוריים‪.‬‬ ‫מבנה המבחן‬ ‫איך?‬ ‫בכל שבוע ייערך מבחן עם שאלה חדשה‬ ‫זכיה‬ ‫על פרשת השבוע‪ ,‬המתווסף לפרשיות הקודמות‪.‬‬ ‫ישירה‬ ‫(לדוגמא‪ :‬בראשית – שאלה ‪ ,1‬נח – ‪ 2‬שאלות‪ ,‬לך‪-‬לך – ‪ 3‬שאלות‪,‬‬ ‫עד לפרשת ויקרא מקסימום ‪ 25‬שאלות שבועיות‪ .‬החל מפרשת צו והלאה‪:‬‬ ‫ללא‬ ‫המבחן כולל ‪ 25‬שאלות אקראיות המקיפות את כל הפרשיות שנלמדו מתחילת השנה)‬ ‫הגרלה!‬ ‫תנאי הצטרפות לחבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫למי?‬ ‫החבורה מיועדת עבור משנני ויודעי התורה הדבקים בתורה כפשוטו וכמשמעו‪,‬‬ ‫ועל כן ההשתתפות בו מוגבלת ללומדים והנבחנים הקבועים בלבד‪ .‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫שים לב! יש לנו אוצר‬ ‫ִ ּ ׁב ְשבִ ילְָך!‬ ‫בפרשיות בראשית ונח‪ :‬התוכנית פתוחה לכולם – כולם מוזמנים להצטרף!‬ ‫מפרשת לך‪-‬לך והלאה‪ :‬ההצטרפות מותנית לנבחנים לכל הפחות ‪ 50‬מבחנים בהצלחה‬ ‫הזכאות להשתתפות במבחנים‬ ‫מי?‬ ‫תנאי בסיס‪:‬‬ ‫• לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י בקביעות‬ ‫• ביצוע של לכה"פ ‪ 5‬מבחנים יומיים ‪ +‬מבחן שבועי אחד באותו שבוע ‪ -‬בהצלחה‪.‬‬ ‫זכאות להשתתפות‪:‬‬ ‫• חובת רציפות‪ :‬צבירה של ‪ 4‬שבועות רצופים שבהם לא היית זכאי להיבחן (עקב‬ ‫שלא נערכו מבחנים יומיים וכדו') או שנכשלת במבחן – תוביל ליציאה מהתוכנית‪.‬‬ ‫כך נראית הצבירה בארנק‪:‬‬ ‫תכנית המלגות והפרסים‪:‬‬ ‫• ציון עובר‪ 80% :‬ומעלה (דהיינו‪ ,‬במבחנים הראשונים בהם סך השאלות מועט‪,‬‬ ‫נדרשת הצלחה מלאה בתשובות כדי לעבור‪ .‬לאחר ‪ 4‬כישלונות רצופים במבחן‪,‬‬ ‫סכום‬ ‫סך מבחנים‬ ‫סך מבחנים‬ ‫תישלל הזכאות להשתתפות בתכנית)‪.‬‬ ‫בארנק‬ ‫בהצלחה‬ ‫תגמול‬ ‫בהצלחה‬ ‫• נבחן שיצא מהתכנית מכל סיבה שהיא‪ ,‬יוכל לחזור שנית ולהצטרף‪ ,‬בהינתן התנאים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪( ₪ 0‬השתתפות‬ ‫כרטיס להגרלת ענק‬ ‫‪1-20‬‬ ‫‪10-19‬‬ ‫בהגרלות)‬ ‫מתי?‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪₪ 52.5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כרטיס להגרלת ענק נוספת‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪20‬‬ ‫זמני המבחן‬ ‫‪₪ 120‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ ₪ 2.5‬לכל מבחן‬ ‫‪21-29‬‬ ‫המבחן פתוח מדי שבוע מיום חמישי בבוקר ועד יום שני בבוקר‬ ‫כולל תגמול רטרואקטיבי‬ ‫שנצברו מתחילת השנה!‬ ‫מצטבר על כל המבחנים‬ ‫‪₪ 240‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ ₪ 4‬לכל מבחן‬ ‫‪30-39‬‬ ‫איפה?‬ ‫‪₪ 400‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪₪ 440‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ ₪ 6‬לכל מבחן‬ ‫‪40-49‬‬ ‫מיקום המבחן‬ ‫‪ ₪ 8‬לכל מבחן‬ ‫‪50-54‬‬ ‫‪!₪ 500‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מופיע במערכת המבחנים בקול התורה ובנדרים‪ +‬בקטגוריית 'דבקים בתורה'‬ ‫הקפיצה בסכום מתרחשת באופן אוטומטי‬ ‫בונוס ‪!₪ 60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫שימו לב – המבחן יהיה פתוח לזכאים בלבד‬ ‫ברגע ההגעה למבחן ה‪ 40 ,30 ,21-‬ו‪50-‬‬ ‫סה"כ מלגה ללא הגרלה ‪!₪ 500 -‬‬ ‫באמצעות העדכון הרטרואקטיבי‪.‬‬ ‫אם אינכם זכאים‪ ,‬יופיעו לכם במערכת התנאים לזכאות‬ ‫המלגות יחולקו אך ורק בסיום השנה | המלגות יועברו באמצעות כרטיסי 'תורה כארד' השווים ערך לכסף מזומן למימוש באלפי חנויות‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬ ‫לימוד חומש‪-‬ורש"י‬ ‫בעולם הישיבות‬ ‫‪28‬‬ ‫גדליה נוימן‬ ‫גריינמן‬ ‫אלעזר‬ ‫אהרן‬ ‫הרבהרב‬ ‫סקירה היסטורית מקיפה‪ ,‬המתפרסת על פני עשרות עיירות‬ ‫וערים‪ ,‬בכמה ארצות ומדינות‪ ,‬מקפלת בתוכה מאות שנים ודורי‬ ‫דורות של מסורת לימוד התורה בעולם הישיבות בטהרתה‪,‬‬ ‫ופותחת לראשונה צוהר אל לימוד "חומש ורש"י" בהיכלי הישיבות‬ ‫הקדושות‪ ,‬על פי הדרכתם של מרנן ורבנן ראשי הישיבות זצוק"ל‬ ‫המזרח כמו בישיבות הונגריות‪ ,‬בישיבות חסידיות‬ ‫משכך‪ ,‬לא כל סדר לימוד‪ ,‬חשוב ככל שיהיה‪,‬‬ ‫"מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם"‬ ‫בגליציה כמו בישיבות באנגליה ורוסיה‪.‬‬ ‫נכנס בקלות אל רשימת סדרי הלימוד בישיבות‬ ‫(יומא כח‪ ,‬ב) ‪ -‬מאז הישיבה של שם ועבר בארץ‬ ‫הצד השווה שבהם‪ ,‬שמקצה הארץ ועד קצה‬ ‫הקדושות‪ .‬ברוב הישיבות הקפידו רק על‬ ‫ישראל‪ ,‬בה למד יעקב אבינו‪ ,‬ומאז הישיבה של‬ ‫הארץ‪ ,‬מדור לדור‪ ,‬הסכימו מרנן ורבני מאורי‬ ‫סדרי לימוד של גמרא עם פירושי הראשונים‬ ‫שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב שהיו זקנים‬ ‫הדורות‪ ,‬ראשי הישיבות‪ ,‬שלצד החובה להשקיע‬ ‫והאחרונים; היו ישיבות‪ ,‬כמו במדינות הונגריה‬ ‫היושבים בישיבה‪ ,‬ומאז בית התלמוד אשר תיקן‬ ‫בעיקר הלימוד בגמרא ברוב ככל שעות היום‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שהוסיפו גם סדרי לימוד הלכה והוראה;‬ ‫יהודה בארץ גושן בשליחותו של יעקב‪ ,‬ועד ימינו‬ ‫הרי שלימוד חומש ורש"י‪ ,‬גם צריך להיות חלק‬ ‫בהמשך הדורות‪ ,‬נוספו סדרי 'לימוד מוסר' בהיכלי‬ ‫אנו בשנת תשפ"ז‪ ,‬לא פסקה ישיבה מישראל‪.‬‬ ‫בלתי נפרד מלימודיו של בחור ישיבה‪ ,‬לא פחות‬ ‫הישיבות‪ ,‬דבר שכידוע עורר תחילה פולמוס ער‬ ‫הישיבות הקדושות‪ ,‬היו ונשארו סלע קיומו של‬ ‫מלימודיו של אברך כולל‪ ,‬ילד בתלמוד תורה‪ ,‬או‬ ‫ולא בקלות הסכימו כולם על הוספת סדר לימוד‬ ‫העם היהודי; הישיבות היו ונשארו כבשן בוער עד‬ ‫כל יהודי באשר הוא‪.‬‬ ‫חדש זה בישיבות; בישיבות החסידיות אף הוסיפו‬ ‫לב השמים בו נצרפו נשמות ישראל מדור לדור‬ ‫סדרי לימוד בספרי חסידות‪.‬‬ ‫באש קודש של אהבת ושקידת התורה; והם היו‬ ‫בפתח הדברים חשוב להדגיש‪ :‬סקירה זו היא רק‬ ‫סקירה חלקית על חלק קטן מהישיבות הקדושות‪,‬‬ ‫אך היה עוד לימוד אחד חשוב ויסודי‪ ,‬שמקום של‬ ‫ונשארו המקור להעברת מסורת התורה בטהרתה‬ ‫וקצרה היריעה מהכיל את כל מאות הישיבות‬ ‫כבוד היה לו בכל היכלי הישיבות‪:‬‬ ‫ובנצחיותה‪.‬‬ ‫במשך הדורות בהם למדו חומש ורש"י (ראה‬ ‫"פרשת השבוע‪ ,‬חומש ורש"י!"‬ ‫זו הסיבה שכל כך הקפידו מאורי האומה‪ ,‬ראש‬ ‫למשל בספר 'ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן'‪,‬‬ ‫בסקירה שלפנינו נגלה תמונה מפעימה‪ ,‬כיצד‬ ‫הישיבות‪ ,‬על שמירת צביונם ותבניתם של‬ ‫שבכל פרק על אחת מהישיבות בהונגריה מוזכר‬ ‫לימוד זה של חומש ורש"י‪ ,‬התקבל והשתרש‬ ‫הישיבות הקדושות‪ ,‬בלי לשנות מאומה מסדרי‬ ‫סדר לימוד של חומש ורש"י)‪ .‬אולם די בלקט‬ ‫במאות השנים האחרונות בישיבות הקדושות‬ ‫הלימוד וצורת מסירת התורה‪ ,‬מתוך ידיעה שכל‬ ‫המובא כאן כדי להעניק מבט כללי על החשיבות‬ ‫מכל הארצות והמדינות‪ ,‬בישיבות ליטאיות כמו‬ ‫ישיבה היא חוליית זהב בשרשרת הנמשכת ברצף‬ ‫העליונה אשר העניקו מרנן ראשי הישיבות‬ ‫בישיבות אשכנז וגרמניה‪ ,‬בישיבות של עדות‬ ‫אחד מימי האבות וקבלת התורה בסיני‪ ,‬עד ביאת‬ ‫ללימוד חומש ורש"י‪.‬‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫תהילה לא‪-‬ל גאוני הזמן אשר לומדים כסדר הראוי‬ ‫והנכון‪ ,‬אמנם ראוי היה שישגיחו בעין חמלה‬ ‫ולזכות הדור שהמלמדים ילמדו עם תלמידים‬ ‫ישיבת ה'פרי מגדים'‬ ‫כראוי‪ ...‬ולא כאותן שלומדים עם תלמידים גפ"ת‬ ‫בפרנקפורט‬ ‫אם שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ חכים‬ ‫"לו חכמו ישכילו היו לומדים זה‬ ‫ורבי יתקרי‪ ,‬ובתנ"ך אין לו שום ידיעה"‪.‬‬ ‫אמנם ראוי היה‬ ‫ראשונה מכל"‬ ‫הגה"ק רבי יוסף תאומים זי"ע‪ ,‬הידוע בחיבורו‬ ‫שישגיחו בעין‬ ‫'פרי מגדים' על השלחן ערוך‪ ,‬שימש החל משנת‬ ‫ישיבת וולאז'ין‬ ‫חמלה ולזכות‬ ‫תקמ"א כרבה של פרנקפורט שעל יד נהר ה'אודר'‬ ‫בגרמניה‪ ,‬הידוע בשמה המקוצר "פפד"א"‬ ‫"תיכף אחרי התפילה התכנסו כל‬ ‫הבחורים וראש הישיבה למד עמהם‬ ‫את פרשת השבוע"‬ ‫הדור שהמלמדים‬ ‫(להבדיל מהעיר פרנקפורט השנייה‪ ,‬הממוקמת‬ ‫על ידי נהר ה'מיין'‪ ,‬ונקראה 'פרנקפורט דמיין'‪,‬‬ ‫בספר 'אבי הישיבות' מופיע התיאור הבא אודות‬ ‫ילמדו עם‬ ‫ובקיצור פפד"מ)‪ .‬שם גם עמד בראשות ישיבה‬ ‫לבחורים‪.‬‬ ‫'ישיבת וולאז'ין'‪ :‬התייחדה וולאז'ין בלימוד‬ ‫'תורה'‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬היינו חומש בפרשת‬ ‫תלמידים כראוי‬ ‫בין סדרי הלימוד בישיבתו קבע הפרי מגדים סדר‬ ‫לימוד בחומש ורש"י‪ ,‬והוא דרש מכל הבחורים‬ ‫ללא יוצא מן הכלל להשתתף בסדרים אלו‪ .‬כאשר‬ ‫היו אי אלו בחורים שבגאוות לבם סברו שאין זה‬ ‫ראוי לפי כבודם ללמוד חומש ורש"י‪ ,‬הביע הפרי‬ ‫מגדים את מורת רוחו על כך באחת מאגרותיו‬ ‫(אגרות פרי מגדים אגרת ה') בו הוא כותב‪:‬‬ ‫"והבחורים אשר אומרים כי חרפה להם ללמוד‬ ‫בישיבה פרשה חומש עם רש"י‪ ,‬וקפיטול (‪-‬פרק)‬ ‫בנביאים וכתובים‪ ,‬לו חכמו ישכילו היו לומדים‬ ‫זה ראשונה מכל‪ ,‬ראה נא הרא"ם ז״ל‪ ,‬אשר האיר‬ ‫עיני כל ישראל בחיבורו על רש"י על התורה‪ .‬ואני‬ ‫משבח הספרדיים בזה‪ ,‬אשר לימודם עולה יפה‪,‬‬ ‫ובוודאי כי לא אלמן ישראל בינינו האשכנזים‬ ‫ישיבת וולאז'ין‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪30‬‬ ‫תלמידיו שלא זלגו עיניו דמעות הרגשת חדוה‬ ‫השבוע‪ ,‬ואף הוא נכלל ב'לדעת הכל'‪ .‬לפחות‬ ‫ואהבת התורה‪.‬‬ ‫מתקופת הגה"ק רבי יצחק מוולאז'ין זי"ע ועד‬ ‫תום תקופת הנצי"ב זי"ע‪ ,‬היה הנוהג לפתוח את‬ ‫סדר היום בישיבה עם לימוד החומש‪ .‬ויש גם מי‬ ‫הגה"ק רבי‬ ‫ישיבת מיר‬ ‫שהעיד כי הגה"ק רבי חיים מוולאז'ין זי"ע בעצמו‬ ‫לימד בכל יום לבני הישיבה פרשה חומש‪.‬‬ ‫חיים מוולאז'ין‬ ‫"רבי ירוחם ממיר מסר בעצמו שיעור‬ ‫תיכף אחר התפילה היו מתכנסים בני הישיבה אצל‬ ‫השולחנות הארוכים‪ ,‬וראש הישיבה היה קורא‬ ‫בחומש ורש"י לבחורי הישיבה כדי‬ ‫זי"ע בעצמו‬ ‫לקבוע בלבם את יסודות האמונה"‬ ‫פרשה חומש ומבאר ומחדש כדרכו‪ .‬והגאון רבי‬ ‫אליהו חיים מייזל זצ"ל אב"ד לודז' רגיל היה לומר‬ ‫לימד בכל יום‬ ‫על מרן הגאון רבי ירוחם ליבוביץ המשגיח דמיר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מעיד וכותב מרן הגאון רבי יחיאל מיכל‬ ‫כי לכך זכה לחכמה וגדולה יותר משאר חבריו‪,‬‬ ‫משום שהקפיד לשמוע את שיעור החומש של רבו‬ ‫לבני הישיבה‬ ‫פיינשטיין זצ"ל (חידושי רבינו הגרי"מ)‪:‬‬ ‫"נהירנא כאשר למדנו בישיבת מיר‪ ,‬והתחילו‬ ‫הגרי"צ‪ .‬תלמיד נוסף מתאר‪' :‬עד היום לא אשכח‬ ‫רגשת העונג עת בכל יום ויום ראיתי את הגאון‬ ‫פרשה חומש‬ ‫להגיע בחורים מאשכנז ומאמריקה‪ ,‬התחיל‬ ‫המשגיח רבי ירוחם זצ"ל ללמד הוא עצמו‬ ‫ר' יצחק יורה לנו בבוקר בבוקר הפרשה מפרשת‬ ‫השבוע על דרך פשוטו של מקרא המושך את‬ ‫ברבים שיעור בחומש עם רש"י‪ ,‬והסביר כוונתו‪,‬‬ ‫הלב'‪.‬‬ ‫כך גם סיפר משגיח ישיבת מיר הגאון רבי ירוחם‬ ‫זצ"ל (דעת תורה הקדמה לחלק א)‪" :‬והגאון ר'‬ ‫חיים מוולאז'ין זצ"ל אמנם קבע בישיבתו לימוד‬ ‫המקרא בכל יום ויום"‪.‬‬ ‫ישיבת ה'חתם סופר'‬ ‫בפרשבורג‬ ‫"כמאתיים בחורים ולומדים מופלגים‬ ‫באו לשיעור חומש ורש"י של החתם‬ ‫סופר"‬ ‫במכתב שכתב הגה"ק רבי שלמה איגר זי"ע לאחד‬ ‫מבניו‪ ,‬הוא מעיד אודות השיעור שמסר גיסו‬ ‫הגדול‪ ,‬הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע‪ ,‬מדי שבוע‬ ‫בשבוע לתלמידי ישיבתו‪ ,‬בחומש ורש"י‪ ,‬וז"ל‬ ‫במכתב‪:‬‬ ‫"אף כי תלמוד בעצמך סדר הפרשיות של כל‬ ‫ישיבת מיר‬ ‫שבוע כאמור‪ ,‬אעפ"כ תלמוד בכל שבוע עם רבך‬ ‫עוד פעם הסדר‪ ,‬מהחל עד כלה עם פירש"י‪ ,‬למען‬ ‫תחזור על כל סדר ב' פעמים בשבוע‪ .‬גם דע כי‬ ‫לימוד זה אינו דבר נקל כל כך‪ ,‬וכמה חיבורים‬ ‫לפי שבארצות האלו לא נהוג ללמוד עם דרדקי‬ ‫גדולים נתחברו על התורה‪ ,‬וביחוד על פירש"י‪,‬‬ ‫בשיטה המקובלת‪ ,‬וממילא נחסרו מהתלמידים‬ ‫על כן וודאי יצא לך תועלת אם תלמוד ג"כ אצל‬ ‫ישיבת 'פורת יוסף'‬ ‫אותם היסודות ועיקרי האמונה שקולטים ילדים‬ ‫רבך‪ ,‬ואל תאמר שאינו לפי כבודך ללמוד חומש‬ ‫וחסרון היסודות החדר בנוסח הישן הלומדים‬ ‫אצל רבך‪ ,‬כי לא מחכמה תאמר כזאת‪ .‬אם תחקור‬ ‫"הבחורים המובחרים כותבים‬ ‫בשופי חומש עם רש"י האלו ניכר בכל הליכותיהם‬ ‫תמצא שגיסי הגאון הצדיק אב"ד דפרעשבורג‬ ‫סיכומים על פרשת השבוע"‬ ‫ובהבנת התורה בכל הדרגים‪ ,‬לכן בא להשלים‬ ‫לומד בכל לילי שבת הסדרה עם פירש"י עם כל‬ ‫בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים שמו דגש חזק על‬ ‫חסרונם"‪.‬‬ ‫הישיבה אשר הם יותר ממאתים איש וגם לומדים‬ ‫לימוד חומש ורש"י‪ ,‬כן מובא בספר 'נוהג כצאן‬ ‫בספר 'המשגיח רבינו ירוחם' מובא בשם המשגיח‬ ‫מופלגים בני עירו באים לשמוע ומפליגים מגודל‬ ‫יוסף'‪ :‬לימוד רש"י על הפרשה ‪ -‬מנהגם של ראשי‬ ‫רבינו ירוחם‪ ,‬ששיעור זה לא נועד רק לבני חוץ‬ ‫תועלת המגיע להם מזה"‪.‬‬ ‫הישיבה הגאונים הגדולים רבי יהודה צדקה ורבי‬ ‫לארץ‪ ,‬אלא אמר שגם לבחורים הוותיקים צריכים‬ ‫תלמידו הגאון רבי פייטל פלויט זצ"ל‪ ,‬בעל ליקוטי‬ ‫יהודה מועלם זלה"ה‪ ,‬בכל יום ראשון בשבת לבחון‬ ‫לסדר קביעות בחומש ורש"י‪ ,‬כפי שהנהיג הגאון‬ ‫חבר בן חיים סיפר שמעולם לא הלך מלימוד‬ ‫התלמידים ברש"י על פרשת השבוע שעברה‪ ,‬ועל‬ ‫ר' חיים מוולאז'ין זצ"ל בישיבתו‪.‬‬ ‫החומש בסדר השבוע שלמד החתם סופר עם‬ ‫‪31‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫השתומם האיש ושאל‪ ,‬וכי אין כדאי לבטל פעם‬ ‫אחת את השיעור בעבור סכום עצום כזה אשר אני‬ ‫עתיד ליתן‪ .‬נענה לעומתו חותני‪ :‬פליאה לי על‬ ‫דבריך‪ ,‬הרי אם לא בשביל הלימוד עם הבחורים‬ ‫בישיבה‪ ,‬למה לי כל הממון הזה?!"‪.‬‬ ‫ישיבת 'בעלזא'‬ ‫"בישיבת בעלזא בקראקא‬ ‫היה שיעור שבועי בחומש ורש"י"‬ ‫בישיבה דחסידי בעלזא בעיר קראקא‪ ,‬היה ראש‬ ‫הישיבה הגאון החסיד רבי איתמר דאמב זצ"ל‬ ‫הי"ד מוסר שיעור בכל יום חמישי על חומש‬ ‫ורש"י‪ ,‬מלבד שיעוריו הרבים והעמוקים בצילותא‬ ‫ישיבת 'פורת יוסף'‬ ‫דשמעתתא (קובץ 'אור הצפון')‪.‬‬ ‫התלמידים היה ללמוד הפרשה עם פי' רש"י היטב‬ ‫ביום השבת שידעו מה להשיב"‪.‬‬ ‫ישיבת 'סעמיהאלי'‬ ‫בשיחה שמסר מרן הגאון הגדול רבי משה צדקה‬ ‫"לא וויתר גם בעת הנסיעה על‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬למערכת 'תורה‬ ‫השיעור לבני הישיבה בחומש ורש"י‬ ‫שבכתב' (התפרסם בגיליון 'תורתי'‪ ,‬כ"ט תמוז‬ ‫עם המפרשים"‬ ‫תשפ"ד) העיד וסיפר‪:‬‬ ‫הגה"ק רבי שמעון גרינפלד זי"ע‪ ,‬בעל שו"ת‬ ‫"אני אומר להם בישיבה למיוחדים המובחרים‪,‬‬ ‫מהרש"ג‪ ,‬ואב"ד סעמיהאלי‪ ,‬היה מוסר בכל ליל‬ ‫שיכתבו סיכום של הפרשה‪ ,‬אני מבקש מהם‬ ‫שישי לבני ישיבתו שיעור בחומש ורש"י עם‬ ‫לסכם את הפרשה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬הוא עלול להיות‬ ‫מפרשים‪ ,‬ואף כשנסע פעם להיות בשבת חנוכה‬ ‫בצל הקודש של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫אך חותני מיאן‬ ‫עם הארץ מ"דאורייתא"‪ .‬אני תמיד בישיבה מדבר‬ ‫על זה עם הבחורים הראויים לכך‪ ,‬שיכתבו סיכום‬ ‫והצטרפו אליו רבים מתלמידי ישיבתו‪ ,‬גם שם לא‬ ‫רצה להיבטל משיעורו הקבוע‪ ,‬כאשר נודע הדבר‬ ‫להצעה זו‬ ‫של הפרשה‪ .‬כל פרשה ‪ -‬לסכם אותה‪ .‬כדי שהאדם‬ ‫לא יהיה עם הארץ מדאורייתא‪"...‬‬ ‫למהרי"ד זי"ע הזדרז ושלח את בניו ונכדיו שגם‬ ‫הם ישתתפו ויקשיבו לשיעורו של מהרש"ג לבאר‬ ‫ואמר שהוא‬ ‫דברי רש"י הק' (קובץ 'אור הצפון')‪.‬‬ ‫מוכרח לשוב‬ ‫ישיבת 'נייטרא'‬ ‫לביתו כדי‬ ‫"וויתור על עשרת אלפים גילדן לטובת‬ ‫אמירת שיעור חומש ורש"י לבחורי‬ ‫ישיבת 'מאקאווא'‬ ‫"גם הבחורים המבוגרים נדרשו‬ ‫שלא להחסיר‬ ‫הישיבה"‬ ‫מדי ליל שישי היה הגה"ק רבי שמואל דוד הלוי‬ ‫להיבחן על חומש ורש"י"‬ ‫בספר 'אור פני משה' מובא על הגה"ק רבי משה‬ ‫את השיעור‬ ‫אונגר זי"ע‪ ,‬גאב"ד נייטרא‪ ,‬מוסר שיעור בחומש‬ ‫ורש"י לתלמידי הישיבה‪ .‬על כך סיפר חתנו‬ ‫נתן נטע לעמבערגער זצ"ל‪ ,‬גאב"ד מאקאווא‪:‬‬ ‫"ישיבת מאקאווא היתה בין הישיבות בהונגריה‬ ‫הקבוע‬ ‫הרה"ק בעל שפע חיים מצאנז זי"ע בשיעור חומש‬ ‫ורש"י (בשלח תשל"ו)‪:‬‬ ‫שבהם לימד ראש הישיבה שיעור בחומש ורש"י‪,‬‬ ‫ושילב בדבריו גם פירוש הרמב"ן‪ ,‬מן הענין לציין‬ ‫בישיבה‬ ‫"שמעתי לספר על חותני הגה"ק מנייטרא זי"ע‪,‬‬ ‫שהיה רגיל למסור לפני בחורי ישיבתו בכל ליל‬ ‫עד כמה החשיב ראש הישיבה את השיעור בחומש‬ ‫ורש"י‪ ,‬שכן בשיעורים הרגילים בגמרא עם‬ ‫בחומש רש"י‬ ‫שישי שיעור בחומש עם פירוש רש"י‪ ,‬ופעם אחת‬ ‫שהה בעיר ווינה‪ ,‬ובהיותו שם סיפר לאחד מנכבדי‬ ‫פירוש רש"י ותוספות היה בוחן רק את הבחורים‬ ‫העיר כי ישיבתו בנייטרא שרויה במצב דחוק מאד‪.‬‬ ‫הצעירים‪ ,‬בעוד שהמבוגרים יותר שוחררו מבחינה‬ ‫הציע לו האיש ואמר‪ ,‬שאם יישאר לשבות אצלם‬ ‫זאת‪ ,‬אולם לגבי השיעור בחומש ורש"י לא היה‬ ‫בשבת הקרובה יתן סכום גדול של עשרת אלפים‬ ‫מוותר לאף אחד‪ ,‬וגם הוותיקים יותר נדרשו‬ ‫'גילדן' לטובת הישיבה‪ ,‬אך חותני מיאן להצעה זו‬ ‫לעמוד בבחינה‪ ,‬וכל זאת שלא יזלזלו בלימוד זה"‪.‬‬ ‫ואמר שהוא מוכרח לשוב לביתו כדי שלא להחסיר‬ ‫את השיעור הקבוע בישיבה בחומש רש"י‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪32‬‬ ‫שלא יקשה הדבר‪ ,‬יש ללמוד בכל יום פרשה אחת‬ ‫דרך העיון‪ ,‬אלא לומד כדי לקיים את חובת תלמוד‬ ‫מפרשת השבוע'‪.‬‬ ‫תורה"‪.‬‬ ‫ישיבות 'ויז'ניץ'‬ ‫"בכל יום היו לומדים חומש ורש"י‪,‬‬ ‫והרבי בעצמו היה בוחן את הבחורים"‬ ‫ישיבת 'דושינסקיא'‬ ‫ישיבת 'תפארת יעקב'‬ ‫בספר 'ימים מקדם' מסופר על סדרי הלימוד‬ ‫"קבע בעצמו שיעור עם בחורי‬ ‫גייטסהד‬ ‫בישיבת 'אהבת ישראל' דחסידי ויז'ניץ שהוקמה‬ ‫הישיבה בחומש ורש"י‪ ,‬והקפיד שלא‬ ‫בגרוסוורדיין בשנת ת"ש‪ ,‬בראשותו של הרה"ק‬ ‫"מדי יום ביומו‪ ,‬במשך כ"ח שנה‪ ,‬מסר‬ ‫יעבור על בחור יום בלי לימוד חומש‬ ‫שיעור בחומש ורש"י לבני הישיבה"‬ ‫בעל אמרי חיים מויז'ניץ זי"ע‪" :‬בשיעור עיון למדו‬ ‫ורש"י"‬ ‫כשתי דפים לשבוע עם דברי הראשונים רא"ש‬ ‫בהקדמת בני המחבר לספר 'משחת שמן' מאת‬ ‫רי"ף ור"ן‪ .‬שיעור פשוט‪ .‬ולימוד חומש ורש"י"‪.‬‬ ‫כ"ק גאב"ד ירושלים הגה"ק רבי יוסף צבי‬ ‫הגאון רבי חיים שאול קאופמן זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫דושינסקיא זי"ע קבע שיעור מיוחד עם התלמידים‬ ‫גם בישיבתו של אחיו‪ ,‬הרה"ק בעל דמשק אליעזר‬ ‫'תפארת יעקב' בגייטסהד שבאנגליה‪ ,‬מסופר‬ ‫בכל יום בחומש ורש"י‪ ,‬עד שבערב שבת קודש‬ ‫מויז'ניץ זי"ע הקפידו על לימוד זה כמובא בספר‬ ‫על "שיעורי חומש רש"י שהיה מוסר בישיבתו‬ ‫גמרו כל הסדרה עם פירוש רש"י‪ ,‬וביום ראשון‬ ‫'בעל דמשק אליעזר'‪" :‬גם על לימוד חומש עם‬ ‫הק'‪ ,‬ישיבת תפארת יעקב מדי יום ביומו‪ ,‬ובמשך‬ ‫בשבוע שלאחרי זה לאחר שבחנם על גפ"ת‪ ,‬בחן‬ ‫רש"י הקפיד מאד רבנו בעל דמשק אליעזר‬ ‫יותר מכ"ח שנים‪ ,‬כולם שוים לטובה‪ ,‬אשר עמד‬ ‫אותם ג"כ על החומש ורש"י (פקודיך דרשתי)‪.‬‬ ‫מויז'ניץ‪ ,‬היה בוחן בעצמו בלימוד זה בימות הקיץ‬ ‫בשבת קודש אחרי הצהרים לפני תפלת מנחה‪,‬‬ ‫ובחורף במוצאי שבת"‪.‬‬ ‫מרן ה'שארית מנחם' זי"ע לקח‬ ‫וכך גם בישיבתו של האח השלישי הרה"ק בעל‬ ‫שארית מנחם מווישאווא זי"ע היה נהוג כך‪,‬‬ ‫לו זמן מה ובחן את התלמידים‬ ‫כמובא בספר 'גאון ישראל וקדושו'‪" :‬בווישוא‬ ‫היה כן המנהג במוצאי שבת שהרבה פעמים מרן‬ ‫בחומש רש"י‬ ‫ה'שארית מנחם' זי"ע לקח לו זמן מה ובחן את‬ ‫התלמידים בחומש רש"י"‪.‬‬ ‫וכן הקפיד ע"ז בנו הגה"ק מהרי"ם דושינסקיא‬ ‫בראשה‪ ,‬מעת הווסדה ועד הסתלקותו היה מוסר‬ ‫זי"ע‪ ,‬שתלמידיו יסיימו בכל שבוע את כל הפרשה‬ ‫שיעורים אלו‪ ,‬מלבד שיעורו הקבוע בגפ"ת‪ ,‬בכדי‬ ‫ישיבת 'קאלוב'‬ ‫חומש עם פירש"י‪ ,‬וכן שלא יעבור יום בלי לימוד‬ ‫להרחיב ולהעשיר את התלמידים בהבנת הפרשיות‬ ‫"הרבי מטאהש למד בישיבה בה היה‬ ‫חומש רש"י‪ ,‬וכן ממשיך דרכם כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ופתח בזה פתח חדש לצעירי הצאן בלימוד תורה‬ ‫סדר קבוע בכל יום ללימוד חומש‬ ‫מדושינסקיא שליט"א עומד על כך בישיבות‬ ‫שבכתב‪ ,‬והכניס בלבם חשקת התורה"‪.‬‬ ‫ורש"י"‬ ‫הקדושות שיהיה כל יום סדר של לימוד חומש‬ ‫סיפר כ"ק האדמו"ר מטאהש זי"ע (עבודת עבודה)‪:‬‬ ‫רש"י‪.‬‬ ‫"בתחלת שנת תרצ"ה‪ ,‬חצי שנה אחר הבר מצוה‬ ‫כן הובא בגיליון 'תורה שבכתב' (שלח תשפ"ו)‬ ‫עדות מאת אחד מבחורי הישיבה‪" :‬זכיתי ללמוד‬ ‫נסעתי ללמוד אצל דו"ז בעיר קאלוב‪ ,‬ולמדתי שם‬ ‫בימי בחרותי בישיבת 'גייטסהד' באנגליה‪,‬‬ ‫משך שנה וחצי עד זמן הקיץ שנת תרצ"ו‪ ,‬והיה‬ ‫סדר קבוע בישיבה ללמוד בכל יום חומש רש"י"‪.‬‬ ‫ישיבת 'גור'‬ ‫ובימים ההם שימש שם כמשגיח הגה"צ רבי‬ ‫מתתיהו סלמון זצ"ל‪ .‬זכורני שהוא היה מעורר את‬ ‫"הלב שמחה זי"ע נהנה כששמע שיש‬ ‫הבחורים ללמוד את פרשת השבוע חומש ורש"י‬ ‫בישיבה סדר מיוחד ללימוד חומש‬ ‫בהבנה‪ ,‬כשהוא מתבטא‪' :‬אינו דומה לימוד חומש‬ ‫ורש"י"‬ ‫ורש"י בגיל שבע‪ ,‬ללימוד חומש ורש"י בגיל שבע‬ ‫ישיבת 'תורת אמת'‬ ‫גם בישיבת גור היה סדר לימוד קבוע ללימוד‬ ‫עשרה!'‪.‬‬ ‫דלונדון‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬כפי המובא בספר 'הליכות הרועים'‬ ‫ובספר 'ליקוטי יהודה' (פרשת האזינו)‪:‬‬ ‫"הקפיד מאד שכל בחור ילמד חומש‬ ‫ורש"י‪ ,‬כי זהו סימן ליראת שמים‬ ‫'סיפר מרן הלב שמחה זי"ע לנכדיו‪ ,‬כי אביו‬ ‫ולתורה לשמה"‬ ‫האמרי אמת הורהו ללמוד מדי יום במקרא‪ .‬פעם‬ ‫ישיבת 'כפר חסידים'‬ ‫על הגה"צ רבי משה שניידר זי"ע‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫שאל הלב שמחה את נכדו אם הוא לומד חומש‬ ‫"אחת מתקנות הישיבה‪ :‬ללמוד כל‬ ‫'תורת אמת' בלונדון‪ ,‬מעיד תלמידו מרן פוסק‬ ‫ורש"י‪ ,‬השיב הנכד כי בישיבה מתקיים סדר מיוחד‬ ‫יום חומש ורש"י"‬ ‫הדור הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫ללימוד חומש ורש"י‪ ,‬והדברים הסבו לו הנאה‪,‬‬ ‫על ישיבת 'כפר חסידים' מובא בספר 'לב אליהו'‬ ‫בספרו אש קודש‪" :‬הקפיד מאוד שכל בחור ילמד‬ ‫והוא נענה ואמר‪ :‬אף אני עושה כן‪ ,‬מאז הורני אבי‬ ‫שהגה"צ רבי אליהו לאפיאן זי"ע תיקן בישיבתו‬ ‫בכל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י‪,‬‬ ‫הנני לומד בכל יום ויום חומש ורש"י'‪.‬‬ ‫ט"ו תקנות בדברים הצריכים חיזוק‪ .‬ואחת‬ ‫והוי מרגלא בפומיה שלימוד חומש עם רש"י בכל‬ ‫התקנות בישיבה היתה‪' :‬ללמוד במשך השבוע‬ ‫שבוע הוא אות ליראת שמים‪ ,‬שבזה מוכח שאינו‬ ‫הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם רש"י‪ ,‬וכדי‬ ‫לומד תורה מפני שנהנה לומר סברות בלימוד על‬ ‫‪33‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫את הכלים להיות תלמידי חכמים‪ ,‬בסדר זה אנו‬ ‫יקבעו בישיבה סדר לימוד של חצי שעה חומש עם‬ ‫בסדר חומש‬ ‫רוכשים את הכלים להיות יהודים!"‪.‬‬ ‫פירוש רש"י‪ ,‬בשימת דגש על הבנת עומק הפשט‬ ‫של דברי רש"י על התורה‪ .‬בכל פעם שהיו ראשי‬ ‫ורש''י אנו‬ ‫הישיבה עולים למעונו של הרב שך‪ ,‬טרם כל שיח‬ ‫היה מברר האם מקפידים בישיבה על תקנה זו‬ ‫רוכשים את‬ ‫ישיבת 'תורה והוראה'‬ ‫ללמוד יום חומש עם רש"י בעומק הפשט" (מפי‬ ‫הכלים להיות‬ ‫"הצעת הרב שך זי"ע לקבוע‬ ‫הרה"ג רבי זעליג דיסקין שליט"א‪ ,‬ר"מ ישיבת‬ ‫סדר חומש ורש"י בישיבה"‬ ‫משך חכמה)‪.‬‬ ‫יהודים!‬ ‫העיד הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון זצ"ל‪,‬‬ ‫גאב"ד נווה ציון‪ :‬כשלימדתי בישיבת 'תורה‬ ‫ישיבת 'סקווירא'‬ ‫והוראה' הציע לי הגרא"מ שך זי"ע להנהיג‬ ‫ישיבת 'עטרת ישראל'‬ ‫"סדר לימוד מיוחד בישיבה במוצאי‬ ‫בישיבה לימוד קבוע של חומש עם רש"י מדי יום‬ ‫"בסדר הלימוד בישיבה ללימוד חומש‬ ‫שישי‪ ,‬בתוך שיעורים כאלה אפשר להכניס אילו‬ ‫שבת ללימוד חומש ורש"י‪ ,‬וכן שיעור‬ ‫ורש"י‪ ,‬אנו רוכשים את הכלים להיות‬ ‫בשעות הצהריים מדי יום"‬ ‫נושאים שרוצים‪ ,‬מתוך אווירת ידידות ונעימות‪,‬‬ ‫יהודים!"‬ ‫יש הרבה ערכים קדושים שלא תמיד מוצאים את‬ ‫על סדרי הלימוד בישיבת סקווירא מובא‪:‬‬ ‫הגאון רבי אפרים קשש זצ"ל ראש ישיבת 'עטרת‬ ‫במוצאי שבתות היו סדרי ישיבה וקבעו הנהלת‬ ‫הזמן להעביר לתלמידים‪ ,‬ערכים כמו יראת שמים‬ ‫ישראל' לצעירים‪ ,‬הקפיד מאד בישיבתו על סדר‬ ‫הישיבה שילמדו חורש"י‪ ,‬וכ"ק האדמו"ר הרה"ק‬ ‫ופחד מה'‪ ,‬לא תמיד נתפסים בתוך שיחת מוסר‬ ‫ללימוד פרשת השבוע עם רש"י‪ ,‬סדר עליו גם‬ ‫רגילה‪ ,‬אבל כשבונים את הדבר על פירוש רש"י‬ ‫מסקווירא זי"ע הורה שיתעסקו בלימוד פרשה‬ ‫נערך מבחן‪ .‬לבחור ש'נתפס' פעם שהוא מנצל את‬ ‫הבאה ולא בפרשה שעברה‪ .‬גם הגה"ח רבי משה‬ ‫אזי הכל אפשרי‪.‬‬ ‫הסדר לאמירת שנים מקרא ואחר תרגום‪ ,‬הסביר‬ ‫וייס (רבי משה גבאי) זצ"ל היתה לו קביעות עם‬ ‫רבי אפרים באר היטב‪" :‬סדר זה מיועד ללימוד‬ ‫בחורים במשך ימי החול בשעות הצהריים‪ ,‬שעה‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬בסדרי לימוד הגמרא אנו רוכשים‬ ‫של קורת רוח‪ ,‬בלימוד חומש ורש"י בפירוש ברור‬ ‫על כל תיבה ותיבה‪ ,‬וכך היה רגיל בפיו‪' :‬לימוד‬ ‫חומש ורש"י צריך להיות כלימוד גמרא ותוספות'‪.‬‬ ‫ישיבת 'תולדות אהרן'‬ ‫"דרש מתלמידי הישיבה שכל אחד‬ ‫יעשה לעצמו סדר קבוע ללימוד‬ ‫חומש ורש"י"‬ ‫כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן זי"ע היה דורש‬ ‫מתלמידי הישיבה‪ ,‬ושם דגש מיוחד על כך שכל‬ ‫אחד יעשה זאת לחוק וסדר קבוע ללמוד חומש‬ ‫רש"י מדי שבוע‪ .‬בתקופות מסוימות היה בוחן‬ ‫בעצמו את התלמידים כדי לזרזם בלימוד חומש‬ ‫רש"י‪ ,‬ומי שידע היטב בבחינה חיבב אותו מאד‪.‬‬ ‫ואילו מי שלא הי' יודע לעמוד בכור המבחן על‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬הוכיחו על חסרון יראת שמים כי‬ ‫הא בהא תליא‪ ,‬וכן היה בוחן את הבחורים בחומש‬ ‫רש"י בעת עריכת השלחן בסעודת יום שב"ק‬ ‫(תורה ואמונה)‪.‬‬ ‫ישיבת 'משך חכמה'‬ ‫"מרן הרב שך זי"ע הורה שבכל יום‬ ‫יהיה סדר לימוד בישיבה חצי שעה‬ ‫חומש ורש"י"‬ ‫בעת שיסד מרן ראש הישיבה הגאון הגדול ראמ"מ‬ ‫שך זי"ע את ישיבת 'משך‪-‬חכמה' בבני ברק‪ ,‬הורה‬ ‫לראשי הישיבה הוראה ברורה‪ ,‬שבכל יום ויום‬ ‫ישיבת חכמי לובלין‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪34‬‬ ‫ממי שאינו לומד רש"י על הפרשה"‪.‬‬ ‫היא כלשונו‪" :‬בושה לבחור המתפלפל בדברי‬ ‫הגמרא ואינו יודע פסוק כצורתו‪."---‬‬ ‫ישיבת 'ביאלא'‬ ‫ישיבת 'ספינקא'‬ ‫"סדר לימוד ומבחן חובה‬ ‫"סדר הלימוד בחומש ורש"י‬ ‫על פי תקנת צדיקי בית ביאלא"‬ ‫בראש סדר העדיפויות"‬ ‫בישיבה דחסידי ביאלא יש סדר לימוד קבוע בכל‬ ‫בספר 'זכור לאברהם' דברי תורתו ותולדות חייו‬ ‫יום לאחר תפילת שחרית ללימוד חומש ורש"י‪,‬‬ ‫של הגה"צ רבי אברהם אביש ווייס זצ"ל‪ ,‬אב"ד‬ ‫על פי התקנה של מרן החלקת יהושע מביאלא‬ ‫וראש ישיבת ספינקא‪ ,‬בן כ"ק מרן אדמו"ר רבי‬ ‫זי"ע‪ ,‬ועל פי ההנחיה המפורטת של המבשר טוב‬ ‫יעקב יוסף מספינקא זצ"ל‪ ,‬מובא‪' :‬חומש ורש"י‬ ‫מביאלא זי"ע‪ ,‬כך גם מתקיים מבחן חובה מטעם‬ ‫ביסודיות היה אצלו בראש סדר העדיפויות‪.‬‬ ‫ישיבת 'כסא רחמים'‬ ‫הישיבה על החומר וזה אחד מהתקנות של ישיבת‬ ‫לדבריו‪ ,‬בלתי אפשרי לגדול תלמיד חכם ויודע‬ ‫ביאלא‪ .‬בפעמים הראשונות שהגיע המבשר‪-‬טוב‬ ‫ספר מבלי לדעת חומש ורש"י על בוריים‪ ,‬על כן‬ ‫זי"ע לארץ הקודש‪ ,‬אחרי עלותו לכס ההנהגה‪ ,‬היה‬ ‫קבע בישיבה סדר זה מיד לאחר תפילת שחרית‬ ‫ישיבת 'כסא רחמים'‬ ‫ללימוד חומש ורש"י'‪.‬‬ ‫בוחן את הבחורים ומפלפל עמם בחורש"י‪ ,‬והיה‬ ‫"שיעור שבועי בחומש ורש"י‬ ‫מבקש שיקבלו על עצמם ללמוד כל יום חורש"י‪.‬‬ ‫בעיון ודקדוק רב"‬ ‫בספר 'שמש ינון'‪ ,‬פרקי חייו של הגאון רבי ינון‬ ‫חורי זצ"ל‪ ,‬מסופר שבכל יום רביעי היה מוסר‬ ‫בישיבת 'כסא רחמים' שיעור בחומש ורש"י‬ ‫ישיבת 'באר יעקב'‬ ‫לבחורי הישיבה‪ .‬בלימוד חומש עם רש"י היה‬ ‫שואל בכל פסוק "מה קשה לרש"י?"‪ ,‬כי כאשר‬ ‫וישיבת 'גבעת שאול'‬ ‫כשילמדו‬ ‫מבינים מה קשה לרש"י אז מבינים גם את‬ ‫הפירוש‪ ,‬וכשמבינים את השיטה אז אפשר אח"כ‬ ‫"הגר"ש וולבה מסר שיעור‬ ‫לבחורים בחומש ורש"י"‬ ‫פירש"י בחומש‬ ‫להמשיך ללמוד לבד את כל התורה כולה‪ .‬גם‬ ‫כשהיה לומד שיעור גמרא‪ ,‬אם הגמרא הביאה‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל‪ ,‬כידוע‬ ‫השקיע כוחות מרובים בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬והיה‬ ‫יתרגלו לדקדק‬ ‫פסוק היה פותח חומש ומסביר את הפסוק היטב‬ ‫ואח"כ חוזר לגמרא‪.‬‬ ‫מוסר שיעור בחומש ורש"י בישיבת 'באר יעקב'‪,‬‬ ‫בלשונו מאיזו‬ ‫כן כותב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל בספרו‬ ‫שם שימש שנים רבות כמשגיח‪ ,‬וכן בישיבת‬ ‫שו"ת בית נאמן‪" :‬צריכים בחורי ישיבה לקבוע‬ ‫'גבעת שאול' אותה יסד באחרית ימיו‪ ,‬היה מוסר‬ ‫קושיא נשמר‪,‬‬ ‫זמן מה ללמוד פירוש רש"י פרשת השבוע כחצי‬ ‫לבחורים שיעורים בחומש ורש"י‪.‬‬ ‫שעה ביום בעיון‪ .‬כשילמדו פירש"י בחומש‬ ‫ומה בא לשלול‬ ‫יתרגלו לדקדק בלשונו מאיזו קושיא נשמר‪ ,‬ומה‬ ‫בא לשלול וכיוצא‪ ,‬וזה יעזור מאד להבנת פירש"י‬ ‫בגמרא‪ ,‬וכמ"ש הפמ"ג בהקדמתו לאורח חיים‬ ‫ישיבת 'נתיבות חכמה'‬ ‫שאחרי שלמד פירוש הרא"ם על רש"י בחומש‪,‬‬ ‫למד לדקדק יותר בפירש"י בגמרא ע"ש‪ ,‬ולא כמו‬ ‫"איך יתכן שבחור אינו יודע פסוקים‬ ‫שנוהגים היום ללמוד רש"י בגמרא בחפזון כמצליף‬ ‫מפורשים בתורה?"‬ ‫ואינם יודעים כמה פנינים ומרגליות שקועים בו"‪.‬‬ ‫ראש ישיבת 'נתיבות חכמה'‪ ,‬הגאון הגדול רבי‬ ‫ישיבת 'חכמי לובלין'‬ ‫דניאל וולפסון שליט"א‪ ,‬מעורר תדיר בשיחותיו‬ ‫"להדגיש לבחורי הישיבה שמי שלומד‬ ‫בישיבתו להזכיר את נחיצות וחשיבות לימוד‬ ‫כל שבוע חומש ורש"י‪ ,‬הריהו חזק‬ ‫יותר בלומדות"‬ ‫ישיבת 'אמרי משה'‬ ‫חומש רש"י‪ ,‬וכזעקתו הנוקבת‪' :‬איך יתכן שבחור‬ ‫אינו ידע פסוקים מפורשים בתורה הקדושה?‬ ‫מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זי"ע‪ ,‬בעל שו"ת‬ ‫"מרן הרב שטיינמן זי"ע הורה לעשות‬ ‫שבט הלוי וגאב"ד זכרון מאיר בבני ברק‪ ,‬אף דרש‬ ‫כל יום לאחר שחרית שיעור חומש‬ ‫כיצד יתכן מצד שבחור בן תורה אין לו מושג‬ ‫ורש"י בישיבה"‬ ‫מבחורי ישיבתו שיעסקו בלימוד חומש ורש"י‪,‬‬ ‫מהי מנחת‪-‬חביתין ומהו קרבן‪-‬עולה‪-‬ויורד‬ ‫כפי שנמסר בשמו (ספר רב רבנן עמוד שסח)‪:‬‬ ‫בעת פתיחת שערי ישיבת 'אמרי משה' לצעירים‬ ‫ועוד?!' באומרו עוד‪' :‬זו התביעה הבסיסית ביותר‬ ‫"ביקשני למסור לבחורי הישיבה בשמו שרצונו‬ ‫בירושלים‪ ,‬הורה מרן ראש הישיבה הגראי"ל‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬שישאלו אותנו דינים מפורשים‬ ‫וחפצו שיחזקו את ענין לימוד חומש ורש"י‪.‬‬ ‫שטיינמן זי"ע‪ ,‬לראש הישיבה הגאון רבי יהושע‬ ‫בתורה‪ ,‬ואיך יתכן שלא נדע להשיב על פסוקים‬ ‫ולהדגיש לבחורים שמי שמקפיד לסיים בכל‬ ‫מישקובסקי שליט"א שיעשו כל יום לאחר‬ ‫מפורשים?! איזו בושה וכלימה תהיה ח"ו!'‪.‬‬ ‫שבוע חומש ורש"י‪ ,‬הרי הוא חזק ב'לומדות' יותר‬ ‫שחרית סדר חומש ורש"י וטענתו בפה‪-‬קדשו‪,‬‬ ‫‪35‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫מסמך‬ ‫חינוכי מאלף‬ ‫חובה לכל‬ ‫מחנך והורה!‬ ‫לומדים‬ ‫כך‬ ‫חומש ורש"י!‬ ‫"מחנכים והורים שיעניקו לתלמידים את‬ ‫הכלים הנכונים וההדרכה הישרה כיצד‬ ‫להעמיק בפירוש רש"י‪ ,‬יופתעו לגלות‬ ‫שכל תלמיד‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬מסוגל להעמיק חקר‬ ‫ולגלות נפלאות בעומק הפשט של רש"י!"‬ ‫כיצד ניגשים ללימוד דברי רש"י הקדוש? מהי הדרך הנכונה לגלות את העומק‬ ‫הטמון והנסתר בדברי רש"י? האם יש ברש"י ביאורים שהם רק בדרך 'דרש'‬ ‫או שכל דברי רש"י הינם על דרך ה'פשט'? כמה ספרים חוברו להבנת פירוש‬ ‫רש"י עה"ת? האם כל אחד בכל גיל יכול להבין את עומק דברי רש"י?‬ ‫ומאלפת‪ ,‬מאירת עיניים ומחכימת נפש‪ ,‬מלאה‬ ‫שעות של קורת רוח נפלו בחלקנו עת התקבלנו‬ ‫בהכוונה והדרכה למחנכים והורים‪ ,‬כיצד לעבור‬ ‫במעונו של הגאון רבי אהרן שפירא שליט"א‪ ,‬רבה‬ ‫מלימוד שטחי של התורה הק' עם פירוש רש''י‪,‬‬ ‫של שכונת 'פרדס כ"ץ' בבני ברק‪ ,‬ויו"ר ומייסד‬ ‫אל לימוד מעמיק יסודי ונכון‪ ,‬ואיך לחבר את‬ ‫מפעל 'מתיבתא דרש"י'‪ ,‬מי שעוסק זה ארבעים‬ ‫התלמידים אל העומק בדברי רש"י‪ ,‬ומה הם‬ ‫שנה בהנחלת והפצת לימוד רש"י בעומק ובעיון‬ ‫הכלים עמם יוכל כל תלמיד לברר וללבן את‬ ‫בהיכלי הישיבות ובתלמודי תורה | זכינו לשמוע‬ ‫הפשט הנכון והישר‪ ,‬להבנת התורה‪.‬‬ ‫עצות זהב ופניני הדרכה וחינוך‪ ,‬בשיחה מעשירה‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪36‬‬ ‫הרב אברהם בנימין מאיר בוים‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫למשמע הדברים‪ ,‬קורא שלוימי מפינת הכיתה‬ ‫בקול‪" :‬אם ככה‪ ,‬השאלה של שמוליק חזקה‬ ‫יותר‪ ,‬מדוע רש"י בחר להביא דווקא את השיטה‬ ‫שסוכות הם ענני הכבוד‪ ,‬ולא את השיטה שסוכות‬ ‫הם סוכות ממש‪ ,‬שזה לכאורה יותר קרוב לפשוטו‬ ‫ום רביעי פרשת אמור‪ .‬השעה ‪ .10:45‬דממת‬ ‫דרך‪-‬ארץ שוררת בכיתה ד'‪ ,‬בתלמוד‪-‬תורה אי‬ ‫שם בארצנו הקדושה‪.‬‬ ‫שלושים ילדי חמד‪ ,‬כבני שמונה ותשע‪ ,‬שלא טעמו‬ ‫טעם חטא‪ ,‬ישובים בכיתה הממוזגת‪ .‬חומש ויקרא‬ ‫י‬ ‫של מקרא?"‪.‬‬ ‫פתוח לפניהם‪ ,‬אצבעותיהם משוטטות בחומש‪,‬‬ ‫שקט מתוח משתרר בכיתה לרגע קט‪ .‬כל אחד‬ ‫עוקבות באדיקות אחרי מילות החומש ופירוש‬ ‫מהילדים מנסה לאמץ את מוחו ולמצוא תירוץ‬ ‫רש"י היוצאות מפי המלמד במתיקות ובבהירות‪.‬‬ ‫לשאלה הקשה‪ ,‬כל אחד רוצה להיות זה שיגלה את‬ ‫המלמד מקריא מילה במילה את הפסוק (ויקרא‬ ‫הפשט בדברי רש"י‪.‬‬ ‫כג‪ ,‬מג)‪ :‬לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ֶאת‬ ‫המלמד ממשיך לעקוב מן הצד‪ .‬עודו תוהה לעצמו‬ ‫ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל‪ ,‬והילדים כמו מחרים מחזיקים אחריו‬ ‫מי יהיה זה הפעם‪ .‬מנדי מנתר ממקומו עם עיניים‬ ‫במקהלה‪ :‬לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם‪...‬‬ ‫בורקות מהתלהבות‪" :‬יש לי תירוץ!"‪ .‬ומנדי פותח‬ ‫ומסביר‪:‬‬ ‫לילדים אלו‬ ‫"ועכשיו ילדים יקרים‪ ,‬הבה נלמד את פירוש‬ ‫יש שכל ישר‬ ‫"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי‬ ‫רש"י"‪ ,‬קורא המלמד בקול‪ִּ :‬‬ ‫לרש"י היה קשה בפשט הכתוב‪ ,‬למה כתוב "בַ ֻּסכּ וֹ ת‬ ‫‪ַ -‬ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד"‪ ,‬רש"י מלמד אותנו‪ ,‬שהסוכות בהם‬ ‫הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי"‪ .‬אם הכוונה לסוכות ממש כפשוטו‪ ,‬שכל‬ ‫ומוח נקי‪,‬‬ ‫ישבו בני ישראל במדבר‪ ,‬היו ענני כבוד‪ ...‬יוסי‪,‬‬ ‫אחד בונה לעצמו‪ ,‬לא מתאים הלשון שהקב"ה‬ ‫תמשיך בבקשה בקול את פסוק מ"ד‪"...‬‬ ‫הושיב אותם בסוכות אלו‪ ,‬שהרי כל אחד בונה‬ ‫לעצמו סוכה ויושב בעצמו‪ ,‬והיה הכתוב צריך לומר‬ ‫"בסוכות ישבתם"‪ .‬לכן‪ ,‬דווקא בגלל הדיוק הזה‬ ‫והם לפעמים‬ ‫מרבית הקוראים האוחזים זה עתה את הגיליון‬ ‫בידיהם וקוראים שורות אלו‪ ,‬מזדהים עם התיאור‬ ‫בפשט הכתוב בחר רש"י בדרך הדרש שאין הכוונה‬ ‫לסוכות ממש אלא לענני הכבוד‪ ,‬שבהם שייך לומר‬ ‫יכולים לשאול‬ ‫המוכר‪ .‬אפיזודה קלאסית ותיאור שגרתי המשקף‬ ‫בוקר לימודים שגרתי במרבית תלמודי התורה‪.‬‬ ‫שהקב"ה הושיב את ישראל בענני הכבוד‪ ,‬ולכן‬ ‫נאמר "בסוכות הושבתי"‪.‬‬ ‫ולתרץ דברים‬ ‫ובאותה העת בדיוק‪ .‬במרחק אווירי של רק כמה‬ ‫"נפלא ביותר רבי מנדל!" מעודד אותו המלמד‪,‬‬ ‫אך מקשה מיניה וביה – "איך ניתן להוכיח מדברי‬ ‫נפלאים שגם‬ ‫מאות מטרים משם‪ ,‬ממש בשכונה הסמוכה‪,‬‬ ‫בתלמוד‪-‬תורה אחר‪:‬‬ ‫רש"י שזו הייתה אכן כוונתו?!"‪...‬‬ ‫הס מושלך שוב בכיתה‪ .‬עשרות מצחים קטנים‬ ‫גדולים לא‬ ‫דממת דרך‪-‬ארץ שוררת בכיתה ג'‪ .‬מעט יותר‬ ‫מעשרים וחמישה ילדי חמד‪ ,‬כבני שבע ושמונה‪,‬‬ ‫נראים קמוטים כשהם רכונים על החומש‪ ,‬מאמצים‬ ‫את מוחם ומנסים להגות ולהתעמק בכל אות ותג‬ ‫חשבו עליהם‬ ‫שלא טעמו טעם חטא‪ ,‬ישובים בכיתה ופניהם‬ ‫רתוקות אל המלמד‪.‬‬ ‫בדברי רש"י‪ .‬כך לימד אותם המלמד זה כבר כמה‬ ‫חומש ויקרא פתוח לפניהם‪ .‬אצבעותיהם‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫משוטטות בחומש‪ ,‬עוקבות באדיקות אחרי מילות‬ ‫מוישי‪ ,‬הוא ילד שקט בדרך כלל‪ .‬וכשהוא כבר‬ ‫החומש ופירוש רש"י היוצאות מפי המלמד‬ ‫פותח את פיו‪ ,‬כולם יודעים ששווה להקשיב‪ ,‬כל‬ ‫במתיקות ובבהירות‪.‬‬ ‫מילה שלו – שקולה ומדודה‪ .‬כך היה גם הפעם‪:‬‬ ‫"לפני ההפסקה‪ ,‬למדנו אודות מועדי השנה ומצוות‬ ‫"שימו לב! רש"י כאן ב"דיבור המתחיל" (הכותרת)‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬זוכרים? כעת ‪ -‬ילדים חביבים ‪-‬‬ ‫"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ‪ַ -‬ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד"‪ .‬תחשבו‬ ‫כותב כך‪ִּ :‬‬ ‫הרבי לימד אותנו כלל שרש"י מפרש רק לפי פשוטו‬ ‫נמשיך לקראת סיום פרשת השבוע ונלמד אודות‬ ‫על זה‪ ,‬אם רש"י בא לפרש רק מה פירוש המילה‬ ‫של מקרא‪ ,‬ומדוע רש"י אינו מפרש שהכוונה‬ ‫חג הסוכות‪ ,‬הדלקת נר תמיד‪ ,‬ועוד‪ .‬הבה נמשיך‬ ‫'סוכות'‪ ,‬למה רש"י העתיק בדיבור‪-‬המתחיל את‬ ‫לסוכות היא כפשוטו ‪ -‬סוכות ממש?''‪.‬‬ ‫מפרק כ"ג‪ ,‬פסוק מ"ג"‪.‬‬ ‫שלשת המילים ִּ'כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי'? רש"י היה‬ ‫המלמד לא הופתע מעצם השאלה‪ .‬הוא רגיל‬ ‫"לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ֶאת ְ ּבנֵ י‬ ‫צריך להסתפק רק במילה 'בַ ֻּסכּ וֹ ת'! והרי הרבי לימד‬ ‫בכיתתו לשאלות מסוג זה‪.‬‬ ‫יִ שְׂ ָר ֵאל‪ - .‬מי רוצה לקרוא לנו את פירוש רש"י?"‪.‬‬ ‫אותנו בתחילת השנה את אחד הכללים בלימוד‬ ‫זה לו כמה שנים שהוא מלמד את שיעורי פרשת‬ ‫דובי‪ ,‬מסמן ראשון באצבעו ומתחיל לקרוא בשטף‬ ‫רש"י‪ ,‬שכל מילה המובאת בדיבור‪-‬המתחיל קשורה‬ ‫השבוע בכיתתו בגישה הנכונה המחוללת פלאות‪.‬‬ ‫"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי‬ ‫את פירוש רש"י על הפסוק‪ִּ :‬‬ ‫לפירוש שרש"י מביא‪ .‬אבל לפי התירוץ שאמר‬ ‫עוד מעט עוד נשוב אל התפנית שגרמה לכך‪,‬‬ ‫‪ַ -‬ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד" ‪- - -‬‬ ‫מנדי‪ ,‬הכל מובן מאד! רש"י מסביר מדוע כתוב‬ ‫"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי"‪ ,‬ולא כתוב 'כי בסוכות‬ ‫בפסוק ִּ‬ ‫אולם עתה נמשיך לעקוב אחר הדו‪-‬שיח שמתלהט‬ ‫אך לפתע‪ ,‬עוצר אותו‪ ,‬אחד הילדים ‪ -‬שמוליק שמו‬ ‫ישבתם'‪ ,‬ומכאן ההכרח בדרך הפשט שהכוונה‬ ‫בכיתה‪:‬‬ ‫‪ -‬ומרים אף הוא את אצבעו‪ ,‬כאות בקשת רשות‬ ‫לענני כבוד‪ ,‬ולא לסוכות ממש!"‪.‬‬ ‫ילד חמד נוסף‪ ,‬יוסי שמו‪ ,‬ששמע את שאלתו של‬ ‫לשאול שאלה‪.‬‬ ‫דמעות של שמחה והתרגשות נקוו אותה שעה‬ ‫שמוליק‪ ,‬נענה ואומר בהיסוס‪" :‬אני זוכר שאבא‬ ‫המלמד נותן את אישורו‪ ,‬ושמוליק הקטן פותח את‬ ‫מעיניו של המלמד‪ ,‬בעודו מפליג בזכרונו שלוש‬ ‫שלי אמר לי פעם‪ ,‬שיש מחלוקת בגמרא מה‬ ‫פיו בחכמה ושואל‪:‬‬ ‫שנים לאחור‪ ,‬עת קרא לו המנהל והציע לו לעלות‬ ‫הפירוש סוכות‪ ,‬אם סוכות ממש‪ ,‬או ענני הכבוד"‪.‬‬ ‫''מדוע רש"י מפרש שסוכות הם ענני כבוד‪ ,‬הרי‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪38‬‬ ‫בעצמם את עומק הפשט בדברי רש"י על הכתוב‬ ‫הקדיש עבורנו שעות ארוכות לשיחה מעמיקה‬ ‫כיתה ולעבור לשמש כמחנך בכיתה ג'‪ ,‬ללמד את‬ ‫'כי בסוכות הושבתי'‪ .‬נשמח לשמוע דברי הכוונה‬ ‫ומעשירה‪ ,‬כדי לתרום מניסיונו העשיר‪ ,‬לכוון את‬ ‫הילדים חומש ורש"י ושאר מקצועות התורה‪.‬‬ ‫מעשיים למחנכים ‪ -‬כיצד יש ללמד רש"י על‬ ‫המחנכים ואת התלמידים במשעולי לימוד חומש‬ ‫או אז פנה המלמד לעבור את הדרכתו של הגאון‬ ‫התורה לתלמידים‪.‬‬ ‫ורש"י בעיון‪ .‬וכן‪ ,‬מותר לומר את זה‪ :‬הדברים אינם‬ ‫רבי אהרן שפירא שליט"א‪ ,‬כיצד לגרום לילדים‬ ‫הפניה למחנכים היא פשוטה אך מהדהדת‪:‬‬ ‫מיועדים רק למחנכים ולגיל הרך‪ ,‬אלא לכל אחד‬ ‫הצעירים להעמיק בדברי רש"י‪ ,‬איך ללמדם את‬ ‫במטותא ממכם‪ ,‬העניקו לתלמידים את המתנה‬ ‫ואחד מאתנו אשר יכול להחכים ולהעשיר את‬ ‫עיקרי הכללים ללימוד רש"י בעיון – הוא נוהג‬ ‫היקרה הזו של לימוד עומק הפשט ברש"י‪ .‬אנא‪,‬‬ ‫עולמו בידיעות חדשות ובצוהר לעולם מופלא של‬ ‫להסביר לילדים שבכל דיבור ברש"י הוא התכוון‬ ‫ַלַ מדו אותם את הכללים כיצד ניגשים ללמוד רש"י‬ ‫לימוד מעמיק‪ ,‬יסודי ועיוני של דברי אלוקים חיים‪.‬‬ ‫לתרץ איזו קושיה‪ ,‬ולהסב את תשומת ליבם‬ ‫בדרך הנכונה‪ .‬תכוונו אותם עם הכללים הנכונים‬ ‫שעה שהוא מדבר על הצורה הנכונה בה צריך ללמוד‬ ‫של השתילים הרכים הצומחים בערוגות הבושם‬ ‫כיצד ניגשים ללימוד רש"י‪.‬‬ ‫חומש ורש"י בעיון‪ ,‬הוא מדבר בסערת רגשות‬ ‫ומתחילים את דרכם בעולם התורה בתום ובטהרה‪,‬‬ ‫יש מחנכים ששמים דגש על הכמות וההספק‪,‬‬ ‫ובשפתיים דולקות‪ ,‬ניכר שהדבר בוער בעצמותיו‬ ‫לכל הכללים שכתבו המפרשים כיצד ללמוד רש"י‪.‬‬ ‫ומקפידים כל שבוע ללמוד את כל הפרשה‪ ,‬או‬ ‫לחולל מהפכה‪ ,‬שלא יישאר אף יהודי מאחור‪ ,‬שכל‬ ‫את ההדרכה הזו‪ ,‬הוא זוכר כמו היום‪ .‬הרב שפירא‬ ‫עד רביעי או שלישי וכדו'‪ .‬כמובן שבדרך זו קשה‬ ‫ילד‪ ,‬בחור ואברך יזכה לבוא ולטעום מיערת הדבש‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬טען אז באוזניו שגם ילדים בני חמש‬ ‫ללמוד את כל הדיבורים ברש"י בעיון‪ .‬אבל אין זה‬ ‫שעה שהוא מסביר כיצד יש ללמד בבתי החינוך‬ ‫יכולים לקלוט כללים אלו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לילדים אלו יש‬ ‫אומר שהמחנך צריך לוותר לגמרי על לימוד חומש‬ ‫חומש רש"י בעיון‪ ,‬הדוגמאות קולחות מפיו במתק‬ ‫שכל ישר ומוח נקי‪ ,‬והם לפעמים יכולים לשאול‬ ‫ורש"י בעומק הפשט‪ .‬הוא יכול ללמוד כל שבוע‬ ‫שפתיים‪ ,‬כשהוא שוזר הוכחות והסברים מאלפים‬ ‫ולתרץ דברים נפלאים שגם גדולים לא חשבו‬ ‫כדרכו את כל הפרשה‪ ,‬או עד 'שני' או 'שלישי'‬ ‫אותם הוא שולה ביד אמן ממצולות מפרשי רש"י‪.‬‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫בלימוד מהיר‪ ,‬אבל בכל שבוע ייקח לכל הפחות‬ ‫הבשורה המרכזית העוברת כחוט השני מתחילת‬ ‫אז – חושב לעצמו המלמד – פקפקתי בדברים‪,‬‬ ‫דיבור אחד ברש"י‪ ,‬ויפרק אותו לגרמים לעיני‬ ‫השיחה לסופה היא‪ :‬כל אחד מסוגל! כל אחד‬ ‫היום אני רואה באושר ושמחה‪ ,‬כמה נכונים הם‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫יכול וצריך להעמיק חקר ברש"י על התורה‪ ,‬על‬ ‫הדברים‪ ,‬אשרינו שזכינו‪...‬‬ ‫פשוט לקרוא תחילה את הפסוק ואת הדיבור‪-‬‬ ‫המחנכים מוטלת החובה לשנות את התפיסה‬ ‫המתחיל ברש"י‪ ,‬ועוד לפני שיקרא את פירושו‬ ‫ולהתייחס ללימוד זה כאל "לימוד עיוני" לכל דבר‬ ‫של רש"י‪ ,‬לשאול את התלמידים‪ :‬האם יש משהו‬ ‫וענין‪ ,‬ובדרך זו יופתעו לראות תוצאות מבורכות‬ ‫עם סיפור זה‪ ,‬פותח בפנינו הגאון רבי אהרן שפירא‬ ‫קשה או לא ברור כאן בפסוק? מה היה קשה כאן‬ ‫כיצד כל אחד מוכשר לגלות נפלאות מתורת ה'‬ ‫שליט"א‪ ,‬רבה של שכונת פרדס כץ בבני ברק ‪ -‬את‬ ‫לרש"י? ושוב יראה להם כיצד פירושו של רש"י‬ ‫ולהרגיש את צוף נועם מתיקות דברי רש"י‪.‬‬ ‫שיחתו המעשירה‪ ,‬לאחר קבלת פנים נלבבת כדרכו‬ ‫מיישב את עומק הפשט בפסוק‪ ,‬ומדוע רש"י הביא‬ ‫מאירת הפנים‪.‬‬ ‫בדיבור המתחיל דווקא את המילים הללו‪ .‬הוא יכול‬ ‫איך לומדים רש"י עם ילדים?‬ ‫הסיפור‪ ,‬אמיתי לחלוטין! והתרחש לפני שנים‬ ‫להרחיב ולהסביר מדוע הביא רש"י שני פירושים‪,‬‬ ‫שמענו את הסיפור על הכיתה בה הילדים גילו‬ ‫אחדות בכיתת לימודים שבתלמוד תורה בבני ברק‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫– עיר ואם בישראל‪ .‬את הסיפור שמע הרב מפיו‬ ‫של המלמד בעצמו‪ ,‬ועמו הוא מבקש להמחיש‬ ‫עבורנו ועבור הקוראים את עוצמת המסר המהדהד‬ ‫בין כותלי החדר עמוס הספרים‪ ,‬ומוכיח כאלף עדים‬ ‫את עומק המושג וקוצר המשיג בלימוד פירוש‬ ‫רש"י‪ ,‬אך גם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬את היכולת לשנות את‬ ‫הדברים מן השורש בס"ד‪.‬‬ ‫"הפירוש הזה שהילדים הרכים הללו אמרו‪ ,‬הוא‬ ‫פשט אמת לאמיתה של תורה‪ .‬ושימו לב! הילדים‬ ‫הללו לא חידשו חידושים של 'ווארטים ופרפראות'‬ ‫בדרך רמז ודרוש‪ ,‬הם פשוט הצליחו לגלות את‬ ‫עומק הפשט ברש"י! כך צריך ללמוד חומש‬ ‫ורש"י!" אומר הרב שפירא‪.‬‬ ‫זה למעלה מארבע עשורים‪ ,‬רואה לעצמו הגר"א‬ ‫שפירא שליט"א כשליחות חייו להנחיל בקרב‬ ‫רמי"ם בישיבות‪ ,‬מחנכים בתלמודי תורה‪ ,‬ועמך‬ ‫בית ישראל‪ ,‬את הדרך הנכונה כיצד ללמד חומש‬ ‫ורש"י בהעמקה ובעיון‪ .‬בשיחות ושיעורים שהוא‬ ‫מוסר לפני מחנכים ומלמדים‪ ,‬בחורים בהיכלי‬ ‫ישיבות‪ ,‬הורים וציבור שומעי לקחו‪ ,‬הוא מעניק‬ ‫לשומעים כלים מעשיים כיצד ללמד לתלמידים‬ ‫חומש ורש"י בעומק הפשט‪.‬‬ ‫לרגל תחילת לימוד חומש בראשית‪ ,‬זכינו והוא‬ ‫‪39‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫הם התרגלו להבין את הפסוקים רק בדרך זו‪ ,‬ואינם‬ ‫יודעים כלל כיצד לומדים חומש ורש"י בפשט‬ ‫הפשוט‪ ,‬שלא לומר בעומק הפשט ברש"י ‪ -‬אך מאז‬ ‫כבר השתנו ב"ה פני הדברים‪ .‬היום אנחנו מקפידים‬ ‫לתת את הדגש על פשט הפסוקים‪ ,‬ולהשאיר את‬ ‫הפרפראות ואמרות השפר במינון הנכון ובמקום‬ ‫הראוי להם‪.‬‬ ‫אין ספק שכל חלקי התורה חשובים ונחוצים‪,‬‬ ‫וכך נהגו בבתי ישראל לומר אמרות שפר בשלחן‬ ‫השבת‪ ,‬אבל צריך לדעת שיש סדר למקרא! אם אין‬ ‫יסוד אין בנין! רק אחרי שהילד יודע היטב את עומק‬ ‫הפשט‪ ,‬אפשר להוסיף גם רמז דרוש וסוד ומוסר‬ ‫וחסידות‪ ,‬אבל אי אפשר לדלג ולמחוק לגמרי את‬ ‫עומק הפשט בפסוקים וברש"י‪.‬‬ ‫ההצעה למחנכים היא נפלאה ומעשית מאד‪:‬‬ ‫במקום ללמד את התלמידים לדקלם בשלחן השבת‬ ‫כמו 'תוכי' פירושים ואמרות בדרך אגדה ודרוש‪,‬‬ ‫שהם אינם מבינים אותם‪ ,‬ואינם לפי השגתם‬ ‫ורמתם‪ ,‬פירושים שרק גורמים להם לאבד את‬ ‫הפשט הפשוט והישר בפסוקים‪ .‬הבה נחולל מהפך!‬ ‫הבה נעניק להם כלים עצומים לחיים‪ :‬הבה נשקיע‬ ‫כאן המקום לעמוד על נקודה נוספת‪ :‬בהרבה‬ ‫העיקר הוא לא לתת לדברים להתקבל על ליבם‬ ‫כל שבוע בהסברה לתלמידים של דיבור אחד‪ ,‬או‬ ‫תלמודי תורה‪ ,‬נהוג שאומרים לתלמידים לקראת‬ ‫של התלמידים בשטחיות וברדידות‪ ,‬כאילו הדברים‬ ‫שני דיבורים ברש"י על הפרשה‪ ,‬בעומק הפשט‪,‬‬ ‫שבת 'ווארטים'‪ ,‬אמרות שפר ופרפראות על דרך‬ ‫פשוטים ומובנים מאליהם‪ .‬אלא להעמיק‪ ,‬לחשוב‪,‬‬ ‫עד שכל התלמידים יגלו ויבינו את המטמוניות‬ ‫הרמז והדרוש וכדו' לחזור עליהם בשלחן שבת‪ .‬וגם‬ ‫לשים לב!‬ ‫הטמונים בדברי רש"י אלו‪ ,‬ואת זאת יתכבדו להציג‬ ‫בישיבות מוסר המשגיח או הר''מ שיחה שבועית‬ ‫יש היום ספרי עזר מצוינים המבארים את העומק‬ ‫בפני בני המשפחה בשלחן השבת! מובטחני כי‬ ‫עם פרפראות ונועם שיח על הפרשה‪ .‬הדבר אכן‬ ‫בדברי רש"י על התורה‪ ,‬ושלא לדבר על המהפכה‬ ‫תופתעו מהתגובות הנלהבות של ההורים שיכירו‬ ‫נחמד ונאה‪ ,‬אבל יש לשים לב שהדבר לא יביא‬ ‫העצומה שאתם ב'תורה שבכתב' עושים בשנים‬ ‫לכם טובה‪ ,‬המחנכים עצמם וההורים עצמם יגלו‬ ‫לידי נזק‪ .‬שכן במקרים רבים התלמידים מתרגלים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ממש בלתי ניתן לתיאור‪ ,‬עם כל‬ ‫עולם חדש של עומק הפשט ברש"י‪ ,‬ובעיקר‪:‬‬ ‫רק ללמוד את הפסוקים בדרך דרוש ורמז וכדו'‪,‬‬ ‫הסיכומים וההמחשות‪ ,‬העלונים השבועיים‪,‬‬ ‫תעניקו לתלמידיכם את המתנה היקרה ביותר לכל‬ ‫ומעולם לא למדו כיצד לומדים פסוק בעומק‬ ‫והנגשת הנושאים המורכבים‪ ,‬זה פשוט מהפכה‪.‬‬ ‫ימי חייכם‪ :‬מתנת רש"י על התורה בישרות ובעיון!‬ ‫הפשט ‪- - -‬‬ ‫אך כמובן‪ ,‬שזה מתחיל קודם‪ .‬המחנכים עצמם‪,‬‬ ‫אנקוט דוגמא קיצונית אבל למרבה הכאב היא‬ ‫צריכים להקדיש זמן בעת הכנת השיעור לעיון‬ ‫המבוכה ברחובות אמריקה‪...‬‬ ‫אמיתית‪ .‬פגשתי פעם אברך שלמד בימי ילדותו‬ ‫במפרשי רש"י‪ ,‬רא"ם‪ ,‬גור אריה‪ ,‬משכיל לדוד‪,‬‬ ‫בתלמוד‪-‬תורה חשוב מאד‪ ,‬ושאלתי אותו‪ :‬מה‬ ‫ביקשנו לשמוע כמה דוגמאות פרקטיות ומעשיות‬ ‫נחלת יעקב‪ ,‬ברטנורא‪ ,‬ועוד‪ ,‬ולהכין את עצמם‬ ‫הפשט בפסוק 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל‬ ‫למחנכים‪ ,‬כיצד יש ללמד רש"י בעומק הפשט‪,‬‬ ‫לשיעור זה לגלות את העומק ברש"י‪ .‬חומש ורש"י‬ ‫שעריך'? והוא ענה לי‪ :‬הכוונה שיהודי צריך להעמיד‬ ‫לאור הכללים שקבעו מפרשי רש"י‪ ,‬והרב שליט"א‬ ‫לא מלמדים מבלי להתכונן‪ ,‬בדיוק כמו שלא ילמדו‬ ‫שומרים על שבעה השערים שבגופו‪ ,‬על שתי‬ ‫פותח ומספר‪:‬‬ ‫כך גמרא ותוספות‪ .‬צריך להתכונן לכך‪ ,‬להעמיק‬ ‫עיניו ושתי אוזניו ועל פיו וכו'‪ ,‬שלא לחטוא בהם‪.‬‬ ‫אספר לכם סיפור אישי מאלף עד מאד‪.‬‬ ‫נדהמתי מהתשובה ושאלתי אותו שוב‪ :‬לא שאלתי‬ ‫ולחקור היטב‪ ,‬ואז באופן טבעי זה יעבור הלאה‬ ‫לפני שנים אחדות כאשר שהיתי באמריקה‪ ,‬צעדתי‬ ‫מה כותבים רבותינו בספרים הקדושים על הפסוק‪,‬‬ ‫לתלמידים‪.‬‬ ‫ברחוב‪ ,‬ומולי מגיע יהודי ששמע על פעולותיי‬ ‫אלא מה הפשט הפשוט של 'שופטים ושוטרים תתן‬ ‫טוב יעשו המחנכים אם יעודדו וידובבו את‬ ‫להחדיר את החינוך הנכון בקרב התלמידים ללימוד‬ ‫לך'‪ ,‬והוא עונה שוב את אותה התשובה‪ .‬האברך‬ ‫התלמידים בעצמם לשאול ולהתבונן בדיבור זה‬ ‫מעמיק בכל מילה ובכל אות ברש"י‪ ,‬והוא קרא‬ ‫הזה מעולם לא למד את הפשט הפשוט שיש מצוה‬ ‫ברש"י‪ ,‬מה היה קשה כאן לרש"י בפסוק‪ ,‬וכיצד‬ ‫לעברי בנימת ביטול‪:‬‬ ‫בתורה הקדושה של מינוי הדיינים! זה מבהיל על‬ ‫רש"י תירץ זאת‪ .‬מחנכים שעשו כך מעידים‬ ‫"אתה לקחת את רש"י ברצינות מופרזת‪ ...‬אתה‬ ‫הרעיון‪...‬‬ ‫בהתרגשות על תוצאות מדהימות של תלמידים‪,‬‬ ‫זועק תחת כל עץ רענן שהמלמדים והתלמידים‬ ‫שאלתי אותו באיזה ת"ת הוא למד בצעירותו‪,‬‬ ‫אפילו צעירים מאד‪ ,‬שבשכלם הנקי והישר‪,‬‬ ‫צריכים לדעת שדברי רש"י מדודים ושקולים‬ ‫ועוד באותו היום התקשרתי נסער למנהל של‬ ‫הצליחו לגלות בעצמם את עומק הפשט ברש"י‪,‬‬ ‫במאזני זהב‪ ,‬ויש לו סיבה מדוע הוא כתב כל דבר‬ ‫אותו תלמוד תורה‪ ,‬ושאלתי אותו‪ :‬יאמר לי מר‪,‬‬ ‫לא יאומן כי יסופר‪ .‬ויש לכך תועלת רבה מעבר‬ ‫דווקא במקום זה ולא במקום אחר‪ ,‬תאמר לי – קרא‬ ‫האומנם? כך מלמדים אצלכם את הפסוק שופטים‬ ‫ללימוד נקודתי זה‪ .‬תלמידים אלו מתרגלים לחשוב‬ ‫תגר לעברי – הרי רש"י כותב עשרות פעמים בתורה‬ ‫ושוטרים תתן לך?! התנצל המנהל ואמר‪ :‬אכן לפני‬ ‫בשכל הישר‪ ,‬בעומק הפשט‪ ,‬וזו מתנה לכל חייהם‪,‬‬ ‫את הכלל "כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל‬ ‫כמה שנים גיליתי את המחדל הזה‪ ,‬שיש תלמידים‬ ‫מתנה של ישרות ועמקות‪ ,‬שיתרגלו תמיד ללמוד‬ ‫לה הכתוב ה"א בסופה"‪ ,‬לעומת זאת יש עשרות‬ ‫שמרוב פרפראות ואמרות שפר בדרך דרוש ומוסר‪,‬‬ ‫ישר בלי סברות עקומות ומסולפות‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪40‬‬ ‫שעיר' כאילו האות ה' של 'ארצה' היא עם מפיק‬ ‫הדקדוקי הזה שאפשר לכתוב ה' בסוף המילה‬ ‫פעמים שיש מילים בתורה‪ ,‬שנכתבו עם ה' בסופן‬ ‫ה"א‪ ,‬דהיינו ארָצָ ּּה – ואז יהיה הפירוש‪ :‬הארץ שלה‪,‬‬ ‫במקום ל' בתחילת המילה‪ ,‬כי זה פשוט וידוע אפילו‬ ‫במקום ל' בתחילתן‪ ,‬ורש"י אינו מביא שם את‬ ‫כלומר הארץ של אשת עשיו‪ ,‬לכך צריך רש"י לפרש‬ ‫לילד בן חמש המדבר בלשון הקודש‪ ,‬שבמקום‬ ‫הכלל הזה‪ .‬אם כן‪ ,‬האם אפשר לומר שהיה לרש"י‬ ‫שאין זו כוונת הכתוב‪ ,‬אלא 'ארצה' היא כמו לארץ‪.‬‬ ‫לומר 'ללכת לבית' אפשר לומר 'ללכת הביתה'‪.‬‬ ‫איזה מהלך וכיוון מתי כן להביא ומתי לא?‪– "...‬‬ ‫נעבור אל הפעם הרביעית בפרשת ויגש על הכתוב‬ ‫אלא מאי? רש"י בא לתרץ כאן איזו קושיא אחרת‪,‬‬ ‫טען הלה בלהט‪.‬‬ ‫' ְְּב� ֵֵא ָָרה ָּׁש�� ָ ַבַ ע'‪ ,‬גם כאן כותבים המפרשים שכוונת‬ ‫ולבאר דבר נוסף שאינו מובן מאליו‪.‬‬ ‫עמדתי שם נבוך ואמרתי לו‪ :‬שמע נא ידידי‬ ‫רש"י להודיע שכאשר יש ארץ או עיר הנקראת‬ ‫נתחיל תחילה עם המקום הראשון שרש"י כותב‬ ‫הנכבד‪ .‬תפסת אותי כאן באמצע הרחוב‪ ,‬בהפתעה‬ ‫בשתי מילים כמו 'ארץ שעיר'‪ ,‬או 'באר שבע'‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬בפרשת לך לך‪ .‬תחילה חשבתי שכאן אולי אין‬ ‫וללא הכנה מוקדמת‪ ,‬ואתה מבקש שאענה לך‬ ‫מוסיפים את האות ה' במילה הראשונה‪ ,‬אלא שכאן‬ ‫לרש"י כוונה מיוחדת‪ ,‬אלא שזה המקום הראשון‬ ‫על השאלה כאן במקום‪ ,‬ובכן‪ ,‬אמנם אין לי כעת‬ ‫יש נקודת חידוש‪ ,‬שהרי 'באר‪-‬שבע' אינם ממש‬ ‫בתורה שיש מילה עם האות ה' בסופה במקום ל'‬ ‫תשובה על שאלתך‪ ,‬אבל דבר אחד אני יכול לומר‬ ‫שתי מילים‪ ,‬אלא הם כאילו מילה אחת 'באר‪-‬‬ ‫בתחילתה‪ ,‬ולכן בפעם הראשונה רש"י צריך להביא‬ ‫לך‪ ,‬בעשרות השנים האחרונות הספקתי "להכיר"‬ ‫שבע'‪ ,‬והחידוש הוא שגם במקרה כזה מוסיפים את‬ ‫זאת‪ ,‬אך שוב ראיתי שאין זה נכון‪ ,‬שהרי לעיל‬ ‫קצת את רש"י‪ ,‬ואני אומר לך בוודאות ובאחריות‪:‬‬ ‫האות ה' אחרי המילה הראשונה ולא השניה!‬ ‫בפרשת נח כבר מופיעה המילה (בראשית י‪ ,‬יט)‬ ‫אכן כן! יש לרש"י שיטה ברורה ומהלך יצוק‪,‬‬ ‫גם בפעם החמישית שרש"י מביא זאת‪ ,‬בפרשת‬ ‫ְגְ ָָר ָָרה‪ ,‬ורש"י שם אינו כותב שהכוונה 'לגרר'‪ ,‬כי‬ ‫אימתי הוא מביא את הכלל של "כל תיבה שצריכה‬ ‫כאמור‪ ,‬רש"י אינו מביא סתם את הכלל הזה‪ ,‬כי‬ ‫למ"ד בתחילתה"‪ ,‬ואימתי אינו מביא‪ .‬כאשר אשוב‬ ‫הדבר מובן מאליו‪ .‬כך שבפעם הראשונה שרש"י‬ ‫לביתי‪ ,‬בעזרת ה' אכין 'שיעורי בית' בנושא‪ ,‬ואשוב‬ ‫כותב זאת בפרשת לך‪-‬לך‪ .‬עלינו להבין מדוע הביא‬ ‫אליך עם תשובות‪.‬‬ ‫רש"י כלל זה על הכתוב ֶ'ֶה ָָרה ָָּנ� סּוּ'‪ ,‬ומה התכוון‬ ‫צריך לדעת‬ ‫נפרדנו כידידים והמשכנו איש איש לעסקיו‪ .‬ואני‪,‬‬ ‫רש"י לחדש כאן?‬ ‫כאשר חזרתי לביתי‪ ,‬זכרתי את החובה המוטלת‬ ‫והביאור הוא פשוט‪ ,‬שהרי המעיין שם ברש"י‬ ‫עלי‪ .‬תחילה התיישבתי לבדוק כמה פעמים רש"י‬ ‫שיש סדר‬ ‫בפרשת לך לך יראה שרש"י מוסיף כלל חשוב‪:‬‬ ‫שהאות ה' בסוף המילה משמשת רק תחליף לאות‬ ‫אכן מזכיר כלל זה ברחבי פירושו על התורה‪ .‬לא‬ ‫סמכתי על אף אחד ובדקתי באופן ידני בעצמי‬ ‫למקרא! אם‬ ‫ְלְ ' בניקוד שוו"א‪ ,‬ואינה משמשת תחליף לאות ָלָ '‬ ‫בניקוד פת"ח או קמ"ץ‪ .‬לכן‪ ,‬בפסוק ֶ'ֶה ָָרה ָנָ סּוּ'‪,‬‬ ‫בכל חמשה חומשי תורה מתחילה ועד סוף‪,‬‬ ‫וגיליתי שבניגוד למה שהוא טען שרש"י מזכיר‬ ‫אין יסוד אין‬ ‫האות ה' שבסוף במילה ֶֶה ָָרה‪ ,‬היא תחליף לאות‬ ‫ְלְ ' בניקוד שווא‪ ,‬כאילו נכתב‪ְ :‬לְ ָָהר‪ ,‬והכוונה לאיזה‬ ‫זאת "עשרות פעמים"‪ ,‬הרי שלמעשה רש"י מזכיר‬ ‫זאת בששה מקומות בלבד‪ .‬ארבע פעמים בחומש‬ ‫בנין! רק אחרי‬ ‫הר כל שהוא בלתי‪-‬ידוע‪ ,‬דהיינו שכל אחד נס להר‬ ‫שמצא‪ .‬אולם בפסוק (שם יט‪ ,‬יז) ָָה ָָה ָָרה המלט‪,‬‬ ‫בראשית‪ ,‬פעם אחת בחומש שמות‪ ,‬ופעם נוספת‬ ‫בחומש דברים‪.‬‬ ‫שהילד יודע‬ ‫שכוונת הכתוב שעליו להימלט ָלָ הר הידוע‪ ,‬האות‬ ‫ה' בסוף המילה אינה יכולה לשמש תחליף לניקוד‬ ‫ואלו הם‪:‬‬ ‫היטב את‬ ‫קמ"ץ שבאות ל' בתחילת המילה‪ ,‬והיא משמשת‬ ‫כאן רק תחליף לאות ל' לעצמה‪ ,‬ולכן נוספה עוד‬ ‫א‪ .‬בפרשת לך‪-‬לך‪ ,‬על הכתוב (בראשית יד‪ ,‬י)‬ ‫'ֶהֶ ָָרה ָנָ ס ּּו ‪ָ -‬לָ ָהָ ר ָנָ סּוּ‪ֶ ,‬הֶ ָָרה ְְּכ� מֹוֹ ָלָ ָהָ ר'‪.‬‬ ‫עומק הפשט‪,‬‬ ‫אות ה' בתחילת המילה עם ניקוד קמ"ץ‪ָ -‬הָ הרה‪,‬‬ ‫לפרש שהכוונה ָלָ הר הידוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בפרשת תולדות‪ ,‬על הכתוב (בראשית כח‪,‬‬ ‫ב) 'ַּפ� ַ ֶּד�ֶ ָנָ ה ֲֲא ַַרם – ְְּכ� מֹוֹ ְלְ ַּפ� ַ ָּד�ָ ן‪ֵֵּ .‬ב� ָיָת ּּה ְְּב� תּו ֵֵּאל ‪ְ -‬לְ ֵבֵ ית‬ ‫אפשר להוסיף‬ ‫המשכתי הלאה לפעם השניה שרש"י מביא כלל‬ ‫זה‪ ,‬בפרשת תולדות על הכתוב 'ַּפ� ַ ֶֶּד� ָנָ ה ֲֲא ָָרם'‪ .‬לאחר‬ ‫ג‪ .‬בפרשת וישלח‪ ,‬על הכתוב (בראשית לב‪ ,‬ד)‬ ‫ְְּב� תּו ֵֵּאל'‪.‬‬ ‫גם רמז דרוש‬ ‫העיון במפרשים ראיתי שכתבו כאן ביאור נפלא‪,‬‬ ‫שרש"י חידש כאן כלל נוסף וחדש‪ ,‬ואסביר את‬ ‫ַ'ַא ְְר ָָצה ֵׂש�ֵ ִִעיר ‪ְ -‬לְ ֶֶא ֶֶרץ ֵׂש�ֵ ִִעיר'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בפרשת ויגש‪ ,‬על הכתוב (רש"י בראשית מו‪,‬‬ ‫ומוסר‬ ‫הדברים‪ :‬הנה זה ברור שבמקום לומר 'לירושלים'‬ ‫אפשר לומר 'ירושלימה'‪ ,‬אבל מה עושים כאשר‬ ‫א) ' ְְּב� ֵֵא ָָרה ָּׁש�� ָ ַבַ ע ‪ְְּ -‬כ� מֹוֹ ִלִ ְבְ ֵֵאר ָׁש� ָ ַבַ ע'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בפרשת בשלח‪ ,‬על הפסוק (שמות טו‪ ,‬כג)‬ ‫וחסידות‬ ‫שם העיר מורכב משתי מילים‪ ,‬כמו 'תל‪-‬אביב'‪,‬‬ ‫האם אומרים 'תל‪-‬אביבה'? לא! אלא אומרים‬ ‫'תלה‪-‬אביב'!‪ .‬וזאת בא רש"י ומחדש‪ ,‬שבמקרה‬ ‫ו‪ .‬בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬על הכתוב (דברים לג‪,‬‬ ‫'ַוַ ָָּי� ֹבֹא ּּו ָָמ ָָר ָָתה ‪ְְּ -‬כ� מֹוֹ ְלְ ָָמ ָָרה'‪.‬‬ ‫כז) ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם ‪ַ -‬לַ ָּמ�ָ עֹוֹ ן ֵהֵ ם ַהַ ְּׁש�� ְ ָָח ִִקים‬ ‫כזה‪ ,‬ששם העיר מורכב משתי מילים‪ ,‬אין‬ ‫ֵלֵ אֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם'‬ ‫מוסיפים את האות ה' בסוף המילה השניה‪ ,‬אלא‬ ‫בסוף המילה הראשונה‪ ,‬ולכן במקום לומר 'לפדן‬ ‫ארם'‪ ,‬אין אומרים 'פדן‪-‬ארמה'‪ ,‬אלא 'פדנה‪-‬ארם!‬ ‫חידוש פלא והפלא‪.‬‬ ‫'תלה‪-‬אביב' או 'תל‪-‬אביבה'?‬ ‫ומה עם הפעם השלישית שרש"י מביא כלל זה‪,‬‬ ‫כעת נותרה בפניי רק המשימה העיקרית‪ :‬להבין‬ ‫בפרשת וישלח‪ ,‬על הכתוב ַ'ַא ְְרָצָ ה ֵֵׂש� ִִעיר'? ובכן גם‬ ‫מדוע רש"י מזכיר כלל זה רק בששה מקומות‬ ‫כאן יש סיבה מיוחדת‪ ,‬כפי שמבאר בספר 'מנחת‬ ‫הללו‪ .‬דבר אחד היה ברור לי‪ ,‬שבכל מקום שרש"י‬ ‫יהודה'‪ ,‬שהיה מקום לטעות בכוונת הפסוק 'ארצה‬ ‫מביא כלל זה‪ ,‬אינו מתכוון סתם להודיע את הכלל‬ ‫‪41‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫בתחילת פרשת וירא כתוב (בראשית יח‪ ,‬א) ַוַ ֵֵּי� ָָרא‬ ‫בשלח על הכתוב 'ַוַ ָָּי� ֹבֹא ּּו ָָמ ָָר ָָתה'‪ ,‬גם שם לא הביא‬ ‫ֵֵאָלָ יו ה' ְְּב� ֵֵאֹלֵֹנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא ְוְ הּוּא ֹֹיֵׁש� ֵ ב ֶּפ� ֶ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְְּכ� ֹחֹם‬ ‫ִּב�ֵּּק�ּׁש‬ ‫ְּכ�ִּתיב‪ׁ .‬‬ ‫ַַה ּּיֹוֹ ם‪ .‬ורש"י כותב‪ֹ' :‬יֵֹׁש�ׁ ב – ָיָ ַׁש�ׁ ב ִ‬ ‫פשוט גיליתי‬ ‫רש"י כלל זה לחינם‪ ,‬וכמבואר שם ברש"י ובמפרשי‬ ‫רש"י‪ ,‬שיש שם כוונה מיוחדת‪ .‬כי הנה למרות‬ ‫ַלַ ֲֲעמֹוֹ ד‪ָָ ,‬א ַַמר לֹוֹ ַהַ ָּק�ּ דֹוֹ ׁׁש ָּב�ּ רּו ְְּך הּוּא‪ֵׁ ,‬ש�ׁ ב ַוַ ֲֲאִנִ י ֶֶא ֱֱעמֹוֹ ד‪,‬‬ ‫ַּב�ֲּע ַַדת‬ ‫ְוְ ַַאָּת�ּ ה ִִס ָיָמן ְלְ ָבָ ֶנֶ ָיָך‪ָ ,‬‬ ‫ֶׁש�ָׁע ִִתיד ֲֲאִנִ י ְלְ ִהִ ְְתַיַ ֵּצ�ּ ב ֲ‬ ‫את עומק‬ ‫שהמקום נקרא בשם 'מרה'‪ ,‬אין אומרים במקום‬ ‫'למרה' ‪' -‬מרהה'‪ ,‬משום שכל מילה המסתיימת‬ ‫ֶׁש�ֶּׁנ�ֱּא ַַמר (תהלים פב‪ ,‬א) ֱֱאֹל ִִֹקים‬ ‫ַהַ ַּד�ָּּי�ּ יִנִ ים ְוְ ֵהֵ ן יֹוֹ ְׁש�ִׁבִ ין‪ֱ ,‬‬ ‫ַּב�ֲּע ַַדת ֵֵאל'‪.‬‬ ‫ִנִ ָּצ�ּ ב ֲ‬ ‫הפשט הפשוט‬ ‫באות ה'‪ ,‬אין כותבים פעמיים אות ה' [כי קשה‬ ‫לבטא פעמיים אות ה' בזה אחר זה]‪ ,‬לכן במילה כזו‬ ‫אפשר ללמוד את דברי רש"י באופן שטחי‪ ,‬ליהנות‬ ‫מהמסר שיש כאן וכו'‪ .‬אך החובה מוטלת עלינו‬ ‫ברש"י‪ ,‬וזה‬ ‫האות ה' האחרונה של המילה‪ ,‬תתחלף באות ת'‪,‬‬ ‫כך שהאות ה' של 'מרה' תתחלף באות ת' כאילו‬ ‫לעצור כאן ולחשוב‪:‬‬ ‫תפקידו של כל‬ ‫שם המקום הוא 'מרת'‪ ,‬ובמקום לכתוב 'למרת'‪,‬‬ ‫נכתבה 'מרתה'‪ .‬כך למשל‪ ,‬במקום לומר 'לטבריה'‬ ‫מלמד בתלמוד‬ ‫הנה רש"י כאן פותח ומציין שבתורה לא כתוב‬ ‫יאמרו 'טבריתה'‪.‬‬ ‫' ֹֹיוֵׁש�ׁ ב' אלא 'ָיָ ַׁש�ׁ ב'‪ .‬ועלינו להתבונן‪ ,‬הרי אין דרכו‬ ‫מה הפירוש 'מעונה'?‬ ‫תורה‬ ‫של רש"י בכל התורה לדרוש היכן שיש תיבה‬ ‫בכתיב חסר‪ ,‬שהרי תיבות כאלו יש בתורה למאות‬ ‫כעת‪ ,‬נותר לנו לדלג מפרשת בשלח עד הפעם‬ ‫ולאלפים‪ ,‬ורק בכשלושים מקומות בלבד בכל‬ ‫השישית‪ ,‬בפרשה האחרונה שבתורה‪ ,‬פרשת‬ ‫מרחבי התורה רש"י מתייחס לכך‪ ,‬וכפי שכותבים‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שם מביא רש"י כלל זה על הכתוב‬ ‫המפרשים שרש"י מביא דרש על כתיב חסר רק‬ ‫ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם'‪ .‬כאן עיינתי ומצאתי בספרים‬ ‫כאשר יש איזו קושיא נוספת בפשט‪ .‬ויש לכך‬ ‫שני מהלכים נפלאים לבאר מדוע הביא רש"י כלל‪.‬‬ ‫הוכחה ברורה מהפסוק בפרשת בלק (במדבר כב‪,‬‬ ‫מהלך אחד פשוט‪ :‬כי הנה המילה 'מעונה' לכאורה‬ ‫ה) ְוְ הּוּא ֹֹיֵׁש� ֵ ב ִִמֻּמ�ֻ ִלִ י‪ ,‬ורש"י שם כותב‪' :‬והוא ישב‬ ‫בתחילה המילה 'למעון'‪ ,‬היא 'למ"ד התכלית'‪,‬‬ ‫אין הכרח לפרש אותה שהאות ה' בסופה היא‬ ‫ממלי ‪ -‬חסר כתיב‪ ,‬קרובים הם להכריתני‪ ,‬כמו‬ ‫ולא 'למ"ד השימוש'‪ ,‬ובכל זאת אפשר לכתוב אות‬ ‫במקום ל' בתחילה‪ ,‬וכאילו נאמר 'למעון'‪ ,‬שהרי‬ ‫(תהלים קיח‪ ,‬י) כי אמילם'‪ .‬דהיינו שרש"י דורש‬ ‫ה' בסופה במקום למ"ד בתחילתה‪ ,‬וזהו חידוש‬ ‫אפשר היה לומר פירוש אחר‪ ,‬שכשם שיש 'מעון'‬ ‫את תיבת 'ממלי' שנכתבה בכתיב חסר‪ ,‬אך כאן הבן‬ ‫שנמצא בכל התורה רק פעם אחת בלבד‪.‬‬ ‫בלשון זכר‪ ,‬כמו בפסוק (דברים כו‪ ,‬טו) ַַהְׁש� ְ ִִקיָפָ ה‬ ‫שואל‪ :‬הרי בפסוק זה עצמו יש עוד מילה בכתיב‬ ‫סוף דבר היה‪ ,‬שאמנם אותו יהודי עצר אותי ברחוב‬ ‫ִִמְּמ�ְ עֹוֹ ן ָָק ְְדְׁש� ְ ָָך‪ ,‬כך יש גם מקום הנקרא בלשון נקבה‬ ‫חסר‪' :‬והוא ישב ממלי'‪ ,‬ומדוע רש"י אינו דורש‬ ‫באמריקה והביך אותי עם שאלה שלא ידעתי‬ ‫'מעונה'‪ ,‬כמו בפסוק (תהלים עו‪ ,‬ג) ּו ְְּמעֹוֹ ָנָ תֹוֹ ְבְ ִצִ ּּיֹוֹ ן‪.‬‬ ‫את המילה ישב? אלא מכאן ההוכחה שרש"י לא‬ ‫לענות עליה‪ ,‬אבל עד היום אני מלא הכרת הטוב‬ ‫לכן בא רש"י להבהיר ולקבוע כאן בפסוק ְ'ְמֹעָֹנָ ה‬ ‫שם לעצמו מטרה לדרוש כל כתיב חסר‪ ,‬רק כאשר‬ ‫בעבורו‪ ,‬שבזכותו גיליתי מטמוניות אלו ברש"י‪.‬‬ ‫ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם'‪ ,‬שאין הכוונה בלשון נקבה של 'מעונה'‪,‬‬ ‫הדבר נוגע ליישוב איזו קושיא אחרת בדרך פשט‪.‬‬ ‫אלא הכוונה היא "למעון"‪ ,‬והאות ה' היא במקום‬ ‫אם כן‪ ,‬מה קשה כאן לרש"י בפסוק אצל אברהם‬ ‫אני כמובן לא מספר את כל זה כדי להסביר על‬ ‫ל' בתחילתה‪.‬‬ ‫אבינו 'והוא ישב פתח האהל'?‬ ‫עצמי משהו‪ - ...‬מסיים הגר"א שליט"א בענוות חן‬ ‫אך שוב מצאתי בספרים מהלך נוסף ומחודש הרבה‬ ‫– כי את הדברים האלו‪ ,‬איני אומר כמובן מעצמי‪,‬‬ ‫אלא מבארים המפרשים‪ :‬רש"י בא ליישב תמיהה‬ ‫יותר‪ .‬כי הנה בדרך כלל כשאנו אומרים את הכלל‬ ‫כי אם מעיון והעמקה בדברי רש"י ומפרשיו‪ .‬אני‬ ‫שכל ילד הלומד חומש ורש"י‪ ,‬אם רק יעצור ויתבונן‪,‬‬ ‫'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב‬ ‫לא חידשתי בעצם שום "חידוש" ברש"י‪ ,‬לא‬ ‫יקשה הדבר בעיניו‪ .‬איך יתכן שכאשר הקב"ה נראה‬ ‫ה"א בסופה'‪ ,‬הכוונה שהאות ה' בסוף באה במקום‬ ‫דרשתי איזה דרש חדש או רמז שלא שמעתו אוזן‪,‬‬ ‫לאברהם הוא יושב‪ ,‬ואין הוא קם לכבוד השכינה?‬ ‫אות ל' שהיא "למ"ד השימוש"‪ ,‬כלומר‪ ,‬האות ל'‬ ‫פשוט גיליתי את עומק הפשט הפשוט ברש"י‪,‬‬ ‫אתמהה! זו קושיא הזועקת מאליה בפסוק‪ ,‬שרש"י‬ ‫"ֶאל"‪ ,‬דהיינו במקום לומר‬ ‫משמשת במקום המילה ֶ‬ ‫וזה תפקידו של כל מלמד בתלמוד תורה‪ ,‬כל ר"מ‬ ‫אינו צריך לכתוב זאת‪ ,‬כי היה מובן לו מאליו שזה‬ ‫"אל חרן" אומרים "לחרן"‪ ,‬ובמקרה כזה‪ ,‬יכולה‬ ‫בישיבה‪ ,‬וכן‪ ,‬גם שלנו‪ ,‬יהודים בכל גיל‪ :‬לגלות את‬ ‫מה שיקשה לכל לומד‪ .‬ואין לתרץ שהכתוב מציין‬ ‫האות ה' בסוף המילה לשמש במקום האות ל'‬ ‫הנפלאות הללו ברש"י‪ .‬במקום למלמל את דיבורי‬ ‫שאברהם ישב בעת שהקב"ה נגלה אליו‪ ,‬כי בגלל‬ ‫שבתחילת התיבה‪ .‬אבל מה נעשה במקרה שהאות‬ ‫הרש"י בחיפזון ומן השפה ולחוץ‪ ,‬בהבנה שטחית‬ ‫חולשתו לא היה מסוגל לקום‪ ,‬כי לאיזה צורך‬ ‫ל' בתחילת המילה אינה 'למ"ד השימוש'‪ ,‬אלא‬ ‫(או בלעדיה‪ ,)...‬נרגיל את עצמנו‪ ,‬ובעקבות כך את‬ ‫צריך הכתוב לגלות זה? לכן‪ ,‬כדי ליישב תמיהה זו‬ ‫היא 'למ"ד‪-‬התכלית'‪ ,‬לדוגמא בפסוק (בראשית‬ ‫התלמידים‪ ,‬להעמיק ברש"י ולגלות את נפלאות‬ ‫ְּכ�ִּתיב‪.‬‬ ‫מדוע ישב אברהם‪ ,‬פותח רש"י ואומר‪ָ :‬יָ ַׁש�ׁ ב ִ‬ ‫כח‪ ,‬כ) ֶלֶ ֶֶחם ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ּּוֶבֶ ֶגֶ ד ִלִ ְלְ ֹּב� ֹׁׁש‪ ,‬האות ל' בתחילת‬ ‫הפשט‪.‬‬ ‫ִּב�ֵּּק�ּׁש ַלַ ֲֲעמֹוֹ ד‪ ,‬וכו' – דהיינו שבאמת אברהם מצידו‬ ‫ׁ‬ ‫המילים 'לאכול' 'ללבוש'‪ ,‬אינה משמשת במקום‬ ‫רצה לעמוד לכבוד השכינה כפי המתבקש‪ ,‬אלא‬ ‫שיעור להמחשה‪:‬‬ ‫המילה ֶ'ֶאל' [לחם אל אוכל]‪ ,‬אלא היא משמשת‬ ‫שהקב"ה אמר לו שלא לעמוד‪ .‬ומדוע אמר לו‬ ‫כך מלמדים רש"י!‬ ‫להסביר את תכלית הבקשה‪ ,‬לחם לתכלית ולמטרת‬ ‫הקב"ה שלא לעמוד? אם תאמר מפני חולשתו של‬ ‫אלו עוד עצות ודוגמאות תוכלו להעניק למחנכים‬ ‫אכילה‪ ,‬ובגד לתכלית ולמטרת לבישה‪ ,‬ועד עכשיו‬ ‫אברהם‪ ,‬הרי כאמור‪ ,‬לא היה הכתוב צריך להודיע‬ ‫כיצד ללמד רש"י בעומק הפשט?‬ ‫לא ידענו אם גם במקרה כזה אפשר לכתוב אות ה'‬ ‫לנו דבר זה‪ .‬לכן מוסיף רש"י‪ ,‬שהסיבה שאמר לו‬ ‫למה אני צריך לתת עצות? ברשותכם‪ ,‬הבה נלמד‬ ‫בסוף המילה במקום ל' תחילה [דהיינו לחם ֶֶאכֹוֹ ָלָ ה‬ ‫הקב"ה לישב היא כדי שיהיה סימן לבניו וכו'‪.‬‬ ‫יחד דיבור אחד ברש"י‪ ,‬רק לשם משל והמחשה‬ ‫ובגד ְלְ בֹוֹ ָׁש� ָ ה]‪.‬‬ ‫כשלומדים ומלמדים בדרך זו‪ ,‬כל הלימוד ברש"י‬ ‫כיצד דיבור ברש"י שנראה כל כך פשוט‪ ,‬טומן‬ ‫לכן בא רש"י כאן בפרשת וזאת הברכה עם חידוש‬ ‫לובש פנים חדשות! כל רש"י מתחיל להאיר באור‬ ‫בחובו נועם ומתיקות‪ ,‬המתוקים מנופת צוף וכל‬ ‫עצום‪ ,‬שהרי פירש את הכתוב ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם'‪,‬‬ ‫יקרות‪ ,‬אור עולם! וכך מתחברים ללימוד חומש‬ ‫טעם! ואיך המלמד יכול 'להחיות' את לימוד חומש‬ ‫שהקב"ה בחר את הרקיע לתכלית ולמטרת מעון‬ ‫ורש"י!‬ ‫ורש"י בכיתתו‪:‬‬ ‫לאלקי קדם‪ ,‬כך שהאות ל' שהיתה אמורה להופיע‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪42‬‬ ‫הגר"א שפירא שליט"א מצביע על כתב‪-‬יד עתיק של‬ ‫ממפרשי רש"י הנמצא בשלבי עריכה לקראת ההדפסה‬ ‫למעלה מ‪ 600-‬חיבורים וביאורים על רש"י על התורה!‬ ‫ככולם מתלמידי המהרש"ל חיברו חיבורים לבאר‬ ‫זו תופעה שאין לה אח ורע‪ .‬אין עוד שום חיבור‬ ‫בשולי השיחה אנו מבקשים מהרב שליט"א‬ ‫את רש"י על התורה‪ ,‬כשהם טורחים בדבריהם‬ ‫שחיבר אחד מרבותינו שיש עליו כל כך הרבה‬ ‫שיעניק לנו סקירה קצרה על הביאורים שהתחברו‬ ‫להעמיק ולהבין את צפונות עומק הפשט ברש"י‪.‬‬ ‫פירושים‪ .‬גם על הרמב"ם והשלחן ערוך לא נכתבו‬ ‫ונכתבו במשך הדורות על פירוש רש"י‪ ,‬והוא חושף‬ ‫מדור לדור הלכו והתפתחו יותר ויותר החיבורים‬ ‫כל כך הרבה פירושים וחיבורים שכל מטרתם היא‬ ‫בפנינו נתונים מדהימים‪:‬‬ ‫השונים והרבים על דברי רש"י‪ .‬מדור לדור נוספו‬ ‫אך ורק בהבנת וביאור עומק דבריהם‪.‬‬ ‫לפני עשרות שנים הקמנו את מפעל 'מתיבתא‬ ‫והתחדדו עוד ועוד "כללים" שגילו המפרשים‬ ‫כבר בדור הראשון שאחרי רש"י החלו הראשונים‬ ‫דרש"י'‪ ,‬במסגרתו גם אספנו בעמל רב אוצר עצום‬ ‫בתוך דברי רש"י‪ ,‬שכל דבריו מדודים במאזני זהב‪,‬‬ ‫לעסוק בעומק דברי רש"י‪ .‬הרמב"ן העמיד במרכז‬ ‫של למעלה מ‪ )!( 300-‬ספרים שנדפסו במאות‬ ‫וכל דברי רש"י מסודרים על פי כללים מסודרים‬ ‫פירושו על התורה את המשא ומתן בהבנת דברי‬ ‫השנים האחרונות שכל מטרתם היא אך ורק לבאר‬ ‫וקבועים‪ .‬אמנם לכל ספר יש את הייחודיות‬ ‫רש"י‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ן בהקדמתו‪ ,‬כך גם‬ ‫את רש"י‪ .‬איני מדבר כעת על אלפי ספרים על‬ ‫שלו ואת סגנון הבנתו בדברי רש"י‪ ,‬אבל הצד‬ ‫תוספות רי"ד‪ ,‬והחזקוני [אין הכוונה לפירוש‬ ‫התורה שמשלבים בדבריהם גם ביאורים על רש"י‪,‬‬ ‫השווה שבהם שכל גאוני העולם הללו למדו את‬ ‫החזקוני הידוע‪ ,‬שגם הוא מביא מדברי רש"י‪ ,‬אלא‬ ‫אלא על ‪ 300‬ספרים שהתחברו אך ורק במטרה‬ ‫פירוש רש"י על התורה כלימוד עיוני ועמוק‪ ,‬וכל‬ ‫חיבור נוסף מבעלי התוספות בשם 'חזקוני' שנדפס‬ ‫להעמיק את ההבנה בפירוש רש"י‪.‬‬ ‫המחברים טרחו ועמלו במשימה אחת‪ :‬לגלות את‬ ‫הנעלם בדברי רש"י‪ ,‬להבין איזו שאלה התכוון‬ ‫מכתב יד בשנים האחרונות‪ ,‬וכל מטרתו היא לבאר‬ ‫נוסף כל כך‪ ,‬ידוע לי על עוד כמה מאות(!) חיבורים‬ ‫רש"י לתרץ? מדוע הביא רש"י שני ביאורים ולא‬ ‫את דברי רש"י]‪ ,‬ועוד ראשונים‪.‬‬ ‫שנכתבו על ידי גאוני עולם בדורות הקודמים‬ ‫הסתפק באחד? למה כתב רש"י את פירושו דווקא‬ ‫בישיבתו של המהרש"ל‪ ,‬בו למדו גאוני עולם‪,‬‬ ‫כביאור על רש"י‪ ,‬שעדיין נמצאים בכתב יד‬ ‫על פסוק זה ועל מילה זו ולא במקום אחר? ועוד‬ ‫היה לימוד חומש ורש"י‪ ,‬חלק בלתי נפרד מסדרי‬ ‫בספריות השונות‪ ,‬וממתינות לגואל שיגאל אותם‪,‬‬ ‫כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫הלימוד בכל יום‪ .‬ואכן אנו רואים כיום שרובם‬ ‫יערוך אותם ויכינם לדפוס‪.‬‬ ‫ולא היה די באחד מהם ליישב פשט המקרא [וזאת‬ ‫שרש"י אינו מביא שום מדרש ושום אגדה אלא‬ ‫על דרך זו צריך הלומד להרגיל עצמו‪ ,‬אחרי‬ ‫למודעי‪ ,‬כי איננו מדברים כעת על הסודות שרש"י‬ ‫במקום שהדבר נועד ליישב הפשט‪ ,‬וכפי שכבר‬ ‫שמסיים לקרוא את ה'דיבור‪-‬המתחיל' בו רש"י‬ ‫טמן בפירושו‪ ,‬שהם דברים שאינם שווים לכל נפש‪,‬‬ ‫כתב כן רש"י עצמו בפרשת בראשית (ג‪ ,‬ח) דברים‬ ‫מעתיק חלק מהכתוב‪ ,‬לפני שהוא מתחיל לקרוא‬ ‫וידוע מפי ספרים וסופרים כי רש"י כתב פירושו‬ ‫ברורים ונחרצים‪ַ" :‬וַ ֲֲאִנִ י ֹל ֹא ָָּב� ִ‬ ‫אִתי ֶֶא ָָּל� א ִלִ ְפְ ׁׁשּוּטֹוֹ ֶׁש� ֶ ל‬ ‫את דברי רש"י‪ ,‬עליו לעצור ולחשוב לבד‪ ,‬מה קשה‬ ‫ברוח הקודש וכו'‪ ,‬אנו מדברים כעת רק על דרך‬ ‫ִִמ ְְק ָָרא‪ּ ,‬וְּלְ ַַא ָָּג� ָָדה ַהַ ְְמַיַ ֶּׁש�� ֶ ֶבֶ ת ִּד�ִ ְבְ ֵֵרי ַהַ ִּמ�ִ ְְק ָָרא ָּד�ָ ָבָ ר ָּד�ָ בּוּר‬ ‫כאן בפסוק? איזה דבר לא מובן כאן על פי פשוטו‬ ‫הפשט מהנגלות לנו ולבנינו]‪.‬‬ ‫ַַעל ָָאְפְ ָנָ יו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאשר רש"י מביא‬ ‫של מקרא? ורק בדרך זו יתחיל ללמוד את הרש"י‪,‬‬ ‫אלא מאי? אתם שואלים לנכון‪ ,‬אם אמנם רש"י‬ ‫דברי דרש‪ ,‬הרי שדרש זה הוא למעשה הפשט של‬ ‫ויגלה כיצד רש"י מיישב את כל מה שיש לתמוה על‬ ‫יסד את פירושו רק בדרך פשט‪ ,‬מדוע הוא מביא‬ ‫הפסוק!‬ ‫פי פשוטו של מקרא‪.‬‬ ‫מדרשים? התשובה היא‪ ,‬שלפעמים הדרש הוא‬ ‫ונחדד את הדברים‪ :‬רש"י בחיבורו לא בא לעשות‬ ‫הפשט! כמו בסיפור הנזכר בתחילת דברינו‪ ,‬שהדיוק‬ ‫איזה ליקוט נאה של מדרשים ומאמרי חז"ל סביב‬ ‫לפעמים הדרש הוא הפשט‪,‬‬ ‫בכתוב 'בסוכות הושבתי'‪ ,‬מוכיח שדווקא הדרש של‬ ‫פסוקי התורה‪ .‬כי הגע בעצמך‪ ,‬הלא יש פסוקים‬ ‫והפשט הוא הדרש!‪...‬‬ ‫ענני הכבוד‪ ,‬הוא הפשט הפשוט של הפסוק‪ ,‬ואין‬ ‫שיש עליהם במדרשים יותר מעשרים דרשות‪,‬‬ ‫כל הרגיל בלימוד חומש ורש"י רואה שרש"י מביא‬ ‫הפשט הפשוט של הפסוק לסוכות ממש‪.‬‬ ‫ורש"י מביא רק דרש אחד‪ ,‬ומדוע בחר רש"י דווקא‬ ‫בהרבה מקומות מדרשי אגדה ושאר מדרשי חז"ל‪.‬‬ ‫ונביא עוד דוגמא נפלאה שכותבים מפרשי רש"י‪:‬‬ ‫בדרש זה? זאת ועוד‪ ,‬יש מקומות שרש"י מביא שני‬ ‫כיצד הדבר מתיישב עם הכלל שרש"י בא רק לפרש‬ ‫הכתוב אומר (ויקרא יט‪ ,‬יד) ְוְ ִלִ ְפְ ֵנֵ י ִִע ֵֵּו� ר ֹלֹא ִִתֵּת�ֵ ן‬ ‫ביאורים ושני מדרשים‪ ,‬וכל מפרשי רש"י נדחקים‬ ‫את פשוטו של מקרא?‬ ‫ִִמְכְ ֹׁש� ֹל‪ .‬אף שבכל מקום שמזכירים את המילה ִ'ִע ֵֵּו� ר'‬ ‫להבין למה היה צריך להביא את שני המדרשים‪,‬‬ ‫אכן זאת יש לדעת‪ ,‬מה שכתבו כל מפרשי רש"י‪,‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫כשזוכים לגלות את עומק‬ ‫הפשט ברש"י‪ ,‬הרי זה תענוג‬ ‫מופלג מעין עולם הבא‬ ‫לתלמידים בעומק ההבנה כמו שמלמדים כל חלק‬ ‫הפשוט!‬ ‫מהתורה‪.‬‬ ‫אלא שיש בכך כמה דרגות‪ .‬יש לפעמים‬ ‫'רש"י' הוא אותיות 'יש"ר'‪ ,‬כי רש"י על התורה‬ ‫שיש הכרח חזק וקושיא חזקה‪ .‬ובמקרה‬ ‫מיישר את הראש‪ ,‬מכניס ישרות במחשבה‪ ,‬ותלמיד‬ ‫כזה מביא רש"י אך ורק את הדרש‪ ,‬כי רק‬ ‫זהו הפשט הפשוט בפסוק‪ .‬ויש מקומות‬ ‫שמתרגל מגיל צעיר ללמוד רש"י על התורה‬ ‫שההכרח אינו חזק כל כך‪ ,‬במקרה כזה‬ ‫בעומק הישרות ובגישה הנכונה‪ ,‬זוכה לשכל הישר‬ ‫מביא רש"י שני פירושים‪ ,‬גם בדרך‬ ‫גם בלימוד גמרא והלכה‪ ,‬כל לימודו הופך להיות‬ ‫פשט וגם בדרך דרש ואגדה‪ ,‬וגם בזה‬ ‫לימוד של ישרות!‬ ‫לפעמים הוא מקדים את הדרש‪ ,‬ולפעמים‬ ‫חז"ל אומרים "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא‬ ‫הוא מקדים את הפשט‪ ,‬והכל תלוי עד כמה‬ ‫לשמה‪ ,‬שמתוך שלא לשמה בא לשמה"‪ .‬מבואר‬ ‫הדבר מוכרח ביישוב פשוטו של מקרא‪ ,‬כפי‬ ‫בחז"ל שבתחילת הדרך בימי הבחרות והנערות‬ ‫שהאריכו מפרשי רש"י בכל זה‪.‬‬ ‫חובה להתחיל ללמוד שלא לשמה‪ ,‬אך לכאורה‬ ‫אִתי‬ ‫ָּב�‬ ‫אך היסוד הוא אחד‪ ,‬כדברי רש"י‪ַ" :‬וַ ֲֲאִנִ י ֹל ֹא ָ ִ‬ ‫הפשט הפשוט הוא לאדם סומא שאינו רואה‪ ,‬הרי‬ ‫ֶֶא ָָּל� א ִלִ ְפְ ׁׁשּוּטֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ִִמ ְְק ָָרא‪ּ ,‬וְּלְ ַַא ָָּג� ָָדה ַהַ ְְמַיַ ֶּׁש�� ֶ ֶבֶ ת ִּד�ִ ְבְ ֵֵרי‬ ‫שכאן בפסוק כשלומדים את הפשט הפשוט של‬ ‫איזה "שלא לשמה" יש בלימוד חומש ורש"י? הרי‬ ‫ַהַ ִּמ�ִ ְְק ָָרא ָּד�ָ ָבָ ר ָּד�ָ בּוּר ַַעל ָָאְפְ ָנָ יו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם כשרש"י‬ ‫המילה ִ'ִע ֵֵּו� ר'‪ ,‬מבינים שאין הכוונה לסומא כפשוטו‪,‬‬ ‫כסף לא מקבלים על כך‪ ,‬וגם לא כבוד גדול? על‬ ‫מביא אגדה‪ ,‬הרי שהמטרה היא ליישב את "דברי‬ ‫אלא כפי שרש"י כותב ''ִלִ ְפְ ֵנֵ י ַַה ּּסּו ָָּמא ַּב�ָּּד�ָּבָ ר ֹלֹא ִּת�ֵּּת�ּ ן‬ ‫כן‪ ,‬הבה נציע סוג חדש של לימוד "שלא לשמה"‬ ‫המקרא דבר דבור על אופניו"‪ ,‬כלומר שרק על ידי‬ ‫ֶׁש�ֵׁאיָנָ ּּה הֹוֹ ֶגֶ ֶנֶ ת לֹוֹ ''‪ ,‬כלומר שהכוונה לאדם‬ ‫ֵֵעָצָ ה ֵ‬ ‫בלימוד רש"י על התורה‪ .‬דהיינו‪ ,‬ללמוד לשם‬ ‫דרש ואגדה זו מתיישב הכתוב היטב‪.‬‬ ‫שהוא ִִע ֵֵּו� ר בדבר זה‪ ,‬שלא להעניק לו עצה שאינה‬ ‫ההנאה והתענוג שיש בלימוד זה‪ ,‬כאשר יודעים‬ ‫אם כן‪ ,‬זו היא משימתנו כאשר אנו לומדים‬ ‫הוגנת‪ ,‬כך שהדרש הופך כאן לפשט!‬ ‫כיצד ללמוד רש"י בצורה הנכונה‪ ,‬כשקולטים‬ ‫ומלמדים חומש ורש"י ורואים שרש"י מביא איזה‬ ‫כך גם בפסוק (דברים טז‪ ,‬יט) ִִּכ� י ַַהֹּׁש�� ַַֹחד ְיְ ַַע ֵֵּו� ר ֵֵעיֵנֵ י‬ ‫היטב את כל הכללים כיצד יסד רש"י את פירושו‪,‬‬ ‫דרש‪ ,‬יחד נעמיק חקר להבין כיצד הדבר נוגע‬ ‫ֲֲחָכָ ִִמים‪ ,‬האם הכוונה שמי שלוקח שוחד נהיה סומא‬ ‫ומתרגלים ללמוד לאור כללים אלו‪ ,‬הרי המתיקות‬ ‫להבנת הפשט בפסוק!‬ ‫כפשוטו? לא! למרות שבכל מקום שאומרים את‬ ‫והעונג שיש בלימוד זה‪ ,‬הוא גן עדן עלי אדמות‪,‬‬ ‫המילה 'ְיְ ַַע ֵֵּו� ר' הרי הפשט הפשוט הוא שזה גורם‬ ‫ובכך אפשר לצאת ידי חובת "לעולם יעסוק אדם‬ ‫איך לומדים חומש ורש"י‬ ‫שהעיניים לא יראו‪ ,‬הרי שכאן הפשט הוא כפי‬ ‫בתורה שלא לשמה‪."...‬‬ ‫"שלא לשמה"‪...‬‬ ‫הדרש‪ ,‬דהיינו שהשוחד גורם לדיין שלא לפסוק‬ ‫נכון‪ ,‬כך שהדרש הופך להיות הפשט‪ .‬ואמנם חז"ל‬ ‫לסיום השיחה המאלפת‪ ,‬שמפני קוצר היריעה‪,‬‬ ‫שיחה זו תראה את אור הדפוס בעז"ה לקראת‬ ‫התחלת לימוד התורה מ'בראשית'‪ ,‬נבקש לשמוע‬ ‫גם דרשו שהדיין הלוקח שוחד נהיה סומא‪ ,‬אבל זה‬ ‫הבאנו רק חלקים נבחרים ממנה‪ ,‬אנו עוזבים את‬ ‫מעט דברי אורה להלהיב הלבבות לרגל התחלת‬ ‫כבר בדרך דרש‪ ,‬כך שהדרש הפך לפשט‪ ,‬והפשט‬ ‫בית מע"כ הרב שליט"א ברוב תודות וברכות על‬ ‫הפשוט הפך כעת לדרש!‪...‬‬ ‫הזמן היקר שהקדיש עבור לומדי 'תורה שבכתב'‪,‬‬ ‫לימוד התורה‪:‬‬ ‫ידוע מה שאמרו גדולי וצדיקי הדורות‪ ,‬גדולות‬ ‫והנה דוגמא נוספת מתוך דבריהם של מפרשי‬ ‫ועל הדברים המחכימים והמאלפים שבוודאי‬ ‫ֹאׁש‬ ‫רש"י‪ :‬כתוב בפרשת בלק (במדבר כג‪ ,‬ט) ִִּכ� י ֵֵמֹר ׁ‬ ‫יחוללו מהפך לטובה בקרב לומדי חומש ורש"י‪.‬‬ ‫ונפלאות על כך שלימוד חומש ורש"י מסוגלת‬ ‫ליראת שמים ולאמונה טהורה‪ ,‬ועוד ביטויים‬ ‫ֻצֻ ִִרים ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ�ּו ּו ִִּמ ְְּג� ָבָ עֹוֹ ת ֲֲא ׁׁשּו ֶֶּר ּּנּוּ‪ ,‬בדרך כלל מה‬ ‫אנו יוצאים מהבית אל רחובות עיר התורה‬ ‫מפליגים שידועים מפי רבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫הפשט הפשוט של ֻצֻ ִִרים ּּו ְְּג� ָבָ עֹוֹ ת? הרים וגבעות‬ ‫והחסידות בני ברק‪ .‬בכל פינה וקרן זווית מתנוססים‬ ‫שהפליגו בשבח וסגולת לימוד נשגב זה‪ .‬ברם‪ ,‬לצד‬ ‫ממש כפשוטם! אבל כאן בפסוק אין הפשט‬ ‫לתפארה בנייני תלמודי תורה‪ ,‬היכלי כוללים‬ ‫זאת יש לזכור שרש"י על התורה הוא "לימוד" לכל‬ ‫שבלעם אמר שאני רואה את ישראל כשאני‬ ‫וישיבות‪ ,‬אשר קול התורה מהדהד ברמה בין‬ ‫דבר‪" ,‬לימוד עיוני ועמוק" על כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫עומד על גבי צורים וגבעות‪ ,‬אלא הפשט הפשוט‬ ‫כותליהם‪ .‬בעיני רוחנו אנו כבר רואים את רבבות‬ ‫רש"י על התורה אינו מזמור תהלים שיש מצוה‬ ‫הוא כדברי רש"י שהכוונה על האבות והאמהות‪:‬‬ ‫לאומרו בכל שבוע‪ ,‬אלא לימוד שיש ללמוד עם‬ ‫ָּס�ִּדים ַוַ ֲֲחָזָ ִִקים ַּכ�ּּצּ ּו ִִּרים ּּוְגְ ָבָ עֹוֹ ת ַַהָּל�ּ לּוּ‪ַַ ,‬על ְיְ ֵֵדי‬ ‫"ְמֻיֻ ִ‬ ‫ְ‬ ‫הלומדים בכל אתר ואתר בכל קצוי תבל‪ ,‬שעם‬ ‫מלוא העומק והרצינות כמו לימוד גמרא והלכה‪.‬‬ ‫ָָאבֹוֹ ת ְוְ ִִאָּמ�ּ הֹוֹ ת"‪ ,‬ומה ההכרח לכך? משום שלפני כן‬ ‫תחילת לימוד חומש בראשית בוודאי יאמצו לליבם‬ ‫שמעתי פעם איזה מנהל תלמוד תורה מסביר‬ ‫ֹאַמר וגו'‪ ,‬הרי‬ ‫נאמר (במדבר כג‪ ,‬ז) ַוַ ִִּי� ָּׂש�� ָ א ְְמָׁש� ָ לֹוֹ ַוַ ֹּי� ַ‬ ‫את הדברים המאירים כספירים שנאמרו בשיחה זו‪,‬‬ ‫שהודיע תחילה שפסוקים אלו נאמרו בדרך משל‪,‬‬ ‫למלמדים כמה חשוב ללמוד חומש ורש"י "כי‬ ‫והשנה‪ ,‬שנת תשפ"ז‪ ,‬לימוד החומש‪-‬ורש"י שלהם‬ ‫ובפסוקים שנאמרו בדרך משל הרי מובן שהפשט‬ ‫רש"י הוא ספר מוסר טוב"‪ .‬ניגשתי אליו לאחר מכן‬ ‫יקבל פנים חדשות‪ .‬לימוד בעומק הפשט‪ ,‬בעונג‬ ‫של צורים וגבעות הוא כמשל לאבות ואמהות‪.‬‬ ‫ואמרתי לו‪ :‬אכן אתה צודק שרש"י הוא ספר מוסר‬ ‫הפשט!‬ ‫גדול‪ ,‬אבל בראש ובראשונה יש לזכור שרש"י הוא‬ ‫ומה אנו רואים בכל זה? שלפעמים כאשר יש‬ ‫כל המתענגים בה‪ ,‬יזכו!‬ ‫"לימוד!"‪ ,‬זהו חלק מהתורה שיש ללמד אותו‬ ‫דיוק והכרח בפסוק‪ ,‬הרי שהדרש הוא‪-‬הוא הפשט‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪44‬‬ ‫ּ ִָכי הֵ ם ַַח ֵ ּיינ ֹּו ֹוְ א ֶָֹר ְְך ָי ֵֵמינ ֹּו‬ ‫נִָגִ יַל ֹוְ ָנ ִׂׂשי ׂׂש ְּבֹזֹאּת הַ ּּתֹו ָָֹרה‬ ‫ֹּובָ הֶ ם נֶהְ ִּגֶה יֹו ֵָֹמם ֹוָ ַלַ יְַלָ ה‬ ‫ּ ִָכי הִ יא ַָלנ ֹּו ֹעֹֹז ֹוְ אֹו ָָֹרה‬ ‫ּ ְּתנ ֹּו ָכָ בֹוֹד ַַל ּּתֹו ָָֹרה‬ ‫ברוב יקר והערכה‪ ,‬נשגר את זאת הברכה‪ ,‬מעומק ליבנו שגורה וערוכה‬ ‫גם ברכות יעטה מורה‪ ,‬ידידנו החשובים הבקיאים בחמשה חומשי תורה ואף בפירוש רש"י עוטים אורה‬ ‫במלאות שנה שלמה‪ ,‬של לימוד תורת ד' תמימה‪ ,‬ביגיעה והשקעה עצומה‬ ‫יום יום לימוד קבוע בשפה ברורה‪ ,‬את כל התורה שבכתב מרישא ועד גמירא‪ ,‬לראשך נזר תפארה‬ ‫ה"ה‪ ,‬ידידינו החשובים והנכבדים האברכים‪ ,‬הבחורים והילדים‪,‬‬ ‫זקנים עם נערים מכל קצוות ארץ מכל העדות והחוגים‬ ‫מאות אלפי בני לגיונו של מלך‬ ‫יקירי חבורת 'תורה שבכתב'‬ ‫כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫ברכת מזל טוב נאמנה לעת גמרה של תורה‬ ‫לכבוד סיום לימוד חמשה חומשי תורה‬ ‫ועמדם בכור המבחן בהצלחה כבירה וידיעה ברורה‬ ‫על דברי התורה הקדושה עם פירוש רש"י הק' מלא אורה‬ ‫לכבוד גמרה של תורה‪ ,‬נביאה בזאת סיכום כולל של הציונים והמבחנים לכל שנת תשפ"ו העעל"ט‪:‬‬ ‫סה"כ מבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ"ו‬ ‫סה"כ מבחנים שנערכו במערכת החל מהקמת המפעל העולמי‬ ‫‪7,874,000‬‬ ‫ובמילים‪ :‬שבעה מיליון שמונה מאות שבעים וארבע אלף מבחנים!‬ ‫‪16,154,000‬‬ ‫ובמילים‪ :‬ששה עשר מיליון‪ ,‬ומאה וחמישים וארבע אלף מבחנים!‬ ‫פירוט המבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ''ו‪:‬‬ ‫סה"כ מבחנים שבועיים בסיסי ‪ /‬עיון‬ ‫סה"כ סיכומים יומיים בסיסי ‪ /‬עיון‬ ‫‪1,150,200‬‬ ‫‪6,042,000‬‬ ‫ממוצע ציונים‪88.70% :‬‬ ‫ממוצע ציונים‪83.11% :‬‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ‬ ‫‪326,130‬‬ ‫‪230,050‬‬ ‫‪240,700‬‬ ‫‪265,220‬‬ ‫מבחן גמרא‬ ‫השתתפות במגוון מדורי‬ ‫'תורתך שעשועי'‬ ‫מבחן הפטרה מבחנים מיוחדים‬ ‫*המספרים משקפים את פעילות 'תורה שבכתב' בארה"ק בלבד‪ ,‬ללא הפעילות בחו"ל שם ישנם עוד כהנה וכהנה כ"י‬ ‫ויהא רעוא מן קדם נותן התורה ברוך הוא‪ ,‬כי יזכו להמשיך ולהגות באהלה של תורה כל הימים‪,‬‬ ‫וחפץ ד' בידם יצליח להגשים שאיפת לבבם הטהור ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את‬ ‫כל דברי תלמוד תורתך באהבה‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬סייעתא דשמיא ורוב ברכה‬ ‫והצלחה בכל משלח ידם‪ ,‬זכות התורה ורבבות אלפי לומדיה‪ ,‬תגן בעדם להיוושע בכל מילי‬ ‫דמיטב ובכל הברכות האמורות בספר תורת משה רבינו ע"ה‪ ,‬בשפע חיים וברכאן טבין משמי‬ ‫מעל‪ ,‬עדי נזכה כולנו לביאת משיח צדקנו ובנין בית הבחירה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בברכת התורה‪ ,‬חילכם לאורייתא‬ ‫ההנהלה‬ ‫ִזִָּכ�ָה ַרַ ִּב �ִים ְוְָזָָכָה‪:‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪46‬‬ ‫החזון‬ ‫הרב אביאל חיים חורי‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬מאות מפיצים‪,‬‬ ‫והצימאון‬ ‫אלפי נקודות‪ ,‬ומטרה קדושה‬ ‫אחת | הסודות של השגרירים‬ ‫מאחורי הצימאון השקט‬ ‫‪47‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫את השינוי בשטח אי אפשר לפספס‪ .‬המהפך כבר כאן והוא הופך לחלק בלתי נפרד מעם ישראל כולו‪,‬‬ ‫בלי הבדלי עדה וחוג‪ .‬מאות אלפי יהודים‪ ,‬בכל מקומות מושבותיהם‪ ,‬מתחברים ללימוד יומי מתוק וקבוע‬ ‫בחומש ורש"י‪ ,‬רבבות מתוכם‪ ,‬אף עורכים מבחנים יומיים ושבועיים כדי להתמיד בלימוד המעמיק‪.‬‬ ‫חלק בלתי מבוטל מהמהפכה הזאת נזקפת לזכות הגיליונות של 'תורה שבכתב'‬ ‫המופצים מדי שבוע בשבוע בכל פינה בארץ הקודש‪ ,‬מצפון ועד דרום‪ ,‬בכל‬ ‫עיר ועיירה‪ .‬אבל איך מתרחשת המהפכה השקטה? מה עומד מאחורי מערך‬ ‫ההפצה הענק? מה גורם לאברך כולל חשוב ואב למשפחה ברוכת ילדים לטרוח‬ ‫בלילות חורפיים גשומים לפזר את הגיליונות בבתי כנסת במסירות מדי שבוע?‬ ‫מה מניע יהודי בימי שרב וחמסין עם מאות גיליונות בידו לחלקם בבתי כנסת?‬ ‫מה הן התוצאות המעשיות בשטח של כל הפעילות הענפה הזו? מהו הדלק‬ ‫המניע את כל המערך העצום הזה? ולמה דווקא 'תורה שבכתב'‪...‬‬ ‫כבר קרוב לשלוש שנים שהם מפיצים את אור התורה בכל הארץ‪ .‬מאות רבות של מפיצים‪ ,‬אשר עושים‬ ‫זאת בהתנדבות מלאה ושלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬באלפי מוקדים ממוקדים‪ ,‬מדי שבוע בשבוע‪.‬‬ ‫ישבנו להאזין לסיפורים המרגשים‪ ,‬לתיאורים מהשטח‪ ,‬לחוויות ולהרגשות איך מחברים יהודים ללימוד‬ ‫פירוש רש"י מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫מבט מרתק מאחורי הקלעים של מערכת ההפצה‬ ‫הרב דוד וייס מקרית אתא‪ ,‬והרב יהושע שמחה‬ ‫שלהבת נפשם בשלל גוונים‪ ,‬צובעת את השליחות‬ ‫אל תתבלבלו מהכינוי 'מפיצים'‪.‬‬ ‫רוזנטל מקרית גת‪.‬‬ ‫בכל שבוע מחדש‪.‬‬ ‫לאברכים החשובים הללו‪ ,‬בני תורה ותלמידי‬ ‫בעולמנו אנו‪ ,‬יש רק דבר אחד שיכול לחבר‬ ‫הם לא 'מפיצים'‪ ,‬הם מזכי הרבים שרואים נגד‬ ‫חכמים‪ ,‬היושבים סביב השולחן‪ ,‬כמו מאות‬ ‫רשימה נבחרת כזו של אברכים מסולאים מפז‪,‬‬ ‫עיניהם להרבות תורה בישראל‪ .‬כי את זאת כבר‬ ‫עמיתיהם בכל ערי הארץ‪ ,‬ככל הנראה אין הבנה‬ ‫מכל העדות והחוגים‪ ,‬הסגנונות והקהלים‪ ,‬מכל‬ ‫כולם יודעים‪ .‬הגיליון השבועי אינו מטרה כי אם‬ ‫מיוחדת בשיווק והפצה‪ ,‬הם לא בחרו בתפקיד‬ ‫פינה ומקום‪ .‬רק התורה הקדושה‪ .‬עיניכם הרואות‬ ‫אמצעי להחדיר את הלימוד הקדוש של התורה‬ ‫בגלל כישורים מיוחדים‪ ,‬אלא נשאבו לתפקיד‬ ‫כי הנוכחים משקפים ומייצגים את כלל העדות‬ ‫שבכתב בישראל‪ .‬ומשום כך‪ ,‬בהיותם שליחים‬ ‫מתוך תחושת שליחות לחולל מהפכה‪ ,‬לזכות‬ ‫והמגזרים‪ ,‬החוגים והקהילות‪ ,‬הערים והעיירות‪,‬‬ ‫למשימה כה חשובה‪ ,‬הם ממששים את הדופק‬ ‫את הרבים‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬לחבר עוד‬ ‫כל אחד מהיושבים‪ ,‬נושא על שכמו – תרתי‬ ‫בשטח‪ ,‬עוקבים אחרי הביקושים הגוברים‪,‬‬ ‫יהודים אל מקור חיינו‪ ,‬ולהבעיר את כל הארץ‬ ‫משמע – מאות גיליונות מדי שבוע באזור מגוריו‪.‬‬ ‫משמשים מבלי משים כנציגים בלתי רשמיים‬ ‫במדורת אש קודש של ידיעת התורה שבכתב עם‬ ‫באמתחתם סיפורים וחוויות שרק מפיץ גיליון‬ ‫של המפעל העולמי‪ ,‬אבל בעיקר עוקבים אחרי‬ ‫פירוש רש"י‪.‬‬ ‫שכזה יכול להיתקל‪ ,‬וכבר אמרנו שאינם אלא‬ ‫התוצאות‪ ,‬ומלאי סיפוק מכל יהודי המתחבר‬ ‫נגד עיניהם של המשתתפים ברב שיח‪ ,‬שעיניהם‬ ‫מדגם מייצג‪ ,‬אחוז קטן מכלל המפיצים‪.‬‬ ‫בזכותם לפרשה עם רש"י‪ ,‬מילד בגיל שמונה וגם‬ ‫נוצצות בחדווה וסיפוק‪ ,‬עומד צימאון שלא יודע‬ ‫לאורך כל השיחה מתגלה שוב ושוב עד כמה‬ ‫מישיש בגיל שמונים ושמונה‪.‬‬ ‫רוויה‪ .‬הם רואים את הרעב והצימאון בקרב כל‬ ‫החריש העמיק בקרקע‪ ,‬כל נציג היושב עמנו‬ ‫אנו יושבים סביב שולחן במשרד ירושלמי שקט‪,‬‬ ‫שכבות הציבור‪ ,‬לא רעב ללחם ולא צמא למים‬ ‫מספר על קבוצות שלמות שמתחילים את הלימוד‬ ‫הרחק משאון העיר‪ ,‬וצוללים יחדיו לעולמה של‬ ‫כי אם לשמוע את דברי ה' בתורתו שבכתב‪ .‬ומול‬ ‫בחומש עם רש"י כבר מתחילת השבוע‪ ,‬דואגים‬ ‫תורה שבכתב‪ .‬יחד עמנו מסבים הרב ישי קרעי‬ ‫צימאון כזה מול יכול לעמוד מנגד? שליחות קודש‬ ‫להיבחן כדי לוודא שלא שוכחים אף דיבור ברש"י‬ ‫מבני ברק‪ ,‬הרב יעקב שמשון וייס מעפולה‪ ,‬הרב‬ ‫זו לחולל שינוי‬ ‫הקדוש‪ ,‬ומתאמצים לגייס חברים ובני משפחה‬ ‫חיים בנדיקט מאופקים‪ ,‬הרב צבי ישראל עידאן‬ ‫ולהחזיר ליושנה‬ ‫נוספים ללימוד הקבוע והמתוק‪.‬יצאנו יחד עמם‬ ‫מנתיבות‪ ,‬הרב אליהו לנדי מאחיסמך‪ ,‬הרב יששכר‬ ‫את עטרת לימוד‬ ‫למסע אל השטח‪ ,‬להסיר את הפרגוד ולשמוע‬ ‫חדאד מטבריה‪ ,‬הרב מאיר שלמה ברנשטיין מנוף‬ ‫חומש ורש"י‪,‬‬ ‫מעט מהנעשה מאחורי הקלעים‪ ,‬בעולם התוסס‬ ‫הגליל‪ ,‬הרב מנחם מנדל שובקס מביתר עילית‪,‬‬ ‫מאירה את‬ ‫והמופלא ששמו הפצת גיליונות תורה שבכתב‪.‬‬ ‫בדרך אל המהפכה‬ ‫הרב יעקב שמשון וייס ‪ -‬עפולה‬ ‫בתי הכנסת כורעים תחת עומס סוגי העלונים‬ ‫"מניסיון אני אומר‪ ,‬מי שלומד‬ ‫השונים‪ ,‬שאלתי את החברים בשיח‪ .‬יש שבדקו‬ ‫את החומש עם רש"י לפני‬ ‫ומצאו כי למעלה מאלף ומאתיים עלונים‬ ‫שניגש לסוגיה‪ ,‬מגלה שהכל‬ ‫וגיליונות יוצאים לאור מדי שבת ומיועדים‬ ‫יותר בהיר ומאיר‪ ,‬נעשה לך‬ ‫לציבור שלנו‪ .‬מה פתאום מחליט אברך מן המניין‪,‬‬ ‫סדר אחר"‬ ‫‪48‬‬ ‫הרב מאיר שלמה ברנשטיין ‪-‬‬ ‫נוף הגליל‬ ‫"ההספק הראשון שיש לי‬ ‫שמאוד מחובר לרש"י והבנת התורה היטב‪ ,‬הגביר‬ ‫בסדרי הלימוד זה חומש‬ ‫אצלי את החשק‪.‬‬ ‫עם רש"י‪ ,‬אחר כך באים‬ ‫ידעתי שאני צריך להתמקד בזה ועוד לא‬ ‫כל השאר"‬ ‫עשיתי את השלב הבא‪ .‬בדיוק אז ראיתי מודעה‬ ‫שמחפשים מפיצים של גיליון הקשור לרש"י‪.‬‬ ‫הבנתי מיד שאני בתוך העניין‪ ,‬חוץ מהעניין שבזמן‬ ‫קצר הגעתי כבר לארבעה מוקדים ברחבי אופקים‪,‬‬ ‫בכל בתי המדרש המרכזיים‪ ,‬גם אני עצמי נכנסתי‬ ‫ומכרים‪ ,‬מראה את החומר והתכנים ומשכנע‬ ‫עמוס בשגרת החיים‪ ,‬לקחת גיליון חדש‪ ,‬אחד מיני‬ ‫חזק מאוד ללימוד של חומש עם רש"י‪ ,‬עושה את‬ ‫שיש כאן משהו אחר שהם לא מכירים‪ ,‬משהו‬ ‫אלף ומאתיים‪ ,‬ולהתמסר להפצתו שבוע בשבוע?!‬ ‫המבחנים בקביעות ונושם את רש"י כל השבוע"‪.‬‬ ‫פשוט ובסיסי‪ .‬החלוקה מאוד ממוקדת לאברכים‬ ‫התשובה הכללית‪ ,‬מפי כולם‪ ,‬שהגיליון הזה אינו‬ ‫ואילו הרב יהושע שמחה רוזנטל מקרית גת‪,‬‬ ‫ובחורים שלומדים את זה‪ ,‬ואנשים להוטים‪,‬‬ ‫ככל העלונים‪ ,‬הוא לא בא לספק אמרות שפר‬ ‫התחיל בכלל מהדפסה ידנית מדי שבוע מהגיליון‬ ‫כפשוטו‪ .‬יש שלושה כוללים שם אני מחלק‪ ,‬וזה‬ ‫ופרפראות לשלחן השבת‪ ,‬זהו גיליון עם מטרה‬ ‫שנשלח אליו‪ .‬בתחילה הדפיס עבור עצמו‪ ,‬ואחר‬ ‫לחלוטין לא מספיק‪ .‬אני יודע שכל גיליון שיוצא‬ ‫וחזון‪ :‬שנועד לחבר יהודים אל ה' ואל תורתו‪,‬‬ ‫כך עבור כמה חברים קרובים ובני משפחה‪ ,‬עד‬ ‫מתחת ידי‪ ,‬מגיע ליהודי שלומד בו היטב"‪.‬‬ ‫המפיצים עצמם מעידים שיש להם רגש עז‬ ‫שמצא עצמו מחלק בכל שבוע למעלה ממאתיים‬ ‫הרב ישי קרעי מבני ברק מבקש להזכיר את‬ ‫ללימוד חומש עם רש"י‪ ,‬הלימוד הזה בנה אצלם‬ ‫גיליונות ברחבי קרית גת‪ ,‬ועדיין אנשים מתאוננים‬ ‫החנות המיתולוגית 'פוטו ציון' בבני ברק‪ ,‬ומעיד‪:‬‬ ‫את הקומה היהודית‪ ,‬וכאשר ראו גיליון איכותי‬ ‫שחסר‪ .‬הוא מעיד איך הכל התחיל‪" :‬כי שם אני‬ ‫"תושבי בני ברק יודעים שבחנות זו ניתן להשיג‬ ‫ברמה גבוהה שמדבר במיוחד על הנושאים הללו‪,‬‬ ‫נמצא‪ ,‬למדתי חומש רש"י ורציתי לראות שאכן‬ ‫אני זוכר את מה שלמדתי‪ ,‬הגיליון נתן הרבה מאוד‬ ‫הרבה מאוד סוגים של עלונים‪ .‬אבל מהגיליון‬ ‫זה שבה את לבם‪ ,‬והם רואים לעצמם זכות שעוד‬ ‫דירבון ודחיפה והתמדתי בזה"‪.‬‬ ‫הזה של תורה שבכתב‪ ,‬מניחים רק בנקודת‬ ‫ועוד יהודים יתחברו אל האור‪.‬‬ ‫ההפצה הזו בכל שבוע אלף ומאתיים עותקים!‪,‬‬ ‫הרב אליהו לנדי מאחיסמך‪" :‬גיליתי את 'תורה‬ ‫והביקושים גוברים משבוע לשבוע‪ .‬אני עצמי‬ ‫שבכתב'‪ ,‬קראתי שבוע ועוד שבוע והתמכרתי‪.‬‬ ‫מפיץ בבית הכנסת המרכזי שיש שם אלף וחמש‬ ‫אמרתי‪ ,‬אם אני‪ ,‬אליהו לנדי‪ ,‬נהנה כל כך‪ ,‬למה‬ ‫מאות מתפללים‪ .‬בשבוע האחרון ניגש אליי יהודי‬ ‫לשמור את ההנאה לעצמי‪ ,‬רציתי שגם החברים‬ ‫הרב יששכר חדאד ‪-‬‬ ‫והתעניין איך גם הוא יכול לקבל ולהפיץ אצלם‬ ‫ייהנו והתחלתי להפיץ בכמה בתי כנסת אצלנו‬ ‫טבריה‬ ‫את הגיליון‪ .‬שאלתי אותו את השאלה שנשאלה‬ ‫כאן‪ ,‬מה קרה ומה דחוף לך להפיץ דווקא את‬ ‫באחיסמך‪ .‬ברגע שהגיליונות מגיעים‪ ,‬אני עם‬ ‫הילדים מסדרים את הכמויות לפי בתי הכנסת‬ ‫"אנשים להוטים‪,‬‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬והוא משיב בפשטות שזה הבסיס‬ ‫ויוצאים לדרך‪ .‬הילדים שלי שותפים לשליחות‪,‬‬ ‫כפשוטו‪ ,‬בכל‬ ‫לפני הכל! יסוד לכל יהודי! בלי חומש רש"י אתה‬ ‫אחד בגיל אחת עשרה והשני בגיל בר מצוה‪ .‬אני‬ ‫מקום שאני מחלק‪.‬‬ ‫לא יכול להתחיל שום דבר"‪.‬‬ ‫רואה שגיליון זה שייך לכולם‪ ,‬כל יהודי הלומד‬ ‫החלוקה מדויקת רק‬ ‫גם הרב יעקב שמשון וייס מעפולה‪ ,‬מעיד על‬ ‫תורה מגלה שהוא מתחיל הכל מרש"י‪ .‬כל הבסיס‬ ‫למי שבאמת לומד‬ ‫עצמו‪" :‬חברים סיפרו שיש משהו חדש עם מבחנים‬ ‫לכל לימוד‪ ,‬מתחיל קודם כל בחומש עם רש"י‪,‬‬ ‫בעיון‪ ,‬ובכל זאת לא‬ ‫ברש"י‪ .‬הרגשתי מעט שייך לנושא והתחברתי‪,‬‬ ‫בנביאים וכתובים עם רש"י"‪.‬‬ ‫מספיקים הגיליונות"‬ ‫תפסתי זאת בשתי ידיים‪ ,‬ראיתי כאן דרך לדחוף‬ ‫ואילו הרב יששכר חדאד מטבריה החל את ההפצה‬ ‫כמה שיותר חברים למה שאני חש ומרגיש ומאז‬ ‫כשהגיע לבקר בבית הוריו‪ ,‬בשכונת הר נוף‬ ‫התחברתי ללימוד דברי רש"י הקדושים בקביעות‬ ‫הירושלמית‪ ,‬ובהמשך בעירו טבריה‪ ,‬והוא מספר‪:‬‬ ‫כל שבוע‪ .‬מאז שמו"ר מרן האדמו"ר מויז'ניץ‪,‬‬ ‫"התחברתי חזק‪ .‬הייתי מעביר את הגיליון לידידים‬ ‫רבי ישראל בן לאה אסתר לרפו"ש‪ ,‬אינו‬ ‫שרוי בקו הבריאות‪ ,‬התחלתי להקדיש‬ ‫את הפעילות הזו לרפואתו‪ ,‬וברוך‬ ‫השם היום אני כבר מפיץ את הגיליון‬ ‫הרב אליהו לנדי –‬ ‫בחמשה מוקדים בעפולה‪ ,‬גם‬ ‫אצלנו בויז'ניץ וגם בעוד בתי‬ ‫אחיסמך‬ ‫כנסת ושטיבלאך‪.‬‬ ‫"בסופו של דבר‪ ,‬כל‬ ‫הרב חיים בנדיקט מאופקים גילה‬ ‫יהודי הלומד תורה‬ ‫את הגיליון לאחר שהבין עד כמה‬ ‫מגלה שהבסיס‬ ‫הלימוד עם רש"י חשוב עבורו‪.‬‬ ‫לכל לימוד‪ ,‬מתחיל‬ ‫"עוד קודם שעברתי לגור‬ ‫בחומש עם רש"י‪,‬‬ ‫באופקים‪ ,‬הייתי לומד‬ ‫תבדקו ותראו"‬ ‫בקביעות חומש עם‬ ‫רש"י‪ .‬מורי חמי‬ ‫שיהיה בריא‪ ,‬יהודי‬ ‫‪49‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫הרב דוד וייס ‪ -‬קרית אתא‬ ‫בכמה דקות מהשעה הקבועה שלי‪ ,‬הטלפון שלי‬ ‫"אחרי שאני מפיץ אצלנו‪,‬‬ ‫מתחיל לצלצל עם שאלות של גבאים מודאגים‬ ‫איפה הגיליונות השבועיים‪ .‬לפעמים הגיליון‬ ‫יש יהודי שלוקח את‬ ‫מתעכב מלהגיע‪ ,‬אבל ברגע שאני מניח את‬ ‫הערמה ומפזר אחד בכל‬ ‫החבילה על השולחן‪ ,‬תוך דקה וחצי לא נשאר‬ ‫שולחן‪' ,‬כדי שכולם יוכלו‬ ‫אפילו עותק אחד לרפואה‪ ,‬ואז אני מבין טוב יותר‬ ‫לראות אותו"‪...‬‬ ‫את דברי הזוהר הקדוש 'לית נהורא אלא ההוא‬ ‫דנפיק מגו חשוכא' (=אין אור כמו זה שיוצא מן‬ ‫החושך)‪ ,‬ודווקא בזמן שמעט מתעכב המשלוח‪,‬‬ ‫אני מבין כמה הביקוש הפך להיות אלמנטרי"‪.‬‬ ‫מספר הרב חיים בנדיקט‪" :‬לעתים קרובות אני‬ ‫בחמשה בתי כנסת שונים והוא מספר‪" :‬אתמול‬ ‫השטח זועק‪ :‬צימאון!‬ ‫נאלץ להחביא מספר עותקים מצומצם במגירה‬ ‫עצר לידי רכב"‪ ,‬מספר הרב וייס‪" .‬יהודי שנראה‬ ‫אנו מבקשים לשמוע מעט על הצימאון בציבור‪,‬‬ ‫צדדית עבור מתפללים מבוגרים או חולים‬ ‫מתקרב לשמירת תורה ומצוות שואל אותי 'מה‬ ‫ומנסים להבין מה באמת גורם לביקוש העצום‬ ‫שביקשו ממנו במיוחד לשמור להם גיליון שבועי‪,‬‬ ‫יהיה עלינו'‪ .‬תהיתי למה כוונתו‪ ,‬והוא שואל למה‬ ‫בקרב רבבות אנשים דווקא לגיליון תורה שבכתב‪,‬‬ ‫כיוון שאחרת הם פשוט נותרים ללא עלון ללמוד‬ ‫אני לא מביא לשכונה שלהם את 'תורה שבכתב'‪.‬‬ ‫האם חסרים עלונים בשוק?‬ ‫בו במהלך השבת"‪.‬‬ ‫האמת היא שזו שכונה רחוקה ואני בלי רכב‪,‬‬ ‫החלטתי להתאמץ גם עבורם‪ .‬אם ככה יהודים‬ ‫הם כאמור לא רואים את העלון כמטרה‪ ,‬אלא‬ ‫קחו את אחיסמך כדוגמא‪ ,‬שכונה ענקית‬ ‫כאמצעי לזיכוי הרבים‪ ,‬כגרר הנושא אחריו את‬ ‫מחכים לזה‪ ,‬אני אעשה כל מה שאפשר"‪.‬‬ ‫הממוקמת בפאתי העיר לוד‪ .‬אחד המפיצים שם‬ ‫קוראיו בדרך אל תורתינו הק'‪ ,‬ומכאן נובעת‬ ‫הוא הרב אליהו לנדי‪ ,‬באיזור שלו מתגוררות‬ ‫"ראיתי פעם יהודי שלוקח חצי חבילה"‪ ,‬הוא‬ ‫המסירות שלהם להפצת הגיליון‪ .‬כחלק מהתפקיד‬ ‫כחמש מאות משפחות‪ ,‬ומתוכם יש ביקוש‬ ‫מספר "ומניח בקצה השני של בית המדרש‪.‬‬ ‫שלקחו על עצמם‪ ,‬עליהם גם לעמוד מול הצימאון‬ ‫למאתיים חמישים גיליונות‪ ,‬מדי שבוע‪.‬‬ ‫מפזר בשולחנות‪ ,‬אני שואל אותו למה הוא עושה‬ ‫והדרישות של מבקשי הגיליון‪ ,‬לפלוני צריך‬ ‫זאת‪ ,‬ומקבל תשובה מתוקה‪' ,‬אני רוצה שכל‬ ‫לשמור שתיים‪ ,‬ולזה צריך להקדים מיום חמישי‬ ‫השליחות והייחודיות‬ ‫המתפללים יראו ויקראו‪ ,‬שלא יצטרכו לטרוח‬ ‫בגלל שהוא צריך להכין ממנו את השיעור לליל‬ ‫הגיליון אשר נכנס כעת אל שנתו הרביעית לא בא‬ ‫ולחפש את העלון בחוץ"‪- - -‬‬ ‫שבת קודש‪ .‬אך אי אפשר לעמוד מנגד מול‬ ‫לקדם אג'נדה קהילתית ולא לשווק חצר או דמות‪,‬‬ ‫גם הרב צבי ישראל עידאן מנתיבות מספר על‬ ‫הצימאון של הציבור‪ ,‬צימאון שמקיף את כל העם‪,‬‬ ‫פשוט להשפיע על אנשים להתחבר אל המקור‬ ‫הדרישה הציבורית הנלהבת‪" :‬מיד כשראיתי את‬ ‫אברכים ושאינם‪ ,‬עקרות‪-‬בית ומורות‪ ,‬נערים ללא‬ ‫של תורתנו הקדושה ואמונתנו הטהורה‪ ,‬אל לימוד‬ ‫הגיליונות‪ ,‬הזמנתי כמות של חמישים עלונים‬ ‫חתימת זקן וישישים מלאי חכמת חיים‪ ,‬פשוטי‬ ‫חומש ורש"י מדי יום בהבנה עמוקה‪ ,‬כפי שידעו‬ ‫והמספר גדל בהתמדה‪ .‬כאשר העלון התחיל‬ ‫העם ומנהיגי עדות‪ ,‬מתגוררי ערים מרכזיות‬ ‫בכל הדורות שצורה של יהודי מתחילה בידיעה‬ ‫להיות מופץ דרך הדוכנים של 'בלוי'‪ ,‬חששתי שזה‬ ‫ומתגוררי יישובים פריפריאליים‪ ,‬כולם מבקשים‬ ‫ברורה של חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י‪.‬‬ ‫יוריד את הדרישה כי כבר משיגים משם‪ ,‬אבל זה‬ ‫להתמתק עם דיבוריו של רש"י הקדוש‪.‬‬ ‫היו מי שנדו בראש‪ ,‬לגלגו על היומרנות‪" .‬על מי‬ ‫רק הגדיל יותר את החשיפה והכמויות גדלו יותר‪.‬‬ ‫"אל תחשבו"‪ ,‬הם מתריעים בחיוך‪" ,‬מבקשי העלון‬ ‫אתם חושבים להשפיע‪ ,‬אנשים עסוקים היום‪.‬‬ ‫"אני נזכר באותו שבוע‪ ,‬לאחר חג הפסח‪ ,‬לא יצא‬ ‫הללו לא מחפשים את הסיפורים והווארטים‪ ,‬הם‬ ‫אברכים בכולל עסוקים בהספקים ומבחנים מעל‬ ‫גיליון‪ .‬כמות האנשים שבאו לתהות היכן הגיליון‪,‬‬ ‫יודעים שכאן יוכלו לאמוד את מידת ידיעתם‬ ‫הראש‪ ,‬אנשים עובדים טרודים לפרנסתם והלוואי‬ ‫לימד אותי עד כמה זה נכנס עמוק בתוך סדר היום‬ ‫והכרתם בדברי רש"י על הפרשה‪ ,‬מבחינתם‬ ‫יבואו לשיעורי דף היומי‪ ,‬באתם להוריד אותם‬ ‫שלהם‪ ,‬הבנתי עד כמה זה חלחל עמוק"‪...‬‬ ‫חיסרון בגיליון לאותו שבוע‪ ,‬משמעותו חיסרון‬ ‫חזרה לכיתה ה'"?!‪- - -‬‬ ‫בידיעת וזכירת דברי רש"י עצמם"!‬ ‫וכך מתאר זאת הרב יהושע שמחה רוזנטל מקרית‬ ‫אנו רוצים לשמוע מעט מהמפיצים החשובים על‬ ‫גת‪" :‬אנשים ממש עומדים ומחכים לי מחוץ‬ ‫קחו דוגמא מהרב דוד וייס מקרית אתא‪ ,‬הוא מפיץ‬ ‫תחושת השליחות הקדושה שהם רואים בהפצת‬ ‫לפתחי בתי הכנסת בערב שבת‪ .‬אם אני מאחר‬ ‫כל שבוע מאה ועשרים גיליונות‬ ‫הגיליון לזיכוי הרבים‪ ,‬מה ייחודי בגיליון תורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬ומדוע בחרו דווקא בגיליון זה להפצה?‬ ‫"ראיתי פעם יהודי מבוגר הלומד את חומש ויקרא‬ ‫הרב חיים בנדיקט –‬ ‫בהתבוננות"‪ ,‬מספר הרב ישי קרעי מבני ברק‪,‬‬ ‫"ראיתי כיצד מנסה להבין משהו בפרשת נגעי‬ ‫אופקים‬ ‫בגדים‪ ,‬עיניו מתקשתות ופניו קודרות עד שסגר‬ ‫"לעתים קרובות‬ ‫את החומש בפנים לא מסופקות בעליל‪ .‬לקחתי‬ ‫אני נאלץ להחביא‬ ‫את הגיליון המורחב שיצא לאור בפרשת תזריע‪-‬‬ ‫מספר עותקים‬ ‫מצורע‪ ,‬פתחתי במקום שמסביר את הפרטים‬ ‫במגירה צדדית עבור‬ ‫העדינים ביותר בצורה הבהירה ביותר‪.‬‬ ‫אלה שלא הצליחו‬ ‫הייתם צריכים לראות את הסקרנות הטבעית‪ ,‬את‬ ‫להגיע‪ ,‬בלי זה הם לא‬ ‫הדריכות‪ ,‬ולבסוף את הלהיטות ואת קורת הרוח‬ ‫יסתדרו בשבת"‬ ‫שנשפכה על פניו‪ .‬אצבעו משוטטת לסירוגין בין‬ ‫התרשים לבין פירוש רש"י בחומש‪ ,‬פתאום הכל‬ ‫הרב יעקב שמשון וייס מעפולה‪ ,‬מספר שגם‬ ‫כאשר הוא לומד את סוגיות הש"ס‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫הרב יהושע שמחה רוזנטל ‪ -‬קרית גת‬ ‫איך לימוד החומש מסדר לו את הדברים‪" :‬אני‬ ‫"אני יודע שאם אאחר קצת את‬ ‫עוסק כעת בהלכות תערובות‪ ,‬בליעות איסור‬ ‫החלוקה‪ ,‬הטלפון יתחיל לצלצל‬ ‫וטהרת כלים‪ ,‬למדנו כעת את פרשת מלחמת מדין‬ ‫בלי הפוגה‪ .‬זה מסביר לי עד כמה‬ ‫ואיך טיהרו את הכלים לאחר המלחמה‪ ,‬מניסיון‬ ‫אנשים תלויים בגיליון הזה"‬ ‫אני אומר‪ ,‬מי שלומד את החומש עם רש"י לפני‬ ‫שניגש לסוגיה‪ ,‬מגלה שהכל יותר בהיר ומאיר‪,‬‬ ‫נעשה לך סדר אחר‪ .‬הבהירות הזו מקיפה את כל‬ ‫וצחקתי‪ ,‬בסוף הגיליון הזה נוגע בכולם"‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬אתה לומד סדר קדשים ולא ממש מבין‬ ‫מתי הקריבו מה‪ ,‬אתה לומד סדר טהרות ולא ברור‬ ‫לרוב ככל המפיצים אין רכב‪ .‬הרב מנדל‬ ‫לך מתי אדם נטמא או נטהר‪ ,‬הלימוד הזה עושה‬ ‫שובקס מביתר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מספר על‬ ‫הקדמה מסודרת בראש"‪.‬‬ ‫דרך הררית שעליו לעשות מדי שבוע‪,‬‬ ‫בין בתי מדרש שונים‪ ,‬עם המשקל‬ ‫הרב ישי קרעי מספר‪" :‬לגביי‪ ,‬הרבה מאוד שנים‬ ‫של הגיליונות בין אצבעותיו‪ ,‬והוא‬ ‫הייתי מתעסק בדברי רש"י‪ ,‬אבל 'תורה שבכתב'‬ ‫עושה זאת באהבה והתמסרות‪ ,‬והוא‬ ‫הביא תנופה מחודשת‪ ,‬מרץ חדש‪ .‬גם ברמת‬ ‫גם מתייחס בשיחה לייחודיות של‬ ‫המתח‪ ,‬גם במבחנים‪ ,‬גם בשיח עם החברים‪ ,‬הכל‬ ‫מתחוור ומתברר‪.‬‬ ‫גיליון תורה שבכתב‪" :‬אין כאן דיבור איזה עלון‬ ‫נכנס לאטמוספירה אחרת‪ .‬אומרים בשם ה'חפץ‬ ‫יותר מעניין‪ ,‬כי אם אתה מחפש רק משהו מעניין‪,‬‬ ‫לא דיברתי איתו מילה‪ ,‬רק ישבתי בצד והתמלאתי‬ ‫חיים' שהאמונה בדור האחרון תהיה מכוח לימוד‬ ‫לא תגיע לשום מקום‪ .‬רוב ככל העלונים‪ ,‬מלאים‬ ‫סיפוק‪ .‬אני לא מכיר אותו‪ .‬יהודי מבוגר‪ ,‬אולי הוא‬ ‫חומש עם רש"י‪ ,‬זה יתפוס את עם ישראל‪ .‬פשוט‬ ‫פרפראות וסיפורים‪ ,‬אבל מסביב לתוכן העיקרי‪,‬‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬אבל פסוקי נגעי בגדים לא התבררו‬ ‫רואים את זה בחוש‪ .‬פוק חזי‪ ,‬אין לך בית מדרש‬ ‫לא באמת על דברי הפרשה‪' .‬תורה שבכתב' נוגע‬ ‫לו כל הצורך‪ ,‬הגיליון שלנו מספק את הצורך"!‬ ‫שלא תמצא בו אברך יושב ולומד חומש ורש"י‪.‬‬ ‫ממש בנקודה‪ ,‬בדיוק בביאורי המקראות מה‬ ‫מסכם הרב ישי‪ ,‬וכשהוא אומר את המילים‬ ‫פעם זה לא היה"‪.‬‬ ‫התורה אומרת לנו השבוע‪ ,‬בפרוטרוט‪.‬‬ ‫'הגיליון שלנו'‪ ,‬אתה חש שהוא מדבר על משהו‬ ‫הרב מאיר שלמה ברנשטיין מנוף הגליל מחובר אף‬ ‫אני לא מדבר כרגע מהעריכה והעיצוב והגרפיקה‬ ‫הקרוב מאד ללבו‪ ,‬כמו ללבם של רבבות מישראל‪.‬‬ ‫הוא עמוקות לדברי התורה עם פירוש רש"י‪ ,‬הוא‬ ‫שמצליחים להכניס כל כך הרבה חומר בצורה‬ ‫"הגיליון של תורה שבכתב הוא לא "עוד עלון"‪,‬‬ ‫יודע ומרגיש שזה הבסיס של כל יהודי‪" .‬קבעתי‬ ‫מאירת עיניים ולא עמוסה‪ ,‬אלא מהעובדה שכאן‬ ‫זה משהו אחר לגמרי‪ .‬יש היום שפע של רעיונות‬ ‫חברותות והספקי לימוד‪ ,‬והראשון בהם זה רש"י‬ ‫מקבלים את התמונה המדויקת של הפרשה מהחל‬ ‫מאלפים ודרשות מחכימות‪ ,‬יש מליצות ויש‬ ‫על החומש‪ .‬ראיתי שזה הבסיס לכל דבר"‪.‬‬ ‫ועד כלה‪ ,‬וכל שבוע אני פותח את הגיליון ממדור‬ ‫חידושים גאוניים‪ ,‬אבל כל זה תוספות אחרי‬ ‫אחר‪ ,‬מבין שתמיד תהיה בשורה משמעותית"‪.‬‬ ‫הבסיס‪ ,‬ורק מי שיש לו את הבסיס שזה רש"י‬ ‫יכול לקבל וליהנות משאר הדברים‪ .‬והמעניין‬ ‫הוקרה והערכה‬ ‫הוא‪ ,‬עקבתי אחר הקוראים של 'תורה שבכתב'‪ ,‬זה‬ ‫לצד החיבור העמוק של המשתתפים עם לימוד‬ ‫זיכה רבים וזכה‬ ‫מקיף גם את האברכים השקדנים ביותר‪ ,‬וגם את‬ ‫הבעלי בתים או כאלה שלא ממש מתחברים לבית‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬והרצון לזכות כמה שיותר יהודים‬ ‫משתתפי השיח מעידים שהפצת הגיליונות כרוכה‬ ‫המדרש‪ ,‬הגיליון הזה תופס את כולם‪ ,‬וזה מפליא‬ ‫שיהיו מחוברים לכל המתיקות הזו‪ ,‬הם שואבים‬ ‫בעצם לחיבור האישי העמוק שיש להם ללימוד‬ ‫אותי כל פעם מחדש‪.‬‬ ‫עידוד והערכה‪,‬‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬ואנו מבקשים לשמוע מעט מהפן‬ ‫הוקרה עצומה‬ ‫האישי על מה שמפעל 'תורה שבכתב' חולל‬ ‫מבחינתי‪ ,‬הגיליון הוא לא העיקר‪ .‬לראות אנשים‬ ‫שמעניקה להם‬ ‫דווקא בנפשם‪.‬‬ ‫שלא היו פותחים רש"י שנים‪ ,‬פתאום יושבים‬ ‫שעה או שעה וחצי לפני מנחה של ערב שבת‬ ‫ולומדים את הפרשה עם רש"י בעיון– זו תחושת‬ ‫הרב מנחם מנדל שובקס ‪-‬‬ ‫סיפוק ושליחות עצומה"‪.‬‬ ‫ביתר עילית‬ ‫הרב דוד וייס מעיד במונולוג אישי‪" :‬תראה‪ ,‬כמו‬ ‫כל יהודי טוב‪ ,‬תמיד הייתי קורא שניים מקרא‬ ‫"כאן מקבלים את התמונה‬ ‫ואחד תרגום‪ ,‬מכיר את הפרשה מלמעלה פחות‬ ‫המדויקת של הפרשה‬ ‫או יותר וזהו‪ .‬יום אחד אני רואה את הגיליון‬ ‫מהחל ועד כלה‪ ,‬וכל‬ ‫של 'תורה שבכתב'‪ ,‬הוקסמתי מהחומר‪ ,‬ממש‬ ‫שבוע אני פותח את‬ ‫שבה את לבי‪ .‬הייתי משמיע לחברים קטע מפה‬ ‫הגיליון ממדור אחר‪ ,‬מבין‬ ‫וקטע משם‪ ,‬הופך להיות שיח לאחר התפילה‪.‬‬ ‫לאחרונה פגשתי מתפלל שהיה בדיוק כמוני‪ ,‬הוא‬ ‫שתמיד תהיה בשורה‬ ‫מספר כמסיח לפי תומו‪' :‬עד היום הייתי 'מריץ'‬ ‫משמעותית"‬ ‫את הפרשה בלי להבין‪ ,‬והיום בזכות המבחנים‬ ‫וההסברים בגיליון‪ ,‬פתאום אני מבין מה אני‬ ‫קורא ועל מה נבחן מדי שבוע'‪ .‬נזכרתי במצב שלי‬ ‫"איך אפשר לא לשמור?!"‬ ‫השיתוף סביב השולחן מושך אותי להכיר את החיבור של רש"י בתוך הבית פנימה‪ .‬היושבים‬ ‫כאן עושים כל שביכולתם להכניס עמוק יותר את הלימוד עם רש"י לבני הבית‪ ,‬ומשום כך אני‬ ‫תוהה על הדרך שבה הם מושכים את הילדים ללמוד גם כן את החומש עם רש"י מדי שבוע‪.‬‬ ‫להרב אליהו לנדי יש תובנה מאלפת‪" ,‬הורים רבים משקיעים מאמצים עצומים בחינוך הילדים‬ ‫באמצעות דיבורים‪ ,‬דרשות והטפות מוסר‪ .‬האמת הפשוטה היא שהילדים אינם מקשיבים למה‬ ‫שאנחנו אומרים‪ ,‬אלא מסתכלים על מה שאנחנו עושים בפועל‪ .‬כשהבן שלי רואה אותי יושב‬ ‫מדי יום‪ ,‬מרוכז בלימוד חומש רש"י‪ ,‬נבחן על השאלות וחי את הפרשה‪ ,‬הוא סופג את אהבת‬ ‫התורה הזו ישירות לתוך הלב שלו‪ ,‬ללא צורך במילים נוספות"‪.‬‬ ‫משתתפים נוספים מציעים פרקטיקה שהם מיישמים בהצלחה‪ .‬כבר במהלך השבוע יושבים‬ ‫להכין שאלות והערות על הפרשה‪ ,‬בדרך כלל זה מתוך הגיליון עצמו‪ .‬השאלות המשותפות‬ ‫הללו בשולחן השבת מעוררות עניין אצל הילדים‪ ,‬אצל הבחורים וגם אצל תלמידות הסמינרים‪,‬‬ ‫כולם מוצאים עניין בשאלות המאתגרות הללו‪ .‬חוץ מהגיבוש והחוויה הטבעית‪ ,‬בסופו של דבר‬ ‫בני הבית יוצאים עם דחיפה משמעותית להיות מונח היטב בחומר‪.‬‬ ‫"לא חשבתי לספר זאת"‪ ,‬מודה בגילוי לב אחד המשתתפים‪" ,‬אבל אם כבר אנחנו מדברים‪,‬‬ ‫אז תדעו שגם רעייתי‪ ,‬מכינה את השיעורים לבית הספר מתוך הגיליונות של 'תורה שבכתב'‪,‬‬ ‫דבר גדול מזה"‪.‬‬ ‫אני שומר אותם מאז הגיליון הראשון ועד היום‪ ,‬וכל הצוות בבית הספר‪ ,‬המורות ולפעמים גם‬ ‫גננות‪ ,‬יודעות שאפשר להשיג אצלה חומר טוב על החומש"‪.‬‬ ‫האהדה של המפיצים לגיליון לא נשארת רק‬ ‫לצד אחד‪ .‬היושבים מעלים על נס את הקשר‬ ‫התגובה על הידיעה הזו הייתה מפתיעה‪ .‬מכל עבר נשמעו קריאות התפעלות על כך ששמורים‬ ‫המתמשך ממערכת 'תורה שבכתב' לביתם‪ ,‬קשר‬ ‫אצלו כל הגיליונות‪ .‬זה שמר מהשנתיים האחרונות וזה מהשנה וחצי‪ ,‬רק שני משתתפים‬ ‫הצליחו לשמור בביתם הכל מאז גיליון מספר אחד‪" .‬זה חומר משמעותי‪ ,‬נכס שמשתמשים בו‬ ‫חם ומתמשך‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬איך אפשר לא לשמור"?! הוא תוהה‪.‬‬ ‫אמנם כל המפיצים עושים זאת בהתנדבות‬ ‫ובתחושת שליחות שלא על מנת לקבל פרס‪ .‬הם‬ ‫רואים לעצמם זכות וזכייה‪ ,‬ונראה לרגע שהם היו‬ ‫מוכנים לשלם מכיסם שיעניקו להם את הזכות‬ ‫כאל מובן מאליו‪ ,‬ככה זה‪ .‬אבל כשפתאום חסר לנו‬ ‫כח להמשיך בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫הזו‪ ,‬אולם במפגש הזה אני מגלה צעדי הוקרה‬ ‫משהו‪ ,‬באותו השבוע שלא הגיע הגיליון משום‬ ‫"אנחנו מקבלים אינספור תגובות"‪ ,‬מספרים‬ ‫מיוחדים עבור המפיצים‪ .‬קחו דוגמא ממכתב‬ ‫מה‪ ,‬קיבלתי פשוט שטף של פניות ושאלות‪.‬‬ ‫הנאספים‪ ,‬כל אחד בלשונו "כל שבוע מחדש‪.‬‬ ‫מעודד שנשלח לבני הבית בו מוסבר בשפה חמה‬ ‫מאברכים שמעולם לא החלפתי איתם מילה‬ ‫לפעמים זה על דרך החיוב – כשאנשים באים‬ ‫כי בזכות הוויתור שלהם על נוכחות האב בבית‬ ‫ולא ידעתי כלל שהם מודעים לכך שאני המפיץ‪,‬‬ ‫להודות ולהעיר‪ ,‬להאיר ולהגיב‪ ,‬משל היינו עורכי‬ ‫בשעות הלחוצות של ערב שבת‪ ,‬ובזכות התמיכה‬ ‫מסתבר שאנשים רואים וצמאים‪.‬‬ ‫הגיליון‪ ...‬אך לעיתים כפי שהוזכר כאן‪ ,‬יש בחינה‬ ‫והעידוד המלאים שלהם לפעילותו‪ ,‬רבבות‬ ‫"כך גם ניגשו אלי אברכים‪ ,‬אחד מהם רב הקהילה‪,‬‬ ‫של 'מוטב יחלל שבת אחת‪ '...‬כשאירע פעם‬ ‫יהודים זוכים ללמוד תורה ולהתחבר לפרשה‪.‬‬ ‫לא העליתי בדעתי שאנשים חשובים כאלו קוראים‬ ‫משום מה שהגיליון לא הגיע בשבת אחת משך כל‬ ‫מכתבים אלו מייצרים תחושת גאווה משפחתית‬ ‫את הגיליון מדי שבוע‪ ,‬אחד מהם אף התבטא באזני‬ ‫שלושת השנים שאני מפיץ‪ .‬לא נעים לומר‪ ,‬אבל‬ ‫עצומה והופכים את ההפצה לפרויקט משותף‬ ‫שהוא 'לומד' את הגיליון‪ .‬זה לא משהו שקוראים‬ ‫הייתה איזו שמחה קטנה‬ ‫בשבילי‬ ‫וחווייתי של כל הבית פנימה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬צריך ללמוד אותו‪ .‬וכל המשוב העצום הזה‪,‬‬ ‫בלב‪ ...‬כי בדרך‬ ‫לצד המכתבים יש גם תשורות יוקרתיות‬ ‫ממלא אותנו בתחושת סיפוק‪ ,‬כשאנחנו יודעים‬ ‫אנשים‬ ‫כלל‬ ‫המפארות את הבית ומחממות את הלב‪ .‬מתנות‬ ‫שזה הרבה מעבר להענקת חומר קריאה לאנשים‬ ‫לא מגיבים‬ ‫אלו‪ ,‬מעבר לערכן החומרי‪ ,‬מעניקות למפיץ‬ ‫או סיפור נאה לשולחן השבת‪ ,‬יש כאן משימה‬ ‫ומתייחסים‬ ‫בשטח את ההרגשה שהוא אינו רק גורם טכני‬ ‫חשובה וקריטית – לחבר את ישראל קדושים‬ ‫לכל‬ ‫המבצע עבודה פיזית‪ ,‬אלא שותף אסטרטגי מלא‬ ‫לתורה הקדושה‪ ,‬לדברי הקדוש ברוך הוא‪ .‬ואם‬ ‫הסובב‬ ‫להצלחה ולשגשוג של מפעל התורה כולו‪.‬‬ ‫אני משמש כביכול שליח למשימה קדושה זו‪ ,‬אין‬ ‫אותם‬ ‫בשולי המפגש‪ ,‬מספר לי אחד המשתתפים‪ ,‬שלא‬ ‫לציטוט‪ ,‬כי הטרדות המרובות ביום שישי גרמו לו‬ ‫לחשוב יותר מפעם אחת לסיים עם השליחות של‬ ‫הגיליונות ולהעביר לחבר אחר‪ ,‬פנוי יותר‪" .‬בדיוק‬ ‫הרב צבי ישראל עידאן ‪ -‬נתיבות‬ ‫באותו זמן הגיע מכתב עם מתנה סמלית‪ ,‬מכתב‬ ‫"הלשון של רש"י הק'‬ ‫מרגש ומעודד‪ .‬מאז בני ביתי מדרבנים אותי עוד‬ ‫צחה וברורה גם היום‪ ,‬יותר‬ ‫יותר לדבר הנפלא הזה"‪.‬‬ ‫מתשע מאות שנה לאחר‬ ‫פטירתו‪ .‬לא מוותר עליהם"‬ ‫הפנים לעתיד‬ ‫מה הייתם מצפים שיתפתח הלאה בבית 'תורה‬ ‫שבכתב'?‬ ‫ההצעה שזכתה להסכמה‬ ‫הרחבה והנלהבת ביותר בקרב‬ ‫המשתתפים היא המעבר‬ ‫הרב ישי קרעי ‪ -‬בני ברק‬ ‫להוצאה לאור של ספרים‬ ‫"'תורה שבכתב' מקיף‬ ‫וחומשים שלמים המאגדים‬ ‫גם האברכים השקדנים‬ ‫בתוכם את תכני הגיליון שנצברו‬ ‫במהלך שנות פעילותו‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬וגם את הבעלי‬ ‫בתים או כאלה שלא‬ ‫במקום דפים בודדים המתפזרים‬ ‫ממש זכו להתחבר‬ ‫או מתבלים במהלך השבת‪,‬‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬זה‬ ‫הציבור בשטח מביע עניין רב‬ ‫שיהיה בהישג ידו סט חומשים‬ ‫משהו מפליא"‬ ‫מפואר ומעוצב שילווה את‬ ‫המשפחה לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫רוצה להפיץ‬ ‫החומשים יכללו את כל מה‬ ‫שצריך בכדי להבין את החומש‬ ‫את אור התורה?‬ ‫עם רש"י על בוריו‪ ,‬עם הטבלאות‬ ‫והאיורים וההמחשות‪ ,‬עם הביאורים והשאלות ותשובות‪ ,‬הכל ביחד על השולחן‪.‬‬ ‫המוני יהודים ברחבי‬ ‫הארץ צמאים להתענג‬ ‫נציג המערכת שנכנס לביקור‪ ,‬נמצא איתנו‪ ,‬השאלה מופנית אליו‪.‬‬ ‫על התורה שבכתב‬ ‫הציבור כאן שואל אם לא הגיעה השעה?‬ ‫הצטרף עכשיו למערך‬ ‫"אתם מתכוונים אם לא הגיעה השעה לגלות‪ ,‬ומסתבר שעדיין לא‪ .‬בשעה הזו שאנחנו‬ ‫מאות השגרירים מזכי‬ ‫יושבים ומדברים‪ ,‬חברי המערכת מתקדמים במרץ עם הנושא הזה‪ .‬צוות של עורכים‬ ‫הרבים‪ ,‬המפיצים את‬ ‫מהשורה הראשונה יושבים ושוקדים על כמה ספרים‪ ,‬בכובד ראש ובאחריות‪ ,‬על פי‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫הכוונתם של גדולי ומאורי הדור‪ ,‬ומאוד מקווה שבשבועות הקרובים תצא הבשורה‬ ‫לעם ישראל‪ .‬אלו לא דברים שקורים ביום אחד‪ ,‬עובדים על זה כבר הרבה מאד זמן‪,‬‬ ‫ועבודה ענפה מתרחשת מאחורי הקלעים‪ ,‬חלק מהתוצרים יראו אור רק עוד חודשים‬ ‫או שנים‪ ,‬אבל בס"ד אנחנו פועלים כדי להשביע את הרעב שקיים בציבור לתוכן איכותי‬ ‫ומקיף שמסייע בלימוד התורה הקדושה עם פירוש רש''י"‪.‬‬ ‫קודם‬ ‫כל ה מזכה!‬ ‫רשמנו‪.‬‬ ‫זו כה ו‬ ‫וקדים‬ ‫השיח נמשך שעה ארוכה‪ ,‬תובנות רבות הועלו‪ ,‬עדויות מרגשות נשמעו‪ ,‬ועצם המפגש‬ ‫המ‬ ‫כמות דשים‬ ‫גרר שיח משובב נפש בין החברים‪ ,‬הרבה אחרי הפאנל‪ .‬תושב הצפון שומע תובנות‬ ‫ח‬ ‫ה וגבלת‬ ‫מ‬ ‫מתושב הדרום ולהיפך‪ ,‬מפגש המפיצים ורב‪-‬השיח ננעל בתחושת התרוממות רוח‪,‬‬ ‫אחדות ומחויבות הדדית עמוקה‪ .‬המפיצים השונים‪ ,‬שחלקם הגדול לא הכיר זה את זה‬ ‫חייגו‬ ‫לקו 'קול התורה' בשעות המענה האנושי‬ ‫באופן אישי לפני כן‪ ,‬גילו בסיפוק כי הם מהווים חלק ממשפחה תורנית אחת גדולה‬ ‫וקבוצת איכות הפרוסה בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫בשלוחה ‪( 8‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫עדכנו‬ ‫את פרטי בית הכנסת ‪ /‬הישיבה‪,‬‬ ‫והכתובת למשלוח‬ ‫וקבלו‬ ‫בכל שבוע את מארז הגיליונות חינם ‪ -‬עד‬ ‫לפתח הבית בדיוור ישיר – לזיכוי הרבים!‬ ‫מראשית‬ ‫השנה‬ ‫ועד‬ ‫מבועת כולו נס הגור למאורת אמו הלביאה‬ ‫גבורת הארי‬ ‫ומיילל לה על מה שראו עיניו‪ .‬וכי זו גבורת‬ ‫הארי אשר כל הולך על שתיים ישלוט עליו‬ ‫משל מופלא המשיל אור שבעת הימים‬ ‫לעשות בו כרצונו?! הומה הוא בבכייתו‪.‬‬ ‫הבעש"ט הק’ זי"ע‪ ,‬וכה אמר בקדשו‪ :‬מעשה‬ ‫בגור אריה שקיבל מאמו הלביאה הדרכה‬ ‫אחרית‬ ‫מנחמת הלביאה את הגור הצעיר ומבארת לו‪:‬‬ ‫ואורחות חיים טרם צאתו לדרכו להתחיל‬ ‫דווקא הציור שראית היא עדות חזקה לגבורת‬ ‫חייו העצמאיים ולפרנס עצמו ללא סעד‪ .‬אמו‬ ‫הארי‪ .‬כי אם הנראה בציור היה מחזה רגיל‬ ‫הלביאה אשר רואה לנכון להכניס בגור ביטחון‬ ‫ונפוץ ‪ -‬לא היו מציירים אותו‪ ,‬מחוסר עניין‬ ‫עצמי‪ ,‬מספרת לו כל מעשי תקפם וגבורתם‬ ‫להביט במעשים החוזרים ונשנים בכל יום‪ .‬דבר‬ ‫של משפחת האריות לדורותיה‪ .‬על היותם‬ ‫שנה‬ ‫שבשגרה אינו ענין לסיפור ואין עניין לציירו‪,‬‬ ‫הגיבורים והחזקים בכל ברואי תבל ולהם‬ ‫הסיפור הוא דווקא במקרה לא שגרתי‪.‬‬ ‫הכוח והממשלה ומי יאמר להם מה לעשות‬ ‫•‬ ‫ומה לפעול‪...‬‬ ‫עד לפני שנים אחדות‪ ,‬היה זה מחזה שהרים‬ ‫מאולף בינה שם הגור לדרך פעמיו אל עבר‬ ‫גבה או שניים‪ .‬אברך שיושב בבוקרו של יום‬ ‫העיר לתור אחר סעודת טרף שאולי ממתינה‬ ‫בהיר ולומד חומש עם רש"י בבית הכנסת‬ ‫בקול רם?! שלא לדבר על לימוד בצוותא‬ ‫לו באחת מסמטאותיה ומבואותיה‪ .‬בעומדו‬ ‫לפני שער העיר הוא מבחין בציור מרהיב‪,‬‬ ‫מסכמים תשפ"ו‬ ‫כחברותא‪ .‬היה זה מראה בלתי שגרתי בעליל‪.‬‬ ‫החומשים‪ ,‬היו מוצאים ממקומם בירכתי‬ ‫ארון הספרים בצפרא דשבתא‪ ,‬לכבוד קריאת‬ ‫המקשט את כל חומת הכניסה לעיר‪ .‬היה זה‬ ‫מעשה ידי אומן מפורסם‪ ,‬אשר צייר בשערי‬ ‫העיר מחזה של איש גיבור התופס אריה בלועו‬ ‫לא שגרתית‬ ‫התורה‪ .‬לעיתים‪ ,‬היו הם נותרים על השולחן‬ ‫וקורעו לגזרים!‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪54‬‬ ‫ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים‬ ‫ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים‬ ‫“את כל זה מצאתי לנחוץ מאוד לזרז את אחינו‬ ‫גם לצהרי יום השבת‪ ,‬לאלו שטרם הספיקו‬ ‫ונים מרתקים החושפים‬ ‫בני ישראל עליהם‪ ,‬והרי ביארתי כאן קצת במה‬ ‫להעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום‪.‬‬ ‫מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת‬ ‫עלינו להכין את עצמינו לפני ביאת משיח צדקנו‪,‬‬ ‫בשלושת השנים האחרונות‪ ,‬ב"ה השתנו הדברים‬ ‫טפח רוחשת מאחורי הפרגוד‬ ‫כל אחד ואחד לפי מדרגתו‪ ,‬ובלא זה אין לנו‬ ‫לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’‬ ‫שום פנים לבקש על ביאת משיח צדקנו אם לא‬ ‫מן הקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫של המפעל‬ ‫בסייעתא דשמיא‪ ,‬השגרה‪ ,‬הפכה אחרת לחלוטין‪.‬‬ ‫נהיה מוכנים כלל בידיעת התורה‪ ,‬כי זהו עיכוב‬ ‫גדול לביאתו‪ ,‬כי הלא נגרום בזיון לו וגם לעצמנו‬ ‫עשרות גבאי בתי כנסת מכל רחבי הארץ מעידים‬ ‫כשימצא אותנו ערומים לגמרי מידיעת התורה‪,‬‬ ‫באוזנינו על חומשים הפזורים על השולחנות‬ ‫‪ 3.5‬שנים‬ ‫חלפו מאז הקמת‬ ‫וגם התלמידי חכמים והבעלי תורה שבכל עיר‬ ‫ועיר יתפרסמו לגנאי על אשר לא השגיחו ולא‬ ‫שמו ליבם שבני עירם ידעו את תורתנו הקדושה‪,‬‬ ‫שבעה ימים בשבוע‪ ,‬בכל שעות היממה‪.‬‬ ‫ולא צריך להגיע אל הגבאים‪ .‬כל מי שנכנס‪ ,‬לכל‬ ‫בית כנסת‪ ,‬בכל מקום בארץ‪ ,‬בכל שעות היממה‪,‬‬ ‫המפעל העולמי תורה שבכתב‬ ‫שזהו דבר הכרחי שאין כמוהו‪ ,‬וכל תלמיד חכם‬ ‫יכול לראות יהודים יושבים ומתענגים על לימוד‬ ‫שיש לאל ידו לעשות דבר מה לטובת הענין‬ ‫התורה הקדושה עם פירוש רש’’י‪ ,‬אם לבד או‬ ‫ומתעצל בזה‪ ,‬ידע כי הוא גורם לעיכוב התגלות‬ ‫בחברותא‪ ,‬אברכים ובחורים‪ ,‬רבנים ויושבי על‬ ‫כבוד ד’ בעולם"‪.‬‬ ‫מדין‪ ,‬זקנים עם נערים‪ ,‬אברכי כולל לצד עמלי‬ ‫למעלה מ‪-‬‬ ‫ולמראה ה’שגרה’ המבורכת הזו‪ ,‬יאמר מי שיאמר‪,‬‬ ‫כפיים‪ ,‬מכל הגוונים‪ ,‬החוגים והעדות של יראי ה’‪.‬‬ ‫‪ 16‬מיליון‬ ‫שלום עלי נפשי‪ .‬המשימה הוכתרה בהצלחה‪.‬‬ ‫ישראל קדושים כבר התחברו מחדש ללימוד‬ ‫המהפכה מתרחשת בסייעתא דשמיא בעוצמות‬ ‫בלתי נתפסות‪ .‬מאות אלפי יהודים התחברו‬ ‫מבחנים!‬ ‫נערכו עד כה במפעלינו‬ ‫התורה הקדושה שבכתב‪ ,‬ואפשר להמשיך‬ ‫בשגרת היום שלנו‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מחד‪ ,‬ההרגל נעשה טבע‪ .‬וישנם אכן מאות‬ ‫אל היסודות‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬רבבות מהם‪,‬‬ ‫אף מקפידים לערוך את הסיכומים היומיים‬ ‫והמבחנים השבועיים דבר יום ביומו ושבוע‬ ‫(בארץ הקודש בלבד)‬ ‫אלפים שעבורם הפך לימוד יסודי זה מכבר לדבר‬ ‫בשבועו‪ ,‬כדי לקבל משוב בלתי אמצעי על‬ ‫שבשגרה‪ .‬אולם בל נשכח‪ ,‬שישנם עוד עשרות‬ ‫הלימוד היומי והשבועי‪ ,‬להתמיד בו‪ ,‬לשפר אותו‬ ‫אלפי יהודים שטרם טעמו את האור‪ ,‬טרם זכו‬ ‫ולהעמיק בו עוד ועוד‪.‬‬ ‫למעלה מ‪-‬‬ ‫להתחבר אל דברי אלוקים חיים‪.‬‬ ‫התגובות הנלהבות המגיעות מהשטח הבוער‪,‬‬ ‫‪120,000‬‬ ‫זוהי איפה מטרת הגיליון הנוכחי כולו‪ ,‬ומאמר‬ ‫מעידות כאלף עדים – זכה דורנו‪ ,‬להיות הדור‬ ‫זה בפרט‪ .‬הציור המרהיב של העשייה הברוכה‬ ‫שמקרב את הגאולה‪ ,‬עם ההכנה הרבתית לקראת‬ ‫שהייתה מנת חלקנו בשנת תשפ"ו שעבר עלינו‬ ‫ביאת משיח צדקנו באמצעות לימוד נשגב וקדוש‬ ‫לומדי תורה‬ ‫מכל העדות‪ ,‬והחוגים רשומים במערכת‬ ‫לטובה ‪ -‬ופרוס כאן לפניכם‪ ,‬אינו מעיד על גבורת‬ ‫הארי‪ ,‬ואינו מיועד לספר מעשי תקפו וגבורתו‬ ‫של המפעל העולמי 'תורה שבכתב’‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬כפי אשר כתב בקודשו הכהן הגדול מאחיו‪,‬‬ ‫רבינו ה’חפץ חיים’ זי"ע‪ ,‬במכתבו המפורסם‬ ‫(מכתבי הח"ח אות י"ח‪ ,‬מאמר דעת תורה)‪:‬‬ ‫מטרתנו האחת והיחידה היא‪ ,‬להביט בפני אותו‬ ‫(בארץ הקודש בלבד!)‬ ‫ציור המוצג לנגד עינינו‪ ,‬לזכור ולהבין כי אין זה‬ ‫דבר שבשגרה‪ ,‬ואל לנו להביט על כך כעניין של‬ ‫מה בכך‪ .‬אדרבה ואדרבה‪ ,‬עלינו לשנס מותניים‬ ‫ולהיחלץ חושים כדי להמשיך ולהגביר ביתר‬ ‫להביט בפני‬ ‫‪8‬‬ ‫‪85‬‬ ‫שאת את הפצת התורה וריבוי לומדיה‪ .‬להרבות‬ ‫ולהיטיב לאלו שכבר זכו להיות מחוברים‬ ‫אותו ציור‬ ‫גילו של הנבחן‬ ‫הצעיר ביותר!‬ ‫גילו של הנבחן‬ ‫המבוגר ביותר!‬ ‫לטהור‪ ,‬ולהעניק את היכולת והאפשרות לטעום‬ ‫ולהסתפח לנחלת ד’ לאלו אשר טרם זכו לכך‪.‬‬ ‫המוצג לנגד‬ ‫_______‬ ‫עינינו‪ ,‬לזכור‬ ‫בנים‪2,980 /‬‬ ‫סב‪ ,‬אב‬ ‫סך המבחנים‬‫ו‪5-‬‬ ‫תשרי ‪ -‬מרחשוון‬ ‫ולהבין כי‬ ‫שערך הנבחן‬ ‫הוותיק ביותר!‬ ‫נכדים!‬ ‫סך הנבחנים הגבוה‬ ‫אור התורה בוקע ועולה‬ ‫אין זה דבר‬ ‫ביותר מבני משפחה‬ ‫את השנה פתחנו בסייעתא דשמיא מופלאה‪,‬‬ ‫עם הקמפיין הגדול שהתנהל בראש חוצות‪,‬‬ ‫שבשגרה‪ ,‬ואל‬ ‫‪84%‬‬ ‫כ‪-‬‬ ‫גרעינית אחת‬ ‫תחת הכותרת 'יהי אור’‪ ,‬במסגרתו נקראו רבבות‬ ‫אלפי ישראל להצטרף אל תענוג הלימוד היומי‪,‬‬ ‫לנו להביט על‬ ‫מהנבחנים‬ ‫מקפידים לערוך‬ ‫את המבחן גם‬ ‫‪817‬‬ ‫באמצעות כרזות וכרוזים‪ ,‬מודעות ססגוניות‬ ‫ועלונים‪ ,‬חוברות חומשים מבוארים ללימוד‬ ‫כך כעניין של‬ ‫נבחנים לא פספסו במוצאי שבת‬ ‫ובשאר יומי‬ ‫אף מבחן מאז‬ ‫הפרשיות הראשונות‪ ,‬ועוד חומרי עזר ופרסום‬ ‫מה בכך‬ ‫דפגרא!‬ ‫תחילתם!‬ ‫רבים‪ ,‬שתכליתם ומטרתם לצרף כמה שיותר יהודים ללימוד נשגב‬ ‫ויסודי זה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬המאמצים נשאו פרי ב"ה‪ ,‬ומוקדי ההצטרפות קרסו פעם‬ ‫אחר פעם מעומס המצטרפים‪ ,‬עד כדי צורך בהחלפת המערכות‬ ‫הטכנולוגיות של הארגון כולו בעלות עתק‪ ,‬מהלך שבוצע ע"י צוות‬ ‫מקצועי בשעות לא שעות‪ ,‬כדי לאפשר לרבבות המתדפקים על‬ ‫דלתות 'תורה שבכתב’ ליהנות מאורה‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬לקראת פרשת וירא הופץ בלמעלה מ‪ 100,000-‬עותקים 'סדר‬ ‫העקידה’ המבואר על פי פירוש רש"י הק’‪ ,‬בקריאה להמונים להתמיד‬ ‫באמירתו דבר יום ביומו מתוך כוונה והבנה‪ ,‬וכחלק מסדרת 'התורה‬ ‫המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה שבכתב‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬עם תחילת השנה החל המבצע הענק 'תורה אור’ במסגרתו‬ ‫נקראו רבבות אלפי ישראל להתמיד בלימודים מדי יום ביומו בלי‬ ‫הפסק משך ספר בראשית המסתיים בימי החנוכה המאירים‪ ,‬ולאחריה‬ ‫המשיך המבצע אף ללימוד כל ספרי 'שמות – ויקרא’ בעקביות וללא‬ ‫הפסק‪ ,‬כשהמתמידים והמצטיינים בסיכומים והמבחנים‪ ,‬זוכים לפרסי‬ ‫הוקרה מיוחדים – ראו בהמשך בחודש סיון‪.‬‬ ‫כסליו‬ ‫מאירים את העולם בתורה‬ ‫את ימי החנוכה המאירים‪ ,‬ביקשנו להאיר בנופך מיוחד של אור התורה‬ ‫וריבוי לומדיה‪ ,‬ובמהלכם ערכנו שני מבצעים מקבילים להגברת הפצת‬ ‫אור התורה‪ ,‬האחד ע"י תרומה ייעודית שהתקבלה להוספת עוד מאה‬ ‫נקודות הפצה בכל רחבי הארץ‪ ,‬תחת הכותרת 'נר לאחד – נר למאה’‬ ‫הוזמנו ישראל קדושים להצטרף למערך המפיצים המזכים את הרבים‬ ‫מדי שבוע בשבוע בהפצת מעיינות התורה‪ ,‬ואכן חיש קל הושלם יעד‬ ‫המבצע כשמאה מפיצים חדשים מצטרפים למאות חבריהם הוותיקים‪,‬‬ ‫והחלו משמשים כשגרירי האור להפצת התורה בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נערך מבצע ייעודי למפיצים הקיימים‪ ,‬במהלכו הם נקראו‬ ‫להוסיף עוד נקודות הפצה נוספים לאלו אשר הם כבר מפיצים‪ ,‬מתוך‬ ‫מטרה לעשות שימוש במפיצים הקיימים כדי להגיע לקהלים נרחבים‬ ‫יותר ולהפיץ את האור כמה שיותר‪ .‬המאמצים אכן נעשו פרי‪ ,‬והמבצע‬ ‫נושא הפרסים – הניב עוד המוני נקודות הפצה המאירים יחדיו באור‬ ‫גדול של תורה ולומדיה בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫טבת‬ ‫ואלה שמו"ת‬ ‫עם תחילת לימוד ספר שמו"ת – נוטריקון שניים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫הוכרז על פרויקט חיזוק מיוחד שמטרתו להטמיע את הנכתב להלכה‪,‬‬ ‫כי ירא שמים יוצא בלימוד שמו"ת עם פירוש רש"י והוא מדינא‪.‬‬ ‫בראש חוצות התפרסם קול קורא מאת הרבנים הגאונים פוסקי הדור‬ ‫שליט"א‪ ,‬מכל העדות והחוגים‪ ,‬אשר קראו בקריאה של חיבה לישראל‬ ‫קדושים להקפיד על קיום ההלכה הפסוקה של לימוד פרשת השבוע‬ ‫שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י‪ ,‬כדי להבין את התורה הקדושה‬ ‫ולהפוך אותה לקנין נצחי לחיי תורה‪.‬‬ ‫כן הודגשה בגיליונות השבועיים התועלת העצומה שיש בלימוד זה‪,‬‬ ‫כפי אשר נכתב במכתבי הלומדים אשר 'המה מעידים' על השינוי‬ ‫והמהפך שמחולל הלימוד הקדוש והיסודי של פרשת השבוע עם‬ ‫פירוש רש’’י בליבם ובנפשם של רבבות אלפי ישראל בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪56‬‬ ‫ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים‬ ‫ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים‬ ‫ונים מרתקים החושפים‬ ‫מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת‬ ‫ניסן‬ ‫שבט‬ ‫טפח רוחשת מאחורי הפרגוד‬ ‫ויקרא אני יודע‬ ‫שירה של שמחה בכוונה והבנה‬ ‫לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’‬ ‫מה שהחל כשם של גיליון‪ ,‬הפך עד מהרה‬ ‫גם השנה‪ ,‬הופץ סדר 'שירת הים’ המבואר‪,‬‬ ‫של המפעל‬ ‫לקריאה עוצמתית שהדהדה מסוף העולם ועד‬ ‫במהדורה חדשה ומתוקנת‪ ,‬על פי פירוש רש"י‬ ‫קצהו‪ ,‬כשבסייעתא דשמיא מאות אלפי יהודים‬ ‫הק’‪ ,‬כדי לזכות את ישראל לומר את שירת הים‬ ‫ברחבי העולם כולו הכריזו פה אחד – לראשונה‬ ‫דבר יום ביומו מתוך כוונה והבנה‪ ,‬וכחלק מסדרת‬ ‫‪12,525‬‬ ‫נבחנים זכו במלגות‬ ‫בהיסטוריה‪“ :‬ויקרא‪ ,‬אני יודע!"‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬ימי מלחמה‪ ,‬רוחות קרב נושבות באוויר‪,‬‬ ‫ואין איתנו יודע מה ילד יום‪ .‬צוות מכון ההוצאה‬ ‫'התורה המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור‬ ‫– תורה שבכתב‪.‬‬ ‫ופרסים יקרי ערך‬ ‫לאור שעמל על הקונטרס המופלא 'ויקרא אני‬ ‫יודע’ מסתפק האם לגנוז אותו‪ ,‬או להוציאו לאור‬ ‫בימים טרופים אלו‪ .‬למי יש אפשרות להתרכז‬ ‫בדברים כאלו בימים שכאלו? שאל מי ששאל‪.‬‬ ‫חבילות השי‬ ‫היוקרתיות‬ ‫‪₪ 2,487,390‬‬ ‫בישיבת המערכת מוחלט ברוב קולות להדפיס‬ ‫'רק' ‪ 100,000‬עותקים‪ .‬בכל זאת ימי מלחמה‪.‬‬ ‫את מה שקרה שבוע לאחר מכן‪ ,‬איש לא יכול היה‬ ‫חולקו במערך‬ ‫סך‬ ‫המלגות‬ ‫לדמיין‪ .‬הגיליונות הופצו בכל רחבי הארץ‪ ,‬ואף‬ ‫מעבר לים‪ .‬ועד מהרה‪ ,‬הפכו הבקשות לצונאמי‬ ‫הפצה חסר‬ ‫והפרסים‬ ‫שחולקו‬ ‫של ממש‪ .‬לא נגזים אם נאמר‪ ,‬שעד לימים אלו‬ ‫ממש‪ ,‬עוד מתקבלים מדי יום לפחות כמה פניות‬ ‫תקדים‪ ,‬תוך‬ ‫עד כה‪,‬‬ ‫בנדבת‬ ‫במערכת‪ ,‬לקבל את הגיליון‪ .‬איש לא שיער את‬ ‫עוצמת הביקוש‪ ,‬ואת היקף ההצלחה של הגיליון‪,‬‬ ‫ימים ספורים‬ ‫לבם של‬ ‫נדיבי‬ ‫שלא נמדדה בכמות הגיליונות והביקוש הער‪ ,‬כי‬ ‫אם במאות אלפי יהודים שהעידו על עצמם‪ ,‬כי‬ ‫בכל רחבי‬ ‫העם‬ ‫שליט"א‬ ‫לראשונה בחייהם‪ ,‬זכו גם הם לומר בפה מלא‪:‬‬ ‫ויקרא – אני – יודע!‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫למרות היות ימים אלו ימי ערב פסח הטרודים‬ ‫במצוות‪ ,‬לצד רוחות המלחמה שנשבו בכל רחבי‬ ‫‪70,000‬‬ ‫הארץ כאמור‪ ,‬הגיליון התקבל בחיבה עצומה על‬ ‫שולחן מלכים – מאן מלכי רבנן‪ ,‬לצד עמך בית‬ ‫בין רבבות המקבלים על עצמם אמירת שירת הים‬ ‫ישראל מכל מקומות מושבותיהם‪ ,‬שנסכו בנו כח‬ ‫בכוונה והבנה‪ ,‬נערכה הגרלה על עשרות פרסים‬ ‫עותקים מודפסים ומופצים מדי‬ ‫רב והבנה כי הציבור צמא לחומר איכותי ומעשיר‪,‬‬ ‫יקרי ערך‪ .‬כמה מרגש היה לראות בכל אתר ואתר‬ ‫שבוע מגיליון 'תורה שבכתב'‬ ‫מסייע ומכווין להבנת התורה‪ .‬ואכן‪ ,‬קריאת‬ ‫זקנים עם נערים עומדים בתפילתם עם השירה‬ ‫(מלבד עוד רבבות מנויים בדוא"ל ועוד)‬ ‫הציבור לא נותרה באוויר‪ ,‬כפי שתוכלו לקרוא‬ ‫המבוארת‪ ,‬כשעל פניהם נסוכה שמחה של כוונה‬ ‫במקטע הבא‪.‬‬ ‫כ‪9,498 300-‬‬ ‫והבנה‪.‬‬ ‫מנויים ל'מתיקות‬ ‫מפיצים‬ ‫אייר‬ ‫אדר‬ ‫היומית' בדוא"ל‬ ‫בכ‪-‬‬ ‫המה יעלו בהר‬ ‫הדר קבלוה ‪ -‬מאהבה‬ ‫‪ 1,300‬כ‪550-‬‬ ‫הביקוש העצום לגיליונות 'ויקרא אני יודע’‪,‬‬ ‫גם בימי הפורים לא נבטלים היינו מדביקות‬ ‫לצד ההד העוצמתי והמשוב הבלתי פוסק שזרם‬ ‫בתורה‪ ,‬ובין כלל הלומדים והנבחנים בימי הפורים‬ ‫אלינו מכל עבר‪ ,‬גרם לצוות המכון לקחת תוכניות‬ ‫בהם מטבע הדברים נחלשים זמני וסדרי היום –‬ ‫נבחנים מבצעים‬ ‫נקודות הפצה‬ ‫בכ‪40-‬‬ ‫עתידיות שספונים היו בירכתי מגירת הרעיונות‬ ‫נערכה הגרלה מיוחדת עם עשרה זוכים בהגדה‬ ‫את המבחן בו‬ ‫של מכון ההוצאה לאור‪ ,‬ולתרגם אותם למעשים‬ ‫של פסח מפוארת בכריכת עור‪.‬‬ ‫זמנית מדי יום‬ ‫באופן מיידי‪.‬‬ ‫בשעות השיא‬ ‫ערים ברחבי הארץ‬ ‫כמו כן‪ ,‬במהלך שבועות אלו‪ ,‬הוספנו מדור מיוחד‬ ‫חיש קל התיישבו צוות הת"ח שבמכוננו‪ ,‬ליצירת‬ ‫בגיליוננו‪ ,‬עם ביאור על ארבע פרשיות – שקלים‪,‬‬ ‫עוד שני גיליונות עזר על פרשיות 'תזריע ומצורע’‬ ‫זכור‪ ,‬פרה והחודש‪ ,‬אף הם כחלק מסדרת 'התורה‬ ‫כ‪150,000-‬‬ ‫עותקים מודפסים בכל פרויקט‬ ‫ועל פרשיות 'בהר ובחוקותי’‪ .‬אמנם גיליונות‬ ‫מצומצמים יותר ושונים מקודמם‪ ,‬אך בעלי‬ ‫ערך והשפעה רבה על יכולת ההבנה וההעמקה‬ ‫המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬ובמטרה להטמיע את הבנת התורה‬ ‫והעיון בה‪.‬‬ ‫(חוברות ויקרא‪ ,‬חומש מבואר‪ ,‬קרי"ש‬ ‫המבואר‪ ,‬שירה שבכתב‪ ,‬ועוד)‬ ‫בדברי התורה הקדושה בפרשיות אלו‪ ,‬כפי שהעידו המונים בכתב‬ ‫ובעל פה‪ ,‬כי היה זה עבורם הפעם הראשונה בחייהם בהם לא דילגו‬ ‫על פרשיות אלו הנראים כמו שרחוקים מליבנו‪ ,‬אולם מצויים הם בלב‬ ‫ההוייה התורתית של כל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬עם הצורך לידע ולהתכונן‬ ‫לביאת משיח צדקנו בידיעת דיני נגעים וטהרות‪ ,‬לצד כל שאר הדינים‬ ‫החשובים המובאים בפרשיות אלו‪ ,‬כמו שמיטה ויובל‪ ,‬גאולת שדה‬ ‫ובית‪ ,‬פדיון הקדש‪ ,‬ערכין ועוד‪.‬‬ ‫עם הפצת גיליונות אלו‪ ,‬למדנו כבר אודות הביקוש העצום‪ ,‬והם הופצו‬ ‫בכמות כפולה ומכופלת לזיכוי הרבים והתקבלו באהבה וחיבה בקרב‬ ‫מאות אלפי יהודים כאן בארה"ק ובעולם כולו‪ ,‬כשרבים מהם משגרים‬ ‫עד מהרה נרשמו מאות רבות‬ ‫של ישיבות אשר זכו לקבל‬ ‫מאיתנו ערכה ובה סדר‬ ‫קריאת שמע המבואר‬ ‫אלינו תודתם וברכתם – אלו אשר נסכו בנו כח ואון להמשיך בעבודת‬ ‫הקודש ביצירת עוד חומרי עזר וסיוע ללומדי התורה ומבקשיה‪.‬‬ ‫סיון‬ ‫חג מתן תורתנו‬ ‫אם כל יום הוא יום חג עבורנו‪ ,‬בראותנו מאות אלפי יהודים לומדים‬ ‫ומתחברים אל דברי התורה הקדושה עם פירוש רש"י‪ ,‬הרי שימי‬ ‫חג מתן תורה הינם מטבע הדברים אחד ממוקדי השמחה והפעילות‬ ‫המרכזיים שלנו‪ ,‬כשלחודש זה התנקזו מגוון פעילויות רחבות היקף‪.‬‬ ‫בראשונה‪ ,‬נערך זו השנה השלישית מבצע הפצת למעלה משני‬ ‫מיליון (!) כוסות לשתיה חמה‪ ,‬עבור לומדי התורה שבכתב בכל היכלי‬ ‫התורה‪ ,‬התפילה והחסידות ברחבי הארץ‪ ,‬זאת לאחר מבצע רישום‬ ‫ענק שהתנהל בסדר מופתי בס"ד‪ ,‬ומתוך ניסיון לספק את מבוקשם‬ ‫של כמה שיותר גבאים ונציגי קהילות‪ ,‬בתי כנסת וישיבות מכל אתר‬ ‫ואתר‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬התנהל מבצע ענק לחלוקת והפצת אלפי חבילות שי‬ ‫יוקרתיות ובתוכם מתנות יוקרתיות ומיוחדות לאלפי הלומדים‬ ‫והנבחנים אשר התמידו בלימודים בעקביות וללא הפסקה‪ ,‬ועברו את‬ ‫המבחנים בהצלחה דבר יום ביומו‪ ,‬משך כל ספרי בראשית‪ ,‬שמות‪,‬‬ ‫ויקרא‪.‬‬ ‫לאלפי הלומדים והנבחנים על ספר בראשית ‪ -‬שנמצאו זכאים לקבלת‬ ‫המתנות‪ ,‬חולקה ערכת 'תורה אור’ ובו 'פנס‪-‬ספר' ייחודי ללימוד‬ ‫וקריאה‪ ,‬מחזיק מפתחות עם סדר תפילת הדרך‪ ,‬בערכה מפוארת‬ ‫וייחודית‪ .‬לאלפי הלומדים והנבחנים על כל ספרי שמות ויקרא‬ ‫בהתמדה וללא הפסק – חולק 'תורה סטנדר’ אקרילי מפואר‪ ,‬שניהם‬ ‫בייצור מיוחד עבור לומדי תורה שבכתב ובהשקעת עתק‪.‬‬ ‫חבילות השי היוקרתיות חולקו במערך הפצה חסר תקדים‪ ,‬תוך ימים‬ ‫ספורים – בכל רחבי הארץ עד לפתח ביתם של לומדי התורה שזכו‬ ‫ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים‬ ‫ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים‬ ‫המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה‬ ‫לכבוד ויקר כראוי וכיאות‪.‬‬ ‫ונים מרתקים החושפים‬ ‫שבכתב‪ ,‬ובמטרה להטמיע את הבנת התורה‬ ‫מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת‬ ‫לצד פעילות כבירה זו‪ ,‬נוסדה באותם ימים גם‬ ‫והעיון בה‪ ,‬הפך עד מהרה למבצע ענק שסחף‬ ‫חבורת 'הבוחר בתורה’ – אשר כשמו כן הוא‪,‬‬ ‫טפח רוחשת מאחורי הפרגוד‬ ‫רבבות תלמידים בישיבות הקדושות‪ ,‬בכל רחבי‬ ‫לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’‬ ‫חבורת בחורים תלמידי הישיבות הקדושות‪,‬‬ ‫של המפעל‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫לומדי תורה שבכתב והוגיה בטהרה‪ ,‬אשר לומדים‬ ‫לקראת פרשיות ואתחנן‪-‬עקב‪ ,‬בהם נלמדים‬ ‫ונבחנים במסגרת מפעלינו‪ ,‬בין כתלי הישיבה‪.‬‬ ‫פרשיות קריאת שמע‪ ,‬הפקנו את 'סדר קריאת‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬לתלמידי הישיבה אשר מסורים‬ ‫שמע המבואר’ על פי פירוש רש"י הק’‪ ,‬במטרה‬ ‫לזמני וסדרי הישיבה‪ ,‬קשה יותר להתמיד בלימוד‬ ‫לזכות את הרבים‪ .‬אולם‪ ,‬הביקוש הרב והמוקדם‬ ‫התורה שבכתב‪ ,‬וכל שכן לעמוד בכור המבחן דבר‬ ‫‪650,000‬‬ ‫מצד ישיבות רבות‪ ,‬כמו גם בהתקרב ימי בין‬ ‫הזמנים‪ ,‬הביאו אותנו להציע לישיבות הקדושות‬ ‫יום ביומו‪ .‬לכך נועדה חבורת 'הבוחר בתורה’‬ ‫המעודדת את הענין החשוב‪ ,‬בצוותא עם הנהלת‬ ‫דקות‬ ‫לערוך לתלמידיהם מבצע להתמדה בקריאת‬ ‫הישיבה‪ ,‬ומאפשר לתלמידים ללמוד ולהיבחן‬ ‫שמע בכוונה‪ ,‬בהבנה ובזמנה – בימי בין הזמנים‪,‬‬ ‫באמצעות הנגשת מערך המבחנים‪ ,‬הגרלות‬ ‫כשלכל ישיבה ניתנה האפשרות לעצב את גבולות‬ ‫ייעודיות לתלמידי הישיבה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫האזנה לשיעורים בקו‬ ‫המבצע וההשתתפות בה כהבנתה החינוכית‬ ‫הפעילות נוסדה בשלב ראשון כפיילוט יחד‬ ‫'קול התורה' מדי חודש‬ ‫והחלטת הצוות הרוחני שליט"א‪.‬‬ ‫עם חבורת החסידים בישיבת 'מיר’ המעטירה‬ ‫עד מהרה נרשמו מאות רבות של ישיבות אשר‬ ‫בירושלים עיר הקודש תובב"א‪ ,‬בברכתו ועידודו‬ ‫זכו לקבל מאיתנו ערכה ובה סדר קריאת שמע‬ ‫של מרן ראש הישיבה שליט"א ובפעילות‬ ‫כ‪40-‬‬ ‫המבואר‪ ,‬לצד כרטיסים ייחודיים עם ציון זמני‬ ‫היום בכל עיר ועיר‪ ,‬ואפשרות למלא את המעקב‬ ‫מתמסרת ובלתי נלאית של צוות הישיבה הק’‬ ‫בראשותו של הגר"ח גוטמאן שליט"א והר"מ‬ ‫מאזינים‬ ‫היומי אודות קריאת השמע בכוונה‪ ,‬בהבנה‬ ‫הרב שמשון בולאג שליט"א‪ ,‬אשר מתמסרים‬ ‫ובזמנה‪ .‬הישיבות הקדושות עשו כל אחת כראות‬ ‫יחדיו להפעלת התכנית ביתר שאת ועוז בין כתלי‬ ‫עיניהם מבצעים ייעודיים לתלמידיהם‪ ,‬כשבימים‬ ‫הישיבה‪ ,‬ואף ייסדו סדר לימוד מיוחד בימי ערב‬ ‫בממוצע נמצאים‬ ‫אלו עם הזנת כל פרטי אלפי המשתתפים מקרב‬ ‫שבת ושבת קודש לצורך כך‪.‬‬ ‫בכל שעה‬ ‫ביום בהאזנה למגוון תכני‬ ‫בני הישיבות אשר שבו לתלמודם לזמן 'אלול’‪,‬‬ ‫נערכים ההגרלות וחלוקת הפרסים והמלגות כפי‬ ‫שהוחלט בכל ישיבה ע"י הצוות הרוחני שליט"א‪.‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬עם הצלחתו של הפיילוט והצטרפות‬ ‫המוני תלמידים מחבורת החסידים בישיבת מיר‬ ‫המעטירה לתוכנית‪ ,‬עמלים אנו במחלקת 'הבוחר‬ ‫בתורה’ להרחבת מעגל הלומדים באמצעות‬ ‫קו 'קול התורה'‬ ‫הדים רבים ומשוב נלהב קיבלנו מכל שדרות‬ ‫תוכנית זו‪ ,‬ופתיחתה לעוד עשרות ישיבות‬ ‫הציבור‪ ,‬אודות החיזוק העצום שיצר מבצע זה‬ ‫המבקשות להצטרף בס"ד לתוכנית ייחודית‬ ‫בקרב תלמידי הישיבות הקדושות‪ ,‬אולם לא רק‬ ‫ומעשירה זו לתועלת התלמידים‪.‬‬ ‫בקרבם‪ ,‬כי אם בקרב עוד אלפים ורבבות שהעידו‬ ‫בפנינו כי זוכים הם לראשונה לקרוא את קריאת‬ ‫לפחות ‪150 15‬‬ ‫תמוז‬ ‫השמע בכוונה והבנה‪.‬‬ ‫ישיבה על קברו‬ ‫נבחנים מבצעים‬ ‫משכימים‬ ‫מבחן במערכת בכל‬ ‫לקראת בראשית לכו ונלכה‬ ‫אלול‬ ‫אודות הפעילות המיוחדת שלנו בימי ההילולא‬ ‫קדישא של רבינו רש’’י הקדוש‪ ,‬עם עריכת‬ ‫בממוצע‬ ‫רגע נתון בכל‬ ‫ההתכנסות המרכזית לזכרו הטהור של רבן של‬ ‫עורכים מדי‬ ‫שעות היממה‬ ‫בימים אלו‪ ,‬בעוד גיליון זה עושה את דרכו אל‬ ‫ישראל בהשתתפות גדולי ומאורי הדור‪ ,‬כמו גם‬ ‫יום את‬ ‫מכבש הדפוס‪ ,‬מצויים אנו בהכנות הקדחתניות‬ ‫כל מהלך האירועים בבתי גדולי ישראל– ראו‬ ‫המבחן כבר‬ ‫כ‪-‬‬ ‫לקראת התחלת התורה מבראשית הבעל"ט‪,‬‬ ‫במאמר המיוחד בראשית גיליוננו זה‪.‬‬ ‫בשעה‬ ‫‪3,500‬‬ ‫במחזור הרביעי בסייעתא דשמיא מאז הקמת‬ ‫כמו"כ‪ ,‬זכינו להפיץ בפרשת מטות ‪ -‬מסעי את‬ ‫‪ 5‬לפנות‬ ‫המפעל העולמי‪ ,‬כשלפנינו אתגרים ותוכניות‬ ‫רבות אשר מטרתן ותכליתן כאמור – אחת‪.‬‬ ‫המפה המיוחדת שמתארת את הבנת פסוקי‬ ‫בוקר‬ ‫פניות מתקבלות‬ ‫במערכת מדי שבוע‪,‬‬ ‫להרחיב גבולות התורה ולהרבות לומדיה לאלפים‬ ‫התורה בדבר גבולות הארץ בהדמיה מיוחדת‬ ‫שנערכה על ידי מערכת ההו"ל – להמחשת כל‬ ‫עם פתיחת‬ ‫ומטופלות במסירות‬ ‫ולרבבות‪.‬‬ ‫מוקדי ומקומות הפסוקים‪ ,‬המוטמעים בתוככי‬ ‫המערכת!‬ ‫ע"י צוות המזכירות‬ ‫כולנו תקווה כי חפץ ד’ בידינו יצליח ונזכה להוציא‬ ‫המפה וגבולותיה להבנה מירבית‪.‬‬ ‫מן הכח אל הפועל את שאיפות ליבנו בסייעתא‬ ‫דשמיא ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ונזכה‬ ‫*מספרים ונתונים אלו משקפים את פעילות‬ ‫כולנו‪ ,‬כל בית ישראל אנחנו וצאצאינו וצאצאי‬ ‫אב‬ ‫'תורה שבכתב' בארה"ק בלבד‪ ,‬ללא הפעילות‬ ‫צאצאינו‪ ,‬ללמוד וללמד‪ ,‬לשמור ולעשות ולקיים‬ ‫בכוונה‪ ,‬בהבנה ובזמנה‬ ‫בחו"ל שם ישנם עוד כהנה וכהנה כ"י‬ ‫את כל דברי תלמוד תורתך באהבה‪.‬‬ ‫מה שהחל כעוד הוצאה במסגרת סדרת 'התורה‬ ‫ְְׁשמ ַּוַרת ֶֶק ַַבע‬ ‫היתוך יוקד ובוער‪ ,‬שלתוכו הותכו אינספור‬ ‫אמר הכותב‪ :‬במקצועי זכיתי לכתוב עד הנה‬ ‫סיפורים אמיתיים‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬שנכתבו‬ ‫בסייעתא דשמיא מאות סיפורים ומאמרים‪,‬‬ ‫על ידי כותבים צעירים ומבוגרים‪ ,‬מכל נקודה‬ ‫במגוון סגנונות‪ .‬פגשתי במהלך השנים דמויות‬ ‫בגלובוס – אך נגעו כולם באותה נקודה מופלאה‪:‬‬ ‫רבות‪ ,‬אם במציאות האמיתית ואם במציאות‬ ‫המהפך שעשה לימוד נשגב זה בחייהם‪.‬‬ ‫הדמיונית‪ .‬טוויתי עלילות‪ ,‬רקחתי מאורעות‪,‬‬ ‫מאיגרת לאיגרת וממכתב למכתב נפעמתי לקרוא‬ ‫סיפרתי סיפורים מרגשים ומעציבים‪ ,‬מסעירים‬ ‫ולהשתומם כיצד לימוד שמהצד עשוי להיראות‬ ‫ומעוררים‪ ,‬משעשעים ודרמטיים ‪ -‬אך סיפורו של‬ ‫פשוט או מובן מאליו – חומש ורש"י‪ ,‬יום אחר‬ ‫סיפור זה המוגש לפניכם שונה מכולם‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬ומבחן – מסוגל להפוך לעוגן‪ .‬כיצד אותן‬ ‫טרם רקיחתו קראתי אוצר בלום של מכתבים‬ ‫דקות קבועות‪ ,‬רבעי שעה‪ ,‬חצאי שעה‪ ,‬ואף שעות‬ ‫אישיים ואיגרות מטלטלות של יהודים יקרים‬ ‫שלמות‪ ,‬מעניקות ללומד יציבות חיים‪ ,‬כיוון‬ ‫הלומדים חומש ורש"י מדי יום‪ ,‬שהעידו בעדות‬ ‫יומיים עד שלושה‪ ,‬ומגיעה שיחת טלפון שבה‬ ‫התנהגותי‪ ,‬בהירות המחשבה‪ ,‬ולעיתים אפילו‬ ‫אישית כתובה‪ ,‬אותה שיגרו מנהמת הלב אל‬ ‫משוחח אי מי מתלמידיו לשעבר של הרב‬ ‫להציל את עולמו הרוחני‪.‬‬ ‫מפעל 'תורה שבכתב' ‪ -‬כל אחד בשפת דמעותיו ‪-‬‬ ‫בעלגשסקי עם המשגיח ‪ -‬ומבקש בכל לשון של‬ ‫בקריאתכם את הסיפור שלפניכם‪ ,‬אל תשימו‬ ‫על השינוי הכביר‪ ,‬השורשי והיסודי‪ ,‬שחולל בהם‬ ‫בקשה להעניק לנחמן בעלגשסקי הזדמנות נוספת‪.‬‬ ‫לב לעלילה‪ ,‬אלא לנשמה‪ .‬הקשיבו לתווים שבין‬ ‫ובחייהם‪ ,‬באופיים ובאישיותם‪ ,‬הלימוד העיוני‪,‬‬ ‫לשבחם של המטלפנים ייאמר שמעולם ולעולם‬ ‫השורות‪ ,‬האזינו לדברים שאינם נאמרים בקול‪ .‬או‬ ‫העקבי והקבוע‪ ,‬בכל יום ויום של חומש ורש"י‪,‬‬ ‫לא דיברו בשמו של הרב בכבודו ובעצמו ולא אמרו‬ ‫אז לא יספר הסיפור רק על מישהו אחר‪ ,‬אלא גם‪,‬‬ ‫עם ההשתעבדות שלהם מרצון לעול המבחנים‪.‬‬ ‫שנשלחו על ידו‪ ,‬כי אכן לא נשלחו על ידו‪ ,‬ועם כל‬ ‫זאת‪ ,‬פעלה שיחתם תדיר את פעולתה המבורכת‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬עליכם‪.‬‬ ‫אין מדובר כאן בעוד סיפור מומצא‪ ,‬מעשיה‬ ‫בעד הנער המשתלח שיוכל לשוב ולחבוש את‬ ‫קריאה מהנה ומועילה‪ ,‬מוישה‬ ‫חלומית או עלילה רקומה בדמיונו של הכותב‪,‬‬ ‫כי אם במארג של עדויות נאמנות שצורפו בכור‬ ‫היכל הישיבה‪ ,‬עד לשילוחו הבא ומתקרב‪.‬‬ ‫לא אחת מחכים המה אנשי הצוות בחיכיון פנימי‬ ‫סמוי שיגיע נחמן סוער דנן לגיל של ישיבה‬ ‫גדולה יען אשר חפצים המה לראות אם אותם‬ ‫בהתעסקותם בענייני חינוכו‪.‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫מתקשרים יכניסו את נחמן דנן לישיבת סבו הדגול‬ ‫וכיצד יכילו ויעכלו‪ ,‬בבוא תורם תור הזהב‪ ,‬את‬ ‫כמעט שהפך שילוחו מן הישיבה לנוהג של קבע‬ ‫קצף וריגוז‬ ‫ולהרגל של טבע‪ ,‬אילולא נאזרו מחנכיו המבורכים‬ ‫התנהגותו הפראית‪ ,‬הפורעת פרעות של העדר‬ ‫בתוספת סבלנות ובכובד אחריות שיש בהם איפוק‬ ‫סדר ופורצת פרצות שיש בהן העדר תכלית‪ .‬ידעו‬ ‫בין כל מוריו ומחנכיו לא היה אף אחד שחלק על‬ ‫ומתינות‪ .‬הסיבות התחלפו מפעם לפעם‪ ,‬אם‬ ‫גם ידעו המחנכים כי כפות רגליו של נחמן זה לא‬ ‫איכות כישרונותיו העילויים של נחמן בן השש־‬ ‫תדרוכנה ולא תוצגנה על אדמת ישיבת סבו־רבו‪,‬‬ ‫בשל הפרות סדר בלתי ניתנות להכלה‪ ,‬אם בשל‬ ‫עשרה ועל כלי התפיסה החריפים שבהם ניחן‬ ‫שהקפידה מדי שנה בשנה לסנן את תלמידיה‬ ‫הפרעות משמעת בלתי אפשריות לסליחה‪ ,‬אם‬ ‫והפליא את כל שומעיו‪ .‬ובכל זאת השתוקקו‬ ‫בשלוש עשרה נפה ולקבל אל שורותיה אך ורק‬ ‫בשל הצקה לזולת מהבחורים או למי מן העובדים‪,‬‬ ‫מוריו ומחנכיו פה אחד ולב אחד כי תתעורר בו‬ ‫סולת שבסולת‪ ,‬מעולים שבמעולים‪ ,‬נבחרים‬ ‫ואם בשל היזק ממוני שטמונה בו אי חינוכיות‬ ‫רוח חדשה וייברא בו לב טהור ונכון שיפקיענו‬ ‫שבנבחרים‪ ,‬שהועמדו בכור המבחן הפרטי אצל‬ ‫מובהקת‪.‬‬ ‫מהתנהגותו הנוכחית‪.‬‬ ‫ראש הישיבה בכבודו ובעצמו‪ ,‬שנהג בעת המבחן‬ ‫אלא ששילוחו אינו בר קיימא ועד מהרה מושב‬ ‫אינם יודעים אם מאובחן הוא באבחנה שיש בה‬ ‫העיוני הממושך לתהות לא רק על ידיעותיהם‬ ‫הוא אל ספסלי הישיבה בזכות הילת סבו־רבה‬ ‫תסמונת אחת לבדה או שכלולה ובלולה אבחנתו‬ ‫וכישרונותיהם אלא כל מכלול אישיותם ולא‬ ‫הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי שליט"א‪,‬‬ ‫בכמה וכמה תסמונות סותרות ומתנגשות‬ ‫הסכים להסתפק רק בעילויותם ובגאונותם של‬ ‫מזקני ראשי הישיבות הנמנה עם שרידי דמויות‬ ‫שאותיותיהן שאולות מן הלטינאּוּת האבחונית‬ ‫תלמידיו‪" .‬האדם הוא קומה שלמה"‪ ,‬נהג הרב‬ ‫הדור הקודם ורבים תלמידים הקים לתורה‬ ‫והטיפולית ‪ -‬רק זאת יודעים הם‪ :‬נחמן זה עדיו‬ ‫בעלגשסקי להזכיר‪" ,‬ויש לעמוד על סודה של‬ ‫ולתעודה בישיבתו המשובחת‪ ,‬שאינה גדולה‬ ‫לגדולי גדולות או לשאול תחתיות‪ .‬או יעלה‬ ‫הקומה כולה"‪.‬‬ ‫בכמות תלמידיה בגלל עקרונו של הרב בעלגשסקי‬ ‫שמיים ויעשה חיל או יצלול תהומות‪ ,‬וכעת‪,‬‬ ‫ומחמת כבוד תורתו‪ ,‬ואסופת שנותיו‪ ,‬נהגו מחנכיו‬ ‫לא לקבל יותר מעשרים ושניים תלמידים חדשים‬ ‫בשנות נערותו‪ ,‬אתגר מאתגר הוא הדורש‬ ‫של נחמן כבוד בבקשות שהגיעו מפיות תלמידיו‪,‬‬ ‫בכל שנה‪ ,‬אך עצומה ונשגבה היא באיכותה ורבים‬ ‫מהם תשעה קבים של זהירות ותשעים ותשעה‬ ‫ונמצא נחמן נהנה ולא חסר משהותו בישיבה כי‬ ‫גם טובים מתדפקים על שעריה בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫קבים של מחשבה דרוכה ותשע מאות ותשעים‬ ‫אם יומיים וקצת‪.‬‬ ‫כל אימת שמשתלח נחמן מאת הישיבה‪ ,‬חולפים‬ ‫ותשע תפילות לבל ייצא מכשול מתחת ידם‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪60‬‬ ‫סיפור | משה גוטמן‬ ‫שלו ויסביר ויפציר ויכביר"‪.‬‬ ‫הצוות‪ ,‬אספת חירום שכונסה בעוד מגיד השיעור‬ ‫עד שבא והתהווה אותו מעשה בלתי מהוסה‬ ‫"לא יצלצל אף אחד"‪ ,‬הפתיע רבי נחום‪.‬‬ ‫עושה דרכו לביתו ברכבו של מנהל הישיבה כדי‬ ‫שבו עולל נחמן תעלול שיש בו משום שפיכות‬ ‫לשקם את ההרס ולתקן את הנזקים‪" ,‬הרי יודע‬ ‫דמים רבתי לאחד ממגידי השיעור שנכנס למסור‬ ‫"לפי ש‪"?...‬‬ ‫פרא מופרע זה שידו בכל שיומיים או שלושה‬ ‫את השיעור בשחריתו של יום ובפתיחת הדלת‬ ‫"לפי שנסעתי אליו אתמול‪ .‬ביקרתי אתמול בבית‬ ‫אחרי שילוחו‪ ,‬נחזירהו לספסלי הישיבה בזכות‬ ‫של חדר השיעורים נשמט על ראשו מעל הדלת‬ ‫ראש הישיבה"‪.‬‬ ‫הטלפון מבית הסבא־רבה‪ .‬ומה בצע אפוא ומה‬ ‫ספל ובו מים שבהם נמהל דיו שחור של סופרים‪,‬‬ ‫"ביקרת אצל ראש הישיבה?"‬ ‫תועלת בקיום מנהג ְ'ְמַׁש� ַ ְלְ ָָח ּּה וחוזרת'?"‬ ‫והושחרו פניו ובגדיו וצווארו וכבודו של אותו‬ ‫"פעמיים"‪.‬‬ ‫"וכלום ברירה אחרת יש לנו?"‪ ,‬תמהו לעומתו‬ ‫מגיד שיעור מול עיניהם הנפערות בתדהמה של‬ ‫"פעמיים?"‬ ‫ותהו מולו חברי הצוות‪.‬‬ ‫בחורי השיעור שהיו ישובים על מקומותיהם‬ ‫"יש באמתחתי רעיון שטרם ניסינו"‪ ,‬שטח ֶֶר ְְּב�‬ ‫בהמתנה‪ ,‬שחלקם פצח בבכי של ממש‪.‬‬ ‫"בפעם הראשונה לא הכניסו אותי‪ .‬שעה שלמה‬ ‫חיכיתי‪ .‬האחראי אמר לי חד משמעית שבשעה‬ ‫נחום תחילה של שיחה ונעשו הכול שתוקים‬ ‫"ומה?"‪ ,‬תהה המשגיח הראשי‪ֶֶ ,‬ר ְְּב� יעקב‪ ,‬באספת‬ ‫הזאת שבה ראש הישיבה סגור מדי בוקר ותלמודו‬ ‫שֶר ְְּב� נחום משגיח חדש הוא בישיבה‬ ‫ושקטים‪ ,‬לפי ֶ‬ ‫בידו אין מפריעים לו ויהי מה"‪.‬‬ ‫ושמעו הולך לפניו ושמא בפיו רעיון שטרם נוסה‬ ‫"מה עשית?"‬ ‫במשא הכבד ששמו נחמן בעלגשסקי‪.‬‬ ‫‪ ...‬אינם יודעים‬ ‫"חיכיתי שעה‪ ,‬וקיבלתי אישור להיכנס אצל‬ ‫"נשמע ונעשה"‪ ,‬חייך כלפיו המשגיח הראשי ֶֶר ְְּב�‬ ‫אם מאובחן הוא‬ ‫הסבא‪ ,‬והצגתי עצמי ותפקידי כמשגיח בישיבה‬ ‫יעקב שלמרות עושר ניסיונו טרם חווה תלמיד‬ ‫באבחנה שיש בה‬ ‫מסוגו של נחמן ונכון היה לכל פתרון שיפטרהו‬ ‫ושטחתי את כל המעשה ללא הזכרת שמות‪ .‬לא‬ ‫לנחמן היקר מהתנהגותו‪ ,‬שמן הסתם מסבה גם לו‬ ‫תסמונת אחת‬ ‫מיד השיב לי ראש הישיבה‪ ,‬מצחו נחרש קמטים‬ ‫וניתן היה למשש בחלל האויר את גודל האחריות‬ ‫עצמו עוגמה נפשית‪.‬‬ ‫לבדה או שכלולה‬ ‫שכמו מוטלת הייתה על כתפיו אותה שעה‪ .‬בכל‬ ‫"תחילה עליי לנקוט בכמה צעדים ואני מציע‬ ‫ובלולה אבחנתו‬ ‫זאת‪ ,‬לסלק בחור לצמיתות מהישיבה‪ ,‬אינו דבר‬ ‫שנתכנס מחר להמשך הדיון"‪ ,‬ביקש ֶֶר ְְּב� נחום את‬ ‫בכמה וכמה‬ ‫שביקש‪.‬‬ ‫של מה בכך‪ .‬מדובר בדיני נפשות‪ .‬לא אלאה אתכם‬ ‫תסמונות סותרות‬ ‫בתיאורים‪ ,‬רק אומר שסופו של דבר‪ ,‬נעניתי מפי‬ ‫•‬ ‫ראש הישיבה כי יש לסלק את הנער לצמיתות‬ ‫ומתנגשות ‪ -‬רק‬ ‫סילוק לצמיתות‪ ,‬כך הוחלט בישיבת הצוות‬ ‫מהישיבה‪ ,‬וכי ניתן ואף נדרש לדאוג לו לישיבה‬ ‫שהתקיימה ביום המחר‪ .‬הישיבה כולה עוד רעשה‬ ‫זאת יודעים הם‪:‬‬ ‫חלופית‪ ,‬אולם לבל יוסתר מהישיבה החלופית את‬ ‫נוכח התעלול שהתעולל והתהולל‪ .‬בצוות דנו‬ ‫נחמן זה עדיו‬ ‫התעלול שעולל הנער"‪.‬‬ ‫בכובד ראש אם לערוך כינוס מחאה לכל תלמידי‬ ‫לגדולי גדולות או‬ ‫"האם עדכנת את ראש הישיבה כי מדובר בנינֹוֹ‬ ‫הישיבה בהשתתפות כל הצוותות ושקלו את‬ ‫יניק וחכים?"‬ ‫מירב השיקולים החינוכיים בעד ונגד עריכת‬ ‫לשאול תחתיות;‬ ‫"מכירים אתם הרי את חריפותו של ראש הישיבה‪.‬‬ ‫כינוס המחאה ‪ -‬ובתוך חדר הצוות אמר ֶֶר ְְּב� נחום‪,‬‬ ‫או יעלה שמיים‬ ‫אמת? ובכן‪ ,‬בסוף השיחה שאלני הוא ולא אחר‬ ‫המשגיח החדש יחסית‪ :‬סילוק לצמיתות‪.‬‬ ‫ויעשה חיל או‬ ‫שאלה שתשובתה טמונה בתוכה‪' :‬האם ישנו‬ ‫"אנחנו הרי יודעים שזה לא יקרה"‪ ,‬נאנח המשגיח‬ ‫יצלול תהומות‪...‬‬ ‫קשר משפחתי ביני לבין הבחור?' ושתקתי את‬ ‫ֶֶר ְְּב� יעקב‪" ,‬יצלצל מישהו מישיבתו של הסבא־רבה‬ ‫‪61‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ת־ֶק ַַבע‬ ‫ְְׁשמ ַּוַר ֶ‬ ‫סוף‪ .‬אני לא שולט על עצמי ואתם סובלים בגללי‪.‬‬ ‫הכוחות האלו להתעלּוּת בתורה ועבודה‪ ,‬אתה‬ ‫תשובתי‪ ,‬ונענע הוא בראשו כמבין"‪.‬‬ ‫אין לי מושג מה אני עושה‪ ,‬אבל אני לא הולך לעוד‬ ‫תהיה בין גדולי הדור הבא"‪.‬‬ ‫•‬ ‫ישיבה‪ .‬נמאס לי לעשות צרות בעוד מקום‪ .‬אני‬ ‫"אולי בכלא‪ .‬בין גדולי הדור בכלא"‪ ,‬נעמד הנער‬ ‫"אני אפילו לא לוקח את הדברים שלי"‪ ,‬חייך‬ ‫בעייתי אני‪ ,‬תקלה במנוע"‪.‬‬ ‫ועזב את חדר המשגיח בטריקת דלת שפילחה את‬ ‫נחמן בעלגשסקי בשאננות מול גזירת השילוח‬ ‫"אל תדבר ככה‪ ,‬נחמן‪ ,‬אל תגיד ככה"‪.‬‬ ‫נפש ֶֶר ְְּב� יעקב‪.‬‬ ‫שהונחתה על ראשו‪" ,‬בעוד יומיים או גג שלושה‬ ‫"למה? אסור לדבר אמת? יש איסור חדש שלא‬ ‫•‬ ‫אני כאן בחזרה"‪.‬‬ ‫שמעתי עליו? אני אומר את האמת שכולנו‬ ‫הוריו של נחמן קיבלוהו בכיבוש אנחתם‪ .‬אם‬ ‫"הפעם לא"‪ ,‬שמר ֶֶר ְְּב� יעקב על שוויון נפש הנדרש‬ ‫ייֶדע מזמן הייתי בלי‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫יודעים‪ .‬הרי בלי ֶ‬ ‫בכל השילוחים הקודמים בא לביתו עם תיק קל‬ ‫מתוקף תפקידו‪ .‬לבו יוצא אל הבחור התוסס הזה‬ ‫ישיבה‪ .‬בזכותו הגענו עד הלום‪ .‬זה גם יפה‪ .‬וזהו‪.‬‬ ‫להחלפת כוחות בת שלושה ימים‪ ,‬עתה הגיע‬ ‫שבורך משמיים בכישרונות ייחודיים ובתכונות‬ ‫נגמרה הבטרייה‪ .‬הם עשו תרגיל מבריק שהלכו‬ ‫מאתגרות‪ .‬הלוואי ומוצא היה את המפתח הנכון‬ ‫לשאול אותו בעצמו מה לעשות עם בחור שמתנהג‬ ‫לפתיחת אוצרותיו‪ .‬יגיעות כה רבות התייגע‬ ‫כמוני‪ .‬בזכותו הייתי עד עכשיו עם ישיבה ובזכותו‬ ‫אהיה מעכשיו בלי ישיבה‪ .‬הכול בזכותו"‪.‬‬ ‫‪ ...‬עד שבא‬ ‫ושיחות כה הרבה שוחח עם מומחי חינוך רק על‬ ‫"נמצא לך ישיבה בעזרת השם‪ ,‬נחמן‪ ,‬ואתה לא‬ ‫והתהווה אותו‬ ‫אודות בחור יקר ונפתל זה ורק חרסים כתותים‬ ‫העלה עד עתה‪.‬‬ ‫מוצר מקולקל‪ ,‬ילד שלי‪ .‬אתה הילד הכי מוכשר‬ ‫מעשה שבו עולל‬ ‫"למה הפעם לא?"‪ ,‬גיחך נחמן‪" ,‬טלפון אחד‬ ‫הכי חכם והכי מבריק והכי רגיש שאני מכירה‬ ‫נחמן תעלול שיש‬ ‫ייֶדע [=סבא־רבה] שלי ואני‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫מהבית של ֶ‬ ‫בעולם"‪.‬‬ ‫בו משום שפיכות‬ ‫חוזר לכאן כמו מלך"‪.‬‬ ‫רצה לשלוף מענה מפולפל אלא שהקדימו דמעות‬ ‫לגאות בתוך עיניו והעדיף שלא לחשפן‪.‬‬ ‫דמים רבתי לאחד‬ ‫ייֶדע שלך"‪ ,‬עדכן המשגיח‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫"דיברנו עם ֶ‬ ‫ממגידי השיעור‬ ‫בשיחה נאה‪ ,‬נטולת האשמות‪" ,‬הוא זה שפסק‬ ‫וקבע כי בחור ששופך דיו שחור על ראשו ובגדיו‬ ‫פרק שני‬ ‫שנכנס למסור‬ ‫של מגיד שיעור‪ ,‬ובכך מגדיש את סאת מעשיו‬ ‫זימון בהול‬ ‫את השיעור‬ ‫הקודמים‪ ,‬אין כל אפשרות להשאיר אותו בישיבה‪.‬‬ ‫היום הראשון לשהייה הביתית‪ ,‬על אף צרברבות‬ ‫ובפתיחת דלת‬ ‫ההכרעה היא שלו‪ ,‬לא שלנו"‪.‬‬ ‫אי־נעימות המפגש הראשוני עם ההורים והאחים‪,‬‬ ‫חדר השיעורים‬ ‫חיוורון עז פשה על פני הנער כמוצק דיו לבן‬ ‫ומבטו הפך לבהייה הלומה‪.‬‬ ‫הוא הקל מבין כל הימים המכבידים שנשרכים‬ ‫נשמט על ראשו‬ ‫בעקבותיו‪ ,‬שוממים ומשמימים‪ .‬לפי שבחציו‬ ‫"יש לך אוטובוס רק בארבע וחצי‪ ,‬ועכשיו שתים‬ ‫הראשון עדיין שהה נחמן בישיבה ובחציו האחרון‬ ‫מעל הדלת ספל‬ ‫עשרה‪ .‬אני לא רוצה שתסתובב חלילה ברחובות‪,‬‬ ‫היה עייף מן הדרך ורעב מן ההתרגשות‪ ,‬וטעם‬ ‫ובו מים שבהם‬ ‫נחמן‪ .‬תאכל כאן ארוחת צוהריים‪ ,‬תתפלל כאן‬ ‫מיני טעימה‪ ,‬והתקרבה שקיעת החמה‪ ,‬והלך לבית‬ ‫נמהל דיו שחור‬ ‫מנחה‪ ,‬ובארבע ועשרים תעזוב את הישיבה עם כל‬ ‫הכנסת לתפילות מנחה וערבית‪ ,‬ושהה שהיה אחת‬ ‫החבילות שלך‪ ,‬נחמן"‪.‬‬ ‫ארוכה אחרי ערבית‪ ,‬וכלה לו יום מן העולם‪.‬‬ ‫של סופרים‪...‬‬ ‫"זה לא אמיתי"‪.‬‬ ‫הימים שבאו אחרי היום הראשון‪ ,‬נאפפו עצבות‬ ‫"לצערי זה אמיתי‪ ,‬נחמן‪ .‬חצית את הקו האדום‪.‬‬ ‫דכדכנית‪ .‬אין יודע נחמן לשבת על מקום אחד‪.‬‬ ‫אתה לא מעלה על דעתך כמה כוחות ומוחות‬ ‫מצויד במזוודות עמוסות ובחבילות מתפקעות‪.‬‬ ‫אין יכול נחמן להתרכז במשימה אחת‪ .‬אין הוא‬ ‫השקעתי מאז שנכנסת לישיבה שלנו כדי לעזור‬ ‫אביו ֶֶר ְְּב� נתנאל עודכן מפי המשגיח ֶֶר ְְּב� יעקב כי‬ ‫מתמקד במטרה שיש בה למלא את שעותיו‬ ‫לך‪ .‬ואני עדיין רוצה שנשמור על קשר‪ .‬אשמח‬ ‫האוזלות באיטיות מענה‪ .‬תסיסת געש תוססת‬ ‫השילוח הוא אחרון וסופי על דעתו של הסבא‬ ‫הגדול והדגול‪ֶֶ .‬ר ְְּב� נתנאל לא יכול היה להליץ יושר‬ ‫לעזור לך בכל מה שתצטרך‪ ,‬אבל לצערי פה‬ ‫מריַצתו ומרוצצתו להתרוצצות‬ ‫ַ‬ ‫בקרביו‪ ,‬מהפכתו‬ ‫בישיבה אתה לא יכול להישאר‪ .‬ואני משוכנע‬ ‫בלתי מרוצה‪ ,‬בלתי פוסקת ובלתי מסופקת‪ .‬נע ונד‬ ‫בעד נפש בנו בשעה שלב אב ידע מרת נפשו‪:‬‬ ‫גם הוא היה משלח מהישיבה לצמיתות בחור‬ ‫שבחור חכם כמוך מבין את זה‪ .‬פה בישיבה חצית‬ ‫הוא כקין ואות מצחו‪ ,‬מהלך מן הבית לבית הכנסת‬ ‫שהשחיר את מגיד השיעור‪.‬‬ ‫את הקו האדום‪ ,‬נחמן‪ .‬אל תסיק מזה מסקנות‬ ‫ומבית הכנסת למכולת לרכוש פת שחרית טרופה‬ ‫לגבי עתידך‪ .‬מחוץ לישיבה שלנו יש עולם מלא‬ ‫ומהמכולת לרחבה שלפני המקווה ושוב שב לחדר‬ ‫אימו של הנער חשקה שפתותיה מולו כמו‬ ‫של ישיבות קדושות אחרות‪ ,‬עולם של תורה‬ ‫התה בבית הכנסת וקופץ הוא משם לחנות ספרי‬ ‫התחילה תקופת בין הזמנים בכל הישיבות‬ ‫ויראה‪ ,‬שמחכה לך ולכישרונות שלך"‪.‬‬ ‫קודש הממוזגת ויוצא וקונה הוא לעצמו שתייה‬ ‫הקדושות‪ ,‬ערכה לפניו שולחן מטבח עם מיני‬ ‫מהמכשיר וחוזר לבית המדרש ופותח ספרים‬ ‫מאפה וסוגי שתייה‪ ,‬שאלה אותו בשפה רכה‬ ‫"בטח‪ ,‬מחכה עם בלונים ועם פרחים"‪.‬‬ ‫וסוגרם זה אחר זה ותפיחות פנימית של אי רגיעה‬ ‫לתוכניותיו והתכווצה לשמוע מפיו את המענה‪:‬‬ ‫"אמרתי לך פעמים רבות ואשוב ואומר לך כי‬ ‫מצטמחת בתוכו ועכירות ההרגשה מתקמחת‬ ‫"אני מוצר מקולקל‪ ,‬אימא‪ .‬תקלה בייצור‪ ,‬אימא‪.‬‬ ‫זו האמת‪ :‬נחמן‪ ,‬יש בך כוחות אדירים ויכולות‬ ‫במוחו ועוקב הוא אחרי השעון בתחנונים שיביאנו‬ ‫זה מה שאני‪ .‬אני עושה לכם צער ועוגמת נפש בלי‬ ‫כבירות‪ .‬אם תמצא את הדרך להטות את כל‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪62‬‬ ‫ישיבה לפי רשימות שאוגר ורושם ‪ -‬ואינו מוצא‬ ‫לקבלו תחת צל כנפי חסותה ושתי ישיבות‬ ‫משעות הבוקר אל שעות אחרי הצהריים ושוב‬ ‫ישיבה המסכמת לקבל אל שורותיה את בנו יקירו‪.‬‬ ‫ייֶדע‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫שקיבלו שיחת טלפון מביתו של ֶ‬ ‫מוליכות אותו רגליו אצל ביתו שם סועד את‬ ‫"לאן אתה נוסע עכשיו‪ ,‬שמעון?"‪ ,‬מתעניין נחמן‬ ‫שאלו ברורות וגלויות את המתקשר המבקש על‬ ‫ארוחת צהריו בפיזרון דעת ובפירוק קשב‬ ‫אצל האברך שמעון פוזנון בן דודו‪ ,‬אחרי שסיימו‬ ‫נפש הנער‪" :‬האם ראש הישיבה שליט"א שלח‬ ‫ומתעניין נוכח אימו אם חלה התקדמות כלשהי‬ ‫שניהם תפילת שחרית מאוחרת‪ ,‬וכילו בהצלחה‬ ‫אתכם בפירוש להתקשר אלינו על אודות קבלת‬ ‫בהשגת ישיבה חלופית לפי שבשעת ליל מאוחרת‬ ‫אף את שיחת החולין שאחריה שבה ניתחו עולם‬ ‫הנין לישיבתנו?"‬ ‫של אמש אמר לאביו כי נמנה עם עצמו והחליט כן‬ ‫ומלואו בדעת נכונה ִוִפ ְְרְׁש� ְ נ ּּו פרשנויות אין חקר‪.‬‬ ‫וכיוון שנענו שלא הרב בעלגשסקי בעצמו שלח‬ ‫ללכת לישיבה חלופית‪ ,‬ונענה מפי אימו כי איננה‬ ‫לבקש‪ ,‬הפטירו תיכף וללא המתנה שאין ביכולתם‬ ‫יודעת על התקדמות ואם תדע תעדכננו‪ ,‬והציעה‬ ‫"לעבודת יומי"‪.‬‬ ‫לו בנועם אמריה לפרוש למנוחת בין ערביים קלה‬ ‫לקבל מתנה של בחור באמצע הזמן‪ ,‬כי מלאה‬ ‫"ומה היא עבודתך כיום‪ ,‬בן דודי היקר? הן יודע‬ ‫הישיבה בתלמידים מקשיבים ואין כדי מקום‬ ‫באשר ראתה את עייפותו מרצדת בין עפעפיו‬ ‫אני שאברך כולל אתה"‪.‬‬ ‫הכנסת חודה של מחט‪.‬‬ ‫וידעה כי כאשר עייף הוא בנה זה‪ ,‬אינו בכי טוב ‪-‬‬ ‫"לוואי עלי וזוכה הייתי להמשיך לשקוד על‬ ‫•‬ ‫ּ‬ ‫שכחּה אחרי דקות שתיים‬ ‫והסכים עם הצעתה אך‬ ‫התורה כל היום כולו‪ .‬אך הסתובבו הנסיבות‬ ‫או שלוש ולכן קפץ למכולת לרכוש לו משקה‬ ‫שבוע שלם של שהייה ביתית צבר נחמן‬ ‫תוסס‪ ,‬וכיוון שלא פגש במכולת אי מי מבני גילו‪,‬‬ ‫וסובבו הסיבות‪ ,‬וכיום אני לומד בכולל לילה‪,‬‬ ‫בעלגשסקי בשקדנות בלתי אופיינית‪ ,‬ורשימה‬ ‫שפועל בסדר לימוד רציני שמתחיל בשבע בערב‬ ‫נדכא תאבונו וכל מאכלות שבעולם היו נדמים‬ ‫שלמה של נזקים ופגעים צברו הוריו בבלימת פה‬ ‫עליו כמאוסים ולעוסים ודחוסים עד שעת ליל‬ ‫ומסתיים בחצות הלילה‪ ,‬וביום עוסק אני באיסוף‬ ‫ושיתוק לשון‪ .‬מכשירי חשמל שהתקלקלו‪ ,‬כלים‬ ‫תכולות של קופות צדקה הממוקמות אצל קברי‬ ‫מאוחרת שאז פגה תוקפם והתפוגגה השפעתם‬ ‫יקרים שהתנפצו‪ ,‬דיבורים מיותרים שנאמרו‪,‬‬ ‫ותקפה עליו רעבתנות שסייעה לו לכלות קדרה‬ ‫קדמונים"‪.‬‬ ‫בכיות של אחים ואחיות שנכאבו באין כוונה אך‬ ‫מלאת תבשיל שנכונה הייתה ליום המחר‪ ,‬ונעלה‬ ‫"נשמע מעניין"‪.‬‬ ‫כֵאב‪.‬‬ ‫בֵיֵ ש ֵ‬ ‫אימו שוב בעוז לסתותיה לבל תאמר באוזניו דבר‬ ‫"ביחס למצבך‪ ,‬נחמן‪ ,‬כל תזוזה נשמעת מעניינת"‪.‬‬ ‫עומדת הסאה להיגדש‪ ,‬ואולי כבר הוגדשה‪ ,‬ובכל‬ ‫המצער שאין בכוחו למלא קדרה מחדש ויש בכוחו‬ ‫"תכל'ס‪ ,‬שמעון‪ ,‬לאיזה אזור אתה מגיע?"‬ ‫יום ויום שחולף ובו אין ההורים מדברים בו סרה‬ ‫למלא את לבב בנה בכאב עז‪.‬‬ ‫פנים בפנים‪ ,‬חשים הם וחוששים כי הקדרה‬ ‫"היום יום שלישי‪ ,‬אז אני יותר באזור הדרום‪.‬‬ ‫וביום המחר‪ ,‬היום השלישי לשהייתו בשילוח‬ ‫הקודרת מבעבעת על גחליו הפנימיים של נחמן‬ ‫קברים בנתיבות‪ .‬בקרית מלאכי‪ .‬בבתי החיים‬ ‫הבית‪ ,‬לא השכים קום ולא התגבר כארי אלא‬ ‫שלהם יתר על מידתה וכבר תזניק את כיסויה‬ ‫נחלץ ממיטתו בעצלתיים בקומץ הדקות‬ ‫האחרונות שלפני סוף זמן קריאתה של שמע‪,‬‬ ‫ואחר כך התעכב והתמהמה ומשך את השעות‪,‬‬ ‫והתבייש מאימו ששתקה ועסקה בעבודות הבית‬ ‫ויצא בפחי נפש בשקית המקווה ושקיק התפילין‬ ‫"‪ ...‬והצגתי עצמי ותפקידי‬ ‫כמשגיח בישיבה ושטחתי את‬ ‫כל המעשה ללא הזכרת שמות‬ ‫ונעניתי מפי ראש הישיבה כי‬ ‫יש לסלק את הנער לצמיתות‬ ‫מהישיבה‪ ,‬וכי ניתן ואף מומלץ‬ ‫לדאוג לו לישיבה חלופית‪"...‬‬ ‫בקרית גת‪ ,‬במושבים איתן וזבדיאל‪ ,‬אחר כך בבית‬ ‫וחיפש בשטיבלך מניין של שחרית ומצא והתפלל‬ ‫ותשחרר קיטור עשנה כעשן הכבשן ‪ -‬והרי חושים‬ ‫החיים באשדוד‪ ,‬וגמרתי את יום העבודה"‪.‬‬ ‫וסיים וכבר אחרי חצות היום ונפשו מרה עליו כל‬ ‫מחודדים לו מאוד לנחמן וחריפה קליטתו וקולט‬ ‫צרכה באנחות כבושות‪ ,‬לפי שכל הפעמים ששהה‬ ‫"אני בא איתך"‪.‬‬ ‫הוא מן האוויר ומאת האווירה כי נעשה לנטל‬ ‫בביתו‪ ,‬מושלך ומשולח‪ ,‬ידע גם ידע כי קץ יושם‬ ‫"אתה מה?"‬ ‫בבית פנימה ועל כן מרבה הוא את נוכחויותיו‬ ‫לגלותו בעוד יומיים ושלושה; ועתה יודע הוא כי‬ ‫"מה אכפת לך‪ ,‬שמעון? אני הולך לאבד את‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬ואין הברכה שורה בבחור שנוכח מחוץ‬ ‫אין תפוגה לסבלו באופק הנראה לעין עד שימצא‬ ‫לישיבה ומחוץ לבית‪ ,‬ולפיכך מחפש אביו ביתר‬ ‫שפיות דעתי מרוב שעמום וחוסר מנוחה‪ .‬תן לי‬ ‫אבא ישיבה חלופית וכבר החל אבא בחיפושים אך‬ ‫שאת ישיבה חלופית ומתקשר לישיבה אחרי‬ ‫לקפוץ הביתה לקחת צידה לדרך‪ ,‬ואצטרף אליך‪.‬‬ ‫לא החל במציאה כי לא נמצאת הישיבה המסכמת‬ ‫‪63‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ת־ֶק ַַבע‬ ‫ְְׁשמ ַּוַר ֶ‬ ‫שאינו משוטט ברחובות ואינו מתהלך בחוצות‬ ‫•‬ ‫‪ ...‬אין יודע נחמן‬ ‫אלא מצוי הוא עם בן דודו‪.‬‬ ‫בראשית סבר נחמן שהעיכוב שבשלו יתעכב בן‬ ‫דודו יארך חמש דקות לכל היותר‪ .‬וכי כמה זמן‬ ‫לשבת על מקום‬ ‫מורכב עד בלתי אפשרי להגדיר את מקצועו‬ ‫של שמעון בהגדרה ברורה‪ ,‬ולראיה‪ :‬גם הוא‬ ‫לומדים חומש ורש"י של היום השבועי‪ .‬אלא‬ ‫אחד‪ .‬ואין יכול‬ ‫עצמו מתקשה בהגדרה‪ .‬פרנסתו הרשמית היא‬ ‫שיום שלישי של פרשת משפטים הייתה הפרשה‬ ‫נחמן להתרכז‬ ‫נסיעות ברחבי הארץ למטרת ריקון קופות צדקה‬ ‫ופסוקי התורה הקדושה ודיבורי רש"י עסקו‬ ‫במשימה אחת‪.‬‬ ‫המותקנות בקברי צדיקים ובבתי עלמין ‪ -‬אלא‬ ‫בהרחבה בדיני נזיקין באש ובהמה‪ ,‬ובדיני ארבעה‬ ‫ששמעון שלח ידו גם בתיווכים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫שומרים‪ ,‬והתעקש שמעון להבין כל דיבור ודיבור‬ ‫אין הוא מתמקד‬ ‫אם פגש אדם שחיפש דירה לרכישה או להשכרה‪,‬‬ ‫ברש"י על בוריו ונעזר במפרשי הרש"י שיקדמוהו‬ ‫במטרה שיש בה‬ ‫תיכף ומיד נזכר באדם שמוכר או משכיר; אם‬ ‫במעלה ההבנה המעולה‪ ,‬והתקדמו מחוגים בקצב‬ ‫למלא את שעותיו‬ ‫התקדמותם מאז נוצרו המחוגים הראשונים‬ ‫בעל חנות רוצה להעביר את החנות למקום מרווח‬ ‫בעולם ולא הבחין נחמן בחלוף הזמן‪.‬‬ ‫האוזלות באיטיות‬ ‫יותר‪ ,‬אם אי מי זקוק למחסן‪ ,‬שמעון מוצא בתוך‬ ‫שעות ארבעה מקומות מרווחים וחמישה מחסנים‪,‬‬ ‫לא הבחין נחמן‪ ,‬אכן כן‪ ,‬כי הזמן חולף‪ ,‬לפי‬ ‫מענה‪ .‬תסיסת‬ ‫ונעשה מתווך תמורת עמלה ראויה‪ ,‬בלי לקרוא‬ ‫שישב מרותק להסבריו של שמעון בן דודו ועקב‬ ‫געש תוססת‬ ‫לעצמו מתווך‪ ,‬ומסדר עניינים בלי לקרוא לעצמו‬ ‫עמו אחרי ההתקדמות בהבנת דיבורי רש"י עד‬ ‫בקרביו‪ ,‬מהפכתו‬ ‫שהגיעו ל'רביעי' ונשק שמעון לכריכתו של חומש‬ ‫מסדר עניינים‪ .‬שמעון בעיקר מכיר הרבה אנשים‪.‬‬ ‫וכריכתם של ספרי מפרשי רש"י והעיף מבט אל‬ ‫מריַצַ תו ומרוצצתו‬ ‫נחמן חושב שאם ייתקע שמעון במדבר הוא בתוך‬ ‫פחות משעה יכיר את בעל תחנת הדלק הקרובה‬ ‫השעון וקם ממקומו כאנוס על פי הפרנסה לעשות‬ ‫להתרוצצות בלתי‬ ‫ויעזור לו להשכיר את המגרש הסמוך‪.‬‬ ‫דבר מה לביתו‪.‬‬ ‫מרוצה‪ ,‬בלתי‬ ‫•‬ ‫נחמן ישב בשתיקה ועקב אחרי הדרך הנשקפת‬ ‫פוסקת ובלתי‬ ‫מחלון הרכב‪ ,‬הירוק הצומח מתחלף לצהבהבות‬ ‫למחרת היום נפגשו שניהם גם אם לא נועדו‬ ‫מדברית בניחוח נגב‪ .‬הפעם האחרונה שבה למד‬ ‫מסופקת‪ .‬נע ונד‬ ‫תחילה‪" .‬לאן היום?"‪ ,‬מברר נחמן אצל שמעון‪.‬‬ ‫רש"י נרשמה בהיותו ילד בחיידר‪ .‬כלומר‪ ,‬הפעם‬ ‫הוא כקין ואות‬ ‫"קודם לומדים חומש רש"י"‪.‬‬ ‫האחרונה שבה ציפו ממנו ללמוד רש"י על התורה‪.‬‬ ‫מצחו‪...‬‬ ‫"אתה מחזיר אותי בתשובה‪ ,‬שמעון‪ ,‬זה הסיפור?"‪,‬‬ ‫המלמד הקריא והסביר והוא ניסה ללכוד יתושים‪,‬‬ ‫התקצף נחמן בחמת נעורים מתפרצת‪.‬‬ ‫להטיס מטוסי נייר‪ ,‬לדגדג בעפרונו בעורפי‬ ‫"לא ביקשתי ממך ללמוד בעל פה את כל הזוהר‪,‬‬ ‫החברים היושבים לפניו‪ ,‬להסיט את כיסאו‬ ‫תעשה טובה לדודים שלך"‪.‬‬ ‫אחורנית ואת שולחנו קדימנית ולהיפך‪ .‬אותיות‬ ‫"לאימא שלך?"‬ ‫כתב הרש"י נדמו בעיניו כבלתי קשורים אליו‪.‬‬ ‫הסברי המלמד חגו סביב ראשו כלהקת דבורים‪,‬‬ ‫"כן לאימא שלי‪ .‬אחותו הצעירה של אבא שלך‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫סּבּוּהו גם סבבוהו‪ ,‬בלתי נכנסוהו‪ .‬לפי תומו סבר‬ ‫תשחרר אותה מהנכוחות שלי לכל הפחות ליום‬ ‫שחומש רש"י לומדים או ילדים בחיידר אחרי‬ ‫אחד ותקנה את עולמך‪ ,‬שמעון"‪.‬‬ ‫הצהריים או ישישים למודי פנסיות ועמוסי זמן‬ ‫"בתנאי אחד"‪.‬‬ ‫פנוי‪ .‬בא שמעון וריתק אותו‪ .‬מעל לשעה ישבו‬ ‫"בלי תנאים"‪.‬‬ ‫ולמדו ולא חש ולא הרגיש כיצד העולם עוצר‬ ‫מלכת‪ .‬סיפוק נקי‪ ,‬טהור ומזוקק‪ ,‬השתכן בלבבו‪.‬‬ ‫"אין תנאים אין נסיעה"‪.‬‬ ‫כמו נחה דעתו לרגעים‪ ,‬עד להודעה חדשה‪.‬‬ ‫"עקשן היית ונשארת‪ .‬נו‪ַַ ,‬ד ֵֵּב� ר"‪.‬‬ ‫מאחר שבשיחתם אחרי התפילה כבר סידרו‬ ‫"אתה לומד איתי חומש רש"י לפני שאנחנו‬ ‫שמעון ונחמן סדרי עולם ומלואו‪ ,‬לא נמצאו להם‬ ‫יוצאים‪ .‬אני לא מתניע בלי לגמור את חומש רש"י‬ ‫נושאים לשוחח עליהם בדרך המתפתלת בואכה‬ ‫היומי"‪.‬‬ ‫הדרום ונמצאו שניהם שותקים במרביתה‪ ,‬נתונים‬ ‫"אוי‪ ,‬שמעון‪ ,‬גם אתה"‪.‬‬ ‫להרהוריהם המפליגים‪ ,‬כל אחד בינו לבינו‪ ,‬על‬ ‫"כן‪ ,‬גם אני‪ .‬או שלומדים יחד ואחר כך לא אכפת‬ ‫חייו ועל התגלגלותו בהם‪.‬‬ ‫לי שנוסעים יחד‪ ,‬או שאני משאיר אותך פה‬ ‫תפילת מנחה התפללו על אם הדרך באשדוד‬ ‫לדחוף את השמש לים עד סוף היום"‪.‬‬ ‫ולתפילת ערבית כבר שבו למחוז מגוריהם ונפרדו‬ ‫בטוב ובנעימים‪ .‬שמעון שמח שהיה לו בן לוייה‬ ‫"טוב‪ ,‬ניצחת אותי‪ .‬אלך לקחת צידה לדרך‬ ‫ושגמל חסדים טובים עם דודיו‪ .‬נחמן שמח שלא‬ ‫ואחזור"‪.‬‬ ‫העיקה נוכחותו בבית הוריו ושסמוך היה לבם‬ ‫"תזדרז‪ ,‬נחמן‪ .‬אין לי את כל היום"‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪64‬‬ ‫מצא כיסא פנוי והתיישב בהמתנה לזמן שיחלוף‪.‬‬ ‫ללמוד את ימי ראשון ושני‪ .‬המתיקות הדבשית‬ ‫נחמן‪ .‬קצת חומש עם רש"י‪ .‬כל יהודי לומד חומש‬ ‫הרגשתו נכאבה תחת הידיעה שכישרונותיו‬ ‫שאפיינה את לימודו המשותף עם שמעון פינתה‬ ‫רש"י‪ .‬מה אתה מתרגז?"‬ ‫הברוכים מתבזבזים מיום ליום‪ .‬היטב ידע כי‬ ‫את נוכחותה לאפרפרות של עמימות ההבנה‪.‬‬ ‫"לא כל יהודי לומד חומש רש"י"‪.‬‬ ‫הימים הם אלו שאורגים את החיים וכפי שנראה‬ ‫חברותת הבוקר של השניים נמשכה לאורכם של‬ ‫"כל יהודי ירא שמיים"‪.‬‬ ‫יום ביומו כך מתקבעת תמונת החיים‪.‬‬ ‫כל ארבעת השבועות שבהם שהה נחמן בביתו‬ ‫"עכשיו אתה מחליט מי ירא שמיים ומי לא?"‬ ‫מיד הבחין כי בקרב מרבית התלמידים השרויים‬ ‫ובסביבת הבית‪ .‬לפעמים הצטרף נחמן לנסיעותיו‬ ‫של שמעון ולעיתים העדיף אחד משניהם לוותר‬ ‫"תביא חומש‪ ,‬נחמן‪ .‬אין לי זמן מיותר"‪.‬‬ ‫בבית המדרש 'סדר לימוד' הוא המלצה כללית‬ ‫ששייכת למחוזות אחרים‪ .‬איש לא טרח להעמיד‬ ‫על ההצטרפות‪ .‬הימים נותרו שוממים והלילות‬ ‫ריכוזו של נחמן לא משופר היה ולא משובח אך‬ ‫פנים שמדובר במשהו אחר‪ .‬נחמן בהה סביבו‬ ‫לא הפכו קלים‪ ,‬אך שעת הבוקר של הלימוד הפכה‬ ‫הוא הצליח לעקוב אחרי דיבורי הרש"י וגילה‬ ‫ושם לב כי נוכחותו מרתקת אליה תשומת לב‬ ‫לעוגן בתהפוכות שסחררו את חייו של נחמן‪.‬‬ ‫כי יש עומקים שאותם מגלים רק אחרי עצירה‬ ‫של בחורים‪ .‬תיכף יצעדו אליו שניים או שלושה‬ ‫ככלות ארבעה שבועות בישר אביו של נחמן‪:‬‬ ‫ובדיקה‪ .‬עם סיום הלימוד וסגירת הספרים‬ ‫ויקבלו את פניו בשאלות היכרות‪ .‬לפתע נרתע‬ ‫"מצאנו לך ישיבה‪ ,‬נחמן‪ ,‬ברוך השם"‪.‬‬ ‫בנשיקה התעניין נחמן‪" :‬לאן היום‪ ,‬שמעון?"‬ ‫בהיזכרו‪ :‬הבוקר לא הספיק ללמוד חומש ורש"י‬ ‫"ישיבה?"‬ ‫"בימי רביעי אני נשאר בעיר‪ .‬יום הסידורים‪ ,‬קניות‬ ‫עם שמעון שנאלץ לעזוב את העיר בשעה‬ ‫לשבת‪ .‬וכל מה שצריך"‪.‬‬ ‫"זאת ישיבה קצת מעניינת"‪ ,‬הסיט האב את מבטו‪,‬‬ ‫מוקדמת‪ .‬עיניו סרקו את ארונות הספרים עד‬ ‫"ישנים בבית‪ ,‬וסדרי הלימוד הם יותר נוחים‪ .‬זו‬ ‫"ולא יכולת לומר לי את זה לפני שלמדנו?"‬ ‫שמצא את העמודון שבו מונחים חומשי התורה‬ ‫ישיבה חשובה שמעניקה חום‪ ,‬לבביות‪ ,‬יחס אישי‪,‬‬ ‫"היה כל כך רע?"‪ ,‬נעמד שמעון והחזיר את‬ ‫ומיד קם לקחת לו חומש‪.‬‬ ‫עם צוות נפלא ומסור"‪.‬‬ ‫הספרים לארונם‪.‬‬ ‫בלכתו בין השולחנות חצה אותו כאב קטן וחד‪,‬‬ ‫"ישיבה לבעייתיים? פה בעיר?"‪ ,‬חד תפיסה הוא‬ ‫נחמן ננטש לגורלו ובהה בחלל כמחפש מוצא‪.‬‬ ‫לפי שנזכר בישיבה הקודמת‪ ,‬בבחוריה ובקולות‬ ‫נחמן‪.‬‬ ‫תוכניתו המקורית תכננה להצטרף גם היום לבן‬ ‫לימודיה‪" .‬אתה רכב מצוין‪ ,‬יש לך מנוע עוצמתי‪,‬‬ ‫דודו לאן אשר יישאוהו הגלגלים‪ .‬תוכניות לחוד‬ ‫"בעייתיים זאת הגדרה שיש בה חוסר דיוק‪ ,‬והיא‬ ‫אבל הכביש שלנו לא מתאים למנוע שלך"‪ ,‬הסביר‬ ‫עושה עוול לבחורים היקרים הלומדים שם" דייק‬ ‫ומציאות לחוד‪ .‬מה יעשה? כיצד יעביר את‬ ‫לו המשגיח ֶֶר ְְּב� יעקב בשיחת טלפון שאותה יזם‬ ‫האבא‪" ,‬זאת ישיבה שמסייעת לכל בחור להגיע‬ ‫השעות הבאות?‬ ‫נחמן אחרי כשבוע בבית‪ ,‬בניסיון לסלול לו דרך‬ ‫גבוה בהתאם ליכולתו‪ ,‬להתרומם כפי כישרונותיו‪,‬‬ ‫אחרי שוטטות סרק מחוץ לבית הכנסת‪ ,‬רכישת‬ ‫חזרה‪ .‬הדרך חסומה‪ ,‬הובהר לו‪.‬‬ ‫ולהפיק מעצמו את המירב בתורה וביראת שמים"‪.‬‬ ‫פחית מוגזת תוססנית‪ ,‬ביקור חפוז בחנות ספרי‬ ‫ליד עמודון חומשי התורה‪ ,‬ניגש אליו איש צוות‬ ‫"בקיצור‪ ,‬הפתרון שלי הוא חום והערכה"‪ ,‬גיחך‬ ‫הקודש‪ ,‬שב נחמן בעלגשסקי לבית המדרש‪ ,‬ניגש‬ ‫בלתי מוכר‪" :‬נחמן בעלגשסקי‪ ,‬אמת?"‬ ‫במרירות‪.‬‬ ‫אל ארון הספרים‪ ,‬שלף את החומש ומצא לו קרן‬ ‫"אמת ויציב"‪.‬‬ ‫זווית‪ .‬עליו להשלים את הפרשה מתחילתה‪.‬‬ ‫"זאת ישיבה שמשקיעה הרבה מאוד כוחות‬ ‫"איש הצוות הושיט את ידו לשלום עליכם‪" .‬אתה‬ ‫בקידום התלמידים‪ ,‬נחמן"‪.‬‬ ‫מכיר את המקום?"‬ ‫רק בגלל שלא יכול היה לראות את סבל הוריו‬ ‫"לא"‪.‬‬ ‫ואת צערם‪ ,‬הסכים נחמן להיקלט בישיבה שדרשה‬ ‫"אתה מכיר את הבחורים?"‬ ‫מתלמידיה פחות ופחות‪ ,‬ומהוריהם יותר ויותר‪.‬‬ ‫"לא‪ .‬וגם לא מעוניין‪ ,‬אם יורשה לי"‪.‬‬ ‫"הכנת את החומר שאותו לומדים במסכת תענית?‬ ‫פרק שלישי‬ ‫יש שיעור עוד ארבעים דקות"‪ ,‬העיף איש הצוות‬ ‫גילוי מכאיב‬ ‫מבט לשעון הקיר‪.‬‬ ‫ביום הראשון שבו פסע נחמן בעלגשסקי בשערי‬ ‫"הכנתי בערך"‪ ,‬כיזב נחמן‪.‬‬ ‫הישיבה החדשה ששכנה במבנה עתיק שחי על‬ ‫מגיד השיעור חייך‪" .‬אז לפחות משהו אתה כן‬ ‫זמן שאול‪ ,‬הוא לא שאל איפה בית המדרש ואפילו‬ ‫מכיר"‪.‬‬ ‫לא התעניין איפה חדר האוכל‪ .‬הימצאותו במקום‬ ‫נדמתה אצלו ובו כהימצאות זמנית וקצרת מועד‬ ‫נחמן חייך בחזרה‪" .‬אני מכיר את עצמי"‪.‬‬ ‫עד ההסתבכות הבאה עליו שלא לטובה‪.‬‬ ‫"גם טוב"‪.‬‬ ‫רגליו שוטטו במבנה בדכדכת מצויה עד שנתקלו‬ ‫"זהו שלא‪ .‬אני מכיר את עצמי ומידיעה‪ :‬זה לא‬ ‫בבית המדרש ששקע בדמדומי לימוד בלתי‬ ‫טוב מה שאני מכיר"‪.‬‬ ‫מחייב‪ .‬בהיכל היו פזורים איים של שיחות רועשות‬ ‫"בעוד ארבעים דקות‪ ,‬בחדר השיעורים"‪ ,‬החווה‬ ‫וסוערות‪ ,‬ודומה היה שמוסכם על כלל הנוכחים כי‬ ‫מגיד השיעור בזרועו לעבר חדר סמוך לבית‬ ‫מצויים המה כאן רק כדי לא להימצא ברחוב ורק‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫כדי לא להכאיב להוריהם יתר על המידה‪ .‬נחמן‬ ‫‪65‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ת־ֶק ַַבע‬ ‫ְְׁשמ ַּוַר ֶ‬ ‫משקיעה במדמנת רחמים עצמיים שאין להם‬ ‫סוף‪ .‬השיעור היומי הפך לעוגן היחיד של נחמן‬ ‫בתוך הישיבה שאליה נקלע ושבתוכה התקשה‬ ‫להתאקלם‪.‬‬ ‫שמעון ידע להכות באצבע צרדה כל אימת‬ ‫שמחשבתו של נחמן ניתקה והפליגה‪ ,‬ולהשיבה‬ ‫אל מקור מחצבתה ברש"י‪ .‬שמעון ידע להתגבר‬ ‫על קשיי ההבנה בדברי הרש"י‪ .‬שמעון הקפיד‬ ‫להשלים בשעות אחרי הצהריים אם לא יכול‬ ‫היה ללמוד בשעת הבוקר‪ ,‬שלא הייתה מוקדמת‬ ‫ביותר‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬ ‫הזמן חלף ונחמן שרד בישיבה יותר זמן משחשב‬ ‫ותכנן‪ .‬הוריו ארגנו לו פגישות עם מאמן אישי‬ ‫שניסה להעלותו על דרך המלך‪ .‬עברו עליו זמנים‬ ‫טובים יותר וטובים פחות‪ ,‬ובכל הזמנים כולם‬ ‫שמר מכל משמר על הלימוד של חומש ורש"י‪,‬‬ ‫מתעקש להבין כל דיבור ודיבור ברש"י ולמרבה‬ ‫הפלא אף עונה על מבחנים שבועיים ויומיים של‬ ‫'תורה שבכתב' וקוטף הצלחות מרשימות‪.‬‬ ‫נוכחותו בישיבה הפכה לנוכחות מרחפת‪ ,‬כיוון‬ ‫שלא קשר קשרי אמת עם יתר הבחורים וחי את‬ ‫מגיד השיעור גילה פחות שמחה מתלמידיו‪.‬‬ ‫נחמן סירב להתלהב‪ .‬הוא ידע איך זה מתחיל וגם‬ ‫סדרי יומו בינו לבינו‪ ,‬מנסה להבין מה תפקידו‬ ‫"תמתין לי בבקשה מחוץ לחדר"‪ ,‬הורה‪ .‬נחמן קם‬ ‫כיצד זה מסתיים‪ :‬הוא מתיישב‪ ,‬פותח גמרא‪,‬‬ ‫בעולמו של הקדוש ברוך הוא ומשתדל לרסן‬ ‫לצאת‪ ,‬כבוי ונואש‪ .‬שיעור ראשון‪ .‬עשר דקות‬ ‫מקשיב‪ ,‬מבין‪ ,‬אפילו מתלהב‪ .‬הראש שלו קולט‬ ‫את תסיסתו לבל תגלוש על גדותיו‪ .‬לא סגתה‬ ‫וכבר הוא מושלך‪ .‬מה כבר עשה ומה אמר‪ .‬רק‬ ‫במהירות‪ ,‬אבל מגיד השיעור מסביר נקודה שלמה‬ ‫מציאותו בשושנים ריחניים‪ .‬מעלות ומורדות‬ ‫ביטא את הפתעתו‪.‬‬ ‫בחמש דקות שבהן המוח שלו‪ ,‬של נחמן‪ ,‬נמלט‬ ‫ריפדו את ימיו ולילותיו‪ .‬משברים וקשיים‬ ‫אחרי השיעור אמר לו מגיד השיעור‪" .‬בפעם‬ ‫על נפשו לדלתות צדדיות‪ .‬פעם רעש בחוץ‪ .‬פעם‬ ‫פקדוהו‪ ,‬באים והולכים‪ ,‬מרעידים את נשמתו‪.‬‬ ‫הבאה‪ ,‬אם יש לך ביקורת‪ ,‬בעלגשסקי‪ ,‬תאמר לי‬ ‫תנועה של בחור בשורה שממול‪ .‬פעם מחשבת‬ ‫ואף נשלח מהישיבה פעמיים ושלוש בגלל‬ ‫אותה בארבע עיניים"‪.‬‬ ‫פתע על אדם שלא ראה שלוש שנים‪ .‬ופעם אל‬ ‫ענייני הפרת סדרים והושב אליה אחרי הבטחות‬ ‫זה הכול? התפלא נחמן‪ .‬בלי עונשים או איומים?‬ ‫מחוזות הדמיון‪ .‬המוח שלו אינו הולך בגדולות‪.‬‬ ‫וערבונות‪.‬‬ ‫בלי שיחות מוסר על תכלית החיים? ללא מבטים‬ ‫די בהפרעה קטנטנה כדי למלטו מהריכוז‪ .‬וכל‬ ‫ברם‪ ,‬את קביעותו בלימוד החומש והרש"י לא זנח‪,‬‬ ‫רושפי אכזבה? החיים בישיבה זרמו ללא גלים‪.‬‬ ‫ההתלהבות הראשונית קורסת לתוך עצמה‪.‬‬ ‫אף לא כשהרגיש נסחף במעמקי מצולות המים‬ ‫זרימה נינוחה ואיטית‪ .‬הישיבה נעה באיטיות‬ ‫אחרי שהצליח לעקוב אחרי הסוגייה כמה דקות‬ ‫הזידונים‪ .‬שמעון הקפיד על הקביעות איפה שרק‬ ‫מזריחה לשקיעה‪ .‬שהו בה בחורים כאלו ואחרים‪,‬‬ ‫טובות‪ ,‬נשאב מבטו של נחמן מבלי משים אל‬ ‫לא שהה נחמן‪ ,‬בבית או בישיבה‪ ,‬באושר או בעצב‪,‬‬ ‫פזיזים ואיטיים‪ ,‬וחולמנים‪ ,‬ורחפנים‪ ,‬ותוססים‪.‬‬ ‫הנעשה מחוץ לחדר השיעורים‪ .‬מחשבותיו‬ ‫בסערה רוגשת או בדממה שאחריה‪ .‬בכל יום למדו‬ ‫נחמן לא ידע אם לשמוח או להתעצב‪ .‬לשמוח‬ ‫התרוצצו לכיוונים מנוגדים והוא ניסה לאסוף‬ ‫את פסוקי החומש ועמם את דיבורי הרש"י‪.‬‬ ‫שכאן אף אחד לא מסתכל עליו כאילו הוא תקלה‬ ‫אותן‪" .‬נחמן‪ .‬כן‪ ,‬קוראים לך נחמן?"‪ ,‬קטע קולו‬ ‫•‬ ‫שצריך לתקן או להתעצב דווקא מאותה סיבה‪.‬‬ ‫של מגיד השיעור את חזיונותיו‪.‬‬ ‫אחת לשבוע ‪ -‬בהסכמת צוות הישיבה ‪ -‬היה נחמן‬ ‫למחרת‪ ,‬בסביבות אחת עשרה‪ ,‬הגיע שמעון‬ ‫"כן"‪.‬‬ ‫מצטרף לנסיעתו של שמעון צפונה לריקון קופות‬ ‫פוזנון ללמוד את קביעותם היומית‪ .‬לראשונה‬ ‫"איפה אנחנו?"‬ ‫הגליל והגלילות‪ .‬שמעון נהג את נסיעתו השוצפת‬ ‫חש נחמן בושה מול בן דודו הרואה אותו בסביבה‬ ‫"מה זה?"‬ ‫בתוך בליל של שיחות עסקיות מותחלות‪ ,‬רובן‬ ‫הנתפסת כייחודית‪ .‬לרגע חשב להודיע לשמעון‬ ‫בלתי גמורות‪ ,‬ונחמן ישב לידו כבן לוויה חד‬ ‫על היפרדות החבילה‪ ,‬אולם מיד נזכר בקושי שלו‬ ‫"איפה אנחנו אוחזים?"‬ ‫שבועי‪.‬‬ ‫ביום האתמול לצלוח לבדו את מנת החומש רש"י‬ ‫הוא התפלץ‪" .‬מה זאת השאלה הזאת? אנחנו‬ ‫לפעמים דיברו בין השיחות ולפעמים שתקו‪.‬‬ ‫היומית‪.‬‬ ‫בחיידר? עוד מעט אולי נשמע צלצול של ההפסקה‬ ‫שמעון מסוגל היה לעבור בין שלוש שיחות טלפון‬ ‫שמעון התיישב לעומת נחמן‪ ,‬פתח חומש ורש"י‪:‬‬ ‫ונצא לשחק תופסת ושבויים"‪ ,‬התמרמר‪.‬‬ ‫ברצף בלי להתבלבל‪ ,‬כשנחמן מנסה לעקוב לשם‬ ‫"נו‪ ,‬איפה אחזנו?"‪ ,‬כמו לומדים הם כאן משנים‬ ‫הבחורים ההמומים מהכוכב החדש שדרך בשמי‬ ‫השעשוע להבין מי חייב למי‪ ,‬מי מחפש מה‪ ,‬ואיזה‬ ‫שנימה‪ .‬לא ידע שמעון כי מציל הוא את נחמן‬ ‫שעמומם‪ ,‬התגלגלו בצחוק סוחף ומחאו כפיים‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪66‬‬ ‫"למה אתה מכבה?"‬ ‫הקופות באזור נראה היום ברכה מרובה"‪ ,‬הניח את‬ ‫אדם שלישי מתכוון להיכנס באמצע‪ .‬הנסיעה‬ ‫"למה אתה עונה לטלפונים שאני מקבל?"‪,‬‬ ‫השקית הכבדה במושב האחורי‪ ,‬והתפנה להמשיך‬ ‫השבועית לגליל הטיבה עם נחמן ועם השחרור‬ ‫התקצף שמעון כהוגן‪.‬‬ ‫בנסיעה‪ .‬הטלפון ברכב צלצל‪ .‬שמעון העיף מבט‬ ‫שאליו נדרש אחת לפרק זמן‪ .‬לפעמים ירד נחמן‬ ‫אל הצג ולא ענה לשיחה‪ .‬הטלפון המשיך וצלצל‬ ‫עם שמעון לריקון הקופות כדי לתפוס תפילה‬ ‫"הוא בסך הכול רצה לדעת למה לא הפקדת את‬ ‫בעקשנות‪.‬‬ ‫חמה וקצרה במקום קדוש‪ ,‬ולפעמים נותר על‬ ‫הצ'ק שמשלמים לך כל חודש מאחורי הגב שלי‬ ‫"למה אתה לא עונה?"‪ ,‬נחלצו המילים מפיו‬ ‫מקומו במכונית‪ ,‬עייף ומותש‪.‬‬ ‫כדי שתהיה הבייביסיטר שלי‪ .‬למה אתה לא עונה‬ ‫לו? זה לא יפה שאתה לא עונה לאדם שמשלם לך‬ ‫המיובש של נחמן‪.‬‬ ‫הזמנים חלפו עליהם‪ .‬חודש חבר לחודש‪ ,‬חורף‬ ‫כל חודש כסף כדי לשמור עליי"‪.‬‬ ‫"לא בוער"‪.‬‬ ‫הומר בקיץ שהוחלף בסתיו‪ ,‬גשמים ושרבים‬ ‫התגוששו זה עם זה‪ ,‬והשניים מתמודדים עם‬ ‫דממה נכנסה לחלל הרכב‪ .‬נחמן שילב את זרועותיו‬ ‫"מה לא בוער? אדם צריך אותך‪ ,‬שמעון‪ .‬תענה‬ ‫לֵמדים בכל יום ויום את החומש ורש"י‪,‬‬ ‫שלהם‪ֵ ,‬‬ ‫על חזהו‪ .‬לשונו של שמעון התרוצצה בתוך פיו‬ ‫לו"‪.‬‬ ‫גם כשקשה וגם כשצריכים להתייגע‪ ,‬משוחחים‬ ‫ובינתיים המשיך בנהיגה‪ .‬שניהם שתקו‪ .‬הטלפון‬ ‫"לא בוער עכשיו"‪.‬‬ ‫מעת לעת על ענייני הלב‪ ,‬ואחת לשבוע מעבירים‬ ‫המשיך לצלצל בעקשנות עד ששמעון הבין שכבר‬ ‫"מי זה?"‬ ‫יום שלם זה במחיצתו של זה ושניהם על גלגלים‪.‬‬ ‫יכול הוא לענות ‪ -‬כי נודע סודו ‪ -‬ושלח יד להשיב‬ ‫לשיחה‪.‬‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬חש נחמן חולשה כללית ומיעט לדבר‬ ‫עם שמעון‪ .‬גם לא ירד להתפלל אצל קברי הקודש‪.‬‬ ‫"הלו‪ ,‬שמעון‪ ,‬זה יוסף לוי‪ ,‬לא הפקדת החודש את‬ ‫הצ'ק?"‬ ‫‪ ...‬והרי חושים‬ ‫כשהגיעו לקברו של רבי יהודה בר אלעאי‪ ,‬שמח‬ ‫"נתתי אותו לגמ"ח‪ .‬הם כנראה לא הפקידו אותו‪.‬‬ ‫מחודדים לו מאוד‬ ‫נחמן שמתקרבים הם למירון שם יעצרו לתפילת‬ ‫מנחה ויוכל להשיב את נפשו בתפילת לב נשבר‬ ‫אבדוק איתם ואעדכן אותך"‪.‬‬ ‫לנחמן וחריפה‬ ‫ובמנוחה קלה שאחריה‪ .‬מעבר לגדר האבנים‬ ‫"טוב‪ ,‬בסדר‪ .‬אגב תדע לך שמהד"שים שאנחנו‬ ‫קליטתו וקולט הוא‬ ‫נראו עצי זית כורעים תחת העייפות‪ ,‬ועל ההרים‬ ‫מקבלים מהצוות בישיבה החדשה הזו‪ ,‬הלימוד‬ ‫כי נעשה לנטל בבית‬ ‫הרחוקים רבץ אור מעיק של בין ערביים‪.‬‬ ‫המשותף שלכם ממש מציל את הבחור ושומר‬ ‫עליו‪ .‬אתה לא יודע איזה חסד אתה עושה גם עם‬ ‫פנימה ועל כן מרבה‬ ‫•‬ ‫הבחור בעצמו וגם עם המשפחה שלו‪ .‬הם עמדו‬ ‫הוא את נוכחויותיו‬ ‫ישוב היה נחמן בעלגשסקי בקדמת רכבו של‬ ‫שמעון בהמתנה מנומנמת שממנה הקיץ לקול‬ ‫על סף להשתגע ממנו"‪.‬‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬ואין‬ ‫צלצול הטלפון‪ ,‬וגילה נחמן כי שכח שמעון לקחת‬ ‫שמעון שלח ידו וניתק את השיחה‪ .‬שוב‪.‬‬ ‫הברכה שורה בבחור‬ ‫עמו את המכשיר‪ ,‬ולאחר התלבטות קצרצרה‬ ‫"למה ניתקת לו ישר בפנים? זה לא יפה‪ .‬תן לבן‬ ‫שנוכח מחוץ לישיבה‬ ‫בלתי מוכרעת‪ ,‬שלח אצבעו לענות לשיחה‬ ‫אדם לדבר עד הסוף"‪.‬‬ ‫במקומו‪" :‬כן"‪.‬‬ ‫ומחוץ לבית‪ ,‬ולפיכך‬ ‫"לא התכוונתי שככה תשמע על זה‪ ,‬נחמן"‪.‬‬ ‫"מדבר יוסף לוי‪ ,‬הגבאי של הרב בעלגשסקי"‪.‬‬ ‫"תעצור לי בצומת הקרוב‪ .‬אני יורד‪ .‬אסתדר כבר"‪.‬‬ ‫מתקשר אביו לישיבה‬ ‫"כן"‪ ,‬סמר עורו של נחמן‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬נחמן‪ ,‬אל תהיה דרמטי‪ .‬התכוונתי לספר‬ ‫אחרי ישיבה לפי‬ ‫"רציתי לדעת‪ ,‬שמעון‪ ,‬אם הגיע אליך החודש‬ ‫לך"‪.‬‬ ‫רשימות ‪ -‬ואינו מוצא‬ ‫הצ'ק שאתה מקבל על ללמוד עם הנין של הראש‬ ‫"באמת? התכוונת לספר לי? מתי? כשנהיה‬ ‫ישיבה המסכמת‬ ‫ישיבה את החומש רש"י בכל יום‪ .‬כי לא ראינו‬ ‫במושב זקנים? כמעט שנה שלמה אתה לומד איתי‬ ‫לקבל אל שורותיה‬ ‫שהצ'ק יצא החודש מהחשבון"‪.‬‬ ‫ונותן לי הרגשה שפגשת אותי בהשגחה פרטית‬ ‫אף לא שבריר הגה הצליח להיות מופק מבין‬ ‫ועכשיו אני מגלה שבסך הכול הייתי פרויקט חסד‬ ‫את בנו יקירו‪...‬‬ ‫שפתותיו החרבות של נחמן‪ .‬בקושי הצליח לנשום‬ ‫שלך? סליחה‪ ,‬הייתי עוד מקור הכנסה בתשלובת‬ ‫למקוטעין‪.‬‬ ‫העסקים המתגלגלים שלך‪ .‬תעצור לי בצומת‬ ‫"הלו‪ ,‬הלו"‪ ,‬כרז יוסף לוי‪" ,‬הלו? ֶֶר ְְּב� שמעון‪ ,‬הלו?‬ ‫הקרוב‪ ,‬שמעון"‪.‬‬ ‫"מה מי זה?"‬ ‫הלו‪ֶֶ ,‬ר ְְּב� שמעון‪ ,‬אני לא שומע‪ .‬אתה שומע אותי?"‬ ‫שמעון לא חשב לעצור בצומת הקרוב‪ .‬אין מרצין‬ ‫"מי זה המצלצל?"‬ ‫ידו של נחמן נשלחה וניתקה את השיחה‪.‬‬ ‫לו לאדם בשעת כעסו ואין עוצרין לו לשמעון‬ ‫"סתם מישהו שצריך משהו‪ .‬אין לי כוח אליו‪ .‬בוא‬ ‫בצומת גלילי שכוח‪ ,‬אלא שנחמן הוא נחמן ועם‬ ‫נגיע למירון‪ ,‬נתפלל כמו בני אדם‪ .‬זה הכי חשוב‬ ‫עצירת רכבו של שמעון ברמזור סמוק‪ ,‬פתח את‬ ‫עכשיו"‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫הדלת שלימינו ועזב את הרכב‪ ,‬נסער והלום‪.‬‬ ‫הצלצולים לא חדלו ושלח נחמן את ידו במהירות‬ ‫בקודש פנימה‬ ‫•‬ ‫אל מקש המענה ולחץ‪" .‬הלו‪ ,‬שמעון?"‪ ,‬פרץ‬ ‫שמעון שב למכוניתו בחיוכים שפוכים‪" .‬שלל נאה‬ ‫למחרת התייצב שמעון בהיכל הישיבה‪ ,‬כבכל‬ ‫הקול אל חלל הרכב‪ .‬מיד שלח שמעון ידו וכיבה‬ ‫יש היום בקופה‪ ,‬כנראה הגיעו כמה אוטובוסים‬ ‫בוקר בבוקרו‪.‬‬ ‫את המכשיר‪.‬‬ ‫של יהודים מוויליאמסבורג‪ .‬אני מניח שבכל‬ ‫‪67‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ת־ֶק ַַבע‬ ‫ְְׁשמ ַּוַר ֶ‬ ‫ויש ימים שהלימוד קצר‪ ,‬אני זוכר את הלימוד של‬ ‫אם תפציע אישיות חשובה מנשוא‪ ,‬תהא אשר‬ ‫פני נחמן לא נראו ולא נצפו בהיכל‪ .‬למד שמעון‬ ‫עליית שישי בפרשת כי תבוא‪ ,‬כמעט התפוצצתי‬ ‫תהא‪ ,‬המפציע לא יוכנס פנימה‪" .‬זו שעה קבועה‬ ‫את החומש עם הרש"י והתאמץ להתרכז בהבנת‬ ‫לחתיכות מרוב שהייתי צריך להחזיק את עצמי על‬ ‫שבה מסתגר ראש הישיבה בכל יום‪ .‬גם בשבתות‬ ‫דיבורי הרש"י‪ .‬משסיים את מנת לימודו יצא‬ ‫מקום אחד"‪.‬‬ ‫וביומי דפגרא‪ ,‬עם ספרי לימודו‪ .‬ההוראה היא חד‬ ‫לדרכו דרומה‪ .‬שרעפיו מטכסים עצות מתחלפות‬ ‫הגאון הרב בעלגשסקי חייך למשמע הדימוי‪.‬‬ ‫משמעית‪ :‬מפריעים רק ביום שבו משיח מגיע"‪,‬‬ ‫כיצד להפיס את דעתו של נחמן לבל יכעס עליו‪.‬‬ ‫"אמור נא‪ ,‬נחמן‪ ,‬נכדי היקר‪ ,‬האם הרגשת שינוי‬ ‫התעקש יוסף לוי‪.‬‬ ‫בהיותו בצומת פלוגות בכביש ארבעים התקשר‬ ‫בידיעת התורה בזכות הלימוד?"‬ ‫ככלות השעה ומשפתח הסבא את הדלת וראה כי‬ ‫נחמן‪ ,‬כבר סימן טוב‪ ,‬שאינו מנתק קשר‪.‬‬ ‫"הרגשתי‪ ,‬אבל למה צריך לשלם למישהו מאחורי‬ ‫הצטברו כמה ממתינים‪ ,‬הורה להכניס ראשונה את‬ ‫"כן‪ ,‬נחמן‪ .‬בוקר טוב‪ .‬הייתי הבוקר בישיבה‪ .‬לא‬ ‫הגב שלי? אי אפשר לומר לי שרוצים להעמיד לי‬ ‫נינו חביבו הבחור נחמן בעלגשסקי‪ .‬רבי ישעיהו־‬ ‫באת"‪.‬‬ ‫אברך בשכר‪ .‬למה אני צריך לדמיין שהוא מיודד‬ ‫שלמה בירך את נינו לשלום והתעניין בשלומו‬ ‫"מצחיק מאוד‪ .‬אני רוצה לדעת רק דבר אחד"‪.‬‬ ‫איתי ואנחנו שווים‪ ,‬בשעה שזאת לא ידידות אלא‬ ‫ובשלום המשפחה כולה‪ .‬אחר‪ ,‬הורה לו לשבת‬ ‫"אני דווקא רוצה לדעת את כל התורה כולה"‪.‬‬ ‫עוד מקור הכנסה‪ ,‬את זה אני לא מצליח להבין‪,‬‬ ‫אצל השולחן ולשוח את שיחתו‪.‬‬ ‫"אתה מצחיק מאוד הבוקר‪ ,‬שמעון‪ ,‬מה קרה?‬ ‫זיידע"‪.‬‬ ‫"מה למה?"‬ ‫קיבלת עוד צ'ק מנפתלוביץ? תענה לי על שאלה‬ ‫"אלו שינויים הרגשת בידיעת התורה? למשל‪,‬‬ ‫"למה צריך ללכת מאחורי הגב שלי ולשלם‬ ‫ייֶדע שלי היה מעורב בזה‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫אחת בלבד‪ֶ :‬‬ ‫איזה תחום זכית להכיר בזכות ההקפדה על‬ ‫לאברך‪ ,‬בן דוד שלי מהצד השני‪ ,‬שמעון פוזנון‪,‬‬ ‫או שרק האנשים שסביבו?"‬ ‫שילמד איתי בכל יום כאילו שאני תינוק שצריך‬ ‫"מה זה משנה?"‬ ‫בייביסיטר או פושע נמלט שזקוק לשמירה‬ ‫"שמעון‪ ,‬אל תרמוס את כבודי יותר ממה שרמסת‬ ‫הדוקה?"‬ ‫אותי עם ההונאה שעשית לי‪ .‬תן לי לפחות את‬ ‫"שאלה טובה שאלת‪ ,‬נחמן‪ .‬לפני שאני עונה לך‪,‬‬ ‫הכבוד האחרון כמו שאומרים‪ .‬תמלא את משאלתי‬ ‫תענה לי בבקשה על השאלות שלי‪ .‬גם לי יש‬ ‫האחרונה ממך‪ .‬תענה לי כמו בן אדם ותפסיק‬ ‫שאלות‪ .‬נהנית מהלימוד?"‬ ‫ייֶדע שלי היה מעורב בזה?"‬‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫להתחכם‪ֶ .‬‬ ‫"כן‪ .‬מאוד נהניתי‪ .‬באמת שנהניתי‪ ,‬עם כל הקשיים‬ ‫"כן‪ ,‬נחמן‪ .‬זו לא בושה שיהודי דואג לנין שלו‪ .‬אין‬ ‫והאתגרים‪ .‬אבל מה זה קשור? למה לארגן לי‬ ‫לֶטער־זיידע שלך היקר והחשוב‬ ‫הֶע ֶ‬ ‫מה להסתיר‪ֶ .‬‬ ‫חברותא בסודי סודות?"‬ ‫זימן אותי לחדרו ואמר לי שהוא שמע מאבא שלך‬ ‫"ממה הכי נהנית בלימוד הזה?"‬ ‫שאנחנו קצת מיודדים‪ ,‬אתה ואני‪ ,‬וביקש ממני את‬ ‫נחמן הרהר קלות ונשען לאחוריו‪" .‬נהניתי‬ ‫הטובה הזאת‪ .‬הייתי מוכן לעשות את הטובה בלי‬ ‫מהעקביות שצריך ללמוד בכל יום ויום לא משנה‬ ‫תשלום‪ ,‬כי מאז יום החופה שלי אני מקפיד בין‬ ‫מה מרגישים ובאיזה מצב צבירה התעוררנו‬ ‫כה וכה ללמוד חומש ורש"י בכל יום בלי להחסיר‪,‬‬ ‫בבוקר‪ .‬הלימוד לא קשור ל ְְּב� ֶֶרען או להתלהבות‪.‬‬ ‫ייֶדע שלך התעקש שאקבל‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫אבל ֶ‬ ‫צריך ללמוד בכל יום ויום‪ .‬לומדים גם בימי שישי‬ ‫תשלום ישירות ממנו‪ ,‬צ'קים חודשיים מהחשבון‬ ‫קצרים של חורף וגם בערבי חגים‪ ,‬ערב פסח וערב‬ ‫בנק שלו‪ ,‬כדי שתיווצר מחויבות והוא גם עקב הן‬ ‫‪ ...‬שמעון ידע להכות‬ ‫ראש השנה‪ ,‬ובתעניות ובפורים ובל"ג בעומר‪,‬‬ ‫אם אני מקבל תשלום והן אם אני עומד בסיכום"‪.‬‬ ‫באצבע צרדה כל‬ ‫ובימים שיש בהם שמחה משפחתית‪ ,‬ובבין‬ ‫"תודה על המידע"‪.‬‬ ‫אימת שמחשבתו‬ ‫הזמנים‪ ,‬והמבחנים – בכלל שימחו אותי כל יום‬ ‫"מה אתה הולך לעשות איתו‪ ,‬נחמן? אל תעשה‬ ‫של נחמן ניתקה‬ ‫מחדש"‪.‬‬ ‫שטויות"‪.‬‬ ‫והפליגה‪ ,‬ולהשיבה‬ ‫"מה משמח בזה?"‬ ‫"אתה לא הבייביסיטר שלי‪ ,‬שמעון‪ ,‬ומי שעשה‬ ‫אל מקור מחצבתה‬ ‫"לקבל ‪ 100‬במבחן‪ ,‬זה משמח‪ ,‬וכשזה קורה כל יום‬ ‫שטויות זה אתה"‪.‬‬ ‫ברש"י‪ .‬שמעון ידע‬ ‫פעמיים‪ ,‬וכך בסוף שבוע עוד פעמיים‪ ,‬זה משמח‬ ‫•‬ ‫מאד! הרגשתי שזה משנה לי את החיים"‪.‬‬ ‫"אני רק רוצה לדעת למה"‪.‬‬ ‫להתגבר על קשיי‬ ‫"איך השתנו חייך?"‪.‬‬ ‫נחמן ישב בדרך ארץ ליד השולחן הארוך‪ .‬סבו־רבו‬ ‫ההבנה בדברי‬ ‫"אם באמת מצליחים לעמוד בלימוד הקבוע לאורך‬ ‫הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי שליט"א‬ ‫הרש"י‪ .‬שמעון הקפיד‬ ‫זמן‪ ,‬זה מחזק את תכונת העקביות‪ ,‬זה מחזק את‬ ‫ישב בראש‪ ,‬כפוף קמעא‪ ,‬סבר פניו מאיר לנינו‪.‬‬ ‫להשלים בשעות‬ ‫המשמעת העצמית‪ ,‬וגם מרבה את השמחה‬ ‫לפני שהוכנס נאלץ להמתין בחוץ‪ ,‬חסר מנוח‬ ‫אחרי הצהריים אם‬ ‫בלימוד התורה‪ .‬וכמובן שזה לא אותו זמן בכל‬ ‫ועל סף התפרצות‪ ,‬לאחר שיוסף לוי האחראי על‬ ‫לא יכול היה ללמוד‬ ‫יום‪ ,‬שגם זה מאוד מאתגר‪ ,‬מאוד־מאוד מאתגר‪.‬‬ ‫סדריו של סבא התעלם מכל הפצרותיו והודיע‬ ‫יש ימים שהלימוד ממש ארוך עם הרבה חומר‬ ‫לו כי בשעת הבוקר שבה סבו סגור מדי יום‪ ,‬גם‬ ‫בשעת הבוקר‪...‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪68‬‬ ‫ייֶדע לערמת הספרים‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫פסוק"‪ ,‬הצביע ֶ‬ ‫העקשנות הזאת של שמעון להבין כל מילה באמת‪,‬‬ ‫הלימוד הקבוע?"‬ ‫של החומש ומפרשי הרש"י שניצבו בסמיכות‪,‬‬ ‫ולדקדק‪ ,‬ולסכם את הפרטים הקטנים לפעמים‬ ‫"הרבה מאוד תחומים‪ .‬למשל‪ ,‬דיני נזיקין בפרשת‬ ‫"ובשנים הראשונות של הקביעות הזאת‪ ,‬למדתי‬ ‫העלה לי את הלחץ דם לרמות גבוהות ומסוכנות"‪,‬‬ ‫משפטים‪ .‬או דיני נגעים בתזריע־מצורע‪ ,‬אֹוֹ הֹוֹ‬ ‫עם יהודי שהכניס אותי לזה‪ ,‬יהודי יקר מאוד‪ ,‬עד‬ ‫נהנה נחמן לראות את סבו מחייך‪" ,‬אבל עם הזמן‬ ‫מה שעברנו שם‪ ,‬ואת כל הדינים בפרשיות בהר־‬ ‫היום אני אסיר תודה לו‪ ,‬שפקח את עיניי לראות‬ ‫למדתי ליהנות מזה"‪.‬‬ ‫בחוקתי‪ .‬זה גם ללמוד ולדעת נושאים בלתי‬ ‫את האוצרות העמוקים הגנוזים בלימוד רש"י‬ ‫"אם נסכם את כל הפרטים‪ ,‬נחמן"‪ ,‬חתר הסבא‬ ‫מוכרים ובלתי ידועים‪ ,‬וגם כל כך הרבה פרטים‬ ‫על התורה‪ .‬הוא הציל אותי‪ ,‬נחמן‪ ,‬הוא והלימוד‬ ‫לסיום השיחה‪ ,‬יהודים מחכים בחוץ ובעוד‬ ‫קטנים להבין באמת‪ ,‬לדעת אותם בשעת מעשה‬ ‫המשותף שלנו הצילו אותי‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬ומה שהציל‬ ‫כמחצית השעה תיתום שעת קבלת הקהל‪,‬‬ ‫ולזכור"‪.‬‬ ‫אותי כשהייתי שבר כלי מרוסק לרסיסים‪ ,‬בוודאי‬ ‫"אם נרשום רשימה של כל המעלות שהרווחת‬ ‫ייֶדע הנהן בראשו כמסכים‪.‬‬ ‫לֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫הֶע ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫שיכול להציל אותך עם כל הכישרונות שלך‪ ,‬לא‬ ‫מהלימוד‪ ,‬מול החיסרון שלטענתך אסור היה‬ ‫"והכי מאתגר זה שאנשים בכלל לא מעריכים‬ ‫היית במצב יותר גרוע משלי‪ ,‬מיין קינד"‪.‬‬ ‫להסתיר ממך‪ ,‬ואני כרגע לא חולק עליך ולא נכנס‬ ‫את המאמץ ואת היקף הידיעות‪ .‬אם הייתי יושב‬ ‫"מתי זה היה?"‪ ,‬בעבעה הסקרנות בלב הנער‪.‬‬ ‫לזה‪ ,‬אבל אם תעשה רשימה מסודרת של מעלות‬ ‫בשעה הזאת עם גמרא ומפרשים או עם שלחן‬ ‫הסבא נאנח‪" .‬מתי זה יכל להיות? אחרי המלחמה‪.‬‬ ‫מול חסרונות‪ ,‬מה גובר על מה?"‬ ‫ערוך ונושאי כלים‪ ,‬ולומד באותה העמקה‪ ,‬אנשים‬ ‫כשנשארתי לבד‪ ,‬גלמוד‪ ,‬שבור לרסיסים"‪.‬‬ ‫התלבט נחמן ולא ידע מה לענות‪ .‬מי יידע לומר לו‬ ‫היו מתפעלים ומתרגשים‪ ,‬אבל כשאני יושב‬ ‫"ומה קרה אז?"‬ ‫אם יכול הוא ללמוד ולהיבחן מהיום חומש ורש"י‪,‬‬ ‫שעה וחצי ומתעמק ברש"י של פרשת תזריע‪,‬‬ ‫הרב הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי הגניב‬ ‫מבט לעבר שעון הקיר‪" .‬זה סיפור יפה אבל לא‬ ‫לעכשיו‪ .‬תבוא במוצאי־שבת‪ ,‬תצטרף איתי‬ ‫למלוה־מלכה ואספר לך‪ .‬כעת לך ותחפש את‬ ‫פוזנון ותשלימו את הלימוד שלכם"‪.‬‬ ‫פרק חמישי‬ ‫המציל האצילי‬ ‫ייֶדע ישב בסלון לבדו‪ .‬נחמן לא ידע‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫שסבו המפורסם והנערץ סועד את סעודת מלוה־‬ ‫מלכה בגפו‪ .‬אולי יבוא בכל מוצאי שבת לארח לו‬ ‫לחברה אנושית‪ .‬לו ידעו זאת יהודים מחוץ לבית‬ ‫הזה היו צובאים על דלתותיו ומבקשים לזכות‬ ‫ייֶדע בעת שסועד הוא‬‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫לשהות במחיצת ֶ‬ ‫את סעודת דוד המלך‪.‬‬ ‫נטל נחמן את ידיו ובירך והצטרף לסעודה מול‬ ‫בעקביות ובקביעות‪ ,‬יום אחרי יום‪ ,‬בכל פרשה‬ ‫לא מסתכלים עליי כעל בחור שקדן ומתמיד‬ ‫צמד הנרות שדלקו על השולחן‪ ,‬אצל צמד‬ ‫ופרשה‪ ,‬בכוחותיו הוא‪ ,‬בלי להזדקק לכישרונותיו‬ ‫שיש הרבה מה להעריך באישיות שלו‪ .‬חושבים‬ ‫לחמניות כוסמין זעירות‪ ,‬מלחיית כסף‪ ,‬צלחת‬ ‫וקביעותו של שמעון פוזנון‪.‬‬ ‫שכנראה אין לבחור הזה ראש לגמרא אז הוא קורא‬ ‫מרכזית ובה סרדינים בשמן זית‪ ,‬צלוחית זכוכית‬ ‫קצת חומש ורש"י‪ .‬וזה כל כך לא נכון וכל כך רחוק‬ ‫ובה שיני שום קלופים‪ ,‬בקבוק לחיים ואצלו שתי‬ ‫"אני לא בטוח שלבד תצליח להחזיק מעמד"‪ ,‬קרא‬ ‫סבו את מחשבותיו‪" ,‬גם אני‪ ,‬שכיום אני מסתגר‬ ‫מהמציאות"‪.‬‬ ‫כוסיות כסופות‪ ,‬סדר זמירות וספר הילולות‪,‬‬ ‫בכל בוקר ללמוד חומש ורש"י ואז אסור להפריע‬ ‫"עם הדקדוק הסתדרתם?"‬ ‫ייֶדע מטעמת־מה רחשו‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫ויותר משטעם ֶ‬ ‫שפתיו זמירות ופסוקים ותחינות ואחריהם סיפורי‬ ‫לי בשום אופן שבעולם‪ ,‬בשנים הראשונות לא‬ ‫חיוך קל האיר את פני נחמן‪" .‬אימא שלי מורה‬ ‫צדיקים מבעלי ההילולא בשבוע שעתיד לבוא‪,‬‬ ‫למדתי לבד‪ .‬לקח זמן עד שהקביעות נעשתה‬ ‫לדקדוק‪ ,‬ככה שהיא עזרה לי להבין את הרש"י‬ ‫ואחריהם צלחת של חמין מלוגמא ‪ -‬ואחריה הטיב‬ ‫טבע"‪.‬‬ ‫כשהתגלו קשיים‪ ,‬ואני עזרתי לה להבין שאני‬ ‫ייֶדע את ישיבתו‪ ,‬פרש את מגבת הלובן‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬‫ֶ‬ ‫"זיידע מסתגר ללמוד חומש רש"י?"‬ ‫לא כזה בן גרוע ודפוק שעושה רק עוגמת נפש‬ ‫על ברכיו‪ ,‬והחל לספר‪:‬‬ ‫ובושות"‪.‬‬ ‫"כן"‪.‬‬ ‫צעיר הייתי‪ ,‬במלחמת העולם השנייה‪ .‬בחור בן‬ ‫"חס ושלום"‪ ,‬נלפת הסבא‪" ,‬חס ושלום"‪.‬‬ ‫"חשבתי שזיידע מכין אז את השיעורים‬ ‫חמש עשרה הייתי בתחילתה ובחור כבן שבע‬ ‫המפורסמים או כותב את החידושים"‪.‬‬ ‫"הכי קשה היה שאני ידעתי שאפשר לקרוא את‬ ‫עשרה בסופה‪ ,‬וכבר בלא אב ובלי אם‪ ,‬ובלא אחים‬ ‫הרש"י במהירות‪ ,‬להבין ככה מלמעלה‪ ,‬לטייח‬ ‫"חומש עם רש"י‪ ,‬נחמן‪ .‬בכל יום ויום‪ .‬פסוק אחרי‬ ‫ואחיות‪ ,‬ואין דודים ואין סבים ולא בני דודים ואין‬ ‫בקלות את מה שלא מבינים וללכת הלאה‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ת־ֶק ַַבע‬ ‫ְְׁשמ ַּוַר ֶ‬ ‫ששכן בקצה המחנה‪.‬‬ ‫הדת במהלך המלחמה‪ ,‬בוקה ומבולקה שותתת‬ ‫היהודי דחף בכוח את דלתו ונכנסנו פנימה‪ .‬בצריף‬ ‫מכל בריה ושולטת בכל פסיעה ובכל אמה‪ ,‬ואנוכי‬ ‫"‪ ...‬הייתי כחוש ודל‬ ‫היו שני שולחנות עץ ישנים‪ ,‬ועליהן טליתות‬ ‫תלוש וקלוש בגפי ולבדי‪ ,‬באין מודע ובאין מכר‬ ‫בגוף ובנפש‪ ,‬שבור‬ ‫וספרים בודדים‪" .‬זה בית הכנסת‪ ,‬ואתה‪ ,‬בּו ֶֶּח ְְר'ל‬ ‫להיתלות עליו‪ ,‬זולת הידיעה הברורה שכל‬ ‫משפחתי נרצחה על קידוש השם מיד עם בואנו‬ ‫ורצוץ‪ ,‬מוכה ומולקה‪,‬‬ ‫[=בחור]‪ ,‬הכרת פניך ענתה בך שבאת מבית‬ ‫טוב ונכון‪ ,‬אז הנה הבית הכנסת ופה יש תפילות‬ ‫לאושוויץ ולא נותר אף לא אחד מהם לשלל‪.‬‬ ‫כחרס הנשבר וכעלה‬ ‫ושיעורי תורה ואתה שייך לכאן‪ ,‬תיכף אראה לך‬ ‫זכורני את הימים הראשונים במחנה העקורים‪,‬‬ ‫נידף‪ ,‬אובד עצות‬ ‫נחמן ַַמיין ִִקיְנְ ד [=בני]‪ ,‬ימי בלבול ומחלות‪ ,‬ימי‬ ‫איה המטבח הכשר שהיום הקמנוהו והעמדנוהו‪,‬‬ ‫ותוהה דרכים‪ .‬אחת‬ ‫עתה תניח תפילין שמן הסתם כבר כמה שנים לא‬ ‫ערפול וחולשות‪ .‬לא מצאתי כל תכלית וכל עניין‬ ‫זכית להניח"‪ ,‬אמר לי והביא לידי שקית תפילין‪.‬‬ ‫בסובבים אותי שהיו עסוקים בסחר ומכר מזון‬ ‫ידעתי‪ :‬דרך אמונה‬ ‫הבטתי בתפילין ופרצתי בבכי ממושך מאין‬ ‫ומחיה‪ ,‬בחיפוש אחרי קרובים ניצולים‪ ,‬ברקימת‬ ‫בחרתי וממנה לא‬ ‫הפוגות‪ .‬בבת אחת חזרתי לעולם הטוב והיפה‬ ‫תוכניות לגבי העתיד ובוויכוחים נואשים לאיזו‬ ‫אמוט ולא אמוש‪"...‬‬ ‫שממנו נעקרנו‪ .‬היהודי התרחק לשולחן השני‬ ‫מדינה כדאי לצאת מגיא צלמוות‪ ,‬לארץ ישראל‬ ‫ונתן לי להיות עם עצמי‪ .‬הנחתי את בתי התפילין‪,‬‬ ‫השרויה במלחמות או לארצות הברית‪ ,‬ושמא‬ ‫כל שריד ופליט ממשפחתי‪ .‬לפני המלחמה עוד‬ ‫כרכתי את הרצועות‪ ,‬והרגשתי‪ :‬בדקות אלו הנני‬ ‫לחזור למדינות מזרח־אירופה שמהן נתלשנו‬ ‫הספקתי ללמוד בישיבות הקדושות בגאלנטא‬ ‫חוזר לירושת אבותיי‪ .‬עתה ידעתי אל נכון כי‬ ‫באכזריות‪ .‬שכבתי באפס כוחות מעל מיטת עץ‬ ‫ובפאקש שבהונגריה‪ ,‬ורכשתי קנייני תורה‬ ‫אכן תמה המלחמה ונגמר השעבוד תחת מגפי‬ ‫בלתי מהוקצעת‪ ,‬על סף עילפון חושים ובתוך‬ ‫מרבותיי הקדושים שהספיגו בדמי את אהבת‬ ‫הצוררים הארורים‪ .‬אחרי שחלצתי את התפילין‬ ‫מחולות של סחרחורת‪ ,‬וחשתי כי אין הדברים‬ ‫התורה שיקדה בהם יומם ולילה והספיקו ללמדני‬ ‫לקחני אותו יהודי יקר אל המטבח היהודי הכשר‬ ‫מדברים אליי משום צד‪ ,‬ואין לי כל רצון לדעת מה‬ ‫עד המלחמה את שלוש הבבות בסדר נזיקין עם‬ ‫והאכילני אף השקני בשאריות הדלוחות שהיו‬ ‫יעלה בי ִוִעמי ובעצמי ביום המחר‪.‬‬ ‫התוספות והמפרשים‪ .‬זה היה הנס הראשון‬ ‫במטבח הכשר והרווה את נפשי השבורה בטללי‬ ‫עד ששמעתי קול מנער אותי‪" :‬דּוּ‪ ,‬דּוּ‪ ,‬קּוּם‬ ‫שלי‪ .‬לולי תורתי שעשועי אז אבדתי בעניי‪.‬‬ ‫חיזוק ודיבורי אמונה‪.‬‬ ‫א־ ֶֶעהר [=אתה‪ ,‬בוא הנה]"‪ ,‬תחילה לא הבנתי‬ ‫כשהסתיימה המלחמה ושחררונו חיילי ארצות‬ ‫אומר לך את כל האמת ‪ -‬נחמן‪ ,‬נכדי היקר ‪ -‬הייתי‬ ‫שהקול מדבר אליי עד שטפח אי מי על שכמי‬ ‫הברית‪ ,‬הייתי כחוש ודל בגוף ובנפש‪ ,‬שבור ורצוץ‪,‬‬ ‫מבולבל פי כמה וכמה ממה שתוכל לשער או לתאר‬ ‫והסתובבתי אליו‪ .‬ראיתי לפניי יהודי כחוש בשר‬ ‫מוכה ומולקה‪ ,‬כחרס הנשבר וכעלה נידף‪ ,‬אובד‬ ‫אי פעם‪ .‬הייתי חלוש הן גופנית בשל חוסר תזונה‬ ‫ודל־גרם‪ ,‬עוטה עור שמתחתיו בולטות עצמות‪,‬‬ ‫עצות ותוהה דרכים‪ .‬אחת ידעתי‪ :‬בדרך התורה‬ ‫והן נפשית בשל הטראומות שחוויתי ועברתי‪ .‬לא‬ ‫צלקות של מכות ישנות משורטטות על פניו‪ ,‬זקנו‬ ‫אלך וממנה לא אמוט ולא אמוש‪.‬‬ ‫היה לי ראש ללמוד גמרא ולא היה לי לב לדעת את‬ ‫החל מצמח זיפים ושתי פאות זינקו מרקותיו‪,‬‬ ‫אלא שלא ידעתי כיצד איישם את שידעתי‬ ‫אשר עליי לעשות‪ .‬למזלי הטוב‪ ,‬אותו יהודי יקר‪,‬‬ ‫כיפה גבוהה לראשו‪" .‬דּוּ‪ ,‬קּוּם ִִמיט ִִמיר [=אתה‬ ‫ולמדתי‪ ,‬בתוך פצעי גלמודיותי וייסורי בדידותי‪,‬‬ ‫הבין לרוחי ולא דיבר עמדי מטוב ועד יפה‪ .‬היה‬ ‫בוא איתי]"‪ ,‬אחז בזרועי‪ .‬לא ידעתי לאן מבקש‬ ‫בעולם מבולבל ומוטרף שבו מתרוצצים חיילי‬ ‫עלינו לעבור ממצב של חיות נרדפות למצב חדש‬ ‫הוא להובילני אלא שצורתו היהודית שכמותה‬ ‫אומות העולם כחיות השדה משוללים מכל‬ ‫של אנושיות‪ ,‬ואין המעבר קל‪ .‬אמנם כן‪ ,‬למחרת‬ ‫הרי לא ראיתי במחנות שבהם גילחו את כולנו‬ ‫רסן‪ ,‬ויהודים פליטי מלחמה‪ ,‬סדוקים וקרועים‪,‬‬ ‫אחרי תפילת שחרית ביקש ללמוד עמדי שיעור‬ ‫כנזיר ומצורע בימי טהרתם‪ ,‬שבתה את סדקי‬ ‫שמנסים לקומם את חייהם מחדש‪ ,‬נעים ונדים‬ ‫בחומש ורש"י על פרשת השבוע‪ .‬אחרי כשנתיים‬ ‫לבבי וקמתי באחרית כוחות והלכתי אחריו ויצאנו‬ ‫במדינות שבורות וסדוקות‪ ,‬והעיניים רואות רק‬ ‫ימים של ייסורים מרים ומכאובים ארורים‪ ,‬רעב‬ ‫ופסענו בין המבנים בשתיקה עד שבאנו לצריף עץ‬ ‫חורבן בכל מקום שאליו הולכים‪.‬‬ ‫בחודשים הראשונים ממש אחרי ששחררו אותנו‬ ‫האמריקאים מעּוּלם של הגרמנים יימח שמם‪ ,‬הם‬ ‫הושיבו אותנו במחנות עקורים שבהן אמורים היו‬ ‫לרפאותינו ולשקמנו מכל התלאות והצרות‪ .‬היינו‬ ‫סמרטוטים ממש‪ .‬בהינו באוויר והשתדלנו לא‬ ‫להפסיק לנשום‪ .‬לא באנו לא אל מנוחה ולא אל‬ ‫נחלה‪ .‬אין תחתית הגיהינום של העולם הזה יכולה‬ ‫להפוך ביום אחד לגן עדן ואף לא לאלפית ממנו‪.‬‬ ‫היינו שוכנים בצפיפות איומה בליל של יהודים‬ ‫מכל הסוגים ומכל החוגים‪ ,‬חולים וחלושים‪,‬‬ ‫הוזים ותלושים‪ ,‬נושאים בפיהם אידיאות שונות‪.‬‬ ‫שאון תדיר והמולה תמידית אפפו את מחנות‬ ‫העקורים‪ .‬מימיני ומשמאלי התהלכו טיפוסים‬ ‫שונים ומשונים שאיבדו את יישוב הדעת או את‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪70‬‬ ‫והניחם בידיו של נינו שעמד לצידו‪ ,‬נרעש ונרגש‪.‬‬ ‫מבין‪ ,‬כי מי שלא טעם אינו מבין את הטעם על אף‬ ‫וצמא וקדחת וטיפוס ורזון ויגון וכל מכה שלא‬ ‫ייֶדע [=סבא]"‪ ,‬לחש הנין‪" ,‬אותו יהודי‪ ,‬שלמד‬ ‫"ֵזֵ ֶ‬ ‫כל הסברים ‪ -‬אבל עכשיו שטעמת את הטעם הטוב‬ ‫כתובה בתורה‪ ,‬שבהן לא למדתי את תורת השם‪.‬‬ ‫איתך חומש ורש"י במחנה העקורים‪ ,‬וכפי שאמרת‬ ‫של הקביעות‪ ,‬על כל קשייה ועם כל אתגריה‪ ,‬יודע‬ ‫בהיתי בו בהיית אוטם כשהסבירני את פסוקי‬ ‫החזיר אותך לחיים בכל המובנים‪ ,‬מי הוא היה?"‬ ‫אתה לא פחות ממני שאסור לוותר עליה‪ ,‬בין אם‬ ‫הפרשה‪ ,‬פרשת בהעלותך‪ ,‬אולם נשמתי העייפה‬ ‫התחלת בה לשמה ובין אם מתוך שלא לשמה באת‬ ‫הרגישה כיצד מזדלפים עליה מים קרים‪ .‬למחרת‬ ‫"שאלה טובה‪ ,‬נחמן‪ .‬חיכיתי שתשאל את‬ ‫אחרי תפילת שחרית שוב למדנו חומש ורש"י‪ ,‬וכן‬ ‫לכדי לשמה‪ ,‬ומה לך אם שילמתי או לא שילמתי‬ ‫השאלה הזאת‪ .‬בפרט שאתה קרוי על שמו"‪ ,‬חייך‬ ‫למחרתיים‪ .‬לא יותר מזה‪ .‬לא גמרא ולא משנה‪.‬‬ ‫לפלוני שילמד איתך‪ ,‬ומה בכך? כלום תאבד את‬ ‫ייֶדע בלאּוּת‪ ,‬מסיים להניח על ידיו את‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫כמו אותם מורעבים שאכלו קמצוצים של אוכל‬ ‫עולמך הטוב שהחלת לראות בחייך בגלל שלא‬ ‫חמשת הכרכים כמגדל תלפיות‪.‬‬ ‫סיפרתי לך שמקבל שמעון פוזנון דמים תמורת‬ ‫כדי לא להזיק לעצמם במעיים‪ ,‬כך למד הוא‬ ‫"אני?"‬ ‫שמירת הקביעות איתך? אם אני‪ ,‬אוד מוצל מאש‬ ‫עמדי קמעא‪ ,‬ושחררני לנפשי‪ .‬עוד תלאות רבות‬ ‫ייֶדע של אבא שלך"‪,‬‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫"אותו יהודי היה ֶ‬ ‫שבור ומרוסק‪ ,‬זכיתי להיבנות מחדש לגמרי רק‬ ‫עברתי‪ ,‬ואותו יהודי עשה חיל עם עוד נפשות‪,‬‬ ‫התיישב ראש הישיבה על כיסאו ונאנח‪" ,‬השווער‬ ‫בזכות אותה קביעות של כל יום תמיד‪ ,‬קל וחומר‬ ‫ולא היה פנוי להיות רק עמדי‪ ,‬אזי למדתי לבדי‪,‬‬ ‫בכל יום ויום‪ ,‬היכן שהייתי‪ ,‬הן במחנות העקורים‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬רבי נחמן שובייצר זיכרונו לברכה‪ .‬הוא היה‬ ‫חולה וחלוש בגלל מה שעבר במלחמה ולא זכה‬ ‫"‪ ...‬יש ימים‬ ‫והן בנדודים במדינות‪ ,‬והן בשבועות באניית‬ ‫המעפילים‪ ,‬ובחודשי הגלות בקפריסין‪ ,‬לא עזבתי‬ ‫לשרוד הרבה זמן‪ .‬בערך שנה אחרי סיום המלחמה‪,‬‬ ‫שהלימוד ממש‬ ‫את החומש ולא נטשתי את הרש"י‪ .‬כשהיה אותו‬ ‫תוך כדי לימוד חומש ורש"י הוא החזיר את נשמתו‬ ‫ארוך עם הרבה‬ ‫יהודי לצידי‪ ,‬למדנו יחדיו‪ ,‬וכשנדד לעיסוקיו‬ ‫לבוראה‪ ,‬כשהוא עטור טלית ותפילין‪ .‬מצאתי‬ ‫חומר ויש ימים‬ ‫החשובים‪ ,‬למדתי לבדי‪.‬‬ ‫אותו כשפניו דבוקים בדפי החומש והרש"י"‪.‬‬ ‫"אז הוא נשאר בחיים שנה אחת רק כדי להחזיר‬ ‫שהלימוד קצר‪ ,‬אני‬ ‫מה אומר ומה אדבר‪ ,‬הן זקנתי ולא אחיה לעולם‪,‬‬ ‫נחמן‪ ,‬ויודע אני מן הסתם שיכתבו עליי הספדים‬ ‫אותך לחיים"‪ ,‬מלמל נחמן‪" ,‬ואחרי שהוא השיג‬ ‫זוכר את הלימוד‬ ‫וירבו בדברי שבח‪ ,‬נּוּ‪ׁׁ ,‬שֹוֹ ין‪=[ ,‬נו‪ ,‬מילא] למעלה‬ ‫את המטרה הוא סיים את תפקידו בעולם‪ .‬הוא‬ ‫של עליית שישי‬ ‫בשמיים יודעים את האמת ולא מתרגשים מנאומי‬ ‫ניצל במלחמה כדי להציל אותך"‪.‬‬ ‫בפרשת כי תבוא‪,‬‬ ‫הספד‪ .‬אבל לך אומר את האמת האמיתית‬ ‫ייֶדע‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫נחמן'ֶקה צדיק"‪ ,‬הניף ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫"וגם אותך‪,‬‬ ‫כמעט התפוצצתי‬ ‫שלא אמרתיה עד כה לאיש‪ :‬אותו שיעור של‬ ‫אצבע לכיוונו של הנין שחזר אל כיסאו‪ ,‬וכמו תוך‬ ‫חומש ורש"י קבוע‪ ,‬יום אחרי יום בכל מצב‪ ,‬הוא‬ ‫לחתיכות מרוב‬ ‫שהעמידני בכל יום מחדש על הרגליים‪ ,‬הוא‬ ‫ייֶדע לשידת המגירות‬ ‫הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫כדי דיבורו רכן ֶ‬ ‫הניידת שניצבה אצל כיסאו‪ ,‬פתח את המגירה‬ ‫שהייתי צריך‬ ‫שהחזירני לעולם התורה‪ ,‬הוא שהשיבני להיכל‬ ‫העליונה ושלח ידו פנימה לשלות מתוכה פתק‪.‬‬ ‫להחזיק את עצמי‬ ‫הלימוד‪ ,‬הוא ששמרני שלא אמעד ולא אתייאש‬ ‫ולא אפול חלילה לתהומות רבה שחורות משחור‬ ‫נחמן'ֶקה"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫"שלוש־מאות ושתיים‪ ,‬ליד הדלת‪,‬‬ ‫על מקום אחד‪"...‬‬ ‫שהיו פרושות למרגלותיי הן בתקופה הראשונה‬ ‫"לא הבנתי"‪.‬‬ ‫אחרי סיום המלחמה והן בשנים שאחריהן‪.‬‬ ‫"זה מספר החדר שלך בפנימייה של הישיבה שלנו‪.‬‬ ‫בן בנו של קל וחומר שאתה‪ ,‬נחמן‪ ,‬שכישרונות‬ ‫אותו יהודי‪ ,‬שתלמיד חכם מופלג היה‪ ,‬לימדני‬ ‫המיטה ליד הדלת‪ ,‬היא שלך‪ .‬יש לך גם מקום מוכן‬ ‫ברוכים ומבורכים לך מאז ומעולם‪ ,‬לצד האתגרים‬ ‫לדייק בכל מילה ומילה ברש"י ולהבין כי עומקים‬ ‫בבית המדרש כמובן ובחדר האוכל‪ .‬יראו לך הכול‪.‬‬ ‫העומדים בפניך‪ ,‬שתוכל לבנות על היסודות האלו‬ ‫עמוקים ספונים וטמונים בדבריו ואיש תבונות‬ ‫תתארגן בלילה עם מה שאתה צריך‪ ,‬ותבוא מחר‬ ‫את ארמון חייך המאיר לארץ ולדרים עליה‪ .‬אתן‬ ‫ידלנה‪ ,‬והלימוד הזה היה אבן הפינה וסלע הבינה‬ ‫במשך היום‪ .‬הצוות מחכה לך"‪.‬‬ ‫לך את החומש שלי‪ ,‬את החומש העתיק שבו אני‬ ‫לכל מה שנבנה עליו בשנים אחריו‪ .‬נחמן‪ַַ ,‬מיין‬ ‫לומד כבר עשרות שנים חומש ורש"י‪ ,‬קח אותו‬ ‫ִִקינד‪ ,‬מאחורי כל הְׁש� ְ ֶֶטעֶלֶ ע [=משרה] של הראש‬ ‫"אבל אני‪"...‬‬ ‫עכשיו ממני כדורון הוקרה אישי ממני אליך‪ ,‬את‬ ‫ישיבה‪ ,‬מאחורי כל התורה שזכיתי ללמוד וללמד‬ ‫"ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ‪ .‬בלי אבל‪ ,‬נחמן זיסער‪ .‬בחור‬ ‫כל חמשת הכרכים אתן לך‪ ,‬כהוקרה וכאמונה‬ ‫בעשרות השנים למאות תלמידים ברוך השם‪,‬‬ ‫שקרוב לשנה שלמה לומד בכל יום ויום את‬ ‫בכוחך‪ ,‬כחוליית זהב נוספת בשרשרת הדורות‬ ‫ומתחת לכל ההילה שמקיפה את מעמדי היום‪,‬‬ ‫החומש עם הרש"י‪ ,‬אני סומך עליו בעיניים‬ ‫נחמן'ֶקה‬ ‫ֶ‬ ‫שמחברת אותך אליי‪ ,‬לך בכוחך זה‪,‬‬ ‫טמונה אותה קביעות נצחית בחומש ורש"י שלא‬ ‫עצומות‪ .‬מניסיון אני יודע את זה‪ ,‬עדיך לגדולות‪,‬‬ ‫ִזִ ֶיֶסער [=מתוק]‪ ,‬לך בכוח הקביעות‪ ,‬כוח התורה‪,‬‬ ‫משתי ממנה אפילו לא ליום אחד מאז שהתחלנו‬ ‫נחמן‪ .‬אני לא אומר סתם‪ .‬מהניסיון שלי אני‬ ‫כוח ההבנה‪ ,‬כוח ההתמדה‪ ,‬ותושיע את עצמך‪ ,‬ולא‬ ‫בה ועד היום אני מסתגר בכל יום כדי לשמור עליה‬ ‫מדבר‪ .‬האמן לי"‪.‬‬ ‫רק את עצמך"‪.‬‬ ‫מכל משמר ויהי מה‪.‬‬ ‫דמעות שקופות‪ ,‬רותחות ונוצצות‪ ,‬הופיעו על‬ ‫ראש הישיבה הקשיש הגאון רבי ישעיהו־שלמה‬ ‫ייֶער ִִקינד [=בני היקר]‪ ,‬אם לא‬ ‫נחמן‪ַַ ,‬מיין ַַט ֶ‬ ‫ייֶדע‪ ,‬משתקפות ביהלומי‬ ‫לֶטער־ֵזֵ ֶ‬ ‫הֶע ֶ‬ ‫קלסתרו של ֶ‬ ‫בעלגשסקי שליט"א נעמד ממקומו‪ ,‬הניח את‬ ‫היית מרגיש את הטעם הטוב של אותה קביעות‪,‬‬ ‫דמעותיו המזרזפות של נחמן‪ ,‬מבקשות להיבלע‬ ‫המגבת על מסעד הכיסא וצעד אל הארון‪ ,‬שלף‬ ‫הייתי יכול לשבת עמך כל הלילה ולהסביר לך את‬ ‫בהתייפחותו החרישית‪.‬‬ ‫משם כרך אחרי כרך‪ ,‬כבדים הם ודפיהם בלויים‪,‬‬ ‫המעלות המבורכות שיש בה‪ ,‬ורבות הן‪ ,‬ולא היית‬ ‫‪71‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫בס"ד‬ ‫כל‬ ‫העולם‬ ‫נברא‬ ‫ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫ומה אתה עושה‬ ‫בשבילך?‪...‬‬ ‫מּוָסָף ְיְָלִָדִים ְוְֹנַֹעַר‪:‬‬ ‫ו ְׁשִּנ ַנְּתָם‬ ‫לְבָנ ֶיך ָ‬ ‫תשרי‬ ‫תשפ"ז‬ ‫מיֻחָד‬ ‫מ ַרּג ֵׁש ּבִ ְ‬ ‫מ ַרּתֵק ּו ְ‬ ‫ּתֹכ ֶן ְ‬ ‫הּג ִילָאִים‬ ‫לְכ ָל ַ‬ ‫‪ִ 74‬רּבָה‬ ‫ּט ַר ְקל ִין‬ ‫ּב ְ‬ ‫ַ‬ ‫מ ַרּג ֵׁש‬‫סִּפּור ְ‬ ‫מתִי‬ ‫צ ָ‬ ‫ע ְ‬ ‫וְ ָ‬ ‫‪ 76‬יְלָדִים‬ ‫ּפרִים‬ ‫ס ְ‬‫מ ַ‬ ‫ְ‬ ‫רֵָאיֹון‬ ‫מְׁשֹובֵב‬ ‫ל ֵב‬ ‫‪ּ 79‬ג ַם‬ ‫מּטְרֹוי ֶׁש‬‫‪ִ 80‬‬ ‫ַאּתָה‬ ‫מחַת‬ ‫ׂשִ ְ‬ ‫מיְז ָא‬ ‫וְעַד‬ ‫ו ֶו ְר ַ‬ ‫י ָכֹול!‬ ‫ּברֵאׁשִ ית‬‫ְ‬ ‫‪ 82‬חִּדּודֵי‬ ‫ּתֹורָה‬ ‫מ ַרּתֵק‬‫מּסָע ְ‬ ‫עקְבֹות‬ ‫ַ‬ ‫ּבְ ִ‬ ‫תחָלֹות‪,‬‬‫ה ְ‬ ‫ּכ ָל‬ ‫ה ַ‬‫ַ‬ ‫קַּלֹות‪...‬‬ ‫מלְהִיב!‬ ‫קֹומִיקְס ַ‬ ‫ׁשַ עֲׁשּועִים‬ ‫קֹורֹות חַּי ָיו‬ ‫ׁשֶל רַׁשִ"י‬ ‫וְחִידֹונ ִים‬ ‫ּפ ָרסִים‬ ‫נֹוׂשְ אֵי ְ‬ ‫הּקָדֹוׁש‬ ‫ַ‬ ‫ַׁש� ַ ַַער ַַה ִִּט� ָיָרה‪ .‬הּוּא ִנִ ְכְ ַנַ ס ְּפ� ְ ִנִ ָיָמה‪ּּ ,‬וְנְ ִׁש� ִ ָיָמתֹוֹ‬ ‫ֶנֶ ֶֶעְצְ ָָרה‪ִִ .‬מ ָָּכ� ל ֵֵעֶבֶ ר ָנָ ְצְ צ ּּו ְְמנֹוֹ רֹוֹ ת ְְק ִִר ְיְס ַַטל‬ ‫ְְּג� דֹוֹ לֹוֹ ת‪ּּ ,‬וְכְ ֵלֵ י ָזָ ָָהב ָוָ ֶכֶ ֶֶסף ִִקְּׁש�� ְ ט ּּו ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ָָּד� ִפִ ים‪.‬‬ ‫ׁׁשּוּב ָלָ ֵצֵ את ְלְ ַַמ ָָּס� ע?" ָׁש� ָ ַַאל ַַה ַַּג� ַַּב� אי ְוְ ִִה ִִּנ� ַיַח‬ ‫ָיָ ד ּדּ ֹוֹ ֶֶאֶגֶ ת ַַעל ְְּכ� ֵֵתפֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪.‬‬ ‫"ֹלֹא ִִמ ְְּז� ַַמן ָָחַזַ ְְרָּת�ָ ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך ַַה ּּקֹוֹ ֶֶד ֶֶמת‪ ,‬עֹוֹ ד ֹלֹא‬ ‫"‬ ‫"ּבֹוֹ א ֵּת�ֵ ֵׁש� ֵ ב‪ ,‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ַּ ,‬ת�ַ ֲֲע ֶֶׂש� ה ְְּב� ָָרָכָ ה‬ ‫ּ‬ ‫ִִה ְְסַּפ� ַ ְְקָּת�ָ ְלְ ִִה ְְתאֹוֹ ֵׁש� ֵ ׁׁש‪"...‬‬ ‫ְְּב� ֵצֵ ל קֹוֹ ָָר ִִתי"‪ .‬רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ הֹוֹ ִבִ יל אֹוֹ תֹוֹ ַלַ ֲֲח ַַדר‬ ‫"ִאם ָצָ ִִר ְיְך‪ַ ,‬נַ ֲֲע ֶֶׂש� ה‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֹלֹא ִִה ֵֵּס� ס‪ִ .‬‬ ‫ָָהאֹוֹ ְְר ִִחים‪ָׁ ,‬ש� ָ ם ִִחּכּ ּּו ַַעל ַַהֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ַַקְנְ ַַקן ֵּת�ֵ ה‬ ‫ֹזֹאת"‪ָָ ,‬עָנָ ה ִִּב� ְנְ ִִח ׁיׁשּוּת ְוְ ִִה ֵֵּד� ק ֶֶאת ֲֲחגֹוֹ ָָרתֹוֹ ‪.‬‬ ‫ַַחם ְוְ ע ּּוִגִ ּּיֹוֹ ת ְּפ� ְ ִִריכֹוֹ ת‪ֵׁ" .‬ש� ֵ ב‪ֹּ ,‬ת� ֹאַכַ ל ַַמֶּׁש�� ֶ הּוּ"‪,‬‬ ‫"ֲאָבָ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ְְ ,‬מ ֻֻד ָָּב� ר ִִּב� ְנְ ִִס ָיָעה‬ ‫ֲ‬ ‫"ַא ַַחר‬ ‫הּוּא ִִסֵּמ�ֵ ן לֹוֹ ַַעל ֻֻּכ� ְְר ַַסת ְְק ִִטיָפָ ה נֹוֹ ָָחה‪ַ .‬‬ ‫ֲֲא ֻֻר ָָּכ� ה ּו ַַּמִּת�ִ יָׁש� ָ ה ַַעד ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה ָָה ְְרחֹוֹ ָָקה!"‬ ‫ָָּכ� ְְך ְְּכ� ַַדאי ֶׁש� ֶ ָּת�ָ נּו ַַּח ְְמ ַַעט ַַּב� ֶֶח ֶֶדר ַַהְּפ� ְ ִנִ ִיִמי ַַעד‬ ‫ִִה ְְד ִִּג� ׁיׁש ַַה ַַּג� ַַּב� אי‪" .‬א ּּוַלַ י ְנְ ַַח ֶֶּכ� ה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָיָ ִִמים ַַעד‬ ‫ֶׁש� ֶ ַּת�ַ ְְת ִִחיל ַַהְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה ְְּב� ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת"‪.‬‬ ‫ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְתאֹוֹ ֵׁש� ֵ ׁׁש ֵֵמ ַַהַּמ�ַ ָָּס� ע?"‪.‬‬ ‫"ָהע ּּוִגִ ּּיֹוֹ ת ְְמֻצֻ ָָּי� נֹוֹ ת‪ִ ,‬יִ יַׁש� ַ ר ֹּכ� ַַֹח"‪ ,‬הֹוֹ ָָדה ר'‬ ‫ָ‬ ‫"ַהְלְ ַוַ אי ְוְ ָיָ ֹכְֹלְ נ ּּו ְלְ ַַחּכּ ֹוֹ ת"‪ֶ ,‬נֶ ֱֱאָנָ ח ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ְלְ ַַא ַַחר ֶׁש� ֶ ֵֵּב� ֵֵרְך ְְּב� ָָרָכָ ה‬ ‫ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְוְ ִנִ ְׁש� ְ ַַען ַַעל ִִקיר ָָה ֶֶאֶבֶ ן ָָה ָָר ָָחב‪ְְּ " .‬ב� ֵנֵ י‬ ‫ַַא ֲֲחרֹוֹ ָנָ ה ֹלֹא ָּפ� ָ ָנָ ה ִלִ יֹׁש� ֹן‪ָָ .‬הָיָ ה ֶזֶ ה ֶֶע ֶֶרב ַׁש� ַ ַַּב� ת‬ ‫ְיְר ּּוָׁש� ָ ַלַ ִיִם ְׁש� ְ רּוִּיִים ַַּב� ֲֲעִנִ ּּיּוּת נֹוֹ ָָר ָָאה‪ָָּ .‬כ� ל יֹוֹ ם‬ ‫ֹק ֶֶֹד ׁׁש‪ְ ,‬וְ ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֶֶה ְְע ִִּד� יף ְלְ ַנַ ֵֵּצ� ל ֶֶאת‬ ‫ֶׁש� ֶ חֹוֹ ֵלֵ ף ְלְ ֹלֹא ְּת�ְ ִִמיָכָ ה ָָעלּוּל ְלְ ָָהִבִ יא ִִא ּּתֹוֹ ָָאסֹוֹ ן‪.‬‬ ‫ַַה ְְּז� ַַמן ְלְ ִלִ ּּמּוּד‪ .‬הּוּא ָלָ ַַקח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ‪ָ ,‬יָ ָצָ א‬ ‫ֵֵאין ָלָ נ ּּו ְזְ ַַמן ְלְ ַבַ ְזְ ֵֵּב� ז‪ֲֲ .‬אִנִ י יֹוֹ ֵצֵ א ַלַ ֶֶּד� ֶֶר ְְך ִִמ ָָּי�ד"‪ .‬הּוּא‬ ‫ֶֶאל ַַה ְְּט� ַַר ְְקִלִ ין ַַה ָָּג� דֹוֹ ל‪ִִ ,‬ה ְְתַיַ ֵּׁש�� ֵ ב ַַעל ֻֻּכ� ְְר ָָסה נֹוֹ ָָחה‬ ‫ָָא ַַרז ִּת�ִ יק ָָק ָָטן‪ִ ,‬נִ ְפְ ַַרד ִִמ ְְּב� ֵנֵ י ִִמְׁש� ְ ַּפ� ַ ְְח ּּתֹוֹ ְוְ ָיָ ָצָ א‬ ‫ְוְ ִִה ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י ְְּב� ִנִ ּּגּוּן ָׁש� ָ ֵֵקט‬ ‫ְלְ ַַמ ָָּס� ע ָָאֹר ְְֹך ּו ְְּמ ַַע ֵֵּי�ף ְְּב� ַַר ָָּכ� בֹוֹ ת ּּוָבָ ֳֳאִנִ ּּיֹוֹ ת ְלְ ֵֵעֶבֶ ר‬ ‫ְוְ ָנָ ִִעים‪.‬‬ ‫ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה ָָה ְְרחֹוֹ ָָקה‪.‬‬ ‫ִִעם ִִס ּּיּוּם ַַה ִִּל� ּּמּוּד הּוּא ָָסַגַ ר ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪,‬‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִִה ִִּג� ַיַע סֹוֹ ף סֹוֹ ף ַלַ ַַּי� ַַעד‪ִִ ,‬ח ְְּכ� ָָתה לֹוֹ ַַהְפְ ָּת�ָ ָָעה‬ ‫ְוְ ֵֵעיָנָ יו ִנִ ְְמְׁש� ְ כ�ּו ְלְ ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַה ֶֶח ֶֶדר‪ָׁ .‬ש� ָ ם‪ַַ ,‬מָּמ�ָ ׁׁש‬ ‫ְְּב� ַׁש� ַ ַַער ָָה ִִעיר‪ִִּ :‬כ� ְְר ָָּכ� ָָרה ְְמֹפ ֶֶֹא ֶֶרת ֲֲעׂשׂ ּּוָיָ ה ֵֵעץ‬ ‫ְלְ ַיַ ד ַַה ֻֻּכ� ְְר ָָסאׂוׂת‪ָָ ,‬ע ַַמד ֻׁש� ֻ ְלְ ָָחן ְְמ ָֻיָֻחד ָָעׂשׂ ּוּי ָזָ ָָהב‬ ‫ֵֵּכ� ֶֶהה ּו ַַּמְבְ ִִריק ֶנֶ ֶֶעְצְ ָָרה ְלְ ָיָ דֹוֹ ‪ֵֵ .‬מ ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרה ָיָ ַַרד‬ ‫ָָטהֹוֹ ר‪ַַ .‬הֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ָָהָיָ ה ְְמֻכֻ ֶֶּס� ה ְְּב� ַַמָּפ� ָ ה ְיְֵפֵ הִפִ ָָּי�ה‪,‬‬ ‫ָָא ָָדם ָלָ בּו ּׁׁש ַַּב� ֲֲחִלִ יָפָ ה ְָיְָק ָָרה ְוְ ַַעל ָּפ� ָ ָנָ יו ִִח ּּיּו ְְּך‬ ‫ֲֲאָבָ ל ְְּב� ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַהַּמ�ַ ָּפ� ָ ה ָָע ַַמד ֵֵחֶפֶ ץ ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ִנִ ְְר ֶֶאה‬ ‫ֹאׁש ַַה ְְּק� ִִה ָָּל� ה‬ ‫ָָר ָָחב‪ָָ .‬הָיָ ה ֶזֶ ה ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ‪ֹ ,‬ר ׁ‬ ‫ֹלֹא ָָק ׁׁשּוּר ַַּב� ֲֲעִלִ יל ַלַ ַּת�ַ ְפְ אּו ָָּרה ַַה ְְמֹפ ֶֶֹא ֶֶרת‬ ‫ַַהְּמ�ְ קֹוֹ ִִמית‪.‬‬ ‫ִִמ ָָּס� ִבִ יב‪.‬‬ ‫" ָָּב� רּו ְְּך ַַה ָָּב� א!" ִִק ֵֵּב� ל ֶֶאת ָּפ� ָ ָנָ יו‪" .‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫"ָמה עֹוֹ ָָׂש� ה‬ ‫"מ ּּוָזָ ר"‪ִִ ,‬ה ְְר ֵֵהר ְלְ ַַעְצְ מֹוֹ ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקט‪ָ .‬‬ ‫ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ִִ ,‬ח ִִּכ� ינ�ּו ְלְ ָָך ְזְ ַַמן ַַרב‪ּּ .‬בֹוֹ א‪ֲֲ ,‬עֵלֵ ה ַַעל‬ ‫ֹּפ� ֹה ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְזְ כ ּּוִכִ ית ְיְָׁש� ָ ָנָ ה‪ְְ ,‬סדּו ָָּקה ּּוְׁש� ְ בּו ָָּרה?"‬ ‫ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרה‪ְ ,‬וְ ִנִ ַַּס� ע ַַהְיְֶׁש� ֶ ר ְלְ ֵבֵ ִיִתי ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ּּת ּּוַכַ ל‬ ‫הּוּא ָָּב� ַַחן ׁׁשּוּב ֶֶאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת‪ְְּ .‬ב� ַַת ְְחִּת�ִ ָיָת ּּה‬ ‫ָלָ נּו ַַּח ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך"‪.‬‬ ‫ִנִ ְׁש� ְ ֲֲאר ּּו ִִס ָיָמִנִ ים ֶׁש� ֶ ל נֹוֹ ֵזֵ ל ָָאֹדֹם ָָּד� ִבִ יק‪ .‬הּוּא‬ ‫"ּתֹוֹ ָָדה ַַר ָָּב� ה ְלְ ָָך‪ָָ ,‬אדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ "‪ִִ ,‬ח ֵֵּי� ְְך ֵֵאָלָ יו‬ ‫ּ‬ ‫ִִח ָָּכ� ה ֶׁש� ֶ ַַא ַַחד ַַה ְְמָׁש� ָ ְְר ִִתים ַיַ ֲֲעֹבֹר ְלְ ָיָ דֹוֹ ְוְ ִִסֵּמ�ֵ ן לֹוֹ‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְְּב� ֹחֹם ְוְ ִִה ְְתַיַ ֵּׁש�� ֵ ב ַַעל ַַה ּּמֹוֹ ָׁש� ָ ב‬ ‫"ְסִלִ ָיָחה‪ֶֶ ,‬אְפְ ָׁש� ָ ר ִלִ ְׁש� ְ ֹאֹל אֹוֹ ְְתָךָ‬ ‫ְלְ ִִה ְְת ָָק ֵֵרב‪ְ .‬‬ ‫"ַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך ָָאֵכֵ ן ָָה ְָיְָתה ֹלֹא ְּפ� ְ ׁׁשּו ָָּטה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל‬ ‫ָָה ַַר ְְך‪ַ .‬‬ ‫ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה?" ָלָ ַַח ׁׁש ְלְ ֶֶעְבְ רֹוֹ ‪.‬‬ ‫ַַהֹּכ� ֹל ְְּכ� ַַדאי ְלְ ַַמ ַַען ַַהַּמ�ַ ָָּט� ָָרה"‪.‬‬ ‫" ְְּב� ַוַ ַַּד� אי‪ֲֲ ,‬אדֹוֹ ִנִ י‪ַַ .‬מה ִּת�ִ ְְרֶצֶ ה ָלָ ַַד ַַעת?" ָָעָנָ ה‬ ‫ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרה ָָּד� ֲֲה ָָרה ָָּב� ְְרחֹוֹ בֹוֹ ת ַַעד ֶׁש� ֶ ֶֶּנ� ֶֶעְצְ ָָרה מּוּל‬ ‫ִִט ָיָרה ֲֲעָנָ ִִקית ַַּב� ֲֲעַלַ ת ִִמְגְ ָָּד� ִלִ ים ְְּג� בֹוֹ ִִהים‪.‬‬ ‫ִִר �ָּבָה‬ ‫ַַה ְְמָׁש� ָ ֵֵרת ְְּב� ִנִ ימּוּס‪.‬‬ ‫ְׁש� ְ ֵנֵ י ְְמָׁש� ָ ְְר ִִתים ְצְ ִִע ִיִרים ָָרצ ּּו ִִמ ָָּי� ד‪ָּ ,‬פ� ָ ְְתח ּּו‬ ‫"ָמה עֹוֹ ָָׂש� ה ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְמֻלֻ ְכְ ֶלֶ ֶכֶ ת ְוְ ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה‬ ‫ָ‬ ‫ֶֶאת ַַה ְְּד� ָלָ תֹוֹ ת ַַה ְְמֻגֻ ָָּל� פֹוֹ ת ְְּב� ָזָ ָָהב ְוְ ִִסְּי�ְע ּּו‬ ‫ַַהֹּז�ֹאת ָָּכ� אן‪ְְּ ,‬ב� ֶֶא ְְמַצַ ע ַַה ָָּס� לֹוֹ ן ַַה ְְמֹפ ָָֹאר ַַה ֶֶּז�ה?"‬ ‫ְלְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרט�ֹו ָלָ ֵצֵ את ַַהח ּּוָצָ ה‪ .‬ר'‬ ‫"ָה ֱֱא ֶֶמת? ֲֲאִנִ י ֹלֹא יֹוֹ ֵֵד ַַע ָָמה ַַה ִִּס� ּּפּוּר ֶׁש� ֶ ָָּל� ּּה"‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ָצָ ַַעד ְְּב� ִִע ְְּק� בֹוֹ ֵֵת ֶיֶהם ְלְ ֵֵעֶבֶ ר‬ ‫"ֲאָבָ ל ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ָָּד� ָבָ ר ֶֶא ָָחד‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ָנָ בֹוֹ ְך ַַה ְְמָׁש� ָ ֵֵרת‪ֲ .‬‬ ‫ְַּטַרַ ְְק ִִלין‬ ‫�ַּב �ְ‬ ‫ִִהיא ֲֲח ׁׁש ּּוָבָ ה ִִּב� ְְמ ָֻיָֻחד ְלְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶ ְְרטֹוֹ ‪ .‬הּוּא‬ ‫ֶּב�‬ ‫ׁׁשֹוֹ ֵֵמר ָָעֶלֶ ָיָה ִִמ ָָּכ� ל ִִמְׁש� ְ ָָמר"‪.‬‬ ‫ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּוָבָ ה ַַהּזֹּוֹ ַַרק ִִס ְְק ְְרָנָ ה ֶֶאת ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫ֹֹמֶׁש� ֶ ה עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵתר‪ֲֲ .‬אָבָ ל ְְּב� ִִד ּּיּוּק ָָאז ִנִ ְכְ ַנַ ס ָָאדֹוֹ ן‬ ‫רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ַלַ ֶֶח ֶֶדר‪" .‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ַַ ,‬הַּׁש�� ַ ָָּב� ת‬ ‫ִִמ ְְת ָָק ֶֶרֶבֶ ת‪ּּ ,‬בֹוֹ א ִנִ ְצְ ַַעד ַיַ ַַחד ְלְ ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת"‪,‬‬ ‫מאת‪ :‬ש‪ .‬מנדל‬ ‫ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?‬ ‫ָמָָרָן ַהֵַּב �ֵית יֹוֵֹסֵף ָָקַב ַע ֲה ֲָלָָכ ָה‬ ‫ֶֶאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה‬ ‫ְלְדֹוֹרֹוֹת ְּב ְ �ִדִיֵנֵי �ְׁשְַנִַי ִם ִמִ ְְקָרָא ְוְֶאֶָחָד‬ ‫עֹוֹ ד ִִה ְְקַּפ� ַ ְְדִּת�ִ י‬ ‫ִִהְזְ ִִמין אֹוֹ תֹוֹ ְלְ ִִהְצְ ָָט ֵֵרף ֵֵאָלָ יו‪.‬‬ ‫ַּתְרְּג ּּוּם‪ִ" :‬אִם ָלַָמַד ַהַָּפ�ָָר �ָָׁשָה ְּב ְ �ֵפֵרּוּׁשׁ‬ ‫�ַ‬ ‫ְוְ ַַה ְְּד� ִבִ ָיָקה ַַהֹּז�ֹאת‪ְ ,‬וְ ֶֶה ֱֱחַזַ ְְקִּת�ִ י‬ ‫ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּתֹוֹ ָָרה‬ ‫" ָָּב� רּו ְְּך ַַה ָָּב� א!"‬ ‫אֹוֹ ָָת ּּה ַַּב� ָָּי�ד"‪.‬‬ ‫ַּתְרְּג ּּוּם‪ִ .‬ו ִיֵרֵא‬ ‫ַר �ִַׁשִ"י‪ָ ,‬חָׁשּׁוּב ְּכ ְ �מֹו ֹ �ַ‬ ‫יֹוֹ ם‪.‬‬ ‫ִִמ ֵֵּד� י‬ ‫ַּתְרְּג ּּוּם ְוְַג ַם ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ‬‫ָׁשַמִַי ִם ִי ִ ְְקָרָא �ַ‬ ‫�ָ‬ ‫"ָׁש� ָ ִלִ ַיַח ֵֵמ ֶֶא ֶֶרץ ַַהֹּק� ֶֶֹד ׁׁש!"‬ ‫"ָלָ ָּמ�ָ ה?" ָׁש� ָ ַַאל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫ָָאז‪,‬‬ ‫ֲֲאָבָ ל‬ ‫ַר �ִַׁשִ"י"‪.‬‬ ‫"ֲא ָָה ּּה‪ָ ,‬זָ ִכִ ינּוּ!"‬ ‫ֲ‬ ‫ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְְּב� ִִעְנְ ָיָ ן‪.‬‬ ‫(שולחן ערוך סימן רפ"ה)‬ ‫י‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִ ְ ַ ְלְ ִ‬ ‫ִּת�‬ ‫ַח‬ ‫ְת‬ ‫ִה‬ ‫ֶֶּכ� ֶֶסף‬ ‫ְלְ ַַה ְְרִוִ י�ַח‬ ‫ְְּב� ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת ִִק ְְּב� ל ּּו ֻֻּכ� ָָּל� ם ֶֶאת ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‬ ‫"ִה ְְסַּת�ַ ַַּכ� ְלְ ִּת�ִ י ַַעל ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה‬ ‫ִ‬ ‫ִיִיִתי ָׁש� ָ קּו ַַּע ַַאְךְ‬ ‫ְוְ ָָה ִ‬ ‫ְְּב� ָכָ בֹוֹ ד ָָּג� דֹוֹ ל ְוְ הֹוֹ ִׁש� ִ יב�ּו אֹוֹ ת�ֹו ְְּב� ָָמקֹוֹ ם ְְמֻכֻ ָָּב� ד‪.‬‬ ‫ְוְ ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ַלַ ְְחֹׁש� ֹב ַַעל ַַה ַַחִּי�ִים ֶׁש� ֶ ִִּל� י"‪ִׁ ,‬ש� ִ ֵּת�ֵ ף‬ ‫ְוְ ַַרק ּּבֹוֹ ‪ִִ ,‬הְפְ ַַס ְְקִּת�ִ י‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִִה ְְסַּת�ַ ְּי� ְָָמה ַַהְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה‪ ,‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ָָר ָָאה‬ ‫"ָא ַַמ ְְרִּת�ִ י‬ ‫רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ְוְ ִִד ְְמ ָָעה ְְק ַַט ָָּנ� ה ָיָ ְְר ָָדה ַַעל ֶלֶ ֱֱחיֹוֹ ‪ָ .‬‬ ‫אֹוֹ ְְר ִִחים נֹוֹ ָָסִפִ ים ִִמ ְְת ַַק ְְּב� ִצִ ים ִִמ ָָּס� ִבִ יב ַלַ ְְמ ָָא ֵֵר ַַח ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ‪.‬‬ ‫ְלְ ַַעְצְ ִִמי‪ִּ' :‬ת�ִ ְְר ֶֶאה ֶֶאת ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ַַה ָָּט� הֹוֹ ר ַַה ֶֶּז�ה‪ִִ .‬מְׁש� ְ ָּפ� ָ ָָחה‬ ‫ַַהֹּכ� ֹל‪ְ .‬לְ ַצַ ֲֲע ִִרי‪ָָ ,‬חִיִינ ּּו ַַּב� ַ ִיִת‬ ‫ַּב�‬ ‫ְְּכ� מ�ֹו ּּגֹוֹ ִיִים ְְּג� מּו ִִּרים‪ַַ .‬הְיְָלָ ִִדים‬ ‫הּוּא ֵֵהִבִ ין ֶׁש� ֶ ֵֵּב� יתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָּפ� ָ תּו ַַּח ִלִ ְְרָוָ ָָחה ְלְ ָכָ ל‬ ‫ְׁש� ְ ֵלֵ ָָמה חֹוֹ ֶֶסֶכֶ ת ְּפ� ְ רּו ָָּטה ִלִ ְפְ רּו ָָּטה ַַרק ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל‬ ‫ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֹלֹא ָיָ ְְדע ּּו ַַמה ֶֶּז�ה ִלִ ְְהיֹוֹ ת ְיְהּו ִִּדים"‪.‬‬ ‫ִִמי ֶׁש� ֶ ָָּצ� ִִר ְיְך‪.‬‬ ‫ַלַ ְְחֹּג� ֹג ֶֶאת ִלִ ּּמּוּד ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ֶׁש� ֶ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶּב� ן ָָח ֵֵמ ׁׁש‪ְ .‬וְ ַַאָּת�ָ ה‪,‬‬ ‫רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ? ֵיֵ ׁׁש ְלְ ָָך ֶֶּכ� ֶֶסף ְְּכ� מֹוֹ ַַהחֹוֹ ל ֶׁש� ֶ ַַעל ְְׂש� ַפַ ת ַַה ָָּי�ם‪,‬‬ ‫"ַעד ֶׁש� ֶ ָָּק� ָָרה‬ ‫רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָלָ ַַקח ְנְ ִׁש� ִ ָיָמה ֲֲע ֻֻמ ָָּק� ה ְוְ ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך‪ַ :‬‬ ‫"ִה ָָּכ� ְנְ ס�ּו ְּפ� ְ ִנִ ָיָמה ְוְ ַַת ְְר ִִּג� ׁיׁש�ּו ַַּב� ַַּב� ִיִת"‪ִִ ,‬הְזְ ִִמין ָָאדֹוֹ ן‬ ‫ִ‬ ‫ְּס�‬ ‫ְּק�‬ ‫רֹוֹ ֶ ְְרטֹוֹ ֶֶאת ַַה ְ ב ּּוָצָ ה ֶׁש� ֶ ְ ִבִ יבֹוֹ ְלְ ִִה ָָּכ� ֵנֵ ס ֶֶאל ַַה ִִּט� ָיָרה‪.‬‬ ‫ֶּב�‬ ‫ֵיֵ ׁׁש ְלְ ָָך ַַהֹּכ� ֹל! ּו ָָּמה ַַאָּת�ָ ה עֹוֹ ֶֶׂש� ה ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ּּבֹוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם?‬ ‫ַַה ָָּד� ָבָ ר ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ָָּנ� ה ַַהֹּכ� ֹל‪"...‬‬ ‫ֵֵאיֹפֹה ַַה ַַּי� ֲֲהדּוּת ֶׁש� ֶ ְְּל� ָָך?'‬ ‫ֵֵהם ִִה ְְתַיַ ְּׁש�� ְ ב ּּו ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקט ְְסִבִ יב ֻׁש� ֻ ְלְ ַַחן ַַהַּׁש�� ַ ָָּב� ת ֶֶה ָָעמּוּס‬ ‫ֶׁש� ֶ ֶֶקט ָָמתּו ַַּח ָָׂש� ַַרר ַַּב� ֶֶח ֶֶדר‪ .‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ִִּב� יט‬ ‫ְְּב� ָכָ ל טּוּב‪ְ ,‬וְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָּפ� ָ ַַתח ְְּב� ִׁש� ִ ַיַרת "ָׁש� ָ לֹוֹ ם‬ ‫ָיָ ַׁש� ַ ְבְ ִּת�ִ י ָׁש� ָ ם ַַעל ַַהִּמ�ִ ְְד ָָרָכָ ה ְְּב� אֹוֹ תֹוֹ ְְרחֹוֹ ב‪ּּ ,‬וְכְ מֹוֹ רּו ַַּח‬ ‫ְְּב� רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ְְּב� ַַמ ָָּב� ט ִִמְׁש� ְ ַּת�ַ ֵּת�ֵ ף‪ְ ,‬וְ ַַה ָָּל� ה ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך‪ֹּ" :‬ב� ֶֶֹקר‬ ‫ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם"‪.‬‬ ‫ִִמָּמ�ָ רֹוֹ ם ָנָ ָָחה ָָעַלַ י‪ ,‬רּו ַַּח ָָט ֳֳה ָָרה ּו ְְּת ׁׁש ּּוָבָ ה‪ָָּ .‬ב� ִכִ ִיִתי‬ ‫ֶֶא ָָחד ָצָ ַַע ְְדִּת�ִ י ְלְ ַיַ ד ַַא ַַחד ַַהִּמ�ִ ְפְ ָָעִלִ ים ֶׁש� ֶ ִִּל� י‪ּּ ,‬וְלְ ֶפֶ ַַתע‬ ‫ְְּב� ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ ָָעה ֲֲא ֻֻר ָָּכ� ה‪ָָּ .‬כ� ל ִזִ ְכְ רֹוֹ נֹוֹ ת ַַה ַַּי� ְלְ דּוּת ֶׁש� ֶ ִִּל� י‬ ‫ָׁש� ָ ַַמ ְְעִּת�ִ י קֹוֹ ל ֶֶּב� ִכִ י ָָחָזָ ק ְְמֹאֹד ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ָָה ְְרחֹוֹ ב‪ַַ .‬ה ֵֵּל� ב‬ ‫ְְּב� ַַמ ֲֲהַלַ ְְך ַַה ְְּס� עּו ָָּדה ָָהֹאֶֹכֶ ל ָָהָיָ ה ְְמֻׁש� ֻ ָָּב� ח ְוְ ָָה ֲֲאִוִ ָיָרה ָָה ְָיְָתה‬ ‫– ַַהַּׁש�� ַ ָָּב� תֹוֹ ת ִִעם ַַא ָָּב� א‪ַַ ,‬ה ַַח ִִּג� ים ְוְ ַַהְּת�ְ ִפִ ּּלֹוֹ ת‪ִ ,‬לִ ּּמּוּד‬ ‫ַַהְיְהּו ִִּדי ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָָקם ְלְ ַַחִּי�ִים‪ַַ ...‬ה ֶֶּב� ִכִ י ַַהָּׁש�� ָ בּוּר ִזִ ְְעַזַ ע‬ ‫ְְׂש� ֵֵמ ָָחה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֹלֹא ִִהְצְ ִלִ ַיַח ְלְ ַַהְפְ ִִסיק‬ ‫ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַה ְְמַלַ ֵּמ�ֵ ד ַיַ ַַחד ִִעם ַַה ֲֲחֵבֵ ִִרים‪ַַ ,‬הְּפ� ְ סּו ִִּקים‬ ‫אֹוֹ ִִתי ְוְ ִִה ְְס ּּתֹוֹ ַבַ ְבְ ִּת�ִ י ֲֲאחֹוֹ ָָרה‪ִ ,‬לִ ְְראֹוֹ ת ַַמה ָָּק� ָָרה‪ְ .‬וְ ָָאז‬ ‫ְלְ ִִה ְְסַּת�ַ ֵֵּכ� ל ַַעל ָָּד� ָבָ ר ֶֶא ָָחד‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ָָּנ� ַצַ ץ ֵֵאָלָ יו ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ַַה ֶֶח ֶֶדר‬ ‫ַַה ְְּק� דֹוֹ ִׁש� ִ ים ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ַַּנ� ְנְ ִּת�ִ י ְְּב� ַַעל ֶּפ� ֶ ה – ַַהֹּכ� ֹל ָָחַזַ ר ֵֵאַלַ י ְְּב� ַבַ ת‬ ‫ָָר ִִא ִיִתי אֹוֹ תֹוֹ ‪ַַּ :‬ב� ִּפ� ִ ָָּנ� ה‪ָ ,‬יָ ַׁש� ַ ב ֶיֶ ֶלֶ ד ְיְהּו ִִּדי ָָק ָָטן ְְּב� ָיָ דֹוֹ‬ ‫ַַה ָָּג� דֹוֹ ל‪ַַ :‬ה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְּס� דּו ָָּקה‪ָָ .‬מה ַַה ִִּס� ּּפּוּר ָָהעֹוֹ ֵֵמד‬ ‫ַַא ַַחת‪ַַ .‬ה ִִּנ� יצֹוֹ ץ ַַהְיְהּו ִִּדי ֶׁש� ֶ ִִּל� י ִנִ ְְדַלַ ק ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש‪.‬‬ ‫ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְׁש� ְ בּו ָָּרה ְוְ הּוּא ּּבֹוֹ ֶכֶ ה ָָמרֹוֹ ת‪ָ' .‬לָ ָּמ�ָ ה ַַאָּת�ָ ה‬ ‫ֵֵמ ֲֲאחֹוֹ ֶֶר ָיָה? ּו ַַּמה ִִהיא עֹוֹ ָָׂש� ה ָָּכ� אן ְְּב� תֹוֹ ְְך ָָּכ� ל ַַהְּפ� ְ ֵֵאר?!‬ ‫ַַק ְְמִּת�ִ י ְוְ ָָהַלַ ְכְ ִּת�ִ י ַַהְיְֵׁש� ֵ ר ְלְ ֵבֵ יתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרב ָָה ִִעיר ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י‬ ‫ּּבֹוֹ ֶכֶ ה‪ֶ ,‬יֶ ֶלֶ ד?' ָׁש� ָ ַַאְלְ ִּת�ִ י אֹוֹ תֹוֹ ‪.‬‬ ‫ְְּב� ִִס ּּיּוּם ַַה ְְּס� עּו ָָּדה ִִה ְְתרֹוֹ ֵֵמם ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִמְּמ�ְ קֹוֹ מֹוֹ ‪.‬‬ ‫ֻֻּכ� ִִּל� י ּדּ ֹוֹ ֵֵמ ַַע‪ָָ .‬ה ַַרב ִנִ ְְד ַַהם ְּת�ְ ִִח ָָּל� ה ִלִ ְְראֹוֹ ת ֶֶאת ֶֶה ָָעִׁש� ִ יר‬ ‫ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ִִה ְְסַּת�ַ ֵֵּכ� ל ַַעל ַַה ְְּב� ָגָ ִִדים ַַה ְָיְָק ִִרים ֶׁש� ֶ ִִּל� י ְוְ ִִה ְְת ַַּכ� ֵֵּו� ץ‪.‬‬ ‫" ַַׂש� ְְמִּת�ִ י ֵלֵ ב ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ֶּׁש�� ֶ ה ּּו ַַמ ְְט ִִריד אֹוֹ ְְת ָָך‪ ,‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫ַַה ָָּג� דֹוֹ ל עֹוֹ ֵֵמד ְְּב� ֶפֶ ַַתח ֵֵּב� יתֹוֹ ּוּבֹוֹ ֶכֶ ה‪ִִ .‬סַּפ� ַ ְְרִּת�ִ י לֹוֹ ַַהֹּכ� ֹל‪,‬‬ ‫ִיִיִתי ִנִ ְְר ָָאה לֹוֹ ּּגֹוֹ י ָָּג� מּוּר‪.‬‬ ‫ַַּכ� ִִּנ� ְְר ֶֶאה ָָה ִ‬ ‫ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ַַ .‬הֹּכ� ֹל ְְּב� ֵֵס ֶֶדר?" ָׁש� ָ ַַאל ִִּב� ְְרִגִ ׁיׁשּוּת‪" .‬א ּּוַלַ י ִּת�ִ ְְרֶצֶ ה‬ ‫ְוְ הּוּא ָָעַזַ ר ִלִ י‪ָָּ .‬כ� ְְך ָָחַזַ ְְרִּת�ִ י ִִּב� ְְת ׁׁש ּּוָבָ ה‪.‬‬ ‫ָלָ בֹוֹ א ִִאִּת�ִ י ַלַ ֶֶח ֶֶדר ַַה ָָּס� מּו ְְּך? ֶֶא ְְׂש� ַַמח ְלְ ַַס ֵֵּי� ַַע"‪.‬‬ ‫ַ'ַסֵּפ� ֵ ר ִלִ י ַַמה ֵּמ�ֵ ִצִ יק ְלְ ָָך'‪ִִּ ,‬ב� ַַּק� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ׁׁשּוּב ְְּב� ַַרּכּ ּוּת‪ְ ,‬וְ הּוּא‪,‬‬ ‫ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ִִה ָָּו� ה ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יִלִ י‬ ‫ֶׁש� ֶ ִִהְבְ ִִחין ִִּכ� י ֲֲאִנִ י ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת רֹוֹ ֶצֶ ה ַלַ ֲֲעֹזֹר‪ִִ ,‬סֵּפ� ֵ ר‪ַ'ַ :‬ההֹוֹ ִִרים‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְר ִִּג� ׁיׁש ְְקָצָ ת ֹלֹא ָנָ ִִעים‪ֲֲ ,‬אָבָ ל‬ ‫ִִּג� ְיְר ָָסא ְְּד� ַיַ ְנְ קּו ָָּתא ְוְ ָָהָיָ ה ִלִ י ַַקל יֹוֹ ֵֵתר ַלַ ֲֲהָבָ ָנָ ה‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר‬ ‫ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֲֲעִנִ ִּי�ִים ְְמֹאֹד‪ְְּ .‬ב� ֹֹקִׁש� ִ י ֵיֵ ׁׁש ָלָ נ ּּו ֶֶּכ� ֶֶסף ְלְ ַפַ ת ֶלֶ ֶֶחם‪...‬‬ ‫"ֲאִנִ י ִִמְצְ ַַט ֵֵער‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ֲֲאִנִ י‬ ‫ֶֶה ְְחִלִ יט ִלִ ְׁש� ְ ֹאֹל ְיְִׁש� ִ ירֹוֹ ת‪ֲ :‬‬ ‫ָ‬ ‫ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ַַח ָָּי�ב ְלְ ָָהִבִ ין‪ַַ .‬ה ַַּב� ִיִת ֶׁש� ֶ ְ ָך ָָמֵלֵ א ְְּב� ֹֹעֶׁש� ֶ ר ּּוְפְ ֵֵאר‪.‬‬ ‫ְּל�‬ ‫ִִמ ֵֵּכ� ן ִִה ְְמַׁש� ַ ְכְ ִּת�ִ י ִלִ ְגְ ָָמ ָָרא‪ּּ ,‬וְלְ ַַה ְְקָּפ� ָ ָָדה ְְּב� ִִק ּּיּוּם ִִמְצְ וֹוֹ ת‪.‬‬ ‫ְְּב� עֹוֹ ד ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָיָ ִִמים ָָא ִִחי ַַה ָָּק� ָָטן ְִיְִהֶיֶ ה ֶֶּב� ן ָָח ֵֵמ ׁׁש‪ֶֶ .‬אְצְ ֵלֵ נ ּּו‬ ‫ְלְ ַַאט ְלְ ַַאט ַַּג� ם ְְּב� ֵנֵ י ֵֵּב� ִיִתי ִִהְצְ ָָט ְְרפ ּּו ֵֵאַלַ י‪ְ ,‬וְ ַַה ּּיֹוֹ ם ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו‬ ‫"ְמ ִִס ַַּב� ת ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש" – ְְסעּו ָָּדה ְלְ ֶֶרֶגֶ ל‬ ‫ַַהְיְהּו ִִּדים חֹוֹ ְגְ ִגִ ים ְ‬ ‫ָלָ ָּמ�ָ ה ַַאָּת�ָ ה ַַמ ְְחִזִ יק ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְְסדּו ָָּקה ּו ְְּמֻלֻ ְכְ ֶלֶ ֶכֶ ת ְְּב� ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז‬ ‫ְ‬ ‫ׁׁשֹוֹ ְְמ ִִרים ּּתֹוֹ ָָרה ּו ִִּמְצְ וֹוֹ ת ּו ְְּמ ֻֻאָּׁש�� ָ ִִרים ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶרְך ֶׁש� ֶ ָָּל� נּוּ‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ַַה ְְת ָָחַלַ ת ִלִ ּּמּוּד ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪ַַ .‬א ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָָח ַַסְך ְּפ� ְ רּו ָָּטה‬ ‫ַַה ְְּט� ַַר ְְקִלִ ין?"‬ ‫ְוְ ָָה ֱֱא ֶֶמת"‪ ,‬הּוּא ֶנֶ ֱֱעַצַ ר ְלְ ֶֶרַגַ ע ְוְ ִגִ ָָּל� ה‪ַַּ " :‬ג� ם ַַה ּּיֹוֹ ם‪,‬‬ ‫ִלִ ְפְ רּו ָָּטה ְְּב� ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ בּוּעֹוֹ ת‪ִ ,‬וִ ֵּת�ֵ ר ַַעל ֹאֶֹכֶ ל‪ַַ ,‬רק‬ ‫"ַאָּת�ָ ה צֹוֹ ֵֵדק‪ֶ ,‬זֶ ה ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת ִנִ ְְר ֶֶאה מ ּּוָזָ ר"‪ .‬רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִסֵּמ�ֵ ן‬ ‫ַ‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ָָעֹמֹק ְְּב� תֹוֹ ְְך עֹוֹ ַלַ ם ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ָָּב� רּו ְְּך ַַהֵּׁש�� ֵ ם‪ֲֲ ,‬אִנִ י‬ ‫ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִהֶיֶ ה ָלָ נ ּּו ַַמ ְְסִּפ� ִ יק ֶֶּכ� ֶֶסף ִלִ ְְקנֹוֹ ת ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ִִר ָָּב� ה‬ ‫ּ‬ ‫"ָאֵכֵ ן‪ִִ ,‬סּפּוּר‬ ‫ְ‬ ‫ָּס�‬ ‫לֹוֹ ִלִ ְצְ ֹעֹד ִִא ּּתֹוֹ ְלְ ִכִ ּּוּוּן ַַה ֶֶח ֶֶדר ַַה ָ מּוְּך‪ָ .‬‬ ‫ֹלֹא ְְמַוַ ֵּת�ֵ ר ַַעל ִלִ ּּמּוּד יֹוֹ ִִמי ְְּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י‪ָ ,‬לָ חּו ּׁׁש‬ ‫ַַא ַַחת ִלִ ְכְ בֹוֹ ד ַַה ְְּס� עּו ָָּדה‪ַַ .‬ה ּּיֹוֹ ם ֵֵהִבִ יא ִלִ י ֶֶאת ֶֶע ֶֶׂש� ר‬ ‫ְְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש ִִּב� ְְמ ָֻיָֻחד עֹוֹ ֵֵמד ֵֵמ ֲֲאחֹוֹ ֵֵרי ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהּזֹּוֹ ‪"...‬‬ ‫ֶֶאת ַַהְּמ�ְ ִִתיקּוּת‪"...‬‬ ‫ַַהְּפ� ְ רּוּטֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ִִהְצְ ִלִ ַיַח ִלִ ְצְ ֹּב� ֹר ְוְ ָׁש� ָ ַלַ ח אֹוֹ ִִתי ִלִ ְְקנֹוֹ ת‬ ‫ֵֵהם ִנִ ְכְ ְנְ ס ּּו ֶֶאל ַַה ֶֶח ֶֶדר‪ְ ,‬וְ ָׁש� ָ ם‪ִִּ ,‬ב� ְפְ ָָר ִִט ּּיּוּת ֻֻמ ְְחֶלֶ ֶֶטת‪,‬‬ ‫רֹוֹ ֶֶּב� ְְרט�ֹו ִִהְצְ ִִּב� ַיַע ַַעל ַַהֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ַַהֻּמ�ֻ ְזְ ָָהב ֶׁש� ֶ ֵֵהִצִ יץ‬ ‫ֶֶאת ָָה ִִר ָָּב� ה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ַַּב� ֶֶּד� ֶֶר ְְך ֲֲחָזָ ָָרה ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ֶֶה ְְחִלִ ָיָקה ִלִ י‬ ‫ִִסֵּפ� ֵ ר ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ֶֶאת סֹוֹ ָָד ּּה ֶׁש� ֶ ל ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת‪ַַּ " :‬ד� ע‬ ‫"ָאז ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַַאָּת�ָ ה‬ ‫ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ַַה ֶֶח ֶֶדר‪ְ ,‬וְ ָָא ַַמר ְְּב� ִִח ּּיּו ְְּך‪ָ :‬‬ ‫ֵֵמ ַַה ָָּי�ד ְוְ ִנִ ְׁש� ְ ְְּב� ָָרה! ַַהֹּכ� ֹל ִנִ ְׁש� ְ ַּפ� ַ ְְך ַַעל ָָה ֲֲא ָָד ָָמה‪ֵֵ ...‬א ְיְך ֲֲאִנִ י‬ ‫ִיִיִתי ָָּכ� ְְך‪.‬‬ ‫ְלְ ָָך‪ ,‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ֹּל� ֹא ָּת�ָ ִִמיד ָָח ִ‬ ‫ֵֵמִבִ ין‪ ,‬ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה? ֹזֹאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ְְּנ� ָָתה‬ ‫ֶֶא ְְחֹזֹר ַַה ַַּב� ְָיְָתה? ָָמה ֲֲאִנִ י ַַא ִִּג� יד ְלְ ַַא ָָּב� א?'"‬ ‫ִיִיִתי ַנַ ַַער ָצָ ִִעיר‪ָָ ,‬עַבַ ְְדִּת�ִ י ָָקֶׁש� ֶ ה ְְמֹאֹד ְְּב� ִִמְפְ ַַעל‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָה ִ‬ ‫ִלִ י ֶֶאת ַַה ַַחִּי�ִים‪ִִ .‬ה ַַּנ� ְְחִּת�ִ י אֹוֹ ָָת ּּה ַַּב� ָּמ�ָ קֹוֹ ם ֲֲהִכִ י ְְמֻכֻ ָָּב� ד‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְקִׁש� ִ יב ְְּב� ֶֶמ ַַתח‪ְ ,‬וְ רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך‪:‬‬ ‫ִיִיִתי ָָקם ֻֻמ ְְק ָָּד� ם ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ְוְ עֹוֹ ֵבֵ ד ַַעד ַַה ַַּל� ְיְָלָ ה‬ ‫ַַּב� ִִּד� ים‪ָָ .‬ה ִ‬ ‫ַַּב� ַַּב� ִיִת‪ְְּ ,‬כ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ָָּכ� ל יֹוֹ ם ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ִנִ ְכְ ָנָ ס ַלַ ָָּס� לֹוֹ ן ֶֶאְזְ ֹּכ� ֹר ֶֶאת‬ ‫אִתי ֵֵמ ַַה ִִּכ� יס‬ ‫"ַה ִִּס� ּּפּוּר ָׁש� ָ ַבַ ר ִלִ י ֶֶאת ַַה ֵֵּל� ב‪ִִ .‬מ ָָּי�ד הֹוֹ ֵצֵ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַַרק ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ְלְ ַַה ְְרִוִ ַיַח ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְּפ� ְ רּוּטֹוֹ ת‪ְ .‬לְ ַַאט ְלְ ַַאט‬ ‫ַַהְּת�ְ ִִמימּוּת ֶׁש� ֶ ל ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ַַההּוּא ְוְ ֶֶאת ַַהְּמ�ְ ִִתיקּוּת ֶׁש� ֶ ל‬ ‫ְ‬ ‫ַַא ְְמַּת�ַ ַַחת ְְמֵלֵ ָָאה ְְּב� ַַמ ְְט ְְּב� עֹוֹ ת ְִיְִקרֹוֹ ת ֵֵע ֶֶרְך‪ָ ,‬נָ ַַתִּת�ִ י לֹוֹ‬ ‫ִִה ְְת ַַק ַַּד� ְְמִּת�ִ י‪ָ ,‬לָ ַַמ ְְדִּת�ִ י ֶֶאת ָָה ֲֲעבֹוֹ ָָדה ְוְ ָָהַפַ ְכְ ִּת�ִ י ִלִ ְְמַנַ ֵֵהל‪.‬‬ ‫ִּב�‬ ‫ַַהּתֹוֹ ָָרה‪ְ ,‬וְ ֵֵא ַַדע ָ ִִמיד ִ ְזְ כּוּת ָָמה ָָחַזַ ְְרִּת�ִ י ִלִ ְְהיֹוֹ ת ִִמי‬‫ָּת�‬ ‫ּ‬ ‫ַַּב� ָָּי�ד ְוְ ָָא ַַמ ְְרִּת�ִ י‪ַ'ַ :‬אל ִּת�ִ ְבְ ֶֶּכ� ה‪ָָ ,‬חמּוּד‪ַַ .‬קח ֶֶאת ַַה ֶֶּכ� ֶֶסף‬ ‫ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ָּפ� ָ ַַת ְְחִּת�ִ י ֵֵע ֶֶסק ִִמֶּׁש�� ֶ ִִּל� י‪ְ ,‬וְ עֹוֹ ד ֵֵע ֶֶסק‪ַַ ,‬עד‬ ‫ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ַַה ּּיֹוֹ ם"‪.‬‬ ‫ַַה ֶֶּז�ה‪ִּ ,‬ת�ִ ְְקֶנֶ ה ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ִִר ָָּב� ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה‪ְ ,‬וְ ֶֶאת ָָּכ� ל ְׁש� ְ ָָאר‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָהַפַ ְכְ ִּת�ִ י ְלְ ָָעִׁש� ִ יר ָָּג� דֹוֹ ל ַַּב� ַַעל ֶֶרֶׁש� ֶ ת ִִמְפְ ָָעִלִ ים‬ ‫"ַאְׁש� ְ ֶֶר ָיָך‪ "...‬הּוּא‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְת ַַר ֵֵּג� ׁׁש ְְמֹאֹד‪ַ .‬‬ ‫ַַה ֶֶּכ� ֶֶסף ֵּת�ֵ ן ְלְ ַַא ָָּב� א ֶׁש� ֶ ְְּל� ָָך ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִהֶיֶ ה ָלָ ֶכֶ ם ֹאֶֹכֶ ל ַַּב� ַַּב� ִיִת'‪.‬‬ ‫ַַהְּפ� ְ ר ּּו ָָׂש� ה ְְּב� ָכָ ל ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה"‪.‬‬ ‫ָלָ ַַח ׁׁש לֹוֹ ְוְ ָלָ ַַחץ ֶֶאת ָיָ דֹוֹ ְְּב� ָָחְזְ ָָקה‪ְ ,‬וְ ָׁש� ָ ַלַ ח ַַמ ָָּב� ט נֹוֹ ָָסף‬ ‫ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ִנִ ֵֵּג� ב ֶֶאת ַַה ְְּד� ָָמעֹוֹ ת‪ָָׂ ,‬ש� ַַמח ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך ְוְ ָָרץ ַַה ַַּב� ְָיְָתה‪.‬‬ ‫ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֶֶה ֱֱאִזִ ין ְלְ ִִס ּּפּוּרֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ‪,‬‬ ‫ּו ַַּמ ֲֲע ִִר ְיְך ְלְ ֵֵעֶבֶ ר ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְּס� דּו ָָּקה‪.‬‬ ‫ֲֲאָבָ ל ֲֲאִנִ י ֹלֹא ָיָ ֹכְֹלְ ִּת�ִ י ָלָ זּוּז‪ֵֵ .‬ה ַַר ְְמִּת�ִ י ֵֵמ ָָה ִִרְצְ ָּפ� ָ ה‬ ‫ְוְ ַַה ָָּל� ה ֶנֶ ֱֱאַנַ ח‪" .‬נֹוֹ ַלַ ְְדִּת�ִ י ְְּב� ַבַ ִיִת ְיְהּו ִִּדי ַַחם‪ּּ ,‬וַבַ ַַה ְְת ָָחָלָ ה‬ ‫‪75‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫כּלָּם‬ ‫אבָל ֻ‬ ‫אמִינּו‪ֲ ,‬‬ ‫מלֶךְ? לֹא ַּ‬ ‫ת ֲ‬ ‫אלִי ֶ‬ ‫תקְו ָה‪ ,‬לְיַעֲקֹב וְלֶ ֱ‬ ‫אלִיעֶז ֶר‪ ,‬לְחַּיִים וְלֶ ֱ‬ ‫ּפתַח ִּ‬ ‫מ ֶ‬ ‫אלְעָז ָר ִ‬‫ׁשמֶׁש‪ ,‬לְ ֶ‬ ‫מבֵּית ֶ‬ ‫חמָן ִ‬ ‫תָף לְנ ַ ְ‬ ‫ׁש ּ‬ ‫מ ֻ‬‫ה ְ‬ ‫מָה ַ‬ ‫"ז ֹו ֲחוָ ָיה‬ ‫מבְּרֵ אׁשִית‪.‬‬ ‫תחִיל? ּומַה נּוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ? נ ִ ּ‬ ‫תֵן לָהֶם לְדַ בֵּר ִ‬ ‫ה ְ‬‫צּעִיר‪ .‬אָז אֵיך ְ הַכֹּל ִ‬ ‫ה ָ‬‫בּכְתָב" לַמְרו ֹת גִּילָם ַ‬ ‫ׁש ִ‬ ‫בחָנ ִים וָתִיקִים ׁשֶל "תּו ֹרָ ה ֶ‬ ‫נִ ְ‬ ‫טעַם‬‫ׁשלֹּא ָ‬ ‫מִי ֶ‬ ‫ׁש ּ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹלא ָי ִבין"‬ ‫מאת‪ :‬כ‪ .‬בנדיקט‬ ‫ָָה ֵֵעיַנַ ִיִם ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶֶהם ּּבֹוֹ ְְרקֹוֹ ת‪ָָ ,‬ה ָָאְזְ ַנַ ִיִם ְּפ� ְ תּוּחֹוֹ ת ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹע‪ְ ,‬וְ ַגַ ם ַַה ֵֵּל� ב‪...‬‬ ‫ֵֵהם ְיְָלָ ִִדים ְְרִגִ יִלִ ים‪ְְּ ,‬ב� ִִד ּּיּוּק ְְּכ� מֹוֹ ָָּכ� ל ֶֶא ָָחד ֵֵמ ִִאָּת�ָ נּוּ‪ְ .‬יְָלָ ִִדים ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָּכ� ל‬ ‫"ֶז ֶה ְּכ �ְמֹו ֹ‬ ‫ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקים ִִמ ְְתַנַ ְְּג� ִנִ ים ְְּב� צּו ָָּרה ֻֻמ ֶֶּכ� ֶֶרת ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך; ֵֵהם ְְמִבִ יִנִ ים ֵֵה ֵיֵטב‬ ‫ָָּכ� ְְך ֵֵהִבִ ינ ּּו ַַעל ָָמה ְוְ ָלָ ָּמ�ָ ה ָָּב� אנ ּּו ְלְ ַַר ְְאֵיֵ ן אֹוֹ ָָתם ַלַ ַַּכ� ָּת�ָ ָבָ ה ַַהּזֹּוֹ ַַה ּּיֹוֹ ם‪.‬‬ ‫ַׁשְַרְ ֶׁשֶֶרֶ ת"‪,‬‬ ‫ֶֶאת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ֶׁש� ֶ ל ָָּכ� ל ָּפ� ָ סּוּק‪ְְ .‬מ ֻֻח ָָּב� ִִרים‪.‬‬ ‫ְיְָלָ ִִדים ְְרִגִ יִלִ ים ֶׁש� ֶ ָָּק� ִִמים ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ְוְ הֹוֹ ְלְ ִכִ ים ַלַ ֵֵח ֶיֶדר‪ִִ ,‬מ ְְתַּפ� ַ ְלְ ִלִ ים‬ ‫"זֹוֹ ֲֲחָוָ ָיָ ה ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ י ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָט ַַעם – ֹלֹא ָיָ ִבִ ין"‪ֵֵ ,‬הם אֹוֹ ְְמ ִִרים‪ְ ,‬וְ ַַרק ִִּב� ְגְ ַלַ ל‬ ‫ְוְ לֹוֹ ְְמ ִִדים ְוְ אֹוֹ ְכְ ִלִ ים ְוְ הֹוֹ ְלְ ִכִ ים ְוְ חֹוֹ ְזְ ִִרים‪ֵֵ .‬ס ֶֶדר יֹוֹ ם ָָרִגִ יל ָָּכ� ֶזֶ ה‪.‬‬ ‫ְחֵז ֵר‪.‬‬‫ַׁש ְ‬ ‫ְמ ַ‬ ‫הּוא ְ‬ ‫ֶׁש� ֶ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו ְְמַבַ ְְּק� ִׁש� ִ ים‪ּּ ,‬וְלְ ַַא ַַחר ֶׁש� ֶ ִִּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ְְר ׁׁשּוּת ֵֵמהֹוֹ ֵֵר ֶיֶהם ַַּכ� ּּמ ּּוָבָ ן‪,‬‬ ‫ֲֲאָבָ ל ְְּב� תֹוֹ ְְך ֵֵס ֶֶדר ַַה ּּיֹוֹ ם ַַהִּׁש�� ִ ְגְ ָָר ִִתי‪ֵ ,‬יֵ ׁׁש ָלָ ֶֶהם ַַּכ� ָּמ�ָ ה ַַּד� ּּקֹוֹ ת ְְמ ָֻיָֻחדֹוֹ ת‬ ‫"ַּג �ַם ֲאֲִנ ִי‬ ‫ֵֵהם מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף אֹוֹ ָָתנ ּּו ְְקָצָ ת ַַּב� ְְּק� ִבִ יעּוּת ַַה ּּיֹוֹ ִִמית ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶֶהם‪.‬‬ ‫ֶׁש� ֶ ֵֵהם ֹלֹא מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַוַ ֵּת�ֵ ר ֲֲעֵלֵ ֶיֶהן ְְּב� ַַעד ׁׁשּוּם הֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ָָּב� עֹוֹ ָלָ ם‪ַַּ :‬כ� ָּמ�ָ ה‬ ‫ִּתִי‬ ‫ְפ �‬‫ִהְצְָטַָרַ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ָָח ׁׁשּוּב ְלְ ַצַ ֵֵּי�ן ֶׁש� ֶ ָָא ְְמָנָ ם‪ִִ ,‬רְבְ בֹוֹ ת ְיְָלָ ִִדים ֻׁש� ֻ ָּת�ָ ִפִ ים ְלְ ָָתְכְ ִנִ ית‪ּּ ,‬וָבָ ַַח ְְרנ ּּו‬ ‫ַַּד� ּּקֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ל ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י‪ְְּ ,‬כ� מֹוֹ עֹוֹ ד ִִרְבְ בֹוֹ ת ְיְָלָ ִִדים‪ַַּ ,‬ב� חּו ִִּרים‬ ‫ָחֵבֵר‬ ‫ֶֶּד �ֶרֶ ְך ְ ָ‬ ‫ִִמ ְְד ָָּג� ם ָָק ָָטן ְְּכ� ֵֵדי ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ּּוְלְ ַַח ֵֵּז�ק ֶֶאת ַַה ּּקֹוֹ ְְר ִִאים ֶׁש� ֶ ִִאָּת�ָ נּוּ‪.‬‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב"‪ְ ,‬וְ לֹוֹ ְְמ ִִדים‬ ‫ְוְ ַַאְבְ ֵֵרִכִ ים ַַה ֲֲחֵבֵ ִִרים ַַּב� ִּמ�ִ ְפְ ָָעל ָָהעֹוֹ ָלָ ִִמי ּ‬ ‫ַהֵחֵיֶדֶ ר‬ ‫ֵמ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ָָאז‪ִִ ...‬מי ָָּכ� אן ִִאָּת�ָ נ ּּו ַַּב� ַּפ� ַ אֶנֶ ל ַַה ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף? ְְּב� ר ּּוִכִ ים ַַה ָָּב� ִִאים!‬ ‫ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ ים ִִמ ֵֵּד� י יֹוֹ ם‪.‬‬ ‫ִּסֵּפֵר ִלִי‬ ‫ֶׁש ִ�‬ ‫ֶ‬ ‫ּּבֹוֹ א ּּו ַנַ ִִּכ� יר אֹוֹ ָָתם ִִמ ָָּק� רֹוֹ ב‪ּּ ,‬וְנְ ַגַ ֶֶּל� ה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ִִמְבְ ָָחִנִ ים ְְּכ� ָבָ ר ִִה ְְסִּפ� ִ יק ּּו‬ ‫אׁשֹוֹ ן ֵֵהם לֹוֹ ְְמ ִִדים ֶֶאת ָָה ֲֲעִלִ ָָּי�ה ֶׁש� ֶ ל "ֹּכ� ֵֵֹהן"‪ְְּ ,‬ב� יֹוֹ ם ֵׁש� ֵ ִנִ י‬ ‫ְְּב� יֹוֹ ם ִִר ׁ‬ ‫ַלַ ֲֲעֹר ְְֹך ָ(ָהמֹוֹ ן!) – ִִׂש� ימ ּּו ֵלֵ ב ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְְסָּפ� ָ ר ְְמ ֻֻע ְְד ָָּכ� ן ִלִ ְזְ ַַמן ְְּכ� ִִתיַבַ ת‬ ‫ֶֶאת ָָה ֲֲעִלִ ָָּי�ה ֶׁש� ֶ ל "ֵלֵ ִוִ י"‪ּּ ,‬וְכְ ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ִִּג� ָיָעה ַׁש� ַ ָָּב� ת – ְְּב� ַׁש� ַ ָָּב� ת ֵֵהם לֹוֹ ְְמ ִִדים‬ ‫ֶׁשֶהּוא לֹוֵֹמֵד‬ ‫ַַה ַַּכ� ָּת�ָ ָבָ ה‪ּ ,‬ו ֵֵּמ ָָאז ְְּכ� ָבָ ר ִִה ְְסִּפ� ִ יק ְלְ ִִה ְְת ַַע ְְד ֵֵּכ� ן ְוְ ַלַ ֲֲעלֹוֹ ת‪ ,‬כ"י!‬ ‫ֶֶאת "ְׁש� ְ ִבִ ִיִעי"‪ּ ,‬ו ַַּמ ִִּג� ִיִעים ִלִ ְְק ִִר ַיַאת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְְּב� ָָר ָָמה ַַא ֶֶח ֶֶרת‪.‬‬ ‫ָּמָׁש‪-‬‬ ‫ֻח �‬ ‫ָּכ �ָל יֹו ֹם ֻ‬ ‫ַרַ ִׁשִ"י ְו ְעֹוֶֹׂשֶה‬ ‫"ֵי ֵׁש ָלָנּו ָהָמֹוֹן ִסִּפּוק!"‬ ‫ִָּׁשַמִַי ִם"‬ ‫ֵאַלַי ִמ � ָ‬ ‫ַהְּפְָרָס ִנ ְִׁשְ ַלַח ֵ‬ ‫" ַ‬ ‫ְבָחִָנ ִים‬ ‫ִּמ ְ‬‫ַה �ִ‬ ‫ֶאֶת ַ‬ ‫ֶׁשֶל "ּתֹּוָֹרָ ה‬ ‫ֶמֶלְֶך ְ ְו ְ ַ‬ ‫ַחִּיִים ַגַַלְַנ ְֵדֵ אֹוֹר (ְׁשְֵנֵי ַ‬ ‫ַאִחִים!)‬ ‫ֵׁשֵם‪ֱ :‬‬ ‫ֱאִלִי ֶ‬ ‫ְסִקִי‬ ‫ֵׁשֵם‪ַ :‬יֲַעֲֹקֹב טֹוֹּבֹּוְֹלְ ְ‬ ‫ִּב �ְכְָתָב"‪,‬‬ ‫ֶׁש ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ִעִיר ְמְגּוִרִ ים‪ְּ :‬ב�ְֵנֵי ְּב�ְַרַ ק‬ ‫ֶׁשֶמֶׁש‬ ‫ִעִיר ְמְגּוִרִ ים‪ֵּ :‬ב�ֵית ֶ‬ ‫ַאַחַר ָּכ �ְָך ְ ִנְִכ ְָנ ָס‬ ‫ְו ְ ַ‬ ‫ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה‪ֶּ :‬ב�ֶעְלְְז ְא‬ ‫ַחִּיִים‬ ‫ַה ַ‬‫ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה‪ֶ :‬נֶֶפֶׁש ַ‬ ‫ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים‬ ‫ֶוֶֶתֶק‪ִ 1250 :‬‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים‬ ‫ֶוֶֶתֶק‪ִ 1396 :‬‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ְלְַהְַג ְָרָ ָלָה ַעַל‬ ‫ְּפְָרָ ִסִים ָׁשִָוִים"‪.‬‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪76‬‬ ‫ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?‬ ‫ֶׁשָאָנּוּקֹו ֹ ְְרִאִים ָלֶָה ֶן‬ ‫ּיֹּת � ֶ‬ ‫ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ַר �ִַׁשִ"י ָּכ �ָתּוּב ְּב ְ �אֹו ֹ ִ‬ ‫ִת ֹו‬ ‫ֶֶאְלְ ָָעָזָ ר ִִמֶּפ� ֶ ַַתח ִִּת� ְְקָוָ ה ִנִ ְבְ ָָחן ְְּכ� ָבָ ר ְׁש� ְ ָנָ ַַתִיִ ם ַַעל‬ ‫ִרְִגְֵעֵי ְּב�ְֵרֵ אִׁשִית‬ ‫ֶׁשַר �ִַׁשִ"י ַעְַצְמֹו ֹ‬ ‫"ְּכ ְ �ַתַב ַר �ִַׁשִ"י"‪ֲ ,‬אֲָב ָל ָהֱָאֱֶמ ֶת ִה ִיא � ֶ‬ ‫ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י‪ְ ,‬וְ הּוּא ַַמ ְְר ִִּג� ׁיׁש ְׁש� ְ ִלִ יחּוּת ְלְ ַַסֵּפ� ֵ ר ְלְ עֹוֹ ד‬ ‫ְלְ ֻכֻ ָָּל� נ ּּו ֵיֵ ׁׁש ְְרָגָ ִִעים ְְמ ַַר ְְּג� ִׁש� ִ ים ֶׁש� ֶ ל ַהַ ְְת ָָחָלָ ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה‪.‬‬ ‫ֵמֵעֹוָֹל ָם ֹלֹא ָּכ ָ �ַתַב ַּב ַ �ְּכ ְ �ָתָב ַהֶַּז �ֶה!‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ְוְ ָלָ ֵֵתת ַַּג� ם ָלָ ֶֶהם‬ ‫ְיְ ָלָ ִִדים ַַעל ּ‬ ‫ִנִ ִּס�ִ ינ ּּו ְלְ ָהָ ִבִ ין ֵֵמַהַ ְְמ ֻֻר ְְאָיָ ִנִ ים ֶׁש� ֶ ָָּל� נּוּ‪ַַ :‬מה ָָּג� ַַרם ָלָ ֶכֶ ם‬ ‫ְתִחִילּוְּלְַהְַדְִּפ �ִיס‬ ‫ֶׁשִה ִ ְ‬ ‫ִלְִפְֵנֵי יֹוֵֹתֵר מ‪ָׁ� 550-‬שָָנָה‪ְּ ,‬כ ְ � � ֶ‬ ‫ִלִ ְְטֹעֹם ֵֵמ ַַה ַַּט� ַַעם ַַהָּמ�ָ תֹוֹ ק ֶׁש� ֶ ל ַַה ִִּל� ּּמּוּד‪.‬‬ ‫ְלְ ִהִ ְְצ ָָט ֵֵרף ְלְ "תֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ּוְּלְ ַהַ ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד ִִמֵּד�ֵ י‬ ‫ַּמְַדְִּפ �ִיִס ִים ָבֲָחֲרּוַּּב ַ �ְּכ ְ �ָתָב � ֶ‬ ‫ֶׁשָהָָי ָה‬ ‫ֶאֶת ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ַר �ִַׁשִ"י‪ַ ,‬ה ַ �‬ ‫ְִׁשָעָתֹו ֵֹאֵֶצ ֶל ַיֲַה ֲדּוּת ְסְָפַָרַד‪ֵ ,‬מֵָאָז ִנְִקְָּב �ָע‬ ‫ָנָהּוּג ִּב � � ְ‬ ‫"ֶזֶ ה ְְּכ� מ�ֹו ַׁש� ַ ְְרֶׁש� ֶ ֶֶרת"‪ ,‬הּוּא ְְמַׁש� ַ ְְחֵזֵ ר‪ַַּ " .‬ג� ם ֲֲאִנִ י‬ ‫יֹוֹ ם ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י?‬ ‫ֵּׁשֵם "ְּכ ְ �ַתַב ַר �ִַׁשִ"י"‪.‬‬ ‫ִִהְצְ ָָט ַַרְפְ ִּת�ִ י ֶֶּד� ֶֶר ְְך ָָחֵבֵ ר ֵֵמ ַַה ֵֵח ֶיֶדר ֶׁש� ֶ ִִּס� ֵּפ� ֵ ר ִלִ י ֶׁש� ֶ הּוּא‬ ‫"ָהִיִ ִיִתי ָָרִגִ יל ִלִ ְלְ ֹמֹד ְְּב� ָכָ ל ָׁש� ָ בּו ַַּע ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י‬ ‫ָ‬ ‫ַה ַ � �‬ ‫לֹוֹ ֵֵמד ָָּכ� ל יֹוֹ ם ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י ְוְ עֹוֹ ֶֶׂש� ה ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים‬ ‫ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה"‪ְְ ,‬מ ַַסֵּפ� ֵ ר ַנַ ְְח ָָמן ִִמ ֵֵּב� ית ֶׁש� ֶ ֶֶמ ׁׁש‪ַַּ " .‬ג� ם‬ ‫ֶׁש� ֶ ל ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב'‪ְ ,‬וְ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ִנִ ְכְ ָנָ ס ְלְ ַַהְגְ ָָרָלָ ה ַַעל‬ ‫ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים ְְּב� ָכָ ל ָׁש� ָ בּו ַַּע ֶֶאת ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה‪,‬‬ ‫ְּפ� ְ ָָר ִִסים ָׁש� ָ ִוִ ים‪ִִּ .‬ב� ַַּק� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ִִמֶּמ�ֶ ּּנ ּּו ֶׁש� ֶ ִִּי� ְְרֹׁש� ֹם ַַּג� ם אֹוֹ ִִתי‪,‬‬ ‫ְוְ ַגַ ם ְְּב� ַׁש� ַ ָָּב� ת ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ֲֲאִנִ י לֹוֹ ֵֵמד ִִעם ַַא ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י‬ ‫ּולְ ַה ְת ִחיל ַ ּגם ֵּכן‬ ‫ְוְ ָכָ ָכָ ה ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י‪.‬‬ ‫ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַהְּת�ְ ִִפ ָָּל� ה‪ֶ .‬זֶ ה ָָהָיָ ה ִלִ ּּמּוּד ָָח ׁׁשּוּב ּו ְְּמ ֻֻצ ָָּי� ן‪ֲֲ ,‬אָבָ ל‬ ‫לִ לְ מֹד ּולְ ִה ָּב ֵחן"‪.‬‬ ‫ִּפ� ִ ְְתאֹוֹ ם ִִּג� ִִּל� ִיִתי ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים נֹוֹ ְְתִנִ ים ִלִ י ַַמָּמ�ָ ׁׁש ֵֵחֶׁש� ֶ ק‬ ‫ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ִִה ְְר ַַּג� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ֹלֹא ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת זֹוֹ ֵכֵ ר ֶֶאת‬ ‫"נֶ ְח ָמד לָ נ ּו ׁ ֶש ֶאפְ ׁ ָשר לְ ֵה ָעזֵ ר ֶא ָחד ַּב ּׁ ֵשנִ י‪ִ .‬אם לֹא‬ ‫ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י‪ִּ .‬פ� ִ ְְתאֹוֹ ם ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶֶאת ָָה ַַרִׁש� ִ "י‬ ‫ַַמה ֶּׁש�� ֶ ָָּל� ַַמ ְְדִּת�ִ י‪ ...‬לֹוֹ ְְמ ִִדים ּו ַַּמ ְְמִׁש� ִ יִכִ ים ָָהְלְ ָָאה –‬ ‫ֵהבַ ּנ ּו ַמ ּׁ ֶשה ּו ַּב ִּל ּמוּד אוֹ ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו רוֹ צִ ים לְ ָהבִ ין טוֹ ב‬ ‫ַַעל ָָּכ� ל ָּפ� ָ ָָרִׁש� ִ ּּיֹוֹ ת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה! זֹוֹ ְּת�ְ ח ּּוָׁש� ָ ה ֶנֶ ְְה ֶֶּד� ֶֶרת!"‪.‬‬ ‫ְְּב� ִלִ י ְלְ ַׁש� ַ ֵֵּנ� ן‪ְְּ ,‬ב� ִלִ י ַלַ ְְחֹזֹר‪ְְּ ,‬ב� ִלִ י ִלִ ְבְ ֹּד� ֹק ָָמה ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע‬ ‫יוֹ ֵתר ֶאת ַה ּׁ ְש ֵאלָ ה‪ֶ ,‬אפְ ׁ ָשר לְ ִה ְתיַ ֵעץ ִעם ַה ּׁ ֵשנִ י"‪,‬‬ ‫" ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָהִיִ ִיִתי ְְּב� ִכִ ָּת�ָ ה ו'‪ַַ ,‬א ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָׁש� ָ ַַמע ַַעל‬ ‫ּו ַַּמה ֹּל� ֹא‪.‬‬ ‫"אבָ ל ֶאת ַה ִּמבְ ָחן ַּכ ּמ ּובָ ן ָּכל ֶא ָחד‬‫ְמ ַח ֵ ּי ְך ֱאלִ ֶימלֶ ְך‪ֲ ,‬‬ ‫עוֹ ֶ ׂשה ְּבכֹחוֹ ת ַעצְ מוֹ "‪.‬‬ ‫ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב'‪ְ ,‬וְ ָׁש� ָ ַַאל אֹוֹ ִִתי ַַמה ַַּד� ְְעִּת�ִ י‬ ‫יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד ָָחֵבֵ ר ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֵֵהִבִ יא ַלַ ֵֵח ֶיֶדר ַַעלֹוֹ ן ְְמ ַַעְנְ ֵיֵ ן‪.‬‬ ‫ְלְ ֵֵה ָָרֵׁש� ֵ ם ַלַ ֵּמ�ֵ יָזָ ם"‪ְְ ,‬מַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ְְּכ� ָָבר‬ ‫'ִּת�ִ ְְר ֶֶאה‪ֶֶ ,‬אְפְ ָׁש� ָ ר ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ִִמְבְ ָָחִנִ ים ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה‪,‬‬ ‫"'ַאָּת�ָ ה ֵֵּב� ין ֹּכ� ֹה קֹוֹ ֵֵרא‬ ‫ַַמ ְְת ִִחיל ְיְ ִׁש� ִ ָיָבה ְְק ַַט ָָּנ� ה‪ַ .‬‬ ‫ְוְ ִנִ ְכְ ָנָ ִִסים ְלְ ַַהְגְ ָָרלֹוֹ ת ַַעל ְּפ� ְ ָָר ִִסים ָׁש� ָ ִוִ ים!' הּוּא ִִסֵּפ� ֵ ר‬ ‫בּ ּ‬ ‫ה‬ ‫חז ִיקִים ָ‬ ‫מ ֲ‬ ‫עֵץ חַּיִים הִיא לַ ַּ‬ ‫ְׁש� ְ ַנַ ִיִ ם ִִמ ְְק ָָרא ְוְ ֶֶא ָָחד ַּת�ַ ְְר ּּגּוּם'‪ ,‬הּוּא ָָא ַַמר ִלִ י‪,‬‬ ‫ִלִ י ְְּב� ִִה ְְתַלַ ֲֲהבּוּת‪ָָ .‬ה ַַר ְְעיֹוֹ ן ַַמָּמ�ָ ׁׁש ָָמָצָ א ֵֵחן ְְּב� ֵֵעיַנַ י‪.‬‬ ‫עוֹ ד יוֹ ם וְ עוֹ ד יוֹ ם‪ֵ ...‬א ְיך הַ ִּל ּמוּד ַמ ׁ ְש ּ ִפ ַיע לָ כֶ ם ַעל‬ ‫' ִִּב� ְְמקֹוֹ ם ְלְ ַַד ְְקֵלֵ ם ֶֶאת ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקים ְְס ָָתם‪ּּ ,‬ת ּּוַכַ ל‬ ‫ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקט ֲֲאִנִ י ָיָ כֹוֹ ל ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת ָלָ ֶכֶ ם ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ה ֶּׁש�� ֶ ְְּב� ִִע ָָּק� ר ִִּד� ֵֵּב� ר‬ ‫הַ ּיוֹ ְמיוֹ ם‪ ,‬וְ ַעל הַ ַח ִ ּיים ִ ּבכְ לָ ל?‬ ‫ִלִ ְלְ ֹמֹד אֹוֹ ָָתם ִִּב� ְְר ִִצינּוּת ּּוְלְ ָָהִבִ ין'‪.‬‬ ‫ֵֵאַלַ י ָָהָיָ ה ַַה ַַהְגְ ָָרלֹוֹ ת; ִִה ְְת ַַחֵּׁש�� ֵ ק ִלִ י ְְמֹאֹד ִלִ ְזְ ּכּ ֹוֹ ת‬ ‫"עם‬ ‫ִ‬ ‫ְמ ָת ֵאר‪:‬‬ ‫ֱאלִ ֶיעזֶ ר‬ ‫ָָה ַַר ְְעיֹוֹ ן ָָמָצָ א ֵֵחן ְְּב� ֵֵעיַנַ י‪ְ ,‬וְ ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪-‬‬ ‫ְְּב� ֵֵאיֶזֶ ה ְּפ� ְ ָָרס ָׁש� ָ ֶוֶ ה‪...‬‬ ‫ַה ִּל ּמוּד וְ ִעם ַה ְ ּז ַמן‬ ‫ַַרִׁש� ִ "י ִִּב� ְְרִצִ ינּוּת‪ְְּ ,‬כ� ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים עֹוֹ ְזְ ִִרים ִלִ י ִלִ ְבְ ֹּד� ֹק‬ ‫ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ַַעל ַַה ִִּל� ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י‬ ‫יך ֲאנִ י רוֹ כֵ ׁש‬ ‫ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ֵא ְ‬ ‫ִִאם ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת ִִהְצְ ַלַ ְְחִּת�ִ י ְלְ ָָהִבִ ין ֵֵה ֵיֵטב ֶֶאת ִִּד� ְבְ ֵֵרי ַַרִׁש� ִ "י‬ ‫לֹוֹ ֵֵמד ִִמֵּמ�ֵ יָלָ א‪ּּ ,‬וִפִ ְְתאֹוֹ ם ִִה ְְר ַַּג� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ַַא ֶֶח ֶֶרת ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי!‬ ‫יְ ִדיעוֹ ת ַמ ִ ּקיפוֹ ת ְּבכָ ל‬ ‫ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש"‪.‬‬ ‫ֹק ֶֶֹדם ֹּכ� ֹל‪ִ ,‬נִ ְְהָיָ ה ִלִ י ַַה ְְר ֵֵּב� ה יֹוֹ ֵֵתר ֵֵחֶׁש� ֶ ק ִלִ ְלְ ֹמֹד ֶֶאת‬ ‫ּ ָפ ָר ׁ ִש ּיוֹ ת ַה ּתוֹ ָרה‪ּ ַ .‬גם‬ ‫ֵיֵ ׁׁש ָָּב� ִּת�ִ ים ֶׁש� ֶ ָָּב� ֶֶהם ֹלֹא ַַרק ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶא ָָחד ֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ְלְ "תֹוֹ ָָרה‬ ‫ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה‪ְְּ ,‬כ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶׁש� ֶ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ְְמ ַַח ֶֶּכ� ה ִלִ י‬ ‫ַה ְמלַ ְּמ ִדים ָ ׂשמ ּו לֵ ב‬ ‫ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ֶֶא ָָּל� א ַַּכ� ָּמ�ָ ה ַַא ִִחים לֹוֹ ְְמ ִִדים ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ ים‪.‬‬ ‫ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחן‪ּּ ,‬וְכְ ַַדאי ִלִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ִִּב� ְְרִצִ ינּוּת ְוְ ָלָ ַַד ַַעת טֹוֹ ב‪...‬‬ ‫לַ ּׁ ִש ּנוּי ׁ ֶשחוֹ לְ ל ּו ִּבי‬ ‫ִלִ ְפְ ָָע ִִמים ְְמ ֻֻד ָָּב� ר ְְּב� ַַא ְְר ָָּב� ָָעה א�ֹו ִׁש� ִ ָּׁש�� ָ ה ַַא ִִחים!‬ ‫ַַּג� ם ַַה ֶֶה ְְסֵּפ� ֵ ק ַַה ּּיֹוֹ ִִמי עֹוֹ ֵזֵ ר ִלִ י ְְמֹאֹד; ָָּכ� ְְך ֵיֵ ׁׁש ִלִ י‬ ‫ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל‬ ‫ֹלֹא ֵיֵ ָָא ֵֵמן‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ַַה ַַּב� ִיִ ת ֻֻּכ� ּּל�ֹו הֹוֹ ֵפֵ ְְך ְלְ ַבַ ִיִ ת ֶׁש� ֶ ל‬ ‫ְְקִבִ יעּוּת ְְמ ֻֻס ֶֶּד� ֶֶרת ִלִ ְלְ ֹמֹד ֵֵחֶלֶ ק ָָק ָָטן ֵֵמ ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה‬ ‫ּ'תוֹ ָרה‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ְּפ� ְ ׁׁש ּּוט�ֹו ְְּכ� ַַמְׁש� ְ ָָמעֹוֹ ! ֱֱאִלִ ֶיֶמֶלֶ ְְך‬ ‫ּ‬ ‫ְְּב� ָכָ ל יֹוֹ ם‪ִִּ ,‬ב� ְְמקֹוֹ ם ֶׁש� ֶ ִִּל� ְְק ַַראת ַׁש� ַ ָָּב� ת ֶֶא ְְצ ָָט ֵֵר ְְך‬ ‫ְוְ ַַח ִִּי� ים ַַּג� ַלַ ְנְ דאֹוֹ ר‪ְׁ ,‬ש� ְ ֵנֵ י ַַא ִִחים ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְבְ ָָחִנִ ים ְְּב� ַצַ ְוְ ָּת�ָ א‬ ‫ִלִ ְלְ ֹמֹד ֶֶאת ַַהֹּכ� ֹל ְְּב� ַבַ ת ַַא ַַחת‪ְ .‬וְ חּוּץ ִִמ ֶֶּז�ה‪ִּ ,‬פ� ִ ְְתאֹוֹ ם‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב"‪ ,‬מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף‬ ‫ַַּב� ִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ֶׁש� ֶ ל ּ‬ ‫ֲֲאִנִ י לֹוֹ ֵֵמד – ּו ְְּמַגַ ֶֶּל� ה ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע! ְְמַגַ ֶֶּל� ה ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י‬ ‫ְ‬ ‫אֹוֹ ָָתנ ּּו ְְּב� ֹג ֶֶֹדל ַַה ְְּז�כּוּת ֶׁש� ֶ ֵֵהם ַַמ ְְר ִִּג� יִׁש� ִ ים‪ָָ .‬אז ֵֵאיְך ֵֵהם‬ ‫זֹוֹ ֵכֵ ר ֶֶאת ַַמה ֶּׁש�� ֶ ָָּל� ַַמ ְְדִּת�ִ י‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ֵֵהַבַ ְנְ ִּת�ִ י טֹוֹ ב‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ֲֲאִנִ י‬ ‫יְך ִנִ ְְר ֶֶאה ִלִ ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ל ְׁש� ְ ֵנֵ י ַַא ִִחים ְְּב� ַבַ ִיִ ת‬ ‫ִִה ְְת ִִחילּוּ? ְוְ ֵֵא ְ‬ ‫יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶֶאת ָָּכ� ל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה! ז�ֹו ְּת�ְ ח ּּוַׁש� ַ ת ִִס ּּפּוּק‬ ‫ֶֶא ָָחד? ּּבֹוֹ א ּּו ִנִ ְׁש� ְ ַַמע‪:‬‬ ‫ִנִ ְְפָלָ ָָאה‪ְְּ .‬ב� סֹוֹ ד ֲֲאַגַ ֶֶּל� ה ָלָ ֶכֶ ם ֶׁש� ֶ ַַּכ� ּּיֹוֹ ם ֲֲאִנִ י ְְּכ� ָבָ ר ֹלֹא‬ ‫"ֱאִלִ ֶיֶמֶלֶ ְְך‪ָָ ,‬א ִִחי ַַה ָָּג� דֹוֹ ל‪ִִ ,‬ה ְְת ִִחיל ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ֶֶאת‬ ‫ֱ‬ ‫עֹוֹ ֵֵר ְְך ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ַַה ַַהְגְ ָָרלֹוֹ ת‪ֶֶ ,‬א ָָּל� א‬ ‫ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים"‪ְְ ,‬מַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ַַח ִִּי� ים‪ְְּ " .‬כ� ֶׁש� ֶ ָָר ִִא ִיִתי ַַּכ� ָּמ�ָ ה‬ ‫יְך אֹוֹ ְְמ ִִרים?‬ ‫ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ַַה ִִּג� יְׁש� ְ ַַמאק ְוְ ַַה ִִּס� ּּפּוּק‪ֵֵ .‬א ְ‬ ‫הּוּא ֶנֶ ֱֱהֶנֶ ה ֵֵמ ַַה ִִּל� ּּמּוּד‪ֶֶ ,‬ה ְְחַלַ ְְטִּת�ִ י ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת ְְּב� ִִע ְְּק� בֹוֹ ָָתיו‬ ‫ִִמ ּּתֹוֹ ְְך ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ִלִ ְׁש� ְ ָָמ ּּה ָָּב� א ִלִ ְׁש� ְ ָָמ ּּה!"‬ ‫ְּב �ֵעֵיַנ ַי"‬ ‫ָמָצָא ֵחֵן ְ‬ ‫ָּמָׁש ָ‬ ‫ַמ �‬‫"ָהַָרַ ְעְיֹוֹן ַ‬ ‫ַהִּל�ִּמּּוד – ֶנֶֶכ ֶס ַלַַחִַּיִים"‬ ‫" ַ‬ ‫"ֶז ֶה ְּכ �ְמֹו ַֹׁשְַרְ ֶׁשֶֶרֶת"‬ ‫ֶאִטִיְנְֶג ֶר‬ ‫ֵׁשֵם‪ַ :‬נ ַ ְ‬ ‫ְחָמָן ֶ‬ ‫ֱאִלִיֶעֶֶז ֶר ֹזַֹהַר‬‫ֵׁשֵם‪ֱ :‬‬ ‫ֵׁשֵם‪ֶ :‬‬ ‫ֶאְלְָעָָז ָר ַלְַיְְכְֶטֶר‬ ‫ֶׁשֶמֶׁש‬ ‫ִעִיר ְמְגּוִרִ ים‪ֵּ :‬ב�ֵית ֶ‬ ‫ִעִיר ְמְגּוִרִ ים‪ְּ :‬ב�ְֵנֵי ְּב�ְַרַ ק‬ ‫ִּתְקְָו ָה‬ ‫ֶּפַתַח �ִ‬‫ִעִיר ְמְגּוִרִ ים‪ֶ :‬‬ ‫ֵּמִאִיר‬ ‫ַה �ֵ‬ ‫ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה‪ :‬אֹוֹר ַ‬ ‫ֻׁשַעַ‬ ‫ְּב �ֵאֵר ְיְהֹו ֹ ֻ‬‫ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה‪ְ :‬‬ ‫ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה‪ :‬עֹוֶֹלֶה ַלְַּיְִׁשִיָבָה‬ ‫ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים‬ ‫ֶוֶֶתֶק‪ִ 1002 :‬‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים‬ ‫ֶוֶֶתֶק‪ִ 1516 :‬‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ֶוֶֶתֶק‪ִ 1406 :‬‬ ‫ְבָחִָנ ִים ִּב�ִיִדִ יָעָה ְּב�ְרּוָרָ ה!‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ֵמָאָז ֵהֵם ָז ָכּו ִלְִצְֹּב�ֹר עֹו ֹד ַּכ ַ� �‬ ‫ָּמָה ֶעְֶׂשְרֹו ֹת ִ‬ ‫ְסַּפַר ָׁשָבּועֹו ֹת‪ֵ ,‬‬ ‫ְׁשַעַת ֲעֲִרִ יַכ ַת ָהֵָרֵ ָאָיֹוֹן ִלְִפְֵנ ֵי ִ‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ַּתְלְִמִיִדִ ים ַהְַּיְָקִָרִ ים‪ִ ,‬הִָּנ �ָם ְנ ְכֹוִֹנ ִים ִלִ ְ‬ ‫ַה �ַ‬ ‫ֶׁשָעְָרְ כּו ַ‬ ‫ְבָחִָנ ִים ֶ‬ ‫ִּמ ְ‬ ‫ַה �ִ‬ ‫ְסְּפְֵרֵ י ַ‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ִ‬ ‫‪77‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ְׁש ֵֵרי י ֹֹו ַַל ְְד � ָָּתם‬ ‫ַַא �ְ‬ ‫ָָּכ� ל יֹוֹ ם ֵהֵ ם יֹוֹ ְׁש� ְ ִבִ ים‪ ,‬לֹוֹ ְְמ ִִדים‪ְְ ,‬מַׁש� ַ ְְּנ� ִנִ ים ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ ים‪ֵֵ .‬א ְיְך ֶזֶ ה ַַמְׁש� ְ ִּפ� ִ ַיַע ַַעל ַהַ ַַּב� ִיִ ת? הֹוֹ ֵֵריֶהֶ ם ֶׁש� ֶ ל ַנַ ְְח ָָמן‬ ‫ׁ ֶש ִּבכְ ָתב'‪ֵ .‬הם ָרא ּו ֵא ְ‬ ‫יך ְּכ ׁ ֶש ִ ּנ ְת ָקלִ ים ְּבפָ סוּק‬ ‫ֶוֶ ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ְְמַׁש� ַ ְְּת� ִפִ ים‪:‬‬ ‫ָּכלְ ׁ ֶשהוּ‪ֲ ,‬אנִ י ַה ְר ֵּבה ּ ְפ ָע ִמים יוֹ ֵד ַע לוֹ ַמר ִמ ָ ּיד‬ ‫"ַה ַַהְגְ ָָרָלָ ה ִנִ ְְהְיְ ָָתה ַַרק‬ ‫"ַה ִִּל� ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ל ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב' הּוּא ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ֲֲחָוָ ָיָ ה!" ְְמַׁש� ַ ְּת�ְ ִפִ ים הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ַנַ ְְח ָָמן‪ַ .‬‬ ‫ַ‬ ‫ַמה ַּמ ְס ִּביר ַר ׁ ִש"י‪ֵ .‬הם אוֹ ֲהבִ ים ו ַּמ ֲע ִריכִ ים ֶאת‬ ‫ֹּכ�‬ ‫ִּל�‬ ‫ְּפ�‬ ‫ּּתֹוֹ ֶֶסֶפֶ ת ֶנֶ ְְח ָָמ ָָדה‪ַַ .‬ה ְ ָָרס ָָה ֲֲא ִִמ ִ י הּוּא ַַה ִ ּמּוּד ְוְ ַַהְיְ ִִדיעֹוֹ ת ֶׁש� ֶ הּוּא זֹוֹ ֶכֶ ה ִלִ ְְר ֹׁׁש‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫ִּת�‬ ‫ָה ֻעבְ ָדּ ה ׁ ֶש ְ ּילָ ִדים לוֹ ְמ ִדים ִמ ָ ּיזְ ָמ ָתם ֻח ָּמ ׁש‪-‬‬ ‫יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד ָָר ִִאינ ּּו אֹוֹ תֹוֹ ֻֻמ ְְט ָָרד ִִּב� ְגְ ַלַ ל ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ֵֵהִבִ ין ַַמֶּׁש�� ֶ ה ּּו ְְמ ֻֻס ָָּי� ם ְְּב� ַַא ַַחת ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאלֹוֹ ת‪ .‬הּוּא ִִה ְְת ַַקֵּׁש�� ֵ ר ּּוֵבֵ ֵֵרר‬ ‫יך‪ ,‬וְ ִק ַּבלְ ִּתי לֹא ְמ ַעט ַמ ְח ָמאוֹ ת‬ ‫ַר ׁ ִש"י ְּכמוֹ ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְ‬ ‫ַַעד ֶׁש� ֶ ָּמ�ָ ָצָ א ֶֶאת ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּוָבָ ה‪ָׁ .‬ש� ָ ַַאְלְ נ ּּו אֹוֹ תֹוֹ ַַה ִִאם ִִּב� ְזְ כּוּת ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאָלָ ה ַַהּזֹּוֹ הּוּא ִיִ ָָּכ� ֵנֵ ס ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַלַ ַַהְגְ ָָרָלָ ה‪ַַ ,‬א ְְך הּוּא‬ ‫ַעל ָּכ ְך‪"...‬‬ ‫ִִה ְְס ִִּב� יר ָלָ נ ּּו ֶׁש� ֶ ַַעל ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאָלָ ה ַַהּזֹּוֹ ֵֵאין ַַהְגְ ָָרָלָ ה‪' .‬זֹוֹ ֹלֹא ַַה ַַהְגְ ָָרָלָ ה‪ֶ ,‬זֶ ה ַַהַּת�ַ ֲֲענּוּג!' הּוּא ָָא ַַמר"‪.‬‬ ‫"ב ַה ְר ֵּבה ִּכ ּתוֹ ת‪ְּ ,‬כמוֹ ַּב ִּכ ָּתה ׁ ֶש ִּלי לְ ֻדגְ ָמה‪ ,‬יֵ ׁש‬ ‫ְּ‬ ‫יְך ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ָָּב� ִִקי ְְּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַ‪ַ-‬רִׁש� ִ "י"‪ְְ ,‬מַׁש� ַ ְּת�ְ ִפִ ים ַַּג� ם הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר‪,‬‬ ‫"ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש אֹוֹ ָָתנ ּּו ִלִ ְְראֹוֹ ת ֵֵא ְ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ַה ְר ֵבה יְ לָ ִדים ׁ ֶשעוֹ ִ ׂשים ֶאת ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל‬ ‫"ַעְכְ ָׁש� ָ ו הּוּא ַַעְצְ מֹוֹ ְְּכ� ָבָ ר ָָּב� חּוּר ַַּב� ר ִִמְצְ ָוָ ה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ְְּכ� ֶׁש� ֶ הּוּא ָָהָיָ ה ָצָ ִִעיר יֹוֹ ֵֵתר‪ֶֶ ,‬א ָָחיו ַַה ְְּג� דֹוֹ ִלִ ים ָָהי ּּו חֹוֹ ְזְ ִִרים‬ ‫ַ‬ ‫"ה ִּמבְ ָחנִ ים‬ ‫ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב'"‪ ,‬אוֹ ֵמר נַ ְח ָמן‪ַ .‬‬ ‫ֵֵמ ַַהְיְ ִׁש� ִ יָבָ ה ְלְ ַׁש� ַ ָָּב� ת‪ּּ ,‬וָפָ ׁׁשּוּט ֹלֹא ַַמ ֲֲא ִִמיִנִ ים‪ָָּ .‬כ� ל ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה – ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ִִמ ָָּי� ד קֹוֹ ֵפֵ ץ ַלַ ֲֲענֹוֹ ת; ָָּכ� ל‬ ‫ֵהם נוֹ ֵ ׂשא ִ ׂש ָיחה ֶמ ְר ָּכזִ י ַּב ִּכ ָּתה‪ְ .‬מ ַד ְּב ִרים ַעל‬ ‫ָּפ� ָ סּוּק ֶׁש� ֶ ֻּמ�ֻ ְזְ ָָּכ� ר‪ ,‬הּוּא יֹוֹ ֵֵד ַַע ִִמ ָָּי� ד ִלִ ְׁש� ְ ֹלֹף ֶֶאת ַַה ֶֶה ְְס ֵֵּב� ר‪.‬‬ ‫ַה ּׁ ְש ֵאלוֹ ת‪ִ ,‬אם ֵהן ָהי ּו ָק ׁשוֹ ת אוֹ ַק ּלוֹ ת‪ ,‬אוֹ ִמי‬ ‫יְך ֶיֶ ֶלֶ ד ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ָָּב� ִִקי ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך טֹוֹ ב ַַּב� ָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה?' ֵֵהם ַַמָּמ�ָ ׁׁש ִִה ְְתַּפ� ַ ְְּל� אּוּ‪ַ ,‬וַ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו ָיָ ַַד ְְענ ּּו ָָמה ַַה ּּסֹוֹ ד‪ֲֲ .‬אַנַ ְְחנ ּּו‬ ‫ֵ'ֵא ְ‬ ‫ִה ְס ּ ִפיק ְּכבָ ר לִ לְ מֹד ֶאת ַה ַהפְ ָט ָרה‪ .‬יֵ ׁש ַּב ִּכ ָּתה‬ ‫יְך ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר לֹוֹ ֵֵמד יֹוֹ ם‪-‬יֹוֹ ם ֶֶאת ַַה ֶֶה ְְסֵּפ� ֵ ק ַַה ּּיֹוֹ ִִמי‪ְְּ ,‬ב� ִלִ י ְלְ ַוַ ֵּת�ֵ ר ַַעל ׁׁשּוּם ִִמְבְ ָָחן‪ַַ .‬ה ַַהְׁש� ְ ָָק ָָעה ַַהּזֹּוֹ‬ ‫רֹוֹ ִִאים ֵֵא ְ‬ ‫ַה ְר ֵּבה ַ'מ ָ ּצב' ְסבִ יב ַה ִּמבְ ָחנִ ים‪ ,‬ו ִּמי ׁ ֶשעוֹ ֶ ׂשה‬ ‫ְְמִנִ יָבָ ה ֵּפ� ֵ רֹוֹ ת‪ְ ,‬וְ הּוּא ָזָ ָכָ ה ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ַַמָּת�ָ ָנָ ה!"‪.‬‬ ‫אוֹ ָתם‪ַ ,‬מ ְר ִ ּג ׁיש ְּבתוֹ ְך ָה ִענְ יָ נִ ים‪"...‬‬ ‫"אנִ י רוֹ ֶאה ַעל ַעצְ ִמי ׁ ֶש ְּכ ׁ ֶש ּלוֹ ְמ ִדים ְּב ַמ ָּט ָרה‬ ‫ֲ‬ ‫לְ ִה ָּב ֵחן ַא ַחר ָּכ ְך‪ַ ,‬ה ִּל ּמוּד ַעצְ מוֹ נִ ְר ֶאה ַא ֶח ֶרת‬ ‫ַמ ֲא ָמץ וַ ֲח ׁ ִשיבָ ה‪ֲ ...‬אבָ ל‬ ‫ְ'מ ַח ֵ ּיב' ְרצִ ינִ י ִּב ׁ ְשבִ ילִ י לְ ַה ְת ִמיד ַּב ִּל ּמוּד ַה ּיוֹ ִמי‪,‬‬ ‫לְ גַ ְמ ֵרי"‪ְ ,‬מ ׁ ַש ֵּתף יַ ֲעקֹב‪" ,‬לוֹ ְמ ִדים ַה ְר ֵּבה יוֹ ֵתר‬ ‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֶשעוֹ ִ ׂשים ֶאת ַה ִּמבְ ָחן‬ ‫וְ גַ ם לְ ָהבִ ין ֶאת ַמה ּׁ ֶש ֲאנִ י לוֹ ֵמד‪ַ ּ .‬פ ַעם ַא ַחת ָהיְ ָתה‬ ‫ִּב ְרצִ ינוּת‪ְּ ,‬בצו ָּרה ַמ ֲע ִמ ָיקה יוֹ ֵתר‪ ,‬וְ יוֹ ְד ִעים ַה ְר ֵּבה‬ ‫ו ְּמגַ ִּלים ׁ ֶש ָענִ ינ ּו ְּת ׁשוּבוֹ ת נְ כוֹ נוֹ ת‪,‬‬ ‫ֲ'עלִ ָ ּיה' ֲא ֻר ָּכה יוֹ ֵתר ֵמ ָה ָרגִ יל‪ּ ,‬ובְ ֶא ְמצַ ע ַה ִּל ּמוּד‬ ‫יוֹ ֵתר טוֹ ב!"‬ ‫יֵ ׁש לָ נ ּו ֲהמוֹ ן ִס ּפוּק! ַה ַהצְ לָ ָחה ַּב ִּמבְ ָחנִ ים‬ ‫ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ׁ ֶש ְ ּקצָ ת נִ גְ ָמר לִ י ַהכּ ַֹח‪ְּ ...‬בכָ ל זֹאת‬ ‫ֱאלִ ֶיעזֶ ר ְמ ַס ּ ֵפר ַעל נְ ֻק ָדּ ה ְמ ַענְ יֶ נֶ ת ׁ ֶש ּ ָ ׂשם לֵ ב‬ ‫ַה ְמ ַא ְת ְ ּג ִרים יוֹ ֵתר‪ ,‬נוֹ ֶתנֶ ת לָ נ ּו ֵח ׁ ֶשק לְ ַה ְמ ׁ ִשיךְ‬ ‫ִה ְת ַא ַּמצְ ִּתי לְ ַס ֵ ּים ֶאת ַה ִּל ּמוּד ַעד ַה ּסוֹ ף ּולְ ִה ָּב ֵחן‪,‬‬ ‫ֵאלֶ ָיה‪ּ ַ " :‬גם ְּבלִ ּמוּד ַה ְ ּג ָמ ָרא‪ ,‬נִ ְת ָקלִ ים ַה ְר ֵּבה‬ ‫ּולְ ַה ׁ ְש ִק ַיע‪ ,‬לִ לְ מֹד ּולְ ָהבִ ין"‪.‬‬ ‫וְ ַא ַחר ָּכ ְך ַ ּגם זָ כִ ִיתי ַּב ַהגְ ָרלָ ה! ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ׁ ֶש ַה ּ ְפ ָרס‬ ‫ּ ְפ ָע ִמים ִּבפְ סו ִּקים ֵמ ַה ֻח ָּמ ׁש‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ְּב ִק ִיאים‬ ‫נִ ׁ ְשלַ ח ֵאלַ י ִמ ּׁ ָש ַמיִ ם‪ַ ,‬מ ָּתנָ ה ְמתו ָּקה ַעל ַה ַּמ ֲא ָמץ"‪.‬‬ ‫ַּב ּ ְפסו ִּקים ּובַ ּ ֵפרו ּׁש ׁ ֶש ָ ּל ֶהם‪ַ ,‬ה ֶ ּי ַדע ַה ֶ ּזה ְמ ַס ֵ ּי ַע ְמאֹד‬ ‫ֶאלְ ָעזָ ר ִמ ּ ֶפ ַתח ִּת ְקוָ ה ְמ ׁ ַש ֵּתף ַ ּגם הוּא ַּב ֲחוָ יַ ת‬ ‫ַּב ֲהבָ נַ ת ִדּ בְ ֵרי ַה ְ ּג ָמ ָרא"‪.‬‬ ‫רֶג ַע לְסִּיּום‬ ‫"שלוֹ ׁש‬ ‫ַה ְ ּזכִ ָ ּיה ׁ ֶשהוֹ ִסיפָ ה לוֹ ֶמ ֶרץ וְ ֵח ׁ ֶשק ַּב ִּל ּמוּד‪ָ ׁ :‬‬ ‫וְ ִא ּל ּו ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים ְמ ַס ְּכ ִמים ַּב ֲא ִמ ָירה ְמלֵ ַאת‬ ‫ֶרגַ ע לִ פְ נֵ י ׁ ֶש ָאנ ּו נִ פְ ָר ִדים ֵמהַ ְמ ֻר ְאיָ נִ ים הַ יְ ָק ִרים‬ ‫ּ ְפ ָע ִמים זָ כִ ִיתי ַּב ַהגְ ָרלוֹ ת‪ ,‬וְ עוֹ ד ּ ַפ ַעם ִק ַּבלְ ִּתי ְפ ָרס‬ ‫ּ‬ ‫"א ָּבא ׁ ֶש ָ ּלנ ּו ָא ַמר לָ נ ּו ׁ ֶש ְּמ ֻק ָּבל ִמ ּ ִפי הרה"ק‬ ‫הוֹ ד‪ַ :‬‬ ‫ׁ ֶש ָ ּלנוּ‪ ,‬נִ שְׂ ַמח לִ ׁ ְשמ ַֹע ִמ ֶּכם ִט ּיפ לִ ׁ ְש ִמ ָירה ַעל‬ ‫ְּבלִ י ַהגְ ָרלָ ה‪ ,‬וְ ָה ֱא ֶמת ִהיא ׁ ֶש ַ ּגם ַה ּ ְפ ָר ִסים ָה ֵא ּל ּו‬ ‫נָ ְתנ ּו לִ י ְדּ ִחיפָ ה לְ ַה ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫מהר"ש ִמ ֶּבעלְ זְ א זי"ע‪ֶ ׁ ,‬ש ִּמי ׁ ֶש ּלוֹ ֵמד ֻח ָּמ ׁש וְ ַר ׁ ִש"י‬ ‫הַ ְ ּקבִ יעוּת וְ הַ הַ ְת ָמ ָדה‪:‬‬ ‫יך ָהלְ ָאה‪...‬‬ ‫ָּכל ׁ ָשבו ַּע‪ ,‬יִ זְ ֶּכה ָּבעוֹ לָ ם ַה ָּבא לָ ׁ ֶשבֶ ת ְּב ֵהיכָ לוֹ ׁ ֶשל‬ ‫"ח ׁשוּב לִ ְק ּב ַֹע זְ ַמן ָקבו ַּע‪,‬‬ ‫נַ ְח ָמן ֶא ִטינְ גֶ ר ְמ ַחדֵּ ד‪ָ :‬‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ָר ִא ִיתי ַּכ ָּמה ֲאנִ י נֶ ֱהנֶ ה‪ָ ,‬ח ׁ ַשבְ ִּתי לְ ַעצְ ִמי‪:‬‬ ‫ַר ׁ ִש"י‪ְּ .‬כ ׁ ֶשחוֹ ׁ ְשבִ ים ַעל ּג ֶֹדל ַה ְ ּזכוּת‪ ,‬זֶ ה ְמ ַר ֵ ּג ׁש!"‪.‬‬ ‫ּולְ ַה ְת ִמיד ּבוֹ יוֹ ם ַא ַחר יוֹ ם"‪ֱ .‬אלִ ֶיעזֶ ר ז ַֹהר מוֹ ִסיף‪:‬‬ ‫לָ ָּמה ׁ ֶש ְ ּילָ ִדים ֲא ֵח ִרים לֹא יֵ ָהנ ּו ַ ּגם ֵהם? ִס ּ ַפ ְר ִּתי‬ ‫"כ ַדאי לִ ְק ּב ַֹע זְ ַמן ְמ ֻס ָ ּים לִ ימוֹ ת ַהחוֹ ל ּוזְ ַמן ׁשוֹ נֶ ה‬ ‫ְּ‬ ‫ַעל ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' לַ ֲחבֵ ִרים נוֹ ָספִ ים ֵמ ַה ִּכ ָּתה‪,‬‬ ‫לִ ׁ ְשכֵ נִ ים וְ לִ בְ נֵ י דּ וֹ ִדים‪ ,‬וְ ַה ְר ֵּבה ֵמ ֶהם ָ ׂש ְמח ּו‬ ‫ח‬ ‫הצְלִי ַ‬ ‫ח ּולְ ַ‬ ‫לִצְל ֹ ַ‬ ‫ְ‬ ‫לְ ׁ ַש ָּבתוֹ ת וְ ַח ִ ּגים‪ֶ ׁ ,‬ש ָאז ְּב ֶד ֶרך ְּכלָ ל ֵס ֶדר ַה ּיוֹ ם‬ ‫לְ ִהצְ ָט ֵרף וְ נֶ ֱהנִ ים ַעד ַה ּיוֹ ם לִ לְ מֹד וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת‬ ‫ֶאפְ ׁ ָשר לִ ׁ ְשאֹל ׁ ְש ֵאלָ ה ְק ָצת‪ְ ...‬מ ַא ְת ֶ ּג ֶרת?‬ ‫ִמ ׁ ְש ַּת ֶ ּנה"‪.‬‬ ‫ַה ִּמבְ ָחנִ ים‪ֲ .‬אנִ י ַמ ְר ִ ּג ׁיש ׁ ֶש ַ ּגם לִ י יֵ ׁש ֵחלֶ ק ַּב ְ ּזכֻ ּיוֹ ת‬ ‫זֶ ה ל ֹא ָק ׁ ֶשה? ֵאין ְרגָ ִעים ׁ ֶש ַא ֶּתם אוֹ ְמ ִרים‬ ‫ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים גַ לַ נְ ֵדאוֹ ר ְמ ַס ּ ְפ ִרים‪ֲ :‬‬ ‫"אנַ ְחנ ּו‬ ‫ׁ ֶש ָ ּל ֶהם"‪.‬‬ ‫לְ ַע ְצ ְמכֶ ם‪ :‬אוּלַ י הַ ּיוֹ ם ל ֹא?‬ ‫ְּכ ַא ִחים ִ ּג ִּלינ ּו ׁ ֶש ֶ ּנ ְח ָמד וְ עוֹ זֵ ר לַ ְ ּקבִ יעוּת לִ לְ מֹד‬ ‫ֱאלִ ֶיעזֶ ר ְמצַ ֵּטט ֶאת ִדּ בְ ֵרי ִא ּמוֹ ׁ ֶש ּנוֹ ְתנִ ים לוֹ כּ ַֹח‪:‬‬ ‫יַ ֲעקֹב טוֹ ּבוֹ לְ ְס ִקי ְּכבָ ר צָ בַ ר וֶ ֶתק ְמכֻ ָּבד ַּב ִּל ּמוּד‬ ‫ְּב ַחבְ רו ָּתא‪ֲ ,‬אבָ ל מ ּובָ ן ׁ ֶש ֶאפְ ׁ ָשר לִ ְק ּב ַֹע ִעם ָחבֵ ר‪,‬‬ ‫"א ָּמא ָּת ִמיד ְמעוֹ ֶד ֶדת אוֹ ִתי ׁ ֶש ַה ִּמבְ ָחנִ ים ֵהם‬ ‫ִ‬ ‫ּובַ ִּמבְ ָחנִ ים‪ ,‬וְ הוּא לֹא ְמוַ ֵּתר ַעל ׁשוּם יוֹ ם ׁ ֶשל‬ ‫ַא ָּבא אוֹ ֶּבן דּ וֹ ד‪ ,‬וְ לָ או ַדּ וְ ָקא ִעם ָאח"‪.‬‬ ‫ּ ָפ ׁשוּט נֶ כֶ ס לַ ַח ִ ּיים! ַ ּגם ְּבגִ יל ׁ ִשבְ ִעים ֲאנִ י ְּב ֶעזְ ַרת‬ ‫לִ ּמוּד‪ .‬הוּא ְמ ַס ּ ֵפר לָ נ ּו ַעל כּ ָֹח ּה ׁ ֶשל ַה ַה ְת ָמ ָדה‬ ‫יַ ֲעקֹב טוֹ ּבוֹ לְ ְס ִקי ַמ ְמלִ יץ לְ ָצ ֵרף עוֹ ד ֲחבֵ ִרים‬ ‫ַה ּׁ ֵשם ֶאלְ ַמד ֶאת ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‪ ,‬וְ ֵא ַדע ֵה ֵיטב ֶאת ּ ֵפרו ּׁש‬ ‫"אנִ י לוֹ ֵמד ִעם‬ ‫וְ ַעל ָה ְרגָ ִעים ׁ ֶשל ִמלְ ֶח ֶמת ַה ֵ ּיצֶ ר‪ֲ :‬‬ ‫"מ ֶ ּצב" ׁ ֶשל ַה ְּ'ביַ ַחד'‬ ‫"ה ֲאוִ ָירה וְ ַה ַּ‬ ‫לַ ִּל ּמוּד‪ָ .‬‬ ‫ַה ּ ְפסו ִּקים ִּבזְ כוּת ַה ִּל ּמוּד ׁ ֶש ֲאנִ י לוֹ ֵמד ַה ּיוֹ ם‪ְּ ,‬בגִ יל‬ ‫ּ‬ ‫ַא ָּבא ׁ ֶש ִּלי ָּכל יוֹ ם ַא ֲח ֵרי ַה ֵח ֶידר ֶאת ָה ֲ'עלִ ָיה' ׁ ֶשל‬ ‫ׁ ֶש ּנוֹ צְ ִרים ְמ ַד ְר ְּבנִ ים לְ ַה ְת ִמיד"‪ .‬וְ ֶאלְ ָעזָ ר לַ יְ כְ ֶטר‬ ‫צָ ִעיר"‪.‬‬ ‫אוֹ תוֹ יוֹ ם‪ּ ַ .‬גם ְּבבֵ ין ַה ְ ּז ַמ ִ ּנים וְ גַ ם ִּבזְ ַמ ִ ּנים ֲעמו ִּסים‪,‬‬ ‫"כ ַדאי לְ ִה ְת ּבוֹ נֵ ן ַּב ֲח ׁ ִשיבוּת ׁ ֶשל ַה ִּל ּמוּד‬ ‫ְמ ַס ֵּכם‪ְּ :‬‬ ‫ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים גַ לַ נְ ֵדאוֹ ר ַמ ְס ִּכ ִימים ׁ ֶש ִּלפְ ָע ִמים‬ ‫ַה ִּל ּמוּד ַה ּיוֹ ִמי ׁ ֶש ָ ּלנ ּו ָח ׁשוּב וְ יָ ָקר לִ י‪ּ ,‬ובָ רו ְּך ַה ּׁ ֵשם‬ ‫יך ָא ַמ ְרנוּ? נֶ כֶ ס‬ ‫ּובְ ַמ ׁ ְש ָמעוּתוֹ לַ ְּטוָ ח ָה ָרחוֹ ק‪ֵ .‬א ְ‬ ‫ָק ׁ ֶשה‪ֲ ,‬אבָ ל ַה ַּמ ֲא ָמץ ׁ ָשוֶ ה‪" .‬יֵ ׁש ּ ָפ ָר ׁ ִש ּיוֹ ת‬ ‫ֲאנִ י ִמ ׁ ְש ַּת ֵדּ ל ו ַּמצְ לִ ַיח לְ ִה ָּב ֵחן ִמ ֵדּ י יוֹ ם‪.‬‬ ‫לַ ַח ִ ּיים! זֶ ה עוֹ זֵ ר לְ ַה ְת ִמיד ַ ּגם ְּכ ׁ ֶש ְּמ ַא ְת ֵ ּגר יוֹ ֵתר"‪.‬‬ ‫ְמ ַא ְת ְ ּגרוֹ ת יוֹ ֵתר‪ֶ ׁ ,‬שדּ וֹ ְר ׁשוֹ ת יוֹ ֵתר ַה ׁ ְש ָק ָעה‪,‬‬ ‫ֲאנִ י ַמ ְר ִ ּג ׁיש ׁ ֶש ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' ֵהם‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪78‬‬ ‫חׁשָׁש‬ ‫ה ֲ‬‫מכ ִּירִ ים אֶת ַ‬ ‫ַ‬ ‫הלֵּב רֶ ג ַע‬ ‫מכַּו ֵץ לָנּו אֶת ַ‬‫ׁש ְּ‬‫ֶ‬ ‫תחָלו ֹת חֲדָ ׁשו ֹת?‬ ‫מתְגַּבְּרִ ים‬ ‫ְ‬ ‫ה ְ‬ ‫לִפְנ ֵי ַ‬ ‫ב ּו ֹאּו נ ְגַלֶּה אֵיך ִ‬ ‫ְתִחִיִל ִים‬ ‫ַמ ְ‬ ‫ַ‬ ‫תַי ִם ‪-‬‬ ‫חלְנּו!‬ ‫ׁש ּ‬ ‫ת ַ‬ ‫עָלָיו‪ׁ .‬שָלו ֹׁש ‪ְ -‬‬ ‫ה ְ‬ ‫אחַת ‪ִ -‬‬ ‫ַ‬ ‫ְּבֵרֵאִׁשִ ית‬ ‫ִמ ְ‬‫ִ‬ ‫מאת‪ :‬ר‪ .‬שטייר‬ ‫ָָק ִִד ָיָמה‪ַּ ,‬ת�ַ ְְחִלִ יט�ּו ַַעְכְ ָׁש� ָ ו! ָָמה ַַה ְְּז� ַַמן ַַה ָָּק� בּו ַַּע‬ ‫ַַּב� ה' ְִיְִת ָָּב� ַַר ְְך‪ְְ ,‬מ ַַח ֵֵּז�ק ֶֶאת‬ ‫ֵֵהם ִנִ ְפְ ְְּג� ׁׁש�ּו יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶכֶ ם?‬ ‫ָָה ֱֱאמ ּּוָנָ ה‪ַַ ,‬מְגְ ִִּב� יר ְִיְִר ַַאת ָׁש� ָ ַַמִיִם‬ ‫ַַעל ַַהַּמ�ַ ָָּד� ף‪.‬‬ ‫ַַהַּמ�ַ ְְתֹּכ� ֶֹנֶ ת ֶׁש� ֶ ל ְְקִבִ יעּוּת יֹוֹ ִִמית‬ ‫ּו ֵֵּמֵגֵ ן ִִמ ַַּס� ָָּכ� נֹוֹ ת רּו ָָּחִנִ ּּיֹוֹ ת‪.‬‬ ‫– ַַע ִִּל� יז‪ְְ ,‬מ ֻֻאָּׁש�� ָ ר ּו ָָּמֵלֵ א‬ ‫אׁשֹוֹ ן‬ ‫ָָה ִִר ׁ‬ ‫ְְק ַַט ָָּנ� ה ּו ִִּמְבְ ָָּד� ק ַַעְצְ ִִמי ִִמ ָָּי�ד‬ ‫"טֹוֹ ב‪ִִ .‬הְׁש� ְ ַּת�ַ ְכְ ַנַ ְְעִּת�ִ י‪ .‬יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד עֹוֹ ד ֶֶא ֱֱע ֶֶׂש� ה ֶֶאת‬ ‫ְ‬ ‫ִּת�ִ ְְקָוָ ה‪ַַ ,‬הֵּׁש�� ֵ ִנִ י – ְְמ ֻֻדְכְ ָָּד� ְך ְוְ קֹוֹ ֵֵדר‪.‬‬ ‫ְלְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ְְּכ� ֶׁש� ֶ ְְּב� סֹוֹ ף ַַהָּׁש�� ָ בּו ַַּע‬ ‫ֶזֶ ה‪"...‬‬ ‫"ַמה ָָּק� ָָרה ְלְ ָָך?" ִנִ ְבְ ַַהל ָָה ִִר ׁ‬ ‫אׁשֹוֹ ן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ֶנֶ ֱֱע ָָר ְְך ִִמְבְ ָָחן חֹוֹ ֵזֵ ר ַַעל ַַהֹּכ� ֹל‬ ‫"ֲאִנִ י רֹוֹ ֶצֶ ה ְְמֹאֹד ְלְ ַַה ְְת ִִחיל‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ָָעמּוּס ִלִ י‬ ‫ֲ‬ ‫ַַהֵּׁש�� ֵ ִנִ י ָָמ ָָחה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְְּד� ָָמעֹוֹ ת‪ְ ,‬וְ ִִסֵּפ� ֵ ר ְְּב� קֹוֹ ל נ ּּוֶגֶ ה‪ַּ" :‬פ� ַ ַַעם‬ ‫ַיַ ַַחד‪ְְ ,‬מ ַַס ַַּי� ַַעת ְְמֹאֹד ָלָ ִִע ְְקִבִ ּּיּוּת ְוְ ַלַ ֲֲחָוָ ַיַ ת ַַה ַַהְצְ ָלָ ָָחה‪.‬‬ ‫ִִמ ַַּד� י‪ .‬א ּּוַלַ י ְְּב� ַפַ ַַעם ַַא ֶֶח ֶֶרת"‪.‬‬ ‫ִיִיִתי ָָחָלָ ק‪ּּ ,‬בֹוֹ ֵֵהק ּו ַַּמְבְ ִִט ַיַח‪ְְּ ,‬ב� ִִד ּּיּוּק ָָּכ� מֹוֹ ָָך‪ָּ .‬ת�ָ ל ּּו ִִּב� י‬ ‫ָָה ִ‬ ‫"ַּת�ַ ְזְ ִִּכ� יר ּּו ִלִ י ַַּב� ָּׁש�� ָ בּו ַַּע ַַה ָָּב� א‪ .‬א ּּוַלַ י ְְּב� עֹוֹ ד ֹח ֶֶֹד ׁׁש‪ֲֲ .‬אִנִ י‬ ‫ִּת�ִ ְְקוֹוֹ ת ַוַ ֲֲחלֹוֹ מֹוֹ ת‪ְ ִ ,‬כְ ְנְ נּו ֲֲעבּו ִִּרי ָָע ִִתיד ָוָ ֹרֹד ּו ָָּמֵלֵ א‬ ‫ּ‬ ‫ִּת�‬ ‫ִִקְבְ ע ּּו ִלִ ּּמּוּד ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ִִעם ָָחֵבֵ ר‪.‬‬ ‫ֹלֹא ָָּב� ֵׁש� ֵ ל ָלָ ֶזֶ ה ָָּכ� ֶֶרַגַ ע‪"...‬‬ ‫הֹוֹ ד‪ְ .‬וְ ַַה ּּיֹוֹ ם? ַַה ּּיֹוֹ ם ֲֲאִנִ י ָָעֵיֵ ף ֵֵמֹרֹב ִנִ ְְסיֹוֹ נֹוֹ ת‪ְְ ,‬מ ֻֻקָּמ�ָ ט‬ ‫ְְּב� ַיַ ַַחד ַַקל יֹוֹ ֵֵתר ִלִ ְׁש� ְ ֹמֹר ַַעל‬ ‫ֶֶרַגַ ע ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ּּבֹוֹ ֲֲח ִִרים ְְּב� ֶֶא ָָחד ֵֵמ ַַהִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ִִטים‬ ‫ִִמִּת�ִ ְְסּכּ ּּוִלִ ים ְוְ ָָעמּוּס ְְּב� ִׁש� ִ ְְר ּּבּו ִִּטים ׁׁשֹוֹ ִנִ ים ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי‬ ‫ִִע ְְקִבִ ּּיּוּת‪ְ ,‬לְ ָָהִבִ ין‪ְ ,‬לְ ַׁש� ַ ֵֵּנ� ן ּּוְלְ ִִה ָָּב� ֵֵחן‪.‬‬ ‫ַַה ָָּל� לּוּ‪ִִ ,‬עְצְ ר ּּו ְוְ ַַד ְְמְיְנּוּ‪ִִ :‬מיֶׁש� ֶ ה ּּו עֹוֹ ֵֵמד מ ּּוְלְ ֶכֶ ם‪ .‬הּוּא‬ ‫ִִמַּמ�ַ ה ֶּׁש�� ֶ ַַה ִִּד� ְְמיֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ִִּל� י ִצִ ֵֵּי�ר‪ .‬יֹוֹ ם ָיָ בֹוֹ א"‪ ,‬הּוּא ִִהְזְ ִִהיר‪,‬‬ ‫מֹוֹ ִׁש� ִ יט ָלָ ֶכֶ ם ַַמָּת�ָ ָנָ ה ְִיְִק ַַרת ֵֵע ֶֶר ְְך‪ַַ .‬אֶּת�ֶ ם ֹלֹא רֹוֹ ִצִ ים‬ ‫"ְוְ ַגַ ם ַַאָּת�ָ ה – ַַּד� ף ָָח ָָד ׁׁש – ֵּת�ֵ ָָר ֶֶאה ָָּכ� ְְך‪ָ ,‬יָ ָׁש� ָ ן ַוַ ֲֲח ַַסר‬ ‫ָָּכ� ל ַַה ַַה ְְת ָָחלֹוֹ ת ָָק ׁׁשֹוֹ ת‪ַַ ,‬א ְְך ַַאל‬ ‫ְלְ ַַק ֵֵּב� ל אֹוֹ ָָת ּּה? ַַה ִִאם ַּת�ַ ִִּג� יד ּּו לֹוֹ "א ּּוַלַ י ָָמ ָָחר?" ֲֲחָבָ ל‬ ‫ָָּכ� ל ֵֵע ֶֶר ְְך"‪.‬‬ ‫ֵיֵ אּו ּׁׁש‪ְְּ .‬כ� ָכָ ל ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְת ַַק ְְּד� מ ּּו ַַּב� ֶֶּד� ֶֶר ְְך ִִהיא‬ ‫ַּת�ַ ְְס ִִּב� יר ָלָ ֶכֶ ם ָּפ� ָ ִנִ ים‪ַַ .‬ה ֶֶה ְְר ֵֵּג� ל ַיַ ֲֲהֹפ ְְֹך‬ ‫ִלִ ְְדחֹוֹ ת ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ָּת�ָ ָנָ ה ֲֲאִפִ ּּל ּּו ְְּב� יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד!‬ ‫ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו ַַמ ִִּכ� ִיִרים ֶֶאת ַַהְּת�ְ ח ּּוָׁש� ָ ה ַַהּזֹּוֹ ‪ֻֻּ .‬כ� ָָּל� נ ּּו ִִה ְְתַנַ ִִּס� ינ ּּו‬ ‫ְלְ ֶֶטַבַ ע ְוְ ַַה ֶֶה ְְמֵׁש� ֵ ְְך ִי ְְִהֶיֶ ה ַַקל יֹוֹ ֵֵתר‪.‬‬ ‫ְְּב� ַַה ְְר ָָּג� ָׁש� ָ ה ּדּ ֹוֹ ָָמה‪ְְּ .‬ב� ַַאְכְ ָזָ ָבָ ה ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָּת�ָ ֲֲא ָָמה ֶֶאת‬ ‫ָעָדָה ְוְִחִיל‪...‬‬ ‫ְתִחִיל? ֵאֵיֶז ֶה ְְר ָ‬ ‫ַה ְ‬‫ְל ְ ַ‬ ‫ַַהִּת�ִ ְְקוֹוֹ ת ָָה ַַר ּּבֹוֹ ת‪ַַּ .‬ב� ִּי�ִחּוּל ֶׁש� ֶ ָָעָלָ ה ָָאז ְְּב� ִלִ ֵֵּב� נּוּ‪ַַ :‬הְלְ ַוַ אי‬ ‫ַַּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ֵֵמ ַַא ָָּב� א אֹוֹ ִִאָּמ�ָ א ַלַ ֲֲעֹר ְְֹך‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָהִיִינ ּּו ְיְכֹוֹ ִלִ ים ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִִמ ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית!‬ ‫ָָאז ֵֵא ְיְך ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים?‬ ‫אׁשֹוֹ ן‪.‬‬ ‫ָלָ ֶכֶ ם ִִמְבְ ָצָ ע ַַּב� ָּׁש�� ָ בּו ַַּע ָָה ִִר ׁ‬ ‫ָָאז ִִה ֵֵּנ� ה‪ְְּ .‬ב� ָכָ ל ָׁש� ָ ָנָ ה ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַה ַַח ִִּג� ים ּּבֹוֹ ֵֵרא ָָהעֹוֹ ָלָ ם‬ ‫ַַה ְְת ָָחָלָ ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה ְְמעֹוֹ ֶֶר ֶֶרת ְְּב� ִִטְבְ ָָע ּּה ִִה ְְת ַַר ְְּג� ׁׁשּוּת‬ ‫ַַהַּת�ַ ְגְ מּוּל ַיַ ֲֲעֹזֹר ָלָ ֶכֶ ם ַלַ ֲֲעֹבֹר ֶֶאת‬ ‫ִִּב� ְכְ בֹוֹ דֹוֹ ַַמ ִִּג� ׁיׁש ָלָ נ ּּו ֶֶאת ַַה ִִהְזְ ַַּד� ְּמ�ְ נּוּת ְְּב� ִִח ּּיּו ְְּך אֹוֹ ֵֵהב‬ ‫ְוְ ָָרצֹוֹ ן ְלְ ַַהְצְ ִלִ ַיַח‪ַַ ,‬א ְְך ַַּג� ם ֲֲחָׁש� ָ ׁׁשֹוֹ ת‪ָָ .‬א ַַסְפְ נ ּּו ֲֲעבּו ְְּרֶכֶ ם‬ ‫ַַה ַַה ְְת ָָחָלָ ה ְְּב� ָׁש� ָ לֹוֹ ם‪ְ ,‬וְ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך?‬ ‫"ּבֹוֹ אּוּ‪ְ ,‬יְָלָ ִִדים ְָיְָק ִִרים ֶׁש� ֶ ִִּל� י‪ַּ .‬ת�ַ ְְת ִִחיל ּּו‬ ‫ְוְ קֹוֹ ֵֵרא ָלָ נּוּ‪ּ :‬‬ ‫ַַּכ� ָּמ�ָ ה ֵֵעצֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ַַּי� ְפְ ִִחית ּּו ֶֶאת ַַהַּפ� ַ ַַחד ִוִ ַיַסְּי�ְע ּּו ַַּב� ְְּצ� ָָע ִִדים‬ ‫ּ‬ ‫ְְּכ� ָבָ ר ְִיְִהֶיֶ ה ַַקל יֹוֹ ֵֵתר‪.‬‬ ‫ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש ִִעם ֹּכ� ֹחֹוֹ ת ֲֲח ָָדִׁש� ִ ים ְוְ ֶֶאְפְ ָׁש� ָ ֻֻרּיֹוֹ ת ִנִ ְפְ ָלָ אֹוֹ ת‪.‬‬ ‫אׁשֹוֹ ִנִ ים‪:‬‬ ‫ָָה ִִר ׁ‬ ‫ֲֲאִנִ י ְְמ ַַח ֶֶּכ� ה ָלָ ֶכֶ ם!"‪.‬‬ ‫ְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה ַַחָּמ�ָ ה ְלְ ִִמי ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ֲֲעִנִ יק ָלָ נ ּּו‬ ‫ְעָּתָ?‬ ‫ֲהֲָי ָ ַַד ְ‬ ‫ַַה ְְת ָָחלֹוֹ ת‪ֶֶ ,‬ה ְְמֵׁש� ֵ ִכִ ים ְוְ ִִס ּּיּו ִִּמים‪.‬‬ ‫ֵֵעץ ַַה ֶֶּס� ְְקוֹוֹ ָיָ ה‪ָָ ,‬ה ֵֵעץ ַַה ָָּג� דֹוֹ ל ְְּב� יֹוֹ ֵֵתר‬ ‫ָיָ דּו ַַּע ֶׁש� ֶ ְּת�ְ ִפִ ּּלֹוֹ ת ַַעל ִִעְנְ ָיָ ִנִ ים‬ ‫ַעְכ ְָׁשָ ו!‬ ‫ְתִחִילּו ַ‬ ‫ָּׁש�ְו ְא‪ַ .‬‬ ‫ַה ְ‬ ‫ְְּדִחִּיֹות? ַל ַ ָ‬ ‫ָָּב� עֹוֹ ָלָ ם‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ָָּי� כֹוֹ ל ְלְ ַַה ִִּג� ַיַע ְלְ ֹגַֹבַ ּּה ֶׁש� ֶ ל ִִּב� ְנְ ָיָ ן‬ ‫ֶׁש� ֶ ְְּב� רּו ָָּחִנִ ּּיּוּת ַנַ ֲֲענֹוֹ ת ָּת�ָ ִִמיד‪,‬‬ ‫ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש ֹזֹאת ַַמָּת�ָ ָנָ ה ֻֻמְפְ ָלָ ָָאה‪.‬‬ ‫ֶֶּב� ן ‪ 30‬קֹוֹ מֹוֹ ת‪ַַ ,‬מ ְְת ִִחיל ִִמ ַַּג� ְְר ִִעין ְְק ַַטְנְ ַַטן‬ ‫ְְּב� ֶֶעְזְ ַַרת ַַהֵּׁש�� ֵ ם‪.‬‬ ‫ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִִמ ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית ִלִ ּּמּוּד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י – ַַעל‬ ‫ְְּב� ֹג ֶֶֹדל ֶׁש� ֶ ל ְּפ� ְ ִִתית ִׁש� ִ ֹּב� ֶֹלֶ ת ׁׁשּו ָָּעל!‬ ‫ֹלֹא ְְּכ� ַַדאי ְלְ ַנַ ּּסֹוֹ ת "ִלִ ְְדֹחֹף" ֶֶאת‬ ‫ַַא ַַחת ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְוְ ַכַ ָּמ�ָ ה!‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים ִלִ ְלְ ֹמֹד ַַמֶּׁש�� ֶ ה�ּו ָָח ָָד ׁׁש‪ַַ ,‬הֹּמ� ַַֹח‬ ‫ַַה ִִּל� ּּמּוּד ֵֵּב� ין ְלְ ֵבֵ ין‪ְְ .‬קִבִ ַיַעת ְזְ ַַמן‬ ‫ָָא ְְמָנָ ם‪ֻֻּ ,‬כ� ָָּל� נ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ָׁש� ָ בּו ַַּע‪ֲֲ .‬אָבָ ל‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶכֶ ם ּּבֹוֹ ֶנֶ ה ְְּב� תֹוֹ כ�ֹו "ְׁש� ְ ִבִ יִלִ ים" ֲֲח ָָדִׁש� ִ ים‪ְְּ .‬כ� ָכָ ל‬ ‫ְְמ ֻֻס ָָּד� ר ַּת�ַ ֲֲעֹזֹר ָלָ ֶכֶ ם ְלְ ַַה ְְת ִִמיד‬ ‫ִלִ ּּמּוּד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י ִִמ ֵֵּד� י יֹוֹ ם ְְּב� ֶֶרֶצֶ ף‪ְְּ ,‬כ� ֶׁש� ֶ ָָאנ ּּו‬ ‫ּ‬ ‫ְּג�‬ ‫ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְת ַַר ְ ל ּּו יֹוֹ ֵֵתר‪ַַ ,‬הְּׁש�� ְ ִבִ יִלִ ים ָָה ֵֵאּל ּּו ַיַ ַַהְפְ כ ּּו ִלִ ְְמ ִִה ִיִרים‬ ‫ֶֶאת‬ ‫ְוְ ַלַ ֲֲה ֹֹפ�ְך‬ ‫"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב"‬ ‫רֹוֹ ְכְ ִׁש� ִ ים ְְּב� ִִקיאּוּת ִנִ ְפְ ָלָ ָָאה ַַּב� ּ‬ ‫ְוְ ַלַ ֲֲחָזָ ִִקים יֹוֹ ֵֵתר‪.‬‬ ‫ַַה ִִּל� ּּמּוּד ְלְ ֵֵחֶלֶ ק ִִמ ֵֵּס� ֶֶדר ַַה ּּיֹוֹ ם‪.‬‬ ‫ְוְ יֹוֹ ְְד ִִעים אֹוֹ ָָת ּּה ַַעל ֻֻּב� ְְרָיָ ּּה – זֹוֹ ְזְ כּוּת ֲֲעצּו ָָּמה! ַַעל‬ ‫ַַא ֲֲח ֵֵרי ְּת�ְ ִפִ ַַּל� ת ַַע ְְרִבִ ית?‬ ‫ִּפ� ִ י ַצַ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדּ ֹוֹ רֹוֹ ת‪ְ ,‬לְ ִלִ ּּמּוּד ָָקבּו ַַּע ֶׁש� ֶ ל ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם‬ ‫ַַה ְְת ָָחלֹוֹ ת ַַמְפְ ִִר ׁיׁשֹוֹ ת ַַּב� ּּגּוּף ֳֳח ָָמ ִִרים ְְמ ַַׂש� ְּמ�ְ ִִחים‪ְְּ :‬כ� ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ַַמְצְ ִלִ ִיִחים ִִּב� ְְמ ִִׂש� ָיָמה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה‪,‬‬ ‫ַַהֹּמ� ַַֹח ַַמְפְ ִִר ׁיׁש ֹח ֶֶֹמר ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְְק ָָרא "דֹוֹ ָּפ� ָ ִִמין"‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ּּגֹוֹ ֵֵרם ְלְ ַַה ְְר ִִּג� ׁיׁש ִִׂש� ְְמ ָָחה ְוְ ִִס ּּפּוּק!‬ ‫ַַא ֲֲח ֵֵרי ֲֲארּו ַַּחת ֶֶע ֶֶרב?‬ ‫ַַרִׁש� ִ "י ַַק ֶֶּי� ֶֶמת ְְסֻגֻ ִִּל� ּּיּוּת ְְמ ֶֻיֶֻח ֶֶדת‪ :‬הּוּא ֵֵמִבִ יא ִלִ ְְדֵבֵ קּוּת‬ ‫‪79‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫� ֹ ׁ‬ ‫ָּמ�‬ ‫ִמְִּטרֹוְיְׁש‬ ‫ְ‬ ‫ְְו ַַעד‬ ‫ָלָ ָ ה ָנַָפַ ל‬ ‫ּ ֹ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫הַ יַהֲלום לַ ַמי ִם? כֵיצַ ד‬ ‫ִיח‬ ‫ַמ ְראֵה ׁ סִינָר הִצְ ל ַ‬ ‫שיָה? מִי הָ יָה‬ ‫ְתרֵ ץ קֻ ְ‬ ‫ל ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ּ‬ ‫ּ ּ‬ ‫סע‬ ‫ית? | ַֹמ ָ ֹ‬ ‫ברִ ֹ‬ ‫הַ ַסנ ְָדק ַב ְ‬ ‫ֶוְר ַַמְיְָזָ א‬ ‫ֶו ְ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ִק ׁבות קורו ֹ ׁת‬ ‫בע ְ‬ ‫תק ׁ ְ‬‫מ ַר ּ ֵ‬‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫של ַרשִ"י הַ ָקדוש‬ ‫ַחיָיו ֶ‬ ‫מאת‪ :‬ר‪ .‬זונשיין‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָר ָָאה ֹזֹאת ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק‪ֶֶ ,‬ה ְְחִלִ יט ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה‪.‬‬ ‫ָיָ ַׁש� ַ ְבְ נ ּּו ְְמ ֻֻרָּת�ָ ִִקים‪ְ ,‬וְ ַַס ָָּב� א ִִסֵּפ� ֵ ר‪.‬‬ ‫"ַס ָָּב� א?! ַַּג� ם ַַאָּת�ָ ה לֹוֹ ֵֵמד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י‪ָָּ ,‬כ� מֹוֹ ִנִ י?"‬ ‫ַ‬ ‫ָ'ָאִבִ יא ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ֶֶאל ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְְּב� ַַעְצְ ִִמי'‪ ,‬הֹוֹ ִִד ַיַע‬ ‫ֹ � ֹּ‬ ‫ִִה ְְתַּפ� ַ ֵֵּל� א ְיְהּו ָָּדה ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָר ָָאה ֶֶאת ַַס ָָּב� א ִִמ ְְת ַַעֵּמ�ֵ ק‬ ‫ֶׁשּנֹוַלַ ד‬ ‫ַיֲַהֲלֹום ֶ‬ ‫ַלַ ְּׁש�� ְ ִלִ ִיִחים‪ .‬הּוּא ָנָ ַַסע ָָּב� ֳֳאִנִ ָָּי�ה ַיַ ַַחד ִִעם ְׁש� ְ ִלִ ֵיֵחי‬ ‫ַַּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪.‬‬ ‫"הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ָָהי ּּו ֲֲעִנִ ִּי�ִים ְְמֹאֹד‪ּּ ,‬וְבְ ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ ִנִ ים‬ ‫ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך‪ּּ ,‬וְכְ ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ַַעל ַַה ִִּס� ּּפּוּן ֶֶה ְְר ָָאה ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‬ ‫ְ‬ ‫" ְְּב� ַוַ ַַּד� אי!" ִִח ֵֵּי� ְך ַַס ָָּב� א‪ֶ" .‬זֶ ה ַַמה ֶּׁש�� ֶ ְּמ�ְ ָֻיָֻחד ְְּב� ֵפֵ רּו ּׁׁש‬ ‫ֲֲא ֻֻרּכּ ֹוֹ ת ֹלֹא ָזָ כ ּּו ִלִ יָלָ ִִדים"‪ֵּ ,‬ת�ֵ ֵֵאר ַַס ָָּב� א‪ְ" .‬וְ ִִה ֵֵּנ� ה‪,‬‬ ‫ְלְ ַַא ַַחד ַַה ּּנֹוֹ ְְס ִִעים‪ִִּ ,‬כ� ְבְ ָיָ כֹוֹ ל ְְּכ� ֵֵדי ְלְ ַַה ְְמ ִִח ׁיׁש לֹוֹ ֶֶאת‬ ‫ַַרִׁש� ִ "י‪ .‬הּוּא ַַמ ְְת ִִאים ְלְ ָכָ ל ִִּג� יל‪ָָ ,‬ה ֵֵחל ִִּב� יָלָ ִִדים ֶׁש� ֶ ַַרק‬ ‫ְְּב� ַַא ַַחד ַַה ָָּי� ִִמים ָָמָצָ א ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ַיַ ֲֲהלֹוֹ ם ָיָ ָָקר ְוְ ָנָ ִִדיר‬ ‫ֹּג� ֶֶֹדל ָָהאֹוֹ ָצָ ר‪ֲֲ .‬אָבָ ל ָָאז ‪ְְּ ---‬כ� ֶׁש� ֶ ֻֻּכ� ָָּל� ם צֹוֹ ִפִ ים ּּבֹוֹ‬ ‫ִִה ְְת ִִחיל ּּו ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪ְ ,‬וְ ַכַ ֵֵּל� ה ַַּב� ֲֲאָנָ ִׁש� ִ ים ְְמֻבֻ ָָּג� ִִרים‬ ‫ֶׁש� ֶ ָּׁש�� ָ ְוְ יֹוֹ ַַרב‪ .‬אֹוֹ הֹוֹ ! ַיַ ֲֲהלֹוֹ ם!‬ ‫ַַמ ְְר ֶֶאה ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‪ְְּ ,‬ב� ַבַ ת ַַא ַַחת ִנִ ְׁש� ְ ַַמט ָָהאֹוֹ ָצָ ר‬ ‫ְוְ ַַתְלְ ִִמ ֵיֵדי ֲֲחָכָ ִִמים"‪.‬‬ ‫ַַה ָָּי� ָָקר ֶֶאל ַַהַּמ�ַ ִיִם‪.‬‬ ‫ֶזֶ ה ָָהָיָ ה אֹוֹ ָצָ ר ֶׁש� ֶ ל ַַמָּמ�ָ ׁׁש ַלַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ָָחה ָָה ֲֲעִנִ ָָּי�ה‪ֲֲ ,‬אָבָ ל‬ ‫ָָאז‪ַַ ,‬הִּׂש�� ִ ְְמ ָָחה ִנִ ְפְ ְְס ָָקה ְְּב� ַַא ַַחת‪ַַ .‬הֵּמ�ֵ ָיָדע ַַעל ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‬ ‫" ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו ַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש"‪ִִ ,‬סֵּפ� ֵ ר ָלָ נ ּּו‬ ‫'אֹוֹ י ַוַ י! ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם!' ָָק ָָרא ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ְְּב� קֹוֹ ל ְְמֹב ָָֹהל‪,‬‬ ‫ַַס ָָּב� א‪ִִּ " .‬ד� ְבְ ֵֵרי ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְוְ ַַה ְְּג� ָָמ ָָרא ּּוֵפֵ ר ּּוָׁש� ָ יו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י‬ ‫ַַה ָָּי� ָָקר ֶׁש� ֶ ִִּב� ְְר ׁׁשּוּתֹוֹ ִִה ִִּג� ַיַע ֶֶאל ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך‪ְ ,‬וְ ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ֶֶה ְְחִלִ יט‬ ‫ֲֲאָבָ ל ְְּב� תֹוֹ ְְך ּּתֹוֹ כֹוֹ ָָׂש� ַַמח‪ִִּ ,‬כ� י ַַה ְְּנ� ִפִ יָלָ ה ַלַ ַּמ�ַ ִיִם ָָה ְָיְָתה‬ ‫ְׁש� ְ ל ּּוִבִ ים ֶזֶ ה ָָּב� ֶזֶ ה‪ִִ .‬מי ֶׁש� ֶ רֹוֹ ֶצֶ ה ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּוְלְ ָָהִבִ ין‪ַַ ,‬ח ָָּי�ב‬ ‫ֶׁש� ֶ ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ָָּכ� ֶזֶ ה ַַמ ְְת ִִאים ְלְ ָפָ ֵֵאר ּּב�ֹו ֶֶאת ַַהֶּפ� ֶ ֶֶסל‬ ‫ֹאׁש‪.‬‬‫ְְמ ֻֻתְכְ ֶנֶ ֶנֶ ת ֵֵמֹר ׁ‬ ‫ֶׁש� ֶ ַַּב� ְְּכ� ֵנֵ ִִס ָָּי�ה‪ .‬הּוּא ָׁש� ָ ַלַ ח ֶֶאל ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ְׁש� ְ ִלִ ִיִחים ְְּכ� ֵֵדי‬ ‫ְלְ ַַע ֵֵּי�ן ְְּב� ַַרִׁש� ִ "י‪ַַ .‬ה ְְּד� ָבָ ִִרים ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב ִלִ ְפְ ֵנֵ י ָָקרֹוֹ ב ְלְ ֶֶאֶלֶ ף‬ ‫ַַהְּׁש�� ְ ִלִ ִיִחים ִִה ִִּג� יע ּּו ַלַ ֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְוְ ִִסְּפ� ְ ר ּּו לֹוֹ ֶׁש� ֶ ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק‬ ‫ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִר ְְּכ� ׁׁש ּּו ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ ילֹוֹ ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‪.‬‬ ‫ָׁש� ָ ִנִ ים ֵֵה ִִאיר ּּו ַוַ ֲֲע ַַדִיִן ְְמ ִִא ִיִרים ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ ֶיֶהם ֶׁש� ֶ ל‬ ‫ּּבֹוֹ ֶכֶ ה ַַעל ָָּכ� ְְך ֶׁש� ֶ ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ַַה ָָּי� ָָקר ִנִ ְׁש� ְ ַַמט ִִמ ָָּי� ָָדיו ְְּב� ֹח ֶֶֹסר‬ ‫'ַלַ ְְּכ� ֵנֵ ִִס ָָּי� ה? ַלַ ֲֲעבֹוֹ ָָדה ָזָ ָָרה?!' ִִהְזְ ַַּד� ֲֲעַזַ ע ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק‪.‬‬ ‫ַַה ּּלֹוֹ ְְמ ִִדים"‪.‬‬ ‫ְזְ ִִהירּוּת‪ְ ...‬וְ ָכָ ְְך ִנִ ַַּצ� ל‪.‬‬ ‫" ְְּב� ׁׁשּוּם ֹאֶֹפֶ ן ֹלֹא!" ַלַ ְְמרֹוֹ ת ַַהַּת�ַ ְׁש� ְ לּוּם ַַה ָָּג� בֹוֹ ַּה�ַ‬ ‫"ּו ַַּמה ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַהֵּׁש�� ֵ ם ַַרִׁש� ִ "י?" ֵֵּב� ַַר ְְרִּת�ִ י‪.‬‬ ‫ְלְ ַַא ַַחר ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה ֶזֶ ה הֹוֹ ִפִ ַיַע ֵֵאִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ַַּב� ֲֲחלֹוֹ מֹוֹ‬ ‫ֶׁש� ֶ ֻֻה ַַּצ� ע לֹוֹ ‪ַַ ,‬ר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ֹלֹא ָָהָיָ ה מ ּּוָכָ ן ֶׁש� ֶ ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‬ ‫"ֵא ּּל ּּו ָָראֵׁש� ֵ י ֵּת�ֵ בֹוֹ ת‪ַַ :‬ר ִִּב� י ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ִיְִצְ ָָח ִִקי"‪ָָ ,‬עָנָ ה‬ ‫ֵ‬ ‫ֶׁש� ֶ ל ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק‪ּּ ,‬וִבִ ֵּׂש�� ֵ ר לֹוֹ ֶׁש� ֶ ִִּב� ְזְ כּוּת ִוִ ּּתּוּרֹוֹ ַַעל‬ ‫ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ַיַ ִִּג� ַיַע ְלְ ֵבֵ ית ֲֲעבֹוֹ ָָדה ָזָ ָָרה‪.‬‬ ‫ַַס ָָּב� א‪ִ" .‬יְִצְ ָָח ִִקי – ַַעל ְׁש� ְ מֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָאִבִ יו‪ַַ ,‬ר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק‪,‬‬ ‫ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ִיְִזְ ֶֶּכ� ה ְְּב� ֵבֵ ן ֶׁש� ֶ ָָּי� ִִאיר ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‬ ‫ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ָָחַפַ ץ ְְמֹאֹד ַַּב� ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם‪ִִ ,‬ה ִִּצ� ַיַע ְְמ ִִחיר ָָּג� בֹוֹ ַּה�ַ‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָּז�ָכָ ה ְלְ ֵבֵ ן ָָּג� דֹוֹ ל ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך ִִּב� ְזְ כּוּת ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה נֹוֹ ָָרא‬ ‫ְְּב� תֹוֹ ָָרתֹוֹ "‪.‬‬ ‫עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵתר‪ַַ ,‬א ְְך ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ֵֵס ֵֵרב ׁׁשּוּב‪ַ'ַ .‬הְיְהּוּדֹוֹ ן ֵֵמ ֵֵעז‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָּק� ָָרה‪ִּ .‬ת�ִ ְְרצ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹע?"‬ ‫" ּּוֶבֶ ֱֱא ֶֶמת הּוּא ָזָ ָכָ ה ְלְ ֵבֵ ן ָיָ ָָקר ֶׁש� ֶ ֵּמ�ֵ ִִאיר ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י‬ ‫ְלְ ָָס ֵֵרב ִלִ י?!' ָצָ ַַרח ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְְּב� ַזַ ַַעם‪ .‬הּוּא ֵֵה ֵֵחל ְלְ ַַא ֵֵּי�ם‬ ‫" ֶֶּב� ַַטח!" ָָק ָָראנּוּ‪ַַ .‬ה ִִּס� ּּפּו ִִּרים ֶׁש� ֶ ל ַַס ָָּב� א ָּת�ָ ִִמיד‬ ‫"ֵאיֶזֶ ה ִִס ּּפּוּר ְְמ ָֻיָֻחד!"‬ ‫ֻֻּכ� ָָּל� ם"‪ִִ ,‬ה ְְת ַַר ַַּג� ְׁש� ְ נ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹע‪ֵ .‬‬ ‫ְְּב� ִִא ּּיּו ִִּמים ָָקִׁש� ִ ים ַוַ ֲֲחמּו ִִּרים‪.‬‬ ‫ְְמ ָֻיָֻח ִִדים!‬ ‫תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫‪80‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ִלְִלְֹמד עֹוד‬ ‫•לְ ַר ׁ ִש"י הָ י ּו ַרק ָ ּבנוֹ ת‪ַ ,‬א ְך הוּא זָ כָ ה‬ ‫ְּב�‬ ‫ָּי� ּ‬ ‫ִׁש� ִ ּּנּוִּיִים ֵֵּב� ין ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵר ִִסים‪ְְּ ,‬כ� ֶׁש� ֶ ַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֹלֹא‬ ‫ְַא ְְך ַהַ ְ ִרִ ית‬ ‫ֵאִלִ ָהּו ַַמְל ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ׁ ֶש ֲח ָתנָיו וְ ֶצ ֱא ָצ ָאיו הָ ַר ִ ּבים ָצ ְמח ּו לִ הְ יוֹ ת‬ ‫ִִּד� ְּי�ְק ּּו ַַמ ְְסִּפ� ִ יק ְְּב� ִִדְבְ ֵֵרי ַַר ָָּב� ם‪.‬‬ ‫"ֲהיֹוֹ ְְד ִִעים ַַאֶּת�ֶ ם ִִמי ָָהָיָ ה ַַה ַַּס� ְנְ ָָּד� ק ַַּב� ְְּב� ִִרית‬ ‫ֲ‬ ‫ִמ ְ ּגדוֹ לֵ י ַ ּב ֲעלֵ י הַ ּתוֹ ָספוֹ ת‪ַ ,‬מ ְמ ׁ ִשיכֵ י דַּ ְר ּכוֹ ‪.‬‬ ‫ְְּכ� ֶׁש� ֶ ַַרִׁש� ִ "י ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ‪ ,‬הּוּא‬ ‫ָּב�‬ ‫ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י?" ָׁש� ָ ַַאל ַַס ָ א‪.‬‬ ‫ֵ ּבינֵיהֶ ם‪ :‬הָ ַר ׁ ְש ַ ּב"ם‪ַ ,‬ר ֵ ּבנ ּו ַּתם‪ ,‬הָ ִריבַ "ן‬ ‫ִִהְׁש� ְ ִִק ַיַע ַַר ּּבֹוֹ ת ַַּב� ֲֲהָכָ ָנָ תֹוֹ ְְּכ� ֵפֵ רּו ּׁׁש ְלְ ָכָ ל ַַעם‬ ‫"ֶא ֶֶה ְְמ ְְמ‪ ...‬א ּּוַלַ י ַַרב ַַהָּמ�ָ קֹוֹ ם?" ִנִ ָָּס� ה ְיְהּו ָָּדה‬ ‫ֶ‬ ‫וְ עוֹ ד‪.‬‬ ‫ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‪ְ ,‬וְ ֹלֹא ַַרק ְלְ ִׁש� ִ ּּמּו ּׁׁש ְִיְִח ִיִדי"‪ִִ ,‬ה ְְמִׁש� ִ ְיְך‬ ‫ַלַ ְְחֹׁש� ֹב‪.‬‬ ‫"פרו ּׁש ַר ׁ ִש"י‬ ‫•הַ ׁ ּ ְשלָ "ה הַ ָ ּקדוֹ ׁש הֵ ִעיד‪ֵ ּ :‬‬ ‫ַַס ָָּב� א‪ִ" .‬לִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ַַעל ַַה ּּתֹוֹ ָָרה‪,‬‬ ‫"א ּּוַלַ י ִִּכ� ְְּב� ד ּּו ֶֶאת ַַה ַַּס� ָָּב� א?" ִנִ ִִּס� ִיִתי ַַּג� ם‬ ‫נִכְ ַּתב ְ ּברו ַּח הַ ּק ֶֹד ׁש"‪.‬‬ ‫הּוּא ָָע ַַר ְְך תרי"ג ַּת�ַ ֲֲעִנִ ּּיֹוֹ ת‪ .‬הּוּא ִִה ְְת ַַאֵּמ�ֵ ץ‬ ‫ֲֲאִנִ י ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת‪.‬‬ ‫ְלְ ַַד ֵֵּי�ק ְְּב� ָכָ ל ִִמ ָָּל� ה ּּוֵפֵ רּו ּׁׁש‪ְ ,‬וְ ִִהְׁש� ְ ִִק ַיַע ְְּב� ִנִ ּּסּו ַַּח‬ ‫• ַעל ּ ֵפרו ּׁש ַר ׁ ִש"י ַעל הַ ּתוֹ ָרה נִכְ ְּתב ּו יוֹ ֵתר‬ ‫" ַַּב� ְְּב� ִִרית ִׁש� ִ ֵּמ�ֵ ׁׁש ְְּכ� ַַסְנְ ָָּד� ק – ֵֵאִלִ ָָּי� ה ּּו‬ ‫ַּת�ַ ְְמִצִ ִיִתי ּּוָבָ ִִהיר‪ָָּ ,‬כ� ְְך ֶׁש� ֶ ַַּי� ְְת ִִאים ְלְ ָכָ ל לֹוֹ ֵֵמד‬ ‫ִמ‪ְ 600-‬ספָ ִרים וּפֵ רו ׁ ִּשים!‬ ‫ַַה ָָּנ� ִבִ יא!" ִִהְפְ ִּת�ִ ַיַע אֹוֹ ָָתנ�ּו ַַס ָָּב� א‪.‬‬ ‫ְלְ ִפִ י ָָר ָָמתֹוֹ "‪.‬‬ ‫נִש ֲאר ּו לָ נ ּו לִ בְ ָרכָ ה‬ ‫• ְ ּבנוֹ ָסף לַ ּ ֵפרו ּׁש‪ְ ׁ ,‬‬ ‫"ֵאִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ִִּב� ְכְ בֹוֹ דֹוֹ ּּוְבְ ַַעְצְ מֹוֹ !‬ ‫ֵ‬ ‫"ָׁש� ָ ַַמ ְְעִּת�ִ י ֶׁש� ֶ ִִּכ� ּּנ ּּו ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י 'ַּפ� ַ ְְרַׁש� ַ ְנְ ָָּד� ָָתא'‪ַַ ,‬על‬ ‫�ְך‬ ‫ֵמ ַר ׁ ִש"י ו ִּמ ֵ ּבית ִמ ְד ָר ׁשוֹ ַ ּגם ִספְ ֵרי הֲ לָ כָ ה‬ ‫ְׁש� ְ מ�ֹו ֶׁש� ֶ ל ָָה ַַר ַַה ּּנֹוֹ ַלַ ד ִנִ ְְק ָָרא‬ ‫ֵׁש� ֵ ם ֶׁש� ֶ ֵּפ� ֵ ֵֵר ׁׁש ֶֶאת ַַה ָָּד� ת"‪ָָ ,‬א ַַמ ְְרִּת�ִ י‪ְ ,‬וְ ַַס ָָּב� א ִִהְנְ ֵֵהן‬ ‫וְ ׁשוּ"ת‪ִ ּ ,‬פ ּיו ִּטים ו ְּסלִ יחוֹ ת‪ִ ,‬סדּ וּר ו ַּמ ְחזוֹ ר‪.‬‬ ‫ִִּב� ְְתִפִ ָָּל� ה ֶׁש� ֶ ִּי�ְִזְ ֶֶּכ� ה ְלְ ָָחְכְ ָָמה ְוְ ַלַ ֲֲהָבָ ָנָ ה‬ ‫ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה‪,‬‬ ‫ְְּב� ֹר ׁ‬ ‫ֹאׁשֹוֹ ‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫"ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש�ֹו ֶֶה ָָעצּוּם ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ַַעל ַַהַּת�ַ ַנַ ְ‬ ‫ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה ְְּכ� מֹוֹ ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְך‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ֵֵּב� ֵֵרְך אֹוֹ תֹוֹ‬ ‫"ְך‬ ‫ֵֵאִלִ ָָּי� ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ֶׁש� ֶ ִּי�ְִזְ ֶֶּכ� ה ִלִ ְכְ ֹּת� ֹב ִִחּדּ ּּוֵׁש� ֵ י ּּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ָָּי� ִִאיר ּּו‬ ‫ְוְ ַַעל ַַמ ֶֶּס� ְכְ ּּתֹוֹ ת ַַהַּׁש�� ַ "ס ִִה ְְת ַַק ֵֵּב� ל ְְּב� ִִׂש� ְְמ ָָחה‬ ‫ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י ַַה ּּלֹוֹ ְְמ ִִדים‪.‬‬ ‫ְְּב� ֶֶק ֶֶרב ָָּכ� ל ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‪ֶֶ .‬את ק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס ַַהֵּפ� ֵ ר ּּוִׁש� ִ ים‬ ‫"ַאֶּת�ֶ ם יֹוֹ ְְד ִִעים ֵֵמ ֵֵאיֹפֹה ָָאנ ּּו ְלְ ֵֵמ ִִדים‬ ‫ְלְ ִִהְצְ ָָט ֵֵרף ֵֵאָלָ יו‪ַ .‬‬ ‫ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְכְ ַּת�ַ ב ְְּב� ָיָ ָָדיו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ֶֶה ְְעִּת�ִ יק ּּו ַּת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו‪.‬‬ ‫ְוְ ָָאֵכֵ ן‪ְְּ ,‬כ� ָבָ ר ִִמ ַַּק� ְְטנּוּתֹוֹ ָלָ ַַמד ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ְוְ ָיָ ַגַ ע‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ָָעָנָ ו?"‬ ‫ִׁש� ִ ְְמעֹוֹ ָיָ ָצָ א ְלְ ֶֶמ ְְר ַַח ִִּק� ים‪ְ ,‬וְ ַַר ִִּב� ים ִִּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ֹע ֶֶֹתק‬ ‫ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה‪ַַ ,‬עד ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ ָָּצ� ה ֶֶאת ַַה ִִּל� ּּמּוּד ִִּב� ְְטרֹוֹ ְׁיְׁש‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר‬ ‫"ִמ ָָּכ� ְְך ֶׁש� ֶ הּוּא ּכּ ֹוֹ ֵֵתב ֵ'ֵאיִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע'?"‬ ‫ֵֵמ ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס"‪.‬‬ ‫ִִמ ֵֵּכ� ן ָָּג� ָלָ ה ִלִ ְְמקֹוֹ ם ּּתֹוֹ ָָרה‪ֶֶ ,‬אל ַַהְיְִׁש� ִ יבֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ְְּב� ַַאְׁש� ְ ְְּכ� ַנַ ז‬ ‫ִנִ ִִּס� ִיִתי ַלַ ְְחֹׁש� ֹב‪ִ .‬‬ ‫ִנִ ְזְ ַַּכ� ְְרִּת�ִ י‪.‬‬ ‫( ֶֶּג� ְְר ַַמְנְ ָיָ ה)‪ָׁ ,‬ש� ָ ם ָָהָיָ ה ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְְּב� אֹוֹ ָָתם ָיָ ִִמים‪.‬‬ ‫ֶ"ֶרַגַ ע‪ָָ ,‬אז ֶזֶ ה ַַמָּמ�ָ ׁׁש אֹוֹ תֹוֹ ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ֶׁש� ֶ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים‬ ‫"ָנָ כֹוֹ ן! ַַרִׁש� ִ "י ֹלֹא ִִה ְְת ַַּב� ֵֵּי� ׁׁש ִלִ ְכְ ֹּת� ֹב ִִמ ְְסַּפ� ַ ר ְּפ� ְ ָָע ִִמים‬ ‫ַַה ּּיֹוֹ ם?" ִִה ְְת ַַר ֵֵּג� ׁׁש ְיְהּו ָָּדה‪.‬‬ ‫ְּת�ְ ִִח ָָּל� ה ִִה ִִּג� ַיַע ְלְ ַַמ ֶֶּג� ְנְ ָצָ א‪ָׁ ,‬ש� ָ ם ָלָ ַַמד ֵֵמ ַַר ּּבֹוֹ ַַר ִִּב� י ַיַ ֲֲעֹקֹב‬ ‫ֵ'ֵאיִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע'‪ְְּ .‬ב� נֹוֹ ָָסף‪ַַ ,‬רִׁש� ִ "י ַַמְצְ ִלִ ַיַח ְלְ ַפַ ֵּׁש�� ֵ ט ּּוְלְ ָבָ ֵֵאר‬ ‫ַַּב� ר ָיָ ָָקר‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ָָהָיָ ה ִִמַּת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו ֶׁש� ֶ ל ַַר ֵֵּב� נ�ּו ֵֵּג� ְְר ׁׁשֹוֹ ם‬ ‫"אֹוֹ ת�ֹו ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ְְּב� ִִד ּּיּוּק!" ִִאֵּׁש�� ֵ ר ַַס ָָּב� א‪ְ" .‬לְ ַַא ַַחר‬ ‫ְְמאֹוֹ ר ַַה ּּגֹוֹ ָלָ ה‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָׁש� ָ ִנִ ים ָָעַבַ ר ְלְ ֶוֶ ְוְר ַַמְיְָזָ א‪,‬‬ ‫ְְּד� ָבָ ִִרים ְְמ ֻֻס ָָּב� ִכִ ים ְְּב� ִִמ ִִּל� ים ְְספּוּרֹוֹ ת ְוְ ָׁש� ָ וֹוֹ ת ְלְ ָכָ ל‬ ‫ֶׁש� ֶ ֻֻה ְְמָצָ א ַַה ְְּד� פּוּס‪ִ ,‬לִ ְפְ ֵנֵ י ְְּכ� ‪ָׁ 550-‬ש� ָ ָנָ ה‪ַַ ,‬ה ֵֵּס� ֶפֶ ר‬ ‫ָׁש� ָ ם ָלָ ַַמד ֵֵמ ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ַַה ֵֵּל� ִוִ י ֶֶסַגַ "ל‪ְְּ .‬כ� ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ְְּכ� ֶבֶ ן‬ ‫ֶנֶ ֶפֶ ׁׁש"‪.‬‬ ‫אׁשֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ֻֻה ְְדַּפ� ַ ס ָָהָיָ ה ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "י!"‪.‬‬ ‫ַַהְיְהּו ִִּדי ָָה ִִר ׁ‬ ‫ָּכ�‬ ‫ְׁש� ְ לֹוֹ ִׁש� ִ ים ָָחַזַ ר ִלִ ְְטרֹוֹ ְׁיְׁש ְוְ ֵֵה ִִקים ָָּב� ּּה ְיְִׁש� ִ יָבָ ה‪ְ ,‬וְ ַַאף‬ ‫ָ ָבָ ה ֵנ ֵר ַַמֲעֲ ָָרִבִי‬ ‫"ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש!" ָלָ ַַחְׁש� ְ ִּת�ִ י‪ֶ"ֶ .‬רַגַ ע‪ְ ,‬וְ ָלָ ָּמ�ָ ה ִִה ְְדִּפ� ִ יס ּּו אֹוֹ תֹוֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֵֵה ֵֵחל ִלִ ְפְ ֹסֹק ֲֲהָלָ כֹוֹ ת"‪.‬‬ ‫ִִּב� ְכְ ַַתב ַַרִׁש� ִ "י ְוְ ֹלֹא ִִּב� ְְְכַַת�ַ ב ָָרִגִ יל?"‬ ‫" ַַּב� ֲֲעֹרֹב ָיָ ָָמיו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ִִה ִִּג� יע ּּו ָיָ ִִמים ָָקִׁש� ִ ים ְלְ ַַעם‬ ‫"ְוְ ַגַ ם ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש"‪ִִ ,‬הְזְ ִִּכ� יר ְיְהּו ָָּדה‪.‬‬ ‫"ָה ְָיְָתה זֹוֹ ְּת�ְ ק ּּוַפַ ת‬ ‫ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל"‪ִִ ,‬סֵּפ� ֵ ר ַַס ָָּב� א ִִּב� ְכְ ֵֵאב‪ָ .‬‬ ‫"ִעם הֹוֹ ָָר ָָדתֹוֹ‬ ‫"ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה טֹוֹ ָבָ ה"‪ֶֶ ,‬ה ְְח ִִמיא ִלִ י ַַס ָָּב� א‪ִ .‬‬ ‫�‬ ‫ֵּפ� ּׁשׁ‬ ‫ַַמ ְְס ֵֵעי ַַה ְְּצ� ָלָ ב‪ֲֲ .‬המֹוֹ ֵנֵ י נֹוֹ ְצְ ִִרים מּו ָָּס ִִתים ָיָ ְצְ א ּּו ְלְ ַַמ ַַּס� ע‬ ‫ִלִ ְְדפּוּס ֶׁש� ֶ ל ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "י‪ִ ,‬נִ ְְק ַַּב� ע ֶׁש� ֶ הּוּא ְֻיְֻדַּפ� ַ ס‬ ‫ֵרּו ַַרִׁשִ"י‬ ‫ֶֶה ֶֶרג ְוְ ֶֶרַצַ ח ְְּב� ֵׁש� ֵ ם ָָּד� ָָתם‪ֵֵ .‬הם ָיָ ְצְ א ּּו ַלַ ֶֶּד� ֶֶר ְְך ֶֶאל ְְק ִִה ּּלֹוֹ ת‬ ‫ַַּב� ְְּכ� ָָתב ַַה ְְּס� ָפָ ַַר ִִּד� י ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ָנָ הּוּג ָָאז‪ֶ ,‬זֶ ה ַַהֻּמ�ֻ ָָּכ� ר ַַּכ� ּּיֹוֹ ם‬ ‫"ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ֲֲא ַַסֵּפ� ֵ ר ַַעל ְְּכ� ִִתיַבַ ת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש‬ ‫ֶוֶ ְוְר ַַמְיְָזָ א‪ְׁ ,‬ש� ְ ִפִ ָיָרא ּו ַַּמ ֶֶּג� ְנְ ָצָ א‪ְ ,‬וְ ָׁש� ָ ם ָָמ ְְסר ּּו ְיְהּו ִִּדים‬ ‫ַַּב� ֵּׁש�� ֵ ם ' ְְּכ� ַַתב ַַרִׁש� ִ "י'"‪.‬‬ ‫ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י‪ַַ ,‬אֶּת�ֶ ם ְצְ ִִריִכִ ים ְלְ ָָהִבִ ין ַַמֶּׁש�� ֶ ה ּּו ָָח ׁׁשּוּב‬ ‫ֹ‬ ‫ְְמֹאֹד"‪ִִ ,‬ה ְְס ִִּב� יר ַַס ָָּב� א‪ְְּ " .‬ב� אֹוֹ ָָת ּּה ְּת�ְ ק ּּוָפָ ה ֲֲע ַַדִיִן ֹלֹא‬ ‫ַַר ִִּב� ים ֶֶאת ַנַ ְפְ ָׁש� ָ ם ַַעל ִִקּדּ ּו ּׁׁש ה'‪ַַ .‬הַּמ�ַ ָָּצ� ב ִִהְׁש� ְ ִּפ� ִ ַיַע‬ ‫ַַמ ְְרֵאֵה ָהָ ֵאֵפֹוד‬ ‫ְלְ ָָר ָָעה ַַעל ְְּב� ִִריאּוּתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י‪ְ ,‬וְ הּוּא ָָחָלָ ה ְוְ ָנָ ַפַ ל‬ ‫ָָהָיָ ה ַַה ְְּד� פּוּס ַַק ָָּי�ם‪ָָּ ,‬כ� ְְך ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָהי ּּו ְְסָפָ ִִרים ֻֻמ ְְדָּפ� ָ ִִסים‬ ‫"ִס ַַּי� ְְעָּת�ָ א ִִּד� ְׁש� ְ ַַמ ָָּי�א ְְּג� דֹוֹ ָלָ ה ִלִ ְְּו� ָָתה ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י ִִּב� ְכְ ִִתיַבַ ת‬ ‫ִ‬ ‫ְלְ ִִמְׁש� ְ ָָּכ� ב‪.‬‬ ‫ְְּכ� ִפִ י ֶׁש� ֶ ָָאנ ּּו ַַמ ִִּכ� ִיִרים ַַּכ� ּּיֹוֹ ם‪ַַ .‬ה ּּתֹוֹ ָָרה ִנִ ְְמ ְְס ָָרה ֵֵמ ַַרב‬ ‫ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש‪ֲֲ .‬א ַַסֵּפ� ֵ ר ָלָ ֶכֶ ם ַַעל ִִמ ְְק ֶֶרה ֶֶא ָָחד ָָּכ� ֶזֶ ה"‪.‬‬ ‫ְלְ ַַתְלְ ִִמיד ְְּב� ַַעל ֶּפ� ֶ ה‪ְ ,‬וְ ַַהַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֶׁש� ֶ ָָרצ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמֹר ַַעל‬ ‫ַַרִׁש� ִ "י ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּוְלְ ַַח ֵֵּד� ׁׁש ַַעד ִלִ ְְרָגָ ָָעיו‬ ‫ִִה ְְת ַַר ַַּו� ְְחנ ּּו ֲֲאחֹוֹ ָָרה‪ְ ,‬וְ ַַס ָָּב� א ִִסֵּפ� ֵ ר‪ְְּ " :‬ב� ַַא ַַחד ַַה ָָּי� ִִמים‬ ‫ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָהי ּּו רֹוֹ ְׁש� ְ ִִמים אֹוֹ ָָתם ְְּב� ַַמ ְְח ֶֶּב� ֶֶרת ֲֲעׂשׂ ּּוָיָ ה‬ ‫ָָה ַַא ֲֲחרֹוֹ ִנִ ים‪ַַּ ,‬ג� ם ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה חֹוֹ ֶלֶ ה ְוְ ַַח ָָּל� ׁׁש‪ַּ .‬ת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו‬ ‫ָָעְבְ ָָרה מּוּל ַַרִׁש� ִ "י ִִאָּׁש�� ָ ה ָנָ ְכְ ִִר ָָּי�ה ְְרכ ּּוָבָ ה ַַעל סּוּס‪.‬‬ ‫ְְקָלָ ף אֹוֹ ְנְ ָיָ ר‪ֶׁ ,‬ש� ֶ ָָה ְָיְָתה ִנִ ְְק ֵֵראת ק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס‪ַּ .‬ת�ַ ְלְ ִִמיד‬ ‫ָיָ ְׁש� ְ ב ּּו ְלְ ִצִ ּדּ ֹוֹ ְוְ ָכָ ְְתב ּּו ִִמִּפ� ִ יו ֶֶאת ּּתֹוֹ ָָרתֹוֹ ְוְ ֶֶאת ְּפ� ְ ָָס ָָקיו‪.‬‬ ‫ַַרִׁש� ִ "י ִִהְצְ ַַט ֵֵער ְְמֹאֹד ַַעל ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְְת ַַקל ְְּב� ַַמ ְְר ֶֶאה ָָּכ� ֶזֶ ה‪.‬‬ ‫ֶׁש� ֶ ָָה ְָיְָתה לֹוֹ ֶֶאְפְ ָׁש� ָ רּוּת ִלִ ְְרֹּכ� ֹׁׁש ְְקָלָ ף‪ְְּ ,‬ד� יֹוֹ ְוְ ֻֻקְלְ מּוּס‪,‬‬ ‫ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ָָה ַַא ֲֲחרֹוֹ ָנָ ה ֶׁש� ֶ ָָא ַַמר ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ָָּי� ְצְ ָָאה ִנִ ְׁש� ְ ָָמתֹוֹ‬ ‫ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה‪ְְּ ,‬כ� ֶׁש� ֶ ֵּפ� ֵ ֵֵר ׁׁש ֶֶאת ַַמ ְְר ֵֵאה ָָה ֵֵאפֹוֹ ד ֶׁש� ֶ ל ִִּב� ְגְ ֵֵדי‬ ‫ָָהָיָ ה רֹוֹ ֵׁש� ֵ ם ֶֶאת ִִּד� ְבְ ֵֵרי ַַר ּּבֹוֹ ‪ִִ .‬מ ֶֶּט� ַבַ ע ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָהי ּּו‬ ‫ִִּב� ְְק ֻֻדָּׁש�� ָ ה ּּוְבְ ָָט ֳֳה ָָרה ָָה ְָיְָתה ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ָ'ָטהֹוֹ ר'‪ִִ .‬מ ָָּי�ד ָיָ ְצְ ָָאה‬ ‫ַַה ְְּכ� ֻֻה ָָּנ� ה ְוְ ִִה ְְתַלַ ֵֵּב� ט ְלְ ַגַ ֵֵּב� י צּו ַַּרת ַַה ְְּק� ִׁש� ִ ָיָרה‪ִ ,‬נִ ְזְ ַַּכ� ר ְְּב� ֹאֶֹפֶ ן‬ ‫ַַּב� ת קֹוֹ ל ְוְ ָָא ְְמ ָָרה‪ֲ'ֲ :‬ע ִִת ִיִדין ָָּכ� ל ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ִלִ ְְהיֹוֹ ת‬ ‫ַַה ְְּק� ִׁש� ִ ָיָרה ֶׁש� ֶ ל ַַה ֶֶּב� ֶגֶ ד ֶׁש� ֶ ל אֹוֹ ָָת ּּה ּּגֹוֹ ָיָ ה‪ּ ,‬ו ָָּמָצָ א אֹוֹ תֹוֹ‬ ‫ָָּב� ֶנֶ ָיָך'‪ְ .‬וְ ָָאֵכֵ ן‪ֵֵ ,‬מ ָָאז ְוְ ַַעד ַַעָּת�ָ ה ָָּכ� ל ִִמי ֶׁש� ֶ הֹוֹ ֶגֶ ה ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה‬ ‫ּּתֹוֹ ֵֵאם ִלִ ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקים‪ָָ .‬אז ֵֵהִבִ ין ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ ָּׁש�� ָ ַַמִיִם ֶֶה ְְרא ּּו‬ ‫ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?‬ ‫לֹוֹ ֵֵמד ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י‪ְ .‬וְ ֻכֻ ָָּל� נ ּּו ֶנֶ ְְחָׁש� ָ ִבִ ים ְְּכ� ָבָ ָנָ יו‬ ‫לֹוֹ ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ְְר ֶֶאה ַַה ֶֶּז�ה ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ֵֵּי� ַַדע ֵֵא ְיְך ָָהָיָ ה ָָה ֵֵאפֹוֹ ד‬ ‫ֶׁשַר �ִַׁשִ"י ּכֹּוֵֹתֵב ַע ַל‬ ‫ִּמִִּל �ִים ָהִָרִאׁשׁ ֹוֹנֹוֹת � ֶ‬ ‫ַה ַ �‬ ‫ָָהרּו ָָּחִנִ ִּי�ִים"‪.‬‬ ‫ֶנֶ ְְח ָָּג� ר"‪.‬‬ ‫ַהַּתֹּוָֹרָה ֵה ֵן‪ָ" :‬אַָמ ַר ַרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק"‪.‬‬ ‫"ֲאִנִ י ַַמ ְְר ִִּג� ׁיׁש ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַַה ְְר ֵֵּב� ה יֹוֹ ֵֵתר ְְמ ֻֻח ָָּב� ר ַלַ ּּתֹוֹ ָָרה‪...‬‬ ‫ֲ‬ ‫"ֵאיז�ֹו ַַהְׁש� ְ ָָּג� ָָחה‬ ‫"ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש!" ִִה ְְתַלַ ֵֵהב ְיְהּו ָָּדה‪ֵ .‬‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ִיהּוַּרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק? ֵחֵֶל ֶק ֵמֵַהֲַחֲָכִָמ ִים‬ ‫ִנִ ְלְ ַַמד ַיַ ַַחד?" ִִה ִִּצ� ַיַע ְיְהּו ָָּדה ּּוָפָ ַַתח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש‪.‬‬ ‫ְּפ� ְ ָָר ִִטית!"‪.‬‬ ‫ַתָּנ ָ �א אֹו ַֹאַמֹוָֹרָא‪,‬‬ ‫ְּמְֻדָֻּב �ָר ְּב ְ � ַ‬ ‫ֶׁש �‬ ‫סֹוְֹבְִרִים � ֶ‬ ‫ָ"ָק ִִד ָיָמה!" ַַס ָָּב� א ִִהְצְ ִִּב� ַיַע ַַעל ָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית‪,‬‬ ‫"ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "י ְְמַלַ ֵּמ�ֵ ד ַַר ּּבֹוֹ ת ַַעל ִִאיִׁש� ִ ּּיּוּתֹוֹ‬ ‫ֲאֲָב ָל ֵיֵׁשׁ ַהַּטֹּוֲֹעֲִנִים ִּכ �ִי ַרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק הּוּא‬ ‫ְוְ ָׁש� ָ ַַק ְְענ ּּו ְְּב� ִלִ ּּמּוּד ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ּו ָָּמתֹוֹ ק‪.‬‬ ‫ַַה ְְמ ֶֻיֶֻח ֶֶדת"‪ַַ .‬ס ָָּב� א ָּפ� ָ ַַתח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ְוְ ִִהְזְ ִִמין אֹוֹ ָָתנ ּּו‬ ‫ָאִָב ִיו �ֶׁשֶל ַר �ִַׁשִ"י! ַר �ִַׁשִ"י ָָרָצ ָה ְלְַכֵַּב �ֵד ֶאֶת‬ ‫ֹּתַֹחַ ֶאֶת ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ֹו ֹ‬ ‫ָאִָב ִיו‪ְ ,‬וְָלֵָכ ֵן ָּב ָ �ַחַר ִלְִפ ְ �‬ ‫‪81‬‬ ‫תשרי תשפ״ז‬ ‫ְּׁשמֹוֹ‪.‬‬ ‫ַלַּתֹּוָֹרָה ְּב ְ �ִצ ִּטּּוּט ִמ ִ � � ְ‬ ‫ִִח ּּד ּּו יֵ‬ ‫ֵד‬ ‫ְְט ִִרי ְְו ָָיה‬ ‫ּּת ֹֹו ָָרה‬ ‫ִִא ְְספ ּּו ֶֶאת ָהָ אֹוֹ ִִת ּּיֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ְְּל� ַַצד ַהַ ְְּת� ׁׁשּוּבֹוֹ ת ַהַ ְּנ�ְכֹוֹ נֹוֹ ת‬ ‫ְוְ ַהַ ְְר ִִּכ� יב ּּו ֵֵמֶהֶ ן ֻֻמָּׂש�� ָ ג ֶֶּב� ן ְׁש� ְ ֵֵּת� י ִִמ ִִּל� ים‪:‬‬ ‫א‪ַַ .‬רִׁש� ִ "י נֹוֹ ַלַ ד ְְּב� ‪:‬‬ ‫‪ַַ .1‬אְנְ ְגְ ִלִ ָָּי� ה (ב)‬ ‫מא‬ ‫ת‪ :‬ר' מן‬ ‫‪ָ .2‬צָ ְְרַפַ ת (ר)‬ ‫‪ .3‬ה ּּוְנְ ַגַ ְְרָיָ ה (א)‬ ‫ַַא ַַחת ְּוְּי ִִחי ָָדה‬ ‫� ֹֹּד ֶֶפן‬ ‫ב‪ֵֵ .‬איֶזֶ ה ִִמ ֵֵּב� ין ַהַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ִִטים ַהַ ָָּב� ִִאים ָנָכֹוֹ ן?‬ ‫י ֹֹו ֵֵצא‬ ‫‪ַַ .1‬רִׁש� ִ "י ִִה ְְת ַַע ָָּנ� ה תרי"ג ַּת�ַ ֲֲעִנִ ּּיֹוֹ ת ְְּב� ֶֶט ֶֶרם ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ַַעל‬ ‫ִּפ� ִ י ַַה ּּסֹוֹ ד (מ)‬ ‫ַַּג� ּּל ּּו ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ַַה ִִּנ� ְְר ֶֶמֶזֶ ת ַַּב� ּׁש�ּׁוּרֹוֹ ת ַַה ָָּב� אֹוֹ ת‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫"ַאְׁש� ְ ֶֶריָך" (פ)‬ ‫‪ֹֹ .2‬מֶׁש� ֶ ה ַַר ֵֵּב� נ ּּו ע"ה ָָא ַַמר לֹוֹ ַ‬ ‫ָָמה ֵֵמ ָָה ְְרִׁש� ִ ָיָמה‬ ‫ִִּב� ְְּת� ִִח ַַּל� ת ְִיְִצ ַיַרת ֵיֵ ׁׁש ֵֵמ ַַאִיִן‬ ‫‪ָָּ .3‬כ� ל ַַהְּת�ְ ׁׁשּוּבֹוֹ ת ְנְ כֹוֹ נֹוֹ ת (ש)‬ ‫ֵֵאינֹוֹ ַׁש� ַ ָָּי� ְְך ְְל ָָכאן?‬ ‫ּוַּבַ ִּס�ִ ּּיּוּם ִׂש�ִ ים ַׁש� ַ ִיִת‬ ‫ן‪ֶ-‬עְזְ ָָרא ְְמַכַ ֶּנ�ֶה ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י‪:‬‬ ‫ג‪ָ .‬הָ ִִא ְְּב� ֶ‬ ‫ִִאם ּּתֹוֹ ִִריד ֶֶאת ָָּב� ֵֵאת‬ ‫ָׁש� ָ א ּּול‪ִִ ,‬חָּט�ָ ה‪,‬‬ ‫‪ַּ .1‬פ� ַ ְְרַׁש� ַ ְנְ ָָּד� ָָתא (ו)‬ ‫ַַא ְְב ָָר ָָהם‪ֶּ ,‬פ� ֶ ַַסח‪,‬‬ ‫‪ .2‬אֹוֹ ַַר ְָיְָתא (מ)‬ ‫ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י ִִּת� ְְמ ָָצא ָָּכ� ֵֵעת‬ ‫‪ּּ .3‬פֹוֹ ָָר ָָתא (ג)‬ ‫ַַי ֲֲעֹקֹב‪ְְּ ,‬ב� ֵֵראִׁש� ִ ית‬ ‫ַַמ ִִהי ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה? _______________‬ ‫ד‪ֵֵּ .‬כ� ַיַצד ֵהֵ ִבִ ין ַַרִׁש� ִ "י ֶֶאת צּו ָָּרתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָהָ ֵֵאפֹוֹ ד?‬ ‫‪ .1‬צּו ַַּרת ִִסיָנָ ר ִנִ ְְר ֲֲא ָָתה לֹוֹ ַַּב� ֲֲחלֹוֹ ם (פ)‬ ‫‪ֵֵ .2‬אִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ִִה ִִּג� ַיַע ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת לֹוֹ ֶׁש� ֶ ּצּ ּו ָָּרתֹוֹ ִִסיָנָ ר (ז)‬ ‫ֲחֲ קּוּ ְְו ַַגּלּּוּ‬ ‫‪ָָ .3‬עְבְ ָָרה ְלְ ָפָ ָנָ יו ִִאָּׁש�� ָ ה רֹוֹ ֶכֶ ֶבֶ ת ֲֲחגּו ַַּרת ִִסיָנָ ר (ק)‬ ‫ַַמ‬ ‫אׁשֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ָָּל� ַַמד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י הּוּא‪:‬‬ ‫ה‪ָ .‬הָ ִִר ׁ‬ ‫‪ֲֲ .1‬ח ָָתנֹוֹ (ס)‬ ‫‪ָָ .2‬אִבִ יו (ש)‬ ‫ַַמ ֲֲחק ּּו ֶֶאת ַַהְּת�ְ ׁׁשּוּבֹוֹ ת ַלַ ַַהְגְ ָָּד� רֹוֹ ת ִִמ ָָּי� ִִמין ִלִ ְְׂש� ֹמֹאל ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֵֵהן ְְמֻבֻ ָָּס� סֹוֹ ת ַַעל ִִמ ְְק ָָרא ְוְ ַַרִׁש� ִ "י‬ ‫‪ַַ .3‬ר ֵֵּב� נ ּּו ַּת�ַ ם (ת)‬ ‫ִִמָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית‪.‬‬ ‫ו‪ֵֵּ .‬כ� ַיַצד ִנִ ֵֵּק� ד ַַרִׁש� ִ "י ֶֶאת ָהָ אֹוֹ ת ש' ְְּב� ִִמּלּ ֹוֹ ת ַהַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ט ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב‪:‬‬ ‫ְלְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ִִא ְְספ ּּו ְלְ ִפִ י ַַה ֵֵּס� ֶֶדר ֶֶאת ‪ָָ 15‬האֹוֹ ִִת ּּיֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ּּנֹוֹ ְְתרּוּ‪ְְּ ,‬כ� ֵֵדי ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ‪ִִ 3‬מ ִִּל� ים ַַא ְְקטּו ַַּאִלִ ּּיֹוֹ ת‪.‬‬ ‫שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה‬ ‫‪ .1‬סגול‪ ,‬חיריק‪ ,‬שווא‪ ,‬פתח‪ ,‬שווא (ר)‬ ‫ְְּב� דֹוֹ רֹוֹ הּו ַַּצף ָהָ עֹוֹ ָלָ ם ְְּב� ַַמִיִם‬ ‫‪ .2‬חיריק‪ ,‬סגול‪ ,‬שווא‪ ,‬קמץ‪ ,‬פתח (ח)‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪ .3‬סגול‪ ,‬שווא‪ ,‬קמץ‪ ,‬חיריק‪ ,‬סגול (ש)‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ִִּב� ְְמקֹוֹ ם ִִק ְְטִנִ ּּיֹוֹ ת ּו ְָּיְָרקֹוֹ ת ִִּג� ָּנ�ָה‬ ‫ז‪ַַ .‬רִׁש� ִ "י ִנְִפְ ַַטר ְְּב� ִגִ יל‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ִִאם ִִּת� ְְר ֶֶצה ִִּת� ְְת ַַּג� ֵֵּב� ר ָָעָלָ יו‬ ‫‪( 65 .1‬י)‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ִנְִפְ ְְק ָָדה ַַּג� ם ִהִ יא ַַעל ֲֲעוֹוֹ ָּנָּה‬ ‫‪( 75 .2‬ד)‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ִִמ ָָּכ� אן ֶׁש� ֶ ָהָ עֹוֹ ָלָ ם ִנְִבְ ָָרא ִִּב� ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ַהַ ֹּק� ֶֶֹד ׁׁש‬ ‫‪( 85 .3‬פ)‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ִִמָּׁש�� ָ ם ִנְִלְ ַַקח ֲֲעָפָ רֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָא ָָדם‬ ‫ִנְִכְ ַַּת� ב ַַעל ֵׁש� ֵ ם ֶהֶ ָָע ִִתיד‬ ‫ַַמה ָָּי� ָָצא?‬ ‫ח‪ֶ .‬נְֶכְ ּדּ ֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י הּוּא‪:‬‬ ‫‪ָָ .1‬ה ַַרְׁש� ְ ָָּב� "א (ת)‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫__‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪ָָ .2‬ה ִִריָבָ "א (ק)‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫__‬ ‫_ __‬ ‫_‬ ‫‪ָָ .3‬ה ִִריַבַ "ם (ה)‬ ‫ַַמה ָָּי� ָָצא? __________ ___________ ______________‬ ‫ָָהאֹוֹ ּ‬ ‫ִִתּיֹוֹ ת ֵֵאיָנָ ן ְלְ ִִפי‬ ‫ֵֵס‬ ‫ֶֶדר ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּובֹוֹ ת‬ ‫ת?‬ ‫דֹו‬ ‫ֹ‬ ‫י‬ ‫ִ‬ ‫ִח‬ ‫ַ‬ ‫ַה‬ ‫ת‬ ‫ֶא‬ ‫� ְְּפ ַַת ְְר � ֶֶּתם ֶ‬ ‫ֻֻמ ְְז ָָמִנִים ְְל ִ‬ ‫ִה � ָָּכֵנֵס ְְל ַַה ְְג ָָרלֹוֹת!‬ ‫ַּכ ְ ּנס ּו ְל ַמ ֲע ֶר ֶכת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּב ְכ ָתב'‬ ‫ַה ִ ּזינ ּו ֶאת ַה ְּת ׁשוּבוֹ ת ַה ְ ּנכוֹ נוֹ ת‬ ‫ְו ִה ׁ ְש ַּת ְּתפ ּו ְּב ַה ְג ָרלוֹ ת ַה ִּמ ׁ ְש ַּת ְּלמוֹ ת‬ ‫ַעל ֶע ְשׂ רוֹ ת ּ ְפ ָר ִסים ְו ַה ְפ ָּתעוֹ ת ַל ְ ּי ָל ִדים ַה ְ ּי ָק ִרים!‬ ‫ִ ׂשימ ּו לֵ ב ‪ַ -‬ה ַּמ ֲענֶ ה לַ ִחידוֹ ת וְ ַה ִה ׁ ְש ַּת ְּתפוּת ְּב ַהגְ ָרלוֹ ת‬ ‫לָ ְר ׁשו ִּמים ְּב ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' ִּבלְ בַ ד‬ ‫‪82‬‬ ‫אִׁשית‬ ‫ִִׂש ְְמ ַַחת ְְּב ֵֵר ִ‬ ‫ר‪ .‬מייברג‬ ‫בס"ד‬ ‫מתוקות‬ ‫ביו‬ ‫שביל‬ ‫ב שמה‬ ‫ם‬ ‫קות‬ ‫הנ שלך!‬ ‫‪ 10‬ד‬ ‫תתחיל‬ ‫מבראשית‬ ‫ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערוך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬