gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית עובד · Beis Oived — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: בית עובד · Beis Oived

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

בית עובד · Beis Oived — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חותם המלכות בחצות הלילה וקריאת‬ ‫משנה תורה‬ ‫הושענא רבה‬ ‫הושענא רבה‪,‬שמחה תורה ושמינית עצרת‬ ‫ממשיך הבן איש חי (באות ב')‪ :‬ובליל הושענא רבה‪ ,‬בעת חצות‬ ‫לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי הבן‬ ‫מנהגי יום הושענא רבה בשולחן ערוך‬ ‫איש חי‪ ,‬זה רבנו האר"י‪' ,‬שער הכוונות'‪ ,‬וכך כתבו כל‬ ‫מרן כותב בסימן תרס"ד‪:‬ביום השביעי‪ ,‬שהוא הושענא רבה‪,‬‬ ‫האחרונים‪ ,‬גם ב'חזון עובדיה' הוא כתב את זה‪ ,‬שבחצות לילה‬ ‫נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב‪.‬כלומר‪ ,‬זה מדובר כבר‬ ‫נגמר התיקון‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מה שאנחנו אומרים‪ ,‬החותם נעשה‬ ‫מהיום בלילה‪ ,‬והתפילה של מחר בבוקר‪ .‬והרמ"א כותב‪ :‬אין‬ ‫בחצות לילה‪ .‬עכשיו‪ ,‬איך נעשה החותם? החותם זה על ידי ספר‬ ‫אומרים 'נשמת'‪,‬ואומרים 'מזמור לתודה'‪ ,‬ואומרים 'אין‬ ‫דברים ותשובה‪ .‬ספר דברים ותשובה‪ ,‬אפשר לסיים את זה שעה‬ ‫כמוך'‪' ,‬שמע ישראל' כמו ביום טוב וכו'‪ ,‬ואומרים קדיש‬ ‫לפני חצות לילה‪ ,‬מי שלא עשה עד חצות זה גם בסדר‪ .‬לכן המנהג‬ ‫שלאחר תפילת מוסף בניגון יום טוב‪ ,‬כאילו זה מחר כעין יום‬ ‫שבירושלים‪ ,‬וכך אנחנו נוהגים פה לעשות גם כן‪ ,‬זה לעשות‬ ‫טוב‪ .‬ואין רגילים לעשות מלאכה של חול המועד עד שיצאו‬ ‫תפילת ערבית כמו של יום הכיפורים ממש‪ ,‬עושים תפילת ערבית‬ ‫מבית הכנסת‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש אומרים שאפילו את הכיס של המעות‪,‬‬ ‫בדחילו ורחימו‪ ,‬לאט לאט‪ .‬מיד אחרי תפילת ערבית‪ ,‬אנחנו‬ ‫מלבד מצוות צדקה‪ ,‬לא יחזיק בכיסו‪ .‬כותב מרן‪ :‬ומרבים קצת‬ ‫יוצאים לסוכה וקוראים את ספר דברים‪ .‬זה לוקח בערך‬ ‫בנרות כמו ביום הכיפורים‪ ,‬והמדקדקים נוהגים לטבול עצמם‬ ‫שעתיים וחצי‪ ,‬שלוש שעות‪ ,‬פחות או יותר‪' .‬חמדת ימים' כותב‬ ‫קודם עלות השחר כמו בערב יום הכיפורים‪ .‬ויש נוהגים ללבוש‬ ‫שספר דברים כולו תוכחות‪ .‬אז לכן‪ ,‬מי שמתחיל את זה מצאת‬ ‫קיטל כמו ביום כיפור‪ ,‬לפי שבחג נידונים על המים‪ .‬ונוהגים‬ ‫כוכבים וקורא את זה לאט לאט‪ ,‬יש לו זמן‪ ,‬הוא לא בלחץ‪ ,‬אז‬ ‫להתיר בו אגודו של לולב ומקיפים שבע פעמים ומרבים‬ ‫יקרא את זה גם בעניין של תשובה‪ ,‬כי עיקר העיקרים ביום הזה‪,‬‬ ‫תחנונים על המים‪ .‬הרמ"א גם מוסיף את העניין של הרקנאטי‬ ‫זה לחזור בתשובה‪ ,‬שיעשה תשובה‪ .‬ורבנו האר"י כותב שניתן‬ ‫שנהגו לעלות על הגג‪ ,‬שאדם יראה מה יקרה איתו‪ ,‬ונראה את‬ ‫עוד הזדמנות אחרונה לבן אדם ביום הזה לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫זה לקמן‪.‬אז זה דעת מרן לגבי הושענא רבה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מה שכתוב עד שמיני עצרת‪ ,‬מדובר אם עדיין לא חזר‬ ‫בתשובה בהושענא רבה‪ ,‬בשמיני עצרת כבר לא יכול לחזור‬ ‫מעלת יום הושענא רבה וסוד נ"א הימים‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫מרן הבן איש חי מביא שבהושענא רבה זה כמו יום טוב ממש‪,‬‬ ‫דברי האר"י הקדוש בשער הכוונות‬ ‫זה יום של תחנונים‪ .‬הוא כותב‪ :‬מרבים בתפילה ותחנונים‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬כי הוא סיום נ"א יום שניתנו לישראל בחסד‬ ‫אומר רבנו האר"י בשער הכוונות‪( ,‬בדרוש ו') של חג סוכות‪ :‬ליל‬ ‫עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם‪ .‬לפי הבן איש חי‪,‬‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬נתבאר עניין הלילה הזה שנקרא חותם‪ .‬ביום‬ ‫זה היום האחרון והחותם‪ .‬יום הושענא רבה זה החותם של כל‬ ‫הכיפורים‪ ,‬תפילת נעילה‪ ,‬נעשה חותם הפנימי‪ ,‬ועכשיו בהושענא‬ ‫ה‪ 51-‬יום שהתחלנו מראש חודש אלול‪ ,‬והם שלושים דאלול‪,‬‬ ‫רבה זה חותם החיצון‪ .‬כלומר‪ ,‬הפתקים כבר נכתבו‪ ,‬יש כבר את‬ ‫שזה מיום ראשון של ראש חודש‪ ,‬ועוד ‪ 21‬יום דתשרי‪ .‬ורמז‬ ‫הפתקים‪ .‬מה התפקיד שלנו לעשות בלילה הזה? כשאנחנו‬ ‫לדבר‪ ,‬אומר הבן איש חי‪ :‬אין 'נא' אלא לשון בקשה‪ ,‬לכן ניתנו‬ ‫קוראים את ספר דברים יש את העניין של כל התוכחות‪ ,‬ואדם‬ ‫נ"א יום לצורך הבקשות והתחנונים‪.‬כלומר‪ ,‬מהיום בלילה‬ ‫יעשה תשובה בקריאה הזאתי‪ .‬יקרא את זה לאט לאט‪ ,‬יתבונן‬ ‫מתחיל – זה החותם‪ .‬תכף נראה שחמדת ימים כותב שהתפילה‬ ‫בדברים ובמה הוא חס ושלום נכשל ויעשה על זה תשובה‪ ,‬ואז‬ ‫של הלילה הזה‪ ,‬ליל ערבית‪ ,‬מה שעושים בערבית היום בלילה‪,‬‬ ‫אם חס ושלום היה פתקא לא טובה‪,‬קורעים את הפתק הזה‪,‬‬ ‫היא כדוגמת יום כיפור‪ ,‬תפילה של יום כיפור‪ ,‬באותה באותה‬ ‫כותבים פתק חדש לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫בחינה‪ .‬לכן יש כאלה נוהגים לטבול היום לפני התפילה הזאתי‪.‬‬ ‫כותב הרב‪ ,‬למה דווקא אנחנו עושים את זה דווקא בספר‬ ‫מי שטובל בערב לא חייב לטבול בבוקר‪ .‬נשארים ערים גם ככה‪.‬‬ ‫דברים? אומר ששמות ההי'ן במילויים‪ ,‬זה יוצא בדיוק‬ ‫או שיטבול בבוקר‪ ,‬כל אחד יעשה איך שהוא רוצה‪.‬‬ ‫הגימטריה של שצ"ב עם הכולל‪ ,‬שזה בדיוק משנה‪ .‬מה זה‬ ‫ורמז לדבר‪ :‬אין נא אלא לשון בקשה וכולי‪ ,‬ויום זה הוא סיום‬ ‫משנה? שספר משנה תורה של ספר דברים‪ ,‬אנחנו קוראים אותו‪,‬‬ ‫יום נ"א‪ ,‬לכן נקרא "הושענא" – הושע את יום נ"א‪ ,‬שהוא רבה‪,‬‬ ‫אומר אז בזה נעשה החותם‪ ,‬שחותמים לאדם את הפתקא שלו‪,‬‬ ‫זה היום הגדול‪ .‬כלומר‪ ,‬הֹושַׁ עַׁ ת יום נ"א שהוא רבה‪ ,‬דהכל הולך‬ ‫וזה בעזרת השם לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫אחר החיתום‪ ,‬כך אומר הבן איש חי‪.‬‬ ‫[‪]1‬‬ ‫והרב ב"חמדת ימים" כותב שיש עניין מאוד מאוד גדול‪ ,‬וכך‬ ‫דין הפתקים וקריאת התהילים עד הבוקר‬ ‫העתיק גם כן הרב מוצפי‪ ,‬שאת התיקון לעשות בסוכה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫אם יש בתי כנסיות‪ ,‬והרבה אנשים נכנסים יושבים בבית‬ ‫אז אחר כך אומר רבנו האר"י‪ ,‬אז אם ככה‪,‬למה לומדים כל‬ ‫הכנסת‪ .‬לא כדאי‪ ,‬לא טוב‪ .‬עדיף את התיקון עצמו לעשות אותו‬ ‫הלילה? אז אומר רבנו‪,‬והנה אמיתות העניין הוא‪ ,‬כי הנה עיקר‬ ‫בסוכה עצמה‪.‬‬ ‫הדין נדון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא רבה‪ .‬בחצי‬ ‫מעלת הלימוד בסוכה‬ ‫הראשון של הלילה‪ ,‬שמה נגמר החותם‪ ,‬ואז השליחים יוצאים‬ ‫עם הפתקים‪ .‬ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להיחתם‬ ‫כל הלילה כדאי לשבת בסוכה‪ .‬למה? זה בבחינת אימא עילאה‪,‬‬ ‫במלכות שבה‪ ,‬ונגמר הדין‪ .‬ותיכף אחר חצות לילה‪ ,‬אתעדי‬ ‫שזה גם עניין התשובה וגם שהשכינה נמצאת שמה‪ ,‬וגם אדם‬ ‫צולמא מרישיה דמאן דאיתחתם‪ .‬הצלם של האדם מיד נחתם‬ ‫שם יושב בתחנונים‪ ,‬והוא קורא ספר דברים בתחנונים ובבקשות‬ ‫איך יהיה איתו השנה‪ ,‬כמו שעשה הרקנאטי‪ .‬ולכן נוהגים לעסוק‬ ‫ובתשובה‪ .‬אחר כך ספר תהילים זה תשובה ובקשות‪.‬זה כמו‬ ‫בתורה בחצות לילה הראשון‪ ,‬עד זמן זריחת הלבנה‪ ,‬שזה בערך‬ ‫שאדם‪,‬שבאו אליו הרב עובדיה‪ ,‬הבן איש חי‪ ,‬הבית יוסף‪,‬הם‬ ‫שעה לפני חצות לילה‪ .‬וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא‬ ‫יושבים בסוכה‪ ,‬והוא יושב בבית הכנסת‪ ,‬זה יפה? האורחים‬ ‫משנה תורה‪ ,‬ויכוון בקריאתו לעשות חותם המלכות‪ ,‬שהיא‬ ‫מחכים לך בסוכה‪ ,‬נמצאים בסוכה‪ ,‬למה אתה יושב בפנים? ויש‬ ‫גימטריא משנה‪ ,‬על ידי קריאה זו‪ .‬ואומנם‪ ,‬אז למה אתה לומד‬ ‫לך כבר סוכה מוכנה צמודה‪.‬‬ ‫כל הלילה? אומר הרב‪ :‬ועיקר הדין שנידונו עולם עתה‪ ,‬הנה‬ ‫אפשר לעשות את זה גם בסוכה שלו‪,‬עדיף לעשות את זה‬ ‫ימסרו הפתקין שנכתבו בנעילת יום הכיפורים‪ .‬למי? לאותם‬ ‫בחבורה‪ ,‬אבל אם אין חבורה שעושה את זה‪ ,‬אז יעשה את זה‬ ‫אלו שלא חזרו בתשובה כל הימים שבינתיים‪ .‬היה להם ימים‬ ‫אצלו בבית‪.‬‬ ‫מראש חודש אלול לחזור בתשובה‪ ,‬לא הספיקו לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫אגירת כוחות‬ ‫אומר הרב‪ :‬אותם שלא חזרו בתשובה כל הימים שבינתיים‪,‬‬ ‫שמיום הכיפורים עד יום הושענא רבה‪ ,‬נמסרים ביד השלוחים‬ ‫קודם כל היום‪,‬זה לא יום רגיל‪,‬אדם צריך להסביר לאישה‬ ‫לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב‪ .‬אבל‪ ,‬אומר הרב‪ ,‬אף על פי‬ ‫שהיום לא עושים טיולים‪ .‬היה להם את כל השבוע לטייל‪ ,‬היום‬ ‫שנמסרו הפתקים בידם‪ ,‬לא ניתן לאותם השלוחים‪,‬הרשות‬ ‫אדם ינוח‪.‬יאכל צהריים בסוכה ושילך לישון איזה שעתיים‪,‬‬ ‫לפעול המשפט והעונש הכתוב באותם הפתקים עד יום שמיני‬ ‫שיהיו לו כוחות‪ ,‬שלא יבוא לסוכה עייף‪ .‬וגם מרן החיד"א כותב‬ ‫עצרת‪ ,‬כדי לתת עוד זמן אל החוטאים שישובו בתשובה ביום‬ ‫ב"לב דוד" (באות ל"ב‪ ,‬פרק ל"ב) כותב הרב‪ ,‬לא יאכל הרבה‬ ‫של הושענא רבה‪ ,‬יום האחרון של הלולב והסוכה‪ .‬ואם ישובו‪,‬‬ ‫בלילה‪ .‬כשהולך בלילה לסוכה לא לאכול הרבה‪ ,‬כי האוכל‬ ‫יחזירו לקחת הפתקים מידם‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אין עוד תקנה בתשובה‬ ‫מכביד מאוד‪ .‬יאכל מעט‪ ,‬שיוכל ללמוד בכל הלילה‪.‬‬ ‫מאז ואילך‪.‬‬ ‫השתתפות נשים בתיקון‬ ‫ואף על פי שבזוהר נאמר 'כיוון דנפק פתקין'‪ ,‬אבל הוא אומר‬ ‫שזה נגד הזוהר‪ ,‬כי בזוהר כתוב‪ :‬מרגע שיצאו הפתקים בחצות‬ ‫ומרן הבן איש חי מביא ב"רב פעלים" (חלק א'‪ ,‬בסוד ישרים‬ ‫לילה‪ ,‬אין חזרה‪ .‬אז זה סותר את מה שהוא אומר‪ ,‬ככה הוא‬ ‫סימן ט')‪ ,‬כותב שהלילה הזה‪ ,‬כיוון שזה לילה של תשובה‪ ,‬גם‬ ‫מקשה על עצמו‪ .‬ואז הוא מתרץ‪ :‬ומה שכתב הזוהר‪ ,‬שאחר‬ ‫נשים עושות את התיקון הזה‪,‬ליל שבועות הוא אומר נשים לא‬ ‫שיצאו הפתקים כבר אינם חוזרים‪ ,‬דיבר בהווה‪ .‬מה הכוונה‬ ‫עושות את התיקון‪ ,‬זה לא שייך אליהן‪ ,‬זה לתיקוני השכינה‪,‬‬ ‫דיבר בהווה? אומר הרב‪ ,‬כי בלי ספק‪,‬מי שלא נתעורר לשוב‬ ‫אנחנו הרי עושים סופרים את העומר שנשים לא עושות‪ ,‬ובליל‬ ‫בתשובה מעת נעילת יום הכיפורים עד הושענא רבה‪ ,‬גם‬ ‫שבועות זה החותם של כל ספירת העומר‪ ,‬לכן בליל שבועות‬ ‫בהושענא רבה לא ישוב בתשובה‪ ,‬זה חזקה‪.‬‬ ‫הנשים לא עושות את התיקון‪ .‬הוא אומר אבל ליל הושענא רבה‪,‬‬ ‫אז מה הוא מועיל שהוא אומר לי שאפשר?‬ ‫שגם הן הפתקים שלהן יוצאים בלילה הזה‪ ,‬אז היא תתחיל גם‬ ‫יכול להיות‪ ,‬שכמו שכתב הרקנאטי‪ ,‬שאדם יעלה על הגג בחצות‬ ‫כן‪ ,‬תקרא ספר דברים‪ ,‬תקרא קצת תהילים ותלך לישון‪ .‬למה?‬ ‫לילה שיצאו הפתקים‪ ,‬יעלה על הגג‪ ,‬יוריד את הבגדים ויראה‬ ‫מחר יש לה ערב חג‪ ,‬היא צריכה לבשל‪ .‬אם היא גם תישאר ערה‬ ‫שאין איברים‪ ,‬בר מינן‪ .‬אין ראש‪ ,‬אין ידיים‪ ,‬השם ירחם‪ .‬ואז‬ ‫בלילה‪ ,‬מי יבשל למחרת? אז היא תלך בלילה לנוח‪ ,‬היא לא‬ ‫הוא יבין שהלך הצלם‪ .‬אם הלך הצלם‪ ,‬הוא לא יסיים את השנה‪.‬‬ ‫צריכה להישאר ערה כל הלילה‪.‬אבל כן תתחיל את התיקון‪ ,‬אם‬ ‫ואז הוא יתעורר בתשובה‪ .‬אבל היום אסור לעשות את זה‪.‬‬ ‫היא יכולה להתפלל ערבית תתפלל ערבית‪ ,‬תקרא ספר דברים‬ ‫הרמ"א כותב בשולחן ערוך‪ ,‬הדרכי משה כותב לא לעשות מה‬ ‫לאט לאט‪ .‬אישה גם יכולה לחלק את ספר דברים לפרקים‪ .‬מה‬ ‫שכתב הרקנאטי‪ ,‬שאדם לא ייפול מזלו ויחשוש ויפחד‪ ,‬אלא מה?‬ ‫זה לפרקים? תקרא נגיד בהתחלה את "דברים"‪ ,‬רק פרשת‬ ‫אנחנו קודם כול מאמינים בני מאמינים שכך הדברים‪ ,‬ברור לנו‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬אחר כך תכין לילדים לאכול‪ ,‬תטפל בהם‪ ,‬אחר כך‬ ‫ולכן אנחנו מתחזקים בתשובה‪ .‬לכן איך עושים את התשובה?‬ ‫תקרא "ואתחנן"‪ ,‬עוד פעם תקלח אותם‪ ,‬תארגן אותם‪ ,‬אחר כך‬ ‫מה עושים? מה עיקר התשובה‪,‬ספר דברים לקרוא אותו מתון‬ ‫תמשיך על זה הסדר‪ ,‬עד שארבע חמש שעות תסיים ספר דברים‬ ‫מתון‪ ,‬יש שם הרבה תוכחות‪ ,‬והנה אדם יחפש את עצמו שמה‬ ‫ותלך לישון‪ ,‬תקרא כמה פרקי תהילים וזהו‪ .‬אבל לעשות את‬ ‫בתוך הדברים‪ .‬הקדוש ברוך הוא יאיר לו את הפסוקים שהוא‬ ‫התיקון‪ ,‬להשתתף בתיקון‪ ,‬הבן איש חי כותב שהיא צריכה‬ ‫צריך לתקן‪,‬ושמה יתעכב‪ .‬יכול לקרוא גם עם פירוש‪ ,‬בלי להוציא‬ ‫להשתתף בתיקון הזה‪ .‬גם "ילקוט יוסף" העתיק אותו‪ ,‬שכדאי‬ ‫בפה אפילו‪ ,‬יקרא את הפירוש‪ ,‬מה רש"י כותב שמה‪ ,‬איך לעשות‬ ‫שאישה תשתתף בתיקון הזה של הושענא רבה‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬על מה לעשות תשובה‪ ,‬וימשיך הלאה‪.‬עיקר העניין הוא‬ ‫שפיכת השפע בתפילת מוסף‬ ‫של ספר דברים זה כמובן הגימטריה והעניין של החותם והמשנה‬ ‫למלך‪ ,‬שזה כתוב המשנה לחותם וכולי‪ .‬יש הרבה דברים‬ ‫אבל תדעו שכל החותם עצמו‪ ,‬כלומר השפע שאנחנו טרחנו‬ ‫עמוקים שכותב רבנו האר"י בשער הכוונות שקראתי‪ .‬אבל עיקר‬ ‫לעשות בכל ה‪ 51-‬יום יורד השפע הזה במוסף של שמיני עצרת‪.‬‬ ‫העיקרים זה התשובה‪.‬ספר דברים עצמו מתחיל בתוכחות‬ ‫שמה בכתר נעשה ייחוד מאוד מאוד גדול‪ ,‬וכל השפע יורד בזמן‬ ‫שהוכיח משה רבנו כל מה שעשו במדבר‪ :‬העגל והמרגלים ובדי‬ ‫הזה‪ .‬כלומר‪,‬מראש השנה עד שמיני עצרת זה מערכת אחת של‬ ‫זהב‪ ,‬כל מה שכתוב שמה‪ .‬אדם יעצור לאט לאט‪ ,‬יתבונן‪ ,‬יעשה‬ ‫תפילה‪ ,‬השפע מתי יורד? במוסף של שמיני עצרת‪.‬לכן צריך‬ ‫ככה תשובה גדולה‪.‬‬ ‫כוונות גדולות שמה‪ ,‬להתפלל בכוונה לאט לאט כמו שצריך‪.‬‬ ‫אחר כך מה אנחנו עושים?מרן החיד"א כותב בספר שמחת‬ ‫תענית דיבור והתעסקות בתשובה‬ ‫הרגל‪ ,‬המנהג לקרוא ספר תהילים‪ ,‬לעשות עם שבעה כורתי‬ ‫ברית‪ .‬ככה צריך לעשות‪' .‬טור ברקת' הוא חולק‪ ,‬אנחנו גומרים‬ ‫עכשיו ה"חמדת ימים" כותב‪ :‬ואשר לא שת לבו אל דבר ה'‬ ‫את הזוהר‪ ,‬את האידרא של רשב"י‪ ,‬ואז עושים ספר תהילים‪,‬‬ ‫מאבד עצמו לדעת נקרא‪ .‬אומר‪ ,‬ביום הושענא רבה להישתדל‬ ‫מחלקים ספר תהילים עם שבעה כורתי ברית‪ .‬ומה הסיבה?‬ ‫בלילה הזה לעשות תענית דיבור‪ .‬מי שיכול בליל הושענא רבה‬ ‫'חמדת ימים' כותב‪ ,‬כדי שאנחנו צריכים מליצי יושר‪.‬‬ ‫לעשות תענית דיבור זה דבר מבורך‪ ,‬גם בספר "כף החיים"‬ ‫ומי המליצי יושר שלנו‪ ,‬מי שהיה איתנו שבעת הימים האלה‪,‬‬ ‫פלאג'י ב"מועד לכל חי" כותב את זה‪ .‬וה"חמדת ימים" כותב‬ ‫שבעת כורתי הברית שזה אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪,‬‬ ‫שמי שלא מתעסק בתשובה בלילה הזה נקרא מאבד עצמו לדעת‪.‬‬ ‫יוסף ודוד‪.‬‬ ‫לכן הרב פלאג'י כותב‪ ,‬מה ילמדו בלילה הזה? אומר‪ ,‬ילמדו‬ ‫[‪]2‬‬ ‫אחד לפי כוחו‪ ,‬מה שיכול לתת ייתן‪ .‬וכנגד זה נתקנת המלכות‪,‬‬ ‫הלכות תשובה של הרמב"ם‪ .‬למה? כי צריך בלילה הזה במה‬ ‫עולים המים התחתונים לעליונים ונעשה ייחוד ודברים נפלאים‪.‬‬ ‫להתעסק? להתעסק בעניין התשובה‪.‬‬ ‫תיקון הדיבור וחבטת ערבה‬ ‫עייפות‪ ,‬שינה ותיקון כרת‬ ‫עוד כותב הרב שבלילה הזה יש חשיבות גדולה במשך כל הלילה‬ ‫מרן החיד"א וכך הביא גם הרב פלאג'י‪ ,‬מי שהער כל הלילה‬ ‫כולו‪ .‬בבוקר מה אנחנו עושים? לוקחים את הערבות‪ ,‬שזה כנגד‬ ‫ומכוון זוכה לקיים תיקון כרת‪.‬‬ ‫השפתיים‪ ,‬וחובטים אותם‪ .‬הרב פלאג'י מביא שעיקר התיקון‬ ‫במועד אסור לעשות תענית‪ .‬מותר לו לאכול‪ ,‬מותר לו לשתות‪,‬‬ ‫של הושענא רבה‪ ,‬לכן נקרא הושענא רבה על שם הושענות של‬ ‫אבל לא הרבה שלא יירדם‪ .‬אכילה ושתייה מותרת כל הלילה‬ ‫הערבות‪ ,‬זה על הדיבור של האדם‪ ,‬על הפה‪ ,‬מה שנכשל בלשון‬ ‫הזה‪ ,‬ואף על פי כן עולה לו תיקון כרת‪ .‬עכשיו‪ ,‬מי שעייף מאוד‪,‬‬ ‫הרע‪ ,‬בדיבורים אסורים וכן על זה הדרך‪ .‬לכן מי שיכול בלילה‬ ‫הגוף שלו חלש מאוד‪ ,‬מה יעשה? ילך לישון אחרי חצות לילה‪.‬‬ ‫הזה לעשות תיקון כנגד‪ ,‬כי עיקר התשובה זה פגם הדיבור‪ ,‬מה‬ ‫בשעה ‪ 2:00 ,1:30 ,1:00‬לפנות בוקר‪ ,‬ילך לישון איזה שעתיים‪,‬‬ ‫שדיבר במשך כל השנה דברים לא טובים‪ .‬איפה אנחנו מתקנים‬ ‫שלוש שעות‪ ,‬עד ‪ ,5:00‬יקום לפני ‪ 5:00‬קצת‪ ,‬כי ‪ 5:20‬זה עמוד‬ ‫את זה? ביום הושענא‪ ,‬בערבות האלה שמכים אותם‪ .‬ולמה‬ ‫השחר‪ ,‬וב"חמדת ימים" כותב שצריך לחבר את הלילה עם‬ ‫אנחנו מכים אותם? לסתום את פי המקטרג‪ .‬פי המקטרג נפתח‬ ‫היום‪ ,‬לא להיות ישן בזמן הזה‪ .‬יישן שעתיים‪ ,‬שעתיים וחצי‪ ,‬או‬ ‫כשהפה שלנו נפתח לרע‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬בדברים לא טובים‪ .‬לכן‬ ‫שהוא בסוכה על הסטנדר‪ ,‬ישים את הראש‪ .‬זה לא כמו ליל‬ ‫מי שיכול בלילה הזה לעשות תענית דיבור‪ ,‬מבורך מאוד במשך‬ ‫שבועות‪ .‬ליל שבועות יש עניין להישאר ערים כל הלילה‪ ,‬בליל‬ ‫כל הלילה‪ .‬דברים הנצרכים מותר לדבר אותם כמובן‪ ,‬ותענית‬ ‫הושענא רבה בחצות לילה נגמר התיקון‪ .‬מה שאנחנו עושים‬ ‫דיבור זה רק לדברים בטלים ודברי חול‪ ,‬שהדברים האלה‬ ‫עכשיו זה כדי להחזיר את הפתקים‪ ,‬חס ושלום פתקים לא‬ ‫להשתדל שלא לדבר בהם‪.‬‬ ‫טובים‪ .‬אבל אם אדם עייף והתפילה‪ ,‬הוא יירדם בתפילה‪ ,‬יוותר‬ ‫מעלת ליל הושענא רבה והזהירות משינה‬ ‫על התיקון כרת‪ ,‬בשביל להישאר כל הלילה‪ ,‬וינוח‪ .‬ומה הסיבה?‬ ‫כדי שיתפלל כמו בן אדם‪ .‬כי אם הוא יישאר כל הלילה ויירדם‬ ‫ביום‬ ‫בתפילה‪ ,‬זה יצא שכרו בהפסדו‪ ,‬זה לא טוב‪ .‬לכן יישן‪ ,‬ינוח קצת‪,‬‬ ‫ספר ערוך השולחן באורח חיים‪( ,‬בסימן תרס"ד סעיף י"א)‪,‬‬ ‫ישים את הראש איזה שעה‪ ,‬שעתיים‪ ,‬בסוכה עצמה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כותב‪" :‬לפי שנתווסף מצווה אחת היום‪ ,‬והוא גמר החג‪ ,‬ובחג‬ ‫ימשיך את הלימוד ואת התפילה‪ ,‬יתפלל אותה כמו שצריך‪.‬‬ ‫נידונים על המים‪ ,‬ובו נידון האדם על הפרנסה‪ ,‬מנהג כל ישראל‬ ‫התפילה היא ארוכה‪.‬‬ ‫לעשות התעוררות ביום זה בשני אופנים‪ :‬האחד‪ ,‬כמו ימי דין‪,‬‬ ‫שעת התפילה בהושענא רבה‬ ‫והיינו שהרבה נעורים בלילה הזה‪ ,‬וירבו בבכייה לפני הקדוש‬ ‫ברוך הוא"‪ .‬הלילה הזה ויום הושענא רבה הוא ממש כפשוטו‬ ‫מותר להקדים את התפילה‪ ,‬אבל לא כדאי‪,‬ככה מביא המשנה‬ ‫כעין יום כיפור‪ ,‬יום של תשובה ויום של תפילה‪.‬‬ ‫ברורה בסימן (נ"ח)‪ ,‬מביא את זה בשם "פרי מגדים"‪ ,‬פוסק את‬ ‫יגיד לאישה כשהוא חוזר הביתה‪ ,‬שיסביר לה‪ ,‬אם היא מסכימה‬ ‫זה גם בהושענא רבה וגם בליל שבועות‪ ,‬שנשארים כל הלילה‬ ‫לו לעשות תענית דיבור‪ ,‬כי הוא דיבר איתה כל חול המועד מה‬ ‫אפשר להקדים את התפילה‪ ,‬להתפלל לפני הנץ‪ ,‬לא לפני עמוד‬ ‫שהיא צריכה‪ .‬עכשיו בהושענא רבה ישתדל עד אחרי תפילת‬ ‫השחר כמובן‪.‬זה מותר‪ ,‬אבל לא כדאי‪ .‬למה לא כדאי? כי עדיף‬ ‫שחרית‪ .‬מי שיכול אחר כך גם – הכול לפי העניין ולפי הבית‪.‬‬ ‫שאדם ינוח מעט ויתפלל בזמן וכמו בן אדם‪ .‬יש כאלה מקדימים‬ ‫החמדת ימים כותב‪ :‬אחר שברוך השם עברנו את הלילה הקדוש‬ ‫את ההקפות מעמוד השחר ואז עושים את התפילה‪ .‬וגם לפי‬ ‫הזה‪ ,‬ועשינו לימוד כל הלילה‪ ,‬ותשובה ותפילה‪ ,‬והכול עלה‬ ‫הפנימיות זה לא טוב לעשות את זה‪ ,‬לא כדאי לעשות את זה‪,‬‬ ‫בטוב‪ ,‬ביום עצמו ייזהר שלא לבזבז אותו לבטלה‪ .‬כי יש כאלה‬ ‫עדיף‪ ...‬הרי אין איסור לישון בלילה‪ ,‬אין שום איסור לישון‬ ‫שנגמר הלילה ואחר כך מתגרים בשינה‪ .‬מה זה להתגרות‬ ‫בלילה‪ .‬אתה רוצה לישון? תישן‪ .‬אתה עייף? תנוח‪ .‬אבל יתפללו‬ ‫בשינה? אדם הולך לישון בשעה שמונה וחצי‪-‬תשע וקם בשעה‬ ‫בזמן‪ ,‬כסדר התפילה שתיקנו לנו רבותינו‪,‬וגם אדם יראה‪ ,‬בשעה‬ ‫שתיים‪ .‬שש שעות – הגר"א ישן שינה של ארבעה ימים בשינה‬ ‫שש בבוקר‪ ,‬שש וחצי‪ ,‬יש יצר הרע חזק‪ ,‬עושה אותך עייף גמור‪.‬‬ ‫הזאת‪ .‬לא יתגרה בשינה הרבה‪ ,‬כי יום הושענא רבה הוא גם‬ ‫שמונה‪ ,‬שמונה נגמרה התפילה‪ ,‬פתאום אין לך כלום‪ ,‬אתה לא‬ ‫בכלל המשך של ליל הושענא רבה‪ .‬יישן מעט‪ ,‬מה שהוא צריך‬ ‫עייף‪ ,‬אתה לא כלום‪ .‬עושה קניות‪ ,‬עוזר‪ ,‬מקלף תפוחי אדמה‪,‬‬ ‫כדי לתת לגוף שלו‪ ,‬יקום‪ ,‬יתגבר כארי וימשיך בלימוד התורה‬ ‫מקלף שום‪ ,‬עוזר במטבח‪ .‬איפה היית? היית עייף! הלך היצר‬ ‫שלו‪ :‬תורה בקדושה‪ ,‬שניים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬כל אחד עם‬ ‫הרע של השינה‪ .‬אז אדם לא יתייחס כל כך ליצר הרע‪.‬‬ ‫סדר הלימוד שלו‪ .‬אנחנו בלילה עושים תשובה על דברים בטלים‬ ‫שנת ארעי בסוכה והתגברות על העייפות‬ ‫שהאדם דיבר‪ ,‬וגם על ביטול תורה‪ .‬הרב פלאג'י מביא שאחד‬ ‫הדברים שצריך לחזור בתשובה עליהם זה ביטול תורה‪ .‬אז‬ ‫הגר"א היה ישן כל שש שעות חצי שעה‪ ,‬היה ישן שעתיים‬ ‫עכשיו הוא סיים את הלילה‪ ,‬למד כל הלילה‪ ,‬ואחר כך הולך‬ ‫ביממה‪.‬אנחנו לא הגאון מווילנה‪ ,‬לחיות ככה קשה‪ ,‬אבל אם‬ ‫מתגרה בשינה? יקום‪ ,‬אדרבה‪.‬‬ ‫ישנת לילה שלם‪ ,‬ישנת עוד שעתיים וחצי בצהריים והגוף מחזיק‬ ‫מעמד‪ .‬הגוף שקרן‪ ,‬אל תאמינו לו‪ .‬הגוף לא תמיד אומר את‬ ‫שמיני עצרת וחיבור התורה למעשה‬ ‫האמת‪ ,‬עובד עלינו‪ ,‬אוהב נוחות‪.‬‬ ‫לגבי שמיני עצרת‪ :‬החג עצמו אין לו קשר לעניין של שמחת‬ ‫תיקון המלכות וצדקת צ"א פרוטות‬ ‫תורה‪ .‬שמחת תורה ושמיני עצרת זה שני דברים נפרדים‪ .‬בזמן‬ ‫בהושענא רבה‬ ‫הגמרא היו מסיימים את התורה כל שלוש שנים‪ ,‬אז על מה הם‬ ‫היו עושים שמחת תורה? אלא חג שמיני עצרת זה רגל בפני‬ ‫הרב פלאג'י כותב‪ ,‬ב"מועד לכל חי" (בסימן כ"ד אות כ"ג)‪ :,‬והנה‬ ‫עצמו‪ ,‬וחכמים אמרו לעשות שמחת תורה בזמן הזה‪ .‬רבנו‬ ‫נודע כי ביום הקדוש הושענא רבה נעשה ונתקן ספירת‬ ‫האר"י כותב שכל חג יש לו את הבחינה שהוא מתקן‪ ,‬ובחג‬ ‫המלכות‪ .‬היה לנו חג ביום שבת‪ ,‬שלא עשינו הקפות בשבת‪ ,‬לא‬ ‫סוכות עיקר התיקון זה בדעת‪ ,‬עם המשכת החסדים בארבעת‬ ‫עשינו נענועים‪ ,‬היה לנו שבת‪ ,‬ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬שלישי‪ ,‬רביעי‬ ‫המינים והסוכה עצמה‪.‬‬ ‫וחמישי‪ ,‬אז זה אנחנו תיקנו את הספירות של ה‪-‬ו"ק חוץ‬ ‫לימוד התורה הקדושה זה הרבה ידיעות והרבה חוכמה‪ ,‬אבל‬ ‫מהמלכות‪.‬‬ ‫את התורה צריך לחבר אותה למעשים שלנו‪ .‬הרב פלאג'י מביא‬ ‫מתי המלכות נתקנת? המלכות נתקנת בשבע הקפות שאנחנו‬ ‫שכל העניין של לימוד התורה זה להביא את האדם לידי מעשה‪.‬‬ ‫עושים‪ ,‬אנחנו משלימים אותה בשבע הקפות של הושענא רבה‪.‬‬ ‫אם אדם לומד תורה ועוסק בתורה אבל לא מקיים את התורה‪,‬‬ ‫לכן כותב הרב‪ ,‬כיוון שהיום הזה של הושענא רבה זה למלכות‪,‬‬ ‫מה כתוב עליו? נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו‪ .‬מרן כותב‬ ‫ובה היא נתקנת‪ ,‬לכן מה טוב ונעים להפריש ביום הקדוש ‪91‬‬ ‫(בסימן רמ"ג סעיף ו')‪ :‬תלמיד חכם שיש לו הרבה ידיעות‬ ‫פרוטות של כסף‪,‬כך אומר הרב‪ :‬ייתן ‪ 91‬פרוטות של כסף‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬אבל הוא מזלזל במצוות ומקל במצוות‪ ,‬הרי הוא קל‬ ‫בחינת מים חיים של בית השואבה‪ ,‬ומים עולים ‪ 91‬כחשבון מ"ן‬ ‫שבקלים ולא מהדרים לו‪ ,‬אסור לקום לפניו ואפילו הידור לא‬ ‫ומאכל‪ ,‬בקיצור מחשבן את זה‪ ,‬שכדי להעלות את המ"ן ייתן‬ ‫עושים לו‪ .‬מה הסיבה? חז"ל אומרים‪ :‬הלומד שלא על מנת‬ ‫צדקה‪ 91 .‬פרוטות שזה תשעה שקלים ועשרה‪ ,‬או ‪ 91‬שקל‪ ,‬כל‬ ‫[‪]3‬‬ ‫את הלילה הזה‪ ,‬ויזכה שמיני עצרת בעזרת השם יתברך לרקוד‬ ‫לקיים‪ ,‬נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו‪ .‬מרן פוסק (רמ"ו סעיף‬ ‫בשמחה אמיתית עם התורה‪ ,‬לתפוס את הספר תורה ולחבק‬ ‫י"ח)‪ :‬כשאדם עוסק בתורה ובא מעשה לפניו – מעשה צדקה‪,‬‬ ‫אותו ולעשות תשובה‪ ,‬מה שבגד בספר תורה‪ ,‬מה שלא קיים‬ ‫חסד‪ ,‬כיבוד הורים‪ ,‬עזרה לאישה – והוא אומר "אני עוסק‬ ‫בספר תורה‪ ,‬מה שלא התמיד בלימוד התורה‪ ,‬רבותיי‪ ,‬זה‬ ‫בתורה‪ ,‬ועוסק בתורה פטור מן המצוות"‪ ,‬ודאי שלא כך הדין‪.‬‬ ‫תיקונים אדירים נעשים בשמיים‪ .‬יורד אור עצום יורד עלינו‪ .‬רק‬ ‫מרן כותב שיסגור את הספר‪ .‬בכל המצוות אנחנו אומרים‬ ‫צריך לקבל את האור הזה‪.‬‬ ‫שהעוסק במצווה פטור מן המצווה‪ ,‬חוץ מלימוד התורה‪ .‬אדם‬ ‫הרב נריה שמואלי אמר פעם אחת משל יפה‪ .‬הוא אמר שאתה‬ ‫שומר על המת פטור אפילו מקריאת שמע דאורייתא כך מרן‬ ‫בא לחתונה‪ ,‬אתה יכול לדעת מי החתן? אתה לא יודע מי החתן‪.‬‬ ‫פוסק (בסימן ע') ופטור מתפילה‪ ,‬חוץ מלימוד התורה אבל‬ ‫כולם דומים‪ ,‬כולם עם חליפה‪ ,‬עניבה ומגבעת וכולם רוקדים‪.‬‬ ‫בלימוד התורה אתה לומד על מנת לקיים‪ ,‬ובא מעשה לפניך –‬ ‫את הכלה אתה מזהה היא לובשת לבן‪.‬‬ ‫תקום ותעשה את המצווה‪.‬‬ ‫אז הרב נריה שמואלי אמר משהו יפה‪ .‬אמר‪ :‬מי שלוקח את‬ ‫קריאת משנה תורה ותהילים מתוך כוונה‬ ‫הכלה הביתה‪ ,‬זה החתן‪ .‬הבנתם? מי שנשאר בסוף ולוקח משהו‬ ‫משמחת תורה‪ ,‬לוקח חלק מהתורה‪ ,‬לוקח משהו מהתורה‬ ‫ותשובה‬ ‫בקבלה של לימוד תורה‪ .‬קונה עוד סימנייה‪ ,‬יש לו ארבע‬ ‫בחג הסוכות נעשה חיבור בין המחשבה והמוחין לבין הגוף‪ ,‬בין‬ ‫סימניות‪ ,‬יש לו סימנייה על השולחן ערוך‪ ,‬סימנייה על הרמב"ם‪,‬‬ ‫הג"ר‪-‬לו"ק‪ ,‬והדעת היא המחבר‪ .‬אחרי שהדעת נתקנת ונפתחים‬ ‫סימנייה בגמרא‪ ,‬סימנייה באיזה ספר מוסר‪ .‬עכשיו שנה חדשה‪,‬‬ ‫החסדים‪ ,‬נעשה חיבור בין הידיעות למעשה‪ .‬לכן חז"ל אמרו‬ ‫מוסיף קונה עוד סימנייה‪ .‬מוסיף עכשיו זוהר‪ ,‬אחר כך מוסיף‬ ‫שאחר תיקון הדעת אפשר לרקוד עם התורה‪ ,‬כי רק תורה‬ ‫עוד איזה ספר חסידות‪ ,‬מוסיף זמן בלימוד התורה‪.‬‬ ‫שמביאה את האדם לידי מעשה היא תורת אמת‪ ,‬אבל תורה‬ ‫הרב יצחק יוסף כותב‪ ,‬ב"ילקוט יוסף" החדש הוא מביא‪ ,‬הוא‬ ‫שלא מביא על ידי מעשה זה תורה של שקר‪.‬‬ ‫אומר שהוא שאל את סבא שלו‪ ,‬רבי יעקב יוסף‪ ,‬אבא של הרב‬ ‫לכן תיקנו לנו לקרוא בהושענא רבה את ספר דברים‪ ,‬שכול כולו‬ ‫עובדיה‪ .‬הוא שאל אותו‪" :‬איך זכית לבן כזה כמו הרב עובדיה?"‬ ‫תוכחות ותשובה‪ .‬יש כאלה שקוראים ספר דברים כל שבת‪.‬‬ ‫ככה הוא שאל אותו‪ .‬הוא אומר כשהיה בבית חולים‪ ,‬היה שומר‬ ‫אישה שמסיימת ספר דברים כל שבת‪ ,‬זה לוקח שעתיים‪ ,‬קמה‬ ‫עליו‪" .‬איך זכית לבן כזה?" אז ככה הוא אמר לו‪ ,‬הוא מעתיק‬ ‫בשלוש ואחר כך עייפה לילדים ובעלה צריך להכין סלט – זה‬ ‫את זה ב"ילקוט יוסף"‪ ,‬אמר לו‪" :‬בשמחת תורה הייתי רוקד עד‬ ‫נהיה הפוך על הפוך‪ .‬היא יכולה לקרוא פרשה בשבוע‪ ,‬אבל‬ ‫שהחולצה הייתה רטובה‪ ,‬עד לפני עילפון‪ .‬הייתי שמח בתורה‪ ,‬זו‬ ‫לקרוא לאט לאט‪ ,‬עם הבנה ועם תשובה‪ .‬אדם רוצה לגמור את‬ ‫שמחה אמיתית‪ .‬אומר‪ ,‬ככה זכיתי לבן הזה"‪ .‬ככה הרב יצחק‬ ‫כל ספר תהילים בשעתיים‪,‬ספר תהילים‪ ,‬שכול כולו זה‬ ‫יוסף כותב‪ .‬להיות שמח בשמחה אמיתית‪ .‬ככה הרמב"ם גם‬ ‫השתפכות הנפש ותפילה‪ ,‬הכול צריך להיות מתון מתון ולאט‬ ‫כותב‪ ,‬הרמב"ם פוסק את זה להלכה‪,‬שאדם צריך לשמוח עם‬ ‫לאט כדי שזה יפעל בנו‪ .‬כשאדם קורא מן השפה ולחוץ זה נהיה‬ ‫התורה בשמחה אמיתית‪ .‬להיות באמת שמח שאנו זכינו להיות‬ ‫כבד ומאוס‪ ,‬זה לא רצון השם אל תסיים ספר תהילים ספר‬ ‫בנים של מלך‪ ,‬בחר בנו מכל העמים‪ .‬להיות בשמחה אמיתית‪,‬‬ ‫דברים אבל תקרא את זה לאט לאט‪.‬‬ ‫לשמוח בתורה באמת‪ .‬כשאדם מגיע לשמחה כזאת‪ ,‬עד כלות‬ ‫הלילה אנחנו מתחילים מצאת הכוכבים‪ .‬כמה זמן ייקח ספר‬ ‫הנפש‪ .‬מי זה היה הרב שלו‪ ,‬של הרב יעקב יוסף‪ ,‬אבא של הרב‬ ‫דברים עם הבנה? בלי הבנה זה שעתיים וחצי‪ ,‬ועם הבנה שלוש‬ ‫עובדיה? הרב יעקב מוצפי‪ .‬הוא היה מוסר שיעורים לבעלי‬ ‫וחצי שעות‪ .‬תעשה את זה לאט לאט עם הרהורי תשובה‪ ,‬אחר‬ ‫בתים‪ .‬מי היה שם בשיעור שלו? אבא של הרב עובדיה‪ ,‬והרב‬ ‫כך תאכל‪ ,‬תתרחץ‪ ,‬ותבוא בשתים עשרה לסוכה להתחיל את‬ ‫אליהו אבא שאול‪ ,‬זה היה אבא של הרב בן ציון אבא שאול‪ .‬הוא‬ ‫התיקון‪ .‬העיקר שהתיקון יסתיים בחצות לילה עם תשובה‪ ,‬כי‬ ‫היה סנדלר‪ ,‬ואבא של הרב עובדיה היה ירקן‪ .‬והיו באים‪ ,‬היה‬ ‫אם הוא עשה את כל זה ולא עשה תשובה – גם לפי רבנו האר"י‪,‬‬ ‫שיעור של בעלי בתים‪ .‬הוא העיד על התלמידים שלו‪ ,‬ככה הוא‬ ‫הזוהר‪ ,‬מרן החיד"א והרב פלאג'י – הפתקים לא ייקרעו‪.‬‬ ‫העיד עליהם‪ ,‬אמר‪" :‬אורח חיים ויורה דעה – כמאן דמנחית‬ ‫ב‪ 7‬כורתי הברית גם כן הכל במתון מתון‪.‬‬ ‫בידיה‪ .‬זה אצלם ביד‪ ,‬בעל פה‪ .‬אבן העזר וחושן משפט – כמאן‬ ‫דמנחית ליה בכיסיה‪ .‬הם יודעים‪ ,‬אבל צריכים למשמש בכיס‬ ‫חשיבות התבודדות בלילה הזה‬ ‫כדי למצוא את זה‪ .‬אבל אורח חיים ויורה דעה‪ ,‬היה להם את זה‬ ‫אדם גם כן אם יכול בלילה הזה‪ ,‬תלך תתפוס לו איזה חצי שעה‪,‬‬ ‫ביד"‪ .‬זה היה בעלי בתים שלפני ‪ 70 ,60‬שנה בירושלים‪ .‬למה? כי‬ ‫‪ 40‬דקות‪ ,‬אפילו יוותר על חלק מהתיקון‪ ,‬יעשה התבודדות קצת‪.‬‬ ‫התורה הייתה החיים שלהם‪.‬השם יתברך נתן לנו מועדים‪ ,‬נתן‬ ‫ידבר עם השם יתברך‪ .‬זה לילה שכל שערי שמיים פתוחים‪ .‬ילך‬ ‫לנו את הזמנים האלה‪ ,‬כדי שנוכל לדבוק באמת‪ ,‬לקחת איתנו‬ ‫יתפוס לו איזה פינה‪ ,‬איזה מקום‪ ,‬יבקש מהשם יתברך עליו‪ ,‬על‬ ‫באמת את התורה‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬על הילדים‪ ,‬על עם ישראל‪ ,‬על הגאולה‪ .‬תבקש מהשם מה‬ ‫עכשיו אנחנו ליל הושענא רבה‪ ,‬אדם יבכה על זה‪ ,‬נצל את‬ ‫שאתה צריך‪ ,‬יש אוצרות גדולים מעל ראשו של האדם‪ ,‬רק תבוא‬ ‫הלילה הזה! קח לך איזה רבע שעה‪ 20 ,‬דקות‪ ,‬חצי שעה‪ ,‬לך‬ ‫ותיטול‪ ,‬תבקש מהשם יתברך‪.‬‬ ‫לאיזה מקום‪ ,‬תבכה על התורה! תבכה על החיים שלך‪ ,‬תבכה‬ ‫על העולם הבא שלך‪ ,‬על הילדים שלך! בהקפות שאנחנו עושים‪,‬‬ ‫מעלת שמחת התורה וקבלת קבלות‬ ‫לא לקרוא את הזה של מרן החיד"א ככה במהירות‪ .‬עוד‬ ‫לקרוא‪ ,‬לקרוא את זה לאט לאט‪ .‬מי שבוכה‪ ,‬זה מצוין‪ .‬יש מרן‬ ‫בלימוד‬ ‫(ב‪-‬רפ"ח)‪ ,‬מרן כותב אסור לבכות בשבת‪ .‬כתוב שהמשנה‬ ‫מה שהרב פלאג'י כותב זה העיקר‪ .‬מה העיקר? העיקר שהתורה‬ ‫ברורה מביא שרבי עקיבא היה בוכה בליל שבת כשקורא שיר‬ ‫תבוא לידי מעשה‪ .‬אחרי חג סוכות שישבנו והתבוננו‪ ,‬כל אחד‬ ‫השירים‪ .‬אמרו לו התלמידים‪ ,‬ככה מובא במשנה ברורה‪:‬‬ ‫בעניינים שלו‪ ,‬עכשיו אתה מבין מה מעלת התורה‪ ,‬עכשיו אתה‬ ‫"הרב‪ ,‬אסור לבכות בשבת?" "אבל אני לא בוכה מצער‪ ,‬אני‬ ‫יכול לשמוח עם התורה‪ .‬גם הרב חיד"א כותב‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬מרן‬ ‫בוכה מתשוקה‪ ,‬בוכה מאהבה"‪ .‬אדם קורא את התפילה של‬ ‫החיד"א‪ ,‬נכון אנחנו בכל הקפה עושים את הקריאה שיש שמה‬ ‫מרן החיד"א‪ ,‬איזה מילים יש שמה של מרן החיד"א! על כל‬ ‫תשובה‪ ,‬מי תיקן את זה? מרן החיד"א‪ .‬יש הרבה שחולקים עליו‪,‬‬ ‫הקפה והקפה‪ :‬על לימוד התורה‪ ,‬על כיבוד תלמידי חכמים‪ ,‬על‬ ‫שאיך אתה עושה תשובה ביום טוב? הרבה תשובה יש שמה‪:‬‬ ‫צדקה‪ ,‬על תפילה‪ ,‬על הכל שמה מרן החיד"א הביא‪ .‬אם אדם‬ ‫חטאנו‪ ,‬עווינו‪ ,‬הרבה צער‪ ,‬הרבה חרטה שאנחנו קוראים שמה‬ ‫שמה מוריד דמעות‪ ,‬זה לא דמעות חס ושלום שאסור‪ ,‬דמעות‬ ‫בתפילות האלה‪ .‬אז שאלו על מרן החיד"א‪ ,‬איך כתבת לעשות‪...‬‬ ‫שהוא רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא‪ .‬אז הלילה הזה‪ ,‬גם‬ ‫יש כאלה לא קוראים את זה‪ ,‬אנחנו קוראים כי מרן החיד"א‬ ‫ליום שלמחרת הושענא רבה‪ ,‬וגם שמיני עצרת‪ ,‬זה זמן גדול‬ ‫כתב להגיד את זה‪ .‬ומה הסיבה? זה כמו יום כיפור‪ ,‬ביום כיפור‬ ‫בשנה‪ .‬לתפוס אותו חזק‪ ,‬לנצל אותו טוב‪.‬‬ ‫אתה עושה וידויים? עושה וידויים‪ .‬יום שמיני עצרת זה לא יום‬ ‫רגיל‪ ,‬זה יום בו נעשה איחוד‪ ,‬יש שפע גדול שיורד‪ ,‬ואז מרן‬ ‫החיד"א בא וראה את השפע הגדול הזה‪ ,‬את האור הגדול הזה‪.‬‬ ‫הוא ראה‪ ,‬אנחנו לא רואים‪ ,‬אז הוא תיקן את כל התפילות‬ ‫האלה‪ .‬אז התפילות האלה גם לקרוא אותם כמו שצריך‪ ,‬לאט‬ ‫לאט‪ .‬אדם שיזכה היום הזה‪ ,‬לעשות הושענא רבה כמו שצריך‬ ‫[‪]4‬‬ ‫הלכות ומנהגי החג‪ :‬אתרוג‪ ,‬סוכה והקפות‬ ‫מרן כותב (ב‪-‬תרס"ה)‪ ,‬כותב מרן‪ :‬אתרוג בשביעי אסור‪ .‬יש‬ ‫הרבה נוהגים שלוקחים את האתרוג‪,‬אחרי שעושים את‬ ‫ההקפות בהושענא רבה‪ ,‬ונותנים את זה או לאישה שהיא‬ ‫בהיריון והיא נוגסת את זה‪ ,‬זה סגולה של ללידה קלה‪ .‬מה‬ ‫הרעיון בזה? שכל השבוע היא שמרה על זה לבעלה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫בהושענא רבה היא נוגסת אותו‪ ,‬אז זה כביכול על השמירה של‬ ‫האתרוג‪ ,‬זה ככה מביאים האחרונים‪ .‬אבל על כל פנים‪ ,‬מרן‬ ‫כותב שכל שביעי זה אסור‪ .‬הרב עובדיה כותב ב"חזון עובדיה"‬ ‫להזהיר‪ ,‬שבהושענא רבה לא לפסול את האתרוג‪ ,‬כיוון שהוא‬ ‫הוקצה לכל שבעת ימים‪ .‬מתי יכולה לעשות את זה? אחר שמיני‬ ‫עצרת‪,‬אבל בהושענא רבה לא לעשות את זה‪.‬‬ ‫יש כאלה שעושים מהאתרוג ריבה‪ .‬לא כדאי לעשות מזה ריבה‬ ‫כי זה מסוכן‪ .‬האתרוג היום מסוכן‪ ,‬האתרוג יש בו היום ריסוס‬ ‫שזה מסוכן לבן אדם‪ .‬אין בזה ביקורת‪ ,‬הרי כל מה שעושים‬ ‫ריסוס על המאכלים‪ ,‬על הפירות‪ ,‬על הירקות‪ ,‬יש על זה ביקורת‬ ‫של משרד הבריאות‪ .‬על האתרוגים הם מצהירים שזה לא‬ ‫לאכילה‪ ,‬זה רק למצווה‪ ,‬ויש על זה ריסוס שזה סכנת אכילה יש‬ ‫בזה‪ .‬הרב אוירבך שאלו אותו‪" :‬אם האתרוג כל כך מסוכן‬ ‫לאכילה‪ ,‬אז אתרוג שפסול לאכילה‪ ,‬פסול לנענוע‪ .‬אז איך‬ ‫מנענעים בו?" הוא ענה להם תשובה שזה רעייה יעלה‪ ,‬יש על זה‬ ‫איסור חיצוני‪ ,‬זה לא משהו שאיסור כמו טבל‪ ,‬שזה בגוף‬ ‫האתרוג‪,‬אלא מה‪ ,‬זה משהו חיצוני אליו‪ ,‬לכן אמר שאנחנו‬ ‫יכולים לנענע בו‪ .‬אבל לאכול אותו‪ ,‬זה סכנת נפשות‪ ,‬לא לאכול‬ ‫אותו‪.‬אישה אוכלת את האתרוג‪ ,‬היא חושבת שהתינוק מתחלק‬ ‫לה מהאתרוג‪ ,‬זה מהזרחן שיש בו‪ .‬כמו השזיפים‪ ,‬אנשים עושים‬ ‫שזיפים שחורים אומרים זה טוב לעצירות‪ .‬היום אתם יודעים‬ ‫איך את השזיפים השחורים עושים אותם? זה לא באמת‪.‬‬ ‫לוקחים את זה‪ ,‬עושים אותם אבנים‪ ,‬אחרי שעושים אותם‬ ‫אבנים‪ ,‬שמים אותם בחביות ענקיות של נפט‪ ,‬משחירים אותם‪,‬‬ ‫וגם כן מה שבהיר הזה שמה שיש עליו זה כמו שמן כזה‪ ,‬שומני‬ ‫‪,‬אז אדם אוכל ונפתח לו העצירות‪ ,‬זה לא מהשזיף‪ ,‬זה מהנפט!‬ ‫אלא אם כן אדם יודע לעשות‪ ,‬יודע לעשות טבעי‪ .‬יודע לעשות‬ ‫טבעי‪ ,‬זה משהו אחר‪,‬הרב מוצפי אמר‪ :‬מי שאוכל פירות יבשים‪,‬‬ ‫יכול להיות שזה באמת חניטה לגוף‪ .‬מרוב חומרים משמרים‬ ‫שיש בזה‪ ,‬זה עושה חניטה‪ ,‬כמו שחונטים את הזה‪.‬‬ ‫לגבי הסוכה‪ ,‬מרן כותב (ב‪-‬תרס"ו)‪ ,‬כותב‪ :‬אף על פי שגמר‬ ‫מלאכול ביום השביעי שחרית‪ ,‬לא יסתור סוכתו‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו‬ ‫בהושענא רבה חוזרים הביתה בבוקר‪ ,‬חייבים לאכול ולישון‬ ‫בסוכה‪,‬בא מנחה‪ ,‬לפני שיוצא החג‪ ,‬מי שצריך להשתמש בסוכה‪,‬‬ ‫צריך לפסול אותה‪ ,‬שלא יהיה בל תוסיף‪ .‬בל תוסיף‪ ,‬ה"חזון‬ ‫עובדיה" כותב‪ ,‬זה רק אחרי החג‪ .‬לפני החג‪ ,‬אדם בנה את‬ ‫הסוכה ורוצה לשבת בה‪ ,‬אין בעיה‪ .‬אחרי החג יש חשש של בל‬ ‫תוסיף‪ ,‬לכן הרב כותב‪ :‬מי שרוצה לשבת בסוכה‪ ,‬יפסול את‬ ‫הסוכה‪ .‬מי שלא יושב בסוכה‪ ,‬עולה לשבת במרפסת‪ ,‬יכול‬ ‫להשאיר אותה‪ .‬כל הבל תוסיף – בשמיני עצרת‪ .‬אחרי החג כבר‬ ‫פשוט שאין דין של בל תוסיף‪.‬‬ ‫מה אם יש לו אורחים מחוץ לארץ? הם יושבים בסוכה אבל לא‬ ‫יברכו "לישב בסוכה"‪ .‬ספק ברכות להקל‪ ,‬לא יברכו‪ ,‬מברכים‬ ‫שהחיינו על הרגל‪ ,‬אבל הם צריכים סוכה‪ .‬אנשים שבאו מחו"ל‬ ‫וחוזרים לחו"ל‪ ,‬אז הם צריכים סוכה‪ ,‬מספק‪ .‬אבל לא מברכים‬ ‫לישב בסוכה‪ ,‬והם עושים שמחת תורה בסוכה‪.‬‬ ‫ואנשי ארץ ישראל יפסלו מעליהם את הסכך שהם יושבים‬ ‫תחתם שלא יהיה בל תוסיף ‪.‬‬ ‫ידוע שדעת רבנו האר"י שכדאי לעשות את ההקפות ארבע‬ ‫פעמים‪ :‬בלילה‪ ,‬בבוקר‪ ,‬במנחה‪ .‬שער הכוונות הוא כותב שעיקר‬ ‫ההקפות‪ ,‬העיקר‪ ,‬מתי הוא? במוצאי החג‪ .‬הקפות שניות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬צריך להשתדל לעשות בערבית‪ ,‬בשחרית ובמנחה‪ ,‬כדאי‬ ‫להשתדל מאוד מאוד בדבר הזה מי שיכול‪ .‬אבל העיקר הוא‬ ‫מתי? הרבה אנשים עושים את זה בחג‪ ,‬במוצאי חג לא עושים‬ ‫את זה‪ ,‬חבל‪ .‬רבנו כותב בשער הכוונות מפורש‪ ,‬שהעיקר שאמר‬ ‫לו רבנו האר"י זה מוצאי החג‪ ,‬שמה העיקר לעשות את זה‪.‬‬ ‫[‪]5‬‬