בית עובד · Beis Oived — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

חותם המלכות בחצות הלילה וקריאת
משנה תורה
הושענא רבה
הושענא רבה,שמחה תורה ושמינית עצרת
ממשיך הבן איש חי (באות ב') :ובליל הושענא רבה ,בעת חצות
לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה .כלומר ,לפי הבן מנהגי יום הושענא רבה בשולחן ערוך
איש חי ,זה רבנו האר"י' ,שער הכוונות' ,וכך כתבו כל מרן כותב בסימן תרס"ד:ביום השביעי ,שהוא הושענא רבה,
האחרונים ,גם ב'חזון עובדיה' הוא כתב את זה ,שבחצות לילה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב.כלומר ,זה מדובר כבר
נגמר התיקון .כלומר ,כל מה שאנחנו אומרים ,החותם נעשה מהיום בלילה ,והתפילה של מחר בבוקר .והרמ"א כותב :אין
בחצות לילה .עכשיו ,איך נעשה החותם? החותם זה על ידי ספר אומרים 'נשמת',ואומרים 'מזמור לתודה' ,ואומרים 'אין
דברים ותשובה .ספר דברים ותשובה ,אפשר לסיים את זה שעה כמוך'' ,שמע ישראל' כמו ביום טוב וכו' ,ואומרים קדיש
לפני חצות לילה ,מי שלא עשה עד חצות זה גם בסדר .לכן המנהג שלאחר תפילת מוסף בניגון יום טוב ,כאילו זה מחר כעין יום
שבירושלים ,וכך אנחנו נוהגים פה לעשות גם כן ,זה לעשות טוב .ואין רגילים לעשות מלאכה של חול המועד עד שיצאו
תפילת ערבית כמו של יום הכיפורים ממש ,עושים תפילת ערבית מבית הכנסת ,כלומר ,יש אומרים שאפילו את הכיס של המעות,
בדחילו ורחימו ,לאט לאט .מיד אחרי תפילת ערבית ,אנחנו מלבד מצוות צדקה ,לא יחזיק בכיסו .כותב מרן :ומרבים קצת
יוצאים לסוכה וקוראים את ספר דברים .זה לוקח בערך בנרות כמו ביום הכיפורים ,והמדקדקים נוהגים לטבול עצמם
שעתיים וחצי ,שלוש שעות ,פחות או יותר' .חמדת ימים' כותב קודם עלות השחר כמו בערב יום הכיפורים .ויש נוהגים ללבוש
שספר דברים כולו תוכחות .אז לכן ,מי שמתחיל את זה מצאת קיטל כמו ביום כיפור ,לפי שבחג נידונים על המים .ונוהגים
כוכבים וקורא את זה לאט לאט ,יש לו זמן ,הוא לא בלחץ ,אז להתיר בו אגודו של לולב ומקיפים שבע פעמים ומרבים
יקרא את זה גם בעניין של תשובה ,כי עיקר העיקרים ביום הזה, תחנונים על המים .הרמ"א גם מוסיף את העניין של הרקנאטי
זה לחזור בתשובה ,שיעשה תשובה .ורבנו האר"י כותב שניתן שנהגו לעלות על הגג ,שאדם יראה מה יקרה איתו ,ונראה את
עוד הזדמנות אחרונה לבן אדם ביום הזה לחזור בתשובה. זה לקמן.אז זה דעת מרן לגבי הושענא רבה.
כלומר ,מה שכתוב עד שמיני עצרת ,מדובר אם עדיין לא חזר
בתשובה בהושענא רבה ,בשמיני עצרת כבר לא יכול לחזור מעלת יום הושענא רבה וסוד נ"א הימים
בתשובה. מרן הבן איש חי מביא שבהושענא רבה זה כמו יום טוב ממש,
דברי האר"י הקדוש בשער הכוונות זה יום של תחנונים .הוא כותב :מרבים בתפילה ותחנונים
בהושענא רבה ,כי הוא סיום נ"א יום שניתנו לישראל בחסד
אומר רבנו האר"י בשער הכוונות( ,בדרוש ו') של חג סוכות :ליל עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם .לפי הבן איש חי,
הושענא רבה ,נתבאר עניין הלילה הזה שנקרא חותם .ביום זה היום האחרון והחותם .יום הושענא רבה זה החותם של כל
הכיפורים ,תפילת נעילה ,נעשה חותם הפנימי ,ועכשיו בהושענא ה 51-יום שהתחלנו מראש חודש אלול ,והם שלושים דאלול,
רבה זה חותם החיצון .כלומר ,הפתקים כבר נכתבו ,יש כבר את שזה מיום ראשון של ראש חודש ,ועוד 21יום דתשרי .ורמז
הפתקים .מה התפקיד שלנו לעשות בלילה הזה? כשאנחנו לדבר ,אומר הבן איש חי :אין 'נא' אלא לשון בקשה ,לכן ניתנו
קוראים את ספר דברים יש את העניין של כל התוכחות ,ואדם נ"א יום לצורך הבקשות והתחנונים.כלומר ,מהיום בלילה
יעשה תשובה בקריאה הזאתי .יקרא את זה לאט לאט ,יתבונן מתחיל – זה החותם .תכף נראה שחמדת ימים כותב שהתפילה
בדברים ובמה הוא חס ושלום נכשל ויעשה על זה תשובה ,ואז של הלילה הזה ,ליל ערבית ,מה שעושים בערבית היום בלילה,
אם חס ושלום היה פתקא לא טובה,קורעים את הפתק הזה, היא כדוגמת יום כיפור ,תפילה של יום כיפור ,באותה באותה
כותבים פתק חדש לחיים טובים ולשלום. בחינה .לכן יש כאלה נוהגים לטבול היום לפני התפילה הזאתי.
כותב הרב ,למה דווקא אנחנו עושים את זה דווקא בספר מי שטובל בערב לא חייב לטבול בבוקר .נשארים ערים גם ככה.
דברים? אומר ששמות ההי'ן במילויים ,זה יוצא בדיוק או שיטבול בבוקר ,כל אחד יעשה איך שהוא רוצה.
הגימטריה של שצ"ב עם הכולל ,שזה בדיוק משנה .מה זה ורמז לדבר :אין נא אלא לשון בקשה וכולי ,ויום זה הוא סיום
משנה? שספר משנה תורה של ספר דברים ,אנחנו קוראים אותו, יום נ"א ,לכן נקרא "הושענא" – הושע את יום נ"א ,שהוא רבה,
אומר אז בזה נעשה החותם ,שחותמים לאדם את הפתקא שלו, זה היום הגדול .כלומר ,הֹושַׁ עַׁ ת יום נ"א שהוא רבה ,דהכל הולך
וזה בעזרת השם לחיים טובים ולשלום. אחר החיתום ,כך אומר הבן איש חי.
[]1
והרב ב"חמדת ימים" כותב שיש עניין מאוד מאוד גדול ,וכך דין הפתקים וקריאת התהילים עד הבוקר
העתיק גם כן הרב מוצפי ,שאת התיקון לעשות בסוכה .כלומר,
אם יש בתי כנסיות ,והרבה אנשים נכנסים יושבים בבית אז אחר כך אומר רבנו האר"י ,אז אם ככה,למה לומדים כל
הכנסת .לא כדאי ,לא טוב .עדיף את התיקון עצמו לעשות אותו הלילה? אז אומר רבנו,והנה אמיתות העניין הוא ,כי הנה עיקר
בסוכה עצמה. הדין נדון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא רבה .בחצי
מעלת הלימוד בסוכה הראשון של הלילה ,שמה נגמר החותם ,ואז השליחים יוצאים
עם הפתקים .ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להיחתם
כל הלילה כדאי לשבת בסוכה .למה? זה בבחינת אימא עילאה, במלכות שבה ,ונגמר הדין .ותיכף אחר חצות לילה ,אתעדי
שזה גם עניין התשובה וגם שהשכינה נמצאת שמה ,וגם אדם צולמא מרישיה דמאן דאיתחתם .הצלם של האדם מיד נחתם
שם יושב בתחנונים ,והוא קורא ספר דברים בתחנונים ובבקשות איך יהיה איתו השנה ,כמו שעשה הרקנאטי .ולכן נוהגים לעסוק
ובתשובה .אחר כך ספר תהילים זה תשובה ובקשות.זה כמו בתורה בחצות לילה הראשון ,עד זמן זריחת הלבנה ,שזה בערך
שאדם,שבאו אליו הרב עובדיה ,הבן איש חי ,הבית יוסף,הם שעה לפני חצות לילה .וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא
יושבים בסוכה ,והוא יושב בבית הכנסת ,זה יפה? האורחים משנה תורה ,ויכוון בקריאתו לעשות חותם המלכות ,שהיא
מחכים לך בסוכה ,נמצאים בסוכה ,למה אתה יושב בפנים? ויש גימטריא משנה ,על ידי קריאה זו .ואומנם ,אז למה אתה לומד
לך כבר סוכה מוכנה צמודה. כל הלילה? אומר הרב :ועיקר הדין שנידונו עולם עתה ,הנה
אפשר לעשות את זה גם בסוכה שלו,עדיף לעשות את זה ימסרו הפתקין שנכתבו בנעילת יום הכיפורים .למי? לאותם
בחבורה ,אבל אם אין חבורה שעושה את זה ,אז יעשה את זה אלו שלא חזרו בתשובה כל הימים שבינתיים .היה להם ימים
אצלו בבית. מראש חודש אלול לחזור בתשובה ,לא הספיקו לחזור בתשובה,
אגירת כוחות אומר הרב :אותם שלא חזרו בתשובה כל הימים שבינתיים,
שמיום הכיפורים עד יום הושענא רבה ,נמסרים ביד השלוחים
קודם כל היום,זה לא יום רגיל,אדם צריך להסביר לאישה לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב .אבל ,אומר הרב ,אף על פי
שהיום לא עושים טיולים .היה להם את כל השבוע לטייל ,היום שנמסרו הפתקים בידם ,לא ניתן לאותם השלוחים,הרשות
אדם ינוח.יאכל צהריים בסוכה ושילך לישון איזה שעתיים, לפעול המשפט והעונש הכתוב באותם הפתקים עד יום שמיני
שיהיו לו כוחות ,שלא יבוא לסוכה עייף .וגם מרן החיד"א כותב עצרת ,כדי לתת עוד זמן אל החוטאים שישובו בתשובה ביום
ב"לב דוד" (באות ל"ב ,פרק ל"ב) כותב הרב ,לא יאכל הרבה של הושענא רבה ,יום האחרון של הלולב והסוכה .ואם ישובו,
בלילה .כשהולך בלילה לסוכה לא לאכול הרבה ,כי האוכל יחזירו לקחת הפתקים מידם ,ואם לאו ,אין עוד תקנה בתשובה
מכביד מאוד .יאכל מעט ,שיוכל ללמוד בכל הלילה. מאז ואילך.
השתתפות נשים בתיקון ואף על פי שבזוהר נאמר 'כיוון דנפק פתקין' ,אבל הוא אומר
שזה נגד הזוהר ,כי בזוהר כתוב :מרגע שיצאו הפתקים בחצות
ומרן הבן איש חי מביא ב"רב פעלים" (חלק א' ,בסוד ישרים לילה ,אין חזרה .אז זה סותר את מה שהוא אומר ,ככה הוא
סימן ט') ,כותב שהלילה הזה ,כיוון שזה לילה של תשובה ,גם מקשה על עצמו .ואז הוא מתרץ :ומה שכתב הזוהר ,שאחר
נשים עושות את התיקון הזה,ליל שבועות הוא אומר נשים לא שיצאו הפתקים כבר אינם חוזרים ,דיבר בהווה .מה הכוונה
עושות את התיקון ,זה לא שייך אליהן ,זה לתיקוני השכינה, דיבר בהווה? אומר הרב ,כי בלי ספק,מי שלא נתעורר לשוב
אנחנו הרי עושים סופרים את העומר שנשים לא עושות ,ובליל בתשובה מעת נעילת יום הכיפורים עד הושענא רבה ,גם
שבועות זה החותם של כל ספירת העומר ,לכן בליל שבועות בהושענא רבה לא ישוב בתשובה ,זה חזקה.
הנשים לא עושות את התיקון .הוא אומר אבל ליל הושענא רבה, אז מה הוא מועיל שהוא אומר לי שאפשר?
שגם הן הפתקים שלהן יוצאים בלילה הזה ,אז היא תתחיל גם יכול להיות ,שכמו שכתב הרקנאטי ,שאדם יעלה על הגג בחצות
כן ,תקרא ספר דברים ,תקרא קצת תהילים ותלך לישון .למה? לילה שיצאו הפתקים ,יעלה על הגג ,יוריד את הבגדים ויראה
מחר יש לה ערב חג ,היא צריכה לבשל .אם היא גם תישאר ערה שאין איברים ,בר מינן .אין ראש ,אין ידיים ,השם ירחם .ואז
בלילה ,מי יבשל למחרת? אז היא תלך בלילה לנוח ,היא לא הוא יבין שהלך הצלם .אם הלך הצלם ,הוא לא יסיים את השנה.
צריכה להישאר ערה כל הלילה.אבל כן תתחיל את התיקון ,אם ואז הוא יתעורר בתשובה .אבל היום אסור לעשות את זה.
היא יכולה להתפלל ערבית תתפלל ערבית ,תקרא ספר דברים הרמ"א כותב בשולחן ערוך ,הדרכי משה כותב לא לעשות מה
לאט לאט .אישה גם יכולה לחלק את ספר דברים לפרקים .מה שכתב הרקנאטי ,שאדם לא ייפול מזלו ויחשוש ויפחד ,אלא מה?
זה לפרקים? תקרא נגיד בהתחלה את "דברים" ,רק פרשת אנחנו קודם כול מאמינים בני מאמינים שכך הדברים ,ברור לנו.
דברים ,אחר כך תכין לילדים לאכול ,תטפל בהם ,אחר כך ולכן אנחנו מתחזקים בתשובה .לכן איך עושים את התשובה?
תקרא "ואתחנן" ,עוד פעם תקלח אותם ,תארגן אותם ,אחר כך מה עושים? מה עיקר התשובה,ספר דברים לקרוא אותו מתון
תמשיך על זה הסדר ,עד שארבע חמש שעות תסיים ספר דברים מתון ,יש שם הרבה תוכחות ,והנה אדם יחפש את עצמו שמה
ותלך לישון ,תקרא כמה פרקי תהילים וזהו .אבל לעשות את בתוך הדברים .הקדוש ברוך הוא יאיר לו את הפסוקים שהוא
התיקון ,להשתתף בתיקון ,הבן איש חי כותב שהיא צריכה צריך לתקן,ושמה יתעכב .יכול לקרוא גם עם פירוש ,בלי להוציא
להשתתף בתיקון הזה .גם "ילקוט יוסף" העתיק אותו ,שכדאי בפה אפילו ,יקרא את הפירוש ,מה רש"י כותב שמה ,איך לעשות
שאישה תשתתף בתיקון הזה של הושענא רבה. תשובה ,על מה לעשות תשובה ,וימשיך הלאה.עיקר העניין הוא
שפיכת השפע בתפילת מוסף של ספר דברים זה כמובן הגימטריה והעניין של החותם והמשנה
למלך ,שזה כתוב המשנה לחותם וכולי .יש הרבה דברים
אבל תדעו שכל החותם עצמו ,כלומר השפע שאנחנו טרחנו עמוקים שכותב רבנו האר"י בשער הכוונות שקראתי .אבל עיקר
לעשות בכל ה 51-יום יורד השפע הזה במוסף של שמיני עצרת. העיקרים זה התשובה.ספר דברים עצמו מתחיל בתוכחות
שמה בכתר נעשה ייחוד מאוד מאוד גדול ,וכל השפע יורד בזמן שהוכיח משה רבנו כל מה שעשו במדבר :העגל והמרגלים ובדי
הזה .כלומר,מראש השנה עד שמיני עצרת זה מערכת אחת של זהב ,כל מה שכתוב שמה .אדם יעצור לאט לאט ,יתבונן ,יעשה
תפילה ,השפע מתי יורד? במוסף של שמיני עצרת.לכן צריך ככה תשובה גדולה.
כוונות גדולות שמה ,להתפלל בכוונה לאט לאט כמו שצריך. אחר כך מה אנחנו עושים?מרן החיד"א כותב בספר שמחת
תענית דיבור והתעסקות בתשובה הרגל ,המנהג לקרוא ספר תהילים ,לעשות עם שבעה כורתי
ברית .ככה צריך לעשות' .טור ברקת' הוא חולק ,אנחנו גומרים
עכשיו ה"חמדת ימים" כותב :ואשר לא שת לבו אל דבר ה' את הזוהר ,את האידרא של רשב"י ,ואז עושים ספר תהילים,
מאבד עצמו לדעת נקרא .אומר ,ביום הושענא רבה להישתדל מחלקים ספר תהילים עם שבעה כורתי ברית .ומה הסיבה?
בלילה הזה לעשות תענית דיבור .מי שיכול בליל הושענא רבה 'חמדת ימים' כותב ,כדי שאנחנו צריכים מליצי יושר.
לעשות תענית דיבור זה דבר מבורך ,גם בספר "כף החיים" ומי המליצי יושר שלנו ,מי שהיה איתנו שבעת הימים האלה,
פלאג'י ב"מועד לכל חי" כותב את זה .וה"חמדת ימים" כותב שבעת כורתי הברית שזה אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן,
שמי שלא מתעסק בתשובה בלילה הזה נקרא מאבד עצמו לדעת. יוסף ודוד.
לכן הרב פלאג'י כותב ,מה ילמדו בלילה הזה? אומר ,ילמדו
[]2
אחד לפי כוחו ,מה שיכול לתת ייתן .וכנגד זה נתקנת המלכות, הלכות תשובה של הרמב"ם .למה? כי צריך בלילה הזה במה
עולים המים התחתונים לעליונים ונעשה ייחוד ודברים נפלאים. להתעסק? להתעסק בעניין התשובה.
תיקון הדיבור וחבטת ערבה עייפות ,שינה ותיקון כרת
עוד כותב הרב שבלילה הזה יש חשיבות גדולה במשך כל הלילה מרן החיד"א וכך הביא גם הרב פלאג'י ,מי שהער כל הלילה
כולו .בבוקר מה אנחנו עושים? לוקחים את הערבות ,שזה כנגד ומכוון זוכה לקיים תיקון כרת.
השפתיים ,וחובטים אותם .הרב פלאג'י מביא שעיקר התיקון במועד אסור לעשות תענית .מותר לו לאכול ,מותר לו לשתות,
של הושענא רבה ,לכן נקרא הושענא רבה על שם הושענות של אבל לא הרבה שלא יירדם .אכילה ושתייה מותרת כל הלילה
הערבות ,זה על הדיבור של האדם ,על הפה ,מה שנכשל בלשון הזה ,ואף על פי כן עולה לו תיקון כרת .עכשיו ,מי שעייף מאוד,
הרע ,בדיבורים אסורים וכן על זה הדרך .לכן מי שיכול בלילה הגוף שלו חלש מאוד ,מה יעשה? ילך לישון אחרי חצות לילה.
הזה לעשות תיקון כנגד ,כי עיקר התשובה זה פגם הדיבור ,מה בשעה 2:00 ,1:30 ,1:00לפנות בוקר ,ילך לישון איזה שעתיים,
שדיבר במשך כל השנה דברים לא טובים .איפה אנחנו מתקנים שלוש שעות ,עד ,5:00יקום לפני 5:00קצת ,כי 5:20זה עמוד
את זה? ביום הושענא ,בערבות האלה שמכים אותם .ולמה השחר ,וב"חמדת ימים" כותב שצריך לחבר את הלילה עם
אנחנו מכים אותם? לסתום את פי המקטרג .פי המקטרג נפתח היום ,לא להיות ישן בזמן הזה .יישן שעתיים ,שעתיים וחצי ,או
כשהפה שלנו נפתח לרע ,רחמנא ליצלן ,בדברים לא טובים .לכן שהוא בסוכה על הסטנדר ,ישים את הראש .זה לא כמו ליל
מי שיכול בלילה הזה לעשות תענית דיבור ,מבורך מאוד במשך שבועות .ליל שבועות יש עניין להישאר ערים כל הלילה ,בליל
כל הלילה .דברים הנצרכים מותר לדבר אותם כמובן ,ותענית הושענא רבה בחצות לילה נגמר התיקון .מה שאנחנו עושים
דיבור זה רק לדברים בטלים ודברי חול ,שהדברים האלה עכשיו זה כדי להחזיר את הפתקים ,חס ושלום פתקים לא
להשתדל שלא לדבר בהם. טובים .אבל אם אדם עייף והתפילה ,הוא יירדם בתפילה ,יוותר
מעלת ליל הושענא רבה והזהירות משינה על התיקון כרת ,בשביל להישאר כל הלילה ,וינוח .ומה הסיבה?
כדי שיתפלל כמו בן אדם .כי אם הוא יישאר כל הלילה ויירדם
ביום בתפילה ,זה יצא שכרו בהפסדו ,זה לא טוב .לכן יישן ,ינוח קצת,
ספר ערוך השולחן באורח חיים( ,בסימן תרס"ד סעיף י"א), ישים את הראש איזה שעה ,שעתיים ,בסוכה עצמה ,ואחר כך
כותב" :לפי שנתווסף מצווה אחת היום ,והוא גמר החג ,ובחג ימשיך את הלימוד ואת התפילה ,יתפלל אותה כמו שצריך.
נידונים על המים ,ובו נידון האדם על הפרנסה ,מנהג כל ישראל התפילה היא ארוכה.
לעשות התעוררות ביום זה בשני אופנים :האחד ,כמו ימי דין, שעת התפילה בהושענא רבה
והיינו שהרבה נעורים בלילה הזה ,וירבו בבכייה לפני הקדוש
ברוך הוא" .הלילה הזה ויום הושענא רבה הוא ממש כפשוטו מותר להקדים את התפילה ,אבל לא כדאי,ככה מביא המשנה
כעין יום כיפור ,יום של תשובה ויום של תפילה. ברורה בסימן (נ"ח) ,מביא את זה בשם "פרי מגדים" ,פוסק את
יגיד לאישה כשהוא חוזר הביתה ,שיסביר לה ,אם היא מסכימה זה גם בהושענא רבה וגם בליל שבועות ,שנשארים כל הלילה
לו לעשות תענית דיבור ,כי הוא דיבר איתה כל חול המועד מה אפשר להקדים את התפילה ,להתפלל לפני הנץ ,לא לפני עמוד
שהיא צריכה .עכשיו בהושענא רבה ישתדל עד אחרי תפילת השחר כמובן.זה מותר ,אבל לא כדאי .למה לא כדאי? כי עדיף
שחרית .מי שיכול אחר כך גם – הכול לפי העניין ולפי הבית. שאדם ינוח מעט ויתפלל בזמן וכמו בן אדם .יש כאלה מקדימים
החמדת ימים כותב :אחר שברוך השם עברנו את הלילה הקדוש את ההקפות מעמוד השחר ואז עושים את התפילה .וגם לפי
הזה ,ועשינו לימוד כל הלילה ,ותשובה ותפילה ,והכול עלה הפנימיות זה לא טוב לעשות את זה ,לא כדאי לעשות את זה,
בטוב ,ביום עצמו ייזהר שלא לבזבז אותו לבטלה .כי יש כאלה עדיף ...הרי אין איסור לישון בלילה ,אין שום איסור לישון
שנגמר הלילה ואחר כך מתגרים בשינה .מה זה להתגרות בלילה .אתה רוצה לישון? תישן .אתה עייף? תנוח .אבל יתפללו
בשינה? אדם הולך לישון בשעה שמונה וחצי-תשע וקם בשעה בזמן ,כסדר התפילה שתיקנו לנו רבותינו,וגם אדם יראה ,בשעה
שתיים .שש שעות – הגר"א ישן שינה של ארבעה ימים בשינה שש בבוקר ,שש וחצי ,יש יצר הרע חזק ,עושה אותך עייף גמור.
הזאת .לא יתגרה בשינה הרבה ,כי יום הושענא רבה הוא גם שמונה ,שמונה נגמרה התפילה ,פתאום אין לך כלום ,אתה לא
בכלל המשך של ליל הושענא רבה .יישן מעט ,מה שהוא צריך עייף ,אתה לא כלום .עושה קניות ,עוזר ,מקלף תפוחי אדמה,
כדי לתת לגוף שלו ,יקום ,יתגבר כארי וימשיך בלימוד התורה מקלף שום ,עוזר במטבח .איפה היית? היית עייף! הלך היצר
שלו :תורה בקדושה ,שניים מקרא ואחד תרגום ,כל אחד עם הרע של השינה .אז אדם לא יתייחס כל כך ליצר הרע.
סדר הלימוד שלו .אנחנו בלילה עושים תשובה על דברים בטלים שנת ארעי בסוכה והתגברות על העייפות
שהאדם דיבר ,וגם על ביטול תורה .הרב פלאג'י מביא שאחד
הדברים שצריך לחזור בתשובה עליהם זה ביטול תורה .אז הגר"א היה ישן כל שש שעות חצי שעה ,היה ישן שעתיים
עכשיו הוא סיים את הלילה ,למד כל הלילה ,ואחר כך הולך ביממה.אנחנו לא הגאון מווילנה ,לחיות ככה קשה ,אבל אם
מתגרה בשינה? יקום ,אדרבה. ישנת לילה שלם ,ישנת עוד שעתיים וחצי בצהריים והגוף מחזיק
מעמד .הגוף שקרן ,אל תאמינו לו .הגוף לא תמיד אומר את
שמיני עצרת וחיבור התורה למעשה האמת ,עובד עלינו ,אוהב נוחות.
לגבי שמיני עצרת :החג עצמו אין לו קשר לעניין של שמחת תיקון המלכות וצדקת צ"א פרוטות
תורה .שמחת תורה ושמיני עצרת זה שני דברים נפרדים .בזמן בהושענא רבה
הגמרא היו מסיימים את התורה כל שלוש שנים ,אז על מה הם
היו עושים שמחת תורה? אלא חג שמיני עצרת זה רגל בפני הרב פלאג'י כותב ,ב"מועד לכל חי" (בסימן כ"ד אות כ"ג) :,והנה
עצמו ,וחכמים אמרו לעשות שמחת תורה בזמן הזה .רבנו נודע כי ביום הקדוש הושענא רבה נעשה ונתקן ספירת
האר"י כותב שכל חג יש לו את הבחינה שהוא מתקן ,ובחג המלכות .היה לנו חג ביום שבת ,שלא עשינו הקפות בשבת ,לא
סוכות עיקר התיקון זה בדעת ,עם המשכת החסדים בארבעת עשינו נענועים ,היה לנו שבת ,ראשון ,שני ,שלישי ,רביעי
המינים והסוכה עצמה. וחמישי ,אז זה אנחנו תיקנו את הספירות של ה-ו"ק חוץ
לימוד התורה הקדושה זה הרבה ידיעות והרבה חוכמה ,אבל מהמלכות.
את התורה צריך לחבר אותה למעשים שלנו .הרב פלאג'י מביא מתי המלכות נתקנת? המלכות נתקנת בשבע הקפות שאנחנו
שכל העניין של לימוד התורה זה להביא את האדם לידי מעשה. עושים ,אנחנו משלימים אותה בשבע הקפות של הושענא רבה.
אם אדם לומד תורה ועוסק בתורה אבל לא מקיים את התורה, לכן כותב הרב ,כיוון שהיום הזה של הושענא רבה זה למלכות,
מה כתוב עליו? נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו .מרן כותב ובה היא נתקנת ,לכן מה טוב ונעים להפריש ביום הקדוש 91
(בסימן רמ"ג סעיף ו') :תלמיד חכם שיש לו הרבה ידיעות פרוטות של כסף,כך אומר הרב :ייתן 91פרוטות של כסף,
בתורה ,אבל הוא מזלזל במצוות ומקל במצוות ,הרי הוא קל בחינת מים חיים של בית השואבה ,ומים עולים 91כחשבון מ"ן
שבקלים ולא מהדרים לו ,אסור לקום לפניו ואפילו הידור לא ומאכל ,בקיצור מחשבן את זה ,שכדי להעלות את המ"ן ייתן
עושים לו .מה הסיבה? חז"ל אומרים :הלומד שלא על מנת צדקה 91 .פרוטות שזה תשעה שקלים ועשרה ,או 91שקל ,כל
[]3
את הלילה הזה ,ויזכה שמיני עצרת בעזרת השם יתברך לרקוד לקיים ,נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו .מרן פוסק (רמ"ו סעיף
בשמחה אמיתית עם התורה ,לתפוס את הספר תורה ולחבק י"ח) :כשאדם עוסק בתורה ובא מעשה לפניו – מעשה צדקה,
אותו ולעשות תשובה ,מה שבגד בספר תורה ,מה שלא קיים חסד ,כיבוד הורים ,עזרה לאישה – והוא אומר "אני עוסק
בספר תורה ,מה שלא התמיד בלימוד התורה ,רבותיי ,זה בתורה ,ועוסק בתורה פטור מן המצוות" ,ודאי שלא כך הדין.
תיקונים אדירים נעשים בשמיים .יורד אור עצום יורד עלינו .רק מרן כותב שיסגור את הספר .בכל המצוות אנחנו אומרים
צריך לקבל את האור הזה. שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ,חוץ מלימוד התורה .אדם
הרב נריה שמואלי אמר פעם אחת משל יפה .הוא אמר שאתה שומר על המת פטור אפילו מקריאת שמע דאורייתא כך מרן
בא לחתונה ,אתה יכול לדעת מי החתן? אתה לא יודע מי החתן. פוסק (בסימן ע') ופטור מתפילה ,חוץ מלימוד התורה אבל
כולם דומים ,כולם עם חליפה ,עניבה ומגבעת וכולם רוקדים. בלימוד התורה אתה לומד על מנת לקיים ,ובא מעשה לפניך –
את הכלה אתה מזהה היא לובשת לבן. תקום ותעשה את המצווה.
אז הרב נריה שמואלי אמר משהו יפה .אמר :מי שלוקח את קריאת משנה תורה ותהילים מתוך כוונה
הכלה הביתה ,זה החתן .הבנתם? מי שנשאר בסוף ולוקח משהו
משמחת תורה ,לוקח חלק מהתורה ,לוקח משהו מהתורה ותשובה
בקבלה של לימוד תורה .קונה עוד סימנייה ,יש לו ארבע בחג הסוכות נעשה חיבור בין המחשבה והמוחין לבין הגוף ,בין
סימניות ,יש לו סימנייה על השולחן ערוך ,סימנייה על הרמב"ם, הג"ר-לו"ק ,והדעת היא המחבר .אחרי שהדעת נתקנת ונפתחים
סימנייה בגמרא ,סימנייה באיזה ספר מוסר .עכשיו שנה חדשה, החסדים ,נעשה חיבור בין הידיעות למעשה .לכן חז"ל אמרו
מוסיף קונה עוד סימנייה .מוסיף עכשיו זוהר ,אחר כך מוסיף שאחר תיקון הדעת אפשר לרקוד עם התורה ,כי רק תורה
עוד איזה ספר חסידות ,מוסיף זמן בלימוד התורה. שמביאה את האדם לידי מעשה היא תורת אמת ,אבל תורה
הרב יצחק יוסף כותב ,ב"ילקוט יוסף" החדש הוא מביא ,הוא שלא מביא על ידי מעשה זה תורה של שקר.
אומר שהוא שאל את סבא שלו ,רבי יעקב יוסף ,אבא של הרב לכן תיקנו לנו לקרוא בהושענא רבה את ספר דברים ,שכול כולו
עובדיה .הוא שאל אותו" :איך זכית לבן כזה כמו הרב עובדיה?" תוכחות ותשובה .יש כאלה שקוראים ספר דברים כל שבת.
ככה הוא שאל אותו .הוא אומר כשהיה בבית חולים ,היה שומר אישה שמסיימת ספר דברים כל שבת ,זה לוקח שעתיים ,קמה
עליו" .איך זכית לבן כזה?" אז ככה הוא אמר לו ,הוא מעתיק בשלוש ואחר כך עייפה לילדים ובעלה צריך להכין סלט – זה
את זה ב"ילקוט יוסף" ,אמר לו" :בשמחת תורה הייתי רוקד עד נהיה הפוך על הפוך .היא יכולה לקרוא פרשה בשבוע ,אבל
שהחולצה הייתה רטובה ,עד לפני עילפון .הייתי שמח בתורה ,זו לקרוא לאט לאט ,עם הבנה ועם תשובה .אדם רוצה לגמור את
שמחה אמיתית .אומר ,ככה זכיתי לבן הזה" .ככה הרב יצחק כל ספר תהילים בשעתיים,ספר תהילים ,שכול כולו זה
יוסף כותב .להיות שמח בשמחה אמיתית .ככה הרמב"ם גם השתפכות הנפש ותפילה ,הכול צריך להיות מתון מתון ולאט
כותב ,הרמב"ם פוסק את זה להלכה,שאדם צריך לשמוח עם לאט כדי שזה יפעל בנו .כשאדם קורא מן השפה ולחוץ זה נהיה
התורה בשמחה אמיתית .להיות באמת שמח שאנו זכינו להיות כבד ומאוס ,זה לא רצון השם אל תסיים ספר תהילים ספר
בנים של מלך ,בחר בנו מכל העמים .להיות בשמחה אמיתית, דברים אבל תקרא את זה לאט לאט.
לשמוח בתורה באמת .כשאדם מגיע לשמחה כזאת ,עד כלות הלילה אנחנו מתחילים מצאת הכוכבים .כמה זמן ייקח ספר
הנפש .מי זה היה הרב שלו ,של הרב יעקב יוסף ,אבא של הרב דברים עם הבנה? בלי הבנה זה שעתיים וחצי ,ועם הבנה שלוש
עובדיה? הרב יעקב מוצפי .הוא היה מוסר שיעורים לבעלי וחצי שעות .תעשה את זה לאט לאט עם הרהורי תשובה ,אחר
בתים .מי היה שם בשיעור שלו? אבא של הרב עובדיה ,והרב כך תאכל ,תתרחץ ,ותבוא בשתים עשרה לסוכה להתחיל את
אליהו אבא שאול ,זה היה אבא של הרב בן ציון אבא שאול .הוא התיקון .העיקר שהתיקון יסתיים בחצות לילה עם תשובה ,כי
היה סנדלר ,ואבא של הרב עובדיה היה ירקן .והיו באים ,היה אם הוא עשה את כל זה ולא עשה תשובה – גם לפי רבנו האר"י,
שיעור של בעלי בתים .הוא העיד על התלמידים שלו ,ככה הוא הזוהר ,מרן החיד"א והרב פלאג'י – הפתקים לא ייקרעו.
העיד עליהם ,אמר" :אורח חיים ויורה דעה – כמאן דמנחית ב 7כורתי הברית גם כן הכל במתון מתון.
בידיה .זה אצלם ביד ,בעל פה .אבן העזר וחושן משפט – כמאן
דמנחית ליה בכיסיה .הם יודעים ,אבל צריכים למשמש בכיס חשיבות התבודדות בלילה הזה
כדי למצוא את זה .אבל אורח חיים ויורה דעה ,היה להם את זה אדם גם כן אם יכול בלילה הזה ,תלך תתפוס לו איזה חצי שעה,
ביד" .זה היה בעלי בתים שלפני 70 ,60שנה בירושלים .למה? כי 40דקות ,אפילו יוותר על חלק מהתיקון ,יעשה התבודדות קצת.
התורה הייתה החיים שלהם.השם יתברך נתן לנו מועדים ,נתן ידבר עם השם יתברך .זה לילה שכל שערי שמיים פתוחים .ילך
לנו את הזמנים האלה ,כדי שנוכל לדבוק באמת ,לקחת איתנו יתפוס לו איזה פינה ,איזה מקום ,יבקש מהשם יתברך עליו ,על
באמת את התורה. אשתו ,על הילדים ,על עם ישראל ,על הגאולה .תבקש מהשם מה
עכשיו אנחנו ליל הושענא רבה ,אדם יבכה על זה ,נצל את שאתה צריך ,יש אוצרות גדולים מעל ראשו של האדם ,רק תבוא
הלילה הזה! קח לך איזה רבע שעה 20 ,דקות ,חצי שעה ,לך ותיטול ,תבקש מהשם יתברך.
לאיזה מקום ,תבכה על התורה! תבכה על החיים שלך ,תבכה
על העולם הבא שלך ,על הילדים שלך! בהקפות שאנחנו עושים, מעלת שמחת התורה וקבלת קבלות
לא לקרוא את הזה של מרן החיד"א ככה במהירות .עוד
לקרוא ,לקרוא את זה לאט לאט .מי שבוכה ,זה מצוין .יש מרן
בלימוד
(ב-רפ"ח) ,מרן כותב אסור לבכות בשבת .כתוב שהמשנה מה שהרב פלאג'י כותב זה העיקר .מה העיקר? העיקר שהתורה
ברורה מביא שרבי עקיבא היה בוכה בליל שבת כשקורא שיר תבוא לידי מעשה .אחרי חג סוכות שישבנו והתבוננו ,כל אחד
השירים .אמרו לו התלמידים ,ככה מובא במשנה ברורה: בעניינים שלו ,עכשיו אתה מבין מה מעלת התורה ,עכשיו אתה
"הרב ,אסור לבכות בשבת?" "אבל אני לא בוכה מצער ,אני יכול לשמוח עם התורה .גם הרב חיד"א כותב ,אתם יודעים ,מרן
בוכה מתשוקה ,בוכה מאהבה" .אדם קורא את התפילה של החיד"א ,נכון אנחנו בכל הקפה עושים את הקריאה שיש שמה
מרן החיד"א ,איזה מילים יש שמה של מרן החיד"א! על כל תשובה ,מי תיקן את זה? מרן החיד"א .יש הרבה שחולקים עליו,
הקפה והקפה :על לימוד התורה ,על כיבוד תלמידי חכמים ,על שאיך אתה עושה תשובה ביום טוב? הרבה תשובה יש שמה:
צדקה ,על תפילה ,על הכל שמה מרן החיד"א הביא .אם אדם חטאנו ,עווינו ,הרבה צער ,הרבה חרטה שאנחנו קוראים שמה
שמה מוריד דמעות ,זה לא דמעות חס ושלום שאסור ,דמעות בתפילות האלה .אז שאלו על מרן החיד"א ,איך כתבת לעשות...
שהוא רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא .אז הלילה הזה ,גם יש כאלה לא קוראים את זה ,אנחנו קוראים כי מרן החיד"א
ליום שלמחרת הושענא רבה ,וגם שמיני עצרת ,זה זמן גדול כתב להגיד את זה .ומה הסיבה? זה כמו יום כיפור ,ביום כיפור
בשנה .לתפוס אותו חזק ,לנצל אותו טוב. אתה עושה וידויים? עושה וידויים .יום שמיני עצרת זה לא יום
רגיל ,זה יום בו נעשה איחוד ,יש שפע גדול שיורד ,ואז מרן
החיד"א בא וראה את השפע הגדול הזה ,את האור הגדול הזה.
הוא ראה ,אנחנו לא רואים ,אז הוא תיקן את כל התפילות
האלה .אז התפילות האלה גם לקרוא אותם כמו שצריך ,לאט
לאט .אדם שיזכה היום הזה ,לעשות הושענא רבה כמו שצריך
[]4
הלכות ומנהגי החג :אתרוג ,סוכה והקפות
מרן כותב (ב-תרס"ה) ,כותב מרן :אתרוג בשביעי אסור .יש
הרבה נוהגים שלוקחים את האתרוג,אחרי שעושים את
ההקפות בהושענא רבה ,ונותנים את זה או לאישה שהיא
בהיריון והיא נוגסת את זה ,זה סגולה של ללידה קלה .מה
הרעיון בזה? שכל השבוע היא שמרה על זה לבעלה ,ועכשיו
בהושענא רבה היא נוגסת אותו ,אז זה כביכול על השמירה של
האתרוג ,זה ככה מביאים האחרונים .אבל על כל פנים ,מרן
כותב שכל שביעי זה אסור .הרב עובדיה כותב ב"חזון עובדיה"
להזהיר ,שבהושענא רבה לא לפסול את האתרוג ,כיוון שהוא
הוקצה לכל שבעת ימים .מתי יכולה לעשות את זה? אחר שמיני
עצרת,אבל בהושענא רבה לא לעשות את זה.
יש כאלה שעושים מהאתרוג ריבה .לא כדאי לעשות מזה ריבה
כי זה מסוכן .האתרוג היום מסוכן ,האתרוג יש בו היום ריסוס
שזה מסוכן לבן אדם .אין בזה ביקורת ,הרי כל מה שעושים
ריסוס על המאכלים ,על הפירות ,על הירקות ,יש על זה ביקורת
של משרד הבריאות .על האתרוגים הם מצהירים שזה לא
לאכילה ,זה רק למצווה ,ויש על זה ריסוס שזה סכנת אכילה יש
בזה .הרב אוירבך שאלו אותו" :אם האתרוג כל כך מסוכן
לאכילה ,אז אתרוג שפסול לאכילה ,פסול לנענוע .אז איך
מנענעים בו?" הוא ענה להם תשובה שזה רעייה יעלה ,יש על זה
איסור חיצוני ,זה לא משהו שאיסור כמו טבל ,שזה בגוף
האתרוג,אלא מה ,זה משהו חיצוני אליו ,לכן אמר שאנחנו
יכולים לנענע בו .אבל לאכול אותו ,זה סכנת נפשות ,לא לאכול
אותו.אישה אוכלת את האתרוג ,היא חושבת שהתינוק מתחלק
לה מהאתרוג ,זה מהזרחן שיש בו .כמו השזיפים ,אנשים עושים
שזיפים שחורים אומרים זה טוב לעצירות .היום אתם יודעים
איך את השזיפים השחורים עושים אותם? זה לא באמת.
לוקחים את זה ,עושים אותם אבנים ,אחרי שעושים אותם
אבנים ,שמים אותם בחביות ענקיות של נפט ,משחירים אותם,
וגם כן מה שבהיר הזה שמה שיש עליו זה כמו שמן כזה ,שומני
,אז אדם אוכל ונפתח לו העצירות ,זה לא מהשזיף ,זה מהנפט!
אלא אם כן אדם יודע לעשות ,יודע לעשות טבעי .יודע לעשות
טבעי ,זה משהו אחר,הרב מוצפי אמר :מי שאוכל פירות יבשים,
יכול להיות שזה באמת חניטה לגוף .מרוב חומרים משמרים
שיש בזה ,זה עושה חניטה ,כמו שחונטים את הזה.
לגבי הסוכה ,מרן כותב (ב-תרס"ו) ,כותב :אף על פי שגמר
מלאכול ביום השביעי שחרית ,לא יסתור סוכתו .כלומר ,אנחנו
בהושענא רבה חוזרים הביתה בבוקר ,חייבים לאכול ולישון
בסוכה,בא מנחה ,לפני שיוצא החג ,מי שצריך להשתמש בסוכה,
צריך לפסול אותה ,שלא יהיה בל תוסיף .בל תוסיף ,ה"חזון
עובדיה" כותב ,זה רק אחרי החג .לפני החג ,אדם בנה את
הסוכה ורוצה לשבת בה ,אין בעיה .אחרי החג יש חשש של בל
תוסיף ,לכן הרב כותב :מי שרוצה לשבת בסוכה ,יפסול את
הסוכה .מי שלא יושב בסוכה ,עולה לשבת במרפסת ,יכול
להשאיר אותה .כל הבל תוסיף – בשמיני עצרת .אחרי החג כבר
פשוט שאין דין של בל תוסיף.
מה אם יש לו אורחים מחוץ לארץ? הם יושבים בסוכה אבל לא
יברכו "לישב בסוכה" .ספק ברכות להקל ,לא יברכו ,מברכים
שהחיינו על הרגל ,אבל הם צריכים סוכה .אנשים שבאו מחו"ל
וחוזרים לחו"ל ,אז הם צריכים סוכה ,מספק .אבל לא מברכים
לישב בסוכה ,והם עושים שמחת תורה בסוכה.
ואנשי ארץ ישראל יפסלו מעליהם את הסכך שהם יושבים
תחתם שלא יהיה בל תוסיף .
ידוע שדעת רבנו האר"י שכדאי לעשות את ההקפות ארבע
פעמים :בלילה ,בבוקר ,במנחה .שער הכוונות הוא כותב שעיקר
ההקפות ,העיקר ,מתי הוא? במוצאי החג .הקפות שניות.
כלומר ,צריך להשתדל לעשות בערבית ,בשחרית ובמנחה ,כדאי
להשתדל מאוד מאוד בדבר הזה מי שיכול .אבל העיקר הוא
מתי? הרבה אנשים עושים את זה בחג ,במוצאי חג לא עושים
את זה ,חבל .רבנו כותב בשער הכוונות מפורש ,שהעיקר שאמר
לו רבנו האר"י זה מוצאי החג ,שמה העיקר לעשות את זה.
[]5
