gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫\‬ ‫גליון מס' ‪564‬‬ ‫‪19:39‬‬ ‫‪18:57‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪18:56‬‬ ‫‪18:06‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪19:38‬‬ ‫‪18:56‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫שמחת תורה | כ"ב תשרי תשפ"ז‬ ‫זמן תפלת נעילה וברכת כהנים‪ .‬גמר לאכול ונזכר שלא בירך "לישב בסוכה"‪ .‬אמן אחר‬ ‫המברכים "לישב בסוכה" על שהייה בלא אכילה‪ .‬אמן אחר אשה שמברכת "לישב בסוכה"‪ .‬אין‬ ‫לענות אמן על ברכה השנויה במחלוקת‪ .‬קידוש בבית הכנסת בליל שבת‪ .‬ברכת "לישב בסוכה"‬ ‫על פת הבאה בכיסנין בשיעור קביעות סעודה‬ ‫נשיאת כפים אחר השקיעה‬ ‫תקציר השיעור הקודם‬ ‫ב‪ .‬ראיתי למחבר אחד שהביא מה שכתב מרן זצ"ל ביחוה דעת ח"ו (סי' מ)‬ ‫א‪1 .‬בשיעור האחרון דיברנו על זמן תפלת הנעילה שהוא חצי שעה לפני‬ ‫לפני חמישים שנה‪ ,‬וכתב לחלוק על מרן‪ ,‬שאסור לישא כפים אחרי‬ ‫השקיעה‪ ,‬וברכת כהנים בבין השמשות‪ .‬היו ישיבות שהתחילו להתפלל‬ ‫השקיעה‪ .‬אבל למה חולק‪ ,‬מרן הסביר כל כך יפה‪ ,‬שיש ספק ספיקא‬ ‫נעילה מפלג המנחה‪ ,‬היה ראש ישיבה חשוב אחד שאמר שכך דעת חכם‬ ‫במצוה דאורייתא‪ ,‬וכתב התרומת הדשן (סימן לז) שאף שלא עושים ספק‬ ‫בן ציון אבא שאול‪ ,‬שלחתי להודיע לו שזה לא נכון‪ ,‬ובאור לציון (ח"ד עמ' קכז)‬ ‫ספיקא בברכות‪ ,‬אבל בדבר שיש אומרים שזה מצוה דאורייתא‪ ,‬כמו‬ ‫כתב שהראוי לעמוד בתפלה כחצי שעה לפני השקיעה‪ ,‬וב"ה שמע לי‪ .‬וכן‬ ‫ספירת העומר שלהרמב"ם (פ"ז מהלכות תמידין ומוספין הכ"ד‪ ,‬ובסוף ספר המצוות)‬ ‫מבואר בירושלמי (תענית פ"ד ה"א)‪ ,‬שזמן תפלת נעילה כשהחמה בראשי‬ ‫והראבי"ה (פסחים סימן תקכו) היא דאורייתא‪ ,‬הגם שלרוב הראשונים היא‬ ‫האילנות‪ ,‬וכן כתבו הראשונים‪ .‬יש שרוצים לעשות מצוה ולכוין בתפלה‪,‬‬ ‫דרבנן‪ ,‬כדאי להיכנס לספק ספיקא כדי לקיים את המצוה בברכה‪ .‬וכן‬ ‫אבל זה ספק ברכה לבטלה‪ .‬שמעתי שבכמה ישיבות שמעו את השיעור‬ ‫ביארו המכתם לדוד (חאו"ח סי' ג) והתורת חסד מלובלין (חאו"ח ס"ס ז) בדברי‬ ‫פה ביזדים וב"ה קיבלו‪ .‬יש עקשנים‪ ,‬מה נעשה להם‪ ,‬אבל הזמן הוא‬ ‫התרומת הדשן‪ ,‬וזה הפשט הפשוט בדבריו‪ .‬בא אותו חכם וכותב בספרו‬ ‫כשהחמה בראשי האילנות‪ ,‬סמוך לשקיעה‪ .‬ואמרנו שאפשר לישא כפים‬ ‫"ודלא כיחוה דעת"‪ ,‬מותר לחלוק‪ ,‬אבל שיסביר למה חולק‪ .‬אחר כך באים‬ ‫גם בבין השמשות‪ ,‬ומרן לכתחילה לא רצה להיכנס לספק ספיקא‪ ,‬כי זו‬ ‫בתמימות ואומרים‪ :‬זו דרכה של תורה‪ ,‬זה דרכה של תורא בא'‪ ...‬חושבים‬ ‫מצוה "קיומית" ולא "חיובית"‪ ,‬אבל הודה שאם מפריע להם להתפלל‬ ‫במהירות ורוצים לסמוך על הפוסקים המתירים לישא כפים בבין‬ ‫שאנחנו באים להגן על מרן‪ ,‬מרן לא צריך הגנה‪ ,‬אבל צריך להגן על השכל‬ ‫השמשות‪ ,‬יכולים להתפלל בכוונה ולישא כפים בבין השמשות‪ ,‬ובלבד‬ ‫וההיגיון‪ ...‬ומרן הסביר כל כך יפה‪.‬‬ ‫שיגמרו את נשיאת הכפים לפני צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לברך את מרן שליט"א‪ ,‬שה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים‪ ,‬לאורך ימים‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב שמואל רבינוביץ שליט"א‪ :‬ברשות מרן פוסק הדור‪ ,‬הראשון לציון‪,‬‬ ‫טובים‪ ,‬נזכה להמשיך ללכת לאורו‪ ,‬עד ביאת משיח צדקנו‪ ,‬במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫הגאון הגדול‪ ,‬שב"ה אנחנו הולכים לאורו‪ ,‬אני רק רוצה לספר‪ ,‬אנחנו זכינו‬ ‫מדברי הגה"צ הרב יצחק כהן שליט"א‪ :‬ברשות מרן ה' ישמרהו ויחייהו ויגדיל‬ ‫שבחודש האחרון פקדו את הכותל שני מיליון אנשים שבאו לסליחות‪ ,‬ובלילה‬ ‫מעלתו‪ .‬בכל פעם שאני פותח ילקוט יוסף‪ ,‬אני בהתפעלות‪ ,‬בן פורת יוסף בן פורת‬ ‫האחרון הנהיג מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שיעשו התרת נדרים‬ ‫עלי עין‪ ,‬זהו ים שאין לו סוף‪ .‬כשאני צריך לעיין באיזו הלכה‪ ,‬אני מוצא דברים‬ ‫במעמד זה‪ ,‬והתלבטתי שבערך למעלה ממיליון אנשים עומדים וצופים מרחוק‬ ‫נפלאים שלא ראיתי במקומות אחרים‪ .‬אני ממש מתרגש בכל פעם מחדש‪ ,‬זכיתי‬ ‫במעמד הזה‪ ,‬האם יכולים לצאת בזה ידי חובה‪ .‬ובערב יום הכיפורים קיבלתי‬ ‫ללמוד שנים אצל מרן אביו ע"ה זצוק"ל‪ ,‬ואני רואה שהרב ה' ישמרהו ויחייהו‬ ‫תשובה הלכתית מנומקת ממרן שליט"א להתיר‪ .‬כך שאנחנו בכותל ממשיכים‬ ‫ממלא מקום אביו‪ .‬שמעתי שיעורים בהלכה מהרבה גדולים‪ ,‬זכיתי להכיר הרבה‬ ‫לפי הפסקים של מרן שליט"א‪ ,‬שב"ה ממשיך ונותן לנו את הכוח כדי לזכות את‬ ‫גדולים‪ ,‬אבל הסגנון הזה‪ ,‬הידיעה המקיפה‪ ,‬והעומק שיש בכל הלכה והלכה‪ ,‬לאורך‬ ‫הרבים‪ ,‬ול חבר כל כך הרבה יהודים למסורת ולמורשת ישראל‪ .‬שנזכה לראות‬ ‫"ת ַּחת ֲאב ֶֹתיָך יִ ְהיּו ָבנֶ יָך" (תהלים מה‪ ,‬יז)‪ .‬אני מברך את‬ ‫ולרוחב‪ ,‬זה מאפיין את הרב‪ַּ ,‬‬ ‫בבנין בית המקדש ובגאולה השלמה‪ ,‬ומרן בראשנו‪ ,‬במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫נֹותיו כְ מֹו דֹר וָ דֹר" (תהלים סא‪ ,‬ז)‪ .‬יזכהו ה' יתברך‬ ‫תֹוסיף ְש ָ‬ ‫הרב‪" ,‬יָ ִמים ַּעל יְ ֵמי ֶמלֶ ְך ִ‬ ‫מדברי הרב זבדיה כהן שליט"א‪ :‬ברשות מרן הראשון לציון פוסק הדור רבינו יצחק‬ ‫להמשיך לזכות את הרבים‪ ,‬הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה‪ ,‬מתוך‬ ‫יוסף שליט"א‪ ,‬שה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים‪ ,‬וימשיך להנהיגנו לאורך‬ ‫בריאות‪ ,‬שמחה ונחת‪ ,‬ויזכה לראות בניו גדולים בתורה וביראה כיוצא בו‪ ,‬שימשיכו‬ ‫ימים ושנים טובים‪ .‬אמן‪ .‬אנחנו זוכים היום להשתתף בהקבלת פני רבו של מרן‬ ‫את השושלת הנפלאה הזאת‪ ,‬ובע"ה תמיד יהיה בריא ושלם‪ ,‬ויקוים בו הכתוב‬ ‫שליט"א‪ ,‬אחד הטעמים הראשונים לכך שעושים הקבלת פני רבו‪ ,‬כדי ללמוד‬ ‫(תהלים צא‪ ,‬י‪-‬יא) "ֹלא ְת ֻאנֶ ה ֵאלֶ יָך ָר ָעה וְ נֶ גַּ ע ֹלא יִ ְק ַּרב ְב ָא ֳהלֶ ָך‪ ,‬כִ י ַּמלְ ָאכָ יו יְ ַּצּוֶה לָ ְך‬ ‫מרבו ת ורה‪ ,‬אבל אנחנו שלומדים תדיר את תורתו של מרן שליט"א‪ ,‬כל השנה יש‬ ‫לִ ְש ָמ ְרָך ְבכָ ל ְד ָרכֶ יָך"‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫לנו הקבלת פני רבו‪ ...‬והיום זוכים לראות את הוד פניו‪ ,‬קדושתו‪ ,‬מלכותו ואצילותו‪.‬‬ ‫מדברי הרב זמיר כהן שליט"א‪ :‬ברשות הוד כבוד מרן הראשון לציון‪ ,‬פוסק הדור‪,‬‬ ‫מי שלומד בספריו של מרן שליט"א רואה את הגדלות והעמקות‪ ,‬רק היום היתה‬ ‫שהוא מהיחידים שזכו שכל כלל ישראל מהעם שבשדות ועד בכירי הלומדים‬ ‫לי שמחת חג בספר ילקוט יוסף על סוכה‪ ,‬לראות את החקירה האם סעודת ליל‬ ‫בעולם הישיבות רואים אותו כפוסק וכמנהיג‪ .‬כפי שהזכירו הרבנים‪ ,‬כל מי שלומד‬ ‫יום טוב של סוכות מדין הסוכה או מדין היום טוב‪ ,‬והרב הביא אחת עשרה נפקא‬ ‫בספרים רואה למדנות ישיבתית יחד עם פסיקה הלכתית‪ .‬זכה דורנו שמאז‬ ‫מינה‪ ,‬למצטער‪ ,‬ולאשה ששכחה יעלה ויבא‪ ,‬ועוד‪ .‬זה שמחת חג! אנחנו רוצים‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬מעיקר הדין מרן השלחן ערוך (סי' תרלט ס"ח) היה צריך לפסוק כב'‬ ‫נזכר שלא בירך "לישב בסוכה"‬ ‫עמודי הוראה‪ ,‬אבל כתב כרבינו תם (בתוס' ר"י החסיד ברכות יא‪ ):‬והרא"ש (הובא‬ ‫ג‪ .‬עוד דוגמא‪ ,‬במה שנוגע לסוכות‪ .‬קורה שאדם יושב לאכול בסוכה‪,‬‬ ‫בטור סי' תרלט) שלא מברכים "לישב בסוכה" אלא מסעודה לסעודה‪ .‬ואף‬ ‫ומברך המוציא‪ ,‬אכל ושבע‪ ,‬ושכח לברך "לישב בסוכה"‪ ,‬ואחר שגמר‬ ‫שכתב בהקדמתו כלל שפוסק כעמודי ההוראה‪ ,‬צריך לומר שכאן הכריע‬ ‫לאכול ובירך ברכת המזון‪ ,‬אומרת לו אשתו‪ ,‬הזכרת "יעלה ויבא"‪ ,‬ואם כן‬ ‫לברך רק בסעודה מכוח המנהג‪ ,‬וכפי שכתב בש"ע "נהגו שאין מברכים על‬ ‫הסוכה אלא בשעת אכילה"‪ .‬והרמ"א כתב "והכי נהוג"‪ ,‬ומה בא להוסיף?‬ ‫אתה זוכר שחג סוכות‪ ,‬ומה עם ברכת "לישב בסוכה"? תברך עכשיו! אבל‬ ‫מסביר בספר ערוך השלחן (סי' תרלט סעיף כח) שבא לרבות‪ ,‬שגם מי שהלך‬ ‫סיימתי‪ ...‬כתב הכף החיים (סי' תרלט אות ק) שאם יש לו עוד לחם בשיעור‬ ‫להתארח בסוכת חבירו לא יברך אלא בסעודה‪ ,‬ודלא כרב האי גאון (הביאו‬ ‫כביצה‪ ,‬יטול ידים‪ ,‬יברך "לישב בסוכה" ויאכל‪ .‬וכן משמע מהבן איש חי‬ ‫ר"י בן גיאת במאה שערים עמ' פח) שכתב שבסוכת חבירו מברך גם על עצם‬ ‫(ש"ר פרשת האזינו אות ה)‪ .‬אבל באמת אפשר לברך "לישב בסוכה" אפילו אחרי‬ ‫השהיה‪ .‬לא מוכרח להסביר כן בדברי הרמ"א‪ ,‬אבל כך המנהג (ע"ע יחוה דעת‬ ‫הסעודה‪ ,‬לפני ברכת המזון‪ ,‬אם יאכל עוד איזה דבר‪ ,‬או ישתה מים‪ ,‬שגם‬ ‫ח"א סי' סו‪ ,‬חזו"ע עמ' קעז)‪ .‬והתימנים נוהגים כשיטת הרמב"ם בהרבה דברים‪,‬‬ ‫השתיה בכלל אכילה‪ .2‬וגם אם אין לו עוד אוכל או שתיה לפניו‪ ,‬מעיקר‬ ‫וגם בדבר הזה‪.‬‬ ‫הדין היה יכול לברך "לישב בסוכה"‪ ,‬על פי ספק ספיקא‪ ,‬כדלהלן‪ .‬דעת‬ ‫האור זרוע (ח"א סי' שסז)‪ ,‬הגהות אשר"י (ריש חולין)‪ ,‬מהר"ם ריקאנטי (סי' עב‬ ‫אמן על "לישב בסוכה"‬ ‫ורל"ה)‪ ,‬הסוברים חידוש‪ ,‬שמיד לאחר עשיית המצוה אפשר עדיין לברך‬ ‫ה‪ .‬סיפרתי כמה פעמים‪ ,‬אני זוכר שכאשר מרן היה רב ראשי לתל אביב‪,‬‬ ‫עליה‪ ,‬וכגון אדם ששחט ושכח לברך על השחיטה‪ ,‬או כיסה את הדם ושכח‬ ‫בשנת תשכ"ט‪ ,‬תש"ל‪ ,‬היו מגיעים משלחת רבני התימנים בכל חג פסח‬ ‫לברך על כיסוי הדם‪ ,‬שמיד לאחר עשיית המצוה יכול לברך‪ .‬אמנם‬ ‫וסוכות לברך אצל הרב‪ ,‬ובסוכות היו מגיעים לרחוב רוטשילד‪ ,‬והיתה שם‬ ‫הרמב"ם (פי"א מהל' ברכות ה"ה) חולק‪ ,‬וסובר שעל כל המצוות מברך ועובר‬ ‫סוכה למטה‪ ,‬והרב היה מקבל שם את הרבנים‪ ,‬הרב שלום יצחק הלוי‪ ,‬הרב‬ ‫לעשייתן‪ ,‬כפשט דברי הגמרא בפסחים (ז‪ .):‬וכתב (בפ"ג מהל' אישות הכ"ג) לגבי‬ ‫יוסף צוברי‪ ,‬הרב יחיא אלשיך – תמיד היו לתימנים רבנים גדולים – והיו‬ ‫ברכת האירוסין‪ ,‬שיש לברכה קודם הקידושין‪ ,‬ואחר כך יתן את הטבעת‪,‬‬ ‫מברכים במבטא תימני‪" ,‬אשר קידשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה"‪,‬‬ ‫אך לדעת הראב"ד יברך אחר מעשה הקידושין‪ ,‬כי אולי יקדש ויראה שהיא‬ ‫והרב היה עונה אחריהם אמן‪ .‬אחרי שהלכו שאלתי את מרן בתור בחור‬ ‫מכוערת וזו ברכה לבטלה‪ .‬ואילו הרמב"ם לא חשש לכך‪ ,‬כי מסתמא ראה‬ ‫צעיר‪ ,‬אבא‪ ,‬למה ענית אמן‪ ,‬הרי אנחנו מברכים רק בסעודה‪ ,‬וכשם שיש‬ ‫אותה פעם אחת‪ ,‬וכדברי הגמרא בקידושין (מא‪ ).‬אסור לאדם שיקדש את‬ ‫ברכה לבטלה יש גם אמן לבטלה‪ .‬אמר‪ ,‬עיקר הדין כמו הרי"ף והרמב"ם‬ ‫האשה עד שיראנה‪.‬‬ ‫לברך על שהיה‪ ,‬אבל נהגו לברך רק בסעודה‪ ,‬וזה מנהג בעלמא‪ ,‬ודי לנו לא‬ ‫ספק ספיקא‬ ‫לברך‪ ,‬אבל אפשר לענות אמן אחרי המברכים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬על כל פנים דעת כמה ראשונים כמלאכים שאפשר לברך גם לאחר‬ ‫אמן על אשה שמברכת‬ ‫עשיית המצוה‪ ,‬ואף שאין הלכה כמותם‪ ,‬אבל לא נבטל את דעתם‪ ,‬וראוי‬ ‫ו‪ .‬אולם יש מקרים שלא עונים אמן‪ ,‬אשה שמברכת על לולב או על סוכה‪,‬‬ ‫לצרפה לספק‪ .‬ועוד ספק‪ ,‬שמא כדעת הרי"ף (סוכה מו‪ ).‬והרמב"ם (פ"ו מהל'‬ ‫כגון שהיא עיראקית – היום המצב השתנה‪ ,‬אבל פעם היו עקשנים‪ ,‬וזה‬ ‫סוכה הי"ב) שהנכנס לסוכה ושוהה בה‪ ,‬אפילו לא אוכל מברך "לישב בסוכה"‪.‬‬ ‫לפני עשרות שנים‪ ,‬לפעמים הרב כל הלילה היה יושב וכותב‪ ,‬ובבוקר התפלל‬ ‫פטירת אביו מרן רבנו זצ"ל‪ ,‬זכינו שהקב"ה העמיד את בנו‪ ,‬שכפי שמרן אביו היה‬ ‫איתנו‪ ,‬ונשאר לסדר א'‪ ,‬ואחר הפסקת הצהרים היה חוזר לסדר ב'‪' ,‬לית דין בר‬ ‫נערץ בכל העולם כולו‪ ,‬כך גם ספרי מרן שליט"א נלמדים בכל העולם כולו‪ ,‬בכל‬ ‫איניש'‪ ,‬איזה נשמה גדולה שהקב"ה נותן לנו בדור הזה‪ ,‬והרב נושא על כתפיו את‬ ‫מקום שמגיעים רואים את ספריו ופסקיו‪ ,‬למעלה לומדים את ההלכה למעשה‪,‬‬ ‫משא העם‪ ,‬לא רק מהיום שלפעמים נותנים לו הליקופטר‪ ,‬אלא לפני שנים רבות‪,‬‬ ‫ולמטה את כל הלמדנות‪ ,‬המהלכים‪ ,‬השקלא וטריא‪ ,‬ממש 'כל רז לא אניס ליה'‪.‬‬ ‫עוד לפני שהיה כביש ‪ ,6‬היה נוסע שעות על גבי שעות לכל מקום ומקום‪ ,‬בחודש‬ ‫מישהו כותב תשובה הלכתית וחושב שמצא משהו חדש‪ ,‬אבל כשפותח ילקוט‬ ‫אלול ובכל השנה‪ .‬הרב נותן לנו מעצמו‪ ,‬מכוחו‪ ,‬מבריאותו‪ ,‬מתורתו‪ ,‬ולנו הקטנים‬ ‫יוסף רואה שהכל כבר כתוב שם‪ ,‬ובתוספת כפל כפליים‪ .‬ה' יאריך ימיו בטוב‬ ‫לא נותר רק לברך את מרן‪ ,‬שיאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬נזכה שינהיגנו עד ביאת‬ ‫ושנותיו בנעימים‪.‬‬ ‫גואל צדק‪ ,‬במהרה בימינו‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫נאמר דבר לחג הסוכות‪ ,‬המדרש מתאר שארבעת המינים משולים לכל חלקי עם‬ ‫ישראל‪ ,‬ומאחדים את כולם ביחד‪ .‬ויש גם מוסר השכל פרטי לכל אדם‪ ,‬שכל אחד‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזקים ברוכים לכל הרבנים הגאונים‪ ,‬כבוד הרב הגאון הרב‬ ‫יכול לגלות בחייו זמנים מלאים בתורה ומצוות כמו אתרוג‪ ,‬זמנים שעשה מצוות‬ ‫שמואל רבינוביץ רב הכותל‪ ,‬שעומד על המשמר למנוע כל מיני פרצות בכותל‬ ‫ולא למד הרבה תורה ולהפך‪ ,‬כמו לולב או הדס‪ ,‬וזמנים שלא היה מוצלח לא בזה‬ ‫המערבי‪ ,‬הקב"ה יתן לו כוח ובריאות‪ ,‬ימשיך לעשות עוד כהנה וכהנה‪ .‬כבוד הרב‬ ‫ולא בזה‪ ,‬כמו ערבה‪ ,‬ועלול להגיע לעצבות‪ .‬אבל לא יתייאש‪ ,‬אלא יאחד הכל וידע‬ ‫הגאון הרב יצחק כהן‪ ,‬מרא דאתרא של שכונת שמואל הנביא‪ ,‬מראשוני תלמידיו‬ ‫שהבנייה מורכבת מכל השלבים‪ ,‬והשאיפה להיות תמיד כמו אתרוג ולהתרומם‪.‬‬ ‫של מרן זצ"ל‪ .‬אני זוכר עוד בשנת תשכ"ג או תשכ"ד‪ ,‬היה למרן כולל אברכים –‬ ‫ברשות מרן הראשון לציון‪ ,‬אני רוצה לפרסם פסק ממנו‪ ,‬שפסק לאחרונה‪,‬‬ ‫מתיבתא ברחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬והרב יצחק כהן היה מראשוני תלמידיו‪ ,‬מאז דבק‬ ‫שיהודים שנמצאים בחו"ל רשאים להשתמש בכספי מעשרות על מנת לקנות‬ ‫בתורה של מרן‪ .‬הקב"ה יתן לו כוח ובריאות‪ ,‬אריכות ימים ושנים‪ ,‬ימשיך עוד‬ ‫כרטיס טיסה להצביע ש"ס‪ .‬מכיון שהמערכה הזו כל כך גורלית‪ ,‬מצוה לפרסם את‬ ‫לזכות את הרבים‪ .‬כבוד הרב הראשי של תל אביב‪ ,‬הגאון הרב זבדיה כהן‪ ,‬הוא‬ ‫הדבר‪ ,‬ועל ידי כך יהיה שותף בכל העשיה ובכל המצוות‪ .‬ויהי רצון שמרן רבנו‬ ‫ואחיו היקר ראש הישיבה הגאון הרב זמיר כהן‪ ,‬שמזכים את הרבים‪ ,‬מאז שהרב‬ ‫ימשיך להנהיג אותנו‪ ,‬ונזכה כל עם ישראל ומרן בראשנו‪ ,‬לביאת משיח צדקנו‬ ‫זבדיה נבחר לרב ראשי בת"א‪ ,‬בכל שבת הוא נמצא פעם בשכונה זו ופעם בשכונה‬ ‫במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬ומזכיר את מרן זצ"ל שהיה פעיל ונמרץ‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו‪ ,‬ימשיך לזכות‬ ‫מדברי הרב יצחק לוי שליט"א‪ :‬ברשות מורנו ורבנו ועטרת ראשנו‪ ,‬עטרת תפארת‬ ‫את הרבים ויעשה עוד כהנה וכהנה‪ .‬כבוד הרבנים כל אחד לפי כבודו ומעלתו‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ראש גולת אריאל‪ ,‬מרן הראשון לציון שליט"א‪ ,‬שאנחנו זוכים היום בליל‬ ‫חברי מועצת הרבנות הראשית‪ ,‬דיינים חשובים‪ ,‬שלוחי דרבנן שעושים למען‬ ‫האושפיזין של יצחק‪ ,‬להקביל את פני מורנו ורבנו‪ ,‬ששמו גם כן כשם יצחק אבינו‪.‬‬ ‫ציבור בני התורה‪ ,‬ימשיכו עוד לעשות‪ ,‬וילחמו את מלחמת הקודש‪ ,‬ותהיה להם‬ ‫ברשות כל הרבנים הגאונים היושבים ראשונה במלכות‪ ,‬ענוותו תרבני של מרן‬ ‫הצלחה בכל מעשי ידיהם‪.‬‬ ‫שא ומר כמה מילים‪ ,‬כנראה רצה שידברו כהן לוי וישראל‪ ...‬מרן ע"ה היה רגיל‬ ‫לומר בחג הסוכות וכו'‪ .‬מורי ורבותי‪ ,‬מרן שיחיה דואג לנו לא מהיום‪ ,‬את הספר‬ ‫‪ 2‬יש מי שכתב דבר פלא‪ ,‬שאדם שאוכל בסוכה‪ ,‬ובאמצע נצרך לשתות‪ ,‬יכול ללכת‬ ‫הראשון הרב הוציא בשנת תשל"א – לפני חמישים ושש שנים‪ ,‬רוב הציבור עוד‬ ‫למטבח ולשתות מה שרוצה‪ ,‬כי שתיה היא לא בכלל אכילה‪ .‬אבל תראו ביחוה‬ ‫לא נולד וגם אני‪ ,‬ואז הרב היה בחור צעיר‪ ,‬וזיכה את הרבים על ידי שקיבץ את‬ ‫דעת ח"ה (סי' מח) שהביא את רבי יהודה עייאש (לחם יהודה דף לה ע"ד ד"ה לפ"ז)‪,‬‬ ‫פסקי מרן זצ"ל‪ ,‬ומאז התחיל את סדרת ספרי הילקוט יוסף‪ ,‬והוסיף על תורתו של‬ ‫שהוכיח מראשונים והם הר"ן (סוכה כה‪ ).‬והמאירי (סוכה כו‪ ,):‬שבאמצע הסעודה חייב‬ ‫מרן זצ"ל עוד הרבה‪ .‬ההלכות למעלה הן כמו לחם‪ ,‬ולמטה המקורות כמו מים‪,‬‬ ‫לשתות בסוכה‪ ,‬כי שתיה בכלל אכילה (וכ"ה בחזו"ע סוכות עמ' קמה)‪.‬‬ ‫כמעין המתגבר‪ ,‬ועוד חיבר לנו את ספרי עין יצחק על הכללים‪ .‬כשלמדנו בישיבה‬ ‫שבת אומרים יראו עינינו‪ ,‬הרא"ש חלק עליהם ולא היה עונה אמן‪ ,‬כי זה‬ ‫טוב‪ ,‬אם מרן לא היה עקשן לא היה יוצא כל היביע אומר‪ – ...‬או אשכנזיה‬ ‫הפסק בין גאולה לתפלה‪ ,‬ואולי זו ברכה לבטלה‪ .‬רואים שאף שהיה להם‬ ‫– אחיו לקח אשכנזיה‪ ,‬כולנו בני עם אחד אנחנו – ושומע אותה מברכת‬ ‫על מה לסמוך‪ ,‬לא ענה אחריהם אמן‪.‬‬ ‫"לישב בסוכה"‪ ,‬לא יענה אחריה אמן‪ ,‬כי לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית ה"ט‪,‬‬ ‫ופ"ו מהל' סוכה הי"ג) ומרן בשלחן ערוך (סי' יז ס"ב‪ ,‬וסי' תקפט ס"ו) זו ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫ברכות השחר‬ ‫היא אומרת "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו"‪ ,‬ואם היא חסידת ויז'ניץ‬ ‫י‪ .‬עוד ראיה‪ ,‬רבינו אברהם בן הרמב"ם (סי' פג) – נולד לרמב"ם בגיל ‪,51‬‬ ‫אומרת "וציווני"‪ ,‬אבל שקרנית‪ ,‬מי ציווה אותך?!‪ ...‬לכן לא יענה אחריה‬ ‫הרמב"ם נפטר בגיל ‪ 67‬וכמה ספרים הספיק לחבר ‪ -‬כתב‪ ,‬שהיו מקומות‬ ‫אמן – אשכנזי יענה כי לפי רבותיו זו ברכה כתיקנה‪ ,‬אבל ספרדי לא יענה ‪-‬‬ ‫שבירכו ברכות השחר למרות שלא התחייבו‪ ,‬דהיינו שאדם שהיה ער כל‬ ‫כי כל דבר שהפוסקים חולקים אם מברכים או לא‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪,‬‬ ‫הלילה‪ ,‬כגון בהושענא רבה שנשאר ללמוד‪ ,‬בכל זאת בירך "פוקח‬ ‫גם לגבי עניית אמן‪.‬‬ ‫עיוורים"‪ ,‬ואף שהיה מלובש בירך "מלביש ערומים"‪ ,‬ואף שאין תרנגול‬ ‫כדאי להיכנס לספק ספיקא‬ ‫בעיר מברך "הנותן לשכוי בינה"‪ .‬ולמרות שסמכו על רבותיהם הגאונים‬ ‫(הובאו בארחות חיים דין מאה ברכות אות ה‪ ,‬וברשב"ץ ח"ב סי' קפו‪ ,‬ובס' המכתם ברכות ס‪):‬‬ ‫ז‪ .‬כאמור לגבי מי שגמר לאכול ונזכר שלא בירך "לישב בסוכה"‪ ,‬יש לו ספק‬ ‫שסברו שהברכות הן על מנהגו של עולם‪ ,‬כיון שדעת הרמב"ם (פ"ז מהלכות‬ ‫ספיקא‪ ,‬שמא כדעת הראשונים שגם לאחר קיום המצוה יכול לברך‪ ,‬ושמא‬ ‫תפלה הלכה ט) שלא לברך – וכן דעת מרן השלחן ערוך (סי' מו סעי' א‪ ,‬ח)‪ ,‬אך‬ ‫כדעת הרמב"ם שמברכים גם על עצם השהיה בסוכה‪ .‬וספק ספיקא‬ ‫מנהגנו לברך ‪ -‬לא היה עונה אחריהם אמן‪.‬‬ ‫מועיל‪ .‬ואף דלא עבדינן ספק ספיקא בברכות‪ ,‬אבל זו מצוה דאורייתא של‬ ‫קידוש בבית כנסת‬ ‫סוכה‪ ,‬ואף שזו מצוה "קיומית" ‪ -‬דהיינו שאני לא חייב לאכול בסוכה בחול‬ ‫המועד‪ ,‬אבל כשאוכל מקיים מצות עשה‪ ,‬כדאי להיכנס לספק ספיקא‬ ‫יא‪ .‬עוד ראיה‪ ,‬מדברי התשב"ץ (ח"ג סימן רמו) שקיים את המנהג לעשות‬ ‫לקיים מצות עשה עם ברכה‪ ,‬מאשר להפסיד את הברכה‪ .‬לכן אחזור על‬ ‫קידוש בליל שבת בבית כנסת‪ ,‬למרות שאין זה קידוש במקום סעודה‪ ,‬כדי‬ ‫ההלכה בקיצור‪ ,‬אדם שאכל ושתה ושבע‪ ,‬ואחר שגמר לאכול נזכר שלא‬ ‫שיצאו ידי חובה לפחות מדאורייתא‪ .‬אני זוכר כשמרן זצ"ל הגיע לכהן כרב‬ ‫בירך "לישב בסוכה"‪ ,‬אם נשאר לו איזה דבר ואפילו מעט מים‪ ,‬יברך ויאכל‬ ‫ראשי לת"א‪ ,‬בשנת תשכ"ח או תשכ"ט‪ ,‬התפלל בבית כנסת הגדול‪ ,‬והנה‬ ‫או ישתה‪3.‬‬ ‫אחרי התפלה בליל שבת‪ ,‬הוא רואה את הרב יצחק כהן ע"ה עושה קידוש‪,‬‬ ‫ובדרך ליווה אותו ומרן שאל‪ ,‬למה עשיתם קידוש? אמר‪ ,‬כך הנהיגו הרב‬ ‫והגיון לבי‬ ‫עוזיאל ואחריו הרב יעקב משה טולידאנו‪ ,‬הרבנים הראשיים לתל אביב‬ ‫ח‪ .‬חכם אחד חלק על ההלכה הנ"ל לגבי עניית אמן‪ ,‬וכתב בספרו שמי‬ ‫יפו‪ ,‬לעשות קידוש בליל שבת‪ ,‬לצורך המסורתיים‪ ,‬שבאים להתפלל‪ ,‬אבל‬ ‫ששומע ברכה מאשכנזיה מברכת על לולב‪ ,‬או בכל יום שישי שמע אשה‬ ‫לא עושים קידוש בבית‪ ,‬והולכים לים ומשחקים‪ ,‬ורצו לזכות אותם לכל‬ ‫שמברכת על הדלקת הנרות אחרי ההדלקה – הספרדים ב"ה כולם עושים‬ ‫הפחות שיצאו ידי חובת קידוש דאורייתא‪ ,‬אפילו שלא במקום סעודה‪.‬‬ ‫כמו דעת מרן‪ ,‬אבל כך עושות האשכנזיות – כתבו בספרים ובפרט בילקוט‬ ‫ומרן אמר שלא ישנו את המנהג‪ .‬ואף שכך כתב התשב"ץ‪ ,‬מכל מקום כתב‬ ‫יוסף (ד' מינים עמ' תשה‪ ,‬ועוד) הארכנו הרבה‪ ,‬שלא לענות אמן‪ .‬וגם על זה חולק‬ ‫בשו"ת יכין ובועז (סימן קיח) שהתשב"ץ ובניו – ראשונים לפני כ‪ 600-‬שנה –‬ ‫וכותב לענות אמן‪ .‬אחר כך יגידו דרכה של תורה‪ ,‬אבל למדנו בישיבות‪ ,‬ומי‬ ‫לא היו עונים אמן‪ .‬רואים שאף כאשר יש למברכים על מה לסמוך‪ ,‬אם לפי‬ ‫שמתווכח בלימוד בלי שכל לא רוצים בכלל לשמוע אותו‪ ,‬צריך לטעון עם‬ ‫רבותינו אין לברך‪ ,‬אין לנו לענות אמן‪ ,‬כמבואר בטור בשם הרא"ש‪ ,‬רבינו‬ ‫שכל והגיון‪" ,‬והגיון לבי לפניך"‪" ,‬והגית בו יומם ולילה תורה"‪ ,‬ולא סתם‬ ‫אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬והתשב"ץ‪ .‬אם החכם שחלק על דברינו היה מביא את‬ ‫לחלוק‪.‬‬ ‫הראיות ודוחה‪ ,‬יפה מאוד‪ ,‬זו דרכה של תורה‪ ,‬והייתי משתעשע בדבריו‪,‬‬ ‫אבל סתם לכתוב "ודלא כילקוט יוסף"‪ ,‬למה לא? תפרש דבריך‪ .‬אנחנו‬ ‫יראו עינינו‬ ‫מעירים על אלו שחולקים בלי שכל‪ ,‬בלי טעם ובלי ריח‪ ,‬וכי יש מצוה‬ ‫ט‪ .‬אנחנו הבאנו ראיות‪ ,‬הטור (סי' רסז) כתב לגבי ברכת "יראו עינינו"‬ ‫לחלוק?!‪4‬‬ ‫שבמרוקו ובצרפת ועוד נהגו לאומרה‪ .‬הייתי בזמן האחרון בחו"ל‪ ,‬ובתפלת‬ ‫ערבית בפרט במוצאי שבת אומרים "יראו עינינו" עם ברכה‪ ,‬החזן בירך‬ ‫"לישב בסוכה" על קביעות סעודה‬ ‫אבל לא עניתי אמן‪ ,‬וכמו שראינו מעשה רב לפני ארבעים שנה‪ ,‬שהיינו יחד‬ ‫יב‪ .‬עוד דוגמא לכך שמצרפים ספק ספיקא בברכות במקום מצוה‬ ‫עם מרן בצרפת‪ ,‬ומרן שמע את הש"ץ מברך‪ ,‬ולא העיר להם‪ ,‬אבל לא ענה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬מי שאוכל לחם או עוגה בשיעור כביצה – ‪ 54‬גרם‪ ,5‬חייב לאכול‬ ‫אמן (וכן העיד ע"ע בספרו מאור ישראל ברכות ד‪ :‬שכן נהג בשהותו בברזיל)‪ .‬וכך כתב הטור‪,‬‬ ‫בסוכה‪ .‬ורק על כביצה לחם מברך "לישב בסוכה"‪ ,‬אבל על עוגה או פיצה‬ ‫שלמרות שבמחזור ויטרי (סי' קא) כתב לברך‪ ,‬ובסידור רס"ג כתב שגם בליל‬ ‫אחד שחיבר ספר עם כריכה יפה צריך להזכיר‪ ,‬תבחנו את הדברים‪ ,‬ולא סתם‬ ‫‪ 3‬אמרתי שחכם אחד חלק על מרן‪ ,‬ופלא למה חלק אחר שמרן הסביר יפה‪ .‬לפני‬ ‫להעתיק 'ליקוטי בתר ליקוטי'‪.‬‬ ‫שבוע השמיעו לי הקלטה‪ ,‬קטע משיעור של אותו חכם‪ ,‬שאומר‪ ,‬אנשים חושבים‬ ‫‪ 5‬המנהג פשוט לשער במשקל ולא בנפח‪ ,‬היה אחד שחיבר ספר שצריך לשער‬ ‫שאסור לעלות להר הבית‪ ,‬אבל זה לא נכון‪ ,‬מותר לעלות!‪ ...‬אבל מה זה "אנשים‬ ‫בנפח‪ ,‬ובא לבית של מרן זצ"ל‪ ,‬עמד בפרוזדור ואמר למזכיר שיש לו ספר להביא‬ ‫חושבים"‪ ,‬מי אלה אותם האנשים‪ ,‬הרב אלישיב‪ ,‬הרב אוירבך‪ ,‬מרן זצ"ל‪ ,‬הרב‬ ‫למרן‪ ,‬ומרן לא רצה לקבל אותו‪ ,‬אמר‪ ,‬אני לא עדיף מרבותי שאמרו לשער‬ ‫עזרא עטיה‪ ,‬הרב פיינשטיין‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬הם אמרו שאסור! ולצערנו הרב‪ ,‬יש ציבור‬ ‫במשקל‪ .‬ומי הורה לשער במשקל? רב שרירא גאון (אוצר הגאונים ביצה סימן א‪,‬‬ ‫ששומעים לו‪ .‬אנחנו נמצאים בדור משונה‪ ,‬כל אחד שיודע קצת לדבר יש לו ציבור‬ ‫ובתשובותיו סי' נ) ‪ -‬נהרג על קידוש ה' לפני יותר מאלף שנה ‪ -‬הרב המגיד (פ"א מהל'‬ ‫חסידים‪ .‬מרן זצ"ל אמר שאם היה הדור ראוי היה אסור לשמוע אותו‪ .‬גם לגבי‬ ‫עירובין הי"ב) בשם הגאונים‪ ,‬ראבי"ה (ברכות סימן קז)‪ ,‬אלו ראשונים כמלאכים! וכן‬ ‫סוכה וגם לגבי נעילה חלק סתם‪.‬‬ ‫בספר פתח הדביר (סי' קצ) – היה לפני כ‪ 160-‬שנה‪ ,‬חבר בית הדין יחד עם רבי חיים‬ ‫הרב רבינוביץ סיפר לי פעם שהרב אלישיב היה מממן מכיסו שומר שיעמוד‬ ‫פלאג'י – מאריך להוכיח שמשערים במשקל‪ .‬גם בספרי רבי חיים פלאג'י (חיים‬ ‫בשער הר הבית ויזהיר את העולים שזהו איסור חמור‪ .‬מאיפה הראש העקום הזה‬ ‫לראש עמ' כט) כתב הכל במשקל‪ .‬וכן כתבו החיד"א (ברכ"י סי' קסח סק"ד‪ ,‬מורה באצבע‬ ‫לומר נגד כל גדולי הדורות‪ ,‬אנחנו עומדים על המשמר וזועקים על זה‪ ,‬וצריך עוד‬ ‫סי' ג סעיף צה)‪ ,‬הבן איש חי (צו לד‪ ,‬חוקת יב‪ ,‬קרח ב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬וכל גדולי האחרונים‪ .‬וכן כתב‬ ‫רבנים שיעזרו לנו‪ .‬פעם אותו חכם שהתיר אמר‪ ,‬עכשיו נפטרו כל גדולי הדור‬ ‫הכף החיים (סי' קסח אות מו) שנהגו לשער במשקל "ואין לשנות"‪ ,‬כנראה גם בזמנו‬ ‫'ואיוותר אנכי לבדי'‪ ...‬תבינו את הראש שלהם‪ ,‬באיזה מקום חונכו לגאוה כזו‪.‬‬ ‫היו בבני ברק שרצו לחדש לשער בנפח‪ ...‬אחר כך מוציאים הקלטות ותוקפים‪,‬‬ ‫אבל למה לתקוף‪ ,‬קראת את כל הפוסקים הנ"ל? סתם לחלוק?! וגם המנהג לשער‬ ‫‪ 4‬גם אצלנו יש מי שחלק ולא השיב על הספק ספיקא‪ ,‬ויש תמימים שהוציאו‬ ‫במשקל‪ .‬לכן לא להתבלבל‪ ,‬ולעשות כמו שמרן עשה‪ ,‬לשער במשקל‪.‬‬ ‫משנה ברורה עם הערות כמו 'דרשו'‪ ,‬וכתבו בצד אבל דעת פלוני וכו'‪ ,‬וכי את כל‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫בכל הארץ יצא קוום‬ ‫שברכתה מזונות‪ ,6‬רק אם אוכל שיעור קביעות סעודה מברך "לישב‬ ‫בסוכה"‪ .‬והיינו שיברך על שיעור ‪ 162‬גרם‪ .‬נכון שלגבי נטילת ידים עם‬ ‫יג‪ .‬תראו איך שמרן זצ"ל פוסק הלכות‪ ,‬מסביר טוב טעם ודעת‪ ,‬ולא סתם‬ ‫ברכה וברכת המוציא‪ ,‬לא יברך אלא בשיעור ‪ 216‬גרם – ע"ב דרהם וכל‬ ‫פסקיו התקבלו בכל העולם‪ .‬אני ביקרתי בכל העולם‪ ,‬אפילו באוקראינה‬ ‫דרהם הוא ‪ 3‬גרם‪ ,‬אבל לגבי "לישב בסוכה" שזו מצוה דאורייתא מועיל‬ ‫וברוסיה‪ ,‬יש קווקזים במוסקבה שיש להם שיעור קבוע בילקוט יוסף‪ ,‬גם‬ ‫ספק ספיקא‪ .‬איזה? הגנת ורדים (חאו"ח כלל ד סי' ו) כותב שאם אכל כביצה‬ ‫הרב לזר אמר לי שמכין שיעורים מילקוט יוסף‪ .‬פסקיו של מרן התקבלו כי‬ ‫עוגה‪ ,‬דינו כאכל לחם שמברך "לישב בסוכה"‪ .‬מרן החיד"א (חיים שאל ח"א סי'‬ ‫כותב בשכל ישר‪ ,‬והיתה לו סייעתא דשמיא‪ ,‬לא היה מחפש חידושים‪ ,‬וכפי‬ ‫עא מחזיק ברכה סי' תרלט סק"ה) הביאו וחלק עליו‪ ,‬שבעוגה צריך לאכול שיעור‬ ‫שאמר לגבי השיעורים במשקל‪ ,‬אני לא עדיף מרבותי‪ .‬דרכו היתה דרך‬ ‫קביעות סעודה‪ ,‬ורק אז מברכים "לישב בסוכה"‪ .‬אבל יש ספק ספיקא‪,‬‬ ‫נכונה‪ ,‬ולכן זכה שפסקיו התפרסמו בכל המקומות‪ .‬אני הולך לתת‬ ‫שמא כהרי"ף והרמב"ם שעל עצם השהות בסוכה מברכים‪ ,‬ושמא כהגנת‬ ‫שיעורים גם בארץ וגם בחו"ל‪ ,‬ואני רואה על השלחנות את ספרי מרן‪ ,‬אולי‬ ‫ורדים שעל כביצה בלבד מברכים‪ .‬וכיון שהמנהג לא לברך על כביצה וכמו‬ ‫עושים זאת בשבילי‪ ,‬אבל לא נראה‪ ...‬בביקור האחרון בלוס אנג'לס‪ ,‬הייתי‬ ‫שכתב החיד"א‪ ,‬לא נסמוך על ספק ספיקא זה‪ ,‬אלא אם כן קובע סעודה‪.‬‬ ‫בכולל גדול ליטאי‪ ,‬והופתעתי לראות את כל ספרי מרן במקום מרכזי‬ ‫וכשאוכל ‪ 162‬גרם שלדעת הרמב"ם (פ"א מהל' עירובין ה"ט) ששמו משה – ‪3‬‬ ‫בספריה‪ ,‬אמרתי להם שיעור וראיתי שהם בקיאים ביביע אומר‪ ,‬מקשים‬ ‫אותיות – ‪ 3‬ביצים זו קביעות סעודה‪ ,‬יברך "לישב בסוכה"‪ .‬ואף שלדעת‬ ‫ומתרצים‪ ,‬והם תלמידי חכמים חשובים ופקחים‪ .‬מרן זכה שכולם –‬ ‫רש"י (כריתות יב‪ :‬יומא פ‪ ):‬ששמו שלמה – ‪ 4‬אותיות – ‪ 4‬ביצים זו קביעות‬ ‫ספרדים ואשכנזים‪ ,‬הרבה אשכנזים חזרו בתשובה – הוגים בספריו‪ .‬יש‬ ‫סעודה‪ ,‬וחוששים בענייני ברכות לשיטה זו‪ ,‬אבל לגבי "לישב בסוכה" שזו‬ ‫כמה שמנסים לכבות את האור של מרן‪ ,‬ומוציאים כל מיני ספרים לעקור‬ ‫מצוה דאורייתא‪ ,‬מועיל לצרף את הספק ספיקא הנ"ל‪ .‬לכן כתבנו בילקוט‬ ‫את פסקיו‪ ,‬אבל לא הולך להם‪ ,‬כי התורה של מרן היא תורת אמת‪ ,‬כתב‬ ‫יוסף (סוכה עמ' תרפו) שהאוכל עוגה או פיצה בשיעור ‪ 162‬גרם יכול לברך‬ ‫לשם שמים עם שכל ישר‪ .‬חזקים ברוכים‪ ,‬נמשיך כולנו בדרכו של מרן‪ ,‬מה‬ ‫לכתחילה "לישב בסוכה"‪.‬‬ ‫שמרן הקים תלמודי תורה וסמינרים וכל המוסדות‪ ,‬בשביל מה עשה?‬ ‫שילכו בדרך האמיתית של התורה הקדושה‪ ,‬ובדרכו ההלכתית של מרן‬ ‫הבית יוסף‪ .‬נמשיך בדרך הזאת‪ ,‬ולא נסטה ימין ושמאל‪ .‬ה' יעזור שזכותו‬ ‫◄ מראות קודש מהקבלת פני רבו למרן הראשון לציון פוסק‬ ‫של מרן יגן עלינו אלף המגן‪ ,‬נזכה כולנו לשובע שמחות‪ ,‬ישועות ונחמות‪,‬‬ ‫הדור שליט"א בבית כנסת ה'יזדים' ‪ -‬סוכות תשפ"ז ►‬ ‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‪ ,‬חג שמח‪ ,‬שנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עובדיה כלימי‬ ‫‪ 6‬יברר‪ ,‬או שיטעם מהעיסה לבד‪ ,‬ואם מרגיש טעם מתיקות יברך מזונות‪ ,‬ואם לאו‬ ‫יברך המוציא‪.‬‬