שרי אלפים · Sarei Alaphim — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

תשפ"ז לפ"ק שמחת תורה
והיינו החילוק בין חג השבועות לשמחת תורה .חג ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה
השבועות הוא 'זמן מתן תורתינו' ,בו חוגגים את עצם משה לעיני כל ישראל )דברים לד ,יב( .בראשית ברא
נתינת התורה בבחינת ברכה ראשונה' ,אשר בחר בנו אלקים את השמים ואת הארץ )בראשית א ,א(.
מכל העמים ונתן לנו את תורתו' .ושמחת תורה ,שבא
ידוע שהתורה הקדושה נעוץ סופה בתחילתה ,וכל
לאחר עבודת חודש אלול ,ראש השנה ,יום הכיפורים
הספרים הקדושים דרשו סמיכות פסוק הראשון
וחג הסוכות ,הוא הזמן לברך 'אשר נתן לנו תורת אמת
שבתורה אל פסוק האחרון שבה' ,ולכל היד החזקה ולכל
וחיי עולם נטע בתוכינו' ,להודות לו יתברך על הפעולה
המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל,
ועל הרושם אשר השאיר התורה הקדושה על חיינו.
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ' .וגם אני
ונראה שענין זה נוגע לכל מצוה ולכל עלייה רוחנית שיש בעניי אענה את חלקי בעזהי"ת.
לאדם .כי בכל פעם שהשי"ת נותן לנו התעוררות או זמן
ואפשר לומר על פי דברי השפת אמת ,שמבאר החילוק
של עלייה ,אין די במה שאנחנו מתעוררים באותה שעה,
בין שמחת התורה של חג השבועות לשמחת התורה של
אלא עלינו להשתדל שישאר ממנה רושם אצלינו ,עד
שמחת תורה ,שהיא אותה החילוק בעצמה שביאר
שגם לאחר זמן נוכל להודות להשי"ת על מה שפעלה
החידושי הרי"ם בין הברכה שאנו מברכים לפני האכילה
ההתעוררות על חיינו.
להברכה שאנו מברכים אחריה .שהברכה ראשונה שאנו
וכן הדבר בחסדים גשמיים שהשי"ת עושה עמנו .אין די מברכים קודם האכילה הוא להודות לו יתברך על שנתן
במה שנברך ברכת 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב' בשעת לנו מאכל לאכול .והברכה אחרונה שאנו מברכים אחר
קבלת הטובה ,אלא חובה עלינו להשתדל שנוכל לברך האכילה הוא להודות לו יתברך על הפעולה אשר פעל
גם 'ברכה אחרונה' לאחר זמן ,דהיינו לוודא שהחסד המאכל עלינו ,שהשׂ ביע והזין אותנו .ועל כן ,לאחר
שקבלנו ישנה את הנהגת חיינו לטובה. שעבר שיעור עיכול ,שוב אין לברך ברכה אחרונה ,כי
פעולת המאכל עדיין צריכה להיות קיימת בכדי שנוכל
ונראה ששני שלבים אלו נקראים 'ראשית' ו'שארית',
להודות להשי"ת עליה.
אותיות דדין כאותיות דדין' .ראשית' היא ההתחלה,
השעה שבה אנו מקבלים איזה שפע מהשי"ת .ו'שארית' וכן הדבר בענין ברכות התורה שהעולה לתורה מברך
היא הרושם הנשאר ממנה אצלינו לאחר זמן. מלפניה ומלאחריה .מתחילה מודים ומברכים את
השי"ת על עצם נתינת התורה 'אשר בחר בנו מכל
ועבודתינו הוא ,להשתדל שכל 'ראשית' תשאיר אחריה
העמים ונתן לנו את תורתו' .ולאחר שקרינו בתורה,
'שארית' .וכיצד פועלים זאת .נראה ,שעבודה זו דורשת
מברכים אנו ומודים לו יתברך על הפעולה אשר פעלה
שלשה שלבים .שלב א' הוא שהאדם יעמיק שכלו
התורה אצלינו 'אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע
בהאושר של הזמן או הדבר שקיבל ,ועל ידי זה יזכה
בתוכנו'.
לשנות את השקפתו ומהלך מחשבתו לטובה .מזה
יצמח שלב ב' ,שהבנה זו יגיע אל לבו ,לשנות לא רק את
גליון 'שרי אלפים של שבוע זו נתרם לזכות רפואתה השלימה של שרה סלאווא שיינדל בת נעכא גיטל שתחי׳ בתוך שאר חולי ישראל
ספירות .חכמה בינה דעת הם כוחות השכל ,חסד גבורה השקפותיו ,אלא גם את הרגשותיו ומדותיו .ולבסוף יגיע
תפארת נצח הוד ויסוד הם מדות הלב ,ומלכות הוא לשלב ג' ,שהרגשותיו הטובים יצאו מן הכח אל הפועל
ההוצאה מן הכח אל הפועל .וזה היה נדרו של יעקב" ,וכל על ידי דיבורו ומעשיו ,שישתנה התנהגותו לטובה.
אשר תתן לי עש"ר אעש"רנו" .כל מה שהשי"ת נותן לי,
ונראה ששלבים אלו מרומזים בד' מינים של הלולב.
לא אניח לו לעבור מבלי שישאר רושם .אלא אעביר
שהרי אמרו חז"ל )ויקרא רבה ל ,יד( שההדסים דומים
אותו בכל עש"ר כוחותי ,עד שתשנה את מהותי ,כדי
לעינים ,האתרוג ללב ,הערבות לשפתים והלולב
שיעשה ר"ש ,שכל 'ראשית' תשאיר 'שארית'.
לשדרה .ולדברינו מרמזים ההדסים אל 'עינ"י השכל',
אבל יעקב לא הסתפק בזה ,אלא הוסיף אעש"רנו ל"ך, שלב הא' אשר על ידם מתבוננים אנו באושר המתנות
שיהפוך את ר"ש לש"ר .ש"ר הוא ראשי תיבות ש'ארית שנותן לנו השי"ת ברוחניות ובגשמיות ,ומשנים אנו את
ר'אשית ,דהיינו 'שארית' הנעשית ל'ראשית' חדשה .כי השקפת חיינו לטוב .האתרוג שהיא כנגד הלב מורה על
לאחר שהאדם נתעלה על ידי התעוררות אחת ,הרי שלב הב' ,שיפעלו מתנות אלו על הרגשתינו ,שנרגיש
השינוי שנעשה בו מעורר אותו להתעלות עוד, ונגיב לפי רצונו ית' .והלולב והערבה שהם כנגד השדרה
ל'ראשית' חדשה שצריכה שוב לעבור דרך מחשבותיו, והשפתים ,מורים על המעשה והדבור ,שלב הג' ,שעל
הרגשותיו ,דיבוריו ומעשיו .ראשית חדשה זו משאירה ידם נוציא את רושם התעוררותינו מן הכח אל הפועל.
אחריה שארית נוספת ,ושארית זו מולידה ראשית נמצא שהד' מינים מזכירים אותנו שכל מצוה וכל שפע
נוספת וחוזר חלילה .וזהו עבודתו התמידית של יהודי, שאנו מקבלים מהשי"ת צריכה להשאיר את רישומה על
שלא להניח הראשית שהשי"ת נותן לו לחלוף ולהיעלם, כל מהותנו.
ולא להניח את השארית לעמוד מבלי שיוליד ראשית
ועל פי דברים האלו נוכל להבין דברי מרן חתם סופר
חדשה.
הנראים כסתומים בענין נדרו של יעקב אבינו בפרשת
ומעתה נוכל להבין איך נעוץ סוף התורה בתחילתה. ויצא" ,וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" )בראשית כח,
"ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה כב( .החתם סופר מעיר שאם נכפיל את הגימטריא של
לעיני כל ישראל" .כלל ישראל ראו את היד החזקה ואת אותיות כ"ל פי עשרה ,נעשית ר"ש .ואילו תיבת ל"ך,
המורא הגדול אשר עשה משה ,ואסור להניח מראה שהם אותן האותיות בסדר הפוך ,כשמכפילים אותן פי
כזאת להפיג ולהתבטל ,אלא תכליתו היא 'בראשית', עשר נעשית ש"ר .והיינו מה שאמר יעקב" ,וכ"ל אשר
ואיתא בזוהר הקדוש )בראשית כט ,ב( שתיבת 'בראשית' תתן לי עש"ר" ,אכפיל את כ"ל עשר פעמים ,ועל ידי זה
נדרשת כשתי תיבות' ,ב' ראשית' .הראשונה היא תתהפך כ"ל לר"ש .אבל הוסיף יעקב "אעש"רנו ל"ך",
ה'ראשית' שהשי"ת נותן לנו ,שנשאר ממנו אצלינו אהפוך את הסדר מכ"ל לל"ך ,ועל ידי זה תתהפך גם
'שארית' .והשניה היא הראשית שנולדה מן ה'שארית', ר"ש לש"ר כשאכפלנו פי עשר .עכתדה"ק.
שהרי כל 'שארית' צריכה להביא 'ראשית' חדשה.
ועל פי דרכינו אפשר לומר ,שר"ש הוא ראשי תיבות
יהי רצון שיעזרנו השי"ת להמשיך כל ראשית לשארית, ר'אשית ש'ארית ,דהיינו 'ראשית' המשאירה אחריה
ולהפוך כל שארית לראשית חדשה .ובזכות זה נזכה 'שארית' .יעקב אבינו אמר ,כל מה שתתן לי ,השי"ת,
לשמוע מפי השי"ת הן גאלתי אתכם אחרית כראשי"ת, אדאג שישאר ממנו רושם .בין אם היא תורה ,מצוה,
בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. התעוררות ,או ברכה גשמית ,אדאג שתפעל בי ותשאיר
בי את רישומה על מחשבותי ,על הרגושותי ומידותי,
ועל דיבורי ומעשי .ג' שלבים אלו מחולקים בספרים
הקדושים לעשר כוחות הנפש ,המכוונים כנגד העשר
גליון שרי אלפים | שמחת תורה תשפ"ז לפ"ק
