gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — שמיני עצרת - שמחת תורה (2026-09-28)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על חג הסוכות‬ ‫ופרשת וזאת הברכה‬ ‫סוכות‬ ‫‪ -‬חגי תשרי ‪ -‬ר"ה עד אחרי סוכות‪ :‬הכל סדרה אחת‬ ‫‪ -‬ולקחתם לכם ביום הראשון ‪ -‬ראשון לחשבון העוו‪‬ות‬ ‫‪ -‬ד' מי‪‬ים כ‪‬גד ד' כתות בעם ישראל‬ ‫‪ -‬הרחמן הוא יקים ל‪‬ו את סוכת דוד הַ ֹנּ ֶפלֶת‪.‬‬ ‫‪ -‬ב' חלקים בפרשה של חג הסוכות בפרשת אמור‬ ‫‪ -‬ע‪‬יי‪‬י עלייה לרגל‬ ‫‪ -‬אתה בחרת‪‬ו ‪ -‬ורוממת‪‬ו מכל הלשו‪‬ות‬ ‫‪ -‬תפילת ה'יהי רצון' בברכת כה‪‬ים‬ ‫‪ -‬לדוד אורי וישעי‬ ‫‪ -‬קרבן מוסף של חג הסוכות‬ ‫‪ -‬הפטרה יום א' דסוכות‬ ‫‪ -‬הלל‬ ‫‪ -‬הושע‪‬ה רבה‬ ‫‪ -‬שמי‪‬י עצרת‬ ‫וזאת הברכה‬ ‫‪ -‬הרבה ע‪‬יי‪‬ים לגבי מיתת וקבורת משה‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק מן הגליון הזה או קטעים שלמים‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק‬ ‫בהוצאות‪ ,‬ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫גליון ‪17‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על חג הסוכות‬ ‫חגי תשרי ‪ -‬ר"ה עד אחרי סוכות‪ :‬הכל סדרה אחת‬ ‫בפרשת אמור כ"ג‪-‬ל"ד כתוב דבר אל־ב‪‬י ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי 'הזה' חג הסכות‬ ‫שבעת ימים לה'‪ .‬ובפרשת פ‪‬חס כ"ט‪-‬י"ב כתוב ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא־קדש יהיה לכם‬ ‫כל־מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לה' שבעת ימים‪.‬‬ ‫ה‪‬צי"ב בהעמק דבר דייק את הכתוב לחדש השביעי "הזה"‪ .‬משא״כ בפ׳ מוספין דפי‪‬חס לא כתיב בחג‬ ‫הסוכות "הזה"‪ .‬והוא דמשום דבזו הפרשה כתיב הבאת קרב‪‬ות יחיד בחג וכן לקיחת ד׳ מי‪‬ים שהוא מועיל‬ ‫לגשמים‪ .‬וכל זה תליא בשופר דר״ה שקודם לו‪ ,‬כפשטא דקרא )תהלים פ"א‪-‬ד'( תקעו בחודש שופר בכסה‬ ‫ליום חג‪‬ו‪ .‬ומשמעות "חג‪‬ו" אי‪‬ו אלא סכות שהוא סתם "חג"‪ .‬משא״כ ר״ה לא מיקרי בלשון תורה "חג"‬ ‫כלל‪ .‬והא שדרשו חז״ל על זה המקרא איזה חודש שהחג מתכסה בו הוי אומר זה ר״ה אי‪‬ו אלא מדיוק‬ ‫לשון "בכסה" בה״א דמשמע לשון כסוי והכי מבואר בזוה״ק‪ ,‬אבל מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו‬ ‫שר״ה והשופר הכ‪‬ה ליום החג של סוכות ופירוש בכסה לשון הכ‪‬ה כמו )משלי ז' כ'( ליום הכסא יבוא ביתו‪.‬‬ ‫ופירושו‪ ,‬שמשפט זה היום הוא הכ‪‬ה לחג הסכות שאז ‪‬ידו‪‬ין על המים שבזה תלוי פר‪‬סת כל הש‪‬ה‪.‬‬ ‫וזה דבר ה‪‬ביא )הושע ט׳‪-‬ד׳( לא יסכו לה׳ יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם או‪‬ים וגו׳ ומה תעשו ליום מועד‬ ‫וליום חג ה׳‪ .‬פירוש‪ ,‬אחר שהקרב‪‬ות אי‪‬ם באים לרצון מה תעשו ליום מועד ‪ -‬זה ר״ה‪ ,‬וליום חג ‪ -‬זה‬ ‫סוכות‪ ,‬שבאלו הימים תלויה פר‪‬סת ישראל‪ .‬מעתה מובן הא דכתיב בפרשה זו "הזה" ללמד‪‬ו דתכלית חג‬ ‫הסוכות ‪‬גרר אחר ה‪‬עשה בר״ה שתקעו בשופר ו‪‬זכרו לטוב‪ .‬אבל מוספי החג דשבעים פרים עולה לשבעים‬ ‫אומות העולם כדאיתא בסוכה ‪‬״ה‪ :‬וברבה איכה פ״א‪ ,‬סוף פיסקא כ"ג ובכמה מקומות‪ ,‬משום הכי לא‬ ‫כתיב בפרשת מוספין "הזה"‪ ,‬באשר שאין הצלחת אומות העולם שייך בה‪‬הגת ישראל בר״ה הקודם‪.‬‬ ‫ובהרחב דבר של ה‪‬צי"ב מוסיף‪ :‬וראיה עוד לזה שהזהיר זכריה ה‪‬ביא י"ד‪-‬י"ז את אומות העולם לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬לבוא לירושלים לחוג את חג הסוכות ‪" -‬ואם לא יעלו ולא עליהם יהיה הגשם"‪ .‬וכו' וכל זה היה בחג‬ ‫הסוכות שחכמי הגוים ‪‬קבצו לעמוד על הקרב‪‬ות שבאו בשבילם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון ‪ -‬ראשון לחשבון העוו‪‬ות‬ ‫במדרש ת‪‬חומא אמור כ"ב‪-‬א' מביא‪ :‬ולקחתם לכם ביום הראשון‪ .‬וכי ראשון הוא‪ ,‬והלא יום חמשה עשר‬ ‫הוא‪ ,‬ואת אמרת ביום הראשון‪ .‬אלא ראשון הוא לחשבון עוו‪‬ות‪.‬‬ ‫שמעתי מהג"ר יוסף אהרן אופפ‪‬היימר שליט"א ר"מ בישיבת גייטסהעד בשם הג"ר לייב לאפיאן זצ"ל‪,‬‬ ‫לבאר למה הוא ראשון לחשבון העוו‪‬ות‪ ,‬הרי יש מיו"כ עד סוכות ‪ 4‬ימים שבהם אפשר כבר לחטוא?‬ ‫והוא ביאר את זה על פי דברי הגר"א )קול אליהו החדש‪ ,‬אבות פרק ג'(‪) ,‬הובא בחפץ חיים הלכות לשון הרע‬ ‫פתיחה עשיין י"ב( וז"ל הח"ח וכן ראיתי כתוב בשם הגר"א שפרש מהו דין ומהו חשבון‪ ,‬ופרש‪ :‬דין היי‪‬ו על‬ ‫עבירה עצמה‪ ,‬וחשבון היי‪‬ו שמחשבין עמו בעת הדין על הזמן שעבר עבירה‪ ,‬שהיה יכול לקיים מצוה עכ"ד‪.‬‬ ‫וה‪‬ה הגמרא ביומא פ"ו‪ :‬אומרת העושה תשובה מיראה זדו‪‬ות ‪‬עשות לו כשגגות אבל העושה תשובה‬ ‫מאהבה זדו‪‬ות ‪‬עשות לו כזכויות )וייתכן‪ ,‬כי העבירה ‪‬היה הכשר מצווה למצוות תשובה(‪ .‬ביו"כ עושים‬ ‫תשובה מיראה ואז זדו‪‬ות ‪‬עשות לו כשגגות וא"כ כבר אין טע‪‬ה עליו למה חטא ‪ -‬דין‪ ,‬אבל כן יש עדיין את‬ ‫הטע‪‬ה למה לא עשה מצווה באותם הכוחות ובאותו הזמן שחטא ‪ -‬חשבון‪ .‬אבל בסוכות עושים תשובה‬ ‫מאהבה וזדו‪‬ות ‪‬עשות לו כזכויות‪ ,‬וא"כ גם טע‪‬ה זו של 'למה לא עשה מצווה' יורדת‪ ,‬א"כ מתחיל 'חשבון'‬ ‫חדש ‪ -‬ראשון לחשבון עוו‪‬ות‪) .‬תש‪"‬ד(‬ ‫‪2‬‬ ‫ד' מי‪‬ים כ‪‬גד ד' כתות בעם ישראל‬ ‫בפרשת אמור כ"ג‪-‬מ' בדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' מביא‪ :‬פרי עץ הדר‪ .‬ארבעה מי‪‬ין הללו יש מהן שיש בו‬ ‫טעם וריח כמו אתרוג והוא כ‪‬גד הצדיקים שיש בהם ריח תורה וטעם של מעשים טובים‪ .‬באילן שבו גדל‬ ‫הלולב יש בו טעם ולא ריח וכ‪‬גדו הבי‪‬ו‪‬ים של ישראל שיש בהם טעם של מצות ואין בהם ריח תורה‪ .‬ההדס‬ ‫יש בו ריח ולא טעם והוא כ‪‬גד אותם שיש בהם ריח תורה ואין בהם מצות‪ .‬וערבה אין בה לא טעם ולא ריח‬ ‫וכ‪‬גדן עמי הארץ שאין בהם לא ריח תורה ולא טעם של מצות וא‪‬ו אוגדין הארבעה ביחד רמז שאין הקב"ה‬ ‫מתרצה לישראל עד שיהיו כולם לאגודה אחת ש‪‬א' הבו‪‬ה בשמים עליותיו ואגודתו על ארץ יסדה אימתי‬ ‫הקב"ה מתעלה בזמן שכל‪‬ו ‪‬עשים אגודה‪ ,‬ו‪"‬ל שלכך א‪‬ו אומרים בר"ה ויעשו כלם אגודה אחת‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ואולי אפשר לפרש את הדמיון בין ריח לתורה‪ ,‬וטעם למצוות ומעשים טובים על ב' דרכים‪:‬‬ ‫א' על פי הגמרא בסוטה כ"א‪ .‬את זו דרש רבי מ‪‬חם בר יוסי‪ :‬״כי ‪‬ר מצוה ותורה אור״‪ ,‬תלה הכתוב את‬ ‫המצוה ב‪‬ר‪ ,‬ואת התורה באור‪ .‬את המצוה ב‪‬ר‪ ,‬לומר לך‪ :‬מה ‪‬ר אי‪‬ה מגי‪‬ה אלא לפי שעה ‪ -‬אף מצוה‬ ‫אי‪‬ה מגי‪‬ה אלא לפי שעה‪ .‬ואת התורה באור‪ ,‬לומר לך‪ :‬מה אור מגין לעולם ‪ -‬אף תורה מגי‪‬ה לעולם‪ .‬אמר‬ ‫רב יוסף‪ :‬מצוה‪ ,‬בעיד‪‬א דעסיק בה ‪ -‬מג‪‬א ומצלא‪ ,‬בעיד‪‬א דלא עסיק בה ‪ -‬אגו‪‬י מג‪‬א‪ ,‬אצולי לא מצלא‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬בין בעיד‪‬א דעסיק בה ובין בעיד‪‬א דלא עסיק בה ‪ -‬מג‪‬א ומצלא‪ .‬ריח הולך למרחוק ותורה מגי‪‬א‬ ‫ומצלא בין בעיד‪‬א דעסיק ובין בעיד‪‬א דלא עסיק ביה‪ ,‬טעם הוא בגוף האוכל וכן מצוות מצלי רק בעיד‪‬א‬ ‫דעסיק ביה‪.‬‬ ‫ב' תורה היא רוח‪‬י וריח הוא גם רוח‪‬י‪ ,‬אין בו ממשות ולא רואים אותו‪ ,‬מה שאין כן הטעם ש‪‬מצא בתוך‬ ‫האוכל שהוא גשמי ומעשי המצוות הם גם גשמיים‪.‬‬ ‫עוד יש לדייק בדברי הדעת זק‪‬ים שמביא ד' מדריגות בכלל ישראל אבל רק לג' מהם יש לו שם ותואר או‬ ‫הגדרה‪ ,‬צדיקים‪ ,‬בי‪‬ו‪‬ים ועמי הארץ‪ .‬אבל אלו שיש להם תורה ואין להם מעשים טובים אין לו שם בשבילם‬ ‫כי הוא מופרך‪ .‬הוא לומד ואי‪‬ו עושה? מה תירוץ יש לו שאי‪‬ו עושה? אבל אצל הבי‪‬ו‪‬ים‪ ,‬אולי קשה להם‬ ‫ללמוד אבל לפחות הם עושים מעשים טובים‪.‬‬ ‫הרחמן הוא יקים ל‪‬ו את סוכת דוד הַ ֹנּ ֶפלֶת‪.‬‬ ‫הרחמן הוא יקים ל‪‬ו את סוכת דוד הַ ֹנּ ֶפלֶת‪ .‬על שם הפסוק בעמוס ט' י"א )הפטרה קדושים( בַּ יּ֣ וֹם הַ ֔הוּא‬ ‫עוֹלם׃ הכלל הוא שפתח וסגול‬ ‫ימי ָ ֽ‬ ‫ִיתיהָ כִּ ֵ ֥‬ ‫וּב‪֖ ִ ‬‬ ‫יהן וַהֲ ִ ֽרס ָֹתיו֙ ָא ֔ ִקים ְ‬ ‫ָא ִ ֛קים ֶאת־סֻ ַכּ֥ת ָדּ ִ ֖ויד הַ ֹנּ ֶ ֑פלֶת וְ גָדַ ְר ִ ֣תּי ֶאת־פִּ ְרצֵ ֗ ֶ‬ ‫כשבאים עם את‪‬חתא או בסוף פסוק מתחלפים לקמץ‪ ,‬אבל 'ה‪‬ופלת' בפסוק הזה ו'תבן' בפרשת שמות הם‬ ‫יוצאים מן הכלל ו‪‬שארים עם סגול‪.‬‬ ‫ב' חלקים בפרשה של חג הסוכות בפרשת אמור‬ ‫באמור כ"ג‪-‬ל"ט באמצע מצוות סוכה מתחיל שוב‪ :‬אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם‬ ‫את־תבואת הארץ תחגו את־חג־ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמי‪‬י שבתון‪ .‬מה הטעם‬ ‫שהתורה כותבת פעמיים באותה פרשה על חג הסוכות? הפרשה מתחילה בכל המועדות עד סוכות ושמי‪‬י‬ ‫עצרת‪ ,‬ואחר כך התורה מתחילה עוד פעם בפסוק ל"ט "אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי באספכם את‬ ‫תבואת הארץ תחוגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמי‪‬י שבתון‪ ,‬ולקחתם לכם ביום‬ ‫הראשון פרי עץ הדר וגו'‪ ,‬בסוכות תשבו שבעת ימים וגו'‪ ,‬ד' מי‪‬ים וישיבת סוכה כתובים אחרי החיתום של‬ ‫הפרשה של המועדות?‬ ‫ויש בזה הרבה דרכים‪ ,‬ו‪‬ראה להציע בזה עוד דרך בס"ד ‪ -‬המועדים שבתורה ‪‬קבעו על פי ש‪‬י דברים‪ ,‬יש‬ ‫את הקביעות על פי התאריכים – טו' ב‪‬יסן חג המצות‪ ,‬חמישים יום לעומר חג השבועות‪ ,‬טו' בתשרי חג‬ ‫הסוכות‪ .‬אבל יש עוד קביעות על פי עו‪‬ות ‪ -‬חג האביב‪ ,‬חג הקציר וחג האסיף‪ .‬וכש‪‬תבו‪‬ן בפסוקים ‪‬ראה‬ ‫שהשמחה הגדולה במועדות היא על ע‪‬י‪‬י חקלאות‪ ,‬באספכם את תבואת הארץ וכיוצא בזה‪ ,‬והחי‪‬וך כותב‬ ‫שודאי שעיקר השמחה במועדות היא '‪‬גילה ו‪‬שמחה בך'‪ ,‬לשמוח עם הקב"ה שמחה של מצוה‪ ,‬אלא‬ ‫שהקב"ה עשה שהמועדות יהיו בזמן שהלב של האדם פתוח ושמח מק‪‬י‪‬י החומר וכשהלב רחב משמחה על‬ ‫ק‪‬י‪‬י החומר זה פתח לשמוח עם הקב"ה‪ .‬יש קדושת הזמן ויש קדושת התקופה‪ .‬פרשת המועדים כתובה‬ ‫‪3‬‬ ‫בתורה בחמש מקומות ואם ‪‬עקוב אחרי הפרשיות ‪‬ראה שכשהתורה מתייחסת לחלק של השמחה ביו"ט‬ ‫וכל מה ש‪‬ולד מהשמחה שזה עלייה לרגל‪ ,‬עולת ראיה‪ ,‬שלמי חגיגה‪ ,‬בכל המקומות האלו התורה תולה את‬ ‫זה בשמחה של התבואה האביב הקציר והאסיף‪ ,‬וכל פעם שהתורה מתייחסת למצוות היום כאיסור‬ ‫מלאכה‪ ,‬מקרא קודש שזה כולל קדשהו באכילה ושתיה וכסות ‪‬קיה‪ ,‬והמוספין‪ ,‬בזה התורה מייחסת את‬ ‫היו"ט לתאריכים בלוח הש‪‬ה ‪‬יסן סיון ותשרי‪ .‬בפרשת משפטים‪ ,‬פרשת כי תשא‪ ,‬וסוף פרשת ראה‪ ,‬בשלשת‬ ‫המקומות האלו לא מוזכר ע‪‬ין המוספין ולא המקרא קודש‪ ,‬רק שמחה ולחוג לפ‪‬י ה'‪ .‬בפרשיות האלו‬ ‫התורה כותבת חג האביב הקציר והאסיף‪.‬‬ ‫ואילו בפרשת פ‪‬חס ובפרשת ראה‪ ,‬שבהם התורה מדברת על מצוות היום ואיסור מלאכה‪ ,‬ובפרשה של‪‬ו‬ ‫)אמור( שהתורה מדברת על הקרב‪‬ות המיוחדים עומר ושתי הלחם‪ ,‬באלו התורה כותבת בחודש הראשון‬ ‫בחודש השביעי‪ ,‬ולכן בפרשיות האלו מוזכרים גם ראש הש‪‬ה ויום כיפור‪ ,‬כי זה שייך לימים טובים ש‪‬קבעו‬ ‫לפי התאריכים ואין להם שייכות לאביב קציר ואסיף‪.‬‬ ‫ולפי זה תבואר הפרשה של‪‬ו פלאי פלאות ‪ -‬הפרשה מתחילה בקידוש החודש "אשר תקראו אותם‬ ‫במועדם"‪ ,‬ובפרשה הזו שתלויה בתאריך של החודש ‪‬אמר בה האיסור מלאכה‪ ,‬מקרא קודש והמוספין‪.‬‬ ‫ואחרי סוכות ושמי‪‬י עצרת התורה חותמת את הפרשה ב"אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש"‬ ‫והפרשה הזו כוללת את כל הקרב‪‬ות‪ ,‬ואחרי זה התורה חוזרת ואומרת שיש עוד ע‪‬ין ביו"ט של שמחה שזה‬ ‫לא קשור בט"ו בחודש אלא ל'באספכם את תבואת הארץ' ובחלק הזה של היו"ט ‪‬אמר 'ושמחתם לפ‪‬י ה'‬ ‫אלוקיכם שבעת ימים' והד' מי‪‬ים וישיבת סוכה שייכים לחלק של השמחה ביום טוב‪.‬‬ ‫)המצוה של ספירת העומר כתובה בתורה פעמיים‪ ,‬גם בפרשת אמור וגם בסוף פרשת ראה בפרשת אמור כתוב 'תספרו חמישים‬ ‫יום' ואילו בפרשת ראה כתוב 'שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה'‪ ,‬בפרשת אמור הספירה מתייחסת לימים‪ ,‬ובפרשת‬ ‫ראה הספירה מתייחסת לשבועות‪ .‬ומה הטעם בחילוק הזה? הגמרא בראש הש‪‬ה אומרת מ‪‬ין שיש לשבועות תשלומים כל שבעה‪,‬‬ ‫אמרה תורה מ‪‬ה ימים וקדש חודש מ‪‬ה ימים וקדש עצרת‪ ,‬מה חודש למ‪‬ויו אף עצרת למ‪‬ויו‪ ,‬כמו שחודש מו‪‬ים ימים ומקדשים‬ ‫יום כך בעצרת מו‪‬ים שבועות ומקדשים את השבוע‪ .‬מבואר כאן בגמרא שהמ‪‬ין של הימים זה לקדש את היום של עצרת‪ ,‬והמ‪‬ין‬ ‫של השבועות זה לקדש את השבוע‪.‬‬ ‫הג"ר מאיר שמחה זצ"ל אומר לפי זה דבר ‪‬פלא מאד ‪ -‬יש מחלוקת ראשו‪‬ים האם ספירת העומר בזמן הזה שאין הקרבת‬ ‫העומר‪ ,‬היא דאורייתא או דרב‪‬ן‪] .‬ויש ש‪‬זהרו מחמת זה לא לומר ב'לשם יחוד' לקיים מצות עשה כמו שכתוב בתורה כו'‪ ,‬כי לפי‬ ‫השיטות שזה דרב‪‬ן יש בזה איסור של בל תוסיף‪ ,‬והעצה לזה היא לומר 'לקיים המצוה וכמו שכתוב בתורה' ש‪‬וסח זה יכול‬ ‫להתפרש גם על מצוה דרב‪‬ן שהם תיק‪‬ו אותה כמו שכתוב בתורה[‪.‬‬ ‫והרבי‪‬ו ירוחם עושה פשרה במחלוקת הזו ‪ -‬שהמצוה למ‪‬ות ימים היא דאורייתא והמצוה למ‪‬ות שבועות היא דרב‪‬ן‪ ,‬ולכאורה‬ ‫זה דברי ‪‬ביאות‪ ,‬מהיכן מגיעה החלוקה הזו? אומר ר' מאיר שמחה פלאי פלאות ‪ -‬הרי למד‪‬ו בגמרא שהמצוה למ‪‬ות ימים היא‬ ‫לקדש את היום‪ ,‬והמצוה למ‪‬ות שבועות היא לקדש את השבוע ומכיון שגם בזמן הזה יום החמישים קדוש מדאורייתא אז‬ ‫המצוה לקדש ימים היא גם דאורייתא‪ ,‬אבל השבוע השמי‪‬י שזה קדוש לע‪‬ין עלייה לרגל שלא ‪‬והגת בזמן הזה‪ ,‬גם המצוה‬ ‫למ‪‬ות שבועות לא ‪‬והגת בזמן הזה‪ .‬ופרשת אמור שמדברת על החלק של מצוות היום‪ ,‬שזה כולל את האיסור מלאכה והקרב‪‬ות‬ ‫של היום‪ ,‬בפרשה הזו התורה כותבת את המצוה למ‪‬ות ימים‪ ,‬כי הקדושה של היום החמישים היא לע‪‬ין קרב‪‬ות היום ומקרא‬ ‫קודש‪ ,‬אבל המצוה למ‪‬ות שבועות שהיא לע‪‬ין עליה לרגל שזה מדי‪‬י השמחה‪ ,‬זה כתוב בפרשת ראה ששם התורה מייחסת את‬ ‫זה לחג הקציר‪ .‬בפרשת אמור כתוב שהמצוה לספור היא 'מיום הביאכם את עומר הת‪‬ופה' ואילו בפרשת ראה התורה כותבת‬ ‫'מהחל חרמש בקמה'‪ ,‬ו‪‬חלקו הראשו‪‬ים בפירוש המילים 'מהחל חרמש בקמה'‪ ,‬ובאמת זה מחלוקת בין התרגומים‪ ,‬האו‪‬קלוס‬ ‫מתרגם 'משריות מגלא בחצד עומרא' שזאת אומרת ממתי שמקריבים את העומר וזה ממש כמו שכתוב בפרשת אמור‪ ,‬ולמה‬ ‫התורה שי‪‬תה? כי בעומר יש ש‪‬י חלקים גם שזה קרבן עומר וגם שזה מתיר את החדש באכילה‪ ,‬והתרגום יו‪‬תן כותב 'מזמן‬ ‫דתשרון למשלח מגלא למיחצוד בחקלא בתר חצד עומרא' ממתי שתתחילו לקצור את השדות שלכם אחרי הקרבת העומר‪ ,‬ומה‬ ‫‪‬שת‪‬ה? למה בפרשת אמור התורה מייחסת את התחלת הספירה לזמן ההקרבה לגבוה‪ ,‬ואילו בפרשת ראה התורה מייחסת את‬ ‫זה לזמן שההדיוט מתחיל לקצור? כי התורה מקשרת את שבועות לפסח שהוא צריך להיות חמישים יום אחרי פסח‪ ,‬ולפי מה‬ ‫שדיבר‪‬ו יש בפסח ש‪‬י חלקים‪ ,‬החלק של קדושת היום שזה מתייחס לתאריך‪ ,‬והחלק של תקופת הש‪‬ה שזה מתייחס לזמן‬ ‫האביב‪.‬‬ ‫ו‪‬ראה לפי זה איך הפסוק מדוקדק באופן ‪‬פלא ‪ -‬בפרשת אמור שהתורה מדברת על קדושת היום שזה כולל את כל קרב‪‬ות היום‪,‬‬ ‫והתורה מדברת על ספירת הימים שהיא לקדש את היום‪ ,‬שם התורה מייחסת את הספירה להקרבת העומר שזה מע‪‬ין קרב‪‬ות‬ ‫היום‪ ,‬וגם הקדושה שיש מכח המ‪‬ין הזה‪ ,‬זה קדושה של יום טוב שהיא מחמת היום‪ ,‬אבל בפרשת ראה שהתורה מדברת על‬ ‫קדושת המועדות לפי תקופות הש‪‬ה‪ ,‬ובזה ‪‬כלל השמחה שיש במועדות שהיא באה מכח השמחה שעל ידי התבואות‪ ,‬וגם‬ ‫הקדושה שבאה על ידי הספירה הזו היא קדושה של שבועות לע‪‬ין עליה לרגל והקרבת שלמי שמחה ועולת ראיה‪ ,‬שם התורה‬ ‫כותבת 'מהחל חרמש בקמה' ממתי שמותר להדיוט לאכול‪ ,‬כי הספירה הזו מקדשת את המועדות לפי תקופות ותבואות הש‪‬ה‪(.‬‬ ‫)הג"ר אליהו דיסקין שליט"א(‬ ‫ע‪‬יי‪‬י עלייה לרגל‬ ‫כתיב בפרשת כי תשא ל"ד‪-‬כ"ג שלש פעמים בש‪‬ה יראה כל־זכורך את־פ‪‬י האדן ה' אלקי ישראל‪ .‬ואומר‬ ‫רבי‪‬ו בחיי וז"ל‪ :‬יראה כל זכורך ‪ -‬ולא ה‪‬קבות שה‪‬קבות פטורות מן הראיה וכן הסומים והחגרים וכיוצא‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫וטעם הדבר בסודה מפ‪‬י שהכבוד היה ‪‬ראה בע‪‬ן לעי‪‬י כל ישראל‪ ,‬והע‪‬ן ההוא היה זך ובהיר מאד כמראה‬ ‫של זכוכית שכל המסתכל בה ‪‬ראה צורתו מתוכה ומה שבתוך הע‪‬ן לא היה ‪‬ראה לחוץ‪ ,‬ומפ‪‬י שאי‪‬ו דרך‬ ‫כבוד לשכי‪‬ה שיהיו ‪‬ראים אלו מתוכה לכך ‪‬פטרו מן הראיה וזהו שאמר בעלותך לראות את פ‪‬י ה' אלקיך‪,‬‬ ‫ודרשו רז"ל סומא באחת מעי‪‬יו פטור מן הראיה ש‪‬אמר יראה כל זכורך יראה יראה כשם שבא לראות כך‬ ‫בא ליראות‪ ,‬מה לראות בשתי עי‪‬ים אף ליראות בשתי עי‪‬ים‪ .‬וכן תמצא שקראו אברהם בשתי לשו‪‬ות אלו‬ ‫שאמר )בראשית כ״ב‪:‬י״ד( ה' יראה בהר ה' יראה‪.‬‬ ‫הדברי שאול )ר' יוסף שאול ‪‬ת‪‬זון זצ"ל בעל השו"ת שואל ומשיב( מביא הסבר במצוות עלייה לרגל‪ ,‬שכל‬ ‫יהודי חייב להתקדם במדרגתו כל הזמן‪ ,‬כל חייו‪ .‬וג' פעמים בש‪‬ה הוא חייב לבוא אל הקב"ה ולהראות לו‬ ‫כביכול כמה הוא עלה בתקופה הזאת‪ .‬וכך הוא מפרש את הפסוקים בפרשת ראה ט"ז ט"ז‪-‬י"ז שלוש‬ ‫פעמים בש‪‬ה יראה כל־זכורך את־פ‪‬י ה' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות‬ ‫ולא יראה את־פ‪‬י ה' ריקם‪ ,‬איש כמת‪‬ת ידו כברכת ה' אלקיך אשר ‪‬תן־לך‪ .‬שלוש פעמים בש‪‬ה יראה‬ ‫כל־זכורך את־פ‪‬י ה' ‪ -‬ותביא איתך את ההתקדמות שלך‪ ,‬התוצאות של עבודת ה' שלך ‪ -‬ולא יראה את־פ‪‬י‬ ‫ה' ריקם ‪ -‬אל תבוא בלי הישגים ח"ו ‪ -‬איש כמת‪‬ת ידו כברכת ה' אלקיך אשר ‪‬תן־לך ‪ -‬כל ההישגים הם לפי‬ ‫כמות הסייעתא דשמיא שקבלת‪.‬‬ ‫אתה בחרת‪‬ו ‪ -‬ורוממת‪‬ו מכל הלשו‪‬ות‬ ‫אתה בחרת‪‬ו מכל העמים אהבת אות‪‬ו ורצית ב‪‬ו ורוממת‪‬ו מכל הלשו‪‬ות וקדשת‪‬ו במצותיך וקרבת‪‬ו‬ ‫מלכ‪‬ו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלי‪‬ו קראת‪ :‬בסידור הגר"א בפירוש שיח יצחק מביא‪ :‬אתה בחרת‪‬ו‬ ‫ביציאת מצרים בפסח‪ ,‬אהבת אות‪‬ו במתן תורה בשבועות‪ ,‬ורצית ב‪‬ו ביו"כ עם הלוחות ש‪‬יות ע‪‬ין רצון כל‬ ‫פעם אחר כעס וכאן מחל להם ביו"כ את העגל‪ .‬עיי"ש‪ .‬והוסיף על זה הג"ר אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫ורוממת‪‬ו מכל הלשו‪‬ות בסוכות כשיושבים עם הקב"ה בסוכה‪.‬‬ ‫תפילת ה'יהי רצון' בברכת כה‪‬ים‬ ‫ביהי רצון שאומרים הישראלים בשעה שהכה‪‬ים שרים 'שלום' מבקשים כמה דברים‪:‬‬ ‫ותתן לי ולכל ‪‬פשות ביתי מזו‪‬ותי‪‬ו ופר‪‬סתי‪‬ו ברוח ולא בצמצום‪ ,‬בהיתר ולא באיסור וכו' ‪ -‬הג"ר יצחק‬ ‫דוב קופלמן זצ"ל היה מפרש איסור מלשון בית האסורים‪ ,‬שלא ‪‬היה כבולים בעיסוק הפר‪‬סה יותר מדי‪.‬‬ ‫ויהיו דברי ‪‬שמעים לעבודתיך ‪ -‬מה פירוש התפילה הזו והיכן עוד מתפללים על דבר הזה? האם כל אחד‬ ‫הוא משגיח בישיבה או מגיד שיעור?‬ ‫כשם ש‪‬תת את יוסף צדיקך בשעה שהלבישו אביו כתו‪‬ת פסים לחן ולחסד ולרחמים בעי‪‬יך ובעי‪‬י כל‬ ‫רואיו ‪ -‬ושאלתי את הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל למה מתפללים על דבר כזה‪ ,‬הרי בשעה זו שהלבישו את‬ ‫כתו‪‬ת הפסים התעוררה הק‪‬אה ביתר שאת וגרם למכירתו? ומי רוצה דבר כזה? אז הוא סיפר לי שמישהו‬ ‫שאל את זה את המרא דאתרא דגייטסהעד הג"ר ‪‬פתלי הכהן שקוביצקי זצ"ל‪ ,‬כשישבו בסוכה שלו לקיים‬ ‫את החיוב של 'חייב אדם להקביל פ‪‬י רבו ברגל'‪ ,‬והרב לא הבין על איזה תפילה מדובר‪ .‬וכולם התפלאו מזה‬ ‫שלא הכיר תפילה זו‪ ,‬עד ש‪‬זכרו שהוא כהן ולא אמר את התפילה הזו מעולם‪ .‬ר' מתתיהו הוסיף לבאר‪,‬‬ ‫שזה החן לא היה סתם חן גשמי‪ ,‬זה היה משהו רוח‪‬י גבוה מאוד‪ ,‬וממש משום זה ‪‬ולדה הק‪‬אה בין‬ ‫האחים‪ ,‬שבטי קה' הגדולים‪ ,‬כי הם בקשו רוח‪‬יות‪ .‬וה‪‬ה א‪‬ח‪‬ו מבקשים רק החלק החיובי ‪ -‬החן‪ ,‬ובהחלט‬ ‫החן הזה היה שווה לק‪‬אות ביוסף בגלל הערך הגבוה שלו‪ ,‬ואת החן הזה א‪‬ו מבקשים‪) .‬תש‪"‬ד(‬ ‫לדוד אורי וישעי‬ ‫עי' בחתם סופר סוף פרשת כי תבא וז"ל‪ :‬אחת שאלתי מאת ה' ר"ל דאמרו חז"ל תע‪‬ית ח‪ :‬אין לבקש על‬ ‫ש‪‬י דברים כאחד דאי‪‬ו ‪‬ע‪‬ה אפילו על אחד מהם דכתיב ו‪‬צומה ו‪‬בקשה על זאת ולא על אחריתי‪ ,‬וא‪‬ו‬ ‫‪5‬‬ ‫מבקשים כמה וכמה דברים בשמו‪‬ה עשרה ובאבי‪‬ו מלכ‪‬ו‪ ,‬אלא כל כוו‪‬תי‪‬ו אי‪‬ו אלא א' שיהיה ל‪‬ו הכ‪‬ות‬ ‫לישב בבית ה' ולחזות ב‪‬ועמו‪ ,‬והיי‪‬ו אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש ולא יותר והיי‪‬ו שבתי בבית ה' כל‬ ‫ימי חיי‪) .‬תקצ"ג( עכ"ל‪.‬‬ ‫ואי' בילקוט שמעו‪‬י תהלים רמז תש"ו אחת שאלתי מאת ה'‪ ,‬ד"א אחת שאלתי‪ ,‬א"ל הקב"ה דוד בתחלה‬ ‫אתה אומר אחת שאלתי ואח"כ אתה שאל כמה שאלות ש‪‬אמר שבתי בבית ה' וגו'‪ ,‬א"ל רבש"ע ממך‬ ‫למדתי לא יהא העבד שוה לרבו‪ ,‬בתחלה אמרת ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה‬ ‫ואח"כ פתחת להם מצות הרבה ש‪‬אמר ללכת בכל דרכיו הוי דיו לעבד שיהא כרבו‪ .‬וביאר הג"ר מרדכי‬ ‫דרוק זצ"ל את דברי המדרש‪ ,‬שברוח‪‬יות כל מדריגה שהוא משיג‪ ,‬פתחים לפ‪‬יו מדריגות אחרות שיכול‬ ‫להשיג עכשיו‪ .‬וזה הפירוש גם ב'אחת שאלתי' וגם ב'מה ה' אלוקיך שואל מעמך' כי כל הדברים שמו‪‬ה הם‬ ‫מדריגות שיוכל להשיג אחרי שהגיע למדריגה הקודמת‪.‬‬ ‫אבל לפי החתם סופר שהבא‪‬ו אפשר להבין את הילקוט שמעו‪‬י על דרך אחר‪ ,‬שכל מה שא‪‬ח‪‬ו מבקשים‬ ‫הוא להתקרב אל ה' והכל הוא רק אמצעי לזה‪ ,‬וכן מה שהקב"ה מבקש מעמ‪‬ו להתקרב אליו וכל מה שמ‪‬ה‬ ‫שם‪ ,‬הם תח‪‬ות בדרך לשם‪.‬‬ ‫וכן בדרך של החתם סופר מפרש בבן יהוידע ברכות ל‪ :‬את השמו‪‬ה עשרה של‪‬ו וזה לשו‪‬ו‪ :‬ועוד ‪‬ראה לי‬ ‫בס"ד דהתפלה היא י"ט‪ ,‬וג' ראשו‪‬ות וג' אחרו‪‬ות הם שבחו של מקום‪ ,‬שארו י"ג ]‪ [13‬בקשות צרכי האדם‪,‬‬ ‫והטעם שקבעו לזה י"ג ולא יותר‪ ,‬פרשתי בס"ד במקום אחר‪ ,‬דידוע שאין לשאל ב' שאלות בבת אחת‪ ,‬ואיך‬ ‫תק‪‬ו שאלת צרכיו כמה שאלות בבת אחת‪ ,‬אך הטעם כיון דהשואל כו‪‬תו בכולם כו‪‬ה אחת‪ ,‬שרוצה כל אלו‬ ‫כדי שיוכל לעבוד את ה'‪ ,‬עשה כולם שאלה אחת‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך ע"ה )תהילים כז‪ ,‬ד( אחת שאלתי‬ ‫מאת ה'‪ ,‬ואם תאמר והלא כמה שאלות שאלתי‪ ,‬לזה אמר שבתי בבית ה' לחזות ב‪‬עם ה'‪ ,‬כל כו‪‬תי בכולם‬ ‫הוא דבר אחד‪ ,‬כדי לחזות ב‪‬עם ה'‪ ,‬ולכן תיק‪‬ו דאמצעיות שהם בקשת צרכי האדם מספר 'אחד' ]‪,[13‬‬ ‫לרמוז שצריך שתהיה כו‪‬ת האדם בהם דבר אחד‪ ,‬שהוא מבקש כל זה כדי לעבוד את ה'‪ ,‬ולא יוכל לעבוד‬ ‫את ה' כראוי אלא אם כן יהיה כל אלה לו‪ ,‬וה‪‬ה בראשו‪‬ות ואמצעיות לא אצטריך למימר שיזכרם ברעדה‪,‬‬ ‫כיון שהם שבחו של מקום ודאי יהיה לו רעדה‪ ,‬לכן בא ללמד‪‬ו על הזכרת י"ג ברכות אמצעיות‪ ,‬ורמזם‬ ‫בתיבת 'גילה'‪ ,‬שהוא 'י"ג לה'‪ ,‬פירוש במקום י"ג ברכות שיש לה לתפלה‪ ,‬שם גם כן תהיה רעדה‪.‬‬ ‫וכעין זה אומר החפץ חיים על אומר א‪‬י מעשי למלך‪ ,‬שגם אם אין ל‪‬ו זכות לקבל מה שצריכים‪ ,‬אבל בגלל‬ ‫שא‪‬ח‪‬ו צריכים את זה אך ורק לעבודת ה'‪ ,‬אם כן אין המבוקש בשביל‪‬ו אלא בשביל המלך עצמו‪ .‬ואם כן‪,‬‬ ‫כל מה שמבקשים הוא בקשה אחת‪ ,‬אמצעים לעבודת השם‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו ‪ -‬הראשו‪‬ים מביאים ב' פירושים‪ ,‬ליראות שם בכל בקר ובקר‪ .‬כך פרשו דו‪‬ש‪ ,‬ומ‪‬חם חברו‬ ‫עם ״לא ְיבַ ֵקּר בין טוב לרע״ )ויקרא כז‪:‬לג(‪ ,‬אבל דו‪‬ש פתר לשון בּ ֶֹקר‪ .‬ואם 'לבקר' הוא מלשון ביקור היה‬ ‫אפשר לפרש שעל אף שהוא יהיה שם כל ימי חיי‪ ,‬בכל זאת ישאר כמו מבקר שאצלו הכל חדש עם כל‬ ‫ההתפעלות‪ ,‬וכמו שפירש רש"י בקריאת שמע ובוהיה אם שמוע‪' ,‬היום' שיהיו בעי‪‬יכם כחדשים שהכל רצין‬ ‫לקראתה ‪ -‬כאילו היום ‪‬ת‪‬ה‪.‬‬ ‫קרבן מוסף של חג הסוכות‬ ‫כל המוספין של כל החגים הם איל אחד ושבעה כבשים חוץ מסוכות שמביאים ש‪‬י אילים וארבעה עשר‬ ‫כבשים? והג"ר רפאל חיים הערץ שליט"א העיר לי שאולי זה קשור לזה שבפרשת אמור יש ב' פרשיות בחג‬ ‫הסוכות ולכן יש גם כפול אילים וכבשים‪.‬‬ ‫הגר"א מביא‪ ,‬שכל שבעים האומות מתחלקים בין ישמעאל ועשיו שמהם הם יו‪‬קים‪ .‬ומביא גם שישמעאל‬ ‫‪‬קרא שעיר עזים ועשיו ‪‬קרא שעיר‪ .‬ביום א' ב' וד' כתוב ושעיר עזים אחד חטאת ומ‪‬ין הפרים הם‬ ‫‪ 35=13+12+10‬ובימים ג' ה' ו' וז' כתוב ושעיר חטאת אחד ומ‪‬ין הפרים הוא ‪ 35=11+9+8+7‬כך יוצא שכל‬ ‫ה‪ -70‬פרים מתחלקים בין ישמעאל ועשיו לכל אחד ‪ 35‬פרים בשווה‪.‬‬ ‫הפטרה יום א' דסוכות‬ ‫כתוב בזכריה י"ד‪-‬י"ז והיה אשר לא־יעלה מאת משפחות הארץ אל־ירושלם להשתחות למלך ה' צבקות ולא‬ ‫עליהם יהיה הגשם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬למה יש חיוב לגוי לעלות לרגל? ואולי לעתיד לבוא יהיה ההשגחה העליו‪‬ה כל כך ברור לכולם‪,‬‬ ‫שמי מאומות העולם שלא מגיע להיות ‪‬וכח בהקרבת הקרב‪‬ות שמקריבים בשבילם )פרי החג( הוא כופר‬ ‫בה' וזה כבר ‪‬כלל בז' מצוות ב‪‬י ‪‬ח ]עבודה זרה[‪) .‬שמעתי מעין זה מהג"ר אלגרוד שליט"א( )תשפ"ו(‬ ‫הלל‬ ‫הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל אמר לי כמה פעמים‪ ,‬ללמוד תהלים עם מפרשים כי זה מלא אמו‪‬ה ובטחון‪.‬‬ ‫תהלים קי"ג‬ ‫רם על־כל־גוים ה' על השמים כבודו מי כה' אלקי‪‬ו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ‪ .‬בפירוש‬ ‫שיח יצחק בסידור הגר"א )אשי ישראל( מבאר שהחילוק בין גדול לרם הוא‪ ,‬שגדול פירוש מלמטה עד‬ ‫למעלה ‪ -‬והקב"ה ‪‬מצא גם למעלה אבל גם למטה‪ .‬רם זה מיקום‪ .‬הקב"ה ‪‬מצא למעלה אבל לא למטה‪ .‬וזה‬ ‫האמו‪‬ה של הגוים‪ .‬רם על־כל־גוים ה' על השמים כבודו‪ .‬רק על השמים כבודו אבל לא על הארץ‪ .‬אבל א‪‬ח‪‬ו‬ ‫מאמי‪‬ים ‪ -‬מי כה' אלקי‪‬ו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ‪ ,‬שהקב"ה ‪‬מצא גם למטה‬ ‫ואפילו מה שהוא מסתכל על השמים הוא רק השפלה מצידו שהוא כ"כ גבוה )חת"ס דרשות חלק ב' דף‬ ‫ר‪"‬ט(‪.‬‬ ‫והשיח יצחק מסביר בזה את הפסוק בתהלים צ"ט‪-‬ב' ה' בציון גדול‪ ,‬ורם הוא על כל העמים‪ .‬ולכן עלי‪‬ו‬ ‫לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית‪ ,‬כי רוממות גם גוי יכול לתת אבל גדולה רק א‪‬ח‪‬ו מאמי‪‬ים‬ ‫בזה‪ ,‬לכן מוטל עלי‪‬ו יותר חיוב לשבחו ב'גדולה'‪ ,‬כי א‪‬ח‪‬ו היחידים שמאמי‪‬ים בזה‪.‬‬ ‫ועיין כעין זה במלבי"ם תהלים צ"ט‪-‬ב' ויש הבדל בין גדול ובין רם‪ ,‬הגדול מתפשט בכמות מלמעלה למטה‪,‬‬ ‫כמו עמוד ה‪‬צב בארץ וראשו בשמים‪ ,‬שכל אחד ישיג ממ‪‬ו כפי גדלו‪ ,‬שה‪‬ס יחזיק בתחתית העמוד והע‪‬ק‬ ‫יחזיק באמצעו‪ ,‬ובציור הזה ימצא ה' בציון‪ ,‬שכל אחד ישיג ממ‪‬ו לפי שלימותו אם מעט ואם הרבה‪ ,‬והוא‬ ‫‪‬מצא עם כל איש ישראל גם עם הקטן שבהם‪ ,‬אבל הדבר הרם‪ ,‬כמו כוכב בשמים‪ ,‬אין שום אדם יכול‬ ‫להשיג אותו ובדמיון הזה ‪‬מצא ה' אל העכו"ם‪ ,‬כמו שכתוב רם על כל גוים ה'‪ ,‬שאומרים שהוא בלתי מושג‬ ‫כלל‪ ,‬ושאי‪‬ו משגיח כלל בעולם השפל‪ ,‬עפ"ז יאמר בעת שה' רם על כל העמים והוא בעת שמסרם לה‪‬הגת‬ ‫המערכת ואי‪‬ו מראה להם השגחתו כלל‪ ,‬רק שהוא גדול בציון‪ ,‬ששם הוא משגיח ומושל ממשל רב‪ ,‬אז‪ .‬יודו‬ ‫רק שמך‪ ,‬אז לא יודו לו בעצמו רק לשמו‪ ,‬שההודאה לשמו מורה ששמעו שמעו למרחוק‪ ,‬ולא השיגו את‬ ‫עצמו‪ ,‬שכן אז לא ידעו מה' רק מה שהשיגו ממה ש‪‬תפרסם ממעשיו שעשה בציון‪ ,‬שע"י שמע השגחתו בציון‬ ‫יודו לאמר גדול ו‪‬ורא קדוש הוא‪.‬‬ ‫תהלים קי"ד‬ ‫בצאת ישראל ממצרים וגו' מפרש הרד"ק ההופכי‪ :‬כמו שיש לו כח להפך הלח יבש ששם הים לחרבה כן‬ ‫הופך הצור היבש לח‪ ,‬ושם אותם לאגם מים ולמען מים כי הוא אדון ובורא הכל ולא יש‪‬ו מצותו וכן ההר‪,‬‬ ‫אף על פי שהוא הכבד והקבוע ש‪‬בראים כשירצה ישוב קל וי‪‬וע מהרה ויחרד ירקד כמו האיל למען ידעו כי‬ ‫הוא בורא הכל ובידו הכל‪.‬‬ ‫תהלים קט"ו‪-‬ג'‬ ‫יברך יראי ה' הקט‪‬ים עם־הגדלים‪ .‬קט‪‬ים ‪ -‬ילדים עם המבוגרים )רד"ק( או יראי ה' קט‪‬ים עם יראי ה'‬ ‫גדולים‪ ,‬קט‪‬ים וגדולים הם מדרגות ביראי ה' )אלשיך(‪.‬‬ ‫תהלים קט"ז‪-‬ו'‬ ‫שמר פתאים ה' דלתי ולי יהושיע‪.‬‬ ‫ברד"ק מפרש‪ :‬פתאים‪ .‬האל"ף ‪‬חה והיו"ד ‪‬עה תחתיה‪ .‬אמר כי הפתי שאין יודע תחבולה לה‪‬צל מרעתו‬ ‫האל שומרו כשמשים עליו בטחו‪‬ו‪ ,‬וכן החכם לא יבטח בחכמתו ובתחבולותיו כי לא יועילו לו אם לא ירצה‬ ‫האל אבל זכר פתאים שאין להם צד אחר‪.‬‬ ‫באבן עזרא מפרש‪ :‬הטעם שלא אחשוב תחבולות להמלט‪ ,‬כי שמתי ‪‬פשי כאחד הפתאים‪ ,‬כי אם דלותי ‪-‬‬ ‫ידעתי כי השם שהוא ח‪‬ון ורחום יושיע‪‬י והייתי מבשר ‪‬פשי לאמר לה‪.‬‬ ‫במצודת דוד מפרש‪ :‬הלא אתה ה׳ שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם‪ ,‬דלותי ‪ -‬כשהייתי דל‬ ‫וע‪‬י הוא יושיע לי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ובחיד"א בחומת א‪‬ך מפרש‪ :‬דלותי ולי יהושיע‪ .‬פירש בספר ארץ החיים כי במדת הע‪‬וה הקב"ה מוחל‬ ‫עו‪‬ות וז"ש דלותי שא‪‬י חשוב כע‪‬י וממעט עצמי בע‪‬וה ובזה שובי ‪‬פשי למ‪‬וחיכי כי חלצת ‪‬פשי ממות דאם‬ ‫‪‬גזר מיתה על החוטא‪ ,‬בע‪‬וה ‪‬תבטל וגם אם ‪‬גזר על מיתת ב‪‬ים וז"ש את עי‪‬י מדמעה על מיתת ב‪‬ים וגם‬ ‫אם ‪‬גזר גלות ‪‬תבטל וזהו את רגלי מדחי עכ"ד ספר ארץ החיים‪.‬‬ ‫אולם במלבי"ם מפרש בדרך אחר‪ :‬שומר פתאים ה' דלותי‪ ,‬מה שדלותי בחולי‪ ,‬היה מצד שה' שומר פתאים‪,‬‬ ‫שבזה רצה לשמור אותי מחטא ולהחזיר‪‬י בתשובה‪ ,‬כי בזה עצמו אשר דלותי על ידי כן לי יהושיע‪ ,‬יושיע‪‬י‬ ‫תשועת הגוף וה‪‬פש‪ ,‬ולכן שובי ‪‬פשי למ‪‬וחיכי ואל תדאגי‪ ,‬כי ה' גמל עליכי‪) ,‬שהגמול הוא מצד התפעליות‬ ‫איבה או אהבה(‪ ,‬ר"ל מה שעשה לך ודכא אותך ביסורים היה מצד הגמול‪ ,‬אם לפי המעשה‪ ,‬אם לפי אהבתו‬ ‫והשגחתו הפרטית‪.‬‬ ‫המשך הפרק על פי הרד"ק‪ :‬כשהייתי בצרה הייתי אומר ל‪‬פשי שובי למ‪‬וחיכי מהצרה שאת בה שובי לאל‬ ‫יתברך כי הוא יהיה לך למ‪‬וחה‪ ,‬כי ה' גמל עליכי ‪ -‬כי הוא גומל עליכי כמה פעמים כן יגמול עתה‪ ,‬כי ‪ -‬כמו‬ ‫שהיית מבטיח את ‪‬פשי כן עשית‪ ,‬כי חלצת את ‪‬פשי ממות ‪ -‬שהיתה קרוב למות בצרה שהייתי בה‪ ,‬את‬ ‫עי‪‬י מן דמעה ‪ -‬וחלצה עי‪‬י מדמעה שלא בכיתי כמו שהייתי בוכה בצרתי‪ ,‬את רגלי מדחי ‪ -‬וכן חלצת את‬ ‫רגלי בהיותי ‪‬דחה וגולה‪,‬‬ ‫אתהלך ‪ -‬עוד אתהלך לפ‪‬י ה' בארץ ישראל ששכי‪‬תו שם‪ ,‬ולפי שהיה גולה בין פלשתים בברחו אמר זה‪,‬‬ ‫וערי ישראל הם ארצות החיים ו‪‬קראת ארץ ישראל חיים כמו ש‪‬קראת ארץ צבי ארץ חפץ כי היא חמדת‬ ‫הארצות והיושבים בה הם חיים ובריאים‪ ,‬חיים ע‪‬ין בריאות‪ ,‬כי ארץ ישראל אוירה טוב מכל הארצות )כמו‬ ‫שמפרש הספור‪‬ו בכמה מקומות בואתח‪‬ן ג'‪-‬כ"ה על הפסוק אעברה־‪‬א ואראה את־הארץ הטובה וגו' ‪ -‬אתן‬ ‫עי‪‬י בה לטובה בברכתי שתהיה טובה לישראל לעולם‪ ,‬ובהאזי‪‬ו ל"ב‪-‬מ"ט עלה אל־הר העברים הזה הר־‪‬בו‬ ‫אשר בארץ מואב אשר על־פ‪‬י ירחו וראה את־ארץ כ‪‬ען וגו' ‪ -‬לתת שם ברכתך‪ .‬וכל מה שמשה רבי‪‬ו עשה‬ ‫‪‬שאר קיים ]גם זה בספור‪‬ו בואתח‪‬ן ג'‪-‬כ"ה אעברה ‪‬א ‪ -‬להכרית כל יושבי כ‪‬ען כדי שלא יגלו ישראל‬ ‫ממ‪‬ה[‪ ,‬לכן ‪‬שאר אוירה טוב מכל הארצות(‪,‬‬ ‫האמ‪‬תי ‪ -‬האמ‪‬ה גדולה היתה לי כי הייתי מדבר כאשר ע‪‬ית‪‬י כלומר כשהייתי א‪‬י בורח וכשהייתי בחפזי‬ ‫הייתי אומר כל האדם כוזב‪ ,‬כלומר אפילו בזמן שהייתי ‪‬חפז וע‪‬י מאד הייתי אומר כל אדם שאומר שלא‬ ‫תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היה האמו‪‬ה גדולה‪ ,‬ומה שאמר במזמור ל"א‪ ,‬וא‪‬י אמרתי בחפזי ‪‬גרזתי‬ ‫מ‪‬גד עי‪‬יך‪ ,‬בעת החפזון היה מפחד שימות ביד שאול והוא משיב אל לבו‪ ,‬ואומר זה לא יתכן כי כבר‬ ‫הבטיח‪‬ו האל יתברך שאמלוך וא‪‬י מאמין בו‪ ,‬אף על פי שא‪‬י בסכ‪‬ה גדולה‪ .‬פתחת למוסרי ‪ -‬לפיכך א‪‬י‬ ‫מודה לך שפתחת למוסרי כי ידעתי כי מאתך היתה תשועתי‪.‬‬ ‫קט"ז‪-‬ג' ד' צרה ויגון אמצא‪ ,‬ובשם ה' אקרא‬ ‫קט"ז‪-‬י"ג כוס־ישועות אשא ובשם ה' אקרא‬ ‫שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שיש פה הבדל גדול במי שפו‪‬ה אל ה' מתוך צרה או מתוך ישועה‪ ,‬צרה‬ ‫ויגון אמצא‪ ,‬ובשם ה' אקרא הם ב' פסוקים‪ .‬יש הפסק‪ .‬הוא צריך לעכל ולהתבו‪‬ן עד שמגיע למצב שרואה‬ ‫את הקב"ה בתוך כל הצרות שלו‪ .‬אבל כוס־ישועות אשא ובשם ה' אקרא הוא פסוק אחד ויותר קל לראות‬ ‫את הקב"ה מתוך ישועה‪.‬‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה מסביר על דרך זה את ע‪‬ין ‪‬יחום אבלים‪ ,‬שכן אי אפשר להשלים לאבל את‬ ‫מה שחסר לו‪ ,‬ואיך אפשר ל‪‬חם אותו? ופירש על פי רש"י בסוף פרשת בראשית ו'‪-‬ו' ויתעצב ‪ -‬דבר אחר‬ ‫וי‪‬חם ‪ -‬הפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין‪ ,‬עלה במחשבה לפ‪‬יו מה לעשות באדם שעשה‬ ‫בארץ‪ ,‬וכן כל לשון ‪‬חום שבמקרא לשון ‪‬מלך מה לעשות‪ ,‬ובן אדם וית‪‬חם )במדבר כ"ג( ועל עבדיו ית‪‬חם‬ ‫)דברים ל"ב( וי‪‬חם ה' על הרעה )שמות ל"ב( ‪‬חמתי כי המלכתי )שמואל א' ט"ו( כלם לשון מחשבה אחרת‬ ‫הם‪ .‬ע"כ דברי רש"י‪ .‬כי כשאדם איבד אחד מהא‪‬שים הקרובים אליו הוא ‪‬מצא בצער‪ ,‬וקשה לו לראות את‬ ‫הקב"ה ודרכיו בתוך הצרה‪ ,‬וזה מה שא‪‬ח‪‬ו צריכים לעשות ב‪‬יחום אבלים‪ ,‬ל‪‬חם אותו ולתת לו מחשבה‬ ‫אחרת שיראה את דרכי ה' ולהבין שהכל לטובה והכל בהשגחה עליו‪‬ה גם אם זה הרבה פעמים בלתי מובן‪.‬‬ ‫תהלים קט"ז י"ז‪-‬י"ט‬ ‫לך־אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא ‪‬דרי לה' אשלם ‪‬גדה־‪‬א לכל־עמו בחצרות בית ה' בתוככי ירושלם‪.‬‬ ‫ה‪‬צי"ב בהעמק דבר ובהרחב דבר בפרשת צו מסביר את הפסוק על קרבן תודה‪ :‬פרק ז' פסוק י"ג על חלת‬ ‫לחם חמץ יקריב קרב‪‬ו ‪ -‬משמעות המקרא דתכלית הקרבן הוא חלות לחם חמץ‪ .‬ומשום זה מפרש עוד‬ ‫המקרא על זבח תורת שלמיו‪ .‬משום הכי לחם חמץ הוא עיקר משום שהוא זבח תודת שלמיו‪ .‬והע‪‬ין‬ ‫דתכלית תודה שבא על ה‪‬ס הוא כדי לספר חסדי ה׳ שגמל עליו ‪ .‬ומטעם זה ריבה הכתוב בלחם ומיעט בזמן‬ ‫אכילת תודה מכל שלמים‪ .‬היי‪‬ו כדי שיהיה מרבה ריעים לסעודה אחת ביום הקרבה ויהיה ספור ה‪‬ס לפ‪‬י‬ ‫‪8‬‬ ‫רוב א‪‬שים וארבע חלות לכה‪‬ים שהן המה תלמידי חכמים‪ .‬וא״כ העיקר אכילה הוא לחם חמץ דמצה הוא‬ ‫לחם עו‪‬י ואי‪‬ו ‪‬אכל יפה כמו חמץ כמש״כ התוס׳ זבחים ע״ה ב׳ ד״ה שביעית‪ .‬והיי‪‬ו דמסיים טעם שלחם‬ ‫חמץ עיקר משום שהוא זבח תודת שלמיו‪ .‬תודה על שלומו במה ש‪‬חלץ מצרה‪.‬‬ ‫ומשום הכי ‪‬קטי חז"ל בלשון המש‪‬ה "חלות תודה" משום שעיקר תכלית התודה הוא בחלות חמץ ומצה‬ ‫ש‪‬דרשים לאוכלין הרבה‪.‬‬ ‫והיי‪‬ו דכתיב בהלל לך־אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא ‪‬דרי לה' אשלם ‪‬גדה־‪‬א לכל־עמו בחצרות בית ה'‬ ‫בתוככי ירושלם‪ ,‬ויש להבין המאמר שישלם ‪‬דרו ‪‬גד כל עמו ומה זה שבח? והרי ה' דורש מן האדם שיהיה‬ ‫הצ‪‬ע לכת עם אלוקיו? ותו קשה מה שמסיים בתוככי ירושלים‪ ,‬והרי "בחצרות בית ה'" הוא בירושלים‪,‬‬ ‫ואחר שהחל במקומות הגבוהים האיך סיים בכלל ירושלים?‬ ‫אלא תרי מילי קאמר‪" :‬לך־אזבח זבח תודה" ‪ -‬הקרבן‪" .‬ובשם ה' אקרא" ‪ -‬הוא קול תודה לה' צבקות על‬ ‫ה‪‬ס‪ .‬וביאר על הבאת הקרבן "‪‬דרי לה' אשלם"‪ ,‬ועל הודות בשם השם אמר "‪‬גדה־‪‬א לכל־עמו"‪ ,‬דברוב עם‬ ‫שיאכלו עמו את התודה יספר עוז ההשגחה עליו לטובה‪ .‬וכן תרגם יו‪‬תן " את‪‬י כדון ‪‬סוי לכל עמיה‪.‬‬ ‫ומדיוק בזה דקדוק תיבת "‪‬גדה" בלי דגש בדל"ת שלא כחק וכו' אלא משום ש‪‬כלל בזה התיבה גם שורש‬ ‫"הגדה" וכו' דיש תיבות משו‪‬ות ב‪‬יקוד משום דשתי כוו‪‬ות ‪‬כללו בה‪ .‬וביאר עוד על הקרבה ‪" -‬בחצרות‬ ‫בית ה'"‪ ,‬ועל קול תודה ‪" -‬בתוככי ירושלם" בשעת אכילה‪.‬‬ ‫תהלים קי"ז‬ ‫הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים כי גבא עלי‪‬ו חסדו וגו' שמעתי מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל‪,‬‬ ‫שהקשה‪ ,‬למה שהגוים יהללו והאומים ישבחו כשגבר עלי‪‬ו חסדו? והסביר‪ ,‬כי רק הם יודעם את האמת‪ ,‬כי‬ ‫כמה פעמים הם מ‪‬סים להציק ולצער את עם ישראל וזה לא יוצא אל הפועל‪ ,‬כי הקב"ה מציל‪‬ו מידם‪,‬‬ ‫וא‪‬ח‪‬ו בכלל לא מודעים לזה‪ ,‬ולכן אין ל‪‬ו את האפשרות להלל ולשבח לה' על ה‪‬סים האלו‪ ,‬אלא רק הגוים‬ ‫שכן יודעם כמה הקב"ה עוזר לעם שלו‪) .‬תש‪"‬ב(‬ ‫תהלים קי"ח י'‪-‬י"ג‬ ‫כל־גוים סבבו‪‬י בשם ה' כי אמילם סבו‪‬י גם־סבבו‪‬י בשם ה' כי אמילם סבו‪‬י כדבורים דעכו כאש קוצים‬ ‫בשם ה' כי אמילם דחה דחית‪‬י ל‪‬פל וה' עזר‪‬י‪ .‬שמעתי פעם מהג"ר פ‪‬חס כהן שליט"א‪ ,‬שזה לא סתם‬ ‫סיפור אלא כך הוא דרך ה'‪ ,‬שלפעמים הקב"ה ‪‬ותן לצרה להתקרב אל האדם עד שכמעט ‪‬ופל ואז עוזר לו‪.‬‬ ‫והוא כעין מה שהבא‪‬ו לעיל על הפסוק קט"ז‪-‬ו' דלותי ולי יהושיע בשם הרד"ק או המלבי"ם‪ ,‬שרק כשהוא‬ ‫לא רואה שום עזרה רק מהקב"ה רק אז הוא מקבל את הישועה או שגודל הצרה הוא לטובתו‪).‬תש‪"‬ב(‬ ‫תהלים ק"ח‪ -‬כ"א‬ ‫אודך כי ע‪‬ית‪‬י ותהי לי לישועה‪.‬‬ ‫אודה אותך כי ע‪‬ית‪‬י בקראי אליך מן המצר‪) .‬רד"ק( או יאמר אודך‪) ,‬מתחיל להודות בפתח השער‬ ‫מבפ‪‬ים(‪ ,‬א‪‬י ‪‬ותן הודאה על שע‪‬ית‪‬י ביסורים‪ ,‬כי ע"י כן ותהי לי לישועה‪ ,‬כמ"ש אודך ה' כי א‪‬פת בי ישוב‬ ‫אפך ות‪‬חמ‪‬י‪) .‬מלבי"ם(‬ ‫תהלים קי"ח‪-‬כ"ה‬ ‫א‪‬א ה' הושיעה ‪‬א א‪‬א ה' הצליחה ‪‬א‬ ‫לפי המפרשים‪ ,‬זה הפסוק היחיד בהלל שהוא בקשה‪ .‬איך הוא ‪‬כ‪‬ס בהלל?‬ ‫הטור הארוך על התורה על הפסוק בפרשת ויצא כ"ט‪-‬ל"ה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה‬ ‫על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת מפרש‪ :‬כ‪‬ותן הודאה למקום ש‪‬תן לה כל חלקה ולא בקשה על יותר‬ ‫ועל כן עמדה מלדת‪ .‬עכ"ד‪ .‬להודות בלי לבקש יותר זה סוגר את צי‪‬ורות ההשפעה‪ .‬א‪‬ו מודים לה' כבר על‬ ‫הגאולה שזה רגע השיא בבריאה במה שא‪‬ח‪‬ו אומרים זה־היום עשה ה' ‪‬גילה ו‪‬שמחה בו‪ ,‬לכן מיד א‪‬ח‪‬ו‬ ‫צריכים לבקש 'א‪‬א ה' הושיעה ‪‬א א‪‬א ה' הצליחה ‪‬א' כדי שהשפע ימשיך לישפך עלי‪‬ו‪.‬‬ ‫ואולי חייבים להפריד בין הלל להודאה‪ .‬הטור מדבר על הודאה‪ ,‬ושם אם לא מבקש הרי זה כאילו שמודה‬ ‫שקיבל כל חלקו‪ .‬אבל פה מהללים על הגאולה העתידה שהיא עדיין לא הגיע‪ ,‬ואז אי אפשר להגיד שאם לא‬ ‫מבקש הרי זה כאילו הודה שקבל כל חלקו? )תשפ"ה(‬ ‫עוד יש לומר על פי מה ששמעתי פעם מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל כמדומ‪‬י בשם החתם סופר‪ ,‬ח‪‬ה התפללה‬ ‫כל כך הרבה ש‪‬ים לילדים ולמה בפעם הזאת היא ‪‬ע‪‬תה? אלק‪‬ה אמר לה הלוא א‪‬כי טוב לך מעשרה ב‪‬ים‬ ‫ואז ‪‬כ‪‬ס בה הרבה שמחה ומיד ותקם ח‪‬ה ו‪‬ע‪‬תה כי תפילה מתוך שמחה יש לה כח יותר לפעול‪ .‬א‪‬ח‪‬ו‬ ‫מודים לה' כבר על הגאולה העתידה בפסוק זה היום עשה ה' ‪‬גילה ו‪‬שמחה בו‪ ,‬אז ‪‬כ‪‬סים לשיא השמחה‬ ‫‪9‬‬ ‫ומיד מבקשים א‪‬א ה' הושיעה ‪‬א ‪ -‬תביא את הגאולה הזאת שהלל‪‬ו אותך לפ‪‬י כן‪ .‬א‪‬ח‪‬ו מ‪‬צלים את‬ ‫השמחה לתפילה כדי להגיע לתכלית הזה שהלל‪‬ו עליו עכשיו‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫עוד יש לומר על פי המפרשים בתהלים י"ח‪-‬ד' ובשמואל ב' כ"ב‪-‬ד' מהלל אקרא יהוה ומן־איבי ‪ /‬ומאיבי‬ ‫אושע‪ .‬כמו שאפשר לזכות בישועה דרך תפילה ובקשה כן אפשר לזכות דרך הלל‪ .‬כאשר א‪‬י קורא אל ה׳‬ ‫בהלל‪ ,‬אז א‪‬י ‪‬ושע )מצודת דוד(‪ .‬מהולל‪ ,‬ר"ל בעת כזאת שאי‪‬י בצרה כלל‪ ,‬אז אקרא את ה' ואכ‪‬הו בשם‬ ‫מהולל‪ ,‬שהוא מהולל תמיד‪ ,‬כי בצד הזה לא יתפללו ולא יח‪‬ו על צרה‪ ,‬רק יהללוהו תמיד על טובותיו‪ ,‬וע"י‬ ‫ההילול לבד מן אויבי אושע‪ ,‬ולא אצטרך לתפלה כלל )מלבי"ם(‪] .‬וזה לא סותר את הטור בפרשת ויצא‬ ‫שהבא‪‬ו לעיל‪ ,‬כמו שציי‪‬תי שם‪ ,‬כי הלל והודאה זה שתי דברים ‪‬פרדים[‪.‬‬ ‫ולכן א‪‬ח‪‬ו מבקשים לקראת סוף ההלל שישלח ל‪‬ו ישועה מאחר שהלל‪‬ו אותו‪ .‬אולם לפי המפרשים‬ ‫שהבא‪‬ו לא היי‪‬ו צריכים בכלל להוסיף תפילה על ההלל‪ ,‬רק מההלל עצמו מקבלים ישועה? )תשפ"ו(‬ ‫שמעתי עוד ב' מהלכים בזה‪:‬‬ ‫ר' אליהו ווידער שיחי' רצה להסביר שבמה שא‪‬ו מבקשים "א‪‬א ה' הושיעה ‪‬א א‪‬א ה' הצליחה ‪‬א" א‪‬ח‪‬ו‬ ‫מודים שאין ישועה רק מהקב"ה‪ ,‬וגם זה הוא שבח‪ .‬ובפרט שאומרים את זה אחרי שדבר‪‬ו על הגאולה‬ ‫השלימה‪ ,‬כדי להראות שאין א‪‬ח‪‬ו מסוגלים לעבוד על זה כדי להביא את הגאולה‪ ,‬אלא רק מאת ה' היא‪,‬‬ ‫ועל זה חייבים להתפלל אליו‪ .‬ולכן אומרים את הבקשה הזו במיקום הזה‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫שמעתי מהג"ר יעקב פרבשטיין שליט"א שהסביר‪ ,‬שא‪‬ח‪‬ו מהללים את ה' ומבקשים שיעזור ל‪‬ו כדי‬ ‫ש‪‬וכל להלל עוד יותר את ה'‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫הושע‪‬ה רבה‬ ‫היום הזה הוא גם זמן שמחתי‪‬ו וגם יום הדין כמו שאומרים במי שברך ויכתבהו ויחתימהו בזה יום הדין‬ ‫וכן כל ‪‬וסח ההושע‪‬ות‪ .‬וחשבתי לבאר את זה עם משל‪ .‬מי שרוצה ליכ‪‬ס לאיזה אדמו"ר דחוף ומהר‪ ,‬יש ב'‬ ‫דרכים להיכ‪‬ס אליו‪ :‬א' שהוא ‪‬ותן הרבה כסף ואז פותחים לו הדלת הקידמית מתי שרק רוצה או ב' שהוא‬ ‫מהב‪‬י בית של האדמו"ר‪ ,‬ואז הוא ‪‬כ‪‬ס דרך דלת צדדית‪ .‬בר"ה ויו"כ צריכים א‪‬ו להביא הרבה כסף ‪-‬‬ ‫מצוות‪ ,‬מעשים טובים ותשובה כדי ליכ‪‬ס אל הקודש פ‪‬ימה‪ ,‬אבל בהושע‪‬ה רבה )וכן בכל חג הסוכות(‬ ‫א‪‬ח‪‬ו יצא‪‬ו מהבית לסוכה וא‪‬ח‪‬ו עכשיו האורחים וב‪‬י בית של הקב"ה ואז אפשר ליכ‪‬ס דרך דלת צדדי‬ ‫שאף אחד לא יכול להיכ‪‬ס‪ .‬מצד אחד‪ ,‬פחד יום הדין עדיין קיים‪ ,‬אבל העבודה היא אחרת‪ ,‬פחות על דרך‬ ‫היראה ויותר על דרך ההתקרבות אל ה'‪ ,‬אהבה‪ ,‬ולהרגיש חלק ממ‪‬ו‪ .‬ולכן זה כבר לא סותר את זמן‬ ‫שמחתי‪‬ו‪.‬‬ ‫ואולי אפשר להוסיף‪ ,‬א‪‬י לדודי ודודי לי ‪ -‬א‪‬י לדודי בר"ה ויו"כ ‪ -‬א‪‬י צריך להתאים את עצמי עם תשובה‬ ‫ומצוות להקב"ה‪ ,‬ודודי לי ‪ -‬בסוכות והושע‪‬א רבה ‪ -‬שהקב"ה מתקרב אלי‪‬ו‪ ,‬וא‪‬ח‪‬ו מוזמ‪‬ים לסוכה שלו‬ ‫ו‪‬היה מב‪‬י ביתו‪ .‬ואולי זה הטעם שלוקחים רק ערבות )הושע‪‬ות( כדי להראות שאפילו אם א‪‬ח‪‬ו בלי טעם‬ ‫וריח אבל מחפשים קירבת אלוקים‪ ,‬אפשר להיכ‪‬ס אליו‪.‬‬ ‫הרמב"ן בפרשת שלח לך י"ד ט' סר צלם מעליהם – מג‪‬ם וחזקם‪ ,‬כשרים שבהם מתו וכו'‪ .‬אבל יתכן שירמז‬ ‫הכתוב למה ש‪‬ודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בש‪‬ה ההיא‪ ,‬לכך יאמר‪ ,‬כבר סר‬ ‫צלם מעליהם‪ ,‬ש‪‬גזר עליהם מיתה‪ ,‬וה' את‪‬ו‪ ,‬כי הוא השוכן בקרב‪‬ו ועושה ל‪‬ו ‪‬סים ו‪‬פלאות לעי‪‬י כל‬ ‫רואה‪ ,‬על כן אל תיראום‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬שאם זה מוכרח שבלי צל בהושע‪‬ה רבה חייבים למות באותו ש‪‬ה‪ ,‬אז למה האמוריים ‪‬שארו‬ ‫עוד כמעט ‪ 40‬ש‪‬ה בחיים? ואם זה לא בטוח שימות‪ ,‬אז איך רצה כלב לשכ‪‬ע את עם ישראל שלא לפחד‬ ‫מהם? ואולי הפשט הוא‪ ,‬שמאחר שלא היה צל בהושע‪‬א רבה כבר אי‪‬ם כל כך חזקים‪ ,‬והמזל שלהם כבר‬ ‫גרוע‪ ,‬ולא צריכים לפחד מהם‪ ,‬על אף שסימן הצל הוא לא מיידי או מחייב את המציאות במאה אחוז‪.‬‬ ‫שמי‪‬י עצרת‬ ‫פ‪‬חס כ"ט‪-‬ל"ה ל"ו ברש"י ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כ‪‬גד שבעים אמות‪ ,‬ובאין ללכת‪,‬‬ ‫אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קט‪‬ה כדי שאה‪‬ה מכם )סוכה ‪"‬ה(‪ .‬פר אחד איל אחד‪ .‬אלו‬ ‫כ‪‬גד ישראל‪ ,‬התעכבו לי מעט עוד‪ ,‬ולשון חבה הוא זה‪ ,‬כב‪‬ים ה‪‬פטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי‬ ‫פרדתכם‪ ,‬עכבו עוד יום אחד‪ ,‬משל למלך שעשה סעודה כו'‪ ,‬כדאיתא במסכת סכה )שם(; ובמדרש רבי‬ ‫‪10‬‬ ‫ת‪‬חומא‪ :‬למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכס‪‬אי יום ראשון יאכיל‪‬ו פטומות‪ ,‬למחר יאכיל‪‬ו דגים‪,‬‬ ‫למחר בשר בהמה‪ ,‬למחר מאכילו קט‪‬ית‪ ,‬למחר מאכילו ירק‪ ,‬פוחת והולך כפרי החג‪.‬‬ ‫הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל היה מבאר את הרש"י הזה ‪ -‬קשה עלי פרדתכם ולא כתוב פרדתי‪‬ו‪ ,‬כי‬ ‫בסוכות כולם יושבים יחד בסוכה ואי‪‬ם עסוקים בעסקים הרגילים לכן יש גם פחות מריבות ומחלוקת‪,‬‬ ‫אבל אחרי החג כולם חוזרים לשגרה ומתחילים בחזרה המריבות‪ .‬קשה עלי פרדתכם שאתם פרודים אחד‬ ‫מהש‪‬י‪.‬‬ ‫עוד העיר על רש"י זו‪ ,‬מה עוזר ל‪‬ו עוד יום‪ ,‬הרי הפרידה תגיע לבסוף‪ ,‬ומאי ‪‬פקא מי‪‬א אם זה יום לפ‪‬י או‬ ‫יום אחרי? והסביר‪ ,‬שלא מאחרים את הפרידה ביום אלא עושים מהפרידה עסק ושמחה ומתרכזים בזה ‪-‬‬ ‫'יום פרידה'‪ .‬כמו בחור שעוזב את הבית ללכת ללמוד בישיבה וקשה לו ליפרד‪ ,‬ואמא שלו עוזרת לו לארוז‬ ‫את דבריו מתוך חיבה יתירה כמו שמרגישים בעת פרידה‪ .‬בדרך הזה אפשר לקחת את הפרידה ואת הביחד‬ ‫שלפ‪‬י כן‪ ,‬אית‪‬ו לדרך‪ .‬הוא הוסיף על זה‪ ,‬שיש טעות שעושים ‪‬עילת החג‪ ,‬כי ההיפוך הוא ה‪‬כון‪ ,‬חייבים‬ ‫לקחת את השפעות החג אית‪‬ו‪ ,‬לפחות עד ח‪‬וכה שאז מגיע האור הבא‪ ,‬ולא ל‪‬עול את החג‪.‬‬ ‫הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל והג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל כיוו‪‬ו לדבר אחד כששאלו על המדרש ת‪‬חומא‬ ‫שהביא רש"י לעיל‪ :‬למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכס‪‬אי יום ראשון יאכיל‪‬ו פטומות‪ ,‬למחר יאכיל‪‬ו‬ ‫דגים‪ ,‬למחר בשר בהמה‪ ,‬למחר מאכילו קט‪‬ית‪ ,‬למחר מאכילו ירק‪ .‬איזה טירוף? כך עושים לאורחים? ורב‬ ‫ראקוב זצ"ל הוסיף‪ ,‬שלומדים משרה שאשה עי‪‬יה צרה באורחיה‪ ,‬ממה שרצתה לתת למלאכים סלת‬ ‫ואברהם קמח‪ ,‬ולכאורה קשה כי הרי סלת יותר חשוב מקמח ואברהם אמור להיות הצר עין? והסבירו את‬ ‫דברי המדרש‪ ,‬שכל מה שהאורח ‪‬מצא יותר זמן אצל הב‪‬אדם הוא ‪‬היה יותר 'בן בית' ופחות 'אורח'‪ .‬ולכן‬ ‫פוחת והולך‪ ,‬לא בגלל שרוצה שיעזוב‪ ,‬או שרוצה להרעיב אותו‪ ,‬אלא הוא ‪‬ותן לאורח את מה שהוא בעצמו‬ ‫אוכל‪ ,‬בלי לעשות מזה עסק גדול‪ .‬הוא מרגיש שהאורח הוא כבר בן בית‪ .‬וכן ירגיש האורח וזה הרבה יותר‬ ‫‪‬עים גם לאורח‪ .‬כששרה רצתה לתת סלת ואברהם קמח‪ ,‬זה בגלל שאברהם רצה שישארו הרבה זמן וזה‬ ‫בלתי אפשרי כשעושים עסק גדול מהאורח‪ ,‬כי זה טבע האדם‪ .‬אבל שרה רצתה לעשות משהו מיוחד‬ ‫לאורחים‪ ,‬ובהכרח זה מביא‪ ,‬שהאורח לא יכול להישאר מדי הרבה זמן‪ .‬וסיפר לי רב ראקוב זצ"ל שהיה‬ ‫יהודי בלו‪‬דון בשם ר' יעקב לווי‪‬סון שהיו לו המון אורחים‪ ,‬כל כך הרבה אורחים‪ ,‬שהם לא ידעו מי פה‬ ‫אורח ומי בעל הבית‪ .‬פעם פגש אורח אחד את בעל האכס‪‬יא וחשב שגם הוא אורח ושאל אותו‪ ,‬האם הוא‬ ‫חושב שעדיין יכול להישאר שם‪ ,‬מאחר שהוא כבר ‪‬מצא שם שבועיים? ע‪‬ה לו בעל האכס‪‬יא‪ ,‬אל תפחד‪,‬‬ ‫א‪‬י ‪‬מצא פה כבר יותר מחודשיים ולא זרקו אותי‪....‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת‬ ‫וזאת הברכה‬ ‫משה ‪‬טל את מלאך המות וכפתו‬ ‫ל"ג א' וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־ב‪‬י ישראל לפ‪‬י מותו‪ .‬ועי' בדעת זק‪‬ים מבעלי‬ ‫התוס' וז"ל‪ :‬וזאת הברכה אשר ברך משה‪ .‬פי' הר' יוסף קרא שלפיכך כתב איש האלהים לומר שעל פיו של‬ ‫הקב"ה ברכן‪.‬לפ‪‬י מותו‪ .‬אמרו רבותי‪‬ו בשעה שמלאך המות בא ליטול ‪‬שמתו של משה ‪‬טלו משה וכפתו‬ ‫וברך השבטים כל אחד ואחד ברכתו לפ‪‬יו‪.‬‬ ‫ובילקוט שמעו‪‬י מספר קצת יותר על אותו אירוע ברמז תתק‪"‬א וז"ל‪ :‬אמר רבי אבין כל ימיו של משה‬ ‫היה מבקש לברך את ישראל ולא היה מ‪‬יחו מלאך המות‪ ,‬מה עשה ‪‬טלו וכפתו וה‪‬יחו תחת רגליו וברכן‬ ‫לפ‪‬יו‪ ,‬הדא הוא דכתיב "וזאת הברכה אשר ברך וגו' ]לפ‪‬י מותו"[‪ ,‬לפ‪‬י מי לפ‪‬י זה שהיה משלך תחת רגליו‬ ‫ומה ברכה ברכן "הושיעה את עמך וברך את ‪‬חלתך ורעם ו‪‬שאם עד העולם"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מ‪‬הג שלא לקרות לבחור פרשת וזאת הברכה‬ ‫בספר ליקוטי מהרי"ח סדר שמחת תורה מביא מספר אשל אברהם או"ח סי' תרס"ט שלא לקרות 'וזאת‬ ‫הברכה' כי אם לאדם שהוא ‪‬שוי‪ .‬והוסיף על דבריו בזה"ל‪ :‬ולפי ע‪‬יות דעתי ‪‬ראה‪ ,‬דאפשר עוד סמך למ‪‬הג‬ ‫זה על פי דברי הגמ' ביבמות ס"ב‪ :‬השרוי בלא אשה שרוי בלא 'ברכה'‪ ,‬לכך אין קורין לו 'וזאת הברכה'‪.‬‬ ‫ובספר מ‪‬הגי חתם סופר מביא‪ ,‬שהחתם סופר לא ה‪‬יח בשמחת תורה שיעלה בחור לא לחתן תורה ולא‬ ‫לחתן בראשית‪.‬‬ ‫ממתי היה משה רבי‪‬ו מלך‬ ‫ל"ג ה' ויהי בישרון מלך‪ .‬ועי' בבעל הטורים פרשת יתרו י"ח ב' אשת משה אחר שלוחיה‪ ,‬פירוש‪ ,‬היא‬ ‫כאשתו אע"פ ששלחה שמלך אין ‪‬ושאין גרושתו‪.‬‬ ‫והמשך חכמה שם‪ :‬וה‪‬ה במכילתא שמשה היה עומד ומשמש לפ‪‬יהם ומביא ע"ז מר"ג‪ ,‬ולפי המבואר‬ ‫בקדושין דף ל"ב מביא מזה ש‪‬שיא שמחל על כבודו‪ ,‬כבודו מחול‪ .‬יפלא‪ ,‬הלא משה היה מלך ואין כבודו‬ ‫מחול‪ .‬אכן הלא דרשו על ויהי בישורון מלך זה משה וכתיב בהתאסף ראשי עם וזה בעת מתן תורה יום‬ ‫הקהל‪ ,‬אבל יתרו בא קודם מתן תורה‪ .‬ולת‪‬אי דסברי דלאחר מתן תורה בא יתרו‪ ,‬א"כ משה לא היה עומד‬ ‫ומשמש לפ‪‬יהם‪ ,‬וצריך לומר דמש"ה לא כתיב משה‪ ,‬דדריש בסוף ברכות שאכלו בסעודה שמשה שרוי‬ ‫בתוכה וכאילו אכלו לפ‪‬י האלקים‪ ,‬והמכילתא דדרש שמשה היה עומד ומשמש אמרה שם שאכלו בסעודה‬ ‫שתלמידי חכמים יעו"ש‪ ,‬ולא לפ‪‬י משה‪ ,‬יעויין חידושי אגדות למהרש"א ודו"ק‪.‬‬ ‫ברכת יהודה‬ ‫ל"ג ז' וזאת ליהודה ויאמר וגו'‪ .‬מפרש הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' וזאת ליהודה‪ .‬כלומר וזאת הברכה אשר‬ ‫ברך את ראובן כן ברך את יהודה שעל ש‪‬יהם התפלל שיצליחו במלחמה על ראובן כדפרישית ועל יהודה לפי‬ ‫שלעולם עולה במלחמה תחלה כדכתיב מי יעלה ל‪‬ו ויאמר יהודה יעלה ורבותי‪‬ו פירשו על עצמותיו שהיו‬ ‫מגולגלין בארון לפי שאמר וחטאתי לאבי כל הימים דאע"ג ד‪‬ראה שהחזירוהו לב‪‬ימין שהרי ‪‬מ‪‬ה עם‬ ‫יורדי מצרים ולא עם יוסף וב‪‬יו שהיו במצרים מכל מקום קללת חכם אפילו על ת‪‬אי היא באה וכן מצי‪‬ו‬ ‫בפרק ש‪‬י דמכות בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא ופתח דוד ואמר כל מאן דידע‬ ‫מלתא למהדרי ולא אמר יח‪‬ק בגרו‪‬ו והיה שם אחיתופל ושרא ליה למכתב שם ושדייה על התהום וכתיב‬ ‫ויצו אל ביתו ויח‪‬ק ובפרק ש‪‬י דמכות מסיק עוד שאמר משה על שהיו עצמות יהודה מתגלגלין בארון מי‬ ‫גרם לראובן שיודה בפרהסיא על בלבול יצועי אביו יהודה שהודה ברבים על מעשה דתמר וזאת ליהודה‬ ‫בתמיה שמע ה' קול יהודה וכו' כדאי' התם‪ .‬ושמעון לא ברך כמו שלא ברכו אביו משום מעשה דשכם אמר‬ ‫אתם עכרתם אותי ועוד הוסיף על חטאתו פשע במעשה זמרי ואף על פי שגם לוי היה באותו מעשה דשכם‬ ‫ולא ברכו אביו מ"מ ברכו משה לפי שתקן המעוות בעגל ש‪‬א' ויאספו אליו כל ב‪‬י לוי ומיהו ‪‬רמזה ברכתו‬ ‫קצת ש‪‬אמר שמע ה' קול יהודה‪.‬‬ ‫ובחזקו‪‬י מפרש‪ :‬וזאת ליהודה וזאת הברכה עצמה תהא חלה על יהודה‪ .‬כאן פירש״י אמר משה מי גרם‬ ‫לראובן שיודה יהודה ואם תאמר הרי הודאת ראובן קדמה לשל יהודה שהרי בפרשת וישב גבי וישב ראובן‬ ‫אל הבור פרש״י לא היה במכירה שהיה עסוק בשקו ובתע‪‬יתו ויהודה לא הודה עד ש‪‬תעברה תמר‪ ,‬אלא י״ל‬ ‫דודאי ראובן אודי קודם אלא בצ‪‬עה אודי בשקו ובתע‪‬יתו אבל בפרהסיא לא אודי וכשהודה יהודה ואמר‬ ‫צדקה ממ‪‬י עמד ראובן ופרסם הודאתו ואמר אף א‪‬י בלבלתי יצועי אבי‪ .‬וראיה לדבר מדסמך משה רבי‪‬ו‬ ‫ברכת יהודה לברכת ראובן‪ ,‬משום שעל ידי יהודה הודה ראובן הודאה חשובה ומפורסמת וה״ק מי גרם‬ ‫לראובן שהודה בפרהסיא יהודה‪.‬‬ ‫קבורת יהודה במערת המכפילה‬ ‫ל"ג ז' ואל־עמו תביא‪‬ו‪ .‬מביא הילקוט שמעו‪‬י רמז תתק‪"‬ד רבי יהודה אומר ש‪‬קבר עם האבות במערה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מעלת שבט לוי‬ ‫ל"ג ט'‪-‬י"א האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־ב‪‬ו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך‬ ‫י‪‬צרו‪ ,‬וגו'‪ .‬ועי' בספור‪‬ו שמפרש הפסוקים בזה"ל‪ :‬האמר לאביו‪ .‬בע‪‬ין העגל‪ .‬ואת ב‪‬יו לא ידע כי שמרו‬ ‫אמרתך‪ .‬לא הקפיד על חיי ב‪‬יו במדבר כדי לשמור אמרתך‪ ,‬והוא מצות מילת הב‪‬ים‪ ,‬אף על פי שהיו מתים‬ ‫רבים מהם‪ ,‬כאמרם זכרו‪‬ם לברכה )יבמות עב( ״מפ‪‬י שלא ‪‬שבה להם רוח צפו‪‬ית״‪ .‬ובריתך י‪‬צרו‪ .‬כאמרם‬ ‫זכרו‪‬ם לברכה שבטו של לוי לא עבדו עבודה זרה‪ ,‬וזה התאמת במצרים ובמדבר‪ .‬ל״ג‪:‬י׳ יורו משפטיך‬ ‫ליעקב‪ .‬ומאחר שהוא שבט כשר‪ ,‬תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך‪ ,‬כאמרם זכרו‪‬ם לברכה )חגיגה(‪:‬‬ ‫״אם דומה הרב למלאך ה׳ צבאות‪ ,‬יבקשו תורה מפיהו״‪ .‬ל״ג‪:‬י״א ברך ה׳ חילו‪ .‬ברך ‪‬כסיהם באופן שיספיק‬ ‫להם מעט עסק בם‪ ,‬ויהיה להם פ‪‬אי להבין ולהורות‪ .‬ופעל ידיו תרצה‪ .‬עבודתם במקדש תהיה לרצון לפ‪‬יך‪.‬‬ ‫מן יקומון‪ .‬שלא יוכלו לקום עליהם‪ ,‬כע‪‬ין קרח ועזיהו המלך‪.‬‬ ‫ועי' בחזקו‪‬י בע‪‬יין אחר‪ :‬לאביו ולאמו לא ראיתיו אם מת לו אב ואם אח ובן צריך לעשות לו כמי שאי‪‬ו‬ ‫מכירו כדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא‪ ,‬ולמה כי שמרו אמרתך שאמרת ומן המקדש לא יצא אפילו בשעת‬ ‫צערו אי‪‬ו רשאי לצאת אחריהם ואפילו למ״ד מקדושתו לא יצא אבל יוצא הוא אחר המת מ״מ כשהן ‪‬גלין‬ ‫הוא מכוסה וכשהן ‪‬כסין הוא ‪‬גלה‪ .‬ד״א האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו לא טעו אחריהם במעשה העגל‪.‬‬ ‫וברא"ש מסביר כדלהלן‪ :‬האומר לאביו ולאמו‪ .‬פירוש‪ ,‬אומר עליהם לא ראיתם במעשה העגל שהרי לא‬ ‫‪‬כשלו בעגל‪ .‬ואת אחיו לא הכיר ואת ב‪‬יו לא ידע באותו עון כי כולם שמרו דרך ה' דכתיב ויאספו אליו כל‬ ‫ב‪‬י לוי‪ .‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל‪ .‬כי שפתי כהן ישמרו דעת‪ .‬ואחר לוי בירך ב‪‬ימין כדמפרשי'‪.‬‬ ‫ברך ה' חילו‪ .‬על אהרן אמר על שעצר המגפה בקטרת‪ .‬ופועל ידיו תרצה בקטורת זה כפר על ב‪‬י ישראל מחץ‬ ‫מת‪‬ים קמיו שחבק המלאך ועצרו א"ר אבא בשם ר' לוי כשראה אהרן המלאך מתריס כ‪‬גדו ‪‬תן מחתה של‬ ‫קטורת לפ‪‬יו ש‪‬א' ישימו קטורה באפך להודיעך כמה קטורת חביבה לפ‪‬י הקב"ה‪.‬‬ ‫לא משכחת צורבא מרב‪‬ן דמורי אלא דאתי משבט לוי‬ ‫ל"ג י' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל‪ .‬אי' בגמ' יומא כ"ו‪ .‬אמר רבא‪ :‬לא משכחת צורבא מרב‪‬ן‬ ‫דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר‪ .‬לוי‪ ,‬דכתיב‪ :‬״יורו משפטיך ליעקב״‪ .‬דברים פלאיים כתב‬ ‫בעל ה'שואל ומשיב' זצ"ל בהקדמה על ספרו וז"ל‪ :‬א‪‬כי הצעיר מצעירי הלוים שבשבט לוי ה‪‬י‪ ,‬ורוב‬ ‫מבארי השלחן ערוך היו הכה‪‬ים הלוים‪ ,‬בעלי הסמ"ע והש"ך היו כה‪‬ים‪ ,‬והטורי זהב והמגן אברהם‬ ‫והשל"ה היו לוים‪ ,‬ובזמ‪‬י‪‬ו אלו ה‪‬ודע ביהודה וההפלאה היו לוים‪ ,‬והקצות החושןכהן‪ ,‬כולם זכרם לברכה‪.‬‬ ‫ואם כי ערכם גדול הרבה מערכי‪ ,‬בכל זאת א‪‬י מסתבך בסבכי הארזים הגדולים ב‪‬י לוי למשפחותם‪ ,‬ועל כן‬ ‫חשבתי אולי אזכה שגם שפתותי יהיו דובבות בחיי לאורך ימים‪ ,‬ואחרי כן בעת כי פקד יפקד רוחי וגויתי‬ ‫להיות דברי ‪‬אמרים בבית המדרש‪.‬‬ ‫השראת השכי‪‬ה במקום הכתפיים‬ ‫ל"ג י"ב חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן‪ .‬לשון רש"י‪" :‬בגובה ארצו היה בית המקדש ב‪‬וי‪ ,‬אלא ש‪‬מוך‬ ‫עשרים ושלש אמה מעין עיטם‪ ,‬ושם היה דעתו של דוד לב‪‬ותו כדאיתא בשחיטת קדשים )זבחים ‪‬ד‪ (:‬אמרי‬ ‫‪‬יחתי ביה פורתא משום דכתיב 'בין כתפיו שכן'‪ ,‬אין לך ‪‬אה בשור יותר בכתפיו"‪ .‬מכאן אתה למד חיבת‬ ‫הקב"ה לעמו ישראל‪ ,‬שלא רצה להשרות שכי‪‬תו מעלי‪‬ו אלא בתוכ‪‬ו‪) .‬עשה חיל להג"ר ח‪‬יה יו"ט ל‪.‬‬ ‫מצ‪‬ר שליט"א(‬ ‫מדוע זכה דוקא ב‪‬ימין להשראת השכי‪‬ה בחלקו‬ ‫ל"ג י"ב לב‪‬ימן אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו‪ .‬כתב בעל התולדות יצחק מפ‪‬י מה זכה ב‪‬ימין הצדיק‬ ‫שתשרה שכי‪‬ה בחלקו‪ ,‬מפ‪‬י שכולם היו במכירתו של יוסף‪ ,‬אבל ב‪‬ימין לא‪ .‬ועוד שכל השבטים ‪‬ולדו‬ ‫‪13‬‬ ‫בחו"ל וב‪‬ימין ‪‬ולד בארץ‪ .‬טעם זה מקורו טהור בספרי )ש‪‬ב( מפ‪‬י מה זכה ב‪‬ימין שתשרה שכי‪‬ה בחלקו‪,‬‬ ‫מפ‪‬י ש‪‬ולד בארץ ישראל‪ .‬מכאן א‪‬ו למדים את גודל מעלת הזכות להיות ‪‬ולד בארה"ק כדאיתא בכתובות‬ ‫)עה‪ (.‬ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכו‪‬ה עליון )תהלים פ‪ ,‬ה(‪ ,‬א"ר מיישא בר בריה דריב"ל אחד‬ ‫ה‪‬ולד בה ואחד המצפה לראותה‪ ,‬אמר אביי וחד מ‪‬ייהו )‪-‬מב‪‬י א"י( עדיף כתרי מי‪‬ן‪.‬‬ ‫לפי האמור הורה הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר תורת היולדת )מהדו''ח‪ ,‬עמ' תכג( למי שרוצה ל‪‬סוע‬ ‫ללדת בחו"ל‪ ,‬שעליה לשקול היטב את כל הצדדים‪ ,‬האם שווה לה באמת להפסיד מעליותא גדולה כזו לרך‬ ‫ה‪‬ולד להיות ‪‬ולד באוירא דא"י‪) .‬עשה חיל להג"ר ח‪‬יה יו"ט ל‪ .‬מצ‪‬ר שליט"א(‬ ‫השבטים היכו את ב‪‬ימין על כתיפו‬ ‫עוד טעם פלא על סיבת השראת השכי‪‬ה בחלקו של ב‪‬ימין דוקא‪ ,‬מביא התולדות יצחק בשם חכמי צרפת‪,‬‬ ‫שכש‪‬מצא הגביע באמתחתו של ב‪‬ימין הכוהו אחיו בין כתפיו‪ ,‬ובשכר זה זכה ש‪‬עשה הקב"ה אושפיזכ‪‬יה‪,‬‬ ‫והיי‪‬ו דאמר קרא 'ובין כתפיו שכן'‪.‬‬ ‫יתר על כן כתב רבי‪‬ו בחיי )בראשית מד‪ ,‬יב(‪" :‬היו מביישים אותו‪ ,‬והיו קורין לו ג‪‬ב בר ג‪‬בתא ע"ש שכתוב‬ ‫)שם לא‪ ,‬יט( ותג‪‬וב רחל את התרפים‪ ,‬והיו מכים אותו על כתפיו‪ ,‬ולפי שהיו חושדים אותו ואין בו‪ ,‬זכה‬ ‫ששרתה שכי‪‬ה בחלקו‪ ,‬וזהו שכתוב 'ובין כתפיו שכן'‪ .‬ומה שכתוב )שם מד‪ ,‬יג( ויקרעו שמלותם‪ ,‬אף ב‪‬ימין‬ ‫בכלל‪ ,‬ולפי שהיו חושדים אותו והיה זכאי‪ ,‬זכה ולקח עטרה על זה שיצא ממ‪‬ו מרדכי שקרע בגדיו על‬ ‫ישראל ש‪‬אמר )אסתר ד‪ ,‬א( ויקרע מרדכי את בגדיו"‪) .‬עשה חיל להג"ר ח‪‬יה יו"ט ל‪ .‬מצ‪‬ר שליט"א(‬ ‫האם בתחילת הבריאה לא היו הרים וגבעות‬ ‫ל"ג ט"ו ומראש הררי קדם‪ .‬פירש רש"י‪" :‬מגיד שקדמה בריאתן לשאר הרים"‪ .‬וביאר השפתי חכמים‬ ‫שהמעלה והשבח בזה היא‪ ,‬שהשגחת הקב"ה על ארצו היא יותר מעל שאר ארצות‪ ,‬כיון שקדומה בבריאה‬ ‫לכן השגחת השי"ת ‪‬מי קדומה עליה‪.‬‬ ‫מדברי רש"י משמע שבתחילת הבריאה היתה קרקעית העולם שוה במישור ולא היו בה שום הרים וגבעות‪,‬‬ ‫ורק ברבות הימים והמאורעות ש‪‬תהוו בעולם‪ ,‬עקרה ארץ רבה ו‪‬עשו ע"י הרים וגבעות‪ ,‬ולכן הוצרך‬ ‫להשמיע‪‬ו שבריאת ההרים בארצו של יוסף קדמו לבריאת שאר ההרים שבעולם‪.‬‬ ‫שוב ראיתי במהר"ץ חיות )‪‬דה כג‪ (.‬כן להדיא‪" :‬ידוע בסיפורי קורות הטבע דבתחילת הבריאה היתה הארץ‬ ‫כדרורית לגמרי‪ ,‬ולא היה לא הר ולא בקעה‪ ,‬ותמו‪‬ה זו היא טבעית כמו כל צבא השמים וכו'‪ ,‬ואולם ברבות‬ ‫הימים ע"י הרוחות המסתערות בלי הפסק וע"י המבול מים אשר ‪‬תהוה בארץ‪ ,‬סתבבו מזה הרים‬ ‫וגבעות"‪.‬‬ ‫כעי"ז כתב האבן עזרא עה"פ )תהלים צ‪ ,‬ב( בטרם הרים יולדו‪" :‬וטעם יולדו‪ ,‬כי הרוחות יולידום"‪.‬‬ ‫אולם בספר אוצר הידיעות )ח"א‪ ,‬עמ' עט( העיר ממש"כ התרגום יו‪‬תן )בראשית ג‪ ,‬כג( דהקב"ה שלח את‬ ‫אדם הראשון מגן עדן להר המוריה‪ ,‬הרי שכבר מאז היו הרים‪ ,‬ועוד העיר מהא דאיתא במדרש תהלים )ק"ד‬ ‫י"ח( הרים הגבוהים ליעלים‪ ,‬שכל מהות בריאת ההרים היה לצורך היעלים‪ ,‬וכל מציאות בריאת סלעים‬ ‫היה למחסה לשפ‪‬ים‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫סיפור מיתת משה רבי‪‬ו‬ ‫ל"ד ה' וימת שם משה עבד־יהוה ואי' ברא"ש ודומה לזה בדעת זק‪‬ים מבעלי התוס'‪ :‬במדרש וימת שם‬ ‫משה א"ל משה להקב"ה בשעת מיתתו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה‪ .‬א"ל הקב"ה אי אתה יכול כי‬ ‫זה דרך העולם א"ל דבר א' א‪‬י מבקש ממך שיבקעו כל השערים והתהומות וידעו הגוים כי אין זולתך‬ ‫ש‪‬אמר וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' מיד פתח משה ואמר אין עוד וכו' א"ל הקב"ה אתה או' אין עוד‬ ‫גם א‪‬י או' לך ולא קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה מיד ירד הקב"ה בכבודו ושלשה מלאכים מיכ"אל וגברי"אל‬ ‫וז‪‬גי"אל גברי"אל הציע מטתו מיכאל פירש עליה מטלית של ארגמן וז‪‬גי"אל בכסות של מלת מראשותיו‬ ‫באותה שעה עמד הקב"ה בראשו וז‪‬גיאל במרגלותיו ומיכאל בצד זה וגבריאל מצד זה אמר לו הקב"ה‬ ‫למשה הקף רגלך זה לזה ועשה כן א"ל השקע עפעפי עי‪‬יך זו אל זו ועשה כן מיד קרא הקב"ה ל‪‬שמתו של‬ ‫‪14‬‬ ‫משה וא"ל בתי מאה ועשרים ש‪‬ה קצבתי לך להיות בגופו של משה צאי ואל תאחרי שהגיע קצך לצאת מיד‬ ‫השיבה להקב"ה יודעת א‪‬י שאתה אלהי הרוחות וה‪‬שמות ובידך ‪‬פש כל חי אתה יצרת‪‬י ו‪‬תת‪‬י בגופו של‬ ‫משה מי יש לך גוף טהור בעולם שתת‪‬י בו כמשה שאין בו רמה ותולעה מעולם לא ‪‬ראו עליו זבובין ולא‬ ‫צרעים לפי' א‪‬י אוהבו ואי‪‬י רוצה לצאת חזר ואמר לה אל תאחרי כי הגיע קצך לצאת וא‪‬י אעלה אותך‬ ‫לשמי השמים העליו‪‬ים ואושיבך תחת כסא כבודי בכבוד אצל שרפים ואופ‪‬ים ומלאכים א"ל רב"שע טוב‬ ‫לי להיות בגופו של משה יותר מכרובים ומלאכים שהרי מהם ירדו ש‪‬ים עז"א ועז"אל וחמדו את ב‪‬ות‬ ‫הארץ ובאו עליהם וגם השחיתו הדרך עד שתלית אותם אבל משה מש‪‬גלית עליו בס‪‬ה לא שב אל אשתו‬ ‫בבקשה ממך ה‪‬יח‪‬י במקומי כיון שראה הקב"ה כן ‪‬שקו ו‪‬טל ‪‬שמתו ב‪‬שיקה ש‪‬אמר על פי ה' באותה‬ ‫שעה בכה הקב"ה ואמר מי יקום לי עם מרעים מי יתפלל לפ‪‬י על ב‪‬י ומה"ש בוכים ואו' והחכמה מאין‬ ‫תמצא ואיזה מקום בי‪‬ה ושמים בוכין ואומרין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואין מבין כי מפ‪‬י הרעה‬ ‫‪‬אסף הצדיק וחמה ולב‪‬ה בוכים ואומרים בי‪‬ו בוערים בעם וכל המזלות אומרים וכסילים מתי תשכילו‬ ‫ורה"ק אומרת הושיעה ה' כי גמר חסיד עכ"ל המדרש‪.‬‬ ‫למה לא זכה משה רבי‪‬ו להיקבר בארץ ישראל?‬ ‫עי' במדרש רבה ואתח‪‬ן ב' אמר רבי לוי אמר לפ‪‬יו רבו‪‬ו של עולם עצמותיו של יוסף ‪‬כ‪‬סו לארץ‪ ,‬וא‪‬י אי‪‬י‬ ‫‪‬כ‪‬ס לארץ‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שהודה בארצו ‪‬קבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אי‪‬ו ‪‬קבר‬ ‫בארצו‪ ,‬יוסף הודה בארצו‪ ,‬מ‪‬ין‪ ,‬גברתו אומרת )בראשית לט‪ ,‬יד(‪ :‬ראו הביא ל‪‬ו איש עברי וגו' ולא כפר‪,‬‬ ‫אלא )בראשית מ‪ ,‬טו(‪ :‬ג‪‬ב ג‪‬בתי מארץ העברים‪ ,‬קבר בארצו‪ ,‬מ‪‬ין‪ ,‬ש‪‬אמר )יהושע כד‪ ,‬לב(‪ :‬ואת עצמות‬ ‫יוסף אשר העלו ב‪‬י ישראל ממצרים קברו בשכם‪ ,‬את שלא הודית בארצך אין אתה ‪‬קבר בארצך‪ ,‬כיצד‬ ‫ב‪‬ות יתרו אומרות )שמות ב‪ ,‬יט(‪ :‬איש מצרי הציל‪‬ו מיד הרעים‪ ,‬והוא שומע ושותק‪ ,‬לפיכך לא ‪‬קבר‬ ‫בארצו‪.‬‬ ‫ועוד שם‪ :‬כי לא תעבר את הירדן הזה )דברים ג‪ ,‬כז(‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬אם אתה ‪‬קבר כאן‬ ‫אצלן‪ ,‬בזכותך הן באין עמך‪ .‬אמר רבי לוי‪ ,‬וכו' כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬אם ‪‬קבר אתה אצלם‬ ‫במדבר הן באים בזכותך ואת בא בראשם‪ ,‬ש‪‬אמר )דברים לג‪ ,‬כא(‪ :‬וירא ראשית לו וגו' ויתא ראשי עם‪.‬‬ ‫רש"י מול בית פעור‪ .‬קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור‪ ,‬וזה אחד מן הדברים‬ ‫ש‪‬בראו בין השמשות בערב שבת )אבות פ"ד; פסחים ‪"‬ד(‪:‬‬ ‫מי קבר את משה רבי‪‬ו‬ ‫ל"ד ו' ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור‪.‬‬ ‫רש"י פירש‪ ,‬ויקבר אתו‪ .‬הקב"ה בכבודו‪ .‬רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו‪ ,‬וזהו אחד משלושה אתין‬ ‫שהיה רבי ישמעאל דורש כן‪.‬‬ ‫ועי' באבן עזרא‪ :‬ויקבר אותו‪ .‬הוא קבר עצמו ש‪‬כ‪‬ס במערה בגיא וכן וירעו הרועים אותם ויראו שוטרי ב‪‬י‬ ‫ישראל אותם ודע כי הר העברים שהוא הר ‪‬בו שהוא צלם ככב הוא בעצמו הגיא שהוא ראש הפסג' שהוא‬ ‫מול בית פעור והעד שאמר הכתוב כי ‪‬סע ישראל מבמות אל הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה וכתיב‬ ‫ויעל משה מערבות מואב אל הר ‪‬בו ראש הפסגה ושם מת ושם קבורתו וכתיב ו‪‬שב בגיא מול בית פעור‬ ‫וה‪‬ה אחר שישבו ישראל בגיא אמר הכתוב ויסעו ב‪‬י ישראל ויח‪‬ו בערבות מואב וכתוב אחר ויח‪‬ו בהרי‬ ‫העברים לפ‪‬י ‪‬בו ויסעו מהרי העברים ויח‪‬ו בערבות מואב וה‪‬ה דבר ברור כי במקום שמת משה שם‬ ‫קבורתו‪.‬‬ ‫ובספור‪‬ו מבאר‪ :‬ויקבר אותו‪ .‬אם הוא קבר את עצמו כדברי קצתם זכרו‪‬ם לברכה‪ ,‬עשתה זאת ‪‬פשו‬ ‫ה‪‬בדלת‪ ,‬כי הוא מת בהר ראש הפסגה שמשם ראה את הארץ‪ ,‬כאמרו )דברים לד‪:‬ה( ״וימת שם משה״‪,‬‬ ‫והקבורה היתה בגיא‪.‬‬ ‫ועי' בחזקו‪‬י‪ :‬ויקבר אתו בגי שלשה סימ‪‬ים ‪‬ת‪‬ו במקום קבורתו של משה שאמר בגי ובאי זה גיא בארץ‬ ‫מואב ובאי זה מקום מול בית פעור ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו ללמדך שלא קברו איש‪.‬‬ ‫ובפע‪‬ח רזא מביא‪ :‬ויקבר אותו בגי וגו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬ואע"פ ש‪‬ת‪‬ה תורה ג' סימ‪‬ים הללו אפ"ה לא ידע איש וגו'‪,‬‬ ‫למד‪‬ו ש‪‬ג‪‬ז ארו‪‬ו במקום קדוש שאין העין שולטת בו‪.‬‬ ‫והרא"ש מבאר‪ :‬ויקבור אותו בגי ‪.‬לא ‪‬תעסקו בו לא ישראל ולא מלאכי השרת אלא הקב"ה בכבודו‬ ‫ובעצמו ולמה בח"ל כדי שיחיו מתי חוצה לארץ ש‪‬אמר וירא ראשית לו קרי ביה ויתא ראשי עם בתחית‬ ‫‪15‬‬ ‫המתים‪ .‬ויקבור אותו בג"י גימ' י"ה כחשבו‪‬ו דדין כך חשבו‪‬ו דדין ולמה ‪‬תעסק בו הקב"ה י"ל במדה‬ ‫שאדם מודד בה מודדין לו הוא קבר את יוסף ולא ‪‬תעסק בביזה של מצרים לפי' ‪‬תעסק בו יה ושאל קיסר‬ ‫כי קבר רחמ‪‬א למשה במאי טביל ואם תאמר במים הא כתיב מי מדד בשעלו מים אמר לו באש דכתיב ה'‬ ‫באש יבוא א"ל ומי סליק טבילה באש א"ל אדרבא עיקר טבילה באש הוא דכתיב וכל אשר לא יבוא באש‬ ‫תעבירו במים‪.‬‬ ‫הסיבה שלא ידע איש את־קברתו‬ ‫ל"ד ו' ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה‪ .‬עי' ברלב"ג ‪ :‬זה ע‪‬יין ‪‬פלא מצד כי התורה ביארה מקום‬ ‫הקבר לפי מה שאפשר ועם זה סבב השם יתעלה שלא יהיה מקום קבורתו ‪‬ודע לאחד מהא‪‬שים וה‪‬ה עשה‬ ‫זה השם יתעלה כי אולי אם ‪‬ודע מקום טעו יטעו הדורות הבאים ויעשו ממ‪‬ו אלוה מצד מה ש‪‬תפרסם‬ ‫מה‪‬פלאות שעשה הלא תראה כי גם ב‪‬חש ה‪‬חשת שעשה משה טעו בו קצת ישראל מצד מעלת מי שעשאו‬ ‫ולזה עשה השם יתעלה שקבר אותו על דרך מופת לא ‪‬גע בקבורתו אחד מהא‪‬שים וה‪‬ה הע‪‬יין קבורתו‬ ‫שלא יתכן שיודע לאחד מהא‪‬שים וה‪‬ה בזה עוד מהתועלת להישיר אל שכבר הגיע משה למדרגה מהחיים‬ ‫ה‪‬צחיים אחר הפרדו מהגו שלא יתכן שתושג לאחד מהא‪‬שים ולזה עשה השם יתע' שגם מקום גוו לא ‪‬ודע‬ ‫להעיר על זה הע‪‬ין‪.‬‬ ‫ובחזקו‪‬י שם‪ :‬עד היום הזה שלא יקבר איש אצלו כע‪‬ין ש‪‬עשה בבית אל ושלא ידרשו בו שואלי מתים‪.‬‬ ‫היכן קבור משה רבי‪‬ו?‬ ‫אי' בגמרא סוטה י"ג‪ :‬ות‪‬יא‪ ,‬אמר רבי יהודה‪ :‬אילמלא מקרא כתוב‪ ,‬אי אפשר לאומרו‪ .‬היכן משה מת ‪-‬‬ ‫בחלקו של ראובן‪ ,‬דכתיב‪ :‬״ויעל משה מערבת מואב אל הר ‪‬בו״‪ ,‬ו‪‬בו בחלקו של ראובן קיימא‪ ,‬דכתיב‪:‬‬ ‫״וב‪‬י ראובן ב‪‬ו וגו׳ ואת ‪‬בו וגו׳״‪ .‬״‪‬בו״ ‪ -‬ששם מתו שלשה ‪‬ביאים‪ :‬משה ואהרן ומרים‪ .‬והיכן משה קבור‬ ‫‪ -‬בחלקו של גד‪ ,‬דכתיב‪ :‬״וירא ראשית לו וגו׳״‪ .‬ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ‪ -‬ארבעה מילין‪.‬‬ ‫אותן ארבעה מילין מי הוליכו? מלמד שהיה משה מוטל בכ‪‬פי שכי‪‬ה‪.‬‬ ‫אולם בילקוט ראוב‪‬י מביא בשם ספר התמו‪‬ה שגם משה וצפורה ‪‬קברו במערת המכפילה‪ .‬המלאכים ‪‬טלו‬ ‫את משה רבי‪‬ו ממקום קבורתו והביאוהו אותו לשם‪ ,‬וקברוהו אצל האבות‪ .‬ומה שכתוב 'ולא ידע איש את‬ ‫קבורתו'‪ ,‬דוקא איש אבל מלאכי שפיר ידעו‪' .‬מערת שדה המכפלה' ראשי תיבות משה‪.‬‬ ‫וברוקח כתב‪ :‬כי הלך דרך מחילות לאמר לאבות העולם 'ה‪‬ך שוכב עם אבותיך' וכו' כי מחילה יוצאת‬ ‫מקברו של משה שהלך לקברי אבות‪.‬‬ ‫האם זה שבחו של מ‪‬היג אם לא כולם בוכים?‬ ‫ל"ד ח' ויבכו ב‪‬י ישראל את־משה אומר הילקוט שמעו‪‬י רמז תקכ"ו מ‪‬ין שהיה אהרן רודף שלום בישראל‬ ‫ש‪‬אמר )במדבר כ‪ ,‬כט( "ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל"‪ ,‬ובמשה‬ ‫הוא אומר )דברים לד‪ ,‬ח( "ויבכו ב‪‬י ישראל את משה"‪ ,‬מפ‪‬י מה בכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל‪,‬‬ ‫ובמשה לא בכו אלא ב‪‬י ישראל‪ ,‬שאהרן לא אמר לאיש סרחת‪ ,‬ולא לאשה סרחת‪ ,‬אבל משה מפ‪‬י שהוכיחן‬ ‫‪‬אמר בו "ב‪‬י ישראל"‪.‬‬ ‫והקשה הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל‪ ,‬למה חייבת התורה להגיד דבר כזה בתוך הספידו של משה רבי‪‬ו?‬ ‫ותירץ‪ ,‬שמ‪‬היג שכולם בוכים במיתתו אי‪‬ו מ‪‬היג‪ .‬כי הוא ‪‬יסה לרצות את כולם וא"כ כולם ה‪‬היגו אותו‬ ‫ולא שהוא ה‪‬היג אותם‪ .‬רק אם יש מת‪‬גדים אז רואים שהוא באמת עשה מה שהיה אמור לעשות גם אם‬ ‫לא כולם היו מרוצים‪.‬‬ ‫ולא־קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה‬ ‫ל"ד י' ולא־קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה‪ .‬ומפרש החזקו‪‬י‪ :‬ולא קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה אפילו בישראל‬ ‫אבל בעובדי כוכבים לא צריך למימר שהרי כתיב ו‪‬פלי‪‬ו א‪‬י ועמך מכל העם אשר על פ‪‬י האדמה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אולם הרא"ש חולק עליו ואומר‪ :‬ולא קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה ארז"ל בישראל הוא דלא קם אבל‬ ‫באו"ה קם ומ‪‬ו בלעם‪ .‬וכן ואיתא בבמדבר רבה )‪‬שא פרשה י"ד סי' כ'(‪" ,‬לא קם ‪‬ביא עוד בישראל כמשה‪,‬‬ ‫בישראל לא קם אבל באומות העולם קם‪ .‬ושמעתי פעם הסבר לזה שבלעם היה לו מדרגת ‪‬בואה יותר גבוה‬ ‫ממשה רבי‪‬ו‪ ,‬כי כל ‪‬ביא מת‪‬בא לפי האופי שלו )ישעי' על הישועה וירמיהו על החורבן כמו שמביא החתם סופר בפרשת‬ ‫תרומה בשם הזוהר‪ :‬כי ישעי' רובו ‪‬חמתא כי שמו גורם ישעי"ה ישועת ה'‪ ,‬וירמי' ‪‬חרב בית המקדש בימיו‪ ,‬ירמי"ה ירום‬ ‫ויסתלק השכי‪‬ה עיין שם( והוא גם מתרגם את ה‪‬בואה בעצמו‪ ,‬אבל בלעם היה כל כך טמא שהקב"ה רצה שלא‬ ‫יהיה לבלעם שום השפעה או שייכות ל‪‬בואה שלו‪ ,‬לכך ‪‬תן לו כל ‪‬בואה מאוד ברור כדי שלא יכול לערבב‬ ‫את מידותיו המקולקלות ב‪‬בואה‪ .‬אספקלריה המאירה‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫פ‪‬ים בפ‪‬ים ‪ /‬פ‪‬ים אל פ‪‬ים ‪ /‬פה אל פה‬ ‫בפרשת ואתח‪‬ן ה' ד' כתיב‪ :‬פ‪‬ים בפ‪‬ים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש‪ .‬ורש"י מביא‪ :‬פ‪‬ים בפ‪‬ים‪ .‬א"ר‬ ‫ברכיה‪ :‬כך אמר משה‪ ,‬אל תאמרו א‪‬י מטעה אתכם על לא דבר‪ ,‬כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח‪,‬‬ ‫הרי המוכר עצמו מדבר עמכם )פסיקתא רבתי(‪ .‬ובחזקו‪‬י וזאת הברכה ל"ד י' אשר ידעו ה׳ פ‪‬ים אל פ‪‬ים‪,‬‬ ‫כדכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמו‪‬ת ה׳ יביט‪ .‬דבר אחר הקדוש ברוך הוא ידעו למשה‬ ‫אבל משה לא ידעו לקב״ה פ‪‬ים אל פ‪‬ים כדכתיב לא ירא‪‬י האדם וחי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬האם כלל ישראל בהר סי‪‬י‬ ‫היו באותה מדרגה כמו ‪‬בואת משה רבי‪‬ו או אפילו יותר גבוה לפי רש"י ה‪"‬ל?‬ ‫דבר מע‪‬יין הראה לי ר' משה מרדכי אפשתיין שליט"א מה שכתבו הראשו‪‬ים על הפסוק והסתרתי פ‪‬י‬ ‫מהם‪ :‬דעת זק‪‬ים מבעלי התוס' בפרשת וילך ל"א י"ז והסתרתי פ‪‬י מהם‪ .‬זהו דרך חבה כאדם שחטא לו‬ ‫ב‪‬ו ואומר לרבו להלקותו והוא אי‪‬ו יכול לראות בצרת ב‪‬ו שרחמיו עליו ומסתיר פ‪‬יו שלא יראה בהכאת‬ ‫ב‪‬ו‪ .‬וכעין זה בחזקו‪‬י זו היא דרך חבה כאדם שחטא לו ב‪‬ו ואומר להלקותו שלא בפ‪‬יו מתוך שאוהבו‪.‬‬ ‫ומצד ש‪‬י מצאתי רבי‪‬ו בחיי על הפסוק כי תשא ל"ג י"א פ‪‬ים אל פ‪‬ים‪ :‬וע"ד המדרש פ‪‬ים אל פ‪‬ים לשון‬ ‫כעס‪.‬‬ ‫בברכת חג כשר ושמח‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' יוסף צבי בן ר' ישראל דושי‪‬סקיא זצ"ל ‪‬לב"ע י"ד תשרי תש"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' חיים זא‪‬וויל בן ר' משה זצ"ל האדמו"ר מרימ‪‬יצ"א ‪‬לב"ע כ"ד תשרי תש‪"‬ו‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' חיים שאול בן ר' משה קויפמן זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ד תשרי תשס"ו‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' משה בן ר' שמואל זצ"ל החתם סופר ‪‬לב"ע כ"ה תשרי ת"ר‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות‬ ‫ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪17‬‬