gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ד'‬ ‫חג הסוכות‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫גליון‬ ‫להתענג על השם‬ ‫מורחב‬ ‫בהיכל רבותינו הק' מסקאליע‬ ‫לכבוד יום‬ ‫טוב‬ ‫עובדות והנהגות‬ ‫הליכות חיים‬ ‫פנינים עה”ת וענינא דיומא‬ ‫חיים של תורה‬ ‫זמן שמחתינו – מדת השמחה‬ ‫סכות‪ ,‬כיון דיתבו בסכות‪ ,‬הא אשתזיבו מן‬ ‫סוכה שחמתה מרובה מצלתה‬ ‫סיפר רבינו שליט”א שפעם קרא לו רבינו זצוק”ל‬ ‫מקטרגא‪ ,‬וקודשא בריך הוא חדי בבנוי‪,‬‬ ‫פסולה (סוכה ב‪.).‬‬ ‫בדירתו ואמר לו‪‘ :‬דו ווילסט די רבונו של עולם זאל‬ ‫זכאה חולקיהון בהאי עלמא ובעלמא דאתי‪.‬‬ ‫זיין מיט דיר‪ ,‬זיי בשמחה’‪ ,‬והוסיף ואמר ‘איך האב א‬ ‫הרי בסוכה בני ישראל נשמרים מן השונאים‬ ‫אמרו חז”ל פני משה כפני החמה ופני יהושע‬ ‫סייעתא דשמיא‪ ,‬אז איך פאל קיינמאל נישט אריין אין‬ ‫והמקטריגים‪.‬‬ ‫כפני הלבנה‪ ,‬החמה יש לה אור מצד עצמו‪,‬‬ ‫קיין עצבות ומרה שחורה’‪.‬‬ ‫אבל הלבנה צריכה לקבל אור מאחרים‪ ,‬ומשה‬ ‫היה יחיד בזה שהוא היה מאיר ובא מעצמו‪ ,‬ולא‬ ‫ואיתא בספה”ק מגלה עמוקות (רנ”ב‬ ‫הוצרך לקבל מרב גשמי‪ ,‬אבל שאר הצדיקים‬ ‫אופנים‪ ,‬אופן קל”ב) וזל”ק‪ ,‬שסוד סוכה נרמזת‬ ‫מיהושע ואילך הם בבחינת פני הלבנה‪,‬‬ ‫סיפר הרה”צ ר’ שמעלקא לייפער מחוסט ז”ל‪ :‬פעם‬ ‫באות ה’‪ ,‬דקיימא לן (סוכה ד‪ ):‬שצורת סוכה היא‬ ‫שצריכים לקבל הארה מרבותיהם‪ .‬אמנם בזמן‬ ‫כשהייתי אצל דודי ה”ה רבינו ז”ל בימות הקיץ‪ ,‬יום‬ ‫שתי מחיצות ושלישית רק אפילו טפח‪ ,‬והיא‬ ‫הזה אין אנו בבחינה זו של משה רבינו‪ ,‬ולכן‬ ‫צורת אות ה’‪ ,‬עכל”ק‪.‬‬ ‫סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה‪ ,‬שצל‬ ‫אחד כשלמד ראיתי שהיה לו זוהר וגם הספר שיחת‬ ‫רומז שצריכים להיות בבחינת צל‪ ,‬לקבל‬ ‫חולין של תלמידי חכמים‪ ,‬וזה ספר של מילי דבדיחותא‬ ‫מאחרים‪ ,‬ואנחנו צריכים להיות בבחינת פני‬ ‫מצדיקים‪ ,‬ואני תמהתי למה צריך ספר הזה‪ ,‬וישבתי‬ ‫וזהו עשה עמי אות לטובה‪ ,‬היינו אות ה’‬ ‫לבנה‪ ,‬לקבל הארה מפני רבותינו‪ ,‬לחסות בצל‬ ‫שם‪ ,‬ובאמצע לימודו ראיתי שלקח הספר‪ ,‬וקרא בו‪,‬‬ ‫המרמז למצות סוכה היא אות בשבילי לטובה‪,‬‬ ‫סוכה עד ביאת גואל צדק‪.‬‬ ‫ופתאום התחיל לצחק בצחוק גדול‪ ,‬והחווה בידיו‬ ‫ויראו שונאי ויבושו‪ ,‬כאשר אכניס לסוכה ולא‬ ‫[רבינו זצוק”ל]‬ ‫כאילו הוא רוצה להגיד לי הבדיחה‪ ,‬אבל מרוב צחוק‬ ‫יוכלו להרע לי‪ ,‬כי הסוכה שומרנו ומצילנו‬ ‫לא היה יכול להוציא הגה מפיו‪ ,‬דבר שלא ראיתי מימיו‪,‬‬ ‫מכל מקטרג ומכל אויב‪.‬‬ ‫ונסתכלתי עליו בתמיה‪ ,‬כשנרגע סיפר לי הבדיחה‪,‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים‬ ‫[רבינו שליט”א – אמירה נעימה תשע”ג]‬ ‫לפניהם (סוכה נא‪.).‬‬ ‫חייכתי‪ ,‬היה יפה אבל לא ראיתי מה היה בו כ”כ כדי‬ ‫להביא לכזה צחוק‪.‬‬ ‫איתא בשם צדיקים פי’ הפסוק (תהלים קמה‪,‬‬ ‫פר אחד איל אחד (במדבר כט‪ ,‬לו)‪.‬‬ ‫יד) סומך ה’ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים‪,‬‬ ‫אלא שבאמצע השחוק עמד קימעא והוציא כזה‬ ‫דהחילוק בין נופל לכפוף הוא שהנופל נפל‬ ‫קרעכץ עמוק ופנה אלי‪“ ,‬אוי וויי איז מיר‪ ,‬דער פעטער‬ ‫כתב רש”י דברי המדרש למדה תורה דרך‬ ‫ברשת היצר‪ ,‬והכפוף נטרד מעבודת ה’ בהיות‬ ‫מאכט זיך נאריש”?!‪ ,‬ובין רגע נהפך המצב כמו שהיה‬ ‫ארץ שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון מאכילו‬ ‫נכנע וכפוף תחת טרדות ועול משא עניני‬ ‫לפני זה‪ ,‬בשיא הערנסקייט‪ ,‬ולא הבנתי כל הענין‪ ,‬והיה‬ ‫עוה”ז‪ ,‬ועי”ז נבצר ממנו היכולת לעבוד את ה’‬ ‫פטומות למחר מאכילו דגים למחר מאכילו בשר‬ ‫בשמחה וטוב לבב‪ ,‬ע”כ‪ .‬וי”ל דר”ה ויוהכ”פ‬ ‫קשה לי לשאול‪.‬‬ ‫בהמה למחר מאכילו קטניות למחר מאכילו‬ ‫מסוגלים לבחינת סומך ה’ לכל הנופלים‪ ,‬שאף‬ ‫אחר הצהריים הלכתי לטייל עמו‪ ,‬אז אמר לי‬ ‫ירק פוחת והולך כפרי החג‪ .‬ובפשטות קשה‬ ‫מי שניצוד ברשת היצר ביכלתו לצאת חפשי‬ ‫להבין איזה דרך יש בהנהגה כזאת‪ ,‬אלא רמז‬ ‫הימנו‪ ,‬ולתקן את אשר עיות‪ ,‬וסוכות הוי‬ ‫‘שמעלק’לע תדע לך שליצר הרע יש רק כלי מחלמה‬ ‫בחינת זוקף לכל הכפופים‪ ,‬שהוא זמן שמחתנו‬ ‫אחת אשר בזה מנצח במלחמתו וזה ה”עצבות”‪,‬‬ ‫עמוק יש בה לדרך הארציות בימים הקדושים‬ ‫עת רקוד‪ ,‬והקב”ה זוקפו עד שביכלתו לשמוח‬ ‫כשרוצה להעביר איזה אדם מדעת קונו‪ ,‬אז מכניס אותו‬ ‫של ראש השנה יום הכיפורים וסוכות‪ .‬כאשר‬ ‫ולרקוד בלבב שלם‪.‬‬ ‫למצב של עצבות‪ ,‬ואז כבר קשה לו להתמודד’‪ ,‬ואמר‬ ‫עומד אדם להתפלל בראש השנה הוא מגיע עם‬ ‫לי דברים מבהילים “נאריש זאל מען זיך מאכן‪ ,‬אבער‬ ‫חבילות של צרכים גשמיים‪ ,‬ורוצה פטומות‪,‬‬ ‫ולכן יש רמז מאא”ז הר”ר ברוך ממעזיבוז‬ ‫בשמחה דארף מען זיין” עכשיו הבנת מה היה לפני‬ ‫אך דרך ארציות עולם הזה הוא שכשעומד‬ ‫זי”ע והיית’ אך’ שמח’ ס”ת חת”ך שהוא שם‬ ‫הצהריים‪ ,‬כשהפעטער האט זיך נאריש געמאכט‪.‬‬ ‫הפרנסה‪ ,‬שע”י ריקודים ברגלים שהם בחי’‬ ‫ועוסק בדברים רוחנים‪ ,‬הארציות נפחתת‬ ‫נצח והוד שסודם תמכין דאורייתא‪ ,‬וזהו ממונו‬ ‫והולכת‪ ,‬עד שביום ב’ לאחר שכבר נתקרב‬ ‫של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים קיט‪ ,).‬כי‬ ‫קצת אל הרוחני‪ ,‬אינו צריך כל כך גשמיות‪,‬‬ ‫ע”י שמחה זוכה לפרנסה‪ ,‬וזוכה לבחינת זוקף‬ ‫סיפר רבינו שליט”א‪ ,‬בסוף ימיו של רבינו זצ”ל בימי‬ ‫ומסתפק בבקשה רק על בשר בהמה‪ ,‬וכן פוחת‬ ‫לכל הכפופים‪.‬‬ ‫חליו עבר ניתוח‪ ,‬ונכנסתי אל החדר בביה”ח והתחלתי‬ ‫והולך עד שביום שמיני עצרת כבר אינו רוצה‬ ‫[מחזה חג האסיף]‬ ‫לבכות‪ ,‬שאל אותי‪ ,‬מדוע אתה בוכה‪ ,‬אמרתי ‘דער‬ ‫שום גשמיות‪ ,‬וכל חפצו ומגמתו של איש יהודי‬ ‫זיידע דארף האבן א רפואה שלימה’‪ ,‬אמר לי‪‘ ,‬אויב דו‬ ‫נהפך לרוחני על ידי ההתעלות של ימים אלו‪,‬‬ ‫והוא חפץ רק עמו בלחודוי‪ ,‬שבתי בבית ה’ כל‬ ‫עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאנו‬ ‫ווילסט פועל’ן א ישועה פאר דיין זיידע‪ ,‬זיי בשמחה‬ ‫ויבושו (סליחות)‪.‬‬ ‫ווייל די אר”י הקדוש זאגט מ’קען אסאך מער פועל’ן‬ ‫ימי חיי לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫מיט שמחה’‪ ,‬ולא הוריד אף דמעה אחת‪.‬‬ ‫איתא בזוה”ק (ח”ג ק‪ :‬ברע”מ)‪ ,‬ויעקב נסע‬ ‫[רבינו שליט”א]‬ ‫סכתה ויבן לו בית וגו’‪ ,‬על כן קרא שם המקום‬ ‫עובדות והנהגות‬ ‫הליכות חיים‬ ‫סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק‬ ‫צדיקים קרויים חיים‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫כ’ תשרי יומד”ק של‬ ‫הרה”ק ר’ יעקב יוסף מאוסטראה זי”ע‬ ‫נודע שהיה רבינו זצ”ל מכבד לומר פסוק ועל זה‬ ‫מח”ס רב ייבי‬ ‫היה אומר תורה‪ .‬בשמיני עצרת היו מוכרים את הזכות‬ ‫לאמירת הפסוק‪ ,‬והמרבה במחיר זכה בו‪ ,‬ורבינו אמר‬ ‫תורה על פרשת ‘וזאת הברכה’‪ .‬שנה אחת אמר רבינו‬ ‫הרה”ק רב ייבי בן הרה”ק ר’ יהודה לייב מגיד מישרים באוסטראה‪ ,‬נסתלק בחול‬ ‫המועד סוכות כ’ תשרי תקנ”א‪ .‬סדר היוחס‪ :‬בנו הרה”ק ר’ פינחס‪ ,‬בנו הרה”ק ר’ יעקב‬ ‫שימכרו את הפסוק‪ ,‬והבטיח שכל סכום שיתן הקונה‬ ‫יוסף השני‪ ,‬בתו הרבנית חי’ פעריל‪ ,‬בנה הרה”ק ר’ פינחס‪ ,‬בתו הרבנית מיטא שרה‪,‬‬ ‫עבורו‪ ,‬יזכה לריוח של פי ארבעים!‪ ,‬מחמת כן עלו‬ ‫אשת חבר של רבינו בעל שיח אליעזר זי”ע‪.‬‬ ‫המחירים עד מאד‪ ,‬ואחד הקונים רכש את הפסוק‬ ‫בשלושת אלפים דולר‪ ,‬שהיה הון עתק באותם ימים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לאחר יום טוב הצליח והרויח במאוד מאד‪.‬‬ ‫הרה”ק רבי ייב”י הראשון‪ ,‬נמנה על תלמידי אא”ז בעל ה”תולדות יעקב יוסף”‬ ‫זצוק”ל‪ .‬פעם אחת התקשה רבי ייב”י בהבנת דברי ה”שמעתי ממורי” אחד המובא‬ ‫בספרו של רבו תולדות יעקב יוסף‪ ,‬ולאחר שהתייגע בדבר רבות ולא עמד על סוף‬ ‫דעתו‪ ,‬גמר בלבו לנסוע אל רבו שעודנו בחיים‪ ,‬כדי שיבאר לו כראוי את דברי‬ ‫סיפר הרה”צ ר’ אהרן משה לייפער מחוסט זצ”ל‪,‬‬ ‫קדשו הכתובים בספר‪ .‬ולקח עמו את בנו הקטן‪ ,‬הרה”ק רבי פינחס’ל מאוסטרהא‪,‬‬ ‫גיסו של רבינו זצ”ל‪ ,‬שכאשר הגיע לוויען‪ ,‬נוכח לדעת‬ ‫שהיה אף הוא קדוש ופרוש‪.‬‬ ‫כי מנהג המקום בשמחת תורה הוא לשוב הביתה לאחר‬ ‫כאשר הגיעו אל רבו‪ ,‬היה בעל ה”תולדות” מופלג בזקנה‪ ,‬שכן האריך ימים‬ ‫תפילת מעריב‪ ,‬ורק בשעה מאוחרת בלילה מתחילים‬ ‫עד גיל מאה ועשר שנים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬בשנותיו האחרונות לא היה בכוחו‬ ‫בעריכת ההקפות‪ .‬אולם‪ ,‬היות שהיה בידו מנהג‬ ‫להתהלך‪ ,‬והיה מוטל במיטתו מחמת חולשתו הרבה‪.‬‬ ‫מקאמארנא שלא לטעום דבר קודם ההקפות‪ ,‬פנה‬ ‫ביקש רבי ייב”י מרבו שיבאר לו את עומק כוונת ה”שמעתי ממורי”‪ .‬שאל אותו‬ ‫לגיסו רבינו זצ”ל‪ ,‬ואמר לו שאין באפשרותו להשתתף‬ ‫ה”תולדות” האם נוכח אדם נוסף בחדר‪ ,‬ורבי ייב”י השיב שאין שם איש‪ .‬כי חשב‬ ‫בהקפות המאוחרות שכן הן נערכות לאחר קידוש‪.‬‬ ‫שאין כוונת רבו לילד קטן כבנו‪ ,‬אלא לאדם מבוגר שאין לגלות בפניו רזי תורה‪.‬‬ ‫השיב לו גיסו רבינו זצוק”ל‪ :‬מה אוכל לומר לך‪ ,‬כאן‬ ‫נענה ה”תולדות” ואמר‪ :‬אמסור לך את הדברים כפי שקיבלתים מרבי הבעש”ט‬ ‫זהו המנהג‪ ,‬וקשה יהיה לך למצוא עשרה אנשים שינהגו‬ ‫הק’‪ .‬באותו רגע נתמלא הבית אש‪ ,‬לא אש גשמית אלא אש רוחנית מאירה‪ ,‬ורבי‬ ‫כמותך‪.‬‬ ‫פינחס הקטן נתמלא פחד‪ .‬אמר ה”תולדות” לרבי ייב”י‪ :‬והלא שאלתיך אם יש‬ ‫כאן אדם נוסף‪ .‬מיד נטלו רבי ייב”י והסתירו תחת כנף בגדו‪ .‬אז התרוממה מיטתו‬ ‫הוא הבין מדברי גיסו כי הוא אינו מתנגד לכך‬ ‫של ה”תולדות” מן הארץ‪ ,‬והוא עצמו התרומם מעל מיטתו‪ ,‬ובפנים מאירות ביאר‬ ‫שיערוך הקפות בעצמו‪ ,‬אלא שחשש שלא יהיה לו‬ ‫לרבי ייב”י את סוד הדברים הפירוש ה’שמעתי ממורי’‪ .‬כשסיים את הביאור‪,‬‬ ‫מנין‪ .‬כשנכנס רבינו זצוק”ל לביתו וסיפר לרבנית‬ ‫ירד ה”תולדות” אל המיטה והמיטה שבה אל הקרקע‪ ,‬והאש נסתלקה‪ .‬וסיים‬ ‫ה”תולדות” את דבריו בלשון זו‪“ :‬כך שמעתי ממורי”‪.‬‬ ‫על המאורע‪ ,‬נשמעו לפתע קולות של הקפות בנעימה‬ ‫[אמירה נעימה שבועות תשע”א‪ ,‬ועוד ה”פ]‬ ‫יתירה‪ .‬כשנכנס לביהמ”ד‪ ,‬ראה שאכן התאסף מנין‪,‬‬ ‫שכן היו כאלו שזכרו את המנהג הקדום והסכימו‬ ‫להישאר עמו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬רבינו ז”ל ישב בחדרו והאזין‬ ‫מסופר על אא”ז הרה”ק ר’ ייבי‪ ,‬שבעת שהיה עוד בחור‪ ,‬שרר עניות ודחקות רב‬ ‫לכל סדר ההקפות‪ ,‬ואמר הרה”צ ר’ יוסף ברוך פינחס‬ ‫באותם הימים‪ .‬והיה יהודי כפרי בעל שדות‪ ,‬אשר נהג להביא לאביו הרה”ק רבי‬ ‫ז”ל שבאותה שעה למד אביו רבינו ז”ל את הניגון של‬ ‫יהודה בכל ערב פסח שק מלא חטים לצורך מצות שמירה‪ .‬שנה אחת‪ ,‬קודם חג‬ ‫“אחד יחיד ומיוחד”‪ ,‬שמנגנים בחצרות קדשינו בהקפה‬ ‫הפסח‪ ,‬ירדו גשמים עזים והדרכים היו מלאות רפש וטיט עד מאוד‪ .‬שח ר’ יהודה‬ ‫ראשונה‪ ,‬המקובל מחצה”ק נאדבורנה כפי ששמעו‬ ‫את דאגתו לפני בנו ר’ ייבי‪ ,‬ושאל בצער כיצד יצליחו בשנה זו להשיג את שק‬ ‫מגיסו‪.‬‬ ‫החטים למצות‪ .‬הרגיעו בנו ר’ ייבי ואמר לו שלא ידאג‪ ,‬כי השק יגיע למעונם‪.‬‬ ‫וקיים ר’ ייבי את דבריו‪ ,‬ויצא לדרך בקור העז‪ ,‬ולא נמנע מללכת אל אותו הכפר‬ ‫למרות הגשם והרוח הסוערת‪ .‬ומסתמא אף לא היה לו מלבוש ראוי להתחמם בו‪,‬‬ ‫כי העניות והדחק היו גדולים אז גם אצל גדולי הרבנים‪ .‬הלך והביא את השק‬ ‫בחור אחד מאנ”ש סיפר ששנה אחת הרגיש התעלות‬ ‫לבית אביו‪ ,‬וכשראה אביו את גודל מסירות נפשו של בנו‪ ,‬שהלך בתנאים קשים‬ ‫והתלהבות גדולה בשעת ההקפות ובשנה שניה השתדל‬ ‫כאלו כדי לקיים מצות השי”ת‪ ,‬אמר לרעייתו הרבנית כי כעת סמוך ובטוח הוא‬ ‫ויגע הרבה כדי להרגיש התלהבות ושמחה ולא הצליח‪.‬‬ ‫[רבינו זצוק”ל ‪ -‬ויצא תשל”ו]‬ ‫שיהיה לו ממלא מקום טוב לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫ובא והתאונן לפני רבינו זצוק”ל‪ ,‬ורבינו השיב לו‬ ‫שפעם אחת אמר הבעש”ט הק’ זי”ע משל למה הדבר‬ ‫דומה‪ ,‬למי שנכנס לתוך “שענק” ואמר שרוצה לקנות‬ ‫מעשה שהיה‪ ,‬שנחלקו הרה”ק רב ייבי והרה”ק רבי פינחס מקוריץ מהו עיקר‬ ‫משקה לשתות‪ ,‬והם נתנו לו מעט מכל מין משקה‬ ‫מעכב על ביאת משיח‪ ,‬הרה”ק ר’ פינחס אמר שהוא מחמת עניני קדושה‪ ,‬ורב ייבי‬ ‫לדוגמא‪ .‬והוטב בעיניו מה שנתנו לו לטעימה וביקש‬ ‫אמר שהוא מחמת שאין נזהרים שלא לדבר בשעת תפלה‪ .‬החליטו ביניהם לפתוח‬ ‫שיתנו לו הדוגמאות עוד הפעם לטעימה‪ .‬והבעל הבית‬ ‫חומש‪ ,‬וכפי הפסוק אשר ימצאו‪ ,‬ידעו הצדק‪ ,‬פתחו ומצאו הכתוב (בראשית‬ ‫השיב לו שזה הי’ רק לדוגמא ואם רוצה עוד‪ ,‬אז צריך‬ ‫לד‪ ,‬לא) ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו‪ ,‬ובזה מצא הרה”ק רבי פינחס ראיה‬ ‫לשיטתו‪ ,‬שהעיקר הוא בעיניני קדושה‪ .‬אמר לו הרה”ק רב ייבי שיעיין נא בדברי‬ ‫לשלם עבור זה‪ .‬וכמו כן‪ ,‬אמר הבעש”ט הק’‪ ,‬הוא‬ ‫התרגום ירושלמי שכתב “עניין תרין בנוי דיעקב כחדא ואמרין לישראל אבוהון‬ ‫בנוגע לעבודת השי”ת שבתחילה משפיעים לאדם טעם‬ ‫לא יאי הוא דיהוי מתאמר בכנישתהון דישראל ובבית מדרשיהון”‪ ,‬הרי לך ענין‬ ‫ותענוג גדול בעבודת ה’ שיתעורר עי”ז לעבוד השי”ת‬ ‫ריבוי הדיבור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪.‬‬ ‫[אדיר במרום מראיך נאוה אות פ”ח]‬ ‫כדבעי אבל אח”כ שוב אינו מרגיש טעם זה אלא ע”י‬ ‫יגיעה‪.‬‬ ‫נערך ע”י הרה”ג ר’ ישכר צבי רינגעל שליט”א דומ”ץ דקהלתינו‬ ‫מאוצר תורתו של כ”ק רבינו שליט”א‬ ‫שביל ובחרת בחיים‬ ‫מצות ד' מינים ‪ -‬עונג רוחני ועונג גשמי‬ ‫הסוכות‪ ,‬הכל עוסקים בחיפוש אחר חיפוש למצוא אתרוג ולולב‬ ‫המינים כנגד הקב"ה או כנגד כנסת ישראל?‬ ‫מהודרים‪ ,‬שמושכים את לבו ונושאים חן בעיניו‪ ,‬ומוסרים על זה‬ ‫בענין מצות נטילת ד' מינים מצינו מה שנראה כסתירה נפלאה‬ ‫שעות על גבי שעות‪ ,‬מתוך שמחה ותשוקה‪.‬‬ ‫בדברי המדרש‪ .‬מצד אחד מבואר במדרש (ויק"ר ל' ט') שכל הד'‬ ‫מינים מרמזים על הקב"ה‪ .‬וכעין זה איתא בכתבי האריז"ל שהד'‬ ‫הרי יש כאן ד' מינים שהם כנגד ז' מדות קדושות וד' אותיות‬ ‫מינים כנגד ד' אותיות הוי"ה‪ ,‬הדסים כנגד אות י'‪ ,‬ערבות כנגד‬ ‫שם הוי"ה‪ ,‬היינו שבד' מינים מתגלה שורש הקדושה של המדות‬ ‫ה' ראשונה‪ ,‬לולב כנגד אות ו'‪ ,‬ואתרוג כנגד ה' אחרונה של שם‬ ‫שבקרב האדם‪ ,‬באופן שהוא יכול להרגיש בחושיו ובהרגשיו‪,‬‬ ‫הוי"ה‪.‬‬ ‫המדות הקדושות שבקרבו‪ ,‬ואיך שהם באמת שורש של כל‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬מבואר במדרש (ויקרא ל' י'‪-‬י"ג) שהד' מינים כנגד‬ ‫המדות‪ ,‬ואיך שהתענוג והשמחה של הד' מינים הוא שורש כל‬ ‫האבות‪ ,‬כנגד סנהדרין‪ ,‬כנגד ד' סוגי בני ישראל‪ .‬ועוד שם (אות‬ ‫התענוגים הגשמיים‪.‬‬ ‫י"ד) שהם כנגד אברים של אדם‪ ,‬אתרוג כנגד הלב‪ ,‬לולב כנגד‬ ‫ובכן כמו שכשאדם חפץ באיזה תענוג של עניני עולם הזה וחפץ‬ ‫השדרה‪ ,‬הדסים כנגד העינים‪ ,‬ערבות כנגד הפה‪.‬‬ ‫בה מאד‪ ,‬הוא מרכז כל מדותיו וכל תכונותיו להשיג מבוקשו‪.‬‬ ‫וההערה פשוטה ‪ -‬האם המינים כנגד הקב"ה או כנגד כנסת‬ ‫כשנוטלים הד' מינים‪ ,‬אשר מתגלה בהם השמחה שהיא שורש‬ ‫ישראל‪ -‬כנגד הבורא או כנגד הנברא‪.‬‬ ‫של כל השמחה וכל התענוגים שיש בעולם הזה‪ ,‬נוכל להתעורר‬ ‫עוד מבואר בכתבי האריז"ל‪ ,‬שד' מינים הם כנגד ז' מדות שבהם‬ ‫בתשוקה נפלאה להשי"ת‪ ,‬עד שנכלול כל מדותינו בקיום מצוה‬ ‫מנהיג הקב"ה את העולם‪ .‬שלשה הדסים כנגד מדות חסד גבורה‬ ‫ותפארת‪ .‬שתי הערבות כנגד המדות נצח והוד‪ .‬הלולב כנגד‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫מדת היסוד‪ .‬והאתרוג כנגד מלכות‪.‬‬ ‫ועל כן מצות ד' מינים הוא ליטלם בידים‪ ,‬כדאיתא בשם הגר"א‪,‬‬ ‫שחוש המישוש היא החוש המגושם ביותר מכל החושים‪ ,‬ובאותו‬ ‫מדות בני ישראל הם בעצם מדות קדושות‬ ‫חוש המישוש‪ ,‬נוטלים ד' מינים שכנגד ד' אותיות שם הוי"ה‪,‬‬ ‫כתיב מבשרי אחזה אלוק‪ ,‬שכל אדם יש לו בקרבו ז' מדות אלו‪,‬‬ ‫וכאילו יכולים כביכול להרגיש הקב"ה בחוש המישוש שלנו‪.‬‬ ‫ויש לנו להשתמש במדות הללו לעבודת ה'‪ .‬וכמבואר בכוונות‬ ‫המקוה להבעש"ט‪ ,‬שצריכים לעבוד באהבה חסד‪ ,‬ויראה גבורה‪,‬‬ ‫ואכן בנטילת ד' מינים‪ ,‬מרגישים בחושים הגשמיים הנעימות‬ ‫בכדי שיוכל השם יתברך להתפאר בו תפארת‪ ,‬ולנצח הסטרא‬ ‫של אלקות‪.‬‬ ‫אחר במדת נצח‪ ,‬ולהודות להשי"ת במדת הוד‪ ,‬שניצול מן‬ ‫הקליפות ואז הוא נכלל בכלל צדיק יסוד עולם‪ ,‬ועל ידו יתגדל‬ ‫התענוג הנפלא של נטילת ד' מינים‬ ‫ויוכר מלכות כבוד מלכותו יתברך שמו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ובכן כשתקח הד' מינים‪ ,‬תחשוב בדעתך‪ ,‬הרי יש כל כך תענוגי‬ ‫יתר על כן מבואר בשם הבעש"ט הק'‪ ,‬שבבני ישראל אין שום‬ ‫עולם הזה‪ ,‬במינים ממינים שונים‪ ,‬אמנם עכשיו אני נוטל בידי‬ ‫מדות רעות בעצם‪ ,‬וכל הז' המדות הללו הם בשורשם מדות‬ ‫הד' מינים‪ ,‬שהם שורש של כל התענוגים הללו‪ ,‬ובהם נכללים‬ ‫טובות‪ ,‬והגם שלפעמים נכשל אדם מישראל ח"ו ומשתמש‬ ‫כל התענוגים הללו‪ .‬כמה נעימים הם‪ ,‬כמה מתוקים הם וכמה‬ ‫בהמדות לדבר רע‪ ,‬כגון במדת החסד לאהבה זרה או תאוה‪ ,‬במדת‬ ‫יפים הם‪ ,‬ויפה שעה אחת של נטילת ד' מינים‪ ,‬מכל תענוגי‬ ‫הגבורה להרע לזולתו‪ ,‬במדת התפארת להתפאר ולהתגאות וכו'‪,‬‬ ‫עולם הזה‪.‬‬ ‫וכדומה‪ .‬אין זה מדה הרעה העצמית שלו‪ ,‬כי המדות בשורשן הם‬ ‫מדות קדושות‪ ,‬אלא שעל ידי החטא‪ ,‬מתלבשים במדות בלבושים‬ ‫וכשמנענעים הד' מינים‪ ,‬מנענעים אותם לכל רוחות העולם‪,‬‬ ‫טמאים ומלוכלכים‪ ,‬ולכן עיקר התשובה‪ ,‬היא רק להחזיר המדות‬ ‫ואיתא בכתיב האריז"ל שהרוחות הללו כנגד המדות‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הרעות והמגונות לשורשם‪ ,‬שהם בעצם מדות טובות וישרות‪.‬‬ ‫מקרבים אותם להלב שלנו‪ ,‬להכניס בקרב לבנו ובכל מדותינו‬ ‫וכעין זה איתא בשם הבעש"ט הק'‪ ,‬דשמתעורר בקרב האדם‬ ‫הרגשה נפלאה זאת‪ ,‬של תענוג רוחני שהוא שורש כל התענוגים‪.‬‬ ‫מדה רעה‪ ,‬סימן הוא מן השמים‪ ,‬שיש לו להשתמש באותו מדה‬ ‫באופן של קדושה לעבוד השי"ת‪ ,‬כיון ששורש המדה היא מדה‬ ‫ואכן ד' מינים הם כנגד הקב"ה‪ ,‬וגם כנגד בני ישראל ואבריו‬ ‫קדושה‪.‬‬ ‫של אדם‪ ,‬כי תכלית נטילת הד' מינים‪ ,‬הוא להרגיש ההרגשה‬ ‫של תענוג אלקי בכל אברי האדם‪ ,‬עד שנכספה וגם כלתה נפשו‬ ‫גילוי קדושת המדות שלנו בד' מינים‬ ‫לה'‪ ,‬וזוכה על כל פנים מעט מזעיר‪ ,‬להרגיש בחוש שקודשא‬ ‫והגם שהדברים אמתים‪ ,‬סתם בחור או אברך‪ ,‬שהוא מסובב‬ ‫בריך הוא וישראל חד‪.‬‬ ‫בעניני עולם הזה‪ ,‬קשה לו להשיג או להבין‪ ,‬איך להתעלות‬ ‫מתאוה או נסיון שיש לו‪ ,‬לאהבת ה' או יראתו‪ ,‬וגם קשה לו‬ ‫ויש לנו תועלת מזה גם במשך השנה‪ ,‬כשמזדמן לאדם איזה‬ ‫להשיג עצם היסוד‪ ,‬ששורש המדה רעה היא מדה קדושה‪.‬‬ ‫נסיון‪ ,‬יזכור התענוג הנפלא שהיה לו בנטילת ד' המינים‪ ,‬ובכח‬ ‫אך בהגיע חג הסוכות‪ ,‬נתן לנו הקב"ה מצות ד' מינים‪ ,‬ואיתא‬ ‫זכרון המינים הללו‪ ,‬אשר אמרו חז"ל שהם דומים לכלי מלחמה‪,‬‬ ‫בספר החינוך (מצוה שכ"ד) "שידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין‬ ‫יכול לנצח היצר הרע‪ ,‬ולא יהא נמשך אחר התענוג ההבל והשוא‬ ‫כולם משמחי לב רואיהם"‪ .‬הרי שטבע מינים אלו‪ ,‬לעורר המדות‬ ‫שלו‪ ,‬שהוא כעין ואפס‪ ,‬כנגד התענוג הנפלאה האלקי של נטילת‬ ‫וההרגשים שלנו‪ ,‬וכל אחד יכול להעיד על גודל כח המשיכה‬ ‫ד' מינים‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫והתענוג שיש בהד' מינים‪ ,‬אשר על כן בימים שלפני חג‬ ‫פרק בהיסטאריע‬ ‫חיי רבותינו‬ ‫חיים של עבודה‬ ‫מתוך דא”ח של רבינו שליט”א‬ ‫אלול תרע"ט – וויען עיר הבירה‬ ‫שישו ושמחו בשמחת תורה‬ ‫איתא בשם האריז”ל שהגם ששכר מצוה‬ ‫קווה לשלום ואין טוב‬ ‫בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אבל על השמחה של‬ ‫מצוה יש שכר אף בהאי עלמא‪ .‬והנה‬ ‫איתא בספה”ק ישמח ישראל (להושענא‬ ‫כבר כמה שבועות קודם גמר מלחמת העולם הראשונה אמר‬ ‫רבה אות ל”ב) עה”פ ערוב עבדך לטוב אל‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ לפני עדת מרעיתו על תאריך מסוים‬ ‫יעשקוני זדים (תהלים קיט) פירש”י לשון‬ ‫בחודש הבא שבו יתרחשו חדשות גדולות בעולם‪ ,‬ואכן כעבור‬ ‫הצלה “גריינטה” — “פארזיכערונג”‬ ‫בלע”ז עיי”ש‪ ,‬מה שמקבלים על עצמנו‬ ‫חודש ימים הסתיימה המלחמה ונעשה שלום בעולם‪ .‬אמנם‬ ‫לעשות טוב ואין טוב אלא תורה תהי’‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ הביע מורת רוחו מן השלום הזה ואמר‬ ‫קבלה קיומית‪ ,‬והקב”ה יהיה הערב על‬ ‫כי אין זה השלום האמיתי‪ ,‬והיה אומר כי לולא התמהמהנו‬ ‫מה שקבלנו על עצמנו בימים הנוראים‬ ‫לעשות תשובה באמת היה בא השלום האמיתי של הגאולה‬ ‫עכדה”ק‪ ,‬ואפ”ל שזהו הענין של שמיני‬ ‫עצרת שתרגומו יכנש‪ ,‬היינו לאסוף‬ ‫השלימה בביאת המשיח‪ .‬ועכשיו שלא זכינו‪ ,‬יהיה השלום‬ ‫ולקבל את כל מה שעבר עלינו מימי אלול‬ ‫הזה הכנה למלחמה גדולה אחרת‪ ,‬ולא יהיה שקט בעולם עד‬ ‫עד היום הזה בשמיני עצרת‪ ,‬והוא על פי‬ ‫שיבוא הגואל לעשות שלום בעולם‪.‬‬ ‫מה שכתב המהר”ל (בספה”ק נצח ישראל פ”א)‬ ‫שמספר ז’ הוא תחת גדרי הטבע‪ ,‬ומספר‬ ‫ח’ הוא למעלה מן הטבע‪ ,‬ולכן בשמיני‬ ‫והיה רבינו ה’דברי ברוך’ ממליץ באותם הימים לפרש מה‬ ‫עצרת שהוא מספר שמינית רמז למעלה‬ ‫שאנו אומרים ומתחננים בברכת אהבה רבה “מהר והבא‬ ‫מן הזמן ששם אין שליטה לשכחה‪ ,‬וממילא‬ ‫עלינו ברכה חיים ושלום מהרה” – שאנו מבקשים מה’ שיביא‬ ‫עי”ז לא יישכח ממנו ויראה בעין שכלו‬ ‫את כל מה שקיבל על עצמו בימי הרחמים‬ ‫עלינו שלום שיהיה שלום של ברכה‪ ,‬פירוש שלום אמיתי ולא‬ ‫והסליחות על משך כל ימי השנה להטיב‬ ‫שלום שיהיה הכנה למלחמה אחרת‪.‬‬ ‫מעשיו‪.‬‬ ‫דעת לנבון נקל שאוזני הציבור לא היו מסוגלות לקלוט את‬ ‫ואיתא בשם הרה”ק מקאצק זי”ע ששמחת‬ ‫תורה אינה על התורה שכבר למד האדם‪,‬‬ ‫דבריו של הרבי שנאמרו באש שלהבת ובגעגועים של אמונה‬ ‫אלא על התורה שעתיד ללמוד ודפח”ח‪,‬‬ ‫בביאת המשיח; הלבבות השבורים והנפשות הנאנחות קיוו‬ ‫ואפ”ל שבשמחת תורה עושין קנין על‬ ‫לקצת מנוחה‪ ,‬ששו ושמחו ששנות הקרב והמלחמה הגיעו‬ ‫התורה שעתיד ללמוד עפ”י מה דאיתא‬ ‫בספה”ק אהבת יהונתן (סוף הפטרת דברים‬ ‫לסיומן‪ ,‬ומעתה ציפו לבנות את חייהם מחדש על מי מנוחה‪,‬‬ ‫בשם ספר גבול בנימין) בענין איך קונים בני‬ ‫השקט ובטח‪.‬‬ ‫ישראל עולם הזה הלא הוא דבר שלא בא‬ ‫לעולם‪ ,‬ומבאר שע”י שאוכל פירותיהם‬ ‫אמנם לא ארכו הימים ודברי רבינו התחילו להתקיים במלוא‬ ‫בעוה”ז והקרן קיימת לעוה”ב‪ ,‬שהדין הוא‬ ‫שכשקונה דבר שבא לעולם יכול לקנות‬ ‫עוזם‪ :‬כאמור‪ ,‬התפוררה אז מלכות אוסטריה‪-‬הונגריה לארצות‬ ‫עמו גם דבר שלא בא לעולם עיי”ש‪ .‬והנה‬ ‫ולאומים שונים שעדיין לא הספיקו לבסס את שלטונם‬ ‫כתיב (תהלים יט) פקודי ה’ ישרים משמחי‬ ‫בארצם‪ ,‬והעמים השונים אשר עד עתה הייתה להם מטרה‬ ‫לב‪ ,‬שהעיקר הוא לשמוח בלימוד התורה‪,‬‬ ‫משותפת להיפטר מעול מלכי הארץ‪ ,‬מעתה החלו להתגרות‬ ‫והשמחה היא מהדברים שהאדם אוכל‬ ‫פירותיהם בעוה”ז‪ ,‬שעל ידה יש שכר‬ ‫אלו באלו‪ .‬כך פרצה מלחמה בין הפולנים לאוקראינים על‬ ‫מצוה אף בהאי עלמא כנ”ל‪ ,‬ונמצא שע”י‬ ‫השליטה במחוז גאליציע ובעיקר במחוז לבוב‪ ,‬שם התנהלה‬ ‫ששמחים בשמחת תורה על מה שעתידים‬ ‫מלחמה עזה ועקובה מדם‪ .‬כנהוג משנות דור אצל שונאי‬ ‫ללמוד‪ ,‬הגם שלעת עתה הוא דבר שלא‬ ‫בא לעולם‪ ,‬עכ”ז אפשר לקנות תורה זו‬ ‫ישראל‪ ,‬היו היהודים הקורבנות העיקריים‪ ,‬ומדין ומואב עשו‬ ‫בכח השמחה של שמחת תורה‪ ,‬שהוא דבר‬ ‫שלום ביניהם להצר לישראל‪ .‬כך אחרי שכבשו הפולנים את‬ ‫שבא לעולם ביום קדוש זה‪ ,‬ועי”ז קונה אף‬ ‫העיר לעמבערג הגדולה‪ ,‬ביצעו טבח נורא ביהודים והרגו‬ ‫התורה שעתיד ללמוד‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫מאות‪ ,‬ואלפי ישראל נפצעו‪.‬‬ ‫[עטרת דוד]‬ ‫המשך >>‬ ‫<< המשך‬ ‫געמיינדע’ וסידרו מניינים פרטיים בבתי השכונה‪.‬‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ ברוב אהבתו לישראל היה מצטער‬ ‫עצמו בצרתן‪ ,‬והיה מצווה לקרוא לפניו את הידיעות‬ ‫שהופיעו בעיתונים על המתרחש‪ ,‬והיה שומע ופניו‬ ‫נופלות‪ ,‬ראשו כפוף וגופו שוחה עד לארץ ועיניו זלגו‬ ‫בית השם נלך‬ ‫דמעות; והיה צועק ובוכה על שבר בת עמו‪ ,‬על עם‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ הצטער מאוד על כי בתי‬ ‫ה’ שנפלו בחרב ביד הרשעים הארורים‪ ,‬ואמר‪“ :‬מאן‬ ‫המדרשות יהיו סגורים בימי הרחמים והרצון‪ ,‬ובכן‬ ‫יכול למסבליה!” (מי יכול לסבול זאת!)‪ .‬ואמר‪“ :‬עת‬ ‫החליט לפעול למען ביטול רוע הגזירה‪ .‬קם ונסע‬ ‫צרה היא ליעקב וממנה יוושע” – היינו מה שיש עלינו‬ ‫הרבי לבית החיים העתיק בזעע גאססע להתפלל על‬ ‫לעשות הוא לצעוק לה’‪ ,‬להתפלל ולעשות תשובה‪ ,‬כי‬ ‫ציון זקנו הרבי רבי שעפטיל זצוק”ל בנו של השל”ה‬ ‫הצרה באה רק לקרב את ישראל לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫ואז תיכף תצמח מן הצרה הישועה והגאולה‪.‬‬ ‫בהגיעו אל שערי בית החיים ציווה רבינו ה’דברי‬ ‫ברוך’ לכל בני לווייתו שיישארו בחוץ‪ ,‬רק את בנו‬ ‫עת צרה היא ליעקב‬ ‫רבינו זצוק”ל הרשה לבוא עמו אל הציון‪ .‬אחר כך‬ ‫אמר רבינו ה’דברי ברוך’ לבנו שעתה הוא מתכונן‬ ‫אחרי עבור המלחמה לא שבה הרגיעה לעיר וויען‪,‬‬ ‫לעשות את הייחוד של השתטחות – ייחוד שעל ידו‬ ‫כי אמנם הודחה הממשלה של הקיסר‪ ,‬אבל הממשלה‬ ‫יכול נר”נ של הצדיק להתייחד עם נר”נ של הצדיק‬ ‫החדשה טרם התבססה; ולא עוד אלא שלא כממשלת‬ ‫הנפטר ויכול לדבר עמו‪ ,‬הוא פקד על בנו רבינו שלא‬ ‫הקיסר שנטתה חסד ליהודים‪ ,‬הרי שממשלה חדשה‬ ‫יעמוד אצלו בשעה שהוא מייחד ייחוד‪ ,‬רק יתרחק מן‬ ‫זו הייתה לקויה בשנאת ישראל בסתר ובגלוי‪ .‬בעיר‬ ‫הציון למשך רבע שעה ואחר כך יחזור אליו‪.‬‬ ‫התקיימו מספר הפגנות וכינוסים בהם נאמו נאומים‬ ‫שונים בשנאת ישראל ודברי קטיגוריא נגד היהודים‪.‬‬ ‫עשה רבינו כדברי אביו ועמד הרחק מן הציון‬ ‫הקדושבעומדו שם שמע קול כלב צועק‪ .‬כאשר‬ ‫בחודש אלול של שנת תרע”ט הגיעה הבשורה‬ ‫חזר אל אביו‪ ,‬מצא אותו כשפניו לבנות כסיד‪ .‬שאל‬ ‫הנוראה שמפלגת ה’קריסטליך סאציאלע פארטיי’‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ את רבינו אם שמע משהו בשעת‬ ‫קיבלה רשות מן הממשלה לעשות יום גילה וחירות‬ ‫ההשתטחות‪ ,‬נענה לו רבינו כי שמע קול כלב צועק‪.‬‬ ‫הנקרא ‘גאו טאג’‪ .‬כמובן שדעתם של שונאי ישראל‬ ‫ענה לו רבינו ה’דברי ברוך’‪“ :‬ער האט מיר שיער‬ ‫אלו נתונה הייתה לנצל את היום הזה לעשות‬ ‫צוגענומען פון דער וועלט און פון יענער וועלט‪,‬‬ ‫פרעות ביהודים ולהחריב את כל בתי הכנסיות ובתי‬ ‫אבער איך האב ברוך השם געפועלט” (כמעט ונטלני‬ ‫המדרשות שבעיר‪ .‬במיוחד תכננו לעשות חורבנות‬ ‫מן העולם הזה ומן העולם הבא‪ ,‬אך ברוך ה’ פעלתי!)‪.‬‬ ‫ברובע ה’צוויטער בעצירק’ ששם היה מרכז מושב‬ ‫ובכך גילה לו כי כלב זה היה מהני כלבין דחציפין‪.‬‬ ‫היהודים בעיר‪ .‬בצר להם פנו היהודים אל הממשלה‪,‬‬ ‫שאמנם הבטיחה להם שיעמידו שומרים מזוינים על‬ ‫אחר כך יצא רבינו ה’דברי ברוך’ מבית החיים והיה‬ ‫הגשרים שלא יניחו אותם לחדור אל תוך רחובות‬ ‫מלא שמחה‪ ,‬ואמר לכל האנשים שהמתינו בחוץ שברוך‬ ‫היהודים‪ .‬אלא שידעו היהודים היטב כי הימים ימי‬ ‫ה’ פעל שלא ישלטו שונאי ישראל בבני ישראל כלל‪,‬‬ ‫בוקה ומבולקה ואיש כל הישר בעיניו יעשה‪ ,‬ואין‬ ‫ויוכלו כל היהודים לילך ולהתפלל בבתי הכנסיות‬ ‫להם לבטוח על משענת קנה רצוץ הלזו‪.‬‬ ‫ובתי המדרשות‪ .‬וכן שלח שליח אל הנהלת ה’קולטוס‬ ‫געמיינדע’ שיוכלו לפרסם ברחובות כי יוכלו לילך‬ ‫התיישבו הנהלת ה’קולטוס געמיינדע’ לאסיפות‬ ‫ולהתפלל בבית המדרש באין מפריע ולא יאונה להם‬ ‫והחליטו להוציא כרוז לבל יתאספו היהודים בבתי‬ ‫כל רע‪ ,‬רק לא יאריכו בתפילה יותר מדי ולא יתעכבו‬ ‫הכנסיות ובתי המדרשות בימי ראש השנה ויום‬ ‫בבתי המדרש אחרי התפילה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אלא יתפללו בבתים פרטיים‪ .‬יהודי וויען‬ ‫קיבלו עליהם בלית ברירה את הוראות ה’קולטוס‬ ‫יהודי וויען שידעו את שמו של רבינו ה’דברי ברוך’‬ ‫המשך >>‬ ‫<< המשך‬ ‫מקעשינוב זי”ע‪“ :‬וידענו כי הוא אבינו הקדוש ז”ל‬ ‫בטחו בדבריו שלא ישובו ריקם‪ ,‬ואכן הלכו להתפלל‬ ‫פעל כל זאת‪ ,‬רק הוא קיבל עליו להיות נתפס בעוון‬ ‫בבית המדרש‪ .‬והגם שנאספו הרשעים בהמוניהם‪ ,‬לא‬ ‫הדור ולהצילם מכל רע”‪ .‬ואכן באותה שנה נתפס‬ ‫יכלו לנגוע ביהודים לרעה ולא קרה מקרה רע לאף‬ ‫רבינו ה’דברי ברוך’ בעוון הדור‪ ,‬ונסתלק לגנזי‬ ‫אחד מבני ישראל‪ ,‬והיה נס גדול ליהודים‪.‬‬ ‫מרומים‪ ,‬זכותו יגן עלינו ועכי”א‪.‬‬ ‫בתיאורו את המאורע הנורא הזה מסיים בנו הרה”ק‬ ‫סגולות‬ ‫וקמיעות‬ ‫שפירסם‬ ‫רבינו ה’דברי‬ ‫ברוך’ בשנות‬ ‫המלחמה‬ ‫הראשונה‬ ‫להנצל מכל‬ ‫דבר רע‬ ‫עץ החיים‬ ‫סוכות בצל רבותינו‬ ‫יצחק מהאמבורג לאמר לו דבר חידוש‪ ,‬שזה‬ ‫ולחסות מזרם וממטר‬ ‫עכשיו בא מסוכת הבעש”ט‪ ,‬והוא בעצמו ראה‬ ‫סיפר רבינו זצוק”ל‪ ,‬שמעתי מהרה”ג בעל‬ ‫שם הבעש”ט עם כמה מאות חסידים יושבים‬ ‫המחזה אברהם מבראד זצ”ל‪ ,‬שסיפר לי שבימיו‬ ‫בסוכה והגשם אינו יורד בסוכה‪ ,‬הרב לא רצה‬ ‫היה מפורסם המעשה הזה‪ ,‬שהבעש”ט הק’‬ ‫בשום אופן להאמין זאת‪ ,‬וטען שבוודאי הי’‬ ‫זי”ע‪ ,‬היה דר בזמן אחד בעיר בראד‪ ,‬ושם היה‬ ‫איזה כיסוי על הסכך‪ ,‬עד שהרב בכבודו ובעצמו‬ ‫האב”ד אא”ז הגה”ק ר’ יצחק‪ ,‬שנתקבל אח”כ‬ ‫שהי’ מפורסם כמתנגד בא אל סוכת הבעש”ט‬ ‫לאב”ד האמבורג‪ ,‬והי’ מעשה בליל א’ דסוכות‬ ‫להתווכח ולהעמיד הדבר על בוריו‪ ,‬אם גשם‬ ‫שהיה גשם גדול בבראד‪ ,‬ממש כמו מבול‪ ,‬וככה‬ ‫יורד בסוכה אם לא‪ ,‬והעולם בסוכה המה ראו כן‬ ‫המתינו כל אנשי העיר עד חצות לקיים המצות‬ ‫תמהו לראות את הרב המתנגד בא אל הבעש”ט‪,‬‬ ‫עשה דסוכה‪ ,‬כדאיתא בש”ע דצריכין להמתין עד‬ ‫אבל כמעט רגע ראו שלא בא הרב כלל וכלל‬ ‫חצות‪ ,‬ולאחר שלא הפסיק הלכו לאכול בבית‪,‬‬ ‫לשם חסידות‪ ,‬רק הי’ מטפס ועולה מטפס ויורד‬ ‫שלא הי’ שום אפשרות לאכול בהסוכה‪.‬‬ ‫ותחב את ידו לתוך הסכך‪ ,‬וראה שלא הי’ שם‬ ‫שום כיסוי‪ ,‬ותיכף כשתחב את ידו לחוץ נרטב‬ ‫פתאום בא יהודי אחד מבחוץ אל הרב רבי‬ ‫הקשה שראו מעולם‪.‬‬ ‫הבית יד שלו מהגשם הגדול שהי’ בחוץ‪ ,‬ונתווכח‬ ‫לדעת שבאמת כח עליון הי’ שלא ירד הגשם כלל‬ ‫היה זה לילה קשה על כל השונאי ישראלים‪,‬‬ ‫אל סוכת הבעש”ט‪.‬‬ ‫כמעט והגיע היום‪ ,‬הגיעו הרופאים‪ ,‬ואמרו‪ ,‬אמת‬ ‫שחי עד הבוקר‪ ,‬אבל אין בזה ראיה שניצל‪ ,‬והם‬ ‫אינם יכולים לומר מאומה‪ ,‬לא אאריך‪ .‬וכך נמשך‬ ‫ממוצאי יום הקדוש‪ ,‬עד שהשי”ת עזר וזכינו‬ ‫דער סוכה האט מיר געראטעוועט‬ ‫לערב סוכות‪.‬‬ ‫סיפר רבינו זצוק”ל‪ ,‬עובדא היה אצל אאמו”ר‬ ‫המצב לא נשתנה כלל‪ ,‬עדיין היו לו כאבים ל”ע‪,‬‬ ‫הק’ זי”ע‪ ,‬כאשר הייתי ילד של בערך עשרה או‬ ‫לא היה יכול לזוז אבר‪ ,‬וגם לא היה יכול לדבר‪,‬‬ ‫אחד עשרה שנה‪.‬‬ ‫ולא היו רשאים לזוז אותו מצד לצד‪ ,‬והיה המצב‬ ‫אאמו”ר זי”ע היה עובד ה’ גדול‪ ,‬אשר כל מה‬ ‫מר ונורא מאד‪.‬‬ ‫שעשה היה עושה בכל כחותיו‪ .‬וכשהיה מתפלל‪,‬‬ ‫בעיר סקאליע בימי הסוכות היה קר מאד והיתה‬ ‫היה מתפלל בקולי קולות‪ ,‬והיה לו קול כמו כהן‬ ‫הצנה נוראה‪ ,‬עד שהיו צריכים ללבוש ‘טיליפ’‬ ‫גדול בבית המקדש‪ ,‬וקול יפה כזה אין שומעים‬ ‫כשהיו יוצאים אל הסוכה‪ .‬והיה לו לאאמו”ר זי”ע‬ ‫גם מהמנגן היותר גדול שבעולם‪ ,‬והגם שהתפלה‬ ‫‘קארידאר’ בלי גג אצל ביתו ושם היה עושה‬ ‫שלו היה במתיקות‪ ,‬עד שהיה אפשר להתעלף‬ ‫סוכתו‪ ,‬ולמטה היה הסוכה הגדולה בשביל כל‬ ‫מרוב מתיקות‪ ,‬היה צועק ומוסר נפשו בתפלתו‬ ‫החסידים‪ ,‬ששם היו נכנסים חמש מאות או אלף‬ ‫בכל כחותיו‪ ,‬עד שהיתה כל הרצפה תחתיו‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫רטובה מרוב הזיעה שלו‪ ,‬עד שהיה נראה שאחד‬ ‫שפך ‘שיסל’ של מים על הרצפה‪ ,‬והיה צריך‬ ‫עוד לפני יום קדוש העמידו הסוכה‪ ,‬אבל מי היה‬ ‫דעתו על חג הסוכות כשהיה אאמו”ר הקדוש‬ ‫לקשר בטנו באלונטיות‪ ,‬כדי שלא יצאו בני מעיו‬ ‫זי”ע עומד בסכנה כזאת‪ .‬ערב חג הסוכות בשעות‬ ‫בתפלתו‪ ,‬כל כך היה צועק בתפלתו‪ ,‬והיה פחדים‬ ‫שאחר הצהרים‪ ,‬בקושי גדול הוציא דיבור מפיו‪,‬‬ ‫נוראים ממש‪.‬‬ ‫ואמר‪ ,‬מה יהיה‪ ,‬הרי מגיע חג הסוכות‪ ,‬בחייו עוד‬ ‫ופעם במוצאי יום קדוש נעשה לו ל”ע ‘הארץ‬ ‫לא שתה גם כוס מים חוץ לסוכה‪ .‬אבל לקיים‬ ‫אטאק’‪ .‬כי היה מתענה הרבה‪ ,‬ובימים אלו היה‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬אי אפשר‪ ,‬ומה נעשה‪.‬‬ ‫ניעור לילות שלמים‪ ,‬ולא היה לו כח לעבודה‬ ‫הגיע היום טוב‪ ,‬והעולם חזרו מהתפלה‪ ,‬והיה‬ ‫גדולה וקשה כזאת‪.‬‬ ‫המצב חצי יום טוב’דיק וחצי תשעה באב ל”ע‪.‬‬ ‫בעיר סקאליע היו שלשה רופאים‪ ,‬אשר היו‬ ‫כי כשהיה אאמו”ר זי”ע מתפלל‪ ,‬היו חושבים‬ ‫רופאים טובים‪ ,‬הם בדקו אותו וקבעו שהיה לו‬ ‫שנמצאים בבית המקדש‪ ,‬כל כך היתה תפלתו‬ ‫התקפת לב קשה‪ ,‬והם אינם יודעים אם יחיה עד‬ ‫המתוקה‪ ,‬בנוסף לקדושתו‪ .‬לקחו איזה בעל‬ ‫סוף זה הלילה ל”ע‪ .‬היו לו כאבים קשים‪ ,‬ולא‬ ‫תפלה‪ ,‬והתפללו והיתה התפלה דומה בעיניהם‬ ‫היה יכול לזוז אבר וגם לא להוציא דיבור מפיו‬ ‫כמו תפלת חול‪.‬‬ ‫מרוב חולשתו‪ ,‬והיה המצב נורא‪.‬‬ ‫לאחר התפלה‪ ,‬נכנסו העולם לומר ‘גוט יום טוב’‪,‬‬ ‫הכלל‪ ,‬בקושי הצליח לדבר אלי‪ ,‬ואמר לי שאקח‬ ‫אחר שגמרו‪ ,‬פנה אאמו”ר זי”ע אל אנשי ביתו‪,‬‬ ‫המפתח של הדלת‪ ,‬ואכוין כוונות ה’אצבע’ שהוא‬ ‫ופקד עליהם שילבשו אותו ויכניסו אותו אל‬ ‫אותיות ואקח אותו בלבו ואסבב אותו בהמפתח‪,‬‬ ‫הסוכה‪.‬‬ ‫כך עשיתי‪ ,‬וברוך ה’ הוטבו מעט הכאבים‪ ,‬אבל‬ ‫היה אסור להזיז אותו‪ ,‬כי מי שיש לו התקפת‬ ‫החולי נשאר‪ ,‬והרופאים היו מסופקים מאד אם‬ ‫הלב‪ ,‬אסור להזיזו‪ ,‬מה גם להגביהו ולהכניסו אל‬ ‫יחיה עד סוף הלילה‪ ,‬כי זה היה התקפת הלב‬ ‫השתדלו לשכנעו שלא יעשה כן‪ ,‬אבל ראו שהוא‬ ‫הסוכה‪ ,‬ובסוכה עצמה שלטה צנה שהיתה פחדים‬ ‫מתקצף‪ ,‬ולא טוב הדבר‪ ,‬על כן עשו כרצונו‪,‬‬ ‫נוראים‪ ,‬עוד יותר משאר השנים‪ .‬הם בקשוהו‬ ‫והלבישו אותו הכאלאט והשטריימל‪ ,‬והושיבוהו‬ ‫ברחמים‪ ,‬כי הוא סכנה ל”ע‪ ,‬שהרי היה לו‬ ‫על הכסא‪.‬‬ ‫התקפת הלב‪ ,‬אבל הוא לא רצה לשמוע מאומה‪,‬‬ ‫אלא שיכניסו אותו אל הסוכה‪ .‬כל דבריהם לא‬ ‫הכסא שלו היתה בצד מערב של בית המדרש‪,‬‬ ‫הועילו‪ ,‬ולא היה ברירה כי אם להכניסו אל‬ ‫והמנהג היה‪ ,‬שהיה יושב אצל הדלת‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫הסוכה‪ ,‬וראו עליו שהיה לבן כמו הכותל‪ ,‬וצוה‬ ‫להודו‪ ,‬היה דופק על הדלת‪ ,‬כדי שידעו שיכולים‬ ‫שימזגו לו כוס שיקדש‪.‬‬ ‫להתחיל הודו‪ ,‬כשהגיע לשוכן עד‪ ,‬היה דופק‬ ‫‘נעביך’‪ ,‬כמה שהה עד שאמר הקידוש ההוא‪,‬‬ ‫על דלת‪ ,‬שידעו שיכולים להתחיל שוכן עד‪,‬‬ ‫שהיה שוהה לו חצי שעה‪ ,‬עד שהיה יכול להוציא‬ ‫וכשהגיע לשמונה עשרה היה דופק על דלת‪,‬‬ ‫מלה מפיו‪ ,‬ועד ששתה הכוס‪ ,‬ואח”כ בקש שיביאו‬ ‫שהגיע לשמונה עשרה‪ ,‬בההוא יומא לא היה‬ ‫לו מים ליטול ידיו‪ ,‬ושיביאו לו כזית חלה‪ ,‬וכמה‬ ‫לו כח לדפוק‪ ,‬ואני דפקתי‪ .‬הוא התחיל הודו‪,‬‬ ‫קשה היתה לו אכילת החלה‪ ,‬וכשגמר הכזית‪,‬‬ ‫והתפלל עד שהגיע לשמונה עשרה‪ ,‬ודפקתי על‬ ‫בקש בעצמו שיחזרו אותו שוב אל ביתו‪ ,‬וחשבו‬ ‫הדלת‪ ,‬שהגיע לשמונה עשרה‪.‬‬ ‫שכבר תצא נפשו‪.‬‬ ‫וכשהגיע להלל‪ ,‬אמר לי שאינו יכול לומר‬ ‫כשעברה בערך חצי שעה או שעה לאחר שנכנס‬ ‫הלל ביחידות‪ ,‬הוא רוצה ליכנס לבית המדרש‪.‬‬ ‫מן הסוכה‪ ,‬אמר ‘געלויבט דער אויבערשטער‪,‬‬ ‫התחלתי לבכות ולהתחנן‪ ,‬ואמרתי לו ‘טאטע’‬ ‫דער מצוה האט מיר געראטעוועט’‪ .‬הם חשבו‪,‬‬ ‫מי יודע מה שהם עשו לו‪ ,‬והוא אמר שהמצוה‬ ‫זהו דבר קשה מאד‪ .‬הכלל‪ ,‬לקחוהו שני אנשים‪,‬‬ ‫הצילתו‪ .‬והמשיך לומר‪‘ ,‬וואס ווייסט איהר וואס‬ ‫הוליכו אותו לתוך בית המדרש‪ ,‬אבל מתחת‬ ‫דאס הייסט א מצוה‪ ,‬א מצוה דארף מען טאהן מיט‬ ‫מללכת למקום שהיה יושב בבית המדרש‪ ,‬נגש‬ ‫מסירת נפש‪ ,‬דער מצוה האט מיר געראטעוועט‪,‬‬ ‫אל העמוד‪ ,‬והתחיל לומר הלל‪ ,‬כך היה ואינני‬ ‫דער סוכה האט מיר געראטעוועט’‪ .‬ומאז ראו‬ ‫מגזם‪.‬‬ ‫מרגע לרגע‪ ,‬שהתחילו הכאבים להתמעט‪ ,‬והתחיל‬ ‫ואם אתם חושבים שהוצרכו להעמיד מתורגמן‬ ‫להטיב לו‪ ,‬עד שבבוקר נטל ידיו‪ ,‬ואמר ברכת‬ ‫התורה‪ ,‬ושתה טיי‪ ,‬ואמר‪‘ ,‬איי געלויבט דער‬ ‫לשמוע אותו‪ ,‬לא כן היה‪ ,‬אלא שמעו אותו מתפלל‬ ‫אויבערשטער דער סוכה האט מיר געראטעוועט‪,‬‬ ‫בטוב‪ .‬אחר כך עלה במדריגות אל הארון קודש‪,‬‬ ‫א מצוה דארף מען טאהן במסירת נפש‪ ,‬דער‬ ‫ואמר בריך שמיה בקולי קולות‪ ,‬ושוב לא חזר‬ ‫מצוה האט מיר געראטעוועט מיין לעבן’‪.‬‬ ‫למטתו‪ .‬כך עבר על התקפת הלב‪.‬‬ ‫שמחו מאד‪ ,‬שכבר הרגיש בטוב‪ ,‬וכבר היה יכול‬ ‫וכך היה אומר‪‘ ,‬איהר ווייסט וואס דאס הייסט‬ ‫לדבר‪ ,‬ואז כבר ביקש שיושיבו אותו‪ .‬עברה עוד‬ ‫א מצוה‪ ,‬א מצוה אז מ’טוט במסירת נפש‪,‬‬ ‫חצי שעה‪ ,‬וכבר התחילו לבוא לבית המדרש‬ ‫דעמאלס איז עס א מצוה‪ ,‬דער סוכה האט מיר‬ ‫להתפלל‪ ,‬הוא אמר שאינו יכול להתפלל כשהוא‬ ‫געראטעוועט‪ ,‬דער מצוה הא מיר געראטעוועט’‪.‬‬ ‫שוכב‪ ,‬אלא ילבישו אותו ויושיבוהו על הכסא‪ ,‬הם‬ ‫פאר הערות און קאמענטארן‪ ,‬קענט איר‬ ‫לכבוד האברך החשוב‪ ,‬לבו ער לכל קדשי בית חיינו‪,‬‬ ‫הרב ר’ דוד יצחק אייזק (ברי”ח) וואגעל הי”ו‬ ‫ברכת‬ ‫איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א‬ ‫טעקסט צום נומער ‪.929-500-1270‬‬ ‫לרגל הולדת בתו בשעטו”מ‬ ‫מזל‬ ‫אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל‬ ‫צו ‪monegruchni@gmail.com‬‬ ‫יה”ר שיזכה לגדלה ולרוות רב תענוג ונחת מכל יוצ”ח‪.‬‬ ‫המברכים מפעל עונג רוחני‬ ‫טוב!‬ ‫‪1335 48st Brookly Ny 11219‬‬