gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משמר הלכה · Mishmer Halacha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: משמר הלכה · Mishmer Halacha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

משמר הלכה · Mishmer Halacha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרן הגאון הגדול רבי משה מרדכי קארפ שליט"א‬ ‫בס"ד‪ ,‬גליון ט"ז | תשרי תשפ"ז‬ ‫נידוני המשמר‬ ‫שו"ת המשמר‬ ‫בגדרי מצות תשובה‬ ‫כתיב כאן אלא בארץ נוד קדמת עדן‪ .‬דבר אחר‪ ,‬ויצא‬ ‫א‪ .‬מח' הרמב"ם והרבינו יונה אם חלקי התשובה (עזיבת‬ ‫קין‪ .‬מהיכן יצא‪ .‬ר’ יודן בשם ר’ אייבו אמר הפשיל בגדיו‬ ‫החטא וקבלה להבא) הם חלק ממצות הוידוי‬ ‫לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה‪ .‬רבי ברכיה בשם רבי‬ ‫כתב הר"מ בהלכות תשובה (פ"ב ה"א) וז"ל‪" :‬איזו היא‬ ‫א‬ ‫אלעאי בר שמעיה אמר יצא כמערים וכמרמה בבוראו‬ ‫תשובה גמורה‪ ,‬זה שבא לידו דבר שעבר בו "ומה היא‬ ‫שאלה‪ :‬אדם שהגיע סמוך‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב הרשע חטאו ויסירנו ממחשבתו‬ ‫לשקיעה בעש"ק ולא התפלל‬ ‫ומבואר שאף שלא היתה תשובתו של קין תשובה שלמה‬ ‫ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד‪ ,‬שנא’ יעזוב רשע דרכו‬ ‫מנחה מה עליו לעשות‪.‬‬ ‫אלא היה "כגונב דעת העליונה" ולהכי ס"ל לריב"ל שלא‬ ‫ואיש און מחשבותיו‪ ,‬וכן יתנחם על שעבר‪ ,‬שנאמר כי‬ ‫תשובה‪ :‬לחשוב בלבו שמקבל‬ ‫זכה מכח התשובה לפי שהיה מרמה את בוראו וזכה‬ ‫אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך‪ ,‬ויעיד‬ ‫שבת בשמירה ממלאכות לשם‬ ‫מכח התפילה‪ ,‬אבל מכל מקום מבואר שגם זה נחשב‬ ‫עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪,‬‬ ‫תוספת ולהתפלל מנחה‪ ,‬כי‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫שנאמר ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו וגו'‪ ,‬וצריך‬ ‫התפלה אינה סתירה לשבת‪,‬‬ ‫ובתוספתא בבא קמא (פ"ז ה"ג) איתא שבעה גנבים הן וכו'‬ ‫להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו"‪.‬‬ ‫דמתפלל אדם של מוצ"ש בשבת‪,‬‬ ‫וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין לפני הר סיני בקשו‬ ‫ומדוקדק מלשון הרמב"ם שמחובת הוידוי הוא להזכיר‬ ‫רק הקבלה בפה מעכבת ממנחה‬ ‫לגנוב דעת העליונה שנא' כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע‬ ‫את מה שקיבל על עצמו שלא יעשהו לחטא עוד‪ ,‬וצריך‬ ‫הואיל וקיבל עליו יום הבא הוי‬ ‫כביכול נגנב הוא להם ת"ל מי יתן והיה לם זה להם‬ ‫שתהיה הקבלה עד כדי כך ש"יעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫כלילה‪ ,‬אך עיקר דין תוספת הוא‬ ‫ליראה אותי וכו'‪ ,‬א"ת שאין הכל גלוי לפניו והלא כבר‬ ‫שלא ישוב לזה החטא לעולם"‪ ,‬וכבר ביארו שענין "יעיד‬ ‫בשמירה ממלאכות לשם תוספת‬ ‫נאמר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולהם לא נכו‬ ‫עליו יודע תעלומות" הכוונה בזה שהקב"ה יעיד על‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫ןעמו ולא נאמנו בבריתו‪ ,‬אעפ"כ והוא רחום יכפר עון‬ ‫תוקף הקבלה שקיבל על עצמו קבלה אמיתית שלא‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫רוצה לחטוא עוד אבל אין הכוונה כפשוטו שצריך‬ ‫וכעי"ז איתא במדרש בפר' כי תבא (פ" אות י') "דבר אחר מי‬ ‫שהקב"ה יעיד שהוא לא יעשה שוב פעם את אותו חטא‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יתן‪ ,‬אמר רבי מאיר מי גדול הגנב או הנגנב‪ ,‬הוי אומר‬ ‫עכ"פ חזינן שדעת הרמב"ם שהקבלה להבא היא חלק‬ ‫שאלה‪ :‬האם אדם שהשתמש‬ ‫הנגנב גדול שהוא יודע שהוא נגנס ושותק‪ ,‬כך כתיב‬ ‫ממצות הוידוי‪ ,‬אולם דעת רבינו יונה בשערי תשובה‬ ‫עם טישו בשב"ק שזרקו‬ ‫ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא‬ ‫שבמצוות תשובה נאמרו ב’ חיובים נפרדים‪ ,‬חיוב אחד של‬ ‫לאשפה אפי' שהוא עדיין ראוי‬ ‫נאמנו בבריתו‪ ,‬כביכול‪ ,‬והוא אומר מי יתן והיה לבבם‬ ‫וידוי‪ ,‬ומלבד זאת יש חיוב של עזיבת החטא‪.‬‬ ‫האם יש עליו מוקצה‪.‬‬ ‫זה להם ע"כ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החילוק שבין תשובת היחיד לתשובת הרבים‬ ‫תשובה‪ :‬כשזרקו לאשפה הוי‬ ‫ומבואר מכ"ז דאע"פ שלא היתה קבלתם באמת אלא היו‬ ‫והנה יש לתמוה דהנה מצינו הרבה בחז"ל שגם תשובה‬ ‫מוקצה כמו מחט שניטל עוקצה‬ ‫מכזבין בו אעפ"כ "והוא רחום יכפר עון"‪.‬‬ ‫שאינה גמורה‪ ,‬אלא תשובה שהיא כביכול בגדר "גונב‬ ‫שאדם זורקה לבין גרוטאות ‪,‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬בפרשת התשובה נאמר (הושע פרק ב') "שובה‬ ‫דעת המקום" ג"כ נחשב לתשובה‪ ,‬שלגבי בלעם אמרו‬ ‫והיינו בדברים שאין חשובים‬ ‫ישראל עד ה' אלוקיך‪ ,‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה' "‪,‬‬ ‫במדרש פר' בלק (פ"כ אות טו) עה"פ "ויאמר בלעם אל‬ ‫כלל מתבטל בשבת עצמו מתורת‬ ‫ואיתא בילקוט (שם תקלג) "קחו עמכם דברים‪ ,‬ר' יהודה‬ ‫מלאך ה' חטאתי" שהיה רשע ערום ויודע שאין עומד‬ ‫כלי‪.‬‬ ‫ורבי נחמיה‪ ,‬רבי יהודה אומר בדברים פתיתם אותו בסיני‬ ‫מפני הפורעניות אלא תשובה שכל מי שחוטא ואומר‬ ‫שנאמר ויפתוהו בפיהם וכו' " ע"כ‪ .‬ומבואר כאן בחז"ל‬ ‫חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו עכ"ל המדרש‪ ,‬ומבואר‬ ‫ש"קחו עמכם דברים" שבהם מתקיים "שובה ישראל עד‬ ‫שאף שהיה רשע ערום והיה בדעתו לחזור לחטא‪ ,‬מ"מ‬ ‫ג‬ ‫ד' אלוקיך" הכוונה לאותם "דברים" שהיו במעמד הר‬ ‫מחמת שהכיר במעשיו שזה חטא כבר קראו לזה חז"ל‬ ‫שאלה‪ :‬אדם הזורק טישו‪ -‬ראוי‬ ‫סיני שעליהם נאמר "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו"‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫לשימוש לאשפה מאיזה סיבה‪,‬‬ ‫שלא היתה קבלתם גמורה‪ ,‬וזהו תשובה המתקבלת‪.‬‬ ‫וכן אצל קין אמרו במדרש רבה פר’ צו (פ"י אות ה') "ר’‬ ‫האם עובר על איסור של ביטול‬ ‫ובאמת קושיה זו היא קושיית הש"ס במסכת תענית (ח‪,).‬‬ ‫יהודה ורבי יהושע בן לוי‪ ,‬ר’ יהודה אומר תשובה עושה‬ ‫כלי מהיכנו‪.‬‬ ‫דאיתא שם‪ ,‬אמר רבי אמי אין תפלתו של אדם נשמעת‬ ‫מחצה ותפילה עושה הכל‪ ,‬ריב"ל אמר תשובה עשתה‬ ‫תשובה‪ :‬טישו העומד לשימוש‬ ‫אלא אם כן משים נפשו בכפו שנא' "נשא לבבנו אל‬ ‫את הכל ותפילה עושה מחצה‪ ,‬על דעתיה דר' יהודה‬ ‫חד פעמי אין בו משום ביטול כלי‬ ‫כפים"‪ ,‬ומקשינן איני והא אוקים שמואל אמורא עליה‬ ‫תשובה עושה מחצה ממי אתה למד‪ ,‬מקין שנגזרה עליו‬ ‫מהיכנו‪.‬‬ ‫ודרש "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון‬ ‫גזירה כיון שעשה תשובה נמנע ממנו חצי גזירה‪ .‬ומניין‬ ‫עמו ולא נאמנו בבריתו" ואעפ"כ "והוא רחום יכפר עון"‪,‬‬ ‫שעשה תשובה שנאמר ויאמר קין אל ד’ גדול עוני‬ ‫>>>‬ ‫מנשוא‪ .‬ומנין שנמנע ממנו חצי הגזרה הדא הוא דכתיב‬ ‫ויצא קין מלפני ד’ וישב בארץ נוד קדמת עדן‪ ,‬נע ונד אין‬ ‫שו"ת המשמר‬ ‫שהחוטא בהם אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬ובסנהדרין‬ ‫המשך 'נידוני המשמר' מעמוד קודם‬ ‫[ופירש"י והיכי אמרת שאין תפלתם נשמעת אא"כ‬ ‫בפרק חלק שנינו אלו שאין להם חלק לעוה"ב והגמרא‬ ‫משים נפשו בכפו כלומר שנפשו מכוונת בכפו]‪ .‬ומשני‬ ‫מביאה שרצו לכלול את שלמה המלך בכלל אלו שאין‬ ‫לא קשיא כאן ביחיד כאן בציבור‪ .‬ופירש"י בצבור‬ ‫ד‬ ‫להם חלק לעוה"ב‪ .‬והדבר תמוה דשלמה המלך שכל‬ ‫תפלתם נשמעת ואע"פ שאין לב כולם שלם כדכתיב‬ ‫תורתינו מפיו שהוא לימד דעת את העם ושיר השירים‬ ‫ויפתוהו בפיהם בדברים ל' רבים‪ .‬ביחיד אינו אלא אם‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לצלם תמונת‬ ‫כמה סודות התורה כלולים בו ותיקן לישראל עירובין‬ ‫כן לבו מכוון‪.‬‬ ‫רקע‪ ,‬ובתוכה שמש‪.‬‬ ‫ונטילת ידיים יהא הרב בגהינום וכלל ישראל תלמידיו‬ ‫ומבואר שתשובה של רבים מתקבלת אע"פ שהיא איננה‬ ‫תשובה‪ :‬מותר לצלם כשהשמש‬ ‫בלב שלם‪ ,‬וביאור הדברים‪ ,‬שישנם שני חלקים‪ ,‬א' עקירת‬ ‫יהיו בגן עדן‪.‬‬ ‫ברקע דמבואר במאירי רה"ש כד‪:‬‬ ‫החטא‪ ,‬ב' חובת הגברא לשוב בתשובה‪ ,‬ובתשובה של‬ ‫דאיסור עשיית השמש והירח רק‬ ‫ועוד איתא שם (קי‪ ):‬על דור המדבר שלדעת רבי עקיבא‬ ‫רבים נאמר "והוא רחום יכפר עון" שהקב"ה מכפר על‬ ‫כשהם בפני עצמם ולא כשהם בתוך‬ ‫אין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬והדבר פלא‪ ,‬דור מקבלי‬ ‫החטא אף שהיא בגדר "ויפתוהו בפיהם"‪ ,‬ואף שאכתי יש‬ ‫תמונה‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬דור דעה‪ ,‬לא יהיה חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫חובת תשובה על הגברא אבל הקב"ה מכפר על החטא‬ ‫עווד מצינו בגמרא בסנהדרין שזמרי בן סלוא ראש בית‬ ‫כשהציבור עושים תשובה‪ ,‬שהתשובה של ציבור הרבה‬ ‫ה‬ ‫אב לשמעוני שחטא עם המדינית הוא "שלומיאל בן‬ ‫יותר קל‪ ,‬וכולם מתכפרין וזה מה שאומר הנביא לכלל‬ ‫צורישדי" המוזכר לשבח בפרשת הנשיאים והוא דבר‬ ‫ישראל "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' " [ובמרדכי‬ ‫שאלה‪ :‬כששולחים מזוזה לבדיקה‬ ‫פלא‪.‬‬ ‫בר"ה כתב שבעשרת ימי תשובה שהוא זמן של תשובת‬ ‫האם חייבים לקבוע מזוזה חילופית‪,‬‬ ‫הציבור גם כל יחיד שעושה תשובה על חטאיו יש לזה‬ ‫והאם צריך לברך על כך‪.‬‬ ‫והביאור בזה שלכל איש ישראל יש חלקי עבודה‬ ‫גדר של תשובת הציבור]‪ ,‬והוא מה שאומרים בתפילה‬ ‫רבים‪ ,‬שכל יום ויום הוא חלק לעצמו‪ ,‬והוא מה‬ ‫"ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה" שאף שהקב"ה‬ ‫תשובה‪ :‬אם שולח לכמה ימים צריך‬ ‫שמצינו שנאמר על אברהם "ואברהם זקן בא בימים"‬ ‫מזוזה חילופית בברכה שהרי הסיח‬ ‫יודע שנחזור לחטוא הקב"ה מכפר על החטאים‪ ,‬ואף‬ ‫שכל ימיו היו שלימים בעבודת השי"ת‪ ,‬וכך כל אדם כל‬ ‫אם לא הגענו לדרגה של תשובה "שיעיד עליו יודע‬ ‫דעתו‪ ,‬אבל אם שולח לבדיקה‬ ‫יום ויום בא לפני הקב"ה ומעיד על מה שעשה באותו‬ ‫תעלומות" מכל מקום כל שיצא מכלל אחטא ואשוב‬ ‫ומחזיר באותו יום לא הסיח דעתו‬ ‫יום‪ ,‬ואין דבר שנעלם ונאבד‪ .‬וגם מי שהפסיד יום אחד‬ ‫הרי הוא בכלל בעל תשובה‪.‬‬ ‫מזה ואם אין לו מזוזה אחרת‬ ‫מכל מקום הימים האחרים שעבד בהם כראוי נשארו‬ ‫ומשום כך אמרו בירושלמי שבעשי"ת יש להמנע‬ ‫להחליף אין צריך לחזר אחר מזוזה‬ ‫אחרת שלא הסיח דעתו מקיום‬ ‫שלימים‪ ,‬וכל יום הוא נצחי‪ ,‬והמצוות שעשה באותם‬ ‫מלאכול פת פלטר‪ ,‬והיינו משום דאף שיודע שיאכלנו‬ ‫המצוה והוא עסוק בה ובתיקונה‪.‬‬ ‫ימים נשארים לו לנצח [אא"כ האדם הוא תוהה על‬ ‫במשך כל ימות השנה‪ ,‬אפילו הכי תשובה של רבים‬ ‫הראשונות]‪.‬‬ ‫גם באופן זה מתקבלת‪ ,‬דכל שיש לאדם הכרה בחטאו‬ ‫ולכן גם אם יש עבירה שלא זכה לתקנה והוא בכלל‬ ‫ויודע שבשבוע זה הוא יכול להתגבר על יצרו ולא‬ ‫ו‬ ‫לחטוא‪ ,‬אף שבמשך השנה לא יתגבר על יצרו ג"כ‬ ‫מעוות לא יוכל לתקון ואין לו את חלקו בעוה"ב בוודאי‬ ‫שאלה‪ :‬האם בזמנינו אדם צריך‬ ‫נשארו לו כל צדקותיו ומעשיו הטובים שעליהם יש‬ ‫מתקבלת התשובה [עיין במשך חכמה]‪.‬‬ ‫לבדוק את המזוזות בביתו פעמיים‬ ‫לו הרבה חלקים לעוה"ב‪ ,‬ומעתה כל מה שנחלקו על‬ ‫ויש בזה ענין נוסף‪ ,‬דכל מי שעושה מה שבידו‬ ‫בשבע שנים ‪ ,‬והאם יש לחזור‬ ‫דור המדבר וכיו"ב הוא לגבי אותם העבירות שעשו‬ ‫לעשות‪ ,‬ויש לו רוח נשברה‪ ,‬זוכה לסייעתא דשמיא‬ ‫לבדיקה אחר בקי‪.‬‬ ‫אם יש להם עליהם חלק בעוה"ב‪ ,‬אבל על כל החלקים‬ ‫שיוכל לעמוד בתשובתו והקב"ה מבטיחו שלא ישוב‬ ‫האחרים שקיבלו את התורה וכו' פשיטא שיקבלו ע"ז‬ ‫לחטאו כדאיתא בזוה"ק (פר' פנחס עמ' ר"מ) "רבי אבא‬ ‫תשובה‪ :‬אם נמצא במקום שעלול‬ ‫פתח (תהלים נא) זבחי אלהים רוח נשברה וגו'‪ ,‬האי קרא‬ ‫לבוא שם מים או לשלוט שם עיפוש‬ ‫שכר‪ .‬ועד"ז הוא מה שנאמר "אספו לי חסידי"‪ .‬ויסוד זה‬ ‫אוקמוה דרעותא דקב"ה לא אתרעי בקרבן דב"נ על‬ ‫צריך בדיקה‪ ,‬וא"צ בקי לבדיקה‬ ‫הוא גם ביחס לעבירות של האדם‪ ,‬שכל עבירה ועבירה‬ ‫חובוי אלא רוח נשברה‪ ,‬ובני נשא לא ידעי מאי קאמרי‬ ‫זו וסגי לבדוק שהמזוזה שלימה‬ ‫שאדם עושה מתחלקת לחלקים רבים‪ ,‬והדבר תלוי‬ ‫והכי שמענא מבוצינא קדישא דכד אתי ב"נ לאסתאבא‬ ‫באותיותיה ולא נתקלקלו האותיות‪.‬‬ ‫לפי תוקף העבירה שעשה‪ ,‬וממילא גם כלפי הקבלה‬ ‫בחובוי אמשיך עליה רוח מסטרא דמסאבא ואתגאי‬ ‫להבא‪ ,‬כל חלק הוא לעצמו‪ ,‬וזה עבודת האדם לעשות‬ ‫על ב"נ ושליט עליה לכל רעותא וההוא סטרא מסאבא‬ ‫תשובה לפי כחו‪ ,‬והוא רחום יכפר עון והוא מוחק את‬ ‫אתגבר בחיליה ואתתקף ושליט עליה לרעותיה‪ ,‬אתי‬ ‫החלק הזה של העבירה‪ .‬וזו עבודת הימים שלפנינו‬ ‫ב"נ ושליט עליה לאתדכאה‪ ,‬מדכאין ליה בזמנא דהוה‬ ‫לעשות מה שביכלתנו ואז נזכה ל"והוא רחום יכפר‬ ‫בי מקדשא קיים אקריב קרבניה כל כפרה דיליה תלייא‬ ‫עון" וכמו שאומרים תיכף אחר תפילת נעילה [קודם‬ ‫עליה עד דאתחרט ותבר לההוא רוח מגו גאותא דיליה‬ ‫מעמד‬ ‫מעריב] "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית" שהקב"ה‬ ‫יקבל תשובתנו‪ .‬דהכונה בזה דגם אם כל הודוי היה‬ ‫ומאיך ליה ודא הוא תבירו דההוא דרגא דמסאבא‬ ‫וכד אתבר ההוא רוח מסאבא וקריב קרבניה דא איהו‬ ‫קבלת פני רבו ברגל‬ ‫בבחינת ויפתוהו בפיהם ‪ ,‬מ"מ והוא רחום יכפר עוון‬ ‫כמבואר להדיא במדרשים ובתוספתא פ"ז דב"ק‬ ‫דאתקבל ברעוא כדקא יאות ואי לא אתבר ההוא רוח‬ ‫לאו קרבניה כלום ולכלבי אתמסר דהא קרבנא דא‬ ‫אצל רבינו שליט"א‬ ‫ויש בזה עוד ענין של בושה מהחטא כדילפי' בספ"ק‬ ‫לאו דקב"ה אלא מכלבי ובגין כך זבחי אלהים כדקא‬ ‫יאות הוא רוח נשברה דיתבר ההוא רוחא מסאבא ולא‬ ‫דברכות משאול המלך דכל המתביש מעונותיו מוחלין‬ ‫ישלוט‪ ,‬ועל דא מאן דיתבר ליה כדקא יאות עליה‬ ‫לו על כל עוונותיו ‪ ,‬שלכן מרבים בוידויים בעל חטא‬ ‫כתיב (שם עח) רוח הולך ולא ישוב‪ ,‬ליהוי ההוא גברא‬ ‫במהלך כל ימי החג‬ ‫אע"פ שאין מזכירן בהם קבלה להבא רק כדי להרבות‬ ‫באבטחותא דלא יתוב לגביה לעלמין הדא הוא דכתיב‬ ‫בבית המדרש‬ ‫בושה וכלימה מרוב עוונותינו מכף רגל ועד ראש‬ ‫ולכן אומרים אחר הוידוי "אלקי עד שלא נוצרתי כו'‬ ‫ולא ישוב‪ ,‬לב נשבר ונדכא ההוא גברא דלא אתגאי‬ ‫ולא אתענג בענוגין דעלמא אלהים לא תבזה ביקרא‬ ‫קהילות יעקב‬ ‫הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה" והיינו מרוב‬ ‫העוונות שעשינו והתודינו עליהן ובזה זוכין לכפרת‬ ‫איהו לגביה" ע"כ הזוה"ק‪ .‬ומבואר שאדם שעושה מה‬ ‫שבכחו לעשות אף שבדרך הטבע אינו יכול להצליח‬ ‫רחוב שדי חמד ‪ 15‬מו"ע‬ ‫העוונות ע"י הבושה דהרי שאול רק נתבייש להזכיר‬ ‫לעמוד בתשובתו מ"מ הרי הוא זוכה לסייעתא דשמיא‬ ‫לאחר תפילת ערבית‬ ‫וזכה בזה מחמת הבושה‪ .‬וכן פעמים שהתשובה עושה‬ ‫מיוחדת שיעמוד בתוקף קבלתו וגם זה בכלל "יעיד‬ ‫עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"‬ ‫שתתקיים בשעה ‪21:00‬‬ ‫רק מחצה כמבואר במדרש פר' צו דאין התשובה‬ ‫שלימה כמו אצל קין מ"מ התפלה עושה הכל ולכן יש‬ ‫שהקב"ה מבטיח לו שלא ישוב לחטאו‪.‬‬ ‫להרבות גם בתפלה על מחילת העוונות ויה"ר שבזכות‬ ‫ג‪ .‬ביאור מה שאמרו בכ"מ "אין לו חלק לעולם הבא"‬ ‫כל זה נזכה לתשובה שלימה ומחילת עוונות גמורה‪.‬‬ ‫מצינו בכמה מקומות בחז"ל שאמרו על חטאים‬ ‫עומדים ע_ל המשמר‬ ‫פסקי המשמר‬ ‫שאלות מרתקות בענייני ד' מינים שהועלו בפני רבינו שליט"א‬ ‫ע"י מח"ס 'סוכת חיים' הגרש"מ לונדינסקי שליט"א ומובא כאן באדיבותו‬ ‫שאלה שנשלחה ע"י אחד הקוראים על הנכתב‬ ‫בגליון הקודם בענין המנה אחרונה החלבית‬ ‫י] הדס שארוך הרבה ויש רוב‬ ‫דיני לולב‬ ‫משולש במקום אחד‪.‬‬ ‫א] כתב במ"ב (סקי"ט) דאם יש לו‬ ‫במש"כ בגליון האחרון בההיא עובדא דהמנה אחרונה היה חלבית‬ ‫ושלחה לגוי שיאמר להם שחלבי להפריש מאיסור והתרתם מב'‬ ‫זה כשר‪.‬‬ ‫לולב אחר יותר טוב לברך על לולב‬ ‫טעמים חטא כדי שיזכה באיסור קל‪ .‬והב' פיקו"נ אם יורשה להעיר‬ ‫יא] רוב עבות המפוזר ברוב‬ ‫שעלהו העליון לא נחלק כלל‪ ,‬משם‬ ‫כמה ההערות שלא נתבררו לי כל הצורך בדברים‪.‬‬ ‫אורך ההדס‪ ,‬כשההדס ג' טפחים‬ ‫מהיות טוב וגו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬עד כמה זמן‬ ‫מצומצמים‪.‬‬ ‫צריך לדקדק שלא יהא הלולב נחלק‬ ‫א‪ .‬מי צריך לדעת כמה אחוזי חלבי יש בשמנת וגם כמה נמצא בתוך‬ ‫בכלל אפי' במשהו‪.‬‬ ‫לכתחילה יהא במקום אחד‪.‬‬ ‫המנה אחרונה שלא נתבטל ברוב‪.‬‬ ‫יב] רוב עבות המפוזר כשההדס הוא‬ ‫בודאי יש בזה משום הידור‪ ,‬אך אין‬ ‫ב‪ .‬לגבי ההיתר משום דאסור לאכול בסוף הסעודה לאחר הבשר יל"ע‬ ‫יותר מג' טפחים‪.‬‬ ‫זה הידור כ"כ‪ ,‬דהרי כתב במ"ב דאם‬ ‫דהנה הרמ"א כ' דהמנהג להמתין שעה ובש"ך שם סק"ז כ' דלא בעי‬ ‫לולב שלו נחלק במשהו‪ ,‬ולולב של‬ ‫אם יש רוב בקנה‪ ,‬והעלה מצורף‬ ‫קינוח ובט"ז סק"ב כ' דודאי בעי קינוח ובביאה"ג כ' דההיתר הוא מדברי‬ ‫חבירו לא נחלק כלל‪ ,‬עדיף לברך על‬ ‫בכולו‪ ,‬זה סגי‪.‬‬ ‫התוס' שם קה דבין סעודה לסעודה שרי‪,‬ולא בעי קינוח ובתו"ח שם‬ ‫לולב של עצמו‪ ,‬הרי מבואר דאין זה‬ ‫ביאר דהוא מדין היכר‪ ,‬והנראה דהרמ"א צירף ב' שיטות את שיטת‬ ‫יג] רוב עבות המפוזר בשיעור אורך‬ ‫הידור כ"כ‪ ,‬וא"כ בודאי אין לוותר‬ ‫ההדס כשההדס גדול מאוד‪.‬‬ ‫סדר לימוד בשביל הידור זה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הר"ת והבה"ג דסגי קינוח והדחה באותה סעודה ואת שיט' התסו' דסגי‬ ‫מסעודה לסעודה גם בלא קינוח ולכך בעי שעה‪.‬‬ ‫אין להקל‪.‬‬ ‫ב] יש להסתפק היכא שהתיומת‬ ‫במיעוטה‪,‬‬ ‫נחלקה‬ ‫האמצעית‬ ‫וא"כ לעיקר ההלכה קי"ל כר"ת ובה"ג וא"כ בקינוח והדחה שרי אבל‬ ‫דינים בערבה‬ ‫האם יש עצה להדביקו בדבק כדי‬ ‫באותה סעודה מדינא אסור מיהו ס' הוא דאולי היה קינוח והדחה וא"כ‬ ‫יד] האם יש להדר על לבלוב‪.‬‬ ‫להכשירה‪.‬‬ ‫מעיקר הדין שרי‪.‬‬ ‫זהו הידור מצוה‪ ,‬ואם אינו לבלוב אינו‬ ‫אין לעשות הכי‪.‬‬ ‫והנראה דהכא כיון דיש ס' מתי יאכלו אי מיד או ימתינו וספק נמי אי‬ ‫נקטם‪ ,‬ורק נראה כנקטם‪ ,‬ולכן כדאי‬ ‫ג] מהו הצורת הבדיקה בנחלקת כל‬ ‫יאכלו משהו אחר באמצע וא"כ הוי ספ' איסור דרבנן ולקולא ומי יימר‬ ‫להחמיר בזה‪ ,‬ואם אין לו אחר בודאי‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫דאמרינן חטא להפריש חברו מס' איסור דרבנן וצ"ע‪.‬‬ ‫כשר‪.‬‬ ‫הי' מעשה עם הגר"ח סאלאווייציק‬ ‫ויעוין עוד בחכמ"א שער מ' דבחולי קצת שרי ומה ההיתר ובהכרח‬ ‫טו] אם יש לפניו שני ערבות‪ ,‬אחת‬ ‫זצ"ל והחזו"א‪ ,‬דהגר"ח בדק עם‬ ‫משום דלעיקר הלכה לא קי"ל הכי בהמתנה דו"ש‪.‬‬ ‫שהוא לבלוב שאינו יפה כ"כ‪ ,‬ואחת‬ ‫זכוכית מגדלת‪ ,‬והחזו"א אמר דמהיכי‬ ‫ערבה שיפה יותר‪ ,‬איזה מהם עדיף‪.‬‬ ‫ובטענה הב' דאיכא חשש פיקו"נ דשמא יש שם אלרגי צ"ע דהא רוב‬ ‫תיתי צריך לעיין בזה‪ .‬ואמר הגר"ח‬ ‫שאין דמהיכ"ת שיש ואף דאין הולכין בפיקו"נ אחר הרוב היינו כדכ'‬ ‫עדיף שיקח הלבלוב‪.‬‬ ‫"דער יונגערמאן זאגט גוט"‪ .‬ולמעשה‬ ‫הרמב"ם ופ' כן בשו"ע היכא דנשאר במק' הקביעות קבוע דהוי מחצה‬ ‫טז] אם יש לפניו שני ערבות אחת‬ ‫אין צריך לבדוק בזכוכית המגדלת‪.‬‬ ‫על מחצה אבל הכא מהיכ"ת שיש שם חולה ורוב אנשים בריאים הם‬ ‫עם קנה אדום‪ ,‬ואחת עם קנה ירוק‪,‬‬ ‫ד] מהו הדין אם ראש עלה האמצעי‬ ‫וחזקה דבריאים הם‪.‬‬ ‫איזה מהם עדיף‪.‬‬ ‫נשרף מחום האש‪.‬‬ ‫מ‪.‬ה‪.‬‬ ‫בודאי זה מעלה ליקח האדום‪.‬‬ ‫אין כאן חסרון בזה משום נשרף‪ ,‬אלא‬ ‫יז] אם יש לפניו שני ערבות‪ ,‬אחת‬ ‫משום חשש של יבש‪.‬‬ ‫תשובת מרן שליט"א‪:‬‬ ‫עם קנה אדום ואינו לבלוב‪ ,‬ואחת‬ ‫ה] מהו המרחק בין שני העלים‬ ‫א‪ .‬יש בזה מנהג איסור ומבואר ברמב"ם דבמנהג איסור עובר בלא תסור‬ ‫עם קנה ירוק והוא לבלוב‪ ,‬איזה‬ ‫לפסול משום הימנק‪.‬‬ ‫וגם על מנהג איסור אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך אם הוא גרם לזה‪.‬‬ ‫מהם עדיף‪.‬‬ ‫רק אם נראה כשניים ממש‪ ,‬כמו‬ ‫ב‪ .‬חולים כאלו שכיחים והוי מיעוט המצוי דחוששין להם ברובא דליתיה‬ ‫הקנה אדום‪ ,‬משום דזהו מדינא דגמ'‪.‬‬ ‫הדוגמא בגמ'‪ .‬ואין צריך לראות‬ ‫קמן וכ"ש בנידון שבות דאמירה לגוי‪.‬‬ ‫יח] האם יש להדר ליקח ערבה‬ ‫בזכוכית מגדלת‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫שנתגדל בנחל‪.‬‬ ‫זהו המעלה הכי עדיף‪.‬‬ ‫דיני הדסים‬ ‫ו] האם אפ"ל דכדי לראות בעבות‬ ‫יט] מהו הסדר עדיפות ללקיחת‬ ‫סגי בראיי' בלחוד‪ ,‬ולא צריך לעיין‬ ‫ערבות‪.‬‬ ‫הודעה חשובה לציבור‬ ‫בקו הישר וכדומה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נחל‪ ,‬ב‪ .‬קנה אדום‪ ,‬ג‪ .‬לבלוב‪.‬‬ ‫בראיית עין סגי‪.‬‬ ‫דיני אתרוג‬ ‫ז] שורש קן אחד מגיע להשני‪,‬‬ ‫והשני מגיע להשלישי‪ ,‬אך השלישי‬ ‫בימים שבין יוה"כ לסוכות‬ ‫כ] איזה אתרוג מיוחס ביותר שאינו‬ ‫מורכב‪.‬‬ ‫לא מגיע להראשון מה דינו‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א‬ ‫דבר זה תלוי במסורת‪ ,‬וכל אחד יש לו‬ ‫את המסורת שלו‪ .‬ואתרוגי חזו"א יש‬ ‫ח] הדס שהעלים הם בשורה אחת‪,‬‬ ‫כשר‪.‬‬ ‫יענה לשאלות בענייני ד' מינים‬ ‫להם מסורת של אתרוגי ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אבל הקנים אינם בשורה אחת‪.‬‬ ‫אך ורק לאחר תפ_לת מעריב‬ ‫ומרוקו יש לו את מסורת שלו‪ ,‬ויש‬ ‫בדיעבד יש להקל כמש"כ בספרנו‬ ‫לו מעלה ביופיו‪ .‬וספרדים יש להם‬ ‫הל' חג בחג‪ ,‬ולכתחילה יהא הקנים‬ ‫שתתקיים בשעה ‪21:00‬‬ ‫מסורת באתרוג תימני‪.‬‬ ‫בשורה אחת‪.‬‬ ‫כא] מה עדיף גידול נאה או נקי‬ ‫ט] הדס שארוך יותר מג' טפחים‬ ‫(קודם יוה"כ רבינו שליט"א לא עונה בעניינים אלו כלל)‬ ‫מבלאט פלע"ק‪.‬‬ ‫ויש שיעור שכולו עבות האם עדיף‬ ‫תלוי אם יש כמה בלעטלאך עדיף נקי‪,‬‬ ‫לקצור החלק שאינו עבות‪.‬‬ ‫אבל אם יש כמה נקודות‪ ,‬בודאי גידול‬ ‫כן‪.‬‬ ‫נאה עדיף‪.‬‬ ‫נידוני המשמר‬ ‫תבניות חד פעמיות מאלומיניום ‪ -‬האם צריכות טבילה‬ ‫נערך ע"י השואל הגר"א שפרלינג שליט"א והיה לעיני רבינו שליט"א‬ ‫ילמדנו רבינו האם אי"ז נכון לומר דברמ' מוכח דצריך‬ ‫הרמב"ם ואם חשב עליה מקבלת טומאה‪ ,‬אזי עצם‬ ‫הרמב"ם (פ"ב מהל' כלים ה"א) כותב "העושה כלים מן הלפת‬ ‫טבילה דאל"כ צע"ג מדוע הרמ' כתב להל' זו דחשב‬ ‫ההקרן שמשתמש בה ומשליכה הרי יש כאן מחשבה‬ ‫והאתרוג והדלעת וכו' הרי הן טהורים לפי שאי אפשר‬ ‫לזרוק ולהשליך רק גבי חותל וקרן ותו לא (וכן הוא‬ ‫להשתמש וזה חשוב כמו שעשאו לכך ואפ"ה טהור‪,‬‬ ‫שיעמדו אלא זמן מועט" הנה כתוב דכלים "שאי אפשר‬ ‫באמת במשנה ובתוספתא דכלים אבל מתוך כל סדר‬ ‫וכן מוכח ברמב"ם שכ' חתכו להיות "קרן תשמיש‬ ‫שיעמדו אלא זמן מועט" אינם מקבלים טומאה דאין‬ ‫הדברים ברמ' מוכח דאין הוא רק מעתיק לשונות‬ ‫מקבלת טומאה" והיינו שחתכו להיות קרן תשמיש ולא‬ ‫עליהם דין כלי כלל‪ .‬ומעתה נראה דכלים חד פעמיים‬ ‫המשנה בלבד אלא הוא מפרש ג"כ (וכדברי הגר"ח זללה"ה‬ ‫להשליכה מיד אחר השימוש דזה לא נקרא קרן תשמיש‪,‬‬ ‫דאי אפשר שיעמדו אלא זמן מועט ג"כ אין עליהם דין‬ ‫דהרמ' אינו רק פוסק אלא ג"כ מפרש) וע"כ דרק כה"ג מהני‬ ‫והיה צריך לבאר חתכו כדי להשתמש ולהשליכה " על‬ ‫כלי ופטורים מהטבילה‪ .‬וכ"כ האגרו"מ‪.‬‬ ‫חשב לזרוק ותו לא אבל כלים חד פעמים אינם דומים‬ ‫הדרך שכ' לעיל משתמש בה ומשליכה‪ .‬לכן אי אפשר‬ ‫ונראה עוד דהנה יש עוד הלכה ברמ' בפ"ה ה"ז גבי כלי‬ ‫לזה כלל וכנ"ל‪.‬‬ ‫לומר "דמוכרח" דחייבים טבילה והנלעד"כ‪.‬‬ ‫חותל העשוי מהוצין דאי "חשב לאכול מה שבתוכו‬ ‫רבינו שליט"א‪:‬‬ ‫מכתב ב' מהשואל‪:‬‬ ‫ולזרקו טהור" הרי מבואר דאף כלי של קיימא שאפשר‬ ‫"קרן שמשתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה" הנה‬ ‫שיעמוד מ"מ אי דעתו "לזרקו" טהור‪ .‬וא"כ כלים חד‬ ‫מה שהרמב"ם כותב הלכה זו בחותלות‪ ,‬וכן בקרן‪,‬‬ ‫פעמיים ממתכת כיון שדעתו לזרקם שוב אין עליהם‬ ‫משום דכלים אלו הדרך להשתמש בהן ולהשליכן‪ ,‬וזהו‬ ‫באמת ודאי אין הטעם "מחמת שלא נעשה לכך" דהרי‬ ‫עי"ז שמשתמש בה יש כאן מחשבה להשתמש וזה‬ ‫דין כלי ואינם צריכים טבילה‪ .‬אלא דמ"מ היינו רק כה"ג‬ ‫שכתב וכן הקרן‪ ,‬ור"ל ולאו דוקא חותלות אלא גם קרן‬ ‫דדעתו להשתמש פעם אחת ולזרקו ולא יותר‪[ .‬וכמש"כ‬ ‫חשוב כמו שעשאו לכך וכדברי רבנו שליט"א ועוד‬ ‫דהדרך להשתמש והשליכה‪ ,‬ולכן כל הכלים החד‬ ‫הרמב"ם הנ"ל] וכ"כ הגרשז"א‪.‬‬ ‫דהרמב"ם סתם דבריו ולא חילק ומשמע דאף כה"ג‬ ‫פעמיים שעשויים לכך ורגילים להשליכם י"ל שדינם‬ ‫דעשאו לכך אינו מקבל טומאה‪.‬‬ ‫אלא דרבינו הגריש"א דעתו דאין ראיה מדברי הרמב"ם‬ ‫כקרן לענין זה‪.‬‬ ‫אלא פשט דברי הרמב"ם דקרן אינו מקבל טומאה היינו‬ ‫הנ"ל ומשום דהרמב"ם מיירי בדבר שלא נעשה לשם כלי‬ ‫משום "דקרן שהוא משתמש בה ומשליכה" אין לה שם‬ ‫אבל משא"כ כלים חד פעמיים דנעשו מתחילה לשם כלי‬ ‫כלי חשוב משום דהוי דבר עראי בעלמא [בחפצא מצד‬ ‫אזי כה"ג אף דדעתו לזרקם מ"מ כלי גמור הוא וחייב‬ ‫לא ניתנו ימים טובים לישראל‬ ‫עצמו דהרי רק חקק בקרן להשתמש (ולהשליך) ותו‬ ‫בטבילה‪.‬‬ ‫אלא כדי שיעסקו בהם בתורה‬ ‫לא]‪.‬‬ ‫ולמעשה בשל תורה אזלינן לחומרא ולכן יש להחמיר‬ ‫ולטבול בלי ברכה כלים חד פעמיים ממתכת‪( .‬ועי' בספרנו‬ ‫וכמו כן חותל של הוצין שחשב לאכול מה שבתוכו‬ ‫ולזרקו אינו מקבל טומאה משום דחותל היינו "כריכה‬ ‫משמרת הבית על הל' טבילת כלים)‪.‬‬ ‫להלן זמני ומקומות‬ ‫מהוצין" (כלשון הרמב"ם בפירושו) ותו לא ואין לה שם כלי‬ ‫מכתב השואל לרבינו‪ :‬הנה לכאורה יל"ע דהנה "חותל‬ ‫שיעורי חוה"מ שיתקיימו ע"י‬ ‫חשוב משום דהוי דבר עראי בעלמא וכקרן‪( .‬וזהו "לא‬ ‫של הוצין" נמי מיירי כה"ג דנעשה לשם כלי דהנה‬ ‫רבינו שליט"א‬ ‫נעשה לשם כלי" כלומר דגוף הכלי עצמו נעשה באופן‬ ‫עראי בעלמא)‬ ‫"חותל" כתב הר"ש (כלים ט"ז ‪-‬ה) וז"ל‪" :‬כלי שעושין‬ ‫מחריות של דקל" הרי דהוי "כלי שעושין" אותו וא"כ‬ ‫◄ יום ראשון א' דחול המועד ►‬ ‫וכן מוכרח ברמב"ם משום דהנה הרמ' כותב להל' זו‬ ‫נמצא דאף בנעשה לשם כלי כ"חותל" ודעתו לזרוק‬ ‫בבית המדרש הגדול חניכי הישיבות‬ ‫אותו שוב אינו מקבל טומאה וה"ה לכלים חד פעמיים‪.‬‬ ‫רח' הרב אלישיב אחיסמך‬ ‫דחשב לזרוק ולהשליך רק גבי חותל וקרן ולא בשום‬ ‫בשעה ‪12:30‬‬ ‫מקום אחר ולא עוד אלא דבהל' ה' כתב לדין "פטיליא"‬ ‫אמנם הרמב"ם בפהמ"ש כתב וז"ל‪" :‬חותל כריכה מהוצין‬ ‫◄ יום שני ב' דחול המועד ►‬ ‫(דתנן בכלים ט"ז מ"ה) וכתב הרמ' לפרש דהיינו ה"הוצין‬ ‫והיא כמין כלי" הנה מדוקדק בלשונו דהוי רק "כריכה"‬ ‫בבית הכנסת שע"י תלמידי ישיבת פוניבז' (צעירים)‬ ‫שאורגין מהן כמו כפיפה שמניחין בה התאנים" והיא‬ ‫"וכמין כלי" ואינו עשיית כלי ממש ורק כריכה בעלמא‬ ‫רחוב האדמו"ר מצאנז ‪ 10‬בני ברק‬ ‫מקבלת טומאה והנה צ"ע דברמב"ם מדוקדק ברור‬ ‫וזהו ממש הלשון "חותל" כריכה ותו לא‪ .‬וא"כ י"ל דרק‬ ‫בשעה ‪12:20‬‬ ‫דרק גבי חותל מהני חשב לזרוק ותו לא דרק שם כתב‬ ‫כה"ג מועיל "חשב לזרוק" משא"כ בחד פעמי דהוי‬ ‫בבית הכנסת אלפי מנשה‬ ‫להלכה זו וצ"ע מאי שנא מפטיליא הא תרוייהו דומין‬ ‫ממש כלי ונעשה לשם כלי בהא י"ל דאף אי חשב לזרקו‬ ‫רחוב בלוי ‪ 8‬בני ברק‬ ‫ממש זה לזה‬ ‫לא מהני‪.‬‬ ‫בשעה ‪13:15‬‬ ‫וע"כ מוכרח ומבואר דשאני פטיליא דהוי הוצין‬ ‫◄ יום שלישי ג' דחול המועד ►‬ ‫"שאורגין מהן כמו קפיפה" והיינו דאי"ז "חותל" בעלמא‬ ‫ונראה דבאמת כן מוכרח ומבואר ברור בדברי הרמ'‬ ‫בבית הכנסת אבי עזרי‬ ‫דהנה בה"ה כתב "הוצין שאורגין מהן כמו קפיפה‬ ‫רחוב שמעיה ‪ 16‬אלעד‬ ‫דהוי רק "כריכה מהוצין" ולית לה שם כלי חשוב כלל‬ ‫שמניחין בה התאנים מתטמאה" ויש לדקדק דהנה‬ ‫בשעה ‪12:20‬‬ ‫ובהא מהני חשב לזרוק אבל משא"כ פטיליא דהוי כלי‬ ‫הרמב"ם כתב להל' זו "דחשב לזרוק טהור" רק גבי‬ ‫חשוב טפי שהרי "אורגין" אותו ואינו כריכה בעלמא‬ ‫◄ יום רביעי ד' דחול המועד ►‬ ‫חותל של הוצין שמניחין בו תמרים ולא גבי "הוצין‬ ‫בבית הכנסת המרכזי קרית פונוביז' ‪ -‬רובע ג'‬ ‫כחותל שפיר מקבל טומאה ולא מהני ביה חשב לזרוק‪.‬‬ ‫שאורגין מהן כמו קפיפה ומניחין בה תאנים" ויל"ע‬ ‫רחוב שערי יושר ‪ 8‬אשדוד‬ ‫וזהו ג"כ יסוד דין "קרן" דהרמ' הרי כתב "וכן הקרן"‬ ‫אמאי ומאי שנא וע"כ מוכרח ומבואר דרק גבי חותל‬ ‫בשעה ‪12:20‬‬ ‫נאמר דין חשב לזרוק טהור ומשום דחותל הוי כריכה‬ ‫והיינו דהוי ממש כדין חותל דתרווייהו הוי כלי ארעי‬ ‫◄ יום חמישי ה' דחול המועד ►‬ ‫בעלמא ולא חשיבי כלים מחמת עצמם לגבי קבלת‬ ‫בעלמא וכמין כלי אבל אינו כלי ממש משא"כ "הוצין‬ ‫בבית הכנסת המרכזי היכל יצחק‬ ‫טומאה‪.‬‬ ‫שאורגין מהן כמו קפיפה" דהוי ממש כלי דהרי "אורגין‬ ‫רחוב חפץ חיים ‪ 6‬מודיעין עילית‬ ‫בשעה ‪12:45‬‬ ‫כמו קפיפה" וכה"ג מקבל טומאה לעולם ולא נאמר כלל‬ ‫ולפי"ז כלים חד פעמיים דהם חשובים מצד עצמותם‬ ‫דין חשב לזרוק טהור וכמו שבאמת פשוט דבכל הכלים‬ ‫לאחר השיעור תתקיים במקום‬ ‫דנעשו כלי ממש והוי דבר חשוב [ואינם ככריכה‬ ‫שמחת חג בליווי כלי נגינה‬ ‫בעלמא דחותל וכחקיקה בעלמא דקרן] ונהי דחשב‬ ‫ודאי לא מהני חשב לזרוק ובאמת ברמב"ם לא כתב‬ ‫להל' זו בכל הל' כלים רק בהל' דחותל ותו לא‪ .‬וע"כ‬ ‫בהשתתפות רבינו שליט"א‬ ‫לזרקו ולהשליכו מ"מ אינו דומה כלל לקרן וחותל דהם‬ ‫דזהו דין מסוים בחותל‪ .‬ונמצא דכלים חד פעמיים קשה‬ ‫◄ ליל הושענא רבא ►‬ ‫דברים דמחמת עצמם אינם חשובים כלים וכהנ"ל ולכן‬ ‫בבית המדרש תפארת משה‬ ‫מאד לדמות אותם לדין חותל‪.‬‬ ‫תו לית לן ראיה לפוטרם מטבילה ואדרבה בפשטות‬ ‫רח' נתיבות המשפט ‪ 51‬מודיעין עילית‬ ‫דמו טפי לדין פטיליא דנראה ברור דלא מהני ביה חשב‬ ‫רבינו שליט"א‪:‬‬ ‫בין מנחה למעריב‬ ‫לזרוק ושפיר מקבל טומאה‪.‬‬ ‫אם היה הדין בקרן שמשתמש ומשליכה טהור והחסרון‬ ‫מחמת שלא נעשה לכך‪ ,‬הרי מיד באותה הלכה כ'‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמר הלכה' לקבלת העלון במייל‪ ,‬לתגובות ולהערות‪ms08979979@gmail.com :‬‬ ‫לקבלת העלון בפקס יש לחייג למערכת 'אוצר הגליונות' ‪ 03-3132641‬קוד העלון ‪1235‬‬