אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — בראשית (2026-10-05)

גליון ה’
פרשת
בראשית
תשפ”ז לפ”ק
להתענג על השם
בהיכל רבותינו הק' מסקאליע
עובדות והנהגות הליכות חיים פנינים עה”ת וענינא דיומא חיים של תורה
בין אדם לחבירו [ג] בבחינת כי יגעת בי ישראל‘ ,והבל הביא גם בראשית נמי מאמר הוא
הוא מבכרות צאנו ומחלבהן’ היינו ממדריגות (אבות פ”ה מ”א).
סיפר הר”ר נפתלי וואגעל הי”ו :היה טיימער מתי הראשונות ומובחרות מתיבת צאן ,היינו מד’
יודלק החימום של המקוה ,פעם בליל שבת ראיתי והנה הרה״ק ר׳ אלימלך מליזענסק זצוק״ל
בחינות צבי ארי’ נמר נשר שהם כנגד בחינת הי׳ רגיל לעשות בכל לילה חשבון הנפש ,והי׳
שהטיימער אינו טוב ,והמקוה לא יהי’ חם מחר בבוקר,
פרי האדמה שהיא העצלות ,על כן ‘וישע ה’ אל אומר "היינט איז מיילך נישט געוועהן ווי
אז שאלתי לרבינו זצוק”ל אם אוכל לקרוא לגוי
הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה’. ס׳דארף צו זיין ,אבער מארגן וועל איך שוין זיין
שיסדר את זה ,אז אמר מיד ‘וואס הייסט?! הרי מחר
אם יגיע למקווה איש זקן וכבר יפשוט מלבושיו ולא גוט" ,וליום מחר הי׳ עושה שוב חשבון הנפש,
[תוספות חיים]
ידע שהמקווה צונן ויצטנן ,תיכף תקרא לגוי!! זה דבר וכאשר מצא חסרון גם אז במעשיו לפי ערכו
מצווה’!!. הרם והשגותיו הנפלאים ,אמר שוב "היינט איז
מיילך נישט געוועהן ווי ס׳דארף צו זיין אבער
בחור אחד למד באיזה ישיבה קטן יחסית עם כמה וירא ה’ כי רבה רעת האדם בארץ. מארגין וועט מיילך שוין זיין גוט .אײ ,װעסט דו
בחורים ,והוא הצריך לעבור איזה ענין רפואי על הלב פרעגין מיילך האט שוין נעכטען אזוי געזאגט,
נ”ל בעז”ה על דרך מוסר על פי הפסוק (תהלים
שלו בעיר אחרת ,אז נכנס לרבינו זצוק”ל לקבל ברכה, אבער היינט מיין איך טאקע!" ,וכן הי׳ אומר
שאלו רבינו כמה זמן יצטרך להיות שם ,והשיב שזה לו ,ז) אדם ובהמה תושיע ה’ ,וקשה האיך מדמה
לעולם .ולכאורה יקשה הלא אמר זה בכל יום
תקופה ארוכה ,אמר רבינו להבחור ‘אל תגיד לראש הכתוב אדם לבהמה ובהמה לאדם ,אבל הענין
ויום .אלא מכאן נלמד שבכל יום כאשר עושין
הישיבה שתחסר כל כך זמן ,כי ראש ישיבה עם כ”כ הוא ,שהאדם צריך להיות עובד ה’ בדעת
קבלה חדשה גם זה דבר חשוב ומקובל הוא ,והוי
מעט בחורים ,אם ישמע שבחור יחסר לזמן מרובה, לחקור אחר היותר טוב להשלים עצמו בעבודת
דבר שיש בו ממש ולא ח״ו דבר שאין בו ממש.
יהי’ לו חלישת הלב ,אז תגיד לו שאתה הולך רק לכמה השי”ת ,ולהיות נחשב בעיני הקב”ה בשם אדם,
ימים’ .כ”כ היה הגאונות שלו במדות וברגשות הזולת, כלומר בעל דעת ,אבל כשיזדמן לפניו שיהי’ וזה המוסר השכל במה שאמרו "בראשית"
למעשה אכן לא הצריך הבחור לשהות שם זמן רב, אצל חוטאים רח”ל ,שמלעיגים עליו בעבודת נמי מאמר הוא ,פי׳ מי שאומר "בראשית" ,הנני
והדברים לקחו מהר מאוד והיה יכול אכן לחזור אחר הבורא ית’ וחושבים אותו לבהמה ,על זה אמרו עומד בראשית חדש וברצוני לעשות התחלה
כמה ימים. ז”ל (עדיות פ”ה מ”ו) מוטב יהי’ שוטה כל ימיו חדשה ,נמי מאמר הוא ,כי גם זה נחשב לאמירה
ואל יהי’ רשע לפני המקום שעה אחת ,וכמו חשובה וע״י קבלה זו יעלה בידו לעלות לרום
סיפר אחד :בבית מדרשו של רבינו זצוק”ל לא
שכתוב בריש שלחן ערוך אורח חיים (סי’ א’ המעלות בעז״ה.
הרשו לבחורים להיות הבעל קורא ,ואבי ז”ל היה לו
סעיף א’ ,בהגה) ואל יתבייש מפני המלעיגים
ביהמ”ד בוואשינגטון הייט”ס ושם היינו רגיל לקרות [אמירה נעימה תשנ”ג]
עליו בעבודת השי”ת .וזהו אדם ובהמה כשהוא
בתורה ,כשעברנו לב”פ ,התפללנו בסקאליע ,ואבי
ביקש מרבינו שיתנו לי לקרות בתורה אע”פ שהייתי אדם לפני המקום ובהמה בפני המלעיגים ,אדם
עוד בחור ,ורבינו אכן הסכים ,כשהגיע הקריאה כזה תושיע ה’ כנודע. ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי
ראשונה ,ורבינו יצא מחדרו לשישי ,והוא ראה שאני האדמה מנחה לה’ והבל הביא גם הוא
אבל בעונותינו יש שמחליפים השיטה מבכרות צאנו וגו’.
מאוד מתוח להיות בקירבתו ,אז אחר עלייה שלו הוא
ומשתדלים בכל הכחות להיות אדם בארציות
המתין עלייה אחד ונכנס בחזרה לחדרו ,שלא כמנהגו
הגשמיות ,הגם שעל ידי זה יהי’ כבהמה לפני נ”ל בעז”ה דהנה צריך כל אדם לעבוד את ה’
להישאר אצל הס”ת עד גמר קריאת התורה ,בשביל
המקום ברוך הוא רח”ל ,ועל זה אמר הכתוב בזריזות גדול ולא בעצלות ,כמו שאמרו ז”ל
שדאג להרגשת הזולת.
כי דור תהפוכות המה (דברים לב ,כ) .וזהו שאמר יהודא בן תימא אומר הוי עז כנמר קל כנשר
סיפר רב אחד שכשהיה בחור היה רגיל לכתוב הכתוב וירא ה’ כי רבה רעת ,שהרע הוא רבה וכו’ ,והנה גם בד’ בחינות אלו עז כנמר רץ
שאלות להלכה לרבנים והוא גם כתב איזה שאלה גדולה בזה ,כי האדם בארץ ,שרק בארציות כצבי וכו’ יש מדרגות שונות ,לפי שיש נמר עז
לרבינו זצוק”ל ,ורבינו לא השיב ,והחזיר לו השאלה, הגשמיות הוא אדם ,שזה כל השתדלותו ,אבל גדול יותר מחבירו ,על כן בטח צריך לעבוד
וכתב על אותו דף ‘אביך הוא מורה הוראה ותשאל לפני המקום ב”ה אינו אדם רק נמשל כבהמות את ה’ במדרגה הגדולה והבכורה והמובחר
אותו’ .אחר כמה ימים מצא רבינו את אחיו הגדול, נדמה ,וזהו רבה רעת ,כי העולם לא נברא שבהם .והנה איתא בספר הק’ רב ייב”י מאא”ז
ואמר לו אחיך כתב לי שאלה אבל הוא איני צריך את בשביל זה כי אם שיהי’ אדם לפני המקום, הה”ק בשם אא”ז הה”ק תולדות יעקב יוסף ,כי
תשובתי ,רק רוצה שיהיה לו הכתב שלי ,אז כן עשיתי וממילא כשהוא לפני המקום ברוך הוא בתואר תיבת צאן מרומז על ד’ בחינת אלו ,היינו צא”ן
וכתבתי לו כמה מילים ,ודי בזה. אדם הוא נוח לשמים ונוח לבריות ,והבן. נטריקון צ’בי א’רי נ’מר נ’שר .וזה שאמר הכתוב
‘ויבא קין מפרי האדמה’ היינו בחינת עצלות,
[צמח דוד] כי מכח העפר שבאדם בא העצלות והעצבות
מתוך דא”ח של רבינו שליט”א חיים של עבודה סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק צדיקים קרויים חיים
המאחרים לצאת מן ‘תשרי’ ג’ חשון יומד”ק של
הרה”ק ר’ ישראל מרוזי’ן זי”ע
הושענא יושבת וממתנת עד כלות שבת ,שמשמע שממתינים מתי
יגיעה ע״ב מינוט לאחר שקיעה שיוכלו כבר לצאת מן השבת .וקשה הרה”ק מרוזין זי”ע היה בנו של הרה”ק ר’ שלום מבפראבישט זי”ע ,והרה”ק
להבין ,דבפשטות עד הנה מדברים על יהודי כשר ,הושענא חש ר’ שלום היה בנו של הרה”ק ר’ אברהם המלאך זי”ע .ר’ שלום נסתלק מן
וממהר לביאת שבת ,ומשמע שמדברים על אדם כמו אא״ז זצוק״ל העולם כשהיה אברך צעיר ,והניח אחריו בנים קטנים בני חמש או שש ,ל”ע.
שהי׳ טובל במקוה עש״ק מיד לאחר חצות ,ולא הי׳ ממתין עד לרגע האח הגדול היה הרה”ק ר’ אברהם זצוק”ל ,והאח הצעיר היה הרה”ק מרוזין
אחרונה .וכשעלה מן המקוה כבר הרגשנו וראינו בו טעם שבת, זצוק”ל .פעם נסע הרה”ק בעל התניא זי”ע לאותו עיר שהיה מקום מגורתם
וכמו דאיתא בספרים שאין לכתוב דברי חול לאחר חצות של עש״ק, של בני הרה”ק ר’ שלום ,ואלמנתו של הרה”ק ,ציותה לבניה שיכנסו אל
ויושבים ואוכלים סעודת טועמי׳ ויש טעם שבת. הצדיק.
הושענא טורחת כל מששי לשבת ,כמו שאמרו בגמ׳ (בבא קמא כשנכנסו שני הילדים אל הרה”ק בעל התניא ,שאל האח הצעיר -הרה”ק
פב - :לפי גירסת רבינו ירוחם) שעזרא תיקן להם לישראל שיהיו מרוזין את הרה”ק בעל התניא ,דכאשר אומרים שמע ישראל ,צריכים לאומרו
מכבדים הבית בחמישי ,כדי שבכל יום עש״ק יוכלו לעסוק בצרכי מתוך דביקות כזה שיכול לצאת נפשו ,ואם כן איך יכולים שוב לומר ואהבת
שבת ,ולכאורה מהו ענין יושבת וממתנת עד כלות שבת לכאן. את ה’ אלקיך ,דהציווי של ‘ואהבת’ -שחייבים לאהוב הקב”ה ,יכולים לומר
בפירוש על המחזור כתב שכוונת יושבת וממתנת היינו שממתנת למי שיש לו ישוב הדעת ויושב בביתו במנוחה ,אבל איך אומרים למי שעומד
עד כלות חצי שעה לאחר שבת ,ובפשטות לא משמע הכי. במצב שנפשו עומדת לצאת מרוב דביקות ‘ואהבת’ ,הרי הוא אינו יודע כלל
מה שמדברים אליו .כך שאל הרה”ק מרוזין את הרה”ק בעל התניא.
ויש ליישב בדרך מוסר ,דיש לך אחד שחצי שעה לאחר השבת, הרה”ק בעל התניא השיב תשובה להילד ה”ה הרה”ק מרוזין ,ואמר הגה”ק
והוא כבר רץ והולך ובא ועסוק בכל הבלי עולם ,עד שאין רושם בעל התניא ,שכדי להסביר התירוץ הזאת ,צריכים לאלפי קונטרסים ,והילד
השבת ניכר עליו כלל ,ונראה כל כך מבוהל ומשוקע במילי דעלמא, הבינו בלי האלפי קונטרסים ,והלך מהרה”ק בשביעת רצון ,ששמע תירוץ על
עד שצריך עוד שבת להרגיעו. קושייתו .והוא הבין בעל פה ,מה שאחר היה צריך לאלפי קונטרסים.
ויש לך אדם ששב הביתה לאחר השבת ,ומבדיל עורך מלוה
מלכה ,מזמר אליהו הנביא ,ואינו להוט כל כך לצאת מאויר קדושת פעם נסע הגה”ק בעל דברי חיים זי”ע אל הרה”ק מרוזין זי”ע .ואחר כך
השבת .אמנם ביום ראשון בבוקר כבר לא ניכר עליו רושם השבת. נפגש הגה”ק הדברי חיים זצוק”ל עם הגה”ק רבי שמעון סופר זצוק”ל ,בנו
ויש לך אדם שגם ביום הראשון אינו מגרש השבת גם ביום של החתם סופר .והגה”ק רבי שמעון סופר היה גדול וקדוש ,אבל לא נסע
ראשון ,אלא נכנם לבית המדרש ללמוד במנוחת הנפש שנקבעה לצדיקים .הגאון ר’ שמעון ,ידע רוב גאונותו של הגה”ק מצאנז ,ולפי דעתו
של רבי שמעון ,היה הגה”ק מצאנז יודע ללמוד אלף פעמים יותר מאיזה
בו ביום השבת ,והיא שבת׳דיג .וביום שני שכבר מוכרח לחזור
‘רבי’ .ובכן שאל את הגה”ק מצאנז ,אתם הצטרכתם לנסוע לרוזין? וכי גאון
לעבודתו ,בעל כרחו הוא מניח השבת ,אבל כל זמן שיכול להיות
שכמותכם צריך לרבי?
לו אחיזה בהשבת ,הוא אחוז ודבוק בשבת .ואפשר שיטעה ביום
ראשון בבוקר ויכנס לבית המדרש בבגדי שבת ,כי אצלו עדיין שורה השיב לו הגה”ק מצאנז ,מצינו בעולם שני הרים ,אחד ,הר המוריה ,המקום
קדושת השבת. שהקריב אברהם אבינו את יצחק על גבי העקידה .והשני ,הוא הר סיני ,שעליו
נתן הקב”ה את התורה לבני ישראל .וכאשר נשאלת השאלה ,על איזה הר
ונמצא שיש אדם שמגרש השבת ,ומיד אחר השבת הוא מלביש היה ראוי לבנות הבית המקדש ,היינו משיבים שבודאי היה ראוי לבנות בית
בגדי חול ורץ אל רחובות קרי׳ ,וחצי שעה לאחר השבת נראה כ״כ המקדש על ההר שנתן הקב”ה את התורה .אבל האמת אינו כן ,כי הבית
חול עד ששואלים אותו אם הוא בכלל שומר שבת ,והוא משיב המקדש נבנה על הר המוריה ,המקום של עקידת יצחק ,כי במקום שיהודי
בודאי ,עוד שמעתי השלוש-סעודות תורה .ויש אדם שנמשך אצלו פושט צוארו להיות נשחט עבור הקב”ה ,הוא חשוב יותר ויותר מהר סיני.
השבת עד שלישי בשבת ,ונשאר אצלו טעם שבת ,וכאשר מגיע
רביעי בשבת הוא עושה הכנה לשבת הבאה ,וכמו דאיתא שזוכים וכאשר ראיתי היהודי הזה ,הרה”ק מרוזין ,בשעה שהוא שח ומדבר ,בכל רגע
הוא עומד בפשיטת הצואר ,מוכן להיות נשחט בעד הקב”ה ,אמרתי בלבי אמת
לנפש רוח נשמה של שבת הבאה ביום ד׳ ה׳ ו׳ ,ואצלו כל השבוע
שאני הר סיני ,שאני יודע ללמוד תורה ,אבל הוא הר המוריה .כך מספרים
שבת ,בבחי׳ היום יום ראשון בשבת היום יום שני בשבת וכו׳.
העולם.
וזהו הושענא יושבת וממתנת עד כלות שבת ,שאינו מגרש השבת [ויברך דוד]
אלא ממשיך השבת ,ועד היכן שיכול להשהות השבת אצלו ,כן הוא
עושה ,להמשיך הארת קדושת השבת לששת ימי המעשה ,וזה יושבת
וממתנת ,שהוא יושב וממתין ,עד כלות שבת ,עד שתכלה ותצא
השבת מעצמה אבל הוא אינו מגרשה. נקודת חיים
והוא ניהו האדם שאמרנו עליו הושענא חש וממהר ביאת שבת, בראשית ברא אלקים כו’ .נ”ל בעז”ה על פי מאמרם ז”ל (עי’ יומא ט,).
שביום רביעי כבר יושב ומצפה מתי תבוא שבת. גדולה שנאת חנם משלש עבירות ,שהרי בית שני חרב רק עבור שנאת חנם.
ועד״ז הוא גם בנוגע לחג הסוכות .יש לך אדם שבאסרו חג של וכמו שפירש אא”ז הק’ ז”ל בספרו רב ייבי“ ,א’יכה י’שבה ב’דד ה’עיר” (איכה
סוכות כבר נשכח מאתו שהיו ראש השנה יום הכיפורים וסוכות, א ,א) ראשי תיבות איב”ה ,פירוש על ידי איבה שהיה ביניהם ישבה בדד העיר.
ולא ניכר עליו זכר מהימים הקדושים והמאירים .ויש אדם שאינו וזהו שאמר הכתוב (ויקרא יט ,יח) “ואהבת לרעך כמוך אני ה’” ,פירוש ,על ידי
מגרש החג ,אלא רוצה שתשאר החג אצלו ,וכן נמשך אצל איש כזה אהבת הרעים ואחדות ישראל יתגבר מדת הרחמים על מדת הדין ,ועל ידי זה
מחג לחג ,עד שהוא מגיע לניסן שאופה מצות מצוה ,והי׳ אצלו כל אני הוי”ה ,בחינת הרחמים ,ויומתקו הדינים.
החורף המשך של מועדים לשמחה.
וזה בראשי”ת במספר קטן גמטריא אח”ד ,היינו על ידי אחדות שיש בישראל
שנקראו ראשית (ויקרא רבה לו ,ד) ,ברא אלקים -ברא לשון רפואה ,כמו שאיתא
בתלמוד (שבת קלז ).עד שיבריא ,פירוש עד שיתרפא ,וזהו ברא אלקים יומתקו
פאר הערות און קאמענטארן ,קענט איר
איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א הדינים.
טעקסט צום נומער .929-500-1270 [מנחה חדשה אופן נ”ד]
אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל
צו monegruchni@gmail.com
1335 48st Brookly Ny 11219
