gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya

שבוע: בראשית (2026-10-05)

אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ה’‬ ‫פרשת‬ ‫בראשית‬ ‫תשפ”ז לפ”ק‬ ‫להתענג על השם‬ ‫בהיכל רבותינו הק' מסקאליע‬ ‫עובדות והנהגות‬ ‫הליכות חיים‬ ‫פנינים עה”ת וענינא דיומא‬ ‫חיים של תורה‬ ‫בין אדם לחבירו [ג]‬ ‫בבחינת כי יגעת בי ישראל‪‘ ,‬והבל הביא גם‬ ‫בראשית נמי מאמר הוא‬ ‫הוא מבכרות צאנו ומחלבהן’ היינו ממדריגות‬ ‫(אבות פ”ה מ”א)‪.‬‬ ‫סיפר הר”ר נפתלי וואגעל הי”ו‪ :‬היה טיימער מתי‬ ‫הראשונות ומובחרות מתיבת צאן‪ ,‬היינו מד’‬ ‫יודלק החימום של המקוה‪ ,‬פעם בליל שבת ראיתי‬ ‫והנה הרה״ק ר׳ אלימלך מליזענסק זצוק״ל‬ ‫בחינות צבי ארי’ נמר נשר שהם כנגד בחינת‬ ‫הי׳ רגיל לעשות בכל לילה חשבון הנפש‪ ,‬והי׳‬ ‫שהטיימער אינו טוב‪ ,‬והמקוה לא יהי’ חם מחר בבוקר‪,‬‬ ‫פרי האדמה שהיא העצלות‪ ,‬על כן ‘וישע ה’ אל‬ ‫אומר "היינט איז מיילך נישט געוועהן ווי‬ ‫אז שאלתי לרבינו זצוק”ל אם אוכל לקרוא לגוי‬ ‫הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה’‪.‬‬ ‫ס׳דארף צו זיין‪ ,‬אבער מארגן וועל איך שוין זיין‬ ‫שיסדר את זה‪ ,‬אז אמר מיד ‘וואס הייסט?! הרי מחר‬ ‫אם יגיע למקווה איש זקן וכבר יפשוט מלבושיו ולא‬ ‫גוט"‪ ,‬וליום מחר הי׳ עושה שוב חשבון הנפש‪,‬‬ ‫[תוספות חיים]‬ ‫ידע שהמקווה צונן ויצטנן‪ ,‬תיכף תקרא לגוי!! זה דבר‬ ‫וכאשר מצא חסרון גם אז במעשיו לפי ערכו‬ ‫מצווה’!!‪.‬‬ ‫הרם והשגותיו הנפלאים‪ ,‬אמר שוב "היינט איז‬ ‫מיילך נישט געוועהן ווי ס׳דארף צו זיין אבער‬ ‫בחור אחד למד באיזה ישיבה קטן יחסית עם כמה‬ ‫וירא ה’ כי רבה רעת האדם בארץ‪.‬‬ ‫מארגין וועט מיילך שוין זיין גוט‪ .‬אײ‪ ,‬װעסט דו‬ ‫בחורים‪ ,‬והוא הצריך לעבור איזה ענין רפואי על הלב‬ ‫פרעגין מיילך האט שוין נעכטען אזוי געזאגט‪,‬‬ ‫נ”ל בעז”ה על דרך מוסר על פי הפסוק (תהלים‬ ‫שלו בעיר אחרת‪ ,‬אז נכנס לרבינו זצוק”ל לקבל ברכה‪,‬‬ ‫אבער היינט מיין איך טאקע!"‪ ,‬וכן הי׳ אומר‬ ‫שאלו רבינו כמה זמן יצטרך להיות שם‪ ,‬והשיב שזה‬ ‫לו‪ ,‬ז) אדם ובהמה תושיע ה’‪ ,‬וקשה האיך מדמה‬ ‫לעולם‪ .‬ולכאורה יקשה הלא אמר זה בכל יום‬ ‫תקופה ארוכה‪ ,‬אמר רבינו להבחור ‘אל תגיד לראש‬ ‫הכתוב אדם לבהמה ובהמה לאדם‪ ,‬אבל הענין‬ ‫ויום‪ .‬אלא מכאן נלמד שבכל יום כאשר עושין‬ ‫הישיבה שתחסר כל כך זמן‪ ,‬כי ראש ישיבה עם כ”כ‬ ‫הוא‪ ,‬שהאדם צריך להיות עובד ה’ בדעת‬ ‫קבלה חדשה גם זה דבר חשוב ומקובל הוא‪ ,‬והוי‬ ‫מעט בחורים‪ ,‬אם ישמע שבחור יחסר לזמן מרובה‪,‬‬ ‫לחקור אחר היותר טוב להשלים עצמו בעבודת‬ ‫דבר שיש בו ממש ולא ח״ו דבר שאין בו ממש‪.‬‬ ‫יהי’ לו חלישת הלב‪ ,‬אז תגיד לו שאתה הולך רק לכמה‬ ‫השי”ת‪ ,‬ולהיות נחשב בעיני הקב”ה בשם אדם‪,‬‬ ‫ימים’‪ .‬כ”כ היה הגאונות שלו במדות וברגשות הזולת‪,‬‬ ‫כלומר בעל דעת‪ ,‬אבל כשיזדמן לפניו שיהי’‬ ‫וזה המוסר השכל במה שאמרו "בראשית"‬ ‫למעשה אכן לא הצריך הבחור לשהות שם זמן רב‪,‬‬ ‫אצל חוטאים רח”ל‪ ,‬שמלעיגים עליו בעבודת‬ ‫נמי מאמר הוא‪ ,‬פי׳ מי שאומר "בראשית"‪ ,‬הנני‬ ‫והדברים לקחו מהר מאוד והיה יכול אכן לחזור אחר‬ ‫הבורא ית’ וחושבים אותו לבהמה‪ ,‬על זה אמרו‬ ‫עומד בראשית חדש וברצוני לעשות התחלה‬ ‫כמה ימים‪.‬‬ ‫ז”ל (עדיות פ”ה מ”ו) מוטב יהי’ שוטה כל ימיו‬ ‫חדשה‪ ,‬נמי מאמר הוא‪ ,‬כי גם זה נחשב לאמירה‬ ‫ואל יהי’ רשע לפני המקום שעה אחת‪ ,‬וכמו‬ ‫חשובה וע״י קבלה זו יעלה בידו לעלות לרום‬ ‫סיפר אחד‪ :‬בבית מדרשו של רבינו זצוק”ל לא‬ ‫שכתוב בריש שלחן ערוך אורח חיים (סי’ א’‬ ‫המעלות בעז״ה‪.‬‬ ‫הרשו לבחורים להיות הבעל קורא‪ ,‬ואבי ז”ל היה לו‬ ‫סעיף א’‪ ,‬בהגה) ואל יתבייש מפני המלעיגים‬ ‫ביהמ”ד בוואשינגטון הייט”ס ושם היינו רגיל לקרות‬ ‫[אמירה נעימה תשנ”ג]‬ ‫עליו בעבודת השי”ת‪ .‬וזהו אדם ובהמה כשהוא‬ ‫בתורה‪ ,‬כשעברנו לב”פ‪ ,‬התפללנו בסקאליע‪ ,‬ואבי‬ ‫ביקש מרבינו שיתנו לי לקרות בתורה אע”פ שהייתי‬ ‫אדם לפני המקום ובהמה בפני המלעיגים‪ ,‬אדם‬ ‫עוד בחור‪ ,‬ורבינו אכן הסכים‪ ,‬כשהגיע הקריאה‬ ‫כזה תושיע ה’ כנודע‪.‬‬ ‫ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי‬ ‫ראשונה‪ ,‬ורבינו יצא מחדרו לשישי‪ ,‬והוא ראה שאני‬ ‫האדמה מנחה לה’ והבל הביא גם הוא‬ ‫אבל בעונותינו יש שמחליפים השיטה‬ ‫מבכרות צאנו וגו’‪.‬‬ ‫מאוד מתוח להיות בקירבתו‪ ,‬אז אחר עלייה שלו הוא‬ ‫ומשתדלים בכל הכחות להיות אדם בארציות‬ ‫המתין עלייה אחד ונכנס בחזרה לחדרו‪ ,‬שלא כמנהגו‬ ‫הגשמיות‪ ,‬הגם שעל ידי זה יהי’ כבהמה לפני‬ ‫נ”ל בעז”ה דהנה צריך כל אדם לעבוד את ה’‬ ‫להישאר אצל הס”ת עד גמר קריאת התורה‪ ,‬בשביל‬ ‫המקום ברוך הוא רח”ל‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב‬ ‫בזריזות גדול ולא בעצלות‪ ,‬כמו שאמרו ז”ל‬ ‫שדאג להרגשת הזולת‪.‬‬ ‫כי דור תהפוכות המה (דברים לב‪ ,‬כ)‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫יהודא בן תימא אומר הוי עז כנמר קל כנשר‬ ‫סיפר רב אחד שכשהיה בחור היה רגיל לכתוב‬ ‫הכתוב וירא ה’ כי רבה רעת‪ ,‬שהרע הוא רבה‬ ‫וכו’‪ ,‬והנה גם בד’ בחינות אלו עז כנמר רץ‬ ‫שאלות להלכה לרבנים והוא גם כתב איזה שאלה‬ ‫גדולה בזה‪ ,‬כי האדם בארץ‪ ,‬שרק בארציות‬ ‫כצבי וכו’ יש מדרגות שונות‪ ,‬לפי שיש נמר עז‬ ‫לרבינו זצוק”ל‪ ,‬ורבינו לא השיב‪ ,‬והחזיר לו השאלה‪,‬‬ ‫הגשמיות הוא אדם‪ ,‬שזה כל השתדלותו‪ ,‬אבל‬ ‫גדול יותר מחבירו‪ ,‬על כן בטח צריך לעבוד‬ ‫וכתב על אותו דף ‘אביך הוא מורה הוראה ותשאל‬ ‫לפני המקום ב”ה אינו אדם רק נמשל כבהמות‬ ‫את ה’ במדרגה הגדולה והבכורה והמובחר‬ ‫אותו’‪ .‬אחר כמה ימים מצא רבינו את אחיו הגדול‪,‬‬ ‫נדמה‪ ,‬וזהו רבה רעת‪ ,‬כי העולם לא נברא‬ ‫שבהם‪ .‬והנה איתא בספר הק’ רב ייב”י מאא”ז‬ ‫ואמר לו אחיך כתב לי שאלה אבל הוא איני צריך את‬ ‫בשביל זה כי אם שיהי’ אדם לפני המקום‪,‬‬ ‫הה”ק בשם אא”ז הה”ק תולדות יעקב יוסף‪ ,‬כי‬ ‫תשובתי‪ ,‬רק רוצה שיהיה לו הכתב שלי‪ ,‬אז כן עשיתי‬ ‫וממילא כשהוא לפני המקום ברוך הוא בתואר‬ ‫תיבת צאן מרומז על ד’ בחינת אלו‪ ,‬היינו צא”ן‬ ‫וכתבתי לו כמה מילים‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬ ‫אדם הוא נוח לשמים ונוח לבריות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫נטריקון צ’בי א’רי נ’מר נ’שר‪ .‬וזה שאמר הכתוב‬ ‫‘ויבא קין מפרי האדמה’ היינו בחינת עצלות‪,‬‬ ‫[צמח דוד]‬ ‫כי מכח העפר שבאדם בא העצלות והעצבות‬ ‫מתוך דא”ח של רבינו שליט”א‬ ‫חיים של עבודה‬ ‫סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק‬ ‫צדיקים קרויים חיים‬ ‫המאחרים לצאת מן ‘תשרי’‬ ‫ג’ חשון יומד”ק של‬ ‫הרה”ק ר’ ישראל מרוזי’ן זי”ע‬ ‫הושענא יושבת וממתנת עד כלות שבת‪ ,‬שמשמע שממתינים מתי‬ ‫יגיעה ע״ב מינוט לאחר שקיעה שיוכלו כבר לצאת מן השבת‪ .‬וקשה‬ ‫הרה”ק מרוזין זי”ע היה בנו של הרה”ק ר’ שלום מבפראבישט זי”ע‪ ,‬והרה”ק‬ ‫להבין‪ ,‬דבפשטות עד הנה מדברים על יהודי כשר‪ ,‬הושענא חש‬ ‫ר’ שלום היה בנו של הרה”ק ר’ אברהם המלאך זי”ע‪ .‬ר’ שלום נסתלק מן‬ ‫וממהר לביאת שבת‪ ,‬ומשמע שמדברים על אדם כמו אא״ז זצוק״ל‬ ‫העולם כשהיה אברך צעיר‪ ,‬והניח אחריו בנים קטנים בני חמש או שש‪ ,‬ל”ע‪.‬‬ ‫שהי׳ טובל במקוה עש״ק מיד לאחר חצות‪ ,‬ולא הי׳ ממתין עד לרגע‬ ‫האח הגדול היה הרה”ק ר’ אברהם זצוק”ל‪ ,‬והאח הצעיר היה הרה”ק מרוזין‬ ‫אחרונה‪ .‬וכשעלה מן המקוה כבר הרגשנו וראינו בו טעם שבת‪,‬‬ ‫זצוק”ל‪ .‬פעם נסע הרה”ק בעל התניא זי”ע לאותו עיר שהיה מקום מגורתם‬ ‫וכמו דאיתא בספרים שאין לכתוב דברי חול לאחר חצות של עש״ק‪,‬‬ ‫של בני הרה”ק ר’ שלום‪ ,‬ואלמנתו של הרה”ק‪ ,‬ציותה לבניה שיכנסו אל‬ ‫ויושבים ואוכלים סעודת טועמי׳ ויש טעם שבת‪.‬‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫הושענא טורחת כל מששי לשבת‪ ,‬כמו שאמרו בגמ׳ (בבא קמא‬ ‫כשנכנסו שני הילדים אל הרה”ק בעל התניא‪ ,‬שאל האח הצעיר ‪ -‬הרה”ק‬ ‫פב‪ - :‬לפי גירסת רבינו ירוחם) שעזרא תיקן להם לישראל שיהיו‬ ‫מרוזין את הרה”ק בעל התניא‪ ,‬דכאשר אומרים שמע ישראל‪ ,‬צריכים לאומרו‬ ‫מכבדים הבית בחמישי‪ ,‬כדי שבכל יום עש״ק יוכלו לעסוק בצרכי‬ ‫מתוך דביקות כזה שיכול לצאת נפשו‪ ,‬ואם כן איך יכולים שוב לומר ואהבת‬ ‫שבת‪ ,‬ולכאורה מהו ענין יושבת וממתנת עד כלות שבת לכאן‪.‬‬ ‫את ה’ אלקיך‪ ,‬דהציווי של ‘ואהבת’ ‪ -‬שחייבים לאהוב הקב”ה‪ ,‬יכולים לומר‬ ‫בפירוש על המחזור כתב שכוונת יושבת וממתנת היינו שממתנת‬ ‫למי שיש לו ישוב הדעת ויושב בביתו במנוחה‪ ,‬אבל איך אומרים למי שעומד‬ ‫עד כלות חצי שעה לאחר שבת‪ ,‬ובפשטות לא משמע הכי‪.‬‬ ‫במצב שנפשו עומדת לצאת מרוב דביקות ‘ואהבת’‪ ,‬הרי הוא אינו יודע כלל‬ ‫מה שמדברים אליו‪ .‬כך שאל הרה”ק מרוזין את הרה”ק בעל התניא‪.‬‬ ‫ויש ליישב בדרך מוסר‪ ,‬דיש לך אחד שחצי שעה לאחר השבת‪,‬‬ ‫הרה”ק בעל התניא השיב תשובה להילד ה”ה הרה”ק מרוזין‪ ,‬ואמר הגה”ק‬ ‫והוא כבר רץ והולך ובא ועסוק בכל הבלי עולם‪ ,‬עד שאין רושם‬ ‫בעל התניא‪ ,‬שכדי להסביר התירוץ הזאת‪ ,‬צריכים לאלפי קונטרסים‪ ,‬והילד‬ ‫השבת ניכר עליו כלל‪ ,‬ונראה כל כך מבוהל ומשוקע במילי דעלמא‪,‬‬ ‫הבינו בלי האלפי קונטרסים‪ ,‬והלך מהרה”ק בשביעת רצון‪ ,‬ששמע תירוץ על‬ ‫עד שצריך עוד שבת להרגיעו‪.‬‬ ‫קושייתו‪ .‬והוא הבין בעל פה‪ ,‬מה שאחר היה צריך לאלפי קונטרסים‪.‬‬ ‫ויש לך אדם ששב הביתה לאחר השבת‪ ,‬ומבדיל עורך מלוה‬ ‫מלכה‪ ,‬מזמר אליהו הנביא‪ ,‬ואינו להוט כל כך לצאת מאויר קדושת‬ ‫פעם נסע הגה”ק בעל דברי חיים זי”ע אל הרה”ק מרוזין זי”ע‪ .‬ואחר כך‬ ‫השבת‪ .‬אמנם ביום ראשון בבוקר כבר לא ניכר עליו רושם השבת‪.‬‬ ‫נפגש הגה”ק הדברי חיים זצוק”ל עם הגה”ק רבי שמעון סופר זצוק”ל‪ ,‬בנו‬ ‫ויש לך אדם שגם ביום הראשון אינו מגרש השבת גם ביום‬ ‫של החתם סופר‪ .‬והגה”ק רבי שמעון סופר היה גדול וקדוש‪ ,‬אבל לא נסע‬ ‫ראשון‪ ,‬אלא נכנם לבית המדרש ללמוד במנוחת הנפש שנקבעה‬ ‫לצדיקים‪ .‬הגאון ר’ שמעון‪ ,‬ידע רוב גאונותו של הגה”ק מצאנז‪ ,‬ולפי דעתו‬ ‫של רבי שמעון‪ ,‬היה הגה”ק מצאנז יודע ללמוד אלף פעמים יותר מאיזה‬ ‫בו ביום השבת‪ ,‬והיא שבת׳דיג‪ .‬וביום שני שכבר מוכרח לחזור‬ ‫‘רבי’‪ .‬ובכן שאל את הגה”ק מצאנז‪ ,‬אתם הצטרכתם לנסוע לרוזין? וכי גאון‬ ‫לעבודתו‪ ,‬בעל כרחו הוא מניח השבת‪ ,‬אבל כל זמן שיכול להיות‬ ‫שכמותכם צריך לרבי?‬ ‫לו אחיזה בהשבת‪ ,‬הוא אחוז ודבוק בשבת‪ .‬ואפשר שיטעה ביום‬ ‫ראשון בבוקר ויכנס לבית המדרש בבגדי שבת‪ ,‬כי אצלו עדיין שורה‬ ‫השיב לו הגה”ק מצאנז‪ ,‬מצינו בעולם שני הרים‪ ,‬אחד‪ ,‬הר המוריה‪ ,‬המקום‬ ‫קדושת השבת‪.‬‬ ‫שהקריב אברהם אבינו את יצחק על גבי העקידה‪ .‬והשני‪ ,‬הוא הר סיני‪ ,‬שעליו‬ ‫נתן הקב”ה את התורה לבני ישראל‪ .‬וכאשר נשאלת השאלה‪ ,‬על איזה הר‬ ‫ונמצא שיש אדם שמגרש השבת‪ ,‬ומיד אחר השבת הוא מלביש‬ ‫היה ראוי לבנות הבית המקדש‪ ,‬היינו משיבים שבודאי היה ראוי לבנות בית‬ ‫בגדי חול ורץ אל רחובות קרי׳‪ ,‬וחצי שעה לאחר השבת נראה כ״כ‬ ‫המקדש על ההר שנתן הקב”ה את התורה‪ .‬אבל האמת אינו כן‪ ,‬כי הבית‬ ‫חול עד ששואלים אותו אם הוא בכלל שומר שבת‪ ,‬והוא משיב‬ ‫המקדש נבנה על הר המוריה‪ ,‬המקום של עקידת יצחק‪ ,‬כי במקום שיהודי‬ ‫בודאי‪ ,‬עוד שמעתי השלוש‪-‬סעודות תורה‪ .‬ויש אדם שנמשך אצלו‬ ‫פושט צוארו להיות נשחט עבור הקב”ה‪ ,‬הוא חשוב יותר ויותר מהר סיני‪.‬‬ ‫השבת עד שלישי בשבת‪ ,‬ונשאר אצלו טעם שבת‪ ,‬וכאשר מגיע‬ ‫רביעי בשבת הוא עושה הכנה לשבת הבאה‪ ,‬וכמו דאיתא שזוכים‬ ‫וכאשר ראיתי היהודי הזה‪ ,‬הרה”ק מרוזין‪ ,‬בשעה שהוא שח ומדבר‪ ,‬בכל רגע‬ ‫הוא עומד בפשיטת הצואר‪ ,‬מוכן להיות נשחט בעד הקב”ה‪ ,‬אמרתי בלבי אמת‬ ‫לנפש רוח נשמה של שבת הבאה ביום ד׳ ה׳ ו׳‪ ,‬ואצלו כל השבוע‬ ‫שאני הר סיני‪ ,‬שאני יודע ללמוד תורה‪ ,‬אבל הוא הר המוריה‪ .‬כך מספרים‬ ‫שבת‪ ,‬בבחי׳ היום יום ראשון בשבת היום יום שני בשבת וכו׳‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫וזהו הושענא יושבת וממתנת עד כלות שבת‪ ,‬שאינו מגרש השבת‬ ‫[ויברך דוד]‬ ‫אלא ממשיך השבת‪ ,‬ועד היכן שיכול להשהות השבת אצלו‪ ,‬כן הוא‬ ‫עושה‪ ,‬להמשיך הארת קדושת השבת לששת ימי המעשה‪ ,‬וזה יושבת‬ ‫וממתנת‪ ,‬שהוא יושב וממתין‪ ,‬עד כלות שבת‪ ,‬עד שתכלה ותצא‬ ‫השבת מעצמה אבל הוא אינו מגרשה‪.‬‬ ‫נקודת חיים‬ ‫והוא ניהו האדם שאמרנו עליו הושענא חש וממהר ביאת שבת‪,‬‬ ‫בראשית ברא אלקים כו’‪ .‬נ”ל בעז”ה על פי מאמרם ז”ל (עי’ יומא ט‪,).‬‬ ‫שביום רביעי כבר יושב ומצפה מתי תבוא שבת‪.‬‬ ‫גדולה שנאת חנם משלש עבירות‪ ,‬שהרי בית שני חרב רק עבור שנאת חנם‪.‬‬ ‫ועד״ז הוא גם בנוגע לחג הסוכות‪ .‬יש לך אדם שבאסרו חג של‬ ‫וכמו שפירש אא”ז הק’ ז”ל בספרו רב ייבי‪“ ,‬א’יכה י’שבה ב’דד ה’עיר” (איכה‬ ‫סוכות כבר נשכח מאתו שהיו ראש השנה יום הכיפורים וסוכות‪,‬‬ ‫א‪ ,‬א) ראשי תיבות איב”ה‪ ,‬פירוש על ידי איבה שהיה ביניהם ישבה בדד העיר‪.‬‬ ‫ולא ניכר עליו זכר מהימים הקדושים והמאירים‪ .‬ויש אדם שאינו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (ויקרא יט‪ ,‬יח) “ואהבת לרעך כמוך אני ה’”‪ ,‬פירוש‪ ,‬על ידי‬ ‫מגרש החג‪ ,‬אלא רוצה שתשאר החג אצלו‪ ,‬וכן נמשך אצל איש כזה‬ ‫אהבת הרעים ואחדות ישראל יתגבר מדת הרחמים על מדת הדין‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫מחג לחג‪ ,‬עד שהוא מגיע לניסן שאופה מצות מצוה‪ ,‬והי׳ אצלו כל‬ ‫אני הוי”ה‪ ,‬בחינת הרחמים‪ ,‬ויומתקו הדינים‪.‬‬ ‫החורף המשך של מועדים לשמחה‪.‬‬ ‫וזה בראשי”ת במספר קטן גמטריא אח”ד‪ ,‬היינו על ידי אחדות שיש בישראל‬ ‫שנקראו ראשית (ויקרא רבה לו‪ ,‬ד)‪ ,‬ברא אלקים ‪ -‬ברא לשון רפואה‪ ,‬כמו שאיתא‬ ‫בתלמוד (שבת קלז‪ ).‬עד שיבריא‪ ,‬פירוש עד שיתרפא‪ ,‬וזהו ברא אלקים יומתקו‬ ‫פאר הערות און קאמענטארן‪ ,‬קענט איר‬ ‫איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א‬ ‫הדינים‪.‬‬ ‫טעקסט צום נומער ‪.929-500-1270‬‬ ‫[מנחה חדשה אופן נ”ד]‬ ‫אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל‬ ‫צו ‪monegruchni@gmail.com‬‬ ‫‪1335 48st Brookly Ny 11219‬‬