gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליבון הלכה · Libun Halacha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: ליבון הלכה · Libun Halacha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

ליבון הלכה · Libun Halacha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פניני הלכה שנתלבנו בקו הוראה דבית יחיאל‬ ‫טעלפון‪ | 1-630-996-2499 :‬דוא"ל‪ | Kavbaisyechiel@gmail.com :‬גליון א' חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫ולכאורה כך היה צריך להיות הדין לענין התפילין‬ ‫של ראש ושל יד‪ ,‬שהגם שלכתחילה צריך להניח‬ ‫קודם השל יד דכתיב וקשרתם וגו' והיו לטוטפות‬ ‫וכו' (דברים ו'‪ ,‬ח')‪ ,‬וכמבואר בסי' כ"ה ס"ה‪ ,‬אבל‬ ‫מבואר בסי' כ"ו ס"א הרי מי שיש לו רק תפילין של‬ ‫איש אחד שהיה טרוד בעסקיו ובהרהורי לבו מטירדת החיים ומתוך‬ ‫ראש מניח אותה‪ ,‬שכל אחת היא מצוה בפני עצמה‪.‬‬ ‫כך בשעה שרצה להתעטר בתפיליו בטעות לקח את השל ראש‬ ‫וא"כ יצא לכאורה שאם פגע בראשונה בשל‬ ‫קודם השל יד‪ ,‬וחשב שמכיון שאין מעבירין על המצוות‪ ,‬מוטלת‬ ‫ראש צריך להניחה תחילה‪ ,‬משום אין מעבירין‬ ‫עליו שיניח מקודם השל ראש ולברך עליו ואח"כ על השל יד‪ ,‬ואחר‬ ‫על המצות‪.‬‬ ‫מעשה שאל שאלת חכם אם כהוגן עשה‪.‬‬ ‫אבל האמת יורה דרכו דמבואר בסי' כ"ה ס"ו דאם‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫פגע קודם בשל ראש צריך להעביר על אותה מצוה‬ ‫ויניח תחילה השל יד ואח"כ השל ראש‪ ,‬והטעם כתב המ"א (ובמ"ב‬ ‫סק"א) כיון שמקרא מפורש הוא דיד קודם‪.‬‬ ‫ולענין בדיעבד כתב המ"ב בסקכ"ב דמש"כ השו"ע 'פגע' בדוקא‬ ‫הוא‪ ,‬משא"כ אם כבר הניחם בהיפוך‪ ,‬לא יחזור ויניחם כסדרן‪,‬‬ ‫כדעת הט"ז לקמן בסי' תרפ"ד סק"ד‪.‬‬ ‫התשובה שלא נכון עשה שהגם שכלל חזק בידן שאין‬ ‫מעבירין על המצוות‪ ,‬מ"מ בתפילין יש פסוק מיוחד דשל‬ ‫וביאור דבריו מבאר בביה"ל ד"ה פגע וכו' דבארצות החיים‬ ‫ראש צריך להניח תחילה‪ ,‬דכתיב 'וקשרתם' וכו' והדר 'והיו‬ ‫מצדד לומר כדעת האבודרהם דס"ל דצריך לתקן ולהניחם כהוגן‪,‬‬ ‫לטוטפות'‪.‬‬ ‫משום דעבר על מה שאמרו דכל זמן שהם בין עיניך יהיו שתים‪.‬‬ ‫ויש דיעה שאפי' אם בטעות החליף שיחזור ויניח כהוגן‪.‬‬ ‫מ"מ כתב דמהיכי תיתי לעקור את עצם המצוה שהתפילין‬ ‫אמנם במ"ב דוחהו מהלכה לגמרי‪( ,‬וע"ע בנימוק הדין)‪.‬‬ ‫מונחים עליו‪ ,‬שבכל רגע שהם עליו מקיים מצוה זו‪ ,‬כדי שאחר‬ ‫וגם בחכמי הקבלה נחלקו מה עדיף אם דוקא יניח כהוגן או‬ ‫כך יקיים המצוה מן המובחר‪ ,‬אבל באותו רגע מסלק מלעשות‬ ‫דוקא לא‪ ,‬ולכן נראה לכאורה דשב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫המצוה שהתפילין עליו‪ ,‬ומאריך עוד‪ ,‬ומסיק להלכה כט"ז הנ"ל‬ ‫והא"ר שדוקא לא יחלוץ השל ראש‪ ,‬ואיה"נ שימהר עצמו להניח‬ ‫השל יד כדי לקיים שכל זמן שהם בין עיניך יהיו שתים‪.‬‬ ‫ובענין זה מביא בפסק"ת אות ט"ו שנחלקו גם המקובלים‬ ‫הנה לענין לבישת הטלית מבואר בשו"ע בסי' כ"ה סל"ו דיש‬ ‫דהשולחן הטהור ס"י ובשו"ת רב פעלים ח"א ס"ד ס"ל דצריך‬ ‫ליזהר כשמצניע הטלית ותפילין שיניחם בכיס שלהם באופן‬ ‫לחלוץ השל ראש ולהניח כסדרן‪ ,‬והשולחן הטהור נקט דאפי'‬ ‫שיפגע מקודם בהטלית‪ ,‬משום דמעלין בקודש‪ ,‬מ"מ אם פגע‬ ‫אם כבר הניח גם השל יד צריך לחלוץ גם השל יד ולהניח של יד‬ ‫בתפילין תחילה צריך להניחם מקודם משום דאין מעבירין על‬ ‫שנית כדי שיהא כסדרן‪.‬‬ ‫המצות (כמבואר ביומא לו‪.):‬‬ ‫א‬ ‫והא דהשו"ע נקט מער"ש משום דהוא מיירי משמרים רטובים‬ ‫אבל הכה"ח (סי' כ"ו סק"א) נקט דאין מרוויח כלום דהקדושה‬ ‫עם יין‪ ,‬לכן כשמניחם בשבת עושה פעולת בורר‪.‬‬ ‫אינה מסתלקת‪.‬‬ ‫אבל איה"נ אם הם יבשים אין חשש בזה שמניחו בהמסננת בשבת‪.‬‬ ‫אמנם בשה"ל ח"ג סי' ז' מצדד כהאבודרהם וארצה"ח וספר‬ ‫החיים להגרש"ק דכן יסלקם ויניח כהוגן אבל לא ביארו מה‬ ‫וא"כ לכאורה ה"ה לענין הקפה הנ"ל‪.‬‬ ‫יעשה לענין הברכה‪ ,‬וא"כ לענ"ד יהא בשב ואל תעשה‪ ,‬ולסמוך‬ ‫אמנם יש לחלק שהרי בהקפה רוצה שיכנס טעם מפולי הקפה‬ ‫על המ"ב מליכנס בספק ברכה‪ ,‬ואפי' שהברכה לא מעכב‪ ,‬אבל‬ ‫לתוך המים‪ ,‬וא"כ הגם שהמים צלולים‪ ,‬אבל עכשיו הרי מברר‬ ‫אסור לכתחילה להניח תפילין בלי ברכה אם צריך ברכה‪.‬‬ ‫גם טעם הקפה‪.‬‬ ‫וכמבואר בגמ' ברכות טו‪ .‬המשנה דתרומות (פ"א‪ ,‬מ"ב) דהשומע‬ ‫ובאמת כן הקשה הפרמ"ג (מ"ז סק"י) לענין היין המעט שמתערב‬ ‫ואינו מדבר לא יתרום בשביל הברכה שאינו שומע כשאומרה‬ ‫עם המים‪ ,‬וע"ז ביאר בחוט שני (ח"ב פכ"ה סק"י) להתיר משום‬ ‫והוי כלא מברך כלל‪ ,‬ונפסק ברמב"ם פ"ד מהלכות תרומות ה"ד‪.‬‬ ‫שאותו מעט המים מתערב מיד עם המים‪ ,‬והוי טפל להמים ואי"ז‬ ‫ושו"ר דבביה"ל סי' י"א ס"ו ד"ה לעשותן מביא מהביאור הגר"א‬ ‫חשיב בורר‪.‬‬ ‫דלכן אין להטיל חוטי ציצית גזולים בבגדו‪ ,‬משום דלא יוכל‬ ‫ועוד יותר מזה מבואר בפסק"ת דאין כוונתו לברר היין רק רוצה‬ ‫לברך עליהם משום בוצע ברך ודימהו לתרומת חרש‪ ,‬וברכתי‬ ‫שהמים יקבל טעם יין‪.‬‬ ‫ברוך שכוונתי‪.‬‬ ‫וא"כ י"ל דק"ו לנדון דידן דאין כוונתו כלל להקפה עצמו רק‬ ‫ולי הקטן נראה שיש להבהיר עוד שהגם שלכאורה היה מקום‬ ‫להטעם שנותן דביין יש לצדד דאולי כוונתו גם על עצם היין‪,‬‬ ‫לחשוב דאם יש לו להאדם איזה זמן שבלא"ה היה מסיר תפיליו‪,‬‬ ‫ובפרט אם יש בה שיעור שנעשה יין ממש‪.‬‬ ‫הרי יכול להוסיף איזה רגעים ולהניחם שוב כהוגן‪.‬‬ ‫אמנם בשו"ת דברי יציב (חאו"ח סי' קנ"ח) חולק וס"ל לאסור‪ ,‬ורק‬ ‫אבל הנכון שז"א שהרי ברגע שהחליט להשאירם לזמן יותר קצת‬ ‫באופן שהקפה או שאר דבר שמשמר נעשו צלולים ויוצאים‬ ‫באופן ממילא אין לו לסלקם כדי להניחם שנית כהוגן‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫דרך הנקבים‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫בענין עשיית הקפה שעושים מפולים טריים צלויים‪,‬‬ ‫נשאלתי מאברך חשוב המו"מ בתויר"ש ונפשו עגומה‬ ‫באופן שכבר עברו בישול מער"ש ועכשיו בשבת קודש‬ ‫עליו שב"ב קשה לה בעשיית בדיקות לצורך טהרה‬ ‫רוצה לערותם לתוך מים חמין במסננת‪ ,‬האם יש בזה‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫בשביל שיש לה עור רגיש באו"מ ותמידים כסדרן יש‬ ‫איסור ברור או לא‪.‬‬ ‫לה מכות‪ ,‬ולכן יעצוה הרבנים ללכת לאשה בודקת‬ ‫שיבדקוה‪ ,‬וכן רגילה לעשות‪ ,‬אמנם על של עכשיו‬ ‫בא שיום הפס"ט יחול ביום שישי ערב שב"ק‪ ,‬ואין‬ ‫באפשרותה ללכת להבודקת ביום שב"ק לעשות‬ ‫הבדיקה של יום ראשון‪ ,‬וכמובן גם אפי' אם מדחה‬ ‫התשובה בקצירת האומר‪ :‬בקפה נמס אין חשש כלל‪ ,‬ובקפה‬ ‫ההפסק ליום אחד מכל מקום אינה יכולה לעשותה‬ ‫טורקי המקיל יש לו על מי לסמוך‪ ,‬אמנם אין על המחמיר‬ ‫בעצמה בשב"ק ולבודקת גם כן אינה יכולה ללכת‬ ‫בזה משום יוהרא‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫בשבת מחמת ריחוק מגורה משל הבודקת‪ ,‬ונמצא‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫יפסיד שני ימים‪.‬‬ ‫הנה מבואר בשו"ע או"ח סי' שי"ט ס"ט‪ ,‬דמשמרת שנתן בה‬ ‫שמרים מער"ש מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים‪.‬‬ ‫ובמ"ב סקל"ג מבאר דהכוונה שהשמרים יהיו נעשים צלויים‬ ‫השבתי שיכולה לעשות ההפסק בער"ש‪ ,‬ותתחיל הז"נ ביום‬ ‫ועי"ז יזובו מים עם קצת יין‪ ,‬וממשיך שאין בורר על נתינת‬ ‫ראשון שאז לא תפסיד רק יום אחד‪.‬‬ ‫המים שהם היו צלולים‪ ,‬ואין בהם דבר שצריך לברר מהם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ובאמת אם הנקב רק מוציא משקה אבל אינו כונס משקה‪ ,‬לא‬ ‫וכוונתי שאין ההפסק טהרה צריכה להיות דוקא ביחד עם‬ ‫נעדרה ממנה שם כלי‪ ,‬כמבואר לענין כלי לנטילת ידים בסי'‬ ‫הספירת הז' נקיים‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫קנ"ט ס"א‪ ,‬ומבואר שם במ"ב סק"ז דהסימן לדעת שהוא כבר‬ ‫כונס משקה אם המשקין נוטפים ממנו טיף אחר טיף‪.‬‬ ‫ומ"מ כתב בשבט הלוי (ח"ט סי' מ"א‪ ,‬וסי' נ"ג סק"ב) דבדיעבד אם‬ ‫אחר שעשה קידוש הרגיש שהיה נקב בכוסו אם היה בתוך‬ ‫מקור הדברים הם באשכול סי' מ"ד‪ ,‬ובתפארת למשה סי' קצ"ו‬ ‫הבקבוק שעל השולחן רביעית יין‪ ,‬אז חל הקידוש עליו‪ ,‬ואפי'‬ ‫ד"ה ובשו"ע ס"ד‪ ,‬ובסד"ט סקי"ח הד"ה הא'‪ ,‬וכ"פ בצ"צ סי'‬ ‫אם לא היה על השולחן עוד יין כתב השבט הלוי דבבכוס של‬ ‫קנ"ה אות ח' ד"ה עפי"ז‪.‬‬ ‫ברכה אין הכוס שלם עיכוב לדינא כמבואר לעיל‪ ,‬ורק בנט"י הוי‬ ‫אמנם בערוך השולחן סכ"ד כתב דלכתחילה אסור לעשות כן‪,‬‬ ‫הכלי לעיכובא‪ ,‬ותמה על השעה"צ דמעכב לדינא‪.‬‬ ‫וכ"ה במלבושי טהרה שאין לעשות כן כ"א במקום הצורך‪.‬‬ ‫ואחרי שבאנו לזה ה"ה בליל הפסח דבדיעבד יצא ידי קידוש‪,‬‬ ‫וע"ע בטה"כ פי"ז הע' ‪ ,42‬וכן בבד"ה סי' קצ"ו ס"א ביאורים ד"ה‬ ‫ואפי' אם יתעקש המתעקש לומר דבפסח יש דין של 'כוס'‪,‬‬ ‫כדי שתפסיק בשם הבית אפרים שכתב דל"צ שיהיו סמוכים‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫מ"מ עדיף הא דמבואר בשו"ע סי' תע"ג ס"ג דראוי ליזהר שלא‬ ‫לשתות בין ראשון לשני‪.‬‬ ‫והא דכתבנו לצדד שבליל הסדר יש דין כוס הוא משי' הרמב"ן‬ ‫שמבואר בשו"ע בסי' תע"ב ס"ט דבכוס גדול לא סגי שישתה‬ ‫רביעית רק צריך רוב כוס‪ ,‬משמע קצת שבד' כוסות יש דין כוס‬ ‫חוץ משתיית הרביעית‪ ,‬וכמו שכתב הב"ח שם עליו דהרמב"ן‬ ‫נשאלתי מבחור חשוב שליט"א שלאחר שקידש על‬ ‫ס"ל לחלק דבקידוש וברכהמ"ז צריך לטעימת הכוס וכאן צריך‬ ‫הכוס הראשון של הד' כוסות‪ ,‬ראה שמטפטף ממנו‬ ‫ד' כוסות‪.‬‬ ‫המראה שיש נקב להכוס‪ ,‬האם צריך לחזור ולקדש‪,‬‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫אמנם אפ"ה יש עדיין לחלק דאין הכוונה לשם כלי וצ"ע‪.‬‬ ‫והאם אין בזה משום מוסיף על הכוסות‪.‬‬ ‫ובשולי דברינו ישל"צ דהשואל בשבה"ל שם בסי' מ"א מצדד‬ ‫דלא יצא אבל אינו מעתיק הסברא‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫אם היה על השולחן עוד יין של שיעור רביעית חל הקידוש‬ ‫עליו‪ ,‬ואפילו באופן שלא היה עוד יין על השולחן מכל מקום‬ ‫יש לנקוט דכוס שלם הוי רק להידורא ולא לעיכובא‪.‬‬ ‫בליל הסדר נשאלתי מאברך חשוב שאלה מעניינת‬ ‫שבתו שכחה לברך על המרור ותחת זה אמרה זכר‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫למקדש כהלל‪ ,‬ורק נזכרה לאחר שגמרה לאכול המרור‪,‬‬ ‫הנה בהלכות קידוש של שבת מבואר בשו"ע סי' רע"ח ס"י דכוס‬ ‫של קידוש צריך לכל מה שצריך בכוס של ברכה בברכת המזון‪,‬‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫והשאלה אם והאיך יכולה לתקן המעוות‪.‬‬ ‫ואחד מהדינים שמוזכרים בכוס של ברכה בברהמ"ז הוא שיהא‬ ‫הכוס שלם כמבואר בסי' קפ"ג ס"ג‪.‬‬ ‫אמנם במ"ב שם סק"י מדייק מלשון השו"ע שכתב צריך לחזור‬ ‫אחר כוס שלם‪ ,‬הלשון לחזור משמע דהוא רק לכתחילה אבל‬ ‫אינו לעיכובא‪.‬‬ ‫למעשה אין לומר לברך שוב משום חומר דלאו דלא תשא‪,‬‬ ‫ואין לבסרך משום חשש ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫אבל מאידך גיסא לכאורה הא דשלם הוא רק להידור שייך רק‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫לענין ליפוי הכוס‪ ,‬אבל מ"מ אי אפשר לומר דבאופן שאין מחזיק‬ ‫משקה כלל שיהא נקרא כוס רק חסר הידורו‪.‬‬ ‫וכן באמת מובא להדיא בשעה"צ שם סקי"ד דאם יש נקב בשולו‬ ‫לכאורה היה מקום לחשוב דבזה שלא בירכה הרי שלא כיוונה‬ ‫ואין יכול להחזיק רביעית מהנקב ולמטה אין עליו שם כוס כלל‪,‬‬ ‫לעשות המצוה‪ ,‬ואפי' אם ננקוט כן‪ ,‬הרי במצוה דרבנן מבואר‬ ‫והוי לעיכובא אפי' בשעה"ד‪.‬‬ ‫ג‬ ‫וגם כשעדיין לא נתמלא ולא נשפך עדיין לחוץ דלכאורה אין‬ ‫בסי' ס"ד דלדעת כמה פוסקים יצא אפי' לא כיוון שעושה מצוה‪.‬‬ ‫לו עדיין דין של גרף של רעי שהרי אינו מפריע לו כ"ז שלא‬ ‫אמנם מאידך יש חולקים‪.‬‬ ‫נטפו על קרקע ביתו‪ ,‬מ"מ מותר לו לשופכן גם אז כדי שלא‬ ‫ויש לציין עוד דבהיפוך כוונה י"א דלא יצא‪.‬‬ ‫יתהוו גרף של רעי לאחר שישפך על קרקע ביתו ויטנף‪.‬‬ ‫ואולי היה סברא לומר דמכיון דאומר שעושה לזכר למקדש ס"ל‬ ‫כל עוד שהכלי עוד בידו שרי ליה להניחה בחזרה תחת המזגן‬ ‫דאינו מקיים מצוה‪.‬‬ ‫לקבל עוד מים הנוטפין‪ ,‬ולא נאסר משום איסור מוקצה‪.‬‬ ‫אבל מאידך דאיך יברך על הכורך הרי מצוות מבטלות זא"ז‪,‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫וכאן הרי המצה והמרור מבטלות זו את זו‪.‬‬ ‫ואולי יש סברא להיפוך דכיון דכבר קיים המצוה מעיקר הדין‬ ‫את שני המצוות שוב אינם מבטלים זה את זה‪ ,‬ונאמר דהברכה‬ ‫הנה בסתם מי גשמים מבואר במ"ב (סי' של"ח סק"ל) בשם הזכור‬ ‫יברך על המשך המצוה‪.‬‬ ‫לאברהם (בשעה"צ שם סקכ"ה) דאין עליו שם נולד‪ ,‬והטעם כמבואר‬ ‫וחשבתי לצרף דעת הגרש"ק דנקט דאם לא בירך על המצה לא‬ ‫בב"י סוסי' ש"י בשם השבלי לקט דמים בעיבא מינד ניידי ואינם‬ ‫יצא דהוי כגזל‪.‬‬ ‫בלועים בהם‪.‬‬ ‫אבל ניחמתי דדבר פשוט הוא שז"א דזה רק בברכת הנהנין ולא‬ ‫ויש לציין עוד דהגם שהפרמ"ג בפתיחה כוללת ליו"ט בח"ב פ"א‬ ‫בברכת המצוות‪ .‬ובר מן דין הגרשז"א חולק על סברתו‪.‬‬ ‫אות כ"ט נקט דהוי נולד‪ ,‬כתב המהרש"ם (והובא במנחת שבת סי' פ'‬ ‫אמנם הלכה למעשה במושכל ראשון כנראה שא"א לברך‬ ‫סקנ"ו בשיורי מנחה סקי"ט) דהפרמ"ג לפרש שי' התוס' קאמר‪ ,‬אבל‬ ‫אחר שכבר אכל הכזית מרור ולברך על הכורך כמבואר‬ ‫לא נקטינן הכי‪.‬‬ ‫בדברינו וישלע"ע‪.‬‬ ‫אמנם כ"ז הוא לנדון גשמים‪ ,‬אבל במים הנוטפין מהמזגן‬ ‫ועוד אזכרנו מש"כ דאמירת זכר למקדש יחשב להיפוך כוונה‬ ‫אי"צ לזה ובודאי דהוי נולד‪ ,‬וכמבואר במ"ב סי' ש"י סקל"ב‬ ‫מתחילה לא עלתה על לבי לומר כן רק מסברא הייתי אומר‬ ‫בשם החיי"א‪.‬‬ ‫דזה מראה על מתכוון לצאת‪ ,‬ובפרט כשיושבים בליל הסדר‬ ‫לא מסתבר דהוי ממש בלי כוונה אם לא באונס כמבואר בסי'‬ ‫וכאן הרי ברור באין ספק דבמציאות הוא דבר חדש‪ ,‬אבל מכיון‬ ‫תע"ה ס"ד‪.‬‬ ‫שהכלי יתמלא וישפוך יהיה על הקרקע וילכלכנו‪ ,‬אז בגדר של‬ ‫גרף של רעי המבואר בסי' ש"ח סל"ד דמותר לפנותו‪.‬‬ ‫ובשולי הגליון ברצוני לציין דאולי יכולים לצרף הסברות שיוכלו‬ ‫לברך שוב על כורך עכ"פ בדיעבד שכבר בירך‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫והגם שלכאורה אינו כמושג של רעי שהרי אינו מאוס כל כך‪,‬‬ ‫מ"מ מתבאר מהשו"ע בכ"מ דכל דבר שאין הדעת סובלתו‬ ‫הוי כגדר גרף של רעי‪ ,‬כגון הא דבסכ"ז לענין קליפין‬ ‫ועצמות ועוד‪.‬‬ ‫והא דכתבנו דגם כשעדיין אינו בגדר גש"ר מותר לפנותו כדי‬ ‫שלא יהא אח"כ בגדר של גרף של רעי‪ ,‬כן מבאר במנחת שבת‬ ‫סי' פ"ח סק"פ ומדמהו להא דהתירו בסי' שכ"ח לקחת תרופה‬ ‫נשאלתי מאברך ת"ח שליט"א שיש לו מזגן שצריכים‬ ‫כדי שלא יגיע אח"כ למצב של חולה שאין בו סכנה‪.‬‬ ‫מפעם לפעם לשפוך המים שמתהוים מחמת הזיעה‬ ‫של האויר‪ ,‬וברצונו לדעת מה יעשה לענין שבת‬ ‫והא דכתבנו דמותר להחזירו כל עוד שהוא בידו‪ ,‬כן מבואר‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫שהם מוקצים‪.‬‬ ‫בסל"ה בשו"ע דבחזרה צריך לתת מים לתוך העביט להתיר‬ ‫החזרה‪ ,‬ובמ"ב סקקל"ז דהמ"א מתיר בלי מים כל זמן שהוא‬ ‫בתוך ידו בלי מים‪ ,‬והא"ר והפרמ"ג מפקפקים בזה‪.‬‬ ‫ולענינינו אפי' אם הניחו מידו יש לסמוך על המקילים‪ ,‬ובפרט‬ ‫שהחזו"א סי' מ"ב סק"י נקט דלא מקרי מוקצה משום דמיועד‬ ‫זה ברור דהוי מוקצה כמבואר בסי' ש"י במ"ב סקל"ב בשם‬ ‫להשתמש בהם‪.‬‬ ‫החיי"א לענין המים הנוטפים מהאילנות ביומי ניסן‪ ,‬וכאן גרע‬ ‫‪845-210-6668‬‬ ‫אמנם לומר ההיתר של נתינת מים קשה לומר דבזמנינו אין‬ ‫טפי דלכאורה מאוסים הם בעיני האדם‪.‬‬ ‫דרכם של בנ"א להשתמש עם מים אלו‪ ,‬שאין לנו בהמות‪ ,‬ולשאר‬ ‫אמנם מכל מקום שרי ליה לשפוך המים האלו‪ ,‬משום דין‬ ‫דברים הרי יש מים בברז‪.‬‬ ‫דגרף של רעי‪.‬‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע באימעיל‪ ,‬נא לשלוח אימעיל אל‪Kavbaisyechiel@gmail.com :‬‬ ‫ד‬