נזר הוראה · Nezer Hora'ah — סוכות (2026-09-21)

ערב חג הסוכות תשפ"ז | גיליון 71
באופן שמצטער מחמת החום ,והמזגן לא עובד – נחלקו הפוסקים אם מותר לתקנו
במעשה אומן ,ולמעשה אפשר להקל .ובכל מקרה יש להעדיף לתקנו ע"י נכרי.
פסקי הלכות ממורינו הרב שליט"א
כשיש רטיבות בגג והמים נוטפים לבית – מותר לתקנו אף במעשה אומן ,ואם אין
המים נוטפים ,רק שהגג או הקיר נרטבים – מותר לתקן רק במעשה הדיוט. בהלכות חול המועד
כשיש תקלה במערכת הביוב או בשירותים – מותר לתקנו במעשה אומן. אסור לעשות מלאכה בחול המועד ,ויש אומרים שהאיסור הוא מן התורה,
וההכרעה היא שהאיסור עיקרו מן התורה ומסרו הדבר לחכמים.
כשיש תקלה בחשמל ואין אור בבית – מותר לתקנו במעשה אומן.
ומצינו בחז"ל כמה היתרים :לצורך אוכל נפש ,לצרכי הגוף ,לצורך המועד ,לצורך
אם נתקלקלה המקלחת או האמבטיה ,אם אין לו אפשרות אחרת להתרחץ – י"א דבר האבד ,לצורכי רבים ,לצורך פועל שאין לו מה לאכול ,לצרכי מצוה .ולהלן נאריך
ש מותר לתקן אף במעשה אומן .אבל אין לתקן את הבוילר או הדוד שמש רק במעשה בביאור היתרים אלו.
הדיוט.
מלאכות קלות ,כגון :הוצאה מרשות לרשות ,דיבור בטלפון ,הדלקת אש וחשמל
מיטה או כיסא וכדו' שנשברו – מותר לתקנם במעשה הדיוט. וכדו' – יש בזה מח' ,ולהרבה פוסקים יש להתיר אף שלא לצורך המועד ,וכן הוא מנהג
העולם.
כל סוגי פעולות הרפואה מותרות במועד ,ואפי' לצורך חולה שאין בו סכנה ,ואפי'
רק סובל ממיחוש .וכן מותר לקחת וויטמינים לחיזוק הגוף. מלאכה שבדרך כלל כרוכה בטורח – אסור לעשותה אא"כ לצורך המועד ,אף
שעכשיו עושה אותה ללא טורח ,ולכן אסור לתלוש עשבים או להפעיל מכונה
צרכי המועד
חשמלית כיון שהתוצאה מוגדת כמלאכת טורח.
מותר לעשות כל מלאכה לצורך המועד ,אפי' שאין זה אוכל נפש ,ואף שאינו לצורך
אוכל נפש
הכרחי ,כגון לצורך טיול וכדו' .ואין צריך לצמצם בזה אלא מותר אף לעשות בריוח.
מותר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש ,אף כשיש טורח ואף במעשה אומן ,ואף
מכל מקום אסור לדחות לכתחילה לעשות את הדבר במועד מחמת שאז יש לו זמן.
בפרהסיא ,והיינו רק לצורך המועד ולא לצורך אחר המועד.
מותר לעשות מלאכה גם לחברו לצורך המועד ,אבל דווקא בחינם .ורק בשעת
אין צריך לצמצם בבישול ואפיה ,ויכול להכין ברווח באופן שיתכן שיצטרכו לזה
הדחק שאינו מוצא מי שיעשה לו זאת בחינם – יש אומרים שמותר .וכן יש להתיר על
במועד .אולם אסור לבשל לצורך אחר המועד ,אולם מותר להוסיף באותו סיר.
ידי פועל שאין לו מה לאכול [וראה להלן מה גדרו].
מי שמעדיף אוכל טרי וחם – מותר לו לבשל במועד ,אף שיש לו כבר כמות
צרכי המועד התירו רק במעשה הדיוט ולא במעשה אומן ,ורק כשניכר שהוא
מספקת לצורך המועד.
מעשה הדיוט .מלאכה שלא שייך בה מעשה אומן והדיוט – יש לעשות בה שינוי אחר,
אם יש בה טורח. מכשירי אוכל נפש
אין לעשות צרכי המועד בפרהסיא ,אא"כ הדבר ניכר וברור שהוא לצורך המועד. מכשירי אוכל נפש דינם כאוכל נפש [חוץ מלגבי דין 'המכוון מלאכתו במועד'
וכן לא התירו לעשותה בטירחא יתירה. וכדלהלן].
אף כשיש ספק אם הוא לצורך המועד – יש להתיר ,אולם יש לעשותו בצינעא אם ולכן תנור ,מיקרוגל או מיקסר שהתקלקלו במועד – מותר לתקנם אפי' במעשה
אפשר. אומן ,באופן שאינו יכול ללא זה ואין לו מכשיר אחר .ואם נתקלקלו בערב יו"ט אסור
לתקנם.
בגד שטעון תיקון תפירה ,ואין לו בגד אחר ראוי אלא זה – מותר לתקנו במעשה
הדיוט .ומכיון שאנו מחמירים שכל אדם נחשב ל'אומן' בענין זה ,לכן יש לעשות שני גדר 'מכשירי אוכל נפש' :כלי שמכשיר ומתקן את המאכל לאכילה.
שינויים בתפירה:
מותר להטביל כלים במועד ,אפי' שלא לצורך המועד.
א .לעשות תפירות רחבות ,כלומר ,להרחיק התפירות זו מזו יותר מהרגיל .ב .לא
לתפור בצורה ישרה ,אלא אחת עולה ואחת יורדת .ויש פוסקים שסוברים ששינויים צרכי הגוף
אלו מועילים אף במכונת תפירה .אבל לא מועיל שינוי באחיזת המחט וכדו'.
מותר לאשה לעשות כל תכשיטיה במועד ,ואפי' במעשה אומן ,וכן מותר לה
כפתור שנפל מבגד – מותר לתפרו בשינוי ,והיינו שיתפרנו ברפיון קצת. להתאפר ,אולם אסור לתקן תכשיטים במעשה אומן.
נעליים שנקרעו בצורה משמעותית – מותר לתקנו במעשה הדיוט ,כגון להדביקם מותר לתקן מזגן או תנור בעת הקור כשיכולים להצטנן מכך ,ואף במעשה אומן ,וכן
בדבק ,אבל לא במעשה אומן – ע"י תפירה ,אלא אם כן יש לו צער מכך. מותר לתקן חלון שנשבר .ויש מתירים אף כשרק מצטער מחמת הקור.
מותר אפי' לכוון מלאכתם למועד ,משום שצרכי הרבים אינם נעשים אלא בזמן
הבטלה.
אם אינו צורך המועד -מותר לעשותו רק במעשה הדיוט ,אבל לא במעשה אומן,
מותר לגהץ בגדים לצורך המועד ,אולם רק גיהוץ קל לפשט הקמטים ,ויש
אבל לעשות בפרהסיא ובטורח גדול -מותר אף שלא לצורך המועד.
מחמירים ,ולכו"ע אין לייצר קמטים חדשים [כגון בצוואר טלית קטן].
ניקוי מקום ציבורי ,וכן איסוף אשפה לצורך המועד -מותר גם במעשה אומן .ולכן
מותר לקפל בגדים לצורך המועד.
מותר לתקן מכונת ניקיון .אבל בשביל אחר המועד -מותר רק במעשה הדיוט.
מותר לשטוף את הרצפה כדרכו בימות החול ,בשטיפה קלה ,אולם אסור לנקות את
מותר להפעיל תחבורה ציבורית במועד ,וכן מותר לתקנם לצורך המועד.
הבית באופן יסודי [כגון :נקיון פוליש ,והברקת החלונות] .ויש מתירים להבריק
מותר לבנות במה לצורך שמחת בית השואבה ,או לצורך טיש ,במעשה הדיוט ,ואם החלונות אם שמח בכך.
יש חשש דוחק רבים -מותר גם במעשה אומן.
אסור לשטוף את הרכב ,אא"כ הוא מלוכלך באופן משמעותי ,וכ"ז שלא בפרהסיא,
פועל שאין לו מה לאכול ולא בטירחא יתירה ,ולא ישכור לזה פועל.
מי שאין לו מעות לקנות אוכל -מותר לו לעשות מלאכה במועד ,ומ"מ לכתחילה מותר לשטוף כלים אף שלא לצורך המועד ,ודווקא אם זה מפריע לו ,כי אז זה נחשב
צריך לעבוד בצינעא .והכרעת הפוסקים היא שגם כשאין לו כסף לצורך בשר ויין כצורך המועד.
נחשב כפועל שאין לו מה לאכול[ ,ויש שמתירים אף כשאין לו כסף למאכל מסוים
מותר לצחצח את הנעליים לצורך המועד ,אבל אין להבריקם.
שהוא רוצה] ,ומכיון שיש בזה כמה דעות ופרטים יש לעשות שאלת חכם.
מותר לנגן בכלי שיר לצורך המועד ,ואם נתקלקל כלי השיר מותר לתקנו במעשה
צרכי מצוה
הדיוט.
לצורך מצוה עוברת דהיינו שאם לא יעשה מלאכתה במועד יתבטל מקיום המצוה,
מותר לעשות קוישיקלאך ,משום שהוא מעשה הדיוט ,ויש מחמירים ,ובקוישיקלאך
התירו חז"ל כמה דברים שלא התירו באופנים אחרים.
מורכבים – לכו"ע יש להחמיר.
ולכן מותר לכתוב תפילין לצורך עצמו ,והיינו גם אם יצטרך להניחן רק לאחר
מותר לנסוע ברכב לצורך המועד ,ויש אוסרים אם זה לא לצורך המועד.
המועד ,ואפי' במעשה אומן .וזאת בתנאי שאכן זקוק להם בכדי להניחן לאחר המועד,
ואם לא יכתבם במועד לא יספיק לעשות זאת במוצאי החג. מותר להרוג יתושים וכדו' שמצערים את האדם ,לפי שאין לך צורך גדול מזה .ולכן
מותר גם לעשות הדברה במועד.
מותר לבנות סוכה בחול המועד בין לעצמו ובין לאחרים ,ואפי' במעשה אומן ,כיוון
שהוא לצורך המועד. דבר האבד
מותר לקשור ציצית ואפי' לצורך אחר המועד ,כיוון שהוא מעשה הדיוט .ואפילו מותר לעשות מלאכה לצורך דבר האבד ,כלומר ,שאם לא יעשה את המלאכה
לאחרים מותר ,ודוקא בחי נם או שעושה בשכר לצורך שמחת יו"ט כדי להרוויח. במועד יהיה לו הפסד מחמת כן ,ואפי' כשיש ספק הפסד ,ואפי' שההפסד הוא לאחר
זמן.
מותר לקטוף ערבות או הדסים לצורך מצות לולב והושענות[ ,ואף שיש לו ורוצה
יפים יותר להידור ,כיון שהוא מעשה הדיוט] .ומותר גם לקטוף כדי למוכרן לאחרים מניעת רווח – אינה בכלל ההיתר .אולם דבר שנחוץ מאוד לאדם ,כגון לקנות יין לכל
לצורך מצות ארבעת המינים שלהם. השנה – נחשב כדבר האבד.
לצורך הפרשת אנשים מאיסור -מותר אפי' במעשה אומן ,ולכן מותר לתקן עירוב מותר לעשות מעשה אומן רק בהפסד גדול ,אולם בהפסד קטן – מותר רק מעשה
שנקרע ,וכן מותר לכתוב או להדפיס מודעה לצורך אפרושי מאיסורא. הדיוט או בשינוי .והכל תלוי לפי המקום והזמן .ובכל מקרה אסור לכוון מלאכתו
במועד .ובדיעבד אם כיוון – אסור לעשותה ,ואם עשה – בי"ד מאבדים את המלאכה.
גזיזת ציפרניים
חשש סכנה דינו כדבר האבד ,אולם אין לכוון מלאכתו במועד.
נחלקו הפוסקים אם נטילת הציפורניים דינה כתגלחת שגזרו שלא להתגלח במועד,
כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול ,להמחבר אינה בכלל הגזירה ,ולהרמ"א אף גזיזת להלן כמה דוגמאות לדבר האבד :אם נתקלקל מנעול הדלת ויש חשש סביר לגניבה
צפרניים בכלל הגזירה .וכן נפסק להלכה לאסור להנוהגים כרמ"א ,ומ"מ הואיל ורבים – מותר לתקנו במעשה אומן .וכשיש חשש רק להפסד מועט – יש לתקנו בשינוי.
המתירים בנטילת ציפרניים הקילו בכמה אופנים כדלהלן.
מקרר שהתקלקל ויש שם מאכלים שעלולים להתקלקל – מותר לתקנו במעשה
מי שנטל ציפורניו ערב הרגל -מותר ליטול ציפורניו בחול המועד. אומן ,אף כשאינו צריך למאכלים לצורך המועד .ואי"צ להעביר את המאכלים לשכנו.
יש אומרים שלאו דווקא אם נטל ציפורניו ערב הרגל ,אלא ה"ה אם נטל ציפורניו בגד שהתלכלך באופן שאם לא יכבסנו יישאר הכתם – מותר לשרותו במים.
כמה ימים לפני הרגל ,כגון :בערב שבת שלפני הרגל ,וכשהגיע ערב הרגל לא היה צריך
לקוצצן ,שמותר לו לקצצן בתוך הרגל. מותר לשלם חשבונות חשמל וכדו' שהגיע זמן פרעונם במועד ,ואף מותר לכתוב
צ'יק לשם כך .אבל אין לכוון דבר זה למועד.
י"א שבשעת הדחק ,מי שהיה טרוד הרבה קודם הרגל -יכול ליטול ציפוריו במועד.
פתיחת חנות והעסקת עובדים – יש בזה כמה פרטי דינים ויש לעשות שאלת חכם.
אין חילוק בין ציפורני הידיים לציפורני הרגלים.
מותר לצלם אירוע שלא יחזור אחר המועד.
דיני כיבוס
מותר לכתוב חידושי תורה או סיכומים שחושש שישכחם.
אסור מדרבנן לכבס בגדים במועד משום קנס ,גזירה שמא יכנס למועד כשהוא
מנוול ,וכמו בגילוח ,ואפי' נתלכלכו כל בגדיו ,גם אם מצטער מחמת טינופם. אדם שברשותו דולרים ושער הדולר יורד -מותר למכור את הדולרים שברשותו,
כדי שלא יפסיד את המחיר הגבוה.
ואין בזה כללי ההיתרים המבוארים בשאר המלאכות ,ואסור אף שהוא צורך
המועד ,ואפי' אין בו מעשה אומן ,שהרי הוא משום גזירה ולא משום מלאכה. צרכי רבים
וכן אסור לכבס אף באופן שאין טורח ,כגון ע"י מכונת כביסה ,ואפי' בשינוי ,וכן מותר לעשות כל צרכי הרבים שהם גם צורך המועד ,ואפי' במעשה אומן ,ואפי' אין
אסור ע"י עכו"ם ,שבכל זה יש גזירה שמא לא יכבס קודם המועד. בזה צורך אוכל נפש ,ומותר אפי' בפרהסיא ובטירחא יתירה.
אופני ההיתר
כל סחורה לצורך המועד – מותרת ,ואפי' כשיש רק ספק אם יצטרך לו במועד ,וכן
מותר לקנות כמות גדולה בבת אחת יותר ממה שצריך למועד כשמקבל הנחה עבור זה,
וכן מותר שכירות לצורך המועד ,כגון שכירת רכב לצורך המועד. איסור כיבוס הוא בכל סוגי הבגדים ,ואף אם אינו לובשם ,כמו מפות שולחן
וסדינים.
סחורה בדבר האבד מותר ,והיינו באופן שיש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה
יפסיד ממחיר הקרן ,ואפי' בספק דבר האבד מותר. איסור כיבוס הוא אף בלא חומרי כביסה ,ואפילו שריית הבגד במים ג"כ אסורה.
אם נזדמן לו יריד או מבצע מיוחד שאינו מצוי לאחר המועד ,ואינו בא אלא לעיתים בגדים שנרטבו -מותר לסחטם.
רחוקות -מותר לקנות בו ,ודוקא שהוא דבר שבודאי לא יוכל לקנות אחר החג במחיר מותר לשטוח את הכבסים המכובסים בהיתר בשמש כדי ליבשם ,כיון שהכבסים
כזה .וכן מי שנוסע לחו"ל בחוה"מ שיכול לקנות בדיוטי פרי אף שאינו לצורך המועד, מתייבשים יותר יפה בשמש .ואמנם כבסים אשר מתייבשים לא פחות יפה במכונת
אלא כדי לסחור ולהרוויח ,דהוי כדבר האבד. יבוש בצנעה מאשר בשמש בפרהסיא עדיף לעשות כן בחוה"מ.
ואם הוא דבר שיכול להיות שגם אחר החג יוכל לקנות באותו מחיר -אינו מותר רק גיהוץ ,וכן קיפול בגדים בקיפולו הקודם מותר .אך לעשות קפלים חדשים שיש בו
בצינעה ,ורק אם היה ריוח מרובה וגם שיוציא לשמחת יו"ט מותר ממה שהיה בדעתו מעשה אומן אסור.
להוציא.
בגד שנתלכלך במועד ואין לו בגד מתאים אחר -מותר לנקות את הכתם בחומרי
פתיחת חנות ניקוי ,אבל אסור למסור את הבגד לניקוי כללי.
אף באופן שהותר סחורה ,מ"מ לא הותר לפתוח חנות בפרהסיא ברשות הרבים, הרגיל לשטוף את כליו מיד אחר השימוש בהם -מותר לשוטפם בחוה"מ גם אם
אלא בצינעא שפותח חלק מהדלתות ,ואם אין לו אפשרות לפתוח רק חלק מהדלתות - לא ישתמש בהן עוד במשך החג.
מותר לפתוח כדרכו.
צחצוח כלי כסף ולהבריקם מותר רק כאשר זקוק להם להשתמש בהם במועד ,ולא
דברים שהם לצורך המועד וגם ניכר בודאי שהדבר לצורך המועד ,שהוא דבר כוון מלאכתו למועד מותר ,ויש מחמירים.
המתקלקל מהר ,כגון לחם ומוצרי חלב מותר לפתוח כרגיל ואפי' בפרהסיא .ולכן
מכולת רגילה וצרכניה מותר לפתוח כרגיל אפי' בפרהסיא. היתרים בכיבוס
בערב שביעי של פסח ,וכן בערב יו"ט אחרון של סוכות ,מותר לפתוח חנויות כרגיל, סוגי בגדים שדרכם להתלכלך תדיר ,וכולם התלכלכו לו ,כגון מגבות וממחטות -
משום כבוד יו"ט. מותר לכבסם ,וראוי להחמיר בזה.
יש שלימדו זכות על הנוהגים לפתוח חנויות כרגיל ,שהוא דבר האבד שיפסידו את גרביים -מותר לכבסם .ושאר בגדים אפילו הדרך להחליפם כל יום והתלכלכו
הלקוחות. כולם ,אסור ,ואיסטניס שאינו יכול ללבוש בגד אחד כמה ימים ואין לו בגד להחליף
ומרגיש צער יש להקל.
כתיבה
בדיני כתיבה בחול המועד יש כמה חילוקי דינים בין כתב הדיוט לכתב אומן ,ונבאר אם יש לו בגד אחד בלבד -יש מתירים לכבסו.
בעז"ה להלן הגדרת כתב אומן וכתב הדיוט.
בגדי קטנים שדרכם להתלכלך תדיר ,עד גיל שש או שבע -מותר לכבסם במועד,
אסור לכתוב אפי' אות אחת ,או מספרים ,או סימונים ,או ציור שלא לצורך המועד, ומותר דוקא בגד אחד הנצרך לו לעכשיו ,ואם הקטן מתלכלך באופן שצריך להחליף
ואפי' בכתב הדיוט ,ואם כותב האותיות בשינוי גמור ,כגון אותיות חתוכות -י"א כמה פעמים בזה אחר זה מותר לכבס כל הנצרך לו בפעם אחת .ובמכונת כביסה
שמותר אף שלא לצורך המועד ,ויש אוסרים. מותר להוסיף כל הכמות הנדרשת לו במועד ,אבל בגדי גדולים אסור להוסיף.
מעיקר הדין מותר לכתוב בכתב הדיוט דבר שהוא לצורך המועד ,ומ"מ נהגו לשנות במקרה שאם היה מכבס כל בגדי הקטנים בעיו"ט היה יכול להסתדר עם זה במשך
קצת שלא לכתוב יפה כמו בחול ,או לכתוב שורה עליונה עקומה. כל ימי חול המועד ,והוא לא כיבס -צ"ע אם מותר לו לכבס.
לצורך רבים -יש להקל אף בלא שינוי אפי' אינו צורך המועד ,ורק שיכתוב במעשה סחורה ומשא ומתן
הדיוט.
אסרו חז"ל לעסוק במשא ומתן או סחורה ,שאינה לצורך המועד ,וטעם הדבר
באופן שהוא דבר האבד ,או לצורך רבים והוא גם צורך המועד ,מותר לכתוב אפי' משום טורח ועוד טעמים .איסור סחורה הוא בין כשקונה או מוכר לצורכי רווח ,ובין
במעשה אומן .וי"א שאם ניתן לכתבו במעשה הדיוט מבלי שיפגע ביעילות הצרכים כשקונה לעצמו לצורך אחר המועד.
שלמענם הותר לכתוב ,מן הראוי לנהוג כן.
לשכור או להשכיר חפץ או דירה שלא לצורך המועד ,הוא ג"כ בכלל איסור
גדר מעשה אומן ומעשה הדיוט בכתיבה סחורה.
כתב אומן -היינו כתיבה אשורית או כתב מרובע וכן כל כתיבה שדורשת תשומת ללוות או לפרוע חוב אינו בכלל משא ומתן ,ומותר אפי' שלא לצורך המועד.
לב מיוחדת ,ונזהר מאוד בתיקונן ,וי"א שרק כתב שנעשה ללמוד בו למען יעמדו ימים
רבים ,וי"א שאפי' בכתב רגיל שאנו כותבין אם מדקדק שיהיה יפה ומדוקדק בכתיבה פרעון מקח דהיינו שלוה מעות ומשלם לו בסחורה ,או להיפך שהקיף לו סחורה
נאה ,הוי בגדר מעשה אומן. ומשלם לו עליה במועד -אסור משום סחורה.
כתב הדיוט -היינו כתב רגיל שאנו כותבים ,ואינו מדקדק שיהיה יפה ,או אפי' ומ"מ כתבו הפוסקים ,שכיום שאנו רואים שמגיעים לידי הפסד אם לא יתבע
אותיות מרובעות ,אלא שאינו מדקדק שיהיה נכתב כרגיל ,אלא כותב ברישול וללא חובותיו ,מותר אף במועד ,משום דבר האבד ,והיינו דווקא באופן שתובעים ממנו
תשומת לב ,הוי בגדר מעשה הדיוט. החוב ,וכן היתר זה הוא רק לתובע ,שמותר לתבוע חובו ,אבל אסור לילך מיוזמתו
לשלם החוב ,דהוי בכלל מו"מ.
כל מה שנתבאר לעיל היינו דווקא בכתב המתקיים ,אבל כתב שאינו מתקיים מותר
אפי' בכתב אומן ,ואפי' שלא לצורך המועד. הלוואה בנקאית ,דינו כמש ומתן גמור גמור ,והדבר אסור אא"כ יש בזה דבר האבד
או צורך המועד.
כתיבה במחשב או חותמת וכדו' :נחלקו הפוסקים בזה ,ולהלכה מכיון שהדבר תלוי
במחלוקת גדולי הפוסקים ,מן הראוי להימנע ככל האפשר מפעולות אלו גם אם הם גמחי"ם -מותר ללוות מהם או לפרוע במועד( ,אף שהם קבועים כמו בנקים)
לצורך המועד. משום שהוא בכלל צרכי רבים.
מלאכה שהיא מוגדרת כמעשה אומנות ,אסורה גם באופן שרוב אנשים יכולים
לעשותה.
פעולה שכל אדם יכול לעשותה בקל ,אך לאחר עשייתה מתקבלת ממנה תוצאה כתיבה במחשב ללא הדפסה ,כגון הזנת נתונים וכדו' ,וכן חישובים במחשב כיס ,וכן
יפה ,כגון הדפסה במחשב או חותמות וכדומה ,נחשבת למעשה הדיוט ,ויש מחמירים. חיוג בטלפון עם צג -מותר לצורך המועד ,וכל זה דווקא בדבר שכל אחד יכול
מלאכה שהיא מלאכת הדיוט ,מותרת גם לאדם שהוא אומן באותה מלאכה לעשותו ,אבל גרפיקה ממוחשבת וכדו' ,שנדרשת מיומנות לעשותה כראוי ,ודאי
נחשב למעשה אומן ואסור אף לצורך המועד.
הגדרת מכוון מלאכתו במועד
דוגמאות למעשה
מכוון מלאכתו מוגדר מי שמכוון במזיד ,וכן בשוגג שחשב שדבר זה מותר לכוון
לעשות במועד. השומע חידושי תורה ,או שנתחדש לו בתוך לימודו וחושש שישכחם עד לאחר
המועד ,מותר לכתבם בכתב הדיוט ,ומותר גם לכתחילה לשמוע חידו"ת ע"מ
אבל באונס או בשכח לעשותו ,וכן כשהיה סבור שיכול להמתין עד לאחר המועד, לכותבם ,ואפי' אם יוכל להיזכר אחר המועד במה ששמע ,מ"מ כיוון שיצטרך
ועכשיו מתברר שהמלאכה אינה סובלת דיחוי ,או שחשב שלא יצטרך במועד ונתברר להקדיש זמן נוסף לזה ,ובאותו זמן יוכל לחדש או ללמוד דברים חדשים ,מיקרי דבר
שטעה ,או שלא היה בידו לעשותו לפני המועד בכל אלו לא נחשב כמכוון מלאכתו האבד ,ומותר לכותבם.
במועד.
וכן הלומד בספר ומצא שיש שם טעות וחושש שישכחנה לאחר המועד מותר
אם זכר שצריך לעשות מלאכה לפני החג ,ודחה עד ערב החג ובערב החג שכח ,לא להגיה במועד ,אך אם יוכל למנוע השכחה ע"י עשיית סימן שם צריך לעשות כן.
נחשב מכוון מלאכתו במועד ,ויש מחמירים דנחשב כמכוון מלאכתו במועד.
וכן הרוצה ללמוד ואין לפניו אלא ספר משובש שאינו יכול ללמוד עד שיגיהנו מפני
י"א שעיקר איסור כוון מלאכתו הוא בכוון במזיד לעשותה במועד משום שהוא פנוי רוב הטעויות ,מותר להגיהו במועד.
אז ,אבל אם מתוך עצלותו נמשך הדבר עד חוה"מ שרי ,וי"א שאסור.
מותר לכתוב דברי תורה כדי שיתברר אצלו הדבר שלומד.
המכוון מלאכתו במועד ועשהו במועד קנסו חכמים ,ומאבדים ממונו ,ויש בזה כמה
פרטי דין ויעשה שאלת חכם. מותר לערוך רשימה בכתב הדיוט של דברים הנצרכים לו לקנות בחנות כדי שלא
ישכח ,או מטלות שעליו לעשות לצורך המועד.
מלאכה ע"י גוי בחול המועד
מותר לכתוב בכתב הדיוט מודעת אבידה או מציאה ,אם הוא לצורך המועד,
כל דבר שאסור לעשותה במועד ,אפי' דבר שאסור מדרבנן ,ואפי' בדבר האבד והמנהג לכתוב שורה ראשונה עקומה ,וכשיש חשש שאם ימתין עד אחר המועד
(באופנים האסורים ע"י ישראל) אסור לומר לגוי לעשותו ,ויש בזה עוד פרטים ואין יפסיד אבידתו ,מותר לכתבה גם אם הוא שלא לצורך המועד.
כאם המקום.
מותר לכתוב מודעה על "שלום זכר" או "קידוש" ,בכתב הדיוט ,ונהגו לשנות
דבר שאינו מלאכה ,והוא אסור רק משום טירחא בעלמא ,מותר לעשות ע"י גוי, בכתיבת שורה הראשונה באלכסון ,וכן מותר גם להדפיס במחשב ,ויש שכתבו
ויש אומרים אסור. שעדיף לכתוב בכתב יד ולא להדפיס במחשב.
לצורך מצוה לעשותה במועד ,אף שיכול לעשותה גם אחר המועד מותר לומר לגוי אבל גבאי ביהכ"נ שצריכים לכתוב מודעה -אי"צ לעשות שורה ראשונה עקומה.
לעשות מלאכה ,וכן במקום הדחק מותר שבות דשבות ,דהיינו לומר לו לעשות דבר
האסור מדרבנן ,וכן כל דבר המותר בשבת ע"י גוי. מותר לרשום בפנקסו מי שחייב לו כסף ,אם חושש שישכח אחר המועד.
בדבר שנחלקו הפוסקים אם יש בדבר איסור מלאכה ,מותר לעשות ע"י גוי הנצרך להלוואה בחול המועד לצורך המועד ,ובעל הגמ"ח אינו מוכן להלוות לו
בלא שטר ,מותר לכתוב שטר לצורך זה ,והמנהג לכתוב שורה ראשונה עקומה.
דברים האסורים משום טירחא
ואם אין ההלוואה נצרכת לו לצורך המועד ,אלא שזה סכום גדול אשר לא בניקל
אסור במועד כל דבר שיש בו טירחה ,אפילו אינו מלאכה מהל"ט מלאכות ,כיון יכולים למצוא מלווה לסכום כזה ,מותר ג"כ לכתוב שטר.
שעל ידי זה ממעט משמחת יום טוב ,ומצאנו בזה ג' דרגות :א .טירחה קלה ,שמותרת
בכל אופן ,ב .טירחה רגילה ,שמותרת רק כשהיא לצורך המועד ,ג .טירחה יתירא, וכן אם מצוי לו עתה ללוות ,ואם לא ילווה עתה ,יצטרך ע"י זה לנסוע במיוחד
שאסורה גם לצורך המועד. ולהוציא ע"ז הוצאות הנסיעה -מותר לו ללוות עתה ולכתוב שטר.
אסור לסדר ארונות או מחסן וכד' כשיש בזה טירחה ,שלא לצורך המועד ,אבל מותר לכתוב שם באנשי קשר בטלפון ,וכן עשיית תזכורות או רישום ביומן של
לצורך המועד או דבר האבד מותר ,אבל להחזיר הריהוט מסוכתו לביתו בהושענא הפלאפון אם זה לצורך המועד ,אבל למחוק אסור ,כיון שאינו צורך המועד.
רבה מותר כיון שזה טירחה קלה. מותר לכתוב בביהכ"נ שם פרנס השתיה וכדו' ,וכן מותר לכתוב ברכת מזל טוב
מותר לסדר בית כנסת וכד' אפילו כשיש בזה טירחה יתירה ,ואפילו לצורך אחר למתפללי ביהכ"נ שיש להם שמחה.
המועד ,כיון שזה צורכי הרבים. מותר לכתוב את שמו על נרתיק לולב ,או קופסת אתרוג ,או מחזור בכתב הדיוט כל
סחיבת חפצים ומשאות כבדים ,אם ניכר שהוא לצורך המועד מותר אף בפרהסיא, שלא כוון מלאכתו במועד .ולפי המנהג צריך לכתוב שורה ראשונה באלכסון.
וכשאינו בפרהסיא אין צריך שיהיה ניכר [ורק שלא יהיה טירחא יתירא] ,ולסחוב שלא הגדרת מעשה אומן ומעשה הדיוט
לצורך המועד מותר רק כשאינו בפרהסיא ואינו טורח רב.
מלאכה שאין כל אדם יודע לעשותה ,אלא האומנים העוסקים בכך שנדרשת
התודה והברכה לידידינו הרה"ג ר' פישל שמעיה שליט"א מחבר הקונטרס הנפלא מיומנות לעשותה כראוי ,בין שצריך לאמן ידיו במעשה עצמו כגון ציור אומנותי ,ובין
'קיצור הלכות חול המועד' על עזרתו הרבה בעריכת פסקי ההלכות שנדרשת יכולת והתאמה והשערה מדוקדקת ,כגון גרפיקה ממוחשבת ,נקרא מעשה
אומן.
הבהרה מלאכת אומן נחשבת רק לדבר שיש בו חילוק בין מעשה אומן למעשה הדיוט,
אבל מלאכה שא"א לעשותה אלא ע"י הוראות מסויימות ,ולאחר לימוד ועשיית כל
בענין מה שנכתב הגיליון הקודם שאפשר להמשיך את הסעודה לליל ב' דראש ההוראות ,כל אחד יכול לעשותה נחשבת למעשה הדיוט ,ולכן הפעלת מכשירים וכל
השנה -יש לציין לדבר הפשוט ,שכשאוכלים לאחר השקיעה -יש לקדש שוב כדין. כיו"ב ,נחשבים כמעשה הדיוט ,וי"א דגם זה נחשב כמעשה אומן.
