gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נזר הוראה · Nezer Hora'ah — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נזר הוראה · Nezer Hora'ah

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נזר הוראה · Nezer Hora'ah — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב חג הסוכות תשפ"ז | גיליון ‪71‬‬ ‫באופן שמצטער מחמת החום‪ ,‬והמזגן לא עובד – נחלקו הפוסקים אם מותר לתקנו‬ ‫במעשה אומן‪ ,‬ולמעשה אפשר להקל‪ .‬ובכל מקרה יש להעדיף לתקנו ע"י נכרי‪.‬‬ ‫‪ ‬פסקי הלכות ממורינו הרב שליט"א ‪‬‬ ‫כשיש רטיבות בגג והמים נוטפים לבית – מותר לתקנו אף במעשה אומן‪ ,‬ואם אין‬ ‫המים נוטפים‪ ,‬רק שהגג או הקיר נרטבים – מותר לתקן רק במעשה הדיוט‪.‬‬ ‫בהלכות חול המועד‬ ‫כשיש תקלה במערכת הביוב או בשירותים – מותר לתקנו במעשה אומן‪.‬‬ ‫אסור לעשות מלאכה בחול המועד‪ ,‬ויש אומרים שהאיסור הוא מן התורה‪,‬‬ ‫וההכרעה היא שהאיסור עיקרו מן התורה ומסרו הדבר לחכמים‪.‬‬ ‫כשיש תקלה בחשמל ואין אור בבית – מותר לתקנו במעשה אומן‪.‬‬ ‫ומצינו בחז"ל כמה היתרים‪ :‬לצורך אוכל נפש‪ ,‬לצרכי הגוף‪ ,‬לצורך המועד‪ ,‬לצורך‬ ‫אם נתקלקלה המקלחת או האמבטיה‪ ,‬אם אין לו אפשרות אחרת להתרחץ – י"א‬ ‫דבר האבד‪ ,‬לצורכי רבים‪ ,‬לצורך פועל שאין לו מה לאכול‪ ,‬לצרכי מצוה‪ .‬ולהלן נאריך‬ ‫ש מותר לתקן אף במעשה אומן‪ .‬אבל אין לתקן את הבוילר או הדוד שמש רק במעשה‬ ‫בביאור היתרים אלו‪.‬‬ ‫הדיוט‪.‬‬ ‫מלאכות קלות‪ ,‬כגון‪ :‬הוצאה מרשות לרשות‪ ,‬דיבור בטלפון‪ ,‬הדלקת אש וחשמל‬ ‫מיטה או כיסא וכדו' שנשברו – מותר לתקנם במעשה הדיוט‪.‬‬ ‫וכדו' – יש בזה מח'‪ ,‬ולהרבה פוסקים יש להתיר אף שלא לצורך המועד‪ ,‬וכן הוא מנהג‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫כל סוגי פעולות הרפואה מותרות במועד‪ ,‬ואפי' לצורך חולה שאין בו סכנה‪ ,‬ואפי'‬ ‫רק סובל ממיחוש‪ .‬וכן מותר לקחת וויטמינים לחיזוק הגוף‪.‬‬ ‫מלאכה שבדרך כלל כרוכה בטורח – אסור לעשותה אא"כ לצורך המועד‪ ,‬אף‬ ‫שעכשיו עושה אותה ללא טורח‪ ,‬ולכן אסור לתלוש עשבים או להפעיל מכונה‬ ‫צרכי המועד‬ ‫חשמלית כיון שהתוצאה מוגדת כמלאכת טורח‪.‬‬ ‫מותר לעשות כל מלאכה לצורך המועד‪ ,‬אפי' שאין זה אוכל נפש‪ ,‬ואף שאינו לצורך‬ ‫אוכל נפש‬ ‫הכרחי‪ ,‬כגון לצורך טיול וכדו'‪ .‬ואין צריך לצמצם בזה אלא מותר אף לעשות בריוח‪.‬‬ ‫מותר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש‪ ,‬אף כשיש טורח ואף במעשה אומן‪ ,‬ואף‬ ‫מכל מקום אסור לדחות לכתחילה לעשות את הדבר במועד מחמת שאז יש לו זמן‪.‬‬ ‫בפרהסיא‪ ,‬והיינו רק לצורך המועד ולא לצורך אחר המועד‪.‬‬ ‫מותר לעשות מלאכה גם לחברו לצורך המועד‪ ,‬אבל דווקא בחינם‪ .‬ורק בשעת‬ ‫אין צריך לצמצם בבישול ואפיה‪ ,‬ויכול להכין ברווח באופן שיתכן שיצטרכו לזה‬ ‫הדחק שאינו מוצא מי שיעשה לו זאת בחינם – יש אומרים שמותר‪ .‬וכן יש להתיר על‬ ‫במועד‪ .‬אולם אסור לבשל לצורך אחר המועד‪ ,‬אולם מותר להוסיף באותו סיר‪.‬‬ ‫ידי פועל שאין לו מה לאכול [וראה להלן מה גדרו]‪.‬‬ ‫מי שמעדיף אוכל טרי וחם – מותר לו לבשל במועד‪ ,‬אף שיש לו כבר כמות‬ ‫צרכי המועד התירו רק במעשה הדיוט ולא במעשה אומן‪ ,‬ורק כשניכר שהוא‬ ‫מספקת לצורך המועד‪.‬‬ ‫מעשה הדיוט‪ .‬מלאכה שלא שייך בה מעשה אומן והדיוט – יש לעשות בה שינוי אחר‪,‬‬ ‫אם יש בה טורח‪.‬‬ ‫מכשירי אוכל נפש‬ ‫אין לעשות צרכי המועד בפרהסיא‪ ,‬אא"כ הדבר ניכר וברור שהוא לצורך המועד‪.‬‬ ‫מכשירי אוכל נפש דינם כאוכל נפש [חוץ מלגבי דין 'המכוון מלאכתו במועד'‬ ‫וכן לא התירו לעשותה בטירחא יתירה‪.‬‬ ‫וכדלהלן]‪.‬‬ ‫אף כשיש ספק אם הוא לצורך המועד – יש להתיר‪ ,‬אולם יש לעשותו בצינעא אם‬ ‫ולכן תנור‪ ,‬מיקרוגל או מיקסר שהתקלקלו במועד – מותר לתקנם אפי' במעשה‬ ‫אפשר‪.‬‬ ‫אומן‪ ,‬באופן שאינו יכול ללא זה ואין לו מכשיר אחר‪ .‬ואם נתקלקלו בערב יו"ט אסור‬ ‫לתקנם‪.‬‬ ‫בגד שטעון תיקון תפירה‪ ,‬ואין לו בגד אחר ראוי אלא זה – מותר לתקנו במעשה‬ ‫הדיוט‪ .‬ומכיון שאנו מחמירים שכל אדם נחשב ל'אומן' בענין זה‪ ,‬לכן יש לעשות שני‬ ‫גדר 'מכשירי אוכל נפש'‪ :‬כלי שמכשיר ומתקן את המאכל לאכילה‪.‬‬ ‫שינויים בתפירה‪:‬‬ ‫מותר להטביל כלים במועד‪ ,‬אפי' שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫א‪ .‬לעשות תפירות רחבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬להרחיק התפירות זו מזו יותר מהרגיל‪ .‬ב‪ .‬לא‬ ‫לתפור בצורה ישרה‪ ,‬אלא אחת עולה ואחת יורדת‪ .‬ויש פוסקים שסוברים ששינויים‬ ‫צרכי הגוף‬ ‫אלו מועילים אף במכונת תפירה‪ .‬אבל לא מועיל שינוי באחיזת המחט וכדו'‪.‬‬ ‫מותר לאשה לעשות כל תכשיטיה במועד‪ ,‬ואפי' במעשה אומן‪ ,‬וכן מותר לה‬ ‫כפתור שנפל מבגד – מותר לתפרו בשינוי‪ ,‬והיינו שיתפרנו ברפיון קצת‪.‬‬ ‫להתאפר‪ ,‬אולם אסור לתקן תכשיטים במעשה אומן‪.‬‬ ‫נעליים שנקרעו בצורה משמעותית – מותר לתקנו במעשה הדיוט‪ ,‬כגון להדביקם‬ ‫מותר לתקן מזגן או תנור בעת הקור כשיכולים להצטנן מכך‪ ,‬ואף במעשה אומן‪ ,‬וכן‬ ‫בדבק‪ ,‬אבל לא במעשה אומן – ע"י תפירה‪ ,‬אלא אם כן יש לו צער מכך‪.‬‬ ‫מותר לתקן חלון שנשבר‪ .‬ויש מתירים אף כשרק מצטער מחמת הקור‪.‬‬ ‫מותר אפי' לכוון מלאכתם למועד‪ ,‬משום שצרכי הרבים אינם נעשים אלא בזמן‬ ‫הבטלה‪.‬‬ ‫אם אינו צורך המועד ‪ -‬מותר לעשותו רק במעשה הדיוט‪ ,‬אבל לא במעשה אומן‪,‬‬ ‫מותר לגהץ בגדים לצורך המועד‪ ,‬אולם רק גיהוץ קל לפשט הקמטים‪ ,‬ויש‬ ‫אבל לעשות בפרהסיא ובטורח גדול ‪ -‬מותר אף שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫מחמירים‪ ,‬ולכו"ע אין לייצר קמטים חדשים [כגון בצוואר טלית קטן]‪.‬‬ ‫ניקוי מקום ציבורי‪ ,‬וכן איסוף אשפה לצורך המועד ‪ -‬מותר גם במעשה אומן‪ .‬ולכן‬ ‫מותר לקפל בגדים לצורך המועד‪.‬‬ ‫מותר לתקן מכונת ניקיון‪ .‬אבל בשביל אחר המועד ‪ -‬מותר רק במעשה הדיוט‪.‬‬ ‫מותר לשטוף את הרצפה כדרכו בימות החול‪ ,‬בשטיפה קלה‪ ,‬אולם אסור לנקות את‬ ‫מותר להפעיל תחבורה ציבורית במועד‪ ,‬וכן מותר לתקנם לצורך המועד‪.‬‬ ‫הבית באופן יסודי [כגון‪ :‬נקיון פוליש‪ ,‬והברקת החלונות]‪ .‬ויש מתירים להבריק‬ ‫מותר לבנות במה לצורך שמחת בית השואבה‪ ,‬או לצורך טיש‪ ,‬במעשה הדיוט‪ ,‬ואם‬ ‫החלונות אם שמח בכך‪.‬‬ ‫יש חשש דוחק רבים ‪ -‬מותר גם במעשה אומן‪.‬‬ ‫אסור לשטוף את הרכב‪ ,‬אא"כ הוא מלוכלך באופן משמעותי‪ ,‬וכ"ז שלא בפרהסיא‪,‬‬ ‫פועל שאין לו מה לאכול‬ ‫ולא בטירחא יתירה‪ ,‬ולא ישכור לזה פועל‪.‬‬ ‫מי שאין לו מעות לקנות אוכל ‪ -‬מותר לו לעשות מלאכה במועד‪ ,‬ומ"מ לכתחילה‬ ‫מותר לשטוף כלים אף שלא לצורך המועד‪ ,‬ודווקא אם זה מפריע לו‪ ,‬כי אז זה נחשב‬ ‫צריך לעבוד בצינעא‪ .‬והכרעת הפוסקים היא שגם כשאין לו כסף לצורך בשר ויין‬ ‫כצורך המועד‪.‬‬ ‫נחשב כפועל שאין לו מה לאכול‪[ ,‬ויש שמתירים אף כשאין לו כסף למאכל מסוים‬ ‫מותר לצחצח את הנעליים לצורך המועד‪ ,‬אבל אין להבריקם‪.‬‬ ‫שהוא רוצה]‪ ,‬ומכיון שיש בזה כמה דעות ופרטים יש לעשות שאלת חכם‪.‬‬ ‫מותר לנגן בכלי שיר לצורך המועד‪ ,‬ואם נתקלקל כלי השיר מותר לתקנו במעשה‬ ‫צרכי מצוה‬ ‫הדיוט‪.‬‬ ‫לצורך מצוה עוברת דהיינו שאם לא יעשה מלאכתה במועד יתבטל מקיום המצוה‪,‬‬ ‫מותר לעשות קוישיקלאך‪ ,‬משום שהוא מעשה הדיוט‪ ,‬ויש מחמירים‪ ,‬ובקוישיקלאך‬ ‫התירו חז"ל כמה דברים שלא התירו באופנים אחרים‪.‬‬ ‫מורכבים – לכו"ע יש להחמיר‪.‬‬ ‫ולכן מותר לכתוב תפילין לצורך עצמו‪ ,‬והיינו גם אם יצטרך להניחן רק לאחר‬ ‫מותר לנסוע ברכב לצורך המועד‪ ,‬ויש אוסרים אם זה לא לצורך המועד‪.‬‬ ‫המועד‪ ,‬ואפי' במעשה אומן‪ .‬וזאת בתנאי שאכן זקוק להם בכדי להניחן לאחר המועד‪,‬‬ ‫ואם לא יכתבם במועד לא יספיק לעשות זאת במוצאי החג‪.‬‬ ‫מותר להרוג יתושים וכדו' שמצערים את האדם‪ ,‬לפי שאין לך צורך גדול מזה‪ .‬ולכן‬ ‫מותר גם לעשות הדברה במועד‪.‬‬ ‫מותר לבנות סוכה בחול המועד בין לעצמו ובין לאחרים‪ ,‬ואפי' במעשה אומן‪ ,‬כיוון‬ ‫שהוא לצורך המועד‪.‬‬ ‫דבר האבד‬ ‫מותר לקשור ציצית ואפי' לצורך אחר המועד‪ ,‬כיוון שהוא מעשה הדיוט‪ .‬ואפילו‬ ‫מותר לעשות מלאכה לצורך דבר האבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאם לא יעשה את המלאכה‬ ‫לאחרים מותר‪ ,‬ודוקא בחי נם או שעושה בשכר לצורך שמחת יו"ט כדי להרוויח‪.‬‬ ‫במועד יהיה לו הפסד מחמת כן‪ ,‬ואפי' כשיש ספק הפסד‪ ,‬ואפי' שההפסד הוא לאחר‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫מותר לקטוף ערבות או הדסים לצורך מצות לולב והושענות‪[ ,‬ואף שיש לו ורוצה‬ ‫יפים יותר להידור‪ ,‬כיון שהוא מעשה הדיוט]‪ .‬ומותר גם לקטוף כדי למוכרן לאחרים‬ ‫מניעת רווח – אינה בכלל ההיתר‪ .‬אולם דבר שנחוץ מאוד לאדם‪ ,‬כגון לקנות יין לכל‬ ‫לצורך מצות ארבעת המינים שלהם‪.‬‬ ‫השנה – נחשב כדבר האבד‪.‬‬ ‫לצורך הפרשת אנשים מאיסור ‪ -‬מותר אפי' במעשה אומן‪ ,‬ולכן מותר לתקן עירוב‬ ‫מותר לעשות מעשה אומן רק בהפסד גדול‪ ,‬אולם בהפסד קטן – מותר רק מעשה‬ ‫שנקרע‪ ,‬וכן מותר לכתוב או להדפיס מודעה לצורך אפרושי מאיסורא‪.‬‬ ‫הדיוט או בשינוי‪ .‬והכל תלוי לפי המקום והזמן‪ .‬ובכל מקרה אסור לכוון מלאכתו‬ ‫במועד‪ .‬ובדיעבד אם כיוון – אסור לעשותה‪ ,‬ואם עשה – בי"ד מאבדים את המלאכה‪.‬‬ ‫גזיזת ציפרניים‬ ‫חשש סכנה דינו כדבר האבד‪ ,‬אולם אין לכוון מלאכתו במועד‪.‬‬ ‫נחלקו הפוסקים אם נטילת הציפורניים דינה כתגלחת שגזרו שלא להתגלח במועד‪,‬‬ ‫כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול‪ ,‬להמחבר אינה בכלל הגזירה‪ ,‬ולהרמ"א אף גזיזת‬ ‫להלן כמה דוגמאות לדבר האבד‪ :‬אם נתקלקל מנעול הדלת ויש חשש סביר לגניבה‬ ‫צפרניים בכלל הגזירה‪ .‬וכן נפסק להלכה לאסור להנוהגים כרמ"א‪ ,‬ומ"מ הואיל ורבים‬ ‫– מותר לתקנו במעשה אומן‪ .‬וכשיש חשש רק להפסד מועט – יש לתקנו בשינוי‪.‬‬ ‫המתירים בנטילת ציפרניים הקילו בכמה אופנים כדלהלן‪.‬‬ ‫מקרר שהתקלקל ויש שם מאכלים שעלולים להתקלקל – מותר לתקנו במעשה‬ ‫מי שנטל ציפורניו ערב הרגל ‪ -‬מותר ליטול ציפורניו בחול המועד‪.‬‬ ‫אומן‪ ,‬אף כשאינו צריך למאכלים לצורך המועד‪ .‬ואי"צ להעביר את המאכלים לשכנו‪.‬‬ ‫יש אומרים שלאו דווקא אם נטל ציפורניו ערב הרגל‪ ,‬אלא ה"ה אם נטל ציפורניו‬ ‫בגד שהתלכלך באופן שאם לא יכבסנו יישאר הכתם – מותר לשרותו במים‪.‬‬ ‫כמה ימים לפני הרגל‪ ,‬כגון‪ :‬בערב שבת שלפני הרגל‪ ,‬וכשהגיע ערב הרגל לא היה צריך‬ ‫לקוצצן‪ ,‬שמותר לו לקצצן בתוך הרגל‪.‬‬ ‫מותר לשלם חשבונות חשמל וכדו' שהגיע זמן פרעונם במועד‪ ,‬ואף מותר לכתוב‬ ‫צ'יק לשם כך‪ .‬אבל אין לכוון דבר זה למועד‪.‬‬ ‫י"א שבשעת הדחק‪ ,‬מי שהיה טרוד הרבה קודם הרגל ‪ -‬יכול ליטול ציפוריו במועד‪.‬‬ ‫פתיחת חנות והעסקת עובדים – יש בזה כמה פרטי דינים ויש לעשות שאלת חכם‪.‬‬ ‫אין חילוק בין ציפורני הידיים לציפורני הרגלים‪.‬‬ ‫מותר לצלם אירוע שלא יחזור אחר המועד‪.‬‬ ‫דיני כיבוס‬ ‫מותר לכתוב חידושי תורה או סיכומים שחושש שישכחם‪.‬‬ ‫אסור מדרבנן לכבס בגדים במועד משום קנס‪ ,‬גזירה שמא יכנס למועד כשהוא‬ ‫מנוול‪ ,‬וכמו בגילוח‪ ,‬ואפי' נתלכלכו כל בגדיו‪ ,‬גם אם מצטער מחמת טינופם‪.‬‬ ‫אדם שברשותו דולרים ושער הדולר יורד ‪ -‬מותר למכור את הדולרים שברשותו‪,‬‬ ‫כדי שלא יפסיד את המחיר הגבוה‪.‬‬ ‫ואין בזה כללי ההיתרים המבוארים בשאר המלאכות‪ ,‬ואסור אף שהוא צורך‬ ‫המועד‪ ,‬ואפי' אין בו מעשה אומן‪ ,‬שהרי הוא משום גזירה ולא משום מלאכה‪.‬‬ ‫צרכי רבים‬ ‫וכן אסור לכבס אף באופן שאין טורח‪ ,‬כגון ע"י מכונת כביסה‪ ,‬ואפי' בשינוי‪ ,‬וכן‬ ‫מותר לעשות כל צרכי הרבים שהם גם צורך המועד‪ ,‬ואפי' במעשה אומן‪ ,‬ואפי' אין‬ ‫אסור ע"י עכו"ם‪ ,‬שבכל זה יש גזירה שמא לא יכבס קודם המועד‪.‬‬ ‫בזה צורך אוכל נפש‪ ,‬ומותר אפי' בפרהסיא ובטירחא יתירה‪.‬‬ ‫אופני ההיתר‬ ‫כל סחורה לצורך המועד – מותרת‪ ,‬ואפי' כשיש רק ספק אם יצטרך לו במועד‪ ,‬וכן‬ ‫מותר לקנות כמות גדולה בבת אחת יותר ממה שצריך למועד כשמקבל הנחה עבור זה‪,‬‬ ‫וכן מותר שכירות לצורך המועד‪ ,‬כגון שכירת רכב לצורך המועד‪.‬‬ ‫איסור כיבוס הוא בכל סוגי הבגדים‪ ,‬ואף אם אינו לובשם‪ ,‬כמו מפות שולחן‬ ‫וסדינים‪.‬‬ ‫סחורה בדבר האבד מותר‪ ,‬והיינו באופן שיש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה‬ ‫יפסיד ממחיר הקרן‪ ,‬ואפי' בספק דבר האבד מותר‪.‬‬ ‫איסור כיבוס הוא אף בלא חומרי כביסה‪ ,‬ואפילו שריית הבגד במים ג"כ אסורה‪.‬‬ ‫אם נזדמן לו יריד או מבצע מיוחד שאינו מצוי לאחר המועד‪ ,‬ואינו בא אלא לעיתים‬ ‫בגדים שנרטבו ‪ -‬מותר לסחטם‪.‬‬ ‫רחוקות ‪ -‬מותר לקנות בו‪ ,‬ודוקא שהוא דבר שבודאי לא יוכל לקנות אחר החג במחיר‬ ‫מותר לשטוח את הכבסים המכובסים בהיתר בשמש כדי ליבשם‪ ,‬כיון שהכבסים‬ ‫כזה‪ .‬וכן מי שנוסע לחו"ל בחוה"מ שיכול לקנות בדיוטי פרי אף שאינו לצורך המועד‪,‬‬ ‫מתייבשים יותר יפה בשמש‪ .‬ואמנם כבסים אשר מתייבשים לא פחות יפה במכונת‬ ‫אלא כדי לסחור ולהרוויח‪ ,‬דהוי כדבר האבד‪.‬‬ ‫יבוש בצנעה מאשר בשמש בפרהסיא עדיף לעשות כן בחוה"מ‪.‬‬ ‫ואם הוא דבר שיכול להיות שגם אחר החג יוכל לקנות באותו מחיר ‪ -‬אינו מותר רק‬ ‫גיהוץ‪ ,‬וכן קיפול בגדים בקיפולו הקודם מותר‪ .‬אך לעשות קפלים חדשים שיש בו‬ ‫בצינעה‪ ,‬ורק אם היה ריוח מרובה וגם שיוציא לשמחת יו"ט מותר ממה שהיה בדעתו‬ ‫מעשה אומן אסור‪.‬‬ ‫להוציא‪.‬‬ ‫בגד שנתלכלך במועד ואין לו בגד מתאים אחר ‪ -‬מותר לנקות את הכתם בחומרי‬ ‫פתיחת חנות‬ ‫ניקוי‪ ,‬אבל אסור למסור את הבגד לניקוי כללי‪.‬‬ ‫אף באופן שהותר סחורה‪ ,‬מ"מ לא הותר לפתוח חנות בפרהסיא ברשות הרבים‪,‬‬ ‫הרגיל לשטוף את כליו מיד אחר השימוש בהם ‪ -‬מותר לשוטפם בחוה"מ גם אם‬ ‫אלא בצינעא שפותח חלק מהדלתות‪ ,‬ואם אין לו אפשרות לפתוח רק חלק מהדלתות ‪-‬‬ ‫לא ישתמש בהן עוד במשך החג‪.‬‬ ‫מותר לפתוח כדרכו‪.‬‬ ‫צחצוח כלי כסף ולהבריקם מותר רק כאשר זקוק להם להשתמש בהם במועד‪ ,‬ולא‬ ‫דברים שהם לצורך המועד וגם ניכר בודאי שהדבר לצורך המועד‪ ,‬שהוא דבר‬ ‫כוון מלאכתו למועד מותר‪ ,‬ויש מחמירים‪.‬‬ ‫המתקלקל מהר‪ ,‬כגון לחם ומוצרי חלב מותר לפתוח כרגיל ואפי' בפרהסיא‪ .‬ולכן‬ ‫מכולת רגילה וצרכניה מותר לפתוח כרגיל אפי' בפרהסיא‪.‬‬ ‫היתרים בכיבוס‬ ‫בערב שביעי של פסח‪ ,‬וכן בערב יו"ט אחרון של סוכות‪ ,‬מותר לפתוח חנויות כרגיל‪,‬‬ ‫סוגי בגדים שדרכם להתלכלך תדיר‪ ,‬וכולם התלכלכו לו‪ ,‬כגון מגבות וממחטות ‪-‬‬ ‫משום כבוד יו"ט‪.‬‬ ‫מותר לכבסם‪ ,‬וראוי להחמיר בזה‪.‬‬ ‫יש שלימדו זכות על הנוהגים לפתוח חנויות כרגיל‪ ,‬שהוא דבר האבד שיפסידו את‬ ‫גרביים ‪ -‬מותר לכבסם‪ .‬ושאר בגדים אפילו הדרך להחליפם כל יום והתלכלכו‬ ‫הלקוחות‪.‬‬ ‫כולם‪ ,‬אסור‪ ,‬ואיסטניס שאינו יכול ללבוש בגד אחד כמה ימים ואין לו בגד להחליף‬ ‫ומרגיש צער יש להקל‪.‬‬ ‫כתיבה‬ ‫בדיני כתיבה בחול המועד יש כמה חילוקי דינים בין כתב הדיוט לכתב אומן‪ ,‬ונבאר‬ ‫אם יש לו בגד אחד בלבד ‪ -‬יש מתירים לכבסו‪.‬‬ ‫בעז"ה להלן הגדרת כתב אומן וכתב הדיוט‪.‬‬ ‫בגדי קטנים שדרכם להתלכלך תדיר‪ ,‬עד גיל שש או שבע ‪ -‬מותר לכבסם במועד‪,‬‬ ‫אסור לכתוב אפי' אות אחת‪ ,‬או מספרים‪ ,‬או סימונים‪ ,‬או ציור שלא לצורך המועד‪,‬‬ ‫ומותר דוקא בגד אחד הנצרך לו לעכשיו‪ ,‬ואם הקטן מתלכלך באופן שצריך להחליף‬ ‫ואפי' בכתב הדיוט‪ ,‬ואם כותב האותיות בשינוי גמור‪ ,‬כגון אותיות חתוכות ‪ -‬י"א‬ ‫כמה פעמים בזה אחר זה מותר לכבס כל הנצרך לו בפעם אחת‪ .‬ובמכונת כביסה‬ ‫שמותר אף שלא לצורך המועד‪ ,‬ויש אוסרים‪.‬‬ ‫מותר להוסיף כל הכמות הנדרשת לו במועד‪ ,‬אבל בגדי גדולים אסור להוסיף‪.‬‬ ‫מעיקר הדין מותר לכתוב בכתב הדיוט דבר שהוא לצורך המועד‪ ,‬ומ"מ נהגו לשנות‬ ‫במקרה שאם היה מכבס כל בגדי הקטנים בעיו"ט היה יכול להסתדר עם זה במשך‬ ‫קצת שלא לכתוב יפה כמו בחול‪ ,‬או לכתוב שורה עליונה עקומה‪.‬‬ ‫כל ימי חול המועד‪ ,‬והוא לא כיבס ‪ -‬צ"ע אם מותר לו לכבס‪.‬‬ ‫לצורך רבים ‪ -‬יש להקל אף בלא שינוי אפי' אינו צורך המועד‪ ,‬ורק שיכתוב במעשה‬ ‫סחורה ומשא ומתן‬ ‫הדיוט‪.‬‬ ‫אסרו חז"ל לעסוק במשא ומתן או סחורה‪ ,‬שאינה לצורך המועד‪ ,‬וטעם הדבר‬ ‫באופן שהוא דבר האבד‪ ,‬או לצורך רבים והוא גם צורך המועד‪ ,‬מותר לכתוב אפי'‬ ‫משום טורח ועוד טעמים‪ .‬איסור סחורה הוא בין כשקונה או מוכר לצורכי רווח‪ ,‬ובין‬ ‫במעשה אומן‪ .‬וי"א שאם ניתן לכתבו במעשה הדיוט מבלי שיפגע ביעילות הצרכים‬ ‫כשקונה לעצמו לצורך אחר המועד‪.‬‬ ‫שלמענם הותר לכתוב‪ ,‬מן הראוי לנהוג כן‪.‬‬ ‫לשכור או להשכיר חפץ או דירה שלא לצורך המועד‪ ,‬הוא ג"כ בכלל איסור‬ ‫גדר מעשה אומן ומעשה הדיוט בכתיבה‬ ‫סחורה‪.‬‬ ‫כתב אומן ‪ -‬היינו כתיבה אשורית או כתב מרובע וכן כל כתיבה שדורשת תשומת‬ ‫ללוות או לפרוע חוב אינו בכלל משא ומתן‪ ,‬ומותר אפי' שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫לב מיוחדת‪ ,‬ונזהר מאוד בתיקונן‪ ,‬וי"א שרק כתב שנעשה ללמוד בו למען יעמדו ימים‬ ‫רבים‪ ,‬וי"א שאפי' בכתב רגיל שאנו כותבין אם מדקדק שיהיה יפה ומדוקדק בכתיבה‬ ‫פרעון מקח דהיינו שלוה מעות ומשלם לו בסחורה‪ ,‬או להיפך שהקיף לו סחורה‬ ‫נאה‪ ,‬הוי בגדר מעשה אומן‪.‬‬ ‫ומשלם לו עליה במועד ‪ -‬אסור משום סחורה‪.‬‬ ‫כתב הדיוט ‪ -‬היינו כתב רגיל שאנו כותבים‪ ,‬ואינו מדקדק שיהיה יפה‪ ,‬או אפי'‬ ‫ומ"מ כתבו הפוסקים‪ ,‬שכיום שאנו רואים שמגיעים לידי הפסד אם לא יתבע‬ ‫אותיות מרובעות‪ ,‬אלא שאינו מדקדק שיהיה נכתב כרגיל‪ ,‬אלא כותב ברישול וללא‬ ‫חובותיו‪ ,‬מותר אף במועד‪ ,‬משום דבר האבד‪ ,‬והיינו דווקא באופן שתובעים ממנו‬ ‫תשומת לב‪ ,‬הוי בגדר מעשה הדיוט‪.‬‬ ‫החוב‪ ,‬וכן היתר זה הוא רק לתובע‪ ,‬שמותר לתבוע חובו‪ ,‬אבל אסור לילך מיוזמתו‬ ‫לשלם החוב‪ ,‬דהוי בכלל מו"מ‪.‬‬ ‫כל מה שנתבאר לעיל היינו דווקא בכתב המתקיים‪ ,‬אבל כתב שאינו מתקיים מותר‬ ‫אפי' בכתב אומן‪ ,‬ואפי' שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫הלוואה בנקאית‪ ,‬דינו כמש ומתן גמור גמור‪ ,‬והדבר אסור אא"כ יש בזה דבר האבד‬ ‫או צורך המועד‪.‬‬ ‫כתיבה במחשב או חותמת וכדו'‪ :‬נחלקו הפוסקים בזה‪ ,‬ולהלכה מכיון שהדבר תלוי‬ ‫במחלוקת גדולי הפוסקים‪ ,‬מן הראוי להימנע ככל האפשר מפעולות אלו גם אם הם‬ ‫גמחי"ם ‪ -‬מותר ללוות מהם או לפרוע במועד‪( ,‬אף שהם קבועים כמו בנקים)‬ ‫לצורך המועד‪.‬‬ ‫משום שהוא בכלל צרכי רבים‪.‬‬ ‫מלאכה שהיא מוגדרת כמעשה אומנות‪ ,‬אסורה גם באופן שרוב אנשים יכולים‬ ‫לעשותה‪.‬‬ ‫פעולה שכל אדם יכול לעשותה בקל‪ ,‬אך לאחר עשייתה מתקבלת ממנה תוצאה‬ ‫כתיבה במחשב ללא הדפסה‪ ,‬כגון הזנת נתונים וכדו'‪ ,‬וכן חישובים במחשב כיס‪ ,‬וכן‬ ‫יפה‪ ,‬כגון הדפסה במחשב או חותמות וכדומה‪ ,‬נחשבת למעשה הדיוט‪ ,‬ויש מחמירים‪.‬‬ ‫חיוג בטלפון עם צג ‪ -‬מותר לצורך המועד‪ ,‬וכל זה דווקא בדבר שכל אחד יכול‬ ‫מלאכה שהיא מלאכת הדיוט‪ ,‬מותרת גם לאדם שהוא אומן באותה מלאכה‬ ‫לעשותו‪ ,‬אבל גרפיקה ממוחשבת וכדו'‪ ,‬שנדרשת מיומנות לעשותה כראוי‪ ,‬ודאי‬ ‫נחשב למעשה אומן ואסור אף לצורך המועד‪.‬‬ ‫הגדרת מכוון מלאכתו במועד‬ ‫דוגמאות למעשה‬ ‫מכוון מלאכתו מוגדר מי שמכוון במזיד‪ ,‬וכן בשוגג שחשב שדבר זה מותר לכוון‬ ‫לעשות במועד‪.‬‬ ‫השומע חידושי תורה‪ ,‬או שנתחדש לו בתוך לימודו וחושש שישכחם עד לאחר‬ ‫המועד‪ ,‬מותר לכתבם בכתב הדיוט‪ ,‬ומותר גם לכתחילה לשמוע חידו"ת ע"מ‬ ‫אבל באונס או בשכח לעשותו‪ ,‬וכן כשהיה סבור שיכול להמתין עד לאחר המועד‪,‬‬ ‫לכותבם‪ ,‬ואפי' אם יוכל להיזכר אחר המועד במה ששמע‪ ,‬מ"מ כיוון שיצטרך‬ ‫ועכשיו מתברר שהמלאכה אינה סובלת דיחוי‪ ,‬או שחשב שלא יצטרך במועד ונתברר‬ ‫להקדיש זמן נוסף לזה‪ ,‬ובאותו זמן יוכל לחדש או ללמוד דברים חדשים‪ ,‬מיקרי דבר‬ ‫שטעה‪ ,‬או שלא היה בידו לעשותו לפני המועד בכל אלו לא נחשב כמכוון מלאכתו‬ ‫האבד‪ ,‬ומותר לכותבם‪.‬‬ ‫במועד‪.‬‬ ‫וכן הלומד בספר ומצא שיש שם טעות וחושש שישכחנה לאחר המועד מותר‬ ‫אם זכר שצריך לעשות מלאכה לפני החג‪ ,‬ודחה עד ערב החג ובערב החג שכח‪ ,‬לא‬ ‫להגיה במועד‪ ,‬אך אם יוכל למנוע השכחה ע"י עשיית סימן שם צריך לעשות כן‪.‬‬ ‫נחשב מכוון מלאכתו במועד‪ ,‬ויש מחמירים דנחשב כמכוון מלאכתו במועד‪.‬‬ ‫וכן הרוצה ללמוד ואין לפניו אלא ספר משובש שאינו יכול ללמוד עד שיגיהנו מפני‬ ‫י"א שעיקר איסור כוון מלאכתו הוא בכוון במזיד לעשותה במועד משום שהוא פנוי‬ ‫רוב הטעויות‪ ,‬מותר להגיהו במועד‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬אבל אם מתוך עצלותו נמשך הדבר עד חוה"מ שרי‪ ,‬וי"א שאסור‪.‬‬ ‫מותר לכתוב דברי תורה כדי שיתברר אצלו הדבר שלומד‪.‬‬ ‫המכוון מלאכתו במועד ועשהו במועד קנסו חכמים‪ ,‬ומאבדים ממונו‪ ,‬ויש בזה כמה‬ ‫פרטי דין ויעשה שאלת חכם‪.‬‬ ‫מותר לערוך רשימה בכתב הדיוט של דברים הנצרכים לו לקנות בחנות כדי שלא‬ ‫ישכח‪ ,‬או מטלות שעליו לעשות לצורך המועד‪.‬‬ ‫מלאכה ע"י גוי בחול המועד‬ ‫מותר לכתוב בכתב הדיוט מודעת אבידה או מציאה‪ ,‬אם הוא לצורך המועד‪,‬‬ ‫כל דבר שאסור לעשותה במועד‪ ,‬אפי' דבר שאסור מדרבנן‪ ,‬ואפי' בדבר האבד‬ ‫והמנהג לכתוב שורה ראשונה עקומה‪ ,‬וכשיש חשש שאם ימתין עד אחר המועד‬ ‫(באופנים האסורים ע"י ישראל) אסור לומר לגוי לעשותו‪ ,‬ויש בזה עוד פרטים ואין‬ ‫יפסיד אבידתו‪ ,‬מותר לכתבה גם אם הוא שלא לצורך המועד‪.‬‬ ‫כאם המקום‪.‬‬ ‫מותר לכתוב מודעה על "שלום זכר" או "קידוש"‪ ,‬בכתב הדיוט‪ ,‬ונהגו לשנות‬ ‫דבר שאינו מלאכה‪ ,‬והוא אסור רק משום טירחא בעלמא‪ ,‬מותר לעשות ע"י גוי‪,‬‬ ‫בכתיבת שורה הראשונה באלכסון‪ ,‬וכן מותר גם להדפיס במחשב‪ ,‬ויש שכתבו‬ ‫ויש אומרים אסור‪.‬‬ ‫שעדיף לכתוב בכתב יד ולא להדפיס במחשב‪.‬‬ ‫לצורך מצוה לעשותה במועד‪ ,‬אף שיכול לעשותה גם אחר המועד מותר לומר לגוי‬ ‫אבל גבאי ביהכ"נ שצריכים לכתוב מודעה ‪ -‬אי"צ לעשות שורה ראשונה עקומה‪.‬‬ ‫לעשות מלאכה‪ ,‬וכן במקום הדחק מותר שבות דשבות‪ ,‬דהיינו לומר לו לעשות דבר‬ ‫האסור מדרבנן‪ ,‬וכן כל דבר המותר בשבת ע"י גוי‪.‬‬ ‫מותר לרשום בפנקסו מי שחייב לו כסף‪ ,‬אם חושש שישכח אחר המועד‪.‬‬ ‫בדבר שנחלקו הפוסקים אם יש בדבר איסור מלאכה‪ ,‬מותר לעשות ע"י גוי‬ ‫הנצרך להלוואה בחול המועד לצורך המועד‪ ,‬ובעל הגמ"ח אינו מוכן להלוות לו‬ ‫בלא שטר‪ ,‬מותר לכתוב שטר לצורך זה‪ ,‬והמנהג לכתוב שורה ראשונה עקומה‪.‬‬ ‫דברים האסורים משום טירחא‬ ‫ואם אין ההלוואה נצרכת לו לצורך המועד‪ ,‬אלא שזה סכום גדול אשר לא בניקל‬ ‫אסור במועד כל דבר שיש בו טירחה‪ ,‬אפילו אינו מלאכה מהל"ט מלאכות‪ ,‬כיון‬ ‫יכולים למצוא מלווה לסכום כזה‪ ,‬מותר ג"כ לכתוב שטר‪.‬‬ ‫שעל ידי זה ממעט משמחת יום טוב‪ ,‬ומצאנו בזה ג' דרגות‪ :‬א‪ .‬טירחה קלה‪ ,‬שמותרת‬ ‫בכל אופן‪ ,‬ב‪ .‬טירחה רגילה‪ ,‬שמותרת רק כשהיא לצורך המועד‪ ,‬ג‪ .‬טירחה יתירא‪,‬‬ ‫וכן אם מצוי לו עתה ללוות‪ ,‬ואם לא ילווה עתה‪ ,‬יצטרך ע"י זה לנסוע במיוחד‬ ‫שאסורה גם לצורך המועד‪.‬‬ ‫ולהוציא ע"ז הוצאות הנסיעה ‪ -‬מותר לו ללוות עתה ולכתוב שטר‪.‬‬ ‫אסור לסדר ארונות או מחסן וכד' כשיש בזה טירחה‪ ,‬שלא לצורך המועד‪ ,‬אבל‬ ‫מותר לכתוב שם באנשי קשר בטלפון‪ ,‬וכן עשיית תזכורות או רישום ביומן של‬ ‫לצורך המועד או דבר האבד מותר‪ ,‬אבל להחזיר הריהוט מסוכתו לביתו בהושענא‬ ‫הפלאפון אם זה לצורך המועד‪ ,‬אבל למחוק אסור‪ ,‬כיון שאינו צורך המועד‪.‬‬ ‫רבה מותר כיון שזה טירחה קלה‪.‬‬ ‫מותר לכתוב בביהכ"נ שם פרנס השתיה וכדו'‪ ,‬וכן מותר לכתוב ברכת מזל טוב‬ ‫מותר לסדר בית כנסת וכד' אפילו כשיש בזה טירחה יתירה‪ ,‬ואפילו לצורך אחר‬ ‫למתפללי ביהכ"נ שיש להם שמחה‪.‬‬ ‫המועד‪ ,‬כיון שזה צורכי הרבים‪.‬‬ ‫מותר לכתוב את שמו על נרתיק לולב‪ ,‬או קופסת אתרוג‪ ,‬או מחזור בכתב הדיוט כל‬ ‫סחיבת חפצים ומשאות כבדים‪ ,‬אם ניכר שהוא לצורך המועד מותר אף בפרהסיא‪,‬‬ ‫שלא כוון מלאכתו במועד‪ .‬ולפי המנהג צריך לכתוב שורה ראשונה באלכסון‪.‬‬ ‫וכשאינו בפרהסיא אין צריך שיהיה ניכר [ורק שלא יהיה טירחא יתירא]‪ ,‬ולסחוב שלא‬ ‫הגדרת מעשה אומן ומעשה הדיוט‬ ‫לצורך המועד מותר רק כשאינו בפרהסיא ואינו טורח רב‪.‬‬ ‫מלאכה שאין כל אדם יודע לעשותה‪ ,‬אלא האומנים העוסקים בכך שנדרשת‬ ‫התודה והברכה לידידינו הרה"ג ר' פישל שמעיה שליט"א מחבר הקונטרס הנפלא‬ ‫מיומנות לעשותה כראוי‪ ,‬בין שצריך לאמן ידיו במעשה עצמו כגון ציור אומנותי‪ ,‬ובין‬ ‫'קיצור הלכות חול המועד' על עזרתו הרבה בעריכת פסקי ההלכות‬ ‫שנדרשת יכולת והתאמה והשערה מדוקדקת‪ ,‬כגון גרפיקה ממוחשבת‪ ,‬נקרא מעשה‬ ‫אומן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבהרה‬ ‫מלאכת אומן נחשבת רק לדבר שיש בו חילוק בין מעשה אומן למעשה הדיוט‪,‬‬ ‫אבל מלאכה שא"א לעשותה אלא ע"י הוראות מסויימות‪ ,‬ולאחר לימוד ועשיית כל‬ ‫בענין מה שנכתב הגיליון הקודם שאפשר להמשיך את הסעודה לליל ב' דראש‬ ‫ההוראות‪ ,‬כל אחד יכול לעשותה נחשבת למעשה הדיוט‪ ,‬ולכן הפעלת מכשירים וכל‬ ‫השנה ‪ -‬יש לציין לדבר הפשוט‪ ,‬שכשאוכלים לאחר השקיעה ‪ -‬יש לקדש שוב כדין‪.‬‬ ‫כיו"ב‪ ,‬נחשבים כמעשה הדיוט‪ ,‬וי"א דגם זה נחשב כמעשה אומן‪.‬‬