אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — נח (2026-10-12)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתע"ב פרשת נח ו' מרחשון תשפ"ו
שיעמול תחת השמש .דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". אגדה ובקיאות
אמנם קהלת מהביל את העולם בנימוק שאין כל חדש תחת
השמש ,אלא שכל זה רק במה שנוגע לענייני העולם הגשמי, "אלה תולדות נח" )ו ,ט(
מעשיו ופעולותיו .אבל ההוגה בתורה ,מוצא בה תמיד חידושי יהודי אחד ניגש לאחד מהרבנים שליט"א ובידו 5000דולר
טעמים ,כעניין שנאמר )משלי ה( 'דדיה ירווך בכל עת' מה הדד ואמר לו" :אני אשאל אותך חידה ואם תדע זה שלך".
הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם )לשון רש"י היכן מזכירים את נח בתפילה?
בפירושו את הפסוק בקהלת א ,ט(. הרב ענה לו על אתר בתפילה בימים נוראים אנו אומרים "וגם
לימוד וקיום התורה הם הדברים היחידים שבהם יש לאדם את נח באהבה זכרת" וכו'.
יתרון בכל עמלו תחת השמש! הם ,ורק הם ,הדברים הנצחיים אמר לו השואל ,השאלה שלי מהתפילה של כל השנה ,שתקנו
הנשארים לעולמי עד! זה הוא מה שלימדונו חז"ל -שהתולדות חכמים ליזכור מה שאמר נח.
האמיתיות של נח ,וכן של כל אדם ,אינם יוצאי ירכו אלא מעשיו לאחר נסיונות וחיפושים ,אמר לו הרב ,את הכסף הפסדתי
הטובים. לפחות תאמר לי את המרגלית.
)יוסיף לקח( אמר לו אותו יהודי " -פרקי דרבי אליעזר סוף פרק כג".
לאחר שנח בנה מזבח והקריב קרבן לה' נאמר שם כך:
"מן הארץ ההוא יצא אשור ,ויבן את נינוה" )ו ,יא( עלה ריח ניחוח לפני הקב"ה ויעל עולות במזבח וערב לו שנא'
וכתב רש"י :כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד ומורדים "וירח ה' את ריח הניחוח" ומה עשה הקב"ה ,פשט יד ימינו ונשבע
במקום לבנות המגדל ,יצא מתוכם. לו שלא להביא המבול עוד על הארץ ,שנאמר "כי מי נח זאת
לשם מה מספרת לנו זאת התורה ,מה מתוסף לנו בידיעת לי אשר נשבעתי" וגו' ונתן קשת לאות ברית שבועה בינו לבין
הדבר .והרי התורה ,לשון הוראה היא )זוהר ח"ג נג ,ב( אלא דבר הארץ שנאמר "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית" והתקינו
גדול למדנו .אשור פחד שבניו יסחפו בעצת נמרוד למרוד בבורא חכמים שיהיו מזכירין שבועת נח בכל יום שנאמר "למען ירבו
יתברך ,ופעל להצילם .יצא ובנה את נינוה העיר הגדולה עבורם. ימיכם וימי בניכם על האדמה" ,עכ"ל.
היה זה בשנת אלפים לבריאת העולם. הרי לנו ,כשאומרים "למען ירבו ימיכם" וכו' בקריאת שמע זה
כעבור אלף שנים ,בשנת שלשת אלפים לבריאת העולם, )להתעדן באהבתך( זכירה לשבועת נח.
השחיתה נינוה דרכה ונגזר שתהפך ,והקב"ה שלח את יונה
להזהירם ,שיטיבו דרכם והאסון ימנע .יונה ניסה להשתמט, "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"
והקב"ה הכריחו ,ושבו בתשובה והמתיקו הגזירה .מדוע ,משום )ו ,ט(
שהקב"ה זכר להם זכות המיסד ,שבנה את העיר עבור בניו כדי
"דבר אחר :לימד שעיקר תולדותיהם של צדיקים -
לנתקם ממרד נמרוד. מעשים טובים" )רש"י(
ללמדנו ,שפעולה לכבוד שמים אינה נאבדת" ,ונאמן הוא בעל
למדנו כאן יסוד נפלא ,אומר הגרש"ז ברוידא זצ"ל בספרו "שם
מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" )אבות פ"ב מי"ד( ,והוא "שומר
דרך" :נח היה האדם אשר ממנו הושתת כל העולם לאחר חורבנו
הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור" )דברים ז ,ט(!
)והגדת( במבול .בימי חייו ראה נח את העולם כולו מתמלא ביישובו מחדש
מיוצאי חלציו .לכאורה אין לך אדם בעולם שיש לזקוף לזכותו
את כל תולדות העולם ויישובו ,כנח .אף על פי כן כאשר התורה
"צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה
באה לכתוב את תולדותיו של נח ,היא הזכירה דווקא את מעשיו
ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים הטובים .ללמדנו ש"עיקר תולודתיהם של צדיקים -מעשים
תעשה" )ו ,טז( טובים" ,דהיינו שבמעשיו הטובים של אדם יש הרבה יותר יצירה
וברש"י :י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם .ובתרגום יונתן ותולדה ,מאשר בתולדות היוצאות מחלציו.
כתב דאזיל לפישון וסב מתמן יהורא בתיבותא לאנהרא להן, יסוד זה כבר אמר החכם מכל האדם )קהלת א(" :הבל הבלים,
אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל .מה יתרון לאדם בכל עמלו
גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |
ולהצלחת ר' אלחנן שמואל1בן ר' נח יצחק ומשפחתו
וכן משה רבינו נתבע "יען לא האמנתם בי" )במדבר כ ,יב( ,איך דהיינו דהאבן טובה היה מפישון ששם הבדולח ,עיי"ש.
זה יתכן? ויש לבאר הטעם בזה ,למה לקח האבן טובה דוקא משם ,הלא
באברהם אבינו כתוב "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" )להלן היה יכול ליקח ולקנות אבן טובה ממקום יותר קרוב.
טו ,ו( .ובאמת הרמב"ן שואל איזו מעלה היתה זו אצל אברהם ויש לומר ,שדוקא לקח האבן טובה מפישון ,דמבואר במדרש
אבינו שחשבה לו ה' לצדקה? ומכח שאלה זו מפרש פשט אחר. )קה"ר טז ,ז( דמה שכתוב שפישון הוא הסובב את כל ארץ
אבל רש"י מבאר את הפסוק כפשוטו ,שזה היה דבר גדול מאד החוילה אשר שם הזהב )בראשית ב ,יא-יב( דהזהב היינו תורה,
שהאמין בה' ,רואים שאמונה איננה ענין כל כך פשוט. שם הבדולח ואבן השוהם היינו מקרא משנה ותלמוד ותוספתא
אמונה עוברת את כל חיי האדם ,מהילד הקטן עד הגדול ואגדה ,עיי"ש .הכוונה בזה יש לומר ,דפישון הוא מקום תורה,
שבגדולים ,ויש בה הרבה מדרגות .המשגיח ז"ל המשיל משל ועל כן כל הזהב וכל אבן הבדולח הכל רומז לתורה ,ולכל התורה
לאחד שסיפר לחבירו על ראובן שהוא אדם ישר ,והשומע האמינו כולה.
בזה ,ואח"כ הגיע אותו ראובן לשומע וביקש ממנו הלואה של וההוראה מזה לנצח ,דכספה של תורה הוא הוא המאיר ,ולא
אלף דולר ,חשש האיש .ואף שהאמין בו שהוא ישר ,מ"מ אמר סתם אבן טובה .ועל כן כשרצה להאיר התיבה ,המקום היחידי
"מילא אם היית מבקש עשר או עשרים דולר הייתי מלוה לך, של אור מכל העולם כולו ,שהיה חושך בעדו כי מלאה הארץ
אבל סכום עתק כזה של אלף דולר"? רואים שאף על פי שהאמין חמס ,והוצרך לילך עד פישון ,ששם היו אבני תורה המאירים ,כי
בישרותו של אדם זה ,אבל אמונתו בו לא היתה ודאית .כך אצל תורה אור.
נח ,אמונתו היתה במדרגה נמוכה" ,מקטני אמנה". )שמחת התורה(
הגמ' בגיטין )נו ,א( מביאה שרבי יוחנן בן זכאי בא לפני
אספסיאנוס אמר לו "שלום עלך מלכא" ,ואמר לו מחייבת קטלא "מפני מי המבול" )ז ,ז(
דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא ,השיב לו רבי יוחנן אכן אתה וברש"י מבואר :אף נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין
מלך ,כי אם לא היית מלך ,ירושלים לא היתה נמסרת בידך .ודרש שיבא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים".
זאת מהפסוק "והלבנון באדיר יפול" ואין לבנון אלא בית המקדש מה הפשט מקטני אמנה ,ומאמין ואינו מאמין ,הלא מאה
ואין אדיר אלא מלך ,שבית המקדש יפול רק בידי מלך .מהיכן ועשרים שנה הוא בנה את התיבה ,ועכשיו הוא לא מאמין שיבא
היה לו לרבי יוחנן בן זכאי בטחון כה גדול לקבוע שהוא מלך ,הרי המבול? אלא זה ענין של דקות ,חסרה לו חוט השערה באמונה.
ידע שאחרת יהרג כדין מורד במלכות? אלא שהיתה לו ודאות כל ובאמת צריך להבין ענין זה .הלא נח היה נביא ,וא"כ כיצד
כך חזקה בדברי הנביאים שבית המקדש לא יפול אלא בידי מלך קוראים לו חז"ל "מקטני אמנה"? הלא כל אחד מאתנו מאמין ,ואם
)שיעורי חומש( . ישאלו אותנו "האם אתה מאמין" אנו נענה "בודאי אני מאמין".
בעומק הפרשה
ריתחא דאורייתא
"יום ולילה לא ישבותו" )ח ,כב(
שבת ,וא"כ יל"ד דאסור רק לילה ויום דוגמת שביתת השבת איתא בסנהדרין נח :נכרי ששבת חייב מיתה ,דכתיב יום
דידן. ולילה לא ישבותו ,ודעת רש"י ]ד"ה אמר[ דיסוד האיסור הוא
והנה איתא בביצה טז .דהגויים יענשו על שלא קיבלו את משום שאסור לו לנוח ולשבות ממלאכתו ,ואף אם שבת סתם
השבת ,ופרש"י ]ד"ה לא[ דהקב"ה חזר על כל האומות לקבל בלא שום כוונת שביתת השבת חייב מיתה ,ומשום שמחוייב
תורה ומצוות ,וכיון שלא רצו לקבל המצוות ואת השבת יענשו הוא לעשות מלאכתו בכל יום ולא לנוח וליבטל ממלאכתו.
על זה ,ותמה המהרש"א דהלא ב"נ ששבת חייב מיתה ,ויעוי"ש אולם מדברי הר"מ בפ"י מלכים ה"ט מבואר דיסוד האיסור
במהרש"א שהפך ביאור כל הסוגיא שם עפ"י מה שנקט דמותר הוא משום שנכרי מוזהר שלא לחדש דת ,וכך הוא לשונו ,וכן
לנכרי לשבות בלא כוונת שביתה ,והשיג עליו המהר"ם שי"ף גוי ששבת אפילו ביום מימות החול אם עשה אותו לעצמו כמו
דברש"י בסנהדרין שם מפורש שלא כדבריו כמש"נ ,וצ"ע. שבת חייב מיתה ,ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו ,כללו
אשר לכאורה נראה בישוב קושית המהרש"א על רש"י, של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצוות לעצמן
דרש"י אזיל בזה לטעמיה ,כי הלא נתבאר דלפי שיטת רש"י מדעתן וכו' ,הרי דכל האיסור הוא רק אם שבת לשם שביתה
דאיסור השביתה הוא בעצם המנוחה אף בלא כוונת שביתה, ולשם כוונת שביתה ,דנכרי מוזהר שלא לחדש דת לעצמו.
א"כ שפיר י"ל כדברי הפנים יפות שכל האיסור הוא יום ולילה והנה הגרע"א סי' קכ"א בהשמטות הביא ]מדברי הפנים יפות
לא ישבותו ,וא"כ מדינא דגוי ששבת אין שום סתירה למה פרשת נח[ דאיסור לא ישבותו הוא לשבות יום ואח"כ לילה
שיענשו נכרים שלא קיבלו עליהם את השבת ,כי אפשר היה כלשון הכתוב ,אבל מותר לב"נ לשבות לילה ויום כשביתת
להם לשמור את השבת לילה ויום ,ועכ"ז קיים האיסור לשבות שבת ,ולכאורה נראה ,דכ"ז נכון רק לדעת רש"י דנכרי מוזהר
יום ולילה. על המנוחה ,אך לדעת הר"מ הרי יסוד איסורו הוא מפאת
)חבצלת השרון( חידוש דת בקיום שביתת השבת ,דהוזהר שלא לחדש שביתת
2
"וישאר אך נח" )ז ,כג(
שאלות מענינות בהלכה וברש"י שם ב"ר "גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר:
אמר מו"ר שליט"א :הנה היה טענה על נח שלא התפלל )משלי יא( "הן צדיק בארץ ישולם" ע"כ.
על בני דורו ,ולכן אמר הנביא )ישעיה נד ,ט( וקבע "כי מי וכן אמרו רז"ל )ילק"ש תהלים לז( שאברהם פגש את שם ושאלו
נח" ,ומדוע באמת לא התפלל? כי סבר היות והוא עצמו באיזה זכות יצאתם מן התיבה וענה לו בזכות החסד שעשינו עם
עזרו ה' ועשה לו טובה שניצל ,א"כ כיצד יבקש עוד על הבהמות והחיות כל אותה שנה לא באה שינה לעינינו .יש חיות
אחרים ,ובכל זאת היתה טענה עליו שצריך לבקש. אוכלות בתחילת הלילה ,יש באמצע הלילה ויש בסוף הלילה.
שאלה :יש לומר עוד ,דהנה מרן הגרא"מ שך זצ"ל וכן ביום .והיינו טרודים כל הזמן להמציא להם המזון בזמנו ורק
סיפר מה ששמע מהאדמו"ר מסטריקוב זצ"ל ,כי פ"א פעם אחת אחר נח לתת לארי בזמנו והכהו ונעשה צולע על רגלו,
נזדמן יהודי חסיד קרלין לעיירה ויען ,והיה שם הרבי עשה אברהם ק"ו אם חסד לבע"ח גדול כ"כ ,חסד עם בני אדם
מטש'וטקוב זצ"ל ,ובקרלין התפילות נערכות עם צעקות על אחת כמה וכמה .מיד ,ויטע אשל בבאר שבע )וירא כא ,לג(
וכו' ,ואילו ברוז'ין התפלות נאמרות בהשקט וכו' ,ונכנס ובתנחומא )נח ,ט( כל אותם י"ב חודש לא טעמו טעם שינה לא
אל רבו לבקש רשות להתפל כדרכו ,וענהו :אצלינו אין זו נח ולא בניו.
הדרך .הגיע ליל ש"ק ורצה לצעוק וכו' ,אבל התאפק יען והקשה המשגיח הגה"צ רבי זיידל אפשטיין:
והרבי לא הרשה לו .הגיע תפילת שחרית ורצה לצעוק, לכאורה למה היה צריך הקב"ה להטריח את הצדיק להיות
ושוב התאפק ,עד שהגיע ל"נשמת" ושם כבר לא יכול סובל הוא ומשפחתו בלא שינה ,שזהו ג"כ היפך הטבע היה לו
היה יותר להתאפק ,ואז פרץ בקולות וברקים .במוצ"ש לשנות ,שכל בעלי חיים יאכלו בזמן אחד ויהיה אפשרות לכולם
לפני נסיעתו ,נכנס לרבי בהכנעה ופחד וביקש סליחה, להיות בהשקט ובמנוחה ושגם נח ומשפחתו יבואו לשלום ולא
שאלו הרבי על מה ,וענה :הרי הרבי לא נתן לי רשות, יצטרכו לעמול למעלה מכוחותיהם הטבעיים.
ועברתי על דבריו .ענהו הרבי כי אינו צריך לבקש מחילה, ויישב ברעיון מוסרי מאלף:
ונימק זאת:אתה באת ביום ששי ועשית תכנית כיצד דהנה חטא דור המבול ועונשו היה כמו שכתוב בפסוק )ו ,יג(
להתפלל ,ע"ז עניתי שהתכנית צריכה להיות באופן "כי מלאה הארץ חמס" ,כל אחד חשש לעצמו ולא חשב אודות
של השקט ושלוה ,אבל אם התפילה מגיעה ומתפרצת חברו ותועלתו .וזהו היפך מידת החסד והיות ש"עולם חסד יבנה"
ונזעקת מאליה ,ע"ז לא עניתי לשלילה ,ולפי"ז יש לומר ורצונו ית' היה בבריאה שכולה חסד .וא"כ ביטול החסד ביטול
שגם כאן אצל נח ,הטענה היתה שהזעקה היתה צריכה הבריאה ולכן בא המבול .כמו שנתבאר במאמר הקודם .ולפי זה
להתפרץ מאליה. הצלה מן המבול אי אפשר רק ע"י חסד .וכל זמן שהמבול היה
תשובה :במסכת ברכות )לב ,ב( אמרו :גדולה תפילה ומידת הדין תבעה עבור ביטול החסד ,אי אפשר לבטל ולהמנע
יותר מן הקרבנות ,והנה לענין מצות תפילה הרי נחלקו מעשיית חסד והיה נח מוכרח להתעסק בחסד ממש ללא הפסק
הרמב"ם והרמב"ן אם היא מצוה מה"ת או רק מדרבנן, וברגע אחד של היסח דעת ואיחור מעשיית חסד נפגע ע"י מידת
ובקרבנות הרי יש עשרות מצוות עשה מה"ת וא"כ הדין והכישו ארי.
מדוע התפילה גדולה יותר מן הקרבנות ,והביאור הוא, ולכן לא היה רצון השי"ת לשנות אופן ההצלה של נח שלא ע"י
כי תפילה צריכה שתבוא מאליה מזעקת הלב לאבינו )להתעדן באהבתך( מידת החסד.
שבשמים ,אבל כשהתפילה באה מחמת שמצווים
להתפלל -אין זו תפילה שנאמר עליה שהיא גדולה מן "ויפץ ה' אותם משם על פי כל הארץ ויחדלו
)דרך שיחה( הקרבנות. לבנות העיר" )יא ,ח(
ברש"י" :ויפץ ה' אותם משם -בעולם הזה ,מה שאמרו פן נפוץ
תאוה .וא"כ ,מה שאנשי דור הפלגה פחדו מ"פן נפוץ" ,זה לא היה נתקיים עליהם ,הוא שאמר שלמה 'מגורת רשע היא תבואנו'".
סתם פחד פתאומי ,אלא הפחד מורה שבתוכם היה כבר הפירוד יש לפרשו לפי מה שרבי ישראל בעל שם טוב ז"ל אומר על
-ה"יבקש נפרד" -של הרשע בעל התאוה .אבל הם טרם הכירו הפסוק "הבוטח בה' חסד יסובבנו" )תהלים לב ,י( איך שאדם
בזה ורצו להתאחד .ועל זה בא העונש של "הבה נרדה" ,שהתרגום מעמיד את עצמו כך נוהגים עמו" .הבוטח בה'" נוהגים עמו שאין
מפרש "הבו נתגלי" .גילוי שכינה זה לא דבר מבחוץ ,איזו השראה לו ממה לדאוג " -חסד יסובבנו" .אבל אדם שדואג תמיד נותנים
כזאת -אלא זה גילוי בלב .מה שהיה צפון עד עכשיו נתגלה לו על מה לדאוג ,ובגלל שהם פחדו מ"פן נפוץ" כך ה' נהג עמהם
להם ,שהכירו שהם לא יכולים לחיות ביחד ,וכך הפירוד יצא אל והפיצם.
הפועל .וזה מה שכתוב "מגורת רשע היא תבואנו" ,לא שיבוא רש"י מביא את הפסוק "מגורת רשע היא תבואנו" משמע שיש
עונש מבחוץ ,אלא זה היציאה מהכח אל הפועל בזה גם בחינה של רשע ,וצריך לומר כפי מה שפירש רבנו יונה
פחד הוא רק תוצאה של חטא ,כמו שאומר הילקוט )משפטים )שערי תשובה א ,לא( על הפסוק "לתאוה יבקש נפרד" )משלי
שסג( סוגיא שלימה מאדם הראשון עד שלמה המלך ,שתמיד יח א( שאי אפשר לבסס אהבה על תאוה ,בגלל שבעל התאוה
לפני החטא הם היו בטוחים בלי גבול ,ואחר החטא התחילו לפח מבקש תמיד רק את הנאת עצמו ,ואהבה היא ההיפך ,שמחפשים
)שיעורי חומש( ד. תמיד את התיקון של השני ,אהבה נבנית דוקא על שכל ולא על
3
בשעה היעודה היה בית המדרש מלא מפה לפה .רבי ישראל עלה במדרגות
ארון הקודש ,והעמידו לפניו את הסטנדר .ביקש את הדף התלוי על הדלת,
בין שבילי המוסר
להעזר בו בשזירת הפלפול שהוכן מראש .הדף הובא ,העיף בו מבט ,וחורו בנובהרדוק שאלו שאלה .בידוע ,שאם אפשר להביא ראיה מפרשת בראשית
פניו .ושני אברכים הביטו מהקהל ,וחייכו לעצמם .הנה ירד בבושת פנים, לא מביאים מפרשת נח ,ואם אפשר מספר שמות אין מרחיקים לספר דברים.
ותנועת המוסר תספוג מפלה .בעירם ,על כל פנים. לפיכך ,איך יובנו דברי המשנה )אבות פ"ג מי"ד( :חביב אדם שנברא בצלם,
שתק דקה ושתים ,והציבור תמה. שנאמר" :כי בצלם אלקים עשה את האדם" חביבין ישראל שנקראו בנים
ואז פתח ואמר" :רבותי ,הסוגיא ידועה ,לכן לא כתובים כאן מראי המקומות למקום ,שנאמר" :בנים אתם לה' אלקיכם".
המרכזיים בה .אסקור אותם בקצרה" שטח את הרקע ,הפיק ממנו יסוד ,והיסוד וקשה ,מדוע הביא רבי עקיבא פסוק מפרשת נח "כי בצלם אלוקים עשה
הזה נסתר מדיוק בדברי הגמרא במסכת ברכות דף כ .אפשר היה לנסות לתרץ את האדם" )בראשית ט ,ו( ,כשאלו פסוקים מפורשים בפרשת בראשית:
כך וכך ,אבל זה נסתר מדברי הגמרא במסכת שבת דף מג .כדי ליישב את "נעשה אדם בצלמנו" )שם א ,כו( "ויברא אלוקים את האדם בצלמו ,בצלם
הדברים נראה לחקור כך וכך ,ומפסחים דף נט מוכח כצד הראשון ,ונפקא מנה אלוקים ברא אותו" )שם כז(
להלכה ,בסוכה דף ט .הואיל וכך ,מיושבת הקושיא שהוקשתה ממסכת ברכות. ומדוע הביא פסוק מפרשת ראה" ,בנים אתם לה' אלקיכם" )דברים יד ,א(,
הכלל ,שלוש שעות עמד וחרז את כל שלושים מראי המקומות המחודשים, כשהבורא יתברך מכריז בפרשת שמות" :בני בכורי ישראל" )שמות ד ,כב(,
שלא התכונן להם ,ושאינם שייכים כלל לסוגיא .והשומעים יצאו מכליהם, "שלח את בני ויעבדני" )שם ,כג(.
גאונות כזו טרם שמעו .בטוחים היו שזה הפלפול שהכין! ובין השומעים היו ותרצו ,שהשמיעונו כאן יסוד -
שני אברכים המומים .וככל ששזר את הפלפול ,הלכו פני השנים והחוירו הבינו שאין מעלה ,בלי תביעה!
שאכן פגעו בכבודו של גאון אדיר ,שר התורה ,אין להם מחילה! בפרשת בראשית כתובה המעלה" ,בצלם אלוקים עשה אותו" .אז מה? מה
סיים לארוג את הפלפול במראה המקום האחרון שקשר את כל הקצוות זה דורש ,למה זה מחייב? בפרשת נח נצמד החיוב" :שופך דם האדם ,באדם
-והתעלף! דמו ישפך ,כי בצלם אלוקים עשה את האדם" .לפיכך ,עליך להזהר מפגיעה
נוצרה בהלה ,קמה מהומה ,נתקפו חרדה .טרחו להקיצו מעלפונו .והשנים בחבריך ,נושאי צלם אלוקים!
ידעו על מה ולמה התעלף ,אלו תעצומות נפש גבו ממנו השעות האחרונות, בפרשת שמות כתובה המעלה" :בני בכורי ישראל" ובכן ,מה? בפרשת ראה
להמציא כזה פלפול על אתר! כשהתעורר מעלפונו חלצו נעליהם ובאו לבקש מבואר מה זה מחייב":לא תתגודדו ,לא תאכל כל תועבה"! ואספר-
מחילה. כשיסד הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל את תנועת המוסר ,קמו לה
"על מה" נשאלו. מתנגדים גדולי תורה ויראה ונימוקם עמם .סברו שהמוסר הוא חלק מהתורה
הודו במעשיהם ,בגינם התעלף ,ומבקשים סליחתו. בכללותה ,ומעולם לא שמענו שהקימו תנועה עבור מצוה מסוימת או הנהגה
אמר" :על המעשה שעשיתם אכן זקוקים אתם למחילה .מעשה שלא יעשה רצויה ככל שתהיה .גם אם "דרך ארץ קדמה לתורה" )ויקרא רבה ט ,ג( ואם
הוא ,ואני סולח. אין דרך ארץ אין תורה )אבות פ"ג מי"ז( ,אין מקום לתנועת "תורה עם דרך
אבל אם ליבכם מכה אתכם על שבגינכם התעלפתי ,הריני להרגיעכם .לא ארץ" כי היא חלק בלתי נפרד מהנהגת היהודי ומהנהגת התורה .גם כשהיתה
התעלפתי בגללכם!" מצות התפילין רפויה בידי רבים )שבת קל ע"א( ,ורבינו משה מקוצי זצ"ל
ובאמת ,העיד תלמידו הגאון רבי איצלה בלזר זצ"ל ,שרבו שתק שתי דקות היה מסובב בקהילות ישראל לחזק בידם מצוה זו ודרש בה דרשות נלהבות
כשראה את הדף המוחלף ,לא משום שבאותן שתי דקות הכין את השיעור )כמבואר בסמ"ג מצות עשה ג( לא הקימו "תנועת תפילין" .הוא הדין בלימוד
שארך שלוש שעות .לא ,את השיעור הכין בכהרף עין ,תוך שבריר דקה .אבל המוסר .אין ענין ליחד לו שעה בסדרי הישיבה ,ולהקים "בתי מוסר" ,ולעשות
לאחר מכן התלבט עוד כשתי דקות האם לחשף את גאונותו הכבירה -לומר לכך תעמולה.
שיעור בנוי לתלפיות משלושים מראי מקומות שאינם שייכים לענין ,לכאורה מובן שרבי ישראל מסלאנט חלק עליהם בכל תוקף .לדעתו לימוד המוסר
-או לא .האם יהיה בכך משום שמץ התפארות וגאוה ,או שכל כונתו לכבוד חובה על כל יהודי ,ויש להחדירו בכל עוז .כדי שיהיהו דבריו נשמעים ,שקד
שמים ,לביצור תנועת המוסר -והחליט לומר! לבצר את סמכותו התורנית .הן מגדולי הדור היה .לפיכך סובב בקהילות
אם כן ,מדוע התעלף? ליטא ,והרעיש את הלומדים בפלפוליו העצומים שנמשכו שלוש וארבע שעות
אמר" :דעו ,ממרום לא מחלקים מתנות ,ממרום קובעים משימות ומעניקים ובללו חצי הש"ס .וכך היתה דרכו :הגיע לעיר ,עלה לבית המדרש ותלה דף ובו
עבורן כלים! אם אדם עשיר ,עליו לכבד את ה' מהונו .זמר ,יכבד את ה' מגרונו נאמר :ביום פלוני -בעוד יומים -ידרוש הרב ישראל מסלאנט בסוגיא פלונית,
כל כשרון ,ניתן כדי לנצלו .ואני ידעתי שיש בי כשרונות כמו אלף אברכים, ואלו מראי המקומות ,עשרים ושלושים מקומות בש"ס בראשונים ובפוסקים.
ונדרש ממני לפעול כאלף אברכים". שהרי אין זו חכמה להנחית פלפול בסוגיות שהלומדים אינם מוכנים לקראתן
ואכן ,למד ולימד והדריך והשפיע ,בתנופה אדירה ובפעילות בלתי נלאית. ואינם שולטים בהן .לא יבינו את הקושיות לאשורן ולא יתפעלו כדבעי מהדרך
"אבל זאת לא ידעתי ,מעולם לא נוסיתי בכך ,להכין בכהרף עין שיעור יש שתחתר .במשך יומיים היו הלומדים מעיינים במראי המקומות וקונים בהם
מאין ,לדעת מה כתוב בכל מראי המקומות ,ולקשרם לסוגיה ,וכסדרם - ידיעה מקיפה ,ואז היה עולה לבימה וחורז את כל מראי המקומות למקשה
אלו כוחות שלא ידעתי שמקננים בי ,זו מנת כשרון של רבבת אברכים - אחת ,להתפעלות הלומדים ולהשתאותם .הכירו בגדלותו התורנית העצומה,
וכרבבה ,איני מנצל את כוחי ,לכן התעלפתי! וקבלו מרותו .כך הכתה תנועת המוסר שורש ,למגינת לב מתנגדיה.
כי כאשר אעלה למרום ,הן ישאלוני :לשם מה קיבלת כאלו כוחות ,ומה פעם הגיע לעיר אחת ,תלה את דף מראי המקומות ופרש לאכסניתו לשקוד
אענה"... על תלמודו .היו שם שני אברכים ,תלמידי המתנגדים לתנועת המוסר .ידעו
ולכך -גם לכך -מתכון המדרש )בראשית רבה צג ,י( באמרו" :אוי לנו שעומד הוא לכבוש את לב הלומדים בגאונותו העצומה ,ועשו מעשה שלא
מיום הדין ,אוי לנו מיום התוכחה ,כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי יעשה .הורידו בחשאי את הדף ,והחליפוהו .השאירו את הנושא על כנו ,אבל
מה שהוא" מהו" :לפי מה שהוא"?! אלא ,שכעת איננו יודעים כלל מה שאנו המירו את כל מראי המקומות .המציאו על אתר שלושים 'מראי מקומות' שלא
בעצמנו ,אלו כישורים יש לנו ואלו כוחות מקננים בנו ,כי מעולם לא מיצינו ממין הענין :ברכות דף כ ,שבת מג ,פסחים נט ,סוכה ט ,כיד הדמיון הטובה
את עצמנו- עליהם ,ותלו את הדף על דלת הכנסיה לבית המדרש.
אבל כה הרבה כוחות חיוביים בנו - נסובו הלומדים והעתיקו לעצמם .השתאו :הסוגיא ידועה מוזכרת בכמה
ובמרום לא מחלקים מתנות ,במרום קובעים משימות ומעניקים כלים - מקומות בש"ס ובפוסקים ,ואף אחד מהמקומות לא מוזכר ברשימה .במקומם
האם ניצלנו את הכלים שניתנו לנו ,הרוחניים והגשמיים?!. מוזכרות גמרות שאין להם שום שייכות ,ואין ביניהן שום קשר .הפלא ופלא.
אולי גאון כה גדול הוא ,שהצליח לשייכן לסוגיא.
)והגדת( שננו את המקורות המצוינים ,והמתינו לפלפול המובטח.
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי
2
שמספרו 151527131458בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
