gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: נח (2026-10-12)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתע"ב פרשת נח ו' מרחשון תשפ"ו‬ ‫שיעמול תחת השמש‪ .‬דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"‪.‬‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫אמנם קהלת מהביל את העולם בנימוק שאין כל חדש תחת‬ ‫השמש‪ ,‬אלא שכל זה רק במה שנוגע לענייני העולם הגשמי‪,‬‬ ‫"אלה תולדות נח" )ו‪ ,‬ט(‬ ‫מעשיו ופעולותיו‪ .‬אבל ההוגה בתורה‪ ,‬מוצא בה תמיד חידושי‬ ‫יהודי אחד ניגש לאחד מהרבנים שליט"א ובידו ‪ 5000‬דולר‬ ‫טעמים‪ ,‬כעניין שנאמר )משלי ה( 'דדיה ירווך בכל עת' מה הדד‬ ‫ואמר לו‪" :‬אני אשאל אותך חידה ואם תדע זה שלך"‪.‬‬ ‫הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם )לשון רש"י‬ ‫היכן מזכירים את נח בתפילה?‬ ‫בפירושו את הפסוק בקהלת א‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הרב ענה לו על אתר בתפילה בימים נוראים אנו אומרים "וגם‬ ‫לימוד וקיום התורה הם הדברים היחידים שבהם יש לאדם‬ ‫את נח באהבה זכרת" וכו'‪.‬‬ ‫יתרון בכל עמלו תחת השמש! הם‪ ,‬ורק הם‪ ,‬הדברים הנצחיים‬ ‫אמר לו השואל‪ ,‬השאלה שלי מהתפילה של כל השנה‪ ,‬שתקנו‬ ‫הנשארים לעולמי עד! זה הוא מה שלימדונו חז"ל ‪ -‬שהתולדות‬ ‫חכמים ליזכור מה שאמר נח‪.‬‬ ‫האמיתיות של נח‪ ,‬וכן של כל אדם‪ ,‬אינם יוצאי ירכו אלא מעשיו‬ ‫לאחר נסיונות וחיפושים‪ ,‬אמר לו הרב‪ ,‬את הכסף הפסדתי‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫לפחות תאמר לי את המרגלית‪.‬‬ ‫)יוסיף לקח(‬ ‫אמר לו אותו יהודי ‪" -‬פרקי דרבי אליעזר סוף פרק כג"‪.‬‬ ‫לאחר שנח בנה מזבח והקריב קרבן לה' נאמר שם כך‪:‬‬ ‫"מן הארץ ההוא יצא אשור‪ ,‬ויבן את נינוה" )ו‪ ,‬יא(‬ ‫עלה ריח ניחוח לפני הקב"ה ויעל עולות במזבח וערב לו שנא'‬ ‫וכתב רש"י‪ :‬כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד ומורדים‬ ‫"וירח ה' את ריח הניחוח" ומה עשה הקב"ה‪ ,‬פשט יד ימינו ונשבע‬ ‫במקום לבנות המגדל‪ ,‬יצא מתוכם‪.‬‬ ‫לו שלא להביא המבול עוד על הארץ‪ ,‬שנאמר "כי מי נח זאת‬ ‫לשם מה מספרת לנו זאת התורה‪ ,‬מה מתוסף לנו בידיעת‬ ‫לי אשר נשבעתי" וגו' ונתן קשת לאות ברית שבועה בינו לבין‬ ‫הדבר‪ .‬והרי התורה‪ ,‬לשון הוראה היא )זוהר ח"ג נג‪ ,‬ב( אלא דבר‬ ‫הארץ שנאמר "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית" והתקינו‬ ‫גדול למדנו‪ .‬אשור פחד שבניו יסחפו בעצת נמרוד למרוד בבורא‬ ‫חכמים שיהיו מזכירין שבועת נח בכל יום שנאמר "למען ירבו‬ ‫יתברך‪ ,‬ופעל להצילם‪ .‬יצא ובנה את נינוה העיר הגדולה עבורם‪.‬‬ ‫ימיכם וימי בניכם על האדמה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫היה זה בשנת אלפים לבריאת העולם‪.‬‬ ‫הרי לנו‪ ,‬כשאומרים "למען ירבו ימיכם" וכו' בקריאת שמע זה‬ ‫כעבור אלף שנים‪ ,‬בשנת שלשת אלפים לבריאת העולם‪,‬‬ ‫)להתעדן באהבתך(‬ ‫זכירה לשבועת נח‪.‬‬ ‫השחיתה נינוה דרכה ונגזר שתהפך‪ ,‬והקב"ה שלח את יונה‬ ‫להזהירם‪ ,‬שיטיבו דרכם והאסון ימנע‪ .‬יונה ניסה להשתמט‪,‬‬ ‫"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‬ ‫והקב"ה הכריחו‪ ,‬ושבו בתשובה והמתיקו הגזירה‪ .‬מדוע‪ ,‬משום‬ ‫)ו‪ ,‬ט(‬ ‫שהקב"ה זכר להם זכות המיסד‪ ,‬שבנה את העיר עבור בניו כדי‬ ‫"דבר אחר‪ :‬לימד שעיקר תולדותיהם של צדיקים ‪-‬‬ ‫לנתקם ממרד נמרוד‪.‬‬ ‫מעשים טובים" )רש"י(‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שפעולה לכבוד שמים אינה נאבדת‪" ,‬ונאמן הוא בעל‬ ‫למדנו כאן יסוד נפלא‪ ,‬אומר הגרש"ז ברוידא זצ"ל בספרו "שם‬ ‫מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" )אבות פ"ב מי"ד(‪ ,‬והוא "שומר‬ ‫דרך"‪ :‬נח היה האדם אשר ממנו הושתת כל העולם לאחר חורבנו‬ ‫הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור" )דברים ז‪ ,‬ט(!‬ ‫)והגדת(‬ ‫במבול‪ .‬בימי חייו ראה נח את העולם כולו מתמלא ביישובו מחדש‬ ‫מיוצאי חלציו‪ .‬לכאורה אין לך אדם בעולם שיש לזקוף לזכותו‬ ‫את כל תולדות העולם ויישובו‪ ,‬כנח‪ .‬אף על פי כן כאשר התורה‬ ‫"צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה‬ ‫באה לכתוב את תולדותיו של נח‪ ,‬היא הזכירה דווקא את מעשיו‬ ‫ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים‬ ‫הטובים‪ .‬ללמדנו ש"עיקר תולודתיהם של צדיקים ‪ -‬מעשים‬ ‫תעשה" )ו‪ ,‬טז(‬ ‫טובים"‪ ,‬דהיינו שבמעשיו הטובים של אדם יש הרבה יותר יצירה‬ ‫וברש"י‪ :‬י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם‪ .‬ובתרגום יונתן‬ ‫ותולדה‪ ,‬מאשר בתולדות היוצאות מחלציו‪.‬‬ ‫כתב דאזיל לפישון וסב מתמן יהורא בתיבותא לאנהרא להן‪,‬‬ ‫יסוד זה כבר אמר החכם מכל האדם )קהלת א(‪" :‬הבל הבלים‪,‬‬ ‫אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל‪ .‬מה יתרון לאדם בכל עמלו‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫וכן משה רבינו נתבע "יען לא האמנתם בי" )במדבר כ‪ ,‬יב(‪ ,‬איך‬ ‫דהיינו דהאבן טובה היה מפישון ששם הבדולח‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫זה יתכן?‬ ‫ויש לבאר הטעם בזה‪ ,‬למה לקח האבן טובה דוקא משם‪ ,‬הלא‬ ‫באברהם אבינו כתוב "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" )להלן‬ ‫היה יכול ליקח ולקנות אבן טובה ממקום יותר קרוב‪.‬‬ ‫טו‪ ,‬ו(‪ .‬ובאמת הרמב"ן שואל איזו מעלה היתה זו אצל אברהם‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שדוקא לקח האבן טובה מפישון‪ ,‬דמבואר במדרש‬ ‫אבינו שחשבה לו ה' לצדקה? ומכח שאלה זו מפרש פשט אחר‪.‬‬ ‫)קה"ר טז‪ ,‬ז( דמה שכתוב שפישון הוא הסובב את כל ארץ‬ ‫אבל רש"י מבאר את הפסוק כפשוטו‪ ,‬שזה היה דבר גדול מאד‬ ‫החוילה אשר שם הזהב )בראשית ב‪ ,‬יא‪-‬יב( דהזהב היינו תורה‪,‬‬ ‫שהאמין בה'‪ ,‬רואים שאמונה איננה ענין כל כך פשוט‪.‬‬ ‫שם הבדולח ואבן השוהם היינו מקרא משנה ותלמוד ותוספתא‬ ‫אמונה עוברת את כל חיי האדם‪ ,‬מהילד הקטן עד הגדול‬ ‫ואגדה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬הכוונה בזה יש לומר‪ ,‬דפישון הוא מקום תורה‪,‬‬ ‫שבגדולים‪ ,‬ויש בה הרבה מדרגות‪ .‬המשגיח ז"ל המשיל משל‬ ‫ועל כן כל הזהב וכל אבן הבדולח הכל רומז לתורה‪ ,‬ולכל התורה‬ ‫לאחד שסיפר לחבירו על ראובן שהוא אדם ישר‪ ,‬והשומע האמינו‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬ואח"כ הגיע אותו ראובן לשומע וביקש ממנו הלואה של‬ ‫וההוראה מזה לנצח‪ ,‬דכספה של תורה הוא הוא המאיר‪ ,‬ולא‬ ‫אלף דולר‪ ,‬חשש האיש‪ .‬ואף שהאמין בו שהוא ישר‪ ,‬מ"מ אמר‬ ‫סתם אבן טובה‪ .‬ועל כן כשרצה להאיר התיבה‪ ,‬המקום היחידי‬ ‫"מילא אם היית מבקש עשר או עשרים דולר הייתי מלוה לך‪,‬‬ ‫של אור מכל העולם כולו‪ ,‬שהיה חושך בעדו כי מלאה הארץ‬ ‫אבל סכום עתק כזה של אלף דולר"? רואים שאף על פי שהאמין‬ ‫חמס‪ ,‬והוצרך לילך עד פישון‪ ,‬ששם היו אבני תורה המאירים‪ ,‬כי‬ ‫בישרותו של אדם זה‪ ,‬אבל אמונתו בו לא היתה ודאית‪ .‬כך אצל‬ ‫תורה אור‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬אמונתו היתה במדרגה נמוכה‪" ,‬מקטני אמנה"‪.‬‬ ‫)שמחת התורה(‬ ‫הגמ' בגיטין )נו‪ ,‬א( מביאה שרבי יוחנן בן זכאי בא לפני‬ ‫אספסיאנוס אמר לו "שלום עלך מלכא"‪ ,‬ואמר לו מחייבת קטלא‬ ‫"מפני מי המבול" )ז‪ ,‬ז(‬ ‫דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא‪ ,‬השיב לו רבי יוחנן אכן אתה‬ ‫וברש"י מבואר‪ :‬אף נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין‬ ‫מלך‪ ,‬כי אם לא היית מלך‪ ,‬ירושלים לא היתה נמסרת בידך‪ .‬ודרש‬ ‫שיבא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים"‪.‬‬ ‫זאת מהפסוק "והלבנון באדיר יפול" ואין לבנון אלא בית המקדש‬ ‫מה הפשט מקטני אמנה‪ ,‬ומאמין ואינו מאמין‪ ,‬הלא מאה‬ ‫ואין אדיר אלא מלך‪ ,‬שבית המקדש יפול רק בידי מלך‪ .‬מהיכן‬ ‫ועשרים שנה הוא בנה את התיבה‪ ,‬ועכשיו הוא לא מאמין שיבא‬ ‫היה לו לרבי יוחנן בן זכאי בטחון כה גדול לקבוע שהוא מלך‪ ,‬הרי‬ ‫המבול? אלא זה ענין של דקות‪ ,‬חסרה לו חוט השערה באמונה‪.‬‬ ‫ידע שאחרת יהרג כדין מורד במלכות? אלא שהיתה לו ודאות כל‬ ‫ובאמת צריך להבין ענין זה‪ .‬הלא נח היה נביא‪ ,‬וא"כ כיצד‬ ‫כך חזקה בדברי הנביאים שבית המקדש לא יפול אלא בידי מלך‬ ‫קוראים לו חז"ל "מקטני אמנה"? הלא כל אחד מאתנו מאמין‪ ,‬ואם‬ ‫)שיעורי חומש(‬ ‫‪.‬‬ ‫ישאלו אותנו "האם אתה מאמין" אנו נענה "בודאי אני מאמין"‪.‬‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫"יום ולילה לא ישבותו" )ח‪ ,‬כב(‬ ‫שבת‪ ,‬וא"כ יל"ד דאסור רק לילה ויום דוגמת שביתת השבת‬ ‫איתא בסנהדרין נח‪ :‬נכרי ששבת חייב מיתה‪ ,‬דכתיב יום‬ ‫דידן‪.‬‬ ‫ולילה לא ישבותו‪ ,‬ודעת רש"י ]ד"ה אמר[ דיסוד האיסור הוא‬ ‫והנה איתא בביצה טז‪ .‬דהגויים יענשו על שלא קיבלו את‬ ‫משום שאסור לו לנוח ולשבות ממלאכתו‪ ,‬ואף אם שבת סתם‬ ‫השבת‪ ,‬ופרש"י ]ד"ה לא[ דהקב"ה חזר על כל האומות לקבל‬ ‫בלא שום כוונת שביתת השבת חייב מיתה‪ ,‬ומשום שמחוייב‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬וכיון שלא רצו לקבל המצוות ואת השבת יענשו‬ ‫הוא לעשות מלאכתו בכל יום ולא לנוח וליבטל ממלאכתו‪.‬‬ ‫על זה‪ ,‬ותמה המהרש"א דהלא ב"נ ששבת חייב מיתה‪ ,‬ויעוי"ש‬ ‫אולם מדברי הר"מ בפ"י מלכים ה"ט מבואר דיסוד האיסור‬ ‫במהרש"א שהפך ביאור כל הסוגיא שם עפ"י מה שנקט דמותר‬ ‫הוא משום שנכרי מוזהר שלא לחדש דת‪ ,‬וכך הוא לשונו‪ ,‬וכן‬ ‫לנכרי לשבות בלא כוונת שביתה‪ ,‬והשיג עליו המהר"ם שי"ף‬ ‫גוי ששבת אפילו ביום מימות החול אם עשה אותו לעצמו כמו‬ ‫דברש"י בסנהדרין שם מפורש שלא כדבריו כמש"נ‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫שבת חייב מיתה‪ ,‬ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו‪ ,‬כללו‬ ‫אשר לכאורה נראה בישוב קושית המהרש"א על רש"י‪,‬‬ ‫של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצוות לעצמן‬ ‫דרש"י אזיל בזה לטעמיה‪ ,‬כי הלא נתבאר דלפי שיטת רש"י‬ ‫מדעתן וכו'‪ ,‬הרי דכל האיסור הוא רק אם שבת לשם שביתה‬ ‫דאיסור השביתה הוא בעצם המנוחה אף בלא כוונת שביתה‪,‬‬ ‫ולשם כוונת שביתה‪ ,‬דנכרי מוזהר שלא לחדש דת לעצמו‪.‬‬ ‫א"כ שפיר י"ל כדברי הפנים יפות שכל האיסור הוא יום ולילה‬ ‫והנה הגרע"א סי' קכ"א בהשמטות הביא ]מדברי הפנים יפות‬ ‫לא ישבותו‪ ,‬וא"כ מדינא דגוי ששבת אין שום סתירה למה‬ ‫פרשת נח[ דאיסור לא ישבותו הוא לשבות יום ואח"כ לילה‬ ‫שיענשו נכרים שלא קיבלו עליהם את השבת‪ ,‬כי אפשר היה‬ ‫כלשון הכתוב‪ ,‬אבל מותר לב"נ לשבות לילה ויום כשביתת‬ ‫להם לשמור את השבת לילה ויום‪ ,‬ועכ"ז קיים האיסור לשבות‬ ‫שבת‪ ,‬ולכאורה נראה‪ ,‬דכ"ז נכון רק לדעת רש"י דנכרי מוזהר‬ ‫יום ולילה‪.‬‬ ‫על המנוחה‪ ,‬אך לדעת הר"מ הרי יסוד איסורו הוא מפאת‬ ‫)חבצלת השרון(‬ ‫חידוש דת בקיום שביתת השבת‪ ,‬דהוזהר שלא לחדש שביתת‬ ‫‪2‬‬ ‫"וישאר אך נח" )ז‪ ,‬כג(‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫וברש"י שם ב"ר "גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר‪:‬‬ ‫אמר מו"ר שליט"א‪ :‬הנה היה טענה על נח שלא התפלל‬ ‫)משלי יא( "הן צדיק בארץ ישולם" ע"כ‪.‬‬ ‫על בני דורו‪ ,‬ולכן אמר הנביא )ישעיה נד‪ ,‬ט( וקבע "כי מי‬ ‫וכן אמרו רז"ל )ילק"ש תהלים לז( שאברהם פגש את שם ושאלו‬ ‫נח"‪ ,‬ומדוע באמת לא התפלל? כי סבר היות והוא עצמו‬ ‫באיזה זכות יצאתם מן התיבה וענה לו בזכות החסד שעשינו עם‬ ‫עזרו ה' ועשה לו טובה שניצל‪ ,‬א"כ כיצד יבקש עוד על‬ ‫הבהמות והחיות כל אותה שנה לא באה שינה לעינינו‪ .‬יש חיות‬ ‫אחרים‪ ,‬ובכל זאת היתה טענה עליו שצריך לבקש‪.‬‬ ‫אוכלות בתחילת הלילה‪ ,‬יש באמצע הלילה ויש בסוף הלילה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש לומר עוד‪ ,‬דהנה מרן הגרא"מ שך זצ"ל‬ ‫וכן ביום‪ .‬והיינו טרודים כל הזמן להמציא להם המזון בזמנו ורק‬ ‫סיפר מה ששמע מהאדמו"ר מסטריקוב זצ"ל‪ ,‬כי פ"א‬ ‫פעם אחת אחר נח לתת לארי בזמנו והכהו ונעשה צולע על רגלו‪,‬‬ ‫נזדמן יהודי חסיד קרלין לעיירה ויען‪ ,‬והיה שם הרבי‬ ‫עשה אברהם ק"ו אם חסד לבע"ח גדול כ"כ‪ ,‬חסד עם בני אדם‬ ‫מטש'וטקוב זצ"ל‪ ,‬ובקרלין התפילות נערכות עם צעקות‬ ‫על אחת כמה וכמה‪ .‬מיד‪ ,‬ויטע אשל בבאר שבע )וירא כא‪ ,‬לג(‬ ‫וכו'‪ ,‬ואילו ברוז'ין התפלות נאמרות בהשקט וכו'‪ ,‬ונכנס‬ ‫ובתנחומא )נח‪ ,‬ט( כל אותם י"ב חודש לא טעמו טעם שינה לא‬ ‫אל רבו לבקש רשות להתפל כדרכו‪ ,‬וענהו‪ :‬אצלינו אין זו‬ ‫נח ולא בניו‪.‬‬ ‫הדרך‪ .‬הגיע ליל ש"ק ורצה לצעוק וכו'‪ ,‬אבל התאפק יען‬ ‫והקשה המשגיח הגה"צ רבי זיידל אפשטיין‪:‬‬ ‫והרבי לא הרשה לו‪ .‬הגיע תפילת שחרית ורצה לצעוק‪,‬‬ ‫לכאורה למה היה צריך הקב"ה להטריח את הצדיק להיות‬ ‫ושוב התאפק‪ ,‬עד שהגיע ל"נשמת" ושם כבר לא יכול‬ ‫סובל הוא ומשפחתו בלא שינה‪ ,‬שזהו ג"כ היפך הטבע היה לו‬ ‫היה יותר להתאפק‪ ,‬ואז פרץ בקולות וברקים‪ .‬במוצ"ש‬ ‫לשנות‪ ,‬שכל בעלי חיים יאכלו בזמן אחד ויהיה אפשרות לכולם‬ ‫לפני נסיעתו‪ ,‬נכנס לרבי בהכנעה ופחד וביקש סליחה‪,‬‬ ‫להיות בהשקט ובמנוחה ושגם נח ומשפחתו יבואו לשלום ולא‬ ‫שאלו הרבי על מה‪ ,‬וענה‪ :‬הרי הרבי לא נתן לי רשות‪,‬‬ ‫יצטרכו לעמול למעלה מכוחותיהם הטבעיים‪.‬‬ ‫ועברתי על דבריו‪ .‬ענהו הרבי כי אינו צריך לבקש מחילה‪,‬‬ ‫ויישב ברעיון מוסרי מאלף‪:‬‬ ‫ונימק זאת‪:‬אתה באת ביום ששי ועשית תכנית כיצד‬ ‫דהנה חטא דור המבול ועונשו היה כמו שכתוב בפסוק )ו‪ ,‬יג(‬ ‫להתפלל‪ ,‬ע"ז עניתי שהתכנית צריכה להיות באופן‬ ‫"כי מלאה הארץ חמס"‪ ,‬כל אחד חשש לעצמו ולא חשב אודות‬ ‫של השקט ושלוה‪ ,‬אבל אם התפילה מגיעה ומתפרצת‬ ‫חברו ותועלתו‪ .‬וזהו היפך מידת החסד והיות ש"עולם חסד יבנה"‬ ‫ונזעקת מאליה‪ ,‬ע"ז לא עניתי לשלילה‪ ,‬ולפי"ז יש לומר‬ ‫ורצונו ית' היה בבריאה שכולה חסד‪ .‬וא"כ ביטול החסד ביטול‬ ‫שגם כאן אצל נח‪ ,‬הטענה היתה שהזעקה היתה צריכה‬ ‫הבריאה ולכן בא המבול‪ .‬כמו שנתבאר במאמר הקודם‪ .‬ולפי זה‬ ‫להתפרץ מאליה‪.‬‬ ‫הצלה מן המבול אי אפשר רק ע"י חסד‪ .‬וכל זמן שהמבול היה‬ ‫תשובה‪ :‬במסכת ברכות )לב‪ ,‬ב( אמרו‪ :‬גדולה תפילה‬ ‫ומידת הדין תבעה עבור ביטול החסד‪ ,‬אי אפשר לבטל ולהמנע‬ ‫יותר מן הקרבנות‪ ,‬והנה לענין מצות תפילה הרי נחלקו‬ ‫מעשיית חסד והיה נח מוכרח להתעסק בחסד ממש ללא הפסק‬ ‫הרמב"ם והרמב"ן אם היא מצוה מה"ת או רק מדרבנן‪,‬‬ ‫וברגע אחד של היסח דעת ואיחור מעשיית חסד נפגע ע"י מידת‬ ‫ובקרבנות הרי יש עשרות מצוות עשה מה"ת וא"כ‬ ‫הדין והכישו ארי‪.‬‬ ‫מדוע התפילה גדולה יותר מן הקרבנות‪ ,‬והביאור הוא‪,‬‬ ‫ולכן לא היה רצון השי"ת לשנות אופן ההצלה של נח שלא ע"י‬ ‫כי תפילה צריכה שתבוא מאליה מזעקת הלב לאבינו‬ ‫)להתעדן באהבתך(‬ ‫מידת החסד‪.‬‬ ‫שבשמים‪ ,‬אבל כשהתפילה באה מחמת שמצווים‬ ‫להתפלל ‪ -‬אין זו תפילה שנאמר עליה שהיא גדולה מן‬ ‫"ויפץ ה' אותם משם על פי כל הארץ ויחדלו‬ ‫)דרך שיחה(‬ ‫הקרבנות‪.‬‬ ‫לבנות העיר" )יא‪ ,‬ח(‬ ‫ברש"י‪" :‬ויפץ ה' אותם משם ‪ -‬בעולם הזה‪ ,‬מה שאמרו פן נפוץ‬ ‫תאוה‪ .‬וא"כ‪ ,‬מה שאנשי דור הפלגה פחדו מ"פן נפוץ"‪ ,‬זה לא היה‬ ‫נתקיים עליהם‪ ,‬הוא שאמר שלמה 'מגורת רשע היא תבואנו'"‪.‬‬ ‫סתם פחד פתאומי‪ ,‬אלא הפחד מורה שבתוכם היה כבר הפירוד‬ ‫יש לפרשו לפי מה שרבי ישראל בעל שם טוב ז"ל אומר על‬ ‫‪ -‬ה"יבקש נפרד" ‪ -‬של הרשע בעל התאוה‪ .‬אבל הם טרם הכירו‬ ‫הפסוק "הבוטח בה' חסד יסובבנו" )תהלים לב‪ ,‬י( איך שאדם‬ ‫בזה ורצו להתאחד‪ .‬ועל זה בא העונש של "הבה נרדה"‪ ,‬שהתרגום‬ ‫מעמיד את עצמו כך נוהגים עמו‪" .‬הבוטח בה'" נוהגים עמו שאין‬ ‫מפרש "הבו נתגלי"‪ .‬גילוי שכינה זה לא דבר מבחוץ‪ ,‬איזו השראה‬ ‫לו ממה לדאוג ‪" -‬חסד יסובבנו"‪ .‬אבל אדם שדואג תמיד נותנים‬ ‫כזאת ‪ -‬אלא זה גילוי בלב‪ .‬מה שהיה צפון עד עכשיו נתגלה‬ ‫לו על מה לדאוג‪ ,‬ובגלל שהם פחדו מ"פן נפוץ" כך ה' נהג עמהם‬ ‫להם‪ ,‬שהכירו שהם לא יכולים לחיות ביחד‪ ,‬וכך הפירוד יצא אל‬ ‫והפיצם‪.‬‬ ‫הפועל‪ .‬וזה מה שכתוב "מגורת רשע היא תבואנו"‪ ,‬לא שיבוא‬ ‫רש"י מביא את הפסוק "מגורת רשע היא תבואנו" משמע שיש‬ ‫עונש מבחוץ‪ ,‬אלא זה היציאה מהכח אל הפועל‬ ‫בזה גם בחינה של רשע‪ ,‬וצריך לומר כפי מה שפירש רבנו יונה‬ ‫פחד הוא רק תוצאה של חטא‪ ,‬כמו שאומר הילקוט )משפטים‬ ‫)שערי תשובה א‪ ,‬לא( על הפסוק "לתאוה יבקש נפרד" )משלי‬ ‫שסג( סוגיא שלימה מאדם הראשון עד שלמה המלך‪ ,‬שתמיד‬ ‫יח א( שאי אפשר לבסס אהבה על תאוה‪ ,‬בגלל שבעל התאוה‬ ‫לפני החטא הם היו בטוחים בלי גבול‪ ,‬ואחר החטא התחילו לפח‬ ‫מבקש תמיד רק את הנאת עצמו‪ ,‬ואהבה היא ההיפך‪ ,‬שמחפשים‬ ‫)שיעורי חומש(‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תמיד את התיקון של השני‪ ,‬אהבה נבנית דוקא על שכל ולא על‬ ‫‪3‬‬ ‫בשעה היעודה היה בית המדרש מלא מפה לפה‪ .‬רבי ישראל עלה במדרגות‬ ‫ארון הקודש‪ ,‬והעמידו לפניו את הסטנדר‪ .‬ביקש את הדף התלוי על הדלת‪,‬‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫להעזר בו בשזירת הפלפול שהוכן מראש‪ .‬הדף הובא‪ ,‬העיף בו מבט‪ ,‬וחורו‬ ‫בנובהרדוק שאלו שאלה‪ .‬בידוע‪ ,‬שאם אפשר להביא ראיה מפרשת בראשית‬ ‫פניו‪ .‬ושני אברכים הביטו מהקהל‪ ,‬וחייכו לעצמם‪ .‬הנה ירד בבושת פנים‪,‬‬ ‫לא מביאים מפרשת נח‪ ,‬ואם אפשר מספר שמות אין מרחיקים לספר דברים‪.‬‬ ‫ותנועת המוסר תספוג מפלה‪ .‬בעירם‪ ,‬על כל פנים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬איך יובנו דברי המשנה )אבות פ"ג מי"ד(‪ :‬חביב אדם שנברא בצלם‪,‬‬ ‫שתק דקה ושתים‪ ,‬והציבור תמה‪.‬‬ ‫שנאמר‪" :‬כי בצלם אלקים עשה את האדם" חביבין ישראל שנקראו בנים‬ ‫ואז פתח ואמר‪" :‬רבותי‪ ,‬הסוגיא ידועה‪ ,‬לכן לא כתובים כאן מראי המקומות‬ ‫למקום‪ ,‬שנאמר‪" :‬בנים אתם לה' אלקיכם"‪.‬‬ ‫המרכזיים בה‪ .‬אסקור אותם בקצרה" שטח את הרקע‪ ,‬הפיק ממנו יסוד‪ ,‬והיסוד‬ ‫וקשה‪ ,‬מדוע הביא רבי עקיבא פסוק מפרשת נח "כי בצלם אלוקים עשה‬ ‫הזה נסתר מדיוק בדברי הגמרא במסכת ברכות דף כ‪ .‬אפשר היה לנסות לתרץ‬ ‫את האדם" )בראשית ט‪ ,‬ו(‪ ,‬כשאלו פסוקים מפורשים בפרשת בראשית‪:‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬אבל זה נסתר מדברי הגמרא במסכת שבת דף מג‪ .‬כדי ליישב את‬ ‫"נעשה אדם בצלמנו" )שם א‪ ,‬כו( "ויברא אלוקים את האדם בצלמו‪ ,‬בצלם‬ ‫הדברים נראה לחקור כך וכך‪ ,‬ומפסחים דף נט מוכח כצד הראשון‪ ,‬ונפקא מנה‬ ‫אלוקים ברא אותו" )שם כז(‬ ‫להלכה‪ ,‬בסוכה דף ט‪ .‬הואיל וכך‪ ,‬מיושבת הקושיא שהוקשתה ממסכת ברכות‪.‬‬ ‫ומדוע הביא פסוק מפרשת ראה‪" ,‬בנים אתם לה' אלקיכם" )דברים יד‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫הכלל‪ ,‬שלוש שעות עמד וחרז את כל שלושים מראי המקומות המחודשים‪,‬‬ ‫כשהבורא יתברך מכריז בפרשת שמות‪" :‬בני בכורי ישראל" )שמות ד‪ ,‬כב(‪,‬‬ ‫שלא התכונן להם‪ ,‬ושאינם שייכים כלל לסוגיא‪ .‬והשומעים יצאו מכליהם‪,‬‬ ‫"שלח את בני ויעבדני" )שם‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫גאונות כזו טרם שמעו‪ .‬בטוחים היו שזה הפלפול שהכין! ובין השומעים היו‬ ‫ותרצו‪ ,‬שהשמיעונו כאן יסוד ‪-‬‬ ‫שני אברכים המומים‪ .‬וככל ששזר את הפלפול‪ ,‬הלכו פני השנים והחוירו הבינו‬ ‫שאין מעלה‪ ,‬בלי תביעה!‬ ‫שאכן פגעו בכבודו של גאון אדיר‪ ,‬שר התורה‪ ,‬אין להם מחילה!‬ ‫בפרשת בראשית כתובה המעלה‪" ,‬בצלם אלוקים עשה אותו"‪ .‬אז מה? מה‬ ‫סיים לארוג את הפלפול במראה המקום האחרון שקשר את כל הקצוות‬ ‫זה דורש‪ ,‬למה זה מחייב? בפרשת נח נצמד החיוב‪" :‬שופך דם האדם‪ ,‬באדם‬ ‫‪ -‬והתעלף!‬ ‫דמו ישפך‪ ,‬כי בצלם אלוקים עשה את האדם"‪ .‬לפיכך‪ ,‬עליך להזהר מפגיעה‬ ‫נוצרה בהלה‪ ,‬קמה מהומה‪ ,‬נתקפו חרדה‪ .‬טרחו להקיצו מעלפונו‪ .‬והשנים‬ ‫בחבריך‪ ,‬נושאי צלם אלוקים!‬ ‫ידעו על מה ולמה התעלף‪ ,‬אלו תעצומות נפש גבו ממנו השעות האחרונות‪,‬‬ ‫בפרשת שמות כתובה המעלה‪" :‬בני בכורי ישראל" ובכן‪ ,‬מה? בפרשת ראה‬ ‫להמציא כזה פלפול על אתר! כשהתעורר מעלפונו חלצו נעליהם ובאו לבקש‬ ‫מבואר מה זה מחייב‪":‬לא תתגודדו‪ ,‬לא תאכל כל תועבה"! ואספר‪-‬‬ ‫מחילה‪.‬‬ ‫כשיסד הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל את תנועת המוסר‪ ,‬קמו לה‬ ‫"על מה" נשאלו‪.‬‬ ‫מתנגדים גדולי תורה ויראה ונימוקם עמם‪ .‬סברו שהמוסר הוא חלק מהתורה‬ ‫הודו במעשיהם‪ ,‬בגינם התעלף‪ ,‬ומבקשים סליחתו‪.‬‬ ‫בכללותה‪ ,‬ומעולם לא שמענו שהקימו תנועה עבור מצוה מסוימת או הנהגה‬ ‫אמר‪" :‬על המעשה שעשיתם אכן זקוקים אתם למחילה‪ .‬מעשה שלא יעשה‬ ‫רצויה ככל שתהיה‪ .‬גם אם "דרך ארץ קדמה לתורה" )ויקרא רבה ט‪ ,‬ג( ואם‬ ‫הוא‪ ,‬ואני סולח‪.‬‬ ‫אין דרך ארץ אין תורה )אבות פ"ג מי"ז(‪ ,‬אין מקום לתנועת "תורה עם דרך‬ ‫אבל אם ליבכם מכה אתכם על שבגינכם התעלפתי‪ ,‬הריני להרגיעכם‪ .‬לא‬ ‫ארץ" כי היא חלק בלתי נפרד מהנהגת היהודי ומהנהגת התורה‪ .‬גם כשהיתה‬ ‫התעלפתי בגללכם!"‬ ‫מצות התפילין רפויה בידי רבים )שבת קל ע"א(‪ ,‬ורבינו משה מקוצי זצ"ל‬ ‫ובאמת‪ ,‬העיד תלמידו הגאון רבי איצלה בלזר זצ"ל‪ ,‬שרבו שתק שתי דקות‬ ‫היה מסובב בקהילות ישראל לחזק בידם מצוה זו ודרש בה דרשות נלהבות‬ ‫כשראה את הדף המוחלף‪ ,‬לא משום שבאותן שתי דקות הכין את השיעור‬ ‫)כמבואר בסמ"ג מצות עשה ג( לא הקימו "תנועת תפילין"‪ .‬הוא הדין בלימוד‬ ‫שארך שלוש שעות‪ .‬לא‪ ,‬את השיעור הכין בכהרף עין‪ ,‬תוך שבריר דקה‪ .‬אבל‬ ‫המוסר‪ .‬אין ענין ליחד לו שעה בסדרי הישיבה‪ ,‬ולהקים "בתי מוסר"‪ ,‬ולעשות‬ ‫לאחר מכן התלבט עוד כשתי דקות האם לחשף את גאונותו הכבירה ‪ -‬לומר‬ ‫לכך תעמולה‪.‬‬ ‫שיעור בנוי לתלפיות משלושים מראי מקומות שאינם שייכים לענין‪ ,‬לכאורה‬ ‫מובן שרבי ישראל מסלאנט חלק עליהם בכל תוקף‪ .‬לדעתו לימוד המוסר‬ ‫‪ -‬או לא‪ .‬האם יהיה בכך משום שמץ התפארות וגאוה‪ ,‬או שכל כונתו לכבוד‬ ‫חובה על כל יהודי‪ ,‬ויש להחדירו בכל עוז‪ .‬כדי שיהיהו דבריו נשמעים‪ ,‬שקד‬ ‫שמים‪ ,‬לביצור תנועת המוסר ‪ -‬והחליט לומר!‬ ‫לבצר את סמכותו התורנית‪ .‬הן מגדולי הדור היה‪ .‬לפיכך סובב בקהילות‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע התעלף?‬ ‫ליטא‪ ,‬והרעיש את הלומדים בפלפוליו העצומים שנמשכו שלוש וארבע שעות‬ ‫אמר‪" :‬דעו‪ ,‬ממרום לא מחלקים מתנות‪ ,‬ממרום קובעים משימות ומעניקים‬ ‫ובללו חצי הש"ס‪ .‬וכך היתה דרכו‪ :‬הגיע לעיר‪ ,‬עלה לבית המדרש ותלה דף ובו‬ ‫עבורן כלים! אם אדם עשיר‪ ,‬עליו לכבד את ה' מהונו‪ .‬זמר‪ ,‬יכבד את ה' מגרונו‬ ‫נאמר‪ :‬ביום פלוני ‪ -‬בעוד יומים ‪ -‬ידרוש הרב ישראל מסלאנט בסוגיא פלונית‪,‬‬ ‫כל כשרון‪ ,‬ניתן כדי לנצלו‪ .‬ואני ידעתי שיש בי כשרונות כמו אלף אברכים‪,‬‬ ‫ואלו מראי המקומות‪ ,‬עשרים ושלושים מקומות בש"ס בראשונים ובפוסקים‪.‬‬ ‫ונדרש ממני לפעול כאלף אברכים"‪.‬‬ ‫שהרי אין זו חכמה להנחית פלפול בסוגיות שהלומדים אינם מוכנים לקראתן‬ ‫ואכן‪ ,‬למד ולימד והדריך והשפיע‪ ,‬בתנופה אדירה ובפעילות בלתי נלאית‪.‬‬ ‫ואינם שולטים בהן‪ .‬לא יבינו את הקושיות לאשורן ולא יתפעלו כדבעי מהדרך‬ ‫"אבל זאת לא ידעתי‪ ,‬מעולם לא נוסיתי בכך‪ ,‬להכין בכהרף עין שיעור יש‬ ‫שתחתר‪ .‬במשך יומיים היו הלומדים מעיינים במראי המקומות וקונים בהם‬ ‫מאין‪ ,‬לדעת מה כתוב בכל מראי המקומות‪ ,‬ולקשרם לסוגיה‪ ,‬וכסדרם ‪-‬‬ ‫ידיעה מקיפה‪ ,‬ואז היה עולה לבימה וחורז את כל מראי המקומות למקשה‬ ‫אלו כוחות שלא ידעתי שמקננים בי‪ ,‬זו מנת כשרון של רבבת אברכים ‪-‬‬ ‫אחת‪ ,‬להתפעלות הלומדים ולהשתאותם‪ .‬הכירו בגדלותו התורנית העצומה‪,‬‬ ‫וכרבבה‪ ,‬איני מנצל את כוחי‪ ,‬לכן התעלפתי!‬ ‫וקבלו מרותו‪ .‬כך הכתה תנועת המוסר שורש‪ ,‬למגינת לב מתנגדיה‪.‬‬ ‫כי כאשר אעלה למרום‪ ,‬הן ישאלוני‪ :‬לשם מה קיבלת כאלו כוחות‪ ,‬ומה‬ ‫פעם הגיע לעיר אחת‪ ,‬תלה את דף מראי המקומות ופרש לאכסניתו לשקוד‬ ‫אענה"‪...‬‬ ‫על תלמודו‪ .‬היו שם שני אברכים‪ ,‬תלמידי המתנגדים לתנועת המוסר‪ .‬ידעו‬ ‫ולכך ‪ -‬גם לכך ‪ -‬מתכון המדרש )בראשית רבה צג‪ ,‬י( באמרו‪" :‬אוי לנו‬ ‫שעומד הוא לכבוש את לב הלומדים בגאונותו העצומה‪ ,‬ועשו מעשה שלא‬ ‫מיום הדין‪ ,‬אוי לנו מיום התוכחה‪ ,‬כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי‬ ‫יעשה‪ .‬הורידו בחשאי את הדף‪ ,‬והחליפוהו‪ .‬השאירו את הנושא על כנו‪ ,‬אבל‬ ‫מה שהוא" מהו‪" :‬לפי מה שהוא"?! אלא‪ ,‬שכעת איננו יודעים כלל מה שאנו‬ ‫המירו את כל מראי המקומות‪ .‬המציאו על אתר שלושים 'מראי מקומות' שלא‬ ‫בעצמנו‪ ,‬אלו כישורים יש לנו ואלו כוחות מקננים בנו‪ ,‬כי מעולם לא מיצינו‬ ‫ממין הענין‪ :‬ברכות דף כ‪ ,‬שבת מג‪ ,‬פסחים נט‪ ,‬סוכה ט‪ ,‬כיד הדמיון הטובה‬ ‫את עצמנו‪-‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ותלו את הדף על דלת הכנסיה לבית המדרש‪.‬‬ ‫אבל כה הרבה כוחות חיוביים בנו ‪-‬‬ ‫נסובו הלומדים והעתיקו לעצמם‪ .‬השתאו‪ :‬הסוגיא ידועה מוזכרת בכמה‬ ‫ובמרום לא מחלקים מתנות‪ ,‬במרום קובעים משימות ומעניקים כלים ‪-‬‬ ‫מקומות בש"ס ובפוסקים‪ ,‬ואף אחד מהמקומות לא מוזכר ברשימה‪ .‬במקומם‬ ‫האם ניצלנו את הכלים שניתנו לנו‪ ,‬הרוחניים והגשמיים?!‪.‬‬ ‫מוזכרות גמרות שאין להם שום שייכות‪ ,‬ואין ביניהן שום קשר‪ .‬הפלא ופלא‪.‬‬ ‫אולי גאון כה גדול הוא‪ ,‬שהצליח לשייכן לסוגיא‪.‬‬ ‫)והגדת(‬ ‫שננו את המקורות המצוינים‪ ,‬והמתינו לפלפול המובטח‪.‬‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫‪2‬‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬