gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K

שבוע: נח (2026-10-12)

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נח‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫פרשת נח‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫ויאמר ברוך ה' ‪ -‬לברך ולהודות בכל העובר עליו כי הכל לטובתו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫מלחמת היצר‬ ‫כי יצר לב האדם רע ‪ -‬הוי בורח מן העבירה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ריח ניחוח ‪ -‬גודל הנחת רוח לפני הקב"ה בהתגברות האדם על יצרו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫קץ כל בשר ‪ -‬מותר האדם מן הבהמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫חסד‬ ‫עולם חסד יבנה ‪ -‬קיום העולם רק בזכות מידת החסד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כד‬ ‫תורה‬ ‫לעסוק בדברי תורה ‪ -‬התחזקות בעסק התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כח‬ ‫ספה"ק בת עין‬ ‫במעשי התחתונים מעוררים לעומתם כיו"ב את העליונים‬ ‫כי ענין התשובה הוא על ידי שיתבונן האדם בגדולתו ית'‪ ,‬ויאמין באמונה שלימה שהוא בוחן כליות ויודע כל‬ ‫מעשי אדם ותחבולותיו‪ ,‬כמאמר הכתוב )ירמיה כג כד( אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו'‪ ,‬ואח"כ יחשוב‬ ‫ויסתכל בכל מעשיו ומחשבותיו )של האדם( אשר עבר ועשה נגד רצונו ית'‪ ,‬ובזה יבוש מאד ויכנע לבבו בקרבו‬ ‫ויתחרט באמת בכל לבבו‪ ,‬ויקבל על עצמו לילך בדרכי ה' ולעשות רצונו ית'‪ ,‬ומהו רצונו ית' ‪ -‬לעבדה ולשמרה‪,‬‬ ‫לעבדה במצות עשה ולשמרה במצות לא תעשה )זח"א כז‪ (.‬באהבה וביראה לפני ה'‪ ,‬ולקבוע עתים לתורה‪.‬‬ ‫ואז עי"ז באתערותא דלתתא יהיה אתערותא דלעילא‪ ,‬וכן יעורר מלמעלה ג"כ על ידי חרטתו על כל מעשיו‬ ‫שעברו‪ ,‬יעורר בחינת נחמה וחרטה כביכול למעלה על בחינת הגלות וגודל היסורים שיש לנו מהגוים‪ ,‬ושאר יסורים‬ ‫בפרטיות ובכללות ישראל‪ ,‬ועל ידי מעשה הטוב ובחינת אמונה בה' שחפץ חסד הוא ימשיך גם כן רב חסד‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ועל ידי קביעת עתים לתורה יאר ה' עלינו אור כ"ב אותיות התורה רוחניים ונשמת חיים‪.‬‬ ‫)בת עין‪ ,‬פרשת נח בדיבור השני(‬ ‫סדר ועימוד‪ :‬א‪.‬י‪.‬ש‪ .‬אשדוד ‪shwrtz@bezeqint.net‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪ã‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫‪,'äçîùå äçåðî' ÷ø åéìò êùîðå íéøåñéä åðîî íé÷ìñîå‬‬ ‫ויאמר ברוך ה' ‪ -‬לברך ולהודות בכל העובר עליו כי הכל‬ ‫‪'úåãìåúä'å äàöåúä ¯ 'çð úåãìåú' áåúëä øîàù åäæå‬‬ ‫לטובתו‬ ‫‪÷åñô) íãå÷î íù øîàðù åäæå .çð àéä ¯ çð úãéîî‬‬ ‫‪÷"äøä ùøéôå ,'çð çð úåãìåú äìà' ,(è å) ïúùøôá‬‬ ‫‪áöî ìëá 'çð' àåäù éîù ,'ä éðéòá ïç àöî çðå' (å‬‬ ‫‪ïéìáåìî ÷"äøä éãéîìúî) ò"éæ 'øîúéà úøîùî'ä‬‬ ‫‪äçîùá åéìò øáåòä ìë úà ìá÷îå ,äéäé àìù‬‬ ‫‪ìá÷îù ì"ø ,'çð' úãéîá æçåàäù (ò"éæ õéð'æà÷î ÷"äøäå ò"éæ‬‬ ‫‪ úåîéîúáå‬א‪åéìò àéáäì 'ä éðéòá ïç àöåî àåä éøä ,‬‬ ‫‪éøä ,ú"éùäá äðåîàä êåúî çåø úçðá åéìò øáåòä ìë‬‬ ‫‪ äëøáå äáåè ÷ø‬ב‪.‬‬ ‫‪,áåèä åìåîâë åéìò àéáäì ïë åîò íéâäåð íéîùä ïî íâ‬‬ ‫א‪ .‬בפרשתן )ו ט(‪' ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח'‪ ,‬כתב 'בעל הטורים' כי סופי התיבות‬ ‫של האלוקים התהלך נח הוא חכם‪ ,‬ביאר בה הרה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע שבא הכתוב לספר בשבחו של נח‪,‬‬ ‫שהגם שהיה 'חכם' שאין כמוהו‪ ,‬אך את 'האלוקים התהלך נח' בתמימות שהיא העיקר בעבודת השי"ת‪ ,‬והיא‬ ‫'החכמה הגדולה אחר כל החכמות'‪ ...‬והוסיף לרמז זאת גם בהא דכתיב )משלי י ט( 'הולך בתם ילך בטח'‪ ,‬שאף כאן‬ ‫נרמז 'חכם' בסופי התיבות‪ ,‬כי אחר כל החכמות העיקר הוא הולך בתם ילך בטח‪ ,‬לעזוב כל 'החכמות' ולבטוח‬ ‫בתמימות בהקב"ה‪.‬‬ ‫וכמו שהיה אומר הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע‪ ,‬שלמה המלך היה חכם העולם )מלכים א' ה יא( ואעפי"כ‬ ‫הוא עצמו אמר )קהלת ב ט( 'אף חכמתי עמדה לי'‪ ,‬וראשי תיבות של אף הוא אמונה פשוטה‪ ,‬כלומר שמה ש'עמד'‬ ‫לו היה האמונה פשוטה שהיא מעל כל החכמה שבעולם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נוראות אמר כ"ק אדמו"ר ה'מבשר טוב' מביאלא זי"ע על הא דכתיב )שופטים טז כח( 'ויקרא שמשון אל ה' ויאמר‬ ‫נקם אחת משתי עיני מפלשתים'‪ ,‬ואיתא במדרש‬ ‫וא‪ì‬קמה ְ ַ‬ ‫ה' אלוקים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלוקים ְ ִ ָ ְ ָ‬ ‫עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת תהא מתוקנת‬ ‫)במ"ר ט כד(‪' ,‬אמר רב אחא‪ ,‬אמר לפניו‪ ,‬רבון העולם תן לי שכר ֵ ִ‬ ‫לי לעולם הבא'‪ .‬ולכאורה תמיהה רבתי יש כאן‪ ,‬וכי מגיע לו שכר על שניקרו את עיניו‪ ,‬והלא היה זה 'בדין ובמשפט'‪,‬‬ ‫וכדאיתא בגמ' )סוטה י‪' (.‬שמשון בעיניו מרד וכו' לפיכך נקרו פלשתים את עיניו'‪ ,‬אלא כי אף שעצם ה'ניקור' היה‬ ‫כפי מידת הדין‪ ,‬מכל מקום מאחר שהצדיק עליו את הדין וקבלו באהבה אם כן מגיע לו שכר על כך‪.‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫לעולם יאמין אדם בבורא עולם ובהנהגתו בתמימות ובפשיטות מבלי לחשב חשבונות מה אירע ולמה‬ ‫אירע‪ ...‬מה יהיה מכאן ואילך וכיצד יפול דבר‪ ...‬אלא ידע כי ישר ה' מבלי כל חשבון‪ ,‬וכה שמעתי מאיש‬ ‫צדיק נחמד לאמר בדרך צחות‪ ,‬הנה איתא בגמרא )עירובין יג‪ (:‬נמנו וגמרו נח לו לאדם שלא נברא‪ ,‬נמנו היינו‬ ‫חשיבת חשבונות ‪ -‬כאשר אדם מתחיל עם חשבונותיו אזי אכן אומרים לו טוב לו שלא נברא‪ ...‬כי תכלית‬ ‫האדם שלא לחשב חשבונות‪.‬‬ ‫סיפר הגאון רבי מאיר לוריא שליט"א ראש כולל 'חלקת יעקב' בב"ב מה ששמע מבעל המעשה‪ ,‬שעלה לארה"ק‬ ‫לאחר המלחמה הנוראה ביחד עם אחותו‪ ,‬פליטים מוצלים מאש‪' ,‬הבחור' נכנס ללמוד בישיבה ועלה ונתעלה במעלות‬ ‫התורה‪ ,‬ואילו אחותו למדה ב'בית יעקב'‪ ,‬בהגיעה לפירקה דברו בה נכבדות עם אחד שומר תורה ומצוות אך הלה‬ ‫לא למד בישיבה ולא היה 'בן תורה'‪ ,‬ולאחר דרישות וחקירות ובירורים שונים נתרצו שני 'המדוברים'‪ ,‬ורצו לגמור‬ ‫ב'כי טוב'‪ ,‬אלא שאחיה התנגד ל'שידוך' זה בטענה שאינו בן תורה ]והגם שהלך בדרך הישר‪ ,‬וכמו שהיה מצוי‬ ‫בשנים ההם שלא כל החרדים לדבר ה' למדו בישיבה[‪ ,‬ואין מתאים לתלמידת 'בית יעקב' להינשא למי שאינו יושב‬ ‫‪ä‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪äî åäæå ,äìòîì çåø úçð íøåâå 'ãéìåî' àåä éøä çåø‬‬ ‫‪áåúëá ò"éæ '÷éãö çîö'ä ÷"äøä ùøéô íéøáãä ïéòî‬‬ ‫‪ìòù ,'äìòîì çð äèîì çð' (ä ì ø"øá) ùøãîá àúéàã‬‬ ‫‪,'çð êìäúä íé÷åìàä úà' (è å) ïúùøô ùéøá‬‬ ‫‪øáëå .àìéòì çåø úçð øøåòúî éæà 'çð' àåäù éãé‬‬ ‫‪ñåë' (â æè÷ íéìéäú) áåúëä ïåùìá øàáîù äî íã÷äá‬‬ ‫‪øîàðù äî ùøôì (íéð÷æ áùåî) 'ñåúä éìòá åðéúåáø åáúë‬‬ ‫‪åéìò ùéù éîã ,ì"æå ,'àø÷à 'ä íùáå àùà úåòåùé‬‬ ‫)‪êéìò àá íà ,ì"æå ,'êúéîò èåôùú ÷ãöá' (åè èé àø÷éå‬‬ ‫‪äî ìë ãéîú øîàéù äæì äöòä íéðéãä úàøùä å"ç‬‬ ‫‪åäæå ,ïéãä åéìò ÷éãöäì äùò úåöî äæ éøä ,ïéãä úãî‬‬ ‫‪ùåáì ÷ø íä íéðéãä éë ,ãéáò áèì àðîçø ãéáòã‬‬ ‫'‪êéáà òøå êòø' (é æë éìùî) áéúëãëå] ä"á÷ä ¯ 'êúéîò‬‬ ‫)‪íéîçø íä úåéîéðôáå (óåâì ãâá ïéòë ,õåçá äàøðä éåñéë ,ì"ø‬‬ ‫‪ìò øàôúî ä"á÷ä äòù äúåàáå ,'åëå ['áåæòú ìà‬‬ ‫‪,äáåèì íéîéëñî íéîùä ïî íâ æ"éòå ,íãàä úáåèì‬‬ ‫‪ úøùä éëàìî‬ד ‪.ì"ëò ,(ù"ééò) 'åëå‬‬ ‫‪àéøèîéâá 'ñåë' äðäå .ì"ëò ,úåòøä àöú àì åúàî éë‬‬ ‫'‪äòùá íâ øîåàäå ,ïéãä úãéîì æîåøä (86) 'íéä¯ì¯à‬‬ ‫‪úçðá ìëä úà ìá÷ì ïúéð ãöéë åðãîìú êúøåúîå‬‬ ‫÷‪àá ìëäù ¯ 'àùà úåòåùé' àìà äæ ïéàù åæë äù‬‬ ‫‪ä ìéòì) áéúë äðäù ,äîéîú äðåîàáå çåø‬‬ ‫‪åá íéé÷úîå äëåæ ,äòåùéä éãéì åàéáäì éãëá ÷ø åéìò‬‬ ‫‪ïðåáúîä ìëå ,'ãìåéå äðù úåàî ùîç ïá çð éäéå' (áì‬‬ ‫'‪ 'àø÷à' íéîçøä úãéî ¯ 'ä"éåä íùáå‬ג‪æîøð á"åéë .‬‬ ‫‪éë' (à æ) åá øîàðù ÷éãö åúåà ìò øæâð òåãî ,äîúé‬‬ ‫‪äúéäù äòùá íâù ,'çð êìäúä íé÷åìàä úà' ,ïàë íâ‬‬ ‫‪ùîç éøéøò êìäúäì 'äæä øåãá éðôì ÷éãö éúéàø êúåà‬‬ ‫‪åúðåîàá çð êìäúä ,íé÷åìà 'éçá ïéãä úãéî åéìò‬‬ ‫‪íéãéìåî åéä øáë úåøåãä íúåàá éøäå ,äðù úåàî‬‬ ‫‪úçåðîì ,'çð'ì ïëà äëæ æ"éòå ,äçåðîìå äáåèì ìëäù‬‬ ‫‪.äðù úàî ãò íéùéù éðá íúåéäá‬‬ ‫‪.çèáå è÷ùä íåìù‬‬ ‫‪,ùðåò ìë ïàë ïéàù ïéáé é"ùø éøáãá ïééòîä ,íðîà‬‬ ‫‪ùøãîá àúéàãëå ,àãéøâ åúáåèì äéä ìëä ÷ø‬‬ ‫‪,ãåò ùøôì ò"éæ 'øîúéà úøîùî'ä ÷"äøä óéñåä‬‬ ‫‪ìë íòè äî ,ïãåé éáø øîà' ,(é"ùøá àáåä ,á åë ø"øá) úçðá ìëä úà ìá÷îä ì"ø ,çð ¯ çð úåãìåú‬‬ ‫אהלים‪ ,‬וילכו שלושתם כאחד להימלך בעצתו של הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע‪ ,‬שמע את הצדדים ופסק שאכן האח צודק‪,‬‬ ‫ואין ראוי לה מי שאינו בן תורה‪ ,‬יצאו משם והלכו אל תחנת האוטובוס אשר בקצה השני של הרחוב‪ ,‬והנה הגיע‬ ‫אחד מאנשי ביתו של החזו"א‪ ,‬ואמר שנשלח על ידי החזו"א לקרוא להם שיחזרו לביתו‪ ,‬חזרו ונכנסו‪ ,‬שאל החזו"א‬ ‫את 'האח' מה היתה תגובתו של הבחור לאחר שיצאו מקודם מן הבית‪ ,‬והשיב‪ ,‬הוא נענה מיד‪ ,‬אם כן הם פני הדברים‬ ‫סימן שכך הוא רצון ה' שלא 'לעשות' את השידוך‪ ,‬וצריך לקבל את רצון ה'‪ ,‬נענה החזו"א ואמר‪ ,‬אולי זאת הסיבה‬ ‫והטעם לפשר הדבר שתיכף שיצאתם מן הבית נמלכתי בעצמי וחשבת שאכן מן הראוי לגמור את הדבר למזל טוב‪...‬‬ ‫והנה גלוי וידוע לכל עד כמה היה ה'חזון איש' מכריע פוסק ו'חותך' בשאלות קשות אשר חיים ומוות היו תלויים‬ ‫בהם ובעניינים של פיקוח נפש‪ ,‬והכרעתו היתה הכרעה‪ ...‬ומעולם לא שמענו שחזר בו מדעתו‪ ...‬אך כאשר יהודי‬ ‫מתחזק באמונה שהכל בידי שמים ומקבל עליו את הדין הרי הוא 'מהפך' עולמות מתוקף אמונתו‪ ,‬עד שגם פסק‬ ‫של החזו"א נהפך‪...‬‬ ‫ג‪ .‬בדרך רמז ביאר הרה"ק ה'בת עין' זי"ע )אמור ד"ה בפירוש רש"י‪ ,‬או יאמר( את דברי חז"ל )עי' שבת קיט‪' (:‬כל האומר ויכלו‬ ‫על הכוס בשבת כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית'‪ ,‬כי הנה אמרו חז"ל )בר"ר יב טו‪ ,‬הובא ברש"י בראשית‬ ‫א א( שבתחילה עלה בלבו של הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין‪ ,‬וכשראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת‬ ‫רחמים ושיתפה למדת הדין‪ ,‬ולפי"ז יש לפרש עניין 'האומר ויכלו על הכוס' בדרך רמז כי 'ויכלו' עולה בגימטריא‬ ‫למנין ע"ב המורה על מקור הרחמים והחסד )חס"ד בגמטריא ע"ב(‪ ,‬ואילו 'כוס' בגי' כמנין 'א‪-‬ל‪-‬ה‪-‬י‪-‬ם' )‪ (86‬המרמז על‬ ‫מידת הדין‪ ,‬וזה האומר בשעת הדין כי הוא ממידת הרחמים נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬מאחר שדבק‬ ‫במידותיו של הקב"ה בעת בריאת העולם )ששיתף רחמים עם הדין(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וכך ביארו צדיקים )הרה"ק ה'ישמח ישראל' זי"ע בשם זקינו הרה"ק ר' פייבלע‪' ,‬תפארת רבותינו' אות נא( במה שנאמר )תהלים פט ו(‬ ‫'ויודו שמים פלאך ה' אף אמונתך בקהל קדושים'‪ ,‬כי בשמי שמים מודים על ה'נפלאות' הגדולות‪ ,‬ומה הם אותם‬ ‫'פלאות'‪ ,‬אף אמונתך בקהל קדושים ‪ -‬הכח שיש לקרוצי חומר להאמין בה' בכל מצב‪ ,‬הן בזמני האורה והן בזמני‬ ‫חשיכה כשח"ו הנהגת ה' באופן של 'אף' וחרון‪ ,‬גם אז אמונתם עזה ותמימה‪ ,‬וזה אכן 'פלא' וחידוש גדול‪...‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪å‬‬ ‫‪äî ,úåàéøáá åà úçðá ,÷"ùæá åà äñðøôá ,íùâá åà‬‬ ‫‪øîà ,úåàî ùîçì äæå äðù äàîì åãéìåä úåøåãä‬‬ ‫÷‪äáøä êë ìë ïéúîäì éìò òåãî ¯ éìáçå é÷ìç äù‬‬ ‫‪,äæ ÷éãöì òøå íéîá åãáàé íä íéòùø íà ä"á÷ä‬‬ ‫‪äðúîää ìë úîàá éë ...àåáìî úùùåáä éúòåùéì‬‬ ‫‪,äáøä úåáéú úåùòì åéìò çéøèà íä íé÷éãö íàå‬‬ ‫‪ äøåîâä åúáåèì àìà íðéà ìåçééäå‬ו‪äëæé úòä àåááå ,‬‬ ‫‪éãë äðù úåàî ùîç ãò ãéìåä àìå åðééòî úà ùáë‬‬ ‫‪úåðìáñá ïéúîäì àìà åì ïéàå ,äøåîâä åúòåùéá äàøéå‬‬ ‫‪.'ìåáîä éðôì ïéùðåòì éåàø åéðááù ìåãâä úôé àäé àìù‬‬ ‫‪.àåáú éë 'ä úòåùéá äîéìù äðåîà êåúî‬‬ ‫‪âäåð ä"á÷äù äàøð äéä íãå øùá éðéòì ÷øù àöîð‬‬ ‫‪àìà ïàë äéä àì úîà é"ôò ìáà ,ïéãä úãéîá åîò‬‬ ‫‪ ìåáîá åôñé àìù åéðáì äìöä‬ה‪÷çöé éäéå' ,(åë¯ë äë) åðéáà ÷çöé ìù åðééðòá åðéöî ïëå ùéà ìë ãîìé ïàëîå .‬‬ ‫‪÷çöéå ...åúùà ä÷áø úà åúç÷á äðù íéòáøà ïá‬‬ ‫‪çåøá åîò 'ä úâäðäå ,åéðééðò ìò äîú åúåéäá ,åîöòì‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫יש שהקשו מדוע אמרו חז"ל )ברכות ס‪' (:‬לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד' בלשון‬ ‫ארמי‪ ,‬ולא נקטו בלשון הקודש 'כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה'‪ ,‬וגם כשהובאה 'מימרא' זו להלכה‬ ‫ב'שולחן ערוך' )או"ח ר"ל ה( נזכרה בלשון ארמי‪ .‬ושמעתי מצדיק אחד שליט"א לבאר באופן נורא עפ"י דברי‬ ‫התוס' )ברכות ג‪ .‬ד"ה היה( 'אומרים העולם‪ ,‬לכך אומרים קדיש בלשון ארמית‪ ,‬לפי שתפלה נאה ושבח גדול‬ ‫הוא על כן נתקן בלשון תרגום‪ ,‬שלא יבינו המלאכים )כמאמרם שבת יב‪ :‬שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי( ויהיו‬ ‫מתקנאין בנו'‪ ,‬וע"ד זה יש לומר‪ ,‬כי אין לך מעלה ושבח גדול יותר מאיש יהודי השרוי בהסתר וחשכה ואומר‬ ‫בפה מלא שהוא מאמין שהכל לטובה‪ ...‬והרי למלאכים אין 'מצב' כזה‪ ,‬כי לעולם לא חשכה להם‪ ,‬ובכדי‬ ‫שלא יתקנאו בנו המלאכים תיקנו לאמרו בלשון ארמי שלא יבינו‪...‬‬ ‫ה‪ .‬כיו"ב למדנו עוד‪ ,‬שהנה נח הצדיק יושב כשנה תמימה סגור ומסוגר בתיבה סגורה וחתומה‪ ,‬בו תרמוש כל חייתו‬ ‫יער‪ ,‬חיות טובות ורעות גדולות וקטנות‪ ,‬ועליו להאכילם ולהשקותם במשך כל היום והלילה‪ ,‬והרי הוא כאדם‬ ‫היושב ב'בית האסורים' כשהוא משמש ב'עבודות שירות'‪ ,‬ולכאורה תמוה‪ ,‬כיצד נשאר שלם בדעתו ושכלו‪ ...‬וכל‬ ‫אחד יחשוב לעצמו‪ ,‬כיצד היה נראה אחרי שנה תמימה כזאת‪ ,‬והרי את מיטב רופאי הנפשות )פסיכולוגים( היו צריכים‬ ‫להזעיק אליו‪ ,‬וכולי האי ואולי‪ ...‬אבל האמת תורה דרכה‪ ,‬כי כל זה אינו אלא בזמנים כתיקונם‪ ,‬לא כן גבי נח‪ ,‬שידע‬ ‫היטב שמבול משתולל בחוצות‪ ,‬כל העולם טובע במים הזדונים‪ ,‬ותיבה חתומה זאת היא היא 'מגן ומושיע' עבורו‪,‬‬ ‫בוודאי היה שש ושמח בכל רגע על ש'זכה' להיות חתום ונעול תחת מסגר ובריח‪ ,‬וכל עבודתו ויגיעתו שמה היו‬ ‫לו למשיב נפש‪ ,‬ביודעו כי רק כך תנצל נפשו‪ ...‬כיו"ב‪ ,‬יכירו בניו וידעו‪ ,‬כי כל מצב הנראה להם כ'בית האסורים'‬ ‫וקושי נורא‪ ,‬כל 'מסגר' ועמל אינו אלא לטובתם הגמורה‪ ,‬להצילם ממים הזדונים למען חיותם כהיום הזה בזה ובבא‪.‬‬ ‫והעירני ת"ח אחד שיש ללמוד זאת מהכתוב בפרשתן )ז טז( 'ויסגור ה' בעדו'‪ ,‬ובתרגום 'ואגין ה' עלוהי'‪ ,‬הרי לך‬ ‫כי פעמים נראה לאדם שהקב"ה סגר בעדו מכל צד ואופן‪ ,‬וח"ו חשך עליו עולמו‪ ,‬אך אדרבה‪ ,‬ב'תרגום' הדבר יתגלה‬ ‫לו שהקב"ה 'מגין' עליו‪ ,‬ולא סוגר עליו ומחשיך חלילה )כידוע שהתרגום אינו מפרש 'לשון' המקרא‪ ,‬כי אם את תוכן הענין(‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק הרבי רבי העניך מאלכסנדר זי"ע‪ ,‬שבשנות ילדותו כשלימדם ה'מלמד' את פסוקי החומש‪ ,‬נתפסה‬ ‫פעם מחשבתו על דא ועל הא והוציא עיניו מהחומש‪ ,‬והמלמד גער בו ואף היכהו על לחיו‪ ,‬באמרו‪ ,‬אם תביט‬ ‫בפנים החומש לא תוכה כלל‪ .‬לימים סיפר הרבי רבי העניך עובדא זו‪ ,‬והפטיר למען ידעו דורותיכם כי כל יהודי‬ ‫באשר הוא‪ ,‬כשיתבונן 'בפנים' ‪ -‬בתוך הצרות וההסתרות העוברים עליו לראות שם את ה'‪ ,‬שוב לא יוכה‪ ,‬כי יראה‬ ‫שהכל רחמים רבים וחסדים מגולים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ביאור נפלא מבארים )מובא גם בסידור הגר"א‪ ,‬בברכת מודים( במה שאנו אומרים בברכת ההודאה 'מודים אנחנו לך וכו'‬ ‫על נפלאותיך וטובותיך שבכל עת'‪ ,‬כי 'נפלאות' הוא מלשון 'מכוסה' )כמו 'כי יפלא ממך דבר'‪ ,‬דברים יז ח(‪ ,‬היינו כשאין‬ ‫האדם רואה כלל את הטובה שבהנהגת הבורא עמו‪ ,‬כי הכל מכוסה ונסתר ממנו‪ ,‬ועל זה הוא נותן הודאה בפני‬ ‫עצמה בברכת 'מודים' להודות ולהלל את הבורא יתב"ש על הטובה הטמונה בהנהגתו עמו‪.‬‬ ‫‪æ‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪íéøöî úåìâ ìù 'íéðù úåàî òáøà' ïéðî éë ,íéìåâîå‬‬ ‫‪äàøð äøåàëì ,äðäå ,'íúåà úãìá äðù íéùù ïá‬‬ ‫‪ìçä ìòåôáù íâä ,åðéáà ÷çöé úãéìî úåðîäì åìçä‬‬ ‫‪ïéúîäì åéìò äéäù ,'ïéã'ä úãéîá åîò âäð ä"á÷äù‬‬ ‫‪éðááù ïåøçàä úîùî ÷ø êøô úãåáòá 'ãåáòù'ä‬‬ ‫‪ìë úîàá ,íðîà ,÷"ùæá úåëæì äéôéö úåðù íéøùò‬‬ ‫‪íéøöîá éç ãåòù) íéèáùáù ïåøçàä úîù éåì àåä ,á÷òé‬‬ ‫‪ 'éàåø éøö÷' íäù íãàä éðá úééàøá ÷ø äæ‬ז‪íà ìáà ,‬‬ ‫‪åéçà ìëå óñåé úîéå' (å à úåîù) áéúëãë ,(íéðù ã"ö äîöò‬‬ ‫‪íéèåùô 'íéîçø' àìà ïàë ïéàù äàøð íééðéò ç÷ôð êà‬‬ ‫מסופר על הגה"ח ר' ניסן שטיצבערג זי"ע )מחסידי הרה"ק ה'יסוד העבודה' זי"ע(‪ ,‬שאחת מבנותיו נישאה בשעטומ"צ עם‬ ‫חתן ירא שמים כליל המעלות‪ ,‬והנה באמצע 'שבעת ימי המשתה' ‪ -‬תאניה ואניה‪ ,‬אסון נורא מצאם והחתן נסתלק‬ ‫לבית עולמו‪ ,‬ולא עוד אלא שנתגלה שה'כלה' תשאר 'עגונה' למשך עוד שמונה שנים‪ ,‬כי אחיו היחיד של ה'חתן'‬ ‫היה אך ורק ילד כבן חמש שנים‪ ,‬ו'קטן' אינו יכול לקיים מצוות 'חליצה' עדי הגיעו להיות 'בן י"ג למצוות'‪ ,‬אז תוכל‬ ‫לחלוץ נעלו להשתחרר מכבלי עגינותה ולהינשא לאיש אחר‪ .‬בצערו כי רב נכנס ר' ניסן אל ה'יסוד העבודה' לשמוע‬ ‫'מה זה ועל מה זה'‪ ,‬אמר לו ה'יסוד העבודה'‪ ,‬התבונן נא מעט‪ ,‬ותראה שמן השמים גזרו שבתך לא תקים בית‬ ‫בישראל עד שמונה שנים מהיום‪ ,‬והנה‪ ,‬אם לא היה קורה מה שקרה‪ ,‬עדיין היתה בתכם יושבת בבית וממתנת עד‬ ‫כלות על זיווגה‪ ,‬כשאתם משתדלים עבורה במציאת זיווגה ההגון לה )כמו שכך צריך להיות(‪ ,‬כעבור זמן והיא תתבגר‬ ‫יותר הייתם מחזרים אחר 'סגולות' ברוח ובגשם‪ ,‬מתפללים ומעתירים‪ ,‬מרעישים עולמות‪ ,‬ומבקשים מכל מי אשר‬ ‫'ריח שדכנות' בו שיביא איזה 'הצעה'‪ ,‬ומה היו הבריות אומרות ‪ -‬בתו של זה אינה נישאת‪ ,‬מן הסתם חסרונות יש‬ ‫בה‪ ,‬בלילות הייתם מתהפכים מצד לצד מרוב דאגה ויגון‪ ...‬עד שלבסוף )בעוד שמונה שנים מהיום( תמצא את זיווגה‪...‬‬ ‫מה עשה הקב"ה‪ ,‬חס רחמנא עליכם‪ ,‬ומנע ממכם את כל התלאה הנזכרת‪ ,‬ומעתה תנוחו בשלום ובשלווה‪ ,‬עד שיבוא‬ ‫ה'אח החולץ' לכלל עול תורה ומצוות‪ ,‬תעשה 'חליצה' ומיד תנשא בעזהשי"ת להראוי לה בשעטומ"צ‪ ,‬ותעמיד דורות‬ ‫ישרים מבורכים‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא )וכן הוה למעשה(‪.‬‬ ‫ומילתא דפשיטא היא‪ ,‬כי 'מחשבה' כגון דא אינה יכולה לעלות בשכל בר אנוש קצר רואי‪ ,‬רק כאשר יבין עד‬ ‫כמה 'גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך' )תהילים צב ו(‪ .‬וכמו שפירשו במה שנאמר שם בסמוך )פסוק ז( 'איש‬ ‫בער לא ידע'‪ ,‬שלכאורה תמוה וכי איש חכם כן ידע ויוכל להבין עומק מחשבות הבורא ית"ש‪ ...‬אלא כך הוא פירוש‬ ‫הכתוב‪ ,‬איש‪ ,‬בער לא ידע‪ ,‬כלומר כל איש באשר הוא‪ ,‬הרי הוא קצר רואי ובער לא ידע‪...‬‬ ‫וכבר אמרו צדיקים‪ ,‬הנה בדורות ראשונים היו תמימי לב‪ ,‬ולא היו להם קושיות על הנהגת ה' עמהם‪ ,‬ורק בבואם‬ ‫לעסק התורה שם נהפכו להיות מקשים ומפריכים‪ ,‬ורצו להבין כל דבר לאשורו‪ .‬ואילו כהיום נתהפכו היוצרות‪ ,‬לדברי‬ ‫הגמרא הם מוותרים ‪ -‬ומסכימים שהכל טוב ונכון‪ ,‬ולאידך גיסא בנוגע להנהגת ה'‪ ,‬אינם פוסקים מלהתלונן‪ ,‬מלאים‬ ‫טענות ותרעומות כל היום וכל הלילה‪...‬‬ ‫רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל היה אומר‪ ,‬הנה נהגו לכנות דור זה בשם דור יתום‪,‬‬ ‫ורמז יש בזה‪ ,‬שהנה באותם השנים היה נהוג כאשר הגיע נער לגיל 'בר מצוה' והוצרכו לקנות לו כובע )קאפלוטש(‬ ‫שאם האב חי הרי הוא דואג לו‪ ,‬ומשיג כובע מכאן ומשם‪ ,‬אמנם ליתום היו מלבישים את הכובע של אביו ז"ל‪,‬‬ ‫ולכן כאשר ראו נער קטן מהלך ברחוב העיר כשכובע ענק וגדול מקיף את ראשו ידעו שזה הקטן יתום הוא‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא חובש כובע גדול‪ ...‬הוסיף רבי יוסף חיים‪ ,‬שלכן אנו נקראים דור יתום‪ ,‬כי גם אנו נוהגים כאותו נער יתום‪,‬‬ ‫ראשנו קטן אין לנו השגות כלל‪ ,‬ואילו את הכובע אנו מבקשים שיהיה גדול‪ ,‬שנבין כביכול את הנעשה בעולם‬ ‫כ'גדולים' מדור הקודם‪.‬‬ ‫וביותר יש לומר לדידן עפ"י דבריו‪ ,‬שהרי כל בר דעת מבין שאין כל חסרון בכובע הגדול אלא מחמת שמניח‬ ‫אותו על ראש קטן‪ ,‬כך אנו 'ראשנו' ראש קטן ‪ -‬אין לנו שכל ומדע‪ ,‬השכל ובינה‪ ,‬ומדוע אנו רוצים להתאים לדעתנו‬ ‫את הנהגת ה' אשר אין חקר לתבונתו ואין מדע שיכול להשיג את הבורא‪ ,‬כיצד תרצה להבין הנהגת ה' הגדול‬ ‫והנורא בראשך הקטן‪...‬‬ ‫ז‪ .‬הנה בתחילת סיפור מעשה בריאת העולם נאמר )לעיל א א( 'בראשית ברא אלוקים'‪ ,‬וסופי תיבות אלו מצטרפים‬ ‫ל'אמת'‪ ,‬כמו כן בסיום הבריאה נאמר 'מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות' )ב ג(‪ ,‬ואף בזה סופי תיבות ברא‬ ‫אלוקים לעשות הינם 'אמת'‪ ,‬אלא שבתחילת הבריאה נרמז 'אמת' שלא כסדרן )ת‪-‬א‪-‬מ(‪ ,‬ואילו בסיום הבריאה נרמז‬ ‫אמת 'כסדרן'‪ ,‬ורמז גדול יש כאן‪ ,‬כי אכן‪ ,‬בתחילה נראה כאילו אין האמת מסודרת כראוי ‪ -‬בכל ענייני הנהגת העולם‪,‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪ç‬‬ ‫‪ïî äøö÷á áúëð àìå äøäè‬‬ ‫‪¨Ÿ § äððéà øùà øîàð òåãî‬‬ ‫‪àöîð äæ éôìå ,(â"ô äáø íìåò øãñá ïééòå) 'àåää øåãä ìëå‬‬ ‫‪íãà àéöåé ìà íìåòì'ù åðãîìì àìà ,äàîèä äîäáä‬‬ ‫‪íâ åøçéà á÷òé ìù åúãéì úà åøçéàù åìà íéðù 'ëù‬‬ ‫‪úåéúåà äðåîù áåúëä í÷éò éøäù ,åéôî äðåâî øáã‬‬ ‫‪äæáå ,íúúéî úà óàå íéèáùä úãéì úà àìéîî ïë‬‬ ‫‪äîá úåù÷äì ùé äúòîå .'åéôî äðåâî øáã àéöåä àìå‬‬ ‫‪ úåù÷ä 'íéøöî ãåáòù' úåðùî íéðù íéøùò åúçôð‬ח‪.‬‬ ‫‪òø íãàä áì øöé éë' (àë ç) äùøôä êùîäá øîàðù‬‬ ‫‪ìéòì) úéùàøá 'øô óåñá íâ åðéöî äæá àöåéëå ,'åéøåòðî‬‬ ‫‪úà äúãéì úòáù åðîà ìçø ìöà åðéöî äæá àöåéë‬‬ ‫‪,'íåéä ìë òø ÷ø åáì úåáùçî øöé ìëå' øîàðù (ä å‬‬ ‫‪ïá 'ä éì óñåé' äìéôúá äøéúòä ,óñåé äðá‬‬ ‫‪ïåùìá áúë àìå åéôî äðåâî øáã áåúëä àéöåä òåãî‬‬ ‫‪ïéîéðá úà äì ïúð àì ä"á÷ä êà ,(ãë ì ïìäì) 'øçà‬‬ ‫‪øîàðù êøã ìòå ,'áåè àì íãàä áì øöé éë' äéé÷ð‬‬ ‫‪íéîçø úâäðä ãöî äéä äæ ìëå .íéðù äîë øåáòë ÷ø‬‬ ‫)‪éìòá åøàéáå .'åãáì íãàä úåéä áåè àì' (çé á ìéòì‬‬ ‫‪ä"á÷äù (â â øúñà) éðù íåâøúá àúéàã ,òãú .íéøåîâ‬‬ ‫‪øéäæäì áåúëä àá éë ,(75 'îò øñåîä úòåðú 'éò) øñåîä‬‬ ‫'‪ìàøùé õøàì á÷òé ñðëä ãò ïéîéðá ãìååé àìù 'øîù‬‬ ‫‪÷éãöì òùø äôåö äîë ãò ,òøä øöéä úðëñ éðôî‬‬ ‫¯ ‪ìöðéé êëå ,åùò åéçà íò á÷òé ùâôð øáëù øçàì‬‬ ‫‪úåëæá ÷øå òùø åúåàì úååçúùäì êøèöé àìù ïéîéðá‬‬ ‫‪åðîî ÷çøúäì êéøö äîë ãò åðãîììå ,åúéîäì ù÷áîå‬‬ ‫‪øàù ìöà àìå) ïéîéðá ìù å÷ìçá ùã÷îä úéá äðáð äæ‬‬ ‫‪ ùàä ïî çøåáë ìéìë‬ט‪åðåùìá áåúëä è÷ð ïë ìò ,‬‬ ‫‪äáåèì ÷øå êà äéä ïéîéðá úãéì øåçéàù àöîð ,(åéçà‬‬ ‫‪áúëð äéä åìéàå ,íåéä ìë òø ÷ø àåäå òø àåäù øîåì‬‬ ‫¯ ‪.å÷ìçá ùã÷îä úéá äðáéù‬‬ ‫‪áåùçìå úåòèì íå÷î äéä 'áåè àì' àåäù äéé÷ð ïåùìá‬‬ ‫‪áåè àì ÷ø àåä àìà ,ãåàî ãò äìåãâ äðëñä ïéàù‬‬ ‫‪åéìò ãéòäå äðåâî ïåùì áåúëä àéöåä ïë ìò ...àì åúå‬‬ ‫כי יצר לב האדם רע ‪ -‬הוי בורח מן העבירה‬ ‫‪ òø ÷ø àåä éë øåøéáá‬י‪ øöéä ïî ÷çøúé åùôð øîåùå ,‬יא‪,‬‬ ‫‪øùà äîäáä ïîå äøåäèä äîäáä ïî' ,(ç æ) ïúùøôá‬‬ ‫‪.åëøã ñðëéäì çúô íåù úéçùîì úúì àìá‬‬ ‫‪(.â íéçñô) àøîâá å÷ã÷ã øáëå ,'äøäè‬‬ ‫‪¨Ÿ § äððéà‬‬ ‫ויש לאדם שאלות ותמיהות‪ ,‬למה נעשה לו כך ולמה כך אבל כשמגיעים לסוף ומביטים למפרע מגלים שהכל היה‬ ‫מסודר לפי האמת בלי שום פקפוק‪ ...‬והכל הוא כסדרן ממש‪ ,‬כך היה צריך להיות לא פחות ולא יותר‪ ...‬וממילא‬ ‫יתאזר בסבלנות מתוך האמונה הטהורה ש'בסוף' עוד יראה בעיניו כיצד הכל היה 'כסדרן'‪ ,‬והנה טוב מאוד‪...‬‬ ‫ח‪ .‬ועוד‪ ,‬שהנה כתב רש"י )כה ל( שקיצר הקב"ה חמש שנים משנותיו של אברהם אבינו‪ ,‬בכדי שלא יראה את עשו‬ ‫בן בנו יוצא לתרבות רעה‪ ,‬שהרי הבטיחו הקב"ה שיהיה לו 'שיבה טובה' )טו טו(‪ ,‬ומעתה אילו היה יצחק מוליד‬ ‫את עשו מקודם לכן הרי היו מתקצרים יותר שנותיו של אברהם‪ ,‬והתברר למפרע שהיה בזה טובה עצומה שלא‬ ‫יוולדו לו בנים עד היותו בן שישים שנה‪...‬‬ ‫ט‪ .‬וכמו שפירש החסיד יעב"ץ בלשון המשנה )אבות ד ב( 'בן עזאי אומר הוי בורח מן העבירה'‪ ,‬מדוע נקט לשון‬ ‫בורח ולא התרחק מן העבירה' וכיו"ב‪ ,‬ומבאר וז"ל‪ ,‬כי ממדורת אש ועצים צריך להתרחק ממנה הרחק כמטחווי‬ ‫קשת‪ ,‬ולכן אמר המלט על נפשך מהרה חושה אל תעמוד פן תספה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכלומר‪ ,‬שעל האדם לפחד ולהתיירא‬ ‫שלא יבוא לידי חטא‪ ,‬אחרי שהיצר עומד תמיד עליו להחטיאו‪ ,‬והרי זה כמדורת אש ההולכת ומתפשטת שסכנתה‬ ‫מצויה וגדולה ואין עצה אלא לברוח ממנה‪.‬‬ ‫י‪ .‬הגה"ח רבי גד'ל אייזנער זצ"ל היה אומר‪ ,‬כי הנה מצוי ביותר כאשר רואה אדם ברחובה של עיר כותל שזה‬ ‫עתה נצבע‪ ,‬ופיתקא מאירת עיניים תלויה עליו 'צבע טרי' ‪ -‬להזהיר את ההולכים ושבים לבל יתקרבו‪ ,‬בכדי שלא‬ ‫יתלכלכו ולא ידבק בידם מאומה מן ה‪ ...‬עדיין תמצא 'חכמים' שלא יעצרו בעצמם ויושיטו ידם לבדוק האם באמת‬ ‫יש כאן צבע טרי‪ ...‬לאידך‪ ,‬לא שמענו מעולם על איש ההולך בסמיכות לעמוד חשמל )עלעקטריק( הנושא שלט המזהיר‬ ‫עוברי אורח ‪' -‬סכנת מוות'‪ ,‬שיבדוק האם אכן מי שנוגע כאן נעשה מסוכן למות‪ ...‬והחילוק ברור ופשוט‪ ,‬האדם‬ ‫מוכן 'לסכן' עצמו שידבק בו מהצבע הטרי‪ ,‬אך את נפשו הוא שומר ביותר‪ ,‬ואינו מוכן להיכנס לספק ספיקא של‬ ‫סכנת מוות‪ ...‬וזאת עלינו להחדיר היטב היטב‪ ,‬כי 'עבירה' אינה 'צבע טרי' אלא 'סכנת מוות'‪...‬‬ ‫יא‪ .‬הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע פירש בלשון חז"ל )שבת לא‪' (.‬דעלך סני לחברך לא תעביד‪ ,‬זו היא כל התורה כולה‪,‬‬ ‫ואידך פירושה הוא‪ ,‬זיל גמור'‪ ,‬שנרמז בזה על השונא הגדול של האדם הוא היצר הרע )סוכה נב‪ ,(.‬וע"ז אמרו‬ ‫‪è‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪íéðåãéæä íéîäå ,øéò ìù äáåçøá ùà úøòñá øòåá òøä‬‬ ‫‪íéøãâá åîöò úà íãàä øåãâéù àéä äøùéä êøãå‬‬ ‫‪éúá å"ç áéøçäì íúìåëéá ,íìåòä úà óåèùì íéîééàî‬‬ ‫‪åúåà ìëåé ìáì ,äøéáòä ïî ÷çøúäì íéâééñå‬‬ ‫‪äáåçä ïîå ,úåùøãî éúáå úåéñðë éúá åìéôàå ìàøùé‬‬ ‫'‪äðåéä úà çð çìùùë äðäã ,åúéá çúôì áø÷úäì 'òø‬‬ ‫‪ìò äìåòî äøéîùá õøôá ãåîòì 'øãâ øãåâ' úåéäì‬‬ ‫‪äìò äðäå áøò úòì äðåéä åéìà àåáúå' (àé ç) áéúë‬‬ ‫‪ïéáîäå ,íéðåù íéìë éðéî ìë íäá åñðëé ìáì ,íéçúôä‬‬ ‫‪ééøéá áø (å âì ø"á) ùøãîá àúéàå .'äéôá óøè úéæ‬‬ ‫‪ éåàøë åìù 'ïãò ïâ' ìò øåîùì ìëåé äæ éãé ìòå ,ïéáé‬יב‪.‬‬ ‫‪äù÷äå .íùî äàéáäå ïãò ïâ éøòù äì åçúôð øîà‬‬ ‫‪íéîä åì÷ù çð òãé ïéðî åæ äèéù éôì ,(íù) ï"áîøä‬‬ ‫ריח ניחוח ‪ -‬גודל הנחת רוח לפני הקב"ה בהתגברות האדם‬ ‫‪õøéúå ,ììë ìåáî äéä àì ïãò ïâá àåìäå ,õøàä ìòî‬‬ ‫על יצרו‬ ‫'‪øùàëå ,íéîä íù åñðëé àìù íéøåâñ åéøòù åéä éìåàå‬‬ ‫‪äîãàä úà ãåò ìì÷ì óéñåà àì' ,(àë ç) ïúùøôá‬‬ ‫÷‪øùà úòáù ,åðãîì åðëøã éôìå .'åçúôð íéîä åì‬‬ ‫‪åéøåòðî òø íãàä áì øöé éë íãàä øåáòá‬‬ ‫‪àåä ïëåñî 'ïãò ïâ'ä óà éøä íìåòá ìåáî èìåù‬‬ ‫‪øàåáîå ,éúéùò øùàë éç ìë úà úåëäì ãåò óéñåà àìå‬‬ ‫‪éðôî åéøòù øåâñì àìà äðåáú ïéàå äöò ïéàå ,áøçäì‬‬ ‫‪¨¥‬‬ ‫‪éøä 'åðá ïëåñ øöé'ù úåàéöî äúåàù ,áåúëä éøáãá‬‬ ‫‪øöéä øùà úòáù ,ãåîìì ùé åðëøãìå .íéðåãéæä íéîä‬‬ ‫דעלך סני אותו ששונא אותך‪ ,‬לחברך לא תעביד אל תעשהו לחברך‪ ...‬זו היא כל התורה כולה‪ ,‬לדעת שהיצר הרע‬ ‫הוא שונא ולא להתחבר עמו‪ ,‬ומעתה זיל גמור צא ולמד דרכי המלחמה‪...‬‬ ‫הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע נשא משלו בעניין זה‪ ,‬לעכבר 'תינוק' שגדל קמעא והחל לפסוע את צעדיו הראשונים‬ ‫עלי אדמות‪ ,‬וביקש לילך לטייל מעט‪ ,‬אמרה לו אמו‪ ,‬אכן הרשות בידך‪ ,‬אבל הזהר ושמור נפשך מ'השונא הגדול'‬ ‫שלנו הרוצה לבלוע אותנו חיים‪ ,‬יצא לדרכו ותיכף חזר בבהלה כשהוא מספר בסערת רוחו ראיתי 'בריה משונה'‬ ‫ופחד נורא אחזתני‪ ,‬שאלה אותו האם‪ ,‬כיצד היתה נראית בריה זו‪ ,‬השיב ה'תינוק'‪ ,‬ראיתי בעל חי מהלך על שניים‪...‬‬ ‫נענתה לו‪ ,‬בעל חי זה הינו האדם‪ ,‬ואין לך כ"כ ממה להתיירא‪ ,‬כי הגם שאינו אוהב אותנו אך אינו שונא אותנו‬ ‫יתר על המידה‪ ...‬אין לו זמן לרדוף אחרינו‪ ...‬חזר שוב להלך ברחוב העיר‪ ,‬וכמעשהו בראשונה גם עתה הגיע במרוצה‬ ‫אל הבית‪ ,‬ותיאר לאמו תבנית דמות בעל חי אחר‪ ,‬עד שאמרה לו‪ ,‬זה אריה מלך החיות‪ ,‬אך אין מעייניו נתונים‬ ‫דייקא אל העכברים‪ ...‬וכך חזר הדבר ונשנה עם הנמר ועם הזאב ושאר מיני חיות טורפות ומבהילות‪ ...‬לאחר זמן‬ ‫הגיע שוב העכבר הקטן וסיפר לאמו בשמחה גדולה פגשתי ידיד ֵורע שרצה לשחק עמי‪ ,‬שאלה אותו מיהו אותו‬ ‫ידיד גדול‪ ...‬תיאר בפניה שראה חיה נמוכה ומתוקה שכל גופה מכוסה בפרווה )‪ (fur‬וכולה אומרת כבוד‪ ...‬נחרדה‬ ‫האם ואמרה אכן נודע הדבר‪ ,‬אין זה אלא החתול‪ ...‬ממנו תנוס כבורח מהאש‪ ,‬אינו ידיד אלא הוא הוא השונא הגדול‬ ‫‪é‬אים'‪ ,‬היצר‬ ‫‪à‬עצ‪ä‬מיו ֵחיל ָ ִ‬ ‫ונפל ַ ֲ ָ‬ ‫י‪Ł‬ח ְ ָ ַ‬ ‫'יד‪é‬ה ָ ֹ ַ‬ ‫ביותר עלי אדמות של מין העכברים‪ ...‬ועל כך אמר הכתוב )תהלים י י( ִ ְ ֶ‬ ‫הרע נראה כ'נדכה' והולך 'ישוח' ‪ -‬נמוך‪ ,‬אך נפל בעצומיו חיל כאים‪ ,‬כי רבים רבים נפלו בנכליו‪...‬‬ ‫יב‪ .‬בא וראה עד כמה צריך האדם 'לסגור' עצמו מכל השפעה רעה‪ ,‬שהנה דרשו חז"ל )סנהדרין קח‪ (.‬מה שנאמר )ז‬ ‫כב( 'מכל אשר בחרבה מתו ‪ -‬ולא דגים שבים'‪ ,‬והביא הגה"ק המהר"ל זי"ע )'גור אריה'( שכתב הרא"ם‪ ,‬שלפי זה‬ ‫צריך לומר שה'דגים' לא השחיתו דרכם כמו שאר בעלי החיים‪ ,‬ומשום כך לא מתו‪ .‬וצריך ביאור‪ ,‬מדוע באמת‬ ‫דייקא הדגים שמרו על עצמם יתר משאר בעלי חיים )ופשיטא שאין להם יצר טוב יותר מהחיות והבהמות(‪.‬‬ ‫וביאר המהר"ל נוראות עפ"י דברי רש"י על הכתוב )ו ו( 'וינחם ה' כי עשה את האדם ‪ -‬נחמה היתה לפניו שבראו‬ ‫בתחתונים‪ ,‬שאלו היה מן העליונים היה ממרידן'‪ ,‬וכתב המהר"ל 'מזה תלמוד כי האדם החוטא ממריד את כל השרויים‬ ‫במחיצתו'‪ ,‬והיינו שאם היה האדם שרוי בעליונים היה ממריד אפילו את המלאכים שיעשו כנגד רצון ה' ח"ו‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫מבואר הטעם שלא חטאו הדגים אחר שאינם דרים ביבשה עם בני האדם‪ ,‬אלא חיים בים‪ ,‬ב'עולם' ובסביבה משלהם‪...‬‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬הגודר עצמו בסביבה טובה מביא על עצמו שמירה ושפע רב ברוח ובגשם‪.‬‬ ‫וכלשון קדשו של הרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע )סוף פרשת אמור( 'כי הרשע הזה מביא שורש פורה בקרבך וכו'‪,‬‬ ‫וכאשר עינינו הרואות בעולם הזה כאשר יש ח"ו שינוי אויר על ידי איש אחד‪ ,‬שיש לו ח"ו מיחוש החולי‪ ,‬יכול‬ ‫ג"כ להזיק לאחרים‪ ,‬ה' ישמרנו ויצילנו מכל רע בזה ובבא'‪ ,‬היינו שכשם שהחולה בגופו מדבק את הבריאים במחלתו‪,‬‬ ‫כמו כן בענייני רוחניות מדבק הרשע את הצדיק רח"ל‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪é‬‬ ‫‪ïéàù åðééäå ,íåéä ìë òø '÷ø' øîàð íù éë ,åøàéáå‬‬ ‫‪äæá ë"ë íùà åðéà íãàä éë ,ïéãä ìò ì÷äì äáéñ äæ‬‬ ‫‪åðéàå ,äáåè 'äãå÷ð' åà áåè ÷ìç íåù åá‬‬ ‫‪ééåúéô úîçî ÷ø äùò ìëä úà éë ,çøñå ì÷ì÷ù‬‬ ‫‪òîåù ãéîú àìà ììë åáéì úåáùçî øöé ìò øáâúî‬‬ ‫‪øîàðù äîî íéùøôîä åù÷äù äî òãåðå ,òøä øöéä‬‬ ‫‪.äð÷ú íåù äì ïéà ïëà úàæë úåàéöîå ,òøä åøöé ìå÷ì‬‬ ‫‪íù ,úéùàøá 'øô óåñáù ìåáîä øåã ïééðò úìéçúá‬‬ ‫‪àìá 'åéøåòðî òø íãàä áì øöé éë' øîàð ïàë ïëà‬‬ ‫‪ìëå õøàá íãàä úòø äáø éë 'ä àøéå' (å¯ä å) áéúë‬‬ ‫‪úåùòì åá øòåá òøä åøöé ïëàù éøäå ,òø ÷ø øéëæäì‬‬ ‫‪äùò éë 'ä íçðéå ,íåéä ìë òø ÷ø åáì úåáùçî øöé‬‬ ‫‪àôåâ àä íðîàå ,íçìðå ããåîúî àåäù àìà ,òøä‬‬ ‫‪øöé ìëù àôåâ àä éë øàåáîå ,'õøàá íãàä úà‬‬ ‫‪ åéìò íéîçø øøåòî‬יג‪øúåéá åì äù÷ àåìä ,äáøãà éë .‬‬ ‫‪ïéãä øîåçì àéä äáéñ íåéä ìë òø ÷ø åáì úåáùçî‬‬ ‫‪åøöé ïéàå åòáèá ÷éãö àåäù éîî øúåé ïåéñðá ãåîòì‬‬ ‫‪.äæì äæ úåàø÷îä íéøúåñ äøåàëìå ,íìåòä ïáøåçìå‬‬ ‫מעשה בבחור שלא חש בטוב‪ ,‬משבא לפני הרופא נשאל הבחור מדוע הוא מעשן‪ ...‬ענה הבחור לא מיניה ולא‬ ‫מקצתיה‪ ,‬מעולם לא הכנסתי ציגערעט'ל )סיגריה( לפי‪ ,‬אמר לו הרופא‪ ,‬הרי הנני רואה ב'צילומים' שכל ה'ריאות' שלך‬ ‫שחורות מעשן הציגערעט'לעך‪ ,‬עד שנתברר כי אף שהבחור אינו מעשן מכל מקום כל סובביו מעשנים והוא 'נושם'‬ ‫יומם ולילה עשן פיח לתוך ריאותיו‪ ...‬ומכאן תלמד עד כמה גרוע היושב בסביבת חברים רעים אף אם אין לו כל‬ ‫שיג ושיח עמהם ‪ -‬דיו שהוא בקרבתם ו'נושם' את עשנם לקרבו וכרעיו ל"ע‪.‬‬ ‫ואין עצה ואין תבונה אלא לעשות 'תיבה' לעצמו ולהתרחק מן הרע כמטחווי קשת‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה שצריך‬ ‫להיזהר ולהישמר מחברים רעים שיכולים להורידו לשאול תחתית רח"ל‪.‬‬ ‫וכמו שהעמיסו צדיקים במאמרם )תענית כג‪' (.‬או חברותא או מיתותא'‪ ,‬שחבר טוב יכול לסייע מאד לאדם להתעלות‬ ‫ברוחניות‪ ,‬אך אם חלילה החבר אינו כשר והגון ח"ו אזי הוא בבחינת 'מיתותא' ועלול לגרור גם אותו לבאר שחת‪,‬‬ ‫ה' ישמרנו‪.‬‬ ‫מעשה בבחור שלמד בישיבתו של הרה"ק מבאבוב זי"ע שהחל להתרועע עם חברים מפוקפקים ומצבו הרוחני‬ ‫החל מתדרדר מטה מטה‪ ...‬קראו הרבי ושאלו‪ ,‬האם ידעת מה פירוש תיבת ותמגר )בברכת 'ולמלשינים'(‪ ,‬לא ידע הבחור‬ ‫פירוש המילות‪ ,‬אמר לו הרבי‪ ,‬אף אני לא ידעתי פירושה של תיבה‪ ,‬אבל זאת אדע‪ ,‬כי איננו 'מריח' טוב‪ ,‬כי התבוננתי‬ ‫על שכניו וידידיו וראיתי שכולם מינים רעים הם‪ ,‬לפניו תעקר ותשבר ולאחריו ותכלם ותשפילם‪ ,‬ה"י מכל אלו‪...‬‬ ‫ובזאת רמז לבחור שימהר לעקור ולשבר את 'קשריו' עם כל אלו הידידים‪.‬‬ ‫יג‪ .‬מעין הדברים ביארו עוד קצת באופן אחר‪ ,‬בהקדם המסופר על אחד מחסידי ברסלב שביקש מחברו שיתן לו‬ ‫פאספורט )דרכון( שלו כדי שיהא בידו לצאת מגבולות הארץ מאימת המלחמה‪ ,‬שאלו הלה מה תתן לי תמורתו‪,‬‬ ‫השיב החסיד מוכן אני להיות עבדך כ"ג שעות ביום‪ ,‬חזר ושאלו‪ ,‬מדוע כ"ג ולא כ"ד‪ ,‬השיב החסיד‪ ,‬כי לשעה אחת‬ ‫ביום הנני זקוק כדי לעשות 'התבודדות'‪ ...‬נענה לו האיש‪ ,‬אם אינך משתעבד אלי לגמרי נמצא שגם בשאר כ"ג‬ ‫שעות אינך עבדי‪ ...‬ועל דרך זה ייאמר‪ ,‬כי זה האיש אשר שומע תמיד לקול יצרו חלילה נעשה בזה עבד ליצרו‬ ‫ומשועבד לו כליל‪ ,‬אמנם אם רק יתגבר עליו אפילו בדבר אחד‪ ,‬א"כ שוב אינו 'שייך' ועבד ליצרו הרע‪ ...‬והגם שברוב‬ ‫הפעמים הנו נופל ח"ו‪ ,‬מ"מ אינו נחשב כשלו‪.‬‬ ‫וכזאת הורה הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע לבחור ששקע בעמקי תהום רבה‪ ,‬אף אם יודע הינך שלבסוף‬ ‫נפול תיפול ביד היצר הרע ‪ -‬מלך זקן וכסיל‪ ,‬מכל מקום אל תתנהג עמו כמלך‪ ,‬אשר בפצותו את פיו מיד ממלאים‬ ‫משאלותיו‪ ,‬אלא‪ ,‬תדחהו בלך ושוב‪ ...‬וטעם הדבר‪ ,‬כי מלבד שעל כל רגע ורגע שהאדם דוחה מעמו את היצר )אף‬ ‫אם נפל לבסוף( הנו גורם נחת רוח מרובה להקב"ה לאין ערוך‪ ,‬הרי בנוסף יש בזה רווח עצום‪ ,‬כי במה שאינו ממליך‬ ‫את היצר הרע על עצמו בזה מוכיח שאינו משלו‪ ,‬אינו עבדו וממשרתיו עושי רצונו‪...‬‬ ‫יסוד זה למדנו גם ממה דמתאמרא בשם הרה"ק ה'קדושת יום טוב' זי"ע )י"א זה בשם החת"ס‪ ,‬עיי' ברך משה הושע נא‬ ‫נב( על הסמיכות בסדר ההושענות )בסדר המתחיל 'אום אני חומה'( 'כבושה בגולה‪ ,‬לומדת יראתך'‪ ,‬כי הלכה פסוקה היא‬ ‫הכובש דבר היתר בדבר איסור למשך כ"ד שעות נהפך ההיתר להיות כגוף האיסור‪ ,‬כי שיעור כבישה הוא מעת‬ ‫לעת‪ ,‬אך 'כבישה' לפחות מכ"ד שעות אינה ולא כלום‪ ,‬לזה אמר היאך נשמור עצמנו שלא ליהפך ל'גלות' בעצמותנו‪,‬‬ ‫ע"י לומדת יראתך בקביעות גמורה‪ ,‬הא למדת‪ ,‬שאם מתגבר על יצרו אפילו 'שעה' אחת ביום שוב אינו 'כבוש'‬ ‫ונתון תחת ידו‪ ,‬ובפרט אם אוחז ומחזיק בדבר קבוע ובקבלה טובה דבר יום ביומו‪.‬‬ ‫‪àé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪÷éãö éøô) ò"éæ ïäëä ÷åãö éáø ÷"äøä øàéá äæ êøãáå‬‬ ‫‪ìëáå ïåéñðä ãáëéå éùå÷ä ìãâéù ìëëå ,åéøåòðî òø‬‬ ‫‪úéðòú) àøîâá àúéàã àä (úåòåáù ìò åéøáã óåñá‬‬ ‫‪ úåáéùçä‬יד‬ ‫‪ìãâú êë ¯ òøä øöéä ìò øáâúé úàæ‬‬ ‫‪ åðåöø äùòðå øîàù éî éðôì âåðòúäå äçîùäå‬טו‪øåãâ ìãâîî ïåòîù 'ø ïá øæòìà éáø àáù äùòî (.ë êëå ,‬‬ ‫‪øäð úôù ìò ìééèîå øåîçä ìò áåëø äéäå ,åáø úéáî åòáè úàå åîöò ìò øáùîä ùéàä äæ äìòúéå ìãâé‬‬ ‫‪ãîìù éðôî åéìò äñâ åúòã äúéäå ,äìåãâ äçîù çîùå‬‬ ‫‪ íéðåî úøùò åøëù ìãâé äëëå ,òøä‬טז‪.‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫פלאי פלאות אמר הגאון רבי חיים קרייזוירט זצ"ל‪ ,‬שהנה כתיב בפרשתן )ז כב( 'מכל אשר בחרבה מתו' חוץ‬ ‫מאותם שנכנסו לתיבה שמהם נתקיימו כל הבעלי חיים שבעולם‪ ,‬והקשו בגמ' )זבחים קיג‪ (:‬היאך נותר לפליטה‬ ‫אותו בעל חי ששמו 'אורזילא' היינו ראם הים‪ ,‬והרי כבר ביום שנולד הרי גדלו כהר תבור‪ ,‬ואי אפשר לומר‬ ‫שהכניסו את ראשו‪ ,‬כי ראשו לבד גדלו כשיעור פרסה ומחצה‪ ,‬אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה‪ ,‬ופירש"י‬ ‫'שיוכל להנשים' )‪-‬לנשום(‪ ,‬ועי"ז נשאר ה'אורזילא' בארץ החיים‪ ,‬וממנו צאצאיו אחריו עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫מכאן למד לימוד נפלא לכל אדם באשר הוא‪ ,‬אף אם הרחיק לכת עד שכולו כבר שקוע בתוך ה'מבול'‪ ,‬אם‬ ‫אך יכניס את חוטמו לתוך התיבה‪ ,‬יקשור עצמו במשהו לגבול הקדושה‪ ,‬בזה הוא פותח לעצמו 'תיבת נח'‪ ,‬פתח‬ ‫הצלה לו ולדורותיו אחריו‪ ...‬והדברים אמורים שבעתיים בדורנו שנתרבו בו כל כך הנסיונות מבית ומחוץ‪ ,‬חדשים‬ ‫לבקרים הם מתגברים ומתחדשים‪' ,‬מבול' משתולל בראש כל חוצות רח"ל‪ ,‬עצתו‪ ,‬שלכל הפחות יכניס חוטמו‬ ‫וינשום ממקור הקדושה‪ ,‬יגדור עצמו לכל הפחות ב'משהו'‪ ,‬ובכך יוכל להישאר לפליטה ולהחיות עם רב‪.‬‬ ‫ויש להוסיף על דבריו‪ ,‬כי הנה באותו דור כל העולם כולו חטאו והשחיתו דרכם עד ש'קץ כל בשר בא‬ ‫לפני'‪ ,‬ורצה הקב"ה לאבד את כל העולם כי 'נחמתי כי עשיתים'‪ ,‬אלא שהיה איש צדיק אחד‪ ,‬וממנו נתייסד‬ ‫ונתחדש העולם‪ .‬על דרך זה ממש‪ ,‬האדם הוא כ'עולם קטן' )תיקו"ז קל‪ ,(:‬ואף אם בכל העולם הקטן שבו‬ ‫השחית דרכו‪ ,‬אם אך ישאר אצלו נקודה קטנה שבזה הוא 'איש צדיק'‪ ,‬הרי מאותו 'משהו' ניתן לחדש את‬ ‫כל כולו‪ ,‬ו'צדיק' יסוד עולם‪...‬‬ ‫ומעתה יתבאר היטב‪ ,‬כי בפרשת בראשית נאמר רק רע כל היום‪ ,‬והיינו שמהלך תמיד אחר יצרו הרע‪ ,‬ועל כך‬ ‫נאמר 'ניחמתים כי עשיתים'‪ ,‬אכן כאן כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬אלא שאינו 'רק רע'‪ ,‬אלא שיש דברים‬ ‫בהם מתגבר על היצר הרע‪ ,‬וממילא כבר אינו עבד של אותו מלך זקן וכסיל‪.‬‬ ‫יד‪ .‬וכמאמרו של הרה"ק ה'בית אברהם' זי"ע על הפסוק בפרשתן )ח יא( 'והנה עלה זית טרף בפיה'‪ ,‬ובגמרא )עירובין‬ ‫יח‪' (:‬אמרה יונה לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך‪ ,‬ואל יהיו מתוקין כדבש‬ ‫ותלויין בידי בשר ודם'‪ .‬והכוונה היא שאפילו עלה קטן ‪ -‬מעט עבודה‪ ,‬אלא שהוא מרורין ‪ -‬שבא לאדם בקושי‬ ‫ובמרירות לעשות רצון קונו‪ ,‬דבר זה חשוב ומקובל לפניו ית' ‪ -‬מסורין בידך‪ ,‬יותר מעבודות גדולות אשר הם בלא‬ ‫יגיעה אלא מתוקין כדבש‪.‬‬ ‫טו‪ .‬מעשה שהיה בימי קדם כששלטו העוני והמחסור בכל פינה בעיה"ק ירושלים‪ ,‬והנה מדרכם של בית תלמודם של‬ ‫תשב"ר שהיו מעניקים לתלמידיהם פיסת 'מזונות' אחת לשלושים יום בכל ראש חודש‪ ,‬פעם היה תלמיד נבון‬ ‫שלגודל אהבתו אל אביו החליט לעצור בעצמו בכל כוחו מאכילת העוגה ולהגישה כ'מתנה' לפני אביו‪ ,‬מיד כשקיבלה‬ ‫מידי המלמד עטפה בנייר‪ ,‬ושמר עליה מכל משמר לבל יתנסה ב'נסיון' לאוכלה‪ ,‬ב'הפסקה' הראשונה פתח העטיפה‪,‬‬ ‫הביט בעוגה וירא כי טוב‪ ,‬ולא יכול להתאפק‪ ,‬על כן נגס בה בצידה כשיעור 'כל שהוא'‪ ,‬ומיד סגר הנייר‪ ,‬ב'הפסקה'‬ ‫הבאה שוב פתח ונגס בצידה השני‪ ....‬סוף דבר‪ ,‬בבואו לביתו הגיש את העוגה לאביו בקריאה של חיבה ראה נא אבי‬ ‫מה הבאתי לך מבית תלמודי‪ ...‬נתמלא לבו של האב צהלה ורינה‪ ,‬אבל כשפתח את הנייר ומצא שהעוגה נגוסה )געביס'ן(‬ ‫מכל צדדיה‪ ,‬אז זלגו עיניו מהתרגשות שני דמעות גדולות‪ ,‬בראותו עד כמה חשק בה הבן‪ ,‬וכבר 'נכשל' באכילה זעיר‬ ‫פה זעיר שם‪ ,‬ומכל מקום עצר בעצמו במסירות נפש להציל ככל האפשר להגיש לפני אביו מזה נתרגש האב פי כמה‬ ‫וכמה‪ ...‬אף לדידן ייאמר‪ ,‬אף אם היצר הרע נגס בך בכל פינה ופינה‪ ,‬הרי אדרבה‪ ,‬אם תעצור ברוחך ותשלוט ביצרך‬ ‫ותעניק לאביך שבשמים את הנותר מהנגיסה והנשיכה‪ ,‬הרי בזה תערב מנחתך לפני הקב"ה פי כמה וכמה‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪áé‬‬ ‫‪êøáúé 'ä éðôì íéåöø åéùòî úéìëúá úåðåøñçá øòåëîä‬‬ ‫‪,øúåéá øòåëî äéäù ãçà íãà åì ïîãæð ,äáøä äøåú‬‬ ‫‪,åìù íéðåâîä íéøáãá èòî åìéôà åøöé ìò øáâúî íà‬‬ ‫‪ä÷éø åì øîà ,åì øéæçä àìå éáø êéìò íåìù åì øîà‬‬ ‫‪úååàúá ¯ 'éðàùòù ïîåàì êì' åúáåùú äúééä åæå‬‬ ‫‪ïéøòåëî êøéò éðá ìë àîù ,ùéàä åúåà øòåëî äîë‬‬ ‫‪'ä éðôì äéåöø òáèä ãâð éìù úåøáâúä éë ,úåìôù‬‬ ‫‪ïîåàì øåîàå êì àìà òãåé éðéà åì øîà ,êúåîë‬‬ ‫‪ íéäåáâ úåâøãîå úåìòîá àøáðù íãàäî øúåé êøáúé‬יז‪.‬‬ ‫‪åîöòá òãéù ïåéë ,úéùòù äæ éìë øòåëî äîë éðàùòù‬‬ ‫‪éúéðòð ,åì øîàå åéðôì çèúùðå øåîçä ïî ãøé àèçù‬‬ ‫‪ä"á íå÷îä éðôì áéáçå áåäà äîë ãò äàøå àá‬‬ ‫‪ïîåàì êìúù ãò êì ìçåî éðéà åì øîà ,éì ìåçî êì‬‬ ‫‪(àë ç) ïúùøôá øîàð äðäù ,åøöé ìò øáâúîä‬‬ ‫‪äøåàëìå .úéùòù äæ éìë øòåëî äîë åì øåîàå éðàùòù‬‬ ‫'‪óéñåà àì åáì ìà 'ä øîàéå çåçéðä çéø úà 'ä çøéå‬‬ ‫‪øæòìà éáø ÷ñò øòåëî 'óåâ'á éëå ,äáøä äåîú øáãä‬‬ ‫‪íãàä áì øöé éë íãàä øåáòá äîãàä úà ìì÷ì ãåò‬‬ ‫‪ùàøá íéðåúðä åéúåâàã åéä åìà éëå ¯ ïåòîù éáøá‬‬ ‫‪,äøåñîá 'á ¯ çøéå ,'íéøåèä ìòá' áúëå ,'åéøåòðî òø‬‬ ‫‪úååàú óåâä úåéèðá åðééä 'øòåëî' éàãåå àìà ,åéðééòî‬‬ ‫‪øàáîå ,(æë æë ïìäì) 'åéãâá çéø úà çøéå' êãéàå ,àëä‬‬ ‫‪ïëìå .ò"ì úåðåâî úåãéîå ,úåìôùä úéìëúá úåìôù‬‬ ‫‪éðåãà ãåáë øîàù äî é"ôò ò"éæ 'éåì úùåã÷'ä ÷"äøä‬‬ ‫‪úîàá äéä 'øòåëî'ä äæù (ïîãæð ä"ã) 'ñåúá íù áéúë‬‬ ‫‪àá ïëéäî ,çåçéðä çéø úà 'ä çøéå ,éáøå éøåî éáà‬‬ ‫‪íãàä íâù åçéëåäì àìà àá àìù ,ì"æ àéáðä åäéìà‬‬ ‫טז‪ .‬וכך איתא בגמ' )שבת לב‪' (.‬ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים‪ ,‬ואפילו תשע מאות ותשעים‬ ‫ותשעה מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות ניצול‪ ,‬שנאמר )איוב לג כג( אם יש עליו מלאך מליץ אחד‬ ‫מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר'‪ .‬ולכאורה מלאך זה בטל הוא באלף‪,‬‬ ‫ואיזה כח יש בו להציל את האדם אחר שתשע מאות תשעים ותשעה מלאכים מלמדים עליו חובה ואומרים שראוי‬ ‫הוא ל‪ ...‬אלא ביאורו‪ ,‬כי כשאדם נמצא במצב כזה שכמעט כולו חייב‪ ,‬ובכל זאת הוא מתגבר על עצמו בכל כוחו‪,‬‬ ‫התגברות זאת אכן חשיבות יתירה יש לה‪ ,‬שהרי היא קשה עליו הרבה מאד‪ ,‬וכגון אדם שתמיד כועס‪ ,‬עד שנראה‬ ‫כי בעניין זה מופרך הוא לגמרי וכבר א"א לו לשלוט על עצמו שלא לכעוס‪ ,‬ומ"מ מתגבר גם במצב כזה‪ ,‬זכות זו‬ ‫של אחד מני אלף יש בה להגן עליו הרבה יותר‪ ,‬נמצא שאין כאן איזה 'מליצה ישרה'‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬התגברות כזו‬ ‫אכן בכוחה להפיל חומות ולשבר קטרוגים מכח עצמה‪.‬‬ ‫דברים מלהיבים מצינו בדברי ה'אור החיים' הק' זי"ע )פרשת בראשית ג ד(‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬ואם תאמר למה יברא ה' בריה‬ ‫רעה כזו )דהיינו היצה"ר( לתקלה‪ ,‬דע כי בריה זו כל מה שהפליא ה' בגודל בחינתה כן גודל בחינת השגת הנפש בעולם‬ ‫העליון‪ ,‬כי לפי התעצמות הצריך לאדם לנצחון כן יטול שכרו‪ ,‬כמאמרם ז"ל )אבות ה כג( 'לפום צערא אגרא'‪ ,‬ואם היה‬ ‫מגביל שיעור כח המסית בשיעור מועט אין מקום לרוצה להשיג השגה גדולה להשיגה‪ ,‬כי אין השגה זולת אמצעות‬ ‫נצחון המסית וכו'‪ .‬ומעתה הפליא ה' להתחסד עם אוהביו להכין להם דבר שבאמצעותו ישיגו עלות במעלות חיים‬ ‫הנצחיים‪ ,‬אשרי העם שככה לו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יז‪ .‬וכך פירש הרה"ק מליסקא זי"ע )אך פרי תבואה לסוכות( מה שאמרו חז"ל )ברכות ח‪' (.‬גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא‬ ‫שמים'‪ ,‬ולכאורה הדבר תמוה כפי פשוטו‪ ,‬וכי יתכן לומר שמי שכל מעלתו הוא שהינו 'בעל מלאכה' יהא עדיף‬ ‫מצדיק הדור שאינו עוסק במלאכה אלא מתפרנס משל אחרים‪ ...‬אלא ביאורו‪' ,‬ירא שמים' הכוונה למי שבטבעו הוא‬ ‫צדיק ונוטה לטוב‪ ,‬ואין היצר הרע מתגבר עליו אלא מניחו לעשות רצון קונו באהבה וביראה‪ ,‬לעומת זאת 'הנהנה‬ ‫מיגיעו' היינו שבטבעו נוטה לרע‪ ,‬ויש בו תאווה ותשוקה לרע אך 'נהנה מיגיעו' שמתייגע להתגבר עליו ולנצחו‪,‬‬ ‫בוודאי עדיף מירא שמים שהגיע לכל מעלותיו בלא יגיעה ומלחמה‪ ,‬כי העיקר היא המלחמה ושבירת היצר‪...‬‬ ‫הגאון רבי חיים קרייזווירט יצא פעם מעירו לשבות בעיר אחרת‪ ,‬בדרך נסיעתם מצאו שיש טרעפיק )פקק( גדול‬ ‫ונורא‪ ,‬וחששו שלא יספיקו להגיע ליעדם בזמן‪ ,‬אמר הנהג לגר"ח‪ ,‬אולי הרב יפעל מופת כמו שפעל הרה"ק מסאטמאר‬ ‫זי"ע כשפעם אחת מיהר להשתתף בברית והיה טרעפיק נורא בדרך‪ ,‬על כן הורה לנהג שיסע בצד השני )הנגדי‪ ,‬שבו‬ ‫נוסעים לכיוון שונה(‪ ,‬אמר לו הגר"ח‪ ,‬נו‪ ,‬הרי הרבי מסאטמאר הולך כל ימיו ושנותיו כנגד השטארעם )כנגד הזרם(‪...‬‬ ‫ולרמז לנו‪ ,‬כי המתנהג כנגד הטבע המשוך אותו לצד אחד והוא מתנהג לצד השני‪ ,‬הוא אכן יכול ליסע בצד‬ ‫השני מבלי שיסתכן‪ ,‬כלומר שהצלחתו תהיה למעלה למעלה כנגד כל טבע‪.‬‬ ‫‪âé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪,åéìò øáâúäì åá íçìðå åéøåòðî òø åøöéù é"ò ,'çåø éë íòèäå ,øîåçî õåø÷ä íãàäî ¯ 'äì çåçéðä çéø‬‬ ‫‪ 'äîãàä úà ìì÷ì óéñåà àì' ïëì‬יט‪.‬‬ ‫‪,êøáúé åúãåáòî åçéãäì åúéñîä òøä øöé ïëåù åáø÷á‬‬ ‫‪äìåò åæ úåøáâúäî ,'ä úà ãåáòì åéìò øáâúî àåäå‬‬ ‫‪ 'äì äùà çåçéð çéø‬יח‪øòá 'ø ÷éãöä' éøáã úà àéáäì 'éåì úùåã÷'ä óéñåî úà çøéå' àø÷ä øîàù åäæå .‬‬ ‫‪ãáìá åæ àìù (ò"éæ ùèéøæòîî ìåãâä ãéâîä) 'ì"æ‬‬ ‫‪íãàä áì øöé éë ãåò óéñåà àì 'ä øîàéå çåçéðä çéø‬‬ ‫‪àìà ,'ä éðôì 'çåçéð çéø' äìòî ìàøùé éðá úãåáòù úçð' éðôì äìòî àåäù øçàî ,øîåìë ,'åéøåòðî òø‬‬ ‫יח‪ .‬הקשה הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע )תרנ"ב ד"ה אלה(‪ ,‬הרי הכל גלוי וידוע לפניו ית"ש‪ ,‬וידע כי יחרב העולם במבול‪,‬‬ ‫אם כן היה לו לברוא את העולם רק מנח והלאה‪ .‬אלא ביאורו‪ ,‬שהבורא רצה להודיענו שגדולים מעשה צדיקים‬ ‫יותר ממעשה )בריאת( שמים וארץ )כתובות ה‪ ,(.‬וראה נא שכשהוא יתברך ברא את העולם לא היה לזה קיום כביכול‪,‬‬ ‫ואילו כשנח מסר את נפשו לעבוד את ה' האלוקים נשאר יחידי וממנו יצאו כל באי עולם עד עצם היום הזה‪,‬‬ ‫ללמדך שכל העולם תלוי בעבודת האדם‪.‬‬ ‫וכך אומרים בשם הגה"ק החפץ חיים זי"ע שה'נסיון' דומה ל'מכרה זהב'‪ ,‬היא חלקת קרקע המעורבים באדמתה‬ ‫גרגרי זהב‪ ,‬ועל הכורה להתעסק בבוץ‪ ,‬בחול ובעפר‪ ,‬לחפור ולחצוב בסלעים ולברר מתוכם את גרגירי הזהב‪ ,‬והגם‬ ‫שראשו על כרעיו על קרבו מתלכלכים בבוץ ושאר לכלוך‪ ,‬פניו משחירים כשולי קדירה‪ ,‬הרי הוא מלא 'ששון ושמחה'‬ ‫כמוצא שלל רב‪ ,‬ואם מישהו ילעג עליו על מראהו לא ישית ליבו אליו כלל‪ ,‬בידעו שבכל רגע ורגע מתגדלת עשירותו‬ ‫לאין ערוך‪ .‬כיו"ב‪ ,‬תאמר לאלו העומדים בנסיונות קשים‪ ,‬עד שנראים כ'שחורים'‪ ,‬אל ירך לבבכם‪ ,‬דעו נא‪ ,‬בכל רגע‬ ‫ורגע שהאדם עומד בנסיון לבלתי לכת אחרי יצרו הרע הרי הוא עושה נחת רוח שאין למעלה הימנה‪ ,‬ועולה ומתעלה‬ ‫לאין גבול‪.‬‬ ‫מעשה באחד שנכנס ובא אצל רבו ותינה בפניו את רוב מכאוביו ויסוריו הרבים אשר עוברים עליו בגוף ובנפש‪,‬‬ ‫הראה לו הרבי דמות דיוקן של צדיק קדוש מדורות הקודמים‪ ,‬ושאלו מה הנך רואה‪ ,‬ענה לו‪ ,‬הנה רואה אני דמות‬ ‫צדיק פלוני‪ ,‬הוסיף הרבי לאמר לו‪ ,‬אבקשך שתתבונן יותר לעומק‪ ,‬הביט שוב ואמר לו‪ ,‬רואה אני רבבות אלפי‬ ‫נקודות שחורות )כי מדרך הציירים לצייר הרבה נקודות שחורות‪ ,‬ובצירוף הנקודות נעשית תמונת הוד(‪ ,‬הסביר לו רבו במתק שפתיים‪,‬‬ ‫כל זה משל הוא לימי חיי האדם בהאי עלמא ‪ -‬כל ימי חייו של האדם נבנים מהרבה נקודות שחורות והיינו ייסורים‬ ‫ומכאובים‪ ,‬יש העושה מהם חיים שחורים ומרים‪ ,‬אך המשכיל יקח את הנקודות השחורות ומאיר אותם באור‬ ‫האמונה ועבודת ה' ובונה מהם תמונת הוד והדר‪.‬‬ ‫וכבר אמרו שכל יפיו של 'כתר המלכות' בא לו מהחללים הריקים ‪ -‬מקום שלא ניצוק בו לא זהב ואף לא כסף‬ ‫אלא אוויר ריק מכל‪ ...‬ומשם נתפשט היופי לכל הכתר כולו‪ ,‬וכלומר ממקום הקושי והייסורים שם הוא יופי ותכלית‬ ‫האמונה )והעבודה(‪.‬‬ ‫יט‪ .‬יש שהמשילו את העניין למלך רם ונישא שהיו לו שרים רבים יודעי נגן שהיו מנעימים לו תדיר בשירה ובזמרה‪,‬‬ ‫ולצידם הייתה לו ציפור שגם הייתה מזמרת לפניו‪ ,‬והנה כל הנאת המלך משירת השרים לא היתה מגעת לרוב‬ ‫הנאה וקורת רוח שגרמה לו הציפור‪ ,‬שאלוהו השרים הרי שירתנו עריבה עשרת מונים משירת הציפור מדוע מתפעל‬ ‫המלך כל כך מהציפור‪ ,‬ענה להם המלך‪ ,‬בזה שאדם משורר אין כל חידוש בדבר‪ ,‬ולכן אין שירתו מביאה להנאה‬ ‫ותענוג שיש בשמיעת שירת הציפור שאין דרכו בכך‪.‬‬ ‫וכעין זה איתא מהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע בספה"ק 'תורה אור' )פר' וישלח ד"ה והנה הקרבנות ‪ -‬במשל לציפור ה'מדברת'(‪,‬‬ ‫ולדידן ייאמר‪ ,‬שירת ועבודת קרוצי חומר עריבה כביכול לפני הבורא יתברך עשרת מונים משירת המלאכים ועבודתם‪,‬‬ ‫כי הם 'אין בהם לא יצר ולא קנאה ולא שנאה' )עיין שבת פט‪ (.‬ואין כל חידוש שעומדים ומזמרים לפניו יתברך‪ ,‬אבל‬ ‫אנן ששוכן בקרבנו 'יצר הרע המתגבר עלינו בכל יום' )סוכה נב‪ (:.‬למנוע מאיתנו כל זיקה של עבודת ה' ואנו מתחזקים‬ ‫שלא לשמוע לו אלא לעבוד את הבורא‪ ,‬עבודה כזו מעלה קורת רוח מרובה לאבינו שבשמים‪ ,‬ומסיים שם ה'תורה‬ ‫אור'‪ ,‬כי עינינו רואות שבאם יתענה האדם כמה ימים ייחלשו כל כוחותיו ולא יוכל לומר אפילו פרק אחד שבתהילים‬ ‫וכדו'‪ ,‬וכן שאר מניעות שיש לאדם מקור וחום וכיו"ב‪ ,‬והנה‪ ,‬אם אך יכניס אל פיו איזה דבר מאכל‪ ,‬מיד יחלו‬ ‫כוחותיו לשוב אליו‪ ,‬וכבר יוכל לרנן לבוראו‪ ,‬נמצא שאותם דברים הגשמיים הם הנותנים את הכח לעבודת ה'‪ ,‬היש‬ ‫לך חיך גדול מזה קמי הבורא‪ ,‬שדבר גשמי מתרומם בכדי לזמר לו ולעבדו‪.‬‬ ‫ פרשת נח‬- ‫באר הפרשה‬ ãé ‫ מותר האדם מן הבהמה‬- ‫קץ כל בשר‬ ùáìúîå ,íúãåáòî ãâá åîöòì äùåò ä"á÷ä ìåëéáë åéðá úàå çð úà íé÷åìà êøáéå' ,(â¯à è) ïúùøôá øùà ìàøùé' (â èî äéòùé) ÷åñôä úà øàáî äæáå ,åá íëì éç àåä øùà ùîø ìë ,'åâå íäì øîàéå áéúëãë 'úåùáìúä' ïåùìî àåä 'øàôúà'ù ,'øàôúà êá ,é"ùøáå ,'ìë úà íëì éúúð áùò ÷øéë äìëàì äéäé ä"á÷ä ïéàù àìà ,ãåò àìå .'äðàú éìò åøôúéå' (æ â) ÷øé àìà øùá ìåëàì ïåùàøä íãàì éúéùøä àìù' úãåáòî àìå ìàøùé éðá íò úãåáòî àìà åîöò ùéáìî ¯ ïåùàøä íãàì éúø÷ôäù áùò ÷øéë íëìå ,áùò ,íúãåáòî âåðòú êë ìë íéìòî íäù íòèäå ,íéëàìîä åéàöàöå ïåùàøä íãàì éë ,ì"øå ,'ìë úà íëì éúúð íéùáåë íäå ,'ä úãåáòî íçéãîä øöéä ïëåù íáø÷á éë úìéëà åìéàå ,áùò ÷øé ÷ø ìåëàì øúåî äéä åéøçà àøîâá àúéàãë ¯ íéëàìîä éáâ ïë ïéàù äî ,åúåà øîà ìåáîä øçàì ÷øå ,íäì øñàð äéçå äîäá øùá òøä øöé íåìë' íéëàìîì åðéáø äùî úáåùúá (.èô úáù) íéøúåî ¯ 'ìë úà íëì éúúð' äúòî ,åéðáå çðì ä"á÷ä .êë ìë (ùåãéç) àúåáø íúãåáòá ïéà ïë ìò ,'íëéðéá ùé áúë àúìéîã àîòèå .íééç éìòá øùá íâ ìåëàì íúà 'ä çøéå ,'íéøåèä ìòá' áúëù 'äøåñî'á äðååëä äæå ,(äàìôð úåëéøà ù"ééò ,å"èô â øîàî) 'íéø÷éò'ä øôñá çåçéð çéøäù ,'åéãâá' çéø úà çøéå ¯ çåçéðä çéø åøáñå úåéøáä åòè ,ìåáîä øåã íãå÷ ¯ äìéçúáù .‫ כ‬åá ùáìúîù 'åéãâá' ìåëéáë àåä íãàäî åì àáù úåîäáå íãà éðáù éðôî àåä äìéëàä øåñéà íòèù úà íãà ìëàéù éåàø ïéà àìéîîå ,íúìòîá íéååù áåùèàìæî 'íééçì çøåà'ä ÷"äøä áúë øáãá àöåéëå åúéçùä íâ ïë ìòå ,äðîî ïåøúé åì ïéà àìäù äîäáä èî äéòùé) áéúë äðäã (íåìçéå é"à ä"ã àöéå) ò"éæ íìåë åçîð øùàëå' ,úåîäá âäðîë åâäðúäå íëøã ÷"äøä íùá éúòîùå ,'øàôúà êá øùà ìàøùé' (â ùøùì ú"éùä äöø äáéúá åúà øùàå çð êà øàùðå (ùèéøæòîî ìåãâä ãéâîä ¯) ä"äììæ øòá áåã ø"øäåî íäì øéúä ïë ìò ,'íìåòä ïî åúåà øå÷òìå úòãä äæ åðéà ú"éùäù (æ"å÷éúì äîã÷ä) 'àôåâ' àø÷ð 'úøàôú'ã ïåøúé íãàì ùé éë åòãé ïòîì ,úåéçå úåîäá ìë úìéëà ïéçøëåî íäù ,åúåà íéãáåòù íéôøùáå íéëàìîá øàôúî (å ÷åñô) óëéú øîàð êë íåùîå ,äîäáä ïî äìòîå øàôúî ú"éùä ìáà ,äøéçáå ø"äöé íäì ïéàå äãåáòá íé÷åìà íìöá éë êôùé åîã íãàá íãàä íã êôåù' äæéà úåèðì äøéçá åì ùéå óåâá ùáåìî àåäù íãàá åðéä øùà 'íãà'ä úìòî òéãåäì ,'íãàä úà äùò åäæå ,úåøàôúä íøåâ àåä ú"éùä ãáåòùëå ,äöøéù êøã åàøåá úà øéëäì úòãå ìëù åá ùéå ,'íé÷åìà íìö'á àôåâ úøàôú àø÷ð ïë ìòå ,øàôúà êá øùà ìàøùé íéøáãäå .‫ כב‬äîäá äùòîë úåùòìî åì äìéìçå ,åãáòìå .‫ כא‬ì"ëò .úåøàôúää íøåâ ùáåìî íãàäù óåâäù éðôî ¯ ‫ ועד שהוא‬,‫ מספרים על אברך שהתאונן בפני הרה"ק הרמ"מ מוויטעפסק זי"ע על יצרו הרע הנלחם בו ללא הרף‬.‫כ‬ ‫ כלו כל הקיצין וכבר אין בכוחי‬,‫ רבי‬,‫ ונענה האברך‬,‫ מיד משית עליו היצר ניסיון חדש‬,‫מנצחו ומתגבר על הניסיון‬ ‫ ומדרך העולם לשנות מפעם‬,‫ ענהו הרה"ק איתא שמעמידת בני ישראל בנסיונות נעשה בגד להקב"ה‬,‫להלחם עמו‬ ‫ כמו כן הבורא יתברך מחליף‬,‫ כי אחר זמן מה מתרגלים למראה הבגד וכבר אין נהנים ממראהו‬,‫לפעם את בגדיהם‬ ‫ כי בהתגברות‬,‫ יומם ולילה לא ישבותו‬- ‫כביכול את בגדיו על ידי הניסיונות החדשים המשחרים לפתחו של האדם‬ .‫האדם נעשה לו בגד 'חדש' כביכול‬ ‫ שאדרבה לטוב‬,‫ ויש לי טעם לאריכות הגלות‬,‫ וכך מבאר ה'שבט מוסר' )פרק נא אות ז( טעם אריכות הגלות וז"ל‬.‫כא‬ ‫ כי הנה ראה הקב"ה שישראל מקיימים התורה והמצות בגלותם‬,‫ ולרחמים גדולים ומעלות אין מספר לעתיד‬,‫לנו‬ ‫ ומוסרים נפשם בכדי שלא‬,‫ ועם כל זאת אין ישראל בועטים‬,‫בטורח גדול ובהוצאות גדולות לכל מצוה ומצוה‬ ‫ ומה גם שלא נכנסו‬.‫ משא"כ בהיות ישראל על אדמתם‬,‫ וכ"ז מורה על הדבקות הגדול והחזק עם הקב"ה‬...‫לעבור‬ ‫ כי שמחה רבה לפני כסא כבודו‬,‫ וערבה לה' והאריך גלותנו‬,‫אל נסיון כמונו היום בתוך הנסיון סבלנו הכל כמדובר‬ ‫ וגזרה חכמתו הרמה להאריך הגלות‬.‫על קיום מצותיו ותורותיו מתוך צער ודוחק משמחה ומטוב לבב כדפרישית‬ ‫ ובשכר אריכות‬.‫ כי שמחה רבה לפניו להראות אהבתנו עמו לכל צבא המרום במרום‬,‫לראות בשחקנו עמו ובתורתו‬ .‫ ואין צר וקטרוג יכול לקטרג כיון שראו אהבתנו עמו ונכון‬,‫הצער להרבות בטובות סגוליות לא נראו כמותו‬ ‫ מתאמרא משמיה דהרה"ק בעל ה'דברי יחזקאל' משינאווא זי"ע שבימים עברו היו בני האדם רוכבים על גבי‬.‫כב‬ ‫ אך בזמננו אנו החלו בני האדם‬,('‫ כי היו אז יותר במעלה מהם )שהאדם הוא 'מדבר' וחמור הוא 'חי‬,‫חמורים ופרידות‬ ‫‪åè‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪éë íåùî ,ñ"úçä ì"æå .íåçø äúà óà íåçø àåä‬‬ ‫‪ïéáî åðéà øùà ùéàä äæ éë ,íäá ïðåáúîì íéàøåð‬‬ ‫‪ìò áñåî åëøã ,õøàä ìò åëøã úà øùá ìë úéçùä‬‬ ‫‪ìåëé åáù 'éîäáä ùôð'ä øçà êìåäå ,åáù 'íãà'ä úìòî‬‬ ‫‪,ïåðçå íåçø àåäù ,íé÷åìà éëøã åúéçùäù ¯ íé÷åìà‬‬ ‫‪íéëéøö äîë ãòå ,'ìåáîä øåã' ìù íúåìôùì ãò òéâäì‬‬ ‫‪ìîåç åøáçì íãà ïéá úåéäìå åéëøãá æåçàì éåàøù äî‬‬ ‫‪ 'íãà éðá' åðàù úò ìëá øåëæì åðà‬כג ‪ 'úåîäá' àìå‬כד‪...‬‬ ‫‪é"ôòà íúåà ïðåçå íçøî ä"á÷ä 'éä ïë åùò åìéàå ,ïðåçå‬‬ ‫‪ïë åùò àìù åéùëò ìáà ,íðå÷ì íðéá úåøéáò åøáòù‬‬ ‫עולם חסד יבנה ‪ -‬קיום העולם רק בזכות מידת החסד‬ ‫‪.íäìù ã"æâ íúçð‬‬ ‫‪,ä ì ø"á) ùøãîáå ,'çð úåãìåú äìà' ,(è å) ïúùøôá‬‬ ‫‪çðå íéîùì çð (íéðåúçúì àçéð íéðåéìòì àçéð‬‬ ‫‪äî ò"éæ 'äîìù úøàôú'ä ÷"äøä øàéá äæ êøãá‬‬ ‫‪(ùéà çð ä"ã) ò"éæ 'øôåñ íúç'ä ÷"äøä øàáîå ,úåéøáì‬‬ ‫‪àìà íðéã íúçð àì (.ç÷ ïéøãäðñ) ì"æç åøîàù‬‬ ‫‪íðéá íéúçùåî åéäù ,åøåã éðá åéä åðîî êôéäì éë‬‬ ‫‪éøä ,åäòø ìò ùéà íéîçøî åéä åìéà éë ,ìæâä ìò‬‬ ‫‪ïéáì íðéá íëøã åúéçùäù äî ãáìî úåéøáä ïéáì‬‬ ‫‪íäéìò åîçøé íéîùä ïî íâù íãâðë øøåòúî äéä‬‬ ‫÷‪øùá ìë úéçùä éë 'à àøéå' (áé å) åøîåà åäæå ,íðå‬‬ ‫‪àìå ñîç õøàä äàìîù øçàî êà ,äãéî ãâðë äãéî‬‬ ‫‪äî ú"éùä éëøãá åëìä àìù ,'õøàä ìò åëøã úà‬‬ ‫ליסע על גבי 'עגלות' העשויות והבנויות מ'דומם'‪ ,‬כי ירדנו במעלה וכבר איננו גבוהים במעלה יותר אלא מהדומם‬ ‫אך לא מהחי‪...‬‬ ‫אלא זכור יזכור מה שאמרו ש'מותר האדם מן הבהמה אין'‪ ,‬ר"ל שכל יתרון האדם על הבהמה שבידו לומר 'אין'‬ ‫ליצר ולשלל 'רעיונותיו' אשר הוא מביא חדשים לבקרים‪ ,‬ולא להיות כבהמה אשר איננה יכולה לעמוד כנגד פתויי‬ ‫תאוותיה‪.‬‬ ‫כג‪ .‬דבר נפלא שמענו בשם חכם וצדיק אחד לבאר 'בדרך צחות' ורמיזה‪ ,‬דאיתא בפרשתן שהוצרך נח לבנות שלוש‬ ‫קומות בתיבה‪ ,‬וכדכתיב )ו טז( 'תחתיים שניים ושלישים תעשה'‪ ,‬ופירשו חז"ל )סנהדרין קח‪ (:‬תנא‪ ,‬תחתיים לזבל‪,‬‬ ‫אמצעיים לבהמה‪ ,‬עליונים לאדם' )והובא ברש"י(‪ ,‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬לשם מה הוצרכו לבנות קומת מדור לבני האדם‪ ,‬והרי‬ ‫טעם שינה לא נח ולא בניו‪ ,‬שהיו זקוקין לזון את‬ ‫טעם ַ ַ‬ ‫איתא בחז"ל )תנחומא ט( 'כל אותן שנים עשר חודש לא ָ ַ‬ ‫הבהמה ואת החיה ואת העופות'‪ ,‬ואם ממילא שהו בכל המעת לעת סביב בהמות והחיות במדור המיועד להם‪ ,‬מה‬ ‫צורך היה להם במקום מגורים שלא 'זכו' כלל לראותו‪ ...‬אלא שרצה הקב"ה שיזכרו בני האדם היטב שאין זה‬ ‫'מקומם'‪ ...‬שלא יטעו לחשוב שאכן הם כבהמות‪ ...‬אלא יזכרו כי בני אדם המה‪ ,‬ואף אם נצרכים לשהות בחברת‬ ‫בהמות וחיות‪ ,‬מ"מ 'מקומם' בין בני אדם‪ ...‬ואל יהיו כסוס כפרד‪...‬‬ ‫כד‪ .‬עדיין 'מרחשין' שפתותינו מכל התקופה הקדושה אשר עברה עלינו לטובה‪ ,‬ורבים אומרים מי יראנו טוב‪ ,‬הן‬ ‫עברו עלינו ימים נעלים קדושים ומרוממים כל כך‪ ,‬ואיככה נוכל להמשיך את ה'הייליגע טעג' )‪-‬הימים הקדושים(‬ ‫לימים הבאים עלינו לטובה‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬שזה עתה 'הרעשנו עולמות' בתקיעת שופר הבוקע רקיעים ומהפך את כל העולמות‪ ,‬וכדאיתא במדרש‬ ‫)ויק"ר כט ג( 'בשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה‪ ,‬עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים'‪ ,‬ואין‬ ‫לנו שמץ השגה בתוקף פעולת השופר‪ ,‬אבל זאת ידענו‪ ,‬כיצד גדולי הדורות נטלו בסילודין ובדמעות שליש את‬ ‫השופר לידיהם לאחר הכנה גדולה ונוראה‪ ,‬וכוונו את כל הכוונות הקדושות והעצומות‪ .‬ולכאורה יש להתבונן‪ ,‬והרי‬ ‫שופר זה אינו אלא קרן של 'איל' ‪' -‬בהמה גסה'‪ ,‬ובעוד הבהמה בחיותה היא בתכלות השפלות‪ ,‬עד שאסור לומר‬ ‫דבר שבקדושה במקום גידולה‪ ,‬אמש היה זה 'מועד' הנוגח בקרניו ומזיק לכל סביבותיו והיום הוא קדוש ונורא‪...‬‬ ‫והרואה יתמה כיצד הפך ה'קרן' ל'שופר'‪ ...‬היאך עלה ונתעלה להיות 'חפצא דקדושה'‪ ,‬מה גרם לו להתעלות משפל‬ ‫המדרגה עד רום המעלה‪ .‬אלא ביאורו‪ ,‬שינוי אחד היה בו מאתמול‪ ,‬אך אתמול היה השופר 'עצם מעצמי' של‬ ‫הבהמה‪ ,‬ועתה ניתק את עצמו ממנה‪ ,‬ושוב אינו בגדר קרן בהמה גסה אלא בגדר שופר קדוש ומקודש‪.‬‬ ‫וללמדנו‪ ,‬הנה כל אחד יש בו 'נפש בהמית' המושכת אותו לתאוות רעות ושפלות‪ ,‬אין לו אלא להתנתק מהחלק‬ ‫הבהמי שבו‪ ,‬ומעתה יתקדש כולו כדוגמת השופר‪ ...‬ובזה ימשיך על עצמו את קדושת הימים הנוראים לכל השנה‬ ‫למען ייטב לו כל הימים‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪æè‬‬ ‫‪åéä àì óåòå äéçå äîäá íò ä÷ãö åùòù éìåìéà äîå åîçéø àì ïë ìò ,åäòø ìò ùéà íéîçøä úãéîá åâäð‬‬ ‫‪éðá íò äùòà íà éðà ,åàöé ä÷ãö åùòù ïåéëå ,ïéàöåé‬‬ ‫‪ íéîùä ïî íäéìò‬כה‪.‬‬ ‫‪ìùà òèð äòù äúåàá ,äîëå äîë úçà ìò íãà‬‬ ‫‪ åìåë íìåòä 'äðáé' ãñçä úåëæá ,äáøãàå‬כו‪àúéàãëå ,‬‬ ‫‪ 'äéåì äéúù äìéëà ,òáù øàáá‬כח‪.‬‬ ‫‪íéìéäú) áåúëä ïåùì ÷ééãì (úåèî 'øô) ÷"äåæá‬‬ ‫‪íéðáá éèøôä íîìåò ïééðáì ãñçä éìòá íéëåæ íâå àìà øáò ïåùìá äðáð øîàð àìù) 'äðáé ãñç íìåò' (â èô‬‬ ‫‪ïúùøôá ÷åñôä ìò 'åðøåôñ'ä áúëù åîëå .íéðâåäî‬‬ ‫'‪íìåòä úàéøá íöòù ãáìá åæ àì éë (ãéúò ïåùìá 'äðáé‬‬ ‫‪éðá çéëåäì ìéçúäù æàî ,'íéðá äùìù çð ãìåéå' (é å) íåé÷ íöò íâ àìà ,ãñçä úãéî éãé ìò ÷ø äúéä‬‬ ‫‪'ïéúîä'ù éî äøåúá åðéöî àì éë .íéðáì äëæ åøåã íò äæ ãñç íéùåò úåéøáä íà éåìú åëùîäå íìåòä‬‬ ‫כז‬ ‫‪íéðù úåàî ùîç ïá øáë äéäù çð úîâåãë íéðáì . íéãñç ìîåâä ìù éèøôä 'íìåòä' íâ äðáé ïëå .äæ‬‬ ‫‪÷åñòì ìçäù úåëæá ÷øå ,ïèá éøôì äëæ àì ïééãòå úà åðéáà íäøáà ìàùù (æì è"çåù) ùøãîá àúéàãëå‬‬ ‫‪.'íéðá äùìù çð ãìåéå'ì äëæ 'íéáøä éåëéæ'á‬‬ ‫‪ä÷ãöá äéì øîà ,äáéúä ïî úàöé ãöéë' çð ïá íù‬‬ ‫‪íëì äéä ä÷ãö äî éëå ,åì øîà ,íù íéùåò åðééäù‬‬ ‫‪àáåä) ò"éæ 'øôåñ íúç'ä ÷"äøä éøáã íéòåãé äæ ïééðòá íù åéä àì àìäå ,íù åéä íééðò éëå ¯ äáéúá úåùòì‬‬ ‫‪øîà íäøáà éøáãä ìòá áåéãøáî ïåàâä åãéîìúù ÷"îëá‬‬ ‫‪,äîäáä íò ä÷ãö åðéùò ,äéì øîà ,åéðáå çð àìà‬‬ ‫‪(åë æì íéìäú) áåúëá øàáî äéäù ,(ãàî åñìé÷å åéðôì úàæ éðôì åðééä íéðúåð àìà ,íéðùé åðééä àìå ,óåòäå äéçä‬‬ ‫‪àåäù éãé ìò éë ¯ 'äëøáì åòøæå äåìîå ïðåç íåéä ìë' ,íäøáà øîà äòù äúåàá .äìéìä ìë äæ éðôìå äæ‬‬ ‫כה‪ .‬דיוק נפלא אמרו ביסוד הדברים בלשון המשנה )אבות ה ב( 'עשרה דורות מאדם ועד נח‪ ,‬להודיע כמה ארך אפיים‬ ‫לפניו‪ ,‬שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול'‪ ,‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬מה בין דורות הראשונים‬ ‫לדורו של נח‪ ,‬מדוע אז היה השי"ת 'ארך אפיים' ואילו בדורות של נח כבר לא היה מחילה‪ ,‬אלא‪ ,‬שכל אותם עשרה‬ ‫דורות חטאו בע"ז ‪ -‬בבין אדם למקום‪ ,‬על כן האריך ה' אפו ולא הענישם‪ ,‬משא"כ בימי נח שחטאו גם בבין אדם‬ ‫לחברו לכן הביא עליהם את מי המבול‪ ,‬וזהו מה שאמרו חז"ל להודיע כמה ארך אפיים לפניו ‪ -‬כמה הקב"ה מאריך‬ ‫אפו כשחוטאים רק 'לפניו'‪ ,‬והראייה לדבר‪ ,‬שתיכף כשקמו אנשי רשע של דור המבול מיד הביא עליהם את מי המבול‪...‬‬ ‫יש שהוסיפו רמז לכך‪ ,‬שבכל פרשת דור הפלגה נזכר שם 'הוי"ה' המורה על מידת הרחמים אף שכפרו בעיקר‪,‬‬ ‫ואילו בעניין המבול נזכר שם 'אלוקים' שהוא מידת הדין‪ ,‬כי דור המבול חטאו בהשחתת המידות ומלאה הארץ‬ ‫חמס מפניהם‪ ,‬וזו קשה בפני המקום יותר מחטא הכפירה בו ית'‪.‬‬ ‫כו‪ .‬איתא במדרש )בר"ר לג ב( מעשה שהיה בימי רבי תנחומא כשהייתה עצירת גשמים ובאו ואמרו לו יגזור נא רבינו‬ ‫תענית‪ ,‬וכן עשה‪ ,‬בהגיע יום השלישי לתעניתם )התענו כדת של תורה שני וחמישי ושני‪ ,‬ומעשה זה היה ב'שני' השני שהוא פעם‬ ‫בני‪ ,‬התמלאו רחמים אלו על אלו‬ ‫שלישית לתעניתם( ועדיין לא ירדו גשמים‪ ,‬עלה רבי תנחומא ודרש לבני ישראל‪ַ ָ ,‬‬ ‫והקב"ה מתמלא רחמים עליכם‪ ,‬ומובא שם מעשה באריכות על איש שנתן מעות לצדקה למי שעפ"י סדר העולם‬ ‫לא היה מעניק לו אפילו פרוטה אחת‪ ,‬אז הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר‪ ,‬רבון כל העולמים‪ ,‬מה אם‬ ‫זה שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים‪ ,‬אתה שכתוב בך )תהלים קמה ח( 'חנון ורחום'‪ ,‬ואנו‬ ‫בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב עאכו"כ שתתמלא עלינו רחמים‪ ,‬מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם‪.‬‬ ‫כז‪ .‬כתב הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )שו"ת חו"מ סי' כ( לבני קהילה אחת שעוררו מחלוקת על המרא דאתרא‪ ,‬וזה לשון‬ ‫קדשו 'כשם שקשה עונשם של מידות )משקלות עיי"ש( יותר מענשם של עריות )ב"ב פה‪ ,(:‬כך גדול שכרם של מידות‬ ‫טובות יותר משכרן של אריות בתורה' )ע' וא' מתחלפות עריות‪-‬אריות(‪.‬‬ ‫כח‪ .‬הנה כתב ה'בעל הטורים' על הפסוק )ח ב( 'ויכלא הגשם מן השמים'‪ ,‬שמצינו ב'מסורה' ב' פעמים שנזכר תיבת‬ ‫'ויכלא'‪ ,‬א‪' .‬ויכלא הגשם'‪ .‬ב‪' .‬ויכלא העם מהביא' )שמות לו ו(‪ ,‬ומבאר הרה"ק ה'ערוגת הבושם' זי"ע‪ ,‬שהנה‬ ‫'הגשם' היינו גשמי ברכה )כדאיתא ברש"י ז יב(‪ ,‬ולפי"ז יש לבאר הרמז בשייכות מקראי קודש הללו‪ ,‬כי מה טעם ויכלא‬ ‫הגשם דהיינו גשמי ברכה משום שויכלא העם מלהביא תרומה וצדקה לה'‪ .‬ומעתה‪ ,‬מידה טובה מרובה‪ ,‬אם ירבו‬ ‫בנתינת צדקה אזי יתרבה כהנה וכהנה השפעות הטובות של 'גשמי ברכה' בכל העניינים‪ ,‬וכמו שנאמר )דברים טו י(‬ ‫'נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך'‪.‬‬ ‫‪æé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫לעסוק בדברי תורה ‪ -‬התחזקות בעסק התורה‬ ‫‪ úåéøáä íò ãñç ìîåâå äååìîå ïðåç íåéä ìë‬כט‪øëùá ,‬‬ ‫‪÷"äøä ,'ìáá åúëìîî úéùàø éäúå' ,(é é) ïúùøôá íéáåè íéðáì äëæéù ,'äëøáì åòøæå' åá íééå÷é úàæ‬‬ ‫‪âäåð äéä ò"éæ áåìòìî éëãøî äùî éáø‬‬ ‫‪ íéøùëå‬ל‪,äëøá áåøìå áèéîã éìéî øàùì äëæé íâ .‬‬ ‫‪'øô) ò"éæ àèôàî 'íéîùì øåà'ä ÷"äøä íùî øàáì íãàäù éãé ìò éë ,êåøò ïéàì åëøáúéå åëéøàé åééçå‬‬ ‫‪÷åñòì àéä íéîù úåëìî ìåò úìá÷ úéùàøù ,(íéáöð úîâåãëå ,åìåë íìåòä íåé÷ì íøåâ àåä éøä ãñç ìîåâ‬‬ ‫‪ éìáá ãåîìúá äëæ úåîäáäå úåéçä ìë íò ãñçúäù úåëæáù çð‬לב‪,íéîé úåëéøà ¯ êøà åì àåáú íùîå ,‬‬ ‫‪.äàåôø ïåùì àåä íâå‬‬ ‫‪ åìåë íìåòä ìë úà äðáå 'äðáé ãñç íìåò'ù‬לא‪.‬‬ ‫כט‪ .‬יש שרמזו שלכן אין מתחילים בבקשת הגשמים ‪ -‬ותן טל ומטר לברכה עד ז' חשוון 'כדי שיגיע אחרון שבישראל‬ ‫לנהר פרת' )שבזמן הבית הוצרכו עולי הרגלים לחזור לביתם אחר החג‪ ,‬והרי קושי הדרך מתגבר מאד בעת הגשמים ע"כ היו ממתינים‬ ‫בבקשת הגשמים עד שיגיע האחרון שבישראל לביתו שבנהר פרת(‪ ,‬וקצת צ"ב וכי עדיין שייכת סיבה זאת לגבי דידן‪ ,‬והרי לדאבון‬ ‫לב חרב הבית ובטלה העליה לרגל‪ ...‬אלא‪ ,‬כי אכן‪ ,‬זאת רצו חז"ל שלדורות עולם יזכרו שמעולם הנהיגו להמתין‬ ‫עבור האחרון שבישראל ולאחר הבקשה על הגשמים‪ ,‬והיו מעייניהם נתונים לחשב חשבונו של פלוני ‪ -‬למען ייטב‬ ‫לו בדרכו‪...‬‬ ‫ל‪ .‬ובאמת כן איתא להדיא בגמרא )ב"ב ט‪ (:‬רבי יהושע בן לוי אמר‪ ,‬כל הרגיל לעשות צדקה ‪ -‬זוכה הויין לו בנים‬ ‫בעלי חכמה‪ ,‬בעלי עושר‪ ,‬בעלי אגדה‪ ,‬בעלי חכמה‪ .‬ובכלל זה מי שלא זכה עדיין לבנים ודאי יזכה לבנים‪ ,‬ואף‬ ‫גם זאת שיהיו בניו בעלי חכמה וכו'‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי ברוך מזיכלין זי"ע הזכיר את חתנו שהמתין לישועה לזרע של קיימא לפני הרה"ק הרבי רבי העניך‬ ‫מאלכסנדר זי"ע ובפרשת נח הוה מעשה‪ ,‬אמר לו הרבי רבי העניך‪ ,‬הנה מתחילה כתוב 'אלה תולדות נח' ואיתא‬ ‫ברש"י הק' 'עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים'‪ ,‬ובהמשך הכתוב ‪' -‬ויולד נח שלשה בנים את שם את‬ ‫חם ואת יפת'‪ ,‬ולכאורה צריך ביאור מדוע פירש מתחילה 'תולדות נח' על המצוות ומעשים הטובים כשלפי פשוטו‬ ‫של מקרא קאי על לידת שלשת בניו הכתוב מיד בסמוך‪ ,‬אלא‪ ,‬בשמים ממעל יש 'שערי תולדה' אשר משם נשפע‬ ‫לבני האדם 'זרע של קיימא' והם עומדים בסמוך לשער גמילות חסדים‪ .‬ופעמים ששערי תולדה סגורים וקשה ביותר‬ ‫לפתחן‪ ,‬אז העצה היעוצה להיכנס אל השער הסמוך ב'שער גמילות חסדים'‪ ,‬ומשם אפשר בנקל לבקוע גם את 'שער‬ ‫התולדה' ולזכות לזרע קודש‪ ,‬וזה נמי היה אצל 'נח איש צדיק' שהמתין חמש מאות שנה לזרע של קיימא‪ ,‬ועל כן‬ ‫עסק במצוות וגמילות חסדים‪ ,‬ומשם נפתח לו גם שער התולדה‪ ,‬ולזה כיוון רש"י 'עיקר תולדותיהם של צדיקים‬ ‫מעשים טובים' שעי"ז זכה ל'ויולד נח שלשה בנים' כפשוטו ממש‪.‬‬ ‫וכבר איתא מהרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע )שער התפילה ד"ה זורע( לפרש בנוסח התפילה )בסיום ברכת יוצר אור( 'זורע‬ ‫צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות'‪ ,‬שהנה אמרו חז"ל )שבת קנא‪' (:‬כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים'‪,‬‬ ‫ומאחר שהקב"ה רוצה לרחם על האדם על כן 'זורע' בקרבו רצון וחשק להיטיב לבריות ולעשות עמהם צדקה‪ ,‬כדי‬ ‫שעי"ז יוכל הקב"ה להצמיח ישועות על עושה הצדקה ולברוא להם רפואה‪ ,‬וכמו שנאמר )הושע י יב( 'זרעו לכם לצדקה‬ ‫וקצרו לפי חסד'‪ ,‬ר"ל שעל ידי 'זריעת הצדקה' יוכל 'לקצור' ולהשתכר בישועות הרבה‪.‬‬ ‫לא‪ .‬ומעניין לעניין באותו עניין‪ ,‬בפרשתן )ט ו( 'שופך דם האדם באדם דמו ישפך'‪ ,‬כתב הרה"ק מקאמרנא זי"ע‬ ‫בחומש 'היכל הברכה' )ט ה( מכאן אזהרה רבה למקפח את פרנסתו של חברו ויורד לאמנות חברו הרי הוא‬ ‫כשופך דמים ממש‪ .‬גם הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע היה אומר שהמקפח פרנסת חברו הריהו ב'סכנה' עצומה‪,‬‬ ‫ומעשה היה בדידיה שאחד מחסידיו ירד לחיי הרב בקהילתו‪ ,‬קרא לו רבי יחיאל ואמר לו‪ ,‬דע לך‪ ,‬מקובלני מרבותי‬ ‫שכל היורד לאומנותו של חברו הרי הוא מקפח את חיי עצמו‪ ,‬וקרא עמו את הפסוק 'שופך דם באדם דמו ישפך'‬ ‫מילה במילה כמקריא את הסוטה‪ ,‬והזהירו מאד לבל ישוב לדרכיו הנלוזות‪ ,‬ואכן קיבל החסיד על עצמו תיכף‬ ‫להפסיק את כל פעולותיו נגד הרב בעירו‪ ,‬אך משחזר לעירו היטוהו חבריו הרעים אחריהם וחזר לסורו לירד לחייו‬ ‫של הרב‪ ,‬ותיכף לאחר מכן החל לירוק דם עד שיצאה נפשו‪ .‬ומידה טובה מרובה למי שמסייע לחברו בפרנסתו עד‬ ‫כמה זוכה הוא לברכות עד אין קץ‪.‬‬ ‫לב‪ .‬וכך אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע משמיה דהרה"ק ה'ינוקא' קדישא מסטאלין זי"ע‪ ,‬שהתורה‬ ‫הקדושה משולה ללחם )בר"ר ע ה‪ ,‬ועוד במדרש ובזוה"ק במקומות רבים(‪ ,‬ואילו לימוד מוסר וחסידות הרי הם כחמאה‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נח‬ ‫‪çé‬‬ ‫‪,'÷éãö ùéà çð' úà åðéëù äî øàåáî êøãä äæ ìò‬‬ ‫‪,åøàéáù ùé ,'äîãàä ùéà çð ìçéå' ,(ë è) ïúùøôá‬‬ ‫‪ìëá ,çð ìù åëøã äéä êë éë äîãà ùéà äéäù‬‬ ‫‪ãîìù ïàëî (á æ) ìéòì àéáä é"ùø éøäù‬‬ ‫‪ïðåáúî äéä ,'ä úãåáòå äøåúá ïåéñð åãéì àáù úò‬‬ ‫‪ùéø ø"÷éå) ùøãîä éøáãá øåàéáä òåãé ,äðäå ,äøåú çð‬‬ ‫‪úòë êøöð éúééä íà ,øîåàå ,äîãàä úãåáòá åìòô ìò‬‬ ‫‪'êéúåãò ìà éìâø äáéùàå éëøã éúáùç' ,(éú÷çá 'øô‬‬ ‫‪øäîì 'çåîå çë' éì äéä éøä äîãà úãåáòì úåðôì‬‬ ‫)‪íåéå íåé ìëá ,íìåò ìù åðåáø ãåã øîà ,(èð èé÷ íéìäú‬‬ ‫‪òøâú äîì ïë íà ,úåîéìùá äúåùòìå äãåáòä ìà‬‬ ‫‪éìâø åéäå ,êìåä éðà éðåìô íå÷îì øîåàå áùçî éúééä‬‬ ‫‪úåæéøæá íîéé÷à àìù úååöîä íåé÷å äùåã÷ä äøåúä‬‬ ‫‪,øîà êìîä ãåãù åðééäå .ùøãîä úéáì éúåà úåàéáî‬‬ ‫‪ìë ìòî äìòúð åìà úåáùçîáå ,úåáäìúäå äçîùá‬‬ ‫‪,äøåú ãåîìì ùøãîä úéáì éìâø éîòô éðà íéùî êà‬‬ ‫‪ úåòéðîä‬לד‪.‬‬ ‫‪íùì êìäìî éúåà òåðîì äöøå øöéä éìà àá ãéî‬‬ ‫‪,'åëå äúà óéò ...êøãá éøà ...úåðåùîå úåðåù úåðàåúá‬‬ ‫‪åãáòì åðáì øäèéù ,íéîùáù åðéáà éðôìî ø"äé ¯ 'éðåìô íå÷îì' éøä ,éîöòì éðà øîåà äòù äúåàá‬‬ ‫‪ úîàá‬לה‪òôùðä ùãå÷ òôùå úåëøáä ìëì äëæðå ,‬‬ ‫‪ìë úà áùçî éðéàå ¯ 'êìåä éðà' ,'åãëå ïåîî é÷ñòì‬‬ ‫‪òùååäì ,äáåèì åðéìò àáäå è"ìòòä ùãåçî åìà íéîéá àìá êìà ùøãîä úéáì óà ïë íà ,úåðåáùçä åìà‬‬ ‫‪.áéø÷ ïîæáå àìâòá úåòåùé éðéî ìëá‬‬ ‫‪ úåìöòå úåôééò‬לג‪.‬‬ ‫בה מלפתים את הפת‪ ,‬והנה לחם ללא חמאה אינו ערב לחיך אך עדיין ניתן לאכלו כמות שהוא‪ ,‬אך האוכל חמאה‬ ‫ללא לחם הרי הוא מקיא את כל מאכלו‪ .‬וכך על האדם לעסוק תמיד ‪ -‬בד בבד עם החסידות והמוסר יעסוק‬ ‫בלימוד גמרא ופוסקים‪ ..‬וד"ל‪.‬‬ ‫עוד היה מרגלא בפומיה של הרה"ק מלעלוב זי"ע לומר‪ ,‬ב'מוסר וחסידות' יש לעסוק עם הגבלת זמן מסויים כל‬ ‫חד בדיליה‪ ,‬אך 'גמרא' יש ללמוד בלי גבול ובלי סוף‪.‬‬ ‫ואילו משמיה דהרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע אמרו שהיצר אינו חושש אפילו מלימוד 'חובת הלבבות'‪ ,‬ורק מלימוד‬ ‫הגמרא יאבדו עשתונותיו ואין לו כל השגה איך להביסנו )יגדי"ת(‪.‬‬ ‫לג‪ .‬ידועה קושיית המפרשים מדוע כפל הכתוב לומר )בריש פרשתן( 'אלה תולדות נח נח איש צדיק'‪ ,‬ולא אמר 'אלה‬ ‫תולדות נח איש צדיק'‪ ,‬ומבאר הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה זי"ע )בספרו רב ייבי( בדרך רמז‪ ,‬שהרי 'נח'‬ ‫מרמז למנוחה‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל )ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה( 'אם תעזבני יום יומיים אעזבך'‪ ,‬שה'עוזב' את התורה יום אחד‬ ‫הרי התורה מתרחקת כנגדו‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב אלה תולדות נח ‪ -‬התולדות והתוצאות של ה'מנוחה'‪ ,‬הם נח‪ ,‬ר"ל‬ ‫'מנוחה'‪ ,‬כי מנוחה גוררת מנוחה‪ ,‬ואם בטל יום אחד ח"ו הרי הוא גורם לעצמו בידיים שהתורה תתרחק הימנו ח"ו‪.‬‬ ‫לד‪ .‬עפי"ז יש מבארים את דברי חז"ל )ברכות ה‪' (.‬יפשפש במעשיו‪ ,‬פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה'‪ ,‬כלומר‬ ‫בבואו לעסוק בתורה מיד נופלים בדעתו תירוצים מתירוצים שהיום אין בכוחו ללמוד וכדו'‪ ,‬אז יפשפש במעשיו‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בעניניו הגשמיים כפרנסה וכדו'‪ ,‬ויראה שבהם אינו מוצא 'תירוצים' אלא הוא יוצא לעבודתו מבוקר עד ערב‬ ‫במסירות נפש ממש‪ ,‬ומדוע לא יקח מזה לקח לעצמו ללימוד התורה הקדושה לעסוק בדברי תורה‪.‬‬ ‫לה‪ .‬ובפרט עתה בחודש זה ‪ -‬חודש מרחשוון המסוגל לסלק מאתנו לב אבן ולקבל לב חדש‪ ,‬וכמו שביאר הרה"ק‬ ‫ה'חידושי הרי"ם' זי"ע )שיח שרפי קודש‪ ,‬הובא באמרי הרי"ם לחודש מרחשוון( ש'חשוון' הוא מלשון )תהלים מה ב( 'רחש לבי‬ ‫דבר טוב' ‪ -‬שבחודש זה יתעוררו לבות בני ישראל לטוב‪) .‬ובזה מבאר מה שאמרו ז"ל )ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב( 'שמות החדשים‬ ‫עלו עמהם מבבל' ‪ -‬שבגלות למדו ענין החדשים‪ ,‬ולמה הם מרמזים(‪.‬‬ ‫ואילו הרה"ק ה'מאור ושמש' זי"ע )שמיני ד"ה אל( כתב שחודש זה מסוגל 'להשיג דעת התורה יותר מבשאר חדשים'‪,‬‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫נח איש צדיק תמים )ו ט(‬ ‫דבר נפלא מצינו במדרש )תנחומא ה( בזה"ל‪ ,‬נח איש צדיק‪ ,‬על שזן את בריותיו‬ ‫של הקב"ה נקרא צדיק‪ .‬שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את הבריות‪ ,‬נח‬ ‫ויוסף‪ ,‬שכך כתוב בו 'על מכרם בכסף צדיק )עמוס ב ו(‪ ,‬וכתיב בו 'ויכלכל יוסף'‬ ‫)בראשית מז יב(‪ .‬עכ"ד המדרש‪ .‬והיינו שלא מצינו בכל התורה מי שיעיד עליו הכתוב‬ ‫שהוא 'צדיק' זולת נח ויוסף‪ ,‬ופירשו חז"ל מעלתם היתירה שמשום כך זכו לזה‪,‬‬ ‫כי זנו את הבריות‪ ,‬ומכאן תלמד מעלתם הנשגבה של בעלי גמילות חסדים‪.‬‬ ‫זה לאחרונה נסתלק לבית עולמו הרה"ח רבי אברהם שלמה מענדלאוויטש ושמענו‬ ‫מעשה פלא והפלא בכחה של צדקה להציל ממות‪ ...‬כי לפני כשמונה שנים‬ ‫הוצרך רא"ש לקנות תרופות כדי חיותו‪ ,‬ויהי בהיותו בבית המרקחת )אפטייק( שמע‬ ‫שיהודי נכבד מדבר עם הרוקח אודות תרופה שרקח במיוחד עבורו ואמר לו‬ ‫האיש‪ ,‬אין ביכולתי לשלם עליה ‪ -‬ומדובר משש מאות וחמישים דאלער‪ ,‬החזר‬ ‫אותה למקומה כי לא אקחנה‪ .‬אמר לו הרוקח דע‪ ,‬כי הנך זקוק לתרופה זו‬ ‫להצלת חייך‪ ,‬רא"ש ששמע את דברי הרוקח והבין היטב כי מדובר בהצלת חיים‪,‬‬ ‫נענה אל הרוקח‪ ,‬יש לך את פרטי כרטיס האשראי שלי‪ ,‬קח משם את התשלום‬ ‫גם בעד תרופת איש צדיק זה‪...‬‬ ‫לקח האיש את התרופה והודה לרוקח ולמיטיבו‪ ,‬אלא ששוב שמע רא"ש שהרוקח‬ ‫מסביר לאיש שתרופה זו תועיל רק אם יקחנה מהיום והלאה כל ימי חייו מבלי‬ ‫להפסיק‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬אם יפסוק באמצע מלקחתה בירי הוא נעשה בזה ממש‬ ‫'מסוכן'‪ ...‬אמר האיש‪ ,‬א"כ קחנה בחזרה כי אין בידי די מעות לשלם בכל חודש‬ ‫שש מאות וחמישים דאללער‪ ,‬שוב הציל רא"ש את המצב‪ ,‬ואמר לרוקח‪ ,‬כל עוד‬ ‫אני חי והוא חי על האדמה הזאת אשלם לך על תרופותיו‪ .‬וראה זה פלא‪ ,‬בשבת‬ ‫סליחות שלהי שנת תשפ"ו נלב"ע האיש וממחרת שבק רא"ש חיים לכל חי‪.‬‬ ‫הא למדת‪ .‬כי רא"ש לא שילם רק עבור תרופה מצלת חיים בעד האיש‪ ,‬אלא גם‬ ‫ואולי בעיקר בעד הצלת חייו בעצמו‪.‬‬ ‫מענין לענין‪ ,‬שמעתי מהגרי"מ טורצ'ין שליט"א‪ ,‬שאביו הגאון רבי אלעזר צדוק‬ ‫זצ"ל )בעל ה'שונה הלכות' יחדיו עם הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל( למד בימי בחרותו‬ ‫בישיבת 'חברון' בעיה"ק ירושלים תובב"א‪ ,‬ובאותם השנים עדיין לא סודרה‬ ‫ה'פנימיה' )דארמיטארי( בישיבה‪ ,‬והיה ישן בביתם של בעה"ב )בתקופה מסוימת היה ישן‬ ‫בביתו של הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע(‪ .‬בערב יוהכ"פ אחר סעודה המפסקת בבית‬ ‫מארחו מיהר רא"צ לישיבה להתעורר באמירת תפילה זכה כל נדרי ותפילת ליל‬ ‫יוה"פ‪ ,‬והנה הוא עובר בסמוך לביתו של הגה"ק מטעפליק שכבר היה אז לעת‬ ‫זקנותו‪ ,‬והגאון הנ"ל ביקש ממנו‪ ,‬בחור'ל בחור'ל רחם נא ובוא עמי לביתי לסייעני‬ ‫באיזה ענין נחוץ ודחוף‪ ...‬רא"צ לא שת לבו לשעה המיוחדת והמאוחרת‪ ,‬ובנחת‬ ‫סר לבית הגאון כשבכוחות על טבעיים ובמסירות נפש ממש הוא מנקה ומסייע‬ ‫בעדו ככל הדרוש אף שידע להדיא שעי"ז הוא מפסיד 'כל נדרי' וכו'‪ .‬בגמרו את‬ ‫עבודת הקודש ב'הוצאת כף ומחתה' נענה אליו הגאון וכה אמר לו‪ ,‬הנה עזרתני‬ ‫בדבר ובאופן שהוא מעל לטבע אף הקב"ה יסייעך בשנה הבעל"ט למעלה מכל‬ ‫טבע העולם‪ ...‬באותה שנה נפתחו בפניו מעייני החכמה למעלה למעלה מכל‬ ‫דרכי הטבע‪ ,‬והיה לומד בכל יום ויום בהתמדה ‪ 30‬דפי גמרא בהבנה עמוקה‪,‬‬ ‫והיה זוכרם בזכרון נפלא כמי שהגמרא עדיין פתוחה לפניו בכל עת )אף שבטרם‬ ‫האי עובדא ג"כ היה רא"צ מתמיד נפלא ועילוי אדיר‪ ,‬מ"מ בזו השנה עלה ונתעלה פי כמה וכמה(‪...‬‬ ‫עד שהמשגיח הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל הבחין בהנהגתו המשונה של הבחור‬ ‫רא"צ ‪ -‬שהוא עומד מול העמוד כשסטנדר לפניו והוא גומע ובולע מסכתות‬ ‫הש"ס בזו אחר זו ‪ -‬וכל זמן קצר הוא מחליף מסכתא‪ ,‬קרא לרא"צ והחל בוחן‬ ‫אותו ב'סוגיא' הנלמדת בישיבה בסדר ה'עיון' ‪ -‬ישר והפוך מעלה ומטה‪ ,‬ולא‬ ‫מצא כל דופי בהבנתו וידיעותיו‪ ,‬אך המשגיח שלא ידע את הסוד העומד מאחורי‬ ‫הצלחה זו טען בפניו כי האף אומנם שלא תפסו אפילו בסברא אחת מ"מ לדעתו‬ ‫לא זו הדרך לגרוס דפי גמרא זה אחר זה‪ ,‬אך רא"צ לא ענהו והמשיך בדרכו‪.‬‬ ‫וכל ימיו היה הש"ס כמונח בכיסיה )כלשון בני אדם 'ש"ס על האצבע'( ובכל מקום‬ ‫ששאלוהו ידע בבירור את הדף בו נכתב מאמר זה‪ ,‬ואלו 'תוספות' כתובים על‬ ‫הדף כסדרן זה אחר זה ‪ -‬עד שהיה יודע לקרוא את הגמרא בשורה ישרה‬ ‫'מתחיל ברש"י ממשיך בגמרא ותוספות ומסיים ברבינו חננאל'‪ .‬גם היה מוכיח‬ ‫את תלמידיו )העילויים( 'ידיעת ש"ס' מהו‪ ...‬כשהם בוחנים אותו ואינם תופסים‬ ‫אותו אפילו בטעות אחת ח"ו‪ .‬הרי לך‪ ,‬כי לא היטיב רא"צ עם זולתו אלא עם‬ ‫עצמו‪ ,‬וכל ימיו נהנה מאותה 'טובה' בעליה בתורה ובידיעת הש"ס על בורי'ה‬ ‫ובחינוך התלמידים עפי"ז‪.‬‬