gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: נח (2026-10-12)

הבינני · HAVINEINI — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪ ‬נח‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ג'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪437‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שמ"ח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת בראשית כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫אליעזר‪. .‬בןב‪. . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫הר"ר‪. . . . .‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות ‪. . .‬‬ ‫לזכות‬ ‫והצנע לכת עם אלוקיך‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אלוקיך | אל תביא את עצמך לידי‬ ‫תשובה למחשבות ההרסניות | הצנע לכת עם ה'‬ ‫אמונההבטחון אי אפשר | הצדיקים סולדים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור שער‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ההתמודדות | בלי‬ ‫נסיון | אל תגדיל את‬ ‫מהצורך בפרסום | הפרדה בין ההשתדלות לתוצאה | השתדלות שלא לבטוח בבני‬ ‫נברא אלא בשבילי | להעלות‬ ‫לאז"ל‬ ‫העולם‬ ‫פסח‬ ‫לע|"נכל‬ ‫הרה"ח‬ ‫ומתפתחת‬ ‫אדם | אומנות שנרכשת נלמד‬ ‫אותי על נס | מותר נסיון האדם מנסיון הדומם | דומם שאתה מצווה לחייך אליו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫| אשה ריח ניחוח לה' | ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים | הקב"ה מקבל תענוג‬ ‫מהמתמודדים | תענוג תמידי אינו תענוג | הצדיק מוציא יקר מזולל | בן חכם ישמח‬ ‫'תשפ"ב שיתוף‬ ‫ניצולהלרעה |‬ ‫ולא אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אמיתי כ"ג‬ ‫)בחו"לחיבור‬ ‫במדבר ר"ל |‬ ‫פרשת בשיתוף‬ ‫כעובדשלישי‬ ‫עבודה זרה‬ ‫אב | יו‪‬‬ ‫מפריע ליצירת החיבור | הקב"ה הוא מקור התענוג | מצוה נקייה ללא סיגים‬ ‫יום רביעי פרשת בראשית כ"ו תשרי תשפ"ז‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ . ‬יח‬ ‫תמיד ‪. . .–.‬‬ ‫א‪. . . . . ‬‬ ‫מועיל‪. . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . ‬‬ ‫רוחניי‪. . . . . . . .‬‬ ‫קורותיו ‪. .‬‬ ‫להבין את העולם ואת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫טענהלדעת‬ ‫הבהירות |נחו‪‬‬ ‫מתנתאבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬ישראל | על‬ ‫חיים שיש בהם מטרה | בשביל התורה ובשביל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שאינה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫כראויעלמול‬ ‫לבטוח הכאב‬ ‫אי‪‬לחינם? |‬ ‫על מי שאינו משתמש בה | למה להתייסר‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫המניחה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫תשובה‬ ‫גאוה |מול‬ ‫ריחנחו‪‬‬ ‫נודפת‬ ‫שהוא‬ ‫נשאלת | מה לנשמה בבית הקברות? | שאלה‬ ‫מכפי‬ ‫חג אני רואה‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע | גילוי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לסייעתאצרי‪‬‬ ‫תפילה האד‪‬‬‫פשוטה‪ |,‬שהרי‬ ‫את הקב"ה‬ ‫הסיבהכאןלכ‪‬‬ ‫בעולם |‬ ‫כבודו יתברך‬ ‫את הדעת‬ ‫עלקשיי האדם בצעירותו | שתי דרכים מובילות‬ ‫סיבת‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫שגור בפיו |‬ ‫שמים‬‫שםיו‪‬‬‫הוא‬ ‫השבועות‬ ‫דשמיא |‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫המקבל עליו עול תורה | בבית דין נזכרים שיש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבאדם |‬‫להשתמשתלויה‬ ‫נקודת המעבר‬ ‫כ‪| ‬עלינו‬ ‫גובהשיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬‫מנמיך‬ ‫בגשמיות‪ | .‬מה‬ ‫הגל ג‪‬‬ ‫להצליח עד שייעלם‬ ‫ההר ילך ויקטן‬ ‫לתורה? |‬ ‫העתים‬ ‫קבעת כל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו | כדי‬ ‫אלוקים‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ומתנפץ‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מהראשית כ"ז תשרי תשפ"ז‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יום חמישי פרשת ב נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בהירות‪ . . . . . . . . .‬ל‬ ‫יותר‪. . . . . .‬‬ ‫לקבל‪. . . .‬‬ ‫כדי‪. . . .‬‬ ‫את להשתמש‬ ‫הלבושים ‪. . . .‬‬ ‫להוריד אי‪‬‬ ‫האדם אותנו‬ ‫תפקידמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מי‪ .‬ברא אלה | אפשר לראותו מבעד לכיסוי | בזכות הכיסוי אפשר לראותו |‬ ‫וראואלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאניהחטא‬ ‫לעצמי‬ ‫מורכבלילראות |‬ ‫כל‪-‬כךלי מי‬ ‫א‪ ‬לא‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫חובתכחמורות |‬ ‫בעלקלות‬ ‫רבינועלינו‬ ‫בהקדמת שקל‬ ‫למדנומעשיך ה' |‬ ‫מה רבו‬ ‫כבר‬ ‫מטשטש את הראיה | הנשמה רוצה כבוד ועונג | לא מושכיםמה אני‬ ‫רווחים מיד | קצת‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫סבלנות ונגיע לשם | שאלת חכם חצי תשובה | למה אני 'אויס מענטש'? | אין אתה‬ ‫בה | היא‪:‬‬ ‫אפשר אי‪‬‬ ‫את לדו‪‬‬ ‫היסודות‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהמערער‬ ‫וכמה‬ ‫הגלגל | כשהילד‬ ‫כמהאת‬ ‫חייבים פי‬ ‫לעצור‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫מהשאלה |‬ ‫של פטור‬ ‫הרצהרוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫המצוות |‬‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לבד לכל‬ ‫צרי‪ ‬מגיע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מיגיע כפיו |‬ ‫לענייני‪ ‬הנהנה‬ ‫נחו‪‬אתבנוגע‬ ‫המקור | גדול‬ ‫משהוא‬ ‫להחליף‬ ‫מהירה | אין צורך לעבוד קשה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫י ום ר א ש ו ן פ ר ש ת נ ח ל ' ת ש ר י ת ש פ" ז‬ ‫לחיות עם הידיעה שלכל דבר יש תוצאה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי ביום אכלך מות תמות | מציאות מאז תחילת הבריאה | תוצאות טבעיות לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫סגוליות | היהודי חייב לחיות עם זה | הנסיון לשכוח את המציאות | ההעלמה‬ ‫מאפשרת את ההתעלמות | כמה אופנים של העלמה | האדם פוחד שיתפרק רגשית‬ ‫| התאוה מעלימה את המציאות | מודעת אזהרה | קבלת עול מצוות כיצד? | לחיות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫עם הכרת המציאות | קבלה מתוך ראיית התוצאות | אין אדם אוהב לחיות עם עול‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫| להפסיק לחיות כבת יענה | תוצאות חיוביות תיכף ומיד | תזכורות וסימנים של‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אהבה | משמעותה של קביעת מזוזה‬ ‫ז"לפ"ז‬ ‫פסח תש‬ ‫"חחשון‬ ‫הרהא'‬ ‫לעש"נת נח‬ ‫נלמד פר‬ ‫י ום שנ י‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . . .‬נב‬ ‫הי"ו‪. . . .‬‬ ‫ליפא‪. . .‬‬ ‫יו"ט ‪. . .‬‬ ‫הר"ר חנני'‬ ‫האומות ‪.‬‬ ‫ביבדלחט"אשל‬ ‫להיבדל ממהלך מחשבתם‬ ‫יש אחרון ויש אחרון | ואבדיל אתכם מן העמים | עיקר ההתבדלות בצורת החשיבה‬ ‫ועד היום‬ ‫חיה |ה מאז‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי(‪ – -‬כ"ג‬ ‫דוגמא אייר‬ ‫חשיבתו של גוי‬ ‫הברכה | צורת‬ ‫במדבר )בחו"ל‬ ‫| יצו ה'יו‪‬אתך את‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫כלום לא השתנה | כך הגוף פועל | להזהר לא להיות אחרי המיתה | הבחנה ברורה‬ ‫של צורות החשיבה | סע בכיוון הנכון בלבד | הערב רב בעקבתא דמשיחא |‬ ‫מבוגרים שנשארים ילדים | משפיע שמקבל חוזר לסוף התור | אופן מדידת ההצלחה‬ ‫| אנשים של צורה לשירותכם | לעולם לא ידברו כך‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אור החיים פרשת נח‬ ‫לבטוחפ"גכראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪‬חשוון תש‬ ‫ת נח ב '‬ ‫הפע‪‬שישי פרש‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק ליל‬ ‫בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ . . .‬סא‬ ‫מול ‪. . . . .‬‬ ‫נחו‪. . . ‬‬ ‫שהוא ‪. . . .‬‬ ‫מכפי ‪. . . .‬‬ ‫ראוי לתורה‬ ‫לחבירוהרי חג‬ ‫אדם‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע בבין‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫המתוקן‬ ‫רק‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אדםצרי‪‬‬‫האד‪‬‬‫הרי בין‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫העולם |‬ ‫מחריב את‬ ‫לחבירו לכ‪‬‬ ‫חומסים מתורת האדם | קלקול אבין אדם הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫השלום |צרי‪‬‬ ‫וגדולמשהוא‬ ‫המחלוקתיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ששנוי‬ ‫לחבירו הוא הבסיס | לעולם יהא אדם | למדנו‬ ‫להצליח‬ ‫קצרה‬ ‫שהיא‬ ‫ארוכה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דרך‬ ‫|‬ ‫ובכעסו‬ ‫בכל‬ ‫בכוסו‬ ‫להשתמש‬ ‫בכיסו‬ ‫ניכר‬ ‫עלינו‬ ‫האדם‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫על"ג ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדתתשפ‬ ‫ליל שישי פרשת נח ב' חשוון‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ . ‬סה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות ‪. . . . .‬‬ ‫על‪. . . . . .‬‬ ‫א‪. .‬כ‪. . .‬‬ ‫נחזור‪. . .‬‬ ‫השומר פיו ועיניו אינו משתעבד לכלום ‪. .‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫תצורנה | התמכרות‬ ‫דרכי‬ ‫ועיניך‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לי‬ ‫לבך‬ ‫בני‬ ‫וירא ויגד ‪ -‬עבד עבדים יהיה | תנה‬ ‫אלה‪.‬ודיבור | אחרי נמכר גאולה תהיה לו | עצה טובה קא משמע לן | ויזמרון‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לראיה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫למדנו ורחשין‬ ‫לך שירין‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהשפ"ג‬ ‫ת נח ב' חשוון ת‬ ‫כמהי פרש‬ ‫וכמה‬ ‫פי שיש‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬ליל‬ ‫כשהאד‪ . ‬סט‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . . ‬‬ ‫צרי‪. . . . . . ‬‬ ‫של הקב"ה‬ ‫לענייני‪ ‬בידו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מרורין כזית‬ ‫מזונותייבנוגע‬ ‫יהיו‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫האדם לומד קל וחומר מהיונה | כדאי היא המרירות | בשביל המתיקות שבסוף |‬ ‫הצעתו של הקב"ה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שמ"ח‬ ‫קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שמ"הובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫תשרי תשפ"ז‬ ‫אמונה כ"ה‬ ‫פרשתמדור‬ ‫בראשית‬ ‫יום שלישי פטרון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫והצנע לכת עם אלוקיך‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לשם שמים‪ ,‬ואז כשהוא מתחיל לגשת אליו‬ ‫תשובה למחשבות ההרסניות‬ ‫מיד באה אליו המחשבה המנקרת בו ואינה‬ ‫'תשפ"בפלוני עלי?"‬ ‫"מה היחשוב‬ ‫לו – כ"ג‬ ‫מנוח‪ :‬אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫שבפרק‬ ‫)בחו"ל נותנת‬ ‫במדבר‬ ‫החמישׁי"‬ ‫פרשת ִ‬ ‫שלישי ַ ֲ ִ‬ ‫החלק‬ ‫ב" ֵפּרוּשׁיו‪ֶ ֵ ַ ‬‬ ‫הוא דוחה אותה‪ ,‬ואז באה המחשבה‬ ‫הרביעי‪ ,‬רבינו המחבר מלמדנו כיצד להיות‬ ‫המבקשת להחליש את רוחו ושואלת‪" :‬מי‬ ‫בעלי בטחון במצוות שיש בהן מגע ומשא‬ ‫אומר שהתוכחה תועיל?" והוא עונה לה‪:‬‬ ‫עם אחרים‪ .‬לשם כך הוא מציג רשימה‬ ‫"התוצאה תלויה בהקב"ה‪ ,‬ולא בי"‪ .‬נמצאת‬ ‫שלימה של מצוות כאלה‪ .‬למשל‪ :‬ליתן‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬את‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫לבחור לכוון‬ ‫מועיל צריך‬ ‫הבטחו‪‬שהאדם‬‫אומר‬ ‫צדקה ומעשר‪ ,‬ללמד דברי חכמה‪ ,‬להוכיח‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫המזיקות‬‫וכשהמחשבותנחו‪‬‬ ‫הנכונה‪,‬בו‪ .‬אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫אחרים‪ ,‬לדבר טוב על אחרים‪ ,‬להסתיר אי‪‬‬ ‫הכוונה‬ ‫להן על‪-‬ידי‬ ‫לענות‬ ‫סודות‪ ,‬לכבד את הוריו‪ ,‬וכותב בזה הלשון‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫עליומול‬ ‫כראוי‬‫פנימה‪,‬‬ ‫לבטוח‬‫חודרות‬ ‫אי‪‬‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫מחשבות‬ ‫בסוגיית‬ ‫האדם‬‫שׁיּהיה ָ ָ ָ‬ ‫הפע‪ֶ ‬‬ ‫בּזה‪ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫נעסוק‬‫הבּטּחוֹן ָ ֶ‬ ‫שבועות‬ ‫ישׁר ַ ִ ָ‬ ‫לכבודֹ ֶ‬ ‫" ְ ֵ‬ ‫אוֹפני‬ ‫נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫האלּה מכפי‬ ‫צוֹפן‬ ‫הרי ֵ ֶחג‬ ‫המּעשׂים ָ‬ ‫לדברי‪‬כּל ַ ַ ֲ ִ‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בּלבבוֹ ָ‬‫בנוגע ִ ְ ָ‬ ‫הבטחו‪)‬שיחדיר(‬ ‫ֵ‬ ‫אליהם הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ניקח דוגמא נוספת‪ ,‬כיבוד הורים‪ .‬האדם‬ ‫לרוחניותא ֵ‪ֶ ,‬על‬ ‫ויסבּב ֲ‬ ‫עשׂוֹתם ִ ַ ֵ‬ ‫ויבחר ֲהדי‪ָ ‬‬ ‫יו‪‬‬‫הוא ִ ְ ַ‬‫להם‪ְ ,‬‬ ‫השבועות ֶ‬ ‫ְוהדּוֹמה ָ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עולה בלבו‬ ‫הוריו‪,‬יותר‬ ‫ופתאום‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכבד את‬‫להצליח‬ ‫הולך‬ ‫)ישתדל ויחתור אליהם‪ ,‬אך רק עם הכוונה הנכונה(‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מכך‪,‬‬ ‫ג‪ ‬תועלת‬‫מה לו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שתהיה‬ ‫להצליח האומרת‬ ‫מחשבה‬ ‫מחיּוּב‬ ‫הרביעי ֵ ִ‬ ‫בּחלק ָ ְ ִ ִ‬ ‫שׁהקדּמנוּ ַ ֵ ֶ‬ ‫כּפי ַמה ֶ ִ ְ ַ ְ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הא‪-‬להים‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫להתקרב ֶאל ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫עלינוּ ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫לנו‬ ‫הבּחירה ָ ֵ‬ ‫שניתנו‬ ‫ַ ְ ִ ָ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ולא!‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ואומר‪" :‬לא‬ ‫בוחר לדחותה‬‫הצלחה‬ ‫כללהוא‬‫אך‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ֹ ְ ‬‬ ‫ולא‬ ‫"ה ֶ‬ ‫בּיניהם‪,‬‬ ‫הקב ֵ‬ ‫וכבוֹד ֵ‬ ‫אכ‪‬‬ ‫שׁם ְ ָ‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לקנוֹת ֵ‬ ‫דיננו ִ ְ‬ ‫לא‬ ‫שייצא‬ ‫בּלבד‪ֹ ,‬‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫צריך לבקש‬ ‫האד‪‬‬ ‫ואיננישל‬ ‫את העולם‬ ‫הרוחנית‬ ‫הקב"ה מנהיג‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לבטוח הורי‬ ‫אי‪‬לכבד את‬ ‫בוחר‬ ‫תועליות‪ .‬אני‬ ‫עבורי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫עליהם‪,‬‬‫להשׁתּרר ֲ ֵ ֶ‬ ‫כלי‪‬‬‫ברוחניות‪ֵ ָ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ולא‬ ‫מהם ְ ֹ‬ ‫להצליח ֵ ֶ‬ ‫הגּמוּל‬ ‫לקוּוֹת ַ ְ‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ְַ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אך ורק כדי לעשות רצון ה'"‪ .‬ואז באה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ְ ָ ַ‬ ‫בּהשׁלמת‬ ‫הא‪-‬להים ְ ַ‬ ‫ועלינו ֹ ִ‬ ‫תמיד‪ַ ,‬על ָ ֱ‬ ‫שמועילי‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫יבטח‬ ‫ְואחר ָכּ‪‬‬ ‫ַ ַ‬ ‫כּפי ַמה ֶשׁהוּא נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מחשבה השואלת‪" :‬מי אומר שאבי יהיה‬ ‫אי‪ ִ ‬להשתמש‬ ‫מהם ְ‬ ‫אותנו ֶ‬ ‫לעשׂוֹתוֹ ֵ‬ ‫מלמדת ֲ‬ ‫שׁכּוּן ַ‬‫המּעשׂה ֶ ִ ֵ‬ ‫ַ ַ ֲ ֶ‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬דווקא יתאכזב‬ ‫יותרבסוף הוא‬ ‫לקבל‬ ‫אולי‬ ‫אליו ַעל ֶזה"‪ .‬כדי‬ ‫מרוצה?‬ ‫שׁיּתפּלּל ֵ ָ‬ ‫אחרי ֶ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ממּנּוּ ַ ֲ ֵ‬ ‫אלהֶ‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬בּוֹ ִ‬ ‫רוֹצה‬ ‫ֶ‬ ‫ממה שאני עושה עכשיו?" והוא משיב לה‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני הדבר הנכון‪ ,‬אני‬ ‫"אם אני עושה כעת‬ ‫מה את‬ ‫בעל האדם‬ ‫מצותרבינו‬ ‫התוכחה‪.‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫ניקחלמדנו‬ ‫לדוגמא את‬ ‫כבר‬ ‫יכול לבטוח בה' שישלים את המעשה"‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשדבר פלוני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולומר לו‬ ‫לשער‬ ‫אל זולתו‬ ‫הלבבות‬ ‫לגשת‬ ‫רוצה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לכן הוא‬ ‫וכמה‬ ‫קודםכמה‬ ‫הגון‪ .‬הנה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עושהה'אינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫שהוא‬ ‫של‬ ‫הולך לתת‬ ‫רוצה‬ ‫להיות האדם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לגבי צדקה‪.‬‬ ‫כעין זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ -‬כגון לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הלכות תוכחה‬ ‫כל בנוגע‬ ‫משהוא אתנחו‪‬‬ ‫לומד‬ ‫צדקה ואינו יודע אם העני יהיה מרוצה‬ ‫לפגוע בו ולא לישא עליו חטא‪ ,‬ולברר‬ ‫מהסכום ואומר לעצמו‪" :‬הרי יתכן שאחרי‬ ‫שהוא עצמו אינו לקוי בדבר זה‪ ,‬ולכוון רק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫להסתירו ממי שאינו צריך לדעת ממנו? אכן‬ ‫כל המאמץ שלי הוא עוד יתלונן עלי‪ ,‬אם‬ ‫רבינו המחבר ממשיך‪:‬‬ ‫כן אולי עדיף לא לתת לו כלל?"‪ .‬אך הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫משיב לעצמו‪" :‬לא! מצוה מוטלת עלי לתת‬ ‫יזכּר בּוֹ‬ ‫והנּזק‬ ‫להסתּירוֹ‪ֹ ְ ִ ,‬‬ ‫התּוֹעלת ְ ַ ֵ ֶ‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יוּכל ְ ַ ְ ִ‬ ‫הקדּמנוּ‪ִ ,‬כּי ַ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫שׁלּא‬ ‫וּמה ֶ ֹ‬ ‫אשׁר ִ ְ ַ ְ‬ ‫השּׁרשׁ ֲ ֶ‬ ‫" ַ‬ ‫ַ ֶֹ‬ ‫צדקה ואני מקיימה"‪ .‬על כך עולה ספק‪:‬‬ ‫"אבל פלוני סבור שאני יכול לתת יותר‬ ‫בּרשׁוּת‬ ‫הבּרוּאים‪ִ ,‬כּי ִאם ִ ְ‬ ‫יהיה ִמן ַ ְ ִ‬ ‫ֹלא ִ ְ ֶ‬ ‫ויכעס עלי‪ ,‬ובכלל‪ ,‬מי אומר שהכסף ילך‬ ‫ומשפחתו"‪ .‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫יתבּר‪‬‬ ‫הבּוֹרא ִ ְ ָ ַ‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪ֵ ַ ‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יועיל?‬ ‫אליעזר‬ ‫אכן‬‫הר"ר‬‫שזה‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫למקומות טובים? מי אומר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון "אני‬ ‫ואולי העני ייפגע?" על כך הוא עונה‪:‬‬ ‫תביא את עצמך לידי נסיון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה אל‬ ‫לעשותו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫עושה מה שעלי לעשות ומשתדל‬ ‫בכוונה נכונה ומתוך דביקות בה'‪ ,‬ואני‬ ‫רבינו המחבר אינו מבאר כעת את ענין‬ ‫בטוח בה' שישלים את המעשה ויוציא‬ ‫השכר על‪-‬ידי הסתרת המעשה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ריבוי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ממנו תוצאה טובה"‪.‬‬ ‫ראטה כך שהדחף א להודיע‬ ‫אלא על‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫מאחרים‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לאחרים נובע מחוסר בטחון וממילא מובן‬ ‫שהעצה לכך היא חיזוק הבטחון‪ .‬מדוע‬ ‫הצנע לכת עם ה' אלוקיך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב ממעשיך‬ ‫שאחריםה יידעו‬ ‫זקוקכ"ג אייר‬ ‫אתה‬ ‫רבינו המחבר ממשיך‪:‬‬ ‫הטובים? כי אתה רוצה למצוא חן בעיניהם‬ ‫ולקבל מהם מנות גדושות של כבוד או‬ ‫ממּי‬ ‫להסתּירוֹ ִ ִ‬‫בּכל ֶזה ְ ַ ְ ִ‬ ‫יכלתּוֹ ְ ָ‬ ‫כּפי ְ ָ ְ‬ ‫ְויזּהר ְ ִ‬ ‫" ִָ ֵ‬ ‫תועלת אחרת‪ ,‬ובכן‪ ,‬דע לך שכל זה נובע‬ ‫להוֹדיע"‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬לוֹ ְ ִ ַ‬ ‫שׁאין ָ ִ‬ ‫ֶ ֵ‬ ‫מכך שאתה בוטח בבני אדם ולא באלוקים‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שאני‬ ‫"טוב – א‪‬‬ ‫שפלוני יידע‬ ‫בלבך‪:‬תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫אומר‬ ‫הבטחו‪‬‬‫אתה‬ ‫ומשא‬ ‫לעניני‪‬מגע‬ ‫שיש בהם‬ ‫בדברים‬ ‫כשמדובר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫מוצלח בתחום פלוני‪ .‬אי אפשר לדעת‪ ,‬אולי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עם אחרים‪ ,‬האדם אומר לעצמו‪" :‬בין כה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בענינים‬ ‫כראוי מול‬ ‫בשידוכים‪ ,‬אולי‬ ‫לבטוח לי‬ ‫הדבר יעזור‬ ‫וכה אחרים יודעים מזה‪ .‬הרי זו המציאות; אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אתה מרגיש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דבר ש‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬שלמול‬ ‫פירושו‬ ‫אחרים"‪.‬שהוא‬ ‫אין זה משהו שאני עושה ביני לבין קוני"‪ .‬מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הקב"ה יידע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ואם האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬לך‪,‬שהרי‬ ‫יכול לעזור‬ ‫שפלוני לכ‪‬‬ ‫תחשוב הסיבה‬ ‫אומר רבינו המחבר דבר נפלא‪ :‬אל‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫שאתה מוצלח‪ ,‬לא יספיק לך‪ ,‬כי בסופו של‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שבגלל שאדם אחד יודע‪ ,‬צריכים עכשיו להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫דבר מי ילך להודיע לפלוני? הקב"ה הרי לא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫גדול הוא‪ :‬מי‬ ‫להשתמשכללבכל‬ ‫אנשים לדעת‪.‬‬ ‫כ‪‬מאהעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יתגלה אליו להודיע לו‪ .‬נמצאנו למדים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מעבר לזה‪,‬‬ ‫לעורר אךרחמי‪‬‬ ‫כדי שיידע‪,‬‬ ‫לדעת ‪-‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שצריך‬ ‫הקב"ה‪.‬בה'‪.‬‬‫בליעללבטוח‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שאתה סומך על פלוני ולא‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬נוסף‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫אכ‪ ‬לאף‬ ‫לטובה‪.‬הדבר‬ ‫דיננו יתוודע‬ ‫היזהר שלא‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫שייצא‬ ‫ואף מי שצריך לדעת‪ ,‬היזהר שלא יתגלה לו כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח שאף‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הראשון הוא‪,‬‬ ‫הכלל המעשי‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫יותר ממה שהוא צריך לדעת‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪‬יודעים‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שאחרים‬ ‫על ברגע‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ,‬כי‬ ‫א‪‬ידע‬ ‫נחזור לא‬‫אחד‬ ‫מיד מתחילים לחשוב איזו תועלת אפשר‬ ‫להשתמש‬ ‫גּדוֹל‬ ‫ָ‬ ‫יוֹתר‬ ‫ֵ‬ ‫אי‪‬‬ ‫שׂכרוֹ‬‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫אותנו‬ ‫יהיה‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫נסתּר‪,‬‬‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫מלמדת‬ ‫ִ‬ ‫בּהיוֹתוֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫התורה‬ ‫כּי‬‫"ִ‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לקבל מהם‪ .‬הרבה יותר קל יהיה כשאף‬ ‫נוֹדע"‪.‬‬ ‫יהיה ָ‬ ‫שׁיּהיה ִאם ִ ְ ֶ‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪ֶ ְ ִ ֶ ‬‬‫ממּה‬‫ִ ַ‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫אמיתית‬ ‫וכשאני‬‫תהיה‬ ‫העבודה לי‬ ‫אני לי מי‬ ‫אי‪‬ידע‪,‬‬ ‫א‪‬לא‬ ‫אחד‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניכבר מחשבות של‬ ‫מהויש‬‫כי כשאחרים יודעים‬ ‫הנה לכאורה אינו מובן מה השייכות‬ ‫תועלת‪ ,‬צריך להתחיל להלחם במחשבות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יעסוק בענינים‬ ‫שבנוגע‬ ‫המחבר‬‫הבטחו‪‬‬ ‫רבינו‬ ‫לשער‬ ‫הלבבותהלא‬ ‫לכאן;‬ ‫היא‪:‬אפשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫בפלוני"‪ .‬ואי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫בוטח‬ ‫"לא! אינני‬‫השאלה‬ ‫ולומר‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫יחוד פי כמה‬ ‫המעשה‪ ,‬ומה‬ ‫שער נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בשער ה'הבא‪,‬‬ ‫אלהעבודת‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫מבטאת את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫באמת‬ ‫להיות‬‫האמירה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לדעת אם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬זה שייזהר‬ ‫בנוגע עכשיו ענין‬ ‫להזכיר כבר‬ ‫משהואיש נחו‪‬‬ ‫צורך‬ ‫א‪urge .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫עוד מעט נראה בסייעתא דשמיא מהיכן‬ ‫הפנימיות ועד כמה‪ .‬עזוב את כל הדבר‬ ‫צריך האדם ליטול את תענוגו‪ ,‬באופן שלא‬ ‫הזה‪ .‬אם אף אחד לא ידע‪ ,‬אין אנו נכנסים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יהיה לו כל‪-‬כך צורך להודיע לאחרים על‬ ‫בנסיון הזה ואין צורך להילחם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מעשיו הטובים‪ .‬אך לגופו של דבר אומר לנו‬ ‫רבינו המחבר כך‪ :‬אני מערב כאן נושא של‬ ‫אל תגדיל את ההתמודדות‬ ‫שער יחוד המעשה משום שאני באמצע‬ ‫כאמור‪ ,‬החידוש הוא שעוסקים כאן‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוהבטחון‪ ,‬וברצוני לעבוד עמך‬ ‫פיגא‬ ‫לעסוק במידת‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫במצוות בן פיגא‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לא‬ ‫בדברים שאחרים קשורים בהם‪.‬‬ ‫מעשי כדי שתצליח להתקדם ולו‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫באופן‬ ‫שהאדם מקיים בינו לבין קונו‪ ,‬ולא בלימוד‬ ‫מהמקום שהיית בו‪ .‬זה כלל ישן‪ .‬אין‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫במעט‬ ‫התורה או בביטול האדם להקב"ה לנוכח‬ ‫מדברים על שלימות‪ .‬אלא על התקדמות‬ ‫נסיון שאין איש יודע ממנו‪ ,‬אלא בדברים‬ ‫מהמקום שבו אתה נמצא‪ .‬עשה את מה‬ ‫אומר הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫זה לע"נ‬ ‫נלמד‬‫שהוא עושה עם אחרים‪ .‬אכן‪ ,‬על‬ ‫שאתה עושה בכוונה נקייה יותר לשם‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫עדין‬ ‫רבינו המחבר שכאן העניין‬ ‫ראטה‬ ‫שמים‪ ,‬מתוך כך שאינך רואה צורך‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ואומר‪ :‬אל תחשוב שזהו "הכל או כלום"‪.‬‬ ‫שאחרים ידעו‪ ,‬וזאת מחמת ההכרה שבין‬ ‫זוהי באמת טעות שרוב בני האדם טועים‬ ‫'תשפ"ב ולא תהיה‬ ‫לעזור לך‬ ‫יכולים‬ ‫–‬ ‫אינם‬ ‫וכה‬ ‫כה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה‬ ‫במדבר יודע‪,‬‬ ‫פרשת כה וכה‬ ‫אומרים‪:‬שלישי‬ ‫"העולם בין‬ ‫בה; הם יו‪‬‬ ‫לך תועלת אמיתית מכך שיידעו‪.‬‬ ‫הלא אין זה סוד‪ ,‬מה זה משנה אם פלוני‬ ‫ופלוני יידעו גם כן או לא?"‬ ‫בלי שער הבטחון אי אפשר‬ ‫והתשובה היא מעשית כל‪-‬כך‪ :‬איני נכנס‬ ‫המעשה בא‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫שער–יחוד‬ ‫להבין יותר‪,‬‬ ‫מועיל כלתמיד‬ ‫עמך עכשיו לשאלה אם אנשים יודעים או הבטחו‪‬‬ ‫מאוד לבוא‬ ‫אבל‪ .‬קשה‬‫הבטחון‬ ‫רוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬אני‬ ‫בנוגע הנושא‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לא זהו‬ ‫נחיצותיודעים ‪-‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫שער בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לאחר‬ ‫רק‬ ‫מדבר‬ ‫אינם‬ ‫לאדם ולהורות לו לעבוד את בוראו עבודה‬ ‫עמך על לבך‪ ,‬שהרי הלב חשוב יותר מכל‪ .‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫תמה לשמה‪ ,‬ללא פניות ובלי שאחרים ידעו‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫יודעים‪ ,‬לבך‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫אנשים‬ ‫שבועות‬ ‫שכאשר‬ ‫לכבודיצויר‬ ‫הנה‪ ,‬לו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אם עדיין לא למד שער הבטחון‪ ,‬כי אם‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרישאין‬ ‫חג‬ ‫באמת‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ -‬יתכן‬ ‫עם הבורא‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬שלם‬ ‫נשאר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫באים לדבר עמו על כך לפני שלמד שער‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לא;א‪,‬אבל‬ ‫יודעים או‬ ‫אחרים‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫אם יו‪‬‬ ‫חילוקהוא‬ ‫השבועות‬‫שום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואבמרבית‬ ‫יותר‬ ‫כך‪ ,‬כי האדם‬ ‫ברוחניות‬ ‫המקרים זה‬ ‫להצליח)וברוב‬ ‫הבטחון‬ ‫בכלזו שלא ישנה‬ ‫במדרגה‬ ‫שעדיין אינך‬ ‫כ‪‬מסתבר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫האמיתית(‬ ‫הבטחון‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בסוגיית ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫עדיין אינו נמצא‬ ‫ימיו‪,‬‬ ‫לך כלל מה שאחרים יודעים‪ ,‬על כן אומרים‬ ‫לבטוחלבדו‪,‬‬ ‫בלתי לה'‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בעבודתובלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכוון‬ ‫ומורים לו‬ ‫הצלחה‬ ‫לך‪ :‬וכי מפני שמעט אנשים יודעים‪ ,‬אתה כלל‬ ‫הוא אומר‪" :‬קשה לי; אינני שרף‪ ,‬אני איש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫צריך שעוד אנשים ידעו?! הלא דבר זה כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫בין אנשים‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬ואני נהנה שאחרים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מעט אנשים‬ ‫ברוחניות‪,‬אםכלי‪‬‬ ‫להצליח את לבך‪.‬‬ ‫בוודאי יעוות‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫יודעים‪ .‬אני נהנה לראות את אבי רווה נחת‬ ‫מה‬ ‫התמודדות ללמוד‬ ‫קטנה; אם‬ ‫לך‪ ,‬ועלינו‬‫שמועילי‪ ‬ישתמיד‬ ‫יודעים ‪-‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫ממני ואני זקוק למעמדי בקרב סביבתי‪ .‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫לך התמודדות‬ ‫אותנו ישאי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫יודעים ‪-‬‬ ‫התורה אנשים‬ ‫הרבה‬ ‫אינני זקוק שיכבדו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫באמתיותר‬ ‫ובלב גלוי‪.‬‬ ‫מדברלקבל‬‫גדולה‪ .‬ברור אפוא שעליך להיזהר שכמה כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אותי כגדולי הנגידים‪ ,‬אבל אני נהנה שאני‬ ‫שפחות אנשים ידעו‪ .‬אם קיימת עכשיו‬ ‫מעמד"‪.‬וכשאני לעצמי‬ ‫לי מי לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫נחשב כאדם בעל‬ ‫בעלהאחים‬ ‫רבינושכל‬ ‫בהקדמתצריך‬ ‫למה אתה‬ ‫למדנו‬ ‫כבר אב‪,‬‬ ‫כיבוד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שאשתך תדע‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬צריך‬ ‫למה אתה‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫מזה?‬ ‫ידעו‬ ‫הבטחון'‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫'שער היא‪:‬‬ ‫למד בה‬ ‫שאדם לדו‪‬‬‫לאחרשצרי‪‬‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫רגשותיו ‪ -‬אם‬ ‫וכמה‬ ‫את פי כמה‬ ‫לשתףנחו‪‬‬ ‫האדםה'חפץ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫מזה?‬ ‫של‬ ‫להסתיר‬ ‫רוצה‬ ‫כבירים כדי‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫למאמצים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬צריך‬ ‫אינו‬ ‫את הקב"ה!‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לך? שתף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬חשוב‬ ‫בנוגע‬ ‫כל‪-‬כך‬‫משהוא‬‫זה‬ ‫מאחרים ‪ -‬הוא פשוט אינו מרגיש צורך‬ ‫עשית מה שהיית צריך לעשות ‪ -‬התקדם‬ ‫בכך‪ .‬כשהוא לומד 'שער יחוד המעשה'‪ ,‬זה‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫מתעלים בכל עת בסוגיא זו‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫נובע ממנו בטבעיות; הוא נהנה מכל מילה‪,‬‬ ‫כשהם פוגשים באדם הרחוק מדרגה זו‪,‬‬ ‫עד שהוא מבקש ללמוד את כולו בבת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ששיחו ושיגו שפלים בהתאם‪ ,‬קשה להם‬ ‫אחת‪ .‬למה? מפני שהוא מרגיש כי הידיעה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להבינו‪ .‬הם אינם יכולים להאמין שישנם‬ ‫אנשים שעדיין שקועים בעולם החושך‪ .‬הם‬ ‫של אחרים על מעשיו אינה אלא הבל‪ .‬הוא‬ ‫עמל שנים ארוכות ב'שער הבטחון'‪ ,‬טעם‬ ‫אומרים לעצמם‪ :‬הרי זה כעין 'אחור וקדם‬ ‫את הדבר והרגיש כיצד נראים החיים‬ ‫עלול לרדת לדרגה נמוכה‬ ‫האדם הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫צרתני' ‪-‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בא‬ ‫כשהוא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫כשבוטחים בבשר ודם‪,‬לזכות‬ ‫עכשיו‬ ‫ובטחון של הדומם‪ .‬הדומם אינו זז‬ ‫אמונה מזו‬ ‫מדור אף‬‫פטרון יסוד‬ ‫ללמוד 'שער יחוד המעשה'‪ ,‬כל‬ ‫ואילו האדם‪ ,‬דווקא מפני שזכה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ממקומו‪,‬‬ ‫מתקבל אצלו כדבר המובן מאליו‪.‬‬ ‫לדעת‪ ,‬יכול ליפול להידרדר‪ .‬הוא מתעניין‬ ‫לדעת מי הסתכל ומי לא‪ ,‬כמה אנשים‬ ‫בטרם לומד האדם שער הבטחון‪ ,‬הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יודעים כבר‪ ,‬ומבקש לפרסם‪ .‬הצדיקים‬ ‫חושק שאחרים יקנאו בו‪ .‬כמה מעוותים‪,‬‬ ‫כך‪ :‬תמיד נדמה היה‬ ‫ראטה‬ ‫משתוממיםהי"ועל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫כאלה‪.‬הר"ר‬ ‫כשהוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫טיפשיים‪ ,‬מרירים הם חיים‬ ‫שהדומם הוא השפל שבנבראים‪.‬‬ ‫מגיע למילים "יהי רצון שלא תעלה קנאת‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר הוא‬ ‫פרשתאחרים"‪,‬‬ ‫קנאתי על‬ ‫ולאשלישי‬ ‫אדם עלי יו‪‬‬ ‫הצדיקים יכולים היו להבחין באנחתו של‬ ‫מוצא את עצמו מהרהר בלבו‪" :‬דווקא הייתי‬ ‫בעל התפילה למי הוא מכוון‪ ,‬והבינו מיד‬ ‫רוצה; עזור לי‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬שאחרים‬ ‫היכן נתונים מעייניו‪ .‬הדבר הותיר אותם‬ ‫יקנאו בי‪ .‬אינני מסוגל לחיות כאשר איש‬ ‫נבוכים ‪ -‬כיצד מתמודדים עם תופעה זו?‬ ‫אינו יודע על מעשיי הטובים‪ .‬אני זקוק‬ ‫האד‪‬התיבה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬לפני‬ ‫תמיד –‬ ‫מורידים‬ ‫ההלכה‬ ‫הבטחו‪ ‬לפי‬ ‫מועיל‬ ‫הרי אף‬ ‫שאנשים יידעו‪ .‬מה‪ ,‬האם גם הקרובים אלי‬ ‫אבלבנים‪,‬‬‫גידול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע לחיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫שאנחתו‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬‫יותרכדי‬ ‫צערבו‪.‬‬ ‫אי‪‬שיש לו‬ ‫להשתמש‬ ‫מי‬ ‫אינני‬ ‫לבד?‬ ‫האם עליי‬ ‫יידעו?‬ ‫לא‬ ‫תהיה אמיתית‪ .‬בכל אופן‪ ,‬עניין זה טעון‬ ‫רוצה להיות בודד"‪ .‬הוא חי בעולם אחר‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פיתוח ועבודה פנימית‪ ,‬שכן ללא לימוד‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫תדבר‬ ‫לדברי‪ ‬המחבר‪:‬‬ ‫אומר רבינו‬ ‫הבטחו‪ ‬כך‬ ‫על‬ ‫והתבוננות נשאר האדם בקטנות מוחין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬אלהרי‬ ‫בנוגע‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כילד‪.‬‬ ‫עם אדם כזה על יחוד המעשה‪ .‬עדיין לא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הגיעה השעה לכך‪ .‬דבר אתו סתם ככה ‪ -‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫זוכר‬ ‫אתה‬ ‫לך?‬ ‫בכל‬ ‫עזר‬ ‫להשתמש‬ ‫באמת‬ ‫פלוני‬ ‫עלינו‬ ‫נא!‬ ‫אמור‬ ‫כ‪‬‬ ‫לתוצאה‬ ‫ההשתדלות‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בין‬ ‫הפרדה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫זוכר שהוא‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר אתה‬ ‫עליו כדי‬ ‫שיעזור לך?‬ ‫שסמכת לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫מבאר רבינו המחבר את חלק הבטחון‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫להוצאות"ה נת‪‬‬ ‫הנישואין?‬ ‫נכבדאכ‪ ‬הקב‬‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננוסכום‬ ‫שייצא‬ ‫הבטיח לך‬ ‫שלהמעשה‪:‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לחלק יחוד‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהמגיעים‬ ‫שבדבר‪ .‬בטרם‬ ‫‪-‬למעשה הוא לא יכול היה לתת לי ונתן לי כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחכראוי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬המצוות‬ ‫ידיעתו את‬ ‫רוצה לקיים‬‫אתה על‬‫מיוסדת‬‫אם‬ ‫ללמודלמדת‬ ‫מה‬ ‫ועלינו משהו?‬ ‫למדת מזה‬ ‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬קטנה‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫באופן כללי‪ ,‬עליך להפריד בין החלק‬ ‫אולי שאי אפשר לבטוח בנדיבים‪ ,‬בבני אדם נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫המסור בידך לבין החלק הנוגע לתוצאה‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שאין להם תשועה? וכך ימשיך לפקוח את כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בחלק המסור בידך ‪ -‬עליך לבחור בטוב‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עיניו על הנעשה ויראה זאת שוב ושוב‬ ‫הטובה‬ ‫בצורהלעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫עליך‬ ‫המוטל‬ ‫מי לי‬ ‫אני לי‬‫אי‪‬את‬‫ולעשות‬ ‫א‪‬‬ ‫התפיסה‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו מן‬ ‫שיתרחק‬ ‫שנים‪ ,‬עד‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר כמה‬ ‫למדנו‬ ‫במשך‬ ‫הנוגע לתוצאה ‪ -‬עליך‬‫מה אני‬ ‫בחלק‬ ‫ואילו‬ ‫ביותר;‬ ‫אתו על יחוד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬לדבר‬ ‫לשער אפשר‬ ‫רק יהיה‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫לבטוח בהקב"ה‪.‬‬ ‫המעשה‪ ,‬וישתה את הדברים בצמא‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫התורה ‪-‬‬ ‫כמשל‪ ,‬בלימוד‬ ‫מדובר‪ ,‬להיות‬ ‫כאשר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬בפרסום‬ ‫בנוגע מהצורך‬ ‫נחו‪‬סולדים‬ ‫משהוא‬ ‫הצדיקים‬ ‫עליך להתיישב ללמוד‪ ,‬לחפש חברותא‬ ‫במידת הצורך ולשאת בבושת הפנים‬ ‫הצדיקים‪ ,‬יראי שמים האמיתיים‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מנסיונו האישי‪' :‬אל תבטחו בנדיבים'‪ .‬פלוני‬ ‫הכרוכה בכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליך להתייגע‬ ‫חושב רק על עצמו; נראה לך שהוא רוצה‬ ‫במאמץ להבין את הלימוד‪ .‬וכשמתעוררים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לעזור לך? חכה ותראה‪ .‬מן הראוי שיעלה‬ ‫בך חששות‪" :‬האם אבין? האם אצליח?" ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם במחשבתו התבוננויות מעין אלו ‪-‬‬ ‫שלא חייבות להיות מחשבות המופיעות‬ ‫עליך לחזק את בטחונך בה' ולהאמין כי‬ ‫הקב"ה יעשה עמך נס‪ .‬אין הכרח להיות‬ ‫בספרים‪ ,‬אלא נובעות מתוך חוויותיו‬ ‫שתוצאה תהיה קשורה להשתדלות‪ ,‬כפי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫זאת‪ ,‬עליו לשנן את עיקרי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫האישיות‪ .‬לצד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫את‬ ‫עושה‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האדם‬ ‫שהכלל נוהג בכל תחום‪:‬‬ ‫ובטחוןהאחרים ‪ -‬הקב"ה יודע ועוזר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫האמונה‬ ‫התוצאות‬‫השתדלותו‪ ,‬והקב"ה מביא את פטרון‬ ‫ובטחו‪ ‬לאף אחד חוץ ממנו‪ .‬כל אלו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ואיני זקוק‬ ‫בדרכו שלו‪.‬‬ ‫כלולים בחלק הבחירה המסורה לאדם‪.‬‬ ‫וכך גם בנוגע לתפילה‪ .‬מהו החלק‬ ‫פסחכךז"למוסיף רבינו המחבר יסוד נוסף‪:‬‬‫להכין הרה"ח על‬‫נלמד לע"נ‬ ‫המוטל עליך? ללכת לישון מוקדם‪,‬‬ ‫חלקהי"ו ראטה‬ ‫הבחירה נכללת גם הזהירות‬ ‫בכללליפא‬ ‫קודם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬‫בטלה‬ ‫שעון מעורר‪ ,‬להישמר משיחה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהדבר לא ייוודע לאחרים‪ .‬היזהר שאחרים‬ ‫התפילה ולהתפלל לה' שיסייע בידך לכוון‪.‬‬ ‫יידעו‪– .‬כיכ"ג‬ ‫מעשיו בקול‬ ‫העושה את‬ ‫)בחו"ל לא‬‫כל אלו תלויים בבחירתך‪ .‬אם אין אתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אדםאייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫רעש גדול‪ ,‬אינו עושה מה שמוטל עליו‬ ‫לבית‬ ‫עושה כן‪ ,‬הרי זה כאילו לא באת‬ ‫מצד בחירתו‪ .‬אף אם בטח האדם בעצמו‬ ‫המדרש‪ .‬סידור‪ ,‬מנין קבוע ‪ -‬הכרחיים הם‪.‬‬ ‫שפרסום הדבר לא ישפיע על לבו‪ .‬ואף אם‬ ‫ולאחר שתעשה את כל אלה‪ ,‬תבטח בה'‬ ‫ניתן להבין אותו‪ ,‬עדיין מדובר טעות‪ .‬רבינו‬ ‫שיעשה לך נס‪.‬‬ ‫האד‪‬ולנהוג‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬בטוב‬ ‫תמיד –‬ ‫לבחור‬ ‫מועיללאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬מורה‬ ‫המחבר‬ ‫השתדלות שלא לבטוח בבני אדם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לא ידעו‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬‫שאחרים‬ ‫אבל יותר‬ ‫כולל בו‪.‬‬ ‫להיזהר‬ ‫כראוי‪ ,‬וזה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אכן כל זה במצוות שבין אדם למקום‪,‬‬ ‫‪ -‬זוהי ההשתדלות הנכונה להשגת כוונה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכרוכות במגע‬ ‫שבועותבמצוות‬ ‫כשמדובר‬ ‫אולם‬ ‫טהורה ונקייה‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ומשא עם אחרים‪ ,‬מוסיף רבינו המחבר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬המחבר‬ ‫שרבינו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫היסודותהרי‬ ‫לכ‪ ‬שני‬ ‫הסיבה‬ ‫אלה הם‬ ‫פרטים נוספים‪ .‬יש להתבונן ולהבין כיצד יש‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫כשמדובר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הבחירה‬ ‫בחלקיותר‬ ‫להצליחלהכלילם‬ ‫ברוחניות‬ ‫מצריך‬ ‫לרוחניות ‪,‬וכיצד‬ ‫כשמדוברהדי‪‬‬ ‫במצוות כאלה‪,‬‬ ‫בה'הוא יו‪‬‬‫השבועות‬ ‫לבטוח‬ ‫התעסקות עם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אמיתית‪ .‬במצוות‬ ‫להצלחה בכל‬ ‫עלינובהןלהשתמש‬ ‫כ‪‬מגיעים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בהם ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שיש‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‬‫להצליח כאלה‬ ‫במצוות‬ ‫אחרים‪ .‬וכי יטען האדם "הרי אני מוכרח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בחלק‬ ‫לשיםלעורר‬ ‫דגש מרכזי‬ ‫צריך כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כאלה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הדגשת‬ ‫שבעלי הדבר ידעו"‪ ,‬על זה אמר רבינו‬ ‫לנו‬ ‫שמים‪ .‬נת‪‬‬ ‫לשם הקב"ה‬ ‫הכוונה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫על לטובה‬‫הבחירהדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫במיוחד במצוות‬ ‫נחוצה תמיד‪ ,‬אך‬ ‫המחבר‪ :‬כמה שאנשים צריכים לדעת ‪ -‬אין‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫הכוונהלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אין זה‬ ‫אי‪‬ברירה‪,‬‬ ‫ידיעתו לך‬ ‫וכיון שאין‬‫ברירה‪,‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫לך‬ ‫שבין אדם לחבירו‪ ,‬שכן בהן מתעסק האדם‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אם אתה‬ ‫ונוסי‪‬‬‫הישנותאבל‬ ‫חובתכ‪ ‬על‬ ‫ההשתדלות‪.‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בכלל‬ ‫עם אחרים‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫צריכים לדעת‪ ,‬אתה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרשאינם‬ ‫מודיעלקבל‬ ‫לאנשים‬ ‫כדי‬ ‫שבמצות לימוד התורה על האדם‬ ‫כשםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫פוגע בחובת ההשתדלות שלך‪.‬‬ ‫לבחור לשבת עם גמרא פתוחה ולהתייגע‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל השאר‬ ‫עליו רבינו‬ ‫לבחור בין‬ ‫בהקדמת‬ ‫כך למדנו‬ ‫במצוות אלו‬ ‫בה‪,‬כבר‬ ‫אניומתפתחת‬ ‫אומנות מה‬ ‫שנרכשת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע שהשכינה‬ ‫לשם הבטחו‪‬‬ ‫שמים‪ ,‬וכדי‬ ‫לעשותן לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שעבדוהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬אנשים‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהלראות‬ ‫אפשר‬ ‫כמהאל ה'‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫להתקרב‬ ‫הבטחו‪‬וכדי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עליוה'שכינה‬ ‫עבודת‬‫תשרה‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מדובר‬ ‫רוצה‬ ‫זמן רב‪ ,‬כי‬ ‫הבטחו‪ ‬להם‬ ‫להיות‬ ‫העבודה ארכה‬ ‫לענייני‪ ‬לעצמו כי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהאדם לשנן‬ ‫מוטל על‬ ‫משהואכן‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫כמו‬ ‫באומנות‪ .‬כמו בכל אומנות‪ ,‬ככל שמוסיפים‬ ‫באמת בני אדם אינם יכולים להועיל לו‬ ‫להתרגל‪ ,‬זה נעשה יותר עדין‪ .‬כשאדם‬ ‫מאומה‪ ,‬ולהיזכר באמת הפשוטה והידועה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫את האדם‪ .‬ובמילים אחרות‪ ,‬זה מה‬ ‫מתחיל לנגן בכינור‪ ,‬בתחילה הוא לומד את‬ ‫שמנשאו ומרוממו‪ ,‬כי הדבר מכריח אותו‬ ‫שבעת התווים‪ ,‬לאחר מכן הוא לומד גם את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לעבוד את ה'‪ .‬הקב"ה אינו צריך שיהיה‬ ‫החצאים ואת הרבעים‪ ,‬ואז הוא לומד איך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חסרון לאדם ושיצטרך למכור ולקנות כדי‬ ‫לקנות לעצמו לחם‪ .‬הוא יכול להחיות את‬ ‫להרעיד את המיתרים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬כך הוא‬ ‫טבעה של אומנות‪ .‬נכנסים ליותר ויותר‬ ‫האדם בלי כל זה‪ .‬מדוע אפוא‪ ,‬קבע שיוכרח‬ ‫דקויות‪.‬‬ ‫השתדלות? כי בהשתדלות‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫האדם לעשות‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האדם להיזכר בהיותו בתוך עולם‬ ‫ובטחון‬ ‫בתחילה היה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יצטרך‬ ‫פטרון‬ ‫כך גם בעבודה פנימית זו‪:‬‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם ושכל‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫החושך‬ ‫פטרו‪ ‬סביב‬ ‫האדם זקוק לפרסום ולרעש גדול‬ ‫דבר אחר הוא הבל הבלים‪ .‬כשיהיה לו‬ ‫מעשיו‪ .‬וכשהתחיל לעבוד על כך‪ ,‬בתחילה‬ ‫נסיון לשקר‪ ,‬יאמר‪" :‬לא זה מה שנותן לי‬ ‫התחבא בחדר שחלונותיו אטומים כדי שאף‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫את הכסף‪ .‬הקב"ה נותן לי את הכסף"‪ .‬וכן‬ ‫אחד לא ידע עליו מאומה‪ ,‬ואז ראה שזה‬ ‫ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫הסתכל‪,‬הר"ר‬ ‫הרגיש‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לא עובד‪ ,‬כי בכל עת שאדם‬ ‫שעמלו נהרס‪ .‬ועם הזמן הוא התייצב‬ ‫'תשפ"בנמצאים רק‬ ‫אייר ה‬ ‫בעולם הזה‬ ‫במילים– כ"ג‬ ‫אחרות‪:‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬‫במדברהישוב‬ ‫פרשתאדם מן‬ ‫להישאר‬ ‫שלישי‬ ‫היכולת‬ ‫ופיתח את יו‪‬‬ ‫היהודי והקב"ה‪ .‬חוץ מזה אין כלום‪ .‬וכל‬ ‫ובכל זאת לעשות מה שצריך בהצנע לכת‪.‬‬ ‫דבר אחר שרואים‪ ,‬אינו אלא כדי לנסות‬ ‫הוא יודע כבר באיזו שעה אנשים אינם‬ ‫את היהודי‪ .‬לא קל להגיע להכרה זו‪ .‬הגה"צ‬ ‫נמצאים ויודע שאם מישהו ראה‪ ,‬לא קרה‬ ‫רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה אומר‪:‬‬ ‫כלום‪ .‬הוא לא עסוק בזה‪ .‬הוא כבר למד‬ ‫יודע‬ ‫מהמקרר‬ ‫למכולת – א‪‬‬ ‫ומוציאהאד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬נכנס‬ ‫כשאדם‬ ‫יזכּר בּוֹ‬ ‫להסתּירוֹ ִ ְ ֹ‬ ‫יוּכל ְ ַ ְ ִ‬ ‫ַ‬ ‫שׁלּא‬ ‫וּמה ֶ ֹ‬ ‫ש" ַ‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬שלימה‬ ‫להאמיןיותר‬ ‫באמונה‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫עליו‬ ‫בקבוק חלב‪,‬‬‫השּׁרשׁ‪ ."...‬אינני חושש מזה שאירעה טעות אי‪‬‬ ‫ַ ֶֹ‬ ‫דברי‪ ‬בקבוקים‬ ‫מולחמישים‬‫כראוישלח‬ ‫שהקב"ה‬ ‫שזה לא‬ ‫ומישהו ראה אותי‪ ,‬למה? כי בין כה וכה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בקבוק אחד‬ ‫בסוגיית‬ ‫לעזור לי‪ .‬כך‬ ‫יכולהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות אינו‬ ‫אנילכבוד‬ ‫יודע שפלוני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השכניםמולורקדברי‪‬‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫בשביל כל‬‫הוא מפתח את האומנות יותר ויותר ומזכיר מכפי‬ ‫בשבילו‪ ,‬אלא את כל החמישים הוא הביא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫יהיה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫עת ש"‬ ‫בשבילו‪ ,‬כי לא נעים לקחת את הבקבוק‬ ‫לאא ִ‪ֶ ְ ,‬על‬‫והנּזק ֹ‬ ‫התּוֹעלת ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ֶ ֶ ַ ‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫בכלהוא‬ ‫לעצמו‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהקנייה‬ ‫להתאיםיותר‬ ‫זאת לצורת‬ ‫ברוחניות‬‫להצליחאפשר‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫יתבּר‪."‬‬ ‫הבּוֹרא ִ ְ ָ ַ‬ ‫בּרשׁוּת ַ ֵ‬ ‫הבּרוּאים ִכּי ִאם ִ ְ‬ ‫ִמן ַ ְ ִ‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ורואה‬ ‫נכנסמה ג‪‬‬ ‫לסופרמרקט‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫ימינו‪ ,‬כשאדם‬ ‫של‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫בשבילי‬ ‫לעורראלא‬ ‫לא נברא‬‫העולםכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחובוחר‬ ‫ברוחניותעלבלי‬ ‫המדפים‬ ‫הצלחה מוצרים‬ ‫כלל‬ ‫עשרות אלפי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחהאלף‪.‬‬ ‫אחד מתוך כל‬‫כל‬ ‫נרחיב קצת בנסיון זה‪ ,‬בנושא של פניות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬ובמיוחד המציאות המורכבת‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫התעסקות עם‬ ‫תמיד‪ ,‬שיש בהן‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עשיית מצוות‬ ‫של‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬‫על נס‬ ‫על אותי‬ ‫הישנות‬ ‫להעלות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬לימוד תורה‬ ‫אותנו‬ ‫הורים‪,‬‬ ‫מלמדתכיבוד‬ ‫התורה‬ ‫אחרים‪ ,‬כמו‬ ‫מסכת ברכות‪" :‬בן‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר בסוף‬ ‫לקבל שנינו‬ ‫כדיהרי כך‬ ‫נתינת צדקה‪ ,‬עזרה למשפחה‪ ,‬וכל‬ ‫לאחרים‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זומא היה אומר‪ :‬כמה יגיעות יגע אדם‬ ‫סוג של ארגון שקיים‪ ,‬ואפילו האדם עם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫בהקדמתאתרבינו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני לאכול וכו' ואני‬‫מה פת‬ ‫הראשון עד שמצא‬ ‫הצלחתו‪.‬‬ ‫שלו שרואה‬ ‫החברותא‬ ‫משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני‪ ,‬וכמה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שמצא‪ :‬בגד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪ ‬עד‬ ‫הראשון‬ ‫יגע אדם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫יגיעות‬ ‫השאלה‬ ‫ממון‪ .‬הנה‬ ‫וכמה‬ ‫עניני‬ ‫פי כמה‬ ‫הבטחו‪‬על‬ ‫נחו‪‬‬ ‫בדרך משל‬ ‫של נדבר‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כל אלה‬ ‫רוצה‬ ‫כים ומוצא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫ללבוש ‪ ...‬ואני‬ ‫הבטחו‪ ‬מש‬ ‫להיות‬ ‫הסביר‪ ,‬שמפני‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהשלישי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בפרק‬ ‫משהואהמחבר‬ ‫רבינו‬ ‫מתוקנים לפני"‪ .‬זה כולל לא רק את מה‬ ‫כך ברא הקב"ה את העולם באופן שיצטרך‬ ‫שהוא אוכל ולובש בפועל‪ ,‬אלא גם כל מה‬ ‫האדם לעסוק במשא ומתן‪ ,‬כי זה מנסה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫כשהאדם רואה אבן לנגדו‪ ,‬נסיונו הוא אם‬ ‫שהוא רואה בסביבתו‪ .‬בית הכנסת שהוא‬ ‫להתרגז על מי שהניחה או לחשוב שהיא‬ ‫מתפלל ולומד בו‪ ,‬הרחוב שהוא צועד בו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הגיעה הנה בדרך מקרה‪ ,‬אבל כשאדם עומד‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לנגדו‪ ,‬יש אמנם שנסיונו דומה לנסיון האבן‪,‬‬ ‫היינו לחשוב שאין זה בהשגחה פרטית‪ ,‬אך‬ ‫גם האנשים האחרים צריכים להאמין‬ ‫יש שנסיונו הוא למצוא חן בעיניו‪.‬‬ ‫שהכל נברא בשבילם‪ ,‬ואין בזה סתירה‪ ,‬כי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אדם‬ ‫פנים ה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כל‬ ‫לזכות‬ ‫הקב"ה הוא אין סוף‪ .‬על‬ ‫לזכות‬ ‫כשמדובר באבן ‪ -‬אין לו נסיון זה‪ .‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןהזאת‬ ‫לעצמו צריך לחיות עם האמונה‬ ‫ובטחו‪‬עומדים סביבו‪ ,‬הוא מיד מתחיל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כשאנשים‬ ‫שכל מה שהקב"ה העמיד פטרו‪‬‬ ‫סביבו‪ ,‬זה‬ ‫לחשוב‪" :‬נפלא‪ ,‬זה מאוד יכול לעזור לי‪,‬‬ ‫בשבילו‪ .‬השכן הקשה הוא בשבילך‪ .‬אפשר‬ ‫תודה לך השם על שהבאת הנה את‬ ‫היה להעמידו במקום אחר‪ .‬העמידו אותו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האנשים האלה‪ ,‬נעים לי מאוד שהם רואים‬ ‫כאן‪ ,‬כי הוא עושה עבודה טובה‪ ,‬והראיה‪,‬‬ ‫מעשייהי"ו ראטה‬ ‫הנפלאים"‪ .‬זהו נסיון מסוג חדש‪,‬‬ ‫את ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שהוא הר"ר‬ ‫מצליח‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שאתה מתרגז‪ .‬אתה רואה‬ ‫לחשוב שהאנשים יכולים להביא לו‬ ‫להוציא אותך משלוותך‪ .‬הפלא ופלא‪.‬‬ ‫'תשפ"באתה חושב‬ ‫שקרה גמור‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫והריכ"גזהאייר‬ ‫)בחו"ל תועלת‪.‬‬‫זה‪ .‬כל‬ ‫הקב"ה על‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיעםפרשת‬ ‫זה‪ ,‬דבר‬ ‫תעבוד עםיו‪‬‬ ‫שהדבר יכול להביא לך ערך ותענוג‪ ,‬ולפי‬ ‫נפש‪ ,‬כל מצב‪ ,‬כל מציאות למיניהן‪ ,‬הכל‬ ‫האמת‪ ,‬אינו יכול להביא לך לא ערך ולא‬ ‫הוצב כאן בהשגחה פרטית מדוקדקת כדי‬ ‫תענוג ולא שום דבר בעולם‪ .‬הם חבורה של‬ ‫לעזור לך לעבוד ולהתקרב אל תכליתך‪.‬‬ ‫דוממים‪ .‬אתה צריך להחדיר זאת ללבך‪.‬‬ ‫כפי שכל הצורך בהשתדלות בכל תחום‪,‬‬ ‫ורק כדי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫העמידם– א‪‬‬ ‫לצדך אך‬ ‫אדרבא‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬הקב"ה‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הוא כדי לנסותך ולבחון אותך האם אתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬באופן‬ ‫לדעת‬ ‫יותרעליהם‬ ‫תסתכל‬ ‫אם אבל‬‫ולראות בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫זוכר את הקב"ה באמת‪ ,‬כך כל האנשים אי‪‬‬ ‫לנסותך‬ ‫זה‪.‬‬ ‫שהוצבו סביבך הם כדי לנסותך ולרוממך‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לחיות באמונה‬‫היאהפע‪‬‬‫נעסוק‬ ‫פשוטה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודשאינה‬ ‫ועבודה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מכאן נעלה במדרגה אחת‪ ,‬ונאמר כך‪:‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫המדות‪.‬‬ ‫לדברי‪‬עבודת‬ ‫דורשת הרבה‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫היא בנוגע‬ ‫זו‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬לראות‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫שהאדם צריך‬ ‫שעה עצמה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫באותה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מצווה‬ ‫הוא‬ ‫‪,‬‬ ‫וכשהאדם באמת עובד‪ ,‬הוא מתחיל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כדוממים‬ ‫אותו‬ ‫הסובבים‬ ‫את‬ ‫דרך‬ ‫'איזוהי‬ ‫‪:‬‬ ‫הקדוש‬ ‫רבינו‬ ‫דברי‬ ‫את‬ ‫לקיים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דורש‬ ‫הדבר‬ ‫בכל‬ ‫אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫‪.‬‬ ‫מזה‬ ‫תענוג‬ ‫עלינו‬ ‫להרגיש‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לעוֹשׂה‬ ‫שיבור לו האדם‪ ,‬כל שהיא תפארת ְ ֶ ָ‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬מתוק‪.‬‬ ‫לעוררמר וסופו‬ ‫תחילתו‬ ‫מרובה‪.‬כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫יגיעה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ותפארת לו מן האדם'‪ .‬תחייך לכל אחד‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫הפעם‬ ‫הקב"הזונת‪‬‬ ‫להודותאכ‪‬לה' ‪-‬‬ ‫מתחיל לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫הוא‬ ‫של האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫תטיב לכל אחד‪ ,‬תאהב כל אחד‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כעסתי‪ .‬בפעם‬ ‫לא כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שהתאפקתי‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הראשונה‬ ‫הבאה שהוא כועס‪ ,‬זה כל‪-‬כך כואב לו‪ ,‬אבל מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אליועליה‪‬‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנותלחייך‬ ‫על מצווה‬ ‫שאתה‬‫א‪ ‬כ‪‬‬‫דומם‬‫הוא מתחיל להבין שהעובדה שפלוני הוצב נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬כן‪ ,‬פלוני אינו‬ ‫לקבל יותר‬ ‫מתבלבל‪ :‬אם‬ ‫כדיהאדם‬ ‫לימינו איננה טעות או מקרה‪ ,‬אלא נעשה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דומם‪ .‬חשבתי שהוא אבן‪ .‬התשובה היא‪:‬‬ ‫‪.‬‬‫מדוקדקת‬ ‫פרטית‬ ‫בהשגחה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫ולבכות אתו ביחד‪,‬‬‫חברךאני‬ ‫עליך להבין את מה‬ ‫לעזור לו ככל יכלתך ולהאיר לו פנים‪ ,‬אך‬ ‫שבנוגעהדומם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מנסיון‬ ‫נסיון האדם‬ ‫מותרלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫ורצונך‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתנהג‬ ‫היא‪:‬‬ ‫הקב"ה בה‬ ‫כך לדו‪‬‬ ‫משום ש‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫הכל רק‬ ‫השאלה‬ ‫כמהה' אך‬ ‫וכמה‬ ‫פי את‬‫לעבוד‬ ‫צריך נחו‪‬‬ ‫שהאדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של היות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫סתירה‪ ,‬כי‬ ‫רוצה‬ ‫בזה שום‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫במדותיו‪ .‬אין‬ ‫להיות‬ ‫להתנהגהבטחו‪‬‬ ‫הקב"ה לאדם‪" :‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאמרלענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬יתברך‪,‬‬ ‫משהואלשמו‬ ‫ורק‬ ‫באותו שעה אינך מרגיש שום צורך למצוא‬ ‫אגלה לך סוד‪ .‬כל אדם שאתה נתקל בו‬ ‫חן בעיניו ואינך ירא משום דבר‪ .‬אתה‬ ‫אינו שונה מדומם"‪ .‬זה דבר מעניין‪ ,‬כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫"לשם הנחת רוח להקב"ה שאמר ונעשה‬ ‫רואה אותו כדומם מפותח ואומר לעצמך‪:‬‬ ‫רצונו"‪.‬‬ ‫סתם דומם יכול לנסותי רק באופן כזה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיעלו את חמתי על כך שהוא עומד לי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם מקריב קרבן ומבין בשעת מעשה‬ ‫שהוא מסב בזה הנאה להקב"ה‪ ,‬כביכול‪.‬‬ ‫לרועץ‪ ,‬ודומם זה יותר מפותח מסתם‬ ‫דומם‪ ,‬יש לו יכולת להכריחני לתקן את‬ ‫קשה להוציא מילים כאלה מהפה‪ ,‬מה גם‬ ‫מדת הסבלנות ואת שאר המדות הקיימות‬ ‫באמת להבין את המושג הזה‬ ‫שאיננו יכולים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"רעסק‬ ‫אליעזר‬ ‫אך‬ ‫לזכותיש לי‬ ‫לזכות‬ ‫בי‪ ,‬אבל אין לי כלום אתו‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬אנו יכולים להבין אותו רק‬ ‫כלפיובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שעוזר‬ ‫פטרון‬ ‫ורק עם הקב"ה‪ .‬אני מודה לה' על‬ ‫אבל התורה אומרת לנו‪ :‬השתמש‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מהמשל‪,‬‬ ‫לי לתקן ולזכך את עצמי‪.‬‬ ‫במשל‪ ,‬ולאחר מכן תבין שהאמת היא הרבה‬ ‫יותר גבוה מזה‪ ,‬ותברח מהחלק הגשמי שבו‬ ‫מדובר כאמור בעבודה נפלאה‪ ,‬אבל אין‬ ‫עדיין הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫האדם יכול להתחיל בה אם הוא‬ ‫מתוך הבנה שאינו לפי השגתך‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫על"ר כן‬ ‫לו‪ .‬הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫חושב שאנשים יכולים לעזור‬ ‫המשל הוא האדם‪ ,‬שיש אצלו מושג‬ ‫צריך האדם להחדיר בלבו שוב ושוב שאינו‬ ‫פשוט של –הנאה ונחת רוח‪ .‬כל אחד יכול‬ ‫במדבר מאף‬ ‫ושום הפסד‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫רווחפרשת‬ ‫יכול לקבליו‪‬שום‬ ‫שלישי‬ ‫לחשוב על הנאות שונות עדינות שהוא‬ ‫אחד בעולם‪ .‬וזה מה שעוזר לו‬ ‫מקבל‪ .‬די לפעמים במילה טובה או בהבנה‬ ‫כשמתרעמים עליו‪ ,‬וגם כשמתרעמים עליו‬ ‫מיוחדת שהאדם מקבל כדי שיקבל נחת‬ ‫בביתו‪ .‬הוא מנסה לעשות מה שהקב"ה‬ ‫רוח גדולה‪ .‬אומרת לנו התורה שהקב"ה‬ ‫רוצה שיעשה‪ ,‬ואם מתברר לו שטעה‪ ,‬הוא‬ ‫האד‪ ‬מביא‬ ‫יודע‬ ‫כשהאדם‬ ‫תמיד –‬ ‫ותענוגא‪‬‬ ‫מועילהנאה‬ ‫הבטחו‪‬מקבל‬ ‫כביכול‬ ‫מנסה לתקן‪ .‬כך בכל עת‪.‬‬ ‫קרבן‪ ,‬והאדם צריך לכוון להקריב את קרבנו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לשם כך‪.‬‬ ‫אשה ריח ניחוח לה'‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬זו‪ ,‬לרגל‬ ‫נעסוק‬ ‫בסוגיא‬ ‫שבועות עוד‬ ‫לכבוד נעמיק‬ ‫כעת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שבשמים‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מפרנסין מול‬ ‫לאביהם‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫ישראל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מבארדיטשוב‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הרה"ק‬ ‫ההילולאבנוגע‬ ‫קדישא של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫עוד אנו מוצאים בזוה"ק )זוהר חדש ז‪ ,‬ב(‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בדברי‬ ‫בתורה ושנוי‬ ‫שמופיע‬ ‫הדי‪‬‬ ‫השבועות יסוד‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫זיע"א‪ .‬יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח "ישראל‬‫הלשון‬ ‫בכלאחר בספה"ק‬ ‫להשתמש יסוד‬ ‫ומצוי יותר מכל‬ ‫לאביהם‬ ‫מפרנסין‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬חז"לעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬עלמהכךג‪ ‬המגיד‬ ‫שאי‪ ‬הק'‬ ‫להצליח‬ ‫שבשמים"‪ .‬אמר‬ ‫קדושת לוי‪ .‬בתורה כתוב שכאשר האדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫והביאובליה'קדושת‬ ‫לבטוח לוי'‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחהזיע"א‬ ‫ממעזריטש‬ ‫כלל‬ ‫מביא קרבן‪ ,‬תכליתו היא שיהיה לריח ניחוח‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫תענוג‪ .‬בני‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהכוונה לשל‬ ‫הרוחנית‬ ‫בספרו‬ ‫פעמים רבות‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לה'‪ .‬לגבי מצוות אחרות בתורה‪ ,‬כתוב‪:‬‬ ‫ישראל קיבלו את הכח להביא תענוג‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬בקולו ה'‬ ‫ברוחניות‪,‬לשמוע‬ ‫להצליחה'"‪ .‬אפשר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫"כאשר צוה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להקב"ה‪ .‬דוגמא לדיבור כזה בקדושת לוי‪,‬‬ ‫מה‬ ‫בקולוללמוד‬ ‫כבנים‪ ,‬אך‬ ‫ועלינו‬ ‫לשמוע‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬ואפשר‬ ‫כעבדים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא בפרשת ויחי על הפסוק "והוא יתן‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬זו ‪" -‬לריח‬ ‫אותנו לשון‬ ‫מלמדת מופיעה‬ ‫התורההקרבנות‬ ‫לגבי‬ ‫בהירות‪.‬זה לשונו‪" :‬על פי‬ ‫מלך"יותר‬ ‫)ויחי מט‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫מעדנילקבל‬ ‫כדי‬ ‫לה'"‪ ..‬האדם מקריב קרבן וזה עולה‬ ‫ניחוח‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫ששמעתי ממורי הצדיק מורינו דוב בער‪,‬‬ ‫לריח ניחוח לה'‪ ,‬לפי פירוש רש"י הכוונה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ז"ל 'ישראל מפרנסין‬ ‫על מה שאמרו מה‬ ‫חכמינו אני‬ ‫בעלותענוג‪.‬‬ ‫הנאה‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת רוח‪,‬‬ ‫להקב"ה נחת‬‫למדנו‬ ‫כברגורם‬ ‫שזה‬ ‫לאביהם שבשמים'‪ ,‬היינו שהתענוג נקרא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מסכת זבחים‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משנה ב‬ ‫הלבבותמזהלשער‬ ‫מבואר ב‬ ‫יותר‬ ‫בעבודת‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתענג היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫יתברך‬ ‫פרנסה‪ ,‬ו‬ ‫השאלההשם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כמההקרבן‬ ‫וכמה‬ ‫הקרבת‬ ‫הבטחו‪‬בשעת‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שצריך לכוון‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫)מו‪ ,‬ב(‬ ‫כשהאד‪‬לאביהם‬ ‫רוצה‬ ‫גורמים תענוג‬ ‫וישראל להיות‬ ‫ישראל‪,‬הבטחו‪‬‬ ‫דברים שצריך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעיש כמה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לשם כך‪.‬‬ ‫לעשותהנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שבשמים‪ .‬וזהו 'יתן מעדני מלך'‪ ,‬שמי‬ ‫לכוון לעשותם לשמם‪ ,‬לשם זבח‪ ,‬לשם זובח‬ ‫שזוכה לעבוד השם יתברך באהבה שלימה‬ ‫וכו'‪ ,‬ואחד מהם‪ :‬לשם ניחוח‪ .‬פירש רש"י‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫יתברך יש לו תענוג גדול‪ ,‬במה שהוא‬ ‫וגמורה‪ ,‬אהבה בתענוגים‪' ,‬הוא יתן מעדני‬ ‫מכניע את היצר הרע לעבוד את השם‬ ‫מלך'‪ ,‬שגורם תענוג להשם יתברך‪ ,‬וישמח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יתברך בלב שלם"‪.‬‬ ‫ה' במעשיו"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבואר מדבריו הקדושים שאין די שיידע‬ ‫הנה זה עתה באנו משמיני עצרת‪ ,‬יום‬ ‫כזה אשר האריז"ל אומר עליו שהקב"ה‬ ‫האדם שהוא מביא תענוג להקב"ה‪ ,‬אלא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הוא‬ ‫תמיד‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מקבל בו תענוג מבני לזכות‬ ‫להבין את הסיבה לכך‪,‬‬ ‫פיגא צריך גם‬ ‫ב‪ ‬הוא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫פטרוןבגלוי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מקבל מהם תענוג‪ ,‬אבל בשעה זו זה‬ ‫היא שהוא שוכן בגוף אשר יצרו רע‬ ‫והסיבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫ישראל‪.‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יש לו להקב"ה תענוג מעבודת בני‬ ‫מנעוריו ועליו להילחם עם עצמו לקיים‬ ‫אכן בפרשת בראשית מבאר ה'קדושת לוי'‬ ‫רצון ה'‪ ,‬ומזה יש לו להקב"ה תענוג גדול‬ ‫שהתענוג הבא לו מהם הוא דווקא בגלל‬ ‫שהוא מתאמץ להכניע את יצרו‬ ‫פסח ז"ל‬‫מאחר‬ ‫שזהו הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שנמצאים בדיוטא התחתונה‪" .‬אלא‬ ‫הרע לעבדו בלב שלם‪ .‬וכפי שהדגיש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר פי‬‫שאףהרעל‬‫ביבדלחט"א‬ ‫עיקר בחירתו בעמו ישראל‪,‬‬ ‫ה'קדושת לוי' בפרשת בראשית‪ ,‬דווקא‬ ‫שהם בדיוטא התחתונה‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫ההכרה בסיבה זו‪ ,‬היא המביאה את התענוג‬ ‫בעצמו בחינה‬‫'תשפ"ב‬ ‫מחשב‬‫אייר ה‬ ‫בחוקותי(‪ "–-‬כ"ג‬ ‫וכשאדם‬ ‫מתמידים תמיד לעבודתו‪ .‬וזהו שאמרה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל להקב"ה‬ ‫]המשנה[ ותפארת לו 'מן האדם'‪ ,‬דהיינו‬ ‫זו‪ ,‬אז מגיע תענוג להבורא"‪ .‬ואז כשמגיע‬ ‫שאף על פי שהאדם הוא בבחינה קטנה‬ ‫התענוג אל אל הבורא‪ ,‬מגיע שפע גדול לכל‬ ‫שבקטנות‪ ,‬ואף על פי כן עובד את השם‬ ‫העולמות ‪' -‬ונהר יוצא מעדן להשקות את‬ ‫יתברך‪ ,‬ודאי הבורא ברוך הוא מתפאר עמו‪,‬‬ ‫הגן'‪ .‬כך ידועים דברי הרבי ר' אלימלך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שהוא‬ ‫בכל מה‬ ‫תמיד –‬ ‫לומר א‪‬‬ ‫האדם‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬שעל‬ ‫זיע"א‬ ‫וזהו ותפארת לו 'מן האדם'‪ ,‬דהיינו מן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לעשותנחו‪‬‬ ‫נחת רוח‬ ‫אבל יותר‬ ‫בו‪ .‬כדי‬ ‫עושה‬‫להשתמש‬ ‫האדם מגיע אליו תענוג‪ ,‬ועל זה מתפאר אי‪‬‬ ‫עושה‪" :‬אני‬ ‫עמו‪ .‬וכשאדם מחשב בעצמו בחינה זו‪ ,‬אז‬ ‫כראוי"‪ .‬מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יתברך שמו‬ ‫לבוראלבטוח‬‫מגיע תענוג להבורא‪ ,‬ואז גורם השפעה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫טובה לכל העולמות‪ .‬וידוע הוא ש'נהר' הוא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הריתענוג‬ ‫אינו‬ ‫תמידי ש‬ ‫תענוגפשוטה‪,‬‬‫ההשפעה‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב 'ונהרא יוצא הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫עד כדי כך שה'קדושת לוי' מביא חידוש‬ ‫להצליח‬ ‫מן העדן להשקות'‪ ,‬דהיינו מזה העדן‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שתענוג שאי‪‬‬ ‫תמידי אינו‬ ‫הוא מה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫כלל ידוע‬ ‫להצליח‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫והתענוג שמגיע להשם יתברך‪ ,‬יוצא 'נהר'‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומטעם זה‬ ‫לבטוח‬ ‫ואפילו ברוחניות‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫תענוג‪,‬הצלחה‬‫דהיינו השפעה טובה‪' ,‬להשקות את הגן' כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬גן"‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫נקראים‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫העולמות‬ ‫דהיינו דיננו‬ ‫העולמות‪ ,‬כי‬ ‫שייצא‬ ‫מביא מוחין דקטנות לבני אדם‪ ,‬ואף‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לצדיקים‪ ,‬כדי שיוכלו להרגיש תענוג כשיהיו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫במוחין דגדלות‪ .‬כתב על כך ה'קדושת לוי'‬ ‫מהמתמודדיםמה‬ ‫תמיד‪,‬תענוג‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫שמועילי‪ ‬מקבל‬ ‫הקב"ה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בפרשת תצוה שכך הוא גם כלפי הקב"ה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪" ‬הטעם מה‬ ‫אותנו‬ ‫שמיני‪:‬‬ ‫מלמדתפרשת‬ ‫התורה‬ ‫וכן הוא ב‬ ‫השם יתברך שיהיה‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר עשה‬ ‫"ולכךלקבל‬ ‫עבור זה‬ ‫כדי‬ ‫יתברך מקבל תענוג מעבודת האדם‬ ‫ש‬ ‫השםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫האדם מרוחק מהשם יתברך‪ ,‬דאם היו כל‬ ‫יותר מאלף אלפי אלפים כתות מלאכים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינולבבעל‬ ‫את השם יתברך‬ ‫עובדים אני‬ ‫מה‬ ‫בני ישראל‬ ‫האדם רע‬ ‫בהקדמתש'יצר‬ ‫למדנו‬ ‫אותו‪ ,‬כידוע‬ ‫כבר‬ ‫שעובדים‬ ‫בתמידות‪ ,‬לא היה השם יתברך מקבל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫רובץ'‪ ,‬ואף על‬ ‫חטאת‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער'לפתח‬ ‫הלבבות‬ ‫מנעוריו'‪ ,‬ומיד‬ ‫תענוג‪ :.‬אבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אינובה היא‬‫תמידי‬ ‫השאלה תענוג‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תענוג‪ ,‬כי‬ ‫כמהעסקיו‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫עצמו פימכל‬ ‫כשאדם פונה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של כן‬ ‫פי‬ ‫משבר כל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותכך האדם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫התרחקות‪ ,‬ואחר‬ ‫כשיש הבטחו‪‬‬ ‫בשמחה ובלב‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהבורא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לעבוד את‬ ‫ומתחיל נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫המסכים ומדבק עצמו בעבודת השם‪ ,‬אז‬ ‫שלם לעשות נחת ליוצרו‪ ,‬ומתגבר על יצרו‬ ‫על ידי זה מגיע תענוג גדול להשם יתברך"‪.‬‬ ‫שלא לילך אחר תאוות לבו‪ ,‬אזי השם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫ואינו בא לעולם אלא בשביל אחרים‪ .‬בכל‬ ‫פחד פחדים‪ .‬אבל כך הם דברי ה'קדושת‬ ‫הדורות ראינו זאת‪ .‬היו צדיקים שצדקותם‬ ‫לוי'‪ .‬אין לנו מושג למה זה כך‪ ,‬ואיננו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התבטאה ביגיעתם בשבירת היצר‪ ,‬והיו‬ ‫יכולים להבינו‪ ,‬כי הקב"ה הוא אין סוף‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צדיקים שהיו גבוה מעל גבוה ולא היו‬ ‫שייכים כלל לעולם הזה‪ ,‬אבל הגיעו הנה‬ ‫בכלל‪ ,‬איננו יכולים להבין כיצד הקב"ה יכול‬ ‫להיות בבחינת מקבל‪ ,‬אבל כך כתוב בתורה‬ ‫בשביל יהודים אחרים‪ .‬נשאלת השאלה‪:‬‬ ‫הקדושה שהקב"ה שהוא אין סוף ויכול‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫עובדים את ה' בתמידות‪ ,‬איך‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מאחר שהם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫זה‬ ‫הר"רבאופן‬ ‫אליעזר‬ ‫הסדר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לעשות כל דבר‪ ,‬קבע את‬ ‫ובטחון תענוג אל הקב"ה? על זה מבאר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יגיע מהם‬ ‫שהתענוג יגיע אליו רק על‪-‬ידי פטרון‬ ‫התרחקות‬ ‫ובטחו‪‬לוי' שכאשר מגיע אל הצדיק‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ה'קדושת‬ ‫פטרו‪‬שכתב‬‫וקירוב‪ .‬והדברים עולים יפה עם מה‬ ‫יהודי במדרגה נמוכה והוא מעלהו‪ ,‬הוא‬ ‫בפרשת בראשית שהתענוג מגיע אל‬ ‫נאחז בחידוש זה וממילא עבודתו מביאה‬ ‫הקב"ה כאשר האדם משבר את המסכים‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫תענוג להקב"ה‪.‬‬ ‫נמצא שאם לא היו לו לאדם מוחין דקטנות‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫עשה‬ ‫הר"ר‬‫ביבדלחט"אלכן‬ ‫לא היה מגיע אל הקב"ה תענוג‪,‬‬ ‫בן חכם ישמח אב‬ ‫כן הקב"ה שהאדם יצטרך להתמודד‬ ‫'תשפ"ב‬‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הוא כ"ג‬ ‫במדבריאמר‬ ‫לקום‪ ,‬ואז‬ ‫ולנסות‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪‬יצרו‬ ‫שלישי‬ ‫ולהלחם עם‬ ‫וארא‪" :‬ושמעתי‬ ‫פרשת‬ ‫כותב ב‬ ‫עוד‬ ‫בשם מורי הרב מו"ה דוב בער ממעזריטש‬ ‫לעצמו‪ :‬גרמתי עכשיו נחת רוח להקב"ה‪.‬‬ ‫שאמר על פסוק )משלי י‪ ,‬א( 'בן חכם ישמח‬ ‫אב' כו'‪ ,‬דהנה כשאדם עובד את הבורא‪ ,‬יש‬ ‫הצדיק מוציא יקר מזולל‬ ‫להבורא נחת רוח מזה‪ ,‬ולכן כשאחד מלמד‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫ה'קדושת לוי' מוסיף בפרשת תצוה‬ ‫תענוג"‪.‬‬ ‫א‪ ‬מזה‬ ‫תמידלהבורא‬ ‫על מועיל‬ ‫ישראל‪ ,‬יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זכות‬ ‫כבר רוחניי‪‬‬ ‫נפילות‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגע לו‬ ‫הבטחו‪ ‬שאין‬ ‫נחיצות‬ ‫שהצדיק השלם‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דבי אליהו‪:‬‬ ‫מולמתנא‬ ‫שהביא‬ ‫לבטוח מה‬ ‫אי‪‬כך ידוע‬ ‫הקב"ה נותן לו תפקיד להעלות אחרים‪ ,‬כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫דברי‪ ,"‬וכן ידוע‬ ‫בסוגיית‬ ‫תענוג ממנו‪,‬‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקשום‬ ‫להקב"ה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודלא יגיע‬ ‫בלי זה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול ישראל‬ ‫בשבחן של‬ ‫"מכפי‬ ‫מצוה לספר‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫שכל ימיו היה מתנהג כך‪ ,‬כשהיה מלמד‬ ‫חג‬ ‫לצדיקהרי‬ ‫באה לו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעאחרים‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫העלאת‬ ‫ואף‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לשונו‪:‬‬ ‫הדי‪ ‬זרה‪ .‬זה‬ ‫מחשבה‬ ‫זכות על העגלון ששימן את הגלגלים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שליו‪‬‬ ‫נפילההוא‬ ‫איזו‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא עולם‪,‬‬ ‫יותררבונו של‬ ‫תראה‪,‬‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחהתפילה‪:‬‬ ‫באמצע‬ ‫"והנה הצדיק צריך להעלות כל המחשבות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הגלגלים‪,‬‬ ‫ג‪‬את‬‫משמן‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫כשהוא מה‬ ‫להצליח‬ ‫היהודי גם‬ ‫איך‬ ‫זרות‪ ,‬ולכך לפעמים נופל להצדיק פתאום‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫איזה מחשבה זרה‪ ,‬והוא כדי שיעלה הצדיק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כן‪ ,‬בן‬ ‫הנה כי‬‫בתפילה‪.‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫דובבות‬ ‫כלל‬ ‫שפתותיו‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬גם כן‬ ‫ובדיבורו‪".‬הוזה‬ ‫בתפילתואכ‪ ‬הקב‬ ‫זרהלטובה‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫המחשבה‬ ‫אב‪ .‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫חכם ישמח‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אם לא היה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לכבודו‪ ,‬כי‬ ‫להצליח‬ ‫יתברך‬ ‫עשה השם‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הוא מוסיף שם עוד פרט ביסוד זה‪:‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מגיע‬ ‫ועלינואז לא היה‬ ‫תמיד‪,‬האחרים‪,‬‬ ‫מעלה את‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הצדיק‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪‬מחמת שהוא‬ ‫מהצדיק‪,‬‬ ‫"והאדם צריך לעבוד את הבורא לא בשביל‬ ‫להשתמש‬ ‫תענוגאותנו‬ ‫להשם יתברך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי שיהא להבורא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫עצמויותר‬ ‫כלל‪ ,‬רק‬ ‫הנאתלקבל‬ ‫כדי‬ ‫השם‪ .‬יתברך בתמידות‪ ,‬אבל לפי‬ ‫עובד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫תענוג ולא בשבילו‪ ,‬אף על פי כן אנחנו‬ ‫שמעלה בני אדם‪ ,‬אז כיון שמתרבה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בני אדם‬ ‫שמעלהבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנוידי הצדיק‬ ‫כבר‬ ‫השמחה על‬ ‫בשבילנו‪ ,‬כגון וחננו‪,‬‬ ‫י"ח אני‬ ‫מתפללים בתפלת מה‬ ‫השיבנו‪ ,‬רפאנו‪ ,‬ושאר ברכות‪ ,‬אך כיון שיש‬ ‫שמחה אף שהוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בעבודתושבנוגע‬ ‫גורםהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות אז‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫היא‪:‬טובות‬ ‫אי‪‬‬ ‫לישראל‬ ‫כשיש בה‬ ‫תענוג מזה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫להבורא‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת"‪ .‬ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בתמידות‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬גם כן‬ ‫רוצה‬ ‫בשבילנו הוא‬ ‫בקשות‬ ‫להיות‬ ‫וברכות‪ ,‬ולכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫טוב‪ ,‬כי הבורא יש לו תענוג מטובות‬ ‫הן ידוע מה דאיתא בזוה"ק שיש‬ ‫וברכות שלנו"‪.‬‬ ‫לפעמים צדיק שכבר השלים את עבודתו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫זמן‪ .‬לא מעניין אותו מה שאחרים אומרים‬ ‫כעובד עבודה זרה בשיתוף ר"ל‬ ‫או חושבים עליו‪ .‬הוא אינו עסוק בכך‪ ,‬אינו‬ ‫לאחר שאנו מבינים יסוד זה‪ ,‬הבה ונראה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדבר על כך ואינו חושב על כך‪ .‬אמרו בני‬ ‫כיצד האדם נראה כשהוא עושה מצוות כדי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יעקב לאביהם‪ :‬מתי האדם מרגיש כך‬ ‫ביותר? ‪ -‬כשהוא באמת עומד ביום המיתה‪,‬‬ ‫שאחרים יראו‪ .‬רבינו המחבר כותב בשער‬ ‫יחוד המעשה‪ ,‬שכאשר האדם עובד את ה'‬ ‫ובכן‪ ,‬כשם שאתה עומד היום ביום פטירתך‬ ‫אלאהי"ו‬‫ומשפחתו‬ ‫הר"רהרי הוא‬ ‫ויידעו‪,‬‬ ‫ומכוון גם שאחרים יראו‬ ‫אחד‪ ,‬אף אנו אין בלבנו‬ ‫פיגא בלבך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬ואין‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אלאובטחון‬ ‫כעובד עבודה זרה בשיתוף ר"ל‪ .‬כך איתא‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אחד‪ ,‬כי אנו מסתכלים על העולם‬ ‫בשם בעל ההילולא מרנא ה'חתם‬ ‫פטרו‪‬סופר'‬ ‫ובטחו‪ ‬הנכונה‪.‬‬ ‫בהסתכלות‬ ‫מדור אמונה‬ ‫זיע"א בפרשת ויחי על השקלא וטריא של‬ ‫על כל פנים‪ ,‬רבינו המחבר אומר שמי‬ ‫יעקב אבינו עם בניו‪ ,‬כדאיתא במסכת‬ ‫בעבודתו למצוא חן בעיני אחרים‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שמכוון‬ ‫ויאמר הרה"ח‬ ‫פסחים )נו‪ ,‬א(‪" :‬ויקרא יעקב אל בניו‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עבודה זרה בשיתוף‪ .‬ולפי‬ ‫כעובדראטה‬‫ליפא הי"ו‬ ‫הרי הוא‬ ‫לגלות‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יעקבהר"ר‬ ‫האספו ואגידה לכם‪ .‬ביקש‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מה שלמדנו מדברי ה'קדושת לוי' בשם‬ ‫לבניו קץ הימין‪ ,‬ונסתלקה ממנו שכינה‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬שמא חס ושלום יש במטתי פסול‪,‬‬ ‫עבודת הקרבנות‪,‬‬ ‫היטב‪'.‬תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫מובן‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הדברכ"ג‬ ‫)בחו"ל המגיד‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫כאברהם יו‪‬‬ ‫ולאחריה עבודת התפילה שבמקום תמידין‬ ‫יצחק‬ ‫ואבי‬ ‫ישמעאל‪,‬‬ ‫ממנו‬ ‫שיצא‬ ‫תקנוה‪ ,‬הרי נועדה לכך שהאדם יהיה‬ ‫שיצא ממנו עשו‪ .‬אמרו לו בניו‪' :‬שמע‬ ‫בקשר עמוק עם הקב"ה‪ ,‬עד שיקבל את‬ ‫ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'‪ .‬אמרו‪ :‬כשם‬ ‫הנאתו וחיותו מזה שהוא מעורר תענוג‬ ‫שאין בלבך אלא אחד ‪ -‬כך אין בלבנו אלא‬ ‫אחד‪ .‬באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר‪:‬‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫מהות – א‪‬‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫זוהיתמיד‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫מועיל‬ ‫אצל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועד"‪.‬‬ ‫לעולםרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫מלכותו‬ ‫כבוד בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותשם‬ ‫ברוך‬ ‫ולכאורה אינו מובן היתכן שיעקב אבינו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫חיבור אמיתי ולא ניצול לרעה‬ ‫חשד בבניו שבטי י‪-‬ה שאינם מאמינים אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת בעת‬ ‫מול צריך‬ ‫נחו‪‬האדם‬ ‫מפני מה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הנהשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בא‪-‬ל אחד?!‬ ‫עבודתו שהקב"ה מקבל ממנו תענוג? ‪ -‬כי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫זהו אחד מהאופנים לעזור לו להבין במה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫המבואר‬ ‫הדי‪ ‬על פי‬‫ה'חתםיו‪‬סופר'‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ביאר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הוא עסוק והיכן מוחו ולבו צריכים להיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיש לו פניות‬ ‫בכל‬‫להשתמש שמי‬ ‫יחוד המעשה‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬בשער‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ותלמיד‪ .‬אם‬ ‫בגשמיות‪.‬אצל‬ ‫מה רב‬ ‫להצליחלראות זאת‬ ‫אפשר‬ ‫עבודה זרה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כעובדרחמי‪‬‬ ‫בעבודתו‪,‬לנוהריכדיהואלעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הרב מדבר אל התלמיד‪ ,‬אך מתכוון אל‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬שמא‬ ‫אבינו‬ ‫אכ‪ ‬יעקב‬ ‫לטובה‪ .‬היה‬ ‫דיננו לכן ירא‬ ‫בשיתוף‪ ,‬כי‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫שייצא‬ ‫התלמיד יכול‬ ‫האד‪‬‬ ‫אין של‬ ‫ההצלחהחן בעיניו‪,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫פלוני למצוא‬ ‫יש להם לבניו עדיין פניות בלבם‪ .‬השיבו לו כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחאפילו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לראות זאת‬ ‫מצוי אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫עלמרבו‪.‬‬ ‫תענוג‬ ‫לקבל‬ ‫מיוסדת‬ ‫בניו‪ :‬הרי אתה עומד קרוב לפטירה מן‬ ‫אצל ילדים בעלי רגישות‪ .‬אתה פונה אלי‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫העולם‪ ,‬וברור הדבר שאין לך שום צורך נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אבל אינך באמת מדבר אלי‪ ,‬אלא אל פלוני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כי מעיינותיך‬ ‫מלמדת עלאותנו‬ ‫עבודתך‬ ‫התורה‬ ‫שאחרים יידעו‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כי יש לך רצון להרשימו‪ .‬אם כן אני נמצא‬ ‫כבר‪ .‬בעולם הבא‪ ,‬ובכן‪ ,‬כשם שאין‬ ‫נתונים אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לקבל‬ ‫לעצמי‬‫רוצה‬ ‫אותך‪ .‬אתה‬ ‫וכשאני‬ ‫לשמשמי לי‬ ‫א‪‬רקאי‪‬כדיאני לי‬ ‫כאן‬ ‫בלבך אלא אחד‪ ,‬אף אנו הגם שהחיים עדיין‬ ‫אניאתה משתמש בי‪.‬‬ ‫ובשביל זה‬ ‫תענוג מפלוני‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫לפנינו‪ ,‬אין בלבנו אלא אחד ואיננו עובדים‬ ‫מה‬ ‫למה אני צריך להיות כאן בכלל? תן לי‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשער‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫בשביל‬ ‫כלל‬ ‫ולצאת‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫לקום‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בהזכרת יום‬ ‫התועליות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משהואבאמת‬ ‫נחו‪ ‬אחת‬ ‫בנוגע‬ ‫זו‬ ‫תחשבו על רב חשוב או אדם גדול‬ ‫המיתה‪ .‬כי אז מה נוגע לו בכלל זה‬ ‫שמישהו מתחנן בפניו להיכנס אליו‬ ‫שאחרים יודעים?! הוא מרגיש שזה ביטול‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫מסבירים לנו הצדיקים שכאשר האדם‬ ‫ולהתייעץ עמו באיזה ענין חשוב מאוד‬ ‫בא לעבוד את ה'‪ ,‬אם יעשה זאת ללא‬ ‫בעבודת השם‪ .‬הוא מתחנן ומתחנן ואחרי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התערבותם של אחרים‪ ,‬אף הוא יהנה מזה‪,‬‬ ‫שבוע או שבועיים הרב מצליח לפנות לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כי כשייווצר החיבור ויגיע תענוג אל‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ממילא הוא עצמו יקבל תענוג‪ ,‬כי‬ ‫מעתותיו‪ .‬הוא מזמינו להיכנס אליו והנה‬ ‫הוא רואה אותו נכנס מלווה בצלם‪ .‬באותו‬ ‫האור הוא תמיד אור חוזר‪ .‬על כן אומרים‬ ‫רגע הרב מבין‪ :‬אה‪ ,‬הוא לא באמת צריך‬ ‫לעבוד בצורה זו‪ ...‬אין אף‬‫השתדלהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫לאדם‪:‬‬‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬לו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אתי‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫תמונה‬ ‫לזכות‬ ‫להתייעץ אתי‪ .‬הוא צריך‬ ‫בעולם חוץ ממך רבונו של עולם‪ ,‬ואני‬ ‫אחדובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןלקבל‬‫למה אני נמצא כאן? אתה רוצה‬ ‫ובטחו‪‬עצמי אליך‪ ,‬אני רוצה להביא לך‬ ‫מכניע את‬‫מדור אמונה‬ ‫תענוג מאחרים ואתה רוצה פטרו‪‬‬ ‫להשתמש בי‬ ‫ביכורים‪ ,‬רק ביני לבינך‪ ...‬תוציא את כל‬ ‫כדי להשיג את מבוקשך‪ .‬אתה לא רק מבזבז‬ ‫הפניות‪ ,‬כי אם יהיו לך פניות‪ ,‬לא יהיה לך‬ ‫את זמני‪ ,‬אלא אתה ממש מבייש אותי‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חיבור אמיתי‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬יהיה לך חיבור‬ ‫ראטה איש‪.‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫בחינת אשת‬ ‫החיבור"ר חנני' יו"ט‬ ‫אמיתי‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שיתוף מפריע ליצירת‬ ‫משתדל האדם להיכנס למקום כזה‪ .‬הוא‬ ‫היסוד הוא שעבודה היא חיבור‪ .‬זהו‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬‫הקב"ה‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתאת ה'‪,‬‬ ‫שלישי עובד‬ ‫הסיבה יו‪‬‬ ‫שכאשר האדם‬ ‫חושב על הקב"ה‪ ,‬הוא חושב על הקשר‬ ‫העמוק שיש לו עם הקב"ה‪ ,‬ומבין שכל‬ ‫מקבל תענוג‪ ,‬כי כך סידר הקב"ה את‬ ‫ידיעה שמגיעה לאחרים בענין עבודתו‪ ,‬רק‬ ‫הבריאה שכאשר יש חיבור עמוק בין‬ ‫מפריעה לו‪ .‬מבאר רבינו המחבר‪ ,‬שכך צריך‬ ‫משפיע ומקבל‪ ,‬מתעורר תענוג‪ .‬התענוג‬ ‫הוא סימן לחיבור‪ ,‬וככל שהחיבור יותר‬ ‫–‬ ‫במצוות הנעשות ביחד‬ ‫להקפיד על זה גם‬ ‫חזק ויותר נכון‪ ,‬כך התענוג יותר עמוק הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עם אחרים‪ .‬אמנם כן‪ ,‬שם העבודה יותר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫קשה‪ ,‬כי בשאר מצוות כגון מצות ארבעת‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫ואמיתי‪ .‬מסבירים לנו הצדיקים שכך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שנזהרו שאף‬ ‫כראוימהמול‬ ‫צדיקים‬ ‫לבטוח‬ ‫ידוע שהיו‬ ‫בכל אופן של עבודה‪ .‬למשל‪ ,‬כשהאדם אי‪‬‬ ‫המינים‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫לומד תורה‪ ,‬הוא צריך ללמוד לשמה‪ ,‬היינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בעתדברי‪‬‬ ‫הנענועים‪ ,‬אך‬ ‫אותםמול‬ ‫יראהנחו‪‬‬ ‫שהוא‬‫מכפי לא‬ ‫אחד‬ ‫האד‪‬מצוות‬ ‫הרי בשאר‬ ‫ש או‬‫צדקה‬ ‫לכ‪‬במצות‬‫נעשה‬ ‫מה‬ ‫רוחניי‪ .‬כןהריהכלל‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואם‬ ‫בנוגערוח‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעשות נחת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫מעורבים‬ ‫מהותן‬ ‫שמצד‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בחדר‪ ,‬כי‬ ‫הדי‪‬לא יהיה‬ ‫יו‪‬אחד‬ ‫הוא‬ ‫שאף‬ ‫השבועותהוא‬ ‫הראשון‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל בשבילם‪ ,‬לא‬ ‫להשתמש וילמד‬ ‫עלינואחרים בחדר‬ ‫כ‪‬אם יהיו‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫התענוג‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מקור ג‪‬‬ ‫הקב"ה הוא‬ ‫להצליח‬ ‫המעורר תענוג‪.‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫חיבור לעורר‬ ‫שניתנו אותו‬ ‫לנו כדי‬ ‫ייווצר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מה לבטוח‬ ‫שמוכרח ‪-‬‬ ‫המחבר‪ :‬בלי‬ ‫רבינוברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כללאומר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫להבין של‬ ‫הרוחנית‬ ‫צריך להבין את הנקודה הזאת‪ .‬כשאדם‬ ‫בענין מה‬ ‫ההצלחה עליך‬ ‫מוכרח‪ .‬אבל‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬לבו‪ ,‬הוא‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫ולהגיע אל‬ ‫להצליחעם בנו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫רוצה לדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שאמרתי‬‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬ומה‬ ‫ידיעתו‬ ‫הפניות‪,‬‬ ‫אותך מן‬ ‫שהזהרתי על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫"איך היה‬ ‫ועלינו‬ ‫ולפייסו ‪-‬‬ ‫לדבר‪ ,‬אתו‬ ‫תחילה תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫צריך‬ ‫בּיניהם‬ ‫ונוסי‪ֶ ֵ ֵ ‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫וכבוֹד‬ ‫הישנות ְ ָ‬ ‫לקנוֹת ֵשׁם‬ ‫על ְ‬ ‫שתיזהרכ‪ֹ ‬לא ִ‬ ‫נחזור א‪‬‬‫לך‬ ‫להשׂתּרר‬ ‫ולא ְ ִ ְ ָ ֵ‬‫מהם ְ ֹ‬‫הגּמוּל ֵ ֶ‬ ‫לקוּוֹת ַ ְ‬‫כדי ְ ַ‬ ‫ְולא‬ ‫ֹ‬ ‫להשתמש‬ ‫אתה אי‪‬‬ ‫מרגיש? אני רוצה‬ ‫מלמדתאיךאותנו‬ ‫התורה‬ ‫בתלמוד תורה?‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫אלה‪.‬משהו‪ .‬אני באמת רוצה לעזור‬ ‫בכלי‪ ‬לך‬ ‫להגיד‬ ‫עליהם‪ ,‬שהסיבה שאתה נהנה כשאתה‬ ‫ֲ ֵ ֶ‬ ‫לך"‪ .‬וכך ימשיך לפייסו‪ ,‬ובמשך דיבורו‬ ‫לעצמי‬ ‫רואה‬ ‫וכשאניאתה‬ ‫האחרים מי לי‬ ‫נהנים‪ ,‬היא ש‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪ ‬את‬ ‫רואה‬ ‫חובת‬ ‫העדינהבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫שבשבילה‬ ‫למדנועל הנקודה‬‫כבר לדבר‬ ‫יעבור‬ ‫אני השכינה‪ ,‬ואם כן‬ ‫מה של‬ ‫בזה את הארת פניה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫תחשבו על כך‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬כעת‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫השיחה אתו‪.‬‬ ‫יזם את‬ ‫תאמר לעצמך‪ :‬מקור התענוג שלי הוא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה בחדר‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי אתם‬‫להיות‬ ‫אנשיםנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הזמיןה'עוד‬ ‫עבודת‬‫שהוא‬ ‫של‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬אינני יודע‪.‬‬ ‫בנוגעלעשות ‪-‬‬‫נחו‪‬התכוון‬‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫משהוא‬ ‫כבר כתב רבינו המחבר במקום אחר‪,‬‬ ‫ברור הדבר שמה שנוצר כאן הוא רחוק‬ ‫שהסימן לראות אם הקב"ה קיבל תענוג‬ ‫מאוד מחיבור‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ביותר של צדקה‪ ,‬היא כשהנותן אינו יודע‬ ‫הוא לראות אם הוא עצמו מרגיש תענוג‪,‬‬ ‫מי המקבל והמקבל אינו יודע מי הנותן‬ ‫כי זה משתקף תיכף ומיד אצלו‪ .‬על כן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ואף אחד אינו מכיר בכך‪ .‬זה לא רק משום‬ ‫הקב"ה אומר לאדם‪ :‬אם אתה רוצה שיקרה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שפלוני אין לו שום בושה‪ ,‬אלא הרבה יותר‬ ‫מזה‪ ,‬זו מצוה נקייה‪ .‬באופן כזה הנותן‬ ‫מה שצריך לקרות בעת קיום מצוה‪ ,‬עזוב‬ ‫את כל ההבלים‪ .‬מה שמוכרח ‪ -‬מוכרח‪,‬‬ ‫יכול לשמוח עם הקב"ה‪ .‬אכן הקב"ה קבע‬ ‫ואין זה אלא כדי להכריח אותך לעבוד עם‬ ‫"ו אנשים מסביב‪ ,‬אנשים‬‫קשה‪.‬הייש‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא יהיה‬ ‫ב‪ ‬שזה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שאינו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כסף‬ ‫לזכות‬ ‫לפניך‬ ‫לזכות‬ ‫עצמך‪ .‬כפי שכאשר מונח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמפריעים‪ ,‬אנשים שמחמיאים‪ .‬כבר למדנו‬ ‫פטרון יצרך‬ ‫שלך‪ ,‬אין זה אלא כדי שתתגבר על‬ ‫שמי שנותן מחמאות יכול להיות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה מזמן‬ ‫מדור לא‬ ‫פטרו‪‬שאינו‬ ‫ולא תקחנו‪ ,‬וכשמונח לפניך אוכל‬ ‫זה שמפריע לאדם יותר ממי שמבזהו‪ ,‬כי‬ ‫כשר‪ ,‬אין זה אלא כדי שתתגבר ולא‬ ‫הוא מרחיקו מהקב"ה‪ .‬מדובר אפוא‬ ‫תאכלנו‪ ,‬כדברי רבינו המחבר בפרק‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בניסיון‪ ,‬אך האדם עובד מכל צד להתקדם‬ ‫השלישי‪ .‬וכשהרחוב נראה כפי שהוא נראה‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫מהמקום שהוא נמצא קצת יותר‪ ,‬ואז הוא‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ר‬ ‫עיניך‬ ‫ביבדלחט"אאת‬ ‫אין זה אלא כדי שתתגבר ותעצום‬ ‫מגיע לדביקות אמיתית‪ ,‬כי יש לו קשר‬ ‫ותאמר‪ :‬אינני מקבל תענוג מבחוץ‪ ,‬אלא‬ ‫'תשפ"ב אחד אינו‬ ‫אשר אף‬‫אייר ה‬ ‫עם– כ"ג‬ ‫הקב"ה‬ ‫)בחו"ל עמוק‬ ‫בחוקותי(‬ ‫אין זה‬ ‫פרשתסביבך‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיאנשים‬ ‫מהקב"ה‪ .‬כך‬ ‫יו‪‬כשיש‬ ‫מתערב בו‪.‬‬ ‫אלא כדי לנסותך ולזכך את עצמך‪ ,‬שתלמד‬ ‫תורה ותזכיר לעצמך את האמת ותתפלל‬ ‫וכאמור‪ ,‬הקב"ה מקבל נחת רוח מזה‬ ‫לסייעתא דשמיא‪ ,‬אבל האם מפני כך תלך‬ ‫שהאדם נלחם עם המחשבות המזיקות‪.‬‬ ‫ותביא עוד אנשים שיראוך בעבודתך?!‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫רודפים‬ ‫שבו –בניא‪‬האדם‬ ‫חשוךתמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬עולם‬ ‫כשיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫פרוץ‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫במקום‬ ‫בנוגעשהולך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דומה למי‬ ‫נחיצות‬ ‫הלא זה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬בעיני‬ ‫ואחריאבל יותר‬ ‫מציאות חן‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אחר הכבוד‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬יצר הרע‬ ‫עצמומוליש לו‬ ‫והאדם‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫כשיש דרכא אחרינא‪ ,‬כי אז אינו עושה את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬אותו מה‬‫הזהמולומעניין‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬תהיה לו‬ ‫נעסוק לא‬ ‫שבועות ובוודאי‬ ‫לכבוד הנכונה‬ ‫הבחירה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בעולםנחו‪‬‬ ‫ואחיזהשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫לדברי‪‬רבינו‬ ‫דשמיא‪ .‬אומר‬ ‫אנשים אומרים‪ ,‬אבל הוא נלחם עם‬ ‫הריעליך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫סייעתא בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫נהנה‪,‬‬ ‫שיהודי אחר‬ ‫רואה‬ ‫עצמו ועושה את מצוות ה' באופן שאף‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫כשאתה יו‪‬‬ ‫ליהנות‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫כי אתה מבין מזה שהשכינה נהנית‪ .‬אבל‬ ‫אחד לא ידע ואינו מגלה לאף אחד כלום‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הקב"ה שאי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫אזי מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח פני תם‪,‬‬ ‫ומעמיד‬ ‫אינך צריך לקבל את תענוגך ממנו‪ ,‬אינך‬ ‫מעשיך‪.‬ורצו‪‬‬ ‫לעוררואתרחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫צריך שהוא יזכור אותך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫חולשתו‪,‬‬ ‫בלי את‬ ‫ברוחניותמכיר‬ ‫הצלחה‬ ‫גאוותו‪ ,‬אני‬ ‫כלל‬ ‫מכיר את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עצמו לעבדני‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהוא נלחם עם‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ואני רואה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫סיגים נפלאי‪‬‬ ‫ללא כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מצוה נקייה‬ ‫לבטוח רוח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אני נחת‬ ‫מתמלא אי‪‬‬ ‫תמה‪ .‬ידיעתו‬ ‫עבודה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫הנעלית‬ ‫ועלינוהדרגה‬ ‫הרמב"ם ש‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כך כתב‬ ‫הנה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫יום רביעי פרשת בראשית כ"ו תשרי תשפ"ז‬ ‫קורותיוקמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬ואתשיעור‬ ‫אמונה העולם‬ ‫מדורלהבין את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כאשר האדם אינו מבין את המתרחש‬ ‫חיים שיש בהם מטרה‬ ‫יודע כיצד הדברים מתנהלים‪,‬‬‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫סביבו ואינו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫לזכות‬ ‫כל דבר נעשה קשה בעיניו‪ .‬כך נראים חיי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫בראשית‪,‬‬ ‫כשזוכים ללמוד מחדש פרשתפטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יש לזה תענוג נפלא‪ ,‬פשוט כי פטרו‪‬‬ ‫נזכרים שוב‬ ‫הגוי‪.‬‬ ‫מה קורה כאן בעולם‪ ,‬למה הוא נברא‬ ‫מי שחושב שאם צריך לקיים תורה‬ ‫ומה צריך לעשות כאן‪ .‬מדובר בתענוג‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ומצוות‪ ,‬זה גורם לחיים להיות יותר קשים‬ ‫מובן לאדם‪ ,‬לכל אדם באשר הוא‪ ,‬אפילו‬ ‫ראטהתענוגים‪ ,‬חסר לו את‬ ‫ומצומצמיםהי"ווחסרי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫מסתובב הר"ר‬ ‫במקום‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לגוי להבדיל‪ .‬כשהאדם‬ ‫הא"ב בהבנת נפש האדם‪ .‬היסורים הגדולים‬ ‫ואינו מבין מה קורה‪ ,‬מאוד לא נעים לו‪,‬‬ ‫שאף שיש לו‬ ‫של מי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג חלקו‬ ‫אייר ה‬ ‫הם –מנת‬ ‫המתרחש‪.‬‬ ‫)בחו"ל ביותר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פרשתאתבמדבר‬ ‫שלישי בלבו‬ ‫לאן ליישב‬ ‫כי אין לו יו‪‬‬ ‫חופש לעשות ככל העולה על רוחו‪ ,‬אין לו‬ ‫אין לו הסבר לשום דבר‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬מוחו‬ ‫מושג לשם מה הוא חי‪ ,‬מה פשר המתרחש‬ ‫אינו תופס שום דבר‪ ,‬ולבו אינו רוצה‬ ‫בעולם‪ ,‬מדוע בני אדם מתים ומדוע עליו‬ ‫לקבל כלום‪ ,‬והכל נשאר תקוע והוא‬ ‫לעבור את כל מה שהוא עובר‪ .‬קשה עד‬ ‫מתמרמר‪.‬‬ ‫כדי כך‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫כאלה‪.‬א‪‬עדהאד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילחיים‬ ‫הבטחו‪‬לחיות‬‫מאוד‬ ‫אינו מבין‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרכינחו‪‬‬ ‫התבטא‬ ‫הצדיקים אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שאחד מן‬ ‫אפילו כשהאדם נוסע ממקום למקום אי‪‬‬ ‫כיצד הגויים מצליחים להתמודד עם‬ ‫ואינו יודע כמה זמן יידרש לו להגיע ליעדו‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫החיים בעולם‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫שלא אירע‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק אף‬ ‫שבועות‬ ‫אותו מאוד‪.‬‬ ‫מצער‬ ‫לכבוד‬ ‫הדבר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרייודע‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫הוא לדברי‪‬‬ ‫מתמרמר על כך‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חריג‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫ישראל צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫ובשביל האד‪‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫בשביל התורה‬ ‫הסיבה‬ ‫שנוסע‬ ‫היושב ברכב‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ילדהדי‪‬‬ ‫נמצא‪.‬יו‪‬‬ ‫היכן הוא‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫התורה משהוא‬ ‫אומרת‪ :‬הבה‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫בפרשת בראשית‬ ‫שואל את אמו שוב ושוב‪" :‬כמה זמן עוד להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬תבין‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בעולם וכך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מתרחש‬ ‫להצליחלך מה‬‫ואספר‬ ‫נותר עד שנגיע? הרי קודם אמרת לי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בפשטות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותעלבלילבך‪.‬‬ ‫הצלחה ויתיישבו‬ ‫הרבה דברים‬ ‫שנותרה עוד חצי שעה!" הוא מרגיש חוסר כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלמדי לשם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית יותר‬ ‫בפרשת בראשית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לא כתוב‬ ‫אונים‪ ,‬משום שאינו יודע כמה זמן עוד כל‬ ‫מה ברא הקב"ה את העולם‪ .‬כתוב שם רק‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫יימשך המסע‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהקב"ה ברא את העולם ואת כל אשר בו‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אבל רש"י מביא מיד בהתחלה שבדרך‬ ‫להשתמש‬ ‫למחנכים‪ :‬כאשר‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדתאומרים‬ ‫כיום אף‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬בשביל התורה‬ ‫יותר נברא‬ ‫העולם‬ ‫הדרשלקבל‬ ‫עליכם לשלוח ילד לפינה שיעמוד שם כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו‬ ‫כעונש על מעשה בלתי ראוי שעשה‪ ,‬ואתם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עשרבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫אניכתוב כן בפירוש‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫ראשית‪ ,‬ובהמשך מה‬ ‫דקות‪ ,‬אין‬ ‫במשך‬ ‫לעמוד שם‬ ‫כבר לו‬ ‫מורים‬ ‫התורה מספרת על אברהם יצחק ויעקב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע דקות‪ .‬די‬ ‫הבטחו‪‬שם עשר‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫להשאיר אותו‬ ‫הכרח‬ ‫היא‪':‬ואתם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אני'‪,‬‬ ‫לדו‪‬קדוש‬ ‫תהיו כי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫'קדושים‬ ‫השאלה‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫כמהזה עשר‬ ‫וכמה‬ ‫פי מה‬ ‫מושג‬‫נחו‪‬‬‫בכלל‬ ‫דקות‪.‬ה'אין לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫בשתי‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬על כל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותוגוי קדוש'‪.‬‬ ‫ממלכת כהנים‬ ‫צרי‪ ‬ליהבטחו‪‬‬ ‫תהיו‬ ‫לענייני‪‬אם זה עשר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעיסורים בין‬ ‫נחו‪ ‬אותם‬ ‫משהוא יש לו‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫פנים‪ ,‬גם בפרשתן זה כתוב‪ ,‬אך יותר ברמז‪,‬‬ ‫דקות‪ ,‬בין אם זה שתי דקות‪ ,‬כי אינו יודע‬ ‫כלומר‪ ,‬אתה צריך להתבונן קצת כדי‬ ‫מה קורה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫תירוץ‪ .‬הלומד אינו מבין עדיין את יסוד‬ ‫לראות היכן זה כתוב‪ .‬בשביל ישראל שיהיו‬ ‫הסוגיא‪.‬‬ ‫בעולם וילמדו תורה ותהיה להם יראת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אף כאן‪ ,‬מתהלך האדם בעולם מלא‬ ‫שמים‪ ,‬כמו שכתוב בזוה"ק שראשית הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קושיות ותמיהות‪ ,‬ואינו יודע כי לקושיות‬ ‫יראה )ראשית חכמה יראת ה'(‪ ,‬ובהמשך‬ ‫הפסוקים כתוב שלאדם ניתן תפקיד‬ ‫אלו אין כל בסיס‪ .‬הוא מעלה שאלות‪,‬‬ ‫לעבדה ולשמרה‪ ,‬דהיינו לקיים את מצוות‬ ‫הי"ובשעה שהחיים יכולים‬ ‫וספקות‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫חקירות‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫העשה ומצוות לא תעשה‪...‬‬ ‫מתוקים ונהירים‪ .‬אם נלמד את‬ ‫להיות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ונבין כיצד העולם מתנהל‪ ,‬ניווכח‬ ‫ההקדמה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להקב"ה על‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כשאנו נותנים שבח והודאה פטרו‪‬‬ ‫מאילינו כיצד כל הקושיות קורסות‬ ‫התורה שניתנה לנו‪ ,‬אחד מהדברים‬ ‫ונעלמות אחת לאחת‪.‬‬ ‫הראשונים שמודים עליהם הוא על כך‬ ‫בעולמו‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שהוא נתן לנו להבין מה מתרחש‬ ‫נפלאה מאוד שצריך להודות‬ ‫מתנה‬ ‫זוהי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הקושיות‬ ‫ומציאות הדברים היא‪ ,‬כי כלל‬ ‫עליה להקב"ה ‪ -‬להודות על כך שהוא‬ ‫והתמיהות המתעוררות בלב האדם‬ ‫מלמדנו את המהלך ואת הסדר‪ ,‬ובכך אנו‬ ‫דורש'תשפ"ב‬ ‫מעמנו ולשם מה‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי(מה– כ"ג‬ ‫הקב"ה‬ ‫בתחומים השונים ‪ -‬אם זה בענייני פרנסה‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מבינים‬ ‫אם זה בהתבוננות בהתנהגות אנשים‪,‬‬ ‫מתרחשים מאורעות‪ .‬הכל מפורש ומבואר‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה ‪ -‬נובעות בדרך כלל ממחסור‬ ‫אולם אם אין לומדים את ההקדמה כראוי‪,‬‬ ‫בהקדמה יסודית מסוימת‪ .‬ברגע שהאדם‬ ‫נשאר האדם נבוך ומבולבל‪ ,‬מבלי לדעת את‬ ‫קונה אותה הקדמה‪ ,‬הכל יובן לו‪.‬‬ ‫התשובה לשאלת ה'מסילת ישרים' מהי‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬עליו‬ ‫א‪ ‬מוטל‬ ‫תמיד ומה‬ ‫מועילבעולמו‬‫הבטחו‪‬האדם‬‫חובת‬ ‫בנוגעהבהירות‬‫הבטחו‪‬מתנת‬ ‫נחיצות על‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להתהלך‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הואיותר‬ ‫ממשיך‬ ‫בו‪ .‬זואבל‬ ‫ידיעה‬‫להשתמש‬ ‫לעשות‪ .‬בלא‬‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫התמודדויות‪ .‬ואף‬ ‫כראויומלא‬ ‫ומטושטש‬‫לבטוח‬ ‫אדם נכנס לבית כנסת ורואה שבמקום אי‪‬‬ ‫מבולבל‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫ושיפועים )שבילי‬ ‫שבועות רמפות‬ ‫מדרגות‪ ,‬יש‬ ‫לכבוד‬ ‫שיהיו‬ ‫דברי‪‬מדוע הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שאינו מבין‬ ‫כיון מול‬ ‫תורה‪,‬נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפיבידו‬ ‫שיש‬ ‫דווקא לו‬ ‫ומדוע‬ ‫הרי עד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ומתפלא‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫עומד‬ ‫בנוגע והוא‬ ‫הבטחו‪‬בלבד‪,‬‬ ‫נחש(‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פרנסההרי‬ ‫לכ‪ ‬אין לו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהומדוע‬ ‫לומד‬ ‫הקב"ה נתן את הנסיונות שיש לו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מיוחד‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬בית כנסת‬ ‫יו‪ ‬זהו‬ ‫הוא כי‬ ‫שמסבירים לו‬ ‫השבועות‬ ‫לזקנים ולנכים שאינם יכולים לעלות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מתהלך במבוכה קצת כמו הגוי להבדיל‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫במדרגות‪ .‬מציאות זו מלמדת כי קיימת להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח זוכה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫והאדם שוב‬‫עוזר בלי‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלללפיכך‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫הקדמה מסוימת שברגע שהאדם קונה‬ ‫של פרק א'‬ ‫יחד עם‬ ‫ההצלחהבראשית‪,‬‬ ‫ללמוד פרשת‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫אותה ‪ -‬מבינה ויודעה ‪ -‬שוב אין לו כל כל‬ ‫בספר מסילת ישרים אשר הרחבתו הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫קושיה והכול על מקומו יבוא בשלום‪ .‬אך מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בספרו דרך ה' )את ספרו דרך ה' כתב הרמח"ל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד עומד‬ ‫תמיד‪,‬אתועלינו‬ ‫ההקדמה‪ ,‬הוא‬ ‫אינו מכיר‬‫שמועילי‪‬‬ ‫כאשר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בהרחבה‪ ,‬בעוד שספר מסילת ישרים נאלץ לכתוב‬ ‫להשתמש‬ ‫פעמים שרואים‬ ‫הרף‪ .‬אי‪‬‬ ‫אותנו‬‫מלמדת ללא‬ ‫התורה‬ ‫ומקשה קושיות‬ ‫בהירות‪ .‬מאוחר יותר אחרי‬ ‫משום שכתבו‬‫נמרץ יותר‬ ‫בקיצורלקבל‬ ‫אנשים המתחילים ללמוד מסכת חדשה כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שכבר הוציאו עליו חרמות ואסרו עליו לכתוב‬ ‫ומיד מתחילים לפלפל ולחדש חידושים‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הסוגיא‪ .‬בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫בשפה של תורת הקבלה(‪ ,‬הדבר ממלא אותו‬ ‫מה אני‬ ‫עדיין אינם‬ ‫את יסודות‬ ‫כבר קנו‬ ‫בטרם‬ ‫קורת רוח ותענוג רוחני‪ ,‬לפי שהוא מביא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהות הדברים‪,‬‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬ואת‬ ‫ההקדמות‬‫לשער‬ ‫הלבבות את‬ ‫מכירים‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לבהירות‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫אותו‬ ‫כמה הכתב‬ ‫וכמה‬ ‫מעלים על‬ ‫חידושים‪,‬נחו‪ ‬פי‬ ‫מחדשיםהבטחו‪‬‬ ‫וכברעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬בהרוצה‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬זו בדיחה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלקובצים‪.‬‬ ‫מערכות‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ושולחים‬ ‫משהוא‬ ‫טענה על מי שאינו משתמש‬ ‫אחת גדולה‪ .‬למה? כי כל ה'ואם תאמר'‬ ‫אמנם כן‪ ,‬זה לא קורה ברגע אחד‪ .‬זה‬ ‫שלהם אינו כלום‪ .‬זו לא קושיא ולא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫משוכנעים בכך‪ .‬מה‪ ,‬וכי לחינם הם‬ ‫לא תשובה שאפשר להבינה תיכף ומיד‪.‬‬ ‫סובלים?! ולמעשה‪ ,‬זה לא מתחיל בכלל‪.‬‬ ‫צריך הרבה זמן ללבנה שוב ושוב מכל צד‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הם פשוט לא מבינים מה קורה כאן ובשביל‬ ‫אבל ברגע שהיא מתחילה להתיישב במוחו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מה יש להם נסיונות‪ .‬הם חיים בכאב גדול‪,‬‬ ‫וכואב להקב"ה על זה שכואב להם‪ ,‬כי‬ ‫ולבו של האדם‪ ,‬צערו בעולם הזה נחלש‬ ‫וצרותיו מתמעטות‪ .‬הוא מתחיל לחיות‬ ‫כשכואב ליהודי‪ ,‬כואב להקב"ה‪ ,‬ומדוע‬ ‫בעולם מסוג אחר לגמרי‪ .‬וזוהי עבודת‬ ‫לא למדו‪ .‬באה אליהם‬ ‫ומשפחתוכיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כואב להם?‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לך‬ ‫הר"רנותן‬ ‫אליעזר‬ ‫היהודי‪ .‬הקב"ה אומר לזכות‬ ‫לאדם‪ :‬אני‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןלמה אינכם לומדים? למה אתם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הטענה‪:‬‬ ‫בדומה‬‫פטרון‬ ‫מתנה‪ ,‬למה אינך משתמש בה?‬ ‫ובטחו‪‬לחינם?‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתייסרים‬ ‫תשובה‪,‬‬‫פטרו‪‬‬ ‫לדברי רבינו יונה הידועים בשערי‬ ‫במשל לאסיר שלא נמלט מבית האסורים‬ ‫זוהי אחת מהתכליות בלימוד פרשת‬ ‫כשנפתחו דלתותיו‪ ,‬שהמלך קוצף עליו על‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בראשית‪ .‬מתחילים ללמוד אותה בשמחה‬ ‫כך שלא ברח כשאר האסירים‪ .‬הוא אומר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫דרךהר"ר‬ ‫החוצה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫זאת לגבי תשובה‪ .‬אני נותן לך‬ ‫גדולה‪ ,‬ולא יתכן ששנה אחת תהיה דומה‬ ‫לרעותה‪ ,‬כי הרי עברה שנה על האדם‬ ‫ואתה בוחר להישאר בבית האסורים?!‬ ‫'תשפ"בחדשים‪.‬‬ ‫הרבהה דברים‬ ‫בה – כ"ג‬ ‫כל‪-‬כך אייר‬ ‫היתכן?! יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל וחווה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫ראשית התשובה לשאלה מדוע הקב"ה‬ ‫כך הוא גם בענייננו‪ .‬הקב"ה נותן לנו‬ ‫ברא את העולם ומדוע ברא את האדם‬ ‫תורה‪ .‬אחד מהדברים העיקריים שהתורה‬ ‫שהוא נזר הבריאה ומה מוטל עליו לעשות‬ ‫נותנת לנו הוא להבין את מאורעות העולם‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪"‬למה‬ ‫כלשוןתמיד –‬ ‫ה'מסילתא‪‬ישרים'‬ ‫הבטחו‪- ‬מועיל‬ ‫בעולמו‬ ‫למה יש טרגדיות? מה צריך האדם לעשות‬ ‫אשר הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫למה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫משונה?‬ ‫בנוגעכל‪-‬כך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫למה זה‬ ‫נחיצות הזה?‬ ‫בעולם‬ ‫לדעת‬ ‫בכלנחו‪‬‬ ‫ומגמתויותר‬ ‫מבטו‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫צריך שישים‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫חייו" ‪-‬‬ ‫צריך להתמודד עם כל דבר שני? למה יש‬ ‫לשאול את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מולהוא‬ ‫לבטוחימיכראוי‬ ‫עמל כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫השאלה כראוי‪ .‬הצעד הראשון הוא‬ ‫בסוגיית‬ ‫בטענה אל‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫באים‬ ‫שבועות‬ ‫חולים?‬ ‫לכבודהרבה‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫המתנה‬ ‫האדם‪:‬‬ ‫שהשאלה תתחיל להציק לאדם בלבו‪,‬‬ ‫חג‬ ‫עם הרי‬ ‫משתמש‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע אינך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬למה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הטעונים‬ ‫שהרי‬ ‫דברים‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ישנם‬ ‫כשהוא לכ‪‬‬ ‫מבחין כי‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬חייך‬ ‫הדי‪ ‬לחיות את‬ ‫יו‪ ‬כדי‬ ‫הוא לך‬ ‫השבועות נותן‬ ‫שהקב"ה‬ ‫על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ביאור‪.‬‬ ‫בבהירות?‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעוררלחינם?‬ ‫להתייסר‬‫למהכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לבטוחמגיע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לא היה‬ ‫לעולםבלי‬ ‫הצלחהאבינו‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללאברהם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מנקרת אצלו‬ ‫האד‪‬‬ ‫היתה של‬ ‫ההצלחהאם לא‬ ‫הרוחנית‬ ‫לשום תשובה‬ ‫כל‬ ‫ישנו אדם הלומד גמרא בקביעות )ויקבל‬ ‫השאלה מיהו בעל הבירה‪ .‬כשראה בירה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫על זה שכר רב ללא ספק(‪ ,‬וכאשר שואלים‬ ‫דולקת ‪ -‬שאל‪ .‬אולם התאוה והגאוה בכוחן‬ ‫מה‬ ‫מענה‪.‬ללמוד‬ ‫והכאב על‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫אינו יודע‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שאלה זו‪,‬‬ ‫אותו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לסמא את עיני האדם ולמנוע ממנו לשאול‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אומר שיסוד‬ ‫ה'מסילת אותנו‬ ‫ישרים' כבר‬ ‫גדול‪.‬מלמדת‬‫התורה‬ ‫כך‬ ‫בהירות‪.‬כאשר אינו מוצא‬ ‫השאלהיותר‬ ‫הנכונה‪ ,‬אף‬ ‫כדי לקבל‬ ‫את‬ ‫אלה‪.‬ושורש העבודה הוא התבוננות‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫החסידות‬ ‫מנוח ומיצר על שאינו מצליח בחיים‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬שכן בלעדיה בוודאי יצעד האדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הראשון שהאדם צריך‬‫לפיכך‪ ,‬זהו השלבמה אני‬ ‫בעלשיעשה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫המעשים‬ ‫בדרכיםלמדנו‬ ‫עקלקלות‪ ,‬ואף‬ ‫כבר‬ ‫לעבור כדי לזכות בבהירות בנוגע למגמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫התכליתשבנוגע‬ ‫הנכונה‪ ,‬ויסתובב‬ ‫למעןהבטחו‪‬‬ ‫ייעשולשער‬ ‫הלבבות‬ ‫לא‬ ‫היא‪:‬נמשך‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה הוא‬ ‫בתאוות‪,‬‬ ‫שקוע לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ומדוכא‪.‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה חייו‪.‬השאלה‬ ‫כשהאדם‬ ‫ממורמרהבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫בדרכו‬ ‫עם מוחו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות משתמש‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כבהמה ואינו‬ ‫צרי‪ ‬מטה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כלפי‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬ולכן אפילו את השאלות הפשוטות‬ ‫תראו כמה אנשים משוכנעים שהם‬ ‫אינו שואל‪.‬‬ ‫בבחינת 'צדיק ורע לו'‪ .‬מסכנים‪ .‬הם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫כשנסיון התאוה חזק בהרבה מכל נסיון‬ ‫הכאב על השאלה שאינה נשאלת‬ ‫אחר‪ ,‬האדם אין לו לא חקירות ולא‬ ‫תחשבו על מגיד שיעור שלומד עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מסקנות ולא שום דבר‪ .‬הוא סתם יושב‬ ‫הבחורים קטע גמרא ויש בו שאלה פשוטה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואוכל ומבלה את זמנו‪ .‬ובכן‪ ,‬השלב‬ ‫הראשון בדרך אל הבהירות בתכלית‬ ‫ביותר שלא צריך לדעת שום דבר שמופיע‬ ‫במקום אחר כדי לשאול אותה‪ .‬מי ששמע‬ ‫החיים‪ ,‬הוא לשאול את השאלה ולהתחבר‬ ‫הר"רהשיעור‪,‬‬ ‫לזכות של‬ ‫את עשר הדקות האחרונות‬ ‫"ו עצומה היא‪ :‬הנשמה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫הרי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליה‪ .‬השאלה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫היאובטחון‬ ‫אמור לשאול את השאלה‪ .‬והמגיד שיעור‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מציאות רוחנית נשגבת‪ ,‬החצובה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שהבחורים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הכין את השיעור באופן כזה פטרו‪‬‬ ‫כסא הכבוד וטמוננים בה כוחות‬ ‫מתחת‬ ‫ישאלו את השאלה‪ ,‬כי הבין שכך מוחם‬ ‫אלוקיים; אם כן‪ ,‬לשם מה הורידה הקב"ה‬ ‫ייפתח ויתעורר בהם צמאון וזה יהיה הרבה‬ ‫לעולם חשוך כזה?‬ ‫הדברים הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫יותר תועלתי‪ .‬הוא אפילו מנסח את‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫שלוקחים אדם שיש לו כח‬ ‫ליפא לכם‬ ‫הדקות‬ ‫חנני' יו"ט תארו‬ ‫בחמשהר"ר‬ ‫בצורה כזו שמה שהוא אומר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עצום ויכול להשפיע על רבבות אנשים‪,‬‬ ‫האחרונות יסתור את מה שאמר בחמש‬ ‫ומכניסים –אותו לישיבה של בחורים חלשים‬ ‫הדקות הראשונות‪ ,‬והוא מחכה ומצפה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שאינם מעוניינים בכלום‪ .‬לשם מה עשית‬ ‫שלפחות אחד מהבחורים ישאל את השאלה‬ ‫את זה? הוא מתמודד עם רפש ועם הבלים‬ ‫ואז יוכל לחייך אליו ולומר לו‪ :‬הפלא ופלא!‬ ‫ועם מריבות אוויליות‪ ,‬שאינם לפי ערכו‬ ‫זוהי השאלה שאנו צריכים לתת עליה את‬ ‫כלל‪ .‬למה הוריד הקב"ה נשמה כה גבוהה‬ ‫הדעת‪ .‬ולמעשה‪ ,‬אף אחד אינו שואל אותה‪.‬‬ ‫תמיד –‬ ‫בדברים‬ ‫א‪ ‬בו‬ ‫שעסוקים‬ ‫שפול‬ ‫הבטחו‪ ‬כה‬ ‫לעולם‬ ‫הוא מרגיש כל‪-‬כך עצוב ‪ -‬למה אף אחד‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫פחותים?‬ ‫השאלה? לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שואל את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫אינו‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬ ‫השאלה‪ ,‬מפני‬ ‫כראוי‬ ‫שואלים‬ ‫לבטוחאדם‬ ‫אי‪‬אין בני‬ ‫הפע‪ ‬שמדובר‬ ‫התשובה‪,‬‬ ‫שבועות את‬ ‫לכבוד יודע גם‬ ‫הוא‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫הנשמה ואינם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בגדלות דברי‪‬‬ ‫מכיריםנחו‪ ‬מול‬ ‫שאינם שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בבחורים שמגיעים מבתים חלשים אשר‬ ‫האד‪ ‬האדם‬ ‫בעיניהם‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫קושי‪.‬שהרי‬ ‫מרגישיםלכ‪‬שוםפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫צופים בהם כל היום בדברים של הבל ואף‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫מתאים להפליא למציאות הזו‪ :‬הוא יכול‬ ‫על‬ ‫הוא ‪ ,‬כבר‬ ‫גרוע מזה‪ .‬אבל זה כואב לו‪.‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לצבור ממון‪ ,‬ומממונו ייתן צדקה לעניים‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלעשרה שנים‪,‬‬ ‫להשתמש חמש‬ ‫כמגיד שיעור‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬משמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ובכך כביכול מסייע הוא לקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬הציג כך‬ ‫השנים לעורר‬ ‫הראשונות הוא‬ ‫לנו כדי‬‫שניתנו עשר‬ ‫במשך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשהרי‬ ‫ברוחניותכלבליקושיה‪,‬‬ ‫רואים כאן‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל אינם‬ ‫הם‬ ‫לנו‬ ‫ובחמשנת‪‬‬ ‫השנים‬ ‫מצויין‪,‬הקב"ה‬ ‫עבד‪ .‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‬ ‫דיננו וזה‬ ‫שייצא‬ ‫שיעוריו‬ ‫את‬ ‫האד‪‬‬ ‫גדולות של‬ ‫ונצורות‪ .‬הם‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה פועל‬ ‫בעיניהם האדם‬‫כל‬ ‫לו‪ .‬יושבים‬ ‫לעבוד‬ ‫להצליח הפסיק‬ ‫האחרונות זה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הנשמה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫ידיעתואתאי‪‬גדלות‬ ‫משיגים כלל‬ ‫אינם‬ ‫מיוסדת על‬ ‫לפניו בחורים חלמאים‪ .‬הוא שואל במנגינה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ונוסי‪‬הנשמה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות שורש‬ ‫להבין את‬ ‫מתחיליםעל‬ ‫ואינם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫ישיבתית‪ :‬כן‪ ,‬אז מה השאלה? מי יודע מה‬ ‫בהירות‪.‬עשית כאן? למה‬ ‫מקורה‪ .‬מה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫רוממותיותר‬ ‫ואת לקבל‬ ‫כדי‬ ‫השאלה שאפשר לשאול כאן? ואף אחד אינו‬ ‫נזקק האדם בכלל לעסוק בענייני ממון‪,‬‬ ‫אלה‪.‬הוא רוצה‪ .‬למה? מפני שהם‬ ‫בכלי‪ ‬מה‬ ‫מבין‬ ‫וות‬ ‫וכשאני התא‬ ‫לעצמי‬ ‫במקום שבו‬ ‫להיות מי לי‬ ‫א‪ ‬לו‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫ולמה‬ ‫בעל גאווה‪,‬‬ ‫רבינו של‬ ‫והרהורים‬ ‫בתאוות‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫שקועיםלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מרכזי‪ .‬אני‬ ‫תופסות מקום מה‬ ‫קנאה וממון‪ ,‬וממילא אין דעתם פנויה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫להתבונן ולשאול‪.‬‬ ‫מדברים‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אנשים היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬שני‬ ‫השאלה לשמוע‬ ‫אפשר‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫לפלוני היה‬ ‫ארבעים‪.‬‬ ‫מבוגרים‪ ,‬בני‬ ‫אנשים הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הקברות?‬ ‫בנוגעבבית‬ ‫לנשמה‬ ‫משהואמהנחו‪‬‬ ‫יותר כבוד‪ ,‬לפלוני היה פחות כסף‪ .‬בחתונה‬ ‫הושיבו את פלוני ראשון ואת פלוני רק‬ ‫המציאות מראה כי בדורות הללו‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫לזה הגיון‪ .‬יהודי זה הרי מסוגל להגיע לרוח‬ ‫לאחריו‪ .‬למקום כזה הורדת את הנשמה?‬ ‫הקודש‪ ,‬כפשוטו ממש‪ .‬אם אינך רוצה‪ ,‬אל‬ ‫למה? לשם מה לצער אותה בהבלים כאלו?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תקרא לזה בשם זה‪ .‬תקרא לזה סייעתא‬ ‫מעניין שבליקוטי תורה של בעל התניא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דשמיא‪ .‬אבל כן‪ ,‬יהודי זה‪ ,‬ברגעים נעלים‪,‬‬ ‫כשהוא קשור בחבלי אהבה ליהודים‬ ‫יש הרבה מאמרים שמתחילים במשפט זה‪:‬‬ ‫אחרים‪ ,‬הוא יכול להאציל את ברכתו והיא‬ ‫להבין למה הקב"ה הוצרך להוריד נשמה כה‬ ‫ממרום‪ .‬יש לך מושג מהי‬ ‫ומשפחתורבהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תמשיך שפע‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בחב"ד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכותכך‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות על‬ ‫גבוהה למטה לארץ‪ .‬אומרים‬ ‫יהודית? למה הוא צריך להיות אחד‬ ‫ובטחון‬ ‫מתחילים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נשמה‬ ‫שמפני כך מאמרים כה רבים פטרון‬ ‫ובטחו‪‬צינורות בבתים ומטפס על‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שמתקן‬ ‫בשאלה זו‪ ,‬כי זו גופא המטרה‪,‬פטרו‪‬‬ ‫לשנן שוב‬ ‫סולמות‪' .‬אדם יסודו מעפר'‪' ,‬בנפשו יביא‬ ‫ושוב את השאלה‪ ,‬כי אם אין האדם שואל‬ ‫לחמו'‪ .‬הוא מכניס את עצמו לסכנה‪' ,‬ואליו‬ ‫את השאלה‪ ,‬אינו רואה שום בעיה‪ ,‬והרי‬ ‫האדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הוא חי חיי צער‪ ,‬כי אין הדבר כן‪.‬‬ ‫הוא נושא את נפשו'‪ .‬הוא מטפס על גגות‪.‬‬ ‫צריך לעשות דברים כאלה?‬ ‫הואראטה‬ ‫למההי"ו‬ ‫למה?ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כה הר"ר‬ ‫ארציים‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אינו עשוי להיות עסוק בדברים‬ ‫למה נשמה כה גבוהה צריכה להגיע‬ ‫שאלה נודפת ריח גאוה‬ ‫כדוגמא נקייה‬ ‫הבאנוה זאת‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי(כה– כ"ג‬ ‫נמוך‪ .‬אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל למקום‬ ‫למקום נמוך‪ ,‬אך ככל שעוד שנה עוברת‪,‬‬ ‫אכן מצוי שהאדם שואל את השאלה‪ ,‬אך‬ ‫הרחוב הולך ומנמיך‪ ,‬עד שכבר צריך לסגור‬ ‫בסגנון אחר‪ ,‬סגנון שיש בו ריח גאווה‪.‬‬ ‫את החלונות כדי שלא לתת לרוח השקר‬ ‫האדם שואל כך‪ :‬הן תלמיד חכם אנכי בר‬ ‫והחנופה והתאוה שמשתוללת ברחוב‬ ‫השגה ויש לי כבר רגש בעבודת השם והנה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬גבוהה‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫נשמה כה‬ ‫מועיל צריכה‬ ‫אני מוצא את עצמי במצב נמוך כאשר הבטחו‪‬‬ ‫להיכנס‪ .‬למה‬ ‫קשה?‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוצא‬ ‫לעניני‪‬הוא‬ ‫בנוגע‬ ‫אותי למטה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מושך‬ ‫נחיצותמסביב‬ ‫המצב‬ ‫אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כל‪-‬כךבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫להתמודד‬ ‫אי‪‬‬ ‫את עצמו שהוא צריך להיות עסוק בליל‬ ‫הדעתרוחניי‪‬‬‫מולאתדברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫תשובה המניחה‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬יכול לומר‬ ‫ספסלים‪ .‬אתה‬ ‫לכבוד בסחיבת‬ ‫שבועות‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זוהי השאלה‪ .‬וזה מה שצריך להתברר‬ ‫כזה?הרי חג‬ ‫לעסוק בדבר‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫למה אני‬ ‫בנוגע‬ ‫לי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬צריכה‬ ‫האדם‪ ,‬שהרי‬ ‫ולאט לאט‬ ‫אצלפשוטה‪,‬‬ ‫ולהתבהרלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬הקים‬ ‫הדי‪‬גם כשאחד‬ ‫למצואיו‪‬זאת‬ ‫השבועות הוא‬ ‫אפשר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר משהוא‬ ‫ולהיעשות יותר‬ ‫ברוחניות הבנה‬ ‫להצליח לקבל יותר‬ ‫התשובה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהפחות מגיד‬ ‫להשתמש‬ ‫להיות לכל‬ ‫עלינו רצה‬ ‫כ‪‬ישיבה כי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫שדברים‬ ‫טוב ג‪‬‬ ‫באופן‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫יותר מה‬ ‫להצליחולהיקלט‬ ‫יסודית‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לשידוכים‪,‬‬ ‫לעורר‬ ‫יועיל לו‬ ‫לנו כדי‬ ‫בסברו שזה‬ ‫שניתנו עיון‬ ‫שיעור‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחיהיה‬ ‫בלידבר לא‬ ‫ששום‬ ‫יתיישבו‪ ,‬עד‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫נוספים‬ ‫כלל‬ ‫בספרי‬ ‫לנו‬ ‫עוסקנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫עצמו‬ ‫אתאכ‪‬‬ ‫דיננו מוצא‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ובסוף הוא‬ ‫שייצא‬ ‫שלאין סוף‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לתשובה זו‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחה אכן‬ ‫כל קשה יותר‪.‬‬‫לו‬ ‫לארוחת‬ ‫ודואג‬ ‫הרשויות‬ ‫עם‬ ‫ורב‬ ‫החשבונות‬ ‫וככל שהאדם מתקדם בה‪ ,‬עוד ועוד דברים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הצהריים שאינה מגיעה בזמן ואינה‬ ‫מתיישבים לו‪ ,‬עד כדי כך שקבלת היסורים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לשביעות רצון הבחורים‪ ,‬כי הכל נפל עליו‪,‬‬ ‫באהבה הנכונה היא כפי שהמגיד הק' לימד‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להיות זה שעסוק‬ ‫אני צריך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ושואל‪ :‬למה‬ ‫בהירות‪.‬הפלאה והרבי ר'‬ ‫האחים יותר‬ ‫הקדושים ה‬ ‫כדי לקבל‬ ‫את‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הדברים האלה?‬ ‫בכל‬ ‫שמעלקא זיע"א‪ .‬הוא אמר להם‪ :‬אתם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לקבל יסורים באהבה‬ ‫שואלים איך אפשר‬ ‫מה אני‬ ‫בעל נודפת‬ ‫שאלה‪,‬רבינו‬ ‫אבל היא‬ ‫בהקדמת‬‫למדנו אותה‬ ‫כבר‬ ‫בשורש זה‬ ‫ובשמחה‪ ,‬אינני יכול להשיב לכם‪ .‬אתם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫השאלה היא‬ ‫שבנוגע‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של לשער‬ ‫גאוה‪ ,‬ולפי‬ ‫הלבבות‬ ‫ריח‬ ‫זושא‪ .‬הם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫הרבי ר'‬ ‫את לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫לראות‬ ‫חייבים‬ ‫השאלה‬ ‫כמהרק מי‬ ‫וכמה‬ ‫יהודי‪,‬פי לא‬ ‫כל נחו‪‬‬ ‫ה' על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שאלה‬ ‫אותה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫ומוצאים אותו‬ ‫רוצה‬ ‫זושאכשהאד‪‬‬ ‫הרבי ר'‬ ‫להיות‬ ‫הולכים אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬על היהודי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעישיבה‪ .‬אף‬‫להיות ראש‬ ‫שחותר נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יושב עם בגדים מטולאים בלי מזון ומחיה‪,‬‬ ‫הפשוט ביותר שאתה מסתכל עליו כחסר‬ ‫ושואלים אותו‪ :‬איך יכול האדם לקבל‬ ‫כשרון‪ ,‬השאלה קיימת במלוא תוקפה‪ :‬אין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫פי ה'מסילת ישרים'‪ .‬הקב"ה ברא עולם‪,‬‬ ‫יסורים באהבה? והוא משיב‪ :‬אינני יודע‬ ‫פירושו שברא מקום שבו כבודו יתברך‬ ‫לענות לכם‪ ,‬כי עדיין לא היו לי יסורים‪ .‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נעלם‪ .‬עולם הוא מלשון העלם‪ ,‬כי זהו‬ ‫אתם מכירים מישהו שהיה לו‪ ,‬לכו לשאול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מציאות העולם‪ .‬קודם בריאת העולם‪ ,‬היה‬ ‫לית אתר פנוי מיניה בגלוי‪ .‬לא היה שום‬ ‫אותו‪ .‬אני לא היה לי ואינני יכול לענות‬ ‫לכם‪.‬‬ ‫מקום שלא הורגשה בו מהותו של הקב"ה‬ ‫"ו לגמרי‪ .‬וכיון שברא את‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫אליו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫והכל היה בטל‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עמוקה‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫תשובה‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫המגיד נתן להם בזה‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןהוא פעל בכך שיהיה אפשרות‬ ‫פטרוןקבלת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫הוא אמר להם כך‪ :‬המהלך של‬ ‫בו מבלי להרגיש את מציאותו‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להתהלך‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬וצריך‬ ‫יסורים באהבה‪ ,‬איננו שיש יסורים‬ ‫להתאמץ בכל הכח לקבלם באהבה‪ .‬המהלך‬ ‫ומה תפקידו של האדם בר הדעת?‬ ‫האמיתי הוא שהאדם חי בבהירות נפלאה‬ ‫תפקידו לגלות את מציאות ה' בעולם‪.‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עד שאין לו בכלל יסורים‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫ראטה בא ממקום כה גבוה‪,‬‬ ‫הי"ו שהוא‬ ‫ליפאבגלל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ודווקא‬ ‫לקבל הר"ר‬ ‫יסורים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אתם שואלים איך אפשר‬ ‫מתחת כסא הכבוד‪ ,‬יש לו את הכח הזה‬ ‫באהבה? באמת אי אפשר‪ .‬כפי שה'אור‬ ‫שכבודו יהיה‬ ‫ה' הבאופן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר‬ ‫את– כ"ג‬ ‫מציאות‬ ‫)בחו"ל לגלות‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)כח‪ ,‬א(‬ ‫שלישיבפרשת‬ ‫פרשת תצוה‬ ‫במדבר‬ ‫מתבטא‬ ‫החיים' הק'יו‪‬‬ ‫ניכר בעולם‪ .‬איננו נכנסים עכשיו אל‬ ‫על מה שאמרו חז"ל חייב האדם לברך על‬ ‫השאלה מדוע ניתנה לו תפקיד זה ומה‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה וצריך‬ ‫עתיד להיות לאחר מכן‪ .‬זהו חלק אחר‪.‬‬ ‫לקבלינהו בשמחה‪" :‬והיה הדבר קצת בעיני‬ ‫כעת אנו מדברים במה שנוגע ביותר‪ ,‬והוא‬ ‫רחוק"‪.‬‬ ‫האד‪ ‬אמר‪:‬‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫לאדם‪ ,‬לכן‬ ‫מועיל להטיב‬‫שהקב"ה רצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אעשה מקום שיש בו הסתרה ואתן לאדם‬ ‫מאוד‬ ‫רוחניי‪‬‬‫גבוהות‬ ‫במדרגות‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫מדובר בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ודאי ש‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫את התפקיד לגלותה‪ ,‬וכשיעשה כן‪ ,‬ייטיב‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל אנו הרי חייבים ללמוד את‬ ‫ובבא‪ .‬כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬של התורה‬ ‫נעסוקהרעיון‬ ‫שבועותלהבין‪.‬‬ ‫לכבודולהתחיל‬‫התורה‬ ‫לו בזה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הוא שהדברים מתבהרים כל‪-‬כך אצל האדם‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הריהקב"ה‬‫כאן שאת‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬רואה‬ ‫מתבררים ומתאמתים אצלו‪ ,‬עד א שכל הסיבה אני‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואיך האדם מגלה את ההסתרה? דבר‬ ‫להצליח‬ ‫השאלות מתיישבות אצלו‪ .‬אין הוא אומר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫באף‬ ‫הוא'‬ ‫בכל‬ ‫וישר‬ ‫צדיק‬ ‫להשתמש‬ ‫עוול‬ ‫ואין‬ ‫כ‪'‬א‪-‬לעלינו‬ ‫אמונה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בראשית‬ ‫בפרשתשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מסתכל מה ג‪‬‬ ‫להצליחהוא‬ ‫ראשון‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬הבהירות‬ ‫לעורר‬ ‫מבין בשיא‬ ‫כדי הוא‬ ‫לנולהיפך‪,‬‬ ‫שניתנואלא‬ ‫נפול‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח פי‬ ‫העולם על‬ ‫להסתכל על‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ומנסההצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬הוא‬ ‫הקב"ה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬אתאכ‪‬הטוב‬ ‫עשה לו‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫שהקב"ה‬ ‫באורייתא ברא‬ ‫האד‪‬‬ ‫התורה‪ .‬הרי‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫הסתכלות‬ ‫מפשפש במעשיו ומבין מדוע קרה מה כל‬ ‫קב"ה עלמא‪ ,‬לכן כשאני רואה אילן‪ ,‬במקום‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שקרה‪ ,‬ועוד לפני שהוא מבין‪ ,‬הוא יודע מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להיות אחד שחי בתוך ההעלמה ומתפלא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בבירור גמור שזה לטובתו‪ .‬מדובר בעבודת נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מהאילן שצומח לו לבד‪ ,‬אני רואה מה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬אלוקים תדשא‬‫יותר "ויאמר‬ ‫לקבלתורה‪:‬‬ ‫שכתוב ב‬ ‫החיים‪ .‬במשך כל החיים עובדים להתעלות כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה‬ ‫פנים‬ ‫כל‬ ‫ועל‬ ‫‪.‬‬ ‫קצת‬ ‫ועוד‬ ‫קצת‬ ‫בזה עוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אינהבעלתשובה‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמתזו רבינו‬ ‫לשאלה‬ ‫התשובהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניעל הארץ ויהי כן‪,‬‬ ‫מה בו‬ ‫פרי למינו אשר זרעו‬ ‫ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו‬ ‫היא תשובה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬אלא‬ ‫בעלמא‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫פילוסופית‬ ‫הלבבות‬ ‫ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו"‪ .‬אני‬ ‫שמביאה לאדם רוגע ושלווה בכל התחומים‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ונתן בה‬ ‫להיות הקב"ה‬ ‫בריה שברא‬ ‫צרי‪ ‬כאן‬ ‫רואה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעולם‬ ‫בנוגעיתברך‬ ‫נחו‪ ‬כבודו‬ ‫משהוא גילוי‬ ‫חיות‪ .‬וכן כשהוא רואה בני אדם‪ ,‬הוא רואה‬ ‫בריות שברא הקב"ה‪ ,‬וכשהוא רואה דברים‬ ‫נתחיל להשיב את התשובה במילים על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫הטבע‪ ,‬או כשהאדם רואה איך תפילתו‬ ‫שמתרחשים בעולם‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אני רואה‬ ‫נענית‪ .‬אבל עיקר העבודה היא לא כשזה‬ ‫כאן את הקב"ה‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כך‪ ,‬אלא כשאין הקב"ה מגלה את עצמו‪ ,‬כי‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫אז צריך האדם לעבוד לגלות את מציאותו‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫הוא משנן לעצמו כל הזמן את ההסבר‬ ‫שהתורה נותנת בפסוקים הראשונים של‬ ‫תפילה לסייעתא דשמיא‬ ‫פרשת בראשית‪ .‬ובוודאי‪ ,‬המקום שבו‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו זה נעשה לא רק על‪-‬ידי‬ ‫שהדברים בן פיגאוהנה דבר‬ ‫לזכות‬ ‫איפה‬ ‫הנסיון גדול ביותר‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןקשור‬ ‫אינם הולכים כרצונו‪ ,‬במיוחד עם זה‬ ‫אמונה‪ ,‬אלא גם כשהאדם רוצה ללכת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לאנשים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬הוא מזמין מונית‬ ‫לעשות איזה דבר‪ ,‬עליו להתפלל לסייעתא‬ ‫דשמיא כדאיתא בגמרא ונפסק בשולחן‬ ‫והנהג אומר לו שיגיע בעוד חמש דקות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬כשלוקח תרופה‪ ,‬יאמר‪' :‬יהי‬ ‫ערוך‪.‬‬ ‫הוא מכין את עצמו‪ ,‬יוצא החוצה להמתין‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהלי לרפואה'‪ .‬אני מבקש‬ ‫עסק זה‬ ‫ולמעשה המונית אינה מגיעה‪ .‬הוא מתקשר‬ ‫שיהיההי"ו‬ ‫רצוןליפא‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לסייעתא דשמיא‪ .‬אני יודע שאין לי כח‬ ‫והלה מתחיל למכור סיפורים ‪ -‬כן‪-‬כן‪ ,‬אני‬ ‫עצמי ואני זקוק להקב"ה שיעזור לי‪ .‬כך‬ ‫כבר פה‪ .‬וכך הוא מבלבל לו את המוח‬ ‫דבר‪ – .‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל בכל‬‫הוא כל‬ ‫פרשתובגללו‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיהשעה‬ ‫שלושת רבעי‬ ‫יו‪‬‬ ‫במשך‬ ‫התכנית שלו יורדת לטמיון‪ .‬ואז הוא מתחיל‬ ‫יש מהרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא‬ ‫לצעוק‪ :‬למה אמרת לי שאתה מגיע בעוד‬ ‫זיע"א על הפסוק 'ואד יעלה מן הארץ‬ ‫חמש דקות? למה שיקרת לי? לא היית‬ ‫והשקה את כל פני האדמה'‪ .‬אד הוא מלשון‬ ‫בכלל באזור‪ .‬כן‪ ,‬שם הנסיון גדול ביותר‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫מתפלל‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫מועיל אידו(‪.‬‬ ‫הבטחו‪)‬כמו יום‬‫שבר‬ ‫שלום עליכם‪ .‬זה קורה אצל כל אחד בוקר‬ ‫נחו‪‬על כך‪,‬‬ ‫יותר שם‬ ‫אבלמדבר‬‫בו‪ .‬הוא‬‫להתפלל‪.‬‬ ‫שיצליח‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫וצהריים‪.‬‬‫נחיצות‬ ‫ערב‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בתפילה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להרגיש טעם‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחהאדם‬‫אי‪ ‬יוכל‬‫איך‬ ‫דיברנו על כך ביום שני שתפילת שחרית‬ ‫בסוגיית‬ ‫מה הפע‪‬‬ ‫שכתוב בתורה‪:‬‬ ‫נעסוק‬‫שבועותלומר‬ ‫לכבוד תפקידו‬ ‫ושוב‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יכולה לתת לאדם את כל ההרגשים של‬ ‫הריוהוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫פלוני‬ ‫אותי ואת‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫זה שברא‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫הקב"ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫ימים נוראים‪ ,‬מלכיות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬שופרות‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬יותר‬ ‫הדי‪ ‬והוא גדול‬‫הבריאה‬ ‫שברא את‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותראך מה?‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח שמחה‪,‬‬ ‫ונעשה הדבר‬ ‫זה תלוי‬ ‫דביקות‪,‬‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫פלוני בכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו של‬ ‫כ‪‬מבחירתו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ואפילו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ליכולתג‪‬האדם‪,‬‬ ‫להצליחשהם מעבר‬ ‫בדברים‬ ‫בהשגחתו הפרטית‪ .‬כך הוא מגלה את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫שיסתדרו‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לגרוםלבטוח‬ ‫השתדלות אי אפשר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫עם‬ ‫ההעלמה‪ .‬זה היה הקב"ה‪ .‬וכן כשמישהו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אך נניח‬ ‫האד‪‬‬ ‫מועילה‪ ,‬של‬ ‫שהשתדלות הרוחנית‬ ‫לא ההצלחה‬ ‫מרמהו או עושה לו עוול‪ ,‬הוא אומר את כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫תפילתו של רבי מאיר מאפטא זיע"א‪ .‬עזור מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהשתדלות היתה מועילה‪ ,‬אין לו לאדם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את המפתח לגרום שכל הדברים יסתדרו‪.‬‬ ‫מה‬ ‫הזה‪ .‬ללמוד‬ ‫שאחיה עם‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬הדבר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שיתגלה לי‬ ‫לי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מדבר על כך הרה"ק מבעלזא שכאשר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬יכול להזיק‬ ‫שאףאותנו‬ ‫אחד אינו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫האמת הזאת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שברון לב ומכיר בכך‬ ‫יותר‬ ‫ויש לו‬ ‫האדםלקבל‬ ‫מתפלל‬ ‫לי ואף אחד אינו יכול להועיל לי‪ ,‬זאת על כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שאינו יכול‪ ...‬כל יום מחדש‪ .‬לא עוזר מה‬ ‫אף שאנקוט בכל העצות והתחבולות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עת בעל‬‫רבינו‬ ‫אני יפה‪ .‬להיפך‪ ,‬אם‬ ‫עלתה‬ ‫במחשבתו‪,‬‬ ‫בהקדמתבכל‬ ‫למדנוהוא צועק‬ ‫כבר‬ ‫שבעולם‪ .‬כך‬ ‫שאתמול התפילה מה‬ ‫הוא סומך על אתמול‪ ,‬זה בוודאי לא יצליח‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רואה כאן את‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬אני‬ ‫גם בפיו‪:‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫אפשר‬ ‫ואם‬ ‫הארץ‪ ,‬ואז‬ ‫אי‪‬‬ ‫מן היא‪:‬‬ ‫העולהבה‬ ‫האד לדו‪‬‬ ‫הלב הוא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫שברון‬ ‫ניכר מיד‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫הדברכמה‬ ‫הבטחו‪‬שאין‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫זאתה'על אף‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬ונכנס‬ ‫רוצה‬ ‫הקב"ה עוזר‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫והשקה את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫למוח השגות ויראה ואהבה‪ ,‬וכך יכול‬ ‫אכן יש שהקב"ה מגלה את עצמו‪ ,‬וזה‬ ‫האדם להצליח להתפלל‪.‬‬ ‫כשנעשה דבר שאינו יתכן להיות בדרך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫סיבת קשיי האדם בצעירותו‬ ‫שם שמים שגור בפיו‬ ‫כאן אנו באים לנקודה חשובה מאוד‪.‬‬ ‫השל"ה הק' הרי מדבר על זה שהאדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נתחיל אותה עם דברי ה'חתם סופר'‬ ‫אומר על כך דבר‪ :‬בעזרת השם‪ ,‬אם ירצה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בפרשתן‪ .‬על הפסוק 'ואד יעלה מן הארץ'‪,‬‬ ‫השם‪ .‬הוא מכיר בכך שהכל בידי הקב"ה‪,‬‬ ‫כתב ה'חתם סופר' שאפשר לפרש בו יסוד‬ ‫וכשהקב"ה עוזר לו ויש משהו שהצליח‬ ‫ה'חובת הלבבות' בתחילת‬ ‫פיגא שמביא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫גדול‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אומר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫בו‪ ,‬הוא מודה להקב"הלזכות‬ ‫הבחינה‪ .‬ה'חובת הלבבות' כתב שם‬ ‫ובטחון‬‫שער‬ ‫ובעיקר זה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫'מזמור לתודה'‪ ,‬ומבין את זה‪ ,‬פטרון‬ ‫ובטחו‪‬שולח על בני האדם מכאובים‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ומביא לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ממלא אותו בושה מהקב"ה‪ ,‬פטרו‪‬‬ ‫בילדותם‪ .‬אנשים מתמודדים בצעירותם עם‬ ‫רגש של התחייבות ‪ -‬הקב"ה הלא מטיב‬ ‫דברים קשים‪ .‬יש מחלות‪ ,‬ואינם יודעים‬ ‫לי כל‪-‬כך הרבה‪ ,‬אין לזה הגיון‪ .‬ואם הולך‬ ‫עדיין סדר הנהגת העולם‪ ,‬וממילא הם‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כלפי‬ ‫לו הפוך מכפי שרצה‪ ,‬עם הפיטם‬ ‫ראטה‬ ‫דבר לא הולך‪ ,‬ובוודאי זה‬ ‫מסתכסכיםהי"ו‬ ‫ושום‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫כך"רהיה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מטה‪ ,‬הוא מקבלו באהבה ואומר‪:‬‬ ‫כולל מה שהם מרגישים שההורים לא‬ ‫צריך להיות‪ .‬הקב"ה ניהל זאת כך‪ .‬זה לא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בהם כראוי ולא נתנו להם אהבה‬ ‫טיפלו‬ ‫סתם‪ ,‬וזה לא בגלל פלוני או אלמוני‪ .‬לעיל‬ ‫ושאר צרכים בסיסיים‪.‬‬ ‫דיברנו על כל מה שאתה רואה‪ .‬אתה‬ ‫מסתכל על אילנות כך‪ ,‬אתה מסתכל על‬ ‫כן‪ ,‬זה נכון‪ .‬להקב"ה יש מהלך כזה‬ ‫הדברים המתרחשים כך‪ ,‬וכעת אנו מדברים‬ ‫להביא על האדם דברים קשים כשעדיין‬ ‫על דברים שאתה מנסה לעשות‪ .‬לפני‬ ‫שייראה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬כדי‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫מועיל וסיבת‬ ‫דעתו עמו‪.‬‬ ‫אין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שאתה עושה‪ ,‬אתה מתפלל‪ ,‬ואחרי שאתה‬ ‫נחו‪ ‬יבטח‬ ‫בעולם ולא‬ ‫ומשפט‬ ‫אתה‬ ‫לעניני‪ ‬לך‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫וכשלא הולך‬ ‫מודה‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות אתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עושה‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫דין בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫ויידע שיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהבלי העולם הזה‪ .‬אל תאמין כל‪-‬כך בבני‬ ‫מודה על הרעה כשם שאתה מברך על‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הטובה‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬אל תאמין כל‪-‬כך בכסף‪ ,‬אל תתחבר‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫רגשית לעולם הזה‪ .‬והגם שהיראה היא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫היא הרי‬ ‫היראהשהרי‬ ‫האמיתית‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה דילכ‪‬‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫בדרגה‬ ‫בעולם‬ ‫גילוי ההעלמה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫של הדי‪‬‬‫העבודהיו‪‬‬ ‫זוהי‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא מכיר‬ ‫יותרמכך שהוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫לעולם זה‪ .‬שאלת‬ ‫שנובעת‬ ‫הרוממות‬ ‫יראת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הגעת בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬הזה‪,‬עלינו‬ ‫ומסיבה זו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬נפילה‪.‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫שהיתה לו‬ ‫בגשמיות‪.‬בגלל‬ ‫להצליחהקב"ה ולא‬ ‫בגדלות‬ ‫למה לקחת נשמה כה גבוהה ולהורידה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח הגון‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שימצא מלמד‬ ‫די בזה עד‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל מקום‬ ‫הצלחה‬ ‫מכל‬ ‫למקום כה נמוך‪ ,‬והקב"ה עונה‪ :‬חייב הייתי‬ ‫בדעתו שיבין‬ ‫ועד שיתמלא‬ ‫ומורה צדק‬ ‫לנו‬ ‫באמת‬‫מלאכיםנת‪‬‬ ‫אכ‪‬כיהקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫גבוהה‪,‬‬ ‫לקחת דיננו‬ ‫נשמה כה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫וישכיל לאהוב את הבורא יתברך שמו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מדרש סוף‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כדאיתא ב‬ ‫להצליח‬ ‫לתאוות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫נפלו מיד‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ובינתיים יסתפק בזאת היראה‪ .‬וזהו 'ואד‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מגיע‬ ‫ועלינו‬ ‫בגלל שהוא‬ ‫היהודי‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬דווקא‬ ‫הפרשה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬כאמור‬ ‫הישנות‬ ‫לשון שבר‬ ‫אד הוא‬‫הארץ'‪.‬על‬ ‫נחזור מןא‪ ‬כ‪‬‬ ‫יעלה‬ ‫מהמלאכים‪ ,‬הכנסתיו‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדתגבוהאותנו אי‪‬‬ ‫ממקום יותר‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הארץ פירושו יסורים‬ ‫יותר מן‬ ‫לקבל עולה‬ ‫כדי‬ ‫לעיל‪ .‬אד‬ ‫דווקא‪ .‬במקום נמוך מאוד ומשם הוא‬ ‫לגוף‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫מכוערים עולים מטבע ארציות הגוף‪.‬‬ ‫נלחם להכיר את בוראו‪ .‬וכפי שראינו‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫המציאות של העולם הזה מביאה אתה כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫ה'קדושתבעל‬ ‫לוי' שזה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫בשיעורלמדנו‬ ‫הקודם מדברי‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫הזמן בעיות וקשיים‪ .‬כל מה שקשור לעולם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ועל כל פנים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫תענוג‬ ‫הלבבות‬ ‫שמביא‬ ‫מה‬ ‫משקה את‬ ‫אי‪‬‬ ‫והוא היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬בעיות‪.‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫צומחות ממנו‬ ‫וכמה הזה‪,‬השאלה‬ ‫כמהגבוהה‪,‬‬‫נשמהפי כה‬ ‫לו נחו‪‬‬ ‫בגללה' שיש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דווקא‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬ומלמדו‬ ‫רוצה‬ ‫משקה אותו‬ ‫הבטחו‪ ‬היינו‬ ‫להיות‬ ‫פני האדמה‪.‬‬ ‫כל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נמוך‪ ,‬כי רק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫במקום כה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להניחו‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא היו‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יכולים‬ ‫לירא מהקב"ה‪ .‬ולכן אד יעלה מן הארץ‬ ‫הוא יכול להצליח לצעוק במוחו בלבו‬ ‫הוא ראשי תיבות אימ"ה‪ ,‬מילה נרדפת‬ ‫ובעשיותיו כנגד כל ההבלים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫כך הוא בכל הדברים מן הסוג הזה‪ .‬הוא‬ ‫ליראה‪ .‬והטעם לזה‪ ,‬כי לא המטיר ה'‬ ‫עושה מה שהוא רוצה עם חבריו‪ ,‬ויום אחד‬ ‫אלוקים‪ ,‬היינו כי החכמה והשכל באהבת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אשתו אומרת לו‪ :‬אתה רוצה להמשיך כך?‬ ‫ה'‪ ,‬עדיין לא הגיע מלמעלה‪ .‬הוא עדיין לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קום ולך‪ .‬או להיפך‪ .‬העולם הזה נותן לו‬ ‫פתאום איזה זעזוע קטן‪ .‬הרופא אומר לו‬ ‫התמלא בשכל ובתבונה‪ .‬והאדם אין לעבוד‬ ‫את האדמה ‪ -‬עדיין לא מצא מורה צדק‬ ‫משהו‪ ...‬פתאום העולם הזה מלמדו שהוא‬ ‫יורהו בדרך יבחר‪ ,‬ובינתיים אד יעלה‬ ‫ומשפחתושלהי"וההעלמה ואין בו כלום‪,‬‬‫ומשפחתו‬ ‫חתיכה אחת‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אשר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫סופר'‬ ‫לזכות‬ ‫וישקה‪ .‬כך הם דברי לזכות‬ ‫ה'חתם‬ ‫ובטחוןמתחיל לחפש את האמת‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ואז הוא‬ ‫בנויים על דברי ה'חובת הלבבות'‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬האדם בעולם הזה הרי עלול‬ ‫אומר ה'חתם סופר' יסוד מעניין‪ .‬סדר‬ ‫ליפול בהבליו‪ ,‬היינו להתחבר אליו ולומר‪:‬‬ ‫הוא שבתחילה אין לו לאדם דעת‬ ‫העולם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫כסף‪ ,‬הרה"ח‬ ‫נלמדלילע"נ‬ ‫וואו! העולם הזה כל‪-‬כך נפלא‪ .‬יהיה‬ ‫ואח"כ מגיעה לו הדעת‪ .‬אך הקב"ה כבר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לרוב‪",‬ראתן‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫תהיה לי דירה נאה‪ ,‬יהיה לי אוכל‬ ‫מלמד זאת לאדם מתחילה‪ ,‬וכיון שעדיין‬ ‫גם צדקה ואנשים יחזיקו ממני‪ .‬הוא עלול‬ ‫אין לו לאדם דעת‪ ,‬הקב"ה מלמדנו זאת‬ ‫'תשפ"ב הבחור בן‬‫מזכיר את‬‫כ"גזהאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫השניה‪.‬‬ ‫ליפול למקום כזה‪ .‬זה מאוד מפחיד‪ .‬ומה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בדרך‬ ‫הבעיה בזה? ‪ -‬לא רק זה שאינו מקיים תורה‬ ‫הארבע עשרה )או יותר צעיר( שעשה איזו‬ ‫ומצוות‪ ,‬אלא הרבה יותר גרוע מזה‪ .‬מסכן!‬ ‫עוולה בישיבה וצריך היה לסלקו‪ .‬אתה‬ ‫וכי בגלל זה הורידו את הנשמה הקדושה‬ ‫מנסה לדבר אתו הגיון ‪ -‬אתה מבין למה‬ ‫לכזה עולם נמוך כדי שתטגן בכבוד ובתאוה‬ ‫מה שעשית זה עוולה? ‪ -‬והוא אינו מבין‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫עכשיוהאד‪‬‬ ‫כלים לזה‪.‬‬ ‫תמידלו– א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מימועיל‬ ‫לדבר‪ .‬אין‬ ‫אין עם‬ ‫וקנאה?! אתה מבייש את הבריאה‪ .‬נניח‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬עשית‬ ‫מציאות‪.‬‬‫יותר‬ ‫אבל זה‬ ‫בו‪ .‬מבין‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהוא‬ ‫שמותר לעשות עבירות‪ ,‬יש הרי שאלה אי‪‬‬ ‫הדבר היחיד‬ ‫הרבה יותר גדולה ‪ -‬למה נתנו לנשמה כה‬ ‫דברי‪‬הוא לגבי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולולך‪ .‬כך‬‫תפילך‬ ‫לבטוח את‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬וכך‪ ,‬טול‬ ‫כך‬ ‫שיש‬ ‫לפני‬ ‫אבל‬ ‫מלמדך‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫כל‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫וטיט?‬ ‫ברפש‬ ‫שבועות‬ ‫להתפלש‬ ‫לכבוד‬ ‫גבוהה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לך דעת‪ ,‬הוא מלמדך עם מציאות‪ .‬לאחר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שתי דרכים מובילות‬ ‫זמן‪ ,‬כשיש לך כבר דעת‪ ,‬אינך חייב‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא צורה‪.‬‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫הדברים באותה‬ ‫ובכן‪ ,‬שתי דרכים יש להנצל מזה‪ .‬אחת להצליח‬ ‫להתמודד עם כל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בלימוד‪,‬‬‫שאי‪‬‬‫מהידיג‪‬חובה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מעתה‬ ‫יכול לצאת‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫היא שיסתכל בתורה ויראה בה את כל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כי התכלית העיקרית היא שלא תיפול‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫צדק‬ ‫ומורה‬ ‫האמת‪ ,‬או שיבחר לו רב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫את ההעלם‬ ‫האד‪‬‬ ‫תגלה של‬ ‫ההצלחההזה‪ ,‬אלא‬ ‫הרוחנית‬ ‫בהבלי העולם‬ ‫שילמדהו מה שכתוב בתורה‪ .‬השניה היא כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬כמה בלתי‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫יודיע לו‬ ‫להצליח עצמו‬ ‫העולם הזה‬‫כלי‪‬‬ ‫ש‬ ‫לבטוחואתה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬העולם‬‫ידיעתו את‬ ‫שהקב"ה מנהל‬ ‫ותבין‬ ‫מיוסדת על‬ ‫צריך לזכור אותו בכל עת ולהתדבק בו‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫דלתו של‬ ‫ועלינו‬ ‫דופק על‬ ‫העולם‪ ,‬הזה‬ ‫הוא‪ .‬תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחמד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהואאי‪‬כל‪-‬כך נפלא‪,‬‬ ‫אותנו‬‫מלמדתחושב‬ ‫התורה‬ ‫האדם‪ ,‬האדם‬ ‫ופתאום הוא מקבל מכתב מעורך דין ‪ -‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫נקודת המעבר תלויה באדם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הולכים לבדוק אותך‪ ,‬הולכים לקחת לך‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מתחלף? מתי האדם אין‬ ‫והנה מתי זה מה אני‬ ‫בעל העולם‬ ‫רבינו‬ ‫אחד כל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ברגע‬ ‫הולכים למדנו‬ ‫לשפוט אותך‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫לו יותר צורך ללמוד מתוך המציאות?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רועד מפחד‬ ‫שבנוגע‬ ‫עליוהבטחו‪‬‬ ‫לאפס‪ .‬הוא‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫נהפך‬ ‫הזה‬ ‫להכניס את‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫מתחיל‬ ‫כשהואלדו‪‬‬‫השאלההיא‪:‬שצרי‪‬‬ ‫התשובה‬ ‫ורק בוכה‬ ‫וכמה‬ ‫דברכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬בשום‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מרגיש טעם‬ ‫וכבר לא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שלוש‬ ‫רוצה‬ ‫לעשות זאת בגיל‬ ‫יכול להיות‬ ‫הדעת‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬שלא הייתי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ואומר‪ :‬הלוואי‬ ‫גורלו בנוגע‬ ‫מר נחו‪‬‬ ‫על‬ ‫משהוא‬ ‫עשרה )אז זה קצת יותר קשה(‪ ,‬הוא יכול‬ ‫עושה מה שעשיתי‪ .‬מכתב קטן‪ .‬לא יותר‬ ‫לעשות זאת בגיל עשרים‪ ,‬הוא יכול לעשות‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫לו הפסד‪ ,‬ואז הוא מתהלך באמונה‪ ,‬פעם‬ ‫זאת בגיל ארבעים‪ ,‬בגיל שישים ואף בגיל‬ ‫ראשונה שניה ושלישית‪ ,‬ואז הוא רואה‬ ‫שבעים‪ .‬אכן כן‪ ,‬אם האדם רוצה לחיות בלי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהוא רק מרוויח מזה‪ .‬הוא לומד מה שהוא‬ ‫הדעת‪ ,‬בלי התורה‪ ,‬זה אפשרי‪ .‬אמנם כן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צריך ללמוד בענין הכסף ובענין החברים‬ ‫וכו' מעול דרך ארץ‪ .‬אכן אם הוא מקבל‬ ‫בדרך כלל הקב"ה יעזור לו לאדם קודם‬ ‫לכן‪ ,‬כי טוב וישר ה' על כן יורה חטאים‬ ‫עליו עול תורה‪ ,‬היינו שהוא לומד את‬ ‫בדרך‪ ,‬אבל כל עוד האדם לא ילמד לגלות‬ ‫ומיד שהוא מגיע לידי‬ ‫ותיכף הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הסוגיא‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫באהבהאליעזר‬ ‫ולהבין‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫את ההעלם בכל דבר‪ ,‬לקבל‬ ‫הוא עומד על האמת ומשתדל‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נסיון‪,‬‬ ‫שהקב"ה הוא טוב ומטיב ולא פטרון‬ ‫להסתכסך‬ ‫נכונה‪ ,‬אינו צריך לעבור כל סוג‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להתנהג‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ,‬ואף‬ ‫עם בני אדם כי הכל מאתו יתברך‬ ‫של כאב כדי להגיע אל האמת‪ ,‬כי כאמור‪,‬‬ ‫כשקשה לו יתגבר ויאמר‪ :‬לא יהיה לי כלום‬ ‫יש שתי דרכים‪ ,‬בלי דעת ועם דעת‪ ,‬והאדם‬ ‫מזה שאתקוטט עם בני אדם‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יכול לבחור ללמוד מה שצריך עם דעת‪ .‬אף‬ ‫השכם והערב עליהם לבית המדרש והם‬ ‫ראטה‬ ‫זה דורש יגיעה‪ ,‬אבל זה כל‪-‬כך מתוק‪,‬‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"רבעל‬ ‫ביבדלחט"אזאת‪,‬‬ ‫כלים מאליהם‪ .‬כל עוד לא ילמד‬ ‫משיבת נפש ממש‪.‬‬ ‫כרחו יתנגש בדברים שיגרמו לו כאב וסבל‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר אותו‬ ‫ללמוד את‬ ‫השניה‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪‬הדרך‬ ‫שלישי‬ ‫מדוע? כי זהו‬ ‫בבית דין נזכרים שיש אלוקים‬ ‫יסוד שלא לבטוח בהבלי העולם הזה‪ ,‬אלא‬ ‫לגלות שיש אלוקים בעולם‪ .‬מנשה הרי ג"כ‬ ‫יש מאחד מהצדיקים שכאשר האדם‬ ‫הגיע בסוף אל הקב"ה‪ .‬השאלה היא רק‪:‬‬ ‫נאלץ ללכת בדינא ודיינא ולהתווכח בדינא‬ ‫למה צריך לעבור את כל היסורים‬ ‫התורה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמידזה– א‪‬‬ ‫משום ש‬ ‫מועיל הרי‬ ‫הבטחו‪ ‬משפט‪,‬‬ ‫דחושן‬ ‫שבעולם? מדוע לא לקצר את הדרך?‬ ‫נוקמת בו‪ ,‬כי כאשר עסק במשא ומתן‪ ,‬לא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫זכר שיש אלוקים‪ ,‬ועשה אותו באופן של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫המקבל עליו עול תורה‬ ‫כוחי ועוצם ידי כאילו הוא חברה'מן גדול‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לפי ההלכה‪,‬‬‫דברי‪‬‬‫מולראוי‬‫נחו‪‬בלתי‬ ‫שהוא‬ ‫באופן‬ ‫מכפי גם‬ ‫ואולי‬ ‫קייםהרי‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬סופר'‬ ‫של ה'חתם‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יסוד זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫ולכן התורה גורמת שיסתבך ויצטרך ללכת‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מהספר‪ ,,‬ואז‬ ‫ללמוד‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫יכולהדי‪‬‬ ‫האדםיו‪‬‬ ‫בכל דבר‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בקול רם‪:‬‬ ‫ברוחניותשםיותר‬ ‫ולצעוק‬ ‫דין ולעמוד‬ ‫להצליח‬ ‫לבית‬ ‫בכלהתהליך של‬ ‫את כל‬ ‫יצטרך לעבור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬לא עלינו‬ ‫של הצד‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הטוען‬ ‫שאי‪‬‬ ‫וכך‪ .‬ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬כך מה‬ ‫להצליחערוך כתוב‬ ‫בשולחן‬ ‫העולם הזה‪ .‬יסוד מאוד חשוב‪ .‬האדם יכול‬ ‫לבטוח דלא‬ ‫בלי תומים‬ ‫ש"ך או‬ ‫הצלחהלו שיש‬‫השני אומר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫לגלות את ההעלם ולהסיר עוד קצת גאוה כלל‬ ‫כמותו ואפשר לומר קים לי‪ ,‬והוא נאלץ‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ועוד קצת עצלות ועוד קצת כוחי ועוצם כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫להפריך את דבריו‪ ,‬וכך הוא נזכר שיש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫באמת שאינו‬ ‫שירגישכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫למקום‬‫להצליח‬ ‫כלי‪ ‬ולהגיע‬ ‫ידי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫אלוקים וחוזר על כל הסיפור והפעם עם‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫שעושיםללמוד‬ ‫אותו פעם‬ ‫תמיד‪,‬דברועלינו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אכן זה לא‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫הקב"ה‪.‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזורשלא‪ ‬כ‪‬‬‫שמו‬ ‫עליו ללא הרף‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לעבוד אי‪‬‬ ‫מלמדתצריךאותנו‬ ‫התורהולתמיד‪.‬‬ ‫אחת‬ ‫ובכן‪ ,‬אם האדם ממשיך ללמוד עוד ועוד כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הרי זה כדברי ה'שפת אמת' בפרשת‬ ‫את הנצרך לו‪ ,‬הוא זקוק כמה שפחות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ויגש‪ ,‬שיהודה הוצרך לספר את כל הסיפור‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מהפירושים‬ ‫זהו אחד‬‫בהקדמת‬ ‫ליסורי למדנו‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫מתחילתו‪ ,‬אך הפעם עם הקב"ה‪ .‬הקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫תורה מעבירים‬ ‫הבטחו‪‬עול‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫המקבל עליו‬ ‫של כל‬ ‫אותנו‪ :‬הנה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪‬שלח‬‫הקב"ה‬ ‫השאלה לארץ‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫הביא רעב‬ ‫ארץ יש‬ ‫וכמה‬ ‫דרךכמה‬ ‫דרך ארץ‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לעול‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ממנו עול‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫במצרים וכו'‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫יישאר‬ ‫ששמעון‬ ‫להיות‬ ‫הקב"ה סיבב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שיש אלוקים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעהאדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ללמד את‬ ‫יכולת‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫ואז נתגלה ‪ -‬אני יוסף‪ .‬רואים את הנהגת‬ ‫בעולם‪ .‬יש לו ריחיים על צווארו‪ ,‬והוא‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫מנסה לגנוב ובסוף הוא רואה שזה רק גרם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫כשעוסקים במסחר‪ .‬האדם מגיע הביתה‬ ‫אכן הכלל של ה'חתם סופר' קיים גם‬ ‫ואשתו מתנפלת עליו עם הר של תלונות‪.‬‬ ‫במשא ומתן‪ .‬אם האדם זוכר את הקב"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ילד פלוני השתולל‪ ,‬וצריך ללכת לרופא‪,‬‬ ‫במשאו ומתנו ואומר בכל עת "הכסף הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולמה לא עזרת? ולמה לא עשית מה‬ ‫שאמרת שתעשה? )זה יכול להיות גם הפוך‪ ,‬אבל‬ ‫של הקב"ה"‪ ,‬ולומד בשעות הראשונות של‬ ‫היום‪ ,‬באמרו‪ :‬אין לי ברירה אחרת‪ ,‬אני הרי‬ ‫עכשיו אנו מדברים לגברים(‪ .‬מעשים שבכל יום‪.‬‬ ‫צריך לסחור כיהודי‪ ,‬אחרת‪ ,‬אשלם בריבית‬ ‫עכשיו ברגעים אלה לקיים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא הוא יכול‬ ‫ב‪ ‬הנה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫להכניס‬ ‫לזכות‬ ‫חייב‬ ‫לזכות‬ ‫ולא יהיה לי כלום מזה‪ .‬אני‬ ‫ונתת באמונה‪ .‬תגלה את ההעלם‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נשאת‬ ‫אעסוק‬ ‫פטרון‬ ‫מספיק אהבה ויראה שכאשר‬ ‫גלגל את כל זה למעני‪ .‬טוב‪ ,‬אני‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הקב"ה‬ ‫פטרו‪‬ואח"כ‬ ‫במשא ומתן ‪ -‬אזכור את הקב"ה‪.‬‬ ‫באמת צריך לקחת אחריות‪ ,‬עלי להשתתף‬ ‫הוא אומר בכל עת‪ :‬כך כתוב בתורה‬ ‫בצערה ולעשות מה שצריך לעשות‪ .‬וכך‬ ‫הקדושה‪ ,‬כך כתוב בשולחן ערוך וכך כתוב‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ימשיך להיות שמח‪ ,‬ולא יתעצב אל לבו‬ ‫בחובת הלבבות‪ .‬אם כך הוא עושה‪ ,‬הרבה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ולא ירגיש פגוע‪ .‬זה באמת לא קל וצריך‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"אעלהר"ר‬ ‫עצמו‬ ‫יותר קל לו‪ ,‬כי כך הוא מקבל‬ ‫להגיע מאוד מרומם כדי להצליח להתייחס‬ ‫עול תורה‪ ,‬ואף כשהוא עובד לפרנסתו‪ ,‬הוא‬ ‫'תשפ"ב נגמר חיש‬ ‫אייר האז הכל‬ ‫באופן– זה‪,‬‬ ‫כ"ג אבל‬ ‫לעבדה‬ ‫)בחו"ל לזה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פרשת צוה‬ ‫במדבר‬ ‫שהקב"ה‬ ‫עושה זאתיו‪‬משום‬ ‫שלישי‬ ‫מהר‪ .‬הדברים כלים מאליהם‪ .‬הכל מסתדר‪.‬‬ ‫ולשמרה‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬הוא מגלה את‬ ‫ההעלמה‪ .‬אכן כן‪ ,‬אם אתה אוחז דברים‬ ‫ההר ילך ויקטן עד שייעלם‬ ‫גשמיים ועוסק בהם באופן האמור‪ ,‬אתה‬ ‫מקיים את תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫איש גם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫ברצות –ה'א‪‬דרכי‬ ‫כתוב תמיד‬‫הבטחו‪‬כךמועיל‬ ‫הן‬ ‫מהפירושים‬ ‫אבל אחד‬ ‫בו‪ ..‬לפי‬ ‫להשתמש אתו‬ ‫אויביו ישלים‬ ‫לתורה?רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬כלבנוגע‬ ‫העתים‬ ‫נחיצות קבעת‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אויביו הם בני הבית‪ .‬הוי אומר‪ :‬אם הקב"ה‬ ‫ה'קדושת לוי' בפרקי אבות )פ"ב מ"ב( וכן אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מרוצה‪ ,‬הדברים מסתדרים‪ .‬כל אחד יכול‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫כתב במאור עיניים בליקוטים )בקטע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לראות אצל עצמו רשימה ארוכה של דברים‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬זה הרי‬ ‫לשונו‪:‬‬ ‫בהעלותך(‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעלפרשת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המתחיל שייך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫שהסתדרו באופן זה‪ .‬האדם מוצא את עצמו‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫קבעת‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ונתת באמונה‪,‬‬‫נשאתהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫שואלים‬ ‫"ולכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מה אתה‬‫משהוא‬‫יותר ובכן‪,‬‬ ‫נוראית‪,‬‬‫ברוחניות‬ ‫בפני בעיה‬ ‫להצליח‬ ‫עומד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫רוצה לומר שתי‬ ‫להשתמש א(‪,‬בכל‬ ‫לתורה )שבת לא‪,‬‬‫כ‪‬עתיםעלינו‬ ‫אם‬ ‫לריב?‬ ‫רוצה‬ ‫או‬ ‫לציית‬ ‫רוצה‬ ‫אתה‬ ‫רוצה?‬ ‫השאלות שייכות יחד‪ ,‬כי כל הדברים אפילו להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מהקב"ה‪,‬‬ ‫שזה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫תאמיןבלי‬ ‫הצלחהלציית‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫אתה רוצה‬ ‫מה שהאדם מסתחר בהם‪ ,‬הכל נברא כלל‬ ‫דבר באופן זה‪ ,‬תהיה בשמחה‪ ,‬תוסיף‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ובודאי יש בו חיות מהבורא יתברך שמו כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬קח על עצמך איזו קבלה‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫שאפס בלתו‪ ,‬וצריך האדם לקשר הדבר אל‬ ‫תתאזר בעוד סבלנות‪ ,‬וחוזר חלילה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודהדבר‪,‬‬ ‫וזהו נשאת‬ ‫ועלינו‬ ‫ברוך הוא‪,‬‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫להבורא‬ ‫חיותו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫ותראה פלאי פלאים‪ .‬הבעיה הגדולה‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫ונתת לשרשו‬ ‫הדבראי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫הגבהת‬‫מלמדת‬ ‫התורה לומר‬ ‫רוצה‬ ‫בהירות‪ .‬ילך ויקטן עד‬‫יותר הגדול‬‫לקבל ההר‬‫תתמסמס‪.‬‬‫כדי‬ ‫אלה‪.‬במקומו‪ ,‬ובמה באמונה במה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫והדבקתו‬ ‫שייעלם‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שתאמין שכל דבר מחיותו מלא כל הארץ‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫כבודו‪ ,‬ואז קבעת עתים לתורה‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫מה אני‬ ‫האדם טוען‪ :‬הלא מדובר בבעיה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעכל הזמנים‬ ‫העתים של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קבעת לשער‬ ‫ודבקת כל‬ ‫הלבבות‬‫ש‬ ‫להלחם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתחיל‬ ‫היא‪:‬‬ ‫והוא בה‬ ‫עצומה‪,‬לדו‪‬‬ ‫בעיהשצרי‪‬‬ ‫אמיתית‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה אחד‬ ‫פי עת‬ ‫נפרדת נחו‪‬‬ ‫אפילו‬ ‫שלא הבטחו‪‬‬‫עבודת ה'‬ ‫לתורה‬‫של‬ ‫אתה רק‬ ‫רוצה‬ ‫להיותעושה כן‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כשאתה‬ ‫צרי‪‬הכוחות‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בכל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬שמים"‪.‬‬ ‫דרכך לשם‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪ ‬שכל‬ ‫משהוא‬ ‫מהתורה כיון‬ ‫מגביר את ההעלם‪ ,‬כי אינך מאמין שזה‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬כי אתה חושב שמכים בפטיש‪ .‬לא‬ ‫ובכן‪ ,‬כל אחד צריך להבין שזה לא רק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫יגלה שלא יודע מה‪ ,‬פלוני אינו נשמע‬ ‫מכים בפטיש‪ .‬אף פעם לא‪ .‬יסוד זה הוא‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שוב פעם מה שכתב ה'חתם סופר'‪ .‬בא נשנן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫‪ -‬הקב"ה נתן לנו את התורה ועל כך אנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פירושו של דבר שכיון שהאדם טיפל‬ ‫בדבר באופן הנכון‪ ,‬הגל הנמיך גובה‪ ,‬עד‬ ‫צריכים להודות לו‪ ,‬כי בזה הוא נתן לנו את‬ ‫היכולת להבין מה קורה בעולם הזה‪ .‬ועליך‬ ‫שלא נשאר ממנו כלום‪ .‬וכשרופא אומר‬ ‫לשאול את השאלה למה באה הנשמה‬ ‫הי"וחשוד ה"י וצריך לעשות‬ ‫משהו‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שהוא רואה‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫כי‬ ‫הר"ר‬ ‫שבאת הנה‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לעולם‪ ,‬ואז אתה צריך לדעת‬ ‫נוספת‪ ,‬זה מאוד מפחיד‪ .‬זה תחילה‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בדיקה‬ ‫פטרוןואתה‬ ‫מלכותו של הקב"ה עלומה בעולם‬ ‫ובטחו‪ ‬אבל האדם משנן לעצמו‪ :‬זה‬ ‫אמונה תהליך‪.‬‬‫מדור של‬‫פטרו‪‬כל מה‬ ‫צריך לגלות את ההעלם‪ ,‬וזה כולל‬ ‫הקב"ה‪ ,‬זה הקב"ה‪ .‬ובסוף‪ ,‬זה מסתדר‪ .‬זה‬ ‫שמתרחש אתך‪ ,‬בכולם אתה צריך לזכור ‪-‬‬ ‫יכול להסתדר באופנים רבים‪ ,‬אם על‪-‬ידי‬ ‫יש רבש"ע‪ .‬הוא זה שניהל את זה‪ ,‬והוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שמתברר שאין כלום‪ ,‬אם על‪-‬ידי שמתברר‬ ‫מנהל את זה לטובתי כדי שאתקדם‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫את"רזה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ואתעלה‪ .‬תאמר את זה‪ ,‬תקיים‬ ‫שיש תרופה‪ ,‬אם על‪-‬ידי שמתברר שהוא יכול‬ ‫להישאר מיושב בדעתו‪ .‬בכל דבר שבעולם‪,‬‬ ‫תקבל את זה באהבה‪ ,‬תתן תודה‪ ,‬ויהיה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הנכון‪ ,‬אינו צריך‬ ‫אייר ה‬ ‫באופן‬ ‫כ"גאליו‬‫האדם –ניגש‬ ‫בחוקותי(‬‫בפיך‪ .‬פרשת במדבר )בחו"ל אם‬ ‫שגורשלישי‬ ‫שם שמים יו‪‬‬ ‫להתנפח‪ .‬יתכן שזה דורש יותר עבודה‪ ,‬יתכן‬ ‫שהוא זקוק ליותר סבלנות‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫ואז באים דברי ה'חתם סופר' שהדרך‬ ‫הדברים מסתדרים‪ .‬עוד תורה‪ ,‬עוד תשובה‪,‬‬ ‫לגלות את ההעלם יכולה להיות עם קשיים‪,‬‬ ‫עוד תפילה‪ .‬למה? כי סך הכל הזדמנה כאן‬ ‫אבל היא לא מוכרחת להיות עם קשיים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הרופא‬‫א‪ ‬קולו‪,‬‬ ‫–‬ ‫השמיע את‬‫העולם תמיד‬‫העלמה‪ .‬מועיל‬ ‫גדולים מאוד‪ .‬הסדר הוא שלפני שיש לך הבטחו‪‬‬ ‫קבל את‬ ‫ברוגע‪,‬‬ ‫אבל זה‬ ‫קבל את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫קולו‪.‬בו‪.‬‬ ‫השמיע את‬ ‫להשתמש‬ ‫דעת‪ ,‬זה מגיע עם סטירה‪ ,‬ואז אתה מפסיק אי‪‬‬ ‫דברי‪‬ההעלמה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫גלה את‬ ‫תריב‪ .‬מול‬ ‫אל כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫בהכנעה‪.‬‬ ‫להאמין יותר מדי בהבלי העולם הזה‪ .‬אבל אי‪‬‬ ‫במחשבה ובדיבור ובאמונה‪ ,‬ותראה שכיון‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫כיון שאתה מכניס עוד דעת ועוד דעת‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שאתה ממלא את תפקידך‪ ,‬הדברים נרגעים‪.‬‬ ‫לקשיים‪.‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫נזקקלדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬פחות‬ ‫אתה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אנשים מסתבכים משום שהם מנפחים את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמישהו‬ ‫שמתקוטט עם‬‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליחהרי זה כמי‬ ‫הצרה‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬‫ומתנפץ‬‫גובהבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫הגל מנמיך‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫והדברים‬‫שאי‪‬‬ ‫מגדילומה ג‪‬‬ ‫ומפרסמו‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחכן הוא‬ ‫ועל‪-‬ידי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מעצמו‪.‬‬ ‫תגיב‪ .‬זה יפול‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ידועים‪ .‬אל‬ ‫הצלחה‬ ‫נחזור אל הדוגמא שהבאנו לעיל‪ .‬מגיע כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אל האדם מכתב מאיים מעורך דין‪ .‬זה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לבטוח כמה‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לגבי אי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫על הוא‬‫מיוסדתממש‬ ‫כך‬ ‫מאוד מפחיד‪ .‬הוא עלול להסתבך‪ ,‬הוא‬ ‫שאתה מוסיף לומר שזה פלוני ואלמוני‪ ,‬אתה‬ ‫מה‬ ‫האם זה‬‫ללמוד‬ ‫ועלינובסדר‪.‬‬ ‫לבית‪ ,‬הכלא‪.‬‬ ‫להגיעתמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫עלול‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מגדיל את ההעלמה‪ ,‬כי אתה מאמין בזה‬ ‫להשתמש‬ ‫צרה אי‪‬‬ ‫גדולה‪ .‬זה לוקח‬ ‫נראהאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה כן‪ ,‬זה‬ ‫צרה?‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ומתרגש מזה‪ .‬מה אתה מתרגש? למה אתה‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬ומזעזע אותו‪ .‬אבל עכשיו מה‬ ‫בכלי‪‬האדם‬ ‫את‬ ‫לא‬ ‫וכשאני אותו?‬ ‫לעצמי‬ ‫אתה מתדלק‬ ‫למהמי לי‬ ‫חיות? לי‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬לזה‬‫נותן‬ ‫אתה הולך לעשות‪ .‬האם אתה הולך לריב‬ ‫כלום‪ .‬אכן כן‪ ,‬מדובר‬ ‫היה כלום‪ ,‬לא קרה‬ ‫חובת‬ ‫בעלהשניה‪,‬‬ ‫רבינובדרך‬ ‫בהקדמתינקוט‬ ‫למדנוובכן‪ ,‬אם‬ ‫כבר‬ ‫ולהתקוטט?‬ ‫מה אני‬ ‫בעבודת החיים‪ ,‬אבל חייבים להתחיל‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאבל בסוף‬ ‫הבטחו‪‬זמן רב‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫שזה יקח‬ ‫מאוד‬‫הלבבות‬ ‫יתכן‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫יום חמישי פרשת בראשית כ"ז תשרי תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫הלבושים‬ ‫ובטחו‪ ‬את‬ ‫אמונה‬ ‫האדם להוריד‬ ‫מדור‬ ‫תפקיד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בדומה למה שכתוב בפסוקים שהיו מכסים‬ ‫וראו מי ברא אלה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫בבגד תכלת‪ .‬אתה יכול לראות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫לזכותלזכות אליעזר בן את‬ ‫פיגא הארון‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫פטרוןבנסיון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נמשיך לשוטט בפרשת בראשית‬ ‫מבחוץ שיש שם משהו‪ ,‬אבל אינך יכול‬ ‫פטרו‪‬האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫להבין שוב מה זה העולם ומה מקום‬ ‫לראות את הדבר עצמו‪ .‬רואים כמו"כ‬ ‫בו‪ ,‬כי כך יוכל האדם להתנהג נכון וליהנות‬ ‫שהארון היה צריך להיות מאחורי פרוכת‪.‬‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬אמרנו שהעולם‬ ‫מראה על אהבה כה עצומה‪ .‬אינך‬ ‫הארון‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫הקב"ה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬‫הזה הוא מקום שמציאותו של‬ ‫יכול לראות את הארון עצמו‪ ,‬אבל שני‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שכל"רמה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫נעלמת בו‪ .‬הקב"ה ברא עולם‬ ‫הבדים בלטו החוצה‪ .‬חז"ל אמרו שהם בלטו‬ ‫שנמצא בו חי ממנו )ואתה מחיה את כולם(‪,‬‬ ‫בצורה שיראו על ענין של אהבה‪ .‬אתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בפנים‪ ,‬ומעתה‬ ‫איירמהה יש‬ ‫בערך‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מבחוץכ"ג‬ ‫אבל ברא אותו בצורה שמציאות זו תהיה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל רואה‬ ‫נעלמת‪ .‬והאדם נברא בשביל מטרה אחת‪,‬‬ ‫אתה צריך להשתמש במוחך להשלים את‬ ‫להוריד כיסוי זה עד שיהיה ניכר שיש‬ ‫כל התמונה‪ .‬זהו בדרך כלל פירוש המושג‬ ‫אלוקים‪ .‬זהו תפקידו של האדם בעולם‪.‬‬ ‫כיסוי‪.‬‬ ‫ברא– את‬ ‫בשפה הקלה ביותר‪ ,‬האדם יוצא החוצה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫העולם‪ ,‬הוא‬ ‫תמיד‬ ‫ובכן‪ ,‬מועיל‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ימים‬ ‫רוחניי‪‬‬‫גבעות‪,‬‬ ‫בנוגעהרים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬נאים‪,‬‬ ‫נחיצות אילנות‬ ‫ורואה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬דברים‬ ‫יותר רואה‬ ‫כשאתה‬‫באופןבו‪.‬זה‪.‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ברא אותו‬ ‫ונהרות‪ ,‬ומכיר על ידם את בוראו באמרו‪:‬‬ ‫רואה שיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשאתה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויאע"פ‬ ‫לבטוחבעולם‪,‬‬ ‫מתרחשים‬ ‫אי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך מושלם?‬ ‫בסוגיית‬ ‫אלה באופן‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות‬‫לכבוד את‬ ‫מי ברא‬ ‫זורחת במזרח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השמש דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואטבע‪,‬‬ ‫מכפי של‬ ‫סדר‬ ‫הרי וזה‬ ‫חג‬ ‫שבראם‪.‬‬ ‫לדברי‪‬בורא‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫להיות שיש‬ ‫מוכרח‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ושוקעת במעריב יום אחרי יום‪ ,‬אתה רואה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מכניס בו יראת הרוממות והאהבה לבוראו‪,‬‬ ‫שמשהו יש כאן‪ .‬יש מנהיג לבירה‪ .‬כעת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫התבוננותמשהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬ ‫והרי הוא מבין שהקב"ה ברא גם אותו‬ ‫להשלים את‬ ‫צריך להוסיף‬ ‫אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל ממנו יתברך‪.‬‬‫להשתמשלו הוא‬ ‫עלינווכל מה שיש‬‫כ‪‬ומחייהו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הכוונה‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫גשמי‪ ,‬אך‬ ‫בגשמיות‪.‬ציור‬ ‫בשכלך‪ .‬לא‬ ‫להצליח‬ ‫הציור‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬הבורא‬ ‫להכיר את‬ ‫לעורר‬ ‫להתבונן‪,‬‬‫תפקידו‪ ,‬כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫זהו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שחייב‬ ‫בלי לומר‬ ‫ברוחניות‬ ‫וההשגה‪,‬‬ ‫הצלחהההבנה‬ ‫כלל‬ ‫להשלים את‬ ‫לנו‬ ‫להחדירונת‪‬‬ ‫במוחו‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה‬‫לטובה‪ .‬דבר‪,‬‬ ‫שנמצאדיננו‬ ‫מאחורי כל‬ ‫שייצא‬ ‫שבורא זה‬ ‫האד‪‬‬ ‫להיותשל‬ ‫בורא וחייב‬ ‫הרוחנית‬ ‫להיות שיש‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬מתקן את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ובזה‪ ,‬הוא‬ ‫ברוחניות‬‫להצליח בפיו‪,‬‬ ‫ולבו ולאמרו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחלראות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬איפוא‬ ‫ידיעתומתחיל‬ ‫הכל‪ .‬אתה‬‫את על‬ ‫מחיה‬ ‫מיוסדת‬ ‫ה'מסילת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬‫ועלינוכדברי‬ ‫הבריאה כולה‪,‬‬ ‫ואת תמיד‪,‬‬ ‫עצמו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זאת ממציאות הבריאה‪ ,‬אבל משם אתה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ישרים' בפרק הראשון‪.‬‬ ‫יכול לראות זאת רק בערך‪ .‬אתה חייב‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫להשתמש בהתבוננותך להבין זאת יותר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אפשר לראותו מבעד לכיסוי‬ ‫לעומק‪.‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלמכוסה‪,‬‬ ‫שהוא‬‫רבינו‬ ‫בהקדמתדבר‬ ‫והנהלמדנו‬ ‫כשאומרים על‬ ‫כבר‬ ‫כך תמיד פועל השכל וכך פועלת הבינה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגענעלם? האם‬ ‫כמה הוא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הכוונה‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫לדון מה‬ ‫יש‬ ‫היא‪:‬ידיעה‬ ‫אי‪‬‬ ‫נותן לך‬ ‫אני בה‬ ‫דבר‪.‬לדו‪‬‬ ‫השאלה מתוך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מבין דבר‬ ‫בדרך כלל‬ ‫וכמה‬ ‫קצת? כמה‬ ‫אותו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אפשרה'לראות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫עדיין‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שיותר‬ ‫רוצה‬ ‫להיות את הדבר‬ ‫יכול להבין‬ ‫צרי‪ ‬אתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וכעת‬ ‫כשמכסים את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעכיסוי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬במילה‬‫משתמשים‬ ‫משהוא‬ ‫עמוק ופנימי ממנה‪ .‬משל ונמשל‪ .‬אם אתה‬ ‫הדבר באופן שאת צורתו עדיין אפשר‬ ‫יכול להסביר את הנמשל‪ ,‬תסביר אותו‪.‬‬ ‫לראות אך את עצמיותו אי אפשר לראות‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ללמוד אותו בספר‪ ,‬אלא שלב א' הוא‬ ‫למה אתה ממשיל משל? התשובה היא‪ :‬כי‬ ‫שאתה יכול לראותו בבריאה עצמה מתוך‬ ‫הנמשל יותר עדין ויותר קשה להסבירו‪ ,‬ועל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫צורתם של דברים‪ .‬ואפשר להוסיף כבר‪:‬‬ ‫כן נותנים לו משל‪ .‬למשל יש ג"כ צורה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והאדם עצמו דומה לעליון ויש לו צורה כזו‪,‬‬ ‫צורה שדומה לעליונים‪ ,‬וזוהי הסיבה שהוא‬ ‫הוא מעלים את הנמשל‪ ,‬אבל הוא גורם‬ ‫להבין את הנמשל על‪-‬ידי היקש‪.‬‬ ‫כזה‪ .‬עכ"פ זהו השלב הראשון שהכיסוי‬ ‫שעדיין הוא בולט החוצה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫מכסהו בצורה‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לראותו‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫בזכות הכיסוי אפשר‬ ‫עדיין רואה איזה דפוס של הנהגה‬ ‫אתהובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כך הקב"ה ברא את העולם‪ ,‬ואם רוצים‬ ‫אך כעת אתה צריך להוסיף לזה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫עליונה‪.‬‬ ‫להתקדם בזה בעוד נדבך‪ ,‬נאמר שזה לא רק‬ ‫התבוננות וללמוד מה שאתה רואה‪ .‬והשלב‬ ‫שלפעמים אפשר לראות את הצורה מבעד‬ ‫השני הוא שדווקא בגלל שהקב"ה העלים‬ ‫לכיסוי‪ ,‬אלא לפעמים דווקא בגלל‬ ‫הכיסוי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫את מציאותו‪ ,‬אפשר להשיגו‪ ,‬כי כך אפשר‬ ‫ואם"ר לא‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫הנהגתו באותיות וליתן לה‬ ‫ליפא את‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫להכניס‬ ‫ביבדלחט"א‪ ,‬הר‬ ‫אתה יכול לדעת שיש שם משהו‬ ‫הוא‪ ,‬לא היית יכול לדעת שיש שם דבר מה‪.‬‬ ‫צורה‪ .‬הרי זה כמלמד בעל כושר הסברה‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אי אפשר להסתכל על השמש‪ ,‬כי‬ ‫הנושא לעולם‬ ‫את‬ ‫לקרב‬ ‫כדי‬ ‫–‬ ‫משל‬ ‫שנותן‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫העיניים‪,‬במדבר‬ ‫את פרשת‬‫שלישי‬ ‫קרנותיה יו‪‬‬ ‫וכשמכסים‬ ‫מסנוורות‬ ‫המושגים של התלמידים‪ .‬כך הלביש הקב"ה‬ ‫את העיניים במשקפיים שמסננים את קרני‬ ‫את מציאותו במושגים שלנו‪ ,‬כי כך יהיה‬ ‫השמש‪ ,‬אפשר להסתכל עליה‪ .‬זהו גם‬ ‫לנו יותר קל לתפוס מושגים פנימיים‪.‬‬ ‫המשל והנמשל‪ .‬המשל הוא ג"כ כיסוי‪ .‬אינך‬ ‫מדבר עכשיו על הנושא עצמו‪ .‬התרחקת‬ ‫א‪‬ה'האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫מעשיך‬ ‫מועילרבו‬ ‫הבטחו‪ ‬מה‬ ‫ממנו‪ .‬אבל אם לא היית נותן לו משל‪ ,‬לא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫להתבונן‬ ‫יותר‬ ‫צריך‬ ‫האדם‬‫אבל‬ ‫היוצא בו‪.‬‬ ‫הוא ש‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הכלל‬ ‫היית יכול לאחוז בנושא עצמו‪ .‬רק עכשיו‬ ‫הבעיה הגדולה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להירדם‪ .‬דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לעצמו‬ ‫אי‪ ‬ליתן‬ ‫לבטוח‬ ‫ולא‬ ‫שאתה מכסה אותו במשל‪ ,‬אתה יכול‬ ‫דברי‪‬בשביל זה‬ ‫חושב שצריך‬ ‫שהאדם‬ ‫ביותר היא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫לתפוס את הדבר הפנימי‪ .‬בדומה לקדרה‬ ‫יגיעה גדולה‪ .‬לא!!! אתה פשוט צריך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרי בלי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ולהגביה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לאחוז בה‬ ‫בנוגעאפשר‬ ‫הבטחו‪ ‬שאי‬ ‫רותחת‬ ‫א‬ ‫כפפות‪.‬יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫לפקוח את העיניים‪ .‬שאו מרום עיניכם‪,‬‬ ‫מגבת או‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫וממילא תאמרו‪ :‬מה רבו מעשיך ה'‪ .‬ותראו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬עשית‬ ‫כולםג‪‬בחכמה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שתלכו‪.‬מה‬ ‫להצליח מקום‬ ‫זאת בכל‬ ‫רחמי‪ ‬העולם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ברא את‬ ‫ובכן‪ ,‬לנו כדי‬ ‫כשהקב"הלעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מאחד‬‫לבטוח‬ ‫בלי הידוע‬ ‫ברוחניות‬ ‫כפירוש‬ ‫הצלחה קניניך‪.‬‬ ‫מלאה הארץ‬‫כלל‬ ‫והעלים את מציאותו‪ ...‬יש עולם‪ ,‬יש אוכל‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שבכל של‬ ‫מקום שאני‬ ‫הרוחנית‬ ‫הבעש"ט הק'‬‫ההצלחה‬‫כלתלמידי‬ ‫מ‬ ‫אנשים הולכים להם לעבודתם‪ ,‬אנשים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחהארץ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬מלאה‬ ‫לקנותך‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדתאניעליכול‬ ‫פונה‪,‬‬ ‫קונים להם מכוניות‪ ...‬הקב"ה הסתיר את‬ ‫מה‬ ‫להתייגע ללמוד‬ ‫הרבה כדי‬ ‫צריך ועלינו‬ ‫אתהתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫קניניך‪ .‬א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫ראשית חכמה‪,‬‬‫ללמודאי‪‬‬ ‫מלמדתצריךאותנו‬ ‫התורה‬ ‫לגלותו‪ .‬אתה‬ ‫בהירות‪.‬הוא‪ :‬התבונן‪ ,‬אל‬ ‫יותר האדם‬‫לקבלתפקיד‬‫כדיובכן‪,‬‬ ‫אלה‪ .‬ללמוד חובת הלבבות‪ ,‬אתה‬ ‫בכלי‪ ‬צריך‬ ‫אתה‬ ‫תתן לעצמך ליפול לתאוות שאין נותנות‬ ‫צריך ללמוד חומש רש"י‪ ,‬וכך תדע שיש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫התאוות גורמות לאדם‬ ‫לאדם להתבונן‪ ,‬כימה אני‬ ‫אלוקים‪ ,‬תוכל‬ ‫בהקדמתשיש‬ ‫אלוקים‪,‬למדנו‬ ‫ואחרי שתדע‬ ‫כבר‬ ‫שלא להשתמש בשכלו‪ ,‬וכיון שאינו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעחייב להיות‬ ‫מתוך הבטחו‪‬‬ ‫הבריאה ולומר‪:‬‬ ‫הלבבותלבלשער‬ ‫לשים‬ ‫היא‪:‬אפשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫חושבבהשאי‬ ‫שצרי‪‬הואלדו‪‬‬ ‫השאלהבשכלו‪,‬‬ ‫משתמש‬ ‫וכמה‬ ‫כמה שיכול‬ ‫פי זה‬‫נחו‪‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬מי‬ ‫מנהיגה' לבירה‪,‬‬ ‫שישעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬להגיע‬ ‫רוצה‬ ‫חושב שצריך‬‫להיות‬‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫לראותו‪ ,‬והרי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הבורא?‬ ‫בנוגעאם לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כאלה ניסים‬ ‫לעשות נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לפלפול שלם‪ .‬ממש לא‪ .‬תבין שאם לא‬ ‫תשתמש בשכלך להתבונן בדברים בישרות‬ ‫זה לא רק שזה כל‪-‬כך נסתר ואתה צריך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫הבריאה ואומרים ככה‪ :‬אוי‪ ,‬זה לא עולם‬ ‫ובענוה‪ ,‬סתם תטעה‪ ,‬וזה לא נועד להיות‬ ‫פשוט כאן‪ .‬יש כל‪-‬כך הרבה נסיונות‪ ,‬יש‬ ‫כל‪-‬כך קשה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כפירה‪ ,‬יש מינות‪ .‬שאני מינות דמשכה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כן‪-‬כן‪ ,‬כשהאדם כבר מסובך‪ ,‬הקלות כבר‬ ‫נעשו חמורות‪ .‬אבל מצד הבריאה עצמה‪,‬‬ ‫שקל עלינו קלות כחמורות‬ ‫נעבור מענין לענין כדי להסביר נקודה‬ ‫לא כל‪-‬כך מורכב לראות איך היא פועלת‪.‬‬ ‫זו‪ .‬במסכת חגיגה )ה‪ ,‬א( איתא‪" :‬רבי יוחנן‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אורגינלי‪ ,‬זה לא כל‪-‬כך קשה‪ .‬אכן‬ ‫פיגא‬ ‫באופןומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫אליכם בן פיגא‬ ‫הר"ר‬ ‫וקרבתיאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כי מטי להאי קרא בכי‪:‬‬ ‫ובטחוןנופל עמוק בתוך התאוה וכל מה‬ ‫כשהאדם‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫למשפט והייתי עד ממהר במכשפים‬ ‫שהוא מחפש זה לספק את תאוותיו‪ ,‬קשה‬‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר‬ ‫מאוד לדבר אתו‪ .‬ולמעשה‪ ,‬כל אחד מאתנו‬ ‫שכיר‪ ,‬עבד שרבו מקרבו לדונו‪ ,‬וממהר‬ ‫נתפס בזה‪ .‬וכשמתחילים ללמוד בפרשת‬ ‫לע"נבן הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יוחנן‬ ‫להעידו‪ ,‬תקנה יש לו? אמר רבי‬ ‫נלמד‬ ‫בראשית‪ ,‬צריך האדם לרקוד ולקפוץ ולומר‪:‬‬ ‫זכאי‪ :‬אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫יש לי הזדמנות‪ ,‬כי ימי החול הנפלאים‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כחמורות"‪ .‬כלומר‪ ,‬עושקי שכר שכיר‬ ‫ביותר‪ ,‬הם הימים האלה של אחרי שמחת‬ ‫כמנאפים ומכשפים‪ .‬אמר על כך רבי‬ ‫אתך את כל‬ ‫אינךה סוחב‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫נקי‪ –,‬כ"ג‬ ‫טהור‪.‬אייר‬ ‫)בחו"ל תורה‪.‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברמקלם‬ ‫פרשת הסבא‬ ‫שלישי‬ ‫זצ"ל בשם‬ ‫יחזקאל יו‪‬‬ ‫לוינשטיין‬ ‫החבילות הישנות‪ .‬מה יש לי מזה? פשוט‬ ‫זצ"ל שאין הפירוש שיש קלות ויש חמורות‬ ‫מאוד‪ .‬אתה יכול לחשוב כבן אדם‪.‬‬ ‫והקב"ה תובע את האדם על כולם כי אין‬ ‫אצלו ויתור‪ ,‬אלא הפירוש הוא שיש דבר‬ ‫המושג הידוע לחזור בתשובה קודם‬ ‫שנועד לא להיות קשה כל‪-‬כך‪ ,‬אבל האדם‬ ‫האד‪‬להיות‬ ‫יודע‬ ‫כזה‪ –:‬א‪‬‬ ‫אתה חייב‬ ‫מועיל הוא‬ ‫תמיד‬ ‫הבטחו‪ .‬הפשט‬ ‫הלימוד‬ ‫הולך ועושה את העוולה‪ ,‬וכיון שהוא עושה‬ ‫אדם‪ ,‬כי‬ ‫יותרכבן‬ ‫לחשוב‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שתוכלאבל‬ ‫יותר נקי כדי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותה‪ ,‬הוא בורא מלאך רע‪ ,‬וזה מה שגורם‬ ‫כשתוכל לחשוב כבן אדם‪ ,‬תוכל להבין‬ ‫לכך שרוח הטומאה תגדל‪ ,‬וכיון שהוא‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך הרבה דברים‪ ,‬כל‪-‬כך הרבה דברים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬יותר‪ ,‬עד‬ ‫נעסוק‬ ‫גודלת עוד‬ ‫שבועותהיא‬ ‫לכבוד‬ ‫אותה שוב‪,‬‬ ‫עושה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ובעצם הם‬‫דברי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך מול‬ ‫מסובכים‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי אצלך‬ ‫שהם‬ ‫הרי‪ .‬חג‬ ‫רוחניי‪.‬ממנה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫קשה להגמל‬ ‫בנוגע‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שנעשה לו‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫פשוטים‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אמר רבי יוחנן בן זכאי‪ :‬יתכן שיהיה לו‬ ‫שאי‪ ‬סוגיא‬ ‫ג‪ ‬למד‬ ‫שהאדם‬ ‫להצליח פעמים יש‬ ‫כמה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לאדם כל‪-‬כך קשה לשלם שכר שכיר כמו‬ ‫בש"ס והסתבך לגמרי אחרי שעתיים של‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מנאפים ומכשפים‪ ,‬וצריך לבכות על זה‪ ,‬כי‬ ‫עמל‪ ,‬עד שבלית ברירה המשיך הלאה‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬טבע‬‫קשה‪".‬המצד‬ ‫כל‪-‬כך הקב‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו להיות‬ ‫לא נועד‬‫שייצא‬ ‫זה‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫כשהוא שבור בקרבו‪ ,‬ויהי למחרת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫פירש על פי‬ ‫ברוחניות‪,‬הוא‬ ‫כל‪-‬כך קשה‪.‬‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הגוף זה לא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫התיישב ללמוד‬ ‫באשמורת עלהבוקר‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד)ח‪ ,‬א(‬ ‫ועלינו תענית‬ ‫מה תמיד‪,‬‬ ‫שאמרו במסכת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זה גם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שלא ראה‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫לו עד‬ ‫מחדש על‬ ‫והכל זרם‬ ‫הסוגיא א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אין לו למספר‬ ‫להשתמש‬ ‫הלשון"‪ .‬אי‪‬‬ ‫לבעל אותנו‬ ‫מלמדת‬‫התורהיתרון‬ ‫"אין‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫פשוט היה עייף וזעוף‬ ‫יותר הוא‬ ‫שום לקבל‬ ‫קושיא כלל‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬הנאה אמיתית‪ .‬מדוע אם כן זה‬ ‫בכלי‪‬הרע‬ ‫לשון‬ ‫ובא סרוך עם איזו תאוה‪ ,‬ולכן לא נדבקה‬ ‫כל‪-‬כך קשה עד שכולם נכשלים באבק לשון‬ ‫לעצמי‬ ‫מה‬ ‫וכשאניבכלל‬ ‫ולא הבין‬‫לשניה לי‬ ‫אחת לי מי‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫מילה‬‫לוא‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫שהאדם עובר‬ ‫בהקדמת‬ ‫אחרי‬ ‫כבר למדנו‬ ‫התשובה היא ש‬ ‫הרע?‬ ‫מה אני‬ ‫כתוב‪.‬‬ ‫מאוד קשה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נעשה לו‬ ‫שבנוגע‬ ‫ושוב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬‫הלבבותשוב‬ ‫עליה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫להתאפק‪.‬‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫החטא מטשטש את הראיה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לא כל‪-‬כך מורכב לראות‬ ‫כך הוא גם לגבי הבנת סדר העולם‪ .‬זה‬ ‫קל‪ .‬האדם מתאמץ ואומר "אני מאמין‬ ‫נחזור לענייננו‪ .‬מתחילים ללמוד את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫כל‪-‬כך הרבה דברים‪ .‬ה'אור החיים' הק'‬ ‫באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו עשה‬ ‫אומר שסדר הטבע מסביר כל‪-‬כך הרבה‬ ‫ועושה ויעשה לכל המעשים"‪ ,‬ומרגיש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דברי קבלה‪ .‬להיפך‪ ,‬אם תסתכל על האדם‪,‬‬ ‫שהוא צריך לירוק על זה ספל דם‪ .‬העולם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תוכל להבין את העליונים‪ .‬מבשרי אחזה‬ ‫אלו‪-‬ה‪ .‬הכל ישמש אותך כמשל לגלות לך‬ ‫לא נברא בראשונה שהחושך יהיה כל‪-‬כך‬ ‫חזק‪ .‬בדיוק כמו לגבי הפרשה של עץ‬ ‫דברים נשגבים‪ .‬בדומה לשמש‪ .‬הכיסוי יהיה‬ ‫הדעת‪ .‬קודם חטא עץ הדעת‪ ,‬האור היה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫לתפוס דברים פנימיים‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשיעזור לך‬ ‫ב‪ ‬זה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יותר‬ ‫הר"ר‬ ‫הרבה‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫היה‬ ‫לזכות‬ ‫הרבה יותר חזק והחושך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןרואה‬ ‫חלש‪ .‬עדיין היתה בחירה‪ .‬הן אתה‬ ‫הנשמה רוצה כבוד ועונג‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שהאדם נכשל‪ .‬אבל זה לא נועדפטרו‪‬‬ ‫להיות עם‬ ‫כעת נעבור אל האדם עצמו‪ .‬עד כה‬ ‫מיתה וכו'‪ .‬אין חילוק באיזה סגנון מדברים‪,‬‬ ‫ז"ל אילנות איך הם נראים‪ .‬אתה‬ ‫פסח על‬ ‫דיברנו‬ ‫אם בסגנונו של הרמח"ל‪ ,‬אם בסגנונו של‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫הבריאה‪ .‬כעת נסתכל בעצמנו‬ ‫הנפש החיים‪ .‬כל הספרים הרי מדברים על‬ ‫ליפאעלהי"ו ראטה‬ ‫מסתכל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אבל"רלזה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מה שאירע אחרי חטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫ונבין שזה ג"כ אותו הדבר‪ .‬אתה מסתכל על‬ ‫אדם ומנסה להתבונן ‪ -‬וואו! מה זה הדבר‬ ‫כולם מסכימים שבסוף החושך נעשה יותר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדבר יותר‬ ‫האמת נהייתה‬ ‫את פרשת‬ ‫יו‪‬לברר‬ ‫חזק‪ .‬היכולת‬ ‫'תשפ"ב חי‪ ,‬מה זה‬ ‫אילן‪,‬היש בעל‬ ‫אבן‪,‬כ"גישאייר‬ ‫הזה‪ .‬יש‬ ‫שלישי‬ ‫האדם? ובכן‪ ,‬מדובר בא"ב ואין בזה שום‬ ‫קשה‪.‬‬ ‫חידוש‪ ,‬אך אנו חוזרים על זה שוב כי‬ ‫מתחילים פרשת בראשית‪.‬‬ ‫מדוע זה קרה? כי כשחוטאים‪,‬‬ ‫מתבלבלים קצת‪ .‬הלב התחיל להרגיש את‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שכל‬ ‫שניתן לו‬ ‫תמיד –‬ ‫כזה א‪‬‬ ‫מועיל אחד‬ ‫האדם הוא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫טעם התאוות וממילא המוח התחיל‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מתקשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ועכשיו האדם‬ ‫נחיצות מעוות‪,‬‬ ‫לחשוב‬ ‫לדעת‬ ‫עמוקים‪.‬‬‫נחו‪‬‬ ‫להרגיש יותר‬ ‫הרגשים‬ ‫היכולתבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫וניתנה לו‬ ‫שהרגשים יש גם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כתב דברי‪‬‬‫הקן מול‬ ‫כראוי‬‫בשילוח‬ ‫לבטוח‬ ‫הרמב"ן‬ ‫אי‪‬‬ ‫להבין את שער היחוד‪ .‬אתה חייב לזכור‬ ‫דברי‪‬אם לבנה‪.‬‬‫הרגשים של‬ ‫שהוא כגון‬ ‫לבעלי חיים‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לא האמת‪.‬‬ ‫נעסוק‬ ‫ככה‪ .‬זה‬ ‫להיות‬‫שבועות‬ ‫לכבוד נועד‬ ‫שזה לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫מכפי‬ ‫אבל האדם ניתן לו חכמה בינה דעת‪ .‬ומה‬ ‫חג‬ ‫קל‪ .‬הרי‬ ‫ההעלם‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬יותר‬ ‫שזה הרבה‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬היא‬ ‫האמת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬שיש‬ ‫הדי‪‬לראות כלל‬‫יו‪‬נוכל‬‫שלא‬ ‫הוא יכול לעשות בכל זה? התשובה היא‪:‬‬ ‫על‬ ‫באופןהוא‬ ‫אינו‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואזה כדי‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליחמכוסה‪ ,‬הוא‬ ‫ישר‪ ,‬הוא רואה‬ ‫כ‪‬בורא‪ .‬אם‬ ‫משתמש בכל‬ ‫כשהוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשקצתבכל‬ ‫עלינו האדם הולך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הפועל‪.‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫הכח אל‬ ‫להצליחאתבגשמיות‪.‬‬ ‫רצונותיו מן‬ ‫להוציא‬ ‫איך דברים מסתדרים ועולים יפה ואין לו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הושיט‬‫לבטוח‬ ‫בלי יכול ל‬ ‫ברוחניות‬ ‫וואו! אני‬ ‫הצלחהלראות‪:‬‬ ‫כלל מתחיל‬ ‫הוא‬ ‫כל‪-‬כך הרבה שאלות וקושיות‪ .‬זהו סוג‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫ההעלם שהקב"ה נתן לעולם הזה‪ .‬הוא‬ ‫שלאלי‪ .‬אני‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתדברים‬ ‫ולהחליט למשוך‬ ‫את ידיההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לראות את‬ ‫אפשרכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח עדיין‬ ‫מכוסה‪ ,‬אבל‬‫כלי‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫להסתכל‪.‬‬ ‫יכול אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על אני‬‫לדבר‪,‬‬ ‫יכול‬ ‫מיוסדת‬ ‫מתחיל לראות את הכוחות שיש לו‪ ,‬כיון‬ ‫מה‬ ‫ללמוד גדול‬ ‫ועלינו‬ ‫שמגיע ארגז‬ ‫כמהתמיד‪,‬‬ ‫פעמים יש‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הצורה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שהוא מכוסה עם הכיסוי‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫במקרר‪ .‬איך אתה‬ ‫מלמדתשמדובר‬ ‫התורה‬ ‫ואפשר לראות‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬זה נקרא איך? אני יכול לראות‪.‬‬ ‫בכלי‪ - ‬מה‬ ‫יודע?‬ ‫להשתמש בהם להטיב לעצמו לפי מה‬ ‫אבל זה הרי מכוסה‪ .‬בסדר‪ ,‬הסתכל על‬ ‫ברגעליזה‪.‬וכשאני לעצמי‬ ‫אנילולי מי‬ ‫אומר‬ ‫שרצונואי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫לבדבעלשמדובר‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ותבין‬ ‫למדנוהצורה‬‫כבר ועל‬ ‫הגודל‬ ‫מה אני‬ ‫וכיון שאתה מסיר את הכיסוי‪ ,‬אזי הרצון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫נראההבטחו‪‬‬ ‫הכיסוי של‬ ‫לשער‬‫הלבבות כך‬ ‫במקרר‪.‬‬ ‫רוצה‪ ...‬נו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬אניבה היא‪:‬‬ ‫רצונך?‬ ‫השאלה מה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫שיש לך‪...‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬ועונג‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫הרגשת ערך‬ ‫הבטחו‪‬לקבל‬ ‫להיות‬ ‫תמשיך‪ .‬רצית‬ ‫לענייני‪ ‬להשתמש‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מזה‪ ,‬בנוגע‬ ‫כשאתה מתחיל‬ ‫ויותרנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כבר דיברנו על זה בעבר‪ .‬תסיר את‬ ‫בהתבוננות‪ ,‬אתה רואה שהכיסוי הוא ידית‬ ‫הלבושים‪ .‬הלבושים אומרים שאתה רוצה‬ ‫שנועדה לעזור לך לתפוס ולראות ולהבין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫שהיא ג"כ בהקפה והאמנה בעסק עולם‬ ‫שיהיה לך מזון ודירה נאה‪ .‬אפילו ברוחניות‪.‬‬ ‫הבא"‪.‬‬ ‫הלבושים אומרים שאתה רוצה את כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הדברים שאתה חותר להשיגם‪ .‬אבל אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם טוען‪ :‬עכשיו אני רוצה לאכול‪,‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לישון‪ ,‬אני רוצה לדבר‪.‬‬ ‫תסיר לבוש אחרי לבוש‪ ,‬תגלה שמה שאתה‬ ‫רוצה זה הרגשת ערך ועונג‪ ,‬כי הנשמה‬ ‫למה? כי אני רוצה עכשיו לקבל עונג‪ .‬אין‬ ‫באה ממקום כזה‪ .‬לנשמה היה את שתיהן‬ ‫אתה אומר לי שאם אלמד‬ ‫להמתין‪ .‬הי"ו‬ ‫פיגאכחומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬לי‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליהן‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫שואפתאליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫וכאן בעולם הזה‪ ,‬היא עדיין‬ ‫אקבל עונג‪ .‬אבל אני רוצה כבר‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫מבצבצים עם‬ ‫אבל כיון שהיא נמצאת בגוף‪,‬‬ ‫לשפוך את הלב‪ ,‬אני רוצה כבר‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עכשיו‬ ‫פטרו‪ ‬שאם‬ ‫הגוונים של הגוף‪ .‬בדומה לאור לבן‬ ‫עכשיו לדבר על ה'נייעס'‪ ,‬אני רוצה עכשיו‬ ‫מכניסים אותו למנורת זכוכית כחולה‪ ,‬הוא‬ ‫לטעום איזה תבליל שיתן לי תיכף ומיד‬ ‫מפזר אור כחול‪ .‬כך הוא מציאות האדם‪ .‬וזה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫איזו הרגשת ערך או תענוג‪.‬‬ ‫כולל כל מה שהוא אומר שהוא רוצה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מציאותהר"ר‬ ‫האדם‬ ‫ביבדלחט"א‬‫ועסוק כדי להשיגו‪ .‬זהו‬ ‫עונים לו‪ :‬אבל מה אתה עושה? אתה‬ ‫בקצרה‪ .‬בפנים יש נפש שמחפשת הרגשת‬ ‫הרי מבין– אם אתה מתבונן שאפשר‬ ‫ממקום‬ ‫פרשת באה‬ ‫שלישיכי היא‬ ‫ומחפשת עונג‪,‬‬ ‫ערך‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫יו‪‬‬ ‫להרוויח הרבה יותר בדרך השניה‪ .‬לא‬ ‫כזה‪ ,‬ואפילו לפני בני ישראל‪ .‬אדם הראשון‬ ‫מבזבזים את כל הכסף תיכף ומיד‪ .‬בכל‬ ‫כבר הגיע מתחת כסא הכבוד‪ ,‬ולכן רצה‬ ‫עסק נורמלי‪ ,‬אי אפשר למשוך את הכסף‬ ‫כבוד ועונג‪ ,‬אך כיון שהיה בתוך גוף‪ ,‬הוא‬ ‫מתי שרוצים‪ .‬אתה יכול לקבל משכורת‪ ,‬לא‬ ‫הרגיש שיוכל לקבלו על‪-‬ידי לבושי הגוף‪.‬‬ ‫אני רוצה לאכול מעץ הדעת אשר נחמד הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫העסק‬ ‫זה‬ ‫הלא‬ ‫טוען‪:‬‬ ‫האדם‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫מעבר‬ ‫שלי‪ .‬ועונים לו‪ :‬אתה יכול לעשות מה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫למראה וטוב למאכל‪ .‬זה מה שאני רואה וזה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שאתה רוצה‪ ,‬אבל אם אתה רוצה לבנות את‬ ‫מה שאני רוצה‪ .‬אולם עבודת האדם היא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫העסק‪ ,‬אתה צריך לקבל משכורת ולהשאיר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שזה מה‬ ‫נעסוקולהבין‬ ‫שבועותלכיסוי‬ ‫לכבוד מבעד‬ ‫להסתכל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫את הרווחים בפנים‪ .‬לאן משאירים אותם? ‪-‬‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫שאניהרי‬ ‫רוצה‪,‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬זה מה‬ ‫בנוגעויאמר‪ :‬אם‬ ‫הבטחו‪‬רוצה‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫לשעת הכושר‪ ,‬כשיזדמן להרחיב את העסק‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שהאדם‬ ‫הנכונה‪ .‬זה מה‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בדרך‬ ‫לקחתוהוא‬ ‫עלי‬ ‫השבועות‬ ‫משהוא עונים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בצמצום‪ .‬ושוב‬ ‫ברוחניותחי יותר‬ ‫טוען‪ :‬אבל אני‬ ‫להצליח‬‫הוא‬ ‫לשנן לעצמו‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪-‬‬ ‫זמן?‬ ‫כמה‬ ‫בצמצום‪.‬‬ ‫לחיות‬ ‫תמשיך‬ ‫לו‪:‬‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬צריךעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יודע‪ ,‬אולי עשר שנים‪ .‬אם כן בשביל מה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫אני עובד‪ ,‬אני הלא מרוויח‪ .‬בסדר‪ ,‬ככה זה‬ ‫מיד נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬‫רווחים‬ ‫מושכים אכ‪‬‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬‫שייצא לא‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫הולך‪ .‬אל תשתטה למשוך את הרווחים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬מקץ( מביא‬‫ברוחניות‪),‬פרשת‬ ‫להצליחיעקב יוסף‬ ‫כלי‪‬התולדות‬ ‫ומיד‪.‬על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫תיכף‬ ‫מה‬ ‫ללמוד זיע"א‬ ‫ועלינו צאנזר‬ ‫רבי חיים‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מחותנו‬ ‫בשם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪ ‬בדרך הלצה‬ ‫"שאמר‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫)מתקופת מלמדת‬ ‫הבעש"ט הק'(‬ ‫התורה‬ ‫ונגיע לשם‬ ‫סבלנות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫קצתיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫היצר הרע באדם כי תאוה היא‬ ‫טענת‬ ‫כי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בכל הדברים זה ככה‪ .‬אפילו כשרוצים‬ ‫לעינים‪ ,‬תאוות עולם הזה מזומן מיד‪ ,‬מה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫והאמנה‪,‬‬‫בהקפהבעל‬ ‫היא רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברכןלמדנו‬ ‫עולם הבא‬ ‫שאין‬ ‫אני בפעם הראשונה‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫לדבר עם מישהו מה‬ ‫שפוגשים אותו ‪ -‬רציתי להגיד לך משהו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמן הקפה‬ ‫הבטחו‪‬במזומן‬ ‫לשער‬ ‫לבחור‬ ‫הלבבות יש‬ ‫ויותר‬ ‫בה קחהיא‪:‬‬ ‫בחשבון‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אבל‬ ‫שצרי‪‬את זה‪,‬‬ ‫השאלהלעשות‬ ‫אתה יכול‬ ‫כמהלעתיד‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫שהיא‬‫התורה פי‬ ‫שהיא עסק‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫והאמנה‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫להיותיותר חלשה‪.‬‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫תהיה הרבה‬ ‫שהתוצאה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ונתת באמונה?‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגענשאת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬תחילה‬ ‫משהואשואלין‬ ‫לכך‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬סחורה נשאת ונתת בהקפה‬ ‫עליך להשליט את המוח על הלב‬ ‫ואמונה? א"כ למה לא קבעת עתים לתורה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫המושג הנקרא "שאלת חכם חצי תשובה"‪.‬‬ ‫ולומר‪ :‬כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אני רוצה הרגשת ערך‪,‬‬ ‫שני אנשים לומדים סוגיא ומתקשים בה‪.‬‬ ‫אני רוצה עונג‪ ,‬אבל תן לי לקחת אותם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫איך האוויל שואל? ‪ -‬איני מבין‪ .‬מה אינך‬ ‫מהמקור‪ .‬קצת סבלנות ונגיע לשם‪ .‬זהו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבין? את כל הסוגיא איני מבין‪ .‬איני מבין‬ ‫כלום‪ .‬האמת היא שהרבה פעמים האדם‬ ‫האדם‪ .‬הוא מחפש לאכול מעץ הדעת‪ .‬הוא‬ ‫מחפש את הדברים האלה‪ .‬שואלים אותו‪:‬‬ ‫נמצא במצב כזה‪ .‬הוא מרגיש שאינו מבין‬ ‫מה ביקשת להשיג מדיבורי הלשון הרע‪.‬‬ ‫הכוונה למי שאוויל בכל‬ ‫אין הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כלום‪ .‬אכן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אנו‬ ‫הר"ר לו‪:‬‬ ‫אליעזר‬ ‫ים‬ ‫לזכות‬ ‫אומר‬ ‫לזכות‬ ‫הוא משיב‪ :‬איני יודע‪ .‬אז‬ ‫החיים‪ .‬בנושא זה הוא עדיין אוויל‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תחומי‬ ‫פטרון‬ ‫שיחזיקו‬ ‫נאמר לך‪ .‬רצית קצת גאוה‪ .‬רצית‬ ‫ובטחו‪‬לגולם המוזכר בפרקי אבות‪ .‬זה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הוא דומה‬ ‫לעשות‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ממך‪ ,‬כי הנה אתה יודע כל‪-‬כך טוב‬ ‫עדיין טרי אצלו‪ .‬בדומה למי שמתחיל‬ ‫צחוק מאחרים‪ ,‬רצית להתכבד בקלון חברך‪,‬‬ ‫ללמוד קבלה‪ .‬אינני מבין כלום‪ .‬או כעין זה‬ ‫רצית לשכוח מהבעיות שלך‪ ,‬לכן דיברת על‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מי שמתחיל ללמוד מסכת חדשה‪ .‬עכשיו‬ ‫של חברך‪ ,‬רצית שלא יחשבו עליך שאין לך‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫אתה עדיין טיפש‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫המדברים‪,‬‬ ‫מה לומר‪ ,‬רצית להיות קצת ראש‬ ‫בקיצור‪ ,‬רצית הרגשת ערך‪ .‬הבה נעזור לך‪.‬‬ ‫המגיד –שיעור מסיים כבר לומר את כל‬ ‫במדבר ובכן‪,‬‬ ‫פרשתמוערך‪.‬‬ ‫להרגיש‬ ‫ביקשת סךיו‪‬הכל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלישי‬ ‫דברי רבי שמעון שקאפ על הסוגיא‪ ,‬ומסביר‬ ‫תקבל בסייעתא דשמיא הרגשת ערך‬ ‫את הנפקא מינה בין שני מהלכי האחרונים‬ ‫אמיתי ועונג רב‪ ,‬אבל מה שאתה צריך‬ ‫בביאור היסוד בתוספות‪ ,‬ומכריז ברגש‪:‬‬ ‫בשביל זה‪ ,‬זה סבלנות‪ .‬למה? כי כך הוא‬ ‫רבותי! זהו הסוד‪ ,‬ומעתה נראה שהאחרונים‬ ‫סדר העולם‪ .‬סדר העולם הוא לישא וליתן‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לשיטתם‪.‬‬ ‫פעמים‬ ‫ושלוש‬ ‫חמישים‬ ‫הולכים‬ ‫באמונה‪ .‬הרווחים מגיעים כעבור זמן‪.‬‬ ‫והבחור אומר‪ :‬לא הבנתי‪ .‬מה לא הבנת? לא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הבנת כלום ממה שאמרת‪ .‬אכן כן‪ ,‬לא‬ ‫עוד יש באמתחת בנימין א על הפסוק 'כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫הבנת כלום כי במסכת זו אתה עדיין חדש‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫באמונה'‪ .‬דבר ה'‬ ‫שבועותמעשהו‬ ‫לכבוד‬ ‫דבר ה' וכל‬ ‫ישר‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫זה נורמלי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בהאמנה‪,‬‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫משלמים עליו‬ ‫בנוגע‬ ‫ותמיד‬ ‫הבטחו‪‬ישר‬ ‫תמיד‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ממנו‪,‬א‪ ,‬היא‬ ‫המתקבלת‬ ‫התוצאה‬ ‫כי תמיד‬ ‫ובכן‪ ,‬בכל בעיה שיש לו לאדם‪ ,‬ובכל‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכל לבוש‪ ,‬רוצה‬‫להשתמש על זה‬ ‫זמן‪ .‬בגלל שיש‬ ‫כ‪‬לאחר‬ ‫תאוה שיש לו‪ ...‬תאוה יכולה להיות גם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬תאוה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תאוה מה ג‪‬‬ ‫להשתובב או‬ ‫לדבר או‬ ‫להצליח‬ ‫תאוה‬ ‫האדם לקחתו תיכף ומיד‪ ,‬אבל אם הוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לבטוח‬ ‫מתבונן מבעד לכיסוי‪ ,‬הוא יודע שיקבלו‪,‬‬ ‫להתייעץ עם‬ ‫ברוחניות ולא‬ ‫הצלחה מעשה פזיז‬ ‫כלל‬ ‫לעשות איזה‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫קצת הקב"ה‬ ‫להתאזר‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫האד‪‬‬ ‫בסבלנות‪.‬‬ ‫שייצאיצטרך‬ ‫אבל‬ ‫מהנקודותשלהעיקריות‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה אחת‬ ‫אביו תחילה‪...‬‬‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להתבונן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫השלב‬ ‫את אי‪‬‬ ‫על עובר‬ ‫ידיעתו‬ ‫שאינו‬ ‫היא‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמוד מה‬ ‫ועלינותשובה‬ ‫חכם חצי‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שאלת‬‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הסיבה שאני‬ ‫הישנות‬‫על מה‬ ‫עצמו‪:‬‬ ‫את כ‪‬‬ ‫ולשאולא‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫רוצה לעשות מעשה שאינו נכון? אינך‬ ‫להשתמש‬ ‫הקשראי‪‬‬ ‫בין כבוד ועונג‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ביאור‬ ‫התורה‬ ‫נסביר את‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רוצה לפנות לשם בכלל‪ .‬הוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫אלה‪).‬חשוב מאוד להבין זאת‪ ,‬כי הבנת‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫להתגברות‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫ונגמר לעצמי‬ ‫צ'אקוכשאני‬ ‫לעשותו ליצ'יק‬ ‫מי לי‬ ‫תןא‪‬לי אי‪ ‬אני‬ ‫הקשר תקל על האדם להתגבר(‪ .‬הנה אחת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניאם זה פרווה או‬ ‫לברר‬ ‫הוא יצטרך ללכתמה‬ ‫מהסיבות העיקריות שאין האדם מתקדם‬ ‫חלבי‪ ,‬מזונות או המוציא‪ .‬הופ! הוא כבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלראות מה‬ ‫הבטחו‪ ‬מתבונן‬ ‫לשער‬ ‫היא שאינו‬ ‫הלבבות‬ ‫בעבודת ה'‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אל היא‪:‬‬ ‫תשאל מה‬ ‫אכל‪ .‬בה‬ ‫כברלדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫אחרי‪ .‬הוא‬ ‫נמצא‬ ‫וכמה‬ ‫מדוע כמה‬ ‫אתה רוצה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫קורהה'אצלו‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עכשיו‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪‬בירך‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬בדיוק כמו‬ ‫בנוגע את האמת‪.‬‬ ‫הדברנחו‪‬‬ ‫הזה? אמור‬ ‫משהוא‬ ‫את‬ ‫א‪ .‬להרה"ק רבי בנימין מזאלאזיץ זיע"א תלמידו של המגיד מזלאטשוב זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫שאם יש לו צרה‪ ,‬אסור לשאול אותו את‬ ‫למה אני 'אויס מענטש'?‬ ‫השאלה הזו‪ .‬יש לו פטור מלהשיב עליה‪ ,‬כי‬ ‫בכל התאוות‪ ,‬הגם שיש לו לאדם יצר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא בעל יסורים וכשמעמתים אותו עם‬ ‫הרע‪ ,‬יש לו בחירה‪ ,‬לא בחירה להתגבר‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השאלה הזו‪ ,‬זורים לו מלח על פצעיו‪ .‬אך‬ ‫כאן אנו נוגעים מה שהתחלנו לומר‪.‬‬ ‫אלא בחירה לשאול את עצמו‪ :‬מה הסיבה‬ ‫שאני כל‪-‬כך רוצה את זה? אוהו‪ ,‬זוהי‬ ‫כשהאדם מסכים לראות שהסיבה‬ ‫שהואהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"רשיש לה‬ ‫שאלה‬ ‫שאלה גדולה‪ .‬פצצה של‬ ‫'אויס מענטש' היא שזו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫האמיתית‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫יכולת לשנות את האדם מן הקצה אל‬ ‫ובטחוןביזי בזיונות‪ ...‬אני רואה כבר את‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בזיונות ‪-‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬לשאול‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הקצה‪ .‬האדם רק צריך להתמיד‬ ‫אני מבין כבר מה זה אומר‪ ...‬הוא‬ ‫העתיד‪,‬‬ ‫לעצמו את השאלה הזאת ‪ -‬מדוע דבר זה‬ ‫לא יוכל להתחתן‪ ,‬לא יודע מי ירצה לקחת‬ ‫כל‪-‬כך חשוב לי?‬ ‫אותו‪ ,‬הוא עושה לי בזיונות‪...‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר גם‬ ‫אלא‬ ‫תאוה‪ ,‬הר‬ ‫זה נוגע לא רק כשיש לו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הא‪ ,‬בוא הנה‪ .‬אתה מוריד עכשיו לבוש‪.‬‬ ‫כל פעם כשהוא שבור בגלל שמשהו אינו‬ ‫כשאתה שואל לעצמך את השאלה למה‬ ‫כפי שרצה‪ .‬יש משהו שהוא רוצה מאוד חזק‬ ‫'תשפ"באתה מוריד‬ ‫מענטש'‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫'אויס‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כל‪-‬כך כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אני‬ ‫ולא הולך לו‪ .‬מה הסיבה שאני כל‪-‬כך‬ ‫לבוש‪ .‬כעת נחזור‪ .‬לא רק כשיש לו לאדם‬ ‫שבור? אל תברח מזה‪ .‬אמור את האמת‪.‬‬ ‫צרה‪ ,‬אלא גם כשיש לו תאוה‪ .‬למה אתה‬ ‫אכן האדם פוחד לחדור לשם‪ .‬הענין הוא‬ ‫כל‪-‬כך רוצה? האדם חייב לשאול את‬ ‫ששם נמצא מטמון‪ .‬אני שואל אותך שאלה‬ ‫השאלה ולחשוב עליה עד שיגיע לאחד‬ ‫שהוא – א‪‬‬ ‫פשוטה אחת ‪ -‬למה? עד כדי כך שבנסיונות‬ ‫יודע‬ ‫מחפש ‪-‬‬‫כל‪-‬כך האד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬הדברים‬ ‫משני‬ ‫הם‬ ‫לעניני‪‬רשמי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע באופן‬ ‫הבטחו‪ ‬אשר‬ ‫הגדולים ביותר‪,‬‬ ‫נחיצות‬ ‫את‬ ‫להוריד‬ ‫יסכים‬ ‫אם‬ ‫‪.‬‬ ‫ועונג‬ ‫ערך‬ ‫הרגשת‬ ‫באמת הנסיונות הגדולים ביותר‪ ,‬זה אמור אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫משני אלה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללאחד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי יגיע‬ ‫הלבושים‪ ,‬תמיד‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כל‬ ‫הפע‪‬כששואלים‬ ‫בסוגיית‬ ‫מתרגז‬ ‫שבועותהאדם‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבודהמפתח‪.‬‬‫להיות‬ ‫ולא כל‪-‬כך קשה להגיע אליהם‪ .‬אני להוט‬ ‫אותו את השאלה הזו‪ ,‬אבל היא פצצה‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אחרי העונג ולכן אני כל‪-‬כך רוצה לאכול‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫האדם טוען שבנו מתחיל להחליק‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫אותו‪ .‬לא משום ששמעתי שר' ישראל יעקב‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬ ‫תפסו אותו עם סמארטפון‪ .‬סוף העולם‪.‬‬ ‫עזוב את‬ ‫לא‪-‬לא‪-‬לא‪.‬‬ ‫אמר שמותר‪.‬‬ ‫פישר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כה בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫אבוד‪ .‬הלה בוהה‬ ‫למה אתה‬ ‫כ‪‬בסדר‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬עכשיו‬ ‫בגשמיות‪.‬אלמה ג‪‬‬ ‫תמכור לי‬ ‫הדברים האלה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬חלק לא‬ ‫לעורר‬ ‫שוב‪ ,‬איזה‬ ‫כדיהבנת?‬ ‫שניתנו ‪ -‬לנו‬ ‫מה לא‬ ‫בעיניו‬ ‫לבטוח למה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מדבר ככה?‬ ‫אתה בלי‬ ‫מקומות‪ .‬למה‬ ‫ברוחניות‬ ‫מראי הצלחה‬ ‫הבנת? לא הבנת מדוע אני אבוד? שוב‪ ,‬על כלל‬ ‫שזה שקר‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫אמרתי של‬ ‫ככה? לא‬ ‫הרוחנית‬ ‫אתה עושה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אתה חי?‬ ‫כלי‪ ‬כוכב‬ ‫איזו‬ ‫שאלתי רק למה לך כל‪-‬כך חשוב לעשות‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫את זה? והתשובה היא‪ :‬או משום שאתה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אכן לא שאלתיך איזה לא תעשה יש‬ ‫להוט אחר הכבוד‪ ,‬או משום שאתה להוט‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬צריך לצחוק על‬ ‫למה היית‬ ‫העונג‪.‬יותר‬ ‫כאן‪ .‬שאלתיך מדוע אתה מאבד עשתונות? כדי‬ ‫אחר לקבל‬ ‫אלה‪.‬יודע את התשובה‪ .‬אני רוצה‬ ‫בכלי‪‬איני‬ ‫אני‬ ‫פלוני? למה היית צריך לזלזל בהישגיו?‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫תשובות‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫עשר‬ ‫להיות‬ ‫רבינו‬ ‫למדנו יכולות‬ ‫בהקדמת‬ ‫שאתה תענה‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫למה כעסת?‬ ‫מה אני‬ ‫האם אתה מסכים להיות אמיתי עם עצמך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫ולומר מדוע אתה ''אויס מענטש''?‬ ‫היא‪:‬חושב‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדאגות‪.‬‬ ‫בה הוא‬ ‫לגבי לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלההדבר‬ ‫ואותו‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫מענטש'‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך 'אויס‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫העתיד ולכן‬ ‫על‬ ‫מהשאלהגשמיי‪.‬‬‫פטורלענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נחו‪‬אתה‬‫משהוא אין‬ ‫ו‪ ...‬ואם יקרה כך וכך? ‪ -‬מה פירוש? הלא‬ ‫אהיה ללעג ולקלס‪ .‬לא יהיה לי עונג ולא‬ ‫זו שאלה מאוד מפחידה‪ ,‬והאדם מרגיש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ומדוכא‪ ,‬וכך הוא נמצא בתוך גלגל שאינו‬ ‫ארגיש מוערך‪ ,‬או את שניהם לא יהיו לי‪.‬‬ ‫יכול לעצור אותו‪.‬‬ ‫אם תסכים להוריד את כל הלבושים‪ ,‬בסוף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תגיע לאחד משניהם או לשניהם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אם אתה רוצה לעצור את הגלגל‪ ,‬אם‬ ‫אתה רוצה לחזור לקדמותך‪ ,‬השלב‬ ‫האדם צריך לשאול זאת לעצמו מאות‬ ‫הראשון הוא לשאול לעצמך את השאלה‪.‬‬ ‫פעמים ביום‪ .‬כשהוא מוצא את עצמו מדבר‬ ‫שנכשלת ואחרי שנכשלת‪,‬‬ ‫לפניהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שאל אותה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מסתכל‬ ‫עצמו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לשון הרע‪ ,‬כשהוא מוצא את‬ ‫שהתעצבת ואחרי שהתעצבת‪ ,‬לפני‬ ‫לפניובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןעצמו‬‫במקום האסור‪ ,‬כשהוא מוצא את‬ ‫מודאג ואחרי שנהיית מודאג‪ .‬למה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שנהיית‬ ‫פטרו‪ ‬עצמו‬ ‫מבטל את זמנו‪ ,‬כשהוא מוצא את‬ ‫זה נוגע לי במקום כל‪-‬כך עמוק?‬ ‫ברוגז על מישהו‪ ,‬וכשהוא מוצא את עצמו‬ ‫שבור ורצוץ בגלל דבר שלא הלך כפי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כשהילד מערער את היסודות‬ ‫שרצה‪ .‬למה היית צריך את זה כל‪-‬כך חזק?‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רהיה‬‫ביבדלחט"א זה‬ ‫למה זה היה לך כל‪-‬כך חשוב?‬ ‫יש שהאדם מרגיש שהוא הצליח להקים‬ ‫מעורב קצת מדאגה‪ .‬כי אם לא יהיה לי את‬ ‫משפחה יפה‪ .‬בלי עין הרע‪ .‬כל אחד לפי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫נכון‪ .‬אתה‬ ‫במדברפוחד‬ ‫שלישי לא‬ ‫זה‪ ,‬לא יהיהיו‪‬לי כלום‪.‬‬ ‫'תשפ"במתפאר‪ :‬כל‬‫בסביבתו‪.‬ה אחד‬ ‫שמקובלכ"ג אייר‬ ‫מה‬ ‫פרשת‬ ‫שלא יהיה לך עונג‪.‬‬ ‫ילדי עוסקים בחינוך‪ .‬השני אומר‪ :‬כל ילדי‬ ‫הם גבאי צדקה‪ .‬השלישי אומר‪ :‬כל ילדי‬ ‫חייבים לעצור את הגלגל‬ ‫יושבים בכולל‪ .‬הרביעי אומר‪ :‬כל ילדי‬ ‫רבנים ומורי הוראה‪ .‬לא משנה מה‪ ,‬זה מה‬ ‫כעת נחזור אל מה שדיברנו‪ .‬האדם יש‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫שנתפס אצלו במוח שזה מה שיתן לו את‬ ‫לו אלוקות בפנים‪ .‬נשמתו קדושה והיא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הערך‪ .‬הבנת? הוא זה שהחליט שאין לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫משתוקקת‬ ‫משתוקקת לכבוד ולעונג‪ .‬היא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שיתן לו את‬‫דברי‪‬‬ ‫שהחליט מול‬ ‫שזה מה‬ ‫זה כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫להרגיש מרוממת ומשתוקקת להרגיש אי‪‬‬ ‫ערך והוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫דברי‪‬טוב‪.‬‬ ‫יפה‪ ,‬כמה‬‫משפחהמול‬ ‫תענוג‪ .‬זהו האדם‪ .‬ויש לו לבוש שמכסה את מכפי‬ ‫הערך‪ .‬יש לו‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫שירצה הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬לכך‬ ‫הנשמה‪ .‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לקחתו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫והלבוש גורם‬ ‫והנה מתי שהוא בחיים‪ ,‬אולי אצל הילד‬ ‫על‬ ‫צריכה‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הנשמה אינה‬ ‫המזומן‪ .‬הדי‪‬‬ ‫השבועותמןהוא יו‪‬‬ ‫מכאן ‪-‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫התשיעי ‪ -‬בום! משהו נכשל‪ .‬אחד מהילדים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מן בכל‬ ‫המזומן‪ .‬היא רוצה‬ ‫להשתמש‬ ‫רוצה לקחתו‬‫כ‪‬ואינהעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬הדבר‬ ‫מענטש'‪.‬‬ ‫הוא‪ .‬מה‬ ‫'אויס ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫מהפכות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫עושה‬ ‫לקחתו מכאן‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫חייבת רחמי‪‬‬ ‫כדי לאלעורר‬ ‫אבל היא‬ ‫זה‪ ,‬לנו‬ ‫את‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח שיש‬ ‫קשור לכך‬ ‫ברוחניותלאבלי‬ ‫הצלחהשזה אפילו‬ ‫הגוף הוא זה שהחליט שהוא חייב לקחתו כלל‬ ‫המעניין הוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שללא‪ .‬נאמר‬ ‫הרוחניתבכלל‬ ‫ההצלחהכן‪ ,‬לפעמים‬‫בעיה‪ .‬לפעמים‬ ‫מכאן‪ .‬וכיון שהאדם לוקחו מכאן‪ ,‬הוא לוקח כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח מזה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מישהו נפגע‬ ‫אם אי‪‬‬ ‫עלמחילה‬ ‫ידיעתו‬ ‫בקשת‬ ‫אחרי‬ ‫מיוסדת‬ ‫את המזויף‪ ,‬וזה לא יחזיק אצלו מעמד‪ ,‬אלא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪‬הסיפור‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אנשים שזה‬ ‫הרבההישנות‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫א‪ ‬יש‬‫פשוט‬ ‫כי‬ ‫נחזור‬ ‫להיפך‪ ,‬משביעו רעב‪ .‬לרגע אחד הוא ירגיש‬ ‫שלהם‪ .‬הוא אש להבה‪ ,‬על מה? ‪ -‬הוא נהיה‬ ‫להשתמש‬ ‫ירגיש רעב פי‬ ‫מכן אי‪‬‬ ‫לאחראותנו‬‫מלמדת‬‫התורה ומיד‬ ‫שובע‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לי ברסלבר‪ .‬ללמדך שזה לא קשר לדבר‬ ‫הוא‪ .‬עושה עוולה ומרגיש עונג לרגע‬ ‫שתיים‪.‬אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מה‬ ‫מסקנא‬ ‫לעצמי‬ ‫לעצמך‬ ‫וכשאני‬ ‫גיבשת‬ ‫מי לי‬ ‫אני לי‬‫אמיתי‪.‬אי‪‬אתה‬ ‫א‪‬‬ ‫אחד‪ ,‬ובעבור הרגע‪ ,‬הוא מרגיש נכשל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫שתוכל לקבלו רק אם‬ ‫מה אני‬ ‫נקרא ערך והחלטת‬ ‫ושפל‪ ,‬וממילא הוא מרגיש עוד יותר חסר‬ ‫כל ילדיך ילכו בתלם שאתה חרשת‪ ,‬וכעת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אתשבנוגע‬ ‫הרגשת הגועל ב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער לדכא‬ ‫הלבבותוברצונו‬ ‫ערך‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהילד‬‫מרגישהיא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫מה שצרי‪‬‬ ‫שקרה‪ ,‬אתה‬ ‫השאלה‬ ‫כשקרה‬ ‫וכמה‬ ‫לוקח עוד‬‫שהואכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬וכיון‬ ‫עבודת ה'‬ ‫עוד תאוה‪,‬‬ ‫הוא לוקח‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבנין שבנית‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬יסודות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ערער את כל‬ ‫לענייני‪‬יותר שבור‬ ‫נעשה עוד‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪ ‬הוא‬ ‫משהוא הוא‬ ‫תאוה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬עקל ‪Disgust -‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫היה רק לבוש‪ ,‬כעת אני מכיר בהקב"ה‪,‬‬ ‫יש כעין זה מיליון אופנים ודוגמאות‪.‬‬ ‫כעת אני מכיר באמת‪ ,‬כעת אני מכיר‬ ‫הילד יצא לעבוד‪ .‬סליחה! הדבקת כתם על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בפנימיות‪ .‬אני יכול להוסיף לקחת הרגשת‬ ‫המשפחה‪ .‬אכן בהרבה מהמקרים מדובר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ערך ועונג יותר מפעם‪ ,‬אך אפסיק לקחתה‬ ‫משם‪.‬‬ ‫בדבר אמיתי‪ .‬למשל‪ ,‬אחד מהילדים חלה‪,‬‬ ‫אחד נפטר מן העולם ר"ל‪ ,‬אחד התגרש‪.‬‬ ‫מדובר ללא ספק בזעזוע‪ .‬אבל אם הוא מוכן‬ ‫שהאדםהי"ומקבל חשמל מחברה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאנניח‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לך?‬ ‫אכפת‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותמה‬ ‫לזכות‬ ‫שנשאל אותו‪ :‬מה הסיפור?‬ ‫ובטחוןיום אחד החברה מתחילה לעשות‬ ‫מסוימת‪.‬‬‫מדור אמונה‬ ‫הוא מתרגז‪ .‬מה זה נקרא מה פטרון‬ ‫אכפת לי?‬ ‫ובטחו‪‬היא מעלה לו את המחיר‪ ,‬היא‬ ‫אמונה בעיות‪.‬‬ ‫מדור לו‬ ‫משפחה‬ ‫קיבלתי עכשיו סטיגמה שלפטרו‪‬‬ ‫מנתקת לו‪ ,‬היא מתרה בו‪ .‬צרות יש לו‪ .‬עד‬ ‫שבורה‪ ...‬צריך לדלג על ילד בשידוכים‪.‬‬ ‫שיום אחד ומחליט ‪ -‬למה אני צריך לקחת‬ ‫כולם מדברים עכשיו שהוא חי על כדורים‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫את החשמל דווקא מהם? אתם יודעים מה?‬ ‫נו‪ ,‬אז מה? בא נתקדם הלאה‪ ....‬ומה אכפת‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫שיהיה לכם לבריאות‪ ,‬אקח מחברה אחרת‪.‬‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ואףהר"ר‬ ‫דאגתך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לך? ‪ -‬בקיצור‪ ,‬ערכך ודאגתך‪,‬‬ ‫היא על ערכך‪ .‬אתה חושש שלא יעריכוך‪.‬‬ ‫צריך להתחיל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫האדם‬ ‫עובד‪.‬‬ ‫זה‬ ‫ככה‬ ‫לקחתו ממקום אחר‪ ,‬זאת על‪-‬ידי‬ ‫הפירוש הוא כזה‪ :‬נאחזת בלבוש‪ ,‬רצית‬ ‫התבוננות בחשיבותו‪ ,‬וכך הוא יהיה אדם‬ ‫לקחת הרגשת ערך מהלבוש‪ ,‬ניסית לקחת‬ ‫שמח ויוכל להתגבר על תאוות לבו‪.‬‬ ‫עונג מהלבוש‪ ,‬ולפי האמת דבר זה אף פעם‬ ‫אינו יכול להתקיים לגמרי בעולם הזה‪.‬‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫א‪‬כפיו‬ ‫תמיד –‬ ‫מיגיע‬ ‫מועילהנהנה‬‫לפעמים זה יכול להחזיק שנה או קצת הבטחו‪ ‬גדול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בתוך‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לחיות‬ ‫אתהבנוגע‬ ‫עדיין יכול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותכלומר‪,‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫להרה"ק‬‫נחו‪‬‬ ‫עמוד יותר‬ ‫העבודה‬ ‫בו‪.‬ב אבל‬ ‫להשתמש יש‬ ‫אי‪‬דיבור נפלא‬ ‫דרוש מעלת‬ ‫החלום שלך‪ .‬אבל מתישהו זה יתנפץ‪ .‬למה?‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫זצ"לדברי‪‬‬ ‫מקאסוב מול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪ ‬ברוך‬ ‫רבי‬ ‫השמח בחלקו‪ .‬הוא מדבר שם על מאמר‬ ‫בסוגיית‬ ‫חטאים בדרך‪.‬‬ ‫יורההפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫על כן‬ ‫לכבודוישר ה'‬ ‫כי טוב‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חז"ל "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אפשר להחליף את המקור‬ ‫שמים" ומבאר שיראת העונש ולהיות שמח‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהעונש‬ ‫יותר‬ ‫זה‪ .‬יראת‬ ‫ברוחניות את‬ ‫להצליחסותרים זה‬ ‫בחלקו‪,‬‬ ‫בכלשואל לעצמו‬ ‫שהאדם‬ ‫עלינואיפוא‪ ,‬זה‬ ‫כ‪ ‬נחזור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שהקב"ה שאי‪‬‬ ‫יענישו בכך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫פוחד מה ג‪‬‬ ‫להצליחשהאדם‬ ‫פירושה‬ ‫את השאלה למה זה אכפת לי כל‪-‬כך חזק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מלעשות לבטוח‬ ‫עוולות‪ .‬אך‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫הוא נמנע‬ ‫כלל ולכן‬ ‫וכך‬ ‫ומסכים לעמוד על האמת שזה נוגע לו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לאיים‪ .‬אי‬ ‫האד‪‬‬ ‫אפשרשל‬ ‫בחלקו אי‬ ‫הרוחנית‬ ‫על השמח‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫במקום שהוא רוצה מעצם מהותו‪ ,‬אבל זה‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫כך וכך‪ ,‬כי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שלו‪ ...‬כלי‪‬‬ ‫שוב‪ ,‬מה הם‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהלבוש‬ ‫כלי‪ ‬בחלק‬ ‫נוגע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתולךאי‪‬‬ ‫עללו יקרה‬‫לומר‬ ‫אפשר‬ ‫מיוסדת‬ ‫אומר‪ :‬אדרבא‪ ,‬אם הקב"ה יעשה לי כך וכך‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודכשיש‬ ‫ועלינו‬ ‫להישבר? ‪-‬‬ ‫תמיד‪,‬לאדם‬ ‫שמועילי‪‬שגורמים‬ ‫הדברים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זה ודאי יהיה טוב בשבילי וודאי יעלה לי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ועונג‪ .‬הצורך‬ ‫אותנו ערך‬ ‫מלמדתלהרגשת‬ ‫התורה‬ ‫צורך אמיתי‬ ‫לו‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בדרגה ויקרבני אל ה'‪ .‬אינני חושש‪ .‬אם‬ ‫אלה‪.‬אמיתי‪ ,‬אך היות שנברא עם‬ ‫בכלי‪‬צורך‬ ‫הוא‬ ‫אותה‬ ‫אנצל‬ ‫פלונית‪,‬‬ ‫הקב"האי‪‬יתןאנילי ליצרה‬‫לבושים‪ ,‬הוא רוצה לקחתו באופנים‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫מי לי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫ובכן‪ ,‬או שעובדים‬ ‫‪.‬‬ ‫מה אני‬‫מעלה‬ ‫מעלה‬ ‫ואעלה‬‫בעלקריאות‬ ‫רבינו‬ ‫יקראו‬ ‫בהקדמת‬ ‫שאנשים‬ ‫למדנורוצה‬ ‫כבר‬ ‫גופניים‪ .‬אני‬ ‫את הקב"ה מתוך יראת העונש או שעובדים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מבני אדם‬ ‫לקחת ערך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער רוצה‬ ‫הלבבות‬ ‫התפעלות‪ ,‬אני‬ ‫לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בחלקו‪.‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מתוך שמח‬‫השאלה‬ ‫לא ילכו‬ ‫וכמה‬ ‫אותו‬ ‫דברים‬ ‫כמה‬ ‫הבטחו‪‬שהוא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ובכן‪ ,‬היכן‬ ‫ומנדיבים‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫יהיה בשבילך‬ ‫בנוגע וזה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ותישבר מזה‪,‬‬ ‫ככה‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫וכמו תמיד‪ ,‬אין הפירוש אפס או מאה‪,‬‬ ‫הזדמנות נפלאה‪ ,‬כי תאמר‪ :‬למה אני צריך‬ ‫אלא ככל שהאדם יותר שמח בחלקו‪ ,‬כך‬ ‫לקחתו משם? לא לוקחים אותו משם‪ .‬זה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ואתה שמח עם כל דבר שהקב"ה רוצה‬ ‫הוא פחות ירא מהעונש‪ .‬מה כבר יכול‬ ‫לתת לך‪ .‬כשאתה מברך ברכת המזון‪ ,‬אתה‬ ‫לקרות? ‪ -‬מה פירוש‪ ,‬הלא שמעתי סיפור!!!‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כל‪-‬כך שמח‪ ,‬שאינך זקוק יותר לכלום‪ .‬אינך‬ ‫‪ -‬בסדר‪ ,‬אבל הקב"ה מנהל את העולם‪ ,‬ואם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה להסתכל‪ ,‬לא מעניין אותך מה שיש‬ ‫לפלוני‪ ,‬כי כל‪-‬כך טוב לך‪ .‬ואפילו לבטל את‬ ‫הקב"ה יביאנו לי‪ ,‬סימן שזה לטובתי‪ ,‬ואם‬ ‫כן זה לא כל‪-‬כך מפחיד‪.‬‬ ‫זמנך אינך רוצה‪ .‬כשהאדם רוצה לראות את‬ ‫בגלל שהוא רוצה לקחת‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוזה‬ ‫החדשות‪ ,‬הלא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫את‬ ‫אליעזר בן‬‫לעבוד‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬‫נכון‬ ‫לזכות‬ ‫אולם באיזו דרך יותר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון שמח בחלקך‪ ,‬אתה אומר‪ :‬איני‬ ‫אמונה בהיות‬ ‫מדור אך‬ ‫פטרוןיותר?‬ ‫ה'? באיזו מהן האדם מתקרב‬ ‫ליתן‪ .‬יש לי כבר מספיק‪ .‬תן לי‬ ‫רוצהובטחו‪‬‬‫מדור אמונה‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שכאשר האדם עובד‬ ‫פטרו‪‬את ה'‬ ‫לחשוב מה אני יכול לתת לזולתי‪.‬‬ ‫מתוך שמח בחלקו‪ ,‬יש לו הרבה מעלות‬ ‫על פני זה שעובד אותו מתוך יראת‬ ‫בחלקו‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫העונש‪ .‬המעלה הראשונה‪ :‬השמח‬ ‫העירוני לדבר מעניין‪ .‬כשנותנים מתנה‬ ‫משהו שהוא יכול לקבל‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו לו‬ ‫לילד‪,‬ליפא‬ ‫נותנים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הבא‪".‬רהוא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יש לו עולם הזה מלבד העולם‬ ‫ובדרך כלל‪ ,‬אחרי רבע שעה מתחילות‬ ‫שמח‪ .‬הקב"ה נותן לו‪ .‬זה נפלא‪ .‬הדברים‬ ‫נותן לו אותה‬ ‫רוצה‪.‬ה הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫האחכ"גגםאייר‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל מריבות‪.‬‬‫במדבר צריך‬ ‫מנהל‪ ,‬כך‬ ‫הקב"ה‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ -‬כך‬ ‫שלישי‬ ‫שחסרים לו?‬ ‫לכמה דקות‪ ,‬ואז האח אינו רוצה להחזירה‪.‬‬ ‫להיות‪ .‬כמה נפלא‪ .‬לעומתו‪ ,‬בעל יראת‬ ‫אני רוצה אותה בשבילי‪ .‬וזה גורם לעגמת‬ ‫העונש‪ ,‬מסתובב 'אויס מענטש'‪ .‬השמח‬ ‫נפש מרובה לכל הצדדים‪ .‬אך יש שנותנים‬ ‫בחלקו אינו גונב משום שהוא שמח בחלקו‪.‬‬ ‫לילד מתנה שהדבר היחיד שאפשר לעשות‬ ‫אין הוא מרמה‪ ,‬אין הוא כובש שכר שכיר‬ ‫האד‪‬נותנים‬ ‫יודע‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫לתתו תמיד –‬ ‫לאחרים‪.‬א‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הואמועיל‬ ‫אתה‬ ‫ואינו קופץ ידיו מליתן צדקה‪ ,‬והוא מקיים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מתנה כזו‬ ‫לדעת‬ ‫הילדים‪.‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬‫בו‪ .‬לכל‬‫ממתק‬ ‫לילד לחלק‬ ‫להשתמש‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬וחוזר בתשובה כי אין לו אי‪‬‬ ‫מכניסה שמחה בבית ושמחה בלב הילד‪.‬‬ ‫בעיה להביא חטאת ועולה‪ .‬השמח בחלקו‬ ‫מרגיש ששום דבר אינו שלו ורוצה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אצל כל אחד זה ככה‪ .‬האדם יכול לקחת‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בשביל‬ ‫חג‬ ‫רק הרי‬ ‫שיש לו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בכל מה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫להשתמש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫את קצת הזמן הפנוי שיש לו‪ ,‬ואז פתאום‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫המצוות‬ ‫מגיע לכל‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הואהדי‪‬‬‫וכךיו‪‬‬ ‫השבועותה'‪,‬הוא‬ ‫עבודת‬ ‫מתעצבן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הדלת‪ .‬הוא‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניותעליותר‬ ‫מישהו ונוקש‬ ‫מגיע‬ ‫להצליח‬ ‫ונוחל בנקל עולם הזה ועולם הבא‪.‬‬ ‫הזה?‬ ‫המשוגע‬ ‫זה‬ ‫מי‬ ‫עכשיו?‬ ‫דופק‬ ‫מי‬ ‫‪-‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ולעומת כן‪ ,‬הוא יכול לומר לעצמו‪ :‬מה‪ ,‬יש‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעוררהמצוות‬ ‫לבד לכל‬ ‫מגיעכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לי עכשיו רבע שעה פנויה? תן לי להתקשר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫עד כדי כך שכאשר האדם עובד מספיק‬ ‫לפלוני לחזק את לבו‪ .‬אוהו‪ ,‬עוד לא קיימתי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬מתוך זה‬ ‫ברוחניות‪,‬הרבה‬ ‫להצליח להתקדם‬ ‫כלי‪ ‬ומתחיל‬ ‫חזק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫היום כיבוד אב‪ ...‬כל זה שייך לשמח‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודהתורה‬ ‫ועלינו‬ ‫רוב מצוות‬ ‫שמח תמיד‪,‬‬ ‫בחלקו‪ ,‬את‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫בחלקו‪.‬א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫הוא יגיע אליהן‬ ‫אותנו כיאי‪‬‬ ‫מלמדת בשבילו‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫צריך לכתוב‬ ‫אין‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬שאמר רבי חנניא בן עקשיא‬ ‫מאליו‪ .‬זהו‬ ‫הרצה מהירה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫להסביר מיהו האדם‪.‬‬ ‫כדי אני‬ ‫הגענו לכל זה מה‬ ‫בעצם היית‬ ‫ומצוות"‪ ,‬כי‬ ‫תורה‬ ‫כבר להן‬ ‫הרבה‬ ‫נריץ שוב את השיעור בראשי פרקים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמה הפירוש‬ ‫הבטחו‪ ‬מאליך‪.‬‬ ‫לשער המצוות‬ ‫להגיע אל‬ ‫הלבבות‬ ‫יכול‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ההקשר‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫להבין את‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה כדי‬ ‫מההתחלה‬ ‫עוד ועוד‬ ‫וכמה‬ ‫בחלקך כמה‬ ‫שמחנחו‪ ‬פי‬ ‫תהיה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מאליך? ‪-‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לראות‬ ‫רוצה‬ ‫שחוטאים‪ ,‬די קל‬ ‫ולולי להיות‬ ‫צרי‪‬עולם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ברא‬ ‫לענייני‪‬איש ואינך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫תאוות לאשת‬ ‫נחו‪ ‬לךבנוגע‬ ‫ותראה שאין‬ ‫משהוא‬ ‫כיצד המערכת פועלת ואיך רואים את‬ ‫צריך לפגום את עיניך? אינך צריך לקחת‪,‬‬ ‫הקב"ה ואיך עובדים אותו‪ .‬העלמה פירושה‬ ‫כי טוב לך‪ ,‬יש לך עונג‪ .‬אתה קרוב אל ה'‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫הלבוש ומסכים ללכת אל האמת‪ ,‬אתה‬ ‫שהקב"ה לא הסתיר את זה לגמרי‪ .‬הוא רק‬ ‫רואה שבעצם אתה מחפש הרגשת ערך‬ ‫קבע שנצטרך להתבונן בדומה לאברהם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫וכבוד‪ .‬בסדר‪ ,‬אתה נורמלי‪ .‬שלום עליכם‪.‬‬ ‫אבינו כדי לראות את המתרחש‪ .‬יותר מזה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אתה אדם בריא‪ .‬אך רצית לקחת אותו‬ ‫מתוך הלבוש‪ .‬לא רצית לפשוט את הלבוש‪.‬‬ ‫ההעלמה היא זו שנותנת את האפשרות‬ ‫לתפוס את האלוקות‪ .‬בלי ההעלמה אי‬ ‫אבל זוהי עבודתינו בעולם הזה‪ ,‬להסיר את‬ ‫אפשר לקיים הכנסת אורחים‪ .‬אם יש‬ ‫ההעלמה מעצמך‪.‬‬ ‫את הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ההעלמה ‪-‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הכנסת‬ ‫לקיים‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫חסרון‪ ,‬אם יש עני‪ ,‬אפשר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אורחים‪ .‬הקב"ה צמצם ועשה פטרון‬ ‫לבושים כדי‬ ‫החלק האחרון של השיעור‪ :‬אם‬ ‫ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונהואל‬ ‫שיהיה יותר קל לתפוס‪.‬‬ ‫אתה באמת רוצה להוריד את הלבוש‪,‬‬ ‫העצה הראשונה היתה לשאול את עצמך‬ ‫משם עברנו אל האדם עצמו ואמרנו‬ ‫מדוע אתה כל‪-‬כך רוצה ומדוע אתה כל‪-‬כך‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫מורידלע"נ‬ ‫את‬ ‫שהבעיה שלו היא זה שאינו נלמד‬ ‫האחרון הוא שתשים לב שרוב‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫החלק‬‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ברוגז‪.‬‬ ‫משאיר"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הלבוש‪ .‬זו הבעיה שלך‪ .‬אתה‬ ‫צרותיך ומרבית העגמת נפש שלך‪ ,‬אם לא‬ ‫הלבוש‪ .‬אבל רגע אחד‪ ,‬תנסה להוריד את‬ ‫הוא– כ"ג‬ ‫'תשפ"בבחלקך‪ ,‬לכן‬ ‫שאינך שמח‬ ‫הלבוש‪ .‬מה פירוש להוריד את הלבוש?‬ ‫משוםאייר ה‬ ‫)בחו"ל כולה‪,‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫יש לך תאווה וכעס ועצבות‪.‬‬ ‫למה‬ ‫תביט על עצמך‪ .‬במה אתה עסוק?‬ ‫אתה כל‪-‬כך עסוק בזה? האם משום‬ ‫פירושו של דבר שיש לך רצון ואתה‬ ‫שנראה לך שתרוויח מזה? האמנם נדמה לך‬ ‫רוצה להשתמש עם רצונך לקחת עוד ועוד‬ ‫שאתה יכול לקחת לבד?‬ ‫והיה לך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫ולפלוני –כן א‪‬‬ ‫הולך‪.‬‬ ‫מועיל תמיד‬‫הולך לך‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תמצא‬ ‫כשלון‪ .‬בסדר‪ ,‬השמח בחלקו ניתן לאדם‬ ‫ממך‪,‬רוחניי‪‬‬ ‫הלבושים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬אתבנוגע‬ ‫נחיצות תוריד‬ ‫אם‬ ‫את נשמתך‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬תגלה את טעותך‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הראשון לפני קבלת התורה‪ .‬האבות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כולה‪ .‬אתה‬‫דברי‪‬‬‫מולהתורה‬ ‫כראוי כל‬ ‫השיגו את‬ ‫לבטוח‬ ‫הקדושים‬‫תשאל לעצמך את השאלה‪ .‬שאלת חכם אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫יודע למה? כי הם הבינו‪ .‬הם הבינו שצריך‬ ‫מכפי‬ ‫חצי תשובה פירושו שהחכם מבין בדיוק מה‬ ‫חג‬ ‫מבין‬ ‫הרי‬ ‫ואני‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫יצר‬ ‫לי‬ ‫יש‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ככה‪:‬‬ ‫בנוגע‬ ‫אומר‬ ‫הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קורה‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫להיות שמח בחלקו‪ .‬האדם מגיע לכל‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לבד‪ ,‬אל‬‫לרוחניות‬ ‫הוא מגיע‬‫וכך הדי‪‬‬ ‫רוצה‪ .‬יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מה אני‬ ‫אתה צריך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בחלקו‪.‬‬‫שמחיותר‬ ‫להצליח אם הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫המצוות‬ ‫העצה‬ ‫הגוי‪.‬‬ ‫אפילו‬ ‫ראשך‪.‬‬ ‫את‬ ‫לכופף‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ומה יותר נכון?‬‫להשתמשטוב?בכל‬ ‫עלינו‪ -‬ומה יותר‬ ‫כ‪‬התשובה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫המועילה ביותר שאתה יכול לתת לגוי היא‪:‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫רואים כל‪-‬כך הרבה אנשים שקיבלו כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫תבין את מציאות הבריאה‪ .‬לא נועדת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫מלוא חפניים של חיזוק‪ ...‬מישהו דיבר‬ ‫לעשות לעצמך חיים‪ ,‬כי זהו ההיפך של‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הבעיה? האם‬ ‫ברוחניות‪,‬אתכלי‪‬‬ ‫להצליחהלה פתר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אתו‪ ...‬האם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫השמח בחלקו‪ .‬נועדת לראות מה שהקב"ה‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫נתן לך‬ ‫ללמוד‬ ‫האם הלה‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫החולה?‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ריפא את‬ ‫הלה‬ ‫הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נתן לך ותכיר אותו שם‪.‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫מדוע אם כן‬ ‫אותנולא‪.‬אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫דולר? ‪-‬‬ ‫התורה מיליון‬ ‫כמה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך על ידו? התשובה היא‪ :‬כי‬ ‫התחזקת‬ ‫אין צורך לעבוד קשה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫קודם לכן היו לך את תאוותיך‪ ,‬וחייך וסדר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פירושו‪:‬בעל‬ ‫בבלבול רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברהיולמדנו‬ ‫שצריך לעשות את כל‬ ‫אנשים חושביםמה אני‬ ‫לא הולך‪,‬‬ ‫בבלבול‪.‬‬ ‫יומך‬ ‫ההחלטות‪ .‬לא‪-‬לא‪ .‬הדברים קורים לבד‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלך יש יצר‬ ‫הבטחו‪‬הרע‪ .‬גם‬ ‫לשער‬ ‫יש לי יצר‬ ‫הלבבות‬ ‫מסתדר‪.‬‬ ‫לא‬ ‫הלבושים‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫את היא‪:‬‬ ‫להוריד בה‬ ‫הזמן לדו‪‬‬ ‫השאלה כלשצרי‪‬‬ ‫אתה צריך‬ ‫שבא הלה‬ ‫וכמה‬ ‫עד כמה‬ ‫שטויות‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫תמכור לי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הרע‪ .‬אל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לעזור ואי‬ ‫רוצה‬ ‫שרוצה מאוד‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לילדלהיות‬ ‫דומה קצת‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬אתה כל‪-‬כך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לפרקים‪ .‬למה‬ ‫רצונךבנוגע‬ ‫משהוא אתנחו‪‬‬ ‫ופירק‬ ‫אפשר לתת לו לעשות דברים קשים‪ .‬מה‬ ‫שבור? או‪ :‬למה אתה כל‪-‬כך להוט? ומה‬ ‫עושים? נותנים לו תפקיד להסיר את‬ ‫יהיה אם זה יקרה? כשאתה מוריד את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫שזה יהיה יותר ברחבות‪ .‬תשאל לעצמך את‬ ‫המדבקות מהכוסות וכדומה‪ .‬כך אומרים‬ ‫השאלות ותשיב לעצמך את התשובה ותבין‬ ‫לאדם‪ :‬אתה תפקידך להוריד את הכיסוי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שזהו תפקידך כאן‪ ,‬להוריד את ההעלמה‪.‬‬ ‫אל תהיה עסוק בלעשות דברים‪ .‬אתה קטן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אינך צריך לבנות‪ .‬אע"פ שהאדם צריך‬ ‫לעסוק בהשתדלות ולקיים מצות לעבדה‬ ‫מדי בשביל זה‪ .‬אתה רק תוריד את‬ ‫ההעלמה כל הזמן‪ .‬כשאתה מוצא את‬ ‫ולשמרה‪ ,‬אין זה אלא משום שאתה צריך‬ ‫עצמך עושה משהו‪ ,‬שאל את עצמך למה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫שהקב"ה צוך‪ ,‬לא להביא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לעשות מה‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"רשאל‬ ‫אליעזר‬ ‫את‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ברוגז‪,‬‬ ‫כשאתה רואה את עצמך‬ ‫ובטחוןתוצאות מביא הקב"ה‪ .‬ההשתדלות‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תוצאות‪.‬‬ ‫פטרוןשאינך‬ ‫עצמך למה‪ ,‬ותגיע אל המסקנא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אופן של הסרת ההעלמה‪ ,‬לא בגלל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫היא ג"כ‬ ‫שמח בחלקך‪ .‬בתחילה אמרנו פטרו‪‬‬ ‫שתשאל את‬ ‫שאתה צריך להביא את התוצאה‪ .‬אתה‬ ‫עצמך‪ .‬החלק השני היה התשובה לכל‬ ‫צריך אך ורק לבטל את עצמך לציוויו של‬ ‫השאלות של ה'למה'‪ .‬רציתי שזה יהיה יותר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫מושלם‪ ,‬רציתי שזה ייראה יותר יפה‪ ,‬רציתי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫יום ראשון פרשת נח ל' תשרי תשפ"ז‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫תוצאה‬ ‫ובטחו‪ ‬דבר יש‬ ‫אמונה‬ ‫הידיעה שלכל‬ ‫מדור עם‬ ‫לחיות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ועונש‪ .‬אבל הפסוקים הנ"ל מספרים לנו‬ ‫כי ביום אכלך מות תמות‬ ‫"ו‬ ‫קיימת עוד מלפני מתן תורה‪,‬‬‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫שמציאות זו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרוןרואים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אם מסתכלים בפרשת בראשית‪,‬‬ ‫כי העולם נברא בצורה כזו שבאופן טבעי‬ ‫לנברא‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬‫את הציווי הראשון שהקב"ה נותן‬ ‫אם אין מצייתים לבורא‪ ,‬תיכף ומיד יש‬ ‫הנברא יש לו יכולת לבחור‪ ,‬ומה הקב"ה‬ ‫תוצאות שליליות ודברים מתחילים‬ ‫אומר לו? ‪' -‬מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ‬ ‫להשתבש‪.‬ז"ל‬ ‫ותיכף הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו'‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר על‬‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יעבור‬ ‫ומיד כתוב מה תהיה התוצאה אם‬ ‫כידוע מה שכתב השל"ה הק' ושאר‬ ‫הספרים בענין העונשים שנענשו הנחש‪,‬‬ ‫דברו ‪' -‬כי ביום אכלך ממנו מות תמות'‪.‬‬ ‫'תשפ"ב שנתחדשו‬ ‫איירהיוה עונשים‬ ‫כ"ג לא‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫והאדם‪,‬‬ ‫תעשה‪.‬‬ ‫)בחו"ל האשה‬ ‫במדבר‬‫פרשתזה אל‬ ‫נברא‪ :‬את‬ ‫יו‪‬לאשלישי‬ ‫הבורא אומר‬ ‫להם‪ ,‬אלא מדובר היה בתוצאת מעשיהם‪.‬‬ ‫ומוסיף ואומר לו‪ :‬בא ואלמדך איך העולם‬ ‫ברגע שהנבראים התנתקו מבוראם על‪-‬ידי‬ ‫מתנהל‪ .‬אתה חדש פה‪ .‬רק עכשיו נוצרת‪.‬‬ ‫חוסר הציות‪ ,‬הגיע להם היפך החיים שהרי‬ ‫בוא ותשמע‪ .‬אני בראתי את העולם‪ ,‬והסדר‬ ‫התרחקו מהמקור‪ .‬מעתה האדם ימות‬ ‫שהוא מתנהל הוא‪ ,‬שאם אני אומר על דבר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫עצבונה‬ ‫ותתרבה‬ ‫תמיד –‬ ‫ודרדר א‪‬‬ ‫מועילקוץ‬ ‫הבטחו‪‬תצמיח‬ ‫והארץ‬ ‫מה לא לעשותו‪ ,‬אם עושים אותו‪ ,‬זה מביא‬ ‫והריונה של האשה וכן הלאה‪.‬‬ ‫החיים‪.‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫להיפך‬ ‫מיד‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הפע‪ ‬מה תהיה‬ ‫אומר לו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לכבודלא היה‬ ‫אם‬ ‫תוצאות טבעיות לא סגוליות‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫יש סוגיא ידועה בענין זה בדברי‬ ‫חג‬ ‫מסתובב הרי‬ ‫היה הנברא‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪.‬‬ ‫התוצאה‪,‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫בחירה‪,‬‬ ‫לי‬ ‫נתן‬ ‫הוא‬ ‫ולב‪,‬‬ ‫מוח‬ ‫לי‬ ‫נתן‬ ‫הקב"ה‬ ‫הראשונים שדנו אם זה נעשה באופן סגולי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אני כן רוצה‪ .‬אומר לו הקב"ה מיד‪ :‬אני מבין‬ ‫או באופן טבעי‪ ,‬ויש בענין זה לשון ה'חתם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מצוין‪ ,‬אבל אני‬‫מבין בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫רוצה‪ ,‬אני‬ ‫כ‪‬שאתה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ה' עץ‬‫על ג‪‬ויורהו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בשלחמה‬ ‫להצליחפרשת‬ ‫סופר' ב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫לעורר את‬ ‫כדי שתכיר‬‫לנו סתם‬ ‫שניתנו לך‬ ‫אומר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמביא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫המים‪ .‬הוא‬ ‫המים וימתקו‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫וישלח אל‬ ‫לנו‬ ‫שומעיםנת‪‬בקול‬ ‫אין הקב"ה‬‫שאם אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננוהיא‬ ‫שייצא‬ ‫המציאות‬ ‫האד‪‬‬ ‫בתורה הוא‬‫הכתוב של‬ ‫שהשכרהרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫מהרמב"ן‬ ‫כי כך הוא‬ ‫יליות‪,‬‬‫תוצאות של‬ ‫הבורא‪ ,‬יש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח שאין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬אומר אני‬ ‫אמנם‬ ‫על וכותב‪:‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫סגולי‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪‬ידיעתנו‬ ‫הישנותחסרון‬ ‫בעולם אלא‬ ‫הבריאה‪.‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫סדר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫סגולהכ‪ ‬על‬ ‫שום‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בטבעיים‪ ,‬ואילו יגלה הקב"ה לנו סתרי‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מציאות מאז תחילת הבריאה‬ ‫הטבע‪ ,‬נדע איך בטבע נכון ומיושר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫וכשאני יגלה‬ ‫הברזל‪ ,‬ואילו‬ ‫מושך‬ ‫לדבר הזה אנו קוראים בשם שכר ועונש‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫לי מי לי‬ ‫המאגינעט אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מאוחרבעל‬ ‫זאת רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ומרכבה‪ ,‬נדע בטבע‬ ‫בראשית אני‬ ‫מה‬ ‫סתרי מעשה‬ ‫יותר אצל‬ ‫למדנומוצאים‬ ‫כברכשאנו‬ ‫אבל‬ ‫איך אוכל חלב ייכרת‪ ,‬ואיך עבודה זרה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המצוות‪ ,‬יש‬‫ובתרי"גשבנוגע‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותישראל‬ ‫כלל‬ ‫אי‪‬‬ ‫ההולךהיא‪:‬‬ ‫בחוקיו‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫הגשמים‪ ,‬ואיך‬ ‫עוצר את‬ ‫הוא כרוך‬ ‫וכמה‬ ‫כאילוכמה‬ ‫הבטחו‪‬ועונש‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שמסתכליםה'על שכר‬ ‫של עבודת‬ ‫הענין‪.‬כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בטבעלהיות‬‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מתברך הכל‬ ‫לענייני‪ ‬תורה‪ ,‬לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לפני שניתנה‬ ‫נחו‪‬כאילו‬ ‫בנוגע‬ ‫ביהדות‪,‬‬ ‫רק‬ ‫משהוא‬ ‫היה שכר ועונש‪ ,‬וכמו ששעטנז ושילוח הקן‬ ‫והנה הראהו הקב"ה למשה עץ מר וסם‬ ‫ניתנו רק במעמד הר סיני‪ ,‬כך גם ענין שכר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫שגם לעולם יש את שני החלקים‪ .‬אבל מה‬ ‫המוות להמתיק המים המרים‪ ,‬וזה נראה‬ ‫שאנו מוציאים מזה‪ ,‬הוא ההבנה ששכר‬ ‫סגולה והיפך הטבע‪ ,‬אך הקב"ה רצה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ועונש הוא תוצאה פשוטה‪.‬‬ ‫להראות לו שכך פועל הטבע‪ ,‬ואינו סגולה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היהודי חייב לחיות עם זה‬ ‫אלא שהוא דבר נסתר וחסרון ידיעה שעץ‬ ‫זה ממתיק את המים המרים‪ ,‬וזהו "שם שם‬ ‫לו חוק ומשפט"‪ ,‬כי שם הודיע לו שגם‬ ‫כשהקב"ה כרת אתנו ברית‬ ‫אח"כ‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אכן‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫פועלים‬ ‫לזכות‬ ‫התורה‬ ‫לזכות‬ ‫החוקים והמשפטים של‬ ‫ובטחון הוא הודיע לנו שהחיוב להאמין‬ ‫בהר סיני‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןטעם‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬ואף שהם נראים כחוקים בלי‬ ‫ובטחו‪ ‬זו ולחיות אתה‪ ,‬הוא חלק‬ ‫במציאות‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬תלמד‬‫הרי הם משפט ויושר‪ ,‬ואם כן‬ ‫מהתורה‪ ,‬אחד מעיקרי האמונה‪ .‬הקב"ה‬ ‫לשמור כל מצוותיו וחוקיו שלא להרהר‬ ‫מנהל את העולם והכל לפי רוב המעשה‪ .‬אם‬ ‫אחר טעמיהם‪ .‬וזהו מה שהוסיף לאמור‬ ‫מתנהג כמו שצריך ‪ -‬הקב"ה משפיע‬ ‫פסח ז"ל‬‫האדם‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫בפסוק שלאחריו‪ :‬אם שמוע תשמע לקול ה'‬ ‫ראטה ‪ -‬לאו‪' .‬והיה אם שמוע‬ ‫ואם לאו‬ ‫ליפארב‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫יו"טשפע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' לו‬ ‫אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת‬ ‫תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם‬ ‫למצותיו ושמרת כל חוקיו‪ ,‬כל המחלה אשר‬ ‫וגו' ונתתי מטר ארצכם בעתו'‪ .‬הקב"ה אמר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ליהודי בתור יהודי‪ :‬אתה כיהודי חייב לחיות‬ ‫אני ה'‬ ‫עליך כי‬ ‫במדבר‬ ‫אשים‬ ‫פרשת‬ ‫במצרים לא‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫שמתי‬ ‫רופאך‪ ,‬כי לאחר שהודיע שהחוקים‬ ‫עם זה‪ .‬אמנם אף הגוי הוא בתוך העולם הזה‬ ‫והמשפטים של התורה פועלים בעולם‬ ‫ואף לו הדבר נוגע‪ ,‬כי המציאות היא‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬אמר‪ :‬תדע מעתה שאם‬ ‫שהעולם הזה מתנהל באופן זה‪ ,‬אבל אותו‬ ‫תשמע לקול ה' אלוקיך ותנהג לפי משפטיו‬ ‫וחוקיו‪ ,‬לא תבוא עליך שום מחלה‪ ,‬ואף הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לא צויתי לחיות עם זה כל‪-‬כך כיהודי‪ .‬רק לך‬ ‫כיהודי צויתי לחיות עם זה על כל צעד ושעל‪,‬‬ ‫לעניני‪ .‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בנוגעשכך הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫איך‪ ,‬תדע‬ ‫נחיצות יודע‬ ‫שאינך‬ ‫כי זה נוגע לך בכל דבר ודבר‪ ,‬ולכן נתתי לך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ומצות קריאת‬‫מזוזהדברי‪‬‬‫ומצות מול‬ ‫תפילין כראוי‬ ‫מצותלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הנ"ל בפרשת‬ ‫הפע‪‬‬ ‫הואנעסוק‬ ‫לפסוקים‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫הסבר נפלא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דיבור ומעשה‪.‬‬‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫במחשבה‬ ‫שמע‪ ,‬שהוא‬ ‫שנעסוק בזה‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫בריאת הרי‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬מאז‬ ‫בראשית‪,‬בנוגע‬ ‫שכך הסדר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא צריך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫המצוותהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫קיבל את‬ ‫לא לכ‪‬‬ ‫הגוי‬ ‫הסיבה‬ ‫לו‬ ‫ויש‬ ‫בעה"ב‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫אלוקים‬ ‫שיש‬ ‫לדעת‬ ‫לעולם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫עם אבותינו‪.‬‬‫הדי‪‬‬ ‫ברית‬‫שכרתיו‪‬‬ ‫מלפני הוא‬ ‫עוד‬ ‫השבועות‬ ‫הטבע יש סדר של סיבה ותוצאה‪ ,‬ואחד להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שבע מצוות‪ .‬אך היהודי קיבל את הציווי‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מהם הוא שאם הקב"ה אומר לו לעשות להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לחיות עם כך שיש שכר ועונש על כל דבר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫דבר מה ועושים אותו‪ ,‬באה תוצאה‬ ‫שהוא עושה בעולם הזה‪ ,‬כי כך נברא‬ ‫הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שלילית שנקראת בשם עונש‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫העולם‪ .‬חלק הוא מבריאת העולם‪ .‬זה מופיע‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫בפרשת בראשית עוד לפני שהיתה היהדות‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד יותר‬ ‫הסביר זאת‬ ‫מישהו ועלינו‬‫לאחרונה תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬מהטבע‪.‬‬ ‫הישנותזה חלק‬ ‫זהו כ‪ ‬על‬ ‫מציאות העולם‪.‬‬ ‫בעולם‪ .‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬את העולם‬ ‫הרי ברא‬‫אותנו‬ ‫הקב"ה‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהרחבה‪ ,‬כי‬ ‫בהירות‪.‬שצריך ‪ -‬הטבע‬ ‫מתנהג כמו‬ ‫האדם‬ ‫אם‬ ‫על‪-‬ידי התורה )באורייתא ברא קב"ה עלמא(‪ ,‬כדי לקבל יותר‬ ‫מתאים את עצמו אליו ועוזר לו ודברים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וכפי שבתורה יש נגלות התורה וסתרי‬ ‫אשרלעצמי‬ ‫שמתי‬ ‫וכשאני‬ ‫לו‪ ,‬ליכלמי לי‬ ‫המחלה‬ ‫מסתדרים אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעלהבריאה‬ ‫רבינו‬ ‫בסדר‬ ‫בהקדמת כך‬ ‫למדנולהם סוף‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫התורה שאין‬ ‫עליך‪.‬אניכך העולם בנוי‪.‬‬ ‫במצרים לא אשים מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪ .‬אלה הם‬ ‫וסתרי הטבע‬ ‫הטבעהבטחו‪‬‬‫נגלותלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫יש‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה‬ ‫הטבע‪ .‬אינך‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫סתרי‬ ‫נחו‪‬‬‫סופר'‪.‬‬ ‫ה'חתם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ממש דברי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הנסיון לשכוח את המציאות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫שהטעם מתגלה‬ ‫התוצאה‪ ,‬ויש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משהואלמה זו‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫מבין‬ ‫ברם צריך לשים לב שרובנו‪ ,‬עכ"פ ברוב‬ ‫לך רק לאחר זמן‪ .‬זה חייב להיות ככה‪ ,‬כי‬ ‫הזמן‪ ,‬יש לנו נסיון גדול לשכוח את זה או‬ ‫אם לתורה יש את שני החלקים‪ ,‬חייב להיות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫פעמים שזה מנקר לו במוחו‪ ,‬כי זה כל‪-‬כך‬ ‫לעוותו‪ .‬ואף שבדורנו יש מודעות גדולה‬ ‫אמיתי וזה זועק‪ ,‬אבל הוא לא רוצה לחיות‬ ‫להשגחה הפרטית וכל אחד יכול לספר על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עם זה‪.‬‬ ‫מקרים של השגחה פרטית אצלו בחיים ועל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ההעלמה מאפשרת את ההתעלמות‬ ‫תפילותיו שהתקבלו‪ ,‬אנשים אוהבים‬ ‫להשתמש רק בחלק אחד של ההשגחה‬ ‫ויש לכך כמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫הפרטית‪ ,‬בחלק זה שהקב"ה מנהל את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"רחיתן‬ ‫לזכות‬ ‫העולם בצורה של העלם‪ ,‬כפי‬ ‫את בן ברא‬ ‫פיגא את‬ ‫אליעזר‬ ‫שהוא‬ ‫לזכות‬ ‫העולם‪ ,‬אחרת‪ ,‬איך יתכן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דרכים‪,‬‬‫פטרון‬ ‫ילדו והגיע לו סכומי כסף בדרכים לא‬ ‫שדיברנו בשיעורים הקודמים‪ ,‬שמפני כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬חושב‬‫אך לא בחלק זה שכאשר האדם‬ ‫נקרא העולם עולם‪ ,‬מלשון העלמה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫נושא זה שהקב"ה מנהל את העולם לפי‬ ‫ומדבר באופן בלתי נכון‪ ,‬כגון באופן של‬ ‫והעבירות‪ ,‬יש לו אחרי הכל‬ ‫כוחי ועוצם ידי או של לשון הרע ורכילות‪,‬‬ ‫המצוות ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫ראטההוי אומר‪ :‬ודאי שאם‬ ‫העלמה‪.‬‬ ‫איזושהי‬ ‫הוא מביא על עצמו תוצאות קשות‪.‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מסתכלים‪ ,‬רואים את זה‪ .‬כפי שדיברנו‬ ‫בשיעורים הקודמים שהעלמה אין פירושה‬ ‫בברוך שאמר אומרים‪ :‬ברוך מרחם על‬ ‫אפשר להבין‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬‫אייר הואי‬ ‫אפשרכ"גלראות‬‫בחוקותי( –‬ ‫בנשמת‬ ‫)בחו"ל שאי‬ ‫הבריות‪ ,‬וכן‬ ‫במדבר‬ ‫על פרשת‬ ‫מרחם‬ ‫שלישי‬ ‫הארץ ברוךיו‪‬‬ ‫ההעלמה היא רק כדי שנצטרך להתבונן‬ ‫אומרים‪ :‬המנהג עולמו בחסד ובריותיו‬ ‫מתוך ענוה והודאה על האמת‪ .‬אם האדם‬ ‫ברחמים‪ .‬למה? כי את אלו שאין להם‬ ‫יתבונן‪ ,‬ודאי שיראה‪ .‬בדיוק כמו בחלק‬ ‫בחירה ‪ -‬הוא מנהג בחסד‪ ,‬ואת אלו שיש‬ ‫הראשון‪ ,‬כלומר‪ ,‬עצם זה שאלוקים ברא את‬ ‫להם בחירה ‪ -‬הוא מנהג ברחמים‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬זאת?!‬ ‫מוכיחים‬‫האילנותא‪‬‬ ‫העולם‪ .‬כלום אין‬ ‫יש עבורם דין‪ ,‬אבל שיתף עמה מדת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬האדם‬ ‫מערכת‬ ‫יותר‬ ‫אבל של‬ ‫פלאותיו‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬היינו שהוא מביא זאת בהארת אי‪‬‬ ‫כלום אין פלאי‬ ‫אין האדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מה? אם‬ ‫דברי‪‬‬ ‫זאת?! אך‬ ‫כראוי מול‬ ‫פנים וסבלנות ומאריף אף‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬כל אי‪‬‬ ‫מוכיחים‬ ‫לבטוח‬ ‫בתאוותיו ואף‬ ‫בסוגיית‬ ‫ולהצליח‪ .‬אבל‬‫לאדם הפע‪‬‬ ‫לעזורנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫הנהגות‬ ‫מיני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לחיותדברי‪‬‬‫ממשיך מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫מתבונן‪ ,‬הוא‬ ‫מכפי‬ ‫את זה הוא שוכח שיש בורא לעולם‪ .‬כך‬ ‫חג‬ ‫הוא הרי‬ ‫מתנהג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫האדם‪ .‬אם‬ ‫לפיבנוגע‬ ‫התנהגות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫דברים הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫הוא הדבר גם לגבי שכר ועונש‪ ,‬מציאות זו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מגיעים לו‬ ‫יו‪- ‬הדי‪‬‬ ‫הואראוי‬ ‫בלתי‬ ‫באופן‬ ‫השבועות‬ ‫שאינם טובים‪ .‬אם הוא מתנהג באופן נכון להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם לפי מעשי בני‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬זקוקה‬‫ג‪ ‬היא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫ג"כ נעלמת‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫‪ -‬מגיעים לו דברים טובים‪ .‬אכן בעיקר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשאינו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫יכול מי‬ ‫הצלחה ובגלל כן‪,‬‬ ‫האמונה הזה אין בני אדם אוהבים להתלהב‪ .‬כלל‬ ‫להתבוננות‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫תחילה ברא‬‫ובכוונה של‬ ‫הרוחנית‬ ‫מתבונןההצלחה‬ ‫להתכחש לכך‪,‬‬ ‫הם אוהבים יותר את הסיפורים מהסוג כל‬ ‫הנחמדים‪ .‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הסיפוריםברוחניות‪,‬‬ ‫האחר‪.‬להצליח‬‫כלי‪‬‬ ‫אילו היה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫זה‪ ,‬כי‬ ‫באופןאי‪‬‬‫ידיעתו‬‫מיוסדתאתעלהעולם‬ ‫הקב"ה‬ ‫החטא‪ ,‬לא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לאחרונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על ומיד‬ ‫תיכף‬‫מת כ‪‬‬ ‫האדם א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫היתה לו לאדם בחירה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בליל שבת אל‬ ‫מתיישבאי‪‬‬ ‫מלמדתאדםאותנו‬‫תארו לכם‬‫התורה‬ ‫הסעודה ואומר לילדיו‪ :‬אתם חייבים לשמוע כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫זהו איפוא הסיבה הראשונה לכך שאין‬ ‫סיפור נפלא של השגחה פרטית‪ .‬רציתי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בני אדם חיים מהעםאניהמציאות הזאת‬ ‫בעללעשותו‬ ‫וחשבתירבינו‬ ‫שאוכל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנודבר‬ ‫כבר‬ ‫לעשות איזה‬ ‫ומצליחים להתעלם ממנה‪ .‬אכן כן‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ידי‪ ,‬שבנוגע‬ ‫ובהשגחה פרטית‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועוצם‬‫לשער‬‫הלבבותבכוחי‬ ‫לבדי‬ ‫ממנה‪ .‬אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫להתעלם‬ ‫השאלההאפשרות‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫נתן את‬ ‫אין לכם‬ ‫וכמה‬ ‫כדוגמתו‪.‬כמה‬ ‫כשלון שאין‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫היה זה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬אם לא‬ ‫רוצה‬ ‫אותה ברור‪ ,‬אך‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬יראה‬ ‫האדם יסתכל‪,‬‬ ‫לענייני‪‬לי גאוה וזה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שמימי‪ .‬היתה‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪‬גילוי‬ ‫משהוא ממש‬ ‫מושג‪.‬‬ ‫היה הקב"ה מעלים אותה‪ ,‬לא היה באפשרי‬ ‫נכשל בצורה גועלית‪ .‬לא רק להם אינו‬ ‫להתעלם ממנה‪.‬‬ ‫רוצה לספרו‪ ,‬אלא גם לעצמו אינו רוצה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫יהיו לו ילדים חוטאים‪ .‬הוא אומר ככה‪:‬‬ ‫כמה אופנים של העלמה‬ ‫דווקא אי אפשר לדעת את הדברים האלה‪.‬‬ ‫ואם תשאל אם המציאות כה ברורה‪ ,‬איך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כן‪ ,‬תסתכל אצלנו בבית הכנסת ותראה‪ .‬יש‬ ‫באמת העלימה הקב"ה? התשובה היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שם בחור שהוא צעצוע של בחור‪ .‬אני מכיר‬ ‫את אביו‪ ,‬בסדר? ‪ ...‬כלומר‪ :‬ההסתכלות ימין‬ ‫שהעלימה בכמה אופנים‪ .‬אופן אחד הוא‬ ‫על‪-‬ידי שאין העונש בא תיכף ומיד אחר‬ ‫ושמאל‪ ,‬הגם שאין לה שום הגיון‪ ,‬מצליחה‬ ‫לאדם אף‪,‬‬ ‫לזכות לו‬ ‫החטא‪ ,‬אלא הקב"ה מאריך‬ ‫"ו האדם וגוזלת ממנו את‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫במוח‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ליצור טשטוש‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫כפי שהוזכר לעיל‪ .‬אכן הסיבה האמיתית‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫את האמת ואת הישרות‪.‬‬ ‫היראה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫רק כדי‬ ‫פטרו‪‬‬‫שהקב"ה מאריך לו אף איננה‬ ‫יש גם את הסוד של צדיק ורע לו‪ ,‬אשר‬ ‫להעלים ממנו את המציאות‪ ,‬אלא גם כי‬ ‫פירושו שיתכן שמענישים את האדם על‬ ‫הקב"ה רוצה שיחזור בתשובה‪ ,‬וממדותיו‬ ‫קודמים‪ ,‬ואפשר גם מגלגולים‬ ‫פסח ז"ל‬‫חטאים‬‫שאין הרה"ח‬ ‫מאחר לע"נ‬ ‫של רחמים היא‪ .‬אך למעשה‪ ,‬נלמד‬ ‫ראטהבאמת יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫הי"ושאין‬‫ליפא כך‬ ‫שמיד‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫ביבדלחט"אישהר"ר‬ ‫העונש מגיע לו מיד‪ ,‬ואדרבא‪,‬‬ ‫לכל דבר יש הסבר‪ .‬אבל בסוף אין האדם‬ ‫לאחר העוולה שעשה‪ ,‬הוא רואה הצלחה‬ ‫מסחררת‪ ,‬וכשהעונש מגיע‪ ,‬הוא כבר שוכח‬ ‫'תשפ"במה שגורם‬ ‫הכלה וזה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להבין כ"גאתאייר‬ ‫)בחו"ל יכול‬ ‫להעלמה‪ .‬זה מעלים מן האדם את‬ ‫במדבר בזה‬ ‫פרשתההשגחה‬ ‫שלישי לכן‬ ‫שעשה ‪-‬‬ ‫מהעוולה יו‪‬‬ ‫המציאות האמיתית והאדם במקום לומר‬ ‫עלומה‪.‬‬ ‫"אני מאמין שיעניש למי שיעבור על‬ ‫אופן נוסף של העלמה‪ ,‬הוא זה שהאדם‬ ‫מצוותיו ויגמול טוב למי שישמור מצוותיו‪,‬‬ ‫מסתכל על אחרים ונדמה לו כאילו התמונה‬ ‫בגלל‬ ‫זה‬ ‫‪-‬‬ ‫שמצליח‬‫–‬ ‫מי‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫בעולם‬ ‫ואף‬ ‫מטושטשת‪ .‬הוא אומר‪ :‬אני רואה את פלוני הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שקיים מצוות השם‪ ,‬ומי שאינו מצליח ‪ -‬זה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שעושה עוולות ויש לו כסף‪ ,‬ואני רואה את אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בגלל שלא קיים מצוות השם" ‪ -‬אומר‪ :‬לא!‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫פלוני שלומד תורה ואין לו כסף‪ .‬אילו היה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫אין דבר כזה‪ .‬זה דברים נשגבים מבינתנו ‪-‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫האדם היחיד בבריאה‪ ,‬היה לו הרבה יותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫'העכערע זאכן'‪ .‬אי אפשר להבין את דרכי‬ ‫מכפי‬ ‫הרי אף‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬על‬ ‫בנוגעאתלדברי‪‬‬ ‫המציאות‪ ,‬זאת‬ ‫לראות‬‫הבטחו‪‬‬ ‫קל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫ה'‪ .‬ומביאים את כל דברי הצדיקים בנושא‬ ‫הסיבה‬ ‫כלא‪ ,‬סוף‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אפיים‪ ,‬כי סוף‬ ‫הואארך‬ ‫השבועותהוא‬ ‫שהקב"ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמאמין‪,‬‬ ‫יותראת האני‬ ‫לעקור‬‫ברוחניות‬ ‫כאילו הם באו‬‫להצליח‬ ‫זה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫את מעשיו‪ ,‬את‬ ‫מכירבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬זו עלינו‬ ‫המציאות והאדם‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫ונגמר‬ ‫עוולותיו‪ ,‬תחבולותיו ומחשבותיו‪ .‬אך היות להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שהאדם חי עם עוד רבים‪ ,‬כשהוא מצפה כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫האדם פוחד שיתפרק רגשית‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לבנים‪ ,‬הוא מסתכל על גיסו ואינו רואה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ההעלמה היא אחד מהדברים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שגיסו ירא שמים יותר ממנו‪.‬‬ ‫שמאפשרים להתעלם‪ .‬ויש עוד כמה סיבות‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫למשל‪ ,‬זה שקשה מאוד למי שקרה לו דבר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬צריך לבדוק‬ ‫כל אחד‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫הבל‪ ,‬כי‬ ‫והגם שזה‬‫התורה‬ ‫ולומר‪ :‬כן‪-‬כן‪ ,‬אני‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרבמראה‬ ‫נורא לקבל‬ ‫להסתכל‬ ‫את עצמו רק מול הקב"ה‪ ,‬וכשהוא מסתכל כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫גרמתי לכך‪ .‬אנשים מזדעזעים מהדבר הזה‪.‬‬ ‫על אחרים‪ ,‬זה סתם מבלבל אותו‪ ,‬ובשום‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫מצפים ממנו שיוכל‬ ‫מה אני‬‫אירע טרגדיה וכעת‬ ‫למדוד היא‬ ‫שהדרך‬ ‫למדנוכתוב‬ ‫כבר לא‬ ‫מקום‬ ‫לקום ולומר ‪ -‬לא רק הוא‪ ,‬אלא גם אשתו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫נסיונו של זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והרי אין‬ ‫בהשוואהלשער‬ ‫לאחרים‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬להיות‬ ‫אי‪‬‬ ‫צריכה‬ ‫מאוד‪ .‬לדו‪‬‬ ‫הנפשבה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫פשוט‬ ‫‪ -‬כן‪-‬כן‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫של זה‬ ‫וכמה‬ ‫תכליתוכמה‬ ‫איןנחו‪ ‬פי‬ ‫עבודתשלה' זה ו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כנסיונו‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬בריאה‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫צריכה להיות‬ ‫זה‪ .‬היא‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬בשביל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנויה‬ ‫מה שמצליח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאבל זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫של זה‪.‬‬‫כתכליתונחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ישרה ונורמלית‪ ,‬והאדם זקוק בשביל זה‬ ‫עכ"פ לסייע להעלמה‪ ,‬כי כשהוא מסתכל‬ ‫הרבה מאוד בהירות וגישה חיובית‪ .‬לא‬ ‫סביבו‪ ,‬זה מרגיע לו את הפחד שאם יחטא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫תמותון'‪ .‬שטויות‪ .‬אין לכם ממה לחשוש‪.‬‬ ‫להיבהל מזה‪ .‬כן‪ ,‬זה מסתדר לי‪ .‬הוא יכול‬ ‫ומה כתוב בהמשך? ‪' -‬ותרא האשה כי טוב‬ ‫להתקדם הלאה בחיים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים ‪ ...‬ותקח‬ ‫רוב בני אדם נעשים מדי שבורים ומדי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל'‪.‬‬ ‫לכאורה היה צריך לכתוב‪ :‬ויאמר הנחש‬ ‫מזועזעים ומבולבלים ואינם יכולים לעמוד‬ ‫על האמיתות הזו‪ ,‬ולכן הם בורחים למקום‬ ‫מותר לאכול ותקח מפריו ותאכל‪ .‬אך לא זה‬ ‫אלאהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"ראי אפשר‬ ‫מבינתינו‪,‬‬ ‫האחר ‪ -‬זה דבר נשגב לזכות‬ ‫'ותרא כי טוב העץ למאכל‬ ‫פיגאשכתוב‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬מה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫להבין‪ ,‬וזהו זה‪ .‬כאמור‪ ,‬יש דברים שאיננו‬ ‫ובטחון הוא לעיניים'‪ .‬היתה לה תאוה‬ ‫אמונה תאוה‬ ‫פטרון מדור וכי‬ ‫חזקהובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬חלק‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ידועים לנו והאמונה בכך היא‬ ‫לאכול ולכן אכלה‪ .‬אח"כ שואלים‬ ‫מהתורה‪ ,‬אבל אנשים משתמשים בזה מדי‬ ‫אותה למה היא אכלה‪ ,‬ומה היא אומרת? ‪-‬‬ ‫הרבה ומדי חזק ואינם רוצים את המציאות‬ ‫אין שום קשר לתאווה‪ .‬הנחש פשוט אמר לי‬ ‫קל הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חולילע"נ‬ ‫הפשוטה‪ .‬בדומה למי שיש לונלמד‬ ‫שמותר‪ .‬והאדם מהו אומר? ‪' -‬האשה אשר‬ ‫למקרים‬ ‫ולוקח תרופות חריפות שנועדו‬ ‫ראטה לי מן העץ ואוכל'‪.‬‬ ‫היא נתנה‬‫עמדיהי"ו‬ ‫נתתליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫קיצוניים‪ .‬הוא אומר‪ :‬אם יש‪ ,‬למה לא? אף‬ ‫התורה – כ"ג‬ ‫אני רוצה‪ .‬אף כאן‪ ,‬נושא זה שהאדם יסתכל‬ ‫'תשפ"ב שהם ענו‬ ‫שזה מה‬ ‫מספרת‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫ויאמר‪ :‬היה לי כשלון )זה יכול להיות בכל צורה‬ ‫כשהרגישו שמאשימים אותם‪ ,‬אבל אם אתה‬ ‫אפשרית‪ .‬זה יכול להיות הפסד ממון‪ ,‬זה יכול‬ ‫רוצה לדעת מה היתה האמת‪ ,‬האמת היתה‬ ‫להיות בזיונות גדולים‪ ,‬זה יכול להיות עגמת נפש‬ ‫כמו שכתוב לפני כן 'ותרא האשה כי טוב‬ ‫גדולה( בגלל עוונותיי‪ ,‬עד שיוכל להתקדם‬ ‫העץ למאכל וגו''‪ .‬הפירוש הוא שהקב"ה‬ ‫תמיד –‬ ‫הלאה בחיים ולהיות שמח מתוך הבנת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬תראה‬ ‫באופןא‪‬שהעין‬ ‫האדם‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫יצר כך‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעהיום‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מצוי‬ ‫המציאות ‪ -‬אינו‬ ‫נחיצות‬ ‫דברים‪ .‬הוא‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬‫אבלהרבה‬‫בו‪.‬רוצה‬‫הלב‬ ‫והלב יחמוד‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬הוא רוצה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול גאוה‪,‬‬ ‫כראוירוצה‬ ‫תאוה‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה לבטוח‬ ‫האדם אינו בנוי היום ולכן הוא מרגיש אי‪‬‬ ‫הרבה דברים‪ .‬ובגלל זה מחפש האדם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שאם יתברר לו שבגלל שעשה כך וכך‪ ,‬קרה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מראה מקום‪ .‬הנחש אמר שמותר‪.‬‬ ‫הרי ואז‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מהמיטה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬לצאת‬ ‫לא יוכל‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬וכך‪,‬‬ ‫לו כך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫דיכאון‪.‬‬ ‫תרופה נוגדת‬ ‫יו‪‬לוהדי‪‬‬‫הואלתת‬ ‫השבועות‬ ‫נצטרך‬ ‫באמת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫סוף דבר‪ ,‬תאות הלב היא אחד‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכלבימינו לפנות‬ ‫להשתמשאוהב‬ ‫עלינו אין האדם‬‫כ‪‬מפני כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫לרצות‬ ‫בגשמיות‪ .‬שלא‬ ‫למקום כזה‪ .‬זה מדי כואב לו‪ .‬זו איפוא עוד להצליח‬ ‫מהגורמים החזקים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לראות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בליאפשר‬ ‫מהתוצאות‪.‬‬ ‫להתעלםברוחניות‬ ‫כלל הצלחה‬‫אלא‬ ‫אחת מהסיבות שאין בני אדם אוהבים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של בריאים‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתשאינם‬ ‫ההצלחה מאכלים‬ ‫כעין זה לגבי‬‫כל‬ ‫לחשוב על הנושא‪.‬‬ ‫המאכל אינו בריא‪ ,‬מדוע איפוא אתה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אוכלו? ‪ -‬פשוט מאוד‪ ,‬כי תאוה הוא לעיניים‬ ‫המציאות מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫מעלימה את‬ ‫התאוה תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ונחמד למילוי הכרס‪ .‬איך יתכן? זה הרי לא‬ ‫להשתמש‬ ‫וקלהאי‪‬להבנה היא‬ ‫שלישיתאותנו‬‫סיבהמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬זה עלול להרוג‪.‬‬‫יותרלא בריא‪,‬‬ ‫לקבל זה‬ ‫התאוות‪ .‬פשוטו כמשמעו‪ .‬אפשר לראות כדי‬ ‫בריא‪ ,‬ואם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫התשובה היא‪ :‬עזוב אותך‪ .‬הרופאים אומרים‬ ‫זאת בפרשה באופן ברור‪ .‬הקב"ה אומר‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני ואין לזה הוכחות‬ ‫בודדים‬ ‫שמדובר באחוזים מה‬ ‫בעלאוכלים‬ ‫רבינו אם‬ ‫הדעת‪ ,‬כי‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו מעץ‬ ‫כבר לאכול‬‫אסור‬ ‫בכלל‪ .‬יש לו תורה שלימה להצדיק את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהנחש הגיע‬‫ומה קרה?‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער למות‪.‬‬ ‫הלבבותעלולים‬ ‫ממנו ‪-‬‬ ‫הקושי‬ ‫אי‪‬‬ ‫להתאפק‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫קשה לו‬ ‫שצרי‪‬‬‫למה? כי‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמה'ותאמר‬ ‫וכמה‬ ‫בעיה‪.‬‬‫שום פי‬ ‫הבטחו‪‬איןנחו‪‬‬ ‫אפשרה'לאכול‪,‬‬ ‫עבודת‬‫ואמר‪:‬‬ ‫של‬ ‫מביא את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות המוח‬ ‫מבלבל את‬‫הבטחו‪‬‬ ‫להתאפק‪,‬‬ ‫נאכל‪ ,‬ומפרי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מפרי עץ הגן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הנחשבנוגע‬ ‫נחו‪‬‬‫משהוא אל‬ ‫האשה‬ ‫האדם לכפור בשכר ועונש ולומר לעצמו‪:‬‬ ‫העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו‬ ‫לא יקרה לי כלום‪.‬‬ ‫ממנו ‪ ...‬ויאמר הנחש אל האשה לא מות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫להסתיר‪ ,‬וזאת מחמת שלוש סיבות‪ :‬א‪ ,‬כי‬ ‫מודעת אזהרה‬ ‫יותר קל להסתירו ולהתעלם ממנו‪ ,‬כי הוא‬ ‫לסיכום‪ :‬יש נושא שנקרא שכר ועונש‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יותר נעלם וצריך להתבונן כדי להיווכח בו‪,‬‬ ‫כשהקב"ה מצוה לעשות משהו או לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וראינו שהוא נעלם הן משום שמסתכלים‬ ‫על אחרים ועורכים השוואות‪ ,‬הן משום‬ ‫לעשות‪ ,‬והאדם מציית או אינו מציית‪ ,‬זה‬ ‫מביא תיכף ומיד לתוצאות ומשפיע על‬ ‫שלא רואים בעיניים את התוצאה המיידית‬ ‫שאין הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מההשפעה‬ ‫חוץ‬ ‫הצלחתו בעולם‪ .‬כל זה‬ ‫רואים את כל התמונה‪ .‬ב‪.‬‬ ‫פיגאמשום‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬והן‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לעולם הבא‪ .‬איננו מדברים עכשיו על‬ ‫ובטחוןמאוד לאדם לקבל על עצמו את‬ ‫אמונה קשה‬ ‫פטרון מדור כי‬ ‫בפרשת‬ ‫העולם הבא‪ .‬זה מה שכתוב כאן‬ ‫ובטחו‪‬ולומר שבגלל שעשה דבר שאינו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫האחריות‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בראשית‪ .‬הנברא הראשון‪ .‬הקב"ה קורא לו‬ ‫הגון‪ ,‬קרה מה שקרה‪ .‬ג‪ .‬כי תאוותו גדולה‬ ‫ואומר לו‪ :‬אתה רואה עולם שלם? אתה‬ ‫כל‪-‬כך שהוא מרגיש שהוא חייב לטשטש‬ ‫ממנו הרה"ח פסח ז"ל‬‫אחד‪ ,‬לע"נ‬ ‫רואה את כל העצים? מצוין‪ .‬עץנלמד‬ ‫את המציאות‪ .‬חייב להיות שמותר‪ ,‬כי אני‬ ‫חזק‪ .‬ובגלל הדבר הזה‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫רוצה הי"ו‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הרי ליפא‬ ‫"ר לך‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ומלמדנו‪:‬הר‬ ‫דע‬ ‫אסור לאכול‪ .‬והפסוק בא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שכאשר הקב"ה אומר שאסור‪ ,‬יש לכך‬ ‫אינו חושב על שכר ועונש ודוחקו הצדה‪.‬‬ ‫תוצאות‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫קבלת עול מצוות כיצד?‬ ‫בדומה למי שכותב מעל פתח ביתו‪ :‬אין‬ ‫אכן אם מתבוננים קצת יותר‪ ,‬רואים כאן‬ ‫להחנות כאן מכונית‪ .‬והיה אם תחנה כאן‬ ‫דבר נפלא וחשוב מאוד לדעת אותו‪ ,‬ויש בו‬ ‫את מכוניתך‪ ,‬יגררו אותה על חשבונך‪.‬‬ ‫אף משום נתינת חיזוק‪ .‬בתחילת מסכת‬ ‫הקב"ה אומר ככה‪ :‬אי אפשר לאכול מעץ‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬פרשת‬ ‫כך א‪‬‬ ‫מקדימים‬ ‫ברכות מבואר שמפני‬ ‫זה‪ .‬אם אוכלים ממנו ‪ -‬מתים‪ .‬פתק קטן‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬להקדים‬ ‫יותר כדי‬ ‫אבלשמוע‪,‬‬ ‫בו‪ .‬אם‬ ‫להשתמשוהיה‬ ‫שמע לפרשת‬‫אי‪‬‬ ‫מציאות זו היא מציאות בבריאה‪ ,‬כפי‬ ‫לקבלת עול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שמיםדברי‪‬‬‫מלכות מול‬ ‫קבלת עול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שראינו מה'חתם סופר' שזו מציאות טבועה‬ ‫קבלת עול‬ ‫מול האם‬ ‫השאלה‪:‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נשאלתנחו‪‬‬ ‫מצוות‪ .‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בבריאה‪.‬‬ ‫מצוות הוא השם המתאים לפרשת והיה אם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שמוע? מה כתוב בפרשת והיה אם שמוע?‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הבריאה‬ ‫מה הדי‪‬‬ ‫ריקאנטי שכל‬ ‫הבאנו יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫בעבר‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכל אפילו לשכר‬‫זה קשור‬ ‫באופן זה‪ ,‬ואין‬ ‫אילו היתה הפרשה מתחילה בסגנון האומר‪:‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬בנויהעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לעבוד‬ ‫מהעלג‪‬עצמך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫הבא‪ .‬שכר‬ ‫בעולם‬ ‫ועונש זה‬ ‫לקבל‬ ‫אתה ועליך‬ ‫יהודי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שכר כדי‬ ‫ועונש‪.‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ביום‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫וארבע שעות‬ ‫כלל ה'הצלחה‬ ‫במשך עשרים‬ ‫את‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ .‬כך מסבירים כל‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלהיה ניתן‬ ‫או אז‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫דיבור ומעשה‪,‬‬ ‫במחשבה‬‫כל‬ ‫המקובלים שצינורות הבריאה מחוברים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מצוות‪ .‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫קבלת עול‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדתלהעל‬ ‫לקרוא‬ ‫באופן זה‪ ,‬שכאשר האדם מתנהג נכון‪ ,‬היינו‬ ‫מה‬ ‫וביטול‪,‬‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו בענוה‬ ‫באמונה‪ ,‬ובטחון‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‬ ‫שהוא חי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הן תראה שבפרשת שמע קבלת עול‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מגיע אליו‬ ‫אותנו‬ ‫עיניו ‪...‬‬ ‫מלמדת ועל‬ ‫התורה‬ ‫ושומר על פיו‬ ‫בהירות‪.‬זה‪' .‬ואהבת אתה‬ ‫שמיםיותר‬ ‫היא בסגנון‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫מלכות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שפע‪.‬‬ ‫ה' אלוקיך'‪ .‬התורה אומרת במה אתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לאהוב את ה' בכל‬ ‫מחויב‪ .‬אתה מחויב‬ ‫מה אני‬ ‫בעל על זה‬ ‫רבינו‬ ‫עם זה?‬ ‫בהקדמתחיים‬ ‫למדנו‬ ‫אנחנו איננו‬ ‫כבר‬ ‫ומדוע‬ ‫לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‪ ,‬ועוד אתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הראשון‪ ,‬שבנוגע‬ ‫להאמין שהקב"ה‬ ‫שהחלק הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫אמרנו‬ ‫הדברים‬ ‫אי‪‬‬ ‫'והיו היא‪:‬‬ ‫בהתמדה‪.‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ללמוד‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מחויב‬ ‫השאלה‬ ‫כל דבר‬ ‫וכמה‬ ‫ומשגיח פיעלכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬‫עבודת ה'העולם‬ ‫מנהל את‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לבבך'‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫מצוך היום על‬ ‫אנכילהיות‬ ‫האלה אשר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יותר קל לנו‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מדוקדקת ‪-‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פרטיתבנוגע‬ ‫בהשגחהנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫רשימה של דברים שאתה צריך לקבל על‬ ‫אבל החלק השני‪ ,‬לומר שכל מה שאנו‬ ‫עצמך‪' .‬ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך‬ ‫עושים‪ ,‬יש לו השפעה מיידית ‪ -‬אנו אוהבים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫ברירה‪ .‬אינני יכול לעבור על דברי ה'‪ .‬אני‬ ‫בביתך'‪ .‬האדם קורא את הפרשה ומקבל על‬ ‫חייב לציית לו בכל דבר‪.‬‬ ‫עצמו את כל הדברים האלה‪ .‬הוא כאילו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אומר‪ :‬הריני מקבל על עצמי אהבת ה'‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נניח שהאדם קיבל על עצמו קבלה‪.‬‬ ‫נפלא‪ .‬אך היום הוא אומר כך‪ :‬יום ראשון‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬חינוך הילדים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ראש חודש היום‪ ,‬ובכלל‪ ,‬הזמן מתחיל‬ ‫לעומת כן‪ ,‬כשמסתכלים בפרשה השניה‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫שהוא א' חשון‪ .‬הקב"ה יבין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאבב' דר"ח‬ ‫ב‪ ‬רק‬ ‫פיגא‬ ‫מצוות‬ ‫נזכרותאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אמת נכון הדבר שבסופה‬ ‫לזכות‬ ‫מחר אי"ה אקח את עצמי עם כל‬ ‫ובטחון‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫ועיקרה של‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תפילין ומזוזה‪ ,‬אבל בתחילתה פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ההתחדשות‪ .‬הקבלה לא כללה את היום?‬ ‫פטרו‪‬מחויב‬ ‫פרשה זו אין מוזכר כלל שהאדם‬ ‫למה לא? כי קשה לי‪ ,‬זה שלישי לבריאת‬ ‫לעשות דבר מה‪ .‬הפרשה מתחילה כך‪ :‬הבו‬ ‫האדם‪ ,‬זה יום ראשון‪ ,‬אני לא יכול‪.‬‬ ‫ואספר לכם דבר מעניין‪' .‬והיה אם שמוע‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם‬ ‫ראטהראיית התוצאות‬ ‫הי"ומתוך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫קבלה‬ ‫מטר‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ונתתי‬ ‫היום לאהבה את ה' אלוקיכם ‪-‬‬ ‫ארצכם בעתו יורה ומלקוש'‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אך‬ ‫הוי אומר‪ :‬קבלת העול של מי שמקבל‬ ‫'תשפ"באחת בלבד‪.‬‬ ‫היא הבדרגה‬ ‫עצמו – כ"ג‬ ‫קבלה‪,‬אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫תסורו 'ועבדתם אלהים אחרים ‪ -‬ואבדתם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל על‬ ‫מהרה מעל הארץ הטובה'‪ .‬זהו זה‪ .‬רק‬ ‫לעומת כן‪ ,‬קבלת העול של מי שיודע את‬ ‫רציתי לספר לכם דבר זה‪ .‬האם זה מה‬ ‫המציאות והיא ניצבת לו מול העיניים‪ ,‬היא‬ ‫שנקרא קבלת עול? לכאורה מדובר בידיעה‬ ‫בדרגה אחרת לגמרי‪ .‬אדם כזה יודע שאינו‬ ‫בעלמא בצורת התנהלות העולם‪.‬‬ ‫יכול לסמוך על תירוצים‪ ,‬כי שום תירוץ לא‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫המציאות‪ .‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לו‪ ,‬מועיל‬ ‫מאחר שזו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יעזור‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הכרתלעניני‪‬‬ ‫המציאות‬ ‫עםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותלחיות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בהסעה‪ ,‬שכיון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שתלוידברי‪‬‬ ‫אדם מול‬ ‫לראותכראוי‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬מצוי‬ ‫אכן מכאן מבואר שהעול הגדול ביותר‬ ‫והיה לו יגון‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקעצמו‪,‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד יכול‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אחתדברי‪‬‬ ‫פעםמול‬‫אותהנחו‪‬‬ ‫שהפסידשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הוא לחיות‬ ‫לקבל על‬ ‫שהאדם‬ ‫ואנחה כי הוצרך למצוא הסעה חילופית‬ ‫חג‬ ‫שהוא‬‫המעשיםהרי‬ ‫תוצאותרוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫בענין‬ ‫הידיעה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עם‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ועלה לו הדבר בכסף רב‪ ,‬למחרת הוא‬ ‫על‬ ‫שהוא‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫זה שלדברים‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יו‪ ‬עם‬ ‫השבועות הוא‬ ‫כשהאדם חי‬ ‫עושה‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫קורה אם‬ ‫לפנייותר‬ ‫הזמן‪ .‬ומה‬ ‫ברוחניות‬ ‫חמש דקות‬‫להצליח‬ ‫נמצא‬ ‫בכלבין אם רוצה‬ ‫כבירות‬ ‫יהיו תוצאות‬ ‫כ‪‬עושה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬קטורת‬ ‫עצמוג‪‬לומר‬‫על מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אחד קיבל‬‫להצליח‬ ‫אותו‬ ‫האחריות‬ ‫לעוררחי עם‬ ‫הרי הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לא‪ ,‬כדי‬ ‫אם לנו‬ ‫בין‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחוהגיע‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫בדקה אחת‬ ‫הצלחהאחד איחר‬ ‫כלל‬ ‫בציבור ויום‬ ‫הגדולה ביותר האפשרית‪ ,‬כי כך הוא מגיע‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫וניסה בכל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הקטורת של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהאמירת‬ ‫לקראת סוף‬ ‫כל‬ ‫אל ההכרה שאין לו באמת ברירה‪.‬‬ ‫לבטוח אתו‬ ‫אי‪‬מה יהיה‬‫הרכבת?‬ ‫על על‬ ‫לעלות‬ ‫כוחו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫למחרת? אחד מהשתיים‪ ,‬או שיבוא מאוחר‬ ‫מה‬ ‫ללמודלך מה‬ ‫ועלינו‬ ‫אינני אומר‬ ‫תמיד‪,‬לילד‪:‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫המלמד אומר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יותר או שיבוא כפי שהגיע היום כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנולך אי‪‬‬ ‫שעוד פעם אחת‬ ‫מלמדת מודיע‬ ‫התורה‬ ‫לעשות‪ ,‬אני רק‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪.‬את הגמרא שלו או צובט אותו‪,‬‬ ‫שאתה מזיז‬ ‫להחזיק בקבלתו‪ .‬שוב‪ ,‬הציבור עדיין‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כל‬ ‫וכשאני לומר‬ ‫מה‪ ,‬ליוכי צריך‬ ‫אתה עף מה'חיידר'‪ .‬אם הילד מאמין‬ ‫לעצמי‬ ‫קטורת‪.‬לי מי‬ ‫אומריםאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫התפילה?! לא כתוב‬ ‫מה אני‬‫בעל‬ ‫עם‬ ‫ביחד‬ ‫מילה‬ ‫כלל את‬ ‫בדרך‬ ‫מקיים‬ ‫למדנוהמלמד‬ ‫כבר‬ ‫להתראתו כי‬ ‫בשום מקום שצריך לומר כל מילה עם בעל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע זאת לילד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו עושה‬ ‫לשערראה‬ ‫הלבבות וכבר‬ ‫איומיו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫כמה כלום‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫מעבר לזה‬ ‫הבטחו‪ ‬לונחו‪ ‬פי‬ ‫צריך לומר‬ ‫אחר‪ ,‬אין‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הגמרא‪ .‬הוא‬ ‫בנוגעלהזיז את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לומר לא‬ ‫צורךנחו‪‬‬ ‫אין‬ ‫משהוא‬ ‫מה החילוק? החילוק הוא בתוצאות‪.‬‬ ‫מבין שזו המציאות‪ .‬להכיר את המציאות‪,‬‬ ‫הפירוש הוא כזה‪ :‬שילמת את המחיר‪ .‬זה‬ ‫זה קבלת העול הגדולה ביותר‪ .‬אין לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫האדם‪ :‬אמור פרשת והיה אם שמוע שחרית‬ ‫כל הסיפור‪ .‬כשהאדם שילם את המחיר‬ ‫וערבית‪ .‬שנן אותה‪ ,‬קשור אותה על זרועך‪,‬‬ ‫לאיחורו‪ ,‬אין יותר צורך לומר מה לעשות‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הניח אותה על מוחך‪ ,‬קבע אותה על מזוזת‬ ‫אתה יכול להגיע מחר באיחור ‪ -‬אומרים לו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ביתך‪ .‬הן אף אז כשאני מצוך לקשור אותה‬ ‫על זרועך ולקבוע אותה על מזוזת ביתך‬ ‫אף אחד לא מכריח אותך‪ .‬והוא מגיב‪ :‬לא‬ ‫מעוניין‪ .‬מחר אני מגיע לפני הזמן‪.‬‬ ‫כדי שתזכר במה שכתוב בה‪ ,‬במה אני רוצה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בתוצאות‪ .‬אינני מצוה לכתוב‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שתזכר? ‪-‬‬ ‫הר"רעול‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות עם‬ ‫לזכות‬‫אין אדם אוהב לחיות‬ ‫ובטחוןשאתה חייב‪ ,‬אלא שיש תוצאות‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בתפיליך‬ ‫להכיר בתוצאות המעשים‪ ,‬הוא קבלת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫למעשיך‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫עול גדולה‪ ,‬וזו הסיבה שאין האדם אוהב‬ ‫לחיות עם המודעות של שכר ועונש‪ ,‬כי‬ ‫ובכן‪ ,‬האדם יכול להסתכל על זה כאילו‬ ‫היום להצליף מכות‪ .‬אך לא‪ .‬כל זה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫החליטו‬‫זה הרה"ח‬ ‫לע"נ‬‫בענין‬ ‫האדם אינו אוהב לקבל עול‪ .‬אכן‬ ‫נלמד‬ ‫יש קצת חילוק בין דורנו לדור הקודם‪ ,‬כי‬ ‫ראטהרוצה לחיות בתרדמה‬ ‫הי"ו אתה‬‫ליפא אם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫נכון רק‬ ‫בדור הקודם ענין לקיחת האחריות על‬ ‫ואח"כ להתייסר עם התוצאות הקשות‪ .‬פלא‬ ‫דברים היה הרבה יותר מושרש‪ .‬האדם‬ ‫'תשפ"ב לחיות עם‬ ‫האדםה מעדיף‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר‬ ‫איך‬ ‫הוא‬ ‫והפלא‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫לעבודתו‪ ,‬כי‬ ‫שהואשלישי‬ ‫חייב ללכת‬ ‫הרגיש אז יו‪‬‬ ‫מהלך בת היענה‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬אם לא‬ ‫אם לא ילך ‪ -‬לא יהיה לו מה לאכול‪ .‬כיום‬ ‫אסתכל ולא אשמע דיבורים כאלה‪ ,‬יהיה לי‬ ‫כשהחיים יותר נוחים והאדם אומר לעצמו‪:‬‬ ‫יותר קל‪ .‬טיפש! אתה מתייסר עכשיו הרבה‬ ‫"לא יקרה כלום אם אישן קצת‪ ,‬מקסימום‬ ‫יותר‪ .‬מדוע אנו סובלים? ‪ -‬רק משום שאנו‬ ‫אקח הלוואה באשראי"‪ ,‬ואין האדם מרגיש‬ ‫חושבים‬ ‫איננו‬ ‫–‬ ‫היענה‪.‬‬ ‫בת‬ ‫כמו‬ ‫לחיות‬ ‫מנסים‬ ‫מחויב לעשות שום דבר ‪ -‬הנושא של שכר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כשאנו עוברים את המזוזה ואף לא כשאנו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ועונש נחשב כקבלת עול הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫מניחים את התפילין ואף לא כשאנו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫מתנענעים ואומרים‪ :‬לשבר תאוות‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬הוא פשוט‬ ‫נעסוק דרור‪.‬‬ ‫לתת לפיו‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודלא יכול‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו‪ .‬נכון‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫שהוא‬ ‫חג‬ ‫לפניהרי‬ ‫לדברי‪‬לחשוב‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הוא חייב‬‫יכול‪.‬בנוגע‬ ‫לא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫זוהי סגולת התפילין‪ ,‬אבל מה כתוב‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לדבר?‬ ‫אמר לך לא‬ ‫יו‪ ‬מי‬ ‫מילה‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫מפיוהוא‬ ‫מוציא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שמע‬ ‫עצמן כתוב‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫בתפילין‬ ‫להצליח עצמן?‬ ‫בתפילין‬ ‫אף אחד לא אמר לו‪ ,‬אבל מה יעשה שאינו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫אם‬ ‫והיה‬ ‫שם‬ ‫כתוב‬ ‫הבנת?‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שמוע‪.‬‬ ‫אם‬ ‫והיה‬ ‫מה‬ ‫מדבר‬ ‫הוא‬ ‫יכול לדבר? הוא יודע שאם‬ ‫לבטוחכתוב‬ ‫בלי שמוע?‬ ‫ברוחניות אם‬ ‫הצלחהכתוב בוהיה‬ ‫שמוע‪ ,‬ומה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שלא צריך‪ ,‬הוא מפסיד את עבודתו‪ .‬שום כלל‬ ‫שם שלמעשיך‪ ,‬לדיבוריך ולמחשבותיך יש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫תירוץ לא יעזור לו‪ .‬על כן הוא נושא תפילה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫תוצאות‪ .‬אלו הם החיים שבהם אתה חי‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬לומר את‬ ‫ברוחניות‪,‬עזור לי‬ ‫להצליח‬ ‫רבונו של עולם!‬ ‫כלי‪‬‬ ‫חרישית‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫אתה מתמודד עם פרנסה‪ ,‬אתה מתמודד‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫אותי כאן‬ ‫ועלינושואלללמוד‬ ‫תמיד‪,‬מישהו‬ ‫שמועילי‪‬הנכונים‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫עם שאר דברים‪ .‬מדובר בתוצאות שיש להן‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אבל אינני יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫לביישו‪,‬אי‪‬‬ ‫רוצהאותנו‬ ‫שאלה‪ ,‬אינני‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מציאות‪ .‬הצורה שאתה‬‫יותרהואבהירות‪.‬‬ ‫לקבלצלך‬ ‫לשקר ומצד שני אינני יכול לדבר לשון כדי‬ ‫סיבות‪ .‬ה'‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מתנהג‪ ,‬הצורה שאתה חושב‪ .‬האדם טוען‬ ‫הרע‪ ,‬ואסור לו לראות על פניי‪...‬‬ ‫לעצמי‬ ‫רוצה‬ ‫וכשאניאתה‬ ‫לי להיות‪.‬‬ ‫יכול‬‫גדולה‪.‬מי‬ ‫מדרגהאני לי‬ ‫שזוא‪ ‬אי‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫לקרוא לזה מדרגה גדולה? תקרא לזה ככה‪,‬‬ ‫יענה‬ ‫הבטחו‪ ‬כבת‬ ‫להפסיק לחיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫אבל זו‬ ‫השאלה‬ ‫כמה האדם‬ ‫וכמה‬ ‫תיכףפי ומיד‬ ‫ממילא‪,‬נחו‪‬‬ ‫קורההבטחו‪‬‬ ‫של כל זה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ומיד רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לענייני‪‬מפיו דיבור‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אפשרות להוציא‬ ‫לו בנוגע‬ ‫משהואשאין‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מבין‬ ‫להיות תיכף‬ ‫הבטחו‪‬חיוביות‬ ‫צרי‪ ‬תוצאות‬ ‫אסור‪ .‬זה עול גדול מאוד‪ ,‬וזה מה שנקרא‬ ‫מדה טובה מרובה‪ ,‬כשהאדם חושב נכון‬ ‫קבלת עול מצוות‪ .‬על כן התורה מצווה את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫על עצמי‪ .‬חז"ל מספרים )ברכות ס‪ ,‬א( על‬ ‫ומדבר נכון וחי עם ביטול הקב"ה‪ ,‬אע"פ‬ ‫יהודה בר נתן שהלך מאחוריו של רב‬ ‫שעדיין אינו מושלם‪ ,‬תיכף ומיד הוא רואה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המנונא ונאנח מפחד‪ ,‬והעיר לו רב המנונא‬ ‫תוצאות חיוביות‪ .‬זה לא נאמר רק על הצד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שעם הפחד שיש לו‪ ,‬הוא מביא על עצמו‬ ‫יסורים‪.‬‬ ‫השלילי‪ .‬ממש לא‪ .‬להיפך‪ ,‬הצד השלילי‬ ‫נאמר רק כדי שנדע לאן לא לפנות‪ ,‬ואז‬ ‫ממילא יהיה לו לאדם כל‪-‬כך טוב בעולם‬ ‫וסימנים של אהבה‬ ‫תזכורות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הדברים‬ ‫לזכות את‬ ‫לזכות‬ ‫הזה כיון שהוא עושה‬ ‫כשהאדם מתבונן בכך ומבין שכך הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון הוא‬ ‫הנכונים‪ .‬כאן הוא נותן צדקה‪ ,‬כאן‬ ‫הבריאה מאז בריאת האדם‪ ...‬וכאן אנו‬ ‫סדר ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מקבל באהבה מה שהקב"ה עשהפטרו‪‬‬ ‫עמו‪ ,‬כאן‬ ‫מגיעים אל הסיום שהוא כל‪-‬כך חשוב‪.‬‬ ‫הוא תופס את עצמו‪...‬‬ ‫מציאות זו קיימת גם אצל הגוי‪ .‬אם הגוי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בוטח בה'‪ ,‬זה מביא לו שפע‪ .‬אין לו אמנם‬ ‫כל פעם שהאדם חוזר בתשובה‪ ...‬אם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫את הדביקות‪ ,‬כי הוא יותר מחובר לעולם‬ ‫הקב"ה אומר שתשובה מועילה‪ ,‬היינו שאם‬ ‫הזה‪ ,‬אבל כיון שהוא מתבונן למעלה ופחות‬ ‫אתה מתבונן ואומר בפיך לא הייתי צריך‬ ‫'תשפ"ב יתאים את‬ ‫ודאיאייר ה‬ ‫שהעולם יותר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫בגאוה‪ ,‬כ"ג‬ ‫פירושו‬ ‫)בחו"ל שרוי‬ ‫במדבר‬ ‫נמחקת‪,‬‬ ‫העבירהפרשת‬‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫לעשות כך‪,‬‬ ‫עצמו אליו‪ .‬אך מעלתו של היהודי‪ ,‬חוץ‬ ‫שהקב"ה אומר לך‪ :‬אני כאן בשביל לעזור‬ ‫מעצם הדביקות שהוא יכול להגיע אליה‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬זה יתחיל לעבוד‪ ,‬תראה את החילוק‪.‬‬ ‫היא זה שהקב"ה אומר לו‪ :‬אעזור לך באופן‬ ‫ודאי שהקב"ה ממשיך לנסות את האדם‬ ‫מיוחד שלא לחיות כבת יענה‪.‬‬ ‫ולראות אם הוא עובד אותו או שהוא בא‬ ‫אליו בתור כספומט‪ ,‬להכניס כרטיס הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הקב"ה מצוונו לעשות סימנים על גבי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ולמשוך כסף וישועות ואינו מתכוון בכלל אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫סימנים‪ ,‬תזכורות על גבי תזכורות‪ ,‬הכל כדי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לקום בבוקר‪.‬‬ ‫מולצריך‬ ‫לבטוח ישכראוי‬ ‫שהאדם‬ ‫שלא נשכח‪.‬‬‫לעבדו‪ .‬ברור שיש את המושג הזה‪ .‬אבל אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬ספק בדבר‬ ‫נעסוק שום‬ ‫גדולה‪ ,‬אין‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד היותר‬ ‫בתמונה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫הוא הכין שעון מעורר‪ .‬השעון מצלצל‪ ,‬אבל‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫ומבקש‬‫באמונה הרי‬ ‫יותררוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫שהאדם חי‬ ‫שככל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הוא אינו ידוע באיזה עולם הוא נמצא‪ .‬הוא‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪),‬ברור‬ ‫ומתקדם לאט‬ ‫דשמיא‬ ‫לסייעתא‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫משהוא נותן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שינתו הוא‬ ‫ומתוךיותר‬ ‫להצליח לחלום‬ ‫ברוחניות‬ ‫באמצע‬ ‫בכל רואה באופן‬ ‫כך הוא‬ ‫עלינוללכת לאט(‪,‬‬ ‫כ‪‬שחייבים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הפורענות‬ ‫את‬ ‫עוצר‬ ‫הכפתור‪,‬‬ ‫על‬ ‫לחיצה‬ ‫ברור שמתקיים בו כל המקבל עליו עול להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ומסתובב לצד השני‪ .‬ככה זה הולך אצלו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ‪.‬‬ ‫ביום ראשון‪ ,‬ביום שני‪ ,‬ביום שלישי וכן‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הלאה‪ .‬הוא מכין שעון מעורר וקם מאוחר‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬את האדם‬ ‫ברוחניות‪,‬לרומם‬ ‫הקב"ה ממשיך‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬הגם ש‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫כאילו אין קשר בין הסיבה והתוצאה‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ועלינושהואללמוד‬ ‫מזמין לו‬ ‫תמיד‪,‬על‪-‬ידי‬ ‫לכך היא‬‫שמועילי‪‬‬ ‫והדרך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שבו הוא חייב לקום‬ ‫יום אחד‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עצמו בעבור‬ ‫שהאדםאותנו‬ ‫מוצא את‬ ‫התורה וישמלמדת‬ ‫נסיון‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שמגיעיותר‬ ‫כדיעדלקבל‬ ‫בתקופת‪ .‬זמן שבה אינו יודע מאין יבוא‬ ‫כך‬ ‫בזמן‪ .‬יש לו איזה תור שאם הוא מפסיד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫כמה‬ ‫מעמיד‬ ‫ואנחה‪ .‬הוא‬ ‫עזרו‪ ,‬ברוחניות או בגשמיות או בשתיהן‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫יגון מי לי‬ ‫אי‪‬יהיה‬ ‫אני לי‬ ‫אותו‪ ,‬זה‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫ועודאניהוא תולה מודעה‬ ‫שעונים מעוררים‪ ,‬מה‬ ‫בעל מנסה‪.‬‬ ‫רבינו הוא‬ ‫בהקדמתהנכונה‪.‬‬ ‫למדנו‬ ‫הולך בדרך‬ ‫כברהוא‬ ‫אבל‬ ‫גדולה בפתח חדרו ‪ -‬אם אתה ער בשעה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע זאת בפיו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬הוא אומר‬ ‫לשערשטעה‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫וכשהוא רואה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותי‪.‬בהמההיא‪:‬‬ ‫קרה? ‪-‬‬ ‫תעיר לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫בבקשה‬ ‫שבע‪,‬‬ ‫היא חלק‬ ‫וכמה‬ ‫שמחה כמה‬ ‫בשמחה‪.‬נחו‪ ‬פי‬ ‫להיות הבטחו‪‬‬ ‫ומנסה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להיות‬ ‫לקום‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אני חייב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוט מאוד‪.‬‬ ‫בטובותיו של‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעמתבונן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬הוא‬ ‫מעבודת ה'‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואינו ברוגז על הנהגתו של הקב"ה‪,‬‬ ‫הקב"ה נתן לנו תורה כזו‪ .‬הוא אומר‬ ‫כי הוא אומר כך‪ :‬אני הוא זה שמביא זאת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫שכל פעם שתאמר ולו חצי שקר‪ ,‬תרד‬ ‫ליהודי‪ :‬העולם עובד בשביל הגוי במדה‬ ‫עמוק באדמה‪ .‬כל פעם שתשתמש בכוחי‬ ‫שווה‪ ,‬אבל הגוי‪ ,‬אם ילמד מעצמו ויידע ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ועוצם ידי‪ ...‬תצעק בטלפון‪ :‬כבר צויתי‬ ‫ייטב לו‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬לאו‪ .‬אך אותך כיהודי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אותך אתמול לעשותו‪ .‬מה אתך? למה לא‬ ‫עשית אותו? ‪ -‬תיכשל‪ .‬יהיה לך גם בזיונות‬ ‫אני אוהב‪ ,‬אני רוצה להטיב לך‪ ,‬אני רוצה‬ ‫להיות קרוב אליך‪ ,‬על כן אני נותן לך‬ ‫וגם הפסדים‪ .‬אכן כן‪ ,‬מודעה כזו אתה תולה‬ ‫מצוות רבות שיהוו בשבילך שעונים‬ ‫אתה רושם שם שכל פעם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫במשרדך‪ .‬ועוד‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר ק"ש‬ ‫אליעזר‪-‬‬ ‫אמור‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מעוררים‪ .‬אתה קם בבוקר‪,‬‬ ‫ובטחון וכל פעם שתבקש רבונו של‬ ‫שתתאפק‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןאמור‬ ‫והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬לי להתבטל אליך ‪ -‬תצליח יפה‬ ‫עולם עזור‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬חדש‬ ‫את זה בשמחה רבה‪ ...‬הגיע יום‬ ‫מאוד‪ .‬זוהי קביעת המזוזה‪.‬‬ ‫לעולם ואני יכול לעבוד היום את ה' וילך‬ ‫לי טוב‪...‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כך הוא בבית הכנסת‪ ,‬כך הוא בבית‪ ,‬כך‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הוא בכל חדר‪ ,‬בקומה התחתונה ובקומה‬ ‫האדם נכנס לביתו ופוגש את המזוזה‪.‬‬ ‫העליונה‪ .‬יש לך מושג כמה הטבה יש בזה?‬ ‫הוא לא רק נזכר שצריך לעבוד את ה'‪ .‬זה‬ ‫בראש'תשפ"ב‬ ‫ובראשונה כי כל‬ ‫למה?אייר ה‬ ‫–‬ ‫יודע כ"ג‬‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל ואתה‬ ‫במדברעומד‬ ‫פרשת‬ ‫אותו‪ .‬הוא‬ ‫שלישי‬ ‫לתפוס‬ ‫דבר נפלא‪,‬יו‪‬‬ ‫צריך‬ ‫המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים‬ ‫אצל המזוזה‪ ,‬הוא זוכר שהוא זקוק‬ ‫עליך‪ .‬יהיו לך חיים מתוקים‪ .‬למה? כי כך‬ ‫לסייעתא דשמיא‪ ,‬וכך הוא מניח את ידו על‬ ‫הקב"ה ברא את העולם‪.‬‬ ‫המזוזה ואומר‪ :‬רבונו של עולם! עזור לי‬ ‫שלא אכעוס‪ ,‬עזור לי שעל אף הכל אשאר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬עם‬ ‫א‪ ‬לחיות‬ ‫–‬ ‫תמיד גדולה‬ ‫במלחמה‬‫מדוברמועיל‬ ‫בישוב הדעת‪ .‬לא רק זה כתוב במזוזה‪ .‬הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬משקיע‬ ‫הרעיותר‬ ‫בוודאי‬ ‫והיצראבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הידיעה הזאת‪,‬‬ ‫התעלמת מכל החצי השני‪ .‬כתוב במזוזה אי‪‬‬ ‫חזק‪ .‬הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולמאוד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מאוד‬ ‫לבטוח בזה‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪ ‬עצמו‬ ‫את‬ ‫שאם תהיה לך סייעתא דשמיא ולא תכעס‪,‬‬ ‫להשכיח אותה‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אפשריתדברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬‫בכל דרך‬ ‫משתמששהוא‬‫תצליח היום בחינוך בניך‪ .‬זה מה שכתוב מכפי‬ ‫מן האדם ולעורר במוחו שאלות וספיקות‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ברחיצת‬ ‫לדברי‪ ‬הצלחה‬ ‫שתהיה לך‬‫במזוזה‪ ,‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬אין מקרא יוצא מדי פשוטו‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬נכנס‬ ‫על‬ ‫בנפרד‪ .‬אתה‬ ‫חדרהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותובכל‬ ‫הילדים‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫התורה מתוקה‪ ,‬העולם מתוק‪ ,‬מדרך הטוב‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫נכונה‪ ,‬ההצלחה‬ ‫להשתמשזאתבכל‬ ‫אם אתה עושה‬ ‫עלינו‬‫כ‪‬לחדר‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬קצת‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬עודמהקצת‬ ‫ג‪ ‬ועוד‬ ‫להצליחמשתפרים‬‫להטיב‪,‬‬ ‫לך‪ .‬כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מובטחתלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תפילה‬‫לבטוח‬ ‫בלי אשא‬ ‫ברוחניות‬ ‫למלאכתי‪,‬‬ ‫הצלחהשאצא‬ ‫אלמד לפני‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של העיניים‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית על‬ ‫דשמיא‪ ,‬אשמור‬ ‫ההצלחה‬ ‫לסייעתא‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬‫מזוזה‬ ‫כלי‪‬‬‫קביעת‬ ‫משמעותה של‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫קצת‬ ‫צריכים‬ ‫אם‬ ‫אשאל‬ ‫ענווה‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫על‬ ‫אתפלל‬ ‫עזרה בבית‪ ,‬אתנהג כיהודי והקב"ה יעזור‬ ‫מה‬ ‫לקביעת‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫וצלמים‬ ‫תמיד‪,‬רבנים‬ ‫שמועילי‪ ‬מזמין‬ ‫האדם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫והדבר יצליחו‪ .‬ועל זה לומדים את כל‬ ‫להשתמש‬ ‫מה כתוב שם‬ ‫החדש‪ .‬אי‪‬‬ ‫במשרדו אותנו‬ ‫המזוזה מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫במזוזה? כתוב שם ככה‪ :‬אתה פותח עסק‪ ,‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬לדעת מהו יהודי ואיך להיות יהודי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫טוב‪.‬לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ויותראני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫נכון שאתה רוצה להצליח? ובכן‪ ,‬דע לך‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫יום שני פרשת נח א' חשון תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫האומות‬ ‫ממהלךובטחו‪‬‬ ‫מחשבתם של‬ ‫להיבדלאמונה‬ ‫מדור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עכשיו הוא יכול להגיע‪ .‬פירושו של דבר‬ ‫יש אחרון ויש אחרון‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתומצד שני‪ ,‬אם אינו ראוי לכך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫שהוא ה'קדם'‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫היצירה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנו עדיין עסוקים בהבנתפטרון‬ ‫שכולם ישרתוהו‪ ,‬כי הוא סתם רודף אחר‬ ‫פטרו‪ ‬נאמר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הפלאית שנקראת אדם‪ ,‬והנה במדרש‬ ‫התאוות‪ ,‬הרי הוא החלש ביותר‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫על הפסוק "וייצר ה' אלוקים את האדם"‪,‬‬ ‫משתמש עם הדעת שקיבל כדי למשוך‬ ‫שמפני כך נאמר וייצר עם שתי יודי"ן‪,‬‬ ‫כבוד ותאוה‪ .‬סוף דבר‪ ,‬אפשר‬ ‫לעצמו‬ ‫מן הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫משום שהיו נוצר משתי יצירות‪,‬נלמד‬ ‫יצירה‬ ‫להסתכל על זה בשני אופנים‪ ,‬ובמדרש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הפירוש‬ ‫התחתונים ויצירה מן העליונים‪.‬‬ ‫מבואר ששני האופנים קיימים‪.‬‬ ‫פשוט מאוד‪ ,‬הגוף בא מן האדמה והנשמה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫וייצר התורה‬ ‫אייר הבתיבת‬ ‫בקצרה‪:‬‬ ‫היא חלק אלו‪-‬ה ממעל‪ ,‬והקב"ה הפליא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫פעםכ"ג‬ ‫שוב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל‬ ‫רמזה שהקב"ה ברא את האדם מן העליונים‬ ‫לעשות ושילבם יחד‪.‬‬ ‫ומן התחתונים‪ ,‬ויש לנו מאמר חז"ל על‬ ‫עוד יש במדרש על הפסוק "אחור וקדם‬ ‫אחור וקדם צרתני שהאדם יכול להיות‬ ‫צרתני"‪ :‬זכה‪ ,‬אומרים לו‪ :‬אתה קדמת‪ ,‬לא‬ ‫החשוב ביותר ויכול להיות המזולזל ביותר‪,‬‬ ‫זכה‪ ,‬אומרים לו‪ :‬יתוש קדמך‪ ,‬שילשול‬ ‫האד‪ ‬שאנו‬ ‫יודע‬ ‫יסוד הוא‬ ‫תמיד –‬ ‫מחיינו‪.‬א‪‬‬ ‫זאת גם‬ ‫מכירים‬ ‫מועיל‬ ‫ואנו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קדמך"‪ .‬כשהאדם זוכה ומתעלה ומשיג‬ ‫במצבים‬ ‫עצמנו‬ ‫חיים אתו‪ .‬אנו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבלאתיותר‬‫מוצאים‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫השגות עליונות‪ ,‬הוא נעשה גבוה מכל‬ ‫נעלים מאוד‪ .‬מגיעים לחודש תשרי ורואים‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הנבראים‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אבל הוא חוטא‪ ,‬הוא‬ ‫את היהודי שנאמר עליו ישמח ה' במעשיו‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫נעשה נמוך מהנבראים הנמוכים ביותר‪,‬‬ ‫רואים אותו קורן אור כשהוא שרוי בשמחה‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בנוגע‬ ‫אחרון‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬נברא‬ ‫שהרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ליהודים‬ ‫הרי נתנו‬ ‫כמה‪ ,‬ש‬ ‫יהודים‬ ‫פשוטה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫ועוסק‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הוא לא‬‫משהוא‬ ‫יותר יהודי‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫יו"ט‪ .‬הוא‬ ‫להצליחלהוצאות‬ ‫אחרים‬ ‫לסעודה‪ ,‬אפשר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אחרון בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינוד בא‬ ‫כ‪ ‬כשאח‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שני‪ .,‬ה'מה ג‪‬‬ ‫ישמור‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫האדם נופל‬ ‫אדם‪ .‬מצד‬ ‫בגשמיות‬ ‫סתם‬ ‫להצליח‬ ‫להסתכל עליו בשני אופנים‪ ,‬וכבר יש‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחבמדה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליבכעס‪.‬‬ ‫הצלחהטוב‪ ,‬אפילו‬ ‫ברוחניות )רק(‬ ‫ואינו במצב‬ ‫כלל‬ ‫שאומרים למי שבא אחרון‪ :‬אחרון אחרון‬ ‫של מדברים‬ ‫הרוחנית נמוך‬ ‫ההצלחה זה יותר‬ ‫מסוימת הלא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫חביב‪ .‬עוד לפני מאמרי חז"ל‪ ,‬אפשר לראות‬ ‫פשוטים אחרים‪ .‬הן אנו מכירים זאת על‪-‬ידי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬אופנים‪ .‬יש‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אחרון שני‬ ‫להצליח‬ ‫שיש לבא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מהמציאות‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫'מבשרי אחזה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד סעדו‬ ‫שכולם כבר‬‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬מגיעתמיד‪,‬‬ ‫בסוף אחרי‬ ‫שהאדם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ויש שהאדם‬ ‫אותנוכלום‪,‬‬ ‫מלמדת‬ ‫נותר לו‬ ‫התורה‬ ‫ושמחו ולא‬ ‫מן העמים‬ ‫יותראתכם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ואבדיל‬ ‫כדי לקבל‬ ‫אלה‪ .‬אחרי שהכל כבר הוכן לו‪ .‬הן‬ ‫בכלי‪ ‬בסוף‬ ‫מגיע‬ ‫והנה בשפת אמת )פרשת שופטים תרמ"ז(‬ ‫תראה שלא נותנים לאדמו"ר להיכנס‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניאת המבט הטוב‬ ‫לקבל‬ ‫כתב שאם רוצים מה‬ ‫בעלכשהכל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫השולחנות‪.‬‬ ‫מסדרים את‬‫כשעדייןלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫ביותר על התחתונים‪ ,‬אפשר להסתכל על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫באמת נברא‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והעולם‬ ‫לשער נכנס‪.‬‬ ‫הלבבותאז הוא‬ ‫מוכן‪,‬‬ ‫היא‪:‬באוב‬ ‫אי‪‬‬ ‫שואלים‬‫העולםבה‬ ‫אומות לדו‪‬‬ ‫העולם‪.‬שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫אומות‬ ‫כמה האדם‬ ‫וכמה‬ ‫להסתכל על‬ ‫יכול נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫שאתה‬ ‫באופן כזה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הדבר שכאשר‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‬ ‫רוצה‬ ‫והגדרת‬ ‫להיות‬ ‫וידעוני וכו'‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬צריך להגיע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלמה הוא‬ ‫נחו‪‬בשבילו‪.‬‬ ‫משהוא הוכן‬ ‫שהכל‬ ‫מחפש חיות והצלחה‪ ,‬הוא עומד באמצע‪,‬‬ ‫הנה כשאין עדיין דגים? השבת הרי עומדת‬ ‫מעליו השמים ומתחתיו הארץ‪ ,‬והוא יכול‬ ‫להגיע‪ .‬כשיש דגים ויש כל מה שצריך‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫היא שכאשר האדם יסתובב ליד הגוי‪ ,‬הוא‬ ‫לחפשן למעלה ויכול לחפשן למטה‪ .‬זוהי‬ ‫יתחיל לחשוב ולדבר כמותו וזהו בעיה‬ ‫השאלה‪ :‬היכן אתה מחפש את חיותך?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫אומות העולם הולכים למכשפים ומעוננים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עיקר ההתבדלות בצורת החשיבה‬ ‫כי הם מחפשים להטיב לעצמם‬ ‫מהתחתונים‪ .‬אומרת התורה‪" :‬תמים תהיה‬ ‫אך מה שחשוב‪ ,‬וכאן אפשר הרבה‬ ‫עם ה' אלוקיך‪ ,‬כי הגוים האלה אשר אתה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫קוסמים‬ ‫לזכות ואל‬ ‫לזכות‬ ‫יורש אותם אל מעוננים‬ ‫שכאשר מדובר בעניני יהדות‪ ,‬יש‬ ‫לטעות‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ישמעו‪ ,‬ואתה לא כן נתן לך ה'פטרון‬ ‫אלוקיך"‪.‬‬ ‫שהיהודי חושב עליהם בצורת חשיבה גויית‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬חיותך‬ ‫אתה אינך כמו הגוי‪ .‬אתה נוטל את‬ ‫וחושב שזה לא קשור אל הגוי‪ ,‬כי הגוי‬ ‫לעולם לא ידבר על עניינים כאלה‪ .‬הוי‬ ‫מה' אלוקיך‪ ,‬לא מהדברים הארציים‪.‬‬ ‫ז"לאין לו את האתרוג הנאה ביותר‬ ‫פסחהגוי‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטה ביותר‪ .‬הוא לא בנושא‬ ‫הי"ו הנאה‬ ‫ליפאהחתן‬‫ואף לא‬ ‫והנה כשהקב"ה מלמדנו ומצוונו להבדל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הזה בכלל‪ .‬ולכן אם אני מדבר על הדברים‬ ‫מאומות העולם‪ ,‬כמו שנאמר ואבדיל אתכם‬ ‫האלה‪ ,‬אינני מדבר כגוי‪ .‬אך לא‪ .‬ואבדיל‬ ‫מכל העמים להיות לי‪ ,‬מה משמעות הדבר?‬ ‫'תשפ"בחשיבתו של‬ ‫מהיה צורת‬ ‫אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫למדכ"ג‬ ‫ושנן‬ ‫)בחו"ל פירושו‪:‬‬‫מאומות‬‫במדבר‬‫להבדל‬ ‫עלינופרשת‬‫שלישי‬‫מהו הדבריו‪‬שבו‬ ‫הגוי‪ .‬תכיר בכך‪ .‬אם אין דעת ‪ -‬הבדלה‬ ‫העולם? יש שחושבים שזה דבר הקשור‬ ‫מנין‪ .‬אם אינך קולט מהי צורת חשיבתו של‬ ‫לעשיות‪ .‬הגוי עושה עבירות‪ ,‬הגוי הוא רע‬ ‫הגוי‪ ,‬אינך יודע ממה להפריש את עצמך‪.‬‬ ‫מעללים‪ .‬אך האמת היא ששורש החילוק‬ ‫אם אתה חושב שזה הלבוש‪ ...‬אין הכי נמי‪,‬‬ ‫בין היהודי והגוי הוא במהלכי המחשבה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬וכפי‬ ‫של הגוי‪,‬‬‫מהלבוש א‪‬‬ ‫צריך להבדל גם‬ ‫הגוי אמנם עובר עבירות‪ ,‬ויש לדונו על כך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫הצטיינו בכך‬ ‫ישראל‬‫שבני אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל‬ ‫לכף זכות כי לא הצטווה עליהן )מלבד על אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬תתמקד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאבל אל‬ ‫לבושם‪...‬‬ ‫לבטוחאתכראוי‬ ‫שבע המצוות(‪ ,‬אבל המערכת שלו עובדת אי‪‬‬ ‫שלא שינו‬ ‫להיות אחד‬ ‫מול רוצה‬‫נחו‪ ‬אינך‬ ‫בלבד‪ ,‬שהרי‬ ‫בסוגיית‬ ‫איך אני יכול‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫חושב‪:‬‬ ‫שבועותהזמן‬ ‫לכבודשהוא כל‬ ‫בצורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מכפיזה שהוא‬ ‫על‬ ‫שמצליח רק באופן חיצוני‪ .‬הגוי והיהודי הם‬ ‫הרייכול‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬אני‬ ‫העולם? איך‬‫לדברי‪‬‬‫בנוגע מן‬ ‫הבטחו‪ ‬תאוות‬ ‫לקחת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מסכים הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫הרי שתי יצירות נפרדות‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫העולם? ואני‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הוא מן‬‫השבועותכבוד‬ ‫לקחת‬ ‫להתאמץ ואני מסכים להתאזר בסבלנות‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬כזה‬ ‫ג‪ ‬אדם‬ ‫לשון מהחז"ל‪.‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בחזרה אל‬‫הכל כדי להגיע אל ההצלחה‪ ,‬היינו להצליח להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אל‬ ‫הזה להגיע‬ ‫הצלחהעם העולם‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שמשתמש‬ ‫לגייס את כוחות הטבע למלא לי את כלל‬ ‫סיפוקיי‪.‬דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫נקראת אצלו‬ ‫האד‪‬‬ ‫אף שהצלחה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬‫ההצלחות‪,‬‬ ‫כל‬ ‫'שטעלע' יהודית שקשורה לרוחניות‪ ,‬אם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הסיבה שהוא רוצה אותו והדרך שהוא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הגוי‬ ‫השקט ועלינו‬ ‫והמופנם‪ ,‬בין‬ ‫שמועילי‪‬הגוי תמיד‪,‬‬ ‫בין‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫חותר אליו מיוסדות על צורת חשיבה‬ ‫להשתמש‬ ‫איזו תכונה יש‬ ‫משנהאי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫המרעישמלמדת‬ ‫והמוחצן‪ ,‬לא‬ ‫התורה‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫התנהלות גויית‪ .‬מדובר‬ ‫גויית‪,‬לקבל‬ ‫הרי זה‬ ‫לגוי‪ ,‬בסוף יש לו צורת חשיבה מסוימת‪ ,‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫במלחמה ועלינו להלחם בה ולהיבדל מן‬ ‫צורת חשיבה שיונקת מהסטרא אחרא‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫תפקידנו‪ .‬אכן העבודה‬‫הגויים‪ ,‬כי זהו מה אני‬ ‫להבדיל את‬ ‫בהקדמתצריך‬ ‫למדנושהיהודי‬ ‫כבר‬ ‫כשאומרים‬ ‫כוללת התבוננות‪ ,‬תשובה‪ ,‬מתבייש בו‪ ,‬לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלהבדיל את‬ ‫ובראשונה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערבראש‬ ‫הלבבותפירושו‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫ובוודאי זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫האמת‪.‬בה היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬על לדו‪‬‬ ‫מלהודות‬ ‫השאלה‬ ‫לפחד‬ ‫חשיבתו )זיין‬ ‫וכמה‬ ‫צורתפי כמה‬ ‫היינו ש‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫המחשבה‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬‫מהלכי‬ ‫של‬ ‫שם לב‬ ‫רוצה‬ ‫כאשר אתה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫חיזוק‪ ,‬ש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪ ‬גם‬ ‫כולל‬ ‫לגמרי מצורת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ,‬יהיה‬ ‫בנוגע שונה‬ ‫געדאנקן גאנג(‬ ‫משהוא‬ ‫שטעית‪ ,‬תדע שהקב"ה יעזור לך‪ ,‬כי הבא‬ ‫חשיבתו של הגוי‪ .‬ודאי שצריך גם להתרחק‬ ‫ליטהר מסייעין אותו‪.‬‬ ‫פיזית מהגוי‪ ,‬אבל הסיבה העיקרית לכך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫את עצמו ממנו ואומר‪ :‬אתה יודע מה‬ ‫יצו ה' אתך את הברכה‬ ‫עתיד להתרחש אם אינך הולך עם צורת‬ ‫לשון של חיזוק יש בשפת אמת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫החשיבה היהודית? אתה רוצה לקחת ממה‬ ‫שהברכה חלה על האדם לפי מה שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאסור‪ ,‬אתה רוצה לקחת עונג‪ .‬זה הרי‬ ‫נחמד למראה‪ .‬בא אחד ואומר‪ :‬הקב"ה אמר‬ ‫מבדיל את עצמו מהגוי‪ .‬הוא כותב זאת על‬ ‫הפסוקים בפרשת כי תבוא‪ ,‬שם מופיעה‬ ‫שאי אפשר‪ ,‬אני אומר שאפשר‪ .‬הוא לא‬ ‫לשון של הבדלה מהגוי‪" .‬יצו ה' אתך את‬ ‫זהו זה‪ ,‬הוא לקח ממה‬ ‫להתאפק‪ .‬הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬יכול‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך‬ ‫ובטחוןהקב"ה אמר שלא‪ .‬רבון כל‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שאסור‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬ה' לו‬ ‫בארץ אשר ה' אלוקיך נתן לך‪ ,‬יקימך‬ ‫ובטחו‪‬אמר שאסור‪ ,‬אבל ההוא אמר לי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫העולמים‬ ‫לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמור את‬ ‫שמותר‪.‬‬ ‫מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו‪ ,‬וראו כל‬ ‫ז"להקב"ה הרי אמר שאסור‪ ,‬מדוע‬ ‫ויראו הרה"ח פסח‬ ‫הבלים!‬ ‫עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ראטה‬ ‫אה‪ ,‬כי הייתה לך תאוה‪.‬‬ ‫עלהי"ו‬ ‫פלוני?‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫סמכת‬ ‫ממך"‪.‬‬ ‫אח"כ הוא רוצה להתגדל‪ .‬הנחש אמר שם‪:‬‬ ‫ה'שפת אמת' כותב שם בלשונו‪" :‬עיקר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אינו רוצה שתהיה גדול כמותו‪ ,‬לכן‬ ‫הקב"ה‬ ‫במדבר יכול‬ ‫לבניפרשת‬ ‫ישראל אינו‬ ‫שלישי‬ ‫הברכה יו‪‬‬ ‫המיוחדת‬ ‫צוך שלא לאכול מעץ הדעת‪ .‬אה‪ ,‬רצית‬ ‫לחול עד שמתרוממים ונבדלין מכל‬ ‫להיות גדול‪ ,‬לכן אכלת‪ .‬אח"כ כשמאשימים‬ ‫האומות‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל בדבר הסמוי מן‬ ‫אותך‪ ,‬אתה נעשה כפוי טובה‪.‬‬ ‫העין"‪ .‬יהודי הוא דבר פנימי‪ ,‬ולכן אם הוא‬ ‫מאז ועד היום כלום לא השתנה‬ ‫חי באופן פנימי‪ ,‬יהיה לו כל צרכו‪ .‬לא כן‬ ‫–‬ ‫אם הוא חי באופן חיצוני‪ ,‬כי אז הוא חי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כעבור כמה פסוקים‪ ,‬מתחיל הסיפור עם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כגוי‪ ,‬וממילא אין הברכה יכולה לחול עליו‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫קין והבל ‪ -‬קנאה‪ .‬פלוני מצליח יותר ממני‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בראדברי‪‬‬ ‫אותך‪ .‬הוא לא‬ ‫הבוראמול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫דבר עם‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬מאומות‪,‬‬ ‫נעסוק נבדלין‬ ‫ביתשבועות‬ ‫המקדש שהיו‬ ‫לכבוד‬ ‫"וב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הסתתר ממך בגלל שאינו רוצה קשר אתך‪.‬‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריפורס‬‫קודש‬ ‫לדברי‪ ‬בשבת‬ ‫בנוגע וכמו כן‬ ‫הבטחו‪‬הברכה‪.‬‬ ‫היתה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫איכּה‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫והראיה‪ ,‬שהוא בא אליך ושואל אותך ַ ֶ ָ‬‫הסיבה‬ ‫מצוות‬ ‫הדי‪ ‬יום יש‬‫יו‪ ‬בכל‬ ‫הוא וגם‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫משהוא עצמו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרהעלים את‬‫ברוחניות הוא‬ ‫נמצא כאן‪ ,‬אבל‬ ‫הוא‬ ‫להצליח‬ ‫מסוגלים לזה כמו הטלית שמתעטפין בו‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫לראות‬ ‫צריך‬ ‫הבל‪.‬‬ ‫על‬ ‫ברוגז‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫לא!‬ ‫קצת‪.‬‬ ‫הברכה‪,‬‬ ‫בהם‬ ‫וכשבני ישראל נבדלין ויש‬ ‫איך לטפל בו‪ .‬אומר ועושה‪ .‬הוא גמר עם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ממילא וראו כל עמי הארץ כו'"‪ .‬כפי כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫הבל‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫להתרחקנת‪‬‬ ‫מצורת‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫פירושו‬ ‫דיננו‬ ‫להיבדל‬ ‫שייצא‬ ‫שדיברנו‪,‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫חשיבתם‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לרגע‪ .‬זו‬ ‫רציחה‬ ‫ידיעתועזובאי‪‬‬ ‫צורתעלחשיבה‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫זו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בדרך‪ .‬מדוע‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותלי ונוסי‪‬‬ ‫הבל עומד‬ ‫חשיבה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫צורת‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אותנוגוי ‪-‬אי‪‬דוגמא חיה‬ ‫חשיבתו של‬ ‫בהירות‪ .‬לך בדרך? וכי‬ ‫שהוא עומד‬ ‫להשתמש‬ ‫צורת מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫אומר יותר‬ ‫אתה לקבל‬ ‫כדי‬ ‫מסתכלים קצת בפרשת בראשית‪,‬‬ ‫משום שהקריב קרבן והקב"ה קיבל את‬ ‫אם אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כן‪,‬‬ ‫וכשאניבדרך?‬ ‫שהואליעומד לך‬ ‫מאוד מעניין איך הקב"ה נותן לנו לראות‬ ‫לעצמי‬ ‫נקראלי מי‬ ‫זה אני‬ ‫קרבנו‪,‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אינני יכול לחיותמהעםאניהמחשבה שפלוני‬ ‫בעל וייצר‪.‬‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫השניה של‬ ‫למדנו‬ ‫נראית היו"ד‬ ‫כבראיך‬ ‫קצת‬ ‫יותר חזק ממני ויותר מצליח ממני‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫חשיבה גויית‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬צורת‬ ‫הלבבותאיןלשער‬ ‫קוראים לזה‬ ‫עדיין‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הקב"ה ברא‬ ‫וכמה‬ ‫אבל‬ ‫פי כמה‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ישה'רק אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עדיין‬ ‫עבודת‬ ‫כי‬ ‫מה אינך‬ ‫רוצה‬ ‫להיותואומר לו‪:‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הקב"ה‬ ‫מדבר אליו‬ ‫לענייני‪ ‬לו הכל‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלעליון‪ ,‬יש‬ ‫נחו‪ ‬אדמה‬ ‫משהואהאדם‪,‬‬ ‫את‬ ‫מבין? קצת הכנעה‪ .‬אתה יכול ג"כ להביא‬ ‫והקב"ה מצווהו שלא לאכול מעץ הדעת‪,‬‬ ‫קרבן מן המעולה‪ .‬רצית להביא מהירודים‬ ‫ואז הוא נותן לו בחירה‪ ,‬כאילו הוא מסתיר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫טבעית שהאדם נברא בה‪ .‬בא נדבר על‬ ‫ביותר‪ .‬הבל הביא מהנעלים ביותר‪ .‬אם‬ ‫הדברים‪ ,‬בא נניח אותם על השולחן‪ ,‬לא‬ ‫תטיב שאת‪ .‬והחלק המעניין ביותר הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נאמר שפעם היה כזה נסיון וח"ו להעלות‬ ‫שכאשר הקב"ה שואל אותו אי הבל אחיך‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היום בדעתנו שאנחנו כאותם רשעים‪...‬‬ ‫ממש לא‪ .‬זה אנחנו‪ .‬נבראנו עם גוף ונשמה‪.‬‬ ‫הוא עונה‪ :‬אין לי מושג‪ .‬זוהי תשובתו‪.‬‬ ‫השומר הכי אנכי?‬ ‫להיפך! כמה שתוכל לדבר על פחיתות‬ ‫לדבר על גדלות הנשמה‪.‬‬ ‫תוכל הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הגוף‪ ,‬כך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫היום‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫ועד‬ ‫לזכותמאז‬ ‫לזכות‬ ‫זה לא השתנה מאומה‬ ‫לדבר עליה באותה מדה של חמימות‬ ‫ובטחון‬ ‫הבריאה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תוכל‬ ‫פטרון‬‫נפלא לראות זאת‪ .‬חושבים שסדר‬ ‫ובטחו‪ ‬כששמים את הדברים על‬ ‫ואף יותר‪.‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬צורה‪.‬‬ ‫השתנה‪ .‬ממש לא‪ .‬זה עובד באותה‬ ‫השולחן‪ ,‬אין האדם נעשה יותר קטן‪ .‬רק‬ ‫מקבלים יותר בהירות‪ .‬כשיש לו לאדם דעת‬ ‫ממשיכים עם הפרשה‪ ,‬מתחילים‬ ‫הא‪-‬להים הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הסיפורים עם התאוות‪" .‬ויראו בני‬ ‫בהירה‪ ,‬הוא יודע שזהו הגוף‪ ,‬זהו צורת‬ ‫שיקבל את צרכיו על‪-‬ידי‬ ‫חושבראטה‬‫הוא הי"ו‬ ‫חייו‪.‬ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רלהם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ויקחו‬ ‫את בנות האדם כי טובות הנה‬ ‫שיקח קצת כבוד משם‪ ,‬קצת תאוה משם‪,‬‬ ‫נשים מכל אשר בחרו"‪ .‬כבר בפרשה‬ ‫והוא ממשיך‬ ‫הגוף החושב‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כך אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫משם‪.‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל קנאה‬ ‫מחשבות‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת יצר‬ ‫מעידה‪ ,‬כי‬ ‫שלישי‬ ‫התורה‬ ‫הראשונה יו‪‬‬ ‫לחשוב ככה‪ .‬זהו אומות העולם‪ .‬וכשהקב"ה‬ ‫לבו של האדם רק רע כל היום‪ .‬זה לא כי‬ ‫אומר ואבדיל אתכם‪ ,‬הוא אומר‪ :‬נהל‬ ‫היא רוצה לומר כמה רע הוא האדם‪ ,‬אלא‬ ‫מלחמה עם אותה צורת מחשבה‪.‬‬ ‫כי היא רוצה לסכם כל פרשת בראשית‬ ‫בקצרה‪ :‬הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין‬ ‫המיתה יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫להיות –אחרי‬ ‫להזהר לא‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫את האדם מן העולם‪ .‬זהו בקצרה מה שהיה הבטחו‪‬‬ ‫לעניני‪‬שלרוחניי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫בנוגע הכבוד‬ ‫של קין‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותהקנאה‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫בניהולנחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫הראשון‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬אכן השלב‬ ‫שרצה להתגדל‪ ,‬והתאווה של בני הא‪-‬להים‪.‬‬ ‫אצלו מצד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול קיים‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי שזה‬ ‫לבטוחלב לכך‬‫הוא לשים‬‫אי‪‬‬ ‫מפי הרבי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬ר' בונים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬יצאמול‬ ‫שהואחריף‬ ‫מכפי דיבור‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬פועל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגעכך הגוף‬ ‫זיע"א‪ .‬כתוב "צופה רשע לצדיק ומבקש‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫להמיתו"‪ ,‬אמרו על זה חז"ל במסכת סוכה‪:‬‬ ‫על‬ ‫תיפגע‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בטענות‪ ,‬ואל‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הואתבוא‬ ‫השבועות אל‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫אפילו‪ ,‬כשהקב"ה מדבר ככה‪ ,‬כי הוא מדבר להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום"‪ ,‬אמר‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אם שאי‪‬‬ ‫האדם אינו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫קורה ג‪‬‬ ‫להצליח בונים‪ :‬ומה‬ ‫הרבי ר'‬ ‫להראות לך‬ ‫ראיתי‬ ‫האחרת‪ .‬רק‬ ‫היצירה‬ ‫על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הלא‬ ‫עליו בלי‬ ‫בכל יום? ‪-‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהמתגבר‬ ‫איך הגוף פועל‪ .‬אם חיים עם צורת חשיבה כלל‬ ‫רואה שיצרו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של המיתה‪.‬‬ ‫הרוחנית אחרי‬ ‫הוא שהוא כבר‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל אז סימן‬ ‫כי‬ ‫כזו‪ ,‬זה נראה בדיוק ככה‪ .‬בתחילה מסתירים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫את זה‪ .‬לא‪ ,‬התכוונתי סתם שיהיה‪ ...‬מוכרים מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫זוהי ההגדרה‪ .‬אחרי המיתה‪ ,‬אין יותר‬ ‫מה‬ ‫ללמודשרצית‬‫ועלינובפירוש‬ ‫אינך אומר‬‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬מדוע‬ ‫שטויות‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מלחמה‪ .‬כשיש לו לאדם קצת עדינות‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬זה יעזור לך‬ ‫אותנומלא‪.‬‬ ‫זאת בפה‬ ‫מלמדת‬‫התורה אמור‬ ‫כבוד?‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫קצת אמת וקצת שאיפות‪ ,‬סימן שהוא חי‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫למה‪ .‬כי תוכל אח"כ למצוא את‬ ‫מאוד‪ .‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מצד אחד הוא מתבייש‪ ,‬ומצד שני אינו‬ ‫התרופה לכך‪ .‬לא! הוא לא רוצה לומר‪ .‬כפי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הגמרא עצמה במסכת‬ ‫מה אני‬‫נמנע מלהודות בכך‪.‬‬ ‫בעל לשקר‪.‬‬‫רבינומנסה‬ ‫בהקדמת הזמן‬ ‫שרואיםלמדנו‬ ‫בפרשה‪ .‬הוא כל‬ ‫כבר‬ ‫ברכות מדברת על כך אם ראוי להסתיר את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לא עשיתי‪...‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬אמרתי‪,‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫התכוונתי‪ ,‬לא‬ ‫לא‪ ,‬לא‬ ‫נובע‪ .‬אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫זה היא‪:‬‬‫מאין בה‬ ‫תלוי לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה לא‪.‬‬ ‫החטא או‬ ‫וכמה‬ ‫נעים לו‪.‬‬‫כל‪-‬כךכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫מחפשה'בדיוק‬ ‫הגוףעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬הבלתי‬ ‫רוצה‬ ‫החטא מהסיבה‬‫הבטחו‪‬אתלהיות‬‫האדם מסתיר‬‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נכונה ‪ -‬זה בזיון גדול‪ .‬אכן אם האדם‬ ‫הזכרנו לא מזמן מה שכתב הגה"ק רבי‬ ‫מפרט חטאיו‪ ,‬לא משום שחושב שאין זה‬ ‫שמעון מזעליכוב זצ"ל בענין הגיאות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫אך עכ"פ עוד כוונה יש בפסוק וחטאתי‬ ‫בזיון‪ ,‬לא משום שהוא אומר כולם עושים‬ ‫לנגדי תמיד‪ ,‬שהחטא ברור אצלי‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ככה‪ ,‬אלא משום שהוא רוצה לשים את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כשהאדם מנסה לעבוד על הכעס‪ ,‬והנה הוא‬ ‫האמת על השולחן‪ ,‬אזי הוא יכול דווקא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יכול להראות באצבע ‪ -‬ברוך השם‪ ,‬עברו‬ ‫כמה ימים‪ ,‬במהלכם היו לי כמה נסיונות‬ ‫בגלל זה להכיר יותר בגדלות נשמתו‪ ,‬כי‬ ‫הוא קרוב יותר אל האמת‪.‬‬ ‫ולא כעסתי‪ .‬הוא יודע להראות באצבע ‪ -‬זה‬ ‫וכן לגבי ראיות אסורות‪.‬‬ ‫כעס‪.‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשנקרא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬מה‬ ‫פיגא‬ ‫אחרי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬‫להיות‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫שלא‬ ‫מלחמה גדולה היאלזכות‬ ‫ובטחוןלהראות באצבע אם נכשל או לא‬ ‫פטרוןמבקש‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הוא יודע‬ ‫המיתה‪ ,‬אלא שנשים לב שהוא‬ ‫אותו הדבר לגבי המחשבה שהיא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ראויות‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נכשל‪.‬‬ ‫להמיתנו ונבחין במחשבות הבלתי‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שורש כל הדברים האלה‪ .‬הוא תופס את‬ ‫ואם האדם מבחין בהן אפילו לאחר מכן‪,‬‬ ‫המחשבה ‪ -‬מחשבה זו היתה מחשבה‬ ‫הרי זה נפלא מאוד‪ .‬הוא אומר את האמת‪.‬‬ ‫צורת הרה"ח פסח ז"ל‬‫והיא לע"נ‬ ‫היתה לי צורת חשיבה כזו וכזונלמד‬ ‫גויית‪ .‬אע"פ שהיא היתה בענין רוחני‪ .‬אם‬ ‫שקשור לקנאה‪ ,‬הרי זה‬ ‫משהוראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כאב לי‬ ‫"ר לו‬ ‫שאם הר‬ ‫יהיה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫חשיבה טיפשית‪ .‬האדם חשב‬ ‫אומות‪ .‬הבריאה מהסוג האחר‪ .‬אני הולך‬ ‫מעמד מסוים ואנשים יראוהו‪ ,‬יהיה לו מזה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ההפוךכ"גלגמרי‪.‬‬ ‫אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברורואה‬ ‫)בחו"ל בכיוון‬ ‫מתבונן בכך‬ ‫הואפרשת‬ ‫שלישי‬‫יו‪ ‬מכן‬ ‫משהו‪ ,‬ולאחר‬ ‫כמה אווילית היא המחשבה הזו‪ .‬הקב"ה‬ ‫סע בכיוון הנכון בלבד‬ ‫אומר לנו‪ :‬ואבדיל אתכם מן העמים להיות‬ ‫לי‪ .‬הוא רוצה שלא אהיה קרוב אל הגוי כדי‬ ‫וכאן נדרש לשים דגש חזק ולהתעורר‬ ‫שלא אחשוב כמוהו‪ ,‬ואם חשבתי כמוהו‪,‬‬ ‫בזה‪ .‬אנחנו רגילים בכך שאם האדם משתדל‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫עלי להיבדל מעתה מהמחשבות האוויליות‬ ‫האד‪‬שמים‪,‬‬ ‫א‪ ‬ירא‬ ‫יהודי‬ ‫להיות באופן כללי‬ ‫אחריותי‪.‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצותזהוהבטחו‪‬‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫מתרחשים‬‫הדרךנחו‪‬‬ ‫שעליותר‬ ‫הריאבל‬ ‫'חסידישער‪-‬איד'‪,‬בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מקדשת את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫המטרה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שאומרים‪:‬מול‬ ‫לבטוח כראוי‬‫דברים‪ ,‬כמו‬ ‫אי‪‬‬ ‫החשיבה‬ ‫בסוגיית‬ ‫צורות‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות של‬ ‫נעסוק‬ ‫הבחנה ברורה‬ ‫לכבוד‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫דיברתי‬ ‫לא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נכון‬ ‫האמצעים‪.‬‬ ‫שלא נדבר על המחשבה‪ ,‬אם זו מחשבה של‬ ‫חג‬ ‫עצמו‬‫אתהרי‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬האדם‬ ‫בנוגע מבדיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬איך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ממחשבה גויית? ‪ -‬על‪-‬ידי שהוא אמכיר הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫כבוד או מחשבה של תאוה‪ .‬בכבוד זה מצוי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫בפחיתותו‪ .‬על‪-‬ידי שהוא מבין ‪ -‬אה‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מאוד‪ .‬הוא בעצם רוצה להגיע להיות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫רוצה את‬‫הואשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הדרך ג‪‬‬ ‫מחשבה זו נכנסת לקטגוריה של הקנאה להצליח‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‪ ,‬ועל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הכבוד‪ .‬הבעיה היא שלקחת עכשיו רכבת‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כי מהלך‬ ‫השני‪ ,‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה הכיוון‬ ‫שנוסעת אל‬ ‫העולם‪ .‬וחטאתי לנגדי תמיד‪ .‬יש כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫עבירה כלי‪‬‬ ‫חמורה ואינני‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫עשיתי‬‫להצליח‬ ‫שמפרשים‪:‬‬‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח‪ .‬נכון‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אחר לגמרי‬‫למשהואי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מוביל‬ ‫מיוסדת זהעל‬ ‫מחשבה‬ ‫פסיעה אחר‬ ‫מה‬ ‫להיותללמוד‬ ‫בהכנעה כי‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫גורם לי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מזה‪ .‬זה‬ ‫שוכח‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לאט‪,‬ונוסי‪‬‬ ‫על "לך‬ ‫הישנות‬ ‫אומר לך‬ ‫שהקב"הא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫פסיעה‪ ,‬ותגיע רחוק מאוד"‪ ,‬אבל אתה צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫זה גופא דבר‬ ‫חלש‪.‬אי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת אני‬ ‫התורהיודע כמה‬ ‫אני‬ ‫נפלא‪ .‬הגם שהרה"ק מסאטמאר זיע"א אמר כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫ללכת בכיוון הנכון‪ .‬אחרת‪ ,‬לא תגיע אף‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫משם החוזה מלובלין זיע"א )שמעתי זאת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעלאמר זאת‬ ‫שהרבירבינו‬ ‫מסאטמר‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫נוכח בעת‬ ‫כבר שהיה‬ ‫מחסיד‬ ‫מה אני‬ ‫ידוע מהבעש"ט הק' זיע"א על מאמר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הכוונה כמו‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪'‬תמיד'‪,‬‬ ‫לשערשנאמר‬ ‫הלבבותשמה‬ ‫בלהט(‬ ‫שמתוך‬ ‫אי‪‬‬ ‫לשמההיא‪:‬‬ ‫שלא בה‬ ‫ילמוד לדו‪‬‬ ‫לעולםשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫חז"ל‬ ‫כמה אחד‬ ‫וכמה‬ ‫את פיהכבש‬ ‫בהםנחו‪‬‬ ‫שנאמר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התמידין‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שהכוונה היא‬ ‫רוצה‬ ‫לשמה‪,‬כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬באלהיות‬ ‫צרי‪ ‬לשמה‬ ‫שלא‬ ‫לענייני‪ ‬תעשה בין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הכבש השני‬ ‫בבוקר ואת‬ ‫בנוגע‬ ‫תעשה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שילמוד שלא לשמה באופן כזה שיוכל‬ ‫הארבעיים‪ .‬אף כאן‪ ,‬הכוונה לפעם אחת‬ ‫לבוא מתוך לידי לשמה‪ .‬ולענייננו פירושו‬ ‫ביום ‪ -‬בעת ק"ש שעל המיטה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ברגע השני הוא חושב כגוי‪ .‬עליך להבדיל‬ ‫שהאדם שם לב איזו כוונה יש לו בלימודו‬ ‫בין המחשבות‪ ,‬היינו לומר בפה מלא‪:‬‬ ‫והוא מתפלל להגיע לידי לשמה‪ .‬כואב לו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מחשבה זו לא היתה ראויה‪ ,‬ואז גם‬ ‫שהוא לומד שלא לשמה‪ .‬היסוד העבודה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשתהיה לך נפילה גדולה‪ ,‬תוכל לעצור‪.‬‬ ‫אם צורת המחשבה היהודית אינה קונה‬ ‫מסביר שללמוד שלא לשמה הוא עבירה‬ ‫לשמה‪ .‬מדובר בעבירה אמיתית‪ ,‬אך מה‬ ‫שביתה במוח האדם‪ ,‬אין האדם משתנה‬ ‫נעשה אם בלעדיה אי אפשר להגיע לידי‬ ‫הי"ורגל אחת כאן ורגל אחת‬ ‫מצא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫באמת‪ .‬הוא נ‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לשמה?‬ ‫ובגלל כן אפשר לראות אנשים‬ ‫שם‪,‬ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬שמאוד נוראלשמוע את צורת‬ ‫הערב רב בעקבתא דמשיחא‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מבוגרים‬ ‫דיבורם‪ .‬הם יכולים לדבר בראש השנה על‬ ‫בספר חמדה גנוזה א מביא כמה שיחות‬ ‫בעל התפילה ועל בעל התוקע‪ .‬הן מדובר‬ ‫באידיש‪ ,‬ביניהן אחת שמסר בערב יום‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביום כל‪-‬כך קדוש‪ .‬יש שאנו מסתכלים על‬ ‫כיפור‪ .‬שם אמר בתוך הדברים‪ :‬כתוב‬ ‫ראטה צורת דיבור ילדותית‪.‬‬ ‫צורתליפא הי"ו‬ ‫דיבורם‪ ,‬כעל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יהיוהר"ר‬ ‫הרבה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בזוה"ק שלפני ביאת המשיח‬ ‫אך לא‪ .‬היא לא צורת דיבור ילדותית‪ ,‬אלא‬ ‫ערב רב‪ .‬מה הפירוש הרבה ערב רב? ‪-‬‬ ‫אייר ה'תשפ"ב‬ ‫גויית‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫דיבור כ"ג‬ ‫מעורבבות‬ ‫)בחו"ל צורת‬ ‫יהיובמדבר‬‫פרשת‬ ‫שמחשבותיויו‪‬של כל‬ ‫שלישיאחד‪,‬‬ ‫עם גויישע געדאנקען ]מחשבות גוייות[‪.‬‬ ‫קוראים לה ילדותית‪ ,‬כי הילדים עדיין‬ ‫בסוף שיחתו הוא התלהט ואמר‪ :‬רבונו של‬ ‫מדברים גויית‪ ,‬כי אינם מתביישים‪ .‬אדם‬ ‫עולם! תן לנו לב לשוב אליך באמת‪ .‬ואז‬ ‫מבוגר בדרך כלל מתבייש לדבר ככה‪ ,‬ואם‬ ‫אמר‪ :‬שמעו בקולי! מגיע עכשיו יום כה‬ ‫האד‪ ‬ילד‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬שנשאר‬ ‫תמיד –עליו‬ ‫מועילאומרים‬ ‫מתבייש‪,‬‬ ‫אינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קדוש‪ .‬השליכו מאתכם את ה'גויישע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הוא האם‬ ‫לדעת‬ ‫שלונחו‪‬‬ ‫הדיבוריותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫סגנון‬ ‫אבל בעצם‬ ‫להשתמש‬ ‫געדאנקען'‪ .‬והמשיך‪ :‬אל תבטחו בנדיבים אי‪‬‬ ‫פלוני בעל תפילה היה לו מספיק כבוד או‬ ‫בבן אדם שאין לו תשועה‪ ,‬תצא רוחו ישוב‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לא היה לו מספיק כבוד‪ .‬פלוני רצה את‬ ‫בסוגיית‬ ‫עשתונותיו‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫אבדו‬ ‫שבועותההוא‬ ‫לכבוד ביום‬ ‫לאדמתו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הכבוד הזה ופלוני לקח לו אותו‪ .‬הוא מדבר‬ ‫געדאנקען'‪.‬הרי חג‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע ה'גויישע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עשתונותיו הן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫על הנושא‪ .‬הוא רואה זאת כדבר נורמלי‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫זו‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫במלחמה‬ ‫להלחם‬‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫הראשון‬ ‫השלב‬ ‫השבועות‬ ‫אכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהכבוד‬‫רודפים אחר‬‫שכולם יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחבעצמו‬ ‫ובטוח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל חז"ל אם אין‬‫זה אמרו‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬הוא עלינו‬ ‫להכיר בכך‪ .‬על‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫פוסל‪.‬‬ ‫במומו‬ ‫הפוסל‬ ‫כל‬ ‫כי‬ ‫כמותו‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אפשר רחמי‪‬‬ ‫לראות זאת‬ ‫מנין‪.‬לעורר‬ ‫הבדלה כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫דעת‬ ‫לבטוח רצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כבוד‪ ,‬פלוני‬ ‫הצלחהאני רציתי‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫אומר ככה‪:‬‬ ‫בתחילת פרשת בראשית‪ .‬הקב"ה ברא אור כלל‬ ‫בפעם הבאה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ניצח‪ .‬של‬ ‫ולמעשה‪ ,‬פלוני‬ ‫הרוחנית‬ ‫כבוד‪ ,‬ההצלחה‬ ‫וברא חושך‪ ,‬ואם אינו מבדיל בין האור ובין כל‬ ‫אני אנצח אותו‪ .‬ככה זה הולך‪ .‬לפעמים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫החושך‪ ,‬אי אפשר לכתוב וירא את האור כי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מפסידים‪ ,‬לפעמים מצליחים‪ .‬מדובר בראש‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫גדול‪ .‬הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫והכאבכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫טוב‪ .‬אי אפשר לראות את האור‪ .‬בתחילה‬ ‫השנה‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנואךאי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫יכולים‬ ‫היו‬ ‫לא‬ ‫בעירבוביא‪,‬‬ ‫שימשו‬ ‫הם‬ ‫אלה‪ .‬מעלת האור עד שלא הבדיל‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לראות את‬ ‫משפיע שמקבל חוזר לסוף התור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ביניהם‪.‬למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫"ויתערבו בגויים וילמדו‬‫בתהלים נאמר‪:‬מה אני‬ ‫ממעשיהם"‪ .‬אמר הרבי ר' זושא זיע"א‪ :‬וכי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ילדים‬ ‫מבוגריםהבטחו‪‬‬ ‫שנשארים‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫ישראל חס‬ ‫לדו‪ ‬בני‬ ‫לדבר שצרי‪‬‬ ‫קטגוריה על‬ ‫השאלה‬ ‫באים‬ ‫וכמה‬ ‫משמשות‬ ‫המחשבות כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫לגביה' האדם‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של אף‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬עליהם‪.‬‬ ‫להיותללמד זכות‬‫הבטחו‪ ‬באים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ושלום?! להיפך‪,‬‬ ‫חושב כיהודי‪,‬‬‫לענייני‪‬‬ ‫אחד הוא‬‫נחו‪‬רגעבנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫בעירבוביא‪.‬‬ ‫א‪ .‬להרה"ק מז'מיגראד זיע"א‪ ,‬מאמרים וסיפורים שהיו לו במסורת מאבותיו הק' מה'דברי חיים' מצאנז זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫אתה‪ ,‬אזי הפלא ופלא‪ ,‬תעלה למעלה על‬ ‫באים לומר שהם לא כל‪-‬כך רעים‪ ,‬אבל הם‬ ‫הקומה העליונה ותתחיל להשפיע על‬ ‫שרויים בגלות וחיים עם הגויים‪ ,‬וממילא הם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התלמידים‪ .‬זהו היסוד של אחור וקדם‬ ‫לומדים ממעשיהם‪ .‬לסביבה יש הרי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צרתני ויתוש קדמך‪ .‬וכשהולכים ברחוב‪,‬‬ ‫רואים את שני הסגנונות האלה‪ .‬רואים זאת‬ ‫השפעה גדולה על האדם‪ ,‬כי היא מלמדת‬ ‫אותו שזה נורמלי לדבר כך ולחשוב כך‪.‬‬ ‫בחוש‪ .‬אפילו לגבי אוכל‪ .‬יש שקשה לנו‬ ‫אנו"ו רחוקים עדיין‪ ,‬אבל לא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לשמוע זאת כי‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שיגדיר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫היא‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אכן אחת מעבודות לזכות‬ ‫היהודי‬ ‫שאנו רחוקים‪ ,‬אנו צריכים להתעלם‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון אחת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בגלל‬ ‫את המחשבות הבלתי נכונות‪ .‬דרך‬ ‫ובטחו‪‬המאכלים ניתנו לנו כדי שנעלה‬ ‫מההגדרה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬דרך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להגדירן היא קנאה תאוה וכבוד‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬הקב"ה אמר‪ :‬הן אתה הנברא ואתה‬ ‫נוספת היא להבין שהוא מחפש להצליח‪.‬‬ ‫לומד ומתפלל ומתדבק בה'‪ ,‬ניקח איפוא‬ ‫הנה מה החילוק בין היהודי והגוי? ראינו‬ ‫יונק הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לעיל מה'שפת אמת' שהיהודי‬ ‫נבראים הנחותים ממך‪ ,‬ואתה תברך עליהם‬ ‫ראטה על השולחן ותעלה‬ ‫הי"ו תורה‬‫ליפאדברי‬‫ותאמר‬‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫עניני‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫מלמעלה והגוי מלמטה‪ .‬להבין‬ ‫אותם‪ ,‬עד שייהפכו מצומח וחי למדבר‪ .‬ומה‬ ‫העולם הזה לא ניתנו לאדם אלא כדי‬ ‫'תשפ"בבכח הקפה‬ ‫תאמר הנשמת‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אח"כ?‬ ‫)בחו"ל תעשה‬ ‫להעלותם‪ .‬תחשבו על מי שיש לו ילדים‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫ששתית‪ ,‬ותצעק אל ה' ותכיר במציאותו‪.‬‬ ‫ולהעלותם‬ ‫אשר תפקידו לחנכם ולהדריכם‬ ‫אל הר האלוקים‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הוא משתמש‬ ‫זהו החילוק בין צורת החשיבה היהודית‬ ‫בהם כדי שיתנו לו ערך‪ .‬אין לו מעמד‬ ‫לבין צורת החשיבה הגויית‪ .‬כשהאדם‬ ‫מיוחד ולכן הוא צריך שבכל מקום שהוא‬ ‫האד‪ ‬רואה‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫ידי‪ ,‬א‪‬כשהוא‬ ‫מועילועוצם‬ ‫הבטחו‪ ‬כוחי‬ ‫מרגיש‬ ‫מגיע‪ ,‬יבואו אתו ויתנו לכולם להבין מי‬ ‫שהקנאה מפעפעת בו והוא הולך לפעול על‬ ‫לבטחונו‬ ‫זאת רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע דורש‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שאני‪ .‬הוא‬ ‫זה מה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ידה‪ ,‬כשהוא מרגיש תאוה לדברים נחותים‪,‬‬ ‫הרגשי‪ .‬שורש הדבר הוא שבמקום להעלות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫משתמש בו‬ ‫כשהוא רואה צורך בכך שאחרים יכירו בו‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הואהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬‫שמתחתיו‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות‬‫את מה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בומול‬ ‫שהוא‬ ‫מכפייודע‬ ‫חשיבה גויית‪.‬‬ ‫צורת‬ ‫שפועלת‬ ‫הוא‬ ‫להנאתו‪.‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אני עדיין מחפש את הדרך להיפטר ממנה‪,‬‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ותלמיד‪ .‬יש‬ ‫הדי‪ ‬רב‬ ‫הוא לגבי‬‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותהדבר‬ ‫אותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הראשון‬ ‫משהוא‬ ‫קיימת‪,‬יותר‬ ‫וזהו השלב‬ ‫ברוחניות‬‫עדיין היא‬‫להצליח‬ ‫אבל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ללמד לתלמידים‪,‬‬ ‫רוצה בכל‬‫להשתמש‬‫עלינורב שאינו‬ ‫כ‪‬לפעמים‬ ‫עכ"פ‪.‬‬ ‫בכך‬ ‫להכיר‬ ‫‪-‬‬ ‫אבל הוא רואה שהתלמידים יכולים לספק להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לו את צרכי נפשו והוא משתמש בהם‪ .‬כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אופן מדידת ההצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כשהמשפיע משתמש עם תלמידיו להנאתו‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫יותר מזה‪ ,‬המושג שהצלחה נמדדת לפי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הרי הוא מקבל‪ ,‬ואם הוא מקבל‪ ,‬יש תור מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בני אדם‪ .‬אנשים קובעים אם אני מצליח‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אחר למקבלים‪ .‬זהו אחור וקדם צרתני‪ .‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זהו צורת חשיבה גויית‪ .‬מאה אחוז‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫המקבלים‪,‬‬ ‫אתה אי‪‬‬ ‫בצד‬ ‫אותנו‬‫אם‬ ‫מלמדת‬ ‫ככה‪:‬‬ ‫לו‬ ‫התורה‬ ‫אומרים‬ ‫מי בהירות‪.‬‬ ‫שהצליח להתפרסם כעל‬ ‫יותר‬ ‫לקבלעל‬ ‫כדי‬ ‫מסתכלים‬ ‫אלה‪ .‬האחרון שבהם‪ .‬נפלא מאוד‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬הרי‬ ‫אתה‬ ‫אדם מוצלח‪ .‬ואפילו בדברי תורה‪ .‬אם‬ ‫תעמוד אחרון בתור‪ .‬לא הבנתי‪ ,‬חשבתי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני'בטל רצונך'‪ ,‬אלא‬‫לקיים‬ ‫מה‬ ‫לא‬ ‫הצליח‬ ‫האדם‬ ‫שאתה המשפיע‪ .‬ובכן‪ ,‬אתה עמוד מתחת‬ ‫לכופף כביכול את הקב"ה לקיים הוא 'בטל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האנשים יתנו‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬תענוג‪,‬‬ ‫לשעריתנו לך‬‫הלבבות הדגים‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫מוצלח‪ :.‬זוהי‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬הואבה היא‬ ‫שצרי‪ ‬הרי‬ ‫מפני רצונו'‪,‬‬‫השאלה‬ ‫רצונך‬ ‫וכמה‬ ‫וכל אחד‬‫למטהכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬עמוד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫'זייער גוט'‪.‬‬ ‫של‬ ‫לך כבוד‪.‬‬ ‫וענין‪ .‬צורת‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫לכל דבר‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬גויית‬ ‫צרי‪ ‬חשיבה‬‫צורת‬ ‫צדקה‪.‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫משהוא לךנחו‪‬‬ ‫ישליך‬ ‫חשיבה גויית היא צורת חשיבה כזו בלי‬ ‫שום קשר ללבוש שהאדם לובש‪.‬‬ ‫כל זה אם אתה מקבל‪ .‬ברם‪ ,‬אם משפיע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫יהודים שהולכים בכיוון הנכון‪ .‬יש בימינו‬ ‫וכשהאדם מכיר בכך ואומר "רצוני‬ ‫אלפי יהודים שאף פעם לא ידברו על אוכל‪.‬‬ ‫להתחיל ללכת בכיוון השני"‪ ,‬אחת מהעצות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אף פעם לא נשמע אותם משוחחים‪ :‬היה‬ ‫שמופיעות בדברי חז"ל וברמב"ם‪ ,‬היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אוכל כזה ואוכל כזה‪ .‬תתקרב אל היהודים‬ ‫האלה‪ .‬אם בסביבתך זה נורמלי להאריך‬ ‫להסתובב בין יראים ושלמים‪ .‬פעמים‬ ‫שהשפעה זו קיימת כשבאים לימים טובים‬ ‫רבע שעה סביב הדבר‪ ,‬עליך לחפש סביבה‬ ‫לקרית מלך רב לחגוג בין אלפי אנשים‪.‬‬ ‫שיש"ועדיין אלפי אנשים שלא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אחרת‪ .‬דע לך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫נמצא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫הוא‬ ‫אדם חכם מנצל את לזכות‬ ‫ההזדמנות‪.‬‬ ‫זאת‪ .‬האם הם מרגישים טעם‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יעשו‬ ‫האמת‪.‬‬‫פטרון‬ ‫בין אנשים יראים שמחפשים את‬ ‫ובטחו‪ ‬מסתבר שכן‪ ,‬אבל הם לא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫באכילתם?‬ ‫פטרו‪‬לצאת‬‫הוא רואה את פלוני שאפשר‬ ‫מעלים בדעתם לדבר על כך‪ .‬הם אנשים‬ ‫מהכלים מביטולו והכנעתו ומהצלחתו‬ ‫שמחים ונעימים ועומדים עם שתי רגליים‬ ‫בדברים האמיתיים‪ .‬הוא רואה איך פלוני‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫על הקרקע‪ ,‬אבל לעולם לא ידברו בסגנון‬ ‫מקבל את יסוריו באהבה והוא מלא שמחה‬ ‫כזה‪.‬ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ועסוק אך ורק בנתינה‪.‬ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫'תשפ"ב נובעים‬ ‫בסגנוןה כזה‬ ‫במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הדיבוריםכ"ג אייר‬ ‫לשירותכם‬‫צורהפרשת‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬של‬ ‫אנשים‬ ‫מההתערבות בגויים ומהלמידה ממעשיהם‪.‬‬ ‫בכל חסידות ובכל קהילה יש אנשים‬ ‫כשרואים תמונות כאלה ופרסומות כאלה‬ ‫כאלה‪ .‬אבל תחפש אותם‪ .‬אל תהיה טיפש‪.‬‬ ‫ושומעים אנשים מדברים בסגנון זה‪ ,‬זה‬ ‫תוכל לראות אנשים שאין להם שום מעמד‪.‬‬ ‫הופך להיות דבר נורמלי שהאדם מנפנף‬ ‫הם אינם בכלל בפרשה הזו‪ .‬מצד שני אתה‬ ‫–‬ ‫במאכליו‪.‬‬ ‫מכיר קצת את פעילותם בענינים של מתן הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסתר ואתה רואה כמה הם שמחים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לעולם לא ידברו כך‬ ‫ומאושרים‪ .‬הם אינם חייבים להיות אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬על מעלה‬ ‫לא ידברו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שלעולםמול‬ ‫אנשים נחו‪‬‬ ‫יש שהוא‬ ‫מושלמים‪ .‬הם אינם חייבים להיות בדרגה מכפי‬ ‫שיש להם או לבניהם‪ ,‬לא לקרוביהם ולא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫כזו שנוכל להושיט להם קוויטלאךא כדי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרחוקים‪ ,‬וחלק מהם לא עבדו על זה‪ .‬הם‬ ‫על‬ ‫מסכת‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫כפי הדי‪‬‬ ‫שאפשר ללמוד‬ ‫מהם‪ .‬יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫שתתפעל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫פשוט אינם שם‪ .‬הם עסוקים מדי ואין‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל עדיין מסכת‬ ‫להשתמש‬ ‫שאינו יודע‬ ‫עלינו אצל מי‬ ‫כ‪‬בבא קמא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫במעלותיהם‪ .‬כאפ‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להתפאר‬ ‫להצליחבדעתם‬ ‫מעלים‬ ‫להתבטל אליו‬ ‫כדי אפילו‬ ‫ואפשר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר רחמי‪‬‬ ‫כריתות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אריין‪ .‬הסתובב סביב היהודים האלה‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬האם‬‫כמותו‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫אתאכ‪‬‬ ‫דיננולדעת‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ולהשתוקק‬ ‫שייצא‬ ‫אחריותו ויש לו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהענינים מצד‬ ‫הרוחנית של‬ ‫לפלוני יש גם‬ ‫הוא צריך לדעת את כל הש"ס? לא יודע‪ .‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחנוגעים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אלה אינם‬ ‫ידיעתוכלאי‪‬‬ ‫עלוכו'‪ ,‬אבל‬ ‫חסרונות‬ ‫גם‬ ‫מיוסדת‬ ‫אף כאן‪ ,‬עליך להסתכל על אותם אנשים‬ ‫אלי עכשיו‪ .‬אלי נוגע לראות איך היהדות‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫של צורה ולהתפעל מהם‪ .‬אם לא תעשה כן‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫נראית‪ ,‬מה נקרא הצלחה ומה אינו נקרא‬ ‫להשתמש‬ ‫שמחות בצורה‬ ‫שעורךאי‪‬‬ ‫אותנו‬‫מלמדתממי‬ ‫התורה‬ ‫בוודאי תתפעל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הצלחה‪ .‬קנאת סופרים‪ .‬כשהוא רואה איזה‬ ‫וטיפשית‪ ,‬ותדבר ממנו בהשתאות‬ ‫מגושמתאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ללמוד‬ ‫אפשרלעצמי‬ ‫אומר‪:‬ליהנה‬ ‫וכשאני‬ ‫הוא לי מי‬ ‫טוב‪ ,‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬‫דבר‬ ‫גדולה‪ ,‬ומבלי שתרגיש‪ ,‬תחשוב בלבך‬ ‫אני חשיבה יהודיות‬ ‫מצורות‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מזה‪ .‬להתפעל מה‬ ‫שכאשר תערוך שמחה ברצות ה'‪ ,‬תערוך‬ ‫ולמאס צורות חשיבה גויות‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כדי כך‪ ,‬אבל‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬לא עד‬ ‫הלבבותג"כלשער‬ ‫בצורה כזו‪,‬‬ ‫אותה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬‫אותוה'במקצת‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫תחקה‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬האנשים‬ ‫רוצה‬ ‫להיותותמה‪ :‬איך‬ ‫הבטחו‪‬לשמחה‬ ‫אתה נכנס‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אינם מתביישים? איך הם נשארים כאן? וכי‬ ‫הדברים האלה קורים כל‪-‬כך מהר‬ ‫מקום נורמלי זה?! מה הפשט? הם איבדו‬ ‫שהאדם מחויב לדבק את עצמו באותם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫מחלוקת שיש לך עם זולתך‪ ,‬נובעת מחלק‬ ‫את עדינותם‪ ,‬אם אינם מרגישים כבר את‬ ‫הגויי שבך‪ .‬לחלק היהודי שבך אין שום‬ ‫החילוק ואינם קולטים מה הבעיה‪ .‬אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעיה עם פלוני‪ .‬חלק הגויי שבך הוא או זה‬ ‫יכול לשמוע אדם ששואל‪ :‬היה שם כלי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ששכחת שזה בגזירת שמים‪ ,‬או זה שאתה‬ ‫פוחד שפלוני יהיה יותר חזק ממך או יצליח‬ ‫נגינה פלוני? זה לא היה גבוה מדי? אכן גם‬ ‫שם‪ ,‬יש שהמוזיקה משובבים את הגוף‬ ‫יותר ממך‪ ,‬או זה שאתה מקנא‪ .‬האם אתה‬ ‫במקום להרים את הנשמה אל הקב"ה‪ .‬יש‬ ‫זאת"ובחסידות? ‪ -‬נו‪-‬נו‪ .‬תמיד‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫רוצה להלביש‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫והחלונות‬ ‫שצריך לסגור את כל לזכות‬ ‫הפתחים‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןזהו המנהג‪ .‬אבל אם אתה רוצה‬ ‫אמונה ככה‪.‬‬ ‫מדור זה‬ ‫מחמתפטרון‬ ‫הקולות‬ ‫בליל חוה"מ סוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬להרגיע את הנושא‪ ,‬דע לך‬ ‫לדעת איך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬אחד‬ ‫הבוקעים מהסוכות מסביב‪ .‬אף‬ ‫שהיהודי שבך אינו כל‪-‬כך ברוגז על פלוני‪.‬‬ ‫מהאנשים אינם מתכוונים לרעה‪ .‬הם‬ ‫מצדו יש מקום לכולם‪.‬‬ ‫מתכוונים להתאסף ולחגוג‪ .‬הבעיה היא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שאינם קולטים‪ .‬מאבדים את הרגש‪ .‬זה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ראם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫סגנון הדיבור‪ ,‬סגנון‬ ‫צריך להתייגע על זה‪ .‬כל החיים צריך‬ ‫להתייגע על זה‪ .‬אכן כשזוכרים כמה גבוהים‬ ‫חסידישע‪-‬אידן‪,‬‬ ‫עם‬ ‫מסתובבים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫החלקים שאינם‬ ‫את‬‫אייר ה‬ ‫בחוקותי(אנו– כ"ג‬ ‫ממאסים‬ ‫במדברביטול‪,‬‬ ‫)בחו"ל אנחנו‪,‬‬ ‫פרשתיש להם‬ ‫יהודים ש‬ ‫פארצייטישע‪-‬אידן‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫שייכים אלינו ומקיימים דיבורו של הקב"ה‬ ‫יהודים שמחפשים את האמת‪ ,‬יהודים‬ ‫"ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"‪,‬‬ ‫שמודים על האמת כשעושים עוולה‪.‬‬ ‫וממילא מתקיים "עם קדוש לה' אלוקיך"‪,‬‬ ‫ואז יצו ה' אתך את הברכה‪ ,‬כמאמר ה'שפת‬ ‫זהו באמת אחת מהסיבות שכל‪-‬כך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬פשוט‪,‬‬ ‫יכולה– א‪‬‬ ‫לחול‪ ,‬והוא‬ ‫הברכהתמיד‬ ‫שאזמועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמת'‬ ‫חשוב להסתובב בין חסידישע‪-‬אידן‪ ,‬כי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫את נחו‪‬‬ ‫שמי אבוא‬ ‫אזכיריותר‬ ‫אשראבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬בכל המקום‬ ‫כי‬ ‫פשוט נמצאים שם יותר מוגנים‬ ‫דברי‪‬שני סוגי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה ברא‬ ‫וברכתיך‪ .‬אם‬ ‫כראוי מול‬ ‫אליך לבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫מההתערבות בגויים‪ .‬הן ראינו מהדברי חיים‬ ‫האדם מהסוג‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫תהיהדברי‪‬‬‫אתה מול‬ ‫וייצר‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫אנשים‪,‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שלכל אחד יש צורות חשיבה גויות וזה‬ ‫הזה‪ .‬האדם מהסוג השני‪ ,‬אינו נעים בכלל‪.‬‬ ‫הריבידך‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כללא‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫נקוט האי‬ ‫מעורבב בנוגע‬ ‫אצלו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫אור החיים פרשת נח‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון תשפ"ג‬ ‫אמונה חשוון‬ ‫מדור נח ב'‬ ‫פרשת‬‫פטרון‬ ‫ליל שישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫רק המתוקן בבין אדם לחבירו ראוי לתורה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫פחות משוה פרוטה‪ ,‬והיו מתחכמים לגזול‬ ‫חומסים מתורת האדם‬ ‫באופן שלא יתבעו אותם )מחמת אי‬ ‫בחוקותי("‪ – .‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ידוע שהמבול הגיע בגלל החמס‪ ,‬כלשון‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הנעימות(‬ ‫הכתוב "ותמלא הארץ חמס"‪ .‬ובאור החיים‬ ‫קלקול בין אדם לחבירו מחריב את‬ ‫הק' מביא מהמדרש שגנבו באופן מחודש‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫וזה לשון המדרש‪" :‬היה מביא קופה‬ ‫תורמוסים )מין קטנית( וכל אחד לוקח‬ ‫והסבר לדברי ה'אור החיים' הק' אנו‬ ‫יודע‬ ‫הרמב"ם‬ ‫ה'כתב – א‪‬‬ ‫סופר'‪.‬האד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬בדברי‬ ‫מוצאים‬ ‫תורמוס אחד )שאינו שוה פרוטה( ואינו יכול‬ ‫מחלוקת בין‬ ‫בדיינים"‪.‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להוציאוהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫מביא יותר נחו‪‬‬ ‫פרקיםבו‪ .‬אבל‬‫להשתמש‬‫בשמונה‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬האם זה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היותר טוב‪,‬‬ ‫האדם מול‬ ‫מיהוכראוי‬ ‫החוקרים‬ ‫לבטוח‬ ‫וכתב ה'אור החיים' הק'‪" :‬כבר קדמו אי‪‬‬ ‫שמתאוה אך כובש תאוותיו או זה שהגיע‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ראשונים והקשו דבני נח נהרגו על פחות מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫למדרגה שאינו מתאוה כלל‪ .‬והכריע‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫משוה פרוטה )ומה הרוויחו במה שגזלו פחות‬ ‫הרמב"ם שהדבר תלוי‪ .‬בדברים שבין אדם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מגלה כי‬ ‫הדי‪ ‬המדרש‬ ‫ולייו‪‬‬ ‫נראה כי‬ ‫פרוטה(‪.‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫משוה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫למקום‪ ,‬מי שמתאוה וכובש תאוותיו ‪-‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל מצוות‪ ,‬עוד‬‫להשתמשתורת ז'‬ ‫שביטלו עיקר‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬מלבד‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬האדם‬‫הדבר‪,‬מהכיג‪ ‬טבע‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחוסיבת‬ ‫עדיף‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬האדם‬ ‫לעורר מתורת‬ ‫שהיו כדי‬ ‫חומסים‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫להם‬ ‫לבטוחהאדם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וכן טבע‬‫אסורים‪.‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫לדברים‬ ‫להתאוות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫השכליית"‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫שהבשר‬ ‫מפני‬ ‫ולא‬ ‫בשר‪,‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לאכילת‬ ‫להתאוות‬ ‫נבילה‪ ,‬לא יתאוה לאכלו‪ .‬אבל הוא נמנע‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ה'אור החיים' הק' מסביר שפירוש מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מלאכלו מפני שהקב"ה צוה‪ .‬וזהו שאמרו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫המדרש אינו שלפי ההלכה אי אפשר לתבוע נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫חז"ל "אל יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬פרוטה‪ ,‬אלא‬ ‫משוה‬‫אותנו‬ ‫מלמדתפחות‬ ‫התורהגזילה של‬‫על‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫חזיר‪ ,‬אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הוא שבדרכי בני אדם‪ ,‬כשאחד‬ ‫הפירושאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫גזר עלי"‪ .‬אך בדברים שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫רואה שפלוני לקח ממנו פחות משוה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מי שמתאוה לגזול ולרמאות )או להרוויח על‬ ‫פרוטה‪ ,‬הוא מתלבט ‪ -‬לתבוע או לא‬ ‫מה אני‬ ‫חשבון הזולת( וכדומה‪ ,‬זה טבעו רע ומקולקל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לתבוע ממנו‬‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬ללכת‬ ‫נעים לו‬‫לשער‬‫הלבבות לא‬ ‫לתבוע?‬ ‫יגזול‪ :‬ולא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שלא היא‬ ‫שצרי‪‬האדם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫כי בטבע‬ ‫בעצמו‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫פי כמה וכמה‬ ‫נחו‪‬ידיו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫פעוט ומרים‬ ‫של‬ ‫דבר כזה‬ ‫כשהאד‪" ‬רצוני‬ ‫רוצה‬ ‫לאדם שיאמר‪:‬‬ ‫טובלהיות‬ ‫יחמוס‪ .‬אין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לגזול‪ ,‬ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי"‪.‬‬ ‫ובלשון ה'אור החיים' הק'‪" :‬כי הגוזל‬ ‫מדוע אתה מתאוה לדברים כאלה? למה‬ ‫פרוטה הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫דרך כה ארוכה ללכת‪ ,‬בדברים הפשוטים‪,‬‬ ‫להיות אדם כזה עקום? לא‪ .‬הרבה יותר טוב‬ ‫כגון לכבד את הזולת ולעולם לא לזלזל‬ ‫להיות כזה שאינו רוצה לגעת כלל בשל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באף אחד‪ .‬הנה יש את האנשים שקרובים‬ ‫חבירו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אל האדם אשר בדרך כלל הוא מיקל לעצמו‬ ‫להשתלח קצת‪ .‬וכמה דיברו על זה חז"ל‬ ‫כותב על כך ה'כתב סופר'‪ :‬והנה מי‬ ‫ואמרו "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד‬ ‫שחוטא בין אדם למקום‪ ,‬התנצלותו בצדו‪,‬‬ ‫ברכה"ו מצויה בתוך ביתו של‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אשתו‪ ,‬שאין‬ ‫פשוט‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רכן‪.‬‬ ‫לזכותהוא‬ ‫לזכות‬ ‫שיצרו מתגבר עליו ובטבעו‬ ‫ובטחון בשביל אשתו"‪ .‬וכן צריך האדם‬ ‫פטרוןרוצה‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אדם אלא‬ ‫שהוא עובד על עצמו‪ ,‬אבל זה שהוא‬ ‫לצאת מן השורה כדי לעשות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ללמוד‬ ‫אינו משונה‪ .‬אבל בין אדם פטרו‪‬‬ ‫לחבירו אין‬ ‫בשביל אחרים‪ .‬אכן כן‪ ,‬בין אדם לחבירו‬ ‫התנצלות זו‪ .‬וזהו הפירוש כי השחית כל‬ ‫הוא תחום שלם בעבודת ה' שאפשר‬ ‫בשר את דרכו על הארץ‪ ,‬היינו דרכו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להתקדם בלי סוף‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל‬ ‫שהוטבע לו מיצירתו שלא להתאוות כלל‬ ‫ראטה לה שיעור למעלה‪ ,‬לא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חסדים אין‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שגמילות‬ ‫דרכו"רשל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לגזול ולחמוס להרוג ולאבד‪ ,‬וזה‬ ‫בכמות ולא באיכות‪ .‬וכן צריך ללמוד שלא‬ ‫אדם‪ ,‬ודרך זו השחיתו והתעיבו‪ .‬ולכן אי‬ ‫וברכושו‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫בממוןכ"גהזולת‬ ‫אייר ה‬ ‫מקולקלים הם‬ ‫)בחו"ל לפגוע‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫העולם‪ ,‬כי‬ ‫אפשר לקיים‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫בעצמותם‪.‬‬ ‫אכן כשהאדם רוצה מתעורר ורוצה‬ ‫לקחת את עצמו בידיים‪ ,‬בדרך כלל הוא‬ ‫וזהו הסבר נחמד בדברי ה'אור החיים'‬ ‫פונה מיד אל הדברים שבין אדם למקום‪.‬‬ ‫הק' שאומר כך‪ :‬עזוב עכשיו הלכה‪ .‬הפסוק‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬בתורה‬ ‫עצמו– א‪‬‬ ‫להוסיף‬ ‫מועילעל תמיד‬ ‫מקבל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫התכוון לבטא שהם התנהגו באופן בלתי‬ ‫בוודאי נובע‬ ‫שמור‪ .‬זה‬ ‫אדם‬ ‫לעניני‪ ‬הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫העולם‪ .‬הגונב‪,‬‬ ‫מסדרבנוגע‬ ‫נחיצותויצאו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אנושי‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫יותראבל‬ ‫ותפילה ולהיות‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬כי האדם‬‫נכון הוא‪,‬‬ ‫מקולקל‪ .‬ובכן‪ ,‬יש מי שגונב אבל עדיין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ובוודאי מול‬ ‫ממקום טוב‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמתחכם וגונב‬ ‫צריך לבנות את עצמו עם יסודות הדת‪ .‬דא‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקמיהפע‪‬‬ ‫אותו‪ .‬אבל‬ ‫לתבוע‬ ‫שבועות‬ ‫אפשר‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרי אם‬ ‫אפשר‪,‬‬ ‫לתובעו אי‬ ‫שאף‬ ‫הבטחו‪ ‬כזה‬ ‫באופן‬ ‫עקא שעל בין אדם לחבירו אינו חושב כלל‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מפשפש‪ ,‬שהרי‬ ‫כשהאדם פשוטה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫מדינא אם מחוסר נעימות‪ ,‬הרי הוא עוקר‬ ‫אירע לו‬ ‫במעשיו כי‬ ‫אף‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא יהיה‬ ‫כלל‪ ,‬אפילו‬‫בדרךיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחוכדומה‪,‬‬ ‫משהו‬ ‫לגמרי את סדר החיים‪ ,‬ומקולקל הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫בעצם‪ ,‬וזה מה שעשו דור המבול ולכן‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ישים לב‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מחלוקת‪,‬ג‪‬לאשאי‪‬‬ ‫להצליח של איזו‬ ‫בטבורה‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬‫לעוררהעולם‪.‬‬ ‫הקב"הכדי‬ ‫לאבד את‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫הוצרך‬ ‫לבטוחיתכן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬שאז‬‫לקויבלי‬ ‫אם כן הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכך‪ ,‬אלא‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫גדולה בבין‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫לישועה של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחה זקוק‬ ‫שיחשוב שהוא‬ ‫כל‬ ‫הבסיס‬ ‫אדם לחבירו‪ .‬אך כפי שהתורה מלמדת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬הואכלי‪‬‬ ‫אדם לחבירו‬ ‫כלי‪ ‬בין‬ ‫להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אותנו‪ ,‬בין אדם לחבירו הוא בסיס לבין‬ ‫מה‬ ‫ללמוד תמיד‬ ‫ועלינוהרי צריך‬ ‫תמיד‪ ,‬האדם‬ ‫שמועילי‪ ‬מעשה‪,‬‬ ‫ולענין‬ ‫למקום‪.‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אדם אי‪‬‬ ‫למקום והן בבין‬ ‫מלמדתבביןאותנו‬ ‫התורה‬ ‫להתעלות הן‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לחבירו‪ .‬צריך לזכור זאת‪ .‬יש שחושב‬ ‫אדם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בין אדם למקום הוא כאילו מספר‬ ‫שאם אינו מסוכסך עם אחרים‪ ,‬אינו צריך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫להיזהר איך אומרים‬ ‫שתיים‪ .‬אמנם צריך‬ ‫מה אני‬ ‫בעל שקשה‬ ‫רבינו‬ ‫אנשים‬ ‫בהקדמת "יש‬ ‫למדנו‬ ‫הוא אומר כך‪:‬‬ ‫כבר‬ ‫להתקדם‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כדי שלא ירגיש האדם שהותרה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חסרים להם‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שעדיין‬ ‫הלבבותישלשער‬ ‫אנשים‬ ‫להם‪,‬‬ ‫בבין‪ :‬אדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫כעת היא‬ ‫עוסק בה‬ ‫שהוא לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫מאחר‬ ‫הרצועה‬ ‫השאלה‬ ‫כמהעבודה‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫להשקיע‬ ‫צריכיםנחו‪ ‬פי‬ ‫הללוהבטחו‪‬‬ ‫היסודות‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כוונתינו‪ .‬אנו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות זוכשהאד‪‬‬ ‫בוודאי לא‬ ‫למקום‪ .‬אך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬אף אחד‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע מסוכך עם‬ ‫הרי אינני‬ ‫משהואאני‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבל‬ ‫מדברים על מי שאינו עובר עבירות‪ ,‬אלא‬ ‫ואת היסודות הבסיסיים בין אדם לחבירו יש‬ ‫כבר עומד על הרגליים ורוצה להתעלות‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬ומה עוד אני צריך"‪ .‬ואין זה נכון‪ ,‬כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מריבה ביניהם‪ ,‬לכך נאבדו‪ ,‬ואלו היו נוהגים‬ ‫הנה עליו לדעת שדבר ראשון צריך להיות‬ ‫אהבה וריעות ביניהם‪ ,‬שנאמר שפה אחת‬ ‫אדם‪ ,‬אדם לפי השקפת התורה‪ .‬וככל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ודברים אחדים‪ .‬למדת ששנאוי המחלוקת‬ ‫שהאדם לומד להיות ישר בעניני ממון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וגדול השלום"‪.‬‬ ‫ולכבד כל אדם מפני שהוא אדם‪ ,‬ושלא‬ ‫לזלזל באף אחד‪ ,‬הרי הוא האדם שעליו‬ ‫בדרך כלל כשלומדים דיבור זה ברש"י‪,‬‬ ‫יכול לחול תורה וקדושה‪ ,‬ויראה הצלחה‬ ‫קצתהי"וכהגזמה‪ .‬האדם שואל‪:‬‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא נראה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬הוא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫מעודי שגדול השלום‪ ,‬אבל עד כדי‬ ‫"ידעתי‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫המריבה יותר חמורה מכפירה בעיקר?!‬ ‫כך?!ובטחו‪‬‬ ‫לעולם יהא אדם פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אך לפי מה שראינו עכשיו‪ ,‬אנו מקבלים‬ ‫בזה הבנה‪ ,‬ובצירוף דברי הרמב"ם בריש‬ ‫בפרשת נח התורה אומרת לנו כך‪ :‬עוד‬ ‫ז"לאיזה דברים אמרו שהעוסק בהם‬ ‫פאהפסח‬ ‫שעל‬ ‫ממנה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מעט נגיע לפרשת לך‪-‬לך אשר‬ ‫בעוה"ז הגם ששכר מצוה‬ ‫פירותיהםראטה‬ ‫אוכלליפא הי"ו‬ ‫התורה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫עלהר"ר‬ ‫והלאה מדברים כבר על התורה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בהאי עלמא ליכא? על דברים שבונים את‬ ‫שאברהם אבינו קיים ועל הדביקות שהיתה‬ ‫לו בה' ועל האור שהביא לעולם‪ ,‬אך קודם‬ ‫כיבוד אב ואם‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫לחבירו‪,‬‬ ‫בחוקותי(בין– כ"ג‬ ‫אדםאייר ה‬ ‫)בחו"ל העולם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫לכן צריך אתה להבין שהאדם צריך להיות‬ ‫גמילות חסדים‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬הכנסת כלה‪,‬‬ ‫הלוית המת‪ ,‬והבאת שלום בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬וכפי שתראה שבדור המבול כיון שלא‬ ‫כשהאדם מתקן את העוה"ז חוץ ממה שהוא‬ ‫התנהגו כבני אדם‪ ,‬הוצרך הקב"ה לברוא‬ ‫פועל בשביל העוה"ב‪ ,‬הוא אוכל את פירות‬ ‫את העולם מחדש‪ ,‬כי רק כך אפשר להגיע‬ ‫תמיד –‬ ‫שקיימת לו‬ ‫מהקרן‬ ‫מועיל חוץ‬ ‫הבטחו‪ ‬בעוה"ז‬ ‫מצוותו‬ ‫לפרשת לך‪-‬לך‪ .‬אי אפשר לתקן עולם‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫לעוה"ב‪ .‬מה שאין כן כשהאדם פועל רק‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫)צדקות יתר(‬ ‫'חאניוקעס'‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫עםבנוגע‬ ‫מקולקל כזה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לא תוכל לומר‪" :‬בסדר‪ ,‬המצב בין אדם אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בשביל העוה"ב‪ ,‬כי אז הוא מקבל את שכרו‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לחבירו לא כל‪-‬כך טוב‪ .‬ניחגר בעוד חגורה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫רק בעוה"ב‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫והכל יהיה בסדר"‪ .‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ .‬אם אין בני מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ובכעסוצרי‪‬‬ ‫בכוסוהאד‪‬‬‫בכיסו שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ניכר‬ ‫ואעשה הסיבה‬ ‫האדםלכ‪‬‬ ‫אדם‪ ,‬אין עולם‪ .‬אמחק את העולם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫אותו מחדש‪ ,‬ועכשיו יהיה העולם יותר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להביןמשהוא‬ ‫שתמיד יוכל‬ ‫צריך יותר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח האדם‬ ‫עכ"פ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שהמבול זיכך את‬ ‫מסביריםבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו שהספרים‬ ‫כ‪‬עדין )כפי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫לחבירו‪.‬‬ ‫בביןג‪‬אדם‬‫לקוימה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהיכן הוא‬ ‫למצוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬תורה‪.‬‬ ‫לבנות בו‬‫לעורר‬ ‫כדיויוכלו‬ ‫לנומקוה(‬ ‫שניתנוכעין‬ ‫העולם‬ ‫לבטוחאפילו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הגבוהות‪.‬‬ ‫הצלחה בדרגות‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ולאו דווקא‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לראות שהוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫יוכל של‬ ‫הפשוטים‪ .‬תמיד‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫בדברים‬ ‫כל‬ ‫וגדול השלום‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫המחלוקת כלי‪‬‬ ‫ששנוי ברוחניות‪,‬‬ ‫למדנולהצליח‬‫כלי‪‬‬ ‫לא לגמרי מעודן‪ .‬הבה לא נשכח! לא תמיד‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אנו במצב הרוח הטוב ביותר‪ .‬כשהאדם‬ ‫מה‬ ‫ללמודהפסוק‬ ‫רש"י ועלינו‬ ‫בפירוש על‬ ‫שמועילי‪‬כתבתמיד‪,‬‬ ‫וכך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נמצא במצב רוח טוב ‪ -‬הוא גם רענן וגם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כן קרא שמה‬ ‫אותנו"על‬ ‫מלמדת הפלגה‬ ‫התורה‬ ‫הנאמר גבי דור‬ ‫בהירות‪.‬התפלל טוב וגם‬ ‫יותרטוב וגם‬‫לקבללמד‬ ‫בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם כדי‬ ‫שבע וגם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מתפרנס טוב ‪ -‬אז הוא בדרך כלל מתנהג‬ ‫הפיצם ה' על פני כל הארץ"‪ :‬ומשם הפיצם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לחבירו‪ .‬השאלה היא‬ ‫מה אני‬ ‫כמו שצריך בין אדם‬ ‫בעל וכי אי‬ ‫רבינו הבא‪.‬‬ ‫בהקדמתלעולם‬ ‫למדנולהם חלק‬ ‫‪ -‬כבר‬ ‫"למד שאין‬ ‫איך זה נראה כשאינו במצב כזה? מה קורה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫דור הפלגה?‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬או של‬ ‫דור המבול‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫קשה‪ ,‬של‬ ‫זו‬ ‫ושיח שלו‬ ‫אי‪‬‬ ‫השיג היא‪:‬‬ ‫אז בה‬‫לדו‪‬‬‫נראה‬ ‫עייף? איך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫השאלה‬ ‫מאחרים(‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫בעיקרנחו‪‬‬ ‫)רק פי‬ ‫חמסו‬ ‫הבטחו‪‬‬‫פשטו יד‬ ‫אלו לא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬כל‪-‬כך?‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאתה מתרגז‬ ‫אליו? מה‬ ‫הקרובים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬להלחם בו‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בעיקר כביכול‬ ‫נחו‪‬יד בנוגע‬‫משהואפשטו‬ ‫ואלו‬ ‫מה עם לכבד דעת זולתך? מה עם לקבל‬ ‫ואלו נשטפו )במי המבול(‪ ,‬ואלו לא נאבדו מן‬ ‫את חולשתו? וכשמגיע לכסף‪ ...‬והרי לכל‬ ‫העולם‪ .‬אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫שיהא שם שמים מתאהב על‪-‬ידי‪ ,‬לא כדי‬ ‫אחד יש מתי שהוא בחיים נסיון בכסף שבו‬ ‫שאחרים יראו‪ ,‬אלא כדי לבנות את עצמי‪.‬‬ ‫הוא בטוח שפלוני אינו צודק‪ ,‬איך אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אני רוצה להיות ירא שמים אמיתי‪ ,‬איך אני‬ ‫נראה אז? ומה אם מדובר בסכום גדול? אכן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עושה זאת? ‪ -‬על‪-‬ידי שאני נזהר מלגעת‬ ‫בממון הזולת ונזהר שלא לדבר על אחרים‬ ‫כן‪ ,‬אין זה נסיון קל‪ .‬ובל נשכח‪ ,‬חושן‬ ‫משפט זה חושן משפט‪ ,‬אבל עם בין אדם‬ ‫ושלא לשנוא אחרים‪ ,‬ועושה הכל כדי‬ ‫לחבירו בתוך המצב הזה? איך נראית‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ואחוה שלום ורעות‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לחיות באהבה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עם‬ ‫הר"רומה‬ ‫אליעזר‬ ‫התנהגותך? איך נראהלזכות‬ ‫דיבורך?‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןשהוא‬‫לכבד את הצד השני מתוך מחשבה‬ ‫דרך ארוכה שהיא קצרה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לכל אחד‬‫רואה את הדבר אחרת? סוף דבר‪,‬פטרו‪‬‬ ‫יש הרבה מאוד עבודה‪.‬‬ ‫נסיים במשל‪ :‬שני בחורים נכנסים‬ ‫עיון‪ .‬האחד לא הכין קודם לכן‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫לשיעור‬ ‫הוא מתייגע הרבה להבין‬ ‫כלל הדבר שהפרשה מלמדת אותנו הוא‬ ‫השיעורראטה‬ ‫ובשעת‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫כל מילה ואינו מבין ושואל וכותב וחוזר‬ ‫שכאשר אין האדם מתוקן בין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫אח"כ שלוש שעות עם חבירו‪ .‬והשני הכין‬ ‫אי אפשר לבנות עליו אברהם אבינו‪ .‬הבניה‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫ובוודאי‬ ‫פרשת‬ ‫ורעמסס‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫פיתום‬ ‫יו‪‬כעין‬ ‫תהיה לחינם‪,‬‬ ‫הרבה מאוד‪ .‬הוא למד קודם לכן את‬ ‫הסוגיא גמרא רש"י תוספות שלוש פעמים‬ ‫צריך להדגיש שכאשר התורה שהאדם לומד‬ ‫ויודע אותה על בוריה‪ .‬הנה הוא כשיושב‬ ‫אינה לשם קרבת אלוקים וכדי להתדבק‬ ‫בשיעור‪ ,‬כל מה שיוצא מפי המגיד שיעור‪,‬‬ ‫בה'‪ ,‬אלא לשם כבוד וכדומה‪ ,‬אין הוא רואה‬ ‫כל סתירה‪ .‬הוא יכול להיות מושחת בין‬ ‫–‬ ‫נכנס מיד למוחו ונשאר שם‪.‬‬ ‫אדם לחבירו ובעל פה מלוכלך ויחד עם כן הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫אומרת לנו התורה בענין בין אדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫להיות מוצלח גדול בתורה‪ .‬אך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מבין אדם‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫להתעלם‬ ‫אתה יכול‬‫לבטוח‬ ‫מבין מה התורה צריכה לעשות ממנו‪ ,‬אזי אי‪‬‬ ‫למקום‪:‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬בביןמולאדםדברי‪‬‬ ‫למקום‪ ...‬פעם‬ ‫הוא מבחין תוך שתי דקות בסתירה‪ .‬הוא מכפי‬ ‫לחבירושהוא‬ ‫ולהתייגע‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫להשפיע‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫התורה יכולה‬ ‫בנוגעשאין‬ ‫הבטחו‪‬בחוש‬ ‫רואה‬ ‫האד‪‬ותזיע‪...‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריתעבוד‬‫לך‪.‬‬ ‫ילך ש‬ ‫פעם לא‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫ילך‬ ‫הסיבה‬ ‫הפלא ופלא‪ .‬אבל קח בחשבון שאם תרכך‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לחבירו‪.‬על‬ ‫מתוקןהדי‪‬‬ ‫בבין אדם‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותאינו‬ ‫עליו אם‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫את לבך על‪-‬ידי שתשקיע בבין אדם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬וכשפלוני יפגע בך לא תענה לו‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫להבין מה‬ ‫לעורראותנו‬ ‫כדי מלמד‬ ‫סדר לנו‬ ‫הפרשה‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחלביתו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫תיסע אליו‬ ‫הצלחה‬ ‫תפגע בפלוני‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫וכשאתה‬ ‫כאדם‪,‬‬ ‫דיננו הבי"ת‪.‬‬ ‫האל"ף ומה‬ ‫לנו‬ ‫מתנהגנת‪‬‬ ‫אכ‪‬אניהקב"ה‬‫לטובה‪.‬אם‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שיהיה לך‬ ‫תראה של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהסליחתו‪,‬‬ ‫ותבקש את‬‫כל‬ ‫יהודי‪ .‬ואני‬ ‫להיות‬ ‫כלי מוכן‬ ‫כלי‪ ‬נעשה‬ ‫אני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫למקום‪.‬‬ ‫להתקדם אי‪‬‬ ‫בבין אדם‬ ‫יותרעלקל ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫הרבה‬ ‫צריך להיות יותר משאר בני אדם‪ ,‬לא כדי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון תשפ"ג‬ ‫אמונה חשוון‬ ‫מדור נח ב'‬ ‫פרשת‬‫פטרון‬ ‫ליל שישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫השומר פיו ועיניו אינו משתעבד לכלום‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫זהו פירוש דברי המדרש‪ .‬המקור שהעבד‬ ‫וירא ויגד ‪ -‬עבד עבדים יהיה‬ ‫יוצא בשן ועין‪ ,‬הוא כאן‪ .‬על‪-‬ידי וירא ויגד‬ ‫ב'שם משמואל' הביא מדרש פליאה‪.‬‬ ‫תבין שכאשר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר הומזה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫האדםכ"גלעבד‪,‬‬ ‫)בחו"ל נעשה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫חז"ל אמרו שעבד שאדונו הוציא לו את‬ ‫הפיל שינו או סימא עינו‪ ,‬כיון שתיקן את‬ ‫שינו או את עינו‪ ,‬יוצא לחירות‪ .‬ומה המקור‬ ‫שני החושים האלה‪ ,‬הוא יוצא לחירות‪.‬‬ ‫הראשון לזה בתורה שבכתב? כתב המדרש‬ ‫שהוא בפרשה זו‪ .‬הפרשה מספרת על נח‬ ‫תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫ששתה ואירע מה שאירע‪ ,‬וירא חם אבי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫להוסיף‬ ‫משמואל'‪:‬א‪‬‬ ‫"ויש לי‬ ‫ממשיך ה'שם‬ ‫התיבות‪,‬‬ ‫משתי רוחניי‪‬‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬אחיו‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצותויגד לשני‬ ‫כנען‬ ‫לדעת‬ ‫אברים נחו‪‬‬ ‫שבאדם הם‬ ‫אבל יותר‬‫בו‪.‬רמ"ח‬‫להשתמשכל‬ ‫אי‪ ‬דברים‪ ,‬כי‬ ‫עוד‬ ‫וירא ויגד‪ ,‬אנו יודעים שהעבד יוצא בשן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬יש בהם‬ ‫כראוי מול‬ ‫עשה‪ ,‬אם כן‬ ‫לעומתלבטוח‬ ‫רמ"ח מצות‬ ‫אי‪‬‬ ‫ועין‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫עליהם כח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עליונהמולושורה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫וצורה נחו‪‬‬ ‫דוגמא שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בהם כח‬ ‫גשמיים‪ ,‬אין‬ ‫באשר הם‬ ‫הסיבה אך‬ ‫רוחני‪.‬‬ ‫חג‬ ‫מאביו הרי‬ ‫הגה"ק‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ה'שםלדברי‪‬‬ ‫משמואל'‬ ‫מביאבנוגע‬‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫לכ‪‬‬ ‫לקבל את הכח הרוחני אלא ע"י אמצעות‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫נפלא‪:‬‬ ‫הדי‪‬זי"ע פירוש‬ ‫מסאכטשוב‬ ‫נזר'הוא יו‪‬‬ ‫ה'אבני‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלאחד משועבד‬ ‫להשתמששדבר‬ ‫שיעבוד‪ ,‬היינו‬ ‫כ‪‬המושג‬ ‫הכוחות הנ"ל הראיה והדיבור‪ ,‬הראיה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬ושאי‪‬‬ ‫כאמרם ז"ל‬ ‫מהללב‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫והדיבור‬ ‫להצליח‬ ‫מתייחסת למוח‬ ‫לדבר אחר‪ ,‬שייך רק לחומר‪ ,‬כמו בהמה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לישנא‬‫לבטוח‬ ‫בלי פ"ה(‬ ‫ברוחניות‬ ‫הבחינה‬ ‫)חובת הצלחה‬ ‫הלבבות שער‬ ‫כלל‬ ‫המשועבדת לאדם‪ .‬אבל רוחני אינו ראוי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הם של‬ ‫שלימים כולם‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫דליבא‪ ,‬וכאשר‬ ‫קולמסא‬ ‫כל‬ ‫להשתעבד‪ .‬והנה חוש הראות והדיבור הם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שבאדם‪ ,‬ועל כן‬ ‫להצליח‬ ‫היותר רוחניים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הכוחות‬ ‫שנאמר ולא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וכמולבטוח‬ ‫באמצעותם‪,‬אי‪‬‬ ‫על ידיעתו‬ ‫שלימים‬ ‫מיוסדת‬‫הם‬ ‫עיניכם וגו'‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫אינו ראוי‬ ‫כוחות ועלינו‬ ‫רוחניים אלו‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬בותמיד‪,‬‬ ‫איש שיש‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ואחרי ונוסי‪‬‬ ‫לבבכםהישנות‬‫אחריכ‪ ‬על‬ ‫תתורו א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי‪ ,‬שכל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬בחושים אלו‬ ‫מלמדתחםאותנו‬ ‫באשר פגם‬ ‫התורה‬ ‫להשתעבד‪ ,‬רק‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪'.‬וירא ויגד'‪ ,‬על כן נתקלל‬ ‫בכלי‪‬ידי‬ ‫על‬ ‫מצוותי הם כולל נגד כל רמ"ח אברים‪ ,‬וכמו‬ ‫להשתעבד‪ .‬עד כה היה חם יצירה רוחנית‬ ‫ועיניך‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני לי‬ ‫לי בני לבך‬ ‫אניכג‪,‬ליכו(מיתנה‬ ‫שכתובאי‪‬‬ ‫)משלי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫וכיוןבעל‬ ‫והדיבור‪,‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫חושלמדנו‬‫עםכבר‬ ‫פ"א( אם אתה נותן‬ ‫וגו' ובירושלמי מה‬ ‫)ברכות אני‬ ‫שראה נח‬ ‫הראות‬ ‫לבך ועיניך לי‪ ,‬אני ידע דאת שלי‪ ,‬ואם לאו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫קילל אותו‪:‬‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬האלה‪,‬‬ ‫לשערהחושים‬‫הלבבות את‬ ‫שקלקל‬ ‫בשני היא‪:‬‬ ‫אלה"‪ .‬אי‪‬‬ ‫תלוי בה‬ ‫שהכל לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהשלי‪,‬‬ ‫דומה הוא‬ ‫וכמה‬ ‫‪ -‬אין את‬ ‫מעתה כמה‬ ‫לאחיו‪.‬נחו‪ ‬פי‬ ‫עבדיםה'יהיה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבדעבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לאחרים‪ .‬ומעתה‬ ‫להשתעבד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫וראוי בנוגע‬ ‫לבהמה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ה'שם משמואל' מוכיח שכוח הדיבור‬ ‫כאשר הפיל שינו או סימא את עינו‪,‬‬ ‫והראיה מרוממים את כל האדם‪ .‬במילים‬ ‫נתמרק החטא‪ ,‬ושוב אין ראוי לו השעבוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫פירושו של דבר‪ :‬כשהאדם שומר בקדושה‬ ‫אחרות‪ :‬מי ששומר את פיו ואת עיניו‪ ,‬הוא‬ ‫את חוש ראייתו‪ ...‬הוא משתמש בו‬ ‫אדם זך ונקי‪ ,‬כי כששני החושים האלה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להסתכל באותיות התורה ולהסתכל על‬ ‫מזוככים‪ ,‬כל רמ"ח האברים נעשים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צדיקים ועל דברים שבקדושה‪ ...‬הרי הוא‬ ‫אדם רוחני ואינו משועבד לשום דבר‪ .‬וכיון‬ ‫רוחניים וראויים להשראת השכינה‪ .‬וסיבת‬ ‫הדבר‪ ,‬כי הראיה שולטת על המוח‬ ‫שאינו במעלה זו‪ ,‬נופל הוא ממדרגתו‪ ,‬וכיון‬ ‫ומשפיעה עליו יותר מכל החושים‪ ,‬וכמו‬ ‫כשאר הנבראים אשר הם‬ ‫נעשההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שכן‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫גדולה‬ ‫הר"ר‬ ‫שמיעהאליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שאמרו חז"ל "לא תהא‬ ‫משועבדים לאחרים‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כולם‬ ‫פטרוןכידוע‬ ‫מראיה"‪ .‬והדיבור שולט על הלב‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬שהם‬ ‫שהדיבור מלהיב את הלב‪ .‬וכיון‬ ‫אכן כן‪ ,‬לדאבון לב יש יצרים קשים‬ ‫שולטים על המוח והלב השולטים כל‬ ‫ששובים מוחו ולבו של האדם הגם שאינם‬ ‫האברים‪ ,‬לכן כשהם שלימים‪ ,‬כל האברים‬ ‫לדברים אסורים‪ ,‬אלא להבלים ולביטול‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שלימים באמצעותם‪ .‬הוא ממשיך לבאר שם‬ ‫ראטה את עצמו‪ ,‬רואה בחוש‬ ‫הי"ו מרמה‬ ‫ליפאשאינו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫זמן‪ .‬מי‬ ‫היה הר"ר‬ ‫שעבוד‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עוד שבזמן בית המקדש לא‬ ‫שיש לו יצרים ששובים את מוחו ולבו‬ ‫מלכיות‪ ,‬כי התורה שהיתה אז בלשכת‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אותו למשועבד‪.‬‬ ‫והופכים‬ ‫והקרבנות‬ ‫המוח‪,‬במדבר‬ ‫את פרשת‬ ‫השלימושלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫הגזית‪,‬‬ ‫שהקריבו על המזבח השלימו את הלב‪ .‬וכיון‬ ‫וכפי שראינו בדברי ה'שם משמואל'‪ ,‬זהו‬ ‫שהיו להם שלימות המוח והלב‪ ,‬היו כל‬ ‫היסוד של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‬ ‫אבריהם רוחניים‪ ,‬והרוחני אינו משתעבד‪.‬‬ ‫עיניכם' אשר אמרו חז"ל שהם מינות וזנות‪.‬‬ ‫והרי הם כנגד 'וירא ויגד'‪ .‬הדיבור משעבד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫זהו הכלל‪ .‬כשהמוח והלב שלמים‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫את הלב וראיית העיניים משעבדת את‬ ‫ואינו‬ ‫במהותו‪,‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬רוחני‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫נחיצות נעשה‬ ‫האדם‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫האדם‪" :‬אל‬ ‫אבל את‬ ‫מזהירה‬‫והתורה בו‪.‬‬ ‫המוח‪.‬להשתמש‬ ‫משתעבד לאף אחד‪ .‬וכיון שמתקיים בו אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אל תהפוך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫למשועבד‪,‬‬ ‫לבטוח עצמך‬ ‫תהפוך את‬‫'וירא ויגד'‪ ,‬היינו שחושי הראות והדיבור אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬אין צורך‬ ‫לבהמה"‪ .‬מול‬ ‫אכן בימינו‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפיעצמך‬‫את‬ ‫נפגמים ובעקבותם המוח והלב‪ ,‬הוא נעשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬נהפך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרישהאדם‬ ‫מהשזה‬ ‫יותר מדי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫להסביר לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אדם משועבד במהותו‪.‬‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫הראיה‪.‬יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליחעל‪-‬ידי‬ ‫ברוחניות‬ ‫לבהמה‬ ‫ודיבור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לראיהבכל‬ ‫התמכרות‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫תהיה לו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫גאולה ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫אחרי נמכר‬ ‫בענין מי‬ ‫לעורררואים‬ ‫מעשה‪ ,‬אנו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫ולעניןלנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ולדיבור‬ ‫האסורות‬ ‫לראיות‬ ‫רח"ל‬ ‫שהתרגל‬ ‫מסיים ה'שם משמואל'‪" :‬וממוצא‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫עצה טובה‬‫הרוחניתאין של‬ ‫ההצלחה משעבוד‪,‬‬ ‫כל‬ ‫הדברים להנצל‬ ‫האסור‪ ,‬שהקליפה מושכת אותו באופן‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬א נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בתורה‬ ‫אי‪ ‬ולבו‬ ‫ידיעתו מוחו‬ ‫מיוסדתרקעללהשקיע‬ ‫הימנה‬ ‫שהוא מרגיש משועבד ‪ -‬מכור ‪ .‬ולא רק‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬וכמו‬ ‫כנגדהישנות‬ ‫המוח והלב‪,‬‬ ‫שהם על‬ ‫ועבודהא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בענין במי שהתרגל לראיות אסורות‬ ‫להשתמש‬ ‫אלא גם במי‬ ‫אותנוכך‪,‬אי‪‬‬ ‫מלמדת הוא‬ ‫התורה‬ ‫ולדיבור האסור‬ ‫משנתמעט שוקדים על‬ ‫בחוש‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫שנראה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬נמשך עול השעבוד‬ ‫לקניית ומכירת חדשות‪ .‬הוא צריך‬ ‫שהתרגלאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫על מי לי‬ ‫צוארינו"‪.‬‬ ‫אני לי‬ ‫אי‪ ‬עלו‬ ‫א‪‬‬ ‫והשתרגו‬ ‫כל הזמן לראות את הנעשה ולשתף בהם‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫אחרים וכל מהותו נעשית כזאת‪ .‬וסיבת‬ ‫ה'שם משמואל' מסביר שהם עומדים זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע משפיעים‬ ‫הבטחו‪ ‬והדיבור‬ ‫הלבבותכילשער‬ ‫חושי הראות‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫את‪ :‬מוחו‬ ‫אי‪‬‬ ‫משקיע היא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שהאדם‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה ברגע‬ ‫מול זה‪ .‬בו‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫משועבדים‪.‬‬ ‫הםנחו‪‬‬ ‫נעשים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ולבו והרי‬ ‫של‬ ‫על מוחו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬ביתרון‬ ‫להיות‬ ‫הוא חוזר וזוכה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועבודה‪,‬‬ ‫צרי‪‬בתורה‬ ‫ולבו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ה'שםלענייני‪‬‬ ‫משמואל' כך הוא‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואמהנחו‪‬‬ ‫שביאר‬ ‫ולפי‬ ‫א‪addicted .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫תולדות חיים של צדיק או חסיד‪ .‬כשהאדם‬ ‫האדם‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל "כל המקבל עליו‬ ‫עושה כן‪ ,‬הוא משעבד את מוחו ולבו‬ ‫עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לקדושה‪ .‬הן ודאי שיש מדרגות יותר‬ ‫ומעתה אנו מבינים מפני מה ציונו הקב"ה‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גבוהות‪ ,‬אבל במדה מסוימת גם זה נקרא‬ ‫שהוא משעבד את מוחו ולבו לחזור תמיד‬ ‫"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל‬ ‫נפשך וגו' ודברת בם בשבתך בביתך‬ ‫אל התורה ואל התפילה‪.‬‬ ‫ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך"‪ .‬האדם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אני‬ ‫הר"ר הרי‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫בטענות?‬ ‫לזכות‬ ‫מתפלא‪" :‬מדוע באים אלי‬ ‫ובטחוןבישיבות נפוצה הדעה שחוץ‬ ‫מדור אמונה הנה‬ ‫פטרוןשהוא‬‫קובע עתים לתורה!"‪ .‬הנה כל פעם‬ ‫השעות בבוקר שלומדים עיון‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מארבע‬ ‫לא‪ .‬מה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫קורא ק"ש‪ ,‬אומר לו הקב"ה‪" :‬לא‪,‬‬ ‫יתקיים עוד סדר של עיון במשך היום‪ ,‬כגון‬ ‫אתה עושה לפני שאתה עולה על יצועך?‬ ‫בסדר שלישי‪ .‬הרעיון העומד מאחורי דעה‬ ‫אתה מכלה אז את זמנך כמה שעות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫זו הוא שאם הבחור נפרד מן הסוגיא בשעה‬ ‫בהבלים?! לא טוב"‪ .‬שואל האדם‪" :‬מדוע לא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ה'עובד' הר"ר‬ ‫הגדול‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫טוב? אני חייב להיות‬ ‫אחת וחצי בצהריים וחוזר אליה רק למחרת‬ ‫בבוקר‪ ,‬אין מוחו ולבו שקועים בה‪ ,‬ולא‬ ‫ביותר?! יש לי הרי חברותא לשעה ביום"‪.‬‬ ‫מלימוד העיון‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬‫הרצויה‬ ‫אייר ה‬ ‫לו( – כ"ג‬ ‫התועלת‬ ‫משועבד‬ ‫)בחו"ל תהיה‬ ‫בחוקותי‬ ‫פרשתאתה‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי מדוע‬ ‫עליך היא‬ ‫אכן הטענהיו‪‬‬ ‫תכלית לימוד העיון הרי אינה לרכוש עוד‬ ‫להבלים? הקב"ה רוצה שנהיה אנשים‬ ‫ידיעה ברשב"א‪ ,‬אלא להרגיל את הבחור‬ ‫רוחניים‪.‬‬ ‫שמוחו יהיה שקוע לגמרי בסוגיא שהוא‬ ‫עוסק בה‪ ,‬ואם כן הוא מוכרח לחזור אליה‬ ‫יהודי בר דעת אומר בלבו‪ :‬תוכניתו של‬ ‫היום‪ .‬תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫במשך‬ ‫שוב‬ ‫הקב"ה היא שאקח את מוחי ולבי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ואשעבדם אליו‪ .‬אכן האדם מחויב להפוך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ולאו דווקא‬ ‫לכל אחד‬ ‫את עצמו לאדם כזה שתמיד חוזר אל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שייכת מול‬ ‫לבטוח זוכראוי‬ ‫אי‪‬אכן עצה‬ ‫לבחורי ישיבה ולאו דווקא ללימוד העיון‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫דקות פנויות‪,‬‬‫הפע‪‬‬ ‫כמה‬‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫שיש לו‬ ‫כל פעם‬‫לכבוד‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫הוא נמשך אל ארון הספרים ‪" -‬אה‪ ,‬פלוני מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרעיון הוא שהאדם יעשה פעולה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫חסידי‪,‬א‪ ,‬אני‬ ‫הדי‪ ‬ספר‬ ‫יו‪ ‬איזה‬ ‫מדרש‪,‬‬ ‫המשעבדת את המוח לחזור אל התורה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫איזה הוא‬ ‫אמר‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫תפילה‪ .‬אם‬ ‫יותרלגבי‬ ‫ברוחניותהדבר‬ ‫להצליח‪ .‬וכן הוא‬ ‫בכל עת‬ ‫באמת רוצה לראות את זה בפנים"‪ .‬באופן‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ,‬שלא‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫דקות ביום‬ ‫בגשמיות‪.‬חמש‬ ‫האדם לעצמו‬ ‫להצליח‬ ‫יבחר‬ ‫כזה מוחו ולבו משועבדים אל התורה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מילות‬ ‫בליפירוש‬ ‫לבטוח‬ ‫ילמד‬ ‫התפילה‪ ,‬שבהן‬ ‫ברוחניות‬ ‫בעת הצלחה‬ ‫וככל שהם משועבדים אל התורה‪ ,‬אינם כלל‬ ‫הרע‪.‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננוליצר‬ ‫שייצא‬ ‫משועבדים‬ ‫התפילה‪ ,‬יראה שזה ישנה את מהותו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫להיות שקוע בתפילה ולחזור אליה שוב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫משמע לן‬ ‫טובה קא‬ ‫ושוב‪ .‬אין הוא כאותו שמרגיש בסיום‬ ‫ללמוד מה‬ ‫ועלינו‬ ‫עצהתמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התפילה שהוא נפרד עכשיו מהסידור עד‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫טובה קא משמע‬ ‫ה'שםמלמדת‬ ‫משמואל' עצה‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬הפעולות‬ ‫יותרהבא‪.‬‬ ‫לזמן לקבל‬ ‫התפילה‬ ‫כדי‬ ‫אומר לאדם‪ :‬תראה מה אתה יכול‬ ‫הואאלה‪.‬‬ ‫לן‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הקטנות שהאדם עושה להחזיר את מוחו‬ ‫לעשות כדי שמוחך ולבך יחזרו תמיד אל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫התפילה‪ ,‬כח עצום יש‬ ‫ולבו אל התורה ואל‬ ‫מה אני‬ ‫בעללך ספר‬‫רבינוקנה‬ ‫בהקדמת‬ ‫ולמשל‪,‬‬ ‫התפילה‪.‬‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫התורה ואל‬ ‫להם‪ ,‬ומי שעושה כן‪ ,‬מתקיימת בו הבטחת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הנה בדור‬ ‫ללמוד בו‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער אותך‬ ‫הלבבות מעניין‬ ‫שמאוד‬ ‫היא‪:‬תורה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫המקבללדו‪‬עליובה עול‬ ‫השאלה"כלשצרי‪‬‬ ‫המשנה‪:‬‬ ‫כמהשיבוא‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫לחבירו‬ ‫הבטחו‪‬ממתין‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כשיהודי היה‬ ‫הקודם‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מחמת‬ ‫רוצה‬ ‫מלכות"‪ ,‬ולא רק‬ ‫הבטחו‪‬עוללהיות‬ ‫מעבירין ממנו‬ ‫ממילא? מה היתה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫באופןלענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫עושה אז‬ ‫היה נחו‪‬‬ ‫מה‬ ‫משהוא‬ ‫בטחונו‪ ,‬ולא רק מפני שמגיע לו שכר‪ ,‬אלא‬ ‫הפשטות? הפשטות היתה שאם לא היה לו‬ ‫מפני שנעשה אדם רוחני‪ ,‬כי מסר את מוחו‬ ‫כח להוציא גמרא וללמוד‪ ,‬היה מוציא ספר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫כי כשמוחו ולבו של האדם נמצאים במצב‬ ‫ולבו להיות כלים לרוחניות‪ ,‬והרוחני אינו‬ ‫הנכון‪ ,‬אזי ה'קולמוסא דלבא' יוצא באופן‬ ‫משתעבד"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאי אפשר לתארו‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫האמת שבדברי ה'שם משמואל' הנ"ל‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫"וירדו בדגת‬ ‫הן כך כתב רש"י בפסוק‬ ‫הים" ‪" -‬יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון‬ ‫כתוב עוד ששבת קודש הוא זמן נפלא שבו‬ ‫ירידה‪ ,‬זכה רודה בחיות ובבהמות‪ ,‬לא זכה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתומשעבוד‪ ,‬וסיבת הדבר‪ ,‬כי‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫בו"‪ .‬בן פיגא‬ ‫האדם ניצל‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מושלת‬ ‫נעשה ירוד לפניהם והחיה‬ ‫ובטחון‬ ‫בשבת קודש מוחו ולבו משועבדים בלתי‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרון‬ ‫פירושו של דבר שהבריאה בתיקונה אמורה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לה' לבדו‪ .‬בשבת קודש מרגיש היהודי‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫להיות באופן שהחיות יראות מן האדם‪ ,‬אך‬ ‫כאילו כל מלאכתו עשויה‪ .‬אין שום דבר‬ ‫כשהאדם מגשם את עצמו‪ ,‬הוא נעשו ירוד‬ ‫חוץ מהקב"ה‪ .‬שבת קודש מצילה משעבוד‬ ‫לפניהם והחיה מושלת בו‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מלכיות‪ .‬בשבת קודש אין האדם משועבד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לשום דבר‪ ,‬ואם כן זמן הוא לשירה וזמרה‪.‬‬ ‫ויזמרון לך שירין ורחשין‬ ‫'תשפ"ב השבת‪ ,‬כך‬ ‫אייר ה‬ ‫מחובר אל‬ ‫שהאדם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כפי כ"ג‬ ‫אכן‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר‬ ‫בערגה‪:‬‬ ‫פרשת‬ ‫מבקשים‬ ‫שלישי אנו‬ ‫לסיום‪ :‬יו‪‬‬ ‫בליל שבת‬ ‫הוא יכול לשיר‪ .‬ואם אין מוחו ולבו כאן‪,‬‬ ‫"למקדשך תוב ולקודש קודשין‪ ,‬אתר די ביה‬ ‫אין שירתו שירה‪ .‬מבקש היהודי מהקב"ה‪:‬‬ ‫יחדון רוחין ונפשין"‪ .‬כשאנו מבקשים על‬ ‫"החזר לי את מוחי ולבי‪ ,‬הבא לי בית‬ ‫בית המקדש‪ ,‬אנו מבקשים על מוח ולב‪ ,‬כי‬ ‫המקדש‪ ,‬הבא לי שבת‪ ,‬עזור לי שמוחי ולבי‬ ‫בבית המקדש היה לנו קרבנות ולשכת‬ ‫יודע‬ ‫א‪- ‬האד‪‬‬ ‫ויזמרון לך‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫לשום דבר‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫משעובדים‬ ‫לא יהיו‬ ‫הגזית ‪ -‬הלב והמוח‪" .‬ויזמרון לך שירין‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫דשופריא"‪.‬‬ ‫אבלקרתא‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בירושלם‬ ‫ורחשין"‪ .‬בבית המקדש יכולים לשיר‪ .‬מדוע? אי‪‬‬ ‫שירין ורחשין‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ליל שישי פרשת נח ב' חשוון תשפ"ג‬ ‫של קמ"ז‬ ‫הקב"ה‬ ‫שיעור‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫כזית בידו‬ ‫אמונה‬ ‫מרורין‬ ‫מדור‬ ‫מזונותיי‬ ‫יהיו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מלמדים אותנו שבעל שכל ישר בוחר בעלה‬ ‫האדם לומד קל וחומר מהיונה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫הקב"ה על פני מזונות מתוקין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא מיד‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫עלה בן זית‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫והנּה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬‫ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ערב‬ ‫ֶ‬ ‫לעת ֶ‬ ‫היּוֹנה ְ ֵ‬ ‫אליו ַ ָ‬‫ַותּבא ֵ ָ‬ ‫ָ ֹ‬ ‫כדבש מידי בשר ודם‪ .‬והמשל לזה אצל‬ ‫פטרו‪‬בפיה‪,‬‬ ‫בּפיה‪ .‬פירש רש"י‪" :‬דרשו‬ ‫טרף ְ ִ ָ‬‫ַ ִזית ָ ָ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫האדם הוא‪ ,‬כאשר האדם יודע שאם ישליך‬ ‫לשון מאמר‪ .‬אמרה‪ :‬יהיו מזונותי מרורין‬ ‫את יהבו על הקב"ה‪ ,‬יצטרך לשלם על זה‬ ‫כזית בידו של הקב"ה‪ ,‬ולא מתוקין כדבש‬ ‫ז"לירגיש מרירות‪ .‬אבל הוא אומר‪:‬‬ ‫פסחהוא‬ ‫מחיר‪.‬‬ ‫הפשט‪ ,‬הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בידי בשר ודם"‪ .‬והביאור בדרך‬ ‫"תחילתו מר וסופו מתוק‪ ,‬ואיני יכול לוותר‬ ‫מהר"ל‪:‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א להר"ר‬ ‫כמובא בכלי יקר ובגור אריה‬ ‫על המתיקות שתבוא לבסוף‪ ,‬ועל כן מוכן‬ ‫במשך השנה התמסר נח ליונה בכל נפשו‪,‬‬ ‫אני לוותר על המתיקות של ההתחלה"‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫כדרך שהתמסר לכל בעלי החיים‪ ,‬והאכיל‬ ‫אותה בכל עת‪ ,‬יום ולילה לא ישבות‪,‬‬ ‫דוגמא לדבר בנוגע לעניני כספים‪ .‬כגון‪,‬‬ ‫ועכשיו שלחה לראות היבשו המים‪ .‬ועם מה‬ ‫שיש לו לאדם רשות מבית דין לעשות איזו‬ ‫היא חוזרת? עם עלה זית בפיה‪ ,‬כאשר‬ ‫פעולה להוציא את כספו מפלוני‪ .‬כך הורו‬ ‫כוונתה לומר לו‪" :‬מצאתי משהו יותר טוב‪.‬‬ ‫לו בית דין בפירוש‪ .‬מדובר בכסף שלו‬ ‫תמיד –‬ ‫עלה זו עדיפה לי מכל המזונות שנתת לי‬ ‫יודע‬ ‫רוצההאד‪‬‬ ‫ליתנו לו‪,‬‬ ‫ואינו א‪‬‬ ‫מועילפלוני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמוחזק אצל‬ ‫זו‬ ‫לעניני‪ ‬שעלה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היתכן?! היתכן‬ ‫נחיצות השנה"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫במשך‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬בכלים‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫שהואבו‪.‬רשאי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואמרו לו‬ ‫עדיפה לה מכל המזונות הטובים שנתן לה‬ ‫ממנו‪ ,‬כגון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫להוציאו‬ ‫כראוי מול‬‫שונים כדי‬ ‫מכליםלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫הרגישה שטוב‬ ‫בסוגיית‬ ‫היונההפע‪‬‬ ‫שבועות כן‪.‬‬ ‫נעסוק‬ ‫השנה?! אך‬ ‫במשך‬ ‫לכבוד‬ ‫להזמינו לבית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול אודברי‪‬‬ ‫נחו‪‬נכסיו‬ ‫עיקול על‬ ‫להוציאשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫לה עלה זית מר ובלבד שהיא מקבלת אותו‬ ‫המשפט‪ .‬האדם בא לשאול אם הגון וישר‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מידו של הקב"ה‪ ,‬ממזונות מתוקים אשהיא‬ ‫להשתמש בכלים האלה‪ ,‬והתשובה היא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מקבלת מידי בשר ודם‪.‬‬ ‫משהואהכתוב‬‫כן על פי‬‫יותר‬‫ברוחניות לך‬ ‫בית דין הורו‬ ‫להצליח‬ ‫שאם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫וישר‪,‬ג‪‬אבלשאי‪‬‬ ‫ידוע יידע‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הגון מה‬ ‫משפט‪ ,‬זה‬ ‫להצליח‬ ‫בחושן‬ ‫לעורר "וכל‬ ‫כדי הרמב"ן‪:‬‬ ‫על זה‬ ‫רחמי‪‬שכן בני‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כותב לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האלה‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בליבכלים‬ ‫ברוחניות‬ ‫להשתמש‬ ‫בוחר‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שאם הוא‬ ‫האדם שאין רצונם להתפרנס זה מזה"‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מתוק כדבש‬ ‫האד‪‬‬ ‫מזון של‬‫הרוחנית‬‫לקבל את‬ ‫ההצלחה‬‫הוא בוחר‬ ‫כל‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬אם היונה מבינה זאת‪ ,‬כל שכן‬ ‫לבטוח מידי‬ ‫מתוק כלל(‬ ‫שאין זה‬ ‫עלהאמת‬ ‫מיוסדת לפי‬ ‫)ומסתבר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שהאדם מבין שמתוק ונעים בהרבה לקבל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫בשר ודם‪ .‬אבל אם יחליט בלבו ויאמר בפיו‪:‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודמזונות‬ ‫ועלינו מלקבל‬ ‫אפילו‪ ,‬מזון מר‪,‬‬ ‫הקב"ה תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מידי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫"אני בוחר ללכת בדרך השניה‪ .‬לא אוציא‬ ‫להשתמש‬ ‫זהו בעצם מה‬‫ודם‪ .‬אי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדתבשר‬ ‫התורה‬ ‫מתוקים מידי‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עיקול על נכסיו ולא אזמינו לבית המשפט‪,‬‬ ‫אמרה לנח‪ .‬היא אמרה לו‪" :‬אני‬ ‫שהיונהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המגיע לי"‪...‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬‫לי את‬‫מי לי‬ ‫שיתן‬‫בה' לי‬ ‫אךא‪ ‬אי‪‬‬ ‫אבטח אני‬ ‫מוכנה ללכת"‪ .‬אמר לה נח‪" :‬איני יודע מה‬ ‫חובת‬ ‫אחריותך בעל‬ ‫האישית‪"...‬‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫כברלךלמדנו‬ ‫שם‪ ...‬זה על‬ ‫יהיה‬ ‫מה אני‬ ‫כל היועצים מסביב אומרים לו‪" :‬אין דרך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הוא לי‪"...‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בסדר‪ .‬כדאי‬ ‫לשער "הכל‬ ‫הלבבותהשיבה‪:‬‬ ‫והיונה‬ ‫יתן את‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה לא‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬שאם‬ ‫שצרי‪ ‬להבין‬ ‫האיש חייב‬ ‫אחרת‪...‬‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בנחישות‬ ‫עומד מולם‬ ‫כדאי היא המרירות‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הואלהיות‬ ‫הכסף‪ "...‬אך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ואומר‪" :‬בוחר אני בדרך אחרת"‪" .‬מהי הדרך‬ ‫והנה ברור הדבר שרש"י הביא את דברי‬ ‫האחרת?"‪ ,‬הם שואלים‪ .‬והוא מסביר‪" :‬כבר‬ ‫המדרש מפני שהם נוגעים למעשה‪ ,‬כי הם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫זוהי דוגמא אחת מיני רבות שבהן האדם‬ ‫הודעתי לו שהוא חייב לי את הכסף‪ .‬הוא‬ ‫יכול לקחת את מזונו מיד בשר ודם ויכול‬ ‫יודע כבר‪ .‬מעבר לזה אינני רוצה לעשות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לקחתו מיד הקב"ה‪ .‬אם יקחנו מיד בשר‬ ‫שום דבר שיש בו כדי לעורר מחלוקת‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ודם‪ ,‬בתחילה הוא יהיה מתוק כדבש‪ ,‬אבל‬ ‫הוא מבין שכדאי לו לקחתו מיד הקב"ה‪ ,‬כי‬ ‫מעתה אני סומך על הקב"ה‪ .‬את‬ ‫השתדלותי כבר עשיתי"‪ .‬הוא מתפלל שילך‬ ‫הגם שיהיה לו בתחילה מר כזית כי לא יידע‬ ‫בדרך נקל וממשיך בסדר יומו‪.‬‬ ‫"ו יהיה בסופו‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מאין יבוא עזרו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כל‪-‬כך מתוק‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יהיה לו‬ ‫הנה כשאח"כ מגיע לו הכסף‬ ‫פטרון מיד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬כבר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כמה מתוק ונעים לו! הוא‬ ‫דוגמא נוספת היא זו שהאדם מחפש‬ ‫טעם מהעלה זית בפיה‪ .‬במשך שני חדשים‬ ‫עסקנים שיעזרו לו‪ ...‬תחילתו של דבר זה‪,‬‬ ‫שהמתין ולא ידע מה יהיה‪ ,‬וכל הזמן‬ ‫אינו מופרך‪ ,‬אבל כשהמוח והלב מסתמכים‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫תכלית‪.‬‬ ‫התלבט‪" :‬אולי בכל זאת! אין זה‬ ‫ממשיך לפנות אל העסקנים‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫והאדם‬ ‫יו"ט זה‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' על‬‫הר"ראבל‬ ‫ביבדלחט"אמר‪.‬‬ ‫חייבים לסיים עם זה"‪ ,‬היה לו‬ ‫שוב ושוב שמא שכחו‪ ,‬אם כי יתכן שגם זה‬ ‫עכשיו כשהוא מקבל את מזונותיו מיד‬ ‫אינו מופרך לגמרי‪ ,‬והכל תלוי במציאות‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבראומר‪:‬‬ ‫קרבה‪ ,‬שהוא‬ ‫כזופרשת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הואיו‪‬מרגיש‬ ‫שלישי‬ ‫מכל מקום מזונו נעשה מסור ביד בשר ודם‪.‬‬ ‫היתה לי כדאי כל המרירות בשביל‬ ‫וכיון שהאדם יודע שהוא צריך להגיע ליד‬ ‫המתיקות הזאת שאני מרגיש עכשיו‪ .‬אם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הרי הוא יודע שהגם שהוא טועם‬ ‫היונה מבינה זאת‪ ,‬כל שכן שהאדם מבין‬ ‫עכשיו טעם זית‪ ,‬בסוף יהיה לו מתוק‪.‬‬ ‫זאת‪ .‬כדאי לי לבחור בדרך ארוכה שהיא‬ ‫הקב"ההאד‪ ‬יודע‬ ‫של – א‪‬‬ ‫הצעתותמיד‬ ‫קצרה‪ ,‬בדרך שתחילתה מר כזית וסופה הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫מדבש‪.‬לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יותרבנוגע‬‫הבטחו‪‬‬‫נחיצותהרבה‬ ‫מתוק‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫והרי זה מביא אותנו להבין שכאשר‬‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שאין לו בו‬‫דברי‪‬‬ ‫למצב‬‫לפעמיםמול‬ ‫נקלע כראוי‬ ‫האדםלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫שבסוףבסוגיית‬ ‫המתיקות הפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫לכבודבשביל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬בחירה אם‬ ‫שהיתה לה‬ ‫מהיונהמול‬ ‫)בשונה נחו‪‬‬ ‫בחירה שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריכולל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כאלה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫סיפורים‬ ‫בנוגע הרבה‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫יש‬ ‫שבדרך כלל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מצב האד‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬לא(‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬לתיבה או‬‫הסיבהולהכנס‬ ‫לחזור‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫מדובר‪ ,‬היה‬ ‫הדי‪ ‬כעת‪.‬‬ ‫יו‪ ‬אתנו‬ ‫היושבים‬ ‫אנשים הוא‬ ‫השבועות‬ ‫של‬ ‫להיות‬ ‫אוהב‬ ‫האדם‬ ‫אין‬ ‫כי‬ ‫בו‪,‬‬ ‫מתרגז‬ ‫האדם‬ ‫בסכומים גדולים של כסף‪ ,‬והיועצים אמרו להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫במצב של חוסר שליטה‪ ,‬עליו לזכור‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להם שאין להם ברירה אחרת כי אם לפעול להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שהקב"ה נותן לו לטעום עכשיו טעם מר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫בכוח‪ ,‬וידעו שיש להם היתר‪ ,‬אבל המתינו‬ ‫כזית‪ ,‬והוא מציע לו שימשיך ללכת אחריו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של הישועה‬ ‫הרוחנית‬ ‫כאשר תבוא‬ ‫המתיקות‬ ‫ההצלחה‬ ‫ולטעום את‬ ‫והתפללו לה' ‪" -‬רבונו של עולם! עזור כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כבר עשו את‬ ‫ברוחניות‪,‬הםכלי‪‬‬ ‫אלי על ידך"‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שכספי יגיע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫ויבין שרק הקב"ה יכול היה להביאה ושהוא‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שלא‬ ‫השתדלו‪ .‬כך‬ ‫ועלינו‬ ‫הם כבר‬‫תמיד‪,‬‬‫עליהם‪.‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫המוטל‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בשביל זה‪.‬‬ ‫כלוםהישנות‬ ‫עשה על‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור לא‬ ‫עצמו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬בחרו ללכת‬ ‫אותנו אבל‬ ‫בעצלות‪.‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫חשודים היו‬ ‫בהירות‪.‬מתיקות הבאה‬ ‫יותר שיש‬ ‫לקבל הוא‬‫כדיהכלל‬ ‫שלום‪ .‬כולם אמרו להם שלעולם לא‬ ‫בדרכי אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מגשמיות ויש מתיקות הבאה מקרבה‪ ,‬וכל‬ ‫יראו מבעלי חובם אף לא פרוטה אחת‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני שמתיקות הבאה‬ ‫מההגוי‪,‬‬ ‫בר דעת מבין‪ ,‬אפילו‬ ‫חובם הגיע‬ ‫אחד‪ ,‬בעלי‬ ‫למדנובהיר‬ ‫כבר‬ ‫ובסוף‪ ,‬ביום‬ ‫מדבר מאכל‪ ,‬היא מתיקות הרבה יותר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫"הבאתי את כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חגיגית‪:‬‬ ‫לשערלהם‬‫הלבבותוהודיע‬ ‫אליהם‬ ‫קרבה עם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אפילו היא‪:‬‬ ‫מקרבה‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה הבאה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫חלשה מזו‬ ‫כמההרגישו‬ ‫וכמה‬ ‫אלוקים‬ ‫קרבת‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הכסף"‪ .‬איזו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫סכום‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬כשאני‬ ‫רוצה‬ ‫חשבון פשוט‪:‬‬ ‫להיות‬ ‫היונה‬ ‫צרי‪ ‬הציגה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חבר‪.‬‬ ‫אותם ועדיין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעשימשה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬הזו‪,‬‬ ‫משהואוהקרבה‬‫אז!‬ ‫מקבלת ממך מזונות מתוקים כדבש‪ ,‬אני‬ ‫משמשת אותם לכל עבודת האלוקים‬ ‫מקבלת מתיקות הבאה מחומר‪ .‬אך יש לי‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אע‬ ‫ה‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)תשפ"ז‬ ‫נשא‬ ‫פרשת נח‬ ‫רש"י לחיות את חיינו באופן זה‪ ,‬והוא אחד‬ ‫על השולחן מתיקות מסוג אחר‪ ,‬מתיקות‬ ‫מהיסודות הגדולים שאנו לומדים מפרשה‬ ‫שיש בה קרבה‪ .‬ואף כי המאכל עצמו מר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זו‪...‬‬ ‫כזית‪ ,‬אני בוחרת במתיקות הקרבה‪ .‬מלמדנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬