gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD

שבוע: נח (2026-10-12)

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪5:50‬‬ ‫‪5:56‬‬ ‫‪5:37‬‬ ‫‪5:45‬‬ ‫הדה"נ‪5:30 :‬‬ ‫בה"י‬ ‫‪6:52‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫מוצ"ש‪6:41 :‬‬ ‫ר"ת‪7:21 :‬‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו‬ ‫‪7:16‬‬ ‫‪7:24‬‬ ‫‪7:18‬‬ ‫‪7:18‬‬ ‫הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר‬ ‫ֵאּלֶ ה ּתֹולְ ד ֹת נ ַֹח נ ַֹח‬ ‫רזא דאחד‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו‬ ‫ברוק_לין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ִאיׁש צַ ִּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה‬ ‫שיחות ודרשות‬ ‫ּבְ דֹר ָֹתיו (בראשית ו‪ ,‬ט)‬ ‫קיום מצוות עם 'נשמה' בחשק ובחיות‬ ‫הבן המיוחל‬ ‫צוהר תעשה לתבה (ו‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫לרחמים‪ ,‬למרות ששבים ונופלים בחטאיהם‪.‬‬ ‫דרכם של בני אדם שמתרפים הם‬ ‫אכן בזמן שאנדרלומוסיה בעולם‪ ,‬אף הם‬ ‫במלאכת שמים‪ ,‬וטענתם בפיהם כי מה יעשו‬ ‫להיכנס אל תוך תיבת התפילה‬ ‫ניצודים עם הרשעים‪.‬‬ ‫וצריכים המה להתייגע לפרנסתם‪ ,‬ובלבד‬ ‫בדרך העבודה האיר לנו הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל (דגל מחנה אפרים בפרשתן;‬ ‫שיוכלו לגדל כהוגן את בניהם אשר יקומו‬ ‫אור המאיר פר' בשלח) צוהר נכבד בפסוק זה‪ ,‬כי 'תיבה' מרמזת על תיבות התורה‬ ‫מאחריהם‪ ,‬אשר הם ודאי יוכלו לשבת על‬ ‫והתפילה שהאדם מדבר ומוציא מפיו‪ ,‬והכוונה 'שתראה להאיר התיבה‬ ‫היוצאת מפיך'‪ ,‬ומבאר שם‪' ,‬כי בכל דיבור ודיבור יש עולמות נשמות‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬יג)‬ ‫ּכִ י ָמלְ ָאה הָ ָא ֶרץ ָח ָמס‬ ‫התורה ועל העבודה במנוחה ובשלוה‪ .‬דור‬ ‫הולך ודור בא‪ ,‬ואף בניהם גדלים ויוצאים‬ ‫ואלוקות'‪.‬‬ ‫לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‬ ‫לעסוק לפרנסתם בשביל בניהם הבאים‬ ‫כיוצא בזה דרש עוד הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל (במכתבו לגיסו רבי גרשון מקיטוב‪ ,‬עי'‬ ‫אחריהם‪ .‬התאונן על כך 'היהודי הקדוש'‬ ‫עונש לכל אחד ואחד‬ ‫מפשיסחא זצ"ל ואמר‪ ,‬מתי כבר נזכה‬ ‫צוואת הריב"ש אות עה‪ ,‬הובא בבעש"ט עה"ת נח אות טו ובספה"ק; ועי' שפת אמת‪ ,‬נח תרל"ד; ושפתי צדיק‪ ,‬נח‪ ,‬אות ז) את האמור‬ ‫בהמשך (לקמן ז‪ ,‬א) 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה' ‪ -‬דבא ללמד לכל אחד ואחד‬ ‫רבי אורי קולמייר אב"ד פולנאה זצ"ל‬ ‫לראות את אותו הבן המיוחל ['דאס רעכטיגע‬ ‫בגשתו אל הקודש בעבודת התפילה‪ :‬בוא והיכנס אל תיבת התפילה‪ ,‬עם‬ ‫הביא בספרו 'אור תורה' את ששמע מאבי‬ ‫קינד']‪ ...‬אחר שכל דור הפקיר את רוחניותו‬ ‫כל הגוף‪ ,‬האברים והגידים‪ ,‬המחשבה והלב ‪' -‬אתה וכל ביתך אל התיבה'‪.‬‬ ‫ִאמו המהרש"א לפרש בפסוק (תהילים קי‪ ,‬ו) 'ידין‬ ‫עבור הדור שאחריו‪ ,‬הבה ונראה מי הוא זה‬ ‫בגויים מלא גוויות'‪ .‬שכאשר בא הקב"ה‬ ‫שעבורו עמלו כל הדורות‪...‬‬ ‫ויש מקום אתנו לבאר היטב כיצד עושים זאת בפועל – 'להאיר את‬ ‫לשפוט את אומות העולם מעניש הוא את‬ ‫התיבה' וכן 'להכנס אל התיבה'‪ .‬ומסופר על הרה"ק רבי משה מקאברין‬ ‫בזה פירש תלמידו ה'בית יעקב' [להגה"ק‬ ‫כל האומה על כל בניה‪ .‬מה שאין כן אצל‬ ‫זצ"ל (אמרות טהורות‪ ,‬נח) שחזר על המאמר הזה בפני תלמידיו‪ ,‬עמד אחד ושאל‬ ‫רבי יעקב אהרן יאנובסקי זצ"ל‪ ,‬רבה של אלכסנדר‬ ‫בני ישראל‪ ,‬שמסתפק ב'מחץ ראש'‪ .‬שעל‬ ‫איך יתכן לפרש כן‪ ,‬והלא האדם גדול מתיבת התפילה‪ ,‬והאיך יִ כנס בה‪.‬‬ ‫ועוד] (ד"ה או ירצה) להאי קרא‪ ,‬כי נח רוח אחרת‬ ‫ידי שנוטל מהם את הצדיק ששקול כנגד‬ ‫השיבו הרבי‪' :‬פון דעם מענטשין וואס ער האלט זיך גרעסער פון דער‬ ‫היתה עמו‪ .‬בעוד שהכל מזניחים את עבודת‬ ‫כולם‪ ,‬הרי זה נחשב 'על ארץ רבה'‪ ,‬ומתכפר‬ ‫ווארט ‪ -‬פון דעם מענטשין רעדן מיר ניט' [מאלו הסבורים שהם אכן גדולים מן‬ ‫הבורא עבור תולדותיהם‪ ,‬נח קיים בעצמו‬ ‫להם‪ .‬והטעם‪ ,‬כי הגויים אין נשמתם אחת‪,‬‬ ‫ה'תיבה' – מהם אין אנו מדברים כלל]‪...‬‬ ‫מה שהכל מייחלים כן מבניהם‪ .‬זהו 'אלה‬ ‫ובחטאם אף גופותיהם מחולקות‪ ,‬שאינם‬ ‫והדברים טעונים ביאור נכון‪ .‬מה היא דרך הכניסה אל תיבת התפילה‪,‬‬ ‫שרויים באחדות‪ ,‬אלא 'איש את רעהו חיים‬ ‫תולדות נח – נח'‪ ,‬הוא עצמו היה מה‬ ‫והאיך יהיה האדם קטן מהתיבה עצמה (עי' רזא דאחד ליל שב"ק נח תשפ"ג; ס"ג תשפ"ג)‪.‬‬ ‫בלעו'‪ .‬אבל ישראל נשמתם אחת‪ ,‬ואחדותם‬ ‫שמצפה שיהיו בניו‪.‬‬ ‫'שנים שנכנסו להתפלל' – הפה והלב‬ ‫מגֵ נה עליהם מן הפורענות‪ ,‬שהסתלקות‬ ‫ויש לומר בהקדם מה שביאר הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל (אהבת יהונתן‪ ,‬הפטרת‬ ‫הצדיק מכפרת על כולם‪.‬‬ ‫ואתחנן; נפש יהונתן וילך‪ ,‬אות קט; ועי' נועם מגדים‪ ,‬פר' במדבר ד"ה ונקדים) בהא דאיתא בגמרא (ברכות ה‪):‬‬ ‫על פי דברי המהרש"א הללו מוסיף‬ ‫ִאיׁש צַ ִּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה ּבְ דֹר ָֹתיו‬ ‫וק ַדם אחד מהם להתפלל‬ ‫'תניא אבא בנימין אומר‪ ,‬שנים שנכנסו להתפלל ָ‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬ט)‬ ‫ומבאר כי לכך אמר שאילו היו מקפידים‬ ‫ולא המתין את חברו ויצא‪ ,‬טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח‪ ,‬ד) 'טורף‬ ‫נפשו באפו הלמענך ּ ֵת ָעזַ ב ארץ'‪ ,‬ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק‬ ‫על ממון הזולת‪ ,‬היה די להעניש את חלקם‪,‬‬ ‫תואר איש לו‬ ‫שכן מחוברים הם בגופם‪ .‬אבל מאחר שיש‬ ‫אומר היה ה'לב שמחה' זצ"ל כי גם תיבת‬ ‫מישראל' וכו''‪ ,‬ואם המתין לו מה שכרו‪' ,‬אמר רבי יוסי ברבי חנינא‪ ,‬זוכה‬ ‫ֹ‬ ‫ביניהם גזל‪ ,‬נחתם גזר דינם להיענש כולם‬ ‫'איש' מתואריו היא‪ .‬בדור שפל כזה לאו‬ ‫לברכות הללו שנאמר (ישעיהו מח‪ ,‬יח) 'ל ּוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך‬ ‫בכליה‪.‬‬ ‫מילתא דפשיטא כלל להיות 'מענטש'‪...‬‬ ‫וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך''‪ .‬והוא פלא‪ ,‬מדוע גדול עוונו כל כך‬ ‫עד כדי שמסלק השכינה חס ושלום‪ ,‬וגם להיפך‪ ,‬מדוע מקבל שכר רב כל‬ ‫כך כשממתין לו‪ ,‬הלא את המוטל עליו עשה – להמתין לחברו‪.‬‬ ‫ובכלל צריך ביאור שהביאו חז"ל ראייתם מהפסוק 'טורף נפשו באפו'‪,‬‬ ‫ִּומּכָ ל הָ ַחי ִמּכָ ל ּבָ ָׂשר‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬יג)‬ ‫ֵקץ ּכָ ל ּבָ ָׂשר ּבָ א לְ פָ נַי‬ ‫ומה כאן ענין הנפש‪ ,‬ורש"י נדחק בזה ופירש 'אשר גרמת לך לטרוף את‬ ‫ׁשנַ יִ ם ִמּכֹל (בראשית ו‪ ,‬יט)‬ ‫ְ‬ ‫אנדרלומוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים‬ ‫נפשך בפניך‪ ,‬ומה היא הנפש זו תפלה‪ ,‬כמו שנאמר (שמואל־א א‪ ,‬טו) ואשפוך‬ ‫את נפשי לפני ה''‪ ,‬ואינו מחוור דיו לבאר שמשמעות הנפש היא תפילה‪.‬‬ ‫וגר זאב עם כבש‬ ‫טובים ורעים ‪ -‬באדם אחד‬ ‫וגם במהרש"א נדרש לבארו‪ ,‬ועדיין יש בו מן הדוחק‪.‬‬ ‫תימה הוא‪ ,‬וכי לית דין ולית דיין‪ ,‬איך‬ ‫למה חזר ואמר בסוף 'מכל'‪ ,‬וכי לא די‬ ‫יתכן שמידת הדין תהרוג את הצדיקים בשל‬ ‫אלא‪ ,‬ביאר הרבי ר' יהונתן‪ ,‬כוונת חז"ל היא על דרך הפנימיות‪ .‬כי 'שנים‬ ‫במה שאמר 'ומכל החי מכל בשר שנים'‪.‬‬ ‫רשעי הדור‪.‬‬ ‫שנכנסו להתפלל' הכוונה על הגוף והנשמה שהם באים יחד לבית הכנסת‬ ‫אלא‪ ,‬ביאר רבי פינחס'ל סאסיש‬ ‫אלא מפרש ה'שפתי צדיק' (י) הכוונה‬ ‫להתפלל‪ ,‬אבל לפעמים הגוף נשאר על מכונו ומעמדו בתוך בית המדרש‬ ‫והפה אכן ממלל‪ ,‬אבל נפש האדם ‪ -‬היא מחשבתו וכוונתו ‪ -‬אינה ממתינה‪,‬‬ ‫מסטאניסלאב זצ"ל (פרדס המלך‪ ,‬כאן‪ ,‬סח)‪ ,‬יש כאן‬ ‫באופן מחודש‪ ,‬על פי פירושו של הרבי ר'‬ ‫אלא יוצאת משם לשוטט ברחבי העולם‪ ,‬בענייני משא ומתן ובשאר‬ ‫חידוש עצום‪ ,‬שהיה בתיבה מעין העתיד‬ ‫בונים זצ"ל בנוסח הפיוט לימים נוראים (וכל‬ ‫לבוא‪ ,‬ש'גר זאב עם כבש ונמר עם גדי' (ישעיה‬ ‫ענייניו‪ ,‬ולבו בל עמו בשעת התפילה‪ .‬ואין לך דבר מגונה יותר מזה‪ .‬ולכן‬ ‫מאמינים) 'הטוב ומטיב לרעים ולטובים'‪ .‬וכי‬ ‫'טורפין לו תפלתו בפניו'‪ ,‬שיש בזה ביזוי המלך כביכול‪ ,‬שעומד לפניו‬ ‫יא‪ ,‬ו)‪ ,‬שלא הזיקו החיות זו את זו‪ .‬זהו 'שנים‬ ‫אין מתן שכר ועונש כל אחד כגמולו‪ .‬אלא‬ ‫בתפילה בשפתיו ולבו בל עמו‪ .‬וכבר הזהיר הנביא ישעיהו על כך (שם כט‪ ,‬יג)‬ ‫מכל'‪ ,‬דהיינו שדרו יחד שנַ ים מכל המינים‪,‬‬ ‫שהיא מדת החסד‪ ,‬וכלפי אותם ההפכפכים‬ ‫'ויאמר ה'‪ ,‬יען כי‬ ‫זאב עם כבש ואריה עם שור‪.‬‬ ‫אלו‬ ‫היא‪.‬‬ ‫ניגש העם הזה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הם‬ ‫שפעם‬ ‫בפיו ובשפתיו‬ ‫לידידנו הנכבד הרה"ח ר' יוסף ברוך הכהן גליקסמאן שליט"א‪ ,‬מנציבי המכון ותומכיו‬ ‫לידידנו הנכבד הרה"ח ר' ידידיה הלוי גרינשטיין שליט"א‪ ,‬מנציבי המכון ותומכיו‬ ‫רעים ופעם‬ ‫לרגל נישואי בתו תחי' בשעטומ"צ עב"ג החתן אריה יהודה הי"ו בן הרה"ח ר' אברהם קוט שליט"א‬ ‫כבדוני‪ ,‬ולבו‬ ‫לרגל נישואי בנו החתן המופלג ישראל אליעזר הי"ו בן לבנו הרה"ח ר' אברהם מרדכי שליט"א‬ ‫ולרגל נישואי נכדתו תחי' בשעטומ"צ‪ ,‬בת חתנו הרה"ח ר' יחיאל מיכל הכהן סלצקי שליט"א‬ ‫הם טובים‪.‬‬ ‫עב"ג בת הרה"ג ר' חיים מנחם זונשיין שליט"א‬ ‫עב"ג החתן חיים יצחק הי"ו בן הרה"ח ר' דוד רדזמינסקי שליט"א‬ ‫ִר ַח ק ממני‬ ‫יזכו לבנין עד עד‪ ,‬דורות ישרים מבורכים‪ ,‬רוב נחת מכל יוצ"ח ברוב שמחה והרחבה‬ ‫ולרגל שמחת הבר־מצוה לנכדו הבחור יחזקאל דוד הלוי בן בנו הרה"ח ר' מנחם מנדל הלוי שליט"א‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ותהי יראתם‬ ‫ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים‬ ‫יזכו לרוב נחת מכל יוצ"ח‪ ,‬דורות ישרים מבורכים‪ ,‬ברכה וס"ד מתוך רוב שמחה ונחת‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים‬ ‫דן אותם‬ ‫בהוקרה ובהערכה רבה‪ :‬ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן‪ ,‬בשם מכון 'אור חדש'‬ ‫בהערכה רבה‪ :‬ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן‪ ,‬בשם מכון 'אור חדש'‬ ‫עז בלב כל שומעיו‪ .‬בתוך דבריו תירץ את השאלה‬ ‫שלום בזמן של שלום‬ ‫וַ ּי ַַעׂש נֹחַ ּכְ כֹל ֲא ֶׁשר צִ ּוָ ה אֹתֹו‬ ‫במסר נוקב (עי' 'רבי מאיר שפירא במשנה באומר ובמעש'‪ ,‬עמ' ‪ ;263‬אמרי דעת ח"ב‬ ‫אך הקושיא עולה מאליה‪ ,‬אם כן מה הרבותא‬ ‫עמ' רמו; ועי' פרדס יוסף כאן כז)‪ :‬בשעה שיש מבול בחוץ‪ ,‬אין זה‬ ‫ׂשה (בראשית ו‪ ,‬כב)‬ ‫ֱא‪ֹ-‬להִ ים ּכֵ ן ָע ָ‬ ‫חידוש שכולם מסכימים לדור בשלום בכפיפה אחת‪.‬‬ ‫שלעתיד לבוא יגור זאב עם כבש‪ ,‬והרי כבר היה‬ ‫זה לעולמים‪.‬‬ ‫כך הוא טבע העולם‪ ,‬שהכל מתאחדים מבפנים לנגד‬ ‫לא להסכים עם הגזירה‬ ‫האסון הנורא שפוקד מבחוץ‪ .‬אך לעתיד לבוא יהיה‬ ‫בשנת תרפ"ב הוקמה 'אגודת הרבנים בפולין'‪,‬‬ ‫תיבות 'כן עשה' נראות כמיותרות‪ ,‬שהרי כבר‬ ‫שלום ושלוה בעולם‪ ,‬ובכל זאת יחיו הכל בשלום‬ ‫ובכנס היסוד נתכבד הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל‬ ‫אמר 'ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלוקים'‪ .‬וביאר‬ ‫זה עם זה‪ .‬זהו דבר חידוש נפלא‪.‬‬ ‫לשאת את נאומו הפומבי הראשון אשר הותיר רושם‬ ‫רזא דאחד ‪ -‬המשך מעמוד א‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬דהלא וודאי שאין לחיה רשות לדרוס אדם‬ ‫אותי מצות אנשים מלומדה'‪ ,‬כלומר שהפה מדבר אבל הלב אינו‬ ‫אלמלא נתחייב בדין שמים‪ ,‬גם בהולך יחידי‪ ,‬ואם כן הולך יחידי‬ ‫שם‪ ,‬והתפילה הלא היא עבודה שבלב (תענית ב‪ ).‬ולא בשפה‪ ,‬ונמצא‬ ‫והולכים שנים יחד‪ ,‬דין אחד להם‪ .‬אם זכאים – לא יינגפו לפני חיית הארץ‪ ,‬ואם‬ ‫עיקר חסר‪ .‬ואיך ידמה לרמות את בוראו הבוחן כליות ולב‪ ,‬כשעומד לפניו וממלמל‬ ‫נקנסה עליהם מיתה – יידרסו לפניהם‪ .‬ואכן כ"ק אא"ז אדמו"ר ה'שפת אמת' זצ"ל‬ ‫בפיו כלפי חוץ‪ ,‬בעוד לבו רחק ממנו‪.‬‬ ‫כתב (בחידושיו על הש"ס) 'לכאורה רב פפא פליג בחדא על רמי בר אבא דאמר לחד נמי‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם 'המתין לו'‪ ,‬כלומר אם מתפלל בכוונה נכונה‪ ,‬וממתין שיהיו‬ ‫לא מזיק עד שנדמה כבהמה' (ועי' מהרש"א שנדחק בזה)‪.‬‬ ‫גם לבו ומחשבותיו משותפים בתפילתו ‪ -‬אזי שכרו שזוכה לכל ברכות הנביאים‪,‬‬ ‫את הקושיא הקשה גם רבי יעקב מליסא זצ"ל בעל ה'נתיבות' בספרו 'אמת ליעקב'‬ ‫ומתקבלת תפילתו לרצון‪ ,‬כי זו היא תפילה כדבעי‪ ,‬אשר לבו ובשרו ירננו יחדיו‬ ‫(בגמ' שם)‪ ,‬וביאר כי כל מין שיש לו נשמה ‪ -‬יש לו צלם אלוקים‪ ,‬חוץ מהרשעים‬ ‫לא‪-‬ל חי (עי' תהלים פד‪ ,‬ג‪ ,‬וחובה"ל שער אהבת ה' פ"ב)‪.‬‬ ‫שהנשמה שלהם‪ ,‬שהיא חלק אלו‪-‬ה ממעל‪ ,‬מסתלקת מהם ברשעותם והם מאבדים‬ ‫וכן הוא הדבר בכל קיום מצוה שיש בה 'שנים שנכנסו' ‪ -‬יש את מעשה המצוה‬ ‫את הצלם‪ .‬וזו כוונת הגמרא‪' ,‬אבי תרי' ‪ -‬הכוונה לגוף ונשמה‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמי שמתנהג‬ ‫בפועל כהלכתה‪ ,‬ויש את פנימיות המצוה אשר יוצק פנימה‪ ,‬היא הכוונה ורעותא‬ ‫כראוי ומשלב את הנשמה יחד עם פעולות הגוף – אז יש עליו את הצלם האלוקים‬ ‫דליבא לפני המעשה ובשעת מעשה‪ .‬וצריך לשלב את שניהם ולקיים כל מצוה‬ ‫ואינו נדמה כבהמה‪ ,‬ולכן יש לו שמירה‪ .‬אבל רשע שמסתלקת ממנו הנשמה ‪-‬‬ ‫במחשבה ובכוונה‪.‬‬ ‫מאבד צלם אלוקים ולא נחשב אלא כאיש אחד בלבד‪ ,‬כלומר כגוף בלא נשמה‪,‬‬ ‫ומעתה מדויק אל נכון מה שדרשו חז"ל ענין זה מהפסוק 'טורף נפשו באפו' ‪-‬‬ ‫ונדמה בעיני האריה כבהמה‪.‬‬ ‫כי תפילתו היתה ללא 'נפש'‪ ,‬שהיא היתה במחוזות אחרים‪ ,‬ולכן כיון שלא שיתף‬ ‫'התיבה קולטתו' – אם נכנס אליה‬ ‫את נפשו בעת התפילה‪ ,‬טורפין אותה בפניו‪ ,‬ומפסיד את תפילתו‪ ,‬שאין זו תפילה‬ ‫הרה"ק רבי אליהו לערמאן זצ"ל בספרו 'אזור אליהו' (נח‪ ,‬ד"ה שנים) ביאר בהקדם דברי‬ ‫כראוי אלא אמירה גרידא‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל האמורים‪ ,‬את דברי רש"י (לקמן פס' כ‪ ,‬ע"פ סנהדרין קח‪' ):‬אותן‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אדם המתפלל ומקיים מצוות בכל נפשו וכוונתו‪ ,‬עליו הכתוב אומר‬ ‫שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם‪ ,‬ומאליהם באו‪ ,‬וכל שהתיבה קולטתו הכניס‬ ‫'לוא הקשבת למצותי'‪ ,‬מלשון הבנה‪ ,‬שהוא מקשיב ומבין את תפילתו‪ .‬וממש כך‬ ‫בה'‪ .‬ואם אמרנו ש'תיבה' פירושה התיבות הקדושות של תורה ותפילה‪ .‬אי הכי גם‬ ‫כתב ה'טור' (או"ח סי' קא) 'והדעת נותנת שיותר טוב להשמיע לאזניו כי אז יוכל לכוין‬ ‫'התיבה קולטתו' קאי על תיבת התפילה‪ .‬והיינו‪ ,‬שהמתפלל צריך שהתיבה כביכול‬ ‫יותר'‪ .‬וכן יעשה בכל מצוה ומצוה שיראה לקיים אותה בכוונת לבבו ונפשו‪ ,‬ובגלל‬ ‫תקלוט אותו ותקבל אותו אליה‪ ,‬וזאת על ידי תשוקתו העזה כביכול להיכנס אל‬ ‫כן הוא מתברך‪.‬‬ ‫תוכה ולדור בה בקביעות‪ .‬לחיות לעולם בתוך ה'שירו לו זמרו לו'‪ ,‬בתוככי תיבות‬ ‫זה מה שאנו אומרים בכל יום 'אשרי איש שישמע למצוותיך'‪ ,‬כלומר שישמע‬ ‫'משוך עבדך אל רצונך' – הלוואי ושם יהיה מקומי תדיר‪ .‬מי שחש כך בתיבות‬ ‫ויטה אזנו‪ ,‬הן בשעת התפילה להרהר ולכוון בכל מילה היוצאת מפיו שיהא בבחינת‬ ‫התפילה‪ ,‬הוא אכן 'נקלט' בתוך התיבה‪.‬‬ ‫'ואני תפילה'‪ ,‬והן בעת קיום מצוה ‪' -‬ותורתך ודברך ישים על לבו'‪ .‬ואשרי אדם‬ ‫והוסיף (שם)‪ ,‬שכל זה רק לאלו 'שדבקו במינן' ‪ -‬הכוונה למה שאיתא בזוהר הקדוש‬ ‫המקיים את המצוות בשלמות‪ ,‬מתחבר אל מעשיו מתוך הבנה פנימית ועושה את‬ ‫(אחרי‪ ,‬ח"ג עג‪' ):‬אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל חד'‪ ,‬ואם האדם דבוק לאורייתא‬ ‫המצוה עם חיות הלב‪ ,‬עם כל הנשמה‪ ,‬וזהו קיום המצוות כדבעי‪.‬‬ ‫ולקודשא בריך הוא שהם 'מינו' שלו‪ ,‬אזי כשאומר התיבות הקדושות הוא נהיה‬ ‫מוקף בהן כלשון הפסוק (שה"ש ג‪ ,‬ד) 'אחזתיו ולא ארפנו'‪ ,‬והן 'קולטות' אותו‪ .‬וכן אמרו‬ ‫לבוא אל התיבה גוף ונשמה‬ ‫חז"ל (ברכות ו‪' ).‬במקום רינה שם תהא תפילה'‪ ,‬כי כשהאדם מדבק עצמו לרינה היא‬ ‫ומעתה נבין הכוונה הפשוטה בדברי מרנא הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל שיש‬ ‫התורה שהיא מינו‪ ,‬אז התיבה קולטתו ומקיפה אותו‪ .‬אך אם חס ושלום מתעסק‬ ‫להאיר את התיבה ושיש להיכנס אל תוך תיבת התפילה‪ ,‬היינו שהיא לא תהיה‬ ‫בהבלי עולם הזה קודם התפילה הרי הוא דבוק ל'שאינו מינו'‪ ,‬ואז אין התיבה‬ ‫מגושמת בלבד‪ ,‬אלא שתהיה לה גם חיות פנימית אלוקית‪ ,‬על ידי כוונה והתחברות‬ ‫קולטתו רח"ל ודוחפין תפילתו החוצה וטורפין לו תפלתו בפניו‪.‬‬ ‫אליה‪ ,‬שיכניס האדם 'נשמה' בתיבות התורה והתפילה‪ ,‬שלא תהיינה התיבות כגוף‬ ‫ללא נשמה‪ .‬שיהיה בבחינה של 'שנים שנכנסו להתפלל' בלא פירוד המחשבה‬ ‫בענין זה מסופר (עי' שרפי קודש – ישועות משה‪ ,‬עמ' תסד) שבא חסיד לפני הרה"ק ה'תורת חיים'‬ ‫מהדיבור‪ .‬והמתפלל באופן כזה הרי תפילתו נשמעת‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫מקאסוב זצ"ל והתאונן על 'מחשבות זרות' הפוקדות אותו בשעת התפילה‪ .‬עמד שם‬ ‫הרה"ק ר' זושא מנאדבורנא זצ"ל [נין הרה"ק הרבי ר' אלימלך זצ"ל ונכד המגיד מנאדבורנא‬ ‫ובזה מבואר מה שאמרו חז"ל (שבת קיט‪' ):‬אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן‬ ‫זצ"ל בעל 'צמח ה' לצבי'] שאלו ה'תורת חיים'‪ ,‬האם אכן יש לפעול עבורו שיסתלקו‬ ‫יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו'‪ ,‬ורש"י פירש 'בכל כוונתו'‪,‬‬ ‫ממנו המחשבות הזרות‪ ,‬השיב ר' זושא‪ ,‬וודאי‪ .‬הלא בקשתו נכונה היא‪.‬‬ ‫ובתוספות כתבו בשם הפסיקתא כשעונה אמן יהא שמיה רבא 'בקול רם'‪ .‬והוא‬ ‫כדברינו שיש להכניס בתפילה כוונה ולהיכנס בתיבות התפילה בכל הכח – 'בא‬ ‫נענה ה'תורת חיים'‪ :‬הלא תבין‪ ,‬אברך זה פותח את סדר יומו בבירור ה'חדשות'‪,‬‬ ‫אתה וכל ביתך אל התיבה'‪ .‬כלומר שיהא לבו עמו בתפלתו‪ ,‬ש'יחיה' את התיבות‬ ‫מתעסק בכאלו ואחרות‪ ,‬ורק לאחר הכל נעמד להתפלל‪ .‬אמור נא‪ ,‬וכי המחשבות‬ ‫של תורתו ותפילתו‪ ,‬בבחינת 'דע לפני מי אתה מתפלל'‪ ,‬וכשאומר 'יהא שמיה רבא‬ ‫הפוקדות אותו 'זרות' הן?! הלא הן 'אייגינע מחשבות' – מחשבות שהוא בעצמו‬ ‫מברך' יבין שרצונו שיהא השם גדול ומלא‪ ,‬היפך דרכו של עמלק אשר מרחיק‬ ‫הכין עבורו קודם התפילה‪ .‬אילו היה יושב ולומד קודם התפילה‪ ,‬ואז הן היו‬ ‫את האדם ומקרר אותו מפנימיות הכוונה בעבודת ה' בשלמות שהיא יסוד הכל‪,‬‬ ‫באות – אזי היו נקראות אכן 'זרות'‪ ,‬והיה נכון לסייע לו בזה‪ ,‬אבל כעת‪ ,‬מה להן‬ ‫עד שאמרו חז"ל (תנחומא תצא) 'אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של‬ ‫ול'מחשבות זרות'‪ ,‬הלא הן הן מחשבותיו שלו‪...‬‬ ‫עמלק'‪ .‬וזה שצריך האדם לבוא אל תוך התיבה‪ ,‬כלומר שכל אורחות יומו יהיו‬ ‫וזה ביאור דברי רש"י‪ ,‬שהבאים אל התיבה היו מאותם שדבקו במינם‪ .‬דהיינו‬ ‫סובבים אודות הרצון הזה שיהא שם ה' גדול ושלם ומבורך בעולם‪.‬‬ ‫כשאדם בא להתפלל‪ ,‬אזי אם הנשמה שלו מחוברת ברוחניות ובכוונה הפנימית‬ ‫של התפילה‪ ,‬לקשר אורייתא וקוב"ה וישראל יחדיו‪ ,‬אזי זה 'מין במינו ולא בטיל'‪,‬‬ ‫'נמשל כבהמות נדמה'‬ ‫ואינו חוצץ בינו לבין אביו שבשמים‪ .‬ברם‪ ,‬כאשר ניגש אל התפילה בפיו ובשפתיו‪,‬‬ ‫בהבנה נעימה זו האמורה ש'שניים' היינו אדם אחד שיש בו שניים – גוף ונשמה‪,‬‬ ‫וליבו רחק מה'‪ ,‬שבא עם הגוף בלא הנפש‪ ,‬הרי חיבורו עם מהות התפילה הוא 'מין‬ ‫נבין עוד דברי חכמים וחידותם על הפסוק בפרשתנו (לקמן ט‪ ,‬ב) 'ומוראכם וחתכם‬ ‫בשאינו מינו'‪ ,‬גשמיות שנפגשת עם רוחניות‪ .‬אלו הם שלא דבקו במינם‪ ,‬ואכן אין‬ ‫יהיה על כל ַחיַ ת הארץ'‪ .‬שאמרו (שבת קנא‪' ):‬כל זמן שאדם חי ‪ -‬אימתו מוטלת על‬ ‫התיבה קולטתם ‪ -‬הוא אינו יכול להיכנס אל תוך תיבת התפילה‪.‬‬ ‫הבריות‪ ,‬כיון שמת בטלה אימתו‪ .‬אמר רב פפא‪ ,‬נקיטינן‪ ,‬אריה ‪ַ -‬א ֵ ּבי ּ ְת ֵרי לא‬ ‫נפיל [אריה אינו מתנפל על שניים שהולכים יחד]‪ .‬ופרכינן‪' ,‬הא קא חזינן דנפיל'‪ .‬וביארו‪,‬‬ ‫מי יתן ונזכה לקיים מצוותיו יתברך שמו‪ ,‬ללמוד תורתו ולהתפלל אליו בהתעוררות‬ ‫'ההוא כדרמי בר אבא‪ ,‬דאמר רמי בר אבא‪ ,‬אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו‬ ‫הלב ובכוונה נכונה‪ ,‬ויקבל עבודתנו ותפילתנו לרחמים ולרצון‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫כבהמה'‪ ,‬כלומר שנקנסה עליו מיתה ונדמה לארי כאילו האדם הוא בהמה‪ ,‬ובכהאי‬ ‫(מעובד מתוך שיחת ס"ג פר' נח ה'תשפ"ד‪ ,‬מ"א)‬ ‫‬ ‫גוונא הוא נופל אפילו על שניים יחד‪.‬‬ ‫ב‬ ‫עדן‪ ,‬תלשה ענף זית ושבה אל נח לתיבה‪ .‬ובדברי‬ ‫השמים‪ ,‬ושם אכן לא היה המבול (זבחים קיג‪ .):‬וזהו שאמר‬ ‫ב'ערך ש"י' (ד"ה א"י ע"ד)‪ ,‬על פי מה שכתב ב'אגרא‬ ‫האלשיך הקדוש (תהלים נה‪ ,‬ז) נדרש שעל כך התמרמר‬ ‫הכתוב כי רק אלו שתחת השמים כוסו במי המבול‪.‬‬ ‫דכלה' בפירוש הכתוב (דברים יב‪ ,‬ד) 'לא תעשון כן‬ ‫דוד המלך ע"ה באמרו (תהלים שם) 'מי יתן לי אבר כיונה‬ ‫לה' אלוקיכם'‪ ,‬שהכתוב פונה אל הצדיקים ששתלן‬ ‫'כיונה'‪ ,‬בפת"ח תחת הכ"ף‪,‬‬ ‫אעופה ואשכונה'‪ .‬אמר ַּ‬ ‫הקב"ה בכל דור ואומר להם‪ ,‬כשהקב"ה גוזר גזירה‬ ‫להורות כי היא היונה הידועה‪ .‬וכך אמר דוד‪ ,‬הנה‬ ‫וַ ּיִ ּסָ כְ רּו ַמ ְעיְ נֹת ְּתהֹום וַ ֲא ֻרּבֹת הַ ָּׁש ָמיִ ם‬ ‫על בני ישראל‪ ,‬אל תסכימו עמו ותאמרו 'כן כן'‪,‬‬ ‫היונה היתה בגן עדן‪ ,‬אך בחרה לעזוב אותו ולשוב‬ ‫(בראשית ח‪ ,‬ב)‬ ‫אלא תתנגדו לכך ותבטלו את הגזירה‪ .‬אף כאן‬ ‫לעולם הזה ולתיבה‪ .‬אך אילו הייתי אני בעל אברה‬ ‫אמר הכתוב כי כשרצה הקב"ה להביא מבול לעולם‬ ‫כשנפתחו כתיב 'כל מעינות'‪ ,‬וכאן אין כתיב 'כל'‪ .‬לפי שנשתיירו‬ ‫כמותה‪ ,‬לא הייתי שב‪ ,‬אלא 'אעופה ואשכונה' שם‬ ‫לא השתדל נח לבטל את הגזירה‪ ,‬אלא 'כן עשה'‪,‬‬ ‫מהם אותן שיש בהם צורך לעולם‪ ,‬כגון חמי טבריא וכיוצא בהם‬ ‫בגן עדן‪...‬‬ ‫הוא הסכים עם כל מילה‪ .‬וכפי שמצינו (זוהר חדש‪ ,‬מדרש‬ ‫דוגמיות מדור המבול‬ ‫הנעלם‪ ,‬כג‪ .‬ד"ה ת"ר) שאחרי המבול בכה נח על העולם‬ ‫פעם שהה הרה"ק רבי דוד מדינוב זצ"ל לצורך‬ ‫שנחרב‪ ,‬ואמר לו הקב"ה‪ :‬רעיא שטיא‪ ,‬מדוע לא‬ ‫(בראשית ח‪ ,‬כ)‬ ‫וַ ּי ַַעל ע ֹֹלת ּבַ ִּמזְ ּבֵ ַח‬ ‫בריאותו באחת מעיירות המרפא‪ ,‬והייתה שם פריצות‬ ‫בכית קודם לכן‪.‬‬ ‫בן נח בדין שלמים‬ ‫נוראה רח"ל במקום המעיינות‪ .‬לא יכול היה הצדיק‬ ‫לסבול זאת‪ ,‬ופנה ואמר בצחות נוקבת למקורביו‪ ,‬כי‬ ‫תימה גדולה היא על נח‪ ,‬מפני מה העלה עולות‬ ‫ולא שלמים‪ .‬מי שניצול ממבול נורא שכזה‪ ,‬אין לך‬ ‫כעת מבין הוא את עומק כוונת רש"י‪ ,‬מפני מה הותיר‬ ‫ּונְׁשי בָ נָיו ִאּתֹו‬ ‫וַ ָּיבֹא נ ַֹח ּובָ נָ יו וְ ִא ְׁשּתֹו ֵ‬ ‫ֶאל הַ ֵּתבָ ה ִמּפְ נֵי ֵמי הַ ַּמּבּול (בראשית ז‪ ,‬ז)‬ ‫לנו הקב"ה אחרי המבול את חמי טבריה וכיוצא בהם‪.‬‬ ‫חבוש בבית האסורים ויורדי הים יותר הימנו (ועי' ברכות‬ ‫והוא‪ ,‬כי אם יקום דור חדש שיתמה על מה ולמה‬ ‫נד‪ ,):‬ותודה שמנה היה לו להקריב‪.‬‬ ‫הוכחדו כל יושבי תבל‪ ,‬וכי איך יתכן שהיו מושחתים‬ ‫אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבואו מי‬ ‫אכן בביאור הרד"ל (על פרד"א כג‪ ,‬סז) תירץ בפשטות‪,‬‬ ‫כל כך‪ .‬לכן השאיר לנו דוגמאות קטנות להבין על‬ ‫המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים‬ ‫דאתיא לרבי עקיבא דסבירא ליה (מנחות עג‪ ):‬שאין בני‬ ‫מה עשה ה' ככה‪( ...‬אמרי צדיקים [איטינגא]‪ ,‬פרק שיח שרפי קודש‪ ,‬אות יא)‬ ‫נח יכולים להקריב כי אם עולות‪.‬‬ ‫אמונה כמו בשעת מעשה‬ ‫המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל (עי' דעת תורה כאן) היה‬ ‫הכל היו באותו הנס‬ ‫וַ יְ ַׁשּלַ ח ֶאת הָ ע ֵֹרב וַ ּיֵצֵ א יָ צֹוא וָ ׁשֹוב ַעד‬ ‫ממשיל את הדבר לאדם שהלוה כסף לאדם אמין‬ ‫אך יתכן לומר עוד על פי מה שכתב האברבנאל (צו‪,‬‬ ‫ביותר עליו‪ .‬כגון לאביו או לבנו‪ ,‬והם עשירים גדולים‪,‬‬ ‫ד"ה זאת תורת)‪ ,‬מה נשתנתה תודה משאר השלמים להיות‬ ‫יְ ב ׁש ֶֹ�ת הַ ַּמיִ ם ֵמ ַעל הָ ָא ֶרץ‪ .‬וַ יְ ַׁשּלַ ח ֶאת‬ ‫שללא ספק יעשו כל מה שיוכלו על מנת להשיב‬ ‫נאכלת רק ליום ולילה‪ ,‬אלא שמתוך שנצרך לגמור‬ ‫לו את ממונו במלואו בזמן המדויק‪ .‬עם כל זאת‪,‬‬ ‫את הבשר ואת לחמי התודה עד סוף זמן אכילתם‪,‬‬ ‫הַ ּיֹונָה ֵמ ִאּתֹו לִ ְראֹות ֲה ַקּלּו הַ ַּמיִ ם ֵמ ַעל‬ ‫בעת קבלת המעות לידיו‪ ,‬חש האדם תחושת מרגוע‬ ‫וזה אינו אלא יום ולילה‪ ,‬שבהם נצרך לאכול קרבנו‬ ‫עמוקה בנפשו‪ .‬אף שכבר היה רגוע וסמוך ובטוח גם‬ ‫יחד עם ארבעים הלחמים‪ ,‬מוכרח יהיה להזמין עוד‬ ‫ּפְ נֵי הָ ֲא ָד ָמה (בראשית ח‪ ,‬ז–ח)‬ ‫לפני כן‪ ,‬אבל ברגע שהכסף נמצא אצלו בפועל‪ ,‬זה‬ ‫אנשים על שולחנו‪ ,‬ומשיבואו להסב עמו יספר להם‬ ‫כבר משהו אחר‪ .‬נמצא‪ ,‬שיש דרגות רבות במידת‬ ‫לא לחינם הלך העורב‬ ‫את הנסים והנפלאות שעשה עמו ה'‪ ,‬וירוממוהו בקהל‬ ‫האמונה‪ .‬ואמרה תורה כאן‪ ,‬כי לפי דרגת נח‪ ,‬אמונה‬ ‫מדוע לא שלח נח את היונה מיד בתחילה‪ ,‬והלא‬ ‫עם‪ .‬אמנם אצל נח הרי הכל היו עמו באותו הנס‪,‬‬ ‫כזאת נחשבת כקטנות אמונה‪ .‬נח ידע היטב שיבוא‬ ‫ודאי ידע את טיבו של העורב שכבר בהיותו בתיבה‬ ‫וכולם יודעים עד כמה גבר עליהם חסדו יתברך‬ ‫מבול‪ ,‬ואכן בנה לצורך כך תיבה במשך שנים ארוכות‪,‬‬ ‫קלקל (עי' סנהדרין קח‪ .):‬המשיל זאת בספר 'פתשגן הדת'‬ ‫למלטם ממי המבול‪ .‬לפיכך כשבא נח להקריב קרבן‬ ‫אבל עדיין נתאמת אצלו הדבר במוחש כאשר בא‬ ‫(משל ומליצה) לאחד שבא אל הרב לשטוח בקשתו‪ ,‬יען‬ ‫תודה עשאהו עולה‪ ,‬שכולה לגבוה‪ ,‬ולא שלמים‬ ‫הגשם בפועל ממש‪ .‬אצל בעל מדריגה כמוהו‪ ,‬נחשבת‬ ‫כי הציעו לו כחתן לבתו בחור יודע ספר‪ ,‬וחפץ הוא‬ ‫הנאכלים לבעלים‪.‬‬ ‫מחשבה זו כקטני אמנה‪ .‬כי אילו היתה אמונתו‬ ‫שיבחנהו הרב לדעת אם נאה היא ההצעה‪ .‬איברא‪,‬‬ ‫שלמה ותמימה‪ ,‬לא היה לו שום שינוי תחושה בין‬ ‫המניעה מאכילת בשר‬ ‫הוסיף המבקש‪ ,‬בצעירותו יצא עליו קלא דלא פסיק‬ ‫שמיעת דבר ה' לבין הרגע של הרגשת טיפות המים‬ ‫הגאון רבי משה הלוי פולאק זצ"ל [אב"ד באניהאד‪,‬‬ ‫ממעשים אשר לא כדת‪ ,‬אך עתה אומרים עליו כי‬ ‫הראשונות שהופיעו כעבור מאה ועשרים שנה‪.‬‬ ‫מגדולי תלמידי ה'כתב סופר'] [נלב"ע ג' במרחשון תרמ"ט]‬ ‫השתנה לבלי הכר‪ .‬ענהו הרב‪ ,‬אם כך הם פני הדברים‪,‬‬ ‫הביא (וידבר משה‪ ,‬הלכה למשה‪ ,‬סוף פרשתן) בשם אביו הגאון רבי‬ ‫אין מן הראוי שיבוא הבחור לפנַ י‪ ,‬כי שמא עודנו‬ ‫יצחק זעקיל זצ"ל [תלמיד ה'חתם סופר']‪ ,‬שהרי היו עדיין‬ ‫עומד במרדו ואיך זה ייכנס לפני רב דמתא‪ .‬אכן זאת‬ ‫ּבְ ֶעצֶ ם הַ ּיֹום הַ ּזֶה ּבָ א נ ַֹח ‪ֶ ...‬אל הַ ֵּתבָ ֽה‬ ‫מוזהרים על אכילת בשר (סנהדרין נט‪ ,):‬ואיך יאכלו את‬ ‫אעשה‪ ,‬אמר הרב‪ ,‬אשלח אליו את השמש לתהות‬ ‫(בראשית ז‪ ,‬יג)‬ ‫בשר זבח תודת שלמיהם‪ .‬לכן לא העלה אלא עולות‬ ‫על קנקנו‪ .‬אחר שיחווה השמש את דעתו‪ ,‬אף שאיני‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫סומך על כך‪ ,‬מכל מקום אדע אם בכלל ראוי שיבוא‬ ‫בכל יום כחדשים‬ ‫הנה אלי‪.‬‬ ‫ידועים דברי ה'בעל שם טוב' זי"ע (בעש"ט עה"ת‪ ,‬עמוד התפילה‪,‬‬ ‫בזה ביאר הכא‪ ,‬דור המבול כה הרשיעו עד אשר‬ ‫טו–כ) כי תיבה מרמזת לתיבות התורה והתפילה‪ ,‬שיש‬ ‫(בראשית ט‪ ,‬ו)‬ ‫ׁש ֹפֵ ְך ַּדם הָ ָא ָדם ּבָ ָא ָדם‬ ‫היה העולם כולו מקולקל (עי' בר"ר כח‪ ,‬ח‪ ,‬ורש"י ו‪ ,‬יב; ועי' שם משמואל‪,‬‬ ‫לו לאדם להיכנס אל תוכן ולהיות מוקף ושקוע בהן‬ ‫נח סוף תרע"ה)‪ .‬עתה‪ ,‬לפני שישלח את היונה אל אויר‬ ‫כולו‪ .‬והנה מצינו טובא שדרשו חז"ל 'היום הזה' היינו‬ ‫זה המלבין פני חברו‬ ‫שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים (עי' תנחומא כי תבוא א; פסיקתא‬ ‫איתא (אלשיך‪ ,‬ועוד; ועי' נתיבות עולם למהר"ל נתיב אהבת ריע פרק א) כי מכאן‬ ‫העולם‪ ,‬לראות אם נתנקה העולם מהרוע שדבק בו‪,‬‬ ‫יש לנסות לשלוח תחילה את העורב‪.‬‬ ‫דר"כ יב‪ ,‬ה; עי' רש"י דברים כו‪ ,‬טז; ועוד)‪ .‬על פי זה יתפרש הכא‪ ,‬כיצד‬ ‫רמז וסמך לדברי חז"ל (ב"מ נח‪ ):‬ש'כל המלבין פני חבירו‬ ‫יכול האדם להיכנס בתוך תיבת תורה ותפילה‪ ,‬על‬ ‫ברבים כאילו שופך דמים'‪ .‬זהו 'באדם'‪ ,‬שבעודו בתוך‬ ‫ידי שיהיה בעיניו כחדשים‪ ,‬וכל יום ויום ידמה בעיניו‬ ‫האדם‪ ,‬נגרם שאזיל סומקא ואתי חיוורא (ב"מ שם)‪ ,‬כך‬ ‫שהדם נשפך בלי לצאת מגוף האדם כלל‪.‬‬ ‫(בראשית ח‪ ,‬יא)‬ ‫וְ הִ ּנֵה ֲעלֵ ה זַיִ ת ָט ָרף ּבְ פִ יהָ‬ ‫כאילו זה לימודו ותפילתו הראשונים‪.‬‬ ‫ומדרש אגדה‪ ,‬לשון מזון‪ .‬ודרשו 'בפיה' לשון מאמר‪.‬‬ ‫אמרה‪ :‬יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה‪ ,‬ולא‬ ‫נָת ִּתי ּבֶ ָענָ ן וְ הָ יְ ָתה לְ אֹות‬ ‫ֶאת ַק ְׁש ִּתי ַ‬ ‫מתוקין כדבש בידי בשר ודם‬ ‫וַ יְ כֻ ּסּו ּכָ ל הֶ הָ ִרים הַ ּגְ בֹהִ ים‬ ‫להישאר בגן עדן‬ ‫ּׁש ָמיִ ם (בראשית ז‪ ,‬יט)‬ ‫ֲא ֶׁשר ַּתחַ ת ּכָ ל הַ ָ‬ ‫ּבְ ִרית ּבֵ ינִי ּובֵ ין הָ ָא ֶרץ (בראשית ט‪ ,‬יב)‬ ‫במדרש (בר"ר לג‪ ,‬ו) תמהו‪ ,‬מהיכן מצאה היונה עץ‬ ‫הרים שלמעלה מן השמים‬ ‫לאן מורה הקשת‬ ‫זית‪ ,‬והרי כל העולם חרב‪ .‬ואמרו כי הביאתו מגן‬ ‫מהם 'ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים'‪ ,‬וכי‬ ‫פירוש נחמד כתב הרמב"ן (פס' יב)‪ ,‬בטעם‬ ‫עדן‪ .‬נמצא שהיונה יצאה מן התיבה‪ ,‬עפה לגן‬ ‫יש לך הרים אשר אינם תחת השמים‪.‬‬ ‫הקשת בענן‪ ,‬אשר אות היא לברית שלא‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫יבוא עוד מבול לשחת כל בשר‪ .‬כי דרך‬ ‫אמר הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל‬ ‫לידידי היקר הרה"ח ר' ישראל לב שליט"א‪ ,‬העוסק במסירות להפצת תורה וחסידות‬ ‫אנשי המלחמה‪ ,‬שברצותם לקרוא לשלום‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח פינחס מנחם שיחי' עב"ג תחי' בת הרה"ח ר' אברהם בנימין קנופף שליט"א‬ ‫בספרו 'אך פרי תבואה' (לעיל ו‪ ,‬יז ד"ה ואני)‪ ,‬אכן כן‪.‬‬ ‫לצד שנגדם‪ ,‬יסובבו קשתותיהם כלפי‬ ‫יעזור השי"ת שיעלה הזיווג יפה ויראו נחת מכל יוצ"ח‬ ‫הרי ארץ ישראל זכים ונעלים המה יותר מן‬ ‫מתוך שפע וברכה‪ ,‬ס"ד ורוב הצלחה‪ ,‬ואך טוב וחסד כל הימים‬ ‫ג‬ ‫מאחל מקרב לב‪ :‬חיים בער יוסטמאן ‪ -‬ניו יורק‬ ‫נציבי מכון ‘אור חדש'‬ ‫אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך‬ ‫ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות‬ ‫א_לה יעמ‪+‬דו ע_ל הב‪+‬רכה‬ ‫הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ועי' בספרו אבני שהם)‪ :‬הנה בפסוק לא נאמר שנטע נח אילן גפן‬ ‫עצמם‪ .‬שמעתה אין הקשת מוכוונת אל העומד מולו‪ ,‬אלא‬ ‫בודד אלא 'ויטע כרם' כתיב‪ ,‬ושיעור כרם אמרו חז"ל (כלאים‬ ‫הפוך‪ .‬וזו הקשת בענן‪ ,‬כי לעולם תיראה הקשת כאשר היא‬ ‫הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫ד‪ ,‬ו) שהוא חמש נטיעות‪ ,‬שתים כנגד שתים ואחת יוצאת‬ ‫מוכוונת כלפי מעלה‪ ,‬שהפך אותה הקב"ה לאות ולסימן‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫זנב‪ .‬מעתה‪ ,‬אם בא לדאוג ליישובו של עולם‪ ,‬למה לו‬ ‫כי נתן שלום בארץ‪.‬‬ ‫הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫לנטוע כרם שלם‪ ,‬והלא די היה לו להסתפק תחילה באילן‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אחד של גפן‪ ,‬ולהמשיך בנטיעת שאר מיני אילנות‪ .‬ועל‬ ‫הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫כך היתה הטענה עליו‪ ,‬מדוע התעסק בנטיעת כרם שלם‪,‬‬ ‫(בראשית ט‪ ,‬כ)‬ ‫וַ ּיָחֶ ל נֹחַ ִאיׁש הָ ֲא ָד ָמה וַ ּיִ ַּטע ּכָ ֶרם‬ ‫מונסי ‪ -‬ניו יורק‬ ‫היה לו לנטוע אילן אחד של גפן ולהתעסק גם בנטיעת‬ ‫ויחל ‪ -‬עשה עצמו חולין‪ ,‬שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת‬ ‫הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫מינים אחרים לצורך יישוב העולם‪ .‬אמנם טעמו של נח‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫היה כי רצה שיהא לו ולכל אחד מבניו גפן אחד‪ ,‬לקיים‬ ‫גפן לכל אחד ואחד‬ ‫מה שנאמר (מלכים א' ה‪ ,‬ה) 'איש תחת גפנו'‪ .‬מעתה אמר חם‬ ‫באו שני יהודים אל הגאון רבי משה לייב שחור זצ"ל‪,‬‬ ‫הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫בלבו‪ ,‬גפן אחת לעצמו ועוד שלוש לשלושת בניו‪ ,‬הרי כאן‬ ‫מתלמידי החכמים שבירושלים של מעלה‪ ,‬כשבפי כל אחד‬ ‫ארבעה‪ ,‬ומהי הגפן הנוספת החמשית‪ .‬אין זה‪ ,‬הסיק חם‪,‬‬ ‫מהם שאלה‪ .‬האחד הקשה מהי הטענה על נח שנטע כרם‪,‬‬ ‫משפחת ברין הנכבדה שיחיו‬ ‫ירושלים – ישראל‬ ‫כי אם שבכוונתו להביא בן רביעי‪.‬‬ ‫והלא לשם כך הכניס עמו זמורות לתיבה‪ .‬וחברו שאל על‬ ‫מה שאמרו חז"ל (רש"י לקמן פס' כה‪ ,‬ע"פ בר"ר לו‪ ,‬ה) שחם סירסו כשראה‬ ‫הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫שהוא רוצה להביא עוד בנים‪ ,‬ושאל מנא ידע זאת חם‪.‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫וַ ֵּי ֶרד ה' לִ ְראֹת ֶאת ָה ִעיר וְ ֶאת ַה ִּמגְ ָּדל‬ ‫אמר להם אימא לכו מילתא דשויא לתרווייכו (עי' כרם חמד;‬ ‫הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ׁשר ּבָ נּו ּבְ נֵי הָ ָא ָדם (בראשית יא‪ ,‬ה)‬ ‫ֲא ֶ‬ ‫הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫'בני האדם'‪ ,‬אלא בני מי‪ ,‬שמא בני חמורים‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אדםק ּוהראשון שכפה את‬ ‫בני ִּב ְמ ִתי‬ ‫אלאּגי ׁ ִשין‬ ‫וגמלים? ם ַמ ְר ִ‬ ‫ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה‬ ‫הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ואמר 'האשה אשרת ַו ֲע בֵ‬ ‫ר‬ ‫נתתה עמדי'‪ ,‬אף‬ ‫הטובה‪ָ,‬א ָד‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה‬ ‫לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה‬ ‫וּ‬ ‫תט ּ‬ ‫ְּב ֵני‬ ‫ומלטם מן המבול‬ ‫רב‬ ‫וב ַה ּת ֹו ָרה‬ ‫ָהי ּו‬ ‫הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫מכר‬ ‫הסדרה שכבשה‬ ‫אִ ם‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫את עולם התורה‬ ‫בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה‬ ‫הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו‬ ‫עולם הפוך ראיתי‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫הושלמה הסדרה המבוקשת‬ ‫בשפת ימינו‪ ,‬כשרוצים להגדיר אדם‬ ‫של הספר הנפלא‪ ,‬מתוק מדבש‬ ‫הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו‬ ‫כבעל מדות טובות‪ ,‬אומרים עליו כי הוא‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בדברי תורה ערבים‬ ‫טומס ריבר – ניו ג'רזי‬ ‫'מענטש'‪ ,‬הוא בן אדם‪ .‬ואילו מי שיאמרו‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל‬ ‫עליו כי הוא 'חמור'‪ ,‬ודאי לגנאי הוא‪.‬‬ ‫נלב"ע ג' בסיון תשפ"א‬ ‫אך בתורה רואים להיפך‪ .‬כשאומרים‬ ‫הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו‬ ‫על אחד שהוא 'בן אדם' הכוונה שהוא‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫כפוי טובה‪' .‬מכיר טובה' הוא בן חמור‬ ‫ובן גמל‪ ,‬שנאמר בהם (ישעיה א‪ ,‬ג) 'ידע שור‬ ‫שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים‪,‬‬ ‫הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫בעיון ופלפול‪ ,‬מאוצרותיהם של גדולי הדורות‪,‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫קונהו וחמור אבוס בעליו'‪ .‬ודין גרמא‪,‬‬ ‫ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים‪ ,‬מוגשים ביד אמן‬ ‫אחר שנגזר לבלבל את שפתם התהפכו‬ ‫הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות‬ ‫ירושלים ‪ -‬ישראל‬ ‫הכינויים‪[ .‬ואף אם אמרו חז"ל כי דיברה תורה‬ ‫רבי דניאל חיים אלתר שליט"א‬ ‫בלשון בני אדם‪ ,‬אך עדיין אין בני אדם מדברים‬ ‫ראש ישיבת פני מנחם ‪ -‬ירושלים תובב"א‬ ‫הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫בלשון תורה‪]...‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש‬ ‫מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'‬ ‫הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫(בראשית יא‪ ,‬ל)‬ ‫וַ ְּתהִ י ָׂש ַרי ֲע ָק ָרה‬ ‫הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫עקרות שרה מחמת עשיו‬ ‫הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫ולמה אכן נגזר על שרי כן‪ ,‬להיות‬ ‫מו ג ב ל ע ד א' בכס לי ו תשפ "ז‬ ‫עקרה‪.‬‬ ‫הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫איתא (עי' שופריה דיוסף לרבי יוסף כהן; ועוד) כי הרי‬ ‫הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו‬ ‫אברהם נפטר חמש שנים טרם זמנו‪,‬‬ ‫וויליאמסבורג ‪ -‬ניו יורק‬ ‫כדי שלא יראה את עשיו בן בנו יוצא‬ ‫הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו‬ ‫לתרבות רעה (רש"י לקמן כה‪ ,‬ל ד"ה מן האדם)‪ .‬אם‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫כן אילו היתה שרה יולדת קודם‪ ,‬הרי‬ ‫ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫ארצות הברית‪:‬‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫היה עשיו מקדים לבוא‪ ,‬והיה מקצר את‬ ‫הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו‬ ‫בכל חנויות הספרים המובחרות‬ ‫•סאטמר•ספרים•סטור‪•,‬קדושת•יום•טוב•‪7‬‬ ‫•גירסא•ספרים‪•,‬חפץ•חיים•‪13‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שנות אברהם בעוד כמה שנים‪ .‬לכך‬ ‫‪N. GREENFELD INC‬‬ ‫הוצאה לאור והפצת ספרי קודש‬ ‫•ספרייתי•‪•-‬האחים•גיטלר‪•,‬שלמה•המלך•‪2‬‬ ‫•ביהמ"ד•פני•מנחם‪•,‬יוסף•זיו•‪3‬‬ ‫•אוריתא‪•,‬שד'•ירושלים•‪10‬‬ ‫•ספרים•וינקל‪•,‬עלי•הכהן•‪15‬‬ ‫היתה שרי עקרה‪ ,‬וילדה רק למועד שבו‬ ‫‪TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366‬‬ ‫•מרכז•הספרים‪•,‬הרב•שך•‪2‬‬ ‫•ספרי•הישיבה‪•,‬בית•ישראל•‪1‬‬ ‫הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846‬‬ ‫•אלתר•ספרים‪•,‬הרב•לנדא•‪1‬‬ ‫•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה‪•,‬הארגמן•‪4‬‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫לא יקצר עשיו עוד את שנות אברהם‪.‬‬ ‫‪4382846@GMAIL.COM‬‬ ‫•פאר‪•,‬צייטלין•‪20‬‬ ‫•ולדמן•ספרים‪•,‬ביהמ"ד•הגדול•בעלזא‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫•למדן•‪•-‬בית•הספרים‪•,‬כהנמן•‪•64‬ב'‬ ‫•אברמוביץ•ספרים‪•,‬מאה•שערים•‪13‬‬ ‫ואפשר להוסיף שזהו מרומז כאן‪' :‬ותהי‬ ‫•קודש‬ ‫•ספרי•קודש•ויזניץ•‪•-‬גבעת•פינחס‬ ‫•ספרי•עין•יעקב‪•,‬עין•יעקב•‪31‬‬ ‫הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ׂ‬ ‫•בילר•ספרים‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫•שנקיס•פתח•תקוה•‪16‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫'עשו'‪ .‬בשביל‬‫ָ‬ ‫שרי עקרה'‪ ,‬ראשי תיבות‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫•רמה•ב•‪•-‬קרויס•ספרים‬ ‫נתניה‪:‬‬ ‫עשיו היתה עקרה‪.‬‬ ‫•הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••‪052-762-4016‬‬ ‫•רמה•ד•‪•-‬ספרים•ווינקל‬ ‫•ספרים•טובים•‪•-‬ביהמ"ד•קרית•צאנז‬ ‫הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א‬ ‫בט_לפון‪073-321-1945 :‬‬ ‫משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו‬ ‫שיקגו ‪ -‬אילינוי‬ ‫ובארה"ב בט_לפון‪1917-456-8021 :‬‬ ‫‪ 1>2‬דף היומי בב_לי אידיש‬ ‫* _לשידור חי‬ ‫הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪ 2>2‬שיעורי ירוש_למי אידיש ‪ 3>2‬חומש רש״י אידיש‬ ‫ציריך ‪ -‬שווייץ‬ ‫‪ 5>2‬דרשות באידיש‬ ‫‪ 4>2‬שפת אמת אידיש‬ ‫‪ 3>1‬שפת אמת _לה״ק‬ ‫‪ 1>1‬דף היומי בב_לי _לה״ק‬ ‫‪ 5>1‬דרשות ב_לה״ק‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬י‪+‬צחק ‪0527-130-217‬‬ ‫© כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים‪_ .‬לקב_לת הג_ליונות‪ ,‬הערות‪ ,‬תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_ל‪shiurey.r.d@gmail.com :‬‬