בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — נח (2026-10-12)

פר' נח · כה תשרי -ב' מרחשון
תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ג )אלף שד"מ(
בקול רינה וחדוה ,גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר
לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
לרגל שמחת בית צדיקים ,השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב
בת לנכדו פרע"ח
הרה"ג רבי יקותיאל יהודה שליט"א
בן בנו יקירו
הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א
והברכה אחת היא להסבים הדגולים הגאוה"צ המפורסמים ,פארי היחס
כ"ק האדמו"ר מקאסוב ויזניץ שליט"א כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף שליט"א
והגה"צ רבי איתמר רוזנבוים שליט"א -רב ק"ק קרעטשניף בב"ב
ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא ,ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים,
ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא ,להדריכנו בנתיבות חיים ,על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א.
אמר לו כי לאור המשך ההתנכלויות מצד השלטון יום שלישי פר' בראשית כ"ה תשרי
לכלל לומדי התורה ,הרי שקרן הצלה -צאנז ,הוא לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
כיום בסיס הקיום לישיבות ולכוללי אנ"ש בארה"ק, להבחור הבר מצוה יעקב יוסף נ"י בן הרב אברהם
ואשר לכן יש להגדיל את פעילות הקרן יחד עם בוים מב"ב )בן הג"ר יחיאל שליט"א רב ביהמ"ד שפע חיים
העומדים בראש המערכה עד עתה הדומו"צ הגאון בנוה הורים פעיה"ק( .והדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל
רבי שמואל ייגר שליט"א והמשב"ק הרב אברהם דוד יומא דהילולא של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע והגה"ק
שכטר שליט"א שכבר פעלו בס"ד גדולות ונצורות עד החתם סופר זי"ע.
כה ובשיתוף עם קרן עולם התורה. אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר יעקב
מרן שליט"א אף ציין ,כי הציבור מכיר ויודע את שטראה מקרית צאנז טבריה )בן הג"ר אהרן שמואל
הנחיצות שבדבר ,ורצונו שכל אחד ואחד ללא יוצא מאנטווערפן ,וחתן העסקן לבית צאנז הרה"ח ר' צבי נתנאל
מן הכלל יטול בזה חלק נכבד בהתאמצות יתירה. רייכמן מפעיה"ק(.
והוסיף שזה נכנס בגדר 'כל המקבל עליו עול תורה
מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'. היום נקרא הרב יעקב רייניץ מפעיה"ק אל הקו"פ
בסיום האציל מרן שליט"א מברכות קדשו לרוב לכ"ק מרן שליט"א ,שם מינה אותו מרן שליט"א
הצלחה וסייעתא דשמיא. לשמש כמנהל 'קרן הצלה' דחסידי צאנז .מרן שליט"א
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' נח∙ א · תשפ"ז
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע היה עושה איזה בערב הגיע לביקור בקו"פ המחותן כ"ק האדמו"ר
עסק ,שלבש שטריימל וערך שולחנו ,כנראה כי היה מסטריקוב שליט"א ,לרגל שמחת אירוסי בנו החתן
רגיל מחוץ לארץ לערוך יום טוב שני. נ"י ,ושמחת הבר מצוה לבנו נ"י ,וזהו תוכן השיחה:
חז"ל אמרו )סוכה מה ,ב( "כל העושה איסור לחג האדמו"ר מסטריקוב :בכל שמחה נעשים יותר
באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח קרובים ב"ה ...זהו הזדמנות בשבילי להיכנס ...אם
והקריב עליו קרבן שנאמר )תהלים קיח ,כב( אסרו חג הקידושא רבא היה בשבת רגילה באמצע השנה,
בעבותים עד קרנות המזבח" .וברש"י )ד"ה באכילה( הייתי מגיע לכאן לשמחה ,אבל זה היה בראש השנה...
הביא בשם יש אומרים ,שהכוונה ליום שלאחר החג. ב"ה שאני זוכה להשלים ולבוא עכשיו...
ויש לזה מקור בהלכה )שו"ע אורח חיים תכט ,ב(. מרן שליט"א :העיקר שיהיו שמחות בכל מקום ...אצל
האדמו"ר מסטריקוב :כ"ק זקני זצ"ל סיפר ,שכאשר כל כלל ישראל.
זקנו האדמו"ר הזקן מסטריקוב זצ"ל הגיע מפולין האדמו"ר מסטריקוב :השם ]'חוה' מינדל[ כתוב
לארץ ישראל למשך כמה חדשים ,בשנת תרפ"ד וגם בפרשת השבוע...
בתרצ"ה ,והיה כאן ביום טוב פסח ושבועות ,ואמר מרן שליט"א :כי הוא היתה אם כל חי )בראשית ג ,כ(...
לחסידים בירושלים ,כיון שהגעתם כולכם מפולין הרי עומד להתקיים אצלכם גם שמחת בר מצוה...
אתם צריכים לאחוז בקדושה את יום טוב שני ,כי יום האדמו"ר מסטריקוב :בקרוב...
שאחזו אותו פעם בקדושה אין לעשותו חול .אבל לא מרן שליט"א :שיתרבו עוד שמחות...
ברור עד כמה נתכוון לעשותו יום טוב. האדמו"ר מסטריקוב:
מרן שליט"א :כיום טוב ממש אי אפשר ,אבל עכ"פ אין האדמו"ר מסטריקוב :יש לי בן שהוא חתן אצל הגאון
אומרים תחנון )עי' שו"ע אורח חיים תצד ,ג(... רבי ישראל שווארץ שליט"א...
בגמרא שם כתב רש"י על הפסוק אסרו חג בעבותים, מרן שליט"א :משפחה חשובה ב"ה...
'בעבותים -בהמות עבות ושמנות' ,ויש ממרן אדמו"ר עשו אצלכם איזה יום טוב באסרו חג?
זי"ע לבאר בדרך דרוש למה צריך להיות עבות ושמנותא. האדמו"ר מסטריקוב :לא.
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
=================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם המאור הגדול לממשלת התורה והיראה ,חסידא
ופרישא ונהורא נפישא ,מעוז ומגדול ,תל תלפיות ,מרא דכולא תלמודא ,המאיר לעולם כולו
באור תורתו וצדקתו ,ה"ה חתנא דבי נשיאה
כ"ק הגאון הצדיק גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א
לרגל שמחת בית צדיקים במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת נישואי נכדו החתן המו"מ בתוי"ש כמר הלל מרדכי אליעזר נ"י
בן חתנו הרה"ג רבי יהודה אריה מארים צבי דייטש שליט"א
מגדולי המשפיעים
בן הגה"צ רבי מתתיהו שליט"א -גאב"ד רמת שלמה
עב"ג הכלה תחי'
נכדת כ"ק האדמו"ר מקאמרנא שליט"א מבית שמש
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים,
מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו א ראה שפע חיים )חידושים ופלפולים ,שבועות ,דרוש ס( :בש"ס
בנה מזבח והקריב עליו קרבן ,שנאמר )תהלים קיח כז( אסרו חג )סוכה מה ב( אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי וכו' כל
פר' נח · ב · תשפ"ז
גודל קדושתו לא היה יכול להיכתב .והוסיף על זה האדמו"ר מסטריקוב :כאן גם נוהגים המנהג של
מרן אאדמו"ר זי"ע ,דלפי זה הקפות שניות הוא יותר הקפות שניות ,וזה הרי אין בחוץ לארץ...
גבוה מההקפות של שמחת תורה ,כי הוא אף אינו מרן שליט"א :בצאנז נהגו לעשות הקפות בחוץ לארץ
מנהג נביאים אלא ממנהגי המקובלים. גם בשמיני עצרת וגם בשמחת תורה.
ענין ההקפות מקובל בכל תפוצות ישראל בכל כשהגיע מרן אאדמו"ר זי"ע לארץ ישראל אמרו לו
המדינות ,גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים. שבבית מדרשנו העתיק בצפת ,שעוד נתייסד בימיו
לפני הרבה שנים היה כאן יהודי ירא שמים שעלה של מרן הדברי חיים זי"ע ,עושים הקפות שניות כי כן
מאפגניסטן ,ואמר לי שהם היו מנותקים מיהודים עשו המקובלים שםב ,ומאז התחיל אף הוא לנהוג כן.
מאות שנים ,אבל היו כמה דברים שנשתמרו אצלו, האדמו"ר מסטריקוב :זה יותר על פי קבלה.
ובין הדברים הוא מנהג ההקפות בשמחת תורה ,וכן גם כ"ק זקני זצ"ל נהג כן ,וחשבתי שיש לזה שייכות
אמירת כל נדרי ,ועוד מנהגים שונים שרואים שהם לכך שרצו שיהיה עוד שייכות לשמחת תורה...
מנהגים ותיקים. מרן שליט"א :היינו להמשיך את שמחת תורה גם
זה ברור שבהקפות ישנם רמזים קדושים וכוונות לימי החול...
עמוקות עד מאד ,וצדיקים ידעו מה לכוון. ההקפות עצמן במשך שמחת תורה ,לא נמשכו זמן רב,
האדמו"ר מסטריקוב :איתא בחז"ל )סוכה נה ,ב( על יום כל הקפה היתה דקות ספורות ,אבל לפני ההקפות ובין
שמיני עצרת שבאותו יום אומר הקב"ה לישראל עשו ההקפות היה נמשך זמן רב כי אמר הרבה דברי תורה,
לי סעודה קטנה וכו' ,כדרך שהמלך שאומר לאוהביו גם בלילה וגם ביום .מאמירת אתה הראתה ועד תחילת
ביום אחרון לפני פרידתו עשו לי סעודה קטנה. ההקפה הראשונה ,היה יכול להימשך קרוב לחמש
מרן שליט"א :בחינה של 'קשה עלי פרידתכם'. שעות ...שאומרים אצלנו פסוקים ופיוטים ,ואמר
הרה"ק משינאווא זי"ע )דברי יחזקאל ,לשמיני עצרת ,ד"ה עליהם דברי תורה .אמנם בהקפות שניות לא אמר
נהירנא( הביא בשם הרה"ק מראפשיץ זי"ע ,שבכל הימים דברי תורה ,וההקפות עצמן נמשכו יותר זמן ,כל הקפה
הקדושים העיקר הוא לבקש רק על עניני רוחניות, כרבע שעה ,והיה רוקד כל הזמן בדביקות עילאית.
וכאשר התקינו אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפילה איתא בסידור התניא )שער הסוכות ,בסופו( אודות
'ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל מעשיך' ,ועיקר הבקשה קדושת יום שמחת תורה וההקפות ,שכל ענין שהוא
בימים אלו הוא שיתגדל ויתקדש שמיה רבא ,ותגלה גבוה מאד ,אי אפשר לכתבו ,ויש דברים שלא נכתבו
ותראה מלכותך עלינו .אבל בשמיני עצרת צריכים בתורה אלא בתורה שבעל פה ,ויש שהם מדברי
לבקש על ענייני גשמיותג .ואכן רואים שאומרים אז סופרים ,ואילו הקפות הוא רק מנהג נביאים ,כי מחמת
שמחה שהקריבו אתמול. בעבותים עד קרנות המזבח .וברש"י שקורא לחג עונג במאכל
ובזה שני הפירושים ברש"י עולים בקנה אחד ,אסרו חג ומשתה ,ויש אומרים יום שלאחר החג .בעבותים ,בהמות עבות
בעבותים היינו לקרוא לחג עונג ושמחה במאכל ומשתה ושמנות עכ"ל ...והנראה בהקדם מה שנסתפקתי ,לפי מה שכתב
כפירוש הראשון ,ובעבותים דייקא בבהמות עבות ושמנות בשו"ת חכם צבי )סימן קנא( על פי דברי הרמב"ן )ויקרא ז טז(
להידור מצות הקרבן ,וממה שנותר עושה איסור לחג באכילת דהגם ששלמים נאכלים לשני ימים עיקר מצותו ליאכל ביום
הבשר ביום שלאחר החג וכפירוש השני .ואתי שפיר דגם לפי מה זבחו ,והנותר במקרה יאכל במחרת עיי"ש ,ומאידך יש הידור
שנדרש קרא על יום שלאחר החג אין המקרא יוצא מידי פשוטו, להביא בקרבנות בהמה שמינה כדמצינו )מנחות סד א(
לקשור בהמות עבות וגדולות כדי להביאם למזבח כמצות החג, שאומרים לו הבא שמינה לכתחלה ושחוט ,ובשו"ת חכם צבי
ומתורץ קושיית מהרש"א על רש"י .ע"כ ,וראה שם עוד. )סימן מה( דטעמא משום מצוה מן המובחר להביא שמינה
ב ראה שער הכוונות )דרושי חג הסוכות ,הקדמה( :יום שמחת עיי"ש )ובשו"ת דברי יציב יור"ד סימן קפ אות יד( ,מעתה מי
תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף שאין לו אוכלין הרבה ואם יביא בהמה שמינה לא יספיק לאכול
עמהם התיבה בשחר ובמנחה ובערבית דבמוצאי יום טוב ,מנהג כולו ביום הראשון ,מה עדיף טפי ,אם להביא בהמה כחושה כדי
אמיתי הוא ...וראיתי למורי ז"ל שנזהר מאד בדבר זה להקיף לקיים המצוה לכתחלה שביום הקריבו את זבחו יאכל ,או שיביא
אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו קרבן מהודר בבהמה שמינה ולסמוך שאם ישתייר בשר יאכל
בליל מוצאי יו"ט אחר תפלת ערבית ,והי' מקפיד מאד לעשות ממחרת .והדעת נותנת לומר דאין לך במצוה אלא מקומה
אז ז' הקפות שלימות זולת ההקפות שלימות של יום ש"ת ...גם ושעתה ,שבשעת הבאת הקרבן יקיים המצוה כהידורה בבהמה
ראיתיו בליל מוצאי יו"ט שהלך לבית הכנסת אחר והקיף ז' שמינה ,ואם לאחר כך יוותר מבשר זבח שלמיו יאכלנו כהלכתו
הקפות והלך לדרכו ומצא בית הכנסת אחרת שנתאחרו בהקפות גם ממחרת היום.
וחזר להקיף עמהם וכו'. והנה בחג יש מצות שמחה בבשר שלמים )פסחים קט א( בכל
וראה להחיד"א בספרו לדוד אמת )סימן כו( :בעה"ק חברון ת"ו יום ויום ,כמו שכתב באריכות במנחת חינוך )מצוה תפח( דכל
נהגו להקיף הס"ת בליל מוצאי י"ט ,שכך נהגו מקדם קדמתה יום חייב בשמחה בפני עצמו ,ועורר על התוספתא שהביאו
מימי רבנן קשישאי קדושים אשר בארץ החיים המה זצ"ל... התוספות )חגיגה ו ב ד"ה יש( דשמחה יש לה תשלומין כל
ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעב"י זלה"ה שבעה דמאי שייך תשלומין כיון דכל יום מחויב בשמחה עיי"ש
שהיה מקיף הס"ת בקהל שלו אחר ערבית ש"ת וקודם מוסף )ובטורי אבן שם ד"ה יש בשמחה ובהגהות הברוך טעם( .ואם
ובמנחה ובליל מוצאי י"ט ,והיה אומר שיש רזין עלאין בזה. נגמר אצלו הבשר ליום טוב האחרון ומקריב שלמי שמחה
ג ראה שם :נהירנא כד הוינא טליא ,שמעתי שאמר א"א הגה"ק לאכילת היום ,להנ"ל בכל גוני מצוה להביא בהמה שמינה ואם
זלה"ה בשם הרה"ק מוהר"ר נפתלי זלה"ה מרפשיץ .וכל הענין נשתייר מהבשר צריך לאוכלו ממחרת שלא יבוא לידי נותר.
איני זוכר רק זאת מה שאני זוכר .שאמר על פסוק )בראשית כד, ועיין במנחת חינוך )מצוה קב( שהאריך מדברי הראשונים
יד( הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה ,דידוע דאכילת קדשים מצות עשה היא בין הנאכלים לכהנים בין
מספרים הקדושים ,דמראש השנה עד שמיני עצרת העיקר הנאכלים לישראל ,והמצוה על הבעלים עיי"ש .מעתה יש לומר
לבקש רק על רוחניות לבד ,ולא עסקי עולם הזה .ובשמיני דזה עניינו של יום אסרו חג ,שבו גומרים לאכול בשר זבחי שלמי
פר' נח · ג · תשפ"ז
יעשה קידוש בבית ,ועשה קידוש ,ואז ראה אותו זקנו, תפילת גשם ,וגשם כולל את כל הגשמיות.
וגער בו על כך שבשמיני עצרת הוא מיקל לעצמו האדמו"ר מסטריקוב :מביאים את לשון הזוהר )ח"ג דף
לעשות קידוש חוץ לסוכה .ואמר זקני ,מסתמא רצה לב ,א( לגבי יום שמחת תורה' ,ומאן דיתיב עם מלכא,
להורות לי שלא לעשות פשעטלעך על מנהגים... ונטל ליה בלחודיה ,כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה'...
מרן שליט"א :הרמ"א כתב )אורח חיים תרסח ,א( מרן שליט"א' :כל מה דבעי' ,היינו ברוחניות ובגשמיות...
שבחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום שמיני בצאנז היה מנהג לזרוק תפוחים בשמח תורה .יש לזה
עצר ,מפני שהוא ספק שביעי. מקור בתרגום שני )אסתר ג ,ח; ועי' באר היטב ,תרסט ,ב(,
האדמו"ר מסטריקוב :וכן משמע מהגמרא )סוכה מז, והגם ששם כתוב 'ביומא דעצרתא' והיינו בחג
א( בפשטות. השבועות ,מ"מ גם שמיני עצרת נקרא 'עצרת'.
מרן שליט"א' :מיתב יתבינן'. מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר מה ששמע מהרה"ק רבי
אבל אצל הרבה מהחסידים לא אכלו ,או שטעמו קצת מנחם מנדל מפריסטיק זצ"ל ,חתנו של הרה"ק
בסוכה ואחר כך אכלו בפנים. משינאווא זי"ע ,שפעם בחג הסוכות בהיותו סמוך על
האדמו"ר מסטריקוב :המנהג שבליל שמיני עצרת אין שולחן חותנו ,חלה ונפל למשכב ולא הלך לבית
אוכלים בסוכה ,היה מקובל בהרבה מקומות. התפלה ,ובעת עריכת השולחן ביום שמחת תורה
מרן שליט"א :כי זה סתירה עם נוסח הקידוש ביקש שיובילו את מטתו לחדר הסמוך לשם ,ובאמצע
שאומרים שמיני עצרת החג הזה ,ויש בזה אריכות שמע רעש גדול בבית המדרש והבין שזה הכנה
גדולה בט"ז )אור"ח שם(. לקראת זריקת התפוחים ,ונתעורר לבכי על מצבו
וכבדו מרן שליט"א בלחיים ומזונות ואחלו מברכות שלא זכה להיות שם ועכ"פ לחטוף תפוח ,ותוך כדי
קדשו לרגל השמחה. הרהורו בזה נפל תפוח על חלון החדר סמוך למיטתו
מרן שליט"א :מתי החתונה אצלכם? ושבר את החלון והגיע ישר על מטתו ...וראו אז שמי
האדמו"ר מסטריקוב :ביום ט' אדר א'. שמיועד לו תפוח ,יגיע התפוח אליו.
מרן שליט"א :יש מימרא ממרן הדברי חיים שמאחרי כיום עושים זאת רק על דעת האבות הצדיקים הקדושים.
סוכות עד פסח הוא כמו חול המועד ארוך ...ובפרט איך נהגו אצלכם בשמיני עצרת בחוץ לארץ לגבי
בשנה זו שהיא שנה מעוברת ,זהו 'לאנגע חול המועד', ישיבה בסוכה?
והמכוון שיכולים להספיק הרבה בלימוד התורה ,כי האדמו"ר מסטריקוב :בלילה אכלו בבית ,וביום עשו
הרי לא ניתנו ימים טובים לישראל אלא בשביל קידוש בסוכה והסעודה היתה בבית.
שיעסקו בתורה... מרן שליט"א :אכן הרבה עשו רק קידוש בסוכה .
ד
מרן שליט"א :וטוב לב משתה תמיד ,שנתראה תמיד בצאנז ועוד מקומות לא ישבו בסוכה בשמיני עצרת
מתוך שמחות. כלל .לפעמים היה מרן אאדמו"ר שואל אם קר וגשום
ונפרדו לשלום. בחוץ וכדומה ,וכשאמרו לו שכן היה נכנס לעריכת
השולחן בית המדרשה...
יום רביעי פר' בראשית כ"ו תשרי האדמו"ר מסטריקוב :כ"ק זקני זצ"ל היה מספר עד
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין כמה היה זקנו האדמו"ר הזקן זצ"ל מקפיד על
להבחור הבר מצוה אליעזר צבי נ"י בן הרה"ח ר' המנהגים ,וסיפר על עצמו שפעם בבחרותו ביום
טוביה לנדאו מאלעד )בן הג"ר משה גדליה מפעיה"ק(. שמיני עצרת הרגיש רעב ורצה לעשות קידוש ,אבל
לא היה באפשרי להיכנס אז לסוכה ,ועשה חשבון
בשעות הצהרים הגיעו לקו"פ משלחת מארגון 'לב דכיון שאתמול כבר אכלו בבית הרי אין זה נורא אם
בסוכה אז בשמ"ע גם אם הי' העת קר ,ע"כ חפץ מעל' לשמוע עצרת שהוא בחי' שאל מה דבעי' ,מותר לבקש אז על ענין
חוו"ד בזה בעה"י. עוה"ז ,שהשי"ת ישפיע לנו בריאות ופרנסה טובה .והנה מבואר
הנה כפי ששמעתי באמת בשם זקיני הגה"ק זי"ע מדינוב בעל בני בשם האר"י ז"ל ,דבשמיני עצרת מאיר שם כ"ד עיינין .וזהו הטי
יששכר בהיותו אבדפה"ק מונקאטש נהג עוד לישב בשמ"ע נא 'כדך' ואשתה .ואמרה ,לא לבד שתשפיע לת"ח ,רק לגמליך
בסוכה בסעודותיו כפי ששמענו מזקנים ת"ח )שמצאנו עוד פה( אל תקרי לגמליך אלא לגומליך ,היינו התמכי אורייתא גם להם
שהיו מאנ"ש ותלמידיו אך בק"ק דינוב כפי הנראה שינה מנהגו יהיה כל טוב.
ונהג רק לקדש ולברך ברכת המוציא ביום שמ"ע בסוכה ואח"כ ד ראה שו"ת מנחת אלעזר )חלק ד ,סימן לא( :אשר שאלוני מדוע
לילך לביהמ"ד לגמור הסעודה ואאזמו"ר זי"ע מפה נהג רק לקדש נהגנו ממנהג אבותינו הקדושי' הגאוני' זי"ע הוא אאמו"ר זי"ע
ביום כנ"ל וכן נהגנו אחריו ...ועיי"ש שמבאר טעם הדבר באריכות. ואאזמו"ר זי"ע מפה"ק שלא לישב בשמיני עצרת בסוכה בלילה
ה ראה שו"ת מנחת אלעזר )שם( :ושמעתי מגאון מפורסם וצדיק כלל רק לקדש בה ביום בסוכה ולאכול מיני תרגימא והסעודה
א' ז"ל שהי' מנהגו כי בליל ש"ע הי' שואל בביהמ"ד אחרי אח"כ בביהמ"ד .ולא תמה כת"ה כל כך על אשר רוב העולם
התפלה אם בחוץ העת צלול וחם והשיבו לו )תמיד( אנ"ש כי עושין כן ,רק על חסידים ואנשי מעשה הגדולים אשר נזהרים
האויר קר והלך לביהמ"ד עם חסידיו לאכול וכו'. בכל החומרות והדקדוקי' ביתר שאת ועוז בכל המצות ומדוע
ובספר נטעי גבריאל )הלכות ד' מינים ,שו"ת סימן ד ,אות כח( בזה לא יעשו כדמסקינן בסוכה )דף מ"ז ע"א( והילכתא מיתבי
כתב ששמע ממרן זי"ע שאותו גאון וצדיק מפורסם היה מרן יתבינן ברוכי לא מברכינן ופסקינן כן בש"ע )סי' תרס"ח סעי' א'(
הדברי חיים זי"ע. ונמצא במנהגי הגר"א זצ"ל מווילנא שהחמיר עוד ביותר לישן
פר' נח · ד · תשפ"ז
הלברשטאם ,שהוא בשר מבשרם של לב לאחים ...הוא לאחים' ,כשבראשות המשלחת היו הגאונים הגדולים
עוסק בלהט בלקרב ילדים ונערים לשמירת מצוות. רבי אליהו ברודני שליט"א ראש ישיבת מיר בברוקלין
רואים בזה דברים נפלאים ,ראשי הישיבות ראו עכשיו וחבר מועצת גדולי התורה בארה"ב ,ורבי יעקב
שהילדים שרים הניגון 'חיים שתהא בנו אהבת תורה בנדר שליט"א ראש ישיבת 'דרכי תורה' בפאר־
ויראת שמים' ,בעוד שההורים חילוניים לגמרי... ראקאוויי ,ואיתם עמם הרב אליעזר סורוצקין מנכ"ל
הראשי ישיבות בחנו ילדים בכתה ח' על קידושין... החינוך העצמאי ורב שכונת רמת אפרים בנתניה ,וכן
הג"ר אליהו ברודני :שאלתי ילד על רבא מלח הרה"ג ר' אליעזר הרצקא מרבני בתי המדרש
שיבוטא ,האיך יכול להיות שרבא באמצע הלימוד החשובים בליקווד ,ועוד כמה נדיבים מארה"ב
עסק בכבוד ועונג שבת ...ובא אלי ילד מקירוב ,ואמר התומכים בפעולות הגדולות של ארגון לב לאחים,
שיש בזה מחלוקת רא"ש ורמב"ם ...וזה ילד שקירבו ונביא כאן מתוכן השיחה:
אותו מבית חילוני. הג"ר אליהו ברודני :בבחרותי ,בשבת מברכים אלול
הרב אליעזר סורוצקין :ובעז"ה בשנה הבאה הוא יהיה תשכ"ט ,ערב ימים נוראים של תש"ל ,הייתי כאן
בישיבה .הוא הגיע עם גאוה דקדושה... בקרית צאנז אצל מרן זי"ע ,היינו קבוצה שלימה של
מרן שליט"א :רואים בזה פלאות נוראות את קיום בחורים שלמדו בירושלים ,והשתתפנו בשיעור
והשלחתי רעב בארץ ,לא רעב ללחם ולא צמא למים חורש"י ובפלפול בליל שבת ,ובשבת בבוקר דיבר מרן
כי אם לשמוע את דבר ה' .ורואים תמיד שמוטלת בבית המדרש השני ,שמענו שבכל שבת מברכים הוא
אחריות גדולה כמה אפשר לפעול בזה. אומר שם דרשה ,וזכרוני שהזכיר מה שאומרים
רואים את הענין של זה לעומת זה ,מצד אחד הסתה בסליחות אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך
ומלחמה על הדת ,ומצד שני יש התקרבות וצמאון כל חי ,ואחר כך אומרים מלפניך משפטינו יצא עיניך
לתורה ומצוות. תחזינה מישרים ,דלכאורה זה סתירה ,ודיבר על כך
הרב אליעזר סורוצקין :לפעמים אנו מרגישים כאילו שאנו מבקשים שהמשפט יהיה לא לפי בית דין של
זה שני עולמות ...אין קשר בין מה ששומעים ברחוב מעלה ,אלא 'משפטינו'...
ובתקשורת ,לבין מה שהולכים לבתים ושומעים שם מרן שליט"א :כמו שפוסקים כאן בבית דין של מטה...
את דבריהם .הם אומרים לנו ,אתם חרדים נחמדים... הג"ר אליהו ברודני :כמו שגדולי ישראל הצדיקים
ואני אומר להם שאני הוא החרדי כמו כל החרדים שפוסקים בעולם הזה ,כך יפסקו למעלה.
שאתם שומעים עליהם... הוא אמר זאת בכל שנה?
ראשי הישיבות היו גם אמש באחד המדרשיות של מרן שליט"א :במהלך השנים חזר על רעיון זה כמה פעמים.
הבנות ,וסיפרו איך הן מקבלות על עצמן קבלות הג"ר יעקב בנדר :אני גם הייתי פעם בסוכות אצל מרן
בצניעות ,ובקשו רק ברכה לזיווג עם בעל שיהיה זי"ע ,ואני עוד זוכר את היהודי שניגן שם בכינור...
'אברך' ...הן עדיין לא מבינות מה זה אומר ,אבל זה מה מרן שליט"א :ר' יודל טורנר...
שהם מבקשים... הג"ר יעקב בנדר :כשהייתי בשנת האבל על אבי ז"ל
מרן שליט"א :אני רואה זאת הרבה אצל אלו התפללתי לפני העמוד בקלויזנבורגע בית מדרש...
המתקרבים ,שהם מבקשים רק ברכות רוחניות ,על הג"ר אליהו ברודני :אבל מרן זי"ע כבר לא היה אז
אהבת תורה ויראת שמים ...אני ממש מתפעל מהם... שם באמריקא.
הרי אנו חיים בדור ירוד וקשה עם נסיונות קשים ,עם הג"ר יעקב בנדר :היה לי סב בארץ ישראל שהיה שולח
הסתה ושנאה ,ועם כל זה הלב שלהם מתעורר לבקש אליו בכל שנה אתרוגים מארץ ישראל ,והגה"צ רבי
על יראת שמים ועל נחת מילדיהם. פישל'ע הרשקוביץ זצ"ל היה מגיע לביתו של אבי לקחת
הרב אליעזר סורוצקין :הרי מרן שליט"א גם מגיע מאתרוגים אלו גם למרן זי"ע ,ושלחו הכסף לזקני.
לפעמים למעמדים ואירועים של קירוב... הג"ר אליהו ברודני :אני הייתי שכן בילדותי עם מרן
הג"ר אליהו ברודני :שמעתי שהביאו פעם את זי"ע .אני זוכר את מרן שליט"א וכל הילדים ,הם היו
היתומים של ליקוואד אל מרן שליט"א יחד עם הגאון דוגמא לרעבישע קינדער...
רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון. מרן שליט"א :אני לא דוגמא הכי טובה...
מרן שליט"א :מה שיש ביכולתי הרי אני מחוייב לעשות... הרב אליעזר סורוצקין :באנו כאן יחד עם ראשי
הג"ר אליהו ברודני :אנו מבקשים ברכה להצלחה... הישיבה שליט"א ועוד עסקנים חשובים שמלווים את
מרן שליט"א :אתם יכולים לתת את הברכה ...הכתוב הפעילות של לב לאחים .היינו עמהם היום גם במושב
אומר )ירמיה טו ,יט( "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה", קדימה ופגשנו את הנערים המתקרבים .מרן שליט"א
ואם כן יש לכם את הכח לברך ,אחר שאתם זוכים הרי מלווה את קדימה מאז שהרב אברהם סעדה
לקרב נשמות ישראל לאביהם שבשמים ...הרי התחיל לעבוד שם ,הוא קירב את הילדים הראשונים
הפעולות שלהם הוא געוואלדיג ,אי אפשר לשער... לפני קרוב לשלושים שנה.
כשמשיח יבוא הוא ישאל מי ילד לנו את אלה... אני חייב לציין את נכדו של הרבי שליט"א ,הרב משה
פר' נח · ה · תשפ"ז
זהו ה'ללמד' שלי... הרב אליעזר סורוצקין :שאלו אמש את ראשי
הג"ר יעקב בנדר :אני רואה את זה בחוש בישיבה ,אלו הישיבות ,אברך שעוסק בתורה ואינו מבטל את הזמן,
הבחורים שעוזרים לבחורים החלשים ,הם תמיד כמה הוא מחוייב לתת מהזמן שלו בשביל קירוב?
גדלים יותר ,רואים זאת בבירור. ישנם כאלה שסוברים שצריך לתת מעשר מהזמן כמו
מרן שליט"א :אני מדבר מזה הרבה ,זה דבר מאד מעשר כספים...
חשוב ,זהו גם סגולה וגם מציאות .כשמתאמת מרן שליט"א :כך אומרים ...אבל במעשר כספים יש
להסביר לאחרים ,ממילא הוא מבין יותר. את המהדרים שנותנים חומש ,ואולי מי שמוכשר לכך
הרב אליעזר סורוצקין :ויוצאים מהם תלמידי חכמים. צריך לתת יותר .ידוע מה שכתב בעל הטורים )שמות ל,
הראו לי סיפור מהחזון איש ,שבפתח תקוה היה חדר יב( על 'ונתנו' שקוראים אותו מתחילתו לסופו
'שארית ישראל' ,זהו חדר ישן מלפני כמאה שנה, ומסופו לתחילתו' ,כל מה שאדם נותן לצדקה יחזור
ואירע מקרה שהורים לשני ילדים ירדו מהדרך רח"ל, אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום' ,ואם זה בממון כך,
והיו חלק מהורי התלמידים שאמרו שצריך להוציא בוודאי שגם בנפש ,דמי שנותן מזמנו בשביל לקרב
את הילדים מהחדר כי יכול להיות השפעה לא טובה. אחרים אינו מפסיד אלא מקבל בחזרה...
והעסקן הרב משה שיינפלד אמר שצריך לשאול את ידוע המעשה עם ר' פרידא )עירובין נד ,ב( שחזר
החזו"א על כך .ונסע לשאול את החזו"א ,וכששמע תלמודו ארבע מאות פעמים עם תלמיד שלא הבין מה
החזו"א את השאלה התעמק במחשבתו כחמש דקות שלומד ,ולא הביט על עצמו שיכול להתעלות בזמן
-וזה היה תמוה כי החזו"א היה עונה על שאלות זה ,אלא חזר עמו פעמים רבות כ"כ ,ולבסוף לא
חמורות ברגעים ,וכאן הוא מתעמק .ואחר כך אמר לו הפסיד מאום ,כי הוסיפו לו על שנותיו עוד ארבע
החזו"א ,חיפשתי בכל התורה כולה ולא מצאתי מאות שנה.
בעונשים של מחלל שבת שאסור ללמד את בנו הג"ר אליהו ברודני :אומרים בשם החזון איש ,שמה
תורה ...ולא הניח להם להוציא את הילדים. שנותנים ומקדישים בשביל אחרים ,אינו עולה מן החשבון.
הג"ר אליהו ברודני :זה בעיה גדולה ,ששום מוסד לא מרן שליט"א :ראינו זאת אצל מרן אאדמו"ר זי"ע
רוצה לקבל את החלשים ,רק את הכי טובים. שתמיד מסר את נפשו להרביץ תורה לאחרים ,ואף
מרן שליט"א :זהו חז"ל )נדרים פא ,א( אמרו הזהרו בבני שכל רגע היה יקר אצלו ,ולא הפסיד מזה...
עניים שמהם תצא תורה .רואים הרבה פעמים הרב אליעזר סורוצקין :עשינו פעם מלוה מלכה
שדווקא מבתים עם הורים פשוטים יוצאים בנים לאברכים בבני ברק ,והגיע ראש הישיבה הגאון הגדול
חשובים ,תלמידי חכמים ויראי שמים. רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל ,וקם שם אברך לשאול,
הג"ר יעקב בנדר :הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שהרי אמרו בשם הגדולים שצריך לכה"פ ערב אחד
זצ"ל דיבר פעם אצלנו בישיבה ,וסיפר על אחד בשבוע לצאת לפעילות קירוב ,ואני לומד איתם שנים
מהגאונים המגדולים בדור האחרון ,שעלה לארץ אוחזין ואלו מציאות ,אבל בכולל אני לומד קדשים,
ישראל אחרי המלחמה והגיע לישיבת חברון כשהוא הוא היה בריסקער ,ואמר שהוא מרגיש קצת פחיתות.
לבוש עם מכנסיים קצרות ,ושאל את הבחורים איך אמר לו ר' גרשון ,כשאתה הולך בלילה ולומד אלו
יכול להיכנס לישיבה ,ושלחו אותו אל המשגיח מציאות ,זה חלק מהשטייגען בזבחים ,כי עי"כ אתה
הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל ,וניגש אליו ,והמשגיח מבין יותר מסכת זבחים...
הכניסו תיכף לישיבה ,והוא היה במצב שלא ידע הג"ר אליהו ברודני :בפעם הראשונה שהגעתי בשביל
באיזה צד מחזיקים את הסידור ...הרי הוא היה בחור לב לאחים ,הייתי אצל הגאון רבי גרשון זצ"ל,
בשנים הקשות של המלחמה .והוא ישב ובכה שאינו וסיפרתי לו סיפור שקיבלתי מעד ראיה ,דודי ,שהיה
יכול כו' ,ובסופו של דבר נתגדל להיות גאון מפורסם, נוכח שם ,אצל הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל
והחזון איש היה השדכן שלו ...זהו 'הזהרו בבני עניים במתיבתא תפארת ירושלים ,שהיה יושב בישיבה כל
שמהם תצא תורה'... היום ולומד וכותב וכו' ,ופעם נכנס איזה ילד שהיה
מרן שליט"א :ראיתי זאת כמה פעמים בישיבה כאן ,כאלו צריך לעשות שיעורי בית ולא היה לו מי שיעזור לו,
שהיו מאוד מאוד חלשים ,עם כשרונות חלושים מאוד, והגיע הילד וביקש מהגר"מ שיעזור לו להשלים
אבל היה להם חשק ועקשנות ונעשו תלמידי חכמים העבודה ,והפסיק הגר"מ מלימודו ועזר לו למלאות
מופלגים .אני אומר תמיד ,לא כל 'גוטע קאפ' נהיה את העבודה .אחר כך כשליווה דודי את הגר"מ לביתו
תלמיד חכם ,ולא כל 'שוואכע קאפ' נהיה עם הארץ... שאל אותו ,רבי עד כאן ,כמה השיעור של ענוה ...ענה
הג"ר יעקב בנדר :מרן זי"ע היה מדבר בבית על לו הגר"מ ,האם התפללת היום ,וענה שהתפלל ,ושאל,
השואה והמחנות? האם אמרת היום ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל
מרן שליט"א :בבית לא דיבר הרבה ,אבל בדברי תורה לשמוע ללמוד וללמד ,וענה שכן .שאל אותו האם
היה מספר ענינים שיש ללמוד מהם מוסר או על עשית עם הקב"ה תנאי מה השיעור של 'ללמד' ,אם
חסדי ה' וכדומה. לומר שיעור לבחורים או ללמוד עם ילד ...ואמר לו,
פר' נח · ו · תשפ"ז
שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו הג"ר יעקב בנדר :איזה נקודה היה בעיקר מזכיר על השואה?
אותם על דעתם ,הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם מרן שליט"א :בעיקר על כך שגם שם ידע והזכיר
וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא לאחרים שהשי"ת נמצא עמהם ולא שכח אותם,
כאנוס ,ואע"פ ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה כשהגיעו לאושוויץ אמר לכולם שהקב"ה ממתין להם
היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על שם ...כמעט לא דיבר על הסבל הפרטי שלו ,וגם לא
טעותם ,כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם על פעולותיו הגדולים לאחר המלחמה.
הקראים שטעו .לפיכך ראוי להחזירן בתשובה הרב אליעזר סורוצקין :שמעתי שבהקפות כאן היה
ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה[. איזה בעל תשובה ,ומרן שליט"א קירב אותו ונתן לו
רוב הציבור בארץ ישראל אינו שונא דת ,וגם הרבה לרקוד עם הספר תורה...
אלו מהצעקנים עושים זאת בשביל אינטרסים של מרן שליט"א :אני מקנא בעולם הבא שלו ...מה שהוא
פוליטיק ...הציונים של פעם עוד היה להם איזה עובר ומאיזה רקע הוא מגיע ...הוא יהיה המיוחס
אידיאולגיה ,אבל היום הכל הוא פוליטיק .רוב הציבור כשמשיח יבוא ולא אני...
בארץ מכבד את לומדי התורה ,עם כל ההסתות .ואכן הרב אליעזר סורוצקין )לרבנים( :יש כאן בכל שנה
את הנושא שאין מתגייסים לצבא קשה להם מאוד מעמד קדוש ונשגב של הקפות ,ובאים לכאן אלפים
להבין ,כי מי שלא חי חיי תורה ומצוות קשה לו להבין רבים מכל הארץ.
את מה שאנו אומרים .ואעפ"כ הם לא שונאים אותנו מרן שליט"א :יש בחור שמסתובב כאן ,ההורים שלו
והם מכבדים את המסורת ,ולולא זאת לא היינו היו פעם חילונים לגמרי ,והיום הם קצת מתקרבים
יכולים ללכת ברחוב... לדת ,והוא לומד בבני ברק בישיבת קירוב ,עם הרבה
דוגמא לדבר ,כי מעת לעת אני שוהה בקיסריה ,ושם קשיים ונסיונות ,ובכל כוחותיו הוא מתחזק להישאר
אני יוצא לשאוף אויר צח לצורך בריאות ברחוב העיר. ביראתו ובלימוד התורה...
בליל אחת השבתות כשהלכתי עם בניי ,נעצר בסמוך הרב אליעזר סורוצקין :ומרן שליט"א נתן לו את
עלינו יהודי שבא ברכבו ,ויצא וניגש אלי בבקשה הספר תורה שלו לרקוד עם זה .מלבד החיזוק לאותו
שאאציל עליו ברכה בעניין הנצרך לו .והיינו כי הוא בחור נתן בזה הרבי שיעור לכל האברכים כמה חשוב
לא הכיר בחומרת הדבר באיסור הנסיעה בשבת, לקרב יהודי...
ואמנם אמונה עדיין יש בו ,ולזה ביקש ברכה מרן שליט"א :ב"ה ישנם הרבה שעוסקים בקירוב כאן,
להצלחה .ויש הרבה שניגשים לבקש ברכות ,וכשאני ובכל הסביבה .נתניה אינה עיר חרדית אבל יש בה
הולך ברחוב וישנם נשים ,הן זזות לצד בלי לבקש המון בעלי תשובה לאין שיעור ,ואין שנאה לדת
מהם .ורואים שאצל רוב הציבור אין שנאה לדת ולשומרי תורה ומצוות.
ולשומרי תורה ומצוות. הרב אליעזר סורוצקין :בכל רחוב בעיר ישנם
הרב אליעזר סורוצקין :בקיסריה כולם מבקשים בעלי תשובות...
ברכה בעברית ,אנו מבקשים ברכה באנגלית... הג"ר אליהו ברודני :באמריקא אין כל כך הרבה בעלי
מרן שליט"א :איני רגיל לדבר אנגלית ...הברכה הכי תשובות כמו בארץ ישראל.
גדולה היא שתזכו להמשיך לקרב יהודים לתורה ,אין הג"ר יעקב בנדר :אמרתי סברא למה זה כך,
לך זכות גדולה מזו ,מגלגלין זכות על ידי זכאי ,לקרב שבאמריקא יש פחות בעלי תשובה מבארץ ישראל ,כי
יהודים תינוקות של בית רבן ותינוקות שנשבו באמריקא אף פעם לא העבירו יהודים על הדת בעל
לאמונה וליסודות האידישקייט .אמרתי כבר שאפילו כרחם ,אלא היו הרבה שעזבו בגלל נסיונות של עניות
אלו שלא ישארו ערליכע אידן ,אבל שונא הוא כבר לא וכדומה ,אבל לא הכריחו אותם ,אבל כאן הכריחו
יהיה ,והוא יזכור תמיד מה שלמדו אותו .לאחרונה אותם בכח ,כמו שעשו הקומוניסטים כן עשו הציונים,
יצא לי לשוחח עם אחד מהבכירים בשלטון כאן ,ואמר ולכן בסופו של דבר הם מתעוררים וחוזרים למוטב,
לי שבצעירותו למד בחינוך דתי ,ולכן עד היום יש לו הרי הם תינוקות שנשבו.
רגש והערכה לדת ,אף שהוא בעצמו אינו כן .כל אלו מרן שליט"א :אני חוזר תמיד על מש"כ הרמב"ם
שלומדים עמהם ,גם אם בסופו של דבר הם נפלטים בהלכות ממרים )ג ,ב-ג( שבני התועים הרי הם
החוצה ,נשאר אצלם הערכה ולא יהיו שונאים. כתינוקות שנשבו ]וז"ל :האפיקורוסין וכו' כל אלו
זהו זכות גדולה לאלו שפועלים בזה ,זהו הקדמה אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה
והכנה לקיום 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה
אבותם' .משיח צדקנו יבא ויגמור את העבודה ,אנו לא גדולה והסיר המכשול .במה דברים אמורים ,באיש
יכולים לגמור... שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו
הג"ר יעקב בנדר :כתוב הנה אנכי 'שולח' בלשון הווה, לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר
ולא 'אשלח'... בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס ,וכן כל
הרב אליעזר סורוצקין :חברי המשלחת רוצים ברכה, התועים אחריו אבל בני התועים האלה ,ובני בניהם,
פר' נח · ז · תשפ"ז
גילברט מפעיה"ק )חתן ד"ר הר"ר ברוך שמידט מפעיה"ק(. על פרנסה ,על שידוכים ,על בריאות...
מרן שליט"א :והריקותי לכם ברכה עד בלי די.
יום שישי פר' בראשית כ"ח תשרי וניגשו כל חברי המשלחת להתברך ,וליווה מרן שליט"א
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין החוצה את ראשי הישיבה שליט"א ,ונפרדו לשלום.
להבחור הבר מצוה אליהו נ"י בן הר"ר מנחם מענדל
רוזנברג מבארא פארק )ב"ר בערל מפעיה"ק(. לפני תפילת מנחה נכנס לקו"פ הגאון רבי
יעקב אליעזר שווארצמן שליט"א ראש ישיבת
שב"ק פר' בראשית כ"ט תשרי 'שבת מברכים מרחשון' ליקווד בירושלים.
קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר' משה
הלברשטאם שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות
שליט"א. בשבוע הבעל"ט ,בין הנכנסים היה גם הרה"ג רבי
בשוה"ט התכבדו בזמירות ,כל מקדש -הרב בנימין יהודה אריה דייטש שליט"א מגדולי המשפיעים
יצחק אוורבוך שליט"א מפעיה"ק ,מה ידידות -הרה"ג בירושלים -נכד כ"ק מרן זי"ע ,ובנו החתן הלל מרדכי
ר' חיים יעקב ישראלי שליט"א ר"מ בישיבה"ק אליעזר נ"י לקראת שמחת נישואיו.
לצעירים דברי חיים פעיה"ק.
בברכהמ"ז על הכוס כיבד מרן שליט"א את גיסו יום חמישי פר' בראשית ז"ך תשרי
חדב"נ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א .ועברו לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
הקהל לקבל פירות. להבחור הבר מצוה אברהם ישעיהו נ"י בן הר"ר שמואל
הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
בתוה"ק בראשית ברא אלוקים את השמים ואת בר מצרא ,כי ישראל הם בנים למקום כאמור
הארץ וגו' ,ובסיום התורה ולכל היד החזקה ולכל )דברים יד ,א( בנים אתם לה' אלוקיכם ,והש"ך )חו"מ
המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל .סי' קע"ה סק"ל( נסתפק באחד שמכר קרקע שלו
לבנו ,אם יכול המצרן לסלקו ,דהבן יכול לומר דזהו וכבר רבו לבאר ניעוץ סוף התורה בתחילתה.
במדרש )ב"ר פכ"ב סי' י"א( עה"פ )ד ,יד( ויאמר יותר ישר וטוב שאני מחזיק אחוזת אבותי ,וסיים
קין אל ה' גדול עוני מנשוא ,לעליונים והתחתונים דלזה הדעת נוטה .ובפתחי תשובה )ס"ק י"ג( ציין
אתה סובל ולפשעי אין אתה סובל וכו' ,גדול עוני למש"כ בשיטה מקובצת )ב"מ דף ק"ח ע"ב( בשם
הן גרשת אתמול גרשת את אבא ועכשיו את תשובת הרי"ף דנקט סברא זו דיותר ישר וטוב
מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר שמחזיק אחוזת אבותיו עיי"ש .ולכן נמי כשבא
והייתי נע ונד בארץ וגו' .וצ"ב במאי תליא הא הקב"ה ליתן תורה לבניו אהוביו לא היה ביד
המלאכים לסלק אותם. בהא ,הלא איש בחטאו יענש.
עפי"ז י"ל דעל כן שיבר מרע"ה את הלוחות, ואפ"ל בדרך דרוש ,ונעטר פתגמא במילין יקירין
מילי דאבות שדרש מרן אאמו"ר זצללה"ה )דרוש ובגמ' )יבמות דף ס"ב ע"א( מבואר שהוא משום
לש"ת ,שפ"ח חו"פ לירח האיתנים דרוש קט"ו ,אות ה-ו( ,דדרש ק"ו ומה פסח שהוא אחד משש מאות
ותו"ד עפמ"ש המפו' בענין מה שביקשו המלאכים ושלש עשרה מצוות אמרה תורה )שמות יב ,מג( כל
לקבל התורה וטענו שיש למנוע נתינתה לבני בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים
ישראל ,כדדרשו חז"ל בשבת )דף פ"ח ע"ב( שאמרו על אחת כמה וכמה עי"ש ,ולכאו' עדיין אנו צריכין
חמדה גנוזה אתה מבקש ליתנה לישראל תנה למודעי למה שיברם ולא החזירם למעלה )ובפרט
הודך על השמים ,דטענתם היה מדין בר מצרא ,דהיה בזה איסור לא תעשון כן לה' אלוקיכם כנודע(.
דהואיל והתורה בשמים הוא והם שוכנים בשמים ולהנ"ל י"ל דכשראה שחטאו ישראל ואבדו מעלת
בנים למקום ,דהרי כשאין עושין רצונו של מקום ממעל ,על כן הם קודמים לקבלה.
וכתבו המפו' )ראש דוד פר' בא ,ופר' בהר ,פני דוד אין קרויים בנים )קידושין דף ל"ו ע"א( ,חשש מרע"ה
פר' יתרו אות ט'( בביטול טענת מלאכי השרת מכח שאם יחזיר הלוחות יתעוררו שוב המלאכים ויבואו
פר' נח · ח · תשפ"ז
שבירת הלוחות הציל את בני ישראל מכליה, בטענת דינא דבר מצרא ,ושוב לא יוכל אחר כך
כאמז"ל במדרש )שמו"ר מג ,א( שאמר מוטב ידונו להורידם שנית לישראל.
כפנויה ואל ידונו כאשת איש) ,וכן פי' בתורת חיים וי"ל עוד דמש"ה לא צדקו מלה"ש בטענתם
ב"ב דף י"ד ע"ב(. מדין בר מצרא ,שהרי אמרו )סנהדרין דף צ"ג ע"א(
אלא דלכאו' הרי גם בלא"ה לא היה ראוים דגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת ,וא"כ בני
לעונש שהרי היה להם אמתלא לומר דמודעא רבא ישראל עם קרובו הם עליונים במעלה וקרובים אל
לאורייתא ,כאמז"ל בשבת )דף פ"ח ע"א( ,עה"פ ה' ותורתו יותר מהמלאכים ,ממילא דטענת מלאכי
ויתיצבו בתחתית ההר ,א"ר אבדימי בר חמא בר השרת מעיקרא ליתא ,כי אין הם יותר מצרנים
חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית מעם ישראל.
וכו' א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה אלא דדבר זה במחלוקת היא שנויה אם צדיקים
לאורייתא ,פרש"י שאם יזמינם לדין וכו' יש להם גדולים ממלאכים )עיין של"ה עשרה מאמרות מאמר
תשובה שקיבלוה באונס ,ובמפו' דלפי"ז אין שני( .וכתב בנזר הקודש )ב"ר פ"ב כ"א( שבכך נחלקו
לחשוב את מעשה העגל לעון ,דהרי אי' בסנהדרין ב"ש וב"ה בחגיגה )דף י"ב ע"א( ,דב"ש ס"ל דשמים
)דף ס"ג ע"א( אלמלא וי"ו שבהעלוך לא נשתייר נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ שנא' בראשית
משונאיהן של ישראל שריד ופליט וכו' שאיוו ברא אלקים את השמים ואת הארץ ,וב"ה ס"ל
אלהות הרבה ,וא"כ לפי"מ שכתבו התוס' )סנהדרין דארץ נבראת תחלה וכו' )עיין עיון יעקב שם( ,דב"ש
שם סוד"ה אסור( דב"נ לא הוזהרו על שיתוף שם נקטו דגדולים מלה"ש יותר מצדיקים ,ולכן חביבים
שמים וד"א ,וכ"כ הרמ"א )או"ח סי' קנ"ו(] ,והגם שמים מארץ כי עיקר השמים הוא תולדותיה
שבנובי"ת )יו"ד סי' קמ"ח בד"ה הנה אני אומר( כתב המלאכים צבא השמים ,ועיקר הארץ תולדותיה
דטעות היא מה שמורגל בפי כמה חכמים וספרים הוא האדם ,וכיון דחביבין מלאכי השרת מצדיקים
שאין הנכרים מצווים על השיתוף עי"ש ,אולם שמים נבראו תחלה כי כן ראוי להקדים העיקר
בפתחי תשובה )יו"ד סי' קמ"ז סק"ב( כתב שמדברי ולאחר את הטפל .אבל ב"ה נקטו דגדולים צדיקים
הדרכ"מ והש"ך )סי' קנ"א סק"ז( מבואר דב"נ לא ממלאכי השרת וא"כ חביבה ארץ משמים וכו'
נצטוו על השיתוף ,והביא מספר משנת חכמים עיי"ש) .כמה מפו' הביאו כן מיפ"ת ,ראה מאמר מרדכי
שהגר"י פיק כתב אליו בדבר זה והאריך בעוצם ידו פר' תולדות דף כ' טו"ד ,הקדמה לשמנה לחמו(.
דאין ב"נ מוזהר כלל על השיתוף עיי"ש[ ,מעתה בכן יבואר דנעוץ סוף התורה לתחלתה ,דכיון
דב"נ לא הוזהרו על השיתוף א"כ כיון דעל קבלת דאמה"כ ולכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל,
התורה היה להם טענת אנוסים ,אין לחשוב את ופרש"י שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם
אותו מעשה לעון. והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנא' אשר שברת
אולם בספר אהבת עולם )למהר"ש אלגאזי ,עמוד יישר כחך ששיברת עי"ש ,והיינו שלא החזירם
התורה דרוש א' ,בנדמ"ח דף ס"ו( כתב בהך דקאמר ר' לשמים ,משום דע"י החטא אבדו מעלת בנים
אחא בר יעקב דמודעא רבא לאורייתא .ובהמשך וחשש שיתעוררו המלאכים לבא בדינא דבר
שם ,דאמר חזקיה מאי דכתיב משמים השמעת דין מצרא ,וזאת לאשר בראשית ברא אלקים את
ארץ יראה ושקטה וכו' אלא בתחילה יראה ולבסוף השמים וגו' ששמים נבראו תחלה ,ונמצאו
שקטה ,ולמה יראה כדריש לקיש ,דאמר ר"ל מאי המלאכים חשובים יותר ,ובכן יוכלו להתעורר
דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה"א יתירה למה בטענת מצרנים לכך דן דמוטב לשבור הלוחות,
לי ,מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, עכ"ד מרן זצללה"ה.
ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם וע"פ דרכו י"ל עוד ,דהנה במה שהביא רש"י
מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. שהסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנא' אשר שברת
וכתב דהך דחזקיה ור"ל פליגי על ר' אחא בר יישר כחך ששברת ,ופשטות הדברים הוא כי ע"י
פר' נח · ט · תשפ"ז
ועפי"ז ביאר מאה"כ הנ"ל )תהלים עו( משמים יעקב דלדידהו כיון דהיה תנאי במעשה בראשית
השמעת דין ארץ יראה ושקטה ,דדרש חזקיה שכל הבריאה הוא רק אם יקבלו בנ"י את התורה,
דתחילה יראה שמא לא יקהלו התורה ותחזור א"כ מהאי טעמא שפיר היה ראוי לכפות עליהם
לתוהו ובוהו וכו' ,ויש לבאר דהול"ל שמים וארץ ההר להודיעם דלא יתכן קיום העולם בלי שבנ"י
יראו ושקטו ,ולא אמר רק ארץ יראה ושקטה, יקבלו התורה ,ולא היה בכך כפיה לאיים עליהם
ולהאמור ניחא דדייקא ארץ היא אשר יראה לכופם לקבל התורה ,אלא כדי שידעו כי דבר זה הוא
דשמים לא חששה שתחזור לתוהו ובוהו דהא הוי תנאי קדום משעת בריאת העולם ,ובהכרח דבביטול
לגבי דידה מעשה קודם לתנאי דהתנאי בטל עי"ש. העולם יהא גם ביטולם ,וז"ש רב אבדימי שכפה
נמצא לפי"ז דדב"ז דהיה תנאי בבריאת העולם עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים
ע"מ שיקבלו וכו' ,תליא בפלוגתת ב"ש וב"ה אם התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם ,דלכאו'
שמים נבראו תחילה או ארץ נבראת תחילה, תמוה דהרי היו תחת ההר א"כ הול"ל כאן תהא
דלמ"ד ארץ נבראת תחילה ליכא לאוקמי להך וכו' ,אלא דא"ל הקב"ה דמאליו יבא קבורתם
שמעתתא דתנאי הותנה עם מעשי בראשית דלא בהפסד העולם בכללו ,דכיון שיחזור העולם לתוהו
מצי לחול דהו"ל מעשה קודם לתנאי. ובוהו ממילא שם תהא וכו' ,נמצא דאע"פ שכפה
מעתה יבואר דכיון דאמה"כ ולכל היד החזקה עליהם ההר לא היה בכך אונס וכפיה ,עי"ש) ,וע"ע
וגו' לעיני כל ישראל ,וכפרש"י שנשאו לבו לשבור בס' חידושי בן אריה ס' י"ט ,אות י"ח(.
הלוחות לעיניהם וכו' עי"ש ,והיינו דלא היה לו וכעי"ז כתב בס' בשרתי צדק )פר' מקץ( דמאן
עצה אחרת למלט את בנ"י ממדה"ד אלא על ידי דס"ל דאיכא טענת מודעא על קבלת התורה ,לית
שידונו כפנויה ,והיינו משום דלא היה שייך להליץ ליה הא דהתנה הקב"ה במעשה בראשית דבלי
בעדם דמודעה רבה לאורייתא ,דהרי כפיית ההר קבלת התורה תחזור העולם וכו' ,ומאן דס"ל
היה להודיעם דכן הוא סדר בריאת העולם כי דתנאי הותנה וכו' לא ס"ל שישראל קבלו את
מראשית כזאת התנה עמהם דאם לא יקבלו התורה בכפיה אלא ברצונם הטוב קבלו ,עכ"ד,
התורה תחזור העולם וכו' ,אלא דהרי במאמר נמצא דאי אהני הך דמודעא וכו' ,היה להם
ראשון נברא העולם והו"ל מעשה קודם לתנאי אמתלא על אותו מעשה ,ולא היה צורך בשבירת
דתנאי בטל וכו' ,אמנם לאשר בראשית ברא הלוחות ,אבל אם ליתא להך מודעא משום
אלקים את השמים וגו' ששמים נבראו תחלה, דהכפיה היתה להודיעם תנאי בריה"ע ,שפיר
א"כ במאמר ראשון נבראו השמים ושפיר חל הוצרך שבירת הלוחות לדונם כפנויה .ובזה א"ש
התנאי על בריאת הארץ ,לכך שפיר דן מרע"ה דר"ל דדריש ביבמות )שם ,ובכמ"ק( הך מילתא
דמוטב לשבור הלוחות ,ודו"ק. דאמר ליה הקב"ה למשה אשר שברת יישר כחך
ויש להוסיף עוד עפי"ד מרן אאמו"ר זצללה"ה ששברת ,אזיל לשיטתו דס"ל דתנאי התנה הקב"ה
)שפ"ח לירה"א דרוש ס"ב( דבתו"ד הביא מה שהק' במעשי בראשית ,ולכן לא היה אפשר לפטרם
בשל"ה הקדוש )תורה אור פר' בראשית( עמ"ש רש"י בטענת מודעא ,והוצרך לשבור הלוחות כדי
דפתח בבראשית ,משום שאם יאמרו אוה"ע להצילם מן הפורענות.
לישראל לסטים אתם וכו' אומרים להם כל הארץ והנה על עצם התנאי בבריאת העולם הקשה
של הקב"ה וכו' ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה בנחלת בנימין )מצוה ל"ו ,ועיין לכ"ק אאמו"ר בישראל
מהם ונתנה לנו עי"ש ,וצ"ב וכי דינא הוא דהנותן סבא גליון ס"ו( האיך חל התנאי ,הרי במאמר ראשון
מתנה ברצון יוכל אחר כך לקחת ממנו עי"ש. נברא העולם ,ולאחר שנבראו השמים והארץ שוב
וביאר אאמו"ר ,דשפיר בדין הופקע מהם כי כאשר לא הועיל התנאי ,דהא הו"ל מעשה קודם לתנאי
לא שמרו מצוותיהם כמעט שנחרב העולם לולי דתנאי בטל ומעשה קיים ,וכתב די"ל למ"ד דשמים
שבאו ישראל וקיימו את העולם ,ובכך קנאו הכל נבראו תחילה א"כ במאמר ראשון נברא השמים
מן ההפקר ,וזה כוונת רש"י דכיון דבשביל התורה לבד ושפיר אהני התנאי על הארץ דעדיין לא נברא.
פר' נח · י · תשפ"ז
נברא העולם ממילא כדין קנאו בנ"י תבל ומלואה ,דאין עדל"ת שבמקדש לכן גבי חטא ע"ז שכביכול
וממילא בטלה טענת אוה"ע לסטים אתם עי"ש ,הרים יד כלפי מעלה בקדוש ונורא שמו יתברך,
והיינו משום דאהני התנאי בבריאת העולם וכנ"ל ,חשיב כל"ת שבמקדש ,ושוב אין עדל"ת שבמקדש
ומהי"ט שפיר דן משה לשבור הלוחות כדי להציל ולא מהני ביה תשובה ,ועד"ז ביאר מאה"כ )תהלים
קי"א( סמוכים לעד לעולם וגו' פדות שלח לעמו וגו' את ישראל ,ודו"ק.
קדוש ונורא שמו ,היינו סמוכים לעד לעולם מה *
עד"ז י"ל עוד ,דהנה במה שדרש משה ק"ו שאנו דורשים סמוכין דכלאים לציצית דעדל"ת
מפסח שהוא אחד מתרי"ג מצוות ואמרה תורה כל )ביבמות ד' ע"א( ולכן פדות שלח לעמו היינו
בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים שמועיל תשובה ,אבל קדוש ונורא שמו כלומר אם
עאכו"כ ,כתבו התוס' בשבת שם דאין זה ק"ו גמור פגם בשם השם וחטא בע"ז לא מהני תשובה
דאם מומר אסור בפסח שהוא קרבן ,מ"מ לא היה דהו"ל בחי' קדוש דהוא כל"ת שבמקדש ,עכ"ד
לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה ,עי"ש מה שהביא שם פלפול נפלא בשמו) ,וכן ביאר
ואאמו"ר זצללה"ה )דרוש פר' קדושים תשל"ה( הוסיף באמרות טהורות להנועמ"ג בתהלים שם(.
והנה מקור הך מילתא דאין עדל"ת שבמקדש בזה דהרי קרא דכל בן נכר לא יאכל בו אינו אלא
על זמן שעומד בנכריותו ואינו שב מעיקרו ,אבל בזבחים )דף צ"ז ע"ב( כל אשר יגע בבשרה יקדש,
כששב בתשובה שפיר יכול וחייב לאכול בו ,א"כ יקדש להיות כמוה הא כיצד אם פסולה היא תפסל
לא היה לו למשה לשבור הלוחות אלא להחזירם ואם כשרה היא תאכל כחמור שבה ,אמאי וניתי
בתשובה ,וא"כ לא היה צורך בשבירת הלוחות עשה ולידחי את ל"ת ,אמר רבא אין עשה דוחה
בכדי להצילם דסגי היה בכך שיעוררם בתשובה ,את ל"ת שבמקדש ,שנאמר ועצם לא תשברו בו ר'
וגדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם )ר"ה דף שמעון בן מנסיא אומר אחד עצם שיש בו מוח
י"ז ע"ב( ,ובהכרח צ"ל בסברת משרע"ה דס"ל דכיון ואחד עצם שאין בו מוח אמאי ניתי עשה דאכילת
דחטאו בע"ז לא מהני להם תשובה ,וע"ד פסחים ונידחי את לא תעשה ,אלא אין עשה דוחה
שהאריכו המפו' אם מהני תשובה לג' עבירות את לא תעשה שבמקדש ,רב אשי אמר יקדש עשה
החמורות ,ודורשי רשומות נתנו סימן תשב אנוש היא ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה ,הרי דרק רבא
עד דכ"א נוטריקין דם כפירה אשת איש) ,של"ה הוא דנקט להך שינויא דאין עדל"ת שבמקדש אבל
רב אשי דנקט תי' אחר דיקדש עשה משמע דס"ל מסכת יומא פרק נר מצוה(.
נמצא מזה דאי נימא דמועיל תשובה לע"ז א"כ דעשה דוחה גם ל"ת שבמקדש.
וכבר הקשו המפו' מפני מה נאיד ר"א מתירוצו מופרך הק"ו כיון שהיה יכול להחזירם בתשובה,
וגם לא היה צריך לשברם כדי להצילם מן של רבא דאין עדל"ת שבמקדש ,הרי גם לדידיה
הפורעניות ,אלא היה צריך לעוררם בתשובה דמתרץ דיקדש עשה צ"ל דאין עדל"ת שבמקדש
לתיקון החטא ,וממילא אם מהני תשובה על ע"ז דאל"ה קשה אמאי אין עשה דפסח דול"ת דשב"ע
לאו שפיר עבד בשבירת הלוחות ,משא"כ אם לא שיש בו מוח ,ועכצ"ל דאין עדל"ת שבמקדש ,וא"כ
מהני תשובה לע"ז א"כ ק"ו מעלייתא הוא ואין מה ההכרח לומר דיקדש עשה ,עיין בזה בטורי אבן
שום פגם בשבירת הלוחות ,ואדרבא עי"ז גרם )ר"ה דף כ"ח( וכן בשער המלך )פ"ג דנדרים ה"ו(.
ובשו"ת נובי"ת )אהע"ז סקמט"ו ,בתשו' בנו מהר"ש( להצילם מן העונש ,כי ידונו כפנויה.
והנה הגה"ק מאוסטרווצא )הובא בפרדס יוסף פר' כתב די"ל דרב אשי ס"ל דלא קשיא כלל מאיסור
שמיני י ,טז( ביאר בטעם הדבר דלא מהני תשובה שבירת עצם שי"ב מוח ,די"ל דשאני התם דמש"ה
לע"ז ,עפמש"כ קמאי דהא דמהני תשובה הוא אין עשה דאכילת פסח דול"ת דשב"ע כיון דלא
מטעם עדל"ת ,וכמבואר ביומא )דף פ"ו ע"ב( ,הוי בעידנא דמיעקר ללאו מקיים העשה) ,וכמו
דגדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה ,וכיון דקי"ל שהוקשו התוס' שם על רבא ,בסוף ד"ה ואחד עצם וכו'(,
פר' נח · יא · תשפ"ז
דרבא ור"א לשיטתייהו אזלי בשבת )דף קל"ב ע"ב( דהלאו עובר תיכף כששובר והעשה אינו מקיים עד
דמשמע דפליגי התם רבא ור"א בעיקר האי כללא שיאכל ,איברא דהטו"א בריש חגיגה )דף ב' ע"ב
דאין עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא דמיעקר ללאו תוד"ה לישא שפחה( מביא בשם פסקי התוס' דכתבו
מקיים לעשה ,דמדברי רבא שם דקאמר הטעם דכה"ג שפיר הו"ל בעידנא דהא א"א לאכול המוח
דצרעת לא דחי עבודה משום דאכתי גברא לא חזי, אם לא שישבר העצם ,וכבר פליגי בזה הראשונים
ולא נחית לטעמא דרב אשי משום דל"ה בעידנא, עיין נימוק"י בב"מ )דף ט"ז ע"א מדפי הרי"ף( בהא
משמע דלית ליה לרבא כלל הך דאין עדל"ת אא"כ דפריך התם בגמ' )דף ל' ע"א( אמאי איצטריך קרא
הו"ל בעידנא ,וכ"כ בחדושי אבן העוזר שם) ,ועיין להא דאין הכהן מחזיר אבידה הנמצא בבית
במל"מ פ"י מטומאת צרעת ה"ה ,בסו"ד דהרמב"ם לא הקברות הרי טומאה עשה ול"ת ואין עשה דהשבת
הביא בשום מקום הך מילתא דאין עדל"ת אא"כ הו"ל אבידה דוחה ל"ת ועשה ,וכתב ע"ז הנימוק"י
בעידנא( ,ולכך לשיטתו שפיר מוכח מהא דפסח ואיכא דמקשי למ"ל מהאי טעמא תיפק"ל דאפילו
דאין עדל"ת שבמקדש ,אמנם ר"א לשיטתו דאין ליכא גבי טומאה אלא לאו גרידתא לא נדחה ליה
עדל"ת רק בעידנא א"כ י"ל דבאמת היינו טעמא מחמת עשה דאבידה ,דהא בכל עדל"ת בעינן
דאיסור שבי"ע משום דל"ה בעידנא ,ולכך הוצרך שיהא בעידנא דמתעקר לאו מקיים לעשה ,והכא
לחדש דהו"ל עשה ול"ת ,ושמחתי מאוד אפילו האבידה עומדת על פתח בית הקברות כי
כשתלי"ת מצאתי הדברים מפורשים בחדושי ברוך מיטמא עבר ליה ללאו ולא מקיים לעשה עד
טעם )דין עדל"ת פ"ב )קמא( דף כ"ז ע"ד( עי"ש דמהדר ליה למריה ,והביא מהר"ן לתרץ דה"נ
באריכות דבריו הנחמדים. בשעה שעבר אלאו מקיים העשה דהא מתעסק
והנה כתב רבנו חננאל )בשבת שם( דהטעם דאין במצות השבת אבידה ואע"פ שלא גמרה מה בכך,
עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא דמיעקר ללאו מקיים אבל הרב רבי יהוסף חולק עליו בזה וס"ל דאף
לעשה ,משום דחיישינן שאם יקדים לעבור על דהוא מתעסק במצוה עדיין לא חשיב בעידנא כיון
הל"ת שמא לא יבוא כלל לידי קיום העשה עי"ש, דאינו אלא מכשירי מצוה דעיקר המצוה הוא
ובשו"ת שואל ומשיב )מהדות"ל ח"ב סי' ד'( דהיינו ההשבה לבעלים ,והא דקאמר בגמ' משום
דיש לחוש שמא ימות בעוד שלא קיים העשה דטומאה עול"ת הוא לרווחא דמילתא עי"ש.
עי"ש ,וכ"כ המהר"ם שיק )על המצוות ,שמ"ט( ,וכ"ה הרי דפליגי הראשונים בכך אם התחלת המצוה
בשו"ת בית יצחק )או"ח סי' ה' אות ד' ,וביו"ד סי' קס"ו מיקרי בעידנא ,דהתוס' בזבחים שם שהקשו בהא
אות ט'( ,וע"ע למרן אאמו"ר זצללה"ה בשו"ת דברי דשבי"ע דל"ה בעידנא וכן רבינו יהוסף הנ"ל ס"ל
יציב )או"ח סי' רכ"ד סקי"א( ,וע"ע בשו"ת מהר"ש דכל שאינו עושה כל המצוה ל"ה בכלל בעידנא,
)ח"ח סי' רמ"ח( שהביא כן בשם ס' אורים גדולים. אמנם הר"ן והפסקי תוס' בזבחים שם ס"ל דגם
ודברנו מכבר דלכאו' יל"ע בזה דהלא אחז"ל התחלת המצוה מיקרי בעידנא ,ומעתה י"ל דבזה
)קידושין דף מ' ע"א( חישב אדם לעשות מצוה ונאנס פליגי רבא ור"א ,דרבא ס"ל דמיד כשמתחיל
ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה ,וא"כ לעסוק במ"ע דול"ת דגם הכנת המצוה הו"ל בכלל
אף אם יארע לו אונס ולא יוכל לקיים המ"ע מ"מ בעידנא ,ולכן קשיא ליה מפני מה אין עשה דפסח
למצוה יחשב לו כיון שנפשו איותה לקיימו ,וא"כ דול"ת דשבי"ע ,ועכצ"ל דאין עדל"ת שבמקדש,
באמת לא עבר הל"ת שלא במקום קיום מ"ע דהרי אמנם רב אשי ס"ל דבעינן בעידנא ממש וא"כ
מעעה"כ כאילו עשאה. הי"ט דאסור לשבור עצם שיב"מ דבכה"ג לא הוי
ואפשר דבאמת מה"ט ס"ל לרבא דעדל"ת גם בעידנא ,ולכך הוצרך לתרץ דיקדש עשה והוי
היכי דאינו בעידנא ,כי גם אם יאנס ולא יבוא עשה ול"ת ,היוצא מזה דרבא ור"א פליגי בהך
מחשבתו לידי גמר ולא יקיים העשה ,מ"מ נחשב סברא אי התחלת המצוה דוחה ל"ת או לא ,וראה
כמי שעשאה ,והו"ל כאילו עבר על הל"ת בשביל מה שהאריך שם.
קיום העשה ,ויציבא מילתא דהו"ל רבא לשיטתו ומכבר אמרתי דע"פ דרכו י"ל עוד ביתר שאת
פר' נח · יב · תשפ"ז
דהנה הגר"י ענגיל בבית האוצר )מערכת ב' ,כלל ג' ,להיות נחשב כאילו הביא בפועל ממש את הקרבן,
ח"ב דף ג' ע"ב( ובציונים לתורה )כלל ג'( כתב לבאר או דע"י שעוסק בתורת החטאת הוי ממש
פלוגתת אביי ורבא בהא דכל מילתא דארל"ת כהקרבת קרבן ע"ג המזבח ,ואף כשיבנה ביהמ"ק
ועביד ,דאביי אמר דמהני דאי לא מהני אמאי לקי לא תהא עליו שום חיוב קרבן.
וי"ל דר"ל קאמר כל העוסק בתורת עולה כאילו דס"ל דעיקר חומר העבירה הוא עצם המעשה,
ועל המעשה הוא שלוקה ,ולכן צ"ל דאהני מעשיו הקריב עולה וכו' ,דאינו ממש כקרבן ע"ג המזבח
שהרי אם לא אהני לא עשה כלום כיון דעיקר אלא דאהני להגין לפי שעה כאילו היה מביא קרבן,
המעשה הוא תועלתו ופעולתו ,ואם לא אהני אבל כשיבנה ביהמ"ק יהא זקוק להביא בפועל את
מעשיו אין ראוי שילקה ,אמנם רבא אמר דלקי קרבנו לה' ,אבל רבא אמר כל העוסק בתורה אינו
משום דעבר אמימרא דרחמנא דס"ל דעיקר צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם ,דהיינו
העבירה והעונש הוא עצם המחשבה וזדון הלב ,דהקריאה נחשב לקרבן שלם אלא שאינו מצוה מן
אלא דכל שאינו עושה מעשה כלל הו"ל לאו המובחר ,לזה אמר אינו צריך עולה ומנחה ,ומה
שאב"מ דלא לקי ,משא"כ אם היתה שם איזה שכתב רבי ישמעאל דכשיבנה בית המקדש יקריב
פעולה אע"ג דלא הועילה מעשהו מ"מ לוקה על חטאת שמינה ,כי רצה לקיים מצוה מן המובחר לכך
דייק לכתוב שיביא חטאת שמינה ,דהיינו להקריב מחשבתו לעבור על מימרא דרחמנא ,ודו"ק.
וממילא כיון דלענין עונש העיקר הוא מחשבת מן המובחר עי"ש .ולהאמור ניחא דרבא קאי
לבו מכ"ש דלגבי קיום מצוה דמרובה מדה טובה לשיטתו דס"ל דהמחשבה הו"ל לגמרי כמעשה
וכו' בוודאי שדנין בתר מחשבתו ורצונו לקיים ממש לכך מצד הדין כשעוסק בתורת עולה שוב
המ"ע ,ולכן אף יארע שייאנס ולא יוכל לקיים אינו צריך להביא קרבן ,ודו"ק] .שוב הראוני ב"ג
המ"ע לא ייחשב לו כל עון ,ומש"ה לא בעינן שיהא הרה"ג ר"ש למברגר מה שדן בזה הגאון המהרש"ג
בעידנא ,ודו"ק ,ואכן בשיטת ר אשי דמצריך דתהוי בספרו זהב שבא ר"פ צו[.
וי"ל דכל האי מילתא תליא בכך אי אזלינן בתר בעידנא י"ל דס"ל דלא אזלינן אלא בתר מעשה,
ואף אם חשב אדם לקיים מצוה כל שלא עשאה מחשבה והוא עיקר הגורם בכל דבר ,או דהמעשה
אינו נידון כעשה בפועל ,ולכן כיון דיש לחוש הוא העיקר ,דאי נימא דהכל לפי המעשה דייקא,
שיאנס ולא יקיים המ"ע ונמצא שעבר על הל"ת א"כ אע"ג דהעוסק בתורת עולה הו"ל כאילו
הקריב עולה ,מ"מ כיון שבמעשה לא הביא הרי שלא כדין לכך אין עדל"ת אא"כ הוי בעידנא.
ועפי"ז מובן הא דאי' בשלהי מנחות )דף ק"י ע"א( חסר לו מעשה המצוה בפועל ,ולא יצא לגמרי
אמר ריש לקיש מ"ד זאת התורה לעולה למנחה יד"ח ולכן כשיבנה ביהמ"ק יהא מחויב להשלים
ולחטאת ולאשם ,כל העוסק בתורה כאילו הקריב הבאת הקרבן בפועל ,ומהי"ט בכל עדל"ת בעינן
עולה ומנחה חטאת ואשם ,אמר רבא האי לעולה שיהא בעידנא ,דחיישינן שמא יאנס ולא יקיים
למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה ,אלא אמר רבא כל העשה ואע"ג דמחשבה טובה נחשב כמעשה לא
העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא הוי כמעשה ממש .משא"כ אי נימא דהמחשבה
אשם ,וכבר האריך החיד"א בראש דוד )פר' צו( הוא עיקר הקובע בכל דבר ,א"כ כיון דבמחשבתו
לבאר פלוגתתם ,ובתו"ד דיש לדון האם בכך חפץ בהבאת אשה לה' הרי זה כאילו הקריב בפועל
שעוסק בתורת עולה נפטר לגמרי מהבאת עולה קרבן ממש ,דמחשבה טובה מצטרפת למעשה
או דאינו מועיל אלא לפי שעה ,אבל כשיבנה ממש ,ושוב אינו צריך להביא כלל כי כבר נפקע
ביהמ"ק מוטל עליו להביא את קרבנו ,ע"ד שמצינו הימנו כל חיוב הקרבן ,ומהי"ט נמי עדל"ת אע"ג
אצל רבי ישמעאל בן אלישע שכתב על פנקסו אני דלא הוי בעידנא וכנ"ל ,ודו"ק.
והנה כתבו המפו' דבהא מילתא אם צדיקים קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה ביהמ"ק אביא
חטאת שמינה )שבת דף י"ב ע"ב( ,והיינו משום דע"י גדולים יותר או מלה"ש תליא אי אזלינן בתר
עסק בתורת חטאת לא יצא לגמרי יד"ח חטאת מחשבה או בתר מעשה ,דהנה במלאכי עליון לא
פר' נח · יג · תשפ"ז
דאדה"ר דמה שאכל מעה"ד נתכוון לצורך מצוה, שייך עבודתם להשי"ת כי אם בבחינת המחשבה
ראה צפענ"ח החדש )ערך אדה"ר( שכתב בכמה והפנימיות ,משא"כ עניני המעשה לא שייך בהם
אופנים אם מפני שרצה לקדש בו על היין כד עייל אלא בצדיקים אשר בארץ המה שאצלם שייך גם
שבתא ,וזה אליבא דר"מ )סנהדרין דף ע' ע"א( דאילן חלק המעשה שבתורה ,ולכן בשמים דנין לפי
שאכל אדה"ר גפן היה ,וסחטה לו חוה ענבים המחשבה כהך דמייתי בגמ' ב"ק )דף נ"ו ע"א( גבי
כדאי' במדרש )ב"ר יט ,ה( כדי לקדש עליו )כ"כ בעיר פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ,לכן אם המעשה
דוד מאמר רט"ו( ,או שביקש לאכול פת לקיים עדיף יותר ממחשבה נקטינן דגדולים צדיקים
סעודת שבת במשנה לחם אליבא דר"י דאמר )שם ממלה"ש משום דאצלם העבודה הוא בפעולות
ע"ב( דחיטה היה ,או שלולי אכילתו מעצה"ד לא המעשה דעדיף מן המחשבה ,אבל אם המחשבה
היה ראוי להביא תולדות וחפץ לקיים מצוות פו"ר עדיף יותר גדולים מלאכי השרת מן הצדיקים.
עי"ש באריכות דבריו בענין זה ,עכ"פ מבואר ויבואר עפי"ז פלוגתת ב"ש וב"ה אי ארץ נבראת
שנתכוון לקיים באכילה זו מצות ה' ,וי"ל דסבר תחילה או שמים נבראו תחילה ,דאזלי לשיטתייהו,
דאע"ג שנצטווה שלא לאכול מצה"ד היינו דווקא דב"ש ס"ל דאזלינן בתר המחשבה כמ"ש במשנה
שלא במקום מצוה ,משא"כ לצורך מצוה שאני דב"מ )דף מ"ג ע"ב( החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש
דאתי עשה ודחי לל"ת ,וכיון שסבר לקיים בה אומרים חייב וב"ה אומרים אינו חייב עד שישלח בו
קידוש היום או סעודת שבת ,או לצורך קיום יד וכו' ,דנודע דמחשבה הוא מבחי' מדת דין ,ע"ד
מצוות פו"ר ,י"ל דאתי עשה ודחי לל"ת. אמרם ז"ל בתחילה עלה במחשבה לברוא את
אך הרי לא הוי בעידנא ,דהא מעיקרא עבר על העולם במדה"ד וכו' ,והמעשה הוא מבחי' הרחמים,
איסור אכילת עץ הדעת ,ורק אח"כ יקיים מצות ולכן ב"ש שהם מסיטרא דדינא ס"ל דמחשבה הוא
פו"ר ,וכן דמיד כשהתחיל לאכול כלשהו מעצה"ד העיקר ,לכך ס"ל דמלאכי עליון עדיפי ,ועל כן שמים
עבר על איסור עצה"ד למ"ד דחצ"ש אסור מה"ת, נבראו תחילה הרומז דגדולים מלאה"ש יותר
ולא קיים מצות אכילת שבת וכדו' עד שאכל שיעור מצדיקים .אבל ב"ה דהם מסיטרא דחסד ס"ל
סעודה וקידוש ,וע"כ צ"ל דס"ל לאדה"ר דלא בעינן דהמעשה הוא העיקר ,ומהי"ט גדולים צדיקים
בעידנא] ,וי"ל דבטענה זו בא הנחש לפתות את חוה ממלה"ש ,לדידהו ארץ נבראה תחילה הרומז
לאכול מעצה"ד ,באמרו לא מות תמותון וגו', דגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת ,ודו"ק.
דנתכוון לומר הלא אתם לא תמותון ,וכיון דחיכא ובכן יבואר דכיון דאמר ולכל היד החזקה וגו'
בכם חשש מיתה לא שייך בכם הך דאין עדל"ת לעיני כל ישראל ,על שבירת הלוחות ,והיינו
אא"כ הו"ל בעידנא ,ראוי שיהא נדחה הל"ת אף דמרע"ה דן ק"ו מפסח ,והיינו דלא היה לו עצה
שאינו בעידנא ,ובכן תוכלו לאכול מדין עדל"ת[. להחזירם בתשובה כי על חטא ע"ז לא מהני
והנה מה שהרג קין את הבל היה חטא רק תשובה דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ,ואתיין
בבחי' המחשבה ,כי במעשה לא היה בכך פגם, מהא דאין עשה דפסח דוחה ל"ת דשבירת עצם,
כי הבל בלא"ה לא היה ראוי לחיות עוד ,כמש"כ אלא דהרי י"ל דהתם טעמא אחרינא אית בה דלא
קמאי )ראה בספה"ק עבודת הקודש להר"י גיקטליא, הוי בעידנא ,ע"ז הסמיך הכתוב בראשית ברא
ח"ג פל"ב; נחלת בנימין ,מצוה ט אות י' דף י"ז ע"ב, אלקים את השמים וגו' דהקדים שמים לומר
והובא בוהוכח אברהם פר' אמור ,דף צ"א ע"ב; וע"ע דנבראו תחלה ,והיינו משום דמלאכים חשובים
תפארת צבי ריש פר' קרח ,שתי ידות פר' חיי דף ט"ו ע"א יותר ,וחזינן דאזלינן בתר המחשבה ,מעתה
ד"ה וא"כ( ,נמצא דחטא של קין היה רק מחשבתו דהמחשבה הוא העיקר א"כ עדל"ת אע"ג דלא הוי
הלא טובה להרגו. בעידנא ,א"כ עכצ"ל דאין עדל"ת דמקדש ,לכך
וזהו שאמר קין לעליונים ותחתונים אתה שפיר דן מרע"ה ק"ו לשבור הלוחות ,ודו"ק.
סובל ,רצ"ל דאפי' על חטא ע"ז שנוגע למעלה עד והנה כבר האריכו קמאי להליץ ולהפך בזכותיה
פר' נח · יד · תשפ"ז
כסא הכבוד מועיל תשובה ,והיינו דעשה דול"ת והיינו משום דחיישינן שמא ימות ,דאע"פ שחשב
שבמקדש ,ולפי"ז עכצ"ל דהא דאין עשה דאכילת לעשות מצוה אין נחשב לו כמעשה גמור ,ומוכח
פסח דול"ת דשב"ע כיון דלא הוי בעידנא ,ומהאי מזה דאזלינן בתר המעשה ,מעתה אין לחשוב לי
טעמא אתמול גרשת את אבא דאע"פ דהו"ל עון בהריגת הבל ,וא"כ איפוא מדוע היום אתה
אמתלא מצד עדל"ת ,מ"מ נחשב לו עון כיון דלא מגרשני והלא יש לי התנצלות שלא היה לי חטא
הוי בעידנא ,הרי דאין עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא רק במחשבה ,ודו"ק.
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
השני ,דכיון שלאחמ"כ גרם החטא ומפני חטאינו גלינו בתוה"ק בפרשתן )בראשית א ,א-ג( בראשית ברא
מארצנו וחרבה עירנו ונשרף היכלנו ,מעתה מה הועילו אלקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה תוהו
בזה ,וכי היה זה חלילה פועל ריק והיו כלא היו. ובוהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על
אמנם חלילה מלומר כן ,וברור הדבר שכל פעולה פני המים ,ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור .והנה
שעשה השי"ת הוא נצחיות ככתוב )ישעי' מ ,ח( ודבר הבי"ת הוא בי"ת רבתי ,וכבר רבו הביאורים לבאר
אלקינו יקום לעולם ,ומשל למה הדבר דומה לאדם הענין בזה.
אחד שרצה לזרוע במקום מדבר בארץ לא זרועה בבעה"ט כתב בראשי"ת אותיות בי"ת רא"ש,
שהיה מלא טרשים ואבים ,וביקש לנטעו שם אילנות כלומר בית המקדש ראשון שנאמר )ירמיה יז ,יב( כסא
יקרי ערך ,אשר לא היה הארץ מסוגל לקלוט כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ,וצ"ב מה ראה
ולהצמיח שם כלל מהני מילי מעלייתא ,ועל כן עמד לרמז כאן על בניין בית המקדש.
והלך וחרש ומשך מים לשם להשקות הארץ ונטע גם לבאר ניעוץ סוף התורה לתחילתה ,דסיימה
שם מיני דשאים אשר אינם צריכים יניקה רבה מן תורה )דברים לד ,יב( ולכל היד החזקה ולכל המורא
הארץ בהשרשת שרשים ,והמתין ויגע שנה שנתיים הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ,ופתחה
ושלוש עד שכבר צמחו פירות ,ואז הגיע ועקר הכל בראשית ברא אלקים וגו'.
וחרש הכל כמו שהיה בתחילה ,ולשנה אחרת הלך וי"ל בהקדם מש"כ בספה"ק ישמח משה )פר' תצוה,
והביא עצים אחרים טובים במעלתם מן הראשונים ד"ה כתית למאור( עה"פ )שמות כז ,כ( ואתה תצוה את
ונטען שם ושוב עשה כל עבודות השדה ביגיעה, בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור
וכשחלף כמה שנים וצמחו כבר העצים בא שוב להעלות נר תמיד ,ובבעה"ט 'כתית' רמז על ת"י ות"כ
ועקרן כולם ,וכן כמה פעמים ,כשכל זה היה למען שנים שבהם יהא נוהג הדלקת המנורה ,והיינו שרמז
יוכל הארץ לשאת ולהצמיח אותן אילנות הטובים בכאן על שני בתי המקדשות אשר האחד עמד על
אשר חפץ הוא להביא שמה. תילו משך ת"י שנים והשני עמד על מכונו במשך ת"כ
והנה בעת עקירת כל אותם האילנות הראשונים, שנים .ותמוה דהא בעידן חדוותא חדוותא )ב"ר כז ,ד(,
הרי שכל העובר היה עומד ומשתומם ומתפלא על ומה ראה להזכיר כאן צער שני חורבנות.
מה עשה ככה לארץ הזאת ,לנטוע אילנות ולעקרם וביאר בהקדם מה שחקרו הקדמונים ,דהנה נודע
בזה אחר זה ,ומה טעם יש בזה .אכן אותו המלך עפ"י חכמת המחקר והפילוסופיה שדבר שהוא רק
בוודאי שה בחכמה רבה ,והמה האנשים אשר בארץ לשעה ואין נפק"מ אם לרגע או ליום או לאלף שנים,
לא ירדו לסוף דעתו להבין פשר מעשיו ,דכיון מאחר וסופו להתבטל הרי זה כלא היה ואינו כלום,
שמטרתו היא ליטע במקום זה עצי אפרסמון ובשמים דאין לדבר זה כל שוויות וערך ,ורק דבר הקיים לעד
ופירות יקרים ועדינים שצריך לזה קרקע מסוגלת הוא שיש בו ערך .ומאחר וכן איך ומדוע ציוה ה'
לכך ,ואין כל מקום יכול להצמיח אילן כזה ,ומדבר למשה לבנות משכן לשמו ,כאשר היה בזה עבודה
זה לא היה קרקע שלו מורגל ומסוגל לגדל עצים כי ויגיעה רבה ,ולאחמ"כ נבנו גם בית המקדש הראשון
הוא ארץ לא זרועה בהעדר טבע וכח ההצמחה, על ידי דוד ושלמה ,ושוב לאחמ"כ בנין בית המקדש
פר' נח · טו · תשפ"ז
הקב"ה לא שייך שייבנה לתוהו וריק ,וא"כ על כרחך ואשר על כן הוכרח לעשות הכל לשעה ולזמן ,ומתוך
שהיה מטרה מיוחדת בבנין שני המקדשות שחרבו, כך קיבלה הקרקע כח הצמיחה ,אך זה לא היה
יען וביען שהם הכינו את הארץ שיוכל לקלוט את התכלית כי העיקר הוא מה שרצה לבסוף שיצמח
בית המקדש שירד בנוי ומשוכלל מן השמים. ויגדל דבר יותר טוב ועדין ,והמין השני כבר היה יותר
וזהו שאמר שלמה המלך ע"ה )מלכים-א ח ,יג( בנה קשה לצמיחה ,אך כל זה היה ג"כ הכנה למה שיטע
בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ,והכוונה לבסוף אותו מין אילן אשר הוא יקר המציאות,
שלעולם עיקר התכלית והמטרה הוא בנין בית שיוציא ויגדל מעדנים מופלאים ופירות נאים,
עולמים בביהמ"ק השלישי ,ומה שאני עכשיו 'בנה שלתכלית זו היה עיקר העמל עד עתה.
בניתי' אין זה כי אם בבחינת 'בית זבול לך' דהיינו הנמשל לזה ברוחניות ,דבוודאי תכלית הבריאה
כבית אכסניא לימים או עשור וסופו ליחרב ,אבל מ"מ היה על אותו העת ארש יתוקן עולם במלכות שד"י,
לא תאמר שח"ו כל העבודות והניסים והנפלאות וכל בני בשר יקראו בשמך ,ותגלה ותראה מלכותך
שהיו בביהמ"ק היו לתוהו וריק ,יען כי הכל היה 'מכון עלינו ,ויתגדל ויתקדש שמיה רבא כאן בעולם
לשבתך עולמים' ששני בתי המקדש היו הכנה להכין הגשמי והשפל ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין
את תבל ויושבי בה שיוכלו לסבול את אור הקדושה כל יציר כי אתה יצרתו ,אכן מאחר ואויר העולם
של מעלה שירד לעולם בבנין ביהמ"ק השלישי .וזהו מגושם יותר מידי ,הרי שאין במציאות שיזכו לזה
הרמז כתית למאור כדברי הבעל הטורים שיהיה כל בבת אחת לזכות לבוא להתעלות גדולה וקדושה
כך שנים נוהג המאור הזה ,ובא הרמז בתיבת כתית עליונה כל כך ,שיהיה התגלות ה' כפי שיהיה לעתיד
לרמז שיכתתו אלו המקדשים ,ושמא תאמר אם כן לבוא ,ועל כן בהכרח הוכרח הקב"ה לעשות באופן
הוי פועל בטל ,לזה אמר להעלות נר תמיד ,כלומר זה להכין העולם באופן זה שיהיה מסוגל לקלוט
שדבר זה נצרך להעלות נר תמיד ,היינו בבית שלישי הקדושה ,וזאת על ידי בנין המשכן על ידי משה רעיא
שיהיה נצחי ותמיד. מהימנא ,שבזה המשיך השראת שכינתו בתחתונים,
וזה שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קכז ,א( אם ה' וטיהר וזיכך מעט את אויר העולם מן הזוהמא וכל
לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו ,דיש להבין בשנותו הקליפות והמזיקים שהיו בעולם ,ולאחמ"כ על ידי
את טעמו מעתיד לעבר ,דיבנה הוא מורה על עתיד, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ,שהיה
עמלו על עבר ,והוה ליה למימר או הכל בלשון עבר נושב מהם רוח קדושה לכל העולם ,וכבר נעשה
אם ה' לא בנה וגו' ,או הכל בלשון עתיד יעמלו. העולם קצת יותר מזוכך וחשוב ,כשכל זה הוא הכנה
אמנם הוא הדבר אשר דברנו ,דמזה שעינינו רואות לעתיד לבוא לבית השלישי שיבנה במהרה בימינו.
בית המקדש בנוי וחרב זה פעמים ,נצמח תקוה טובה וזהו שנאמר )שמות טו ,יז( תביאמו ותטעמו בהר
ופתחון פה להמיחלים לו ומצפים לישועתו ,כי לולי נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' .דהנה הכינוי 'הר'
זאת שעתיד הקב"ה לבנות במקומו בית השלישי רומז על זמן החורבן כאשר ירושלים בחרבונו
נכבד מן הראשונות ,למה היה זאת ועל מה עשה ה' ושממונו ,וכמו שכתוב )מיכה ד ,יב( ציון שדה תחרש
ככה לבנות ולסתור ,הלא דבר שהוא אינו רק לזמן וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער ,וכנגד זמן
הוא כלא נגד אין סוף ב"ה ,וחלילה לו לייחס פעולת זה אמר הכתוב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך
ריק ח"ו ,אלא ודאי דכל זה היה הכנה להאחרון פירוש שיהיה זמן שמקום המקדש יחרב ויהיה כהר
שיבנה במהרה בימינו .וזה שאמר לחזק אמונתינו שומם ,וכי תאמר בלבבך כיון שנחרבו בתי המקדש
ותקותינו על הבית השלישי שבודאי יבנה ,אם ה' לא א"כ מה היה התכלית בבניינם ,על זה משיב הכתוב
יבנה בית ,רצ"ל איך יעלה על הדעת שה' לא יבנה ואומר מכון לשבתך פעלת ה' כלומר שהם היו
בית השלישי ,הלא אז שוא עמלו בוניו בו בב' "מכון לשבתך" להכין ולהכשיר את העולם שיוכל
מקדשות הראשונות חלילה ,וזה לא יתכן ,אלא ודאי לסבול את אור הקדושה שירד בזמן בנין בית עולמים
עתיד הקב"ה לבנותו במהרה בימינו ,אתוד"ק. בבית השלישי .ועל זה נקט דייקא הלשון "פעלת ה'"
הרי לנו שכל מה שעבר עלינו במשך הדורות, והכוונה שדבר אלוקינו יקום לעולם ומעשי ידיו של
פר' נח · טז · תשפ"ז
תהום ,אכן כל זה הוא כהכנה לתכלית המקווה עת בניין וגלות ושוב בניין ושוב גלות ,הוא ברוב מידת
אשר ורוח אלוקים מרחפת על פני המים ,ודרשו רחמיו ית"ש שחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח,
חז"ל במדרש )ב"ר ב ,ד( זה רוחו של מלך המשיח, שכל נפש מישראל תהיה מסוגלת לעמוד בשפע
ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור ,שגם בזה דרשו הקדושה שיהיה נשפע בעולם בעת הגאולה
חז"ל )שם( דקאי על אורו של מלך המשיח ,כי כל זה העתידה .ולכן נמשך הדבר ומתמהמה הקץ ,כדי
היה הכנה לקראת בנין הבית השלישי שיבנה שיהיו כולם מוכנים ומזומנים בעת כי יפקוד ה' את
במהרה בימינו. עמו ושלכל אחד מישראל יהיה חלק בזה.
ובזה יבואר ניעוץ סוף התורה לתחילתה, וכמו כן טובה גדולה עשה להם ה' לישראל שלא
שאמה"כ לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר נתן למשה רבינו להיכנס לארץ ישראל ,וכנודע מ"ד
עשה משה לעיני כל ישראל ,שמשה רבינו פועל בספרים )ראה פרשת דרכים ,דרוש ח( דאלמלי נכנס
תיקון לכל נפש ונפש מישראל שכולם יהיו מוכנים משה רבינו ע"ה לארץ לא היה בית המקדש חרב
ומזומנים לעת בראשית ברא אלקים וגו' ,היינו לעת לעולם ,וכאמרם ז"ל )סוטה דף ט' ע"א( דבמעשי ידיו
אשר יחדש הקב"ה את עולמו ,והוא כבר עשה של משה לא שלטו בו יד זרים ,ובאופן כזה שהיה
ההכנה לכך ע"י בראשית אתוון בי"ת רא"ש ,לרמז משה רבינו ע"ה נכנס לארץ ישראל הרי שאז היה
על ב' בתי המקדש המכונים ראש ,כאמור כסא כבוד בא התיקון השלם בזמן מוקדם כל כך שלא היו זוכים
מרום מראשון מקום מקדשנו .ונרמז כאן בפסוק כל לזה כל נפשות ישראל ,ולכן נשאר משה רבינו
ענין גלויות ישראל והגאולה העתידה כדדרשו במדבר ,בכדי שיוכל העולם להתכונן לעת קץ כראוי
במדרש )שם( ללמדנו שהכל הוא בשביל לעיני כל עם ההכנה של ב' בתי המקדש תחילה ,וגם בכדי
ישראל ,וכאמור שיהיו כולם מוכנים ומזומנים לקבל שיתקן משה רבינו נפשות מתי מדבר שנשארו שם,
שפע הקדושה והאור של הגאולה העתידה. כדאיתא במדרש )במדב"ר יט ,יג(.
והנה הרה"ק רבי פייבוש מברעזאן זי"ע בספרו ולכן לעתיד לבוא יבוא הוא וכל קדושיו עמו,
שפת אמת )פר' בראשית ,אופן א( הביא בשם חותנו ויופיע משה ממדברא יחד עם מלך המשיח מרומי
הרה"ק מוהרא"י מראפשיץ זי"ע שכל אות רבתי כדאיתא בתרגום ירושלמי )שמות יב ,מב( ,וזה עתה
שבתורה הרמז בה הוא גם במילואי האות ,ולא רק )ליל אושפיזא דמשה( הבאנו שכבר מובא כן גם
באות הנכתב גופא .והיינו דב' רבתי כאילו נכתב כל במדרש )דב"ר ג ,יז( אמר ליה הקב"ה ,משה ,חייך
התיבה ,היינו תיבת בי"ת .ולהאמור י"ל דרמז כאן כשם שנתת את נפשך עליהן בעולם הזה כך לעתיד
בבי"ת רבתי על בית המקדש השלישי המכוון כנגד לבא כשאביא להם את אליהו הנביא שניכם באין
יעקב אבינו שקראו בית )פסחים דף פ"ח ע"א( ,וכאמור כאחת ,מנין ,שכך כתיב )נחום א ,ג-ד( ה' בסופה
שהורה בזה על מידת טובו ורחמנותו של הבורא ובסערה דרכו וכו' ,בסופה זה משה וכו' ובסערה זה
ב"ה ,אשר חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח, אליהו וכו'.
שכל נפש מישראל תהיה מסוגלת לעמוד בשפע ואז יבוא משה רבינו ויגאל את עמו כולם כאחד שוין
הקדושה שיהיה נשפע בעולם בעת הגאולה לטובה ,ויקויים 'לשליש ולרביע לא שמענו' כמאמר
העתידה בבנין הבית השלישי. הרה"ק מראפשיץ זי"ע ,שאף שליש או רביע יהודי לא
ויבואר בזה מש"כ רביה"ק מוהרצ"א זי"ע בספרו יחסר בבא עת דודים זמן הגאולה ,ורק השי"ת שהוא
הק' אגרא דכלה )בפרשתן( דבי"ת רבת"י עולה בורא כל הנשמות יודע וממתין עד שיתקנו כל הנשמות,
בגימטריא אתרו"ג ערב"ה לול"ב הד"ס ,יעו"ש ,דבא ואז יופיע ויפציע אורו של מלך המשיח.
ללמדנו שכשם שארבעת מינים אלה מאוגדים אלה ויורמז בפסוק בראשית אתוון ב' ראשית ,לרמז
עם אלה כדי שגם הערבה אשר אין בה טעם וריח על ב' בתי המקדש שנקראו ראשית ,דמתחילה עלה
יהיה לה תיקון ,ותגיע למעלת הלולב והאתרוג ,כמו במחשבת הבורא ב"ה לבנות ב' בתי המקדש ואעפ"י
כן ב' ראשית היינו שהיו ב' בתי מקדש וביניהם שעתידין הם להחרב ולא יתקיימו ,ולאחמ"כ יהיה
היתה תוהו ובוהו וחושך ,אשר נמשך הדבר עד בבחי' והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני
פר' נח · יז · תשפ"ז
והן חורבן שני בתי המקדש הנרמזים אף הם בתיבת שיזכו כולם להגיע למעלת 'יהי אור' הוא אור
בראשי"ת ,שניהם ענין אחד ,דכאמור עיקר עניין הגאולה העתידה ,כי הקב"ה חושב מחשבות וממתין
השבתות בעולם הזה הוא להיות כהכנה ליום שכולו להם לישראל שיזכו כולם לבוא אל תיקונם גם מי
שבת ,הוא השבת הגדול מכל הזמנים שאז תרבה שירד ונפל עד שהוא בבחי' ערבה יבשה ,ורק אחר
הדעת ותגדל היראה מפני מלכות שמים שתתגלה שיבואו הכל אל תיקונם אז יאיר להם את אורו של
אז ,ולולא השבתות בעוה"ז מי היה יכול לעמוד מלך המשיח.
בגודל אור השפע והקדושה של יום שכולו שבת, ויבואר בזה מה דאיתא בתיקו"ז )דף ה' ע"ב(
וזהו נמי הרמוז ב'בראשית' דמרמז על ב' בתי דבראשי"ת אתוון יר"א שב"ת ,דהנה בייטב לב כתב
המקדשות שהם היו כהכנה לקראת הגאולה )פר' תשא ,עה"פ ואתה דבר אל בני ישראל( דשבת קודש
העתידה ,ולזה מזכירין את השבת שהיא תכלית כל הוא אחד מששים בעולם הבא )ברכות דף נ"ז ע"ב(,
מעשה בראשית והיא מכינה את העולם שיוכל וניתנה לנו כהכנה לשבת העתיד יום שכולו שבת,
להתקיים בעת התחדשותו לעתיד לבוא. כי אילולי שמירת שבת שהוא מעין עוה"ב לעת
יעזור השי"ת וישפיע להם לישראל כל טוב, עתה ,לא יהא אפשר לסבול קדושת שבת העתיד,
ברוחניות ובגשמיות בני חיי ומזוני רויחי ,והאורות אשר אז ימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים
וההשפעות של ירח האיתנים העעל"ט אשר בימים )ישעיה יא ,ט( ,ורק על ידי שבני ישראל משמרים את
אלו היה לכל אחד ואחד איזה התעוררות באיזהו זמן השבת לעשותה כהלכתו מתרומם נפשם ומזדכך
ימשיך עלינו למשך כל השנה ,יהא רעוא קמיה רוחם שיוכלו לזכות ליום שכולו שבת לעתיד לבוא,
דתשרי על עמיה ,כפי שפירשו בזה )ראה ליקוטי תורה יעו"ש עוד שהאריך בזה .ולפי זה יובן דלכן נרמז
להרה"ק מטשערנאביל זי"ע ,שבת שובה ,ד"ה יהא רעוא( בתיבת בראשי"ת יר"א שב"ת ,כי בזכות השבת
דהכוונה שישאר הארת חודש תשרי למשך כל זוכים ליראת שמים ומקבלים עלינו עול מלכותו
השנה ,ואף כשיהיה במהלך השנה ח"ו מצב של ית"ש ,ובכך נעשה הכנה לגאולה העתידה .ועל פי
תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ,מכל מקום 'ויאמר זה אפשר לומר מילתא בטעמא למה שנהגו ישראל
אלקים יהי אור ויהי אור' ,ואור של חודש תשרי לקרוא לשבת זו בשם 'שבת בראשית' ,מה שלא
ישפיע ויזריח למשך כל ימות השנה ,אור פניך עלינו מצינו כן בשאר שבתות השנה שייקראו על שם
אדון נשא ,ונזכה במהרה לביאת גואל צדק בביאת הפרשה ,כיון דבתיבת בראשי"ת נרמז ענין השבת.
משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. ומעתה הן יום השבת הנרמז בתיבת בראשי"ת,
לרגל הולדת הבת להר"ר שלמה אריה ווקס מפעיה"ק יום שב"ק
)ב"ר שמואל צבי מפעיה"ק ,וח"ר משה מאיר וקסמן מב"ב([, תפילת שחרית התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר'
שביעי -הרה"ג ר' יעקב מרדכי רייך שליט"א רא"כ זלמן לייב שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן שליט"א.
אדירי התורה בב"ב ,הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה בפתיחת הארון כיבד מרן שליט"א את גיסו חדב"נ
שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א ,הבחור הבר מצוה כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א.
אליהו נ"י בן הר"ר מנחם מענדל רוזנברג מבארא בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ג ר' צבי אלימלך
פארק ,אחרון -הרה"ג ר' זלמן לייב שליט"א מקרית שטרן שליט"א רא"כ בעמנואל ,לוי -הרב אביגדור
הבעש"ט -נכד כ"ק מרן שליט"א ,מפטיר -הרה"ח ר' חיים מנדל מפעיה"ק ,שלישי -חדב"נ הגה"צ כ"ק
צבי יקותיאל וורובל מפעיה"ק ,הגבה -הרה"ח ר' גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א ,רביעי -הבחור הבר
שמחה דוד ווקסמן מפעיה"ק ,גלילה -הרה"ח ר' מצוה יהודה נ"י בן הרה"ג ר' חיים שלום מרמורשטיין
בערל רוזנברג מפעיה"ק .ובירכו החודש מרחשון. מפעיה"ק ,חמישי -הרה"ג רבי ישראל זאב פרידמן
תפילת מוסף התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר' שליט"א רב ביהמ"ד אהל שמחה לאיש בירושלים,
מאיר נטע שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן שליט"א. שישי -מרן שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך
פר' נח · יח · תשפ"ז
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט
דור המדבר נידונו בחומר הדין שנגזר עליהם עד תום בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו ,ג( ויאמר ה' לא ידון
כל הדור ההוא ,מאחר שזכו למנהיג כמשה רבע"ה, רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה
ובגין כך גדל עוונם מאד על כל דבר פשע. ועשרים שנה ,ובגמ' )חולין דף קל"ט ע"ב( משה מן
באשר לכך חסד הוא מאת הבורא ית' שדורשיו התורה מנין בשגם הוא בשר ,ופי' רש"י ,בשגם
יהיו כפני הדור ,כי אז לא תהא התביעה כלפי בנ"י בגימטריא כמו משה ,וכתיב שם והיו ימיו מאה
בחומר הדין ,לכן ככל שתקטן מעלת הדור כך תקטן ועשרים שנה ,וכך היו ימי חיי משה ,כלומר עתיד לבא
גם מעלת מנהיגיו ,ומדת הרחמים תתגלגל על הדור בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו ,עכ"ל .וראוי לבאר
לאמר האם יש להם מנהיגים כמו בדורות ענין שייכות הרמז זה על משה רבינו ע"ה למקרא זה,
הראשונים ,אין להם לא רמב"ם ולא רי"ף ולא בית ומה הרמז בימי שנות חייו מאה ועשרים שנה.
יוסף ,לא הבעש"ט ולא הגר"א ,וא"כ איך שיהיו פני ואפ"ל בזה ,עפי"ד כ"ק מרן אאדמו"ר זצללה"ה
הדור יתקבלו לרצון לפני אדון כל ,לפי שאין מי )חו"ר פר' שופטים תשל"ח ,פר' במדבר תשמ"ג( לבאר מ"ד
שיורם דעה ומי שיבינם שמועה עי"ש בדברי קדשו. בגמ' ע"ז )דף ה' ע"א( זה ספר תולדות אדם וגו' ,מלמד
עפי"ד יבואר מה שמצינו שלא נענה הקב"ה שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו ,דור דור
לתקט"ו תפילות שהתפלל משה לפניו ,אף שהקב"ה וחכמיו ,דור דור ופרנסיו ,ובגמ' )ערכין דף י"ז ע"א( זה
שומע תפילת כל פה ,כי השי"ת אוהב עמו ישראל דור דורשיו וגו' ,ח"א דור לפי פרנס וח"א פרנס לפי
ולטובתן של ישראל היה כדאי שלא יכנס משה דורו וכו' ,אבל לעולם יחדיו יהיו תמים הדור ופרנסיו.
לארץ ישראל .דאילולי היה נכנס לארץ היתה ולכאו' צריך להבין מפני מה מזמין הקב"ה דורשיו
התביעה על בני ישראל ביתר תוקף ,והיה עלול לפי הדור ,דהיינו דכאשר הדור אינו כדבעי למהוי
מדה"ד לפגוע בהם ביותר ח"ו. יתמנו מנהיגים בבחי' אביד לנגדא סמותא שגם הם
וי"ל דע"ז רמז הכתוב ויאמר הוי"ה לא ידון רוחי אינם מעולים ,הרי איפכא מסתברא שדוקא דור
באדם ,ופרש"י לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל חלוש אשר הוא בשפל המצב יש לו להתברך
האדם ,ויל"פ דהכוונה שבכדי שלא ישלוט מדת הדין במנהיגים צדיקים וגדולים ,משא"כ בדור של צדיקים
על בני ישראל )שהרי אתם קרוין אדם ולא אוה"ע כאמז"ל( שאז אע"פ שלא יהיה להם מנהיג בעל שיעור קומה,
כי אם מדת הרחמים ,לכן בשגם הוא בשר רמז על ידעו ויבינו מה יעשה ישראל ,אבל כשהם ירודים
משה רבינו ,והיו ימיו מאה ועשרים שנה ,ולא מטה מטה למה יינשלו ויישארו נקיים מכל וכל,
האריך ימים יותר להכנס לארץ ישראל ,דזה מטובו שמנהיגיהם יהיו בבחי' אבן אחר הנופל ,הרי הקב"ה
ורחמיו המרובים של הבורא ב"ה על בני ישראל עמו, אוהב עמו ישראל אשר בחר בהם באהבה.
כדי להמתיק מהם בחי' הדין ,והבן. אלא דבאמת כל זה מרחמי השי"ת על שארית
וכעי"ז אפ"ל עוד ,דהנה מצינו במשה רעיא עמו ונחלתו ,כי ככל שתגדל מעלת מנהיגי הדור כך
מהימנא שביקש והתפלל לפני השי"ת )במדבר כז ,טז( יתרבה הקטרוג על דורם ותגדל התביעה עשרת
יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה, מונים ,כי מדה"ד תטען הלא זכיתם בצדיקים
אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם וגדולים שהאירו פני תבל בקדושתם ,א"כ משום מה
ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם לא הושפעתם מהם .על דרך דמצינו )מלכים א' יז ,יח(
רועה ,וכבר עמדו בזה המפו' לבאר כפל הלשון 'אשר שאמרה הצרפתית לאליהו מה לי ולך איש האלקים
יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם' ושוב 'ואשר יוציאם באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני ,ופרש"י
ואשר יביאם'. )שם ובראשית יט ,יט( עד שלא באת אצלי היה הקב"ה
וי"ל עפי"ד מרן אאמו"ר בחו"ר שמיני תשמ"א רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדיקת ביניהם,
לבאר הכתוב )קהלת א ,ה( וזרח השמש ובא השמש ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה .הנה כי כן
ואל מקומו שואף זורח הוא שם .דהנה שמש רומז אלמלי היו בדורנו צדיקים כקדושי קמאי ,ומטעם זה
פר' נח · יט · תשפ"ז
ח"ג דף רט"ז ע"ב; שם דף רע"ג ע"א( אתפשטותא דמשה על הצדיק ,כמו שדרשו חז״ל )יומא לח ,ב( מפסוק
בכל דרא ודרא ,ותמיד יעמוד להם לישראל זכותו, זה ,אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק
גם אחר שיעמוד להם ויפקוד להם השי"ת מנהיג כמותו .ואחז"ל )פסחים דף ב' ע"א( ויקרא אלקים
אחר .וז"ש אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם לאור יום ,קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצוותא
בעולם הזה על ידי המנהיג אשר יעמיד להם השי"ת, דיממא .היינו שמטרת ותכלית ביאת השמש
זאת ועוד ,אשר יוציאם ואשר יביאם בעולם הבא, לעולם להאיר לארץ ולדרים עליה ,ועל זה היא
שגם אחר היפרדו מעליהם ,יוכל בכוחו גם אז להיות מצווה ועומדת .זש"ה ,וזרח השמש ,כמו שהשמש
מלאך מליץ לפניהם להגיד לפניו ישרם ולפדעם זורחת כי זהו מטרתה ותפקידה ,כן ובא השמש,
מרדת שחת ולרצותם לפני המקום ב"ה ,כשגם אחרי שכל צדיק הנמשל לשמש בא לעולם עבור ייעוד
פרידת נשמתו מן הגוף ושובה אל האלוקים תמיד ומטרה להאיר את העולם לפי שורש נשמתו ,וגם
יעמוד לבקש על טובת בני ישראל להריק עליהם כאשר הצדיק משלים פעולתו בזה העולם ומקויים
ברכת שמים בחסד ורחמים. בו ובא השמש ,ונסתלק מן העולם ,אזי גם כאשר
וזהו שרמז הכתוב ויאמר הוי"ה לא ידון רוחי ואל מקומו שואף ,שחוזר למקומו בעולם העליון,
באדם לעולם ,שלא ישלוט בהם בישראל מדת הדין, עדיין זורח הוא שם ,שגם שם הוא ממשיך
כי אם בחי' הוי"ה מדת הרחמים ,בשגם רמז למשה בעבודתו ,וזהו שדרשו.בגמ' )סוטה דף י"ג ע"ב(,
רבינו ,דזהו בכוחו ותפלתו של משה רעיא מהימנא עה"פ ויצת דשם משה ,מה להלן עומד ומשמש אף
ע"ה ,שאע"פ אשר באמת והיו ימיו מאה ועשרים כאן עומד ומשמש ,עי"ש.
שנה ,מכל מקום לא רק בעולם הזה עמדה להם וי"ל דעל כך היתה תפלתו של משה רבינו ע"ה,
לישראל זכותו וכוחו להגן ולהושיע את בנ"י ,אלא שמנהיג ישראל יהא בדרגה שיוכל לנהלם ולהשפיע
דגם לאחר מכן בעולם הבא עומד ומשמש לטובת לטובת בני ישראל גם בהיותו בעולם הבא ,והיינו
עמו ,ובטא אשר פעל והמשיך שיהא כח זה קיים שגם אחר שיפקד מקומו מזה העולם עדיין יוכל
אצל כל הצדיקים עובדי השם אשר נחלתם לעולם להשפיע על בני ישראל בכל דור ודור ,ע"ד מה
תהיה וכאמור ,והבן. דאיתא בזוה"ק )תיקו"ז ,תיקון ס"ט ,דף קי"ג ע"ב; זוה"ק
רא"כ בחיפה. בעליות בתפילות מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ח ר'
שמחה בונם כהן מפעיה"ק ,לוי -הר"ר אברהם יצחק
בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל צבי קליין מפעיה"ק ,שלישי -הרה"ג רבי ברוך
עליון -הרה"ג ר' אשר דוד גליק שליט"א מנהל רוחני מוטצען שליט"א נכד כ"ק מרן זי"ע ומרבני קהלתנו
דישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק ,דרור יקרא - הק' בירושלים .בהגבהת ספר התורה כיבד מרן
הרה"ח ר' אליעזר קניג מביתר ,שבת היום -הרה"ח ר' שליט"א את גיסו חדב"נ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט
משה מאיר ווקסמן מב"ב. שליט"א ,גלילה -הרה"ג ר' יהושע שטראה שליט"א
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
אמת ,ברא אלוקים את סופי תיבות אמת .וההפרש בתוה"ק בפרשתן )בראשית א ,א-ב( בראשית ברא
בין שני הרמזים הוא דהראשון הוא אמ"ת שלא אלוקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה תוהו
כסדרה ,דהתי"ו קודם לאל"ף ומ"ם ,והשני הוא ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על
כסדרה ,ויל"ב הרמז ב' פעמים אמ"ת בסופי תיבות, פני המים וגו'.
ומפני מה האחד הוא כסדרו והשני שלא כסדרו, ובסיום התורה הק' )דברים לד ,יב( ולכל היד
וכבר עמד בזה דו"ז רביה"ק משינאווא זי"ע בדברי החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני
יחזקאל )בפרשתן( ,יעו"ש. כל ישראל ,ויש לנעוץ סוף התורה לתחילתה.
במדרש )ב"ר ח ,ה( א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה בבעה"ט בראשית ברא אלוקים סופי תיבות
פר' נח · כ · תשפ"ז
ר' יהונתן זי"ע בספרו תפארת יהונתן )פר' עקב ,ד"ה לבראות את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת
אשר אנכי( לבאר מה שאמרו חז"ל )שבת דף פ"ח ע"א( כיתים כיתים וחבורות חבורות ,מהם אומרים אל
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול יברא ,ומהם אומרים יברא ,הה"ד )תהלים פה ,יא(
ואמרה להם מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו ,חסד אומר
משתמשין בו ,דכתיב )תהלים קג ,כ( ברכו ה' מלאכיו יברא שהוא גומל חסדים ,ואמת אומר אל יברא
גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ,ברישא שכולו שקרים ,צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות,
עושי והדר לשמוע .ויל"ד מהו הרז הגדול שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה ,מה עשה
כשמקדימין ואומרים נעשה לנשמע ,ועוד מה מעלה הקב"ה ,נטל אמת והשליכו לארץ ,הה"ד )דניאל ח,
ברז זה שמלאכי השרת משתמשין בו ,והא חביבין יב( ותשלך אמת ארצה ,אמרו מלאכי השרת לפני
וגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת )סנהדרין דף צ"ג הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכשיט שלך,
ע"א( ,וכן הא ידעו בני ישראל שכל תכלית יציאתם אמר להם רצוני שתעלה אמת מן הארץ ,הדא הוא
ממצרים היתה בכדי שיקבלו את התורה ,וכמו דכתיב )תהלים פה ,יב( אמת מארץ תצמח.
שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה )שמות ג ,יב( הנה דברי חז"ל אלו אומרים דרשוני וחיו ,ואע"פ
בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על שאין לנו שמץ השגה במלאכים המדיינים אלו עם
ההר הזה ,ולזה מיד כששאלם הקב"ה אם רוצים הם אלו ,וכולו גבוה מעל גבוה ,מכל מקום בדרך מגידות
לקבל התורה ענו ואמרו יחדיו נעשה ונשמע. אפשר לדרשו למה הללו אמרו יבראו והללו אל
וביאר בקדשו ,כי כל היגיעות של לימוד התורה יבראו ,ומהו המכוון במה שהשליך הקב"ה אמת
וכן דברי אמת וחידושי תורה שנתחדשים לאדם ארצה ,ובמה שאמר רצוני שתעלה אמת מן הארץ.
בשכלו הזך ,כל זה נמשך עליו על ידי שמדקדק עוד במדרש )ב"ר א ,י( עשרים וששה דורות היתה
במצוות ה' כראוי ,כי כל התורה כולו שמותיו של האל"ף קוראה תגר לפני כסאו של הקב"ה ,אמרה
הקב"ה )זוה"ק פר' יתרו ,ח"ב דף פ"ז ע"א; רמב"ן ,הקדמה לפניו רבונו של עולם אני ראשון של אותיות ולא בראת
לספר בראשית( והוא ודעתו וחכמתו אחד )תניא ,פרק עולמך בי ,א"ל הקב"ה העולם ומלואו לא נברא אלא
ב( ,וקוב"ה ואורייתא חד הם )זוה"ק ח"ג ,פר' אמור דף בזכות התורה ,שנא' )משלי ג ,יט( ה' בחכמה יסד ארץ,
ע"ג ע"א( ,ולכן בכדי שיהיה לאדם שייכות לתורה הק' למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח אלא בך,
להשיגה כראוי ולחדש בה חידושים ,ואף בסתם שנא' )שמות כ ,ב( 'אנכי ה' אלוקיך' .ותמוה מה נפק"מ
לישב ולהגות בדברי תורה ,צריך הוא לטהר נפשו באיזה מן האותיות יברא בו הקב"ה עולמו ,ואם יש
במצוות ה' ,שהרי רמ"ח מצוות עשה הם נגד רמ"ח איזה נפקא מינא בזה ,מעתה במה נתרצה האות א'
איברים של האדם ,ושס"ה לא תעשה הם נגד שס"ה במה שלמחר במתן תורה יפתח בה הקב"ה ,סוף סוף
גידים שיש בו באדם )ראה זוה"ק ח"א ,פר' וישלח ,דף הא התורה פותחת באות ב'.
ק"ע ע"ב( ,וכשמקיים האדם את תרי"ג מצוות התורה במדרש )תנדב"א זוטא ,פרק כ"ג( אמרו לו תלמידיו
הרי שמשעבד איבריו וגידיו וכל מהותו לעבודת לר' אליעזר ,רבינו היאך נעשה תשובה ונחיה ,אמר
השי"ת ,עד שכל איבריו יתקדשו ויטהרו לעבדו שכם להם כתיב )תהלים כ ,ב( יענך ה' ביום צרה ישגבך שם
אחד ,ולהיות עבד למלך מלכי המלכים ,ועל ידי אלוקי יעקב ,וזהו שנאמר ברוה"ק ע"י שלמה מלך
המצוות אשר תעשנה יטהר מהזוהמא שבו וינקה ישראל )שיר השירים ה ,ד( דודי שלח ידו מן החור ומעי
עצמו מהלכלוך ששקוע בו ,ואז אחר שתתעלה המו לו .וכבר עמדו בזה בספה"ק )ראה ישמח משה ,פר'
ותתקדש נפשו אז ראוי לו ללמוד תורה ולבוא לידי האזינו ד"ה ונחזור( לבאר מה היתה תשובת רבי אליעזר
חכמת אלוקות. לתלמידיו בפסוקים אלו .גם יל"ב עצם שאלתם אחר
וכל זה שייך אצל יראי ה' ולחושבי שמו אשר שמקראות התשובה מפורשים בתורה ,ומה רצו
עומדים במדריגה הראויה ,שאצלם המצוות הם בשאלתם את רבם.
עיקר ההכנה לתורה ,וקיום המצוות מרוממתם -קיום המצוות היא ההכנה ללימוד התורה -
ומגדלתם להגיע לדביקות אמת בבוכ"ע ,בבחי' והנראה לבאר בזה ,בהקדם מש"כ הגה"ק הרבי
פר' נח · כא · תשפ"ז
הזאת ,כי היה בכח מצוות ה' שיקיימו בטהרת הגוף הכתוב )דברים ד ,ד( ואתם הדברים בה' אלוקיכם
והנפש להדבק באור פני מלך חיים ולקבל תורה מפי חיים כולכם היום ,ועל ידי כן זוכים לאור תורה
עוטה אורה ,מחכמתו של הקב"ה כמלאכי עליון ולדביקות אמת בתורה הק'.
שאין יצר הרע שולט בהם )ב"ר מח ,יא( ,שמקדימים אכן אנשים כמונו אשר היצר הרע מתגבר עלינו
נעשה והדר נשמע. ואין בנו הכח להכניעו בקיום מצוות ה' ,ואדרבה
אולם הצופה ומביט עד סוף כל הדורות ומגיד שקענו רח"ל בתאוות ארציות והבלי העולם הזה ,עד
מראשית אחרית ראה והבין כי לא יתקיים בידם שבלתי באפשרי בידינו כלל לעמוד ולקיים דברי
מדריגה זו לעולם ,להיות מזוככים בלי שום זוהמא מצוותיו ית"ש ,דהא אין לבוא אל שער המלך בלבוש
כאדם הראשון קודם החטא ,אלא יפלו ויכשלו וימעדו שק )אסתר ד ,ב( ,ולכן במצב כזה אף שבפועל יעשה
מרום המדריגה ,ולא יהיה ביכולתם לעשות ולקיים ויקיים האדם את המצוות ,אכן עדיין לא יהיה בכוחם
מצוות ה' כדבעי ,וא"כ לא יוכלו לזכות לאור תורה, שום השפעה על גופו המזוהמא ,וכל מצוותיו שיקיים
וזה בלתי אפשרי ,כי הרי שנינו )אבות פ"ב מ"ה( לא עם לא יהיו מתוך חשק והתלהבות כי אם כמצוות
הארץ חסיד ואין בור ירא חטא ,ובמצוות אשר אנשים מלומדה ,ומעתה לא יביא וישיג על ידי קיום
תיעשנה במדריגה זו לא יפעלו בני אדם שום פעולה המצוות אותו שפע אור רוחני והכח להדבק
טובה ,ולא יהיה שום רושם ניכר על האדם ,ולזה באלוקים חיים ובתורתו.
יצתה בת קול ואמרה דמדריגה זו היא רז שמלאכי ולזה אין בידינו עצה אחרת כי אם להקדים
השרת דייקא משתמשין בו ,כי הם אין להם יצר הרע, תחילה טרם יגש לקיים המצוות ,את לימוד ועסק
משא"כ קרוצי חומר דרי מטה שהיצר הרע סוכן בהם התורה הק' ,דאע"פ שעל פי סדר הישר קיום
אי אפשר להם להקדים נעשה לנשמע. המצוות קודם לעסק התורה ,מכל מקום כשאין
והנה היצר הרע חזר לישראל על ידי מה שאמרו המצוות פועלים מאומה על האדם ,הרי שצריך הוא
לפני משה )שמות כ ,טז( דבר אתה עמנו ונשמעה ,ולא לעסוק תחילה בדברי תורה ,ואו אז כולי האי ואולי
היו יכולים לסבול קול הקב"ה המדבר עמהם פנים כאשר יתמיד בתורה ויוסיף בה אומץ ללמוד עוד
בפנים ,וזהו שאמר הכתוב )דברים יא ,יג( והיה אם שעה ועוד שעה ,להוסיף דף על דף ,וכמאמר
שמוע תשמעו וקשה הרי ישראל קדושים הם וח"ו המדרש )ויק"ר כה ,א( היכי דמי בעל תשובה היה
שלא ישמעו את קול ה' ,רק מחמת שהיצר הרע למוד ללמוד דף אחד ילמד ב' דפים ,הרי שכח
מעכב בהם והשאור שבעיסה בוער בקרבם ,ומפרש התורה רב לקדש נפשו לטהר רוחו ולזכך נשמתו
הכתוב איך באו לכלל זאת ,למה חזר היצר הרע מכל זוהמא ולכלוך ,לגדלו ולרוממו שיוכל לעשות
אליהם ,לזה אמר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולשמור ולקיים את כל מצוות ה' בשלימות כראוי.
שמשה רבינו צוה אותם על ידי מה שאמרתם 'דבר -מדריגה זו הוא רק כשמקיים המצוות
אתה עמנו ונשמעה' ולא אביתם ורציתם לשמוע בקדושה ובטהרה -
בקול הקב"ה בעצמו אשר היה דובר באזניכם ,דין והנה במתן תורה פסקה זוהמתן )שבת דף קמ"ו
גרמא וזה גרם לכם את כל אלה ,אתוד"ק בתוספת ע"א( ,והיו אז בני ישראל בבחי' חירות מיצר הרע
נופך ביאור. )שמו"ר לב ,א( ,באשר היה ביאתן למדבר סיני
-כל מצוותיך אמונה ודביקות בבוכ"ע - בתשובה כדרשת חז"ל )ילקוט שמות יט ,רמז ער"ה(
עפי"ז יובן ענין כפיית ההר כגיגית )שבת דף פ"ח עה"פ )שמות יט ,ב( ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני,
ע"א( ,שכבר הקשו התוס' )שם ד"ה כפה( אמאי הוצרך עד שנתעלו ובאו למדריגת 'אני אמרתי אלהים אתם
לכפיית ההר הרי מלכותו ברצון קיבלו עליהם ובני עליון כולכם' )תהלים פב ,ו; עבודה זרה דף ה' ע"א(,
באמרם פה אחד נעשה ונשמע ,ומה הוצרך לכפיית ולכן אז היו יכולים לשמור ולעשות את המצוות
ההר .ולהאמור י"ל דכיון דבני ישראל הקדימו תחילה ,ועל ידי זיכוך המצות לעסוק בדברי תורה,
'נעשה' לפני 'נשמע' ,והיינו שרצו לקיים מצות ה' ולכן היה ביכולתם לפתוח ולענות 'נעשה' את מצוות
ולעשותם כדבעי בתכלית השלימות ,ועל ידי כן ה' ,ואח"כ 'נשמע' ונלמד ונעסוק בדברי התורה
פר' נח · כב · תשפ"ז
מרגיש שום תאוה עליהם ,כן הדברים אמורים למי להגיע ליראת ה' יראת הרוממות ,ומתוך כך לבוא
שמזוהם בגין עבירות שעשה ומחטאים שחטא ללימוד התורה כקבלתן בסיני באימה ביראה ברתת
וקלקל כל איבריו על ידי שפגם בהם רח"ל ,ונשתקע ובזיע ,אשר היא התכלית הנרצה ,כמו שנאמר
בארציות והבלי העולם הזה ושאר תאוות רעות ,א"כ בתורה הק' )דברים י ,יב( ועתה ישראל מה ה' אלוקיך
אף כשיפתה לבבו לאמר בעשיית מצות שמתעלה, שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל
הרי עיניו רואות שאינו כן ,ואי אפשר שמצוות ה' דרכיו ולאהבה אותו ,היינו שתכלית הבריאה הוא
יעשו בו שום רושם .ולכן השי"ת המרחם על עמו לאהבה וליראה את ה' אלוקינו ,ולכן העצה לבוא
ישראל וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו אפי' אלו לאהבת ויראת ה' היא על ידי תרי"ג מצוות,
הנדחים והנכשלים מכבר ,שבוודאי אינם במדריגת וכדאיתא בזוה"ק )ח"ב ,פר' יתרו ,דף פ"ב ע"ב( דתרי"ג
שיקדימו 'נעשה' היינו עשיית המצוות ,ועל ידי כן מצוות נקראים תרי"ג עיטין.
יבוא ל'נשמע' היינו לימוד התורה. וכבר אמרו חז"ל )מכות דף כ"ד ע"ב( דרש רב
ולכן כיון שראה הקב"ה שיפלו בני ישראל שמלאי תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה וכו' בא חבקוק
ממדריגתם ולא ישארו לעמוד ברום המדריגה והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה ,וביאר
והמעלה העליונה ,ואף אם יקיימו את המצוות וישמרו המהרש"א דכל המצוות עשה כלולות במצות 'אנכי
לעשותם עדיין לא יפעל בהם מאומה ,ולא יעשה ה' אלוקיך' ,וכל מצוות לא תעשה כלולים בלאו ד'לא
בהם שום רושם ,על כן כפה עליהם ההר כגיגית יהיה לך' ,ועל כך נאמר )תהלים קיט ,פו( כל מצוותיך
באמרו אליהם אם אתם מקבלים את התורה לעסוק אמונה ,היינו כי כל תכלית המצוות הוא לבוא לידי
תחילה בדברי תורה ,אף שהוא שלא עפ"י הסדר אמונה בהקב"ה ,עיי"ש.
הישר והטוב ,מוטב כי לא לעולם חוסן ,ולא לעולם וכן כתב בספה"ק נועם אלימלך )פר' יתרו( עה"פ
תוכלו להקדים נעשה לנשמע ,לכך הוצרך להכריחם )שמות כ ,א-ב( וידבר אלוקים את כל הדברים האלה
ללמוד תורת ה' כדבעי ,ובכח התורה יזדככו ויטהרו לאמר אנכי ה' אלקיך ,שתכלית קיום מצוות התורה
לשמור את כל דברי התורה והמצוות. היא הדביקות והאמונה ,וזהו 'את כל הדברים האלה
ואף שראשית חכמה יראת ה' ,ותחילה צריך לאמר אנכי ה'' היינו שעל ידי קיום מצוות התורה
לקבל עול מלכות שמים ועול מצוות ,ואף מצוות יבוא האדם לאמונה.
לימוד התורה בכללם ,שהוא אחד מן תרי"ג המצוות, נמצא כי תכלית כל התורה והמצוות הוא שיביא
וכמ"ש )דברים יא ,יט( ולמדתם אותם ,ברם כשיפלו את האדם לידי אהבת ויראת ה' אמונה ודביקות
בני ישראל ברשת היצר הרע והמצוות לא יעשו על בבוכ"ע ,וכל זמן שלא הושחר משחר תארו ואינו
פניהם שום רישומו ,ולכן אז מן הנצרך שיקבלו על בבחי' שיכורת ולא מיין ,צריכים המצוות לצרף ולזכך
עצמם עול תורה תחילה ,ואז תורת ה' תמימה ולהאיר נשמתו ופנימיות לבבו לעשות רצון ה'
משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי )תהלים ולעבדו בלבב שלם ,ועצם קיום המצוה ואף החלק
יט ,ח( ,ואף הפתי והשוטה ,היינו האדם החוטא וכמו הגשמי שבו בפועל ,יש בו כח נפלא להאיר נפשו
שאמרו חז"ל )סוטה דף ג' ע"א( אין אדם חוטא אלא באור טהרה ואור של קדושה ותשובה ,ועל ידי כן
אם כן נכנסה בו רוח שטות ,גם אותו יחכים התורה יגיע לידי דביקות בא'ל חי וקיים ,עד שתהא נשמתו
ויטהרנו מכל שמץ זוהמא עד שיתעלה במעלות מתעלית ברום המעלה יותר ויותר ,ועל ידי כן יזכה
התורה ויראה. לבוא למעלת לימוד התורה באופן נעלה בפנימיות
-אביו שבשמים מלמדו להקדים לימוד התורה - גבוה מעל גבוה.
ועל זה אמרו חז"ל )סוכה דף מ"ב ע"א( קטן היודע -אם אתם מקבלים את התורה קודם קיום המצוות -
לדבר אביו מלמדו תורה ,תורה מאי היא ,תורה צוה ברם כאמור כאשר מפני חטאינו הושחר תארינו
לנו משה מורשה קהילת יעקב )דברים לג ,ד( ,ורמז יש אזי מבשרי אחזה אלו'ה כשם שאצל חולה אף
בזה על בחי' אחות קטנה )עפ"י שיר השירים ח ,ח( היינו שיניחו לפניו כל מעדני מלכים מן הטובים ומן
כנסת ישראל כאשר הם במדריגה תחתונה ,שאז אביו המובחרים אין לו בהם חפץ ,ומחמת חוליו אינו
פר' נח · כג · תשפ"ז
באמצעות קיום המצות בשלימות ,שבכך משעבד הוא הקב"ה מלמדו תורה אף קודם קיום המצוות.
גופו ואבריו לעשות רצון קונו ,ועי"ז זוכים לחכמה ובעינינו ראינו שאף לאחר שכבר נטלנו בידינו את
עילאה ,להשיג רוממות שכליות התורה .ואולם היות הלולב והאתרוג במשך ימי חג הסוכות ,וחשבנו
דלאו כל אדם זוכה לכך וכאשר ירד ירדנו ע"י ריבוי שעל ידי זה נתעלה במעלות עליונות בהשגות
החטא וכו' ,אז קיום המצוות לא יספיק לטהר ולזכך ודביקות באלוקים חיים כאשר אנו אוחזים ומחזיקים
את האדם להכינו להיות כלי מוכן לקבל חכמת בידינו את הד' מינים שהם אותיות שמו המיוחד
התורה ,או אז בהכרח להתחיל בלימוד התורה אף )שער הכוונות ,דרושי חג הסוכות ,דרוש ה; בית יוסף ,אורח
בדרגה נמוכה כי סוף סוף התורה מונחת בקרן זוית חיים ,סימן תרנא בשם ריקאנטי ,פר' אמור( ,ברם רגע קטן
וכל הרוצה ללמוד ויבוא וילמד )קידושין דף ס"ו ע"ב(, אח"כ ויום לאחר מכן שוב כבר לא נשאר בידינו
שעל זה הורנו כאמרם ז"ל )שם דף ל' ע"ב( בראתי יצר מאומה ולא פעל שום רישומא דקדושה ,ואף
הרע בראתי לו תורה תבלין ,והמאור שבה יחזירו שבשעת מעשה חשבנו שאנו מרגישים משהו ,אולם
למוטב לקבלת עול מלכות שמים ואז יוכל לקיים הרי אם היה המצווה כדבעי היה צריך להתקיים בנו
המצוות וכאמור. מצוה גוררת מצוה )אבות פ"ד מ"ב( ,והיו המצוות
באשר לכך אהדריה קרא לשם יעקב לרמז כי צריכות להביא אותנו לידי אהבת ה' ויראתו ,וכשאין
בעמוד התורה יש בה ב' הדרגות וכאמור .וזה שרמזו כך פני הדברים מתברר בהכרח שרימינו את עצמינו,
באמז"ל קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה ,תורה ואף שהיינו מקיימים המצוות באשר אנו מצווים
מאי היא ,תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, ועושים ,אולם לא לזה היה הכוונה כשאין נשאר שום
דהתורה נתונה לכל ,דגדול כח התורה להאיר אף רושם קדוש מכך.
בתוך האפילה ,ואיך שרק לא יהיה אפשר להדבק ולכן כאשר בני ישראל המה בבחי' 'קטן' קטני
בה ,ומוכח לה ממ"ש מורשה לקהילת יעקב וכאמור הדעת ,או אז אביו הוא הקב"ה מלמדו תורה היינו
דאהדריה קרא לשם יעקב ללמד דגם בדרגה שתחילה יתמידו בלימוד התורה ,ואף שאינו כסדר
התחתונה תורה צוה להם. הראוי של קיום המצות תחילה ,עדיין על ידי אור
והנה רבי אליעזר הגדול היה מתלמידי שמאי הזקן התורה יחייהו.
)עי' רש"י שבת דף ק"ל ע"ב ד"ה שמותי הוא בשם הירושלמי על פי זה י"ל בטעם הדבר דאמרו חז"ל )ברכות דף
סופ"ט דשביעית; וראה בסדר הדורות ,ערך ר' אליעזר אות י"ג ע"א( דאהדריה קרא לשם יעקב ונתחבטו המפו'
י'( ,ושמאי הזקן היה בבחי' דין )ראה זוה"ק השמטות לבאר דמפני מה לא נעקר כשם אברם ,ולהאמור י"ל
בראשית דף רנ"ב ע"ב; שם פר' פנחס רעיא מהימנא ,דף דהנה יעקב אבינו היה עמוד התורה בחי' תפארת
רמ"ה ע"א( ,ועפ"י סדר הישר ומידת הדין חייבים כנודע ,והנה שם ישראל מורה על מדריגה עליונה
להקדים את קיום ומעשה המצוות ,עד שעל ידי כן בבחי' ישר א'ל )פרדס רימונים ,שער כג ,פרק י ,ד"ה
זוכים להשגות ודביקות ומוחין דגדלות ואהבתו ישראל; עץ הדעת טוב ,פרשת בהעלותך ,ד"ה והנה הוא
ויראתו ,ויכולים לעסוק בתורת ה' כדבעי ,וזה נאה חותן( ,ישראל אשר בך אתפאר )ישעי' מט ,ג( ,והוא
ויאה לאנשי מעלה שלא פגמו ולא חטאו כבני נוטריקון יש שישים ריבוא אותיות לתורה )מגלה
ישראל בשעה שעמדו למרגלות הר סיני. עמוקות ,פר' ואתחנן ,אופן קפו( ,וע"ד הכתוב כי שרית
ולזה באו תלמידי רבי אליעזר לפניו ושאלתם עם אלוקים ואנשים )בראשית לב ,כט( ,ואילו שם
בפיהם ,כשאין אוחזים בזו המדריגה ואין עומדים 'יעקב' מורה על בחי' וידו אוחזת בעקב עשו )שם כה,
במעלה זו ,היאך נעש"ה תשובה ונחיה ,הרי כו( ,מדריגה קטנה של ההולך ונגרר אחר עשיו
כשנקדים קיום המצות בחי' נעשה לא יפעל בידינו הרשע ה"י.
מאומה .ולזה השיבם רבי אליעזר בתשובה כתיב באשר לכך כיון שכאמור בענין לימוד התורה יש
יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי 'יעקב' ,ורמז בה ב' דרגות ,דבוודאי תכלית התורה ללמדה
להם הא דאהדריה קרא לשם יעקב ,לרמז שאפי' בדביקות עליונה ובהשגת מושכלות התורה ,אשר
פחותי הערך אשר ידם אוחזת בעקב עשיו ,ואין הם זוכים לה ע"י שמקדשים עצמם באהבת ויראת ה'
פר' נח · כד · תשפ"ז
סופי תיבות אמ"ת שלא כסדרו ,ברא אלוקים את במדריגת ישראל ,אף אותם לא יטוש ה' ,אלא דודי
סופי תיבות אמ"ת כסדרו ,לרמז שיש ב' אופני שלח ידו מן החור והוא פותח יד לקבל השבים,
אמ"ת ,וגם אמ"ת שלא כסדרו ייחשב לאמת ,וכסדר ואפי' בזו המדריגה עדיין הקב"ה מקבל בעלי תשובה
הזה ג"כ יירצה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. הרוצים לשוב אליו באמת.
-זכרו תורת משה קודם קיום המצוות - -קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך -
והנה בלוחות הראשונות מצינו כתוב )שמות לב, ויורמז בתיבת אמ"ת ,דאל"ף מורה על אמונה,
טז( המכתב מכתב אלקים הוא ,והיינו שהיה זה בא'ל אחד ,אשר ה' אחד ושמו אחד ,והוא אחד יחיד
בבחי' דין ,וע"ד מה שאמרו חז"ל )מכות דף כ"ד ע"א( ומיוחד ,ואנת הוא חד ולא בחושבנא ,האות מ"ם
אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ,ואז היו בני מורה על מצוות השי"ת ,אשר כאמור כל מצוותיך
ישראל במדריגה שהתקיים בהם וידבר ה' את כל אמונה ,שעל ידי כן זוכים להגיע לדביקות בחכמתו
הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלוקיך ,וכדברי ודעתו ואפשר להשיג השגות בתורת ה' וכחמה
רביה"ק הרר"א זי"ע שתכלית כל התורה והמצוות אלוקות ,והאות תי"ו מורה על תורה .והוא אשר אנו
הוא אמונה ,אשר בזה כלול כל התורה כולה ,ועל מתפללים ומבקשים אלקינו ואלקי אבותינו וגו'
ידי שהיו מקיימים את תרי"ג המצוות שנאמרו למשה קדשנו במצוותיך שנוכל להתחיל בקיום המצוות,
בסיני ,על ידי זה היו באים לקנין תורה ללמוד את אשר קיומם יביאו אותנו לקדושה וטהרת הנפש
דברי התורה. ולמדריגות נעלות ,עד שעל ידם נבוא לותן חלקנו
אולם כאשר חזרו לזוהמתן בגין החטא ,ושוב היה בתורתך לזכות לאור תורה ,דבלאו הכי הרי לא עם
יצר הרע סוכן בם ונפלו ממדריגתם העליונה שהיו הארץ חסיד ,וכאשר כן הם פני הדברים וטהר לבנו
בה קודם החטא ,הרי דמעתה לפי אמת הדין ומידת לעבדך באמ"ת ,שיטהר לבו ויזכך נשמתו על ידי
היושר מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, עבודת השי"ת באמ"ת בסדר הישר ,שיהא כח
כי אינו מן הראוי שישנו האמ"ת להיות שלא כסדרו. במצוותינו שנעשה לצרפנו ולזכך אותנו ,ולבוא
ולכן ריחם משה רבינו ע"ה על שארית ישראל שיהיה מתוך כך לידי השגות נעלות בתורה.
לכל אחד ואחד חלק בתורת ה' ,ושיבר את הלוחות אולם כשאין אוחזים במדריגה זו ,ולא נרמה
שהוא מכתב אלוקים ,להורות שגם במצב כזה עצמנו שיכולים אנו לקיים מצוות ושיפעל איזה דבר
שהלוחות המסורים בידם הוא בבחי' פסל לך )שמות בידינו ,וכמו כן גם לשבת בבטלה כגויי הארצות גם
לד ,א( ,ואינם מכתב אלקים אלא נכתבו בידי אדם זה בלתי באפשרי הוא ,דעלולים חלילה ליפול ולבוא
על ידי משה רבינו ע"ה ,גם באופן כזה יוכלו לזכות עד לדיוטא התחתונה ,והבורא ב"ה מרוב אהבתו
לתורה הק'. לעמו ישראל מסכים ששמו וחותמו שהוא אמ"ת
ולכן גם כאשר מוכרחים בני ישראל להקדים )ראה שבת דף נ"ה ע"א; סנהדרין דף ס"ד ע"א; ובאותיות
לימוד ועסק התורה הק' לקיום המצוות ,ואין זה עפ"י דר"ע אות אל"ף( לא ייאמר כסדרו ,וע"ד דמצינו
הסדר הראוי ,ולא יהיה בכח מצוותם שיתרוממו על בפרשת סוטה )סוכה דף נ"ג ע"ב( שאמר הקב"ה ימחה
ידי כן להשיג השגות עליונות ולהתעלות מעלה שמי כדי לעשות שלום ,כמו כן כענין זה מקבל
מעלה ,אעפ"כ סוף סוף המאור שבה יחזירנה למוטב השי"ת אף העבודה שאינה כסדרו ואף שעל ידי כן
)פתיחתא איכ"ר ב ,ד"ה רבי אבא בר כהנא( ,וגדול כח לא יהיה האמ"ת כסדרו ,כי יצטרכו להקדים תחילה
התורה שגם 'אם פגע בך מנוול זה' ,וכבר נפל האדם התי"ו המורה על תורה ,שהתורה הק' היא תטהר
לרשת היצר הרע ,אעפ"כ 'משכהו לבית המדרש' ותקדש נפשם ונשמתם של ישראל עד שיבואו לבחי'
)קידושין דף ל' ע"ב( ,ועל ידי שיעסוק ויוסיף אומץ אות אל"ף המורה על האמונה השלימה ,ומתוך כך
בתורה הק' ,ללמוד עוד דף גמרא ולהוסיף וללמוד ישיגו גם לקיים המצוות בשלימות ,אעפ"כ גם זה
עוד שעה ,הרי שבכח התורה יהיה נימוח ומתפוצץ, מקובל ומרוצה לפניו ית' ,והוא רוצה בתשובת כל
ויוכל לצאת מאפילה לאור גדול של דביקות בהשי"ת. איש ומקבלו באהבה.
ויונעץ סוף התורה לתחילתה ,לכל היד החזקה לכך פתחה התורה ברמז בראשית ברא אלוקים
פר' נח · כה · תשפ"ז
זהו רק כאשר יקיים רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת כדבעי, ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל
שאז יכולים לקשור גופם ונשמתם בקשר רוחני של ישראל ,וברש"י זה שבירת הלוחות שמטרתה היתה
דביקות בה' אלוקים וכל מהותו והילוכו בקדושה, שעל ידי כן יוכלו להקדים לימוד התורה לעסק
אבל כאשר לא כן הם פני הדברים ואין שלום לרשעים המצוות ,אף שאינם במדריגה הראויה ,ולזה מיד
ועל ידי עבירות שפגם נפרד גופו מאלופו של עולם, פתח בראשית ברא אלוקים את השמים ,הרמוז בו
איזה פנים יש לדבר ,ולמה יברא האדם. פעמיים אמת ,כסדרה ושלא כסדרה ,לרמז ששניהם
מה עשה הקב"ה השליך הקב"ה אמת ארצה, חשובים ומרוצים לפני הבוכ"ע.
הבורא ב"ה הטוב כי לא כלו רחמיו ולא תמו חסדיו וזהו שאמר הכתוב )מלאכי ג ,כב( זכרו תורת משה
ורחמיו על כל מעשיו השליך ה'אמת' ארצה ,דאף עבדי כח משה רעיא מהימנא שפעל שיוכלו להקדים
אמת שאינו ברום המדריגה רק שחה לעפר נפשם, ולעסוק בתורה אף קודם קיום המצוות כראוי ,ועל
ואין בכוחם ויכולתם להקדים נעשה לנשמע ,רק ידי כן ישובו אליו כולם בתשובה סגי.
מקודם צריכים להקדים עסק התורה מכל מקום -וטהר לבנו לעבדך באמ"ת אף שלא כסדרו -
ימשכוהו לבית המדרש וישובו אל ה' אף כסדר הזה הוא אשר קרא האות אל"ף תגר משך כ"ו דורות,
ומקבלו באהבה ,ולזה השליך אמת ארצה ,לרמז דאות אל"ף מורה על אמונה ודביקות במלך עולם,
שאף שנפל האמת עד שאול תחתיה למ"ט שערי ולזה טענה ואמרה היאך פתח התורה בבראשית
הטומאה ונוקבא דתהומא רבא ,כי הקב"ה חושב שיש ב' אופנים של אמ"ת ,ואיך אפשר להקדים
מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ,ואמר הקב"ה רצוני לימוד התורה אף כשהיה בשפל המצב ולא הגיע
שתעלה אמ"ת אף מן הארץ מעומק השאול ,כי ח"ו לאמונה שלימה ודביקות אמת בבוכ"ע ,הרי כל
שיעלה על דעתו שאין חפץ בו ה' ,ולא יצליח כי קדם התורה כולה כלול באנכי ,ורק על ידי אנכי ה'
התי"ו לפני האל"ף והמ"ם ,ולא כן הדבר ,כי רצון אלוקיך אמונה בה' יראתו ואהבתו ית"ש אפשר
הבורא ב"ה שישובו אליו אף כאשר האמת יעלה מן לבוא לאיזה השגה בתורה.
הארץ ,ובאופן זה בראשית ברא אלוקים. ולזה השיב לה השי"ת דהן אמת כאשר יפתח
הוא שמלמדנו התורה הק' תיכף בתחילתה, בעשרת הדברות ויעמדו בני ישראל ברום המעלה
שלכל יהודי באשר הוא שם יש לו שייכות לתורה ויפסק מהם זוהמתם ויהיו בני חורין מיצר הרע ,אז
הק' ,ויש לו חלק בתורת ה' ,ואף שלב יודע מרת שפיר יכולים לפתוח באנכי ,לרמז שצריכים תחילה
נפשו שאין אות אחת בתורה שלא עברתי עליה ,וכל אמונת אמת ודביקות בהשי"ת ,שיהיה האמ"ת כסדרו,
ימי חלפו בהבל ורעות רוח ,עדיין כשישוב אל ה' אולם כעת שאין עומדים במדריגה זו ,ואם ימתינו
אמצא פתח פתוח כי לעיני כל ישראל בראשית וישהו מללמוד תורה עד שיגיעו לאמונה שלימה ,הרי
באשר הוא שם ,וכל אשר בשם ישראל יכונה ומזרע שיפגע בהם מנוול זה ,ולכן אין עצה אחרת כי אם
אברהם יצחק ויעקב יש לו חלק בתורה הק' ,ואיך למשוך את עצמו לבית המדרש ,איך שלא יהיה ,כי
שלא יהיה ובאיזה מציאות שימצא הרי מיד בתחילת גדול כח התורה לזכך ולצרף נפשם ונשמתם.
התורה היפך הקב"ה סדרו של אמ"ת ,להורות שאף ויורמז בטענת המלאכים המדיינים אלו עם אלו,
שלא עפ"י סדר ויושר הדין בחסד ואמ"ת יכופר עון, אמת אמר אל יברא ,כי אכן לצדיק יסוד עולם אשר
כי רחמיו על כל מעשיו )תהלים קמה ,ט( ,והוא מרחם הילוכו בקדושה והנהגתו בטהרה ועושים באימה
על כל אחד ואחד לכן בל יתייאש האדם ,וידו של וביראה רצון קונם כמלאכי עליון המוני מעלה שפיר
הקב"ה פתוחה לקבל שבים וחפץ ה' ומצפה יברא כי לו נאה ויאה לעבוד את ה' ויעסוק בתורה,
לתשובת בני ישראל אליו. ברם ראיתי בני עליה והמה מועטים ,ורובא דרובא
-ביום האחרון של חודש תשרי אפשר לתקן הכל - אינם כן ולא יוכלו לאמ"ת כסדרו ,לכן אמר אל יברא,
גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ,בושתי כן גם טען השלום אל יברא שכולו קטטות ,ואין
ונכלמתי להרים אלוקי פני אליך ,אחר חודש שלם שלום אמר ה' לרשעים )ישעי' מח ,כב( ,ובכדי שיהיה
שחלף ועבר עלינו ,כשכל בני ישראל קיבלו עליהם שלום ושלימות ברמ"ח איבריו של אדם ושס"ה גידיו,
פר' נח · כו · תשפ"ז
יראת שמים ,ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו עול מלכות שמים באמונה שלימה ועבדו את ה'
כולנו יודעי תורתך ולומדי תורתך לשמה ,ללמוד בקדושה ובטהרה ,בושה וכלימה אחזתני דחציף עלי
תורה כראוי ולזכות לדביקות בה'. מאן דמפרסם חטאיה )ברכות דף ל"ד ע"ב( ,אולם
ישלח לנו השי"ת ברכת שמים ממעל ברוחניות האמת יורה כי כל המבטל מן התורה יש לו בטלים
ובגשמיות בגוף ובנפש ,רפואות וישועות לכל ישראל הרבה כנגדו )אבות פ"ד מ"י( ,והשי"ת שלח כל מיני
בני חיי ומזוני רויחא ,ואיתא בחז"ל )עי' ב"ק דף ע"ב התעסקויות ובלבד שלא נוכל ללמוד בהתמדה,
ע"א( לא צילא דעתאי דלא אכלי בישרא דתורא ,ויתן ומעתה אין בידי לא תורה ולא מצוות .אמנם אעפ"כ
לכל בני ישראל שפע ברכה והצלחה ,שמירה אין לנו להתייאש דכאמור רחמיו של הבורא ב"ה
דלעילא לנו ולכל ישראל ,כי אין לנו להשען אלא על הוא על כל מעשיו ,ובפרט שעדיין נשאר בידינו יום
אבינו שבשמים ,וישמור השי"ת ויעזור לכל בני מחדש תשרי ,ויום אחד בשנה חשוב שנה )ר"ה דף י'
ישראל בכל מקום שהם בכל מקומות מושבותיהם ע"א( ,וכאשר יתנהגו בו כדבעי אפשר לעלות הכל.
די בכל אתר ואתר ,ויגאלנו ברחמיו כי בא מועד, זכנו לקדש רמ"ח איברנו ושס"ה גידנו ,ולקבל
וידועים דברי רביה"ק מוהרצ"א זי"ע )בני יששכר, עלינו עול מלכות שמים ,י"ה זכות אבות יגן עלינו,
מאמרי חשון ,מאמר א ,אות א ,בשם הפסיקתא רבתי ו ,ה( וירחם ה' עלינו למען לא נגע לריק ולא נלד לבהלה,
דחינוך בית המקדש השלישי יהיה בחודש בול הוא ואותם נטיעות שנטע כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע ימשיך
חודש מרחשון ,ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל לפרוח ואחת בקשתי שלא אקלקל ,אין יוצאת ואין
צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו ,ונזכה להגאל פרץ ברחובותינו )עי' ברכות דף י"ז ע"ב( ,שיוכלו לקבל
בגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. עול מלכות שמים עליהם ללמוד תורה בטהרה מתוך
דפר' בראשית )לרווחת קהל אנ"ש הדפיסו בהנהלת כוללי אחר זמר א"ל מסתתר למד מרן שליט"א מימרות
הש"ס את דברי הגמ' בבלי וירושלמי במהדורה מיוחדת ומאירת התנאים והאמוראים שאמרו בתר צלותי ,בגמ' ברכות
עיניים( וארך כשעה. ט"ז ע"ב -י"ז ע"א ]מתוך הגמ' שהגו בה מאורי וגדולי
באמצע הלימוד פירש מרן שליט"א פנינים יקרים, הדור שליט"א ,אשר יוגרל בין תומכי 'כוללי הש"ס' [,
ונביא כאן תוכנם: ובירושלמי פ"ד ה"ב ,הנהוג ללמוד בעת רעוא דרעוין
מאי דכתיב כן אברכך זו קריאת שמע ,בשמך כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע נהג ללמוד בשבת
אשא כפי זו תפילה .הנה בוודאי אין הכוונה על בראשית בסיום רעוא דרעוין צלותא דתנאי ואמוראי
עצם קריאת שמע ותפילה ,דלא מסתבר שעל עצם בגמ' ברכות ,עפ"י מנהג צדיקי בית סיגעט ,וי"ל
עשיית דבר זה כבר יזכה האדם לכל הברכות בטעם מנהג זה ,עפ"י מה שהארכנו עתה בעידן
האמורות כאן בענין ,אלא קאי על הסומך גאולה רעוא דרעוין ,שאע"פ שמן הדין והיושר היו צריכים
לתפילה כראוי ,והיינו שהוא קורא קריאת שמע עם להקדים עשיית המצוות בכדי שיוכלו לאחמ"כ
הנץ החמה כותיקין ,ומיד מתפלל ומסמיך גאולה להתדבק בתורת ה' כראוי ,מכל מקום לאנשים כמוני
לתפילה ,שעל כגון דא אמרו על רב ברונא שאדם אין דרך זו טובה ,מאחר ועדיין אין אנו יודעים היאך
גדול הוא כיון שכשפעם אחת הסמיך גאולה לקיים המצוות כדבעי ,ולזה עדיף טפי להקדים לימוד
לתפילה כותיקין לא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא התורה הק'.
)ברכות דף ט' ע"ב(. ובזה נבין דאחר שחלפו ועברו עלינו ירח האיתנים
ומרן אאדמו"ר זי"ע ביאר פעם בקדשו ,דאין דתקיפי במצוות )ר"ה דף י"א ע"א( ,והרבינו לעסוק
הכוונה שרב ברונא מיהר ורץ לחטוף התפילה כדי בהם במצוות השי"ת מועד במועדו ,והנה עדיין
להספיק קריאת שמע ותפילה כותיקין ,ומחשב נוכחים אנו לדעת שלא הועיל זה מאומה ולא פעל
חשבון השעות הרגעים והדקות שצריך הוא בשביל בנו כלל ועיקר ,על כן שוב פונים אנו לדרך אחרת
להספיק להסמיך גאולה לתפילה ,כיון דאז לשמחה לעסוק בתורה תחילה ,וכולי האי ואולי יש תקווה.
פר' נח · כז · תשפ"ז
ותבוא לפניך קורת נפשנו לטובה .צ"ע הכוונה מה זו עושה שהסמיך גאולה לתפילה .אלא הכוונה
בזה ,וברש"י כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו, שמן השמים סייעו בידו של רב ברונא ואירע כן
ונראה שגם הוא נתקשה בהבנת הדברים .וי"ל שיסמיך גאולה לתפילה כותיקין ,אחר שלמד והגה
שכוונת בקשתו הוא שכל הנאותיו יבואו לו מדברים בתורה הק' כל הלילה ,ובבוקר השכם התחיל בסדר
טובים ,דברים גבוהים ונעלים ועניינים רוחנים ,ולא התפילה כראוי ,ואירע לו שסמך גאולה לתפילה
יהיה הנאתו מבלי העולם הזה ,מעדנים ודברים כותיקין ,וכיון שראה שמן השמים סייעו בידו לכך,
המתוקים לחיך ,כי אם מלימוד משניות והבנת הגמ' הרי שבוודאי מקובל ומרוצה הוא לפני השי"ת ,ולכן
על בוריה ,מזה תבוא לו הנאתו. לא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא ,עכד"ק.
שתציץ בבשתנו רצ"ל שיראה כי יודעים אנו וע"ז אמרו כאן חז"ל ואם עשה כן היינו שאירע
אמיתות מצבינו ומתביישים אנו בזה ,ותביט ונסתבב לו כן מן שמיא ,הרי שזהו סימן שהוא נוחל
ברעתינו מה שמתייסר אני ואין נוח לי מצבי ומה שני עולמות ,ואין זה ברכה או הבטחה ,אלא סימן
שחטאתי רח"ל ,וליבי דווי על כך ,וכנודע מאמר הוא שמעשיו רצויין לפני הקב"ה ,והוא בן עולם הבא
הבעש"ט הק' זי"ע בפסוק )איכה א ,כב( כי רבות ונוחל שני עולמים.
אנחותי וליבי דוי )עי' רב טוב ,פר' בלק(. אהבה ואחוה ושלום ותרבה גבולנו בתלמידים.
ותתכסה בעוזך .עוז הוא מדת הדין ,והכוונה רצ"ל שאף שיהיה ריבוי תלמידים ,ובכגון זה נאמר
שיכסה הקב"ה את מדת הדין. )במדב"ר כא ,ב( כשם שאין פרצופיהן שווין כך אין
ברש"י ותביט ברעתינו תדע ותתן לבך ברעה דעותיהן שווין ,אעפ"כ ישאר ביניהם שלום ושלוה,
הבאה עלינו .יל"ב עפ"י מה שסיפר מרן אאדמו"ר וכתלמידי שמאי והלל דאף שהללו אוסרין והללו
זי"ע שהרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע שלח תלמיד מתירין אעפ"כ לא נמענו מלישא נשים זה עם זה
אחד שהגיע אליו ליוהכ"פ ,שיסע לכפר הסמוך )יבמות דף י"ד ע"ב(.
ויראה האיך עושין כפרות ,ונסע לשם ונכנס לפונדק, ותשים חלקנו בגן עדן .יל"ב הכוונה ע"ד הנודע
שם היה יהודי בעל הפונדק איש תמים ,בהגיע חצות מש"כ הצל"ח )ברכות דף כ"ח ע"ב( על אמרם ז"ל
ליל כשנתרוקן הפונדק מהגויים ,לקח היהודי הכפרי )ברכות דף י"ז ע"א( עולמך תראה בחייך ,שתלמידי
שני פנקסים ,והתחיל לקרוא באחת ,כל החטאים חכמים העולם הזה הוא להם כגן עדן ,וזאת מאחר
והפשעים שעבר במשך השנה ,בבכיות ובדמעות ועוסקים בתרוה הק' בשמחה ומתענגים וששים
שליש ,אח"כ לקח הפנקס השני והתחיל לקרוא, ושמחים בדברי תורה ,נמצא דביושבם בבית המדרש
ביום פלוני הלכתי בשדה ונפלו עלי שודדים ,ביום המה כיושבים בגו עדן גינתא ,וכן מרגלא בפומיה
פלוני קראני אסון פלוני ,כך קרא כל הפגעים שהיה דמרן אאדמו"ר זי"ע להביא מש"כ הקדמונים )עי'
לו במשך כל השנה ,ואמר רבש"ע הנה באמת ספר חרדים ,מצות תשובה ,פרק ה; פלא יועץ ,אות טיול(
חטאתי לפניך במשך כל השנה ,אך גם אתה לא דבית המדרש מאסר לרשעים וגן עדן לצדיקים.
הרוות אותי נחת במשך השנה ,הנה כעת הוא ערב ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך.
יוכ"פ וצריך להתפייס זה עם זה ,לכן אני מוחל לך דייק אומרו 'ונשכים' ,והיינו עפ"י האמור שישנו
על כל מה שעשית לי וגם אתה תמחול לי על מה מדריגה שניעור ועוסק בתורה כל הלילה ,ואח"כ
שעשיתי ,ולקח שני הפנקסים וזרקו לתוך האש, זוכה להסמיך גאולה לתפילה ,ובכל זאת הרי האדם
והבין התלמיד שזה רצה רבו להראותו. צריך לישון בשביל לאגור כוחות לעבודת ה' של יום
ובוודאי שאין שייך לחקות מעשה זה ,שהוא היה המחרת ,וע"ז מבקש שאכן יעלה על יצועו לישון,
יהודי פשוט ותמים ועשה מעשיהו בתמימות ,מתוך ברם יהיה זה על כוונה זו וכראוי ליהודי ירא שמים
לב נשבר באמת ,ועל כן אכן הכריזו עליו בשמים שיהיה זה בקדושה ובטהרה ,ובאופן כזה בוודאי
ממעל 'מחול לך מחול לך' .ואמנם אפשר להוסיף נמצא יחול לבבנו ליראה את שמך.
פר' נח · כח · תשפ"ז
זי"ע( ,שגזירת צדיק לישועה תוקפה אך לשעה ואינה לבאר ביאור בזה ,דאדם זה הכיר וידע שכל הרעה
נצחית ,משא"כ בישועה הבאה מכח תפילתו הבאה עליו אין זה מקרה בטבע העולם ,כי אם הכל
ותורתו ,שאז הישועה היא נצחית ,ובזה ביאר דברי בא בהשגחה וסיבה מאת המסבב כל הסיבות הבורא
חנה )שמואל-א א ,כז( אל הנער הזה התפללתי דייקא, ב"ה ,שהכל בא במידה ובמשפט ,והכל הוא מאיתו
ואמרה לעלי מה בצע ומה תועלת אם תתן לי בן ית' ,וכיון שהכיר בזה מתוך אמונה שלימה ,הרי שבזה
אחר בכח צדיק גוזר ,והלא בן זה שאלתיו מעם ה' לבד המתיק כל הדינים מעליו .וזה"פ שתביט
בכח התפילה ,שלזה יש קיום לעולם. ברעתינו שבזה יתמתקו הדינים ויתכפרו עוונותינו.
ועוד י"ל ,שכאשר פועל הצדיק בכח הגזירה ,הרי ועוד יל"ב דיוק מש"כ רש"י ותתן לבך ברעה
שלפעמים מתגרה הוא ביצר הרע ,וכנודע מצדיקים הבאה עלינו ,דהכוונה בזה ,כי הנה בוודאי בשמים
שמסרו נפשם והשליכו עצמם מנגד בכדי לפעול ממעל יודעים ומכירים שהכל הוא טוב ,ומלפניו לא
ישועות לבני ישראל ,ועל ידי כן היה גירא בעינא תצא הרעות )איכה ג ,לח( ,וכל דבר הוא לטובה ,אכן
דשיטנא ,ולפעמים הגיע להם אח"כ מזה עגמת נפש, אנו אין אנו בשמים כי אם בעולם הזה מתחת ,ולמי
שהערים וגרם להם הס"מ ממקום אחר .אבל באם שמסתובב כאן בעולם הזה נראה הדבר כענין רע,
פועלים הישועה בכח התורה אינו כן ,ולזה אמר וע"ז בקשתינו שיבט ברעתינו ויתן לבו ברעה הבאה
שתהא תורתך אומנתנו וכיון שכן ואל ידוה לבנו. עלינו דייקא.
ואל יחשכו עינינו .היינו שיהיו לנו עינים שלא נחטא .אף שישנו בחירה לאדם והרשות
מאירות בתוה"ק. נתונה בידו לבחור בין טוב להפכו ,מכל מקום בזה
חיים ארוכים .רצ"ל שיהיו כל ימינו מנוצלים עצמו שבוחר להתפלל על זה ,הריהו כבר בוחר
ומלאים בתורה ובמצוות ,אבל באם אינו מקדש כל בטוב ,והוא חלק מהבחירה לטובה ,ובזה שבוכה
עיתותיו לעבודת השי"ת הרי שאין זה בגדר חיים ומתחנן לפני קונו וצורו ,הרי דשפיר יתקבל תפילתו
ארוכים ,וכנודע מ"ד בירושלמי )ברכות פרק ב ,הלכה שלא יחטא.
ח( יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו .לא ביקש רק על
שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. עבירות גסות וחטאות חמורים שנחשב לחטא ועוון
חיים שאין בהם בושה וכלימה .היינו שלא אבוש אפי' אצל פשוטי העם ,אלא גם על ענינים שלהמון
בחיי מהקב"ה שהוא הוא הנותן לי חיים וכח ,שהרי העם אינו בגדר עוון כלל ,ורק לעומת וכלפי מעשי
על כל נשימה ונשימה תהלל י"ה )ב"ר יד ,ט( ,ולא האבות הק' אשר היו צדיקים גדולים להם נחשב
יהיה לי אח"כ פתחון פה לפני השי"ת ,הכזאת וכזאת הדבר כחטא ועוון ,גם על זה ביקש שלא יחטא.
עשית בחייך ,ויהיה בזה בושה גדולה. שתהא תורתך אמונתינו .מיתאמרי מהרה"ק
חיים של עושר וכבוד .התפלל כאן על גשמיות העטרת צבי מזידיטשויב זי"ע דהכוונה שהתורה
כפשוטו שיבוא לו עושר ,ברם הוא מבקש עושר כזה תהא אצלנו בגדר כלי אומנות ,דומה לשאר אומניות
שתביאו לידי וכבוד ,ואין כבוד אלא תורה )שמו"ר שכלי מלאכתם בידיהם וכחומר ביד היוצר ברצותם
לח ,ה( ,ולא עושר שמביא לבזיונות חלילה. עושים ככל העולם על דעתם ,כן נמי יוכלו על ידי
חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים .כפל לימוד התורה לפעול כל דברך הנצרך ,עכד"ק.
כאן שוב בקשתו ליראת שמים ,והיינו עפ"י המבואר ואע"פ שבכח הצדיקים לגזור בכם פיהם בבחי'
בספרים דישנו ב' בחי' יראה ,יראה תתאה שמתפחד צדיק גוזר והקב"ה מקיים )מו"ק דף ט"ז ע"ב( ,והמה
ומתיירא מעונש ,ויראה עילאה הוא יראת הרוממות. בזרוע באו עדיך ,ביקש שתהא תורתך דייקא
מעזי פנים .היינו גם רבינו הקדוש שגדול הדור אומנתנו ,שיפעל ע"י התורה הק' ולא בגזירות ,כיון
היה ומיוחס מזרע המלוכה ,אעפ"כ הלא זה לעומת דנודע מה שהביא רביה"ק מוהרצ"א זי"ע בספרו
זה עשה האלוקים ,ומאחר והיה גדול כל כך ,על כן מגיד תעלומה )ברכות דף ל"א ע"ב ,בשם רביה"ק מלובלין
פר' נח · כט · תשפ"ז
ואל תעמידנו בקרן חשיכה .רצ"ל שלא אראה הוצרך לתפילה מיוחדת שלא יתגרו בו עזי פנים.
ח"ו דברים שאינם הגונים. ומעזות פנים ,וברש"י שלא יוציאו עלי לעז
עד שלא נוצרתי איני כדאי ,וברש"י להיות ממזרות .הגם שהיה עשירי לעזרא ומיוחד עד דוד
נוצר .כלומר שאיני ראוי לכך שנתנו לי ההזדמנות המלך ע"ה חשש על כך )ועי' שבת דף ל' ע"ב(.
מן השמים לתקן את נשמתי ,שעל ידי כן לא אהיה מאדם רע .יל"ב דהנה רבינו הקדוש צדיק יסוד
בבחי' אוכל נהמא דכיסופא. עולם היה ,והוא לא היה יכול לסבול אדם חוטא
עפר אני בחיי ק"ו במיתתי .כי האדם נוצר בכדי שעמד בקרבתו ,וכמסופר על הרה"ק הרבי ר' מיכל
להעלות בחי' עפר שבו דהיינו הגשמיות והחומר )עי' זי"ע מזלאטשוב זי"ע שאם עבר בסביבתו בצד הרחוב
שערי קדושה ,פרק א ,שער א-ב( ,ולזככו ולתקנו בעל עבירה ,הרי שלגודל קדושתו שלא היה יכול
ולרוממו ,וע"ז התאונן שעדיין נשאר בגדר עפר. לסובלו היה מתחיל להקיא )ועי' כעי"ז באור המאיר ,פר'
אבל לא ע"י יסורים וכו' .כי יסורים מעבירין חיי ,ד"ה ואבאר גמרא( .ובוודאי שרבינו הק' שמעולם לא
את האדם על דעתו ,ויש לחשוש שמתוך כך יפול הניח ידו למטה מאבנטו )שבת דף קי"ח ע"ב( ,ג"כ לא
יותר ויותר. היה יכול לסובלו ,ועל זה ביקש מאדם רע.
ושפתותי מדבר מרמה .רצ"ל שלא ארמה את מיצר רע .אע"פ שהיה כאמור במדריגה גבוהה
עצמי ,אלא מה שאומר ואגיד יהיה באמת כליבו כן פיו. עד מאוד ,אעפ"כ בכל עת היה צריך לתפילה זו
ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך .יש להנצל מיצר הרע ,וכבר אמרו חז"ל )אבות ב ,ה( אל
לבאר הסמיכות ,דהנה ידוע אמרם ז"ל )תענית דף ח' ע"א( תאמין בעצמך עד יום מותך.
שנמשלו דברי תורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה ואע"ג דקיימי קצוצי עליה דרבי .היינו דהבין
למקום נמוך אף דברי תורה כן ,ורק מי שהוא עניו ושפל וידע שלולי כח התפילה לא יועיל לו כל
ברך התורה מתקיימת אצלו ,ולכן ביקש ונפשי כעפר ההשתדלויות שעושה ופועל.
לכל תהיה ועל ידי כן יוכל לזכות לפתח ליבי בתורתך. יה"ר מלפניך שיהיו עוסקין לשמה .רואים מכאן
מאשה רעה .יש לעיין אם כשהתפלל תפילה זו כח התפילה שיתכן שהאחד יבקש ויתפלל על חבירו
עדיין לא נשא אשה ,ועל כן התפלל על כך ,או י"ל שיהא עוסק רעהו בתורה לשמה ,ואף שהוא בעל
שגם אחר שנשא אשה שייך לבקש על זה ,שבכל יום בחירה בעצמו .ועל כן בקשתי שטוחה אנא העתירו
שייך בזה השתנות לטוב או להפך .ועוד י"ל אף בעדי על הדבר הזה.
שהתפלל ע"ז עפ"י מה שאמרו חז"ל )עפ"י יבמות דף שתשים שלום בפמליא של מעלה וברש"י
ס"ג ע"א( דיין שמצילות אותנו מדינה של גיהנום, בחבורת שרי האומות ,שכשהשרים של מעלה יש
וא"כ עיקר מעלת האשה בכך הוא ,ואם אינו כן ,הרי תגר ביניהם ,תיכף יש קטטה בין האומות .רש"י
זה בבחי' אשה רעה ,ודו"ק. מבאר כן ,כיון דאילולי כן לא יתכן להבין לפעמים
ברש"י ק"ו שבמיתתי עפר אני .רצ"ל דאף מה שרואים שאומות העולם נלחמים זה בזה ונשמך
דמיתה מכפרת )יומא דף פ"ה ע"ב( מ"מ אינו נעשה זמן רב כשאין להם שום תועלת בדבר והסבר על מה
מזה צדיק וקדוש כמלאך ,אלא נשאר עדיין כעפר הם נלחמים .וכאשר רואים כעת בזמנינו שנלחמים
הגם שמתכפרים לו עוונותיו. מדינות רוסיה ואוקראינה זה בזה כבר שנים רבות
בתוס' ונפשי כעפר לכל תהיה מה עפר אינו ללא שום הסבר ,ואין זה כי אם מחמת שיש תגר
מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי לא יכלה בשרים שלמעלה.
לעולם .היינו שעל ידי כן יהיה לו תקוה שבניו אחריו בפמליא של מטה וברש"י בחבורת החכמים.
ונכדיו ונינו יפעלו עבור תיקון נשמתו לאחר פטירתו היינו שהגם אם השני לא יסבור כמותו ולא יהיה עמו
כאשר ישוב אל העפר. בדעה שווה ,אעפ"כ לא יהיה שנאה ביניהם.
פר' נח · ל · תשפ"ז
להיטיב לזולתו. תלמוד ירושלמי
נפש שפילה ורוח נמוכה .יל"ב כפל הלשון,
ד'נפש שפילה' היינו שיחזק עצמו בענווה וידע ויכיר אמרו לו מה טיבה של תפילה זו .סברו לומר
שעדיין לא פעל ולא עשה מאומה ,והנה הגם שמכיר כאלו הטועים שהעיקר הוא רק לימוד התורה ואין
בעצמו כך פעמים יש ועדיין מרגיש בעצמו יותר צריך לתפילה ,ועל זה העמידם על טעותם ואמר
מאחרים ,ולכן שנה וכפל בקשתו ורוח נמוכה היינו להם שלא כן הוא ,אלא בכדי שיזכה ללמוד כראוי
שיהיה בעיני עצמו כאין וכאפס בתכלית הענווה אף צריך להרבות בתפילה ובתחנונים.
כלפי אחרים. שלא אקפיד נגד חברי .שאפי' אם יאמר חברי שלא
ואל תעשיני שיחה בפי כל הבריות ואל תהא כסברי ויפריך דברי ומה שחידשתי לא אקפיד כנגדו.
אחריתנו להכרית .סמך בקשות אלו ,כיון שאף אם שלא תעלה שנאתינו וכו' .כי ברצות ה' דרכי
פעל ועשה איזה דבר טוב ,ע"י הפרסום לא יכול איש גם אויביו ישלים איתו )משלי טז ,ז(.
לפעול מאומה ,וברגע אחד יכול להפסיד ולאבד הכל, ותהא תורתך מלאכתנו וכו' .שלא אצטרך
ולא ישאר בידו מאומה ,ויהיה ח"ו אחריתו להכרית. לעסוק בעניינים אחרים לבד מלימוד התורה ,רק
ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם ואל תמסור אוכל לשבת ולהגות בתורה הק' ,ובכל זאת לא יחסר
מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מועטה וכו'. לי מאומה.
צ"ב כפלות הלשון ,וי"ל שאף אם יקבל מאחד מכל ועוד יש לבאר עפ"י מה שהזכרנו לעיל מהבני
מקום אם יכול הוא להתפלל ולפעול עבורו ישועה יששכר זי"ע שכשהצדיק גוזר וממשיך ישועה בדרך
וברכה הרי שאינו בגדר מתנה ,שהרי מחזיר ומשלם גזירה אין לזה קיום .ולזה אמר כאן ותהא תורתך
לו על מתנתו .וע"ז התפלל 'ואל תצריכני לידי מלאכתנו ,ואעפ"כ הגם שיהיה לנו הכח לגזור גזירות
'מתנת' בשר ודם ,אלא יוכל לפעול עבורו ישועה, בכח התורה ,אעפ"כ ויהיו דברינו תחנונים לפניך
ושוב הוסיף לבקש שאעפ"כ אינו רוצה כלל ליהנות שהעיקר המבוקש שנוכל לפעול על ידי כח התפילה.
וליזון מידי בשר ודם. ותייחד לבבנו וכו' .כוונתו עפ"י הידוע )ראה תניא,
ועוד י"ל ,וידוייק הלשון 'שמתנתם מועטה פרק כג( שיש לאדם ב' חללים בלב ,לב ימין ולב שמאל,
וחרפתם מרובה' ,שהנני תמה על זה שכיום רואים ועל זה ביקש שיוכל לייחד ב' הלבבות כאחד ליראה
את מעשה הצדקה בריבוי עצום ,ואף בדרך כבוד, את שמך ,שזהו התכלית וכדדרשו חז"ל )ברכות דף נ"ד
וא"כ מה רע בכך .ואולי יש לומר שאין אין בזה ע"א( בפסוק )דברים ו ,ה( בכל לבבך ,בשני יצריך )ראה
חסרון ,וע"ז ביקש ואל תמסור מזונותינו בידי אלו מאור עינים ,פר' בראשית ,ד"ה במסכת חולין; דברים אחדים
בני אדם שמתנתם מועטה וחרפתם מרובה ,שאז להחיד"א ,דרוש יד ,ד"ה ראשית חכמה; ייטב לב ,פר'
יהיה לו בצמצום גדול ובבזיון ,אלא אדרבה אם מן בראשית ,ד"ה במדרש וירא אלקים; ייטב פנים ,אבני זיכרון,
השמים גזרו עליו ליהנות מידי בשר ודם ,לכה"פ אות א; ועי' תלמידי רבינו יונה ,ברכות שם ,ד"ה בכל לבבך(.
יהיה זה מאלו שנותנים בריוח ובכבוד. וע"ז ביקש אח"כ שתתן לי לב טוב ,היינו שב'
ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך .היינו חללי הלב לב ימין ולב שמאל יתהפכו לטוב ,ואם לא
שאלמד על מנת לעשות ולקיים ,ולא בכדי להיות יכה לכך הרי שהמשיך לבקש שלכה"פ יזכה לחלק
למדן וכו'. טוב ,והיינו שלב ימין שבקרבו יהיה טוב כראוי.
ותן חלקנו בתורתך ,בנה ביתך היכלך .ולא ותרחקינו מכל מה ששנאת .היינו שלא נבוא
תימא דכיון דאוהב ה' שערי ציון )תהלים פז ,ב( ,ודרשו לידי נסיון.
חז"ל )ברכות דף ח' ע"א( שערים המצויינים בהלכה, שם טוב .היינו שלא יתחלל שם ה'.
א"כ שמא אין צריך עוד לבנין בית המקדש ,על זה עין טוב .הכוונה לראות טוב על זולתו ,והמשיך
סמך לזה ואמר בנה ביתך היכלך. ואמר עוד נפש טובה הכוונה שיהיה לו רצון
פר' נח · לא · תשפ"ז
יוציאוהו משאול תחתית .ועוד ביקש דמאחר שתתן בלבנו לעשות תשובה וכו' ר' יודן ברבי
ותלמיד שגלה מגלין רבו עמו )מכות דף י' ע"א( ,על כן ישמעאל קבע ליה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה
ביקש דאף שירבה גבולו בתלמידים ,מכל מקום יהיו כן .כוונתו בזה לגלות שאכן ילמדו מתוך תשובה.
אלו תלמידים הגונים ויוכל לשבת בגן עדן. ותרבה גבולנו בתלמידים ונשיש בחלקנו בגן
לא'ל שחלק לי דיעה ומעשה טוב' .דעה' היינו עדן .כוונתו ברוב ענוותנו שעל ידי כן יהיה לו אחרית
הרצון והחשק הטוב ,ו'מעשה' זה קיום המצוות בפועל. ותקוה ,שעל ידי שיעמיד תלמידים הגונים הרי שהם
אבלים אצל הרב יעקב וולצר מזכיר מועצת גדולי בברכהמ"ז על הכוס כיבד מרן שליט"א את גיסו
התורה ,ונכח שם גם כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א, חדב"נ הגה"צ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א.
וניחמו מרן שליט"א בדברי תנחומים. תפילת ערבית התפלל לפני העמוד -הרה"ג רבי
שמואל נטע זלמנוביץ שליט"א נכד רבוה"ק ור"מ
בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחה בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק.
בשבוע הבעל"ט.
יום ראשון פר' נח א' דר"ח מרחשון
יום שני פר' נח ב' דר"ח מרחשון לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן להבחור הבר מצוה יהודה נ"י בן הרה"ג ר' חיים
הר"ר שמעון קאהן מקרית צאנז טבריה )ח"ר יוסף שלום מרמורשטיין מפעיה"ק .בתפילת שחרית
ישראלי מפעיה"ק(. התפלל מרן שליט"א הלל לפני התיבה ,ועלה מרן
בערב הגיע מרן שליט"א לקביעת מזוזה בדירתו שליט"א רביעי לתורה.
החדשה של הנה"ח ר' שמואל רוזנברג ממאונטריאול. לפנה"צ הגיע מרן שליט"א לעיר בני ברק לניחום
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
==================================================================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,נודע בשערים לשם ולתהלה ,איש
האשכולות ,נדיב ונכבד ומאוד נעלה ,ידו פתוחה ולבו ער לכל דבר שבקדושה ,תומך נלהב לכל
מפעלות הקודש של בית צאנז
הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו
אב"י בקרית הבעש"ט פ"ת
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת נישואי בתו הכלה תחי'
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר דוד וייס נ"י
נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א
והברכה אחת היא לסב הדגול נאמן בית רבוה"ק
הגאון רבי בן ציון רייך שליט"א
ויהא רעוא מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,ואך ששון ושמחה
ישכון באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים.
פר' נח · לב · תשפ"ז
בחצרות קדשינו
מחיל אל חיל :במרכז 'שמחם' נחתם בסיפוק 'מבצע
תשרי' -לקראת ההגרלה המסכמת ופתיחת מבצע החורף
עם חתימת ימי הרחמים והרצון וימי השמחה דחג
הסוכות ,מסכמים בהנהלת מרכז 'שמחם' בסיפוק רב
ובס"ד את שרשרת ההגרלות השבועיות של 'מבצע תשרי',
ומכריזים על ההזדמנות האחרונה לקבלת השי המיוחד ועל
פתיחתו של מבצע החורף הענק.
במהלך ימי המבצע נערכו ההגרלות השבועיות בין כלל
המשתתפים ,ואלו הם הזוכים המאושרים:
שבוע ראשון :הר"ר שמואל הערש זלמנוביץ הי"ו )ק"צ
נתניה( -מחזור המפורש לר"ה .שבוע שני :משפחת
שווארץ הי"ו )ירושלים( -אבנט לבן ממשי .שבוע שלישי:
הר"ר מאיר גוטמן הי"ו )ק"צ נתניה( -ארבעה מינים
יוקרתיים .שבוע רביעי :משפחת שימון הי"ו )בני ברק( -
חומש רש"י כפשוטו .שבוע חמישי :משפחת לנדאו הי"ו
)בני ברק( -אבנט שחור ממשי.
בימים אלו נשלמות ההכנות לחלוקת שי ללא הגרלה
עבור כל מי שהגיע ל 40-שעות.
מי שהגיע ל 40-שעות ,לעדכן את השם ומספר השעות
במערכת הטלפונית) 09-88-515-88 :שלוחה .(1מועד
אחרון לדיווח :יום ראשון ,ז' מרחשוון ,עד השעה 24:00
בערב.
בד בבד עם נעילת מבצע תשרי ,מוכרז על פתיחתו של
מבצע החורף החדש תחת הכותרת "אַלֶעס אִיז פוּן
אוֹיבְן" ,במסגרתו יחולקו פרסים בשווי כולל של 26,000
.₪פרטים מלאים ומפורטים מתפרסמים בנפרד.
שיעורי תורה ושמחת חג
בבתי מדרשינו די בכל אתר ואתר בימי חוה"מ
לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק
בהן בדברי תורה )ירושלמי ,שבת פרק טו ה"ג( .בבתי
מדרשנו די בכל אתר ואתר התקיימו שיעורים בהלכה
ובאגדה ,במשך ימי חול המועד סוכות ,ובימים שלקראת
חג הסוכות ,אשר בהם השתתפו אנ"ש חברי קהילתנו הק'
ובאו לשמוע את דבר ה' זו הלכה אשר נשמעו מפי
הדרשנים שליט"א ,כדלהלן )מאלו שהגיע לידי המערכת(:
אך שמח :שמחת החג התורנית פעיה"ק על ידי 'גלעבט'
בראשות שלוחא דרבנן הרב בערל שטמר הי"ו
ישיבת בין הזמנים -כמסורת השנים מאות בחורי קרית
צאנז ניצלו את הימים המרוממים בלימוד ובהתמדה
במסגרת ישיבת בין הזמנים ,תחת תגמול נאה בזה ובבא
ובניהולו של הרב מנחם מענדל ארנברג ואיתו עמו הרב
שמואל בנימין קנאפלער ,כאשר בפני הבחורים הגיעו
לנאום ולשאת דברים חשובי הרבנים והמשפיעים בדברי
הכנה לימים הנעלים.
שיעורי תורה -לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי
שיעסקו בתורה ,מאות תושבי קרית צאנז והבאים בשעריה
התאספו מדי יום מימי המועד לשיעורים מיוחדים מטובי
פר' נח · לג · תשפ"ז
הרבנים והדרשנים :כ"ק האדמו"ר מטעמשוואר שליט"א;
זיץ חג מרומם בראשות המשפיע הדגול הרה"ג ר' דוד
אריה רוזנברג שליט"א מחשובי משפיעי קול דודי בשיח
חג בשילוב שירה וזמרה בשמחה ובצהלה; מצגת מיוחדת
בהלכות תספורת כהלכה.
כמו כן מימנו 'גלעבט' את הוצאת הגמרא המיוחדת עם
כל דפי הלימוד במסגרות תורתם משתמרת דחסידי צאנז
ועמוד היומי דרשו ,לכל ירח האיתנים שיו"ל על ידי הנהלת
כוללי חיי תורה.
מושב בית דין -גולת הכותרת של שמחת החג היה
מושב הבית דין היחודי ,כאשר שלושה מחשובי הדיינים
התיישבו יחד לדין תורה יחד עם תובע ונתבע קבל עם
ועדה ,הדיינים הרה"ג רבי שמואל ייגר שליט"א דומ"ץ
בירושלים ובבית דין נתניה וראש כולל חו"מ במרכז
התורה ,הרה"ג רבי משה וינגרטן שליט"א דומ"ץ בבית דין
הגר"נ קרליץ זצ"ל ובבי"ד נתניה ,הרה"ג ר' משה לבי
שליט"א דומ"ץ הישר והטוב בחיפה ,בהנחייתו של הרה"ג
ר' יקותיאל יהודה בינדר שליט"א מנה"ר דמשתמרת,
כאשר כשעתים רצופות התמוגגו הקהל בשמחת התורה
דאין שמחה כהתרת הספיקות ,בדיון מרתק בין בעלי
הדינים בנושא בניה על חשבון סוכת השכן עד להלכה
למעשה.
זכר לשמחת בית השואבה נערכה במיוחד לילדי החמד
עם כלי שיר וזמר ,כאשר שעה ארוכה רקדו יחד מאות
הילדים בשמחת החג ,במהלך המעמד נשא דברים
מיוחדים גדול הדרשנים הרב ישראל מאיר שושן שליט"א,
בסיום המעמד קיבלו ילדי החמד מיני מתיקה לרוב.
וקווי ה' יחליפו כח -לקראת סיום בין הזמנים והתחלת
זמן החורף ,יזמו בגלעבט נסיעה מיוחדת ומרעננת למאות
בחורי החמד בפיקוח ראשי הישיבה שליט"א ,תחילה נסעו
לשעות של התרעננות במקום ייחודי במבואות ירושלים.
אחר תפילת מנחה יצאו בשיירות האוטובוסים לתפילה
בקבר רחל לתפילה ותחנונים לקראת הזמן החדש,
ולאחמ"כ סעדו לארוחת ערב מיוחדת מטעם גלעבט
במתחם סמוך ,כשלאחר למעלה מ 12-שעות של
התרעננות חזרו מאות הבחורים לביתם לתחילת הזמן
ביתר שאת ועוז.
ושם נעלה ונראה -מאות מתושבי קרית צאנז זכו
לעלות וליראות במהלך החג בשריד בית מקדשינו הכותל
המערבי ,כאשר ב'גלעבט' העמידו מערך עצום של
אוטובוסים בשעות הלילה במחירים זולים במיוחד,
תגובות רבות זרמו בהודאה על מערך ההסעות.
כמו כן נערכו פעילויות מיוחדות עבור ציבור הנשים
והבנות ,וכן מימון הכינוס האדיר לכלל בנות צאנז בראשות
הרבנית הצ' תליט"א בימי חול המועד בהיכל הגדול.
ציבור תושבי קרית צאנז והבאים בשעריה מלאים
ברכות ותהילות קדם חבר המועצה שר העסקנים הרב
בערל שטמר שליט"א ,על כל הפעילות הכבירה לשמחת
החג בשלימות ,יחד עם ברכות ליד ימינו הר"ר זלמן לייב
פר' נח · לד · תשפ"ז
התכנסו והתקבצו אנשי שלומינו לסעודות מרעים מתוך ווינברגר על ניהול המערך הכביר ,ישאו ברכה מאת ה'
אחדות הלבבות .הסעודות הוגשו ביד רחבה ,בשפע רב בהמשך הצלחה וסייעתא דשמיא.
ובכבוד הראוי ,והשרו אווירת חג מרוממת ומלוכדת בקרב
כלל המתפללים והמסובים. מהנעשה ונשמע בקהלתנו הק' בב"ב
שמחת החג לילדי חמד -לקראת ימי שמחת תורה והחג סיכום פעילות הקודש של לשכת המשנה לראש העיר
המרומם ,נערכה חלוקה נרחבת של שקיות מגדנות במיני מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ הי"ו
מתיקה עשירות ומעוצבות לילדי הקהילה מטעם עיריית חודש של רוממות ,תורה ורווחת אנשי שלומנו :ימי
בני ברק ,להרבות שמחה וצהלה בקרב תשב"ר ולחבב הרחמים והסליחות וירח האיתנים העעל"ט עמדו בסימן
עליהם את קדושת ימי החג ושמחת התורה. תנופת עשייה חסרת תקדים מטעם לשכת המשנה לראש
פעילויות תוכן חווייתיות לבית יעקב אלו הנשים -לצד העיר ,מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ הי"ו ,אשר פעל ללא
הפעילות הגשמית והתורנית ,עמדה הלשכה לימין בני ליאות למען הכלל והפרט בקהילתנו הקדושה בעיר התורה
המשפחות בהפקת תוכניות איכותיות ומותאמות :ובתוכם והחסידות בני ברק.
מימון מופעים והקרנות תוכן איכותיות ומבוקרות .כמו גם להלן סקירה מפורטת מפעולות הקודש והיוזמות
שידור חי מהמעמד הכביר של "הקפות שניות" עבור אלו הברוכות לטובת אנשי שלומנו:
שלא יכלו להשתתף פיזית במעמד הנשגב ,כך שכלל תמיכה מיוחדת באברכי הכוללים לקראת החג -
הציבור יכול היה ליטול חלק בהתרוממות הרוח הגדולה. לקראת ימי חג הסוכות ,נוכח ההוצאות המרובות המוטלות
ציבור אנשי שלומנו מביע את תודתו ועמוק הערכתו על כתפי עמלי התורה ,פעל המשנה לראש העיר להשגת
לזה העוסק בצרכי ציבור באמונה ,המשנה לראש העיר חלוקת תמיכה כספית מכובדת לעשרות אברכים חשובים
מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ שליט"א ,בברכה שיזכה תושבי העיר ,מטעם קרן צדקה וחסד ,כדי לאפשר להם
להמשיך ולהרבות פעלים לתורה ,לחסידות ולרווחת הכלל לקבל את ימי החג המרוממים מתוך הרחבת הדעת ושמחת
מתוך בריאות ,נחת וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיו. חג אמיתית.
ישיבת בין הזמנים -במטרה לאפשר לבחורי החמדה
מהנעשה והנשמע בקהילתינו הק' בחיפה והאברכים היקרים להמשיך ולשקוד על התורה והעבודה
בירח האיתנים העעל"ט ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש גם בימי בין הזמנים ,יזם
שיעורי תורה וקביעת עיתים בימי הסוכות " -לא ניתנו והוציא לפועל פרויקט מיוחד של חלוקת 'פת שחרית' מדי
מועדים לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה" ,את דרשת יום ביומו .בזכות יוזמה מבורכת זו ,זכו מאות מבחורי חמד
שבת שובה נשא דומ"צ קהלתינו הק' הגאון רבי שלמה להישאר בין כתלי בתי המדרש ,כשהם שוקדים על
הכהן שטרן שליט"א בענין מצוות אכילה בערב יום כיפור, תלמודם מתוך הרחבת הדעת וסיפוק רוחני וגשמי.
כמו"כ בליל יו"ט ראשון בין מנחה למעריב ,נשא דברים סעודות אושפיזין כיד המלך בימי חג הסוכות -לקראת
הגאון הדומ"צ שליט"א בענין חיוב כזית ראשון בסוכה ימי השמחה של חג הסוכות ,מימון מלא ומורחב של
והלכות וכוונות הנענועים סעודות האושפיזין בבתי המדרש של אנ"ש בני ברק ,בהם
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
=================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם האי גברא רבא ,משנתו רב ונקי ,סיני ועוקר
הרים ,מרביץ תורה והוראה ,מורה ודאין ,שלמ"ה שמו ושלמה משנתו ,ה"ה
הרה"ג רבי שלמה ניימאנן שליט"א
דומו"צ דקהילתנו הק' בליקווד
לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט ובשעטומ"צ
שמחת הולדת הבת תחי'
וברכת מזל טוב
לאביו הרה"ח ר' שמחה ניימאנן הי"ו
מיקירי אנ"ש בבארא פארק
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,כי יזכה לראות דורות ישרים ומבורכים,
מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א
פר' נח · לה · תשפ"ז
שמחת תורה התקיימה שידור חי לבית יעקב מכל מעמד בכל יום מימי חול המועד יתקיים לימוד תורה ברבים
הנשגב של הקפות שניות אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק בין מנחה למעריב כשעשרות מבני הקהילה יושבים
שליט"א ,השידור נערך בהיכל בית המדרש עד לסיום בצוותא חדא ועוסקים בתורה.
ההקפות שניות. כמו"כ בכל יום מימי חול המועד התקיים מנין מרכזי
בעת סיום ימי זמן שמחתינו -ימי הסוכות הודו ושיבחו לתפילת שחרית במתינות כשלאחמ"כ מתקיים ריקודים
בברכות שבח והודאה את הנהלת המוסדות שנטלו על לכבוד החג ,ולאחמ"כ מוגש לחיים ומזוזות לכבוד
עצמם את כל הוצאות בהשקעה מרובה הכל על הצד היותר האושפיזין בסוכת בית המדרש שאורגן ע"י הרב דוב בער
טוב ,תהי משכורתם שלימה מן השמים וחפץ ה' בידם ישראלי שליט"א.
יצליח להרבות כבוד שמים. אבות ובנים בחול המועד -מחזה מרנין ומשובב לב נחזה
בכל אחד מימי חול המועד בשעות הצהרים שעה שבני
בירושלים :חג הסוכות בקהילתנו הק' בירושלים נחוגה קהילתנו התיישבו לסדר לימוד מיוחד" ,אבות ובנים"
ברוב התרוממות .כשמידי יום הוגש בסוכה הגדולה שעל למשך שעה ארוכה כשבתחילת הסדר אמרו כל הילדים
יד בית המדרש סעודת אושפיזין בהרחבה גדולה. יחד פרקי תהילים לאחר הסדר בכל יום חולקו לילדים
בימי חוה"מ התקיימו שיעורי תורה בביהמ"ד המרכזי, פרסים יקרי ערך ,בני הקהילה מודים ומשבחים את האברך
ביום ראשון א' דחוה"מ ע"י הגאון רבי שלום אייזנברגר היקר הר"ר יחיאל מיכל ברנט הי"ו על ארגון סדר הלימוד
שליט"א דומ"צ קרית צאנז ירושלים בענין מצות סוכה ביום המיוחד,
שמיני עצרת; ביום ב' ב' דחוה"מ ע"י הרה"ג ר' משה יוסף שמחת בית השואבה לבני קהילתינו הק' -ביום שני ב'
טסלר שליט"א מחור אברכי מבצר התורה בירושלים בעניני דחוה"מ סוכות התקיימה שמחת בית השואבה בבית
החג; ביום ג' ג' דחוה"מ ע"י הגאון רבי משה מרדכי ווידער מדרשינו בהשתתפות כל בני קהילתינו הק' בראשות
שליט"א אב"ד לינז ירושלים; ביום ד' דחוה"מ ע"י הרה"ג הגה"צ רב אב"ד קהילתינו הק' שליט"א שהגיע במיוחד
רבי אשר אנשיל שווארץ שליט"א מח"ס מעדני אשר בענין לשמוח יחדיו בשמחת החג עם בני הקהילה
מי שרכש כרטיס הגרלה וכדו' והתחרט מהרכישה. במשך שעה ארוכה התרוממו קהל המשתתפים
כמו"כ בסיוע לשכת שלוחא דרבנן הרב יצחק מאיר טפחיים מעל הקרקע בשמחת החג בשבת אחים גם יחד
ברים סגן ראה"ע ירושלים ,התקיימו מספר פעילויות בלווי כלי זמר של הר"ר גבריאל הלר הי"ו והרב דוב בער
לנשות אנ"ש ,וכן שידור חי ממעמד הקפות שניות במוצאי ישראלי שליט"א והשמחה גאתה לאין שיעור ,במהלכה גם
שמחת תורה העעל"ט. רקדו הגה"צ רב אב"ד שליט"א ודייני קהילתינו שליט"א עם
גם בבית מדרשנו היכל צבי הוגש בפני הקהל מידי יום לפידים בידיים זכר לשמחת בית השואבה ,כמו"כ התקיימה
סעודת אושפיזין אחר תפילת שחרית .ביום ראשון א' זיץ מיוחד עם ניגוני התעוררות כשהגה"צ שליט"א מלהיב
דחוה"מ בשעות הערב התקיימה שמחת בית השואבה את בני הקהילה דברי תורה וחיזוק,
המרכזי ,בהשתתפות קהל רב ,המעמד נפתח בתפילת בסוכת בית המדרש הוגש כיבוד ושתיה בהרחבה גדולה
ערבית ,כשעם סיום התפילה החלו קהל אנ"ש לפזז לכל המשתתפים כשלילדים מוגש מיני מתיקה.
בריקודין קדישין בליווי כלי שיר וזמר ,בראשות רבני אנ"ש. שידור חי לבית יעקב ממעד הקפות שניות -במוצאי
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,נודע בשערים לשם ולתהלה ,עדין
הנפש וטוב הלב ,איש האשכולות ,ה"ה
הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו
מנהל ישיבתינו הק' לצעירים שפע חיים בב"ב
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת אירוסי הבת הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החבר עזריאל נ"י
בן המחנך הרב מאיר גוטמן הי"ו -אב"י פעיה"ק
ובברכת מזל טוב לסבים
הרה"ח ר' אלכסנדר משה בלומנטל הי"ו -ראש גבאי המעמדות הרה"ח ר' ברוך גוטמן הי"ו -אב"י בב"ב
ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכו לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח ,ואך ששון ושמחה ישכון
באהלם תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים
פר' נח · לו · תשפ"ז
קהל אנ"ש הודו וברכו לגבאי בתי מדרשנו על רוב פעלם בביתר :בקהילתינו הקדושה בשכונת הגפן עברו ימי
כל השנה למען הכלל והפרט בכל צרכי בית המדרש ,ובפרט הסוכות בהתרוממות גדולה .בבתי מדרשנו התקיימו
עתה בימי ירח האיתנים ,וביותר על ארגון שיעורי התורה שיעורי תורה ברבים מידי יום ,מלבד סדרי הלימוד ושיעורי
ברבים לרווחת והנאת קהל אנ"ש. התורה הקבועים.
בצפת עיה"ק :כמדי שנה בין כסא לעשור חולקו בבית מדרשנו שברחוב החוזה מלובלין במסגרת
בקהילתינו הק' בעיה"ק צפת עופות ובקר ומצרכי מזון שיעורי התורה ברבים ,נמסרו שיעורים ,ע"י הדומו"צ הגאון
לכבוד החגים הבעל"ט ,עבור משפחות קהילתנו הק' ,הודות רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט"א ,וכן ע"י הרבנים
להתמסרותו של הרה"ח ר' מרדכי ישכיל הי"ו מנכ"ל הגאונים רבי אפרים פישל פרל שליט"א רב ביהמ"ד רבי
המוסדות ,ועוזרו הנאמן הרה"ח ר' דוד חיים שאטן הי"ו. אשר ומו"צ בביתר; רבי שלום דב שפיצר שליט"א רב
כתרי שבח והודאה נקשרו להנגיד הנכבד הרה"ח ר' קהילת ברכת יצחק; רבי שלמה לאבל שליט"א ר"מ
יעקב יוסף מילר ונו"ב הי"ו שהרימו תרומתם הנכבדה בישיבת מיר; רבי שלום צוויבל שליט"א מחו"ר הכולל
במסגרת ארגון 'חסדי חוה' ,לע"נ בתם חוה רפאלה ע"ה. בביתר.
ולהרה"ח ר' מרדכי רייכמאן ונו"ב הי"ו לע"נ הוריהם אנ"ש בבית מדרשנו בגבעה א' בביתר נמסרו שיעורי תורה,
הביעו תודות והערכה עבור ראשי הנהלת המוסדות ,וכן ע"י הדומו"צ הגאון רבי ישראל שווארץ שליט"א ,בענין
לאברכים הר"ר אייזיק גרינשטיין הי"ו .וכל האברכים השוכח לברך לישב בסוכה האם ועד מתי צריך לברך ,וכן
שסייעו ועמדו לימין הצלחת מבצע החלוקה. ע"י הרבנים הגאונים :רבי ישראל יצחק אשכנזי שליט"א
בלונדון :במסגרת שיעורי התורה דקהלתנו הק' ,נמסרו מו"צ בקהילת ראחמסטריווקא ומח"ס תשועת ישראל,
בימי חג הסוכות העעל"ט דרשות מפי מגידים אורחים, בענין גלות ביציאת לסוכה -הוי גולה למקום תורה; רבי צבי
בליל ב' דיו"ט סוכות נשא דברים הרה"ג רבי שמעון דאמב וויסמן שליט"א מו"צ ומחו"ר הכולל ,בענין דלת כשנסגרת
שליט"א מחשובי הלומדים בלונדון ,ובליל מוצאי יו"ט נשא משמש לדופן ג' בסוכה ומכשירה בשבת ,ועשיית אהל
דברים הגאון רבי פלטיאל שווארץ שליט"א דומו"צ בסוכה בשבת; רבי ישראל חיים וינברגר שליט"א ר"מ בבית
בהתאקה"ח ובקהל ייטב לב דסאטמאר. מדרשנו רמה ד' בבית שמש ,בענין שיעור קביעת סעודה
בבארא פארק :נמסרו שיעורי תורה ע"י הרבנים וגדר באכילת מזונות בסוכה במשנת רבוה"ק; הרב צבי
הגאונים :רבי משה מאיר אורנשטיין שליט"א ר"מ בבית פקטע שליט"א מחו"ר כולל מבצר התורה באלעד ,בענין
מדרשנו בענין הקדמת סוכה לעניני לולב; רבי דניאל גראס סגולת מצווה חג הסוכות וארבעת המינים להשפיע לכל
שליט"א רב ביהמ"ד נעימות החיים בענין זמן שמחתינו; רבי השנה עפ"י מדרשי חז"ל.
שלום יוסף אונסדארפער שליט"א מחו"ר הקהילה בענין כמו"כ בליל הושענא רבא אושפיזא דדוד מלכא משיחא
סוכה על ז' ולבוד במראה ,ורבי אהרן פרענקל בעמח"ס אלף אחר משנה תורה התקיימה סעודת אושפיזין בסוכת בית
בית ברש"י על הש"ס בענין רב תנחום בסוכות. המדרש בהרחבה גדולה ,כשבמהלך הסעודה נשא דברים
בליקווד :לקראת ירח האיתנים חילקו ראשי קהלתנו הדומו"צ הגר"י שווארץ שליט"א בשגב זמן הנשגב של
הק' לכל חברי הקהילה סכומים הגונים לסיוע בהוצאות הושע"ר.
המרובות ולשמחת החג ,כשהחלוקה הסתכמה בסכום של
קרית צאנז נתניה
=================================================
ברכת מזלא טבא
שלוחה בזה קדם ידידינו האבר"ך הנכבד והנעלה ,עסקן נמרץ ומהולל בתשבחות,
ברוך הכשרונות ,איש חי ורב פעלים ,טוב עין וטוב לבב
הר"ר יחזקאל יצחק שימון הי"ו
מטובי עסקני בית צאנז בארה"ב
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י
במזל טוב ובשעטומ"צ
ולסבים הדגולים והנעלים ,שמם הטוב הולך לפניהם ,ה"ה
הרה"ח ר' אהרן ישעי' שפיצר הי"ו -אב"י ביוניאן סיטי
הרה"ג ר' אלעזר שימון שליט"א -מח"ס פאר הבית והרה"ח ר' לייבוש שווארץ הי"ו -אב"י ביוניאן סיטי
וזאת הברכה ,מאלוקי המערכה ,שאך ששון ושמחה ישמע לעד במעונם ,ויזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל
יוצ"ח ,ולגדלם לתורה לחופה ולמעש"ט ,מתוך רוב שפע ונחת דקדושה ,ושפע רב לעלמי עלמיא אמן ואמן.
פר' נח · לז · תשפ"ז
נאיר את בתיהם ,נחשוב על השני ונסגור שידוכים בעז"ה. עשרות אלפי דולר ,דברי ברכה נשגרו ע"י בני קהלתנו הק'
אין סגולה גדולה יותר מלהכניס שמחה לבתי ישראל קדם הדומו"צ הגר"ש ניימאנן שליט"א העומד בראש
באמצעות שידוכים .הקב"ה שולח לנו הזדמנות לפעול המגבית ,ולראש הקהל מוה"ר אברהם רייך הי"ו ,ואיתו עמו
למען הכלל ,ואני קורא לכולם – קחו את הטלפון ,פתחו כל העוזרים והמסייעים ובתוכם מוה"ר שמואל יצחק
את הלב ,וסייעו בשידוך .זו השעה שלנו להוכיח שאכפת פרייליך ,מוה"ר שמואל יעקב לייכטער ,מוה"ר דוד עלבאגן,
לנו ,ובעזרת ה' ,מתוך הערבות ההדדית הזו ,נזכה לראות מוה"ר יהושע יואל רייז ,מוה"ר חיים משה אורטנער ,מוה"ר
הרבה שמחות בחורף הזה". פישל שאלאמאן ,מוה"ר חיים יעקב קליין .כן הודו ושבחו
כאמור ,במסגרת המבצע ,סך של 26,000ש"ח יחולק בין לנדיבי העם אשר נטלו חלק ונדבו מהונם למען מטרה זו,
כל המשתתפים אשר יסגרו שידוך במהלך תקופת המבצע, ישאו ברכה מאת ה'.
כאשר לפחות אחד מהצדדים הינו מגיל 21ומעלה .כפל
מבצעים :בשידוך שבו שני הצדדים הינם מעל גיל ,21זוכים "אַלֶעס אִיז פוּן אוֹיבְן":
ל 2-יחידות מהסכום האמור. מרכז 'שמחם' מכריז על מבצע חורף ענק
המבצע יימשך במשך 9שבועות – החל מראש חודש לעידוד שידוכים מגיל 21ומעלה
חשוון ועד ל'זאת חנוכה'. לא שוקטים על השמרים :עם נעילת חודש ירח
המבצע כולו עומד תחת פיקוחו של רב מרכז "שמחם", האיתנים והתחלת חודשי החורף משיקים במרכז 'שמחם'
הגאון רבי אשר ישעיה מוצטען שליט"א דיין בקרית צאנז מבצע חדש בימים אלו .במסגרת המבצע החדש ,יועמד
נתניה. סכום עתק של 26,000ש"ח )כמניין הוי"ה( אשר יחולק
איך מצטרפים? כל שנדרש לעשות הוא לסגור את בעז"ה בין כל סוגרי השידוכים שבהם אחד הצדדים לפחות
השידוך המיוחל ,ולבשר על הבשורה הטובה למרכז הינו מגיל 21ומעלה.
"שמחם" בטלפון .09-88-515-88 :בתום תקופת המבצע, בפנייה נרגשת לציבור אנ"ש ,קורא מוה"ר ישראל חיים
יחולק הסכום הנכבד בין כל הזוכים המאושרים. בלומנטל הי"ו ,מנהל מרכז 'שמחם' להירתם למען המטרה
במרכז 'שמחם' קוראים לציבור שלא להחמיץ את הקדושה:
ההזדמנות המיוחדת להוסיף אור בחורף זה ,לזכות במצווה "אחים יקרים ,אנו ניצבים בפתחו של חורף .יש
הגדולה של הקמת בתים נאמנים בישראל ,ולזכות גם משפחות שבשבילם חורף הוא גשמי ברכה ,אבל יש
במענק כספי נאה. משפחות שעבורם החורף זה עבים שחורים וחשכה .הבה
ברכת מזלא טבא
קדם ידידינו הנכבד והנעלה ,יקר שבערכין ,המסור בכל מאודו ונפשו
למען כל צרכי המערכת בכל עת ועונה זה רבות בשנים,
ובפרט בהפצת דברות הקודש בירושלים מידי שבת בשבתו ,ה"ה
הרב שמעון גוטמן הי"ו
מנכ"ל מוסדותינו הק' בירושלים עיה"ק
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת הולדת הבת תחי'
ובברכת מזל טוב לאביו העומד לימננו בכל עת ועונה
הרה"ג רבי שלמה צבי שליט"א -מח"ס דברי שלמה
יה"ר שאך טוב וחסד ישרור תמיד באהלו כל הימים,
ויזכה לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,מתוך רוב שפע ,לעלמי עלמיא
המאחלים מקרב הלב
מערכת 'בצילא דמהימנותא'
פר' נח · לח · תשפ"ז
גליון זה נדבת
הרה"ח ר' דוד שלום אליעזר קליין הי"ו
מראשי ועסקני קהלתנו הק' בלונדון
לרגל השמחה השרויה במעונו
שמחת נישואי בנו החתן המו"מ בתוי"ש
מורינו חיים יהודה נ"י
עב"ג הכלה תחי'
במזל טוב ובשעטומ"צ
אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד
מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא
ברכת מזלא טבא
שלוחה בזה קדם ידידינו הנדיב הנכבד ומאוד נעלה ,יקר הערך ופאר המעלות ,איש
האשכולות ,שמו מפארים בתוך אמוני עם ,רודף צדקה וחסד ,העומד לימין המערכת בכל
עת ומפטרוני המכון ,ה"ה
הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו
אב"י בקרית הבעש"ט -פ"ת
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת נישואי בתו הכלה תחי'
עב"ג החתן הבה"ח המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר דוד וייס נ"י
נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א
ויהא רעוא שאך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,ויזכה לרוות רוב נחת
דקדושה מכל צאצאיו לראות דורות ישרים ומבורכים ,אך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים,
וסייעתא דשמיא עד עולם ,אמן.
המאחלים ברוב הערכה
ההנהלה וחברי המכון
פר' נח · לט · תשפ"ז
