gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: נח (2026-10-12)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' נח · כה תשרי ‪ -‬ב' מרחשון‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ג )אלף שד"מ(‬ ‫בקול רינה וחדוה‪ ,‬גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר‬ ‫לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫לרגל שמחת בית צדיקים‪ ,‬השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב‬ ‫בת לנכדו פרע"ח‬ ‫הרה"ג רבי יקותיאל יהודה שליט"א‬ ‫בן בנו יקירו‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‬ ‫והברכה אחת היא להסבים הדגולים הגאוה"צ המפורסמים‪ ,‬פארי היחס‬ ‫כ"ק האדמו"ר מקאסוב ויזניץ שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף שליט"א‬ ‫והגה"צ רבי איתמר רוזנבוים שליט"א ‪ -‬רב ק"ק קרעטשניף בב"ב‬ ‫ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא‪ ,‬ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬להדריכנו בנתיבות חיים‪ ,‬על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א‪.‬‬ ‫אמר לו כי לאור המשך ההתנכלויות מצד השלטון‬ ‫יום שלישי פר' בראשית כ"ה תשרי‬ ‫לכלל לומדי התורה‪ ,‬הרי שקרן הצלה ‪ -‬צאנז‪ ,‬הוא‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫כיום בסיס הקיום לישיבות ולכוללי אנ"ש בארה"ק‪,‬‬ ‫להבחור הבר מצוה יעקב יוסף נ"י בן הרב אברהם‬ ‫ואשר לכן יש להגדיל את פעילות הקרן יחד עם‬ ‫בוים מב"ב )בן הג"ר יחיאל שליט"א רב ביהמ"ד שפע חיים‬ ‫העומדים בראש המערכה עד עתה הדומו"צ הגאון‬ ‫בנוה הורים פעיה"ק(‪ .‬והדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל‬ ‫רבי שמואל ייגר שליט"א והמשב"ק הרב אברהם דוד‬ ‫יומא דהילולא של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע והגה"ק‬ ‫שכטר שליט"א שכבר פעלו בס"ד גדולות ונצורות עד‬ ‫החתם סופר זי"ע‪.‬‬ ‫כה ובשיתוף עם קרן עולם התורה‪.‬‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר יעקב‬ ‫מרן שליט"א אף ציין‪ ,‬כי הציבור מכיר ויודע את‬ ‫שטראה מקרית צאנז טבריה )בן הג"ר אהרן שמואל‬ ‫הנחיצות שבדבר‪ ,‬ורצונו שכל אחד ואחד ללא יוצא‬ ‫מאנטווערפן‪ ,‬וחתן העסקן לבית צאנז הרה"ח ר' צבי נתנאל‬ ‫מן הכלל יטול בזה חלק נכבד בהתאמצות יתירה‪.‬‬ ‫רייכמן מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫והוסיף שזה נכנס בגדר 'כל המקבל עליו עול תורה‬ ‫מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'‪.‬‬ ‫היום נקרא הרב יעקב רייניץ מפעיה"ק אל הקו"פ‬ ‫בסיום האציל מרן שליט"א מברכות קדשו לרוב‬ ‫לכ"ק מרן שליט"א‪ ,‬שם מינה אותו מרן שליט"א‬ ‫הצלחה וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫לשמש כמנהל 'קרן הצלה' דחסידי צאנז‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' נח∙ א · תשפ"ז‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע היה עושה איזה‬ ‫בערב הגיע לביקור בקו"פ המחותן כ"ק האדמו"ר‬ ‫עסק‪ ,‬שלבש שטריימל וערך שולחנו‪ ,‬כנראה כי היה‬ ‫מסטריקוב שליט"א‪ ,‬לרגל שמחת אירוסי בנו החתן‬ ‫רגיל מחוץ לארץ לערוך יום טוב שני‪.‬‬ ‫נ"י‪ ,‬ושמחת הבר מצוה לבנו נ"י‪ ,‬וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫חז"ל אמרו )סוכה מה‪ ,‬ב( "כל העושה איסור לחג‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬בכל שמחה נעשים יותר‬ ‫באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח‬ ‫קרובים ב"ה‪ ...‬זהו הזדמנות בשבילי להיכנס‪ ...‬אם‬ ‫והקריב עליו קרבן שנאמר )תהלים קיח‪ ,‬כב( אסרו חג‬ ‫הקידושא רבא היה בשבת רגילה באמצע השנה‪,‬‬ ‫בעבותים עד קרנות המזבח"‪ .‬וברש"י )ד"ה באכילה(‬ ‫הייתי מגיע לכאן לשמחה‪ ,‬אבל זה היה בראש השנה‪...‬‬ ‫הביא בשם יש אומרים‪ ,‬שהכוונה ליום שלאחר החג‪.‬‬ ‫ב"ה שאני זוכה להשלים ולבוא עכשיו‪...‬‬ ‫ויש לזה מקור בהלכה )שו"ע אורח חיים תכט‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬העיקר שיהיו שמחות בכל מקום‪ ...‬אצל‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬כ"ק זקני זצ"ל סיפר‪ ,‬שכאשר‬ ‫כל כלל ישראל‪.‬‬ ‫זקנו האדמו"ר הזקן מסטריקוב זצ"ל הגיע מפולין‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬השם ]'חוה' מינדל[ כתוב‬ ‫לארץ ישראל למשך כמה חדשים‪ ,‬בשנת תרפ"ד וגם‬ ‫בפרשת השבוע‪...‬‬ ‫בתרצ"ה‪ ,‬והיה כאן ביום טוב פסח ושבועות‪ ,‬ואמר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כי הוא היתה אם כל חי )בראשית ג‪ ,‬כ(‪...‬‬ ‫לחסידים בירושלים‪ ,‬כיון שהגעתם כולכם מפולין‬ ‫הרי עומד להתקיים אצלכם גם שמחת בר מצוה‪...‬‬ ‫אתם צריכים לאחוז בקדושה את יום טוב שני‪ ,‬כי יום‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬בקרוב‪...‬‬ ‫שאחזו אותו פעם בקדושה אין לעשותו חול‪ .‬אבל לא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שיתרבו עוד שמחות‪...‬‬ ‫ברור עד כמה נתכוון לעשותו יום טוב‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪:‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כיום טוב ממש אי אפשר‪ ,‬אבל עכ"פ אין‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬יש לי בן שהוא חתן אצל הגאון‬ ‫אומרים תחנון )עי' שו"ע אורח חיים תצד‪ ,‬ג(‪...‬‬ ‫רבי ישראל שווארץ שליט"א‪...‬‬ ‫בגמרא שם כתב רש"י על הפסוק אסרו חג בעבותים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬משפחה חשובה ב"ה‪...‬‬ ‫'בעבותים ‪ -‬בהמות עבות ושמנות'‪ ,‬ויש ממרן אדמו"ר‬ ‫עשו אצלכם איזה יום טוב באסרו חג?‬ ‫זי"ע לבאר בדרך דרוש למה צריך להיות עבות ושמנותא‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬לא‪.‬‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם המאור הגדול לממשלת התורה והיראה‪ ,‬חסידא‬ ‫ופרישא ונהורא נפישא‪ ,‬מעוז ומגדול‪ ,‬תל תלפיות‪ ,‬מרא דכולא תלמודא‪ ,‬המאיר לעולם כולו‬ ‫באור תורתו וצדקתו‪ ,‬ה"ה חתנא דבי נשיאה‬ ‫כ"ק הגאון הצדיק גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א‬ ‫לרגל שמחת בית צדיקים במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי נכדו החתן המו"מ בתוי"ש כמר הלל מרדכי אליעזר נ"י‬ ‫בן חתנו הרה"ג רבי יהודה אריה מארים צבי דייטש שליט"א‬ ‫מגדולי המשפיעים‬ ‫בן הגה"צ רבי מתתיהו שליט"א ‪ -‬גאב"ד רמת שלמה‬ ‫עב"ג הכלה תחי'‬ ‫נכדת כ"ק האדמו"ר מקאמרנא שליט"א מבית שמש‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫א ראה שפע חיים )חידושים ופלפולים‪ ,‬שבועות‪ ,‬דרוש ס(‪ :‬בש"ס‬ ‫בנה מזבח והקריב עליו קרבן‪ ,‬שנאמר )תהלים קיח כז( אסרו חג‬ ‫)סוכה מה ב( אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי וכו' כל‬ ‫פר' נח · ב · תשפ"ז‬ ‫גודל קדושתו לא היה יכול להיכתב‪ .‬והוסיף על זה‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬כאן גם נוהגים המנהג של‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬דלפי זה הקפות שניות הוא יותר‬ ‫הקפות שניות‪ ,‬וזה הרי אין בחוץ לארץ‪...‬‬ ‫גבוה מההקפות של שמחת תורה‪ ,‬כי הוא אף אינו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בצאנז נהגו לעשות הקפות בחוץ לארץ‬ ‫מנהג נביאים אלא ממנהגי המקובלים‪.‬‬ ‫גם בשמיני עצרת וגם בשמחת תורה‪.‬‬ ‫ענין ההקפות מקובל בכל תפוצות ישראל בכל‬ ‫כשהגיע מרן אאדמו"ר זי"ע לארץ ישראל אמרו לו‬ ‫המדינות‪ ,‬גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים‪.‬‬ ‫שבבית מדרשנו העתיק בצפת‪ ,‬שעוד נתייסד בימיו‬ ‫לפני הרבה שנים היה כאן יהודי ירא שמים שעלה‬ ‫של מרן הדברי חיים זי"ע‪ ,‬עושים הקפות שניות כי כן‬ ‫מאפגניסטן‪ ,‬ואמר לי שהם היו מנותקים מיהודים‬ ‫עשו המקובלים שםב‪ ,‬ומאז התחיל אף הוא לנהוג כן‪.‬‬ ‫מאות שנים‪ ,‬אבל היו כמה דברים שנשתמרו אצלו‪,‬‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬זה יותר על פי קבלה‪.‬‬ ‫ובין הדברים הוא מנהג ההקפות בשמחת תורה‪ ,‬וכן‬ ‫גם כ"ק זקני זצ"ל נהג כן‪ ,‬וחשבתי שיש לזה שייכות‬ ‫אמירת כל נדרי‪ ,‬ועוד מנהגים שונים שרואים שהם‬ ‫לכך שרצו שיהיה עוד שייכות לשמחת תורה‪...‬‬ ‫מנהגים ותיקים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היינו להמשיך את שמחת תורה גם‬ ‫זה ברור שבהקפות ישנם רמזים קדושים וכוונות‬ ‫לימי החול‪...‬‬ ‫עמוקות עד מאד‪ ,‬וצדיקים ידעו מה לכוון‪.‬‬ ‫ההקפות עצמן במשך שמחת תורה‪ ,‬לא נמשכו זמן רב‪,‬‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬איתא בחז"ל )סוכה נה‪ ,‬ב( על יום‬ ‫כל הקפה היתה דקות ספורות‪ ,‬אבל לפני ההקפות ובין‬ ‫שמיני עצרת שבאותו יום אומר הקב"ה לישראל עשו‬ ‫ההקפות היה נמשך זמן רב כי אמר הרבה דברי תורה‪,‬‬ ‫לי סעודה קטנה וכו'‪ ,‬כדרך שהמלך שאומר לאוהביו‬ ‫גם בלילה וגם ביום‪ .‬מאמירת אתה הראתה ועד תחילת‬ ‫ביום אחרון לפני פרידתו עשו לי סעודה קטנה‪.‬‬ ‫ההקפה הראשונה‪ ,‬היה יכול להימשך קרוב לחמש‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בחינה של 'קשה עלי פרידתכם'‪.‬‬ ‫שעות‪ ...‬שאומרים אצלנו פסוקים ופיוטים‪ ,‬ואמר‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע )דברי יחזקאל‪ ,‬לשמיני עצרת‪ ,‬ד"ה‬ ‫עליהם דברי תורה‪ .‬אמנם בהקפות שניות לא אמר‬ ‫נהירנא( הביא בשם הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬שבכל הימים‬ ‫דברי תורה‪ ,‬וההקפות עצמן נמשכו יותר זמן‪ ,‬כל הקפה‬ ‫הקדושים העיקר הוא לבקש רק על עניני רוחניות‪,‬‬ ‫כרבע שעה‪ ,‬והיה רוקד כל הזמן בדביקות עילאית‪.‬‬ ‫וכאשר התקינו אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפילה‬ ‫איתא בסידור התניא )שער הסוכות‪ ,‬בסופו( אודות‬ ‫'ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל מעשיך'‪ ,‬ועיקר הבקשה‬ ‫קדושת יום שמחת תורה וההקפות‪ ,‬שכל ענין שהוא‬ ‫בימים אלו הוא שיתגדל ויתקדש שמיה רבא‪ ,‬ותגלה‬ ‫גבוה מאד‪ ,‬אי אפשר לכתבו‪ ,‬ויש דברים שלא נכתבו‬ ‫ותראה מלכותך עלינו‪ .‬אבל בשמיני עצרת צריכים‬ ‫בתורה אלא בתורה שבעל פה‪ ,‬ויש שהם מדברי‬ ‫לבקש על ענייני גשמיותג‪ .‬ואכן רואים שאומרים אז‬ ‫סופרים‪ ,‬ואילו הקפות הוא רק מנהג נביאים‪ ,‬כי מחמת‬ ‫שמחה שהקריבו אתמול‪.‬‬ ‫בעבותים עד קרנות המזבח‪ .‬וברש"י שקורא לחג עונג במאכל‬ ‫ובזה שני הפירושים ברש"י עולים בקנה אחד‪ ,‬אסרו חג‬ ‫ומשתה‪ ,‬ויש אומרים יום שלאחר החג‪ .‬בעבותים‪ ,‬בהמות עבות‬ ‫בעבותים היינו לקרוא לחג עונג ושמחה במאכל ומשתה‬ ‫ושמנות עכ"ל‪ ...‬והנראה בהקדם מה שנסתפקתי‪ ,‬לפי מה שכתב‬ ‫כפירוש הראשון‪ ,‬ובעבותים דייקא בבהמות עבות ושמנות‬ ‫בשו"ת חכם צבי )סימן קנא( על פי דברי הרמב"ן )ויקרא ז טז(‬ ‫להידור מצות הקרבן‪ ,‬וממה שנותר עושה איסור לחג באכילת‬ ‫דהגם ששלמים נאכלים לשני ימים עיקר מצותו ליאכל ביום‬ ‫הבשר ביום שלאחר החג וכפירוש השני‪ .‬ואתי שפיר דגם לפי מה‬ ‫זבחו‪ ,‬והנותר במקרה יאכל במחרת עיי"ש‪ ,‬ומאידך יש הידור‬ ‫שנדרש קרא על יום שלאחר החג אין המקרא יוצא מידי פשוטו‪,‬‬ ‫להביא בקרבנות בהמה שמינה כדמצינו )מנחות סד א(‬ ‫לקשור בהמות עבות וגדולות כדי להביאם למזבח כמצות החג‪,‬‬ ‫שאומרים לו הבא שמינה לכתחלה ושחוט‪ ,‬ובשו"ת חכם צבי‬ ‫ומתורץ קושיית מהרש"א על רש"י‪ .‬ע"כ‪ ,‬וראה שם עוד‪.‬‬ ‫)סימן מה( דטעמא משום מצוה מן המובחר להביא שמינה‬ ‫ב ראה שער הכוונות )דרושי חג הסוכות‪ ,‬הקדמה(‪ :‬יום שמחת‬ ‫עיי"ש )ובשו"ת דברי יציב יור"ד סימן קפ אות יד(‪ ,‬מעתה מי‬ ‫תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף‬ ‫שאין לו אוכלין הרבה ואם יביא בהמה שמינה לא יספיק לאכול‬ ‫עמהם התיבה בשחר ובמנחה ובערבית דבמוצאי יום טוב‪ ,‬מנהג‬ ‫כולו ביום הראשון‪ ,‬מה עדיף טפי‪ ,‬אם להביא בהמה כחושה כדי‬ ‫אמיתי הוא‪ ...‬וראיתי למורי ז"ל שנזהר מאד בדבר זה להקיף‬ ‫לקיים המצוה לכתחלה שביום הקריבו את זבחו יאכל‪ ,‬או שיביא‬ ‫אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו‬ ‫קרבן מהודר בבהמה שמינה ולסמוך שאם ישתייר בשר יאכל‬ ‫בליל מוצאי יו"ט אחר תפלת ערבית‪ ,‬והי' מקפיד מאד לעשות‬ ‫ממחרת‪ .‬והדעת נותנת לומר דאין לך במצוה אלא מקומה‬ ‫אז ז' הקפות שלימות זולת ההקפות שלימות של יום ש"ת‪ ...‬גם‬ ‫ושעתה‪ ,‬שבשעת הבאת הקרבן יקיים המצוה כהידורה בבהמה‬ ‫ראיתיו בליל מוצאי יו"ט שהלך לבית הכנסת אחר והקיף ז'‬ ‫שמינה‪ ,‬ואם לאחר כך יוותר מבשר זבח שלמיו יאכלנו כהלכתו‬ ‫הקפות והלך לדרכו ומצא בית הכנסת אחרת שנתאחרו בהקפות‬ ‫גם ממחרת היום‪.‬‬ ‫וחזר להקיף עמהם וכו'‪.‬‬ ‫והנה בחג יש מצות שמחה בבשר שלמים )פסחים קט א( בכל‬ ‫וראה להחיד"א בספרו לדוד אמת )סימן כו(‪ :‬בעה"ק חברון ת"ו‬ ‫יום ויום‪ ,‬כמו שכתב באריכות במנחת חינוך )מצוה תפח( דכל‬ ‫נהגו להקיף הס"ת בליל מוצאי י"ט‪ ,‬שכך נהגו מקדם קדמתה‬ ‫יום חייב בשמחה בפני עצמו‪ ,‬ועורר על התוספתא שהביאו‬ ‫מימי רבנן קשישאי קדושים אשר בארץ החיים המה זצ"ל‪...‬‬ ‫התוספות )חגיגה ו ב ד"ה יש( דשמחה יש לה תשלומין כל‬ ‫ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעב"י זלה"ה‬ ‫שבעה דמאי שייך תשלומין כיון דכל יום מחויב בשמחה עיי"ש‬ ‫שהיה מקיף הס"ת בקהל שלו אחר ערבית ש"ת וקודם מוסף‬ ‫)ובטורי אבן שם ד"ה יש בשמחה ובהגהות הברוך טעם(‪ .‬ואם‬ ‫ובמנחה ובליל מוצאי י"ט‪ ,‬והיה אומר שיש רזין עלאין בזה‪.‬‬ ‫נגמר אצלו הבשר ליום טוב האחרון ומקריב שלמי שמחה‬ ‫ג ראה שם‪ :‬נהירנא כד הוינא טליא‪ ,‬שמעתי שאמר א"א הגה"ק‬ ‫לאכילת היום‪ ,‬להנ"ל בכל גוני מצוה להביא בהמה שמינה ואם‬ ‫זלה"ה בשם הרה"ק מוהר"ר נפתלי זלה"ה מרפשיץ‪ .‬וכל הענין‬ ‫נשתייר מהבשר צריך לאוכלו ממחרת שלא יבוא לידי נותר‪.‬‬ ‫איני זוכר רק זאת מה שאני זוכר‪ .‬שאמר על פסוק )בראשית כד‪,‬‬ ‫ועיין במנחת חינוך )מצוה קב( שהאריך מדברי הראשונים‬ ‫יד( הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה‪ ,‬דידוע‬ ‫דאכילת קדשים מצות עשה היא בין הנאכלים לכהנים בין‬ ‫מספרים הקדושים‪ ,‬דמראש השנה עד שמיני עצרת העיקר‬ ‫הנאכלים לישראל‪ ,‬והמצוה על הבעלים עיי"ש‪ .‬מעתה יש לומר‬ ‫לבקש רק על רוחניות לבד‪ ,‬ולא עסקי עולם הזה‪ .‬ובשמיני‬ ‫דזה עניינו של יום אסרו חג‪ ,‬שבו גומרים לאכול בשר זבחי שלמי‬ ‫פר' נח · ג · תשפ"ז‬ ‫יעשה קידוש בבית‪ ,‬ועשה קידוש‪ ,‬ואז ראה אותו זקנו‪,‬‬ ‫תפילת גשם‪ ,‬וגשם כולל את כל הגשמיות‪.‬‬ ‫וגער בו על כך שבשמיני עצרת הוא מיקל לעצמו‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬מביאים את לשון הזוהר )ח"ג דף‬ ‫לעשות קידוש חוץ לסוכה‪ .‬ואמר זקני‪ ,‬מסתמא רצה‬ ‫לב‪ ,‬א( לגבי יום שמחת תורה‪' ,‬ומאן דיתיב עם מלכא‪,‬‬ ‫להורות לי שלא לעשות פשעטלעך על מנהגים‪...‬‬ ‫ונטל ליה בלחודיה‪ ,‬כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה'‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרמ"א כתב )אורח חיים תרסח‪ ,‬א(‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬כל מה דבעי'‪ ,‬היינו ברוחניות ובגשמיות‪...‬‬ ‫שבחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום שמיני‬ ‫בצאנז היה מנהג לזרוק תפוחים בשמח תורה‪ .‬יש לזה‬ ‫עצר‪ ,‬מפני שהוא ספק שביעי‪.‬‬ ‫מקור בתרגום שני )אסתר ג‪ ,‬ח; ועי' באר היטב‪ ,‬תרסט‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬וכן משמע מהגמרא )סוכה מז‪,‬‬ ‫והגם ששם כתוב 'ביומא דעצרתא' והיינו בחג‬ ‫א( בפשטות‪.‬‬ ‫השבועות‪ ,‬מ"מ גם שמיני עצרת נקרא 'עצרת'‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬מיתב יתבינן'‪.‬‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר מה ששמע מהרה"ק רבי‬ ‫אבל אצל הרבה מהחסידים לא אכלו‪ ,‬או שטעמו קצת‬ ‫מנחם מנדל מפריסטיק זצ"ל‪ ,‬חתנו של הרה"ק‬ ‫בסוכה ואחר כך אכלו בפנים‪.‬‬ ‫משינאווא זי"ע‪ ,‬שפעם בחג הסוכות בהיותו סמוך על‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬המנהג שבליל שמיני עצרת אין‬ ‫שולחן חותנו‪ ,‬חלה ונפל למשכב ולא הלך לבית‬ ‫אוכלים בסוכה‪ ,‬היה מקובל בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫התפלה‪ ,‬ובעת עריכת השולחן ביום שמחת תורה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כי זה סתירה עם נוסח הקידוש‬ ‫ביקש שיובילו את מטתו לחדר הסמוך לשם‪ ,‬ובאמצע‬ ‫שאומרים שמיני עצרת החג הזה‪ ,‬ויש בזה אריכות‬ ‫שמע רעש גדול בבית המדרש והבין שזה הכנה‬ ‫גדולה בט"ז )אור"ח שם(‪.‬‬ ‫לקראת זריקת התפוחים‪ ,‬ונתעורר לבכי על מצבו‬ ‫וכבדו מרן שליט"א בלחיים ומזונות ואחלו מברכות‬ ‫שלא זכה להיות שם ועכ"פ לחטוף תפוח‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫קדשו לרגל השמחה‪.‬‬ ‫הרהורו בזה נפל תפוח על חלון החדר סמוך למיטתו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מתי החתונה אצלכם?‬ ‫ושבר את החלון והגיע ישר על מטתו‪ ...‬וראו אז שמי‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬ביום ט' אדר א'‪.‬‬ ‫שמיועד לו תפוח‪ ,‬יגיע התפוח אליו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש מימרא ממרן הדברי חיים שמאחרי‬ ‫כיום עושים זאת רק על דעת האבות הצדיקים הקדושים‪.‬‬ ‫סוכות עד פסח הוא כמו חול המועד ארוך‪ ...‬ובפרט‬ ‫איך נהגו אצלכם בשמיני עצרת בחוץ לארץ לגבי‬ ‫בשנה זו שהיא שנה מעוברת‪ ,‬זהו 'לאנגע חול המועד'‪,‬‬ ‫ישיבה בסוכה?‬ ‫והמכוון שיכולים להספיק הרבה בלימוד התורה‪ ,‬כי‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬בלילה אכלו בבית‪ ,‬וביום עשו‬ ‫הרי לא ניתנו ימים טובים לישראל אלא בשביל‬ ‫קידוש בסוכה והסעודה היתה בבית‪.‬‬ ‫שיעסקו בתורה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן הרבה עשו רק קידוש בסוכה ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬וטוב לב משתה תמיד‪ ,‬שנתראה תמיד‬ ‫בצאנז ועוד מקומות לא ישבו בסוכה בשמיני עצרת‬ ‫מתוך שמחות‪.‬‬ ‫כלל‪ .‬לפעמים היה מרן אאדמו"ר שואל אם קר וגשום‬ ‫ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫בחוץ וכדומה‪ ,‬וכשאמרו לו שכן היה נכנס לעריכת‬ ‫השולחן בית המדרשה‪...‬‬ ‫יום רביעי פר' בראשית כ"ו תשרי‬ ‫האדמו"ר מסטריקוב‪ :‬כ"ק זקני זצ"ל היה מספר עד‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫כמה היה זקנו האדמו"ר הזקן זצ"ל מקפיד על‬ ‫להבחור הבר מצוה אליעזר צבי נ"י בן הרה"ח ר'‬ ‫המנהגים‪ ,‬וסיפר על עצמו שפעם בבחרותו ביום‬ ‫טוביה לנדאו מאלעד )בן הג"ר משה גדליה מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫שמיני עצרת הרגיש רעב ורצה לעשות קידוש‪ ,‬אבל‬ ‫לא היה באפשרי להיכנס אז לסוכה‪ ,‬ועשה חשבון‬ ‫בשעות הצהרים הגיעו לקו"פ משלחת מארגון 'לב‬ ‫דכיון שאתמול כבר אכלו בבית הרי אין זה נורא אם‬ ‫בסוכה אז בשמ"ע גם אם הי' העת קר‪ ,‬ע"כ חפץ מעל' לשמוע‬ ‫עצרת שהוא בחי' שאל מה דבעי'‪ ,‬מותר לבקש אז על ענין‬ ‫חוו"ד בזה בעה"י‪.‬‬ ‫עוה"ז‪ ,‬שהשי"ת ישפיע לנו בריאות ופרנסה טובה‪ .‬והנה מבואר‬ ‫הנה כפי ששמעתי באמת בשם זקיני הגה"ק זי"ע מדינוב בעל בני‬ ‫בשם האר"י ז"ל‪ ,‬דבשמיני עצרת מאיר שם כ"ד עיינין‪ .‬וזהו הטי‬ ‫יששכר בהיותו אבדפה"ק מונקאטש נהג עוד לישב בשמ"ע‬ ‫נא 'כדך' ואשתה‪ .‬ואמרה‪ ,‬לא לבד שתשפיע לת"ח‪ ,‬רק לגמליך‬ ‫בסוכה בסעודותיו כפי ששמענו מזקנים ת"ח )שמצאנו עוד פה(‬ ‫אל תקרי לגמליך אלא לגומליך‪ ,‬היינו התמכי אורייתא גם להם‬ ‫שהיו מאנ"ש ותלמידיו אך בק"ק דינוב כפי הנראה שינה מנהגו‬ ‫יהיה כל טוב‪.‬‬ ‫ונהג רק לקדש ולברך ברכת המוציא ביום שמ"ע בסוכה ואח"כ‬ ‫ד ראה שו"ת מנחת אלעזר )חלק ד‪ ,‬סימן לא(‪ :‬אשר שאלוני מדוע‬ ‫לילך לביהמ"ד לגמור הסעודה ואאזמו"ר זי"ע מפה נהג רק לקדש‬ ‫נהגנו ממנהג אבותינו הקדושי' הגאוני' זי"ע הוא אאמו"ר זי"ע‬ ‫ביום כנ"ל וכן נהגנו אחריו‪ ...‬ועיי"ש שמבאר טעם הדבר באריכות‪.‬‬ ‫ואאזמו"ר זי"ע מפה"ק שלא לישב בשמיני עצרת בסוכה בלילה‬ ‫ה ראה שו"ת מנחת אלעזר )שם(‪ :‬ושמעתי מגאון מפורסם וצדיק‬ ‫כלל רק לקדש בה ביום בסוכה ולאכול מיני תרגימא והסעודה‬ ‫א' ז"ל שהי' מנהגו כי בליל ש"ע הי' שואל בביהמ"ד אחרי‬ ‫אח"כ בביהמ"ד‪ .‬ולא תמה כת"ה כל כך על אשר רוב העולם‬ ‫התפלה אם בחוץ העת צלול וחם והשיבו לו )תמיד( אנ"ש כי‬ ‫עושין כן‪ ,‬רק על חסידים ואנשי מעשה הגדולים אשר נזהרים‬ ‫האויר קר והלך לביהמ"ד עם חסידיו לאכול וכו'‪.‬‬ ‫בכל החומרות והדקדוקי' ביתר שאת ועוז בכל המצות ומדוע‬ ‫ובספר נטעי גבריאל )הלכות ד' מינים‪ ,‬שו"ת סימן ד‪ ,‬אות כח(‬ ‫בזה לא יעשו כדמסקינן בסוכה )דף מ"ז ע"א( והילכתא מיתבי‬ ‫כתב ששמע ממרן זי"ע שאותו גאון וצדיק מפורסם היה מרן‬ ‫יתבינן ברוכי לא מברכינן ופסקינן כן בש"ע )סי' תרס"ח סעי' א'(‬ ‫הדברי חיים זי"ע‪.‬‬ ‫ונמצא במנהגי הגר"א זצ"ל מווילנא שהחמיר עוד ביותר לישן‬ ‫פר' נח · ד · תשפ"ז‬ ‫הלברשטאם‪ ,‬שהוא בשר מבשרם של לב לאחים‪ ...‬הוא‬ ‫לאחים'‪ ,‬כשבראשות המשלחת היו הגאונים הגדולים‬ ‫עוסק בלהט בלקרב ילדים ונערים לשמירת מצוות‪.‬‬ ‫רבי אליהו ברודני שליט"א ראש ישיבת מיר בברוקלין‬ ‫רואים בזה דברים נפלאים‪ ,‬ראשי הישיבות ראו עכשיו‬ ‫וחבר מועצת גדולי התורה בארה"ב‪ ,‬ורבי יעקב‬ ‫שהילדים שרים הניגון 'חיים שתהא בנו אהבת תורה‬ ‫בנדר שליט"א ראש ישיבת 'דרכי תורה' בפאר־‬ ‫ויראת שמים'‪ ,‬בעוד שההורים חילוניים לגמרי‪...‬‬ ‫ראקאוויי‪ ,‬ואיתם עמם הרב אליעזר סורוצקין מנכ"ל‬ ‫הראשי ישיבות בחנו ילדים בכתה ח' על קידושין‪...‬‬ ‫החינוך העצמאי ורב שכונת רמת אפרים בנתניה‪ ,‬וכן‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬שאלתי ילד על רבא מלח‬ ‫הרה"ג ר' אליעזר הרצקא מרבני בתי המדרש‬ ‫שיבוטא‪ ,‬האיך יכול להיות שרבא באמצע הלימוד‬ ‫החשובים בליקווד‪ ,‬ועוד כמה נדיבים מארה"ב‬ ‫עסק בכבוד ועונג שבת‪ ...‬ובא אלי ילד מקירוב‪ ,‬ואמר‬ ‫התומכים בפעולות הגדולות של ארגון לב לאחים‪,‬‬ ‫שיש בזה מחלוקת רא"ש ורמב"ם‪ ...‬וזה ילד שקירבו‬ ‫ונביא כאן מתוכן השיחה‪:‬‬ ‫אותו מבית חילוני‪.‬‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬בבחרותי‪ ,‬בשבת מברכים אלול‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬ובעז"ה בשנה הבאה הוא יהיה‬ ‫תשכ"ט‪ ,‬ערב ימים נוראים של תש"ל‪ ,‬הייתי כאן‬ ‫בישיבה‪ .‬הוא הגיע עם גאוה דקדושה‪...‬‬ ‫בקרית צאנז אצל מרן זי"ע‪ ,‬היינו קבוצה שלימה של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רואים בזה פלאות נוראות את קיום‬ ‫בחורים שלמדו בירושלים‪ ,‬והשתתפנו בשיעור‬ ‫והשלחתי רעב בארץ‪ ,‬לא רעב ללחם ולא צמא למים‬ ‫חורש"י ובפלפול בליל שבת‪ ,‬ובשבת בבוקר דיבר מרן‬ ‫כי אם לשמוע את דבר ה'‪ .‬ורואים תמיד שמוטלת‬ ‫בבית המדרש השני‪ ,‬שמענו שבכל שבת מברכים הוא‬ ‫אחריות גדולה כמה אפשר לפעול בזה‪.‬‬ ‫אומר שם דרשה‪ ,‬וזכרוני שהזכיר מה שאומרים‬ ‫רואים את הענין של זה לעומת זה‪ ,‬מצד אחד הסתה‬ ‫בסליחות אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך‬ ‫ומלחמה על הדת‪ ,‬ומצד שני יש התקרבות וצמאון‬ ‫כל חי‪ ,‬ואחר כך אומרים מלפניך משפטינו יצא עיניך‬ ‫לתורה ומצוות‪.‬‬ ‫תחזינה מישרים‪ ,‬דלכאורה זה סתירה‪ ,‬ודיבר על כך‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬לפעמים אנו מרגישים כאילו‬ ‫שאנו מבקשים שהמשפט יהיה לא לפי בית דין של‬ ‫זה שני עולמות‪ ...‬אין קשר בין מה ששומעים ברחוב‬ ‫מעלה‪ ,‬אלא 'משפטינו'‪...‬‬ ‫ובתקשורת‪ ,‬לבין מה שהולכים לבתים ושומעים שם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כמו שפוסקים כאן בבית דין של מטה‪...‬‬ ‫את דבריהם‪ .‬הם אומרים לנו‪ ,‬אתם חרדים נחמדים‪...‬‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬כמו שגדולי ישראל הצדיקים‬ ‫ואני אומר להם שאני הוא החרדי כמו כל החרדים‬ ‫שפוסקים בעולם הזה‪ ,‬כך יפסקו למעלה‪.‬‬ ‫שאתם שומעים עליהם‪...‬‬ ‫הוא אמר זאת בכל שנה?‬ ‫ראשי הישיבות היו גם אמש באחד המדרשיות של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬במהלך השנים חזר על רעיון זה כמה פעמים‪.‬‬ ‫הבנות‪ ,‬וסיפרו איך הן מקבלות על עצמן קבלות‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬אני גם הייתי פעם בסוכות אצל מרן‬ ‫בצניעות‪ ,‬ובקשו רק ברכה לזיווג עם בעל שיהיה‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואני עוד זוכר את היהודי שניגן שם בכינור‪...‬‬ ‫'אברך'‪ ...‬הן עדיין לא מבינות מה זה אומר‪ ,‬אבל זה מה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ר' יודל טורנר‪...‬‬ ‫שהם מבקשים‪...‬‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬כשהייתי בשנת האבל על אבי ז"ל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני רואה זאת הרבה אצל אלו‬ ‫התפללתי לפני העמוד בקלויזנבורגע בית מדרש‪...‬‬ ‫המתקרבים‪ ,‬שהם מבקשים רק ברכות רוחניות‪ ,‬על‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬אבל מרן זי"ע כבר לא היה אז‬ ‫אהבת תורה ויראת שמים‪ ...‬אני ממש מתפעל מהם‪...‬‬ ‫שם באמריקא‪.‬‬ ‫הרי אנו חיים בדור ירוד וקשה עם נסיונות קשים‪ ,‬עם‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬היה לי סב בארץ ישראל שהיה שולח‬ ‫הסתה ושנאה‪ ,‬ועם כל זה הלב שלהם מתעורר לבקש‬ ‫אליו בכל שנה אתרוגים מארץ ישראל‪ ,‬והגה"צ רבי‬ ‫על יראת שמים ועל נחת מילדיהם‪.‬‬ ‫פישל'ע הרשקוביץ זצ"ל היה מגיע לביתו של אבי לקחת‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬הרי מרן שליט"א גם מגיע‬ ‫מאתרוגים אלו גם למרן זי"ע‪ ,‬ושלחו הכסף לזקני‪.‬‬ ‫לפעמים למעמדים ואירועים של קירוב‪...‬‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬אני הייתי שכן בילדותי עם מרן‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬שמעתי שהביאו פעם את‬ ‫זי"ע‪ .‬אני זוכר את מרן שליט"א וכל הילדים‪ ,‬הם היו‬ ‫היתומים של ליקוואד אל מרן שליט"א יחד עם הגאון‬ ‫דוגמא לרעבישע קינדער‪...‬‬ ‫רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני לא דוגמא הכי טובה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מה שיש ביכולתי הרי אני מחוייב לעשות‪...‬‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬באנו כאן יחד עם ראשי‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬אנו מבקשים ברכה להצלחה‪...‬‬ ‫הישיבה שליט"א ועוד עסקנים חשובים שמלווים את‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אתם יכולים לתת את הברכה‪ ...‬הכתוב‬ ‫הפעילות של לב לאחים‪ .‬היינו עמהם היום גם במושב‬ ‫אומר )ירמיה טו‪ ,‬יט( "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה"‪,‬‬ ‫קדימה ופגשנו את הנערים המתקרבים‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫ואם כן יש לכם את הכח לברך‪ ,‬אחר שאתם זוכים‬ ‫הרי מלווה את קדימה מאז שהרב אברהם סעדה‬ ‫לקרב נשמות ישראל לאביהם שבשמים‪ ...‬הרי‬ ‫התחיל לעבוד שם‪ ,‬הוא קירב את הילדים הראשונים‬ ‫הפעולות שלהם הוא געוואלדיג‪ ,‬אי אפשר לשער‪...‬‬ ‫לפני קרוב לשלושים שנה‪.‬‬ ‫כשמשיח יבוא הוא ישאל מי ילד לנו את אלה‪...‬‬ ‫אני חייב לציין את נכדו של הרבי שליט"א‪ ,‬הרב משה‬ ‫פר' נח · ה · תשפ"ז‬ ‫זהו ה'ללמד' שלי‪...‬‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬שאלו אמש את ראשי‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬אני רואה את זה בחוש בישיבה‪ ,‬אלו‬ ‫הישיבות‪ ,‬אברך שעוסק בתורה ואינו מבטל את הזמן‪,‬‬ ‫הבחורים שעוזרים לבחורים החלשים‪ ,‬הם תמיד‬ ‫כמה הוא מחוייב לתת מהזמן שלו בשביל קירוב?‬ ‫גדלים יותר‪ ,‬רואים זאת בבירור‪.‬‬ ‫ישנם כאלה שסוברים שצריך לתת מעשר מהזמן כמו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני מדבר מזה הרבה‪ ,‬זה דבר מאד‬ ‫מעשר כספים‪...‬‬ ‫חשוב‪ ,‬זהו גם סגולה וגם מציאות‪ .‬כשמתאמת‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כך אומרים‪ ...‬אבל במעשר כספים יש‬ ‫להסביר לאחרים‪ ,‬ממילא הוא מבין יותר‪.‬‬ ‫את המהדרים שנותנים חומש‪ ,‬ואולי מי שמוכשר לכך‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬ויוצאים מהם תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫צריך לתת יותר‪ .‬ידוע מה שכתב בעל הטורים )שמות ל‪,‬‬ ‫הראו לי סיפור מהחזון איש‪ ,‬שבפתח תקוה היה חדר‬ ‫יב( על 'ונתנו' שקוראים אותו מתחילתו לסופו‬ ‫'שארית ישראל'‪ ,‬זהו חדר ישן מלפני כמאה שנה‪,‬‬ ‫ומסופו לתחילתו‪' ,‬כל מה שאדם נותן לצדקה יחזור‬ ‫ואירע מקרה שהורים לשני ילדים ירדו מהדרך רח"ל‪,‬‬ ‫אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום'‪ ,‬ואם זה בממון כך‪,‬‬ ‫והיו חלק מהורי התלמידים שאמרו שצריך להוציא‬ ‫בוודאי שגם בנפש‪ ,‬דמי שנותן מזמנו בשביל לקרב‬ ‫את הילדים מהחדר כי יכול להיות השפעה לא טובה‪.‬‬ ‫אחרים אינו מפסיד אלא מקבל בחזרה‪...‬‬ ‫והעסקן הרב משה שיינפלד אמר שצריך לשאול את‬ ‫ידוע המעשה עם ר' פרידא )עירובין נד‪ ,‬ב( שחזר‬ ‫החזו"א על כך‪ .‬ונסע לשאול את החזו"א‪ ,‬וכששמע‬ ‫תלמודו ארבע מאות פעמים עם תלמיד שלא הבין מה‬ ‫החזו"א את השאלה התעמק במחשבתו כחמש דקות‬ ‫שלומד‪ ,‬ולא הביט על עצמו שיכול להתעלות בזמן‬ ‫‪ -‬וזה היה תמוה כי החזו"א היה עונה על שאלות‬ ‫זה‪ ,‬אלא חזר עמו פעמים רבות כ"כ‪ ,‬ולבסוף לא‬ ‫חמורות ברגעים‪ ,‬וכאן הוא מתעמק‪ .‬ואחר כך אמר לו‬ ‫הפסיד מאום‪ ,‬כי הוסיפו לו על שנותיו עוד ארבע‬ ‫החזו"א‪ ,‬חיפשתי בכל התורה כולה ולא מצאתי‬ ‫מאות שנה‪.‬‬ ‫בעונשים של מחלל שבת שאסור ללמד את בנו‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬אומרים בשם החזון איש‪ ,‬שמה‬ ‫תורה‪ ...‬ולא הניח להם להוציא את הילדים‪.‬‬ ‫שנותנים ומקדישים בשביל אחרים‪ ,‬אינו עולה מן החשבון‪.‬‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬זה בעיה גדולה‪ ,‬ששום מוסד לא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ראינו זאת אצל מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫רוצה לקבל את החלשים‪ ,‬רק את הכי טובים‪.‬‬ ‫שתמיד מסר את נפשו להרביץ תורה לאחרים‪ ,‬ואף‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו חז"ל )נדרים פא‪ ,‬א( אמרו הזהרו בבני‬ ‫שכל רגע היה יקר אצלו‪ ,‬ולא הפסיד מזה‪...‬‬ ‫עניים שמהם תצא תורה‪ .‬רואים הרבה פעמים‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬עשינו פעם מלוה מלכה‬ ‫שדווקא מבתים עם הורים פשוטים יוצאים בנים‬ ‫לאברכים בבני ברק‪ ,‬והגיע ראש הישיבה הגאון הגדול‬ ‫חשובים‪ ,‬תלמידי חכמים ויראי שמים‪.‬‬ ‫רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל‪ ,‬וקם שם אברך לשאול‪,‬‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי‬ ‫שהרי אמרו בשם הגדולים שצריך לכה"פ ערב אחד‬ ‫זצ"ל דיבר פעם אצלנו בישיבה‪ ,‬וסיפר על אחד‬ ‫בשבוע לצאת לפעילות קירוב‪ ,‬ואני לומד איתם שנים‬ ‫מהגאונים המגדולים בדור האחרון‪ ,‬שעלה לארץ‬ ‫אוחזין ואלו מציאות‪ ,‬אבל בכולל אני לומד קדשים‪,‬‬ ‫ישראל אחרי המלחמה והגיע לישיבת חברון כשהוא‬ ‫הוא היה בריסקער‪ ,‬ואמר שהוא מרגיש קצת פחיתות‪.‬‬ ‫לבוש עם מכנסיים קצרות‪ ,‬ושאל את הבחורים איך‬ ‫אמר לו ר' גרשון‪ ,‬כשאתה הולך בלילה ולומד אלו‬ ‫יכול להיכנס לישיבה‪ ,‬ושלחו אותו אל המשגיח‬ ‫מציאות‪ ,‬זה חלק מהשטייגען בזבחים‪ ,‬כי עי"כ אתה‬ ‫הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל‪ ,‬וניגש אליו‪ ,‬והמשגיח‬ ‫מבין יותר מסכת זבחים‪...‬‬ ‫הכניסו תיכף לישיבה‪ ,‬והוא היה במצב שלא ידע‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬בפעם הראשונה שהגעתי בשביל‬ ‫באיזה צד מחזיקים את הסידור‪ ...‬הרי הוא היה בחור‬ ‫לב לאחים‪ ,‬הייתי אצל הגאון רבי גרשון זצ"ל‪,‬‬ ‫בשנים הקשות של המלחמה‪ .‬והוא ישב ובכה שאינו‬ ‫וסיפרתי לו סיפור שקיבלתי מעד ראיה‪ ,‬דודי‪ ,‬שהיה‬ ‫יכול כו'‪ ,‬ובסופו של דבר נתגדל להיות גאון מפורסם‪,‬‬ ‫נוכח שם‪ ,‬אצל הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל‬ ‫והחזון איש היה השדכן שלו‪ ...‬זהו 'הזהרו בבני עניים‬ ‫במתיבתא תפארת ירושלים‪ ,‬שהיה יושב בישיבה כל‬ ‫שמהם תצא תורה'‪...‬‬ ‫היום ולומד וכותב וכו'‪ ,‬ופעם נכנס איזה ילד שהיה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ראיתי זאת כמה פעמים בישיבה כאן‪ ,‬כאלו‬ ‫צריך לעשות שיעורי בית ולא היה לו מי שיעזור לו‪,‬‬ ‫שהיו מאוד מאוד חלשים‪ ,‬עם כשרונות חלושים מאוד‪,‬‬ ‫והגיע הילד וביקש מהגר"מ שיעזור לו להשלים‬ ‫אבל היה להם חשק ועקשנות ונעשו תלמידי חכמים‬ ‫העבודה‪ ,‬והפסיק הגר"מ מלימודו ועזר לו למלאות‬ ‫מופלגים‪ .‬אני אומר תמיד‪ ,‬לא כל 'גוטע קאפ' נהיה‬ ‫את העבודה‪ .‬אחר כך כשליווה דודי את הגר"מ לביתו‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬ולא כל 'שוואכע קאפ' נהיה עם הארץ‪...‬‬ ‫שאל אותו‪ ,‬רבי עד כאן‪ ,‬כמה השיעור של ענוה‪ ...‬ענה‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬מרן זי"ע היה מדבר בבית על‬ ‫לו הגר"מ‪ ,‬האם התפללת היום‪ ,‬וענה שהתפלל‪ ,‬ושאל‪,‬‬ ‫השואה והמחנות?‬ ‫האם אמרת היום ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בבית לא דיבר הרבה‪ ,‬אבל בדברי תורה‬ ‫לשמוע ללמוד וללמד‪ ,‬וענה שכן‪ .‬שאל אותו האם‬ ‫היה מספר ענינים שיש ללמוד מהם מוסר או על‬ ‫עשית עם הקב"ה תנאי מה השיעור של 'ללמד'‪ ,‬אם‬ ‫חסדי ה' וכדומה‪.‬‬ ‫לומר שיעור לבחורים או ללמוד עם ילד‪ ...‬ואמר לו‪,‬‬ ‫פר' נח · ו · תשפ"ז‬ ‫שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬איזה נקודה היה בעיקר מזכיר על השואה?‬ ‫אותם על דעתם‪ ,‬הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בעיקר על כך שגם שם ידע והזכיר‬ ‫וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא‬ ‫לאחרים שהשי"ת נמצא עמהם ולא שכח אותם‪,‬‬ ‫כאנוס‪ ,‬ואע"פ ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה‬ ‫כשהגיעו לאושוויץ אמר לכולם שהקב"ה ממתין להם‬ ‫היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על‬ ‫שם‪ ...‬כמעט לא דיבר על הסבל הפרטי שלו‪ ,‬וגם לא‬ ‫טעותם‪ ,‬כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם‬ ‫על פעולותיו הגדולים לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫הקראים שטעו‪ .‬לפיכך ראוי להחזירן בתשובה‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬שמעתי שבהקפות כאן היה‬ ‫ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה[‪.‬‬ ‫איזה בעל תשובה‪ ,‬ומרן שליט"א קירב אותו ונתן לו‬ ‫רוב הציבור בארץ ישראל אינו שונא דת‪ ,‬וגם הרבה‬ ‫לרקוד עם הספר תורה‪...‬‬ ‫אלו מהצעקנים עושים זאת בשביל אינטרסים של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני מקנא בעולם הבא שלו‪ ...‬מה שהוא‬ ‫פוליטיק‪ ...‬הציונים של פעם עוד היה להם איזה‬ ‫עובר ומאיזה רקע הוא מגיע‪ ...‬הוא יהיה המיוחס‬ ‫אידיאולגיה‪ ,‬אבל היום הכל הוא פוליטיק‪ .‬רוב הציבור‬ ‫כשמשיח יבוא ולא אני‪...‬‬ ‫בארץ מכבד את לומדי התורה‪ ,‬עם כל ההסתות‪ .‬ואכן‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין )לרבנים(‪ :‬יש כאן בכל שנה‬ ‫את הנושא שאין מתגייסים לצבא קשה להם מאוד‬ ‫מעמד קדוש ונשגב של הקפות‪ ,‬ובאים לכאן אלפים‬ ‫להבין‪ ,‬כי מי שלא חי חיי תורה ומצוות קשה לו להבין‬ ‫רבים מכל הארץ‪.‬‬ ‫את מה שאנו אומרים‪ .‬ואעפ"כ הם לא שונאים אותנו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש בחור שמסתובב כאן‪ ,‬ההורים שלו‬ ‫והם מכבדים את המסורת‪ ,‬ולולא זאת לא היינו‬ ‫היו פעם חילונים לגמרי‪ ,‬והיום הם קצת מתקרבים‬ ‫יכולים ללכת ברחוב‪...‬‬ ‫לדת‪ ,‬והוא לומד בבני ברק בישיבת קירוב‪ ,‬עם הרבה‬ ‫דוגמא לדבר‪ ,‬כי מעת לעת אני שוהה בקיסריה‪ ,‬ושם‬ ‫קשיים ונסיונות‪ ,‬ובכל כוחותיו הוא מתחזק להישאר‬ ‫אני יוצא לשאוף אויר צח לצורך בריאות ברחוב העיר‪.‬‬ ‫ביראתו ובלימוד התורה‪...‬‬ ‫בליל אחת השבתות כשהלכתי עם בניי‪ ,‬נעצר בסמוך‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬ומרן שליט"א נתן לו את‬ ‫עלינו יהודי שבא ברכבו‪ ,‬ויצא וניגש אלי בבקשה‬ ‫הספר תורה שלו לרקוד עם זה‪ .‬מלבד החיזוק לאותו‬ ‫שאאציל עליו ברכה בעניין הנצרך לו‪ .‬והיינו כי הוא‬ ‫בחור נתן בזה הרבי שיעור לכל האברכים כמה חשוב‬ ‫לא הכיר בחומרת הדבר באיסור הנסיעה בשבת‪,‬‬ ‫לקרב יהודי‪...‬‬ ‫ואמנם אמונה עדיין יש בו‪ ,‬ולזה ביקש ברכה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ב"ה ישנם הרבה שעוסקים בקירוב כאן‪,‬‬ ‫להצלחה‪ .‬ויש הרבה שניגשים לבקש ברכות‪ ,‬וכשאני‬ ‫ובכל הסביבה‪ .‬נתניה אינה עיר חרדית אבל יש בה‬ ‫הולך ברחוב וישנם נשים‪ ,‬הן זזות לצד בלי לבקש‬ ‫המון בעלי תשובה לאין שיעור‪ ,‬ואין שנאה לדת‬ ‫מהם‪ .‬ורואים שאצל רוב הציבור אין שנאה לדת‬ ‫ולשומרי תורה ומצוות‪.‬‬ ‫ולשומרי תורה ומצוות‪.‬‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬בכל רחוב בעיר ישנם‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬בקיסריה כולם מבקשים‬ ‫בעלי תשובות‪...‬‬ ‫ברכה בעברית‪ ,‬אנו מבקשים ברכה באנגלית‪...‬‬ ‫הג"ר אליהו ברודני‪ :‬באמריקא אין כל כך הרבה בעלי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬איני רגיל לדבר אנגלית‪ ...‬הברכה הכי‬ ‫תשובות כמו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫גדולה היא שתזכו להמשיך לקרב יהודים לתורה‪ ,‬אין‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬אמרתי סברא למה זה כך‪,‬‬ ‫לך זכות גדולה מזו‪ ,‬מגלגלין זכות על ידי זכאי‪ ,‬לקרב‬ ‫שבאמריקא יש פחות בעלי תשובה מבארץ ישראל‪ ,‬כי‬ ‫יהודים תינוקות של בית רבן ותינוקות שנשבו‬ ‫באמריקא אף פעם לא העבירו יהודים על הדת בעל‬ ‫לאמונה וליסודות האידישקייט‪ .‬אמרתי כבר שאפילו‬ ‫כרחם‪ ,‬אלא היו הרבה שעזבו בגלל נסיונות של עניות‬ ‫אלו שלא ישארו ערליכע אידן‪ ,‬אבל שונא הוא כבר לא‬ ‫וכדומה‪ ,‬אבל לא הכריחו אותם‪ ,‬אבל כאן הכריחו‬ ‫יהיה‪ ,‬והוא יזכור תמיד מה שלמדו אותו‪ .‬לאחרונה‬ ‫אותם בכח‪ ,‬כמו שעשו הקומוניסטים כן עשו הציונים‪,‬‬ ‫יצא לי לשוחח עם אחד מהבכירים בשלטון כאן‪ ,‬ואמר‬ ‫ולכן בסופו של דבר הם מתעוררים וחוזרים למוטב‪,‬‬ ‫לי שבצעירותו למד בחינוך דתי‪ ,‬ולכן עד היום יש לו‬ ‫הרי הם תינוקות שנשבו‪.‬‬ ‫רגש והערכה לדת‪ ,‬אף שהוא בעצמו אינו כן‪ .‬כל אלו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני חוזר תמיד על מש"כ הרמב"ם‬ ‫שלומדים עמהם‪ ,‬גם אם בסופו של דבר הם נפלטים‬ ‫בהלכות ממרים )ג‪ ,‬ב‪-‬ג( שבני התועים הרי הם‬ ‫החוצה‪ ,‬נשאר אצלם הערכה ולא יהיו שונאים‪.‬‬ ‫כתינוקות שנשבו ]וז"ל‪ :‬האפיקורוסין וכו' כל אלו‬ ‫זהו זכות גדולה לאלו שפועלים בזה‪ ,‬זהו הקדמה‬ ‫אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה‬ ‫והכנה לקיום 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על‬ ‫ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה‬ ‫אבותם'‪ .‬משיח צדקנו יבא ויגמור את העבודה‪ ,‬אנו לא‬ ‫גדולה והסיר המכשול‪ .‬במה דברים אמורים‪ ,‬באיש‬ ‫יכולים לגמור‪...‬‬ ‫שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו‬ ‫הג"ר יעקב בנדר‪ :‬כתוב הנה אנכי 'שולח' בלשון הווה‪,‬‬ ‫לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר‬ ‫ולא 'אשלח'‪...‬‬ ‫בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס‪ ,‬וכן כל‬ ‫הרב אליעזר סורוצקין‪ :‬חברי המשלחת רוצים ברכה‪,‬‬ ‫התועים אחריו אבל בני התועים האלה‪ ,‬ובני בניהם‪,‬‬ ‫פר' נח · ז · תשפ"ז‬ ‫גילברט מפעיה"ק )חתן ד"ר הר"ר ברוך שמידט מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫על פרנסה‪ ,‬על שידוכים‪ ,‬על בריאות‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬והריקותי לכם ברכה עד בלי די‪.‬‬ ‫יום שישי פר' בראשית כ"ח תשרי‬ ‫וניגשו כל חברי המשלחת להתברך‪ ,‬וליווה מרן שליט"א‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫החוצה את ראשי הישיבה שליט"א‪ ,‬ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫להבחור הבר מצוה אליהו נ"י בן הר"ר מנחם מענדל‬ ‫רוזנברג מבארא פארק )ב"ר בערל מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫לפני תפילת מנחה נכנס לקו"פ הגאון רבי‬ ‫יעקב אליעזר שווארצמן שליט"א ראש ישיבת‬ ‫שב"ק פר' בראשית כ"ט תשרי 'שבת מברכים מרחשון'‬ ‫ליקווד בירושלים‪.‬‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר' משה‬ ‫הלברשטאם שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪ ,‬בין הנכנסים היה גם הרה"ג רבי‬ ‫בשוה"ט התכבדו בזמירות‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרב בנימין‬ ‫יהודה אריה דייטש שליט"א מגדולי המשפיעים‬ ‫יצחק אוורבוך שליט"א מפעיה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ג‬ ‫בירושלים ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬ובנו החתן הלל מרדכי‬ ‫ר' חיים יעקב ישראלי שליט"א ר"מ בישיבה"ק‬ ‫אליעזר נ"י לקראת שמחת נישואיו‪.‬‬ ‫לצעירים דברי חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס כיבד מרן שליט"א את גיסו‬ ‫יום חמישי פר' בראשית ז"ך תשרי‬ ‫חדב"נ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪ .‬ועברו‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫להבחור הבר מצוה אברהם ישעיהו נ"י בן הר"ר שמואל‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫בתוה"ק בראשית ברא אלוקים את השמים ואת בר מצרא‪ ,‬כי ישראל הם בנים למקום כאמור‬ ‫הארץ וגו'‪ ,‬ובסיום התורה ולכל היד החזקה ולכל )דברים יד‪ ,‬א( בנים אתם לה' אלוקיכם‪ ,‬והש"ך )חו"מ‬ ‫המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ .‬סי' קע"ה סק"ל( נסתפק באחד שמכר קרקע שלו‬ ‫לבנו‪ ,‬אם יכול המצרן לסלקו‪ ,‬דהבן יכול לומר דזהו‬ ‫וכבר רבו לבאר ניעוץ סוף התורה בתחילתה‪.‬‬ ‫במדרש )ב"ר פכ"ב סי' י"א( עה"פ )ד‪ ,‬יד( ויאמר יותר ישר וטוב שאני מחזיק אחוזת אבותי‪ ,‬וסיים‬ ‫קין אל ה' גדול עוני מנשוא‪ ,‬לעליונים והתחתונים דלזה הדעת נוטה‪ .‬ובפתחי תשובה )ס"ק י"ג( ציין‬ ‫אתה סובל ולפשעי אין אתה סובל וכו'‪ ,‬גדול עוני למש"כ בשיטה מקובצת )ב"מ דף ק"ח ע"ב( בשם‬ ‫הן גרשת אתמול גרשת את אבא ועכשיו את תשובת הרי"ף דנקט סברא זו דיותר ישר וטוב‬ ‫מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר שמחזיק אחוזת אבותיו עיי"ש‪ .‬ולכן נמי כשבא‬ ‫והייתי נע ונד בארץ וגו'‪ .‬וצ"ב במאי תליא הא הקב"ה ליתן תורה לבניו אהוביו לא היה ביד‬ ‫המלאכים לסלק אותם‪.‬‬ ‫בהא‪ ,‬הלא איש בחטאו יענש‪.‬‬ ‫עפי"ז י"ל דעל כן שיבר מרע"ה את הלוחות‪,‬‬ ‫ואפ"ל בדרך דרוש‪ ,‬ונעטר פתגמא במילין יקירין‬ ‫מילי דאבות שדרש מרן אאמו"ר זצללה"ה )דרוש ובגמ' )יבמות דף ס"ב ע"א( מבואר שהוא משום‬ ‫לש"ת‪ ,‬שפ"ח חו"פ לירח האיתנים דרוש קט"ו‪ ,‬אות ה‪-‬ו(‪ ,‬דדרש ק"ו ומה פסח שהוא אחד משש מאות‬ ‫ותו"ד עפמ"ש המפו' בענין מה שביקשו המלאכים ושלש עשרה מצוות אמרה תורה )שמות יב‪ ,‬מג( כל‬ ‫לקבל התורה וטענו שיש למנוע נתינתה לבני בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים‬ ‫ישראל‪ ,‬כדדרשו חז"ל בשבת )דף פ"ח ע"ב( שאמרו על אחת כמה וכמה עי"ש‪ ,‬ולכאו' עדיין אנו צריכין‬ ‫חמדה גנוזה אתה מבקש ליתנה לישראל תנה למודעי למה שיברם ולא החזירם למעלה )ובפרט‬ ‫הודך על השמים‪ ,‬דטענתם היה מדין בר מצרא‪ ,‬דהיה בזה איסור לא תעשון כן לה' אלוקיכם כנודע(‪.‬‬ ‫דהואיל והתורה בשמים הוא והם שוכנים בשמים ולהנ"ל י"ל דכשראה שחטאו ישראל ואבדו מעלת‬ ‫בנים למקום‪ ,‬דהרי כשאין עושין רצונו של מקום‬ ‫ממעל‪ ,‬על כן הם קודמים לקבלה‪.‬‬ ‫וכתבו המפו' )ראש דוד פר' בא‪ ,‬ופר' בהר‪ ,‬פני דוד אין קרויים בנים )קידושין דף ל"ו ע"א(‪ ,‬חשש מרע"ה‬ ‫פר' יתרו אות ט'( בביטול טענת מלאכי השרת מכח שאם יחזיר הלוחות יתעוררו שוב המלאכים ויבואו‬ ‫פר' נח · ח · תשפ"ז‬ ‫שבירת הלוחות הציל את בני ישראל מכליה‪,‬‬ ‫בטענת דינא דבר מצרא‪ ,‬ושוב לא יוכל אחר כך‬ ‫כאמז"ל במדרש )שמו"ר מג‪ ,‬א( שאמר מוטב ידונו‬ ‫להורידם שנית לישראל‪.‬‬ ‫כפנויה ואל ידונו כאשת איש‪) ,‬וכן פי' בתורת חיים‬ ‫וי"ל עוד דמש"ה לא צדקו מלה"ש בטענתם‬ ‫ב"ב דף י"ד ע"ב(‪.‬‬ ‫מדין בר מצרא‪ ,‬שהרי אמרו )סנהדרין דף צ"ג ע"א(‬ ‫אלא דלכאו' הרי גם בלא"ה לא היה ראוים‬ ‫דגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת‪ ,‬וא"כ בני‬ ‫לעונש שהרי היה להם אמתלא לומר דמודעא רבא‬ ‫ישראל עם קרובו הם עליונים במעלה וקרובים אל‬ ‫לאורייתא‪ ,‬כאמז"ל בשבת )דף פ"ח ע"א(‪ ,‬עה"פ‬ ‫ה' ותורתו יותר מהמלאכים‪ ,‬ממילא דטענת מלאכי‬ ‫ויתיצבו בתחתית ההר‪ ,‬א"ר אבדימי בר חמא בר‬ ‫השרת מעיקרא ליתא‪ ,‬כי אין הם יותר מצרנים‬ ‫חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית‬ ‫מעם ישראל‪.‬‬ ‫וכו' א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה‬ ‫אלא דדבר זה במחלוקת היא שנויה אם צדיקים‬ ‫לאורייתא‪ ,‬פרש"י שאם יזמינם לדין וכו' יש להם‬ ‫גדולים ממלאכים )עיין של"ה עשרה מאמרות מאמר‬ ‫תשובה שקיבלוה באונס‪ ,‬ובמפו' דלפי"ז אין‬ ‫שני(‪ .‬וכתב בנזר הקודש )ב"ר פ"ב כ"א( שבכך נחלקו‬ ‫לחשוב את מעשה העגל לעון‪ ,‬דהרי אי' בסנהדרין‬ ‫ב"ש וב"ה בחגיגה )דף י"ב ע"א(‪ ,‬דב"ש ס"ל דשמים‬ ‫)דף ס"ג ע"א( אלמלא וי"ו שבהעלוך לא נשתייר‬ ‫נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ שנא' בראשית‬ ‫משונאיהן של ישראל שריד ופליט וכו' שאיוו‬ ‫ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬וב"ה ס"ל‬ ‫אלהות הרבה‪ ,‬וא"כ לפי"מ שכתבו התוס' )סנהדרין‬ ‫דארץ נבראת תחלה וכו' )עיין עיון יעקב שם(‪ ,‬דב"ש‬ ‫שם סוד"ה אסור( דב"נ לא הוזהרו על שיתוף שם‬ ‫נקטו דגדולים מלה"ש יותר מצדיקים‪ ,‬ולכן חביבים‬ ‫שמים וד"א‪ ,‬וכ"כ הרמ"א )או"ח סי' קנ"ו(‪] ,‬והגם‬ ‫שמים מארץ כי עיקר השמים הוא תולדותיה‬ ‫שבנובי"ת )יו"ד סי' קמ"ח בד"ה הנה אני אומר( כתב‬ ‫המלאכים צבא השמים‪ ,‬ועיקר הארץ תולדותיה‬ ‫דטעות היא מה שמורגל בפי כמה חכמים וספרים‬ ‫הוא האדם‪ ,‬וכיון דחביבין מלאכי השרת מצדיקים‬ ‫שאין הנכרים מצווים על השיתוף עי"ש‪ ,‬אולם‬ ‫שמים נבראו תחלה כי כן ראוי להקדים העיקר‬ ‫בפתחי תשובה )יו"ד סי' קמ"ז סק"ב( כתב שמדברי‬ ‫ולאחר את הטפל‪ .‬אבל ב"ה נקטו דגדולים צדיקים‬ ‫הדרכ"מ והש"ך )סי' קנ"א סק"ז( מבואר דב"נ לא‬ ‫ממלאכי השרת וא"כ חביבה ארץ משמים וכו'‬ ‫נצטוו על השיתוף‪ ,‬והביא מספר משנת חכמים‬ ‫עיי"ש‪) .‬כמה מפו' הביאו כן מיפ"ת‪ ,‬ראה מאמר מרדכי‬ ‫שהגר"י פיק כתב אליו בדבר זה והאריך בעוצם ידו‬ ‫פר' תולדות דף כ' טו"ד‪ ,‬הקדמה לשמנה לחמו(‪.‬‬ ‫דאין ב"נ מוזהר כלל על השיתוף עיי"ש[‪ ,‬מעתה‬ ‫בכן יבואר דנעוץ סוף התורה לתחלתה‪ ,‬דכיון‬ ‫דב"נ לא הוזהרו על השיתוף א"כ כיון דעל קבלת‬ ‫דאמה"כ ולכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל‪,‬‬ ‫התורה היה להם טענת אנוסים‪ ,‬אין לחשוב את‬ ‫ופרש"י שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם‬ ‫אותו מעשה לעון‪.‬‬ ‫והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנא' אשר שברת‬ ‫אולם בספר אהבת עולם )למהר"ש אלגאזי‪ ,‬עמוד‬ ‫יישר כחך ששיברת עי"ש‪ ,‬והיינו שלא החזירם‬ ‫התורה דרוש א'‪ ,‬בנדמ"ח דף ס"ו( כתב בהך דקאמר ר'‬ ‫לשמים‪ ,‬משום דע"י החטא אבדו מעלת בנים‬ ‫אחא בר יעקב דמודעא רבא לאורייתא‪ .‬ובהמשך‬ ‫וחשש שיתעוררו המלאכים לבא בדינא דבר‬ ‫שם‪ ,‬דאמר חזקיה מאי דכתיב משמים השמעת דין‬ ‫מצרא‪ ,‬וזאת לאשר בראשית ברא אלקים את‬ ‫ארץ יראה ושקטה וכו' אלא בתחילה יראה ולבסוף‬ ‫השמים וגו' ששמים נבראו תחלה‪ ,‬ונמצאו‬ ‫שקטה‪ ,‬ולמה יראה כדריש לקיש‪ ,‬דאמר ר"ל מאי‬ ‫המלאכים חשובים יותר‪ ,‬ובכן יוכלו להתעורר‬ ‫דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה"א יתירה למה‬ ‫בטענת מצרנים לכך דן דמוטב לשבור הלוחות‪,‬‬ ‫לי‪ ,‬מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית‪,‬‬ ‫עכ"ד מרן זצללה"ה‪.‬‬ ‫ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם‬ ‫וע"פ דרכו י"ל עוד‪ ,‬דהנה במה שהביא רש"י‬ ‫מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫שהסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנא' אשר שברת‬ ‫וכתב דהך דחזקיה ור"ל פליגי על ר' אחא בר‬ ‫יישר כחך ששברת‪ ,‬ופשטות הדברים הוא כי ע"י‬ ‫פר' נח · ט · תשפ"ז‬ ‫ועפי"ז ביאר מאה"כ הנ"ל )תהלים עו( משמים‬ ‫יעקב דלדידהו כיון דהיה תנאי במעשה בראשית‬ ‫השמעת דין ארץ יראה ושקטה‪ ,‬דדרש חזקיה‬ ‫שכל הבריאה הוא רק אם יקבלו בנ"י את התורה‪,‬‬ ‫דתחילה יראה שמא לא יקהלו התורה ותחזור‬ ‫א"כ מהאי טעמא שפיר היה ראוי לכפות עליהם‬ ‫לתוהו ובוהו וכו'‪ ,‬ויש לבאר דהול"ל שמים וארץ‬ ‫ההר להודיעם דלא יתכן קיום העולם בלי שבנ"י‬ ‫יראו ושקטו‪ ,‬ולא אמר רק ארץ יראה ושקטה‪,‬‬ ‫יקבלו התורה‪ ,‬ולא היה בכך כפיה לאיים עליהם‬ ‫ולהאמור ניחא דדייקא ארץ היא אשר יראה‬ ‫לכופם לקבל התורה‪ ,‬אלא כדי שידעו כי דבר זה הוא‬ ‫דשמים לא חששה שתחזור לתוהו ובוהו דהא הוי‬ ‫תנאי קדום משעת בריאת העולם‪ ,‬ובהכרח דבביטול‬ ‫לגבי דידה מעשה קודם לתנאי דהתנאי בטל עי"ש‪.‬‬ ‫העולם יהא גם ביטולם‪ ,‬וז"ש רב אבדימי שכפה‬ ‫נמצא לפי"ז דדב"ז דהיה תנאי בבריאת העולם‬ ‫עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים‬ ‫ע"מ שיקבלו וכו'‪ ,‬תליא בפלוגתת ב"ש וב"ה אם‬ ‫התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם‪ ,‬דלכאו'‬ ‫שמים נבראו תחילה או ארץ נבראת תחילה‪,‬‬ ‫תמוה דהרי היו תחת ההר א"כ הול"ל כאן תהא‬ ‫דלמ"ד ארץ נבראת תחילה ליכא לאוקמי להך‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא דא"ל הקב"ה דמאליו יבא קבורתם‬ ‫שמעתתא דתנאי הותנה עם מעשי בראשית דלא‬ ‫בהפסד העולם בכללו‪ ,‬דכיון שיחזור העולם לתוהו‬ ‫מצי לחול דהו"ל מעשה קודם לתנאי‪.‬‬ ‫ובוהו ממילא שם תהא וכו'‪ ,‬נמצא דאע"פ שכפה‬ ‫מעתה יבואר דכיון דאמה"כ ולכל היד החזקה‬ ‫עליהם ההר לא היה בכך אונס וכפיה‪ ,‬עי"ש‪) ,‬וע"ע‬ ‫וגו' לעיני כל ישראל‪ ,‬וכפרש"י שנשאו לבו לשבור‬ ‫בס' חידושי בן אריה ס' י"ט‪ ,‬אות י"ח(‪.‬‬ ‫הלוחות לעיניהם וכו' עי"ש‪ ,‬והיינו דלא היה לו‬ ‫וכעי"ז כתב בס' בשרתי צדק )פר' מקץ( דמאן‬ ‫עצה אחרת למלט את בנ"י ממדה"ד אלא על ידי‬ ‫דס"ל דאיכא טענת מודעא על קבלת התורה‪ ,‬לית‬ ‫שידונו כפנויה‪ ,‬והיינו משום דלא היה שייך להליץ‬ ‫ליה הא דהתנה הקב"ה במעשה בראשית דבלי‬ ‫בעדם דמודעה רבה לאורייתא‪ ,‬דהרי כפיית ההר‬ ‫קבלת התורה תחזור העולם וכו'‪ ,‬ומאן דס"ל‬ ‫היה להודיעם דכן הוא סדר בריאת העולם כי‬ ‫דתנאי הותנה וכו' לא ס"ל שישראל קבלו את‬ ‫מראשית כזאת התנה עמהם דאם לא יקבלו‬ ‫התורה בכפיה אלא ברצונם הטוב קבלו‪ ,‬עכ"ד‪,‬‬ ‫התורה תחזור העולם וכו'‪ ,‬אלא דהרי במאמר‬ ‫נמצא דאי אהני הך דמודעא וכו'‪ ,‬היה להם‬ ‫ראשון נברא העולם והו"ל מעשה קודם לתנאי‬ ‫אמתלא על אותו מעשה‪ ,‬ולא היה צורך בשבירת‬ ‫דתנאי בטל וכו'‪ ,‬אמנם לאשר בראשית ברא‬ ‫הלוחות‪ ,‬אבל אם ליתא להך מודעא משום‬ ‫אלקים את השמים וגו' ששמים נבראו תחלה‪,‬‬ ‫דהכפיה היתה להודיעם תנאי בריה"ע‪ ,‬שפיר‬ ‫א"כ במאמר ראשון נבראו השמים ושפיר חל‬ ‫הוצרך שבירת הלוחות לדונם כפנויה‪ .‬ובזה א"ש‬ ‫התנאי על בריאת הארץ‪ ,‬לכך שפיר דן מרע"ה‬ ‫דר"ל דדריש ביבמות )שם‪ ,‬ובכמ"ק( הך מילתא‬ ‫דמוטב לשבור הלוחות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫דאמר ליה הקב"ה למשה אשר שברת יישר כחך‬ ‫ויש להוסיף עוד עפי"ד מרן אאמו"ר זצללה"ה‬ ‫ששברת‪ ,‬אזיל לשיטתו דס"ל דתנאי התנה הקב"ה‬ ‫)שפ"ח לירה"א דרוש ס"ב( דבתו"ד הביא מה שהק'‬ ‫במעשי בראשית‪ ,‬ולכן לא היה אפשר לפטרם‬ ‫בשל"ה הקדוש )תורה אור פר' בראשית( עמ"ש רש"י‬ ‫בטענת מודעא‪ ,‬והוצרך לשבור הלוחות כדי‬ ‫דפתח בבראשית‪ ,‬משום שאם יאמרו אוה"ע‬ ‫להצילם מן הפורענות‪.‬‬ ‫לישראל לסטים אתם וכו' אומרים להם כל הארץ‬ ‫והנה על עצם התנאי בבריאת העולם הקשה‬ ‫של הקב"ה וכו' ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה‬ ‫בנחלת בנימין )מצוה ל"ו‪ ,‬ועיין לכ"ק אאמו"ר בישראל‬ ‫מהם ונתנה לנו עי"ש‪ ,‬וצ"ב וכי דינא הוא דהנותן‬ ‫סבא גליון ס"ו( האיך חל התנאי‪ ,‬הרי במאמר ראשון‬ ‫מתנה ברצון יוכל אחר כך לקחת ממנו עי"ש‪.‬‬ ‫נברא העולם‪ ,‬ולאחר שנבראו השמים והארץ שוב‬ ‫וביאר אאמו"ר‪ ,‬דשפיר בדין הופקע מהם כי כאשר‬ ‫לא הועיל התנאי‪ ,‬דהא הו"ל מעשה קודם לתנאי‬ ‫לא שמרו מצוותיהם כמעט שנחרב העולם לולי‬ ‫דתנאי בטל ומעשה קיים‪ ,‬וכתב די"ל למ"ד דשמים‬ ‫שבאו ישראל וקיימו את העולם‪ ,‬ובכך קנאו הכל‬ ‫נבראו תחילה א"כ במאמר ראשון נברא השמים‬ ‫מן ההפקר‪ ,‬וזה כוונת רש"י דכיון דבשביל התורה‬ ‫לבד ושפיר אהני התנאי על הארץ דעדיין לא נברא‪.‬‬ ‫פר' נח · י · תשפ"ז‬ ‫נברא העולם ממילא כדין קנאו בנ"י תבל ומלואה‪ ,‬דאין עדל"ת שבמקדש לכן גבי חטא ע"ז שכביכול‬ ‫וממילא בטלה טענת אוה"ע לסטים אתם עי"ש‪ ,‬הרים יד כלפי מעלה בקדוש ונורא שמו יתברך‪,‬‬ ‫והיינו משום דאהני התנאי בבריאת העולם וכנ"ל‪ ,‬חשיב כל"ת שבמקדש‪ ,‬ושוב אין עדל"ת שבמקדש‬ ‫ומהי"ט שפיר דן משה לשבור הלוחות כדי להציל ולא מהני ביה תשובה‪ ,‬ועד"ז ביאר מאה"כ )תהלים‬ ‫קי"א( סמוכים לעד לעולם וגו' פדות שלח לעמו וגו'‬ ‫את ישראל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫קדוש ונורא שמו‪ ,‬היינו סמוכים לעד לעולם מה‬ ‫*‬ ‫עד"ז י"ל עוד‪ ,‬דהנה במה שדרש משה ק"ו שאנו דורשים סמוכין דכלאים לציצית דעדל"ת‬ ‫מפסח שהוא אחד מתרי"ג מצוות ואמרה תורה כל )ביבמות ד' ע"א( ולכן פדות שלח לעמו היינו‬ ‫בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים שמועיל תשובה‪ ,‬אבל קדוש ונורא שמו כלומר אם‬ ‫עאכו"כ‪ ,‬כתבו התוס' בשבת שם דאין זה ק"ו גמור פגם בשם השם וחטא בע"ז לא מהני תשובה‬ ‫דאם מומר אסור בפסח שהוא קרבן‪ ,‬מ"מ לא היה דהו"ל בחי' קדוש דהוא כל"ת שבמקדש‪ ,‬עכ"ד‬ ‫לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה‪ ,‬עי"ש מה שהביא שם פלפול נפלא בשמו‪) ,‬וכן ביאר‬ ‫ואאמו"ר זצללה"ה )דרוש פר' קדושים תשל"ה( הוסיף באמרות טהורות להנועמ"ג בתהלים שם(‪.‬‬ ‫והנה מקור הך מילתא דאין עדל"ת שבמקדש‬ ‫בזה דהרי קרא דכל בן נכר לא יאכל בו אינו אלא‬ ‫על זמן שעומד בנכריותו ואינו שב מעיקרו‪ ,‬אבל בזבחים )דף צ"ז ע"ב( כל אשר יגע בבשרה יקדש‪,‬‬ ‫כששב בתשובה שפיר יכול וחייב לאכול בו‪ ,‬א"כ יקדש להיות כמוה הא כיצד אם פסולה היא תפסל‬ ‫לא היה לו למשה לשבור הלוחות אלא להחזירם ואם כשרה היא תאכל כחמור שבה‪ ,‬אמאי וניתי‬ ‫בתשובה‪ ,‬וא"כ לא היה צורך בשבירת הלוחות עשה ולידחי את ל"ת‪ ,‬אמר רבא אין עשה דוחה‬ ‫בכדי להצילם דסגי היה בכך שיעוררם בתשובה‪ ,‬את ל"ת שבמקדש‪ ,‬שנאמר ועצם לא תשברו בו ר'‬ ‫וגדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם )ר"ה דף שמעון בן מנסיא אומר אחד עצם שיש בו מוח‬ ‫י"ז ע"ב(‪ ,‬ובהכרח צ"ל בסברת משרע"ה דס"ל דכיון ואחד עצם שאין בו מוח אמאי ניתי עשה דאכילת‬ ‫דחטאו בע"ז לא מהני להם תשובה‪ ,‬וע"ד פסחים ונידחי את לא תעשה‪ ,‬אלא אין עשה דוחה‬ ‫שהאריכו המפו' אם מהני תשובה לג' עבירות את לא תעשה שבמקדש‪ ,‬רב אשי אמר יקדש עשה‬ ‫החמורות‪ ,‬ודורשי רשומות נתנו סימן תשב אנוש היא ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה‪ ,‬הרי דרק רבא‬ ‫עד דכ"א נוטריקין דם כפירה אשת איש‪) ,‬של"ה הוא דנקט להך שינויא דאין עדל"ת שבמקדש אבל‬ ‫רב אשי דנקט תי' אחר דיקדש עשה משמע דס"ל‬ ‫מסכת יומא פרק נר מצוה(‪.‬‬ ‫נמצא מזה דאי נימא דמועיל תשובה לע"ז א"כ דעשה דוחה גם ל"ת שבמקדש‪.‬‬ ‫וכבר הקשו המפו' מפני מה נאיד ר"א מתירוצו‬ ‫מופרך הק"ו כיון שהיה יכול להחזירם בתשובה‪,‬‬ ‫וגם לא היה צריך לשברם כדי להצילם מן של רבא דאין עדל"ת שבמקדש‪ ,‬הרי גם לדידיה‬ ‫הפורעניות‪ ,‬אלא היה צריך לעוררם בתשובה דמתרץ דיקדש עשה צ"ל דאין עדל"ת שבמקדש‬ ‫לתיקון החטא‪ ,‬וממילא אם מהני תשובה על ע"ז דאל"ה קשה אמאי אין עשה דפסח דול"ת דשב"ע‬ ‫לאו שפיר עבד בשבירת הלוחות‪ ,‬משא"כ אם לא שיש בו מוח‪ ,‬ועכצ"ל דאין עדל"ת שבמקדש‪ ,‬וא"כ‬ ‫מהני תשובה לע"ז א"כ ק"ו מעלייתא הוא ואין מה ההכרח לומר דיקדש עשה‪ ,‬עיין בזה בטורי אבן‬ ‫שום פגם בשבירת הלוחות‪ ,‬ואדרבא עי"ז גרם )ר"ה דף כ"ח( וכן בשער המלך )פ"ג דנדרים ה"ו(‪.‬‬ ‫ובשו"ת נובי"ת )אהע"ז סקמט"ו‪ ,‬בתשו' בנו מהר"ש(‬ ‫להצילם מן העונש‪ ,‬כי ידונו כפנויה‪.‬‬ ‫והנה הגה"ק מאוסטרווצא )הובא בפרדס יוסף פר' כתב די"ל דרב אשי ס"ל דלא קשיא כלל מאיסור‬ ‫שמיני י‪ ,‬טז( ביאר בטעם הדבר דלא מהני תשובה שבירת עצם שי"ב מוח‪ ,‬די"ל דשאני התם דמש"ה‬ ‫לע"ז‪ ,‬עפמש"כ קמאי דהא דמהני תשובה הוא אין עשה דאכילת פסח דול"ת דשב"ע כיון דלא‬ ‫מטעם עדל"ת‪ ,‬וכמבואר ביומא )דף פ"ו ע"ב(‪ ,‬הוי בעידנא דמיעקר ללאו מקיים העשה‪) ,‬וכמו‬ ‫דגדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה‪ ,‬וכיון דקי"ל שהוקשו התוס' שם על רבא‪ ,‬בסוף ד"ה ואחד עצם וכו'(‪,‬‬ ‫פר' נח · יא · תשפ"ז‬ ‫דרבא ור"א לשיטתייהו אזלי בשבת )דף קל"ב ע"ב(‬ ‫דהלאו עובר תיכף כששובר והעשה אינו מקיים עד‬ ‫דמשמע דפליגי התם רבא ור"א בעיקר האי כללא‬ ‫שיאכל‪ ,‬איברא דהטו"א בריש חגיגה )דף ב' ע"ב‬ ‫דאין עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא דמיעקר ללאו‬ ‫תוד"ה לישא שפחה( מביא בשם פסקי התוס' דכתבו‬ ‫מקיים לעשה‪ ,‬דמדברי רבא שם דקאמר הטעם‬ ‫דכה"ג שפיר הו"ל בעידנא דהא א"א לאכול המוח‬ ‫דצרעת לא דחי עבודה משום דאכתי גברא לא חזי‪,‬‬ ‫אם לא שישבר העצם‪ ,‬וכבר פליגי בזה הראשונים‬ ‫ולא נחית לטעמא דרב אשי משום דל"ה בעידנא‪,‬‬ ‫עיין נימוק"י בב"מ )דף ט"ז ע"א מדפי הרי"ף( בהא‬ ‫משמע דלית ליה לרבא כלל הך דאין עדל"ת אא"כ‬ ‫דפריך התם בגמ' )דף ל' ע"א( אמאי איצטריך קרא‬ ‫הו"ל בעידנא‪ ,‬וכ"כ בחדושי אבן העוזר שם‪) ,‬ועיין‬ ‫להא דאין הכהן מחזיר אבידה הנמצא בבית‬ ‫במל"מ פ"י מטומאת צרעת ה"ה‪ ,‬בסו"ד דהרמב"ם לא‬ ‫הקברות הרי טומאה עשה ול"ת ואין עשה דהשבת‬ ‫הביא בשום מקום הך מילתא דאין עדל"ת אא"כ הו"ל‬ ‫אבידה דוחה ל"ת ועשה‪ ,‬וכתב ע"ז הנימוק"י‬ ‫בעידנא(‪ ,‬ולכך לשיטתו שפיר מוכח מהא דפסח‬ ‫ואיכא דמקשי למ"ל מהאי טעמא תיפק"ל דאפילו‬ ‫דאין עדל"ת שבמקדש‪ ,‬אמנם ר"א לשיטתו דאין‬ ‫ליכא גבי טומאה אלא לאו גרידתא לא נדחה ליה‬ ‫עדל"ת רק בעידנא א"כ י"ל דבאמת היינו טעמא‬ ‫מחמת עשה דאבידה‪ ,‬דהא בכל עדל"ת בעינן‬ ‫דאיסור שבי"ע משום דל"ה בעידנא‪ ,‬ולכך הוצרך‬ ‫שיהא בעידנא דמתעקר לאו מקיים לעשה‪ ,‬והכא‬ ‫לחדש דהו"ל עשה ול"ת‪ ,‬ושמחתי מאוד‬ ‫אפילו האבידה עומדת על פתח בית הקברות כי‬ ‫כשתלי"ת מצאתי הדברים מפורשים בחדושי ברוך‬ ‫מיטמא עבר ליה ללאו ולא מקיים לעשה עד‬ ‫טעם )דין עדל"ת פ"ב )קמא( דף כ"ז ע"ד( עי"ש‬ ‫דמהדר ליה למריה‪ ,‬והביא מהר"ן לתרץ דה"נ‬ ‫באריכות דבריו הנחמדים‪.‬‬ ‫בשעה שעבר אלאו מקיים העשה דהא מתעסק‬ ‫והנה כתב רבנו חננאל )בשבת שם( דהטעם דאין‬ ‫במצות השבת אבידה ואע"פ שלא גמרה מה בכך‪,‬‬ ‫עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא דמיעקר ללאו מקיים‬ ‫אבל הרב רבי יהוסף חולק עליו בזה וס"ל דאף‬ ‫לעשה‪ ,‬משום דחיישינן שאם יקדים לעבור על‬ ‫דהוא מתעסק במצוה עדיין לא חשיב בעידנא כיון‬ ‫הל"ת שמא לא יבוא כלל לידי קיום העשה עי"ש‪,‬‬ ‫דאינו אלא מכשירי מצוה דעיקר המצוה הוא‬ ‫ובשו"ת שואל ומשיב )מהדות"ל ח"ב סי' ד'( דהיינו‬ ‫ההשבה לבעלים‪ ,‬והא דקאמר בגמ' משום‬ ‫דיש לחוש שמא ימות בעוד שלא קיים העשה‬ ‫דטומאה עול"ת הוא לרווחא דמילתא עי"ש‪.‬‬ ‫עי"ש‪ ,‬וכ"כ המהר"ם שיק )על המצוות‪ ,‬שמ"ט(‪ ,‬וכ"ה‬ ‫הרי דפליגי הראשונים בכך אם התחלת המצוה‬ ‫בשו"ת בית יצחק )או"ח סי' ה' אות ד'‪ ,‬וביו"ד סי' קס"ו‬ ‫מיקרי בעידנא‪ ,‬דהתוס' בזבחים שם שהקשו בהא‬ ‫אות ט'(‪ ,‬וע"ע למרן אאמו"ר זצללה"ה בשו"ת דברי‬ ‫דשבי"ע דל"ה בעידנא וכן רבינו יהוסף הנ"ל ס"ל‬ ‫יציב )או"ח סי' רכ"ד סקי"א(‪ ,‬וע"ע בשו"ת מהר"ש‬ ‫דכל שאינו עושה כל המצוה ל"ה בכלל בעידנא‪,‬‬ ‫)ח"ח סי' רמ"ח( שהביא כן בשם ס' אורים גדולים‪.‬‬ ‫אמנם הר"ן והפסקי תוס' בזבחים שם ס"ל דגם‬ ‫ודברנו מכבר דלכאו' יל"ע בזה דהלא אחז"ל‬ ‫התחלת המצוה מיקרי בעידנא‪ ,‬ומעתה י"ל דבזה‬ ‫)קידושין דף מ' ע"א( חישב אדם לעשות מצוה ונאנס‬ ‫פליגי רבא ור"א‪ ,‬דרבא ס"ל דמיד כשמתחיל‬ ‫ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬וא"כ‬ ‫לעסוק במ"ע דול"ת דגם הכנת המצוה הו"ל בכלל‬ ‫אף אם יארע לו אונס ולא יוכל לקיים המ"ע מ"מ‬ ‫בעידנא‪ ,‬ולכן קשיא ליה מפני מה אין עשה דפסח‬ ‫למצוה יחשב לו כיון שנפשו איותה לקיימו‪ ,‬וא"כ‬ ‫דול"ת דשבי"ע‪ ,‬ועכצ"ל דאין עדל"ת שבמקדש‪,‬‬ ‫באמת לא עבר הל"ת שלא במקום קיום מ"ע דהרי‬ ‫אמנם רב אשי ס"ל דבעינן בעידנא ממש וא"כ‬ ‫מעעה"כ כאילו עשאה‪.‬‬ ‫הי"ט דאסור לשבור עצם שיב"מ דבכה"ג לא הוי‬ ‫ואפשר דבאמת מה"ט ס"ל לרבא דעדל"ת גם‬ ‫בעידנא‪ ,‬ולכך הוצרך לתרץ דיקדש עשה והוי‬ ‫היכי דאינו בעידנא‪ ,‬כי גם אם יאנס ולא יבוא‬ ‫עשה ול"ת‪ ,‬היוצא מזה דרבא ור"א פליגי בהך‬ ‫מחשבתו לידי גמר ולא יקיים העשה‪ ,‬מ"מ נחשב‬ ‫סברא אי התחלת המצוה דוחה ל"ת או לא‪ ,‬וראה‬ ‫כמי שעשאה‪ ,‬והו"ל כאילו עבר על הל"ת בשביל‬ ‫מה שהאריך שם‪.‬‬ ‫קיום העשה‪ ,‬ויציבא מילתא דהו"ל רבא לשיטתו‬ ‫ומכבר אמרתי דע"פ דרכו י"ל עוד ביתר שאת‬ ‫פר' נח · יב · תשפ"ז‬ ‫דהנה הגר"י ענגיל בבית האוצר )מערכת ב'‪ ,‬כלל ג'‪ ,‬להיות נחשב כאילו הביא בפועל ממש את הקרבן‪,‬‬ ‫ח"ב דף ג' ע"ב( ובציונים לתורה )כלל ג'( כתב לבאר או דע"י שעוסק בתורת החטאת הוי ממש‬ ‫פלוגתת אביי ורבא בהא דכל מילתא דארל"ת כהקרבת קרבן ע"ג המזבח‪ ,‬ואף כשיבנה ביהמ"ק‬ ‫ועביד‪ ,‬דאביי אמר דמהני דאי לא מהני אמאי לקי לא תהא עליו שום חיוב קרבן‪.‬‬ ‫וי"ל דר"ל קאמר כל העוסק בתורת עולה כאילו‬ ‫דס"ל דעיקר חומר העבירה הוא עצם המעשה‪,‬‬ ‫ועל המעשה הוא שלוקה‪ ,‬ולכן צ"ל דאהני מעשיו הקריב עולה וכו'‪ ,‬דאינו ממש כקרבן ע"ג המזבח‬ ‫שהרי אם לא אהני לא עשה כלום כיון דעיקר אלא דאהני להגין לפי שעה כאילו היה מביא קרבן‪,‬‬ ‫המעשה הוא תועלתו ופעולתו‪ ,‬ואם לא אהני אבל כשיבנה ביהמ"ק יהא זקוק להביא בפועל את‬ ‫מעשיו אין ראוי שילקה‪ ,‬אמנם רבא אמר דלקי קרבנו לה'‪ ,‬אבל רבא אמר כל העוסק בתורה אינו‬ ‫משום דעבר אמימרא דרחמנא דס"ל דעיקר צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם‪ ,‬דהיינו‬ ‫העבירה והעונש הוא עצם המחשבה וזדון הלב‪ ,‬דהקריאה נחשב לקרבן שלם אלא שאינו מצוה מן‬ ‫אלא דכל שאינו עושה מעשה כלל הו"ל לאו המובחר‪ ,‬לזה אמר אינו צריך עולה ומנחה‪ ,‬ומה‬ ‫שאב"מ דלא לקי‪ ,‬משא"כ אם היתה שם איזה שכתב רבי ישמעאל דכשיבנה בית המקדש יקריב‬ ‫פעולה אע"ג דלא הועילה מעשהו מ"מ לוקה על חטאת שמינה‪ ,‬כי רצה לקיים מצוה מן המובחר לכך‬ ‫דייק לכתוב שיביא חטאת שמינה‪ ,‬דהיינו להקריב‬ ‫מחשבתו לעבור על מימרא דרחמנא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫וממילא כיון דלענין עונש העיקר הוא מחשבת מן המובחר עי"ש‪ .‬ולהאמור ניחא דרבא קאי‬ ‫לבו מכ"ש דלגבי קיום מצוה דמרובה מדה טובה לשיטתו דס"ל דהמחשבה הו"ל לגמרי כמעשה‬ ‫וכו' בוודאי שדנין בתר מחשבתו ורצונו לקיים ממש לכך מצד הדין כשעוסק בתורת עולה שוב‬ ‫המ"ע‪ ,‬ולכן אף יארע שייאנס ולא יוכל לקיים אינו צריך להביא קרבן‪ ,‬ודו"ק‪] .‬שוב הראוני ב"ג‬ ‫המ"ע לא ייחשב לו כל עון‪ ,‬ומש"ה לא בעינן שיהא הרה"ג ר"ש למברגר מה שדן בזה הגאון המהרש"ג‬ ‫בעידנא‪ ,‬ודו"ק‪ ,‬ואכן בשיטת ר אשי דמצריך דתהוי בספרו זהב שבא ר"פ צו[‪.‬‬ ‫וי"ל דכל האי מילתא תליא בכך אי אזלינן בתר‬ ‫בעידנא י"ל דס"ל דלא אזלינן אלא בתר מעשה‪,‬‬ ‫ואף אם חשב אדם לקיים מצוה כל שלא עשאה מחשבה והוא עיקר הגורם בכל דבר‪ ,‬או דהמעשה‬ ‫אינו נידון כעשה בפועל‪ ,‬ולכן כיון דיש לחוש הוא העיקר‪ ,‬דאי נימא דהכל לפי המעשה דייקא‪,‬‬ ‫שיאנס ולא יקיים המ"ע ונמצא שעבר על הל"ת א"כ אע"ג דהעוסק בתורת עולה הו"ל כאילו‬ ‫הקריב עולה‪ ,‬מ"מ כיון שבמעשה לא הביא הרי‬ ‫שלא כדין לכך אין עדל"ת אא"כ הוי בעידנא‪.‬‬ ‫ועפי"ז מובן הא דאי' בשלהי מנחות )דף ק"י ע"א( חסר לו מעשה המצוה בפועל‪ ,‬ולא יצא לגמרי‬ ‫אמר ריש לקיש מ"ד זאת התורה לעולה למנחה יד"ח ולכן כשיבנה ביהמ"ק יהא מחויב להשלים‬ ‫ולחטאת ולאשם‪ ,‬כל העוסק בתורה כאילו הקריב הבאת הקרבן בפועל‪ ,‬ומהי"ט בכל עדל"ת בעינן‬ ‫עולה ומנחה חטאת ואשם‪ ,‬אמר רבא האי לעולה שיהא בעידנא‪ ,‬דחיישינן שמא יאנס ולא יקיים‬ ‫למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה‪ ,‬אלא אמר רבא כל העשה ואע"ג דמחשבה טובה נחשב כמעשה לא‬ ‫העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא הוי כמעשה ממש‪ .‬משא"כ אי נימא דהמחשבה‬ ‫אשם‪ ,‬וכבר האריך החיד"א בראש דוד )פר' צו( הוא עיקר הקובע בכל דבר‪ ,‬א"כ כיון דבמחשבתו‬ ‫לבאר פלוגתתם‪ ,‬ובתו"ד דיש לדון האם בכך חפץ בהבאת אשה לה' הרי זה כאילו הקריב בפועל‬ ‫שעוסק בתורת עולה נפטר לגמרי מהבאת עולה קרבן ממש‪ ,‬דמחשבה טובה מצטרפת למעשה‬ ‫או דאינו מועיל אלא לפי שעה‪ ,‬אבל כשיבנה ממש‪ ,‬ושוב אינו צריך להביא כלל כי כבר נפקע‬ ‫ביהמ"ק מוטל עליו להביא את קרבנו‪ ,‬ע"ד שמצינו הימנו כל חיוב הקרבן‪ ,‬ומהי"ט נמי עדל"ת אע"ג‬ ‫אצל רבי ישמעאל בן אלישע שכתב על פנקסו אני דלא הוי בעידנא וכנ"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנה כתבו המפו' דבהא מילתא אם צדיקים‬ ‫קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה ביהמ"ק אביא‬ ‫חטאת שמינה )שבת דף י"ב ע"ב(‪ ,‬והיינו משום דע"י גדולים יותר או מלה"ש תליא אי אזלינן בתר‬ ‫עסק בתורת חטאת לא יצא לגמרי יד"ח חטאת מחשבה או בתר מעשה‪ ,‬דהנה במלאכי עליון לא‬ ‫פר' נח · יג · תשפ"ז‬ ‫דאדה"ר דמה שאכל מעה"ד נתכוון לצורך מצוה‪,‬‬ ‫שייך עבודתם להשי"ת כי אם בבחינת המחשבה‬ ‫ראה צפענ"ח החדש )ערך אדה"ר( שכתב בכמה‬ ‫והפנימיות‪ ,‬משא"כ עניני המעשה לא שייך בהם‬ ‫אופנים אם מפני שרצה לקדש בו על היין כד עייל‬ ‫אלא בצדיקים אשר בארץ המה שאצלם שייך גם‬ ‫שבתא‪ ,‬וזה אליבא דר"מ )סנהדרין דף ע' ע"א( דאילן‬ ‫חלק המעשה שבתורה‪ ,‬ולכן בשמים דנין לפי‬ ‫שאכל אדה"ר גפן היה‪ ,‬וסחטה לו חוה ענבים‬ ‫המחשבה כהך דמייתי בגמ' ב"ק )דף נ"ו ע"א( גבי‬ ‫כדאי' במדרש )ב"ר יט‪ ,‬ה( כדי לקדש עליו )כ"כ בעיר‬ ‫פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים‪ ,‬לכן אם המעשה‬ ‫דוד מאמר רט"ו(‪ ,‬או שביקש לאכול פת לקיים‬ ‫עדיף יותר ממחשבה נקטינן דגדולים צדיקים‬ ‫סעודת שבת במשנה לחם אליבא דר"י דאמר )שם‬ ‫ממלה"ש משום דאצלם העבודה הוא בפעולות‬ ‫ע"ב( דחיטה היה‪ ,‬או שלולי אכילתו מעצה"ד לא‬ ‫המעשה דעדיף מן המחשבה‪ ,‬אבל אם המחשבה‬ ‫היה ראוי להביא תולדות וחפץ לקיים מצוות פו"ר‬ ‫עדיף יותר גדולים מלאכי השרת מן הצדיקים‪.‬‬ ‫עי"ש באריכות דבריו בענין זה‪ ,‬עכ"פ מבואר‬ ‫ויבואר עפי"ז פלוגתת ב"ש וב"ה אי ארץ נבראת‬ ‫שנתכוון לקיים באכילה זו מצות ה'‪ ,‬וי"ל דסבר‬ ‫תחילה או שמים נבראו תחילה‪ ,‬דאזלי לשיטתייהו‪,‬‬ ‫דאע"ג שנצטווה שלא לאכול מצה"ד היינו דווקא‬ ‫דב"ש ס"ל דאזלינן בתר המחשבה כמ"ש במשנה‬ ‫שלא במקום מצוה‪ ,‬משא"כ לצורך מצוה שאני‬ ‫דב"מ )דף מ"ג ע"ב( החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש‬ ‫דאתי עשה ודחי לל"ת‪ ,‬וכיון שסבר לקיים בה‬ ‫אומרים חייב וב"ה אומרים אינו חייב עד שישלח בו‬ ‫קידוש היום או סעודת שבת‪ ,‬או לצורך קיום‬ ‫יד וכו'‪ ,‬דנודע דמחשבה הוא מבחי' מדת דין‪ ,‬ע"ד‬ ‫מצוות פו"ר‪ ,‬י"ל דאתי עשה ודחי לל"ת‪.‬‬ ‫אמרם ז"ל בתחילה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫אך הרי לא הוי בעידנא‪ ,‬דהא מעיקרא עבר על‬ ‫העולם במדה"ד וכו'‪ ,‬והמעשה הוא מבחי' הרחמים‪,‬‬ ‫איסור אכילת עץ הדעת‪ ,‬ורק אח"כ יקיים מצות‬ ‫ולכן ב"ש שהם מסיטרא דדינא ס"ל דמחשבה הוא‬ ‫פו"ר‪ ,‬וכן דמיד כשהתחיל לאכול כלשהו מעצה"ד‬ ‫העיקר‪ ,‬לכך ס"ל דמלאכי עליון עדיפי‪ ,‬ועל כן שמים‬ ‫עבר על איסור עצה"ד למ"ד דחצ"ש אסור מה"ת‪,‬‬ ‫נבראו תחילה הרומז דגדולים מלאה"ש יותר‬ ‫ולא קיים מצות אכילת שבת וכדו' עד שאכל שיעור‬ ‫מצדיקים‪ .‬אבל ב"ה דהם מסיטרא דחסד ס"ל‬ ‫סעודה וקידוש‪ ,‬וע"כ צ"ל דס"ל לאדה"ר דלא בעינן‬ ‫דהמעשה הוא העיקר‪ ,‬ומהי"ט גדולים צדיקים‬ ‫בעידנא‪] ,‬וי"ל דבטענה זו בא הנחש לפתות את חוה‬ ‫ממלה"ש‪ ,‬לדידהו ארץ נבראה תחילה הרומז‬ ‫לאכול מעצה"ד‪ ,‬באמרו לא מות תמותון וגו'‪,‬‬ ‫דגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫דנתכוון לומר הלא אתם לא תמותון‪ ,‬וכיון דחיכא‬ ‫ובכן יבואר דכיון דאמר ולכל היד החזקה וגו'‬ ‫בכם חשש מיתה לא שייך בכם הך דאין עדל"ת‬ ‫לעיני כל ישראל‪ ,‬על שבירת הלוחות‪ ,‬והיינו‬ ‫אא"כ הו"ל בעידנא‪ ,‬ראוי שיהא נדחה הל"ת אף‬ ‫דמרע"ה דן ק"ו מפסח‪ ,‬והיינו דלא היה לו עצה‬ ‫שאינו בעידנא‪ ,‬ובכן תוכלו לאכול מדין עדל"ת[‪.‬‬ ‫להחזירם בתשובה כי על חטא ע"ז לא מהני‬ ‫והנה מה שהרג קין את הבל היה חטא רק‬ ‫תשובה דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש‪ ,‬ואתיין‬ ‫בבחי' המחשבה‪ ,‬כי במעשה לא היה בכך פגם‪,‬‬ ‫מהא דאין עשה דפסח דוחה ל"ת דשבירת עצם‪,‬‬ ‫כי הבל בלא"ה לא היה ראוי לחיות עוד‪ ,‬כמש"כ‬ ‫אלא דהרי י"ל דהתם טעמא אחרינא אית בה דלא‬ ‫קמאי )ראה בספה"ק עבודת הקודש להר"י גיקטליא‪,‬‬ ‫הוי בעידנא‪ ,‬ע"ז הסמיך הכתוב בראשית ברא‬ ‫ח"ג פל"ב; נחלת בנימין‪ ,‬מצוה ט אות י' דף י"ז ע"ב‪,‬‬ ‫אלקים את השמים וגו' דהקדים שמים לומר‬ ‫והובא בוהוכח אברהם פר' אמור‪ ,‬דף צ"א ע"ב; וע"ע‬ ‫דנבראו תחלה‪ ,‬והיינו משום דמלאכים חשובים‬ ‫תפארת צבי ריש פר' קרח‪ ,‬שתי ידות פר' חיי דף ט"ו ע"א‬ ‫יותר‪ ,‬וחזינן דאזלינן בתר המחשבה‪ ,‬מעתה‬ ‫ד"ה וא"כ(‪ ,‬נמצא דחטא של קין היה רק מחשבתו‬ ‫דהמחשבה הוא העיקר א"כ עדל"ת אע"ג דלא הוי‬ ‫הלא טובה להרגו‪.‬‬ ‫בעידנא‪ ,‬א"כ עכצ"ל דאין עדל"ת דמקדש‪ ,‬לכך‬ ‫וזהו שאמר קין לעליונים ותחתונים אתה‬ ‫שפיר דן מרע"ה ק"ו לשבור הלוחות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫סובל‪ ,‬רצ"ל דאפי' על חטא ע"ז שנוגע למעלה עד‬ ‫והנה כבר האריכו קמאי להליץ ולהפך בזכותיה‬ ‫פר' נח · יד · תשפ"ז‬ ‫כסא הכבוד מועיל תשובה‪ ,‬והיינו דעשה דול"ת והיינו משום דחיישינן שמא ימות‪ ,‬דאע"פ שחשב‬ ‫שבמקדש‪ ,‬ולפי"ז עכצ"ל דהא דאין עשה דאכילת לעשות מצוה אין נחשב לו כמעשה גמור‪ ,‬ומוכח‬ ‫פסח דול"ת דשב"ע כיון דלא הוי בעידנא‪ ,‬ומהאי מזה דאזלינן בתר המעשה‪ ,‬מעתה אין לחשוב לי‬ ‫טעמא אתמול גרשת את אבא דאע"פ דהו"ל עון בהריגת הבל‪ ,‬וא"כ איפוא מדוע היום אתה‬ ‫אמתלא מצד עדל"ת‪ ,‬מ"מ נחשב לו עון כיון דלא מגרשני והלא יש לי התנצלות שלא היה לי חטא‬ ‫הוי בעידנא‪ ,‬הרי דאין עדל"ת אא"כ הו"ל בעידנא רק במחשבה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫השני‪ ,‬דכיון שלאחמ"כ גרם החטא ומפני חטאינו גלינו‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית א‪ ,‬א‪-‬ג( בראשית ברא‬ ‫מארצנו וחרבה עירנו ונשרף היכלנו‪ ,‬מעתה מה הועילו‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה תוהו‬ ‫בזה‪ ,‬וכי היה זה חלילה פועל ריק והיו כלא היו‪.‬‬ ‫ובוהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על‬ ‫אמנם חלילה מלומר כן‪ ,‬וברור הדבר שכל פעולה‬ ‫פני המים‪ ,‬ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור‪ .‬והנה‬ ‫שעשה השי"ת הוא נצחיות ככתוב )ישעי' מ‪ ,‬ח( ודבר‬ ‫הבי"ת הוא בי"ת רבתי‪ ,‬וכבר רבו הביאורים לבאר‬ ‫אלקינו יקום לעולם‪ ,‬ומשל למה הדבר דומה לאדם‬ ‫הענין בזה‪.‬‬ ‫אחד שרצה לזרוע במקום מדבר בארץ לא זרועה‬ ‫בבעה"ט כתב בראשי"ת אותיות בי"ת רא"ש‪,‬‬ ‫שהיה מלא טרשים ואבים‪ ,‬וביקש לנטעו שם אילנות‬ ‫כלומר בית המקדש ראשון שנאמר )ירמיה יז‪ ,‬יב( כסא‬ ‫יקרי ערך‪ ,‬אשר לא היה הארץ מסוגל לקלוט‬ ‫כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו‪ ,‬וצ"ב מה ראה‬ ‫ולהצמיח שם כלל מהני מילי מעלייתא‪ ,‬ועל כן עמד‬ ‫לרמז כאן על בניין בית המקדש‪.‬‬ ‫והלך וחרש ומשך מים לשם להשקות הארץ ונטע‬ ‫גם לבאר ניעוץ סוף התורה לתחילתה‪ ,‬דסיימה‬ ‫שם מיני דשאים אשר אינם צריכים יניקה רבה מן‬ ‫תורה )דברים לד‪ ,‬יב( ולכל היד החזקה ולכל המורא‬ ‫הארץ בהשרשת שרשים‪ ,‬והמתין ויגע שנה שנתיים‬ ‫הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬ופתחה‬ ‫ושלוש עד שכבר צמחו פירות‪ ,‬ואז הגיע ועקר הכל‬ ‫בראשית ברא אלקים וגו'‪.‬‬ ‫וחרש הכל כמו שהיה בתחילה‪ ,‬ולשנה אחרת הלך‬ ‫וי"ל בהקדם מש"כ בספה"ק ישמח משה )פר' תצוה‪,‬‬ ‫והביא עצים אחרים טובים במעלתם מן הראשונים‬ ‫ד"ה כתית למאור( עה"פ )שמות כז‪ ,‬כ( ואתה תצוה את‬ ‫ונטען שם ושוב עשה כל עבודות השדה ביגיעה‪,‬‬ ‫בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור‬ ‫וכשחלף כמה שנים וצמחו כבר העצים בא שוב‬ ‫להעלות נר תמיד‪ ,‬ובבעה"ט 'כתית' רמז על ת"י ות"כ‬ ‫ועקרן כולם‪ ,‬וכן כמה פעמים‪ ,‬כשכל זה היה למען‬ ‫שנים שבהם יהא נוהג הדלקת המנורה‪ ,‬והיינו שרמז‬ ‫יוכל הארץ לשאת ולהצמיח אותן אילנות הטובים‬ ‫בכאן על שני בתי המקדשות אשר האחד עמד על‬ ‫אשר חפץ הוא להביא שמה‪.‬‬ ‫תילו משך ת"י שנים והשני עמד על מכונו במשך ת"כ‬ ‫והנה בעת עקירת כל אותם האילנות הראשונים‪,‬‬ ‫שנים‪ .‬ותמוה דהא בעידן חדוותא חדוותא )ב"ר כז‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫הרי שכל העובר היה עומד ומשתומם ומתפלא על‬ ‫ומה ראה להזכיר כאן צער שני חורבנות‪.‬‬ ‫מה עשה ככה לארץ הזאת‪ ,‬לנטוע אילנות ולעקרם‬ ‫וביאר בהקדם מה שחקרו הקדמונים‪ ,‬דהנה נודע‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬ומה טעם יש בזה‪ .‬אכן אותו המלך‬ ‫עפ"י חכמת המחקר והפילוסופיה שדבר שהוא רק‬ ‫בוודאי שה בחכמה רבה‪ ,‬והמה האנשים אשר בארץ‬ ‫לשעה ואין נפק"מ אם לרגע או ליום או לאלף שנים‪,‬‬ ‫לא ירדו לסוף דעתו להבין פשר מעשיו‪ ,‬דכיון‬ ‫מאחר וסופו להתבטל הרי זה כלא היה ואינו כלום‪,‬‬ ‫שמטרתו היא ליטע במקום זה עצי אפרסמון ובשמים‬ ‫דאין לדבר זה כל שוויות וערך‪ ,‬ורק דבר הקיים לעד‬ ‫ופירות יקרים ועדינים שצריך לזה קרקע מסוגלת‬ ‫הוא שיש בו ערך‪ .‬ומאחר וכן איך ומדוע ציוה ה'‬ ‫לכך‪ ,‬ואין כל מקום יכול להצמיח אילן כזה‪ ,‬ומדבר‬ ‫למשה לבנות משכן לשמו‪ ,‬כאשר היה בזה עבודה‬ ‫זה לא היה קרקע שלו מורגל ומסוגל לגדל עצים כי‬ ‫ויגיעה רבה‪ ,‬ולאחמ"כ נבנו גם בית המקדש הראשון‬ ‫הוא ארץ לא זרועה בהעדר טבע וכח ההצמחה‪,‬‬ ‫על ידי דוד ושלמה‪ ,‬ושוב לאחמ"כ בנין בית המקדש‬ ‫פר' נח · טו · תשפ"ז‬ ‫הקב"ה לא שייך שייבנה לתוהו וריק‪ ,‬וא"כ על כרחך‬ ‫ואשר על כן הוכרח לעשות הכל לשעה ולזמן‪ ,‬ומתוך‬ ‫שהיה מטרה מיוחדת בבנין שני המקדשות שחרבו‪,‬‬ ‫כך קיבלה הקרקע כח הצמיחה‪ ,‬אך זה לא היה‬ ‫יען וביען שהם הכינו את הארץ שיוכל לקלוט את‬ ‫התכלית כי העיקר הוא מה שרצה לבסוף שיצמח‬ ‫בית המקדש שירד בנוי ומשוכלל מן השמים‪.‬‬ ‫ויגדל דבר יותר טוב ועדין‪ ,‬והמין השני כבר היה יותר‬ ‫וזהו שאמר שלמה המלך ע"ה )מלכים‪-‬א ח‪ ,‬יג( בנה‬ ‫קשה לצמיחה‪ ,‬אך כל זה היה ג"כ הכנה למה שיטע‬ ‫בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים‪ ,‬והכוונה‬ ‫לבסוף אותו מין אילן אשר הוא יקר המציאות‪,‬‬ ‫שלעולם עיקר התכלית והמטרה הוא בנין בית‬ ‫שיוציא ויגדל מעדנים מופלאים ופירות נאים‪,‬‬ ‫עולמים בביהמ"ק השלישי‪ ,‬ומה שאני עכשיו 'בנה‬ ‫שלתכלית זו היה עיקר העמל עד עתה‪.‬‬ ‫בניתי' אין זה כי אם בבחינת 'בית זבול לך' דהיינו‬ ‫הנמשל לזה ברוחניות‪ ,‬דבוודאי תכלית הבריאה‬ ‫כבית אכסניא לימים או עשור וסופו ליחרב‪ ,‬אבל מ"מ‬ ‫היה על אותו העת ארש יתוקן עולם במלכות שד"י‪,‬‬ ‫לא תאמר שח"ו כל העבודות והניסים והנפלאות‬ ‫וכל בני בשר יקראו בשמך‪ ,‬ותגלה ותראה מלכותך‬ ‫שהיו בביהמ"ק היו לתוהו וריק‪ ,‬יען כי הכל היה 'מכון‬ ‫עלינו‪ ,‬ויתגדל ויתקדש שמיה רבא כאן בעולם‬ ‫לשבתך עולמים' ששני בתי המקדש היו הכנה להכין‬ ‫הגשמי והשפל‪ ,‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין‬ ‫את תבל ויושבי בה שיוכלו לסבול את אור הקדושה‬ ‫כל יציר כי אתה יצרתו‪ ,‬אכן מאחר ואויר העולם‬ ‫של מעלה שירד לעולם בבנין ביהמ"ק השלישי‪ .‬וזהו‬ ‫מגושם יותר מידי‪ ,‬הרי שאין במציאות שיזכו לזה‬ ‫הרמז כתית למאור כדברי הבעל הטורים שיהיה כל‬ ‫בבת אחת לזכות לבוא להתעלות גדולה וקדושה‬ ‫כך שנים נוהג המאור הזה‪ ,‬ובא הרמז בתיבת כתית‬ ‫עליונה כל כך‪ ,‬שיהיה התגלות ה' כפי שיהיה לעתיד‬ ‫לרמז שיכתתו אלו המקדשים‪ ,‬ושמא תאמר אם כן‬ ‫לבוא‪ ,‬ועל כן בהכרח הוכרח הקב"ה לעשות באופן‬ ‫הוי פועל בטל‪ ,‬לזה אמר להעלות נר תמיד‪ ,‬כלומר‬ ‫זה להכין העולם באופן זה שיהיה מסוגל לקלוט‬ ‫שדבר זה נצרך להעלות נר תמיד‪ ,‬היינו בבית שלישי‬ ‫הקדושה‪ ,‬וזאת על ידי בנין המשכן על ידי משה רעיא‬ ‫שיהיה נצחי ותמיד‪.‬‬ ‫מהימנא‪ ,‬שבזה המשיך השראת שכינתו בתחתונים‪,‬‬ ‫וזה שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קכז‪ ,‬א( אם ה'‬ ‫וטיהר וזיכך מעט את אויר העולם מן הזוהמא וכל‬ ‫לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו‪ ,‬דיש להבין בשנותו‬ ‫הקליפות והמזיקים שהיו בעולם‪ ,‬ולאחמ"כ על ידי‬ ‫את טעמו מעתיד לעבר‪ ,‬דיבנה הוא מורה על עתיד‪,‬‬ ‫בית המקדש הראשון ובית המקדש השני‪ ,‬שהיה‬ ‫עמלו על עבר‪ ,‬והוה ליה למימר או הכל בלשון עבר‬ ‫נושב מהם רוח קדושה לכל העולם‪ ,‬וכבר נעשה‬ ‫אם ה' לא בנה וגו'‪ ,‬או הכל בלשון עתיד יעמלו‪.‬‬ ‫העולם קצת יותר מזוכך וחשוב‪ ,‬כשכל זה הוא הכנה‬ ‫אמנם הוא הדבר אשר דברנו‪ ,‬דמזה שעינינו רואות‬ ‫לעתיד לבוא לבית השלישי שיבנה במהרה בימינו‪.‬‬ ‫בית המקדש בנוי וחרב זה פעמים‪ ,‬נצמח תקוה טובה‬ ‫וזהו שנאמר )שמות טו‪ ,‬יז( תביאמו ותטעמו בהר‬ ‫ופתחון פה להמיחלים לו ומצפים לישועתו‪ ,‬כי לולי‬ ‫נחלתך מכון לשבתך פעלת ה'‪ .‬דהנה הכינוי 'הר'‬ ‫זאת שעתיד הקב"ה לבנות במקומו בית השלישי‬ ‫רומז על זמן החורבן כאשר ירושלים בחרבונו‬ ‫נכבד מן הראשונות‪ ,‬למה היה זאת ועל מה עשה ה'‬ ‫ושממונו‪ ,‬וכמו שכתוב )מיכה ד‪ ,‬יב( ציון שדה תחרש‬ ‫ככה לבנות ולסתור‪ ,‬הלא דבר שהוא אינו רק לזמן‬ ‫וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער‪ ,‬וכנגד זמן‬ ‫הוא כלא נגד אין סוף ב"ה‪ ,‬וחלילה לו לייחס פעולת‬ ‫זה אמר הכתוב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך‬ ‫ריק ח"ו‪ ,‬אלא ודאי דכל זה היה הכנה להאחרון‬ ‫פירוש שיהיה זמן שמקום המקדש יחרב ויהיה כהר‬ ‫שיבנה במהרה בימינו‪ .‬וזה שאמר לחזק אמונתינו‬ ‫שומם‪ ,‬וכי תאמר בלבבך כיון שנחרבו בתי המקדש‬ ‫ותקותינו על הבית השלישי שבודאי יבנה‪ ,‬אם ה' לא‬ ‫א"כ מה היה התכלית בבניינם‪ ,‬על זה משיב הכתוב‬ ‫יבנה בית‪ ,‬רצ"ל איך יעלה על הדעת שה' לא יבנה‬ ‫ואומר מכון לשבתך פעלת ה' כלומר שהם היו‬ ‫בית השלישי‪ ,‬הלא אז שוא עמלו בוניו בו בב'‬ ‫"מכון לשבתך" להכין ולהכשיר את העולם שיוכל‬ ‫מקדשות הראשונות חלילה‪ ,‬וזה לא יתכן‪ ,‬אלא ודאי‬ ‫לסבול את אור הקדושה שירד בזמן בנין בית עולמים‬ ‫עתיד הקב"ה לבנותו במהרה בימינו‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫בבית השלישי‪ .‬ועל זה נקט דייקא הלשון "פעלת ה'"‬ ‫הרי לנו שכל מה שעבר עלינו במשך הדורות‪,‬‬ ‫והכוונה שדבר אלוקינו יקום לעולם ומעשי ידיו של‬ ‫פר' נח · טז · תשפ"ז‬ ‫תהום‪ ,‬אכן כל זה הוא כהכנה לתכלית המקווה עת‬ ‫בניין וגלות ושוב בניין ושוב גלות‪ ,‬הוא ברוב מידת‬ ‫אשר ורוח אלוקים מרחפת על פני המים‪ ,‬ודרשו‬ ‫רחמיו ית"ש שחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח‪,‬‬ ‫חז"ל במדרש )ב"ר ב‪ ,‬ד( זה רוחו של מלך המשיח‪,‬‬ ‫שכל נפש מישראל תהיה מסוגלת לעמוד בשפע‬ ‫ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור‪ ,‬שגם בזה דרשו‬ ‫הקדושה שיהיה נשפע בעולם בעת הגאולה‬ ‫חז"ל )שם( דקאי על אורו של מלך המשיח‪ ,‬כי כל זה‬ ‫העתידה‪ .‬ולכן נמשך הדבר ומתמהמה הקץ‪ ,‬כדי‬ ‫היה הכנה לקראת בנין הבית השלישי שיבנה‬ ‫שיהיו כולם מוכנים ומזומנים בעת כי יפקוד ה' את‬ ‫במהרה בימינו‪.‬‬ ‫עמו ושלכל אחד מישראל יהיה חלק בזה‪.‬‬ ‫ובזה יבואר ניעוץ סוף התורה לתחילתה‪,‬‬ ‫וכמו כן טובה גדולה עשה להם ה' לישראל שלא‬ ‫שאמה"כ לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫נתן למשה רבינו להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬וכנודע מ"ד‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬שמשה רבינו פועל‬ ‫בספרים )ראה פרשת דרכים‪ ,‬דרוש ח( דאלמלי נכנס‬ ‫תיקון לכל נפש ונפש מישראל שכולם יהיו מוכנים‬ ‫משה רבינו ע"ה לארץ לא היה בית המקדש חרב‬ ‫ומזומנים לעת בראשית ברא אלקים וגו'‪ ,‬היינו לעת‬ ‫לעולם‪ ,‬וכאמרם ז"ל )סוטה דף ט' ע"א( דבמעשי ידיו‬ ‫אשר יחדש הקב"ה את עולמו‪ ,‬והוא כבר עשה‬ ‫של משה לא שלטו בו יד זרים‪ ,‬ובאופן כזה שהיה‬ ‫ההכנה לכך ע"י בראשית אתוון בי"ת רא"ש‪ ,‬לרמז‬ ‫משה רבינו ע"ה נכנס לארץ ישראל הרי שאז היה‬ ‫על ב' בתי המקדש המכונים ראש‪ ,‬כאמור כסא כבוד‬ ‫בא התיקון השלם בזמן מוקדם כל כך שלא היו זוכים‬ ‫מרום מראשון מקום מקדשנו‪ .‬ונרמז כאן בפסוק כל‬ ‫לזה כל נפשות ישראל‪ ,‬ולכן נשאר משה רבינו‬ ‫ענין גלויות ישראל והגאולה העתידה כדדרשו‬ ‫במדבר‪ ,‬בכדי שיוכל העולם להתכונן לעת קץ כראוי‬ ‫במדרש )שם( ללמדנו שהכל הוא בשביל לעיני כל‬ ‫עם ההכנה של ב' בתי המקדש תחילה‪ ,‬וגם בכדי‬ ‫ישראל‪ ,‬וכאמור שיהיו כולם מוכנים ומזומנים לקבל‬ ‫שיתקן משה רבינו נפשות מתי מדבר שנשארו שם‪,‬‬ ‫שפע הקדושה והאור של הגאולה העתידה‪.‬‬ ‫כדאיתא במדרש )במדב"ר יט‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫והנה הרה"ק רבי פייבוש מברעזאן זי"ע בספרו‬ ‫ולכן לעתיד לבוא יבוא הוא וכל קדושיו עמו‪,‬‬ ‫שפת אמת )פר' בראשית‪ ,‬אופן א( הביא בשם חותנו‬ ‫ויופיע משה ממדברא יחד עם מלך המשיח מרומי‬ ‫הרה"ק מוהרא"י מראפשיץ זי"ע שכל אות רבתי‬ ‫כדאיתא בתרגום ירושלמי )שמות יב‪ ,‬מב(‪ ,‬וזה עתה‬ ‫שבתורה הרמז בה הוא גם במילואי האות‪ ,‬ולא רק‬ ‫)ליל אושפיזא דמשה( הבאנו שכבר מובא כן גם‬ ‫באות הנכתב גופא‪ .‬והיינו דב' רבתי כאילו נכתב כל‬ ‫במדרש )דב"ר ג‪ ,‬יז( אמר ליה הקב"ה‪ ,‬משה‪ ,‬חייך‬ ‫התיבה‪ ,‬היינו תיבת בי"ת‪ .‬ולהאמור י"ל דרמז כאן‬ ‫כשם שנתת את נפשך עליהן בעולם הזה כך לעתיד‬ ‫בבי"ת רבתי על בית המקדש השלישי המכוון כנגד‬ ‫לבא כשאביא להם את אליהו הנביא שניכם באין‬ ‫יעקב אבינו שקראו בית )פסחים דף פ"ח ע"א(‪ ,‬וכאמור‬ ‫כאחת‪ ,‬מנין‪ ,‬שכך כתיב )נחום א‪ ,‬ג‪-‬ד( ה' בסופה‬ ‫שהורה בזה על מידת טובו ורחמנותו של הבורא‬ ‫ובסערה דרכו וכו'‪ ,‬בסופה זה משה וכו' ובסערה זה‬ ‫ב"ה‪ ,‬אשר חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח‪,‬‬ ‫אליהו וכו'‪.‬‬ ‫שכל נפש מישראל תהיה מסוגלת לעמוד בשפע‬ ‫ואז יבוא משה רבינו ויגאל את עמו כולם כאחד שוין‬ ‫הקדושה שיהיה נשפע בעולם בעת הגאולה‬ ‫לטובה‪ ,‬ויקויים 'לשליש ולרביע לא שמענו' כמאמר‬ ‫העתידה בבנין הבית השלישי‪.‬‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬שאף שליש או רביע יהודי לא‬ ‫ויבואר בזה מש"כ רביה"ק מוהרצ"א זי"ע בספרו‬ ‫יחסר בבא עת דודים זמן הגאולה‪ ,‬ורק השי"ת שהוא‬ ‫הק' אגרא דכלה )בפרשתן( דבי"ת רבת"י עולה‬ ‫בורא כל הנשמות יודע וממתין עד שיתקנו כל הנשמות‪,‬‬ ‫בגימטריא אתרו"ג ערב"ה לול"ב הד"ס‪ ,‬יעו"ש‪ ,‬דבא‬ ‫ואז יופיע ויפציע אורו של מלך המשיח‪.‬‬ ‫ללמדנו שכשם שארבעת מינים אלה מאוגדים אלה‬ ‫ויורמז בפסוק בראשית אתוון ב' ראשית‪ ,‬לרמז‬ ‫עם אלה כדי שגם הערבה אשר אין בה טעם וריח‬ ‫על ב' בתי המקדש שנקראו ראשית‪ ,‬דמתחילה עלה‬ ‫יהיה לה תיקון‪ ,‬ותגיע למעלת הלולב והאתרוג‪ ,‬כמו‬ ‫במחשבת הבורא ב"ה לבנות ב' בתי המקדש ואעפ"י‬ ‫כן ב' ראשית היינו שהיו ב' בתי מקדש וביניהם‬ ‫שעתידין הם להחרב ולא יתקיימו‪ ,‬ולאחמ"כ יהיה‬ ‫היתה תוהו ובוהו וחושך‪ ,‬אשר נמשך הדבר עד‬ ‫בבחי' והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני‬ ‫פר' נח · יז · תשפ"ז‬ ‫והן חורבן שני בתי המקדש הנרמזים אף הם בתיבת‬ ‫שיזכו כולם להגיע למעלת 'יהי אור' הוא אור‬ ‫בראשי"ת‪ ,‬שניהם ענין אחד‪ ,‬דכאמור עיקר עניין‬ ‫הגאולה העתידה‪ ,‬כי הקב"ה חושב מחשבות וממתין‬ ‫השבתות בעולם הזה הוא להיות כהכנה ליום שכולו‬ ‫להם לישראל שיזכו כולם לבוא אל תיקונם גם מי‬ ‫שבת‪ ,‬הוא השבת הגדול מכל הזמנים שאז תרבה‬ ‫שירד ונפל עד שהוא בבחי' ערבה יבשה‪ ,‬ורק אחר‬ ‫הדעת ותגדל היראה מפני מלכות שמים שתתגלה‬ ‫שיבואו הכל אל תיקונם אז יאיר להם את אורו של‬ ‫אז‪ ,‬ולולא השבתות בעוה"ז מי היה יכול לעמוד‬ ‫מלך המשיח‪.‬‬ ‫בגודל אור השפע והקדושה של יום שכולו שבת‪,‬‬ ‫ויבואר בזה מה דאיתא בתיקו"ז )דף ה' ע"ב(‬ ‫וזהו נמי הרמוז ב'בראשית' דמרמז על ב' בתי‬ ‫דבראשי"ת אתוון יר"א שב"ת‪ ,‬דהנה בייטב לב כתב‬ ‫המקדשות שהם היו כהכנה לקראת הגאולה‬ ‫)פר' תשא‪ ,‬עה"פ ואתה דבר אל בני ישראל( דשבת קודש‬ ‫העתידה‪ ,‬ולזה מזכירין את השבת שהיא תכלית כל‬ ‫הוא אחד מששים בעולם הבא )ברכות דף נ"ז ע"ב(‪,‬‬ ‫מעשה בראשית והיא מכינה את העולם שיוכל‬ ‫וניתנה לנו כהכנה לשבת העתיד יום שכולו שבת‪,‬‬ ‫להתקיים בעת התחדשותו לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫כי אילולי שמירת שבת שהוא מעין עוה"ב לעת‬ ‫יעזור השי"ת וישפיע להם לישראל כל טוב‪,‬‬ ‫עתה‪ ,‬לא יהא אפשר לסבול קדושת שבת העתיד‪,‬‬ ‫ברוחניות ובגשמיות בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬והאורות‬ ‫אשר אז ימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‬ ‫וההשפעות של ירח האיתנים העעל"ט אשר בימים‬ ‫)ישעיה יא‪ ,‬ט(‪ ,‬ורק על ידי שבני ישראל משמרים את‬ ‫אלו היה לכל אחד ואחד איזה התעוררות באיזהו זמן‬ ‫השבת לעשותה כהלכתו מתרומם נפשם ומזדכך‬ ‫ימשיך עלינו למשך כל השנה‪ ,‬יהא רעוא קמיה‬ ‫רוחם שיוכלו לזכות ליום שכולו שבת לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫דתשרי על עמיה‪ ,‬כפי שפירשו בזה )ראה ליקוטי תורה‬ ‫יעו"ש עוד שהאריך בזה‪ .‬ולפי זה יובן דלכן נרמז‬ ‫להרה"ק מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬שבת שובה‪ ,‬ד"ה יהא רעוא(‬ ‫בתיבת בראשי"ת יר"א שב"ת‪ ,‬כי בזכות השבת‬ ‫דהכוונה שישאר הארת חודש תשרי למשך כל‬ ‫זוכים ליראת שמים ומקבלים עלינו עול מלכותו‬ ‫השנה‪ ,‬ואף כשיהיה במהלך השנה ח"ו מצב של‬ ‫ית"ש‪ ,‬ובכך נעשה הכנה לגאולה העתידה‪ .‬ועל פי‬ ‫תוהו ובוהו וחושך על פני תהום‪ ,‬מכל מקום 'ויאמר‬ ‫זה אפשר לומר מילתא בטעמא למה שנהגו ישראל‬ ‫אלקים יהי אור ויהי אור'‪ ,‬ואור של חודש תשרי‬ ‫לקרוא לשבת זו בשם 'שבת בראשית'‪ ,‬מה שלא‬ ‫ישפיע ויזריח למשך כל ימות השנה‪ ,‬אור פניך עלינו‬ ‫מצינו כן בשאר שבתות השנה שייקראו על שם‬ ‫אדון נשא‪ ,‬ונזכה במהרה לביאת גואל צדק בביאת‬ ‫הפרשה‪ ,‬כיון דבתיבת בראשי"ת נרמז ענין השבת‪.‬‬ ‫משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ומעתה הן יום השבת הנרמז בתיבת בראשי"ת‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרגל הולדת הבת להר"ר שלמה אריה ווקס מפעיה"ק‬ ‫יום שב"ק‬ ‫)ב"ר שמואל צבי מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר משה מאיר וקסמן מב"ב([‪,‬‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫שביעי ‪ -‬הרה"ג ר' יעקב מרדכי רייך שליט"א רא"כ‬ ‫זלמן לייב שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫אדירי התורה בב"ב‪ ,‬הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה‬ ‫בפתיחת הארון כיבד מרן שליט"א את גיסו חדב"נ‬ ‫שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א‪ ,‬הבחור הבר מצוה‬ ‫כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪.‬‬ ‫אליהו נ"י בן הר"ר מנחם מענדל רוזנברג מבארא‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ג ר' צבי אלימלך‬ ‫פארק‪ ,‬אחרון ‪ -‬הרה"ג ר' זלמן לייב שליט"א מקרית‬ ‫שטרן שליט"א רא"כ בעמנואל‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב אביגדור‬ ‫הבעש"ט ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬מפטיר ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫חיים מנדל מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬חדב"נ הגה"צ כ"ק‬ ‫צבי יקותיאל וורובל מפעיה"ק‪ ,‬הגבה ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬הבחור הבר‬ ‫שמחה דוד ווקסמן מפעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫מצוה יהודה נ"י בן הרה"ג ר' חיים שלום מרמורשטיין‬ ‫בערל רוזנברג מפעיה"ק‪ .‬ובירכו החודש מרחשון‪.‬‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬חמישי ‪ -‬הרה"ג רבי ישראל זאב פרידמן‬ ‫תפילת מוסף התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫שליט"א רב ביהמ"ד אהל שמחה לאיש בירושלים‪,‬‬ ‫מאיר נטע שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫שישי ‪ -‬מרן שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך‬ ‫פר' נח · יח · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫דור המדבר נידונו בחומר הדין שנגזר עליהם עד תום‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו‪ ,‬ג( ויאמר ה' לא ידון‬ ‫כל הדור ההוא‪ ,‬מאחר שזכו למנהיג כמשה רבע"ה‪,‬‬ ‫רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה‬ ‫ובגין כך גדל עוונם מאד על כל דבר פשע‪.‬‬ ‫ועשרים שנה‪ ,‬ובגמ' )חולין דף קל"ט ע"ב( משה מן‬ ‫באשר לכך חסד הוא מאת הבורא ית' שדורשיו‬ ‫התורה מנין בשגם הוא בשר‪ ,‬ופי' רש"י‪ ,‬בשגם‬ ‫יהיו כפני הדור‪ ,‬כי אז לא תהא התביעה כלפי בנ"י‬ ‫בגימטריא כמו משה‪ ,‬וכתיב שם והיו ימיו מאה‬ ‫בחומר הדין‪ ,‬לכן ככל שתקטן מעלת הדור כך תקטן‬ ‫ועשרים שנה‪ ,‬וכך היו ימי חיי משה‪ ,‬כלומר עתיד לבא‬ ‫גם מעלת מנהיגיו‪ ,‬ומדת הרחמים תתגלגל על הדור‬ ‫בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וראוי לבאר‬ ‫לאמר האם יש להם מנהיגים כמו בדורות‬ ‫ענין שייכות הרמז זה על משה רבינו ע"ה למקרא זה‪,‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬אין להם לא רמב"ם ולא רי"ף ולא בית‬ ‫ומה הרמז בימי שנות חייו מאה ועשרים שנה‪.‬‬ ‫יוסף‪ ,‬לא הבעש"ט ולא הגר"א‪ ,‬וא"כ איך שיהיו פני‬ ‫ואפ"ל בזה‪ ,‬עפי"ד כ"ק מרן אאדמו"ר זצללה"ה‬ ‫הדור יתקבלו לרצון לפני אדון כל‪ ,‬לפי שאין מי‬ ‫)חו"ר פר' שופטים תשל"ח‪ ,‬פר' במדבר תשמ"ג( לבאר מ"ד‬ ‫שיורם דעה ומי שיבינם שמועה עי"ש בדברי קדשו‪.‬‬ ‫בגמ' ע"ז )דף ה' ע"א( זה ספר תולדות אדם וגו'‪ ,‬מלמד‬ ‫עפי"ד יבואר מה שמצינו שלא נענה הקב"ה‬ ‫שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו‪ ,‬דור דור‬ ‫לתקט"ו תפילות שהתפלל משה לפניו‪ ,‬אף שהקב"ה‬ ‫וחכמיו‪ ,‬דור דור ופרנסיו‪ ,‬ובגמ' )ערכין דף י"ז ע"א( זה‬ ‫שומע תפילת כל פה‪ ,‬כי השי"ת אוהב עמו ישראל‬ ‫דור דורשיו וגו'‪ ,‬ח"א דור לפי פרנס וח"א פרנס לפי‬ ‫ולטובתן של ישראל היה כדאי שלא יכנס משה‬ ‫דורו וכו'‪ ,‬אבל לעולם יחדיו יהיו תמים הדור ופרנסיו‪.‬‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬דאילולי היה נכנס לארץ היתה‬ ‫ולכאו' צריך להבין מפני מה מזמין הקב"ה דורשיו‬ ‫התביעה על בני ישראל ביתר תוקף‪ ,‬והיה עלול‬ ‫לפי הדור‪ ,‬דהיינו דכאשר הדור אינו כדבעי למהוי‬ ‫מדה"ד לפגוע בהם ביותר ח"ו‪.‬‬ ‫יתמנו מנהיגים בבחי' אביד לנגדא סמותא שגם הם‬ ‫וי"ל דע"ז רמז הכתוב ויאמר הוי"ה לא ידון רוחי‬ ‫אינם מעולים‪ ,‬הרי איפכא מסתברא שדוקא דור‬ ‫באדם‪ ,‬ופרש"י לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל‬ ‫חלוש אשר הוא בשפל המצב יש לו להתברך‬ ‫האדם‪ ,‬ויל"פ דהכוונה שבכדי שלא ישלוט מדת הדין‬ ‫במנהיגים צדיקים וגדולים‪ ,‬משא"כ בדור של צדיקים‬ ‫על בני ישראל )שהרי אתם קרוין אדם ולא אוה"ע כאמז"ל(‬ ‫שאז אע"פ שלא יהיה להם מנהיג בעל שיעור קומה‪,‬‬ ‫כי אם מדת הרחמים‪ ,‬לכן בשגם הוא בשר רמז על‬ ‫ידעו ויבינו מה יעשה ישראל‪ ,‬אבל כשהם ירודים‬ ‫משה רבינו‪ ,‬והיו ימיו מאה ועשרים שנה‪ ,‬ולא‬ ‫מטה מטה למה יינשלו ויישארו נקיים מכל וכל‪,‬‬ ‫האריך ימים יותר להכנס לארץ ישראל‪ ,‬דזה מטובו‬ ‫שמנהיגיהם יהיו בבחי' אבן אחר הנופל‪ ,‬הרי הקב"ה‬ ‫ורחמיו המרובים של הבורא ב"ה על בני ישראל עמו‪,‬‬ ‫אוהב עמו ישראל אשר בחר בהם באהבה‪.‬‬ ‫כדי להמתיק מהם בחי' הדין‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫אלא דבאמת כל זה מרחמי השי"ת על שארית‬ ‫וכעי"ז אפ"ל עוד‪ ,‬דהנה מצינו במשה רעיא‬ ‫עמו ונחלתו‪ ,‬כי ככל שתגדל מעלת מנהיגי הדור כך‬ ‫מהימנא שביקש והתפלל לפני השי"ת )במדבר כז‪ ,‬טז(‬ ‫יתרבה הקטרוג על דורם ותגדל התביעה עשרת‬ ‫יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה‪,‬‬ ‫מונים‪ ,‬כי מדה"ד תטען הלא זכיתם בצדיקים‬ ‫אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם‬ ‫וגדולים שהאירו פני תבל בקדושתם‪ ,‬א"כ משום מה‬ ‫ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם‬ ‫לא הושפעתם מהם‪ .‬על דרך דמצינו )מלכים א' יז‪ ,‬יח(‬ ‫רועה‪ ,‬וכבר עמדו בזה המפו' לבאר כפל הלשון 'אשר‬ ‫שאמרה הצרפתית לאליהו מה לי ולך איש האלקים‬ ‫יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם' ושוב 'ואשר יוציאם‬ ‫באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני‪ ,‬ופרש"י‬ ‫ואשר יביאם'‪.‬‬ ‫)שם ובראשית יט‪ ,‬יט( עד שלא באת אצלי היה הקב"ה‬ ‫וי"ל עפי"ד מרן אאמו"ר בחו"ר שמיני תשמ"א‬ ‫רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדיקת ביניהם‪,‬‬ ‫לבאר הכתוב )קהלת א‪ ,‬ה( וזרח השמש ובא השמש‬ ‫ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה‪ .‬הנה כי כן‬ ‫ואל מקומו שואף זורח הוא שם‪ .‬דהנה שמש רומז‬ ‫אלמלי היו בדורנו צדיקים כקדושי קמאי‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫פר' נח · יט · תשפ"ז‬ ‫ח"ג דף רט"ז ע"ב; שם דף רע"ג ע"א( אתפשטותא דמשה‬ ‫על הצדיק‪ ,‬כמו שדרשו חז״ל )יומא לח‪ ,‬ב( מפסוק‬ ‫בכל דרא ודרא‪ ,‬ותמיד יעמוד להם לישראל זכותו‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק‬ ‫גם אחר שיעמוד להם ויפקוד להם השי"ת מנהיג‬ ‫כמותו‪ .‬ואחז"ל )פסחים דף ב' ע"א( ויקרא אלקים‬ ‫אחר‪ .‬וז"ש אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם‬ ‫לאור יום‪ ,‬קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצוותא‬ ‫בעולם הזה על ידי המנהיג אשר יעמיד להם השי"ת‪,‬‬ ‫דיממא‪ .‬היינו שמטרת ותכלית ביאת השמש‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אשר יוציאם ואשר יביאם בעולם הבא‪,‬‬ ‫לעולם להאיר לארץ ולדרים עליה‪ ,‬ועל זה היא‬ ‫שגם אחר היפרדו מעליהם‪ ,‬יוכל בכוחו גם אז להיות‬ ‫מצווה ועומדת‪ .‬זש"ה‪ ,‬וזרח השמש‪ ,‬כמו שהשמש‬ ‫מלאך מליץ לפניהם להגיד לפניו ישרם ולפדעם‬ ‫זורחת כי זהו מטרתה ותפקידה‪ ,‬כן ובא השמש‪,‬‬ ‫מרדת שחת ולרצותם לפני המקום ב"ה‪ ,‬כשגם אחרי‬ ‫שכל צדיק הנמשל לשמש בא לעולם עבור ייעוד‬ ‫פרידת נשמתו מן הגוף ושובה אל האלוקים תמיד‬ ‫ומטרה להאיר את העולם לפי שורש נשמתו‪ ,‬וגם‬ ‫יעמוד לבקש על טובת בני ישראל להריק עליהם‬ ‫כאשר הצדיק משלים פעולתו בזה העולם ומקויים‬ ‫ברכת שמים בחסד ורחמים‪.‬‬ ‫בו ובא השמש‪ ,‬ונסתלק מן העולם‪ ,‬אזי גם כאשר‬ ‫וזהו שרמז הכתוב ויאמר הוי"ה לא ידון רוחי‬ ‫ואל מקומו שואף‪ ,‬שחוזר למקומו בעולם העליון‪,‬‬ ‫באדם לעולם‪ ,‬שלא ישלוט בהם בישראל מדת הדין‪,‬‬ ‫עדיין זורח הוא שם‪ ,‬שגם שם הוא ממשיך‬ ‫כי אם בחי' הוי"ה מדת הרחמים‪ ,‬בשגם רמז למשה‬ ‫בעבודתו‪ ,‬וזהו שדרשו‪.‬בגמ' )סוטה דף י"ג ע"ב(‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬דזהו בכוחו ותפלתו של משה רעיא מהימנא‬ ‫עה"פ ויצת דשם משה‪ ,‬מה להלן עומד ומשמש אף‬ ‫ע"ה‪ ,‬שאע"פ אשר באמת והיו ימיו מאה ועשרים‬ ‫כאן עומד ומשמש‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫שנה‪ ,‬מכל מקום לא רק בעולם הזה עמדה להם‬ ‫וי"ל דעל כך היתה תפלתו של משה רבינו ע"ה‪,‬‬ ‫לישראל זכותו וכוחו להגן ולהושיע את בנ"י‪ ,‬אלא‬ ‫שמנהיג ישראל יהא בדרגה שיוכל לנהלם ולהשפיע‬ ‫דגם לאחר מכן בעולם הבא עומד ומשמש לטובת‬ ‫לטובת בני ישראל גם בהיותו בעולם הבא‪ ,‬והיינו‬ ‫עמו‪ ,‬ובטא אשר פעל והמשיך שיהא כח זה קיים‬ ‫שגם אחר שיפקד מקומו מזה העולם עדיין יוכל‬ ‫אצל כל הצדיקים עובדי השם אשר נחלתם לעולם‬ ‫להשפיע על בני ישראל בכל דור ודור‪ ,‬ע"ד מה‬ ‫תהיה וכאמור‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫דאיתא בזוה"ק )תיקו"ז‪ ,‬תיקון ס"ט‪ ,‬דף קי"ג ע"ב; זוה"ק‬ ‫‪‬‬ ‫רא"כ בחיפה‪.‬‬ ‫בעליות בתפילות מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫שמחה בונם כהן מפעיה"ק‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר אברהם יצחק‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל‬ ‫צבי קליין מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הרה"ג רבי ברוך‬ ‫עליון ‪ -‬הרה"ג ר' אשר דוד גליק שליט"א מנהל רוחני‬ ‫מוטצען שליט"א נכד כ"ק מרן זי"ע ומרבני קהלתנו‬ ‫דישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק‪ ,‬דרור יקרא ‪-‬‬ ‫הק' בירושלים‪ .‬בהגבהת ספר התורה כיבד מרן‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר קניג מביתר‪ ,‬שבת היום ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫שליט"א את גיסו חדב"נ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט‬ ‫משה מאיר ווקסמן מב"ב‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ג ר' יהושע שטראה שליט"א‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫אמת‪ ,‬ברא אלוקים את סופי תיבות אמת‪ .‬וההפרש‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית א‪ ,‬א‪-‬ב( בראשית ברא‬ ‫בין שני הרמזים הוא דהראשון הוא אמ"ת שלא‬ ‫אלוקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה תוהו‬ ‫כסדרה‪ ,‬דהתי"ו קודם לאל"ף ומ"ם‪ ,‬והשני הוא‬ ‫ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על‬ ‫כסדרה‪ ,‬ויל"ב הרמז ב' פעמים אמ"ת בסופי תיבות‪,‬‬ ‫פני המים וגו'‪.‬‬ ‫ומפני מה האחד הוא כסדרו והשני שלא כסדרו‪,‬‬ ‫ובסיום התורה הק' )דברים לד‪ ,‬יב( ולכל היד‬ ‫וכבר עמד בזה דו"ז רביה"ק משינאווא זי"ע בדברי‬ ‫החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני‬ ‫יחזקאל )בפרשתן(‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫כל ישראל‪ ,‬ויש לנעוץ סוף התורה לתחילתה‪.‬‬ ‫במדרש )ב"ר ח‪ ,‬ה( א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה‬ ‫בבעה"ט בראשית ברא אלוקים סופי תיבות‬ ‫פר' נח · כ · תשפ"ז‬ ‫ר' יהונתן זי"ע בספרו תפארת יהונתן )פר' עקב‪ ,‬ד"ה‬ ‫לבראות את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת‬ ‫אשר אנכי( לבאר מה שאמרו חז"ל )שבת דף פ"ח ע"א(‬ ‫כיתים כיתים וחבורות חבורות‪ ,‬מהם אומרים אל‬ ‫בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול‬ ‫יברא‪ ,‬ומהם אומרים יברא‪ ,‬הה"ד )תהלים פה‪ ,‬יא(‬ ‫ואמרה להם מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת‬ ‫חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו‪ ,‬חסד אומר‬ ‫משתמשין בו‪ ,‬דכתיב )תהלים קג‪ ,‬כ( ברכו ה' מלאכיו‬ ‫יברא שהוא גומל חסדים‪ ,‬ואמת אומר אל יברא‬ ‫גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו‪ ,‬ברישא‬ ‫שכולו שקרים‪ ,‬צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות‪,‬‬ ‫עושי והדר לשמוע‪ .‬ויל"ד מהו הרז הגדול‬ ‫שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה‪ ,‬מה עשה‬ ‫כשמקדימין ואומרים נעשה לנשמע‪ ,‬ועוד מה מעלה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬נטל אמת והשליכו לארץ‪ ,‬הה"ד )דניאל ח‪,‬‬ ‫ברז זה שמלאכי השרת משתמשין בו‪ ,‬והא חביבין‬ ‫יב( ותשלך אמת ארצה‪ ,‬אמרו מלאכי השרת לפני‬ ‫וגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת )סנהדרין דף צ"ג‬ ‫הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכשיט שלך‪,‬‬ ‫ע"א(‪ ,‬וכן הא ידעו בני ישראל שכל תכלית יציאתם‬ ‫אמר להם רצוני שתעלה אמת מן הארץ‪ ,‬הדא הוא‬ ‫ממצרים היתה בכדי שיקבלו את התורה‪ ,‬וכמו‬ ‫דכתיב )תהלים פה‪ ,‬יב( אמת מארץ תצמח‪.‬‬ ‫שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה )שמות ג‪ ,‬יב(‬ ‫הנה דברי חז"ל אלו אומרים דרשוני וחיו‪ ,‬ואע"פ‬ ‫בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על‬ ‫שאין לנו שמץ השגה במלאכים המדיינים אלו עם‬ ‫ההר הזה‪ ,‬ולזה מיד כששאלם הקב"ה אם רוצים הם‬ ‫אלו‪ ,‬וכולו גבוה מעל גבוה‪ ,‬מכל מקום בדרך מגידות‬ ‫לקבל התורה ענו ואמרו יחדיו נעשה ונשמע‪.‬‬ ‫אפשר לדרשו למה הללו אמרו יבראו והללו אל‬ ‫וביאר בקדשו‪ ,‬כי כל היגיעות של לימוד התורה‬ ‫יבראו‪ ,‬ומהו המכוון במה שהשליך הקב"ה אמת‬ ‫וכן דברי אמת וחידושי תורה שנתחדשים לאדם‬ ‫ארצה‪ ,‬ובמה שאמר רצוני שתעלה אמת מן הארץ‪.‬‬ ‫בשכלו הזך‪ ,‬כל זה נמשך עליו על ידי שמדקדק‬ ‫עוד במדרש )ב"ר א‪ ,‬י( עשרים וששה דורות היתה‬ ‫במצוות ה' כראוי‪ ,‬כי כל התורה כולו שמותיו של‬ ‫האל"ף קוראה תגר לפני כסאו של הקב"ה‪ ,‬אמרה‬ ‫הקב"ה )זוה"ק פר' יתרו‪ ,‬ח"ב דף פ"ז ע"א; רמב"ן‪ ,‬הקדמה‬ ‫לפניו רבונו של עולם אני ראשון של אותיות ולא בראת‬ ‫לספר בראשית( והוא ודעתו וחכמתו אחד )תניא‪ ,‬פרק‬ ‫עולמך בי‪ ,‬א"ל הקב"ה העולם ומלואו לא נברא אלא‬ ‫ב(‪ ,‬וקוב"ה ואורייתא חד הם )זוה"ק ח"ג‪ ,‬פר' אמור דף‬ ‫בזכות התורה‪ ,‬שנא' )משלי ג‪ ,‬יט( ה' בחכמה יסד ארץ‪,‬‬ ‫ע"ג ע"א(‪ ,‬ולכן בכדי שיהיה לאדם שייכות לתורה הק'‬ ‫למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח אלא בך‪,‬‬ ‫להשיגה כראוי ולחדש בה חידושים‪ ,‬ואף בסתם‬ ‫שנא' )שמות כ‪ ,‬ב( 'אנכי ה' אלוקיך'‪ .‬ותמוה מה נפק"מ‬ ‫לישב ולהגות בדברי תורה‪ ,‬צריך הוא לטהר נפשו‬ ‫באיזה מן האותיות יברא בו הקב"ה עולמו‪ ,‬ואם יש‬ ‫במצוות ה'‪ ,‬שהרי רמ"ח מצוות עשה הם נגד רמ"ח‬ ‫איזה נפקא מינא בזה‪ ,‬מעתה במה נתרצה האות א'‬ ‫איברים של האדם‪ ,‬ושס"ה לא תעשה הם נגד שס"ה‬ ‫במה שלמחר במתן תורה יפתח בה הקב"ה‪ ,‬סוף סוף‬ ‫גידים שיש בו באדם )ראה זוה"ק ח"א‪ ,‬פר' וישלח‪ ,‬דף‬ ‫הא התורה פותחת באות ב'‪.‬‬ ‫ק"ע ע"ב(‪ ,‬וכשמקיים האדם את תרי"ג מצוות התורה‬ ‫במדרש )תנדב"א זוטא‪ ,‬פרק כ"ג( אמרו לו תלמידיו‬ ‫הרי שמשעבד איבריו וגידיו וכל מהותו לעבודת‬ ‫לר' אליעזר‪ ,‬רבינו היאך נעשה תשובה ונחיה‪ ,‬אמר‬ ‫השי"ת‪ ,‬עד שכל איבריו יתקדשו ויטהרו לעבדו שכם‬ ‫להם כתיב )תהלים כ‪ ,‬ב( יענך ה' ביום צרה ישגבך שם‬ ‫אחד‪ ,‬ולהיות עבד למלך מלכי המלכים‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אלוקי יעקב‪ ,‬וזהו שנאמר ברוה"ק ע"י שלמה מלך‬ ‫המצוות אשר תעשנה יטהר מהזוהמא שבו וינקה‬ ‫ישראל )שיר השירים ה‪ ,‬ד( דודי שלח ידו מן החור ומעי‬ ‫עצמו מהלכלוך ששקוע בו‪ ,‬ואז אחר שתתעלה‬ ‫המו לו‪ .‬וכבר עמדו בזה בספה"ק )ראה ישמח משה‪ ,‬פר'‬ ‫ותתקדש נפשו אז ראוי לו ללמוד תורה ולבוא לידי‬ ‫האזינו ד"ה ונחזור( לבאר מה היתה תשובת רבי אליעזר‬ ‫חכמת אלוקות‪.‬‬ ‫לתלמידיו בפסוקים אלו‪ .‬גם יל"ב עצם שאלתם אחר‬ ‫וכל זה שייך אצל יראי ה' ולחושבי שמו אשר‬ ‫שמקראות התשובה מפורשים בתורה‪ ,‬ומה רצו‬ ‫עומדים במדריגה הראויה‪ ,‬שאצלם המצוות הם‬ ‫בשאלתם את רבם‪.‬‬ ‫עיקר ההכנה לתורה‪ ,‬וקיום המצוות מרוממתם‬ ‫‪ -‬קיום המצוות היא ההכנה ללימוד התורה ‪-‬‬ ‫ומגדלתם להגיע לדביקות אמת בבוכ"ע‪ ,‬בבחי'‬ ‫והנראה לבאר בזה‪ ,‬בהקדם מש"כ הגה"ק הרבי‬ ‫פר' נח · כא · תשפ"ז‬ ‫הזאת‪ ,‬כי היה בכח מצוות ה' שיקיימו בטהרת הגוף‬ ‫הכתוב )דברים ד‪ ,‬ד( ואתם הדברים בה' אלוקיכם‬ ‫והנפש להדבק באור פני מלך חיים ולקבל תורה מפי‬ ‫חיים כולכם היום‪ ,‬ועל ידי כן זוכים לאור תורה‬ ‫עוטה אורה‪ ,‬מחכמתו של הקב"ה כמלאכי עליון‬ ‫ולדביקות אמת בתורה הק'‪.‬‬ ‫שאין יצר הרע שולט בהם )ב"ר מח‪ ,‬יא(‪ ,‬שמקדימים‬ ‫אכן אנשים כמונו אשר היצר הרע מתגבר עלינו‬ ‫נעשה והדר נשמע‪.‬‬ ‫ואין בנו הכח להכניעו בקיום מצוות ה'‪ ,‬ואדרבה‬ ‫אולם הצופה ומביט עד סוף כל הדורות ומגיד‬ ‫שקענו רח"ל בתאוות ארציות והבלי העולם הזה‪ ,‬עד‬ ‫מראשית אחרית ראה והבין כי לא יתקיים בידם‬ ‫שבלתי באפשרי בידינו כלל לעמוד ולקיים דברי‬ ‫מדריגה זו לעולם‪ ,‬להיות מזוככים בלי שום זוהמא‬ ‫מצוותיו ית"ש‪ ,‬דהא אין לבוא אל שער המלך בלבוש‬ ‫כאדם הראשון קודם החטא‪ ,‬אלא יפלו ויכשלו וימעדו‬ ‫שק )אסתר ד‪ ,‬ב(‪ ,‬ולכן במצב כזה אף שבפועל יעשה‬ ‫מרום המדריגה‪ ,‬ולא יהיה ביכולתם לעשות ולקיים‬ ‫ויקיים האדם את המצוות‪ ,‬אכן עדיין לא יהיה בכוחם‬ ‫מצוות ה' כדבעי‪ ,‬וא"כ לא יוכלו לזכות לאור תורה‪,‬‬ ‫שום השפעה על גופו המזוהמא‪ ,‬וכל מצוותיו שיקיים‬ ‫וזה בלתי אפשרי‪ ,‬כי הרי שנינו )אבות פ"ב מ"ה( לא עם‬ ‫לא יהיו מתוך חשק והתלהבות כי אם כמצוות‬ ‫הארץ חסיד ואין בור ירא חטא‪ ,‬ובמצוות אשר‬ ‫אנשים מלומדה‪ ,‬ומעתה לא יביא וישיג על ידי קיום‬ ‫תיעשנה במדריגה זו לא יפעלו בני אדם שום פעולה‬ ‫המצוות אותו שפע אור רוחני והכח להדבק‬ ‫טובה‪ ,‬ולא יהיה שום רושם ניכר על האדם‪ ,‬ולזה‬ ‫באלוקים חיים ובתורתו‪.‬‬ ‫יצתה בת קול ואמרה דמדריגה זו היא רז שמלאכי‬ ‫ולזה אין בידינו עצה אחרת כי אם להקדים‬ ‫השרת דייקא משתמשין בו‪ ,‬כי הם אין להם יצר הרע‪,‬‬ ‫תחילה טרם יגש לקיים המצוות‪ ,‬את לימוד ועסק‬ ‫משא"כ קרוצי חומר דרי מטה שהיצר הרע סוכן בהם‬ ‫התורה הק'‪ ,‬דאע"פ שעל פי סדר הישר קיום‬ ‫אי אפשר להם להקדים נעשה לנשמע‪.‬‬ ‫המצוות קודם לעסק התורה‪ ,‬מכל מקום כשאין‬ ‫והנה היצר הרע חזר לישראל על ידי מה שאמרו‬ ‫המצוות פועלים מאומה על האדם‪ ,‬הרי שצריך הוא‬ ‫לפני משה )שמות כ‪ ,‬טז( דבר אתה עמנו ונשמעה‪ ,‬ולא‬ ‫לעסוק תחילה בדברי תורה‪ ,‬ואו אז כולי האי ואולי‬ ‫היו יכולים לסבול קול הקב"ה המדבר עמהם פנים‬ ‫כאשר יתמיד בתורה ויוסיף בה אומץ ללמוד עוד‬ ‫בפנים‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב )דברים יא‪ ,‬יג( והיה אם‬ ‫שעה ועוד שעה‪ ,‬להוסיף דף על דף‪ ,‬וכמאמר‬ ‫שמוע תשמעו וקשה הרי ישראל קדושים הם וח"ו‬ ‫המדרש )ויק"ר כה‪ ,‬א( היכי דמי בעל תשובה היה‬ ‫שלא ישמעו את קול ה'‪ ,‬רק מחמת שהיצר הרע‬ ‫למוד ללמוד דף אחד ילמד ב' דפים‪ ,‬הרי שכח‬ ‫מעכב בהם והשאור שבעיסה בוער בקרבם‪ ,‬ומפרש‬ ‫התורה רב לקדש נפשו לטהר רוחו ולזכך נשמתו‬ ‫הכתוב איך באו לכלל זאת‪ ,‬למה חזר היצר הרע‬ ‫מכל זוהמא ולכלוך‪ ,‬לגדלו ולרוממו שיוכל לעשות‬ ‫אליהם‪ ,‬לזה אמר אשר אנכי מצוה אתכם היום‬ ‫ולשמור ולקיים את כל מצוות ה' בשלימות כראוי‪.‬‬ ‫שמשה רבינו צוה אותם על ידי מה שאמרתם 'דבר‬ ‫‪ -‬מדריגה זו הוא רק כשמקיים המצוות‬ ‫אתה עמנו ונשמעה' ולא אביתם ורציתם לשמוע‬ ‫בקדושה ובטהרה ‪-‬‬ ‫בקול הקב"ה בעצמו אשר היה דובר באזניכם‪ ,‬דין‬ ‫והנה במתן תורה פסקה זוהמתן )שבת דף קמ"ו‬ ‫גרמא וזה גרם לכם את כל אלה‪ ,‬אתוד"ק בתוספת‬ ‫ע"א(‪ ,‬והיו אז בני ישראל בבחי' חירות מיצר הרע‬ ‫נופך ביאור‪.‬‬ ‫)שמו"ר לב‪ ,‬א(‪ ,‬באשר היה ביאתן למדבר סיני‬ ‫‪ -‬כל מצוותיך אמונה ודביקות בבוכ"ע ‪-‬‬ ‫בתשובה כדרשת חז"ל )ילקוט שמות יט‪ ,‬רמז ער"ה(‬ ‫עפי"ז יובן ענין כפיית ההר כגיגית )שבת דף פ"ח‬ ‫עה"פ )שמות יט‪ ,‬ב( ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני‪,‬‬ ‫ע"א(‪ ,‬שכבר הקשו התוס' )שם ד"ה כפה( אמאי הוצרך‬ ‫עד שנתעלו ובאו למדריגת 'אני אמרתי אלהים אתם‬ ‫לכפיית ההר הרי מלכותו ברצון קיבלו עליהם‬ ‫ובני עליון כולכם' )תהלים פב‪ ,‬ו; עבודה זרה דף ה' ע"א(‪,‬‬ ‫באמרם פה אחד נעשה ונשמע‪ ,‬ומה הוצרך לכפיית‬ ‫ולכן אז היו יכולים לשמור ולעשות את המצוות‬ ‫ההר‪ .‬ולהאמור י"ל דכיון דבני ישראל הקדימו‬ ‫תחילה‪ ,‬ועל ידי זיכוך המצות לעסוק בדברי תורה‪,‬‬ ‫'נעשה' לפני 'נשמע'‪ ,‬והיינו שרצו לקיים מצות ה'‬ ‫ולכן היה ביכולתם לפתוח ולענות 'נעשה' את מצוות‬ ‫ולעשותם כדבעי בתכלית השלימות‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫ה'‪ ,‬ואח"כ 'נשמע' ונלמד ונעסוק בדברי התורה‬ ‫פר' נח · כב · תשפ"ז‬ ‫מרגיש שום תאוה עליהם‪ ,‬כן הדברים אמורים למי‬ ‫להגיע ליראת ה' יראת הרוממות‪ ,‬ומתוך כך לבוא‬ ‫שמזוהם בגין עבירות שעשה ומחטאים שחטא‬ ‫ללימוד התורה כקבלתן בסיני באימה ביראה ברתת‬ ‫וקלקל כל איבריו על ידי שפגם בהם רח"ל‪ ,‬ונשתקע‬ ‫ובזיע‪ ,‬אשר היא התכלית הנרצה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫בארציות והבלי העולם הזה ושאר תאוות רעות‪ ,‬א"כ‬ ‫בתורה הק' )דברים י‪ ,‬יב( ועתה ישראל מה ה' אלוקיך‬ ‫אף כשיפתה לבבו לאמר בעשיית מצות שמתעלה‪,‬‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל‬ ‫הרי עיניו רואות שאינו כן‪ ,‬ואי אפשר שמצוות ה'‬ ‫דרכיו ולאהבה אותו‪ ,‬היינו שתכלית הבריאה הוא‬ ‫יעשו בו שום רושם‪ .‬ולכן השי"ת המרחם על עמו‬ ‫לאהבה וליראה את ה' אלוקינו‪ ,‬ולכן העצה לבוא‬ ‫ישראל וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו אפי' אלו‬ ‫לאהבת ויראת ה' היא על ידי תרי"ג מצוות‪,‬‬ ‫הנדחים והנכשלים מכבר‪ ,‬שבוודאי אינם במדריגת‬ ‫וכדאיתא בזוה"ק )ח"ב‪ ,‬פר' יתרו‪ ,‬דף פ"ב ע"ב( דתרי"ג‬ ‫שיקדימו 'נעשה' היינו עשיית המצוות‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫מצוות נקראים תרי"ג עיטין‪.‬‬ ‫יבוא ל'נשמע' היינו לימוד התורה‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חז"ל )מכות דף כ"ד ע"ב( דרש רב‬ ‫ולכן כיון שראה הקב"ה שיפלו בני ישראל‬ ‫שמלאי תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה וכו' בא חבקוק‬ ‫ממדריגתם ולא ישארו לעמוד ברום המדריגה‬ ‫והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה‪ ,‬וביאר‬ ‫והמעלה העליונה‪ ,‬ואף אם יקיימו את המצוות וישמרו‬ ‫המהרש"א דכל המצוות עשה כלולות במצות 'אנכי‬ ‫לעשותם עדיין לא יפעל בהם מאומה‪ ,‬ולא יעשה‬ ‫ה' אלוקיך'‪ ,‬וכל מצוות לא תעשה כלולים בלאו ד'לא‬ ‫בהם שום רושם‪ ,‬על כן כפה עליהם ההר כגיגית‬ ‫יהיה לך'‪ ,‬ועל כך נאמר )תהלים קיט‪ ,‬פו( כל מצוותיך‬ ‫באמרו אליהם אם אתם מקבלים את התורה לעסוק‬ ‫אמונה‪ ,‬היינו כי כל תכלית המצוות הוא לבוא לידי‬ ‫תחילה בדברי תורה‪ ,‬אף שהוא שלא עפ"י הסדר‬ ‫אמונה בהקב"ה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫הישר והטוב‪ ,‬מוטב כי לא לעולם חוסן‪ ,‬ולא לעולם‬ ‫וכן כתב בספה"ק נועם אלימלך )פר' יתרו( עה"פ‬ ‫תוכלו להקדים נעשה לנשמע‪ ,‬לכך הוצרך להכריחם‬ ‫)שמות כ‪ ,‬א‪-‬ב( וידבר אלוקים את כל הדברים האלה‬ ‫ללמוד תורת ה' כדבעי‪ ,‬ובכח התורה יזדככו ויטהרו‬ ‫לאמר אנכי ה' אלקיך‪ ,‬שתכלית קיום מצוות התורה‬ ‫לשמור את כל דברי התורה והמצוות‪.‬‬ ‫היא הדביקות והאמונה‪ ,‬וזהו 'את כל הדברים האלה‬ ‫ואף שראשית חכמה יראת ה'‪ ,‬ותחילה צריך‬ ‫לאמר אנכי ה'' היינו שעל ידי קיום מצוות התורה‬ ‫לקבל עול מלכות שמים ועול מצוות‪ ,‬ואף מצוות‬ ‫יבוא האדם לאמונה‪.‬‬ ‫לימוד התורה בכללם‪ ,‬שהוא אחד מן תרי"ג המצוות‪,‬‬ ‫נמצא כי תכלית כל התורה והמצוות הוא שיביא‬ ‫וכמ"ש )דברים יא‪ ,‬יט( ולמדתם אותם‪ ,‬ברם כשיפלו‬ ‫את האדם לידי אהבת ויראת ה' אמונה ודביקות‬ ‫בני ישראל ברשת היצר הרע והמצוות לא יעשו על‬ ‫בבוכ"ע‪ ,‬וכל זמן שלא הושחר משחר תארו ואינו‬ ‫פניהם שום רישומו‪ ,‬ולכן אז מן הנצרך שיקבלו על‬ ‫בבחי' שיכורת ולא מיין‪ ,‬צריכים המצוות לצרף ולזכך‬ ‫עצמם עול תורה תחילה‪ ,‬ואז תורת ה' תמימה‬ ‫ולהאיר נשמתו ופנימיות לבבו לעשות רצון ה'‬ ‫משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי )תהלים‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬ועצם קיום המצוה ואף החלק‬ ‫יט‪ ,‬ח(‪ ,‬ואף הפתי והשוטה‪ ,‬היינו האדם החוטא וכמו‬ ‫הגשמי שבו בפועל‪ ,‬יש בו כח נפלא להאיר נפשו‬ ‫שאמרו חז"ל )סוטה דף ג' ע"א( אין אדם חוטא אלא‬ ‫באור טהרה ואור של קדושה ותשובה‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫אם כן נכנסה בו רוח שטות‪ ,‬גם אותו יחכים התורה‬ ‫יגיע לידי דביקות בא'ל חי וקיים‪ ,‬עד שתהא נשמתו‬ ‫ויטהרנו מכל שמץ זוהמא עד שיתעלה במעלות‬ ‫מתעלית ברום המעלה יותר ויותר‪ ,‬ועל ידי כן יזכה‬ ‫התורה ויראה‪.‬‬ ‫לבוא למעלת לימוד התורה באופן נעלה בפנימיות‬ ‫‪ -‬אביו שבשמים מלמדו להקדים לימוד התורה ‪-‬‬ ‫גבוה מעל גבוה‪.‬‬ ‫ועל זה אמרו חז"ל )סוכה דף מ"ב ע"א( קטן היודע‬ ‫‪ -‬אם אתם מקבלים את התורה קודם קיום המצוות ‪-‬‬ ‫לדבר אביו מלמדו תורה‪ ,‬תורה מאי היא‪ ,‬תורה צוה‬ ‫ברם כאמור כאשר מפני חטאינו הושחר תארינו‬ ‫לנו משה מורשה קהילת יעקב )דברים לג‪ ,‬ד(‪ ,‬ורמז יש‬ ‫אזי מבשרי אחזה אלו'ה כשם שאצל חולה אף‬ ‫בזה על בחי' אחות קטנה )עפ"י שיר השירים ח‪ ,‬ח( היינו‬ ‫שיניחו לפניו כל מעדני מלכים מן הטובים ומן‬ ‫כנסת ישראל כאשר הם במדריגה תחתונה‪ ,‬שאז אביו‬ ‫המובחרים אין לו בהם חפץ‪ ,‬ומחמת חוליו אינו‬ ‫פר' נח · כג · תשפ"ז‬ ‫באמצעות קיום המצות בשלימות‪ ,‬שבכך משעבד‬ ‫הוא הקב"ה מלמדו תורה אף קודם קיום המצוות‪.‬‬ ‫גופו ואבריו לעשות רצון קונו‪ ,‬ועי"ז זוכים לחכמה‬ ‫ובעינינו ראינו שאף לאחר שכבר נטלנו בידינו את‬ ‫עילאה‪ ,‬להשיג רוממות שכליות התורה‪ .‬ואולם היות‬ ‫הלולב והאתרוג במשך ימי חג הסוכות‪ ,‬וחשבנו‬ ‫דלאו כל אדם זוכה לכך וכאשר ירד ירדנו ע"י ריבוי‬ ‫שעל ידי זה נתעלה במעלות עליונות בהשגות‬ ‫החטא וכו'‪ ,‬אז קיום המצוות לא יספיק לטהר ולזכך‬ ‫ודביקות באלוקים חיים כאשר אנו אוחזים ומחזיקים‬ ‫את האדם להכינו להיות כלי מוכן לקבל חכמת‬ ‫בידינו את הד' מינים שהם אותיות שמו המיוחד‬ ‫התורה‪ ,‬או אז בהכרח להתחיל בלימוד התורה אף‬ ‫)שער הכוונות‪ ,‬דרושי חג הסוכות‪ ,‬דרוש ה; בית יוסף‪ ,‬אורח‬ ‫בדרגה נמוכה כי סוף סוף התורה מונחת בקרן זוית‬ ‫חיים‪ ,‬סימן תרנא בשם ריקאנטי‪ ,‬פר' אמור(‪ ,‬ברם רגע קטן‬ ‫וכל הרוצה ללמוד ויבוא וילמד )קידושין דף ס"ו ע"ב(‪,‬‬ ‫אח"כ ויום לאחר מכן שוב כבר לא נשאר בידינו‬ ‫שעל זה הורנו כאמרם ז"ל )שם דף ל' ע"ב( בראתי יצר‬ ‫מאומה ולא פעל שום רישומא דקדושה‪ ,‬ואף‬ ‫הרע בראתי לו תורה תבלין‪ ,‬והמאור שבה יחזירו‬ ‫שבשעת מעשה חשבנו שאנו מרגישים משהו‪ ,‬אולם‬ ‫למוטב לקבלת עול מלכות שמים ואז יוכל לקיים‬ ‫הרי אם היה המצווה כדבעי היה צריך להתקיים בנו‬ ‫המצוות וכאמור‪.‬‬ ‫מצוה גוררת מצוה )אבות פ"ד מ"ב(‪ ,‬והיו המצוות‬ ‫באשר לכך אהדריה קרא לשם יעקב לרמז כי‬ ‫צריכות להביא אותנו לידי אהבת ה' ויראתו‪ ,‬וכשאין‬ ‫בעמוד התורה יש בה ב' הדרגות וכאמור‪ .‬וזה שרמזו‬ ‫כך פני הדברים מתברר בהכרח שרימינו את עצמינו‪,‬‬ ‫באמז"ל קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה‪ ,‬תורה‬ ‫ואף שהיינו מקיימים המצוות באשר אנו מצווים‬ ‫מאי היא‪ ,‬תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב‪,‬‬ ‫ועושים‪ ,‬אולם לא לזה היה הכוונה כשאין נשאר שום‬ ‫דהתורה נתונה לכל‪ ,‬דגדול כח התורה להאיר אף‬ ‫רושם קדוש מכך‪.‬‬ ‫בתוך האפילה‪ ,‬ואיך שרק לא יהיה אפשר להדבק‬ ‫ולכן כאשר בני ישראל המה בבחי' 'קטן' קטני‬ ‫בה‪ ,‬ומוכח לה ממ"ש מורשה לקהילת יעקב וכאמור‬ ‫הדעת‪ ,‬או אז אביו הוא הקב"ה מלמדו תורה היינו‬ ‫דאהדריה קרא לשם יעקב ללמד דגם בדרגה‬ ‫שתחילה יתמידו בלימוד התורה‪ ,‬ואף שאינו כסדר‬ ‫התחתונה תורה צוה להם‪.‬‬ ‫הראוי של קיום המצות תחילה‪ ,‬עדיין על ידי אור‬ ‫והנה רבי אליעזר הגדול היה מתלמידי שמאי הזקן‬ ‫התורה יחייהו‪.‬‬ ‫)עי' רש"י שבת דף ק"ל ע"ב ד"ה שמותי הוא בשם הירושלמי‬ ‫על פי זה י"ל בטעם הדבר דאמרו חז"ל )ברכות דף‬ ‫סופ"ט דשביעית; וראה בסדר הדורות‪ ,‬ערך ר' אליעזר אות‬ ‫י"ג ע"א( דאהדריה קרא לשם יעקב ונתחבטו המפו'‬ ‫י'(‪ ,‬ושמאי הזקן היה בבחי' דין )ראה זוה"ק השמטות‬ ‫לבאר דמפני מה לא נעקר כשם אברם‪ ,‬ולהאמור י"ל‬ ‫בראשית דף רנ"ב ע"ב; שם פר' פנחס רעיא מהימנא‪ ,‬דף‬ ‫דהנה יעקב אבינו היה עמוד התורה בחי' תפארת‬ ‫רמ"ה ע"א(‪ ,‬ועפ"י סדר הישר ומידת הדין חייבים‬ ‫כנודע‪ ,‬והנה שם ישראל מורה על מדריגה עליונה‬ ‫להקדים את קיום ומעשה המצוות‪ ,‬עד שעל ידי כן‬ ‫בבחי' ישר א'ל )פרדס רימונים‪ ,‬שער כג‪ ,‬פרק י‪ ,‬ד"ה‬ ‫זוכים להשגות ודביקות ומוחין דגדלות ואהבתו‬ ‫ישראל; עץ הדעת טוב‪ ,‬פרשת בהעלותך‪ ,‬ד"ה והנה הוא‬ ‫ויראתו‪ ,‬ויכולים לעסוק בתורת ה' כדבעי‪ ,‬וזה נאה‬ ‫חותן(‪ ,‬ישראל אשר בך אתפאר )ישעי' מט‪ ,‬ג(‪ ,‬והוא‬ ‫ויאה לאנשי מעלה שלא פגמו ולא חטאו כבני‬ ‫נוטריקון יש שישים ריבוא אותיות לתורה )מגלה‬ ‫ישראל בשעה שעמדו למרגלות הר סיני‪.‬‬ ‫עמוקות‪ ,‬פר' ואתחנן‪ ,‬אופן קפו(‪ ,‬וע"ד הכתוב כי שרית‬ ‫ולזה באו תלמידי רבי אליעזר לפניו ושאלתם‬ ‫עם אלוקים ואנשים )בראשית לב‪ ,‬כט(‪ ,‬ואילו שם‬ ‫בפיהם‪ ,‬כשאין אוחזים בזו המדריגה ואין עומדים‬ ‫'יעקב' מורה על בחי' וידו אוחזת בעקב עשו )שם כה‪,‬‬ ‫במעלה זו‪ ,‬היאך נעש"ה תשובה ונחיה‪ ,‬הרי‬ ‫כו(‪ ,‬מדריגה קטנה של ההולך ונגרר אחר עשיו‬ ‫כשנקדים קיום המצות בחי' נעשה לא יפעל בידינו‬ ‫הרשע ה"י‪.‬‬ ‫מאומה‪ .‬ולזה השיבם רבי אליעזר בתשובה כתיב‬ ‫באשר לכך כיון שכאמור בענין לימוד התורה יש‬ ‫יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי 'יעקב'‪ ,‬ורמז‬ ‫בה ב' דרגות‪ ,‬דבוודאי תכלית התורה ללמדה‬ ‫להם הא דאהדריה קרא לשם יעקב‪ ,‬לרמז שאפי'‬ ‫בדביקות עליונה ובהשגת מושכלות התורה‪ ,‬אשר‬ ‫פחותי הערך אשר ידם אוחזת בעקב עשיו‪ ,‬ואין הם‬ ‫זוכים לה ע"י שמקדשים עצמם באהבת ויראת ה'‬ ‫פר' נח · כד · תשפ"ז‬ ‫סופי תיבות אמ"ת שלא כסדרו‪ ,‬ברא אלוקים את‬ ‫במדריגת ישראל‪ ,‬אף אותם לא יטוש ה'‪ ,‬אלא דודי‬ ‫סופי תיבות אמ"ת כסדרו‪ ,‬לרמז שיש ב' אופני‬ ‫שלח ידו מן החור והוא פותח יד לקבל השבים‪,‬‬ ‫אמ"ת‪ ,‬וגם אמ"ת שלא כסדרו ייחשב לאמת‪ ,‬וכסדר‬ ‫ואפי' בזו המדריגה עדיין הקב"ה מקבל בעלי תשובה‬ ‫הזה ג"כ יירצה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪.‬‬ ‫הרוצים לשוב אליו באמת‪.‬‬ ‫‪ -‬זכרו תורת משה קודם קיום המצוות ‪-‬‬ ‫‪ -‬קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך ‪-‬‬ ‫והנה בלוחות הראשונות מצינו כתוב )שמות לב‪,‬‬ ‫ויורמז בתיבת אמ"ת‪ ,‬דאל"ף מורה על אמונה‪,‬‬ ‫טז( המכתב מכתב אלקים הוא‪ ,‬והיינו שהיה זה‬ ‫בא'ל אחד‪ ,‬אשר ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬והוא אחד יחיד‬ ‫בבחי' דין‪ ,‬וע"ד מה שאמרו חז"ל )מכות דף כ"ד ע"א(‬ ‫ומיוחד‪ ,‬ואנת הוא חד ולא בחושבנא‪ ,‬האות מ"ם‬ ‫אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום‪ ,‬ואז היו בני‬ ‫מורה על מצוות השי"ת‪ ,‬אשר כאמור כל מצוותיך‬ ‫ישראל במדריגה שהתקיים בהם וידבר ה' את כל‬ ‫אמונה‪ ,‬שעל ידי כן זוכים להגיע לדביקות בחכמתו‬ ‫הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלוקיך‪ ,‬וכדברי‬ ‫ודעתו ואפשר להשיג השגות בתורת ה' וכחמה‬ ‫רביה"ק הרר"א זי"ע שתכלית כל התורה והמצוות‬ ‫אלוקות‪ ,‬והאות תי"ו מורה על תורה‪ .‬והוא אשר אנו‬ ‫הוא אמונה‪ ,‬אשר בזה כלול כל התורה כולה‪ ,‬ועל‬ ‫מתפללים ומבקשים אלקינו ואלקי אבותינו וגו'‬ ‫ידי שהיו מקיימים את תרי"ג המצוות שנאמרו למשה‬ ‫קדשנו במצוותיך שנוכל להתחיל בקיום המצוות‪,‬‬ ‫בסיני‪ ,‬על ידי זה היו באים לקנין תורה ללמוד את‬ ‫אשר קיומם יביאו אותנו לקדושה וטהרת הנפש‬ ‫דברי התורה‪.‬‬ ‫ולמדריגות נעלות‪ ,‬עד שעל ידם נבוא לותן חלקנו‬ ‫אולם כאשר חזרו לזוהמתן בגין החטא‪ ,‬ושוב היה‬ ‫בתורתך לזכות לאור תורה‪ ,‬דבלאו הכי הרי לא עם‬ ‫יצר הרע סוכן בם ונפלו ממדריגתם העליונה שהיו‬ ‫הארץ חסיד‪ ,‬וכאשר כן הם פני הדברים וטהר לבנו‬ ‫בה קודם החטא‪ ,‬הרי דמעתה לפי אמת הדין ומידת‬ ‫לעבדך באמ"ת‪ ,‬שיטהר לבו ויזכך נשמתו על ידי‬ ‫היושר מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש‪,‬‬ ‫עבודת השי"ת באמ"ת בסדר הישר‪ ,‬שיהא כח‬ ‫כי אינו מן הראוי שישנו האמ"ת להיות שלא כסדרו‪.‬‬ ‫במצוותינו שנעשה לצרפנו ולזכך אותנו‪ ,‬ולבוא‬ ‫ולכן ריחם משה רבינו ע"ה על שארית ישראל שיהיה‬ ‫מתוך כך לידי השגות נעלות בתורה‪.‬‬ ‫לכל אחד ואחד חלק בתורת ה'‪ ,‬ושיבר את הלוחות‬ ‫אולם כשאין אוחזים במדריגה זו‪ ,‬ולא נרמה‬ ‫שהוא מכתב אלוקים‪ ,‬להורות שגם במצב כזה‬ ‫עצמנו שיכולים אנו לקיים מצוות ושיפעל איזה דבר‬ ‫שהלוחות המסורים בידם הוא בבחי' פסל לך )שמות‬ ‫בידינו‪ ,‬וכמו כן גם לשבת בבטלה כגויי הארצות גם‬ ‫לד‪ ,‬א(‪ ,‬ואינם מכתב אלקים אלא נכתבו בידי אדם‬ ‫זה בלתי באפשרי הוא‪ ,‬דעלולים חלילה ליפול ולבוא‬ ‫על ידי משה רבינו ע"ה‪ ,‬גם באופן כזה יוכלו לזכות‬ ‫עד לדיוטא התחתונה‪ ,‬והבורא ב"ה מרוב אהבתו‬ ‫לתורה הק'‪.‬‬ ‫לעמו ישראל מסכים ששמו וחותמו שהוא אמ"ת‬ ‫ולכן גם כאשר מוכרחים בני ישראל להקדים‬ ‫)ראה שבת דף נ"ה ע"א; סנהדרין דף ס"ד ע"א; ובאותיות‬ ‫לימוד ועסק התורה הק' לקיום המצוות‪ ,‬ואין זה עפ"י‬ ‫דר"ע אות אל"ף( לא ייאמר כסדרו‪ ,‬וע"ד דמצינו‬ ‫הסדר הראוי‪ ,‬ולא יהיה בכח מצוותם שיתרוממו על‬ ‫בפרשת סוטה )סוכה דף נ"ג ע"ב( שאמר הקב"ה ימחה‬ ‫ידי כן להשיג השגות עליונות ולהתעלות מעלה‬ ‫שמי כדי לעשות שלום‪ ,‬כמו כן כענין זה מקבל‬ ‫מעלה‪ ,‬אעפ"כ סוף סוף המאור שבה יחזירנה למוטב‬ ‫השי"ת אף העבודה שאינה כסדרו ואף שעל ידי כן‬ ‫)פתיחתא איכ"ר ב‪ ,‬ד"ה רבי אבא בר כהנא(‪ ,‬וגדול כח‬ ‫לא יהיה האמ"ת כסדרו‪ ,‬כי יצטרכו להקדים תחילה‬ ‫התורה שגם 'אם פגע בך מנוול זה'‪ ,‬וכבר נפל האדם‬ ‫התי"ו המורה על תורה‪ ,‬שהתורה הק' היא תטהר‬ ‫לרשת היצר הרע‪ ,‬אעפ"כ 'משכהו לבית המדרש'‬ ‫ותקדש נפשם ונשמתם של ישראל עד שיבואו לבחי'‬ ‫)קידושין דף ל' ע"ב(‪ ,‬ועל ידי שיעסוק ויוסיף אומץ‬ ‫אות אל"ף המורה על האמונה השלימה‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫בתורה הק'‪ ,‬ללמוד עוד דף גמרא ולהוסיף וללמוד‬ ‫ישיגו גם לקיים המצוות בשלימות‪ ,‬אעפ"כ גם זה‬ ‫עוד שעה‪ ,‬הרי שבכח התורה יהיה נימוח ומתפוצץ‪,‬‬ ‫מקובל ומרוצה לפניו ית'‪ ,‬והוא רוצה בתשובת כל‬ ‫ויוכל לצאת מאפילה לאור גדול של דביקות בהשי"ת‪.‬‬ ‫איש ומקבלו באהבה‪.‬‬ ‫ויונעץ סוף התורה לתחילתה‪ ,‬לכל היד החזקה‬ ‫לכך פתחה התורה ברמז בראשית ברא אלוקים‬ ‫פר' נח · כה · תשפ"ז‬ ‫זהו רק כאשר יקיים רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת כדבעי‪,‬‬ ‫ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל‬ ‫שאז יכולים לקשור גופם ונשמתם בקשר רוחני של‬ ‫ישראל‪ ,‬וברש"י זה שבירת הלוחות שמטרתה היתה‬ ‫דביקות בה' אלוקים וכל מהותו והילוכו בקדושה‪,‬‬ ‫שעל ידי כן יוכלו להקדים לימוד התורה לעסק‬ ‫אבל כאשר לא כן הם פני הדברים ואין שלום לרשעים‬ ‫המצוות‪ ,‬אף שאינם במדריגה הראויה‪ ,‬ולזה מיד‬ ‫ועל ידי עבירות שפגם נפרד גופו מאלופו של עולם‪,‬‬ ‫פתח בראשית ברא אלוקים את השמים‪ ,‬הרמוז בו‬ ‫איזה פנים יש לדבר‪ ,‬ולמה יברא האדם‪.‬‬ ‫פעמיים אמת‪ ,‬כסדרה ושלא כסדרה‪ ,‬לרמז ששניהם‬ ‫מה עשה הקב"ה השליך הקב"ה אמת ארצה‪,‬‬ ‫חשובים ומרוצים לפני הבוכ"ע‪.‬‬ ‫הבורא ב"ה הטוב כי לא כלו רחמיו ולא תמו חסדיו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב )מלאכי ג‪ ,‬כב( זכרו תורת משה‬ ‫ורחמיו על כל מעשיו השליך ה'אמת' ארצה‪ ,‬דאף‬ ‫עבדי כח משה רעיא מהימנא שפעל שיוכלו להקדים‬ ‫אמת שאינו ברום המדריגה רק שחה לעפר נפשם‪,‬‬ ‫ולעסוק בתורה אף קודם קיום המצוות כראוי‪ ,‬ועל‬ ‫ואין בכוחם ויכולתם להקדים נעשה לנשמע‪ ,‬רק‬ ‫ידי כן ישובו אליו כולם בתשובה סגי‪.‬‬ ‫מקודם צריכים להקדים עסק התורה מכל מקום‬ ‫‪ -‬וטהר לבנו לעבדך באמ"ת אף שלא כסדרו ‪-‬‬ ‫ימשכוהו לבית המדרש וישובו אל ה' אף כסדר הזה‬ ‫הוא אשר קרא האות אל"ף תגר משך כ"ו דורות‪,‬‬ ‫ומקבלו באהבה‪ ,‬ולזה השליך אמת ארצה‪ ,‬לרמז‬ ‫דאות אל"ף מורה על אמונה ודביקות במלך עולם‪,‬‬ ‫שאף שנפל האמת עד שאול תחתיה למ"ט שערי‬ ‫ולזה טענה ואמרה היאך פתח התורה בבראשית‬ ‫הטומאה ונוקבא דתהומא רבא‪ ,‬כי הקב"ה חושב‬ ‫שיש ב' אופנים של אמ"ת‪ ,‬ואיך אפשר להקדים‬ ‫מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬ואמר הקב"ה רצוני‬ ‫לימוד התורה אף כשהיה בשפל המצב ולא הגיע‬ ‫שתעלה אמ"ת אף מן הארץ מעומק השאול‪ ,‬כי ח"ו‬ ‫לאמונה שלימה ודביקות אמת בבוכ"ע‪ ,‬הרי כל‬ ‫שיעלה על דעתו שאין חפץ בו ה'‪ ,‬ולא יצליח כי קדם‬ ‫התורה כולה כלול באנכי‪ ,‬ורק על ידי אנכי ה'‬ ‫התי"ו לפני האל"ף והמ"ם‪ ,‬ולא כן הדבר‪ ,‬כי רצון‬ ‫אלוקיך אמונה בה' יראתו ואהבתו ית"ש אפשר‬ ‫הבורא ב"ה שישובו אליו אף כאשר האמת יעלה מן‬ ‫לבוא לאיזה השגה בתורה‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬ובאופן זה בראשית ברא אלוקים‪.‬‬ ‫ולזה השיב לה השי"ת דהן אמת כאשר יפתח‬ ‫הוא שמלמדנו התורה הק' תיכף בתחילתה‪,‬‬ ‫בעשרת הדברות ויעמדו בני ישראל ברום המעלה‬ ‫שלכל יהודי באשר הוא שם יש לו שייכות לתורה‬ ‫ויפסק מהם זוהמתם ויהיו בני חורין מיצר הרע‪ ,‬אז‬ ‫הק'‪ ,‬ויש לו חלק בתורת ה'‪ ,‬ואף שלב יודע מרת‬ ‫שפיר יכולים לפתוח באנכי‪ ,‬לרמז שצריכים תחילה‬ ‫נפשו שאין אות אחת בתורה שלא עברתי עליה‪ ,‬וכל‬ ‫אמונת אמת ודביקות בהשי"ת‪ ,‬שיהיה האמ"ת כסדרו‪,‬‬ ‫ימי חלפו בהבל ורעות רוח‪ ,‬עדיין כשישוב אל ה'‬ ‫אולם כעת שאין עומדים במדריגה זו‪ ,‬ואם ימתינו‬ ‫אמצא פתח פתוח כי לעיני כל ישראל בראשית‬ ‫וישהו מללמוד תורה עד שיגיעו לאמונה שלימה‪ ,‬הרי‬ ‫באשר הוא שם‪ ,‬וכל אשר בשם ישראל יכונה ומזרע‬ ‫שיפגע בהם מנוול זה‪ ,‬ולכן אין עצה אחרת כי אם‬ ‫אברהם יצחק ויעקב יש לו חלק בתורה הק'‪ ,‬ואיך‬ ‫למשוך את עצמו לבית המדרש‪ ,‬איך שלא יהיה‪ ,‬כי‬ ‫שלא יהיה ובאיזה מציאות שימצא הרי מיד בתחילת‬ ‫גדול כח התורה לזכך ולצרף נפשם ונשמתם‪.‬‬ ‫התורה היפך הקב"ה סדרו של אמ"ת‪ ,‬להורות שאף‬ ‫ויורמז בטענת המלאכים המדיינים אלו עם אלו‪,‬‬ ‫שלא עפ"י סדר ויושר הדין בחסד ואמ"ת יכופר עון‪,‬‬ ‫אמת אמר אל יברא‪ ,‬כי אכן לצדיק יסוד עולם אשר‬ ‫כי רחמיו על כל מעשיו )תהלים קמה‪ ,‬ט(‪ ,‬והוא מרחם‬ ‫הילוכו בקדושה והנהגתו בטהרה ועושים באימה‬ ‫על כל אחד ואחד לכן בל יתייאש האדם‪ ,‬וידו של‬ ‫וביראה רצון קונם כמלאכי עליון המוני מעלה שפיר‬ ‫הקב"ה פתוחה לקבל שבים וחפץ ה' ומצפה‬ ‫יברא כי לו נאה ויאה לעבוד את ה' ויעסוק בתורה‪,‬‬ ‫לתשובת בני ישראל אליו‪.‬‬ ‫ברם ראיתי בני עליה והמה מועטים‪ ,‬ורובא דרובא‬ ‫‪ -‬ביום האחרון של חודש תשרי אפשר לתקן הכל ‪-‬‬ ‫אינם כן ולא יוכלו לאמ"ת כסדרו‪ ,‬לכן אמר אל יברא‪,‬‬ ‫גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך‪ ,‬בושתי‬ ‫כן גם טען השלום אל יברא שכולו קטטות‪ ,‬ואין‬ ‫ונכלמתי להרים אלוקי פני אליך‪ ,‬אחר חודש שלם‬ ‫שלום אמר ה' לרשעים )ישעי' מח‪ ,‬כב(‪ ,‬ובכדי שיהיה‬ ‫שחלף ועבר עלינו‪ ,‬כשכל בני ישראל קיבלו עליהם‬ ‫שלום ושלימות ברמ"ח איבריו של אדם ושס"ה גידיו‪,‬‬ ‫פר' נח · כו · תשפ"ז‬ ‫יראת שמים‪ ,‬ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו‬ ‫עול מלכות שמים באמונה שלימה ועבדו את ה'‬ ‫כולנו יודעי תורתך ולומדי תורתך לשמה‪ ,‬ללמוד‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬בושה וכלימה אחזתני דחציף עלי‬ ‫תורה כראוי ולזכות לדביקות בה'‪.‬‬ ‫מאן דמפרסם חטאיה )ברכות דף ל"ד ע"ב(‪ ,‬אולם‬ ‫ישלח לנו השי"ת ברכת שמים ממעל ברוחניות‬ ‫האמת יורה כי כל המבטל מן התורה יש לו בטלים‬ ‫ובגשמיות בגוף ובנפש‪ ,‬רפואות וישועות לכל ישראל‬ ‫הרבה כנגדו )אבות פ"ד מ"י(‪ ,‬והשי"ת שלח כל מיני‬ ‫בני חיי ומזוני רויחא‪ ,‬ואיתא בחז"ל )עי' ב"ק דף ע"ב‬ ‫התעסקויות ובלבד שלא נוכל ללמוד בהתמדה‪,‬‬ ‫ע"א( לא צילא דעתאי דלא אכלי בישרא דתורא‪ ,‬ויתן‬ ‫ומעתה אין בידי לא תורה ולא מצוות‪ .‬אמנם אעפ"כ‬ ‫לכל בני ישראל שפע ברכה והצלחה‪ ,‬שמירה‬ ‫אין לנו להתייאש דכאמור רחמיו של הבורא ב"ה‬ ‫דלעילא לנו ולכל ישראל‪ ,‬כי אין לנו להשען אלא על‬ ‫הוא על כל מעשיו‪ ,‬ובפרט שעדיין נשאר בידינו יום‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬וישמור השי"ת ויעזור לכל בני‬ ‫מחדש תשרי‪ ,‬ויום אחד בשנה חשוב שנה )ר"ה דף י'‬ ‫ישראל בכל מקום שהם בכל מקומות מושבותיהם‬ ‫ע"א(‪ ,‬וכאשר יתנהגו בו כדבעי אפשר לעלות הכל‪.‬‬ ‫די בכל אתר ואתר‪ ,‬ויגאלנו ברחמיו כי בא מועד‪,‬‬ ‫זכנו לקדש רמ"ח איברנו ושס"ה גידנו‪ ,‬ולקבל‬ ‫וידועים דברי רביה"ק מוהרצ"א זי"ע )בני יששכר‪,‬‬ ‫עלינו עול מלכות שמים‪ ,‬י"ה זכות אבות יגן עלינו‪,‬‬ ‫מאמרי חשון‪ ,‬מאמר א‪ ,‬אות א‪ ,‬בשם הפסיקתא רבתי ו‪ ,‬ה(‬ ‫וירחם ה' עלינו למען לא נגע לריק ולא נלד לבהלה‪,‬‬ ‫דחינוך בית המקדש השלישי יהיה בחודש בול הוא‬ ‫ואותם נטיעות שנטע כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע ימשיך‬ ‫חודש מרחשון‪ ,‬ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל‬ ‫לפרוח ואחת בקשתי שלא אקלקל‪ ,‬אין יוצאת ואין‬ ‫צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו‪ ,‬ונזכה להגאל‬ ‫פרץ ברחובותינו )עי' ברכות דף י"ז ע"ב(‪ ,‬שיוכלו לקבל‬ ‫בגאולה שלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫עול מלכות שמים עליהם ללמוד תורה בטהרה מתוך‬ ‫‪‬‬ ‫דפר' בראשית )לרווחת קהל אנ"ש הדפיסו בהנהלת כוללי‬ ‫אחר זמר א"ל מסתתר למד מרן שליט"א מימרות‬ ‫הש"ס את דברי הגמ' בבלי וירושלמי במהדורה מיוחדת ומאירת‬ ‫התנאים והאמוראים שאמרו בתר צלותי‪ ,‬בגמ' ברכות‬ ‫עיניים( וארך כשעה‪.‬‬ ‫ט"ז ע"ב ‪ -‬י"ז ע"א ]מתוך הגמ' שהגו בה מאורי וגדולי‬ ‫באמצע הלימוד פירש מרן שליט"א פנינים יקרים‪,‬‬ ‫הדור שליט"א‪ ,‬אשר יוגרל בין תומכי 'כוללי הש"ס' [‪,‬‬ ‫ונביא כאן תוכנם‪:‬‬ ‫ובירושלמי פ"ד ה"ב‪ ,‬הנהוג ללמוד בעת רעוא דרעוין‬ ‫מאי דכתיב כן אברכך זו קריאת שמע‪ ,‬בשמך‬ ‫כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע נהג ללמוד בשבת‬ ‫אשא כפי זו תפילה‪ .‬הנה בוודאי אין הכוונה על‬ ‫בראשית בסיום רעוא דרעוין צלותא דתנאי ואמוראי‬ ‫עצם קריאת שמע ותפילה‪ ,‬דלא מסתבר שעל עצם‬ ‫בגמ' ברכות‪ ,‬עפ"י מנהג צדיקי בית סיגעט‪ ,‬וי"ל‬ ‫עשיית דבר זה כבר יזכה האדם לכל הברכות‬ ‫בטעם מנהג זה‪ ,‬עפ"י מה שהארכנו עתה בעידן‬ ‫האמורות כאן בענין‪ ,‬אלא קאי על הסומך גאולה‬ ‫רעוא דרעוין‪ ,‬שאע"פ שמן הדין והיושר היו צריכים‬ ‫לתפילה כראוי‪ ,‬והיינו שהוא קורא קריאת שמע עם‬ ‫להקדים עשיית המצוות בכדי שיוכלו לאחמ"כ‬ ‫הנץ החמה כותיקין‪ ,‬ומיד מתפלל ומסמיך גאולה‬ ‫להתדבק בתורת ה' כראוי‪ ,‬מכל מקום לאנשים כמוני‬ ‫לתפילה‪ ,‬שעל כגון דא אמרו על רב ברונא שאדם‬ ‫אין דרך זו טובה‪ ,‬מאחר ועדיין אין אנו יודעים היאך‬ ‫גדול הוא כיון שכשפעם אחת הסמיך גאולה‬ ‫לקיים המצוות כדבעי‪ ,‬ולזה עדיף טפי להקדים לימוד‬ ‫לתפילה כותיקין לא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא‬ ‫התורה הק'‪.‬‬ ‫)ברכות דף ט' ע"ב(‪.‬‬ ‫ובזה נבין דאחר שחלפו ועברו עלינו ירח האיתנים‬ ‫ומרן אאדמו"ר זי"ע ביאר פעם בקדשו‪ ,‬דאין‬ ‫דתקיפי במצוות )ר"ה דף י"א ע"א(‪ ,‬והרבינו לעסוק‬ ‫הכוונה שרב ברונא מיהר ורץ לחטוף התפילה כדי‬ ‫בהם במצוות השי"ת מועד במועדו‪ ,‬והנה עדיין‬ ‫להספיק קריאת שמע ותפילה כותיקין‪ ,‬ומחשב‬ ‫נוכחים אנו לדעת שלא הועיל זה מאומה ולא פעל‬ ‫חשבון השעות הרגעים והדקות שצריך הוא בשביל‬ ‫בנו כלל ועיקר‪ ,‬על כן שוב פונים אנו לדרך אחרת‬ ‫להספיק להסמיך גאולה לתפילה‪ ,‬כיון דאז לשמחה‬ ‫לעסוק בתורה תחילה‪ ,‬וכולי האי ואולי יש תקווה‪.‬‬ ‫פר' נח · כז · תשפ"ז‬ ‫ותבוא לפניך קורת נפשנו לטובה‪ .‬צ"ע הכוונה‬ ‫מה זו עושה שהסמיך גאולה לתפילה‪ .‬אלא הכוונה‬ ‫בזה‪ ,‬וברש"י כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו‪,‬‬ ‫שמן השמים סייעו בידו של רב ברונא ואירע כן‬ ‫ונראה שגם הוא נתקשה בהבנת הדברים‪ .‬וי"ל‬ ‫שיסמיך גאולה לתפילה כותיקין‪ ,‬אחר שלמד והגה‬ ‫שכוונת בקשתו הוא שכל הנאותיו יבואו לו מדברים‬ ‫בתורה הק' כל הלילה‪ ,‬ובבוקר השכם התחיל בסדר‬ ‫טובים‪ ,‬דברים גבוהים ונעלים ועניינים רוחנים‪ ,‬ולא‬ ‫התפילה כראוי‪ ,‬ואירע לו שסמך גאולה לתפילה‬ ‫יהיה הנאתו מבלי העולם הזה‪ ,‬מעדנים ודברים‬ ‫כותיקין‪ ,‬וכיון שראה שמן השמים סייעו בידו לכך‪,‬‬ ‫המתוקים לחיך‪ ,‬כי אם מלימוד משניות והבנת הגמ'‬ ‫הרי שבוודאי מקובל ומרוצה הוא לפני השי"ת‪ ,‬ולכן‬ ‫על בוריה‪ ,‬מזה תבוא לו הנאתו‪.‬‬ ‫לא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫שתציץ בבשתנו רצ"ל שיראה כי יודעים אנו‬ ‫וע"ז אמרו כאן חז"ל ואם עשה כן היינו שאירע‬ ‫אמיתות מצבינו ומתביישים אנו בזה‪ ,‬ותביט‬ ‫ונסתבב לו כן מן שמיא‪ ,‬הרי שזהו סימן שהוא נוחל‬ ‫ברעתינו מה שמתייסר אני ואין נוח לי מצבי ומה‬ ‫שני עולמות‪ ,‬ואין זה ברכה או הבטחה‪ ,‬אלא סימן‬ ‫שחטאתי רח"ל‪ ,‬וליבי דווי על כך‪ ,‬וכנודע מאמר‬ ‫הוא שמעשיו רצויין לפני הקב"ה‪ ,‬והוא בן עולם הבא‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע בפסוק )איכה א‪ ,‬כב( כי רבות‬ ‫ונוחל שני עולמים‪.‬‬ ‫אנחותי וליבי דוי )עי' רב טוב‪ ,‬פר' בלק(‪.‬‬ ‫אהבה ואחוה ושלום ותרבה גבולנו בתלמידים‪.‬‬ ‫ותתכסה בעוזך‪ .‬עוז הוא מדת הדין‪ ,‬והכוונה‬ ‫רצ"ל שאף שיהיה ריבוי תלמידים‪ ,‬ובכגון זה נאמר‬ ‫שיכסה הקב"ה את מדת הדין‪.‬‬ ‫)במדב"ר כא‪ ,‬ב( כשם שאין פרצופיהן שווין כך אין‬ ‫ברש"י ותביט ברעתינו תדע ותתן לבך ברעה‬ ‫דעותיהן שווין‪ ,‬אעפ"כ ישאר ביניהם שלום ושלוה‪,‬‬ ‫הבאה עלינו‪ .‬יל"ב עפ"י מה שסיפר מרן אאדמו"ר‬ ‫וכתלמידי שמאי והלל דאף שהללו אוסרין והללו‬ ‫זי"ע שהרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע שלח תלמיד‬ ‫מתירין אעפ"כ לא נמענו מלישא נשים זה עם זה‬ ‫אחד שהגיע אליו ליוהכ"פ‪ ,‬שיסע לכפר הסמוך‬ ‫)יבמות דף י"ד ע"ב(‪.‬‬ ‫ויראה האיך עושין כפרות‪ ,‬ונסע לשם ונכנס לפונדק‪,‬‬ ‫ותשים חלקנו בגן עדן‪ .‬יל"ב הכוונה ע"ד הנודע‬ ‫שם היה יהודי בעל הפונדק איש תמים‪ ,‬בהגיע חצות‬ ‫מש"כ הצל"ח )ברכות דף כ"ח ע"ב( על אמרם ז"ל‬ ‫ליל כשנתרוקן הפונדק מהגויים‪ ,‬לקח היהודי הכפרי‬ ‫)ברכות דף י"ז ע"א( עולמך תראה בחייך‪ ,‬שתלמידי‬ ‫שני פנקסים‪ ,‬והתחיל לקרוא באחת‪ ,‬כל החטאים‬ ‫חכמים העולם הזה הוא להם כגן עדן‪ ,‬וזאת מאחר‬ ‫והפשעים שעבר במשך השנה‪ ,‬בבכיות ובדמעות‬ ‫ועוסקים בתרוה הק' בשמחה ומתענגים וששים‬ ‫שליש‪ ,‬אח"כ לקח הפנקס השני והתחיל לקרוא‪,‬‬ ‫ושמחים בדברי תורה‪ ,‬נמצא דביושבם בבית המדרש‬ ‫ביום פלוני הלכתי בשדה ונפלו עלי שודדים‪ ,‬ביום‬ ‫המה כיושבים בגו עדן גינתא‪ ,‬וכן מרגלא בפומיה‬ ‫פלוני קראני אסון פלוני‪ ,‬כך קרא כל הפגעים שהיה‬ ‫דמרן אאדמו"ר זי"ע להביא מש"כ הקדמונים )עי'‬ ‫לו במשך כל השנה‪ ,‬ואמר רבש"ע הנה באמת‬ ‫ספר חרדים‪ ,‬מצות תשובה‪ ,‬פרק ה; פלא יועץ‪ ,‬אות טיול(‬ ‫חטאתי לפניך במשך כל השנה‪ ,‬אך גם אתה לא‬ ‫דבית המדרש מאסר לרשעים וגן עדן לצדיקים‪.‬‬ ‫הרוות אותי נחת במשך השנה‪ ,‬הנה כעת הוא ערב‬ ‫ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך‪.‬‬ ‫יוכ"פ וצריך להתפייס זה עם זה‪ ,‬לכן אני מוחל לך‬ ‫דייק אומרו 'ונשכים'‪ ,‬והיינו עפ"י האמור שישנו‬ ‫על כל מה שעשית לי וגם אתה תמחול לי על מה‬ ‫מדריגה שניעור ועוסק בתורה כל הלילה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שעשיתי‪ ,‬ולקח שני הפנקסים וזרקו לתוך האש‪,‬‬ ‫זוכה להסמיך גאולה לתפילה‪ ,‬ובכל זאת הרי האדם‬ ‫והבין התלמיד שזה רצה רבו להראותו‪.‬‬ ‫צריך לישון בשביל לאגור כוחות לעבודת ה' של יום‬ ‫ובוודאי שאין שייך לחקות מעשה זה‪ ,‬שהוא היה‬ ‫המחרת‪ ,‬וע"ז מבקש שאכן יעלה על יצועו לישון‪,‬‬ ‫יהודי פשוט ותמים ועשה מעשיהו בתמימות‪ ,‬מתוך‬ ‫ברם יהיה זה על כוונה זו וכראוי ליהודי ירא שמים‬ ‫לב נשבר באמת‪ ,‬ועל כן אכן הכריזו עליו בשמים‬ ‫שיהיה זה בקדושה ובטהרה‪ ,‬ובאופן כזה בוודאי‬ ‫ממעל 'מחול לך מחול לך'‪ .‬ואמנם אפשר להוסיף‬ ‫נמצא יחול לבבנו ליראה את שמך‪.‬‬ ‫פר' נח · כח · תשפ"ז‬ ‫זי"ע(‪ ,‬שגזירת צדיק לישועה תוקפה אך לשעה ואינה‬ ‫לבאר ביאור בזה‪ ,‬דאדם זה הכיר וידע שכל הרעה‬ ‫נצחית‪ ,‬משא"כ בישועה הבאה מכח תפילתו‬ ‫הבאה עליו אין זה מקרה בטבע העולם‪ ,‬כי אם הכל‬ ‫ותורתו‪ ,‬שאז הישועה היא נצחית‪ ,‬ובזה ביאר דברי‬ ‫בא בהשגחה וסיבה מאת המסבב כל הסיבות הבורא‬ ‫חנה )שמואל‪-‬א א‪ ,‬כז( אל הנער הזה התפללתי דייקא‪,‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬שהכל בא במידה ובמשפט‪ ,‬והכל הוא מאיתו‬ ‫ואמרה לעלי מה בצע ומה תועלת אם תתן לי בן‬ ‫ית'‪ ,‬וכיון שהכיר בזה מתוך אמונה שלימה‪ ,‬הרי שבזה‬ ‫אחר בכח צדיק גוזר‪ ,‬והלא בן זה שאלתיו מעם ה'‬ ‫לבד המתיק כל הדינים מעליו‪ .‬וזה"פ שתביט‬ ‫בכח התפילה‪ ,‬שלזה יש קיום לעולם‪.‬‬ ‫ברעתינו שבזה יתמתקו הדינים ויתכפרו עוונותינו‪.‬‬ ‫ועוד י"ל‪ ,‬שכאשר פועל הצדיק בכח הגזירה‪ ,‬הרי‬ ‫ועוד יל"ב דיוק מש"כ רש"י ותתן לבך ברעה‬ ‫שלפעמים מתגרה הוא ביצר הרע‪ ,‬וכנודע מצדיקים‬ ‫הבאה עלינו‪ ,‬דהכוונה בזה‪ ,‬כי הנה בוודאי בשמים‬ ‫שמסרו נפשם והשליכו עצמם מנגד בכדי לפעול‬ ‫ממעל יודעים ומכירים שהכל הוא טוב‪ ,‬ומלפניו לא‬ ‫ישועות לבני ישראל‪ ,‬ועל ידי כן היה גירא בעינא‬ ‫תצא הרעות )איכה ג‪ ,‬לח(‪ ,‬וכל דבר הוא לטובה‪ ,‬אכן‬ ‫דשיטנא‪ ,‬ולפעמים הגיע להם אח"כ מזה עגמת נפש‪,‬‬ ‫אנו אין אנו בשמים כי אם בעולם הזה מתחת‪ ,‬ולמי‬ ‫שהערים וגרם להם הס"מ ממקום אחר‪ .‬אבל באם‬ ‫שמסתובב כאן בעולם הזה נראה הדבר כענין רע‪,‬‬ ‫פועלים הישועה בכח התורה אינו כן‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫וע"ז בקשתינו שיבט ברעתינו ויתן לבו ברעה הבאה‬ ‫שתהא תורתך אומנתנו וכיון שכן ואל ידוה לבנו‪.‬‬ ‫עלינו דייקא‪.‬‬ ‫ואל יחשכו עינינו‪ .‬היינו שיהיו לנו עינים‬ ‫שלא נחטא‪ .‬אף שישנו בחירה לאדם והרשות‬ ‫מאירות בתוה"ק‪.‬‬ ‫נתונה בידו לבחור בין טוב להפכו‪ ,‬מכל מקום בזה‬ ‫חיים ארוכים‪ .‬רצ"ל שיהיו כל ימינו מנוצלים‬ ‫עצמו שבוחר להתפלל על זה‪ ,‬הריהו כבר בוחר‬ ‫ומלאים בתורה ובמצוות‪ ,‬אבל באם אינו מקדש כל‬ ‫בטוב‪ ,‬והוא חלק מהבחירה לטובה‪ ,‬ובזה שבוכה‬ ‫עיתותיו לעבודת השי"ת הרי שאין זה בגדר חיים‬ ‫ומתחנן לפני קונו וצורו‪ ,‬הרי דשפיר יתקבל תפילתו‬ ‫ארוכים‪ ,‬וכנודע מ"ד בירושלמי )ברכות פרק ב‪ ,‬הלכה‬ ‫שלא יחטא‪.‬‬ ‫ח( יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה‬ ‫ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו‪ .‬לא ביקש רק על‬ ‫שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה‪.‬‬ ‫עבירות גסות וחטאות חמורים שנחשב לחטא ועוון‬ ‫חיים שאין בהם בושה וכלימה‪ .‬היינו שלא אבוש‬ ‫אפי' אצל פשוטי העם‪ ,‬אלא גם על ענינים שלהמון‬ ‫בחיי מהקב"ה שהוא הוא הנותן לי חיים וכח‪ ,‬שהרי‬ ‫העם אינו בגדר עוון כלל‪ ,‬ורק לעומת וכלפי מעשי‬ ‫על כל נשימה ונשימה תהלל י"ה )ב"ר יד‪ ,‬ט(‪ ,‬ולא‬ ‫האבות הק' אשר היו צדיקים גדולים להם נחשב‬ ‫יהיה לי אח"כ פתחון פה לפני השי"ת‪ ,‬הכזאת וכזאת‬ ‫הדבר כחטא ועוון‪ ,‬גם על זה ביקש שלא יחטא‪.‬‬ ‫עשית בחייך‪ ,‬ויהיה בזה בושה גדולה‪.‬‬ ‫שתהא תורתך אמונתינו‪ .‬מיתאמרי מהרה"ק‬ ‫חיים של עושר וכבוד‪ .‬התפלל כאן על גשמיות‬ ‫העטרת צבי מזידיטשויב זי"ע דהכוונה שהתורה‬ ‫כפשוטו שיבוא לו עושר‪ ,‬ברם הוא מבקש עושר כזה‬ ‫תהא אצלנו בגדר כלי אומנות‪ ,‬דומה לשאר אומניות‬ ‫שתביאו לידי וכבוד‪ ,‬ואין כבוד אלא תורה )שמו"ר‬ ‫שכלי מלאכתם בידיהם וכחומר ביד היוצר ברצותם‬ ‫לח‪ ,‬ה(‪ ,‬ולא עושר שמביא לבזיונות חלילה‪.‬‬ ‫עושים ככל העולם על דעתם‪ ,‬כן נמי יוכלו על ידי‬ ‫חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים‪ .‬כפל‬ ‫לימוד התורה לפעול כל דברך הנצרך‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫כאן שוב בקשתו ליראת שמים‪ ,‬והיינו עפ"י המבואר‬ ‫ואע"פ שבכח הצדיקים לגזור בכם פיהם בבחי'‬ ‫בספרים דישנו ב' בחי' יראה‪ ,‬יראה תתאה שמתפחד‬ ‫צדיק גוזר והקב"ה מקיים )מו"ק דף ט"ז ע"ב(‪ ,‬והמה‬ ‫ומתיירא מעונש‪ ,‬ויראה עילאה הוא יראת הרוממות‪.‬‬ ‫בזרוע באו עדיך‪ ,‬ביקש שתהא תורתך דייקא‬ ‫מעזי פנים‪ .‬היינו גם רבינו הקדוש שגדול הדור‬ ‫אומנתנו‪ ,‬שיפעל ע"י התורה הק' ולא בגזירות‪ ,‬כיון‬ ‫היה ומיוחס מזרע המלוכה‪ ,‬אעפ"כ הלא זה לעומת‬ ‫דנודע מה שהביא רביה"ק מוהרצ"א זי"ע בספרו‬ ‫זה עשה האלוקים‪ ,‬ומאחר והיה גדול כל כך‪ ,‬על כן‬ ‫מגיד תעלומה )ברכות דף ל"א ע"ב‪ ,‬בשם רביה"ק מלובלין‬ ‫פר' נח · כט · תשפ"ז‬ ‫ואל תעמידנו בקרן חשיכה‪ .‬רצ"ל שלא אראה‬ ‫הוצרך לתפילה מיוחדת שלא יתגרו בו עזי פנים‪.‬‬ ‫ח"ו דברים שאינם הגונים‪.‬‬ ‫ומעזות פנים‪ ,‬וברש"י שלא יוציאו עלי לעז‬ ‫עד שלא נוצרתי איני כדאי‪ ,‬וברש"י להיות‬ ‫ממזרות‪ .‬הגם שהיה עשירי לעזרא ומיוחד עד דוד‬ ‫נוצר‪ .‬כלומר שאיני ראוי לכך שנתנו לי ההזדמנות‬ ‫המלך ע"ה חשש על כך )ועי' שבת דף ל' ע"ב(‪.‬‬ ‫מן השמים לתקן את נשמתי‪ ,‬שעל ידי כן לא אהיה‬ ‫מאדם רע‪ .‬יל"ב דהנה רבינו הקדוש צדיק יסוד‬ ‫בבחי' אוכל נהמא דכיסופא‪.‬‬ ‫עולם היה‪ ,‬והוא לא היה יכול לסבול אדם חוטא‬ ‫עפר אני בחיי ק"ו במיתתי‪ .‬כי האדם נוצר בכדי‬ ‫שעמד בקרבתו‪ ,‬וכמסופר על הרה"ק הרבי ר' מיכל‬ ‫להעלות בחי' עפר שבו דהיינו הגשמיות והחומר )עי'‬ ‫זי"ע מזלאטשוב זי"ע שאם עבר בסביבתו בצד הרחוב‬ ‫שערי קדושה‪ ,‬פרק א‪ ,‬שער א‪-‬ב(‪ ,‬ולזככו ולתקנו‬ ‫בעל עבירה‪ ,‬הרי שלגודל קדושתו שלא היה יכול‬ ‫ולרוממו‪ ,‬וע"ז התאונן שעדיין נשאר בגדר עפר‪.‬‬ ‫לסובלו היה מתחיל להקיא )ועי' כעי"ז באור המאיר‪ ,‬פר'‬ ‫אבל לא ע"י יסורים וכו'‪ .‬כי יסורים מעבירין‬ ‫חיי‪ ,‬ד"ה ואבאר גמרא(‪ .‬ובוודאי שרבינו הק' שמעולם לא‬ ‫את האדם על דעתו‪ ,‬ויש לחשוש שמתוך כך יפול‬ ‫הניח ידו למטה מאבנטו )שבת דף קי"ח ע"ב(‪ ,‬ג"כ לא‬ ‫יותר ויותר‪.‬‬ ‫היה יכול לסובלו‪ ,‬ועל זה ביקש מאדם רע‪.‬‬ ‫ושפתותי מדבר מרמה‪ .‬רצ"ל שלא ארמה את‬ ‫מיצר רע‪ .‬אע"פ שהיה כאמור במדריגה גבוהה‬ ‫עצמי‪ ,‬אלא מה שאומר ואגיד יהיה באמת כליבו כן פיו‪.‬‬ ‫עד מאוד‪ ,‬אעפ"כ בכל עת היה צריך לתפילה זו‬ ‫ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך‪ .‬יש‬ ‫להנצל מיצר הרע‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל )אבות ב‪ ,‬ה( אל‬ ‫לבאר הסמיכות‪ ,‬דהנה ידוע אמרם ז"ל )תענית דף ח' ע"א(‬ ‫תאמין בעצמך עד יום מותך‪.‬‬ ‫שנמשלו דברי תורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה‬ ‫ואע"ג דקיימי קצוצי עליה דרבי‪ .‬היינו דהבין‬ ‫למקום נמוך אף דברי תורה כן‪ ,‬ורק מי שהוא עניו ושפל‬ ‫וידע שלולי כח התפילה לא יועיל לו כל‬ ‫ברך התורה מתקיימת אצלו‪ ,‬ולכן ביקש ונפשי כעפר‬ ‫ההשתדלויות שעושה ופועל‪.‬‬ ‫לכל תהיה ועל ידי כן יוכל לזכות לפתח ליבי בתורתך‪.‬‬ ‫יה"ר מלפניך שיהיו עוסקין לשמה‪ .‬רואים מכאן‬ ‫מאשה רעה‪ .‬יש לעיין אם כשהתפלל תפילה זו‬ ‫כח התפילה שיתכן שהאחד יבקש ויתפלל על חבירו‬ ‫עדיין לא נשא אשה‪ ,‬ועל כן התפלל על כך‪ ,‬או י"ל‬ ‫שיהא עוסק רעהו בתורה לשמה‪ ,‬ואף שהוא בעל‬ ‫שגם אחר שנשא אשה שייך לבקש על זה‪ ,‬שבכל יום‬ ‫בחירה בעצמו‪ .‬ועל כן בקשתי שטוחה אנא העתירו‬ ‫שייך בזה השתנות לטוב או להפך‪ .‬ועוד י"ל‬ ‫אף בעדי על הדבר הזה‪.‬‬ ‫שהתפלל ע"ז עפ"י מה שאמרו חז"ל )עפ"י יבמות דף‬ ‫שתשים שלום בפמליא של מעלה וברש"י‬ ‫ס"ג ע"א( דיין שמצילות אותנו מדינה של גיהנום‪,‬‬ ‫בחבורת שרי האומות‪ ,‬שכשהשרים של מעלה יש‬ ‫וא"כ עיקר מעלת האשה בכך הוא‪ ,‬ואם אינו כן‪ ,‬הרי‬ ‫תגר ביניהם‪ ,‬תיכף יש קטטה בין האומות‪ .‬רש"י‬ ‫זה בבחי' אשה רעה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מבאר כן‪ ,‬כיון דאילולי כן לא יתכן להבין לפעמים‬ ‫ברש"י ק"ו שבמיתתי עפר אני‪ .‬רצ"ל דאף‬ ‫מה שרואים שאומות העולם נלחמים זה בזה ונשמך‬ ‫דמיתה מכפרת )יומא דף פ"ה ע"ב( מ"מ אינו נעשה‬ ‫זמן רב כשאין להם שום תועלת בדבר והסבר על מה‬ ‫מזה צדיק וקדוש כמלאך‪ ,‬אלא נשאר עדיין כעפר‬ ‫הם נלחמים‪ .‬וכאשר רואים כעת בזמנינו שנלחמים‬ ‫הגם שמתכפרים לו עוונותיו‪.‬‬ ‫מדינות רוסיה ואוקראינה זה בזה כבר שנים רבות‬ ‫בתוס' ונפשי כעפר לכל תהיה מה עפר אינו‬ ‫ללא שום הסבר‪ ,‬ואין זה כי אם מחמת שיש תגר‬ ‫מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי לא יכלה‬ ‫בשרים שלמעלה‪.‬‬ ‫לעולם‪ .‬היינו שעל ידי כן יהיה לו תקוה שבניו אחריו‬ ‫בפמליא של מטה וברש"י בחבורת החכמים‪.‬‬ ‫ונכדיו ונינו יפעלו עבור תיקון נשמתו לאחר פטירתו‬ ‫היינו שהגם אם השני לא יסבור כמותו ולא יהיה עמו‬ ‫כאשר ישוב אל העפר‪.‬‬ ‫בדעה שווה‪ ,‬אעפ"כ לא יהיה שנאה ביניהם‪.‬‬ ‫פר' נח · ל · תשפ"ז‬ ‫להיטיב לזולתו‪.‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‬ ‫נפש שפילה ורוח נמוכה‪ .‬יל"ב כפל הלשון‪,‬‬ ‫ד'נפש שפילה' היינו שיחזק עצמו בענווה וידע ויכיר‬ ‫אמרו לו מה טיבה של תפילה זו‪ .‬סברו לומר‬ ‫שעדיין לא פעל ולא עשה מאומה‪ ,‬והנה הגם שמכיר‬ ‫כאלו הטועים שהעיקר הוא רק לימוד התורה ואין‬ ‫בעצמו כך פעמים יש ועדיין מרגיש בעצמו יותר‬ ‫צריך לתפילה‪ ,‬ועל זה העמידם על טעותם ואמר‬ ‫מאחרים‪ ,‬ולכן שנה וכפל בקשתו ורוח נמוכה היינו‬ ‫להם שלא כן הוא‪ ,‬אלא בכדי שיזכה ללמוד כראוי‬ ‫שיהיה בעיני עצמו כאין וכאפס בתכלית הענווה אף‬ ‫צריך להרבות בתפילה ובתחנונים‪.‬‬ ‫כלפי אחרים‪.‬‬ ‫שלא אקפיד נגד חברי‪ .‬שאפי' אם יאמר חברי שלא‬ ‫ואל תעשיני שיחה בפי כל הבריות ואל תהא‬ ‫כסברי ויפריך דברי ומה שחידשתי לא אקפיד כנגדו‪.‬‬ ‫אחריתנו להכרית‪ .‬סמך בקשות אלו‪ ,‬כיון שאף אם‬ ‫שלא תעלה שנאתינו וכו'‪ .‬כי ברצות ה' דרכי‬ ‫פעל ועשה איזה דבר טוב‪ ,‬ע"י הפרסום לא יכול‬ ‫איש גם אויביו ישלים איתו )משלי טז‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫לפעול מאומה‪ ,‬וברגע אחד יכול להפסיד ולאבד הכל‪,‬‬ ‫ותהא תורתך מלאכתנו וכו'‪ .‬שלא אצטרך‬ ‫ולא ישאר בידו מאומה‪ ,‬ויהיה ח"ו אחריתו להכרית‪.‬‬ ‫לעסוק בעניינים אחרים לבד מלימוד התורה‪ ,‬רק‬ ‫ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם ואל תמסור‬ ‫אוכל לשבת ולהגות בתורה הק'‪ ,‬ובכל זאת לא יחסר‬ ‫מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מועטה וכו'‪.‬‬ ‫לי מאומה‪.‬‬ ‫צ"ב כפלות הלשון‪ ,‬וי"ל שאף אם יקבל מאחד מכל‬ ‫ועוד יש לבאר עפ"י מה שהזכרנו לעיל מהבני‬ ‫מקום אם יכול הוא להתפלל ולפעול עבורו ישועה‬ ‫יששכר זי"ע שכשהצדיק גוזר וממשיך ישועה בדרך‬ ‫וברכה הרי שאינו בגדר מתנה‪ ,‬שהרי מחזיר ומשלם‬ ‫גזירה אין לזה קיום‪ .‬ולזה אמר כאן ותהא תורתך‬ ‫לו על מתנתו‪ .‬וע"ז התפלל 'ואל תצריכני לידי‬ ‫מלאכתנו‪ ,‬ואעפ"כ הגם שיהיה לנו הכח לגזור גזירות‬ ‫'מתנת' בשר ודם‪ ,‬אלא יוכל לפעול עבורו ישועה‪,‬‬ ‫בכח התורה‪ ,‬אעפ"כ ויהיו דברינו תחנונים לפניך‬ ‫ושוב הוסיף לבקש שאעפ"כ אינו רוצה כלל ליהנות‬ ‫שהעיקר המבוקש שנוכל לפעול על ידי כח התפילה‪.‬‬ ‫וליזון מידי בשר ודם‪.‬‬ ‫ותייחד לבבנו וכו'‪ .‬כוונתו עפ"י הידוע )ראה תניא‪,‬‬ ‫ועוד י"ל‪ ,‬וידוייק הלשון 'שמתנתם מועטה‬ ‫פרק כג( שיש לאדם ב' חללים בלב‪ ,‬לב ימין ולב שמאל‪,‬‬ ‫וחרפתם מרובה'‪ ,‬שהנני תמה על זה שכיום רואים‬ ‫ועל זה ביקש שיוכל לייחד ב' הלבבות כאחד ליראה‬ ‫את מעשה הצדקה בריבוי עצום‪ ,‬ואף בדרך כבוד‪,‬‬ ‫את שמך‪ ,‬שזהו התכלית וכדדרשו חז"ל )ברכות דף נ"ד‬ ‫וא"כ מה רע בכך‪ .‬ואולי יש לומר שאין אין בזה‬ ‫ע"א( בפסוק )דברים ו‪ ,‬ה( בכל לבבך‪ ,‬בשני יצריך )ראה‬ ‫חסרון‪ ,‬וע"ז ביקש ואל תמסור מזונותינו בידי אלו‬ ‫מאור עינים‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬ד"ה במסכת חולין; דברים אחדים‬ ‫בני אדם שמתנתם מועטה וחרפתם מרובה‪ ,‬שאז‬ ‫להחיד"א‪ ,‬דרוש יד‪ ,‬ד"ה ראשית חכמה; ייטב לב‪ ,‬פר'‬ ‫יהיה לו בצמצום גדול ובבזיון‪ ,‬אלא אדרבה אם מן‬ ‫בראשית‪ ,‬ד"ה במדרש וירא אלקים; ייטב פנים‪ ,‬אבני זיכרון‪,‬‬ ‫השמים גזרו עליו ליהנות מידי בשר ודם‪ ,‬לכה"פ‬ ‫אות א; ועי' תלמידי רבינו יונה‪ ,‬ברכות שם‪ ,‬ד"ה בכל לבבך(‪.‬‬ ‫יהיה זה מאלו שנותנים בריוח ובכבוד‪.‬‬ ‫וע"ז ביקש אח"כ שתתן לי לב טוב‪ ,‬היינו שב'‬ ‫ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך‪ .‬היינו‬ ‫חללי הלב לב ימין ולב שמאל יתהפכו לטוב‪ ,‬ואם לא‬ ‫שאלמד על מנת לעשות ולקיים‪ ,‬ולא בכדי להיות‬ ‫יכה לכך הרי שהמשיך לבקש שלכה"פ יזכה לחלק‬ ‫למדן וכו'‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬והיינו שלב ימין שבקרבו יהיה טוב כראוי‪.‬‬ ‫ותן חלקנו בתורתך‪ ,‬בנה ביתך היכלך‪ .‬ולא‬ ‫ותרחקינו מכל מה ששנאת‪ .‬היינו שלא נבוא‬ ‫תימא דכיון דאוהב ה' שערי ציון )תהלים פז‪ ,‬ב(‪ ,‬ודרשו‬ ‫לידי נסיון‪.‬‬ ‫חז"ל )ברכות דף ח' ע"א( שערים המצויינים בהלכה‪,‬‬ ‫שם טוב‪ .‬היינו שלא יתחלל שם ה'‪.‬‬ ‫א"כ שמא אין צריך עוד לבנין בית המקדש‪ ,‬על זה‬ ‫עין טוב‪ .‬הכוונה לראות טוב על זולתו‪ ,‬והמשיך‬ ‫סמך לזה ואמר בנה ביתך היכלך‪.‬‬ ‫ואמר עוד נפש טובה הכוונה שיהיה לו רצון‬ ‫פר' נח · לא · תשפ"ז‬ ‫יוציאוהו משאול תחתית‪ .‬ועוד ביקש דמאחר‬ ‫שתתן בלבנו לעשות תשובה וכו' ר' יודן ברבי‬ ‫ותלמיד שגלה מגלין רבו עמו )מכות דף י' ע"א(‪ ,‬על כן‬ ‫ישמעאל קבע ליה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה‬ ‫ביקש דאף שירבה גבולו בתלמידים‪ ,‬מכל מקום יהיו‬ ‫כן‪ .‬כוונתו בזה לגלות שאכן ילמדו מתוך תשובה‪.‬‬ ‫אלו תלמידים הגונים ויוכל לשבת בגן עדן‪.‬‬ ‫ותרבה גבולנו בתלמידים ונשיש בחלקנו בגן‬ ‫לא'ל שחלק לי דיעה ומעשה טוב‪' .‬דעה' היינו‬ ‫עדן‪ .‬כוונתו ברוב ענוותנו שעל ידי כן יהיה לו אחרית‬ ‫הרצון והחשק הטוב‪ ,‬ו'מעשה' זה קיום המצוות בפועל‪.‬‬ ‫ותקוה‪ ,‬שעל ידי שיעמיד תלמידים הגונים הרי שהם‬ ‫‪‬‬ ‫אבלים אצל הרב יעקב וולצר מזכיר מועצת גדולי‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס כיבד מרן שליט"א את גיסו‬ ‫התורה‪ ,‬ונכח שם גם כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א‪,‬‬ ‫חדב"נ הגה"צ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪.‬‬ ‫וניחמו מרן שליט"א בדברי תנחומים‪.‬‬ ‫תפילת ערבית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫שמואל נטע זלמנוביץ שליט"א נכד רבוה"ק ור"מ‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחה‬ ‫בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪.‬‬ ‫יום ראשון פר' נח א' דר"ח מרחשון‬ ‫יום שני פר' נח ב' דר"ח מרחשון‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן‬ ‫להבחור הבר מצוה יהודה נ"י בן הרה"ג ר' חיים‬ ‫הר"ר שמעון קאהן מקרית צאנז טבריה )ח"ר יוסף‬ ‫שלום מרמורשטיין מפעיה"ק‪ .‬בתפילת שחרית‬ ‫ישראלי מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫התפלל מרן שליט"א הלל לפני התיבה‪ ,‬ועלה מרן‬ ‫בערב הגיע מרן שליט"א לקביעת מזוזה בדירתו‬ ‫שליט"א רביעי לתורה‪.‬‬ ‫החדשה של הנה"ח ר' שמואל רוזנברג ממאונטריאול‪.‬‬ ‫לפנה"צ הגיע מרן שליט"א לעיר בני ברק לניחום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫==================================================================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬נודע בשערים לשם ולתהלה‪ ,‬איש‬ ‫האשכולות‪ ,‬נדיב ונכבד ומאוד נעלה‪ ,‬ידו פתוחה ולבו ער לכל דבר שבקדושה‪ ,‬תומך נלהב לכל‬ ‫מפעלות הקודש של בית צאנז‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו‬ ‫אב"י בקרית הבעש"ט פ"ת‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר דוד וייס נ"י‬ ‫נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א‬ ‫והברכה אחת היא לסב הדגול נאמן בית רבוה"ק‬ ‫הגאון רבי בן ציון רייך שליט"א‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‪ ,‬ואך ששון ושמחה‬ ‫ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‪.‬‬ ‫פר' נח · לב · תשפ"ז‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫מחיל אל חיל‪ :‬במרכז 'שמחם' נחתם בסיפוק 'מבצע‬ ‫תשרי' ‪ -‬לקראת ההגרלה המסכמת ופתיחת מבצע החורף‬ ‫עם חתימת ימי הרחמים והרצון וימי השמחה דחג‬ ‫הסוכות‪ ,‬מסכמים בהנהלת מרכז 'שמחם' בסיפוק רב‬ ‫ובס"ד את שרשרת ההגרלות השבועיות של 'מבצע תשרי'‪,‬‬ ‫ומכריזים על ההזדמנות האחרונה לקבלת השי המיוחד ועל‬ ‫פתיחתו של מבצע החורף הענק‪.‬‬ ‫במהלך ימי המבצע נערכו ההגרלות השבועיות בין כלל‬ ‫המשתתפים‪ ,‬ואלו הם הזוכים המאושרים‪:‬‬ ‫שבוע ראשון‪ :‬הר"ר שמואל הערש זלמנוביץ הי"ו )ק"צ‬ ‫נתניה( ‪ -‬מחזור המפורש לר"ה‪ .‬שבוע שני‪ :‬משפחת‬ ‫שווארץ הי"ו )ירושלים( ‪ -‬אבנט לבן ממשי‪ .‬שבוע שלישי‪:‬‬ ‫הר"ר מאיר גוטמן הי"ו )ק"צ נתניה( ‪ -‬ארבעה מינים‬ ‫יוקרתיים‪ .‬שבוע רביעי‪ :‬משפחת שימון הי"ו )בני ברק( ‪-‬‬ ‫חומש רש"י כפשוטו‪ .‬שבוע חמישי‪ :‬משפחת לנדאו הי"ו‬ ‫)בני ברק( ‪ -‬אבנט שחור ממשי‪.‬‬ ‫בימים אלו נשלמות ההכנות לחלוקת שי ללא הגרלה‬ ‫עבור כל מי שהגיע ל‪ 40-‬שעות‪.‬‬ ‫מי שהגיע ל‪ 40-‬שעות‪ ,‬לעדכן את השם ומספר השעות‬ ‫במערכת הטלפונית‪) 09-88-515-88 :‬שלוחה ‪ .(1‬מועד‬ ‫אחרון לדיווח‪ :‬יום ראשון‪ ,‬ז' מרחשוון‪ ,‬עד השעה ‪24:00‬‬ ‫בערב‪.‬‬ ‫בד בבד עם נעילת מבצע תשרי‪ ,‬מוכרז על פתיחתו של‬ ‫מבצע החורף החדש תחת הכותרת "אַלֶעס אִיז פוּן‬ ‫אוֹיבְן"‪ ,‬במסגרתו יחולקו פרסים בשווי כולל של ‪26,000‬‬ ‫‪ .₪‬פרטים מלאים ומפורטים מתפרסמים בנפרד‪.‬‬ ‫שיעורי תורה ושמחת חג‬ ‫בבתי מדרשינו די בכל אתר ואתר בימי חוה"מ‬ ‫לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק‬ ‫בהן בדברי תורה )ירושלמי‪ ,‬שבת פרק טו ה"ג(‪ .‬בבתי‬ ‫מדרשנו די בכל אתר ואתר התקיימו שיעורים בהלכה‬ ‫ובאגדה‪ ,‬במשך ימי חול המועד סוכות‪ ,‬ובימים שלקראת‬ ‫חג הסוכות‪ ,‬אשר בהם השתתפו אנ"ש חברי קהילתנו הק'‬ ‫ובאו לשמוע את דבר ה' זו הלכה אשר נשמעו מפי‬ ‫הדרשנים שליט"א‪ ,‬כדלהלן )מאלו שהגיע לידי המערכת(‪:‬‬ ‫אך שמח‪ :‬שמחת החג התורנית פעיה"ק על ידי 'גלעבט'‬ ‫בראשות שלוחא דרבנן הרב בערל שטמר הי"ו‬ ‫ישיבת בין הזמנים ‪ -‬כמסורת השנים מאות בחורי קרית‬ ‫צאנז ניצלו את הימים המרוממים בלימוד ובהתמדה‬ ‫במסגרת ישיבת בין הזמנים‪ ,‬תחת תגמול נאה בזה ובבא‬ ‫ובניהולו של הרב מנחם מענדל ארנברג ואיתו עמו הרב‬ ‫שמואל בנימין קנאפלער‪ ,‬כאשר בפני הבחורים הגיעו‬ ‫לנאום ולשאת דברים חשובי הרבנים והמשפיעים בדברי‬ ‫הכנה לימים הנעלים‪.‬‬ ‫שיעורי תורה ‪ -‬לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי‬ ‫שיעסקו בתורה‪ ,‬מאות תושבי קרית צאנז והבאים בשעריה‬ ‫התאספו מדי יום מימי המועד לשיעורים מיוחדים מטובי‬ ‫פר' נח · לג · תשפ"ז‬ ‫הרבנים והדרשנים‪ :‬כ"ק האדמו"ר מטעמשוואר שליט"א;‬ ‫זיץ חג מרומם בראשות המשפיע הדגול הרה"ג ר' דוד‬ ‫אריה רוזנברג שליט"א מחשובי משפיעי קול דודי בשיח‬ ‫חג בשילוב שירה וזמרה בשמחה ובצהלה; מצגת מיוחדת‬ ‫בהלכות תספורת כהלכה‪.‬‬ ‫כמו כן מימנו 'גלעבט' את הוצאת הגמרא המיוחדת עם‬ ‫כל דפי הלימוד במסגרות תורתם משתמרת דחסידי צאנז‬ ‫ועמוד היומי דרשו‪ ,‬לכל ירח האיתנים שיו"ל על ידי הנהלת‬ ‫כוללי חיי תורה‪.‬‬ ‫מושב בית דין ‪ -‬גולת הכותרת של שמחת החג היה‬ ‫מושב הבית דין היחודי‪ ,‬כאשר שלושה מחשובי הדיינים‬ ‫התיישבו יחד לדין תורה יחד עם תובע ונתבע קבל עם‬ ‫ועדה‪ ,‬הדיינים הרה"ג רבי שמואל ייגר שליט"א דומ"ץ‬ ‫בירושלים ובבית דין נתניה וראש כולל חו"מ במרכז‬ ‫התורה‪ ,‬הרה"ג רבי משה וינגרטן שליט"א דומ"ץ בבית דין‬ ‫הגר"נ קרליץ זצ"ל ובבי"ד נתניה‪ ,‬הרה"ג ר' משה לבי‬ ‫שליט"א דומ"ץ הישר והטוב בחיפה‪ ,‬בהנחייתו של הרה"ג‬ ‫ר' יקותיאל יהודה בינדר שליט"א מנה"ר דמשתמרת‪,‬‬ ‫כאשר כשעתים רצופות התמוגגו הקהל בשמחת התורה‬ ‫דאין שמחה כהתרת הספיקות‪ ,‬בדיון מרתק בין בעלי‬ ‫הדינים בנושא בניה על חשבון סוכת השכן עד להלכה‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫זכר לשמחת בית השואבה נערכה במיוחד לילדי החמד‬ ‫עם כלי שיר וזמר‪ ,‬כאשר שעה ארוכה רקדו יחד מאות‬ ‫הילדים בשמחת החג‪ ,‬במהלך המעמד נשא דברים‬ ‫מיוחדים גדול הדרשנים הרב ישראל מאיר שושן שליט"א‪,‬‬ ‫בסיום המעמד קיבלו ילדי החמד מיני מתיקה לרוב‪.‬‬ ‫וקווי ה' יחליפו כח ‪ -‬לקראת סיום בין הזמנים והתחלת‬ ‫זמן החורף‪ ,‬יזמו בגלעבט נסיעה מיוחדת ומרעננת למאות‬ ‫בחורי החמד בפיקוח ראשי הישיבה שליט"א‪ ,‬תחילה נסעו‬ ‫לשעות של התרעננות במקום ייחודי במבואות ירושלים‪.‬‬ ‫אחר תפילת מנחה יצאו בשיירות האוטובוסים לתפילה‬ ‫בקבר רחל לתפילה ותחנונים לקראת הזמן החדש‪,‬‬ ‫ולאחמ"כ סעדו לארוחת ערב מיוחדת מטעם גלעבט‬ ‫במתחם סמוך‪ ,‬כשלאחר למעלה מ‪ 12-‬שעות של‬ ‫התרעננות חזרו מאות הבחורים לביתם לתחילת הזמן‬ ‫ביתר שאת ועוז‪.‬‬ ‫ושם נעלה ונראה ‪ -‬מאות מתושבי קרית צאנז זכו‬ ‫לעלות וליראות במהלך החג בשריד בית מקדשינו הכותל‬ ‫המערבי‪ ,‬כאשר ב'גלעבט' העמידו מערך עצום של‬ ‫אוטובוסים בשעות הלילה במחירים זולים במיוחד‪,‬‬ ‫תגובות רבות זרמו בהודאה על מערך ההסעות‪.‬‬ ‫כמו כן נערכו פעילויות מיוחדות עבור ציבור הנשים‬ ‫והבנות‪ ,‬וכן מימון הכינוס האדיר לכלל בנות צאנז בראשות‬ ‫הרבנית הצ' תליט"א בימי חול המועד בהיכל הגדול‪.‬‬ ‫ציבור תושבי קרית צאנז והבאים בשעריה מלאים‬ ‫ברכות ותהילות קדם חבר המועצה שר העסקנים הרב‬ ‫בערל שטמר שליט"א‪ ,‬על כל הפעילות הכבירה לשמחת‬ ‫החג בשלימות‪ ,‬יחד עם ברכות ליד ימינו הר"ר זלמן לייב‬ ‫פר' נח · לד · תשפ"ז‬ ‫התכנסו והתקבצו אנשי שלומינו לסעודות מרעים מתוך‬ ‫ווינברגר על ניהול המערך הכביר‪ ,‬ישאו ברכה מאת ה'‬ ‫אחדות הלבבות‪ .‬הסעודות הוגשו ביד רחבה‪ ,‬בשפע רב‬ ‫בהמשך הצלחה וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫ובכבוד הראוי‪ ,‬והשרו אווירת חג מרוממת ומלוכדת בקרב‬ ‫כלל המתפללים והמסובים‪.‬‬ ‫מהנעשה ונשמע בקהלתנו הק' בב"ב‬ ‫שמחת החג לילדי חמד ‪ -‬לקראת ימי שמחת תורה והחג‬ ‫סיכום פעילות הקודש של לשכת המשנה לראש העיר‬ ‫המרומם‪ ,‬נערכה חלוקה נרחבת של שקיות מגדנות במיני‬ ‫מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ הי"ו‬ ‫מתיקה עשירות ומעוצבות לילדי הקהילה מטעם עיריית‬ ‫חודש של רוממות‪ ,‬תורה ורווחת אנשי שלומנו‪ :‬ימי‬ ‫בני ברק‪ ,‬להרבות שמחה וצהלה בקרב תשב"ר ולחבב‬ ‫הרחמים והסליחות וירח האיתנים העעל"ט עמדו בסימן‬ ‫עליהם את קדושת ימי החג ושמחת התורה‪.‬‬ ‫תנופת עשייה חסרת תקדים מטעם לשכת המשנה לראש‬ ‫פעילויות תוכן חווייתיות לבית יעקב אלו הנשים ‪ -‬לצד‬ ‫העיר‪ ,‬מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ הי"ו‪ ,‬אשר פעל ללא‬ ‫הפעילות הגשמית והתורנית‪ ,‬עמדה הלשכה לימין בני‬ ‫ליאות למען הכלל והפרט בקהילתנו הקדושה בעיר התורה‬ ‫המשפחות בהפקת תוכניות איכותיות ומותאמות‪ :‬ובתוכם‬ ‫והחסידות בני ברק‪.‬‬ ‫מימון מופעים והקרנות תוכן איכותיות ומבוקרות‪ .‬כמו גם‬ ‫להלן סקירה מפורטת מפעולות הקודש והיוזמות‬ ‫שידור חי מהמעמד הכביר של "הקפות שניות" עבור אלו‬ ‫הברוכות לטובת אנשי שלומנו‪:‬‬ ‫שלא יכלו להשתתף פיזית במעמד הנשגב‪ ,‬כך שכלל‬ ‫תמיכה מיוחדת באברכי הכוללים לקראת החג ‪-‬‬ ‫הציבור יכול היה ליטול חלק בהתרוממות הרוח הגדולה‪.‬‬ ‫לקראת ימי חג הסוכות‪ ,‬נוכח ההוצאות המרובות המוטלות‬ ‫ציבור אנשי שלומנו מביע את תודתו ועמוק הערכתו‬ ‫על כתפי עמלי התורה‪ ,‬פעל המשנה לראש העיר להשגת‬ ‫לזה העוסק בצרכי ציבור באמונה‪ ,‬המשנה לראש העיר‬ ‫חלוקת תמיכה כספית מכובדת לעשרות אברכים חשובים‬ ‫מוה"ר יוסף יצחק יעקובוביץ שליט"א‪ ,‬בברכה שיזכה‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬מטעם קרן צדקה וחסד‪ ,‬כדי לאפשר להם‬ ‫להמשיך ולהרבות פעלים לתורה‪ ,‬לחסידות ולרווחת הכלל‬ ‫לקבל את ימי החג המרוממים מתוך הרחבת הדעת ושמחת‬ ‫מתוך בריאות‪ ,‬נחת וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיו‪.‬‬ ‫חג אמיתית‪.‬‬ ‫ישיבת בין הזמנים ‪ -‬במטרה לאפשר לבחורי החמדה‬ ‫מהנעשה והנשמע בקהילתינו הק' בחיפה‬ ‫והאברכים היקרים להמשיך ולשקוד על התורה והעבודה‬ ‫בירח האיתנים העעל"ט‬ ‫ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש גם בימי בין הזמנים‪ ,‬יזם‬ ‫שיעורי תורה וקביעת עיתים בימי הסוכות ‪" -‬לא ניתנו‬ ‫והוציא לפועל פרויקט מיוחד של חלוקת 'פת שחרית' מדי‬ ‫מועדים לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה"‪ ,‬את דרשת‬ ‫יום ביומו‪ .‬בזכות יוזמה מבורכת זו‪ ,‬זכו מאות מבחורי חמד‬ ‫שבת שובה נשא דומ"צ קהלתינו הק' הגאון רבי שלמה‬ ‫להישאר בין כתלי בתי המדרש‪ ,‬כשהם שוקדים על‬ ‫הכהן שטרן שליט"א בענין מצוות אכילה בערב יום כיפור‪,‬‬ ‫תלמודם מתוך הרחבת הדעת וסיפוק רוחני וגשמי‪.‬‬ ‫כמו"כ בליל יו"ט ראשון בין מנחה למעריב‪ ,‬נשא דברים‬ ‫סעודות אושפיזין כיד המלך בימי חג הסוכות ‪ -‬לקראת‬ ‫הגאון הדומ"צ שליט"א בענין חיוב כזית ראשון בסוכה‬ ‫ימי השמחה של חג הסוכות‪ ,‬מימון מלא ומורחב של‬ ‫והלכות וכוונות הנענועים‬ ‫סעודות האושפיזין בבתי המדרש של אנ"ש בני ברק‪ ,‬בהם‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא רבא‪ ,‬משנתו רב ונקי‪ ,‬סיני ועוקר‬ ‫הרים‪ ,‬מרביץ תורה והוראה‪ ,‬מורה ודאין‪ ,‬שלמ"ה שמו ושלמה משנתו‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ג רבי שלמה ניימאנן שליט"א‬ ‫דומו"צ דקהילתנו הק' בליקווד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת הולדת הבת תחי'‬ ‫וברכת מזל טוב‬ ‫לאביו הרה"ח ר' שמחה ניימאנן הי"ו‬ ‫מיקירי אנ"ש בבארא פארק‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכה לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫פר' נח · לה · תשפ"ז‬ ‫שמחת תורה התקיימה שידור חי לבית יעקב מכל מעמד‬ ‫בכל יום מימי חול המועד יתקיים לימוד תורה ברבים‬ ‫הנשגב של הקפות שניות אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫בין מנחה למעריב כשעשרות מבני הקהילה יושבים‬ ‫שליט"א‪ ,‬השידור נערך בהיכל בית המדרש עד לסיום‬ ‫בצוותא חדא ועוסקים בתורה‪.‬‬ ‫ההקפות שניות‪.‬‬ ‫כמו"כ בכל יום מימי חול המועד התקיים מנין מרכזי‬ ‫בעת סיום ימי זמן שמחתינו ‪ -‬ימי הסוכות הודו ושיבחו‬ ‫לתפילת שחרית במתינות כשלאחמ"כ מתקיים ריקודים‬ ‫בברכות שבח והודאה את הנהלת המוסדות שנטלו על‬ ‫לכבוד החג‪ ,‬ולאחמ"כ מוגש לחיים ומזוזות לכבוד‬ ‫עצמם את כל הוצאות בהשקעה מרובה הכל על הצד היותר‬ ‫האושפיזין בסוכת בית המדרש שאורגן ע"י הרב דוב בער‬ ‫טוב‪ ,‬תהי משכורתם שלימה מן השמים וחפץ ה' בידם‬ ‫ישראלי שליט"א‪.‬‬ ‫יצליח להרבות כבוד שמים‪.‬‬ ‫אבות ובנים בחול המועד ‪ -‬מחזה מרנין ומשובב לב נחזה‬ ‫בכל אחד מימי חול המועד בשעות הצהרים שעה שבני‬ ‫בירושלים‪ :‬חג הסוכות בקהילתנו הק' בירושלים נחוגה‬ ‫קהילתנו התיישבו לסדר לימוד מיוחד‪" ,‬אבות ובנים"‬ ‫ברוב התרוממות‪ .‬כשמידי יום הוגש בסוכה הגדולה שעל‬ ‫למשך שעה ארוכה כשבתחילת הסדר אמרו כל הילדים‬ ‫יד בית המדרש סעודת אושפיזין בהרחבה גדולה‪.‬‬ ‫יחד פרקי תהילים לאחר הסדר בכל יום חולקו לילדים‬ ‫בימי חוה"מ התקיימו שיעורי תורה בביהמ"ד המרכזי‪,‬‬ ‫פרסים יקרי ערך‪ ,‬בני הקהילה מודים ומשבחים את האברך‬ ‫ביום ראשון א' דחוה"מ ע"י הגאון רבי שלום אייזנברגר‬ ‫היקר הר"ר יחיאל מיכל ברנט הי"ו על ארגון סדר הלימוד‬ ‫שליט"א דומ"צ קרית צאנז ירושלים בענין מצות סוכה ביום‬ ‫המיוחד‪,‬‬ ‫שמיני עצרת; ביום ב' ב' דחוה"מ ע"י הרה"ג ר' משה יוסף‬ ‫שמחת בית השואבה לבני קהילתינו הק' ‪ -‬ביום שני ב'‬ ‫טסלר שליט"א מחור אברכי מבצר התורה בירושלים בעניני‬ ‫דחוה"מ סוכות התקיימה שמחת בית השואבה בבית‬ ‫החג; ביום ג' ג' דחוה"מ ע"י הגאון רבי משה מרדכי ווידער‬ ‫מדרשינו בהשתתפות כל בני קהילתינו הק' בראשות‬ ‫שליט"א אב"ד לינז ירושלים; ביום ד' דחוה"מ ע"י הרה"ג‬ ‫הגה"צ רב אב"ד קהילתינו הק' שליט"א שהגיע במיוחד‬ ‫רבי אשר אנשיל שווארץ שליט"א מח"ס מעדני אשר בענין‬ ‫לשמוח יחדיו בשמחת החג עם בני הקהילה‬ ‫מי שרכש כרטיס הגרלה וכדו' והתחרט מהרכישה‪.‬‬ ‫במשך שעה ארוכה התרוממו קהל המשתתפים‬ ‫כמו"כ בסיוע לשכת שלוחא דרבנן הרב יצחק מאיר‬ ‫טפחיים מעל הקרקע בשמחת החג בשבת אחים גם יחד‬ ‫ברים סגן ראה"ע ירושלים‪ ,‬התקיימו מספר פעילויות‬ ‫בלווי כלי זמר של הר"ר גבריאל הלר הי"ו והרב דוב בער‬ ‫לנשות אנ"ש‪ ,‬וכן שידור חי ממעמד הקפות שניות במוצאי‬ ‫ישראלי שליט"א והשמחה גאתה לאין שיעור‪ ,‬במהלכה גם‬ ‫שמחת תורה העעל"ט‪.‬‬ ‫רקדו הגה"צ רב אב"ד שליט"א ודייני קהילתינו שליט"א עם‬ ‫גם בבית מדרשנו היכל צבי הוגש בפני הקהל מידי יום‬ ‫לפידים בידיים זכר לשמחת בית השואבה‪ ,‬כמו"כ התקיימה‬ ‫סעודת אושפיזין אחר תפילת שחרית‪ .‬ביום ראשון א'‬ ‫זיץ מיוחד עם ניגוני התעוררות כשהגה"צ שליט"א מלהיב‬ ‫דחוה"מ בשעות הערב התקיימה שמחת בית השואבה‬ ‫את בני הקהילה דברי תורה וחיזוק‪,‬‬ ‫המרכזי‪ ,‬בהשתתפות קהל רב‪ ,‬המעמד נפתח בתפילת‬ ‫בסוכת בית המדרש הוגש כיבוד ושתיה בהרחבה גדולה‬ ‫ערבית‪ ,‬כשעם סיום התפילה החלו קהל אנ"ש לפזז‬ ‫לכל המשתתפים כשלילדים מוגש מיני מתיקה‪.‬‬ ‫בריקודין קדישין בליווי כלי שיר וזמר‪ ,‬בראשות רבני אנ"ש‪.‬‬ ‫שידור חי לבית יעקב ממעד הקפות שניות ‪ -‬במוצאי‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬נודע בשערים לשם ולתהלה‪ ,‬עדין‬ ‫הנפש וטוב הלב‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו‬ ‫מנהל ישיבתינו הק' לצעירים שפע חיים בב"ב‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת אירוסי הבת הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החבר עזריאל נ"י‬ ‫בן המחנך הרב מאיר גוטמן הי"ו ‪ -‬אב"י פעיה"ק‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים‬ ‫הרה"ח ר' אלכסנדר משה בלומנטל הי"ו ‪ -‬ראש גבאי המעמדות‬ ‫הרה"ח ר' ברוך גוטמן הי"ו ‪ -‬אב"י בב"ב‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכו לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון‬ ‫באהלם תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים‬ ‫פר' נח · לו · תשפ"ז‬ ‫קהל אנ"ש הודו וברכו לגבאי בתי מדרשנו על רוב פעלם‬ ‫בביתר‪ :‬בקהילתינו הקדושה בשכונת הגפן עברו ימי‬ ‫כל השנה למען הכלל והפרט בכל צרכי בית המדרש‪ ,‬ובפרט‬ ‫הסוכות בהתרוממות גדולה‪ .‬בבתי מדרשנו התקיימו‬ ‫עתה בימי ירח האיתנים‪ ,‬וביותר על ארגון שיעורי התורה‬ ‫שיעורי תורה ברבים מידי יום‪ ,‬מלבד סדרי הלימוד ושיעורי‬ ‫ברבים לרווחת והנאת קהל אנ"ש‪.‬‬ ‫התורה הקבועים‪.‬‬ ‫בצפת עיה"ק‪ :‬כמדי שנה בין כסא לעשור חולקו‬ ‫בבית מדרשנו שברחוב החוזה מלובלין במסגרת‬ ‫בקהילתינו הק' בעיה"ק צפת עופות ובקר ומצרכי מזון‬ ‫שיעורי התורה ברבים‪ ,‬נמסרו שיעורים‪ ,‬ע"י הדומו"צ הגאון‬ ‫לכבוד החגים הבעל"ט‪ ,‬עבור משפחות קהילתנו הק'‪ ,‬הודות‬ ‫רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט"א‪ ,‬וכן ע"י הרבנים‬ ‫להתמסרותו של הרה"ח ר' מרדכי ישכיל הי"ו מנכ"ל‬ ‫הגאונים רבי אפרים פישל פרל שליט"א רב ביהמ"ד רבי‬ ‫המוסדות‪ ,‬ועוזרו הנאמן הרה"ח ר' דוד חיים שאטן הי"ו‪.‬‬ ‫אשר ומו"צ בביתר; רבי שלום דב שפיצר שליט"א רב‬ ‫כתרי שבח והודאה נקשרו להנגיד הנכבד הרה"ח ר'‬ ‫קהילת ברכת יצחק; רבי שלמה לאבל שליט"א ר"מ‬ ‫יעקב יוסף מילר ונו"ב הי"ו שהרימו תרומתם הנכבדה‬ ‫בישיבת מיר; רבי שלום צוויבל שליט"א מחו"ר הכולל‬ ‫במסגרת ארגון 'חסדי חוה'‪ ,‬לע"נ בתם חוה רפאלה ע"ה‪.‬‬ ‫בביתר‪.‬‬ ‫ולהרה"ח ר' מרדכי רייכמאן ונו"ב הי"ו לע"נ הוריהם אנ"ש‬ ‫בבית מדרשנו בגבעה א' בביתר נמסרו שיעורי תורה‪,‬‬ ‫הביעו תודות והערכה עבור ראשי הנהלת המוסדות‪ ,‬וכן‬ ‫ע"י הדומו"צ הגאון רבי ישראל שווארץ שליט"א‪ ,‬בענין‬ ‫לאברכים הר"ר אייזיק גרינשטיין הי"ו‪ .‬וכל האברכים‬ ‫השוכח לברך לישב בסוכה האם ועד מתי צריך לברך‪ ,‬וכן‬ ‫שסייעו ועמדו לימין הצלחת מבצע החלוקה‪.‬‬ ‫ע"י הרבנים הגאונים‪ :‬רבי ישראל יצחק אשכנזי שליט"א‬ ‫בלונדון‪ :‬במסגרת שיעורי התורה דקהלתנו הק'‪ ,‬נמסרו‬ ‫מו"צ בקהילת ראחמסטריווקא ומח"ס תשועת ישראל‪,‬‬ ‫בימי חג הסוכות העעל"ט דרשות מפי מגידים אורחים‪,‬‬ ‫בענין גלות ביציאת לסוכה ‪ -‬הוי גולה למקום תורה; רבי צבי‬ ‫בליל ב' דיו"ט סוכות נשא דברים הרה"ג רבי שמעון דאמב‬ ‫וויסמן שליט"א מו"צ ומחו"ר הכולל‪ ,‬בענין דלת כשנסגרת‬ ‫שליט"א מחשובי הלומדים בלונדון‪ ,‬ובליל מוצאי יו"ט נשא‬ ‫משמש לדופן ג' בסוכה ומכשירה בשבת‪ ,‬ועשיית אהל‬ ‫דברים הגאון רבי פלטיאל שווארץ שליט"א דומו"צ‬ ‫בסוכה בשבת; רבי ישראל חיים וינברגר שליט"א ר"מ בבית‬ ‫בהתאקה"ח ובקהל ייטב לב דסאטמאר‪.‬‬ ‫מדרשנו רמה ד' בבית שמש‪ ,‬בענין שיעור קביעת סעודה‬ ‫בבארא פארק‪ :‬נמסרו שיעורי תורה ע"י הרבנים‬ ‫וגדר באכילת מזונות בסוכה במשנת רבוה"ק; הרב צבי‬ ‫הגאונים‪ :‬רבי משה מאיר אורנשטיין שליט"א ר"מ בבית‬ ‫פקטע שליט"א מחו"ר כולל מבצר התורה באלעד‪ ,‬בענין‬ ‫מדרשנו בענין הקדמת סוכה לעניני לולב; רבי דניאל גראס‬ ‫סגולת מצווה חג הסוכות וארבעת המינים להשפיע לכל‬ ‫שליט"א רב ביהמ"ד נעימות החיים בענין זמן שמחתינו; רבי‬ ‫השנה עפ"י מדרשי חז"ל‪.‬‬ ‫שלום יוסף אונסדארפער שליט"א מחו"ר הקהילה בענין‬ ‫כמו"כ בליל הושענא רבא אושפיזא דדוד מלכא משיחא‬ ‫סוכה על ז' ולבוד במראה‪ ,‬ורבי אהרן פרענקל בעמח"ס אלף‬ ‫אחר משנה תורה התקיימה סעודת אושפיזין בסוכת בית‬ ‫בית ברש"י על הש"ס בענין רב תנחום בסוכות‪.‬‬ ‫המדרש בהרחבה גדולה‪ ,‬כשבמהלך הסעודה נשא דברים‬ ‫בליקווד‪ :‬לקראת ירח האיתנים חילקו ראשי קהלתנו‬ ‫הדומו"צ הגר"י שווארץ שליט"א בשגב זמן הנשגב של‬ ‫הק' לכל חברי הקהילה סכומים הגונים לסיוע בהוצאות‬ ‫הושע"ר‪.‬‬ ‫המרובות ולשמחת החג‪ ,‬כשהחלוקה הסתכמה בסכום של‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫שלוחה בזה קדם ידידינו האבר"ך הנכבד והנעלה‪ ,‬עסקן נמרץ ומהולל בתשבחות‪,‬‬ ‫ברוך הכשרונות‪ ,‬איש חי ורב פעלים‪ ,‬טוב עין וטוב לבב‬ ‫הר"ר יחזקאל יצחק שימון הי"ו‬ ‫מטובי עסקני בית צאנז בארה"ב‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י‬ ‫במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ולסבים הדגולים והנעלים‪ ,‬שמם הטוב הולך לפניהם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' אהרן ישעי' שפיצר הי"ו ‪ -‬אב"י ביוניאן סיטי‬ ‫הרה"ג ר' אלעזר שימון שליט"א ‪ -‬מח"ס פאר הבית והרה"ח ר' לייבוש שווארץ הי"ו ‪ -‬אב"י ביוניאן סיטי‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬מאלוקי המערכה‪ ,‬שאך ששון ושמחה ישמע לעד במעונם‪ ,‬ויזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל‬ ‫יוצ"ח‪ ,‬ולגדלם לתורה לחופה ולמעש"ט‪ ,‬מתוך רוב שפע ונחת דקדושה‪ ,‬ושפע רב לעלמי עלמיא אמן ואמן‪.‬‬ ‫פר' נח · לז · תשפ"ז‬ ‫נאיר את בתיהם‪ ,‬נחשוב על השני ונסגור שידוכים בעז"ה‪.‬‬ ‫עשרות אלפי דולר‪ ,‬דברי ברכה נשגרו ע"י בני קהלתנו הק'‬ ‫אין סגולה גדולה יותר מלהכניס שמחה לבתי ישראל‬ ‫קדם הדומו"צ הגר"ש ניימאנן שליט"א העומד בראש‬ ‫באמצעות שידוכים‪ .‬הקב"ה שולח לנו הזדמנות לפעול‬ ‫המגבית‪ ,‬ולראש הקהל מוה"ר אברהם רייך הי"ו‪ ,‬ואיתו עמו‬ ‫למען הכלל‪ ,‬ואני קורא לכולם – קחו את הטלפון‪ ,‬פתחו‬ ‫כל העוזרים והמסייעים ובתוכם מוה"ר שמואל יצחק‬ ‫את הלב‪ ,‬וסייעו בשידוך‪ .‬זו השעה שלנו להוכיח שאכפת‬ ‫פרייליך‪ ,‬מוה"ר שמואל יעקב לייכטער‪ ,‬מוה"ר דוד עלבאגן‪,‬‬ ‫לנו‪ ,‬ובעזרת ה'‪ ,‬מתוך הערבות ההדדית הזו‪ ,‬נזכה לראות‬ ‫מוה"ר יהושע יואל רייז‪ ,‬מוה"ר חיים משה אורטנער‪ ,‬מוה"ר‬ ‫הרבה שמחות בחורף הזה"‪.‬‬ ‫פישל שאלאמאן‪ ,‬מוה"ר חיים יעקב קליין‪ .‬כן הודו ושבחו‬ ‫כאמור‪ ,‬במסגרת המבצע‪ ,‬סך של ‪ 26,000‬ש"ח יחולק בין‬ ‫לנדיבי העם אשר נטלו חלק ונדבו מהונם למען מטרה זו‪,‬‬ ‫כל המשתתפים אשר יסגרו שידוך במהלך תקופת המבצע‪,‬‬ ‫ישאו ברכה מאת ה'‪.‬‬ ‫כאשר לפחות אחד מהצדדים הינו מגיל ‪ 21‬ומעלה‪ .‬כפל‬ ‫מבצעים‪ :‬בשידוך שבו שני הצדדים הינם מעל גיל ‪ ,21‬זוכים‬ ‫"אַלֶעס אִיז פוּן אוֹיבְן"‪:‬‬ ‫ל‪ 2-‬יחידות מהסכום האמור‪.‬‬ ‫מרכז 'שמחם' מכריז על מבצע חורף ענק‬ ‫המבצע יימשך במשך ‪ 9‬שבועות – החל מראש חודש‬ ‫לעידוד שידוכים מגיל ‪ 21‬ומעלה‬ ‫חשוון ועד ל'זאת חנוכה'‪.‬‬ ‫לא שוקטים על השמרים‪ :‬עם נעילת חודש ירח‬ ‫המבצע כולו עומד תחת פיקוחו של רב מרכז "שמחם"‪,‬‬ ‫האיתנים והתחלת חודשי החורף משיקים במרכז 'שמחם'‬ ‫הגאון רבי אשר ישעיה מוצטען שליט"א דיין בקרית צאנז‬ ‫מבצע חדש בימים אלו‪ .‬במסגרת המבצע החדש‪ ,‬יועמד‬ ‫נתניה‪.‬‬ ‫סכום עתק של ‪ 26,000‬ש"ח )כמניין הוי"ה( אשר יחולק‬ ‫איך מצטרפים? כל שנדרש לעשות הוא לסגור את‬ ‫בעז"ה בין כל סוגרי השידוכים שבהם אחד הצדדים לפחות‬ ‫השידוך המיוחל‪ ,‬ולבשר על הבשורה הטובה למרכז‬ ‫הינו מגיל ‪ 21‬ומעלה‪.‬‬ ‫"שמחם" בטלפון‪ .09-88-515-88 :‬בתום תקופת המבצע‪,‬‬ ‫בפנייה נרגשת לציבור אנ"ש‪ ,‬קורא מוה"ר ישראל חיים‬ ‫יחולק הסכום הנכבד בין כל הזוכים המאושרים‪.‬‬ ‫בלומנטל הי"ו‪ ,‬מנהל מרכז 'שמחם' להירתם למען המטרה‬ ‫במרכז 'שמחם' קוראים לציבור שלא להחמיץ את‬ ‫הקדושה‪:‬‬ ‫ההזדמנות המיוחדת להוסיף אור בחורף זה‪ ,‬לזכות במצווה‬ ‫"אחים יקרים‪ ,‬אנו ניצבים בפתחו של חורף‪ .‬יש‬ ‫הגדולה של הקמת בתים נאמנים בישראל‪ ,‬ולזכות גם‬ ‫משפחות שבשבילם חורף הוא גשמי ברכה‪ ,‬אבל יש‬ ‫במענק כספי נאה‪.‬‬ ‫משפחות שעבורם החורף זה עבים שחורים וחשכה‪ .‬הבה‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫קדם ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬יקר שבערכין‪ ,‬המסור בכל מאודו ונפשו‬ ‫למען כל צרכי המערכת בכל עת ועונה זה רבות בשנים‪,‬‬ ‫ובפרט בהפצת דברות הקודש בירושלים מידי שבת בשבתו‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב שמעון גוטמן הי"ו‬ ‫מנכ"ל מוסדותינו הק' בירושלים עיה"ק‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת הולדת הבת תחי'‬ ‫ובברכת מזל טוב לאביו העומד לימננו בכל עת ועונה‬ ‫הרה"ג רבי שלמה צבי שליט"א ‪ -‬מח"ס דברי שלמה‬ ‫יה"ר שאך טוב וחסד ישרור תמיד באהלו כל הימים‪,‬‬ ‫ויזכה לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‪ ,‬מתוך רוב שפע‪ ,‬לעלמי עלמיא‬ ‫המאחלים מקרב הלב‬ ‫מערכת 'בצילא דמהימנותא'‬ ‫פר' נח · לח · תשפ"ז‬ ‫גליון זה נדבת‬ ‫הרה"ח ר' דוד שלום אליעזר קליין הי"ו‬ ‫מראשי ועסקני קהלתנו הק' בלונדון‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫שמחת נישואי בנו החתן המו"מ בתוי"ש‬ ‫מורינו חיים יהודה נ"י‬ ‫עב"ג הכלה תחי'‬ ‫במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד‬ ‫מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫שלוחה בזה קדם ידידינו הנדיב הנכבד ומאוד נעלה‪ ,‬יקר הערך ופאר המעלות‪ ,‬איש‬ ‫האשכולות‪ ,‬שמו מפארים בתוך אמוני עם‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪ ,‬העומד לימין המערכת בכל‬ ‫עת ומפטרוני המכון‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו‬ ‫אב"י בקרית הבעש"ט ‪ -‬פ"ת‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן הבה"ח המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר דוד וייס נ"י‬ ‫נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א‬ ‫ויהא רעוא שאך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬ויזכה לרוות רוב נחת‬ ‫דקדושה מכל צאצאיו לראות דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‪,‬‬ ‫וסייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המאחלים ברוב הערכה‬ ‫ההנהלה וחברי המכון‬ ‫פר' נח · לט · תשפ"ז‬