gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: נח (2026-10-12)

יחידתי · YECHIDUSI — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(פנחס)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫כמאמר הבעש"ט‬ ‫ראשון‬ ‫ואמר כי כשלת‬ ‫שני‬ ‫כי זהו בחינת מלחמת‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫ובזה תבין מה שאמרו‬ ‫רביעי‬ ‫אני הוא בעל הבירה!‬ ‫וזהו להיפרע‬ ‫חמישי‬ ‫בשבו ע הב על "ט יתח דש‬ ‫עד ד"ה ונוגע שכהן הוא‬ ‫ס דרת הש י עורים על‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫יסודי‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫האמונה‬ ‫עם הרה"ח ר' דוד ארי' ראזנבערג שליט"א‬ ‫פרשת נח תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ו‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫כשדוחים הרע ומתדבקים‬ ‫ְ ּב ַרח מהייליגע עצבות‬ ‫בטוב ‪ -‬הרע הוא לימוד זכות‬ ‫יהיה מה שיהיה‪ ,‬אתה תשמח בכל מחיר! במקום להסתכל על מה שחסר לך ומה‬ ‫בפרשתנו מצאנו שמה שיש באדם רע הוא לימוד זכות עליו‪,‬‬ ‫שחסר בכבוד שמים‪ ,‬תחשוב על מה שכן יש לך את השי”ת‬ ‫ככתוב “ויאמר ה’ אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור‬ ‫האדם‪ ,‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו” (ח‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫צדיק‪ ,‬שהוא כבר לא מתכוון רק לעצמו‪ ,‬אלא כל מטרתו היא‬ ‫זה הפך למופע התעללות שבועי קבוע‪ .‬יענקי הביא את‬ ‫שיהיה כבוד שמים בעולם כולו‪ ,‬והוא רואה כמה חסר עדיין‬ ‫ה’מצוין‪-‬צעטל’ מהחיידר‪ ,‬והאבא שבטבעו היה ביקורתי‪ ,‬מצא‬ ‫אולם בסוף פרשת בראשית מצאנו להיפך‪ ,‬שהרע שבאדם הוא‬ ‫בכבוד שמים בעולם – טבעי הדבר שיגיע לעצבות‪ .‬אבל מה?‬ ‫תמיד את מה שחסר‪“ .‬אמנם רוב הציונים שלך טובים‪ ,‬אבל‬ ‫הגורם לכלותו‪ ,‬ככתוב “וירא ה’ כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר‬ ‫ההתמקדות במה שחסר אינה מועילה ולא מביאה לשום דבר‪.‬‬ ‫אתה צריך להשתפר בתפילה‪“ ,”...‬נכון שיש לך ‘מצוין’‪ ,‬אבל‬ ‫מחשבות לבו רק רע כל היום‪ ...‬ויאמר ה’ אמחה את האדם” (ו‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫היא אינה מקדמת בעבודת השי”ת‪ ,‬היא אינה מביאה לפתרון‬ ‫ילד כמוך צריך ‘מצוין גדול’‪ .”...‬כמה שיענקי היה ילד טוב‪,‬‬ ‫ויש להבין את הסתירה‪ ,‬ומה באמת גורם הרע‪.‬‬ ‫הבעיה‪ .‬היא רק מזיקה עוד יותר‪.‬‬ ‫ככה אביו היה ביקורתי‪ ,‬והיה מצליח למצוא בכל פתק את מה‬ ‫שחסר‪ .‬זה היה חזק ממנו‪ .‬עיניו נדדו מיד אל מה שחסר‪.‬‬ ‫הנה עבודת האדם בארץ הגשמית היא להתדבק בהשי”ת ולמצוא‬ ‫לשמוח בכל מחיר‬ ‫עם הזמן הפסיק יענקי להראות את הדף לאביו‪ .‬מנסה לחסוך‬ ‫אותו בכל דבר‪ .‬כי בכל דבר שבעולם יש חלק הטוב‪ ,‬שהוא חיות‬ ‫הכלל שה’מאור ושמש’ אומר כאן‪ ,‬הוא שגם אם יהיו לך את‬ ‫את הגיהנום השבועי‪.‬‬ ‫השי”ת‪ ,‬שמחיה את הדבר ההוא יותר בגילוי‪ .‬וכמו שדרשו חז”ל‬ ‫כל הסיבות האמיתיות בעולם לעצבות – אתה תברח מזה כמו‬ ‫פעם כשיענקי התאמץ מאוד וקיבל ‘מצוין מיוחד’ ברוב‬ ‫על ‘ארץ’ ‪“ -‬שרצתה לעשות רצון קונה” (בראשית רבה ה‪ ,‬ח)‪ .‬ויש חלק‬ ‫מאש‪ .‬גם אם העצבות שלך היא לכאורה בגלל כבוד שמים‪,‬‬ ‫הציונים‪ ,‬שמח והביא את הפתק לאביו‪ .‬אבל גם אז מצא האבא‬ ‫הרע שהוא ההעלם‪.‬‬ ‫‘הייליגע עצבות’ – הרחק מפתח ביתה‪ .‬פשוט כי זה לא עוזר‪ ,‬זה‬ ‫שבהתמדה של יום שלישי כתוב רק ‘מצוין גדול’‪“ ...‬אתה‬ ‫רק מזיק‪ .‬גם אם זה נראה שזה מגיע ממקום טוב‪ ,‬מתוך עבודת‬ ‫רואה‪ ,‬אתה אמנם נפלא‪ ,‬אבל אתה צריך להשתפר בהתמדה”‪.‬‬ ‫ועל האדם לדחות הרע ולדבק בטוב‪ ,‬היינו אור ה’ שבדבר‪ .‬וכל זה‬ ‫השי”ת‪ ,‬מתוך דאגה על כבוד שמים – זה לא עוזר‪.‬‬ ‫ופני יענקי חפו ורגשי לבו קרסו‪.‬‬ ‫על ידי האמונה שיש חיות אלקית באותו דבר‪ ,‬שיכול על ידי הדבר‬ ‫ההוא להתדבק בו יתברך‪.‬‬ ‫בעומק יותר‪ :‬אם אתה מתעצב על החסרונות‪ ,‬גם אם מדובר‬ ‫כמובן שזה לא הגיע משנאה‪ .‬להיפך‪ .‬בטבעו היה האבא‬ ‫בחסרונות של כבוד שמים – זה לא מגיע ממקום טוב‪ .‬למה?‬ ‫ביקורתי גם כלפי עצמו‪ ,‬והוא רצה לרומם את הילד שלו כמה‬ ‫וכשרק משתדל האדם להתדבק בהשי”ת ולדחות הרע‪ ,‬ואפילו רק‬ ‫כי יש שתי דרכים להסתכל על חסרונות‪ .‬אפשר להסתכל‬ ‫שיותר‪ .‬זה הגיע מתוך אהבה ואכפתיות‪ ,‬אבל בפועל זה לא‬ ‫מצטער על מה שיש לו רע‪ ,‬ומתחרט על רע שעשה‪ ,‬ומגלה שלא‬ ‫על חסרון כחסרון‪ ,‬ואפשר להסתכל על חסרון כהסתר שצריך‬ ‫קידם את הילד ורק הרס אותו‪ .‬הדברים התגלגלו והידרדרו‬ ‫זה מה שהוא רוצה ‪ -‬יש לו אתערותא דלעילא להתדבק בטוב‪.‬‬ ‫לגלותו‪ .‬הנשמה אף פעם לא רואה חסרונות‪ ,‬כי היא יודעת‬ ‫ויענקי ירד עוד ועוד‪.‬‬ ‫ואז הרע שבו הוא לימוד זכות עליו‪ ,‬שהרי דחה אותו‪ .‬כמבואר‬ ‫שבפנימיות הקב”ה ממלא את הכל‪ .‬אלא מה? אם יש כאן הסתר‬ ‫מנהל החיידר שנכנס בעובי הקורה הרים טלפון לאבא ושאל‬ ‫ב’זרע קודש’ (כי תבוא) שכאשר האדם שב בתשובה ומתחרט על‬ ‫זה בגלל שהקב”ה רוצה לגלות כאן משהו‪ .‬זה לא מביא עצבות‬ ‫אותו‪“ ,‬האם ההערות הללו כבר הועילו פעם?! לשם מה אתה‬ ‫מעשיו הרעים‪ ,‬וכואב לו על היצר הרע שבו‪ ,‬אזי גורם שהקב”ה‬ ‫ולא שובר את הלב‪ ,‬אלא מדרבן וממריץ לעבודה ולגילוי מה‬ ‫אומר אותן?!”‪.‬‬ ‫מתחרט על בריאת היצר הרע‪ ,‬כמו שכתוב “ואשר הרעותי” (מיכה ד‪,‬‬ ‫שהקב”ה רוצה לגלות‪ .‬לעומת זאת הנפש הבהמית‪ ,‬רואה‬ ‫ו)‪ ,‬ועוזר לו לאדם שיוכל לו‪ .‬עכתו”ד‪.‬‬ ‫את החסרונות כהעדר‪ ,‬כחידלון‪ ,‬ומכאן מגיעה העצבות שרק‬ ‫מזיק מאוד לעבודת הבורא‬ ‫גוררת לעוד ועוד העדר וחידלון‪.‬‬ ‫ה'מאור ושמש' בפרשתנו דורש כמין חומר את הפסוק "תמים‬ ‫אבל מצד שני זהו דווקא נסיונו של ערליכער איד‪ .‬כי מילא‬ ‫אנשי דור המבול רדפו “רק רע” כלשון הכתוב‪ ,‬ולא רצו את הטוב‬ ‫היה בדורותיו"‪ ,‬ש'והיה' בא לרמז על לשון שמחה‪.‬‬ ‫האדם שאינו עובד ה’‪ ,‬לא מתעצב כלל פשוט כי הוא לא רואה‬ ‫להתדבק בו יתברך‪ .‬וכמו שאמרו חז”ל (סנהדרין קח‪ ).‬שעליהם נאמר‬ ‫"ונראה על פי פשוטו דהנה עיקר עבדות ה' שיהיה תמיד בשמחה‪,‬‬ ‫מה חסר‪ .‬לא אכפת לו שכבוד שמים מחולל‪ .‬אבל עובד ה’ שכן‬ ‫“ויאמרו לקל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו‪ ,‬מה שדי כי נעבדנו‬ ‫יודע מה זה כבוד שמים‪ ,‬וכן שם לב איך אנשים אינם חיים את‬ ‫כי מדת העצבות מזיק מאד לעבודת הבורא‪ .‬ועיין בספר הישר‬ ‫ומה נועיל כי נפגע בו” (איוב כא‪ ,‬טו)‪ ,‬שלא רצו להתדבק בחיות‬ ‫השי”ת‪ ,‬נמצא ח”ו בנסיון גדול של עצבות והעדר‪ .‬הוא עלול‬ ‫לרבינו תם גנות מדה זו של העצבות‪ .‬ומטבע האדם הרוצה לעבוד‬ ‫אלקית שבכל הדרכים‪ ,‬ולא חפצו את הדעת דקדושה‪ .‬ולכן היה‬ ‫להסתכל על החסרונות כהעדר‪ ,‬ולהגיע לשברון לב‪.‬‬ ‫ה' באמת‪ ,‬שיש לו מעט עצבות‪ ,‬מחמת שמעשיו אינם ישרים‬ ‫הרע סיבה למחות אותם‪ ,‬מפני שהיו רק רע‪ ,‬ולא התדבקו בטוב‪.‬‬ ‫בעיניו‪ ,‬שדומה לו תמיד שממעט בעבדות ה'‪ .‬על כן צריך להתחזק‬ ‫ומה הפתרון? אומר ה’מאור ושמש’ שצריך להתחזק לעבוד‬ ‫אך “את האלקים התהלך נח” (ו‪ ,‬ט) ‪ -‬שהלך עם החיות האלקית‬ ‫עצמו נגד מדה זו להיות תמיד בשמחה‪.‬‬ ‫את ה’ בשמחה בעקשנות למרות הכל‪ .‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬אתה‬ ‫שבכל המעשים‪ ,‬ולכן “מצא חן בעיני ה’” (ו‪ ,‬ח)‪ .‬וכשנטהרה הארץ‬ ‫תשמח בכל מחיר! במקום להסתכל על מה שחסר לך ומה‬ ‫"וביותר יש לאדם עצבות כשהולך בתום ושוקד בעבדות ה' באמת‬ ‫על ידי המבול והקריב קרבנות‪ ,‬שעניינם להקריב את הכח הבהמי‬ ‫שחסר בכבוד שמים‪ ,‬תחשוב על מה שכן יש לך את השי”ת‪.‬‬ ‫ורצונו ותשוקתו תמיד להרבות כבוד שמים‪ ,‬בראותו שחס ושלום‬ ‫שהוא הרע והגשמי להשי”ת‪ ,‬אז “וירח ה’ את ריח הניחוח”‪,‬‬ ‫תחשוב על הדביקות שאתה דבוק בו בכל תנאי ולא יכול‬ ‫בני דורו אינם הולכים בדרך הישר לה'‪ ,‬אזי מעשיהם של אותו הדור‬ ‫ואז “ויאמר ה’ אל לבו לא אוסיף לקלל‪ ...‬כי יצר לב האדם רע‬ ‫להשתנות‪ ,‬על מציאותו יתברך שממלא את הכל למרות הכל‪,‬‬ ‫הם מעציבים מאד את הצדיק‪ ,‬ובפרט בראותו שבני דורו מכעיסים‬ ‫מנעוריו”‪ ,‬שהרע הוא סיבה שלא לקלל‪ ,‬כי כשמשתדלים להתדבק‬ ‫תחשוב על המצוות והנקודות הטובות שכן זכית להתדבק‬ ‫נגד ה' אזי ביותר הוא נעצב‪ ,‬וצריך אז התחזקות יותר ויותר לעבוד‬ ‫בטוב‪ ,‬אז גם הרע הוא לימוד זכות‪.‬‬ ‫בהשי”ת‪ ,‬ותשמח בקשר שכן יש לך עם השי”ת‪ .‬אל תסתכל על‬ ‫את ה' בשמחה‪ ,‬כדי שלא יפול במדת העצבות חס ושלום‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעין תשע”ח; הדעה והדיבור ש”ס‬ ‫מה שחסר‪ ,‬ואל תמצא את ה’אבל’ והחסר בכל דבר‪.‬‬ ‫"וזה פירוש הפסוק 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' ‪ -‬רצה לומר‬ ‫וכשאתה בכל זאת רואה חסרון והסתר? אל תשקע בו ואל‬ ‫שמשבח את הצדיק נח‪ ,‬שאפילו בדורותיו שהיו רשעים ומכעיסים‬ ‫בשורה משמחת‬ ‫תתמקד בו‪ .‬תידע שיש לך שליחות אלקית לגלות גם שם את‬ ‫נגד רצונו יתברך שמו היה מתחזק בצדקתו לעבוד את ה' יתברך‬ ‫שמחים אנו לבשר לאלפי לומדי הגליון שלבקשת הציבור‬ ‫השי”ת‪ ,‬ותמשיך לעבדו יתברך בשמחה ובטוב לבב‪ .‬ואדרבה‪,‬‬ ‫שמו בשמחה‪ .‬וזה נרמז במלת 'היה' כדאיתא בכמה מקומות במדרש‬ ‫ניתן מעתה לקבל את הגליון בפקס‬ ‫אולי ההסתר מיועד בכלל להביא אותך לנסיון של עצבות‬ ‫שכל מקום שנאמר 'והיה' הוא לשון שמחה‪ ,‬וקל להבין"‪:‬‬ ‫ע"י התקשרות לקו "אוצר הגליונות"‬ ‫‪ 023.132.641‬קוד הגליון הוא ‪0351‬‬ ‫ושאתה תעמוד בנסיון ותשמח למרות הכל‪ ,‬וזה מה שיגלה שם‬ ‫כשאדם רוצה לעבוד את השי”ת‪ ,‬והוא רואה כמה חסר לו‬ ‫את השי”ת‪.‬‬ ‫בעבודת השי”ת – טבעי הדבר שיגיע לעצבות‪ .‬ועוד יותר מכך‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫מהי האמונה‬ ‫ממה נובע חוסר ה'פרישקייט' בעבודת ה'?‬ ‫בחיות‪ ,‬בשמחה‪ ,‬בהתעוררות הלב‪ ,‬אבל אף פעם לא שמעתי‬ ‫המוכרחת לבוא עם העבודה?‬ ‫משפיע‪ :‬בוודאי שתפלה פירושה חיבור‪ ,‬ובוודאי שתכלית‬ ‫עבודה באמונה‬ ‫משפיע‪ :‬שלום וברכה אברהם יצחק‪ .‬איך התחיל הזמן? איך‬ ‫שצריך להאמין בתפלה‪...‬‬ ‫התפלה וצורתה הראויה היא כאשר הלב והמוח מתעוררים‬ ‫הולכים הענינים בעבודת השם?‬ ‫משפיע‪ :‬בוודאי שצריך להתפלל בחיות בשמחה ובהתעוררות‪,‬‬ ‫ונכללים בקרבתו יתברך על ידי התפלה‪ .‬השאלה היא רק‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברוך השם‪ .‬הזמן התחיל ברגל ימין ברוך השם‪.‬‬ ‫אבל הדרך להגיע לזה היא כאשר מאמינים בקדושת התפלה‬ ‫איך עושים את זה? ועל זה אמרתי לך שהדרך היא לא על ידי‬ ‫אבל בכל זאת אני מרגיש שאני צריך חיזוק והתחדשות‪ .‬אני‬ ‫ובקדושת כל אות ואות! וזה לא חידוש שלי‪ ,‬זה מימרא קדושה‬ ‫לבדוק ולחכות אל ההרגשות שיגיעו ויתעוררו‪ ,‬כי לא זאת‬ ‫צריך קצת פרישקייט‪...‬‬ ‫של קודש הקדשים הבעש"ט זי"ע שהביא משמו תלמידו‬ ‫היא העבודה שלנו ולא זה הוא החלק מוטל עלינו‪ ,‬והעבודה‬ ‫משפיע‪ :‬עכשיו צריכים חיזוק ופרישקייט? אנו עומדים הרי‬ ‫הקדוש בספרו 'תולדות יעקב יוסף' פרשת עקב‪ ,‬ואקרא לפניך‬ ‫שלנו היא רק‪ ,‬להאמין במה שעושים! להאמין שכל דיבור שלי‬ ‫בתחילת זמן חדש‪ ,‬שנה חדשה‪ ,‬אחרי ימים נוראים וקדושים‬ ‫את דבריו הקדושים‪:‬‬ ‫פועל בכל העולמות‪ ,‬וכל דיבור שלי מקרב ומייחד את לבבי‬ ‫כאלו שעברו עלינו‪ ,‬כל המציאות צועקת התחדשות!‬ ‫וכל רמ"ח איברי להקב"ה‪.‬‬ ‫"כמו ששמעתי ממורי (הוא הבעש"ט זי"ע) שרוב ענותנותו של האדם‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ ,‬אבל בכל זאת אני מרגיש שחסר לי מאוד‬ ‫גורם שנתרחק מעבודת השם יתברך‪ ,‬שמצד שפלותו אינו מאמין‬ ‫הדבר היחיד המוטל עלינו הוא להאמין‪ ,‬וזה מה שיביא ויעורר‬ ‫התחדשות ופרישקייט‪.‬‬ ‫כי האדם גורם על ידי תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות‪ ,‬וגם‬ ‫את ההרגשות‪ ,‬אין דרך אחרת! אי אפשר לחכות ולצפות אל‬ ‫המלאכים ניזונין על ידי תורתו ותפלתו‪ ,‬שאלו היה מאמין זה‬ ‫ההרגשות‪ ,‬כי הם לא מגיעים לפי הזמנה‪ ,‬ולפעמים כאשר‬ ‫משפיע‪ :‬מה כוונתך? אולי תסביר קצת מה בדיוק אתה מרגיש‪,‬‬ ‫כמה היה עובד ה' בשמחה וביראה מרוב כל‪ ,‬והיה נזהר בכל אות‬ ‫מחכים להם מדי חזק הם נוטים עוד יותר להתמהמה‪ ...‬ולכן‬ ‫ולמה אתה חושב שחסר לך התחדשות‪...‬‬ ‫ותנועה ומלה לאומרה כדקא יאות! וגם לתת לב אל מה שאמר דוד‬ ‫צריך להיות לך ברור מאוד שמה שמוטל עלינו הוא ‪ -‬לעשות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬קשה לי קצת להסביר‪ ,‬אבל יש לי איזה הרגשה‬ ‫המלך ע"ה אם תשכבון בין שפתים (תהלים סח‪ ,‬יד)‪ ,‬שהקדוש ברוך‬ ‫את מה שצריך‪ ,‬ולהאמין בכל עשיה ועשיה‪ .‬להאמין ולחזור‬ ‫שאני פשוט לא בסדר‪ ...‬כל מה שאני עושה זה לא בסדר‪...‬‬ ‫הוא שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה כשהוא אומרה בתורה‬ ‫ולהאמין‪ ,‬לשנן ולחזור מה היא המשמעות של כל עשיה שלנו‪,‬‬ ‫התפילות הם לא כמו שצריך‪ ,‬הלימוד גם הוא לא כמו שצריך‪,‬‬ ‫ותפלה בדחילו ורחימו‪ ,‬ואם ישים אליו לבו‪ ,‬בודאי מי זה האיש‬ ‫שהאמונה הזאת היא זו שתחבר אותנו‪ ,‬והיא שתייחד את‬ ‫בכל דבר אני מרגיש ככה‪ ,‬בקיצור אני לא כמו שצריך‪ ...‬זה‬ ‫אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך גדול ונורא שומר ושוקד על‬ ‫לבבנו וכל חושינו אליו יתברך‪.‬‬ ‫עצמו לוקח לי את כל החיות והרעננות‪...‬‬ ‫שפתיים של אדם נבזה חדל אישים וכיוצא בזה‪ ...‬כך האדם ראוי‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה פירוש צריך להאמין? מה אני צריך להאמין?‬ ‫משפיע‪ :‬אני מבין שזה הרגשה קשה מאוד‪ .‬אבל אני רוצה‬ ‫לשים לב ולומר כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪,‬‬ ‫אני צריך להאמין שהתפלה שלי טובה וחשובה אפילו שאני‬ ‫שתנסה להסביר לי למה אתה מרגיש ככה? למה אתה חושב‬ ‫וכל תנועותיו ודיבורו והילוכו ועסקיו עושה רושם למעלה למעלה‪,‬‬ ‫רואה ומרגיש שהתפלה שלי היא רק מהשפה ולחוץ? מה‬ ‫שכל מה שאתה עושה זה לא טוב?‬ ‫בוודאי יזהר בכל דרכיו ועסקיו שיהיה לשם שמים"‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫כוונת המשפיע שצריך להאמין?‬ ‫כתוב כאן שכאשר האדם מאמין בתוצאה הנפלאה ובכח‬ ‫משפיע‪ :‬אנסה להסביר זאת יותר טוב‪ .‬עיקר העבודה שלנו‬ ‫הגדול שיש בכל דיבור ואות היוצא מפיו‪ ,‬לבו מתמלא‬ ‫היא להאמין בקדושה ובפעולה הנוראה שנעשית על ידי כל‬ ‫לא מתחבר‪...‬‬ ‫בשמחה עצומה וממילא אומר את הדברים בהתעוררות‬ ‫עשיה וכל דיבור שלנו‪ .‬כאשר אתה אוחז את התפילין בידך‪,‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬למה אני חושב ככה? כי זה המציאות‪ .‬המציאות‬ ‫נפלאה ועצומה‪ ,‬והכל על ידי האמונה הברורה שלו בקדושת‬ ‫העבודה שלך היא להאמין כמה קדושה יש בתפילין האלו‬ ‫היא שאני פשוט לא עושה את מה שאני צריך!‬ ‫הדיבורים היוצאים מפיו‪.‬‬ ‫שאתה אוחז בידך! אתה צריך להאמין שברגע שאתה מניח‬ ‫את התפילין על ראשך אתה מתקדש והשכינה שורה עליך!‬ ‫משפיע‪ :‬אולי אבל תנסה להסביר איך לדעתך צריך להראות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ואיך האמונה הזאת שייכת בנוגע ללימוד‬ ‫התורה למשל? ואיך זה נוגע בכל שאר עניני עבודת השם?‬ ‫והכל כתוצאה מהפעולה הפשוטה הזאת שעשית‪ ,‬בין אם אתה‬ ‫הלימוד והתפלות? אולי תסביר לי מה נקרא להיות 'בסדר'‬ ‫מרגיש ובין אם לא‪.‬‬ ‫ולפי זה אוכל להבין מה בעצם לא בסדר‪...‬‬ ‫משפיע‪ :‬האמונה היא אותה האמונה‪ .‬כי הבעש"ט לא מדבר‬ ‫דווקא על תפלה‪ ,‬הוא מדבר על כל מצוה ועשיה שאנו‬ ‫זה עיקר העבודה שלנו‪ ,‬להאמין בקדושת המעשים שלנו!‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬קשה להסביר בדיוק‪ ,‬אבל ברור שהכל לא כמו‬ ‫עושים להקב"ה‪ ,‬להאמין שהקב"ה מחכה ומצפה לנו‪ ,‬להאמין‬ ‫להאמין בקדושת המצוות! שבפעולה הפשוטה הזאת ובעור‬ ‫שצריך‪ .‬התפלות למשל; בוודאי שאני מתפלל‪ ,‬אבל ברור‬ ‫שהקב"ה בכבודו ובעצמו שורה ומתגלה בתוך כל דיבור‬ ‫התפילין והקלף והכתב שבתוכו יש קדושה והשראת השכינה‬ ‫שצריך להיות הרבה יותר בכוונה‪ ,‬צריכים להתפלל עם‬ ‫ועשיה שלנו‪.‬‬ ‫בלי שיעור‪.‬‬ ‫הרבה יותר חיבור‪ ,‬להרגיש מחוברים למה שאומרים‪ ,‬וכמו כן‬ ‫בכללות בכל הדברים שאני עושה‪ ,‬צריכים לעשות את זה עם‬ ‫וכך הוא בנוגע ללימוד התורה למשל‪ ,‬האדם מתיישב ללמוד‬ ‫וכאשר האדם מאמין‪ ,‬לבו ומוחו מתחברים לזה‪ ,‬ובהמשך הזמן‬ ‫הרבה יותר חיבור‪...‬‬ ‫ומאמין שהקב"ה יושב ושונה כנגדו‪ ,‬הוא מאמין שכל תיבה‬ ‫הוא גם ירגיש את זה‪ .‬כי בכל פעם שמאמין וחוזר ומאמין‬ ‫של תורה שהוא מוציא מפיו יש בה קדושה רבה כל כך שהיא‬ ‫הוא חוקק את האמונה הזאת בקרבו‪ ,‬עד שזוכה שלבבו וכל‬ ‫משפיע‪ :‬נו‪ ,‬מי מעכב? מי מפריע לך להתחבר אל מה שאתה‬ ‫מקדשת את כל העולמות ממש! בכל תיבה של תורה יש‬ ‫חושיו מרגישים גם הם בקדושה הנמשכת עליו‪ .‬אבל כאשר‬ ‫מוציא מפיך?‬ ‫כוחות וצירופים קדושים לאין שיעור וחקר! וכך הוא בנוגע‬ ‫האדם רק עומד ומצפה להרגשות שיבואו‪ ,‬בוודאי שלא יגיע‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני באמת לא יודע‪ .‬אבל למעשה זה לא הולך‪.‬‬ ‫לכל מחשבה של תורה וכל קושיא וכל תירוץ וכל פשט‬ ‫אף פעם להרגשה האמיתית‪ .‬ההרגשות מגיעים אחרי האמונה‪,‬‬ ‫למעשה אני לא מצליח להתחבר ולהרגיש כמו שצריך את‬ ‫שאומרים ברש"י בתוס' ובפני יהושע‪ ,‬להאמין שכל הבנה‬ ‫ההרגשות הם תוצאה של האמונה והכרה בקדושת המעשים‬ ‫המילים של התפלה‪ .‬וככה זה בכל ענייני עבודת השם‪ .‬ברור‬ ‫וסברא שבתורה ממשיכה את השראת השכינה הקדושה‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫לי שצריך הרבה יותר מזה‪ ,‬אבל אני פשוט לא יודע איך עושים‬ ‫בעולם ומזככת את כל חושי הנפש שלנו‪ ,‬והאמונה הזאת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬המשפיע נקט דוגמא על תפילין‪ ,‬אבל מה שייך‬ ‫את זה‪ .‬ובדיוק לכן אני רוצה לדעת‪ ,‬איך למעשה עושים את‬ ‫מחברת ומקשרת אותנו אל המצוות‪ ,‬ובהמשך הזמן מתעורר‬ ‫להאמין בנוגע לתפלה? מה אני צריך להאמין כאשר אני‬ ‫זה?‬ ‫גם לבבנו להרגיש ולחוש את זה‪.‬‬ ‫מתפלל? בתפילין אני מבין שעצם התפילין יש בהם קדושה‬ ‫משפיע‪ :‬אני חושב שהצלחתי להבין מה שמציק לך‪ .‬ואני חושב‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שעיקר העבודה שלנו היא אמונה‪,‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬ואני צריך להאמין בקדושתם וקדושת מצוות הנחת‬ ‫שהשורש של ההרגשה הזאת היא‪ ,‬כי אתה רוצה להרגיש את‬ ‫העבודה שלנו היא לעשות את מה שצריך ולהאמין שיש בזה‬ ‫התפילין‪ ,‬אבל מה שייך להאמין בנוגע לתפלה? להאמין שאני‬ ‫מה שאתה עושה‪ ,‬אתה רוצה להרגיש את החיבור והקדושה‬ ‫קדושה נוראה ונפלאה‪.‬‬ ‫מתפלל טוב?‬ ‫של התפלות שלך‪ ,‬אתה רוצה לחוות ולחוש את הפעולות‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ .‬זה עיקר העבודה שלנו‪ .‬וזה הוא מה שמביא‬ ‫משפיע‪ :‬לא להאמין שאתה מתפלל טוב‪ ,‬אלא להאמין בקדושה‬ ‫הנעשות על ידי התפלות והמצוות שלך‪ .‬אתה רוצה את זה‬ ‫ומעורר את ההרגשות של ההתלהבות והשמחה והחיות‪ .‬רק‬ ‫הנוראה שיש בכל אות ואות ובכל תיבה ותיבה של התפלה‪,‬‬ ‫ואתה מחכה ומייחל להרגשה הזאת‪.‬‬ ‫מה שנחוץ להוסיף הוא‪ ,‬שלא מספיק רק להגיד ולהוציא‬ ‫להאמין שכל אות שאתה מוציא מפיך מביא השראת השכינה‬ ‫וזה בעצם טעות‪ ,‬וכמו שדיברנו כבר הרבה פעמים כי העבודה‬ ‫את המילים בפה‪ ,‬אלא זה תלוי גם בכח ובחיות שמכניסים‬ ‫בעולם ומרוממת אותך ואת כל הבריאה אל הקב"ה! זה אמנם‬ ‫שלנו היא לא 'להרגיש' את מה שעושים‪ ,‬אלא 'להאמין' במה‬ ‫במילים שאומרים‪ .‬כי על אף שאכן יש קדושה נפלאה‬ ‫דברים שאי אפשר לראות ואין לנו מציאות להבין אותם‪ ,‬אבל‬ ‫שעושים‪ .‬ההרגשות לא בהכרח מתעוררים‪ ,‬העבודה שלנו‬ ‫ונוראה בכל מילה שאנו מוציאים מפינו‪ ,‬אבל כאשר המילים‬ ‫העבודה שלנו היא להאמין בזה‪ ,‬להאמין בכל תיבה היוצאת‬ ‫היא 'להאמין' בכל פעולה ועשיה שלנו‪ .‬ולכן‪ ,‬אם אמנם אתה‬ ‫נאמרות בישנוניות וביבישות אין להם מספיק כח וגילוי כאן‬ ‫מפינו גנוזים בה שמות הקדושים בלי שיעור‪ ,‬להאמין שכל‬ ‫'עושה' את מה שצריך‪ ,‬אין עניינך להיות עסוק כל הזמן אם‬ ‫בעולם‪ .‬ולכן כאשר נעמדים להתפלל ולהוציא מפינו את‬ ‫תיבה היוצאת מפינו מצטרפת להרבה צירופים העולים‬ ‫אתה מרגיש וחש את החיבור או לא‪.‬‬ ‫התיבות והאותיות הקדושות והנוראות‪ ,‬צריכים להשתדל‬ ‫ומתקנים את כל העולמות‪ ,‬ממשיכים שפע של חסדים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני לא מבין‪ .‬המשפיע לא אוחז שתפלה פירושה‬ ‫להוציאם מפינו בכל הכח והחיות‪ ,‬להגיד אותם בקול ברור‬ ‫ורחמים‪ ,‬ממתיקים את הדינים ומבטלים את הגזרות‪ .‬כאשר‬ ‫חיבור? וכי לדעת המשפיע תפלה פירושה רק להגיד את‬ ‫וחזק‪ ,‬לאומרם בנעימה ובחיות‪ ,‬וכך יוצאים מפינו האותיות‬ ‫אדם מאמין בקדושת האותיות היוצאים מפיו‪ ,‬הוא מתחבר‬ ‫המילים ולחשוב את פירושן? והרי אני בעצמי שומע כסדר‬ ‫והתיבות עם כל כח הקדושה שיש בתוכם‪.‬‬ ‫למה שהוא עושה‪ ,‬ובהמשך הזמן הוא גם מרגיש את קדושת‬ ‫מהמשפיע שתפלה פירושה התחברות להקב"ה‪ ,‬תפלה פירושה‬ ‫ולסיכום הדברים‪ ,‬נמצא אם כן שמה שמוטל עלינו הוא ‪-‬‬ ‫התיבות היוצאות מפיו‪.‬‬ ‫קרבת השי"ת והתעוררות הלב לביטול והכנעה להקב"ה‪ ,‬זה‬ ‫לעשות את מה שצריך! לעשותם בכח ובחיות‪ ,‬ועיקר הכל‬ ‫פירוש תפלה כמו שצריך‪ ,‬ואם התפלות שלי לא נראות ככה‪,‬‬ ‫הוא להאמין בקדושתם‪.‬‬ ‫איך המשפיע רוצה שאהיה מרוצה מהתפלות שלי?‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬יישר כח גדול‪ .‬עכשיו הדברים ברורים מאוד‪.‬‬ ‫אות אחת של תורה‬ ‫אני מקוה שהדרך הברורה הזאת תביא בקרבי התחדשות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זה חידוש נפלא‪ ,‬אף פעם לא שמעתי מזה!‬ ‫ופרישקייט למשך השנה כולה‪.‬‬ ‫שמעתי הרבה פעמים שצריך להתפלל בכוונה‪ ,‬בהתלהבות‪,‬‬ ‫להאמין במעשים‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫מרחשוון מתוך תשרי‬ ‫ולמה דווקא על ידי חיי‬ ‫איך ממשיכים לחיות את האור של ‘אתה הראת’ גם בתוך חיי המעשה?‬ ‫איך מתבטאת עבודה הזו בפרשתנו?‬ ‫המעשה של חשוון מתגלה התכלית האמיתית של תשרי?‬ ‫ית’‪ ,‬האיך ש’אין עוד מלבדו’ ו’כולא קמיה כלא חשיב’ ושאין כלל‬ ‫יש לפעמים קושי אצל חסידי’שע אידן במוצאי שבתות וימים‬ ‫ג‬ ‫שום מציאות מבלעדיו ית’‪ ,‬ומתוך כך היה מבטל את כל מציאות‬ ‫העולם לגמרי‪ ,‬והוכיחו הבעש”ט הק’ ואמר לו שבזה הוא מחריב‬ ‫טובים או שאר ימים מאירים‪ ,‬ובמיוחד כשיוצאים מחודש גדוש‬ ‫אור כירח האיתנים העעל”ט‪ ,‬שהחסיד’ישער איד שואל את עצמו‬ ‫העולם עצמו בנוי לדביקות‬ ‫את העולם‪ ,‬כי בכך הוא מחזיר את העולם ל’אין’ ומבטל מציאותו‬ ‫למה לי לצאת עתה לימי החול?! הרי כל כך טוב בהיכל המלך‪ ,‬למה‬ ‫לגמרי‪ ,‬ואין זה כוונה העליונה‪ ,‬שהש”י חפץ בחיים ובקיומו ובנינו‬ ‫לי ללכת להתעסק עתה שוב בטרדות ועניינים גשמיים?!‬ ‫ואת זה אכן יש לחדד היטב‪ :‬שאין כאן רק מחסום שהשי”ת חוסם‬ ‫את הבריאה בשבועת נח‪ ,‬שלא יוכל אדם להתדבק ע”י שהוא מבטל‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫השאלה הזו הצצה בתוכנו בימים אלו קוראת לנו לפתוח סוגיא זו‬ ‫את לבושי העולם‪ ,‬אלא זה כח מיוחד שיש לכלל ישראל‪ ,‬שהם‬ ‫ובענין זה אכן נחלקו חכמי ישראל על חכמי האומות הפילוסופים‬ ‫ולהעמיק בה‪ .‬ובמיוחד כאשר זו בעצם גם סוגיית הפרשה בשבוע‬ ‫באמת גם אינם זקוקים לבטל את לבושי העולם‪ ,‬כי הם יכולים‬ ‫שהיה ביניהם כאלה שחפצו להידבק בבורא‪ ,‬אך לשיטתם הדבקות‬ ‫זו‪ ,‬סוגיית ‘נח’‪ ,‬וכפי שתיכף נראה‪.‬‬ ‫למצוא את הדביקות בו ית’ בתוך כל פרט ופרט של ישות העולם‬ ‫בבורא אי אפשר רק שכשהנברא מבטל כליל את כל הגשם שלו‪,‬‬ ‫היה לנו את העניין של ‘נח’ כבר גם בתחילתם של הימים הקדושים‪,‬‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫הוא מתדבק מתוך כך בבוראו‪ ,‬ולכן היו פורשים כליל מן העולם‬ ‫בפסוקי ה’זכרונות’ של מוסף ראש השנה “וגם את נח באהבה זכרת‬ ‫ואיתא בספה”ק שבזה התעלו בני ישראל מנח‪ ,‬שנח שהיה דבק רק‬ ‫ומכל עניין גשמי‪ ,‬עד כדי כך שמוצאים במדרש שאלה בהלכות‬ ‫ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול לשחת‬ ‫בחיצוניות העולמות‪ ,‬לכן לא היה ביכולתו להגיע לדבקות באין‬ ‫שילוח הקן על מי ש”מצא קן ציפור בראשו של אדם”‪ ,‬שהכוונה היא‬ ‫כל בשר”‪ ,‬אשר דבר זה טעון ביאור‪ ,‬כי בדרך כלל אנו מזכירים‬ ‫סוף‪ ,‬רק על ידי ביטול העולם בפועל על ידי המבול‪ ,‬ודווקא אז‬ ‫על האנשים האלו‪ ,‬שהיו עומדים במדבריות ומתפשטים מכל ענייני‬ ‫דווקא זכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ומה נשתנה‬ ‫שוב היה ביכולתו להמשיך האור מאין ליש‪( ,‬ולכן אנו מזכירים זה בראש‬ ‫העולם‪ ,‬עד ששערותיהם גדלו פרא ונראו כמו צמח השדה והעופות‬ ‫ראשית השנה שבו אנו פותחים את פסוקי זיכרונות ומייחדים חלק‬ ‫השנה כשעוסקים בתיקון חיצוניות העולמות‪ ,‬להמשיך חיות לכל באי עולם ואפילו‬ ‫יכלו לבנות קן על ראשם‪...‬‬ ‫מברכתה לעורר זכות נח?‬ ‫לאומות העולם‪ ,‬כמו שהאריך בזה בספה”ק “שפת אמת”)‪ ,‬אבל כלל ישראל‬ ‫לשיטתם של הפילוסופים‪ ,‬הגשם הוא סתירה גמורה לאלוקות‬ ‫עוד ענין פלאי אנו מוצאים בהפטרת השבוע שהפסוק מכנה את‬ ‫הדבקים בפנימיות העולמות יכולים לעשות את ה’רצוא ושוב’‬ ‫המבול ‘מי נח’‪“ ,‬כי מי נח זאת לי”‪ ,‬שזה פלא על פלא שזקוק להסבר‪,‬‬ ‫לדעתם‪ ,‬וצריך לכלות ולבטל כליל את הגשם אז יתדבקו בק‪-‬ל‬ ‫כאחד‪ ,‬ובתוך העסק בלבושי העולם להתפשט הימנו ולהידבק‬ ‫איך מכנים את המבול על שמו של נח‪ ,‬וכי נח הוא זה שהביא את‬ ‫הטוב‪ .‬ואכן לדעת הפילוסופים השלימות הגדולה ביותר שהעולם‬ ‫באור ה’אין’ והפשיטות‪ ,‬ושוב להביא האור והחיות מאין ליש‪ ,‬ולכן‬ ‫מי המבול לעולם‪ ,‬הרי להיפך הוא שהביא הישועה לדורות הבאים‬ ‫יכול להגיע היא שיבוא עליו מבול‪ ...‬כי הגשם צריך להימחות‬ ‫לאברהם אבינו ציווה הש”י “אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו‬ ‫שנשאר שם ושארית לעולם?! ומדרש חז”ל ידוע שזה על שם שלא‬ ‫ולכלות כליל‪ ,‬כדי לידבק בה’‪.‬‬ ‫מאומה”‪ ,‬כי בעצם רצונו והסכמתו לשחוט את בנו כבר הכניע עצמו‬ ‫הגין על בני דורו‪ ,‬מכל מקום גם זה עדיין אינו מובן‪ ,‬שבשביל זה‬ ‫ודבק באור ה’אין’ והכניע את כוחות הדין והישות‪ ,‬וכבר המשיך‬ ‫אך אין זה דרך התורה כלל‪ ,‬ועל דרך זו בדביקות חותמת התורה את‬ ‫יכונה עד כדי כך כאילו הוא זה שהביא את המבול‪!?....‬‬ ‫הברכה של “והרבה ארבה את זרעך”‪.‬‬ ‫פרשת המבול בשבועה והקמת ברית ש’לא יהיה עוד המבול לשחת‬ ‫ובספה”ק ‘דגל מחנה אפרים’ מביא על כך בפרשת ואתחנן בשם‬ ‫רבינו הבעש”ט הק’ זי”ע‪ ,‬שזה המרומז בשם ‘ישראל’ שהוא‬ ‫הארץ’‪ .‬כי הדרך האמיתית בדביקות היא הדביקות של כלל ישראל‪,‬‬ ‫אשר אינה מכלה את העולם‪ ,‬אלא שוב מגלה את האלקות שבכל‬ ‫פרטי העולם‪ .‬וכפי שהבעש”ט הק’ אמר לאותו תלמיד חכם שהכביר‬ ‫א‬ ‫נוטריקון ‘יש רא”ל’‪ .‬אשר ‘רא”ל’ רומז על הדרגות הכי עליונות‬ ‫לשנן את ה’אין עוד מלבדו’ כדי לבטל את העולם‪ ,‬שהדרך האמיתי‬ ‫המבול ‪ -‬דביקות של כליון העולם‬ ‫כתר חכמה ובינה (ר’ רומז על חכמה ראשית חכמה‪ ,‬א’ הוא אותיות פלא‪,‬‬ ‫הוא באופן של רצוא ושוב‪ ,‬ולאחר שהאדם מתבונן באפסיות העולם‬ ‫אמנם מבואר בספה”ק שיש עומק נפלא בענין מי המבול עד‬ ‫שרומז על כתר המכונה פלא עליון‪ ,‬והל’ רומז על בינה שהוא מגדל הפורח באויר)‬ ‫והחזירה ל’אין’‪ ,‬שוב יש להתבונן איך שמאין זה נמשך היש‪ ,‬כי אור‬ ‫שמחמת כן נקרא על שמו של נח ‘מי נח’‪ .‬כי אם שבפשטות נראה‬ ‫שהם דרגות של אין הגמור‪ ,‬למעלה מכל גדרי הבריאה‪ ,‬והחידוש‬ ‫השי”ת הוא החיות והתוכיות של כל העולמות‪ ,‬כי השי”ת צמצם‬ ‫המבול כעניין שלילי מאד כאשר כל היקום נמחה‪ ,‬משמע בדברי‬ ‫של כלל ישראל הוא שיש להם את כל אותם דרגות גבוהות בתוך‬ ‫חז”ל במקומות אחרים שזה לא לגמרי כמו שאנו חושבים‪ .‬רואים‬ ‫ה’יש’ וזהו יש‪ -‬רא”ל‪ ,‬וכותב בלשון קדשו‪‘ ,‬והישות שבישראל‬ ‫אורו והלבישה בכדי לברוא ולקיים את כל העולמות‪ ,‬עד שנמצא‬ ‫שחז”ל מבארים את הפסוק ‘ה’ למבול ישב’ שהוא מדבר על שעת‬ ‫הם מקיימין היש של כל העולמות’‪ ,‬כי יש עולמות שחוזרים‬ ‫שבעצם ה’אין עוד מלבדו’ לא מבטל את העולם‪ ,‬אלא מתגלה מתוך‬ ‫מתן תורה‪ ,‬שכאשר אומות העולם הרגישו באור הגדול של מתן‬ ‫עצמם לאין ומתבטלים לגמרי‪ ,‬ויש עולמות שהם רק ישות ואין‬ ‫העולם‪ .‬כי אותו בורא יחיד ומיוחד הצטמצם‪ ,‬כביכול‪ ,‬בתוך לבושי‬ ‫תורה שהאיר בעולם‪ ,‬הם חשבו שהשי”ת רוצה שוב להביא מבול‬ ‫ביכולתם להתקיים‪ ,‬ולכלל ישראל יש כח של אין ויש יחד‪ ,‬שזה‬ ‫העולם‪ ,‬והעבודה של יהודי היא לא רק להתפשט מהעולם‪ ,‬אלא‬ ‫לעולם עד שהלכו אצל בלעם הרשע שהרגיעם ש’ה’ עוז לעמו‬ ‫הקיום האמיתי של העולם‪ ,‬וה’דגל’ מוסיף שם שדבר זה הוא יסוד‬ ‫שוב להתעורר ולמצוא אור אלקותו בתוך העולם‪ ,‬ולהצליח לגלות‬ ‫יתן’; רואים שכשאומות העולם הרגישו באור של מתן תורה שבא‬ ‫כל התורה‪.‬‬ ‫ולחוש איך כל פרט מפרטי העולם אין בו מאומה מלבדו‪ ,‬שזו היא‬ ‫לעולם זה הזכיר להם את המבול‪ ,‬מה שמורה באצבע שיש משמעות‬ ‫וזה באמת העניין שהתגלה בנתינת התורה‪ ,‬אשר בהתחלה חשבו‬ ‫שלימות הדביקות‪.‬‬ ‫פנימית אחרת בעניין המבול‪.‬‬ ‫האומות שהשי”ת מביא מבול‪ ,‬ואמרו ‘ה’ למבול ישב’‪ ,‬כי במתן‬ ‫ושבועה זו ששוב לא יימחה היקום ויהא קיום לעולם‪ ,‬כביכול‬ ‫כי באמת פנימיות ה’מבול’ הוא‪ ,‬גילוי והופעת אור האין סוף בעולם‬ ‫תורה התגלה הדביקות האמיתית של כלל ישראל בה’‪ ,‬בקשר‬ ‫נשבע הש”י לאחר שהביא את מי המבול‪ ,‬כי דווקא מתוך הדבקות‬ ‫בחוזק רב כזה‪ ,‬אשר העולם המוגבל שאינו יכול להכיל את אורו‬ ‫הכי עמוק שהיא דביקות של ביטול ואין הגמור‪ ,‬שזה כמו עניין‬ ‫הנפלא שהגיע נח על ידי המבול‪ ,‬שעל ידיה התבטל והתדבק לגמרי‬ ‫האין סוף מתבטל ומתכלל מתוך כך במציאות האלקית היחידה‪,‬‬ ‫המבול‪ ,‬אך החידוש של התורה היא ש’ה’ עוז לעמו יתן’‪ ,‬שעם שזה‬ ‫בבחינת ה’אין’‪ ,‬משם האיר לו הש”י שהרצון העליון הוא שמה’אין’‬ ‫שזוהי הפנימיות של מי המבול שכילה והמחה את כל היקום‪ ,‬שלא‬ ‫מגלה דביקות הכי עליונה של ביטול בתכלית‪ ,‬יש בה כח של ‘עוז’‬ ‫עצמו יאיר ויתגלה ה’יש’‪ ,‬ובתוך היש והמציאות של העולם יאיר‬ ‫יכלו לעמוד בפני אור גדול ונורא זה‪.‬‬ ‫שהעולם אינו צריך לימחות בגלל כך‪ ,‬אלא גוף העולם הגשמי עצמו‬ ‫אור אין סוף ב”ה וב”ש‪.‬‬ ‫מתוכן מעיקרא ככלי אל הביטול העליון הזה‪.‬‬ ‫וזה בא מהאור של נח‪ ,‬שהיה הצדיק באותו דור‪ ,‬והביא בעולם‬ ‫וזוהי אכן העבודה הבאה אחרי הימים הגדולים כשהגענו לדרגה של‬ ‫התגלות אלקות גדולה ועצומה כזו‪ ,‬אשר גורמת לבטל את העולם‬ ‫וזה על דרך המסופר על הרה”ק ה’שפת אמת’ זי”ע שפעם יצא‬ ‫‘אתה הראת לדעת כי ה’ הוא האלקים אין עוד מלבדו’‪ ,‬שעלינו להבין‬ ‫בפועל‪ ,‬ולהביא את מי המבול שהם “מי נח”‪ ,‬דהיינו תוצאת השפעת‬ ‫מסוכתו בלילה‪ ,‬ואמר בהתרגשות ‘איך אפשר כלל לישון בסוכה‬ ‫היטב שה’אין עוד מלבדו’ לא בא להיות סתירה לעולם ולהביא מבול‬ ‫האלקות אשר הוא הביא לעולם לגלות בפועל ש’אין עוד מלבדו’;‬ ‫קדושה כזו?!’ ותיכף שב ושכב לישון‪ ,‬כי אחרי ההשגה בקדושת‬ ‫לעולם‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬ה’אין עוד מלבדו’ הוא הקיום האמיתי של כל‬ ‫ובדרך מליצה כדי לבטא את פנימיות העניין‪ ,‬נאמר שהכיליון‬ ‫ה’אין סוף’ שבסוכה‪ ,‬באה ההשגה שהשינה עצמה גם היא קדושת‬ ‫פרט מפרטי העולם‪ ,‬ודווקא כשיהודי חי ‘אין עוד מלבדו’ אז הוא חי‬ ‫של המבול היה שהנבראים כלו ונמחו בכלות הנפש אל נעימות‬ ‫ה’אין סוף’‪ ,‬והעולם הגשמי עצמו גם הוא אינו אלא ביטוי לאור ה’‪.‬‬ ‫כראוי את כל פרטי העולם באופן מתוקן ומושלם‪ .‬זה הגילוי האמיתי‬ ‫ומתיקות הגילוי האלקי הזה שאין עוד מלבדו‪( .‬וכידוע ש’מים’ הם‬ ‫יש סיפור על הרה”ק ר’ פינחס מקאריץ זי”ע שפעם ראה כלי עתיק‬ ‫של ‘אין עוד מלבדו’ המוטל עלינו לגלות‪ ,‬שלא רק כשאנו בבית ה’‬ ‫בגימטריא ט’ יודי”ן כנגד כל היודין של השמות ע”ב ס”ג מ”ה ב”ן‪ ,‬שזה הגילוי הכי‬ ‫שנוצר עוד לפני שהבעש”ט הק’ היה בעולם‪ ,‬ואמר ש’הוא מעולם‬ ‫ומתפשטים מן העולם‪ ,‬אלא גם כשאנו יורדים בתוך כל חיי העולם‬ ‫עליון שהנברא מתבטל בו במציאות)‪.‬‬ ‫התוהו’ כי הבעש”ט הק’ גילה והאיר את כל ענייני העולם איך שיש‬ ‫הזה‪ ,‬ועל כך נשלחנו עתה אל חיי המעשה‪ ,‬לגלות את ה’אין עוד‬ ‫כי עניינו של ‘נח’ הוא כח הדביקות‪ .‬התורה כותבת בו ‘איש צדיק’‬ ‫בתוכם עצמם את הדביקות הכי גבוהה והאורות הכי עליונים‪,‬‬ ‫מלבדו’ בצורת הדביקות האמיתית של כלל ישראל‪.‬‬ ‫ו’את האלקים התהלך נח’ ו’והקימותי את בריתי איתו’ שכל אלו‬ ‫והעניין של “והחיות רצוא ושוב” זה לא ה’רצוא’ היפך מה’שוב’‪,‬‬ ‫אלא ב’שוב’ גם כן מתבטא אותו אור של ה’רצוא’‪ ,‬אלא שמקודם‬ ‫זהו העניין שאנו פותחים את השנה עם ‘נח’ וכן מזכירים את זכותו‬ ‫ביטויים של מידת יסוד‪ ,‬שהוא כח הדביקות וההתכללות בה’‪( .‬יצויין‬ ‫האדם אכן צריך להפשיט עצמו מהגשם בעבודות של תשרי‪ ,‬אך אז‬ ‫בפסוקי זכרונות‪ ,‬שהוא עניין הסדר שהעמיד השי”ת בעולם‪ ,‬שיש‬ ‫שהגר”א בביאור הגר”א על לשון המחבר בסעיף א’ ‘שיויתי ה’ לנגדי תמיד הוא‬ ‫מתגלה לו התמונה האמיתית של העולם‪ ,‬שהעולם עצמו הוא מכון‬ ‫להעמידה בהתחדשות הבריאה בראשית השנה‪ ,‬שכביכול אמר‬ ‫כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההלכים לפני האלקים’ מציין את נח שנאמר‬ ‫לשבתו‪ ,‬וכל פרט ופרט בו מתוכן מעיקרא בשביל התורה שנקראו‬ ‫לדביקות בו די‪ ,‬שגם יהודי שכל חפצו ורצונו ליכלל וליבטל בה’‬ ‫בו ‘את האלקים התהלך נח’‪ ,‬וכן את חנוך שנאמר בו ‘ויתהלך חנוך את האלקים’)‪.‬‬ ‫השי”ת אינו מאפשר לבטל את מציאות העולם‪ ,‬אלא מתכן את‬ ‫ב‬ ‫ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬והחיות הבריאה של‬ ‫העולם הוא רק כשחיים כרצון ה’‪ ,‬ועל פי התורה ומצוות‪ .‬יזכנו ה’‪.‬‬ ‫מציאות העולם שהיא תתאים ותגלה לו מתוכה עצמה את ה’אין עוד‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫מלבדו’‪ ,‬אשר זוהי התכלית האמיתית‪.‬‬ ‫ולא יהיה עוד מבול‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫אלא שלפי זה צריך להבין מה היה הישועה הגדולה שנח ניצל ממי‬ ‫המבול‪ ,‬וכלשון הברכה ‘וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר‬ ‫'נח מקטני אמנה היה' שהיה בדעתו שהוא קטן בעיני השי"ת‪ ,‬ולא עלה על לבו‬ ‫ישועה ורחמים’‪ ,‬וכי לא היה יותר ניחא לנח להיכלל ולהימחות‬ ‫ולהיאבד במימי האהבה על קדושת שמו יתברך?‬ ‫הרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע ('תפארת שלמה' נח)‬ ‫שיהיה הקב"ה חפץ בתפילתו‪.‬‬ ‫אמנם ידוע העובדא המסופר בחצרות צדיקים וחסידים על תלמיד‬ ‫חכם אחד בזמן הבעש”ט הק’ שהיה מתדבק תמיד במציאות אלקותו‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫מה התכלית‪ ,‬הגלות או הגאולה?‬ ‫הנחת רוח של השי"ת היא מהעמידה בנסיונות בתוך החושך‪ ,‬או מהימים הטובים והמאירים של הגאולה?‬ ‫השלמנו להפוך חושך לאור‪.‬‬ ‫אבל מהי הגאולה? התגלות שנוצרת עתה בתוך ועל ידי‬ ‫וכאבו של הקב”ה עצום‪ ,‬ובקל וחומר שהכאב שלנו‬ ‫הגלות וההסתרה‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫עצום‪ ,‬שאנו עדיין שרויים בחושך והסתר הנורא‪ .‬מה גם‬ ‫ולכן זה בוודאי נכון שהמטרה היא דווקא העמידה‬ ‫פליאה גדולה מנקרת בלבי זמן רב‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אנו‬ ‫שכל תכליתנו היא באותו האור והגילוי‪ ,‬והוא מתמהמה‬ ‫בנסיונות החושך בתחתוני תחתונים‪ ,‬אבל רק מפני שזה‬ ‫יודעים שכל תכלית הבריאה היא הגאולה השלימה‬ ‫ומתעכב כל כך ועבר חורף וכלה קיץ ועדיין לא נושענו‪.‬‬ ‫הופך את החושך לגילוי ויוצר את התחתונים לדירה‪ .‬כי‬ ‫במהרה בימינו כאשר עין בעין יראו בשוב ה’ ציון‪,‬‬ ‫אין שום ענין לעמוד בנסיונות בתוך החושך ולהישאר‬ ‫ויתגלה אלקותו יתברך בלי שום הסתרה כלל‪.‬‬ ‫כללו של דבר‪ :‬הגלות והגאולה אינם שני דברים נפרדים‪,‬‬ ‫אלא תהליך אחד‪ .‬הגלות יוצרת את הגאולה! הנסיונות‬ ‫שם‪ ,‬אלא העמידה בנסיונות הופכת את החושך לגילוי‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬הרי כל תכלית הבריאה היא דווקא הדירה‬ ‫החשוכים שאנו עומדים בהם – הם עצמם יהיו הגילויים‬ ‫וזהו בעצם תהליך אחד ‪ -‬שיש חושך גדול‪ ,‬ובעמידתך‬ ‫בתחתונים ובהסתרות‪ ,‬וכל הנחת רוח של השי”ת‬ ‫של הגאולה‪ .‬הנחת רוח האמיתי והמושלם של השי"ת‬ ‫בנסיון מתוך אמונה בהשי”ת אתה הופך את החושך‬ ‫היא כאשר מתגברים ומוצאים את השי”ת בהסתרה‬ ‫היא כשהחושך הופך לאור‪ ,‬וזה יהיה בעת הגאולה‪ .‬אבל‬ ‫לגילוי וגאולה‪ .‬וכשהגילוי הזה מתממש – בעת הגאולה‬ ‫שבתוך ההסתרה‪ ,‬ואיזו נחת רוח יהיה להשי”ת בעת‬ ‫יצירתו הוא עכשיו‪ ,‬כל נסיון שאתה עומד בו‪ ,‬וכל חושך‬ ‫– אז הוא התענוג העליון כביכול‪.‬‬ ‫הגאולה כאשר אחדותו יתברך תתגלה בתכלית‪.‬‬ ‫שאתה הופך לאור‪ ,‬יוצר עכשיו את הגילוי האלוקי של‬ ‫כך שאמנם יש תענוג בכל זמן הגלות מן העמידה‬ ‫ועל כן נבוך אני לגמרי‪ :‬האם התכלית היא הגילוי‬ ‫הגאולה‪ ,‬וזה הנחת רוח של השי"ת בזמן הגלות‪ .‬וככל‬ ‫בנסיונות כי מתוך זה נוצרת הגאולה‪ ,‬אבל בוודאי‬ ‫או ההתגברות בעת הסתר? הגאולה או הגלות?‬ ‫שנמהר לעשות את זה‪ ,‬נקרב את הנחת רוח מהתכלית‪.‬‬ ‫ובוודאי שעיקר התענוג הוא בשעת הגאולה עצמה‬ ‫(ובעז”ה בגליון הבא יתבאר ביתר שאת)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קומה שלימה‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫וכאן המקום להתייחס לשתי שאלות הנשאלות בענין‪,‬‬ ‫ב‪ .‬הגלות והגאולה – תהליך אחד‬ ‫שתשובתן אחת‪.‬‬ ‫וממילא כל רגע שעדיין אין גילוי אלקותו יתברך‬ ‫א‪ .‬חושך שהפך לאור‬ ‫קודם כל‪ ,‬שואלים רבים‪ ,‬אם כל נסיון שאני מתגבר עליו‬ ‫בתכלית‪ ,‬ועדיין אין גאולה‪ ,‬זה אומר שהתכלית של כל‬ ‫פשוט ואין צריך לומר‪ ,‬שהתכלית האמיתית היא הגאולה‬ ‫אני הופך חושך לאור‪ ,‬למה זה לא מתגלה מיד? למה‬ ‫הבריאה לא הושגה‪ .‬כי כל תכלית בריאת כל העולמות‬ ‫והגילוי ולא הגלות וההסתרה‪ .‬הלא לכך מייחלים שמים‬ ‫ממשיך החושך להעיב‪ ,‬ורק בעת הגאולה יתגלה הגילוי?‬ ‫העליונים והתחתונים וכל סדרי ההשתלשלות‪ ,‬היא כדי‬ ‫וארץ מדור דור‪ ,‬שיבוא היום שיהיה ה’ אחד ושמו‬ ‫שיהיה אותו הגילוי שבא מתוך החושך‪ .‬וכאשר עדיין‬ ‫אחד‪ .‬ומקראות מלאים ומפורשים הם שהגאולה היא‬ ‫ועוד שואלים אחרים‪ ,‬אם כל המטרה היא שהחושך יהפוך‬ ‫אין את הגילוי הזה – כאבו יתברך כביכול עצום ונורא‪.‬‬ ‫כל התכלית‪ .‬וגם פשוט הדבר‪ ,‬שלא יעלה על הדעת‬ ‫לאור‪ ,‬למה צריכים כל כך הרבה שנות חושך‪ ,‬ולמה שלא‬ ‫משל לאותו מפעל ענק שעובד שנים על גבי שנים כדי‬ ‫שרצון הקב”ה בהסתר ובגלות ובחושך ובחסרון‪ .‬הרי‬ ‫היה די להקב”ה רגע אחד של חושך שיתהפך לאור‪.‬‬ ‫לייצר מכונית מיוחדת‪ ,‬וכל עוד שהייצור מתעכב‪,‬‬ ‫אין זה יחוד אמיתי ואין זו דביקות שלימה ואין זה טוב‬ ‫והתשובה על שתי השאלות היא‪ ,‬שהעולם הוא קומה‬ ‫ה’‪ .‬פשוט הדבר שהמטרה של הקב”ה היא גילוי אלקותו‬ ‫והמכונית עדיין אינה מוכנה – כאבו של בעל המפעל‬ ‫שלימה (‪-‬מציאות כללית שמורכבת מהמון פרטים המשלימים זה‬ ‫יתברך ביתר שאת‪ ,‬עד בלתי השאיר מ”מ של הסתרה‬ ‫את זה‪ ,‬כמו פאזעל ענק שמורכב מאלפי חלקים)‪ .‬החושך הוא‬ ‫הוא עצום ונורא‪.‬‬ ‫ופירוד‪ .‬ודווקא זוהי הנחת רוח שלו יתברך!‬ ‫קומה שלימה‪ .‬כאשר חלק אחד בקומה כבר הפך לאור‬ ‫אלא שהכאב של אותו בעל מפעל בכל זאת שונה מכאבו‬ ‫של בעל הבירה כביכול‪ .‬שכן אותו בעל מפעל‪ ,‬אין לו‬ ‫אלא שמצד שני גם ברור‪ ,‬שהתכלית היא לא גילוי‬ ‫– זה עדיין לא יכול להתגלות‪ ,‬כי יש חלקים בקומה‬ ‫שום ענין בתהליך ייצור המכונית‪ ,‬ואם היה יכול לקבל‬ ‫מלכתחילה וגאולה בלא גלות‪ ,‬שאם כן לא היה צריך בכל‬ ‫שעדיין לא הפכו לאור‪ .‬דווקא כאשר תושלם המהפכה‬ ‫מכונית מוכנה בלי לעבוד על כך שנים ולשלם ממון‬ ‫הבריאה כולה והסתרותיה ופירודיה ונסיונותיה‪ ,‬שכל‬ ‫בכל הקומה כולה‪ ,‬אז יאיר האור ותהיה הגאולה שלימה‪.‬‬ ‫ודמים על הייצור‪ ,‬הוא היה עושה את זה‪ .‬אבל כאן‬ ‫כולם הסתרה‪ .‬אם היה הקב”ה רוצה גילוי‪ ,‬לא היה צריך‬ ‫זה מסביר למה אנחנו איננו רואים עדיין את הגאולה‬ ‫לברוא את העולם המסתיר ומעלים על אלקותו יתברך‪,‬‬ ‫שכבר יצרנו בעמידה בנסיונות שכבר עמדנו – כי כל‬ ‫בייצור ה”דירה בתחתונים” כביכול‪ ,‬הרי הייצור הוא כן‬ ‫חלק מהמטרה‪ ,‬כי המטרה היא לא אור בלבד‪ ,‬אלא אור‬ ‫והיה גילוי מעיקרא‪ .‬ובוודאי אמת הדבר שתכלית‬ ‫עוד שלא תושלם הקומה השלימה‪ ,‬עדיין אי אפשר‬ ‫הנסיונות היא כי הנחת רוח שלו יתברך דווקא מתוכם‪.‬‬ ‫לגילויים להתגלות‪ .‬אולם הפעולה כבר נפעלה‪ .‬ומשלו‬ ‫שנוצר מתוך החושך‪ .‬כך שהחושך ותהליך הייצור עצמו‬ ‫הוא חלק מהתענוג‪.‬‬ ‫אלא מה? הכוונה העליונה בכל הבריאה היא‪ ,‬כי השי”ת‬ ‫משל לזה ל’מתכנת’ שבונה תוכנת מחשב‪ ,‬וכבר בנה את‬ ‫ולכך בעת הגלות יש להשי"ת תענוג מיוחד מזה שאנו‬ ‫רוצה גילוי שנוצר מתוך הסתר! גאולה שנוצרה מתוך גלות!‬ ‫רוב חלקי התוכנה‪ .‬החלקים בנויים ועומדים‪ ,‬ורבבות‬ ‫אלפי קודים כבר מנוסחים בדיוק רב‪ ,‬אך הקודים אינם‬ ‫נאמנים אליו ודבקים בו בעת החושך‪ ,‬אבל סוף כל סוף‬ ‫מטרת הבריאה היא שניקח הסתר‪ ,‬פירוד‪ ,‬וחושך ‪-‬‬ ‫מראים כלום מפני שחסרים עדיין קודים מסויימים‬ ‫הוא תענוג של יצירת התכלית‪ ,‬וממילא ההכנה לתכלית‬ ‫ונהפוך אותו לגילוי ודביקות ויחוד השי”ת‪ .‬זהו החידוש‬ ‫והתוכנה עדיין לא הושלמה‪ .‬וכאשר התוכנה תושלם‪,‬‬ ‫ככל שתהיה נעלית‪ ,‬אינו יכולה בשום אופן לשמש‬ ‫של הבריאה ‪“ -‬להפוך חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא”‪.‬‬ ‫הרי פתאום יראו את כל התוכנה בתפארתה‪ .‬כך גם‬ ‫כתחליף להתענוג של המטרה והתכלית בעצמה‪.‬‬ ‫וכלשונם ז”ל “נתאווה הקב”ה להיות לו דירה‬ ‫ב’דירה בתחתונים’‪ ,‬הרי שרוב רובה של קומת כנסת‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬רצון הקב”ה שתהליך הייצור יתקצר‪.‬‬ ‫בתחתונים”‪ .‬שהתחתונים יהפכו לדירה! דירה לבד – אינה‬ ‫ישראל כבר נפעל מה שצריך לפעול‪ ,‬אבל רק כאשר‬ ‫וכנודע‪ ,‬שאדם הראשון היה יכול להפוך את כל החושך‬ ‫המטרה‪ .‬הרי יש לו יתברך דירה בעליונים (כלשון המדרש‬ ‫תושלם הפעולה‪ ,‬יתגלה הכל כאחד‪.‬‬ ‫לאור בנסיון היחיד שהיה לו בעץ הדעת‪ ,‬ואם היה אז‬ ‫שם)‪ .‬תחתונים בלבד – בוודאי שאינם המטרה‪ .‬אלא‬ ‫וזה עונה גם על השאלה למה צריכים כל כך הרבה שנות‬ ‫עומד בנסיון‪ ,‬הרי כבר אז היה נהפך כל החושך לאור‬ ‫המטרה היא שהתחתונים יהפכו לדירה!‬ ‫חושך‪ ,‬ולא די ברגע אחד של חושך שהופך לאור ‪ -‬פשוט‬ ‫והיה נעשה “דירה בתחתונים” מיד בתחילת הבריאה‪,‬‬ ‫זאת אומרת‪ :‬כשהתחתונים עדיין חיים כנפרדים ואינם‬ ‫כדי להשלים את כל הקומה השלימה ולהפכה לאור‬ ‫ובשבת קודש הראשון אזי היה במדריגת אלף השביעי‬ ‫בטלים ונכללים ואינם דירה לו יתברך – זו לא המטרה‪.‬‬ ‫ולקדושה‪ .‬ובאמת היה די לו להקב”ה שיתגבר אדם‬ ‫– יום שכולו שבת‪ .‬כי בוודאי ובוודאי אפשר לקצר את‬ ‫כשההסתר עדיין שולט ואין גילוי אלקותו יתברך בכל‬ ‫הראשון – שהיה אז כולל את כל הקומה – על נסיון עץ‬ ‫מהפך החושך לאור‪ ,‬וכמה שאנו מתעכבים ומתמהמהים‬ ‫– עוד לא הגענו ליעד‪ .‬וגילוי אלקות בעליונים בלבד‪ ,‬זה‬ ‫הדעת‪ ,‬ויהפוך את החושך לאור ברגע אחד‪ .‬וכל הסיבה‬ ‫עם המהפך הזה – גדול ורב הוא צער קוב”ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫גם לא הענין‪ .‬המטרה היא בגאולה שנוצרה מתוך גלות‪,‬‬ ‫שאנו עדיין עמלים על הפיכת האור לחושך‪ ,‬מפני שאנו‬ ‫כך שאם אם אמנם שהיעד יגיע בסופו של דבר‪ ,‬וכל‬ ‫הסתר שהפך לגילוי‪ ,‬תחתונים ונפרדים דייקא שהפכו‬ ‫צריכים להשלים את כל הקומה‪.‬‬ ‫החושך שבעולם יתהפך לאור‪ ,‬והגאולה תהיה במהרה‪,‬‬ ‫לדירה‪.‬‬ ‫בגליון הבא יבוא בעז”ה מאמר המשך‪ ,‬בו נרד להבין את‬ ‫הרי שהעיכוב הרב עד אז הוא צער עצום להשי”ת‪.‬‬ ‫ולכן כאשר אתה שואל מהי התכלית ומתי ישמח ויתענג‬ ‫הדברים ביתר עומק‪ ,‬ועל ידי זה נבין כיצד דווקא הגלות‬ ‫והאחריות היא עלינו‪ ,‬כי בידינו בלבד להפוך את החושך‬ ‫הקב”ה במעשיו – התשובה הפשוטה היא‪ :‬בעת הגאולה‪,‬‬ ‫יוצרת את הגאולה‪ ,‬ודווקא החושך הופך לאור הגדול ביותר‪.‬‬ ‫לאור‪ ,‬וכל עוד שלא באה הגאולה‪ ,‬סימן הדבר שעוד לא‬ ‫וכלשון הפסוק "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו"‪.‬‬ ‫הגליון מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ע"ה‬ ‫האה"ח מרת חוה לאה בת"ר שלמה צבי‬ ‫הרה"ח ר' יעקב משה‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב המסור בול"נ למען הפצת האור‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫נלב"ע ב' חשון‬ ‫כהן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה מרדכי לויפער שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' עקיבא כהן שליט"א בית שמש‬ ‫הרה"ח ר' ישראל אשר אלטמאן שליט"א‬ ‫נדבת בנה הרה"ח ר' ברוך משה מארקאוויטש שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫ד‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫אלפי יהודים‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫ילמדו ויאירו עם‬ ‫המאמר שלך!‬ ‫בס"ד‬ ‫קנה לעצמך זכות נצחית‪:‬‬ ‫נחמה של אמת‬ ‫יחד‪ .‬יגש נא רבינו לרקוד לפני שבת‬ ‫אין כל ספק‪ ,‬כי גולת הכותרת של כל‬ ‫מלכתא כי רצה אלקים את מעשיו’‪.‬‬ ‫שובתי השבת ב’שפאלי’ אצל הסבא‬ ‫קדישא‪ ,‬היתה שעת הריקודים בליל‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫פניו הקדושות של הסבא קדישא‬ ‫לא נהין לגשם עם עט של תשפ”ז את‬ ‫לא הגיבו מאומה לדברי הניחומים‪.‬‬ ‫אותם גילויים נוראים שנגלו לעיני‬ ‫בספה"ק 'מאור‬ ‫הסבא רק הרים את עיניו הקדושות‪,‬‬ ‫עינים' עם הביאור‬ ‫כל בשר בעולם התחתון בחצרו של‬ ‫הנפלא 'קול דודי'‬ ‫יצירת‬ ‫חידד את מבטו בין הנאספים‪ ,‬והחווה‬ ‫פאר חסרת‬ ‫הסבא קדישא באותה שעה שרקד‬ ‫שפותח את עיני אלפי‬ ‫ישראל באור החסידות‬ ‫תקדים‪:‬‬ ‫באצבעו על האברך הרה”ק ר’ רפאל‬ ‫לפני שבת מלכתא‪ ,‬ונשאיר אם כן‬ ‫מבערשיד זי”ע שהגיע לשבות אצל‬ ‫את הדברים מעבר ההשגה‪ ,‬אמנם‬ ‫לזכותך‪,‬‬ ‫הסבא קדישא ועמד בין הציבור‪,‬‬ ‫לישועתך‪,‬‬ ‫זאת נדע‪ ,‬את מה שידוע‪ ,‬כי בעיני‬ ‫להשפעתך‬ ‫ביאור‬ ‫ויען לסובביו “אם האברך הזה יגיד‬ ‫ברוחניות‬ ‫משולב‬ ‫מסתופפי ‘שפאלי’ היו אלו רגעי‬ ‫ובגשמיות‬ ‫כדבריכם‪ ,‬אוכל לסמוך עליו”‪.‬‬ ‫הפסגה של השבת בצל הקודש‪.‬‬ ‫הציבור פילס דרך לאברך מבערשיד‪,‬‬ ‫כך שנקל לתאר את ההלם שאחז‬ ‫הרחבות‬ ‫שנגש מיד לפני הסבא קדישא בחרדת‬ ‫ביסודות‬ ‫בציבור החסידים באותו ליל שבת‪,‬‬ ‫החסידות‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫כאשר תפילת קבלת שבת בצל‬ ‫“ר’ רפאל‪ ,‬מה אתם אומרים על מה‬ ‫הקודש הסתיימה‪ ,‬וה’סבא קדישא’‬ ‫שאירע?” שאל הסבא‪.‬‬ ‫תמצית‬ ‫לא פתח בריקודיו הקדושים כנהוג‪,‬‬ ‫וסיכום‬ ‫העבודה‬ ‫שפתותיו‬ ‫למעשה‬ ‫ויען הרה”ק ר’ רפאל באמיתתו‬ ‫אלא התיישב על מקומו‪ ,‬כשעננה‬ ‫דובבות בקבר‪:‬‬ ‫כשאלפי‬ ‫כבדה של יגון וצער בולטת מעל פניו‬ ‫ישראל לומדים‬ ‫הטהורה‪:‬‬ ‫במאמר שלך‪,‬‬ ‫הם מעוררים‬ ‫“איני יכול לערוב לרבינו כי לא‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫את כח הצדיק‪,‬‬ ‫והוא מחזיר לך‬ ‫טובה וממשיך‬ ‫חילל את השבת‪ .‬כי אמנם ‘לא‬ ‫“אוי לי‪ ,‬שחיללתי את השבת” לחש‬ ‫לך ישועה!‬ ‫יאונה לצדיק כל אוון’ ו’רגלי חסידיו‬ ‫הסבא קדישא בשפל קול‪ ,‬והציבור‬ ‫ישמור’‪ ,‬אך לפעמים השי”ת בדווקא‬ ‫השתתק מרוב תדהמה והלם‪.‬‬ ‫כן מזמין מכשול לצדיק בשגגה‪,‬‬ ‫התקשר עכשיו וקנה מאמר לזכותך‪:‬‬ ‫בגלל שישנם אנשים מישראל שהם‬ ‫עד מהרה התבררה כוונתו של הסבא‬ ‫‪05041-31519‬‬ ‫מגושמים ושקועים בחטאתיהם‬ ‫קדישא‪ ,‬כאשר הכל הבחינו בנר שעל‬ ‫מאד‪ ,‬שכבר אינם יודעים כי עליהם‬ ‫עמוד התפילה של הסבא קדישא‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬ולכן השי”ת מזמין‬ ‫שנכבה בשגגה באמצע תפילתו‬ ‫מכשול לצדיק כדי שהצדיק יערוך‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫על כך תשובתו בשלימות‪ ,‬אשר‬ ‫התשובה של הצדיק תפעל להכניס‬ ‫הראש הקהל של ‘שפאלי’ התעשת‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הרהור תשובה גם בלבבות היהודים‬ ‫ראשון‪ ,‬ונגש אל הסבא קדישא‪:‬‬ ‫הרחוקים אלו”‪.‬‬ ‫“רבינו הקדוש! כולנו סמוכים‬ ‫ובטוחים‪ ,‬שהרבי לא חילל את‬ ‫“כך שיתכן חס ושלום להיות שרבינו‬ ‫אמנם נכשל עתה בכיבוי הנר רח”ל‪,‬‬ ‫השבת חס ושלום‪ .‬הרי אנו יודעים‬ ‫ק‪+‬רבה אל נפ‪+‬שי גאל‪+‬ה‬ ‫וזאת בכדי שהרבי יוכל לשוב‬ ‫כי ‘לא יאונה לצדיק כל אוון’ ו’רגלי‬ ‫בתשובה ולהכניס הרהורי תשובה‬ ‫חסידיו ישמור’‪ ,‬ואין כל הוה אמינא‬ ‫בלבבות הנשמות הנידחות”‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬שרבינו ייכשל חלילה בחילול‬ ‫שבת! כולנו יכולים להבטיח לרבינו‪,‬‬ ‫שהדבר אירע לפני השקיעה ולפני‬ ‫להבין ולחיות‬ ‫פניו של הסבא קדישא האירו לשמע‬ ‫הדברים “וכי ניחומי ההבל שלכם‬ ‫שרבינו קיבל שבת!”‪.‬‬ ‫המורה הוראה של ביהמ”ד נגש‬ ‫את תורת‬ ‫החסידות‬ ‫יועילו לי משהו לעוררוני בתשובה?!”‬ ‫מיד אף הוא להצטרף לדברים ‘הס‬ ‫פנה אל סובביו “הנה ר’ רפאל בדבריו‬ ‫מלהזכיר כי רבינו חילל את השבת!‬ ‫האמיתיים עורר אותי בתשובה!”‪.‬‬ ‫בוודאי אירע הדבר לפני שרבינו קיבל‬ ‫ויגש הסבא קדישא ברננה לרקוד‬ ‫את השבת‪ .‬ולבד מכך‪ ,‬שרבינו יזכור‬ ‫לפני השכינה‪.‬‬ ‫כי מדובר כאן ב’דבר שאינו מתכוין’‬ ‫(מקור‪ :‬כתבי הר”י שו”ב‪ ,‬הסבא משפאלי‪ ,‬אות יז)‬ ‫ו’מלאכה שאין צריכה לגופה’ גם‬ ‫חודש‬ ‫נסיון‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן‬ ‫הבעש"ט ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן‬ ‫הבעש"ט ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫חינם‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫הרה"ח ר' יוסף קדיש‬ ‫הביאור הנפלא שפותח את‬ ‫קרויס שליט"א‬ ‫קרישבסקי שליט"א‬ ‫שערי תורת החסידות לכל נפש‬ ‫מנהל מערכת "קול אנ"ש"‬ ‫מנהל מוסדותינו הק'‬ ‫סדר יומי של ‪ 7‬דקות ליום!‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫• עמוד התווך •‬ ‫• עמוד התווך •‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות בית נאמן בישראל ולהעמיד‬ ‫דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות בית נאמן בישראל ולהעמיד‬ ‫דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית‪:‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫החתונה ביום א' באולם 'כינור דוד' בי"ש‬ ‫החתונה ביום ד' באולם 'הכרמים' בי"ש‬ ‫מצטרפים‬ ‫לאלפי הלומדים‬ ‫שמאירים את‬ ‫חייהם‬ ‫שלוחה ‪33‬‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫ַנ ְפ ׁ ִש י ְל ָך ָע ְר גָ ה ? וְ ָל נ ּו ַח ְּב ִח ַּב ת !‬ ‫ָך‬ ‫ְ ּ�‬ ‫שבת‬ ‫ְ ּב‬ ‫ַח ִב‬ ‫ׁ ֶ‪ׁ+‬ש‬ ‫יב‬ ‫‪+‬ה ּג ּו ף‬ ‫קול‬ ‫ה ִ'‪+‬צלּ ו ָּ‪+‬תא' של יריחו‬ ‫ַ‪+‬ה ְ ּנ ׁ ָש ָמ ‪+‬ה ְ‪ְ+‬ל ָך וְ ַ‬ ‫ּו ָ‪ָ++‬ת א ַ ּ‪ָ++‬ת ְ‪ְ+‬ל יָ א ִמ ְ ּל ָ‪ָ++‬תא‬ ‫דודי‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ר'דיג‪.‬‬‫פע ִ‬ ‫בּ ַא ׁש ֶע ֶ‬ ‫‪+‬של ‪++‬מעז'יבוז'‬ ‫ה ָ ּמ ה ְמ ִ‪ִ+‬ע י ִד ים‬ ‫ׁ ַש ָ ּב ת וֹ ן‬ ‫‪+‬ה'די‪+‬ג‪.‬‬ ‫יו ֵ‬ ‫ְנ ׁ ָש ֶמ ִ‬ ‫ְכ ָר‬ ‫ז ֹו‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ו ְו‬ ‫ֶ‬ ‫י‬ ‫ו ְמ ָר‬ ‫ד‪+‬ע ְרה ֹוי ְּ‪ְּ++‬בן‬ ‫ַמ ֲח ַמדִּ י ם ‪ׁ ,‬ש ֹ‬ ‫ליל‪-‬שישי ושבת‬ ‫שיחוללו מהפיכה של‬ ‫דביקות המוח והתעוררות‬ ‫הלב‪ ,‬בסייעתא דלעילא‬ ‫מ‬ ‫גבלת ל‪100-‬‬ ‫מו‬ ‫ק ה ְו ֶנ ֶ‪ֶ+‬פ ׁש ְר ֵע ָב ה ִמ ֵ ּל‬ ‫שת‬ ‫ת‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫‪++‬א ט‬ ‫תפ‬ ‫אי‬ ‫ֹו‪+++‬ב‬ ‫ים‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫ש ׁ ֹש ֵק ָ‬ ‫עיל‬ ‫בל‬ ‫ִהשְׂ ִ ּב י ַ‪ִ+‬ע ֶנ ֶפ ׁ‬ ‫הרה"ח ר' אהרן‬ ‫ווא‪_+‬לברג‬ ‫הגה"ח ר'‬ ‫הגה"ח ר' נפת_לי‬ ‫שבת‬ ‫בת ה‬ ‫שליט"א‬ ‫דו‪+‬ד‬ ‫שליט"א‬‫ארל‪+‬נגר‬ ‫ליל‬ ‫שישי‬ ‫בד | הש‬ ‫של עולם‬ ‫קומות‬ ‫הרה"ח ר' דוד‬ ‫אריה‬ ‫הבא‬ ‫בכיסו‪++‬פין‬ ‫מחרונים‬ ‫בת ה‬ ‫א‬ ‫בד | הש‬ ‫גו_לדשמיד‬ ‫הגה"ח ר' ש‪+‬או_ל‬ ‫בל‬ ‫רוזנבר‪+‬ג‬ ‫עיל‬ ‫שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫יהודה שיד_לוי‬ ‫אי‬ ‫ים‬ ‫שליט"א‬ ‫תפ‬ ‫ת‬ ‫מו‬ ‫שת‬ ‫מ‬ ‫גבלת ל‪100-‬‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ת ִא‬ ‫ְנ‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ט וִ‬ ‫להבטיח את מקומכם‬ ‫‪ִ+‬עלות ההשתת‪ֶ+‬פות ‪+‬בשב‪+‬ת‬ ‫בנהירו דאנפין‪ ,‬חייגו‪:‬‬ ‫הכנסות קודש לפעילות קול דודי‪,‬‬ ‫ניתן להשתתף מכספי מעשר‬ ‫‪050.41.315.19‬‬ ‫כל השיחות‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב‪+‬א‬ ‫שבת קודש בלבד‪₪1850 :‬‬ ‫‪050.41.67.577‬‬ ‫תוספת ליל‪-‬שישי‪₪ 250 :‬‬ ‫וההתוועדויות יהיו‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬ ‫ניתן לפרוס ל‪ 3-‬תשלומים‬ ‫בשפת האידיש‬