מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — נח (2026-10-12)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ה' )אלף שנ"ח( פרשת נח
ו' חשון תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען6:32 : לונדון= 5:50 : מאנסי -קרית יואל= 5:59 : הדלקה"נ :ברוקלין= 5:58 :
אנטווערפען7:57 : לונדון= 7:15 : מאנסי -קרית יואל= 7:24 : מוצשב"ק :ברוקלין= 7:24 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
בשר בנפשו דמו לא תאכלו נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
ב ענין שלא לאכול לפני התפלה קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ב[ /מ"ב
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו )פרשתן ,ט' ח'( .יש לפרש ולרמוז מ"ש בכתבי האר"י ז"ל איסור אכילה קודם התפלה רב חסדא )כז(:
בשחרית )עיין ברכות י' ע"ב( ,כי קודם התפלה עדיין הנשמה אינה מתיישבת בגוף ,רק הנפש מתפשטת בוורידי הדם מאמריו בעניני בית הכנסת:
המחוברים בבשר ,וזה ירמוז אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ,ר"ל כשיהיה הבשר רק עם הדם והנפש ,לא תאכלו עד אמר ליה רבא לרפרם בר פפא :לימא לן מר מהני מילי מעלייתא
דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא ,אמר ליה הכי אמר
)אגרא דכלה בפרשתן( שתתפשט הנשמה. רב חסדא :מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב ,אוהב
הנה אמרו רז"ל )ברכות י' ע"ב( לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ,שנאמר )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על הדם ,פי' ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות )קב(.
דכתיב )שם י"ז י"ד( כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ,נמצא עיקר האדם הוא על שם דמו שבו ,ולמה נקרא אדם ולא אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא
דם אלא כשמדבק את עצמו בבורא ית' ,וממשיך בקרבו אלופו של עולם ,נתחבר האל"ף אליו ונקרא אדם ,וזהו לא אחריתי )קג(.
תאכלו על הדם ,ר"ל כשעדיין לא חיבר אלופו של עולם ,רק אחר התפילה כשחיבר דמו לאלופו של עולם ,ואז נקרא תפילה:
)מגיד דבריו ליעקב להרה"ק המגיד ממעזריטש זצ"ל ,אות רכ"ז( אדם מותר לו לאכול ולא קודם כנ"ל. אמר רב חסדא :לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת ואח"כ
כתיב )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על הדם ,ודרשו רז"ל )ברכות י' ע"ב( לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם .הענין יתפלל )קד(.
הוא ,כי כשיאכל קודם התפלה ויעסוק בבחי' תאות גשמיות ,יתטמטם לבו מאוד ולא יוכל לדבק את עצמו לבחינת א"ר יעקב אמר רב חסדא :כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך
קדושה ,ויהיה בחינת ד"ם כנ"ל ,לכן עצתו הוא שיתפלל תחלה ,וידבק עצמו לה' ,לבחינת אלף אלופו של עולם להזכיר שמו ,שנאמר א-ל נא רפא נא לה ,ולא קמדכר שמה דמרים
תחלה ,ואח"כ יאכל אכילה הגשמיות בכוונה לה' לחזק גופו לעבודתו ית' ,ובזה יהיה נעשה מבחינת אכילה בחינת )קה(.
)בת עין פרשת צו בד"ה צו את אהרן( ד"ם ,כסא ומכון לבחינת קדושה בחינת אלף ,ויהיה אדם בשלמות. וכן תיקן רב חסדא את נוסח 'תפילת הדרך' שאומרים בשעה
שיוצאים לדרך )קו(.
ידוע שעיקר האכילה ושתיה של אדם צריך שלא יכוין להנאתו למלאות רעבונו וצמאונו ,כי אם למען יקבל היות קב .מס' ברכות דף ח' ע"א .קג .מס' ב"ב דף ג' ע"ב .ובגמרא יש ב' דיעות
וילך בכח האכילה ושתיה ההוא ,ויעבוד בהן הבורא ית' בתורה ובתפלה ,והיינו דכתיב )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על בטעמו :יש אומרים מפני פשיעותא ,שמע יתעצלו בבניית בית הכנסת החדש,
הדם ,ר"ל שלא תאכלו למען להרבות דם ,שזה חיותו של כל בעל חי ,כי אם כמו שפירשו חז"ל )ברכות י' ע"ב( לא ויש אומרים משום שלא יהי להם מקום להתפלל עד שיבנה בית הכנסת החדש.
קד .מס' ברכות דף ח' ע"א .הגמרא הקשה שם שני פתחים סלקא דעתך ,אלא
תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ,אפשר שבו כוונה גם על כל היום ,ור"ל לא תאכלו קודם שיעלה במחשבה אימא 'שיעור שני פתחים' ,ובשו"ע או"ח סי' צ' סי' כ' איתא כמה פירושים
שתתפללו לה' על דמכם ,על ידי דמכם הוא החיות שמקבלים מהמאכל ,ובזה מעלה הניצוצות הק' שבתוך המאכל בכוונתו עיי"ש .קה .מס' ברכות דף ל"ד ע"א .ויש לציין לדברי המגן אברהם
על או"ח סי' קי"ט שהביא בשם מהרי"ל דדוקא בפניו של החולה אין להזכיר,
)רב טוב להרה"ק בעל ייטב לב זצ"ל פרשת תולדות( ומושיבם לשרשי הקדושה שבגבהי מרומים. אבל שלא בפניו רשאי .ובס' בן יהוידע על מס' ברכות שם ביאר הענין :כל
לא תאכלו על הדם ,לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם )ברכות י' ע"ב( .והנה גדול המעשה יותר מן העושה )ב"ב המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו .י"ל ממ"ש בתענית דף כ"ג גבי
רב מני שבקש מרבי יצחק בן אלישיב שיתפלל בעד אשתו שתתיפה ,ושאלו מה
)דברי ישראל מאדזיץ ,פרשת קדושים( ט' ע"ב( ,א"כ מכש"כ שלא יעסוק בפרנסה צרכי השגת המאכל קודם התפלה. שמה ,וא"ל חנה ,והתפלל תתיפה חנה ,ואם תאמר שאני התם שלא היתה לפניו
פעם הגיע הגיטער יוד לצאנז השכם בבוקר ,נכנס להדברי חיים וישבו ושוחחו זמן רב ,עלה בדעת המשמש להגיש ולא היה מכירה ,הנה מצינו עוד שם בדף כ"ה בשביבתא דרחב"ד דקא בניא
ביתא ולא מטו כשורי ,ושאל לה מה שמך ,א"ל איכו ,והתפלל איכו נימטו
כיבוד להאורח הנכבד ,אבל כיון שהי' קודם התפלה לא הי' יכול להביא כי אם כוס קאווע ,אמר לו הד"ח :מאי כשוריך ,נמצא דקפיד לזכור את השם בתפילה ,וכן משמע בילקוט פרשת חוקת
עשית ,הלא כל היתר שתית קאווע קודם התפלה היא משום רפואה ]עיי' בסי' פ"ט סעיף ד'[ ,וכי במעדעצין ראוי לכבד בפסוק אם נתון תתן את העם הזה בידי ,שאם לא היו רואין בהם ב' דברים
)תהלת חיים צאנז ,דף רל"ה( אדם גדול. הפכיים שבזה נסתפקו מי הם ,היו מזכירים שמם להדיה בתפילה ,ואע"פ שהיו
לפניהם ,נמצא טוב שיזכיר שם האדם בתפילתו עליו .ונ"ל בס"ד דאם האדם
מסופר על איזה מתלמידי הצמח צדק זי"ע מליובאוויטש ,שחמיו היה מתנגד והיות שעברו כמה שנים וזוגתו לא מתפלל להמשיך לחבירו שפע טובה ,אז טוב שיזכיר שמו ,כדי שיהיו אותיות
נפקדה עדיין בזרע של קיימא ,צעק עליו חמיו שהוא אשם בזה כי מאריך בתפילתו ואוכל פת שחרית אחרי צהרים, שמו צינורות להמשיך בהם שפע הטובה ההיא ,לכן רחב"ד וריב"א שאלו על
השם ,והזכירו בתפלתם ,אך אם התפילה היא על חולה להסיר החולי ממנו
ודבר זה גורם לו חולשה שלא יוכל להוושע בזרע של קיימא ,נכנס האברך להצמח צדק וסיפר את הטענות של חמיו, וכיוצא בזה ,טוב שלא יזכיר שמו ,יען כי כל חולה ויסורין של צרה הבאה על
ושאל אולי כדאי שיקדים תפילתו ,ענה הצמח צדק כי יותר טוב לאכול קודם התפלה כדי שיהיה לו כח להתפלל, האדם הוא מכח הקליפה הדבוקה באדם שהוסיף בה כח ע"י עונותיו ,וכמ"ש
מלהקדים תפילתו כדי שיוכל לאכול ,האברך אכן עשה כפקודת רבו ואכל קודם התפלה ,ואכן נוושע כברכת הצדיק, רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בפרשת תזריע בענין הצרעת ,ואם יתפלל על חולה
ובעל יסורין שעומד בצרה ויזכיר שמו ,אז המקטרגים ומשטינים יתקנאו,
ולאחר עבור שנה ילדה זוגתו תאומים שני זכרים .האברך רץ תיכף לבשר להצמח צדק כי נולד לו תאומים ,ענה ובפרט כי רוע מזליה ,ואז ימצאו לו עלילות קטגורים מצד עונותיו לעכב
הצמח צדק כנראה שאכלת "איין איבעריגע ביסן" ]אכילה יתירה[ ,ולכן נולדו לך שנים ,הנך יודע מה זה איבעריגע רפואתו והצלתו ,ולכן כל כהא ,המתפלל לא יזכר את השם ,כדי שלא ירגישו
המקטרגים ,ולא ידעו על מי מתפלל ,ועל זה קאמר ר"ח המבקש רחמים על
ביסן ,א איבעריגער ביסן הייסט א מתנגד] ,אכילה יתירה זה נקרא מתנגד[ ואכן כדברי הצדיק כן היה ,ושני הילדים חבירו אין צריך להזכיר שמו ,ויליף זה מתפלה שהתפלל משע"ה על מרים ,ולא
)אוצר ישראל דף רכ"א( התאומים גדלו ,האחד היה חסיד נלהב ,והשני היה מתנגד גדול. הוצרך לפרש שמה וכו' .קו .מס' ברכות דף כ"ט ע"ב.
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
ער איז א ראש הכולל און א פוסק אויף הלכות שבת! קול רנה וישועה באהלי צדיקים
אבער א הימעל געשריי ,ער איז אליינס אמאל א גורם אויף חילול שבת ... בשמחה רבה וביראת הכבוד הננו מברכים ברכת מז"ט
יא יא! ער מאכט א שמחה אין א זאל ,און ער רופט א גרויסע ציבור ,און עס איז נישט לכבוד הגה"צ אב"ד דקהילתינו שליט"א
לרגל אירוסי נכדו היקר
דא א משגיח אין קאך אויף די וועיטערס ,און עס האט שוין ליידער פאסירט דורכדעם המו"מ בתוי"ש ,משים לילות כימים בתורת ה',
החתן הרב נפתלי הירצקא מארגענשטערן שליט"א פילע מכשולות אין חילול שבת.
ווער איז שולדיג? דער רב דער בעל שמחה וואס האט נישט געשטעלט א משגיח, בן חתנו הרה"ג רבי יקותיאל יהודא שליט"א
און די אלע מסובים ,וביניהם תלמידי חכמים מופלגים ,וואס צוליב זיי איז דא די חילול בן הגה"צ משארמאש זצ"ל
עב"ג הכלה החשובה תחי'
שבת רח"ל.
בת הרה"ג רבי דוד יהודא מייזעלס שליט"א
איר זאלט מברר זיין פאר איר גייט עסן אויף א פלאץ שב"ק ,אויב עס איז דא דארט א בן הגה"צ מריטשוואל שליט"א
נתפרסם ע"י מפעל העולמי ויה"ר שירוה רב נחת דקדושה מכל יו"ח החשובים עד עולם ,משגיח ,עס זאל ח"ו נישט ארויסקומען מכשולות.
גומרת הלכות שבת מודעה זו נתפרסם לזכות הרה"ח הגניד ר' אייזיק ווייס הי"ו לתפארת אבותיהם הק' מוסדי דור דור.
ללמוד הלכות שב"ק
מגדולי עסקני מוסדות צאנז-קלויזענבורג המברכים בשמחה :הנהלת קהל אפסי ארץ ד'נאנאש
פרשת נח תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי נתן דוד משידלאווצא זי"ע
ז' חשון שנת תרכ"ו לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
בעפאר רבי נתן דוד משידלאווצא איז געבוירן ,האט זיין זיידע דער יוד הקדוש הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא זצ"ל איז געבוירן צו זיין טאטע הרה"ק רבי ירחמיאל מפרשיסחא
מפרשיסחא זצ"ל געזאגט :איך געב ענק א נביא מיט א מלך .ער האט גערופן זיין נאמען נתן זצ"ל זון פון דער יוד הק' פון פרשיסחא זצ"ל ,ער האט זיך געשיצט ביי די צדיקי הדור ,ואס האבן
דוד) .אוצר ישראל דף רל"ו( אים גאר שטארק געשעצט און ליב געהאט ,און ספעציעל הרה"ק מצאנז זצ"ל ,ער איז געווען
* באקאנט פאר א הייליגער צדיק און פועל ישועות פאר אידישע קינדער ,מיט גרויס עניוות ,און
אסאך האבן זיך געשיצט אונטער זיין הייליגע שאטן .ער איז נסתלק געווארן ז' חשון שנת תרכ"ו
ווען רבי נתן דוד משידלאווצא האט אנגעפאנגען פירן זיין עדה חסידים און זיין א מנהיג לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט שידלאווצא יצ"ו.
ישראל ,האט ער געהאט פון דעם מחלוקת און בזיונות ,און ער האט זיך אפגערעדט פאר רבי נתן דוד משידלאווצא איז אמאל געקומען קיין צאנז אין די טעג צווישען ר"ח אב און
הרה"ק מקאזמיר זצ"ל ,האט ער אים געזאגט ער זאל נישט מקפיד זיין אויף זיי ,ווייל משה תשעה באב ,און דער הייליגער צאנזער רב זצ"ל האט דעמאלסט געמאכט א סיום מסכת כדי
רבינו דער רבן של ישראל ,ווען ער האט אנגעפאנגען זיין א מנהיג ישראל ,האט אים השי"ת צו קענען פראווענען א סעודה מיט פלייש און וויין לכבוד דעם חשובען גאסט ,ווען מען האט
די ערשטע זאך געזאגט :של נעליך מעל רגליך )שמות ג' ה'( ,דער פשט איז ,ווי חז"ל זאגן אין זיך אויפגעשטעלט נאך די סעודה ,האט אים דער צאנזער רב געזאגט :אויב שונאי ישראל
אבות )פ"ב מ"י( הוי זהיר בגחלתן ,שנשיכתן נשיכת שועל ,ועקיצתן עקיצת עקרב ,ולחישתן וואלטן ווען געשפירט א גאנץ יאר די טעם וואס מיר האבן געשפירט ווען מיר האבן געגעסן
לחישת שרף ,וכל דבריהם כגחלי אש .האט השי"ת געזאגט פאר משה רבינו ,של נעליך ,נעם די פלייש און געטרינקן די וויין אין די טעג ,וואלט זיי געווען גענוג די ווייטאג) .בית היין מעליץ
אראפ נעליך ,נעליך איז ראשי תיבות נ'שיכתן ,ע'קיצתן ,ל'חישתן ,כ'ל דבריהם כגחלי אש, דף ר"א(
אז מען זאל נישט מקפיד זיין אויף כלל ישראל ווען זיי טוען עפעס פאר א מנהיג ישראל. *
)דברי ישראל מאדזיץ ,פרשת שמות( רבי נתן דוד משידלאווצא איז געווען גאר שטארק באהאפטן צו זיין רבי'ן הרה"ק מצאנז
* זצ"ל ,ווען רבי נתן דוד איז נסתלק געווארן ערב שבת קודש ז' חשון תרכ"ו ,און מען האט
אמאל איז געפארן אויף ראש השנה א גרויסער ציבור קיין שידלאווצא ,און עס איז געווען נישט געהאט געשיקט קיין ידיעה אויף צאנז איבער זיין פטירה ,פרייטאג צונאכט'ס פאר
א געהויבענע ראש השנה ,מוצאי ראש השנה האט דער עולם געוואלט אריינגיין צו רבי נתן קידוש האט דער צאנזער רב זיך גאר שטארק אויפגעהאלטן ,נישט ווי זיין געווענליכע סדר,
דוד זיך געזעגענען ,אבער מען האט אים נישט געטראפן .מען האט אים ארומגעזוכט ,האבן און נאכדעם האט ער געקוקט אויף די זייטן ,און ער האט געזאגט :מיין באגלייבטער
זיינע קינדער אים געטראפן אויפ'ן שטאק ,און דארט האט ער געהאט כלים וואס מ'האט תלמיד ,דער רבי פון שידלאווצא איז שוין געקומען ,און ער איז דא ביי מיין טיש .און
געקענט נייען און שפינען מיט דעם קליידער ,און רבי נתן דוד האט געארבעט מיט די כלים, נאכדעם האט ער געמאכט קידוש) .זמירות לעטר פתורא ציעשינוב דף ל"ה(
האבן זיינע קינדער אים געזאגט :דער עולם ווארט זיך צו געזעגענען ,און עס איז דא סוחרים *
וואס דארפן אהיימפארן ,און זיי ווילן זיך געזעגענען ,האט רבי נתן דוד געזאגט מיט גרויס רבי נתן דוד משידלאווצא איז אמאל געווען אין שטאט חנטשין אויף שבת קודש נאך
עניוות :וואס ווילן זיי פון מיר יעצט ,ממילא א גאנץ יאר דארפן זיי אנקומען צו מיין הילף, פסח ,וואס ווערט אנגערופן שבת געלע מצות .ביי זיין תורה האט ער געזאגט א טעם
אבער יעצט ראש השנה האבן דאך אלע אידן תשובה געטון ,דארף קיינער נישט אנקומען צו פארוואס עס ווערט אנגערופן מיט דעם נאמען .נאכן טיש האבן די חסידים איבערגע'חזר'ט
מיין הילף ,און איך דארף דאך האבן פרנסה ,האב איך מיר גענומען די ארבעט פון נייען און די תורה .עס איז דארט געווען א יונגערמאן וואס איז נישט געווען פון די שידלאווצער
שפינען קליידער) .אוצר ישראל( חסידים ,האט ער געזאגט ,איך ווייס אז עס איז דא פלעצער וואס דער שבת האט אן אנדערע
* נאמען ,קומט אויס אז די תורה פון ענקער רבי'ן האט נישט קיין שום פשט.
ווען רבי נתן דוד משידלאווצא פלעגט ארויסשטעקן זיין קאפ פונעם פענסטער ,פלעגן און די חסידים האבן זיך אנגעפאנגען טענה'ן מיט אים .איז רבי נתן דוד אריינגעקומען
אנקומען הונדערטער טויבן און געפלויגן צו אים ,אמאל האט פאסירט אז א טויבעלע איז און ער האט געפרעגט וואס עס גייט פאר .האט מען אים דערציילט וואס דער יונגערמאן
אריינגעקומען ראש השנה אין זיין בית המדרש פאר תקיעת שופר ,און האט זיך געשטעלט האט געזאגט ,האט רבי נתן דוד געזאגט ,איר זאלט וויסן אז דער איד דאווענט מיט פסול'ע
אויף די בימה ,רבי נתן דוד האט אים נישט געלאזט פארטרייבן ,און ער האט געהייסן תפילין .די חסידים וואס האבן דאס געהערט ,און זיי האבן געוואוסט אז זייער רבי האט
ברענגען א קריגל מיט וואסער ,און ער האט ארויפגעלייגט דעם קריגל אויפן שטריימל די רוח הקודש ,זענען זיי תיכף נאך שבת אריבערגעלאפן צום שטוב פון דעם יונגערמאן ,און זיי
טויבעלע זאל קענען טרינקען פון דעם .און ווען דער רבי נתן דוד איז נסתלק געווארן ,זענען האבן ארויסגעכאפט די תפילין ,און ווען זיי האבן עס געעפנט האבן זיי געזען אז עס איז
די אלע טויבעלעך פארשוואונדען געווארן) .אוצר ישראל דף רל"ו( געווען פסול דאורייתא .עס איז געווארן א גרויסע שטורעם צווישן די חסידים צוזעענדיג
* דעם רוח הקודש .האט רבי נתן דוד זיי געזאגט :עטץ זאלטס וויסן ,עס איז נישט קיין רוח
ווען הרה"ח ר' שמואל צבי טייטלבוים ז"ל איז געווען א קינד פון איין יאר ,איז ער גאר הקודש ,נאר איך האב דאס געוואוסט פון די ווערטער פון חז"ל ,ווייל חז"ל זאגן אז דערפאר
שטארק קראנק געווארן ל"ע ,און זיין טאטע ר' בערל זצ"ל איז געגאנגען קיין שידלאווצא לייגט מען פיר פרשיות אין די תפילין ,ווייל אין די תורה שטייט לטטפת ,טט אין די שטאט
מיט זיין שווער צו רבי נתן דוד משידלאווצא מזכיר זיין דאס נישט געזונט קינד פאר א כתפי ווערט אנגערופן צוויי ,און פת ווערט אין אפריקע אנגערופן צוויי .לכאורה לויט די
רפואה שלימה .ווען זיי האבן איבערגעטרעטן די שוועל פון זיין שטוב ,איז רבי נתן דוד ווערטער פון דעם יונגערמאן ,איז אפשר דא פלעצער וואס מען רופט טט פיר .דארף מען
אקעגן געקומען און ער האט זיי געזאגט :גייט תיכף אהיים ,און זאגטס אריין פאר'ן קינד דעמאלטס לייגן זעקס פרשיות ,נאר וואס דען מען קוקט נישט אויף אנדערע פלעצער ,קומט
אין די אויער אז איך נתן דוד באפעל פאר די מחלה זאל אוועקגיין פון אים .זיי זענען טאקע אויס אז דער יונגערמאן וואס ער קוקט יא וויאזוי מען רופט עפעס אין אנדערע פלעצער,
אהיימגעפארן ,ווען זיי זענען אנגעקומען דארט ,האבן זיי געזען אז דאס קינד האלט ל"ע האלט ער דאך נישט די כלל פון די חז"ל לענין מצות תפלין ,האב איך געזאגט אז זיינע תפלין
ביים נפטר ווערן .האבן זיי פארטריבן די מענטשן וואס זענען געשטאנען ארום אים ,און מען זענען פסול .ווי פארשטענדליך אז דאס איז געווען מיט רוח הקודש ,נאר צוליב זיין גרויסע
האט אים אריינגעזאגט אין די אויער די ווערטער וואס רבי נתן דוד האט געהייסן זאגן ,און עניוות האט ער עס באהאלטן אין ווערטער פון חז"ל) .קדושת היהודי(
ער האט תיכף געעפנט די אויגן ,און ער איז ב"ה געזונט געווארן און געלעבט נאך זעכציג *
יאר) .בישישים חכמה דף שמ"ב( תתנב( באתי בשורות אלו ]וכו'[ להעיר
* ולעורר בלב חסד ורוח חדש כל איש אשר נשמה באפו,
הרה"ק דער גוטער איד מניישטאדט זצ"ל איז אמאל געווען ביי רבי נתן דוד
משידלאווצא ,און זיי האבן געגעסן צוזאמען א סעודה מיט זיינע קינדער .און דער גוטער את רוח אפינו מעשי אבות ובנים יזכרו גודל החיבה
איד האט אריינגעזאגט שטילערהייט פאר רבי נתן דוד אויף זיינע קינדער :איר האט והתקשרות עצום אשר בו החזיקו רבוה"ק זי"ע להיות
איינגעפלאנצט א שיינעם גארטן .האט רבי נתן דוד אים געזאגט :אבער זיי וואלטן געדארפט מצות החזקת עניי ענוי ארץ הקדושה ליסוד מוסד
האבן א שענערן און בעסערן טאטן פון מיר .האט אים דער גוטער איד געזאגט מיט א נטוע ובא מעיקרו הרצון ]וכו'[ ,וכי בחרו בזה המצוה
ווערטל :עס איז דא ערגערע פון אייך) .ספרן של צדיקים מערכת מ"ו אות ג'(
כאשר ראו מעשה ה' בזו המצוה כי נורא הוא ]וכו'[.
*
זיין זון הרה"ק רבי שרגא יאיר מביאלברזעג זצ"ל האט דערציילט :ווען ער איז געווען א העידו והבטיחו על אור צדקה זו לחיים ,למען יושבי
קליין קינד ,איז ער געווען מיט זיין טאטן רבי נתן דוד משידלאווצא ביי א שמחת החתונה כוללינו קרובינו ומיועדנו בארץ החיים ,אשר מאן
ביי איינעם פון די צדיקים פון זיין צייט .און בשעת די חתונה האט ער געזעהן מענטשן וואס דבעי סמא דחיי ,הן עלות במעלות העבודה,
האבן אויסגעקוקט אז זיי זענען נישט פון דער וועלט ,און רבי שרגא יאיר האט זיך גאר והן בני חיי ומזוני רויחא ,יחזיקו במצוה זו אשר
שטארק געשרNאקן .און ווען רבי נתן דוד האט עס געזעהן ,האט ער אים בארואיגט און
האט אים געזאגט :האב נישט קיין מורא מיין קינד פון וואס דו זעסט ,ווייל די מענטשן היא לנו שארית מעט בקרב הארץ ]וכו'[.
וואס דו זעסט זענען די הייליגע אבות פון די בעלי שמחה ,די צדיקים פון גן עדן ,וואס זענען ולציון יאמר איש ואיש יולד בה ,הן הדר בה ,והן
אראפגעקומען פון עולם העליון זיך מיטצופרייען מיט די שמחה פון זייערע אייניקלעך) .אמרי המחזיקים בה ,ותומכיה מאושר ,והכל הולך
דבש דף ס"ד( אחר המחשבה והתשוקה.
*
)יסוד העבודה סלאנים ,יודה"ל י"א חשון מכתבי קודש אות ס"ה(
הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסוב זצ"ל האט געזאגט ,אז ער ווייסט פון זיבעצן וועגן וואס
רבי נתן דוד משידלאווצא האט געהאט מקרב צו זיין א יונגערמאן צו השי"ת) .ספרן של צדיקים, שכל מי שנותן צדקה ,ובפרט עבור ארץ ישראל,
מערכת מ"ו אות ו'( שאמרו חז"ל )זבחים קי"ג ע"א( שלא היה שם המבול
*
כלל ,בלי ספק זוהי סגולה להינצל ממי
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו המבול המים הזידונים) .דברי שמואל סלאנים ,בפרשתן(
פרשת נח תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'
מאמר
תרע"א
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ה(
יד( אולם יש שנהגו שלא לומר הפיוט הזה מרוב קדושתו )כו( ,ומחמת היראה להתגרות בקליפות הנזכרים בפיוט הזה )כז(.
טו( מנהג הנהוג מצדיקי עולם לומר בסעודת שלישית מזמור לדוד ה' רועי וכו' )כח( ,ואומרים אותו בעץ הזאת שהוא קרוב לזמן החזרת רשעים לגיהנם )כט(,
ובזמן פטירת הרעיא מהימנא משה רבינו ע"ה ,לרמז שאפילו שהוא נפטר ,השי"ת הוא רועינו )ל( ,ולרמז שהשי"ת רועה אותנו אע"פ שחוטאין ח"ו )לא(.
טז( ואומרים אותו ג' פעמים )לב( ,ויש במזמור זה אותיות כמנין ברכ"ה ,להיות ברכה משולשת )לג( ,ונגד ג' מדות חסד גבורה תפארת )לד(.
מקור הברכה
שנאמר טוב להודות לה' ,ונדרש בפרקי דר' אליעזר )פ' י"ט( כדא דאת אמר ומודה ועוזב )כו( בס' מכתב סופר )הקדמת באר מרים דף ד'( מובא ,אזכיר פה שק"ז החתם סופר זצ"ל לא
ירוחם ,ולכן אומרים מזמור זה בשבת. אמר הזמירות של האר"י ז"ל אזמר בשבחין ,אסדר לסעודתא ,ובני היכלא ,ואאמו"ר ]בעל
)לב( בס' מנחם ציון )רימנוב ,פרשת אמור בד"ה צו את בני ישראל( כ' ,צו את בני ישראל ויקחו המכתב סופר[ זצ"ל דיבר עמו על דבר זה ,והשיב לו ,עס איזט צו פיעל ארויסגעזאגט.
אליך שמן זית זך וגו' להעלות נר תמיד מחוץ לפרוכת העדות יערוך אותו אהרן הכהן מערב מתפרשין בו דברים הראויים להכתב באתכסיא יותר.
עד בוקר ,מצוה זו כבר נאמר בפ' ואתה תצוה ,וצריך ביאור למה נישנית כאן ,בשלמא מצות )כז( בס' בן איש חי )הלכות שנה שני' ,פרשת חיי שרה אות י"ג( כ' ,והפיוט של בני היכלא דכסיפין
לחם הפנים נישנית כאן משום שחידש בה שתהי' שש מערכות ושני עשרונים לכל חלה ,אבל שסידר רבינו האר"י ז"ל לסעודה זו ,שמעתי שיש חסידים נמנעים לאומרו מחמת הפחד
בנר תמיד לא נתחדש דבר .גם מה ענינו לכאן אצל פ' המועדות ,ועוד קשה איך המצו' הזאת שנזכר בו דברים כנגד הקליפות ,ואומרים שיראים להתגרות בקליפות ,ורבינו האר"י ז"ל
נוהגת לעולם כמו כל המצות ,ובפרט שנאמר בה תמיד .אבל הענין הוא כך ,כי מנהג ישראל המחבר הפיוט שאני ,דרב חיליה ,ונ"ל דהנוהג לאומרו לא יבטל מנהגו ,ורק יזהר לומר מן
תורה היא וללמוד צריך ,שכל תנועותינו ומנהגינו אחת מהנה לא נעדרה ,אשר תורה ויראת פסוק קריבו לי' וכו' בלחש ממש עד פסוק הרי השתא ,וכשיתחיל בפסוק הרי השתא יגביה
שמים יחדיו תמים בפנימיותם ,כי בהיות ישראל במצרים איש לעברו תעו ובתעלוליהם נפשם קולו ,והכי עדיף ואין בזה מיחוש ,ואנחנו אין נוהגים לאומרו כלל.
חפצה ואת ה' לא ידעו ,עד שמצאו מלאכי השרת מקום לקטרג ולומר הללו עע"ז והללו )כח( בס' בני יששכר )מאמרי שבת ,מאמר ח' אות י"ז( כ' ,אומרים בשבת מזמור לדוד ה' רועי לא
עע"ז ,הללו מגדלי בלורית והללו מגדלי בלורית וכו' ,לולי ה' שהי' לנו אשר לא נתננו טרף אחסר ,והוא ג"כ בכוונת האריז"ל ,ובפרט בסעודה שלישית ,מנהג הנהוג מצדיקי עולם
לשיניהם ,לא בזכותינו רק למען שבועתו ובריתו את אבותינו על גאולתינו ועל פדות נפשינו, לאומרו.
ועל דבר שם כבוד מלכותו להודיע טבעו בעולם ,ולמען ספר תהלתו לפרסם אלקותו ,והיינו )כט( בס' בני יששכר )מאמרי שבת ,מאמר ח' אות י"ז( כ' ,ובכמה מקומות אומרים אותו אז ג'
על ידי התורה שיש בה כ"ב אותיות מהם שלש אמות ,אמ"ש א'ויר מ'ים א'ש ויסוד העפר הוא פעמים ,נראה לפרש שהוא על פי מה שהביא הקדוש מהר"ש מאוסטרפאליע זצוק"ל הי"ד
חומר לקבל צורתן ,שלא יכלו לנוח בלתי חומר המקבלן ,ושבע כפולות בג"ד כפר"ת )לקוטי שושנים בסוף ספר קרנים כ"ב ע"ב( בשם הפליאה ,תת"ן חדרים יש בגיהנם מנין תכל"ת,
שמקבצין דגש ורפה במקום שצריכין לכופלו ,והם נגד השבעה שערים שבנפש שני עינים ושני )ונראה לי אשר גם כן )פרע"ח שי"ח סי"ג( ז' שמות המרגלא דשבת צריך לכוין אותם בז' ברכות
אזנים וכו' ,ושנים עשר פשוטות נגד הי"ב מנהיגים שבנפש שמיעה הילוד וכו' ,וע"כ כאשר דשמונה עשרה הם גם כן מנין תת"ן עם הכולל ,והם הוי"ה הוי"ה מצפ"ץ י"ה אדנ"י א"ל
חפץ ה' בנו להוציאנו מכור הברזל תועבת מצרים הביאנו אל המדבר מקום פנוי ומוכן לקבלת אלהי"ם מצפ"ץ( ,וצדיקים הולכים שם להעלות נשמות רשעים ,תק"פ חדרים אינם תוקפא
התורה ,והנחילנו שבעה מועדים שהם פסח שבועות ר"ה יה"כ סוכות שמיני עצרת ושבת הוא דדינא כל כך ,ונשארו ר"ע חדרים שהם רע ,וכשהולך הצדיק הולך עמו מלאך ושמו יהושע,
הכולל שבהן .וע"כ אנחנו נוהגין לומר בשבת ג' פעמים מזמור לדוד ה' רועי ,נגד השלש ובידו שעוה ,וכותב על מצחו שם את"ה ,ואז אפילו בר"ע חדרים אין פחד ,עד כאן לשון
אמות ,וכל מזמור חולקין לארבע חלקים ,שיש בין הכל שנים עשר נגד הי"ב פשוטות ,ואח"כ הפליאה ,ופרש הקדוש מהר"ש הנ"ל ,דזהו הרמוז בפסוק גם כי אלך בגי"א צלמו"ת
זמר ברוך א-ל עליון שיש בו שבע חרוזים נגד השבע כפולות ,ואל יפלא בעיניכם על אמרי בגימטרי"א תק"פ ,לא אירא רע ,גם מן הר"ע חדרים לא אירא ,כי את"ה עמדי ,היינו שם
דברים אלו ,שיש לי טעם כמוס על זה. את"ה שנכתב על מצחו של הצדיק ,ע'מדי ש'בטך ו'משענתך ה'מה ,ראשי תיבות שעו"ה,
ובס' מנהגי מהר"צ הלוי )דף ק"ח( מובא ,בסעודה שלישית היה מזמר ]הגאון רבי יוסף צבי ע'מדי ש'בטך ו'משענתך ה'מה י'נחמני ראשי תיבות יהוש"ע שם המלאך הכותב עכ"ד ,והנה
הלוי דונער זצ"ל ראב"ד לונדון יצ"ו[ מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו' שלש פעמים .אמר )זח"ג צ"ד ע"ב( בשבת חיבא דגיהנם ניחין ,ובודאי הם מתפשטין בין הצדיקים להעלותם מן
שכן קיבל מהגאון רבי אליעזר פאזען זצ"ל דיין בפראנקפורט ובלונדון ,וכן נהג גם מורו הגיהנם ,על כן אומרים זה המזמור ,ובפרט בסעודה שלישית שהוא קרוב לזמן החזרת רשעים
ורבו הגאון רבי פינחס וואלף זצ"ל אב"ד קעלן ,וכן המנהג בבית מדרשו של רבינו ק"ק עדת לגיהנם ,ואתה תבין הדברים האלה ברצונך.
ישראל בלונדון ,ובשאר בתי הכנסת של יוצאי קהילות אשכנז )הובאו בדינרי זהב לקמן ס"ק פ"ז( )ל( בס' בני יששכר )מאמרי שבת ,מאמר ח' אות י"ט( כ' ,בתשב"ץ סי' תמ"ח משה עבדי מת
שבסעודה שלישית כל בני הקהילה שרים יחד מזמור לדוד שלש פעמים .וכן נהגו בק"ק )יהושע א' ב'( אותיות שניות שב"ת ,מכאן שמשה רבינו נפטר בשבת ,וכתב על זה הרב הגדול
האמבורג ובקהילות נוספות ,וכן נהוג אצל משפחות רבות מיוצאי אשכנז. חיד"א זלה"ה )ס' דבש לפי מערכת מ' מ"ג( דלכך הרמז באותיות שניות הוא על פי דברי הרמ"ע ז"ל
)לג( בס' בני יששכר )מאמרי שבת ,מאמר ח' אות כ'( כ' ,כתבו תלמידי האר"י ז"ל לומר אפילו )עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ח"ב פי"ג( שתירץ קושית הרא"ש ז"ל ,והאריך להוכיח דאי אפשר
בחול קודם הסעודה מזמור לדוד ד' רועי וכו' ,כי יש בו ז"ן תיבות כי הוא זן ומפרנס לכל לומר שנפטר בשבת ,רק בערב שבת )עיין ברא"ש פרק ערבי פסחים סי' י"ג( ,ותירץ הרמ"ע ז"ל
)פע"ח שער ק"ש שעל המטה פי"א( ,ומה נחמד הדבר לאומרו בסעודה האחרונה של שבת ,להשפיע שנשמתו נסתלקה בערב שבת ,ונפשו והטמנת גופו הקדוש היה בשבת )הארכנו בזה במקום אחר(,
מזונות לימי החול נ"ל .ויכוין בשם הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"י בגימטריא ז"ן נ"ל, ולזה כתב הרב הנ"ל שבת נרמז באותיות שניות ,להורות זאת שבשבת היה לו פטירה שניה
עוד יש בו אותיות כמנין זכ"ר בגימטריא ברכ"ה ,שישלח ברכה בכל מעשה ידינו .ונ"ל שזה עיי"ש ,ואני ארמוז עוד ,מש"ה עבד"י מ"ת בגימטריא אנ"י ע"ת רצ"ן ,הוא מה שאומרים ואני
טעם רבותינו זלה"ה שהנהיגו לומר בסעודה שלישית ג' פעמים זה המזמור ,עפ"י מה תפלתי לך ה' עת רצון ,וכיון שהרעיא מהימנא נפטר במנחת שבת ,אומרים כמתנחמים י"י
שכתבתי לך על פי פשוטו טעם לאכילת דגים בשבת הוא ,להיות במעשה בראשית נאמר ג' רועי לא אחסר ,רצ"ל הגם שנפטר הרועה הנאמן ,עכ"ז כיון שהש"י הוא רועינו ,והוא חי
ברכות בג' ימים זה אחר זה רצופים ,היינו ביום ה' ברכה לדגים ,יום ו' ברכה לאדם ,יום ז' וקיים לעד ,על כן לא אחסר.
ברכה לשבת ,על כן האדם האוכל דגים לכבוד שבת ,מתברך בברכה משולשת ,והחוט )לא( בס' פרי צדיק )להגה"ק ר"צ הכהן מלובלין זצ"ל ,פרשת ראה אות ט"ו( כ' ,גם כי אלך בגיא
המשולש לא במהרה ינתק ,על כן אומרים ג"כ המזמור הזה שיש בו אותיות מנין ברכ"ה, צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ,במדרש תנחומא )ראה ט"ז( לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים,
ואומרים ג' פעמים ,להיות ברכה משולשת) ,ותבין ג"כ שיש בו תיבות מנין ז"ן הוא מנין וחשב שם בים ועבר בים צרה ,וכן אחר מתן תורה כשעשו אותה מעשה ירד להם המן ונטלו
דגי"ם( ,ונרמז במזמור הזה ג"כ בנאות דש"א ירביצני ,ראשי תיבות דגים שבת אדם ,נ"ל. ממנו ואף על פי כן ומנך לא מנעת מפיהם ,וכן בפסל מיכה עיי"ש .המדרש מורה לנו
)לד( בס' חקל יצחק )פרשת שמיני ,בד"ה ויהי ביום השמיני( כ' ,יש לומר טעם למה שהנהיגו דהישראל המאמין בה' ורואה שאף בשעת החטא ח"ו אעפ"כ אפילו אז השם יתברך באותה
רבותינו הקדושים לאמר בסעודה שלישית ג' פעמים מזמור לדוד )תהלים כ"ג( ,ואח"כ הללויה שעה עמו ,וכמו שנאמר לך ה' הצדקה ,אז יש לו בושת פנים לפני השם יתברך ,וכמו שנאמר
אודה ה' וגו' הללויה אשרי איש וגו' )שם קי"א ,קי"ב( ,ואח"כ שיר המעלות אשרי כל ירא וגו' )שם אלקי בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך ועי"ז ממילא השם יתברך מרחם עליו ומושיעו.
קכ"ח( ,ושיר המעלות לדוד )שם קל"ג( ,דיען דסעודה שלישית הוא זמן תשובה ,וע"כ אומרין ג' וזה שאמרו )נדרים כ' ע"א( שמי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני ,שזה
פעמים מזמור לדוד נגד ג' מדות חסד גבורה תפארת ,ומזמור אודה ה' לתיקון הנצח ,אשרי נשאר לנו ממעמד הר סיני שהישראל אף בשעת החטא אינו שוכח לגמרי בהשם יתברך,
איש לתיקון ההוד ,אשרי כל ירא לתיקון היסוד ,ושיר המעלות לדוד לתיקון המלכות בחי' דוד וממילא כשרואה ומבין כי לך ה' הצדקה ,שאף בשעת החטא אעפ"כ השי"ת עמו ומשגיח
מלכא משיחא ,ועל ידי תיקון השבעה מדות נמשך אור השמיני עולם התשובה. עליו ומטיב עמו ,וממילא מזה יש לנו בושת הפנים ליבוש לעמוד לפני השי"ת על מה שעשו
המשך לעבודת הצדיקים בזמר בני היכלא :בס' רזא דעובדא )קרעטשניף ,דף מ"ה( מובא, נגד רצונו ,וממילא על ידי זה נושע.
והתחיל רבינו הק' ]מקרעטשניף[ לומר בני היכלא בנוסח )ולא בניגון( חו"ק בהתרגשות וזה שנאמר גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי ,היינו מזה שאני רואה ומבין כן
גדול ותשובה אמיתית והתקשרות ,וכליון גדול להשי"ת בעת רצון הגדול הזה ,וניגן ג"פ שאפילו בשעת החטא אתה עמדי ועושה לי כל צרכי ,וכמו שנאמר לך ה' הצדקה מזה יש לי
מזמור לדוד ,ובביהמ"ד היה העדר אור גשמי לחלוטין ,ורגשי חולת אהבה רבה והתעוררות בושה גדולה לעמוד לפניך ,ובושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך ,על ידי זה בטוח אני
גדולה ועצומה ,להתקשר בעבודת השי"ת באמת. שתעזרני .וכן בשבת כל אחד מישראל רואה ומרגיש שהשם יתברך הוא הרועה אותו איך
בזמירות דברי יואל )סאטמאר ,ח"א דף קפ"ח( מובא ,ונשמע קולו ]של רבינו מסאטמאר[ שהוא ,ובפרט בסעודה ג' שכנגד יעקב אבינו ע"ה שאמר האלקים הרועה אותי וגו' ועל זה
בנעימת השיר בהתלהבות עצומה התחלת הפזמון בני היכלא דכסיפין וכו' )בניגון התעוררות נאמר ה' רועי לא אחסר ,שעי"ז שרואין שאף בשעת החטא ה' רועה ולך ה' הצדקה ,וזה גם כי
המקובל מאבותיו הקדושים( ]וכו'[ ,ועל פני קדשו נראה בעת רעווא דרעווין גודל קדושת הזמן אלך וגו' כי אתה עמדי ,ומזה בא הבושת פנים ,ואז ממילא בא הישועה .וכן נדרש בתדב"א
ובכל עת זמירות סעודה שלישית הרבה להתנענע בכל גופו ,ופניו בערו בלהט אש קודש ,וראו )ריש סא"ר( הפסוקים אלו על שבת ,דכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח ,שבשבת שאז האדם
עין בעין שהוא משוטט במחשבותיו הטהורות ,וכולו אחוז שרעפים ,עד שכמ"פ חזר עוה"פ רואה שה' רועי ולך ה' הצדקה ,מזה נעשה עני ונכה רוח מכל מה שעבר עליו ,ומלא בושה
על חרוז שכבר אמר ,אשרי עין ראתה דביקותו ביוצרו כחד משרפי מעלה. לפני השי"ת ,וכמו שנאמר ולנו בושת הפנים ,וממילא על ידי זה בנקל לו לתקן מעשיו ,וכמו
פרשת נח תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנח[
ד' .תשה .דברי יחזקאל המבואר ,ב"כ
חידושי תורה ואמרות קודש על התורה ומועדים וליקוטים ,מאת מרן הרב הקדוש רבי יחזקאל שרגא אלף תתיד .הרה"ק רבי ר' מנחם מענדל מרימנוב זצ"ל עבר פ"א ברחוב בדרכו לבית המדרש,
משינאווא זי"ע ,אשר מקובל ונערץ ונקדש אצל בני ישראל ,ונדפס במשך השנים פעמים אין מספר. וראה מונח על הארץ רענדל זהב ,ורצה להגביהו ליקח לעצמו ,אולם הרהר בדעתו הק' האם אני
ועתה יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות מאירת עינים ,עם ביאורים יקרים ,מקורות
וציונים ,לבאר דבריו הקדושים לפענח חידושים נעלמים ,עם ליקוטי דברי יחזקאל ,ליקוטים נבחרים, אכנע לרענדל ,וגמר בדעתו שלא יכנע עצמו לזה ,והלך הלאה לבית המדרש ,וכאשר ישב ולמד נכנס
מאירים כספירים ,הלכות ומנהגים ,אמרים ומכתבים ,הסכמות ושבחים ,מתוך ספרי רבוה"ק מאורי איש א' לביהמ"ד ,והביט על פני הלומדים ,ואמר שמצא רענדל זהב על הארץ ברחוב ,ומבקש למי
החסידות ,עם פרקי תולדות רבינו הק' המחבר זי"ע ,י"ל בשני כרכים מפוארים ,עם מפתחות ליתנו וליהנות עם הרענדל הזה ,ומתוך כל הלומדים ניגש להרה"ק ר"ר מענדל'ע ונתן לו הרענדל.
מפורטים) .ח"א :תקי"ד עמודים .ח"ב תרט"ז עמודים(
ד' .תשו .מאיר נתיבות /הלכות שבת ,ש"ח-שכ"א אלף תתטו .בכל מקום אשר הגיע הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ"ל הי' לו כבוד גדול ,והגם
תשובות ופסקי הלכה להלכה ולמעשה שהשיב לרבים השואלים דבר ה' זו הלכה ,הגאון רבי מאיר שהי' צדיק וקדוש גאון הגאונים ופועל ישועות אשר באמת הגיע לו הכבוד הזה ,אעפ"כ נתנו לו
סירוטה שליט"א ,בהלכות שבת החמורים ,מסודר לפי סדר השו"ע בהלכות שבת ,סי' ש"ב ,ומסימן יותר כבוד משאר צדיקי דורו ,וזה הי' מפני שצורתו הק' הי' נראה חלק ומאיר כמו עור של ילד בלא
ש"ח -שכ"א ,מסודר לפי שאלות ותשובות ,הנוגע לכל סעיף וסעיף ,להקל על הלומד לידע תורת חטא ועון כלל.
ה' להלכה ולמעשה ,ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,ועליהם ציונים וביאורים על התשובות ,עם
תוכן מפתחות הענינים מפורט .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תקי"ד עמודים( אלף תתטז /בהיכל קדשו .על מה שאומרים העולם שכאשר צדיקים נוסעים על הדרכים מוכרח
ד' .תשז .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' מגילה ,תענית שהגשם ירד אז על הארץ ,ויוצא ממ"ש )ישעי' נ"ה י'( כי כ'אשר י'רד ה'גשם ו'השלג מן ה'שמים וגו',
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, אשר הר"ת הוא יוה"ך השם המסוגל לשמירת הדרך ,אמר מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שזה לאו
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות הש"ס, דוקא שצריך להיות אז גשם ,רק בעת שצדיקים נוסעים יכול ג"כ להיות יום בהיר והשמש יזרח על
הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל ,פיתוח ראשי הארץ ,כמ"ש )דניאל י"ב ג'( ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע ,שהוא ג"כ ר"ת יוה"ך השם המסוגל
תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד חדש מאיר עינים, לשמירת הדרך.
למען ירוץ הלומד בו .על מסכת מגילה ,תענית .שנת תשפ"ה לפ"ק) .תרנ"ב עמודים(
אלף תתיז /בהיכל קדשו .פ"א כאשר הי' אסיפת הרבנים מגדולי ומנהיגי מדינת אונגארין
ד' .תשח .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' מו"ק ,חגיגה ,ירושלמי מועד וביניהם הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל לדון בענין האגודה ,באם יכולים להיות
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק,
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין עמהם בחבורה או לא ,מאחר שסוכ"ס הי' אז מטרתם ללחום נגד המזרחי וכיתות הציונים
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות וכדומה ,ומרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שהי' עוד צעיר לימים בהיותו עוד אבד"ק ארשיווא או
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל,
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד קראלי יצ"ו ,הגיע להאסיפה במאוחר מאוד לאחר שגמר תפלתו ,וכבר היו דנים שם מקודם
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת מועד קטן ,חגיגה ,וירושלמי מועד .שנת תשפ"ה בענין זה ,ושאל מרן זצ"ל מה שדנו עד עכשיו ,וכאשר אמרו לו ,ביקש רשות הדיבור ,ודיבר
לפ"ק) .תק"מ עמודים( ופירט הענין לארכה ולרחבה ,ובתוך דבריו הסביר במשל:
ד' .תשט .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' ערכין הי' איש אחד גוי שהי' צריך ליסע לאיזה מקום ,והי' ירא שמא בעת שלא יהי' בביתו יגנבו
גמ' מסכת ערכין מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים על חפציו ,והיות שהי' לו 'געטשקע' בצורת שתי ערב ואותו האיש ימ"ש ,והאמין בו ,אמר
הדף ,בצירוף ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת 'מתיבתא' -
הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון להגעטשקע לפני נסיעתו ,אני מניח אותך כאן ,ותשמור על חפיצי שבל יגנבו אותם ,ולמעשה
הגמ' ,בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת נגנבו הדברים במשך הזמן ,וכאשר הגיע הגוי בחזרה וראה שאכן נגנבו חפציו ,והגעטשקע לא
הגמרא ,כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך שמר עליהם כראוי ,לקח את הגעטשקע וזרקו לחוץ ,ואמר לו ,אין אני עובד אותך עוד.
ביאור יותר ,למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך .עם
שינון התלמוד ,הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות. וכאשר נתוודע הדבר להגלח שבעירו ,קרא לו ואמר :זה הגעטשקע הי' גדול ,ולא הי' איכפת
ד' .תשי .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' תמורה לי' הדבר ,ע"כ אני אתן לך געטשקע קטן אשר הוא יותר מסור ]געטריי[ לעובדיו ,והוא ישמור
גמ' מסכת תמורה מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים מכאן ולהבא על חפציך ,אמר לו האיש :אולם ביום מן הימים גם הוא יגדל ויהי' כמוהו ,על כן
על הדף ,בצירוף ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת אין אני רוצה עוד בהם .ואמר מרן זצ"ל :כן הדבר הזה ,הדברים מתחילים כאשר המה עוד
'מתיבתא' -הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך קטנים ,ויכול להיות שאז יהי' עוד טוב ,אולם כאשר נתגדל ג"כ לא יהי' טוב ,כאשר ראינו מה
הסוגיא בלשון הגמ' ,בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד
להסתייע בהבנת הגמרא ,כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים שאירע עם הכיתות השונות שנעמדו בכלל ישראל במשך השנים ,אשר לבסוף גרמו מכשולות
במקום הצריך ביאור יותר ,למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו ונסיונות רבים לבנ"י .ואמר שמי שמסכים לדבריו יגביה ידו לסימן ,ויכריעו אחר הרוב ,וכל
באורך הדרך .עם שינון התלמוד ,הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות. הרבנים הגאונים הצדיקים הסכימו לדבריו הק' וקיבלו דעתו הק' ,והרה"ק ממונקאטש שהי'
ד' .תשיא .קול יהודה /סאטמאר ,בראשית -תולדות גדול בשנים ממנו ,ניגש אליו ואמר לו :אינגערמאן ,דו וועסט נאך זיין א גרויסע רבי און
מאמרים וחידושים ,ביאורים ופירושים ,לכל חפציהם דרושים ,על סדר פרשיות התורה מפורשים ,בדרך אייננעמען די וועלט .שאפילו שהוא הי' הצעיר מכולם ,אעפ"כ הוא מבין יותר מכולם,
דרוש ואגדה נאמרים ,אשר נשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א במשך השנים ברוב עם,
ובתוכו דברי חיזוק ומוסר ,מתוקים מדבש ,נערכים בטוב טעם ודעת ,וברוב פאר והדר ,כעת יצא והסכימו הכל לדבריו) .מפי איש חשוב ותלמיד חכם מחסידי מונקאטש(
לאור חלק ראשון על פרשיות בראשית -תולדות ,עם מפתחות מפורטים ,ע"י בנו הרה"צ רבי חנני' אלף תתיח /בהיכל קדשו .כאשר הייתי עם מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל במקום הנופש שערן
יו"ט ליפא טייטלבוים שליט"א אבד"ק ויואל משה ד'סאטמאר ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תע"ט
עמדוים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 ספרינגס בקיץ שנת תשי"ד לפ"ק וזכיתי לשמש בקודש ,אירע ביום אחד אשר מרן זצ"ל הי' מוכרח
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת לילך לאיזה מקום לצורך בריאת גופו הטהור ,והלך שם רגלי דרך ארוכה ,אולם כאשר הי' צריך
לחזור ,לא הי' לו כח לילך רגלי למקום אכסנייתו ,אמר לי שאעמוד על הדרך איש אחד שעובר עם
הטיבה ה' לטובים אויטא ולבקשו שיוליכנו לביתו ,והעמיד עצמו איש אחד 'אמעריקאנער' ]כמדומה שהי' בגילוי ראש[,
הרבני הנגיד המפואר ,רודצו"ח, ובקשתי ממנו שיואיל בטובו ליקח את מרן זצ"ל עם אויטא שלו ,והסכים בחפץ לב ,וכאשר יצא מרן
זצ"ל מהאויטא ,אמר לו בצחות' :דענק יו' ]באות ד'[ .ואפילו שמרן ידע שבלשון המדינה אומרים
מו"ה משה חיים בערקאוויטש הי"ו
'טענק יו' ]באות ט'[ ,אעפ"כ אמר 'דענק יו' ,וכוונתו הק' הי' שיזכור לו הטובה שעשה לו.
שנדב להדפסת גליונינו לשבוע זו
לע"נ אמו האשה החשובה מרת דבורה חנה ע"ה רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער...
בת הרה"ח מו"ה יצחק צבי ז"ל האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע
אשת הרב החסיד המפורסם מו"ה יעקב אליעזר בערקאוויטש ז"ל דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
נפטרה ח' חשון שנת תשע"א לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.
על הטוב יזכר הרבני הנגיד הנכבד ,הרה"ח המפואר פונעם ספר
מו"ה חיים פריעדמאן הי"ו
שנדב לע"נ חמותו האשה החשובה ,אשת חיל עטרת בעלה, מבאר התורה
המפורסמת במעשיה הטובים לכלל ולפרט, על חמשה חומשי תורה
מרת אסנת קלאגסבאלד בת מו"ה חיים צבי ע"ה בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט,
נפטרה בשיבה טובה ביום ט' חשון שנת תשס"ח לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה. לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
nanash@yeshivanet.com הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת נח תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'
