gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: נח (2026-10-12)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ה' )אלף שנ"ח( פרשת נח‬ ‫ו' חשון תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪6:32 :‬‬ ‫לונדון‪= 5:50 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 5:59 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 5:58 :‬‬ ‫אנטווערפען‪7:57 :‬‬ ‫לונדון‪= 7:15 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 7:24 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 7:24 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫בשר בנפשו דמו לא תאכלו‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫ב ענין שלא לאכול לפני התפלה‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ב[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו )פרשתן‪ ,‬ט' ח'(‪ .‬יש לפרש ולרמוז מ"ש בכתבי האר"י ז"ל איסור אכילה קודם התפלה‬ ‫רב חסדא )כז(‪:‬‬ ‫בשחרית )עיין ברכות י' ע"ב(‪ ,‬כי קודם התפלה עדיין הנשמה אינה מתיישבת בגוף‪ ,‬רק הנפש מתפשטת בוורידי הדם‬ ‫מאמריו בעניני בית הכנסת‪:‬‬ ‫המחוברים בבשר‪ ,‬וזה ירמוז אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו‪ ,‬ר"ל כשיהיה הבשר רק עם הדם והנפש‪ ,‬לא תאכלו עד‬ ‫אמר ליה רבא לרפרם בר פפא‪ :‬לימא לן מר מהני מילי מעלייתא‬ ‫דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא‪ ,‬אמר ליה הכי אמר‬ ‫)אגרא דכלה בפרשתן(‬ ‫שתתפשט הנשמה‪.‬‬ ‫רב חסדא‪ :‬מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב‪ ,‬אוהב‬ ‫הנה אמרו רז"ל )ברכות י' ע"ב( לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם‪ ,‬שנאמר )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על הדם‪ ,‬פי'‬ ‫ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות )קב(‪.‬‬ ‫דכתיב )שם י"ז י"ד( כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא‪ ,‬נמצא עיקר האדם הוא על שם דמו שבו‪ ,‬ולמה נקרא אדם ולא‬ ‫אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא‬ ‫דם אלא כשמדבק את עצמו בבורא ית'‪ ,‬וממשיך בקרבו אלופו של עולם‪ ,‬נתחבר האל"ף אליו ונקרא אדם‪ ,‬וזהו לא‬ ‫אחריתי )קג(‪.‬‬ ‫תאכלו על הדם‪ ,‬ר"ל כשעדיין לא חיבר אלופו של עולם‪ ,‬רק אחר התפילה כשחיבר דמו לאלופו של עולם‪ ,‬ואז נקרא‬ ‫תפילה‪:‬‬ ‫)מגיד דבריו ליעקב להרה"ק המגיד ממעזריטש זצ"ל‪ ,‬אות רכ"ז(‬ ‫אדם מותר לו לאכול ולא קודם כנ"ל‪.‬‬ ‫אמר רב חסדא‪ :‬לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת ואח"כ‬ ‫כתיב )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על הדם‪ ,‬ודרשו רז"ל )ברכות י' ע"ב( לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם‪ .‬הענין‬ ‫יתפלל )קד(‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬כי כשיאכל קודם התפלה ויעסוק בבחי' תאות גשמיות‪ ,‬יתטמטם לבו מאוד ולא יוכל לדבק את עצמו לבחינת‬ ‫א"ר יעקב אמר רב חסדא‪ :‬כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך‬ ‫קדושה‪ ,‬ויהיה בחינת ד"ם כנ"ל‪ ,‬לכן עצתו הוא שיתפלל תחלה‪ ,‬וידבק עצמו לה'‪ ,‬לבחינת אלף אלופו של עולם‬ ‫להזכיר שמו‪ ,‬שנאמר א‪-‬ל נא רפא נא לה‪ ,‬ולא קמדכר שמה דמרים‬ ‫תחלה‪ ,‬ואח"כ יאכל אכילה הגשמיות בכוונה לה' לחזק גופו לעבודתו ית'‪ ,‬ובזה יהיה נעשה מבחינת אכילה בחינת‬ ‫)קה(‪.‬‬ ‫)בת עין פרשת צו בד"ה צו את אהרן(‬ ‫ד"ם‪ ,‬כסא ומכון לבחינת קדושה בחינת אלף‪ ,‬ויהיה אדם בשלמות‪.‬‬ ‫וכן תיקן רב חסדא את נוסח 'תפילת הדרך' שאומרים בשעה‬ ‫שיוצאים לדרך )קו(‪.‬‬ ‫ידוע שעיקר האכילה ושתיה של אדם צריך שלא יכוין להנאתו למלאות רעבונו וצמאונו‪ ,‬כי אם למען יקבל היות‬ ‫קב‪ .‬מס' ברכות דף ח' ע"א‪ .‬קג‪ .‬מס' ב"ב דף ג' ע"ב‪ .‬ובגמרא יש ב' דיעות‬ ‫וילך בכח האכילה ושתיה ההוא‪ ,‬ויעבוד בהן הבורא ית' בתורה ובתפלה‪ ,‬והיינו דכתיב )ויקרא י"ט כ"ו( לא תאכלו על‬ ‫בטעמו‪ :‬יש אומרים מפני פשיעותא‪ ,‬שמע יתעצלו בבניית בית הכנסת החדש‪,‬‬ ‫הדם‪ ,‬ר"ל שלא תאכלו למען להרבות דם‪ ,‬שזה חיותו של כל בעל חי‪ ,‬כי אם כמו שפירשו חז"ל )ברכות י' ע"ב( לא‬ ‫ויש אומרים משום שלא יהי להם מקום להתפלל עד שיבנה בית הכנסת החדש‪.‬‬ ‫קד‪ .‬מס' ברכות דף ח' ע"א‪ .‬הגמרא הקשה שם שני פתחים סלקא דעתך‪ ,‬אלא‬ ‫תאכלו קודם שתתפללו על דמכם‪ ,‬אפשר שבו כוונה גם על כל היום‪ ,‬ור"ל לא תאכלו קודם שיעלה במחשבה‬ ‫אימא 'שיעור שני פתחים'‪ ,‬ובשו"ע או"ח סי' צ' סי' כ' איתא כמה פירושים‬ ‫שתתפללו לה' על דמכם‪ ,‬על ידי דמכם הוא החיות שמקבלים מהמאכל‪ ,‬ובזה מעלה הניצוצות הק' שבתוך המאכל‬ ‫בכוונתו עיי"ש‪ .‬קה‪ .‬מס' ברכות דף ל"ד ע"א‪ .‬ויש לציין לדברי המגן אברהם‬ ‫על או"ח סי' קי"ט שהביא בשם מהרי"ל דדוקא בפניו של החולה אין להזכיר‪,‬‬ ‫)רב טוב להרה"ק בעל ייטב לב זצ"ל פרשת תולדות(‬ ‫ומושיבם לשרשי הקדושה שבגבהי מרומים‪.‬‬ ‫אבל שלא בפניו רשאי‪ .‬ובס' בן יהוידע על מס' ברכות שם ביאר הענין‪ :‬כל‬ ‫לא תאכלו על הדם‪ ,‬לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם )ברכות י' ע"ב(‪ .‬והנה גדול המעשה יותר מן העושה )ב"ב‬ ‫המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו‪ .‬י"ל ממ"ש בתענית דף כ"ג גבי‬ ‫רב מני שבקש מרבי יצחק בן אלישיב שיתפלל בעד אשתו שתתיפה‪ ,‬ושאלו מה‬ ‫)דברי ישראל מאדזיץ‪ ,‬פרשת קדושים(‬ ‫ט' ע"ב(‪ ,‬א"כ מכש"כ שלא יעסוק בפרנסה צרכי השגת המאכל קודם התפלה‪.‬‬ ‫שמה‪ ,‬וא"ל חנה‪ ,‬והתפלל תתיפה חנה‪ ,‬ואם תאמר שאני התם שלא היתה לפניו‬ ‫פעם הגיע הגיטער יוד לצאנז השכם בבוקר‪ ,‬נכנס להדברי חיים וישבו ושוחחו זמן רב‪ ,‬עלה בדעת המשמש להגיש‬ ‫ולא היה מכירה‪ ,‬הנה מצינו עוד שם בדף כ"ה בשביבתא דרחב"ד דקא בניא‬ ‫ביתא ולא מטו כשורי‪ ,‬ושאל לה מה שמך‪ ,‬א"ל איכו‪ ,‬והתפלל איכו נימטו‬ ‫כיבוד להאורח הנכבד‪ ,‬אבל כיון שהי' קודם התפלה לא הי' יכול להביא כי אם כוס קאווע‪ ,‬אמר לו הד"ח‪ :‬מאי‬ ‫כשוריך‪ ,‬נמצא דקפיד לזכור את השם בתפילה‪ ,‬וכן משמע בילקוט פרשת חוקת‬ ‫עשית‪ ,‬הלא כל היתר שתית קאווע קודם התפלה היא משום רפואה ]עיי' בסי' פ"ט סעיף ד'[‪ ,‬וכי במעדעצין ראוי לכבד‬ ‫בפסוק אם נתון תתן את העם הזה בידי‪ ,‬שאם לא היו רואין בהם ב' דברים‬ ‫)תהלת חיים צאנז‪ ,‬דף רל"ה(‬ ‫אדם גדול‪.‬‬ ‫הפכיים שבזה נסתפקו מי הם‪ ,‬היו מזכירים שמם להדיה בתפילה‪ ,‬ואע"פ שהיו‬ ‫לפניהם‪ ,‬נמצא טוב שיזכיר שם האדם בתפילתו עליו‪ .‬ונ"ל בס"ד דאם האדם‬ ‫מסופר על איזה מתלמידי הצמח צדק זי"ע מליובאוויטש‪ ,‬שחמיו היה מתנגד והיות שעברו כמה שנים וזוגתו לא‬ ‫מתפלל להמשיך לחבירו שפע טובה‪ ,‬אז טוב שיזכיר שמו‪ ,‬כדי שיהיו אותיות‬ ‫נפקדה עדיין בזרע של קיימא‪ ,‬צעק עליו חמיו שהוא אשם בזה כי מאריך בתפילתו ואוכל פת שחרית אחרי צהרים‪,‬‬ ‫שמו צינורות להמשיך בהם שפע הטובה ההיא‪ ,‬לכן רחב"ד וריב"א שאלו על‬ ‫השם‪ ,‬והזכירו בתפלתם‪ ,‬אך אם התפילה היא על חולה להסיר החולי ממנו‬ ‫ודבר זה גורם לו חולשה שלא יוכל להוושע בזרע של קיימא‪ ,‬נכנס האברך להצמח צדק וסיפר את הטענות של חמיו‪,‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬טוב שלא יזכיר שמו‪ ,‬יען כי כל חולה ויסורין של צרה הבאה על‬ ‫ושאל אולי כדאי שיקדים תפילתו‪ ,‬ענה הצמח צדק כי יותר טוב לאכול קודם התפלה כדי שיהיה לו כח להתפלל‪,‬‬ ‫האדם הוא מכח הקליפה הדבוקה באדם שהוסיף בה כח ע"י עונותיו‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫מלהקדים תפילתו כדי שיוכל לאכול‪ ,‬האברך אכן עשה כפקודת רבו ואכל קודם התפלה‪ ,‬ואכן נוושע כברכת הצדיק‪,‬‬ ‫רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בפרשת תזריע בענין הצרעת‪ ,‬ואם יתפלל על חולה‬ ‫ובעל יסורין שעומד בצרה ויזכיר שמו‪ ,‬אז המקטרגים ומשטינים יתקנאו‪,‬‬ ‫ולאחר עבור שנה ילדה זוגתו תאומים שני זכרים‪ .‬האברך רץ תיכף לבשר להצמח צדק כי נולד לו תאומים‪ ,‬ענה‬ ‫ובפרט כי רוע מזליה‪ ,‬ואז ימצאו לו עלילות קטגורים מצד עונותיו לעכב‬ ‫הצמח צדק כנראה שאכלת "איין איבעריגע ביסן" ]אכילה יתירה[‪ ,‬ולכן נולדו לך שנים‪ ,‬הנך יודע מה זה איבעריגע‬ ‫רפואתו והצלתו‪ ,‬ולכן כל כהא‪ ,‬המתפלל לא יזכר את השם‪ ,‬כדי שלא ירגישו‬ ‫המקטרגים‪ ,‬ולא ידעו על מי מתפלל‪ ,‬ועל זה קאמר ר"ח המבקש רחמים על‬ ‫ביסן‪ ,‬א איבעריגער ביסן הייסט א מתנגד‪] ,‬אכילה יתירה זה נקרא מתנגד[ ואכן כדברי הצדיק כן היה‪ ,‬ושני הילדים‬ ‫חבירו אין צריך להזכיר שמו‪ ,‬ויליף זה מתפלה שהתפלל משע"ה על מרים‪ ,‬ולא‬ ‫)אוצר ישראל דף רכ"א(‬ ‫התאומים גדלו‪ ,‬האחד היה חסיד נלהב‪ ,‬והשני היה מתנגד גדול‪.‬‬ ‫הוצרך לפרש שמה וכו'‪ .‬קו‪ .‬מס' ברכות דף כ"ט ע"ב‪.‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫ער איז א ראש הכולל און א פוסק אויף הלכות שבת!‬ ‫קול רנה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫אבער א הימעל געשריי‪ ,‬ער איז אליינס אמאל א גורם אויף חילול שבת ‪...‬‬ ‫בשמחה רבה וביראת הכבוד הננו מברכים ברכת מז"ט‬ ‫יא יא! ער מאכט א שמחה אין א זאל‪ ,‬און ער רופט א גרויסע ציבור‪ ,‬און עס איז נישט‬ ‫לכבוד הגה"צ אב"ד דקהילתינו שליט"א‬ ‫לרגל אירוסי נכדו היקר‬ ‫דא א משגיח אין קאך אויף די וועיטערס‪ ,‬און עס האט שוין ליידער פאסירט דורכדעם‬ ‫המו"מ בתוי"ש‪ ,‬משים לילות כימים בתורת ה'‪,‬‬ ‫החתן הרב נפתלי הירצקא מארגענשטערן שליט"א פילע מכשולות אין חילול שבת‪.‬‬ ‫ווער איז שולדיג? דער רב דער בעל שמחה וואס האט נישט געשטעלט א משגיח‪,‬‬ ‫בן חתנו הרה"ג רבי יקותיאל יהודא שליט"א‬ ‫און די אלע מסובים‪ ,‬וביניהם תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬וואס צוליב זיי איז דא די חילול‬ ‫בן הגה"צ משארמאש זצ"ל‬ ‫עב"ג הכלה החשובה תחי'‬ ‫שבת רח"ל‪.‬‬ ‫בת הרה"ג רבי דוד יהודא מייזעלס שליט"א‬ ‫איר זאלט מברר זיין פאר איר גייט עסן אויף א פלאץ שב"ק‪ ,‬אויב עס איז דא דארט א‬ ‫בן הגה"צ מריטשוואל שליט"א‬ ‫נתפרסם ע"י מפעל העולמי‬ ‫ויה"ר שירוה רב נחת דקדושה מכל יו"ח החשובים עד עולם‪ ,‬משגיח‪ ,‬עס זאל ח"ו נישט ארויסקומען מכשולות‪.‬‬ ‫גומרת הלכות שבת‬ ‫מודעה זו נתפרסם לזכות הרה"ח הגניד ר' אייזיק ווייס הי"ו‬ ‫לתפארת אבותיהם הק' מוסדי דור דור‪.‬‬ ‫ללמוד הלכות שב"ק‬ ‫מגדולי עסקני מוסדות צאנז‪-‬קלויזענבורג‬ ‫המברכים בשמחה‪ :‬הנהלת קהל אפסי ארץ ד'נאנאש‬ ‫פרשת נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי נתן דוד משידלאווצא זי"ע‬ ‫ז' חשון שנת תרכ"ו לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫בעפאר רבי נתן דוד משידלאווצא איז געבוירן‪ ,‬האט זיין זיידע דער יוד הקדוש‬ ‫הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא זצ"ל איז געבוירן צו זיין טאטע הרה"ק רבי ירחמיאל מפרשיסחא‬ ‫מפרשיסחא זצ"ל געזאגט‪ :‬איך געב ענק א נביא מיט א מלך‪ .‬ער האט גערופן זיין נאמען נתן‬ ‫זצ"ל זון פון דער יוד הק' פון פרשיסחא זצ"ל‪ ,‬ער האט זיך געשיצט ביי די צדיקי הדור‪ ,‬ואס האבן‬ ‫דוד‪) .‬אוצר ישראל דף רל"ו(‬ ‫אים גאר שטארק געשעצט און ליב געהאט‪ ,‬און ספעציעל הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ ,‬ער איז געווען‬ ‫*‬ ‫באקאנט פאר א הייליגער צדיק און פועל ישועות פאר אידישע קינדער‪ ,‬מיט גרויס עניוות‪ ,‬און‬ ‫אסאך האבן זיך געשיצט אונטער זיין הייליגע שאטן‪ .‬ער איז נסתלק געווארן ז' חשון שנת תרכ"ו‬ ‫ווען רבי נתן דוד משידלאווצא האט אנגעפאנגען פירן זיין עדה חסידים און זיין א מנהיג‬ ‫לפ"ק‪ .‬זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט שידלאווצא יצ"ו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬האט ער געהאט פון דעם מחלוקת און בזיונות‪ ,‬און ער האט זיך אפגערעדט פאר‬ ‫רבי נתן דוד משידלאווצא איז אמאל געקומען קיין צאנז אין די טעג צווישען ר"ח אב און‬ ‫הרה"ק מקאזמיר זצ"ל‪ ,‬האט ער אים געזאגט ער זאל נישט מקפיד זיין אויף זיי‪ ,‬ווייל משה‬ ‫תשעה באב‪ ,‬און דער הייליגער צאנזער רב זצ"ל האט דעמאלסט געמאכט א סיום מסכת כדי‬ ‫רבינו דער רבן של ישראל‪ ,‬ווען ער האט אנגעפאנגען זיין א מנהיג ישראל‪ ,‬האט אים השי"ת‬ ‫צו קענען פראווענען א סעודה מיט פלייש און וויין לכבוד דעם חשובען גאסט‪ ,‬ווען מען האט‬ ‫די ערשטע זאך געזאגט‪ :‬של נעליך מעל רגליך )שמות ג' ה'(‪ ,‬דער פשט איז‪ ,‬ווי חז"ל זאגן אין‬ ‫זיך אויפגעשטעלט נאך די סעודה‪ ,‬האט אים דער צאנזער רב געזאגט‪ :‬אויב שונאי ישראל‬ ‫אבות )פ"ב מ"י( הוי זהיר בגחלתן‪ ,‬שנשיכתן נשיכת שועל‪ ,‬ועקיצתן עקיצת עקרב‪ ,‬ולחישתן‬ ‫וואלטן ווען געשפירט א גאנץ יאר די טעם וואס מיר האבן געשפירט ווען מיר האבן געגעסן‬ ‫לחישת שרף‪ ,‬וכל דבריהם כגחלי אש‪ .‬האט השי"ת געזאגט פאר משה רבינו‪ ,‬של נעליך‪ ,‬נעם‬ ‫די פלייש און געטרינקן די וויין אין די טעג‪ ,‬וואלט זיי געווען גענוג די ווייטאג‪) .‬בית היין מעליץ‬ ‫אראפ נעליך‪ ,‬נעליך איז ראשי תיבות נ'שיכתן‪ ,‬ע'קיצתן‪ ,‬ל'חישתן‪ ,‬כ'ל דבריהם כגחלי אש‪,‬‬ ‫דף ר"א(‬ ‫אז מען זאל נישט מקפיד זיין אויף כלל ישראל ווען זיי טוען עפעס פאר א מנהיג ישראל‪.‬‬ ‫*‬ ‫)דברי ישראל מאדזיץ‪ ,‬פרשת שמות(‬ ‫רבי נתן דוד משידלאווצא איז געווען גאר שטארק באהאפטן צו זיין רבי'ן הרה"ק מצאנז‬ ‫*‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ווען רבי נתן דוד איז נסתלק געווארן ערב שבת קודש ז' חשון תרכ"ו‪ ,‬און מען האט‬ ‫אמאל איז געפארן אויף ראש השנה א גרויסער ציבור קיין שידלאווצא‪ ,‬און עס איז געווען‬ ‫נישט געהאט געשיקט קיין ידיעה אויף צאנז איבער זיין פטירה‪ ,‬פרייטאג צונאכט'ס פאר‬ ‫א געהויבענע ראש השנה‪ ,‬מוצאי ראש השנה האט דער עולם געוואלט אריינגיין צו רבי נתן‬ ‫קידוש האט דער צאנזער רב זיך גאר שטארק אויפגעהאלטן‪ ,‬נישט ווי זיין געווענליכע סדר‪,‬‬ ‫דוד זיך געזעגענען‪ ,‬אבער מען האט אים נישט געטראפן‪ .‬מען האט אים ארומגעזוכט‪ ,‬האבן‬ ‫און נאכדעם האט ער געקוקט אויף די זייטן‪ ,‬און ער האט געזאגט‪ :‬מיין באגלייבטער‬ ‫זיינע קינדער אים געטראפן אויפ'ן שטאק‪ ,‬און דארט האט ער געהאט כלים וואס מ'האט‬ ‫תלמיד‪ ,‬דער רבי פון שידלאווצא איז שוין געקומען‪ ,‬און ער איז דא ביי מיין טיש‪ .‬און‬ ‫געקענט נייען און שפינען מיט דעם קליידער‪ ,‬און רבי נתן דוד האט געארבעט מיט די כלים‪,‬‬ ‫נאכדעם האט ער געמאכט קידוש‪) .‬זמירות לעטר פתורא ציעשינוב דף ל"ה(‬ ‫האבן זיינע קינדער אים געזאגט‪ :‬דער עולם ווארט זיך צו געזעגענען‪ ,‬און עס איז דא סוחרים‬ ‫*‬ ‫וואס דארפן אהיימפארן‪ ,‬און זיי ווילן זיך געזעגענען‪ ,‬האט רבי נתן דוד געזאגט מיט גרויס‬ ‫רבי נתן דוד משידלאווצא איז אמאל געווען אין שטאט חנטשין אויף שבת קודש נאך‬ ‫עניוות‪ :‬וואס ווילן זיי פון מיר יעצט‪ ,‬ממילא א גאנץ יאר דארפן זיי אנקומען צו מיין הילף‪,‬‬ ‫פסח‪ ,‬וואס ווערט אנגערופן שבת געלע מצות‪ .‬ביי זיין תורה האט ער געזאגט א טעם‬ ‫אבער יעצט ראש השנה האבן דאך אלע אידן תשובה געטון‪ ,‬דארף קיינער נישט אנקומען צו‬ ‫פארוואס עס ווערט אנגערופן מיט דעם נאמען‪ .‬נאכן טיש האבן די חסידים איבערגע'חזר'ט‬ ‫מיין הילף‪ ,‬און איך דארף דאך האבן פרנסה‪ ,‬האב איך מיר גענומען די ארבעט פון נייען און‬ ‫די תורה‪ .‬עס איז דארט געווען א יונגערמאן וואס איז נישט געווען פון די שידלאווצער‬ ‫שפינען קליידער‪) .‬אוצר ישראל(‬ ‫חסידים‪ ,‬האט ער געזאגט‪ ,‬איך ווייס אז עס איז דא פלעצער וואס דער שבת האט אן אנדערע‬ ‫*‬ ‫נאמען‪ ,‬קומט אויס אז די תורה פון ענקער רבי'ן האט נישט קיין שום פשט‪.‬‬ ‫ווען רבי נתן דוד משידלאווצא פלעגט ארויסשטעקן זיין קאפ פונעם פענסטער‪ ,‬פלעגן‬ ‫און די חסידים האבן זיך אנגעפאנגען טענה'ן מיט אים‪ .‬איז רבי נתן דוד אריינגעקומען‬ ‫אנקומען הונדערטער טויבן און געפלויגן צו אים‪ ,‬אמאל האט פאסירט אז א טויבעלע איז‬ ‫און ער האט געפרעגט וואס עס גייט פאר‪ .‬האט מען אים דערציילט וואס דער יונגערמאן‬ ‫אריינגעקומען ראש השנה אין זיין בית המדרש פאר תקיעת שופר‪ ,‬און האט זיך געשטעלט‬ ‫האט געזאגט‪ ,‬האט רבי נתן דוד געזאגט‪ ,‬איר זאלט וויסן אז דער איד דאווענט מיט פסול'ע‬ ‫אויף די בימה‪ ,‬רבי נתן דוד האט אים נישט געלאזט פארטרייבן‪ ,‬און ער האט געהייסן‬ ‫תפילין‪ .‬די חסידים וואס האבן דאס געהערט‪ ,‬און זיי האבן געוואוסט אז זייער רבי האט‬ ‫ברענגען א קריגל מיט וואסער‪ ,‬און ער האט ארויפגעלייגט דעם קריגל אויפן שטריימל די‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬זענען זיי תיכף נאך שבת אריבערגעלאפן צום שטוב פון דעם יונגערמאן‪ ,‬און זיי‬ ‫טויבעלע זאל קענען טרינקען פון דעם‪ .‬און ווען דער רבי נתן דוד איז נסתלק געווארן‪ ,‬זענען‬ ‫האבן ארויסגעכאפט די תפילין‪ ,‬און ווען זיי האבן עס געעפנט האבן זיי געזען אז עס איז‬ ‫די אלע טויבעלעך פארשוואונדען געווארן‪) .‬אוצר ישראל דף רל"ו(‬ ‫געווען פסול דאורייתא‪ .‬עס איז געווארן א גרויסע שטורעם צווישן די חסידים צוזעענדיג‬ ‫*‬ ‫דעם רוח הקודש‪ .‬האט רבי נתן דוד זיי געזאגט‪ :‬עטץ זאלטס וויסן‪ ,‬עס איז נישט קיין רוח‬ ‫ווען הרה"ח ר' שמואל צבי טייטלבוים ז"ל איז געווען א קינד פון איין יאר‪ ,‬איז ער גאר‬ ‫הקודש‪ ,‬נאר איך האב דאס געוואוסט פון די ווערטער פון חז"ל‪ ,‬ווייל חז"ל זאגן אז דערפאר‬ ‫שטארק קראנק געווארן ל"ע‪ ,‬און זיין טאטע ר' בערל זצ"ל איז געגאנגען קיין שידלאווצא‬ ‫לייגט מען פיר פרשיות אין די תפילין‪ ,‬ווייל אין די תורה שטייט לטטפת‪ ,‬טט אין די שטאט‬ ‫מיט זיין שווער צו רבי נתן דוד משידלאווצא מזכיר זיין דאס נישט געזונט קינד פאר א‬ ‫כתפי ווערט אנגערופן צוויי‪ ,‬און פת ווערט אין אפריקע אנגערופן צוויי‪ .‬לכאורה לויט די‬ ‫רפואה שלימה‪ .‬ווען זיי האבן איבערגעטרעטן די שוועל פון זיין שטוב‪ ,‬איז רבי נתן דוד‬ ‫ווערטער פון דעם יונגערמאן‪ ,‬איז אפשר דא פלעצער וואס מען רופט טט פיר‪ .‬דארף מען‬ ‫אקעגן געקומען און ער האט זיי געזאגט‪ :‬גייט תיכף אהיים‪ ,‬און זאגטס אריין פאר'ן קינד‬ ‫דעמאלטס לייגן זעקס פרשיות‪ ,‬נאר וואס דען מען קוקט נישט אויף אנדערע פלעצער‪ ,‬קומט‬ ‫אין די אויער אז איך נתן דוד באפעל פאר די מחלה זאל אוועקגיין פון אים‪ .‬זיי זענען טאקע‬ ‫אויס אז דער יונגערמאן וואס ער קוקט יא וויאזוי מען רופט עפעס אין אנדערע פלעצער‪,‬‬ ‫אהיימגעפארן‪ ,‬ווען זיי זענען אנגעקומען דארט‪ ,‬האבן זיי געזען אז דאס קינד האלט ל"ע‬ ‫האלט ער דאך נישט די כלל פון די חז"ל לענין מצות תפלין‪ ,‬האב איך געזאגט אז זיינע תפלין‬ ‫ביים נפטר ווערן‪ .‬האבן זיי פארטריבן די מענטשן וואס זענען געשטאנען ארום אים‪ ,‬און מען‬ ‫זענען פסול‪ .‬ווי פארשטענדליך אז דאס איז געווען מיט רוח הקודש‪ ,‬נאר צוליב זיין גרויסע‬ ‫האט אים אריינגעזאגט אין די אויער די ווערטער וואס רבי נתן דוד האט געהייסן זאגן‪ ,‬און‬ ‫עניוות האט ער עס באהאלטן אין ווערטער פון חז"ל‪) .‬קדושת היהודי(‬ ‫ער האט תיכף געעפנט די אויגן‪ ,‬און ער איז ב"ה געזונט געווארן און געלעבט נאך זעכציג‬ ‫*‬ ‫יאר‪) .‬בישישים חכמה דף שמ"ב(‬ ‫תתנב( באתי בשורות אלו ]וכו'[ להעיר‬ ‫*‬ ‫ולעורר בלב חסד ורוח חדש כל איש אשר נשמה באפו‪,‬‬ ‫הרה"ק דער גוטער איד מניישטאדט זצ"ל איז אמאל געווען ביי רבי נתן דוד‬ ‫משידלאווצא‪ ,‬און זיי האבן געגעסן צוזאמען א סעודה מיט זיינע קינדער‪ .‬און דער גוטער‬ ‫את רוח אפינו מעשי אבות ובנים יזכרו גודל החיבה‬ ‫איד האט אריינגעזאגט שטילערהייט פאר רבי נתן דוד אויף זיינע קינדער‪ :‬איר האט‬ ‫והתקשרות עצום אשר בו החזיקו רבוה"ק זי"ע להיות‬ ‫איינגעפלאנצט א שיינעם גארטן‪ .‬האט רבי נתן דוד אים געזאגט‪ :‬אבער זיי וואלטן געדארפט‬ ‫מצות החזקת עניי ענוי ארץ הקדושה ליסוד מוסד‬ ‫האבן א שענערן און בעסערן טאטן פון מיר‪ .‬האט אים דער גוטער איד געזאגט מיט א‬ ‫נטוע ובא מעיקרו הרצון ]וכו'[‪ ,‬וכי בחרו בזה המצוה‬ ‫ווערטל‪ :‬עס איז דא ערגערע פון אייך‪) .‬ספרן של צדיקים מערכת מ"ו אות ג'(‬ ‫כאשר ראו מעשה ה' בזו המצוה כי נורא הוא ]וכו'[‪.‬‬ ‫*‬ ‫זיין זון הרה"ק רבי שרגא יאיר מביאלברזעג זצ"ל האט דערציילט‪ :‬ווען ער איז געווען א‬ ‫העידו והבטיחו על אור צדקה זו לחיים‪ ,‬למען יושבי‬ ‫קליין קינד‪ ,‬איז ער געווען מיט זיין טאטן רבי נתן דוד משידלאווצא ביי א שמחת החתונה‬ ‫כוללינו קרובינו ומיועדנו בארץ החיים‪ ,‬אשר מאן‬ ‫ביי איינעם פון די צדיקים פון זיין צייט‪ .‬און בשעת די חתונה האט ער געזעהן מענטשן וואס‬ ‫דבעי סמא דחיי‪ ,‬הן עלות במעלות העבודה‪,‬‬ ‫האבן אויסגעקוקט אז זיי זענען נישט פון דער וועלט‪ ,‬און רבי שרגא יאיר האט זיך גאר‬ ‫והן בני חיי ומזוני רויחא‪ ,‬יחזיקו במצוה זו אשר‬ ‫שטארק געשר‪N‬אקן‪ .‬און ווען רבי נתן דוד האט עס געזעהן‪ ,‬האט ער אים בארואיגט און‬ ‫האט אים געזאגט‪ :‬האב נישט קיין מורא מיין קינד פון וואס דו זעסט‪ ,‬ווייל די מענטשן‬ ‫היא לנו שארית מעט בקרב הארץ ]וכו'[‪.‬‬ ‫וואס דו זעסט זענען די הייליגע אבות פון די בעלי שמחה‪ ,‬די צדיקים פון גן עדן‪ ,‬וואס זענען‬ ‫ולציון יאמר איש ואיש יולד בה‪ ,‬הן הדר בה‪ ,‬והן‬ ‫אראפגעקומען פון עולם העליון זיך מיטצופרייען מיט די שמחה פון זייערע אייניקלעך‪) .‬אמרי‬ ‫המחזיקים בה‪ ,‬ותומכיה מאושר‪ ,‬והכל הולך‬ ‫דבש דף ס"ד(‬ ‫אחר המחשבה והתשוקה‪.‬‬ ‫*‬ ‫)יסוד העבודה סלאנים‪ ,‬יודה"ל י"א חשון מכתבי קודש אות ס"ה(‬ ‫הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסוב זצ"ל האט געזאגט‪ ,‬אז ער ווייסט פון זיבעצן וועגן וואס‬ ‫רבי נתן דוד משידלאווצא האט געהאט מקרב צו זיין א יונגערמאן צו השי"ת‪) .‬ספרן של צדיקים‪,‬‬ ‫שכל מי שנותן צדקה‪ ,‬ובפרט עבור ארץ ישראל‪,‬‬ ‫מערכת מ"ו אות ו'(‬ ‫שאמרו חז"ל )זבחים קי"ג ע"א( שלא היה שם המבול‬ ‫*‬ ‫כלל‪ ,‬בלי ספק זוהי סגולה להינצל ממי‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫המבול המים הזידונים‪) .‬דברי שמואל סלאנים‪ ,‬בפרשתן(‬ ‫פרשת נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרע"א‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ה(‬ ‫יד( אולם יש שנהגו שלא לומר הפיוט הזה מרוב קדושתו )כו(‪ ,‬ומחמת היראה להתגרות בקליפות הנזכרים בפיוט הזה )כז(‪.‬‬ ‫טו( מנהג הנהוג מצדיקי עולם לומר בסעודת שלישית מזמור לדוד ה' רועי וכו' )כח(‪ ,‬ואומרים אותו בעץ הזאת שהוא קרוב לזמן החזרת רשעים לגיהנם )כט(‪,‬‬ ‫ובזמן פטירת הרעיא מהימנא משה רבינו ע"ה‪ ,‬לרמז שאפילו שהוא נפטר‪ ,‬השי"ת הוא רועינו )ל(‪ ,‬ולרמז שהשי"ת רועה אותנו אע"פ שחוטאין ח"ו )לא(‪.‬‬ ‫טז( ואומרים אותו ג' פעמים )לב(‪ ,‬ויש במזמור זה אותיות כמנין ברכ"ה‪ ,‬להיות ברכה משולשת )לג(‪ ,‬ונגד ג' מדות חסד גבורה תפארת )לד(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫שנאמר טוב להודות לה'‪ ,‬ונדרש בפרקי דר' אליעזר )פ' י"ט( כדא דאת אמר ומודה ועוזב‬ ‫)כו( בס' מכתב סופר )הקדמת באר מרים דף ד'( מובא‪ ,‬אזכיר פה שק"ז החתם סופר זצ"ל לא‬ ‫ירוחם‪ ,‬ולכן אומרים מזמור זה בשבת‪.‬‬ ‫אמר הזמירות של האר"י ז"ל אזמר בשבחין‪ ,‬אסדר לסעודתא‪ ,‬ובני היכלא‪ ,‬ואאמו"ר ]בעל‬ ‫)לב( בס' מנחם ציון )רימנוב‪ ,‬פרשת אמור בד"ה צו את בני ישראל( כ'‪ ,‬צו את בני ישראל ויקחו‬ ‫המכתב סופר[ זצ"ל דיבר עמו על דבר זה‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬עס איזט צו פיעל ארויסגעזאגט‪.‬‬ ‫אליך שמן זית זך וגו' להעלות נר תמיד מחוץ לפרוכת העדות יערוך אותו אהרן הכהן מערב‬ ‫מתפרשין בו דברים הראויים להכתב באתכסיא יותר‪.‬‬ ‫עד בוקר‪ ,‬מצוה זו כבר נאמר בפ' ואתה תצוה‪ ,‬וצריך ביאור למה נישנית כאן‪ ,‬בשלמא מצות‬ ‫)כז( בס' בן איש חי )הלכות שנה שני'‪ ,‬פרשת חיי שרה אות י"ג( כ'‪ ,‬והפיוט של בני היכלא דכסיפין‬ ‫לחם הפנים נישנית כאן משום שחידש בה שתהי' שש מערכות ושני עשרונים לכל חלה‪ ,‬אבל‬ ‫שסידר רבינו האר"י ז"ל לסעודה זו‪ ,‬שמעתי שיש חסידים נמנעים לאומרו מחמת הפחד‬ ‫בנר תמיד לא נתחדש דבר‪ .‬גם מה ענינו לכאן אצל פ' המועדות‪ ,‬ועוד קשה איך המצו' הזאת‬ ‫שנזכר בו דברים כנגד הקליפות‪ ,‬ואומרים שיראים להתגרות בקליפות‪ ,‬ורבינו האר"י ז"ל‬ ‫נוהגת לעולם כמו כל המצות‪ ,‬ובפרט שנאמר בה תמיד‪ .‬אבל הענין הוא כך‪ ,‬כי מנהג ישראל‬ ‫המחבר הפיוט שאני‪ ,‬דרב חיליה‪ ,‬ונ"ל דהנוהג לאומרו לא יבטל מנהגו‪ ,‬ורק יזהר לומר מן‬ ‫תורה היא וללמוד צריך‪ ,‬שכל תנועותינו ומנהגינו אחת מהנה לא נעדרה‪ ,‬אשר תורה ויראת‬ ‫פסוק קריבו לי' וכו' בלחש ממש עד פסוק הרי השתא‪ ,‬וכשיתחיל בפסוק הרי השתא יגביה‬ ‫שמים יחדיו תמים בפנימיותם‪ ,‬כי בהיות ישראל במצרים איש לעברו תעו ובתעלוליהם נפשם‬ ‫קולו‪ ,‬והכי עדיף ואין בזה מיחוש‪ ,‬ואנחנו אין נוהגים לאומרו כלל‪.‬‬ ‫חפצה ואת ה' לא ידעו‪ ,‬עד שמצאו מלאכי השרת מקום לקטרג ולומר הללו עע"ז והללו‬ ‫)כח( בס' בני יששכר )מאמרי שבת‪ ,‬מאמר ח' אות י"ז( כ'‪ ,‬אומרים בשבת מזמור לדוד ה' רועי לא‬ ‫עע"ז‪ ,‬הללו מגדלי בלורית והללו מגדלי בלורית וכו'‪ ,‬לולי ה' שהי' לנו אשר לא נתננו טרף‬ ‫אחסר‪ ,‬והוא ג"כ בכוונת האריז"ל‪ ,‬ובפרט בסעודה שלישית‪ ,‬מנהג הנהוג מצדיקי עולם‬ ‫לשיניהם‪ ,‬לא בזכותינו רק למען שבועתו ובריתו את אבותינו על גאולתינו ועל פדות נפשינו‪,‬‬ ‫לאומרו‪.‬‬ ‫ועל דבר שם כבוד מלכותו להודיע טבעו בעולם‪ ,‬ולמען ספר תהלתו לפרסם אלקותו‪ ,‬והיינו‬ ‫)כט( בס' בני יששכר )מאמרי שבת‪ ,‬מאמר ח' אות י"ז( כ'‪ ,‬ובכמה מקומות אומרים אותו אז ג'‬ ‫על ידי התורה שיש בה כ"ב אותיות מהם שלש אמות‪ ,‬אמ"ש א'ויר מ'ים א'ש ויסוד העפר הוא‬ ‫פעמים‪ ,‬נראה לפרש שהוא על פי מה שהביא הקדוש מהר"ש מאוסטרפאליע זצוק"ל הי"ד‬ ‫חומר לקבל צורתן‪ ,‬שלא יכלו לנוח בלתי חומר המקבלן‪ ,‬ושבע כפולות בג"ד כפר"ת‬ ‫)לקוטי שושנים בסוף ספר קרנים כ"ב ע"ב( בשם הפליאה‪ ,‬תת"ן חדרים יש בגיהנם מנין תכל"ת‪,‬‬ ‫שמקבצין דגש ורפה במקום שצריכין לכופלו‪ ,‬והם נגד השבעה שערים שבנפש שני עינים ושני‬ ‫)ונראה לי אשר גם כן )פרע"ח שי"ח סי"ג( ז' שמות המרגלא דשבת צריך לכוין אותם בז' ברכות‬ ‫אזנים וכו'‪ ,‬ושנים עשר פשוטות נגד הי"ב מנהיגים שבנפש שמיעה הילוד וכו'‪ ,‬וע"כ כאשר‬ ‫דשמונה עשרה הם גם כן מנין תת"ן עם הכולל‪ ,‬והם הוי"ה הוי"ה מצפ"ץ י"ה אדנ"י א"ל‬ ‫חפץ ה' בנו להוציאנו מכור הברזל תועבת מצרים הביאנו אל המדבר מקום פנוי ומוכן לקבלת‬ ‫אלהי"ם מצפ"ץ(‪ ,‬וצדיקים הולכים שם להעלות נשמות רשעים‪ ,‬תק"פ חדרים אינם תוקפא‬ ‫התורה‪ ,‬והנחילנו שבעה מועדים שהם פסח שבועות ר"ה יה"כ סוכות שמיני עצרת ושבת הוא‬ ‫דדינא כל כך‪ ,‬ונשארו ר"ע חדרים שהם רע‪ ,‬וכשהולך הצדיק הולך עמו מלאך ושמו יהושע‪,‬‬ ‫הכולל שבהן‪ .‬וע"כ אנחנו נוהגין לומר בשבת ג' פעמים מזמור לדוד ה' רועי‪ ,‬נגד השלש‬ ‫ובידו שעוה‪ ,‬וכותב על מצחו שם את"ה‪ ,‬ואז אפילו בר"ע חדרים אין פחד‪ ,‬עד כאן לשון‬ ‫אמות‪ ,‬וכל מזמור חולקין לארבע חלקים‪ ,‬שיש בין הכל שנים עשר נגד הי"ב פשוטות‪ ,‬ואח"כ‬ ‫הפליאה‪ ,‬ופרש הקדוש מהר"ש הנ"ל‪ ,‬דזהו הרמוז בפסוק גם כי אלך בגי"א צלמו"ת‬ ‫זמר ברוך א‪-‬ל עליון שיש בו שבע חרוזים נגד השבע כפולות‪ ,‬ואל יפלא בעיניכם על אמרי‬ ‫בגימטרי"א תק"פ‪ ,‬לא אירא רע‪ ,‬גם מן הר"ע חדרים לא אירא‪ ,‬כי את"ה עמדי‪ ,‬היינו שם‬ ‫דברים אלו‪ ,‬שיש לי טעם כמוס על זה‪.‬‬ ‫את"ה שנכתב על מצחו של הצדיק‪ ,‬ע'מדי ש'בטך ו'משענתך ה'מה‪ ,‬ראשי תיבות שעו"ה‪,‬‬ ‫ובס' מנהגי מהר"צ הלוי )דף ק"ח( מובא‪ ,‬בסעודה שלישית היה מזמר ]הגאון רבי יוסף צבי‬ ‫ע'מדי ש'בטך ו'משענתך ה'מה י'נחמני ראשי תיבות יהוש"ע שם המלאך הכותב עכ"ד‪ ,‬והנה‬ ‫הלוי דונער זצ"ל ראב"ד לונדון יצ"ו[ מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו' שלש פעמים‪ .‬אמר‬ ‫)זח"ג צ"ד ע"ב( בשבת חיבא דגיהנם ניחין‪ ,‬ובודאי הם מתפשטין בין הצדיקים להעלותם מן‬ ‫שכן קיבל מהגאון רבי אליעזר פאזען זצ"ל דיין בפראנקפורט ובלונדון‪ ,‬וכן נהג גם מורו‬ ‫הגיהנם‪ ,‬על כן אומרים זה המזמור‪ ,‬ובפרט בסעודה שלישית שהוא קרוב לזמן החזרת רשעים‬ ‫ורבו הגאון רבי פינחס וואלף זצ"ל אב"ד קעלן‪ ,‬וכן המנהג בבית מדרשו של רבינו ק"ק עדת‬ ‫לגיהנם‪ ,‬ואתה תבין הדברים האלה ברצונך‪.‬‬ ‫ישראל בלונדון‪ ,‬ובשאר בתי הכנסת של יוצאי קהילות אשכנז )הובאו בדינרי זהב לקמן ס"ק פ"ז(‬ ‫)ל( בס' בני יששכר )מאמרי שבת‪ ,‬מאמר ח' אות י"ט( כ'‪ ,‬בתשב"ץ סי' תמ"ח משה עבדי מת‬ ‫שבסעודה שלישית כל בני הקהילה שרים יחד מזמור לדוד שלש פעמים‪ .‬וכן נהגו בק"ק‬ ‫)יהושע א' ב'( אותיות שניות שב"ת‪ ,‬מכאן שמשה רבינו נפטר בשבת‪ ,‬וכתב על זה הרב הגדול‬ ‫האמבורג ובקהילות נוספות‪ ,‬וכן נהוג אצל משפחות רבות מיוצאי אשכנז‪.‬‬ ‫חיד"א זלה"ה )ס' דבש לפי מערכת מ' מ"ג( דלכך הרמז באותיות שניות הוא על פי דברי הרמ"ע ז"ל‬ ‫)לג( בס' בני יששכר )מאמרי שבת‪ ,‬מאמר ח' אות כ'( כ'‪ ,‬כתבו תלמידי האר"י ז"ל לומר אפילו‬ ‫)עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ח"ב פי"ג( שתירץ קושית הרא"ש ז"ל‪ ,‬והאריך להוכיח דאי אפשר‬ ‫בחול קודם הסעודה מזמור לדוד ד' רועי וכו'‪ ,‬כי יש בו ז"ן תיבות כי הוא זן ומפרנס לכל‬ ‫לומר שנפטר בשבת‪ ,‬רק בערב שבת )עיין ברא"ש פרק ערבי פסחים סי' י"ג(‪ ,‬ותירץ הרמ"ע ז"ל‬ ‫)פע"ח שער ק"ש שעל המטה פי"א(‪ ,‬ומה נחמד הדבר לאומרו בסעודה האחרונה של שבת‪ ,‬להשפיע‬ ‫שנשמתו נסתלקה בערב שבת‪ ,‬ונפשו והטמנת גופו הקדוש היה בשבת )הארכנו בזה במקום אחר(‪,‬‬ ‫מזונות לימי החול נ"ל‪ .‬ויכוין בשם הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"י בגימטריא ז"ן נ"ל‪,‬‬ ‫ולזה כתב הרב הנ"ל שבת נרמז באותיות שניות‪ ,‬להורות זאת שבשבת היה לו פטירה שניה‬ ‫עוד יש בו אותיות כמנין זכ"ר בגימטריא ברכ"ה‪ ,‬שישלח ברכה בכל מעשה ידינו‪ .‬ונ"ל שזה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ואני ארמוז עוד‪ ,‬מש"ה עבד"י מ"ת בגימטריא אנ"י ע"ת רצ"ן‪ ,‬הוא מה שאומרים ואני‬ ‫טעם רבותינו זלה"ה שהנהיגו לומר בסעודה שלישית ג' פעמים זה המזמור‪ ,‬עפ"י מה‬ ‫תפלתי לך ה' עת רצון‪ ,‬וכיון שהרעיא מהימנא נפטר במנחת שבת‪ ,‬אומרים כמתנחמים י"י‬ ‫שכתבתי לך על פי פשוטו טעם לאכילת דגים בשבת הוא‪ ,‬להיות במעשה בראשית נאמר ג'‬ ‫רועי לא אחסר‪ ,‬רצ"ל הגם שנפטר הרועה הנאמן‪ ,‬עכ"ז כיון שהש"י הוא רועינו‪ ,‬והוא חי‬ ‫ברכות בג' ימים זה אחר זה רצופים‪ ,‬היינו ביום ה' ברכה לדגים‪ ,‬יום ו' ברכה לאדם‪ ,‬יום ז'‬ ‫וקיים לעד‪ ,‬על כן לא אחסר‪.‬‬ ‫ברכה לשבת‪ ,‬על כן האדם האוכל דגים לכבוד שבת‪ ,‬מתברך בברכה משולשת‪ ,‬והחוט‬ ‫)לא( בס' פרי צדיק )להגה"ק ר"צ הכהן מלובלין זצ"ל‪ ,‬פרשת ראה אות ט"ו( כ'‪ ,‬גם כי אלך בגיא‬ ‫המשולש לא במהרה ינתק‪ ,‬על כן אומרים ג"כ המזמור הזה שיש בו אותיות מנין ברכ"ה‪,‬‬ ‫צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי‪ ,‬במדרש תנחומא )ראה ט"ז( לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים‪,‬‬ ‫ואומרים ג' פעמים‪ ,‬להיות ברכה משולשת‪) ,‬ותבין ג"כ שיש בו תיבות מנין ז"ן הוא מנין‬ ‫וחשב שם בים ועבר בים צרה‪ ,‬וכן אחר מתן תורה כשעשו אותה מעשה ירד להם המן ונטלו‬ ‫דגי"ם(‪ ,‬ונרמז במזמור הזה ג"כ בנאות דש"א ירביצני‪ ,‬ראשי תיבות דגים שבת אדם‪ ,‬נ"ל‪.‬‬ ‫ממנו ואף על פי כן ומנך לא מנעת מפיהם‪ ,‬וכן בפסל מיכה עיי"ש‪ .‬המדרש מורה לנו‬ ‫)לד( בס' חקל יצחק )פרשת שמיני‪ ,‬בד"ה ויהי ביום השמיני( כ'‪ ,‬יש לומר טעם למה שהנהיגו‬ ‫דהישראל המאמין בה' ורואה שאף בשעת החטא ח"ו אעפ"כ אפילו אז השם יתברך באותה‬ ‫רבותינו הקדושים לאמר בסעודה שלישית ג' פעמים מזמור לדוד )תהלים כ"ג(‪ ,‬ואח"כ הללויה‬ ‫שעה עמו‪ ,‬וכמו שנאמר לך ה' הצדקה‪ ,‬אז יש לו בושת פנים לפני השם יתברך‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫אודה ה' וגו' הללויה אשרי איש וגו' )שם קי"א‪ ,‬קי"ב(‪ ,‬ואח"כ שיר המעלות אשרי כל ירא וגו' )שם‬ ‫אלקי בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך ועי"ז ממילא השם יתברך מרחם עליו ומושיעו‪.‬‬ ‫קכ"ח(‪ ,‬ושיר המעלות לדוד )שם קל"ג(‪ ,‬דיען דסעודה שלישית הוא זמן תשובה‪ ,‬וע"כ אומרין ג'‬ ‫וזה שאמרו )נדרים כ' ע"א( שמי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני‪ ,‬שזה‬ ‫פעמים מזמור לדוד נגד ג' מדות חסד גבורה תפארת‪ ,‬ומזמור אודה ה' לתיקון הנצח‪ ,‬אשרי‬ ‫נשאר לנו ממעמד הר סיני שהישראל אף בשעת החטא אינו שוכח לגמרי בהשם יתברך‪,‬‬ ‫איש לתיקון ההוד‪ ,‬אשרי כל ירא לתיקון היסוד‪ ,‬ושיר המעלות לדוד לתיקון המלכות בחי' דוד‬ ‫וממילא כשרואה ומבין כי לך ה' הצדקה‪ ,‬שאף בשעת החטא אעפ"כ השי"ת עמו ומשגיח‬ ‫מלכא משיחא‪ ,‬ועל ידי תיקון השבעה מדות נמשך אור השמיני עולם התשובה‪.‬‬ ‫עליו ומטיב עמו‪ ,‬וממילא מזה יש לנו בושת הפנים ליבוש לעמוד לפני השי"ת על מה שעשו‬ ‫המשך לעבודת הצדיקים בזמר בני היכלא‪ :‬בס' רזא דעובדא )קרעטשניף‪ ,‬דף מ"ה( מובא‪,‬‬ ‫נגד רצונו‪ ,‬וממילא על ידי זה נושע‪.‬‬ ‫והתחיל רבינו הק' ]מקרעטשניף[ לומר בני היכלא בנוסח )ולא בניגון( חו"ק בהתרגשות‬ ‫וזה שנאמר גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי‪ ,‬היינו מזה שאני רואה ומבין כן‬ ‫גדול ותשובה אמיתית והתקשרות‪ ,‬וכליון גדול להשי"ת בעת רצון הגדול הזה‪ ,‬וניגן ג"פ‬ ‫שאפילו בשעת החטא אתה עמדי ועושה לי כל צרכי‪ ,‬וכמו שנאמר לך ה' הצדקה מזה יש לי‬ ‫מזמור לדוד‪ ,‬ובביהמ"ד היה העדר אור גשמי לחלוטין‪ ,‬ורגשי חולת אהבה רבה והתעוררות‬ ‫בושה גדולה לעמוד לפניך‪ ,‬ובושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך‪ ,‬על ידי זה בטוח אני‬ ‫גדולה ועצומה‪ ,‬להתקשר בעבודת השי"ת באמת‪.‬‬ ‫שתעזרני‪ .‬וכן בשבת כל אחד מישראל רואה ומרגיש שהשם יתברך הוא הרועה אותו איך‬ ‫בזמירות דברי יואל )סאטמאר‪ ,‬ח"א דף קפ"ח( מובא‪ ,‬ונשמע קולו ]של רבינו מסאטמאר[‬ ‫שהוא‪ ,‬ובפרט בסעודה ג' שכנגד יעקב אבינו ע"ה שאמר האלקים הרועה אותי וגו' ועל זה‬ ‫בנעימת השיר בהתלהבות עצומה התחלת הפזמון בני היכלא דכסיפין וכו' )בניגון התעוררות‬ ‫נאמר ה' רועי לא אחסר‪ ,‬שעי"ז שרואין שאף בשעת החטא ה' רועה ולך ה' הצדקה‪ ,‬וזה גם כי‬ ‫המקובל מאבותיו הקדושים( ]וכו'[‪ ,‬ועל פני קדשו נראה בעת רעווא דרעווין גודל קדושת הזמן‬ ‫אלך וגו' כי אתה עמדי‪ ,‬ומזה בא הבושת פנים‪ ,‬ואז ממילא בא הישועה‪ .‬וכן נדרש בתדב"א‬ ‫ובכל עת זמירות סעודה שלישית הרבה להתנענע בכל גופו‪ ,‬ופניו בערו בלהט אש קודש‪ ,‬וראו‬ ‫)ריש סא"ר( הפסוקים אלו על שבת‪ ,‬דכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח‪ ,‬שבשבת שאז האדם‬ ‫עין בעין שהוא משוטט במחשבותיו הטהורות‪ ,‬וכולו אחוז שרעפים‪ ,‬עד שכמ"פ חזר עוה"פ‬ ‫רואה שה' רועי ולך ה' הצדקה‪ ,‬מזה נעשה עני ונכה רוח מכל מה שעבר עליו‪ ,‬ומלא בושה‬ ‫על חרוז שכבר אמר‪ ,‬אשרי עין ראתה דביקותו ביוצרו כחד משרפי מעלה‪.‬‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬וכמו שנאמר ולנו בושת הפנים‪ ,‬וממילא על ידי זה בנקל לו לתקן מעשיו‪ ,‬וכמו‬ ‫פרשת נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנח[‬ ‫ד'‪ .‬תשה‪ .‬דברי יחזקאל המבואר‪ ,‬ב"כ‬ ‫‪‬‬ ‫חידושי תורה ואמרות קודש על התורה ומועדים וליקוטים‪ ,‬מאת מרן הרב הקדוש רבי יחזקאל שרגא‬ ‫אלף תתיד‪ .‬הרה"ק רבי ר' מנחם מענדל מרימנוב זצ"ל עבר פ"א ברחוב בדרכו לבית המדרש‪,‬‬ ‫משינאווא זי"ע‪ ,‬אשר מקובל ונערץ ונקדש אצל בני ישראל‪ ,‬ונדפס במשך השנים פעמים אין מספר‪.‬‬ ‫וראה מונח על הארץ רענדל זהב‪ ,‬ורצה להגביהו ליקח לעצמו‪ ,‬אולם הרהר בדעתו הק' האם אני‬ ‫ועתה יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬באותיות מאירת עינים‪ ,‬עם ביאורים יקרים‪ ,‬מקורות‬ ‫וציונים‪ ,‬לבאר דבריו הקדושים לפענח חידושים נעלמים‪ ,‬עם ליקוטי דברי יחזקאל‪ ,‬ליקוטים נבחרים‪,‬‬ ‫אכנע לרענדל‪ ,‬וגמר בדעתו שלא יכנע עצמו לזה‪ ,‬והלך הלאה לבית המדרש‪ ,‬וכאשר ישב ולמד נכנס‬ ‫מאירים כספירים‪ ,‬הלכות ומנהגים‪ ,‬אמרים ומכתבים‪ ,‬הסכמות ושבחים‪ ,‬מתוך ספרי רבוה"ק מאורי‬ ‫איש א' לביהמ"ד‪ ,‬והביט על פני הלומדים‪ ,‬ואמר שמצא רענדל זהב על הארץ ברחוב‪ ,‬ומבקש למי‬ ‫החסידות‪ ,‬עם פרקי תולדות רבינו הק' המחבר זי"ע‪ ,‬י"ל בשני כרכים מפוארים‪ ,‬עם מפתחות‬ ‫ליתנו וליהנות עם הרענדל הזה‪ ,‬ומתוך כל הלומדים ניגש להרה"ק ר"ר מענדל'ע ונתן לו הרענדל‪.‬‬ ‫מפורטים‪) .‬ח"א‪ :‬תקי"ד עמודים‪ .‬ח"ב תרט"ז עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תשו‪ .‬מאיר נתיבות ‪ /‬הלכות שבת‪ ,‬ש"ח‪-‬שכ"א‬ ‫אלף תתטו‪ .‬בכל מקום אשר הגיע הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ"ל הי' לו כבוד גדול‪ ,‬והגם‬ ‫תשובות ופסקי הלכה להלכה ולמעשה שהשיב לרבים השואלים דבר ה' זו הלכה‪ ,‬הגאון רבי מאיר‬ ‫שהי' צדיק וקדוש גאון הגאונים ופועל ישועות אשר באמת הגיע לו הכבוד הזה‪ ,‬אעפ"כ נתנו לו‬ ‫סירוטה שליט"א‪ ,‬בהלכות שבת החמורים‪ ,‬מסודר לפי סדר השו"ע בהלכות שבת‪ ,‬סי' ש"ב‪ ,‬ומסימן‬ ‫יותר כבוד משאר צדיקי דורו‪ ,‬וזה הי' מפני שצורתו הק' הי' נראה חלק ומאיר כמו עור של ילד בלא‬ ‫ש"ח ‪ -‬שכ"א‪ ,‬מסודר לפי שאלות ותשובות‪ ,‬הנוגע לכל סעיף וסעיף‪ ,‬להקל על הלומד לידע תורת‬ ‫חטא ועון כלל‪.‬‬ ‫ה' להלכה ולמעשה‪ ,‬ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ ,‬ועליהם ציונים וביאורים על התשובות‪ ,‬עם‬ ‫תוכן מפתחות הענינים מפורט‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תקי"ד עמודים(‬ ‫אלף תתטז ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬על מה שאומרים העולם שכאשר צדיקים נוסעים על הדרכים מוכרח‬ ‫ד'‪ .‬תשז‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' מגילה‪ ,‬תענית‬ ‫שהגשם ירד אז על הארץ‪ ,‬ויוצא ממ"ש )ישעי' נ"ה י'( כי כ'אשר י'רד ה'גשם ו'השלג מן ה'שמים וגו'‪,‬‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫אשר הר"ת הוא יוה"ך השם המסוגל לשמירת הדרך‪ ,‬אמר מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שזה לאו‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות הש"ס‪,‬‬ ‫דוקא שצריך להיות אז גשם‪ ,‬רק בעת שצדיקים נוסעים יכול ג"כ להיות יום בהיר והשמש יזרח על‬ ‫הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪ ,‬פיתוח ראשי‬ ‫הארץ‪ ,‬כמ"ש )דניאל י"ב ג'( ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע‪ ,‬שהוא ג"כ ר"ת יוה"ך השם המסוגל‬ ‫תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד חדש מאיר עינים‪,‬‬ ‫לשמירת הדרך‪.‬‬ ‫למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת מגילה‪ ,‬תענית‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪) .‬תרנ"ב עמודים(‬ ‫אלף תתיז ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬פ"א כאשר הי' אסיפת הרבנים מגדולי ומנהיגי מדינת אונגארין‬ ‫ד'‪ .‬תשח‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' מו"ק‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ירושלמי מועד‬ ‫וביניהם הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל לדון בענין האגודה‪ ,‬באם יכולים להיות‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫עמהם בחבורה או לא‪ ,‬מאחר שסוכ"ס הי' אז מטרתם ללחום נגד המזרחי וכיתות הציונים‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות‬ ‫וכדומה‪ ,‬ומרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שהי' עוד צעיר לימים בהיותו עוד אבד"ק ארשיווא או‬ ‫הש"ס‪ ,‬הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪,‬‬ ‫פיתוח ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד‬ ‫קראלי יצ"ו‪ ,‬הגיע להאסיפה במאוחר מאוד לאחר שגמר תפלתו‪ ,‬וכבר היו דנים שם מקודם‬ ‫חדש מאיר עינים‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת מועד קטן‪ ,‬חגיגה‪ ,‬וירושלמי מועד‪ .‬שנת תשפ"ה‬ ‫בענין זה‪ ,‬ושאל מרן זצ"ל מה שדנו עד עכשיו‪ ,‬וכאשר אמרו לו‪ ,‬ביקש רשות הדיבור‪ ,‬ודיבר‬ ‫לפ"ק‪) .‬תק"מ עמודים(‬ ‫ופירט הענין לארכה ולרחבה‪ ,‬ובתוך דבריו הסביר במשל‪:‬‬ ‫ד'‪ .‬תשט‪ .‬תלמוד בבלי המבואר ‪ /‬מתיבתא‪ ,‬מס' ערכין‬ ‫הי' איש אחד גוי שהי' צריך ליסע לאיזה מקום‪ ,‬והי' ירא שמא בעת שלא יהי' בביתו יגנבו‬ ‫גמ' מסכת ערכין מן תלמוד בבלי‪ ,‬נערך ונסדר מחדש‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם כל המפרשים על‬ ‫חפציו‪ ,‬והיות שהי' לו 'געטשקע' בצורת שתי ערב ואותו האיש ימ"ש‪ ,‬והאמין בו‪ ,‬אמר‬ ‫הדף‪ ,‬בצירוף ליקוטי רש"י‪ ,‬והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף‪ .‬ועליו מהדורת 'מתיבתא' ‪-‬‬ ‫הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד‪ ,‬תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון‬ ‫להגעטשקע לפני נסיעתו‪ ,‬אני מניח אותך כאן‪ ,‬ותשמור על חפיצי שבל יגנבו אותם‪ ,‬ולמעשה‬ ‫הגמ'‪ ,‬בסגנון קצר וצח‪ ,‬מבוסס על דברי רש"י והראשונים‪ ,‬בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת‬ ‫נגנבו הדברים במשך הזמן‪ ,‬וכאשר הגיע הגוי בחזרה וראה שאכן נגנבו חפציו‪ ,‬והגעטשקע לא‬ ‫הגמרא‪ ,‬כאשר הלומד יחזה מישרים‪ ,‬עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך‬ ‫שמר עליהם כראוי‪ ,‬לקח את הגעטשקע וזרקו לחוץ‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אין אני עובד אותך עוד‪.‬‬ ‫ביאור יותר‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך‪ .‬עם‬ ‫שינון התלמוד‪ ,‬הכולל סיכומים לשינון הסוגיות‪ ,‬כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות‪.‬‬ ‫וכאשר נתוודע הדבר להגלח שבעירו‪ ,‬קרא לו ואמר‪ :‬זה הגעטשקע הי' גדול‪ ,‬ולא הי' איכפת‬ ‫ד'‪ .‬תשי‪ .‬תלמוד בבלי המבואר ‪ /‬מתיבתא‪ ,‬מס' תמורה‬ ‫לי' הדבר‪ ,‬ע"כ אני אתן לך געטשקע קטן אשר הוא יותר מסור ]געטריי[ לעובדיו‪ ,‬והוא ישמור‬ ‫גמ' מסכת תמורה מן תלמוד בבלי‪ ,‬נערך ונסדר מחדש‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם כל המפרשים‬ ‫מכאן ולהבא על חפציך‪ ,‬אמר לו האיש‪ :‬אולם ביום מן הימים גם הוא יגדל ויהי' כמוהו‪ ,‬על כן‬ ‫על הדף‪ ,‬בצירוף ליקוטי רש"י‪ ,‬והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף‪ .‬ועליו מהדורת‬ ‫אין אני רוצה עוד בהם‪ .‬ואמר מרן זצ"ל‪ :‬כן הדבר הזה‪ ,‬הדברים מתחילים כאשר המה עוד‬ ‫'מתיבתא' ‪ -‬הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד‪ ,‬תוך שזירת מהלך‬ ‫קטנים‪ ,‬ויכול להיות שאז יהי' עוד טוב‪ ,‬אולם כאשר נתגדל ג"כ לא יהי' טוב‪ ,‬כאשר ראינו מה‬ ‫הסוגיא בלשון הגמ'‪ ,‬בסגנון קצר וצח‪ ,‬מבוסס על דברי רש"י והראשונים‪ ,‬בביאור זה יכול הלומד‬ ‫להסתייע בהבנת הגמרא‪ ,‬כאשר הלומד יחזה מישרים‪ ,‬עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים‬ ‫שאירע עם הכיתות השונות שנעמדו בכלל ישראל במשך השנים‪ ,‬אשר לבסוף גרמו מכשולות‬ ‫במקום הצריך ביאור יותר‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו‬ ‫ונסיונות רבים לבנ"י‪ .‬ואמר שמי שמסכים לדבריו יגביה ידו לסימן‪ ,‬ויכריעו אחר הרוב‪ ,‬וכל‬ ‫באורך הדרך‪ .‬עם שינון התלמוד‪ ,‬הכולל סיכומים לשינון הסוגיות‪ ,‬כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות‪.‬‬ ‫הרבנים הגאונים הצדיקים הסכימו לדבריו הק' וקיבלו דעתו הק'‪ ,‬והרה"ק ממונקאטש שהי'‬ ‫ד'‪ .‬תשיא‪ .‬קול יהודה ‪ /‬סאטמאר‪ ,‬בראשית ‪ -‬תולדות‬ ‫גדול בשנים ממנו‪ ,‬ניגש אליו ואמר לו‪ :‬אינגערמאן‪ ,‬דו וועסט נאך זיין א גרויסע רבי און‬ ‫מאמרים וחידושים‪ ,‬ביאורים ופירושים‪ ,‬לכל חפציהם דרושים‪ ,‬על סדר פרשיות התורה מפורשים‪ ,‬בדרך‬ ‫אייננעמען די וועלט‪ .‬שאפילו שהוא הי' הצעיר מכולם‪ ,‬אעפ"כ הוא מבין יותר מכולם‪,‬‬ ‫דרוש ואגדה נאמרים‪ ,‬אשר נשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א במשך השנים ברוב עם‪,‬‬ ‫ובתוכו דברי חיזוק ומוסר‪ ,‬מתוקים מדבש‪ ,‬נערכים בטוב טעם ודעת‪ ,‬וברוב פאר והדר‪ ,‬כעת יצא‬ ‫והסכימו הכל לדבריו‪) .‬מפי איש חשוב ותלמיד חכם מחסידי מונקאטש(‬ ‫לאור חלק ראשון על פרשיות בראשית ‪ -‬תולדות‪ ,‬עם מפתחות מפורטים‪ ,‬ע"י בנו הרה"צ רבי חנני'‬ ‫אלף תתיח ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬כאשר הייתי עם מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל במקום הנופש שערן‬ ‫יו"ט ליפא טייטלבוים שליט"א אבד"ק ויואל משה ד'סאטמאר‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תע"ט‬ ‫עמדוים( הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫ספרינגס בקיץ שנת תשי"ד לפ"ק וזכיתי לשמש בקודש‪ ,‬אירע ביום אחד אשר מרן זצ"ל הי' מוכרח‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫לילך לאיזה מקום לצורך בריאת גופו הטהור‪ ,‬והלך שם רגלי דרך ארוכה‪ ,‬אולם כאשר הי' צריך‬ ‫לחזור‪ ,‬לא הי' לו כח לילך רגלי למקום אכסנייתו‪ ,‬אמר לי שאעמוד על הדרך איש אחד שעובר עם‬ ‫הטיבה ה' לטובים‬ ‫אויטא ולבקשו שיוליכנו לביתו‪ ,‬והעמיד עצמו איש אחד 'אמעריקאנער' ]כמדומה שהי' בגילוי ראש[‪,‬‬ ‫הרבני הנגיד המפואר‪ ,‬רודצו"ח‪,‬‬ ‫ובקשתי ממנו שיואיל בטובו ליקח את מרן זצ"ל עם אויטא שלו‪ ,‬והסכים בחפץ לב‪ ,‬וכאשר יצא מרן‬ ‫זצ"ל מהאויטא‪ ,‬אמר לו בצחות‪' :‬דענק יו' ]באות ד'[‪ .‬ואפילו שמרן ידע שבלשון המדינה אומרים‬ ‫מו"ה משה חיים בערקאוויטש הי"ו‬ ‫'טענק יו' ]באות ט'[‪ ,‬אעפ"כ אמר 'דענק יו'‪ ,‬וכוונתו הק' הי' שיזכור לו הטובה שעשה לו‪.‬‬ ‫שנדב להדפסת גליונינו לשבוע זו‬ ‫לע"נ אמו האשה החשובה מרת דבורה חנה ע"ה‬ ‫רבנים‪ ,‬מגידי שיעור‪ ,‬מלמדים‪ ,‬עלטערן‪ ,‬בחורים‪ ,‬קינדער‪...‬‬ ‫בת הרה"ח מו"ה יצחק צבי ז"ל‬ ‫האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע‬ ‫אשת הרב החסיד המפורסם מו"ה יעקב אליעזר בערקאוויטש ז"ל‬ ‫דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים‬ ‫נפטרה ח' חשון שנת תשע"א לפ"ק ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫על הטוב יזכר הרבני הנגיד הנכבד‪ ,‬הרה"ח המפואר‬ ‫פונעם ספר‬ ‫מו"ה חיים פריעדמאן הי"ו‬ ‫שנדב לע"נ חמותו האשה החשובה‪ ,‬אשת חיל עטרת בעלה‪,‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫המפורסמת במעשיה הטובים לכלל ולפרט‪,‬‬ ‫על חמשה חומשי תורה‬ ‫מרת אסנת קלאגסבאלד בת מו"ה חיים צבי ע"ה‬ ‫בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט‪ ,‬אין א הערליכע קלענערע פורמאט‪,‬‬ ‫נפטרה בשיבה טובה ביום ט' חשון שנת תשס"ח לפ"ק ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר‪ ,‬און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫מתנה‪ ,‬און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין‪.‬‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ה'‬