gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם שיח · NOAM SIACH — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נועם שיח · NOAM SIACH

שבוע: נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נועם שיח‬ ‫מאת אב"ד סאנטוב שליט"א‬ ‫רבי’שע תשובות ‪ -‬ב‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כו ן אפריון ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫לייקווד תשפ"ז‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון אפריון לשלמה‬ ‫להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א‬ ‫אב"ד סאנטוב ‪ -‬לייקווד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש‬ ‫‪9996551.z@gmail.com‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקבל גליונות ‪ ,‬לנדב ג ל יונות ‪ ,‬ולהערות‬ ‫נא לפנות להנ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונטרס זה נדבת‬ ‫הנגיד החסיד המפואר‬ ‫מו"ה חיי בצלאל יאקוב הי"ו‬ ‫מחשובי חסידי קאסוב‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫של נכדו הבחור המופלג בתורה ויראת שמי‬ ‫נת צבי נ"י‬ ‫ב לבנו הרה"ג ר' אברה שליט"א‬ ‫חת הגאו הגדול רבי שמואל דוד הכה פרידמא שליט"א‬ ‫יזכה בע"ה לרוות הרבה תענוג ונחת‬ ‫‪‬‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫רבי'שע תשובות ‪ -‬ב‬ ‫‪('ä ,'â úéùàøá) íëéðéò åç÷ôðå‬‬ ‫פע שאל הרה"ק הבעל התניא זי"ע את חסידיו "משיח וועט‬ ‫זיי א חסיד אדער א ליטוואק?" ]הא משיח יהיה מעדת החסידי‬ ‫או מהמתנגדי )'ליטוואק' הוא כינוי למתנגדי באות ימי ([‪ ,‬וא אחד‬ ‫לא ידע מה לענות‪ ,‬והמתינו שהרבי בעצמו יענה‪.‬‬ ‫אמר הבעל התניא‪ :‬אי ווייס נישט וואס משיח וועט זיי ‪,‬‬ ‫אבער אי הא אז ער וועט זיי א ליטוואק‪ ,‬ווייל אויב ער וועט זיי‬ ‫א ליטוואק‪ ,‬וועל אי גיי ‪ ,‬אבער אויב ער וועט זיי א חסיד‪ ,‬וועל זיי‬ ‫נישט גיי ]אינני יודע מה יהיה המשיח‪ ,‬אבל מקוה אני שהוא יהיה‬ ‫מתנגד‪ ,‬כי א הוא יהיה מתנגד‪ ,‬אז אני אל להקביל פניו‪ ,‬אבל א‬ ‫הוא יהיה חסיד‪ ,‬אז "ה " )המתנגדי ( לא ילכו[‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בעיה"ת‬ ‫הרה"ח ר' שמואל אונגאר הי"ו מגדולי העסקני‬ ‫לייקווד סיפר לי דבר נפלא ששמע ממקור ראשו ‪.‬‬ ‫המספר )שסיפר לר' שמואל( הינו חסיד סאטמאר‪ ,‬ופע אחת‬ ‫נכנס אצל כ"ק מר אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע‪ ,‬ואמר לו הרבי "הרי‬ ‫את מסתובבי אצל הרבי מסאטמאר‪ ,‬אז תאמרו לי משהו שהרבי‬ ‫אמר"‪ .‬חשב החסיד כמה רגעי ‪ ,‬ואח"כ אמר להרבי מליובאוויטש‬ ‫"אני נזכר משהו שהרבי אמר בליל שבת קודש בעת עריכת שולחנו‪,‬‬ ‫אני זוכר רק את הקושיא אבל אינני זוכר את התירו "‪.‬‬ ‫ג‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הרבי מסאטמאר שאל‪ :‬איתא בחז"ל )מס' ברכות ד נ"ז ע"א(‬ ‫שאפילו פושעי ישראל מלאי מצוות כרימו ‪ .‬ושאל הרבי "א ה‬ ‫פושעי ‪ ,‬וה חוטאי ‪ ,‬אי שייכת מציאות כזאת שה יהיו מלאי‬ ‫מצוות כרימו ?"‬ ‫נענה הרבי מליובאוויטש ואמר "אני שואל בדיוק קושיא זו‬ ‫אבל להיפ ‪ ,‬א ה מלאי מצוות כרימו ‪ ,‬אי שייכת מציאות‬ ‫כזאת שיחטאו?"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר מר הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ ,‬שפע אחת בערב תשעה‬ ‫באב ביקש גיסו הגאו רבי מרדכי שלמה ברמ זצ"ל להקדי ללכת‬ ‫לבית הכנסת קוד הזמ ‪ ,‬ואחותו הרבנית ברמ ע"ה הכינה לבעלה‬ ‫שקית‪ ,‬ובו הנעלי בית שלו‪ ,‬שילבש אות בהיכנס יו תשעה באב‪.‬‬ ‫כשראה רבי מרדכי שלמה ברמ את השקית‪ ,‬שאל אותה‬ ‫"מדוע אני צרי לשאת עמי את הנעלי בית ואחרי זה לשאת את‬ ‫הנעליי שלי הביתה‪ ,‬מדוע שלא אלבש כעת את הנעלי בית?"‪.‬‬ ‫הסתכלה עליו הרבנית בפליאה ואמרה בתמימות ובאמונה‪:‬‬ ‫מה יקרה א בדר לבית הכנסת יגיע המשיח‪ ,‬אי תל להקביל‬ ‫פניו‪ ,‬בנעלי בית??‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר יהודי‪ ,‬אשר אביו היה שרוי ל"ע במצב של ‪Coma‬‬ ‫]תרדמת[‪ ,‬והיה בתרדמה בלי הכרה‪ .‬בעקבות כ ‪ ,‬שאל האיש את‬ ‫מר הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬הא יניח תפילי לאביו?‬ ‫ד‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הרבי ליב עמו את צדדי העני ‪ ,‬ואמר לו כ ‪ :‬מצד אחד‪ ,‬יהודי‬ ‫רוצה להניח תפילי בכל יו ‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬הוא נמצא בתרדמה‪.‬‬ ‫והפטיר הרבי‪ :‬אז מ'טוט א תפילי אוי א איד וואס איז נישט ביי‬ ‫זו ‪ ,‬מאכט מע ביליג די תפילי ! די תפילי ווערט ווי קעסטעלע‬ ‫]כאשר מניחי תפילי על יהודי ששרוי בלא הכרה‪ ,‬מזלזלי‬ ‫בערכ של התפילי ‪ ,‬התפילי נעשי כמו קופסאות בעלמא[‪...‬‬ ‫והוסי הרבי וסיפר לו‪ :‬כאשר חותני הרה"ק מסקווירא זי"ע‬ ‫חלה את חליו האחרו ל"ע‪ ,‬ימי ספורי לפני הסתלקותו לגנזי‬ ‫מרומי ‪ ,‬לא היה שרוי בהכרה‪ ,‬והיה לי אז ג כ את השאלה הזאת‪,‬‬ ‫הא להניח לו תפילי או לאו‪ .‬למעשה הנחתי לו תפילי ‪ ,‬אבל אחר‬ ‫כ היה לי חרטה על זה‪ ,‬והבנתי שלא היה עלי לעשות כ ‪ .‬על כ –‬ ‫הפטיר הרבי – אני מייע ל ‪ ,‬שלא תניח תפילי לאבי ‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר על איש אחד שהיה נשוי הרבה שני ‪ ,‬ולדאבו לבו הוא‬ ‫לא זכה ל"ע לילדי משלו‪ .‬האיש הזה התחיל לחשוב‪ ,‬שלאור מצבו‬ ‫יתכ שכדאי לו לגרש את זוגתו‪ ,‬ואולי יבנה אח"כ ויקי בית‪.‬‬ ‫נכנס איפוא האיש אל הרה"ק ה"בית ישראל" מגור זי"ע ושאל‬ ‫אותו מה לעשות‪ .‬לאחר שהרבי שמע את דבריו בכובד ראש‪ ,‬הורה‬ ‫לו הרבי לגרש את אשתו‪ .‬המשי האיש ושאל "הלא ג הרבי לא‬ ‫זכה לילדי משלו‪ ,‬והרבי לא גירש את אשתו?"‬ ‫אמר לו הרבי "אויב אי האב געטו א נארישקייט דארפסטו‬ ‫אוי טו א נארישקייט?" ]א אני עשיתי איוולת‪ ,‬ג אתה צרי‬ ‫לעשות כ ?[‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בני משפחתו של אותו יהודי סברו שהוא לא צרי לעשות צעד‬ ‫זה‪ ,‬והחליטו שיותר טוב בשבילו שלא יגרש את אשתו‪ .‬כשחזר‬ ‫לביתו וסיפר שהרבי הורה שהוא כ יתגרש‪ ,‬נענה אחד ממשפחתו‬ ‫ואמר "הבה ונראה א מקרה כזו היה אצל הבת של הרבי‪ ,‬א ג אז‬ ‫היה הרבי מורה שיתגרשו!"‬ ‫נענה החסיד ואמר "א זה היה אצל בתו של הרבי‪ ,‬יתכ‬ ‫שהרבי לא היה מורה לגרש כי יש לו נגיעות‪ ,‬אבל כא אי לו שו‬ ‫נגיעות‪ ,‬וממילא התשובה שהוא השיב לי היתה תשובה אמיתית‬ ‫נקיה מכל חשש של נגיעה כלל וכלל‪"...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר על יהודי שבא לפני הגה"ק ה"חזו איש" זי"ע‪ ,‬ושאלו‬ ‫הא מותר לו ללוות מעות מחבירו‪ ,‬שאינו יודע מאי יהיה לו מעות‬ ‫לפרוע החוב‪ ,‬א יש לו אמונה בה' שימציא לו מעות מזמ פירעו‬ ‫החוב‪ ,‬ולא יכנס בגדר 'לוה רשע ולא ישל '‪ .‬ענהו ה"חזו איש"‪ ,‬עד‬ ‫כמה שהיית אתה מלווה ממו למי שיאמר ל שאי לו מאי להחזיר‬ ‫א יש לו אמונה – כל כ מותר ל ללוות – כי ראשית עבודת‬ ‫האד על אמונה‪ ,‬צרי להיות על עצמו ולא על חשבו אחרי ‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫חת לקראת חתונתו שאל את הגאו רבי ישראל סלנטר זצ"ל‬ ‫איזה כוונה הוא צרי לכוי בעת שהוא מתעט בהטלית בפע‬ ‫הראשו ‪ .‬אמר לו רבי ישראל‪ :‬ווע די טוסט א דע טלית‪ ,‬זאלסטו‬ ‫אי זינע האב אז די זאלסט נישט אריינהאק יענע אי קאפ‬ ‫אריי ! ]כשאתה מתעט בהטלית‪ ,‬תכוי שלא להכות לאחרי על‬ ‫ו‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הראש![‪] ...‬כידוע‪ ,‬שסדר עטיפת הטלית צרי להיות כעטיפת‬ ‫הישמעאלי )ראה בבית יוס או"ח סי' ח' אות ב'‪ ,‬על פי המבואר במסכת‬ ‫מועד קט ד כ"ד ע"א(‪ ,‬ויש אנשי שכשה מתעטפי בטלית ‪ ,‬ה‬ ‫מקיימי "עטיפת ישמעאלי " כפשוטו‪ ,‬ומכניסי את הציציות‬ ‫בכל כוחות בעיניה של העומדי לימינ ולשמאל ‪ ,‬אחד‬ ‫המרבה ואחד הממעיט‪[...‬‬ ‫******************************‬ ‫מספרי ‪ ,‬שאבר אחד נסע לאחר הימי טובי לפלארידה‪.‬‬ ‫ביו מ הימי ראה מרחוק את רבו‪ ,‬ובידעו שרבו מתנגד לכ‬ ‫שאברכי יסעו לפלארידה‪ ,‬נלח מאוד פ יראנו רבו‪ ,‬ולכ השתדל‬ ‫שרבו לא יראנו‪.‬‬ ‫בר לאחר זמ ראהו את רבו! הרבי ניגש אליו ושאל אותו‬ ‫"היתכ שאתה נוסע למקו כזה‪ ,‬הרי אתה יודע שאני נגד זה‬ ‫שאברכי יסעו לכא "‪ ,‬והמשי הרבי ואמר "בשלמא אני‪ ,‬לאחר‬ ‫עבודתי בימי הנוראי ובשמחת תורה‪ ,‬נדרשת לי מנוחת הנפש‬ ‫ולכ אני נוסע לכא להינפש‪ ,‬אבל מה עושה כא אבר כמות ?‬ ‫השיב האבר בשנינות‪ :‬אומר להרבי את האמת‪ ,‬היה מאוד‬ ‫מעונ ולא היה שיי לעשות קידוש לבנה‪ ,‬ושמעתי שכא אי ענני‬ ‫ורואי את הלבנה‪ ,‬לכ עליתי על מטוס והגעתי לכא לעשות‬ ‫קידוש לבנה‪...‬‬ ‫הרבי נרגש מאוד‪ ,‬והיה מלא התפעלות מהאיש הזה שעושה‬ ‫מעשה מסירות נפש ומשל הו רב כדי לקיי מצוה בשלימות‪.‬‬ ‫בר לאחר כמה דקות שאל אותו הרבי "הרי זמ קידוש לבנה היה‬ ‫לפני כשלשה שבועות‪ ,‬ומה אתה עושה כא עכשיו?"‬ ‫ז‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אמר לו האיש הזה א הגעתי כבר בשביל הלבנה‪ ,‬החלטתי‬ ‫להישאר כא ג בשביל החמה ]שמש[‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫שמעתי עובדא נפלאה שאירע אצל כ"ק אדמו"ר‬ ‫מראחמיסטריווקא‪ -‬ארה"ק שליט"א‪ ,‬שפע באחת מלילות חנוכה‬ ‫ביר את ברכת 'להדליק' כדרכו בהתלהבות גדולה ובקול רעש‬ ‫גדול‪ ,‬ותיכ אחר הברכה עצר למש זמ מה‪ ,‬וכעבור כמה רגעי‬ ‫המשי בהתלהבות יתירה את ברכת 'שעשה ניסי '‪.‬‬ ‫כשנשאל על פשר הפסקתו זו בי הברכות הסביר‪ ,‬כי לאחר‬ ‫שביר הברכה הראשונה‪ ,‬בא אליו הבעל דבר‪ ,‬ושאל אותו "הא‬ ‫ברכת 'אשר יצר' הוא ג"כ מבר בכוונה כה גדולה??"‪ ,‬לאחר‬ ‫התבוננות קצרה השבתי לבע"ד – אמר הרבי – שיבוא אליו ע‬ ‫שאלה זו קוד ברכת 'אשר יצר' ולא עתה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫אד אחד שאל את הרה"ק רבי יודל'ע הורווי זי"ע מדז'יקוב‬ ‫אודות דרכו והנהגתו של הרה"ק מריבני זי"ע שכידוע עסק רבות‬ ‫בתעניות וסיגופי ‪ ,‬ושאל הלה את הרבי א דרכו הוא מצד‬ ‫הקדושה‪ ,‬השיב לו רבי יודל'ע בחריפות ואמר לו "דאס וואס דו‬ ‫פרעסט או זויפט )מה שאתה זולל וסובא( – על זה אתה לא מסתפק‬ ‫א זה מצד הקדושה או להיפ ‪ ,‬רק מה שהוא צ ומסתג – על זה‬ ‫יש ל ספיקות א זה מצד הקדושה"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫ח‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי יענקעל'ע מפשעווארסק‬ ‫זי"ע‪ ,‬מילא את מקומו בנו יחידו הרה"צ רבי לייבוש שליט"א‬ ‫מפשעווארסק‪ .‬תיכ בראשית הנהגתו‪ ,‬ראו שהתנהגותו של הרבי‬ ‫שונה לגמרי מהתנהגותו של אביו‪.‬‬ ‫נגשו זקני החסידי אל הרבי החדש והגיבו "פאר וואס קע‬ ‫דער רבי נישט פיר א שבת אזוי ווי דער טאטע? ]למה אי הרבי‬ ‫יכול לנהל את השבתות כמו האבא[‪ .‬ענה לה הרבי "אי בי עפעס‬ ‫א מאלפע וואס מאכט נא יענע ??" ]הא אני קו שאני מחקה‬ ‫את השני[‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר על הרה"ק בעל "אהבת ישראל" מוויז'ני זי"ע ששאל‬ ‫פע את בנו הרה"ק בעל "אמרי חיי " מוויז'ני זי"ע‪ :‬במה זכית‬ ‫לילדי כה נפלאי ?? )ה"ה מר בעל "ישועות משה" מוויז'ני זי"ע‪ ,‬ומר‬ ‫בעל "תורת מרדכי" מוויזשני זי"ע(‪ .‬וענה לו "בכל עת שהיה עלי‬ ‫להדרי את אחד הילדי או לגעור בה ‪ ,‬אמרתי תחילה פרק‬ ‫תהלי ושטחתי תפילה לפני הבורא יתבר שיכנסו הדברי‬ ‫לליבותיה "‪ .‬וקילס ה"אהבת ישראל" את הדברי ‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫שמעתי בש הגאו רבי דוד סאלאווייציק זצ"ל ראש ישיבת‬ ‫בריסק‪ ,‬שכשהגר"ח מוואלאז'י זצ"ל רצה לייסד את הישיבה‬ ‫בוואלאז'י ‪ ,‬הל להימל על כ ע רבו הגר"א זצ"ל מווילנא‪ .‬רבי‬ ‫חיי הסביר באריכות על הצור הגדול בהקמת ישיבה‪ ,‬ועל‬ ‫התועלת הגדולה שתצא מכ ‪ .‬הגר"א הקשיב לכל דברי הגר"ח‬ ‫ט‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בכובד ראש‪ ,‬א בסיו דבריו לא אמר לו מאומה על כ ‪ ,‬וכשראה‬ ‫כ הגר"ח‪ ,‬פנה לביתו ושוב לא עסק בעני זה‪.‬‬ ‫כעבור כמה שני ‪ ,‬נכנס הגר"ח שוב אל רבו הגר"א‪ ,‬והחל‬ ‫לדבר עמו על הצור הגדול בהקמת הישיבה‪ ,‬ואז – להפתעתו –‬ ‫הסכי הגר"א לזה ונת את ברכתו לכ ‪.‬‬ ‫אלא שאז כבר לא היה יכול הגר"ח להתאפק‪ ,‬ושאל את רבו‬ ‫הגר"א "מעיקרא מאי קסבר ולבסו מאי קסבר"‪ ,‬בתחילה לפני‬ ‫כמה שני ‪ ,‬כשדיברתי בעני זה‪ ,‬לא אמר לי הרבי מאומה‪ ,‬ואילו‬ ‫עכשיו אחר כמה שני הרבי מסכי לכ תיכ ומיד?!‬ ‫השיב לו הגר"א‪ :‬לפני כמה שני ‪ ,‬כשהעלית בפני את הרעיו‬ ‫להקמת הישיבה‪ ,‬תיארת אז בהתפעלות יתירה את הצור בכ ‪,‬‬ ‫כשמדברי בכזה התפעלות‪ ,‬לא יתכ שלא מעורב בזה איזה שהוא‬ ‫מחשבה של "אני" – אנוכיות – וע מחשבה של "אני" לא שיי‬ ‫לייסד ישיבה‪ .‬אמנ כעת – אמר לו הגאו – ראיתי שאתה מדבר‬ ‫מהצור בהקמת ישיבה די בקרירות ובלא התפעלות – עכשיו אתה‬ ‫יכול לפתוח ישיבה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר אחד מחשובי הרבני בלייקווד‪ ,‬שלפני שני עמד‬ ‫להוציא לאור ספר‪ ,‬ונכנס אל מורו ורבו הגאו האדיר רבי משה‬ ‫פיינשטיי זצ"ל לבקש הסכמה‪ ,‬ובהיותו תלמיד חביב לרבו‪ ,‬נפתח‬ ‫לבו‪ ,‬ואמר לרבו‪ ,‬אני רוצה לומר לרבי את האמת‪ ,‬שכל כוונתי‬ ‫בהוצאת הספר אינו לש שמי ‪ ,‬רק כל כולו לש הוצאת ספר‬ ‫גרידא וקבלת כבוד‪ ,‬ותו לא‪ ...‬אמר לו רבי משה‪ ,‬דו ביסט א‬ ‫י‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫גרויסער איד! הסתכל הלה על רבו‪ ,‬ושאל‪ ,‬אני יהודי גדול? אמר לו‬ ‫רבו‪ ,‬כ ‪ ,‬א אחד יודע שהוא קט הרי הוא גדול‪...‬‬ ‫אח"כ הוסי רבי משה ואמר לו‪ ,‬דע ל ‪ ,‬שמה שאמרו חז"ל‬ ‫)מס' פסחי ד נ' ע"ב( לעול יעסוק אד בתורה ובמצוות א על פי‬ ‫שלא לשמה שמתו שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬זה אמור רק במי‬ ‫שיודע שהוא לומד שלא לשמה‪ ,‬ואז יש תקוה שע הזמ יתעלה‬ ‫ויתחיל ללמוד לשמה‪ ,‬אבל מי שאי יודע שהוא לומד שלא לשמה‪,‬‬ ‫והוא משקר את עצמו‪ ,‬כזה אד אפסה תקוותו‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מר הרה"ק מסטריקוב זצ"ל היה רגיל לספר מעשה נפלא‪,‬‬ ‫ששמע מהרה"ח המפורס רבי נחו יואל הלפרי ז"ל‪ :‬מעשה‬ ‫בסוחר‪ ,‬חסיד קרלי ‪ ,‬שנסע לרגל מסחרו לוינה‪ ,‬והוצר לשבות ש ‪.‬‬ ‫החליט שיתפלל בשבת בבית מדרשו של הרבי מטשורטקוב‪.‬‬ ‫ביו רביעי נכנס אל הקודש פנימה לקבל ברכת שלו ‪ ,‬וביקש‪,‬‬ ‫הואיל ומנהג קרלי להתפלל בקול ובצעקה‪ ,‬שהרבי לא יקפיד א‬ ‫כ ינהג‪ .‬שמע הרבי והגיב בקפידה‪" :‬איזו דר זו לצעוק בתפילה?‬ ‫והרי עומד אתה לפני המל ‪ ,‬ויש להתפלל בשקט ובמורא‪ ,‬כ‬ ‫מנהגנו‪ ,‬ואי לשנות!"‬ ‫חשב החסיד בליבו‪' :‬לא אוכל לבוא ש להתפלל'‪ .‬אבל‬ ‫כשהגיעה שבת‪ ,‬ולא היה לו מקו אחר‪ ,‬הל להתפלל ש ‪,‬‬ ‫והשתדל בכל כוחו לכלוא התלהבותו ולרס רגשותיו‪ .‬א בהגיעו‬ ‫ל"נשמת כל חי" נפרצו הסכרי ‪ ,‬שכח עול ומלואו וצעק בכל כוחו‪.‬‬ ‫לאחר התפילה חלשה דעתו‪ ,‬שהפר צוויו של הרבי‪ ,‬וחשש‬ ‫מהקפדתו‪ ,‬נכנס שוב אל הקודש פנימה‪ ,‬וביקש מחילה‪ .‬השתומ‬ ‫יא‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הרבי‪" :‬על מה ולמה? אדרבה! הצעקה – אחת מלשונות התפילה‬ ‫היא! וטובה התפילה בצעקה מתפילה קרה וקפואה"‪...‬‬ ‫לא ידע החסיד נפשו מרוב תדהמה‪" :‬והלא הרבי אמר"‪ ...‬חיי‬ ‫הרבי‪ ,‬וענה‪" :‬הלא תבי ‪ ,‬כשבא יהודי ביו רביעי ומודיע מראש‬ ‫שבכוונתו לצעוק בשבת‪ ,‬חובתי להודיעו שאי זה מעיקר התפילה‬ ‫וצביונה‪ ,‬אבל כשעומד הוא בתפילה‪ ,‬ולבו עובר על גדותיו ונגדש‬ ‫בצעקה‪ ,‬אי נאה ומשובח הימנו!!"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר איש אחד‪ ,‬שפע עשה לו מר הרה"ק מטאהש זי"ע‬ ‫טובה גדולה‪ ,‬והאיש נכנס אצל הרבי להודות לו על כ ‪ ,‬ואמר לו‬ ‫"אני מודה להרבי מאוד מאוד על הטובה הגדולה שעשה עבורי‪,‬‬ ‫והנני אומר לו יישר כח מכל הלב"‪.‬‬ ‫נענה הרבי ואמר לו "לא לי אתה צרי להודות‪ ,‬כי א‬ ‫להקב"ה!" כששמע האיש הזה את דברי הרבי‪ ,‬נענה ואמר להרבי‬ ‫"הרבי מלמד אותנו דר חדש‪ ,‬ומהיו כשאחד יעשה טובה להשני‪,‬‬ ‫השני יתעל ממנו לגמרי ויאמר לו 'אי האב מיט דיר גארנישט‬ ‫איינגעלייגט'‪ ,‬לא אתה עשית לי טובה‪ ,‬אלא הקב"ה"‪...‬‬ ‫אמר לו הרבי "לא הבנת את כוונתי‪ ,‬לא נתכוונתי לומר שאי‬ ‫צריכי להודות לזה שעשה ל את הטובה‪ ,‬אלא כוונתי היתה‪,‬‬ ‫שצריכי לומר לזה שעשה ל את הטובה‪ :‬אני מודה להקב"ה על‬ ‫ששלח אלי יהודי כזה‪ ,‬ואני מבקש מהקב"ה שישלח לו הצלחה בכל‬ ‫מעשיו‪ ,‬וית לו אריכות ימי "‪.‬‬ ‫מיד כששמע האיש את דברי הרבי‪ ,‬נתרגש עד למאוד‪ ,‬ותפס‬ ‫את הרבי בידו ואמר "רבונו של עול ! ייש"כ מעומק הלב שנתת לנו‬ ‫יב‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫רבי כזה! ואני מבקש ממ ה' הטוב‪ ,‬שתת להרבי כח ובריאות‬ ‫ואריכות ימי וינהלנו לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר מר הגה"ק בעל "ישועות משה" מוויז'ני זי"ע‪ :‬זקיני‬ ‫הסבא קדישא מרוז'י זי"ע פגע פע אחת בקבוצה של מתנגדי ‪,‬‬ ‫וה התחילו לקנטרו‪ :‬אנו מתפללי כל יו בהשכמה‪ ,‬ואחר‬ ‫התפילה לומדי משניות‪ ,‬ואת מתפללי מאוחר‪ ,‬ואחר התפילה‬ ‫מתוועדי יחד במסיבת מרעי ושותי משקה – ואנו קרויי‬ ‫'מתנגדי ' ואת קרויי 'חסידי '‪...‬‬ ‫נענה הגבאי של הרה"ק מרוז'י זי"ע ואמר לה ‪ :‬אכ ‪ ,‬נכוני‬ ‫וראויי הדברי ! – אמנ ‪ ,‬אי נראית תפילתכ ? – בלי שו‬ ‫חיות! – בקרירות! – את הורגי כביכול את התפילה! – ועל כ ‪,‬‬ ‫מה עושי למת? לומדי עליו משניות!‪...‬‬ ‫אמנ אצלינו‪ ,‬אי נראית תפילה? – ע חיות! – בהתלהבות!‬ ‫– בחמימות! – ובשמחה! – ועל כ ‪ ,‬מה עושה אד חי? הוא שותה‬ ‫קצת משקה!‪...‬‬ ‫הוסי הרה"ק זי"ע‪ :‬בזמנינו‪ ,‬שבעו"ה אי לנו בית המקדש‪ ,‬ואי‬ ‫מקריבי קרבנות‪ ,‬אזי "תפילה" היא במקו "קרב "‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫חז"ל )מס' ברכות ד כ"ו ע"ב(‪ :‬תפילות כנגד תמידי תקנו ‪.‬‬ ‫והנה ידוע‪ ,‬שמדיני הקרבנות‪ ,‬קרב נפסל במחשבת פיגול‪ .‬וא‬ ‫כ ‪ ,‬מה עושי כשמחשבות האד משוטטות אנא ואנא בשעת‬ ‫התפילה? הלא אז נפסלת התפילה מחמת מחשבת פיגול!‬ ‫בר ‪ ,‬לזה יש עצה‪ ,‬שאחרי התפילה מתיישבי ומתוועדי‬ ‫יחדיו במסיבת מרעי – מתעלסי באהבי אחד ע השני –‬ ‫יג‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫מחזקי אחד את השני – רואי מה חסר לזה ומה לזה – שותי‬ ‫ביחד 'לחיי ' – מברכי אחד את השני – ודומה הדבר לתפילה‪.‬‬ ‫אמנ השט אינו תופס שמעשיה ה ענייני נשגבי ‪ ,‬כי‬ ‫נדמה לו שרק עסק גשמי יש כא – אכילה ושתי' וכו'‪ ,‬ואינ‬ ‫מדברי בלשו הקודש כבתפילה‪ ,‬ועל כ מניח אות לנפש ‪ ,‬ואינו‬ ‫מפריע לה במעשיה ‪ ,‬ואז עולה תפילת ותחינת למרו ‪,‬‬ ‫ומתקבל ברחמי וברצו לפני כסא הכבוד‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר שפע נכנס אחד להרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫וביקש ממנו ברכה על בני ‪ .‬אמר לו הרבי שיש לו סגולה לכ –‬ ‫והוא – שירח את פניו שלש פעמי ביו ע מי רותחי !‬ ‫וכשהסתכל הלה בתמיהה ולא הבי מה השייכות זה לזה‪.‬‬ ‫אמר לו הרה"ק זי"ע‪ :‬כוונתי שבעת התפילה ג' פעמי ביו‬ ‫תבכה ותתחנ אל הקב"ה ותשפו שיח בדמעות רותחות עד שכל‬ ‫פני תכוסה בדמעות‪ ,‬ואז תיוושע! והוסי הרה"ק ואמר לו – אני‬ ‫בעצמי – שופ שיח ובוכה בדמעות ותחנוני להקב"ה על בני רבי‬ ‫אהר )כוונתו על הרה"ק רבי אהר מבעלזא זי"ע – שהיה אז כבר גדול –‬ ‫קדוש וטהור מפורס ( שיגדל לערליכער יוד‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫כשהחלו לארג את האוטובוסי במנהעט ‪ ,‬שאלו את מר‬ ‫הגה"ק מסאטמאר זי"ע א להתפלל תפילת שחרית ע הנ החמה‬ ‫כ'ותיקי ' בטר שנוסעי ע האוטובוסי למחוז חפצ ‪ ,‬או שמא‬ ‫יותר טוב שיתפללו על האוטובוס באמצע הדר ‪ .‬השואלי היו‬ ‫יד‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בטוחי שהרבי יורה לה שלא לישו כל כ הרבה‪ ,‬אלא ישכימו‬ ‫קו ויתפללו‪ ,‬ורק אח"כ יצאו לדרכ ‪ .‬א לפליאת הורה לה‬ ‫הרבי שיצאו לדרכ ‪ ,‬ואז יתפללו על האוטובוס‪ .‬וכשראה אותות‬ ‫תימה ופליאה על פניה ‪ ,‬אמר לה "מוטב שבעת הנסיעה תחשבו‬ ‫מהתפילה מאשר שבאמצע התפילה תחשבו מהנסיעה"‪...‬‬ ‫וכעי זה מסופר שהרה"ק בעל "אהבת ישראל" מוויז'ני זי"ע‬ ‫אמר על אלו המתפללי בחג השבועות באשמורת הבוקר‪ ,‬שמנהג‬ ‫חסידי הוא לישו קצת ואח"כ להתפלל‪ ,‬שכ "מוטב ללכת לישו‬ ‫כדי להתפלל‪ ,‬מאשר להתפלל כדי ללכת לישו "‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫פע נכנס עשיר אחד אל כ"ק מר האדמו"ר מסקולע זי"ע‬ ‫בערב יו"ט‪ ,‬ונת להרבי סכו הגו ביותר עבור צרכי יו"ט‪ ,‬ובעת‬ ‫שנת את הכס להרבי‪ ,‬התנה ואמר שהכס הזה הוא נות א ורק‬ ‫עבור צרכי יו"ט של הרבי בעצמו ולא למטרה אחרת כלל וכלל‪.‬‬ ‫הרבי הודה לו על כ מאוד מאוד‪ ,‬ונפרד ממנו לשלו ‪.‬‬ ‫אחר כ ‪ ,‬קרא הרבי לאחד מבניו‪ ,‬ונת לו חלק נכבד מהכס‬ ‫שקיבל מהעשיר הזה‪ ,‬וציוה עליו להעביר את הכס לעני אחד עבור‬ ‫צרכי יו"ט‪ ,‬וכ עשה‪.‬‬ ‫ע הזמ נודע לאותו עשיר על מעשהו של הרבי‪ ,‬והלה נרגז‬ ‫מאוד‪ ,‬וחזר ונכנס אצל הרבי ושאל אותו "למה נת הרבי חלק‬ ‫מהכס לעני אחד‪ ,‬הלא התניתי מפורשות שהכס הוא לצרכי יו"ט‬ ‫של הרבי בעצמו?!" מיד אמר לו הרבי כשבת שחוק על פניו "וכי‬ ‫אתה יודע מה ה הצרכי יו"ט שלי?"‪...‬‬ ‫טו‬     ‫בס"ד‬ ‫ממחרת יום הכיפורים תשפ"ז‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אני שומע קול מאחורי‬ ‫כאשר הייתי על האוירו ‪ ,‬בדר לאר ישראל‪ ,‬ש שהיתי בימי הנוראי העעל"ט‬ ‫)תשפ"ז(‪ ,‬עברתי על חבילה של כתבי ‪ ,‬אשר נטלתי עמי כדי להגיה אות במהל הדר ‪.‬‬ ‫בתו כדי שאני עוסק בכתבי ‪ ,‬אני שומע קול מאחורי "ס'איז א טעות!" ]זהו טעות[‪...‬‬ ‫הגבהתי את ראשי‪ ,‬והבחנתי באד שעומד מעלי‪ ,‬ומתבונ בתו הכתבי שלי‪ .‬האיש‬ ‫פנה אלי ואמר‪ ,‬שראה כתוב ש ‪ ,‬שאצל מר הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬נעשה אחד‬ ‫מילדיו ב שתי שני בשבת קודש )ה"ה כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪-‬מאנסי שליט"א(‪,‬‬ ‫ושלח מכתב אל אביו )הרה"ק רבי יוחנ זי"ע( בשאלה‪ ,‬הא לגלח אותו בערב שבת או‬ ‫ביו ראשו ‪.‬‬ ‫והפטיר האיש הזה "ס'איז א טעות‪ ,‬עס שטייט אז ער איז געוואר צוויי יאר אוי‬ ‫שבת‪ ,‬עס דאר שטיי אז ער איז געוואר דריי יאר אוי שבת ]זה טעות‪ ,‬כתוב שנעשה‬ ‫בשבת ב שתי שני ‪ ,‬וצרי להיות כתוב שנעשה בשבת ב שלש שני [‪...‬‬ ‫אמרתי לו שאי זה טעות! בסקווירא המנהג הוא שמגלחי כאשר הילד נעשה ב שתי‬ ‫שני ‪ ,‬והגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע בהיותו חתנו של הרה"ק מסקווירא זי"ע ‪ -‬הורה‬ ‫לו אביו שינהג כמנהג חותנו לגלח כאשר הילד ב שתי שני ‪ ,‬ואחר כ ישאיר את‬ ‫השערות שיגדלו‪ ,‬ובהגיע יו ל"ג בעומר אז יחזור ויגלח‪ ,‬כמנהג אבותיו שהיו מגלחי‬ ‫בל"ג בעומר‪.‬‬ ‫האיש הסתכל עלי בתדהמה ושאל "מה?? בסקווירא מגלחי כאשר הילד נעשה ב‬ ‫שתי שני ?? מעול לא שמעתי ממנהג כזה!"‪ .‬אמרתי שלו שאכ כ הוא המנהג‬ ‫בסקווירא‪ .‬שאל אותי האיש‪ :‬ומה ע "שלש שני יהיה לכ ערלי " )ויקרא י"ט‪ ,‬כ"ג(?‬ ‫אמרתי לו שה סוברי שהכוונה על תחילת שלש‪ ,‬כשיטת הסוברי בדברי התנא‬ ‫)מס' אבות פ"ה משנה כ"א( "ב שמונה עשרה לחופה"‪ ,‬היינו תחילת שמונה עשרה‪ ,‬כאשר‬ ‫נעשי ב שבע עשרה שני ‪ ,‬ונכנסי לשנת השמונה עשר‪.‬‬ ‫התפתחה ש שיחה יפה ומעניינת‪ ,‬בהלכה ובאגדה‪ ,‬וראיתי שאני משוחח ע תלמיד‬ ‫חכ גדול‪ .‬שאלתי אותו מה שמו? והשיב שקוראי לו "ברו פכטר"‪ ,‬שאלתי אותו במה‬ ‫הוא עוסק? וענה שהוא ראש הכולל של "כולל תורה וחסד" בעיר רחובות‪...‬‬ ‫בתו כדי שיחה‪ ,‬הבנתי שהוא נכדו של ש"ב הגאו הגדול רבי שלמה זלמ אולמא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬רבה של "משכנות יעקב" בבני ברק ‪ -‬עמו היה לי קשר ‪ -‬אשר היה נכדו של זקיני‬ ‫הגה"ק ה"יריעות שלמה" זצ"ל‪] ,‬הרב פכטר שליט"א הוא חתנו של הגאו רבי אברה‬ ‫יצחק הכה רובי שליט"א רב הקהילה החרדית ברחובות‪ ,‬חתנו של הרב אולמא זצ"ל[‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫והוסי הרה"ג רבי ברו פכטר שליט"א ואמר‪ ,‬שרוצה לספר לי מעשה נפלא שאירע‬ ‫אצל זקינו הגאו הגדול רבי שלמה זלמ אולמא זצ"ל‪ :‬מעשה בבחור אחד שהל‬ ‫ברחובותיה של בני ברק בליל שבת קודש אחר חצות‪ ,‬ושאל את העוברי והשבי הא‬ ‫יש איזה רב שעדיי ער בשעה מאוחרת זו‪ ,‬כי יש לו לשאול שאלה דחופה‪ .‬אמרו לו‬ ‫שיכול ליל לביתו של הגאו רבי שלמה זלמ אולמא ‪ ,‬אשר יושב ולומד בשעה זו‪,‬‬ ‫ואצלו יוכל לשאול את שאלתו‪.‬‬ ‫ואכ הבחור הל ודפק על דלתו של הרב אולמא ‪ .‬הרב פתח לו את הדלת‪ ,‬והסתכל‬ ‫יח‬ ‫שיח‬ ‫בראשית תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫עליו ברוב פליאה‪ ,‬בראותו בחור צעיר עומד על פתח ביתו בשעה מאוחרת כל כ ‪ .‬הבחור‬ ‫פתח ואמר שיש לו שאלה לשאול‪ ,‬שאל אותו הרב "הא עשית כבר קידוש?"‪ ,‬השיב‬ ‫הבחור שעדיי לא עשה קידוש‪ .‬אמר לו הרב שיכנס לביתו‪ ,‬ותחילה יעשה קידוש‪ ,‬ואחר‬ ‫כ ישאל את שאלתו‪.‬‬ ‫הרב שאל את הבחור הא הוא מעדי "מי ענבי " או "יי "‪ ,‬ונת לו את מבוקשו‪.‬‬ ‫אחר כ הוציא הרב שני חלות‪ ,‬ואמר להבחור שיטול את ידיו לסעודת שבת‪ .‬אחר כ‬ ‫שאל הרב את הבחור איזה מי דגי הוא אוהב לאכול‪ ,‬והגיש לפניו דגי ובשר וכל שאר‬ ‫מאכלי שבת‪...‬‬ ‫כאשר הבחור סיי את סעודתו‪ ,‬ביר ברכת המזו ‪ ,‬ואחר כ פנה אליו הרב ואמר לו‬ ‫"עכשיו אתה יכול לשאול את שאלת "‪ ,‬אמר לו הבחור "אי לי כבר שו שאלה"‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוד סיפר לי הרה"ג רבי ברו פכטר שליט"א‪ :‬כאשר זקיני הגאו רבי שלמה זלמ‬ ‫אולמא זצ"ל היה אבר צעיר‪ ,‬אירע פע בשבת קודש‪ ,‬שילדיו הקטני שיחקו בתו‬ ‫‪] playpen‬לול תינוקות[‪ ,‬וזקיני כיסה בשמיכה את הלול‪ .‬כעבור זמ מה רצה להסיר‬ ‫את הכיסוי‪ ,‬א עלה בדעתו שמא יש בזה איסור שבת‪.‬‬ ‫ר זקיני את מר החזו איש זי"ע לשאול כדת מה לעשות‪ ,‬הא מותר לו להסיר את‬ ‫הכיסוי מהלול‪ ,‬ועל ידי יתבטל בני האהל‪ .‬השיב לו החזו איש‪ :‬תחילה רו לבית‬ ‫ותסיר מהרה את הכיסוי ותוציא את הילדי ‪ ,‬ואחר כ ‪ ,‬א תרצה תוכל לחזור אלי‬ ‫ונשוחח בלימוד‪...‬‬ ‫הגאו רבי שלמה זלמ אולמא זצ"ל רבה של משכנות יעקב‬ ‫בשמחת האירוסי של בת הרב שליט"א‬ ‫יט‬