שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — נח (2026-10-12)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת נח תשפ"ז
"וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה"
נח שלא התפלל על בני דורו להצילם ממי המבול
נתגלגל ביונה הנביא שנזרק לים להשקיט את זעפו
(דפוס עינים בספר הנפלא "ברכת שמואל" באומרו להקב"ה (שמות לב-לב)" :ועתה אם תשא בפרשתנו פרשת נח דבר בעתו מה טוב
פרנקפורט שנת תמ"ב) [להגה"ק רבי אהרן שמואל חטאתם ,ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". להתבונן במה שמצינו סתירות בדמותו של נח,
קוידינוב צ"ל בעל "ברכת הזבח" על קדשים שמצד אחד מעיד עליו הכתוב בפתיחת הפרשה
לפי זה מבאר הזוהר הקדוש כי מטעם זה נקרא (בראשית ו-ט)" :אלה תולדות נח -נח איש צדיק
ואביו של ה"קב הישר" ,ישב בבית הדין עם
המבול על שמו של נח ,כמו שכתוב בהפטרה תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח".
ה"חלקת מחוקק" יחד עם הש"ך] ,וכך הוא פותח
בדברי הנביא (ישעיה נד-ט)" :כי ֵמֵי נח זאת לי אשר אולם מצד שני שנינו בגמרא (סנהדרין קח" :).תנא
את דבריו (פרשת שופטים ד"ה והנה קודם)" :אעתיק לך
נשבעתי מעבור ֵמֵי נח עוד על הארץ" ,כי היה דבי רבי ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין ,אלא
סוד הגלגולים מה שמצאתי וקבלתי מפי רבותי,
בכוחו לבטל את המבול אם היה מתפלל עליהם. שמצא חן בעיני ה' ,שנאמר (שם ו-ז) ניחמתי כי
וקצתם שהמה נגלו לי מסוד ה' ליראיו" ,ובתוך
הדברים כתב בלשון קדשו: הנה כי כן מטעם זה נחתך גזר הדין של המבול גם עשיתים ,ונח מצא חן בעיני ה'".
על נח משום שלא התפלל על בני דורו.
"ודע שנשמתו של נח היה מתגלגל בהנביא וצריך ביאור מכיון שהכתוב מעיד עדות ברורה
יונה בן אמיתי ,ולפי שנח לא התפלל על אנשי על פי האמור מפרש ה"ישמח משה" כמין "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" ,ולא היה לו
דורו שנשטפו כדי שיחזרו בתשובה ,ולכן היה חומר סמיכות הסיום של פרשת בראשית חלק ונחלה בהשחתת דרכם של בני דורו ,מדוע
הקב"ה מביא עליהם את מי המבול ,ונקרא על שם לתחילת פרשת נח ,כי פרשת בראשית מסתיימת אם כן נחתך גזר הדין גם על נח .זאת ועוד ,מכיון
נח ,כמו שאמר הכתוב כי מי נח זאת לי וגו' ,על (שם ו-ז)" :ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי שגם על נח נחתך גזר דין בגלל איזה פגם ,איך מצא
כן נענש נח במדה כנגד מדה ונפל במים לתהום מעל פני האדמה ...ונח מצא חן בעיני ה'" ,שמכאן חן בעיני ה' להצילו ,הלא מקרא מלא דיבר הכתוב
בגלגול יונה ,וזהו שאמר (יונה ב-ד) כל משבריך למדו בגמרא שגם על נח נחתך גזר דין אלא (דברים י-יז)" :אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד".
וגליך עלי עברו". שמצא חן בעיני ה'.
[א]
[ראוי להעיר כי גלגול זה של נח ביונה הנביא על כך מפרש הכתוב בתחילת פרשתנו הטעם
שגם על נח נחתך גזר דין "אלה תולדות נח נח הפגם של נח שלא הוכיח את בני דורו
לא נזכר בכתבי האריז"ל ,לא ב"שער הגלגולים" ולא
איש צדיק תמים היה בדורותיו" ,ואם כן מצד ולא התפלל עליהם להצילם ממי המבול
ב"ספר הגלגולים" .ומה שהובא בכמה ספרים בשם
האריז"ל ב"שער הגלגולים" ,כפי הנראה הטעם צדקתו היה יכול להתפלל לפני ה' ולהפוך מדת ונראה לבאר הענין בזה על פי מה שביארו
הוא משום שבדרך כלל ענינים אלו מקורם בדברי הדין למדת הרחמים ,אולם הוא לא עשה כן אלא האלשיך הקדוש וה"חתם סופר" זי"ע ,כי הקב"ה
האריז"ל .אמנם כפי שנתבאר מקור הדבר הוא אדרבה "את האלקים התהלך נח" ,שהסכים עם היה יכול להציל את נח בדרך קלה יותר ,כגון
בגילוי של ה"ברכת שמואל" מסוד ה' ליראיו]. מדת הדין משם "אלקים" להעניש את בני דורו, לגזור על הגשמים שלא ירדו במקום מגוריו ,אולם
לכן גם עליו נחתך גזר דין ,כי הקב"ה מדקדק עם במקום זה הצילו הקב"ה על ידי שסגר אותו שנה
הנה כי כן דבר בעתו מה טוב להתבונן הצדיקים כחוט השערה. שלימה בתיבה עם בהמות וחיות שהטיפול בהם
ולהשתעשע בדבריו הקדושים ,להראות נפלאות היה קשה לו מאד ,כמבואר במדרש תנחומא
דרכי הקב"ה מסבב כל הסיבות ,המגלגל את אולם לפי שני הפירושים עדיין צריך ביאור ,כי
(פרשתנו סימן ב)" :אמרו רבותינו ,י"ב חודש בתיבה
הנשמות בגלגולי הדורות כדי שיצליחו לתקן מה אם הפגם שלא הוכיח נח את בני דורו ולא התפלל
לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה ,שהיה עוסק וזן
שלא תיקנו בגלגול הקודם ,ולתועלת הענין נקדים עליהם היה גדול כל כך ,עד שגם עליו נחתך הדין,
הבריות שעמו" ,והטעם לכך הוא משום שהעניש
להביא קצת מהפסוקים איך נתגלגלה הטלתו של אם כן איך "מצא חן בעיני ה'" להצילו מהמבול.
הקב"ה את נח כדי לכפר בכך מדה כנגד מדה ,על
יונה הנביא גלגול נח בים (יונה א-א): [ב] מה שסגר עצמו בביתו ולא הוכיח את בני דורו.
"ויהי דבר ה' אל יונה בן אמיתי לאמר .קום לך נשמתו של נח נתגלגלה אמנם ה"ישמח משה" מבאר הטעם שגם על
אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם נח נחתך גזר דין ,על פי המבואר בזוהר הקדוש
בנביא יונה בן אמיתי
לפני .ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו (פרשתנו סז ):כי אף שהיה נח צדיק תמים היה בו פגם
וימצא אניה באה תרשיש ...וה' הטיל רוח גדולה אל פתח דברינו יאיר לבאר הענין בזה בדחילו גדול ,שלא התפלל על בני דורו להצילם מכליה,
הים ויהי סער גדול בים והאניה ִִחשבה להישבר. ורחימו ,על פי מה שמצינו הקדמה יקרה מאירת כמו שהתפלל משה רבינו על ישראל בחטא העגל,
ז"פשת חנ תשרפ | א
וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטילו את
ברכת שמואל :נח שלא התפלל על אנשי דורו שיחזרו בתשובה וטבעו במי המבול הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה
נתגלגל ביונה הנביא שהושלך למים ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם.
ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה לך נרדם
מקור נפלא בתיקוני זוהר" :והאי יונה איהי יונה דתיבת נח". קום קרא אל אלקיך אולי יתעשת האלקים לנו ולא
פירוש ,יונה [הנביא] היא יונה של תיבת נח נאבד .ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות
ֶׁשְלְִמִי הרעה הזאת לנו ,ויפילו גורלות ויפול
ונדעה ְּבְ ׁ
רב החובל אמר ליונה גלגול נח" :מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך" ,כדי לתקן מה הגורל על יונה ...ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתוק
שלא התפללת על בני דורך הים מעלינו כי הים הולך וסוער .ויאמר אליהם
שאוני והטילוני אל הים וישתוק הים מעליכם כי
נח עשה פועל דמיון "וישלח את היונה מאתו" ,רמז על יונה הנביא גלגולו, יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם ...וישאו
"לראות הקלו המים" להרגיע את הים מזעפו את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו".
מגלה לנו ה"ברכת שמואל" במה שנתגלה לו
ה"ספורנו" (במדבר כ-ח)" :הניסים יעשהו האל גלגולו של נח ,מדברי תיקוני הזוהר (תיקון כא)
מסוד ה' ליראיו ,כי יונה שהיה גלגולו ותיקונו
יתברך על ידי עבדיו עם הקדמת איזו תנועה שמאריך בענין נבואתו של יונה הנביא ,ובתוך
של נח נענש שהמלחים הוכרחו להשליך אותו
מסודרת מאתו ,כענין השליכהו ארצה ,הרם את דבריו כתוב הדר הוא לכל חסידיו (דף נדְ" :).וְַהַאי
מהאניה אל מי הים ,כדי לכפר בכך על נח שלא
מטך ,והכית בצור". יֹוָנ ָה ִאִיִהִי יֹוָנ ָה ְְדֵתֵיַבַת ֹנַֹחַ" .פירוש" ,אותו יונה
התפלל על בני דורו שיחזרו בתשובה ולא יצטרכו
[הנביא] היא יונה של תיבת נח" .ויש לציין גם
מעתה יש לומר כי מטעם זה עשה נח איש לטבוע במי המבול.
מה שמבואר בזוהר חדש (פרשת נח כוְְ " :):סִפ ִיְנְָּתָא
צדיק פועל דמיון שיזכה לתקן את אשר פגם בדור ַַא ְְמִתִיַל ַת ְלְֵתֵיבּוָתָא ְְדֹנַֹחְַ ,וְִאִית ָּבָּה ּגּוְבְִרין ְיְהּו ָָדִאִין וכאשר נתבונן נראה שמצינו כמה השוואות
המבול" :וישלח את היונה מאתו" ,רמז בכך על יונה ְוְִיְִׁשְ ְְמֵעֵאִל ִים ּוְבְֵנ ֵי ֵֵעָׂשָו" .פירוש" ,הספינה [של יונה בין נח ליונה הנביא גלגולו ותיקונו ,כי האניה
הנביא גלגולו שנשלח מנשמתו של נח בשליחות הנביא] נמשלה לתיבת נח ,והיו בה אנשים יהודים השטה על פני המים שיונה הנביא ברח בה ,היא
העליונה" ,לראות הקלו המים מעל פני האדמה", וישמעאלים ובני עשו". רמז ברור על תיבת נח שהצילה את נח ממי
כדי להקל את הצער של המים שנקראו "מי נח", המבול ,והשלכתו של יונה למים הרי כבר מבואר
בגלגולו של יונה שאז ישקוט הים מזעפו. מעתה אמינא מילתא חדתא ,כי מה שאמר שהיא עונש על שלא מנע נח את השלכתם של
בתיקוני זוהר "ְוְַהַאי יֹוָנ ָה ִאִיִהִי יֹוָנ ָה ְְדֵתֵיַבַת ֹנַֹחַ", בני דורו לטבוע במי המבול.
[ד] רמז לנו בזה ,כי זהו סוד הכתוב בפרשתנו (בראשית
ח-ח)" :וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים והנה עוד השוואה חשובה בין נח ובין גלגולו
יונה הנביא ניצל על ידי דג מלטבוע בים מעל פני האדמה" .כי כאשר ראה נח שנענש על יונה הנביא ,כי כמו שנח לא הוכיח את בני דורו
כי הדגים לא מתו בדור המבול שלא התפלל על בני דורו שנסגר בתוך התיבה ולא התפלל עליהם להצילם מכליה ,כן יונה גלגולו
הנה מה טוב ומה נעים לבאר בזה הטעם י"ב חודש ,והצטער צער רב שגרם לאיבודם של לא רצה ללכת להוכיח את אנשי נינוה אף שנשלח
שסיבב הקב"ה מסבב כל הסיבות להציל את יונה בני דורו במי המבול ,הראה לו הקב"ה שיהיה לו מהקב"ה ,וגם לא התפלל עליהם להצילם מכליה,
הנביא על ידי דג ,כמו שכתוב (יונה ב-א)" :וימן תיקון כשיתגלגל ביונה הנביא. עד שהשליכוהו המלחים לים ונבלע במעי הדגה,
אז הלך והזהיר את אנשי נינוה והצילם מכליה
ה' דג גדול לבלוע את יונה ויהי יונה במעי הדג והנה מי המבול כעסו על נח שלא התפלל ותיקן בכך את הפגם של נח.
שלשה ימים ושלשה לילות" .ויש לומר על פי להציל את בני דורו מלטבוע במים ,כי הם נבראו
מה שכתוב בפרשתנו (ז-כב)" :כל אשר נשמת רוח כדי להחיות נפש כל חי ולא להמיתם ,ומטעם ומה נפלא לראות את דרכי ההשגחה
חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו" .ופירש רש"י זה נקרא המבול על שמו של נח "כי מי נח זאת העליונה ,שסיבב הקב"ה לעורר את יונה על ידי
ומקור הדבר בגמרא (קידושין יג" :).אשר בחרבה, לי" .לכן כאשר נתגלגל ביונה הנביא והושלך שניגש אליו רב החובל ואמר לו דברים חריפים:
ולא דגים שבים". מתוך האניה למים כדי לכפר עליו כתוב "ויעמוד "מה לך נרדם [כמו שעשית בגלגול נח שנרדמת
הים מזעפו" ,שנרגע הים מזעפו וכעסו על נח, כביכול בתפקידך שלא התפללת על בני דורך],
ב"שיח שרפי קדוש" (פרשת נח ד"ה מכל אשר
ביודעו שאחרי שהושלך במים ימלא יונה גלגול קום קרא אל אלקיך ,אולי יתעשת האלקים לנו
בחרבה) מביא על כך" :בשם החידושי הרי"מ ולא נאבד" ,כמו שנאבדו בני דור המבול משום
נח את שליחותו לעורר את אנשי נינוה בתשובה
זצ"ל ,מפני מה הדגים יש להם חן שעולים על שלא התפללת עליהם.
ולהצילם מכליה.
שלחן מלכים ,מפני שלא השחיתו דרכם בדור
המבול .והבן כי עמוק הוא" .וה"בן איש חי" כתב נקדים עוד מה שכתב הרמב"ן (בראשית יב-ו), [ג]
בספרו "בניהו בן יהוידע" (סנהדרין קח" :).נראה כי לפני כל נס צריך לעשות פועל דמיון למטה
המקור לגילוי של ה"ברכת שמואל" מתיקוני
לפרש בזה טעם שנבחרו הדגים למאכל שבת, כדי לעורר את הנס למעלה ,ובלשון קדשו" :ודע
להורות דאין אש גהינם שולט בשבת ,כמו כן
זוהר "וישלח את היונה" הוא רמז על יונה הנביא
כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח הגזירה אל
הדגים לא שלט בהם אש הפורענות של המבול פועל דמיון ,תהיה הגזירה מתקיימת על כל פנים, רחש לבי דבר טוב להביא סימוכין להקדמה
שנידונו ברותחין". ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות" .וכן כתב יקרה זו של ה"ברכת שמואל" שיונה הנביא היה
ז"פשת חנ תשרפ | ב
ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה( ,שם ג-י) וינחם
האלקים על הרעה אשר דיבר". הקב"ה סיבב להציל את יונה הנביא גלגול נח מהמים על ידי דג,
כי הדגים לא מתו במבול כשאר בעלי חיים
מה נפלאים הם דברי "בעל הטורים" פרשת
בשלח (שמות יד-לא) שהביא מה שנמסר במסורה
ב' פעמים מילת "ויאמינו" שנזכרה בתנ"ך ,פעם א' פלאי ההשגחה :יונה הנביא נבלע תחילה בדג זכר,
בקריעת ים סוף (שם)" :ויאמינו בה'" ,ופעם ב' אחרי ואחר כך נמסר לדגה נקבה כדי להראות שהם דבקים רק במינם
נבואת יונה לאנשי נינוה (יונה ג-ה)" :ויאמינו אנשי
נינוה באלקים" ,וביאר הענין בזה בלשון קדשו: פרקי דרבי אליעזר :פרעה אמר "מי כמוכה באלים ה'",
"ויאמינו ב' [פעמים במסורה] -ויאמינו בה',
לכן השאירו הקב"ה בחיים ונעשה מלך על נינוה
ויאמינו אנשי נינוה באלקים ,כדאיתא במדרש
[על הכתוב (שמות יד-כח)] לא נשאר בהם עד אחד, רבינו האריז"ל :דור המבול נתגלגל בנשמות ישראל במצרים,
שלא נשאר אלא אחד והוא פרעה ,והלך לנינוה לכן גזר פרעה להשליכם אל מי היאור
ומלך שם .וזהו ויאמינו אנשי נינוה באלקים,
שנזכר למה שראה במצרים ועל הים". [ה] נקדים עוד מה שביאר ה"מזרחי" הטעם
שהדגים ניצלו ולא מתו ככל שאר בעלי חיים:
ונראה להוסיף ביאור חשוב ,כי אף שלפי יונה הנביא גלגול נח לא רצה ללכת לנינוה כי "וצריך לומר שלא היו אלה בכלל (ו-יב) כי השחית
חשבון השנים קשה לומר כי פרעה שהיה מלך מלך נינוה היה פרעה שהטביע את ישראל במים כל בשר ,ושמא לזה כוון רש"י באומרו (שם) ,כי
מצרים לפני שיצאו ישראל ממצרים ,הוא שמלך השחית כל בשר ,אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין
בנינוה בזמנו של יונה הנביא ,אולם הכוונה בזה הבה נמשיך במסע הקודש בעולם המופלא
לשאינן מינן ,ואילו דגים לא קאמר" .וכבר ציינו
בסוד הגלגול שנתגלגל פרעה במלך נינוה ,ומה של גלגולי הנשמות ,לבאר בזה הטעם שלא רצה
המפרשים למה שכתבו התוספות (בבא קמא נה .ד"ה
שאמרו בפרקי דרבי אליעזר "והצילו הקב"ה בין יונה ללכת בשליחותו של מקום להוכיח את המרביע) כי דגים מתחברים רק עם מינם .נמצא
המתים" ,הכוונה בזה שלא מת מיתה עולמית אנשי נינוה ,וכבר ביארו חכמינו ז"ל הטעם לכך לפי זה שנח אף על פי שלא התפלל על בני דורו
כשאר המצרים ,אלא נתגלגל במלך נינוה. בירושלמי (סנהדרין פי"א ה"ה)" :אמר יונה יודע אני לא גרם נזק לדגים בדור המבול ,לכן מצד הכרת
נקדים עוד מה שמבואר ב"שער הפסוקים" שהגוים קרובי תשובה הן ,והריני הולך ומתנבא הטוב שלח הקב"ה דוקא את הדג להציל את יונה
לרבינו האריז"ל (פרשת שמות) ,כי בני דור המבול עליהם והם עושין תשובה ,והקב"ה בא ופורע גלגולו של נח.
היו בהם נשמות גדולות ,אלא שנפלו בתוך משונאיהן של ישראל" [בלשון סגי נהור].
ויש להוסיף נקודה יקרה לבאר בזה מה
הקליפות וקלקלו את דרכן ,אולם הקב"ה הוא אולם לפי האמור יש להוסיף טעם חדש מדוע שכתוב (שם)" :וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה
מלך מלא רחמים ולא ידח ממנו נדח ,לכן סיבב לא רצה ללכת להוכיח את נינוה ,על פי מה שמצינו ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות,
שנתגלגלו בנשמות ישראל במצרים ונזדככו חידוש פלא בענין פרעה מלך מצרים ,שהצילו ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה" .ופירש
שם בכור הברזל .לפי זה מבאר האריז"ל הטעם הקב"ה מלטבוע בים סוף ונעשה מלך על עיר נינוה, רש"י בשם המדרש ליישב מה שפתח הכתוב
שגזר פרעה (שמות א-כב)" :כל הבן הילוד היאורה
והנה הם הדברים בפרקי דרבי אליעזר (פרק מג): בלשון זכר "דג גדול" וסיים בלשון נקבה
תשליכוהו" ,כי כמו שדור המבול נענשו שטבעו
שהתפלל ממעי "הדגה" ,וביאר הענין בזה" :דג
במים ,כן רצה פרעה להטביעם במים. "רבי נחוניא בן הקנה אומר תדע לך כח
גדול ,זכר היה ,והיה [יונה] עומד בריוח ,ולא נתן
ולכאורה יפלא מאחר שהקב"ה סיבב התשובה ,בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד
לב להתפלל ,רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה
שיתגלגלו נשמות דור המבול במצרים כדי שיהיה בצור עליון הרבה מאד ,שנאמר (שמות ה-ב) מי
של נקבה שהיתה מלאה עוברים ,והיה שם בדוחק
להן תיקון ,אם כן איך הצליח פרעה לגזור להמית ה' אשר אשמע בקולו ,ובאותו לשון שחטא ,בו ויתפלל שם שנאמר ממעי הדגה" .וצריך ביאור
כל הבן הילוד ,אולם התשובה על כך ברורה ,כי בלשון עשה תשובה ,שנאמר (שם טו-יא) מי כמוך מדוע אם כן הזמין הקב"ה תחילה דג זכר שיבלע
למעשה לא הצליח פרעה להטביע אלא מעט באלים ה' ,והצילו הקב"ה בין המתים ,ומנין שלא את יונה ,ולא הזמין מיד "דגה" נקבה שתבלע
מאד שעדיין לא הגיע זמן תיקונם ,וכמבואר מת ,שנאמר (שם ט-טו) כי עתה שלחתי את ידי ואך אותו ויצטרך להתפלל.
בגמרא (סוטה יב ):כי ביום שהטילה יוכבד את אותך ,והעמידו הקב"ה מבין המתים לספר כוחו
תיבת משה על שפת היאור ,חשבו המצרים כי וגבורתו ,ומנין שהעמידו ,שנאמר (שם טז) ואולם אמנם לפי האמור יש לומר שסיבב הקב"ה
מושיעם ישראל כבר טבע בים מת ,וביטל פרעה בעבור זאת העמדתיך. בכוונה תחילה לבלוע את יונה הן בדג זכר והן
את גזירת "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". בבת זוגו דגה נקבה ,כדי שבהיותו גלגול נח ישכיל
והלך ומלך בנינוה ,והיו אנשי נינוה כותבים להבין שהקב"ה רמז לו בכך שהדגים מתחברים
[ו] מכתבי עמל וגוזלים איש לרעהו ...וכאלו מעשים רק עם מינם ,ולכן ניצלו בדור המבול ולא מתו
רבים ,וכששלח הקב"ה ליונה להינבא עליה להחריבה, כשאר בעלי חיים ,משום שלא השחיתו את דרכם
פרעה גזר להשליך כל בן בתוך היאור שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק להתחבר עם שאינם מינם ,ומזה ישכיל להתעורר
כדי למנוע תיקונם של בני דור המבול ואפר ,והכריז בכל עמו שיצומו כל עמו שלושת ימים, בתשובה שבגלגול נח היה לו להתפלל על בני דורו
ונראה לבאר לפי זה הטעם שגזר פרעה וכל מי שאינו עושה הדברים האלו ישרף באש ...והיו שלא ישחיתו את דרכם ,ואז גם כל בעלי החיים לא
להשליך כל הבן הילוד אל היאור ,על פי מה יותר משתים עשרה רבוא אדם ,שנאמר (יונה ד-יא) היו משחיתים את דרכם והיו ניצולים.
ז"פשת חנ תשרפ | ג
שמבואר ב"שער הכוונות" לרבינו האריז"ל (פסח
פרעה רצה להשליך כל בן הילוד במי היאור, דרוש א דף פ טור א)" :והנה פרעה הרשע מכשף
כדי למנוע מגלגולם של בני דור המבול שיהיה להם תיקון במצרים גדול היה אין כמוהו וידע בחכמתו" ענינים
נסתרים ,לפי זה יש לומר שידע גם כן בחכמתו
יונה גלגול נח לא רצה להזהיר את נינוה, שבני ישראל במצרים הם גלגולם של דור המבול,
כי כעס על פרעה מלך נינוה שגזר להשליך גלגולי דור המבול במי היאור ולכן פעל בכל כוחו למנוע מהם תיקון שיזדככו
במצרים ,וגזר להטביעם במים כמו שטבעו במי
פלא והפלא :יונה הנביא גלגול נח זכה לרוח הקודש המבול כדי שלא יהיה להם תיקון ,אלא שאחרי
בשמחת בית השואבה כדי ללכת לנינוה בשליחותו של הקב"ה שטעה לחשוב כי מושיעם של ישראל כבר מת
חשב שממילא לא יהיה להם תיקון.
שערי קדושה לרבינו האריז"ל" :יסוד המים ממנו תאות התענוגים, הנה כי כן יפתח לנו פתח להבין הטעם
כי כן המים מצמיחין כל מיני תענוג" שלא רצה יונה הנביא גלגול נח ללכת אל נינוה
להזהירם על התשובה ,כי בהיותו גלגול נח שהיה
להבין הקשר הפנימי בין שמחת בית השואבה "אף על נח נחתך גזר דין" ,משום שלא הוכיח את
צריך לתקן מה שלא התפלל על בני דורו להצילם
לתיקון של נח. בני דורו ולא התפלל עליהם שישובו בתשובה מלטבוע במי המבול ,היה לו כעס גדול על פרעה
להצילם מכליה" ,אלא שמצא חן בעיני ה'" דייקא, מלך נינוה שרצה למנוע התיקון של גלגולי דור
חשבתי דרכי לבאר הענין בזה בהקדם לבאר
שראה הקב"ה בעיניו כביכול שעתיד נח להתגלגל המבול על ידי שיטביע את כל הבן הילוד ,לכן לא
הטעם שהעניש הקב"ה את דור המבול על ידי
ביונה הנביא ,ובזכות זה מצא חן בעיני ה' להצילו רצה שפרעה מלך נינוה יחזור בתשובה יחד עם
שטבעו במים ,וצריך ביאור מהו העונש מדה
כנגד מדה ,ומצינו ביאור על כך בפירוש רש"י בתיבה ,לכן כשהשיג נח סוד נפלא זה ,שלא ניצל אנשי נינוה.
על מה שכתוב (ז-יא)" :נבקעו כל מעינות תהום אלא בזכות גלגולו ביונה הנביא עשה פועל דמיון
רבה וארובות השמים נפתחו" .ופירש רש"י: בתוך התיבה "וישלח את היונה מאתו" ,רמז על ונראה להביא סימוכין לרעיון זה ממה שמצינו,
"תהום רבה ,מדה כנגד מדה ,הם חטאו (ו-ה) ברבה גלגולו יונה הנביא שעתיד הקב"ה לשלוח אותו כי אפילו אחרי שיונה הנביא כבר היה מוכרח
רעת האדם ,ולקו בתהום רבה" .אולם גם פירוש להוכיח את אנשי נינוה" ,לראות הקלו המים מעל למלא את שליחותו של הקב"ה להזהיר את אנשי
רש"י צריך ביאור ,כי הן אמת שבחטא ובעונש פני האדמה" ,כדי להקל בכך את הצער של המים נינוה ,לא הלך אל המלך עצמו כפי שהיה ראוי,
כתוב לשון "רבה" ,אבל מהו הקשר הפנימי בין שנקראו "מי נח" ,כמו שכתוב כשהטילו את יונה אלא הכריז את אזהרתו בחוצות עיר והדברים
"רבה רעת האדם" ובין "תהום רבה" שבהשקפה במים "וישקוט הים מזעפו". הגיעו אל המלך ,כמו שכתוב (יונה ג-א):
ראשונה אין קשר ביניהם.
[ז] "ַוְַיְִהִי ְְדַבַר ה' ֶאֶל יֹוָנ ָה ֵׁשִֵנ ִית ֵל ֵאֹמֹר ,קּום ֵל ְֵך ֶאֶל
[ח] ִנ ִיְנְֵוֵה ָָהִעִיר ַַהְּג ְדֹוָל ָה ִּוְִקְָרא ֵֵאֶל ֶי ָָה ֶאֶת ַַהְּקְִריָאָה ֲאֲֶׁשֶר
יונה הנביא זכה לרוח הקודש ָָאֹנִֹכ ִי ֹּדֵֹבֵר ֵֵאֶל ֶיָךַ ,וַָּיָָקָ ם יֹוָנ ָה ַוֵַּיֵֶל ְֶך ֶאֶל ִנ ִיְנְֶוֶה ִּכ ִ ְְדַבַר
הגילוי של רבינו האריז"ל בשמחת בית השואבה על שמחת ניסוך המים ה' ְוְִנ ִיְנְֵוֵה ָָהְיְָתָה ִעִיר ְּג ְדֹוָל ָה ֵל ֵאֹלִקִים ַַמ ֲֲהַל ְַך ְׁשְלֶׁשֶת
יסוד המים שבאדם הוא שורש כל התאוות ָיִָמִיםַ .וַָּיֶָחֶל יֹוָנ ָה ָל ָבֹוא ָבִָעִיר ַַמ ֲֲהַל ְַך יֹום ֶֶאָחָד ַוִַּיְִקְָרא
הנה מה טוב ומה נעים להתבונן בחוליה
ונראה להעלות על שלחן מלכים הביאור הנוספת בשרשרת התיקון של נח שנתגלגל ביונה ַוַֹּיֹאַמַר עֹוד ַאְַרָּבִָעִים יֹום ְוְִנ ִיְנְֵוֵה ֶנ ֶ ְְהָּפֶָכ ֶתַ .וַַּיַ ֲֲאִמִינּו
בזה ,על פי מה שהביא רבינו חיים וויטאל זצ"ל הנביא ,על פי מה ששנינו בתלמוד ירושלמי (סוכה
ַַאְנְֵׁשֵי ִנ ִיְנְֵוֵה ֵּבֵאֹלִקִים ַוִַּיְִקְְראּו צֹום ַוַ ִִּיְלְְּבְׁשּו ַׂשִַּקִים
ב"שערי קדושה" (חלק א שער ב) בשם מורו ורבו פ"ה ה"א): ִִמְּג ְדֹוָל ָם ְוְַעַד ְְק ַַטָּנ ָםַ .וִַּיִַּג ַע ַַה ָָּדָבָר ֶאֶל ֶֶמֶל ֶך ִנ ִיְנְֵוֵה ַוַָּיָָקָ ם
האריז"ל ,כי נפש האדם מורכבת מד' יסודות ִִמִּכְִסְאֹו ַוַַּיַ ֲֲעֵבֵר ַַאַּדְַרּתֹו ֵֵמ ָָעָל ָיו ַוְַיְַכ ַס ַׂשַק ַוֵַּיֵֶׁשֶב ַעַל
אש ,רוח ,מים ,עפר ,ומצד חלק הקדושה שבהם "אמר רבי יונה ,יונה בן אמיתי מעולי רגלים ָָה ֵֵאֶפ ֶרַ .וַַּיְַזְֵעֵק ַוַֹּיֹאֶמֶר ְּבְִנ ִיְנְֵוֵה ִִמ ַַּטַעַם ַַה ֶֶּמֶל ְֶך ּוְגְֹדָֹל ָיו
נמשכות כל המדות הטובות ,ומצד חלק הרע היה ,ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו ְטֲעֲמּו ֵל ֵאֹמֹר ָָה ָָאָדָם ְוְ ַַהְּבְ ֵֵהָמָה ַַהָּבָָקָ ר ְוְ ַַהֹּצֹאן ַאַל ִיִ ְ
שבהם נמשכות כל המדות הרעות. רוח הקודש ,ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא ְמְאּוָמָה ַאַל ִיְִרעּו ּו ַַמִיִם ַאַל ִיְִׁשְּתּו".
על לב שמח ,מאי טעמא (מלכים ב ג-טו) והיה כנגן
בהמשך הדברים הוא מבאר ענין המדות המנגן ותהי עליו רוח אלקים" .ופירש ב"קרבן הרי שלא רצה לדבר אל המלך של נינוה אלא
הרעות הנמשכות מד' היסודות ,מיסוד האש העדה"" :ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו אל העם ,ואחר כך נודעה למלך נבואתו של יונה
נמשכים הגאוה והכעס ,מיסוד הרוח נמשכים רוח הקודש שילך לנינוה". הנביא מפי העם ,ולפי האמור יש לומר הטעם לכך,
דיבורים אסורים ודברים בטלים ,שקרים, כי היות שמלך נינוה היה גלגולו של פרעה מלך
לשון הרע ורכילות ,מיסוד העפר נמשכת מדת נמצינו למדים מזה שסיבב הקב"ה שיהיה מצרים ,שגזר על בני דור המבול שנתגלגלו למצרים
העצבות והעצלות לעבודת ה' ,ואילו על יסוד תיקון לנח על ידי גלגולו יונה הנביא ,שזכה לרוח להטביעם במים כדי שלא יהיה להם תיקון ,לכן לא
המים המצמיחים את כל הצמחים הוא מבאר הקודש בשמחת בית השואבה לניסוך המים על רצה לעוררו בתשובה להצילו מן העונש.
בלשון קדשו" :יסוד המים ממנו תאות התענוגים, המזבח ,כדי שילך לנינוה להחזירם בתשובה
כי כן המים מצמיחין כל מיני תענוג ,ותולדותיה ולהצילם מכליה ,ולתקן בכך מה שלא התפלל מעתה יאירו עינינו להבין המאמר של "תנא
שתים ,החמדה לגזול ממון חבירו ואשתו וכל נח על בני דורו להצילם מהמבול ,וצריך ביאור דבי רבי ישמעאל" שהבאנו בתחילת המאמר
ז"פשת חנ תשרפ | ד
לפי האמור יש לומר הביאור בזה ,כי היות
שהמים התחתונים שהם יסוד כל התענוגים, מים התחתונים בוכים שנתרחקו מאת הקב"ה
משתוקקים לעלות לפני ה' על ידי התענוגים של בגלל רדיפת בני אדם אחרי תאוות והבלי העולם הזה
עסק התורה ,לכן כאשר בני אדם חוטאים לרדוף
אחרי תענוגי והבלי העולם הזה ,וגורמים בכך התורה נמשלה למים "הוי כל צמא לכו למים",
שהמים התחתונים נשארים למטה ואינם יכולים כי התענוג הרוחני של המים התחתונים הוא תענוג של תורה
לעלות למעלה ,לכן הם כועסים על הבריות
ורוצים לשטוף את כל העולם ,אולם הקב"ה הקב"ה העניש את דור המבול בהתפשטות מי המבול,
שהוא ארך אפים מאריך אפו ומונע מהם לשטוף משום שפגמו ביסוד המים ברדיפתם אחרי התאוות בלי גבול
את כל העולם ,כדי לתת זמן לחוטאים לשוב
בתשובה ולהשתמש בתענוג של התורה.
הדגים לא חטאו באכילת עץ הדעת ובדור המבול,
מעתה יפתח לנו פתח להבין הטעם שהעניש משום שחיותם במים התחתונים הבוכים להיות קרובים אל ה'
הקב"ה את בני דור המבול שטבעו בשיטפון
והחובה מוטלת על האדם לצמצם את אשר לו להתענג בהם ,והקנאה כי יקנא בחבירו
של המים ,כי מכיון שהשחיתו את יסוד המים
התענוגים בעניני העולם הזה כדי חיותו וישתמש אשר לו ממון רב וכיוצא בזה להתענג בו".
שבקרבם על ידי שרדפו אחרי תאוות העולם
בהם רק לשם שמים ,כמו שפסק המחבר בשלחן
הזה בלי שום צמצום אפילו בדברים האסורים, על פי הקדמה יקרה זו מפרש הגה"ק בעל
ערוך (או"ח סימן רלא)" :בכל מה שיהנה בעולם הזה
וגם נתנו את עיניהם לחמוד ממונם של אחרים, שו"ת "קול אריה" בהקדמתו "פתח טוב" (אות ד)
לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך,
כמו שכתוב (ו-יב)" :וירא אלקים את הארץ והנה כמין חומר מה שדרשו במדרש (ב"ר פז-ח) מקרא
נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. כדכתיב (משלי ג-ו) בכל דרכיך דעהו ,ואמרו חכמים שכתוב (תהלים קיד-ג)" :הים ראה וינוס ,בזכות
ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה כל מעשיך יהיו לשם שמים". (בראשית לט-יב) ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא
הארץ חמס מפניהם" ,לכן נענשו מדה כנגד החוצה" .וצריך להבין מהו השכר מדה כנגד מדה.
על פי האמור יומתק להבין מה ששנינו
מדה שטבעו במים שנתפשטו בעולם בלי שום אך לפי האמור הביאור בזה ,כי בזכות ששלט
בגמרא (תענית ז" :).נמשלו דברי תורה למים,
צמצום ,וכמו שכתוב "נבקעו כל מעינות תהום יוסף הצדיק על יצר התאוה שהוא מיסוד המים
דכתיב (ישעיה נה-א) הוי כל צמא לכו למים" ,ולפי
רבה וארובות השמים נפתחו". "וינס ויצא החוצה" ,זכו ישראל מדה כנגד מדה
המבואר הרי זה עולה בקנה אחד עם דברי רבינו שהמים נסו ונבקעו מפניהם.
[י] האריז"ל ב"שערי קדושה" כי יסוד המים הוא
יסוד התענוגים ,אלא שמצד הקליפה הוא תאוות הנה כי כן נשכיל להבין מזה שהתכלית
שמחת בית השואבה נחמה למים התחתונים תענוגי העולם הזה ,ומצד הקדושה הוא התענוג הנרצית היא שישתמש האדם עם חלק הקדושה
על בכייתם שלא זכו להיות קרובים להקב"ה בעסק התורה שנמשלה למים. שביסוד המים להתענג בעבודת ה' ,וכמו שכתב
הרמח"ל ב"מסילת ישרים" (פרק א)" :והנה מה
בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שסיבב
מה נפלא לבאר בזה מה שהביאו התוספות שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא ,שהאדם לא
הקב"ה שנשמת נח נתגלגלה ביונה הנביא ,שזכה נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו,
(כתובות קד .ד"ה לא נהניתי) בשם המדרש" :עד שאדם
לרוח הקודש דוקא בשמחת בית השואבה ,כדי שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל
מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו ,יתפלל שלא
ללכת בשליחותו של הקב"ה לעורר את אנשי העידונים שיכולים להימצא".
יכנסו מעדנים לתוך גופו" .ולפי האמור הביאור
נינוה בתשובה .נקדים מה שמבואר בספרים
בזה הוא ששני הדברים סותרים זה את זה ,כי [ט]
הקדושים הטעם לשמחה הגדולה בשאיבת
מעדני העולם הזה בתוך הגוף הם מיסוד המים
המים בחג הסוכות לניסוך המים על המזבח,
מצד הקליפה ,ואילו תענוגי התורה הם מיסוד התענוג של תורה שנמשלה למים
על פי מה שכתוב (ויקרא ב-יג)" :וכל קרבן מנחתך
המים מצד הקדושה. לעומת תענוגי עולם שהם מצד הקליפה
במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל
מנחתך" .ופירש רש"י" :מלח ברית ,שהברית בא וראה כי לפי האמור ירווח לנו להבין מקרא והנה התענוג האמיתי הוא בעסק התורה כמו
כרותה למלח מששת ימי בראשית ,שהובטחו שכתוב (ירמיה ה-כב)" :האותי לא תיראו נאום ה' אם שכתוב (תהלים יט-ט)" :פקודי ה' ישרים משמחי
המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך לב" .ומה נפלא דברי ה"אור החיים" הקדוש
מפני לא תחילו ,אשר שמתי חול גבול לים חק
המים בחג". פרשת כי תבוא לפרש הפסוק (דברים כו-יא):
עולם ולא יעברנהו ,ויתגעשו ולא יוכלו ,והמו גליו
"ושמחת בכל הטוב" ,בלשון קדשו" :גם ירמוז
ומקור הדבר במדרש שהביא רבינו בחיי ולא יעברנהו" .ודרשו במדרש שוחר טוב (תהלים
במאמר בכל הטוב אל התורה ,כאומרם ז"ל (אבות
(פרשת ויקרא שם)" :וכן אמרו במדרש מים ב)" :הים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאילו מציף פ"ו מ"ג) ואין טוב אלא תורה ,שאם היו בני אדם
התחתונים נקראו מים בוכים ,ולמה נקראו מים את העולם ,וכיון שמגיע לשפת הים הוא משתטח מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה ,היו
בוכים ,כי בשעה שחלק הקב"ה את המים נתן לפני החול" .מבואר מזה שהים משתוקק לשטוף משתגעים ומתלהטים אחריה ,ולא יחשב בעיניהם
אלו למעלה ואלו למטה ,התחילו מים התחתונים את כל העולם ,אלא שהוא מתיירא לעבור את מלוא עולם כסף וזהב למאומה ,כי התורה כוללת
בוכים ...אמרו אוי לנו שלא זכינו לעלות למעלה גבול חול הים שקבע לו הקב"ה. כל הטובות שבעולם".
ז"פשת חנ תשרפ | ה
זי"ע (פרשת ויקהל אות ג) לא חטאו גם כן בעץ הדעת, ב ):מבואר הטעם לכך" :ארבעת מינין הללו אינן להיות קרובים ליוצרנו ...אמר להם הקב"ה ,הואיל
ולכן אינם צריכים תיקון בשחיטה ,ולפי האמור באין אלא לרצות על המים ,וכשם שארבע מינין ולכבודי עשיתן כל כך ,אין להן רשות למים
יש לומר הביאור בזה ,כי בהיותם חיים בתוך הללו אי אפשר בהם בלא מים ,כך אי אפשר העליונים לומר שירה עד שיטלו רשות מכם...
המים התחתונים הבוכים שלא זכו להתקרב אל ה' לעולם בלא מים" .מוסיף על כך ה"אבני נזר" ולא עוד אלא שעתידין אתם ליקרב על גבי המזבח
מפאת תאוות בני אדם ,לכן השפיעה בכייתם על בלשון קדשו" :וכל התענוגים באין מיסוד המים במלח וניסוך המים".
הדגים שלא יחטאו ויתחברו עם שאינם מינם. כמ"ש הרח"ו בשער הקדושה ,ומצות ולקחתם
וכן מבואר בתיקוני זהר (תיקון ה יטְְּ " :):ד ַַמִיִם
שבלולב היינו להגביה את כל התענוגים לשרשם
הנה כי כן ירווח לנו להבין הכעס של המים ַּתַָּתִָאִין ִאִינּון ּבֹוִכ ִין ְוְ ָָאְמְִרין ֲֲאַנ ַן ַּבִִַע�ִָיָין ְל ְ ֶֶמ ֱֱהֵוֵי ֳקֳ ָדָם
כלומר להתענג על ה'".
התחתונים על נח ,שלא התפלל על בני דורו ַַמְלְָּכ ָא ִִעַּל ַת ָָהִעִּלֹות ּוָבָָעָן ְל ְ ַַסְל ְָקָ א ְלְִעִיָל ָא" .פירוש,
ועתה בא וראה כי רעיון נשגב זה מתאים "שמים התחתונים הם בוכים ואומרים ,אנו רוצים
שיחזרו בתשובה על ידי בכיית המים התחתונים,
להפליא עם דברות קדשו של ה"ייטב פנים" להיות לפני המלך שורש כל השרשים ואנו רוצים
ואז לא היו המים צריכים להטביע את החוטאים,
(ראש השנה אות מא) ,שמבאר הטעם שהולכים לעלות למעלה".
אלא אדרבה היו הופכים לגשמי ברכה לעוררם
בראש השנה לנהר לומר תשליך ,על פי המבואר
בתשובה ,וזהו שכתוב (בראשית ז-יב)" :ויהי הגשם אמנם כל משכיל יבין שענין בכיית מים
במפרשים ענין גלי הים שמתרוממים כלפי מעלה
על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" .ופירש התחתונים צריך ביאור ,שהרי יסוד האמונה הוא
הלוך ושוב ,כי הם משתוקקים להתרומם ולשוב
רש"י" :ויהי הגשם על הארץ ,ולהלן (שם יז) כמו שאומרים מלאכי השרת בשירתם (ישעיה ו-ג):
לשורשם למעלה ,כמו שאמרו בשעת בריאתם
הוא אומר ויהי המבול ,אלא כשהורידן הורידן "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ
"אנן בעיין למהוי קדם מלכא".
ברחמים ,אם יחזרו יהיו גשמי ברכה ,וכשלא חזרו כבודו" ,הנה כי כן מה להם למים התחתונים
היו למבול". לכן בראש השנה שהוא זמן של תשובה לבכות "אנן בעיין למהוי קדם מלכא" ,הלא גם
הולכים אל הים ,כדי להתחבר עם גלי הים בעולם הזה הם עומדים לפני הקב"ה.
מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין המתרוממים כלפי מעלה בהשתוקקותם
נפלאות דרכי ה' ,שסיבב לגלגל את נשמת נח [יא]
להתקרב אל ה' ,כדי ללמוד מזה קל וחומר לאדם
ביונה הנביא ,שזכה לרוח הקודש דוקא בשמחת שיש בו נשמת רוח חיים חלק אלקי ממעל, תכלית בכייתם של המים התחתונים לעורר
בית השואבה ,כשאנו משתתפים בשמחתם של שיוריד דמעות כמים התחתונים על אשר ירד בני אדם בתשובה על יסוד המים שבקרבם
המים התחתונים שנתקרבו לפני ה' ,ולכן זכה יונה עשר מעלות אחורנית להתרחק מהקב"ה בחטאיו אך לפי האמור יש לומר הכוונה בזה ,כי המים
הנביא לקבל שם רוח הקודש ,כדי שילך לעורר ופשעיו ,וישתוקק למהוי קדם מלכא על ידי התחתונים הם יסוד המים שנמצא בכל בני אדם,
את אנשי נינוה בתשובה שהשחיתו גם כן את יסוד מצוות ומעשים טובים. שממנו צומחות כל התאוות של בני אדם לרדוף
המים שבקרבם לרדוף אחרי תענוגי העולם הזה, ח"ו אחרי ההבל ולהתרחק מאת ה' ,ועל כך
על פי האמור הוא מוסיף לפרש (ליל ב' דסוכות
ועל ידי שיתעוררו בתשובה ילמדו מהם ישראל בוכים המים התחתונים באומרם "אוי לנו שלא
אות יט) כמין חומר את הפסוק (איכה ב-יט)" :שפכי
בקל וחומר ,שהקב"ה מקבל את החוטאים ביסוד זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו",
כמים לבך נוכח פני ה'" .כי עיקר תפלתו של אדם
המים בתשובה ,ויהיה בכך תיקון לנח. ותכלית בכייתם היא כדי לעורר את בני האדם
צריך להיות שיזכה להתקרב לפני ה' ,וזהו שאמר
בתשובה ,שיזכו לקרב את יסוד המים שבקרבם
לסיום ראוי לדעת שכל הביאורים הללו הם "שפכי כמים לבך" ,כמים התחתונים הבוכים "אנן
לעבודת ה'.
רק כטיפה מן הים מדרכי ה' והנהגתו בעולם בעיין למהוי קדם מלכא" ,כך שפכי לבך להתקרב
הנפלא של גלגולי הנשמות ,כמו שאמר דוד "נוכח פני ה'" .וזהו גם כן ענין ניסוך המים בחג ולפי זה נשכיל להבין הטעם לשמחה הגדולה
המלך (תהלים צב-ו)" :מה גדלו מעשיך ה' מאד על המזבח ,כדי שילמד האדם לקח מן המים שהביעו התנאים הקדושים בשמחת בית השואבה,
עמקו מחשבותיך" ,והתכלית היא ללמוד מזה המשתוקקים להתקרב לה' ,שגם הוא ישוב כי רצו להראות בכך שהם משתתפים בשמחתם
שהחובה מוטלת עלינו לתקן את יסוד המים מאהבה לקרב עצמו אל ה'. של המים התחתונים שנתקרבו לפני ה' בניסוכם
שבקרבנו ,להתענג על ה' בתענוג האמיתי של על המזבח ,ועל ידי שאנו משתתפים בשמחתם,
[יב]
עסק התורה וקיום המצוות ,ובזכות תיקון המים נזכה גם אנחנו לקרב את יסוד המים שבקרבנו
התחתונים ששמחים על שזכו להתקרב אל ה', הדגים לא חטאו בעץ הדעת ובדור המבול להקב"ה בעסק התורה ובקיום המצוות.
נזכה לגאולה שלימה שיתקיים בנו מקרא שכתוב
כי הם שומעים את בכייתם של המים התחתונים
יומתק להביא סימוכין לכך מדברי ה"שם
(ישעיה יא-ט)" :לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, יומתק להוסיף פנינה יקרה לבאר בזה הטעם משמואל" (שבת חול המועד סוכות) בשם אביו הגה"ק
כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", שהדגים לא חטאו בדור המבול ,ולפי המבואר בעל "אבני נזר" זי"ע ,שביאר הטעם שצוה הקב"ה
במהרה בימינו אמן. ב"פרי צדיק" להגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין לקחת בחג הסוכות ד' מינים ,והנה בגמרא (תענית
תשרפ| |ו ו ז"פשת חנ
תשע"ב
דור המבול פגמו בשם הבטחון אכדט"ם
ובשם במוכ"ן שהוא האותיות אחרי שם אלקים
המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים... יותר דין משם אלקים ,על פי מה שהביא בפרשתנו פרשת נח (בראשית ו-יג)" :ויאמר
ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את המקובל האלקי הרמ"ק ב"פרדס רמונים" אלקים אל נח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה
החיל הזה ,וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן (שער יז פרק ד) ,כי הנהגת הנס למעלה מדרך הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את
לך כח לעשות חיל". הטבע שורשה משם הוי"ה המהוה כל הוויות, הארץ" .ופירש רש"י ומקור הדבר בגמרא
ואילו הנהגת הטבע שורשה משם אלהי"ם (סנהדרין קח" :).כי מלאה הארץ חמס ,לא נחתם
וכן כאשר אדם רואה שנתעורר ח"ו עליו
בגימטריא הטב"ע. גזר דינם אלא על הגזל".
הדין משם אלקי"ם ,יחזק עצמו שלא ליפול
בתהום היאוש שמפיל עליו היצר שבדרך נקדים עוד מה שמבואר בדברי רבינו נראה לפרש בדרך רמז על פי מה
הטבע אין לו שום תרופה ,כי אז הרי הוא מעורר האריז"ל ב"שער הכוונות" (פסח דרוש יב) כי שם שמבואר ב"שער הכוונות" לרבינו האריז"ל
על עצמו דינין מצד הטב"ע בגימטריא אלהי"ם, אכדט"ם הוא שם הבטחון ,ובלשון קדשו: (פסח דרוש ב) בענין המתקת הדינין בבינה על
אלא ישים את בטחונו בה' שבידו להושיעו מכל "והנה ה' אותיות אכדט"ם ...על זה אמר הכתוב ידי שם קדוש אכדט"ם הממתיק את הדין
צרה ,ועל ידי זה יזכה לעורר את שם הבטחון (ישעיה כו-ד) בטחו בה' עדי עד ...כי הוא באימא של שם אלהי"ם בחילוף אותיות שלפניו,
אכדט"ם הממתיק את הדין של שם אלהי"ם. עילאה והוא רחמים ולכן בו תלוי הבטחון". והנה הדברים בלשון קדשו:
וזהו שאמר דוד המלך (תהלים לב-י)" :רבים וכוונתו כי בטחו"ן בגימטריא שם אכדט"ם
"ולכן הוא נקרא בשם אכדט"ם שהוא
מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" ,כי עם הכולל ,ושם זה עולה בגימטריא ע"ד,
חילוף אלהי"ם בא"ב ג"ד כנודע ,והוא מתחלף
על ידי הבטחון בה' נמתקים כל הדינים. ומה שכתב שהוא רמוז בכתוב "בטחו בה' עדי
באותיות שלפניו .ואמנם אות אלף אין אות
עד" ,נראה לפרש כוונתו ,שצריך לבטוח בה'
שם במוכ"ן שאחרי אלקי"ם הוא בסוד "עדי עד" ,עד שיזכו לעורר את שם הבטחון
לפניה ,ולכן אינה יכולה להתחלף ,אבל אות
"אין אדם נוגע במוכן לחבירו" אכדט"ם בגימטריא ע"ד.
למד מתחלפת באות כ' שלפניה ,ואות ה' באות
ד' שלפניה ,ואות יוד באות ט' שלפניה ,ואות
בדרך זו במסילה נעלה לבאר איך על ידי הנה כי כן נשכיל ללמוד מזה לקח נשגב מם סתומה באות מ' פתוחה שלפניה ,האמנם
שם הבטחון אכדט"ם זוכים להמתיק גם כן בעבודת המתקת הדינים ,כי כאשר אדם לפי שעתה היא בסוף התיבה ,אי אפשר
הדין של שם במוכ"ן שהוא אותיות שאחרי עוסק בעניני עולם הזה ונמשך אחרי הנהגת להישאר פתוחה ולכן נכתבת סתומה.
אלקי"ם ,נקדים מה שכתוב ב"לקוטי תורה" הטבע ,בחושבו כי הכל מתנהג על פי דרך
לרבינו האריז"ל (פרשת יתרו) על מה שאמר והנה שם הזה הוא יותר רחמים ופנימי
הטבע וכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל
משה רבינו ליתרו (שמות יח-טז)" :כי יהיה להם משם אלהי"ם ,כי הרי הוא בחינת האותיות
הזה ,הרי הוא מעורר על עצמו ח"ו מדת הדין
דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו הקודמות לאותיות אלהי"ם ,ואילו היה
משם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע ,והעצה על
והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו" ,וז"ל מתחלף באותיות המאוחרות לשם אלהי"ם,
כך היא להתחזק באמונתו ולשים תמיד את
"דע כי שם אלהי"ם אם תחליפו באותיות והוא שם במוכ"ן ודאי שהוא יותר דין ויותר
בטחונו בה' המנהיג את כל עניני הטבע והוא
הסמוכין לאחריהן שם במוכ"ן גימטריא חק"י, חיצון משם אלהי"ם ,וב' תמורות אלו נזכרו
זן ומפרנס לכל הבריות ,ועל ידי הבטחון הוא
וזהו חק"י אלהי"ם ,כי חק"י יוצא מאלהי"ם". בספר הזוהר בפרשת פקודי (דף רסא .ורסב.").
מעורר את שם הבטחון אכדט"ם הממתיק
וצריך ביאור להבין הקשר בין מה שהודיע את הדין של שם אלהי"ם בהנהגת הטב"ע. שם אכדט"ם הוא שם הבטחון
משה רבינו לישראל את "חקי האלקים" לשם בסוד בטחו בה' עדי ע"ד
ועל כך מזהיר אותנו הכתוב בפרשת
במוכ"ן שהוא אחרי שם אלקים.
עקב אזהרה חמורה (דברים ח-יא)" :השמר רחש לבי דבר לבאר בדרך השוה לכל
ונראה לבאר הענין בזה על פי מה שהזמין לך פן תשכח את ה' אלקיך ...פן תאכל נפש ,מהי עבודת הקודש המוטלת על האדם
ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ,ובקרך הקב"ה לידינו פנינה יקרה מפז ומפנינים להמתיק את הדין משם אלקי"ם על ידי שם
וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר ב"מדבר קדש" לכ"ק אדמו"ר מרן השר אכדט"ם ,וכל שכן להמתיק הדין מהשם
לך ירבה ,ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך שלום מבעלזא זי"ע (פרשת תצוה) ,שדיבר במוכ"ן שאחרי אותיות אלקים שהוא עוד
ז"פשת חנ תשרפ | ז
על שם הבטחון אכדט"ם שהוא ראשון לפני בגימטריא כ"ב אותיות התורה ,ועל דרך בני בקדשו לפרש הפסוק (תהלים עג-כח)" :ואני
שם אלקים" ,ואני אחרון" הוא רמז על שם חיי ומזוני במזל"א תליין והמשכיל יבין". קרבת אלקים לי טוב ,שתי בה' מחסי" וגו',
במוכ"ן שהוא אחרון אחרי שם אלקים, כי האותיות הקרובות לשם אלהי"ם הוא שם
"אני ראשון ואני אחרון
וכאשר אדם מקדים את הבטחון שהוא שם במוכ"ן ,ושם זה רומז על מה ששנינו בגמרא
ומבלעדי אין אלקים"
אכדט"ם ,ונזהר מלפגום בשם במוכ"ן שאחרי (יומא לח" :):אין אדם נוגע במוכ"ן לחבירו".
שם אלקים על ידי שהוא מאמין באמונה הנה כי כן הרווחנו להבין לפי זה הקשר וזהו פירוש הפסוק" :ואני קרבת אלקים לי
שלימה שאין אדם נוגע במוכ"ן לחבירו, הנפלא בין הדין של שם אלהי"ם בגימטריא טוב" ,פירוש ,טוב לי אותיות הקרובות לשם
מבטיח הקב"ה "ומבלעדי אין אלקים" ,שלא הטב"ע ,ובין הדין של שם במוכ"ן שהוא אחרי אלהי"ם שהוא השם במוכ"ן המכין לכל אדם
ישלוט בו הדין משם אלקים. שם אלקים ,כי כאשר אדם שוכח שהקב"ה הוא את חלקו המגיע לו ,כי זה מסייעני "שתי בה'
הנותן לו כח לעשות חיל ,ואין אדם יכול לגעת מחסי" ,לשם בה' את מחסי ובטחוני .אלו
כיון שבאנו לידי כך יאירו עינינו להבין "במוכן" לחבירו ,והוא מתקנא בחבירו וחומד דבריו הקדושים.
בממונו ,הרי הוא מעורר עליו את הדין משם רמז הכתוב בפרשתנו" :ויאמר אלקים" שהוא
אלהי"ם בגימטריא הטב"ע ,ועוד יותר מהשם מדת הדין" ,לנח קץ כל בשר בא לפני" ,אך ועתה בא וראה מה שמצינו עוד מקור
שמא תאמר שעדיין אפשר להמתיק את קדום לכך במשנתו הטהורה של המגיד
במוכ"ן שהוא יותר דין משם אלקי"ם.
הדין משם אלהי"ם על ידי האותיות שלפניו הקדוש מקאז'ניץ זי"ע ,כמו שהביא ב"אוהב
לפי האמור נשכיל להבין שכאשר אדם שם אכדט"ם ,לכן הוסיף הקב"ה לומר לו "כי ישראל" (פרשת ויצא) בשמו ,והנה הדברים
אינו נוגע במוכ"ן לחבירו ,כי יש לו בטחון מלאה הארץ חמס מפניהם" ,ונגעו "במוכן" בלשון קדשו על הפסוק (בראשית ל-ב):
בהקב"ה הזן ומפרנס לכל הנבראים ששם לחבירם ,ועל ידי זה פגמו בשם הבטחון "ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים
הבטחון הוא בסוד שם אכדט"ם ,על ידי זה אכדט"ם ,וגם בשם במוכ"ן שאחרי שם אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ,ואיתא בתרגום
הוא ממתיק את הדין של שם אלהי"ם וגם שהוא דין קשה משם אלקים ,ולכן "והנני המיני את בעיא ,הלא מן קדם ה' תבעין .והוא
את הדין של שם במוכ"ן על ידי שם אכדט"ם משחיתם את הארץ" .וזהו שפירש רש"י "לא פלא לעיני כל יודעי דעת .ויש לומר דידוע
נחתם גזר דינם אלא על הגזל" ,ופגמו בכך שהוא לפני שם אלקים.
ששם אלהי"ם הוא גימטריא הטב"ע ,ואותיות
מעתה יומתק להבין הרמז של רבינו בשם הבטחון אכדט"ם ובשם במוכ"ן ועל ידי המאוחרות משם אלהי"ם הוא במוכ"ן ,שהכל
האריז"ל על מה שאמר משה רבינו "ושפטתי זה נתעורר עליהם הדין משם אלקים. מוכן ומזומן על פי הטבע.
בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים
ויש לומר כי זהו שרמז הקב"ה לנח (ז-א): והנה רחל אמנו לא היתה ראויה להוליד
ואת תורתיו" ,שרמז באומרו "חקי האלקים"
"ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה על פי הטבע ,ולזה כשאמרה ליעקב הבה לי
על שם במוכ"ן בגימטריא חק"י ,ולפי האמור
כי אותך ראיתי לפני צדיק בדור הזה" ,ב"א בנים כאילו היה מוכן לה ,לזה ויחר אף יעקב
הכוונה ברורה שלימד משה רבינו את העם
ראשי תיבות ב'מוכן א'כדט"ם ,בזכות שלא ברחל ויאמר התחת אלהי"ם אני ,רצונו לומר
כי "אין אדם נוגע במוכן לחבירו" ,ועל ידי
פגמת בב' שמות אלו המורים על בטחון וכי על פי הטבע מאותיות במוכ"ן שהם תחת
זה הוא ממתיק את "חקי האלקים" הדין של
בה' ושאין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, אותיות אלהי"ם את רוצה שיהיה לך בנים ,הלא
השם במוכ"ן היוצא משם אלהי"ם.
תזכו לבוא אתה וכל ביתך אל התיבה שלא מן קדם ה' תיבעין ,היינו מהאותיות הקודמות
תשלוט בכם דיני אלקים ,כי על ידי הבטחון מה נפלא לרמז המתקה זו בדברי הנביא לשם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו היינו
שלך זכית להמתיק את השם אלהי"ם (ישעיה מד-ו)" :כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו טדה"ד ,משם אתה צריך להמשיך לך בנים,
באותיות הקודמות שם אכדט"ם בסוד ה' צבאות ,אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי מפני שזה השם כולו רחמים גמורים וחסדים
"בטחו בה' עדי עד". אין אלקים" .פירוש" ,אני ראשון" הוא רמז גדולים ,והוא קודם שהיה הוי"ה בעולם ,והוא
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
תשרפ| |חח ז"פשת חנ
תשע"ב
