gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: נח (2026-10-12)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫"וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה"‬ ‫נח שלא התפלל על בני דורו להצילם ממי המבול‬ ‫נתגלגל ביונה הנביא שנזרק לים להשקיט את זעפו‬ ‫(דפוס‬ ‫עינים בספר הנפלא "ברכת שמואל"‬ ‫באומרו להקב"ה (שמות לב‪-‬לב)‪" :‬ועתה אם תשא‬ ‫בפרשתנו פרשת נח דבר בעתו מה טוב‬ ‫פרנקפורט שנת תמ"ב) [להגה"ק רבי אהרן שמואל‬ ‫חטאתם‪ ,‬ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"‪.‬‬ ‫להתבונן במה שמצינו סתירות בדמותו של נח‪,‬‬ ‫קוידינוב צ"ל בעל "ברכת הזבח" על קדשים‬ ‫שמצד אחד מעיד עליו הכתוב בפתיחת הפרשה‬ ‫לפי זה מבאר הזוהר הקדוש כי מטעם זה נקרא‬ ‫(בראשית ו‪-‬ט)‪" :‬אלה תולדות נח ‪ -‬נח איש צדיק‬ ‫ואביו של ה"קב הישר"‪ ,‬ישב בבית הדין עם‬ ‫המבול על שמו של נח‪ ,‬כמו שכתוב בהפטרה‬ ‫תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח"‪.‬‬ ‫ה"חלקת מחוקק" יחד עם הש"ך]‪ ,‬וכך הוא פותח‬ ‫בדברי הנביא (ישעיה נד‪-‬ט)‪" :‬כי ֵמֵי נח זאת לי אשר‬ ‫אולם מצד שני שנינו בגמרא (סנהדרין קח‪" :).‬תנא‬ ‫את דבריו (פרשת שופטים ד"ה והנה קודם)‪" :‬אעתיק לך‬ ‫נשבעתי מעבור ֵמֵי נח עוד על הארץ"‪ ,‬כי היה‬ ‫דבי רבי ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין‪ ,‬אלא‬ ‫סוד הגלגולים מה שמצאתי וקבלתי מפי רבותי‪,‬‬ ‫בכוחו לבטל את המבול אם היה מתפלל עליהם‪.‬‬ ‫שמצא חן בעיני ה'‪ ,‬שנאמר (שם ו‪-‬ז) ניחמתי כי‬ ‫וקצתם שהמה נגלו לי מסוד ה' ליראיו"‪ ,‬ובתוך‬ ‫הדברים כתב בלשון קדשו‪:‬‬ ‫הנה כי כן מטעם זה נחתך גזר הדין של המבול גם‬ ‫עשיתים‪ ,‬ונח מצא חן בעיני ה'"‪.‬‬ ‫על נח משום שלא התפלל על בני דורו‪.‬‬ ‫"ודע שנשמתו של נח היה מתגלגל בהנביא‬ ‫וצריך ביאור מכיון שהכתוב מעיד עדות ברורה‬ ‫יונה בן אמיתי‪ ,‬ולפי שנח לא התפלל על אנשי‬ ‫על פי האמור מפרש ה"ישמח משה" כמין‬ ‫"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬ולא היה לו‬ ‫דורו שנשטפו כדי שיחזרו בתשובה‪ ,‬ולכן היה‬ ‫חומר סמיכות הסיום של פרשת בראשית‬ ‫חלק ונחלה בהשחתת דרכם של בני דורו‪ ,‬מדוע‬ ‫הקב"ה מביא עליהם את מי המבול‪ ,‬ונקרא על שם‬ ‫לתחילת פרשת נח‪ ,‬כי פרשת בראשית מסתיימת‬ ‫אם כן נחתך גזר הדין גם על נח‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מכיון‬ ‫נח‪ ,‬כמו שאמר הכתוב כי מי נח זאת לי וגו'‪ ,‬על‬ ‫(שם ו‪-‬ז)‪" :‬ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי‬ ‫שגם על נח נחתך גזר דין בגלל איזה פגם‪ ,‬איך מצא‬ ‫כן נענש נח במדה כנגד מדה ונפל במים לתהום‬ ‫מעל פני האדמה‪ ...‬ונח מצא חן בעיני ה'"‪ ,‬שמכאן‬ ‫חן בעיני ה' להצילו‪ ,‬הלא מקרא מלא דיבר הכתוב‬ ‫בגלגול יונה‪ ,‬וזהו שאמר (יונה ב‪-‬ד) כל משבריך‬ ‫למדו בגמרא שגם על נח נחתך גזר דין אלא‬ ‫(דברים י‪-‬יז)‪" :‬אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד"‪.‬‬ ‫וגליך עלי עברו"‪.‬‬ ‫שמצא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫[א]‬ ‫[ראוי להעיר כי גלגול זה של נח ביונה הנביא‬ ‫על כך מפרש הכתוב בתחילת פרשתנו הטעם‬ ‫שגם על נח נחתך גזר דין "אלה תולדות נח נח‬ ‫הפגם של נח שלא הוכיח את בני דורו‬ ‫לא נזכר בכתבי האריז"ל‪ ,‬לא ב"שער הגלגולים" ולא‬ ‫איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬ואם כן מצד‬ ‫ולא התפלל עליהם להצילם ממי המבול‬ ‫ב"ספר הגלגולים"‪ .‬ומה שהובא בכמה ספרים בשם‬ ‫האריז"ל ב"שער הגלגולים"‪ ,‬כפי הנראה הטעם‬ ‫צדקתו היה יכול להתפלל לפני ה' ולהפוך מדת‬ ‫ונראה לבאר הענין בזה על פי מה שביארו‬ ‫הוא משום שבדרך כלל ענינים אלו מקורם בדברי‬ ‫הדין למדת הרחמים‪ ,‬אולם הוא לא עשה כן אלא‬ ‫האלשיך הקדוש וה"חתם סופר" זי"ע‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫האריז"ל‪ .‬אמנם כפי שנתבאר מקור הדבר הוא‬ ‫אדרבה "את האלקים התהלך נח"‪ ,‬שהסכים עם‬ ‫היה יכול להציל את נח בדרך קלה יותר‪ ,‬כגון‬ ‫בגילוי של ה"ברכת שמואל" מסוד ה' ליראיו]‪.‬‬ ‫מדת הדין משם "אלקים" להעניש את בני דורו‪,‬‬ ‫לגזור על הגשמים שלא ירדו במקום מגוריו‪ ,‬אולם‬ ‫לכן גם עליו נחתך גזר דין‪ ,‬כי הקב"ה מדקדק עם‬ ‫במקום זה הצילו הקב"ה על ידי שסגר אותו שנה‬ ‫הנה כי כן דבר בעתו מה טוב להתבונן‬ ‫הצדיקים כחוט השערה‪.‬‬ ‫שלימה בתיבה עם בהמות וחיות שהטיפול בהם‬ ‫ולהשתעשע בדבריו הקדושים‪ ,‬להראות נפלאות‬ ‫היה קשה לו מאד‪ ,‬כמבואר במדרש תנחומא‬ ‫דרכי הקב"ה מסבב כל הסיבות‪ ,‬המגלגל את‬ ‫אולם לפי שני הפירושים עדיין צריך ביאור‪ ,‬כי‬ ‫(פרשתנו סימן ב)‪" :‬אמרו רבותינו‪ ,‬י"ב חודש בתיבה‬ ‫הנשמות בגלגולי הדורות כדי שיצליחו לתקן מה‬ ‫אם הפגם שלא הוכיח נח את בני דורו ולא התפלל‬ ‫לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה‪ ,‬שהיה עוסק וזן‬ ‫שלא תיקנו בגלגול הקודם‪ ,‬ולתועלת הענין נקדים‬ ‫עליהם היה גדול כל כך‪ ,‬עד שגם עליו נחתך הדין‪,‬‬ ‫הבריות שעמו"‪ ,‬והטעם לכך הוא משום שהעניש‬ ‫להביא קצת מהפסוקים איך נתגלגלה הטלתו של‬ ‫אם כן איך "מצא חן בעיני ה'" להצילו מהמבול‪.‬‬ ‫הקב"ה את נח כדי לכפר בכך מדה כנגד מדה‪ ,‬על‬ ‫יונה הנביא גלגול נח בים (יונה א‪-‬א)‪:‬‬ ‫[ב]‬ ‫מה שסגר עצמו בביתו ולא הוכיח את בני דורו‪.‬‬ ‫"ויהי דבר ה' אל יונה בן אמיתי לאמר‪ .‬קום לך‬ ‫נשמתו של נח נתגלגלה‬ ‫אמנם ה"ישמח משה" מבאר הטעם שגם על‬ ‫אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם‬ ‫נח נחתך גזר דין‪ ,‬על פי המבואר בזוהר הקדוש‬ ‫בנביא יונה בן אמיתי‬ ‫לפני‪ .‬ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו‬ ‫(פרשתנו סז‪ ):‬כי אף שהיה נח צדיק תמים היה בו פגם‬ ‫וימצא אניה באה תרשיש‪ ...‬וה' הטיל רוח גדולה אל‬ ‫פתח דברינו יאיר לבאר הענין בזה בדחילו‬ ‫גדול‪ ,‬שלא התפלל על בני דורו להצילם מכליה‪,‬‬ ‫הים ויהי סער גדול בים והאניה ִִחשבה להישבר‪.‬‬ ‫ורחימו‪ ,‬על פי מה שמצינו הקדמה יקרה מאירת‬ ‫כמו שהתפלל משה רבינו על ישראל בחטא העגל‪,‬‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | א‬ ‫וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטילו את‬ ‫ברכת שמואל‪ :‬נח שלא התפלל על אנשי דורו שיחזרו בתשובה וטבעו במי המבול‬ ‫הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה‬ ‫נתגלגל ביונה הנביא שהושלך למים‬ ‫ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם‪.‬‬ ‫ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה לך נרדם‬ ‫מקור נפלא בתיקוני זוהר‪" :‬והאי יונה איהי יונה דתיבת נח"‪.‬‬ ‫קום קרא אל אלקיך אולי יתעשת האלקים לנו ולא‬ ‫פירוש‪ ,‬יונה [הנביא] היא יונה של תיבת נח‬ ‫נאבד‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות‬ ‫ֶׁשְלְִמִי הרעה הזאת לנו‪ ,‬ויפילו גורלות ויפול‬ ‫ונדעה ְּבְ ׁ‬ ‫רב החובל אמר ליונה גלגול נח‪" :‬מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך"‪ ,‬כדי לתקן מה‬ ‫הגורל על יונה‪ ...‬ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתוק‬ ‫שלא התפללת על בני דורך‬ ‫הים מעלינו כי הים הולך וסוער‪ .‬ויאמר אליהם‬ ‫שאוני והטילוני אל הים וישתוק הים מעליכם כי‬ ‫נח עשה פועל דמיון "וישלח את היונה מאתו"‪ ,‬רמז על יונה הנביא גלגולו‪,‬‬ ‫יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם‪ ...‬וישאו‬ ‫"לראות הקלו המים" להרגיע את הים מזעפו‬ ‫את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו"‪.‬‬ ‫מגלה לנו ה"ברכת שמואל" במה שנתגלה לו‬ ‫ה"ספורנו" (במדבר כ‪-‬ח)‪" :‬הניסים יעשהו האל‬ ‫גלגולו של נח‪ ,‬מדברי תיקוני הזוהר (תיקון כא)‬ ‫מסוד ה' ליראיו‪ ,‬כי יונה שהיה גלגולו ותיקונו‬ ‫יתברך על ידי עבדיו עם הקדמת איזו תנועה‬ ‫שמאריך בענין נבואתו של יונה הנביא‪ ,‬ובתוך‬ ‫של נח נענש שהמלחים הוכרחו להשליך אותו‬ ‫מסודרת מאתו‪ ,‬כענין השליכהו ארצה‪ ,‬הרם את‬ ‫דבריו כתוב הדר הוא לכל חסידיו (דף נד‪ְ" :).‬וְַהַאי‬ ‫מהאניה אל מי הים‪ ,‬כדי לכפר בכך על נח שלא‬ ‫מטך‪ ,‬והכית בצור"‪.‬‬ ‫יֹוָנ ָה ִאִיִהִי יֹוָנ ָה ְְדֵתֵיַבַת ֹנַֹחַ"‪ .‬פירוש‪" ,‬אותו יונה‬ ‫התפלל על בני דורו שיחזרו בתשובה ולא יצטרכו‬ ‫[הנביא] היא יונה של תיבת נח"‪ .‬ויש לציין גם‬ ‫מעתה יש לומר כי מטעם זה עשה נח איש‬ ‫לטבוע במי המבול‪.‬‬ ‫מה שמבואר בזוהר חדש (פרשת נח כו‪ְְ " :):‬סִפ ִיְנְָּתָא‬ ‫צדיק פועל דמיון שיזכה לתקן את אשר פגם בדור‬ ‫ַַא ְְמִתִיַל ַת ְלְֵתֵיבּוָתָא ְְדֹנַֹחַ‪ְ ,‬וְִאִית ָּבָּה ּגּוְבְִרין ְיְהּו ָָדִאִין‬ ‫וכאשר נתבונן נראה שמצינו כמה השוואות‬ ‫המבול‪" :‬וישלח את היונה מאתו"‪ ,‬רמז בכך על יונה‬ ‫ְוְִיְִׁשְ ְְמֵעֵאִל ִים ּוְבְֵנ ֵי ֵֵעָׂשָו"‪ .‬פירוש‪" ,‬הספינה [של יונה‬ ‫בין נח ליונה הנביא גלגולו ותיקונו‪ ,‬כי האניה‬ ‫הנביא גלגולו שנשלח מנשמתו של נח בשליחות‬ ‫הנביא] נמשלה לתיבת נח‪ ,‬והיו בה אנשים יהודים‬ ‫השטה על פני המים שיונה הנביא ברח בה‪ ,‬היא‬ ‫העליונה‪" ,‬לראות הקלו המים מעל פני האדמה"‪,‬‬ ‫וישמעאלים ובני עשו"‪.‬‬ ‫רמז ברור על תיבת נח שהצילה את נח ממי‬ ‫כדי להקל את הצער של המים שנקראו "מי נח"‪,‬‬ ‫המבול‪ ,‬והשלכתו של יונה למים הרי כבר מבואר‬ ‫בגלגולו של יונה שאז ישקוט הים מזעפו‪.‬‬ ‫מעתה אמינא מילתא חדתא‪ ,‬כי מה שאמר‬ ‫שהיא עונש על שלא מנע נח את השלכתם של‬ ‫בתיקוני זוהר "ְוְַהַאי יֹוָנ ָה ִאִיִהִי יֹוָנ ָה ְְדֵתֵיַבַת ֹנַֹחַ"‪,‬‬ ‫בני דורו לטבוע במי המבול‪.‬‬ ‫[ד]‬ ‫רמז לנו בזה‪ ,‬כי זהו סוד הכתוב בפרשתנו (בראשית‬ ‫ח‪-‬ח)‪" :‬וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים‬ ‫והנה עוד השוואה חשובה בין נח ובין גלגולו‬ ‫יונה הנביא ניצל על ידי דג מלטבוע בים‬ ‫מעל פני האדמה"‪ .‬כי כאשר ראה נח שנענש על‬ ‫יונה הנביא‪ ,‬כי כמו שנח לא הוכיח את בני דורו‬ ‫כי הדגים לא מתו בדור המבול‬ ‫שלא התפלל על בני דורו שנסגר בתוך התיבה‬ ‫ולא התפלל עליהם להצילם מכליה‪ ,‬כן יונה גלגולו‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לבאר בזה הטעם‬ ‫י"ב חודש‪ ,‬והצטער צער רב שגרם לאיבודם של‬ ‫לא רצה ללכת להוכיח את אנשי נינוה אף שנשלח‬ ‫שסיבב הקב"ה מסבב כל הסיבות להציל את יונה‬ ‫בני דורו במי המבול‪ ,‬הראה לו הקב"ה שיהיה לו‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬וגם לא התפלל עליהם להצילם מכליה‪,‬‬ ‫הנביא על ידי דג‪ ,‬כמו שכתוב (יונה ב‪-‬א)‪" :‬וימן‬ ‫תיקון כשיתגלגל ביונה הנביא‪.‬‬ ‫עד שהשליכוהו המלחים לים ונבלע במעי הדגה‪,‬‬ ‫אז הלך והזהיר את אנשי נינוה והצילם מכליה‬ ‫ה' דג גדול לבלוע את יונה ויהי יונה במעי הדג‬ ‫והנה מי המבול כעסו על נח שלא התפלל‬ ‫ותיקן בכך את הפגם של נח‪.‬‬ ‫שלשה ימים ושלשה לילות"‪ .‬ויש לומר על פי‬ ‫להציל את בני דורו מלטבוע במים‪ ,‬כי הם נבראו‬ ‫מה שכתוב בפרשתנו (ז‪-‬כב)‪" :‬כל אשר נשמת רוח‬ ‫כדי להחיות נפש כל חי ולא להמיתם‪ ,‬ומטעם‬ ‫ומה נפלא לראות את דרכי ההשגחה‬ ‫חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו"‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫זה נקרא המבול על שמו של נח "כי מי נח זאת‬ ‫העליונה‪ ,‬שסיבב הקב"ה לעורר את יונה על ידי‬ ‫ומקור הדבר בגמרא (קידושין יג‪" :).‬אשר בחרבה‪,‬‬ ‫לי"‪ .‬לכן כאשר נתגלגל ביונה הנביא והושלך‬ ‫שניגש אליו רב החובל ואמר לו דברים חריפים‪:‬‬ ‫ולא דגים שבים"‪.‬‬ ‫מתוך האניה למים כדי לכפר עליו כתוב "ויעמוד‬ ‫"מה לך נרדם [כמו שעשית בגלגול נח שנרדמת‬ ‫הים מזעפו"‪ ,‬שנרגע הים מזעפו וכעסו על נח‪,‬‬ ‫כביכול בתפקידך שלא התפללת על בני דורך]‪,‬‬ ‫ב"שיח שרפי קדוש" (פרשת נח ד"ה מכל אשר‬ ‫ביודעו שאחרי שהושלך במים ימלא יונה גלגול‬ ‫קום קרא אל אלקיך‪ ,‬אולי יתעשת האלקים לנו‬ ‫בחרבה) מביא על כך‪" :‬בשם החידושי הרי"מ‬ ‫ולא נאבד"‪ ,‬כמו שנאבדו בני דור המבול משום‬ ‫נח את שליחותו לעורר את אנשי נינוה בתשובה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מפני מה הדגים יש להם חן שעולים על‬ ‫שלא התפללת עליהם‪.‬‬ ‫ולהצילם מכליה‪.‬‬ ‫שלחן מלכים‪ ,‬מפני שלא השחיתו דרכם בדור‬ ‫המבול‪ .‬והבן כי עמוק הוא"‪ .‬וה"בן איש חי" כתב‬ ‫נקדים עוד מה שכתב הרמב"ן (בראשית יב‪-‬ו)‪,‬‬ ‫[ג]‬ ‫בספרו "בניהו בן יהוידע" (סנהדרין קח‪" :).‬נראה‬ ‫כי לפני כל נס צריך לעשות פועל דמיון למטה‬ ‫המקור לגילוי של ה"ברכת שמואל" מתיקוני‬ ‫לפרש בזה טעם שנבחרו הדגים למאכל שבת‪,‬‬ ‫כדי לעורר את הנס למעלה‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬ודע‬ ‫להורות דאין אש גהינם שולט בשבת‪ ,‬כמו כן‬ ‫זוהר "וישלח את היונה" הוא רמז על יונה הנביא‬ ‫כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח הגזירה אל‬ ‫הדגים לא שלט בהם אש הפורענות של המבול‬ ‫פועל דמיון‪ ,‬תהיה הגזירה מתקיימת על כל פנים‪,‬‬ ‫רחש לבי דבר טוב להביא סימוכין להקדמה‬ ‫שנידונו ברותחין"‪.‬‬ ‫ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות"‪ .‬וכן כתב‬ ‫יקרה זו של ה"ברכת שמואל" שיונה הנביא היה‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | ב‬ ‫ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה‪( ,‬שם ג‪-‬י) וינחם‬ ‫האלקים על הרעה אשר דיבר"‪.‬‬ ‫הקב"ה סיבב להציל את יונה הנביא גלגול נח מהמים על ידי דג‪,‬‬ ‫כי הדגים לא מתו במבול כשאר בעלי חיים‬ ‫מה נפלאים הם דברי "בעל הטורים" פרשת‬ ‫בשלח (שמות יד‪-‬לא) שהביא מה שנמסר במסורה‬ ‫ב' פעמים מילת "ויאמינו" שנזכרה בתנ"ך‪ ,‬פעם א'‬ ‫פלאי ההשגחה‪ :‬יונה הנביא נבלע תחילה בדג זכר‪,‬‬ ‫בקריעת ים סוף (שם)‪" :‬ויאמינו בה'"‪ ,‬ופעם ב' אחרי‬ ‫ואחר כך נמסר לדגה נקבה כדי להראות שהם דבקים רק במינם‬ ‫נבואת יונה לאנשי נינוה (יונה ג‪-‬ה)‪" :‬ויאמינו אנשי‬ ‫נינוה באלקים"‪ ,‬וביאר הענין בזה בלשון קדשו‪:‬‬ ‫פרקי דרבי אליעזר‪ :‬פרעה אמר "מי כמוכה באלים ה'"‪,‬‬ ‫"ויאמינו ב' [פעמים במסורה] ‪ -‬ויאמינו בה'‪,‬‬ ‫לכן השאירו הקב"ה בחיים ונעשה מלך על נינוה‬ ‫ויאמינו אנשי נינוה באלקים‪ ,‬כדאיתא במדרש‬ ‫[על הכתוב (שמות יד‪-‬כח)] לא נשאר בהם עד אחד‪,‬‬ ‫רבינו האריז"ל‪ :‬דור המבול נתגלגל בנשמות ישראל במצרים‪,‬‬ ‫שלא נשאר אלא אחד והוא פרעה‪ ,‬והלך לנינוה‬ ‫לכן גזר פרעה להשליכם אל מי היאור‬ ‫ומלך שם‪ .‬וזהו ויאמינו אנשי נינוה באלקים‪,‬‬ ‫שנזכר למה שראה במצרים ועל הים"‪.‬‬ ‫[ה]‬ ‫נקדים עוד מה שביאר ה"מזרחי" הטעם‬ ‫שהדגים ניצלו ולא מתו ככל שאר בעלי חיים‪:‬‬ ‫ונראה להוסיף ביאור חשוב‪ ,‬כי אף שלפי‬ ‫יונה הנביא גלגול נח לא רצה ללכת לנינוה כי‬ ‫"וצריך לומר שלא היו אלה בכלל (ו‪-‬יב) כי השחית‬ ‫חשבון השנים קשה לומר כי פרעה שהיה מלך‬ ‫מלך נינוה היה פרעה שהטביע את ישראל במים‬ ‫כל בשר‪ ,‬ושמא לזה כוון רש"י באומרו (שם)‪ ,‬כי‬ ‫מצרים לפני שיצאו ישראל ממצרים‪ ,‬הוא שמלך‬ ‫השחית כל בשר‪ ,‬אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין‬ ‫בנינוה בזמנו של יונה הנביא‪ ,‬אולם הכוונה בזה‬ ‫הבה נמשיך במסע הקודש בעולם המופלא‬ ‫לשאינן מינן‪ ,‬ואילו דגים לא קאמר"‪ .‬וכבר ציינו‬ ‫בסוד הגלגול שנתגלגל פרעה במלך נינוה‪ ,‬ומה‬ ‫של גלגולי הנשמות‪ ,‬לבאר בזה הטעם שלא רצה‬ ‫המפרשים למה שכתבו התוספות (בבא קמא נה‪ .‬ד"ה‬ ‫שאמרו בפרקי דרבי אליעזר "והצילו הקב"ה בין‬ ‫יונה ללכת בשליחותו של מקום להוכיח את‬ ‫המרביע) כי דגים מתחברים רק עם מינם‪ .‬נמצא‬ ‫המתים"‪ ,‬הכוונה בזה שלא מת מיתה עולמית‬ ‫אנשי נינוה‪ ,‬וכבר ביארו חכמינו ז"ל הטעם לכך‬ ‫לפי זה שנח אף על פי שלא התפלל על בני דורו‬ ‫כשאר המצרים‪ ,‬אלא נתגלגל במלך נינוה‪.‬‬ ‫בירושלמי (סנהדרין פי"א ה"ה)‪" :‬אמר יונה יודע אני‬ ‫לא גרם נזק לדגים בדור המבול‪ ,‬לכן מצד הכרת‬ ‫נקדים עוד מה שמבואר ב"שער הפסוקים"‬ ‫שהגוים קרובי תשובה הן‪ ,‬והריני הולך ומתנבא‬ ‫הטוב שלח הקב"ה דוקא את הדג להציל את יונה‬ ‫לרבינו האריז"ל (פרשת שמות)‪ ,‬כי בני דור המבול‬ ‫עליהם והם עושין תשובה‪ ,‬והקב"ה בא ופורע‬ ‫גלגולו של נח‪.‬‬ ‫היו בהם נשמות גדולות‪ ,‬אלא שנפלו בתוך‬ ‫משונאיהן של ישראל" [בלשון סגי נהור]‪.‬‬ ‫ויש להוסיף נקודה יקרה לבאר בזה מה‬ ‫הקליפות וקלקלו את דרכן‪ ,‬אולם הקב"ה הוא‬ ‫אולם לפי האמור יש להוסיף טעם חדש מדוע‬ ‫שכתוב (שם)‪" :‬וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה‬ ‫מלך מלא רחמים ולא ידח ממנו נדח‪ ,‬לכן סיבב‬ ‫לא רצה ללכת להוכיח את נינוה‪ ,‬על פי מה שמצינו‬ ‫ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות‪,‬‬ ‫שנתגלגלו בנשמות ישראל במצרים ונזדככו‬ ‫חידוש פלא בענין פרעה מלך מצרים‪ ,‬שהצילו‬ ‫ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה"‪ .‬ופירש‬ ‫שם בכור הברזל‪ .‬לפי זה מבאר האריז"ל הטעם‬ ‫הקב"ה מלטבוע בים סוף ונעשה מלך על עיר נינוה‪,‬‬ ‫רש"י בשם המדרש ליישב מה שפתח הכתוב‬ ‫שגזר פרעה (שמות א‪-‬כב)‪" :‬כל הבן הילוד היאורה‬ ‫והנה הם הדברים בפרקי דרבי אליעזר (פרק מג)‪:‬‬ ‫בלשון זכר "דג גדול" וסיים בלשון נקבה‬ ‫תשליכוהו"‪ ,‬כי כמו שדור המבול נענשו שטבעו‬ ‫שהתפלל ממעי "הדגה"‪ ,‬וביאר הענין בזה‪" :‬דג‬ ‫במים‪ ,‬כן רצה פרעה להטביעם במים‪.‬‬ ‫"רבי נחוניא בן הקנה אומר תדע לך כח‬ ‫גדול‪ ,‬זכר היה‪ ,‬והיה [יונה] עומד בריוח‪ ,‬ולא נתן‬ ‫ולכאורה יפלא מאחר שהקב"ה סיבב‬ ‫התשובה‪ ,‬בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד‬ ‫לב להתפלל‪ ,‬רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה‬ ‫שיתגלגלו נשמות דור המבול במצרים כדי שיהיה‬ ‫בצור עליון הרבה מאד‪ ,‬שנאמר (שמות ה‪-‬ב) מי‬ ‫של נקבה שהיתה מלאה עוברים‪ ,‬והיה שם בדוחק‬ ‫להן תיקון‪ ,‬אם כן איך הצליח פרעה לגזור להמית‬ ‫ה' אשר אשמע בקולו‪ ,‬ובאותו לשון שחטא‪ ,‬בו‬ ‫ויתפלל שם שנאמר ממעי הדגה"‪ .‬וצריך ביאור‬ ‫כל הבן הילוד‪ ,‬אולם התשובה על כך ברורה‪ ,‬כי‬ ‫בלשון עשה תשובה‪ ,‬שנאמר (שם טו‪-‬יא) מי כמוך‬ ‫מדוע אם כן הזמין הקב"ה תחילה דג זכר שיבלע‬ ‫למעשה לא הצליח פרעה להטביע אלא מעט‬ ‫באלים ה'‪ ,‬והצילו הקב"ה בין המתים‪ ,‬ומנין שלא‬ ‫את יונה‪ ,‬ולא הזמין מיד "דגה" נקבה שתבלע‬ ‫מאד שעדיין לא הגיע זמן תיקונם‪ ,‬וכמבואר‬ ‫מת‪ ,‬שנאמר (שם ט‪-‬טו) כי עתה שלחתי את ידי ואך‬ ‫אותו ויצטרך להתפלל‪.‬‬ ‫בגמרא (סוטה יב‪ ):‬כי ביום שהטילה יוכבד את‬ ‫אותך‪ ,‬והעמידו הקב"ה מבין המתים לספר כוחו‬ ‫תיבת משה על שפת היאור‪ ,‬חשבו המצרים כי‬ ‫וגבורתו‪ ,‬ומנין שהעמידו‪ ,‬שנאמר (שם טז) ואולם‬ ‫אמנם לפי האמור יש לומר שסיבב הקב"ה‬ ‫מושיעם ישראל כבר טבע בים מת‪ ,‬וביטל פרעה‬ ‫בעבור זאת העמדתיך‪.‬‬ ‫בכוונה תחילה לבלוע את יונה הן בדג זכר והן‬ ‫את גזירת "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"‪.‬‬ ‫בבת זוגו דגה נקבה‪ ,‬כדי שבהיותו גלגול נח ישכיל‬ ‫והלך ומלך בנינוה‪ ,‬והיו אנשי נינוה כותבים‬ ‫להבין שהקב"ה רמז לו בכך שהדגים מתחברים‬ ‫[ו]‬ ‫מכתבי עמל וגוזלים איש לרעהו‪ ...‬וכאלו מעשים‬ ‫רק עם מינם‪ ,‬ולכן ניצלו בדור המבול ולא מתו‬ ‫רבים‪ ,‬וכששלח הקב"ה ליונה להינבא עליה להחריבה‪,‬‬ ‫כשאר בעלי חיים‪ ,‬משום שלא השחיתו את דרכם‬ ‫פרעה גזר להשליך כל בן בתוך היאור‬ ‫שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק‬ ‫להתחבר עם שאינם מינם‪ ,‬ומזה ישכיל להתעורר‬ ‫כדי למנוע תיקונם של בני דור המבול‬ ‫ואפר‪ ,‬והכריז בכל עמו שיצומו כל עמו שלושת ימים‪,‬‬ ‫בתשובה שבגלגול נח היה לו להתפלל על בני דורו‬ ‫ונראה לבאר לפי זה הטעם שגזר פרעה‬ ‫וכל מי שאינו עושה הדברים האלו ישרף באש‪ ...‬והיו‬ ‫שלא ישחיתו את דרכם‪ ,‬ואז גם כל בעלי החיים לא‬ ‫להשליך כל הבן הילוד אל היאור‪ ,‬על פי מה‬ ‫יותר משתים עשרה רבוא אדם‪ ,‬שנאמר (יונה ד‪-‬יא)‬ ‫היו משחיתים את דרכם והיו ניצולים‪.‬‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | ג‬ ‫שמבואר ב"שער הכוונות" לרבינו האריז"ל (פסח‬ ‫פרעה רצה להשליך כל בן הילוד במי היאור‪,‬‬ ‫דרוש א דף פ טור א)‪" :‬והנה פרעה הרשע מכשף‬ ‫כדי למנוע מגלגולם של בני דור המבול שיהיה להם תיקון במצרים‬ ‫גדול היה אין כמוהו וידע בחכמתו" ענינים‬ ‫נסתרים‪ ,‬לפי זה יש לומר שידע גם כן בחכמתו‬ ‫יונה גלגול נח לא רצה להזהיר את נינוה‪,‬‬ ‫שבני ישראל במצרים הם גלגולם של דור המבול‪,‬‬ ‫כי כעס על פרעה מלך נינוה שגזר להשליך גלגולי דור המבול במי היאור‬ ‫ולכן פעל בכל כוחו למנוע מהם תיקון שיזדככו‬ ‫במצרים‪ ,‬וגזר להטביעם במים כמו שטבעו במי‬ ‫פלא והפלא‪ :‬יונה הנביא גלגול נח זכה לרוח הקודש‬ ‫המבול כדי שלא יהיה להם תיקון‪ ,‬אלא שאחרי‬ ‫בשמחת בית השואבה כדי ללכת לנינוה בשליחותו של הקב"ה‬ ‫שטעה לחשוב כי מושיעם של ישראל כבר מת‬ ‫חשב שממילא לא יהיה להם תיקון‪.‬‬ ‫שערי קדושה לרבינו האריז"ל‪" :‬יסוד המים ממנו תאות התענוגים‪,‬‬ ‫הנה כי כן יפתח לנו פתח להבין הטעם‬ ‫כי כן המים מצמיחין כל מיני תענוג"‬ ‫שלא רצה יונה הנביא גלגול נח ללכת אל נינוה‬ ‫להזהירם על התשובה‪ ,‬כי בהיותו גלגול נח שהיה‬ ‫להבין הקשר הפנימי בין שמחת בית השואבה‬ ‫"אף על נח נחתך גזר דין"‪ ,‬משום שלא הוכיח את‬ ‫צריך לתקן מה שלא התפלל על בני דורו להצילם‬ ‫לתיקון של נח‪.‬‬ ‫בני דורו ולא התפלל עליהם שישובו בתשובה‬ ‫מלטבוע במי המבול‪ ,‬היה לו כעס גדול על פרעה‬ ‫להצילם מכליה‪" ,‬אלא שמצא חן בעיני ה'" דייקא‪,‬‬ ‫מלך נינוה שרצה למנוע התיקון של גלגולי דור‬ ‫חשבתי דרכי לבאר הענין בזה בהקדם לבאר‬ ‫שראה הקב"ה בעיניו כביכול שעתיד נח להתגלגל‬ ‫המבול על ידי שיטביע את כל הבן הילוד‪ ,‬לכן לא‬ ‫הטעם שהעניש הקב"ה את דור המבול על ידי‬ ‫ביונה הנביא‪ ,‬ובזכות זה מצא חן בעיני ה' להצילו‬ ‫רצה שפרעה מלך נינוה יחזור בתשובה יחד עם‬ ‫שטבעו במים‪ ,‬וצריך ביאור מהו העונש מדה‬ ‫כנגד מדה‪ ,‬ומצינו ביאור על כך בפירוש רש"י‬ ‫בתיבה‪ ,‬לכן כשהשיג נח סוד נפלא זה‪ ,‬שלא ניצל‬ ‫אנשי נינוה‪.‬‬ ‫על מה שכתוב (ז‪-‬יא)‪" :‬נבקעו כל מעינות תהום‬ ‫אלא בזכות גלגולו ביונה הנביא עשה פועל דמיון‬ ‫רבה וארובות השמים נפתחו"‪ .‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫בתוך התיבה "וישלח את היונה מאתו"‪ ,‬רמז על‬ ‫ונראה להביא סימוכין לרעיון זה ממה שמצינו‪,‬‬ ‫"תהום רבה‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ ,‬הם חטאו (ו‪-‬ה) ברבה‬ ‫גלגולו יונה הנביא שעתיד הקב"ה לשלוח אותו‬ ‫כי אפילו אחרי שיונה הנביא כבר היה מוכרח‬ ‫רעת האדם‪ ,‬ולקו בתהום רבה"‪ .‬אולם גם פירוש‬ ‫להוכיח את אנשי נינוה‪" ,‬לראות הקלו המים מעל‬ ‫למלא את שליחותו של הקב"ה להזהיר את אנשי‬ ‫רש"י צריך ביאור‪ ,‬כי הן אמת שבחטא ובעונש‬ ‫פני האדמה"‪ ,‬כדי להקל בכך את הצער של המים‬ ‫נינוה‪ ,‬לא הלך אל המלך עצמו כפי שהיה ראוי‪,‬‬ ‫כתוב לשון "רבה"‪ ,‬אבל מהו הקשר הפנימי בין‬ ‫שנקראו "מי נח"‪ ,‬כמו שכתוב כשהטילו את יונה‬ ‫אלא הכריז את אזהרתו בחוצות עיר והדברים‬ ‫"רבה רעת האדם" ובין "תהום רבה" שבהשקפה‬ ‫במים "וישקוט הים מזעפו"‪.‬‬ ‫הגיעו אל המלך‪ ,‬כמו שכתוב (יונה ג‪-‬א)‪:‬‬ ‫ראשונה אין קשר ביניהם‪.‬‬ ‫[ז]‬ ‫"ַוְַיְִהִי ְְדַבַר ה' ֶאֶל יֹוָנ ָה ֵׁשִֵנ ִית ֵל ֵאֹמֹר‪ ,‬קּום ֵל ְֵך ֶאֶל‬ ‫[ח]‬ ‫ִנ ִיְנְֵוֵה ָָהִעִיר ַַהְּג ְדֹוָל ָה ִּוְִקְָרא ֵֵאֶל ֶי ָָה ֶאֶת ַַהְּקְִריָאָה ֲאֲֶׁשֶר‬ ‫יונה הנביא זכה לרוח הקודש‬ ‫ָָאֹנִֹכ ִי ֹּדֵֹבֵר ֵֵאֶל ֶיָך‪ַ ,‬וַָּיָָקָ ם יֹוָנ ָה ַוֵַּיֵֶל ְֶך ֶאֶל ִנ ִיְנְֶוֶה ִּכ ִ ְְדַבַר‬ ‫הגילוי של רבינו האריז"ל‬ ‫בשמחת בית השואבה על שמחת ניסוך המים‬ ‫ה' ְוְִנ ִיְנְֵוֵה ָָהְיְָתָה ִעִיר ְּג ְדֹוָל ָה ֵל ֵאֹלִקִים ַַמ ֲֲהַל ְַך ְׁשְלֶׁשֶת‬ ‫יסוד המים שבאדם הוא שורש כל התאוות‬ ‫ָיִָמִים‪ַ .‬וַָּיֶָחֶל יֹוָנ ָה ָל ָבֹוא ָבִָעִיר ַַמ ֲֲהַל ְַך יֹום ֶֶאָחָד ַוִַּיְִקְָרא‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים להתבונן בחוליה‬ ‫ונראה להעלות על שלחן מלכים הביאור‬ ‫הנוספת בשרשרת התיקון של נח שנתגלגל ביונה‬ ‫ַוַֹּיֹאַמַר עֹוד ַאְַרָּבִָעִים יֹום ְוְִנ ִיְנְֵוֵה ֶנ ֶ ְְהָּפֶָכ ֶת‪ַ .‬וַַּיַ ֲֲאִמִינּו‬ ‫בזה‪ ,‬על פי מה שהביא רבינו חיים וויטאל זצ"ל‬ ‫הנביא‪ ,‬על פי מה ששנינו בתלמוד ירושלמי (סוכה‬ ‫ַַאְנְֵׁשֵי ִנ ִיְנְֵוֵה ֵּבֵאֹלִקִים ַוִַּיְִקְְראּו צֹום ַוַ ִִּיְלְְּבְׁשּו ַׂשִַּקִים‬ ‫ב"שערי קדושה" (חלק א שער ב) בשם מורו ורבו‬ ‫פ"ה ה"א)‪:‬‬ ‫ִִמְּג ְדֹוָל ָם ְוְַעַד ְְק ַַטָּנ ָם‪ַ .‬וִַּיִַּג ַע ַַה ָָּדָבָר ֶאֶל ֶֶמֶל ֶך ִנ ִיְנְֵוֵה ַוַָּיָָקָ ם‬ ‫האריז"ל‪ ,‬כי נפש האדם מורכבת מד' יסודות‬ ‫ִִמִּכְִסְאֹו ַוַַּיַ ֲֲעֵבֵר ַַאַּדְַרּתֹו ֵֵמ ָָעָל ָיו ַוְַיְַכ ַס ַׂשַק ַוֵַּיֵֶׁשֶב ַעַל‬ ‫אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬עפר‪ ,‬ומצד חלק הקדושה שבהם‬ ‫"אמר רבי יונה‪ ,‬יונה בן אמיתי מעולי רגלים‬ ‫ָָה ֵֵאֶפ ֶר‪ַ .‬וַַּיְַזְֵעֵק ַוַֹּיֹאֶמֶר ְּבְִנ ִיְנְֵוֵה ִִמ ַַּטַעַם ַַה ֶֶּמֶל ְֶך ּוְגְֹדָֹל ָיו‬ ‫נמשכות כל המדות הטובות‪ ,‬ומצד חלק הרע‬ ‫היה‪ ,‬ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו‬ ‫ְטֲעֲמּו‬ ‫ֵל ֵאֹמֹר ָָה ָָאָדָם ְוְ ַַהְּבְ ֵֵהָמָה ַַהָּבָָקָ ר ְוְ ַַהֹּצֹאן ַאַל ִיִ ְ‬ ‫שבהם נמשכות כל המדות הרעות‪.‬‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא‬ ‫ְמְאּוָמָה ַאַל ִיְִרעּו ּו ַַמִיִם ַאַל ִיְִׁשְּתּו"‪.‬‬ ‫על לב שמח‪ ,‬מאי טעמא (מלכים ב ג‪-‬טו) והיה כנגן‬ ‫בהמשך הדברים הוא מבאר ענין המדות‬ ‫המנגן ותהי עליו רוח אלקים"‪ .‬ופירש ב"קרבן‬ ‫הרי שלא רצה לדבר אל המלך של נינוה אלא‬ ‫הרעות הנמשכות מד' היסודות‪ ,‬מיסוד האש‬ ‫העדה"‪" :‬ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו‬ ‫אל העם‪ ,‬ואחר כך נודעה למלך נבואתו של יונה‬ ‫נמשכים הגאוה והכעס‪ ,‬מיסוד הרוח נמשכים‬ ‫רוח הקודש שילך לנינוה"‪.‬‬ ‫הנביא מפי העם‪ ,‬ולפי האמור יש לומר הטעם לכך‪,‬‬ ‫דיבורים אסורים ודברים בטלים‪ ,‬שקרים‪,‬‬ ‫כי היות שמלך נינוה היה גלגולו של פרעה מלך‬ ‫לשון הרע ורכילות‪ ,‬מיסוד העפר נמשכת מדת‬ ‫נמצינו למדים מזה שסיבב הקב"ה שיהיה‬ ‫מצרים‪ ,‬שגזר על בני דור המבול שנתגלגלו למצרים‬ ‫העצבות והעצלות לעבודת ה'‪ ,‬ואילו על יסוד‬ ‫תיקון לנח על ידי גלגולו יונה הנביא‪ ,‬שזכה לרוח‬ ‫להטביעם במים כדי שלא יהיה להם תיקון‪ ,‬לכן לא‬ ‫המים המצמיחים את כל הצמחים הוא מבאר‬ ‫הקודש בשמחת בית השואבה לניסוך המים על‬ ‫רצה לעוררו בתשובה להצילו מן העונש‪.‬‬ ‫בלשון קדשו‪" :‬יסוד המים ממנו תאות התענוגים‪,‬‬ ‫המזבח‪ ,‬כדי שילך לנינוה להחזירם בתשובה‬ ‫כי כן המים מצמיחין כל מיני תענוג‪ ,‬ותולדותיה‬ ‫ולהצילם מכליה‪ ,‬ולתקן בכך מה שלא התפלל‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין המאמר של "תנא‬ ‫שתים‪ ,‬החמדה לגזול ממון חבירו ואשתו וכל‬ ‫נח על בני דורו להצילם מהמבול‪ ,‬וצריך ביאור‬ ‫דבי רבי ישמעאל" שהבאנו בתחילת המאמר‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | ד‬ ‫לפי האמור יש לומר הביאור בזה‪ ,‬כי היות‬ ‫שהמים התחתונים שהם יסוד כל התענוגים‪,‬‬ ‫מים התחתונים בוכים שנתרחקו מאת הקב"ה‬ ‫משתוקקים לעלות לפני ה' על ידי התענוגים של‬ ‫בגלל רדיפת בני אדם אחרי תאוות והבלי העולם הזה‬ ‫עסק התורה‪ ,‬לכן כאשר בני אדם חוטאים לרדוף‬ ‫אחרי תענוגי והבלי העולם הזה‪ ,‬וגורמים בכך‬ ‫התורה נמשלה למים "הוי כל צמא לכו למים"‪,‬‬ ‫שהמים התחתונים נשארים למטה ואינם יכולים‬ ‫כי התענוג הרוחני של המים התחתונים הוא תענוג של תורה‬ ‫לעלות למעלה‪ ,‬לכן הם כועסים על הבריות‬ ‫ורוצים לשטוף את כל העולם‪ ,‬אולם הקב"ה‬ ‫הקב"ה העניש את דור המבול בהתפשטות מי המבול‪,‬‬ ‫שהוא ארך אפים מאריך אפו ומונע מהם לשטוף‬ ‫משום שפגמו ביסוד המים ברדיפתם אחרי התאוות בלי גבול‬ ‫את כל העולם‪ ,‬כדי לתת זמן לחוטאים לשוב‬ ‫בתשובה ולהשתמש בתענוג של התורה‪.‬‬ ‫הדגים לא חטאו באכילת עץ הדעת ובדור המבול‪,‬‬ ‫מעתה יפתח לנו פתח להבין הטעם שהעניש‬ ‫משום שחיותם במים התחתונים הבוכים להיות קרובים אל ה'‬ ‫הקב"ה את בני דור המבול שטבעו בשיטפון‬ ‫והחובה מוטלת על האדם לצמצם את‬ ‫אשר לו להתענג בהם‪ ,‬והקנאה כי יקנא בחבירו‬ ‫של המים‪ ,‬כי מכיון שהשחיתו את יסוד המים‬ ‫התענוגים בעניני העולם הזה כדי חיותו וישתמש‬ ‫אשר לו ממון רב וכיוצא בזה להתענג בו"‪.‬‬ ‫שבקרבם על ידי שרדפו אחרי תאוות העולם‬ ‫בהם רק לשם שמים‪ ,‬כמו שפסק המחבר בשלחן‬ ‫הזה בלי שום צמצום אפילו בדברים האסורים‪,‬‬ ‫על פי הקדמה יקרה זו מפרש הגה"ק בעל‬ ‫ערוך (או"ח סימן רלא)‪" :‬בכל מה שיהנה בעולם הזה‬ ‫וגם נתנו את עיניהם לחמוד ממונם של אחרים‪,‬‬ ‫שו"ת "קול אריה" בהקדמתו "פתח טוב" (אות ד)‬ ‫לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך‪,‬‬ ‫כמו שכתוב (ו‪-‬יב)‪" :‬וירא אלקים את הארץ והנה‬ ‫כמין חומר מה שדרשו במדרש (ב"ר פז‪-‬ח) מקרא‬ ‫נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ‪.‬‬ ‫כדכתיב (משלי ג‪-‬ו) בכל דרכיך דעהו‪ ,‬ואמרו חכמים‬ ‫שכתוב (תהלים קיד‪-‬ג)‪" :‬הים ראה וינוס‪ ,‬בזכות‬ ‫ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה‬ ‫כל מעשיך יהיו לשם שמים"‪.‬‬ ‫(בראשית לט‪-‬יב) ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא‬ ‫הארץ חמס מפניהם"‪ ,‬לכן נענשו מדה כנגד‬ ‫החוצה"‪ .‬וצריך להבין מהו השכר מדה כנגד מדה‪.‬‬ ‫על פי האמור יומתק להבין מה ששנינו‬ ‫מדה שטבעו במים שנתפשטו בעולם בלי שום‬ ‫אך לפי האמור הביאור בזה‪ ,‬כי בזכות ששלט‬ ‫בגמרא (תענית ז‪" :).‬נמשלו דברי תורה למים‪,‬‬ ‫צמצום‪ ,‬וכמו שכתוב "נבקעו כל מעינות תהום‬ ‫יוסף הצדיק על יצר התאוה שהוא מיסוד המים‬ ‫דכתיב (ישעיה נה‪-‬א) הוי כל צמא לכו למים"‪ ,‬ולפי‬ ‫רבה וארובות השמים נפתחו"‪.‬‬ ‫"וינס ויצא החוצה"‪ ,‬זכו ישראל מדה כנגד מדה‬ ‫המבואר הרי זה עולה בקנה אחד עם דברי רבינו‬ ‫שהמים נסו ונבקעו מפניהם‪.‬‬ ‫[י]‬ ‫האריז"ל ב"שערי קדושה" כי יסוד המים הוא‬ ‫יסוד התענוגים‪ ,‬אלא שמצד הקליפה הוא תאוות‬ ‫הנה כי כן נשכיל להבין מזה שהתכלית‬ ‫שמחת בית השואבה נחמה למים התחתונים‬ ‫תענוגי העולם הזה‪ ,‬ומצד הקדושה הוא התענוג‬ ‫הנרצית היא שישתמש האדם עם חלק הקדושה‬ ‫על בכייתם שלא זכו להיות קרובים להקב"ה‬ ‫בעסק התורה שנמשלה למים‪.‬‬ ‫שביסוד המים להתענג בעבודת ה'‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫הרמח"ל ב"מסילת ישרים" (פרק א)‪" :‬והנה מה‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שסיבב‬ ‫מה נפלא לבאר בזה מה שהביאו התוספות‬ ‫שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא‪ ,‬שהאדם לא‬ ‫הקב"ה שנשמת נח נתגלגלה ביונה הנביא‪ ,‬שזכה‬ ‫נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו‪,‬‬ ‫(כתובות קד‪ .‬ד"ה לא נהניתי) בשם המדרש‪" :‬עד שאדם‬ ‫לרוח הקודש דוקא בשמחת בית השואבה‪ ,‬כדי‬ ‫שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל‬ ‫מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו‪ ,‬יתפלל שלא‬ ‫ללכת בשליחותו של הקב"ה לעורר את אנשי‬ ‫העידונים שיכולים להימצא"‪.‬‬ ‫יכנסו מעדנים לתוך גופו"‪ .‬ולפי האמור הביאור‬ ‫נינוה בתשובה‪ .‬נקדים מה שמבואר בספרים‬ ‫בזה הוא ששני הדברים סותרים זה את זה‪ ,‬כי‬ ‫[ט]‬ ‫הקדושים הטעם לשמחה הגדולה בשאיבת‬ ‫מעדני העולם הזה בתוך הגוף הם מיסוד המים‬ ‫המים בחג הסוכות לניסוך המים על המזבח‪,‬‬ ‫מצד הקליפה‪ ,‬ואילו תענוגי התורה הם מיסוד‬ ‫התענוג של תורה שנמשלה למים‬ ‫על פי מה שכתוב (ויקרא ב‪-‬יג)‪" :‬וכל קרבן מנחתך‬ ‫המים מצד הקדושה‪.‬‬ ‫לעומת תענוגי עולם שהם מצד הקליפה‬ ‫במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל‬ ‫מנחתך"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬מלח ברית‪ ,‬שהברית‬ ‫בא וראה כי לפי האמור ירווח לנו להבין מקרא‬ ‫והנה התענוג האמיתי הוא בעסק התורה כמו‬ ‫כרותה למלח מששת ימי בראשית‪ ,‬שהובטחו‬ ‫שכתוב (ירמיה ה‪-‬כב)‪" :‬האותי לא תיראו נאום ה' אם‬ ‫שכתוב (תהלים יט‪-‬ט)‪" :‬פקודי ה' ישרים משמחי‬ ‫המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך‬ ‫לב"‪ .‬ומה נפלא דברי ה"אור החיים" הקדוש‬ ‫מפני לא תחילו‪ ,‬אשר שמתי חול גבול לים חק‬ ‫המים בחג"‪.‬‬ ‫פרשת כי תבוא לפרש הפסוק (דברים כו‪-‬יא)‪:‬‬ ‫עולם ולא יעברנהו‪ ,‬ויתגעשו ולא יוכלו‪ ,‬והמו גליו‬ ‫"ושמחת בכל הטוב"‪ ,‬בלשון קדשו‪" :‬גם ירמוז‬ ‫ומקור הדבר במדרש שהביא רבינו בחיי‬ ‫ולא יעברנהו"‪ .‬ודרשו במדרש שוחר טוב (תהלים‬ ‫במאמר בכל הטוב אל התורה‪ ,‬כאומרם ז"ל (אבות‬ ‫(פרשת ויקרא שם)‪" :‬וכן אמרו במדרש מים‬ ‫ב)‪" :‬הים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאילו מציף‬ ‫פ"ו מ"ג) ואין טוב אלא תורה‪ ,‬שאם היו בני אדם‬ ‫התחתונים נקראו מים בוכים‪ ,‬ולמה נקראו מים‬ ‫את העולם‪ ,‬וכיון שמגיע לשפת הים הוא משתטח‬ ‫מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה‪ ,‬היו‬ ‫בוכים‪ ,‬כי בשעה שחלק הקב"ה את המים נתן‬ ‫לפני החול"‪ .‬מבואר מזה שהים משתוקק לשטוף‬ ‫משתגעים ומתלהטים אחריה‪ ,‬ולא יחשב בעיניהם‬ ‫אלו למעלה ואלו למטה‪ ,‬התחילו מים התחתונים‬ ‫את כל העולם‪ ,‬אלא שהוא מתיירא לעבור את‬ ‫מלוא עולם כסף וזהב למאומה‪ ,‬כי התורה כוללת‬ ‫בוכים‪ ...‬אמרו אוי לנו שלא זכינו לעלות למעלה‬ ‫גבול חול הים שקבע לו הקב"ה‪.‬‬ ‫כל הטובות שבעולם"‪.‬‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | ה‬ ‫זי"ע (פרשת ויקהל אות ג) לא חטאו גם כן בעץ הדעת‪,‬‬ ‫ב‪ ):‬מבואר הטעם לכך‪" :‬ארבעת מינין הללו אינן‬ ‫להיות קרובים ליוצרנו‪ ...‬אמר להם הקב"ה‪ ,‬הואיל‬ ‫ולכן אינם צריכים תיקון בשחיטה‪ ,‬ולפי האמור‬ ‫באין אלא לרצות על המים‪ ,‬וכשם שארבע מינין‬ ‫ולכבודי עשיתן כל כך‪ ,‬אין להן רשות למים‬ ‫יש לומר הביאור בזה‪ ,‬כי בהיותם חיים בתוך‬ ‫הללו אי אפשר בהם בלא מים‪ ,‬כך אי אפשר‬ ‫העליונים לומר שירה עד שיטלו רשות מכם‪...‬‬ ‫המים התחתונים הבוכים שלא זכו להתקרב אל ה'‬ ‫לעולם בלא מים"‪ .‬מוסיף על כך ה"אבני נזר"‬ ‫ולא עוד אלא שעתידין אתם ליקרב על גבי המזבח‬ ‫מפאת תאוות בני אדם‪ ,‬לכן השפיעה בכייתם על‬ ‫בלשון קדשו‪" :‬וכל התענוגים באין מיסוד המים‬ ‫במלח וניסוך המים"‪.‬‬ ‫הדגים שלא יחטאו ויתחברו עם שאינם מינם‪.‬‬ ‫כמ"ש הרח"ו בשער הקדושה‪ ,‬ומצות ולקחתם‬ ‫וכן מבואר בתיקוני זהר (תיקון ה יט‪ְְּ " :):‬ד ַַמִיִם‬ ‫שבלולב היינו להגביה את כל התענוגים לשרשם‬ ‫הנה כי כן ירווח לנו להבין הכעס של המים‬ ‫ַּתַָּתִָאִין ִאִינּון ּבֹוִכ ִין ְוְ ָָאְמְִרין ֲֲאַנ ַן ַּבִִַע�ִָיָין ְל ְ ֶֶמ ֱֱהֵוֵי ֳקֳ ָדָם‬ ‫כלומר להתענג על ה'"‪.‬‬ ‫התחתונים על נח‪ ,‬שלא התפלל על בני דורו‬ ‫ַַמְלְָּכ ָא ִִעַּל ַת ָָהִעִּלֹות ּוָבָָעָן ְל ְ ַַסְל ְָקָ א ְלְִעִיָל ָא"‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫ועתה בא וראה כי רעיון נשגב זה מתאים‬ ‫"שמים התחתונים הם בוכים ואומרים‪ ,‬אנו רוצים‬ ‫שיחזרו בתשובה על ידי בכיית המים התחתונים‪,‬‬ ‫להפליא עם דברות קדשו של ה"ייטב פנים"‬ ‫להיות לפני המלך שורש כל השרשים ואנו רוצים‬ ‫ואז לא היו המים צריכים להטביע את החוטאים‪,‬‬ ‫(ראש השנה אות מא)‪ ,‬שמבאר הטעם שהולכים‬ ‫לעלות למעלה"‪.‬‬ ‫אלא אדרבה היו הופכים לגשמי ברכה לעוררם‬ ‫בראש השנה לנהר לומר תשליך‪ ,‬על פי המבואר‬ ‫בתשובה‪ ,‬וזהו שכתוב (בראשית ז‪-‬יב)‪" :‬ויהי הגשם‬ ‫אמנם כל משכיל יבין שענין בכיית מים‬ ‫במפרשים ענין גלי הים שמתרוממים כלפי מעלה‬ ‫על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה"‪ .‬ופירש‬ ‫התחתונים צריך ביאור‪ ,‬שהרי יסוד האמונה הוא‬ ‫הלוך ושוב‪ ,‬כי הם משתוקקים להתרומם ולשוב‬ ‫רש"י‪" :‬ויהי הגשם על הארץ‪ ,‬ולהלן (שם יז)‬ ‫כמו שאומרים מלאכי השרת בשירתם (ישעיה ו‪-‬ג)‪:‬‬ ‫לשורשם למעלה‪ ,‬כמו שאמרו בשעת בריאתם‬ ‫הוא אומר ויהי המבול‪ ,‬אלא כשהורידן הורידן‬ ‫"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ‬ ‫"אנן בעיין למהוי קדם מלכא"‪.‬‬ ‫ברחמים‪ ,‬אם יחזרו יהיו גשמי ברכה‪ ,‬וכשלא חזרו‬ ‫כבודו"‪ ,‬הנה כי כן מה להם למים התחתונים‬ ‫היו למבול"‪.‬‬ ‫לכן בראש השנה שהוא זמן של תשובה‬ ‫לבכות "אנן בעיין למהוי קדם מלכא"‪ ,‬הלא גם‬ ‫הולכים אל הים‪ ,‬כדי להתחבר עם גלי הים‬ ‫בעולם הזה הם עומדים לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין‬ ‫המתרוממים כלפי מעלה בהשתוקקותם‬ ‫נפלאות דרכי ה'‪ ,‬שסיבב לגלגל את נשמת נח‬ ‫[יא]‬ ‫להתקרב אל ה'‪ ,‬כדי ללמוד מזה קל וחומר לאדם‬ ‫ביונה הנביא‪ ,‬שזכה לרוח הקודש דוקא בשמחת‬ ‫שיש בו נשמת רוח חיים חלק אלקי ממעל‪,‬‬ ‫תכלית בכייתם של המים התחתונים לעורר‬ ‫בית השואבה‪ ,‬כשאנו משתתפים בשמחתם של‬ ‫שיוריד דמעות כמים התחתונים על אשר ירד‬ ‫בני אדם בתשובה על יסוד המים שבקרבם‬ ‫המים התחתונים שנתקרבו לפני ה'‪ ,‬ולכן זכה יונה‬ ‫עשר מעלות אחורנית להתרחק מהקב"ה בחטאיו‬ ‫אך לפי האמור יש לומר הכוונה בזה‪ ,‬כי המים‬ ‫הנביא לקבל שם רוח הקודש‪ ,‬כדי שילך לעורר‬ ‫ופשעיו‪ ,‬וישתוקק למהוי קדם מלכא על ידי‬ ‫התחתונים הם יסוד המים שנמצא בכל בני אדם‪,‬‬ ‫את אנשי נינוה בתשובה שהשחיתו גם כן את יסוד‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪.‬‬ ‫שממנו צומחות כל התאוות של בני אדם לרדוף‬ ‫המים שבקרבם לרדוף אחרי תענוגי העולם הזה‪,‬‬ ‫ח"ו אחרי ההבל ולהתרחק מאת ה'‪ ,‬ועל כך‬ ‫על פי האמור הוא מוסיף לפרש (ליל ב' דסוכות‬ ‫ועל ידי שיתעוררו בתשובה ילמדו מהם ישראל‬ ‫בוכים המים התחתונים באומרם "אוי לנו שלא‬ ‫אות יט) כמין חומר את הפסוק (איכה ב‪-‬יט)‪" :‬שפכי‬ ‫בקל וחומר‪ ,‬שהקב"ה מקבל את החוטאים ביסוד‬ ‫זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו"‪,‬‬ ‫כמים לבך נוכח פני ה'"‪ .‬כי עיקר תפלתו של אדם‬ ‫המים בתשובה‪ ,‬ויהיה בכך תיקון לנח‪.‬‬ ‫ותכלית בכייתם היא כדי לעורר את בני האדם‬ ‫צריך להיות שיזכה להתקרב לפני ה'‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫בתשובה‪ ,‬שיזכו לקרב את יסוד המים שבקרבם‬ ‫לסיום ראוי לדעת שכל הביאורים הללו הם‬ ‫"שפכי כמים לבך"‪ ,‬כמים התחתונים הבוכים "אנן‬ ‫לעבודת ה'‪.‬‬ ‫רק כטיפה מן הים מדרכי ה' והנהגתו בעולם‬ ‫בעיין למהוי קדם מלכא"‪ ,‬כך שפכי לבך להתקרב‬ ‫הנפלא של גלגולי הנשמות‪ ,‬כמו שאמר דוד‬ ‫"נוכח פני ה'"‪ .‬וזהו גם כן ענין ניסוך המים בחג‬ ‫ולפי זה נשכיל להבין הטעם לשמחה הגדולה‬ ‫המלך (תהלים צב‪-‬ו)‪" :‬מה גדלו מעשיך ה' מאד‬ ‫על המזבח‪ ,‬כדי שילמד האדם לקח מן המים‬ ‫שהביעו התנאים הקדושים בשמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫עמקו מחשבותיך"‪ ,‬והתכלית היא ללמוד מזה‬ ‫המשתוקקים להתקרב לה'‪ ,‬שגם הוא ישוב‬ ‫כי רצו להראות בכך שהם משתתפים בשמחתם‬ ‫שהחובה מוטלת עלינו לתקן את יסוד המים‬ ‫מאהבה לקרב עצמו אל ה'‪.‬‬ ‫של המים התחתונים שנתקרבו לפני ה' בניסוכם‬ ‫שבקרבנו‪ ,‬להתענג על ה' בתענוג האמיתי של‬ ‫על המזבח‪ ,‬ועל ידי שאנו משתתפים בשמחתם‪,‬‬ ‫[יב]‬ ‫עסק התורה וקיום המצוות‪ ,‬ובזכות תיקון המים‬ ‫נזכה גם אנחנו לקרב את יסוד המים שבקרבנו‬ ‫התחתונים ששמחים על שזכו להתקרב אל ה'‪,‬‬ ‫הדגים לא חטאו בעץ הדעת ובדור המבול‬ ‫להקב"ה בעסק התורה ובקיום המצוות‪.‬‬ ‫נזכה לגאולה שלימה שיתקיים בנו מקרא שכתוב‬ ‫כי הם שומעים את בכייתם של המים התחתונים‬ ‫יומתק להביא סימוכין לכך מדברי ה"שם‬ ‫(ישעיה יא‪-‬ט)‪" :‬לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי‪,‬‬ ‫יומתק להוסיף פנינה יקרה לבאר בזה הטעם‬ ‫משמואל" (שבת חול המועד סוכות) בשם אביו הגה"ק‬ ‫כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"‪,‬‬ ‫שהדגים לא חטאו בדור המבול‪ ,‬ולפי המבואר‬ ‫בעל "אבני נזר" זי"ע‪ ,‬שביאר הטעם שצוה הקב"ה‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ב"פרי צדיק" להגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין‬ ‫לקחת בחג הסוכות ד' מינים‪ ,‬והנה בגמרא (תענית‬ ‫תשרפ| |ו ו‬ ‫ז"פשת חנ‬ ‫תשע"ב‬ ‫דור המבול פגמו בשם הבטחון אכדט"ם‬ ‫ובשם במוכ"ן שהוא האותיות אחרי שם אלקים‬ ‫המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים‪...‬‬ ‫יותר דין משם אלקים‪ ,‬על פי מה שהביא‬ ‫בפרשתנו פרשת נח (בראשית ו‪-‬יג)‪" :‬ויאמר‬ ‫ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את‬ ‫המקובל האלקי הרמ"ק ב"פרדס רמונים"‬ ‫אלקים אל נח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה‬ ‫החיל הזה‪ ,‬וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן‬ ‫(שער יז פרק ד)‪ ,‬כי הנהגת הנס למעלה מדרך‬ ‫הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את‬ ‫לך כח לעשות חיל"‪.‬‬ ‫הטבע שורשה משם הוי"ה המהוה כל הוויות‪,‬‬ ‫הארץ"‪ .‬ופירש רש"י ומקור הדבר בגמרא‬ ‫ואילו הנהגת הטבע שורשה משם אלהי"ם‬ ‫(סנהדרין קח‪" :).‬כי מלאה הארץ חמס‪ ,‬לא נחתם‬ ‫וכן כאשר אדם רואה שנתעורר ח"ו עליו‬ ‫בגימטריא הטב"ע‪.‬‬ ‫גזר דינם אלא על הגזל"‪.‬‬ ‫הדין משם אלקי"ם‪ ,‬יחזק עצמו שלא ליפול‬ ‫בתהום היאוש שמפיל עליו היצר שבדרך‬ ‫נקדים עוד מה שמבואר בדברי רבינו‬ ‫נראה לפרש בדרך רמז על פי מה‬ ‫הטבע אין לו שום תרופה‪ ,‬כי אז הרי הוא מעורר‬ ‫האריז"ל ב"שער הכוונות" (פסח דרוש יב) כי שם‬ ‫שמבואר ב"שער הכוונות" לרבינו האריז"ל‬ ‫על עצמו דינין מצד הטב"ע בגימטריא אלהי"ם‪,‬‬ ‫אכדט"ם הוא שם הבטחון‪ ,‬ובלשון קדשו‪:‬‬ ‫(פסח דרוש ב) בענין המתקת הדינין בבינה על‬ ‫אלא ישים את בטחונו בה' שבידו להושיעו מכל‬ ‫"והנה ה' אותיות אכדט"ם‪ ...‬על זה אמר הכתוב‬ ‫ידי שם קדוש אכדט"ם הממתיק את הדין‬ ‫צרה‪ ,‬ועל ידי זה יזכה לעורר את שם הבטחון‬ ‫(ישעיה כו‪-‬ד) בטחו בה' עדי עד‪ ...‬כי הוא באימא‬ ‫של שם אלהי"ם בחילוף אותיות שלפניו‪,‬‬ ‫אכדט"ם הממתיק את הדין של שם אלהי"ם‪.‬‬ ‫עילאה והוא רחמים ולכן בו תלוי הבטחון"‪.‬‬ ‫והנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫וזהו שאמר דוד המלך (תהלים לב‪-‬י)‪" :‬רבים‬ ‫וכוונתו כי בטחו"ן בגימטריא שם אכדט"ם‬ ‫"ולכן הוא נקרא בשם אכדט"ם שהוא‬ ‫מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו"‪ ,‬כי‬ ‫עם הכולל‪ ,‬ושם זה עולה בגימטריא ע"ד‪,‬‬ ‫חילוף אלהי"ם בא"ב ג"ד כנודע‪ ,‬והוא מתחלף‬ ‫על ידי הבטחון בה' נמתקים כל הדינים‪.‬‬ ‫ומה שכתב שהוא רמוז בכתוב "בטחו בה' עדי‬ ‫באותיות שלפניו‪ .‬ואמנם אות אלף אין אות‬ ‫עד"‪ ,‬נראה לפרש כוונתו‪ ,‬שצריך לבטוח בה'‬ ‫שם במוכ"ן שאחרי אלקי"ם הוא בסוד‬ ‫"עדי עד"‪ ,‬עד שיזכו לעורר את שם הבטחון‬ ‫לפניה‪ ,‬ולכן אינה יכולה להתחלף‪ ,‬אבל אות‬ ‫"אין אדם נוגע במוכן לחבירו"‬ ‫אכדט"ם בגימטריא ע"ד‪.‬‬ ‫למד מתחלפת באות כ' שלפניה‪ ,‬ואות ה' באות‬ ‫ד' שלפניה‪ ,‬ואות יוד באות ט' שלפניה‪ ,‬ואות‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר איך על ידי‬ ‫הנה כי כן נשכיל ללמוד מזה לקח נשגב‬ ‫מם סתומה באות מ' פתוחה שלפניה‪ ,‬האמנם‬ ‫שם הבטחון אכדט"ם זוכים להמתיק גם כן‬ ‫בעבודת המתקת הדינים‪ ,‬כי כאשר אדם‬ ‫לפי שעתה היא בסוף התיבה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫הדין של שם במוכ"ן שהוא אותיות שאחרי‬ ‫עוסק בעניני עולם הזה ונמשך אחרי הנהגת‬ ‫להישאר פתוחה ולכן נכתבת סתומה‪.‬‬ ‫אלקי"ם‪ ,‬נקדים מה שכתוב ב"לקוטי תורה"‬ ‫הטבע‪ ,‬בחושבו כי הכל מתנהג על פי דרך‬ ‫לרבינו האריז"ל (פרשת יתרו) על מה שאמר‬ ‫והנה שם הזה הוא יותר רחמים ופנימי‬ ‫הטבע וכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל‬ ‫משה רבינו ליתרו (שמות יח‪-‬טז)‪" :‬כי יהיה להם‬ ‫משם אלהי"ם‪ ,‬כי הרי הוא בחינת האותיות‬ ‫הזה‪ ,‬הרי הוא מעורר על עצמו ח"ו מדת הדין‬ ‫דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו‬ ‫הקודמות לאותיות אלהי"ם‪ ,‬ואילו היה‬ ‫משם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‪ ,‬והעצה על‬ ‫והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו"‪ ,‬וז"ל‬ ‫מתחלף באותיות המאוחרות לשם אלהי"ם‪,‬‬ ‫כך היא להתחזק באמונתו ולשים תמיד את‬ ‫"דע כי שם אלהי"ם אם תחליפו באותיות‬ ‫והוא שם במוכ"ן ודאי שהוא יותר דין ויותר‬ ‫בטחונו בה' המנהיג את כל עניני הטבע והוא‬ ‫הסמוכין לאחריהן שם במוכ"ן גימטריא חק"י‪,‬‬ ‫חיצון משם אלהי"ם‪ ,‬וב' תמורות אלו נזכרו‬ ‫זן ומפרנס לכל הבריות‪ ,‬ועל ידי הבטחון הוא‬ ‫וזהו חק"י אלהי"ם‪ ,‬כי חק"י יוצא מאלהי"ם"‪.‬‬ ‫בספר הזוהר בפרשת פקודי (דף רסא‪ .‬ורסב‪.").‬‬ ‫מעורר את שם הבטחון אכדט"ם הממתיק‬ ‫וצריך ביאור להבין הקשר בין מה שהודיע‬ ‫את הדין של שם אלהי"ם בהנהגת הטב"ע‪.‬‬ ‫שם אכדט"ם הוא שם הבטחון‬ ‫משה רבינו לישראל את "חקי האלקים" לשם‬ ‫בסוד בטחו בה' עדי ע"ד‬ ‫ועל כך מזהיר אותנו הכתוב בפרשת‬ ‫במוכ"ן שהוא אחרי שם אלקים‪.‬‬ ‫עקב אזהרה חמורה (דברים ח‪-‬יא)‪" :‬השמר‬ ‫רחש לבי דבר לבאר בדרך השוה לכל‬ ‫ונראה לבאר הענין בזה על פי מה שהזמין‬ ‫לך פן תשכח את ה' אלקיך‪ ...‬פן תאכל‬ ‫נפש‪ ,‬מהי עבודת הקודש המוטלת על האדם‬ ‫ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת‪ ,‬ובקרך הקב"ה לידינו פנינה יקרה מפז ומפנינים‬ ‫להמתיק את הדין משם אלקי"ם על ידי שם‬ ‫וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר ב"מדבר קדש" לכ"ק אדמו"ר מרן השר‬ ‫אכדט"ם‪ ,‬וכל שכן להמתיק הדין מהשם‬ ‫לך ירבה‪ ,‬ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך שלום מבעלזא זי"ע (פרשת תצוה)‪ ,‬שדיבר‬ ‫במוכ"ן שאחרי אותיות אלקים שהוא עוד‬ ‫ז"פשת חנ תשרפ | ז‬ ‫על שם הבטחון אכדט"ם שהוא ראשון לפני‬ ‫בגימטריא כ"ב אותיות התורה‪ ,‬ועל דרך בני‬ ‫בקדשו לפרש הפסוק (תהלים עג‪-‬כח)‪" :‬ואני‬ ‫שם אלקים‪" ,‬ואני אחרון" הוא רמז על שם‬ ‫חיי ומזוני במזל"א תליין והמשכיל יבין"‪.‬‬ ‫קרבת אלקים לי טוב‪ ,‬שתי בה' מחסי" וגו'‪,‬‬ ‫במוכ"ן שהוא אחרון אחרי שם אלקים‪,‬‬ ‫כי האותיות הקרובות לשם אלהי"ם הוא שם‬ ‫"אני ראשון ואני אחרון‬ ‫וכאשר אדם מקדים את הבטחון שהוא שם‬ ‫במוכ"ן‪ ,‬ושם זה רומז על מה ששנינו בגמרא‬ ‫ומבלעדי אין אלקים"‬ ‫אכדט"ם‪ ,‬ונזהר מלפגום בשם במוכ"ן שאחרי‬ ‫(יומא לח‪" :):‬אין אדם נוגע במוכ"ן לחבירו"‪.‬‬ ‫שם אלקים על ידי שהוא מאמין באמונה‬ ‫הנה כי כן הרווחנו להבין לפי זה הקשר‬ ‫וזהו פירוש הפסוק‪" :‬ואני קרבת אלקים לי‬ ‫שלימה שאין אדם נוגע במוכ"ן לחבירו‪,‬‬ ‫הנפלא בין הדין של שם אלהי"ם בגימטריא‬ ‫טוב"‪ ,‬פירוש‪ ,‬טוב לי אותיות הקרובות לשם‬ ‫מבטיח הקב"ה "ומבלעדי אין אלקים"‪ ,‬שלא‬ ‫הטב"ע‪ ,‬ובין הדין של שם במוכ"ן שהוא אחרי‬ ‫אלהי"ם שהוא השם במוכ"ן המכין לכל אדם‬ ‫ישלוט בו הדין משם אלקים‪.‬‬ ‫שם אלקים‪ ,‬כי כאשר אדם שוכח שהקב"ה הוא‬ ‫את חלקו המגיע לו‪ ,‬כי זה מסייעני "שתי בה'‬ ‫הנותן לו כח לעשות חיל‪ ,‬ואין אדם יכול לגעת‬ ‫מחסי"‪ ,‬לשם בה' את מחסי ובטחוני‪ .‬אלו‬ ‫כיון שבאנו לידי כך יאירו עינינו להבין‬ ‫"במוכן" לחבירו‪ ,‬והוא מתקנא בחבירו וחומד‬ ‫דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫בממונו‪ ,‬הרי הוא מעורר עליו את הדין משם רמז הכתוב בפרשתנו‪" :‬ויאמר אלקים" שהוא‬ ‫אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‪ ,‬ועוד יותר מהשם מדת הדין‪" ,‬לנח קץ כל בשר בא לפני"‪ ,‬אך‬ ‫ועתה בא וראה מה שמצינו עוד מקור‬ ‫שמא תאמר שעדיין אפשר להמתיק את‬ ‫קדום לכך במשנתו הטהורה של המגיד‬ ‫במוכ"ן שהוא יותר דין משם אלקי"ם‪.‬‬ ‫הדין משם אלהי"ם על ידי האותיות שלפניו‬ ‫הקדוש מקאז'ניץ זי"ע‪ ,‬כמו שהביא ב"אוהב‬ ‫לפי האמור נשכיל להבין שכאשר אדם שם אכדט"ם‪ ,‬לכן הוסיף הקב"ה לומר לו "כי‬ ‫ישראל" (פרשת ויצא) בשמו‪ ,‬והנה הדברים‬ ‫אינו נוגע במוכ"ן לחבירו‪ ,‬כי יש לו בטחון מלאה הארץ חמס מפניהם"‪ ,‬ונגעו "במוכן"‬ ‫בלשון קדשו על הפסוק (בראשית ל‪-‬ב)‪:‬‬ ‫בהקב"ה הזן ומפרנס לכל הנבראים ששם לחבירם‪ ,‬ועל ידי זה פגמו בשם הבטחון‬ ‫"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים‬ ‫הבטחון הוא בסוד שם אכדט"ם‪ ,‬על ידי זה אכדט"ם‪ ,‬וגם בשם במוכ"ן שאחרי שם אלקים‬ ‫אנכי אשר מנע ממך פרי בטן‪ ,‬ואיתא בתרגום‬ ‫הוא ממתיק את הדין של שם אלהי"ם וגם שהוא דין קשה משם אלקים‪ ,‬ולכן "והנני‬ ‫המיני את בעיא‪ ,‬הלא מן קדם ה' תבעין‪ .‬והוא‬ ‫את הדין של שם במוכ"ן על ידי שם אכדט"ם משחיתם את הארץ"‪ .‬וזהו שפירש רש"י "לא‬ ‫פלא לעיני כל יודעי דעת‪ .‬ויש לומר דידוע‬ ‫נחתם גזר דינם אלא על הגזל"‪ ,‬ופגמו בכך‬ ‫שהוא לפני שם אלקים‪.‬‬ ‫ששם אלהי"ם הוא גימטריא הטב"ע‪ ,‬ואותיות‬ ‫מעתה יומתק להבין הרמז של רבינו בשם הבטחון אכדט"ם ובשם במוכ"ן ועל ידי‬ ‫המאוחרות משם אלהי"ם הוא במוכ"ן‪ ,‬שהכל‬ ‫האריז"ל על מה שאמר משה רבינו "ושפטתי זה נתעורר עליהם הדין משם אלקים‪.‬‬ ‫מוכן ומזומן על פי הטבע‪.‬‬ ‫בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים‬ ‫ויש לומר כי זהו שרמז הקב"ה לנח (ז‪-‬א)‪:‬‬ ‫והנה רחל אמנו לא היתה ראויה להוליד‬ ‫ואת תורתיו"‪ ,‬שרמז באומרו "חקי האלקים"‬ ‫"ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה‬ ‫על פי הטבע‪ ,‬ולזה כשאמרה ליעקב הבה לי‬ ‫על שם במוכ"ן בגימטריא חק"י‪ ,‬ולפי האמור‬ ‫כי אותך ראיתי לפני צדיק בדור הזה"‪ ,‬ב"א‬ ‫בנים כאילו היה מוכן לה‪ ,‬לזה ויחר אף יעקב‬ ‫הכוונה ברורה שלימד משה רבינו את העם‬ ‫ראשי תיבות ב'מוכן א'כדט"ם‪ ,‬בזכות שלא‬ ‫ברחל ויאמר התחת אלהי"ם אני‪ ,‬רצונו לומר‬ ‫כי "אין אדם נוגע במוכן לחבירו"‪ ,‬ועל ידי‬ ‫פגמת בב' שמות אלו המורים על בטחון‬ ‫וכי על פי הטבע מאותיות במוכ"ן שהם תחת‬ ‫זה הוא ממתיק את "חקי האלקים" הדין של‬ ‫בה' ושאין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו‪,‬‬ ‫אותיות אלהי"ם את רוצה שיהיה לך בנים‪ ,‬הלא‬ ‫השם במוכ"ן היוצא משם אלהי"ם‪.‬‬ ‫תזכו לבוא אתה וכל ביתך אל התיבה שלא‬ ‫מן קדם ה' תיבעין‪ ,‬היינו מהאותיות הקודמות‬ ‫תשלוט בכם דיני אלקים‪ ,‬כי על ידי הבטחון‬ ‫מה נפלא לרמז המתקה זו בדברי הנביא‬ ‫לשם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו היינו‬ ‫שלך זכית להמתיק את השם אלהי"ם‬ ‫(ישעיה מד‪-‬ו)‪" :‬כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו‬ ‫טדה"ד‪ ,‬משם אתה צריך להמשיך לך בנים‪,‬‬ ‫באותיות הקודמות שם אכדט"ם בסוד‬ ‫ה' צבאות‪ ,‬אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי‬ ‫מפני שזה השם כולו רחמים גמורים וחסדים‬ ‫"בטחו בה' עדי עד"‪.‬‬ ‫אין אלקים"‪ .‬פירוש‪" ,‬אני ראשון" הוא רמז‬ ‫גדולים‪ ,‬והוא קודם שהיה הוי"ה בעולם‪ ,‬והוא‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪ shvilei.com‬לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ| |חח‬ ‫ז"פשת חנ‬ ‫תשע"ב‬