gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA

שבוע: נח (2026-10-12)

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המשתמש בסכין יפני‬ ‫האם מלצר המשמש בסעודה יכול להיות‬ ‫לצורכי אכילה האם‬ ‫פנים חדשות‬ ‫צריך להטבילו‬ ‫א‪ .‬שבע ברכות בז' ימי המשתה כשיש פנים חדשות‪ .‬ב‪ .‬מי בכלל פנים חדשות‪ .‬ג‪ .‬פנים חדשות גם ביום‪ .‬ד‪ .‬האם צריך שמרבים בשבילם‪ .‬ה‪ .‬גדר מרבים בשבילם‪.‬‬ ‫ו‪ .‬האם בעינן שירבו בפועל בשבילם‪ .‬ז‪ .‬מנהג העולם להקל אפילו בפנים חדשות שאינם חשובות‪.‬‬ ‫דבר שכיח שהנמצא בדרך או בטיול וכיוצ"ב‪ ,‬רוצה‬ ‫א‪ .‬שבע ברכות בז' ימי המשתה כשיש פנים חדשות‬ ‫להשתמש בסכין המיועד לצרכי עבודה ‪ -‬לצרכי‬ ‫איתא בכתובות )ח‪ (:‬מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין‪ .‬ואיתא שם )ז‪ (:‬מברכין ברכת חתנים כל שבעה‪ ,‬מיתיבי‬ ‫אכילה‪ ,‬ויש לדון האם מותר להשתמש בסכין‬ ‫באקראי לצרכי אכילה ללא טבילה כיון דאין הכלי‬ ‫מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה יום א'‪ ,‬מאי לאו אפילו אלמנה שנשאת לבחור‪ ,‬לא לאלמון‪ ,‬אבל לבחור מאי שבעה אי הכי ליתני‬ ‫עומד אצלו לצרכי אכילה‪ ,‬או דילמא כיון דרוצה עתה‬ ‫מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה שנשאת לבחור שבעה ולאלמנה יום א'‪ ,‬מילתא פסיקתא קתני דליכא בתולה דבצרה משבעה‬ ‫להשתמש בו לצרכי אכילה חייב להטבילו‪.‬‬ ‫וליכא אלמנה דבצרה מיום אחד‪ .‬וכן פסק השו"ע )סי' סב סע' ו‪-‬ז( שמברכים כל ז' אם הוא בחור שנשא אלמנה‪ ,‬או אלמון שנשא‬ ‫א‪ .‬תנן )ע"ז עה‪ (:‬הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים‪,‬‬ ‫בתולה‪ ,‬ואם היה אלמון שנשא אלמנה‪ ,‬מברכין אותה ביום ראשון בלבד‪.‬‬ ‫את שדרכו להטביל יטביל‪ ,‬להגעיל יגעיל‪ ,‬ללבן באור‬ ‫ועי' באלף לך שלמה )או"ח סי' נט( שכת' שבחתן נהי דקבעו לו חז"ל ז"י לשמחה מ"מ לא קבעוהו למשתה ומותרין בתענית‪ .‬ומבואר‬ ‫ילבן באור‪ ,‬השפוד והאסכלא מלבן באור‪.‬‬ ‫דס"ל דאין בזה חיוב‪ .‬וכן ברב פעלים )אה"ע ח"ד סי' ו( הוכיח דאין חובה לעשות סעודה ע"מ לברך ז"ב כל ז"י מרב אשי דאיקלע‬ ‫ובגמ' )שם( תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה‪.‬‬ ‫לבי רב כהנא דרבנן עבדי עובדא בנפשייהו דכל פעם שלא נזדמן פנים חדשות מברכים אשר ברא לבד‪ ,‬ולא הכריחו עצמן לחזר‬ ‫מנה"מ אמר רבא דאמר קרא כל דבר אשר יבא באש‬ ‫שיוכלו לברך כל הברכות ע"י שיביאו אנשים חדשות‪ .‬וכן משמע בדף ז ע"ב דקא' ר"י והוא שבאו פנים חדשות ולא קא' דצריך‬ ‫תעבירו באש וטהר‪ ,‬הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת‪.‬‬ ‫להביא פנים חדשות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועי' באוצר הפוסקים )סי' סב ס"ק כה אות ב(‪.‬‬ ‫אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' כלים חדשים‬ ‫ב‪ .‬מי בכלל פנים חדשות‬ ‫במשמע‪ ,‬דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו ואפ"ה בעי‬ ‫איתא בכתובות )ז‪ (:‬מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה‪ ,‬אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות‪ .‬ופרש"י פנים חדשות ‪ -‬בכל‬ ‫טבילה‪ .‬מתקיף לה רב ששת אי הכי אפי' זוזא‬ ‫יום שלא היו שם אתמול‪ .‬וכת' המאירי )שם( שגדולי הרבנים מפרשים דהיינו שלא היו שם אתמול אע"פ שכבר אכלו שם‪ .‬ומשמע‬ ‫דסרבלא נמי )פרש"י מספרים שגוזזין בהן בגדי צמר(‪ ,‬א"ל כלי‬ ‫דס"ל דמש"כ רש"י הוא כפשוטו‪ ,‬והיינו דאף שכבר אכל בסעודת חתן אם לא אכל אתמול שוב חשיב פנים חדשות‪.‬‬ ‫סעודה אמורים בפרשה‪.‬‬ ‫והריטב"א )כתובות ז‪ (:‬כת' דרש"י פירש פנים חדשות שלא היו שם קודם לכן‪ ,‬ולקמן בשמעתין אמרינן פנים חדשות דלא הוו תמן‬ ‫עוד אמרינן שם כלי מתכות אמורים בפרשה‪ ,‬אמר רב‬ ‫מעיקרא שכן הגירסא בספרי דוקני‪ ,‬ובמו"ק )כא‪ (.‬שאמרו )בענין אבל(‪ ,‬ואם באו פנים חדשות חולץ‪ ,‬הכי נמי מוכח התם דפירוש‬ ‫אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה‬ ‫)פרש"י שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי(‪ ,‬ככלי מתכות דמי‪.‬‬ ‫פנים חדשות דלא הוו תמן מעיקרא‪ .‬משמע דס"ל דלפי רש"י לא סגי אם לא היו אתמול אלא בעינן שלא היו בסעודת נישואים‬ ‫ואיתא בירושלמי )ע"ז פ"ה הט"ו( דטבילה זו מטעם‬ ‫כל השבעה‪ .‬וכן הוא ברמב"ן )שם ח‪ ,(.‬דפירש דפנים חדשות היינו שלא אכל שם כל ז' ימי המשתה‪ ,‬וכן הוא פירוש רש"י‪ ,‬וכדאמרינן‬ ‫שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל‪.‬‬ ‫לק' משכחת לה בפנים חדשות דלא הוה תמן מעיקרא‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולדעה זו הדבר תלוי אם אכל בסעודה או לא אכל בז' הימים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכתב הרמב"ם )פי"ז מהל' מאכלות אסורות ה"ו( טבילה‬ ‫ותוס' )ד"ה והוא שבאו( כת' דאומר ר"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבנ"א שמרבים בשבילם השמחה יותר ושבת דחשבינן פנים‬ ‫זו שמטבילין כלי הסעודה הנקחין מן הגוים ואח"כ‬ ‫חדשות דאמרינן באגדה מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה התם נמי מרבין לכבוד השבת‬ ‫יותרו לאכילה ושתייה אינה לענין טומאה וטהרה‬ ‫בשמחה ובסעודה‪ ,‬ע"כ‪ .‬משמע מדבריהם דלא תלי באם כבר היו אלא בהאם מרבים בשבילו )ועי' להלן בגדר מרבים בשבילו(‪.‬‬ ‫אלא מדברי סופרים‪ ,‬ורמז לה כל דבר אשר יבא באש‬ ‫וכן מבואר במאירי )שם( אליבא דדעה זו וז"ל‪ :‬ויש מפרשים שאפי' אכל שם כל ימות החופה הואיל ואינו רגיל לאכול עמו כל‬ ‫תעבירו באש וטהר‪ ,‬ומפי השמועה למדו שאינו מדבר‬ ‫השנה ובשביל כבוד חופה הוא אוכל פנים חדשות הן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אלא בטהרתן מידי גיעולי גוים לא מידי טומאה וכו'‬ ‫אולם הריטב"א )שם( כת' בשם תוס' שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא לשם אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות‬ ‫וכיון שכתוב וטהר אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחר‬ ‫שמחה בשבילו‪ .‬וכן מבואר ברא"ש )שם פ"א סי' יג( שכתב דפנים חדשות שלא אכלו עד עתה אפילו היו שם בשעת החופה‪ .‬ונראה‬ ‫עבירתו באש להתירו מגיעולי נכרים‪.‬‬ ‫דלא מיקרו פנים חדשות אלא בני אדם שמרבים בשבילם שמחה יותר‪ ,‬ע"כ‪ .‬מבואר דס"ל דתוס' הנ"ל לא באו לחלוק אלא‬ ‫ומפשטות לשונו נראה דס"ל דטבילה זו היא מדרבנן‪,‬‬ ‫להוסיף דמלבד שבעינן שעדיין לא אכל‪ ,‬בעינן נמי שמרבים בשבילו‪.‬‬ ‫וכ"כ בר"ן )לט‪ :‬ברי"ף(‪ ,‬וביאר דמש"ה פסק שם )ה"ו( גבי‬ ‫אבל דעת הרמב"ם )ברכות פ"ב ה"י( שאם היו האוכלים אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר‬ ‫כלי משכנתא לקולא ע"ש‪ .‬וכ"כ הריטב"א )ע"ז עה‪(:‬‬ ‫בהמ"ז ז' ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין‪ ,‬ע"כ‪ .‬מבואר מדבריו דתלי אם שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין‪.‬‬ ‫והרשב"א )חי' ע"ז עה‪ :‬ובתוה"ב הארוך ש"ד ב"ד(‪.‬‬ ‫והתוס' רי"ד )שם( פירש דפנים חדשות היינו שעדיין לא שמע את הז' ברכות‪ .‬וכ"כ הריטב"א )שם( דנר' דכל שלא היה שם בשעת‬ ‫מיהו הריטב"א גופיה כתב )שם( דלשאר המפרשים הוי‬ ‫שמחה כשמברכין ברכת חתנים ואע"פ שנכנס שם בשעת שמחה כמאן דלא הוה תמן מעיקרא כלל דמי‪ ,‬אבל ראיתי קצת מרבותינו‬ ‫דאורייתא‪ .‬וכן הרשב"א גופיה )שם( כתב דמשמע ודאי‬ ‫כי טבילה זו מדאו'‪ .‬ובתשובה כתב הרשב"א )ח"ג סי'‬ ‫שכת' אם בא לשם אדם דלא הוה תמן מעיקרא כלל ולא נכנס שמה כל ימי המשתה מברכין ז"ב ואע"פ שלא אכל שם כלל עכשיו‪,‬‬ ‫רנה ורנט( דמדברי רמב"ם יראה שהוא סבור דהיא‬ ‫ואין זה נר' נכון‪ ,‬ואחרים כת' שאע"פ שהיה שם בשעת כניסה לחופה שברכו ברכת חתנים בשעת כניסה לחופה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ופשטות של שמועה בסוף פרק בתרא דע"ז‬ ‫אולם השט"מ )כתובות ז‪ (:‬כת' בשם תלמידי הרב רבינו יונה ז"ל שפירשו דפנים חדשות אנשים שלא היו שם בשעת אכילה ביום‬ ‫מוכח כן‪ .‬וכת' הכ"מ )מא"א פי"ז ה"ה( דנר' דטעמו של‬ ‫ראשון‪ ,‬אבל אם היו שם בשעת נישואין ולא היו שם בשעת אכילה ביום הראשון אם באו בימים האחרים לאכול פנים חדשות‬ ‫הרשב"א )בתשובה( מפני שראה שכתב רבינו ומפי‬ ‫הוו וראיה לדבר מדאמרינן יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אם באו פנים חדשות כו' ומסתמא בשעת נשואין הוה דיקא נמי‬ ‫השמועה למדו‪ .‬והלח"מ )שם( כתב דטעמו מפני שקראו‬ ‫דקא' יומא קמא ולא קאמר בשעת נשואין בריך כולהו‪ ,‬והרמב"ם שם כתב איפכא כו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דברי סופרים‪ ,‬וכל ד"ס הוא הלל"מ שהוא מה"ת‪.‬‬ ‫והמאירי )שם( הביא מח' הנ"ל וכת' דפנים חדשות אלו נחלקו בה המפרשים לכמה דעות ואין בידינו להכריע‪ .‬והגהות מיי' )ברכות‬ ‫ובתרומת הדשן )סי' רנז( כתב דאין קטן נאמן על טבילת‬ ‫פ"ב אות ה( כתב בשם רבני נרבונא דפירשו אי איכא פנים חדשות כלומר אם הפנים חדשות שבאו לחופה עודם שם שלא הלך אחד‬ ‫כלים כיון דהיא דאו'‪ .‬והביאו הב"י )סי' קכ(‪ ,‬וכ"כ שם‬ ‫מהן מברך כולהו ואפילו כל הז' ימים ובלבד שלא הלך אדם מאותן שבאו לכבוד החופה אבל הלכו לא עכ"ל התוס'‪.‬‬ ‫)סי"ד( לדינא דאין מאמינים קטן על טבילת כלים‪ .‬ונר'‬ ‫והטור )אה"ע סי' סב( פסק שיהא שם פנים חדשות שלא אכלו בחופה אפי' היו בשעת ברכה‪ .‬והפרישה )אות יב( כתב בשם המהרש"ל‬ ‫דס"ל לדינא דהוא דאו'‪ .‬וכ"כ בט"ז )שם ס"ק טז(‬ ‫)יש"ש כתובות פ"א סי' יח( פנים חדשות היינו דוקא שלא היו בשעת הברכה‪.‬‬ ‫ובהגהות הגר"א )שם ס"ק לו(‪ .‬וכתב הפר"ח )ס"ק ו( דכן‬ ‫והשו"ע )סע' ז( כתב דכשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות‪ ,‬אבל אם היו האוכלים אחרים‪ ,‬שלא שמעו‬ ‫מוכח נמי מדברי המחבר בס"ט דפסק דיטביל כלי‬ ‫ברכת נשואין בשעת נשואין‪ ,‬מברכין בשבילם אחר בהמ"ז ז"ב‪ ,‬כדרך שמברכין בשעת נשואין‪ ,‬והוא שיהיו י'‪ ,‬וחתן מן המנין‪.‬‬ ‫משכנתא‪ ,‬ודלא כהרמב"ם דפסק לקולא‪ .‬וכ"כ בפמ"ג‬ ‫וי"א שאפי' היו בשעת החופה ושמעו הברכות‪ ,‬אם לא אכלו שם עד עתה‪ ,‬מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז"ב אחר בהמ"ז‪,‬‬ ‫)או"ח סי' שכג א"א ס"ק יא( דלדידן כלי מתכות דאו'‬ ‫וכן פשט המנהג‪ ,‬ע"כ‪ .‬והרמ"א שתיק להשו"ע ומוכח דס"ל כוותיה‪ .‬והב"ש )ס"ק ח( הביא בשם המהרש"ל שפסק כדיעה קמייתא‬ ‫כמבואר בסי' קכ ביו"ד‪ .‬וכ"כ במשנ"ב )או"ח סי' שכג ס"ז‬ ‫דהיינו דעת הרמב"ם‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומשמע דהכי ס"ל להב"ש להלכה‪ ,‬ואפשר דכוונתו דעכ"פ יש לחוש אף לדעה זו משום ספק ברכות‪.‬‬ ‫ס"ק לא( דהמחבר ביו"ד סעיף י"ד סתם דטבילת כלי‬ ‫מתכות דאו'‪] .‬וע"ש בבה"ל )ד"ה מותר( דכתב דאפשר דבשעה שכתב‬ ‫והחכמ"א )כלל קכו אות ה( כת' דדוקא כשהיו שם באותו סעודה פנים חדשות שלא היה עדיין בסעודת נשואין אפילו היה בשעת‬ ‫את דבריו שבב"י )או"ח שם( סבר דטבילת כל הכלים מדרבנן[‪ .‬וכ"כ‬ ‫החופה ושמע הברכות אם לא אכל שם עד עתה מקרי פנים חדשות ומברכין בשבילו שבע ברכות‪ .‬והערוה"ש )אות כה( דרוב רבותינו‬ ‫לדינא בש"ך )ס"ק כא( לענין טבילת כלי מכסף הנעשה‬ ‫פירשו דלא כהרמב"ם‪ .‬ונראה דאם א"א להחמיר דעת הרמב"ם נראה שיש לברך כדעת רוב הפוסקים ומבואר בשו"ע וברמ"א‬ ‫אצל אומן גוי‪ ,‬דודאי יש להחמיר באיסור דאו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שכן המנהג‪ .‬וכן פסק נמי בשובע שמחות )פ"א אות ז(‪.‬‬ ‫וכתב הפר"ח )ס"ק ג וכ"ו( דמסתבר דהא דטבילה זו‬ ‫ג‪ .‬פנים חדשות גם ביום‬ ‫מהתורה‪ ,‬אינו אלא בכלי מתכות דכתיבי בפרשה‪,‬‬ ‫ועי' בשט"מ )כתובות ז‪ (:‬שכת' בשם תר"י בשם רבני צרפת שאפי' לא באו פנים חדשות בכל אכילה ואכילה כיון שבאו פנים חדשות‬ ‫אבל לא בכלי זכוכית דאינם אלא מדרבנן משום דדמי‬ ‫ביום‪ ,‬כל אותו היום נדון אותו כיום הראשון‪ ,‬ומברך כל הברכות‪ .‬וכ"כ הר"ן )כתובות ב‪ :‬ברי"ף( בשם תוס' שאם באו פנים חדשות‬ ‫לכלי מתכות‪ ,‬והכי מוכח בפ"ק דשבת )טז‪ .(.‬וכ"כ‬ ‫בלילה מברכין עליו לילה ויום והוא שעמד שם בכל שעת ברכה‪ .‬והרמ"א )סע' ז( כת' ע"פ הר"ן די"א דאם היו שם פנים חדשות‪,‬‬ ‫בהגהות רעק"א )על הט"ז ס"ק טז( דבכלי זכוכית לכו"ע‬ ‫אע"פ שאין אוכלין שם‪ ,‬מברך בשבילם לילה ויום‪ .‬וכת' הב"ח )סוף אות ו( שמזה שסיים הר"ן "והוא שעמד שם בכל שעת הברכה"‪,‬‬ ‫הטבילה דרבנן וכמ"ש הפר"ח‪ ,‬וכמ"ש בשאגת אריה‬ ‫משמע דבעינן שאותו פנים חדשות של הלילה צריך להיות גם ביום‪.‬‬ ‫)סי' נו( ובפנים מאירות )ח"ב סי' צז(‪.‬‬ ‫ועי' בח"מ )ס"ק יב( שמבאר דס"ל להרמ"א דהיום נמשך אחר הלילה וכל היום נקרא עדיין פנ"ח‪ ,‬אבל מהרא"ש לא משמע כן‬ ‫ג‪ .‬ומצינו באו"ה הארוך )שער נח סי' פה( דכת' דאין‬ ‫שכת' יומא קמא י"א סעודה קמייתא‪ ,‬משמע מיד בו ביום בסעודה שנייה לא מקרי פנים חדשות ולכל סעודה צריך פנים חדשות‪.‬‬ ‫לפטור המחטין שתופרין בהם המולייתא מטבילה‪,‬‬ ‫והב"ש )ס"ק ט( כת' דרוב פוסקים חולקים על הרמ"א‪ ,‬לכן כתבו טעם שמברכים בליל שבת ללא פנים חדשות ובשחרית בשבת ואי‬ ‫מטעם שאינן מיוחדים לתשמיש של מאכל‪ ,‬דהא סכין‬ ‫היו ס"ל כפוסקים דמברכים בשביל פנים חדשות לילה ויום‪ ,‬לא קשה מידי דהא שבת הוא פנים חדשות‪ .‬וכהב"ש הוכיח נמי‬ ‫קטן של סופרים שחותכין בהן קלפים אסור לאכול‬ ‫הגר"א )אות כה(‪ .‬וצ"ל דשאני שבת שאינו פנים חדשות ממש ועל כן בעינן חידוש בכל סעודה‪ ,‬וע"כ לומר כן דאל"ה נמצאו דברי‬ ‫בהם עראי אם לא טבלן )אלא דיש לפטור מחמת דאין‬ ‫הרמ"א סותרים אהדדי שהביא דברי הר"ן להלכה‪ ,‬וכמו כן פסק להקל בשבת דהוי פנים חדשות גם ביום‪.‬‬ ‫משתמשים בהם למאכל הראוי לאכילה(‪.‬‬ ‫ועוד כתב שם דבמקומות שרגילין להסיר השרוף מן‬ ‫ד‪ .‬האם צריך שמרבים בשבילם‬ ‫הלחם כשמוציאין אותו מן התנור באותו ברזל‬ ‫ויעוי' בתוס' הנ"ל )ד"ה והוא( שכת' בשם ר"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבנ"א שמרבים בשבילם השמחה יותר‪ .‬וכ"כ ברא"ש‬ ‫שמנקרין בהן העריבה‪ ,‬צריך הברזל טבילה וברכה‬ ‫)שם(‪ .‬אלא שמרש"י ושאר ראשונים דלעיל שלא כתבו תנאי זה משמע דלא ס"ל כתוס' והרא"ש‪ .‬וכ"כ השט"מ )שם ד"ה והוא(‬ ‫)אע"פ דעיקר הכלי עומד לנקר העריבה(‪.‬‬ ‫וכן בסי' פ"ט כת' ‪ -‬פסק רשב"ם דישראל השואל‬ ‫דמשמע מרש"י דלא בעי בנ"א המרבים בשבילם תדע דהא משמע דלא בעינן שידעו בני הסעודה מהבאים כדי שיכינו יותר‬ ‫מחבירו כלי שלקח מהגוי חייב להטבילו‪ ,‬אחרי שכבר‬ ‫בעבורם דאין הברכה תלוי ברבוי הסעודה אלא אפי' לא באו אל המשתה אלא פתאום ולא הרבו בשבילם מידי אפי"ה פשיטא‬ ‫נתחייב בו הישראל הראשון‪ ,‬והא דאמר שאולין‬ ‫ודאי דמברכין וכיון שכן מה לי הראויין להרבות בשבילם או אינם ראויין ואפשר שזהו שכת' רש"י והוא שבאו אל המשתה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫פטורין היינו שאולין מהגוי‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואפי' אם לא נתחייב‬ ‫וכן נר' מהראשונים שהביא הר"ן )כתובות ב‪ :‬ברי"ף ד"ה ואין( דס"ל דמברכים ז"ב אף ללא סעודה אלא די בפנים חדשות‪ ,‬אא"כ נאמר‬ ‫הראשון בטבילתם ממש כגון שלקחו למלאכתו והשני‬ ‫דראויים להרבות בעינן ולא להרבות בפועל אלא דעי' ברא"ש )שם( דדעת הרב האיי גאון דאם לא בעינן סעודה מ"מ פנ"ח שמרבים‬ ‫שואלו לסעודה‪ ,‬מ"מ נתחייב בידו‪ ,‬דאילו היה‬ ‫בשבילו בעינן‪ ,‬אלא דדלמא כוונתו דמרבים שמחה‪ .‬ועי' בטור )סי' סב( שפסק כתוס' והרא"ש דאינו נקרא פנים חדשות אא"כ‬ ‫הישראל הראשון עצמו רוצה לשמשו לסעודה אפי'‬ ‫מרבים בשבילם‪ .‬וכ"כ השו"ע )סע' ח( בשם יש אומרים "שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם"‪.‬‬ ‫עראי היה צריך להטבילו‪ ,‬כדאיתא לעיל )סי' פה(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬גדר מרבים בשבילם‬ ‫ומצינו בד"מ )ס"ק ד( דהביא דברי האיסור והיתר‬ ‫והנה בתוס' וברא"ש הנ"ל כת' דמרבים בשבילם השמחה יותר‪ .‬והר"ן )ב‪ :‬ד"ה והוא( כתב בשם ר"ת דהאי פנים חדשות היינו‬ ‫דסכין המיוחד לקלפים אסור לאכול בו עראי אם לא‬ ‫טבלו‪ .‬וכ"כ בהגהותיו בס"ח גבי כלי שלקחו ישראל‬ ‫ששמחים עליו בני החופה‪ .‬ובהגה' מיימוני )פ"ב מהלכות ברכות אות ה( כת' בשם ר"י אורחים שהחתן מתכבד בהן‪.‬‬ ‫מגוי לחתוך בו קלפים והשאילו לישראל אחר‪,‬‬ ‫ונר' שיש נפ"מ ביניהם דלר"ת ודעמיה בעינן "שמחה עמו" משא"כ לדעת הגהות בעינן "כיבוד" ולא שמחה‪ .‬וכמו כן איכא נפ"מ‬ ‫דהראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפי' דרך‬ ‫דלפי הר"ן משמע שהנועדים יהיו שמחים בעינן‪ ,‬משא"כ לדעת ההגהות שמחת החתן בעינן‪ .‬ועי' בשמעתא עמיקתא גליון קמ"ג‬ ‫עראי בלא טבילה‪ ,‬אע"פ שלקחו לצורך קלפים‪.‬‬ ‫שהארכנו בס"ד בענין האם ז"ב נועדו עבור החו"כ או עבור הנועדים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫וכן בט"ז )ס"ק י( ובש"ך )ס"ק טז( הביאו דברי האיסור‬ ‫והמרדכי )כתובות סי' קלג( כת' דאומר ר"ת דפנים חדשות קרוי אדם חשוב שהוא כבוד החתן ודרך להרבות בשבילם אבל איניש‬ ‫והיתר הארוך בסי' פ"ט דהיכא דלקחו ישראל‬ ‫אחרינא לא‪ .‬והטור )שם( כתב שאינו נקרא פנים חדשות אא"כ מרבים בשבילם‪ .‬ועי' בב"ח )אות ו( שכתב דלשון זה שכתב הוא‬ ‫והשאילו לאחר צריך טבילה ]מטעמא דאם היה רוצה‬ ‫סתום שלא פירש מהו הרבוי שמרבים בשבילם אבל בתוס' וברא"ש כתוב מפורש מרבים בשבילם השמחה יותר וכו'‪ .‬וכ"כ הר"ן‬ ‫הישראל הראשון להשתמש בו אפי' עראי היה צריך להטבילו[‪,‬‬ ‫)ב‪ :‬ברי"ף ד"ה והוא( ואפשר דהטור דכתב בסתם נתכוין לומר שמרבים בשבילם כל מילי דהיינו שמחה ומנות בסעודה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫והעלו דיש להטבילו בלא ברכה או יטבול אחר עמו‪.‬‬ ‫והשו"ע )סע' ח( סתם כלשון הטור‪ .‬והיש"ש )כתובות פ"א סי' יח( כת' דפנ"ח כת' התוס' )ז‪ :‬ד"ה והוא( ורש"י‪ ,‬דהיינו אנשים חשובים‪,‬‬ ‫ונראה מדבריהם דשפיר ס"ל האי דינא דאפי'‬ ‫שמרבים שמחה בשבילם‪ ,‬פי' שידוע ששמחים בעלי הסעודה לקראתם‪ ,‬וק"ו קרובי החתן והכלה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובקשו"ע )סי' קמט אות ה(‬ ‫לתשמיש עראי בעי טבילה‪.‬‬ ‫אמנם הפר"ח )ס"ק יט וס"ק כב( כתב להשיג על דברי‬ ‫כת' דפנים חדשות מקרי אם בא לשם אדם מחמת שמחת מריעות ורוצים להרבות בשבילו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועי' עוד בזה להלן אות ז'‪.‬‬ ‫האיסור והיתר‪ ,‬והעלה דאזלינן בכלי בתר רוב‬ ‫ו‪ .‬האם בעינן שירבו בפועל בשבילם‬ ‫תשמישו‪ ,‬וכל כלי שאינו מיוחד להשתמש בו למאכל‬ ‫ועי' בריטב"א )שם( שכת' בשם התוס' שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא לשם אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות‬ ‫אף שלפעמים רגילים להשתמש בו למאכל א"צ‬ ‫שמחה בשבילו‪ .‬ומבואר דלא בעינן להרבות בפועל אלא סגי שראוים להרבות בשבילם‪.‬‬ ‫טבילה‪ ,‬ודלא כט"ז והש"ך שחששו לסברתו‪.‬‬ ‫ומהשט"מ הנ"ל משמע דס"ל דלדעת תוספות בעינן שמרבים בשבילם‪ .‬וכן משמע מהטור )שם( שכתב דיש מקומות שנוהגין‬ ‫ובפר"ת )ס"ק יא( אע"ג דחלק על הפר"ח בסכין שקנאו‬ ‫שהקהל הולכים עם החתן מב"ה לביתו ביום שבת שחרית אחר התפלה ומברכים שם ז"ב ויראה שאינו מנהג טוב שאפי' אם יש‬ ‫לחתוך בו קלפים‪ ,‬דכיון שהוא כלי העומד לצרכי‬ ‫שם מי שלא היה בשעת ברכה לא מקרי פנים חדשות‪ ,‬כיון שאין מרבים בשבילו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאו' צ"ע דמכי תיתי דלא מרבינן בשבילו‪,‬‬ ‫סעודה לא מהני מחשבתו להשתמש בו לצורך קלפים‬ ‫אע"כ דס"ל דבעינן שירבו בשבילו בפועל‪ .‬ועי' בב"ח )אות ו( שכתב שמלשון המרדכי )שם( שכתוב אומר ר"ת פנים חדשות קרוי אדם‬ ‫ע"מ להתיר להשתמש בו עראי לצרכי סעודה‪ ,‬מ"מ‬ ‫חשוב שהוא כבוד החתן ודרך להרבות בשבילם אבל איניש אחרינא לא עכ"ל‪ ,‬משמע דכל שבאו פנים חדשות אף על פי שלא הרבו‬ ‫כת' דכלי שאינו עומד כלל לצרכי אכילה‪ ,‬וזה משתמש‬ ‫בשבילו מנות מכל מקום כיון דדרך להרבות בשבילו מברכין ז' ברכות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בו לצרכי אכילה‪ ,‬בטלה דעתו אצל כל אדם כיון דהוא‬ ‫עצמו לא משתמש בו לצרכי אכילה אלא עראי‪.‬‬ ‫וז"ל השו"ע )סע' ח( י"א שאינם נקראים פנ"ח אא"כ הם בנ"א שמרבים בשבילם‪ .‬וכת' הח"מ )ס"ק יא( דנר' שצריך שיהיו בני החופה‬ ‫ובערוה"ש )ס"מ והלאה( כת' דנ"ל פשוט דכמו דבהגעלה‬ ‫שמחים על ביאתו שם ואף שלא הרבו בשבילם מ"מ ראוי להרבות בשבילם‪ .‬והב"ש )ס"ק י( הביא דברי הב"ח שכת' דאפי' אם‬ ‫קיי"ל )סי' תנא( דאזלינן בתר רוב תשמישו‪ ,‬ה"ה בטב"כ‬ ‫עכשיו אינם מרבים בשבילם אלא הם ראוים להרבות בשבילם הוי פנ"ח וכת' ע"ז הב"ח דזה היינו לפוסקים דס"ל דפנ"ח הם‬ ‫אם רוב תשמישו של הכלי שלא לצורך סעודה‪ ,‬אע"פ‬ ‫שאוכלים שם‪ ,‬אבל להר"ן שהביא ברמ"א א"צ להרבות בשבילם אלא ששמחים בשבילם בני החופה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שבמקרה חותך בו איזה מאכל א"צ טבילה‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫והערוה"ש )אות כו( תלה דין זה במח'‪ ,‬דלרמב"ם הנ"ל דס"ל דפנים חדשות פירושו מי שעוד לא שמע ז"ב‪ ,‬הטעם דהצריכו פנים‬ ‫הפר"ח‪ .‬ואף האו"ה יש לפרש דוקא בכה"ג כשקנה‬ ‫חדשות הוא משום שברכות אלו הם לברך את הזוג שיצליחו‪ ,‬לכן כשיש פנים חדשות שלא שמעו עדיין הברכות‪ ,‬הרי לא ברכו‬ ‫הכלי לכת' לשם כך שעיקר יהיה לחתוך בו קלפים‬ ‫עדיין את הזוג‪ ,‬ומחוייבים לברכם‪ .‬ולכן אינם נפ"מ אם הם מכובדים או לא‪ ,‬אבל לחולקים וס"ל דפנים חדשות הוא מי שעוד לא‬ ‫ולפרקים יחתוך בו לחם‪ ,‬דאז ודאי דצריך טבילה‪,‬‬ ‫סעד סעודת נישואין‪ ,‬וטעם דבעינן פנים חדשות היינו כי בעינן שמחה חדשה‪ ,‬בעינן בנ"א חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה‬ ‫אבל אם קונה אותו לקלפים בלבד‪ ,‬ובדרך עראי חותך‬ ‫ואפילו אם עכשיו אין מרבים בשבילם אלא שראוים לזה הוה פנ"ח‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועי' עוד בזה בסמוך אות ז' בשם התשובה מאהבה‪.‬‬ ‫בו שאר מיני מאכל א"צ טבילה‪ .‬ואף דבדברי הרמ"א‬ ‫ז‪ .‬מנהג העולם להקל אפילו בפנים חדשות שאינם חשובות‬ ‫בס"ח אין נר' כן‪ .‬מ"מ נר' דאין כוונתו דרך עראי לדרך‬ ‫ולפי הנ"ל צ"ע אמאי הרבה פעמים אין מדקדקים להביא פנים חדשות שראויים להרבות בשבילם אלא מצרפים מלצר המשמש‬ ‫מקרה‪ ,‬אלא כמו אכילת עראי שלא לתשמיש קבוע‬ ‫בסעודה וכדו'‪ .‬וי"ל דסמכו על דברי הראשונים דס"ל דלא בעינן שירבו בשבילם‪ .‬והעירוני שבאמת החכ"א )שער בית הנשים כלל קכט‬ ‫אלא דרך עראי‪ ,‬מיהו תדיר עושה כן‪ ,‬אבל דרך מקרה‬ ‫לא מקרי תשמיש‪ .‬ויש להתיישב בזה וצ"ע‪.‬‬ ‫אות ה( השמיט תנאי זה‪ .‬ועי' בפרי האדמה )ח"א פ"ב דברכות ה"י( שכתב כן בדעת השו"ע דממש"כ בסע' ז' אם היו האוכלין אחרים‬ ‫מיהו לדינא נר' דמאחר דפשטות דברי האו"ה דלא‬ ‫שלא שמעו הברכות מברכים בשבילם‪ ,‬נראה בהחלט דאפי' לא היו ראויים להרבות בשבילם‪ ,‬ע"כ‪ .‬יוצא לפי דבריו שהשו"ע‬ ‫כהפר"ח‪ ,‬וכן דלא כההפר"ת )דהא איירי בסכין קטן של‬ ‫שכתב שם סע' ז' בדעה הראשונה בסתם "אם היו האוכלים אחרים‪ ,‬שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין‪ ,‬מברכין בשבילם‬ ‫סופרים(‪ ,‬והובאו דבריו ברמ"א בט"ז ובש"ך‪ .‬וכן‬ ‫אחר בהמ"ז ז' ברכות כו'"‪ .‬ומבואר דלא בעינן מרבים בשבילם‪ ,‬והדעה המחייבת שהביא בסעיף ח' בשם י"א דצריך מרבים לא‬ ‫פשטות דברי הרמ"א דלא כהערוה"ש‪ ,‬אין להקל בזה‬ ‫קיי"ל כוותיה‪ .‬וכן נקט היבי"א )ח"ג אה"ע סי' יא אות יב(‪.‬‬ ‫בכלי מתכות דנר' עיקר דחיוב טבילתם מדאו'‪ ,‬ואף‬ ‫וכמו כן י"ל דלפי הסוברים דפנים חדשות פירושו שמחמתם מתרבה השמחה וכמו שבארנו לעיל‪ ,‬י"ל דכיון שמושיבים בנ"א‬ ‫בכלי זכוכית דחיובם מדרבנן נר' דיש להחמיר בדבר‪.‬‬ ‫לכבוד הסעודה לשם שמחה‪ ,‬דבר שאין הדרך לעשות‪ ,‬יש כאן ריבוי שמחה‪ .‬וכמו כן י"ל דס"ל דלמ"ד דבעינן ריבוי כל שמרבים‬ ‫העולה לדינא ‪ -‬אין להשתמש בכלי לצרכי אכילה ללא‬ ‫בפועל חשיב ריבוי אע"פ שאינו ראוי לכך‪.‬‬ ‫טבילה‪ ,‬אף אם עיקר ייעודו של הכלי אינו לצרכי‬ ‫שו"ר בשלחן העזר )סי' יב אות א שמלה לצבי אות ח( שהקשה על מה סמכו העולם שלוקחים לפנ"ח א' מן השוק מן הבא קודם אפי'‬ ‫אכילה ואין משתמש בו לצרכי אכילה אלא בדרך‬ ‫עראי ומקרה‪.‬‬ ‫ארחי ופרחי שאינן מכירין ומברכין ז"ב‪ .‬ועיי"ש שכת' דאולי סומכים העולם על שיטת הרמב"ם דס"ל מברכין ז"ב כשיש פנים‬ ‫נכתב ע"י‬ ‫חדשות היינו ע"מ להוציאם יד"ח הברכות‪ ,‬ולשיטתו די אפילו אם יקראו איש מהשוק‪ .‬ועיי"ש דלצאת ידי כל הדעות נכון שיהיה‬ ‫הרה"ג הרב שמעון פלולי שליט"א‬ ‫הפ"ח הזה גם מיסב עמהם בסעודה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועי' בערוה"ש המובא לעיל שגם נקט בדעת הרמב"ם לא בעינן אדם וחשוב לפנ"ח‪.‬‬ ‫מו"ץ הקהילה החרדית מעלה אדומים‬ ‫ובתשובות והנהגות )ח"ד סי' רפז( כת' שדין "פנים חדשות" מבואר בקדמונים שצריך אנשים חשובים שמוסיפים בשמחה‪ ,‬שלזאת‬ ‫חוזרים ומברכים עבורם‪ ,‬וע"כ לא כל ארחי ופרחי אפשר לקרוא לו "פנים חדשות"‪ ,‬שאין נוכחותם מוסיפה שמחה להחתן‬ ‫והציבור‪ ,‬וכן פסק החזו"א זצ"ל ליזהר בזה‪ .‬אבל למעשה לא נהגו כן‪ ,‬וצ"ע על מה סומכין כו'‪ .‬ונלע"ד שסומכין על הרמ"א אה"ע‬ ‫)סי' סב סע' ה( שבסעודה שלישית אין פנים חדשות ומ"מ מברכים ז"ב‪ ,‬והטעם שדורשים דרשה ושמחים בו ומועיל כפנים חדשות‪,‬‬ ‫וכ"ש אצלנו אם הדרשה היא בשבח החתן וכלה ושמחים בכך מועיל כפנים חדשות‪ ,‬ולכן מקילין בצירוף אנשים חדשים ואפילו‬ ‫ארחי ופרחי‪ ,‬ומצינו טעם למנהג להקל בס"ד‪ .‬והדורשים לא יאריכו בדרוש בעלמא‪ ,‬אלא יהיה עיקר דבריהם בשבח החתן והכלה‬ ‫ומשפחתם‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה דבריו דחוקים דא"כ מה מהני אותם פנים חדשות והרי לא מעלים ולא מורידים‪.‬‬ ‫קבלת שבת ע"י זמרה‪ ,‬כיון שהוא מעבר מעולם‬ ‫ויעוי' בהתעוררות תשובה )ח"ב סי' צט( שכת' שדעת הפוסקים שהפנים חדשו צריכים עכ"פ אנשים ראויים להרבות בשבילם‪ ,‬ולפ"ז‬ ‫לעולם ‪" -‬וענין הניגון הוא‪ ,‬כאשר האדם בא לבטא‬ ‫החתן הדורש בסעודה שלישית ובאים קרואים הרבה לכבוד התורה ומרבים בעדם לכבודם מאכל ומשתה ומטעמים אפילו אם‬ ‫רגשי הודאה ושמחה‪ ,‬והומה ליבו ומתרגש כל כך עד‬ ‫אינם מרבים בעדם‪ ,‬אבל ראוים המה אלו אנשים שבאו לכבוד התורה להרבות בעדם גם ראוי להרבות במאכל ומשתה לכבוד‬ ‫שאינו יכול לבטא רגשותיו ולבארם במילים‪ ,‬אז‬ ‫התורה שהחתן דורש דרשה וגם דברי תורה פקודי ישרים משמחי לב א"כ הוה שמחה יתירה ומברכין שבע ברכות לפ"ז גם אם‬ ‫מתפרץ בניגון ושר הוא בלי מילים‪ ,‬זהו ענין הזמרה‪,‬‬ ‫נמשך הסעודה עד הלילה ראוי לברך שבע ברכות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומבואר שדוקא מחמת שבאים פנים החדשות לכבד את התורה מהני‪.‬‬ ‫ביטוי של שמחה והודאה עמוקה שאין כח במילים‬ ‫וא"כ אין בטעם זה די ליישב מנהג העולם‪ .‬ועי' עוד בזה באוצר הפוסקים )שם ס"ק מ אות א(‪.‬‬ ‫להלבישו"‪) .‬הגר"ש פינקוס זצ"ל‪ ,‬שבת מלכתא עמ' קכב(‬ ‫‪ ..." -‬שהשבת תמיד נכנסת בפתאומיות ובהפתעה‪,‬‬ ‫ואע"פ שהתכוננו כל השבוע ממצות זכור את יום‬ ‫א' מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין‪ .‬ומברכים כל שבעה אם הוא בחור שנשא בתולה או אלמנה‪ ,‬או אלמון שנשא‬ ‫השבת‪ ,‬וכל שכן כל יום הששי בהכנה דרבה‪ ,‬אבל‬ ‫בתולה‪ .‬ב' אין חובה לעשות סעודה על מנת לברך ז' ברכות כל ז' ימים‪ .‬ג' מה שמברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה‪ ,‬היינו‬ ‫כאשר סוף סוף נכנסת השבת הוי זה מעבר בין עולם‬ ‫לעולם‪ ,‬וכששורה השכינה הוי זו עליה נוראה לכל‬ ‫דוקא אם באו פנים חדשות‪ .‬ד' נחלקו הפוסקים מי נחשב פנים חדשות‪ ,‬י"א שהם אלו שלא שמעו ברכת הנשואין בחופה‪ .‬וי"א‬ ‫יהודי ויהודי שלא שייך להתכונן לזה כלל‪ ,‬ומרוב‬ ‫שאפי' היו בשעת החופה ושמעו הברכות‪ ,‬אם לא אכלו שם עד עתה‪ ,‬מקרי פנים חדשות‪ .‬ולמעשה העיקר כדעה השניה‪ .‬ומ"מ‬ ‫ההתרגשות מאבדים את כח הדיבור‪ ,‬ופותחים‬ ‫במקום שאפשר לכתחלה יש לחוש לב' הדעות‪ .‬ה' לא נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם‪ ,‬יש מפרשים‬ ‫בזמרה"‪) .‬שם עמ' קכד עיי"ש באריכות(‬ ‫שמרבים מאכל ומשתה‪ ,‬ומ"מ די שראוים הם לכך אע"פ שלא מרבים בפועל‪ .‬ויש מפרשים שמרבים שמחה בגללם דהיינו‬ ‫ששמחים בעלי הסעודה לקראתם‪ .‬ויש מקילין דלא צריך כלל שירבו בשבילם‪ .‬ו' לפי דעת המחמירים אין למנות לפנים חדשות‬ ‫נערך ע"י מחבר סדרת "עבודת המועדים"‬ ‫אנשים המזדמנים באותו רגע כמלצרים המשמשים בסעודה וכדו'‪ .‬וכן יש להחמיר עכ"פ לכת'‪ .‬ומנהג העולם שלא לדקדק בזה‪.‬‬ ‫נתרם להצלחת התורם ומשפחתו | © שמעתא עמיקתא ‪ -‬לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' ‪052-767-0503‬‬