שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — נח (2026-10-12)

המשתמש בסכין יפני האם מלצר המשמש בסעודה יכול להיות
לצורכי אכילה האם פנים חדשות
צריך להטבילו א .שבע ברכות בז' ימי המשתה כשיש פנים חדשות .ב .מי בכלל פנים חדשות .ג .פנים חדשות גם ביום .ד .האם צריך שמרבים בשבילם .ה .גדר מרבים בשבילם.
ו .האם בעינן שירבו בפועל בשבילם .ז .מנהג העולם להקל אפילו בפנים חדשות שאינם חשובות.
דבר שכיח שהנמצא בדרך או בטיול וכיוצ"ב ,רוצה א .שבע ברכות בז' ימי המשתה כשיש פנים חדשות
להשתמש בסכין המיועד לצרכי עבודה -לצרכי
איתא בכתובות )ח (:מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין .ואיתא שם )ז (:מברכין ברכת חתנים כל שבעה ,מיתיבי
אכילה ,ויש לדון האם מותר להשתמש בסכין
באקראי לצרכי אכילה ללא טבילה כיון דאין הכלי מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה יום א' ,מאי לאו אפילו אלמנה שנשאת לבחור ,לא לאלמון ,אבל לבחור מאי שבעה אי הכי ליתני
עומד אצלו לצרכי אכילה ,או דילמא כיון דרוצה עתה מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה שנשאת לבחור שבעה ולאלמנה יום א' ,מילתא פסיקתא קתני דליכא בתולה דבצרה משבעה
להשתמש בו לצרכי אכילה חייב להטבילו. וליכא אלמנה דבצרה מיום אחד .וכן פסק השו"ע )סי' סב סע' ו-ז( שמברכים כל ז' אם הוא בחור שנשא אלמנה ,או אלמון שנשא
א .תנן )ע"ז עה (:הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים, בתולה ,ואם היה אלמון שנשא אלמנה ,מברכין אותה ביום ראשון בלבד.
את שדרכו להטביל יטביל ,להגעיל יגעיל ,ללבן באור ועי' באלף לך שלמה )או"ח סי' נט( שכת' שבחתן נהי דקבעו לו חז"ל ז"י לשמחה מ"מ לא קבעוהו למשתה ומותרין בתענית .ומבואר
ילבן באור ,השפוד והאסכלא מלבן באור. דס"ל דאין בזה חיוב .וכן ברב פעלים )אה"ע ח"ד סי' ו( הוכיח דאין חובה לעשות סעודה ע"מ לברך ז"ב כל ז"י מרב אשי דאיקלע
ובגמ' )שם( תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. לבי רב כהנא דרבנן עבדי עובדא בנפשייהו דכל פעם שלא נזדמן פנים חדשות מברכים אשר ברא לבד ,ולא הכריחו עצמן לחזר
מנה"מ אמר רבא דאמר קרא כל דבר אשר יבא באש שיוכלו לברך כל הברכות ע"י שיביאו אנשים חדשות .וכן משמע בדף ז ע"ב דקא' ר"י והוא שבאו פנים חדשות ולא קא' דצריך
תעבירו באש וטהר ,הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת. להביא פנים חדשות ,ע"כ .ועי' באוצר הפוסקים )סי' סב ס"ק כה אות ב(.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' כלים חדשים ב .מי בכלל פנים חדשות
במשמע ,דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו ואפ"ה בעי איתא בכתובות )ז (:מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה ,אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות .ופרש"י פנים חדשות -בכל
טבילה .מתקיף לה רב ששת אי הכי אפי' זוזא יום שלא היו שם אתמול .וכת' המאירי )שם( שגדולי הרבנים מפרשים דהיינו שלא היו שם אתמול אע"פ שכבר אכלו שם .ומשמע
דסרבלא נמי )פרש"י מספרים שגוזזין בהן בגדי צמר( ,א"ל כלי דס"ל דמש"כ רש"י הוא כפשוטו ,והיינו דאף שכבר אכל בסעודת חתן אם לא אכל אתמול שוב חשיב פנים חדשות.
סעודה אמורים בפרשה. והריטב"א )כתובות ז (:כת' דרש"י פירש פנים חדשות שלא היו שם קודם לכן ,ולקמן בשמעתין אמרינן פנים חדשות דלא הוו תמן
עוד אמרינן שם כלי מתכות אמורים בפרשה ,אמר רב מעיקרא שכן הגירסא בספרי דוקני ,ובמו"ק )כא (.שאמרו )בענין אבל( ,ואם באו פנים חדשות חולץ ,הכי נמי מוכח התם דפירוש
אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה
)פרש"י שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי( ,ככלי מתכות דמי. פנים חדשות דלא הוו תמן מעיקרא .משמע דס"ל דלפי רש"י לא סגי אם לא היו אתמול אלא בעינן שלא היו בסעודת נישואים
ואיתא בירושלמי )ע"ז פ"ה הט"ו( דטבילה זו מטעם כל השבעה .וכן הוא ברמב"ן )שם ח ,(.דפירש דפנים חדשות היינו שלא אכל שם כל ז' ימי המשתה ,וכן הוא פירוש רש"י ,וכדאמרינן
שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל. לק' משכחת לה בפנים חדשות דלא הוה תמן מעיקרא ,ע"כ .ולדעה זו הדבר תלוי אם אכל בסעודה או לא אכל בז' הימים.
ב .וכתב הרמב"ם )פי"ז מהל' מאכלות אסורות ה"ו( טבילה ותוס' )ד"ה והוא שבאו( כת' דאומר ר"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבנ"א שמרבים בשבילם השמחה יותר ושבת דחשבינן פנים
זו שמטבילין כלי הסעודה הנקחין מן הגוים ואח"כ חדשות דאמרינן באגדה מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה התם נמי מרבין לכבוד השבת
יותרו לאכילה ושתייה אינה לענין טומאה וטהרה בשמחה ובסעודה ,ע"כ .משמע מדבריהם דלא תלי באם כבר היו אלא בהאם מרבים בשבילו )ועי' להלן בגדר מרבים בשבילו(.
אלא מדברי סופרים ,ורמז לה כל דבר אשר יבא באש וכן מבואר במאירי )שם( אליבא דדעה זו וז"ל :ויש מפרשים שאפי' אכל שם כל ימות החופה הואיל ואינו רגיל לאכול עמו כל
תעבירו באש וטהר ,ומפי השמועה למדו שאינו מדבר השנה ובשביל כבוד חופה הוא אוכל פנים חדשות הן ,ע"כ.
אלא בטהרתן מידי גיעולי גוים לא מידי טומאה וכו' אולם הריטב"א )שם( כת' בשם תוס' שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא לשם אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות
וכיון שכתוב וטהר אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחר שמחה בשבילו .וכן מבואר ברא"ש )שם פ"א סי' יג( שכתב דפנים חדשות שלא אכלו עד עתה אפילו היו שם בשעת החופה .ונראה
עבירתו באש להתירו מגיעולי נכרים. דלא מיקרו פנים חדשות אלא בני אדם שמרבים בשבילם שמחה יותר ,ע"כ .מבואר דס"ל דתוס' הנ"ל לא באו לחלוק אלא
ומפשטות לשונו נראה דס"ל דטבילה זו היא מדרבנן, להוסיף דמלבד שבעינן שעדיין לא אכל ,בעינן נמי שמרבים בשבילו.
וכ"כ בר"ן )לט :ברי"ף( ,וביאר דמש"ה פסק שם )ה"ו( גבי אבל דעת הרמב"ם )ברכות פ"ב ה"י( שאם היו האוכלים אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר
כלי משכנתא לקולא ע"ש .וכ"כ הריטב"א )ע"ז עה(: בהמ"ז ז' ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין ,ע"כ .מבואר מדבריו דתלי אם שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין.
והרשב"א )חי' ע"ז עה :ובתוה"ב הארוך ש"ד ב"ד(. והתוס' רי"ד )שם( פירש דפנים חדשות היינו שעדיין לא שמע את הז' ברכות .וכ"כ הריטב"א )שם( דנר' דכל שלא היה שם בשעת
מיהו הריטב"א גופיה כתב )שם( דלשאר המפרשים הוי
שמחה כשמברכין ברכת חתנים ואע"פ שנכנס שם בשעת שמחה כמאן דלא הוה תמן מעיקרא כלל דמי ,אבל ראיתי קצת מרבותינו
דאורייתא .וכן הרשב"א גופיה )שם( כתב דמשמע ודאי
כי טבילה זו מדאו' .ובתשובה כתב הרשב"א )ח"ג סי'
שכת' אם בא לשם אדם דלא הוה תמן מעיקרא כלל ולא נכנס שמה כל ימי המשתה מברכין ז"ב ואע"פ שלא אכל שם כלל עכשיו,
רנה ורנט( דמדברי רמב"ם יראה שהוא סבור דהיא ואין זה נר' נכון ,ואחרים כת' שאע"פ שהיה שם בשעת כניסה לחופה שברכו ברכת חתנים בשעת כניסה לחופה ,ע"כ.
דאורייתא ,ופשטות של שמועה בסוף פרק בתרא דע"ז אולם השט"מ )כתובות ז (:כת' בשם תלמידי הרב רבינו יונה ז"ל שפירשו דפנים חדשות אנשים שלא היו שם בשעת אכילה ביום
מוכח כן .וכת' הכ"מ )מא"א פי"ז ה"ה( דנר' דטעמו של ראשון ,אבל אם היו שם בשעת נישואין ולא היו שם בשעת אכילה ביום הראשון אם באו בימים האחרים לאכול פנים חדשות
הרשב"א )בתשובה( מפני שראה שכתב רבינו ומפי הוו וראיה לדבר מדאמרינן יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אם באו פנים חדשות כו' ומסתמא בשעת נשואין הוה דיקא נמי
השמועה למדו .והלח"מ )שם( כתב דטעמו מפני שקראו דקא' יומא קמא ולא קאמר בשעת נשואין בריך כולהו ,והרמב"ם שם כתב איפכא כו' ,ע"כ.
דברי סופרים ,וכל ד"ס הוא הלל"מ שהוא מה"ת. והמאירי )שם( הביא מח' הנ"ל וכת' דפנים חדשות אלו נחלקו בה המפרשים לכמה דעות ואין בידינו להכריע .והגהות מיי' )ברכות
ובתרומת הדשן )סי' רנז( כתב דאין קטן נאמן על טבילת פ"ב אות ה( כתב בשם רבני נרבונא דפירשו אי איכא פנים חדשות כלומר אם הפנים חדשות שבאו לחופה עודם שם שלא הלך אחד
כלים כיון דהיא דאו' .והביאו הב"י )סי' קכ( ,וכ"כ שם מהן מברך כולהו ואפילו כל הז' ימים ובלבד שלא הלך אדם מאותן שבאו לכבוד החופה אבל הלכו לא עכ"ל התוס'.
)סי"ד( לדינא דאין מאמינים קטן על טבילת כלים .ונר' והטור )אה"ע סי' סב( פסק שיהא שם פנים חדשות שלא אכלו בחופה אפי' היו בשעת ברכה .והפרישה )אות יב( כתב בשם המהרש"ל
דס"ל לדינא דהוא דאו' .וכ"כ בט"ז )שם ס"ק טז( )יש"ש כתובות פ"א סי' יח( פנים חדשות היינו דוקא שלא היו בשעת הברכה.
ובהגהות הגר"א )שם ס"ק לו( .וכתב הפר"ח )ס"ק ו( דכן והשו"ע )סע' ז( כתב דכשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות ,אבל אם היו האוכלים אחרים ,שלא שמעו
מוכח נמי מדברי המחבר בס"ט דפסק דיטביל כלי ברכת נשואין בשעת נשואין ,מברכין בשבילם אחר בהמ"ז ז"ב ,כדרך שמברכין בשעת נשואין ,והוא שיהיו י' ,וחתן מן המנין.
משכנתא ,ודלא כהרמב"ם דפסק לקולא .וכ"כ בפמ"ג וי"א שאפי' היו בשעת החופה ושמעו הברכות ,אם לא אכלו שם עד עתה ,מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז"ב אחר בהמ"ז,
)או"ח סי' שכג א"א ס"ק יא( דלדידן כלי מתכות דאו' וכן פשט המנהג ,ע"כ .והרמ"א שתיק להשו"ע ומוכח דס"ל כוותיה .והב"ש )ס"ק ח( הביא בשם המהרש"ל שפסק כדיעה קמייתא
כמבואר בסי' קכ ביו"ד .וכ"כ במשנ"ב )או"ח סי' שכג ס"ז
דהיינו דעת הרמב"ם ,ע"כ .ומשמע דהכי ס"ל להב"ש להלכה ,ואפשר דכוונתו דעכ"פ יש לחוש אף לדעה זו משום ספק ברכות.
ס"ק לא( דהמחבר ביו"ד סעיף י"ד סתם דטבילת כלי
מתכות דאו'] .וע"ש בבה"ל )ד"ה מותר( דכתב דאפשר דבשעה שכתב
והחכמ"א )כלל קכו אות ה( כת' דדוקא כשהיו שם באותו סעודה פנים חדשות שלא היה עדיין בסעודת נשואין אפילו היה בשעת
את דבריו שבב"י )או"ח שם( סבר דטבילת כל הכלים מדרבנן[ .וכ"כ החופה ושמע הברכות אם לא אכל שם עד עתה מקרי פנים חדשות ומברכין בשבילו שבע ברכות .והערוה"ש )אות כה( דרוב רבותינו
לדינא בש"ך )ס"ק כא( לענין טבילת כלי מכסף הנעשה פירשו דלא כהרמב"ם .ונראה דאם א"א להחמיר דעת הרמב"ם נראה שיש לברך כדעת רוב הפוסקים ומבואר בשו"ע וברמ"א
אצל אומן גוי ,דודאי יש להחמיר באיסור דאו' ,ע"ש. שכן המנהג .וכן פסק נמי בשובע שמחות )פ"א אות ז(.
וכתב הפר"ח )ס"ק ג וכ"ו( דמסתבר דהא דטבילה זו ג .פנים חדשות גם ביום
מהתורה ,אינו אלא בכלי מתכות דכתיבי בפרשה, ועי' בשט"מ )כתובות ז (:שכת' בשם תר"י בשם רבני צרפת שאפי' לא באו פנים חדשות בכל אכילה ואכילה כיון שבאו פנים חדשות
אבל לא בכלי זכוכית דאינם אלא מדרבנן משום דדמי ביום ,כל אותו היום נדון אותו כיום הראשון ,ומברך כל הברכות .וכ"כ הר"ן )כתובות ב :ברי"ף( בשם תוס' שאם באו פנים חדשות
לכלי מתכות ,והכי מוכח בפ"ק דשבת )טז .(.וכ"כ בלילה מברכין עליו לילה ויום והוא שעמד שם בכל שעת ברכה .והרמ"א )סע' ז( כת' ע"פ הר"ן די"א דאם היו שם פנים חדשות,
בהגהות רעק"א )על הט"ז ס"ק טז( דבכלי זכוכית לכו"ע אע"פ שאין אוכלין שם ,מברך בשבילם לילה ויום .וכת' הב"ח )סוף אות ו( שמזה שסיים הר"ן "והוא שעמד שם בכל שעת הברכה",
הטבילה דרבנן וכמ"ש הפר"ח ,וכמ"ש בשאגת אריה משמע דבעינן שאותו פנים חדשות של הלילה צריך להיות גם ביום.
)סי' נו( ובפנים מאירות )ח"ב סי' צז(. ועי' בח"מ )ס"ק יב( שמבאר דס"ל להרמ"א דהיום נמשך אחר הלילה וכל היום נקרא עדיין פנ"ח ,אבל מהרא"ש לא משמע כן
ג .ומצינו באו"ה הארוך )שער נח סי' פה( דכת' דאין שכת' יומא קמא י"א סעודה קמייתא ,משמע מיד בו ביום בסעודה שנייה לא מקרי פנים חדשות ולכל סעודה צריך פנים חדשות.
לפטור המחטין שתופרין בהם המולייתא מטבילה, והב"ש )ס"ק ט( כת' דרוב פוסקים חולקים על הרמ"א ,לכן כתבו טעם שמברכים בליל שבת ללא פנים חדשות ובשחרית בשבת ואי
מטעם שאינן מיוחדים לתשמיש של מאכל ,דהא סכין היו ס"ל כפוסקים דמברכים בשביל פנים חדשות לילה ויום ,לא קשה מידי דהא שבת הוא פנים חדשות .וכהב"ש הוכיח נמי
קטן של סופרים שחותכין בהן קלפים אסור לאכול הגר"א )אות כה( .וצ"ל דשאני שבת שאינו פנים חדשות ממש ועל כן בעינן חידוש בכל סעודה ,וע"כ לומר כן דאל"ה נמצאו דברי
בהם עראי אם לא טבלן )אלא דיש לפטור מחמת דאין
הרמ"א סותרים אהדדי שהביא דברי הר"ן להלכה ,וכמו כן פסק להקל בשבת דהוי פנים חדשות גם ביום.
משתמשים בהם למאכל הראוי לאכילה(.
ועוד כתב שם דבמקומות שרגילין להסיר השרוף מן ד .האם צריך שמרבים בשבילם
הלחם כשמוציאין אותו מן התנור באותו ברזל ויעוי' בתוס' הנ"ל )ד"ה והוא( שכת' בשם ר"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבנ"א שמרבים בשבילם השמחה יותר .וכ"כ ברא"ש
שמנקרין בהן העריבה ,צריך הברזל טבילה וברכה
)שם( .אלא שמרש"י ושאר ראשונים דלעיל שלא כתבו תנאי זה משמע דלא ס"ל כתוס' והרא"ש .וכ"כ השט"מ )שם ד"ה והוא(
)אע"פ דעיקר הכלי עומד לנקר העריבה(.
וכן בסי' פ"ט כת' -פסק רשב"ם דישראל השואל דמשמע מרש"י דלא בעי בנ"א המרבים בשבילם תדע דהא משמע דלא בעינן שידעו בני הסעודה מהבאים כדי שיכינו יותר
מחבירו כלי שלקח מהגוי חייב להטבילו ,אחרי שכבר בעבורם דאין הברכה תלוי ברבוי הסעודה אלא אפי' לא באו אל המשתה אלא פתאום ולא הרבו בשבילם מידי אפי"ה פשיטא
נתחייב בו הישראל הראשון ,והא דאמר שאולין ודאי דמברכין וכיון שכן מה לי הראויין להרבות בשבילם או אינם ראויין ואפשר שזהו שכת' רש"י והוא שבאו אל המשתה ,ע"כ.
פטורין היינו שאולין מהגוי ,ע"כ .ואפי' אם לא נתחייב וכן נר' מהראשונים שהביא הר"ן )כתובות ב :ברי"ף ד"ה ואין( דס"ל דמברכים ז"ב אף ללא סעודה אלא די בפנים חדשות ,אא"כ נאמר
הראשון בטבילתם ממש כגון שלקחו למלאכתו והשני דראויים להרבות בעינן ולא להרבות בפועל אלא דעי' ברא"ש )שם( דדעת הרב האיי גאון דאם לא בעינן סעודה מ"מ פנ"ח שמרבים
שואלו לסעודה ,מ"מ נתחייב בידו ,דאילו היה בשבילו בעינן ,אלא דדלמא כוונתו דמרבים שמחה .ועי' בטור )סי' סב( שפסק כתוס' והרא"ש דאינו נקרא פנים חדשות אא"כ
הישראל הראשון עצמו רוצה לשמשו לסעודה אפי' מרבים בשבילם .וכ"כ השו"ע )סע' ח( בשם יש אומרים "שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם".
עראי היה צריך להטבילו ,כדאיתא לעיל )סי' פה(. ה .גדר מרבים בשבילם
ומצינו בד"מ )ס"ק ד( דהביא דברי האיסור והיתר והנה בתוס' וברא"ש הנ"ל כת' דמרבים בשבילם השמחה יותר .והר"ן )ב :ד"ה והוא( כתב בשם ר"ת דהאי פנים חדשות היינו
דסכין המיוחד לקלפים אסור לאכול בו עראי אם לא
טבלו .וכ"כ בהגהותיו בס"ח גבי כלי שלקחו ישראל ששמחים עליו בני החופה .ובהגה' מיימוני )פ"ב מהלכות ברכות אות ה( כת' בשם ר"י אורחים שהחתן מתכבד בהן.
מגוי לחתוך בו קלפים והשאילו לישראל אחר, ונר' שיש נפ"מ ביניהם דלר"ת ודעמיה בעינן "שמחה עמו" משא"כ לדעת הגהות בעינן "כיבוד" ולא שמחה .וכמו כן איכא נפ"מ
דהראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפי' דרך דלפי הר"ן משמע שהנועדים יהיו שמחים בעינן ,משא"כ לדעת ההגהות שמחת החתן בעינן .ועי' בשמעתא עמיקתא גליון קמ"ג
עראי בלא טבילה ,אע"פ שלקחו לצורך קלפים. שהארכנו בס"ד בענין האם ז"ב נועדו עבור החו"כ או עבור הנועדים ,עיי"ש.
וכן בט"ז )ס"ק י( ובש"ך )ס"ק טז( הביאו דברי האיסור והמרדכי )כתובות סי' קלג( כת' דאומר ר"ת דפנים חדשות קרוי אדם חשוב שהוא כבוד החתן ודרך להרבות בשבילם אבל איניש
והיתר הארוך בסי' פ"ט דהיכא דלקחו ישראל אחרינא לא .והטור )שם( כתב שאינו נקרא פנים חדשות אא"כ מרבים בשבילם .ועי' בב"ח )אות ו( שכתב דלשון זה שכתב הוא
והשאילו לאחר צריך טבילה ]מטעמא דאם היה רוצה סתום שלא פירש מהו הרבוי שמרבים בשבילם אבל בתוס' וברא"ש כתוב מפורש מרבים בשבילם השמחה יותר וכו' .וכ"כ הר"ן
הישראל הראשון להשתמש בו אפי' עראי היה צריך להטבילו[, )ב :ברי"ף ד"ה והוא( ואפשר דהטור דכתב בסתם נתכוין לומר שמרבים בשבילם כל מילי דהיינו שמחה ומנות בסעודה ,ע"כ.
והעלו דיש להטבילו בלא ברכה או יטבול אחר עמו. והשו"ע )סע' ח( סתם כלשון הטור .והיש"ש )כתובות פ"א סי' יח( כת' דפנ"ח כת' התוס' )ז :ד"ה והוא( ורש"י ,דהיינו אנשים חשובים,
ונראה מדבריהם דשפיר ס"ל האי דינא דאפי' שמרבים שמחה בשבילם ,פי' שידוע ששמחים בעלי הסעודה לקראתם ,וק"ו קרובי החתן והכלה ,ע"כ .ובקשו"ע )סי' קמט אות ה(
לתשמיש עראי בעי טבילה.
אמנם הפר"ח )ס"ק יט וס"ק כב( כתב להשיג על דברי כת' דפנים חדשות מקרי אם בא לשם אדם מחמת שמחת מריעות ורוצים להרבות בשבילו ,ע"כ .ועי' עוד בזה להלן אות ז'.
האיסור והיתר ,והעלה דאזלינן בכלי בתר רוב ו .האם בעינן שירבו בפועל בשבילם
תשמישו ,וכל כלי שאינו מיוחד להשתמש בו למאכל ועי' בריטב"א )שם( שכת' בשם התוס' שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא לשם אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות
אף שלפעמים רגילים להשתמש בו למאכל א"צ שמחה בשבילו .ומבואר דלא בעינן להרבות בפועל אלא סגי שראוים להרבות בשבילם.
טבילה ,ודלא כט"ז והש"ך שחששו לסברתו. ומהשט"מ הנ"ל משמע דס"ל דלדעת תוספות בעינן שמרבים בשבילם .וכן משמע מהטור )שם( שכתב דיש מקומות שנוהגין
ובפר"ת )ס"ק יא( אע"ג דחלק על הפר"ח בסכין שקנאו שהקהל הולכים עם החתן מב"ה לביתו ביום שבת שחרית אחר התפלה ומברכים שם ז"ב ויראה שאינו מנהג טוב שאפי' אם יש
לחתוך בו קלפים ,דכיון שהוא כלי העומד לצרכי שם מי שלא היה בשעת ברכה לא מקרי פנים חדשות ,כיון שאין מרבים בשבילו ,ע"כ .ולכאו' צ"ע דמכי תיתי דלא מרבינן בשבילו,
סעודה לא מהני מחשבתו להשתמש בו לצורך קלפים אע"כ דס"ל דבעינן שירבו בשבילו בפועל .ועי' בב"ח )אות ו( שכתב שמלשון המרדכי )שם( שכתוב אומר ר"ת פנים חדשות קרוי אדם
ע"מ להתיר להשתמש בו עראי לצרכי סעודה ,מ"מ חשוב שהוא כבוד החתן ודרך להרבות בשבילם אבל איניש אחרינא לא עכ"ל ,משמע דכל שבאו פנים חדשות אף על פי שלא הרבו
כת' דכלי שאינו עומד כלל לצרכי אכילה ,וזה משתמש בשבילו מנות מכל מקום כיון דדרך להרבות בשבילו מברכין ז' ברכות ,ע"כ.
בו לצרכי אכילה ,בטלה דעתו אצל כל אדם כיון דהוא
עצמו לא משתמש בו לצרכי אכילה אלא עראי. וז"ל השו"ע )סע' ח( י"א שאינם נקראים פנ"ח אא"כ הם בנ"א שמרבים בשבילם .וכת' הח"מ )ס"ק יא( דנר' שצריך שיהיו בני החופה
ובערוה"ש )ס"מ והלאה( כת' דנ"ל פשוט דכמו דבהגעלה שמחים על ביאתו שם ואף שלא הרבו בשבילם מ"מ ראוי להרבות בשבילם .והב"ש )ס"ק י( הביא דברי הב"ח שכת' דאפי' אם
קיי"ל )סי' תנא( דאזלינן בתר רוב תשמישו ,ה"ה בטב"כ עכשיו אינם מרבים בשבילם אלא הם ראוים להרבות בשבילם הוי פנ"ח וכת' ע"ז הב"ח דזה היינו לפוסקים דס"ל דפנ"ח הם
אם רוב תשמישו של הכלי שלא לצורך סעודה ,אע"פ שאוכלים שם ,אבל להר"ן שהביא ברמ"א א"צ להרבות בשבילם אלא ששמחים בשבילם בני החופה ,ע"כ.
שבמקרה חותך בו איזה מאכל א"צ טבילה ,וכמ"ש והערוה"ש )אות כו( תלה דין זה במח' ,דלרמב"ם הנ"ל דס"ל דפנים חדשות פירושו מי שעוד לא שמע ז"ב ,הטעם דהצריכו פנים
הפר"ח .ואף האו"ה יש לפרש דוקא בכה"ג כשקנה חדשות הוא משום שברכות אלו הם לברך את הזוג שיצליחו ,לכן כשיש פנים חדשות שלא שמעו עדיין הברכות ,הרי לא ברכו
הכלי לכת' לשם כך שעיקר יהיה לחתוך בו קלפים עדיין את הזוג ,ומחוייבים לברכם .ולכן אינם נפ"מ אם הם מכובדים או לא ,אבל לחולקים וס"ל דפנים חדשות הוא מי שעוד לא
ולפרקים יחתוך בו לחם ,דאז ודאי דצריך טבילה, סעד סעודת נישואין ,וטעם דבעינן פנים חדשות היינו כי בעינן שמחה חדשה ,בעינן בנ"א חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה
אבל אם קונה אותו לקלפים בלבד ,ובדרך עראי חותך ואפילו אם עכשיו אין מרבים בשבילם אלא שראוים לזה הוה פנ"ח ,עיי"ש .ועי' עוד בזה בסמוך אות ז' בשם התשובה מאהבה.
בו שאר מיני מאכל א"צ טבילה .ואף דבדברי הרמ"א ז .מנהג העולם להקל אפילו בפנים חדשות שאינם חשובות
בס"ח אין נר' כן .מ"מ נר' דאין כוונתו דרך עראי לדרך
ולפי הנ"ל צ"ע אמאי הרבה פעמים אין מדקדקים להביא פנים חדשות שראויים להרבות בשבילם אלא מצרפים מלצר המשמש
מקרה ,אלא כמו אכילת עראי שלא לתשמיש קבוע
בסעודה וכדו' .וי"ל דסמכו על דברי הראשונים דס"ל דלא בעינן שירבו בשבילם .והעירוני שבאמת החכ"א )שער בית הנשים כלל קכט
אלא דרך עראי ,מיהו תדיר עושה כן ,אבל דרך מקרה
לא מקרי תשמיש .ויש להתיישב בזה וצ"ע. אות ה( השמיט תנאי זה .ועי' בפרי האדמה )ח"א פ"ב דברכות ה"י( שכתב כן בדעת השו"ע דממש"כ בסע' ז' אם היו האוכלין אחרים
מיהו לדינא נר' דמאחר דפשטות דברי האו"ה דלא שלא שמעו הברכות מברכים בשבילם ,נראה בהחלט דאפי' לא היו ראויים להרבות בשבילם ,ע"כ .יוצא לפי דבריו שהשו"ע
כהפר"ח ,וכן דלא כההפר"ת )דהא איירי בסכין קטן של שכתב שם סע' ז' בדעה הראשונה בסתם "אם היו האוכלים אחרים ,שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין ,מברכין בשבילם
סופרים( ,והובאו דבריו ברמ"א בט"ז ובש"ך .וכן אחר בהמ"ז ז' ברכות כו'" .ומבואר דלא בעינן מרבים בשבילם ,והדעה המחייבת שהביא בסעיף ח' בשם י"א דצריך מרבים לא
פשטות דברי הרמ"א דלא כהערוה"ש ,אין להקל בזה קיי"ל כוותיה .וכן נקט היבי"א )ח"ג אה"ע סי' יא אות יב(.
בכלי מתכות דנר' עיקר דחיוב טבילתם מדאו' ,ואף וכמו כן י"ל דלפי הסוברים דפנים חדשות פירושו שמחמתם מתרבה השמחה וכמו שבארנו לעיל ,י"ל דכיון שמושיבים בנ"א
בכלי זכוכית דחיובם מדרבנן נר' דיש להחמיר בדבר. לכבוד הסעודה לשם שמחה ,דבר שאין הדרך לעשות ,יש כאן ריבוי שמחה .וכמו כן י"ל דס"ל דלמ"ד דבעינן ריבוי כל שמרבים
העולה לדינא -אין להשתמש בכלי לצרכי אכילה ללא בפועל חשיב ריבוי אע"פ שאינו ראוי לכך.
טבילה ,אף אם עיקר ייעודו של הכלי אינו לצרכי שו"ר בשלחן העזר )סי' יב אות א שמלה לצבי אות ח( שהקשה על מה סמכו העולם שלוקחים לפנ"ח א' מן השוק מן הבא קודם אפי'
אכילה ואין משתמש בו לצרכי אכילה אלא בדרך
עראי ומקרה. ארחי ופרחי שאינן מכירין ומברכין ז"ב .ועיי"ש שכת' דאולי סומכים העולם על שיטת הרמב"ם דס"ל מברכין ז"ב כשיש פנים
נכתב ע"י חדשות היינו ע"מ להוציאם יד"ח הברכות ,ולשיטתו די אפילו אם יקראו איש מהשוק .ועיי"ש דלצאת ידי כל הדעות נכון שיהיה
הרה"ג הרב שמעון פלולי שליט"א הפ"ח הזה גם מיסב עמהם בסעודה ,עיי"ש .ועי' בערוה"ש המובא לעיל שגם נקט בדעת הרמב"ם לא בעינן אדם וחשוב לפנ"ח.
מו"ץ הקהילה החרדית מעלה אדומים ובתשובות והנהגות )ח"ד סי' רפז( כת' שדין "פנים חדשות" מבואר בקדמונים שצריך אנשים חשובים שמוסיפים בשמחה ,שלזאת
חוזרים ומברכים עבורם ,וע"כ לא כל ארחי ופרחי אפשר לקרוא לו "פנים חדשות" ,שאין נוכחותם מוסיפה שמחה להחתן
והציבור ,וכן פסק החזו"א זצ"ל ליזהר בזה .אבל למעשה לא נהגו כן ,וצ"ע על מה סומכין כו' .ונלע"ד שסומכין על הרמ"א אה"ע
)סי' סב סע' ה( שבסעודה שלישית אין פנים חדשות ומ"מ מברכים ז"ב ,והטעם שדורשים דרשה ושמחים בו ומועיל כפנים חדשות,
וכ"ש אצלנו אם הדרשה היא בשבח החתן וכלה ושמחים בכך מועיל כפנים חדשות ,ולכן מקילין בצירוף אנשים חדשים ואפילו
ארחי ופרחי ,ומצינו טעם למנהג להקל בס"ד .והדורשים לא יאריכו בדרוש בעלמא ,אלא יהיה עיקר דבריהם בשבח החתן והכלה
ומשפחתם ,ע"כ .ולכאורה דבריו דחוקים דא"כ מה מהני אותם פנים חדשות והרי לא מעלים ולא מורידים.
קבלת שבת ע"י זמרה ,כיון שהוא מעבר מעולם ויעוי' בהתעוררות תשובה )ח"ב סי' צט( שכת' שדעת הפוסקים שהפנים חדשו צריכים עכ"פ אנשים ראויים להרבות בשבילם ,ולפ"ז
לעולם " -וענין הניגון הוא ,כאשר האדם בא לבטא החתן הדורש בסעודה שלישית ובאים קרואים הרבה לכבוד התורה ומרבים בעדם לכבודם מאכל ומשתה ומטעמים אפילו אם
רגשי הודאה ושמחה ,והומה ליבו ומתרגש כל כך עד אינם מרבים בעדם ,אבל ראוים המה אלו אנשים שבאו לכבוד התורה להרבות בעדם גם ראוי להרבות במאכל ומשתה לכבוד
שאינו יכול לבטא רגשותיו ולבארם במילים ,אז התורה שהחתן דורש דרשה וגם דברי תורה פקודי ישרים משמחי לב א"כ הוה שמחה יתירה ומברכין שבע ברכות לפ"ז גם אם
מתפרץ בניגון ושר הוא בלי מילים ,זהו ענין הזמרה, נמשך הסעודה עד הלילה ראוי לברך שבע ברכות ,ע"כ .ומבואר שדוקא מחמת שבאים פנים החדשות לכבד את התורה מהני.
ביטוי של שמחה והודאה עמוקה שאין כח במילים וא"כ אין בטעם זה די ליישב מנהג העולם .ועי' עוד בזה באוצר הפוסקים )שם ס"ק מ אות א(.
להלבישו") .הגר"ש פינקוס זצ"ל ,שבת מלכתא עמ' קכב(
..." -שהשבת תמיד נכנסת בפתאומיות ובהפתעה,
ואע"פ שהתכוננו כל השבוע ממצות זכור את יום
א' מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין .ומברכים כל שבעה אם הוא בחור שנשא בתולה או אלמנה ,או אלמון שנשא
השבת ,וכל שכן כל יום הששי בהכנה דרבה ,אבל
בתולה .ב' אין חובה לעשות סעודה על מנת לברך ז' ברכות כל ז' ימים .ג' מה שמברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה ,היינו
כאשר סוף סוף נכנסת השבת הוי זה מעבר בין עולם
לעולם ,וכששורה השכינה הוי זו עליה נוראה לכל דוקא אם באו פנים חדשות .ד' נחלקו הפוסקים מי נחשב פנים חדשות ,י"א שהם אלו שלא שמעו ברכת הנשואין בחופה .וי"א
יהודי ויהודי שלא שייך להתכונן לזה כלל ,ומרוב שאפי' היו בשעת החופה ושמעו הברכות ,אם לא אכלו שם עד עתה ,מקרי פנים חדשות .ולמעשה העיקר כדעה השניה .ומ"מ
ההתרגשות מאבדים את כח הדיבור ,ופותחים במקום שאפשר לכתחלה יש לחוש לב' הדעות .ה' לא נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם ,יש מפרשים
בזמרה") .שם עמ' קכד עיי"ש באריכות(
שמרבים מאכל ומשתה ,ומ"מ די שראוים הם לכך אע"פ שלא מרבים בפועל .ויש מפרשים שמרבים שמחה בגללם דהיינו
ששמחים בעלי הסעודה לקראתם .ויש מקילין דלא צריך כלל שירבו בשבילם .ו' לפי דעת המחמירים אין למנות לפנים חדשות
נערך ע"י מחבר סדרת "עבודת המועדים"
אנשים המזדמנים באותו רגע כמלצרים המשמשים בסעודה וכדו' .וכן יש להחמיר עכ"פ לכת' .ומנהג העולם שלא לדקדק בזה.
נתרם להצלחת התורם ומשפחתו | © שמעתא עמיקתא -לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' 052-767-0503
