gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: נח (2026-10-12)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪552‬‬ ‫פנינים לפרשת נח פ"ז‬ ‫התפרסם תיעוד ישן שבו נראה החפץ חיים‪ .‬רבים דנו בשאלה ממה בדיוק‬ ‫התעוררו כל כך‪ .‬אחד אמר‪ :‬הזריזות‪ .‬אחר אמר‪ :‬הדרך שבה לא נתן לאיש‬ ‫לכבד אותו‪ .‬ואחר תיאר את עיניו המושפלות כלפי מטה‪ .‬אני חשבתי‬ ‫שההתפעלות הגדולה ביותר היא שהיו לו נעליים!‬ ‫משאו הנרגש של הגאון רבי אפרים שלמה וואקסמאן שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'מאור יצחק'‬ ‫מונסי‪ ,‬אחר תפילת שחרית בהיכל ישיבת חפץ חיים ראדין ‪ -‬היכל בית המדרש 'דרשו'‬ ‫הגענו לכאן השבוע‪ ,‬ימים ספורים אחרי שמחת תורה‪ .‬יש בידינו‬ ‫תיאור של שמחת תורה האחרונה שנחגגה בבית המדרש הזה בחייו‬ ‫של החפץ חיים‪ ,‬בשנת תרצ"ג‪.‬‬ ‫אלו שהיו שם סיפרו שהחפץ חיים כבר היה חלש מאוד‪ .‬הכניסו‬ ‫אותו על כיסא והושיבו אותו באמצע בית המדרש‪ .‬אפשר לשער‬ ‫בדיוק באיזו נקודה‪ .‬הציבור רקד סביבו עם ספרי התורה‪.‬‬ ‫רבי אלחנן זצ"ל הי"ד היה מגיע לראדין לחודש אלול‪ ,‬להיות אצל‬ ‫רבו‪ ,‬ונשאר שם כל ימי החגים‪ .‬הוא רקד במעגל‪ ,‬ובאמצע עזב אותו‬ ‫ונכנס פנימה‪ .‬זה לא היה כדרכו‪ ,‬שהרי היה אדם שקט‪ .‬הוא נעמד‬ ‫מול רבו הקדוש והחל לרקוד ולקפוץ בהתלהבות עצומה‪ ,‬גבוה יותר‬ ‫ויותר‪ ,‬בעיניים עצומות ובידיים נישאות‪ .‬ריקוד נפלא‪ .‬מדי פעם‬ ‫באמצע הריקוד התחזק החפץ חיים והרים את ראשו‪ .‬רבי אלחנן‬ ‫פקח את עיניו כדי להביט בחפץ חיים‪ ,‬שהיה חלש וכפוף ולא היה‬ ‫פקח את עיניו‪ ,‬והרב והתלמיד הביטו זה בזה‪ .‬החפץ חיים הקדוש‬ ‫בו כוח להרים את ראשו‪.‬‬ ‫"אני לא אינסטלטור"‬ ‫חתן חסר כל‬ ‫הרב אברהם פוקס במדור 'מתוקים מדבש'‪ ,‬ומה השיב‬ ‫אהבת התורה של ראש ישיבת 'פורת יוסף'‪ ,‬הגאון רבי יהודה צדקה‬ ‫שרברב ירא שמים ללקוח שעצר אותו ברחוב בשבת‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ומה הבטיח לחתן שלא היו בידו דירה‪ ,‬רהיטים ובגדים‬ ‫(עמ' ‪)32‬‬ ‫(עמ' ‪)24‬‬ ‫נס בעלות השחר‬ ‫מול קנה הרובה‬ ‫הרב צבי גטקר על תמיהה שהשמיע נשיא ארצות הברית‬ ‫הרב ישראל ליוש על הקבלות שקיבל רבי מאיר חדש זצ"ל‬ ‫באוזני גדולי ישראל‪ ,‬ועל הנס שאליו העיר המלבי"ם את בני ביתו‬ ‫כשעמד מול היורה‪ ,‬ועל הדרך שבה עמדו לו שנים אחר כך‬ ‫(עמ' ‪)12‬‬ ‫(עמ' ‪)14‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫חל אתמול‪ :‬מה פשר הדברים "כל מאן דאמר נח נפשיה דרבי ידקר‬ ‫הרים בכוחותיו האחרונים את ידיו הקדושות והחל למחוא כפיים‪,‬‬ ‫בחרב"? הגמרא אומרת שתלמידי חכמים אין להם מנוחה‪ ,‬לא‬ ‫כמעט כמו יד אחת שנופלת על השנייה‪ .‬אז החל רבי אלחנן לרקוד‬ ‫בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ .‬בעולם הזה מובן‪ ,‬אבל מה פירוש שאין‬ ‫עד שנראה ממש כמלאך משמים‪ ,‬כאש להבה‪ ,‬והציבור כולו רקד‬ ‫להם מנוחה בעולם הבא?‬ ‫שעות ארוכות מתוך שמחה והתלהבות‪.‬‬ ‫אלא שכל זמן שלומדים את תורתו של הצדיק‪ ,‬הולכים בדרכיו‬ ‫זה היה כאן‪ ,‬בבית המדרש הזה שבו אנו עומדים‪ ,‬במקום הזה ממש‪.‬‬ ‫ומספרים את מעשיו‪ ,‬מתעוררות לו עוד ועוד זכויות‪ .‬אין לו מנוחה‬ ‫אשרי עין ראתה כל אלה‪ .‬אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול‪.‬‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬משום שהוא מתעלה כל הזמן‪.‬‬ ‫ייתכן שאין רגע אחד ב'מעת לעת' שבו לא לומדים את פסקי החפץ‬ ‫אשרי העיניים‬ ‫חיים‪ ,‬במשנה ברורה‪ ,‬בשיחותיו ובסיפוריו‪ .‬אין בית בכלל ישראל‬ ‫יש אמרה‪ :‬אשרי העיניים שראו עיניים שראו צדיקים קדושים‪.‬‬ ‫שאינו חי עם המשנה ברורה‪ ,‬והיום כמעט אין בית בלי משנה ברורה‬ ‫ועלינו לדעת‪ :‬אנחנו עדיין מדורו של החפץ חיים‪ .‬גדלנו עם‬ ‫של 'דרשו'‪ .‬זו ממש החיות של כלל ישראל‪.‬‬ ‫תלמידיו‪ ,‬עם יהודים שזכרו אותו‪ ,‬ועדיין ישנם‪ ,‬שיהיו בריאים‪,‬‬ ‫נשמתו של החפץ חיים טבועה בנשמת כל יהודי‪ ,‬הוא היסוד של כל‬ ‫יהודים שזוכרים אותו‪.‬‬ ‫אחד מאיתנו‪ .‬ילד לומד בגן‪ ,‬ומספרים לו על רבי עקיבא‪ ,‬על הלל‬ ‫לפני כמה שנים שהה הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך במונסי‪,‬‬ ‫הזקן ועל החפץ חיים‪ .‬כשהוא הולך לישון וקורא קריאת שמע‪,‬‬ ‫ושאלתי אותו אם הוא זוכר את פטירתו של החפץ חיים‪ .‬הוא סיפר‬ ‫מספרים לו על החפץ חיים‪ .‬הוא חלק מהנשמה שלנו‪ ,‬ועליו עומדת‬ ‫שרבי אלחנן התארח אז בביתם‪ ,‬וממש סמוך לשבת הגיע מברק‬ ‫נשמתו של כל ילד יהודי‪.‬‬ ‫שבישר על הפטירה‪ .‬האם ביקשה שלא יספרו לרבי אלחנן לפני‬ ‫זהו פשר הדברים "כל מאן דאמר נח נפשיה דרבי ידקר בחרב"‪ :‬אין‬ ‫שבת‪ ,‬אבל כשהגיע לבית הכנסת כבר נודעה שם הידיעה‪ ,‬ורבי‬ ‫לו מנוחה‪ ,‬יש בו חיות‪ .‬הוא ביקש חיים‪ ,‬הוא חפץ חיים‪.‬‬ ‫אלחנן ידע‪ .‬כל השבת היה רגוע‪ ,‬שר זמירות ונהג כרגיל‪ .‬מיד אחרי‬ ‫ההבדלה פרץ בבכי שנמשך שעות ארוכות‪.‬‬ ‫כמה חיות הייתה בהם כשדיברו על רבם‬ ‫בספר על רבי שלמה בלוך מובא שכאשר למד משנה ברורה‪ ,‬ראה‬ ‫אנחנו עדיין בדורו של החפץ חיים‬ ‫לנגד עיניו את רבו‪ :‬עומד‪ ,‬יושב‪ ,‬הולך או מדבר‪ .‬ולפעמים ראה אותו‬ ‫הגמרא במסכת כתובות מספרת על פטירתו של רבי‪ .‬אמרו אז‪ :‬כל‬ ‫בשנתו‪ ,‬ואז נראה כמלאך אלוקים‪.‬‬ ‫מי שיאמר "נח נפשיה דרבי"‪ ,‬שרבי נפטר‪ ,‬יידקר בחרב‪ .‬והגמרא‬ ‫כשהגאון רבי מאיר שפירא‪ ,‬הרב מלובלין זצ"ל‪ ,‬הספיד את החפץ‬ ‫מספרת כיצד נודעה הבשורה‪ .‬בר קפרא קרע את בגדו והחזיר את‬ ‫חיים‪ ,‬חתם את דבריו כך‪ :‬כתוב במשנה במסכת יומא "אישי כהן‬ ‫הקרע לאחוריו‪ ,‬וכשנכנסו אליו וראו את בגדיו קרועים‪ ,‬אמרו‪ :‬נראה‬ ‫גדול‪ ,‬עמוד והפג אחת על הרצפה"‪ .‬אתה עולה לשמים‪ ,‬אבל השאר‬ ‫שרבי הסתלק‪ .‬השיב להם בר קפרא‪ :‬אתם אמרתם‪ ,‬אני לא אמרתי‪.‬‬ ‫רגל אחת כאן בעולם הזה‪ .‬אנחנו רוצים שתישאר איתנו‪.‬‬ ‫גמרא מופלאה‪.‬‬ ‫על זה התאספנו כאן‪ ,‬עדה חשובה כזו‪ :‬להחזיק בחפץ חיים הקדוש‪,‬‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש מסביר שבר קפרא ביקש לרמוז‬ ‫שימשיך להיות חלק מחיינו‪ ,‬כדי שנהיה תמיד מדורו של החפץ חיים‪.‬‬ ‫להם דבר‪ .‬כל זמן שקיים דורו של הצדיק‪ ,‬הצדיק נמצא כאן בעולם‬ ‫הזה בבחינת גוף‪ .‬כמו שמצינו אצל רבי‪ ,‬שהיה בא אל בני ביתו בכל‬ ‫הנעליים של החפץ חיים‬ ‫בין השמשות‪ .‬כל זמן שקיים הדור שזכה לראות את הצדיק‪ ,‬הצדיק‬ ‫הציבור זוכר שלפני כמה שנים התפרסם תיעוד ישן שבו נראה החפץ‬ ‫נמצא איתנו ממש בעולם הזה‪ .‬זה מה שבר קפרא רמז להם‪ :‬אנחנו‬ ‫חיים‪ ,‬והתרגשות גדולה אחזה ברבים‪ .‬רבים דנו בשאלה ממה בדיוק‬ ‫עוד יכולים לזכות לכך‪ ,‬אבל "לאחוריו"‪ ,‬הדור שיבוא אחרינו‪ ,‬לא‬ ‫התעוררו כל כך‪ .‬אחד אמר‪ :‬הזריזות‪ .‬אחר אמר‪ :‬הדרך שבה לא נתן‬ ‫יהיה לו אותו קשר‪ .‬הם ודאי ילמדו את תורתו של רבי‪ ,‬אבל הקשר‬ ‫לאיש לכבד אותו‪ .‬ואחר תיאר את עיניו המושפלות כלפי מטה‪.‬‬ ‫הממשי לא יהיה להם‪ .‬במה הם יזכו?‬ ‫אני חשבתי שההתפעלות הגדולה ביותר היא מהנעליים של החפץ‬ ‫נשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר שליט"א‪ ,‬היוזם הגדול ובעל‬ ‫חיים‪ .‬היו לו נעליים! הוא היה בשר ודם‪ .‬הוא נעל נעליים בבוקר‬ ‫החלומות הגדולים‪ ,‬שמכניס בכלל ישראל רוממות כזו‪ ,‬יזם להקים‬ ‫וקשר אותן כהלכה‪ ,‬ועם זאת הרעיש עולמות עד שהיה ממש‬ ‫את בית המדרש הזה מחדש בפועל‪ ,‬להושיב ישיבה על קברו של‬ ‫כמלאך אלוקים‪.‬‬ ‫החפץ חיים ולהקים מקום שאליו יבואו צעירים יהודים ללמוד‬ ‫הרב מפוניבז' היה אומר שלא היה "אורים ותומים" כמותו‪ .‬הוא היה‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬כדי לחבר אותנו לדורו של החפץ חיים‪.‬‬ ‫עונה על שאלות עוד לפני ששאלו אותו‪.‬‬ ‫במקום קדוש אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו "של נעליך מעל‬ ‫אין להם מנוחה‬ ‫רגליך"‪ .‬אנחנו דור של עקבתא דמשיחא‪ ,‬דור של אנשים פשוטים‪,‬‬ ‫על אותה גמרא שואל החתם סופר הקדוש‪ ,‬שיום ההילולא שלו‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫איתו ושמעתי שלמד בראדין‪ .‬ביקשתי שיספר לי משהו על החפץ‬ ‫ועומדים בפני ניסיונות קשים ברוחניות ובגשמיות‪ .‬עלינו להחזיק‬ ‫חיים‪ ,‬והוא אמר שאינו זוכר הרבה‪ ,‬כי היה זה בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫מעמד ולחזק את הקשר עם החפץ חיים הקדוש‪.‬‬ ‫כשהחפץ חיים כבר היה חלש‪ .‬ביקשתי שינסה להיזכר במשהו‪.‬‬ ‫הוא סיפר שפעם קיבל מכתב מאביו‪ :‬אחותו חולה מאוד‪ ,‬ועליו‬ ‫המשיח כאן‬ ‫להיכנס אל החפץ חיים ולבקש ברכה‪ .‬הוא פחד מאוד‪ .‬הוא היה אז‬ ‫בלונדון חי הגאון רבי לייב גרוסנס זצ"ל‪ ,‬מגדולי תלמידי החפץ חיים‪.‬‬ ‫בחור בן ‪ 16‬או ‪ .17‬מאוחר יותר הגיע מאביו מברק‪ ,‬ולמחרת מברק‬ ‫כידוע‪ ,‬החפץ חיים 'בער' בעניין המשיח‪ .‬רבי לייב סיפר שהחפץ‬ ‫נוסף‪ :‬חייבים לבקש ברכה‪ ,‬היא נמצאת בסכנת נפשות ממש‪.‬‬ ‫חיים נהג לדבר שלוש פעמים בשבוע‪ :‬פעם באמצע השבוע‪ ,‬פעם‬ ‫הוא נכנס לביתו של החפץ חיים הקדוש ונעמד ליד הדלת‪ .‬החפץ‬ ‫בין קבלת שבת למעריב‪ ,‬ופעם בסעודה שלישית‪ .‬בסעודה שלישית‬ ‫חיים למד‪ ,‬והבחור לא ידע מה לעשות‪ .‬החפץ חיים הרים את‬ ‫כבר היה חשוך‪ ,‬לא הייתה תאורה‪ ,‬והוא דיבר עד שהגיעה השעה‬ ‫ראשו‪ ,‬והבחור לא העז לפתוח את פיו‪ .‬הוא הניח את המברק על‬ ‫להדליק את האור‪.‬‬ ‫השולחן לפניו‪.‬‬ ‫פעם אחת דיבר על המשיח ואמר‪" :‬משיח מגיע‪ ,‬משיח כאן‪ ,‬משיח‬ ‫אמר לו החפץ חיים‪" :‬אתה לומד כאן בישיבה‪ ,‬אתה בחור ישיבה‪ .‬אינך‬ ‫כאן!" ובאמצע הדברים שאל‪" :‬רבי משה כאן?" כוונתו הייתה‬ ‫צריך לבקש ממני ברכה‪ ,‬אתה יכול לפעול בעצמך! קבל על עצמך‬ ‫לראש הישיבה‪ ,‬הגאון הגדול רבי משה לונדינסקי זצ"ל‪ ,‬שכל התורה‬ ‫תוספת כלשהי על הסדרים שאתה לומד עכשיו‪ ,‬משהו יותר ממה‬ ‫כולה הייתה שגורה בפיו‪ .‬רבי משה ישב לידו והשיב‪" :‬כן‪ ,‬רבי‪ ,‬אני‬ ‫שאתה רגיל‪ ,‬ותוכל לפעול‪ .‬בלי ספק תהיה לאחותך רפואה שלמה!"‬ ‫יושב כאן"‪ .‬אמר לו החפץ חיים‪" :‬רבי משה‪ ,‬אתה שומע מה אנחנו‬ ‫וכך היה‪.‬‬ ‫מדברים? המשיח מגיע עכשיו‪ ,‬המשיח כאן‪ ,‬המשיח מגיע!"‬ ‫באותו רגע הודלק האור‪ ,‬והחפץ חיים ראה את רבי משה לונדינסקי‬ ‫כוחו של היחיד‬ ‫מחייך‪ .‬שאל אותו‪" :‬רבי משה‪ ,‬למה אתה מחייך?" השיב‪" :‬כי הרבי‬ ‫זה הכוח שיש לאדם‪ .‬החפץ חיים הפך את העולם כולו‪ .‬אדם אחד!‬ ‫אומר לנו שוב ושוב שהמשיח כאן‪ .‬ואיפה הוא?"‬ ‫אדם אחד‪ ,‬והעולם נעשה אחר‪.‬‬ ‫את הקושיה הזו הקשו על גדולים מהחפץ חיים‪ ,‬ואף על המשיח‬ ‫הפסוק "מי האיש החפץ חיים‪ ...‬נצור לשונך מרע" נאמר בלשון‬ ‫עצמו‪ .‬במסכת סנהדרין מובא שרבי יהושע בן לוי פגש את אליהו‬ ‫יחיד‪ ,‬והאלשיך הקדוש עומד על כך בקושייתו‪.‬‬ ‫הנביא‪ ,‬ואליהו אמר לו לחפש את המשיח בשער רומי‪ ,‬ששם הוא‬ ‫החפץ חיים מביא מהזוהר הקדוש שלשון הרע הוא קטרוג גדול‬ ‫נמצא‪ .‬רבי יהושע בן לוי שאל את המשיח‪" :‬אימת קאתי מר?"‪ ,‬מתי‬ ‫כל כך‪ .‬הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות רק טוב ליהודים‪ ,‬הם ילד‬ ‫אדוני בא? והוא השיב‪" :‬היום! אני בא היום!" חזר רבי יהושע בן לוי‬ ‫שעשועים שלו‪ ,‬והוא היה מוותר על הכול‪ ,‬אלא שאינו יכול‪ ,‬משום‬ ‫אל אליהו ואמר לו‪" :‬שקורי קא משקר בי"‪ ,‬הוא אמר שיבוא היום‬ ‫שיש מקטרג‪ :‬מדברים לשון הרע‪.‬‬ ‫ולא בא‪ .‬אמר לו אליהו‪ :‬כוונתו "היום‪ ,‬אם בקולו תשמעו"‪.‬‬ ‫חשבתי‪ :‬מה יועיל אם אני לא אדבר לשון הרע? הרי יש עוד אלפי‬ ‫החפץ חיים אמר לרבי משה לפני כל העם‪" :‬דעו לכם! כמו שכרגע‬ ‫אנשים שימשיכו לדבר‪.‬‬ ‫הודלק כאן האור‪ ,‬כך יכול המשיח לבוא ברגע זה‪ .‬ואם לא היום‪,‬‬ ‫לא‪ .‬זה כוחו של היחיד‪" .‬נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"‪.‬‬ ‫אז מחר‪ .‬ואם לא מחר‪ ,‬אז בעוד שבוע‪ .‬ואם לא בעוד שבוע‪ ,‬בעוד‬ ‫אדם יחיד יכול להפוך את העולם כולו‪.‬‬ ‫חודש‪ .‬ואם לא בעוד חודש‪ ,‬בעוד שנה‪ .‬ואם לא‪ ,‬בעוד חמש שנים‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא יעזור‪ ,‬ונשיא 'דרשו' רבי דוד שליט"א‪ ,‬שגם הוא‬ ‫ואם לא‪ ,‬בעוד עשר שנים‪ ,‬או עשרות שנים‪ .‬אבל לא יותר!"‬ ‫יחיד שהופך את העולם‪ ,‬ממש הופך אותו‪ .‬אפשר לפעול בכל מיני‬ ‫היום אנחנו עומדים ‪ 93‬שנים אחרי פטירתו של החפץ חיים הקדוש‪.‬‬ ‫דרכים‪ ,‬דרכים שכל אחד מכיר ודרכים שרק הקדוש ברוך הוא יודע‪.‬‬ ‫הוא אמר שיותר מעשרות שנים זה לא יהיה‪ ,‬יותר ממאה שנים זה‬ ‫כל אחד‪ ,‬עם הניסיונות שלו והעבודה שלו‪ ,‬יכול להפוך את העולם‪.‬‬ ‫לא יהיה‪ .‬הוא אמר שהמשיח יבוא ודאי בתוך עשרות שנים‪.‬‬ ‫יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה כולנו‪ ,‬כפי שהחפץ חיים אמר‬ ‫בהתלהבות שוב ושוב‪ ,‬לומר על עצמנו‪ ,‬על אותן נעליים‪" ,‬מה יפו‬ ‫אתה יכול לפעול בעצמך‬ ‫פעמייך בנעלים"‪ .‬שנזכה לרקוד לקראת משיח צדקנו‪ ,‬להמשיך‬ ‫אנחנו עומדים כאן‪ ,‬ובעוד מעט נלך אל ציונו הקדוש של החפץ‬ ‫בדרכים הקדושות ולקדש שם שמים‪ ,‬ונזכה לראות בישועתן‬ ‫חיים‪ .‬אי אפשר להאריך בסיפורים‪ ,‬יושבים כאן מרביצי תורה‪ .‬אבל‬ ‫של ישראל ובנחמתן של ישראל‪ ,‬ובביאת משיח צדקנו במהרה‬ ‫כדאי לדעת דבר אחד‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫פעם הסעתי ברכבי יהודי זקן שהיה צריך להגיע לרופא‪ .‬שוחחתי‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בראשות ובמעמד מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א מהארץ ומחו"ל‪:‬‬ ‫יותר מ‪ 100-‬אלף לומדים‪ 87 ,‬שנות ציפייה‪:‬‬ ‫המסע ההיסטורי של 'דרשו' מראדין ועד וילנא‬ ‫במעמד היסטורי ורב רושם חנכו גדולי ישראל שליט"א את היכל בית המדרש של ישיבת ראדין של מרנא ה'חפץ‬ ‫חיים' זיע"א‪ ,‬ששופץ ושוחזר ונקרא מעתה 'היכל דרשו' • בשיאו של מעמד התפילה על ציון הכהן הגדול מראדין‬ ‫הונח 'ספר הגיבורים'‪ ,‬ובו למעלה מ‪ 100-‬אלף שמות של לומדי ומצטרפי 'הדף היומי בהלכה' וה'עמוד היומי' • המסע‬ ‫נחתם בוילנא‪ ,‬עירו של הגר"א‪ ,‬בועידת ה'קונוושן' ה‪ 31-‬של 'דרשו' ובסיום מסכת יומא במסגרת ה'עמוד היומי'‬ ‫צוות 'לקראת שבת'‬ ‫משלחת רבני 'דרשו' מארץ הקודש‪ ,‬ארה"ב ואירופה פקדה‬ ‫בשבוע שעבר את בלארוס וליטא‪ ,‬שם העתירו רבני 'דרשו'‬ ‫בתפילה נרגשת לפני שוכן מרומים‪ ,‬להצחלתם ולהצלתם של‬ ‫כלל לומדי 'דרשו' החדשים והישנים כאחד‪ ,‬בתוך כל בית ישראל‪.‬‬ ‫בראדין‪ ,‬עירו של מרנא החפץ חיים זיע"א‪ ,‬חנכה המשלחת את‬ ‫היכל בית המדרש של הישיבה‪ ,‬ששופץ ושוחזר מחדש‪ .‬משם‬ ‫המשיכה לציונו של מרנא ה'חפץ חיים' למעמד תפילה נורא הוד‪,‬‬ ‫ואת יום התפילות וההתעוררות חתמה בעיר וולאז'ין‪ ,‬בהיכל‬ ‫הישיבה המפורסמת ובציונו של מרנא בעל 'נפש החיים' זיע"א‪.‬‬ ‫בסוף השבוע התכנסה המשלחת בוילנא לכנסייה העולמית ה‪31-‬‬ ‫מוסדות 'יד ישראל'‪ ,‬הרב משה פימה‪ ,‬המופקד על מתחם‬ ‫של 'דרשו' ולמעמד סיום מסכת יומא במסגרת ה'עמוד היומי'‪.‬‬ ‫ישיבת ראדין ושחזורה‪ .‬בית המדרש נקרא מעתה 'היכל דרשו'‪,‬‬ ‫בראשות המשלחת עמדו מרנן ורבנן גדולי ראשי הישיבות‬ ‫על שם ארגון התורה הגדול בעולם ששם לו יעד ומטרה להפיץ‬ ‫והפוסקים שליט"א‪ :‬הגאון רבי דוד כהן שליט"א‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫ולהחדיר את העיסוק בתורת מרנא החפץ חיים על כל חלקיה‬ ‫אברהם סאלים שליט"א‪ ,‬הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן‬ ‫ורבדיה בכל רחבי העולם היהודי‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫בפני קהל הרבנים ומשלחות 'דרשו' מכל רחבי העולם נשאו‬ ‫שמעון גלאי שליט"א‪ ,‬הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א‪,‬‬ ‫דברים הגאון רבי אפרים וואקסמאן שליט"א והגאון רבי אברהם‬ ‫הגאון רבי מסעוד בן שמעון שליט"א‪ ,‬הגאון רבי יחיאל מיכל‬ ‫סאלים שליט"א‪ ,‬ונשמע שיעור כללי מפי הגאון רבי דוד כהן‬ ‫שטיינמץ שליט"א דומ"ץ סקווער‪ ,‬הגאון רבי אפרים וואקסמאן‬ ‫שליט"א‪ .‬את דבר הייסוד של בית המדרש החדש הביא נשיא‬ ‫שליט"א ממונסי‪ ,‬הגאון רבי ניסן קפלן שליט"א‪ ,‬הגאון רבי יצחק‬ ‫'דרשו'‪ ,‬הרה"ג רבי דוד הופשטטר שליט"א‪.‬‬ ‫קולדצקי שליט"א‪ ,‬הגאון רבי שמואל אליעזר בדיל שליט"א‬ ‫ראש ישיבת פרגר‪ ,‬הגאון רבי יהושע אבא בוסל שליט"א ר"מ‬ ‫מתניתא דמר‬ ‫בבית מדרש גבוה דלייקווד‪ ,‬הגאון רבי אורי דויטש שליט"א‬ ‫לאחר מעמד חנוכת הבית המשיכה המשלחת לבית החיים‬ ‫מרבני לייקווד‪ ,‬הגאון רבי יצחק זלמן גיפס‪ ,‬הגאון רבי יהודה‬ ‫בראדין‪ ,‬אל אוהל ציונו של הכהן הגדול מאחיו‪ .‬שם נשמעו דברי‬ ‫טולידנו שליט"א והגאון רבי דוד אוחנה שליט"א מרבני צרפת‪.‬‬ ‫כיבושין והתעוררות מפי הגרי"מ שטיינמץ שליט"א והגאון‬ ‫רבי אורי דויטש שליט"א‪ ,‬סליחות ופרקי תהלים לישועת עם‬ ‫בית ועד לחכמים‬ ‫ישראל נאמרו בהתרגשות רבה על ידי הגרש"א שטרן שליט"א‬ ‫הבוקר נפתח בתפילת שחרית בהיכל הישיבה החדש‪ .‬ההיכל‬ ‫והגר"ש גלאי שליט"א‪.‬‬ ‫שופץ ושוחזר כפי שהיה בימי זוהרה של ראדין‪ ,‬ביוזמת מנהל‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬למחרת שובם מבלארוס לליטא השכנה‪ ,‬הועידו‬ ‫בשיאו של המעמד הונח 'ספר הגיבורים' על הציון הקדוש‪ ,‬ובו‬ ‫הרבנים הגאונים שליט"א את פניהם לעבר בית העלמין בעיר הבירה‬ ‫שמותיהם של למעלה מ‪ 100-‬אלף המצטרפים ללימוד‪ .‬מרנן‬ ‫ווילנא‪ ,‬שם העתירו בתפילה נרגשת ובכו בדמעות שליש על צרתם‬ ‫ורבנן זעקו בתפילה 'מתניתא דמר קא מתנינן'‪ ,‬אותה סגולה‬ ‫של ישראל ועל מצבם של לומדי התורה הנרדפים על צווארם‪ ,‬על‬ ‫נשגבה המובאת בגמרא (בבא מציעא פה‪ ,‬ב)‪ ,‬שבה הצדיק‬ ‫ציוניהם של הקדושים של גדולי מוסרי התורה השוכנים כבוד בבית‬ ‫בכבודו ובעצמו יורד להציל את העוסקים בתורתו ולעורר‬ ‫העלמין המקומי‪ ,‬בכללם מרנא הגר"א זיע"א‪ ,‬מרנא רבי חיים עוזר‬ ‫עליהם רחמי שמים‪.‬‬ ‫גרודז'ינסקי זיע"א והגר"י רבינוביץ זיע"א מפוניבז'‪.‬‬ ‫תפילה שחוברה במיוחד למסע הרבנים נשא הגר"מ בן שמעון‬ ‫לאחר התפילה הנרגשת והתחינה העמוקה‪ ,‬הגיעו הרבנים‬ ‫שליט"א‪ ,‬להצלחת כל לומדי 'דרשו' וכלל עולם התורה‪.‬‬ ‫שליט"א אל אולם הכנסייה הגדולה של 'דרשו' בירושלים‬ ‫מה שהפך את המעמד לנחלת הכלל היה שעם ישראל כולו‬ ‫דליטא‪ .‬את הועידה פיארו בנוכחותם מרנן ורבנן שליט"א‪,‬‬ ‫נשא עיניו יחד אל ראדין‪ .‬רבבות עקבו אחר התפילות ממרחק‪,‬‬ ‫רבנים וראשי ישיבות מארץ ישראל‪ ,‬ארה"ב ואירופה‪ ,‬לצד חברי‬ ‫שותפים בלב נשבר ובדמעה‪ ,‬כאיש אחד בלב אחד‪ .‬באותה‬ ‫הנהלת 'דרשו' בארץ ובחו"ל וצירי הארגון במדינות העולם‪ .‬את‬ ‫שעה ממש הורגשה התעוררות אדירה בכל רחבי העולם‬ ‫מסכת הנאומים פתח הגאון רבי ניסן קפלן שליט"א‪ ,‬שהפליג‬ ‫היהודי‪ :‬מעגל הלומדים בתורת ה'חפץ חיים' התרחב והלך‪,‬‬ ‫בשבחה של מהפכת 'דרשו' בעולם היהודי‪ .‬הוא הציג בפני‬ ‫וספריו הקדושים נחטפו מן המדפים בבתי ישראל‪.‬‬ ‫הקהל נער צעיר‪ ,‬בנו של אחד מצירי 'דרשו' מצרפת‪ ,‬שהתעורר‬ ‫דומה היה כי הכהן הגדול מאחיו שב ומאיר את עיני הדור‪,‬‬ ‫בועידה הקודמת להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' וזכה לסיים‬ ‫ותורתו‪ ,‬שלא פסקה מעולם‪ ,‬בוערת מחדש באש גדולה‪.‬‬ ‫את מסכת יומא‪.‬‬ ‫מראדין עלתה השוועה‪ ,‬ובכל פינה בעם ישראל נענתה בקבלה‬ ‫את המשא המרכזי נשא ראש ישיבת מיר‪ ,‬הגאון רבי אליעזר‬ ‫חדשה ובדבקות מחודשת בתורתו‪.‬‬ ‫יהודה פינקל שליט"א‪ ,‬שעמד על ייחודו של 'דרשו'‪ ,‬המביא את‬ ‫לקראת סיום המעמד הכריז הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי‬ ‫האברכים והלומדים לשאיפות בתורה שלא היו להם קודם לכן‪.‬‬ ‫שליט"א על דעת כל גדולי התורה שנכחו במעמד המרטיט‬ ‫כי התפילה נושאת בחובה גם את אלה שטרם נרשמו‪" :‬אנחנו‬ ‫הדרן עלך‬ ‫מתפללים שבזכותו הגדולה והקדושה של מרנא ה'חפץ חיים'‬ ‫בסיום מסכת יומא התכבד נשיא 'דרשו'‪ ,‬הרה"ג רבי דוד‬ ‫ייפתחו שערי שמים לקבל את תפילותינו למען כל עם ישראל‪,‬‬ ‫הופשטטר שליט"א‪ ,‬שהקדים ונשא משא מרתק ושילב בו את‬ ‫ובמיוחד כל מי שמצטרף ללימוד‪ ,‬והתפילות האלה כוללות גם‬ ‫פתיחתה ואת סיומה של המסכת‪ .‬הוא חידד כי כאשר רואה‬ ‫את מי שיצטרף בהמשך‪ ,‬את אשר ישנו פה עמנו היום ואת‬ ‫השטן שכלל ישראל מצליח ומתעלה‪ ,‬הוא מקבל כח ומבקש‬ ‫אשר איננו פה עמנו היום"‪.‬‬ ‫לקטרג ולהפריע רח"ל‪ ,‬וחובתנו להתעצם כנגדו ולנצחו‪ .‬עם‬ ‫נמצא אפוא כי מי שמקבל עתה על עצמו להימנות עם לומדי‬ ‫סיום המסכת נעמדו כל חברי המשלחת לריקוד של מצוה‬ ‫'הדף היומי בהלכה'‪ ,‬או ללמוד את ה'עמוד היומי' במסכת סוכה‪,‬‬ ‫ושמחת תורה דקות ארוכות‪ ,‬כשמרנן ורבנן שליט"א רוקדים‬ ‫או לעסוק בספריו הקדושים של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‪ ,‬אינו‬ ‫במרכז האולם‪.‬‬ ‫מאחר את המועד כלל‪ .‬תפילתם של מרנן ורבנן כבר נאמרה‪,‬‬ ‫את המעמד חתם נאומו של הגאון רבי יהודה טולידנו שליט"א‪,‬‬ ‫והיא ממתינה לו‪ ,‬לפעול עבורו ועבור בני ביתו ברכה והצלחה‪,‬‬ ‫ראש מוסדות 'חזון ברוך' בצרפת‪ ,‬שחיזק את המשתתפים‬ ‫ישועה ונחת‪.‬‬ ‫וקרא לשאוף לגדלות רוחנית ותורנית ולקדש שם שמים‪.‬‬ ‫בסיום הועידה יצאה המשלחת לפקוד את ציונו של מרן רבי‬ ‫אם הישיבות‬ ‫ברוך בער ליבוביץ זיע"א בווילנא‪ .‬שם נישאו פרקי תפילה‬ ‫משם המשיכו חברי המשלחת לוולאז'ין‪ ,‬והתפללו תפילת‬ ‫והתעוררות‪ ,‬ומשם נסעו חברי המשלחת לשדה התעופה‪.‬‬ ‫מנחה ברוב רגש והתלהבות בהיכל ישיבת וולאז'ין‪ ,‬שאף הוא‬ ‫טיסתם נחתה בארץ בבוקר יום שישי‪.‬‬ ‫שוחזר וחודש בתקופה האחרונה על ידי שלטונות המחוז‪.‬‬ ‫בח' בחשוון תשפ"ז יחלו רבבות לומדי ה'עמוד היומי' בלימוד‬ ‫בהמשך צעדו רגלית אל בית העלמין‪ ,‬לציונו הטהור של מרנא‬ ‫מסכת סוכה‪ ,‬וכל המצטרפים ללימוד יזכו שיחולו עליהם‬ ‫רבינו חיים מוולאז'ין זיע"א‪ ,‬ושם נאמרו דברי התעוררות ופרקי‬ ‫כל התפילות שנשאו מרנן ורבנן גדולי התורה בציון הקדוש‬ ‫תהלים מפי הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א‪.‬‬ ‫בראדין‪ ,‬להיפקד בדבר ישועה ורחמים ולהימנות על לגיונה של‬ ‫תורה‪ ,‬המובחרים שבעם ה'‪ ,‬העוסקים בתורתו בכל עת‪ ,‬לאורך‬ ‫ירושלים דליטא‬ ‫ימים ושנים‪.‬‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬למחרת שובם מבלארוס לליטא השכנה‪,‬‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בעל הטחנה קם באמצע הלילה‪ ,‬הלך אל הטחנה‪ ,‬אחז באוזנו של הסייח‬ ‫ולחש לתוכה שלוש פעמים‪" :‬מחול לך"‪ .‬כשראה בבוקר שהסייח מת‪ ,‬הבין‪...‬‬ ‫מדוע חשש בעל ה'ברכת שמואל' שגט שסידר נפסל בגלל ספר אחד‪ ,‬למה העדיף רבי אליהו‬ ‫דסלר לצעוד בבוץ ובגשם‪ ,‬ומה לחש בעל טחנה ירושלמי באוזנו של סייח בחצות הלילה‬ ‫הרב מאיר בנימיני‬ ‫יהם" (בראשית ו'‪ ,‬י"ג)‬ ‫"ּכִ י ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ָח ָמס ִמּפְ נֵ ֶ‬ ‫אמרו חז"ל שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל‪ .‬דור‬ ‫המבול עבר על העבירות החמורות ביותר‪ ,‬אך מה שהכריע את הכף‬ ‫היה החמס‪ ,‬נטילת ממונו של האחר‪ .‬הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל‬ ‫ביאר שהגזל שלהם לא התחיל במעשי שוד גדולים‪ ,‬אלא בגזל של‬ ‫פחות משווה פרוטה‪ ,‬בדברים שאפשר להתווכח עליהם ולמצוא‬ ‫להם היתר‪ .‬עוד מעשה קטן ועוד היתר‪ ,‬עד שהחושים נעשו קהים‪,‬‬ ‫עבירה גררה עבירה‪ ,‬והארץ כולה התמלאה חמס‪.‬‬ ‫ספר שנשכח‬ ‫בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ‬ ‫תשעים במקום מאה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בעל ה'ברכת שמואל'‪ ,‬מקרמנצ'וג שבה התגורר‪ ,‬והגיע‬ ‫לווילנא‪ .‬יום אחד הבחין חתנו‪ ,‬הגאון רבי משה ברנשטיין זצ"ל‪ ,‬שפני‬ ‫הזהירות הזאת נדרשת בכל תחומי החיים‪ .‬מרן הגראי"ל שטיינמן‬ ‫חמיו השתנו ודאגה גדולה ניכרת עליהן‪ .‬לשאלתו השיב רבי ברוך‬ ‫זצ"ל נאנח פעם בסוף שיעורו ואמר‪" :‬מי יוכל לעמוד ולומר שלא‬ ‫בער שהוא חושש שגרם לפסילתו של גט שסידר בעבר‪.‬‬ ‫היה בו גזל? הרי התורה מזהירה את כולם‪ ,‬לא רק סוחרים‪ ,‬אלא‬ ‫הדברים נשמעו מבהילים‪ ,‬ועד מהרה התברר מה עורר את החשש‪.‬‬ ‫אפילו ראשי ישיבות ואברכים וכל אחד"‪.‬‬ ‫בין ספריו מצא רבי ברוך בער ספר השייך לבית הכנסת בקרמנצ'וג‪,‬‬ ‫הוא הביא לדוגמה ראש ישיבה שכותב שיש בישיבתו ‪ 100‬בחורים‪,‬‬ ‫ועליו חותמת ברורה‪ .‬הספר הגיע אליו בטעות ונשאר ברשותו‪,‬‬ ‫בעוד שלמעשה יש בה ‪ .90‬כל כסף שיתקבל על דעת שיש בה‬ ‫ובית הכנסת היה מעבר לגבול‪ ,‬כך שבאותם ימים לא היה אפשר‬ ‫‪ 100‬בחורים‪ ,‬יש בו חשש גזל‪ .‬וכך גם אברך שמקבל כסף על דעת‬ ‫להחזירו‪.‬‬ ‫שילמד‪ ,‬ואינו ממלא את התחייבותו‪ .‬אדם עלול לעלות לשמים‬ ‫בדרכו לווילנא עבר רבי ברוך בער במינסק‪ ,‬ורבה של העיר‪ ,‬הגאון‬ ‫בטוח שהיה ישר כל ימיו‪ ,‬ולגלות שבחשבונו הצטברו סכומים‬ ‫רבי אליעזר רבינוביץ זצ"ל‪ ,‬צירף אותו לבית דינו לסידור גט‪ .‬עתה‬ ‫שלקח שלא כדין‪.‬‬ ‫חשש שאם הספר הופך אותו לגזלן‪ ,‬לא היה ראוי לשמש דיין‪ ,‬ולפי‬ ‫באותה שיחה סיפר הגראי"ל על דרכו של ה'חפץ חיים' בשעה‬ ‫השיטה שכשרות הדיינים מעכבת בגט‪ ,‬עלול הגט כולו להיפסל‪.‬‬ ‫שהדפיס את ספריו‪ .‬באותם ימים נהגו מחברי ספרים לעבור בין‬ ‫רבי משה ניסה להרגיע אותו‪ :‬אין כאן גזל‪ ,‬הספר הגיע בטעות ואין‬ ‫אנשים ולמכור להם את הספר מראש‪ ,‬ובכסף שקיבלו מימנו את‬ ‫דרך להחזירו‪ .‬הוא אף חלק על עצם החשש בנוגע לגט‪ .‬אך דעתו‬ ‫הוצאות ההדפסה‪ .‬ה'חפץ חיים' עבר בין האנשים וביקש מהם‬ ‫של רבי ברוך בער לא נחה‪ ,‬עד שנזכר במה שאירע לו בדרך‪ .‬כנופיית‬ ‫להתחייב לקנות את הספר‪ ,‬אך סירב לקבל מהם כסף מראש‪.‬‬ ‫רוצחים התנפלה עליו‪ ,‬וכפסע היה בינו לבין המוות‪ .‬באותם רגעים‬ ‫כששאלו אותו לפשר הדבר‪ ,‬השיב שייתכן שיעבור זמן רב עד‬ ‫אמר וידוי מעומק לבו ושב בתשובה שלמה על כל מעשיו‪ .‬מאחר‬ ‫שהספר יודפס‪ .‬אם אחד הקונים יסתלק מן העולם בינתיים‪ ,‬יהיה‬ ‫שעשה תשובה אמיתית‪ ,‬ובאותה שעה לא הייתה בידו כל אפשרות‬ ‫עליו לחפש את יורשיו ולמסור לכל אחד את חלקו בספר‪ ,‬ואולי‬ ‫להשיב את הספר‪ ,‬נחה דעתו מעט שיצא מכלל רשע‪ ,‬וממילא‬ ‫אחד מהם מתגורר במדינה רחוקה‪ .‬מנגד‪ ,‬הוא נזקק להלוואה כדי‬ ‫אפשר להכשיר את הגט‪.‬‬ ‫לממן את ההדפסה‪ ,‬ולא רצה ללוות בלי כיסוי‪ .‬ההתחייבויות שקיבל‬ ‫זו הייתה רגישותם של גדולי ישראל לממון הזולת‪ :‬לא לחפש‬ ‫מן הקונים שימשו לו כיסוי מספיק להלוואה‪ ,‬בלי שיכניס לרשותו‬ ‫כיצד אפשר להקל‪ ,‬אלא לבדוק שמא נשארה בידם פרוטה אחת‬ ‫כסף שאולי יתקשה להשיב‪.‬‬ ‫שאינה שלהם‪.‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫מן הבית‪ .‬כעבור שעה שב‪ ,‬ולא סיפר דבר‪ .‬בבוקר נמצא הסייח מת‪,‬‬ ‫ברגל בבוץ‬ ‫ולתדהמת השכנים‪ ,‬בעל הטחנה שמח שמחה גדולה‪.‬‬ ‫על הזהירות הזאת לימד אף מרן המשגיח בעל ה'מכתב מאליהו'‬ ‫לשאלתם סיפר שראובן בא אליו בחלום ובכה בדמעות‪ .‬הוא גילה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬זמן קצר לאחר שעבר עם הרבנית מירושלים לבני ברק‪ .‬הם‬ ‫שבחייו גנב ממנו בלי ידיעתו‪ ,‬ובבית דין של מעלה נגזר שנשמתו‬ ‫נסעו באוטובוס לתל אביב‪ ,‬משם המשיכו בקו לבני ברק‪ ,‬וירדו‬ ‫תתגלגל בסייח‪ ,‬ובעבודתו הקשה ישיב את מה שגנב‪ .‬עתה‪ ,‬משנמכר‬ ‫בתחנה האחרונה‪ ,‬שהייתה אז ברחוב רבי עקיבא ליד מפעל 'דובק'‪.‬‬ ‫הסייח למושל‪ ,‬חשש ראובן שתאבד ממנו האפשרות להשלים את‬ ‫היה זה יום חורפי וגשום‪ ,‬הדרכים היו מלאות בוץ‪ ,‬והרב והרבנית‬ ‫תיקונו‪ ,‬והתחנן שימחל לו בלב שלם‪.‬‬ ‫נשאו את מזוודותיהם בדרך הארוכה אל ישיבת פוניבז'‪.‬‬ ‫בעל הטחנה קם באמצע הלילה‪ ,‬הלך אל הטחנה‪ ,‬אחז באוזנו של‬ ‫לפתע עצרה לידם מכונית‪ .‬הנהג‪ ,‬תלמידו של הרב דסלר מישיבת‬ ‫הסייח ולחש לתוכה שלוש פעמים‪" :‬מחול לך"‪ .‬כשראה בבוקר‬ ‫גייטסהד‪ ,‬עבד לפרנסתו במפעל וקיבל ממנו מכונית לצורכי‬ ‫שהסייח מת‪ ,‬הבין שהמחילה התקבלה‪ ,‬ושמח שזכה להציל נפש‬ ‫העבודה‪ .‬כשראה את רבו ירד מיד‪ ,‬נטל את המזוודות וביקש‬ ‫מישראל מצערה‪.‬‬ ‫להכניסן לרכב‪.‬‬ ‫רבי אליהו עצר אותו‪" :‬המכונית אינה שלך‪ .‬היא שייכת למפעל‬ ‫למי אחזיר?‬ ‫וניתנה לך לצורכי העבודה‪ ,‬לא כדי להסיע אותי"‪.‬‬ ‫אף הגראי"ל שטיינמן זצ"ל סיפר על מעשה שנותר חקוק בזיכרונו‬ ‫התלמיד מיהר להרגיע ואמר שיש לו רשות לקחת נוסעים‪" .‬מי נתן‬ ‫עשרות שנים‪ .‬בצעירותו‪ ,‬בשנת תרצ"ט‪ ,‬שהה במילאנו‪ .‬באותה‬ ‫את הרשות"‪ ,‬שאל הרב‪" ,‬בעל המפעל או הממונה עליך?" התלמיד‬ ‫תקופה היה מותר לשלוח במעטפה סכום של עד ‪ 25‬לירטות‪ ,‬והוא‬ ‫השיב שהממונה‪ ,‬שהרי את בעל המפעל הוא כמעט אינו פוגש‪" .‬וכי‬ ‫שלח כמה מעטפות במקום אחת‪ ,‬בניגוד להוראות‪.‬‬ ‫המכונית שייכת לממונה?" תמה רבי אליהו‪" .‬הוא רשאי לתת לך‬ ‫שנים רבות אחר כך עדיין הטריד אותו הדבר‪" .‬מה אעשה עכשיו?"‬ ‫הוראות‪ ,‬אך מניין לו רשות להתיר שימוש פרטי ברכוש שאינו שלו?"‬ ‫שאל‪" .‬למי אחזיר את הכסף‪ ,‬למוסוליני? לשם מה הייתי צריך לעשות‬ ‫"מה יעשה הרב כעת?" שאל התלמיד הנבוך‪" .‬שום דבר"‪ ,‬השיב רבי‬ ‫זאת‪ ,‬בשביל רווח של כמה פרוטות? ולא עשיתי זאת אפילו בשביל‬ ‫אליהו בפשטות‪" ,‬אלך ברגל"‪ .‬התלמיד לקח את המזוודות ברכבו‪,‬‬ ‫עצמי‪ ,‬אלא בעבור אדם אחר‪ .‬איך אשיב את מה שעשיתי אז?"‬ ‫ורבי אליהו דסלר המשיך ברגל בבוץ ובגשם‪ ,‬ולא היה מוכן ליהנות‬ ‫אחד הנוכחים ניסה לנחמו‪ :‬אם הוא זוכר מעשה קטן שאירע לפני‬ ‫מרכב המפעל בלי לדעת שבעליו התיר זאת‪.‬‬ ‫שנים רבות כל כך‪ ,‬מן הסתם לא היו עוד מקרים כאלה בחייו‪" .‬נכון"‪,‬‬ ‫השיב הגראי"ל‪" ,‬אבל אז עשיתי זאת‪ ,‬ואולי כמה פעמים"‪ .‬אחר‬ ‫מחילה בחצות‬ ‫ניסה לומר שאולי הייתה זו רק טעות של גוי‪ ,‬אך הגראי"ל הבדיל‬ ‫בשנת תר"ן התיישב יהודי בירושלים ופתח טחנת קמח קטנה‪.‬‬ ‫מיד בין טעות של גוי‪ ,‬שבמקרים מסוימים אין חובה לתקנה‪ ,‬לבין‬ ‫בתחילה טחן מדי שבוע מעט קמח בעזרת סוסים בעבור בעלי‬ ‫הטעיית גוי‪ ,‬שאסורה‪ .‬הוא לא חיפש דרך להקטין את המעשה‪ ,‬אף‬ ‫הבתים שבסביבה‪ .‬עם הזמן הצליח במסחרו ושכר עוזר בשם ראובן‪,‬‬ ‫שעברו מאז עשרות שנים ואף שלא ידע עוד למי אפשר להשיב‬ ‫שעבר בין הלקוחות ורשם כמה קמח מבקש כל אחד‪.‬‬ ‫את הסכום‪.‬‬ ‫לאחר זמן נפטר ראובן‪ ,‬וזמן קצר אחר כך נולד לסוסה שבטחנה‬ ‫הזהירות בממון מתחילה דווקא במקומות הקטנים‪ :‬בשימוש בחפץ‬ ‫סייח קטן וחרוץ‪ .‬הסייח עבד בכוח ובמרץ יוצאי דופן‪ ,‬כאילו נאסף‬ ‫של מקום העבודה‪ ,‬בדיווח שאינו מדויק‪ ,‬בזמן שעליו מקבלים‬ ‫בו כוחם של כמה סוסים‪ .‬רבים ביקשו לקנות אותו‪ ,‬אך בעל הטחנה‬ ‫תשלום‪ ,‬בספר שנשאר בבית‪ ,‬בחוב קטן שנשכח‪ ,‬ובהיתר שאדם‬ ‫סירב‪ ,‬שהרי היה נחוץ לעבודתו‪ .‬לבסוף הלשינו עליו למושל שיש‬ ‫מעניק לעצמו בלי שבעל הממון נתן אותו‪ .‬דור המבול לא התחיל‬ ‫ברשותו סוס פלא‪ ,‬והמושל שלח פקיד לקנותו‪ .‬בעל הטחנה חשש‬ ‫במעשי גזל גדולים‪ .‬הוא התחיל בפרוטות‪ ,‬בתירוצים ובהרגל לומר‬ ‫לסרב‪ ,‬והסכים שיבואו לקחת את הסייח למחרת‪.‬‬ ‫שאין זה נורא כל כך‪ ,‬ומשם הלכה הארץ והתמלאה חמס‪.‬‬ ‫באותו לילה ראתה אשתו את בעלה קם בחצות‪ ,‬מדליק פנס ויוצא‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פעם‪ ,‬כשהתלוויתי אליו בדרכו‪ ,‬הרהבתי עוז ושאלתי‪' :‬הרב הכיר את רבי‬ ‫גדליה עוד מקמניץ‪ .‬האם גם בתור בחור הוא היה תקיף וקפדן כפי שהוא‬ ‫היום עם תלמידיו?'‪ .‬רבי חיים שאול נעצר‪ ,‬הזדקף‪ ,‬הביט בי בעיניים‬ ‫משתוממות כמי ששומע דברי הבל‪ ,‬ואמר בקול נחרץ‪' :‬בקמניץ?‬ ‫בצילו של מרן רבי ברוך בער‪ :‬פרקים מימי הבחרות‬ ‫של המשגיח הגאון רבי גדליה אייזמן זצ"ל בישיבת קמניץ‬ ‫"וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן בְ ֵּעינֵ י ה'" (בראשית ו‪ ,‬ח)‬ ‫רבי שלמה לנג זצ"ל‪ ,‬ממקורבי ישיבת 'קול תורה' ובנו של מזכירה‬ ‫הוותיק והנאמן רבי זאב לנג זצ"ל‪ ,‬סיפר פעם על שיחה שניהל עם‬ ‫אחד מתלמידי ישיבת קמניץ‪ .‬אותו תלמיד העיד בפניו‪" :‬שוחחתי‬ ‫פעם עם רבי ברוך בער על סברא מסוימת בסוגיא שעסקו בה‬ ‫אז בישיבה‪ ,‬והוא נענה ואמר‪ :‬סברא זו עליך לברר עם גדליה‬ ‫ווארשעווער (אייזמן)‪ ,‬לראות כיצד הוא מגיב עליה‪ .‬אם הוא יסכים‬ ‫ויאמר שהיא נכונה‪ ,‬אזי היא נכונה"‪.‬‬ ‫עדות דומה מסר רבי שלמה הופמן זצ"ל‪ ,‬ידידו הטוב של רבי‬ ‫גדליה‪ ,‬בשמו של רבי נח שימעונוביץ זצ"ל‪ ,‬שכונה בקמניץ 'רבי נח‬ ‫מינסקער'‪ ,‬נמנה על בחירי הבחורים ולמד זמן רב בחברותא עם רבי‬ ‫ברוך בער‪ .‬לדבריו‪ ,‬רבי גדליה נחשב בין התלמידים הטובים בישיבה‬ ‫בער להסביר להם תוספות אחר‪ ,‬הסמוך לו‪ ,‬שעליו כלל לא שאלו‪.‬‬ ‫ב'לומדות'‪ ,‬וכאשר דיברו עם רבי ברוך בער בלימוד‪ ,‬היה שואל‪:‬‬ ‫כשסיים‪ ,‬ניסו שוב להציג את קושייתם‪ ,‬אך רבי ברוך בער התעלם‬ ‫"דיברתם עם גדליה? אם הוא יסכים‪ ,‬גם אני אקבל סברא זו"‪.‬‬ ‫ממנה וחזר להתמקד באותו תוספות שהסביר קודם‪.‬‬ ‫פעם אחרת פגש רבי נח את רבי שלמה הופמן בירושלים‪ ,‬כשזה‬ ‫השניים השתוממו ואמרו לו במפורש‪" :‬באנו לשאול על התוספות‬ ‫עשה את דרכו ללימוד הקבוע שלו בחברותא עם רבי גדליה‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬לא על התוספות הזה"‪ .‬אז הרעים רבי ברוך בער בקולו‬ ‫"שלמה"‪ ,‬אמר לו‪" ,‬אינך יודע עד כמה החשיב אותו הרבי רבי ברוך‬ ‫ואמר בנימה מוכיחה‪" :‬צו פארשטיין דעם תוספות דארף מען‬ ‫בער בקמניץ!"‪.‬‬ ‫קראנק ווערן אויף דעם‪ ...‬זיך מאטערן און מאטערן גאנצע טעג"‬ ‫(בכדי להבין דבור תוספות זה צריכים לחלות עבורו‪ ,‬להתייגע‬ ‫צריכים לחלות על התוספות‬ ‫ולהתייגע ימים רצופים)‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים למד רבי גדליה בקמניץ בחברותא עם אחד‬ ‫רק אז הבינו מדוע התעלם משאלתם פעם אחר פעם‪ .‬הוא ביקש‬ ‫המופלגים שבתלמידי הישיבה‪ ,‬הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל‪,‬‬ ‫לחנך אותם שלא לחפש קיצורי דרך‪ ,‬ושלא לנסות לתרץ את דברי‬ ‫אחיינו של מרן ה'חזון איש' זצ"ל ולימים גאב"ד 'שארית ישראל'‬ ‫התוספות מיד‪ ,‬לפני שעמלו והתייגעו להבין אותם לעומקם‪.‬‬ ‫בבני ברק‪ .‬הם למדו בשקידה גדולה‪ ,‬בין היתר את מסכתות גיטין‬ ‫ובבא בתרא‪ ,‬ומאותם ימים נקשרה ביניהם ידידות שנמשכה לאורך‬ ‫ההתנצלות שבאה אחרי חודשיים‬ ‫שנים‪ .‬כשביקש פעם רבי חיים שאול לתאר לתלמידי רבי גדליה את‬ ‫אלא שלסיפור יש סיום מפליא לא פחות‪ ,‬המלמד על רגישותו‬ ‫התמדתו של רבם בשנות הבחרות‪ ,‬סיפר כי בכל שנות לימודם יחד‬ ‫הגדולה של רבי ברוך בער בכל הנוגע לבין אדם לחברו‪ .‬בסוף הזמן‪,‬‬ ‫לא דיברו אפילו פעם אחת דברים בטלים בשעת הלימוד‪.‬‬ ‫לפני שנסעו התלמידים לבתיהם לקראת חג הפסח‪ ,‬נהגו להיכנס אל‬ ‫רבי חיים שאול סיפר לא אחת גם מעשה שאירע להם עם רבי ברוך‬ ‫רבי ברוך בער להיפרד ממנו‪ .‬כאשר עברו רבי גדליה ורבי חיים שאול‬ ‫בער באותה תקופה‪ ,‬ושממנו למדו מוסר השכל לכל החיים‪.‬‬ ‫על פניו‪ ,‬התנצל בפניהם על אותה שיחה שהתקיימה חודשיים קודם‬ ‫הם התקשו פעם בהבנת דברי התוספות במסכת גיטין‪ ,‬וניגשו לרבי‬ ‫לכן‪ ,‬שמא דיבר אליהם שלא בכבוד הראוי‪.‬‬ ‫ברוך בער לדון על כך‪ .‬כשסיימו להציג את שאלתם‪ ,‬החל רבי ברוך‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫"נוחם טרוקער"‬ ‫תקופה מסוימת למד רבי גדליה בחברותא עם מרן הגאון רבי נחום‬ ‫השניים השתוממו ואמרו לו‬ ‫פרצוביץ זצ"ל‪ ,‬לימים ראש ישיבת מיר‪ .‬שנים אחר כך‪ ,‬כשאחד‬ ‫מתלמידיו ב'קול תורה' עבר ללמוד במיר‪ ,‬סיפר לו רבי גדליה‪" :‬אני‬ ‫במפורש‪" :‬באנו לשאול על‬ ‫מכיר את רבי נחום עוד משנות בחרותו בקמניץ‪ ,‬שם כינו אותו 'נוחם‬ ‫התוספות הראשון‪ ,‬לא על‬ ‫טרוקער'‪ ,‬על שם עיר מוצאו טרוקי‪ .‬כשהגיע לקמניץ כבחור צעיר‪,‬‬ ‫אני כבר נחשבתי שם מהבחורים המבוגרים‪ .‬היה נהוג אז שכל בחור‬ ‫התוספות הזה"‪ .‬אז הרעים רבי‬ ‫מבוגר לוקח 'חסות' על בחור צעיר בתקופתו הראשונה בישיבה‪,‬‬ ‫עוקב אחר השתלבותו ומוודא את התקדמותו‪ .‬ממני ביקשו לקחת‬ ‫ברוך בער בקולו ואמר בנימה‬ ‫'חסות' על רבי נחום‪ ,‬למדנו יחד ונקשרה בינינו ידידות"‪.‬‬ ‫מוכיחה‪" :‬צו פארשטיין דעם‬ ‫"כעת יש לך הזדמנות לעשות 'שימוש חכמים' אצל תלמיד חכם‬ ‫גדול כמותו"‪ ,‬המשיך רבי גדליה‪" ,‬ועליך לנצל אותה כראוי‪ .‬אנשים‬ ‫תוספות דארף מען קראנק‬ ‫טועים לחשוב שעיקר שימוש חכמים הוא לדאוג לחכם לענייניו‬ ‫ווערן אויף דעם‪ ...‬זיך מאטערן‬ ‫הגשמיים‪ :‬להוליך אותו למקום חפצו‪ ,‬להגיש לו את מאכליו וכדומה‪.‬‬ ‫ייתכן שגם זה בכלל שימוש חכמים‪ ,‬אבל ודאי שאין זה עיקרו‪.‬‬ ‫און מאטערן גאנצע טעג"‬ ‫העיקר הוא לספוג מהחכם את גדולתו ותורתו‪ ,‬להבין היטב את‬ ‫שיעוריו ולעמול על הבנת דבריו"‪.‬‬ ‫גם רבי נחום לא שכח את ידידו מקמניץ‪ .‬בשנת תשל"ז‪ ,‬כשתלמידו‬ ‫אליו בדרכו‪ ,‬הרהבתי עוז ושאלתי‪' :‬הרב הכיר את רבי גדליה עוד‬ ‫רבי ישעיהו פורטנוי עמד להתחיל לכהן כר"מ לבני חוץ לארץ ב'קול‬ ‫מקמניץ‪ .‬האם גם בתור בחור הוא היה תקיף וקפדן כפי שהוא היום‬ ‫תורה' ובא לקבל את ברכתו‪ ,‬אמר לו רבי נחום בסיום השיחה‪" :‬ב'קול‬ ‫עם תלמידיו?'‪ .‬רבי חיים שאול נעצר‪ ,‬הזדקף‪ ,‬הביט בי בעיניים‬ ‫תורה' יש את המשגיח רבי גדליה‪ ,‬ואני מכיר אותו עוד מקמניץ‬ ‫משתוממות כמי ששומע דברי הבל‪ ,‬ואמר בקול נחרץ‪' :‬בקמניץ?‬ ‫כתלמיד חכם ולמדן גדול‪ .‬חבל שמנצלים אותו שם רק בתור משגיח‬ ‫רבי גדליה היה סמל של מידות! נעים בכל הליכותיו!'‪ .‬ואז הוסיף‪' :‬כל‬ ‫ובעל מוסר ולא בתור גדול בתורה‪ .‬תנסה לנצל אותו גם בלימוד"‪.‬‬ ‫הקפדנות הזאת היא הצגה חיצונית‪ ,‬הוא עושה אותה לצורך מילוי‬ ‫תפקידו החינוכי ותו לא'"‪.‬‬ ‫"רבי גדליה היה סמל של מידות!"‬ ‫כשם שהפליא רבי גדליה בקמניץ בשקדנותו ובלמדנותו‪ ,‬כך הצטיין‬ ‫הקופה של הבחורים‬ ‫בנעימות מידותיו‪ .‬הגאון רבי אליהו דולינסקי זצ"ל‪ ,‬משרידי תלמידי‬ ‫במשך תקופה ניהל רבי גדליה גם את קופת 'תומכי תורה' של‬ ‫קמניץ‪ ,‬סיפר‪" :‬רבי גדליה היה מהבולטים מבין הבחורים המבוגרים‬ ‫הישיבה‪ ,‬יחד עם המובחרים שבחבורה‪ ,‬ובהם הגאון רבי נח‬ ‫שהרבו להסביר פנים לנו‪ ,‬הבחורים הצעירים‪ .‬הוא קירב‪ ,‬עודד וחיזק‬ ‫שימעונוביץ והגאון רבי שמואל דוד ורשבצ'יק זצ"ל‪ .‬בעולם הישיבות‬ ‫אותנו ושקד על טובתנו‪ .‬כשהבחין בבחור הזקוק לחיזוק בלימוד‪,‬‬ ‫של אז נהגו למנות לתפקיד זה רק בחורים בעלי שיעור קומה בתורה‬ ‫הטה לו כתף וסייע לו ככל יכולתו‪ ,‬וכשפגש בחור במצב רוח ירוד‪,‬‬ ‫ובחסד‪ .‬עליו הוטלה הדאגה לצרכיהם החיוניים של הבחורים‪ ,‬בימים‬ ‫'זרק' לו מילה טובה"‪.‬‬ ‫של עוני ומחסור קשים‪ .‬במכתב אחד ששרד‪ ,‬החתום בחתימת ידו‪,‬‬ ‫תלמידו ומקורבו רבי יחיאל צ'סנר סיפר‪" :‬הכרתי את רבי גדליה רק‬ ‫הוא וחבריו מעוררים אחד מבוגרי הישיבה‪ ,‬בעל אמצעים‪ ,‬לסייע‬ ‫בשנותיו המאוחרות‪ ,‬כמשגיח ב'קול תורה'‪ .‬במסגרת תפקידו הנהיג‬ ‫בהוצאות הרפואיות של בחור חשוב בישיבה‪ ,‬רבי מאיר ממינסק‪,‬‬ ‫משמעת תובענית‪ ,‬ברוח 'זרוק מרה בתלמידים'‪ ,‬וקשה היה להבחין‬ ‫שחלה ונאלץ לנסוע לעיירת מרפא‪ .‬בסיום המכתב הם מבקשים‬ ‫שמתחת להנהגה התקיפה מסתתרות תכונות רכות ונעימות‪.‬‬ ‫להעביר את התרומה "היישר לכתובתו של האדמו"ר שליט"א"‪,‬‬ ‫סברתי לתומי שבאופיו הוא קפדן וקשה מזג‪.‬‬ ‫הלא הוא רבי ברוך בער‪.‬‬ ‫"לאחר נישואיי עברתי לבני ברק וזכיתי לקרבתו של הגאון רבי‬ ‫(מתוך הספר 'רבי גדליה')‬ ‫חיים שאול קרליץ‪ ,‬ידיד נעוריו של רבי גדליה‪ .‬פעם‪ ,‬כשהתלוויתי‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬סיפור חסידי‪ ,‬ושיעור בהלכה‬ ‫קו השיעורים והתוכן של 'דרשו'‪ ,‬עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי‬ ‫‪ 077-2222-666‬או ‪*4992‬‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מרגע ששינה את סדריו‪ ,‬לא צלצל הטלפון ולו פעם אחת בשעה ‪.9:00‬‬ ‫הדממה נמשכה יום אחר יום‪ ,‬ודווקא השעות שבין ‪ 10:00‬ל‪ 12:00-‬הפכו‬ ‫לפתע לעמוסות ביותר‪" .‬באותו רגע"‪ ,‬אמר‪" ,‬הבנתי את התרגיל‪"...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי 'להאיר' על פסק דין הוציא‬ ‫ה'בן איש חי' על לגימת מים אחת במדבר‪ ,‬וכיצד גילה גביר תלמיד חכם את התרגיל של היצר‬ ‫יהם" (בראשית ט'‪ ,‬כ"ג)‬ ‫"וַ ּיִ ַּקח ֵשׁם וָ יֶ ֶפת ֶאת ַה ִּש ְׂמלָ ה וַ ּיָ ִשׂימּו ַעל ְשׁכֶ ם ְשׁנֵ ֶ‬ ‫סיפר הרב אריה לעזר מארצות הברית על יהודי מוויליאמסבורג‬ ‫שנפטר לפני שנים מספר‪ .‬בערוב ימיו כינס סביבו את ילדיו ונכדיו‬ ‫הרבים וגילה להם סוד‪" :‬דעו לכם‪ ,‬שמלכתחילה לא הייתם אמורים‬ ‫כלל לבוא לעולם‪ ,‬שכן אני‪ ,‬סבכם‪ ,‬כבר נואשתי מן החיים‪.‬‬ ‫את המלחמה הנוראה עברתי‪ ,‬וממנה יצאתי בודד וגלמוד‪ .‬הורים‪,‬‬ ‫אחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬ילדים‪ ,‬איש לא נותר‪ .‬הכול עלה בעשן והיה לאבק‬ ‫שרפה‪ .‬התייאשתי מהחיים ולא ראיתי עוד טעם בקיומי‪ .‬התגלגלתי‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬חסר כול‪ ,‬בלי כל כוונה להתקדם לאן שהוא בחיים‪,‬‬ ‫והקמת בית הייתה רחוקה ממחשבותיי כרחוק מזרח ממערב‪.‬‬ ‫יום אחד הייתי צמא למים‪ .‬חלפתי על פני בית כנסת‪ ,‬ומתוכו בקע‬ ‫עצום בשכרם? האחד זוכה לקבורה‪ ,‬שכר חשוב כשלעצמו‪ ,‬המבטיח‬ ‫קול לימוד‪ .‬נכנסתי פנימה‪ .‬בפינת החדר ישב מלמד זקן עם קומץ‬ ‫שכבוד גופות צאצאיו יישמר ולא יהיו כדומן על פני השדה‪ ,‬אך זהו שכר‬ ‫בחורים ולימד אותם‪ .‬בעודי עומד ליד ברז המים‪ ,‬שמעתי את דבריו‪:‬‬ ‫הקשור בסופם של החיים‪ .‬לעומתו‪ ,‬השני זוכה למצוות ציצית‪ ,‬מצווה‬ ‫'שמעו נא'‪ ,‬אמר להם‪' ,‬לקחו מכם את ההורים‪ ,‬את הדודים והדודות‪,‬‬ ‫"ּור ִא ֶיתם אֹתֹו ּוזְ כַ ְר ֶּתם ֶאת ּכָ ל‬ ‫המלווה את האדם בחייו‪ ,‬שעליה נאמר‪ְ :‬‬ ‫את האחים והאחיות‪ .‬אך דעו‪ ,‬כי יש דבר אחד שלא יכלו ליטול מכם'‪.‬‬ ‫ִמ ְצוֹת ה'"‪ .‬מצווה זו‪ ,‬כדברי חז"ל‪ ,‬כוחה רב למשוך שפע רוחני‪ ,‬להרחיק‬ ‫הוא השתהה לרגע‪ ,‬מותיר את תלמידיו במתח‪ ,‬ואז הכריז‪' :‬את היצר‬ ‫מן החטא ולהציל מעוני‪ .‬הפער בין השניים נדמה כמעט אינסופי‪.‬‬ ‫הרע לא לקחו מכם!'‬ ‫התשובה כולה גנוזה במילה אחת‪ :‬מאמץ‪ .‬שם התאמץ במצווה‬ ‫באותו רגע חולל המשפט הזה מהפך בחיי‪ .‬פתאום הבנתי‪ :‬יש לי‬ ‫"יותר" מיפת‪.‬‬ ‫יצר הרע! יש כוח המתמודד כנגדי! ואם יש מלחמה‪ ,‬יש תקווה‪.‬‬ ‫וכבר לימדנו מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬כי ההבדל בין המתאמץ‬ ‫קמתי על רגליי והחלטתי להילחם‪ .‬כך‪ ,‬מתוך אותה נקודה‪ ,‬הקמתי‬ ‫יותר לבין המתאמץ פחות דומה כמעט להבדל שבין העושה את‬ ‫משפחה ובניתי את חיי מחדש"‪.‬‬ ‫המצווה לבין מי שאינו עושה אותה כלל‪ .‬זהו יחסה של התורה‬ ‫למאמץ‪ ,‬ומכאן נובע גם הפער העצום בשכר‪.‬‬ ‫בין טלית לקבורה‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬לאחר סיפור המבול‪ ,‬מתארת התורה את מעשה‬ ‫מאמץ שמעצב גורלות‬ ‫נח‪ ,‬אשר נטע כרם‪ ,‬שתה מן היין והשתכר באוהלו‪ .‬על מעשה שם‬ ‫עיקרון זה מאיר באור יקרות גם בסיפורן של רות וערפה‪ .‬שתיהן‪,‬‬ ‫ויפת‪ ,‬שכיסו את אביהם‪ ,‬נאמר‪" :‬וַ ּיִ ַּקח ֵשׁם וָ יֶ ֶפת ֶאת ַה ִּש ְׂמלָ ה וַ ּיָ ִשׂימּו‬ ‫כלותיה של נעמי‪ ,‬ביקשו לדבוק בה' ובאמונת ישראל‪ .‬נעמי ניסתה‬ ‫ַעל ְשׁכֶ ם ְשׁנֵ ֶיהם וַ ּיֵ לְ כּו ֲאח ַֹרּנִ ית"‪ .‬התורה נוקטת לשון יחיד‪" ,‬וַ ּיִ ַּקח"‪,‬‬ ‫להניאן מכך‪ ,‬כדין כל גר הבא להתגייר‪ ,‬שאנו מצווים לבדוק את‬ ‫אף שהפעולה נעשתה על ידי שניים‪ .‬מדוע לא נאמר "ויקחו"?‬ ‫רצינות כוונותיו‪ ,‬אך הן התעקשו בתחילה‪ .‬לבסוף נאמר‪" :‬וַ ִּת ַּשׁק‬ ‫רש"י‪ ,‬בשם חז"ל‪ ,‬מבאר‪" :‬אין כתיב ויקחו אלא ויקח‪ ,‬לימד על שם‬ ‫מֹותּה וְ רּות ָּדבְ ָקה ּבָ ּה"‪ .‬ובכך לא די‪ .‬הפסוק המכריע‬ ‫ָע ְר ָּפה לַ ֲח ָ‬ ‫שנתאמץ במצוה יותר מיפת"‪ .‬בעקבות ההבדל במאמץ נגזר גם שכרם‬ ‫הוא זה שאחריו‪" :‬וַ ֵּת ֶרא ּכִ י ִמ ְת ַא ֶּמ ֶצת ִהיא לָ לֶ כֶ ת ִא ָּתּה וַ ֶּת ְח ַּדל‬ ‫השונה‪ .‬שם‪ ,‬שהתאמץ יותר‪ ,‬זכו בניו למצוות ציצית‪ ,‬ואילו יפת זכה‬ ‫לְ ַדּבֵ ר ֵאלֶ ָיה"‪ .‬הגאון מווילנא מדייק‪ :‬לא נאמר "מתעקשת" אלא‬ ‫"א ֵּתן לְ גֹוג ְמקֹום ָשׁם ֶקבֶ ר"‪.‬‬ ‫שבניו יזכו לקבורה‪ ,‬כנאמר על גוג ומגוג‪ֶ :‬‬ ‫"מתאמצת"‪ .‬נעמי ראתה ברות מאמץ יתר‪ ,‬תוספת של מסירות‬ ‫התבוננות בדברים מעוררת תמיהה‪ .‬הרי שני האחים פעלו יחדיו‪,‬‬ ‫נפש שלא הייתה בערפה‪.‬‬ ‫שניהם הלכו אחורנית ושניהם כיסו את אביהם‪ .‬כיצד ייתכן פער כה‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫התוצאות ידועות לכול‪ :‬מרות יצא דוד המלך‪ ,‬ומזרעו עתיד לצאת מלך‬ ‫המשיח‪ ,‬ואילו מערפה יצא גלית הפלשתי‪ ,‬מחרף מערכות ישראל‪.‬‬ ‫שני עולמות הפוכים‪ ,‬שגורלם נחרץ על חודו של מאמץ קטן נוסף‪.‬‬ ‫הדברים אמורים גם בנח עצמו‪ .‬בתפילת מוסף של ראש השנה אנו‬ ‫הם המשיכו ללכת בחום‬ ‫מסיימים את ברכת 'זכרונות' במילים "וְ גַ ם ֶאת נ ַֹח ּבְ ַא ֲהבָ ה זָ כַ ְר ָּת"‪,‬‬ ‫הלוהט‪ ,‬השמש קופחת על‬ ‫ֹלקים ֶאת נ ַֹח"‪ .‬לכאורה‪ ,‬מה החידוש הגדול‬ ‫על סמך הכתוב "וַ ּיִ זְ ּכֹר ֱא ִ‬ ‫בזכירה זו? הרי באותה עת העולם כולו חרב‪ ,‬ורק נח ובני ביתו נותרו‬ ‫ראשם‪ ,‬ופיו ושפתיו של שלמה‬ ‫בתיבה‪ .‬וכי יעלה על הדעת שהקב"ה ישכח אותו?‬ ‫אלא‪ ,‬כפי שמבארים גדולי הדורות‪ ,‬גדולתו של נח לא הייתה בהיותו‬ ‫צחיחים ויבשים‪ .‬הוא פנה‬ ‫צדיק מושלם‪ ,‬אלא בעצם המאמץ להיות שונה‪" .‬נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִּדיק ָּת ִמים‬ ‫לשותפו והפציר בו‪" :‬אנא‪ ,‬תן‬ ‫ָהיָ ה ּבְ ֹדר ָֹתיו"‪ :‬בדור שכולו השחית את דרכו‪ ,‬הנטייה הטבעית היא‬ ‫להיסחף עם הזרם‪ ,‬אך נח התאמץ‪ .‬הוא נאבק לשמור על צלם אנוש‬ ‫לי מעט מים‪ .‬כוחי אזל‪ ,‬אני חש‬ ‫בסביבה של קלקול מוחלט‪ .‬זוהי הזכירה הגדולה שזוכר לו הקב"ה‪:‬‬ ‫סחרחורת ולא אוכל להמשיך"‬ ‫את המאמץ‪ .‬וזהו גם המסר העצום של ראש השנה‪ :‬די במאמץ קטן‪,‬‬ ‫בשינוי כיוון‪ ,‬כדי לשנות את גזר הדין‪.‬‬ ‫מחיר מים במדבר‬ ‫מעשה בשני סוחרי יהלומים מצליחים‪ ,‬חיים ושלמה‪ ,‬שנהגו לנדוד‬ ‫ה'בן איש חי' שמע את טענות שני הצדדים ופסק‪" :‬שלמה‪ ,‬צר לי‪,‬‬ ‫למרחקים כדי למכור את סחורתם‪ .‬מסלול נסיעתם הקבוע כלל‬ ‫אך הצדק עם חיים‪ ,‬ועליך לשלם לו ‪ 100‬אלף לירות‪ .‬אין להשוות מים‬ ‫חצייה של מדבר רחב ידיים‪ ,‬והם חישבו במדויק את כמות המים‬ ‫כאן בעיר למים בלב המדבר‪ .‬חיים נפרד ממים שהיו יקרים לו מפז‬ ‫שתידרש להם‪.‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬מים שערכם באותו רגע היה אכן ‪ 100‬אלף לירות‪ .‬אינך‬ ‫כעבור ימים אחדים הבינו השניים כי תעו בדרך‪ .‬ככל שנקפו השעות‪,‬‬ ‫יכול לפרוע את החוב במים מכאן‪ .‬עליך לשלם את הסכום המלא"‪.‬‬ ‫הלכה והידלדלה אספקת המים‪ .‬הם חיפשו נואשות דרך מוצא מן‬ ‫הרמב"ם מלמדנו כי איננו יכולים לאמוד את ערכה של מצווה‪.‬‬ ‫המדבר‪ ,‬אך לשווא‪ .‬לבסוף הגיע שלמה לבקבוק המים האחרון שלו‪,‬‬ ‫אנו נוטים לחשוב‪" :‬מה כבר עשיתי? בסך הכול עצמתי את עיניי‪,‬‬ ‫ועד מהרה רוקן גם אותו עד הטיפה האחרונה‪ .‬הם המשיכו ללכת‬ ‫מה ערכו של מעשה כזה? בלמתי את פי‪ ,‬מה ערכה של שתיקה‬ ‫בחום הלוהט‪ ,‬השמש קופחת על ראשם‪ ,‬ופיו ושפתיו של שלמה‬ ‫חד פעמית?" אך הערך אינו תלוי במצווה עצמה‪ ,‬אלא בנסיבות‬ ‫צחיחים ויבשים‪ .‬הוא פנה לשותפו והפציר בו‪" :‬אנא‪ ,‬תן לי מעט‬ ‫הסובבות אותה‪ .‬בחברה פורקת עול שבה אנו חיים‪ ,‬כשהניסיונות‬ ‫מים‪ .‬כוחי אזל‪ ,‬אני חש סחרחורת ולא אוכל להמשיך"‪.‬‬ ‫כה עצומים וסוחפים‪ ,‬ואדם חש שאינו מסוגל לוותר על אותו סיפוק‬ ‫"איני יכול לוותר עליהם"‪ ,‬השיב חיים‪" ,‬אני זקוק להם לעצמי"‪ .‬שלמה‬ ‫כביכול‪ ,‬ואז הוא מוצא עוז בנפשו ומסיט את מבטו‪ ,‬התוכלו לשער‬ ‫לא ויתר‪" :‬אני מתחנן‪ ,‬אתן לך ‪ 100‬אלף לירות תמורת לגימת מים אחת!"‬ ‫מהו ערכו של מעשה כזה?‬ ‫"בסדר"‪ ,‬אמר חיים‪" ,‬תמורת ‪ 100‬אלף לירות‪ ,‬קח"‪ .‬והוא הגיש לו לגימה‪.‬‬ ‫בדור שטוף תקשורת‪ ,‬המסיתה ומדיחה אותנו לדבר על הכול‪ ,‬ולא‬ ‫כעבור דקות ספורות‪ ,‬באורח נס‪ ,‬פגשו השניים רוכב גמלים ערבי‬ ‫משנה אם מדובר באיש פשוט או חלילה בענק שבענקים‪ ,‬ויושב‬ ‫שהכווין אותם‪ ,‬ובתוך זמן קצר מצאו את דרכם אל מחוץ למדבר‪.‬‬ ‫לו האחד ודומם ובולם את פיו‪ ,‬הנוכל לשער את ערכה של בלימה‬ ‫עם שובם הביתה ערכו סעודת הודיה גדולה לבורא עולם על שניצלו‬ ‫כזאת? רק בורא עולם יכול לחשב באמת את שוויה‪.‬‬ ‫מן התלאה הנוראה‪.‬‬ ‫בעולם כה בלתי מוסרי‪ ,‬שבו כה מעטים העושים זאת‪ ,‬עולם ההולך‬ ‫כעבור ימים מספר ניגש חיים אל שלמה‪" :‬שלמה‪ ,‬אתה חייב לי ‪100‬‬ ‫ומידרדר מטה מטה‪ ,‬ריבונו של עולם כביכול משתוקק שיהיה עוד‬ ‫אלף לירות"‪.‬‬ ‫יהודי אחד שיצטרף לחבורת "בני המאמינים"‪ ,‬המוצא את הגבורה‬ ‫"על מה ולמה?" תמה שלמה‪.‬‬ ‫לומר‪ :‬לא! אני מחובר לדבר נעלה יותר‪" .‬וְ נֶ ֱא ָמן הּוא לְ ַשּׁלֵ ם ְשׂכָ רֹו"‪:‬‬ ‫"תמורת המים שנתתי לך"‪.‬‬ ‫בורא עולם בעצמו ישלם לכל אחד ואחד מאיתנו את שכרו‪ ,‬על כל‬ ‫"רגע אחד"‪ ,‬אמר שלמה‪ ,‬נכנס לביתו וחזר ובידו כוס מים‪" .‬הנה‪ ,‬אני‬ ‫פעם ופעם שבה אנו כובשים את היצר הרע‪.‬‬ ‫מחזיר לך את חובך"‪.‬‬ ‫"לא ולא"‪ ,‬התעקש חיים‪" ,‬אתה חייב לי ‪ 100‬אלף לירות‪ ,‬ואני רוצה‬ ‫צדיקים בעקבתא דמשיחא‬ ‫את הכסף"‪.‬‬ ‫גיסי‪ ,‬הרה"ג רבי אריה רוזנפלד שליט"א‪ ,‬שיתף אותנו בהתעוררות‬ ‫"באיזו זכות אתה דורש את הכסף?" טען שלמה‪.‬‬ ‫פנימית מתוך תפילות הימים הנוראים‪ .‬אנו מבקשים‪" :‬ובכן צדיקים‬ ‫החליטו השניים להביא את דינם לפני ה'בן איש חי' זי"ע‪ ,‬לדין תורה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪27‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"מחר בבוקר‪ ,‬אעיר אתכם לפני עלות השחר‪ .‬תלבשו בזריזות את בגדי‬ ‫השבת‪ ,‬ותצעדו איתי למקום תצפית שממנו נראה את הנס‪"...‬‬ ‫מדוע העיר המלבי"ם את בני ביתו לפני עלות השחר‪ ,‬הלבישם בגדי שבת‬ ‫והוליכם אל השדות שמחוץ לעיר‪ ,‬ואיזה נס הבטיח שיראו שם‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"וְ יֹום וָ לַ יְ לָ ה ֹלא יִ ְשּׁבֹתּו" (בראשית ח'‪ ,‬כ"ב)‬ ‫לקראת ראש השנה האחרון התרחש בארצות הברית אירוע‬ ‫היסטורי‪ :‬גדולי מנהיגי היהדות‪ ,‬אדמו"רים וראשי ישיבות‪ ,‬הוזמנו‬ ‫לביקור נימוסים בבית הלבן שבוושינגטון‪ ,‬משכנו של הנשיא‪.‬‬ ‫אין אתנו יודע מה דיברו הגדולים שהתייצבו לפני הרוזן החשוב‪,‬‬ ‫אך עיקרם של דברים היה הודיה לנשיא על פועלו למען קהילות‬ ‫היראים באמריקה‪ ,‬וניצול ההזדמנות להציף נושאים הצריכים‬ ‫שיפור ותיקון‪ ,‬ועוד ענייני כלל ישראל שביקשו ממנו‪ ,‬כל אחד‬ ‫בנפרד וכולם יחד‪.‬‬ ‫מפי השמועה שמענו כי במהלך הפגישה הביע הנשיא טראמפ את‬ ‫פליאתו‪ :‬כשהוא נפגש עם יהודים‪ ,‬כולם מלאים הודיה על פועלו‪,‬‬ ‫ובפרט על החנינה שהעניק לאסיר המפורסם הרב שלום מרדכי‬ ‫לראות‪ .‬ברכות השחר נאמרו ברוב התרגשות‪ ,‬והשיירה הקטנה‬ ‫רובשקין‪ .‬אך על תקיפת מתקני הגרעין האיראניים‪ ,‬שאיימו על‬ ‫יצאה לדרכה‪.‬‬ ‫מיליוני יהודים בארץ הקודש‪ ,‬כמעט אינו מקבל תודות‪ .‬מדוע זה‬ ‫המלבי"ם‪ ,‬חבוש בכובע יום טוב ועששית בידו‪ ,‬צעד בראש‪ ,‬כולו‬ ‫כך‪ ,‬תמה‪.‬‬ ‫אומר קודש‪ ,‬ובני ביתו‪ ,‬לבושים מחלצות ומכורבלים במעיליהם‪,‬‬ ‫איני יודע מה השיבו לו מנהיגי הדור‪ ,‬ואם השיבו כלל‪ .‬אבל התמיהה‬ ‫צעדו אחריו נרגשים‪ .‬כך הלכו כרבע שעה‪ ,‬עד שהגיעו אל השדות‬ ‫הזו‪ ,‬על הודיה גדולה על דבר קטן לעומת דבר גדול באמת‪ ,‬הזכירה‬ ‫המקיפים את העיירה‪.‬‬ ‫לי מעשה נפלא‪.‬‬ ‫המלבי"ם נעצר‪ ,‬התבונן אל האופק‪ ,‬כיבה את אור העששית המרצד‬ ‫שהרי בעצם‪ ,‬תמיהת נשיא ארצות הברית נוגעת גם לנו‪ .‬אנו רגילים‬ ‫ולחש‪" :‬תיכף‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬נזכה לראות נס פלאי"‪.‬‬ ‫ב"ה להודות על הצלחות קטנות‪ ,‬על סייעתא דשמיא שאינה מן‬ ‫"הביטו סביבכם"‪ ,‬אמר‪" .‬מה אתם רואים בכל מלוא האופק? כלום‪.‬‬ ‫המניין‪ .‬אנו מתרגשים מגילויי השגחה פרטית שנשלחים אלינו‪,‬‬ ‫הכול שחור"‪ .‬ולפתע נרגש אביהם הקדוש‪" :‬הנה זה מתחיל‪ ,‬הביטו‬ ‫ומודים עליהם‪ .‬אבל על ניסיך שבכל יום עמנו‪ ,‬על חיינו המסורים‬ ‫אל האופק‪ ,‬הוא מתבהר!‬ ‫בידך‪ ,‬אנו מודים כמצוות אנשים מלומדה‪ .‬וחבל‪.‬‬ ‫מה זאת? כיצד נהיה הפלא? התבוננו‪ ,‬מנורת אש מאירה את האופק‪,‬‬ ‫כבר אנו יכולים לזהות איש את רעהו‪ .‬נהיה אור! המתינו רגעים‬ ‫נס לפני עלות השחר‬ ‫מספר ותראו מה מאיר את העולם‪ ,‬כיצד עולם שלם שטבל בחושך‬ ‫רבינו מאיר לייבוש ויזר‪ ,‬הידוע בכינויו המלבי"ם‪ ,‬כיהן כרב בעיר‬ ‫עבה מתבהר ומאיר‪ ,‬באור שעוצמתו הולכת ומתחזקת‪.‬‬ ‫חשובה‪ .‬ערב אחד‪ ,‬רגיל וחשוך ככל ימות השנה‪ ,‬הפתיע המלבי"ם‬ ‫והנה כבר מבצבצת השמש הענקית‪ ,‬הנצו קרניה‪ ,‬והיא מחממת‬ ‫את בני ביתו והודיע כי מחר יתרחש בעיירתם נס מיוחד במינו‪,‬‬ ‫אותנו ומפשירה את הקור השורר ברחובות‪ .‬הפלא ופלא! הודו לה'‬ ‫ועליהם להתכונן אליו כראוי‪.‬‬ ‫כי טוב‪ ,‬על ניסיך שבכל יום עמנו"‪.‬‬ ‫"מחר בבוקר"‪ ,‬הודיעם אביהם הגדול‪" ,‬אעיר אתכם לפני עלות‬ ‫שּבֹתּו'"‪ ,‬אמר המלבי"ם בסיום‬ ‫"ההבטחה 'וְ יֹום וָ לַ יְ לָ ה ֹלא יִ ְ ׁ‬ ‫השחר‪ .‬תלבשו בזריזות את בגדי השבת‪ ,‬ותצעדו איתי למקום‬ ‫השיעור המוחשי והמרגש‪" ,‬אינה מקהה את הצורך והחובה‬ ‫תצפית שממנו נראה את הנס"‪.‬‬ ‫להודות על נס תמידי‪ .‬להיפך‪ ,‬היא מחייבת‪ :‬להודות לא רק על‬ ‫כאשר אמר כן היה‪ .‬בבוקר השכם העיר את כולם וזירזם להתלבש‪.‬‬ ‫היום שהגיע‪ ,‬אלא גם על הביטחון והידיעה שהנס הזה יתרחש‬ ‫הם ננערו ממיטותיהם בריגוש ובחרדת קודש‪ :‬מי יודע מה ראה‬ ‫גם למחרת"‪.‬‬ ‫אביהם בחזונו‪ ,‬ומה יודע הוא בקרבתו אל האלוקים שהם יזכו‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫המגיד שיעור הנודע‬ ‫הרב מאיר שפרכר שליט"א‬ ‫בסדרת שיעורים חדשה על‬ ‫מסכת סוכה בסדר 'עמוד היומי'‬ ‫בשפה ברורה ונעימה‬ ‫יום שני ח' חשון תשפ"ז להאזנה ‪*4992‬‬ ‫להצטרפות 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫או בעמדות ׳נדרים פלוס׳‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫רבי מאיר עמד מול היורה וכל גופו רעד בחזקה‪ ,‬באימה ובבעתה‪ ,‬עד‬ ‫שהגוי לא הצליח לכוון עליו את הרובה‪ ,‬וצרח עליו לעמוד ישר‪...‬‬ ‫מה עשה העילוי מוולוז'ין כששכח את מקורו של מאמר חז"ל אחד‪,‬‬ ‫ומה נזכר רבי מאיר חדש כשהסתתר תחת ערמת גופות בפרעות חברון‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫יה לִ זְ ּכֹר ּבְ ִרית עֹולָ ם" (בראשית ט'‪ ,‬ט"ז)‬ ‫"וְ ָהיְ ָתה ַה ֶּק ֶשׁת ּבֶ ָענָ ן ְּור ִא ִית ָ‬ ‫לימוד עצום לבני האדם למד הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל מן‬ ‫הקשת שבענן‪ ,‬שנתן הקב"ה לזכור ברית עולם‪ .‬וכי הקב"ה כביכול‬ ‫צריך לקשת כדי לזכור את בריתו? הרי אין שכחה לפני כיסא כבודו‪,‬‬ ‫ואין דבר נעלם ממנו‪.‬‬ ‫אלא לימדה תורה דרך ארץ‪ :‬כיצד יחזק האדם את קבלותיו‬ ‫והחלטותיו שנגמלו בליבו בשעת התעוררות גדולה‪ ,‬ומה יעשה‬ ‫כדי שלא תתפוגג ההתלהבות שחש בשעת הקבלה‪ .‬והעצה היא‬ ‫שיעשה לעצמו אות וסימן‪ ,‬זכר לאותה תחושה ולאותו רגש שהיו‬ ‫בקרבו בשעת הקבלה‪.‬‬ ‫ברית שילוח עבדים‬ ‫התאמץ מאוד וניסה בכל כוחו להיזכר‪ ,‬ולא עלתה בידו‪.‬‬ ‫על פי זה מבאר רבי חיים מדוע נצטוו ישראל על מצוות שילוח‬ ‫הבחור הבין את מצבו‪ :‬כולם אומרים עליו שהוא יודע ש"ס‪ ,‬והנה‬ ‫עבדים מיד כשיצאו ממצרים‪ ,‬עוד לפני מתן תורה‪ ,‬אף שמצווה זו‬ ‫בעת פקודה אינו מצליח להיזכר במקורו של מאמר אחד‪ .‬מיד קם‬ ‫אינה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג‪ .‬ועוד נכרתה ברית מיוחדת על‬ ‫ממקומו באמצע הסעודה‪ ,‬בלי לומר מילה ובלי להיפרד מחבריו‪,‬‬ ‫ֹלקי יִ ְש ָׂר ֵאל‬ ‫מצווה זו‪ ,‬כמו שנאמר (ירמיה לד‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ּ" :‬כֹה ָא ַמר ה' ֱא ֵ‬ ‫ונסע לעיר אחרת‪ .‬שם ישב בבית מדרש כמה שנים‪ ,‬יש אומרים שש‬ ‫אֹותם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‬ ‫הֹוצ ִאי ָ‬ ‫בֹותיכֶ ם ּבְ יֹום ִ‬ ‫ָאנֹכִ י ּכָ ַר ִּתי בְ ִרית ֶאת ֲא ֵ‬ ‫ויש אומרים ארבע‪ ,‬ולמד בהתמדה עצומה‪ ,‬בלי כל קשר עם העולם‬ ‫ִמּבֵ ית ֲעבָ ִדים לֵ אמֹר‪ִ ,‬מ ֵּקץ ֶשׁבַ ע ָשׁנִ ים ְּת ַשּׁלְ חּו ִאיׁש ֶאת ָא ִחיו ָה ִעבְ ִרי‬ ‫החיצון‪ .‬כך גדל בתורה מאוד מאוד‪ ,‬וצמח לאחד מגדולי הדור‪.‬‬ ‫ֲא ֶשׁר יִ ָּמכֵ ר לְ ָך"‪ ,‬ומבואר שם שכל גזירת הגלות הייתה בעבור זה‪.‬‬ ‫והיה רבי חיים מספר שמרנא רבי חיים מוולוז'ין זיע"א אמר שבוודאי‬ ‫אלא‪ ,‬בשעה שיצאו ישראל ממצרים הרגישו היטב בליבם את קושי‬ ‫עשה הבחור שלא כדין‪ ,‬שהרי היה עליו לברך תחילה ברכת המזון‪.‬‬ ‫העבדות ואת שמחת החירות‪ ,‬ולכן הייתה זו השעה הראויה לצוות‬ ‫אבל ייתכן שאילו היה נשאר ומברך‪ ,‬כבר הייתה ההרגשה מצטננת‪,‬‬ ‫על שילוח עבדים‪ .‬אילו המתינו עד מתן תורה‪ ,‬היו הרגשות הולכים‬ ‫והוא לא היה נוסע ללמוד בהתמדה כה עצומה‪.‬‬ ‫ומצטננים‪ ,‬עד שכבר לא היו זוכרים כלל מהי עבדות ומהי חירות‪.‬‬ ‫"זה כוחה של התרגשות"‪ ,‬היה רבי חיים לומד מן המעשה‪" .‬ברגע‬ ‫באופן טבעי קשה מאוד לאדון לשלח את עבדיו‪ ,‬שהם קניינו ועמלו‪,‬‬ ‫אחד היא באה‪ ,‬וברגע אחד היא עלולה להיעלם‪ .‬עלינו לדעת לנצלה‬ ‫ואף שהעבד מתחנן לחירות‪ ,‬אין האדון מרגיש בעול השעבוד הכבד‪.‬‬ ‫היטב‪ ,‬ולתת לה אות וסימן כדי להישאר באותה הרגשה והתעוררות‬ ‫לכן ציוותה התורה על מצווה זו מיד ביציאת מצרים‪ ,‬כשעם ישראל‬ ‫לאורך ימים"‪.‬‬ ‫חש היטב על בשרו את טעם העבדות‪ ,‬וכך נקבעה המצווה היטב‬ ‫בליבו‪ ,‬זיכרון נצח העובר מאב לבנו לדורי דורות‪.‬‬ ‫"שם" תהא קבורתכם‬ ‫בדרך צחות היה אומר רבי חיים שמואלביץ על מאמר חז"ל‪" :‬אם‬ ‫המתמיד שלא בירך‬ ‫אתם מקבלים התורה מוטב‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬שם תהא קבורתכם"‪ .‬דרכם של‬ ‫רגיל היה רבי חיים שמואלביץ לספר בשיחותיו על בחור בישיבת‬ ‫בני אדם‪ ,‬שגם כאשר הם מתעוררים לדבר חיזוק או מצווה‪ ,‬בעקבות‬ ‫וולוז'ין ששמו יצא לתהילה כבקי בש"ס‪ .‬פעם אחת‪ ,‬באמצע‬ ‫מאורע שקרה להם או אמרה מחזקת ששמעו‪ ,‬הם דוחים את‬ ‫הסעודה‪ ,‬ישבו כמה בחורים ודיברו בדברי תורה‪ .‬הם הזכירו מאמר‬ ‫התחזקותם ואומרים לעצמם‪" :‬שם"‪ .‬כשנגיע לשם‪ ,‬יתאפשר המצב‬ ‫חז"ל ושאלו היכן הוא כתוב‪ .‬מבטי כולם הופנו אל הבחור הבקי‪,‬‬ ‫ואז נתחזק‪ ,‬ואילו כעת ההתחזקות קשה ואינה נוחה‪ .‬ה"שם" הזה הוא‬ ‫והם ציפו שיאמר מיד היכן מובא המאמר‪ .‬אך הבחור לא זכר‪ .‬הוא‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫"קבורתכם"‪ ,‬כי בו קובר האדם את ההתעוררות הגדולה שהייתה לו‪.‬‬ ‫בדחייה הזו הוא מכבה את הניצוץ שנדלק‪ ,‬ומי יודע מתי יידלק שוב‪.‬‬ ‫הקבלות השכוחות שלא נשכחו‬ ‫"מי‬‫הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל היה ממליץ בעניין זה את הפסוק ִ‬ ‫"האם שילמת שכירות ולו פעם‬ ‫ָחכָ ם וְ יִ ְש ָׁמר ֵאּלֶ ה"‪ .‬החכמה הגדולה בקבלות היא לשמור עליהן‪ ,‬ולא‬ ‫אחת‪ ,‬או שלא שילמת לו מעולם?"‬ ‫רק להתלהב בשעת קבלתן‪.‬‬ ‫בספר הנפלא 'מי הדעת' להגאון רבי ישראל מאיר המניק זצ"ל‬ ‫"בוודאי שלא שילמתי לו דבר"‪,‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שבבחרותו של רבי מאיר חדש‪ ,‬כאשר גלתה הישיבה‬ ‫השיב הגוי בלהט‪" .‬וכי אשלם על‬ ‫לקרמנצ'וג‪ ,‬תפסו אותו הולך ברחוב בשעת עוצר ורצו להורגו‪.‬‬ ‫בגודל הצרה קיבל על עצמו באותה שעה קבלות גדולות ונשגבות‪.‬‬ ‫דירה פגומה כל כך?!" "אם כן"‪,‬‬ ‫רבי מאיר עמד מול היורה וכל גופו רעד בחזקה‪ ,‬באימה ובבעתה‪,‬‬ ‫פסק השופט‪" ,‬שקרן אתה‪"...‬‬ ‫עד שהגוי לא הצליח לכוון עליו את הרובה‪ ,‬וצרח עליו לעמוד ישר‪.‬‬ ‫לקול הצעקות נכנס אחד המפקדים לראות על מה הוא צועק‪.‬‬ ‫כשראה את רבי מאיר‪ ,‬פקד לשחררו‪" :‬הוא בסך הכול ילד‪ ,‬תן לו‬ ‫ללכת!" וכך ניצלו חייו‪.‬‬ ‫רבי מאיר סיפר שהקבלות לא החזיקו זמן רב‪ .‬עד שהגיע לישיבה שכח‬ ‫את חלקן‪ ,‬וכעבור ימים אחדים‪ ,‬בצוק העיתים‪ ,‬שכח כמעט את כולן‪.‬‬ ‫ואף לא לאחר מכן‪ .‬חודשים חלפו‪ ,‬והלה ישב בדירה חינם אין כסף‪.‬‬ ‫שנים אחר כך‪ ,‬בפרעות תרפ"ט בחברון‪ ,‬מצא רבי מאיר מחסה יחד‬ ‫כשכלו כל הקצין והגוי עמד בסירובו‪ ,‬תבע אותו היהודי לבית‬ ‫עם יהודי נוסף מפני מסע הרצח שהובילו הערבים נגד יהודי העיר‬ ‫המשפט‪ .‬שם טען הגוי שאינו חייב לשלם דבר‪ ,‬כי כשנכנס לדירה‬ ‫ותלמידי הישיבה‪ .‬אותו יהודי רצה לצרוח מרוב פחד ואימה‪ ,‬ורבי‬ ‫היא הייתה לקויה עד מאוד‪ :‬הקירות היו מתקלפים‪ ,‬התקרה דלפה‬ ‫מאיר‪ ,‬בגבורה עילאית‪ ,‬השתיקו והרגיעו‪.‬‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬המים בברזים היו עכורים ועוד כהנה וכהנה‪ ,‬ואת‬ ‫לימים אמר רבי מאיר שהצליח להישאר רגוע באותם רגעי אימה‬ ‫הכול תיקן מכספו הפרטי‪.‬‬ ‫נוראים‪ ,‬מפני שנזכר בקבלות שקיבל על עצמו בקרמנצ'וג כשעמד‬ ‫היהודי שמע את דבריו והבין מיד שהפסיקה תהיה לרעתו‪ ,‬ובפרט‬ ‫מול היורה‪ ,‬והרגיש שוב את קרבת האלוקים העצומה שהייתה לו‬ ‫שהשופטים לא נודעו כאוהבי ישראל גדולים‪ ,‬ובדיון בין יהודי לגוי‬ ‫בעת הצרה ההיא‪.‬‬ ‫בוודאי יפסקו לטובת הגוי‪.‬‬ ‫"קא משמע לן"‪ ,‬אמר רבי מאיר‪" ,‬שאף אם הקבלה נשכחת‪ ,‬בכוחה‬ ‫אלא שאז שאל השופט את הדייר‪" :‬האם שילמת שכירות ולו פעם‬ ‫להשאיר רושם באדם‪ ,‬והוא ייזכר בה בעת פקודה"‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬או שלא שילמת לו מעולם?"‬ ‫"בוודאי שלא שילמתי לו דבר"‪ ,‬השיב הגוי בלהט‪" .‬וכי אשלם על‬ ‫שלם את כל דמי השכירות‬ ‫דירה פגומה כל כך?!"‬ ‫מן הסיפור הבא למד הגאון רבי אלחנן הלפרין זצ"ל‪ ,‬אב"ד‬ ‫"אם כן"‪ ,‬פסק השופט‪" ,‬שקרן אתה‪ .‬לו שילמת ולו פעם אחת‪ ,‬היינו‬ ‫ראדומישלא‪ ,‬אבחנה נאה בין קבלה אמיתית שבכוחה להתקיים‬ ‫מבינים שאכן התכוונת לשלם ושטענותיך על הדירה הלקויה אמת‪.‬‬ ‫לבין קבלה שנעלמת מיד‪ ,‬כפי שסיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן‬ ‫אך אם לא שילמת אף פעם‪ ,‬משמע שכל כוונתך מלכתחילה הייתה‬ ‫שליט"א בשיחותיו‪.‬‬ ‫לגזול את דמי השכירות‪ .‬עליך לשלם למשכיר את דמי השכירות‬ ‫יהודי אחד בלונדון היה בעליהם של כמה בתים‪ ,‬שאותם השכיר‪,‬‬ ‫במלואם‪ ,‬עבור כל החודשים"‪.‬‬ ‫וזה היה מקור פרנסתו‪ .‬הוא הקפיד מאוד שלא להשכירם לאנשים‬ ‫"כך נראות גם הקבלות שלנו"‪ ,‬אמר רבי אלחנן הלפרין זצ"ל‪" .‬אילו‬ ‫שאינם אמינים‪ ,‬מחשש שיגורו בדירה ולא ישלמו את דמי השכירות‪.‬‬ ‫קיימנו אותן תקופה מסוימת מיד אחרי שקיבלנו אותן‪ ,‬היה מקום‬ ‫אך כשהגיעו ימים קשים‪ ,‬וחלק גדול מדירותיו עמדו ריקות‪,‬‬ ‫לתירוצים שלנו על הקושי שבהמשך קיומן‪ .‬אבל אם מיד אחרי‬ ‫התקשה לעמוד במנהגו‪ ,‬ונאלץ מחוסר ברירה להשכיר אחת מהן‬ ‫הקבלה הן מתמוססות ומתפוגגות‪ ,‬סימן שכל הסיבות לאי קיומן הן‬ ‫לגוי מפוקפק‪ ,‬שספק גדול אם ישלם במועד‪ .‬עד מהרה התברר‬ ‫תירוצים גרידא‪ ,‬ומעולם לא היו אלו קבלות של אמת"‪.‬‬ ‫שחששו היה מוצדק‪ :‬הדייר לא שילם את דמי השכירות במועדם‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הבהלה בבית הייתה גדולה‪ .‬שישה ימים של צום‪ ,‬וכעת‪ ,‬כשהסוף כבר‬ ‫נראה באופק‪ ,‬הוא מבקש לאכול? הם היו בטוחים שהוא עומד להתעלף‪,‬‬ ‫שאפסו כוחותיו‪ .‬כשסיים את החלה ואת הדג‪ ,‬פנה לבנו ואמר‪" :‬עכשיו‬ ‫תביא לי גמרא שבת"‬ ‫מתוך שיחה של המשגיח הגה"צ רבי משה אהרן שטרן זצ"ל‪ ,‬משגיח ישיבת קמניץ‪ ,‬אשר הוקלטה‬ ‫ונכתבה על ידי תלמידו נפש נקי וצדיק רבי חיים אליעזר שטערן בן יבלחט"א רבי נחום שליט"א‬ ‫ֹלקים כֵ ּן ָע ָשׂה" (בראשית ו'‪ ,‬כ"ב)‬ ‫"וַ יַ ַּעׂש נ ַֹח כְ ּכֹל ֲא ֶשׁר ִצוָ ּה אֹתֹו ֱא ִ‬ ‫היה בירושלים של פעם דיין מבית דינו של מרן רבי יהושע לייב‬ ‫דיסקין זצ"ל‪ ,‬רבי זלמן ב"ר נחום‪ ,‬שנודע בפי כל כרבי זלמן בהר"ן‪.‬‬ ‫גאון עצום היה‪ ,‬ועובד ה' מופלא‪ .‬בשבועות השובבי"ם הייתה לו‬ ‫קביעות שקשה לנו אפילו לשער‪ :‬הוא היה מתענה משבת לשבת‪.‬‬ ‫בסעודה שלישית‪ ,‬לפני השקיעה‪ ,‬היה מקבל עליו תענית‪ ,‬ואת הפת‬ ‫הבאה היה אוכל רק בליל שבת שלאחר מכן‪ ,‬אחרי תפילת ערבית‪.‬‬ ‫שישה ימים רצופים בלי אוכל‪.‬‬ ‫את הסיפור הבא שמעתי לפני יותר מ‪ 30-‬שנה מאחד מגדולי זקני‬ ‫ירושלים‪ ,‬וכדאי לשמוע אותו כדי לראות מה הייתה ה"ריינקייט"‪,‬‬ ‫הטהרה‪ ,‬של אנשים כאלה‪.‬‬ ‫"מהר‪ ,‬תביאו משהו לאכול"‬ ‫לא הרצון של הקב"ה‪ ,‬זבה לא התכלית של התענית"‪.‬‬ ‫יום שישי אחד בימי השובבי"ם‪ ,‬כשלוש שעות לפני הדלקת הנרות‪,‬‬ ‫הבה נתבונן‪ .‬לכאורה‪ ,‬היה לו פתרון פשוט‪ :‬שילמד בינתיים‬ ‫נפתחה דלת הבית ורבי זלמן נכנס‪ .‬בני המשפחה ידעו היטב שהוא‬ ‫בבקיאות‪ ,‬ובלילה‪ ,‬אחרי שיאכל‪ ,‬יחזור לאותו תוספות ויתייגע בו‪.‬‬ ‫נמצא ביומה השישי של התענית‪ ,‬ושבעוד שעות ספורות הכל‬ ‫שלוש שעות בסך הכל‪ .‬אבל רבי זלמן לא חשב כך‪ .‬הוא לא התענה‬ ‫יסתיים‪ .‬אבל הוא לא חיכה‪" .‬מהר"‪ ,‬אמר‪" ,‬תביאו לי משהו לאכול"‪.‬‬ ‫מפני שהתרגל‪ ,‬ולא מפני שזה מנהג יפה‪ .‬הוא התענה משום שזה‬ ‫הבהלה בבית הייתה גדולה‪ .‬שישה ימים של צום‪ ,‬וכעת‪ ,‬כשהסוף‬ ‫רצון ה'‪ .‬ואם התענית מחלישה את כוח המחשבה‪ ,‬את כוח העיון‪,‬‬ ‫כבר נראה באופק‪ ,‬הוא מבקש לאכול? הם היו בטוחים שהוא עומד‬ ‫עד שאינו יכול להבין תוספות‪ ,‬הרי שכבר אין זה רצון ה'‪.‬‬ ‫להתעלף‪ ,‬שאפסו כוחותיו‪ .‬מיד הביאו לפניו חתיכת חלה וחתיכת‬ ‫לכן עשה התרת נדרים שם‪ ,‬בבית המדרש‪ ,‬ולא חיכה ללילה‪.‬‬ ‫דג‪ .‬רבי זלמן נטל ידיו ואכל‪.‬‬ ‫שלוש שעות לפני השבת הלך לביתו לאכול‪ ,‬כדי שיוכל להבין את‬ ‫כשסיים את החלה ואת הדג‪ ,‬פנה לבנו ואמר‪" :‬עכשיו תביא לי‬ ‫התוספות‪ .‬כי זה רצון ה'‪.‬‬ ‫גמרא שבת"‪.‬‬ ‫הבן לא הבין מה הקשר‪ ,‬אבל מיהר להביא‪ .‬רבי זלמן פתח את‬ ‫ולא יותר מזה‬ ‫הגמרא‪ ,‬עיין בה‪ ,‬ולפתע אמר‪" :‬ברוך ה'‪ ,‬ברוך ה'"‪.‬‬ ‫ככה הם התענו‪ .‬התעניות שלהם היו בקדושה ובטהרה‪ ,‬רק כדי‬ ‫לעשות רצון ה'‪ ,‬ולא יותר מזה‪ .‬לא היה שם שום חשבון של עצמם‪,‬‬ ‫תענית שמפריעה ללימוד‬ ‫שום רצון "להשלים" את השבוע‪ .‬ברגע שהתברר שהתענית כבר‬ ‫עכשיו כבר לא התאפק הבן ושאל‪" :‬אבא‪ ,‬מה קרה כאן? זה שנים‬ ‫אינה רצון ה'‪ ,‬לא הייתה לה בעיניהם שום חשיבות‪.‬‬ ‫שזה מנהגך‪ ,‬להתענות משבת לשבת‪ .‬מדוע ביטלת אותו דווקא‬ ‫זו העבודה‪ :‬לא לשאול מה אני רגיל לעשות‪ ,‬ולא מה נראה גדול‬ ‫היום‪ ,‬שלוש שעות לפני הסוף?"‬ ‫בעיני‪ ,‬אלא מה הקב"ה רוצה ממני עכשיו‪ .‬ולפעמים‪ ,‬דווקא חתיכת‬ ‫השיב לו רבי זלמן‪" :‬ישבתי בבית המדרש ולמדתי תוספות אחד‪,‬‬ ‫חלה ודג שלוש שעות לפני השבת הם העבודה הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫ולא הבנתי אותו‪ .‬ואמרתי לעצמי‪ :‬להתענות ולא להבין תוספות? זה‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫ב ע ז ה ש י " ת‬ ‫העולמי‬ ‫תש‬ ‫ייה‬ ‫ל‬ ‫דרשו‬ ‫הכנס‬ ‫ראדין ‪ -‬וילנא ‪ -‬וולוז'ין‬ ‫הכנסייה העולמית‬ ‫ה‪ 31-‬של דרשו‬ ‫מעמדי תפילה וזעקה‬ ‫לזכות רבבות לומדי 'דרשו' בכל רחבי תבל‬ ‫ולישועת כלל ישראל‬ ‫על ציוני מצוקי ארץ החפץ חיים זיע"א‬ ‫הגאון מוילנא זיע"א‬ ‫ורבי חיים מווזלוז'ין זיע"א‬ ‫מעמד רווי הוד קדומים‬ ‫חנוכת מתיבתא רבתא ראדין‬ ‫היכל בית המדרש 'דרשו'‬ ‫בראשות גדולי התורה והיראה שליט"א‬ ‫•תשרי תשפ"ז•‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫מהדורה‬ ‫מומלצת‬ ‫המקובלים‬ ‫ע"י גדולי‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"באותה שנה שלמדתי בעיירה"‪ ,‬סיפר רבי אליה‪" ,‬התכנסו בעיר רופאים‬ ‫רבים מרחבי היבשת‪ .‬הנהלת בית החולים העתיק הזמינה פרופסורים‬ ‫מפורסמים‪ ,‬בעיקר מוורשא‪ ,‬שיחקרו פלא רפואי אפוף מסתורין‬ ‫שהתרחש בין קורות הבניין"‬ ‫מה גילו טובי הרופאים מוורשא בין קורות העץ של בית החולים העתיק‬ ‫בלומז'ה‪ ,‬מה לחש יהודי עני באוזנה של פרתו שנמכרה לגוי‪ ,‬ומדוע קבע‬ ‫ה'חפץ חיים' שאברך צעיר תרם ‪ 100‬מיטות לבית החולים‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫ֹלקים ֶאת ָה ָא ֶרץ וְ ִהּנֵ ה נִ ְש ָׁח ָתה ּכִ י ִה ְש ִׁחית ּכָ ל ּבָ ָשׂר ֶאת ַּד ְרּכֹו‬ ‫"וַ ּיַ ְרא ֱא ִ‬ ‫ַעל ָה ָא ֶרץ" (בראשית ו'‪ ,‬י"ב)‬ ‫תגלית נוראה מתגלה לנו בפסוק זה לפי ביאורו של רש"י‪ ,‬שכתב‬ ‫שאף הבהמות והעופות השחיתו את דרכם בגלל מעשי בני האדם‪.‬‬ ‫לא יאומן עד כמה גדולה השפעת מעשי האדם על כל הסובב‬ ‫אותו‪ ,‬עד שגם הבהמות והחיות מתקלקלות ומושפעות ממעשיו‬ ‫המקולקלים‪.‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬מצינו שאף הדומם מושפע ממעשי האדם‪ .‬הגר"א‬ ‫ב'אבן שלמה' (פ"ה) כותב שהראשונים‪ ,‬בעת שהתקבצו להשרות‬ ‫שכינה בישראל‪ ,‬היו עושים זאת תחת האילנות‪ ,‬מעשה ידי הקב"ה‪,‬‬ ‫ולא בבית שהוא מעשה ידי אדם‪ ,‬שמא נבנה שלא בכוונת קדושה‬ ‫"באותה שנה שלמדתי בעיירה"‪ ,‬סיפר רבי אליה‪" ,‬התכנסו בעיר‬ ‫ויושפעו ממנו‪ .‬ותלמידו‪ ,‬מרן הגר"ח מוולוז'ין זיע"א‪ ,‬היה אומר‬ ‫רופאים רבים מרחבי היבשת‪ .‬הנהלת בית החולים העתיק הזמינה‬ ‫שהלומדים בספרים שהודפסו על ידי אדם שאינו הגון לא יראו‬ ‫פרופסורים מפורסמים‪ ,‬בעיקר מוורשא‪ ,‬שיבואו לשהות בלומז'ה‬ ‫הצלחה בלימודם‪ ,‬כי השפעת מעשה האדם מגיעה גם אל הדומם‪.‬‬ ‫ויחקרו פלא רפואי אפוף מסתורין שהתרחש בין קורות הבניין"‪.‬‬ ‫מבהיל כל רעיון‪.‬‬ ‫חולים שאושפזו זמן ממושך והחלימו ממחלתם‪ ,‬חלו לפתע במחלה‬ ‫ידועים גם דבריו של מרן ה'אור ישראל' מסלנט זיע"א‪ ,‬שבכוחו של‬ ‫אחרת‪ ,‬חדשה‪ .‬חולה נכנס עם מחלת מעיים‪ ,‬הבריא ממנה‪ ,‬וכשכבר‬ ‫יהודי הלומד תורה בווילנא להשפיע שבפריז לא יחלל יהודי את‬ ‫עמד לצאת פקדה אותו מחלת כבד‪ .‬אדם צעיר נכנס עם אולקוס‪,‬‬ ‫השבת‪ ,‬וכן להיפך רח"ל‪ .‬נורא למתבונן עד כמה גדולה השפעת‬ ‫החלים‪ ,‬ולפתע‪ ,‬רגע לפני שעזב את בית הרפואה‪ ,‬נדבק בחיידק‬ ‫מעשה האדם על כל הסובבים אותו‪ ,‬מאדם ועד בהמה ודומם‪ ,‬ואף‬ ‫אחר ומסוכן‪.‬‬ ‫למרחקים‪.‬‬ ‫התופעה העגומה נבדקה במשך תקופה ארוכה ונמצאה נכונה‪,‬‬ ‫ואם במעשה רע כך‪ ,‬הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות‪,‬‬ ‫והנהלת בית החולים נאלצה להזעיק רופאים מפורסמים שיפתרו‬ ‫ומעשה טוב בכוחו לשנות ולהשפיע על הסובבים כפל כפליים‪.‬‬ ‫את התעלומה‪.‬‬ ‫טובי הרופאים מוורשא בדקו‪ ,‬חקרו‪ ,‬העמיקו והתייעצו ימים רבים‪,‬‬ ‫בין הקורות‬ ‫ולבסוף הגיעו למסקנה‪ :‬הבניין ישן מאוד ולא חודש בו דבר‪ .‬במשך‬ ‫המגיד הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל ('חומש המגידים') היה מביא‬ ‫השנים שהו בין כתליו אלפים ורבבות חולים‪ ,‬וחיידקים שונים‬ ‫מעשה נפלא שסיפר לו מרן רבי אליהו לופיאן זצ"ל‪ ,‬מימי נעוריו‬ ‫ומשונים ממחלותיהם נבלעו בדפנות העץ‪ .‬מהם עברו המחלות אל‬ ‫כשלמד בישיבת לומז'ה‪ .‬בעיר התנוסס בניין מפואר של בית חולים‬ ‫כל המתאשפזים‪.‬‬ ‫עתיק‪ ,‬בנוי מעצים גדולים ועבים‪ .‬הוא נבנה שנים רבות קודם לכן‪,‬‬ ‫המושל הממונה על לומז'ה שמע על מסקנת הרופאים ודן בדבר‬ ‫ואיש לא ידע את גילו המדויק‪ ,‬שכן אפילו זקני העיר לא זכרו‬ ‫בכובד ראש‪ .‬ימים מועטים חלפו‪ ,‬והתקבלה החלטה להרוס את הבניין‬ ‫מתי הוקם‪.‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫הגדול‪ .‬ביום המיועד התאספו תושבי העיר לחזות במחזה הנדיר‪.‬‬ ‫לאחר שהבניין נהרס על כל חלקיו‪ ,‬נשכרו פועלים רבים שהוציאו את‬ ‫ה'חפץ חיים' קיבלו בחמימות‬ ‫העצים‪ ,‬האבנים וכל הפסולת אל מחוץ לעיר‪ ,‬ושרפו אותם כליל‪.‬‬ ‫גדולה ואף הושיבו לצידו‪ .‬כמה‬ ‫אוויר מורעל‬ ‫מן הגבירים חשו עלבון מן היחס‬ ‫בנקודה זו שתק מרן רבי אליהו‪ ...‬אחר כך הגביה את קולו והמשיך‪:‬‬ ‫"אם במחלות הגוף כך‪ ,‬קל וחומר במחלות הנפש‪ .‬חיידקי טומאה‬ ‫החם שזכה לו האברך‪ ,‬ואחד‬ ‫במקום כלשהו בכוחם להרעיל את האוויר במחלות רוחניות‪ .‬יש‬ ‫מהם אף העז פניו והתריס‪:‬‬ ‫ארצות שיש בהן תאווה גדולה לכסף‪ ,‬יש אזורים שהאוויר בהם‬ ‫מורעל בתאוות האוכל‪ ,‬כל מקום לפי החיידקים הרוחניים שבו‪ .‬כך‬ ‫"כבוד הרב‪ ,‬כמה מיטות תרם‬ ‫גם בית שהתגוררו בו אנשים שחיללו שבת וכדומה‪ :‬המקום אינו נקי‪.‬‬ ‫האברך הזה לבית החולים?!"‬ ‫הוא הושפע ממעשי בני האדם שהיו בו‪ ,‬וההשפעה ממשיכה הלאה‪.‬‬ ‫ֹלקים'‪ ,‬עד‬ ‫וזה מה שאמרה תורה בפרשתנו‪' ,‬וַ ִּת ָּש ֵׁחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫שגם החיות והבהמות קלקלו את דרכן‪ ,‬כדברי רש"י‪ .‬כאשר האוויר‬ ‫בדור המבול הביאה לקלקול‪ ,‬ובביתו של צדיק היא מביאה לקידוש‬ ‫מורעל‪ ,‬ההשפעה מרחיקה לכת ומגיעה גם אל החיות והבהמות"‪.‬‬ ‫שם שמים‪.‬‬ ‫סיים רבי שלום זצ"ל‪ :‬שומה עלינו להתבונן עד כמה רבה רעת האדם‬ ‫בהשפעת מעשיו הרעים על כל הסובב אותו‪ ,‬ועד כמה יש להיזהר‬ ‫מיטות שלא יהיו‬ ‫בכל מעשה ומעשה‪.‬‬ ‫ידוע ומפורסם המעשה במרן ה'חפץ חיים' זצ"ל‪ ,‬שכינס פעם את‬ ‫נכבדי העיירה ועשיריה לאסיפה‪ ,‬ובה נערכה מגבית לבניית בית‬ ‫בהמתן של צדיקים‬ ‫חולים‪ .‬כל עשיר תרם כמה מיטות‪ :‬האחד חמש‪ ,‬השני עשר‪ ,‬והגדיל‬ ‫ואם בהמות דור המבול השחיתו את דרכן בעקבות מעשי בני האדם‪,‬‬ ‫לעשות הגביר הגדול שתרם ‪ 20‬מיטות‪ .‬כל תורם זכה לברכתו החמה‬ ‫הרי שבהמתם של צדיקים מושפעת מקדושת בעליה‪.‬‬ ‫של ה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת חולין (ז‪ ,‬א) מספרת על חמורו של התנא האלוקי‬ ‫במהלך ההתרמה נכנס אברך למקום האסיפה‪ ,‬וניגש ישירות אל‬ ‫רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬שנגנב בידי ליסטים‪ .‬שלושה ימים עמד החמור‬ ‫ה'חפץ חיים' ובפיו שאלה דחופה‪ .‬ה'חפץ חיים' קיבלו בחמימות‬ ‫אצל הגנבים ולא טעם מאומה‪ .‬חששו הליסטים שימות ויסריח‬ ‫גדולה ואף הושיבו לצידו‪ .‬כמה מן הגבירים חשו עלבון מן היחס החם‬ ‫במקום מחבואם‪ ,‬ושילחוהו לדרכו‪ .‬החמור הלך עד שהגיע אל פתח‬ ‫שזכה לו האברך‪ ,‬ואחד מהם אף העז פניו והתריס‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬כמה‬ ‫ביתו של רבי פנחס‪ ,‬ושם עמד ונער בקולו‪.‬‬ ‫מיטות תרם האברך הזה לבית החולים?!"‬ ‫"פתחו לו לעלוב הזה‪ ,‬שכבר שלושה ימים לא טעם דבר"‪ ,‬אמר רבי‬ ‫"הוא תרם ‪ 100‬מיטות"‪ ,‬השיבו ה'חפץ חיים' על אתר‪.‬‬ ‫פנחס‪ .‬פתחו לו והניחו לפניו שעורים‪ ,‬אך החמור לא נגע בהם‪" .‬שמא‬ ‫הזדעק הגביר‪" :‬היתכן? ‪ 100‬מיטות? מניין לו סכום עתק כזה?"‬ ‫אינם מתוקנים?" שאל רבי פנחס‪ .‬התברר שאכן לא הופרשו מהם‬ ‫ענה ה'חפץ חיים'‪" :‬כל אחד מכם תרם מיטות לבית החולים‪ ,‬שבהן‬ ‫מעשרות‪ .‬תיקנו את השעורים על ידי מעשר‪ ,‬ומיד אכל החמור‪.‬‬ ‫יוכלו החולים להתאשפז‪ .‬אבל האברך הזה תרם ‪ 100‬מיטות שלא‬ ‫ובמדרש (פסיקתא רבתי‪ ,‬פרשה יד) מסופר על יהודי שהייתה לו‬ ‫יהיו‪ .‬בזכות לימוד התורה שלו‪ 100 ,‬אנשים לא יחלו ולא יזדקקו כלל‬ ‫פרה חורשת‪ .‬ירד היהודי מנכסיו‪ ,‬ונאלץ למכור את פרתו לגוי‪ .‬ששת‬ ‫למיטת אשפוז"‪.‬‬ ‫ימי המעשה חרשה הפרה כהרגלה‪ ,‬אך בשבת רבצה תחת העול ולא‬ ‫דברים אלה יסודם בגמרא‪ .‬במסכת בבא בתרא (ח‪ ,‬א) נאמר "רבנן‬ ‫זזה ממקומה‪ ,‬ואף שהכה אותה הגוי‪ ,‬לא קמה‪.‬‬ ‫לא צריכי נטירותא"‪ ,‬תלמידי חכמים אינם צריכים שמירה‪ ,‬ולכן‬ ‫בא הגוי אל היהודי ותבע‪" :‬קח את פרתך‪ ,‬היא אינה רוצה לעבוד"‪.‬‬ ‫פטורים הם מלהשתתף בהוצאות בניית חומת העיר‪ ,‬שכן תורתם‬ ‫הבין היהודי מה אירע‪ ,‬הלך עם הגוי אל השדה ולחש באוזנה של‬ ‫היא המגינה עליהם‪ .‬ובדברי ה'חפץ חיים' למדנו שהגנה זו אינה‬ ‫הפרה‪" :‬פרה פרה‪ ,‬כשהיית ברשותי היית חורשת בימות החול‬ ‫נעצרת בלומד עצמו‪ .‬היא פורשת את כנפיה על כל העיר‪ ,‬ושומרת‬ ‫ושובתת בשבת‪ .‬עכשיו שגרמו עוונותיי ואת ברשות הגוי‪ ,‬בבקשה‬ ‫על בריאותם של יושביה עוד לפני שנזקקו לרופא‪.‬‬ ‫ממך‪ ,‬עמדי וחרשי"‪ .‬מיד קמה הפרה והחלה לחרוש‪.‬‬ ‫השפעת הלומד תורה‪ ,‬שהיא למעלה מכל ההשפעות‪ ,‬מועילה לכל‬ ‫נבהל הגוי ואמר‪" :‬אם בהמה שאין בה דעה ואין בה דיבור מכירה‬ ‫הסובבים אותו‪ ,‬שלא יחלו ושיהיו בריאים‪.‬‬ ‫את בוראה‪ ,‬אני שבראני הקב"ה בצלמו ונתן בי דעת‪ ,‬לא אכיר את‬ ‫זה לעומת זה‪ :‬כשם שבכוח מעשיו הרעים של האדם להשפיע רע‬ ‫בוראי?" הלך ונתגייר‪ ,‬ולמד תורה עד שזכה להיקרא רבי יוחנן בן‬ ‫על כל הסובב אותו‪ ,‬כך בכוח מעשיו הטובים להשפיע טוב על כל‬ ‫תורתא‪ ,‬על שם הפרה שבזכותה בא תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫סביבותיו‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬השפעת מעשי האדם מגיעה עד הבהמה שבאורוותו‪.‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫החתן שפך את צערו‪ :‬הזמן עד החתונה קצר‪ ,‬ואין לו מושג מאין תימצא לו‬ ‫דירה מתאימה ומאין יקח רהיטים ובגדים‪ ,‬כי אין בידו מאומה‪...‬‬ ‫מעשים מופלאים על אהבת התורה וההתמדה של‬ ‫ראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל‬ ‫ֹלקים ִה ְת ַהלֶ ְּך נ ַֹח" (בראשית ו'‪ ,‬ט')‬ ‫"את ָה ֱא ִ‬ ‫ֶ‬ ‫"את האלקים התהלך נח"‪ ,‬מעיד הכתוב בפתח פרשתנו‪ .‬לא רק‬ ‫בשעות קבועות ולא רק בין כותלי בית המדרש‪ ,‬אלא בכל מהלכיו‪.‬‬ ‫כזה היה ראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל‪ ,‬שכל‬ ‫מחשבותיו היו נתונות לתורה‪ ,‬ביום ובלילה‪ ,‬בשעת אכילה ובשעת‬ ‫מנוחה‪ ,‬בלי היסח הדעת‪ .‬ההתמדה והשקידה היו קנייני נפשו‪ ,‬והוא‬ ‫עצמו התבטא פעם‪" :‬מתבייש אני מפני אמי הצדקת‪ ,‬שנהגה לקום‬ ‫באישון לילה כדי ללמוד בספר הזוהר הקדוש"‪.‬‬ ‫עששית שלא כבתה‬ ‫רבי יהודה אהב לספר על חכמי הדורות הקודמים‪ ,‬שחסו על כל‬ ‫רגע‪" .‬זכורני שלחכם רבי מרדכי עזראן זלה"ה הייתה עששית נפט‬ ‫למאור"‪ ,‬סיפר‪" .‬כשהלך לישון לא כיבה אותה לגמרי‪ ,‬אלא הנמיך‬ ‫את הלהבה‪ .‬חבל היה בעיניו על הזמן שיצטרך בקומו בחצות להסיר‬ ‫את מוחו ואינו מניח לו‪ .‬הרהבתי עוז ושאלתי‪ :‬מה מטריד עכשיו את‬ ‫את הזכוכית‪ ,‬להדליק אש ולהבעיר את הפתילה מחדש‪ .‬ככה היו‬ ‫מר? והוא הודה לפניי שנתחדש לו ברגע זה תירוץ לקושיה בסוגיה‪,‬‬ ‫חסים פעם על שניות"‪.‬‬ ‫שאינה נותנת לו מנוח"‪.‬‬ ‫עוד סיפר על רבי אהרן עזריאל זלה"ה‪ ,‬מגדולי חכמי הספרדים‬ ‫"פעם אחרת באתי לביתו בשעות הצהריים ומצאתיו שוכב לנוח‬ ‫בדורות האחרונים‪ ,‬שהעיד על עצמו כי עיקר גדלותו בתורה באה‬ ‫במיטתו‪ ,‬אך הוא היה בבחינת 'נים ולא נים'‪ .‬שאלתי במה הוא עוסק‪,‬‬ ‫לו משום שחזר על תלמודו בכל לילה‪ ,‬כשהוא שוכב על מיטתו‪ ,‬עד‬ ‫והשיב‪' :‬חוזר אני כעת בהרהור הלב על השיעור שאמרתי היום'"‪.‬‬ ‫שנעצמו עיניו ונרדם מתוך הרהורי תורה‪ .‬מה הקשו בעלי התוספות‬ ‫בדיבור פלוני ומה תירץ המהרש"א בחידושיו‪ ,‬אלו היו מחשבותיו‬ ‫"ואני מה‪ ,‬שונה ממנו?!"‬ ‫האחרונות לפני השינה‪.‬‬ ‫בקפידה מיוחדת נזהר שלא לרדוף אחרי מצוות שקיומן כרוך‬ ‫והיה מספר על זקן ירושלמי‪ ,‬אדם עשיר שהקים מכספו את הבתים‬ ‫בביטול תורה‪ .‬רגיל היה לספר‪" :‬יום אחד בא אליי שכן לבשר לי‬ ‫הראשונים בשכונת גבעת שאול‪ ,‬והיה בר אוריין שעשה תורתו‬ ‫שהוא עומד להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬בשעה‬ ‫עיקר ועסקיו טפל‪ .‬גם הוא נהג לשנן את תלמודו בעל פה בלילות‪,‬‬ ‫פלונית ובמקום פלוני‪.‬‬ ‫וכשנתקל בנקודה שלא הייתה נהירה לו‪ ,‬קם ממיטתו באישון‬ ‫שאלתי אותו‪ :‬ואת השכן שלנו‪ ,‬מר פלוני‪ ,‬גם כן הזמנת? השיב‬ ‫לילה‪ ,‬הדליק את מנורת הנפט וחיפש לאורה בגמרא ובספרים עד‬ ‫בשלילה‪' :‬שכן זה לא יוכל לבוא‪ ,‬כי הוא עסוק במלאכתו'‪ .‬חזרתי‬ ‫שנתיישבו לו הדברים‪ .‬כל עוד הקושיה ניקרה במוחו‪ ,‬לא היה מסוגל‬ ‫ושאלתי‪ :‬את פלוני לא יכולת להזמין כי הוא עובד‪ ,‬ואני מה? אני‬ ‫להירדם‪" .‬סידורים כאלה"‪ ,‬היה מסכם רבי יהודה‪" ,‬איפשרו לחכמים‬ ‫עוסק בתורה ועובד את ה'‪ ,‬אני שונה ממנו?!"‪.‬‬ ‫הללו לעמול בתורה עד מיצוי כל האפשרויות שעמדו לרשותם‪,‬‬ ‫את המעשה הזה היה מספר בהתרגשות רבה‪ ,‬כדי לחנך את תלמידיו‬ ‫והיא שעמדה להם"‪.‬‬ ‫שתורתם תהיה אומנותם ממש‪.‬‬ ‫ביטול תורה‪ ,‬אפילו לרגע‪ ,‬נחשב בעיניו לדבר החמור ביותר‪.‬‬ ‫אצבעות על השולחן‬ ‫כשנזקק לעזרתו של תלמיד צעיר‪ ,‬נזהר שלא לפנות למי שעומד‬ ‫את מה שסיפר על אחרים‪ ,‬קיים בעצמו‪ .‬אחד מגדולי באי ביתו סיפר‪:‬‬ ‫באמצע הלימוד‪ .‬פעמים המתין שעה ארוכה עד שראה תלמיד‬ ‫"כמה פעמים נזדמן לי לראות איך כל מחשבותיו בתורת ה'‪ .‬פעם‬ ‫שקם מהגמרא ופניו לצאת‪ .‬ואם נאלץ להיעזר באברך מהלומדים‪,‬‬ ‫סעדתי במחיצתו‪ ,‬ופתאום‪ ,‬באמצע הסעודה‪ ,‬ראיתי שאצבעותיו‬ ‫ביקש תחילה את מחילתו על שהוא נאלץ להשתמש בתלמיד חכם‪,‬‬ ‫מרצדות על גבי השולחן בקדחתנות‪ ,‬כאדם שעניין חשוב מעסיק‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫והוסיף‪" :‬יודע אני שתסרב לקבל תשלום על השירות שאתה עושה‬ ‫עבורי‪ ,‬אבל במטותא‪ ,‬הנח לי לומר לך דבר תורה מענג‪ .‬זה יהיה‬ ‫התשלום שלי במקום כסף"‪.‬‬ ‫את השכן שלנו‪ ,‬מר פלוני‪ ,‬גם כן‬ ‫ומעניין‪ :‬על אף שחשש כל כך מביטול תורה‪ ,‬ובמיוחד מביטול תורה‬ ‫של רבים‪ ,‬בכל יום‪ ,‬כשהגיע להיכל ראש הישיבה הישיש‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫הזמנת? השיב בשלילה‪' :‬שכן‬ ‫עזרא עטיה זלה"ה‪ ,‬יצא לקראתו‪ ,‬תמך בו בידו הימנית וליווה אותו‬ ‫זה לא יוכל לבוא‪ ,‬כי הוא עסוק‬ ‫פנימה‪ ,‬וקרא אל התלמידים‪" :‬עמדו! עמדו!"‪ ,‬שיקומו ממקומם‬ ‫לכבוד התורה‪.‬‬ ‫במלאכתו'‪ .‬חזרתי ושאלתי‪ :‬את‬ ‫פלוני לא יכולת להזמין כי הוא‬ ‫שבע ברכות עם חברותא‬ ‫בני משפחתו מספרים שגם בשמחות של צאצאיו לא שינה ממנהגו‪.‬‬ ‫עובד‪ ,‬ואני מה? אני עוסק בתורה‬ ‫פעם הוזמן לסעודת שבע ברכות של נכד‪ ,‬שנקבעה לשעה שלוש‬ ‫ועובד את ה'‪ ,‬אני שונה ממנו?!"‬ ‫בצהריים‪ .‬רבי יהודה הגיע ראשון‪ ,‬בדיוק בשעה הנקובה‪ ,‬אך שאר‬ ‫הקרואים איחרו כרגיל‪ .‬הוא מצא לפניו שולחנות ערוכים וריקים‬ ‫מאדם‪ .‬לא אמר מאומה‪ ,‬רק פנה אל בעל הבית‪" :‬בוא נשב ונלמד‬ ‫יחד עד שיבואו האנשים"‪.‬‬ ‫כשהגיעו הקרואים סוף סוף‪ ,‬והשעון כבר הראה ‪ ,4:30‬קם‪ ,‬ביקש‬ ‫ותבע מהלומדים בהתרגשות‪" :‬בקול! בקול!"‪ ,‬כמו שנאמר "חברים‬ ‫סליחה מכולם והתנצל‪ :‬בשעה זו יש לו קביעות עם החברותא שלו‪,‬‬ ‫מקשיבים לקולך השמיעני"‪ .‬דעתו לא נחה עד שבית המדרש היה‬ ‫החכם ששון מזרחי זלה"ה‪ ,‬ואין הוא יכול לאחר‪.‬‬ ‫הומה ורוגש‪ .‬בתקופה שלמדו בישיבה מסכת גיטין‪ ,‬נכנס יום אחד‬ ‫כך נהג גם כשהשמחה התקיימה בביתו שלו‪ .‬באירוסי נכדתו עם‬ ‫להיכל והבחין בתלמיד ששונה את פרקו בלחישה‪ .‬ניגש אליו והעיר‬ ‫בחור בן תורה מצוין‪ ,‬ישבו תחילה ההורים משני הצדדים וסיכמו‬ ‫בחן‪" :‬הלא כך למדנו בדף ד'‪' ,‬מובלעות שכיחי'‪ .‬מה שלומדים‬ ‫ביניהם את הסידורים‪ .‬כשנכנס החתן‪ ,‬קם רבי יהודה‪ ,‬בירך אותו‬ ‫בהבלעה‪ ,‬בלי חיתוך שפתיים‪ ,‬סופו להישכח‪ .‬וכבר אמר שלמה‬ ‫בחום "מזל טוב" והתנצל‪ :‬למרות רצונו העז להישאר‪ ,‬הוא מחויב‬ ‫המלך‪' :‬וחכך כיין הטוב'‪ .‬הרם‪ ,‬אם כן‪ ,‬את קולך!"‪.‬‬ ‫ללכת לשיעורו הקבוע‪.‬‬ ‫ומרגלא בפומיה‪" :‬התורה הקדושה היא 'רחבה מני ים'‪ .‬וכמו‬ ‫שכשאתה בא אל חוף הים עולה באוזניך קול נהמת הגלים‪ ,‬כך קול‬ ‫החתן שמצא הכל מוכן‬ ‫הלימוד צריך לבקוע עוד יותר מדכיו של ים‪ .‬יש ללמוד בחשק‪,‬‬ ‫פעם הבחין רבי יהודה בבחור שהתארס זה לא כבר‪ ,‬ועל פניו רבצה‬ ‫בהתלהבות ובעוצמה כזאת‪ ,‬שאפילו אדם מבחוץ שייכנס פתאום‬ ‫עננה של דאגה‪ .‬שאל אותו מה מעיק על לבו‪ ,‬והחתן שפך את צערו‪:‬‬ ‫להיכל הישיבה‪ ,‬יהיה מוכרח להשתנות"‪.‬‬ ‫הזמן עד החתונה קצר‪ ,‬ואין לו מושג מאין תימצא לו דירה מתאימה‬ ‫תלמידיו העידו שאהבת התורה הבוערת בקרבו הפכה אותו ללפיד‬ ‫ומאין יקח רהיטים ובגדים‪ ,‬כי אין בידו מאומה‪.‬‬ ‫אש‪ .‬מטבעו היה מתון ושקט‪ ,‬אך ברגע שנסחף בסערה של שקלא‬ ‫שמע רבי יהודה והשיב‪" :‬קבל עליך בלב שלם לשמור בקפידה‬ ‫וטריא‪ ,‬בליבון הלכה ובבירור סוגיה‪ ,‬לא יכלו להכירו‪ ,‬כאילו הפך‬ ‫ובדייקנות על הסדרים בישיבה‪ ,‬ותמצא הכל מוכן לפניך!"‪.‬‬ ‫לאדם אחר‪.‬‬ ‫הבחור עשה כעצתו‪ ,‬וכך היה‪ .‬בתוך ‪ 24‬שעות זימנו לו משמים‪ ,‬כמו‬ ‫בהיסח הדעת‪ ,‬דירה מצוינת‪ ,‬רהיטים בזול ושאר צרכיו‪ .‬הוא המשיך‬ ‫"צריך להתייגע"‬ ‫לשקוד על דלתות התורה במנוחת הנפש‪ ,‬וקיים את מה שקיבל‬ ‫היגיעה בתורה הייתה שקולה בעיניו כנגד הכל‪" .‬אשרי מי שעמלו‬ ‫על עצמו‪.‬‬ ‫בתורה"‪ ,‬אמרו חז"ל‪ ,‬עמלו דווקא‪ ,‬ולא די במי שעוסק בה בלי‬ ‫להתייגע בכל כוחו‪.‬‬ ‫"בקול! בקול!"‬ ‫יום אחד‪ ,‬כשעמד לבחון כיתה של תלמידים צעירים‪ ,‬שמע מבחוץ‬ ‫שמחת התורה הייתה מתכונות היסוד שלו‪ .‬כשלמד גמרא היה‬ ‫את קול תפילתם‪ .‬שאל מה טיבה של תפילה זו‪ ,‬והסבירו לו שהם‬ ‫תוסס ומלא חיים כאיש צעיר‪ ,‬וכל סימני הזקנה והחולשה נעלמו‬ ‫אומרים מזמורי תהילים כדי להצליח במבחן‪ .‬נכנס‪ ,‬הפסיק אותם‬ ‫מפניו‪ .‬גם כשקרא שניים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬בהטעמת כל מילה‬ ‫ואמר‪" :‬כדי להצליח במבחן צריך ללמוד היטב ולהתייגע‪ ,‬ולא‬ ‫והברה‪ ,‬ניכר על פניו שהמילים נמתקות בפיו כדבש‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬ ‫לומר תהילים"‪ .‬תפילה במקומה‪ ,‬אך את העמל עצמו אי אפשר‬ ‫כשיצא מביתו אל הישיבה‪ ,‬פנה בחיוך אל בני ביתו‪" :‬אשרינו‪ ,‬מה‬ ‫להחליף בדבר‪.‬‬ ‫טוב חלקנו ומה נעים גורלנו!"‪.‬‬ ‫(מתוך הספר "וזאת ליהודה"‪ ,‬על הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל)‬ ‫בישיבה התהלך בין הספסלים והסטנדרים כדי ללבות את האש‪,‬‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫רבי יצחק אלחנן היה שקוע בלימודו‪ ,‬ולא שם לב שהעגלה נוסעת לכיוון‬ ‫אחר לחלוטין‬ ‫כך "נחטף" הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל‬ ‫מהעיירה השקטה נעשוויז אל כס הרבנות בנובהרדוק‬ ‫נֹוח לְ כַ ף ַרגְ לָ ּה" (בראשית ח'‪ ,‬ט')‬ ‫"וְ ֹלא ָמ ְצ ָאה ַהּיֹונָ ה ָמ ַ‬ ‫יש אנשים שכל משאלתם היא פינה שקטה ללמוד בה‪ ,‬אבל הכלל‬ ‫אינו מניח להם‪ .‬כזה היה הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל‪,‬‬ ‫שבחידושיו המופלאים ובכוח הכרעתו ההלכתית היה משבר הרים‬ ‫ומשדד עמקים‪ ,‬ושביקש לעצמו מנוח בעיירה קטנה‪ ,‬עד שגדולתו‬ ‫לא הניחה לו‪.‬‬ ‫בשנת תר"ו החל רבי יצחק אלחנן לכהן כרבה של העיר נעשוויז‪.‬‬ ‫בתקופה זו התפרסם ושמו יצא למרחקים‪ ,‬בזכות גדלותו בתורה‪,‬‬ ‫מידותיו המופלאות והנהגתו את קהל עדתו‪ ,‬שהיה להם כאב רחמן‪,‬‬ ‫אוהב ודואג‪.‬‬ ‫מבחינה חומרית‪ ,‬פרנסתו הייתה מצומצמת‪ .‬הקהילה הייתה ענייה‬ ‫ולא יכלה לשלם את שכרו ביד רחבה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬רבי יצחק אלחנן‬ ‫אהב את המקום‪ .‬ענייני הרבנות לא גזלו מזמנו יותר מדי‪ ,‬והוא יכול‬ ‫לשבת וללמוד יומם ולילה בלי הפרעה‪ ,‬ולעמול בתורה שהייתה‬ ‫טרוד בעניינים כאלה‪ .‬אלה היו בעיניו הייסורים הגדולים ביותר‪ ,‬וכך‬ ‫משוש חייו ושורש חיותו‪.‬‬ ‫התייסר חודשים ארוכים‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬אף שהגיעו אליו הצעות מקהילות גדולות ומכובדות יותר‪,‬‬ ‫שהציעו לו כהונה רמה‪ ,‬משכורות נדיבות ותנאים טובים לאין ערוך‪,‬‬ ‫יהודי נובהרדוק נחלצים‬ ‫לא קיבל אף אחת מהן‪ .‬עיקר חייו וייעודו היה לגדול בתורה‪ ,‬ובעיניו‬ ‫דבר המשפט‪ ,‬ומה שעובר על הרב בעקבותיו‪ ,‬הגיע לאוזני יהודי‬ ‫המקום האידיאלי לכך היה העיירה הקטנה‪ ,‬הנידחת והשקטה‪.‬‬ ‫העיר נובהרדוק‪ .‬הם זעמו על חילול כבוד התורה ועל ביזוי אדם גדול‬ ‫שנאלץ לעסוק בעניינים כאלה‪ ,‬והחליטו לפעול כדי לשים לפרשה‬ ‫דין תורה שהפך למשפט‬ ‫קץ‪ .‬עשירי העיר ונכבדיה הפעילו את קשריהם אצל השלטונות‪,‬‬ ‫באותה תקופה אירע מקרה שגרם לו צער רב‪ .‬שני אנשים הגיעו‬ ‫והמשפט הסתיים בזיכויו המלא של הרב‪.‬‬ ‫אליו לדין תורה‪ .‬לפני תחילת הדיון הפקיד כל אחד מהם בידו שטר‬ ‫אבן נגולה מעל לבו‪ .‬רבי יצחק אלחנן שמח מאוד על הסוף הטוב של‬ ‫חוב‪ ,‬שבאמצעותו יוכל הרב לבצע את פסק הדין‪ .‬רבי יצחק אלחנן‬ ‫הפרשה שהטרידה את מנוחתו זמן רב‪ ,‬ובעיקר שמח שיוכל כעת‬ ‫שמע את שני הצדדים‪ ,‬בירר וליבן את כל צדדי הספק‪ ,‬והכריע‬ ‫לשבת שוב על התורה ועל העבודה בלי מפריע‪ ,‬כמימים ימימה‪.‬‬ ‫לטובת אחד מהם‪.‬‬ ‫אבל לפרשה הייתה השלכה נוספת‪ ,‬שהוא עצמו לא צפה‪ .‬פרנסי‬ ‫הצד שהפסיד סירב לקבל את הפסק‪ .‬מאחר שבידי הרב היה‬ ‫נובהרדוק ניסו כבר זמן רב לשכנע אותו לכהן כרב עירם‪ ,‬שהייתה‬ ‫מופקד שטר החוב שלו‪ ,‬נתן אותו הרב לצד הזוכה‪ ,‬וכך כפה את‬ ‫עיר חשובה‪ ,‬וכהונת הרבנות בה נחשבה מהחשובות באותם ימים‪.‬‬ ‫קיום הדין‪.‬‬ ‫בתקופת ההשתדלות למען זיכויו הכירו מקרוב עוד יותר את‬ ‫על פי ההלכה‪ ,‬הכריע רבי יצחק אלחנן כראוי‪ .‬אבל כפיית הדין‬ ‫גדלותו העצומה‪ ,‬והגבירו את לחציהם שייעתר להם ויהיה להם לרב‬ ‫הייתה באותם ימים בניגוד לחוקי הממשלה‪ ,‬והצד המפסיד‪ ,‬שלא‬ ‫ולמנהיג‪.‬‬ ‫השלים עם התוצאה‪ ,‬תבע את הרב בערכאות בעיר קוברין‪.‬‬ ‫רבי יצחק אלחנן סירב שוב‪ .‬הוא העדיף את העיירה הענייה‬ ‫המשפט נמשך כמה חודשים‪ ,‬ובמהלכם נאלץ רבי יצחק אלחנן‬ ‫והשקטה‪ ,‬שבה יוכל להמשיך ללמוד בהשקט ובשלווה‪ .‬ובני קהילתו‬ ‫לכתת את רגליו שוב ושוב לקוברין כדי להילחם על זיכויו‪ .‬הדבר‬ ‫בנעשוויז‪ ,‬שהיו קשורים אליו ואהבו אותו אהבת נפש‪ ,‬עמדו על‬ ‫גרם לו סבל רב‪ ,‬אך הקושי הגדול ביותר לא היה הדרך והטרחה‪.‬‬ ‫המשמר והדפו כל ניסיון לקחת מהם את רבם ועטרת תפארתם‪.‬‬ ‫לימודו ושלוות נפשו הופרו‪ ,‬וראשו‪ ,‬שהוקדש לתורה‪ ,‬נאלץ להיות‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫במשך יותר מ‪ 13-‬שנים‪ ,‬עד שנת תרכ"ד‪ .‬בתקופה זו יצא שמו‬ ‫הנסיעה שלא נגמרה‬ ‫למרחקים‪ ,‬ולמרות גילו הצעיר נחשב לאחד החשובים שברבנים‬ ‫יום אחד הגיעו לבית הרב שני אנשים‪ .‬הם סיפרו לו על סכסוך גדול‬ ‫ולמגדולי הפוסקים בדור‪ .‬לא רק ענייני העיר והקהילה הגדולה היו‬ ‫שפרץ בעיירה סמוכה בעניין ציבורי‪ ,‬וביקשו שיבוא עמם כדי לעזור‬ ‫מוטלים על כתפיו‪ .‬קהילות קרובות ורחוקות שיתפו אותו בענייניהן‪,‬‬ ‫להם ליישב את המחלוקת הקשה‪.‬‬ ‫וסוגיות הנוגעות לכלל ישראל הובאו לפניו לשמוע את דעת תורתו‪.‬‬ ‫רבי יצחק אלחנן‪ ,‬שדרכו הייתה ללכת לכל מקום כדי להשכין שלום‬ ‫ורבי יצחק אלחנן‪ ,‬כאב אוהב וכמנהיג נאמן‪ ,‬נענה לסייע בכל מקום‬ ‫ולכבות את אש המחלוקת‪ ,‬נענה בחפץ לב ועלה למרכבתם‪.‬‬ ‫ובכל שעה‪.‬‬ ‫מיד עם תחילת הנסיעה פתח בלימודו‪ ,‬כאילו הוא יושב בבית‬ ‫המדרש‪ .‬הוא היה שקוע בלימוד כל כך‪ ,‬שלא שם לב שהעגלה‬ ‫הרב שלא רצה להיות רב‬ ‫נוסעת לכיוון אחר לחלוטין ממה שדובר‪.‬‬ ‫ואולי דווקא משום שהוא עצמו ברח מהרבנות‪ ,‬ידע לזהות את מי‬ ‫כשירד הערב עצרו ופנו לאכסנייה מקומית כדי ללון בה‪ .‬גם אז‪,‬‬ ‫שבורח ממנה‪.‬‬ ‫כשהוא שקוע והוגה בתורה‪ ,‬לא הבחין רבי יצחק אלחנן שאין הם‬ ‫כשביקשו בני קהילת קוסובה למנות רב לעירם‪ ,‬פנו לרבי יצחק‬ ‫בדרך למקום שעליו דובר כלל‪.‬‬ ‫אלחנן ושאלו את מי הוא ממליץ‪ .‬הוא המליץ על רבי שאול‬ ‫עם עלות השחר קמו‪ ,‬התפללו שחרית‪ ,‬סעדו את לבם והמשיכו‬ ‫קצנלבוגן‪ ,‬גדול בתורה ונחבא אל הכלים‪ ,‬שעד אז העדיף לעמול‬ ‫בדרכם‪ .‬הם נסעו ונסעו‪ ,‬עד שהגיעו לנובהרדוק‪.‬‬ ‫בתורה בשקט ובצנעה כשהוא סמוך על שולחן חותנו בגרודנא‪ .‬אף‬ ‫שלא כיהן מעולם בתפקיד רבני‪ ,‬הכיר אותו רבי יצחק אלחנן והעריך‬ ‫"מזל טוב!"‬ ‫אותו מאוד‪.‬‬ ‫בכניסה לעיר המתינו להם רבים‪ :‬רבני העיר‪ ,‬נכבדיה וציבור גדול‬ ‫בני קוסובה הכינו כתב הכתרה ופנו לרבי שאול‪ .‬אבל הוא סירב‪" :‬אין‬ ‫מתושביה‪ .‬הם קיבלו את פני הרב בברכת "מזל טוב"‪ ,‬והודיעו לו כי‬ ‫אני ראוי להיות רב‪ ,‬ואין לי כל שאיפה להיות רב‪ .‬ברצוני להמשיך‬ ‫בהחלטת כל בני הקהילה הוחלט למנותו לרב עליהם‪ ,‬וכי לא יניחו לו‬ ‫להגות בתורה בשקט ובלי טרדות"‪.‬‬ ‫לשוב לביתו עד שיובאו לכאן גם שאר בני משפחתו‪.‬‬ ‫רק כשאמרו לו שההמלצה עליו באה מפי רבי יצחק אלחנן‪ ,‬חש‬ ‫כשנודע הדבר בנעשוויז‪ ,‬מחו בני הקהילה בחריפות על "חטיפת"‬ ‫שאינו יכול לדחות אותה‪ .‬וכך היה רבי שאול לרבה של קוסובה‪.‬‬ ‫רבם האהוב והנערץ‪ .‬אבל בני נובהרדוק עמדו כחומה בצורה ולא‬ ‫(מתוך הספר "רבי יצחק אלחנן ספקטור")‬ ‫התרגשו מהמחאות‪.‬‬ ‫כך החלה רבנותו בעיר החשובה נובהרדוק‪ ,‬שבה כיהן משנת תרי"א‬ ‫המשך מעמוד ‪ | 11‬הגאון רבי יחיאל צוקר‬ ‫כחתן אצל יהודי אמיד‪ .‬לאחר עשר שנות לימוד בכולל בתמיכת‬ ‫יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו"‪ .‬התפילה הזו‬ ‫חותני‪ ,‬פתח לי חותני מפעל לפרנסתי‪ .‬אך חפצתי לקבוע עיתים‬ ‫מכוונת לימינו‪ ,‬ימות המשיח‪ .‬כולנו יודעים שיש ירידת הדורות‪.‬‬ ‫לתורה בשעות הבוקר‪ ,‬כשהראש צלול‪ .‬ביקשתי מאשתי שתחליף‬ ‫אנו שומעים מהורינו על מושגים נעלים שהיו בישיבות בתקופתם‪,‬‬ ‫אותי במפעל בין ‪ 9:00‬ל‪ ,10:00-‬כדי שאוכל ללמוד משעה ‪ ,8:00‬והיא‬ ‫והמרחק במושגים בין דורנו לדורם הוא כמרחק של יותר מעשרה‬ ‫הסכימה בשמחה‪.‬‬ ‫דורות‪ .‬מי שיש לו סב זקן ושומע ממנו מושגים‪ ,‬יודע שאנו ממש‬ ‫לאחר ימים ספורים אמרה לי רעייתי‪' :‬השעה שבין ‪ 9:00‬ל‪10:00-‬‬ ‫נדמים כקופים לידם‪ .‬את נוסח התפילה הזה לא כתבנו אנו‪ ,‬בני הדור‬ ‫היא שעת השיא בעסקים‪ .‬לקוחות רבים פונים בשאלות דחופות‬ ‫הזה‪ .‬כתבו אותו אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬והם קוראים לאנשי דורנו‬ ‫שרק אתה יכול להשיב עליהן‪ ,‬ואינני יכולה להסתדר לבדי'‪ .‬הבנתי‬ ‫צדיקים‪ ,‬ישרים וחסידים‪ .‬היתכן? הרי לעומת אנשי כנסת הגדולה‬ ‫וקיבלתי את דבריה‪' :‬אם כן‪ ,‬אגיע למפעל ב‪ ,9:00-‬ואקבע את לימודי‬ ‫איננו אפילו בבחינת נמושות!‬ ‫בין ‪ 10:00‬ל‪."'12:00-‬‬ ‫התשובה היא‪ ,‬אדרבה‪ :‬אנשי כנסת הגדולה הביטו על הדור שלנו‪,‬‬ ‫אך להפתעתו‪ ,‬מרגע ששינה את סדריו‪ ,‬לא צלצל הטלפון ולו פעם‬ ‫דור תהפוכות עם ניסיונות נוראים שלא היו כמותם מששת ימי‬ ‫אחת בשעה ‪ .9:00‬הדממה נמשכה יום אחר יום‪ ,‬ודווקא השעות‬ ‫בראשית‪ ,‬שההתגברות בו נדרשת בכל צעד ושעל‪ ,‬והם זועקים‪:‬‬ ‫שבין ‪ 10:00‬ל‪ 12:00-‬הפכו לפתע לעמוסות ביותר‪" .‬באותו רגע"‪,‬‬ ‫אתם כולכם צדיקים‪ ,‬ישרים וחסידים!‬ ‫אמר‪" ,‬הבנתי את התרגיל‪...‬‬ ‫"פניתי אל היצר הרע ואמרתי לו‪' :‬אני בעל הבית על המפעל הזה‪,‬‬ ‫מי בעל הבית?‬ ‫לא אתה! אינך יכול להכתיב לי את סדר יומי'‪ .‬הודעתי לאשתי‬ ‫נסיים במעשה מופלא שסיפר המגיד הנודע רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‬ ‫בנחרצות‪' :‬מהיום אני לומד מדי בוקר משעה ‪ 8:00‬ועד ‪ ,12:00‬ואגיע‬ ‫על יהודי‪ ,‬גביר מופלג ובעל צדקה‪ ,‬שהיה גם תלמיד חכם מובהק‪,‬‬ ‫למפעל רק בצהריים'‪ .‬ולמרבה הפלא‪ ,‬הלקוחות הרציניים התרגלו‬ ‫וזכה שכל צאצאיו מפארים את עולם התורה והישיבות‪ .‬הרב‬ ‫לפנות אליי מ‪ 12:00-‬ואילך‪ .‬כך זכיתי להישאר איתן בלימודי‪ ,‬לראות‬ ‫גלינסקי שאל אותו לסוד הצלחתו‪.‬‬ ‫נחת מילדיי ולהתפרנס בכבוד ובהרחבה"‪.‬‬ ‫"הייתי בחור מוצלח ששקד על התורה"‪ ,‬סיפר האיש‪" ,‬ונלקחתי‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מסיפורם עלה שהרב מבריסק אמר כי עדיף שבני הישיבות יימנעו‬ ‫מהפעילות‪ ,‬הרב שך אמר שמסתבר שלא יצאו הדברים מפי הרב מבריסק‪,‬‬ ‫ומאחר שפרסומם היה עלול לגרום נזק רב להצלה הרוחנית‪ ,‬נענה לבקשת‬ ‫ר' שלמה הופמן והתלווה אליו מיד לבית הרב לברר את העניין‬ ‫המחנך הנודע רבי שלמה הופמן מספר על השנים שבהן עמד לפני מרן הרב מבריסק זצ"ל‬ ‫"נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִדּיק ָת ִּמים ָהיָ ה בְ ּדֹר ָֹתיו" (בראשית ו'‪ ,‬ט')‬ ‫תמים‪ ,‬כולו שלם‪ .‬בלי סדק ובלי חצי אמת‪ ,‬ובלי לראות רק חלק‬ ‫מהתמונה‪ .‬כך הכיר המחנך הנודע רבי שלמה הופמן את הרב‬ ‫מבריסק זצ"ל‪ ,‬שאליו היה קשור שנים ארוכות‪ ,‬תחילה כבן ישיבת‬ ‫חברון ואחר כך כמי שנשא על כתפיו שאלות ציבוריות וחינוכיות‬ ‫כבדות משקל‪.‬‬ ‫כיצד בדיוק נוצר הקשר בין ר' שלמה לרב מבריסק‪ ,‬אין אנו יודעים‪.‬‬ ‫אולי הביא אותו לשם החברותא שלו‪ ,‬רבי אלעזר צדוק טורצ'ין‪,‬‬ ‫שהיה ממקורבי הרב‪ ,‬ואולי היה זה חברו הטוב רבי רפאל שפירא‪.‬‬ ‫אבל השאלה אינה באמת שאלה‪ :‬השכונה הייתה קטנה‪ ,‬ביתו של‬ ‫הרב היה פתוח לרווחה‪ ,‬ובני ישיבת חברון היו מצויים סביבו תמיד‪.‬‬ ‫ר' שלמה עצמו היה מספר שבעומדו לפני החזון איש אחזה אותו‬ ‫חרדה משתקת‪ ,‬ואילו לפני הרב מבריסק הרגיש קרבה של בן בית‪.‬‬ ‫ולאכול כדרכו‪ ,‬יותר מכשיעור"‪.‬‬ ‫הרב נטה לו חסד‪ ,‬ור' שלמה יכול היה להאריך עמו בדברים ולדון‬ ‫הבחורים תמהו על הנוסח‪ .‬להחמיר? הרי זו הוראה להקל!‬ ‫לפניו בדבריו‪.‬‬ ‫הסביר להם הרב שזוהי הוראתו של אביו‪ ,‬הגר"ח‪" :‬אין אנו מקילים‬ ‫חלילה במצוות עינוי ביום הכיפורים‪ .‬אנו מחמירים בהלכות פיקוח‬ ‫בלי כיפה לקיבוץ‬ ‫נפש"‪ .‬ההוראה היא אפוא להחמיר במצוות שמירת הנפש‪ ,‬ומתוך‬ ‫בשנת תש"ג שלח הרב מבריסק את ר' שלמה לשליחות חשאית‪:‬‬ ‫החומרה הזו לאכול כדרכו‪.‬‬ ‫לחלץ ילד מ"ילדי טהראן" מקיבוץ יגור‪ .‬הרב הדריך אותו בכל פרט‪.‬‬ ‫הוא ייסע מפרדס חנה לכיוון יגור בחזות חילונית‪ ,‬בלי כיפה לראשו‪,‬‬ ‫"אינני יודע"‬ ‫כדי שלא יעורר חשד‪ .‬עוד גילה לו הרב שאחד מראשי הקיבוץ הוא‬ ‫על זהירותו המופלגת של הרב מבריסק באמת‪ ,‬אפילו בשיחת חולין‪,‬‬ ‫יליד העיר בריסק‪ .‬אליו יפנה ר' שלמה בסתר‪ ,‬והוא יעזור לו למצוא‬ ‫היה ר' שלמה מספר‪:‬‬ ‫את הילד ולהוציאו‪.‬‬ ‫"בוקר אחד רציתי לשוחח עם בנו הגדול של הרב‪ ,‬הגאון רבי יושע‬ ‫וכך אכן היה‪ .‬הילד חולץ‪ ,‬והכל נעשה בניגוד להחלטות הגופים‬ ‫בער‪ ,‬בעניין מסוים‪ .‬בדרך כלל אחד הילדים היה פותח את הדלת‪,‬‬ ‫השלטוניים של אותם ימים‪ ,‬הסוכנות היהודית ועליית הנוער‪.‬‬ ‫אבל באותה פעם פתח הרב בעצמו‪ .‬הרב שאל מה אני רוצה‪,‬‬ ‫ועניתי שאני מחפש את ר' יושע בער‪' .‬הוא לא נמצא בבית'‪ ,‬אמר‬ ‫"להחמיר ולאכול"‬ ‫הרב‪ .‬הסברתי שהעניין דחוף לי ושאלתי אם הרב יודע היכן אוכל‬ ‫אחד מתלמידי ישיבת חברון היה חולה לב‪ .‬בערב יום הכיפורים שאל‬ ‫למצוא אותו‪.‬‬ ‫את הגאון רבי צבי פסח פרנק אם עליו לצום‪ ,‬והרב הורה לו לאכול‬ ‫“'אינני יודע היכן הוא'‪ ,‬ענה הרב‪' ,‬אך אני יודע שבדרך כלל בשעה זו‬ ‫פחות פחות מכשיעור‪ .‬בליל יום הכיפורים סיפרו לרב מבריסק‬ ‫הוא הולך להתפלל'‪ .‬שאלתי לאן‪ ,‬והרב השיב‪' :‬אינני יודע לאן הלך‪.‬‬ ‫על ההוראה‪.‬‬ ‫בדרך כלל הוא הולך לזכרון משה‪ ,‬ואם אינו מוצא שם מניין הוא הולך‬ ‫אותו בחור שהה אז בבית הבראה בשכונת מקור חיים‪ ,‬מרחק שעת‬ ‫לשטיבלאך של מאה שערים‪ .‬אך למעשה איני יודע‪ ,‬שמא הלך היום‬ ‫הליכה משכונת גאולה‪ .‬הרב קרא מיד לכמה בחורים מהישיבה‬ ‫למקום אחר'‪ .‬שאלתי אם כדאי לי לחכות לו‪ ,‬והרב השיב‪' :‬לפעמים‬ ‫וביקש שילכו לשם ויאמרו לבחור כי הרב מבריסק מורה לו "להחמיר‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫הוא שב מיד אחרי התפילה‪ ,‬ופעמים שהוא מתעכב עם מישהו כחצי‬ ‫שעה‪ ,‬ולפעמים אף יותר משעה‪ .‬איני יודע‪ .‬אם תרצה‪ ,‬תוכל להיכנס‬ ‫הבחורים תמהו על הנוסח‪.‬‬ ‫ולחכות לו כאן‪ ,‬ואם תרצה‪ ,‬תוכל ללכת לחפשו'"‪.‬‬ ‫את האריכות הזו הסביר ר' שלמה בזהירותו של הרב במצוות "מדבר‬ ‫להחמיר? הרי זו הוראה להקל!‬ ‫שקר תרחק"‪ .‬לא רק שלא לומר שקר‪ ,‬אלא להתרחק אפילו מדיבור אחד‬ ‫הסביר להם הרב שזוהי הוראתו‬ ‫שאינו אמת מוחלטת‪ .‬ומכאן ריבוי ה"איני יודע"‪ ,‬ה"אולי כך" וה"שמא"‪.‬‬ ‫של אביו‪ ,‬הגר"ח‪" :‬אין אנו‬ ‫"הוא לא שאל את השאלה שלך"‬ ‫הפעילות החינוכית של "הפעילים" בקרב ילדי העולים נעשתה בידי‬ ‫מקילים חלילה במצוות עינוי‬ ‫בני הישיבות הגבוהות‪ .‬בחופשת הקיץ קיימו קייטנות ויצרו קשר עם‬ ‫ביום הכיפורים‪ .‬אנו מחמירים‬ ‫הילדים‪ ,‬ובהמשך שמרו עמם על קשר וקירבו רבים לתורה ולמצוות‪.‬‬ ‫מאמץ גדול הושקע בכך שמסיימי כיתה ח' ימשיכו ללמוד בישיבה‪,‬‬ ‫בהלכות פיקוח נפש"‬ ‫וכך יובטח עתידם הרוחני‪ .‬פעמים רבות הביא ילד אחד שהמשיך‬ ‫לישיבה מהפך בכל משפחתו‪.‬‬ ‫הפעילות הזו הייתה שנויה במחלוקת בין ראשי הישיבות‬ ‫שך אמר שמסתבר שלא יצאו הדברים מפי הרב מבריסק‪ ,‬ומאחר‬ ‫והמשגיחים‪ .‬כמה ממצויני ישיבת סלבודקה השתתפו בה‪ ,‬ודעת‬ ‫שפרסומם היה עלול לגרום נזק רב להצלה הרוחנית‪ ,‬נענה לבקשת ר'‬ ‫המשגיח לא הייתה נוחה מכך‪ .‬לדעתו‪ ,‬אין להוציא את השקדנים‬ ‫שלמה והתלווה אליו מיד לבית הרב לברר את העניין‪.‬‬ ‫לפעילות‪ ,‬ורק מי שממילא זקוק לעיסוק נוסף ייצא אליה‪.‬‬ ‫הרב מבריסק אמר שמעולם לא אמר כך‪" .‬לא זו הייתה שאלתם‪ ,‬ולא‬ ‫כשכיהן ר' שלמה כמזכיר "חבר הפעילים"‪ ,‬ארגון שעסק בקירוב‬ ‫זו הייתה תשובתי"‪ ,‬הסביר‪" .‬הם שאלו אם מותר לשלוח תלמידים‬ ‫ילדי העולים‪ ,‬היה אחראי על הקשר עם גדולי ישראל‪ .‬חברי הארגון‬ ‫לישיבה מסוימת‪ .‬שאלתי מה היא ישיבה זו‪ ,‬וענו שלומדים בה גם‬ ‫לא עשו דבר בלי הוראתם‪ .‬תחילה היה החזון איש מורה דרכם‪,‬‬ ‫ספרים של סופרים כופרים‪ .‬על כך עניתי שאיני מכיר את הספרים‬ ‫אחריו קיבל על עצמו את התפקיד הגאון רבי אליהו דסלר‪ ,‬ולאחר‬ ‫הללו‪ ,‬אך אם כדבריכם לומדים שם ספרי כפירה ומינות‪ ,‬אין לזה‬ ‫פטירתו פנו בשאלותיהם אל הרב מבריסק‪.‬‬ ‫היתר כלל"‪.‬‬ ‫לשאול את הרב מבריסק לא היה דבר פשוט‪ .‬נדרשה עבודת הכנה‬ ‫יסודית‪ :‬הרב ביקש מהשואל להציג את הטעמים לנהוג כך ואת‬ ‫"שלמה ושלמה"‬ ‫הטעמים לנהוג אחרת‪ ,‬ורק אחרי שהועמד הספק על כל צדדיו‬ ‫פעם נתקל ילד מילדי העולים‪ ,‬שרצה להמשיך ללמוד בישיבה‪,‬‬ ‫נדרש לדון בו ולהכריע‪ .‬פעמים שתשובתו לר' שלמה הייתה שונה‬ ‫בהתנגדות נחרצת של אביו‪ .‬כל הניסיונות לשנות את עמדת האב‬ ‫מתשובה שנתן לאחרים בשאלה שנראתה זהה‪ .‬כשר' שלמה שאל‬ ‫נתקלו בחומה בצורה‪ .‬ר' שלמה וחברו ר' שלמה נח קרול סברו‬ ‫לפשר השינוי‪ ,‬השיב הרב‪" :‬הוא לא שאל את השאלה שאתה שואל"‪,‬‬ ‫שאולי האב יתרצה למוסד אחר‪ ,‬פחות רצוי‪ ,‬והתלבטו אם נכון‬ ‫ופירט את הדקויות שבין השאלות‪.‬‬ ‫להציע זאת‪ .‬הם עלו אל הרב מבריסק‪.‬‬ ‫באחת השנים עלו כמה מבני הישיבה לשאול בעצת הרב מבריסק‪,‬‬ ‫הרב נמנע מלהשיב‪ .‬רק זאת אמר להם‪" :‬שלמה ושלמה‪ ,‬עשו‬ ‫ומסיפורם עלה שהרב אמר כי עדיף שבני הישיבות יימנעו מהפעילות‪,‬‬ ‫כחכמתכם וכהבנתכם‪ ,‬וה' יהיה עמכם"‪.‬‬ ‫מאחר שחלק מהילדים ממשיכים ממילא בישיבות תיכוניות‪ .‬ר'‬ ‫('המחונך המחנך')‬ ‫שלמה פנה לגאון רבי אלעזר מנחם מן שך וסיפר לו את הדברים‪ .‬הרב‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בשעת לימודו היה מצחו חרוש קמטים‪ .‬ניכר היה עליו כי הוא מאומץ ביותר‪.‬‬ ‫הוא נראה אז מנותק מהעולם‪ ,‬שרוי כולו באותה סברא שתחת שבט בדיקתו‪.‬‬ ‫היגיעה הגדולה‪ ,‬היה אומר‪ ,‬היא זו שמעלה את האדם מדרגה לדרגה‬ ‫על עמל התורה של הגאון רבי שמואל‪-‬יעקב בורנשטיין זצ"ל‪,‬‬ ‫בעל 'זאת ליעקב'‪ ,‬ומה למד ממראה הארץ שהראה הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫"צ ַֹהר ַּת ֲע ֶשׂה לַ ֵּתבָ ה" (בראשית ו'‪ ,‬ט"ז)‬ ‫באחד השיעורים ב'קרית מלך' אמר ר' שמואל‪-‬יעקב סברא עמוקה‪.‬‬ ‫השומעים לא הבינו את הדברים לעומקם‪ ,‬ופרצה סערה גדולה‪.‬‬ ‫אחר השיעור ניגשו המתווכחים אליו כדי להמשיך לשאת ולתת‬ ‫בעניין‪ ,‬אך הוא עצר בעדם והקדים לשאול אותם‪:‬‬ ‫רבותי‪ ,‬כמה זמן השקעתם להרהר בסברא זו ולדון בה?‬ ‫הם השיבו שמדובר בכמה רגעים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬דעו לכם כי מזה ארבעה ימים שהנני מהרהר בעומק סברא זו‪,‬‬ ‫אוכל עמה‪ ,‬ישן עמה‪ ,‬הולך עמה‪ ,‬בא עמה‪ ,‬נכנס עמה‪ ,‬יוצא עמה‪,‬‬ ‫בלי היסח הדעת‪ .‬האם בכמה רגעים תוכלו לומר שאינה מובנת?‬ ‫בבקשה מכם‪ ,‬השקיעו קצת יותר מכמה רגעים‪ ,‬ואז תבואו לדון‬ ‫עמי עליה‪...‬‬ ‫הישרה‪ .‬בלהט היה מקשיב לכל הערה ולכל קושיא‪ ,‬שמא ממנה‬ ‫בהזדמנות אחרת אמר‪ :‬על ווארט פלוני צריכים לשלם כך וכך‪ ,‬כי‬ ‫יזרח האור‪.‬‬ ‫הוא יקר מאוד‪ .‬ועוד אמר‪ :‬וכי חושבים אתם שווארט זה יצא לי‬ ‫לעיתים קרה שבחור היה מעיר לו הערה שלא חשב עליה‪ ,‬ואז היה‬ ‫מהשרוול? הלא עמלתי עליו כל הלילה!‬ ‫עומד ומחשב שוב את הכל מבראשית‪ ,‬תוהה ובוחן האם התערער‬ ‫כשלמדו בישיבה 'כיצד הרגל'‪ ,‬התבקש לעשות משהו‪ .‬אין לי זמן‪,‬‬ ‫הכל ויש להציע מהלך אחר‪ ,‬או שאפשר להשאיר את הישנות‬ ‫הסביר‪ .‬הלא אני אוכל 'כיצד הרגל' ונושם 'כיצד הרגל' ואיני חי אלא‬ ‫ולהמשיך הלאה‪.‬‬ ‫את 'כיצד הרגל'; לא נותר לי פנאי לשום דבר אחר!‬ ‫אף בשיעור עצמו היה לפתע שוקע בהרהורים ומהרהר במהלכים‬ ‫חדשים שצצו במוחו‪ ,‬ושוב 'מתעורר' ואומר‪ :‬יֶ ע‪ ,‬נשוב לסוגיא‪...‬‬ ‫'טרודים לדעת סודה'‬ ‫שגור היה על לשונו‪ ,‬בעת שבא לומר מהלך חדש בסוגיא‪ ,‬כי 'אמרנו‬ ‫כל ימיו של ר' שמואל‪-‬יעקב היו סדר לימוד אחד ארוך‪ .‬סדר‬ ‫פה מילה'‪ .‬בקולו נשמעה אז שמחה גדולה על שעלה בידו לפענח‬ ‫שנמשך מילדותו ועד פטירתו‪ .‬סדר של עמל תורה מפרך‪ ,‬ביגיעה‬ ‫את לב הסוגיא במילה ששינתה את המבט על הסוגיא כולה‪.‬‬ ‫ובהתאמצות‪ .‬ובראש ובראשונה – בטרדה‪.‬‬ ‫רגיל היה לצטט את דברי רש"י במסכת שבת אודות ה'מיימינים‬ ‫'לפום צערא אגרא'‬ ‫בתורה' – כהגדרת הגמרא – שהם 'העוסקים בה בכל כוחם וטרודים‬ ‫הוא היה עמל על כל סברא שעות ארוכות ללא לאות‪ .‬עמל רב‬ ‫לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו'‪ .‬שמעתם? היה אומר‪.‬‬ ‫השקיע גם בכתיבת הדברים‪ ,‬ודקדק וחזר ודקדק שיהיו כתובים‬ ‫'טרודים לדעת סודה'‪ .‬האם מדובר כאן בסודות התורה ובחכמת‬ ‫באופן המדויק ביותר‪ .‬הדבר גזל ממנו שעות שינה רבות‪.‬‬ ‫הנסתר? מדובר כאן על עומק הסוגיא; כל סוגיא יש לה סוד ולב‪,‬‬ ‫בשעת לימודו היה מצחו חרוש קמטים‪ .‬ניכר היה עליו כי הוא‬ ‫עומק לפנים מעומק‪ ,‬ותפקידו של הלומד להעמיק ולהגיע עד‬ ‫מאומץ ביותר‪ .‬הוא נראה אז מנותק מהעולם‪ ,‬שרוי כולו באותה‬ ‫תכלית סודה!‬ ‫סברא שתחת שבט בדיקתו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כל ימיו היה טרוד‪ .‬הוא דאג את דאגת הסוגיא שעדיין לא‬ ‫היגיעה הגדולה‪ ,‬היה אומר‪ ,‬היא זו שמעלה את האדם מדרגה לדרגה‪,‬‬ ‫התחוורה‪ ,‬וצהל כאשר העקובים הפכו למישורים‪.‬‬ ‫שהרי 'לפום צערא אגרא'! וידוע‪ ,‬הוסיף‪ ,‬מאמר העולם בביאור 'אנו‬ ‫דרכו להגיע להבנת הדברים היתה ארוכה מאוד‪ .‬במוחו הגדול היה‬ ‫עמלים ומקבלים שכר'‪ ,‬שאנו מקבלים שכר אף על העמל‪.‬‬ ‫מרבה לחשב דרכים רבות ומפותלות‪ ,‬עד שהיה בוחר לו את הדרך‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫עיקר עיסוקו היה בירידה לעמקי הסוגיות‪ ,‬בהתבוננות בסברות‬ ‫מבט אחד על הסוגיא כולה‬ ‫דקות ובחציבת יסודות איתנים מתוך לשונות הראשונים‪.‬‬ ‫יגיעת התורה כללה לא רק ירידה לעומקה של סברא‪ ,‬אלא גם עמל‬ ‫לא לחינם חיזרו אחריו ראשי ישיבות‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ ,‬כדי לעטרו‬ ‫גדול בחישוב כל הסוגיא לפרטיה ולדקדוקיה עם כל היקפה‪.‬‬ ‫בעטרת ר"מ בישיבתם‪ .‬הוא היה 'מחדש' עצום ועמקן באופן היוצא‬ ‫אומר תלמידו ר' עוזיאל יעקובוביץ‪ ,‬רב קהילה בלייקווד‪:‬‬ ‫מגדר הרגיל‪ ,‬ורב היה כוחו לבנות תלמידים ולהקנות להם את‬ ‫"ר' שמואל‪-‬יעקב היה אומר בשם רבו ר' חיים שמואלביץ‪ ,‬על‬ ‫דרכי הלימוד‪.‬‬ ‫הפסוק בפרשת לך לך מדברי הקב"ה לאברהם אבינו 'שא נא עיניך‬ ‫בהקניית דרכי הלימוד ראה את עצמו כחוליה בשרשרת של מוסרי‬ ‫וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה'‪ ,‬ומקשה‬ ‫התורה‪' .‬קיבלתי מר' נחום שקיבל מר' ברוך בר‪ ,‬שהיה תלמידו של‬ ‫האור החיים‪ ,‬מהי הכוונה 'מן המקום אשר אתה שם'? אומר האור‬ ‫ר' חיים'‪ ,‬אמר פעם‪( .‬פעם התבטא כי כשם שאומר אדם 'מודה אני‬ ‫החיים שכאן נעשה לו נס עצום‪ ,‬שיוכל לראות מצפון לדרום‬ ‫לפניך שהחזרת בי נשמתי'‪ ,‬כך עליו לומר 'מודה אני לפניך שנתת‬ ‫וממזרח למערב ממקום אחד‪ ,‬מבלי שיצטרך לסובב את ראשו‪.‬‬ ‫לנו את ר' חיים הלוי והורה לנו את דרך הלימוד'‪)...‬‬ ‫והקשה ר' חיים‪ ,‬מהו הצורך בנס הזה? אמר ר' חיים‪ ,‬מכאן שראיית‬ ‫דבר שלם בבת אחת שונה מראיית אותו דבר כשהוא מחולק‪...‬‬ ‫'אין סדר עיון ואין סדר בקיאות'‬ ‫הוסיף ר' שמואל‪-‬יעקב‪ :‬אף בלימוד הסוגיא כך הוא‪ .‬כשמכירים‬ ‫הוא היה אומר‪ :‬מ'וייטער' (הלאה) לא נעשים למדנים‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫רק חלק אחד בסוגיא‪ ,‬אין זה אלא מבט אחד‪ ,‬אבל כשמכירים‬ ‫כשלומדים בעיון ועולה קושיא‪ ,‬יש להתעכב עליה‪ ,‬ולא להניח‬ ‫את כל הסוגיא – כל הסוגיא נראית אחרת‪ .‬כך הוא בסוגיא כלפי‬ ‫לעצלות הטבעית להשאיר את הקושיא לחמוק מבין הידיים‪.‬‬ ‫פרטיה‪ ,‬וכך הוא בש"ס כולו כלפי סוגיותיו‪ .‬ראיית השלם גדולה‬ ‫בהתאם לכך חלק על המקובל בישיבות לכנות את הסדרים 'סדר‬ ‫מראיית חלקיו‪.‬‬ ‫עיון' ו'סדר בקיאות' (שכונה אצלו בשם 'סדר הידיעה')‪ .‬הוא טען‬ ‫לימודו של ר' שמואל‪-‬יעקב היה ממש בבחינה זו‪ ,‬מתוך ראיית‬ ‫כי השמות אינם נכונים‪' .‬אין סדר עיון ואין סדר בקיאות'‪ ,‬היה‬ ‫הסוגיא עם כל הפרטים‪ ,‬השיטות וההסברים‪ ,‬והכל – לעומקם‪.‬‬ ‫אומר‪ .‬מאי משמע בקיאות – שטחיות? לא יעלה על הדעת! אין‬ ‫פעם סיפר לי על ספריו 'זאת ליעקב'‪ ,‬שנכתב בהם כי הם 'ביאורי‬ ‫ההבדל בין הסדרים אלא בכך שבסדר שני מתרחבים פחות מאשר‬ ‫סוגיות'‪ .‬אין זה דומה לספר פלוני‪ ,‬אמר לי‪ ,‬שאפשר לעיין בו בין‬ ‫בסדר ראשון‪ ,‬אבל ודאי שהן בזה והן בזה יש ללמוד בהבנה גמורה‪,‬‬ ‫גברא לגברא ולראות נקודה כלשהי בסוגיא‪ .‬בספרי זאת ליעקב‬ ‫המעמידה את הסוגיא ועומקה לפני הלומד‪.‬‬ ‫נכנס כל העמל על כל הסוגיא‪ .‬אי אפשר להביט בו על רגל אחת‬ ‫ואם ישנן סוגיות או מסכתות הנראות כבקיאותיות – לא אצל ר'‬ ‫מבלי להיות מונח בסוגיא עם כל רמ"ח ושס"ה"‪.‬‬ ‫שמואל‪-‬יעקב‪ .‬היו שלמדו עמו פרקים ומסכתות שאינם מסדרי‬ ‫המסכתות הישיבתיות‪ .‬מה כבר אפשר לומר על סוגיות אלו? הרהרו‬ ‫חוליה בשרשרת מוסרי התורה‬ ‫לעצמם בראשית הלימוד‪ .‬אולם עד מהרה הראה להם כיצד כל דבר‬ ‫ר' שמואל‪-‬יעקב היה בקי גדול וגם מהיר מחשבה באופן נדיר‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫עשוי להיות סוגיא עמוקה ורחבה‪.‬‬ ‫שלא כדרך הבקיאים והמהירים‪ ,‬שבדרך כלל אינם מהעמקנים‪,‬‬ ‫ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה‬ ‫סניפי 'דרשו' ברחבי תבל‬ ‫ישראל | ארה"ב | אירופה | צרפת | ארגנטינה | אוסטרליה | בלגיה | קנדה‬ ‫מקסיקו | דרום אפריקה | שוויץ | אוסטריה | הונגריה | ונצואלה | פנמה‬ ‫בלארוס | אוקראינה | רומא | ג'יבלטר | הולנד | ברזיל | ברלין‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫הגיעו לפניו שני בעלי דין‪ ,‬ואינו יודע כיצד להסתכל על הסיפור שלהם‪.‬‬ ‫מכל צד שרק מביט על הסיפור‪ ,‬הוא רואה גניבות ורמאויות של שני‬ ‫הצדדים איש ברעהו‪ ,‬ולא מצליח לפתור את התעלומה‪ ,‬ואינו רואה כל‬ ‫סיכוי להגיע לחקר האמת‬ ‫"וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ ָח ָמס" (בראשית ו'‪ ,‬י"א)‬ ‫בספר 'מלה בסלע' מובא‪ :‬אחד מחכמי הדיינים שליט"א הגיע פעם‬ ‫להתייעץ עם מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל‪ :‬הנה הגיעו לפניו שני‬ ‫בעלי דין‪ ,‬ששניהם רמאים‪ ,‬ואינו יודע כיצד להסתכל על הסיפור‬ ‫שלהם‪ .‬מכל צד שרק מביט על הסיפור‪ ,‬הוא רואה גניבות ורמאויות‬ ‫של שני הצדדים איש ברעהו‪ ,‬ולא מצליח לפתור את התעלומה (מי‬ ‫הגנב העיקרי ומי גנב נספח)‪ ,‬ואינו רואה כל סיכוי להגיע לחקר האמת‪.‬‬ ‫ר' ניסים יעץ לו ואמר‪" :‬במקרה דנן‪ ,‬העצה היא כך‪ .‬תאמר להם‪ ,‬כי‬ ‫אחרי כל כך הרבה עקיצות וגניבות איש מרעהו‪ ,‬שינסו כעת לשבת‬ ‫ולראות האם אפשר למצוא דרך של פשרה ביניהם‪ ,‬ולשם כך‪,‬‬ ‫שייכנסו לחדר הסמוך (בבית הדין) וישבו להתפשר‪ .‬ואתה תעמוד‬ ‫מאחורי הדלת ותשמע את שיחתם‪ ,‬כיצד הם מנסים לבוא לידי‬ ‫פשרה‪ ,‬ושם תדע את האמת"‪.‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל ביקש לתאר בפניו תלמיד חכם שמרן‬ ‫תמה הדיין‪" :‬אבל לפי מה שאני שומע בדיונים‪ ,‬גם הם עצמם‬ ‫הכיר את פניו אך לא ידע לנקוב בשמו‪ .‬במהלך הניסיונות‬ ‫מספרים כי לא יודעים את האמת"‪.‬‬ ‫להבהיר מיהו האיש המדובר‪ ,‬אמר בן הבית למרן‪" :‬ער איז א‬ ‫השיב לו ר' ניסים‪" :‬הם כן יודעים את האמת‪ ...‬לכן‪ ,‬רק תאזין‬ ‫גראבער" (הוא שמן)‪ .‬הביטוי לא נשא חן באוזני רבנו‪ ,‬שהגיב‬ ‫לשיחה ביניהם ותגלה את מה שקרה באמת‪ .‬מה שהם צועקים‬ ‫מיד ואמר‪" :‬לא אומרים כך‪ ,‬אלא אומרים א דינער!"‪ ,‬כלומר רזה‪,‬‬ ‫בדיון‪ ,‬למטרת הניצוח בדין‪ ,‬זה דבר אחד‪ ,‬ומה שהם יודעים ומדברים‬ ‫בלשון סגי נהור‪.‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬זה דבר שני"‪.‬‬ ‫בעניין נקיות דיבורו של מרן סיפר עוד חתנו‪ ,‬הגאון רבי יצחק‬ ‫וכך הווה‪.‬‬ ‫זילברשטיין שליט"א‪ ,‬והעיד כי חמיו לא היה מסוגל להוציא‬ ‫מפיו את המילה 'שקרן'‪ .‬באחת הפעמים‪ ,‬כאשר רבי יצחק‬ ‫שוחח עמו בנוגע לאדם מסוים‪ ,‬התבטא מרן ואמר‪" :‬הוא‬ ‫באחת הפעמים‪ ,‬כאשר רבי יצחק שוחח‬ ‫בעל דמיון"‪.‬‬ ‫עמו בנוגע לאדם מסוים‪ ,‬התבטא מרן‬ ‫"בתחילה לא הבנתי מהי משמעות הביטוי 'בעל דמיון'"‪ ,‬סיפר רבי‬ ‫ואמר‪" :‬הוא בעל דמיון"‪" .‬בתחילה‬ ‫יצחק‪" .‬מורי חמי ניסה להסביר לי שוב ושוב כי האיש 'מדמה'‪ ,‬עד‬ ‫לא הבנתי מהי משמעות הביטוי 'בעל‬ ‫שלבסוף‪ ,‬כאשר חמותי הרבנית ע"ה נוכחה לראות כי אינני מבין‬ ‫את פשר הדברים‪ ,‬היא לחשה באוזניי ואמרה‪' :‬מה אתה לא מבין?‬ ‫דמיון'"‪ ,‬סיפר רבי יצחק‪" .‬מורי חמי ניסה‬ ‫הוא שקרן'"‪.‬‬ ‫להסביר לי שוב ושוב כי האיש 'מדמה'‪...‬‬ ‫"ּומן ַהּבְ ֵה ָמה ֲא ֶשׁר ֹלא ְטה ָֹרה ִהוא" (בראשית ז'‪ ,‬ב')‬ ‫ִ‬ ‫בספר 'עמודו של עולם' מסופר‪ ,‬כי אחד מבני משפחת מרן‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 32‬‬ ‫פנה אליי ואמר‪ :‬אתה רואה‪ ,‬ה"משנה ברורה" כותב שצריך לומר בכל‬ ‫ראש הישיבה הסכים לקבלם‪ .‬שמע והאזין‬ ‫סעודה "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר"‪ ,‬וזה מועיל לפרנסה‪ .‬באותו‬ ‫לטענות‪ ,‬ובשלב מסוים אמר לה‪" :‬את צודקת‪,‬‬ ‫יום נכנס לחדר האוכל‪ ,‬וציווה שכל אחד יאמר "מזמור לדוד ה' רועי"‬ ‫ועליו לוותר לך!"‪ .‬היא יצאה מאושרת‪.‬‬ ‫וגו'‪ .‬ברגע שגמרו‪ ,‬נכנס אחד מתומכי הישיבה ובידו נדבה חשובה‪.‬‬ ‫כאשר רק יצאה מהחדר‪ ,‬פרץ האברך בבכי‪:‬‬ ‫"למה ראש הישיבה הרס לי את החיים?‬ ‫ראש הישיבה הרי יודע את האמת‪ ,‬וכי יש‬ ‫"סלח לי ידידי"‪ ,‬פנה לאינסטלטור שהיה‬ ‫צד שהיא צודקת? מדוע אמר לה ככה?!"‬ ‫לבוש בבגדי שבת‪" ,‬הברז מטפטף קצת‪,‬‬ ‫"וַ ּיָ בֹא נ ַֹח‪ֶ ...‬אל ַה ֵּתבָ ה ִמּפְ נֵ י ֵמי ַה ַּמּבּול" (בראשית ז'‪ ,‬ז')‬ ‫וכדאי שתבוא באחד הימים הקרובים‬ ‫נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול (רש"י)‬ ‫לטפל בזה‪ ,‬לפני שתצטבר שם חלודה‪."...‬‬ ‫בספר 'קדושת לוי' (פרשת נח) כותב הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב‬ ‫ה'שרברב' הסתכל עליו כלא מבין‪" :‬אתה‬ ‫זי"ע‪ ,‬שדברי רש"י ש"נח מקטני אמנה היה" אינם מתייחסים לאמונתו‬ ‫מדבר אליי? אני לא אינסטלטור!"‬ ‫של נח בה'‪ ,‬שכן הקב"ה העיד עליו שהיה צדיק‪ .‬אלא‪ ,‬שנח לא מספיק‬ ‫שּבֹתּו" (בראשית ח'‪ ,‬כ"ב)‬ ‫"וְ יֹום וָ לַ יְ לָ ה ֹלא יִ ְ ׁ‬ ‫האמין בעצמו! הוא לא זיהה את הכוח הרוחני האדיר שהיה לו‪ ,‬ולכן לא‬ ‫הרה"ג ר' אליעזר יוטקובסקי סיפר מעשה ששמע מהגה"צ רבי‬ ‫חשב כי ביכולתו לגרום לבני דורו לחזור בתשובה‪ .‬וזו הייתה הטעות שלו!‬ ‫דב יפה זצ"ל‪ ,‬שאירע בכפר חסידים‪ .‬יהודי חרדי שעובד לפרנסתו‬ ‫בספר 'חכימא דיהודאי' מסופר על אברך בן תורה שאשתו הייתה‬ ‫כשרברב הוזמן לביתו של יהודי אחר ביישוב כדי לתקן איזו תקלה‪.‬‬ ‫'קשה'‪ ,‬עם כל המשמעות שבכך‪ .‬הם סיכמו שהולכים לדין תורה בחדרו‬ ‫עשה את מלאכתו‪ ,‬גבה את שכרו ושב לביתו‪.‬‬ ‫של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ֶ(רּב אהרן לֵ ייּב ידע את אשר נעשה)‪.‬‬ ‫עברו כמה ימים‪ ,‬והנה באה שבת המלכה‪ .‬היהודי שבביתו הייתה‬ ‫ראש הישיבה הסכים לקבלם‪ .‬שמע והאזין לטענות‪ ,‬ובשלב מסוים‬ ‫התקלה התהלך ברחובה של עיר‪ ,‬והנה ראה את אותו שרברב צועד‬ ‫אמר לה‪" :‬את צודקת‪ ,‬ועליו לוותר לך!"‪ .‬היא יצאה מאושרת‪.‬‬ ‫מולו‪ .‬נזכר שאותו ברז שהוחלף מטפטף מעט מים‪ ,‬ואם לא תטופל‬ ‫כאשר רק יצאה מהחדר‪ ,‬פרץ האברך בבכי‪" :‬למה ראש הישיבה‬ ‫הבעיה עלולה להצטבר חלודה וייגרם נזק משמעותי‪.‬‬ ‫הרס לי את החיים? ראש הישיבה הרי יודע את האמת‪ ,‬וכי יש צד‬ ‫"סלח לי ידידי"‪ ,‬פנה לאינסטלטור שהיה לבוש בבגדי שבת‪" ,‬נישט‬ ‫שהיא צודקת? מדוע אמר לה ככה?!"‪.‬‬ ‫שבת גערעדט (זה לא עניין לשיחה שבתית)‪ ,‬אבל אני רואה אותך‪,‬‬ ‫ענה לו ראש הישיבה‪" :‬תראה‪ ,‬ודאי שאתה צודק‪ ,‬אך את הבית שלך‬ ‫אז אני כבר אומר לך שתדע שהברז מטפטף קצת‪ ,‬וכדאי שתבוא‬ ‫אסור להרוס‪ .‬יש לכם הרבה ילדים קטנים‪ ,‬את הבית אסור להרוס!‬ ‫באחד הימים הקרובים לטפל בזה‪ ,‬לפני שתצטבר שם חלודה‪."...‬‬ ‫אתה בן תורה‪ ,‬ויש לך כוחות ויש לך כלים איך לוותר‪ ,‬לה אין את זה!‬ ‫ה'שרברב' הסתכל עליו כלא מבין‪" :‬אתה מדבר אליי? אני לא‬ ‫ואם הייתי אומר הפוך‪ ,‬הייתי הורס לך את הבית‪ .‬נכון‪ ,‬קשה‪ ,‬אבל‬ ‫אינסטלטור!"‪.‬‬ ‫תתמודד‪ ,‬לך יש את הכלים"‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת לא אינסטלטור? אתה היית אצלי בבית והחלפת‬ ‫כך היה‪ .‬הוא התמודד‪ ,‬וכיום הוא שופע הרבה נחת‪.‬‬ ‫ברז‪ ,‬לא? אני מבלבל בינך למישהו אחר?"‪.‬‬ ‫"אני לא אינסטלטור"‪ ,‬פסק האיש את פסוקו‪ ,‬בירך את היהודי‬ ‫שכנגדו בברכת שבת שלום‪ ,‬והמשיך הלאה לדרכו‪.‬‬ ‫פעם נכנסתי אצלו ומצאתיו שקוע‬ ‫היהודי נותר מבולבל וגם נבוך‪ .‬לא נעים להתנפל ככה על אדם זר‬ ‫במחשבות‪ ,‬ולפניו "משנה ברורה"‪.‬‬ ‫ברחוב ולבקש ממנו שיבוא לתקן את מה שהאינסטלטור שלך עשה‬ ‫שמעתיו אומר‪ :‬אוי‪ ,‬מפני שלא‬ ‫בצורה לא מושלמת‪...‬‬ ‫אומרים "מזמור לדוד ה' רועי וגו'"‪,‬‬ ‫אבל במוצאי שבת נשמעו נקישות על דלת ביתו‪ ,‬והנה עומד שם‬ ‫האינסטלטור ומבקש להיכנס פנימה כדי לתקן את הברז המטפטף‪...‬‬ ‫לכן חסרה פרנסה לישיבה‬ ‫יה" (בראשית ח'‪ ,‬י"א)‬ ‫"וְ ִהּנֵ ה ֲעלֵ ה זַ יִ ת ָט ָרף ּבְ פִ ָ‬ ‫שאל היהודי את השרברב‪" :‬אני לא מבין‪ ,‬זה היית אתה שפגשתי‬ ‫בשבת‪ ,‬או שזה היה מישהו אחר?"‪.‬‬ ‫יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה‪ ,‬ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם (רש"י)‬ ‫השיב לו השרברב‪" :‬אני הוא האיש שפגשת היום‪ ,‬אבל אכן טעית‬ ‫בספר 'מאיר עיני ישראל' (חלק ו) מסופר בשם אחד מתלמידי הגאון‬ ‫ופנית לאדם אחר בגלל בעיות האינסטלציה‪ ...‬כי בשבת אני לא‬ ‫הצדיק רבי חיים משה יהודה שניידער זצ"ל‪ ,‬ממקורבי ה"חפץ חיים"‬ ‫אינסטלטור! בשבת 'מלאכתך עשויה'‪ ,‬אני לא צריך לתקן כלום‪ ,‬ולא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הכותב בתוך זכרונותיו על רבו את העובדא המדהימה דלהלן‪:‬‬ ‫לסדר שום דבר‪ .‬בשבת אני צריך לשמור שבת‪ .‬כל השאר לא מעניין‬ ‫פעם נכנסתי אצלו ומצאתיו שקוע במחשבות‪ ,‬ולפניו "משנה‬ ‫ולא קיים בשבת‪ .‬במוצאי שבת באתי לתקן את התקלה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ברורה"‪ .‬שמעתיו אומר‪ :‬אוי‪ ,‬מפני שלא אומרים "מזמור לדוד ה'‬ ‫אכשל בעוון גזל חלילה‪."...‬‬ ‫רועי וגו'"‪ ,‬לכן חסרה פרנסה לישיבה‪.‬‬ ‫| ‪33‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫על איזו צורה של קשת ניתן לברך את ברכת‬ ‫הראּיָ ה? מדוע לא ראוי לספר לאחרים‬ ‫ִ‬ ‫שהקשת נראתה? ומי מוגדר בפי חכמים‬ ‫כאחד שאינו חס על כבוד השי"ת?‬ ‫בפרשת השבוע מסופר שלאחר המבול נשבע השי"ת לנח שלא יביא‬ ‫עוד מבול לעולם‪ ,‬ולאחר מכן חיזק את שבועתו באות ברית‪ ,‬כנאמר‪:‬‬ ‫ֹלהים זֹאת אֹות ַהּבְ ִרית ֲא ֶׁשר ֲאנִ י נ ֵֹתן‪ֶ ...‬את ַק ְׁש ִּתי נָ ַת ִּתי ּבֶ ָענָ ן‪...‬‬ ‫ֹאמר ֱא ִ‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫וְ ָהיָ ה ּבְ ַענְ נִ י ָענָ ן ַעל ָה ָא ֶרץ וְ נִ ְר ֲא ָתה ַה ֶּק ֶׁשת ּבֶ ָענָ ן‪ ,‬וְ זָ כַ ְר ִּתי ֶאת ּבְ ִר ִיתי ֲא ֶׁשר‬ ‫ּבֵ ינִ י ּובֵ ינֵ יכֶ ם‪ ...‬וְ ֹלא יִ ְהיֶ ה עֹוד ַה ַּמיִ ם לְ ַמּבּול‪ ."...‬ועל פי דברים אלו תיקנו‬ ‫חכמינו ז"ל שהרואה את הקשת‪ ,‬יברך‪ּ" :‬בָ רּוְך‪ ...‬זֹוכֵ ר ַהּבְ ִרית [וְ ]נֶ ֱא ָמן‬ ‫ּבִ בְ ִריתֹו וְ ַקּיָ ם ּבְ ַמ ֲא ָמרֹו"‪ .‬ופירוש הברכה‪" :‬נאמן בבריתו" – שאינו מבטל‬ ‫את הברית אף שרבו הרשעים; "וקיים במאמרו"‪ ,‬שאף אם אילו לא כרת על כך ברית‪ ,‬הריהו קיים במאמרו שאמר בתחילה‪ ,‬שלא יביא‬ ‫עוד מבול‪.‬‬ ‫וצורת הקשת – כחצי עיגול‪ .‬והמשנה ברורה מסתפק האם ניתן לברך את ברכת הראיה רק בראיית צורה שלֵ מה של חצי עיגול‪ ,‬או אף בראיית‬ ‫קשת בצורה חלקית‪ .‬ואם צורת הקשת כחצי עיגול‪ ,‬אלא שחלקה מוסתר מעין הרואה על ידי עננים‪ ,‬בניינים גבוהים‪ ,‬וכדומה – יש אומרים‬ ‫שבודאי מברך‪ ,‬ויש אומרים שאף זה בכלל הספק‪.‬‬ ‫ובניגוד לברכות ראיה אחרות‪ ,‬כגון הברכה על ראיית 'הים הגדול'‪ ,‬שמברכים אותן רק בחלוף שלושים יום מהראייה האחרונה‪ ,‬את ברכת‬ ‫הקשת מברכים מחדש על כל קשת‪ ,‬כיון שאין זו אותה הקשת שּבֵ רך עליה בפעם הקודמת‪ .‬ואם טרם התפזרו העננים מאז שראה את הקשת‬ ‫בפעם האחרונה – יש אומרים שאף על פי כן מברך שנית‪ ,‬ויש חולקים‪.‬‬ ‫ואף שמותר להסתכל על הקשת כדי לברך עליה‪ ,‬אסור להביט בה יתר על המידה‪ ,‬כיון שיש בה ממראה עצם כבוד השכינה‪ ,‬כפי שנאמר‪:‬‬ ‫"ּכְ ַמ ְר ֵאה ַה ֶּק ֶׁשת ֲא ֶׁשר יִ ְהיֶ ה בֶ ָענָ ן ּבְ יֹום ַהּגֶ ֶׁשם ּכֵ ן ַמ ְר ֵאה ַהּנֹגַ ּה ָסבִ יב הּוא ַמ ְר ֵאה ְּדמּות ּכְ בֹוד ה'"‪ .‬והפליגו חכמים בחומרת הדבר‪ ,‬ואמרו שהמסתכל‬ ‫בקשת נחשב כמי שאינו חס על כבוד קונו‪ ,‬וראוי לו שלא בא לעולם‪ ,‬ועיניו ּכֵ הֹות‪.‬‬ ‫וכיון שאם נראית הקשת בענן‪ ,‬יש בכך אפשרות לסימן רע שהעולם ראוי למבול‪ ,‬ורק מפני השבועה אין המבול בא – יש שכתבו שהרואה את‬ ‫"ּומֹוצא ִדּבָ ה הּוא כְ ִסיל"‪ .‬וכך‬ ‫ִ‬ ‫הקשת בענן לא יספר על כך לאחרים‪ ,‬וכמבואר בגמרא שאין ראוי לפרסם בשורה רעה‪ ,‬על פי הכתוב במשלי‪:‬‬ ‫כתב במשנה ברורה‪" :‬אין כדאי להגיד לחבֵ רו שיש קשת"‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח רכט‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב א‪-‬ה‪ ,‬וביה"ל ד"ה הרואה; בו"מ דרשו‪]1-2 ,‬‬ ‫על מי נאמר בזוהר הקדוש שגופו קודש ונשמתו‬ ‫קודש קדשים? ומדוע חמץ אוסר תערובת אפילו‬ ‫ב'משהו' שאינו נותן טעם חמץ לתערובת?‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬חמץ שהתערב בדבר היתר‪ ,‬דינו כשאר האיסורים‪,‬‬ ‫שאינם אוסרים את התערובת אלא בכדי נתינת טעם‪ ,‬דהיינו שאם‬ ‫בטל‪ .‬אולם‪ ,‬חכמינו ז"ל‬ ‫כמּות ההיתר היא פי שישים מהאיסור‪ ,‬הריהו ֵ‬ ‫החמירו באיסור חמץ‪ ,‬שלא יתבטל בתערובת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שאפילו 'משהו'‬ ‫ממנו‪ ,‬שאינו נותן טעם בתערובת‪ ,‬אוסר את כולּה‪ .‬והפוסקים הביאו‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 34‬‬ ‫את דברי האריז"ל‪ ,‬שהנזהר בפסח מאיסור חמץ אפילו במשהו‪ ,‬מובטח לו שלא יחטא במשך כל השנה‪ .‬וכעין זה כבר אמרו חכמינו ז"ל בזוהר‬ ‫ּׁשֹומ ָרם ֵמ ָח ֵמץ ְּוׂשאֹור‪ּ ,‬גּופֹו ָׁשמּור‬ ‫מּורים‪ִּ ,‬ומי ֶׁש ְ‬ ‫הקדוש [בתרגום ללשון הקודש]‪ ,‬ביחס לאיסור חמץ בפסח‪" :‬וְ כָ ל ַה ַּמ ֲאכָ לִ ים וְ ַה ַּמ ְׁש ִקים ּכֻ ּלָ ם ְׁש ִ‬ ‫ִמּיֵ ֶצר ָה ָרע לְ ַמ ָּטה‪ ,‬וְ נִ ְׁש ָמתֹו לְ ַמ ְעלָ ה‪ִ ,‬מּׁשּום ֶׁש ֲה ֵרי ּגּופֹו נַ ֲע ֶׂשה ק ֶֹדׁש‪ ,‬וְ נִ ְׁש ָמתֹו ק ֶֹדׁש ָק ָד ִׁשים"‪.‬‬ ‫והסיבה שהחמירו חכמינו ז"ל באיסור חמץ לאוסרו אפילו בתערובת 'משהו'‪ ,‬היא – שיש באכילתו איסור 'כרת'‪ ,‬ומאידך‪ ,‬רגילים לאוכלו‬ ‫במשך כל ימות השנה‪ ,‬כך שעלולים להיכשל בו יותר מאשר באיסורים אחרים‪ .‬ויש אומרים שהסיבה היא משום שהחמץ נחשב ל'דבר שיש‬ ‫לו מתירים'‪ ,‬שהרי לאחר הפסח הוא מותר באכילה‪ ,‬ודבר שיש לו מתירים אינו בטל בתערובת; ברם‪ ,‬יש אומרים שחמץ אינו נחשב לדבר שיש‬ ‫לו מתירים‪ ,‬משום שהוא ישוב ויֵ אסר בפסח של השנה הבאה‪ .‬ויש אומרים שבחמץ של גוי לא החמירו חכמים‪ ,‬והוא אינו אוסר את התערובת‬ ‫אלא בכדי נתינת טעם‪ .‬ויש אומרים שדין חמץ של גוי כחמץ של ישראל‪ .‬ויש אומרים שהתערובת אסורה באכילה‪ ,‬אבל יתכן שמותרת בהנאה‪.‬‬ ‫[שו"ע תמז‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב א; בו"מ דרשו‪ ;2-4 ,‬וראה משנת חסידים לחודש ניסן‪ ,‬ג‪ ,‬ד]‬ ‫האם בברזיל אומרים 'משיב הרוח ומוריד הגשם'?‬ ‫בסגול‪ ,‬או הּגָ שם בקמץ?‬ ‫והאם אומרים הּגֶ שם ֶ‬ ‫חכמינו ז"ל תיקנו לומר בתפילת 'שמונה עשרה' בחורף 'משיב הרוח‬ ‫ומוריד הגשם'‪ ,‬ומקום האמירה הוא בברכת 'מחיה המתים'‪ ,‬כיון‬ ‫שהגשם מביא 'חיים' לעולם‪ .‬והסיבה להזכרת הרוח דווקא בחורף –‬ ‫היתרה של האדמה ממי הגשמים‪.‬‬ ‫שהרוח מסייעת לייבוש הלחּות ֵ‬ ‫ובמדינות הדרומיות‪ ,‬כגון ברזיל ואוסטרליה‪ ,‬שבהן זמני הקיץ והחורף‬ ‫הפוכים משל ארץ ישראל – יש אומרים שאם הגשם מזיק להן בזמן בו‬ ‫מתקיים החורף בארץ ישראל‪ ,‬לא יאמרו "ומוריד הגשם"; ויש אומרים‬ ‫שינהגו תמיד בהתאם לזמני ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בסגול – כמנהג הספרדים והתימנים‪ ,‬וכמופיע בכל סידורי אשכנז העתיקים – או‬‫ובנוגע לניקוד המילה 'הגשם' קיימת מחלוקת‪ ,‬האם הּגֶ שם‪ֶ ,‬‬ ‫הּטל בקמץ‪.‬‬ ‫הּטל בפתח‪ ,‬או ָ‬ ‫בקמץ‪ .‬ויש אומרים שמחלוקת זו קיימת גם בנוגע למילה 'הטל'‪ :‬האם ַ‬ ‫הּגָ שם‪ָ ,‬‬ ‫[שו"ע קיד‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב א ו־יא; בו"מ דרשו‪ 5 ,3 ,‬ו־‪]23‬‬ ‫לרגל ז' במרחשוון החל ביום ראשון הקרוב‪:‬‬ ‫דיני שכחה וטעות באמירת 'ותן טל ומטר'‬ ‫מי ששכח לומר 'ותן טל ומטר' בברכת 'ברך עלינו' ונזכר לפני סיום‬ ‫הברכה‪ ,‬יחזור למקום האמירה שבברכה‪" :‬ותן טל ומטר לברכה על פני‬ ‫האדמה‪ "...‬וימשיך כרגיל; ואם נזכר לאחר סיום הברכה‪ ,‬יאמר ותן טל‬ ‫ומטר בברכת 'שומע תפילה'‪ ,‬לפני "כי אתה שומע‪ ."...‬ואם נזכר לפני‬ ‫שאמר "ברוך אתה ה'" של ברכת 'שומע תפילה'‪ ,‬יאמר "למדני חוקיך"‪,‬‬ ‫ויחזור ויאמר 'ותן טל ומטר'‪ ,‬ואח"כ "כי אתה שומע‪ ;"...‬ואם נזכר לאחר‬ ‫שסיים 'שומע תפילה'‪ ,‬אך לפני שפתח בברכת 'רצה'‪ ,‬יאמר 'ותן טל‬ ‫ומטר' במקום זה‪ .‬ואם התחיל 'רצה'‪ ,‬חוזר ל'ברך עלינו'‪ ,‬וממשיך משם‬ ‫עד סוף התפילה כרגיל‪ ,‬ואם נזכר רק לאחר שסיים את תפילתו לגמרי‪ ,‬חוזר ומתפלל‪ .‬ומי שנזכר לאחר 'שומע תפילה'‪ ,‬וחזר ל'שומע תפילה'‬ ‫ולא לברכת השנים – הורו הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬הגר"ש ואזנר זצ"ל והגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ ,‬שיצא ידי חובתו‪ .‬ומי ששכח לומר 'ותן טל ומטר'‬ ‫בתפילת מנחה של ערב שבת ולא נזכר בכך עד כניסת השבת – בחידושי הגר"ח מבריסק זצ"ל כתב שיתפלל בליל שבת פעמיים‪ ,‬למרו שאין‬ ‫שאלת טר ומטר בתפילת השבת; ובהר צבי כתב שלא ישוב ויתפלל‪ ,‬וכן הורה הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪.‬‬ ‫[שו"ע קיז‪ ,‬ד‪-‬ה‪ ,‬ומשנ"ב טו‪-‬יט; בו"מ 'דרשו'‪ 21 ,19 ,‬ו־‪ 25‬ו־קח‪]73 ,‬‬ ‫| ‪35‬‬ ‫ז"פ חנ תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נפרדים‬ ‫מהסוכה‬ ‫רבבות לומדי 'עמוד היומי'‬ ‫מתחילים בלימוד מסכת סוכה‬ ‫וממשיכים את רוממות ימי החג‬ ‫בקביעות יומית של לימוד‬ ‫וקנין התורה‬ ‫מתחילים אי״ה ביום שני ח' חשון תשפ"ז‬ ‫להצטרפות 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫או בעמדות ׳נדרים פלוס׳‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬