gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: לשון קדשו · LESHON KUDSHOY

שבוע: נח (2026-10-12)

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫(‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קונטרס‬ ‫לשון קדשו‬ ‫דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל‬ ‫זללה"ה‬ ‫רבינו יואל טייטלבוים‬ ‫אבדק"ק סאטמאר יע"א‬ ‫וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג) ‪ -‬שיב‬ ‫וְ ַא ָּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל‬ ‫• ישמח משה‪ :‬ע"י אכילת כהנים בתרומה‪ ,‬בנקל להבעלים להעלות גם‬ ‫החולין שבידם • האוכל בקדושה מעלה הנפשות וניצוצי הקדושה‪.‬‬ ‫וה אוכל שלא בקדושה‪ ,‬או בהתגשמות‪ ,‬הוא בגדר 'מזיק' לאותן‬ ‫הנפשות • ביאור למה הוצרך נח הן ללמוד תורה והן לסימן של‬ ‫'התיבה קולטתו' • עשרה דורות היו מכעיסין 'ובאין'‪ ,‬אפילו כשחזרו‬ ‫'ובאו' בגלגול שנית • והיה 'לך' ולהם לאכלה‪ ,‬טעם שהקדים אכילת‬ ‫האדם לאכילת הבהמות • הבעלי חיים שבתיבה נתעלו כחמורו של‬ ‫רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬ולא אכלו מאכל שאינו מעושר • מאותם שנטהרו‬ ‫בתיבה היתה התיבה קולטתו והכניס נח מהם ז' ז'‪ .‬אבל מאלו שישארו‬ ‫לעולם בטומאתם‪ ,‬לקח שנים שנים • אוהב ישראל‪ :‬צדיק נכנס ברכה‬ ‫וקדושה במאכלו‪ ,‬עד שאף השיריים שלו מסוגל לרפואה ולישועה •‬ ‫נעתקו בלשון אידיש‬ ‫בהוספת ביאורים והערות‬ ‫להבנת הענין‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫קדשו‪Copyright‬קדשו‬ ‫מערכת לשון‬ ‫ג)‬ ‫(חלק‬ ‫גבול ידוע ©‬ ‫תשכ"זהשגת‬ ‫נח‬ ‫שמורות ואיסור‬ ‫לשון כל הזכיות‬ ‫יצא לאור ע"י‬ ‫ב‬ ‫אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד‪845-366-2793 #1700 :‬‬ ‫|‬ ‫צו מנדב זיין רופט‪1-718-388-5519 :‬‬ ‫קלאר ☆ ★ ★ ★ ★‬ ‫ָ‬ ‫) זייער‬ ‫(‪ 36‬מינוט מתוך ‪68‬‬ ‫לשון קדשו ‪ -‬קונטרס שיב (חלק ג)‬ ‫‪718-298-4641‬‬ ‫ברוקלין‪:‬‬ ‫קול אוצר יהודא‬ ‫ארץ ישראל‪072-3275205 :‬‬ ‫לשון קדשו‪:‬‬ ‫‪929-522-1515‬‬ ‫ארץ ישראל‪072-2223419 :‬‬ ‫ענגלאנד‪0330-350-3110 :‬‬ ‫‪0330-150-758‬‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫‪718-650-2970‬‬ ‫פעקס‪:‬‬ ‫‪7921227.3‬‬ ‫פאר הערות דרוק ‪3‬‬ ‫דרוק ‪ 1‬דערנאך ‪ 834‬פאר די רעקארדינג פון די וואך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫◆ ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר יואל ב"ר אפרים יוסף עפשטיין הי"ו‬ ‫הרב זלמן לייב מארגענשטערן שליט"א‬ ‫לנישואי בתו ‪ -‬עב"ג החתן שמחה נ"י‬ ‫לאירוסי בנו החתן נפתלי הירצקא נ"י‬ ‫בן הר"ר צבי אלימלך קליין הי"ו‬ ‫עב"ג בת הרב דוד יודא מייזעלס שליט"א‬ ‫הר"ר יושע וואלף גרינפעלד הי"ו (ב"ר משה אברהם)‬ ‫הר"ר שלמה ווייס הי"ו (בן הרב חיים אלעזר)‬ ‫לנישואי בתו – עב"ג החתן משה שלום שרגא נ"י‬ ‫לאירוסי בתו – עב"ג החתן ישראל יודא נ"י‬ ‫בן הר"ר מרדכי יושע העלד הי"ו‬ ‫בן הר"ר יואל ניימאן הי"ו (ב"ר אשר)‬ ‫רון ◆‬ ‫◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ‬ ‫הרה"ח‪ ,‬קבע עתים <לתורה‪ ,‬חי במדת האמונה ובטחון‪ ,‬גדו<ל בצדקה וחסד בסבר‬ ‫פנים יפות ובהצנע לכת‪ ,‬מוקיר רבנן ותלמידיהם‪ ,‬זכה לחיבה יתירה מרביה"ק זי"ע‪,‬‬ ‫ועמד לימינו ובפרט בתמיכה למוסדותיו הקדושים‬ ‫רבי אברהם זאב ז"ל קויפמאן‬ ‫ז"ל ‪ -‬מעיר סאטמאר‬ ‫בן הרה"ח המפורסם ר' חיים ארי'‬ ‫נפטר ז' חשון תשפ"ב‬ ‫הגה"צ המפורסם‪ ,‬כל ימיו הקדיש להרבות תורה‬ ‫הרה"ח הישיש‪ ,‬התנהג באמונה פשוטה‪ ,‬בורח מן הכבוד‪,‬‬ ‫וטהרה בישראל‪ ,‬זכה להעמיד מאות בתים נאמנים לה'‬ ‫כל זמניו מלאים במצות ומעש"ט‪ ,‬אדוק ומקושר בצדיקים‬ ‫ולתורתו בשליחות והדרכת רביה"ק זי"ע‬ ‫רבי יעקב הלוי ז"ל שווארץ‬ ‫רבי ק ונימוס א יעזר זצ"ל עקשטיין‬ ‫ב"ר מאיר צבי ז"ל‬ ‫אבד"ק בוענאס איירעס ארגענטינא‬ ‫נפטר ט' מרחשון תשע"ה‬ ‫ב"ר שלמה צבי ז"ל ‪ -‬נפטר י"א חשון תשמ"ז‬ ‫האשה החשובה יראת ה'‪ ,‬הסתפקה במיעוט‪,‬‬ ‫הצטיינה בהכנסת אורחים גם לנדכאי רוח‪,‬‬ ‫עמדה לימין בעלה בהרבצת תורה‬ ‫מרת שרה שינדל ע"ה שווארטץ‬ ‫ב"ר משה ז"ל ‪ -‬אשת הרה"ח ר' מאיר יעקב ז"ל‬ ‫נפטרה י' מרחשון תשע"ה‬ ‫האשה החשובה מרת‬ ‫הרב החסיד רבי‬ ‫לאה ע"ה הירש‬ ‫יוסף ז"ל סאקס‬ ‫ב"ר בנימין ז"ל הי"ד‬ ‫ב"ר שמואל דוד ז"ל‬ ‫אשת הרה"ח ר' אברהם אבא ז"ל‬ ‫נפטר י' חשון תשע"א‬ ‫נפטרה י"א חשון תשע"ז‬ ‫‪ ‬מרת לאה ב"ר יחיאל מיכל הי"ד‪ ,‬אשת הר"ר אברהם פריינד ז"ל‪ ,‬י' חשון תשס"ט ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל ‪‬‬ ‫‪ ‬מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק‪ ,‬כ"ז טבת תשפ"ו ‪‬‬ ‫ג‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫א‬ ‫קושיות ודקדוקים בתחלת הפרשה‬ ‫דר ָֹּתיו ֶּאת ָּה ֱאלֹ ִקים ִה ְת ַה ֶּּל ְך נ ַֹח‪ַ ,‬ו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח‬ ‫יש ַצדִּ יק ָּּת ִמים ָּהיָּ ה ְּב ֹ‬‫ֵא ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁ‬ ‫ׁ ְשלֹ ָּשה ָּבנִ ים ֶּאת ׁ ֵשם ֶּאת ָּחם ְו ֶּאת יָּ ֶּפת‪.‬‬ ‫ג‬ ‫קושיא ב‬ ‫במדרש מביא לכאן הפסוק ָהפוֹ ְך ְר ָש ִעים וְ ֵאינָ ם‪ ,‬זה דור המבול‪ ,‬ו ֵּבית ַצדִּ ִיקים יַ ֲעמֹד‪ ,‬זה נח ובניו‪ .‬וצריך ביאור‬ ‫זאגטא‪ֵ ,‬א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח‪ ,‬זה שאמר הכתוב (משלי יב‪ ,‬ז) ָּהפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים‬ ‫דער מדרש ָ‬ ‫יקים יַ ֲעמֹד‪ ,‬זה נח‪.‬‬ ‫ְו ֵאינָּ ם‪ ,‬זה דור המבול‪ּ ,‬ו ֵבית ַצדִּ ִ‬ ‫ש ִעים‪[ ,‬ולהבין מה‬ ‫ְ‬ ‫עפעס [דער ָל ׁשון] ' ָּהפוֹ ך' ְר ׁ ָּ‬‫וואס הייסט ּ‬ ‫פארשטיין ָ‬ ‫דארף מען ַ‬‫ב) ַ‬ ‫שנזכר כאן לשון הפיכה דייקא]‪.‬‬ ‫ד‬ ‫קושיא ג‬ ‫ועוד דרשו במדרש‪ ,‬זש"ה ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים וְ ל ֵֹק ַח נְ ָפשוֹ ת ָחכָ ם‪ ,‬זה נח שהיה זן‬ ‫ומפרנס נפשות בהתיבה‪ .‬וצריך ביאור מה מחדש לנו בפסוק זה שמביא המדרש‬ ‫נאך שטייט אין מדרש רבהב‪ֵ ,‬א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח‪ ,‬זה שאמר הכתוב (משלי יא‪ ,‬ל) ּ ְפ ִרי‬ ‫ָ‬ ‫ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים‪ ,‬זה נח שזן ופרנס י"ב חדשים בתיבה‪[ ,‬ועל זה נאמר] ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם‬ ‫(שם)‪.‬‬ ‫דא ְמ ַחדֵּּ ׁש דער מדרש‪[ ,‬בדרשת זה הפסוק] ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫ג) [ויש להבין] ָ‬ ‫ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת [ ָּח ָּכם]‪.‬‬ ‫יז‬ ‫קושיא ט‬ ‫בפסוק ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶׂשה ֶׂאת ַה ֵּת ָבה‪ ,‬דרשו במדרש‪ ,‬מה הקן הזה מטהר את המצורע‪,‬‬ ‫אף תיבתך מטהרת‪ .‬ויש להבין איזה ענין של 'טהרה' היתה בתיבת נח‬ ‫ֲע ֵשה ְל ָּך ֵּת ַבת ֲע ֵצי ג ֶֹּפר‪ִ ,‬ק ִ ּנים ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה‪.‬‬ ‫זאגט דער מדרשג‪ִ ' ,‬ק ִ ּנים'‪ ,‬מה הקן הזה מטהר את המצורע‪ ,‬אף תיבתך מטהרת‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫יבה איז ְמ ַט ֵּהר‪.‬‬ ‫די ֵּּת ָ‬ ‫יח‬ ‫יבה איז‬ ‫פאר ַא ַטה ָרה [מיינט מען‪ .‬והרי] די ֵּּת ָ‬ ‫וואס ַ‬ ‫פארשטיין ָ‬ ‫ט) ברויך מען צו ַ‬ ‫יש ַצדִּ יק ָּּת ִמים‪ ,‬הדא הוא דכתיב (משלי י‪ ,‬כה) ַּכעבור סו ָּפה ְו ֵּאין ָר ׁ ָשע‬ ‫א בבראשית רבה (ל‪ ,‬א)‪ֵ :‬א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁ‬ ‫ְו ַצדִּּ יק יְ סוד עו ָלם‪ַּ .‬כעבור סו ָּפה ְו ֵּאין ָר ׁ ָשע‪ ,‬זה דור המבול‪ְ ,‬ו ַצדִּּ יק יְ סוד עו ָלם זה נח‪ָּ .‬הפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם ּו ֵבית‬ ‫יקים יַ ֲעמֹד זה נח‪ ,‬הדא הוא דכתיב ֵא ֶּּלה‬ ‫יקים יַ ֲעמֹד (שם יב‪ ,‬ז)‪ָּ ,‬הפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם זה דור המבול‪ּ ,‬ו ֵבית ַצדִּ ִ‬‫ַצדִּ ִ‬ ‫ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח‪.‬‬ ‫ב בתנחומא (סימן ב)‪ֵּ :‬א ֶּּלה ּתו ְלדת נ ַח‪ .‬כך פתח רבי תנחומא בר אבא ואמר‪ְ ּ ,‬פ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים ְול ֵֹק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם‬ ‫וכו'‪ְ .‬ול ֵֹק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם‪ ,‬זה נח שזן ומפרנס את הבהמה‪ .‬ומה היה מאכילן‪ ,‬אמר רבי עקיבא דְּ ֵּב ָלה היו כולן‬ ‫אוכלין [תאנים שהוא מאכל אדם ורוב הבעלי חיים] וכו'‪ ,‬ורבותינו אמרו לא‪ ,‬אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין‬ ‫האכילם מה שלמד‪ַ ,‬ה ָ ּג ָמל ֶּּת ֶּבן ְו ַהחמור ְשעו ִּרים‪ ,‬וכן כולם מה שלמד היה אוכל‪ ,‬הוי ְול ֵּק ַח נְ ָפ ׁשות ָח ָכם‪ .‬יש‬ ‫בהמה שהיא אוכלת בשעה אחד ביום‪ ,‬ויש בשתים‪ ,‬ויש בשלש‪ ,‬ויש בשליש הלילה‪ ,‬ויש באמצעו‪ ,‬ויש ִּ ּב ְקרות‬ ‫ַה ֶּ ּג ֶּבר‪ .‬אמרו רבותינו י"ב חדש בתיבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה‪ ,‬שהיה עוסק וזן הבריות ׁ ֶּש ִּע ּמו‪.‬‬ ‫ג בבראשית רבה (לא‪ ,‬ט)‪ִ :‬ק ִ ּנים ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה וכו'‪ .‬אמר רבי יצחק‪ ,‬מה הקן הזה מטהר את המצורע‪ ,‬אף תיבתך‬ ‫מטהרתך‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ד‬ ‫זאל זיין אין דער‬ ‫באשיצן פונעם ַמ ּב ּול‪ַ [ ,‬אז] ער ָ‬ ‫זאל זיך ַ‬ ‫געווארן [כדי] מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫געמאכט‬‫ַ‬ ‫יבה‪.‬‬ ‫פאר ַא ַט ֲה ָּרה ליגט אין דער ֵּּת ָ‬ ‫וואס ַ‬ ‫יבה‪ָ [ ,‬אבער] ָ‬ ‫ֵּּת ָ‬ ‫יבה איז מטהרת ַאזוי ווי ִּק ִּ ּנים‬ ‫דאס ַאז די ֵּת ָּ‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫פארשטיין ָ‬ ‫דארף מען ַ‬ ‫ַ‬ ‫[מטהרים] את המצורע‪ַ ,‬אזוי ווי דער ַקן ִּצ ּפור‪.‬‬ ‫ַאזוי שטייט אין מדרש רבה ָ‬ ‫דא‪.‬‬ ‫יט‬ ‫קושיא י‬ ‫בפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה וגו'‪ ,‬פירש רש"י‪ ,‬העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה‬ ‫ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה ִא ׁ‬ ‫יש ְו ִא ׁ ְש ּתוֹ ‪ ,‬און [פון] ְּב ֵה ָּמה ׁ ֶּש ֵאינֶּ ָּ ּנה‬ ‫ְטהוֹ ָּרה‪ ,‬איז געווען ׁ ְשנַ יִ ם ׁ ְשנַ יִ ם‪.‬‬ ‫זאגט רש"יד‪[ ,‬אויף] ִּמ ּכל ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּּת ַּקח ְל ָך ׁ ִּש ְב ָעה‪ ,‬מכאן שלמד נח תורה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער געוואוסט [איזו‬ ‫וויאזוי ָ‬ ‫ַ‬ ‫וויאזוי דען‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט געלערנט ּתו ָרה‪[ ,‬ווייל ַאז נישט]‬ ‫ער ָ‬ ‫טהורה ואיזו טמאה]‪.‬‬ ‫זאגט רש"יד‪ַ ,‬ה ְּטהוֹ ָּרה‪ ,‬העתידה להיות ְטהוֹ ָּרה לישראל‪.‬‬ ‫נאך] ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫כ‬ ‫וצריך להבין תחילה מה צורך לפרש דהכוונה על בהמה 'העתידה להיות טהורה לישראל'‪,‬‬ ‫דהלא מובן מאיליו הוא‪ ,‬ובפרט מה שכתב בלשון 'העתידה להיות' טהורה‪ ,‬למה הוצרך לכתוב זה‬ ‫פארשטיין [למה הוצרך רש"י לפרש דהכוונה 'העתידה להיות טהורה‬ ‫דארף מען ַ‬ ‫י) קודם ַ‬ ‫לישראל']‪ ,‬נו ַאודאי ווייסט מען [דהכוונה] ַאז ס'וועט זיין ְטהו ָרה [לישראל‪ ,‬אלא יען] ס'איז‬ ‫טהו ָרה‪[ ,‬ולכן]‬ ‫וואס ס'איז ְ‬ ‫נאכנישט געוואוסט ָ‬ ‫האט מען ָ‬‫פאר ַמ ַּתן ּתו ָרה‪ָ ,‬‬ ‫נאך געווען ַ‬ ‫ָ‬ ‫דערציילט ער מיר [ רק הסיפא דמכאן שלמד נח תורה‪ .‬אבל הרישא שמפרש העתידה להיות טהורה‬ ‫יא‬ ‫זאגן ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהו ָרה [שבתורה‪ ,‬ווייל] מ'ווייסט ָ‬ ‫נאר ָ‬‫דארף ָ‬ ‫לישראל היא מיותר]‪ ,‬ער ַ‬ ‫וואס שטייט אין די ּתו ָרה ַה ְּקדו ׁ ָשה‪ְ ,‬טהו ָרה‬ ‫[ממילא] ַאז ְטהו ָרה [שבפסוק זה] איז דעס ָ‬ ‫דארף ער מיר‬ ‫וואס ַ‬ ‫וואס ס'איז ָע ִּתיד צו געבן אין די ּתו ָרה ַה ְּקדו ׁ ָשה‪ָ [ ,‬אבער] ָ‬‫דעס ָ‬ ‫דערציילן 'העתידה' להיות טהורה לישראל‪.‬‬ ‫כא‬ ‫קושיא יא‬ ‫ועוד הקשו במה שמסיים למדנו שלמד נח תורה‪ ,‬והכוונה דאם לא כן מנא ידע איזה בהמה היא טהורה‪ .‬והקשה‬ ‫המזרחי‪ ,‬דהלא בגמרא תירוץ באופן אחר‪ ,‬דאותן שהיו טהורים היתה התיבה קולטתן ז' ז'‪ ,‬ואם כן מזה גופא כבר‬ ‫ידע מהו הטהורים‬ ‫יאה‪.‬‬‫דא ַא ק ּו ׁ ְשיָ א ּ ְפ ִּל ָ‬ ‫דערנאך פרעגט מען ָ‬ ‫ָ‬ ‫יא)‬ ‫שטארק ַמא ִּר ְ‬ ‫יך אין דער ַק ׁ ְשיָ א‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה אין ישמח משהיא איז‬ ‫דאך ַאנדערש‪ ,‬אין זבחיםו‪.‬‬ ‫וואס דער מזרחיה פרעגט‪ַ [ ,‬אז] אין די גמרא‪ ,‬שטייט ָ‬ ‫ָ‬ ‫ד ברש"י (ז‪ ,‬ב)‪ַ :‬ה ְּטהוֹ ָּרה‪ .‬העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה‪ִּ ׁ :‬ש ְב ָעה ׁ ִּש ְב ָעה‪ .‬כדי שיקריב‬ ‫מהם קרבן בצאתו‪.‬‬ ‫ה בפי' הרא"ם (שם)‪ :‬למדנו שלמד נח תורה‪ .‬דאם לא כן מנא ידע‪ ,‬טהורין וטמאין בההיא שעתא מי הוו‪ .‬אבל‬ ‫בזבחים (קטז‪ ).‬פרק פרת חטאת תירצו בזה‪ ,‬אמר רב חסדא‪ ,‬העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור‪.‬‬ ‫ורבי אבהו אמר‪ְ ' ,‬ו ַה ָּּב ִאים' כתיב‪ ,‬שבאו מאליהן‪ ○ .‬ולא ידעתי למה הניח הרב דברי התלמוד‪ ,‬ותפס דרך אחרת‪.‬‬ ‫ו בגמרא זבחים (קטו‪ :‬קטז‪ :).‬תניא עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות‪ ,‬ועבודה בבכורות‪ ,‬והכל כשירין‬ ‫להקריב‪ ,‬בהמה חיה ועוף‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬תמימין ובעלי מומין‪ ,‬טהורין אבל לא טמאין‪ ,‬והכל קרבו עולות וכו'‪.‬‬ ‫○ אמר מר הכל כשירין להקריב‪ ,‬מנא הני מילי‪ ,‬אמר רב הונא דאמר קרא ַו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח ַלה' ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה‬ ‫ַה ְּטה ָֹּרה ּו ִמ ּכֹל ָּהעוֹ ף ַה ָּּטהוֹ ר‪ ,‬בהמה כמשמעו‪ ,‬חיה בכלל בהמה וכו'‪ ○ .‬טהורין אבל לא טמאין‪ .‬ומי הוו טמאין‬ ‫ה‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫האט מען געוואוסט‪.‬‬ ‫זאגט טהורה וטמאה מנא ידעי‪ ,‬פון וואו ָ‬ ‫די גמרא ָ‬ ‫ענטפערט די גמרא‪ ,‬העבירם לפני התיבה‪ָ [ - ,‬אדער ַאז] מאליהן באו‪[ - ,‬און] כל שהתיבה‬ ‫וואס די תיבה איז נישט קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪ ,‬איז‬ ‫דאס איז טהור‪ ,‬און ָ‬ ‫האט ער געוואוסט ָ‬ ‫קוֹ ְל ָּטתוֹ ָ‬ ‫נישט טהור‪.‬‬ ‫כב‬ ‫ובאמת יש לומר דבגמרא מיירי לענין אחר‪ ,‬לענין מנא ידע אותן שלא נעבדה בהם עבירה‪ ,‬וכדמוכח בהסוגיא‬ ‫לקצת גירסאות‪ .‬ורש"י מיירי מטהורים לאכילה‪ .‬אבל סוף סוף אם היה לו מבחן זה של כל שהתיבה קולטתו‪ ,‬אם כן‬ ‫מנלן להוכיח שלמד נח תורה‪ ,‬והלא אפשר דגם זה ידע באותו מבחן‬ ‫זאגןז [לתרץ‪ ,‬דדברי הגמרא] ָ‬ ‫דאס גייט ַארויף [לענין טהורים מעבירה]‪ַ ,‬אז זיי‬ ‫[והגם] מ'קען ָ‬ ‫וואס‬ ‫וואס זענען נישט נזקקין געווען לשאינם מינם‪ָ ,‬‬ ‫האבן געמוזט זיין ַאזעלעכע ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז עס [הכוונה בטהורים טמאים שבגמרא‪ ,‬דעל‬ ‫זענען געווען ריין פון דעם תערובות‪ָ ,‬‬ ‫ענין זה קאי שם הקושיא בגמראח‪ ,‬ולענין ההוא מפרש גם רש"י כןט‪ .‬אבל כאן מיירי רש"י מטהורים‬ ‫וטמאים ממש‪ ,‬לענין שבעה שבעה או שנים שנים‪ .‬ואם כן אין בזה 'סתירה' מדברי הגמרא]‪.‬‬ ‫כג‬ ‫ָאבער [אכתי יוקשה דסוף סוף כיון שבלאו הכי העבירן לפני התיבה‪ ,‬אם כן מנלן שלמד נח תורה‪,‬‬ ‫צוזאגן ִמ ַּכאן ׁ ֶּש ָּּל ַמד‬ ‫ָ‬ ‫דארף ער‬ ‫וואס ַ‬‫דאך שוין געוויזן ַאלעס‪ָ ,‬‬ ‫האט ָ‬‫והרי] די תיבה ָ‬ ‫גאר‪ַ ,‬אז די‬ ‫וואס שטייט ַארויס אין די גמרא ָ‬ ‫דאך געווען ַא ִּמ ְב ָחן [דערויף]‪ָ ,‬‬ ‫ּתוֹ ָּרה‪ .‬ס'איז ָ‬ ‫תיבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪[ ,‬ולמה לא תסגי ליה מבחן זה לענין טהורים ממש]‪.‬‬ ‫כד‬ ‫תירוץ מהרש"א ‪ -‬על קושיא יא‬ ‫והמהרש"א גרס גם בגמרא דמיירי לענין טהורים לאכילה‪ ,‬וליישב הוכחת רש"י דמכאן שלמד נח תורה‪,‬‬ ‫כתב המהרש"א דאם לא כן האיך היה מבין מהו הפירוש של טהורה וטמאה‪ ,‬ועל כרחך שלמד תורה‬ ‫דער מהרש"א וויל ָ‬ ‫זאגןי‪[ ,‬דלעולם מיירי גם הגמרא לענין טהורה וטמאה ממש‪ ,‬והגם שזה‬ ‫האט ער‬ ‫יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪ָ [ ,‬אבער] פונדעסטוועגן ָ‬ ‫האט געוואוסט‪ ,‬פון ֵּת ָּ‬ ‫ניחא] פון וואו ער ָ‬ ‫וטהורין בההיא שעתא [פירש"י‪ :‬הרי לא ניתנה תורה]‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן‪ ,‬מאותן שלא נעבדה‬ ‫בהן עבירה [ולגירסת השיטה מקובצת והמהרש"א צ"ל 'מאותן שעתידין ליטהר'‪ ,‬ועיין דברי מהרש"א להלן]‪ .‬מנא הוו ידעי‪,‬‬ ‫כדרב חסדא‪ ,‬דאמר רב חסדא העבירן לפני התיבה‪ ,‬כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור‪ ,‬אין התיבה קולטתן‬ ‫בידוע שהן טמאין‪ .‬רבי אבהו אמר‪ ,‬אמר קרא ' ְו ַה ָּ ּב ִאים' זָּ ָּכר ּונְ ֵק ָּבה‪ ,‬הבאין מאליהן [וכל אותן שבאו אל התיבה‬ ‫מאיליהן באו‪ ,‬ובהן הכיר‪ ,‬אותם שבאו שבעה שבעה ידע שהן טהורין‪ ,‬ושבאו שנים שנים שהן טמאין]‪.‬‬ ‫וכן הוא בגמרא סנהדרין (קח‪ִ :):‬מ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה ִא ׁ‬ ‫יש ְו ִא ׁ ְש ּתוֹ ‪ ,‬אישות לבהמה‬ ‫מי אית לה‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה‪ .‬מנא ידע‪ ,‬אמר רב‬ ‫חסדא שהעבירן לפני התיבה‪ ,‬כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה‪ ,‬וכל שאין התיבה קולטתו‬ ‫בידוע שנעבדה בה עבירה‪ .‬רבי אבהו אמר‪ ,‬מאותן הבאין מאיליהן‪.‬‬ ‫ז כל זה הוא מדברי מהרש"א (דלהלן) שהביא שם החזקוני שמתרץ כן‪ ,‬ועל זה הקשה עליו כדברי רבינו בפנים‪.‬‬ ‫ח לפי גירסת הספרים דידן‪.‬‬ ‫הו‪ .‬אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם‪ .‬ומאליהם באו‪ ,‬וכל שהתיבה קולטתו‬ ‫ט ברש"י (ו‪ ,‬כ)‪ֵּ :‬מ ָהעוף ְל ִמינֵ ּ‬ ‫הכניס בה‪.‬‬ ‫י במהרש"א (זבחים שם)‪ :‬אמר רשב"נ מאותן שלא נעבדה בהן עבירה‪ .‬לא גרסינן ליה‪ ,‬דלא שייך הכא‪ ,‬אלא בפרק‬ ‫חלק (סנהדרין שם) גרסינן ליה אהא [דקאמר] איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה‪ ,‬אמר רשב"נ מאותן שלא‬ ‫וכו'‪ .‬אלא דהכי גרסינן הכא‪ ,‬מאותן שעתידין ליטהר‪ ,‬מנלן‪ ,‬וקאמר 'כדרב' חסדא [בכ"ף] וכו'‪ ,‬משום דעיקר‬ ‫מלתיה דרב חסדא ורבי אבהו בפרק חלק נאמרה אהא דשלא נעבדה בהן עבירה‪ ,‬משום הכי קאמר הכא 'כדרב'‬ ‫חסדא ורבי אבהו שאמרו בענין שלא נעבדה בהן עבירה‪ ,‬הכי נמי נימא לענין טהורה וטמאה‪ ○ .‬ודע כי רש"י‬ ‫בחומש פירש הטהורה‪ ,‬העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬מלמד שלמד נח תורה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכתב הרא"ם וכו'‬ ‫[כדהובא לעיל כל לשון הרא"ם] עכ"ל‪ .‬ובחזקוני כתב בזה ב' תירוצים‪ ,‬ואינן מחוורין‪ ,‬דמ"ש בתירוץ קמא שסוגיא‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ו‬ ‫וואס 'הייסט'‬ ‫האבן געלערנט ּתוֹ ָּרה‪[ ,‬ווייל] ַאז נישט ווייסט ער נישט ָ‬ ‫[אויך] געמוזט ָ‬ ‫וואס הייסט ְט ֵמ ָּאה‪.‬‬ ‫ְטהוֹ ָּרה‪ ,‬און ָ‬ ‫כה‬ ‫קושיית הישמח משה – על תירוץ מהרש"א‬ ‫אמנם בישמח משה הקשה על תירוצו‪ ,‬דסוף סוף מוכח מהגמרא דלא כרש"י‪ ,‬דאם לא כן יוקשה לאידך גיסא‪ ,‬דאם‬ ‫למד נח תורה ומזה ידע‪ ,‬אם כן למה הוצרך בגמרא לתרץ דידע ממבחן התיבה [לפי גירסת מהרש"א דגם הגמרא‬ ‫מיירי בטהורים לאכילה]‪ .‬אלא על כרחך דהגמרא לא סבר כן‬ ‫הארב‪[ ,‬דאכתי‬ ‫הארב‪ ,‬דער ישמח משה ָ‬ ‫זאגטיא [ ַאז] ס'איז ַ‬ ‫[ ָאבער] ער פרעגט אים ַ‬ ‫פארקערט [דמוכח מהגמרא שלא למד נח תורה‪ ,‬שהרי לדברי‬ ‫זאגט ָאבער ַ‬ ‫נמצא כי] די גמרא ָ‬ ‫[ ומזה ידע הטהורה והטמאה‪ ,‬אם כן יוקשה לאידך גיסא]‬ ‫האט געלערנט ּתוֹ ָּרה‬ ‫רש"י] ָאבער ַאז ער ָ‬ ‫ש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ [לענין ידיעת טהורים וטמאים ממש‪ ,‬כפירוש‬ ‫דארף איך ָאנקומען ׁ ֶּ‬‫וואס ַ‬‫ָ‬ ‫מהרש"א]‪.‬‬ ‫נאר דעס [מה שהתיבה קולטתו‪ ,‬ואם כן מוכח מהגמרא‬ ‫רא ּפ ַאז ָ‬ ‫[והרי] די גמרא שטעלט ַא ָ‬ ‫דקסברא שלא למד נח תורה‪ ,‬ושלא כדברי רש"י]‪.‬‬ ‫כו‬ ‫מה שקשה עוד – על תירוץ מהרש"א‬ ‫גם עצם תירוצו של מהרש"א צריך ביאור‪ ,‬דהלא אפשר שלא ידע מקודם מהו טהורים וטמאים‪,‬‬ ‫אלא נתוודע זאת ממבחן התיבה שמזה הבחין בכוונת הקב"ה בחילוק הטהורים והטמאים‬ ‫וואס‬ ‫פארשטיין‪ָ ,‬‬ ‫דאס ַאליין [עצם תירוץ מהרש"א] ברויך מען אויך ַ‬ ‫וואס דען‪ָ ,‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫דזבחים לא איירי בטמאים וטהורים ממש‪ ,‬אלא בטהורים וטמאים דערוה‪ ,‬לא משמע מתוך הסוגיא‪ .‬והתירוץ‬ ‫שני שכתב לחלק בין עופות טהורים לבהמות טהורות‪ ,‬הן דברי נביאות‪ .‬ואיך שיהיה קשה‪ ,‬כיון דרש"י ז"ל‬ ‫אמר כן לענין‬‫בחומש (ו‪ ,‬כ) פירש דלענין נעבדה בהם עבירה ידע בקליטת התיבה ובביאתם מאליהן‪ ,‬למה לא ֹנ ַ‬ ‫טמאה וטהורה‪ ,‬דכל שקלטו שבעה שבעה הן טהורין‪ ,‬וכל שקלטו ב' הם טמאים‪ ,‬וכן לענין ביאה מאליהן‪○ .‬‬ ‫ועל כן הנראה מה שפירש"י מלמד שלמד נח תורה‪ ,‬לאו משום דאי לאו הכי תקשי מנא הוה ידע‪ ,‬כמו שהבינו‬ ‫הרא"ם והחזקוני‪ ,‬דהא ודאי ידע בקליטת התיבה כדרב חסדא‪ ,‬או בביאה מאליהן כר' אבהו‪ .‬ולא הוצרך רש"י‬ ‫בחומש להזכיר זה פה (ז‪ ,‬ב)‪ ,‬דכיון דכבר פירש כן (ו‪ ,‬כ) לענין נעבדה בה עבירה‪ ,‬ממילא נימא הכי לענין טמאה‬ ‫וטהורה‪ .‬ומה שהוצרך לומר דלמד נח תורה‪ ,‬משום דלגבי בני נח לא שייך טהורה וטמאה‪ ,‬אלא לגבי ישראל‬ ‫לעתיד‪ ,‬ואי לא הוה למד נח תורה לא הוה ידע מאי קאמר ליה הטהורה תקח לך ז' ז' ובטמאה ב' ב'‪ ,‬דלגבי נח‬ ‫כולם שוים הם‪ ,‬אלא ידע זה‪ ,‬שלמד תורה‪ ,‬שתהיה טמאה וטהורה לישראל לעתיד‪ .‬ודוק כי הדברים ברורים הם‬ ‫למבין‪.‬‬ ‫יא בישמח משה בפרשתן‪ִּ :‬מ ּכל ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהו ָרה וכו'‪ .‬פירש"י וכו' שלמד נח תורה‪ .‬ותמה הרא"מ ז"ל למה שבק‬ ‫דרך הגמרא וכו' עיין שם ‪ .‬והניח בקושיא‪ .‬ולכאורה היא קושיא עצומה מאד‪ ,‬דאיך יתכן שיהיה בהעלם ממאור‬ ‫עינינו רש"י ז"ל גמרא מפורשת‪ ○ .‬ונראה דדברי רש"י ז"ל ברורין ומוכרחין מהגמרא ההיא עצמה‪ ,‬דהא קשה‬ ‫בגמרא הנ"ל טובא וכו' [ועיי"ש מה שהאריך עוד להציע כמה קושיות בסוגיות הגמרא‪ .‬ובתוך הדברים כתב וז"ל]‪ :‬והנה‬ ‫זקני מהרש"א ז"ל בחדושי אגדות גריס כאן בזבחים אותן שעתיד לטהר‪ ,‬ולא גריס מאותן שלא נעבדה בהן‬ ‫עבירה‪ ,‬ובודאי דהיה קשה לו קושיא זו‪ .‬אבל קשה מאד לשבש כל כך בספרים‪ ,‬ובפרט דהם גם כן דברי ר'‬ ‫שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן‪ .‬ועדיין לא מתורץ הקושיא הראשונה שהקשיתי דמתחיל להקשות על הברייתא‪,‬‬ ‫ולא מתרץ רק על נח‪ ○ .‬ועוד קשה על גרסת זקני‪ ,‬דאיך נימא דלא קלטה רק טהורין‪ ,‬כיון דגם טמאים באו‬ ‫לתיבה‪ .‬בשלמא בסוגיא דסנהדרין משני שפיר‪ ,‬כיון דצוה שלא יכנס רק אותן שלא נעבדה בהן עבירה ודאי לא‬ ‫קלטה‪ ,‬אבל כאן קשה‪ .‬ואין לומר שהיה נס רק לפי שעה בשעה שהעבירן‪ ,‬מנא לנח לידע שכן היה נס לפי שעה‪,‬‬ ‫הלא לא נאמר לו זאת‪ .‬וכן על גרסתינו קשה איך לא קלט אותן שנעבדה בהן עבירה‪ ,‬כיון דעל כרחך גם אותן‬ ‫שנעבדה בהן עבירה באו לתיבה‪ ,‬דהא על כרחך טמאין דקרא היינו שנעבד בהן עבירה‪ ,‬והבן‪ ○ .‬ומה שהביא‬ ‫זקני בשם חזקוני (ספר הלז אין בידי)‪ ,‬ומה שכתב זקני דרש"י הוכיח דלמד נח תורה‪ ,‬דאם לא כן לא הוי ידע נח מה‬ ‫קאמר‪ ,‬עד כאן דבריו‪ ,‬במחילת כבו"ת לא ידענא מאי קאמר‪ ,‬דלפי זה כיון דעל כרחך צריך לומר שלמד תורה‪,‬‬ ‫אם כן למה להש"ס לשנויי שהעבירן לפני התיבה‪ ,‬אלא ודאי דהש"ס לא סבר זאת‪ ,‬רק דאמר לו שיקח שבעה‬ ‫שבעה מאותן שעתיד לטהר כשיתן התורה‪ ,‬אבל הוא לא למד תורה‪[ .‬ועיין שם עוד מה שהאריך לתרץ דברי רש"י‪ ,‬על‬ ‫פי מה שהאריך שם לבאר דברי הגמרא‪ ,‬ואכ"מ]‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫האט נישט געוואוסט‪ַ ,‬אז ער וועט נישט וויסן [מאי טהורה וטמאה לישראל באם‬ ‫הייסט ער ָ‬ ‫יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ איז ָּטהוֹ ר‪,‬‬ ‫לא היה לומד תורה‪ .‬והרי סוף סוף יכול לידע על ידי המבחן‪ ,‬שאם היה] ֵּת ָּ‬ ‫וואס ס'מיינט טהור‪ .‬והרי סגי היה] ַאז ער‬ ‫דארף ער צו וויסן [ ָ‬ ‫וואס ַ‬ ‫וואס נישט איז ָּט ֵמא‪ָ ,‬‬ ‫און ָ‬ ‫יע געווען [ ַאז] ס'איז‬ ‫האט אים מו ִּד ַ‬ ‫נאר ְ ּב ֶּד ֶּר ְך ְּכ ַלל‪ַ ,‬אז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫ווייסט ָ‬ ‫דא ְט ֵמ ִאים‪ ,‬און וועלעכעס ס'איז‪ ,‬וועט דיר די תיבה ווייזן‪.‬‬ ‫דא ְטהוֹ ִרים און ס'איז ָ‬ ‫ָּ‬ ‫קאן זיין [דורך] די ביידע‬ ‫וויאזוי איז געדרינגען שלמד תורה‪[ ,‬והלא] ָ‬ ‫ַ‬ ‫[ואכתי לא מובן]‬ ‫אינאיינעם [ אמירת הקב"ה שיש טהורים וטמאים‪ ,‬ומבחן התיבה‪ ,‬מזה כבר ידע מאיזה מהם ליקח‬ ‫שבעה‪ ,‬ומאיזה מהם ליקח שנים]‪.‬‬ ‫כז‬ ‫סאך ְמ ַפ ְל ּ ֵּפל דערין‪.‬‬ ‫יך דערינען מיט ּ ִּפ ְל ּפ ּול‪ ,‬ער איז ַא ַ‬ ‫דער ישמח משה איז ַמא ִּר ְ‬ ‫זאגן אין די רש"י‪.‬‬ ‫קאן ָ‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫נאך ְל ִּפי ּ ְפ ׁש ּוטו‪ָ ,‬‬ ‫זאגן ָ‬‫וואס מ'קען ָ‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫כח‬ ‫קושיא יב‬ ‫בפסוק וַ ִ ּי ֶׂבן נ ַֹח ִמזְ ֵב ַח לה'‪ ,‬דרשו במדרש 'וַ ִ ּי ֶׂבן' מלשון 'נתבונן'‪ ,‬שאמר מפני מה צווני הקב"ה‬ ‫וריבה בטהורים יותר מהטמאים‪ ,‬אלא להקריב מהן קרבן‪ִ ' ,‬מ ַיד' וַ ִי ַקח ִמכֹל ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטה ָֹּרה‬ ‫ַו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח‪.‬‬ ‫זאגט דער מדרשיב‪ ,‬און אין די גמרא איז עס אויךיג‪ַ '[ ,‬ו ִּ ּי ֶּבן' נ ַח ִּמזְ ֵּ ּב ַח] ער ָ‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫זאל ברענגען זיבן פון די טהורים‪ ,‬איז‬ ‫' ִּמ ְת ּבונֵּ ן' געווען‪ ,‬למה ִצ ָּ ּוה לי השם יתברך איך ָ‬ ‫באלד‬ ‫האט ער ַ‬ ‫זאל מקריב זיין ַא קרבן‪ִ ' ,‬מ ַ ּיד' ַו ִ ּי ַ ּקח עוֹ ָּלה‪ָ ,‬‬ ‫נאר [כדי] איך ָּ‬ ‫דאך עס ָ‬ ‫ָ‬ ‫גענומען [די טהורים] אויף ָק ְר ָ ּבנות‪.‬‬ ‫כט‬ ‫וצריך ביאור מהו הכוונה באומרו ' ִמ ַיד' וַ ִי ַקח ִמכֹל ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטה ָֹּרה‪ ,‬דמשמע שהקריב תיכף ומיד דוקא‬ ‫וואס איז דער ' ִמ ַ ּיד'‪ ,‬פרעגט מען די ַק ׁ ְשיָ א [ביפה תואר]‪.‬‬ ‫יב) [ויש להבין] ָ‬ ‫האט ער געברענגט ָק ְר ָ ּבנות‪ָ [ .‬אבער] ָ‬ ‫וואס איז דער‬ ‫האט ִּמ ְת ּבונֵּ ן געווען‪ָ ,‬‬ ‫[ווען] ער ָ‬ ‫' ִמ ַ ּיד'‪.‬‬ ‫ל‬ ‫קושיא יג‬ ‫ובבנין אריאל הקשה על עצם הענין‪ ,‬דמהיכן הבין נח דריבוי הטהורים הוא לצורך קרבנות‪,‬‬ ‫והלא אפשר דריבוי הטהורים הוא למען שיהיה מהם לאכילת נח וביתו‪ ,‬לאחר יציאת התיבה‬ ‫וויאזוי‬ ‫ַ‬ ‫יג) דער בנין אריאליד פרעגט ּ‬ ‫עפעס ַאנדערש [אויך‪ ,‬על עצם דברי המדרש אלו]‪,‬‬ ‫האט אים געהייסן ברענגען [פון] ְטהו ִּרים‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫האט ִּמ ְת ּבונֵּ ן געווען פון דעם ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫יב בבראשית רבה (לד‪ ,‬ט)‪ַ :‬ו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח לה'‪ַ ' .‬ו ִ ּי ֶּבן' כתיב‪' ,‬נתבונן'‪ ,‬אמר מפני מה צווני הקב"ה וריבה בטהורים‬ ‫יותר מן הטמאים‪ ,‬אלא להקריב מהן קרבן‪ִ ' ,‬מ ַ ּיד' ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטה ָֹּרה וגו'‪.‬‬ ‫יג יש לעיין על איזה מאמר הגמרא הוא כוונת רבינו בכאן‪.‬‬ ‫יד בבנין אריאל בפרשתן‪ :‬בראשית רבה וכו'‪ ,‬נתבונן ואמר מפני מה צוני הקב״ה וריבה בטהורים וכו' להקריב‬ ‫מהן קרבן‪ ,‬מיד לקח מן הטהורים וכו׳‪ .‬עיין ביפה תואר שדקדק לשון 'מיד' לקח‪ ○ .‬ונראה לי בהקדים דקדוק‬ ‫אחר‪ ,‬שגם בזה הרגיש היפה תואר‪ ,‬מאין ידע נח שרצון הקב״ה ברבוי הטהורים להקריב מהן קרבן‪ ,‬דלמא כוונת‬ ‫הבורא להרבות מיני טהורים‪ ,‬למען יהיה לנח וביתו לאכלה‪ ○ .‬אמנם ידוע דברי רז״ל (סנהדרין נט‪ ):‬כי לא הותר‬ ‫לאדם הראשון לאכול בשר‪ ,‬וכן לנח‪ ,‬עד אחר שיצא מן התיבה‪ .‬הנה כי כן התבונן נח כי ודאי דעת הקב״ה‬ ‫ברבוי הטהורים להקריב מהן קרבן‪ ,‬לפי שאז לא ידע נח שביציאתו מן התיבה יתיר לו הקב״ה בשר באכילה‪,‬‬ ‫לכן מיד כשיצא מן התיבה לקח מן הטהורים והקריב מהן קרבן‪ ,‬כי אמר ודאי רצונו ית׳ היה מתחלה על ככה‪.‬‬ ‫והשתא לשון המדרש על מכונו מבואר למבין‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ח‬ ‫[יותר‪ ,‬שצריך להקריב מהם קרבן‪ .‬והלא אפשר דהטעם] ּ ָפ ׁש ּוט‪[ ,‬ווייל פון] ְטהוֹ ִרים ברויך מען‬ ‫דארף מען ְמ ַק ֵּ ּים זיין [בחיים מער פון] די ְטהו ִּרים‪ ,‬ווייל‬ ‫דאך מער‪ ,‬ווייל מ'עסט עס‪ַ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ילה‪.‬‬ ‫האט עס געגעסן [לאחר שיצאו מהתיבה]‪ ,‬ס'איז ָצ ִּדין ֵּמ ֶּהם ַלא ִּכ ָ‬ ‫מ' ָּ‬ ‫לא‬ ‫הקדמה לקושיא יד‪-‬טז‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪ :‬עד שלא בא המבול‪ ,‬היו הטמאין מרובים מן הטהורים‪ ,‬וכשבא המבול רצה הקב"ה‬ ‫לרבות את הטהורין ולמעט את הטמאין‪ ,‬וקרא לנח ואמר לו ָה ֵבא אליך אל התיבה ז' מהטהורים ושנים מהטמאים‬ ‫דארט [אין] פרק כ"גטו‪ַ ,‬עד ַה ּ ַמ ּב ּול‪ ,‬ביז צום ַמ ּב ּול‪,‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דער פרקי דרבי אליעזר ָ‬ ‫הוא ְל ַה ְר ּבוֹ ת ִּב ְטהוֹ ִרים‪ ,‬דער בורא‬ ‫רו ְך ּ‬ ‫יו ַה ְּט ֵמ ִאים יוֹ ֵתר ֵמ ַה ְּטהוֹ ִרים‪ְ ,‬ו ָּר ָּצה ַה ָּ ּקדוֹ ׁש ָּּב ּ‬ ‫ָּה ּ‬ ‫זאל זיין מער ְטהו ִּרים‪ ,‬קרא את נח ואמר לו ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה‬ ‫געוואלט ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫כל עולמים ָ‬ ‫ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה [ומן הטמאים רק שנים שנים]‪.‬‬ ‫ַאזוי שטייט אין פרקי דרבי אליעזר‪.‬‬ ‫לב‬ ‫קושיא יד‬ ‫ובפשטות משמע דמיירי הפרקי דרבי אליעזר שרצה להרבות 'מיני' הטהורים מהטמאים‪ .‬ויש להבין דהאיך למד זה‬ ‫מענין הפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח לְ ָך ִש ְב ָעה ִש ְב ָעה דמיירי מפרטי הבהמות שבכל מין‪ ,‬ולא מריבוי המינים‬ ‫וויאזוי איז פון דעם ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫יד) לכאורה‬ ‫גארנישט אין די‬ ‫דא ָ‬ ‫דאך ָ‬ ‫געווארן מער ְטהו ִּרים ווי ְט ֵּמ ִּאים‪ .‬מ'זעט ָ‬ ‫ָ‬ ‫פון דעם איז‬ ‫ווערטער קיין שום שייכות [לזה‪ .‬דהלא בפשטות מיירי בפרדר"א בריבוי 'מיני' הטהורים‪ ,‬ולא‬ ‫ברובי פרטי בעלי חיים הטהורים‪ ,‬והפסוק מיירי בריבוי הפרטים שבכל מין טהור]‪.‬‬ ‫לג‬ ‫קושיא טו‬ ‫ועוד קשה‪ ,‬דאם רצון הקב"ה להרבות בהטהורים‪ ,‬אם כן מעיקרא למה היו הטמאים יותר‪ ,‬והלא הכל נברא רק‬ ‫ברצונו ית'‪ ,‬ולמה לא ברא מעיקרא שיהיו הטהורים יותר‪ ,‬וגם עתה היה יכול שיברא מהם יותר‪ ,‬ומה שייך זה לענין‬ ‫קיחתם בתיבה‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫דערנאך [איז שווער]‪ ,‬ממה נפשך‪ַ ,‬אז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫ָ‬ ‫טו) און‬ ‫שאפן‬‫בא ַ‬ ‫האט ַ‬ ‫שאפן די ְטהו ִּרים און ווער ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫האט [דען] ַ‬ ‫האבן [שיהיו הטהורים יותר]‪ ,‬ווער ָ‬ ‫ָ‬ ‫שאפן‪[ ,‬און‬ ‫בא ַ‬ ‫האט עס ַאזוי ַ‬ ‫די ְט ֵּמ ִּאים‪[ ,‬הלא הכל הוא רק] ווייל דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫גאנצע‬ ‫האבן מער [היה לו לברוא מן הטהורים יותר]‪ ,‬נו מילא די ַ‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬‫אויב] ָ‬ ‫געמאכט די ְטהו ִּרים‬ ‫ַ‬ ‫האט דען‬ ‫דאך [מעיקרא] פון ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‪ ,‬ווער ָ‬ ‫יאה איז ָ‬ ‫ְ ּב ִּר ָ‬ ‫שאפן‬ ‫בא ַ‬ ‫געקאנט ' ַאזוי' ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫האט ער ָ‬ ‫שאפן די ְט ֵּמ ִּאים‪[ ,‬ואם כן] ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫האט ַ‬‫און ווער ָ‬ ‫[מששת ימי בראשית‪ ,‬וגם אחר כך שהם יתרבו יותר]‪.‬‬ ‫[ ואם נימא דאין הכי נמי דמתחילת הבריאה אכן היו הטהורים מרובים‪ ,‬אם כן צריך ביאור] פון‬ ‫עפעס ביז צום ַמ ּב ּול איז‬ ‫ואס ּ‬ ‫געווארן [ ַאנדערש‪ ,‬שנתרבו הטמאים יותר‪ .‬און] ו ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס‬ ‫ווען איז ָ‬ ‫נאכ'ן ַמ ּב ּול איז ' ַאזוי' געווען‪.‬‬ ‫' ַאזוי' געווען‪ ,‬און ָּ‬ ‫דא מיט דעם פסוק ִּת ַ ּקח ְל ָּך (וכדלעיל בקושיא יד)‪.‬‬ ‫האט עס ָ‬ ‫פאר ַא שייכות ָ‬ ‫וואס ַ‬‫און ָ‬ ‫טו בפרקי דרבי אליעזר (פרק כג)‪ :‬רבי תחנא אומר‪ ,‬שנים וחמשים היה נח מתעסק ועושה בתיבה שישובו‬ ‫מדרכיהם הרעים ולא שבו‪ .‬ועד שלא באו ימי המבול‪ ,‬היו הטמאין מרובים מן הטהורים‪ ,‬וכשבאו מימי המבול‬ ‫ורצה הקב"ה לרבות את הטהורין ולמעט את הטמאין‪ ,‬וקרא לנח ואמר לו ָּה ֵבא אליך אל התיבה מכל הבהמה‬ ‫הטמאה שנים איש ואשתו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לד‬ ‫הקדמה לקושיא טז‬ ‫ובביאורי הרד"ל ראיתי שמפרש דהפרקי דרבי אליעזר לא מיירי בריבוי המינים הטהורים‪ ,‬אלא ברבוי הפרטים‬ ‫שבמיני הטהורים‪ .‬ולפי זה הקשה על דברי התוספות בחולין‪ ,‬שכתבו דאצל העופות פרטי הטמאים הם מרובים‬ ‫מהטהורים [ואף שבסוגי מיני העופות הטהורים הם יותר]‬ ‫האב איך געזען דער ְמ ָפ ֵּר ׁש‪ ,‬דער רד"לטז‪[ ,‬שמפרש דהפרקי דרבי אליעזר מיירי בפרטי‬ ‫ָ‬ ‫הבהמות והעופות והטהורים‪ ,‬ולא במיני הטהוריםיז‪ ,‬און] ער פרעגט ַא ַק ׁ ְ‬ ‫שיָ א [מזה על דברי‬ ‫התוספות דלהלן]‪.‬‬ ‫[דהנה] ס'איז ַא ּ ְפל ּו ְג ָּתא [פון] רש"י און תוספות אין [מסכת] חוליןיח [אם מרובים‬ ‫העופות הפרטים בהטהורים‪ ,‬או בהטמאים]‪.‬‬ ‫לה‬ ‫והוא דאיתא בגמרא דלענין העופות הטהורים מרובים מהטמאים‪ ,‬ולכן ּ ָפ ַרט הכתוב את הטמאים‪ .‬ועל זה הקשו‬ ‫התוספות ממה שאמרו עוד בגמרא על הך דינא דמותר לקנות ביצים מן הנכרים‪ ,‬דפריך וליחוש שמא מין טמא‬ ‫הוא‪ ,‬וקשה דאמאי ליחוש לטמא‪ ,‬והלא אזלינן בתר רובא שהם טהורים‪ .‬ועל זה תירצו לחלק כדלעיל‪ ,‬דבמינים‬ ‫העופות הטהורים מרובים‪ ,‬אבל בפרטים העופות הטמאים מרובים‬ ‫דאךיט‪ ,‬רבי [אומר]‪ּ ָ ,‬גל ּוי ְויָ ד ּו ַע ִּל ְפנֵּ י ִּמי ׁ ֶּש ָא ַמר ְו ָהיָ ה ָהעו ָלם‬ ‫ווארן] די גמרא ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫[ ַאז] ביי ְּב ֵהמוֹ ת זענען מער די ְט ֵמ ִאים פון די ְטהו ִּרים‪ ,‬איבערדעם ּ ָּפ ַרט הכתוב‬ ‫ִּב ְטהוֹ ִרים [שאצל הבהמות נמנה בתורה מיני 'הטהורים'‪ ,‬שהם המועט]‪ .‬און ביי עוֹ פוֹ ת איז גלוי‬ ‫וידוע ַאז זיי זענען מער ְטהוֹ ִרים‪[ ,‬ולכן אצל העופות] ּ ָפ ַרט [הכתוב] ִּב ְט ֵמ ִאים‪.‬‬ ‫לו‬ ‫דאך ווייטער אין די גמראכ ַאז מ'מעג קויפן ביצים [מן‬ ‫פרעגט תוספותכא‪ ,‬איך זעה ָ‬ ‫[דאכתי]‬‫האב נישט מו ָרא [דשמא הוא ביצת נבילה או טריפה]‪ .‬פרעגט די גמרא‪,‬‬ ‫הנכרי‪ ,‬און] איך ָ‬ ‫טאמער ס'איז פון ַא [עוף] ָט ֵּמא‪[ .‬ולפי מה שאמרו דעופות טהורים מרובים‬ ‫האבן ָ‬ ‫לאמיך מו ָרא ָ‬‫ָ‬ ‫טז בביאור הרד"ל על הפרדר"א (שם‪ ,‬אות יג‪-‬יד)‪ :‬ועד שלא בא המבול היו הטמאים מרובים מן הטהורים‪ .‬היינו‬ ‫אישי המין היו בטמאים רבים מבמין הטהורים‪[ :‬ורצה הקב"ה] להרבות את הטהורים כו'‪ .‬ואע״ג שהקריב מהן‬ ‫לקרבן‪ ,‬הנה הפרקי דרבי אליעזר לטעמיה להלן בפרקין‪ ,‬שלא הקריב רק ממינין שעתידין להיות קרבין על גבי‬ ‫המזבח‪ ,‬וגם מאלו לא הקריב רק ארבעה‪ ,‬ואם כן נשארו אישי מיני הטהורים מרובים‪ ○ .‬ולפי דברי הפרקי דרבי‬ ‫אליעזר אי אפשר לומר כדברי תוס׳ בחולין (סג‪ :‬ד"ה ודלמא) דמיני עופות טמאים מרובים מהטהורים‪ ,‬כדאמרינן‬ ‫מאה עופות יש במזרח וכלן מין איה הן‪ ,‬ורצ״ל 'שפרטי' המין [שבכל מין ומין] מרובין בטמאין מבטהורין‪ ,‬וכמו‬ ‫שנתבאר תירוצם זה בדברי הרשב"א בחידושיו‪ ,‬והר"ן בפי׳ הרי״ף עיי״ש (והובאו להלן)‪ .‬שהרי כאן מבואר‬ ‫בהיפוך‪ .‬ועל כרחך לתרץ קושית התוספות כשאר תירוצים שהביא הר״ן שם‪.‬‬ ‫יז ולפי פירושו מיושב קושיא יד‪ .‬אבל לפי זה שוב יוקשה קושיא טז‪.‬‬ ‫יח ברש"י חולין (דף סא‪ .‬ד"ה נשר)‪ ,‬ותוספות (שם‪ ,‬ד"ה מה נשר)‪ .‬וכנזכר פלוגתתם בדברי התוספות (דף סג‪ ):‬המובא‬ ‫להלן בהערה כא‪.‬‬ ‫יט בגמרא חולין (סג‪ :):‬תניא איסי בן יהודה אומר‪ ,‬מאה עופות טמאין יש במזרח‪ ,‬וכולן מין ַא ָּ ּיה הן‪ .‬תני אבימי‬ ‫בריה דר' אבהו‪ ,‬ז' מאות מיני דגים הן‪ ,‬וח' מאות מיני חגבים‪ ,‬ולעופות אין מספר‪ .‬עופות כ"ד הוו‪ ,‬אלא‬ ‫ולעופות טהורים אין מספר‪ ○ .‬תניא רבי אומר‪ ,‬גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם‪ ,‬שבהמה טמאה מרובה‬ ‫מן הטהורות‪ ,‬לפיכך מנה הכתוב בטהורה [פירש"י‪ :‬מנה הכתוב בטהורה ַא ָ ּיל ּו ְצ ִּבי וגו' (ראה יד‪ ,‬ה)‪ ,‬מפני דרך קצרה‪ ,‬ואין‬ ‫לך עוד טהורה‪ ,‬ובעופות אין לך עוד טמאה]‪ .‬גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על‬ ‫הטמאין‪ ,‬לפיכך מנה הכתוב בטמאין‪ .‬מאי קמ"ל [הא ודאי פשיטא‪ ,‬דאי הוו טפי הוה מני להו]‪ ,‬כדרב הונא אמר רב‪,‬‬ ‫ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר‪ ,‬לעולם יִ ׁ ְשנֶּ ה אדם לתלמידו דרך קצרה‪.‬‬ ‫כ בגמרא חולין (שם)‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬לוקחין ביצים מן הנכרים בכל מקום‪ ,‬ואין חוששין לא משום נבלות [פירש"י‪:‬‬ ‫שמא נמצא בתרנגולת נבלה] ולא משום טרפות‪ .‬ודילמא דעוף טמא נינהו‪ ,‬אמר אבוה דשמואל באומר של עוף‬ ‫פלוני טהור [ואנו יודעים שאותו עוף טהור הוא‪ ,‬ודבר שאנו יכולין להבחין ולהביא ביצי אותו עוף לראות אם דומין לאלו‪ ,‬לא‬ ‫משקר]‪ .‬ולימא של עוף טהור‪ ,‬אי הכי אית ליה לאישתמוטי [ ולומר של עוף אחר אמרתי לך שאי אתה מכירו והוא טהור]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫י‬ ‫יש‪,‬‬ ‫מהטמאים] פרעגט תוספות די ַק ׁ ְשיָ א‪ַ ,‬א ֶּמער‪[ ,‬הלא הכלל הוא] ָּכל דְּ ּ ָפ ִּר ׁ‬ ‫יש ֵּמר ּו ָ ּבא ּ ָפ ִּר ׁ‬ ‫דאך ְטהו ִּרים [אית לן למיזל בתר רובא‪ ,‬ואמאי ניחוש שמא מעוף טמא הוא]‪.‬‬ ‫דאס רוֹ ב איז ָ‬ ‫[און] ַאז ָ‬ ‫לז‬ ‫[ממינים הכללים של העופות]‬ ‫קאן זיין‪ ,‬אין הכי נמי‪ ,‬פון דעם‬ ‫זאגט תוספותכא‪ַ ,‬אז ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫מ ִּאים זענען די מינים [הפרטים שבתוך כל מין עוף]‬ ‫דא ְטהו ִּרים מער‪ָ ,‬אבער אין די ְט ֵּ‬‫איז ָ‬ ‫זאגטיט ַאז ק' מיני עופות טמאים [ישנם‬ ‫סאך‪ .‬ברענגט ער [לראיה‪ַ ,‬אז] די גמרא ָ‬ ‫זייער ַא ַ‬ ‫דא מער‬ ‫במזרח]‪ ,‬און זיי זענען ַאלע ַא מין ַא ָּ ּיה‪ ,‬קומט אויס [ ַאז די פרטי] עופות איז ָ‬ ‫נאר אין מספר [מינים הכללים‪ ,‬הטהורים הם היותר]‪.‬‬ ‫[טמאים]‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫זאגט תוספות‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫זאגט דער רשב"אכב און דער ר"ןכג אויכעט‪.‬‬ ‫און ַאזוי ָ‬ ‫לח‬ ‫אמנם לדברי הפרקי דרבי אליעזר [לפי מה שמפרש הרד"ל] דהפרטים הם גם כן מרובים בטהורים‪ ,‬אם כן נדחה‬ ‫תירוץ התוספות‪ .‬וצריך לתרץ קושיית התוספות כשאר תירוצים שבר"ן שם‪ ,‬וכשיטת רש"י בחולין דס"ל דגם‬ ‫בהפרטים הטהורים מרובים בעופות‬ ‫זאגט ער [בפרקי דרבי אליעזר] ַאז‬ ‫וואס דען ָ‬ ‫לפי זה [לדברי התוספות שוב יוקשה‪ ,‬דאם כן] ָ‬ ‫דאך אויס ַאז‬ ‫לאזט זיך ָ‬‫געמאכט מער טהורים‪ ,‬און ס' ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫דער בורא כל עולמים ָ‬ ‫דא מער טמאים‪.‬‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫דאך ַא ּ ְפל ּו ְג ָּתא [ד רש"י חולק על התוספות‪ ,‬ולענין קושית התוספות‬‫נאר דער ֱא ֶּמת‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫פארענטפערן‬ ‫קאן מען ַ‬‫יש לתרץ כשאר תירוצים שבר"ן שם]‪ ,‬און [דברי הפרקי דרבי אליעזר] דעס ָ‬ ‫[דקאי לשאר התירוצים‪ ,‬און] ַאז ס'איז אין די מינים [הפרטיים שבתוך כל מין מהטהורים‪ ,‬יותר‬ ‫בטהורים מבטמאים‪ ,‬ולא כהתוספות]‪.‬‬ ‫[עד כאן תוכן דברי הרד"ל‪ .‬ולפי דבריו עכ"פ מיושב קושיא יד]‪.‬‬ ‫כא בתוספות שם‪ :‬ודילמא דעוף טמא נינהו‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬כיון דעופות טהורים הוו רובא‪ ,‬ניזל בתר רובא‪ .‬ולפי מה‬ ‫שפירשתי (לעיל ד"ה עופות‪ ,‬ובדף סא‪ .‬ד"ה מה נשר) דמרבה כמה מינים‪ ,‬ניחא‪ .‬ואף לפירוש הקונטרס (בדף סא‪ .‬ד"ה נשר)‬ ‫דלא מרבינן אלא מין נשר‪ ,‬יש לומר מכל מקום הא אמרינן לעיל מאה עופות טמאים שהן במזרח וכולן מין איה‬ ‫הן‪ ,‬הלכך אפשר דיש בטמאים מינין הרבה‪.‬‬ ‫כב בחידושי הרשב"א (חולין שם)‪ :‬ודילמא דעוף טמא הוא‪ .‬וקשיא לן היכי חיישינן לעופות טמאין‪ ,‬דהא מיעוטא‬ ‫נינהו‪ ,‬כדאמרינן לעיל תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובים מן‬ ‫הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין‪ ○ .‬ויש מי שתירץ דסמוך מיעוטא דעופות טמאין למיעוט דנבילות‬ ‫וטריפות‪ ,‬והוו להו רובא‪ .‬ולא מיחוור‪ ,‬דאם כן הוה ליה למימר ודילמא אסורות נינהו‪ ,‬דהוה בכלל לשון זה בין‬ ‫נבלות וטריפות בין בעוף טמא‪ ,‬אבל השתא דקאמר דילמא דעוף טמא הוא‪ ,‬אין בכלל עוף טמא נבלות וטרפות‪.‬‬ ‫○ ורבותינו בעלי התוספות ז"ל תירצו‪ ,‬דאע"ג דמיני עופות טהורין מרובין מן הטמאין‪ ,‬מיני הטמאין גדולין‬ ‫מהן‪ ,‬וכדאמר לעיל תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות יש במזרח וכולן מין איה הם‪.‬‬ ‫כג בר"ן על הרי"ף (שם)‪ :‬בגמרא פרכינן ודילמא דעוף טמא נינהו‪ ,‬ומפרקינן באומר של עוף פלוני וטהור הוא‪.‬‬ ‫ואם תאמר ומאי קושיא‪ ,‬דעופות טמאין נמי מיעוטא נינהו‪ ,‬וכדתניא לעיל שעופות טהורין מרובין מן הטמאין‪.‬‬ ‫○ תירצו בזה‪ ,‬דאע"ג דמיעוטא נינהו‪ ,‬כי מסמכינן להו בהדי נבלות וטרפות הוו להו רובא‪ ,‬אי נמי מחצה על‬ ‫מחצה‪ .‬אי נמי יש לומר‪ ,‬דאע"ג דמיני עופות טהורין מרובין מן הטמאין‪ ,‬אפשר שבפרטי העופות שבכל מין‬ ‫ומין שבטמאין‪ ,‬מרובין מן הפרטים שבטהורים כדאמרינן לעיל בגמרא מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין‬ ‫איה הן‪ ○ .‬ולי נראה‪ ,‬דברייתא הכי קתני‪ ,‬לוקחין ביצים בכל מקום‪ ,‬ואפילו במקום שעופות טמאין מרובין מן‬ ‫הטהורין‪ ,‬כגון המקומות שהן בשכונת המדברות‪ ,‬והיינו דקתני [לוקחין ביצים] בכל מקום‪ .‬משום דלגבי חששא‬ ‫דעוף טמא לאו ארובא סמכינן‪ ,‬אלא משום דאמר של עוף פלוני הן וטהור הוא כדמסקינן‪ ,‬אבל לגבי חששי‬ ‫דנבלות הוא דסמכינן‪ ,‬ומשום הכי מסיים בה ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות‪ .‬והיינו דמקשינן‬ ‫ודילמא דעוף טמא נינהו‪ ,‬דכיון דבכל מקום קתני‪ ,‬אפילו בדוכתא דשכיחי עופות טמאים‪ ,‬ליחוש דילמא דעוף‬ ‫טמא נינהו‪.‬‬ ‫יא‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לט‬ ‫קושיא טז‬ ‫אמנם חידוש הוא שמפלפל מדברי הפרקי דרבי אליעזר רק על דברי התוספות דמיירי 'בעופות'‪ ,‬והלא עיקר הפסוק‬ ‫שמביא הפרקי דרבי אליעזר מיירי 'מבהמות'‪ ,‬ובבהמות אכתי יוקשה לן דמבואר בגמרא 'דבבהמות' הטמאים‬ ‫מרובים מהטהורים‪ ,‬ולפיכך פרט הכתוב את הטהורים‪ .‬ובזה לא מצינו שום פלוגתא בראשונים לחלק בין המינים‬ ‫והפרטים‪ ,‬ומשמע דגם בהפרטים הטמאים מרובים בחיות ובהמות‪ ,‬ואם כן קשה מזה על דברי הפרקי דרבי אליעזר‬ ‫דלאחר המבול רצה הקב"ה להרבות בבהמות טהורות מהטמאות [בין אם נפרשו על המינים‪ ,‬ובין אם נפרשו על‬ ‫הפרטים]‪ ,‬ולבסוף בעת מתן תורה מצינו שהיה להיפוך‪ ,‬שהטמאים היו מרובים‬ ‫דאך ַא טעות‬ ‫גאנצע איז ָ‬ ‫נאר ס'איז מיר ַא וואונדער [דברי הרד"ל‪ ,‬שהרי] דעס ַ‬ ‫טז) ָ‬ ‫וואס ער נעמט עס ַאריין [רק] אין דער ּ ְפל ּו ְג ָּתא פון עוֹ פוֹ ת‪ ,‬און אין פרקי דרבי אליעזר‬ ‫ָ‬ ‫גאר ַאנדערש [דמיירי מן 'הבהמות'‪ ,‬שהרי] דער פרקי דרבי אליעזר ברענגט‬ ‫דאך ָ‬ ‫שטייט ָ‬ ‫געזאגט ִמ ּכֹל ' ַה ְּב ֵה ָּמה' ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫וואס] דער בורא כל עולמים ָ‬ ‫דאך [על זה‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫גאר 'דעם' פסוק [דכתיב גבי בהמות]‪.‬‬ ‫דאך ָ‬‫ׁ ִש ְב ָּעה‪ ,‬ער ברענגט ָ‬ ‫מת הדבר ס'גייט ַארויף [גם על העופות]‪ ,‬און דער סוף פסוק [דמיירי בעופות]‬ ‫[והגם כי] ֱא ֶּ‬ ‫וואס]‬ ‫איז איינס [עם רישא דמיירי מהבהמות‪ ,‬וכפירוש רש"י]כד ְויִּ ְלמוד ָסת ּום ִּמן ַה ְּמפו ָר ׁש‪ָ [ ,‬‬ ‫דארט [אויך] ַ ּגם ֵמעוֹ ף ַה ּ ׁ ָּש ַמיִ ם [ ִּּת ַּקח ְל ָך ׁ ִּש ְב ָעה ׁ ִּש ְב ָעה וגו']‪ ,‬איז אויך געווען ׁ ִּש ְב ָעה‬ ‫שטייט ָ‬ ‫פון די ְטהו ִּרים‪ָ ,‬אבער על כל פנים דער ערשטער פסוק הייבט זיך ָאן ביי ְּב ֵהמוֹ ת‪ ,‬און‬ ‫גארנישט צו דער פלוגתא‪.‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫דאך ָ‬‫דאס ברענגט דער פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬נו קומט ָ‬ ‫ָּ‬ ‫[ואם כן אכתי לא מיושב דברי הפרקי דרבי אליעזר]‪.‬‬ ‫דאך זיכער אין די גמראכ אין די ברייתא ְ ּב ֵּפיר ּו ׁש‪,‬‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫[שהרי אצל 'הבהמות'] ָ‬ ‫[תניא] רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ַאז די טמאים זענען מער ווי‬ ‫דאך אויס [ ַאז] ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָּרה איז געוועזן מער טמאים פון טהורים ביי‬ ‫טהורים‪ ,‬קומט ָ‬ ‫רנישטא קיין ּ ְפל ּו ְג ָּתא‪ ,‬ס'שטייט ַארויס אין די ברייתא‬ ‫ָ‬ ‫גא‬ ‫דאך ָ‬ ‫בהמה‪[ ,‬און] אין דעם איז ָ‬ ‫ְ ּב ֵּפיר ּו ׁש‪ּ ְ ,‬ב ֵּאין ׁש ּום חו ֵּלק‪[ ,‬ונמצא כי] ביי ַמ ַּתן ּתו ָרה איז געוועזן מער ְט ֵמ ִאים פון‬ ‫וואס]‬ ‫פארקערט פון דעם פרקי דרבי אליעזר‪ָ [ ,‬‬ ‫עפעס ַ‬ ‫דאס איז ּ‬ ‫ְטהו ִּרים‪ ,‬און לכאורה ָ‬ ‫האט געהייסן‬ ‫געוואלט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫זאגט ַאז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫דער פרקי דרבי אליעזר ָ‬ ‫געווארן דורך דעם מער ְטהוֹ ִרים ווי ְט ֵּמ ִּאים‪ַ ,‬אז‬ ‫ָ‬ ‫ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה און ס'איז‬ ‫דאך ְס ַּתם ַאז‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דא מער ְטהוֹ ִרים אפילו ביי ְּב ֵהמוֹ ת אויך‪ ,‬פון ַאלעמען‪ ,‬ער ָ‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫דא שטייט אין די‬ ‫זאל זיין מער ְטהוֹ ִרים‪ ,‬און ָ‬ ‫געוואלט ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫דא מער ְט ֵמ ִאים ווי ְטהו ִּרים‪.‬‬ ‫ברייתא ְ ּב ֵּפיר ּו ׁש ַאז ביי ְּב ֵהמוֹ ת איז ָ‬ ‫מ‬ ‫[ובדוחק יש לתרץ‪ ,‬דהפרקי דרבי אליעזר מיירי מהעופות והבהמות ביחד‪ ,‬ועופות‬ ‫הטהורים מרובים מבהמות הטמאות‪ ,‬ואם כן בצירוף שניהם ביחד ישנם טהורים יותר מטמאים]‬ ‫צוזאמען די ְּב ֵהמוֹ ת‬ ‫ַ‬ ‫זאל מיך נייטן [לתרץ בדברי הפדר"א‪ ,‬דהכוונה כי]‬ ‫‪ָ -‬אדער [ ַאז] איך ָ‬ ‫דא ַאזויפיל‬ ‫זאל רעכענען‪ ,‬קומט ַאלץ אויס ַאז אין די עוֹ פוֹ ת איז ָ‬ ‫מיט עוֹ פוֹ ת [ ַאז] איך ָ‬ ‫זאל מיך‬ ‫דארט [אצל הבהמות] אויך‪[ .‬אויב] איך ָ‬ ‫ְטהוֹ ִרים מער ַאז ס'איז מכריע אפילו ָ‬ ‫זאגן ַאזוי‪– .‬‬ ‫נייטן [צו] ָ‬ ‫מא‬ ‫גאנצע [מאמר שבפרקי דרבי אליעזר]‪,‬‬ ‫דאס ַ‬ ‫פארשטיין ָ‬ ‫דאך צו ַ‬ ‫[ועל כל פנים] ברויך מען ָ‬ ‫כד ברש"י (ז‪ ,‬ג)‪ּ ַ :‬גם ֵמעוֹ ף ַה ּׁ ָּש ַמיִ ם וגו'‪ .‬בטהורים הכתוב מדבר‪ ,‬ולמד סתום מן המפורש‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יב‬ ‫דא‬ ‫האט מען ָ‬ ‫רוואס ָ‬‫פא ָ‬‫האבן מער [טהורים]‪ַ ,‬‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫טאקע‪ַ ,‬אז מ' ָ‬ ‫רוואס ַ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫געלאזט מער ְט ֵּמ ִּאים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[לבסוף]‬ ‫גאנצע ענין איז ַאן ענין ּ ֶּפ ֶּלא‪,‬‬ ‫פארשטיין‪ ,‬דעס ַ‬‫גאנצע ענין ברויך מען צו ַ‬ ‫דאס ַ‬ ‫ָ‬ ‫האבן ּ ְפ ׁ ַשט‪.‬‬ ‫וואס ס'ברויך ָ‬ ‫ָ‬ ‫מב‬ ‫קושיא יז‬ ‫בפסוק וְ ַא ָּתה ַקח לְ ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל‪ ,‬צריך ביאור יתור לשון ' ֲא ֶׂשר יֵ ָאכֵ ל'‪.‬‬ ‫גם דמצינו בשאר מקומות‪ ,‬וכגון בפסוק ִּכי 'יֹאכַ ל' ק ֶֹׂדש ִ ּב ְשגָ גָ ה‪ ,‬דדרשינן ּ ְפ ַרט למזיק‪ .‬ובכאן מה ידרשו בו‬ ‫יך‪ְ ,‬ו ָּהיָּ ה ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם ְל ָּא ְכ ָּלה‪.‬‬ ‫ְו ַא ָּּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ‬ ‫יז) קודם איז איבעריג דער ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל‪[ ,‬דהיה סגי לומר] ַקח ְל ָך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ְו ָהיָ ה ְל ָך‪,‬‬ ‫געמאכט‬ ‫ַ‬ ‫וואס איז דען ַא ַמ ֲא ָּכל‪ַ ,‬א ' ַמא ָכל' איז‬ ‫[ומובן דהוא ַמא ָכל א ׁ ֶּשר יֵּ ָא ֵּכל‪ ,‬שהרי] ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט ַארויס [ ְו ָהיָ ה] ְלך ְו ָל ֶּהם‬ ‫זאגט ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל‪ ,‬און ער ָ‬ ‫געווארן צו עסן‪[ ,‬וממילא] ַאז ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬‫זאגן ַמא ָכל ' ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל'‪ָ ,‬‬ ‫נאך צו ָ‬ ‫דארף ער ָ‬ ‫וואס ַ‬ ‫זאל זיין צום עסן‪ָ ,‬‬ ‫ְל ָּא ְכ ָּלה‪ ,‬ס' ָ‬ ‫ס'ווערט געגעסן‪ ,‬נו ַאודאי ווערט ַא ַמא ָכל געגעסן‪.‬‬ ‫ֹאכל' ק ֶֹּד ׁש [ ִּ ּב ׁ ְש ָג ָגה]‪,‬‬ ‫וואס] ס'שטייט (אמור כב‪ ,‬יד) ִּכי 'י ַ‬ ‫איבעראל [ביתור לשון אכילה‪ ,‬וכגון ָ‬ ‫ָ‬ ‫נישטא קיין שום ְד ַר ׁש נישט‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫'דא' איז]‬ ‫ֹאכל' ּ ְפ ַרט למזיק‪ ,‬און ָ‬ ‫ַד ְר ׁ ֶּש'ן איך ַא ְד ָר ׁ ָשהכה [ ִּכי 'י ַ‬ ‫אויף דעם ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל‪.‬‬ ‫מג‬ ‫קושיא יח‬ ‫יך'‪ ,‬דמיותר הוא לגמרי‪ ,‬כיון שכבר אמר וְ ַא ָּתה ' ַקח לְ ָּך' וגו'‬ ‫גם צריך ביאור מה שמסיים 'וְ ָּא ַס ְפ ָּת ֵאלֶׁ ָּ‬ ‫[און]‬ ‫זאלסט נעמען‪,‬‬ ‫יח) [גם צריך ביאור‪ ,‬שאמר] ' ַקח ְל ָּך' ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל‪ָ ,‬‬ ‫זאגט שוין [ ִּמ ָּכל ַמא ָכל] א ׁ ֶּשר‬ ‫נאכ'ן נעמען‪ ,‬און ער ָ‬ ‫יך'‪ָ ,‬‬ ‫זאגט ער ' ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ‬ ‫דערנאכדעם ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז‬ ‫דאך איבעריג‪[ .‬והלא הקיחה] ָ‬ ‫יך‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫זאגט ער [ווייטער] ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ‬ ‫וואס ָ‬ ‫יֵּ ָא ֵּכל‪ָ ,‬‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫דאך די א ִּס ָ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫יפה‪ָ ,‬‬ ‫דאך שוין געווען די א ִּס ָ‬ ‫ָ‬ ‫מד‬ ‫קושיא יט‬ ‫ובסוף הפסוק וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך וְ לָּ ֶׁהם' לְ ָּא ְכלָּ ה‪ ,‬צריך ביאור למה מקדים אכילת האדם לאכילת הבהמות‪ .‬והלא אסור‬ ‫לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו‪ ,‬וכדדרשינן מהפסוק וְ נָ ַת ִּתי ֵע ֶׂשב ְ ּב ָש ְד ָך 'לִ ְב ֶׂה ְמ ֶּׂת ָך' והדר 'וְ ָאכַ לְ ָּת' וְ ָש ָב ְע ָּת‪.‬‬ ‫ואם כן היה לו לומר גם בכאן וְ ָּהיָּ ה 'לָּ ֶׁהם ולְ ָּך' לְ ָּא ְכלָּ ה‬ ‫יט) [גם בסדר הפסוק] ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלה‪[ ,‬שהקדים האנשים להבהמות]‪ ,‬פרעגן די‬ ‫דאך דער דִּּ ין [שיקדים אכילת בעלי חיים לאכילת האדם‪ ,‬ווי] די‬ ‫פוסקים [על זה‪ ,‬דהלא] ס'שטייט ָ‬ ‫זאגטכו אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו שנאמר (עקב יא‪ ,‬טו) ְונָּ ַת ִּתי ֵע ֶּשב‬ ‫גמרא ָ‬ ‫פאר די ְּב ֵהמוֹ ת‪.‬‬ ‫ְּב ָּש ְד ָּך ' ִל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָּך'‪ ,‬והדר ' ְו ָּא ַכ ְל ָּּת' ְו ָּש ָּב ְע ָּּת‪ַ ,‬‬ ‫דארף מען 'קודם' געבן ַ‬ ‫כה כמבואר בגמרא פסחים (לב‪ , ):‬ועוד בכ"מ‪ .‬והיינו דזר האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש‪ ,‬אבל לא‬ ‫המזיק תרומה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫כו בגמרא ברכות (מ‪ :).‬אמר רב‪ ,‬ט ּול ְ ּבר ּוך‪ ,‬ט ּול ְ ּבר ּוך‪ ,‬אינו צריך לברך [פירש"י‪ :‬הבוצע‪ ,‬קודם שטעם מן הפרוסה‪ ,‬בצע‬ ‫ממנה והושיט למי שאצלו‪ ,‬ואמר לו ט ּול מפרוסת הברכה‪ ,‬אף על פי שסח בינתים‪ ,‬אין צריך לחזור לברך‪ .‬ואף על גב דשיחה‬ ‫הויא הפסקה כדאמרינן במנחות (לו‪ ).‬סח בין תפילין לתפילין צריך לברך‪ ,‬וכן בכיסוי הדם‪ ,‬הך שיחה צורך ברכה‪ ,‬ולא מפסקא]‪.‬‬ ‫ָה ֵּבא ֶּמ ַלח‪ָ ,‬ה ֵּבא ִּל ְפ ָּתן‪ ,‬צריך לברך‪ ○ .‬ורבי יוחנן אמר אפילו ָה ִּביא ּו ֶּמ ַלח ָה ִּביא ּו ִּל ְפ ָּתן נמי אינו צריך לברך [שאף‬ ‫זו צורך ברכה‪ ,‬שתהא פרוסה של ברכה נאכלת בטעם]‪ּ ְ .‬ג ִּביל ְל ּתו ֵּרי‪ּ ְ ,‬ג ִּביל ְל ּתו ֵּרי [גביל את המורסן במים לצורך השוורים]‪,‬‬ ‫צריך לברך‪ ○ .‬ורב ששת אמר‪ ,‬אפילו ְ ּג ִביל ְל ּתוֹ ֵרי נמי אינו צריך לברך‪ ,‬דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם‬ ‫'ל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָּך'‪ ,‬והדר ְו ָּא ַכ ְל ָּּת ְו ָּש ָּב ְע ָּּת‪.‬‬ ‫שיאכל‪ ,‬קודם שיתן מאכל לבהמתו‪ ,‬שנאמר ְונָּ ַת ִּתי ֵע ֶּשב ְּב ָּש ְד ָּך ִ‬ ‫יג‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫געדארפט שטיין‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫דא 'קודם' דער ְל ָּך‪[ ,‬והרי לכאורה] ָ‬ ‫רוואס דען שטייט ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫נו ַ‬ ‫ְו ָּהיָּ ה ' ָּל ֶּהם ּו ְל ָּך' ְל ָּא ְכ ָּלה‪ַ .‬אזוי ווי ָ‬ ‫דארטן אין פסוק [ ְונָ ַת ִּּתי ֵּע ֶּשב ְ ּב ָש ְד ָך ' ִּל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָך']‪ ,‬ס'שטייט‬ ‫פאר זיך‪ .‬די‬ ‫דערנאך ַ‬ ‫ָ‬ ‫פאר די ְ ּב ֵּהמות‪ ,‬און‬ ‫דארף פריער געבן ַ‬ ‫'פריער' [הבהמות]‪ ,‬ווייל מ' ַ‬ ‫גמראכו לערנט עס ַארויס פונעם ּ ָפס ּוק‪ ,‬און ס'ווערט גע' ּ ַפ ְס ְק'נט אין שלחן ערוךכז‪ .‬נו‬ ‫געדארפט צו שטיין ְו ָּהיָּ ה ' ָּל ֶּהם‬ ‫ַ‬ ‫דא אויך‬ ‫האט ָּ‬ ‫דא ַאנדערש‪ ,‬ס' ָ‬ ‫רוואס דען שטייט ָּ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּו ְל ָּך' ְל ָּא ְכ ָּלה‪.‬‬ ‫עב‬ ‫ישוב הקושיות בתחלת הפרשה‬ ‫הקדמה לישוב קושיות ט‪-‬יט‬ ‫מצינו בגמרא ענין ההתהפכות מטהור לטמא בבעלי חיים‪ ,‬בענין תרנגולתא דאגמא‪ ,‬שמתחילה אמרו חכמים שהוא‬ ‫עוף טהור‪ ,‬עד שראו שהוא דורס וטמאוהו‪ .‬וכבר ביארתי כי לא טעו ח"ו בזה גם מתחילה‪ ,‬אלא שבאמת נתהפך‬ ‫טבעו להיות דורס‪ ,‬מחמת ירידת הדורות שחטאו בני אדם‪ .‬וכמבואר ברמב"ן בחקותי שזה תלוי לפי הדור‪ ,‬כי‬ ‫מתחילת הבריאה לא היו החיות רעות דורסים‪ ,‬רק שנשתנו אח"כ להיות דורסים על ידי קלקול וחטאי אנשי הדור‬ ‫דאס ענין ווידעראום פון ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה וגו' (קושיא י‪-‬יא)‪.‬‬ ‫[ולבאר] ָ‬ ‫לאנג‬ ‫דאס ַ‬ ‫מאל ָ‬ ‫האב שוין ַא ָ‬ ‫וואס] איך ָ‬ ‫נאך ַמ ְקדִּּ ים זיין ַאן ַה ְק ָד ָמה‪ָ [ ,‬‬ ‫איך וועל ָ‬ ‫כח‬ ‫געזאגט ּ ְפ ׁ ַשט אין די גמרא‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[צוריק]‬ ‫האט מען גע' ַד ְר ׁ ֶּש'נט רב‬ ‫זאגטכט‪ ,‬ס'איז געווען ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמא‪ָ ,‬‬ ‫וואס] די גמרא ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫האט געזען‬ ‫געזאגט ניין‪[ ,‬ווייל] מ' ָּ‬ ‫ָ‬ ‫ימר‬ ‫האט רב ְמ ֵר ַ‬ ‫דערנאכדעם ָ‬ ‫ָ‬ ‫פפא ַאז ס'איז ָּּכ ׁ ֵשר‪,‬‬ ‫ל‬ ‫האט די סימני טומאה ‪.‬‬ ‫האט מען עס גע' ַא ֶּס ְר'ט‪[ ,‬ווייל] ס' ָ‬ ‫ס'איז דָּּ ִריס‪ ,‬ס'איז דּ ו ֵּרס‪ָ ,‬‬ ‫זאגט ער‬ ‫האבן זיי געגעסן דערפון‪ַ ,‬אזוי ָ‬ ‫דארטן תוספותלא‪ ,‬דערפריער ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן זיי געזען [ ַאז]‬ ‫דערנאך ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן עס נישט געזען דורס זיין‪[ .‬און]‬ ‫ַארויס‪[ ,‬ווייל] זיי ָ‬ ‫האבן זיי עס גע' ַא ֶּס ְר'ט‪.‬‬ ‫ס'איז דּ ו ֵּרס‪ָ ,‬‬ ‫עג‬ ‫ילה‬ ‫דאס ענין איז ַא ּ ֶּפ ֶּלא‪ ,‬מ'געפינט נישט [בשום מקום ַאז] חכמינו ז"ל ָח ִּל ָ‬ ‫[ולכאורה] ָ‬ ‫פאר די וועלט ַא ּ ְפ ַסק ה ָל ָכה ַאז ס'איז ָּכ ׁ ֵּשר‪ ,‬און‬ ‫זאלן זיך טועה זיין ַאזוי‪ַ ,‬ארויסגעבן ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט עס געגעסן‪ ,‬און ס'איז ַאן עוף ָט ֵּמא‪[ .‬והוא‬ ‫[לבסוף נמצא] ס'איז ַאן עוף ָט ֵּמא‪ .‬מ' ָ‬ ‫כז דאיתא בשלחן ערוך (או"ח קסז‪ ,‬ו)‪ :‬יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה וכו' אא"כ היתה השיחה בדברים‬ ‫מענין דברים שמברכין עליו‪ ,‬כגון שבירך על הפת וקודם שאכל אמר וכו' תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו‪– .‬‬ ‫ועל זה כתב במגן אברהם (ס"ק יח)‪ :‬מאכל לבהמה‪ .‬הוי צרכי סעודה‪ ,‬דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו‪ .‬גמרא‪.‬‬ ‫כח‬ ‫בס"ג שמיני תשי"ג (לשון קדשו קונטרס קמה‪ ,‬מן אות לו) ותשי"ח ותשכ"א (קונטרס קפח)‪ ,‬ובס"ג נח תשט"ו (קונטרס‬ ‫קסז‪ ,‬ח"א)‪ ,‬נשא תשכ"ד (קונטרס רעד)‪ ,‬ובפתיחה נח תשכ"ה (קונטרס רנז ח"א)‪.‬‬ ‫כט בגמרא חולין (סב‪ :):‬אמר רב פפא‪ַּ ,‬ת ְרנְ גו ָלא דְּ ַא ְג ָמא א ִּס ָירא‪ַּ ,‬ת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמא ׁ ַש ְריָּ א‪ .‬דרש מרימר‪ַּ ,‬ת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא‬ ‫יו ָּה ְדדָּּ ְר ָּסה ְו ָּא ְכ ָּלה [פירש"י‪ :‬ראוה חכמים שדורסת ואוכלת]‪ ,‬והיינו גירותא [דאמרינן לקמן בפרק כל‬ ‫דְּ ַא ְג ָּמא ֲא ִס ָּירא‪ַ ,‬חזְ ּ‬ ‫הבשר (חולין קט‪ ):‬אסר לן גירותא‪ ,‬שרא לן לישנא דכוורא‪ ,‬שטעמו כטעמו]‪.‬‬ ‫ל דאחד מסימני עוף טמא הוא כשהוא 'דורס' ואוכל‪ .‬כמבואר בגמרא חולין (סה‪.).‬‬ ‫לא בתוספות (חולין שם)‪ :‬חזיוה רבנן דדרסה ואכלה‪ .‬מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה‪ ,‬ובהאי סימנא לחודיה‬ ‫היו אוכלים אותו‪ ,‬דלא חיישינן לפרס ועזניה‪ ,‬דלא שכיחי בישוב‪ ,‬או קים ליה בגויה דלאו ממין פרס ועזניה הוא‬ ‫[עיי"ש בהסוגיא ותבין]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יד‬ ‫געהאט ִס ַ ּי ְ‬ ‫יע ָּּתא‬ ‫ַ‬ ‫האבן‬‫הולב‪ ,‬זיי ָּ‬ ‫דאס‪[ ,‬והלא] ָּּכל ָּרז ָּלא ָּאנֵ יס ְל ּ‬ ‫תמוה] וואו געפינט מען ָ‬ ‫האבן זיי דען נישט‬ ‫וואס ָּ‬ ‫האבן ַאלעס געוואוסט‪ָּ .‬‬ ‫דִּ ׁ ְש ַמ ָּ ּיא די הייליגע ֲח ָּכ ִמים‪ ,‬זיי ָּ‬ ‫זא מין ָטע ּות‪.‬‬ ‫געוואוסט?! [און] ּפלוצים איז געשען ַא ַ‬ ‫עד‬ ‫דארף עס שטיין אין די גמרא‪,‬‬ ‫רוואס ַ‬‫פא ָ‬‫זא ָטע ּות‪ַ ,‬‬‫יא געשען ַא ַ‬ ‫און ַאז ס'איז ָ‬ ‫שטארק‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫האבן זיך טו ֶּעה געווען ַאזוי‬‫זאל ווייזן ַאז חכמינו ז"ל ָ‬ ‫מ' ָ‬ ‫עה‬ ‫[ ַאז דער פשט איז ַאנדערש‪ ,‬דהכוונה ווי]‬ ‫לאנגכח‪ ,‬איך מיין‬ ‫געזאגט שוין ַ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫נאר] איך ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫דער רמב"ן [אין] פרשת בחקותילג [על הפסוק] ְו ִּה ׁ ְש ַ ּב ִּּתי ַחיָ ה ָר ָעה ִּמן ָה ָא ֶּרץ (ויקרא כו‪ ,‬ו)‪,‬‬ ‫געזאגט ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַחיָּ ה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץ‪ַ ,‬אז זיי‬‫ָ‬ ‫האט‬ ‫זאגט ער‪ ,‬דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫ָ‬ ‫גארנישט טון [להרע]‪ ,‬די ְ ּב ֵּהמות מיט די ַח ּיות‪[ ,‬וכתב שם כי] ס'איז ַאזוי געווען [אין‬ ‫וועלן ָ‬ ‫זאלן זיין ִּל ְטרף‬ ‫שאפן [ ַאז] זיי ָ‬ ‫בא ַ‬‫האט נישט ַ‬ ‫יאה‪ ,‬דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫די] ְּת ִח ַּלת ַה ְּב ִר ָּ‬ ‫זאלן זיין ַח ּיות טו ְרפות‪.‬‬ ‫ֶּט ֶּרף‪ ,‬זיי ָ‬ ‫האט גּ ו ֵּרם געווען [קלקול‬ ‫דאס ָ‬ ‫וואס דען‪ ,‬דורך די ֲח ָּט ִאים פונעם מענטש‪ָ ,‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט עס‬ ‫געווארן ֶּה ְפ ֵּקר [באין מעצור לרוחם]‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫בטבע הבעלי חיים‪ ,‬כי על ידי שהאנשים] זיי זענען‬ ‫דאס גּ ו ֵּרם געווען‪ַ ,‬אז זיי‬ ‫האבן ָ‬ ‫ַאריינגעברענגט ַא ּכ ַח ַה ּטו ֵּרף‪ .‬די ֲעוֹנוֹ ת פון די דּ וֹ רוֹ ת ָ‬ ‫געווארן טו ְרפות‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫זענען‬ ‫זאגט דער רמב"ן‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫עו‬ ‫וואס‬ ‫נאך ַ ּבא ִּריכ ּות ‪ -‬איך וועל נישט ַמא ִּר ְ‬ ‫יך זיין [יעצט] – [לבאר] ָ‬ ‫געזאגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬‫איך ָ‬ ‫דער ּ ְפ ׁ ַשט איז‪ ,‬דער ּ ְפ ׁ ַשט אין דעם שטיקל רמב"ן‪.‬‬ ‫מאללד ַאזוי‪.‬‬ ‫דאס איז ַּת ְמ ִצית דְּ ָּב ָּריו איז ַא ָ‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫לב לשון הרגיל בזוהר ובספרים‪ ,‬על פי לשון הפסוק בדניאל (ד‪ ,‬ו) ְו ָּכל ָּרז ָּלא ָּאנֵ ס ָּל ְך‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬וכל סתום לא‬ ‫נאנס ולא נכחד ממך‪ - .‬ועיין בגמרא חולין (נט‪ :).‬קרי רב עליה דשמואל ָּכל ָרז ָלא ָאנֵּ ס ָל ְך‪.‬‬ ‫לג ברמב"ן בחקותי (כו‪ ,‬ו)‪ְ :‬ו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץ‪ .‬על דעת רבי יהודה (תורת כהנים בחקותי שם) שאמר מעבירן‬ ‫מן העולם‪ ,‬הוא כפשוטו‪ ,‬שלא יבואו חיות רעות בארצם‪ ,‬כי בהיות השבע וברבות הטובה והיות הערים מלאות‬ ‫אדם‪ ,‬לא תבאנה חיות בישוב‪ .‬ועל דעת רבי שמעון (שם) שאמר משביתן שלא יזיקו‪ ,‬יאמר ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ' ָּר ַעת החיות'‬ ‫ִמן ָּה ָּא ֶּרץ‪ ○ .‬והוא הנכון‪ ,‬כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות‪ ,‬כאשר היה העולם מתחילתו‪ ,‬קודם חטאו של‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬אין חיה ורמש ממית אדם‪ ,‬וכמו שאמרו (ברכות לג‪ ).‬אין ערוד ממית אלא חטא ממית‪ .‬וזה שאמר‬ ‫יהן] ְו ַא ְריֵּ ה ַּכ ָ ּב ָקר י ַ‬ ‫אכל ֶּּת ֶּבן‬ ‫הכתוב (ישעי' יא‪ ,‬ח) ְו ׁ ִּשע ׁ ַשע יונֵּ ק ַעל ֻחר ּ ָפ ֶּתן‪ ,‬וכן ו ָּפ ָרה ָודב ִּּת ְר ֶּעינָ ה [יַ ְחדָּ ו יִּ ְר ְ ּבצ ּו יַ ְל ֵּד ֶּ‬ ‫יהם‪ ,‬והושם‬ ‫(שם‪ ,‬ז)‪ ,‬כי לא היה הטרף בחיות הרעות‪ ,‬רק מפני חטאו של אדם‪ ,‬כי נגזר עליו להיות טרף ְל ׁ ִּשנֵּ ֶּ‬ ‫הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו‪ ,‬כידוע כי בטרפם האדם פעם אחת יוסיפו להיות רעים יותר‪ ,‬וכן אמר‬ ‫הכתוב (יחזקאל יט‪ ,‬ג) ַו ִּ ּי ְל ַמד ִּל ְט ָרף ֶּט ֶּרף ָא ָדם ָא ָכל‪ ○ .‬והנה בבריאתו של עולם נאמר בחיות שנתן להם העשב‬ ‫לאכלה‪ ,‬דכתיב (בראשית א‪ ,‬ל) ו ְּל ָכל ַח ַ ּית ָה ָא ֶּרץ ו ְּל ָכל עוף ַה ּ ׁ ָש ַמיִּ ם ו ְּלכל רו ֵּמש ַעל ָה ָא ֶּרץ א ׁ ֶּשר ּבו נֶּ ֶּפ ׁש ַח ָ ּיה ֶּאת ָּכל‬ ‫יֶּ ֶּרק ֵּע ֶּשב ְל ָא ְכ ָלה‪ ,‬ואמר הכתוב (שם) ' ַויְ ִהי ֵכן'‪ ,‬כי הוא הטבע אשר הושם בהם לעד‪ .‬ואחר כך למדו הטרף מפני‬ ‫החטא הממית‪ ,‬כאשר פירשתי‪ .‬וכשהותר שחיטת בעלי החיים לבני נח אחרי המבול והזהיר על האדם (נח ט‪ ,‬ה)‬ ‫יכם ֶּא ְדרשׁ וגו' ֶּאת נֶּ ֶּפ ׁש ָה ָא ָדם‪ ,‬ולא נפש חיה מיד חיה בחברתה‪ ,‬נשארו על מנהגם‬ ‫ְו ַא ְך ֶּאת דִּּ ְמ ֶּכם ְלנַ ְפ ׁש ֵּת ֶּ‬ ‫לטרוף‪ .‬ובהיות ארץ ישראל על השלימות‪ ,‬תשבת רעת מנהגם‪ ,‬ויעמדו על הטבע הראשון אשר הושם בהם בעת‬ ‫יצירתם‪ ,‬וכבר הזכרתי מזה בסדר תולדות נח (רמב"ן שם ט‪ ,‬ו)‪ ○ .‬ועל כן אמר הכתוב על ימי הגואל היוצא מגזע‬ ‫ישי‪ ,‬שישוב השלום בעולם‪ ,‬ויחדל הטרף ורעת הבהמה וכל הרמש‪ ,‬כאשר היה בטבעם מתחילה‪ .‬והכוונה היתה‬ ‫בו על חזקיהו‪ ,‬שביקש הקב"ה לעשותו משיח (סנהדרין צד‪ ,).‬ולא עלתה זכותם לכך‪ ,‬ויהיה המעשה על המשיח‬ ‫העתיד לבא‪.‬‬ ‫לד פירוש‪ :‬בכל אופן‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫עז‬ ‫והנה שינוי זה שישנו בבעלי חיים לפי מצב הדור‪ ,‬אינו בכל בעלי חיים‪ ,‬שיש שם טהורות לעולם‬ ‫ויש שהם טמאות לעולם‪ ,‬אבל הרבה מהמינים מתהפכים מטהור לטמא‪ ,‬או להיפוך‪ ,‬לפי מצב הדור‬ ‫איבערדעם קען זיין ַאזוי‪.‬‬ ‫רהאנדן‬ ‫פא ַ‬‫דאך די ְמקורות ַהט ּו ְמ ָאה אייניג‪ .‬ס'איז ַ‬ ‫נישט יעדער [מין בעל חי] איז ָ‬ ‫וואס די ַה ׁ ְש ּ ָפ ַעת ַהדּ ור גיט שנעלער די ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה חלילה‬‫אפשר ַאזעלעכע [בעלי חיים] ָ‬ ‫גארנישט‪ .‬ס'איז‬ ‫האט עס ָ‬‫האט ווייניגער ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה‪ ,‬און טייל ָ‬ ‫צום שלעכטן‪ ,‬און ַא טייל ָ‬ ‫נישט אייניג‪( .‬ועיין גם להלן באות צג‪ ,‬ואות קו)‪.‬‬ ‫עח‬ ‫ועל כן ַּת ְרנְ גוֹ לְ ָתא דְּ ַאגְ ָמא‪ ,‬בדורות הראשונים לא היה דורס‪ ,‬והיה באמת טהור‪,‬‬ ‫וכמו שפסק רב פפא‪ .‬אבל אחר כך נשתנו להיות דורסים בימי מרימר‪ ,‬ולכן שוב אסרוה‬ ‫געהאט ַא נְ ִּט ָ ּיה [להתהפך לדורס‪ ,‬יותר משאר‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫קען זיין [ ַאז] די ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמא ָ‬ ‫דאס 'דור' איז‬ ‫עופות]‪ָ ,‬אבער ס'איז נישט געווען פריער [בדורו של רב פפא‪ ,‬וקודם לזה‪ ,‬ווייל] ָ‬ ‫נאכנישט געווען ַאזוי שלעכט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מאל [מער]‬ ‫וואס‪ַ -‬א ָ‬‫דאך ָ‬ ‫[אמנם הכלל הוא כי] ָלא ַא ְכ ׁש ּור דָּ ֵּרילה‪ ,‬די דוֹ רוֹ ת ווערן ָ‬ ‫געווארן ַא דּ וֹ ֵרס [בימי‬ ‫ָ‬ ‫נִּ ְת ַק ְל ֵּקל‪[ ,‬די] ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות‪[ .‬און] דורכן ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות‪ ,‬איז עס‬ ‫טאקע נישט דּ ו ֵּרס געווען‪.‬‬ ‫האט עס ַ‬ ‫כאטש פון] פריער ָ‬ ‫רב מרימר‪ָ ,‬‬ ‫עט‬ ‫האט מען עס געגעסן [ושפיר פסקו בזה] חכמינו ז"ל‪,‬‬ ‫איבערדעם איז רעכט‪ ,‬פריער ָ‬ ‫ימנֵ י‬ ‫ס ָּ‬ ‫געהאט די ִ‬ ‫ַ‬ ‫האט עס נישט‬ ‫טאקע 'נישט' דּ ו ֵּרס געווען‪[ ,‬וממילא] ָ‬ ‫האט ַ‬ ‫ווארן ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאקע געמעגט עסן ַעל ּ ִּפי ה ָל ָכה‪.‬‬ ‫האט מען עס ַ‬ ‫ט ּו ְמ ָּאה‪ ,‬איז עס געווען ָּטהוֹ ר‪ָ ,‬‬ ‫רוואס‪[ ,‬וועגן] דער‬ ‫פא ָ‬ ‫האט מען געזען [ ַאז] ס'איז דּ ו ֵּרס [ולכן אסרוה]‪ַ .‬‬ ‫דערנאך ָ‬ ‫ָּ‬ ‫[ ָאבער]‬ ‫ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות‪.‬‬ ‫פ‬ ‫וכעין זה מצינו כאן בדור המבול‪ ,‬שעל ידי שנתקלקלו אנשי הדור‪ ,‬נכנס קלקול גם בבעלי חיים להזקק לשאינם‬ ‫יהם יָ ְצא ּו‪ ,‬ופירש"י שקיבלו עליהם להזקק רק למינם‬ ‫מינם‪ ,‬ולעומת זה כשיצאו מן התיבה נאמר לְ ִמ ְש ּ ְפח ֵֹת ֶׂ‬ ‫דא ביים דּ וֹ ר ַה ּ ַמ ּב ּול אויך ַאזוי‪[ ,‬שאפילו] בהמה וחיה נזקקין‬ ‫דאך ָ‬ ‫‪ -‬מ'געפינט ָ‬ ‫דאס דּ וֹ ר איז ַאזוי‪ ,‬די מענטשן פירן זיך ַאזוילו‪,‬‬ ‫רוואס‪ ,‬ווייל [ ַאז] ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫לשאינם מינם‪ַ ,‬‬ ‫דא אויך‬ ‫דאך ָ‬ ‫דאס ַא ּכ ַח ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה [גם על הבעלי חיים]‪ ,‬ס'איז ְמק ּו ׁ ָשר‪ַ [ ,‬אזוי] זעט מען ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫אין די גמרא‪.‬‬ ‫נאר] ס'ווערט ַאזוי‪,‬‬ ‫האבן נְ ִּט ּיות פון זיך ַאליין [מטבע בריאתם‪ָ ,‬‬ ‫נאר ווייל זיי ָ‬ ‫נישט ָ‬ ‫[שנשתנו להיות כך‪ ,‬על ידי השפעת קלקול האנשים]‪.‬‬ ‫יהם‬‫געווארן ['לטובה'‪ ,‬וכדכתיב] ְל ִמ ׁ ְש ּ ְפח ֵֹת ֶּ‬ ‫ָ‬ ‫יבה זענען זיי ַאנדערש‬ ‫[ולעומת זה] אין די ֵּת ָּ‬ ‫האבן‬ ‫האבן זיי אויף זיך ְמ ַק ֵּ ּבל געווען [לידבק רק במינם]לו‪[ .‬ווייל] זיי ָ‬ ‫או [ ִּמן ַה ֵּּת ָבה]‪ָ ,‬‬‫יָּ ְצ ּ‬ ‫קות‪.‬‬ ‫געהאט ַא ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה [לטובה] פון נ ַֹח'ן‪ַ [ ,‬א ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה] פון ִצ ְד ּ‬ ‫ַ‬ ‫לה לשון המורגל בפוסקים‪ ,‬והוא מלשון הגמרא ביבמות (לט‪ ):‬וחולין (צג‪ :):‬אכשור דרי‪ .‬ופירש"י‪ ,‬בתמיה‪ ,‬וכי‬ ‫נתכשרו הדורות‪.‬‬ ‫לו וכמו שכבר הזכיר רבינו מזה לעיל בקושיא ד (הנדפס בחלק ב' של הקונטרס)‪ .‬וכבר העתקנו שם המקורות לזה‬ ‫מדברי חכז"ל ורש"י‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫טז‬ ‫האט גּ ו ֵּרם‬ ‫דאס דּ וֹ ר ָ‬ ‫דא ָאט [שלא לטובה]‪ִּּ ,‬כי ִּה ׁ ְש ִּחית ָּכל ָ ּב ָשר‪ַ ,‬אז ָּ‬ ‫ַאזוי ווי מ'זעט ָ‬ ‫געווען ִּּכי ִּה ׁ ְש ִּחית ָּּכל ָּּב ָּשר‪- .‬‬ ‫פא‬ ‫האבן זיך‬ ‫טאקע ֱא ֶּמת‪ ,‬חכמינו ז"ל ָ‬ ‫קאן זיין איבערדעם איז ַ‬‫איבערדעם איז ַאזוי‪ָ ,‬‬ ‫טאקע 'נישט' דּ ו ֵּרס געווען‪ ,‬און‬ ‫האט עס ַ‬‫דעמאלטס [מקודם] ָ‬ ‫ָ‬ ‫נישט טו ֶּעה געווען‪ָ [ .‬‬ ‫נאר]‬ ‫ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה‪.‬‬ ‫געהאט די ִּס ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט 'נישט'‬ ‫טאקע ָּטהוֹ ר געווען‪ ,‬ווייל ס' ָ‬ ‫ס'איז ַ‬ ‫פב‬ ‫וכן מצינו שאמרו כי ָע ִתיד ֲחזִ יר לִ י ָט ֵהר‪ .‬דאף שדיני התורה לא ישתנו גם לעתיד‪ ,‬אבל טבע החזיר‬ ‫ישתנה‪ ,‬להיות לו סימני טהרה‪ .‬כי סימני טומאה וטהרה תלוי לפי שורשם למעלה ופנימיות נפשותם‬ ‫דאךלז ָּע ִתיד ֲחזִ יר ִלי ָּט ֵהר‪.‬‬ ‫זאגן ָ‬ ‫זיי ָ‬ ‫דאס ח ִּזיר‬ ‫נאר [ ַאז] ָ‬ ‫מיינט מען נישט [ ַאז] די ּתו ָרה וועט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה ווערן‪ ,‬די ה ָל ָכה‪ָ ,‬‬ ‫ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה‪ ,‬די ּכוחות ַהט ּו ְמ ָאה‬ ‫האבן קיין ִּס ָ‬ ‫וועט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה ווערן‪ַ [ ,‬אז] ס'וועט נישט ָ‬ ‫ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה וועט עס‬‫האבן די ִּס ָ‬ ‫וועלן ַאוועקגיין דערפון‪[ ,‬און] ַאז ס'וועט נישט ָ‬ ‫ממילא זיין ָּטהוֹ רלח‪.‬‬ ‫פג‬ ‫ימי ּּות‪.‬‬ ‫עפעס‪ ,‬אויפן ּ ְפנִ ִ‬ ‫דאך אויף ּ‬ ‫ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה ווייזן ָ‬ ‫ַאלעס איז געווענדט‪ ,‬די ִּס ָ‬ ‫האבן זיך חכמינו ז"ל נישט טו ֶּעה געווען‪.‬‬ ‫איבערדעם איז רעכט‪ָ ,‬‬ ‫[עד כאן ממה שכבר ביארתי בזה]‪.‬‬ ‫פד‬ ‫ישוב קושיא טו‬ ‫ולפי זה יבואר דלעולם מתחילת הבריאה היו הטהורים מרובים מהטמאים‪ ,‬אלא שבמשך הדורות שנתקלקלו קודם‬ ‫המבול‪ ,‬נשתנה הרבה מהם להיות טמאים‪ ,‬ונעשו הטמאים מרובים‪ ,‬ורצה הקב"ה להביא את המבול ולהכניס מהם‬ ‫לתיבה‪ ,‬שיחזרו אותן המינים להיות טהורים‪ ,‬ע"י השפעת הקדושה של נח בהיותם בתיבה‪ ,‬ושוב יהיו הטהורים מרובים‬ ‫לאמיר צוקומען צו דעם [לענין תיבת נ ַח]‪.‬‬ ‫היצטערט ָ‬ ‫זאל ַמ ְק ִּריב זיין ִמ ּכֹל‬ ‫געוואלט [ ַאז] ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫היצט איז ַאזוי‪ ,‬דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫דאך‬ ‫דאך געווען רחמנא ליצלן ס'איז ָ‬ ‫דאס דּ ור ַה ַּמ ּב ּול איז ָ‬ ‫ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה‪ָ ,‬אבער ָ‬ ‫דא [בימי מרימר] ס'איז געווען [א השתנות] מיט‬ ‫סאך ט ּו ְמ ָאה‪ַ ,‬אזוי ווי ָ‬ ‫געווארן ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫דא צי ס'איז נישט געווען [בדור המבול] ַאזעלעכע [בעלי‬ ‫ַּת ְרנְ גו ְל ָתא דְּ ַא ְג ָמא‪ ,‬און ִּמי יו ֵּד ַע ָ‬ ‫געדארפט צו זיין קיין ְט ֵּמ ִּאים‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫האבן נישט‬ ‫געווארן ְט ֵּמ ִּאים און זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס זענען‬ ‫חיים] ָ‬ ‫זאגט‬ ‫יאה זענען זיי נישט געווען [טמאים‪ ,‬וכעין] ַאזוי ווי דער רמב"ן ָ‬ ‫פון די ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ‬ ‫ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה‪ ,‬איז‬‫געהאט די ִּס ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט נישט‬ ‫[ ַאז] זיי זענען נישט געווען קיין דּ ו ְר ִּסים‪ ,‬ס' ָ‬ ‫האט גו ֵּרם געווען [שנעשו טמאים]‪.‬‬ ‫דאס דור ָ‬ ‫נאר] ָ‬ ‫סאך ַאזעלעכע‪ָ [ ,‬‬ ‫געווען ַא ַ‬ ‫פה‬ ‫יבה‪,‬‬ ‫האט געוואוסט [ ַאז ווען] מ'וועט קומען אין די ֵּּת ָ‬ ‫[און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫וואס] ער וועט זיי געבן צו עסן‪ ,‬מיט ַא ּכ ַֹח ַה ְ ּק ּ‬ ‫דו ׁ ָּשה‪,‬‬ ‫ש ּ ָפ ָעה פון נ ַֹח'ן‪ָ [ ,‬‬ ‫[אונטער] די ַה ׁ ְ‬ ‫לז כן הוא בתנחומא (ישן מכ"י‪ ,‬שמיני סימן יד)‪ ,‬וכדהובא כן ברבינו בחיי (שמיני יא‪ ,‬ד) בשם מדרש תנחומא‪ .‬ובחידושי‬ ‫הריטב"א (קידושין מט‪ ):‬כתב שכן אמרו בהגדה‪ .‬וכן נמצא בכמה ספרים בשם חכז"ל או מדרש‪.‬‬ ‫לח ועיין בעשרה מאמרות (להרמ"ע‪ ,‬מאמר חיקור דין ח"ד‪ ,‬פרק יג) וז"ל‪ :‬כי המציאות לא ישוב העדר‪ ,‬וצריך לטהרם‪,‬‬ ‫כטהרת החזיר‪ ,‬שעתיד הקב"ה לחדש בריאתו בשני סימנים‪ ,‬שעכשיו אינו אלא מפריס פרסה‪ ,‬והוא עתיד‬ ‫להעלות גרה וכו'‪.‬‬ ‫יז‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫וואס ער נעמט ַאריין [לרשותו‪ ,‬וועט זיין] ּכ ַח ַה ּפו ֵּעל ְ ּבנִּ ְפ ָעל‪[ ,‬ועי"ז יחזרו להיות טהורים]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נאר] ַאז מ'נעמט געלט פון‬ ‫דאךלט‪ ,‬אפילו [ ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫[ווי] דער רבי ר' הערש אלימלך ָ‬ ‫דאס ברענגט‪,‬‬ ‫וואס ס'איז נישט ' ַאזוי' [כהוגן‪ ,‬יש בזה ענין כח הפועל בנפעל‪ַ ,‬אז] ָ‬ ‫איינעם ָ‬ ‫ַאריין [השפעה לא טובה] אין די ִּמדּ ות‪[ ,‬וכל שכן ממי 'שאוכל' מידו ממש]‪.‬‬ ‫פו‬ ‫וואס‬ ‫דו ׁ ָּשה ְו ַט ֲה ָּרה ָ‬ ‫זא ְק ּ‬ ‫מו ִרים‪ ,‬מיט ַא ַ‬ ‫נאךמ [מי שמקבל] פון ַצדִּ ִ‬ ‫יקים ְ ּג ּ‬ ‫היינט‪-‬שוין‪ָ -‬‬ ‫האט זיי ָזן ּו ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען‪ ,‬די ַאלע נְ ָפ ׁשות‬ ‫ס'איז געווען ביי נ ַֹח'ן‪[ ,‬דממילא ווען] ער ָ‬ ‫רראכטן‬‫פא ָ‬ ‫וואס זענען געווען אינעווייניג‪ ,‬די ַאלע ְמג ּו ְל ָ ּג ִּלים [שבהמאכלים]‪ַ ,‬אלעס איז ַ‬ ‫ָ‬ ‫באקומען ַאן ' ַאנדערע' ִּמדָּ ה [לטובה]‪.‬‬ ‫האט ַ‬‫געווארןמא‪ ,‬און ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫פז‬ ‫יבה אויף‬ ‫געקאנט טרעטן אין די ֵּּת ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך ַארויס אין מדרשמב ַאז מ' ָ‬ ‫האט‬ ‫ס'שטייט ָ‬ ‫גארנישט געטון‪.‬‬ ‫נְ ָח ׁ ִּשים ְו ַע ְק ַר ִּ ּבים‪ ,‬און זיי ָ‬ ‫האבן ָ‬ ‫פח‬ ‫סאך ְטהוֹ ִרים [חדשים] ווען מ'איז ַארויס געקומען פון‬ ‫געווארן ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאך ממילא‬ ‫איז ָ‬ ‫זאל מען ַמ ְק ִּריב‬ ‫געוואלט ַאז פון 'די ַאלע' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫יבה‪[ ,‬און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫די ֵּּת ָ‬ ‫ווילאנג זיי זענען ְטהו ִּרים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫זיין ָק ְר ָ ּבנות‪,‬‬ ‫פט‬ ‫אלא שבהמשך העשרה דורות שלאחר המבול‪ ,‬שחזרו ונתקלקלו אנשי הדור‪ ,‬שוב חזרו להיות הרבה מהם טמאים‬ ‫דערנאך‬ ‫ָ‬ ‫דאס 'דּ ור' איז‬ ‫דערנאך אפילו [שוב חזרו כמה מהם להיות טמאים‪ ,‬שהרי]‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫[אמנם]‬ ‫געווארן‪ ,‬ס'איז געווען ְּכנַ ַען מיט די קינדער‪[ ,‬און די] ֲע ָּש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ַעד‬ ‫ָ‬ ‫נִּ ְת ַק ְל ֵּקל‬ ‫(המשך עיקר הדרוש‪ ,‬באות צב)‬ ‫ַא ְב ָּר ָּהם [שהיו מכעיסין ובאין]‪.‬‬ ‫צ‬ ‫יסין 'ו ָּב ִאין'‬ ‫ביאור לשון המשנה‪ֲ :‬ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ָּהיו ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫בכמה נוסחאות יש שינוי בלשון המשנה באבות‪ ,‬דבעשרה דורות שעד נח‪ ,‬נאמר שהיו מכעיסין‬ ‫'ו ָּב ִאין'‪ ,‬ובעשרה שלאחר נח נאמר רק שהיו מכעיסין‪ .‬וגם באמת צריך ביאור הכוונה בלשון 'ו ָּב ִאין'‬ ‫וואס] ס'שטייט אין די משנהמג‪ֲ ,‬ע ָּש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ֵמ ָּא ָּדם‬ ‫געהאט [לפרש ָ‬ ‫ַ‬ ‫האב אינזין‬ ‫איך ָ‬ ‫יהם ַה ּ ַמ ּב ּול‪ .‬און‬ ‫יסין ּו ָּב ִאים‪ַ ,‬עד ׁ ֶּש ֵה ִביא ֲע ֵל ֶּ‬ ‫ַעד נ ַֹח‪ְ ,‬ל ַל ְמ ָּד ְך ׁ ֶּש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ‬ ‫יו ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫יסין‪[ ,‬ובכמה נוסחאות]‬ ‫יו ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫[בהעשרה דורות] פון נ ַֹח'ן ביז ַא ְב ָּר ָּהם שטייט ׁ ֶּש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ‬ ‫שטייט נישט ' ּו ָּב ִאים'מד‪.‬‬ ‫וואס איז דער [לשון] ּו ָּב ִאים‪ ,‬וואו זענען זיי 'געקומען'‪.‬‬ ‫[ובאמת צריך ביאור] ָ‬ ‫לט באגרא דכלה פרשת שופטים‪ ,‬ועוד בכ"מ‪ .‬וכבר העתקנו לשונו בכמה דרושים‪.‬‬ ‫מ פירוש‪ :‬מכל שכן‪[ .‬דמדה טובה מרובה‪ ,‬וכח הקדושה בודאי שמשפיע לטובה]‪.‬‬ ‫מא וכמו שהאריך רבינו בזה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס)‪ ,‬בענין נפשות המגולגלים‪.‬‬ ‫מב במדרש תהלים (מזמור צא)‪ :‬כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה‪ ,‬היה ַמ ֲה ְלכוֹ על נחשים‪ ,‬ולא היו מזיקין אותו‪,‬‬ ‫שנאמר (תהלים שם‪ ,‬יג) ַעל ׁ ַש ַחל ָּו ֶּפ ֶּתן ִּת ְדר ְֹך‪.‬‬ ‫יסין‬ ‫יו ַמ ְכ ִע ִ‬‫יע ַּכ ָּמה ֶּא ֶּר ְך ַא ּ ַפיִּ ם ְל ָפנָ יו‪ֶּ ׁ ,‬ש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ‬ ‫מג במשנה דאבות (ה‪ ,‬ב)‪ֲ :‬ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ֵמ ָּא ָּדם ְו ַעד נ ַֹח‪ְ ,‬להו ִּד ַ‬ ‫יע ַּכ ָּמה ֶּא ֶּר ְך ַא ּ ַפיִּ ם ְל ָפנָ יו‪ֶּ ׁ ,‬ש ָּּכל‬ ‫יהם ֶּאת ֵמי ַה ַּמ ּב ּול‪ֲ ○ .‬ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ְו ַעד ַא ְב ָּר ָּהם‪ְ ,‬להו ִּד ַ‬ ‫ּו ָּב ִאין ַעד ׁ ֶּש ֵה ִביא ֲע ֵל ֶּ‬ ‫יסין [וי"ג‪ :‬ו ָּב ִּאין]‪ַ ,‬עד ׁ ֶּש ָ ּבא ַא ְב ָר ָהם ְו ִּק ֵּ ּבל ָע ָליו ְש ַכר ֻּכ ָּלם‪.‬‬ ‫יו ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ‬ ‫מד כן הוא באבות דרבי נתן (לב‪ ,‬א‪ .‬ולג‪ ,‬א) יעיי"ש‪ .‬ועיין במשניות דפוס ווילנא בשינויי נוסחאות על המשנה שם‪,‬‬ ‫דלכמה נוסחאות כן הוא גם במשנה שם‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יח‬ ‫צא‬ ‫ואפשר לומר שרמזו בזה‪ ,‬בעשרה דורות שקודם דור המבול‪ ,‬אף כשחזרו 'ובאו' בגלגול‪ ,‬היו מכעיסין והולכין‪ ,‬ולא‬ ‫נתקנו‪ ,‬עד שנאבדו מן העולם‪ .‬אבל לאחר המבול‪ ,‬כשחזרו ונתגלגלו‪ ,‬אף שמתחילה היו מכעיסין‪ ,‬אבל לבסוף אחרי‬ ‫כמה גלגולים נתקנו‪ ,‬כשנתגלגלו בס' רבוא מישראל שיצאו ממצרים‪ ,‬וקבלו את התורה‪ ,‬וכמבואר בכתבי האריז"ל‬ ‫געזאגטמא [בפסוק] ִּּכי‬ ‫ָ‬ ‫האב‬‫וואס איך ָ‬ ‫דאס קען זיין דער ּ ְפ ׁ ַשט‪[ ,‬לדרכינו לעיל] ָ‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫יסין‬ ‫ִּה ׁ ְש ִּחית ָּכל ָ ּב ָשר [שגם כשחזרו ונתגלגלו השחיתו‪ ,‬וממילא נמצא כי] זיי זענען געווען ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫געווארן‪,‬‬‫ָ‬ ‫מאל געקומען אויף דעם עו ָלם‪ ,‬זיי זענען ְמג ּו ְל ָּגל‬ ‫כא ָּ‬ ‫נא ַ‬ ‫' ּו ָּב ִאים'‪ ,‬זיי זענען ָּ‬ ‫גארנישט‪[ ,‬ולזה על דור‬ ‫געהאלפן ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט נישט‬ ‫גארנישט געבעסערט‪ ,‬ס' ָ‬ ‫האט זיי ָ‬‫און ס' ָ‬ ‫יסין ' ּו ָּב ִאים'‪.‬‬‫יו ַמ ְכ ִע ִ‬‫המבול אמרו הלשון] ָּה ּ‬ ‫געווארט [עד שיתגלגלו לבסוף באופן שיתוקנו‪ ,‬ולא‬ ‫ַ‬ ‫האט מען שוין‬ ‫שפעטער ָ‬ ‫[אמנם] ּ‬ ‫געווארט אויף [המשך הדורות]‬ ‫ַ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים שוין‬ ‫איבדום לגמרי כדור המבול]‪ָ ,‬‬ ‫נאכדעם [אין] ְסדוֹ ם‪[ ,‬עד ששוב נתגלגלו בס'‬ ‫נאכדעם [נתגלגלו אין] דּ וֹ ר ַה ְפ ָּל ָּגה און ָ‬ ‫ְּכ ֵּס ֶּדר‪ָ ,‬‬ ‫רבוא מישראל שהיו במצרים‪ ,‬ושם נתקנו עד שזכו לקבל את התורה]‪ַ ,‬אזוי ווי דער אר"י הקדוש‬ ‫זאגטמה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫צב‬ ‫ישוב קושיא י‪-‬יא‬ ‫ועל כל פנים בזמן התיבה חזרו הרבה מיני בעלי חיים להיות טהורים‪ ,‬ולכן לא היה מספיק במה שלמד נח תורה‬ ‫קודם ביאת התיבה‪ ,‬והוצרך גם למבחן של קליטת התיבה‪ ,‬לפי שרצה הקב"ה שיכניס שבעה שבעה גם מאותם‬ ‫שישתנו אחר כך בתוך התיבה להיות טהורים‪ ,‬וזה לא היה יכול נח להכיר על ידי הסימנים שבאותה שעה‬ ‫לאמיר'זשע זען‪.‬‬ ‫היצט ָ‬ ‫געדארפט צו זיין מער ְטהוֹ ִרים [בזמן יציאת התיבה‪ ,‬וכמבואר בפרקי דרבי‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫ס' ָ‬ ‫אליעזר]‪.‬‬ ‫האט ער נישט געוואוסט‬ ‫האט געלערנט ּתוֹ ָּרה‪ ,‬נו ָ‬ ‫היצט איז ַאזוי‪ ,‬אפילו [ ַאז] נ ַח ָ‬ ‫ימנִ ים [בזמן ביאת‬ ‫האט געזען די ִס ָּ‬ ‫[איזה מהם יהיו טהורים בצאתו מהתיבה‪ ,‬ועל כן אפילו] ער ָ‬ ‫יבה‪,‬‬ ‫זאל ער ַאריינברענגען אין די ֵּּת ָ‬ ‫האט נישט געוואוסט וועלעכע ָ‬ ‫התיבה‪ ,‬אמנם] ער ָ‬ ‫האט געוואוסט‬ ‫[שהרי כמה מהם היו עתידין להשתנות בסימניהם‪ ,‬ורק] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫וועלעכע זיי וועלן 'ווערן' ָּטהוֹ ר [אחר כך בהיותם בתוך התיבה]‪.‬‬ ‫צג‬ ‫אמנם לא כל המינים יש בכחם להטהר‪ ,‬כי יש כאלו שהם טמאים לגמרי לעולם‪ .‬כי בהכרח שיהיו בהבריאה גם‬ ‫טמאים‪ ,‬וכעין שאמרו גם בתורה דבהכרח להיות גם מ"ט פנים טמא‪ .‬ומהם הוא שצוה הקב"ה ליקח רק שנים שנים‬ ‫דאך געווען‬ ‫דאך אויך נישט זיין ' ַאלעס' ְטהו ִּרים‪[ ,‬שהרי] ס'איז דעך ָ‬ ‫[און] ס'קען ָ‬ ‫יאה‪ַ ,‬אז זיי ברויכן זיין ָט ֵּמא‬ ‫געווארן פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס זענען ַאזוי געבוירן‬ ‫ְט ֵּמ ִּאים ָ‬ ‫[ומהם הוא שצוה הקב"ה ליקח רק שנים שנים]‪.‬‬ ‫ַאזוי ווי ס'ברויך צו זיין [בכל דיני התורה] מ"ט ּ ָּפנִ ים ָּט ֵמא מ"ט ּ ָּפנִ ים ָּטהוֹ רמו‪ַ ,‬אזוי‬ ‫דאך צו זיין [במיני בעלי חיים] אויף דער וועלט ְטהוֹ ִרים ּו ְט ֵמ ִאים‪[ ,‬ווייל] ַאזוי איז‬ ‫ברויך ָ‬ ‫מה בשער הפסוקים פרשת שמות‪ ,‬עיין שם באורך בזה‪ .‬וכן בשער הכוונות (דרושי פסח‪ ,‬דרוש א)‪.‬‬ ‫וכבר הזכיר רבינו מזה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס‪ ,‬אות נא)‪.‬‬ ‫מו והוא בהכרח לצורך עמידת העולם‪ .‬וכמבואר בירושלמי סנהדרין (דף כא)‪ :‬אמר רבי ינאי‪ ,‬אילו ניתנה התורה‬ ‫ֲח ּת ּו ָּכה‪ ,‬לא היתה ָּל ֶּר ֶּגל עמידה‪ .‬מה טעם‪ַ ,‬ויְ ַד ֵּ ּבר ה' ֶּאל מ ֶּשׁה‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא‬ ‫כו‪ָּ ,‬ר ּב ּו המחייבין חייבו‪ ,‬כדי שתהא התורה‬‫ַה ֲה ָּל ָּכה‪ ,‬אמר לו ַא ֲח ֵרי ַר ִּבים ְל ַה ּטֹת (משפטים כג‪ ,‬ב) ָּר ּב ּו המזכין זָּ ּ‬ ‫נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור‪ .‬מניין‪ְ ' ,‬ו ִּד ְגלו' [ ָע ַלי ַאה ָבה (שיר השירים ב‪ ,‬ד)‪ ,‬בגימטריא מ"ט]‪ .‬וכן הוא‬ ‫יט‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫דארט] אויך‬ ‫יבה‪ ,‬זענען זיי [ ָ‬ ‫יאה‪[ .‬און] 'די' וועלן נישט ווערן [נתהפך] אין דער ֵּּת ָ‬ ‫די ְּב ִר ָּ‬ ‫געווארן קיין ְטהו ִּרים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נישט‬ ‫סאך ְטהו ִּרים [שהם תלויים לפי מצב הדור]‪ַ ,‬אזוי ווי ַא ַּת ְרנְ גו ְל ָתא‬ ‫דא ַא ַ‬ ‫נאר ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫סאך‬ ‫דְּ ַא ְג ָמא [שאינו טמא מחמת עצמו רק תלוי בהתנהגות הדור‪ .‬וכמו כן בהתיבה] איז געווען ַא ַ‬ ‫ַאזעלעכע [שטהרתם היה תלוי לפי המצב]‪.‬‬ ‫צד‬ ‫דאך געוואוסט [ ַאז ווען] מ'וועט ַארויסקומען פון די‬ ‫האט ָ‬‫דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫באקוקן [לפי מה שלמד תורה]‪ ,‬ווייסט‬ ‫דא ַ‬ ‫יבה וועלן זיין מער ְטהוֹ ִרים‪ ,‬נו [ווען] ער וועט ָ‬ ‫ֵּּת ָ‬ ‫האט ער שוין נישט‬ ‫דאס ָ‬ ‫נאך ַאלץ] נישט וועלעכעס צו ברענגען [שבעה שבעה]‪ָ ,‬‬ ‫דאך [ ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫יבה ְטהוֹ ִרים‪ ,‬זיי‬ ‫געקאנט וויסן פון דער ה ָל ָכה וועלעכע זיי וועלן 'ווערן' אין די ֵּּת ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער שוין נישט געקענט וויסן פון‬ ‫יבה‪ .‬דעס ָ‬ ‫וועלן נִּ ְת ַה ּ ֵּפ ְך ווערן [לטהורים] אין די ֵּת ָּ‬ ‫נאר [מהמבחן שראה על ידי שהיתה] ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪.‬‬ ‫דער ה ָל ָכה‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫צה‬ ‫וכן לא היה מספיק בסימן קליטת התיבה לחוד‪ ,‬ומוכרח גם לומר שלמד נח תורה‪ .‬דהלא לאחר יציאת התיבה חזרו‬ ‫ונעשו טמאים הרבה ממיני בעלי חיים‪ ,‬ואם לא היה מכיר בסימני התורה לא היו יודעים להשמר מאכילת המינים‬ ‫שחזרו ונטמאו‬ ‫כאטשיג ס'איז געווען ָּל ַמד נ ַֹח ּתוֹ ָּרהמז ‪[ ..‬אף על פי כן עדיין‬ ‫איבערדעם איז רעכט‪ָ ,‬‬ ‫הוצרך גם לסימן דכל שהתיבה קולטתו‪ ,‬לידע איזה מהם שיתהפכו בתיבה להיות טהורים‪ ,‬ויצטרך‬ ‫להקריב מהם קרבן לה'‪ .‬ושוב לאידך גיסא גם בסימן דהתיבה קולטתו לחוד לא היה סגי‪ ,‬שהרי היו‬ ‫הרבה אשר התורה אסרתן ועתידין להיות טמאים לישראל‪ ,‬לפי שבמשך הדורות שלאחר יציאתם‬ ‫נאר געווען אין די‬ ‫דאך ָ‬ ‫געווארן ְט ֵמ ִאים‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ָּ‬ ‫מהתיבה עד מתן תורה] זענען זיי צוריק‬ ‫נאר געווען [מה שכמה מהמינים נתהפכו והיו טהורים לשעה‪ ,‬אמנם] דער דּ ור‬ ‫דאס ָ‬ ‫יבה איז ָ‬ ‫ֵּת ָּ‬ ‫געווארן צוריק [טמאים‪ ,‬במשך הדורות שלאחר המבול]‪ַ ,‬א גרויס טייל ‪ -‬אפשר‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫זענען ָ‬ ‫געווארן ְט ֵּמ ִּאים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נישט ַאלע‪ָ [ ,‬אבער] ‪ַ -‬א גרויס טייל זענען צוריק‬ ‫און [אם לא היה למד תורה אז היה נמצא כי] מ'העט גיווען געגעסן פון די ְטהורות‬ ‫געהאט ַא ַראיָ ה‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬ ‫האט ָ‬‫ווארן ער ָ‬ ‫[שקולטתן התיבה‪ ,‬אבל במשך הדורות חזרו ונעשו טמאים]‪ָ ,‬‬ ‫האט‬ ‫יבה ָ‬ ‫געזאגט‪ ,‬די ֵּת ָּ‬ ‫ָ‬ ‫דאך אים‬ ‫האט ָ‬‫וואס] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫[מקליטת התיבה‪ָ ,‬‬ ‫דאך געוואוסט [שהם טהורות‪ ,‬ואם לא היה בקי בסימנים היה‬ ‫האט ער ָ‬ ‫יבה ָ‬‫געוויזן‪ ,‬פון דער ֵּּת ָ‬ ‫דאס‬ ‫סובר שישארו בטהרתן גם לאחר שחזרו ונטמאו לאחר יציאת התיבה‪ ,‬והיו אוכלין מהם‪ ,‬וממילא] ָ‬ ‫דאך אויך נישט גוט‪.‬‬ ‫איז ָ‬ ‫אומר (תהלים יב‪ ,‬ז) ִּא ְמרות ה' א ָמרות ְטהרות ֶּּכ ֶּסף ָצרוּף ַ ּבע ִּליל ָל ָא ֶּרץ ְמזֻ ָּקק ' ׁ ִּ‬ ‫ש ְב ָע ָתיִּ ם'‪ ,‬ואומר (שיר השירים א‪ ,‬ד)‬ ‫יש ִּרים א ֵּהבו ָּך‪.‬‬ ‫ֵּמ ׁ ָ‬ ‫וכעין זה הוא במדרש תהלים (מזמור יב)‪ִּ :‬א ְמרות ה' א ָמרות ְטהרות (תהלים יב‪ ,‬ז) וכו'‪ .‬אמר רבי ינאי‪ ,‬לא ניתנו‬ ‫דברי תורה חתוכין‪ ,‬אלא כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא‪.‬‬ ‫אמר לפניו‪ ,‬רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה‪ .‬אמר לו‪ַ ,‬אח ֵּרי ַר ִּ ּבים ְל ַה ּטת (משפטים כג‪ ,‬ב)‪ָ .‬ר ּב ּו‬ ‫המטמאין טמא‪ָ ,‬ר ּב ּו המטהרין טהור‪ ○ .‬רבי אבהו בשם ר' יונתן אמר‪ ,‬תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא‪ ,‬והיה‬ ‫מטמא את השרץ מן התורה במ"ט פנים ומטהרו במ"ט פנים‪ .‬וכן תני רבי חייא‪ ,‬תלמיד היה לו לרבי מאיר‬ ‫וסומכוס שמו‪ ,‬והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים‪ ,‬וחוזר ומטמאו במ"ט פנים‪ .‬שנאמר (תהלים שם)‬ ‫ְמזֻ ָּקק ' ׁ ִּש ְב ָע ָתיִּ ם' [ז' פעמים ז' שהוא מ"ט] ‪ .‬ר' יהושע בשם ר' לוי אמר‪ ,‬תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש‬ ‫את התורה במ"ט פנים וכו'‪.‬‬ ‫מז חסר כאן קצת על הרי ָ‬ ‫קארדינג‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫צו‬ ‫האבן געלערנט ּתוֹ ָּרה‪ ,‬ער‬ ‫האט ער געמוזט ָ‬ ‫טאקע געמוזט זיין ביידע‪ָ ,‬‬ ‫האט ַ‬ ‫[ולכן] ָ‬ ‫האט ער געמוזט‬ ‫ימנִ ים [כשיחזרו וישתנו במשך הזמנים‪ ,‬און] פונדעסטוועגן ָ‬ ‫זאל וויסן די ִס ָּ‬ ‫ָ‬ ‫יבה ַא‬ ‫געווארן אין דער ֵּּת ָ‬ ‫ָ‬ ‫ווארן ס'איז נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה‬ ‫האבן דעם [מבחן פון] ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫געווארן [בתוך התיבה] און וועלעכע זענען ָרא ּוי‬ ‫ָ‬ ‫וואס זענען נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה‬ ‫גרויס טייל‪ ,‬און די ָ‬ ‫געקאנט‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬ ‫האט מען ָ‬ ‫נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה צו ווערן [אף שבשעת ביאתו לתיבה עדיין לא נשתנו‪ ,‬דעס] ָ‬ ‫וויסן [על ידי] ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪.‬‬ ‫שפעטער ַאז ער וועט‬ ‫האט געמוזט וויסן דעם דִּ ין [ממה שלמד תורה‪ ,‬ווייל] ּ‬ ‫ָאבער ער ָ‬ ‫טאקע‬ ‫וואס] זענען ַ‬ ‫דאס איז נישט גוט [די ָ‬ ‫זען צוריק ַא ׁ ִּשנּ ּוי‪ ,‬וועט ער זען דעם דִּּ ין‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫געווארן]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מ ִּאים [‬ ‫צוריק ְט ֵּ‬ ‫צז‬ ‫ומה שלמד רש"י זה מהפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח לְ ָך וגו'‪ ,‬יש לומר שזה נרמז‬ ‫בלשון הפסוק ִּת ַּקח 'לְ ָך'‪ ,‬דהיינו לְ ַד ְע ְּת ָך‪ ,‬במה שתדע ותבין גם אתה סימני הטומאה והטהרה‬ ‫געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך'‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בורא כל עולמים‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫זאלסט 'וויסן' וועלעכעס איז ָטהור און‬ ‫פארשטיין‪ָ ,‬‬ ‫זאלסט ַ‬ ‫[והיינו] ְל ָך ְל ַד ְע ְּת ָּךמח‪ ,‬דו ָ‬ ‫האט געלערנט ּתוֹ ָּרה‪[ .‬און]‬ ‫זאגן [ ַאז] ער ָ‬ ‫וועלעכעס איז ָט ֵּמאמט‪[ .‬וממילא] 'מוז' איך ָ‬ ‫האבן ביידע‪.‬‬‫איבערדעם מוז איך ָ‬ ‫וואס שטייט אין די גמרא ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה‬ ‫ָ‬ ‫איבערדעם איז ביידע ֱא ֶּמת ְויַ ִּציב‪ ,‬דעס‬ ‫(וישוב קושיא י‪ ,‬ראה להלן באות קלא)‬ ‫זאגט ִמ ַּכאן ׁ ֶּש ָּּל ַמד נ ַֹח ּתוֹ ָּרה‪.‬‬ ‫וואס רש"י ָ‬ ‫קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪ ,‬און ָ‬ ‫צח‬ ‫התחלת ישוב קושיא יב‬ ‫היצט איז ַאזוי‪.‬‬ ‫פארשטייט מען דעם מדרש [בפסוק] ַו ִ ּי ֶּבן [נ ַח ִּמזְ ֵּ ּב ַח‪ ,‬שהקריב] ' ִמ ַ ּיד'‪[ ,‬ווייל] ער‬ ‫היצט ַ‬ ‫יבה געטון [שהפכתן לטהורים‪ ,‬ועלולים הם לחזור‬ ‫האט די ֵּּת ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫רשטאנען ַאז ָ‬‫ַ‬ ‫פא‬ ‫האט ַ‬‫ָ‬ ‫(ההמשך לזה‪ ,‬באות ק)‬ ‫ולהשתנות במשך הזמן]‪.‬‬ ‫צט‬ ‫ישוב קושיא ט‬ ‫והשתא מובן דברי המדרש בפסוק ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶׂשה ֶׂאת ַה ֵּת ָבה‪ ,‬שהתיבה היתה מטהרת‪.‬‬ ‫דהכוונה שנכנס בתיבה כח הטהרה במיני בעלי חיים‪ ,‬שהרבה מהטמאים חזרו להיות טהורים‬ ‫דאס דער מדרש [בפסוק] ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה‪ַ ,‬אזוי ווי ִק ִ ּנים‬ ‫זאגט ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫געזאגט [שאמר השי"ת לנח]‬ ‫ָ‬ ‫האט דער פסוק‬ ‫איז ְמ ַט ֵּהר ֶּאת ַה ְּמצ ָרע‪ ,‬ס'ברענגט ַט ֲה ָּרה‪ָ ,‬‬ ‫סאך עופות וועלן ווערן ָטהור‬ ‫יבה וועט ברענגען ַט ֲה ָּרה‪ַ ,‬א ַ‬ ‫דא די ֵּת ָּ‬ ‫זאלסטו וויסן [ ַאז] ָ‬‫ָ‬ ‫סאך ַ ּבע ֵּלי ַח ִּ ּיים ‪ -‬צי ְּב ֵהמוֹ ת מיט עוֹ פוֹ ת ‪ -‬וועלן ווערן‬ ‫וואס זענען געווען ְט ֵּמ ִּאים‪ַ ,‬א ַ‬ ‫ָ‬ ‫דארט‬ ‫זאלסטו וויסן פון ָּ‬ ‫וואס זענען געווען ְט ֵּמ ִּאים‪ַ ,‬אזוי ווי ַא ַקן איז ְמ ַט ֵהר ָ‬ ‫ָטהור ָ‬ ‫יבה‬ ‫וואס זיי וועלן זיין מיט דיר אין דער ֵּּת ָ‬ ‫וועט ַארויסקומען ַא ּכ ַֹח ַה ַּט ֲה ָּרה‪ ,‬דורכדעם ָ‬ ‫דאס ָמ ׁ ָשל [ ׁ ֶּשל ַה ַּקן]‪.‬‬ ‫וועט זיין ַטה ָרה‪ַ .‬אזוי ווי ָ‬ ‫מח וכעין לשון רש"י ריש פרשת שלח‪ְ ׁ ,‬ש ַלח ' ְל ָּך'‪ ,‬לדעתך‪.‬‬ ‫מט וראה להלן (באות קג) עוד פירוש בדיוק הלשון ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך'‪ ,‬דהיינו שיכניס אותם לרשותו‪ ,‬ולכח הקדושה‪.‬‬ ‫כא‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ק‬ ‫המשך ישוב קושיא יב‬ ‫וגם יובן דברי המדרש בפסוק וַ ִ ּי ֶׂבן נ ַֹח ִמזְ ֵ ּב ַח‪ ,‬שהתבונן והקריב ' ִמ ַ ּיד'‪ .‬כי הבין נח שאותן שחזרו ונטהרו‪ ,‬הרבה מהם‬ ‫יחזרו וישתנו להיות טמאים‪ ,‬ורק לאותה שעה נטהרו‪ ,‬ועל כן מיהר והקריב אותם מיד‪ ,‬כל זמן שעדיין הם בסימני‬ ‫טהרה‬ ‫דא ט ּו ְמ ָאה [בעולם]‪ ,‬די וועלט איז וועלט‪,‬‬ ‫דאך געוואוסט ָאבער ַאז ס'איז ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫וואס] זיי‬ ‫ש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ַעד ַא ְב ָּר ָּהם‪ָ [ ,‬‬ ‫וויאזוי ס'וועט זיך פירן די ֲע ָּ‬ ‫ַ‬ ‫האט געזען‬ ‫[און] ער ָ‬ ‫האט ער‬ ‫דאס וועט דויערןנ [הטהרה שלהם]‪ָ .‬‬ ‫ווילאנג ָ‬ ‫ַ‬ ‫יסין ּו ָּב ִאין‪[ ,‬און] ִּמי יו ֵּד ַע‬ ‫זענען ַמ ְכ ִע ִ‬ ‫האט ער‬ ‫געזאגט [לא צוה לי הקב"ה להרבות באלו אלא כדי להקריב מהם קרבן‪ ,‬ולכן] ִמ ַ ּיד ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬‫האט ָ‬ ‫דאך געוואוסט [ ַאז] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫געברענגט ָק ְר ָ ּבנות‪[ ,‬ווייל] ער ָ‬ ‫רלאזט אויף‬ ‫פא ָ‬ ‫נאר נישט ַ‬ ‫האט ָ‬ ‫געמאכט דעם מבחן פון כל שהתיבה קולטתו‪ ,‬און] מ' ָ‬ ‫ַ‬ ‫פארדעם [‬ ‫ַ‬ ‫וואס ס'וועט זיין‬ ‫דא ווערן [כמה מהם טהורים בתיבה]‪ָ ,‬אבער ָ‬ ‫ימנִּ ים‪ ,‬ווייל ס'וועט ָ‬ ‫די ִּס ָ‬ ‫האט ער געמוזט ' ִמ ַ ּיד' [ווען] ער איז‬ ‫ָ‬ ‫שפעטער ווייסט ער נישט‪ .‬איבערדעם‬ ‫ּ‬ ‫בנות‪[ ,‬ווייל]‬ ‫האט ער ֵּּתי ֶּּכף געברענגט ָק ְר ָ ּ‬ ‫דאס דער מדרש ‪ָ -‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ַארויסגעקומען ‪ָ -‬‬ ‫וואס ס'וועט זיך טון‪.‬‬ ‫קאן מען נישט וויסן ָ‬ ‫שפעטער ָ‬ ‫ּ‬ ‫קא‬ ‫ישוב קושיא יג‬ ‫וגם מיושב קושית הבנין אריאל‪ ,‬מהיכן הבין נח שהם לקרבנות‪ ,‬דלמא הם לצורך אכילת בני אדם‪ .‬שהרי לצורך‬ ‫אכילה בלאו הכי לא נתקיימה טהרתם לבסוף‪ ,‬שהרי חזרו ונטמאו אותן מינים המשתנים‪ ,‬ועל כרחך שזהו בכדי‬ ‫להקריב קרבן מהיתירים‪ ,‬שהקרבת הקרבנות היה דבר הנוגע לאותה שעה דוקא‬ ‫שיָּ א‪[ ,‬דמנא ידע שהם‬ ‫פארענטפערט דעם בנין אריאל'ס ַק ׁ ְ‬ ‫היצט איז רעכט‪ ,‬איז ַ‬ ‫האבן צום עסן‪.‬‬ ‫געדארפט ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט זיי‬ ‫לקרבן‪ ,‬דילמא הריבוי הוא מטעם ווייל] מ' ָ‬ ‫דאס נישט קיין נַ ְפ ָקא ִּמינָ ּה געוועזן [מה שנטהרו בזמן‬ ‫דאך ָ‬‫[ווייל] אויף צום עסן איז ָ‬ ‫דאך ֵּּתי ֶּּכף צוריק [שחוזרין לטומאתן‪ ,‬הלא בלא"ה לא יאכלו מהם‪,‬‬ ‫ווארן ַאז ס'ווערט ָ‬ ‫התיבה]‪ָ ,‬‬ ‫האט‬‫ובהמה אחת היה מספיק להם לאכילה לזמן מרובה‪ ,‬כי היו רק אנשים מועטים‪ .‬משא"כ] ָק ְר ָ ּבנות ָ‬ ‫ווארן אויף צום‬ ‫האט נישט געגעסן [מאותם שנשתנו]‪ָ ,‬‬ ‫ער ' ִּמ ַ ּיד' ְמ ַק ֵּ ּים געוועזן‪[ .‬אמנם] ער ָ‬ ‫שפעטער איז שוין געווען ַאן ַאנדערער‬ ‫ווארן ּ‬ ‫עסן איז נישט געווען קיין ּתו ֶּע ֶּלת [מיד]‪ָ ,‬‬ ‫האט‬ ‫וואס ס'איז געווען פריער‪[ .‬און] ער ָ‬ ‫ֶּח ׁ ְש ּבון‪ ,‬איז שוין נישט געווען 'דער' ֶּח ׁ ְש ּבון ָ‬ ‫יבה קו ְל ָטתו [ולא היה סגי במה שלמד‬ ‫האבן ֵּּת ָ‬ ‫האט געמוזט ָ‬ ‫רשטאנען [פון דעם] ווייל מ' ָ‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫ַ‬ ‫תורה‪ ,‬דהוא מטעם] ווייל ס'ווערט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה [הסימנים לפי מצב הזמן]‪ ,‬נו ִּמי יו ֵּד ַע [ווען] מ'וועט‬ ‫יצ ָלן פון די‬ ‫יבה קומט מען צוריק ָאן אין דער וועלט‪[ ,‬צי] ַרח ָמנָ א ִּל ְ‬ ‫ַארויס פון דער ֵּּת ָ‬ ‫זאך‪[ .‬וממילא] אויפן עסן‪ַ [ ,‬אז] ס'וועט‬ ‫גאנצע ַ‬ ‫ַה ׁ ְש ּ ָפ ַעת ָהעו ָלם וועט ווידער זיין די ַ‬ ‫זא גרויס ּתו ֶּע ֶּלת דערפון‪ ,‬איבערדעם [הבין נח] איז‬ ‫קומען צום עסן וועט נישט זיין ַא ַ‬ ‫קאן עס טוהן ֵּּתי ֶּּכף שוין‪ ,‬ס'איז נישט קיין נַ ְפ ָקא‬ ‫נאר וועגן ָּק ְר ָּּבנוֹ ת‪ ,‬ווייל מ' ָ‬ ‫דער עיקר ָ‬ ‫זאך‪.‬‬ ‫שפעטערע ַ‬ ‫שפעטער‪ .‬מה שאין כן] עסן איז שוין ַא ּ‬ ‫ִּמינָ ּה [אויף ּ‬ ‫נאר אויף‬ ‫רשטאנען ַאז ס'איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫האט ער ַ‬ ‫האט ער געוואוסט‪ָ ,‬‬ ‫[וממילא] פון דעם ָ‬ ‫ַה ְק ָּר ַבת ָּק ְר ָּּבנוֹ ת‪.‬‬ ‫נ פירוש‪ָ :‬א ַ‬ ‫נהאלטן‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כב‬ ‫קב‬ ‫ישוב קושיא יד‬ ‫ויבואר גם לימוד הפרקי דרבי אליעזר מהפסוק‪ ,‬שדורש את הפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח 'לְ ָך' ִש ְב ָעה ִש ְב ָעה‪,‬‬ ‫דבא לרבות גם אותם שישתנו בתיבה להיות טהורים על ידי שתקח אותם 'לך' לרשותך‪ ,‬ותשפיע עליהם כח‬ ‫הקדושה‪ .‬ומזה נשמע שכך היה רצון הקב"ה דבאותה שעה יתרבו הטהורים יותר מהטמאים‬ ‫פארענטפערט דער פרקי דרבי אליעזר אויכעט‪.‬‬ ‫היצט איז ַ‬ ‫זאגט [ ַאז] ביז צום ַמ ּב ּול [היו הטמאים יותר‪ .‬און] ער מיינט‬ ‫דער פרקי דרבי אליעזר ָ‬ ‫נאר אין 'די' דּ ורות [הסמוכים למבול‪ .‬שהרי]‬ ‫יאה‪ָ ,‬‬ ‫נישט [במשך כל הדורות] פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ‬ ‫זאל ְּת ׁש ּו ָבה טון‪ ,‬מיט ק"כ‬ ‫דאך געהייסן ַאז מ' ָ‬ ‫האט ער ָ‬ ‫יאר ָ‬ ‫צוואנציג ָּ‬‫ָּ‬ ‫הונדערט און‬ ‫גאנצע צייט‬ ‫דאך אים ְמ ַצ ֶּ ּוה געווען אויפן [בנין התיבה‪ ,‬און אין] די ַ‬ ‫האט מען ָ‬ ‫ׁ ָּשנִ ים פריער ָ‬ ‫נאך‬ ‫געווארן ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאך ְמת ּו ׁ ֶּש ַלח'ן זענען זיי‬ ‫מאל ַארגער‪[ .‬און] ָ‬ ‫וואס‪ַ -‬א ָ‬‫געווארן ָ‬ ‫ָ‬ ‫זענען זיי‬ ‫געווארןנא‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דאס דּ ור‪ ,‬ווען ְמת ּו ׁ ֶּש ַלח איז נִּ ְס ַּת ֵּ ּלק‬ ‫ַארגער' ָ‬ ‫סאך ְט ֵמ ִאים‪ ,‬און דער ּבו ֵּרא ָּכל‬‫איבערדעם [סמוך לביאת התיבה] איז געווען זייער ַא ַ‬ ‫זאל נישט זיין ַאזויפיל ְט ֵּמ ִּאים [רק יתהפכו לטהורים בהתיבה‪,‬‬ ‫געוואלט [ ַאז] ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫עו ָל ִּמים ָ‬ ‫זאל ַמ ְק ִּריב זיין ָק ְר ָ ּבנות [גם מהטהורים החדשים]‪ .‬און אפשר‬ ‫געוואלט מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫און] ער ָ‬ ‫עפעס געבליבן [טהורים‪ ,‬מאותן שנטהרו בתיבה]‪.‬‬ ‫שפעטער איז אויך ּ‬ ‫אויף ּ‬ ‫קג‬ ‫געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך'‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫יבה ַאריין‪[ ,‬ועל ידי זה] וועט‬ ‫זאלסט עס נעמען צו 'דיר' אין דער ֵּּת ָ‬ ‫ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה‪ָ ,‬‬ ‫'ווערן' מער ְטהוֹ ִרים‪.‬‬ ‫געווארן צוריק מער ְטהוֹ ִרים‪ ,‬דורך דעם‪[ .‬ואתי‬ ‫ָ‬ ‫וואס ס'איז‬ ‫יבה ָ‬ ‫דאך די ִּס ָ ּ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫שפיר האיך נלמד דברי הפרקי דרבי אליעזר מזה מהפסוק‪ ,‬ואף אם יתפרשו דברי הפרקי דר"א לענין‬ ‫ריבוי 'מינים' הטהורים]‪.‬‬ ‫קד‬ ‫ישוב קושיא טז‬ ‫ואין לזה סתירה ממה שאמרו בגמרא דבזמן מתן תורה היו בהמות הטמאים מרובים מהטהורים‪ ,‬ולכן פרט הכתוב‬ ‫בהם את הטהורים‪ .‬כי הכל תלוי לפי מצב הדור‪ ,‬ובהמשך הדורות שלאחר המבול חזרו ונתקלקלו‪ ,‬ושוב נעשו‬ ‫מינים הטמאים מרובים‬ ‫רוואס ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָּרה איז געווען ביי ְּב ֵהמוֹ ת מער‬ ‫פא ָ‬‫איז שוין נישט קיין ַק ׁ ְשיָ א ַ‬ ‫[טמאים]‪.‬‬ ‫וואס‬ ‫געווארן [טמאים במשך הדורות שלאחר המבול‪ .‬און] דעס ָ‬ ‫ָ‬ ‫ווארן ס'איז שוין צוריק‬ ‫ָ‬ ‫נא כן הוא במדרש אבכיר מכת"י (המובא בליקוטים‪ ,‬סו"פ בראשית)‪ :‬אחר פטירתו של מתושלח הצדיק‪ ,‬כבדה אשמה‬ ‫בארץ‪ ,‬יותר מן מה שכבדה בימי אנוש‪ ,‬שנאמר ַו ִּת ּׁ ָּש ֵחת ָּה ָּא ֶּרץ‪ ,‬והלך אדם אצל בהמה ובהמה אצל עופות‪,‬‬ ‫ושידין אצל אדם‪ ,‬ואף מלאכי השרת אצל בנות אדם‪ ,‬שנאמר ַו ִּ ּי ְרא ּו ְבנֵּ י ָה ֱאל ִּקים ֶּאת ְ ּבנות ָה ָא ָדם וכו'‪.‬‬ ‫ועיין עוד בספר הישר עה"ת (פ' בראשית)‪ :‬ויעש מתושלח הישר בעיני ה׳ ככל אשר הורהו חנוך אביו‪,‬‬ ‫וילמד גם הוא את בני אדם חכמה ודעת ויראת ה׳ כל ימיו‪ ,‬ולא סר מן הדרך הטובה ימין ושמאל‪ .‬אך באחרית‬ ‫ימי מתושלח‪ ,‬סרו בני האדם מאחרי ה׳‪ ,‬וישחיתו את הארץ ויגזלו ויחמסו איש את רעהו‪ ,‬וימרדו באלקים‬ ‫ויפשעו וישחיתו את דרכם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול מתושלח ומרדו בו‪ .‬ויקצוף ה' מאוד עליהם‪ ,‬ויוסף ה׳‬ ‫וישחית את הזרע בימים ההם ואין זרע ואין קציר באדמה‪ ,‬ויהי כאשר זרעו את האדמה את אשר יאכלו‬ ‫למחייתם בארץ‪ ,‬ויצמחו להם קוצים ודרדרים אשר לא זרעו‪ .‬ובכל זאת לא שבו בני האדם מדרכם הרעה ועוד‬ ‫ידם נטויה לעשות הרע בעיני ה' ויכעיסו את ה' בדרכיהם הרעים‪ ,‬ויקצוף ה' מאוד וינחם כי עשה את האדם‪,‬‬ ‫ויאמר להשחיתם ולהאבידם מעל פני האדמה‪ ,‬ויעש להם כן‪.‬‬ ‫כג‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‬ ‫געווארן מער [טהורים בזמן התיבה‪ ,‬דעס] ָ‬ ‫ָ‬ ‫ס'איז‬ ‫האט אויסגעפעלט‪[ - ,‬לענין] ַו ָ ּי ַרח ה' ֶּאת‬ ‫זאל זיין מער [באותה שעה]‪ ,‬אויף די ָּק ְר ָּּבנוֹ ת ָ‬ ‫ס' ָ‬ ‫סאך‬‫האבן ַא ַ‬ ‫האט געברויכט ָ‬ ‫יח ַה ִּ ּניח ַח [והשבועה שלא יהיה עוד מבול]‪ - ,‬פון יעדן ִּמין‪ .‬מ' ָ‬ ‫ֵּר ַ‬ ‫האט‬ ‫וואס זענען ' ְ ּב ּכ ַח געווען' צוריק צו ווערן ְטהוֹ ִרים [בתיבה] ָ‬ ‫ָק ְר ָ ּבנות‪ ,‬פון די ַאלע ָ‬ ‫זאך‪.‬‬‫דאס געווען ַא גרויסע ַ‬ ‫געדארפט ַמ ְק ִּריב זיין ָק ְר ָ ּבנות‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫מען‬ ‫וואס היינט זעט מען שוין‬ ‫איז נישט קיין ַק ׁ ְשיָ א פון דער ברייתא [שבגמרא חולין]כ ָ‬ ‫יארן‪ ,‬די‬ ‫דורכגעגאנגען די ַאלע ָ‬ ‫ַ‬ ‫שפעטער [לאחר המבול‪ ,‬ווען] מ'איז‬ ‫ווארן ּ‬ ‫[יותר טמאים]‪ָ ,‬‬ ‫האט‬ ‫וואס ס' ָ‬ ‫עשרה דורות [שעד אברהם]‪ ,‬און דורות און דורות [שלאחר זה] אין די וועלט ָ‬ ‫געווארן‬ ‫ָ‬ ‫זיך 'איבערגעטון' [ועברו בעולם עד מתן תורה‪ ,‬וכן אפילו לאחר מתן תורה‪ַ ,‬אז] ס'איז‬ ‫געווארן מער [טמאים‪ ,‬ולכן פרט בהם הכתוב בטהורים‪ .‬מה שאין כן]‬ ‫ָ‬ ‫צוריק ביי די ְּב ֵהמוֹ ת איז‬ ‫ביי די עוֹ פוֹ ת איז נישט געווען מער [טמאים מטהורים‪ ,‬ולכן פרט בהם הכתוב בטמאים]‪.‬‬ ‫קה‬ ‫וכן לענין 'העופות'‪ ,‬אין סתירה מדברי הפרקי דרבי אליעזר לדברי התוספות שהפרטים מרובים בטמאים‪ ,‬אף‬ ‫שהמינים מרובים בטהורים‪ .‬חדא דיש לפרש הפרקי דרבי אליעזר מיירי מריבוי המינים כמשמעות הפשוט‪ ,‬ולא‬ ‫מריבוי הפרטים‪ .‬ואפילו לפי דברי הרד"ל דמיירי בריבוי הפרטים‪ ,‬גם כן לא קשה‪ ,‬כי הפרקי דרבי אליעזר מיירי רק‬ ‫מאותה תקופה של זמן היותם בהתיבה‪ ,‬ומיד לאחר כך‪ .‬ולא בהמשך הדורות שלאחר מכן‪ ,‬שאז שוב נתרבו‬ ‫הפרטים של הטמאים יותר מהטהורים‬ ‫זאגט אויך תוספות מיטן ר"ן [לענין 'העופות'‪ַ ,‬אז] אפילו ַאז ס'איז‬ ‫דאס ָ‬ ‫על כל פנים ָ‬ ‫נאר [ ַאז] די ' ִּמינִּ ים'‬ ‫מער [הטהורים מהטמאים‪ ,‬ולכן פרט הכתוב בעופות את הטמאים‪ ,‬אמנם] ס'איז ָ‬ ‫[הכללים] איז נישט געווען מער [בהטמאים]‪ָ ,‬אבער דער ' ִּמ ְס ּ ָפר' [הפרטיים] פון די ְ ּב ֵּה ָמה‬ ‫דא מער [אצל העופות‪' ,‬פרטי'‬ ‫מיט די עופות [מזה לא מיירי שם בהברייתא‪ ,‬ובזה] איז ַאלץ ָ‬ ‫הטמאים מהטהורים‪ .‬ולכן שפיר מקשה בגמרא על ביצים הלקוחים מן הנכרי‪ ,‬וליחוש דילמא מעוף טמא‬ ‫הוא‪ .‬ומיושב קושיית הרד"ל על התוספות‪ ,‬ואין סתירה לדבריהם מדברי הפרקי דר"א]‪.‬‬ ‫קו‬ ‫רוואס‪ ,‬וועלעכס‬ ‫פא ָ‬ ‫דאך אונז שוין נישט ַ‬ ‫פארשטיי מיר ָ‬ ‫דאס ַ‬ ‫יהיה איך שיהיה‪ָ ,‬‬ ‫כא ּפן' דעם ּכ ַֹח ַה ַּט ֲה ָּרה‪ ,‬און וועלעכס ס'איז נישט ָרא ּוי‬ ‫זאל ' ַ‬ ‫[מין בעל חי] ס'איז ָרא ּוי ס' ָ‬ ‫[לכך]‪.‬‬ ‫וואס] ָע ְמק ּו ַמ ְח ׁ ְשבו ָתיו יִּ ְת ָ ּב ֵּר ְך ׁ ְשמו‪.‬‬ ‫יאה [ ַאזוי‪ָ ,‬‬‫דאס איז פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ‬ ‫ָ‬ ‫קז‬ ‫קאן נישט פרעגן קיין ַק ׁ ְשיות פון‬ ‫[ ָאבער] על כל פנים איז קיין ׁש ּום ַק ׁ ְשיָ א נישט‪ ,‬מ' ָ‬ ‫וואס די גמרא ָ‬ ‫זאגט ביי ַמ ַּתן ּתו ָרה [ ַאז] ָ ּגל ּוי ְויָ ד ּו ַע ִּל ְפנֵּ י ִּמי ׁ ֶּש ָא ַמר ְו ָהיָ ה ָהעו ָלם‬ ‫דעם ָ‬ ‫עפעס ַאנדערש‪.‬‬ ‫גאר ּ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫[שבהמות הטמאים מרובים יותר מהטהורים‪ ,‬ווייל] ָ‬ ‫דארטן ַאז דער בורא כל עולמים‬ ‫זאגט ָ‬ ‫וואס דער פרקי דרבי אליעזר ָ‬ ‫און דעס ָ‬ ‫דעמאלטס‪ְּ ,‬ב ִע ּתוֹ ּו ִבזְ ַמנּ וֹ ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז געווען‬ ‫מאכן מער ְטהו ִּרים‪ָ ,‬‬‫געוואלט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫קח‬ ‫[וכעין ווי] דער מדרש ָ‬ ‫זאגטנב [בפסוק] ֵּצא ִּמן ַה ֵּּת ָבה‪ַ ,‬ל ּכֹל זְ ָּמן ‪ -‬דער מדרש אין‬ ‫נב‬ ‫בקהלת רבה (ג‪ ,‬א)‪ַ :‬ל ּכֹל זְ ָּמן ְו ֵעת ְל ָּכל ֵח ֶּפץ‪ .‬זְ ַמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן‪ ,‬שנאמר (בראשית ב‪ ,‬טו)‬ ‫ַו ַ ּי ִּ ּנ ֵּחה ּו ְב ַגן ֵּע ֶּדן‪ ,‬וּזְ ַמן היה לו ׁ ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ִּמ ּ ׁ ָשם‪ ,‬שנאמר (שם ג‪ ,‬כד) ַויְ ָג ֶּר ׁש ֶּאת ָה ָא ָדם וגו'‪ .‬זְ ַמן היה לו ְלנ ַֹח שיכנס‬ ‫לתיבה‪ ,‬שנאמר (ז‪ ,‬א) ּבא ֶּאל ַה ֵּּת ָבה וגו'‪ּ ,‬וזְ ַמן היה לו ָּל ֵצאת‪ ,‬שנאמר (ח‪ ,‬טז) ֵצא ִמן ַה ֵּת ָּבה וגו'‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כד‬ ‫קהלת ‪ְ -‬ו ֵעת ְל ָּכל ֵח ֶּפץ ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָּש ָּמיִ ם (קהלת ג‪ ,‬א)‪ ,‬זְ ַמן ָּהיָּ ה ְלנ ַֹח ׁ ֶּש ֵ ּי ֵל ְך ַל ֵּת ָּבה‪ּ ,‬וזְ ַמן ָּהיָּ ה ְלנ ַֹח‬ ‫ׁ ֶּש ֵ ּי ֵצא ִמן ַה ֵּת ָּבה‪ַ ,‬אלעס איז ְּב ִע ּתוֹ ּו ִבזְ ַמנּ וֹ ‪ ,‬דעס גייט ַאלעס לויט ווי דער זְ ַמן איז‪.‬‬ ‫קט‬ ‫האט זיך‬ ‫איבערדעם‪ ,‬דער פרקי דרבי אליעזר שמועסט פון דעם ְז ַמן ָ‬ ‫וואס ס' ָ‬ ‫דורכגעגאנגען אין די דּ ורות פונעם דּ ור ַה ַּמ ּב ּול‪ ,‬ביז צום ַמ ּב ּול‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫וואס ס'איז‬ ‫ָא ּפגעטון‪ָ ,‬‬ ‫דאך‬ ‫ימ ָרא איז ָ‬ ‫נאכ'ן ַמ ּב ּול‪ .‬פון דעם שמועסט דער פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬די ֵּמ ְ‬ ‫און ֵּתי ֶּּכף ָּ‬ ‫האלט עס אויס [מה שאמר שהיו הטהורים מרובים‬ ‫אינגאנצן אויף דעם‪ ,‬און אויף דעם ַ‬ ‫ַ‬ ‫סו ֵּבב‬ ‫מהטמאים]‪.‬‬ ‫זאגט [על זמן מתן תורה]‬ ‫וואס די גמרא ָ‬ ‫ממילא איז נישט קיין ׁש ּום ַק ׁ ְשיָ א פון דעם ָ‬ ‫ַאז ָ ּגל ּוי ְויָ ד ּו ַע ַאז די ְּב ֵהמוֹ ת ַה ְּט ֵמ ִאים זענען מער‪.‬‬ ‫פארענטפערט‪.‬‬ ‫דאס ַאלעס ַ‬ ‫זאך ְמי ּו ׁ ָשב‪ ,‬איז ָ‬ ‫גאנצע ַ‬ ‫ממילא איז די ַ‬ ‫קי‬ ‫ישוב קושיא ג‬ ‫ולדרכינו יבואר גם כוונת המדרש שדורש את הפסוק ְפ ִרי ַצ ִדיק ֵעץ ַח ִיים‪ ,‬זה נח שהיה זן ומפרנס הבעלי חיים י"ב‬ ‫חודש‪ ,‬וְ ל ֵֹק ַח נְ ָּפשוֹ ת ָּח ָּכם‪ ,‬שעל ידי זה לקח והוציא את כל 'הנפשות' וניצוצי הקדושה שהיו טמונים בהבעלי חיים‬ ‫ובהמאכלים‪ ,‬והעלה אותם אל הקודש‪ .‬וקראו על זה בתואר ' ָחכָ ם'‪ ,‬כי היה נצרך לזה חכמה עליונה‪ ,‬להבין בדברים‬ ‫עליונים‬ ‫זאגט דער מדרש‪ֵ ,‬א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח‪[ ,‬זהו שנאמר] ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים‪ֶּ ׁ ,‬ש ָהיָ ה ָזן‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט זיי ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען מיטן ּכ ַח ַה ְּקד ּו ׁ ָשה‬ ‫ּו ְמ ַפ ְרנֵּ ס [בתיבה כל י"ב חודש‪ ,‬והכוונה כי] ער ָ‬ ‫וואס זענען געווען‬ ‫[הנקרא ֵּעץ ַח ִּ ּיים]‪ ,‬דורכדעם איז געווען ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת‪ ,‬די נְ ָפ ׁשות ָ‬ ‫געזאגטמא‪.‬‬‫ָ‬ ‫האב פריער‬ ‫דארטן ְמג ּו ְל ָגל‪ ,‬ווי איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא‬ ‫דאס] איז געווען ַא ָּח ְכ ָּמה ֶּע ְליוֹ נָּ ה איז ָ‬ ‫[ואמר התואר] לֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ' ָּח ָּכם'‪[ ,‬ווייל ָ‬ ‫נאר] ער‬ ‫נאר די ְ ּב ֵּהמות ְו ַח ּיות‪ָ [ ,‬‬ ‫האט ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען נישט ָ‬ ‫געלעגן אין דעם‪ַ [ ,‬אז] ער ָ‬ ‫מגעזאמלט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫צוזא‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫האט ער ָ‬ ‫האט ַמ ְע ֶּלה געווען די ַאלע נְ ׁ ָּשמוֹ ת‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫קיא‬ ‫ישוב קושיא יז‬ ‫והנה הדור המבול בחטאם‪ ,‬הכניסו הם קלקול גם בתוך הנפשות של המאכלים שאכלו‪.‬‬ ‫כי באכילה בהתגשמות ושלא בקדושה‪ ,‬אינם מעלים אתם הניצוצים‪ ,‬אלא ח"ו עוד משקעים אותם‬ ‫געזאגט [ ְו ַא ָּתה ַקח ְל ָך ִּמ ָּכל ַמא ָכל 'א ׁ ֶּשר יֵּ ָא ֵּכל']‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‬‫דעס ָ‬ ‫ילה‪ ,‬מ'עסט‬ ‫[דהנה] דער דּ וֹ ר ַה ּ ַמ ּב ּול [קלקלו בנפשות המאכלים‪ .‬ווייל] ַאז מ'עסט ָּח ִל ָּ‬ ‫יצוץ ַה ָּ ּקדוֹ ׁש ‪-‬‬ ‫נאך דעם נִ ּ‬ ‫דו ׁ ָּשה‪ַ ,‬אז מ'עסט מיט ' ַ ּג ׁ ְש ִמי ּּות'‪ ,‬טוט מען ָּ‬ ‫יפ ּו ְך פון דער ְק ּ‬ ‫ִה ּ‬ ‫נאך ַארגער‪.‬‬ ‫נאך ַאריין טיפער‪ .‬איז ָּ‬ ‫ווארפט מען ָּ‬ ‫די נְ ׁ ָּש ָּמה ‪[ -‬שבהמאכל]‪ַ ,‬‬ ‫קיב‬ ‫ולעומת זה צוה הקב"ה לנח שהוא וכל באי התיבה יאכלו בקדושה‪ ,‬באופן שיזכו להעלות ניצוצי קדושה‬ ‫שבמאכלים‪ .‬ולזה הזהיר ואמר לו וְ ַא ָּתה ַקח לְ ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ' ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל'‪ ,‬והוא על דרך שדרשו ִּכי 'יֹאכַ ל' ּ ְפ ַרט‬ ‫לְ ַמ ִ ּזיק‪ ,‬שיאכלו המאכלים באכילה ראויה‪ ,‬עד שיזכו להעלות הנפשות שבהם‪ ,‬ולא באכילה שהוא בבחינת מזיק ח"ו‬ ‫לאותן הנפשות‬ ‫ֹאכל' ּ ְפ ַרט‬ ‫ֹאכל ק ֶֹּד ׁש ִּ ּב ׁ ְש ָג ָגה (אמור כב‪ ,‬יד)‪ִּ ,‬כי 'י ַ‬ ‫[והנה] די גמרא ַד ְר ׁ ֶּש'נטכה‪ְ ,‬ו ִּא ׁ‬ ‫יש ִּכי י ַ‬ ‫ְל ַמ ִ ּזיק‪.‬‬ ‫איבערדעם ַאז מ'עסט ַאזוי ווי ַא ָּר ׁ ָּשע עסט‪ ,‬נישט ַעל ּ ִפי ַה ּתוֹ ָּרה‪ ,‬נישט מיט‬ ‫וואס ס'ליגט אין דעם‬ ‫פאר דעם ָּ‬ ‫דאך ' ַמ ִ ּזיק' ַ‬ ‫קות‪ ,‬נישט מיט יִ ְר ַאת ׁ ָּש ַמיִ ם‪ ,‬איז מען ָּ‬ ‫ִצ ְד ּ‬ ‫כה‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יצוץ ַה ָּ ּקדוֹ ׁש‪.‬‬ ‫ַמ ֲא ָּכל‪ ,‬די נְ ׁ ָּשמוֹ ת‪ ,‬מיטן נִ ּ‬ ‫פאר זיינע אייגענע עלטערןנג‪.‬‬ ‫גאר] ַ‬ ‫מאל [ ַאז ער איז ַמ ִּ ּזיק ָ‬ ‫קאן זיין ַא ָּ‬ ‫[און] ָּ‬ ‫קיג‬ ‫[ ָאבער]‬‫געזאגט ְו ַא ָּּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫ילה' ווערט ָאנגערופן ַאז ס'איז נישט‬ ‫זאל זיין ' ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל'‪ְ ּ ,‬פ ַרט ְל ַמ ִ ּזיק‪[ .‬דלשון] 'א ִּכ ָ‬ ‫ס' ָ‬ ‫ש'נט ַאזוי [ ִּּכי 'י ַ‬ ‫אכל' ּ ְפ ַרט ְל ַמ ִּ ּזיק‪ .‬ולזה‬ ‫דאך די גמרא‪ ,‬מ' ַד ְר ׁ ֶּ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫מיט קיין ' ֶּה ֵּיזק' דערביי‪ָ ,‬‬ ‫זאל זיין ֲא ׁ ֶּשר 'יֵ ָּא ֵכל' [ולא להזיק‪ ,‬ולאפוקי ממה שהיה אצל דור המבול]‪.‬‬ ‫אמר לנח] ס' ָ‬ ‫קיד‬ ‫ישוב קושיא יט (באופן ראשון)‬ ‫ואמר עוד וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך' וְ לָּ ֶׁהם לְ ָּא ְכלָּ ה‪ ,‬שמתחילה יהיו נקנים לרשותך שהוא רשות הקדושה‪ ,‬ותאכלם אתה בקדושה‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה יכנס קדושה גם בהשיריים שלך שהם לאכילת הבהמות‪ ,‬ותזכה להעלות ולקדש גם אותם‪ ,‬שיחזרו להיות טהורים‬ ‫געזאגט [ווייטער]‪ַ ,‬אז דו וועסט עס נעמען‪ ,‬וועט‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫[און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ‬ ‫ָּ‬ ‫עס זיין [מתוקן אחר כך]‪ ,‬איבערדעם ְו ָּהיָּ ה ' ְלך'‪ ,‬דו ברויכסט עס קו ֶּדם קוֹ נֶּ ה זיין‪[ ,‬כדי]‬ ‫דו ׁ ָּשה‪[ ,‬ושיכנס בו] ַא ּכ ַֹח ַה ּפוֹ ֵעל ְּבנִ ְפ ָּעל (וכדלעיל באות פה)‪.‬‬‫האבן ַא ּכ ַֹח ַה ְ ּק ּ‬ ‫זאל ָ‬ ‫ס' ָ‬ ‫האט געמוזט זיין קודם ְל ָּך‪[ ,‬שנח יאכל‬ ‫דא געמוזט זיין ַאנדערש‪ָ ,‬‬ ‫האט ָּ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫באקומען ַא ִּקנְ יָ ן ַע ְצ ִּמי [לנח‪,‬‬ ‫זאל ַ‬ ‫זאל ווערן‪ ,‬ס' ָ‬ ‫מקודם להבהמות‪ ,‬און] ער מיינט [כדי] ַאז ס' ָ‬ ‫ולהכניסם בכח הקדושה‪ ,‬על ידי הקנין‪ ,‬ועל ידי אכילתו‪ .‬ואחר כך יתן מן 'השיריים' שלו להבהמות‪ ,‬כדי‬ ‫(כההמשך וסיום הענין‪ ,‬להלן באות קיט‪ ,‬ואות קכב‪-‬קכג)‬ ‫שיכנס גם בהם כח הקדושה‪ ,‬ויהתפכו להיות טהורים]‪.‬‬ ‫קטו‬ ‫ישוב קושיא יט (באופן שני)‬ ‫ועוד יש לומר‪ ,‬על פי המבואר במדרש כי נ ַֹח היה כּ ֵֹהן‪ .‬ואם כן הוצרכו מתחילה ליתן‬ ‫לו התרומות ומעשרות‪ .‬וכדרך שמצינו אח"כ באברהם שנתן המעשר לשם בן נח‬ ‫נאך זיין [בדרך] ּ ָפ ׁש ּוט אויכעט [באומרו ְ'ל ָך ְו ָל ֶּהם']‪.‬‬ ‫לעולם קען ָ‬ ‫דאך ַארויסנד [ ַאז] ער ָ‬ ‫האט‬ ‫דאך געווען ַא ּכ ֵֹהן‪ ,‬ס'שטייט ָ‬ ‫ווייל לעולם נ ַֹח איז ָ‬ ‫איבערגעלאזט‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫נאכדעם ָ‬ ‫האט ַמ ְק ִּריב געווען‪ ,‬און ָ‬ ‫הונָּ ה און ער ָ‬ ‫געהאט ִּב ְג ֵדי ְּכ ּ‬ ‫ַ‬ ‫פאר ׁ ֵשם די ְּכה ּונָ ה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נג עיין באמרי יהודה (להגה"צ ר' לייבוש היילפרין מברעזשאן‪ ,‬בפרשת עקב ד"ה כל המקום) וז"ל‪ :‬שמעתי בעצמי מהגאון‬ ‫הגדול ש"ב רבי יוסף שאול נאטנזאהן ז"ל אבד"ק לבוב‪ ,‬שסיפר לאאמו"ר ז"ל (הגה"צ ר' משולם פייבוש מברעזאן‪,‬‬ ‫מח"ס שפת אמת עה"ת)‪ ,‬שפעם אחת התאונן הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מאוד‪ ,‬ושאלו אותו תלמידיו מה זה‪ ,‬וסיפר‬ ‫להם שהיה איש אחד שהיה לא טוב רח"ל‪ ,‬ואחר מותו לא היה לו תיקון‪ ,‬והקב"ה ריחם על נשמתו‪ ,‬ויצא פסק‬ ‫שיתגלגל בצפרדע אחת‪ ,‬ויהיה מונח בבאר מים בארץ רחוקה‪ ,‬ואם יבוא בנו של האיש הזה למקום פלוני וישתה‬ ‫מי באר הזאת ויברך ברכה על המים‪ ,‬אז יהיה לאביו תיקון על ידי זה‪ ,‬אבל זה הבן היה עני גדול ולא היה דרכו‬ ‫לנסוע למרחקים‪ ,‬לכן סיבב הקב"ה שיהיה משרת אצל עשיר אחד‪ ,‬והעשיר נֶּ ְח ֶּלה‪ ,‬וצוו לו הרופאים לנסוע‬ ‫למקום פלוני (ששם היה הבאר הנ"ל) לעשות שם רפואות‪ ,‬ונסע העשיר לשם ולקח את המשרת (הוא בן האיש הנ"ל)‬ ‫עמו‪ ,‬ופעם אחת הלך המשרת עם הבעל הבית לשאוף אויר צח‪ ,‬ופתאום נצמא המשרת למים‪ ,‬צמאון גדול עד‬ ‫כלות הנפש‪ ,‬וזה היה מחמת שהגיע למקום הבאר שנשמת אביו מונחת שם מגולגל בהצפרדע‪ ,‬וחיפש המשרת‬ ‫באר מים לשתות‪ ,‬ומצא הבאר הנ"ל‪ ,‬והלך לשתות שם‪ ,‬ומחמת גודל צמאונו‪ ,‬שכח ושתה בלא ברכה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זה גם אז לא היה תיקון לנשמת אביו‪ .‬ועל ידי זה התאונן כל כך על הנשמה הנ"ל‪ ,‬שכל כך סיבב הקב"ה שיהיה‬ ‫לה תיקון‪ ,‬ולסוף היה כמו שהיה‪ ,‬ומי יודע מה יהיה הסוף עם הנשמה הזאת‪ ,‬כן סיפר הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫ז"ל‪ ○ .‬וסיים הגאון הנ"ל‪ ,‬לכן אני נוהג כשאני בא למקומות הרחוקים למרחצאות כפקודת הרופאים עלי‪ ,‬אני‬ ‫הולך לכל מעיין שיש שם לשתות מימיו בברכה תחלה וסוף‪ ,‬אפשר יש שם איזהו גלגול שעל ידי זה אני בא‬ ‫לכאן לתקן זאת‪ .‬כן שמעתי מפיו של הגאון הנ"ל‪.‬‬ ‫נד בבמדבר רבה (ד‪ ,‬ח)‪ַ :‬קח ֶּאת ַה ְל ִּו ִּ ּים וגו'‪ .‬אמרו רבותינו‪ ,‬למה צוה הקב"ה לפדות בכורי ישראל בלוים‪,‬‬ ‫שבתחלה היו הבכורות משמשין עד שלא עמד שבט לוי וכו'‪ .‬ותדע לך שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כו‬ ‫רומוֹ ת ּו ַמ ַע ְשרוֹ ת‪.‬‬ ‫דאך געבן ְּת ּ‬ ‫פאר ַא ּכ ֵֹהן ברויך מען ָ‬ ‫[און] ַ‬ ‫שם אויך ַארויס [שנתן לו אברהם את‬ ‫דאך (לך יד‪ ,‬כ) ביי ׁ ֵ‬‫כל‪ ,‬שטייט ָ‬‫ַו ִ ּי ֶּּתן לוֹ ַמ ֲע ֵשר ִמ ּ ֹ‬ ‫המעשר]‪.‬‬ ‫דאך געבן‪.‬‬ ‫פאר] ַא ּכ ֵּהן ברויך מען ָ‬ ‫[ ַ‬ ‫קטז‬ ‫והנה מצינו בגמרא בחמורו של רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬שלא רצתה לאכול טבל שאינו מעושר‪ ,‬ואפילו באופן שהיתה מותרת‬ ‫נאר ַאז‬ ‫זאל קודם געבן [עסן] ִל ְב ֶּה ְמ ּתוֹ ‪ ,‬מיינט מען ָ‬ ‫וואס שטייט [ ַאז] מ' ָ‬ ‫[און] דעס ָ‬ ‫גע'מ ֲע ֵשר'ט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס'איז שוין‬ ‫געוואלט עסן‬ ‫ָ‬ ‫דאך נישט‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫ווארן ֲחמוֹ רוֹ ׁ ֶּשל ַר ִּבי ּ ִפינְ ָּחס ֶּּבן יָּ ִאיר‬ ‫ָ‬ ‫האט איר געגעבן [צו עסן‪ ,‬ולא רצתה לאכול]‪.‬‬ ‫אומגע'מע ֵּשר'ט‪ ,‬שטייט ְ ּב ֵּפיר ּו ׁשנה‪ ,‬מ' ָ‬ ‫ַ‬ ‫נו‬ ‫האט נישט‬ ‫גארנישט געוועזן [אסור] ַעל ּ ִּפי דִּּ ין ‪ָ [ ,‬אבער] ער ָ‬ ‫כאטשיג ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫אומגע'מע ֵּשר'ט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫געוואלט עסן‬ ‫ָ‬ ‫פארן ּכ ֵּהן‪.‬‬ ‫רא ּפנעמען קודם [און] געבן ַ‬ ‫רומוֹ ת ּו ַמ ַע ְשרוֹ ת מוז מען ַא ָ‬ ‫ְּת ּ‬ ‫קיז‬ ‫והנה מבואר בישמח משה‪ ,‬שעל ידי אכילת הכהנים בתרומה‪ ,‬על ידי זה היה גם בכחם של הבעלים שאכלו את‬ ‫החולין‪ ,‬שיוכלו בנקל יותר להעלות את ניצוצי הקדושה שבמאכלם‪ ,‬ולתקנם‪ .‬כי המובחר וראשית של הניצוצים‪,‬‬ ‫היו בתוך התרומה‬ ‫פארן ּכ ֵֹהן ברויך מען געבן קודם [ולהקדימו גם 'באכילה']‪.‬‬ ‫[און] ַ‬ ‫שבטו של לוי‪ ,‬טול מתחלת ברייתו של עולם‪ ,‬אדם הראשון היה ְּבכוֹ רוֹ של עולם‪ ,‬וכיון שקירב קרבנו וכו' לבש‬ ‫בגדי כהונה גדולה‪ ,‬שנאמר (בראשית ג‪ ,‬כא) ַו ַ ּי ַעש ה' ֱאל ִּקים ְל ָא ָדם ו ְּל ִּא ׁ ְש ּתו ָּכ ְתנות עור ַו ַ ּי ְל ִּ ּב ׁ ֵּשם‪ ,‬בגדי שבח היו‪,‬‬ ‫ּש ַלח מסרן ְלנ ַֹח‪,‬‬ ‫תו ׁ ֶּש ַלח‪ .‬כיון שמת ְמתו ׁ ֶּ‬ ‫והיו הבכורות משתמשין בהם‪ .‬כיון שמת ָא ָדם ְמ ָּס ָּרן ְל ׁ ֵשת‪ֵּ ׁ ,‬שת מסרן ִל ְמ ּ‬ ‫ָּע ַמד נ ַֹח והקריב קרבן‪ ,‬שנאמר (ח‪ ,‬כ) ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטה ָֹּרה וגו'‪ .‬מת נ ַח ומסרן ְל ׁ ֵשם‪ ,‬וכי ׁ ֵּשם היה ְ ּבכור‪,‬‬ ‫והלא יֶּ ֶּפת היה בכור‪ ,‬שנאמר (י‪ ,‬כא) א ִּחי יֶּ ֶּפת ַה ָ ּגדול‪ ,‬ומפני מה ְמ ָס ָרן ְל ׁ ֵּשם‪ ,‬מפני שצפה נ ַֹח שלשלת האבות‬ ‫עומדת ממנו‪ .‬ותדע לך ׁ ֶּש ּׁ ֵשם היה מקריב‪ ,‬שנאמר (לך יד‪ ,‬יח) ו ַּמ ְל ִּּכי ֶּצ ֶּדק ֶּמ ֶּל ְך ׁ ָש ֵּלם וגו' [ ְוהוּא כ ֵּהן ְל ֵּקל ֶּע ְליון]‪ ,‬וכי‬ ‫ְּכהוּנָ ה לו ניתנה‪ ,‬והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרן‪ ,‬מהו שהוא אומר כאן ְוהוּא כ ֵּהן‪ ,‬מפני שהיה מקריב‬ ‫ככהנים‪ ○ .‬מת ׁ ֵּשם ומסרה ְל ַא ְב ָּר ָּהם‪ ,‬וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב‪,‬‬ ‫שנאמר (וירא כב‪ ,‬יג) ַו ַ ּיע ֵּלה ּו ְלע ָלה ַּת ַחת ְ ּבנו‪ .‬מת אברהם ומסרה ליצחק‪ ,‬עמד יצחק ומסרה ליעקב‪ ,‬וכי יעקב בכור‬ ‫היה אלא ׁ ֶּש ַא ְּת מוצא שנטלה יעקב מן עשו בערמה‪ ,‬אמר לו (תולדות כה‪ ,‬לא) ִּמ ְכ ָרה ַכ ּיום ֶּאת ְ ּבכ ָר ְת ָך ִּלי‪ַ ,‬א ְּת סבור‬ ‫שמא על חנם אמר יעקב לעשו שהוא ימכור לו את הבכורה‪ ,‬לאו‪ ,‬אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה‬ ‫יכול מפני שלא היה בכור‪ ,‬אמר עשו מה אני מבקש מן הבכורה הזאת‪ ,‬שנאמר (שם‪ ,‬לב) ִּה ֵּ ּנה ָאנ ִּכי הו ֵּל ְך ָלמ ּות‬ ‫אמר ֱאל ִּקים ֶּאל יַ עקב קוּם‬ ‫וכו'‪ .‬ב אותה שעה כיון שלקח יעקב את הבכורה התחיל מקריב‪ ,‬שנאמר (ויצא לה‪ ,‬א) ַו ּי ֶּ‬ ‫ע ֵּלה ֵּ ּבית ֵּקל וגו' ַוע ֵּשה ׁ ָשם ִּמזְ ֵּ ּב ַח וגו'‪ ○ .‬וכן בשעה שהקריב משה בסיני‪ ,‬הבכורות הן הקריבו וכו'‪ .‬וכיון שעשו‬ ‫ישראל אותו המעשה וכו'‪ ,‬אמר להם האלקים וכו' הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי וכו'‪.‬‬ ‫יה‪ ,‬לא אכל‪ .‬חבטינהו‬ ‫נה בגמרא חולין (דף ז)‪ :‬אקלע [רבי פנחס בן יאיר] לההוא אושפיזא‪ ,‬רמו ליה ַש ֲע ֵרי ְל ַח ְמ ֵר ּ‬ ‫[פירש"י‪ :‬בנפה חבטינהו לנקות‪ ,‬וויניר"א בלע"ז וכו']‪ ,‬לא אכל‪ .‬נקרינהו [בידים מן האבנים והפסולת]‪ ,‬לא אכל‪ .‬אמר להו‬ ‫דלמא לא מעשרן‪ ,‬עשרינהו ואכל‪ .‬אמר‪ ,‬ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים‪ ○ .‬ומי‬ ‫מיחייבא [מאכל בהמה הנלקח מעם הארץ‪ ,‬כלום גזרו עליו משום דמאי‪ ,‬ואע"פ שאילו ודאי לא עישרו היה מחייב לעשר‪ ,‬על‬ ‫ספק מיהא לא גזור]‪ ,‬והתנן (דמאי א‪ ,‬ג) הלוקח [מעם הארץ‪ ,‬פירות מן השוק] לזרע ולבהמה וקמח לעורות [לעבדן]‬ ‫ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים‪ ,‬פטור מהדמאי [ אע"פ שהזרע ומאכל בהמה בכלל שאר תבואה הן וחייבין‬ ‫במעשרות‪ ,‬לא גזרו עליהם משום דמאי‪ ,‬דמסתמא רוב עמי הארץ מעשרין הן‪ ,‬ולא החמירו חכמים על הדמאי כל כך]‪ .‬התם הא‬ ‫אתמר עלה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שלקחן מתחלה לבהמה‪ ,‬אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם‬ ‫לבהמה חייב לעשר‪ .‬והתניא [בניחותא] הלוקח פירות מן השוק לאכילה ונמלך עליהן‪ ,‬הרי זה לא יתן לא לפני‬ ‫בהמתו ולא לפני בהמת חברו אלא אם כן עישר [והנך שעורים לאדם לקחום מתחלה]‪.‬‬ ‫נו לפי גירסת הירושלמי והמדרש המובא בתוספות (חולין שם) וז"ל‪ :‬הא אתמר עלה אמר רבי יוחנן כו'‪ .‬במסכת‬ ‫שקלים (דף ח‪ ):‬ובמסכת דמאי (פ"א ה"ג) בירושלמי‪ ,‬ובבראשית רבה (ס‪ ,‬ח)‪ ,‬לא משני מידי‪ .‬אלא השיב להם‬ ‫יה‪.‬‬ ‫דְּ ַמ ְח ְמ ָּרא ֲאנַ ְפ ׁ ֵש ּ‬ ‫כז‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ַאזוי ווי ס'שטייט אין ישמח משה פרשת תרומהנז‪ ,‬ווייל מ'איז נישט ְ ּב ּכ ַח מיט די‬ ‫ַּכ ָ ּונות‪ ,‬נישט יעדער איז ְ ּב ּכ ַח ַמ ְע ֶּלה [צו] זיין דעם נִּ יצוץ ַה ָּקדו ׁש‪[ ,‬איבערדעם] הייסט עס‬ ‫' ְּתר ּו ָמה'‪.‬‬ ‫וואס‬ ‫פארן ּכ ֵּהן‪ ,‬טוט ער די ּ ְפע ּו ָלה‪ ,‬און [ער] נעמט ַארויס ָ‬ ‫[ ָאבער] ַאז מ'גיט קודם ַ‬ ‫דארף ַארויסנעמען [מניצוצי הקדושה]‪.‬‬ ‫ער ַ‬ ‫[ ַאזוי] שטייט אין ישמח משה פרשת תרומה‪.‬‬ ‫פארן ּכ ֵֹהן‪.‬‬ ‫רו ָּמה ברויך מען געבן קודם ַ‬ ‫איבערדעם ְּת ּ‬ ‫קיח‬ ‫והנה החיות והבהמות שהיו בתיבה‪ ,‬נתעלו גם כן לאותה מדריגה שמצינו בחמורו של רפב"י‪ ,‬ולא רצו לאכול‬ ‫מהמאכלים קודם שיפרישו מהם תרומות ומעשרות‪ .‬ולכן אמר לו הקב"ה וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך' וְ לָּ ֶׁהם לְ ָּא ְכלָּ ה‪ ,‬להקדים‬ ‫הנתינה לנח תחילה את התרומות ומעשרות‪ .‬וגם יקדים באכילת התרומות ומעשרות‪ ,‬כדי שיהיה בנקל יותר להיות‬ ‫אחר כך גם אכילת הבהמות בקדושה‪ ,‬ועל ידי כל זה יתעלו ויטהרו גם הבהמות‬ ‫טאקע‬‫דא ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' [מקודם]‪ ,‬ערגעץ ַאנדערש ַ‬‫קאן זיין‪ ,‬איבערדעם שטייט ָ‬ ‫דעס ָ‬ ‫גע'מע ֵּשר'ט ‪ -‬פון ְּתר ּו ָמה און פון ַמע ֵּשר ‪ -‬איז‬ ‫ַ‬ ‫וואס ס'איז [שוין]‬ ‫נישט‪[ ,‬ווייל] דעס ָ‬ ‫דאך געווען ַא ּכ ֵֹהן‪ ,‬מ'מוז‬‫טאקע ַאזוי‪ ,‬ברויך מען געבן קודם ִל ְב ֶּה ְמ ּתוֹ ‪ָ ,‬אבער ער איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫פארן ּכ ֵֹהן‪.‬‬ ‫דאך געבן קודם ַ‬ ‫ָ‬ ‫דארטן [בתוך התיבה‪ ,‬נתעלו במדריגתם‪ ,‬וממילא] זענען זיי‬ ‫וואס זענען געווען ָ‬ ‫די ְּב ֵהמוֹ ת ָ‬ ‫גארנישט גיווען געגעסן‬ ‫אויך געווען ַאזוי ווי ֲחמוֹ רוֹ ׁ ֶּשל ַר ִּבי ּ ִפינְ ָּחס ֶּּבן יָּ ִאיר‪ ,‬זיי העטן ָ‬ ‫האט מען קודם געברויכט‬ ‫רא ּפ קיין ְּתר ּו ָמה ּו ַמע ֵּשר‪[ ,‬ולכן] ָ‬ ‫ַאז מ'נעמט נישט ַא ָ‬ ‫וואס] ער איז געווען דער ּכ ֵּהן‪ ,‬איבערדעם מוז זיין‬ ‫פאר נ ַֹח'ן‪ָ [ ,‬‬ ‫פאר אים‪ַ ,‬‬ ‫רא ּפנעמען ַ‬ ‫ַא ָ‬ ‫ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' [ואחר כך ָ'ל ֶּהם']‪.‬‬ ‫וואס מ'פרעגט‪.‬‬‫פארענטפערן די ַק ׁ ְשיָ א ָ‬ ‫קאן מען ַ‬ ‫דאס איז [ ְ ּב ֶּד ֶּר ְך] ּ ָפ ׁש ּוט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫קיט‬ ‫המשך ישוב קושיא יט (לאופן הראשון)‬ ‫האב פריער‬‫וואס איך ָ‬ ‫טאקע ְל ַד ְר ֵּּכנ ּו ָ‬‫געזאגט‪ַ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫ָאבער עקסטערדעם ָ‬ ‫האט זיי‬ ‫דאס ברויך ַאזוי צו זיין [שיקחם נח מקודם לעצמו‪ ,‬ווייל] ער ָ‬ ‫געזאגט (באות קיד)‪ַ ,‬אז ָ‬‫ָ‬ ‫געברויכט ַמ ְע ֶּלה צו זיין‪ ,‬און ְמ ַת ֵּּקן זיין [בכח קדושתו]‪.‬‬ ‫רו ָּמה'‪ ,‬למה נקרא שמה תרומה‪ ,‬ראוי‬ ‫נז בישמח משה פרשת תרומה‪ְ :‬ויִּ ְקח ּו ִּלי ְּתרו ָּמה‪ .‬יש לדקדק על מילת ' ְּת ּ‬ ‫לומר ' ַה ְפ ָר ׁ ָשה'‪ ,‬עיין רש"י (ד"ה תרומה)‪ ,‬ותרומה לשון ַה ָר ָמה הוא‪ ,‬ומאי ענינו לכאן‪ .‬ועיין במזרחי (שם)‪ .‬והנראה‬ ‫לי בזה‪ ,‬כי מדריגות המשכן נשגבה מאד וכו'‪ ,‬והנה לפי זה היו ַה ָּר ָּמה לדברים הללו‪ ,‬שמדומם נעשה כוכב‬ ‫רו ָּמה' לתרומת כהנים‪ ,‬וטעם על הפרשת תרומה והמעשר‪,‬‬ ‫בשמים‪ ,‬ויותר מזה‪ ,‬וכו'‪ ○ .‬ועל פי זה תבין ׁ ֵשם ' ְּת ּ‬ ‫כל יש ניצוצי‬ ‫המתנות כהונה‪ ,‬מלבד הטעם הפשוט‪ ,‬שיהיה למשרתי ה' במה להתפרנס‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי ַ ּב ּ ֹ‬ ‫קדושה‪ ,‬וצריכים תיקון‪ ,‬להעלותם ממדריגת דומם צומח חי למדריגת ְמ ַד ֵּבר‪ ,‬והנה לא כל אדם יוכל לעמוד בסוד‬ ‫את ֶּאל‬ ‫ה' לתקן בכוונת אכילה‪ ,‬ואלו הכהנים נתייחדו לשרתו‪ ,‬והלוים למטה מהם‪ ,‬כמו שנאמר (דברים יז‪ ,‬ט) ו ָּב ָ‬ ‫ַה ּכהנִּ ים ְו ֶּאל ַה ְל ִּו ִּ ּים וגו'‪ ,‬על כן צוה השי"ת להפריש התרומה לכהן‪ ,‬ומשגיח בחסדו ית"ש שמבחר הניצוץ‬ ‫אשית ׁ ְש ָמנִּ ים יִּ ְמ ׁ ָשח ּו (עמוס ו‪ ,‬ו)‪ ,‬ועל כן נחרץ עונש גדול לזר‬ ‫אשית [דגנך]‪ ,‬כמו ְו ֵּר ׁ ִּ‬ ‫יתעטף בזה‪ ,‬על כן נקרא ֵּר ׁ ִּ‬ ‫ּשה עליה‪ .‬והניצוצות הקלים במעשר‪ ,‬ומהבהמה המנות לכהנים‪,‬‬ ‫האוכלו‪ ,‬שלא יתחלל קדושתו‪ ,‬ועל כן ׁ ֵּשם ְקדו ׁ ָ‬ ‫אשית‪.‬‬‫רו ָּמה‪ ,‬ובשם ֵר ׁ ִ‬ ‫כנ"ל‪ .‬והבן זה‪ ,‬כי הוא טעם נכון על מצות הפרשת תרומה ומעשר‪ ,‬ועל מה שנקרא בשם ְּת ּ‬ ‫○ ועיין בבעל הטורים כי ְּתר ּו ָמה אותיות מ' תורה‪ ,‬כי התורה ניתנה לאוכלי המן‪ ,‬שניה לה לאוכלי תרומה‬ ‫(תנחומא בשלח סימן כ) ‪ ,‬עד כאן דבריו‪ .‬ולפי זה יומתק מאד מה שכתבתי לעיל בטעם תרומה ובשם תרומה‪ ,‬ודא‬ ‫ודא אחת היא‪ ,‬כי מאחר שהתורה ניתנה לאוכלי תרומה שפרנסתם מזומנת להם‪ ,‬על כן היא תרומה‪ ,‬שיוכלו‬ ‫להרימה כאמור‪ .‬והרמז מסייע להפשוטו‪ ,‬וטעם הפשוט מסייע לטעם הנכבד‪ ,‬ואלו ואלו דברי אלקים חיים‪ ,‬וכן‬ ‫ַד ְר ִּכי לפרש בכל מקום [שהפשט והדרש הם מקושרים]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כח‬ ‫קכ‬ ‫ישוב קושיא יח‬ ‫ויבואר גם יתור הלשון 'וְ ָּא ַס ְפ ָּת ֵאלֶׁ ָּ‬ ‫יך'‪ ,‬דהכוונה על האסיפה והעלאה של ניצוצי הקדושה שבאלו המאכלים‬ ‫זאגט ער [צי] ' ְו ָּא ַס ְפ ָּּת‬‫זאגט ער‪ַ ,‬קח ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל‪ ,‬איבערדעם ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫וואס ס'ליגט אין דערינען‬ ‫זאמלען [לאספם 'ולבררם']‪ַ ,‬אלעס ָ‬ ‫צוזאם ַ‬ ‫ַ‬ ‫זאלסטו זיי‬‫יך'‪ָ ,‬‬‫ֵא ֶּל ָּ‬ ‫[מניצוצי הקדושה‪ ,‬שתברר אותם לתקנם ולהעלותם]‪.‬‬ ‫דארט‪ ,‬רק גם‬ ‫וואס זיי זענען [געווען ָ‬ ‫נאר די עופות ָ‬ ‫נאר די ַמא ָכ ִּלים‪ ,‬און נישט ָ‬ ‫נישט ָ‬ ‫וואס זענען געקומען ַאליין‪ִּ ,‬מ ְס ָּת ָמא איז‬ ‫נפשות וניצוצי הקדושה שבהם‪ .‬שהרי] די ַאלע די ָ‬ ‫געווען [בבחינת ָּכל עוף ְל ִּמינו יִּ ׁ ְש ּכון‪ ,‬און] ֶּ ּבן ָא ָדם ְ ּבדו ֶּמה לונח‪ ,‬נישט ְ ּב ִּח ָ ּנם זענען 'די'‬ ‫דארטן ַאריין [אל התיבה]‪.‬‬ ‫געקומען ַאהין צו נ ַח'ן‪ָ ,‬‬ ‫צוזאמנעמען‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאס ַאלעס‬ ‫זאלסט ָ‬ ‫[ולזה הוסיף ואמר לו ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ‬ ‫יך]‪ָ ,‬‬ ‫קכא‬ ‫המשך וסיום ישוב קושיא יט (לאופן הראשון)‬ ‫זאל קודם זיין 'דיין'‪[ ,‬מיט] ַא ִּקנְ יָ ן ַע ְצ ִּמי‪,‬‬ ‫[והמשיך ואמר] ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' ְו ָּל ֶּהם ְל ָּא ְכ ָּלה‪ ,‬ס' ָ‬ ‫שאדטן‪ָ [ ,‬‬ ‫נאר]‬ ‫זאל 'זיי' נישט ָ‬ ‫[און] מיט דעם וועט זיין ' ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלה‪ְ ּ ,‬פ ַרט ַל ּ ַמ ִ ּזיק‪ ,‬ס' ָ‬ ‫ַאדְּ ַר ָ ּבה ס'וועט זיי ְמ ַקדֵּ ׁש ּו ְמ ַט ֵהר זיין‪ַ ,‬אז ס'וועט זיין ְל ָּך‪ ,‬ס'וועט זיין דיין ּכ ַֹח‪[ ,‬והם‬ ‫יאכלוהו אחר כך]‪.‬‬ ‫קכב‬ ‫מבואר באוהב ישראל‪ ,‬דאף בהשיריים של אכילת הצדיק יש בו ברכה וקדושה‪ ,‬ומסוגל לישועה ולרפואה למי‬ ‫יך‪ ,‬וַ ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲחלָ ה ִמ ִּק ְר ֶׂ ּבךָ‬ ‫ימ ָ‬ ‫שאוכלם‪ .‬ועל זה נאמר וַ ֲע ַב ְד ֶּׂתם ֵאת ה' ֱאל ֵֹקיכֶׂ ם‪ ,‬ואזי תזכה ו ֵּב ַר ְך ֶׂאת לַ ְח ְמ ָך וְ ֶׂאת ֵמ ֶׂ‬ ‫פון ַא ּפטער רב זכרונו לברכה‪[ ,‬לפרש הפסוק] (משפטים‬ ‫ס'שטייט אין אוהב ישראל‬ ‫נט‬ ‫יך ַו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּך‪ַ ,‬אז‬ ‫ימ ָּ‬‫יכם ּו ֵב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָּך ְו ֶּאת ֵמ ֶּ‬ ‫כג‪ ,‬כה) ַו ֲע ַב ְד ֶּּתם ֵאת ה' ֱאלֹ ֵק ֶּ‬ ‫וואסער און זיין‬ ‫יך] ַאז אין זיין ַ‬ ‫ימ ָ‬ ‫באשעפער‪[ ,‬וועט זיין ּו ֵּב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָך ְו ֶּאת ֵּמ ֶּ‬ ‫מ'דינט דעם ַ‬ ‫דאס ַאליין [על ידי האוכלים ומשקים של הצדיק העובד את ה'] איז‬ ‫האט ַא ְּב ָּר ָּכה‪ַ ,‬אז ָ‬ ‫ברויט ָּ‬ ‫רא ּפ ַא קרענק‪.‬‬ ‫ַו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּך‪ ,‬ס'נעמט ַא ָּ‬ ‫ַאזוי שטייט אין אוהב ישראלס‪.‬‬ ‫נח וכמו שהאריך רבינו בענין זה לעיל (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס) בביאור מאמר זה בגמרא בבא קמא (צב‪.):‬‬ ‫נט באוהב ישראל פרשת משפטים (על זה הפסוק)‪ :‬או יאמר על דרך שאמרו חז"ל (פסחים קיב‪ .‬ובבא בתרא טו‪ ):‬כל הנוטל‬ ‫פרוטה ֵּמ ִּאיוב מתברך‪ ,‬עיין שם‪ .‬היינו לאשר היתה הברכה שורה בכל אשר לו‪ ,‬לזה כל שנטל ממנו איזה דבר‬ ‫יכם‪ ,‬הבטיחנו השם‬ ‫שכבר שרתה עליו ברכת ה'‪ ,‬הוא גם כן מתברך‪ .‬וזה שאמר הכתוב וִ ֲַע ַב ְד ֶּּתם ֵאת ה' ֱאל ֵֹק ֶּ‬ ‫יך‪ַ ,‬ו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּך‪ .‬היינו שהשי"ת יברך ַל ְחמוֹ ּו ֵמימוֹ של הצדיק‬ ‫ימ ָּ‬ ‫יתברך ויתעלה ּו ֵב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָּך ְו ֶּאת ֵמ ֶּ‬ ‫העובד את ה'‪ ,‬וכל מי שיאכל ויטעום אצלו כלום‪ ,‬ישלח לו השי"ת מבוקשו הצריך לו‪ ,‬כגון רפואה למי שצריך‬ ‫לרפואה‪ ,‬וכדומה שאר מבוקשים‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪ ,‬כן יהי רצון אמן‪.‬‬ ‫ס ועיין במושיען של ישראל (ח"ג‪ ,‬פרק לג)‪ :‬רבינו ז"ל היה רגיל לספר ענין נפלא שראה במו עיניו בהיותו ילד‬ ‫קטן‪ ,‬שפעם אחת ביקר הגה"צ מוה"ר נפתלי טייטלבוים ז"ל אבד"ק נירבאטור יע"א אצל הקדושת יום טוב‪,‬‬ ‫ויהי בליל שישי אחרי חצות הלילה בשעה שתים לערך‪ ,‬נכנס פתאום הקדושת יום טוב לחדר השינה שלהם‪,‬‬ ‫ששם היה ישן גם הבחור המשב"ק‪ ,‬והעיר את המשב"ק משינתו וצוהו שיביא לו מיני מזונות‪ .‬וראה שהקדושת‬ ‫יום טוב נטל את המזונות מיד המשב"ק אבל לא אכלו‪ ,‬רק הצניעו סמוך להחלון‪ ,‬והיה דבר זה לפלא גדול‪,‬‬ ‫שלא הורגלו בכך לראות את הקדושת יום טוב מצניע מזונות‪ ○ .‬בין כך ובין כך עברו כמה שעות‪ ,‬ולפנות בוקר‬ ‫בא הרב מנירבאטור לחדר הקדושת יום טוב‪ ,‬ואמר לו שבלילה קיבל דילוג רב (טעלעגראם) שהוא צריך לנסוע‬ ‫הביתה תיכף ומיד מחמת איזה סיבה‪ ,‬וע"כ בא כדי להתברך בברכת פרידה‪ ,‬כי בבוקר נוסע מסילת הברזל‬ ‫מסיגעט‪ .‬והקדושת יום טוב נטל את המזונות מהחלון‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬בהיות שכבודו נוסע דרך עיר נירעדהאז‪ ,‬על כן‬ ‫בקשתי שיקח אתו את המזונות ויתננו לאיש פלוני שהוא חולה מסוכן‪ ,‬כדי שיהיה לו השיריים לסגולה לרפואה‪,‬‬ ‫ובשעת מעשה הזכיר הקדושת יו"ט ז"ל דברי הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו עה"פ וברך את לחמך ואת מימך‬ ‫כט‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫קכג‬ ‫וכל שכן בנח הצדיק‪ ,‬שעל ידי אכילתו נתברך הכל להיות השיריים שלו‬ ‫ראויים גם להבהמות 'לְ ָּא ְכלָּ ה' ולא להזיק‪ ,‬דהיינו שגם הם עצמם יתעלו ויתטהרו‬ ‫דארטן [הנפשות וניצוצים] אין רוחניות‪ ,‬ביי נ ַֹח‬ ‫ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה ְו ַכ ָּמה ַאז ס'איז געווען ָ‬ ‫וואס ס'קער 'דיין'‪ְ ,‬ו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך'‪ ,‬דעס וועט זיין ְו ָּל ֶּהם‬ ‫ַה ַ ּצדִּ יק‪[ .‬ולזה אמר אליו הקב"ה] דעס ָּ‬ ‫דאך געברויכט ְמ ַט ֵהר צו זיין‪.‬‬ ‫האט זיי ָ‬ ‫ְל ָּא ְכ ָּלה [שהם יאכלו 'השיירים' שלך‪ ,‬ווייל] מ' ָ‬ ‫קכד‬ ‫ועל ידי כל זה נשתנו הבעלי חיים בתוך התיבה‪ ,‬בכח קדושתו של נח הצדיק‪ .‬הן שלא להזקק עוד לשאינם‬ ‫מינם‪ ,‬והן שלא להיות 'דורסים'‪ ,‬וכמבואר במדרש דאפילו הנחשים שבתיבה כשהיו דורכים עליהם לא הזיקו‬ ‫האט זיך‬‫געווארן [בטבעם לטובה‪ ,‬והראיה] ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאקע נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה‬ ‫דאך ַ‬ ‫[און] זיי זענען ָ‬ ‫האבן ְמ ַק ֵּ ּבל געווען אויף זיך‬ ‫זאלן נִּ ְז ָק ִּקין זיין ְל ׁ ֶּש ֵּאינָ ם ִּמינָ ם ‪ ,‬זיי ָ‬ ‫לו‬ ‫אויפגעהערט זיי ָ‬ ‫[להדבק רק במינם]‪.‬‬ ‫כאטש] ַאלעס‬‫שים ְו ַע ְק ַר ִּ ּבים‪ָ [ ,‬‬ ‫האבן נישט דּ ו ֵּרס געווען [בתיבה‪ ,‬אפילו] די נְ ָח ׁ ִּ‬ ‫[און] זיי ָ‬ ‫גארנישט [ששום חיה לא‬ ‫האט קיינער נישט געטון ָ‬ ‫דאך געווען אינעווייניג‪ָ [ ,‬אבער] ס' ָ‬ ‫איז ָ‬ ‫אינגאנצן‬ ‫ַ‬ ‫געהאט [דערויף‪ .‬ווייל] זיי זענען‬ ‫ַ‬ ‫האט נישט מו ָרא‬ ‫הזיק לשום בעל חי‪ ,‬און] מ' ָ‬ ‫געווארן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה‬ ‫קכה‬ ‫האט‬ ‫וואס] ער ָ‬ ‫יבה פון נ ַֹח'ן‪ָ [ ,‬‬ ‫דאס איז דער ּכ ַח געווען פון דער ֵּת ָּ‬ ‫[וכל זה] ָ‬ ‫געזאגט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האב פריער‬ ‫ַאריינגעברענגט ַא ַט ֲה ָּרה [אין זיי]‪ ,‬ווי איך ָ‬ ‫געווארן מער‬ ‫ָ‬ ‫[וממילא] איז געווען ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלה‪[ ,‬און] ֵּמ ַהאי ַטע ָמא איז‬ ‫יקון‪.‬‬‫געווארן‪ ,‬דער ִּת ּ‬ ‫ָ‬ ‫גאנצע‬‫דאס ַ‬ ‫ְטהוֹ ִרים [הראויים לאכילה‪ ,‬און] דורכדעם איז ָ‬ ‫דאס איז די ְ ּב ִּחינָ ה פון די‬ ‫דאס ַאלעס ְמק ּו ׁ ָשר‪ ,‬איבערדעם ָ‬ ‫[און] מיט דעם איז ָ‬ ‫גאנצע ּ ַפ ְר ׁ ָשה‪[ ,‬שכל הדקדוקים דלעיל מיושבים הכל על קוטב אחד]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫קל‬ ‫סא‬ ‫ישוב קושיא ב (באופן שני)‬ ‫והמדרש מביא לכאן את הפסוק ' ָּהפוֹ ְך' ְר ָּש ִעים וְ ֵאינָּ ם‪ ,‬ולדרכינו דלעיל יבואר זה על ענין 'ההפיכה' והשתנות שהיו בבעלי‬ ‫חיים על ידי דור המבול‪ ,‬שהרבה מהטהורים 'נתהפכו' להיות טמאים‪ .‬אבל וְ ֵאינָּ ם‪ ,‬שאין זה אלא לשעה‪ ,‬כי חזרו ונתהפכו על‬ ‫יקים 'יַ ֲעמֹד'‪ ,‬שלבסוף יתקיים כן לעולם‬ ‫ידי נח לטהורים‪ ,‬וכן לעתיד ישארו קיימים בטהרה‪ ,‬ועל זה נאמר ו ֵבית ַצ ִד ִ‬ ‫נאך ַא או ָפן‬ ‫ָאבער [מה שהמדרש מביא לכאן את הפסוק] ָּהפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים‪ ,‬קען זיין ָ‬ ‫אויכעט‪.‬‬ ‫געווארן‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫געווארן מער ְט ֵמ ִאים‬ ‫ָּ‬ ‫דאך [בזמן דור המבול]‬‫דאך‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫זאג ָ‬ ‫ווארן איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן ְמ ַה ּ ֵּפ ְך געווען פון ַט ֲה ָּרה‬ ‫וואס ס'איז פריער נישט געווען‪[ ,‬ווייל די רשעים] זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫והסירותי מחלה מקרבך וכו'‪ ○ .‬ואמר רבינו ז"ל שהיה זה לפלא גדול בעיניו‪ ,‬לא עצם המופת והרוח הקודש‬ ‫שחזה הקדושת יום טוב ז"ל מראש שהרב מנירבאטור יבוא בבוקר ושהאיש ההוא צריך רפואה‪ ,‬והכין מראש‬ ‫מזונות לשיריים לרפואה‪ ,‬רק הפלא היה בעיניו מה שאביו אמר על עצמו דברי האוהב ישראל הנ"ל‪ ,‬שהיה דרכו‬ ‫בקודש בהצנע לכת יתירה והסתיר מעשיו מאוד‪ ,‬ואז עשה עסק משיריים שלו שמסוגל לרפואה‪ ,‬זה היה חידוש‬ ‫גדול בעיניו (בשם כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א)‪ ○ .‬ורבינו מזכיר עובדא זו בקיצור בדברי יואל (פרשת מצורע‪,‬‬ ‫עמוד ת) וז"ל‪ ,‬וכן ראיתי אצל אבא מארי זלה"ה‪ ,‬שפעם אחת נתן לאיש אחד דבר מאכל לרפואה‪ ,‬ואמר לו את‬ ‫דברי האוהב ישראל הנ"ל‪.‬‬ ‫סא ואופן הראשון‪ ,‬כבר נדפס בחלק ב' של הקונטרס‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ל‬ ‫געווארן פון‬ ‫ָ‬ ‫פארקערט געטון‪ַ ,‬אז ס'איז געקומען צו אים‪ ,‬איז‬ ‫האט ַ‬ ‫ְלט ּו ְמ ָּאה‪ .‬און נ ַֹח ָ‬ ‫כות‪.‬‬ ‫געווארן] ַאלעס ַאן ִה ְת ַה ּ ְפ ּ‬ ‫ָ‬ ‫געווארן ְטהוֹ ִרים‪[ ,‬איז‬ ‫ָּ‬ ‫ְט ֵמ ִאים איז‬ ‫האבן ִּמ ְת ַה ּ ֵּפ ְך געווען אויף‬ ‫זאגט ער ' ָּהפוֹ ְך' ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם‪ ,‬זיי ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫דאס איז נישט גוט‪.‬‬ ‫געקאנט בלייבן‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫האט נישט‬ ‫דאס ָ‬ ‫ט ּו ְמ ָאה‪ ,‬און ָ‬ ‫קלא‬ ‫ישוב קושיא י‬ ‫וזה גם כן מה שרמז רש"י בלשונו שכתב ָּה ֲע ִת ָּידה לִ ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה לְ יִ ְש ָּר ֵאל‪ ,‬לרבות גם אותן הבעלי חיים שבאותה‬ ‫שעה עדיין היו טמאים ‪ ,‬אבל הם 'עתידים' להיות טהורים לעתיד לבא‪ ,‬ובתיבה נטהרו ג"כ לפי שעה‪ ,‬שגם מהם‬ ‫יקח שבעה שבעה‪ ,‬ונרמז זה בלשון ' ִמכֹל' ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטהוֹ ָּרה‪ ,‬לרבות גם אלו‪ .‬אבל יש כאלו שגם לעתיד ישארו‬ ‫טמאים‪ ,‬ויתאבדו מן העולם באיבוד כח הטומאה‪ ,‬ומהם צוה ליקח רק שנים שנים‬ ‫וואס רש"י ָ‬ ‫זאגט ָּה ֲע ִת ָּידה‬ ‫דאס איז דער ּ ְפ ׁ ַשט ָ‬ ‫קאן זיין ָ‬ ‫לאמיר'זשע זען‪ָ ,‬‬ ‫היצט ָ‬ ‫ִל ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה ְליִ ְש ָּר ֵאל‪.‬‬ ‫קלב‬ ‫געזאגט פריער‪ַ [ ,‬אז] איבערדעם‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫האב ָ‬‫דאך ַאזוי‪[ ,‬ווי] איך ָ‬‫[דהנה] לכאורה איז ָ‬ ‫יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪ ,‬און ס'איז נישט גענוג געווען מיט דער ֲה ָּל ָּכה‪,‬‬ ‫האט געמוזט זיין ֵּת ָּ‬ ‫ָ‬ ‫געווארן ְטהוֹ ִרים [בתוך התיבה]‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫סאך זענען‬ ‫ווארן ַא ַ‬ ‫רוואס‪ָ ,‬‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫געזאגט‬‫ָ‬ ‫האב‬ ‫דאך [ ָאבער] נישט געבליבן ַאלעס ְטהו ִּרים‪ַ ,‬אזוי ווי איך ָ‬ ‫נו ס'איז ָ‬ ‫דאך געווען צוריק מער‬ ‫שפעטער איז ָ‬ ‫געווארן ַאנדערש‪ּ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫שפעטער‬ ‫דאך ּ‬ ‫פריער‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫די ְט ֵמ ִאים ווי ְטהו ִּרים‪ַ ,‬אזוי ווי די ברייתא ָ‬ ‫זאגט‪.‬‬ ‫קלג‬ ‫שפעטער [בהמשך הדורות שלאחר המבול]‪.‬‬ ‫נאר ּ‬ ‫דאס איז ָאבער ָ‬ ‫וואס דען‪ָ ,‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס ַאלעס נישט זיין‪[ ,‬שעל אותה שעה‬ ‫דאך ָ‬‫יח‪ ,‬וועט ָ‬ ‫יאת ַה ָּמ ׁ ִּש ַ‬ ‫נאך ִּ ּב ַ‬ ‫ָאבער ֶּל ָּע ִתיד ָ‬ ‫נאמר] ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץסב‪ ,‬ס'וועט זיך אויפהערן דער ּכ ַֹח ַהדּ וֹ ֵרס‪ ,‬און די‬ ‫טו ְמ ָּאה וועלן זיך אויפהערן‪ֶּ ,‬ל ָע ִּתיד וועלן די ַאלע זיין ָּטהוֹ ר‪.‬‬ ‫ּכוֹ חוֹ ת ַה ּ‬ ‫קלד‬ ‫דאס איז דער ּ ְפ ׁ ַשט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫וואס ס'איז היצט ָטהור‪,‬‬ ‫נאר דעם ָ‬ ‫געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה‪ ,‬נישט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ער ָ‬ ‫נאר הערשט אפילו ַאזוינס‬ ‫דא קוקן ַעל ּ ִפי ֲה ָּל ָּכה‪ ,‬וועסט ְמ ַב ֵּרר זיין‪ָ .‬‬ ‫וואס דו וועסט ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאך‬ ‫וואס ס'וועט זיין ' ֶּל ָּע ִתיד' ָּ‬ ‫וואס ס'וועט זיין ' ָּה ֲע ִת ָּידה' ִל ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה ְליִ ְש ָּר ֵאל‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האבן‬‫שפעטער זיין ָטהור‪ ,‬פון דעם וויל איך [אויך] ָּ‬ ‫וואס ס'וועט ּ‬ ‫יח‪ָ ,‬‬ ‫יאת ַה ּ ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫ִּב ַ‬ ‫האבן ָק ְר ָ ּבנות‪.‬‬ ‫ָּק ְר ָּּבנוֹ ת היצטערט‪ ,‬פון די ַאלע וויל איך ָ‬ ‫דעמאלטס [לעתיד לבא] ווען ס'וועט נִּ ְת ַה ּ ֵּפ ְך ווערן‬ ‫ָ‬ ‫נאר זיין הערשט‬ ‫דאס וועט ָ‬ ‫און ָ‬ ‫[לטהורים‪ ,‬וישארו כך‪ .‬ולזה נקט רש"י לשון 'העתידה' להיות טהורה לישראל‪ ,‬לכלול גם אותם‬ ‫שיטהרו רק לעתיד‪ ,‬שגם הם נטהרו אז בזמן התיבה לפי שעה]‪.‬‬ ‫קלה‬ ‫דאךלז [ ַאז] אפילו ָּע ִתיד ֲחזִ יר ִל ָּּט ֵהר‪.‬‬ ‫[ווי] ס'שטייט ָ‬ ‫סב וכמובא פירושו בדברי הרמב"ן דלעיל (בהערה לג) בשם התורת כהנים‪ - .‬וכן כתיב עוד ביחזקאל (לד‪ ,‬כה) ְו ָכ ַר ִּּתי‬ ‫נו ַּב ְ ּי ָּע ִרים‪.‬‬ ‫ָל ֶּהם ְ ּב ִּרית ׁ ָשלום ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץ ְויָּ ׁ ְש ּ‬ ‫בו ַב ִּמ ְד ָּּבר ָּל ֶּב ַטח ְויָּ ׁ ְש ּ‬ ‫לא‬ ‫קדשו‬ ‫נח תשכ"ז (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫דעמאלטס וועט זיך אויפהערן די‬ ‫ָ‬ ‫דאך אויךסג [ ַאז ס'איז] וועגן דעם‪ ,‬ווייל‬ ‫שטייט ָ‬ ‫טו ְמ ָּאה‪[ ,‬ששורש ויניקת מינים הטמאים וסימניהם בא מהם]‪.‬‬ ‫ּכוֹ חוֹ ת ַה ּ‬ ‫קלו‬ ‫האבן ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ‪.‬‬ ‫האט ער געמוזט ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫קלז‬ ‫וואס ס'איז גוט‬ ‫וואס ס'איז ' ָרא ּוי' [להטהר]‪ ,‬דעס ָ‬ ‫נאר דעס ָ‬ ‫[אמנם גם לעתיד הוא] אויך ָ‬ ‫[קצת בשורשו]‪.‬‬ ‫וואס זענען ט ּו ְמ ָאה [גמורה בשורשם]‪ ,‬וועלן ָ ּב ֵּטל ווערן ִּמן ָהעו ָלם‬ ‫[ ָאבער] די ַאלע ָ‬ ‫גארנישט 'זיין' [מער] אויף דער וועלט‪ ,‬דעס‬ ‫דעמאלטס וועלן זיי ָ‬‫ָ‬ ‫[לגמרי‪ ,‬לעתיד לבא]‪,‬‬ ‫גארנישט זיין קיין ְר ׁ ָש ִּעים אויף‬ ‫אינגאנצן‪[ ,‬ווען] ס'וועט ָ‬ ‫ַ‬ ‫גאנצע ִּמין וועט ָ ּב ֵּטל ווערן‬‫ַ‬ ‫דאך ַאלעס זיין שוין [רק טהורים‪ .‬ומאותן מינים שיבטלו לעתיד‪,‬‬ ‫דעמאלטס וועט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דער וועלט‪,‬‬ ‫ולא יטהרו לעולם‪ ,‬מהם הוא שצוה ליקח רק שנים שנים]‪.‬‬ ‫קלח‬ ‫וואס ס'איז ' ֲע ִת ָּידה' ִל ְהיוֹ ת‬‫געזאגט‪ ,‬דעס ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים‬ ‫על כל פנים ָ‬ ‫זאלסטו זיין ִּת ַ ּקח‬ ‫געזאגט ' ִמ ּכֹל' ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫ְטהוֹ ָּרה‪[ .‬און] איבערדעם ָ‬ ‫ְל ָּך‪.‬‬ ‫דאס צו זיין ַאלעס אינאיינעם‪.‬‬ ‫פארענטפערט‪ ,‬ברויך ָ‬ ‫דאס ַ‬‫ממילא איז ָ‬ ‫קעד‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫זאל העלפן ִּב ְמ ֵה ָּרה‪:‬‬ ‫דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ‬ ‫יקון ַה ּ ׁ ָּש ֵלם‪.‬‬ ‫זאל מיר זען דעם ִּת ּ‬ ‫זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין‪ ,‬מ' ָּ‬ ‫מ' ָּ‬ ‫געהאלפן ווערן‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫זאל מיר ִּב ְמ ֵה ָּרה‬ ‫מ' ָּ‬ ‫זאל נִ יצוֹ ל ווערן [פון] דִּ ְמ ַעת ָּה ֲע ׁ ֻׁש ִקיםסד‪.‬‬ ‫ילה קיין נֶּ ֱע ׁ ָּשק‪ ,‬מ' ָּ‬ ‫זאל נישט זיין ָּח ִל ָּ‬ ‫מ' ָּ‬ ‫זאל העלפן‪:‬‬ ‫דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ‬ ‫זאל ְמ ַכ ֵ ּון זיין דעם ָּרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא ברוך הוא‪.‬‬ ‫האבן‪ ,‬מ' ָּ‬‫זאל די זְ ִכ ָּ ּיה ָּ‬ ‫מ' ָּ‬ ‫ַה ּ ׁ ֵשם יִ ְת ָּּב ֵר ְך יְ ַר ֵחם ָּע ֵל ּ‬ ‫ינו‪.‬‬ ‫זאל אונז ַמ ִ ּציל זיין פון ַמיִ ם‬ ‫זאל אונז ַמ ִ ּציל זיין‪[ ,‬ער] ָ‬ ‫דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ‬ ‫ַה ֵ ּזידוֹ נִ יםסה‪.‬‬ ‫זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין צו גיין ְּב ֶּד ֶּר ְך ָּה ֱא ֶּמת‪.‬‬ ‫מ' ָּ‬ ‫מות‬ ‫ימה‪ְּ .‬ב ִה ְתרוֹ ְמ ּ‬‫זאל מיר זען די יְ ׁש ּו ָּעה ׁ ְש ֵל ָּ‬ ‫געהאלפן ווערן‪ ,‬מ' ָּ‬ ‫ָּ‬ ‫זאל ִּב ְמ ֵה ָּרה‬ ‫מ' ָּ‬ ‫ינו ָּא ֵמן‪.‬‬‫ינו‪ִּ ,‬ב ְמ ֵה ָּרה ְּביָּ ֵמ ּ‬ ‫לות ְּכבוֹ ד ׁ ָּש ַמיִ ם ָּע ֵל ּ‬ ‫ֶּק ֶּרן ַה ּתוֹ ָּרה ְויִ ְש ָּר ֵאל‪ּ ,‬ו ְב ִה ְת ַג ּ‬ ‫סג עיין בזה בשל"ה הק' (ח"א תולדות אדם אות רלה‪-‬רלח)‪.‬‬ ‫סד לשון הפסוק בקהלת (ד‪ ,‬א)‪ .‬והאריך רבינו בענין זה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס‪ ,‬אות נז‪-‬סג)‪.‬‬ ‫סה לשון הפסוק בתהלים (קכד‪ ,‬ה)‪.‬‬