לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — נח (2026-10-12)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
נח תשכ"ז (חלק ג)
נח תשכ"ז (חלק ג) -שיב
וְ ַא ָּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל
• ישמח משה :ע"י אכילת כהנים בתרומה ,בנקל להבעלים להעלות גם
החולין שבידם • האוכל בקדושה מעלה הנפשות וניצוצי הקדושה.
וה אוכל שלא בקדושה ,או בהתגשמות ,הוא בגדר 'מזיק' לאותן
הנפשות • ביאור למה הוצרך נח הן ללמוד תורה והן לסימן של
'התיבה קולטתו' • עשרה דורות היו מכעיסין 'ובאין' ,אפילו כשחזרו
'ובאו' בגלגול שנית • והיה 'לך' ולהם לאכלה ,טעם שהקדים אכילת
האדם לאכילת הבהמות • הבעלי חיים שבתיבה נתעלו כחמורו של
רבי פנחס בן יאיר ,ולא אכלו מאכל שאינו מעושר • מאותם שנטהרו
בתיבה היתה התיבה קולטתו והכניס נח מהם ז' ז' .אבל מאלו שישארו
לעולם בטומאתם ,לקח שנים שנים • אוהב ישראל :צדיק נכנס ברכה
וקדושה במאכלו ,עד שאף השיריים שלו מסוגל לרפואה ולישועה •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו מערכת לשון
ג) (חלק
גבול ידוע © תשכ"זהשגת נח
שמורות ואיסור לשון כל הזכיות
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ☆ ★ ★ ★ ★
ָ ) זייער ( 36מינוט מתוך 68 לשון קדשו -קונטרס שיב (חלק ג)
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921227.3 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 834פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר יואל ב"ר אפרים יוסף עפשטיין הי"ו הרב זלמן לייב מארגענשטערן שליט"א
לנישואי בתו -עב"ג החתן שמחה נ"י לאירוסי בנו החתן נפתלי הירצקא נ"י
בן הר"ר צבי אלימלך קליין הי"ו עב"ג בת הרב דוד יודא מייזעלס שליט"א
הר"ר יושע וואלף גרינפעלד הי"ו (ב"ר משה אברהם) הר"ר שלמה ווייס הי"ו (בן הרב חיים אלעזר)
לנישואי בתו – עב"ג החתן משה שלום שרגא נ"י לאירוסי בתו – עב"ג החתן ישראל יודא נ"י
בן הר"ר מרדכי יושע העלד הי"ו בן הר"ר יואל ניימאן הי"ו (ב"ר אשר)
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הרה"ח ,קבע עתים <לתורה ,חי במדת האמונה ובטחון ,גדו<ל בצדקה וחסד בסבר
פנים יפות ובהצנע לכת ,מוקיר רבנן ותלמידיהם ,זכה לחיבה יתירה מרביה"ק זי"ע,
ועמד לימינו ובפרט בתמיכה למוסדותיו הקדושים
רבי אברהם זאב ז"ל קויפמאן
ז"ל -מעיר סאטמאר בן הרה"ח המפורסם ר' חיים ארי'
נפטר ז' חשון תשפ"ב
הגה"צ המפורסם ,כל ימיו הקדיש להרבות תורה
הרה"ח הישיש ,התנהג באמונה פשוטה ,בורח מן הכבוד,
וטהרה בישראל ,זכה להעמיד מאות בתים נאמנים לה'
כל זמניו מלאים במצות ומעש"ט ,אדוק ומקושר בצדיקים
ולתורתו בשליחות והדרכת רביה"ק זי"ע
רבי יעקב הלוי ז"ל שווארץ רבי ק ונימוס א יעזר זצ"ל עקשטיין
ב"ר מאיר צבי ז"ל אבד"ק בוענאס איירעס ארגענטינא
נפטר ט' מרחשון תשע"ה ב"ר שלמה צבי ז"ל -נפטר י"א חשון תשמ"ז
האשה החשובה יראת ה' ,הסתפקה במיעוט,
הצטיינה בהכנסת אורחים גם לנדכאי רוח,
עמדה לימין בעלה בהרבצת תורה
מרת שרה שינדל ע"ה שווארטץ
ב"ר משה ז"ל -אשת הרה"ח ר' מאיר יעקב ז"ל
נפטרה י' מרחשון תשע"ה
האשה החשובה מרת הרב החסיד רבי
לאה ע"ה הירש יוסף ז"ל סאקס
ב"ר בנימין ז"ל הי"ד ב"ר שמואל דוד ז"ל
אשת הרה"ח ר' אברהם אבא ז"ל נפטר י' חשון תשע"א
נפטרה י"א חשון תשע"ז
מרת לאה ב"ר יחיאל מיכל הי"ד ,אשת הר"ר אברהם פריינד ז"ל ,י' חשון תשס"ט
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
א
קושיות ודקדוקים בתחלת הפרשה
דר ָֹּתיו ֶּאת ָּה ֱאלֹ ִקים ִה ְת ַה ֶּּל ְך נ ַֹחַ ,ו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח
יש ַצדִּ יק ָּּת ִמים ָּהיָּ ה ְּב ֵֹא ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁ
ׁ ְשלֹ ָּשה ָּבנִ ים ֶּאת ׁ ֵשם ֶּאת ָּחם ְו ֶּאת יָּ ֶּפת.
ג
קושיא ב
במדרש מביא לכאן הפסוק ָהפוֹ ְך ְר ָש ִעים וְ ֵאינָ ם ,זה דור המבול ,ו ֵּבית ַצדִּ ִיקים יַ ֲעמֹד ,זה נח ובניו .וצריך ביאור
זאגטאֵ ,א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח ,זה שאמר הכתוב (משלי יב ,ז) ָּהפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים דער מדרש ָ
יקים יַ ֲעמֹד ,זה נח.
ְו ֵאינָּ ם ,זה דור המבולּ ,ו ֵבית ַצדִּ ִ
ש ִעים[ ,ולהבין מה ְ
עפעס [דער ָל ׁשון] ' ָּהפוֹ ך' ְר ׁ ָּוואס הייסט ּ פארשטיין ָ דארף מען ַב) ַ
שנזכר כאן לשון הפיכה דייקא].
ד
קושיא ג
ועוד דרשו במדרש ,זש"ה ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים וְ ל ֵֹק ַח נְ ָפשוֹ ת ָחכָ ם ,זה נח שהיה זן
ומפרנס נפשות בהתיבה .וצריך ביאור מה מחדש לנו בפסוק זה שמביא המדרש
נאך שטייט אין מדרש רבהבֵ ,א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח ,זה שאמר הכתוב (משלי יא ,ל) ּ ְפ ִרי ָ
ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים ,זה נח שזן ופרנס י"ב חדשים בתיבה[ ,ועל זה נאמר] ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם
(שם).
דא ְמ ַחדֵּּ ׁש דער מדרש[ ,בדרשת זה הפסוק] ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים
וואס איז ָ
ג) [ויש להבין] ָ
ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת [ ָּח ָּכם].
יז
קושיא ט
בפסוק ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶׂשה ֶׂאת ַה ֵּת ָבה ,דרשו במדרש ,מה הקן הזה מטהר את המצורע,
אף תיבתך מטהרת .ויש להבין איזה ענין של 'טהרה' היתה בתיבת נח
ֲע ֵשה ְל ָּך ֵּת ַבת ֲע ֵצי ג ֶֹּפרִ ,ק ִ ּנים ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה.
זאגט דער מדרשגִ ' ,ק ִ ּנים' ,מה הקן הזה מטהר את המצורע ,אף תיבתך מטהרת, ָ
יבה איז ְמ ַט ֵּהר. די ֵּּת ָ
יח
יבה איז
פאר ַא ַטה ָרה [מיינט מען .והרי] די ֵּּת ָ
וואס ַ
פארשטיין ָ
ט) ברויך מען צו ַ
יש ַצדִּ יק ָּּת ִמים ,הדא הוא דכתיב (משלי י ,כה) ַּכעבור סו ָּפה ְו ֵּאין ָר ׁ ָשע א בבראשית רבה (ל ,א)ֵ :א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁ
ְו ַצדִּּ יק יְ סוד עו ָלםַּ .כעבור סו ָּפה ְו ֵּאין ָר ׁ ָשע ,זה דור המבולְ ,ו ַצדִּּ יק יְ סוד עו ָלם זה נחָּ .הפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם ּו ֵבית
יקים יַ ֲעמֹד זה נח ,הדא הוא דכתיב ֵא ֶּּלה יקים יַ ֲעמֹד (שם יב ,ז)ָּ ,הפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם זה דור המבולּ ,ו ֵבית ַצדִּ ִַצדִּ ִ
ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח.
ב בתנחומא (סימן ב)ֵּ :א ֶּּלה ּתו ְלדת נ ַח .כך פתח רבי תנחומא בר אבא ואמרְ ּ ,פ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּיים ְול ֵֹק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם
וכו'ְ .ול ֵֹק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ָּח ָּכם ,זה נח שזן ומפרנס את הבהמה .ומה היה מאכילן ,אמר רבי עקיבא דְּ ֵּב ָלה היו כולן
אוכלין [תאנים שהוא מאכל אדם ורוב הבעלי חיים] וכו' ,ורבותינו אמרו לא ,אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין
האכילם מה שלמדַ ,ה ָ ּג ָמל ֶּּת ֶּבן ְו ַהחמור ְשעו ִּרים ,וכן כולם מה שלמד היה אוכל ,הוי ְול ֵּק ַח נְ ָפ ׁשות ָח ָכם .יש
בהמה שהיא אוכלת בשעה אחד ביום ,ויש בשתים ,ויש בשלש ,ויש בשליש הלילה ,ויש באמצעו ,ויש ִּ ּב ְקרות
ַה ֶּ ּג ֶּבר .אמרו רבותינו י"ב חדש בתיבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה ,שהיה עוסק וזן הבריות ׁ ֶּש ִּע ּמו.
ג בבראשית רבה (לא ,ט)ִ :ק ִ ּנים ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה וכו' .אמר רבי יצחק ,מה הקן הזה מטהר את המצורע ,אף תיבתך
מטהרתך.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון ד
זאל זיין אין דער באשיצן פונעם ַמ ּב ּולַ [ ,אז] ער ָ זאל זיך ַ געווארן [כדי] מ' ָ
ָ געמאכטַ
יבה. פאר ַא ַט ֲה ָּרה ליגט אין דער ֵּּת ָ וואס ַ
יבהָ [ ,אבער] ָ
ֵּּת ָ
יבה איז מטהרת ַאזוי ווי ִּק ִּ ּנים דאס ַאז די ֵּת ָּ וואס איז ָ פארשטיין ָ דארף מען ַ ַ
[מטהרים] את המצורעַ ,אזוי ווי דער ַקן ִּצ ּפור.
ַאזוי שטייט אין מדרש רבה ָ
דא.
יט
קושיא י
בפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה וגו' ,פירש רש"י ,העתידה להיות טהורה לישראל ,למדנו שלמד נח תורה
ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה ִא ׁ
יש ְו ִא ׁ ְש ּתוֹ ,און [פון] ְּב ֵה ָּמה ׁ ֶּש ֵאינֶּ ָּ ּנה
ְטהוֹ ָּרה ,איז געווען ׁ ְשנַ יִ ם ׁ ְשנַ יִ ם.
זאגט רש"יד[ ,אויף] ִּמ ּכל ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּּת ַּקח ְל ָך ׁ ִּש ְב ָעה ,מכאן שלמד נח תורה, ָ
האט ער געוואוסט [איזו וויאזוי ָ ַ וויאזוי דען, ַ האט געלערנט ּתו ָרה[ ,ווייל ַאז נישט] ער ָ
טהורה ואיזו טמאה].
זאגט רש"ידַ ,ה ְּטהוֹ ָּרה ,העתידה להיות ְטהוֹ ָּרה לישראל. נאך] ָ [ ָ
כ
וצריך להבין תחילה מה צורך לפרש דהכוונה על בהמה 'העתידה להיות טהורה לישראל',
דהלא מובן מאיליו הוא ,ובפרט מה שכתב בלשון 'העתידה להיות' טהורה ,למה הוצרך לכתוב זה
פארשטיין [למה הוצרך רש"י לפרש דהכוונה 'העתידה להיות טהורה
דארף מען ַ
י) קודם ַ
לישראל'] ,נו ַאודאי ווייסט מען [דהכוונה] ַאז ס'וועט זיין ְטהו ָרה [לישראל ,אלא יען] ס'איז
טהו ָרה[ ,ולכן] וואס ס'איז ְ נאכנישט געוואוסט ָ האט מען ָפאר ַמ ַּתן ּתו ָרהָ ,
נאך געווען ַ
ָ
דערציילט ער מיר [ רק הסיפא דמכאן שלמד נח תורה .אבל הרישא שמפרש העתידה להיות טהורה
יא
זאגן ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהו ָרה [שבתורה ,ווייל] מ'ווייסט ָ נאר ָדארף ָ
לישראל היא מיותר] ,ער ַ
וואס שטייט אין די ּתו ָרה ַה ְּקדו ׁ ָשהְ ,טהו ָרה [ממילא] ַאז ְטהו ָרה [שבפסוק זה] איז דעס ָ
דארף ער מיר וואס ַ וואס ס'איז ָע ִּתיד צו געבן אין די ּתו ָרה ַה ְּקדו ׁ ָשהָ [ ,אבער] ָדעס ָ
דערציילן 'העתידה' להיות טהורה לישראל.
כא
קושיא יא
ועוד הקשו במה שמסיים למדנו שלמד נח תורה ,והכוונה דאם לא כן מנא ידע איזה בהמה היא טהורה .והקשה
המזרחי ,דהלא בגמרא תירוץ באופן אחר ,דאותן שהיו טהורים היתה התיבה קולטתן ז' ז' ,ואם כן מזה גופא כבר
ידע מהו הטהורים
יאה.דא ַא ק ּו ׁ ְשיָ א ּ ְפ ִּל ָ
דערנאך פרעגט מען ָ
ָ יא)
שטארק ַמא ִּר ְ
יך אין דער ַק ׁ ְשיָ א, ַ דער זיידע זכרונו לברכה אין ישמח משהיא איז
דאך ַאנדערש ,אין זבחיםו. וואס דער מזרחיה פרעגטַ [ ,אז] אין די גמרא ,שטייט ָ ָ
ד ברש"י (ז ,ב)ַ :ה ְּטהוֹ ָּרה .העתידה להיות טהורה לישראל ,למדנו שלמד נח תורהִּ ׁ :ש ְב ָעה ׁ ִּש ְב ָעה .כדי שיקריב
מהם קרבן בצאתו.
ה בפי' הרא"ם (שם) :למדנו שלמד נח תורה .דאם לא כן מנא ידע ,טהורין וטמאין בההיא שעתא מי הוו .אבל
בזבחים (קטז ).פרק פרת חטאת תירצו בזה ,אמר רב חסדא ,העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור.
ורבי אבהו אמרְ ' ,ו ַה ָּּב ִאים' כתיב ,שבאו מאליהן ○ .ולא ידעתי למה הניח הרב דברי התלמוד ,ותפס דרך אחרת.
ו בגמרא זבחים (קטו :קטז :).תניא עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות ,ועבודה בבכורות ,והכל כשירין
להקריב ,בהמה חיה ועוף ,זכרים ונקבות ,תמימין ובעלי מומין ,טהורין אבל לא טמאין ,והכל קרבו עולות וכו'.
○ אמר מר הכל כשירין להקריב ,מנא הני מילי ,אמר רב הונא דאמר קרא ַו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח ַלה' ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה
ַה ְּטה ָֹּרה ּו ִמ ּכֹל ָּהעוֹ ף ַה ָּּטהוֹ ר ,בהמה כמשמעו ,חיה בכלל בהמה וכו' ○ .טהורין אבל לא טמאין .ומי הוו טמאין
ה קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
האט מען געוואוסט. זאגט טהורה וטמאה מנא ידעי ,פון וואו ָ די גמרא ָ
ענטפערט די גמרא ,העבירם לפני התיבהָ [ - ,אדער ַאז] מאליהן באו[ - ,און] כל שהתיבה
וואס די תיבה איז נישט קוֹ ְל ָּטתוֹ ,איז
דאס איז טהור ,און ָ
האט ער געוואוסט ָ
קוֹ ְל ָּטתוֹ ָ
נישט טהור.
כב
ובאמת יש לומר דבגמרא מיירי לענין אחר ,לענין מנא ידע אותן שלא נעבדה בהם עבירה ,וכדמוכח בהסוגיא
לקצת גירסאות .ורש"י מיירי מטהורים לאכילה .אבל סוף סוף אם היה לו מבחן זה של כל שהתיבה קולטתו ,אם כן
מנלן להוכיח שלמד נח תורה ,והלא אפשר דגם זה ידע באותו מבחן
זאגןז [לתרץ ,דדברי הגמרא] ָ
דאס גייט ַארויף [לענין טהורים מעבירה]ַ ,אז זיי [והגם] מ'קען ָ
וואס
וואס זענען נישט נזקקין געווען לשאינם מינםָ , האבן געמוזט זיין ַאזעלעכע ָ ָ
דאס איז עס [הכוונה בטהורים טמאים שבגמרא ,דעל זענען געווען ריין פון דעם תערובותָ ,
ענין זה קאי שם הקושיא בגמראח ,ולענין ההוא מפרש גם רש"י כןט .אבל כאן מיירי רש"י מטהורים
וטמאים ממש ,לענין שבעה שבעה או שנים שנים .ואם כן אין בזה 'סתירה' מדברי הגמרא].
כג
ָאבער [אכתי יוקשה דסוף סוף כיון שבלאו הכי העבירן לפני התיבה ,אם כן מנלן שלמד נח תורה,
צוזאגן ִמ ַּכאן ׁ ֶּש ָּּל ַמד
ָ דארף ער
וואס ַדאך שוין געוויזן ַאלעסָ , האט ָוהרי] די תיבה ָ
גארַ ,אז די וואס שטייט ַארויס אין די גמרא ָ דאך געווען ַא ִּמ ְב ָחן [דערויף]ָ ,
ּתוֹ ָּרה .ס'איז ָ
תיבה קוֹ ְל ָּטתוֹ [ ,ולמה לא תסגי ליה מבחן זה לענין טהורים ממש].
כד
תירוץ מהרש"א -על קושיא יא
והמהרש"א גרס גם בגמרא דמיירי לענין טהורים לאכילה ,וליישב הוכחת רש"י דמכאן שלמד נח תורה,
כתב המהרש"א דאם לא כן האיך היה מבין מהו הפירוש של טהורה וטמאה ,ועל כרחך שלמד תורה
דער מהרש"א וויל ָ
זאגןי[ ,דלעולם מיירי גם הגמרא לענין טהורה וטמאה ממש ,והגם שזה
האט ער
יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ָ [ ,אבער] פונדעסטוועגן ָ
האט געוואוסט ,פון ֵּת ָּ
ניחא] פון וואו ער ָ
וטהורין בההיא שעתא [פירש"י :הרי לא ניתנה תורה] ,אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן ,מאותן שלא נעבדה
בהן עבירה [ולגירסת השיטה מקובצת והמהרש"א צ"ל 'מאותן שעתידין ליטהר' ,ועיין דברי מהרש"א להלן] .מנא הוו ידעי,
כדרב חסדא ,דאמר רב חסדא העבירן לפני התיבה ,כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור ,אין התיבה קולטתן
בידוע שהן טמאין .רבי אבהו אמר ,אמר קרא ' ְו ַה ָּ ּב ִאים' זָּ ָּכר ּונְ ֵק ָּבה ,הבאין מאליהן [וכל אותן שבאו אל התיבה
מאיליהן באו ,ובהן הכיר ,אותם שבאו שבעה שבעה ידע שהן טהורין ,ושבאו שנים שנים שהן טמאין].
וכן הוא בגמרא סנהדרין (קחִ :):מ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה ִא ׁ
יש ְו ִא ׁ ְש ּתוֹ ,אישות לבהמה
מי אית לה ,אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה .מנא ידע ,אמר רב
חסדא שהעבירן לפני התיבה ,כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה ,וכל שאין התיבה קולטתו
בידוע שנעבדה בה עבירה .רבי אבהו אמר ,מאותן הבאין מאיליהן.
ז כל זה הוא מדברי מהרש"א (דלהלן) שהביא שם החזקוני שמתרץ כן ,ועל זה הקשה עליו כדברי רבינו בפנים.
ח לפי גירסת הספרים דידן.
הו .אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם .ומאליהם באו ,וכל שהתיבה קולטתו ט ברש"י (ו ,כ)ֵּ :מ ָהעוף ְל ִמינֵ ּ
הכניס בה.
י במהרש"א (זבחים שם) :אמר רשב"נ מאותן שלא נעבדה בהן עבירה .לא גרסינן ליה ,דלא שייך הכא ,אלא בפרק
חלק (סנהדרין שם) גרסינן ליה אהא [דקאמר] איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה ,אמר רשב"נ מאותן שלא
וכו' .אלא דהכי גרסינן הכא ,מאותן שעתידין ליטהר ,מנלן ,וקאמר 'כדרב' חסדא [בכ"ף] וכו' ,משום דעיקר
מלתיה דרב חסדא ורבי אבהו בפרק חלק נאמרה אהא דשלא נעבדה בהן עבירה ,משום הכי קאמר הכא 'כדרב'
חסדא ורבי אבהו שאמרו בענין שלא נעבדה בהן עבירה ,הכי נמי נימא לענין טהורה וטמאה ○ .ודע כי רש"י
בחומש פירש הטהורה ,העתידה להיות טהורה לישראל ,מלמד שלמד נח תורה ,עכ"ל .וכתב הרא"ם וכו'
[כדהובא לעיל כל לשון הרא"ם] עכ"ל .ובחזקוני כתב בזה ב' תירוצים ,ואינן מחוורין ,דמ"ש בתירוץ קמא שסוגיא
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון ו
וואס 'הייסט'
האבן געלערנט ּתוֹ ָּרה[ ,ווייל] ַאז נישט ווייסט ער נישט ָ [אויך] געמוזט ָ
וואס הייסט ְט ֵמ ָּאה.
ְטהוֹ ָּרה ,און ָ
כה
קושיית הישמח משה – על תירוץ מהרש"א
אמנם בישמח משה הקשה על תירוצו ,דסוף סוף מוכח מהגמרא דלא כרש"י ,דאם לא כן יוקשה לאידך גיסא ,דאם
למד נח תורה ומזה ידע ,אם כן למה הוצרך בגמרא לתרץ דידע ממבחן התיבה [לפי גירסת מהרש"א דגם הגמרא
מיירי בטהורים לאכילה] .אלא על כרחך דהגמרא לא סבר כן
הארב[ ,דאכתי הארב ,דער ישמח משה ָ
זאגטיא [ ַאז] ס'איז ַ [ ָאבער] ער פרעגט אים ַ
פארקערט [דמוכח מהגמרא שלא למד נח תורה ,שהרי לדברי
זאגט ָאבער ַ
נמצא כי] די גמרא ָ
[ ומזה ידע הטהורה והטמאה ,אם כן יוקשה לאידך גיסא] האט געלערנט ּתוֹ ָּרה רש"י] ָאבער ַאז ער ָ
ש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ [לענין ידיעת טהורים וטמאים ממש ,כפירוש
דארף איך ָאנקומען ׁ ֶּוואס ַָ
מהרש"א].
נאר דעס [מה שהתיבה קולטתו ,ואם כן מוכח מהגמרא רא ּפ ַאז ָ [והרי] די גמרא שטעלט ַא ָ
דקסברא שלא למד נח תורה ,ושלא כדברי רש"י].
כו
מה שקשה עוד – על תירוץ מהרש"א
גם עצם תירוצו של מהרש"א צריך ביאור ,דהלא אפשר שלא ידע מקודם מהו טהורים וטמאים,
אלא נתוודע זאת ממבחן התיבה שמזה הבחין בכוונת הקב"ה בחילוק הטהורים והטמאים
וואס
פארשטייןָ ,
דאס ַאליין [עצם תירוץ מהרש"א] ברויך מען אויך ַ
וואס דעןָ ,
נאר ָ
ָ
דזבחים לא איירי בטמאים וטהורים ממש ,אלא בטהורים וטמאים דערוה ,לא משמע מתוך הסוגיא .והתירוץ
שני שכתב לחלק בין עופות טהורים לבהמות טהורות ,הן דברי נביאות .ואיך שיהיה קשה ,כיון דרש"י ז"ל
אמר כן לעניןבחומש (ו ,כ) פירש דלענין נעבדה בהם עבירה ידע בקליטת התיבה ובביאתם מאליהן ,למה לא ֹנ ַ
טמאה וטהורה ,דכל שקלטו שבעה שבעה הן טהורין ,וכל שקלטו ב' הם טמאים ,וכן לענין ביאה מאליהן○ .
ועל כן הנראה מה שפירש"י מלמד שלמד נח תורה ,לאו משום דאי לאו הכי תקשי מנא הוה ידע ,כמו שהבינו
הרא"ם והחזקוני ,דהא ודאי ידע בקליטת התיבה כדרב חסדא ,או בביאה מאליהן כר' אבהו .ולא הוצרך רש"י
בחומש להזכיר זה פה (ז ,ב) ,דכיון דכבר פירש כן (ו ,כ) לענין נעבדה בה עבירה ,ממילא נימא הכי לענין טמאה
וטהורה .ומה שהוצרך לומר דלמד נח תורה ,משום דלגבי בני נח לא שייך טהורה וטמאה ,אלא לגבי ישראל
לעתיד ,ואי לא הוה למד נח תורה לא הוה ידע מאי קאמר ליה הטהורה תקח לך ז' ז' ובטמאה ב' ב' ,דלגבי נח
כולם שוים הם ,אלא ידע זה ,שלמד תורה ,שתהיה טמאה וטהורה לישראל לעתיד .ודוק כי הדברים ברורים הם
למבין.
יא בישמח משה בפרשתןִּ :מ ּכל ַה ְ ּב ֵּה ָמה ַה ְּטהו ָרה וכו' .פירש"י וכו' שלמד נח תורה .ותמה הרא"מ ז"ל למה שבק
דרך הגמרא וכו' עיין שם .והניח בקושיא .ולכאורה היא קושיא עצומה מאד ,דאיך יתכן שיהיה בהעלם ממאור
עינינו רש"י ז"ל גמרא מפורשת ○ .ונראה דדברי רש"י ז"ל ברורין ומוכרחין מהגמרא ההיא עצמה ,דהא קשה
בגמרא הנ"ל טובא וכו' [ועיי"ש מה שהאריך עוד להציע כמה קושיות בסוגיות הגמרא .ובתוך הדברים כתב וז"ל] :והנה
זקני מהרש"א ז"ל בחדושי אגדות גריס כאן בזבחים אותן שעתיד לטהר ,ולא גריס מאותן שלא נעבדה בהן
עבירה ,ובודאי דהיה קשה לו קושיא זו .אבל קשה מאד לשבש כל כך בספרים ,ובפרט דהם גם כן דברי ר'
שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן .ועדיין לא מתורץ הקושיא הראשונה שהקשיתי דמתחיל להקשות על הברייתא,
ולא מתרץ רק על נח ○ .ועוד קשה על גרסת זקני ,דאיך נימא דלא קלטה רק טהורין ,כיון דגם טמאים באו
לתיבה .בשלמא בסוגיא דסנהדרין משני שפיר ,כיון דצוה שלא יכנס רק אותן שלא נעבדה בהן עבירה ודאי לא
קלטה ,אבל כאן קשה .ואין לומר שהיה נס רק לפי שעה בשעה שהעבירן ,מנא לנח לידע שכן היה נס לפי שעה,
הלא לא נאמר לו זאת .וכן על גרסתינו קשה איך לא קלט אותן שנעבדה בהן עבירה ,כיון דעל כרחך גם אותן
שנעבדה בהן עבירה באו לתיבה ,דהא על כרחך טמאין דקרא היינו שנעבד בהן עבירה ,והבן ○ .ומה שהביא
זקני בשם חזקוני (ספר הלז אין בידי) ,ומה שכתב זקני דרש"י הוכיח דלמד נח תורה ,דאם לא כן לא הוי ידע נח מה
קאמר ,עד כאן דבריו ,במחילת כבו"ת לא ידענא מאי קאמר ,דלפי זה כיון דעל כרחך צריך לומר שלמד תורה,
אם כן למה להש"ס לשנויי שהעבירן לפני התיבה ,אלא ודאי דהש"ס לא סבר זאת ,רק דאמר לו שיקח שבעה
שבעה מאותן שעתיד לטהר כשיתן התורה ,אבל הוא לא למד תורה[ .ועיין שם עוד מה שהאריך לתרץ דברי רש"י ,על
פי מה שהאריך שם לבאר דברי הגמרא ,ואכ"מ].
ז קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
האט נישט געוואוסטַ ,אז ער וועט נישט וויסן [מאי טהורה וטמאה לישראל באם
הייסט ער ָ
יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ איז ָּטהוֹ ר, לא היה לומד תורה .והרי סוף סוף יכול לידע על ידי המבחן ,שאם היה] ֵּת ָּ
וואס ס'מיינט טהור .והרי סגי היה] ַאז ער דארף ער צו וויסן [ ָ וואס ַ
וואס נישט איז ָּט ֵמאָ , און ָ
יע געווען [ ַאז] ס'איז האט אים מו ִּד ַ נאר ְ ּב ֶּד ֶּר ְך ְּכ ַללַ ,אז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
ווייסט ָ
דא ְט ֵמ ִאים ,און וועלעכעס ס'איז ,וועט דיר די תיבה ווייזן. דא ְטהוֹ ִרים און ס'איז ָ ָּ
קאן זיין [דורך] די ביידע וויאזוי איז געדרינגען שלמד תורה[ ,והלא] ָ ַ [ואכתי לא מובן]
אינאיינעם [ אמירת הקב"ה שיש טהורים וטמאים ,ומבחן התיבה ,מזה כבר ידע מאיזה מהם ליקח
שבעה ,ומאיזה מהם ליקח שנים].
כז
סאך ְמ ַפ ְל ּ ֵּפל דערין.
יך דערינען מיט ּ ִּפ ְל ּפ ּול ,ער איז ַא ַ דער ישמח משה איז ַמא ִּר ְ
זאגן אין די רש"י. קאן ָ
וואס מ' ָ נאך ְל ִּפי ּ ְפ ׁש ּוטוָ , זאגן ָוואס מ'קען ָ
נאר ָ
ָ
כח
קושיא יב
בפסוק וַ ִ ּי ֶׂבן נ ַֹח ִמזְ ֵב ַח לה' ,דרשו במדרש 'וַ ִ ּי ֶׂבן' מלשון 'נתבונן' ,שאמר מפני מה צווני הקב"ה
וריבה בטהורים יותר מהטמאים ,אלא להקריב מהן קרבןִ ' ,מ ַיד' וַ ִי ַקח ִמכֹל ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטה ָֹּרה
ַו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח.
זאגט דער מדרשיב ,און אין די גמרא איז עס אויךיגַ '[ ,ו ִּ ּי ֶּבן' נ ַח ִּמזְ ֵּ ּב ַח] ער ָ
האט ָ
זאל ברענגען זיבן פון די טהורים ,איז ' ִּמ ְת ּבונֵּ ן' געווען ,למה ִצ ָּ ּוה לי השם יתברך איך ָ
באלד
האט ער ַ זאל מקריב זיין ַא קרבןִ ' ,מ ַ ּיד' ַו ִ ּי ַ ּקח עוֹ ָּלהָ , נאר [כדי] איך ָּ דאך עס ָ ָ
גענומען [די טהורים] אויף ָק ְר ָ ּבנות.
כט
וצריך ביאור מהו הכוונה באומרו ' ִמ ַיד' וַ ִי ַקח ִמכֹל ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטה ָֹּרה ,דמשמע שהקריב תיכף ומיד דוקא
וואס איז דער ' ִמ ַ ּיד' ,פרעגט מען די ַק ׁ ְשיָ א [ביפה תואר].
יב) [ויש להבין] ָ
האט ער געברענגט ָק ְר ָ ּבנותָ [ .אבער] ָ
וואס איז דער האט ִּמ ְת ּבונֵּ ן געוועןָ ,
[ווען] ער ָ
' ִמ ַ ּיד'.
ל
קושיא יג
ובבנין אריאל הקשה על עצם הענין ,דמהיכן הבין נח דריבוי הטהורים הוא לצורך קרבנות,
והלא אפשר דריבוי הטהורים הוא למען שיהיה מהם לאכילת נח וביתו ,לאחר יציאת התיבה
וויאזוי
ַ יג) דער בנין אריאליד פרעגט ּ
עפעס ַאנדערש [אויך ,על עצם דברי המדרש אלו],
האט אים געהייסן ברענגען [פון] ְטהו ִּרים וואס מ' ָ
האט ִּמ ְת ּבונֵּ ן געווען פון דעם ָ
ער ָ
יב בבראשית רבה (לד ,ט)ַ :ו ִ ּי ֶּבן נ ַֹח ִמזְ ֵּב ַח לה'ַ ' .ו ִ ּי ֶּבן' כתיב' ,נתבונן' ,אמר מפני מה צווני הקב"ה וריבה בטהורים
יותר מן הטמאים ,אלא להקריב מהן קרבןִ ' ,מ ַ ּיד' ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטה ָֹּרה וגו'.
יג יש לעיין על איזה מאמר הגמרא הוא כוונת רבינו בכאן.
יד בבנין אריאל בפרשתן :בראשית רבה וכו' ,נתבונן ואמר מפני מה צוני הקב״ה וריבה בטהורים וכו' להקריב
מהן קרבן ,מיד לקח מן הטהורים וכו׳ .עיין ביפה תואר שדקדק לשון 'מיד' לקח ○ .ונראה לי בהקדים דקדוק
אחר ,שגם בזה הרגיש היפה תואר ,מאין ידע נח שרצון הקב״ה ברבוי הטהורים להקריב מהן קרבן ,דלמא כוונת
הבורא להרבות מיני טהורים ,למען יהיה לנח וביתו לאכלה ○ .אמנם ידוע דברי רז״ל (סנהדרין נט ):כי לא הותר
לאדם הראשון לאכול בשר ,וכן לנח ,עד אחר שיצא מן התיבה .הנה כי כן התבונן נח כי ודאי דעת הקב״ה
ברבוי הטהורים להקריב מהן קרבן ,לפי שאז לא ידע נח שביציאתו מן התיבה יתיר לו הקב״ה בשר באכילה,
לכן מיד כשיצא מן התיבה לקח מן הטהורים והקריב מהן קרבן ,כי אמר ודאי רצונו ית׳ היה מתחלה על ככה.
והשתא לשון המדרש על מכונו מבואר למבין.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון ח
[יותר ,שצריך להקריב מהם קרבן .והלא אפשר דהטעם] ּ ָפ ׁש ּוט[ ,ווייל פון] ְטהוֹ ִרים ברויך מען
דארף מען ְמ ַק ֵּ ּים זיין [בחיים מער פון] די ְטהו ִּרים ,ווייל דאך מער ,ווייל מ'עסט עסַ , ָ
ילה.
האט עס געגעסן [לאחר שיצאו מהתיבה] ,ס'איז ָצ ִּדין ֵּמ ֶּהם ַלא ִּכ ָ
מ' ָּ
לא
הקדמה לקושיא יד-טז
בפרקי דרבי אליעזר :עד שלא בא המבול ,היו הטמאין מרובים מן הטהורים ,וכשבא המבול רצה הקב"ה
לרבות את הטהורין ולמעט את הטמאין ,וקרא לנח ואמר לו ָה ֵבא אליך אל התיבה ז' מהטהורים ושנים מהטמאים
דארט [אין] פרק כ"גטוַ ,עד ַה ּ ַמ ּב ּול ,ביז צום ַמ ּב ּול, זאגט ָ דער פרקי דרבי אליעזר ָ
הוא ְל ַה ְר ּבוֹ ת ִּב ְטהוֹ ִרים ,דער בורא רו ְך ּ
יו ַה ְּט ֵמ ִאים יוֹ ֵתר ֵמ ַה ְּטהוֹ ִריםְ ,ו ָּר ָּצה ַה ָּ ּקדוֹ ׁש ָּּב ּ
ָּה ּ
זאל זיין מער ְטהו ִּרים ,קרא את נח ואמר לו ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה געוואלט ס' ָ ָ האט כל עולמים ָ
ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה [ומן הטמאים רק שנים שנים].
ַאזוי שטייט אין פרקי דרבי אליעזר.
לב
קושיא יד
ובפשטות משמע דמיירי הפרקי דרבי אליעזר שרצה להרבות 'מיני' הטהורים מהטמאים .ויש להבין דהאיך למד זה
מענין הפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח לְ ָך ִש ְב ָעה ִש ְב ָעה דמיירי מפרטי הבהמות שבכל מין ,ולא מריבוי המינים
וויאזוי איז פון דעם ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה,
ַ יד) לכאורה
גארנישט אין די דא ָ דאך ָ געווארן מער ְטהו ִּרים ווי ְט ֵּמ ִּאים .מ'זעט ָ ָ פון דעם איז
ווערטער קיין שום שייכות [לזה .דהלא בפשטות מיירי בפרדר"א בריבוי 'מיני' הטהורים ,ולא
ברובי פרטי בעלי חיים הטהורים ,והפסוק מיירי בריבוי הפרטים שבכל מין טהור].
לג
קושיא טו
ועוד קשה ,דאם רצון הקב"ה להרבות בהטהורים ,אם כן מעיקרא למה היו הטמאים יותר ,והלא הכל נברא רק
ברצונו ית' ,ולמה לא ברא מעיקרא שיהיו הטהורים יותר ,וגם עתה היה יכול שיברא מהם יותר ,ומה שייך זה לענין
קיחתם בתיבה
געוואלט
ָ האטדערנאך [איז שווער] ,ממה נפשךַ ,אז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ ָ טו) און
שאפןבא ַ האט ַ שאפן די ְטהו ִּרים און ווער ָ בא ַ האט [דען] ַ האבן [שיהיו הטהורים יותר] ,ווער ָ ָ
שאפן[ ,און בא ַ
האט עס ַאזוי ַ די ְט ֵּמ ִּאים[ ,הלא הכל הוא רק] ווייל דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
גאנצע האבן מער [היה לו לברוא מן הטהורים יותר] ,נו מילא די ַ געוואלט ָ
ָ האט עראויב] ָ
געמאכט די ְטהו ִּרים ַ האט דען דאך [מעיקרא] פון ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ,ווער ָ יאה איז ָ ְ ּב ִּר ָ
שאפן בא ַ געקאנט ' ַאזוי' ַ
ָ דאך
האט ער ָ שאפן די ְט ֵּמ ִּאים[ ,ואם כן] ָ
בא ַ האט ַאון ווער ָ
[מששת ימי בראשית ,וגם אחר כך שהם יתרבו יותר].
[ ואם נימא דאין הכי נמי דמתחילת הבריאה אכן היו הטהורים מרובים ,אם כן צריך ביאור] פון
עפעס ביז צום ַמ ּב ּול איז ואס ּ געווארן [ ַאנדערש ,שנתרבו הטמאים יותר .און] ו ָ ָ דאס
ווען איז ָ
נאכ'ן ַמ ּב ּול איז ' ַאזוי' געווען.
' ַאזוי' געווען ,און ָּ
דא מיט דעם פסוק ִּת ַ ּקח ְל ָּך (וכדלעיל בקושיא יד). האט עס ָ פאר ַא שייכות ָ וואס ַאון ָ
טו בפרקי דרבי אליעזר (פרק כג) :רבי תחנא אומר ,שנים וחמשים היה נח מתעסק ועושה בתיבה שישובו
מדרכיהם הרעים ולא שבו .ועד שלא באו ימי המבול ,היו הטמאין מרובים מן הטהורים ,וכשבאו מימי המבול
ורצה הקב"ה לרבות את הטהורין ולמעט את הטמאין ,וקרא לנח ואמר לו ָּה ֵבא אליך אל התיבה מכל הבהמה
הטמאה שנים איש ואשתו.
ט קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
לד
הקדמה לקושיא טז
ובביאורי הרד"ל ראיתי שמפרש דהפרקי דרבי אליעזר לא מיירי בריבוי המינים הטהורים ,אלא ברבוי הפרטים
שבמיני הטהורים .ולפי זה הקשה על דברי התוספות בחולין ,שכתבו דאצל העופות פרטי הטמאים הם מרובים
מהטהורים [ואף שבסוגי מיני העופות הטהורים הם יותר]
האב איך געזען דער ְמ ָפ ֵּר ׁש ,דער רד"לטז[ ,שמפרש דהפרקי דרבי אליעזר מיירי בפרטי
ָ
הבהמות והעופות והטהורים ,ולא במיני הטהוריםיז ,און] ער פרעגט ַא ַק ׁ ְ
שיָ א [מזה על דברי
התוספות דלהלן].
[דהנה] ס'איז ַא ּ ְפל ּו ְג ָּתא [פון] רש"י און תוספות אין [מסכת] חוליןיח [אם מרובים
העופות הפרטים בהטהורים ,או בהטמאים].
לה
והוא דאיתא בגמרא דלענין העופות הטהורים מרובים מהטמאים ,ולכן ּ ָפ ַרט הכתוב את הטמאים .ועל זה הקשו
התוספות ממה שאמרו עוד בגמרא על הך דינא דמותר לקנות ביצים מן הנכרים ,דפריך וליחוש שמא מין טמא
הוא ,וקשה דאמאי ליחוש לטמא ,והלא אזלינן בתר רובא שהם טהורים .ועל זה תירצו לחלק כדלעיל ,דבמינים
העופות הטהורים מרובים ,אבל בפרטים העופות הטמאים מרובים
דאךיט ,רבי [אומר]ּ ָ ,גל ּוי ְויָ ד ּו ַע ִּל ְפנֵּ י ִּמי ׁ ֶּש ָא ַמר ְו ָהיָ ה ָהעו ָלם ווארן] די גמרא ָ
זאגט ָ [ ָ
[ ַאז] ביי ְּב ֵהמוֹ ת זענען מער די ְט ֵמ ִאים פון די ְטהו ִּרים ,איבערדעם ּ ָּפ ַרט הכתוב
ִּב ְטהוֹ ִרים [שאצל הבהמות נמנה בתורה מיני 'הטהורים' ,שהם המועט] .און ביי עוֹ פוֹ ת איז גלוי
וידוע ַאז זיי זענען מער ְטהוֹ ִרים[ ,ולכן אצל העופות] ּ ָפ ַרט [הכתוב] ִּב ְט ֵמ ִאים.
לו
דאך ווייטער אין די גמראכ ַאז מ'מעג קויפן ביצים [מן
פרעגט תוספותכא ,איך זעה ָ
[דאכתי]האב נישט מו ָרא [דשמא הוא ביצת נבילה או טריפה] .פרעגט די גמרא, הנכרי ,און] איך ָ
טאמער ס'איז פון ַא [עוף] ָט ֵּמא[ .ולפי מה שאמרו דעופות טהורים מרובים
האבן ָ
לאמיך מו ָרא ָָ
טז בביאור הרד"ל על הפרדר"א (שם ,אות יג-יד) :ועד שלא בא המבול היו הטמאים מרובים מן הטהורים .היינו
אישי המין היו בטמאים רבים מבמין הטהורים[ :ורצה הקב"ה] להרבות את הטהורים כו' .ואע״ג שהקריב מהן
לקרבן ,הנה הפרקי דרבי אליעזר לטעמיה להלן בפרקין ,שלא הקריב רק ממינין שעתידין להיות קרבין על גבי
המזבח ,וגם מאלו לא הקריב רק ארבעה ,ואם כן נשארו אישי מיני הטהורים מרובים ○ .ולפי דברי הפרקי דרבי
אליעזר אי אפשר לומר כדברי תוס׳ בחולין (סג :ד"ה ודלמא) דמיני עופות טמאים מרובים מהטהורים ,כדאמרינן
מאה עופות יש במזרח וכלן מין איה הן ,ורצ״ל 'שפרטי' המין [שבכל מין ומין] מרובין בטמאין מבטהורין ,וכמו
שנתבאר תירוצם זה בדברי הרשב"א בחידושיו ,והר"ן בפי׳ הרי״ף עיי״ש (והובאו להלן) .שהרי כאן מבואר
בהיפוך .ועל כרחך לתרץ קושית התוספות כשאר תירוצים שהביא הר״ן שם.
יז ולפי פירושו מיושב קושיא יד .אבל לפי זה שוב יוקשה קושיא טז.
יח ברש"י חולין (דף סא .ד"ה נשר) ,ותוספות (שם ,ד"ה מה נשר) .וכנזכר פלוגתתם בדברי התוספות (דף סג ):המובא
להלן בהערה כא.
יט בגמרא חולין (סג :):תניא איסי בן יהודה אומר ,מאה עופות טמאין יש במזרח ,וכולן מין ַא ָּ ּיה הן .תני אבימי
בריה דר' אבהו ,ז' מאות מיני דגים הן ,וח' מאות מיני חגבים ,ולעופות אין מספר .עופות כ"ד הוו ,אלא
ולעופות טהורים אין מספר ○ .תניא רבי אומר ,גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ,שבהמה טמאה מרובה
מן הטהורות ,לפיכך מנה הכתוב בטהורה [פירש"י :מנה הכתוב בטהורה ַא ָ ּיל ּו ְצ ִּבי וגו' (ראה יד ,ה) ,מפני דרך קצרה ,ואין
לך עוד טהורה ,ובעופות אין לך עוד טמאה] .גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על
הטמאין ,לפיכך מנה הכתוב בטמאין .מאי קמ"ל [הא ודאי פשיטא ,דאי הוו טפי הוה מני להו] ,כדרב הונא אמר רב,
ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר ,לעולם יִ ׁ ְשנֶּ ה אדם לתלמידו דרך קצרה.
כ בגמרא חולין (שם) :תנו רבנן ,לוקחין ביצים מן הנכרים בכל מקום ,ואין חוששין לא משום נבלות [פירש"י:
שמא נמצא בתרנגולת נבלה] ולא משום טרפות .ודילמא דעוף טמא נינהו ,אמר אבוה דשמואל באומר של עוף
פלוני טהור [ואנו יודעים שאותו עוף טהור הוא ,ודבר שאנו יכולין להבחין ולהביא ביצי אותו עוף לראות אם דומין לאלו ,לא
משקר] .ולימא של עוף טהור ,אי הכי אית ליה לאישתמוטי [ ולומר של עוף אחר אמרתי לך שאי אתה מכירו והוא טהור].
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון י
יש, מהטמאים] פרעגט תוספות די ַק ׁ ְשיָ אַ ,א ֶּמער[ ,הלא הכלל הוא] ָּכל דְּ ּ ָפ ִּר ׁ
יש ֵּמר ּו ָ ּבא ּ ָפ ִּר ׁ
דאך ְטהו ִּרים [אית לן למיזל בתר רובא ,ואמאי ניחוש שמא מעוף טמא הוא]. דאס רוֹ ב איז ָ
[און] ַאז ָ
לז
[ממינים הכללים של העופות] קאן זיין ,אין הכי נמי ,פון דעם זאגט תוספותכאַ ,אז ס' ָ ָ
מ ִּאים זענען די מינים [הפרטים שבתוך כל מין עוף] דא ְטהו ִּרים מערָ ,אבער אין די ְט ֵּאיז ָ
זאגטיט ַאז ק' מיני עופות טמאים [ישנם סאך .ברענגט ער [לראיהַ ,אז] די גמרא ָ זייער ַא ַ
דא מער במזרח] ,און זיי זענען ַאלע ַא מין ַא ָּ ּיה ,קומט אויס [ ַאז די פרטי] עופות איז ָ
נאר אין מספר [מינים הכללים ,הטהורים הם היותר]. [טמאים] ,ס'איז ָ
זאגט תוספות. ַאזוי ָ
זאגט דער רשב"אכב און דער ר"ןכג אויכעט. און ַאזוי ָ
לח
אמנם לדברי הפרקי דרבי אליעזר [לפי מה שמפרש הרד"ל] דהפרטים הם גם כן מרובים בטהורים ,אם כן נדחה
תירוץ התוספות .וצריך לתרץ קושיית התוספות כשאר תירוצים שבר"ן שם ,וכשיטת רש"י בחולין דס"ל דגם
בהפרטים הטהורים מרובים בעופות
זאגט ער [בפרקי דרבי אליעזר] ַאז
וואס דען ָ לפי זה [לדברי התוספות שוב יוקשה ,דאם כן] ָ
דאך אויס ַאז לאזט זיך ָגעמאכט מער טהורים ,און ס' ָ ַ האט
דער בורא כל עולמים ָ
דא מער טמאים. ס'איז ָ
דאך ַא ּ ְפל ּו ְג ָּתא [ד רש"י חולק על התוספות ,ולענין קושית התוספותנאר דער ֱא ֶּמת ,ס'איז ָ
ָ
פארענטפערן קאן מען ַיש לתרץ כשאר תירוצים שבר"ן שם] ,און [דברי הפרקי דרבי אליעזר] דעס ָ
[דקאי לשאר התירוצים ,און] ַאז ס'איז אין די מינים [הפרטיים שבתוך כל מין מהטהורים ,יותר
בטהורים מבטמאים ,ולא כהתוספות].
[עד כאן תוכן דברי הרד"ל .ולפי דבריו עכ"פ מיושב קושיא יד].
כא בתוספות שם :ודילמא דעוף טמא נינהו .ואם תאמר ,כיון דעופות טהורים הוו רובא ,ניזל בתר רובא .ולפי מה
שפירשתי (לעיל ד"ה עופות ,ובדף סא .ד"ה מה נשר) דמרבה כמה מינים ,ניחא .ואף לפירוש הקונטרס (בדף סא .ד"ה נשר)
דלא מרבינן אלא מין נשר ,יש לומר מכל מקום הא אמרינן לעיל מאה עופות טמאים שהן במזרח וכולן מין איה
הן ,הלכך אפשר דיש בטמאים מינין הרבה.
כב בחידושי הרשב"א (חולין שם) :ודילמא דעוף טמא הוא .וקשיא לן היכי חיישינן לעופות טמאין ,דהא מיעוטא
נינהו ,כדאמרינן לעיל תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובים מן
הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין ○ .ויש מי שתירץ דסמוך מיעוטא דעופות טמאין למיעוט דנבילות
וטריפות ,והוו להו רובא .ולא מיחוור ,דאם כן הוה ליה למימר ודילמא אסורות נינהו ,דהוה בכלל לשון זה בין
נבלות וטריפות בין בעוף טמא ,אבל השתא דקאמר דילמא דעוף טמא הוא ,אין בכלל עוף טמא נבלות וטרפות.
○ ורבותינו בעלי התוספות ז"ל תירצו ,דאע"ג דמיני עופות טהורין מרובין מן הטמאין ,מיני הטמאין גדולין
מהן ,וכדאמר לעיל תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות יש במזרח וכולן מין איה הם.
כג בר"ן על הרי"ף (שם) :בגמרא פרכינן ודילמא דעוף טמא נינהו ,ומפרקינן באומר של עוף פלוני וטהור הוא.
ואם תאמר ומאי קושיא ,דעופות טמאין נמי מיעוטא נינהו ,וכדתניא לעיל שעופות טהורין מרובין מן הטמאין.
○ תירצו בזה ,דאע"ג דמיעוטא נינהו ,כי מסמכינן להו בהדי נבלות וטרפות הוו להו רובא ,אי נמי מחצה על
מחצה .אי נמי יש לומר ,דאע"ג דמיני עופות טהורין מרובין מן הטמאין ,אפשר שבפרטי העופות שבכל מין
ומין שבטמאין ,מרובין מן הפרטים שבטהורים כדאמרינן לעיל בגמרא מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין
איה הן ○ .ולי נראה ,דברייתא הכי קתני ,לוקחין ביצים בכל מקום ,ואפילו במקום שעופות טמאין מרובין מן
הטהורין ,כגון המקומות שהן בשכונת המדברות ,והיינו דקתני [לוקחין ביצים] בכל מקום .משום דלגבי חששא
דעוף טמא לאו ארובא סמכינן ,אלא משום דאמר של עוף פלוני הן וטהור הוא כדמסקינן ,אבל לגבי חששי
דנבלות הוא דסמכינן ,ומשום הכי מסיים בה ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות .והיינו דמקשינן
ודילמא דעוף טמא נינהו ,דכיון דבכל מקום קתני ,אפילו בדוכתא דשכיחי עופות טמאים ,ליחוש דילמא דעוף
טמא נינהו.
יא קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
לט
קושיא טז
אמנם חידוש הוא שמפלפל מדברי הפרקי דרבי אליעזר רק על דברי התוספות דמיירי 'בעופות' ,והלא עיקר הפסוק
שמביא הפרקי דרבי אליעזר מיירי 'מבהמות' ,ובבהמות אכתי יוקשה לן דמבואר בגמרא 'דבבהמות' הטמאים
מרובים מהטהורים ,ולפיכך פרט הכתוב את הטהורים .ובזה לא מצינו שום פלוגתא בראשונים לחלק בין המינים
והפרטים ,ומשמע דגם בהפרטים הטמאים מרובים בחיות ובהמות ,ואם כן קשה מזה על דברי הפרקי דרבי אליעזר
דלאחר המבול רצה הקב"ה להרבות בבהמות טהורות מהטמאות [בין אם נפרשו על המינים ,ובין אם נפרשו על
הפרטים] ,ולבסוף בעת מתן תורה מצינו שהיה להיפוך ,שהטמאים היו מרובים
דאך ַא טעות גאנצע איז ָ נאר ס'איז מיר ַא וואונדער [דברי הרד"ל ,שהרי] דעס ַ טז) ָ
וואס ער נעמט עס ַאריין [רק] אין דער ּ ְפל ּו ְג ָּתא פון עוֹ פוֹ ת ,און אין פרקי דרבי אליעזר ָ
גאר ַאנדערש [דמיירי מן 'הבהמות' ,שהרי] דער פרקי דרבי אליעזר ברענגט דאך ָ שטייט ָ
געזאגט ִמ ּכֹל ' ַה ְּב ֵה ָּמה' ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ְל ָּך
ָ האטוואס] דער בורא כל עולמים ָ דאך [על זהָ , ָ
גאר 'דעם' פסוק [דכתיב גבי בהמות]. דאך ָׁ ִש ְב ָּעה ,ער ברענגט ָ
מת הדבר ס'גייט ַארויף [גם על העופות] ,און דער סוף פסוק [דמיירי בעופות] [והגם כי] ֱא ֶּ
וואס] איז איינס [עם רישא דמיירי מהבהמות ,וכפירוש רש"י]כד ְויִּ ְלמוד ָסת ּום ִּמן ַה ְּמפו ָר ׁשָ [ ,
דארט [אויך] ַ ּגם ֵמעוֹ ף ַה ּ ׁ ָּש ַמיִ ם [ ִּּת ַּקח ְל ָך ׁ ִּש ְב ָעה ׁ ִּש ְב ָעה וגו'] ,איז אויך געווען ׁ ִּש ְב ָעה שטייט ָ
פון די ְטהו ִּריםָ ,אבער על כל פנים דער ערשטער פסוק הייבט זיך ָאן ביי ְּב ֵהמוֹ ת ,און
גארנישט צו דער פלוגתא. דאס ָ דאך ָדאס ברענגט דער פרקי דרבי אליעזר ,נו קומט ָ ָּ
[ואם כן אכתי לא מיושב דברי הפרקי דרבי אליעזר].
דאך זיכער אין די גמראכ אין די ברייתא ְ ּב ֵּפיר ּו ׁש, דאס איז ָ [שהרי אצל 'הבהמות'] ָ
[תניא] רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ַאז די טמאים זענען מער ווי
דאך אויס [ ַאז] ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָּרה איז געוועזן מער טמאים פון טהורים ביי טהורים ,קומט ָ
רנישטא קיין ּ ְפל ּו ְג ָּתא ,ס'שטייט ַארויס אין די ברייתא ָ גא דאך ָ בהמה[ ,און] אין דעם איז ָ
ְ ּב ֵּפיר ּו ׁשּ ְ ,ב ֵּאין ׁש ּום חו ֵּלק[ ,ונמצא כי] ביי ַמ ַּתן ּתו ָרה איז געוועזן מער ְט ֵמ ִאים פון
וואס] פארקערט פון דעם פרקי דרבי אליעזרָ [ , עפעס ַ דאס איז ּ ְטהו ִּרים ,און לכאורה ָ
האט געהייסן געוואלטָ , ָ האט זאגט ַאז דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ דער פרקי דרבי אליעזר ָ
געווארן דורך דעם מער ְטהוֹ ִרים ווי ְט ֵּמ ִּאיםַ ,אז ָ ִּת ַ ּקח ְל ָּך ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעה און ס'איז
דאך ְס ַּתם ַאז זאגט ָ דא מער ְטהוֹ ִרים אפילו ביי ְּב ֵהמוֹ ת אויך ,פון ַאלעמען ,ער ָ ס'איז ָ
דא שטייט אין די זאל זיין מער ְטהוֹ ִרים ,און ָ געוואלט ס' ָ ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
דא מער ְט ֵמ ִאים ווי ְטהו ִּרים. ברייתא ְ ּב ֵּפיר ּו ׁש ַאז ביי ְּב ֵהמוֹ ת איז ָ
מ
[ובדוחק יש לתרץ ,דהפרקי דרבי אליעזר מיירי מהעופות והבהמות ביחד ,ועופות
הטהורים מרובים מבהמות הטמאות ,ואם כן בצירוף שניהם ביחד ישנם טהורים יותר מטמאים]
צוזאמען די ְּב ֵהמוֹ ת
ַ זאל מיך נייטן [לתרץ בדברי הפדר"א ,דהכוונה כי]
ָ -אדער [ ַאז] איך ָ
דא ַאזויפיל זאל רעכענען ,קומט ַאלץ אויס ַאז אין די עוֹ פוֹ ת איז ָ מיט עוֹ פוֹ ת [ ַאז] איך ָ
זאל מיך דארט [אצל הבהמות] אויך[ .אויב] איך ָ ְטהוֹ ִרים מער ַאז ס'איז מכריע אפילו ָ
זאגן ַאזוי– .
נייטן [צו] ָ
מא
גאנצע [מאמר שבפרקי דרבי אליעזר],
דאס ַ
פארשטיין ָ
דאך צו ַ
[ועל כל פנים] ברויך מען ָ
כד ברש"י (ז ,ג)ּ ַ :גם ֵמעוֹ ף ַה ּׁ ָּש ַמיִ ם וגו' .בטהורים הכתוב מדבר ,ולמד סתום מן המפורש.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון יב
דא
האט מען ָ רוואס ָפא ָהאבן מער [טהורים]ַ ,
געוואלט ָ
ָ האטטאקעַ ,אז מ' ָ רוואס ַ
פא ָ ַ
געלאזט מער ְט ֵּמ ִּאים.
ָ [לבסוף]
גאנצע ענין איז ַאן ענין ּ ֶּפ ֶּלא,
פארשטיין ,דעס ַגאנצע ענין ברויך מען צו ַ דאס ַ
ָ
האבן ּ ְפ ׁ ַשט.
וואס ס'ברויך ָ ָ
מב
קושיא יז
בפסוק וְ ַא ָּתה ַקח לְ ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל ,צריך ביאור יתור לשון ' ֲא ֶׂשר יֵ ָאכֵ ל'.
גם דמצינו בשאר מקומות ,וכגון בפסוק ִּכי 'יֹאכַ ל' ק ֶֹׂדש ִ ּב ְשגָ גָ ה ,דדרשינן ּ ְפ ַרט למזיק .ובכאן מה ידרשו בו
יךְ ,ו ָּהיָּ ה ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם ְל ָּא ְכ ָּלה.
ְו ַא ָּּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ
יז) קודם איז איבעריג דער ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל[ ,דהיה סגי לומר] ַקח ְל ָך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ְו ָהיָ ה ְל ָך,
געמאכט ַ וואס איז דען ַא ַמ ֲא ָּכלַ ,א ' ַמא ָכל' איז [ומובן דהוא ַמא ָכל א ׁ ֶּשר יֵּ ָא ֵּכל ,שהרי] ָ
ָ
זאגט ַארויס [ ְו ָהיָ ה] ְלך ְו ָל ֶּהם זאגט ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ,און ער ָ געווארן צו עסן[ ,וממילא] ַאז ער ָ ָ
וואסזאגן ַמא ָכל ' ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל'ָ , נאך צו ָ דארף ער ָ וואס ַ זאל זיין צום עסןָ , ְל ָּא ְכ ָּלה ,ס' ָ
ס'ווערט געגעסן ,נו ַאודאי ווערט ַא ַמא ָכל געגעסן.
ֹאכל' ק ֶֹּד ׁש [ ִּ ּב ׁ ְש ָג ָגה], וואס] ס'שטייט (אמור כב ,יד) ִּכי 'י ַ איבעראל [ביתור לשון אכילה ,וכגון ָ ָ
נישטא קיין שום ְד ַר ׁש נישט, ָ 'דא' איז] ֹאכל' ּ ְפ ַרט למזיק ,און ָ ַד ְר ׁ ֶּש'ן איך ַא ְד ָר ׁ ָשהכה [ ִּכי 'י ַ
אויף דעם ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל.
מג
קושיא יח
יך' ,דמיותר הוא לגמרי ,כיון שכבר אמר וְ ַא ָּתה ' ַקח לְ ָּך' וגו'
גם צריך ביאור מה שמסיים 'וְ ָּא ַס ְפ ָּת ֵאלֶׁ ָּ
[און] זאלסט נעמען, יח) [גם צריך ביאור ,שאמר] ' ַקח ְל ָּך' ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכלָ ,
זאגט שוין [ ִּמ ָּכל ַמא ָכל] א ׁ ֶּשר נאכ'ן נעמען ,און ער ָ יך'ָ , זאגט ער ' ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ
דערנאכדעם ָ
ָ
דאס איז דאך איבעריג[ .והלא הקיחה] ָ יך ,ס'איז ָ זאגט ער [ווייטער] ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ וואס ָ
יֵּ ָא ֵּכלָ ,
יפה.
דאך די א ִּס ָ דאס איז ָ יפהָ , דאך שוין געווען די א ִּס ָ ָ
מד
קושיא יט
ובסוף הפסוק וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך וְ לָּ ֶׁהם' לְ ָּא ְכלָּ ה ,צריך ביאור למה מקדים אכילת האדם לאכילת הבהמות .והלא אסור
לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו ,וכדדרשינן מהפסוק וְ נָ ַת ִּתי ֵע ֶׂשב ְ ּב ָש ְד ָך 'לִ ְב ֶׂה ְמ ֶּׂת ָך' והדר 'וְ ָאכַ לְ ָּת' וְ ָש ָב ְע ָּת.
ואם כן היה לו לומר גם בכאן וְ ָּהיָּ ה 'לָּ ֶׁהם ולְ ָּך' לְ ָּא ְכלָּ ה
יט) [גם בסדר הפסוק] ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלה[ ,שהקדים האנשים להבהמות] ,פרעגן די
דאך דער דִּּ ין [שיקדים אכילת בעלי חיים לאכילת האדם ,ווי] די פוסקים [על זה ,דהלא] ס'שטייט ָ
זאגטכו אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו שנאמר (עקב יא ,טו) ְונָּ ַת ִּתי ֵע ֶּשב גמרא ָ
פאר די ְּב ֵהמוֹ ת. ְּב ָּש ְד ָּך ' ִל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָּך' ,והדר ' ְו ָּא ַכ ְל ָּּת' ְו ָּש ָּב ְע ָּּתַ ,
דארף מען 'קודם' געבן ַ
כה כמבואר בגמרא פסחים (לב , ):ועוד בכ"מ .והיינו דזר האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש ,אבל לא
המזיק תרומה.
ְ ְ
כו בגמרא ברכות (מ :).אמר רב ,ט ּול ְ ּבר ּוך ,ט ּול ְ ּבר ּוך ,אינו צריך לברך [פירש"י :הבוצע ,קודם שטעם מן הפרוסה ,בצע
ממנה והושיט למי שאצלו ,ואמר לו ט ּול מפרוסת הברכה ,אף על פי שסח בינתים ,אין צריך לחזור לברך .ואף על גב דשיחה
הויא הפסקה כדאמרינן במנחות (לו ).סח בין תפילין לתפילין צריך לברך ,וכן בכיסוי הדם ,הך שיחה צורך ברכה ,ולא מפסקא].
ָה ֵּבא ֶּמ ַלחָ ,ה ֵּבא ִּל ְפ ָּתן ,צריך לברך ○ .ורבי יוחנן אמר אפילו ָה ִּביא ּו ֶּמ ַלח ָה ִּביא ּו ִּל ְפ ָּתן נמי אינו צריך לברך [שאף
זו צורך ברכה ,שתהא פרוסה של ברכה נאכלת בטעם]ּ ְ .ג ִּביל ְל ּתו ֵּריּ ְ ,ג ִּביל ְל ּתו ֵּרי [גביל את המורסן במים לצורך השוורים],
צריך לברך ○ .ורב ששת אמר ,אפילו ְ ּג ִביל ְל ּתוֹ ֵרי נמי אינו צריך לברך ,דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם
'ל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָּך' ,והדר ְו ָּא ַכ ְל ָּּת ְו ָּש ָּב ְע ָּּת.
שיאכל ,קודם שיתן מאכל לבהמתו ,שנאמר ְונָּ ַת ִּתי ֵע ֶּשב ְּב ָּש ְד ָּך ִ
יג קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
געדארפט שטיין ַ האט דא 'קודם' דער ְל ָּך[ ,והרי לכאורה] ָ רוואס דען שטייט ָ פא ָ נו ַ
ְו ָּהיָּ ה ' ָּל ֶּהם ּו ְל ָּך' ְל ָּא ְכ ָּלהַ .אזוי ווי ָ
דארטן אין פסוק [ ְונָ ַת ִּּתי ֵּע ֶּשב ְ ּב ָש ְד ָך ' ִּל ְב ֶּה ְמ ֶּּת ָך'] ,ס'שטייט
פאר זיך .די דערנאך ַ
ָ פאר די ְ ּב ֵּהמות ,און דארף פריער געבן ַ 'פריער' [הבהמות] ,ווייל מ' ַ
גמראכו לערנט עס ַארויס פונעם ּ ָפס ּוק ,און ס'ווערט גע' ּ ַפ ְס ְק'נט אין שלחן ערוךכז .נו
געדארפט צו שטיין ְו ָּהיָּ ה ' ָּל ֶּהם ַ דא אויך האט ָּ
דא ַאנדערש ,ס' ָ רוואס דען שטייט ָּ פא ָ ַ
ּו ְל ָּך' ְל ָּא ְכ ָּלה.
עב
ישוב הקושיות בתחלת הפרשה
הקדמה לישוב קושיות ט-יט
מצינו בגמרא ענין ההתהפכות מטהור לטמא בבעלי חיים ,בענין תרנגולתא דאגמא ,שמתחילה אמרו חכמים שהוא
עוף טהור ,עד שראו שהוא דורס וטמאוהו .וכבר ביארתי כי לא טעו ח"ו בזה גם מתחילה ,אלא שבאמת נתהפך
טבעו להיות דורס ,מחמת ירידת הדורות שחטאו בני אדם .וכמבואר ברמב"ן בחקותי שזה תלוי לפי הדור ,כי
מתחילת הבריאה לא היו החיות רעות דורסים ,רק שנשתנו אח"כ להיות דורסים על ידי קלקול וחטאי אנשי הדור
דאס ענין ווידעראום פון ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה וגו' (קושיא י-יא). [ולבאר] ָ
לאנג דאס ַ מאל ָ האב שוין ַא ָ וואס] איך ָ נאך ַמ ְקדִּּ ים זיין ַאן ַה ְק ָד ָמהָ [ , איך וועל ָ
כח
געזאגט ּ ְפ ׁ ַשט אין די גמרא. ָ [צוריק]
האט מען גע' ַד ְר ׁ ֶּש'נט רב זאגטכט ,ס'איז געווען ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמאָ , וואס] די גמרא ָ [ ָ
האט געזען געזאגט ניין[ ,ווייל] מ' ָּ ָ ימר האט רב ְמ ֵר ַ דערנאכדעם ָ ָ פפא ַאז ס'איז ָּּכ ׁ ֵשר,
ל
האט די סימני טומאה . האט מען עס גע' ַא ֶּס ְר'ט[ ,ווייל] ס' ָ ס'איז דָּּ ִריס ,ס'איז דּ ו ֵּרסָ ,
זאגט ער האבן זיי געגעסן דערפוןַ ,אזוי ָ דארטן תוספותלא ,דערפריער ָ זאגט ָ ָ
האבן זיי געזען [ ַאז] דערנאך ָ
ָ האבן עס נישט געזען דורס זיין[ .און] ַארויס[ ,ווייל] זיי ָ
האבן זיי עס גע' ַא ֶּס ְר'ט. ס'איז דּ ו ֵּרסָ ,
עג
ילה
דאס ענין איז ַא ּ ֶּפ ֶּלא ,מ'געפינט נישט [בשום מקום ַאז] חכמינו ז"ל ָח ִּל ָ [ולכאורה] ָ
פאר די וועלט ַא ּ ְפ ַסק ה ָל ָכה ַאז ס'איז ָּכ ׁ ֵּשר ,און
זאלן זיך טועה זיין ַאזויַ ,ארויסגעבן ַ ָ
האט עס געגעסן ,און ס'איז ַאן עוף ָט ֵּמא[ .והוא [לבסוף נמצא] ס'איז ַאן עוף ָט ֵּמא .מ' ָ
כז דאיתא בשלחן ערוך (או"ח קסז ,ו) :יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה וכו' אא"כ היתה השיחה בדברים
מענין דברים שמברכין עליו ,כגון שבירך על הפת וקודם שאכל אמר וכו' תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו– .
ועל זה כתב במגן אברהם (ס"ק יח) :מאכל לבהמה .הוי צרכי סעודה ,דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו .גמרא.
כח
בס"ג שמיני תשי"ג (לשון קדשו קונטרס קמה ,מן אות לו) ותשי"ח ותשכ"א (קונטרס קפח) ,ובס"ג נח תשט"ו (קונטרס
קסז ,ח"א) ,נשא תשכ"ד (קונטרס רעד) ,ובפתיחה נח תשכ"ה (קונטרס רנז ח"א).
כט בגמרא חולין (סב :):אמר רב פפאַּ ,ת ְרנְ גו ָלא דְּ ַא ְג ָמא א ִּס ָיראַּ ,ת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמא ׁ ַש ְריָּ א .דרש מרימרַּ ,ת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא
יו ָּה ְדדָּּ ְר ָּסה ְו ָּא ְכ ָּלה [פירש"י :ראוה חכמים שדורסת ואוכלת] ,והיינו גירותא [דאמרינן לקמן בפרק כל דְּ ַא ְג ָּמא ֲא ִס ָּיראַ ,חזְ ּ
הבשר (חולין קט ):אסר לן גירותא ,שרא לן לישנא דכוורא ,שטעמו כטעמו].
ל דאחד מסימני עוף טמא הוא כשהוא 'דורס' ואוכל .כמבואר בגמרא חולין (סה.).
לא בתוספות (חולין שם) :חזיוה רבנן דדרסה ואכלה .מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה ,ובהאי סימנא לחודיה
היו אוכלים אותו ,דלא חיישינן לפרס ועזניה ,דלא שכיחי בישוב ,או קים ליה בגויה דלאו ממין פרס ועזניה הוא
[עיי"ש בהסוגיא ותבין].
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון יד
געהאט ִס ַ ּי ְ
יע ָּּתא ַ האבןהולב ,זיי ָּ
דאס[ ,והלא] ָּּכל ָּרז ָּלא ָּאנֵ יס ְל ּ
תמוה] וואו געפינט מען ָ
האבן זיי דען נישט וואס ָּ
האבן ַאלעס געוואוסטָּ . דִּ ׁ ְש ַמ ָּ ּיא די הייליגע ֲח ָּכ ִמים ,זיי ָּ
זא מין ָטע ּות. געוואוסט?! [און] ּפלוצים איז געשען ַא ַ
עד
דארף עס שטיין אין די גמרא,
רוואס ַפא ָזא ָטע ּותַ ,יא געשען ַא ַ און ַאז ס'איז ָ
שטארק.
ַ האבן זיך טו ֶּעה געווען ַאזויזאל ווייזן ַאז חכמינו ז"ל ָ
מ' ָ
עה
[ ַאז דער פשט איז ַאנדערש ,דהכוונה ווי] לאנגכח ,איך מיין געזאגט שוין ַ ָ האב נאר] איך ָ [ ָ
דער רמב"ן [אין] פרשת בחקותילג [על הפסוק] ְו ִּה ׁ ְש ַ ּב ִּּתי ַחיָ ה ָר ָעה ִּמן ָה ָא ֶּרץ (ויקרא כו ,ו),
געזאגט ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַחיָּ ה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץַ ,אז זייָ האט זאגט ער ,דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ ָ
גארנישט טון [להרע] ,די ְ ּב ֵּהמות מיט די ַח ּיות[ ,וכתב שם כי] ס'איז ַאזוי געווען [אין וועלן ָ
זאלן זיין ִּל ְטרף שאפן [ ַאז] זיי ָ בא ַהאט נישט ַ יאה ,דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ די] ְּת ִח ַּלת ַה ְּב ִר ָּ
זאלן זיין ַח ּיות טו ְרפות. ֶּט ֶּרף ,זיי ָ
האט גּ ו ֵּרם געווען [קלקול דאס ָ וואס דען ,דורך די ֲח ָּט ִאים פונעם מענטשָ , נאר ָ ָ
האט עס געווארן ֶּה ְפ ֵּקר [באין מעצור לרוחם]ָ , ָ בטבע הבעלי חיים ,כי על ידי שהאנשים] זיי זענען
דאס גּ ו ֵּרם געוועןַ ,אז זיי האבן ָ ַאריינגעברענגט ַא ּכ ַח ַה ּטו ֵּרף .די ֲעוֹנוֹ ת פון די דּ וֹ רוֹ ת ָ
געווארן טו ְרפות. ָ זענען
זאגט דער רמב"ן. ַאזוי ָ
עו
וואס נאך ַ ּבא ִּריכ ּות -איך וועל נישט ַמא ִּר ְ
יך זיין [יעצט] – [לבאר] ָ געזאגט ָ ָ האבאיך ָ
דער ּ ְפ ׁ ַשט איז ,דער ּ ְפ ׁ ַשט אין דעם שטיקל רמב"ן.
מאללד ַאזוי.
דאס איז ַּת ְמ ִצית דְּ ָּב ָּריו איז ַא ָ
ָאבער ָ
לב לשון הרגיל בזוהר ובספרים ,על פי לשון הפסוק בדניאל (ד ,ו) ְו ָּכל ָּרז ָּלא ָּאנֵ ס ָּל ְך ,ופירש רש"י :וכל סתום לא
נאנס ולא נכחד ממך - .ועיין בגמרא חולין (נט :).קרי רב עליה דשמואל ָּכל ָרז ָלא ָאנֵּ ס ָל ְך.
לג ברמב"ן בחקותי (כו ,ו)ְ :ו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץ .על דעת רבי יהודה (תורת כהנים בחקותי שם) שאמר מעבירן
מן העולם ,הוא כפשוטו ,שלא יבואו חיות רעות בארצם ,כי בהיות השבע וברבות הטובה והיות הערים מלאות
אדם ,לא תבאנה חיות בישוב .ועל דעת רבי שמעון (שם) שאמר משביתן שלא יזיקו ,יאמר ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ' ָּר ַעת החיות'
ִמן ָּה ָּא ֶּרץ ○ .והוא הנכון ,כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות ,כאשר היה העולם מתחילתו ,קודם חטאו של
אדם הראשון ,אין חיה ורמש ממית אדם ,וכמו שאמרו (ברכות לג ).אין ערוד ממית אלא חטא ממית .וזה שאמר
יהן] ְו ַא ְריֵּ ה ַּכ ָ ּב ָקר י ַ
אכל ֶּּת ֶּבן הכתוב (ישעי' יא ,ח) ְו ׁ ִּשע ׁ ַשע יונֵּ ק ַעל ֻחר ּ ָפ ֶּתן ,וכן ו ָּפ ָרה ָודב ִּּת ְר ֶּעינָ ה [יַ ְחדָּ ו יִּ ְר ְ ּבצ ּו יַ ְל ֵּד ֶּ
יהם ,והושם (שם ,ז) ,כי לא היה הטרף בחיות הרעות ,רק מפני חטאו של אדם ,כי נגזר עליו להיות טרף ְל ׁ ִּשנֵּ ֶּ
הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו ,כידוע כי בטרפם האדם פעם אחת יוסיפו להיות רעים יותר ,וכן אמר
הכתוב (יחזקאל יט ,ג) ַו ִּ ּי ְל ַמד ִּל ְט ָרף ֶּט ֶּרף ָא ָדם ָא ָכל ○ .והנה בבריאתו של עולם נאמר בחיות שנתן להם העשב
לאכלה ,דכתיב (בראשית א ,ל) ו ְּל ָכל ַח ַ ּית ָה ָא ֶּרץ ו ְּל ָכל עוף ַה ּ ׁ ָש ַמיִּ ם ו ְּלכל רו ֵּמש ַעל ָה ָא ֶּרץ א ׁ ֶּשר ּבו נֶּ ֶּפ ׁש ַח ָ ּיה ֶּאת ָּכל
יֶּ ֶּרק ֵּע ֶּשב ְל ָא ְכ ָלה ,ואמר הכתוב (שם) ' ַויְ ִהי ֵכן' ,כי הוא הטבע אשר הושם בהם לעד .ואחר כך למדו הטרף מפני
החטא הממית ,כאשר פירשתי .וכשהותר שחיטת בעלי החיים לבני נח אחרי המבול והזהיר על האדם (נח ט ,ה)
יכם ֶּא ְדרשׁ וגו' ֶּאת נֶּ ֶּפ ׁש ָה ָא ָדם ,ולא נפש חיה מיד חיה בחברתה ,נשארו על מנהגם ְו ַא ְך ֶּאת דִּּ ְמ ֶּכם ְלנַ ְפ ׁש ֵּת ֶּ
לטרוף .ובהיות ארץ ישראל על השלימות ,תשבת רעת מנהגם ,ויעמדו על הטבע הראשון אשר הושם בהם בעת
יצירתם ,וכבר הזכרתי מזה בסדר תולדות נח (רמב"ן שם ט ,ו) ○ .ועל כן אמר הכתוב על ימי הגואל היוצא מגזע
ישי ,שישוב השלום בעולם ,ויחדל הטרף ורעת הבהמה וכל הרמש ,כאשר היה בטבעם מתחילה .והכוונה היתה
בו על חזקיהו ,שביקש הקב"ה לעשותו משיח (סנהדרין צד ,).ולא עלתה זכותם לכך ,ויהיה המעשה על המשיח
העתיד לבא.
לד פירוש :בכל אופן.
טו קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
עז
והנה שינוי זה שישנו בבעלי חיים לפי מצב הדור ,אינו בכל בעלי חיים ,שיש שם טהורות לעולם
ויש שהם טמאות לעולם ,אבל הרבה מהמינים מתהפכים מטהור לטמא ,או להיפוך ,לפי מצב הדור
איבערדעם קען זיין ַאזוי.
רהאנדן
פא ַדאך די ְמקורות ַהט ּו ְמ ָאה אייניג .ס'איז ַ נישט יעדער [מין בעל חי] איז ָ
וואס די ַה ׁ ְש ּ ָפ ַעת ַהדּ ור גיט שנעלער די ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה חלילהאפשר ַאזעלעכע [בעלי חיים] ָ
גארנישט .ס'איז האט עס ָהאט ווייניגער ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה ,און טייל ָ צום שלעכטן ,און ַא טייל ָ
נישט אייניג( .ועיין גם להלן באות צג ,ואות קו).
עח
ועל כן ַּת ְרנְ גוֹ לְ ָתא דְּ ַאגְ ָמא ,בדורות הראשונים לא היה דורס ,והיה באמת טהור,
וכמו שפסק רב פפא .אבל אחר כך נשתנו להיות דורסים בימי מרימר ,ולכן שוב אסרוה
געהאט ַא נְ ִּט ָ ּיה [להתהפך לדורס ,יותר משאר
ַ האט
קען זיין [ ַאז] די ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא דְּ ַא ְג ָּמא ָ
דאס 'דור' איז עופות]ָ ,אבער ס'איז נישט געווען פריער [בדורו של רב פפא ,וקודם לזה ,ווייל] ָ
נאכנישט געווען ַאזוי שלעכט. ָ
מאל [מער] וואסַ -א ָדאך ָ [אמנם הכלל הוא כי] ָלא ַא ְכ ׁש ּור דָּ ֵּרילה ,די דוֹ רוֹ ת ווערן ָ
געווארן ַא דּ וֹ ֵרס [בימי
ָ נִּ ְת ַק ְל ֵּקל[ ,די] ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות[ .און] דורכן ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות ,איז עס
טאקע נישט דּ ו ֵּרס געווען. האט עס ַ כאטש פון] פריער ָ רב מרימרָ ,
עט
האט מען עס געגעסן [ושפיר פסקו בזה] חכמינו ז"ל, איבערדעם איז רעכט ,פריער ָ
ימנֵ י
ס ָּ
געהאט די ִ
ַ האט עס נישט טאקע 'נישט' דּ ו ֵּרס געווען[ ,וממילא] ָ האט ַ ווארן ס' ָ ָ
טאקע געמעגט עסן ַעל ּ ִּפי ה ָל ָכה. האט מען עס ַ ט ּו ְמ ָּאה ,איז עס געווען ָּטהוֹ רָ ,
רוואס[ ,וועגן] דער פא ָ האט מען געזען [ ַאז] ס'איז דּ ו ֵּרס [ולכן אסרוה]ַ . דערנאך ָ
ָּ [ ָאבער]
ִּק ְלק ּול ַהדּ ורות.
פ
וכעין זה מצינו כאן בדור המבול ,שעל ידי שנתקלקלו אנשי הדור ,נכנס קלקול גם בבעלי חיים להזקק לשאינם
יהם יָ ְצא ּו ,ופירש"י שקיבלו עליהם להזקק רק למינם
מינם ,ולעומת זה כשיצאו מן התיבה נאמר לְ ִמ ְש ּ ְפח ֵֹת ֶׂ
דא ביים דּ וֹ ר ַה ּ ַמ ּב ּול אויך ַאזוי[ ,שאפילו] בהמה וחיה נזקקין דאך ָ -מ'געפינט ָ
דאס דּ וֹ ר איז ַאזוי ,די מענטשן פירן זיך ַאזוילו, רוואס ,ווייל [ ַאז] ָ פא ָ לשאינם מינםַ ,
דא אויך דאך ָ דאס ַא ּכ ַח ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה [גם על הבעלי חיים] ,ס'איז ְמק ּו ׁ ָשרַ [ ,אזוי] זעט מען ָ האט ָ ָ
אין די גמרא.
נאר] ס'ווערט ַאזוי, האבן נְ ִּט ּיות פון זיך ַאליין [מטבע בריאתםָ , נאר ווייל זיי ָ נישט ָ
[שנשתנו להיות כך ,על ידי השפעת קלקול האנשים].
יהםגעווארן ['לטובה' ,וכדכתיב] ְל ִמ ׁ ְש ּ ְפח ֵֹת ֶּ
ָ יבה זענען זיי ַאנדערש [ולעומת זה] אין די ֵּת ָּ
האבן האבן זיי אויף זיך ְמ ַק ֵּ ּבל געווען [לידבק רק במינם]לו[ .ווייל] זיי ָ או [ ִּמן ַה ֵּּת ָבה]ָ ,יָּ ְצ ּ
קות.
געהאט ַא ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה [לטובה] פון נ ַֹח'ןַ [ ,א ַה ׁ ְש ּ ָפ ָעה] פון ִצ ְד ּ ַ
לה לשון המורגל בפוסקים ,והוא מלשון הגמרא ביבמות (לט ):וחולין (צג :):אכשור דרי .ופירש"י ,בתמיה ,וכי
נתכשרו הדורות.
לו וכמו שכבר הזכיר רבינו מזה לעיל בקושיא ד (הנדפס בחלק ב' של הקונטרס) .וכבר העתקנו שם המקורות לזה
מדברי חכז"ל ורש"י.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון טז
האט גּ ו ֵּרם
דאס דּ וֹ ר ָ
דא ָאט [שלא לטובה]ִּּ ,כי ִּה ׁ ְש ִּחית ָּכל ָ ּב ָשרַ ,אז ָּ ַאזוי ווי מ'זעט ָ
געווען ִּּכי ִּה ׁ ְש ִּחית ָּּכל ָּּב ָּשר- .
פא
האבן זיך
טאקע ֱא ֶּמת ,חכמינו ז"ל ָ קאן זיין איבערדעם איז ַאיבערדעם איז ַאזויָ ,
טאקע 'נישט' דּ ו ֵּרס געווען ,און האט עס ַדעמאלטס [מקודם] ָ
ָ נישט טו ֶּעה געוועןָ [ .
נאר]
ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה.
געהאט די ִּס ָ
ַ האט 'נישט'
טאקע ָּטהוֹ ר געווען ,ווייל ס' ָ ס'איז ַ
פב
וכן מצינו שאמרו כי ָע ִתיד ֲחזִ יר לִ י ָט ֵהר .דאף שדיני התורה לא ישתנו גם לעתיד ,אבל טבע החזיר
ישתנה ,להיות לו סימני טהרה .כי סימני טומאה וטהרה תלוי לפי שורשם למעלה ופנימיות נפשותם
דאךלז ָּע ִתיד ֲחזִ יר ִלי ָּט ֵהר. זאגן ָ זיי ָ
דאס ח ִּזיר נאר [ ַאז] ָ
מיינט מען נישט [ ַאז] די ּתו ָרה וועט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה ווערן ,די ה ָל ָכהָ ,
ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה ,די ּכוחות ַהט ּו ְמ ָאה
האבן קיין ִּס ָ וועט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה ווערןַ [ ,אז] ס'וועט נישט ָ
ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה וועט עסהאבן די ִּס ָ וועלן ַאוועקגיין דערפון[ ,און] ַאז ס'וועט נישט ָ
ממילא זיין ָּטהוֹ רלח.
פג
ימי ּּות.
עפעס ,אויפן ּ ְפנִ ִ
דאך אויף ּ ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה ווייזן ָ
ַאלעס איז געווענדט ,די ִּס ָ
האבן זיך חכמינו ז"ל נישט טו ֶּעה געווען. איבערדעם איז רעכטָ ,
[עד כאן ממה שכבר ביארתי בזה].
פד
ישוב קושיא טו
ולפי זה יבואר דלעולם מתחילת הבריאה היו הטהורים מרובים מהטמאים ,אלא שבמשך הדורות שנתקלקלו קודם
המבול ,נשתנה הרבה מהם להיות טמאים ,ונעשו הטמאים מרובים ,ורצה הקב"ה להביא את המבול ולהכניס מהם
לתיבה ,שיחזרו אותן המינים להיות טהורים ,ע"י השפעת הקדושה של נח בהיותם בתיבה ,ושוב יהיו הטהורים מרובים
לאמיר צוקומען צו דעם [לענין תיבת נ ַח]. היצטערט ָ
זאל ַמ ְק ִּריב זיין ִמ ּכֹל געוואלט [ ַאז] ער ָ
ָ האט
היצט איז ַאזוי ,דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
דאך דאך געווען רחמנא ליצלן ס'איז ָ דאס דּ ור ַה ַּמ ּב ּול איז ָ ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרהָ ,אבער ָ
דא [בימי מרימר] ס'איז געווען [א השתנות] מיט סאך ט ּו ְמ ָאהַ ,אזוי ווי ָ געווארן ַא ַ ָ
דא צי ס'איז נישט געווען [בדור המבול] ַאזעלעכע [בעלי ַּת ְרנְ גו ְל ָתא דְּ ַא ְג ָמא ,און ִּמי יו ֵּד ַע ָ
געדארפט צו זיין קיין ְט ֵּמ ִּאים, ַ האבן נישט געווארן ְט ֵּמ ִּאים און זיי ָ ָ וואס זענען חיים] ָ
זאגט יאה זענען זיי נישט געווען [טמאים ,וכעין] ַאזוי ווי דער רמב"ן ָ פון די ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ
ימנֵּ י ט ּו ְמ ָאה ,איזגעהאט די ִּס ָ
ַ האט נישט [ ַאז] זיי זענען נישט געווען קיין דּ ו ְר ִּסים ,ס' ָ
האט גו ֵּרם געווען [שנעשו טמאים]. דאס דור ָ נאר] ָ סאך ַאזעלעכעָ [ , געווען ַא ַ
פה
יבה,
האט געוואוסט [ ַאז ווען] מ'וועט קומען אין די ֵּּת ָ [און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
וואס] ער וועט זיי געבן צו עסן ,מיט ַא ּכ ַֹח ַה ְ ּק ּ
דו ׁ ָּשה, ש ּ ָפ ָעה פון נ ַֹח'ןָ [ ,
[אונטער] די ַה ׁ ְ
לז כן הוא בתנחומא (ישן מכ"י ,שמיני סימן יד) ,וכדהובא כן ברבינו בחיי (שמיני יא ,ד) בשם מדרש תנחומא .ובחידושי
הריטב"א (קידושין מט ):כתב שכן אמרו בהגדה .וכן נמצא בכמה ספרים בשם חכז"ל או מדרש.
לח ועיין בעשרה מאמרות (להרמ"ע ,מאמר חיקור דין ח"ד ,פרק יג) וז"ל :כי המציאות לא ישוב העדר ,וצריך לטהרם,
כטהרת החזיר ,שעתיד הקב"ה לחדש בריאתו בשני סימנים ,שעכשיו אינו אלא מפריס פרסה ,והוא עתיד
להעלות גרה וכו'.
יז קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
וואס ער נעמט ַאריין [לרשותו ,וועט זיין] ּכ ַח ַה ּפו ֵּעל ְ ּבנִּ ְפ ָעל[ ,ועי"ז יחזרו להיות טהורים].
ָ
נאר] ַאז מ'נעמט געלט פון דאךלט ,אפילו [ ָ זאגט ָ [ווי] דער רבי ר' הערש אלימלך ָ
דאס ברענגט, וואס ס'איז נישט ' ַאזוי' [כהוגן ,יש בזה ענין כח הפועל בנפעלַ ,אז] ָ איינעם ָ
ַאריין [השפעה לא טובה] אין די ִּמדּ ות[ ,וכל שכן ממי 'שאוכל' מידו ממש].
פו
וואס
דו ׁ ָּשה ְו ַט ֲה ָּרה ָ
זא ְק ּ
מו ִרים ,מיט ַא ַ נאךמ [מי שמקבל] פון ַצדִּ ִ
יקים ְ ּג ּ היינט-שויןָ -
האט זיי ָזן ּו ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען ,די ַאלע נְ ָפ ׁשות ס'איז געווען ביי נ ַֹח'ן[ ,דממילא ווען] ער ָ
רראכטןפא ָ וואס זענען געווען אינעווייניג ,די ַאלע ְמג ּו ְל ָ ּג ִּלים [שבהמאכלים]ַ ,אלעס איז ַ ָ
באקומען ַאן ' ַאנדערע' ִּמדָּ ה [לטובה]. האט ַגעווארןמא ,און ס' ָ
ָ
פז
יבה אויף
געקאנט טרעטן אין די ֵּּת ָ
ָ דאך ַארויס אין מדרשמב ַאז מ' ָ
האט ס'שטייט ָ
גארנישט געטון. נְ ָח ׁ ִּשים ְו ַע ְק ַר ִּ ּבים ,און זיי ָ
האבן ָ
פח
סאך ְטהוֹ ִרים [חדשים] ווען מ'איז ַארויס געקומען פון געווארן ַא ַ
ָ דאך ממילא איז ָ
זאל מען ַמ ְק ִּריב
געוואלט ַאז פון 'די ַאלע' ָ
ָ האט
יבה[ ,און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ די ֵּּת ָ
ווילאנג זיי זענען ְטהו ִּרים.
ַ זיין ָק ְר ָ ּבנות,
פט
אלא שבהמשך העשרה דורות שלאחר המבול ,שחזרו ונתקלקלו אנשי הדור ,שוב חזרו להיות הרבה מהם טמאים
דערנאך
ָ דאס 'דּ ור' איז דערנאך אפילו [שוב חזרו כמה מהם להיות טמאים ,שהרי]ָ , ָ [אמנם]
געווארן ,ס'איז געווען ְּכנַ ַען מיט די קינדער[ ,און די] ֲע ָּש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ַעד
ָ נִּ ְת ַק ְל ֵּקל
(המשך עיקר הדרוש ,באות צב) ַא ְב ָּר ָּהם [שהיו מכעיסין ובאין].
צ
יסין 'ו ָּב ִאין'
ביאור לשון המשנהֲ :ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ָּהיו ַמ ְכ ִע ִ
בכמה נוסחאות יש שינוי בלשון המשנה באבות ,דבעשרה דורות שעד נח ,נאמר שהיו מכעיסין
'ו ָּב ִאין' ,ובעשרה שלאחר נח נאמר רק שהיו מכעיסין .וגם באמת צריך ביאור הכוונה בלשון 'ו ָּב ִאין'
וואס] ס'שטייט אין די משנהמגֲ ,ע ָּש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ֵמ ָּא ָּדם געהאט [לפרש ָ ַ האב אינזין איך ָ
יהם ַה ּ ַמ ּב ּול .און יסין ּו ָּב ִאיםַ ,עד ׁ ֶּש ֵה ִביא ֲע ֵל ֶּ ַעד נ ַֹחְ ,ל ַל ְמ ָּד ְך ׁ ֶּש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ
יו ַמ ְכ ִע ִ
יסין[ ,ובכמה נוסחאות] יו ַמ ְכ ִע ִ
[בהעשרה דורות] פון נ ַֹח'ן ביז ַא ְב ָּר ָּהם שטייט ׁ ֶּש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ
שטייט נישט ' ּו ָּב ִאים'מד.
וואס איז דער [לשון] ּו ָּב ִאים ,וואו זענען זיי 'געקומען'. [ובאמת צריך ביאור] ָ
לט באגרא דכלה פרשת שופטים ,ועוד בכ"מ .וכבר העתקנו לשונו בכמה דרושים.
מ פירוש :מכל שכן[ .דמדה טובה מרובה ,וכח הקדושה בודאי שמשפיע לטובה].
מא וכמו שהאריך רבינו בזה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס) ,בענין נפשות המגולגלים.
מב במדרש תהלים (מזמור צא) :כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה ,היה ַמ ֲה ְלכוֹ על נחשים ,ולא היו מזיקין אותו,
שנאמר (תהלים שם ,יג) ַעל ׁ ַש ַחל ָּו ֶּפ ֶּתן ִּת ְדר ְֹך.
יסין יו ַמ ְכ ִע ִיע ַּכ ָּמה ֶּא ֶּר ְך ַא ּ ַפיִּ ם ְל ָפנָ יוֶּ ׁ ,ש ָּּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ
מג במשנה דאבות (ה ,ב)ֲ :ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ֵמ ָּא ָּדם ְו ַעד נ ַֹחְ ,להו ִּד ַ
יע ַּכ ָּמה ֶּא ֶּר ְך ַא ּ ַפיִּ ם ְל ָפנָ יוֶּ ׁ ,ש ָּּכל
יהם ֶּאת ֵמי ַה ַּמ ּב ּולֲ ○ .ע ָּש ָּרה דוֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ְו ַעד ַא ְב ָּר ָּהםְ ,להו ִּד ַ ּו ָּב ִאין ַעד ׁ ֶּש ֵה ִביא ֲע ֵל ֶּ
יסין [וי"ג :ו ָּב ִּאין]ַ ,עד ׁ ֶּש ָ ּבא ַא ְב ָר ָהם ְו ִּק ֵּ ּבל ָע ָליו ְש ַכר ֻּכ ָּלם. יו ַמ ְכ ִע ִ
ַהדּ וֹ רוֹ ת ָּה ּ
מד כן הוא באבות דרבי נתן (לב ,א .ולג ,א) יעיי"ש .ועיין במשניות דפוס ווילנא בשינויי נוסחאות על המשנה שם,
דלכמה נוסחאות כן הוא גם במשנה שם.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון יח
צא
ואפשר לומר שרמזו בזה ,בעשרה דורות שקודם דור המבול ,אף כשחזרו 'ובאו' בגלגול ,היו מכעיסין והולכין ,ולא
נתקנו ,עד שנאבדו מן העולם .אבל לאחר המבול ,כשחזרו ונתגלגלו ,אף שמתחילה היו מכעיסין ,אבל לבסוף אחרי
כמה גלגולים נתקנו ,כשנתגלגלו בס' רבוא מישראל שיצאו ממצרים ,וקבלו את התורה ,וכמבואר בכתבי האריז"ל
געזאגטמא [בפסוק] ִּּכי ָ האבוואס איך ָ דאס קען זיין דער ּ ְפ ׁ ַשט[ ,לדרכינו לעיל] ָ נאר ָ ָ
יסין ִּה ׁ ְש ִּחית ָּכל ָ ּב ָשר [שגם כשחזרו ונתגלגלו השחיתו ,וממילא נמצא כי] זיי זענען געווען ַמ ְכ ִע ִ
געווארן,ָ מאל געקומען אויף דעם עו ָלם ,זיי זענען ְמג ּו ְל ָּגל כא ָּ
נא ַ ' ּו ָּב ִאים' ,זיי זענען ָּ
גארנישט[ ,ולזה על דור געהאלפן ָ
ָ האט נישט גארנישט געבעסערט ,ס' ָ האט זיי ָאון ס' ָ
יסין ' ּו ָּב ִאים'.יו ַמ ְכ ִע ִהמבול אמרו הלשון] ָּה ּ
געווארט [עד שיתגלגלו לבסוף באופן שיתוקנו ,ולא ַ האט מען שוין שפעטער ָ [אמנם] ּ
געווארט אויף [המשך הדורות] ַ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים שוין איבדום לגמרי כדור המבול]ָ ,
נאכדעם [אין] ְסדוֹ ם[ ,עד ששוב נתגלגלו בס' נאכדעם [נתגלגלו אין] דּ וֹ ר ַה ְפ ָּל ָּגה און ָ ְּכ ֵּס ֶּדרָ ,
רבוא מישראל שהיו במצרים ,ושם נתקנו עד שזכו לקבל את התורה]ַ ,אזוי ווי דער אר"י הקדוש
זאגטמה. ָ
צב
ישוב קושיא י-יא
ועל כל פנים בזמן התיבה חזרו הרבה מיני בעלי חיים להיות טהורים ,ולכן לא היה מספיק במה שלמד נח תורה
קודם ביאת התיבה ,והוצרך גם למבחן של קליטת התיבה ,לפי שרצה הקב"ה שיכניס שבעה שבעה גם מאותם
שישתנו אחר כך בתוך התיבה להיות טהורים ,וזה לא היה יכול נח להכיר על ידי הסימנים שבאותה שעה
לאמיר'זשע זען. היצט ָ
געדארפט צו זיין מער ְטהוֹ ִרים [בזמן יציאת התיבה ,וכמבואר בפרקי דרבי ַ האט
ס' ָ
אליעזר].
האט ער נישט געוואוסט האט געלערנט ּתוֹ ָּרה ,נו ָ היצט איז ַאזוי ,אפילו [ ַאז] נ ַח ָ
ימנִ ים [בזמן ביאת
האט געזען די ִס ָּ [איזה מהם יהיו טהורים בצאתו מהתיבה ,ועל כן אפילו] ער ָ
יבה,
זאל ער ַאריינברענגען אין די ֵּּת ָ האט נישט געוואוסט וועלעכע ָ התיבה ,אמנם] ער ָ
האט געוואוסט [שהרי כמה מהם היו עתידין להשתנות בסימניהם ,ורק] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
וועלעכע זיי וועלן 'ווערן' ָּטהוֹ ר [אחר כך בהיותם בתוך התיבה].
צג
אמנם לא כל המינים יש בכחם להטהר ,כי יש כאלו שהם טמאים לגמרי לעולם .כי בהכרח שיהיו בהבריאה גם
טמאים ,וכעין שאמרו גם בתורה דבהכרח להיות גם מ"ט פנים טמא .ומהם הוא שצוה הקב"ה ליקח רק שנים שנים
דאך געווען דאך אויך נישט זיין ' ַאלעס' ְטהו ִּרים[ ,שהרי] ס'איז דעך ָ [און] ס'קען ָ
יאהַ ,אז זיי ברויכן זיין ָט ֵּמא געווארן פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ
ָ וואס זענען ַאזוי געבוירן
ְט ֵּמ ִּאים ָ
[ומהם הוא שצוה הקב"ה ליקח רק שנים שנים].
ַאזוי ווי ס'ברויך צו זיין [בכל דיני התורה] מ"ט ּ ָּפנִ ים ָּט ֵמא מ"ט ּ ָּפנִ ים ָּטהוֹ רמוַ ,אזוי
דאך צו זיין [במיני בעלי חיים] אויף דער וועלט ְטהוֹ ִרים ּו ְט ֵמ ִאים[ ,ווייל] ַאזוי איז ברויך ָ
מה בשער הפסוקים פרשת שמות ,עיין שם באורך בזה .וכן בשער הכוונות (דרושי פסח ,דרוש א).
וכבר הזכיר רבינו מזה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס ,אות נא).
מו והוא בהכרח לצורך עמידת העולם .וכמבואר בירושלמי סנהדרין (דף כא) :אמר רבי ינאי ,אילו ניתנה התורה
ֲח ּת ּו ָּכה ,לא היתה ָּל ֶּר ֶּגל עמידה .מה טעםַ ,ויְ ַד ֵּ ּבר ה' ֶּאל מ ֶּשׁה ,אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא
כוָּ ,ר ּב ּו המחייבין חייבו ,כדי שתהא התורהַה ֲה ָּל ָּכה ,אמר לו ַא ֲח ֵרי ַר ִּבים ְל ַה ּטֹת (משפטים כג ,ב) ָּר ּב ּו המזכין זָּ ּ
נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור .מנייןְ ' ,ו ִּד ְגלו' [ ָע ַלי ַאה ָבה (שיר השירים ב ,ד) ,בגימטריא מ"ט] .וכן הוא
יט קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
דארט] אויך יבה ,זענען זיי [ ָ יאה[ .און] 'די' וועלן נישט ווערן [נתהפך] אין דער ֵּּת ָ די ְּב ִר ָּ
געווארן קיין ְטהו ִּרים.
ָ נישט
סאך ְטהו ִּרים [שהם תלויים לפי מצב הדור]ַ ,אזוי ווי ַא ַּת ְרנְ גו ְל ָתא דא ַא ַ נאר ס'איז ָ ָ
סאך
דְּ ַא ְג ָמא [שאינו טמא מחמת עצמו רק תלוי בהתנהגות הדור .וכמו כן בהתיבה] איז געווען ַא ַ
ַאזעלעכע [שטהרתם היה תלוי לפי המצב].
צד
דאך געוואוסט [ ַאז ווען] מ'וועט ַארויסקומען פון די האט ָדער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
באקוקן [לפי מה שלמד תורה] ,ווייסט דא ַ יבה וועלן זיין מער ְטהוֹ ִרים ,נו [ווען] ער וועט ָ ֵּּת ָ
האט ער שוין נישט דאס ָ נאך ַאלץ] נישט וועלעכעס צו ברענגען [שבעה שבעה]ָ , דאך [ ָ ער ָ
יבה ְטהוֹ ִרים ,זיי
געקאנט וויסן פון דער ה ָל ָכה וועלעכע זיי וועלן 'ווערן' אין די ֵּּת ָ ָ
האט ער שוין נישט געקענט וויסן פון יבה .דעס ָ וועלן נִּ ְת ַה ּ ֵּפ ְך ווערן [לטהורים] אין די ֵּת ָּ
נאר [מהמבחן שראה על ידי שהיתה] ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ . דער ה ָל ָכה ,ס'איז ָ
צה
וכן לא היה מספיק בסימן קליטת התיבה לחוד ,ומוכרח גם לומר שלמד נח תורה .דהלא לאחר יציאת התיבה חזרו
ונעשו טמאים הרבה ממיני בעלי חיים ,ואם לא היה מכיר בסימני התורה לא היו יודעים להשמר מאכילת המינים
שחזרו ונטמאו
כאטשיג ס'איז געווען ָּל ַמד נ ַֹח ּתוֹ ָּרהמז [ ..אף על פי כן עדיין
איבערדעם איז רעכטָ ,
הוצרך גם לסימן דכל שהתיבה קולטתו ,לידע איזה מהם שיתהפכו בתיבה להיות טהורים ,ויצטרך
להקריב מהם קרבן לה' .ושוב לאידך גיסא גם בסימן דהתיבה קולטתו לחוד לא היה סגי ,שהרי היו
הרבה אשר התורה אסרתן ועתידין להיות טמאים לישראל ,לפי שבמשך הדורות שלאחר יציאתם
נאר געווען אין די דאך ָ
געווארן ְט ֵמ ִאים ,ס'איז ָ
ָּ מהתיבה עד מתן תורה] זענען זיי צוריק
נאר געווען [מה שכמה מהמינים נתהפכו והיו טהורים לשעה ,אמנם] דער דּ ור דאס ָ
יבה איז ָ ֵּת ָּ
געווארן צוריק [טמאים ,במשך הדורות שלאחר המבול]ַ ,א גרויס טייל -אפשר ָ דאך
זענען ָ
געווארן ְט ֵּמ ִּאים.
ָ נישט ַאלעָ [ ,אבער] ַ -א גרויס טייל זענען צוריק
און [אם לא היה למד תורה אז היה נמצא כי] מ'העט גיווען געגעסן פון די ְטהורות
געהאט ַא ַראיָ ה ַ דאך
האט ָווארן ער ָ [שקולטתן התיבה ,אבל במשך הדורות חזרו ונעשו טמאים]ָ ,
האט יבה ָ געזאגט ,די ֵּת ָּ
ָ דאך אים האט ָוואס] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ [מקליטת התיבהָ ,
דאך געוואוסט [שהם טהורות ,ואם לא היה בקי בסימנים היה האט ער ָ יבה ָגעוויזן ,פון דער ֵּּת ָ
דאס סובר שישארו בטהרתן גם לאחר שחזרו ונטמאו לאחר יציאת התיבה ,והיו אוכלין מהם ,וממילא] ָ
דאך אויך נישט גוט. איז ָ
אומר (תהלים יב ,ז) ִּא ְמרות ה' א ָמרות ְטהרות ֶּּכ ֶּסף ָצרוּף ַ ּבע ִּליל ָל ָא ֶּרץ ְמזֻ ָּקק ' ׁ ִּ
ש ְב ָע ָתיִּ ם' ,ואומר (שיר השירים א ,ד)
יש ִּרים א ֵּהבו ָּך.
ֵּמ ׁ ָ
וכעין זה הוא במדרש תהלים (מזמור יב)ִּ :א ְמרות ה' א ָמרות ְטהרות (תהלים יב ,ז) וכו' .אמר רבי ינאי ,לא ניתנו
דברי תורה חתוכין ,אלא כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא.
אמר לפניו ,רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה .אמר לוַ ,אח ֵּרי ַר ִּ ּבים ְל ַה ּטת (משפטים כג ,ב)ָ .ר ּב ּו
המטמאין טמאָ ,ר ּב ּו המטהרין טהור ○ .רבי אבהו בשם ר' יונתן אמר ,תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא ,והיה
מטמא את השרץ מן התורה במ"ט פנים ומטהרו במ"ט פנים .וכן תני רבי חייא ,תלמיד היה לו לרבי מאיר
וסומכוס שמו ,והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים ,וחוזר ומטמאו במ"ט פנים .שנאמר (תהלים שם)
ְמזֻ ָּקק ' ׁ ִּש ְב ָע ָתיִּ ם' [ז' פעמים ז' שהוא מ"ט] .ר' יהושע בשם ר' לוי אמר ,תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש
את התורה במ"ט פנים וכו'.
מז חסר כאן קצת על הרי ָ
קארדינג.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון כ
צו
האבן געלערנט ּתוֹ ָּרה ,ער האט ער געמוזט ָ טאקע געמוזט זיין ביידעָ , האט ַ [ולכן] ָ
האט ער געמוזט ימנִ ים [כשיחזרו וישתנו במשך הזמנים ,און] פונדעסטוועגן ָ זאל וויסן די ִס ָּ ָ
יבה ַא געווארן אין דער ֵּּת ָ
ָ ווארן ס'איז נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה האבן דעם [מבחן פון] ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ָ , ָ
געווארן [בתוך התיבה] און וועלעכע זענען ָרא ּוי ָ וואס זענען נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה גרויס טייל ,און די ָ
געקאנט
ָ נאר
האט מען ָ נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה צו ווערן [אף שבשעת ביאתו לתיבה עדיין לא נשתנו ,דעס] ָ
וויסן [על ידי] ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ .
שפעטער ַאז ער וועט האט געמוזט וויסן דעם דִּ ין [ממה שלמד תורה ,ווייל] ּ ָאבער ער ָ
טאקע וואס] זענען ַ דאס איז נישט גוט [די ָ זען צוריק ַא ׁ ִּשנּ ּוי ,וועט ער זען דעם דִּּ יןַ [ ,אז] ָ
געווארן].
ָ מ ִּאים [ צוריק ְט ֵּ
צז
ומה שלמד רש"י זה מהפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח לְ ָך וגו' ,יש לומר שזה נרמז
בלשון הפסוק ִּת ַּקח 'לְ ָך' ,דהיינו לְ ַד ְע ְּת ָך ,במה שתדע ותבין גם אתה סימני הטומאה והטהרה
געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך', ָ האט דער בורא כל עולמים איבערדעם ָ
זאלסט 'וויסן' וועלעכעס איז ָטהור און פארשטייןָ , זאלסט ַ [והיינו] ְל ָך ְל ַד ְע ְּת ָּךמח ,דו ָ
האט געלערנט ּתוֹ ָּרה[ .און] זאגן [ ַאז] ער ָ וועלעכעס איז ָט ֵּמאמט[ .וממילא] 'מוז' איך ָ
האבן ביידע.איבערדעם מוז איך ָ
וואס שטייט אין די גמרא ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה ָ איבערדעם איז ביידע ֱא ֶּמת ְויַ ִּציב ,דעס
(וישוב קושיא י ,ראה להלן באות קלא) זאגט ִמ ַּכאן ׁ ֶּש ָּּל ַמד נ ַֹח ּתוֹ ָּרה.
וואס רש"י ָ קוֹ ְל ָּטתוֹ ,און ָ
צח
התחלת ישוב קושיא יב
היצט איז ַאזוי.
פארשטייט מען דעם מדרש [בפסוק] ַו ִ ּי ֶּבן [נ ַח ִּמזְ ֵּ ּב ַח ,שהקריב] ' ִמ ַ ּיד'[ ,ווייל] ער היצט ַ
יבה געטון [שהפכתן לטהורים ,ועלולים הם לחזור האט די ֵּּת ָ
דאס ָ
רשטאנען ַאז ַָ פא
האט ַָ
(ההמשך לזה ,באות ק) ולהשתנות במשך הזמן].
צט
ישוב קושיא ט
והשתא מובן דברי המדרש בפסוק ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶׂשה ֶׂאת ַה ֵּת ָבה ,שהתיבה היתה מטהרת.
דהכוונה שנכנס בתיבה כח הטהרה במיני בעלי חיים ,שהרבה מהטמאים חזרו להיות טהורים
דאס דער מדרש [בפסוק] ' ִק ִ ּנים' ַּת ֲע ֶּשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבהַ ,אזוי ווי ִק ִ ּנים זאגט ָ איבערדעם ָ
געזאגט [שאמר השי"ת לנח] ָ האט דער פסוק איז ְמ ַט ֵּהר ֶּאת ַה ְּמצ ָרע ,ס'ברענגט ַט ֲה ָּרהָ ,
סאך עופות וועלן ווערן ָטהור יבה וועט ברענגען ַט ֲה ָּרהַ ,א ַ דא די ֵּת ָּ זאלסטו וויסן [ ַאז] ָָ
סאך ַ ּבע ֵּלי ַח ִּ ּיים -צי ְּב ֵהמוֹ ת מיט עוֹ פוֹ ת -וועלן ווערן וואס זענען געווען ְט ֵּמ ִּאיםַ ,א ַ ָ
דארט זאלסטו וויסן פון ָּ וואס זענען געווען ְט ֵּמ ִּאיםַ ,אזוי ווי ַא ַקן איז ְמ ַט ֵהר ָ ָטהור ָ
יבה
וואס זיי וועלן זיין מיט דיר אין דער ֵּּת ָ וועט ַארויסקומען ַא ּכ ַֹח ַה ַּט ֲה ָּרה ,דורכדעם ָ
דאס ָמ ׁ ָשל [ ׁ ֶּשל ַה ַּקן]. וועט זיין ַטה ָרהַ .אזוי ווי ָ
מח וכעין לשון רש"י ריש פרשת שלחְ ׁ ,ש ַלח ' ְל ָּך' ,לדעתך.
מט וראה להלן (באות קג) עוד פירוש בדיוק הלשון ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך' ,דהיינו שיכניס אותם לרשותו ,ולכח הקדושה.
כא קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
ק
המשך ישוב קושיא יב
וגם יובן דברי המדרש בפסוק וַ ִ ּי ֶׂבן נ ַֹח ִמזְ ֵ ּב ַח ,שהתבונן והקריב ' ִמ ַ ּיד' .כי הבין נח שאותן שחזרו ונטהרו ,הרבה מהם
יחזרו וישתנו להיות טמאים ,ורק לאותה שעה נטהרו ,ועל כן מיהר והקריב אותם מיד ,כל זמן שעדיין הם בסימני
טהרה
דא ט ּו ְמ ָאה [בעולם] ,די וועלט איז וועלט, דאך געוואוסט ָאבער ַאז ס'איז ָ האט ָ ער ָ
וואס] זיי
ש ָּרה דּ וֹ רוֹ ת ִמ ּנ ַֹח ַעד ַא ְב ָּר ָּהםָ [ ,
וויאזוי ס'וועט זיך פירן די ֲע ָּ ַ האט געזען [און] ער ָ
האט ער דאס וועט דויערןנ [הטהרה שלהם]ָ . ווילאנג ָ
ַ יסין ּו ָּב ִאין[ ,און] ִּמי יו ֵּד ַע
זענען ַמ ְכ ִע ִ
האט ער געזאגט [לא צוה לי הקב"ה להרבות באלו אלא כדי להקריב מהם קרבן ,ולכן] ִמ ַ ּיד ָ ָ
נארהאט ָ דאך געוואוסט [ ַאז] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ האט ָ געברענגט ָק ְר ָ ּבנות[ ,ווייל] ער ָ
רלאזט אויף פא ָ נאר נישט ַ האט ָ געמאכט דעם מבחן פון כל שהתיבה קולטתו ,און] מ' ָ ַ פארדעם [ ַ
וואס ס'וועט זיין דא ווערן [כמה מהם טהורים בתיבה]ָ ,אבער ָ ימנִּ ים ,ווייל ס'וועט ָ די ִּס ָ
האט ער געמוזט ' ִמ ַ ּיד' [ווען] ער איז ָ שפעטער ווייסט ער נישט .איבערדעם ּ
בנות[ ,ווייל] האט ער ֵּּתי ֶּּכף געברענגט ָק ְר ָ ּ דאס דער מדרש ָ - זאגט ָ ַארויסגעקומען ָ -
וואס ס'וועט זיך טון. קאן מען נישט וויסן ָ שפעטער ָ ּ
קא
ישוב קושיא יג
וגם מיושב קושית הבנין אריאל ,מהיכן הבין נח שהם לקרבנות ,דלמא הם לצורך אכילת בני אדם .שהרי לצורך
אכילה בלאו הכי לא נתקיימה טהרתם לבסוף ,שהרי חזרו ונטמאו אותן מינים המשתנים ,ועל כרחך שזהו בכדי
להקריב קרבן מהיתירים ,שהקרבת הקרבנות היה דבר הנוגע לאותה שעה דוקא
שיָּ א[ ,דמנא ידע שהם
פארענטפערט דעם בנין אריאל'ס ַק ׁ ְ
היצט איז רעכט ,איז ַ
האבן צום עסן. געדארפט ָ ַ האט זיי לקרבן ,דילמא הריבוי הוא מטעם ווייל] מ' ָ
דאס נישט קיין נַ ְפ ָקא ִּמינָ ּה געוועזן [מה שנטהרו בזמן דאך ָ[ווייל] אויף צום עסן איז ָ
דאך ֵּּתי ֶּּכף צוריק [שחוזרין לטומאתן ,הלא בלא"ה לא יאכלו מהם, ווארן ַאז ס'ווערט ָ התיבה]ָ ,
האטובהמה אחת היה מספיק להם לאכילה לזמן מרובה ,כי היו רק אנשים מועטים .משא"כ] ָק ְר ָ ּבנות ָ
ווארן אויף צום האט נישט געגעסן [מאותם שנשתנו]ָ , ער ' ִּמ ַ ּיד' ְמ ַק ֵּ ּים געוועזן[ .אמנם] ער ָ
שפעטער איז שוין געווען ַאן ַאנדערער ווארן ּ עסן איז נישט געווען קיין ּתו ֶּע ֶּלת [מיד]ָ ,
האט וואס ס'איז געווען פריער[ .און] ער ָ ֶּח ׁ ְש ּבון ,איז שוין נישט געווען 'דער' ֶּח ׁ ְש ּבון ָ
יבה קו ְל ָטתו [ולא היה סגי במה שלמד האבן ֵּּת ָ האט געמוזט ָ רשטאנען [פון דעם] ווייל מ' ָ ַ פא
ַ
תורה ,דהוא מטעם] ווייל ס'ווערט נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה [הסימנים לפי מצב הזמן] ,נו ִּמי יו ֵּד ַע [ווען] מ'וועט
יצ ָלן פון די יבה קומט מען צוריק ָאן אין דער וועלט[ ,צי] ַרח ָמנָ א ִּל ְ ַארויס פון דער ֵּּת ָ
זאך[ .וממילא] אויפן עסןַ [ ,אז] ס'וועט גאנצע ַ ַה ׁ ְש ּ ָפ ַעת ָהעו ָלם וועט ווידער זיין די ַ
זא גרויס ּתו ֶּע ֶּלת דערפון ,איבערדעם [הבין נח] איז קומען צום עסן וועט נישט זיין ַא ַ
קאן עס טוהן ֵּּתי ֶּּכף שוין ,ס'איז נישט קיין נַ ְפ ָקא נאר וועגן ָּק ְר ָּּבנוֹ ת ,ווייל מ' ָ דער עיקר ָ
זאך.
שפעטערע ַ שפעטער .מה שאין כן] עסן איז שוין ַא ּ ִּמינָ ּה [אויף ּ
נאר אויף רשטאנען ַאז ס'איז ָ ַ פא
האט ער ַ האט ער געוואוסטָ , [וממילא] פון דעם ָ
ַה ְק ָּר ַבת ָּק ְר ָּּבנוֹ ת.
נ פירושָ :א ַ
נהאלטן.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון כב
קב
ישוב קושיא יד
ויבואר גם לימוד הפרקי דרבי אליעזר מהפסוק ,שדורש את הפסוק ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ּ ְטהוֹ ָרה ִּת ַּקח 'לְ ָך' ִש ְב ָעה ִש ְב ָעה,
דבא לרבות גם אותם שישתנו בתיבה להיות טהורים על ידי שתקח אותם 'לך' לרשותך ,ותשפיע עליהם כח
הקדושה .ומזה נשמע שכך היה רצון הקב"ה דבאותה שעה יתרבו הטהורים יותר מהטמאים
פארענטפערט דער פרקי דרבי אליעזר אויכעט. היצט איז ַ
זאגט [ ַאז] ביז צום ַמ ּב ּול [היו הטמאים יותר .און] ער מיינט דער פרקי דרבי אליעזר ָ
נאר אין 'די' דּ ורות [הסמוכים למבול .שהרי] יאהָ , נישט [במשך כל הדורות] פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ
זאל ְּת ׁש ּו ָבה טון ,מיט ק"כ דאך געהייסן ַאז מ' ָ האט ער ָ יאר ָ צוואנציג ָָּּ הונדערט און
גאנצע צייט דאך אים ְמ ַצ ֶּ ּוה געווען אויפן [בנין התיבה ,און אין] די ַ האט מען ָ ׁ ָּשנִ ים פריער ָ
נאך געווארן ' ָ
ָ נאך ְמת ּו ׁ ֶּש ַלח'ן זענען זיי
מאל ַארגער[ .און] ָ וואסַ -א ָגעווארן ָ ָ זענען זיי
געווארןנא.
ָ דאס דּ ור ,ווען ְמת ּו ׁ ֶּש ַלח איז נִּ ְס ַּת ֵּ ּלק ַארגער' ָ
סאך ְט ֵמ ִאים ,און דער ּבו ֵּרא ָּכלאיבערדעם [סמוך לביאת התיבה] איז געווען זייער ַא ַ
זאל נישט זיין ַאזויפיל ְט ֵּמ ִּאים [רק יתהפכו לטהורים בהתיבה, געוואלט [ ַאז] ס' ָ
ָ האטעו ָל ִּמים ָ
זאל ַמ ְק ִּריב זיין ָק ְר ָ ּבנות [גם מהטהורים החדשים] .און אפשר געוואלט מ' ָ
ָ האט און] ער ָ
עפעס געבליבן [טהורים ,מאותן שנטהרו בתיבה]. שפעטער איז אויך ּ אויף ּ
קג
געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ִּת ַ ּקח ' ְל ָּך'
ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים איבערדעם ָ
יבה ַאריין[ ,ועל ידי זה] וועט זאלסט עס נעמען צו 'דיר' אין דער ֵּּת ָ ׁ ִש ְב ָּעה ׁ ִש ְב ָּעהָ ,
'ווערן' מער ְטהוֹ ִרים.
געווארן צוריק מער ְטהוֹ ִרים ,דורך דעם[ .ואתי ָ וואס ס'איז
יבה ָ דאך די ִּס ָ ּ דאס איז ָ ָ
שפיר האיך נלמד דברי הפרקי דרבי אליעזר מזה מהפסוק ,ואף אם יתפרשו דברי הפרקי דר"א לענין
ריבוי 'מינים' הטהורים].
קד
ישוב קושיא טז
ואין לזה סתירה ממה שאמרו בגמרא דבזמן מתן תורה היו בהמות הטמאים מרובים מהטהורים ,ולכן פרט הכתוב
בהם את הטהורים .כי הכל תלוי לפי מצב הדור ,ובהמשך הדורות שלאחר המבול חזרו ונתקלקלו ,ושוב נעשו
מינים הטמאים מרובים
רוואס ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָּרה איז געווען ביי ְּב ֵהמוֹ ת מער
פא ָאיז שוין נישט קיין ַק ׁ ְשיָ א ַ
[טמאים].
וואס
געווארן [טמאים במשך הדורות שלאחר המבול .און] דעס ָ ָ ווארן ס'איז שוין צוריק ָ
נא כן הוא במדרש אבכיר מכת"י (המובא בליקוטים ,סו"פ בראשית) :אחר פטירתו של מתושלח הצדיק ,כבדה אשמה
בארץ ,יותר מן מה שכבדה בימי אנוש ,שנאמר ַו ִּת ּׁ ָּש ֵחת ָּה ָּא ֶּרץ ,והלך אדם אצל בהמה ובהמה אצל עופות,
ושידין אצל אדם ,ואף מלאכי השרת אצל בנות אדם ,שנאמר ַו ִּ ּי ְרא ּו ְבנֵּ י ָה ֱאל ִּקים ֶּאת ְ ּבנות ָה ָא ָדם וכו'.
ועיין עוד בספר הישר עה"ת (פ' בראשית) :ויעש מתושלח הישר בעיני ה׳ ככל אשר הורהו חנוך אביו,
וילמד גם הוא את בני אדם חכמה ודעת ויראת ה׳ כל ימיו ,ולא סר מן הדרך הטובה ימין ושמאל .אך באחרית
ימי מתושלח ,סרו בני האדם מאחרי ה׳ ,וישחיתו את הארץ ויגזלו ויחמסו איש את רעהו ,וימרדו באלקים
ויפשעו וישחיתו את דרכם ,ולא אבו לשמוע בקול מתושלח ומרדו בו .ויקצוף ה' מאוד עליהם ,ויוסף ה׳
וישחית את הזרע בימים ההם ואין זרע ואין קציר באדמה ,ויהי כאשר זרעו את האדמה את אשר יאכלו
למחייתם בארץ ,ויצמחו להם קוצים ודרדרים אשר לא זרעו .ובכל זאת לא שבו בני האדם מדרכם הרעה ועוד
ידם נטויה לעשות הרע בעיני ה' ויכעיסו את ה' בדרכיהם הרעים ,ויקצוף ה' מאוד וינחם כי עשה את האדם,
ויאמר להשחיתם ולהאבידם מעל פני האדמה ,ויעש להם כן.
כג קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
געוואלט ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים געווארן מער [טהורים בזמן התיבה ,דעס] ָ ָ ס'איז
האט אויסגעפעלט[ - ,לענין] ַו ָ ּי ַרח ה' ֶּאת זאל זיין מער [באותה שעה] ,אויף די ָּק ְר ָּּבנוֹ ת ָ ס' ָ
סאךהאבן ַא ַ האט געברויכט ָ יח ַה ִּ ּניח ַח [והשבועה שלא יהיה עוד מבול] - ,פון יעדן ִּמין .מ' ָ ֵּר ַ
האט וואס זענען ' ְ ּב ּכ ַח געווען' צוריק צו ווערן ְטהוֹ ִרים [בתיבה] ָ ָק ְר ָ ּבנות ,פון די ַאלע ָ
זאך.דאס געווען ַא גרויסע ַ געדארפט ַמ ְק ִּריב זיין ָק ְר ָ ּבנות ,איז ָ
ַ מען
וואס היינט זעט מען שוין איז נישט קיין ַק ׁ ְשיָ א פון דער ברייתא [שבגמרא חולין]כ ָ
יארן ,די דורכגעגאנגען די ַאלע ָ ַ שפעטער [לאחר המבול ,ווען] מ'איז ווארן ּ [יותר טמאים]ָ ,
האט וואס ס' ָ עשרה דורות [שעד אברהם] ,און דורות און דורות [שלאחר זה] אין די וועלט ָ
געווארן
ָ זיך 'איבערגעטון' [ועברו בעולם עד מתן תורה ,וכן אפילו לאחר מתן תורהַ ,אז] ס'איז
געווארן מער [טמאים ,ולכן פרט בהם הכתוב בטהורים .מה שאין כן] ָ צוריק ביי די ְּב ֵהמוֹ ת איז
ביי די עוֹ פוֹ ת איז נישט געווען מער [טמאים מטהורים ,ולכן פרט בהם הכתוב בטמאים].
קה
וכן לענין 'העופות' ,אין סתירה מדברי הפרקי דרבי אליעזר לדברי התוספות שהפרטים מרובים בטמאים ,אף
שהמינים מרובים בטהורים .חדא דיש לפרש הפרקי דרבי אליעזר מיירי מריבוי המינים כמשמעות הפשוט ,ולא
מריבוי הפרטים .ואפילו לפי דברי הרד"ל דמיירי בריבוי הפרטים ,גם כן לא קשה ,כי הפרקי דרבי אליעזר מיירי רק
מאותה תקופה של זמן היותם בהתיבה ,ומיד לאחר כך .ולא בהמשך הדורות שלאחר מכן ,שאז שוב נתרבו
הפרטים של הטמאים יותר מהטהורים
זאגט אויך תוספות מיטן ר"ן [לענין 'העופות'ַ ,אז] אפילו ַאז ס'איז דאס ָ
על כל פנים ָ
נאר [ ַאז] די ' ִּמינִּ ים'
מער [הטהורים מהטמאים ,ולכן פרט הכתוב בעופות את הטמאים ,אמנם] ס'איז ָ
[הכללים] איז נישט געווען מער [בהטמאים]ָ ,אבער דער ' ִּמ ְס ּ ָפר' [הפרטיים] פון די ְ ּב ֵּה ָמה
דא מער [אצל העופות' ,פרטי' מיט די עופות [מזה לא מיירי שם בהברייתא ,ובזה] איז ַאלץ ָ
הטמאים מהטהורים .ולכן שפיר מקשה בגמרא על ביצים הלקוחים מן הנכרי ,וליחוש דילמא מעוף טמא
הוא .ומיושב קושיית הרד"ל על התוספות ,ואין סתירה לדבריהם מדברי הפרקי דר"א].
קו
רוואס ,וועלעכס פא ָ דאך אונז שוין נישט ַ פארשטיי מיר ָ דאס ַ יהיה איך שיהיהָ ,
כא ּפן' דעם ּכ ַֹח ַה ַּט ֲה ָּרה ,און וועלעכס ס'איז נישט ָרא ּוי זאל ' ַ [מין בעל חי] ס'איז ָרא ּוי ס' ָ
[לכך].
וואס] ָע ְמק ּו ַמ ְח ׁ ְשבו ָתיו יִּ ְת ָ ּב ֵּר ְך ׁ ְשמו.
יאה [ ַאזויָ ,דאס איז פון ְּת ִּח ַ ּלת ַה ְ ּב ִּר ָ
ָ
קז
קאן נישט פרעגן קיין ַק ׁ ְשיות פון [ ָאבער] על כל פנים איז קיין ׁש ּום ַק ׁ ְשיָ א נישט ,מ' ָ
וואס די גמרא ָ
זאגט ביי ַמ ַּתן ּתו ָרה [ ַאז] ָ ּגל ּוי ְויָ ד ּו ַע ִּל ְפנֵּ י ִּמי ׁ ֶּש ָא ַמר ְו ָהיָ ה ָהעו ָלם דעם ָ
עפעס ַאנדערש. גאר ּ דאס איז ָ [שבהמות הטמאים מרובים יותר מהטהורים ,ווייל] ָ
דארטן ַאז דער בורא כל עולמים זאגט ָ וואס דער פרקי דרבי אליעזר ָ און דעס ָ
דעמאלטסְּ ,ב ִע ּתוֹ ּו ִבזְ ַמנּ וֹ .
ָ דאס איז געווען מאכן מער ְטהו ִּריםָ ,געוואלט ַ
ָ האט
ָ
קח
[וכעין ווי] דער מדרש ָ
זאגטנב [בפסוק] ֵּצא ִּמן ַה ֵּּת ָבהַ ,ל ּכֹל זְ ָּמן -דער מדרש אין
נב
בקהלת רבה (ג ,א)ַ :ל ּכֹל זְ ָּמן ְו ֵעת ְל ָּכל ֵח ֶּפץ .זְ ַמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן ,שנאמר (בראשית ב ,טו)
ַו ַ ּי ִּ ּנ ֵּחה ּו ְב ַגן ֵּע ֶּדן ,וּזְ ַמן היה לו ׁ ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ִּמ ּ ׁ ָשם ,שנאמר (שם ג ,כד) ַויְ ָג ֶּר ׁש ֶּאת ָה ָא ָדם וגו' .זְ ַמן היה לו ְלנ ַֹח שיכנס
לתיבה ,שנאמר (ז ,א) ּבא ֶּאל ַה ֵּּת ָבה וגו'ּ ,וזְ ַמן היה לו ָּל ֵצאת ,שנאמר (ח ,טז) ֵצא ִמן ַה ֵּת ָּבה וגו'.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון כד
קהלת ְ -ו ֵעת ְל ָּכל ֵח ֶּפץ ַּת ַחת ַה ּ ׁ ָּש ָּמיִ ם (קהלת ג ,א) ,זְ ַמן ָּהיָּ ה ְלנ ַֹח ׁ ֶּש ֵ ּי ֵל ְך ַל ֵּת ָּבהּ ,וזְ ַמן ָּהיָּ ה ְלנ ַֹח
ׁ ֶּש ֵ ּי ֵצא ִמן ַה ֵּת ָּבהַ ,אלעס איז ְּב ִע ּתוֹ ּו ִבזְ ַמנּ וֹ ,דעס גייט ַאלעס לויט ווי דער זְ ַמן איז.
קט
האט זיך איבערדעם ,דער פרקי דרבי אליעזר שמועסט פון דעם ְז ַמן ָ
וואס ס' ָ
דורכגעגאנגען אין די דּ ורות פונעם דּ ור ַה ַּמ ּב ּול ,ביז צום ַמ ּב ּול,
ַ וואס ס'איז ָא ּפגעטוןָ ,
דאך
ימ ָרא איז ָ נאכ'ן ַמ ּב ּול .פון דעם שמועסט דער פרקי דרבי אליעזר ,די ֵּמ ְ און ֵּתי ֶּּכף ָּ
האלט עס אויס [מה שאמר שהיו הטהורים מרובים אינגאנצן אויף דעם ,און אויף דעם ַ ַ סו ֵּבב
מהטמאים].
זאגט [על זמן מתן תורה] וואס די גמרא ָ ממילא איז נישט קיין ׁש ּום ַק ׁ ְשיָ א פון דעם ָ
ַאז ָ ּגל ּוי ְויָ ד ּו ַע ַאז די ְּב ֵהמוֹ ת ַה ְּט ֵמ ִאים זענען מער.
פארענטפערט. דאס ַאלעס ַ זאך ְמי ּו ׁ ָשב ,איז ָ
גאנצע ַ ממילא איז די ַ
קי
ישוב קושיא ג
ולדרכינו יבואר גם כוונת המדרש שדורש את הפסוק ְפ ִרי ַצ ִדיק ֵעץ ַח ִיים ,זה נח שהיה זן ומפרנס הבעלי חיים י"ב
חודש ,וְ ל ֵֹק ַח נְ ָּפשוֹ ת ָּח ָּכם ,שעל ידי זה לקח והוציא את כל 'הנפשות' וניצוצי הקדושה שהיו טמונים בהבעלי חיים
ובהמאכלים ,והעלה אותם אל הקודש .וקראו על זה בתואר ' ָחכָ ם' ,כי היה נצרך לזה חכמה עליונה ,להבין בדברים
עליונים
זאגט דער מדרשֵ ,א ֶּּלה ּתוֹ ְלדֹת נ ַֹח[ ,זהו שנאמר] ּ ְפ ִרי ַצדִּ יק ֵעץ ַח ִ ּייםֶּ ׁ ,ש ָהיָ ה ָזן דאס ָ
ָ
האט זיי ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען מיטן ּכ ַח ַה ְּקד ּו ׁ ָשה ּו ְמ ַפ ְרנֵּ ס [בתיבה כל י"ב חודש ,והכוונה כי] ער ָ
וואס זענען געווען [הנקרא ֵּעץ ַח ִּ ּיים] ,דורכדעם איז געווען ְולֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ,די נְ ָפ ׁשות ָ
געזאגטמא.ָ האב פריער דארטן ְמג ּו ְל ָגל ,ווי איך ָ ָ
דא
דאס] איז געווען ַא ָּח ְכ ָּמה ֶּע ְליוֹ נָּ ה איז ָ [ואמר התואר] לֹ ֵק ַח נְ ָּפ ׁשוֹ ת ' ָּח ָּכם'[ ,ווייל ָ
נאר] ער נאר די ְ ּב ֵּהמות ְו ַח ּיותָ [ , האט ְמ ַפ ְרנֵּ ס געווען נישט ָ געלעגן אין דעםַ [ ,אז] ער ָ
מגעזאמלט. ַ צוזא
ַ דאס
האט ער ָ האט ַמ ְע ֶּלה געווען די ַאלע נְ ׁ ָּשמוֹ תָ , ָ
קיא
ישוב קושיא יז
והנה הדור המבול בחטאם ,הכניסו הם קלקול גם בתוך הנפשות של המאכלים שאכלו.
כי באכילה בהתגשמות ושלא בקדושה ,אינם מעלים אתם הניצוצים ,אלא ח"ו עוד משקעים אותם
געזאגט [ ְו ַא ָּתה ַקח ְל ָך ִּמ ָּכל ַמא ָכל 'א ׁ ֶּשר יֵּ ָא ֵּכל'].
ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמיםדעס ָ
ילה ,מ'עסט [דהנה] דער דּ וֹ ר ַה ּ ַמ ּב ּול [קלקלו בנפשות המאכלים .ווייל] ַאז מ'עסט ָּח ִל ָּ
יצוץ ַה ָּ ּקדוֹ ׁש - נאך דעם נִ ּ דו ׁ ָּשהַ ,אז מ'עסט מיט ' ַ ּג ׁ ְש ִמי ּּות' ,טוט מען ָּ יפ ּו ְך פון דער ְק ּ
ִה ּ
נאך ַארגער. נאך ַאריין טיפער .איז ָּ ווארפט מען ָּ די נְ ׁ ָּש ָּמה [ -שבהמאכל]ַ ,
קיב
ולעומת זה צוה הקב"ה לנח שהוא וכל באי התיבה יאכלו בקדושה ,באופן שיזכו להעלות ניצוצי קדושה
שבמאכלים .ולזה הזהיר ואמר לו וְ ַא ָּתה ַקח לְ ָּך ִמ ָּכל ַמ ֲא ָּכל ' ֲא ֶׁשר יֵ ָּא ֵכל' ,והוא על דרך שדרשו ִּכי 'יֹאכַ ל' ּ ְפ ַרט
לְ ַמ ִ ּזיק ,שיאכלו המאכלים באכילה ראויה ,עד שיזכו להעלות הנפשות שבהם ,ולא באכילה שהוא בבחינת מזיק ח"ו
לאותן הנפשות
ֹאכל' ּ ְפ ַרט
ֹאכל ק ֶֹּד ׁש ִּ ּב ׁ ְש ָג ָגה (אמור כב ,יד)ִּ ,כי 'י ַ [והנה] די גמרא ַד ְר ׁ ֶּש'נטכהְ ,ו ִּא ׁ
יש ִּכי י ַ
ְל ַמ ִ ּזיק.
איבערדעם ַאז מ'עסט ַאזוי ווי ַא ָּר ׁ ָּשע עסט ,נישט ַעל ּ ִפי ַה ּתוֹ ָּרה ,נישט מיט
וואס ס'ליגט אין דעם פאר דעם ָּ דאך ' ַמ ִ ּזיק' ַ קות ,נישט מיט יִ ְר ַאת ׁ ָּש ַמיִ ם ,איז מען ָּ ִצ ְד ּ
כה קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
יצוץ ַה ָּ ּקדוֹ ׁש.
ַמ ֲא ָּכל ,די נְ ׁ ָּשמוֹ ת ,מיטן נִ ּ
פאר זיינע אייגענע עלטערןנג.
גאר] ַ
מאל [ ַאז ער איז ַמ ִּ ּזיק ָ
קאן זיין ַא ָּ
[און] ָּ
קיג
[ ָאבער]געזאגט ְו ַא ָּּתה ַקח ְל ָּך ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל, ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים איבערדעם ָ
ילה' ווערט ָאנגערופן ַאז ס'איז נישט זאל זיין ' ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל'ְ ּ ,פ ַרט ְל ַמ ִ ּזיק[ .דלשון] 'א ִּכ ָ
ס' ָ
ש'נט ַאזוי [ ִּּכי 'י ַ
אכל' ּ ְפ ַרט ְל ַמ ִּ ּזיק .ולזה דאך די גמרא ,מ' ַד ְר ׁ ֶּ זאגט ָ מיט קיין ' ֶּה ֵּיזק' דערבייָ ,
זאל זיין ֲא ׁ ֶּשר 'יֵ ָּא ֵכל' [ולא להזיק ,ולאפוקי ממה שהיה אצל דור המבול]. אמר לנח] ס' ָ
קיד
ישוב קושיא יט (באופן ראשון)
ואמר עוד וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך' וְ לָּ ֶׁהם לְ ָּא ְכלָּ ה ,שמתחילה יהיו נקנים לרשותך שהוא רשות הקדושה ,ותאכלם אתה בקדושה ,ועל
ידי זה יכנס קדושה גם בהשיריים שלך שהם לאכילת הבהמות ,ותזכה להעלות ולקדש גם אותם ,שיחזרו להיות טהורים
געזאגט [ווייטער]ַ ,אז דו וועסט עס נעמען ,וועט ָ האט[און] דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים ָ
ָּ
עס זיין [מתוקן אחר כך] ,איבערדעם ְו ָּהיָּ ה ' ְלך' ,דו ברויכסט עס קו ֶּדם קוֹ נֶּ ה זיין[ ,כדי]
דו ׁ ָּשה[ ,ושיכנס בו] ַא ּכ ַֹח ַה ּפוֹ ֵעל ְּבנִ ְפ ָּעל (וכדלעיל באות פה).האבן ַא ּכ ַֹח ַה ְ ּק ּ
זאל ָ
ס' ָ
האט געמוזט זיין קודם ְל ָּך[ ,שנח יאכל דא געמוזט זיין ַאנדערשָ , האט ָּ איבערדעם ָ
באקומען ַא ִּקנְ יָ ן ַע ְצ ִּמי [לנח,
זאל ַ זאל ווערן ,ס' ָ מקודם להבהמות ,און] ער מיינט [כדי] ַאז ס' ָ
ולהכניסם בכח הקדושה ,על ידי הקנין ,ועל ידי אכילתו .ואחר כך יתן מן 'השיריים' שלו להבהמות ,כדי
(כההמשך וסיום הענין ,להלן באות קיט ,ואות קכב-קכג) שיכנס גם בהם כח הקדושה ,ויהתפכו להיות טהורים].
קטו
ישוב קושיא יט (באופן שני)
ועוד יש לומר ,על פי המבואר במדרש כי נ ַֹח היה כּ ֵֹהן .ואם כן הוצרכו מתחילה ליתן
לו התרומות ומעשרות .וכדרך שמצינו אח"כ באברהם שנתן המעשר לשם בן נח
נאך זיין [בדרך] ּ ָפ ׁש ּוט אויכעט [באומרו ְ'ל ָך ְו ָל ֶּהם'].
לעולם קען ָ
דאך ַארויסנד [ ַאז] ער ָ
האט דאך געווען ַא ּכ ֵֹהן ,ס'שטייט ָ ווייל לעולם נ ַֹח איז ָ
איבערגעלאזט
ָ האט ער נאכדעם ָ האט ַמ ְק ִּריב געווען ,און ָ הונָּ ה און ער ָ
געהאט ִּב ְג ֵדי ְּכ ּ
ַ
פאר ׁ ֵשם די ְּכה ּונָ ה.
ַ
נג עיין באמרי יהודה (להגה"צ ר' לייבוש היילפרין מברעזשאן ,בפרשת עקב ד"ה כל המקום) וז"ל :שמעתי בעצמי מהגאון
הגדול ש"ב רבי יוסף שאול נאטנזאהן ז"ל אבד"ק לבוב ,שסיפר לאאמו"ר ז"ל (הגה"צ ר' משולם פייבוש מברעזאן,
מח"ס שפת אמת עה"ת) ,שפעם אחת התאונן הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מאוד ,ושאלו אותו תלמידיו מה זה ,וסיפר
להם שהיה איש אחד שהיה לא טוב רח"ל ,ואחר מותו לא היה לו תיקון ,והקב"ה ריחם על נשמתו ,ויצא פסק
שיתגלגל בצפרדע אחת ,ויהיה מונח בבאר מים בארץ רחוקה ,ואם יבוא בנו של האיש הזה למקום פלוני וישתה
מי באר הזאת ויברך ברכה על המים ,אז יהיה לאביו תיקון על ידי זה ,אבל זה הבן היה עני גדול ולא היה דרכו
לנסוע למרחקים ,לכן סיבב הקב"ה שיהיה משרת אצל עשיר אחד ,והעשיר נֶּ ְח ֶּלה ,וצוו לו הרופאים לנסוע
למקום פלוני (ששם היה הבאר הנ"ל) לעשות שם רפואות ,ונסע העשיר לשם ולקח את המשרת (הוא בן האיש הנ"ל)
עמו ,ופעם אחת הלך המשרת עם הבעל הבית לשאוף אויר צח ,ופתאום נצמא המשרת למים ,צמאון גדול עד
כלות הנפש ,וזה היה מחמת שהגיע למקום הבאר שנשמת אביו מונחת שם מגולגל בהצפרדע ,וחיפש המשרת
באר מים לשתות ,ומצא הבאר הנ"ל ,והלך לשתות שם ,ומחמת גודל צמאונו ,שכח ושתה בלא ברכה ,ועל ידי
זה גם אז לא היה תיקון לנשמת אביו .ועל ידי זה התאונן כל כך על הנשמה הנ"ל ,שכל כך סיבב הקב"ה שיהיה
לה תיקון ,ולסוף היה כמו שהיה ,ומי יודע מה יהיה הסוף עם הנשמה הזאת ,כן סיפר הבעל שם טוב הקדוש
ז"ל ○ .וסיים הגאון הנ"ל ,לכן אני נוהג כשאני בא למקומות הרחוקים למרחצאות כפקודת הרופאים עלי ,אני
הולך לכל מעיין שיש שם לשתות מימיו בברכה תחלה וסוף ,אפשר יש שם איזהו גלגול שעל ידי זה אני בא
לכאן לתקן זאת .כן שמעתי מפיו של הגאון הנ"ל.
נד בבמדבר רבה (ד ,ח)ַ :קח ֶּאת ַה ְל ִּו ִּ ּים וגו' .אמרו רבותינו ,למה צוה הקב"ה לפדות בכורי ישראל בלוים,
שבתחלה היו הבכורות משמשין עד שלא עמד שבט לוי וכו' .ותדע לך שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון כו
רומוֹ ת ּו ַמ ַע ְשרוֹ ת.
דאך געבן ְּת ּ פאר ַא ּכ ֵֹהן ברויך מען ָ [און] ַ
שם אויך ַארויס [שנתן לו אברהם את דאך (לך יד ,כ) ביי ׁ ֵכל ,שטייט ַָו ִ ּי ֶּּתן לוֹ ַמ ֲע ֵשר ִמ ּ ֹ
המעשר].
דאך געבן.
פאר] ַא ּכ ֵּהן ברויך מען ָ [ ַ
קטז
והנה מצינו בגמרא בחמורו של רבי פנחס בן יאיר ,שלא רצתה לאכול טבל שאינו מעושר ,ואפילו באופן שהיתה מותרת
נאר ַאז
זאל קודם געבן [עסן] ִל ְב ֶּה ְמ ּתוֹ ,מיינט מען ָ וואס שטייט [ ַאז] מ' ָ [און] דעס ָ
גע'מ ֲע ֵשר'ט.
ַ ס'איז שוין
געוואלט עסן ָ דאך נישט ָ האט
ָ ווארן ֲחמוֹ רוֹ ׁ ֶּשל ַר ִּבי ּ ִפינְ ָּחס ֶּּבן יָּ ִאיר ָ
האט איר געגעבן [צו עסן ,ולא רצתה לאכול]. אומגע'מע ֵּשר'ט ,שטייט ְ ּב ֵּפיר ּו ׁשנה ,מ' ָ
ַ
נו
האט נישט גארנישט געוועזן [אסור] ַעל ּ ִּפי דִּּ ין ָ [ ,אבער] ער ָ כאטשיג ס'איז ָ ָ
אומגע'מע ֵּשר'ט.
ַ געוואלט עסן ָ
פארן ּכ ֵּהן.
רא ּפנעמען קודם [און] געבן ַ רומוֹ ת ּו ַמ ַע ְשרוֹ ת מוז מען ַא ָ ְּת ּ
קיז
והנה מבואר בישמח משה ,שעל ידי אכילת הכהנים בתרומה ,על ידי זה היה גם בכחם של הבעלים שאכלו את
החולין ,שיוכלו בנקל יותר להעלות את ניצוצי הקדושה שבמאכלם ,ולתקנם .כי המובחר וראשית של הניצוצים,
היו בתוך התרומה
פארן ּכ ֵֹהן ברויך מען געבן קודם [ולהקדימו גם 'באכילה'].
[און] ַ
שבטו של לוי ,טול מתחלת ברייתו של עולם ,אדם הראשון היה ְּבכוֹ רוֹ של עולם ,וכיון שקירב קרבנו וכו' לבש
בגדי כהונה גדולה ,שנאמר (בראשית ג ,כא) ַו ַ ּי ַעש ה' ֱאל ִּקים ְל ָא ָדם ו ְּל ִּא ׁ ְש ּתו ָּכ ְתנות עור ַו ַ ּי ְל ִּ ּב ׁ ֵּשם ,בגדי שבח היו,
ּש ַלח מסרן ְלנ ַֹח, תו ׁ ֶּש ַלח .כיון שמת ְמתו ׁ ֶּ והיו הבכורות משתמשין בהם .כיון שמת ָא ָדם ְמ ָּס ָּרן ְל ׁ ֵשתֵּ ׁ ,שת מסרן ִל ְמ ּ
ָּע ַמד נ ַֹח והקריב קרבן ,שנאמר (ח ,כ) ַו ִ ּי ַ ּקח ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטה ָֹּרה וגו' .מת נ ַח ומסרן ְל ׁ ֵשם ,וכי ׁ ֵּשם היה ְ ּבכור,
והלא יֶּ ֶּפת היה בכור ,שנאמר (י ,כא) א ִּחי יֶּ ֶּפת ַה ָ ּגדול ,ומפני מה ְמ ָס ָרן ְל ׁ ֵּשם ,מפני שצפה נ ַֹח שלשלת האבות
עומדת ממנו .ותדע לך ׁ ֶּש ּׁ ֵשם היה מקריב ,שנאמר (לך יד ,יח) ו ַּמ ְל ִּּכי ֶּצ ֶּדק ֶּמ ֶּל ְך ׁ ָש ֵּלם וגו' [ ְוהוּא כ ֵּהן ְל ֵּקל ֶּע ְליון] ,וכי
ְּכהוּנָ ה לו ניתנה ,והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרן ,מהו שהוא אומר כאן ְוהוּא כ ֵּהן ,מפני שהיה מקריב
ככהנים ○ .מת ׁ ֵּשם ומסרה ְל ַא ְב ָּר ָּהם ,וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב,
שנאמר (וירא כב ,יג) ַו ַ ּיע ֵּלה ּו ְלע ָלה ַּת ַחת ְ ּבנו .מת אברהם ומסרה ליצחק ,עמד יצחק ומסרה ליעקב ,וכי יעקב בכור
היה אלא ׁ ֶּש ַא ְּת מוצא שנטלה יעקב מן עשו בערמה ,אמר לו (תולדות כה ,לא) ִּמ ְכ ָרה ַכ ּיום ֶּאת ְ ּבכ ָר ְת ָך ִּליַ ,א ְּת סבור
שמא על חנם אמר יעקב לעשו שהוא ימכור לו את הבכורה ,לאו ,אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה
יכול מפני שלא היה בכור ,אמר עשו מה אני מבקש מן הבכורה הזאת ,שנאמר (שם ,לב) ִּה ֵּ ּנה ָאנ ִּכי הו ֵּל ְך ָלמ ּות
אמר ֱאל ִּקים ֶּאל יַ עקב קוּם וכו' .ב אותה שעה כיון שלקח יעקב את הבכורה התחיל מקריב ,שנאמר (ויצא לה ,א) ַו ּי ֶּ
ע ֵּלה ֵּ ּבית ֵּקל וגו' ַוע ֵּשה ׁ ָשם ִּמזְ ֵּ ּב ַח וגו' ○ .וכן בשעה שהקריב משה בסיני ,הבכורות הן הקריבו וכו' .וכיון שעשו
ישראל אותו המעשה וכו' ,אמר להם האלקים וכו' הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי וכו'.
יה ,לא אכל .חבטינהו נה בגמרא חולין (דף ז) :אקלע [רבי פנחס בן יאיר] לההוא אושפיזא ,רמו ליה ַש ֲע ֵרי ְל ַח ְמ ֵר ּ
[פירש"י :בנפה חבטינהו לנקות ,וויניר"א בלע"ז וכו'] ,לא אכל .נקרינהו [בידים מן האבנים והפסולת] ,לא אכל .אמר להו
דלמא לא מעשרן ,עשרינהו ואכל .אמר ,ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים ○ .ומי
מיחייבא [מאכל בהמה הנלקח מעם הארץ ,כלום גזרו עליו משום דמאי ,ואע"פ שאילו ודאי לא עישרו היה מחייב לעשר ,על
ספק מיהא לא גזור] ,והתנן (דמאי א ,ג) הלוקח [מעם הארץ ,פירות מן השוק] לזרע ולבהמה וקמח לעורות [לעבדן]
ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים ,פטור מהדמאי [ אע"פ שהזרע ומאכל בהמה בכלל שאר תבואה הן וחייבין
במעשרות ,לא גזרו עליהם משום דמאי ,דמסתמא רוב עמי הארץ מעשרין הן ,ולא החמירו חכמים על הדמאי כל כך] .התם הא
אתמר עלה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שלקחן מתחלה לבהמה ,אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם
לבהמה חייב לעשר .והתניא [בניחותא] הלוקח פירות מן השוק לאכילה ונמלך עליהן ,הרי זה לא יתן לא לפני
בהמתו ולא לפני בהמת חברו אלא אם כן עישר [והנך שעורים לאדם לקחום מתחלה].
נו לפי גירסת הירושלמי והמדרש המובא בתוספות (חולין שם) וז"ל :הא אתמר עלה אמר רבי יוחנן כו' .במסכת
שקלים (דף ח ):ובמסכת דמאי (פ"א ה"ג) בירושלמי ,ובבראשית רבה (ס ,ח) ,לא משני מידי .אלא השיב להם
יה.
דְּ ַמ ְח ְמ ָּרא ֲאנַ ְפ ׁ ֵש ּ
כז קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
ַאזוי ווי ס'שטייט אין ישמח משה פרשת תרומהנז ,ווייל מ'איז נישט ְ ּב ּכ ַח מיט די
ַּכ ָ ּונות ,נישט יעדער איז ְ ּב ּכ ַח ַמ ְע ֶּלה [צו] זיין דעם נִּ יצוץ ַה ָּקדו ׁש[ ,איבערדעם] הייסט עס
' ְּתר ּו ָמה'.
וואס
פארן ּכ ֵּהן ,טוט ער די ּ ְפע ּו ָלה ,און [ער] נעמט ַארויס ָ [ ָאבער] ַאז מ'גיט קודם ַ
דארף ַארויסנעמען [מניצוצי הקדושה]. ער ַ
[ ַאזוי] שטייט אין ישמח משה פרשת תרומה.
פארן ּכ ֵֹהן.
רו ָּמה ברויך מען געבן קודם ַ איבערדעם ְּת ּ
קיח
והנה החיות והבהמות שהיו בתיבה ,נתעלו גם כן לאותה מדריגה שמצינו בחמורו של רפב"י ,ולא רצו לאכול
מהמאכלים קודם שיפרישו מהם תרומות ומעשרות .ולכן אמר לו הקב"ה וְ ָּהיָּ ה 'לְ ָּך' וְ לָּ ֶׁהם לְ ָּא ְכלָּ ה ,להקדים
הנתינה לנח תחילה את התרומות ומעשרות .וגם יקדים באכילת התרומות ומעשרות ,כדי שיהיה בנקל יותר להיות
אחר כך גם אכילת הבהמות בקדושה ,ועל ידי כל זה יתעלו ויטהרו גם הבהמות
טאקעדא ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' [מקודם] ,ערגעץ ַאנדערש ַקאן זיין ,איבערדעם שטייט ָ דעס ָ
גע'מע ֵּשר'ט -פון ְּתר ּו ָמה און פון ַמע ֵּשר -איז ַ וואס ס'איז [שוין] נישט[ ,ווייל] דעס ָ
דאך געווען ַא ּכ ֵֹהן ,מ'מוזטאקע ַאזוי ,ברויך מען געבן קודם ִל ְב ֶּה ְמ ּתוֹ ָ ,אבער ער איז ָ ַ
פארן ּכ ֵֹהן. דאך געבן קודם ַ ָ
דארטן [בתוך התיבה ,נתעלו במדריגתם ,וממילא] זענען זיי וואס זענען געווען ָ די ְּב ֵהמוֹ ת ָ
גארנישט גיווען געגעסן אויך געווען ַאזוי ווי ֲחמוֹ רוֹ ׁ ֶּשל ַר ִּבי ּ ִפינְ ָּחס ֶּּבן יָּ ִאיר ,זיי העטן ָ
האט מען קודם געברויכט רא ּפ קיין ְּתר ּו ָמה ּו ַמע ֵּשר[ ,ולכן] ָ ַאז מ'נעמט נישט ַא ָ
וואס] ער איז געווען דער ּכ ֵּהן ,איבערדעם מוז זיין פאר נ ַֹח'ןָ [ , פאר איםַ , רא ּפנעמען ַ ַא ָ
ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' [ואחר כך ָ'ל ֶּהם'].
וואס מ'פרעגט.פארענטפערן די ַק ׁ ְשיָ א ָ קאן מען ַ דאס איז [ ְ ּב ֶּד ֶּר ְך] ּ ָפ ׁש ּוטָ ,
ָ
קיט
המשך ישוב קושיא יט (לאופן הראשון)
האב פריערוואס איך ָ טאקע ְל ַד ְר ֵּּכנ ּו ָגעזאגטַ ,
ָ האב איך ָאבער עקסטערדעם ָ
האט זיי
דאס ברויך ַאזוי צו זיין [שיקחם נח מקודם לעצמו ,ווייל] ער ָ געזאגט (באות קיד)ַ ,אז ָָ
געברויכט ַמ ְע ֶּלה צו זיין ,און ְמ ַת ֵּּקן זיין [בכח קדושתו].
רו ָּמה' ,למה נקרא שמה תרומה ,ראוי נז בישמח משה פרשת תרומהְ :ויִּ ְקח ּו ִּלי ְּתרו ָּמה .יש לדקדק על מילת ' ְּת ּ
לומר ' ַה ְפ ָר ׁ ָשה' ,עיין רש"י (ד"ה תרומה) ,ותרומה לשון ַה ָר ָמה הוא ,ומאי ענינו לכאן .ועיין במזרחי (שם) .והנראה
לי בזה ,כי מדריגות המשכן נשגבה מאד וכו' ,והנה לפי זה היו ַה ָּר ָּמה לדברים הללו ,שמדומם נעשה כוכב
רו ָּמה' לתרומת כהנים ,וטעם על הפרשת תרומה והמעשר, בשמים ,ויותר מזה ,וכו' ○ .ועל פי זה תבין ׁ ֵשם ' ְּת ּ
כל יש ניצוצי המתנות כהונה ,מלבד הטעם הפשוט ,שיהיה למשרתי ה' במה להתפרנס .והענין הוא ,כי ַ ּב ּ ֹ
קדושה ,וצריכים תיקון ,להעלותם ממדריגת דומם צומח חי למדריגת ְמ ַד ֵּבר ,והנה לא כל אדם יוכל לעמוד בסוד
את ֶּאל ה' לתקן בכוונת אכילה ,ואלו הכהנים נתייחדו לשרתו ,והלוים למטה מהם ,כמו שנאמר (דברים יז ,ט) ו ָּב ָ
ַה ּכהנִּ ים ְו ֶּאל ַה ְל ִּו ִּ ּים וגו' ,על כן צוה השי"ת להפריש התרומה לכהן ,ומשגיח בחסדו ית"ש שמבחר הניצוץ
אשית ׁ ְש ָמנִּ ים יִּ ְמ ׁ ָשח ּו (עמוס ו ,ו) ,ועל כן נחרץ עונש גדול לזר אשית [דגנך] ,כמו ְו ֵּר ׁ ִּ יתעטף בזה ,על כן נקרא ֵּר ׁ ִּ
ּשה עליה .והניצוצות הקלים במעשר ,ומהבהמה המנות לכהנים, האוכלו ,שלא יתחלל קדושתו ,ועל כן ׁ ֵּשם ְקדו ׁ ָ
אשית.רו ָּמה ,ובשם ֵר ׁ ִ כנ"ל .והבן זה ,כי הוא טעם נכון על מצות הפרשת תרומה ומעשר ,ועל מה שנקרא בשם ְּת ּ
○ ועיין בבעל הטורים כי ְּתר ּו ָמה אותיות מ' תורה ,כי התורה ניתנה לאוכלי המן ,שניה לה לאוכלי תרומה
(תנחומא בשלח סימן כ) ,עד כאן דבריו .ולפי זה יומתק מאד מה שכתבתי לעיל בטעם תרומה ובשם תרומה ,ודא
ודא אחת היא ,כי מאחר שהתורה ניתנה לאוכלי תרומה שפרנסתם מזומנת להם ,על כן היא תרומה ,שיוכלו
להרימה כאמור .והרמז מסייע להפשוטו ,וטעם הפשוט מסייע לטעם הנכבד ,ואלו ואלו דברי אלקים חיים ,וכן
ַד ְר ִּכי לפרש בכל מקום [שהפשט והדרש הם מקושרים].
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון כח
קכ
ישוב קושיא יח
ויבואר גם יתור הלשון 'וְ ָּא ַס ְפ ָּת ֵאלֶׁ ָּ
יך' ,דהכוונה על האסיפה והעלאה של ניצוצי הקדושה שבאלו המאכלים
זאגט ער [צי] ' ְו ָּא ַס ְפ ָּּתזאגט ערַ ,קח ִמ ָּּכל ַמ ֲא ָּכל ֲא ׁ ֶּשר יֵ ָּא ֵכל ,איבערדעם ָ איבערדעם ָ
וואס ס'ליגט אין דערינען זאמלען [לאספם 'ולבררם']ַ ,אלעס ָ צוזאם ַ ַ זאלסטו זיייך'ָ ,ֵא ֶּל ָּ
[מניצוצי הקדושה ,שתברר אותם לתקנם ולהעלותם].
דארט ,רק גם וואס זיי זענען [געווען ָ
נאר די עופות ָ נאר די ַמא ָכ ִּלים ,און נישט ָ נישט ָ
וואס זענען געקומען ַאלייןִּ ,מ ְס ָּת ָמא איז נפשות וניצוצי הקדושה שבהם .שהרי] די ַאלע די ָ
געווען [בבחינת ָּכל עוף ְל ִּמינו יִּ ׁ ְש ּכון ,און] ֶּ ּבן ָא ָדם ְ ּבדו ֶּמה לונח ,נישט ְ ּב ִּח ָ ּנם זענען 'די'
דארטן ַאריין [אל התיבה]. געקומען ַאהין צו נ ַח'ןָ ,
צוזאמנעמען.
ַ דאס ַאלעס זאלסט ָ [ולזה הוסיף ואמר לו ְו ָּא ַס ְפ ָּּת ֵא ֶּל ָּ
יך]ָ ,
קכא
המשך וסיום ישוב קושיא יט (לאופן הראשון)
זאל קודם זיין 'דיין'[ ,מיט] ַא ִּקנְ יָ ן ַע ְצ ִּמי, [והמשיך ואמר] ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' ְו ָּל ֶּהם ְל ָּא ְכ ָּלה ,ס' ָ
שאדטןָ [ ,
נאר] זאל 'זיי' נישט ָ [און] מיט דעם וועט זיין ' ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלהְ ּ ,פ ַרט ַל ּ ַמ ִ ּזיק ,ס' ָ
ַאדְּ ַר ָ ּבה ס'וועט זיי ְמ ַקדֵּ ׁש ּו ְמ ַט ֵהר זייןַ ,אז ס'וועט זיין ְל ָּך ,ס'וועט זיין דיין ּכ ַֹח[ ,והם
יאכלוהו אחר כך].
קכב
מבואר באוהב ישראל ,דאף בהשיריים של אכילת הצדיק יש בו ברכה וקדושה ,ומסוגל לישועה ולרפואה למי
יך ,וַ ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲחלָ ה ִמ ִּק ְר ֶׂ ּבךָ
ימ ָ
שאוכלם .ועל זה נאמר וַ ֲע ַב ְד ֶּׂתם ֵאת ה' ֱאל ֵֹקיכֶׂ ם ,ואזי תזכה ו ֵּב ַר ְך ֶׂאת לַ ְח ְמ ָך וְ ֶׂאת ֵמ ֶׂ
פון ַא ּפטער רב זכרונו לברכה[ ,לפרש הפסוק] (משפטים ס'שטייט אין אוהב ישראל
נט
יך ַו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּךַ ,אז
ימ ָּיכם ּו ֵב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָּך ְו ֶּאת ֵמ ֶּ כג ,כה) ַו ֲע ַב ְד ֶּּתם ֵאת ה' ֱאלֹ ֵק ֶּ
וואסער און זיין יך] ַאז אין זיין ַ ימ ָ באשעפער[ ,וועט זיין ּו ֵּב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָך ְו ֶּאת ֵּמ ֶּ מ'דינט דעם ַ
דאס ַאליין [על ידי האוכלים ומשקים של הצדיק העובד את ה'] איז האט ַא ְּב ָּר ָּכהַ ,אז ָ ברויט ָּ
רא ּפ ַא קרענק. ַו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּך ,ס'נעמט ַא ָּ
ַאזוי שטייט אין אוהב ישראלס.
נח וכמו שהאריך רבינו בענין זה לעיל (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס) בביאור מאמר זה בגמרא בבא קמא (צב.):
נט באוהב ישראל פרשת משפטים (על זה הפסוק) :או יאמר על דרך שאמרו חז"ל (פסחים קיב .ובבא בתרא טו ):כל הנוטל
פרוטה ֵּמ ִּאיוב מתברך ,עיין שם .היינו לאשר היתה הברכה שורה בכל אשר לו ,לזה כל שנטל ממנו איזה דבר
יכם ,הבטיחנו השם שכבר שרתה עליו ברכת ה' ,הוא גם כן מתברך .וזה שאמר הכתוב וִ ֲַע ַב ְד ֶּּתם ֵאת ה' ֱאל ֵֹק ֶּ
יךַ ,ו ֲה ִסר ִֹתי ַמ ֲח ָּלה ִמ ִ ּק ְר ֶּּב ָּך .היינו שהשי"ת יברך ַל ְחמוֹ ּו ֵמימוֹ של הצדיק
ימ ָּ
יתברך ויתעלה ּו ֵב ַר ְך ֶּאת ַל ְח ְמ ָּך ְו ֶּאת ֵמ ֶּ
העובד את ה' ,וכל מי שיאכל ויטעום אצלו כלום ,ישלח לו השי"ת מבוקשו הצריך לו ,כגון רפואה למי שצריך
לרפואה ,וכדומה שאר מבוקשים ,בגשמיות וברוחניות ,כן יהי רצון אמן.
ס ועיין במושיען של ישראל (ח"ג ,פרק לג) :רבינו ז"ל היה רגיל לספר ענין נפלא שראה במו עיניו בהיותו ילד
קטן ,שפעם אחת ביקר הגה"צ מוה"ר נפתלי טייטלבוים ז"ל אבד"ק נירבאטור יע"א אצל הקדושת יום טוב,
ויהי בליל שישי אחרי חצות הלילה בשעה שתים לערך ,נכנס פתאום הקדושת יום טוב לחדר השינה שלהם,
ששם היה ישן גם הבחור המשב"ק ,והעיר את המשב"ק משינתו וצוהו שיביא לו מיני מזונות .וראה שהקדושת
יום טוב נטל את המזונות מיד המשב"ק אבל לא אכלו ,רק הצניעו סמוך להחלון ,והיה דבר זה לפלא גדול,
שלא הורגלו בכך לראות את הקדושת יום טוב מצניע מזונות ○ .בין כך ובין כך עברו כמה שעות ,ולפנות בוקר
בא הרב מנירבאטור לחדר הקדושת יום טוב ,ואמר לו שבלילה קיבל דילוג רב (טעלעגראם) שהוא צריך לנסוע
הביתה תיכף ומיד מחמת איזה סיבה ,וע"כ בא כדי להתברך בברכת פרידה ,כי בבוקר נוסע מסילת הברזל
מסיגעט .והקדושת יום טוב נטל את המזונות מהחלון ,ואמר לו ,בהיות שכבודו נוסע דרך עיר נירעדהאז ,על כן
בקשתי שיקח אתו את המזונות ויתננו לאיש פלוני שהוא חולה מסוכן ,כדי שיהיה לו השיריים לסגולה לרפואה,
ובשעת מעשה הזכיר הקדושת יו"ט ז"ל דברי הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו עה"פ וברך את לחמך ואת מימך
כט קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
קכג
וכל שכן בנח הצדיק ,שעל ידי אכילתו נתברך הכל להיות השיריים שלו
ראויים גם להבהמות 'לְ ָּא ְכלָּ ה' ולא להזיק ,דהיינו שגם הם עצמם יתעלו ויתטהרו
דארטן [הנפשות וניצוצים] אין רוחניות ,ביי נ ַֹח ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה ְו ַכ ָּמה ַאז ס'איז געווען ָ
וואס ס'קער 'דיין'ְ ,ו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך' ,דעס וועט זיין ְו ָּל ֶּהם
ַה ַ ּצדִּ יק[ .ולזה אמר אליו הקב"ה] דעס ָּ
דאך געברויכט ְמ ַט ֵהר צו זיין. האט זיי ָ
ְל ָּא ְכ ָּלה [שהם יאכלו 'השיירים' שלך ,ווייל] מ' ָ
קכד
ועל ידי כל זה נשתנו הבעלי חיים בתוך התיבה ,בכח קדושתו של נח הצדיק .הן שלא להזקק עוד לשאינם
מינם ,והן שלא להיות 'דורסים' ,וכמבואר במדרש דאפילו הנחשים שבתיבה כשהיו דורכים עליהם לא הזיקו
האט זיךגעווארן [בטבעם לטובה ,והראיה] ס' ָ ָ טאקע נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה
דאך ַ [און] זיי זענען ָ
האבן ְמ ַק ֵּ ּבל געווען אויף זיך זאלן נִּ ְז ָק ִּקין זיין ְל ׁ ֶּש ֵּאינָ ם ִּמינָ ם ,זיי ָ
לו
אויפגעהערט זיי ָ
[להדבק רק במינם].
כאטש] ַאלעסשים ְו ַע ְק ַר ִּ ּביםָ [ ,
האבן נישט דּ ו ֵּרס געווען [בתיבה ,אפילו] די נְ ָח ׁ ִּ [און] זיי ָ
גארנישט [ששום חיה לא האט קיינער נישט געטון ָ דאך געווען אינעווייניגָ [ ,אבער] ס' ָ איז ָ
אינגאנצן
ַ געהאט [דערויף .ווייל] זיי זענען ַ האט נישט מו ָרא הזיק לשום בעל חי ,און] מ' ָ
געווארן.
ָ נִּ ׁ ְש ַּת ֶּ ּנה
קכה
האט
וואס] ער ָ יבה פון נ ַֹח'ןָ [ , דאס איז דער ּכ ַח געווען פון דער ֵּת ָּ [וכל זה] ָ
געזאגט.
ָ האב פריער ַאריינגעברענגט ַא ַט ֲה ָּרה [אין זיי] ,ווי איך ָ
געווארן מער
ָ [וממילא] איז געווען ְו ָּהיָּ ה ' ְל ָּך ְו ָּל ֶּהם' ְל ָּא ְכ ָּלה[ ,און] ֵּמ ַהאי ַטע ָמא איז
יקון.געווארן ,דער ִּת ּ
ָ גאנצעדאס ַ ְטהוֹ ִרים [הראויים לאכילה ,און] דורכדעם איז ָ
דאס איז די ְ ּב ִּחינָ ה פון די דאס ַאלעס ְמק ּו ׁ ָשר ,איבערדעם ָ [און] מיט דעם איז ָ
גאנצע ּ ַפ ְר ׁ ָשה[ ,שכל הדקדוקים דלעיל מיושבים הכל על קוטב אחד]. ַ
קל
סא
ישוב קושיא ב (באופן שני)
והמדרש מביא לכאן את הפסוק ' ָּהפוֹ ְך' ְר ָּש ִעים וְ ֵאינָּ ם ,ולדרכינו דלעיל יבואר זה על ענין 'ההפיכה' והשתנות שהיו בבעלי
חיים על ידי דור המבול ,שהרבה מהטהורים 'נתהפכו' להיות טמאים .אבל וְ ֵאינָּ ם ,שאין זה אלא לשעה ,כי חזרו ונתהפכו על
יקים 'יַ ֲעמֹד' ,שלבסוף יתקיים כן לעולם
ידי נח לטהורים ,וכן לעתיד ישארו קיימים בטהרה ,ועל זה נאמר ו ֵבית ַצ ִד ִ
נאך ַא או ָפן ָאבער [מה שהמדרש מביא לכאן את הפסוק] ָּהפוֹ ְך ְר ׁ ָּש ִעים ,קען זיין ָ
אויכעט.
געווארן,
ָ געווארן מער ְט ֵמ ִאים ָּ דאך [בזמן דור המבול]דאך ,ס'איז ָ
זאג ָ
ווארן איך ָ
ָ
האבן ְמ ַה ּ ֵּפ ְך געווען פון ַט ֲה ָּרה
וואס ס'איז פריער נישט געווען[ ,ווייל די רשעים] זיי ָ
ָ
והסירותי מחלה מקרבך וכו' ○ .ואמר רבינו ז"ל שהיה זה לפלא גדול בעיניו ,לא עצם המופת והרוח הקודש
שחזה הקדושת יום טוב ז"ל מראש שהרב מנירבאטור יבוא בבוקר ושהאיש ההוא צריך רפואה ,והכין מראש
מזונות לשיריים לרפואה ,רק הפלא היה בעיניו מה שאביו אמר על עצמו דברי האוהב ישראל הנ"ל ,שהיה דרכו
בקודש בהצנע לכת יתירה והסתיר מעשיו מאוד ,ואז עשה עסק משיריים שלו שמסוגל לרפואה ,זה היה חידוש
גדול בעיניו (בשם כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א) ○ .ורבינו מזכיר עובדא זו בקיצור בדברי יואל (פרשת מצורע,
עמוד ת) וז"ל ,וכן ראיתי אצל אבא מארי זלה"ה ,שפעם אחת נתן לאיש אחד דבר מאכל לרפואה ,ואמר לו את
דברי האוהב ישראל הנ"ל.
סא ואופן הראשון ,כבר נדפס בחלק ב' של הקונטרס.
קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון ל
געווארן פון
ָ פארקערט געטוןַ ,אז ס'איז געקומען צו אים ,איז האט ַ ְלט ּו ְמ ָּאה .און נ ַֹח ָ
כות.
געווארן] ַאלעס ַאן ִה ְת ַה ּ ְפ ּ
ָ געווארן ְטהוֹ ִרים[ ,איז
ָּ ְט ֵמ ִאים איז
האבן ִּמ ְת ַה ּ ֵּפ ְך געווען אויף
זאגט ער ' ָּהפוֹ ְך' ְר ׁ ָּש ִעים ְו ֵאינָּ ם ,זיי ָ איבערדעם ָ
דאס איז נישט גוט. געקאנט בלייבןָ .
ָ האט נישט דאס ָ ט ּו ְמ ָאה ,און ָ
קלא
ישוב קושיא י
וזה גם כן מה שרמז רש"י בלשונו שכתב ָּה ֲע ִת ָּידה לִ ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה לְ יִ ְש ָּר ֵאל ,לרבות גם אותן הבעלי חיים שבאותה
שעה עדיין היו טמאים ,אבל הם 'עתידים' להיות טהורים לעתיד לבא ,ובתיבה נטהרו ג"כ לפי שעה ,שגם מהם
יקח שבעה שבעה ,ונרמז זה בלשון ' ִמכֹל' ַה ְב ֵה ָּמה ַה ְטהוֹ ָּרה ,לרבות גם אלו .אבל יש כאלו שגם לעתיד ישארו
טמאים ,ויתאבדו מן העולם באיבוד כח הטומאה ,ומהם צוה ליקח רק שנים שנים
וואס רש"י ָ
זאגט ָּה ֲע ִת ָּידה דאס איז דער ּ ְפ ׁ ַשט ָ
קאן זיין ָ
לאמיר'זשע זעןָ , היצט ָ
ִל ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה ְליִ ְש ָּר ֵאל.
קלב
געזאגט פריערַ [ ,אז] איבערדעם ָ דאך האב ָדאך ַאזוי[ ,ווי] איך ָ[דהנה] לכאורה איז ָ
יבה קוֹ ְל ָּטתוֹ ,און ס'איז נישט גענוג געווען מיט דער ֲה ָּל ָּכה, האט געמוזט זיין ֵּת ָּ ָ
געווארן ְטהוֹ ִרים [בתוך התיבה].
ָּ סאך זענען ווארן ַא ַ
רוואסָ ,
פא ָ ַ
געזאגטָ האב
דאך [ ָאבער] נישט געבליבן ַאלעס ְטהו ִּריםַ ,אזוי ווי איך ָ נו ס'איז ָ
דאך געווען צוריק מער שפעטער איז ָ געווארן ַאנדערשּ , ָ שפעטער דאך ּ פריער ,ס'איז ָ
די ְט ֵמ ִאים ווי ְטהו ִּריםַ ,אזוי ווי די ברייתא ָ
זאגט.
קלג
שפעטער [בהמשך הדורות שלאחר המבול]. נאר ּ דאס איז ָאבער ָ וואס דעןָ , נאר ָ ָ
דאס ַאלעס נישט זיין[ ,שעל אותה שעה דאך ָיח ,וועט ָ יאת ַה ָּמ ׁ ִּש ַ
נאך ִּ ּב ַ
ָאבער ֶּל ָּע ִתיד ָ
נאמר] ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץסב ,ס'וועט זיך אויפהערן דער ּכ ַֹח ַהדּ וֹ ֵרס ,און די
טו ְמ ָּאה וועלן זיך אויפהערןֶּ ,ל ָע ִּתיד וועלן די ַאלע זיין ָּטהוֹ ר. ּכוֹ חוֹ ת ַה ּ
קלד
דאס איז דער ּ ְפ ׁ ַשט. ָ
וואס ס'איז היצט ָטהור, נאר דעם ָ געזאגט ִמ ּכֹל ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ,נישט ָ ָ האט ער ָ
נאר הערשט אפילו ַאזוינס דא קוקן ַעל ּ ִפי ֲה ָּל ָּכה ,וועסט ְמ ַב ֵּרר זייןָ . וואס דו וועסט ָ ָ
נאך
וואס ס'וועט זיין ' ֶּל ָּע ִתיד' ָּ וואס ס'וועט זיין ' ָּה ֲע ִת ָּידה' ִל ְהיוֹ ת ְטהוֹ ָּרה ְליִ ְש ָּר ֵאלָ , ָ
האבןשפעטער זיין ָטהור ,פון דעם וויל איך [אויך] ָּ וואס ס'וועט ּ יחָ , יאת ַה ּ ָּמ ׁ ִש ַ
ִּב ַ
האבן ָק ְר ָ ּבנות.
ָּק ְר ָּּבנוֹ ת היצטערט ,פון די ַאלע וויל איך ָ
דעמאלטס [לעתיד לבא] ווען ס'וועט נִּ ְת ַה ּ ֵּפ ְך ווערן ָ נאר זיין הערשט דאס וועט ָ און ָ
[לטהורים ,וישארו כך .ולזה נקט רש"י לשון 'העתידה' להיות טהורה לישראל ,לכלול גם אותם
שיטהרו רק לעתיד ,שגם הם נטהרו אז בזמן התיבה לפי שעה].
קלה
דאךלז [ ַאז] אפילו ָּע ִתיד ֲחזִ יר ִל ָּּט ֵהר.
[ווי] ס'שטייט ָ
סב וכמובא פירושו בדברי הרמב"ן דלעיל (בהערה לג) בשם התורת כהנים - .וכן כתיב עוד ביחזקאל (לד ,כה) ְו ָכ ַר ִּּתי
נו ַּב ְ ּי ָּע ִרים. ָל ֶּהם ְ ּב ִּרית ׁ ָשלום ְו ִה ׁ ְש ַּב ִּתי ַח ָּ ּיה ָּר ָּעה ִמן ָּה ָּא ֶּרץ ְויָּ ׁ ְש ּ
בו ַב ִּמ ְד ָּּבר ָּל ֶּב ַטח ְויָּ ׁ ְש ּ
לא קדשו נח תשכ"ז (חלק ג) לשון
דעמאלטס וועט זיך אויפהערן די
ָ דאך אויךסג [ ַאז ס'איז] וועגן דעם ,ווייל
שטייט ָ
טו ְמ ָּאה[ ,ששורש ויניקת מינים הטמאים וסימניהם בא מהם].
ּכוֹ חוֹ ת ַה ּ
קלו
האבן ׁ ֶּש ַה ֵּת ָּבה קוֹ ְל ָּטתוֹ .
האט ער געמוזט ָ
איבערדעם ָ
קלז
וואס ס'איז גוט וואס ס'איז ' ָרא ּוי' [להטהר] ,דעס ָ
נאר דעס ָ [אמנם גם לעתיד הוא] אויך ָ
[קצת בשורשו].
וואס זענען ט ּו ְמ ָאה [גמורה בשורשם] ,וועלן ָ ּב ֵּטל ווערן ִּמן ָהעו ָלם
[ ָאבער] די ַאלע ָ
גארנישט 'זיין' [מער] אויף דער וועלט ,דעס דעמאלטס וועלן זיי ָָ [לגמרי ,לעתיד לבא],
גארנישט זיין קיין ְר ׁ ָש ִּעים אויף אינגאנצן[ ,ווען] ס'וועט ָ
ַ גאנצע ִּמין וועט ָ ּב ֵּטל ווערןַ
דאך ַאלעס זיין שוין [רק טהורים .ומאותן מינים שיבטלו לעתיד, דעמאלטס וועט ָ ָ דער וועלט,
ולא יטהרו לעולם ,מהם הוא שצוה ליקח רק שנים שנים].
קלח
וואס ס'איז ' ֲע ִת ָּידה' ִל ְהיוֹ תגעזאגט ,דעס ָ ָ האט דער ּבו ֵּרא ָּכל עו ָל ִּמים
על כל פנים ָ
זאלסטו זיין ִּת ַ ּקח געזאגט ' ִמ ּכֹל' ַה ְּב ֵה ָּמה ַה ְּטהוֹ ָּרה ָ ָ האט ער ְטהוֹ ָּרה[ .און] איבערדעם ָ
ְל ָּך.
דאס צו זיין ַאלעס אינאיינעם. פארענטפערט ,ברויך ָ דאס ַממילא איז ָ
קעד
ברכת הקודש
זאל העלפן ִּב ְמ ֵה ָּרה: דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ
יקון ַה ּ ׁ ָּש ֵלם.
זאל מיר זען דעם ִּת ּ זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין ,מ' ָּ מ' ָּ
געהאלפן ווערן. ָּ זאל מיר ִּב ְמ ֵה ָּרה מ' ָּ
זאל נִ יצוֹ ל ווערן [פון] דִּ ְמ ַעת ָּה ֲע ׁ ֻׁש ִקיםסד. ילה קיין נֶּ ֱע ׁ ָּשק ,מ' ָּ זאל נישט זיין ָּח ִל ָּ מ' ָּ
זאל העלפן: דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ
זאל ְמ ַכ ֵ ּון זיין דעם ָּרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא ברוך הוא.
האבן ,מ' ָּזאל די זְ ִכ ָּ ּיה ָּ מ' ָּ
ַה ּ ׁ ֵשם יִ ְת ָּּב ֵר ְך יְ ַר ֵחם ָּע ֵל ּ
ינו.
זאל אונז ַמ ִ ּציל זיין פון ַמיִ ם זאל אונז ַמ ִ ּציל זיין[ ,ער] ָ דער ּבוֹ ֵרא ָּּכל עוֹ ָּל ִמים ָּ
ַה ֵ ּזידוֹ נִ יםסה.
זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין צו גיין ְּב ֶּד ֶּר ְך ָּה ֱא ֶּמת. מ' ָּ
מות
ימהְּ .ב ִה ְתרוֹ ְמ ּזאל מיר זען די יְ ׁש ּו ָּעה ׁ ְש ֵל ָּ געהאלפן ווערן ,מ' ָּ ָּ זאל ִּב ְמ ֵה ָּרה מ' ָּ
ינו ָּא ֵמן.ינוִּ ,ב ְמ ֵה ָּרה ְּביָּ ֵמ ּ
לות ְּכבוֹ ד ׁ ָּש ַמיִ ם ָּע ֵל ּ ֶּק ֶּרן ַה ּתוֹ ָּרה ְויִ ְש ָּר ֵאלּ ,ו ְב ִה ְת ַג ּ
סג עיין בזה בשל"ה הק' (ח"א תולדות אדם אות רלה-רלח).
סד לשון הפסוק בקהלת (ד ,א) .והאריך רבינו בענין זה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס ,אות נז-סג).
סה לשון הפסוק בתהלים (קכד ,ה).
